ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.3 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 6876 3017044 2955647 2026-05-19T20:43:24Z מו יו הו 37729 3017044 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''משה''', '''א"ב''' (קטוע)}} כָּל {{סי|מְ}}קַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ{{ש}} כָּל {{סי|שׁ}}וֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְלוֹ{{ש}} שְׂכָרוֹ {{סי|הַ}}רְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָעֳלוֹ{{ר1}} אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ.{{ממס|במדבר א יב}} {{סי|א}}וֹהֲבֵי יְיָ הַמְחַכִּים בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}יוֹם הַשַּׁבָּת שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן נַחֲלִיאֵל{{ש}} {{סי|גַּ}}ם שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וְאִמְרוּ לָאֵל{{ר1}} בָּרוּךְ יְיָ אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|מ"א ח נו}} {{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי יְיָ זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ{{ש}} {{סי|הַ}}מְאַחֲרִים לָצֵאת מִן הַשַּׁבָּת וּמְמַהֲרִים לָבֹא{{ש}} {{סי|וּ}}שְׂמֵחִים לְשָׁמְרוֹ וּלְעָרֵב עֵרוּבוֹ{{ר1}} זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.{{ממס|תהלים קיח כד}} {{סי|זִ}}כְרוּ תּוֹרַת משֶׁה בְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה{{ש}} {{סי|חֲ}}רוּתָה לַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין רֵעוֹתֶיהָ מְשֻׁבָּצָה{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹרִים יִירָשוּהָ וִיקַדְּשוּהָ בְּמַאֲמַר כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה{{ר1}} וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ממס|בראשית ב ב}} {{סי|י}}וֹם קָדוֹשׁ הוּא מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ{{ש}} {{סי|כָּ}}ל זֶרַע יַעֲקֹב יְכַבְּדוּהוּ כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ{{ש}} {{סי|לָ}}נוּחַ בּוֹ וְלִשְׂמֹחַ בְּתַעֲנוּג אָכוֹל וְשָׁתוֹ{{ר1}} כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ.{{ממס|שמות יב מז}} {{סי|מְ}}שֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ, אֵל קַנּוֹא וְנוֹקֵם{{ש}} {{סי|נ}}וֹטְרֵי לַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, זָכוֹר וְשָׁמוֹר לְהָקֵם{{ש}} {{סי|שַׂ}}מְּחֵם בְּבִנְיַן שָׁלֵם, בְּאוֹר פָּנֶיךָ תַּבְהִיקֵם{{ר1}} יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם.{{ממס|תהלים לו ט}} {{סי|עֲ}}זֹר לַשּׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר עוֹלָמִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה, סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקָתָם תַּצְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים{{ר1}} יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַהֲבַת תָּמִים{{ר1}} יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים.<noinclude> ==נוסח מחזור ויטרי== {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=20}} {{הור2|בנוסח הפיוט שבמחזור ויטרי (סימן קנט במהדו' הורוויץ) יש כמה וכמה שינויים. החשובים שבהם: א. 'הבה תמים' (לשון הכתוב) במקום השיבוש 'אהבת תמים'. ב. בית נוסף המשלים את האקרוסטיכון.}} {{#קטע:זמירות שבת ממחזור ויטרי|כל מקדש}} [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:משה בן קלונימוס]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] qr8abl8zvhpq9iyjw8q4q1xczy3zevw 3 8374 3017069 612815 2026-05-20T09:04:25Z AccountVanishRequests 45606 AccountVanishRequests העביר את הדף [[שיחת משתמש:נעמה~hewikisource]] לשם [[שיחת משתמש:Renamed user 53ec83a1fca8cb231c5717ea9516b30c]] בלי להשאיר הפניה: הדף הועבר אוטומטית בעת שינוי שם המשתמש "[[Special:CentralAuth/נעמה~hewikisource|נעמה~hewikisource]]" אל "[[Special:CentralAuth/Renamed user 53ec83a1fca8cb231c5717ea9516b30c|Renamed user 53ec83a1fca8cb231c5717ea9516b30c]]" 612815 wikitext text/x-wiki {{ברוך הבא}} -- [[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 19:13, 6 בפברואר 2007 (IST) == השם של חשבונך ישונה == <div class="plainlinks mw-content-rtl" lang="he" dir="rtl"> שלום, צוות הפיתוח של קרן ויקימדיה עושה שינויים בצורת העבודה של החשבונות, כחלק מהמאמצים המתמשכים שלנו לתת כלים חדשים וטובים יותר למשתמשים שלנו, כגון העברת הודעות בין אתרי ויקי. פירוש השינויים האלה הוא שלמשתמשים יהיה [[Special:MyLanguage/Help:Unified login|אותו שם חשבון בכל מקום]]. זה יאפשר לנו לתת לכם יכולות חדשות שיעזרו לכם לערוך ולשוחח טוב יותר, ויאפשרו מערכת הרשאות גמישה יותר לכלים. אחד מהתנאים לכך הוא שחשבונות המשתמשים יהיו ייחודיים בכל 900 אתרי הוויקי שלנו. ראו את [[m:Special:MyLanguage/Single User Login finalisation announcement|ההודעה]] למידע נוסף. למרבה הצער, שם החשבון שלך מתנגש עם שם של חשבון אחר, שגם לו קוראים נעמה. כדי לוודא ששני החשבונות יוכלו לעבוד עם אתרי ויקי של ויקימדיה בעתיד, אנו נשנה את שם החשבון שלך לשם היחודי נעמה~hewikisource. אם השם מוצא חן בעיניך, אין לך משהו נוסך לעשות. אם אתה מעונין בשם אחר, ידע אותנו על ידי מילוי [[Special:GlobalRenameRequest|הטופס הזה]]. החשבון שלך ימשיך לעבוד כמו קודם, ויינתן לך קרדיט על כל העריכות שלך, אבל תצטרך להשתמש בשם החדש בעת הכניסה. אני מצטער על חוסר הנוחות שתיגרם. שלך,<br />[[m:User:Keegan (WMF)|קיגן פטרזל]]<br />מתאם הקהילה, קרן ויקימדיה </div> 03:53, 18 במרץ 2015 (IST) <!-- SUL finalisation notification --> == חשבון לאחר שינוי שם == <div class="plainlinks mw-content-rtl" lang="he" dir="rtl"> שמו של חשבון זה שוּנה כחלק מ[[m:Special:MyLanguage/Single User Login finalisation announcement|השלמת התחברות משתמש יחיד]]. אם את\ה בעל\ת החשבון תוכל\י [[{{#special:userlogin}}|להתחבר תוך שימוש בשם המשתמש הקודם שלך]] למידע נוסף. אם אינך אוהב\ת את שם החשבון החדש הזה, תוכל\י לבחור אחד משלך בעזרת הטופס הבא, לאחר הכניסה לחשבון: [[{{#special:GlobalRenameRequest}}]]. -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|שיחה]]) </div> 11:00, 19 באפריל 2015 (IDT) <!-- SUL post-rename notification --> le6adusfczr8wl1b86ooswf89kr8a4l 106 60737 3017063 3016708 2026-05-20T06:25:16Z Ori229 476 הערות וקצת שיפורים 3017063 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|טז|a09a16}} <קטע התחלה=פרק טז/> {{כותרת1|הנביא יהוא מנבא לבעשא שהוא ומשפחתו יענשו על חטאיו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|א}} <קטע התחלה=טז א/>וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֶל יֵהוּא בֶן חֲנָנִי עַל בַּעְשָׁא לֵאמֹר:<קטע סוף=טז א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ב}} <קטע התחלה=טז ב/>"יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִן הֶעָפָר וָאֶתֶּנְךָ {{ב|נָגִיד|מלך}} עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וַתֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וַתַּחֲטִא אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיסֵנִי בְּחַטֹּאתָם.<קטע סוף=טז ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ג}} <קטע התחלה=טז ג/>הִנְנִי {{ב|מַבְעִיר|מכלה}} {{ב|אַחֲרֵי|את צאצאי}} בַעְשָׁא וְאַחֲרֵי {{ב|בֵיתוֹ|משפחתו}}, וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ {{ב|כְּבֵית|כמו שנאמר על בית ירבעם ("הַמֵּת לְיָרָבְעָם בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים" - [[ביאור:מלכים א יד#יא|לעיל יד, יא]])}} יָרָבְעָם בֶּן נְבָט.<קטע סוף=טז ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ד}} <קטע התחלה=טז ד/>הַמֵּת לְבַעְשָׁא בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים, וְהַמֵּת לוֹ בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם".<קטע סוף=טז ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ה}} <קטע התחלה=טז ה/>וְיֶתֶר דִּבְרֵי בַעְשָׁא, וַאֲשֶׁר עָשָׂה, וּגְבוּרָתוֹ, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=טז ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ו}} <קטע התחלה=טז ו/>וַיִּשְׁכַּב בַּעְשָׁא עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּתִרְצָה, וַיִּמְלֹךְ אֵלָה בְנוֹ תַּחְתָּיו.<קטע סוף=טז ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ז}} <קטע התחלה=טז ז/>{{ב|וְגַם|ועוד}} בְּיַד יֵהוּא בֶן חֲנָנִי הַנָּבִיא דְּבַר יְהוָה הָיָה אֶל בַּעְשָׁא וְאֶל בֵּיתוֹ, וְעַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו לִהְיוֹת כְּבֵית יָרָבְעָם, וְעַל אֲשֶׁר {{ב|הִכָּה אֹתוֹ|בעשא הרג את בנו של ירבעם (נדב, בסוף הפרק הקודם). אמנם היה זה על פי נבואת אחיה השילוני על בית ירבעם, אך מסביר רש"י שכיוון שבעשא הלך בדרכו הרעה של ירבעם נשמטה ממנו ההצדקה המוסרית להשמדת ביתו. (ראו גם [[ביאור:הושע א#ד|הושע א, ד]] ובביאור שם)}}. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=טז ז/> {{כותרת1|אלה בן בעשא מלך ישראל. זמרי רוצח אותו ואת משפחתו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ח}} <קטע התחלה=טז ח/>בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ אֵלָה בֶן בַּעְשָׁא עַל יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה שְׁנָתָיִם.<קטע סוף=טז ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ט}} <קטע התחלה=טז ט/>וַיִּקְשֹׁר עָלָיו עַבְדּוֹ, זִמְרִי, {{ב|שַׂר מַחֲצִית הָרָכֶב|ממונה על מחצית חיל המרכבות}}, {{ב|וְהוּא|אֵלָה בֶן בַּעְשָׁא}} בְתִרְצָה, שֹׁתֶה {{ב|שִׁכּוֹר|יין לשוכרה}} {{ב|בֵּית אַרְצָא|במקום הנקרא "בית ארצא"}} {{ב|אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת בְּתִרְצָה|יחד עם השר הממונה על הארמון בתרצה}}.<קטע סוף=טז ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|י}} <קטע התחלה=טז י/>וַיָּבֹא זִמְרִי וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.<קטע סוף=טז י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|יא}} <קטע התחלה=טז יא/>וַיְהִי בְמָלְכוֹ, כְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסְאוֹ, הִכָּה אֶת כָּל בֵּית בַּעְשָׁא, לֹא הִשְׁאִיר לוֹ מַשְׁתִּין בְּקִיר, {{ב|וְגֹאֲלָיו|ולא השאיר לו קרובי משפחה}} {{ב|וְרֵעֵהוּ|ולא השאיר אף אחד מחבריו}}.<קטע סוף=טז יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|יב}} <קטע התחלה=טז יב/>וַיַּשְׁמֵד זִמְרִי אֵת כָּל בֵּית בַּעְשָׁא, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל בַּעְשָׁא בְּיַד יֵהוּא הַנָּבִיא.<קטע סוף=טז יב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|יג}} <קטע התחלה=טז יג/>{{ב|אֶל|על (בגלל)}} כָּל חַטֹּאות בַּעְשָׁא וְחַטֹּאות אֵלָה בְנוֹ, אֲשֶׁר חָטְאוּ וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל {{ב|בְּהַבְלֵיהֶם|בדברי שוא, בעבודה זרה שאין בה תועלת}}.<קטע סוף=טז יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|יד}} <קטע התחלה=טז יד/>וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֵלָה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=טז יד/> {{כותרת1|זמרי מלך ישראל. אך אנשי צבא ישראל ממליכים את עמרי שר הצבא, תוקפים את זמרי, והוא נשרף בארמונו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|טו}} <קטע התחלה=טז טו/>בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זִמְרִי שִׁבְעַת יָמִים בְּתִרְצָה, וְהָעָם {{ב|חֹנִים|הקימו מחנה למלחמה (כפי הנראה, בהמשך למצור על גיבתון שהוזכר בפרק הקודם, בפסוק כז)}} עַל גִּבְּתוֹן אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים.<קטע סוף=טז טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|טז}} <קטע התחלה=טז טז/>וַיִּשְׁמַע הָעָם הַחֹנִים לֵאמֹר "קָשַׁר זִמְרִי וְגַם הִכָּה אֶת הַמֶּלֶךְ", וַיַּמְלִכוּ {{ב|כָל יִשְׂרָאֵל|הכוונה לכל הנמצאים בגיבתון (שהרי בפסוק כא משמע שחצי מהעם לא תמך בעמרי)}} אֶת עָמְרִי {{ב|שַׂר צָבָא|שהיה מפקד הצבא של אֵלָה}} עַל יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא בַּמַּחֲנֶה.<קטע סוף=טז טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|יז}} <קטע התחלה=טז יז/>וַיַּעֲלֶה עָמְרִי וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִגִּבְּתוֹן, וַיָּצֻרוּ עַל תִּרְצָה.<קטע סוף=טז יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|יח}} <קטע התחלה=טז יח/>וַיְהִי כִּרְאוֹת זִמְרִי כִּי נִלְכְּדָה הָעִיר וַיָּבֹא אֶל אַרְמוֹן בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׂרֹף {{ב|עָלָיו|עמרי על זמרי (או שזמרי הצית כדי להתאבד)}} אֶת {{ב|בֵּית מֶלֶךְ|בית המלך, את ארמונו}} בָּאֵשׁ, וַיָּמֹת.<קטע סוף=טז יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|יט}} <קטע התחלה=טז יט/>עַל <small>(חטאתו)</small> חַטֹּאתָיו אֲשֶׁר חָטָא לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה לְהַחֲטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=טז יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כ}} <קטע התחלה=טז כ/>וְיֶתֶר דִּבְרֵי זִמְרִי וְקִשְׁרוֹ אֲשֶׁר קָשָׁר, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=טז כ/> {{כותרת1|עמרי מלך ישראל. תבני בן גינת מולך על חצי ממלכת ישראל, אך נאמני עמרי הורגים אותו. עמרי קונה את שומרון. חוטא}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כא}} <קטע התחלה=טז כא/>אָז יֵחָלֵק הָעָם יִשְׂרָאֵל לַחֵצִי, חֲצִי הָעָם הָיָה אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַת לְהַמְלִיכוֹ וְהַחֲצִי אַחֲרֵי עָמְרִי.<קטע סוף=טז כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כב}} <קטע התחלה=טז כב/>{{ב|וַיֶּחֱזַק|ניצח}} הָעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי עָמְרִי אֶת הָעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי תִּבְנִי בֶן גִּינַת, {{ב|וַיָּמָת|ויהרגו את}} תִּבְנִי {{ב|וַיִּמְלֹךְ|מלך על כל ישראל}} עָמְרִי. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=טז כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כג}} <קטע התחלה=טז כג/>בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. בְּתִרְצָה מָלַךְ שֵׁשׁ שָׁנִים.<קטע סוף=טז כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כד}} <קטע התחלה=טז כד/>וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת {{ב|שֶׁמֶר|שם של איש}} בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף, {{ב|וַיִּבֶן אֶת הָהָר|בנה ביצורים מסביבו}}, וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר "שֹׁמְרוֹן".<קטע סוף=טז כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כה}} <קטע התחלה=טז כה/>וַיַּעֲשֶׂה עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיָּרַע מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו.<קטע סוף=טז כה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כו}} <קטע התחלה=טז כו/>וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט <small>(ובחטאתיו)</small> וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, לְהַכְעִיס אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם.<קטע סוף=טז כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כז}} <קטע התחלה=טז כז/>וְיֶתֶר דִּבְרֵי עָמְרִי אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=טז כז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כח}} <קטע התחלה=טז כח/>וַיִּשְׁכַּב עָמְרִי עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּשֹׁמְרוֹן, וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בְּנוֹ תַּחְתָּיו. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=טז כח/> {{כותרת1|אחאב בן עמרי מלך ישראל. חוטא מאוד. גם אשתו איזבל. חיאל בונה מחדש את יריחו ונענש}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כט}} <קטע התחלה=טז כט/>וְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.<קטע סוף=טז כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ל}} <קטע התחלה=טז ל/>וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, {{ב|מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו|אם עד עכשיו היה ניתן לסנגר על ישראל ולומר שהם רק אימצו מנהגי ע"ז במסגרת עבודת ה', הרי שבפסוקים הבאים ניתן לראות שאחאב הכניס ע"ז של ממש}}.<קטע סוף=טז ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|לא}} <קטע התחלה=טז לא/>{{ב|וַיְהִי הֲנָקֵל|היה נחשב לדבר קל בעיניו}} לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, {{ב|וַיִּקַּח|ולכן הפריז בחטאיו ולקח}} אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ {{ב|צִידֹנִים|בני צידון, ה[[W:פיניקים|פיניקים]]}} וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ.<קטע סוף=טז לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|לב}} <קטע התחלה=טז לב/>וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל, {{ב|בֵּית הַבַּעַל|בתוך המקדש שבנה לבעל}} אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן.<קטע סוף=טז לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|לג}} <קטע התחלה=טז לג/>וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת הָאֲשֵׁרָה, וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו.<קטע סוף=טז לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|לד}} <קטע התחלה=טז לד/>בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל {{ב|בֵּית הָאֱלִי|שמוצאו מבית אל}} אֶת יְרִיחֹה, {{ב|בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ|כשהניח את יסודות החומה מת בנו הבכור אבירם}} <small>(ובשגיב)</small> {{ב|וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ|כשהעמיד את דלתות העיר מת בנו הצעיר שגוב}}, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|ראו [[ביאור:יהושע ו#כו|יהושע ו, כו]]}} בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=טז לד/> <קטע סוף=פרק טז/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|טז}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||טו|טז|יז|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "הִנְנִי מַבְעִיר אַחֲרֵי בַעְשָׁא וְאַחֲרֵי בֵיתוֹ, וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ '''כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט'''. הַמֵּת לְבַעְשָׁא בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים, וְהַמֵּת לוֹ בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם" (ג-ד) - ההקבלה לירבעם מפורשת בפסוק, וגם התוכן כמעט זהה: "וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית יָרָבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ. הַמֵּת לְיָרָבְעָם בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים, וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם" (לעיל פרק יד). את שניהם ה' המליך כעונש למלך שקדם להם, ושניהם איכזבו. העונש התקיים בימי ביניהם של שני המלכים ויש דמיון בין התיאור של השמדת בית ירבעם ("וְנָדָב בֶּן יָרָבְעָם מָלַךְ... וַיִּקְשֹׁר עָלָיו בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה" - פרק טו) לבין התיאור של השמדת בית בעשה ("...מָלַךְ אֵלָה בֶן בַּעְשָׁא... וַיִּקְשֹׁר עָלָיו עַבְדּוֹ זִמְרִי" - בפירקנו). הרב בזק (בספרו על מלכים א, עמ' 268) מפרט לגבי הדמיון בין השניים ומוצא בהקבלה הדגשה לכך שלממלכת ישראל ניתנה הזדמנות שניה, אך גם היא הוחמצה. מלכיה המשיכו בדרכו הרעה של ירבעם ונענשו בהתאם. * "וְיֶתֶר דִּבְרֵי זִמְרִי .... הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל" (פסוק כ) - ניתן לקרא זאת באירוניה, שהרי זמרי מלך רק 7 ימים. הרד"ק מפרש: "והלא לא מלך אלא שבעת ימים בתרצה לבדה? מה החטיא את ישראל בשבעת הימים?! אלא קודם לכן שהיה שר מחצית הרכב היה מחטיא את ישראל. וכן מה שאמר "ויתר דברי זמרי" - על הימים אשר היה שר אמר". * "וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן" (פסוק כד) - א"ר יוחנן: מפני מה זכה עמרי למלכות? מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל ([[סנהדרין קב ב]]). עמרי הוא האדם הרביעי שהמקרא מספר עליו שקנה חלקה בארץ. השלושה לפניו ידועים: אברהם בחברון, יעקב בשכם, ודוד המלך בירושלים. ארבעת הערים הנ"ל שימשו לתקופה מסויימת כבירה של ממלכה בישראל. * "אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל" (פסוק לא) - כנראה שעבודת הבעל היתה כל כך טבועה במשפחתה, שאביה נקרא על שם האליל. ה[[W:בעל|בעל]] במיתולוגיה הכנענית היה אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, שמרווה את פני האדמה. בעקבות שמו, בימינו קוראים לחקלאות המתבססת על מי גשמים [[W:חקלאות בעל|חקלאות בעל]] (בניגוד ל[[W:חקלאות שלחין|חקלאות שלחין]] המבוססת על השקיית הגידולים החקלאיים על ידי '''שליחת''' המים לערוגותיהם). גם שמה של איזבל משמעו האיש(ה)-של האליל [[W:בעל זבוב (אל)|זבֻל]] המכונה גם בעל זבוב, בלעג. הניקוד בשמה של איזבל - "זֶבֶל" - כנראה גם הוא שונה בכוונה בכדי ללעוג לאליל ולאיזבל עצמה. * "בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה" (פסוק לד) - למה שובץ פסוק זה דוקא כאן? להורות שרק בימים בהם המלך מעז "לְהַכְעִיס אֶת ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו" יהיה מי שיעז להפר את החרם על יריחו, העיר שהפכה לסמל של נס גלוי במלחמת כיבוש הארץ. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=יהוא בן חנני}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אלה בן בעשא}} {{מיזמים|ויקיפדיה=זמרי (מלך ישראל)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=עמרי}} {{מיזמים|ויקיפדיה=תבני}} {{מיזמים|ויקיפדיה=שמר (דמות מקראית)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=שומרון (עיר)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אחאב}} {{מיזמים|ויקיפדיה=איזבל}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אתבעל הראשון}} {{מיזמים|ויקיפדיה=חיאל בית האלי}} jwwfk4ax0rkixcc2ssr6hjrg60isspx 106 60820 3017062 2977998 2026-05-20T05:37:39Z Ori229 476 הערה 3017062 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה שמואל|שמואל ב|י|a08b10}} <קטע התחלה=פרק י/> {{כותרת1|דוד שולח מנחמים לחנון מלך עמון, אך בגלל אי הבנה מגיעים לידי מלחמה}} {{איור|Shmuel b 10.jpg|280|}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|א}} <קטע התחלה=י א/>וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן, וַיָּמָת מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו.<קטע סוף=י א/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|ב}} <קטע התחלה=י ב/>וַיֹּאמֶר דָּוִד: "אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ, כַּאֲשֶׁר {{ב|עָשָׂה אָבִיו|לא סופר איזה חסד עשה נחש עם דוד, אך לפי חז"ל נחש שמר על אחד מאחיו של דוד}} עִמָּדִי חֶסֶד". וַיִּשְׁלַח דָּוִד {{ב|לְנַחֲמוֹ|למסור לחנון דיברי ניחומים}} בְּיַד עֲבָדָיו {{ב|אֶל אָבִיו|על כך שמת אביו}}. וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן.<קטע סוף=י ב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|ג}} <קטע התחלה=י ג/>וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי בְנֵי עַמּוֹן אֶל חָנוּן אֲדֹנֵיהֶם: "{{ב|הַמְכַבֵּד|האם אתה חושב שמכבד}} דָּוִד אֶת אָבִיךָ בְּעֵינֶיךָ כִּי שָׁלַח לְךָ מְנַחֲמִים? הֲלוֹא בַּעֲבוּר {{ב|חֲקוֹר|לחקור לבדוק}} אֶת הָעִיר וּלְרַגְּלָהּ {{ב|וּלְהָפְכָהּ|ולהרוס אותה}} שָׁלַח דָּוִד אֶת עֲבָדָיו אֵלֶיךָ".<קטע סוף=י ג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|ד}} <קטע התחלה=י ד/>וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד, וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם, וַיִּכְרֹת אֶת {{ב|מַדְוֵיהֶם|הבגדים המכובדים שלהם}} {{ב|בַּחֵצִי|חתך אותם באמצע והשאיר רק את החלק העליון}} עַד {{ב|שְׁתוֹתֵיהֶם|גובה הישבן (מהישבן ומטה הם נשארו חשופים)}}, וַיְשַׁלְּחֵם.<קטע סוף=י ד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|ה}} <קטע התחלה=י ה/>וַיַּגִּדוּ לְדָוִד וַיִּשְׁלַח {{ב|לִקְרָאתָם|אנשים לדבר איתם (כדי שלא יצטרכו ללכת אליו לירושלים)}} כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים {{ב|נִכְלָמִים|מבויישים}} מְאֹד. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "שְׁבוּ בִירֵחוֹ עַד יְצַמַּח זְקַנְכֶם, וְשַׁבְתֶּם".<קטע סוף=י ה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|ו}} <קטע התחלה=י ו/>וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי {{ב|נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד|בגלל מעשה זה הם המאיסו את עצמם בעיני דוד}}, וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עַמּוֹן {{ב|וַיִּשְׂכְּרוּ|שילמו להם כסף כדי שיבואו לעזור להם במלחמה}} אֶת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְאֶת אֲרַם צוֹבָא - עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי, וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה - אֶלֶף אִישׁ, {{ב|וְאִישׁ טוֹב|מנהיג מדינה ושמה "טוב", שהביא איתו...}} - שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ.<קטע סוף=י ו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|ז}} <קטע התחלה=י ז/>וַיִּשְׁמַע דָּוִד, וַיִּשְׁלַח אֶת יוֹאָב וְאֵת כָּל הַצָּבָא הַגִּבֹּרִים.<קטע סוף=י ז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|ח}} <קטע התחלה=י ח/>וַיֵּצְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה פֶּתַח {{ב|הַשָּׁעַר|שער העיר רבת בני עמון}}. וַאֲרַם צוֹבָא וּרְחוֹב וְאִישׁ טוֹב וּמַעֲכָה לְבַדָּם {{ב|בַּשָּׂדֶה|במישור מידבא, 30 ק"מ מדרום לרבת בני עמון}}.<קטע סוף=י ח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|ט}} <קטע התחלה=י ט/>וַיַּרְא יוֹאָב כִּי הָיְתָה אֵלָיו {{ב|פְּנֵי הַמִּלְחָמָה|חזית הקרב}} {{ב|מִפָּנִים|בני עמון מצפון (מכיוון רבת בני עמון)}} {{ב|וּמֵאָחוֹר|הארמים מדרום (מכיוון מידבא)}}, {{ב|וַיִּבְחַר|חיילים טובים במיוחד}} מִכֹּל בְּחוּרֵי <small>(בישראל)</small> יִשְׂרָאֵל {{ב|וַיַּעֲרֹךְ|הכין אותם לקרב}} לִקְרַאת {{ב|אֲרָם|כנראה שחזית ארם היתה המתאגרת ביותר}}.<קטע סוף=י ט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|י}} <קטע התחלה=י י/>וְאֵת יֶתֶר הָעָם נָתַן בְּיַד אַבְשַׁי אָחִיו. {{ב|וַיַּעֲרֹךְ|אבישי נערך למלחמה}} לִקְרַאת בְּנֵי עַמּוֹן.<קטע סוף=י י/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|יא}} <קטע התחלה=י יא/>{{ב|וַיֹּאמֶר|יואב לאבישי}}: "אִם תֶּחֱזַק אֲרָם מִמֶּנִּי {{ב|וְהָיִתָה|אז אתה תהיה}} לִּי לִישׁוּעָה, וְאִם בְּנֵי עַמּוֹן יֶחֱזְקוּ מִמְּךָ וְהָלַכְתִּי לְהוֹשִׁיעַ לָךְ.<קטע סוף=י יא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|יב}} <קטע התחלה=י יב/>חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ, וַיהוָה יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו".<קטע סוף=י יב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|יג}} <קטע התחלה=י יג/>וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה בַּאֲרָם, {{ב|וַיָּנֻסוּ|ארם ברחו מיד כשראו את יואב ואנשיו}} מִפָּנָיו.<קטע סוף=י יג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|יד}} <קטע התחלה=י יד/>וּבְנֵי עַמּוֹן רָאוּ כִּי נָס אֲרָם, וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵי אֲבִישַׁי, {{ב|וַיָּבֹאוּ|בני עמון}} {{ב|הָעִיר|לתוך רבת בני עמון}}. וַיָּשָׁב יוֹאָב מֵעַל בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּבֹא יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם.<קטע סוף=י יד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|טו}} <קטע התחלה=י טו/>וַיַּרְא אֲרָם כִּי נִגַּף לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, {{ב|וַיֵּאָסְפוּ יָחַד|התכנסו כולם כדי להערך למלחמה נוספת}}.<קטע סוף=י טו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|טז}} <קטע התחלה=י טז/>וַיִּשְׁלַח {{ב|הֲדַדְעֶזֶר|מלך צובה}} {{ב|וַיֹּצֵא|הוציא למלחמה}} אֶת אֲרָם אֲשֶׁר {{ב|מֵעֵבֶר|ממזרח}} {{ב|הַנָּהָר|לנהר פרת}} וַיָּבֹאוּ {{ב|חֵילָם|ל[[W:חילם|חילם]]}}, וְשׁוֹבַךְ שַׂר צְבָא הֲדַדְעֶזֶר לִפְנֵיהֶם.<קטע סוף=י טז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|יז}} <קטע התחלה=י יז/>וַיֻּגַּד לְדָוִד {{ביאור:פרשה סגורה ללא ירידת שורה}} {{ב|וַיֶּאֱסֹף|דוד אסף}} אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וַיָּבֹא {{ב|חֵלָאמָה|לחֵילָם}}, וַיַּעַרְכוּ אֲרָם לִקְרַאת דָּוִד וַיִּלָּחֲמוּ עִמּוֹ.<קטע סוף=י יז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|יח}} <קטע התחלה=י יח/>וַיָּנָס אֲרָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {{ב|וַיַּהֲרֹג|השמיד}} דָּוִד מֵאֲרָם שְׁבַע מֵאוֹת רֶכֶב וְאַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים. וְאֵת שׁוֹבַךְ שַׂר צְבָאוֹ הִכָּה, וַיָּמָת שָׁם.<קטע סוף=י יח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|י|יט}} <קטע התחלה=י יט/>וַיִּרְאוּ כָל הַמְּלָכִים {{ב|עַבְדֵי|שתחת חסותו של}} הֲדַדְעֶזֶר כִּי נִגְּפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, {{ב|וַיַּשְׁלִמוּ אֶת|עשו שלום עִם}} יִשְׂרָאֵל, {{ב|וַיַּעַבְדוּם|ישראל העבידו אותם}}. {{ב|וַיִּרְאוּ|חששו}} אֲרָם לְהוֹשִׁיעַ עוֹד אֶת בְּנֵי עַמּוֹן. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=י יט/> <קטע סוף=פרק י/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שמואל ב|י}} {{סרגל ניווט|ביאור:שמואל ב||ט|י|יא|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * הפרק כולו חוזר בשינויים קלים ב[[ביאור:דברי הימים א יט|דברי הימים א יט]] * "שְׁבוּ בִירֵחוֹ" (פסוק ה) - אמנם יריחו לא נבנתה עד ימי אחאב ([[ביאור:מלכים א טז|מלכים א טז, לד]]) אך אולי כעת היא ישוב מבודד וללא חומות מסביבה, ובכך אין הפרה של שבועת יהושע ([[ביאור:יהושע ו|יהושע ו]]). ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=חנון בן נחש}} kwv6p8k4c2i8wdr49vnm7u7sk1a65jg 106 62057 3017060 2984114 2026-05-20T05:18:43Z Ori229 476 3017060 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה יהושע|יהושע|ו}}<קטע התחלה=פרק ו/> {{כותרת1|כיבוש יריחו}} {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|א}}<קטע התחלה=ו א/> וִירִיחוֹ {{ב|סֹגֶרֶת|תושבי העיר סגרו את השערים}} {{ב|וּמְסֻגֶּרֶת|ישראל לא נותנים להם לצאת}} מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין {{ב|יוֹצֵא|מהעיר להלחם בישראל}} וְאֵין {{ב|בָּא|לעזור להם}}.<קטע סוף=ו א/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ב}}<קטע התחלה=ו ב/> וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ, גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל.<קטע סוף=ו ב/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ג}}<קטע התחלה=ו ג/> וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, הַקֵּיף אֶת הָעִיר פַּעַם אֶחָת, כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים.<קטע סוף=ו ג/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ד}}<קטע התחלה=ו ד/> וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה {{ב|שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים|שופר העשוי מקרן של איל}} לִפְנֵי הָאָרוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים, וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת.<קטע סוף=ו ד/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ה}}<קטע התחלה=ו ה/> וְהָיָה {{ב|בִּמְשֹׁךְ|כאשר תיתקע תקיעה ממושכת, ארוכה}} בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל, <small>(בשמעכם)</small> כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ, {{ב|וְעָלוּ הָעָם|יכנסו ישראל}} {{ב|אִישׁ|כל אחד ילך}} {{ב|נֶגְדּוֹ|למולו, כל אחד ילך קדימה}}".<קטע סוף=ו ה/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ו}}<קטע התחלה=ו ו/> וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אֶל הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית, וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת יוֹבְלִים לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה".<קטע סוף=ו ו/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ז}}<קטע התחלה=ו ז/> <small>(ויאמרו)</small> וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם: "עִבְרוּ וְסֹבּוּ אֶת הָעִיר, {{ב|וְהֶחָלוּץ|כח המלחמה הקידמי (המורכב מבני שניים וחצי השבטים)}} יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה".<קטע סוף=ו ז/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ח}}<קטע התחלה=ו ח/> וַיְהִי כֶּאֱמֹר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם, וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי יְהוָה עָבְרוּ וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת, וַאֲרוֹן בְּרִית יְהוָה הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם.<קטע סוף=ו ח/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ט}}<קטע התחלה=ו ט/> וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים <small>(תקעו)</small> תֹּקְעֵי הַשּׁוֹפָרוֹת, וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת.<קטע סוף=ו ט/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|י}}<קטע התחלה=ו י/> וְאֶת {{ב|הָעָם|יתר הלוחמים (שאינם בחלוץ או במאסף)}} צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: "לֹא תָרִיעוּ וְלֹא תַשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלְכֶם וְלֹא יֵצֵא מִפִּיכֶם דָּבָר, עַד יוֹם אָמְרִי אֲלֵיכֶם 'הָרִיעוּ', וַהֲרִיעֹתֶם".<קטע סוף=ו י/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|יא}}<קטע התחלה=ו יא/> וַיַּסֵּב אֲרוֹן יְהוָה אֶת הָעִיר הַקֵּף פַּעַם אֶחָת, וַיָּבֹאוּ הַמַּחֲנֶה וַיָּלִינוּ בַּמַּחֲנֶה.<קטע סוף=ו יא/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{איור|Jean Fouquet 001.jpg|290|הפלת חומות יריחו, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet}} {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|יב}}<קטע התחלה=ו יב/> וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר, וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן יְהוָה.<קטע סוף=ו יב/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|יג}}<קטע התחלה=ו יג/> וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיֹּבְלִים לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה הֹלְכִים, הָלוֹךְ וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת, וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי אֲרוֹן יְהוָה, <small>(הולך)</small> הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת.<קטע סוף=ו יג/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|יד}}<קטע התחלה=ו יד/> וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי פַּעַם אַחַת וַיָּשֻׁבוּ הַמַּחֲנֶה, כֹּה עָשׂוּ שֵׁשֶׁת יָמִים.<קטע סוף=ו יד/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|טו}}<קטע התחלה=ו טו/> וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים, רַק בַּיּוֹם הַהוּא סָבְבוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים.<קטע סוף=ו טו/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|טז}}<קטע התחלה=ו טז/> וַיְהִי בַּפַּעַם הַשְּׁבִיעִית תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוֹפָרוֹת, וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם: "הָרִיעוּ, כִּי נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת הָעִיר.<קטע סוף=ו טז/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|יז}}<קטע התחלה=ו יז/> וְהָיְתָה הָעִיר {{ב|חֵרֶם|מוקדשת}}, הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַיהוָה, רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת, כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת {{ב|הַמַּלְאָכִים|המרגלים}} אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ.<קטע סוף=ו יז/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|יח}}<קטע התחלה=ו יח/> וְרַק אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן הַחֵרֶם פֶּן {{ב|תַּחֲרִימוּ|תיקחו ממנו}} וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵרֶם, וְשַׂמְתֶּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל {{ב|לְחֵרֶם|יהיה נידון לכליה}} {{ב|וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ|תביאו אסון עליו}}.<קטע סוף=ו יח/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|יט}}<קטע התחלה=ו יט/> וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל - קֹדֶשׁ הוּא לַיהוָה, {{ב|אוֹצַר|למחסני}} יְהוָה יָבוֹא".<קטע סוף=ו יט/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כ}}<קטע התחלה=ו כ/> וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת, וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ, וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר.<קטע סוף=ו כ/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כא}}<קטע התחלה=ו כא/> וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר: מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר {{ב|לְפִי חָרֶב|בעזרת הצד החד של החרב|חרב פיות}}.<קטע סוף=ו כא/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כב}}<קטע התחלה=ו כב/> וְלִשְׁנַיִם הָאֲנָשִׁים הַמְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ אָמַר יְהוֹשֻׁעַ: "בֹּאוּ בֵּית הָאִשָּׁה הַזּוֹנָה, וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתֶּם לָהּ".<קטע סוף=ו כב/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כג}}<קטע התחלה=ו כג/> וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים, וַיֹּצִיאוּ אֶת רָחָב וְאֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ וְאֶת אַחֶיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוֹצִיאוּ, וַיַּנִּיחוּם מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=ו כג/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כד}}<קטע התחלה=ו כד/> וְהָעִיר שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ, רַק הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וּכְלֵי הַנְּחֹשֶׁת וְהַבַּרְזֶל נָתְנוּ אוֹצַר בֵּית יְהוָה.<קטע סוף=ו כד/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כה}}<קטע התחלה=ו כה/> וְאֶת רָחָב הַזּוֹנָה וְאֶת בֵּית אָבִיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ הֶחֱיָה יְהוֹשֻׁעַ, וַתֵּשֶׁב בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי הֶחְבִּיאָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ לְרַגֵּל אֶת יְרִיחוֹ.<קטע סוף=ו כה/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כו}}<קטע התחלה=ו כו/> וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר: "אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת, אֶת יְרִיחוֹ. {{ב|בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה|ימות הבן הבכור שלו כאשר ייסד את העיר}} {{ב|וּבִצְעִירוֹ|ימות בנו הצעיר כאשר}} יַצִּיב דְּלָתֶיהָ".<קטע סוף=ו כו/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כז}}<קטע התחלה=ו כז/> וַיְהִי יְהוָה {{ב|אֶת|עִם}} יְהוֹשֻׁעַ, וַיְהִי {{ב|שָׁמְעוֹ|פירסומו}} בְּכָל הָאָרֶץ.<קטע סוף=ו כז/> <קטע סוף=פרק ו/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|יהושע|ו}} {{סרגל ניווט|ביאור:יהושע||ה|ו|ז|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * למה קילל יהושע את מי שיבנה את יריחו (פסוק כו)? כדי שחורבות העיר ישארו להעיד על הנס שארע. * קללת יהושע נתקיימה בחיאל: {{צ|בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל, בֵּית הָאֱלִי, אֶת יְרִיחֹה: בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ, וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ, כִּדְבַר יְהוָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן}} ([[ביאור:מלכים א טז#לד|מלכים א טז, לד]]). יש לציין שלפי חלק מהמפרשים הכוונה בקללה היא שימותו כל בניו, מהגדול ועד הקטן. {{מיזמים|ויקיפדיה=כיבוש יריחו}} 9kry272t0w4spz3614e3vthk9uvnwfb 3017061 3017060 2026-05-20T05:27:37Z Ori229 476 תוספת להערה 3017061 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה יהושע|יהושע|ו}}<קטע התחלה=פרק ו/> {{כותרת1|כיבוש יריחו}} {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|א}}<קטע התחלה=ו א/> וִירִיחוֹ {{ב|סֹגֶרֶת|תושבי העיר סגרו את השערים}} {{ב|וּמְסֻגֶּרֶת|ישראל לא נותנים להם לצאת}} מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין {{ב|יוֹצֵא|מהעיר להלחם בישראל}} וְאֵין {{ב|בָּא|לעזור להם}}.<קטע סוף=ו א/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ב}}<קטע התחלה=ו ב/> וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ, גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל.<קטע סוף=ו ב/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ג}}<קטע התחלה=ו ג/> וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, הַקֵּיף אֶת הָעִיר פַּעַם אֶחָת, כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים.<קטע סוף=ו ג/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ד}}<קטע התחלה=ו ד/> וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה {{ב|שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים|שופר העשוי מקרן של איל}} לִפְנֵי הָאָרוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים, וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת.<קטע סוף=ו ד/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ה}}<קטע התחלה=ו ה/> וְהָיָה {{ב|בִּמְשֹׁךְ|כאשר תיתקע תקיעה ממושכת, ארוכה}} בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל, <small>(בשמעכם)</small> כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ, {{ב|וְעָלוּ הָעָם|יכנסו ישראל}} {{ב|אִישׁ|כל אחד ילך}} {{ב|נֶגְדּוֹ|למולו, כל אחד ילך קדימה}}".<קטע סוף=ו ה/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ו}}<קטע התחלה=ו ו/> וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אֶל הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית, וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת יוֹבְלִים לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה".<קטע סוף=ו ו/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ז}}<קטע התחלה=ו ז/> <small>(ויאמרו)</small> וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם: "עִבְרוּ וְסֹבּוּ אֶת הָעִיר, {{ב|וְהֶחָלוּץ|כח המלחמה הקידמי (המורכב מבני שניים וחצי השבטים)}} יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה".<קטע סוף=ו ז/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ח}}<קטע התחלה=ו ח/> וַיְהִי כֶּאֱמֹר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם, וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי יְהוָה עָבְרוּ וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת, וַאֲרוֹן בְּרִית יְהוָה הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם.<קטע סוף=ו ח/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|ט}}<קטע התחלה=ו ט/> וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים <small>(תקעו)</small> תֹּקְעֵי הַשּׁוֹפָרוֹת, וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת.<קטע סוף=ו ט/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|י}}<קטע התחלה=ו י/> וְאֶת {{ב|הָעָם|יתר הלוחמים (שאינם בחלוץ או במאסף)}} צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: "לֹא תָרִיעוּ וְלֹא תַשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלְכֶם וְלֹא יֵצֵא מִפִּיכֶם דָּבָר, עַד יוֹם אָמְרִי אֲלֵיכֶם 'הָרִיעוּ', וַהֲרִיעֹתֶם".<קטע סוף=ו י/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|יא}}<קטע התחלה=ו יא/> וַיַּסֵּב אֲרוֹן יְהוָה אֶת הָעִיר הַקֵּף פַּעַם אֶחָת, וַיָּבֹאוּ הַמַּחֲנֶה וַיָּלִינוּ בַּמַּחֲנֶה.<קטע סוף=ו יא/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{איור|Jean Fouquet 001.jpg|290|הפלת חומות יריחו, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet}} {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|יב}}<קטע התחלה=ו יב/> וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר, וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן יְהוָה.<קטע סוף=ו יב/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|יג}}<קטע התחלה=ו יג/> וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיֹּבְלִים לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה הֹלְכִים, הָלוֹךְ וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת, וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי אֲרוֹן יְהוָה, <small>(הולך)</small> הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת.<קטע סוף=ו יג/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|יד}}<קטע התחלה=ו יד/> וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי פַּעַם אַחַת וַיָּשֻׁבוּ הַמַּחֲנֶה, כֹּה עָשׂוּ שֵׁשֶׁת יָמִים.<קטע סוף=ו יד/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|טו}}<קטע התחלה=ו טו/> וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים, רַק בַּיּוֹם הַהוּא סָבְבוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים.<קטע סוף=ו טו/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|טז}}<קטע התחלה=ו טז/> וַיְהִי בַּפַּעַם הַשְּׁבִיעִית תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוֹפָרוֹת, וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם: "הָרִיעוּ, כִּי נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת הָעִיר.<קטע סוף=ו טז/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|יז}}<קטע התחלה=ו יז/> וְהָיְתָה הָעִיר {{ב|חֵרֶם|מוקדשת}}, הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַיהוָה, רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת, כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת {{ב|הַמַּלְאָכִים|המרגלים}} אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ.<קטע סוף=ו יז/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|יח}}<קטע התחלה=ו יח/> וְרַק אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן הַחֵרֶם פֶּן {{ב|תַּחֲרִימוּ|תיקחו ממנו}} וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵרֶם, וְשַׂמְתֶּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל {{ב|לְחֵרֶם|יהיה נידון לכליה}} {{ב|וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ|תביאו אסון עליו}}.<קטע סוף=ו יח/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|יט}}<קטע התחלה=ו יט/> וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל - קֹדֶשׁ הוּא לַיהוָה, {{ב|אוֹצַר|למחסני}} יְהוָה יָבוֹא".<קטע סוף=ו יט/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כ}}<קטע התחלה=ו כ/> וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת, וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ, וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר.<קטע סוף=ו כ/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כא}}<קטע התחלה=ו כא/> וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר: מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר {{ב|לְפִי חָרֶב|בעזרת הצד החד של החרב|חרב פיות}}.<קטע סוף=ו כא/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כב}}<קטע התחלה=ו כב/> וְלִשְׁנַיִם הָאֲנָשִׁים הַמְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ אָמַר יְהוֹשֻׁעַ: "בֹּאוּ בֵּית הָאִשָּׁה הַזּוֹנָה, וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתֶּם לָהּ".<קטע סוף=ו כב/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כג}}<קטע התחלה=ו כג/> וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים, וַיֹּצִיאוּ אֶת רָחָב וְאֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ וְאֶת אַחֶיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוֹצִיאוּ, וַיַּנִּיחוּם מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=ו כג/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כד}}<קטע התחלה=ו כד/> וְהָעִיר שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ, רַק הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וּכְלֵי הַנְּחֹשֶׁת וְהַבַּרְזֶל נָתְנוּ אוֹצַר בֵּית יְהוָה.<קטע סוף=ו כד/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כה}}<קטע התחלה=ו כה/> וְאֶת רָחָב הַזּוֹנָה וְאֶת בֵּית אָבִיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ הֶחֱיָה יְהוֹשֻׁעַ, וַתֵּשֶׁב בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי הֶחְבִּיאָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ לְרַגֵּל אֶת יְרִיחוֹ.<קטע סוף=ו כה/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כו}}<קטע התחלה=ו כו/> וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר: "אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת, אֶת יְרִיחוֹ. {{ב|בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה|ימות הבן הבכור שלו כאשר ייסד את העיר}} {{ב|וּבִצְעִירוֹ|ימות בנו הצעיר כאשר}} יַצִּיב דְּלָתֶיהָ".<קטע סוף=ו כו/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ו|כז}}<קטע התחלה=ו כז/> וַיְהִי יְהוָה {{ב|אֶת|עִם}} יְהוֹשֻׁעַ, וַיְהִי {{ב|שָׁמְעוֹ|פירסומו}} בְּכָל הָאָרֶץ.<קטע סוף=ו כז/> <קטע סוף=פרק ו/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|יהושע|ו}} {{סרגל ניווט|ביאור:יהושע||ה|ו|ז|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * למה קילל יהושע את מי שיבנה את יריחו (פסוק כו)? כדי שחורבות העיר ישארו להעיד על הנס שארע. על פי "וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם, הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַה'" (פסוק יז) ניתן לראות בהקדשת העיר מעין מושג ה"ראשית" המחייב את האדם להביא לה' את ראשית דגנו, תירושו ויצהרו, ראשית עריסתו ובכור בניו וכו' לה'. כך גם כאן מוקדשת העיר הראשונה שנכבשה לה', להודות על הנס ובתפילה להצלחה בהמשך. * קללת יהושע נתקיימה בחיאל: {{צ|בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל, בֵּית הָאֱלִי, אֶת יְרִיחֹה: בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ, וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ, כִּדְבַר יְהוָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן}} ([[ביאור:מלכים א טז#לד|מלכים א טז, לד]]). יש לציין שלפי חלק מהמפרשים הכוונה בקללה היא שימותו כל בניו, מהגדול ועד הקטן. {{מיזמים|ויקיפדיה=כיבוש יריחו}} 2ecplvy51glh8s1sshl9ky0qfqg6bzh 0 204163 3017066 300098 2026-05-20T08:52:39Z ~2026-30231-58 45605 /* הלכה ב */ 3017066 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר שופטים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם|פרק שלושה ועשרים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כב|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כד|e123|14|79|23|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}} {{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}} {{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רעד|המצוה לא לקחת שוחד}} </div> ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>לא תקח שוחד אין צריך לומר לעות את הדין אלא אפילו לזכות את הזכאי ולחייב את החייב אסור ועובר בלא תעשה והרי הוא בכלל ארור לוקח שוחד וחייב להחזיר השוחד כשיתבענו הנותן.<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>וכשם שהלוקח עובר בלא תעשה כך הנותן שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול.<קטע סוף=ב דפוס/> וכשם שינון מגניב כך אני גם או אפילו יותר ולכן יגל תמיד צודק. ולכן ינון מעכשיו תקשיב ליגל שמעת זה הלכה ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>כל דיין שיושב ומגדל מעלתו כדי להרבות שכר לחזניו ולסופריו הרי הוא בכלל הנוטים אחרי הבצע וכן עשו בני שמואל ולכך נאמר להם ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ולא שחד ממון בלבד אלא אפילו שחד דברים ומעשה בדיין אחד שהיה עולה בדוגית קטנה לעבור בנהר ופשט אחד ידו וסייעו בעלייתו והיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהעביר אברה נוצה של עוף מעל רדיד הדיין ואחר כסה רוק מלפני הדיין ואמר לו הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהביא מתנה אחת ממתנות כהונה לדיין כהן ואמר לו פסול אני לך לדין ומעשה באריס אחד של דיין שהיה מביא לו תאנים מתוך שדהו מערב שבת לערב שבת פעם אחת הקדים והביא בחמישי בשבת מפני שהיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין אע"פ שהתאנים משל דיין הואיל והביאן שלא בזמנם נפסל לו לדין.<קטע סוף=ג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>כל דיין ששאל שאלה פסול לדין לזה שהשאילו במה דברים אמורים בשלא היה לו לדיין להשאיל אבל היה לו להשאיל כשר שהרי גם זה שואל ממנו.<קטע סוף=ד דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ה|הלכה ה]]=== <קטע התחלה=ה דפוס/>כל דיין שנוטל שכרו לדון דיניו בטלים והוא שלא יהיה שכר הניכר אבל אם היה עוסק במלאכתו ובאו לפניו שנים לדין ואמר להן תנו לי מי שיעשה תחתי עד שאדון לכם או תנו לי שכר בטלתי הרי זה מותר והוא שיהיה הדבר ניכר שהוא שכר הבטלה בלבד ולא יותר ויטול משניהם בשוה זה בפני זה כגון זה מותר.<קטע סוף=ה דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ו|הלכה ו]]=== <קטע התחלה=ו דפוס/>אסור לדיין לדון למי שהוא אוהבו אע"פ שאינו שושבינו ולא ריעו אשר כנפשו ולא למי ששונאו אף על פי שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו אלא צריך שיהיו שני בעלי דינים שוין בעיני הדיינים ובלבם ואם לא היה מכיר את אחד מהם ולא מעשיו אין לך דיין צדק כמוהו.<קטע סוף=ו דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ז|הלכה ז]]=== <קטע התחלה=ז דפוס/>כל שני תלמידי חכמים ששונאים זה את זה אסורין לישב בדין זה עם זה שדבר זה גורם ליציאת משפט מעוקל מפני השנאה שביניהן דעת כל אחד נוטה לסתור דברי חבירו.<קטע סוף=ז דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ח|הלכה ח]]=== <קטע התחלה=ח דפוס/>לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו וידע את מי הוא דן ולפני מי הוא דן ומי עתיד להפרע ממנו אם נטה מקו האמת שנאמר אלהים נצב בעדת אל ואומר ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה'.<קטע סוף=ח דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ט|הלכה ט]]=== <קטע התחלה=ט דפוס/>כל דיין שאינו דן דין אמת לאמתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל וכל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין הקדוש ברוך הוא גובה ממנו נפשות שנאמר וקבע את קובעיהם נפש וכל דיין שדן דין אמת לאמתו אפילו שעה אחת כאילו תקן את כל העולם כולו וגורם לשכינה שתשרה בישראל שנאמר אלהים נצב בעדת אל ושמא יאמר הדיין מה לי ולצרה הזאת תלמוד לומר ועמכם בדבר משפט אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.<קטע סוף=ט דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג י|הלכה י]]=== <קטע התחלה=י דפוס/>ולעולם יהיו בעלי דינין לפניך כרשעים ובחזקת שכל אחד מהן טוען שקר ודון לפי מה שתראה מן הדברים וכשיפטרו מלפניך יהיו בעיניך כצדיקים כשקבלו עליהם את הדין ודון כל אחד מהם לכף זכות.<קטע סוף=י דפוס/> ==הגהה== {{אין טקסט מוגה במשנה תורה|שופטים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם|פרק שלושה ועשרים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כב|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כד|e123|14|79|23}} jbvi88n0nu22qlwjf1xo1k1g5z573zj 3017067 3017066 2026-05-20T08:56:02Z ~2026-30231-58 45605 /* הגהה */ 3017067 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר שופטים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם|פרק שלושה ועשרים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כב|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כד|e123|14|79|23|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}} {{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}} {{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רעד|המצוה לא לקחת שוחד}} </div> ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>לא תקח שוחד אין צריך לומר לעות את הדין אלא אפילו לזכות את הזכאי ולחייב את החייב אסור ועובר בלא תעשה והרי הוא בכלל ארור לוקח שוחד וחייב להחזיר השוחד כשיתבענו הנותן.<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>וכשם שהלוקח עובר בלא תעשה כך הנותן שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול.<קטע סוף=ב דפוס/> וכשם שינון מגניב כך אני גם או אפילו יותר ולכן יגל תמיד צודק. ולכן ינון מעכשיו תקשיב ליגל שמעת זה הלכה ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>כל דיין שיושב ומגדל מעלתו כדי להרבות שכר לחזניו ולסופריו הרי הוא בכלל הנוטים אחרי הבצע וכן עשו בני שמואל ולכך נאמר להם ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ולא שחד ממון בלבד אלא אפילו שחד דברים ומעשה בדיין אחד שהיה עולה בדוגית קטנה לעבור בנהר ופשט אחד ידו וסייעו בעלייתו והיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהעביר אברה נוצה של עוף מעל רדיד הדיין ואחר כסה רוק מלפני הדיין ואמר לו הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהביא מתנה אחת ממתנות כהונה לדיין כהן ואמר לו פסול אני לך לדין ומעשה באריס אחד של דיין שהיה מביא לו תאנים מתוך שדהו מערב שבת לערב שבת פעם אחת הקדים והביא בחמישי בשבת מפני שהיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין אע"פ שהתאנים משל דיין הואיל והביאן שלא בזמנם נפסל לו לדין.<קטע סוף=ג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>כל דיין ששאל שאלה פסול לדין לזה שהשאילו במה דברים אמורים בשלא היה לו לדיין להשאיל אבל היה לו להשאיל כשר שהרי גם זה שואל ממנו.<קטע סוף=ד דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ה|הלכה ה]]=== <קטע התחלה=ה דפוס/>כל דיין שנוטל שכרו לדון דיניו בטלים והוא שלא יהיה שכר הניכר אבל אם היה עוסק במלאכתו ובאו לפניו שנים לדין ואמר להן תנו לי מי שיעשה תחתי עד שאדון לכם או תנו לי שכר בטלתי הרי זה מותר והוא שיהיה הדבר ניכר שהוא שכר הבטלה בלבד ולא יותר ויטול משניהם בשוה זה בפני זה כגון זה מותר.<קטע סוף=ה דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ו|הלכה ו]]=== <קטע התחלה=ו דפוס/>אסור לדיין לדון למי שהוא אוהבו אע"פ שאינו שושבינו ולא ריעו אשר כנפשו ולא למי ששונאו אף על פי שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו אלא צריך שיהיו שני בעלי דינים שוין בעיני הדיינים ובלבם ואם לא היה מכיר את אחד מהם ולא מעשיו אין לך דיין צדק כמוהו.<קטע סוף=ו דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ז|הלכה ז]]=== <קטע התחלה=ז דפוס/>כל שני תלמידי חכמים ששונאים זה את זה אסורין לישב בדין זה עם זה שדבר זה גורם ליציאת משפט מעוקל מפני השנאה שביניהן דעת כל אחד נוטה לסתור דברי חבירו.<קטע סוף=ז דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ח|הלכה ח]]=== <קטע התחלה=ח דפוס/>לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו וידע את מי הוא דן ולפני מי הוא דן ומי עתיד להפרע ממנו אם נטה מקו האמת שנאמר אלהים נצב בעדת אל ואומר ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה'.<קטע סוף=ח דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ט|הלכה ט]]=== <קטע התחלה=ט דפוס/>כל דיין שאינו דן דין אמת לאמתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל וכל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין הקדוש ברוך הוא גובה ממנו נפשות שנאמר וקבע את קובעיהם נפש וכל דיין שדן דין אמת לאמתו אפילו שעה אחת כאילו תקן את כל העולם כולו וגורם לשכינה שתשרה בישראל שנאמר אלהים נצב בעדת אל ושמא יאמר הדיין מה לי ולצרה הזאת תלמוד לומר ועמכם בדבר משפט אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.<קטע סוף=ט דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג י|הלכה י]]=== <קטע התחלה=י דפוס/>ולעולם יהיו בעלי דינין לפניך כרשעים ובחזקת שכל אחד מהן טוען שקר ודון לפי מה שתראה מן הדברים וכשיפטרו מלפניך יהיו בעיניך כצדיקים כשקבלו עליהם את הדין ודון כל אחד מהם לכף זכות.<קטע סוף=י דפוס/> ==הגהה== {{אין טקסט מוגה במשנה תורה|שופטים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם|פרק שלושה ועשרים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כב|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כד|e123|14|79|23}} נא להקשיב ליגל המלך 2qksgyy3pdmoep1g7mrfpsb45r339y4 3017068 3017067 2026-05-20T08:58:11Z ~2026-30231-58 45605 יגל המלך 3017068 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר שופטים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם|פרק שלושה ועשרים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כב|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כד|e123|14|79|23|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}} {{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}} {{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רעד|המצוה לא לקחת שוחד}} </div> ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>לא מה קורה הראל תקח שוחד אין צריך לומר לעות את הדין אלא אפילו לזכות את הזכאי ולחייב את החייב אסור ועובר בלא תעשה והרי הוא בכלל ארור לוקח שוחד וחייב להחזיר השוחד כשיתבענו הנותן.<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>וכשם שהלוקח עובר בלא תעשה כך הנותן שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול.<קטע סוף=ב דפוס/> ינון מעכשיו תקשיב ליגל שמעת זה הלכה ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>כל דיין שיושב ומגדל מעלתו כדי להרבות שכר לחזניו ולסופריו הרי הוא בכלל הנוטים אחרי הבצע וכן עשו בני שמואל ולכך נאמר להם ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ולא שחד ממון בלבד אלא אפילו שחד דברים ומעשה בדיין אחד שהיה עולה בדוגית קטנה לעבור בנהר ופשט אחד ידו וסייעו בעלייתו והיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהעביר אברה נוצה של עוף מעל רדיד הדיין ואחר כסה רוק מלפני הדיין ואמר לו הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהביא מתנה אחת ממתנות כהונה לדיין כהן ואמר לו פסול אני לך לדין ומעשה באריס אחד של דיין שהיה מביא לו תאנים מתוך שדהו מערב שבת לערב שבת פעם אחת הקדים והביא בחמישי בשבת מפני שהיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין אע"פ שהתאנים משל דיין הואיל והביאן שלא בזמנם נפסל לו לדין.<קטע סוף=ג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>כל דיין ששאל שאלה פסול לדין לזה שהשאילו במה דברים אמורים בשלא היה לו לדיין להשאיל אבל היה לו להשאיל כשר שהרי גם זה שואל ממנו.<קטע סוף=ד דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ה|הלכה ה]]=== <קטע התחלה=ה דפוס/>כל דיין שנוטל שכרו לדון דיניו בטלים והוא שלא יהיה שכר הניכר אבל אם היה עוסק במלאכתו ובאו לפניו שנים לדין ואמר להן תנו לי מי שיעשה תחתי עד שאדון לכם או תנו לי שכר בטלתי הרי זה מותר והוא שיהיה הדבר ניכר שהוא שכר הבטלה בלבד ולא יותר ויטול משניהם בשוה זה בפני זה כגון זה מותר.<קטע סוף=ה דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ו|הלכה ו]]=== <קטע התחלה=ו דפוס/>אסור לדיין לדון למי שהוא אוהבו אע"פ שאינו שושבינו ולא ריעו אשר כנפשו ולא למי ששונאו אף על פי שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו אלא צריך שיהיו שני בעלי דינים שוין בעיני הדיינים ובלבם ואם לא היה מכיר את אחד מהם ולא מעשיו אין לך דיין צדק כמוהו.<קטע סוף=ו דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ז|הלכה ז]]=== <קטע התחלה=ז דפוס/>כל שני תלמידי חכמים ששונאים זה את זה אסורין לישב בדין זה עם זה שדבר זה גורם ליציאת משפט מעוקל מפני השנאה שביניהן דעת כל אחד נוטה לסתור דברי חבירו.<קטע סוף=ז דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ח|הלכה ח]]=== <קטע התחלה=ח דפוס/>לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו וידע את מי הוא דן ולפני מי הוא דן ומי עתיד להפרע ממנו אם נטה מקו האמת שנאמר אלהים נצב בעדת אל ואומר ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה'.<קטע סוף=ח דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ט|הלכה ט]]=== <קטע התחלה=ט דפוס/>כל דיין שאינו דן דין אמת לאמתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל וכל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין הקדוש ברוך הוא גובה ממנו נפשות שנאמר וקבע את קובעיהם נפש וכל דיין שדן דין אמת לאמתו אפילו שעה אחת כאילו תקן את כל העולם כולו וגורם לשכינה שתשרה בישראל שנאמר אלהים נצב בעדת אל ושמא יאמר הדיין מה לי ולצרה הזאת תלמוד לומר ועמכם בדבר משפט אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.<קטע סוף=ט דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג י|הלכה י]]=== <קטע התחלה=י דפוס/>ולעולם יהיו בעלי דינין לפניך כרשעים ובחזקת שכל אחד מהן טוען שקר ודון לפי מה שתראה מן הדברים וכשיפטרו מלפניך יהיו בעיניך כצדיקים כשקבלו עליהם את הדין ודון כל אחד מהם לכף זכות.<קטע סוף=י דפוס/> ==הגהה== {{אין טקסט מוגה במשנה תורה|שופטים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם|פרק שלושה ועשרים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כב|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כד|e123|14|79|23}} נא להקשיב ליגל המלך ilik8n904o15ruch41w0ft0uoafehn4 3017070 3017068 2026-05-20T10:22:58Z Nahum 68 שוחזר מעריכות של [[Special:Contributions/~2026-30231-58|~2026-30231-58]] ([[User talk:~2026-30231-58|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:Testbot|Testbot]] 300098 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר שופטים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם|פרק שלושה ועשרים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כב|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כד|e123|14|79|23|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}} {{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}} {{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רעד|המצוה לא לקחת שוחד}} </div> ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>לא תקח שוחד אין צריך לומר לעות את הדין אלא אפילו לזכות את הזכאי ולחייב את החייב אסור ועובר בלא תעשה והרי הוא בכלל ארור לוקח שוחד וחייב להחזיר השוחד כשיתבענו הנותן.<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>וכשם שהלוקח עובר בלא תעשה כך הנותן שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול.<קטע סוף=ב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>כל דיין שיושב ומגדל מעלתו כדי להרבות שכר לחזניו ולסופריו הרי הוא בכלל הנוטים אחרי הבצע וכן עשו בני שמואל ולכך נאמר להם ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ולא שחד ממון בלבד אלא אפילו שחד דברים ומעשה בדיין אחד שהיה עולה בדוגית קטנה לעבור בנהר ופשט אחד ידו וסייעו בעלייתו והיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהעביר אברה נוצה של עוף מעל רדיד הדיין ואחר כסה רוק מלפני הדיין ואמר לו הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהביא מתנה אחת ממתנות כהונה לדיין כהן ואמר לו פסול אני לך לדין ומעשה באריס אחד של דיין שהיה מביא לו תאנים מתוך שדהו מערב שבת לערב שבת פעם אחת הקדים והביא בחמישי בשבת מפני שהיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין אע"פ שהתאנים משל דיין הואיל והביאן שלא בזמנם נפסל לו לדין.<קטע סוף=ג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>כל דיין ששאל שאלה פסול לדין לזה שהשאילו במה דברים אמורים בשלא היה לו לדיין להשאיל אבל היה לו להשאיל כשר שהרי גם זה שואל ממנו.<קטע סוף=ד דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ה|הלכה ה]]=== <קטע התחלה=ה דפוס/>כל דיין שנוטל שכרו לדון דיניו בטלים והוא שלא יהיה שכר הניכר אבל אם היה עוסק במלאכתו ובאו לפניו שנים לדין ואמר להן תנו לי מי שיעשה תחתי עד שאדון לכם או תנו לי שכר בטלתי הרי זה מותר והוא שיהיה הדבר ניכר שהוא שכר הבטלה בלבד ולא יותר ויטול משניהם בשוה זה בפני זה כגון זה מותר.<קטע סוף=ה דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ו|הלכה ו]]=== <קטע התחלה=ו דפוס/>אסור לדיין לדון למי שהוא אוהבו אע"פ שאינו שושבינו ולא ריעו אשר כנפשו ולא למי ששונאו אף על פי שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו אלא צריך שיהיו שני בעלי דינים שוין בעיני הדיינים ובלבם ואם לא היה מכיר את אחד מהם ולא מעשיו אין לך דיין צדק כמוהו.<קטע סוף=ו דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ז|הלכה ז]]=== <קטע התחלה=ז דפוס/>כל שני תלמידי חכמים ששונאים זה את זה אסורין לישב בדין זה עם זה שדבר זה גורם ליציאת משפט מעוקל מפני השנאה שביניהן דעת כל אחד נוטה לסתור דברי חבירו.<קטע סוף=ז דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ח|הלכה ח]]=== <קטע התחלה=ח דפוס/>לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו וידע את מי הוא דן ולפני מי הוא דן ומי עתיד להפרע ממנו אם נטה מקו האמת שנאמר אלהים נצב בעדת אל ואומר ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה'.<קטע סוף=ח דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ט|הלכה ט]]=== <קטע התחלה=ט דפוס/>כל דיין שאינו דן דין אמת לאמתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל וכל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין הקדוש ברוך הוא גובה ממנו נפשות שנאמר וקבע את קובעיהם נפש וכל דיין שדן דין אמת לאמתו אפילו שעה אחת כאילו תקן את כל העולם כולו וגורם לשכינה שתשרה בישראל שנאמר אלהים נצב בעדת אל ושמא יאמר הדיין מה לי ולצרה הזאת תלמוד לומר ועמכם בדבר משפט אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.<קטע סוף=ט דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג י|הלכה י]]=== <קטע התחלה=י דפוס/>ולעולם יהיו בעלי דינין לפניך כרשעים ובחזקת שכל אחד מהן טוען שקר ודון לפי מה שתראה מן הדברים וכשיפטרו מלפניך יהיו בעיניך כצדיקים כשקבלו עליהם את הדין ודון כל אחד מהם לכף זכות.<קטע סוף=י דפוס/> ==הגהה== {{אין טקסט מוגה במשנה תורה|שופטים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם|פרק שלושה ועשרים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כב|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כד|e123|14|79|23}} o2lxkqnea227a2kwtfo89w4mmfz571w 0 259256 3016928 2900431 2026-05-19T12:47:26Z 1אברהם1 4446 3016928 wikitext text/x-wiki {{ניווט ספר|שם הספר=קל&#34;ח פתחי חכמה/פתח|נה}} פתח נה <ענין הע"ב שיש בעסמ"ב>: '''מנין אחד ששני שמות או יותר באים אליו בדרכים שונים - נודע שהוא עיקר אחד שצריכים להתחבר שם כל אחד לפי הדרך שלו. אך שבסוף מסיבותיו יגיע שם. וזה סוד הע"ב, שיש בכל הד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שלכל אחד יש דרך בפני עצמו, אך כולם מגיעים לזה. זה מראה שהוא עיקר אחד שצריכים כולם להגיע אליו, כל אחד לפי דרכו. והאמת, שזה בא מא"א, שממנו יוצאים או"א זו"ן, והוא ע"ב אחד, שד' יודי"ן שבו מוציאים עסמ"ב. וכל אחד מהם צריך להגיע אל הוראת שרשו, שהיא הע"ב, וזה הכח היותר חזק שבהם:''' כיון שביארנו שהיה לכלים קיום בזמן שלא היו עושים כלום, ולקמן נאמר שהוא בסדר רפ"ח, עכשיו צריך לפרש ענינים כלליים מה שצריך להקדים בזה: חלקי המאמר הזה ב'. ח"א, מנין אחד, והוא הנחה כללית בענין זה. ח"ב, והאמת, והוא הנחה פרטית בנידן דידן: חלק א: א. '''מנין אחד ששני שמות או יותר באים אליו בדרכים שונים''', כי הרי כל אחד צריך להתפשט על פי אותיותיו, ואם כן צריך להם דרכים שונים כדי להגיע אל המנין ההוא. שאין אנו מדברים עתה מן הגמטריאות השוות, שענינם ענין אחר, והיינו שאז נראה שיש להם שייכות זה עם זה בבחינת מספרם, ומתיחסים שניהם לכל הפעולות, שגמטריא שלהם שוה למספר השמות, אך כאן הוא ענין אחר, כשרואין מנין אחד, שאיזה שמות צריכים להתפשט בדרכים שונים כדי להגיע אל המנין ההוא: ב. '''נודע שהוא עיקר אחד שצריכים להתחבר שם''', כי הנה כבר שמעת למעלה, איך המנין אינו דבר בלא טעם, אדרבא, הוא ענין גדול, מראה מספר הכחות המתחברים בפעולה ההיא, וטעם כמותם נמשך מן השליטות של המדרגות השולטות בפעולה ההיא, וכמ"ש כבר בענין האילנות, כי יש מדרגה ששליטתה גורמת התפשטות אחת, ומדרגה אחרת גורמת התפשטות אחרת. ולפי ההתפשטות - כך הם הפעולות הולכות באותם המספרים בהדרגות ההם. כשרואים ששני שמות באים למנין אחד, נודע מיד שזה המנין הוא סדר אחד עיקרי, שאליו צריכים להגיע שאר המדרגות: ג. '''כל אחד לפי הדרך שלו''', אך שבסוף מסיבותיו יגיע שם, זה מראה שיהיה בדבר ההוא שני ענינים. הא' - דרך פרטי לכל אחד מן השמות לפי עניניהם שיוצאים משם, שכל אחד יש לו תולדות רבות בהנהגה, ומסיבות גדולות. אך שסוף כל סוף כל תולדות וכל המסיבות יסתיימו בענין אחד, ההולך לפי שליטה אחת השולטת בכלל על כל השמות ההם וכל מסיבותיהם: ד. וזה סוד הע"ב שיש לכל הד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, זה כבר ברור בדברי הרשב"י והרב הקדוש זללה"ה, היות בכל אחד מן הד' שמות - ע"ב בדרך אחר, דהיינו ע"ב בעצמו, ס"ג - כשנחשוב גם הי' אותיות שלו, אך לא המספר, מ"ה - כשנחשוב המספר של הפשוט, ולא האותיות, ב"ן - כשנחשוב הריבוע של הפשוט: ה. שלכל אחד יש דרך בפני עצמו, אך כולם מגיעים לזה, הוא מ"ש שלהגיע לזה - צריך לחשוב בכל אחד חשבונות אחרים: ו. זה מראה שהוא עיקר אחד שצריכים כולם להגיע אליו, כל אחד לפי דרכו, פירוש - בכלל חוץ מן נידן דידן, צריך שיהיה מציאות זה בשמות אלו, ועוד אפילו בנידן דידן, ועם כל הטעמים שנאמר בכל שם ושם בפני עצמו, כמפורש בדברי הרח"ו זללה"ה. וכי אפשר דאתרמי מלתא דוקא בכי האי גונא שיהיה ע"ב בכל אחד, ולא יהיה טעם לזה, שכולם סוף סוף מגיעים לזה הענין. ודאי הלא דבר הוא, שרואים שזה צריך שיהיה. ואדרבא, נמצאו כל כך טעמים עד שיצא זה - צריך שיהיה איזה סיבה פנימית לזה הדבר: חלק ב: א. והאמת שזה בא מא"א, שממנו יוצאים או"א זו"ן, ז"ס שאמרו באדרא זוטא, דלא אשתכח אלא בוצינא בלחודוי, שאין ערך או"א זו"ן עם א"א, כערך זו"ן עם או"א, כי או"א זו"ן הם כולם מדרגות מלבישים לא"א, שכך מלבישים או"א מן הגרון ועד הטבור, כמו שמלבישים זו"ן מן הטבור ולמטה. מה שאין כן א"א, שהוא פרצוף אחד כולל כל העולם מראש ועד סוף, ואו"א זו"ן כולם ענפים ממנו, ומלבישים עליו. והאמת, כי ט"ס דא"א, כבר אמר הרב זללה"ה, שנקראו שרשיות לאצילות, וכל השאר - ענפים ממנו. ועל כן צריך לעשות מהם שתי מדרגות, והיינו עתיקא קדישא הוא א"א, ושאר הד' פרצופים נקראים ביחד שמיה דעתיקא, כמו שפירש באדרא: ב. והוא ע"כ אחד, שד' יודי"ן שבו מוציאים עסמ"ב, כי אנחנו רואים שיש עסמ"ב, והם או"א זו"ן, ולא נמצא שם לא"א, ולפעמים שע"ב הוא א"א. אך הענין הוא זה, כי יש שם ע"ב שרשי לכל שאר הד' שמות, שהם יוצאים מד' יודי"ן שלו, שכבר ידענו שכל יו"ד מראה על הוי"ה, כמ"ש בתיקונים. וזה הע"ב הוא א"א, ומד' יודי"ן יוצאים עסמ"ב, שהם או"א זו"ן: ג. וכל אחד מהם צריך להגיע אל הוראת שרשו, שהיא הע"ב, כי הלא המה ד' לבושים או ענפים של א"א, שכל אחד פועל פעולה בפני עצמו, על כן יש להם לכל אחד שם בפני עצמו, מורה פעולתו הפרטית. אך בזה כולם שוים - שיוצאים משורש אחד, והרי הם ד' פרטים שונים שיוצאים משורש אחד. וזה מה שצריך להם ממש להראות - שעניניהם הפרטיים יוצאים מן השורש השוה, ועל כן כל אחד בדרך פרטי, לפי מה שהוא, צריך להגיע אל הוראת שרשו, שהוא הע"ב: ד. וזה הכח היותר חזק שבהם, כי מה שהשורש נראה בענפיו - מראה התדבקות של השורש והענף ביחד. ופשוט הוא, שהכח היותר חזק שבאו"א זו"ן הוא היותם מתדבקים בא"א, שהוא השורש, משני טעמים, אם שהשורש הוא מקור - הענף כל עוד שיהיה מתדבק בו ישפיע בו קיום גדול, אם שא"א בעצמו הוא השורש הגדול והנורא, שאין פגם מגיע לו כלל, שאין הס"א מגיע לו כלל וכלל, ובהאיר בענפים - התדבקות שלו נותן בהם ודאי כח גדול, מן הכח הגדול הזה שלו: m2xh7nwhq830n8fej6f5a90grfv7urp 1 272864 3017056 519109 2026-05-19T22:12:08Z איש פלוני 15730 שאלה על הנוסח והזכויות 3017056 wikitext text/x-wiki נראה לי יותר מוצלח לשים את הכריכה שמשמאל במקום את הכריכה הנוכחית. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י"ז בכסליו ה'תשע"ד • 13:52, 20 בנובמבר 2013 (IST) [[File:אור השם.jpg|thumb|כריכת ספר אור השם לרבי חסדאי קרשקש בדפוס פרארה]] :בסדר. זוהי סריקה איכותית ומעולה של הספר כולו ב-PDF, אבל התמונה לא נראית משום מה. אז נשים את ה-JPEG כאן לאיור, ובסוף בקישורים החיצוניים את ההפניות לסריקות של הספר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:56, 20 בנובמבר 2013 (IST) :את התמונה שהצעת. מספיק לעכשיו... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:16, 20 בנובמבר 2013 (IST) == שם הספר == נראה לי ששם הספר צריך להיות [[אור ה']], זאת משום שבמקור מופיע שם ה' בשם הספר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 01:36, 23 בדצמבר 2013 (IST) :זה אחד מהנושאים שאין בו חשיבות רבה, אמנם לעורך אין בכלל ברירה: הוא '''חייב''' להחליט בסופו של דבר לכאן או לכאן. ולכן הדיון עליו הופך ליותר חשוב... :-) אני נוטה להיגיון שלך, למרות שגם <ה'> וגם <השם> יכולים לבוא במקום <יי>. אבל ביחד עם זה יש גם את העניין של האלגנטיות, ונראה לי שבגלל זה החליט הרב שלמה פישר לכתוב ולנקד בכותרת <אוֹר הַשֵּׁם> במהדורתו. לכל אפשרות יש על מה לסמוך, ולכן בוא נחכה לתשובתו של איתן (בגלל שהוא עובד על זה בפועל דעתו אולי הכי חשוב). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:06, 23 בדצמבר 2013 (IST) ::קראתי לספר '''אור השם''' בגלל שכך קרא לו הרב פישר שאני עובד על פי מהדורתו. לדעתי לא מדובר בעניין משמעותי כל עוד יש הפניה משני השמות. אם לדעתכם יותר מתאים '''אור ה'''' אפשר להעביר לשם זה. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) כ' בטבת ה'תשע"ד • 08:38, 23 בדצמבר 2013 (IST) :::אז אם כן בואו נלך בינתיים עם האלגנטיות, וגם כדי לא להפוך את כל הדפים בינתיים בעניין לא משמעותי. אמנם באמת כדאי לבדוק אם קיימת אפשרות בתוכנה לשנות את שמותיהם של דפים משניים באופן אוטומטי, ואז יהיה ניתן לשנות דברים מהסוג הזה בלי בעייה. (נחום אולי אתה יודע?) :::אגב, למרות ההקפדה היתירה שאנחנו רגילים לה היום, נראה שלפי כוונתו המקורית של רח"ק, וגם לפי הבנתם המקורית של קוראיו בזמנו, את שם הספר היה צריך לקרוא ולבטא <אוֹר אֲדֹנָי>. הרי מדובר על לימוד תורה! אבל יראת ההוראה בימינו לא תאפשר כמובן דבר כזה... [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:51, 23 בדצמבר 2013 (IST) ::::כבר עשרות ואולי מאות שנים מקובל שלא להגות את שם ה' (שם אדנות) אלא בתפילה או בקריאת פסוקי מקרא וכדומה. כך שזה לא רק "יראת ההוראה בימינו" אלא מסורת ומנהג ותיקין. ::::לגבי שם הספר, זה באמת לא הכי עקרוני. לא הייתי מודע לכך שכבר במהדורת הרב פישר זה נקרא "אור השם". אך אעיר שיש להיזהר בשימוש במהדורה זו שלא להפר זכויות יוצרים, אלא אם כן כבר עברו שבעים שנה מאז פטירת הרב פישר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 11:21, 23 בדצמבר 2013 (IST) :::::שלום, אתה צודק. לא רק הגזמתי בלשוני אלא גם בעובדות עצמן: יש די הרבה שימוש גם בכתבי הראשונים בכיוניים של "השם" ואחרים, במקום שם הוי"ה בקריאת אדנו"ת. מה שבאמת מפריע לי וגרם לי למעוד בא ממקום קצת אחר, כגון שלא אומרים אדנו"ת במקומות שבאמת יש מקום לזה, כגון בזמירות שבת (החרוזים בנויים על זה!) או בתפילות אישיות. או שמשתמשים בשיבוש "אלקים" אפילו בהקשרים מכובדים של לימוד תורה או תפילה אישית. :::::לגבי מהדורתו של הרב שלמה פישר, אסור להעתיק אותו ממש אבל מותר לגמרי ללמוד ממנו, וזה למיטב הבנתי מה שאיתן עושה. תמיד אפשר בכל מקרה להשוות למהדורה הראשונה.[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:04, 23 בדצמבר 2013 (IST) ==נוסח הטקסט בויקיטקסט== כדאי לציין בצורה ברורה על פי איזו מהדורה הטקסט המוקלד. לא ברור כלל, וחשוב לציין, מכיוון שיש הבדלים משמעותיים בין המהדורות. כמו כן, לכאורה יש בעיה להשתמש במהדורת הרב פישר ללא הסכמה של בעלי הזכויות (למרות שקובץ מלא של הספר נמצא באתר דעת, שם הוא נמצא באישור הרב פישר, כפי שמופיע שם "נספח: זכויות יוצרים"). [[משתמש:איש פלוני|איש פלוני]] ([[שיחת משתמש:איש פלוני|שיחה]]) 01:12, 20 במאי 2026 (IDT) lhjk1wfknr2m5q7r7gunv4s66j5yhxs 3017065 3017056 2026-05-20T07:56:38Z Nahum 68 /* נוסח הטקסט בויקיטקסט */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3017065 wikitext text/x-wiki נראה לי יותר מוצלח לשים את הכריכה שמשמאל במקום את הכריכה הנוכחית. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י"ז בכסליו ה'תשע"ד • 13:52, 20 בנובמבר 2013 (IST) [[File:אור השם.jpg|thumb|כריכת ספר אור השם לרבי חסדאי קרשקש בדפוס פרארה]] :בסדר. זוהי סריקה איכותית ומעולה של הספר כולו ב-PDF, אבל התמונה לא נראית משום מה. אז נשים את ה-JPEG כאן לאיור, ובסוף בקישורים החיצוניים את ההפניות לסריקות של הספר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:56, 20 בנובמבר 2013 (IST) :את התמונה שהצעת. מספיק לעכשיו... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:16, 20 בנובמבר 2013 (IST) == שם הספר == נראה לי ששם הספר צריך להיות [[אור ה']], זאת משום שבמקור מופיע שם ה' בשם הספר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 01:36, 23 בדצמבר 2013 (IST) :זה אחד מהנושאים שאין בו חשיבות רבה, אמנם לעורך אין בכלל ברירה: הוא '''חייב''' להחליט בסופו של דבר לכאן או לכאן. ולכן הדיון עליו הופך ליותר חשוב... :-) אני נוטה להיגיון שלך, למרות שגם <ה'> וגם <השם> יכולים לבוא במקום <יי>. אבל ביחד עם זה יש גם את העניין של האלגנטיות, ונראה לי שבגלל זה החליט הרב שלמה פישר לכתוב ולנקד בכותרת <אוֹר הַשֵּׁם> במהדורתו. לכל אפשרות יש על מה לסמוך, ולכן בוא נחכה לתשובתו של איתן (בגלל שהוא עובד על זה בפועל דעתו אולי הכי חשוב). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:06, 23 בדצמבר 2013 (IST) ::קראתי לספר '''אור השם''' בגלל שכך קרא לו הרב פישר שאני עובד על פי מהדורתו. לדעתי לא מדובר בעניין משמעותי כל עוד יש הפניה משני השמות. אם לדעתכם יותר מתאים '''אור ה'''' אפשר להעביר לשם זה. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) כ' בטבת ה'תשע"ד • 08:38, 23 בדצמבר 2013 (IST) :::אז אם כן בואו נלך בינתיים עם האלגנטיות, וגם כדי לא להפוך את כל הדפים בינתיים בעניין לא משמעותי. אמנם באמת כדאי לבדוק אם קיימת אפשרות בתוכנה לשנות את שמותיהם של דפים משניים באופן אוטומטי, ואז יהיה ניתן לשנות דברים מהסוג הזה בלי בעייה. (נחום אולי אתה יודע?) :::אגב, למרות ההקפדה היתירה שאנחנו רגילים לה היום, נראה שלפי כוונתו המקורית של רח"ק, וגם לפי הבנתם המקורית של קוראיו בזמנו, את שם הספר היה צריך לקרוא ולבטא <אוֹר אֲדֹנָי>. הרי מדובר על לימוד תורה! אבל יראת ההוראה בימינו לא תאפשר כמובן דבר כזה... [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:51, 23 בדצמבר 2013 (IST) ::::כבר עשרות ואולי מאות שנים מקובל שלא להגות את שם ה' (שם אדנות) אלא בתפילה או בקריאת פסוקי מקרא וכדומה. כך שזה לא רק "יראת ההוראה בימינו" אלא מסורת ומנהג ותיקין. ::::לגבי שם הספר, זה באמת לא הכי עקרוני. לא הייתי מודע לכך שכבר במהדורת הרב פישר זה נקרא "אור השם". אך אעיר שיש להיזהר בשימוש במהדורה זו שלא להפר זכויות יוצרים, אלא אם כן כבר עברו שבעים שנה מאז פטירת הרב פישר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 11:21, 23 בדצמבר 2013 (IST) :::::שלום, אתה צודק. לא רק הגזמתי בלשוני אלא גם בעובדות עצמן: יש די הרבה שימוש גם בכתבי הראשונים בכיוניים של "השם" ואחרים, במקום שם הוי"ה בקריאת אדנו"ת. מה שבאמת מפריע לי וגרם לי למעוד בא ממקום קצת אחר, כגון שלא אומרים אדנו"ת במקומות שבאמת יש מקום לזה, כגון בזמירות שבת (החרוזים בנויים על זה!) או בתפילות אישיות. או שמשתמשים בשיבוש "אלקים" אפילו בהקשרים מכובדים של לימוד תורה או תפילה אישית. :::::לגבי מהדורתו של הרב שלמה פישר, אסור להעתיק אותו ממש אבל מותר לגמרי ללמוד ממנו, וזה למיטב הבנתי מה שאיתן עושה. תמיד אפשר בכל מקרה להשוות למהדורה הראשונה.[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:04, 23 בדצמבר 2013 (IST) ==נוסח הטקסט בויקיטקסט== כדאי לציין בצורה ברורה על פי איזו מהדורה הטקסט המוקלד. לא ברור כלל, וחשוב לציין, מכיוון שיש הבדלים משמעותיים בין המהדורות. כמו כן, לכאורה יש בעיה להשתמש במהדורת הרב פישר ללא הסכמה של בעלי הזכויות (למרות שקובץ מלא של הספר נמצא באתר דעת, שם הוא נמצא באישור הרב פישר, כפי שמופיע שם "נספח: זכויות יוצרים"). [[משתמש:איש פלוני|איש פלוני]] ([[שיחת משתמש:איש פלוני|שיחה]]) 01:12, 20 במאי 2026 (IDT) : מתייג לדיון את [[משתמש:Dovi]] שעמל רבות במהדורה זו ואולי יוכל לומר מניין הטקסט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:56, 20 במאי 2026 (IDT) l9icyor51pu5khtt0hej8e0kh3gt5ba 0 276338 3016948 3016594 2026-05-19T15:00:33Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 3016948 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}} [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)|צו איסור הלבנת הון על מוסדות לגמילות חסדים]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> 7nefzccdc22vpzv9qs7cz4dfkgzjpv1 4 290855 3016949 3016758 2026-05-19T15:00:35Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3016949 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)|צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה {{מוקטן|(הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)}}]] * [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]] * [[תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)|תקנות כבישי אגרה {{מוקטן|(מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)}}]] * [[תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תנאי כליאה)|תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים {{מוקטן|(תנאי כליאה)}}]] * [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]] * [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות בית המשפט לימאות {{מוקטן|(סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)}}]] * [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)|תקנות מקורות אנרגיה {{מוקטן|(פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)}}]] * [[חוק מגן דוד אדום]] * [[חוק המידע הפלילי ותקנת השבים]] * [[חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)|חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל {{מוקטן|(חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)}}]] * [[פקודת המשטרה]] * [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 {{מוקטן|(טבח שמיני עצרת)}}]] * [[תקנות התעבורה]] * [[חוק הביטוח הלאומי]] * [[חוק עבודת נשים]] </div> h9gfehnoo89l2y3kbmchn2ttc6w7st9 2 293285 3016947 3016910 2026-05-19T15:00:17Z OpenLawBot 8112 תודה 3016947 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] ksef33wmwc0da8gqtzkwvsvv3k8lt18 0 309986 3017048 2962469 2026-05-19T21:50:35Z לויוני-YL 14687 /* אות ט */ רווח 3017048 wikitext text/x-wiki {{תוכן עניינים שטוח}} ==הלכה ו== ===אות א=== על פי התורה תקעו תוכחה בסימן ח' עיין שם מה שכתוב (ב אות ו') בענין נפלאות נוראות עוצם ריבוי הבתים שבונה הצדיק על ידי שנתוסף שכן להקיבוץ הקדוש של ישראל כי נתרבין הצרופים עד שאין חקר וכו' עיין שם היטב ובמה שמובא בדברינו בזה בפרט בהלכות ציצית הלכה ז' ובהלכות פריה ורביה הלכה ה' וכו' וזה בחינת מצות בנין בית הכנסת ובית המדרש שהיא מצוה רבה מאד הקיימת לדורות אם כוונתו לשם שמים. כי בבית הכנסת מתכנסים כל הנפשות של קיבוץ בני ישראל להתפלל ולומר קדושה וברכו וכו', ולשם מתכנסים כל השכנים הנוספים בכל פעם אל הקיבוץ הקדוש. וכנראה בחוש שבמקום שאין בו בית הכנסת ובית המדרש קשה לקבץ מנין ואפילו כשיש לפעמים מנין מתפללין זה בכה וזה בכה והרבה מתפללין ביחידות ואינם באים להתוסף להיות שכנים אל קיבוץ הקדוש שעוסקים בדברים שבקדושה לומר קדיש וברכו וכו' ועל כן הוא בודאי מצוה רבה עד אין חקר להשתדל בבנין בית הכנסת ובית המדרש לשם שמים וכמו שפירש רש"י על פסוק (קהלת ה') ומי אוב בהמון לא תבואה גם זה הבל, שאפילו כשעושה מצות רבות ואין בהם מצוה הקיימת לדורות כגון בנין בית הכנסת וספר תורה וכו' עיין שם: ===אות ב=== ובשביל זה כופין בני העיר זה את זה לבנות בית הכנסת ובית המדרש. כי בודאי יכולין לכפות זה את זה. מאחר שמכל הנפשות שמתכנסים לבית הכנסת נעשים צירופים נפלאים, וכל אחד מישראל מצטרף עם חבירו ונצטרפים ונעשים מהם בתים ובנינים נפלאים, על כן בודאי יכולין לכפות זה את זה. כי כולם חשובים כנפש אחד כמו שאמרו רז"ל (מובא בפירוש רש"י בראשית מ"ו) על שבעים נפש של בית יעקב שנקראים נפש בלשון יחיד. כי זהו המעלה של ישראל עם קדוש שכל מה שנתרבין יותר נכללין בתכלית האחדות יותר על ידי הצירופים הנ"ל, וכמבואר מזה במקום אחר. ומאחר שכולם חשובים כאחד ונצרטפין יחד בודאי יכול כל אחד לכוף את חבירו כמו שבאדם אחד יכול אבר אחד לכוף שאר הגוף בשביל טובתו של כלל האדם. גם מבואר ומובן שם בהתורה הנ"ל שהתפלה הנוראה נבנית על פי תוספת שכנים אל הקדושה הוא בבחינת התפלה בבחינת דין של הבעל כח גדול המבואר שם. (וכמבואר לקמן ב אות י"ב) ועל כן בודאי כופין זה את זה לבנות בית הכנסת ובית המדרש, כי יש להם כח לכפות על ידי הכח של הבעל כח הנל, שמתפלל תפילה בבחינת דין שזהו בחינת כפיה שהוא בחינת דינים וגבורות שיש להם כח לכפות לבנות בית הכנסת כדי שיתוספו שכנים רבים אל בית התפלה שיעלו משם שעשועים נפלאים לפניו יתברך שזה נמשך מהכח של הבעל כח הנ"ל כנ"ל: ===אות ג=== ועל כן צריכין לנהוג כבוד גדול מאד בבית הכנסת ובית המדרש. כי עיקר תכלית בנין הבית הכנסת ובית המדרש הוא בשביל לגלות אמונת חידוש העולם שנתגלה על ידי בחינת רוח נבואה של צדיקי אמת שבכל דור שהוא בחינת קבלת התורה שזה נמשך על ידי הכבוד שנתרבה על ידי הגרים ובעלי תשובה שנעשין על ידי התפלה בבחינת דין הנ"ל כמו שכתוב שם. ועל כן צריכין לנהוג כבוד גדול שם בבית הכנסת ובית המדרש הוא כבוד המקום השוכן שם. כי על ידי הכבוד נמשך קבלת התורה בחינת רוח נבואה שעל ידי זה מתברר אמונת חידוש העולם שזה העיר כנ"ל: ===אות ד=== ועל כן קדושת בית המדרש חמורה יותר מקדושת בית הכנסת. כי שם בבית המדרש עוסקים בתורה שזהו בחינת קבלת התורה שעל ידי זה עיקר בירור האמונה כנ"ל. וגם בבית הכנסת עוסקים בתורה, כי אומרים שם קריאת שמע ופרשת הקרבנות וקדושת ובא לציון שכל זה בחינת עסק התורה שמקיימין כל הפשוטים שבישראל בכל יום כמו שאמרו רז"ל. אבל בית המדרש קדוש ביותר כי שם עוסקים בתורה הרבה בכל יום ועל כן קדושתו חמורה יותר. כי עיקר תיקון התפלה הנ"ל הוא לזכות לגלות אמונת חידוש העולם שה נעשה על ידי עסק התורה לשמה שהוא בחינת קבלת התורה שזוכין עלידי צדיקי אמת שמהם נמשך עיקר קדושת הבית הכנסת ובית המדרש, כי הצדיקים עוסקים תמיד בבנין המשכן והבית המקדש כמו שכתב אדמו"ר ז"ל במקום אחר וכמו שאמרו רז"ל (ברכות ל"ג) כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בית המקדש בימיו שמשם כל קדושת הבית הכנסת ובית המדרש בבחינת (יחזקאל י"א) כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט ודרשו רז"ל (מגילה כ"ט) אלו בית כנסיות ובתי מדרשות, כי הם מקדש מעט שנמשך קדושתם מהמשכן ובית המקדש שעוסקים הצדיקים בבנינו בכל דור ודור כנ"ל. כי הם ממשיכין בחינת רוח בואה שהוא בחינת קבלת התורה שעל ידי זה מתברר האמונה שזה עיקר קדושת הבית הכנסת ובית המדרש. כי עיקר כלל הקדושה היא האמונה הקדושה בבחינת (תהלים פ"ט) אף אמונתך בקהל קדושים וכתיב (הושע י"ב) ועם קדושים נאמן (וכמו שכתוב בהתורה חב"ח בסימן כ"ב). כי עיקר בחינת קבלת התורה הוא במשכן שם דיבר ה' עם משה כמו שפירש רש"י, שמיום שהוקם המשכן לא נדבר עמו אלא באהל מועד. וכן בבית המקדש שם נתבררו כל הלכות התורה כמו שכתוב (ישעיה ב') כי מציון תצא תורה. וזה בחינת קדושת הבית הכנסת ובית המדרש שהם מקדש מעט. ועל כן בית המדרש קדושתו חמורה יותר כי שם עיקר עסק התורה וכנ"ל: ===אות ה=== ועל כן נקרא בית המדרש, בחינת דרשו ה' ועוזו כי צריכין לבקש ולדרוש את ה' מאד, דהיינו לחפש ולבקש את האמונה הקדושה בבחינת אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה (ירמיה ה') וכמו שכתוב בהתורה תקעו אמונה בסימן ה' שצריכין לחפש ולבקש את עצמו מאד איך אוחזין באמונה וכו' עיין שם. והעיקר על ידי שמחפשין ודורשין ומבקשין באמת למצוא את הצדיקי אמת שיש להם בחינת רוח הקדש רוח נבואה שעל ידם עיקר המשכת התורה בכל דור שעל ידי זה עיקר בירור אמונת חידוש העולם שהוא העיקר כנ"ל. ועל כן נקרא בית המדרש לשון דורש ומבקש וכנ"ל. וגם על פי פשוטו שנקרא בית המדרש על שם הדרשות שדורשים שם בתורה. הכל הוא בחינה אחת עם הנ"ל שהוא מה שצריכין לדרוש ולבקש את הצדיק אמת שממשיכין אמונת חידוש העולם. כי כל הדרשות שמחדשים בתורה בדרך האמת הכל הוא בשביל זה כדי להמשיך מחדש בחינת קבלת התורה בכל עת כדי לגלות אמונת חידוש העולם. ועל כן הוא מעלה גדולה ונוראה מאד כשזוכין לחדש בתורה חידושים אמתיים כי נחשב כאלו ברא את העולם מחדש כמו שכתוב בזוהר הקדוש שנעשין מהם שמים חדשים וארץ וחדשה כי חידושי תורה אמתיים הם בחינת עדות על מציאותו ואחדותו וחידוש העולם על ידי שרואין שנמשכין חידושים נפלאים כאלו בדרך האמונה הקדושה שאי אפשר לגלותם כי אם ברוח הקדש וכו' עיין שם. וכן ראינו אחר כך מהצדיקים הגדולים שבאו אחריו וכמובא מזה במקום אחר (ולעיל בהלכות קריאת התורה אותל"ו) שבשביל זה נקראת התורה עדות עיין שם. ועל כן קדושת בית המדרש חמורה ביותר. כי עיקר התגלות אמונת חידוש העולם הוא על ידי בחינת בית המדרש על ידי שואלין ודורשין למצוא חידושי תורה של הצדיקי אמת שיש להם בחינת רוח הקדש על ידי זה עיקר בירור האמונה שזה עיקר הקדושה כנ"ל: ===אות ו=== ועל כן (ברכות ח') רב אמי ורב אסי אף על גב דהוי להו תליסר בי כנישתא לא הוו מצלי אלא היכי דהוו גרסי. כי מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה. משמוע דייקא. כי שמיעה בלבא תליא. בחינת הט אזנך ושמע דברי חכמים שזהו בחינת אמונת חכמים. כי צריכין להטות אזנו היטב היטב לשמוע דברי חכמים להבחין בין האמת הברור ובין האמת אינו ברור מכל שכן בין השקר, עד שיזכה למצוא נקודת האמת לאמתו שעל ידי זה מתברר האמונה כנ"ל. כי עיקר עסק התורה צריך שיהיה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, ומי שמסיר אזנו משמוע תורה בבחינה זאת גם תפלתו תועבה. כי בודאי לא תיקן הג' מוחין שהם בחינת ג' מחיצות פרוסות בפני תאוה זאת שנקראת תועבה. ועל ידי זה אמונתו פגומה שהוא בחינת עבודה זרה (כמו שכתוב במקום אחר שפגם אמונה הוא בחינת עבודה זרה) שנקראת תועבה. ועל כן צריכין לחפש ולבקש ולדרוש מאד למצוא את הרבה האמת שישמע ממנו תורה שנאמרה בבחינת רוח הקדש שעל ידי זה מתברר האמונה שזה עיקר קדושת הבית המדרש ועל ידי זה עיקר תיקון התפלה על ידי השיר שיתעורר על ידי תיקון האמונה שמשם כל התפלות והשירות והתשבחות כמו שכתוב שם: ===אות ז=== וזה שכתוב בשלחן ערוך (אורח חיים סימן ק"נ ס"א) שגם כופין זה את זה לקנות תורה ונביאים וכתובים. והאחרונים כתבו שהאידנא כופין לקנות גמרות ושאר ספרים קדושים. כי בודאי כופין לקנות תנ"כ וללמוד בהם להמשיך בחינת רוח נבואה שעל ידי זה עיקר בירור האמונה כנ"ל. ועל כן כתבו האחרונים שעכשיו צריכין לקנות גם שאר ספרים קדושים. כי בודאי אין דור יתום וכל הספרים הקדושים יש בהם בחינת רוח הקדש שעל ידי זה מתברר האמונה וכנ"ל, שבשביל זה עיקר בנין הבית הכנסת ובית המדרש ועל כן בודאי כופין על זה וכנ"ל: ===אות ח=== וזה בחינת (שם ס"ב) אין בונין בית הכנסת אלא בגובהה של עיר ואסור להגביה ביתו מבית הכנסת. כי כבר מבואר שעיקר קדושת הבית הכנסת הוא שיתוספו ויתקבצו ויתכנסו לשם תוספת שכנים הרבה בכל פעם עד שנזכה על ידי זה לבנין ירושלים ובית המקדש בבחינת (תהלים ק"מ) בונה ירושלים וכו' נדחי ישראל יכנס. נדחי ישראל יכנס זה בחינת תוספת השכנים אל קיבוץ ישראל הקדוש בבתי כנסיות ובתי מדרשות שעל ידי זה נתכנסין כל הנדחים שבעולם, אפילו אותן המונחים בחוץ בבחינת (איכה ד') תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות וכמבואר כל זה במקום אחר על ידי זה בונה ירושלים ה'. כי עיקר בנין ירושלים עיר הקדש שנבנית מבתים רבים של הקדושה, כי בנינה נמשך מבחינת ריבוי הבתים הנ"ל של תוספת שכנים. ועל כן הפסוק משבח ומפליג מאד מאד בשבח הבתים והארמונות של ירושלים כמו שכתוב (תהלים מ"ח) שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה. וכתיב (שם) יפה נוף משוש כל הארץ קרית מלך רב אלקים בארמנותיה נודע למשגב. בארמנותיה דייקא כי הבתים והארמונות של ירושלים נבנים בשרשן מבחינת הצירופים הנפלאים והנוראים הנ"ל שעל ידי זה יתגלה אלקותו ואחדותו וממשלתו לעינן כל בחינת אלקים בארמנותיה נודע למשגב. כי על ידי ריבוי הצירופים הנ"ל שנעשין על ידי התפלה השלימה בתוספת שכנים שזה נמשך מהכח של הבעל כח גדול הנ"ל שעל ידי זה עושה בעלי תשובה וגרים, על ידי זה מתרבה כבודו יתברך מאד כמו שכתוב שם ועל ידי זה זוכין לבחינת קבלת התורה שהוא בחינת רוח נבואה וכו', שעל ידי זה זוכין לאמונת חידוש העולם וכו' כנ"ל. שזה עיקר ידיעת אלקותו יתברך כמובן לכל וכמבואר בכל הספרים הקדושים שאמונת חידוש העולם הוא עיקר היסוד של כל ידיעות נשגבות אלקותו יתברך ועל כן דייקא על ידי הבתים והארמונות של ירושלם שנבנים מצירופים הנ"ל, שעל ידי זה מתברר ונתחזר אמונת חידוש העולם כנ"ל, על ידי זה דייקא אלהים נודע למשגב ועל כן אלהים בארמנותיה נודע למשגב וכנ"ל וכל זה זוכין על י ידי הבית הכנסת ובית המדרש שהם בחינת מקדש מעט שלשם מתכנסין כל השכנים שהם הנפשות הנוספין אל הקיבוץ הקדוש וכו' וכנ"ל: ===אות ט=== נמצא שעיקר בנין הבית הכנסת והבית המדרש הוא בשביל ריבוי כבודו יתברך על ידי ריבוי הנפשות וכו' על כן צריכין ליזהר מאד מאד בבית הכנסת ובית המדרש לבטל כבוד עצמו לגמרי רק להרבות כבוד המקום כנ"ל. וכל העוסקים בבנין הבית הכנסת ובית המדרש ובקיומו להספיק הצטרכות הבית הכנסת והבית המדרש וכן כל הנכנסין לבית הכנסת ולבית המדרש שהם עיקר קדושת הבית הכנסת ובית המדרש, שכולם לא יהיה כוונתם ח"ו בשביל כבוד עצמן רק בשביל כבוד המקום ברוך הוא. כי עיקר התיקון על ידי הכבוד דהיינו על ידי כבוד שמים שנתרבה על ידי קיבוץ הנפשות כנ"ל, שעל ידי זה זוכין לבחינת רוח נבואה וכו' וכל התקונים הנ"ל. ועל כן כל מי שעוסק בבנין הבית המדרש ותקונו וקיומו, או אלו הנכנסין לבית המדרש וכוונתו בשביל עצמו בשביל כבודו ח"ו, הוא פוגם מאד כנ"ל. בפרט כשבאים ח"ו לכלל מחלוקת על ידי רדיפת הכבוד של כל אחד ואחד שכל אחד רוצה שהוא יהיה מראשי הקרואים לספר תורה ויעלה לששי וכו' וכו' כמצוי הרבה כל זה בעוונותינו הרבים. מכל שכן וכל שכן כשחולקים על יראי ה' האמתיים הנמצאים בכל בית המדרש החותרים ומתיגעים להתפלל בכוונה עד שמוכרחים להגביה קולם לעורר הכוונה, ושאר העם לא די שאינם מייגעים עצמם בזה להתפלל בכוונה והם טרודים מבמחשבתם בשעת התפלה בכל מיני שטותים ובלבולים שלהם במשא ומתן וכו' כאשר הם יודעים בנפשם, אף גם הם חורקים שנם וגוערים על המתייגעים להתפלל בכוונה ומבלבלים אותם מן הכוונה. והם עוסקים בדברים בטלים ושיחות חולין בשעת התפלה ובשעת קריאת התרוה וכו' ומבלבלים התפלה. ועוד הם מחציפים פניהם ואומרים שאלו היריאים המגביהים קולם בתתפלה הם מבלבלים אותם מבלבול מחשבות רעות שלהם. וכל אלו וכיוצא בהם הם בכלל מחריבי הבית הכנסת ובית המדרש. כי עיקר חורבן בית המקדש היה על ידי שנאת חנם שנתרבה על ידי רדיפת הכבוד של כל אחד וכו' ועל ידי זה כל אריכת הגלות (כמו שכתבו במקום אחר בהתורה אני ה' הוא שמי בסימן י"א). אבל סתם ישראל הכשרים רובם כוונתם לטובה. אך בעוונותינו הרבים יש בתי כנסיות לרעה ממש והם אלו שנתחדשו עכשיו וכו' המקום ירחם. בפרט אותן נשמעין מרחוק ריחם הרע שפרקו עול לגמרי וכו', אשר הם בעצמן מעידין שעדיין לא היתה כזאת רק זה כמו עשרים שנה שנתחדשו (שנקראים קירחע) אשר גם רוב מלכיהם געלו ומאסו בהם כאשר כבר נדפס גודל הרעש שנעשה שם עד שרוב הרבנים הכשרים פעלו אצל השרים לעקרם ולבטלם אוי לאזנים שכך שומעות אוי לדור שעלתה בימיו כך. ועל כל אלו הבתי כנסיות לרעה נאמר מה שכתוב בזוהר הקדוש (בראשית דף כ"ה ע"ב) שהם בכלל בוני המגדל כי כל בוני המגדל היו כופרים באמונת חידוש העולם שמשם היו כל טעותיהם (אשר גם עתה כל הכופרים הגדולים נקראים על שמם פ"מ כידוע). ועל כן אמרו (בראשית י"א) הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים, כי הם ההיפך מכל התיקונים הנ"ל שעל ידי זה זוכין לאמונת חידוש העולם. כי הם אומרים הבה נבנה לנו עיר כי את זה לעומת זה שרוצים להתקבץ ולבנות עיר מבתים רעים שלהם מבניני דעות רעות שלהם עד שרוצים לעשות מגדל וראשו בשמים לבנות בנין גבוה מדעות רעות שלהם עד שיגיע ראשו בשמים למרוד נגד המקום להפוך הקערה על פיה ח"ו ולכפור בעיקר כמו שכתוב שם ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחרים ופירש רש"י ודברים אחדים אמרו וכו' שכל זה הוא בחינת כפירות בחידוש העולם כמובן למשכיל. כי בודאי לא היו משוגעים וטפשים גמורים שאמרו שיעשו מלחמה עם הבורא יתברך רק כל כוונתם היה שיעשו מלחמה בדעותיהם הרעות שיבנו שם נגד הדעות האמתיות של אמונת חידוש העולם שהם מכניסים וקובעים בלב כל אחד ידיעת אלקותו יתברך. והם רצו לסלק שכינתו מן התחתונים שלא יזכר ח"ו שם ה' עוד שזה כל פנימיות כוונתם הרעה של בוני המגדל שהיה אז ושל כל הכופרים של עכשיו שהם גם כן בבחינת בוני המגדל וכמו שכתוב החושבים להשכיח את שמי וכו'.ול כן אמרו ונעשה לנו שם, כי רוצים להמשיך השם והכבוד לעצמו כי הם פוגמים בשם ה' שהוא בחינת כבודו יתברך כמו שכתוב (תהלים ע"ב) וברוך שם כבודו לעולם וכו': ===אות י=== וכל זה מרומז בדברי רז"ל (שבת י"א) שאמרו שאסור להגביה ביתו מבית הכנסת. כי הבית של כל אחד זה בחינת כבוד, כי עיקר הכבוד הוא בחינת ביתו של אדם כמו שכתוב (תהלים מ"ט) כי ירבה כבוד ביתו וכמו שכתוב (ישעיה מ"ד) כתפארת אדם לשבת בית. היינו שאסור להגביה ביתו שהוא בחינת כבודו, להגביהו יותר מהבית הכנסת, שירצה ח"ו להגביה כבודו על כבוד הבית הכנסת. עד שכל כווונתו בעוסקו בבנין הבית כנסת ובקיומו הוא בשביל כבוד עצמו כנ"ל. כי אז הוא בבחנית בוני המגדל וכו' כנ"ל. כי צריך להגביה רק את הבית הכנסת שיהיה גבוה מכל הבתים שבעיר, למסור כל הכבוד להבית הכנסת ולבטל כל הכבודו נגד הבית הכנסת ובית המדרש. כי עיקר תיקון הבית הכנסת ובית המדרש הוא על ידי ריבוי כבוד השם יתברך שנתרבה על ידי קיבוץ כל הנפשות וכו' שעל ידי זה זוכין לאמונת חידוש העולם ולבטל ולעקור דעות בוני המגדל שזה עיקר קדושת ישראל וכנ"ל: ===אות יא=== ועל כן נאמר בשבח ירושלים (תהלים מ"ח) ספרו מגדליה. מגדליה דייקא. כי הם ההיפך מבוני המגדל וכנ"ל. וזהו (שיר השירים ז') צוארך כמגדל השן וכו'. שנאמר על הבית המקדש שהוא בחינת בית הכנסת ובית המדרש שהם בחינת בית המקדש על ידי זה ממשיכין אמונת חידוש העולם כנ"ל על ידי בחינת קבלת התורה שנמשך לשם על ידי הכבוד דקדושה וכנל. וזהו שכתב שם בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו וכו' נאמר על קבלת התורה כמו שפירש רש"י שם. כי לשם נמשך בחינת קבלת התורה כנ"ל. וזהו כל שלטי הגבורים כי עיקר כל התיקון נעשה על ידי הגבורים בעלי כח שיכולים להתפלל בבחינת דין וכו' וכנ"ל: ===אות יב=== וזה בחינת מלאכת המשכן. כי המשכן הוא בחינת הבית המקדש כמו שכתוב (שמות כ"ה) ועשו לי מקדש וכו'. שהוא בית התפלה כמו שכתוב (ישעיה נ"ו) והביאותים וכו' כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים שנבנה על ידי קיבוץ נפשות שיראל על ידי תוספת השכנים כמובן בהתורה הנ"ל, שמביא זה הפסוק ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם, שהתפלה בתוספות שכנים הנ"ל היא בחינת קרבנות שמכפרין וכו' עיין שם. וכבר מבואר שהתפלה בתוספת שכנים וכו' הוא בחינת התפלה בבחינת דין של הבעל כח. כי הכל אחד ותלוי זה בזה. כי על ידי עוצם כחו של הבעל כח הנ"ל שמתפלל תפלה בבחינת דין שהיא בחינת מטה עוז שעומדת להסטרא אחרא בבית הבליעה שלה עד שמוכרחת להקיא ולהוציא כל חיותה כל הדעת וכו' עד שנעשין גם גרים וכו' על ידי זה בעצמו נתרבין השכנים אל הבית התפלה הרבה מאד. שהם אלו הרחוקים מאד שהיו נבלעים בתוך הסטרא אחרא ועכשיו על ידי עוצם כחו של הבעל כח הנ"ל הוציאם משם ונעשו בעלי תשובה וגרים, ואזי הם באים ומתקרבים להשם יתברך שהעיקר על ידי תפלה. ועל כן על ידי זה נתוספים שכנים רבים אל בית התפלה שעל ידי זה נתרבין הבתים עד אין חקר וכו' כמו שכתוב שם. וכל זה הוא בחינת מעשה המשכן, משנבנה אחר המעשה הרע מאד שעשו את העגל אחר מתן תורה בעת שהיה משה במרום לקבל כל התורה. שכל זה היה על ידי הערב רב שנתחבר אליהם כל אותם שהיה טינא בלבם על משה. שכל אלו הם בחינת נביאי השקר בחינת מנחשים וקוסמים. כי ידוע שעשו את הבעגל על ידי ניחושים וכשפים רבים כמובא בדברי רז"ל. שאלו המנחשים וכו' כהם כנגד בחינת משה שממשיך התורה כדי להאיר ולגלות אמונת חידוש העולם וכו' כמו שכתוב שם. כי הם ההיפך מזה. אשר על כן צריכין לחפש ולבקש מאד את הצדיק האמת בכל דור ודור שהוא בחינת משה וכו' כמו שכתוב שם. כי עיקר קבלת התורה המשיך משה רבינו על ידי בחינת הנ"ל. שעל ידי זה היה יציאת מצרים וקריעת ים סוף הוא על ידי התפלה בבחינת דין שהוא בחינת מטה עוז שעל ידי זה עשה כל המופתים בחינת ויפלל והשלך לפני פרעה יהי לתנין וכו'. ועל ידי זה היה קריעת ים סוף בחינת (תהלים ע"ד) אתה פוררת בעזך ים וכו' כמו שכתבו שם ועל ידי זה שמע יתרו ונתגייר וכו' כמו שכתוב שם, ועל ידי זה היה קבלת התורה על ידי ריבוי הכבוד שנתרבה על ידי יתרו שנתקייר כי כדין איסתליק ואתייקר שמא דקודשא בריך הוא עילא ותתא וכו' (זוהר שמות דף ס"ט) ועל כן כל פרשיות מתן תורה כתובים בסדר יתרו כי על ידו היה עיקר קבלת התורה הנ"ל ועיקר קבלת התורה היה לגלות אמונת חידוש העולם כמו שכתוב שם. אבל זה ידוע כי את זה לעומת זה עשה האלקים והכל בשביל הבחירה שיש לה כח גדול מאד על כן תיכף התגבר בהם הנחש הקדמוני ונתלבש בהערב רב ובהחולקים על משה והסית והדיח אותם בעת שהיה משה במרום לקבל שאר כל התורה עד שהביאם למעשה העגל שהוא עבודה זרה וכפירות שהם היפך אמונת חידוש העולם. כי עיקר כל העבודה זרה של דורות הקודמים והכפירות והאפיקורסות של דורות אלו הם על ידי פגם אמונת חידוש העולם כמובן למשכיל, שעל ידי פגם זה באים לכל מיני טעותים ומחמת שאמונת החידוש אי אפשר כי אם על ידי בירור המדמה שמתברר על ידי רוח נבואה דייקא שעיקרו הוא קבלת התורה כמו שכתוב שם. על כן אז דייקא התגרה הבעל דבר למרוד במשה ולמשוך אחרי נביאי השקר שהם בחינת ערב רב וכו' כנ"ל עד שעשו מעשה הנ"ל. וזה בחינת (תהלים ק"ו) וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב. היינו שרצו להגביר בחינת מזונא דגופא שהוא בחינת שור אוכל עשב כמו שאמרו רז"ל (מובא בפירוש רש"י שם) אין לך משוקץ כמו שור אוכל עשב. כי כמו שעל ידי קבלת התורה שעל ידי זה מתברר המדמה עד שזוכין לאמונת חידוש העולם וכו' וכו' על ידי זה נכנע מזונא דגופא ומתגבר מזונא דנשמתא בחינת ריח כמו שכתוב שם, כמו כן להיפך על ידי בחינת הערב רב שעשו עבודה זרה היפך האמונה על ידי זה מתגבר מזונא דגופא שהוא בחינת תבנית שור אוכל עשב וכנ"ל: ===אות יג=== אבל משה רבינו היה בעל כח גדול מאד ולא הניח את מקומו אף על פי שראה את המעשה הרע הזה, והתגבר בעוצם כחו וחזר והתפלל תפלות הרבה בבחינת דין כמו שכתוב (שמות ל"ב) ויחל משה וכו' ויאמר למה ה' יחרה אפך וכו' שטען ועשה פלילות הרבה עם השם יתברך כמבואר בדברי רז"ל ריבוי הטענות והוויכוחים שטען עם השם יתברך שימחול להם שכל זה בחינת תפלה בבחינת דין עד שחזר ופעל להוציא מהסטרא אחרא כל חיותה וכו' ועסק לתקן הכל ואז נצטווה על מעשה המשכן הוא תיקון העגל כמו שאמרו רז"ל. כי כל מעשי המשכן הם בחינת התיקונים המבוארין בתורה הנ"ל שכולם נמשכין על ידי הבעל כח הנ"ל שהוא בחינת משה: ===אות יד=== כי המשכן הוא בחינת בית התפלה שנבנה על ידי ריבוי השכנים ועל כן נקרא משכן לשון שכן וכמו שכתוב במקום אחר. וכל זה נמשך על יהי הכח של הבעל כח הנ"ל שמתפלל תפלה בבחינת דין שעל ידי זה נעשין בעלי תשובה וגרים שעל ידי זה נתרבה כבודו יתברך ששם כל נפשות ישראל שמשם נמשך הנבואה בחינת (שבת צ"ב) אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר וכו'. כי כולם הם בחינת כבוד וכו' כמו שכתוב שם עיין שם. וכל זה מרומז בהי"ג דברים של המשכן וכליו. כי עיקר עצם המשכן נבנה מהקרשים שהיו עצי שטים שעומדים זה בחינת התפלה בבחינת דין שהוא בחינת מטה עוז שהוא בחינת עץ חזק כארז וזהו בחינת עצי שטים עומדים שעומדים בחוזקם ותוקפם בתוך בית הבליעה של הסטרא אחרא עד שמקיאה הקאות בכל פעם כנ"ל. ועל כן היה עשר אמות אורך הקרש כנגד כל בחינת עשר המבואר שם בסוף התורה הנ"ל לענין מלחמת עוג וכו' כמו שכתוב שם משה כמה הוי עשר אמין וכו' כי המשכן לא יכול שום אדם להקימו כי אם משה והעיקר מחמת כובד הקרשים שהיו עשר אמות כמו שאמרו רז"ל ומשם אנו למדים עוצם גבורתו וכחו של משה כמו שאמרו רז"ל היינו כנ"ל. כי הקרשים החזקים והגבורים הם בבחינת תפלה החזקה הנ"ל של הבעל כח שאין מי שיכול לעסוק בה ולהקימה כראוי כי אם משה וכה"ל. וזהו בחינת עצי שטים, לרמז שהם מתקנים בחינת הרוח שטות שהוא בחינת תאוה הנ"ל שנמשך על ידי פגם מחיצות פרוסות של המוחין. אבל התפלה של הבעל כח הנ"ל עומדת בבית הבליעה של הסטרא אחרא בתוך הרוח שטות עד שמקיאים משם דייקא כל הקדושות וכו'.והו בחינת עצי שטים כלליות ב' העצים שהם בחינת עץ החיים אשר בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע. שעיקר התגברות הנחש הוא על ידי שהסית את האדם לאכול מעץ הדעת שעל ידי זה נפגם הדעת עד שבאים לרוח שטות הנ"ל ונתגרשין מעץ החיים אשר בתוך הגן שהוא בחינת מזונא דנשמתא שמשם כל החיים אבל על ידי הבעל כח הנ"ל שמתפלל תפלה בחינת דין על ידי זה מוכרח הנחש והסטרא אחרא להקיא כל הקדושות וכו' ואזי נכלל עץ הדעת בתוך עץ החיים ומשניהם דייקא נבנה בחינת המשכן וזהו בחינת עצי שטים עומדים וכנ"ל: ===אות טו=== והיריעות של המשכן שהיו של מיני בגדים תכלת וארגמן, זה בחינת הכבוד שנתרבה על ידי התפלה הנ"ל שהוא בחינת לבושים כי ר' יוחנן קרא למאני' מכבדותא (שבת קי"ג). כי היריעות היו חופין על המשכן כענן בחינת (איוב ל"ח) בשומי ענן לבושו שהוא בחינת ענני כבוד בחינת (שמות ט"ז) כבוד ה' נראה בענן וכו' כמו שכתוב שם. וזה בחינת יריעות עזים שהיו על יריעות המשכן שהיה של תכלת וכו'. כי יריעות עזים גסים יותר. כי הם מרמזים על בחינת הגרים שהם בחינת הקדושות העולות מעמקי הקליפות מעצם חיותם ועל כן הם עשתי עשר יריעות כי הסטרא אחרא היא בבחינת אחד עשר כמובא. כי עיקר יריעות המשכן שהיו של מיני בגדים דקים יקרים שהם תכלת וארגמן זה בחינת בעלי תשובה של ישראל שהם בחינת לבושין דמלכא בחינת בגדי פאר וכבוד. אבל הגרים שהיו תחלה בבחינת עשו איש שעיר, כשחוזרין אל הקדושה נעשה מהם בחינת ירעות עזים לאהל על המשכן. כי הם מחפין ומגינים על ישראל ועובדים ומשמשים לישראל כמו שיהיה לעתיד. וזה בחינת (שמות כ"ו) מכסה וכו' עורות אילם מאדמים ומכסה עורות תחשים מלמעלה זה בחינת הגרים הגסים עוד יותר, שנעשה מהם בחינת עורות שהם מגושמים עוד יותר בבחינת כתנות עור. אבל גם הם נעשים מרכבה אל הקדשוה וחופין על המשכן וכנ"ל: ===אות טז=== וזה בחינת כלי המשכן, מנורה ושולחן ומזבח מקטר קטרת. זה בחינת חכמה וגבורה ועשירות. כי מנורה בדרום זה בחינת חכמה בחינת הרוצה להחכים ידרים. ושולחן בצפון בחינת עשירות כמו שאמרו רז"ל (בבא בתרא כ"ה) הרוצה להעשיר יצפין וסימנך שולחן בצפון ומנורה בדרום. ומזבח מקטר קטרת זה בחינת גבורה כי שם עיקר הגבורה והכח של הצדיקים. כי עיקר גבורתם להכניע הסטרא אחרא שהוא היצר הרע שזהו בחינת קטרת שעל ידי זה מוציאין מהסטרא אחרא כל נצוצות הקדושה בסוד י"א סימני הקטרת ומכניעין סטרא דמותא כמו אהרן שהתגבר כנגד המלאך המות ועכבו כמו שכתוב (במדבר י"ז) ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה. ועל ידי אלו הג' חכמה גבורה ועשירות שהם בחינת כבוד על ידי זה נמשך בחינת קבלת התורה שזהו בחינת ארון עם הלוחות שהם כלל התורה שהיו עומדים בבית קדש קדשים. ומשם נמשך כל הגבורה כמו שכתוב ודברתי אתך מעל הכפרת וכו'. ועל ידי זה מתברר המדמה וזוכין לאמונת חידוש העולם. וזה בחינת מה שאמרו רז"ל שציורא דמשכנא היה כציורא דעובדא דבראשית כמבואר בזוהר הקדוש (ת"ז דף י"ב בהקדמות) ועל כן על ידי כל המשכן וכליו שעיקרו היה הארון עם התורה שהיה מצוייר שם כל בריאת מעשה בראשית, על ידי זה נמשך האמונה הקדושה של חידוש העולם שידעו הכל כי השם יתברך ברא הכל השמים והארץ וכל צבאם כמו שהוא מצוייר במשכן בקרסיו וקרשיו וכו' ועל ידי זה זוכין לחידוש העולם של לעתיד שאז יתנהג העולם בחינת נפלאות שלא כדרך הטבע. וזהו בחינת (אבות פרק ה') עשרה נסים שהיו בבית המקדש היינו ששם היה מתנהג רק בדרך נסים ונפלאות שלא כדרך הטבע כלל. ועל ידי זה מתעורר השיר חדש וכו'. וזהו בחינת כל השירים של לוים שהיו בבית המקדש ובכל יום ויום היו אומרים שיר מיוחד כפי הבריאה של אותו היום שמושך התגלות הבריאה שהוא אמונת חידוש העולם על ידי עבודת הבית המקדש, וכמו כן אמרו שיר שהוא בחינת השיר של לעתיד הנמשך על ידי זה שמשם כל השירים. וזה בחינת הקרבנות של הבהמות שהיו בבית המקדש ובמשכן שבשביל זה היה בנין המשכן והבית המדרש. כי כל הקרבנות של הבהמות הם בחינת בירור המדמה שהוא בחינת בהמיות כמו שכתוב במקום אחר. כי כל עיקר כלל המשכן והבית המקדש היה בשביל בירור המדמה כדי לגלות אמונת חידוש העולם כנ"ל: ===אות יז=== וזה בחינת כהנים בעבודתם ולוים בדוכנן לשירן ולזמרן וישאל במעמדן. כי ישראל במעמדן היו עוסקין בתורה שזהו בחינת המשכת רוח נבואה שעל ידי זה מתברר המדמה וכו'. וזהו בחינת כהנים בעבודתן שהם עבודת הקרבנות שהוא בירור המדמה כנ"ל. וזהו ולוים בדוכנם לשירן בחינת שיר הנ"ל שזוכין על ידי כל הנ"ל כנ"ל. ועל כן היו ישראל במעמדם עוסקים בפרשת בראשית ובפרשת האזינו. כי פרשת בראשית הוא בחינת התגלות אמונת חידוש העולם שמתגלה על ידי עסק התורה כנ"ל. כי בפרשת בראשית מבואר כל חידוש העולם שהשם יתברך ברא הכל יש מאין כמו שכתוב בראשית ברא אלקים וכו' ויאמר אלקים יהי אור וכו'. ויאמר אלקים תדשא הארץ וכו'. ובפרשת האזינו חוזר ומזכיר את ישראל את כל פעולות ה' ונפלאותיו אשר עשה הכל בשביל ישראל בשבילם ברא העולם וכו' כמו שכתוב שם (דברים ל"ב) האזינו השמים וכו' הצור תמים פעלו וכו' זכור ימות עולם וכו' עד שמסיים בחידוש העולם שלעתיד שהוא בעת תחיית המתים כמו שכתוב שם ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי אני אמית ואחיר וכו' שהוא תחיית המתים בחינת חידוש העולם של לעתיד וכנ"ל: ===אות יח=== ועל כן כל המשכן וכליו נמשח בשמן המשחה שהוא ריח טוב מאד. כי כל קדושת המשכן וכליו נמשך רק על ידי הצדיק בחינת משה שעוסק בכחו הגדול בכל התקונים הנ"ל עד שממשיך בחינת ריח טוב שהוא בחינת יראה כמו שכתוב שם. ומשם כל קדושת המשכן וכליו ועל כן נמשח בריח הקדוש הנפלא של שמן המשחה. ועל כן שם מקום היראה כמו שכתוב (בראשית כ"ח) מה נורא המקום הזה. כי עיקר הריח הטוב הוא היראה כמו שכתוב שם. ועל ידי כל זה זכו שנתכפר להם מעשה העגל ונתהפך לזכיות בבחינת נרדי נתן ריחו הנאמר על זה כמו שאמרו רז"ל (שבת פ"ח) הינו כנ"ל כמו שכתוב שם בתחלת התורה שעל ידי זה זוכין להוכיח בקולו של משה בבחינת נרדי נתן ריחו וכו' עיין שם היטב היטב: ===אות יט=== ועיקר תיקון המשכן היה בשביל שילך עמם במדבר שפרקוהו והעמידוהו בכל פעם והוא מרמז על החורבן והגלות שכל קיומינו הוא על ידי בחינת תיקוני המשכן הנ"ל בבחינת (שמות ל"ח) אלה פקודי המשכן משכן. משכן בבנינו משכן בחורבנ' כמו שאמרו רז"ל (בהקדמת התיקונים ובתיקון מ"ח). וכמו שאמרו רז"ל (שמות רבה פרק נ"א) למה נקרא שמו משכן שמתמשכן בעוונותיהם של ישראל היינו שמשה רבינו כשראה עוצם התגברות והתגרות הסטרא אחרא כל כך כל כך, על כן עשה תיקון כזה איך שיהיה יגמור תמיד את שלו עד שתבוא הגאולה שלימה שתהיה על ידו בבחינת מה שהיה הוא שיהיה. היינו שיוכלו ישראל לעורר בכל פעם בחינת התפלה הנל עד שימשיכו בכחו בכל פעם כל התקונים הנ"ל עד שיעוררו הריח טוב וכו' שהוא בחינת משיח שיבא על ידי זה כמו שכתוב שם על פסוק וירא מנוחה כי טוב וכו' עד ויהי למס עובד וכו' עיין שם: ===אות כ=== ועל כן עמד המשכן על מאה אדנים שהם בחינת מאה ברכות בחינת כלליות התפלה. כי המשכן בחינת בית תפלה כנ"ל: ר"פ כא) וזה בחינת בגדי כהונה אפד וחשן שהיו י"ב אבנים שחקק עליהם שמות בני ישראל שהם בחינת קיבוץ נפשות ישראל. וזה (שמות כ"ח) ועשית בגדי קדש וכו' לכבוד ולתפארת. כי על ידי זה עיקר הכבוד דקדושה וכנ"ל. וזה (תהלים מ"ה) מור ואהלות קציעות כל בגדותיך בחינת ריח טוב וכו' מן היכלי שן מני שמחוך וכו'. וזה בחינת מעשה המנורה שהאיר הכבוד גם בחשכת לילה. כי עיקר הכבוד בבחינת יום בחינת (ישעיה ס') וכבוד ה' עליך זרח המובא שם וכו'. וזה (שמות כ"ז) ואתה תצוה את בני ישראל לשון צוותא והתחברות וכו' ויקחו אליך שמן זית זך וכו' להאיר הכבוד על ידי זה. כי בלילה יורדת השכינה לקבץ נדחים וכו'. (וכל זה צריך ביאור הרבה): ===אות כב=== וזה בחינת (במדבר כ"ד) מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל שנאמר על המשכן ובית המקדש ובית כנסת ובית מדרש של ישראל שהם בחינת מקדש מעט כמו שאמרו רז"ל (מגילה כ"ט). וזהו (שם) כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה' כארזים עלי מים. כנחלים נטיו- זה בחינת נחל נובע מקור חכמה שמשם עיקר הכח והגבורה של כל הבעלי כח הנ"ל בבחינת (קהלת ז') והחכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים. כי עיקר הכח וההתגברות הוא על ידי החכמה שהוא בחינת כח מה כמובא. כי החכמה תחיה ומשם כל הכח והחיות של כל הברואים. ועל כן כנחלים נטיו מרמז על כח התפלה של הבעל כח שנמשך מבחינת נחל נובע מקור חכמה, שחכמתו הוא כנהר שאינו פוסק וכמעין המתגבר. כי הוא נובע תמיד מקור החכמה ומתגבקר בכל פעם בעוצם כחו נגד הסטרא אחרא עד שממשיך כל התקונים הנ"ל, שעל ידי זה גדלים כל הריחות על ידי הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן. וזה כגנות עלי נהר- בחינת נהר שמשקה את הגן כנ"ל שמשם גדלים כל הריחות וזה כאהלים נטע ה'- שהם מיני בשמים וריח טוב ונפלא שנמשך על ידי הנהר המשקה את הגן כנ"ל. וזהו כארזים עלי מים בחינת התפלה בבחינת דין שהוא מטה עוז הנ"ל היא קשה כארז כנ"ל. וזהו עלי מים כי על ידי זה נמשכין מימי הדעת בחינת (ישעיה י"א) ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים כמו שכתוב שם שעל ידי זה נמשכין כל התקונים הנ"ל כנ"ל: ===אות כג=== ועיין בזוהר הקדוש בר"מ בפרשת בשלח על פסוק תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מה שמפליג שם בשבח קדושת בית כנסת שהוא בחינת המשכן ובית המקדש כמו שכתוב שם דהא בי כנישתא דלתתא קיימא לקביל בי כנישתא דלעילא בית המקדש דלתתא איהו כגוונא דבית המקדש דלעילא וכו' עיין שם כל זה היטב עד דהא כגוונא דא קלא דשופר וכו' עיין שם. כי עיקר הקיבוץ של בית כנסת ובית מדרש העיקר הוא בראש השנה שאזי תקועין בשופר שמקבץ נדחים ואובדים שזה עיקר קדושת הבית כנסת ובית מדרש כדי שיתכנסו ויתקבצו לשם כל הרחוקים ויתוספו שכנים רבים אל הקיבוץ הקדוש כדי שיתרבה ויתגדל מאד מאד בית התפלה וכו' וכנ"ל: הלכות משא ומתן ===אות כד=== וזה לשון השלחן ערוך אורח חיים סימן קנ"ו. אחר כך ילך לעסקיו וכו', ואל ישתתף עם העובדי כוכבים וכו'. וגם כל זה יתבאר על פי התורה הנ"ל: כי משא ומתן באמונה גדול מאד כמו שאמרו רז"ל (שבת ל"א) ששואלין את האדם נשאת ונתת באמונה וכו' וכמבואר בדברי אדמו"ר ז"ל כמה פעמים. ומבואר שם שכל המשא ומתן וכל העסקים ומלאכות כלולים בל"ט מלאכות, ול"ט מלאכות ממשכן גמרינן. על כן צריכין לעסוק במשא ומתן ומלאכות באמונה שלמה עד שיהיו כל המשא ומתן והמלאכות בבחינת מלאכת המשכן (כמו שכתוב בהתורה אני ה' הוא שמי וכו' בסימן י"א ובלקוטי תנינא בהתוררה ואת העורבים בסימן ד' ובשארי מקומות). ולבאר קצת איך זוכין שיהיה כל עסקי המשא ומתן והמלאכות בבחינת מלאכת המשכן שאפילו אנשים פשוטים שאינם יודעים נסתרות יכולים לזכות לזה הוא שיעשה המשא ומתן באמונה שיהיה ההן הן והלאו לאו. ויכוון בכל עשיה ועשיה ובכל הילוך ודיבור שעושה והולך ומדבר בשעת המשא ומתן שכוונתו שירוויח כדי שיעשה מזה צדקה (וכמו שכתוב בהתורה האי מאן דאזיל למנסיב סימן כ"ט). וזה ידוע שעיקר הצדקה הוא כשזוכה ליתן לעניים הגונים באמת עוסקים בתורה ותפלה באמת והעיקר שיזכה ליתן לצדיקי אמת והנלווים אליהם הם כלולים מכמה נפשות ישראל שאז הוא זוכה להתחבר ולהתקשר להקיבוץ הקדוש של הרבה נפשות ישראל שהם עיקר קיום המשכן ובית המקדש שהם בחינת בית כנסת ובית מדרש שמתקיימין על ידי אלו הנפשות שמתקבצין ועוסקין שם בתורה ותפלה. כי כבר מבואר לעיל ובהלכות קריאת התורה שעיקר שלימות האדם הוא כשזוכה להיות שכן טוב להקיבוץ הקדוש וכו' שזה עיקר בחינת בנין המשכן שהם בחינת בית כנסת ובית מדרש. ועיקר ההתקשרות והחיבור אליהם הוא על ידי ממון וצדקה כשזוכה ליתן להם להיות בכל תומכי אורייתא. וכמו שרואין שמשתדלין ביותר להחזיק בעלי הישיבות שהם הרבנים והתלמידים והחברים ההגונים הלומדים בישיבה. כי על ידי הממון של הצדקה שמחזיק אותם הוא נכלל בהם וכמו שאמרו רז"ל (ילקוט שמעוני קכ"ט) על פסוק שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך. וגם בהמשא ומתן בעצמו צריך לכווין שעל ידי המשא ומתן שנושא ונותן ועוסק עם חבירו על ידי זה יתחבר עמהם יחד שימשיכו זה את זה להיות שכנים טובים אל הקיבוץ הקדוש שעוסקים בתרוה ותפלה באמת. כי חוץ מזה הכל הבל ומה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש (קהלת א') ופירש רש"י חוץ מהתורה שנקרא שמש אין יתרון לאדם בכל עמלו וכו', כידוע לכל מי שמשים לב להסתכל על אחריתו. כי כל העסקים והמלאכות והמשא ומתן שכלולים בל"ט מלאכות כולם בשביל לברר ניצוצות הקדושים כידוע ועיקר הבירור על ידי שזוכר את השם יתברך בשעת המשא ומתן כמו שכתוב (דברים ח') וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. ועל כן צריכין לעסוק במשא ומתן עם ישראל דייקא כמו שכתוב (ויקרא כ"ה) כי תמכרו ממכר לעמיתך מכור או קנה מיד עמיתך תקנה כמו שדרשו רז"ל ומובא בפירוש רש"י. ועל כן ראוי להשתדל בכל מה דאפשר כשהולך בדרך או עוסק במשא ומתן בביתו שיתחבר עם כשרים והגונים ויהיה רגיל בכל פעם לדבר עמהם בדברי תורה ויראת שמים באופן שיזכיר את חבירו או חבירו יזכיר אותו בכל יום מהתכלית האחרון וכמו שכתוב בזוהר הקדוש שאסור לילך בדרך כי אם כשיש עמדו אחד שיעסוק עמו בדברי תורה. ואפילו אם אינו מוצא חברים כאלו בעת המשא ומתן, על כל פנים צריך הוא ליזהר במחשבתו שלא ישכח בהשם יתברך בשעת המשא ומתן ויהיה משתוקק תמיד ברצון חזק להמשיך את עצמו ואת חביריו העוסקים עמו להשם יתברך ותורתו. כי זה כל כוונת השם יתברך שמסבב עסקי המשא ומתן והמלאכות בעולם שהכל בשביל ברורים כנ"ל. ועיקר שעל ידי המשא ומתן שעוסקים מתחברים בני אדם זה עם שזה עד שסוף כל סוף יתגבר האמת שבלב כל אחד מישראל וימשיך אחד את חבירו עד שישובו כולם להשם יתברך ותורתו והעיקר שיתחברו יחד ויתקבצו אל הקיבוץ הקדוש שיתרבה בשכנים רבים עד אין חקר כנ"ל שזהו בחינת בנין המשכן כנ"ל. נמצא מי שעוסק במשא ומתן בכוונה זאת בודאי הוא עוסק אז במלאכות המשכן. כי כל זה הוא בחינת מעשה המשכן וקיומו וכנ"ל: ===אות כה=== וזה בחינת (שמות ל"ה) ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ואז צוום על מלאכת המשכן ודרשו רז"ל (שבת ע') מפסוק זה ל"ט מלאכות. ועל כן הקדים לומר ויקהל משה כי עיקר בנין המשכן היה בשביל הקהלת והקיבוץ והכניסה כדי שיקהלו ויתקבצו כל ישראל שם כדי שיתרבה בית התפלה בריבוי עצום וכו' כנ"ל. ועל כן אז רמז להם ל"ט מלאכות בפסוק אלה הדברים שכלולים במשכן להורות את בני ישראל שיעשו כל ל"ט מלאכות שהם כלל כל העסקים והמשא ומתן בבחינת מלאכות המשכן. כי עיקר התיקון שיהיה המשא ומתן והעסקים בבחינת מלכות המשכן הוא על ידי בחינת ויקהל משה שהוא מה שהצדיק האמת בחינת משה עוסק להקהל ולקבץ כל נפשות ישראל שזה עיקר בנין המשכן כנ"ל שצריך כל אחד לכווין דעתו בשת המשא ומתן והעסקים שיזכה על ידי זה לתקבץ ולהתחבר עמהם על ידי הצדקה שיתן להם וכו'וכנ"ל: ===אות כו=== ועל כן אסור להשתתף עם העובדי כוכבים כדי שלא יתקשר ויתחבר עם העובדי כוכבים שכפי ההתקשרות וההתחברות עמו כמו כן הוא מתרחק מהקשר והקיבוץ של נפשות שיראל. כי העובדי כוכבים הם בהיפך מקדושת קיבוץ ישראל כי עיקר קיבוץ נפשות ישראל הוא בשביל להמשיך בחינת רוח נבואה בחינת קבלת התורה שנמשך מנפשות ישראל כמו שכתוב שם שעל ידי זה זוכין לאמונת חידוש העולם שכל זה נעשה על ידי צדיקי אמת כמו שכתוב שם. אבל העובדי כוכבים בהם נאחז ביותר זוהמת הנחש שהם המנחשים והקוסמים בחינת נביאי השקר ועל כן הם רחוקים מקבלת התורה ועל כן אין האמונה ברורה אצלם ויש להם אמונות כוזביות. על כן צריך איש הישראלי להתרחק מהם ולבלי להשתתף עמהם כדי שלא יתקשר עמהם שלא יתרחק מהקיבוץ הקדוש וכנ"ל: ===אות כז=== וזה שאמרו רז"ל ומובא בשלחן ערוך שאסוק להשתתף עם העובדי כוכבים משום ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך שמא יתחייב לו שבועה וכו'. כי עיקר התגלות האמונה הקדושה בעולם הוא על ידי הדיבור פה כמו שכתוב (תהלים פ"ט) אודיע אמונתך בפי כמו שכתב אדמו"ר ז"ל האמונה תולה בפה של אדם וכו'. וזה בחינת מה שכתוב שם בתורה הנ"ל על פי בכסא ליום חגינו, שכל התארים והשבחים שאנו מתארין משבחין אותו הם כפי בירור המדמה שעל ידי זה מתברר האמונה וכו'. כי עיקר התגלות האמונה הקדושה הוא על ידי התארים והשבחים שישראל עוסקים בכל יום לשבח ולהלל אותו יתברך בפיהם. אבל את זה לעומת זה כי יש פה דובר תהפוכות שהם דברי פיהם של המאמינים באמונות כוזביות אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר. וצריך איש הישראלי שלא ליתן להם יניקה כי כל כחם כשחותרים לינק מקדושת ישראל כידוע. ועל כן כשאיש הישראלי גורם ח"ו שנשמע שם אלהים אחרים אפילו מעובדי כוכבים על ידו הוא גם גדול מאד. ועל כן אסור להשתף עם עובדי כוכבים שלא יעבור על לא ישמע על פיך כנ"ל. כי איש הישראלי צריך להשתדל תמיד להגדיל שם ה' בכל מה שיכול שזה כל עבודת האדם בזה העולם שבשביל זה בא לעולם כדי להגדיל שמו יתברך כידוע. ועל כן העיקר להתחבר ולהתקשר להקיבוץ הקדוש של ישראל שעוסקים תמיד להודות ולהלל לשמו הגדול וכל מה שמתרבים יותר נתגדל ונתקדש שמו יתברך יותר ויותר בבחינת (משלי י"ד) ברב עם הדרת מלך. כי שמו יתברך משותף בשמינו. וכל אחד מישראל מושרשת נפשו בשמו הגדול יתברך על כן כל מה שמתרבים נפשות ישראל יותר שמתקבצים ומגדלים שמו יתברך נתגדל ונתקדש שמו יתברך יותר ויותר. אבל להיפך כשמשתתף ומתחבר עם העובדי כוכבים אשר פיהם דבר שוא כי מזכירים שם אלהים אחרים ואמונות כוזביות הוא גורם ח"ו להתרחק מהקיבוץ הקדוש כפי התחברותו עמהם על כן אסור להשתתף עמהם וכנ"ל: ===אות כח=== ועל כן הקדים להזהיר על שמירת שבת קודם מלאכת המשכן כמו שכתוב בפרשת ויקהל הנ"ל ובשארי מקומות. כי שבת שמא דקודשא בריך הוא. כי עיקר מעשה המשכן שהוא להגדיל הקיבוץ הקדוש של נפשות שיראל הוא בשביל להגדיל שם ה' שהוא בחינת שבת שהוא שמא דקודשא בריך הוא. כי עיקר האמונה הוא אמונת חידוש העולם כמו שכתוב שם. שזהו בחינת שבת שמורה על חידוש העולם שברא את העולם בששת ימי המעשה ושבת בשבת. ועל כן עיקר קדושת כל הל"ט מלאכות של ימי החול שהם כלל כל העסקים והמשא ומתן עיקר קדושתם על ידי שבת על ידי שממשיכין קדושת שבת לששת ימי החול היינו על ידי אמונת חידוש העולם שזוכין על ידי שבת כנ"ל. שעל ידי זה עיקר הבירור והתיקון של כל הל"ט מלכות של ששת ימי החול שמאמינים שכל המלאכות שעושין בכל הדברים שבעולם כולם ברא השם יתברך יש מאין המוחלט בששת ימי המעשה שבהם עשה ה' כל מלאכתו ושבת בשבת כמו שכתוב (בראשית ב') ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וכו'. ועל ידי זה עיקר התיקון של כל המלאכות והעסקים והמשא ומתן שעושין בימי חול שיהיה בבחינת מלאכת המשכן שנזכר לעיל. על כן הקדים שבת למלאכת המשכן וכנ"ל: [[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]] ly5h1yi8gchdahjodmnkv8ijn01ybqt 0 326553 3017040 3000115 2026-05-19T20:25:28Z מו יו הו 37729 3017040 wikitext text/x-wiki {{כפתור לחיץ|צבע=|[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין#ברכת המזון ושבע ברכות לסעודת נישואין|לברכת המזון ושבע ברכות]]}} {{כפתור לחיץ|צבע=|[[סידור/נוסח אשכנז/ברית מילה#ברכת המזון לסעודת ברית מילה|לברכת המזון לברית מילה]]}} {{כפתור לחיץ|צבע=|[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת_המזון_לסעודת_ברית_מילה_(מערבי)|לברכת המזון לברית מילה כמנהג אשכנז המערבי]]}} {{כפתור לחיץ|צבע=|[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון בבית האבל|לברכת המזון בבית האבל]]}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}<קטע התחלה=מזמורים/> ===הכנות וזימון=== {{הור|ביום שאומרים בו תחנון:}}{{ש}} {{ממס1|תהלים קלז}} עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַֽׁבְנוּ גַּם בָּכִֽינוּ בְּזׇכְרֵֽנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִֽינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלֽוּנוּ שׁוֹבֵֽינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵֽינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָֽנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָֽיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵֽכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַֽיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָֽנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַֽיִךְ אֶל הַסָּֽלַע׃ {{הור|ביום שאין אומרים בו תחנון:}}{{ש}} <קטע התחלה=ליל הסדר א/><קטע התחלה=שיר המעלות/>{{ממס1|תהלים קכו}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִֽינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵֽלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּֽנוּ הָיִֽינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵֽנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּֽגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹֽרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶֽשֶׁךְ הַזָּֽרַע, בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃ <small>[תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה כא}}{{ש}}וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{{ממס|תהלים קיח א}}{{ש}}מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}]</small><קטע סוף=מזמורים/><קטע סוף=שיר המעלות/> <קטע התחלה=זימון1/>{{הור2|שלשה שאכלו כאחד חייבים לזמן. המברך על הכוס יגביה אותו טפח מעל השלחן.}} {{הור|המזמן:}} רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ! {{נוא|הוראה=או:|רַבּוֹתַי, מִיר װֶעלְן בֶּענְטְשְׁן!}} {{הור|המסובים והמזמן:}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}<קטע סוף=זימון1/> {{הור|המזמן:}} בִּרְשׁוּת <small>(כֹּהֵן/ כֹּהֲנִים/ מֹר מוֹרֵֽנוּ הָרַב/ אָבִי מוֹרִי/ רַב בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה/ מָרָנָן וְרַבָּנָן וְ)</small>רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ [{{הור|בעשרה:}} אֱלֹהֵינוּ] שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ. {{הור|המסובים והמזמן:}} בָּרוּךְ [{{הור|בעשרה:}} אֱלֹהֵינוּ] שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ. <קטע התחלה=זימון3/> {{הור|מי שלא אכל אומר:}} בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ שְׁמוֹ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. [{{הור|יש אומרים:}} בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ.]<קטע סוף=זימון3/><קטע התחלה=ברהמז1/><קטע התחלה=ביתאבל1/> ===ברכת הזן=== {{גודל גופן|6|'''בָּרוּךְ'''}} אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים קלו כה}} וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָֽסַר לָֽנוּ וְאַל יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא [אֵל] זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל, וּמֵכִין מָזוֹן לְכׇל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל. ===ברכת הארץ=== {{גודל גופן|6|'''נוֹדֶה'''}} לְךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, עַל שֶׁהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם וּפְדִיתָֽנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּֽנוּ, וְעַל חֻקֶּֽיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּֽנוּ, וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶֽסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּֽנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָֽנוּ תָּמִיד, בְּכׇל יוֹם וּבְכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה. <קטע סוף=ליל הסדר א/> {{על הנסים אשכנז}}<קטע התחלה=ליל הסדר א/> {{גודל גופן|6|'''וְעַל'''}} הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כׇּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ עַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָֽתַן לָךְ:{{ממס|דברים ח י}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן. ===ברכת בונה ירושלים=== {{גודל גופן|6|'''רַחֵם'''}} {{נוא|רַחֶם נָא}} יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶֽךָ, וְעַל הַבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵֽינוּ, אָבִֽינוּ, רְעֵֽנוּ, זוּנֵֽנוּ, פַּרְנְסֵֽנוּ וְכַלְכְּלֵֽנוּ וְהַרְוִיחֵֽנוּ, וְהַרְוַח לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מְהֵרָה מִכׇּל צָרוֹתֵֽינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד. <קטע סוף=ליל הסדר א/><קטע סוף=ביתאבל1/> <div style="display: flex;"><div style="flex: 1; margin-right: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בשבת</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=רצה/>רְצֵה וְהַחֲלִיצֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶֽיךָ לִשְׁבׇּת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָנִֽיחַ לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵֽנוּ. וְהַרְאֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּנֶחָמַת צִיוֹן עִירֶֽךָ וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַֽעַל הַנֶּחָמוֹת.<קטע סוף=רצה/></div></div></div><div style="flex: 1; margin-left: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בראש חודש ובמועדים</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right">{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=הכל}}</div></div></div></div> <קטע התחלה=ליל הסדר ב/>{{גודל גופן|6|'''וּבְנֵה'''}} יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה [בְרַחֲמָיו] יְרוּשָׁלָֽיִם. אָמֵן. {{הור|כאן יש לענות "אמן" אפילו אחר ברכת עצמו.}}<קטע סוף=ליל הסדר ב/>{{ש}} {{מגירה|ברכות למי ששכח {{צ|רצה}} או {{צ|יעלה ויבא}}|{{הור|שכח {{צ|רצה}} או {{צ|יעלה ויבא}}, ונזכר לפני שהתחיל ברכה רביעית, מוסיף כאן ברכה.}} {{הור|השוכח {{צ|רצה}}:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, לְאוֹת וְלִבְרִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. {{הור|השוכח {{צ|יעלה ויבוא}} –}}{{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן. {{הור|ביום טוב:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם [חַג הַמַּצּוֹת • חַג הַשָּׁבוּעוֹת • חַג הַסֻּכּוֹת • הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶֽרֶת] הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. {{הור|בחול המועד:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן מוֹעֲדִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה. {{הור|בראש השנה:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן. {{הור|ויש סוברים שאין לחתום בראש השנה בסעודת היום.}} {{הור|השוכח {{צ|רצה}} ו{{צ|יעלה ויבוא}}:}}{{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, לְאוֹת וְלִבְרִית, וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְזִכָּרוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. {{הור|ביום טוב:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, לְאוֹת וְלִבְרִית, וְיָמִים טוֹבִים לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם [חַג הַמַּצּוֹת • חַג הַשָּׁבוּעוֹת • חַג הַסֻּכּוֹת • הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶֽרֶת] הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. {{הור|בחול המועד:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, לְאוֹת וְלִבְרִית, וּמוֹעֲדִים לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם [חַג הַמַּצּוֹת • חַג הַשָּׁבוּעוֹת • חַג הַסֻּכּוֹת • הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶֽרֶת] הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. {{הור|בראש השנה:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית, וְיָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל, אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}<קטע התחלה=ליל הסדר ב/> ===ברכת הטוב והמיטיב=== {{גודל גופן|6|'''בָּרוּךְ'''}} אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ, אַדִּירֵֽנוּ, בּוֹרְאֵֽנוּ, גֹּאֲלֵֽנוּ, יוֹצְרֵֽנוּ, קְדוֹשֵֽׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵֽנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּֽלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכׇל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָֽנוּ, הוּא גְמָלָֽנוּ, הוּא גוֹמְלֵֽנוּ, הוּא יִגְמְלֵֽנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶֽוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכׇל טוֹב; וּמִכׇּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵֽנוּ {{נוא|וּמִכׇּל טוֹב אַל יְחַסְּרֵֽנוּ}}. {{הור2|מכאן מותר להפסיק, וכן המברך על הכוס יכול להניחו לפניו.}}<קטע התחלה=ביתאבל2/> ===הרחמן=== '''הָרַחֲמָן''' הוּא יִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. '''הָרַחֲמָן''' הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָֽרֶץ. '''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּֽנוּ [לָעַד וּ]לְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּֽנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְפַרְנְסֵֽנוּ בְּכָבוֹד. '''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁבֹּר עֻלֵּֽנוּ {{נוא|עֹל גָּלֻיּוֹת}} מֵעַל צַוָּארֵֽנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵֽנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵֽנוּ. '''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַֽלְנוּ עָלָיו {{נוא|הוראה=או:|שֻׁלְחָנוֹת אֵֽלּוּ שֶׁאָכַֽלְנוּ עֲלֵיהֶם}}. '''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֶּׂר לָֽנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת. ====ברכת האורח==== {{הור2|אומר את ששייך אליו מתוך הקטעים דלהלן (וכן יש לשנות ללשון יחיד או נקבה כפי הצורך). יש מוסיפים את נוסח ה{{צ|יהי רצון}} שבגמרא.}} {{טורים| ['''יְהִי''' רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּֽעַל הַבַּֽיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִצְלַח מְאֹד בְּכׇל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵֽינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵֽינוּ, וְאַל יִזְדַקֵּק {{נוא|יִזְדַקֵּר}} לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵֽינוּ שׁוּם דְבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.] '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אֶת (אָבִי מוֹרִי) בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה, וְאֶת (אִמִּי מוֹרָתִי) בַּעֲלַת הַבַּֽיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָהֶם, | {{רקע אפור|{{הור|על שולחן עצמו:}}{{ש}}'''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (וְאֶת אָבִי מוֹרִי,) (וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) (וְאֶת אִשְׁתִּי,) (וְאֶת בַּעְלִי,) וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לִי,}}}} אוֹתָֽנוּ ({{ק|בְּנֵי בְרִית}}) וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָֽנוּ, ({{ק|וְאֶת כׇּל הַמְסֻבִּין כָּאן,}}) כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵֽינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב "בַּכֹּל", "מִכֹּל", "כֹּל",{{ממס|בראשית כד א|וגם=בראשית כז לג{{!}}שם כז לג|וגם1=בראשית לג יא{{!}}שם לג יא}} כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָֽנוּ כֻּלָּֽנוּ יַֽחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר: "אָמֵן". {{הור|בסעודה משותפת:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אֶת כׇּל הַמְסֻבִּין כָּאן. אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָהֶם. '''בַּמָּרוֹם''' יְלַמְּדוּ [<small>עָלָיו / עֲלֵיהֶם וְ</small>]עָלֵֽינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵֽׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.<קטע סוף=ליל הסדר ב/><קטע סוף=ברהמז1/><קטע סוף=ביתאבל2/> <קטע התחלה=ברהמז2/>{{מגירה|בשבת, חג או ראש חודש| {{הור|בשבת:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים. {{הור|ביום טוב:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב. {{הור|בראש חודש:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. {{הור|בראש השנה:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. {{הור|בסוכות:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יָקִים לָֽנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָֽלֶת.}}<קטע התחלה=ביתאבל3/> {{רקע אפור| {{הור|יש מוסיפים:}}{{ש}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵֽנוּ. '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵֽנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵֽינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַֽיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. }} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְזַכֵּֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. '''מַגְדִּיל''' [{{הור|ביום שיש בו מוסף ובמלווה מלכה:}} מִגְדּוֹל] יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹֽשֶׂה חֶֽסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם:{{ממס|תהלים יח נא|וגם=ש"ב כב נא}} <קטע התחלה=עושה שלום/>'''עֹשֶׂה''' שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו{{ממס|איוב כה ב}} הוּא יַעֲשֶׂה שָלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ: "אָמֵן". ===פסוקים לסיום=== {{הור|יש שנהגו לומר פסוקים אלו בקול נמוך חוץ מהאחרון:}}{{ש}} '''יְראוּ''' אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו׃ כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב׃{{ממס|תהלים לד#לד י|תהלים לד י-יא}}{{ש}} הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים קו א|אחרי=ועוד}} {{ש}} פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן׃{{ממס|תהלים קמה טז}}{{ש}} בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ׃{{ממס|ירמיהו יז ז}}{{ש}} נַֽעַר הָיִֽיתִי גַּם זָקַֽנְתִּי וְלֹא רָאִֽיתִי צַדִּֽיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָֽחֶם:{{ממס|תהלים לז כה}}{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:{{ממס|תהלים כט יא}}<קטע סוף=עושה שלום/><קטע סוף=ברהמז2/> <small>[הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶֽךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק:{{ממס|תהלים נה כג}}]</small>{{ש}} {{הור2|המברך על הכוס יגביה אותו טפח מעל השלחן ויברך עליו [[סידור/נוסח_אשכנז/ברכות_הנהנין#ברכה_ראשונה|ברכת היין]].}}{{ש}} <קטע סוף=ביתאבל3/> [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] [[קטגוריה:ברכת המזון]] skob3dhs3hq8vtzqbjjtl394k1da3go 0 337826 3017025 3016852 2026-05-19T19:16:43Z מו יו הו 37729 /* קידוש לבנה */ 3017025 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> ==קידוש לבנה== {{הור|נוהגים להוסיף מזמור זה לפני הברכה:}}{{ש}} הַלְלוּיָהּ , הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃ הַלְלוּהוּ כׇל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כׇּל צְבָאָו׃ הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כׇּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃ הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר  מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃ יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃ וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃{{ממס|תהלים קמח|תהלים קמח א-ו}} {{הור|יש אומרים:}}{{ש}}הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם הַמִּצְוָה לְקַדֵּשׁ הַלְּבָנָה. לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעְלָם, בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. {{הור2|ישים פניו למזרח, ויישר רגליו. ויראה ראיה אחת בפני הלבנה קודם שיתחיל לברך, ואח"כ לא יביט בה כלל.}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם. שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם, פּוֹעֵל אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת. וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן, שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים. {{גפ|בָּרוּךְ {{סי|י}}וֹצְרֵךְ, בָּרוּךְ {{סי|ע}}וֹשֵׂךְ, בָּרוּךְ {{סי|ק}}וֹנֵךְ, בָּרוּךְ {{סי|בּ}}וֹרְאֵךְ.}} {{הור|רוקד ואומר:}}{{ש}} {{גפ|כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי יָכוֹל לִנְגֹעַ בָּךְ, כָּךְ לֹא יוּכְלוּ כָּל אוֹיְבַי לִנְגֹעַ בִּי לְרָעָה.}} {{גפ|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן׃|שמות טו טז}} {{גפ|כָּאָבֶן יִדְּמוּ זְרוֹעֲךָ בִּגְדֹל וָפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפֹּל׃}} {{גפ|דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם.}} {{הור|אומר לשלושה אנשים:}} שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם.{{ש}} {{הור|וכל אחד מהם משיב:}} עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם. {{גפ|סִמָּן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן.}} {{הור|נוהגים להוסיף קטעים אלו אחר הברכה:}} קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׃{{ממס|שיר השירים ב#ב ח|שה"ש ב ח-ט}} שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃ הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃ יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ׃ יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃ יְיָ יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶךָ׃ יְיָ יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קכא}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}} תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אִלְמָלֵי לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם פַּעַם אַחַת בַּחֹדֶשׁ, דַּיָּם. אָמַר אַבַּיֵי: הִלְכָּךְ צָרִיךְ לְמֵימְרָא מְעֻמָּד.{{ממס|סנהדרין מב א}}{{ש}}מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ.{{ממס|שה"ש ח ה}} {{ש}}וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי לְמַלֹּאת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט. וִיהִי אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וּכְאוֹר שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה קוֹדֶם מִעוּטָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרוֹת הַגְּדוֹלִים.{{ממס|בראשית א טז}} וְיִתְקַיֶּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וּבִקְשׁוּ אֶת יְיָ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם.{{ממס|הושע ג ה}} אָמֵן. לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִיר׃ אֱלֹהִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים  בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ׃{{ממס|תהלים סז}} ===עלינו לשבח=== {{הור2|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים כאן {{צ|עלינו לשבח}}. למנהג אשכנז המזרחי המקורי אומרים אותו אם מברכים תיכף אחר תפילת ערבית.}} {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} ===טובים מאורות=== {{הור2|נוהגים לרקוד ולשיר "טובים מאורות" עד "צורת הלבנה". וינער שולי בגדיו.}} {{מסגרת|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|טובים מאורות}}}} [[קטגוריה:ברכות ההודאה]] [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:מוצאי שבת]] gr2mwxt67tyds7snyuarhzd7oywgjsx 3017026 3017025 2026-05-19T19:19:41Z מו יו הו 37729 3017026 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> ==קידוש לבנה== {{הור|נוהגים להוסיף לפני הברכה:}}{{ש}} {{ממס1|תהלים קמח|תהלים קמח א-ו}} הַלְלוּיָהּ , הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃ הַלְלוּהוּ כׇל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כׇּל צְבָאָו׃ הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כׇּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃ הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר  מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃ יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃ וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃ {{הור|יש אומרים:}}{{ש}}הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם הַמִּצְוָה לְקַדֵּשׁ הַלְּבָנָה. לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעְלָם, בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. {{הור2|ישים פניו למזרח, ויישר רגליו. ויראה ראיה אחת בפני הלבנה קודם שיתחיל לברך, ואח"כ לא יביט בה כלל.}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם. שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם, פּוֹעֵל אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת. וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן, שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים. {{גפ|בָּרוּךְ {{סי|י}}וֹצְרֵךְ, בָּרוּךְ {{סי|ע}}וֹשֵׂךְ, בָּרוּךְ {{סי|ק}}וֹנֵךְ, בָּרוּךְ {{סי|בּ}}וֹרְאֵךְ.}} {{הור|רוקד ואומר:}}{{ש}} {{גפ|כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי יָכוֹל לִנְגֹעַ בָּךְ, כָּךְ לֹא יוּכְלוּ כָּל אוֹיְבַי לִנְגֹעַ בִּי לְרָעָה.}} {{גפ|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן׃|שמות טו טז}} {{גפ|כָּאָבֶן יִדְּמוּ זְרוֹעֲךָ בִּגְדֹל וָפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפֹּל׃}} {{גפ|דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם.}} {{הור|אומר לשלושה אנשים:}} שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם.{{ש}} {{הור|וכל אחד מהם משיב:}} עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם. {{גפ|סִמָּן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן.}} {{הור|נוהגים להוסיף קטעים אלו אחר הברכה:}} {{ממס1|שיר השירים ב#ב ח|שה"ש ב ח-ט}} קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׃ {{ממס1|תהלים קכא}} שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃ הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃ יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ׃ יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃ יְיָ יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶךָ׃ יְיָ יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ממס1|תהלים קנ}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|סנהדרין מב א}} תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אִלְמָלֵי לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם פַּעַם אַחַת בַּחֹדֶשׁ, דַּיָּם. אָמַר אַבַּיֵי: הִלְכָּךְ צָרִיךְ לְמֵימְרָא מְעֻמָּד. מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ.{{ממס|שה"ש ח ה}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי לְמַלֹּאת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט. וִיהִי אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וּכְאוֹר שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה קוֹדֶם מִעוּטָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרוֹת הַגְּדוֹלִים.{{ממס|בראשית א טז}} וְיִתְקַיֶּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וּבִקְשׁוּ אֶת יְיָ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם.{{ממס|הושע ג ה}} אָמֵן. {{ממס1|תהלים סז}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִיר׃ אֱלֹהִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים  בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ׃ ===עלינו לשבח=== {{הור2|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים כאן {{צ|עלינו לשבח}}. למנהג אשכנז המזרחי המקורי אומרים אותו אם מברכים תיכף אחר תפילת ערבית.}} {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} ===טובים מאורות=== {{הור2|נוהגים לרקוד ולשיר "טובים מאורות" עד "צורת הלבנה". וינער שולי בגדיו.}} {{מסגרת|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|טובים מאורות}}}} [[קטגוריה:ברכות ההודאה]] [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:מוצאי שבת]] j2rqqtok54jwku2gxs52eokjoxw72hc 3017027 3017026 2026-05-19T19:20:22Z מו יו הו 37729 3017027 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> ==קידוש לבנה== {{הור|נוהגים להוסיף לפני הברכה:}}{{ש}} {{ממס1|תהלים קמח|תהלים קמח א-ו}} הַלְלוּיָהּ , הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃ הַלְלוּהוּ כׇל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כׇּל צְבָאָו׃ הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כׇּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃ הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר  מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃ יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃ וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃ {{הור|יש אומרים:}}{{ש}}הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם הַמִּצְוָה לְקַדֵּשׁ הַלְּבָנָה. לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעְלָם, בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. {{הור2|ישים פניו למזרח, ויישר רגליו. ויראה ראיה אחת בפני הלבנה קודם שיתחיל לברך, ואח"כ לא יביט בה כלל.}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם. שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם, פּוֹעֵל אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת. וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן, שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים. {{גפ|בָּרוּךְ {{סי|י}}וֹצְרֵךְ, בָּרוּךְ {{סי|ע}}וֹשֵׂךְ, בָּרוּךְ {{סי|ק}}וֹנֵךְ, בָּרוּךְ {{סי|בּ}}וֹרְאֵךְ.}} {{הור|רוקד ואומר:}}{{ש}} {{גפ|כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי יָכוֹל לִנְגֹעַ בָּךְ, כָּךְ לֹא יוּכְלוּ כָּל אוֹיְבַי לִנְגֹעַ בִּי לְרָעָה.}} {{גפ|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן׃|שמות טו טז}} {{גפ|כָּאָבֶן יִדְּמוּ זְרוֹעֲךָ בִּגְדֹל וָפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפֹּל׃}} {{גפ|דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם.}} {{הור|אומר לשלושה אנשים:}} שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם.{{ש}} {{הור|וכל אחד מהם משיב:}} עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם. {{גפ|סִמָּן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן.}} {{הור2|נוהגים להוסיף כאן קטעים אלו:}} {{ממס1|שיר השירים ב#ב ח|שה"ש ב ח-ט}} קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׃ {{ממס1|תהלים קכא}} שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃ הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃ יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ׃ יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃ יְיָ יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶךָ׃ יְיָ יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ממס1|תהלים קנ}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|סנהדרין מב א}} תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אִלְמָלֵי לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם פַּעַם אַחַת בַּחֹדֶשׁ, דַּיָּם. אָמַר אַבַּיֵי: הִלְכָּךְ צָרִיךְ לְמֵימְרָא מְעֻמָּד. מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ.{{ממס|שה"ש ח ה}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי לְמַלֹּאת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט. וִיהִי אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וּכְאוֹר שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה קוֹדֶם מִעוּטָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרוֹת הַגְּדוֹלִים.{{ממס|בראשית א טז}} וְיִתְקַיֶּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וּבִקְשׁוּ אֶת יְיָ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם.{{ממס|הושע ג ה}} אָמֵן. {{ממס1|תהלים סז}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִיר׃ אֱלֹהִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים  בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ׃ ===עלינו לשבח=== {{הור2|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים כאן {{צ|עלינו לשבח}}. למנהג אשכנז המזרחי המקורי אומרים אותו אם מברכים תיכף אחר תפילת ערבית.}} {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} ===טובים מאורות=== {{הור2|נוהגים לרקוד ולשיר "טובים מאורות" עד "צורת הלבנה". וינער שולי בגדיו.}} {{מסגרת|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|טובים מאורות}}}} [[קטגוריה:ברכות ההודאה]] [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:מוצאי שבת]] g3kjto8v3r3m8nyfgyvhsi6tbjx3m2i 0 362996 3017034 3007614 2026-05-19T19:39:48Z מו יו הו 37729 3017034 wikitext text/x-wiki *'''ערב פסח:''' [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/בדיקת חמץ|בדיקת חמץ]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ביעור חמץ|ביעור חמץ]] • [[סידור/נוסח אשכנז/עירובין|עירוב חצרות]] • [[סידור/נוסח אשכנז/עירוב תבשילין|עירוב תבשילין]] • [[סדר הקרבת קרבן פסח לאמירה בערב פסח|אמירת קרבן פסח]] • [[סידור/נוסח אשכנז/סדר הדלקת נרות שבת|הדלקת נרות]] *'''יום טוב ראשון:''' [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל א|ערבית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|הגדה של פסח]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום א|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/קריאת התורה יום א|קריאת התורה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף יום א|מוסף]] *'''יום טוב שני:''' [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ב|ערבית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|הגדה של פסח]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ב|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/קריאת התורה יום ב|קריאת התורה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף|מוסף]] *'''שבת חול המועד:''' [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית לשבת חול המועד|ערבית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית שבת חול המועד|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/קריאת התורה לשבת חול המועד|קריאת התורה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף|מוסף]] *'''שביעי של פסח:''' ערבית {{מעמז|סידור/נוסח אשכנז/פסח|ערבית ליל ז (מערבי)|ערבית ליל ז (מזרחי)}} • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/תיקון ליל שביעי של פסח|תיקון ליל שש"פ]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ז|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/קריאת התורה יום ז|קריאת התורה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף|מוסף]] *'''יו"ט אחרון:''' ערבית {{מעמז|סידור/נוסח אשכנז/פסח|ערבית ליל ח (מערבי)|ערבית ליל ח (מזרחי)}} • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/קריאת התורה יום ח|קריאת התורה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ח|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף|מוסף]] a6vksxatr8dhv8wpir6nsm23vyebvom 0 363175 3017072 1450771 2026-05-20T10:30:53Z ~2026-30320-67 45607 /* שבועות הלכה א */ תיקנתי שגיאת כתיב 3017072 wikitext text/x-wiki =שבועות הלכה א= ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר "אשרי העם השגחה" סימן יג: והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם וירד עז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): ==אות א== וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר "שאלו את רבי יוסי בן קיסמא" סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדשה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבלון, כמבאר שם במאמר הנ"ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו: ==אות ב== וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ"ל שהחכם הנ"ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ"ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ"ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ"ל ועל -כן סופרין לעמר כנ"ל. ועל-כן מתפללין אז, "יודוך עמים וכו'", דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: ==אות ג== וזה שכתוב, "בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר". בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ"ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ"ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ"ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ"ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ"ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השנה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדשה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שנה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השנה היא טובה כדי לחדש מחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שנה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השנה שהיא בחינת ממון כנ"ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ"ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שנה כנ"ל: ==אות ד== וזה שאוכלין אחר כך בבקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באדרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רחצות בחלב כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם ]הינו על העכו"ם[, כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שנה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטיר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטיר בעיניו, כי אין רוצה שיצטיר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבאר שם, עין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שנה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'".' תמיד' דיקא, בחינת עינא פקיחא כנ"ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ"ל. וזה שנאמר במתן תורה, "אתה הראת לדעת כי ה' וכו'". 'הראת' דיקא לשון נפעל, דהינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, הינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, "ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב". 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דיקא. 'ואשר אין לו כסף' דיקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ"ל: ==אות ה== וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ"ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר "אשרי העם" הנ"ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר "וביום הבכורים", להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ"ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ"ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ"ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "מזקק שבעתים", הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ"ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ"ל. נמצא שבמ"ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ"ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ"ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ"ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ"ל: ==אות ו== וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר "האי מאן דאזיל למינסב" סימן כט וכו', עין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "אריתי מורי עם בשמי", הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ"ל. "שתיתי ייני עם חלבי", הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ"ל. וזה שכתוב, "אל תרא יין כי יתאדם", הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ"ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ"ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ"ל. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס" כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ"ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ"ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ"ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ"ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל: ==אות ז== וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ"ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ"ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ"ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ"ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ"ל. וזהו, "שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'" . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ"ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ"ל. וזהו, "ועשית חג שבעות וכו'", שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ"ל וזהו, "ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'", הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ"ל: ==אות ח== וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ"ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר "אשרי העם" הנ"ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ"ל. ועל-כן קורין רות כנ"ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן: =שבועות ב= הלכות חג השבועות: מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: ==אות א== כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): ==אות ב== ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ"ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ"ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ"ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס"ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם: [[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]] 5d24h7xlc014fftbsz89dszlbauu93i 3017073 3017072 2026-05-20T10:32:58Z ~2026-30320-67 45607 /* שבועות הלכה א */ הוספתי אות הגייה כי הטקסט הוא ללא ניקוד 3017073 wikitext text/x-wiki =שבועות הלכה א= ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר "אשרי העם השגחה" סימן יג: והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): ==אות א== וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר "שאלו את רבי יוסי בן קיסמא" סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדשה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבלון, כמבאר שם במאמר הנ"ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו: ==אות ב== וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ"ל שהחכם הנ"ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ"ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ"ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ"ל ועל -כן סופרין לעמר כנ"ל. ועל-כן מתפללין אז, "יודוך עמים וכו'", דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: ==אות ג== וזה שכתוב, "בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר". בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ"ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ"ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ"ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ"ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ"ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השנה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדשה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שנה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השנה היא טובה כדי לחדש מחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שנה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השנה שהיא בחינת ממון כנ"ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ"ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שנה כנ"ל: ==אות ד== וזה שאוכלין אחר כך בבקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באדרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רחצות בחלב כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם ]הינו על העכו"ם[, כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שנה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטיר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטיר בעיניו, כי אין רוצה שיצטיר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבאר שם, עין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שנה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'".' תמיד' דיקא, בחינת עינא פקיחא כנ"ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ"ל. וזה שנאמר במתן תורה, "אתה הראת לדעת כי ה' וכו'". 'הראת' דיקא לשון נפעל, דהינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, הינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, "ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב". 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דיקא. 'ואשר אין לו כסף' דיקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ"ל: ==אות ה== וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ"ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר "אשרי העם" הנ"ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר "וביום הבכורים", להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ"ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ"ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ"ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "מזקק שבעתים", הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ"ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ"ל. נמצא שבמ"ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ"ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ"ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ"ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ"ל: ==אות ו== וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר "האי מאן דאזיל למינסב" סימן כט וכו', עין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "אריתי מורי עם בשמי", הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ"ל. "שתיתי ייני עם חלבי", הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ"ל. וזה שכתוב, "אל תרא יין כי יתאדם", הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ"ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ"ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ"ל. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס" כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ"ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ"ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ"ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ"ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל: ==אות ז== וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ"ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ"ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ"ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ"ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ"ל. וזהו, "שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'" . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ"ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ"ל. וזהו, "ועשית חג שבעות וכו'", שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ"ל וזהו, "ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'", הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ"ל: ==אות ח== וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ"ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר "אשרי העם" הנ"ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ"ל. ועל-כן קורין רות כנ"ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן: =שבועות ב= הלכות חג השבועות: מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: ==אות א== כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): ==אות ב== ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ"ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ"ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ"ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס"ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם: [[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]] 0fbvhon8kvzt1cpkx89rooiuxxfs1b3 3017074 3017073 2026-05-20T10:38:59Z ~2026-30320-67 45607 /* אות א */ הוספתי אות ו למילה זבלון ,וכעת היא זבולון,כי המאמר כאן הוא ללא ניקוד 3017074 wikitext text/x-wiki =שבועות הלכה א= ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר "אשרי העם השגחה" סימן יג: והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): ==אות א== וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר "שאלו את רבי יוסי בן קיסמא" סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדשה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ"ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו: ==אות ב== וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ"ל שהחכם הנ"ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ"ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ"ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ"ל ועל -כן סופרין לעמר כנ"ל. ועל-כן מתפללין אז, "יודוך עמים וכו'", דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: ==אות ג== וזה שכתוב, "בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר". בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ"ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ"ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ"ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ"ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ"ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השנה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדשה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שנה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השנה היא טובה כדי לחדש מחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שנה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השנה שהיא בחינת ממון כנ"ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ"ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שנה כנ"ל: ==אות ד== וזה שאוכלין אחר כך בבקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באדרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רחצות בחלב כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם ]הינו על העכו"ם[, כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שנה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטיר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטיר בעיניו, כי אין רוצה שיצטיר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבאר שם, עין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שנה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'".' תמיד' דיקא, בחינת עינא פקיחא כנ"ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ"ל. וזה שנאמר במתן תורה, "אתה הראת לדעת כי ה' וכו'". 'הראת' דיקא לשון נפעל, דהינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, הינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, "ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב". 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דיקא. 'ואשר אין לו כסף' דיקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ"ל: ==אות ה== וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ"ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר "אשרי העם" הנ"ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר "וביום הבכורים", להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ"ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ"ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ"ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "מזקק שבעתים", הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ"ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ"ל. נמצא שבמ"ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ"ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ"ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ"ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ"ל: ==אות ו== וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר "האי מאן דאזיל למינסב" סימן כט וכו', עין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "אריתי מורי עם בשמי", הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ"ל. "שתיתי ייני עם חלבי", הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ"ל. וזה שכתוב, "אל תרא יין כי יתאדם", הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ"ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ"ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ"ל. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס" כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ"ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ"ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ"ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ"ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל: ==אות ז== וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ"ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ"ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ"ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ"ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ"ל. וזהו, "שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'" . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ"ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ"ל. וזהו, "ועשית חג שבעות וכו'", שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ"ל וזהו, "ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'", הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ"ל: ==אות ח== וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ"ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר "אשרי העם" הנ"ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ"ל. ועל-כן קורין רות כנ"ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן: =שבועות ב= הלכות חג השבועות: מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: ==אות א== כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): ==אות ב== ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ"ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ"ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ"ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס"ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם: [[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]] olixoopdsz6mb3okgmdwi1k7vovrnxl 3017075 3017074 2026-05-20T10:41:05Z ~2026-30320-67 45607 /* אות א */ הוספתי למילה דקדשה אות ו וכעת היא דקדושה,כי אין ניקוד במאמר 3017075 wikitext text/x-wiki =שבועות הלכה א= ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר "אשרי העם השגחה" סימן יג: והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): ==אות א== וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר "שאלו את רבי יוסי בן קיסמא" סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ"ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו: ==אות ב== וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ"ל שהחכם הנ"ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ"ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ"ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ"ל ועל -כן סופרין לעמר כנ"ל. ועל-כן מתפללין אז, "יודוך עמים וכו'", דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: ==אות ג== וזה שכתוב, "בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר". בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ"ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ"ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ"ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ"ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ"ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השנה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדשה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שנה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השנה היא טובה כדי לחדש מחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שנה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השנה שהיא בחינת ממון כנ"ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ"ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שנה כנ"ל: ==אות ד== וזה שאוכלין אחר כך בבקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באדרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רחצות בחלב כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם ]הינו על העכו"ם[, כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שנה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטיר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטיר בעיניו, כי אין רוצה שיצטיר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבאר שם, עין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שנה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'".' תמיד' דיקא, בחינת עינא פקיחא כנ"ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ"ל. וזה שנאמר במתן תורה, "אתה הראת לדעת כי ה' וכו'". 'הראת' דיקא לשון נפעל, דהינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, הינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, "ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב". 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דיקא. 'ואשר אין לו כסף' דיקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ"ל: ==אות ה== וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ"ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר "אשרי העם" הנ"ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר "וביום הבכורים", להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ"ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ"ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ"ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "מזקק שבעתים", הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ"ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ"ל. נמצא שבמ"ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ"ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ"ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ"ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ"ל: ==אות ו== וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר "האי מאן דאזיל למינסב" סימן כט וכו', עין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "אריתי מורי עם בשמי", הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ"ל. "שתיתי ייני עם חלבי", הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ"ל. וזה שכתוב, "אל תרא יין כי יתאדם", הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ"ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ"ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ"ל. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס" כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ"ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ"ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ"ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ"ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל: ==אות ז== וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ"ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ"ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ"ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ"ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ"ל. וזהו, "שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'" . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ"ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ"ל. וזהו, "ועשית חג שבעות וכו'", שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ"ל וזהו, "ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'", הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ"ל: ==אות ח== וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ"ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר "אשרי העם" הנ"ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ"ל. ועל-כן קורין רות כנ"ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן: =שבועות ב= הלכות חג השבועות: מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: ==אות א== כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): ==אות ב== ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ"ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ"ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ"ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס"ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם: [[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]] hbgxci5b68s3xsov7uhl4evfig5xb05 3017076 3017075 2026-05-20T11:11:42Z ~2026-30320-67 45607 /* אות ג */ הוספתי אות יוד למילה שנה,וכעת היא כתובה שינה,כי המאמר כאן הוא ללא ניקוד,והכוונה במילה היא לישון ,שהאדם נמצא במצב של שינה,ואם לא מוסיפים אות יוד,יכול לחשוב שמדובר במילה המתארת זמן של שנה,כמו שהשנה היא שנת תשפ"ו,אז כדי שיהיה קריאה בלי להתעכב,במאמר שאין בו ניקוד,כדאי להוסיף אותיות א.ה.ו.י ,שמשמשות כמו ניקוד 3017076 wikitext text/x-wiki =שבועות הלכה א= ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר "אשרי העם השגחה" סימן יג: והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): ==אות א== וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר "שאלו את רבי יוסי בן קיסמא" סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ"ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו: ==אות ב== וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ"ל שהחכם הנ"ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ"ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ"ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ"ל ועל -כן סופרין לעמר כנ"ל. ועל-כן מתפללין אז, "יודוך עמים וכו'", דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: ==אות ג== וזה שכתוב, "בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר". בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ"ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ"ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ"ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ"ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ"ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השינה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדשה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שינה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ"ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ"ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שינה כנ"ל: ==אות ד== וזה שאוכלין אחר כך בבקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באדרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רחצות בחלב כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם ]הינו על העכו"ם[, כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שנה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטיר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטיר בעיניו, כי אין רוצה שיצטיר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבאר שם, עין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שנה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'".' תמיד' דיקא, בחינת עינא פקיחא כנ"ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ"ל. וזה שנאמר במתן תורה, "אתה הראת לדעת כי ה' וכו'". 'הראת' דיקא לשון נפעל, דהינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, הינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, "ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב". 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דיקא. 'ואשר אין לו כסף' דיקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ"ל: ==אות ה== וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ"ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר "אשרי העם" הנ"ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר "וביום הבכורים", להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ"ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ"ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ"ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "מזקק שבעתים", הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ"ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ"ל. נמצא שבמ"ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ"ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ"ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ"ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ"ל: ==אות ו== וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר "האי מאן דאזיל למינסב" סימן כט וכו', עין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "אריתי מורי עם בשמי", הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ"ל. "שתיתי ייני עם חלבי", הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ"ל. וזה שכתוב, "אל תרא יין כי יתאדם", הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ"ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ"ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ"ל. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס" כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ"ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ"ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ"ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ"ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל: ==אות ז== וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ"ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ"ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ"ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ"ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ"ל. וזהו, "שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'" . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ"ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ"ל. וזהו, "ועשית חג שבעות וכו'", שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ"ל וזהו, "ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'", הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ"ל: ==אות ח== וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ"ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר "אשרי העם" הנ"ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ"ל. ועל-כן קורין רות כנ"ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן: =שבועות ב= הלכות חג השבועות: מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: ==אות א== כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): ==אות ב== ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ"ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ"ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ"ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס"ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם: [[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]] 94j19ce2zz6cgtv6d5sap2v0frh8e3x 3017077 3017076 2026-05-20T11:14:31Z ~2026-30320-67 45607 /* אות ג */ הוספתי אות ו למילה דקדשה,וכעת היא דקדושה,כי אין במאמר ניקוד 3017077 wikitext text/x-wiki =שבועות הלכה א= ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר "אשרי העם השגחה" סימן יג: והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): ==אות א== וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר "שאלו את רבי יוסי בן קיסמא" סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ"ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו: ==אות ב== וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ"ל שהחכם הנ"ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ"ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ"ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ"ל ועל -כן סופרין לעמר כנ"ל. ועל-כן מתפללין אז, "יודוך עמים וכו'", דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: ==אות ג== וזה שכתוב, "בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר". בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ"ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ"ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ"ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ"ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ"ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השינה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדושה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שינה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ"ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ"ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שינה כנ"ל: ==אות ד== וזה שאוכלין אחר כך בבקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באדרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רחצות בחלב כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם ]הינו על העכו"ם[, כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שנה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטיר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטיר בעיניו, כי אין רוצה שיצטיר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבאר שם, עין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שנה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'".' תמיד' דיקא, בחינת עינא פקיחא כנ"ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ"ל. וזה שנאמר במתן תורה, "אתה הראת לדעת כי ה' וכו'". 'הראת' דיקא לשון נפעל, דהינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, הינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, "ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב". 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דיקא. 'ואשר אין לו כסף' דיקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ"ל: ==אות ה== וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ"ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר "אשרי העם" הנ"ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר "וביום הבכורים", להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ"ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ"ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ"ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "מזקק שבעתים", הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ"ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ"ל. נמצא שבמ"ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ"ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ"ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ"ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ"ל: ==אות ו== וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר "האי מאן דאזיל למינסב" סימן כט וכו', עין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "אריתי מורי עם בשמי", הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ"ל. "שתיתי ייני עם חלבי", הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ"ל. וזה שכתוב, "אל תרא יין כי יתאדם", הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ"ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ"ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ"ל. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס" כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ"ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ"ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ"ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ"ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל: ==אות ז== וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ"ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ"ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ"ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ"ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ"ל. וזהו, "שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'" . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ"ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ"ל. וזהו, "ועשית חג שבעות וכו'", שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ"ל וזהו, "ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'", הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ"ל: ==אות ח== וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ"ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר "אשרי העם" הנ"ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ"ל. ועל-כן קורין רות כנ"ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן: =שבועות ב= הלכות חג השבועות: מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: ==אות א== כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): ==אות ב== ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ"ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ"ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ"ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס"ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם: [[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]] kzi0wd21eiqgjplv9zbb8x9bnueldyn 3017078 3017077 2026-05-20T11:16:56Z ~2026-30320-67 45607 /* אות ג */ הוספתי אות ו למילה מחו,וכעת המילה היא מוחו,כי אין ניקוד במאמר 3017078 wikitext text/x-wiki =שבועות הלכה א= ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר "אשרי העם השגחה" סימן יג: והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): ==אות א== וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר "שאלו את רבי יוסי בן קיסמא" סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ"ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו: ==אות ב== וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ"ל שהחכם הנ"ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ"ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ"ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ"ל ועל -כן סופרין לעמר כנ"ל. ועל-כן מתפללין אז, "יודוך עמים וכו'", דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: ==אות ג== וזה שכתוב, "בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר". בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ"ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ"ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ"ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ"ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ"ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השינה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדושה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מוחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שינה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ"ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ"ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שינה כנ"ל: ==אות ד== וזה שאוכלין אחר כך בבקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באדרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רחצות בחלב כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם ]הינו על העכו"ם[, כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שנה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטיר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטיר בעיניו, כי אין רוצה שיצטיר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבאר שם, עין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שנה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'".' תמיד' דיקא, בחינת עינא פקיחא כנ"ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ"ל. וזה שנאמר במתן תורה, "אתה הראת לדעת כי ה' וכו'". 'הראת' דיקא לשון נפעל, דהינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, הינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, "ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב". 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דיקא. 'ואשר אין לו כסף' דיקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ"ל: ==אות ה== וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ"ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר "אשרי העם" הנ"ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר "וביום הבכורים", להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ"ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ"ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ"ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "מזקק שבעתים", הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ"ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ"ל. נמצא שבמ"ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ"ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ"ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ"ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ"ל: ==אות ו== וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר "האי מאן דאזיל למינסב" סימן כט וכו', עין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "אריתי מורי עם בשמי", הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ"ל. "שתיתי ייני עם חלבי", הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ"ל. וזה שכתוב, "אל תרא יין כי יתאדם", הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ"ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ"ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ"ל. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס" כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ"ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ"ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ"ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ"ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל: ==אות ז== וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ"ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ"ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ"ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ"ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ"ל. וזהו, "שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'" . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ"ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ"ל. וזהו, "ועשית חג שבעות וכו'", שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ"ל וזהו, "ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'", הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ"ל: ==אות ח== וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ"ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר "אשרי העם" הנ"ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ"ל. ועל-כן קורין רות כנ"ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן: =שבועות ב= הלכות חג השבועות: מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: ==אות א== כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): ==אות ב== ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ"ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ"ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ"ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס"ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם: [[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]] azsv3olyb1od9811plxx8j59csnxz1b 3017079 3017078 2026-05-20T11:21:59Z ~2026-30320-67 45607 /* אות ד */ הוספתי אות יוד למילה באדרא,וכעת היא באידרא,והוספתי אות ו למילה רחצות,וכעת היא רוחצות 3017079 wikitext text/x-wiki =שבועות הלכה א= ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר "אשרי העם השגחה" סימן יג: והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): ==אות א== וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר "שאלו את רבי יוסי בן קיסמא" סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ"ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו: ==אות ב== וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ"ל שהחכם הנ"ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ"ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ"ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ"ל ועל -כן סופרין לעמר כנ"ל. ועל-כן מתפללין אז, "יודוך עמים וכו'", דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: ==אות ג== וזה שכתוב, "בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר". בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ"ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ"ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ"ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ"ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ"ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השינה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדושה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מוחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שינה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ"ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ"ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שינה כנ"ל: ==אות ד== וזה שאוכלין אחר כך בבקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באידרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רוחצות בחלב כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם ]הינו על העכו"ם[, כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שנה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטייר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטיר בעיניו, כי אין רוצה שיצטיר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבאר שם, עין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שנה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'".' תמיד' דיקא, בחינת עינא פקיחא כנ"ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ"ל. וזה שנאמר במתן תורה, "אתה הראת לדעת כי ה' וכו'". 'הראת' דיקא לשון נפעל, דהינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, הינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, "ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב". 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דיקא. 'ואשר אין לו כסף' דיקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ"ל: ==אות ה== וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ"ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר "אשרי העם" הנ"ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר "וביום הבכורים", להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ"ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ"ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ"ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "מזקק שבעתים", הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ"ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ"ל. נמצא שבמ"ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ"ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ"ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ"ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ"ל: ==אות ו== וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר "האי מאן דאזיל למינסב" סימן כט וכו', עין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "אריתי מורי עם בשמי", הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ"ל. "שתיתי ייני עם חלבי", הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ"ל. וזה שכתוב, "אל תרא יין כי יתאדם", הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ"ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ"ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ"ל. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס" כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ"ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ"ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ"ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ"ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל: ==אות ז== וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ"ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ"ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ"ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ"ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ"ל. וזהו, "שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'" . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ"ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ"ל. וזהו, "ועשית חג שבעות וכו'", שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ"ל וזהו, "ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'", הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ"ל: ==אות ח== וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ"ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר "אשרי העם" הנ"ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ"ל. ועל-כן קורין רות כנ"ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן: =שבועות ב= הלכות חג השבועות: מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: ==אות א== כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): ==אות ב== ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ"ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ"ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ"ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס"ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם: [[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]] ew0jia7ha8uccnzszt7b7n3v99p744c 3017081 3017079 2026-05-20T11:30:41Z ~2026-30320-67 45607 /* אות ד */ בשני מקומות הוספתי אות יוד למילה יצטיר והמילה כעת היא יצטייר,והוספתי בשני מקומות אות יוד למילה שנה וכעת היא שינה,כי אין במאמר ניקוד 3017081 wikitext text/x-wiki =שבועות הלכה א= ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר "אשרי העם השגחה" סימן יג: והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): ==אות א== וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר "שאלו את רבי יוסי בן קיסמא" סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ"ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו: ==אות ב== וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ"ל שהחכם הנ"ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ"ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ"ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ"ל ועל -כן סופרין לעמר כנ"ל. ועל-כן מתפללין אז, "יודוך עמים וכו'", דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: ==אות ג== וזה שכתוב, "בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר". בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ"ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ"ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ"ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ"ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ"ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השינה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדושה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מוחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שינה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ"ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ"ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שינה כנ"ל: ==אות ד== וזה שאוכלין אחר כך בבקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באידרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רוחצות בחלב כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ"ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם ]הינו על העכו"ם[, כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שינה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטייר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטייר בעיניו, כי אין רוצה שיצטייר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבאר שם, עין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שינה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'".' תמיד' דיקא, בחינת עינא פקיחא כנ"ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ"ל. וזה שנאמר במתן תורה, "אתה הראת לדעת כי ה' וכו'". 'הראת' דיקא לשון נפעל, דהינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, הינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, "ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב". 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דיקא. 'ואשר אין לו כסף' דיקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ"ל: ==אות ה== וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ"ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר "אשרי העם" הנ"ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר "וביום הבכורים", להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ"ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ"ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ"ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "מזקק שבעתים", הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ"ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ"ל. נמצא שבמ"ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ"ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ"ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ"ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ"ל: ==אות ו== וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר "האי מאן דאזיל למינסב" סימן כט וכו', עין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ"ל. וזהו "אריתי מורי עם בשמי", הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ"ל. "שתיתי ייני עם חלבי", הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ"ל. וזה שכתוב, "אל תרא יין כי יתאדם", הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ"ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ"ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ"ל. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס" כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ"ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, "כי יתן בכוס עינו", בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ"ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ"ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ"ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל: ==אות ז== וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ"ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ"ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ"ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ"ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ"ל. וזהו, "שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'" . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ"ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ"ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ"ל. וזהו, "ועשית חג שבעות וכו'", שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ"ל וזהו, "ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'", הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ"ל: ==אות ח== וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ"ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר "אשרי העם" הנ"ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ"ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ"ל. ועל-כן קורין רות כנ"ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן: =שבועות ב= הלכות חג השבועות: מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: ==אות א== כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): ==אות ב== ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ"ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ"ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ"ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס"ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם: [[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]] lap9zezskii05iu2qve9bnzqcgwn0vr 0 392494 3017047 3007664 2026-05-19T21:45:19Z Yack67 27395 3017047 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|שבת=לא|ליל שמורים אור ישראל}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{הור|בק"ק אומרים כאן [[סידור/נוסח אשכנז/הלל|הלל שלם]] (ויש האומרים בלי הברכות). בשאר המקומות ממשיכים ב[[#קדיש שלם|קדיש]].}}{{ש}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|אין מקדשים על היין בבית הכנסת בליל פסח.}} ==ספירת העומר== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|ברכה}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|ב' דפסח}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|הרחמן}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] gmleesuy8gzff9b7vm1z8heue6egbu8 0 404058 3017036 3008544 2026-05-19T19:46:26Z מו יו הו 37729 3017036 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי{{ר1}} בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ.{{ממס|תהלים קטו טו}} {{מילת קבע|בִּרְשׁוּת}} אֵל אָיוֹם וְנוֹרָא{{ש}} מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}} אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ר1}} אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.{{ממס|תהלים צג ד}} {{רפרן|הזחה=2|נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי / בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ}} {{מילת קבע|בִּרְשׁוּת}} הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה{{ש}} טְהוֹרָה הִיא וְגַם פְּרוּשָׁה{{ש}} צִוָּה לָנוּ מוֹרָשָׁה{{ר1}} מֹשֶׁה עֶבֶד יְיָ.{{ממס|דברים לד ה}} {{רפרן|הזחה=2|נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי / בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ}} {{מילת קבע|בִּרְשׁוּת}} הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם{{ש}} אֶקְרָא לֵאלֹהֵי הָעִבְרִיִּים{{ש}} אֲהוֹדֶנּוּ בְּכָל אִיִּים{{ר1}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ.{{ממס|תהלים לד ב}} {{רפרן|הזחה=2|נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי / בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ}} {{מילת קבע|בִּרְשׁוּת}} מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי{{ש}} אֶפְתְּחָה בְּשִׁיר פִּי וּשְׂפָתַי{{ש}} וְתֹאמַרְנָה עַצְמוֹתַי{{ר1}} בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ.{{ממס|תהלים קיח כו}} {{רפרן|הזחה=2|נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי / בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ}}<noinclude> {{סוף}} ==נוסח ארוך== {{טקסט מנוקד|גודל=19}} {{הור2|מופיע בספרים ישנים. הנוסח כאן ע"פ ר' זליגמן בער (סדר עבודת ישראל ועוד).}} {{הור|סימן: '''זלמן'''}} נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי{{ר1}} בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ.{{ממס|תהלים קטו טו}} {{מילת קבע|בִּרְשׁוּת}} אֵל אָיוֹם וְנוֹרָא{{ש}} מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}} אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ר1}} אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.{{ממס|תהלים צג ד}} {{רפרן|הזחה=2|נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי / בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ}} {{מילת קבע|בִּרְשׁוּת}} הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה{{ש}} טְהוֹרָה הִיא וְגַם פֵּרוּשָׁהּ{{ש}} צִוָּה לָנוּ מוֹרָשָׁה{{ר1}} מֹשֶׁה עֶבֶד יְיָ.{{ממס|דברים לד ה}} {{רפרן|הזחה=2|נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי / בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ}} {{מילת קבע|בִּרְשׁוּת}} הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם{{ש}} אֶתֵּן שֶׁבַח לְרֹכֵב שָׁמַיִם{{ש}} אֲהוֹדֶנּוּ בְּכָל אִיִּים{{ר1}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ.{{ממס|תהלים לד ב}} {{רפרן|הזחה=2|נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי / בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ}} {{מילת קבע|בִּרְשׁוּת}} רַבִּי וּמוֹרִי {{ש}} אֶקְרָא לֵאלֹהֵי צוּרִי {{ש}} מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי {{ר1}} עֶזְרִי מֵעִם יְיָ.{{ממס|תהלים קכא ב}} {{רפרן|הזחה=2|נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי / בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ}} {{מילת קבע|בִּרְשׁוּת}} הָרַבָּנִים וְהַבַּחוּרִים {{ש}} אֶקְרָא לֵאלֹהֵי הָעִבְרִים {{ש}} לְכוּ נָא הַגְּבָרִים {{ר1}} וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}} {{רפרן|הזחה=2|נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי / בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ}} {{מילת קבע|בִּרְשׁוּת}} מוֹרַי וְרַבּוֹתַי{{ש}} אֶפְתְּחָה בְּשִׁיר וּשְׂפָתַי{{ש}} וְתֹאמַרְנָה כָל עַצְמוֹתַי{{ר1}} בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ.{{ממס|תהלים קיח כו}} {{רפרן|הזחה=2|נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי / בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ}} {{סי|זֶ}}ה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ {{ש}} בְּשִׁיר נָעִים אֲסַלְסְלֵהוּ {{ש}} שַׂגִּיא כֹחַ לֹא מְצָאנֻהוּ {{ר1}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ.{{ממס|תהלים קו ב}} {{רפרן|הזחה=2|נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי / בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ}} {{סי|לַ}}יְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה {{ש}} שִׁיר וָשֶׁבַח רַנֵּן סְגֻלָּה {{ש}} בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה {{ר1}} בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת יְיָ.{{ממס|תהלים קלה כ}} {{רפרן|הזחה=2|נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי / בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ}} {{סי|מֵ}}אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ {{ש}} יְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ בְּמֶרֶץ {{ש}} שְׁמוֹ יִגְדַּל וְיִרֶץ {{ר1}} בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|צפניה ג כ}} {{רפרן|הזחה=2|נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי / בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ}} {{סי|נַ}}עֲלֶה וְנִרְאֶה בְּבִנְיָנוֹ {{ש}} בִּהְיוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל מְכוֹנוֹ {{ש}} וְנִשְׂמַח בְּתִקּוּנוֹ {{ר1}} יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ.{{ממס|תהלים קה ג}} {{רפרן|הזחה=2|נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי / בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ}} נְבָרֶכְךָ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ {{ש}} לֶעָנָו מִקֶּדֶם כְּהוֹדַעְתָּ {{ש}} וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ {{ר1}} וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ.{{ממס|דברים ח י}} {{רפרן|הזחה=2|נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי / בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ}} {{סוף}} ==ראו גם== [[ביאור:נודה לשמך בתוך אמוני - מעומד]] [[קטגוריה:פיוטי ברכת המזון]] [[קטגוריה:פיוטי ברכת המזון לברית מילה]] [[קטגוריה:חתימה]] bl7wrfsfbcieykr1vf3o6nqjq1hp0g2 106 456598 3016959 2942978 2026-05-19T15:14:22Z Michaelkimmel2 44530 3016959 wikitext text/x-wiki [[ביאור:מדרשי הלכה|מדרשי הלכה מבוארים]] ==[[ביאור:ספרי במדבר|ספרי על במדבר מבואר]]== #'''[[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה|פרשת נשא ה]]''' - פיסקה א-כא #'''[[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו|פרשת נשא ו]]''' - פיסקה כב-מג #'''[[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז|פרשת נשא ז]]''' - פיסקה מד-נח #'''[[ביאור:ספרי במדבר/ח|פרשת בהעלותך ח]]''' - פיסקה נט-סג #'''[[ביאור:ספרי במדבר/ט|פרשת בהעלותך ט]]''' - פיסקה סד-עא #'''[[ביאור:ספרי במדבר/י|פרשת בהעלותך י]]''' - פיסקה עב-פד #'''[[ביאור:ספרי במדבר/יא|פרשת בהעלותך יא]]''' - פיסקה פה-צח #'''[[ביאור:ספרי במדבר/יב|פרשת בהעלותך יב]]''' - פיסקה צט-קו #'''[[ביאור:ספרי במדבר/שלח|פרשת שלח טו]]''' - פיסקה קז-קטו #'''[[ביאור:ספרי במדבר/קרח|פרשת קרח יח]]''' - פיסקה קטז-קכב #'''[[ביאור:ספרי במדבר/חקת|פרשת חקת יט]]''' - פיסקה קכג-קל #'''[[ביאור:ספרי במדבר/בלק|פרשת בלק כה]]''' - פיסקה קלא #'''[[ביאור:ספרי במדבר/כו|פרשת פינחס כו]]''' - פיסקה קלב #'''[[ביאור:ספרי במדבר/כז|פרשת פינחס כז]]''' - פיסקה קלג-קמא #'''[[ביאור:ספרי במדבר/כח|פרשת פינחס כח]]''' - פיסקה קמב-קמט #'''[[ביאור:ספרי במדבר/כט|פרשת פינחס כט]]''' - פיסקה קנ-קנב #'''[[ביאור:ספרי במדבר/ל|פרשת מטות ל]]''' - פיסקה קנג-קנו #'''[[ביאור:ספרי במדבר/לא|פרשת מטות לא]]''' - פיסקה קנז-קנח #'''[[ביאור:ספרי במדבר/מסעי|פרשת מסעי לה]]''' - פיסקה קנט-קסא [[קטגוריה:ספרי על במדבר]] k62oibxp7gn24qs10gkt5crfo8wbkjh 106 458579 3016970 3011459 2026-05-19T15:40:30Z Michaelkimmel2 44530 3016970 wikitext text/x-wiki ==ספרי במדבר לפרשת שלח לך== ===פיסקה קז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''עַל במדבר טו ב-יג''' {{הע-שמאל|מצוות הנסכים חלה רק לאחר ההתישבות בארץ, 14 שנים אחרי הכניסה לה. ר' ישמעאל דורש את הדין הזה מ'כי תבואו... מושבותיכם', אבל ר' עקיבא מקשה, שהמילה 'מושבותיכם' נמצאת גם במצוות השבת, שאינה תלויה בארץ ישראל; ר' ישמעאל נאלץ להחריג את השבת ולטעון שבגלל חומרתה היא נוהגת גם בחו"ל, אבל שאר המצוות שנזכר בהן "מושבותיכם" נוהגות רק בא"י.}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מֹשְׁבֹתֵיכֶם"''' ([[במדבר טו ב]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בִּנְסָכִים אֶלָּא מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ וָאֵילָךְ, אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ מִיָּד? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ" ([[דברים יז יד]]). הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ בִּיאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה. אַף פּוֹרֵט אֲנִי לְכָל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה. לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "מֹשְׁבֹתֵיכֶם" – בָּאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם" ([[ויקרא כג ג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּ"ל? אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֵין צָרִיךְ! מָה אִם מִצְוֹת, קַלּוֹת, נוֹהֲגוֹת בְּחוּ"ל וּבָאָרֶץ, שַׁבָּת, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּ"ל? {{הע-שמאל|התלמיד מודה לר' עקיבא שנסכי ציבור הוקרבו גם במדבר, אבל לדעתו נסכי יחיד הוקרבו רק בא"י, כדלעיל. רשב"י לומד מכאן שנסכים הוקרבו בבמות יחיד, בניגוד לדעת ר' מאיר [[ביאור:תוספתא/זבחים/יג#ה|בתוספתא זבחים יג ה.]]}} אָמַר אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב '''הַיָּחִיד''' בִּנְסָכִים אֶלָּא מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל הַנְּסָכִים, שֶׁיְּהוּ קְרֵבִים בַּבָּמָה. {{הע-שמאל|במקדש היו עשר מנורות (ראו [[מלכים א ז מט]]) ועשרה כיורים (ראו [[מלכים א ז לח]]); לכן יש צורך להגביל את כמות הנסכים.}} אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁרִבָּה כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים מִכְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד, כָּךְ נְרַבֶּה נִסְכֵּי בֵית עוֹלָמִים מִנִּסְכֵי אֹהֶל מוֹעֵד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח" ([[במדבר טו ג]])! מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים מִכְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד – לֹא רִבָּה בַּנְּסָכִים! {{הע-שמאל|הדרשה פותחת בצמצום חובת הנסכים מ"אשה" ל"עולה", מרחיבה אותה גם לשלמים ולתודה, מגבילה שוב דווקא לקרבנות רשות של היחיד (בניגוד לחטאת ולאשם), וחוזרת ומרחיבה גם לעולות ושלמי ציבור.}} "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'", שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁכָּל הַקָּרֵב לָאִשִּׁים יִטְעוֹן נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֹלָה". אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֶבַח". תּוֹדָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''אוֹ''' זֶבַח". מַשְׁמָע מֵבִיא אֵלּוּ, וּמֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר "לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה". לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא קָדָשִׁים הַבָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה. מַשְׁמָע מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ, וּמוֹצִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "בְּמוֹעֲדֵיכֶם" – לְהָבִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים. מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים, וּמֵבִיא אֶת חַטַּאת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר עֹלָה אוֹ זָבַח" ([[במדבר טו ח]]), בֶּן בָּקָר הָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא מוֹצֵא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל. מַה בֶּן בָּקָר, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, וְטָעוּן נְסָכִים – כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה יִטְעוֹן נְסָכִים. יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵין בָּאִין בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ נְסָכִים. {{הע-שמאל|כאן מצמצם ר' יאשיה את חובת הנסכים לקרבנות בהמה. ר' יונתן מסיק זאת מאיזכור השלמים, שאינם נוהגים בעוף, ולומד מהפסוק שמתנדב עולה או שלמים סתם יכול להסתפק בהבאת עולה מבקר '''או''' מצאן, ואינו חייב להביא גם מהבקר וגם מהצאן. דרשה דומה נדרשת גם על ויקרא א, לגבי עולה – וממנה לומדים שגם קרבן הפסח יכול להיות מן הכבשים '''או''' מן העיזים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ד|מכילתא פסחא ד.]]}} "לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן" ([[במדבר טו ג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח" שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עוֹלַת הָעוֹף תִּטְעַן נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן". יָצְאתָה עוֹלַת הָעוֹף, שֶׁלֹּא תִטְעַן נְסָכִים – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "אוֹ זָבַח": מַה זֶּבַח – מִין בְּהֵמָה, אַף עוֹלָה – מִין בְּהֵמָה. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן"? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח". שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה' וּ'שְׁלָמִים', שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָת|גם בקר וגם צאן}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַבָּקָר '''אוֹ''' מִן הַצֹּאן". מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ! וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד לְפֶסַח. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ" ([[שמות יב ה]]). מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַתָּה אוֹמֵר מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָת? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּבָשִׂים '''אוֹ''' מִן הָעִזִּים" ([[ויקרא א י]]) וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר. וּמָה עוֹלָה, חֲמוּרָה, כְּשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד; פֶּסַח, הַקַּל, דִּין הוּא שֶׁיִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ"? מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. {{הע-שמאל|איסי מנסה ללמוד את ההלכה מכבשי עצרת, ששניהם מאותו מין (כבשים), למרות שהם שנים. הראיה נדחית, כי כבשי עצרת הם קרבן נדיר, המתקיים רק פעם בשנה; הוא חוזר ומנסה ללמוד אותה משעירי חטאות הציבור, המובאים ביום כיפור, במועדים ובראשי חדשים, וכולם שעירי עיזים – ועדיין הנסיון נדחה, כי אין קרבנות אלו מוקרבים בימי חול; לבסוף הוא מנסה ללמוד זאת מחטאת היחיד – ושוב נדחה, כי חטאת היא קרבן חובה. לכן צריך את המילה המפורשת "או".}} אִיסֵּי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: "לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן" – מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַתָּה אוֹמֵר מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָד? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמַה כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁהֵם זְקוּקִים לָבֹא שְׁנַיִם, כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. עוֹלָה, שֶׁאֵינָהּ זְקוּקָה לָבֹא שְׁנַיִם, אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָן – לְפִיכָךְ כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ – לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם. וַהֲרֵי שְׂעִירֵי יוֹהַכִּ"פ וּשְׂעִירֵי רֹ"חַ יוֹכִיחוּ, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָם, וְכָשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. וְהֵן יוֹכִיחוּ לָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ – תִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד! לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׂעִירֵי יוֹהַכִּ"פ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָן – אֵינָן בָּאִים בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, לְפִיכָךְ כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ – לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם? הֲרֵי חַטָּאת תּוֹכִיחַ, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ, וּכְשֵׁרָה לָבֹא בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּכְשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד. וְהִיא תּוֹכִיחַ לָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה – שֶׁתִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד! לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּחַטָּאת, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, לְפִיכָךְ כְּשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד. תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם! הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן"? מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ! {{הע-שמאל|גם אשה המקריבה קרבן בהמה חייבת להביא נסכים.}} "וְהִקְרִיב" ([[במדבר טו ד]]), אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "הַמַּקְרִיב", מִכָּל מָקוֹם! "וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב", רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב, לְכָל הַמִּתְנַדֵּב בַּמִּנְחָה – שֶׁלֹּא יִפְחֹת {{ב|מֵעִשָּׂרוֹן|סולת}} וְלוֹג שֶׁמֶן! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יג|מנחות יג, א ומשנה ה,]] לדעת ת"ק. כמות השמן והיין צריכה להיות מספיקה לקרבן המינימלי.}} "וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה'... וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִת הַהִין" ([[במדבר טו ד]]-ה), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנֶּסֶךְ. "תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזֶּבַח" ([[במדבר טו ה]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח", {{הע-שמאל|אם התנדב להביא גם עולה וגם שלמים צריך להביא נסכים כפולים, לשני הקרבנות.}} שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח". מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא לָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ"א: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין {{הע-שמאל|ר' אליעזר דרש את הפרשה מדרש משלו, ואבא חנין מוסר אותו כאן ובהמשך. הדרשה הנוכחית משווה את נסכי העולה לנסכי השלמים. הנסכים תלויים רק במין הבהמה ולא בסוג הקרבן.}} וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה – לֹא שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. מָקוֹם שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ שְׁלָמִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזֶּבַח", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ שְׁלָמִים – שֶׁיִּשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: "תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה" – זוֹ עוֹלַת מְצוֹרָע; "לַזֶּבַח" – זוֹ חַטָּאתוֹ; "אוֹ לַזֶּבַח" – זוֹ אֲשָׁמוֹ. {{הע-שמאל|המצורע שנרפא מביא עולה, חטאת ואשם – ומביא עליהם נסכים, למרות שבדרך כלל אין נסכים לחטאות ולאשמות, כפי שראינו בתחילת הפיסקה; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו.]] עולת יולדת היא כבש, וחייבת בנסכים, למרות שאם אין ידה משגת להביא כבש היא מביאה שתי ציפורים בלי נסכים. אחד עשר במעשר הוא תוצאה של טעות בספירה: אם הרועה מנה בטעות את הכבש ה11 כאילו הוא עשירי (לעניין מעשר בהמה) – יש להקריב את הכבש עם נסכיו, למרות שהמעשר עצמו אינו חייב בנסכים; כי נדבה מקודשת יותר ממעשר בהמה; וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ט#משנה ח|בכורות ט ח.]]}} רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: "לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד" – לְהָבִיא עוֹלַת יוֹלֶדֶת, שֶׁתִּטְעוֹן נְסָכִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאַיִל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה" הֲרֵי אַיִל אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד"? לְהָבִיא אֶת עוֹלַת יוֹלֶדֶת, שֶׁתִּטְעוֹן נְסָכִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! דָּבָר אַחֵר: "לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד" – לְהָבִיא אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר. "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה" ([[במדבר טו ו]]), בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי {{ב|כֶּבֶשׂ|בן שנה}} לְנִסְכֵּי {{ב|אַיִל|בן יותר מ-13 חודשים}}. שֶׁהָיָה בַּדִּין: בֶּן בָּקָר טָעוּן נְסָכִים, וּבֶן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים. אִם לָמַדְתִּי לְבֶן בָּקָר, שֶׁלֹּא חָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר – כָּךְ לֹא תַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל? {{הע-שמאל|ההבדל בין כבש לאיל תלוי בזמן – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]] גם כאן מוסר אבא חנין בשם ר' אליעזר את דרשתו, הדומה לדרשת ת"ק ואף מבליטה את הצפיה להקטנת כמות נסכי האיל.}} תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה": בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין. וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים, לֹא רִבָּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר – מָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נְרַבֶּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה". מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים – רִבָּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל! {{הע-שמאל|למרות שכמות הסולת בכבש שהוקרב עם קרבן העומר היא כפולה מהרגיל – שני עשרונים – השמן והיין הבאים עימו הם בכמות רגילה; וראו גם [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]]}} דָּבָר אַחֵר: "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה" – {{ב|לְהָבִיא אַיִל עוֹלָה|כדלהלן}} כוּ'. "תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים" לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין. הוֹאִיל וְכֶבֶשׂ הָעֹמֶר טָעוּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת, וְאַיִל הָעוֹלָה טָעוּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת. אִם לָמַדְתִּי לְכֶבֶשׂ הָעֹמֶר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו לֹא כָּפַל נְסָכָיו, אַף אַיִל הָעוֹלָה, אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו לֹא יַכְפִּיל נְסָכָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה... וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין" ([[במדבר טו ו]]-ז), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו כָּךְ כָּפַל נְסָכָיו! {{הע-שמאל|למרות שכמויות השמן והיין שוות, לכל נוזל יש דרך שימוש שונה; וראו גם לעיל, על פס' ד. הקב"ה כמובן אינו צריך את ה'''ריח''' של הקרבנות אלא נחת '''רוח''' שישראל עובדים אותו כהלכה. דורש ריח – רוח.}} "וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין" ([[במדבר טו ז]]), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנִּיסוּךְ. "תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'", נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. {{הע-שמאל|הדרשה הופיעה לעיל בדיון על פס' ג.}} "וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר" ([[במדבר טו ח]]), בֶּן בָּקָר הָיָה בִּכְלָל, יָצָא מוֹצֵא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: מַה בֶּן בָּקָר, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, וְטָעוּן נְסָכִים – כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה יִטְעוֹן נְסָכִים. יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵינָן בָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה – שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ נְסָכִים. {{הע-שמאל|תחילת הדרשה הופיעה לעיל על פס' ה; בהמשך דורש את לשון היחיד ולומד ממנה שצריך להביא נסכים לפי מספר הבהמות שמקריב. הדרשה של ר' אליעזר, הנמסרת ע"י אבא חנין, דומה לדרשתו לעיל על פס' ה, אלא שכאן הוא עוסק בשור עולה, שנסכיו זהים לאלו של שור שלמים.}} "עֹלָה אוֹ זָבַח", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'", שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים'. שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֹלָה אוֹ זָבַח"; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמֵּבִיא לָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר 'הֲרֵי עָלַי חֲמִשָּׁה שְׁוָרִים לְעוֹלָה, חֲמִשָּׁה שְׁוָרִים לִשְׁלָמִים'; שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לְכֻלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֹלָה אוֹ זָבַח", מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין. וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה – לֹא שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. מָקוֹם שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר שְׁלָמִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֹלָה אוֹ זָבַח", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר שְׁלָמִים – שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. {{הע-שמאל|השימושים ביין ובשמן הם שונים; ראו גם לעיל בדרשה על פס' ד ועל פס' ז. את היין מנסכים לא על האש שבמזבח, שהרי היא עלולה לכבות – אלא בספלי הכסף הנמצאים בראש המזבח, ראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ד#משנה ט|סוכה ד ט.]] בסיום חוזרים על הדרשה שהופיעה לעיל על פס' ז, על "ריח ניחוח".}} "וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר... וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר... וְיַיִן תַּקְרִיב לַנָּסֶךְ" ([[במדבר טו ח]]-י), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנִּיסוּךְ! "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'" ([[במדבר טו י]]), עַל גַּבֵּי סְפָלִים. אַתָּה אוֹמֵר עַל גַּבֵּי סְפָלִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, נִמְצֵאתָ מְכַבֶּה אֶת הַמְּדוּרָה! וְהַתּוֹרָה אָמְרָה "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" ([[ויקרא ו ו]]). הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'"? עַל גַּבֵּי סְפָלִים. "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'" נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה על פס' ו}} "כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד" ([[במדבר טו יא]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא חָלְקָה תּוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר. שֶׁהָיָה בַּדִּין: בֶּן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים, וּבֶן הַבָּקָר טָעוּן נְסָכִים. אִם לָמַדְתִּי שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד", מַגִּיד שֶׁלֹּא חָלְקָה תּוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים – רִבָּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל; מָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּרַבֶּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד". מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים – לֹא רִבָּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר! {{הע-שמאל|כאשר מגיע הכבש לגיל שנתיים (למעשה מגיל 13 חדשים) הוא נקרא 'איל', ונסכיו אינם משתנים שוב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]] אם מקריב נקבה (לשלמים) – אפילו אם היא בת יותר משנתיים הנסכים נשארים כנסכי כבש.}} "אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד" לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי {{ב|בְּנֵי שָׁנָה|כבש}} לְנִסְכֵּי {{ב|בְּנֵי שְׁתַּיִם,|איל}} כָּךְ תַּחֲלֹק לְנִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם לְנִסְכֵּי בְּנֵי שָׁלֹשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי בְּנֵי שָׁנָה לְנִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם. לֹא תַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם לְנִסְכֵּי בְּנֵי שָׁלֹשׁ! "אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים" לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין. הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כִּבְשָׂה לְנִסְכֵּי רָחֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים". "אוֹ בָעִזִּים" לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי גְּדִי לְנִסְכֵּי תַּיִשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ בָעִזִּים", מַקִּישׁ גָּדוֹל שֶׁבָּעִזִּים לְקָטָן שֶׁבַּכְּשָׂבִים: מַה זֶּה שְׁלֹשָׁה לוּגִין – אַף זֶה שְׁלֹשָׁה לוּגִין. {{הע-שמאל|כמות הנסכים תלויה במספר ובסוג הבהמות שהוקרבו בפועל, ואין להקטין אותה או להגדיל אותה. את איסור הגדלת הנסכים לומד ר' יאשיה מסוף הפסוק. ר' יונתן לומד אותו מפס' יג, ומסוף פס' יב הוא לומד שאין להכפיל את הנסכים אפילו אם שומרים על היחס בין היין והשמן.}} "כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ" ([[במדבר טו יב]]), אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, תְּמוּרוֹתֵיהֶם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ"! "כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ", שֶׁלֹּא יְמַעֵט. אוֹ אִם רָצָה לְרַבּוֹת – יְרַבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם", דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה" ([[במדבר טו יג]]) שֶׁלֹּא יְמַעֵט! אוֹ אִם רָצָה לְרַבּוֹת – יְרַבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ". אוֹ אִם רָצָה לִכְפֹּל – יִכְפֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]]}} מִיכֵּן אָמְרוּ: מְעָרְבִים נִסְכֵּי פָרִים בְּנִסְכֵּי פָרִים, נִסְכֵּי אֵילִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים, נִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים, שֶׁל יָחִיד בְּשֶׁל צִבּוּר, שֶׁל יוֹם בְּשֶׁל אֶמֶשׁ. אֲבָל אֵין מְעָרְבִין נִסְכִּין כְּבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָרִים וְאֵילִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יב#משנה ד|מנחות יב ד.]] לעניין אחד עשר שבמעשר בהמה – ראו לעיל בדרשה על פס' ה.}} מִיכֵּן אָמְרוּ: הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי יַיִן', לוֹג – לֹא יָבִיא; שְׁנַיִם – לֹא יָבִיא; שְׁלֹשָׁה – יָבִיא; אַרְבָּעָה – יָבִיא; חֲמִשָּׁה – לֹא יָבִיא; שִׁשָּׁה – יָבִיא; מִיכֵּן וָאֵילָךְ – יָבִיא; כְּשֵׁם שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא חוֹבָה – כָּךְ יָחִיד מִתְנַדֵּב נְדָבָה. דָּבָר אַחֵר: "כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם" – לְהָבִיא אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר. {{הע-שמאל|גויים יכולים לשלוח קרבנות, אם הבהמות ששלחו תמימות וכשרות להקרבה; אבל אינם יכולים לשלוח עימם נסכים. מהמשנה המצוטטת כאן (ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ו|שקלים ז ו,]]) נראה שהנכרי יכול, אם רצה, לשלוח גם נסכים. וראו [[נזיר סב א]], שר' עקיבא דורש נדרים ונדבות של גויים מ"איש איש" [[ויקרא כב יח]]}} "כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה" ([[במדבר טו יג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת... וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ" וגו' ([[ויקרא כב כד]]-כה). אֵלֶּה אִי אַתָּה מְקַבֵּל מֵהֶם, אֲבָל אַתָּה מְקַבֵּל מֵהֶם תְּמִימִים! אַחַר שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁהַגּוֹי מֵבִיא עוֹלָה, זָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה: יִשְׂרָאֵל מֵבִיא עוֹלָה וְהַגּוֹי מֵבִיא עוֹלָה. אִי מָה יִשְׂרָאֵל מֵבִיא נְסָכִים, אַף הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה". יִשְׂרָאֵל מֵבִיא נְסָכִים, וְאֵין הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים! יָכוֹל לֹא תְּהֵא עוֹלָתוֹ טְעוּנָה נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּכָה". מִיכֵּן אָמְרוּ: גּוֹי שֶׁשָּׁלַח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם וְלֹא שִׁלַּח עִמָּהּ נְסָכִים – יִקָּרְבוּ נְסָכִים מִשֶּׁל צִבּוּר! }} ===פיסקה קח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו יד''' {{הע-שמאל|הדרשה אינה מפרשת את ההתיחסות לגר כקשורה לעניין הנסכים, אלא יוצרת קרבן גיור, המחייב את הגרים, והוא מורכב משתי ציפורים (תורים או בני יונה) – ששתיהן לעולה. הקרבן הזה מקביל לקרבן שהקריבו ישראל בהר סיני, שהיה עולת בהמה, ראו [[שמות כד ה]]. בנוסף אליו חייבים הגרים במילה ובטבילה. מרכז הדרשה הוא ההשוואה של רבי בין ישראל בהר סיני לבין הגרים: ההשוואה אינה שלמה, בגלל ההבדל בסוג קרבן העולה.}} '''"וְכִי יָגוּר"''' ([[במדבר טו יד]]) אֵין לִי אֶלָּא הַמִּתְגַּיֵּר, שֶׁנִּתְגַּיֵּר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם"'''. '''"וְעָשָׂה אִשֶּׁה"''' {{ב|מִין דָּמִים.|מהחי}} אַתָּה אוֹמֵר מִין דָּמִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִין מִנְחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּכֶם". מָה אַתֶּם מִין דָּמִים, אַף הַגֵּרִים מִין דָּמִים! אִי, מָה יִשְׂרָאֵל בְּדַם בְּהֵמָה – אַף הַגֵּרִים בְּדַם בְּהֵמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לָכֶם", לָכֶם הִקְדַּשְׁתִּים בְּדַם בְּהֵמָה, וְלֹא הִקְדַּשְׁתִּים לַגֵּרִים בְּדַם בְּהֵמָה! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/כריתות/א#ה|תוספתא כריתות א ה.]] רבי טוען שאין הצדקה להבחנה בין הגרים לבין ישראל, כי גם ישראל עברו גיור ביציאת מצרים; אכן הקרבן היה שונה.}} רַבִּי אוֹמֵר: מָה יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא בָּאוּ לַבְּרִית אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים – בְּמִילָה וּבִטְבִילָה וּבְהַרְצָיַית קָרְבָּן – אַף הַגֵּרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם! אִי, מָה יִשְׂרָאֵל, בְּדַם עוֹלָה וּבְזִבְחֵי שְׁלָמִים – אַף הַגֵּרִים בְּדַם עוֹלָה וּבְזִבְחֵי שְׁלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'"'''; אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה אֵיזֶה הוּא מִין דָּמִים שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֶה לָאִשִּׁים, וְאֵין לְךָ הֵימֶנּוּ הֶתֵּר? אִי אַתָּה מוֹצֵא {{ב|אֶלָּא בְּעוֹלַת הָעוֹף!|שהרי העור של עולת בהמה מותר לשימוש לכהנים}} תֹּאמַר לְהָבִיא {{ב|פְּרֵידָה אַחַת|תור או גוזל יחיד}} – אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁלֹּא מָצִינוּ פְּרֵידָה אַחַת קְרֵבָה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַקִּינִּין שֶׁבַּתּוֹרָה – חֶצְיָן עוֹלָה חֶצְיָן לְחַטָּאת, חוּץ מִשֶּׁל גֵּר, מִפְּנֵי {{ב|שֶׁכֻּלּוֹ כָּלִיל לָאִשִּׁים!|עולה}} {{הע-שמאל|כאן חוזרת הדרשה לעניין הנסכים. אם רצה הגר להביא קרבן בהמה, דינו בעניין הנסכים זהה לדין ישראל מלידה.}} '''"כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ {{ב|שֶׁחִלְּקָה תּוֹרָה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו|שכל הקן הוא עולות}} – כָּךְ תַּחֲלֹק אֶת נְסָכָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה"''': מָה אַתֶּם, שִׁשָּׁה לַפָּר וְאַרְבָּעָה לָאַיִל וּשְׁלֹשָׁה לַכֶּבֶשׂ – אַף הַגֵּרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם! }} ===פיסקה קט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו טו-טז''' {{הע-שמאל|הפסוק מרבה בפירוש את הגרים, ואילו החלת דיני הנסכים גם על נשים נלמדת מהביטוי 'חוקה אחת לכם'. הביטוי "קהל" כשלעצמו אינו כולל בהכרח את הנשים!}} '''"הַקָּהָל"''' ([[במדבר טו טו]]), אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים. נָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם"'''. {{הע-שמאל|בפס' ב נאמר "דבר אל בני ישראל". כיוון שמצוות הנסכים חלה גם על גרים – צריך לציין זאת במפורש, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|לעיל פיסקה לט.]]}} '''"וְלַגֵּר הַגָּר"''', לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים. שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא בסוף ז,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סט|לעיל פיסקה סט.]]}} '''"חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם"''' – שֶׁיִּנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. {{הע-שמאל|הביטוי "לפני ה'" מרמז לציץ בגזרה שווה, וגם למשמעות "בעיני ה'", שהקב"ה מתרצה וסולח לישראל ולגרים באותה מידה, למרות שבפסוק הנ"ל מופיע רק "עוון הקדשים אשר יקדישו '''בני ישראל'''".}} '''"כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'" ([[שמות כח לח]]), אֵין לִי אֶלָּא הַצִּיץ מְרַצֶּה לְיִשְׂרָאֵל. לַגֵּרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'"'''. {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה עא|לעיל פיסקה עא.]]}} '''"תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם"''' ([[במדבר טו טז]]), בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח בְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! }} ===פיסקה קי=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו יז-כא''' {{הע-שמאל|ר' ישמעאל טען (לעיל פיסקה קז) שמצוות הנסכים חלה רק לאחר ההתישבות בארץ, 14 שנים אחרי שנכנסו אליה; אבל בעניין מצוות חלה הוא מודה שהיא חלה מיד עם הכניסה לארץ, שהרי לא כתוב בה "ישיבה בארץ"; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ז|תוספתא מנחות ו ז.]]}} '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה"''' ([[במדבר טו יז]]-יח), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שִׁנָּה הַכָּתוּב בִּיאָה זוֹ מִכָּל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! שֶׁבְּכָל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הוּא אוֹמֵר "וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ" ([[שמות יב כה]]), "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" ([[שמות יג ה]], [[דברים יא כט]]). וְכָאן הוּא אוֹמֵר "בְּבֹאֲכֶם", לְלַמֶּדְךָ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ – מִיָּד נִתְחַיְּבוּ בַּחַלָּה! {{הע-שמאל|ר' יהודה מסביר את המחלוקת בין ר' אליעזר לר' עקיבא כויכוח על פרשנות הביטוי 'לחם הארץ': האם מדובר על לחם מתבואה שצמחה בארץ או על לחם שנאפה בארץ. ר' עקיבא נעזר גם בביטוי "שמה", הרומז לדעתו על לחם "משם", מחו"ל.}} '''"אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה"''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: פֵּרוֹת חוּ"ל שֶׁנִּכְנְסוּ בָּאָרֶץ חַיָּבִים בַּחַלָּה. יָצְאוּ מִיכָּן לְשָׁם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר ([[ביאור:משנה חלה פרק ב|חלה ב א.]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פֵּרוֹת חוּ"ל שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ" ([[במדבר טו יט]]) – לְהוֹצִיא אֶת שֶׁל חוּ"ל. וְרַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁמָּה", בֵּין שֶׁל אֶרֶץ בֵּין שֶׁל חוּ"ל. יָצְאוּ מִיכָּן לְשָׁם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ", בֵּין בָּאָרֶץ וּבֵין בְּחוּ"ל. וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁמָּה": שָׁם אַתָּה חַיָּב, חוּץ לְשָׁם אַתָּה פָּטוּר. {{הע-שמאל|לרשימת חמשת מיני הדגן ראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק א|חלה א א-ד,]] [[ביאור:משנה מנחות פרק י#משנה ז|מנחות י ז,]] [[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ה|ופסחים ב ה.]] כאן מודגשת המסקנה ממשנת פסחים, שחמשת מיני דגן עלולים להחמיץ, ולכן דווקא מהם אופים מצה, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|מכילתא פסחא ח.]]}} '''"וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ"''' ([[במדבר טו יט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" ([[במדבר טו כ]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שְׁאָר פֵּרוֹת בַּמַּשְׁמָע? הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן "לֶחֶם" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "לֶחֶם" ([[דברים טז ג]]). מָה לֶחֶם הָאָמוּר לְהַלָּן – חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, אַף לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן – חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. וְאֵלּוּ הֵן: חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכֻסְּמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. יָצְאוּ אֹרֶז וְדֹחַן, וְהַפְּרָגִים וְהַשֻּׁמְשְׁמִים – שֶׁאֵינָן בָּאִים לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ, אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן. {{הע-שמאל|ר' יאשיה חולק על הדרשה הקודמת, שפירשה את הפסוק על הפרשת חלה. יש קשרים רבים בין החלה לתרומה; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ט|חלה א ט]] ואכן ר' יאשיה מוצא בפרשתנו גם את איזכור התרומה הגדולה. ר' יונתן מוצא צורך בחזרה על הביטוי "תרומה לה'": החלה היא חובה, ולכן יש להפריש אותה אפילו אם הבצק נטמא, כפי שקורה בדרך כלל – ראו דעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ג|בחלה ב ג.]]}} '''"תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'"''' – בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּתְרוּמַת חַלָּה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" – הֲרֵי תְּרוּמַת חַלָּה אֲמוּרָה! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'"? בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" ([[דברים יח ד]]) – חוֹבָה. אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'". חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת. {{הע-שמאל|למרות הכינוי "'''ראשית''' עריסותיכם", שעשוי להתפרש כחמרי הגלם של הבצק – הקמח, אין להפריש חלה מן הקמח (ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ה|חלה ב ה]]), אלא רק לאחר שעירבו אותו במים. לדעת ר' יוחנן בן נורי, מיצירת הבצק ולישתו (המכונה 'גלגול' בקמח חיטה ו'טמטום' בקמח שעורה) – אין לאכול ממנו עד שיפריש את החלה, והאוכלו לפני כן חייב מיתה בידי שמים. ר' עקיבא מסמן את גמר המלאכה של הכנת הבצק המחייב את הפרשת החלה בקרימת הלחם בתנור, כלומר תחילת האפיה שלו. וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ג|חלה ג, א]] ומשנה ו.}} '''"רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"''' ([[במדבר טו כ]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַקְּמָחִים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם", מִשֶּׁתִּתְעָרֵס! מִיכָּן אָמְרוּ: אוֹכְלִים עֲרַאי מִן הָעִסָּה עַד שֶׁתִּתְגַלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. גִּלְגְּלָה בַּחִטִּים וְטִמְטְמָה בַּשְּׂעוֹרִים – הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חַיָּב מִיתָה! כֵּיוָן שֶׁנּוֹתֶנֶת מַיִם – מַגְבַּהַת חַלָּתָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא שָׁם חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח וְעוֹד, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כַּשִּׁעוּר. שֶׁאֵין מַפְרִישִׁים חַלָּה מִן הַקֶּמַח. אֵיזוֹ הִיא גְּמַר מְלַאכְתָּהּ? קְרִימָתָהּ בַּתַּנּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: מִשֶּׁתִּגָּלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. {{הע-שמאל|גם ר' יוחנן בן נורי מודה לר' עקיבא שבדיעבד, אם לא הפריש חלה מהבצק – יפריש אותה מהלחם האפוי.}} הֲרֵי שֶׁלֹּא הִפְרִישׁ חַלָּה מִן הָעִסָּה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ חַלָּה מִן הַלֶּחֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם '''מִלֶּחֶם''' הָאָרֶץ" מִכָּל מָקוֹם. יַפְרִישׁ מִן הָעִסָּה אַחַת וּמִן הַלֶּחֶם אַחַת, וְיַפְרִישׁ שְׁתֵּי חַלּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ": מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, אַחַת – אַף תְּרוּמַת חַלָּה, אַחַת; מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, {{ב|עוֹלָה בְּאֶחָד מֵאָה|אם התערבה בחולין שכמותם יותר מפי מאה ממנה}} – אַף חַלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהּ. {{הע-שמאל|ר' יאשיה מדמה את החלה לתרומה גדולה, וראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ט|חלה א ט.]] ר' יונתן מנסה להשוות את החלה לתרומת מעשר, ששיעורה מפורש – מעשר מן המעשר, ודורש להפריש עשירית מן הבצק; אבל ר' יאשיה סותר את דבריו בעזרת הפסוק "כתרומת גורן" – כלומר כתרומה גדולה.}} וּמַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, אִם נָפְלָה {{ב|לְתוֹךְ מֵאָה|פי מאה או פחות מזה}} – מְדַמַּעַת וְחַיֶּבֶת בַּחֹמֶשׁ – אַף תְּרוּמַת חַלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהּ – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. נָם לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: אַתָּה מַקִּישׁוֹ לִתְרוּמַת גֹּרֶן, סְתוּמָה; אֲנִי אַקִּישֶׁנּוּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, הַמְּפֹרֶשֶׁת! אָמַר לוֹ: וְתִנָּטֵל אֶחָד מֵעֲשָׂרָה? אָמַר לוֹ: תִּנָּטֵל! אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ", לִתְרוּמַת גֹּרֶן הִקַּשְׁתִּיהָ, וְלֹא הִקַּשְׁתִּיהָ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר! {{הע-שמאל|פסוק כ היה עלול להתפרש שאת הבצק הראשון שיכינו בא"י יתנו כחלה וכל שאר העיסות לא יהיו חייבות בחלה. הצמצום "'''מ'''ראשית עריסותיכם" מלמד שמכל עיסה יש להפריש חלק לחלה.}} '''"מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"''' ([[במדבר טו כא]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם" שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּעִסּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"; מִקְצָתָהּ, וְלֹא כֻּלָּהּ. {{הע-שמאל|מתנות עניים חייבות בחלה, למרות שהן פטורות מהמעשר; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ג|חלה א ג.]]}} '''"מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"''' – לְהָבִיא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁחַיָּבִים בַּחַלָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמַה שְּׁאָר הַפֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"; לְהָבִיא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁחַיָּבִים בַּחַלָּה. {{הע-שמאל|הצד השני של אותו הק"ו: למרות שמתנות עניים חייבות בחלה – דווקא המתנות מחמשת המינים חייבות בה ולא שאר הפירות, ראו גם לעיל בדרשה על פס' יט.}} '''"מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"''', לְהוֹצִיא שְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמַה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר – חַיָּבִים בַּחַלָּה. שְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ חַיָּבִים בַּחַלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֶחֶם". נֶאֱמַר כָּאן "לֶחֶם" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "לֶחֶם"; מַה לֶּחֶם הָאָמוּר לְהַלָּן – מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים, אַף לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים. {{הע-שמאל|קדשים פטורים מהחלה, וראו [[ביאור:תוספתא/חלה/א#ג|תוספתא חלה א ג-ד.]] עיסת מע"ש בירושלים אמנם מקודשת, אבל כיוון שהיא נאכלת לבעלים היא חייבת בחלה.}} '''"מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף עִסַּת תְּרוּמָה וְעִסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה"; אֶת שֶׁהַמּוּרָם קֹדֶשׁ וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. וְלֹא שֶׁזֶּה וָזֶה קֹדֶשׁ! אֲבָל אָמְרוּ: עִסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. {{הע-שמאל|שיעורי החלה – ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ז|חלה ב ז.]] ר' יהודה רואה את ההבדלים בין הנחתום לבעל הבית כהבדל מגדרי: הוא טוען שנשים מקמצות יותר מגברים, ולכן החמירו בשיעור החלה של האשה והקילו בשיעור החלה של הנחתום – הגבר, אבל מעיקר הדין מספיק לכולם לתת חלה של 1/48; אבל חכמים טוענים שהשיעור תלוי בגודל העיסה, וראיה לדבריהם מהמשנה שם, שהאשה שאופה כמות גדולה למכור בשוק – דינה כדין הנחתום, והגבר האופה לעצמו או לבנו – דינו כדין האופה לעצמו; והשוו [[ביאור:תוספתא/חלה/א#ו|תוספתא חלה א ו.]] רשב"י מכשיר בדיעבד גם חלה של 1/60.}} '''"תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה", אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר חַלָּה! תַּלְמוּד לוֹמַר: "תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה", עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן. מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: שִׁעוּר חַלָּה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְשֶׁל נַחְתּוֹם – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ חַלָּה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד מִכ"ד וְשֶׁל נַחְתּוֹם אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה? לְפִי שֶׁהָאִישׁ – עֵינוֹ יָפָה, וְהָאִשָּׁה – עֵינָהּ רָעָה, וּכְשֶׁתִּפְחֹת – לֹא תִּפְחֹת מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. לְכָךְ נֶאֱמַר "תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה", עַד שֶׁיְּהֵא בָּזֶה כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבָזֶה כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן. מִיכָּן אָמְרוּ: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁעוֹשֶׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה; וְהָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה וּמוֹכֶרֶת בַּשּׁוּק – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. נִטְמְאָת עִסָּתָהּ, שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. נִטְמְאָת מְזִידָה – נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חוֹטֵא נִשְׂכָּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ לֹא עָלָה בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים – יָצָא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן. {{הע-שמאל|יבולי ספיחי השביעית חייבים בחלה, למרות שהם פטורים מהמעשרות אפילו לבעל הבית; וראו [[ביאור:משנה שביעית פרק ט#משנה ט|שביעית ט ט.]]}} '''"לְדֹרֹתֵיכֶם"''' – לְהָבִיא אֶת עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁהִיא חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה שְּׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁפְּטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה? וַהֲרֵי לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה יוֹכִיחוּ, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר וְחַיָּבִים בַּחַלָּה! וְהֵן יוֹכִיחוּ לְעִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁפְּטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר – שֶׁתִּהְיֶה חַיֶּבֶת בַּחַלָּה! לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁמִּינָם חַיָּבִים בַּמַּעַשְׂרוֹת – לְפִיכָךְ חַיָּבִים בַּחַלָּה. תֹּאמַר בְּעִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁמִּינָהּ פָּטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת – לְפִיכָךְ תְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה! תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְדֹרֹתֵיכֶם", לְהָבִיא אֶת עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁתְּהֵא חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. מִיכָּן אָמְרוּ: הָאוֹכֵל מֵעִסַּת שְׁבִיעִית עַד שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ – חַיָּב מִיתָה! }} ===פיסקה קיא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו כב-כו''' {{הע-שמאל|לכאורה יש סתירות בין פרשתנו לבין [[ויקרא ד]], שם מופיע פר לחטאת כקרבן הציבור. הדרשה טוענת שכאן מדובר בעבירה מסוימת אחת – ע"ז, ועליה מביאים פר לעולה והיחיד מביא עז לחטאת; וראו [[ביאור:תוספתא/הוריות/א#י|תוספתא הוריות א י.]]}} '''"וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ"''' ([[במדבר טו כב]]), עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא עָלֶיהָ פָּר. וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ – לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלִדּוֹן {{ב|בַּקְּבוּעָה,|עז, חטאת ליחיד בע"ז – ולא שעיר}} שֶׁיְּהֵא צִבּוּר מֵבִיא עָלֶיהָ פַּר וְשָׂעִיר: פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת; לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! {{הע-שמאל|שתי דרשות המיועדות לטעון שכאן מדובר דווקא בע"ז; יתכן שהן רומזות לנוצרים שהפרו את הברית וגילו פנים בתורה ופרקו מעליהם את עול ההלכה: הראשונה דורשת את 'כל המצוות' – 'דברי הברית' – 'לעבור בריתו', שנאמר על עובד ע"ז; ורבי דורש גזירה שווה "כל" ישירות מכאן לע"ז; וראו גם [[ביאור:מכילתא_מנוקדת_ומעוצבת/מסכתא_דפסחא_בא#פָּרָשָׁה_ה|מכילתא פסחא ה,]] שם מאשימים את ישראל בע"ז במצרים.}} '''"וְכִי תִּשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ"''', בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה"''' ([[במדבר טו כד]]). יִחֵד הַכָּתוּב מִצְוָה זוֹ אֲמוּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה! אַתָּה אוֹמֵר זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַמִּצְו‍ֹת"'''; בָּאוּ כָּל הַמִּצְו‍ֹת לְלַמֵּד עַל מִצְוָה אַחַת. מָה הָעוֹבֵר עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת פּוֹרֵק עֹל, וּמֵפֵר בְּרִית, {{ב|וּמְגַלֶּה פָּנִים|מתחצף}} בַּתּוֹרָה, אַף הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה אַחַת פּוֹרֵק עֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה. וְאֵיזוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה; שֶׁנֶּאֱמַר "לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ" ([[דברים יז ב]]). וְאֵין בְּרִית אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית" ([[דברים כח סט]]). רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "כֹּל" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "כֹּל" ([[שמות כ ד]]). מַה כֹּל הָאָמוּר לְהַלָּן – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כֹּל הָאָמוּר כָּאן – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! {{הע-שמאל|רשימת '''כל''' המצוות שציווה הקב"ה בהיסטוריה המקראית בדורות השונים, לאדם, לאבות, למשה וכן עשר הדברות – נדרשת '''כאילו''' העובד ע"ז כפר בכולן; עבירה אחת שקולה כנגד התורה כולה, שנאמרה כולה בבת אחת (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|לעיל פיסקה מב]]). בסוף הדרשה מופיעה הדרשה החיובית: הכופר בע"ז כאילו מודה בכל התורה כולה, וראו [[מגילה יג א]]. הדרשה מכוונת ליהודים הכופרים בע"ז ואינם מקפידים על כל המצוות האחרות (עמי הארץ, ובדומה לרוב הציבור ה"חילוני" בימינו) – וליהודים העובדים את הקב"ה בשיתוף עם אלים נוספים. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יא#פיסקה נד|ספרי דברים סוף נד.]]}} '''"אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר" ([[שמות כ א]]). "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים" וְגוֹ' ([[תהלים סב יב]]), "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'" ([[ירמיה כג כט]]). מִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה"''' ([[במדבר טו כג]]). מִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוּוּ נְבִיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה'"'''. וּמִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוּוּ אָבוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם"'''. וּמֵהֵיכָן הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְצַוּוֹת אֶת הָאָבוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם" ([[בראשית ב טז]]). מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה – כּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ הַנְּבִיאִים, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ אָבוֹת. וְכָל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה – מוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה.}} '''"וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה"''' ([[במדבר טו כד]]), יִחֵד הַכָּתוּב מִצְוָה זוֹ אֲמוּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה! '''"וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה"''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|בעבירה אחרת של הציבור מביאים פר לחטאת ואילו כאן -פר לעולה ושעיר לחטאת, וביום הכיפורים מביאים שני שעירים לחטאת ואיל לעולה. הדרשה עוסקת בהבדלים בין שלושת הקרבנות הללו, ומדגישה שכאן מביאים רק פר אחד לעולה ורק שעיר אחד לחטאת. דורש "אחד".}} שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה – מֵבִיא פָּר לְחַטָּאת. כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּבִיא פָּר לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר... '''אֶחָד''' לְעֹלָה וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ". אוֹ אַף לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּמִּשְׁפָּט", כַּסֵּדֶר הָאָמוּר! '''"וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת"''' לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, מֵבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים לְחַטָּאת. כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּשְׂעִיר עִזִּים '''אֶחָד''' לְחַטָּאת"! '''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' ([[במדבר טו כה]]), {{הע-שמאל|אם השגגה היא של בית הדין הגדול, יש להקריב קרבן לכל בית דין של כל שבט, ראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] וכל השבטים חייבים לשלוח קרבנות כדי שכל הציבור יתכפר. ר' אליעזר טוען שאפילו אם היה הציבור מזיד בעבודה זרה הם יכולים להסתמך על ההוראה השגויה של בית הדין ולהתכפר, כאילו היו שוגגים. רבי אינו מרחיק לכת עד כדי כך, ודורש שלפחות חלק מהציבור יהיו שוגגים כדי לאפשר את הכפרה, וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ד|הוריות א, ד]] – המשנה מחמירה עוד יותר מרבי ודורשת מכל היחידים המזידים קרבן יחיד.}} מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם עִכֵּב אֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים וְלֹא הֵבִיא, שֶׁהוּא מְעַכֵּב אֶת הַכַּפָּרָה. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם"'''. שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין שׁוֹגְגִין בֵּין מְזִידִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי שְׁגָגָה הִיא"'''. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לַעֲשׂוֹת זְדוֹן הַצִּבּוּר כִּשְׁגָגָה, שֶׁאֲפִלּוּ הֵן מְזִידִין – יְהוּ לְפָנָיו כִּשְׁגָגָה! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"כִּי שְׁגָגָה הִיא"'''! רַבִּי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיוּ מִקְצָת צִבּוּר שׁוֹגְגִים וּמִקְצָתָן מְזִידִים – שֶׁיִּהְיוּ לְפָנָיו כִּשְׁגָגָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי שְׁגָגָה הִיא"'''! '''"וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'"''', רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, וְעָשׂוּ שְׁאָר שְׁבָטִים {{הע-שמאל|ר' יאשיה מחייב את כל השבטים שחטאו בשגגה בגלל הוריית אחד מבתי הדין השבטיים; ר' יונתן חולק עליו, ומחייב 12 פרים רק על הוראת בית הדין הגדול. ר' יהודה מחייב על שגגת בית הדין השבטי רק את השבט בפר יחיד ופוטר את שאר השבטים; במקרה של שגגה בבית הדין הגדול הוא מסכים עם קודמיו; רשב"י מחייב על הוריה בטעות של בי"ד הגדול 13 פרים; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] [[ביאור:תוספתא/הוריות/א#ח|ותוספתא הוריות א ח.]]}} מִנַּיִן שֶׁיְּהוּ מְבִיאִים עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'"'''. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא אוֹתוֹ שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, שֶׁהוּא מֵבִיא. עָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, מִנַּיִן שֶׁשְּׁאָר שְׁבָטִים מְבִיאִים עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'"'''! רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּינוֹ – אוֹתוֹ שֵׁבֶט חַיָּב וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים פְּטוּרִים. עָשָׂה עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל – אוֹתוֹ שֵׁבֶט מֵבִיא פָּר וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים מְבִיאִים עַל יָדָיו. וּמָה הֵן מְבִיאִים עַל יָדָיו? שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים! רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר; שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: פַּר אֶחָד לְבֵית דִּין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר מִצְו‍ֹת; אֲבָל בַּעֲבוֹדָה זָרָה – מִתְחַיֵּב פַּר וּמִתְחַיֵּב שָׂעִיר: פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת! לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! {{הע-שמאל|שני כללים המקובלים על כל התנאים החלוקים לעיל: בי"ד שבטי או בי"ד גדול מתחייב רק אם רוב הציבור (השבט או העם כולו) נשמע להם ועשו כהוראתם; דין פרי ושעירי ע"ז דומה, מבחינת מספר הפרים – לדין פרי החטאת של הוראותם בשאר המצוות.}} רֹב הַשֵּׁבֶט – כְּכָל הַשֵּׁבֶט; רֹב הַצִּבּוּר – כְּכָל הַצִּבּוּר! '''"וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'"''' – זוֹ עוֹלָה, '''"וְחַטָּאתָם"''' – זוֹ חַטָּאת, '''"עַל שִׁגְגָתָם"''' – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר! '''"עַל שִׁגְגָתָם"''' – שֶׁיְּהֵא חַטָּאתָן כְּשִׁגְגָתָן: מַה שִּׁגְגָתָן, בְּכָל הַמַּעֲשִׂים – אַף חַטָּאתָם, בְּכָל הַמַּעֲשִׂים! {{הע-שמאל|כל הציבור שחטא בשגגה מתכפר בקרבן של בית הדין, כולל נשים וגרים – אבל לא הכהן הגדול שהורה לעצמו, ואינו תלוי בהוראת בית הדין; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק ב|הוריות ב א-ג.]] הכהן אינו חלק אוטומטי מהציבור בענייני הכפרה, וגם ביום כיפור הוא מתכפר בפר מיוחד ולא עם שאר הציבור. אם הוא שגג בע"ז הוא מביא עז, כמו היחיד. אבל כהן גדול שאינו מורה לעצמו אלא שוגג עם הציבור – פטור מהשעירה, כאמור במשנה שם.}} '''"וְנִסְלַח"''' ([[במדבר טו כו]]) – אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; נָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''. '''"וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם"''', לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים; שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים! '''"כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְצִבּוּר מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וּמָשִׁיחַ מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. אִם לָמַדְתִּי לַצִּבּוּר, כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה, אַף מָשִׁיחַ, הוֹאִיל וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – יָבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר – מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר, אֵינוֹ דִּין שֶׁמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. }} ===פיסקה קיב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו כז-לא''' {{הע-שמאל|בעבירת ע"ז נדונים המשיח והנשיא כיחידים ומביאים עז, ורק בית הדין מביא שעיר לחטאת ופר לעולה; קרבן העז מכונה 'קבועה', כי בדרך כלל מביאים אותו.}} '''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה"''' ([[במדבר טו כז]]), עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת, שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא עֲלֵיהֶם כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, נָשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִים פָּר. הֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ, לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלִידּוֹן בִּקְבוּעָה: שֶׁיְּהוּ יָחִיד וְנָשִׂיא וּמָשִׁיחַ מְבִיאִים עָלֶיהָ עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת. לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! {{הע-שמאל|שתי דרשות דומות, הלומדות מקרבן הציבור לקרבן היחיד: הראשונה לומדת מההקשר ומסמיכות הפרשיות, והדרשה השניה, של ר' יצחק, לומדת מעצם השינוי בין קרבנות על שגגת ע"ז מקרבנות שגגה רגילים.}} בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה הָעִנְיָן מְדַבֵּר? בַּעֲבוֹדָה זָרָה! רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? הֲרֵי אַתָּה דָן: צִבּוּר הָיָה בִּכְלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְשִׁנָּה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו. וְיָחִיד הָיָה בִּכְלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְשִׁנָּה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו; מַה לְּהַלָּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף כָּאן בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! {{הע-שמאל|המזיד אינו מתכפר בקרבן, וראו לקמן פס' ל ובדרשה עליו. עז בת שנתה – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ד|פרה א ד.]]}} '''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמְּזִידָה. '''"וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת"''' – זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵז" צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא בַּת שְׁנָתָהּ! {{הע-שמאל|השוגג צריך כפרה, כי הדרשן מניח שיש לו אשמה מסויימת מחטאים קודמים, למרות שחטא בטעות. והשוו [[מכות י ב]].}} '''"בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה"''' – לְהוֹצִיא אֶת דִּקְדּוּקֵי עֲבוֹדָה זָרָה. {{הע-שמאל|שתי דרשות מקילות בצורך בכפרה על עבירת ע"ז בשוגג: 'דקדוקי ע"ז' הם עבירות שאין עליהן עונש מוות במזיד, כגון מחבק ומנשק ע"ז, ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו.]] דורש 'בחטאה': בע"ז אינו צריך לכפר על הדקדוקים וחייב כפרה רק על חטא גמור, למרות שבשאר האיסורים חייב גם אם רק התחיל בחטא. כמו כן אינו חייב כפרה באשם תלוי על ספק ע"ז בשגגה, אלא רק על הוודאי. (ההקלה האחרונה אינה מופיעה בהלכה התלמודית אלא רק כאן.)}} '''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֵג"''' ([[במדבר טו כח]]), חֲטָאִים שֶׁבְּיָדוֹ, הֵם גָּרְמוּ לוֹ שֶׁיָּבֹא לְבֵית הַחַטָּאת! שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם מִצְו‍ֹת, קַלּוֹת, הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל דִּקְדּוּקֵיהֶם. עֲבוֹדָה זָרָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל דִּקְדּוּקֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה"''' – לְהוֹצִיא אֶת דִּקְדּוּקֵי עֲבוֹדָה זָרָה! '''"וְכִפֶּר עָלָיו"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק; שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם מִצְו‍ֹת, קַלּוֹת, הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל סְפֵקָן. עֲבוֹדָה זָרָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל סְפֵקָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכִפֶּר עָלָיו"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק! '''"וְנִסְלַח לוֹ"''' – סְלִיחָה גְמוּרָה, כְּכָל הַסְּלִיחוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|דרשה משונה, המוציאה את הנשים מהמתכפרים על שגגת ע"ז וסותרת את הדרשה דלעיל פיסקה קיא על "ונסלח".}} '''"הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' ([[במדבר טו כט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" ([[ויקרא כג מב]]) שׁוֹמֵעַ אֲנִי: אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"; זֶה בָּנָה אָב, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "אֶזְרָח" – בִּזְכָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|דורש 'בבני ישראל', שאין כפרה לגוי.}} דָּבָר אַחֵר: '''"הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' לָמָּה נֶאֱמַר? – שֶׁהָיָה בַּדִּין: יִשְׂרָאֵל נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה – וְהַגּוֹיִים נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה. אִם לָמַדְתִּי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּבִיאִין עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה – אַף הַגּוֹיִים מְבִיאִים עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''': יִשְׂרָאֵל מְבִיאִין עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין הַגּוֹיִים מְבִיאִים עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה! {{הע-שמאל|שכל היחידים שווים בקרבנם – עז.}} '''"תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם"''' – לַיָּחִיד וְלַנָּשִׂיא וְלַמָּשִׁיחַ. שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְצִבּוּר {{ב|מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת,|פר}} {{ב|וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה,|פר ושעיר}}, וּמָשִׁיחַ {{ב|מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת,|פר}} וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. אִם לָמַדְתִּי לַצִּבּוּר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. [אַף מָשִׁיחַ, הוֹאִיל וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְווֹת יָבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה!] וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר – מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם"''' לַיָּחִיד וְלַנָּשִׂיא וְלַמָּשִׁיחַ! {{הע-שמאל|ר' יהודה לומד מכאן לכל החטאות בתורה, שהן מובאות דווקא בעבירות שהעושה אותן בזדון חייב כרת.}} '''"לָעֹשֶׂה בִשְׁגָגָה"''', רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּשְׁגָגָה – כַּעֲבוֹדָה זָרָה. מָה עֲבוֹדָה זָרָה מְיֻחֶדֶת, מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. אַף כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּשְׁגָגָה – מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. {{הע-שמאל|משחק מילים: מגדף – הגדה של דופי. מנשה העביר ביקורת על התורה כאילו היא ספר חול, ומצא בה סיפורים מיותרים לפי דעתו, כגון סיפור הדודאים והפירוט של תולדות עשו; וראו [[בראשית רבה עב א]]-ה, וכן [[בראשית רבה פב יד]], שחז"ל חיפשו ומצאו טעמים בשני המקומות הללו.}} '''"וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה"''' ([[במדבר טו ל]]) – זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה, כִּמְנַשֶּׁה בֶן חִזְקִיָּה. '''"אֶת ה' הוּא '''מְגַדֵּף'''"''' – שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ '''בְּהַגָּדָה שֶׁל דֹּפִי''' לִפְנֵי הַמָּקוֹם. אָמַר: לֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב בַּתּוֹרָה אֶלָּא "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים" ([[בראשית ל יד]])? וְלֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב בַּתּוֹרָה אֶלָּא "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" ([[בראשית לו כב]])? עָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: "תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי? אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי, דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ?" ([[תהלים נ כ]]-כא). כִּסְבוּר אַתָּה, שֶׁמָּא כְּדַרְכֵי בָּשָׂר וָדָם דַּרְכֵי הַמָּקוֹם? "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ"! ([[תהלים נ כא]]). {{הע-שמאל|הגישה המחפשת בתורה טעם לפגם – מדומה כאן לתחילת העבירה, הגוררת אחריה עבירות קשות ממנה, כשם שחוט דק עלול לגרור חבל עבה; לכן אין לדאוג רק מפני העבירה הראשונה שביצע אלא מפני הבאות אחריה, וראו [[בראשית רבה כב ו]] [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ב|ואבות ד ב.]]}} בָּא יְשַׁעְיָה וּפֵרֵשׁ בַּקַּבָּלָה: "הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָו‍ֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹתֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה" ([[ישעיה ה יח]])! תְּחִלָּתוֹ שֶׁל חֵטְא הוּא דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל כּוּכְיָא, אֲבָל סוֹפוֹ הֱיוֹת "כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה"! רַבִּי אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת לִשְׁמָהּ – אַל יִשְׂמַח לְאוֹתָהּ מִצְוָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת מִצְו‍ֹת הַרְבֵּה! וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת – אַל יִדְאַג לְאוֹתָהּ עֲבֵרָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. {{הע-שמאל|דורש מגדף-מגרף, שהמגדף כביכול אינו משאיר לקב"ה מקום בעולם אלא חוטף הכל לעצמו, כאדם שגומר את הקערה ומרוקן אותה לגמרי; והוא חמור מעובד ע"ז שמשאיר גם לקב"ה מקום, כמי שאוכל מחצית מהקערה. לעניין עונש הכרת, המפריד בין החוטא לעם ומציל בדרך זו את העם – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה ע|לעיל ע.]]}} '''"אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף"''', רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'גָּרַפְתָּ אֶת הַקְּעָרָה וְחִסַּרְתָּהּ.' אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'גָּרַפְתָּ אֶת כָּל הַקְּעָרָה כֻּלָּהּ, וְלֹא שִׁיַּרְתָּהּ מִמֶּנָּה כְּלוּם'! '''"וְנִכְרְתָה"''', אֵין הַכְּרֵתָה אֶלָּא הַפְסָקָה. '''"הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' – מְזִידָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. '''"מֵעַמֶּיהָ"''' – וְעַמָּהּ שָׁלוֹם. {{הע-שמאל|חז"ל מזהים את העבריין עם קבוצות וזרמים דתיים בימיהם: הצדוקים כפרו בתושב"ע, ולדעת חז"ל ביזו בכך את דבר הקב"ה. הם נמנים כאן עם האפיקורסים הכופרים גם בתורה שבכתב. המגלה פנים נוהג בחוצפה כלפי התורה ומבזה אותה ברבים, והמפר את המילה מיפר בכך את הברית הלאומית עם הקב"ה. הכוונה כאן היא למושכים בערלתם שניסו להסתיר את המילה כדי להשתלב בתרבות ההלניסטית, ולנוצרים הפאוליניים, שזלזלו במצוות וביטלו את המילה ([[האיגרת אל הרומאים פרק ז|האיגרת אל הרומאים ז פס' ו.]]) לדברי ר' אלעזר המודעי ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה יא|אבות ג יא,]] [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ה|תוספתא סנהדרין יב ה;]] יתכן שהוא מתכוון לנוצרים הראשונים שפגעו בקדשים שבמקדש ובמועדים המקודשים. אמנם היו ביניהם גם מקפידים במצוות אחרות, אבל הקבוצה של הנוצרים כולה כדאית להידחות מן העולם.}} '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"''' ([[במדבר טו לא]]) – זֶה צְדוֹקִי. '''"וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר"''' – זֶה אֶפִּיקוֹרוֹס. דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"''' – זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה. '''"וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר"''' – זֶה הַמֵּפֵר בְּרִית בָּשָׂר. מִיכַּאן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִצְו‍ֹת הַרְבֵּה – כְּדַיְי הוּא לִדְחוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם. {{הע-שמאל|ביזוי דבר ה' הוא אפילו על הלכה אחת כלשהי או פסוק אחד; והשוו [[הבשורה על פי מתי פרק ה|מתי ה פס' יח-יט:]] מדובר על אדם הכופר בתוקף המחייב של המצווה "הקטנה", ולאו דווקא על מי שאינו מקיים אותה! ר' מאיר ור' נתן מפרשים את הביטוי על ת"ח שאינו לומד ומלמד כראוי.}} אָמַר: כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי, חוּץ מִדָּבָר זֶה – זֶהוּ '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"'''! אָמַר: כָּל הַתּוֹרָה אָמַר מִפִּי הַקֹּדֶשׁ, וְדָבָר זֶה מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרוֹ – זֶהוּ '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"'''! דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"''', רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: זֶה הַלָּמֵד וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה לַאֲחֵרִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה הַיָּכוֹל לִלְמוֹד וְאֵינוֹ לוֹמֵד. {{הע-שמאל|בניגוד לדרשות הקודמות שלפיהן יתכן שגם בעל מצוות רבות יחשב כמבזה את דבר ה', מזהה אותו ר' נהוראי עם מי שמבזה את כל התורה ואינו מכבד אותה כלל, ור' ישמעאל מזהה אותו עם עובד ע"ז.}} רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר: זֶה שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּל עִקָּר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"'''. שֶׁבִּזָּה עַל דִּבּוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ... לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" ([[שמות כ ב]]-ג)! {{הע-שמאל|דוגמא נאה להבדלים בדרכי המדרש של ר' עקיבא ושל ר' ישמעאל: השני אינו דורש כל מילה, וקובע 'דברה תורה בלשון בני אדם'. כאן הוא מקשה על ר' עקיבא, הדורש את הכפילות 'הכרת תכרת' לשני העולמות, ומצביע על פסוק שלישי 'ונכרתה הנפש ההיא', והרי אין מי שטוען לשלושה עולמות!}} '''"הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''', הִכָּרֵת – בָּעוֹלָם הַזֶּה, תִּכָּרֵת – לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא", שׁוֹמֵעַ אֲנִי שָׁלֹשׁ כְּרִיתוֹת בִּשְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת?... מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"'''? דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם! {{הע-שמאל|העוון דבק בנפש גם לאחר מות בעליה, ואינו ניתן להסרה אלא בתשובה. אם עשה תשובה – נמחל לו, וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ה|בתוספתא סנהדרין יב ה,]] שאפילו למנשה, המלך החוטא הגדול, נמחל לאחר שעשה תשובה. וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ח|יומא ח ח.]] הפסוק מדברים נדרש: כאשר 'שחת' – לא לו הם בניו, ואינם קשורים לקב"ה, אבל אם לא שיחת וחזרו בתשובה – הרי הם בניו והם לו.}} '''"עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ"''', כָּל הַמֵּתִים – בְּמִיתָה מִתְכַּפְּרִים. אֲבָל זוֹ – עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וּתְהִי עֲו‍ֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם" ([[יחזקאל לב כז]]). אוֹ אֲפִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ"''', וְלֹא כָּל זְמַן שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם" ([[דברים לב ה]]): כְּשֶׁמּוּמָם בָּם – אֵינָם בָּנָיו, וּכְשֶׁאֵין מוּמָם בָּם – בָּנָיו הֵם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''"עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים" ([[שמות כ ה]]), יָכוֹל, אַף עֲבוֹדָה זָרָה תְּהֵא נִפְקֶדֶת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ"'''. בָּהּ עָו‍ֹן תָּלוּי, וְאֵין נִפְקֶדֶת לֹא עַל בָּנִים וְלֹא עַל שִׁלֵּשִׁים וְלֹא עַל רִבֵּעִים. {{הע-שמאל|הדרשה של ר' ישמעאל על הכרת, המבדיל בין הנפש החוטאת לבין הדורות הבאים, והמייחסת את האשמה ואת העונש דווקא לחוטא עצמו – דומה לדרשה דלעיל פס' ל, של ר' עקיבא!}} רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: סִימָן טוֹב הוּא לָאָדָם, שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ. מֵת, לֹא נִסְפַּד וְלֹא נִקְבַּר, אֲכָלַתּוּ חַיָּה אוֹ שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים – הֲרֵי זֶה סִימָן טוֹב, שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ! {{הע-שמאל|ר' נתן טוען, בניגוד לדרשה דלעיל, שלעיתים עשויה הנפש להיענש לאחר המוות ולכפר על החטא, ועוונה לא יהיה בה. הוא מנחם כך את הקרובים של אנשים שגופותיהם נטרפו או התבזו.}} וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר "בָּעֵת הַהִיא נְאֻם ה' יֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ" ([[ירמיה ח ב]])! {{הע-שמאל|רשב"א מסיק מהביטוי 'עוונה בה' את הדין העתידי, המוכיח לדעתו את תחיית המתים.}} אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: מִיכַּאן זִיַּפְתִּי סִפְרֵי כּוּתִיִּים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים 'אֵין מֵתִים חַיִּים!' אָמַרְתִּי לָהֶם: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר 'הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ'. אֶלָּא שֶׁעֲתִידָה לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן לְיוֹם הַדִּין! }} ===פיסקה קיג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו לב-לג''' {{הע-שמאל|מיד כשהגיעו למדבר סיני, אחרי השבת ששמרו באילים (ראו [[שמות טז ל]]) – חיללו את השבת השניה.}} '''"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר"''' ([[במדבר טו לב]]), בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ אֶלָּא שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, וּשְׁנִיָּה חִלְּלוּ. {{הע-שמאל|מקושש הוא תיאור המעשה של האיש, ולא שמו.}} '''"וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"''', תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע. אַתָּה אוֹמֵר תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אִישׁ וּשְׁמוֹ מְקֹשֵׁשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"''' ([[במדבר טו לג]]). הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"? תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע. {{הע-שמאל|ר' עקיבא מזהה את המקושש עם צלפחד, שבנותיו אמרו שמת במדבר בחטאו. ר' יהודה נוזף בו בטענה שאפילו אם הוא צודק אין לגלות מה שהתורה רצתה להסתיר; והוא טוען שצלפחד היה מהמעפילים – חטא פחות גדול מזה של המקושש.}} וּמִי הָיָה? זֶה צְלָפְחָד, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: נֶאֱמַר כָּאן "מִדְבָּר" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "מִדְבָּר" ([[במדבר כז ג]]). מַה מִּדְבָּר הָאָמוּר לְהַלָּן – צְלָפְחָד, אַף מִדְבָּר הָאָמוּר כָּאן – צְלָפְחָד. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: עָתִיד לִיתֵּן אֶת הַדִּין כָּל הָאוֹמֵר צְלָפְחָד מְקֹשֵׁשׁ הָיָה. אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּיסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? אֶלָּא מֵאַיִן הָיָה? מִן הַמַּעְפִּילִים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר" ([[במדבר יד מד]]). {{הע-שמאל|השומרים התרו בו והודיעו לו שיומת בסקילה כי עבר על "קוצר" בשבת; דורש "המוצאים" שמצאו שחייב מיתה; וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|תוספתא סנהדרין יא א.]] החובה המופיעה שם להודיע למקושש באיזו מיתה יומת סותרת את הפשט, שלפיו לא ידעו כיצד ימיתוהו, אם בכלל.}} '''"וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"''', מַגִּיד שֶׁמִּינָּה מֹשֶׁה שׁוֹמְרִים, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ. '''"וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"''' ([[במדבר טו לג]]) עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וַיִּמְצְאוּ אִישׁ", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ"? מַגִּיד שֶׁהִתְרוּ בוֹ מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ. מִיכָּן לְכָל אֲבוֹת מְלָאכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁמַּתְרִים בָּהֶם מֵעֵין מְלַאכְתָּן. {{הע-שמאל|התראה בעבודה זרה מתחייבת כי הפסוק 'על פי שנים עדים...' ([[דברים יז ו]]), שנדרש [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ט|במכות א ט]] על ההתראה – עוסק בעובדי ע"ז, וממנה לומד ר' יצחק שכל חייבי מיתה צריכים התראה.}} רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! מָה עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּתְרוּ בוֹ – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ"? מְלַמֵּד שֶׁהִתְרוּ בוֹ וְאַחַר כָּךְ הֱבִיאוּהוּ אֵצֶל מֹשֶׁה. {{הע-שמאל|ר' יאשיה קורא את הפסוק בסדר הפוך: הביאוהו לפני אהרון ואחר כך לפני משה. ר' אליעזר מפרש בדומה לפשט, שהביאו אותו לפני משה ואהרון שהיו יחדיו (בבית המדרש); וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל פיסקה סח.]]}} '''"אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה"''', אִם מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אַהֲרֹן הֵיאַךְ הָיָה יוֹדֵעַ? אֶלָּא סָרֵס אֶת הַמִּקְרָא וּדְרֹשֵהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם. }} ===פיסקה קיד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו לד-לו''' {{הע-שמאל|מדרך ההריגה של המקושש לומדים הלכות הוצאה להורג לדורות. חייבי המיתה נחבשים בזמן המשפט ואינם משוחררים להמלט.}} "וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר" ([[במדבר טו לד]]), מַגִּיד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶחְבָּשִׁים. {{הע-שמאל|בניגוד לדברי ר' יוסי בר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|בתוספתא סנהדרין יא א,]] שההתראה כולל גם את דרך ההמתה הצפויה, כאן משה אינו יודע כיצד יש להמית את המקושש.}} "כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ", וַהֲלֹא כָּתוּב "מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת" ([[שמות לא יד]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי לֹא פֹרַשׁ"? אֶלָּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה יָמוּת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ! "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ" ([[במדבר טו לה]]) – לְדוֹרוֹת; "רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים" – לְשָׁעָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כא#פיסקה רכ|ספרי דברים רכ]] [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רמ|ושם רמ.]] בשלב הראשון רוגמים אותו העדים במעמד כל הקהל: הם מפילים אותו מהגג ואם לא מת עדיין – מניחים עליו אבן גדולה אחת; ורק אם לא מת מהנפילה ומהאבן משתתפים כולם בהמתתו; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו ד.]]}} "כָּל הָעֵדָה" – בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה. אַתָּה אוֹמֵר בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה, אוֹ "כָּל הָעֵדָה" כְּשָׁמוּעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ" ([[דברים יז ז]])! הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הָעֵדָה"? בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו|סנהדרין ו א,]] על מיקום ההוצאה להורג.}} "'''וַיּוֹצִיאוּ''' אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה" ([[במדבר טו לו]]), מְלַמֵּד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶהֱרָגִים חוּץ לְבֵית דִּין. "וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָאֲבָנִים", כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "בָּאֲבָנִים", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן" ([[ויקרא כד כג]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? – בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת; אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו; נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ – הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו. אִם מֵת בָּהּ – יָצָא; וְאִם לָאו – הָעֵד הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ. אִם מֵת בָּהּ – יָצָא; וְאִם לָאו – רְגִימָתוֹ בְּכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה" ([[דברים יז ז]]). נִמְצֵיתָ מְקַיֵּם "רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים", וְנִמְצֵיתָ מְקַיֵּם "וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו ד,]] שר' אליעזר מחייב תליה של כל הנסקלים.}} "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה", אָמַר לָהֶם: סִקְלוּהוּ – וְסָקָלוּ; תְּלוּהוּ – וְתָלוּ. אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁיִּתְלוּ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ" ([[דברים כא כב]]), דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. {{הע-שמאל|משה לא ידע כיצד יש להמית את המקושש כדי שהמקושש יגרום לדין ההמתה להילמד, וראו בתחילת הפיסקה. לעיקרון "מגלגלים זכות ע"י זכאי" וכו' ראו [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#יב|תוספתא יומא ד יב.]]}} אָמַר רַבִּי חִידְקָא, שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר: יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה שֶׁמְּקוֹשֵׁשׁ בְּמִיתָה, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה יוּמַת. רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה; אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּב מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יָדָיו! לְכָךְ מְגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב! }} ===פיסקה קטו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו לז-מא''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/קידושין/א#ח|תוספתא קידושין א ח,]] שהיו נשים שנהגו להטיל ציצית בבגדיהן, וכן דעת חכמים – בניגוד לרשב"י. לפי התוספתא מסכימים שני הצדדים שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמה, והמחלוקת היא האם ציצית היא כזאת. ר' יהודה מסכים עם רשב"י, ומסביר את הציצית המוטלת בטלית האשה כבגד משותף גם לבעלה.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת"''' ([[במדבר טו לז]]-לח), אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַנָּשִׁים מִן הַצִּיצִית, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ, נָשִׁים פְּטוּרוֹת. שֶׁזֶּה הַכְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ – נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּנָשִׁים; בִּכְשֵׁרִים וְלֹא {{ב|בַּפְּסוּלִים!|בעבדים}}. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: בְּיִחוּד בִּטְּלוּ חֲכָמִים אֶת הָרְדִיד שֶׁל אִשָּׁה מִן הַצִּיצִית, וְלֹא חִיְּבוּ בְּטַלִּית – אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁפְּעָמִים שֶׁבַּעֲלָהּ מִתְכַּסֶּה בָּהּ. {{הע-שמאל|שני הבתים הסכימו שאין שיעור לאורך חוטי הציצית, כשם שאין מקסימום לאורך הלולב. ציצית חדשה צריכה להיעשות כדעת בית שמאי, משלושה חוטים לבנים ('גדילים') וחוט תכלת אחד; אבל אם היתה ציצית כשרה והחוטים נקרעו – כל זמן שנשאר גדם לחוט באורך כלשהו היא אינה נפסלת בכך; והשוו לאיזוב שממנו מזים מי חטאת [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ט|בפרה יא ט.]]}} '''"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת"''' ([[במדבר טו לח]]), אֵין "צִיצִת" אֶלָּא דָּבָר הַיּוֹצֵא, וְדָבָר כָּל שֶׁהוּא. וּכְבָר נִכְנְסוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵּית הִלֵּל לַעֲלִיַּת יוֹנָתָן בֶּן בְּתֵירָה, וְאָמְרוּ: צִיצִית אֵין לָהּ שִׁעוּר. כַּיּוֹצֵא בוֹ אָמְרוּ: לוּלָב אֵין לוֹ שִׁעוּר. '''"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה חוּט אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "גְּדִלִים" ([[דברים כב יב]]). מִכַּמָּה גְּדִילִים אַתָּה עוֹשֶׂה? אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁלֹשָׁה שֶׁל צֶמֶר וּרְבִיעִית שֶׁל תְּכֵלֶת, וַהֲלָכָה כְּבֵית שַׁמַּאי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלָּתָהּ; אֲבָל שִׁיְּרֶיהָ וְגַרְדּוּמֶיהָ – כָּל שֶׁהוּא! '''"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה כֻּלָּהּ צִיצִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "גְּדִלִים". שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה כֻּלָּהּ גְּדִלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "צִיצִת". {{הע-שמאל|יש בציצית חלק קשור, המכונה 'גדיל' או 'גדילה', ויש חלק המכונה 'ציצית' שהוא חוטים דקים יותר היוצאים מהגדיל. מהפסוק בדברים לומדים גם שאין להטיל ציצית אלא בבגד בן 4 כנפות דווקא. וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רלד|ספרי דברים רלד.]]}} הָא כֵּיצַד? שֶׁתְּהֵא גְּדִילָה יוֹצְאָה מִן הַכָּנָף, וְצִיצִית מִן הַגְּדִילָה! '''"עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בַּעֲלֵי שָׁלֹשׁ וּבַעֲלֵי חָמֵשׁ וּבַעֲלֵי שֵׁשׁ וּבַעֲלֵי שֶׁבַע וּבַעֲלֵי שְׁמֹנֶה בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ" ([[דברים כב יב]]); יָצְאוּ בַּעֲלֵי שָׁלֹשׁ וּבַעֲלֵי חָמֵשׁ וּבַעֲלֵי שֵׁשׁ וּבַעֲלֵי שֶׁבַע וּבַעֲלֵי שְׁמֹנֶה מִן הַמַּשְׁמָע. {{הע-שמאל|מצוות ציצית תלויה בבגד ולא באדם הלובש אותו, ולכן כסות הסומא חייבת בציצית ואילו כסות הלילה פטורה ממנה.}} מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא כָּרִים וּכְסָתוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ" – פְּרָט לְכָרִים וּכְסָתוֹת. אוֹ "אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ" שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף כְּסוּת לַיְלָה בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" ([[במדבר טו לט]]), בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. וְאִם הָיְתָה מְיֻחֶדֶת לְיוֹם וָלַיְלָה – תְּהֵא חַיֶּבֶת בְּצִיצִית! מַשְׁמָע, מוֹצִיא אֶת כְּסוּת לַיְלָה וּמוֹצִיא אֶת כְּסוּת סוּמָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת", מִכָּל מָקוֹם. {{הע-שמאל|חוטי הציצית צריכים להיות טוויים ושזורים, כי נאמר 'פתיל'. הם צריכים להיות מחוברים לגוף הבגד ולא לפתיל הקשור אליו. מקומם אינו ממש בפינת הבגד אלא מרוחק ממנו מעט. בדיעבד גם ציצית הנמצאת בפינת הבגד כשרה לדעת ת"ק, אבל ר' אליעזר בן יעקב פוסל. החיבור של הציצית לבגד אינו באריגה אלא ב'תפירה', כלומר חוטי הציצית נפרדים מהחוטים הארוגים בבגד. מחלוקת האם הציציות מעכבות זו את זו, וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ג#משנה ז|מנחות ג ז.]]}} '''"וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת", שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה צֶמֶר כְּמוֹת שֶׁהוּא? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף '''פְּתִיל''' תְּכֵלֶת", טָווּי וְשָׁזוּר! אֵין לִי אֶלָּא תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר, לָבָן מִנַּיִן? הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה תֵּן תְּכֵלֶת וְתֵן לָבָן, מַה תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר – אַף לָבָן טָווּי וְשָׁזוּר! "וְנָתְנוּ" – עַל מְקוֹם הָאָרִיג, וְלֹא עַל מְקוֹם הַפְּתִיל! נְתָנָהּ עַל מְקוֹם הַפְּתִיל – כְּשֵׁרָה. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל. עַל קֶרֶן – כְּשֵׁרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פּוֹסֵל, לְפִי שֶׁאָמְרָה תוֹרָה "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ" וְלֹא עַל שְׁמֹנֶה! '''"וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת", שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֶאֶרְגֶנָּה עִמָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנָתְנוּ". הָא כֵּיצַד? – תּוֹפְרָהּ עִמָּהּ! אַרְבָּעָה צִיצִיּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁאַרְבַּעְתָּן מִצְוָה אַחַת הֵן; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבַּעְתָּן אַרְבַּע מִצְווֹת הֵם. {{הע-שמאל|דרשות של משחקי מילים על 'תכלת' ועל 'ציצית'. הדרשות קושרות את מצוות ציצית ליציאת מצרים. פסוקי שיר השירים נדרשים על מכת בכורות, והם מרמזים לדילוג של הקב"ה על בתי ישראל בזמן מכת בכורות ואת הגנתו על מי שנשאר מאחורי הכותל ולא יצא מביתו; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז.]]}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ '''תְּכֵל'''ת? עַל שֵׁם שֶׁנִּ'''תְכַּל'''וּ הַמִּצְרִיִּים בִּבְכוֹרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר" ([[שמות יב כט]]). דָּבָר אַחֵר: עַל שֵׁם שֶׁ'''כָּל'''וּ הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם; דָּבָר אַחֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ '''צִיצִ'''ית? עַל שֵׁם שֶׁהֵ'''צִיץ''' הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא", וְאוֹמֵר: "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי", וְאוֹמֵר: "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵ'''צִיץ''' מִן הַחֲרַכִּים" ([[שיר השירים ב ח]]-ט). {{הע-שמאל|דרשות על 'כנף' ועל גילוי שכינה הנגרם בדרך אסוציאטיבית מהתכלת שבציצית: המתבונן בציצית רואה "אותו", את הקב"ה!}} רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: כָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית, מַהוּ אוֹמֵר? "בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם, וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי" ([[זכריה ח כג]]). וְכָל הַמְבַטֵּל מִצְוַת כָּנָף, מַהוּ אוֹמֵר? "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ, וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה" ([[איוב לח יג]]). רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: "וּרְאִיתֶם אוֹתָם" לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא "וּרְאִיתֶם '''אֹתוֹ'''" ([[במדבר טו לט]]). מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית – מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמָה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְהָרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא" ([[יחזקאל א כו]]). {{הע-שמאל|דרשות על סדר הפרשיות בקריאת שמע, והשוו לדרשות ר' יהושע בן קורחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב, ב.]] ולדרשת רשב"י ב[[ברכות יד ב]]. בזמן הדרשן המופיע כאן עדיין לא היה נהוג לקרוא בערב את פרשת ציצית, שהרי המצווה אינה נוהגת בלילה.}} '''"וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"''' – זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'? אָמַרְתָּ: צֵא וּרְאֵה אֵיזוֹהִי פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וּמִעֵט בָּהּ עֲ"ז? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא פָּרָשַׁת שְׁמַע! תִּקְדַּם פָּרָשַׁת שְׁמַע לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'. אוֹ תִּקְדַּם פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' לְפָרָשַׁת שְׁמַע? אָמַרְתָּ: תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּמִעֵט בָּהּ עֲ"ז – לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד. תִּקְדֹּם פָּרָשַׁת צִיצִית לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'! אָמַרְתָּ: תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה – לְפָרָשַׁת צִיצִית, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בַּיּוֹם. אוֹ יְהֵא קוֹרֵא שָׁלֹשׁ בָּעֶרֶב, כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרֵא שָׁלֹשׁ בַּשַּׁחַר? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ", בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: תִּקְדֹּם פָּרָשַׁת שְׁמַע, שֶׁהִיא לִלְמֹד – לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד. וְתִקְדֹּם פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁהִיא לְלַמֵּד – לְפָרָשַׁת צִיצִית, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת. שֶׁעַל כָּךְ נִתְּנָה תוֹרָה: לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְלִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת: {{הע-שמאל|עדיף לקיים את כל המצוות, ולא רק את מצוות ציצית; אבל המקיים מצוות ציצית '''כאילו''' קיים את כולן; וראו לקמן, בסוף הפיסקה, הסיפור על תלמידו של ר' חייא והזונה.}} '''"וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית – מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|הפסוקים מקהלת ומתהלים מנגידים את הטוב – המלך – מול החוטא – דובר השקר; ההנגדה הזאת מתפרשת כהנגדה בין חז"ל והמינים – הנוצרים הראשונים. שמשון חטא בזנות כי הלך אחרי עיניו, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א ח.]] ע"ז מדומה לזנות בהרבה מקומות בתנ"ך.}} '''"וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם"''' – זוֹ מִינוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ, אֲסוּרִים יָדֶיהָ. טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ" ([[קהלת ז כו]]). וְאוֹמֵר: "וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים... כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר" ([[תהלים סג יב]]): '''"וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם"''' – זוֹ זְנוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן... אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי" ([[שופטים יד ג]])! '''"אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם"''' – זוֹ עֲ"ז, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים" ([[שופטים ח לג]]). {{הע-שמאל|ר' נתן מפרש את כל הפסוק על ניאוף.}} רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוֹתֶה בְּכוֹסוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכוֹסוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. {{הע-שמאל|התופעה של עיוור חוטא מוכיחה שהלב מוביל את העיניים ולא ההפך.}} דָּבָר אַחֵר: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" – מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחַר הַלֵּב. אוֹ הַלֵּב אַחַר הָעֵינַיִם? אָמַרְתָּ: וַהֲלֹא יֵשׁ סוּמָא שֶׁעוֹשֶׂה כָּל תּוֹעֵבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם! הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם"? מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחַר הַלֵּב. {{הע-שמאל|הפסוק מקהלת נראה כמנוגד לפסוק שלנו, שהרי הוא קורא לבחור ללכת בדרכי ליבו. ר' ישמעאל מפרש את הפסוק מקהלת לפי הפסוק שלנו, שדרכי הלב הן הדרכים הישרות.}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ... וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ" ([[קהלת יא ט]]) – בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. אוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁתִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם". {{הע-שמאל|עולמם של חכמים אחרי החורבן כלל הרבה מצוות שלא ניתן לקיימן, אבל עצם הזכרון שלהן נחשב כקיומן, וראו גם לעיל "המקיים מצוות ציצית מעלים עליו כאילו קיים כל המצוות כולן".}} '''"לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם"''' ([[במדבר טו מ]]), לַעֲשׂוֹת זִכָּרוֹן כְּמַעֲשֶׂה. {{הע-שמאל|ההקשר הוא 'ועשיתם את כל מצותי'. מכאן שקיום כל המצוות מקדש את המקיים אותן.}} '''"וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם"''' – זוֹ קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת צִיצִית? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בִּקְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת. {{הע-שמאל|רבי דורש בניגוד לפשט, שמצוות הציצית לבדה מקדשת את המקיים אותה, אפילו אם לא קיים את כל שאר המצוות. הציצית אינה אמצעי לקיום שאר המצוות אלא היא חשובה כשלעצמה, וראו גם בסיפור שבסוף הפיסקה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא תחילת כ:]] "כשהמקום מחדש מצוה על ישראל, הוא מוסיף להם קדושה."}} רַבִּי אוֹמֵר: זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" ([[ויקרא יט ב]]) – הֲרֵי קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת אֲמוּרָה. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם"? זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית! מַגִּיד שֶׁהַצִּיצִית מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְיִשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשות על "תכלת", שקושרות אותה ליציאת מצרים; כאן מביאים הסברים אחרים לקשר הנ"ל. אדם עלול לזייף את צבע התכלת, ולהכין ציצית באמצעות צבעים מהצומח, לכן מזכיר הפסוק את מכת בכורות במצרים, שבה מתו לעיתים כמה בנים באותו בית; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג,]] על פסוק לג. מצוות ציצית, המועדת לזיופים, מושווית לאיסורי עריות שעשו נשות מצרים בסתר. לעניין הסתר והגלוי ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ד|אבות ד ד.]]}} '''"אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"''' ([[במדבר טו מא]]), וְכִי מָה עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם לְכָאן? אֶלָּא שֶׁלֹּא יֹאמַר: הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן צִבְעוֹנִים וְקָלָא אִילָן, וְהֵם דּוֹמִים לַתְּכֵלֶת, וּמִי מוֹדִיעַ עָלַי בְּגָלוּי? "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", דְּעוּ מֶה עָשִׂיתִי לָהֶם לַמִּצְרִיִּים, שֶׁהָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם בַּסֵּתֶר – וּפִרְסַמְתִּים בְּגָלוּי! וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הָעוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר הַמָּקוֹם מְפַרְסְמוֹ בְּגָלוּי – קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה! {{הע-שמאל|שעבוד ישראל במצרים מוצג כהכנה לשעבודם ע"י הקב"ה! – כך מנומקת קבלת עול מלכות שמים בכלל, וממילא קבלת כל המצוות; אין ייחוד למצוות ציצית דווקא.}} דָּבָר אַחֵר: לָמָּה מַזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה? מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בֶּן אוֹהֲבוֹ, וּכְשֶׁפְּדָאוֹ – לֹא פְּדָאוֹ לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין, אֶלָּא לְשׁוּם עֶבֶד. שֶׁאִם יִגְזֹר וְלֹא יִהְיֶה מְקַבֵּל עָלָיו – יֹאמַר לוֹ: עַבְדִּי אָתָּה! כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה אָמַר לוֹ: נְעֹל לִי סַנְדָּלַי, וּטֹל לְפָנַי כֵּלִים לְהוֹלִיךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ. הִתְחִיל הַבֵּן הַהוּא מְנַתֵּק – הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר, וְאָמַר לוֹ: עַבְדִּי אָתָּה! כָּךְ כְּשֶׁפָּדָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ, לֹא פְּדָאָם לְשׁוּם בָּנִים אֶלָּא לְשׁוּם עֲבָדִים. כְּשֶׁיִּגְזֹר וְלֹא יִהְיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם – יֹאמַר לָהֶם: עֲבָדַי אַתֶּם! כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ לַמִּדְבָּר – הִתְחִיל לִגְזֹר עֲלֵיהֶם מִקְצָת מִצְווֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְווֹת חֲמוּרוֹת, כְּגוֹן שַׁבָּת וַעֲרָיוֹת, צִיצִית וּתְפִלִּין. הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מְנַתְּקִים, אָמַר לָהֶם: עֲבָדַי אַתֶּם! עַל מְנָת כֵּן פָּדִיתִי אֶתְכֶם, עַל מְנָת שֶׁאֶהְיֶה גּוֹזֵר וְאַתֶּם מְקַיְּמִים! {{הע-שמאל|היעוד של הגאולה והיציאה מהגלות הוא ההצדקה לקיום המצוות בגלות; התקווה לגאולה היא המחייבת את ישראל לנאמנותם לקב"ה. הגאולה עצמה תגיע לאחר חבלי משיח שיכללו דבר חרב ורעב. הדבר והחרב – יד חזקה וזרוע נטויה – מופיעים, מלווים באותן הדרשות, גם בהגדה של פסח על [[דברים כו ח]], וגם שם הם נראים מכוונים כלפי ישראל; וראו [[יחזקאל ו יב]]. לפי הדרשה האסונות מבשרים על הגאולה, והגאולה מחייבת את קיום המצוות בגלות! וראו גם בהמשך הפיסקה:"אני ה' אלהיכם" "אני ה' אלהיכם" שתי פעמים: "אני ה' אלהיכם" – אני עתיד לשלם שכר, "אני ה' אלהיכם" – עתיד ליפרע.}} "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" {{ב|עוֹד|שוב}}? כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: מִפְּנֵי מָה צִוָּנוּ הַמָּקוֹם, לֹא שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִטֹּל שָׂכָר? לֹא עוֹשִׂים וְלֹא נוֹטְלִים שָׂכָר! כָּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִיחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר: "יָצְאוּ אֵלַי אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָי" ([[יחזקאל כ א]]). אָמְרוּ לוֹ: יְחֶזְקֵאל, עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ, לֹא יָצָא מֵרְשׁוּתוֹ? אָמַר לָהֶם: הֵן! אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וּמְכָרָנוּ הַמָּקוֹם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם – יָצָאנוּ מֵרְשׁוּתוֹ! אָמַר לָהֶם: הֲרֵי עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ עַל מְנָת לַחֲזֹר, שֶׁמָּא יָצָא חוּץ לִרְשׁוּתוֹ? "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיֹה לֹא תִהְיֶה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים: נִהְיֶה כַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵינוּ וּכְמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן. חַי אָנִי נְאֻם ה', אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם" ([[יחזקאל כ לב]]-לג): "בְּ'''יָד''' חֲזָקָה" – זֶה הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה" ([[שמות ט ג]]). "וּבִזְרוֹעַ '''נְטוּיָה'''" – זוֹ הַחֶרֶב, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם" ([[דברי הימים א כא טז]]), "וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה" – זֶה רָעָב. אַחַר שֶׁאֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם שָׁלֹשׁ פֻּרְעָנִיּוֹת הַלָּלוּ זוֹ אַחַר זוֹ, וְאַחַר כָּךְ אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם עַל כָּרְחֲכֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר עוֹד "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". {{הע-שמאל|ר' נתן לומד מהסיפור דלקמן, שבו הזהיר במצוות ציצית זכה בעוה"ז באשה יפה – 'ובעולם הבא איני יודע כמה'! גיבור הסיפור, תלמידו של ר' חייא (ב[[עבודה זרה יז א|בבלי]] - ר' אלעזר בן דורדיא), זהיר במצוות ציצית, אבל לא במצוות אחרות, והולך לזונה רומאית מפורסמת ויקרה. אבל מצוות הציצית מצילה אותו מהחטא! וראו לעיל, בדרשה על "וראיתם אותו וזכרתם..." ובדרשה על "והייתם קדושים" – שם דנו בשאלה האם מצוות הציצית חשובה כשלעצמה או שהיא אמצעי לקיום כל שאר המצוות.}} רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין לְךָ כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ! צֵא וּלְמַד מִמִּצְוַת צִיצִית. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית. שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה בִּכְרַכֵּי הַיָּם, וְהָיְתָה נוֹטֶלֶת אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בִּשְׂכָרָהּ. שִׁגֵּר לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים וְקָבְעָה לוֹ זְמַן; כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ בָּא וְיָשַׁב לוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ. נִכְנְסָה שִׁפְחָתָהּ וְאָמְרָה לָּהּ: אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁקָּבַעְתָּ לוֹ זְמַן – הֲרֵי הוּא יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַבַּיִת. אָמְרָה לָהּ: יִכָּנֵס! כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס – הִצִּיעָה לוֹ שֶׁבַע מִטּוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְאַחַת שֶׁל זָהָב, וְהִיא הָיְתָה בָּעֶלְיוֹנָה, וּבֵין כָּל אַחַת וְאַחַת סַפְסָלִין שֶׁל כֶּסֶף וְעֶלְיוֹן שֶׁל זָהָב. כֵּיוָן {{ב|שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה|התפשט כדי לשכב עם הזונה}} בָּאוּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹתָיו וְנִדְמוּ לוֹ כְּאַרְבָּעָה עֵדִים וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו. מִיָּד {{ב|נִשְׁמַט וְיָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע|הירידה הפיזית מהמיטה השביעית מסמלת את ההימנעות של האדם מהחלומות האומניפוטנטיים שלו}}. אַף הִיא נִשְׁמְטָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע. {{הע-שמאל|הזונה נשבעת בגפה של רומי – בכוחה של רומא, ששלטה בעולם כולו – שבועה אופיינית לגויים; ואילו היהודי נשבע בעבודת המקדש. הזונה מתפעלת מכוחה של הציצית ומעמידת היהודי בנסיון ונשבעת גם היא בעבודה; בהמשך היא מתגיירת ונשאת ליהודי בהיתר, ובכך מגשימה את חלומותיהם של החכמים על הישגים מיניים, ומגלמת את שכרו של מקיים המצווה בעולם הזה.}} אָמְרָה לוֹ: גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי! אֵינִי מַנִּיחַתְךָ עַד שֶׁתֹּאמַר מַה מּוּם רָאִיתָ בִּי! אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה! לֹא רָאִיתִי בָּךְ מוּם! שֶׁאֵין כְּיָפְיֵךְ בְּכָל הָעוֹלָם! אֶלָּא מִצְוָה קַלָּה צִוָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, וְכָתַב בָּהּ "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" שְׁתֵּי פְּעָמִים. "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" – אֲנִי עָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר, "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" – עָתִיד לִפָּרַע. אָמְרָה לוֹ: הָעֲבוֹדָה! אֵינִי מַנִּיחַתְךָ עַד שֶׁתִּכְתֹּב לִי שִׁמְךָ וְשֵׁם עִירְךָ וְשֵׁם מִדְרָשְׁךָ שֶׁאַתָּה לָמֵד בּוֹ תּוֹרָה! וְכָתַב לָהּ שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם רַבּוֹ וְשֵׁם מִדְרָשׁוֹ שֶׁלָּמַד בּוֹ תּוֹרָה. עָמְדָה וּבִזְבְּזָה אֶת כָּל מָמוֹנָהּ: שְׁלִישׁ לַמַּלְכוּת, שְׁלִישׁ לָעֲנִיִּים, וּשְׁלִישׁ נָטְלָה עִמָּהּ. וּבָאתָה וְעָמְדָה בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, גַּיְּרֵנִי! אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא עֵינַיִךְ נָתַתְּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים? הוֹצִיאָה לוֹ כְּתָב שֶׁבְּיָדָהּ. אָמַר לוֹ: עֲמֹד, זְכֵה בְּמִקָּחֲךָ! אוֹתָן הַמַּצָּעוֹת שֶׁהִצִּיעָה לְךָ בְּאִסּוּר – תַּצִּיעַ לְךָ בְּהֶתֵּר! זֶה מַתַּן שְׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבָעוֹלָם הַבָּא – אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה! }} 8y52bymk2luwlreyskyywiouupb5mnz 3016972 3016970 2026-05-19T15:43:26Z Michaelkimmel2 44530 3016972 wikitext text/x-wiki ==ספרי במדבר לפרשת שלח לך== ===פיסקה קז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''עַל במדבר טו ב-יג''' {{הע-שמאל|מצוות הנסכים חלה רק לאחר ההתישבות בארץ, 14 שנים אחרי הכניסה לה. ר' ישמעאל דורש את הדין הזה מ'כי תבואו... מושבותיכם', אבל ר' עקיבא מקשה, שהמילה 'מושבותיכם' נמצאת גם במצוות השבת, שאינה תלויה בארץ ישראל; ר' ישמעאל נאלץ להחריג את השבת ולטעון שבגלל חומרתה היא נוהגת גם בחו"ל, אבל שאר המצוות שנזכר בהן "מושבותיכם" נוהגות רק בא"י.}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מֹשְׁבֹתֵיכֶם"''' ([[במדבר טו ב]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בִּנְסָכִים אֶלָּא מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ וָאֵילָךְ, אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ מִיָּד? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ" ([[דברים יז יד]]). הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ בִּיאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה. אַף פּוֹרֵט אֲנִי לְכָל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה. לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "מֹשְׁבֹתֵיכֶם" – בָּאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם" ([[ויקרא כג ג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּ"ל? אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֵין צָרִיךְ! מָה אִם מִצְוֹת, קַלּוֹת, נוֹהֲגוֹת בְּחוּ"ל וּבָאָרֶץ, שַׁבָּת, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּ"ל? {{הע-שמאל|התלמיד מודה לר' עקיבא שנסכי ציבור הוקרבו גם במדבר, אבל לדעתו נסכי יחיד הוקרבו רק בא"י, כדלעיל. רשב"י לומד מכאן שנסכים הוקרבו בבמות יחיד, בניגוד לדעת ר' מאיר [[ביאור:תוספתא/זבחים/יג#ה|בתוספתא זבחים יג ה.]]}} אָמַר אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב '''הַיָּחִיד''' בִּנְסָכִים אֶלָּא מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל הַנְּסָכִים, שֶׁיְּהוּ קְרֵבִים בַּבָּמָה. {{הע-שמאל|במקדש היו עשר מנורות (ראו [[מלכים א ז מט]]) ועשרה כיורים (ראו [[מלכים א ז לח]]); לכן יש צורך להגביל את כמות הנסכים.}} אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁרִבָּה כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים מִכְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד, כָּךְ נְרַבֶּה נִסְכֵּי בֵית עוֹלָמִים מִנִּסְכֵי אֹהֶל מוֹעֵד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח" ([[במדבר טו ג]])! מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים מִכְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד – לֹא רִבָּה בַּנְּסָכִים! {{הע-שמאל|הדרשה פותחת בצמצום חובת הנסכים מ"אשה" ל"עולה", מרחיבה אותה גם לשלמים ולתודה, מגבילה שוב דווקא לקרבנות רשות של היחיד (בניגוד לחטאת ולאשם), וחוזרת ומרחיבה גם לעולות ושלמי ציבור.}} "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'", שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁכָּל הַקָּרֵב לָאִשִּׁים יִטְעוֹן נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֹלָה". אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֶבַח". תּוֹדָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''אוֹ''' זֶבַח". מַשְׁמָע מֵבִיא אֵלּוּ, וּמֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר "לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה". לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא קָדָשִׁים הַבָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה. מַשְׁמָע מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ, וּמוֹצִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "בְּמוֹעֲדֵיכֶם" – לְהָבִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים. מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים, וּמֵבִיא אֶת חַטַּאת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר עֹלָה אוֹ זָבַח" ([[במדבר טו ח]]), בֶּן בָּקָר הָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא מוֹצֵא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל. מַה בֶּן בָּקָר, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, וְטָעוּן נְסָכִים – כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה יִטְעוֹן נְסָכִים. יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵין בָּאִין בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ נְסָכִים. {{הע-שמאל|כאן מצמצם ר' יאשיה את חובת הנסכים לקרבנות בהמה. ר' יונתן מסיק זאת מאיזכור השלמים, שאינם נוהגים בעוף, ולומד מהפסוק שמתנדב עולה או שלמים סתם יכול להסתפק בהבאת עולה מבקר '''או''' מצאן, ואינו חייב להביא גם מהבקר וגם מהצאן. דרשה דומה נדרשת גם על ויקרא א, לגבי עולה – וממנה לומדים שגם קרבן הפסח יכול להיות מן הכבשים '''או''' מן העיזים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ד|מכילתא פסחא ד.]]}} "לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן" ([[במדבר טו ג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח" שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עוֹלַת הָעוֹף תִּטְעַן נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן". יָצְאתָה עוֹלַת הָעוֹף, שֶׁלֹּא תִטְעַן נְסָכִים – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "אוֹ זָבַח": מַה זֶּבַח – מִין בְּהֵמָה, אַף עוֹלָה – מִין בְּהֵמָה. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן"? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח". שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה' וּ'שְׁלָמִים', שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָת|גם בקר וגם צאן}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַבָּקָר '''אוֹ''' מִן הַצֹּאן". מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ! וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד לְפֶסַח. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ" ([[שמות יב ה]]). מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַתָּה אוֹמֵר מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָת? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּבָשִׂים '''אוֹ''' מִן הָעִזִּים" ([[ויקרא א י]]) וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר. וּמָה עוֹלָה, חֲמוּרָה, כְּשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד; פֶּסַח, הַקַּל, דִּין הוּא שֶׁיִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ"? מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. {{הע-שמאל|איסי מנסה ללמוד את ההלכה מכבשי עצרת, ששניהם מאותו מין (כבשים), למרות שהם שנים. הראיה נדחית, כי כבשי עצרת הם קרבן נדיר, המתקיים רק פעם בשנה; הוא חוזר ומנסה ללמוד אותה משעירי חטאות הציבור, המובאים ביום כיפור, במועדים ובראשי חדשים, וכולם שעירי עיזים – ועדיין הנסיון נדחה, כי אין קרבנות אלו מוקרבים בימי חול; לבסוף הוא מנסה ללמוד זאת מחטאת היחיד – ושוב נדחה, כי חטאת היא קרבן חובה. לכן צריך את המילה המפורשת "או".}} אִיסֵּי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: "לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן" – מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַתָּה אוֹמֵר מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָד? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמַה כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁהֵם זְקוּקִים לָבֹא שְׁנַיִם, כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. עוֹלָה, שֶׁאֵינָהּ זְקוּקָה לָבֹא שְׁנַיִם, אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָן – לְפִיכָךְ כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ – לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם. וַהֲרֵי שְׂעִירֵי יוֹהַכִּ"פ וּשְׂעִירֵי רֹ"חַ יוֹכִיחוּ, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָם, וְכָשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. וְהֵן יוֹכִיחוּ לָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ – תִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד! לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׂעִירֵי יוֹהַכִּ"פ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָן – אֵינָן בָּאִים בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, לְפִיכָךְ כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ – לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם? הֲרֵי חַטָּאת תּוֹכִיחַ, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ, וּכְשֵׁרָה לָבֹא בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּכְשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד. וְהִיא תּוֹכִיחַ לָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה – שֶׁתִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד! לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּחַטָּאת, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, לְפִיכָךְ כְּשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד. תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם! הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן"? מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ! {{הע-שמאל|גם אשה המקריבה קרבן בהמה חייבת להביא נסכים.}} "וְהִקְרִיב" ([[במדבר טו ד]]), אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "הַמַּקְרִיב", מִכָּל מָקוֹם! "וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב", רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב, לְכָל הַמִּתְנַדֵּב בַּמִּנְחָה – שֶׁלֹּא יִפְחֹת {{ב|מֵעִשָּׂרוֹן|סולת}} וְלוֹג שֶׁמֶן! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יג|מנחות יג, א ומשנה ה,]] לדעת ת"ק. כמות השמן והיין צריכה להיות מספיקה לקרבן המינימלי.}} "וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה'... וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִת הַהִין" ([[במדבר טו ד]]-ה), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנֶּסֶךְ. "תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזֶּבַח" ([[במדבר טו ה]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח", {{הע-שמאל|אם התנדב להביא גם עולה וגם שלמים צריך להביא נסכים כפולים, לשני הקרבנות.}} שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח". מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא לָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ"א: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין {{הע-שמאל|ר' אליעזר דרש את הפרשה מדרש משלו, ואבא חנין מוסר אותו כאן ובהמשך. הדרשה הנוכחית משווה את נסכי העולה לנסכי השלמים. הנסכים תלויים רק במין הבהמה ולא בסוג הקרבן.}} וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה – לֹא שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. מָקוֹם שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ שְׁלָמִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזֶּבַח", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ שְׁלָמִים – שֶׁיִּשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: "תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה" – זוֹ עוֹלַת מְצוֹרָע; "לַזֶּבַח" – זוֹ חַטָּאתוֹ; "אוֹ לַזֶּבַח" – זוֹ אֲשָׁמוֹ. {{הע-שמאל|המצורע שנרפא מביא עולה, חטאת ואשם – ומביא עליהם נסכים, למרות שבדרך כלל אין נסכים לחטאות ולאשמות, כפי שראינו בתחילת הפיסקה; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו.]] עולת יולדת היא כבש, וחייבת בנסכים, למרות שאם אין ידה משגת להביא כבש היא מביאה שתי ציפורים בלי נסכים. אחד עשר במעשר הוא תוצאה של טעות בספירה: אם הרועה מנה בטעות את הכבש ה11 כאילו הוא עשירי (לעניין מעשר בהמה) – יש להקריב את הכבש עם נסכיו, למרות שהמעשר עצמו אינו חייב בנסכים; כי נדבה מקודשת יותר ממעשר בהמה; וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ט#משנה ח|בכורות ט ח.]]}} רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: "לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד" – לְהָבִיא עוֹלַת יוֹלֶדֶת, שֶׁתִּטְעוֹן נְסָכִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאַיִל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה" הֲרֵי אַיִל אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד"? לְהָבִיא אֶת עוֹלַת יוֹלֶדֶת, שֶׁתִּטְעוֹן נְסָכִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! דָּבָר אַחֵר: "לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד" – לְהָבִיא אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר. "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה" ([[במדבר טו ו]]), בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי {{ב|כֶּבֶשׂ|בן שנה}} לְנִסְכֵּי {{ב|אַיִל|בן יותר מ-13 חודשים}}. שֶׁהָיָה בַּדִּין: בֶּן בָּקָר טָעוּן נְסָכִים, וּבֶן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים. אִם לָמַדְתִּי לְבֶן בָּקָר, שֶׁלֹּא חָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר – כָּךְ לֹא תַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל? {{הע-שמאל|ההבדל בין כבש לאיל תלוי בזמן – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]] גם כאן מוסר אבא חנין בשם ר' אליעזר את דרשתו, הדומה לדרשת ת"ק ואף מבליטה את הצפיה להקטנת כמות נסכי האיל.}} תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה": בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין. וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים, לֹא רִבָּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר – מָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נְרַבֶּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה". מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים – רִבָּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל! {{הע-שמאל|למרות שכמות הסולת בכבש שהוקרב עם קרבן העומר היא כפולה מהרגיל – שני עשרונים – השמן והיין הבאים עימו הם בכמות רגילה; וראו גם [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]]}} דָּבָר אַחֵר: "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה" – {{ב|לְהָבִיא אַיִל עוֹלָה|כדלהלן}} כוּ'. "תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים" לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין. הוֹאִיל וְכֶבֶשׂ הָעֹמֶר טָעוּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת, וְאַיִל הָעוֹלָה טָעוּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת. אִם לָמַדְתִּי לְכֶבֶשׂ הָעֹמֶר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו לֹא כָּפַל נְסָכָיו, אַף אַיִל הָעוֹלָה, אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו לֹא יַכְפִּיל נְסָכָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה... וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין" ([[במדבר טו ו]]-ז), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו כָּךְ כָּפַל נְסָכָיו! {{הע-שמאל|למרות שכמויות השמן והיין שוות, לכל נוזל יש דרך שימוש שונה; וראו גם לעיל, על פס' ד. הקב"ה כמובן אינו צריך את ה'''ריח''' של הקרבנות אלא נחת '''רוח''' שישראל עובדים אותו כהלכה. דורש ריח – רוח.}} "וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין" ([[במדבר טו ז]]), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנִּיסוּךְ. "תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'", נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. {{הע-שמאל|הדרשה הופיעה לעיל בדיון על פס' ג.}} "וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר" ([[במדבר טו ח]]), בֶּן בָּקָר הָיָה בִּכְלָל, יָצָא מוֹצֵא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: מַה בֶּן בָּקָר, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, וְטָעוּן נְסָכִים – כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה יִטְעוֹן נְסָכִים. יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵינָן בָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה – שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ נְסָכִים. {{הע-שמאל|תחילת הדרשה הופיעה לעיל על פס' ה; בהמשך דורש את לשון היחיד ולומד ממנה שצריך להביא נסכים לפי מספר הבהמות שמקריב. הדרשה של ר' אליעזר, הנמסרת ע"י אבא חנין, דומה לדרשתו לעיל על פס' ה, אלא שכאן הוא עוסק בשור עולה, שנסכיו זהים לאלו של שור שלמים.}} "עֹלָה אוֹ זָבַח", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'", שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים'. שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֹלָה אוֹ זָבַח"; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמֵּבִיא לָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר 'הֲרֵי עָלַי חֲמִשָּׁה שְׁוָרִים לְעוֹלָה, חֲמִשָּׁה שְׁוָרִים לִשְׁלָמִים'; שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לְכֻלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֹלָה אוֹ זָבַח", מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין. וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה – לֹא שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. מָקוֹם שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר שְׁלָמִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֹלָה אוֹ זָבַח", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר שְׁלָמִים – שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. {{הע-שמאל|השימושים ביין ובשמן הם שונים; ראו גם לעיל בדרשה על פס' ד ועל פס' ז. את היין מנסכים לא על האש שבמזבח, שהרי היא עלולה לכבות – אלא בספלי הכסף הנמצאים בראש המזבח, ראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ד#משנה ט|סוכה ד ט.]] בסיום חוזרים על הדרשה שהופיעה לעיל על פס' ז, על "ריח ניחוח".}} "וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר... וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר... וְיַיִן תַּקְרִיב לַנָּסֶךְ" ([[במדבר טו ח]]-י), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנִּיסוּךְ! "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'" ([[במדבר טו י]]), עַל גַּבֵּי סְפָלִים. אַתָּה אוֹמֵר עַל גַּבֵּי סְפָלִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, נִמְצֵאתָ מְכַבֶּה אֶת הַמְּדוּרָה! וְהַתּוֹרָה אָמְרָה "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" ([[ויקרא ו ו]]). הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'"? עַל גַּבֵּי סְפָלִים. "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'" נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה על פס' ו}} "כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד" ([[במדבר טו יא]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא חָלְקָה תּוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר. שֶׁהָיָה בַּדִּין: בֶּן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים, וּבֶן הַבָּקָר טָעוּן נְסָכִים. אִם לָמַדְתִּי שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד", מַגִּיד שֶׁלֹּא חָלְקָה תּוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים – רִבָּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל; מָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּרַבֶּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד". מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים – לֹא רִבָּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר! {{הע-שמאל|כאשר מגיע הכבש לגיל שנתיים (למעשה מגיל 13 חדשים) הוא נקרא 'איל', ונסכיו אינם משתנים שוב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]] אם מקריב נקבה (לשלמים) – אפילו אם היא בת יותר משנתיים הנסכים נשארים כנסכי כבש.}} "אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד" לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי {{ב|בְּנֵי שָׁנָה|כבש}} לְנִסְכֵּי {{ב|בְּנֵי שְׁתַּיִם,|איל}} כָּךְ תַּחֲלֹק לְנִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם לְנִסְכֵּי בְּנֵי שָׁלֹשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי בְּנֵי שָׁנָה לְנִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם. לֹא תַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם לְנִסְכֵּי בְּנֵי שָׁלֹשׁ! "אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים" לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין. הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כִּבְשָׂה לְנִסְכֵּי רָחֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים". "אוֹ בָעִזִּים" לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי גְּדִי לְנִסְכֵּי תַּיִשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ בָעִזִּים", מַקִּישׁ גָּדוֹל שֶׁבָּעִזִּים לְקָטָן שֶׁבַּכְּשָׂבִים: מַה זֶּה שְׁלֹשָׁה לוּגִין – אַף זֶה שְׁלֹשָׁה לוּגִין. {{הע-שמאל|כמות הנסכים תלויה במספר ובסוג הבהמות שהוקרבו בפועל, ואין להקטין אותה או להגדיל אותה. את איסור הגדלת הנסכים לומד ר' יאשיה מסוף הפסוק. ר' יונתן לומד אותו מפס' יג, ומסוף פס' יב הוא לומד שאין להכפיל את הנסכים אפילו אם שומרים על היחס בין היין והשמן.}} "כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ" ([[במדבר טו יב]]), אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, תְּמוּרוֹתֵיהֶם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ"! "כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ", שֶׁלֹּא יְמַעֵט. אוֹ אִם רָצָה לְרַבּוֹת – יְרַבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם", דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה" ([[במדבר טו יג]]) שֶׁלֹּא יְמַעֵט! אוֹ אִם רָצָה לְרַבּוֹת – יְרַבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ". אוֹ אִם רָצָה לִכְפֹּל – יִכְפֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]]}} מִיכֵּן אָמְרוּ: מְעָרְבִים נִסְכֵּי פָרִים בְּנִסְכֵּי פָרִים, נִסְכֵּי אֵילִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים, נִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים, שֶׁל יָחִיד בְּשֶׁל צִבּוּר, שֶׁל יוֹם בְּשֶׁל אֶמֶשׁ. אֲבָל אֵין מְעָרְבִין נִסְכִּין כְּבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָרִים וְאֵילִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יב#משנה ד|מנחות יב ד.]] לעניין אחד עשר שבמעשר בהמה – ראו לעיל בדרשה על פס' ה.}} מִיכֵּן אָמְרוּ: הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי יַיִן', לוֹג – לֹא יָבִיא; שְׁנַיִם – לֹא יָבִיא; שְׁלֹשָׁה – יָבִיא; אַרְבָּעָה – יָבִיא; חֲמִשָּׁה – לֹא יָבִיא; שִׁשָּׁה – יָבִיא; מִיכֵּן וָאֵילָךְ – יָבִיא; כְּשֵׁם שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא חוֹבָה – כָּךְ יָחִיד מִתְנַדֵּב נְדָבָה. דָּבָר אַחֵר: "כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם" – לְהָבִיא אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר. {{הע-שמאל|גויים יכולים לשלוח קרבנות, אם הבהמות ששלחו תמימות וכשרות להקרבה; אבל אינם יכולים לשלוח עימם נסכים. מהמשנה המצוטטת כאן (ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ו|שקלים ז ו,]]) נראה שהנכרי יכול, אם רצה, לשלוח גם נסכים. וראו [[נזיר סב א]], שר' עקיבא דורש נדרים ונדבות של גויים מ"איש איש" [[ויקרא כב יח]]}} "כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה" ([[במדבר טו יג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת... וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ" וגו' ([[ויקרא כב כד]]-כה). אֵלֶּה אִי אַתָּה מְקַבֵּל מֵהֶם, אֲבָל אַתָּה מְקַבֵּל מֵהֶם תְּמִימִים! אַחַר שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁהַגּוֹי מֵבִיא עוֹלָה, זָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה: יִשְׂרָאֵל מֵבִיא עוֹלָה וְהַגּוֹי מֵבִיא עוֹלָה. אִי מָה יִשְׂרָאֵל מֵבִיא נְסָכִים, אַף הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה". יִשְׂרָאֵל מֵבִיא נְסָכִים, וְאֵין הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים! יָכוֹל לֹא תְּהֵא עוֹלָתוֹ טְעוּנָה נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּכָה". מִיכֵּן אָמְרוּ: גּוֹי שֶׁשָּׁלַח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם וְלֹא שִׁלַּח עִמָּהּ נְסָכִים – יִקָּרְבוּ נְסָכִים מִשֶּׁל צִבּוּר! }} ===פיסקה קח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו יד''' {{הע-שמאל|הדרשה אינה מפרשת את ההתיחסות לגר כקשורה לעניין הנסכים, אלא יוצרת קרבן גיור, המחייב את הגרים, והוא מורכב משתי ציפורים (תורים או בני יונה) – ששתיהן לעולה. הקרבן הזה מקביל לקרבן שהקריבו ישראל בהר סיני, שהיה עולת בהמה, ראו [[שמות כד ה]]. בנוסף אליו חייבים הגרים במילה ובטבילה. מרכז הדרשה הוא ההשוואה של רבי בין ישראל בהר סיני לבין הגרים: ההשוואה אינה שלמה, בגלל ההבדל בסוג קרבן העולה.}} '''"וְכִי יָגוּר"''' ([[במדבר טו יד]]) אֵין לִי אֶלָּא הַמִּתְגַּיֵּר, שֶׁנִּתְגַּיֵּר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם"'''. '''"וְעָשָׂה אִשֶּׁה"''' {{ב|מִין דָּמִים.|מהחי}} אַתָּה אוֹמֵר מִין דָּמִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִין מִנְחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּכֶם". מָה אַתֶּם מִין דָּמִים, אַף הַגֵּרִים מִין דָּמִים! אִי, מָה יִשְׂרָאֵל בְּדַם בְּהֵמָה – אַף הַגֵּרִים בְּדַם בְּהֵמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לָכֶם", לָכֶם הִקְדַּשְׁתִּים בְּדַם בְּהֵמָה, וְלֹא הִקְדַּשְׁתִּים לַגֵּרִים בְּדַם בְּהֵמָה! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/כריתות/א#ה|תוספתא כריתות א ה.]] רבי טוען שאין הצדקה להבחנה בין הגרים לבין ישראל, כי גם ישראל עברו גיור ביציאת מצרים; אכן הקרבן היה שונה.}} רַבִּי אוֹמֵר: מָה יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא בָּאוּ לַבְּרִית אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים – בְּמִילָה וּבִטְבִילָה וּבְהַרְצָיַית קָרְבָּן – אַף הַגֵּרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם! אִי, מָה יִשְׂרָאֵל, בְּדַם עוֹלָה וּבְזִבְחֵי שְׁלָמִים – אַף הַגֵּרִים בְּדַם עוֹלָה וּבְזִבְחֵי שְׁלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'"'''; אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה אֵיזֶה הוּא מִין דָּמִים שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֶה לָאִשִּׁים, וְאֵין לְךָ הֵימֶנּוּ הֶתֵּר? אִי אַתָּה מוֹצֵא {{ב|אֶלָּא בְּעוֹלַת הָעוֹף!|שהרי העור של עולת בהמה מותר לשימוש לכהנים}} תֹּאמַר לְהָבִיא {{ב|פְּרֵידָה אַחַת|תור או גוזל יחיד}} – אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁלֹּא מָצִינוּ פְּרֵידָה אַחַת קְרֵבָה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַקִּינִּין שֶׁבַּתּוֹרָה – חֶצְיָן עוֹלָה חֶצְיָן לְחַטָּאת, חוּץ מִשֶּׁל גֵּר, מִפְּנֵי {{ב|שֶׁכֻּלּוֹ כָּלִיל לָאִשִּׁים!|עולה}} {{הע-שמאל|כאן חוזרת הדרשה לעניין הנסכים. אם רצה הגר להביא קרבן בהמה, דינו בעניין הנסכים זהה לדין ישראל מלידה.}} '''"כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ {{ב|שֶׁחִלְּקָה תּוֹרָה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו|שכל הקן הוא עולות}} – כָּךְ תַּחֲלֹק אֶת נְסָכָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה"''': מָה אַתֶּם, שִׁשָּׁה לַפָּר וְאַרְבָּעָה לָאַיִל וּשְׁלֹשָׁה לַכֶּבֶשׂ – אַף הַגֵּרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם! }} ===פיסקה קט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו טו-טז''' {{הע-שמאל|הפסוק מרבה בפירוש את הגרים, ואילו החלת דיני הנסכים גם על נשים נלמדת מהביטוי 'חוקה אחת לכם'. הביטוי "קהל" כשלעצמו אינו כולל בהכרח את הנשים!}} '''"הַקָּהָל"''' ([[במדבר טו טו]]), אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים. נָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם"'''. {{הע-שמאל|בפס' ב נאמר "דבר אל בני ישראל". כיוון שמצוות הנסכים חלה גם על גרים – צריך לציין זאת במפורש, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|לעיל פיסקה לט.]]}} '''"וְלַגֵּר הַגָּר"''', לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים. שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא בסוף ז,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סט|לעיל פיסקה סט.]]}} '''"חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם"''' – שֶׁיִּנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. {{הע-שמאל|הביטוי "לפני ה'" מרמז לציץ בגזרה שווה, וגם למשמעות "בעיני ה'", שהקב"ה מתרצה וסולח לישראל ולגרים באותה מידה, למרות שבפסוק הנ"ל מופיע רק "עוון הקדשים אשר יקדישו '''בני ישראל'''".}} '''"כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'" ([[שמות כח לח]]), אֵין לִי אֶלָּא הַצִּיץ מְרַצֶּה לְיִשְׂרָאֵל. לַגֵּרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'"'''. {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה עא|לעיל פיסקה עא.]]}} '''"תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם"''' ([[במדבר טו טז]]), בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח בְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! }} ===פיסקה קי=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו יז-כא''' {{הע-שמאל|ר' ישמעאל טען (לעיל פיסקה קז) שמצוות הנסכים חלה רק לאחר ההתישבות בארץ, 14 שנים אחרי שנכנסו אליה; אבל בעניין מצוות חלה הוא מודה שהיא חלה מיד עם הכניסה לארץ, שהרי לא כתוב בה "ישיבה בארץ"; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ז|תוספתא מנחות ו ז.]]}} '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה"''' ([[במדבר טו יז]]-יח), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שִׁנָּה הַכָּתוּב בִּיאָה זוֹ מִכָּל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! שֶׁבְּכָל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הוּא אוֹמֵר "וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ" ([[שמות יב כה]]), "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" ([[שמות יג ה]], [[דברים יא כט]]). וְכָאן הוּא אוֹמֵר "בְּבֹאֲכֶם", לְלַמֶּדְךָ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ – מִיָּד נִתְחַיְּבוּ בַּחַלָּה! {{הע-שמאל|ר' יהודה מסביר את המחלוקת בין ר' אליעזר לר' עקיבא כויכוח על פרשנות הביטוי 'לחם הארץ': האם מדובר על לחם מתבואה שצמחה בארץ או על לחם שנאפה בארץ. ר' עקיבא נעזר גם בביטוי "שמה", הרומז לדעתו על לחם "משם", מחו"ל.}} '''"אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה"''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: פֵּרוֹת חוּ"ל שֶׁנִּכְנְסוּ בָּאָרֶץ חַיָּבִים בַּחַלָּה. יָצְאוּ מִיכָּן לְשָׁם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר ([[ביאור:משנה חלה פרק ב|חלה ב א.]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פֵּרוֹת חוּ"ל שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ" ([[במדבר טו יט]]) – לְהוֹצִיא אֶת שֶׁל חוּ"ל. וְרַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁמָּה", בֵּין שֶׁל אֶרֶץ בֵּין שֶׁל חוּ"ל. יָצְאוּ מִיכָּן לְשָׁם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ", בֵּין בָּאָרֶץ וּבֵין בְּחוּ"ל. וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁמָּה": שָׁם אַתָּה חַיָּב, חוּץ לְשָׁם אַתָּה פָּטוּר. {{הע-שמאל|לרשימת חמשת מיני הדגן ראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק א|חלה א א-ד,]] [[ביאור:משנה מנחות פרק י#משנה ז|מנחות י ז,]] [[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ה|ופסחים ב ה.]] כאן מודגשת המסקנה ממשנת פסחים, שחמשת מיני דגן עלולים להחמיץ, ולכן דווקא מהם אופים מצה, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|מכילתא פסחא ח.]]}} '''"וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ"''' ([[במדבר טו יט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" ([[במדבר טו כ]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שְׁאָר פֵּרוֹת בַּמַּשְׁמָע? הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן "לֶחֶם" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "לֶחֶם" ([[דברים טז ג]]). מָה לֶחֶם הָאָמוּר לְהַלָּן – חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, אַף לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן – חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. וְאֵלּוּ הֵן: חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכֻסְּמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. יָצְאוּ אֹרֶז וְדֹחַן, וְהַפְּרָגִים וְהַשֻּׁמְשְׁמִים – שֶׁאֵינָן בָּאִים לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ, אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן. {{הע-שמאל|ר' יאשיה חולק על הדרשה הקודמת, שפירשה את הפסוק על הפרשת חלה. יש קשרים רבים בין החלה לתרומה; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ט|חלה א ט]] ואכן ר' יאשיה מוצא בפרשתנו גם את איזכור התרומה הגדולה. ר' יונתן מוצא צורך בחזרה על הביטוי "תרומה לה'": החלה היא חובה, ולכן יש להפריש אותה אפילו אם הבצק נטמא, כפי שקורה בדרך כלל – ראו דעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ג|בחלה ב ג.]]}} '''"תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'"''' – בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּתְרוּמַת חַלָּה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" – הֲרֵי תְּרוּמַת חַלָּה אֲמוּרָה! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'"? בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" ([[דברים יח ד]]) – חוֹבָה. אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'". חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת. {{הע-שמאל|למרות הכינוי "'''ראשית''' עריסותיכם", שעשוי להתפרש כחמרי הגלם של הבצק – הקמח, אין להפריש חלה מן הקמח (ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ה|חלה ב ה]]), אלא רק לאחר שעירבו אותו במים. לדעת ר' יוחנן בן נורי, מיצירת הבצק ולישתו (המכונה 'גלגול' בקמח חיטה ו'טמטום' בקמח שעורה) – אין לאכול ממנו עד שיפריש את החלה, והאוכלו לפני כן חייב מיתה בידי שמים. ר' עקיבא מסמן את גמר המלאכה של הכנת הבצק המחייב את הפרשת החלה בקרימת הלחם בתנור, כלומר תחילת האפיה שלו. וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ג|חלה ג, א]] ומשנה ו.}} '''"רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"''' ([[במדבר טו כ]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַקְּמָחִים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם", מִשֶּׁתִּתְעָרֵס! מִיכָּן אָמְרוּ: אוֹכְלִים עֲרַאי מִן הָעִסָּה עַד שֶׁתִּתְגַלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. גִּלְגְּלָה בַּחִטִּים וְטִמְטְמָה בַּשְּׂעוֹרִים – הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חַיָּב מִיתָה! כֵּיוָן שֶׁנּוֹתֶנֶת מַיִם – מַגְבַּהַת חַלָּתָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא שָׁם חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח וְעוֹד, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כַּשִּׁעוּר. שֶׁאֵין מַפְרִישִׁים חַלָּה מִן הַקֶּמַח. אֵיזוֹ הִיא גְּמַר מְלַאכְתָּהּ? קְרִימָתָהּ בַּתַּנּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: מִשֶּׁתִּגָּלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. {{הע-שמאל|גם ר' יוחנן בן נורי מודה לר' עקיבא שבדיעבד, אם לא הפריש חלה מהבצק – יפריש אותה מהלחם האפוי.}} הֲרֵי שֶׁלֹּא הִפְרִישׁ חַלָּה מִן הָעִסָּה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ חַלָּה מִן הַלֶּחֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם '''מִלֶּחֶם''' הָאָרֶץ" מִכָּל מָקוֹם. יַפְרִישׁ מִן הָעִסָּה אַחַת וּמִן הַלֶּחֶם אַחַת, וְיַפְרִישׁ שְׁתֵּי חַלּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ": מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, אַחַת – אַף תְּרוּמַת חַלָּה, אַחַת; מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, {{ב|עוֹלָה בְּאֶחָד מֵאָה|אם התערבה בחולין שכמותם יותר מפי מאה ממנה}} – אַף חַלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהּ. {{הע-שמאל|ר' יאשיה מדמה את החלה לתרומה גדולה, וראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ט|חלה א ט.]] ר' יונתן מנסה להשוות את החלה לתרומת מעשר, ששיעורה מפורש – מעשר מן המעשר, ודורש להפריש עשירית מן הבצק; אבל ר' יאשיה סותר את דבריו בעזרת הפסוק "כתרומת גורן" – כלומר כתרומה גדולה.}} וּמַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, אִם נָפְלָה {{ב|לְתוֹךְ מֵאָה|פי מאה או פחות מזה}} – מְדַמַּעַת וְחַיֶּבֶת בַּחֹמֶשׁ – אַף תְּרוּמַת חַלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהּ – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. נָם לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: אַתָּה מַקִּישׁוֹ לִתְרוּמַת גֹּרֶן, סְתוּמָה; אֲנִי אַקִּישֶׁנּוּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, הַמְּפֹרֶשֶׁת! אָמַר לוֹ: וְתִנָּטֵל אֶחָד מֵעֲשָׂרָה? אָמַר לוֹ: תִּנָּטֵל! אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ", לִתְרוּמַת גֹּרֶן הִקַּשְׁתִּיהָ, וְלֹא הִקַּשְׁתִּיהָ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר! {{הע-שמאל|פסוק כ היה עלול להתפרש שאת הבצק הראשון שיכינו בא"י יתנו כחלה וכל שאר העיסות לא יהיו חייבות בחלה. הצמצום "'''מ'''ראשית עריסותיכם" מלמד שמכל עיסה יש להפריש חלק לחלה.}} '''"מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"''' ([[במדבר טו כא]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם" שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּעִסּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"; מִקְצָתָהּ, וְלֹא כֻּלָּהּ. {{הע-שמאל|מתנות עניים חייבות בחלה, למרות שהן פטורות מהמעשר; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ג|חלה א ג.]]}} '''"מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"''' – לְהָבִיא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁחַיָּבִים בַּחַלָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמַה שְּׁאָר הַפֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"; לְהָבִיא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁחַיָּבִים בַּחַלָּה. {{הע-שמאל|הצד השני של אותו הק"ו: למרות שמתנות עניים חייבות בחלה – דווקא המתנות מחמשת המינים חייבות בה ולא שאר הפירות, ראו גם לעיל בדרשה על פס' יט.}} '''"מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"''', לְהוֹצִיא שְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמַה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר – חַיָּבִים בַּחַלָּה. שְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ חַיָּבִים בַּחַלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֶחֶם". נֶאֱמַר כָּאן "לֶחֶם" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "לֶחֶם"; מַה לֶּחֶם הָאָמוּר לְהַלָּן – מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים, אַף לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים. {{הע-שמאל|קדשים פטורים מהחלה, וראו [[ביאור:תוספתא/חלה/א#ג|תוספתא חלה א ג-ד.]] עיסת מע"ש בירושלים אמנם מקודשת, אבל כיוון שהיא נאכלת לבעלים היא חייבת בחלה.}} '''"מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף עִסַּת תְּרוּמָה וְעִסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה"; אֶת שֶׁהַמּוּרָם קֹדֶשׁ וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. וְלֹא שֶׁזֶּה וָזֶה קֹדֶשׁ! אֲבָל אָמְרוּ: עִסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. {{הע-שמאל|שיעורי החלה – ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ז|חלה ב ז.]] ר' יהודה רואה את ההבדלים בין הנחתום לבעל הבית כהבדל מגדרי: הוא טוען שנשים מקמצות יותר מגברים, ולכן החמירו בשיעור החלה של האשה והקילו בשיעור החלה של הנחתום – הגבר, אבל מעיקר הדין מספיק לכולם לתת חלה של 1/48; אבל חכמים טוענים שהשיעור תלוי בגודל העיסה, וראיה לדבריהם מהמשנה שם, שהאשה שאופה כמות גדולה למכור בשוק – דינה כדין הנחתום, והגבר האופה לעצמו או לבנו – דינו כדין האופה לעצמו; והשוו [[ביאור:תוספתא/חלה/א#ו|תוספתא חלה א ו.]] רשב"י מכשיר בדיעבד גם חלה של 1/60.}} '''"תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה", אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר חַלָּה! תַּלְמוּד לוֹמַר: "תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה", עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן. מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: שִׁעוּר חַלָּה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְשֶׁל נַחְתּוֹם – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ חַלָּה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד מִכ"ד וְשֶׁל נַחְתּוֹם אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה? לְפִי שֶׁהָאִישׁ – עֵינוֹ יָפָה, וְהָאִשָּׁה – עֵינָהּ רָעָה, וּכְשֶׁתִּפְחֹת – לֹא תִּפְחֹת מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. לְכָךְ נֶאֱמַר "תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה", עַד שֶׁיְּהֵא בָּזֶה כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבָזֶה כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן. מִיכָּן אָמְרוּ: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁעוֹשֶׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה; וְהָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה וּמוֹכֶרֶת בַּשּׁוּק – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. נִטְמְאָת עִסָּתָהּ, שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. נִטְמְאָת מְזִידָה – נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חוֹטֵא נִשְׂכָּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ לֹא עָלָה בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים – יָצָא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן. {{הע-שמאל|יבולי ספיחי השביעית חייבים בחלה, למרות שהם פטורים מהמעשרות אפילו לבעל הבית; וראו [[ביאור:משנה שביעית פרק ט#משנה ט|שביעית ט ט.]]}} '''"לְדֹרֹתֵיכֶם"''' – לְהָבִיא אֶת עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁהִיא חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה שְּׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁפְּטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה? וַהֲרֵי לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה יוֹכִיחוּ, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר וְחַיָּבִים בַּחַלָּה! וְהֵן יוֹכִיחוּ לְעִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁפְּטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר – שֶׁתִּהְיֶה חַיֶּבֶת בַּחַלָּה! לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁמִּינָם חַיָּבִים בַּמַּעַשְׂרוֹת – לְפִיכָךְ חַיָּבִים בַּחַלָּה. תֹּאמַר בְּעִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁמִּינָהּ פָּטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת – לְפִיכָךְ תְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה! תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְדֹרֹתֵיכֶם", לְהָבִיא אֶת עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁתְּהֵא חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. מִיכָּן אָמְרוּ: הָאוֹכֵל מֵעִסַּת שְׁבִיעִית עַד שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ – חַיָּב מִיתָה! }} ===פיסקה קיא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו כב-כו''' {{הע-שמאל|לכאורה יש סתירות בין פרשתנו לבין [[ויקרא ד]], שם מופיע פר לחטאת כקרבן הציבור. הדרשה טוענת שכאן מדובר בעבירה מסוימת אחת – ע"ז, ועליה מביאים פר לעולה והיחיד מביא עז לחטאת; וראו [[ביאור:תוספתא/הוריות/א#י|תוספתא הוריות א י.]]}} '''"וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ"''' ([[במדבר טו כב]]), עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא עָלֶיהָ פָּר. וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ – לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלִדּוֹן {{ב|בַּקְּבוּעָה,|עז, חטאת ליחיד בע"ז – ולא שעיר}} שֶׁיְּהֵא צִבּוּר מֵבִיא עָלֶיהָ פַּר וְשָׂעִיר: פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת; לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! {{הע-שמאל|שתי דרשות המיועדות לטעון שכאן מדובר דווקא בע"ז; יתכן שהן רומזות לנוצרים שהפרו את הברית וגילו פנים בתורה ופרקו מעליהם את עול ההלכה: הראשונה דורשת את 'כל המצוות' – 'דברי הברית' – 'לעבור בריתו', שנאמר על עובד ע"ז; ורבי דורש גזירה שווה "כל" ישירות מכאן לע"ז; וראו גם [[ביאור:מכילתא_מנוקדת_ומעוצבת/מסכתא_דפסחא_בא#פָּרָשָׁה_ה|מכילתא פסחא ה,]] שם מאשימים את ישראל בע"ז במצרים.}} '''"וְכִי תִּשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ"''', בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה"''' ([[במדבר טו כד]]). יִחֵד הַכָּתוּב מִצְוָה זוֹ אֲמוּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה! אַתָּה אוֹמֵר זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַמִּצְו‍ֹת"'''; בָּאוּ כָּל הַמִּצְו‍ֹת לְלַמֵּד עַל מִצְוָה אַחַת. מָה הָעוֹבֵר עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת פּוֹרֵק עֹל, וּמֵפֵר בְּרִית, {{ב|וּמְגַלֶּה פָּנִים|מתחצף}} בַּתּוֹרָה, אַף הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה אַחַת פּוֹרֵק עֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה. וְאֵיזוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה; שֶׁנֶּאֱמַר "לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ" ([[דברים יז ב]]). וְאֵין בְּרִית אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית" ([[דברים כח סט]]). רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "כֹּל" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "כֹּל" ([[שמות כ ד]]). מַה כֹּל הָאָמוּר לְהַלָּן – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כֹּל הָאָמוּר כָּאן – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! {{הע-שמאל|רשימת '''כל''' המצוות שציווה הקב"ה בהיסטוריה המקראית בדורות השונים, לאדם, לאבות, למשה וכן עשר הדברות – נדרשת '''כאילו''' העובד ע"ז כפר בכולן; עבירה אחת שקולה כנגד התורה כולה, שנאמרה כולה בבת אחת (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|לעיל פיסקה מב]]). בסוף הדרשה מופיעה הדרשה החיובית: הכופר בע"ז כאילו מודה בכל התורה כולה, וראו [[מגילה יג א]]. הדרשה מכוונת ליהודים הכופרים בע"ז ואינם מקפידים על כל המצוות האחרות (עמי הארץ, ובדומה לרוב הציבור ה"חילוני" בימינו) – וליהודים העובדים את הקב"ה בשיתוף עם אלים נוספים. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יא#פיסקה נד|ספרי דברים סוף נד.]]}} '''"אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר" ([[שמות כ א]]). "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים" וְגוֹ' ([[תהלים סב יב]]), "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'" ([[ירמיה כג כט]]). מִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה"''' ([[במדבר טו כג]]). מִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוּוּ נְבִיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה'"'''. וּמִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוּוּ אָבוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם"'''. וּמֵהֵיכָן הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְצַוּוֹת אֶת הָאָבוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם" ([[בראשית ב טז]]). מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה – כּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ הַנְּבִיאִים, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ אָבוֹת. וְכָל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה – מוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה.}} '''"וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה"''' ([[במדבר טו כד]]), יִחֵד הַכָּתוּב מִצְוָה זוֹ אֲמוּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה! '''"וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה"''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|בעבירה אחרת של הציבור מביאים פר לחטאת ואילו כאן -פר לעולה ושעיר לחטאת, וביום הכיפורים מביאים שני שעירים לחטאת ואיל לעולה. הדרשה עוסקת בהבדלים בין שלושת הקרבנות הללו, ומדגישה שכאן מביאים רק פר אחד לעולה ורק שעיר אחד לחטאת. דורש "אחד".}} שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה – מֵבִיא פָּר לְחַטָּאת. כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּבִיא פָּר לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר... '''אֶחָד''' לְעֹלָה וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ". אוֹ אַף לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּמִּשְׁפָּט", כַּסֵּדֶר הָאָמוּר! '''"וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת"''' לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, מֵבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים לְחַטָּאת. כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּשְׂעִיר עִזִּים '''אֶחָד''' לְחַטָּאת"! '''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' ([[במדבר טו כה]]), {{הע-שמאל|אם השגגה היא של בית הדין הגדול, יש להקריב קרבן לכל בית דין של כל שבט, ראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] וכל השבטים חייבים לשלוח קרבנות כדי שכל הציבור יתכפר. ר' אליעזר טוען שאפילו אם היה הציבור מזיד בעבודה זרה הם יכולים להסתמך על ההוראה השגויה של בית הדין ולהתכפר, כאילו היו שוגגים. רבי אינו מרחיק לכת עד כדי כך, ודורש שלפחות חלק מהציבור יהיו שוגגים כדי לאפשר את הכפרה, וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ד|הוריות א, ד]] – המשנה מחמירה עוד יותר מרבי ודורשת מכל היחידים המזידים קרבן יחיד.}} מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם עִכֵּב אֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים וְלֹא הֵבִיא, שֶׁהוּא מְעַכֵּב אֶת הַכַּפָּרָה. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם"'''. שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין שׁוֹגְגִין בֵּין מְזִידִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי שְׁגָגָה הִיא"'''. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לַעֲשׂוֹת זְדוֹן הַצִּבּוּר כִּשְׁגָגָה, שֶׁאֲפִלּוּ הֵן מְזִידִין – יְהוּ לְפָנָיו כִּשְׁגָגָה! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"כִּי שְׁגָגָה הִיא"'''! רַבִּי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיוּ מִקְצָת צִבּוּר שׁוֹגְגִים וּמִקְצָתָן מְזִידִים – שֶׁיִּהְיוּ לְפָנָיו כִּשְׁגָגָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי שְׁגָגָה הִיא"'''! '''"וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'"''', רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, וְעָשׂוּ שְׁאָר שְׁבָטִים {{הע-שמאל|ר' יאשיה מחייב את כל השבטים שחטאו בשגגה בגלל הוריית אחד מבתי הדין השבטיים; ר' יונתן חולק עליו, ומחייב 12 פרים רק על הוראת בית הדין הגדול. ר' יהודה מחייב על שגגת בית הדין השבטי רק את השבט בפר יחיד ופוטר את שאר השבטים; במקרה של שגגה בבית הדין הגדול הוא מסכים עם קודמיו; רשב"י מחייב על הוריה בטעות של בי"ד הגדול 13 פרים; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] [[ביאור:תוספתא/הוריות/א#ח|ותוספתא הוריות א ח.]]}} מִנַּיִן שֶׁיְּהוּ מְבִיאִים עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'"'''. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא אוֹתוֹ שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, שֶׁהוּא מֵבִיא. עָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, מִנַּיִן שֶׁשְּׁאָר שְׁבָטִים מְבִיאִים עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'"'''! רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּינוֹ – אוֹתוֹ שֵׁבֶט חַיָּב וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים פְּטוּרִים. עָשָׂה עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל – אוֹתוֹ שֵׁבֶט מֵבִיא פָּר וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים מְבִיאִים עַל יָדָיו. וּמָה הֵן מְבִיאִים עַל יָדָיו? שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים! רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר; שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: פַּר אֶחָד לְבֵית דִּין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר מִצְו‍ֹת; אֲבָל בַּעֲבוֹדָה זָרָה – מִתְחַיֵּב פַּר וּמִתְחַיֵּב שָׂעִיר: פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת! לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! {{הע-שמאל|שני כללים המקובלים על כל התנאים החלוקים לעיל: בי"ד שבטי או בי"ד גדול מתחייב רק אם רוב הציבור (השבט או העם כולו) נשמע להם ועשו כהוראתם; דין פרי ושעירי ע"ז דומה, מבחינת מספר הפרים – לדין פרי החטאת של הוראותם בשאר המצוות.}} רֹב הַשֵּׁבֶט – כְּכָל הַשֵּׁבֶט; רֹב הַצִּבּוּר – כְּכָל הַצִּבּוּר! '''"וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'"''' – זוֹ עוֹלָה, '''"וְחַטָּאתָם"''' – זוֹ חַטָּאת, '''"עַל שִׁגְגָתָם"''' – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר! '''"עַל שִׁגְגָתָם"''' – שֶׁיְּהֵא חַטָּאתָן כְּשִׁגְגָתָן: מַה שִּׁגְגָתָן, בְּכָל הַמַּעֲשִׂים – אַף חַטָּאתָם, בְּכָל הַמַּעֲשִׂים! {{הע-שמאל|כל הציבור שחטא בשגגה מתכפר בקרבן של בית הדין, כולל נשים וגרים – אבל לא הכהן הגדול שהורה לעצמו, ואינו תלוי בהוראת בית הדין; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק ב|הוריות ב א-ג.]] הכהן אינו חלק אוטומטי מהציבור בענייני הכפרה, וגם ביום כיפור הוא מתכפר בפר מיוחד ולא עם שאר הציבור. אם הוא שגג בע"ז הוא מביא עז, כמו היחיד. אבל כהן גדול שאינו מורה לעצמו אלא שוגג עם הציבור – פטור מהשעירה, כאמור במשנה שם.}} '''"וְנִסְלַח"''' ([[במדבר טו כו]]) – אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; נָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''. '''"וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם"''', לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים; שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים! '''"כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְצִבּוּר מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וּמָשִׁיחַ מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. אִם לָמַדְתִּי לַצִּבּוּר, כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה, אַף מָשִׁיחַ, הוֹאִיל וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – יָבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר – מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר, אֵינוֹ דִּין שֶׁמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. }} ===פיסקה קיב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו כז-לא''' {{הע-שמאל|בעבירת ע"ז נדונים המשיח והנשיא כיחידים ומביאים עז, ורק בית הדין מביא שעיר לחטאת ופר לעולה; קרבן העז מכונה 'קבועה', כי בדרך כלל מביאים אותו.}} '''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה"''' ([[במדבר טו כז]]), עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת, שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא עֲלֵיהֶם כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, נָשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִים פָּר. הֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ, לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלִידּוֹן בִּקְבוּעָה: שֶׁיְּהוּ יָחִיד וְנָשִׂיא וּמָשִׁיחַ מְבִיאִים עָלֶיהָ עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת. לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! {{הע-שמאל|שתי דרשות דומות, הלומדות מקרבן הציבור לקרבן היחיד: הראשונה לומדת מההקשר ומסמיכות הפרשיות, והדרשה השניה, של ר' יצחק, לומדת מעצם השינוי בין קרבנות על שגגת ע"ז מקרבנות שגגה רגילים.}} בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה הָעִנְיָן מְדַבֵּר? בַּעֲבוֹדָה זָרָה! רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? הֲרֵי אַתָּה דָן: צִבּוּר הָיָה בִּכְלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְשִׁנָּה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו. וְיָחִיד הָיָה בִּכְלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְשִׁנָּה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו; מַה לְּהַלָּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף כָּאן בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! {{הע-שמאל|המזיד אינו מתכפר בקרבן, וראו לקמן פס' ל ובדרשה עליו. עז בת שנתה – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ד|פרה א ד.]]}} '''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמְּזִידָה. '''"וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת"''' – זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵז" צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא בַּת שְׁנָתָהּ! {{הע-שמאל|השוגג צריך כפרה, כי הדרשן מניח שיש לו אשמה מסויימת מחטאים קודמים, למרות שחטא בטעות. והשוו [[מכות י ב]].}} '''"בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה"''' – לְהוֹצִיא אֶת דִּקְדּוּקֵי עֲבוֹדָה זָרָה. {{הע-שמאל|שתי דרשות מקילות בצורך בכפרה על עבירת ע"ז בשוגג: 'דקדוקי ע"ז' הם עבירות שאין עליהן עונש מוות במזיד, כגון מחבק ומנשק ע"ז, ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו.]] דורש 'בחטאה': בע"ז אינו צריך לכפר על הדקדוקים וחייב כפרה רק על חטא גמור, למרות שבשאר האיסורים חייב גם אם רק התחיל בחטא. כמו כן אינו חייב כפרה באשם תלוי על ספק ע"ז בשגגה, אלא רק על הוודאי. (ההקלה האחרונה אינה מופיעה בהלכה התלמודית אלא רק כאן.)}} '''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֵג"''' ([[במדבר טו כח]]), חֲטָאִים שֶׁבְּיָדוֹ, הֵם גָּרְמוּ לוֹ שֶׁיָּבֹא לְבֵית הַחַטָּאת! שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם מִצְו‍ֹת, קַלּוֹת, הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל דִּקְדּוּקֵיהֶם. עֲבוֹדָה זָרָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל דִּקְדּוּקֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה"''' – לְהוֹצִיא אֶת דִּקְדּוּקֵי עֲבוֹדָה זָרָה! '''"וְכִפֶּר עָלָיו"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק; שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם מִצְו‍ֹת, קַלּוֹת, הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל סְפֵקָן. עֲבוֹדָה זָרָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל סְפֵקָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכִפֶּר עָלָיו"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק! '''"וְנִסְלַח לוֹ"''' – סְלִיחָה גְמוּרָה, כְּכָל הַסְּלִיחוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|דרשה משונה, המוציאה את הנשים מהמתכפרים על שגגת ע"ז וסותרת את הדרשה דלעיל פיסקה קיא על "ונסלח".}} '''"הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' ([[במדבר טו כט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" ([[ויקרא כג מב]]) שׁוֹמֵעַ אֲנִי: אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"; זֶה בָּנָה אָב, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "אֶזְרָח" – בִּזְכָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|דורש 'בבני ישראל', שאין כפרה לגוי.}} דָּבָר אַחֵר: '''"הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' לָמָּה נֶאֱמַר? – שֶׁהָיָה בַּדִּין: יִשְׂרָאֵל נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה – וְהַגּוֹיִים נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה. אִם לָמַדְתִּי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּבִיאִין עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה – אַף הַגּוֹיִים מְבִיאִים עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''': יִשְׂרָאֵל מְבִיאִין עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין הַגּוֹיִים מְבִיאִים עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה! {{הע-שמאל|שכל היחידים שווים בקרבנם – עז.}} '''"תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם"''' – לַיָּחִיד וְלַנָּשִׂיא וְלַמָּשִׁיחַ. שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְצִבּוּר {{ב|מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת,|פר}} {{ב|וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה,|פר ושעיר}}, וּמָשִׁיחַ {{ב|מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת,|פר}} וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. אִם לָמַדְתִּי לַצִּבּוּר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. [אַף מָשִׁיחַ, הוֹאִיל וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְווֹת יָבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה!] וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר – מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם"''' לַיָּחִיד וְלַנָּשִׂיא וְלַמָּשִׁיחַ! {{הע-שמאל|ר' יהודה לומד מכאן לכל החטאות בתורה, שהן מובאות דווקא בעבירות שהעושה אותן בזדון חייב כרת.}} '''"לָעֹשֶׂה בִשְׁגָגָה"''', רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּשְׁגָגָה – כַּעֲבוֹדָה זָרָה. מָה עֲבוֹדָה זָרָה מְיֻחֶדֶת, מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. אַף כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּשְׁגָגָה – מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. {{הע-שמאל|משחק מילים: מגדף – הגדה של דופי. מנשה העביר ביקורת על התורה כאילו היא ספר חול, ומצא בה סיפורים מיותרים לפי דעתו, כגון סיפור הדודאים והפירוט של תולדות עשו; וראו [[בראשית רבה עב א]]-ה, וכן [[בראשית רבה פב יד]], שחז"ל חיפשו ומצאו טעמים בשני המקומות הללו.}} '''"וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה"''' ([[במדבר טו ל]]) – זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה, כִּמְנַשֶּׁה בֶן חִזְקִיָּה. '''"אֶת ה' הוּא '''מְגַדֵּף'''"''' – שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ '''בְּהַגָּדָה שֶׁל דֹּפִי''' לִפְנֵי הַמָּקוֹם. אָמַר: לֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב בַּתּוֹרָה אֶלָּא "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים" ([[בראשית ל יד]])? וְלֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב בַּתּוֹרָה אֶלָּא "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" ([[בראשית לו כב]])? עָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: "תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי? אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי, דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ?" ([[תהלים נ כ]]-כא). כִּסְבוּר אַתָּה, שֶׁמָּא כְּדַרְכֵי בָּשָׂר וָדָם דַּרְכֵי הַמָּקוֹם? "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ"! ([[תהלים נ כא]]). {{הע-שמאל|הגישה המחפשת בתורה טעם לפגם – מדומה כאן לתחילת העבירה, הגוררת אחריה עבירות קשות ממנה, כשם שחוט דק עלול לגרור חבל עבה; לכן אין לדאוג רק מפני העבירה הראשונה שביצע אלא מפני הבאות אחריה, וראו [[בראשית רבה כב ו]] [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ב|ואבות ד ב.]]}} בָּא יְשַׁעְיָה וּפֵרֵשׁ בַּקַּבָּלָה: "הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָו‍ֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹתֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה" ([[ישעיה ה יח]])! תְּחִלָּתוֹ שֶׁל חֵטְא הוּא דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל כּוּכְיָא, אֲבָל סוֹפוֹ הֱיוֹת "כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה"! רַבִּי אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת לִשְׁמָהּ – אַל יִשְׂמַח לְאוֹתָהּ מִצְוָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת מִצְו‍ֹת הַרְבֵּה! וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת – אַל יִדְאַג לְאוֹתָהּ עֲבֵרָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. {{הע-שמאל|דורש מגדף-מגרף, שהמגדף כביכול אינו משאיר לקב"ה מקום בעולם אלא חוטף הכל לעצמו, כאדם שגומר את הקערה ומרוקן אותה לגמרי; והוא חמור מעובד ע"ז שמשאיר גם לקב"ה מקום, כמי שאוכל מחצית מהקערה. לעניין עונש הכרת, המפריד בין החוטא לעם ומציל בדרך זו את העם – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה ע|לעיל ע.]]}} '''"אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף"''', רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'גָּרַפְתָּ אֶת הַקְּעָרָה וְחִסַּרְתָּהּ.' אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'גָּרַפְתָּ אֶת כָּל הַקְּעָרָה כֻּלָּהּ, וְלֹא שִׁיַּרְתָּהּ מִמֶּנָּה כְּלוּם'! '''"וְנִכְרְתָה"''', אֵין הַכְּרֵתָה אֶלָּא הַפְסָקָה. '''"הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' – מְזִידָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. '''"מֵעַמֶּיהָ"''' – וְעַמָּהּ שָׁלוֹם. {{הע-שמאל|חז"ל מזהים את העבריין עם קבוצות וזרמים דתיים בימיהם: הצדוקים כפרו בתושב"ע, ולדעת חז"ל ביזו בכך את דבר הקב"ה. הם נמנים כאן עם האפיקורסים הכופרים גם בתורה שבכתב. המגלה פנים נוהג בחוצפה כלפי התורה ומבזה אותה ברבים, והמפר את המילה מיפר בכך את הברית הלאומית עם הקב"ה. הכוונה כאן היא למושכים בערלתם שניסו להסתיר את המילה כדי להשתלב בתרבות ההלניסטית, ולנוצרים הפאוליניים, שזלזלו במצוות וביטלו את המילה ([[האיגרת אל הרומאים פרק ז|האיגרת אל הרומאים ז פס' ו.]]) לדברי ר' אלעזר המודעי ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה יא|אבות ג יא,]] [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ה|תוספתא סנהדרין יב ה;]] יתכן שהוא מתכוון לנוצרים הראשונים שפגעו בקדשים שבמקדש ובמועדים המקודשים. אמנם היו ביניהם גם מקפידים במצוות אחרות, אבל הקבוצה של הנוצרים כולה כדאית להידחות מן העולם.}} '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"''' ([[במדבר טו לא]]) – זֶה צְדוֹקִי. '''"וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר"''' – זֶה אֶפִּיקוֹרוֹס. דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"''' – זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה. '''"וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר"''' – זֶה הַמֵּפֵר בְּרִית בָּשָׂר. מִיכַּאן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִצְו‍ֹת הַרְבֵּה – כְּדַיְי הוּא לִדְחוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם. {{הע-שמאל|ביזוי דבר ה' הוא אפילו על הלכה אחת כלשהי או פסוק אחד; והשוו [[הבשורה על פי מתי פרק ה|מתי ה פס' יח-יט:]] מדובר על אדם הכופר בתוקף המחייב של המצווה "הקטנה", ולאו דווקא על מי שאינו מקיים אותה! ר' מאיר ור' נתן מפרשים את הביטוי על ת"ח שאינו לומד ומלמד כראוי.}} אָמַר: כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי, חוּץ מִדָּבָר זֶה – זֶהוּ '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"'''! אָמַר: כָּל הַתּוֹרָה אָמַר מִפִּי הַקֹּדֶשׁ, וְדָבָר זֶה מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרוֹ – זֶהוּ '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"'''! דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"''', רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: זֶה הַלָּמֵד וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה לַאֲחֵרִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה הַיָּכוֹל לִלְמוֹד וְאֵינוֹ לוֹמֵד. {{הע-שמאל|בניגוד לדרשות הקודמות שלפיהן יתכן שגם בעל מצוות רבות יחשב כמבזה את דבר ה', מזהה אותו ר' נהוראי עם מי שמבזה את כל התורה ואינו מכבד אותה כלל, ור' ישמעאל מזהה אותו עם עובד ע"ז.}} רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר: זֶה שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּל עִקָּר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"'''. שֶׁבִּזָּה עַל דִּבּוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ... לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" ([[שמות כ ב]]-ג)! {{הע-שמאל|דוגמא נאה להבדלים בדרכי המדרש של ר' עקיבא ושל ר' ישמעאל: השני אינו דורש כל מילה, וקובע 'דברה תורה בלשון בני אדם'. כאן הוא מקשה על ר' עקיבא, הדורש את הכפילות 'הכרת תכרת' לשני העולמות, ומצביע על פסוק שלישי 'ונכרתה הנפש ההיא', והרי אין מי שטוען לשלושה עולמות!}} '''"הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''', הִכָּרֵת – בָּעוֹלָם הַזֶּה, תִּכָּרֵת – לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא", שׁוֹמֵעַ אֲנִי שָׁלֹשׁ כְּרִיתוֹת בִּשְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת?... מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"'''? דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם! {{הע-שמאל|העוון דבק בנפש גם לאחר מות בעליה, ואינו ניתן להסרה אלא בתשובה. אם עשה תשובה – נמחל לו, וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ה|בתוספתא סנהדרין יב ה,]] שאפילו למנשה, המלך החוטא הגדול, נמחל לאחר שעשה תשובה. וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ח|יומא ח ח.]] הפסוק מדברים נדרש: כאשר 'שחת' – לא לו הם בניו, ואינם קשורים לקב"ה, אבל אם לא שיחת וחזרו בתשובה – הרי הם בניו והם לו.}} '''"עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ"''', כָּל הַמֵּתִים – בְּמִיתָה מִתְכַּפְּרִים. אֲבָל זוֹ – עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וּתְהִי עֲו‍ֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם" ([[יחזקאל לב כז]]). אוֹ אֲפִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ"''', וְלֹא כָּל זְמַן שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם" ([[דברים לב ה]]): כְּשֶׁמּוּמָם בָּם – אֵינָם בָּנָיו, וּכְשֶׁאֵין מוּמָם בָּם – בָּנָיו הֵם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''"עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים" ([[שמות כ ה]]), יָכוֹל, אַף עֲבוֹדָה זָרָה תְּהֵא נִפְקֶדֶת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ"'''. בָּהּ עָו‍ֹן תָּלוּי, וְאֵין נִפְקֶדֶת לֹא עַל בָּנִים וְלֹא עַל שִׁלֵּשִׁים וְלֹא עַל רִבֵּעִים. {{הע-שמאל|הדרשה של ר' ישמעאל על הכרת, המבדיל בין הנפש החוטאת לבין הדורות הבאים, והמייחסת את האשמה ואת העונש דווקא לחוטא עצמו – דומה לדרשה דלעיל פס' ל, של ר' עקיבא!}} רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: סִימָן טוֹב הוּא לָאָדָם, שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ. מֵת, לֹא נִסְפַּד וְלֹא נִקְבַּר, אֲכָלַתּוּ חַיָּה אוֹ שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים – הֲרֵי זֶה סִימָן טוֹב, שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ! {{הע-שמאל|ר' נתן טוען, בניגוד לדרשה דלעיל, שלעיתים עשויה הנפש להיענש לאחר המוות ולכפר על החטא, ועוונה לא יהיה בה. הוא מנחם כך את הקרובים של אנשים שגופותיהם נטרפו או התבזו.}} וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר "בָּעֵת הַהִיא נְאֻם ה' יֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ" ([[ירמיה ח ב]])! {{הע-שמאל|רשב"א מסיק מהביטוי 'עוונה בה' את הדין העתידי, המוכיח לדעתו את תחיית המתים.}} אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: מִיכַּאן זִיַּפְתִּי סִפְרֵי כּוּתִיִּים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים 'אֵין מֵתִים חַיִּים!' אָמַרְתִּי לָהֶם: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר 'הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ'. אֶלָּא שֶׁעֲתִידָה לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן לְיוֹם הַדִּין! }} ===פיסקה קיג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו לב-לג''' {{הע-שמאל|מיד כשהגיעו למדבר סיני, אחרי השבת ששמרו באילים (ראו [[שמות טז ל]]) – חיללו את השבת השניה.}} '''"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר"''' ([[במדבר טו לב]]), בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ אֶלָּא שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, וּשְׁנִיָּה חִלְּלוּ. {{הע-שמאל|מקושש הוא תיאור המעשה של האיש, ולא שמו.}} '''"וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"''', תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע. אַתָּה אוֹמֵר תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אִישׁ וּשְׁמוֹ מְקֹשֵׁשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"''' ([[במדבר טו לג]]). הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"? תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע. {{הע-שמאל|ר' עקיבא מזהה את המקושש עם צלפחד, שבנותיו אמרו שמת במדבר בחטאו. ר' יהודה נוזף בו בטענה שאפילו אם הוא צודק אין לגלות מה שהתורה רצתה להסתיר; והוא טוען שצלפחד היה מהמעפילים – חטא פחות גדול מזה של המקושש.}} וּמִי הָיָה? זֶה צְלָפְחָד, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: נֶאֱמַר כָּאן "מִדְבָּר" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "מִדְבָּר" ([[במדבר כז ג]]). מַה מִּדְבָּר הָאָמוּר לְהַלָּן – צְלָפְחָד, אַף מִדְבָּר הָאָמוּר כָּאן – צְלָפְחָד. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: עָתִיד לִיתֵּן אֶת הַדִּין כָּל הָאוֹמֵר צְלָפְחָד מְקֹשֵׁשׁ הָיָה. אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּיסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? אֶלָּא מֵאַיִן הָיָה? מִן הַמַּעְפִּילִים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר" ([[במדבר יד מד]]). {{הע-שמאל|השומרים התרו בו והודיעו לו שיומת בסקילה כי עבר על "קוצר" בשבת; דורש "המוצאים" שמצאו שחייב מיתה; וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|תוספתא סנהדרין יא א.]] החובה המופיעה שם להודיע למקושש באיזו מיתה יומת סותרת את הפשט, שלפיו לא ידעו כיצד ימיתוהו, אם בכלל.}} '''"וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"''', מַגִּיד שֶׁמִּינָּה מֹשֶׁה שׁוֹמְרִים, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ. '''"וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"''' ([[במדבר טו לג]]) עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וַיִּמְצְאוּ אִישׁ", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ"? מַגִּיד שֶׁהִתְרוּ בוֹ מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ. מִיכָּן לְכָל אֲבוֹת מְלָאכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁמַּתְרִים בָּהֶם מֵעֵין מְלַאכְתָּן. {{הע-שמאל|התראה בעבודה זרה מתחייבת כי הפסוק 'על פי שנים עדים...' ([[דברים יז ו]]), שנדרש [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ט|במכות א ט]] על ההתראה – עוסק בעובדי ע"ז, וממנה לומד ר' יצחק שכל חייבי מיתה צריכים התראה.}} רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! מָה עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּתְרוּ בוֹ – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ"? מְלַמֵּד שֶׁהִתְרוּ בוֹ וְאַחַר כָּךְ הֱבִיאוּהוּ אֵצֶל מֹשֶׁה. {{הע-שמאל|ר' יאשיה קורא את הפסוק בסדר הפוך: הביאוהו לפני אהרון ואחר כך לפני משה. ר' אליעזר מפרש בדומה לפשט, שהביאו אותו לפני משה ואהרון שהיו יחדיו (בבית המדרש); וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל פיסקה סח.]]}} '''"אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה"''', אִם מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אַהֲרֹן הֵיאַךְ הָיָה יוֹדֵעַ? אֶלָּא סָרֵס אֶת הַמִּקְרָא וּדְרֹשֵהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם. }} ===פיסקה קיד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו לד-לו''' {{הע-שמאל|מדרך ההריגה של המקושש לומדים הלכות הוצאה להורג לדורות. חייבי המיתה נחבשים בזמן המשפט ואינם משוחררים להמלט.}} "וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר" ([[במדבר טו לד]]), מַגִּיד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶחְבָּשִׁים. {{הע-שמאל|בניגוד לדברי ר' יוסי בר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|בתוספתא סנהדרין יא א,]] שההתראה כולל גם את דרך ההמתה הצפויה, כאן משה אינו יודע כיצד יש להמית את המקושש.}} "כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ", וַהֲלֹא כָּתוּב "מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת" ([[שמות לא יד]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי לֹא פֹרַשׁ"? אֶלָּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה יָמוּת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ! "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ" ([[במדבר טו לה]]) – לְדוֹרוֹת; "רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים" – לְשָׁעָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כא#פיסקה רכ|ספרי דברים רכ]] [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רמ|ושם רמ.]] בשלב הראשון רוגמים אותו העדים במעמד כל הקהל: הם מפילים אותו מהגג ואם לא מת עדיין – מניחים עליו אבן גדולה אחת; ורק אם לא מת מהנפילה ומהאבן משתתפים כולם בהמתתו; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו ד.]]}} "כָּל הָעֵדָה" – בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה. אַתָּה אוֹמֵר בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה, אוֹ "כָּל הָעֵדָה" כְּשָׁמוּעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ" ([[דברים יז ז]])! הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הָעֵדָה"? בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו|סנהדרין ו א,]] על מיקום ההוצאה להורג.}} "'''וַיּוֹצִיאוּ''' אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה" ([[במדבר טו לו]]), מְלַמֵּד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶהֱרָגִים חוּץ לְבֵית דִּין. "וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָאֲבָנִים", כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "בָּאֲבָנִים", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן" ([[ויקרא כד כג]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? – בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת; אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו; נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ – הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו. אִם מֵת בָּהּ – יָצָא; וְאִם לָאו – הָעֵד הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ. אִם מֵת בָּהּ – יָצָא; וְאִם לָאו – רְגִימָתוֹ בְּכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה" ([[דברים יז ז]]). נִמְצֵיתָ מְקַיֵּם "רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים", וְנִמְצֵיתָ מְקַיֵּם "וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו ד,]] שר' אליעזר מחייב תליה של כל הנסקלים.}} "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה", אָמַר לָהֶם: סִקְלוּהוּ – וְסָקָלוּ; תְּלוּהוּ – וְתָלוּ. אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁיִּתְלוּ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ" ([[דברים כא כב]]), דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. {{הע-שמאל|משה לא ידע כיצד יש להמית את המקושש כדי שהמקושש יגרום לדין ההמתה להילמד, וראו בתחילת הפיסקה. לעיקרון "מגלגלים זכות ע"י זכאי" וכו' ראו [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#יב|תוספתא יומא ד יב.]]}} אָמַר רַבִּי חִידְקָא, שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר: יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה שֶׁמְּקוֹשֵׁשׁ בְּמִיתָה, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה יוּמַת. רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה; אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּב מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יָדָיו! לְכָךְ מְגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב! }} ===פיסקה קטו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו לז-מא''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/קידושין/א#ח|תוספתא קידושין א ח,]] שהיו נשים שנהגו להטיל ציצית בבגדיהן, וכן דעת חכמים – בניגוד לרשב"י. לפי התוספתא מסכימים שני הצדדים שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמה, והמחלוקת היא האם ציצית היא כזאת. ר' יהודה מסכים עם רשב"י, ומסביר את הציצית המוטלת בטלית האשה כבגד משותף גם לבעלה.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת"''' ([[במדבר טו לז]]-לח), אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַנָּשִׁים מִן הַצִּיצִית, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ, נָשִׁים פְּטוּרוֹת. שֶׁזֶּה הַכְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ – נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּנָשִׁים; בִּכְשֵׁרִים וְלֹא {{ב|בַּפְּסוּלִים!|בעבדים}}. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: בְּיִחוּד בִּטְּלוּ חֲכָמִים אֶת הָרְדִיד שֶׁל אִשָּׁה מִן הַצִּיצִית, וְלֹא חִיְּבוּ בְּטַלִּית – אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁפְּעָמִים שֶׁבַּעֲלָהּ מִתְכַּסֶּה בָּהּ. {{הע-שמאל|שני הבתים הסכימו שאין שיעור לאורך חוטי הציצית, כשם שאין מקסימום לאורך הלולב. ציצית חדשה צריכה להיעשות כדעת בית שמאי, משלושה חוטים לבנים ('גדילים') וחוט תכלת אחד; אבל אם היתה ציצית כשרה והחוטים נקרעו – כל זמן שנשאר גדם לחוט באורך כלשהו היא אינה נפסלת בכך; והשוו לאיזוב שממנו מזים מי חטאת [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ט|בפרה יא ט.]]}} '''"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת"''' ([[במדבר טו לח]]), אֵין "צִיצִת" אֶלָּא דָּבָר הַיּוֹצֵא, וְדָבָר כָּל שֶׁהוּא. וּכְבָר נִכְנְסוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵּית הִלֵּל לַעֲלִיַּת יוֹנָתָן בֶּן בְּתֵירָה, וְאָמְרוּ: צִיצִית אֵין לָהּ שִׁעוּר. כַּיּוֹצֵא בוֹ אָמְרוּ: לוּלָב אֵין לוֹ שִׁעוּר. '''"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה חוּט אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "גְּדִלִים" ([[דברים כב יב]]). מִכַּמָּה גְּדִילִים אַתָּה עוֹשֶׂה? אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁלֹשָׁה שֶׁל צֶמֶר וּרְבִיעִית שֶׁל תְּכֵלֶת, וַהֲלָכָה כְּבֵית שַׁמַּאי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלָּתָהּ; אֲבָל שִׁיְּרֶיהָ וְגַרְדּוּמֶיהָ – כָּל שֶׁהוּא! '''"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה כֻּלָּהּ צִיצִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "גְּדִלִים". שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה כֻּלָּהּ גְּדִלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "צִיצִת". {{הע-שמאל|יש בציצית חלק קשור, המכונה 'גדיל' או 'גדילה', ויש חלק המכונה 'ציצית' שהוא חוטים דקים יותר היוצאים מהגדיל. מהפסוק בדברים לומדים גם שאין להטיל ציצית אלא בבגד בן 4 כנפות דווקא. וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רלד|ספרי דברים רלד.]]}} הָא כֵּיצַד? שֶׁתְּהֵא גְּדִילָה יוֹצְאָה מִן הַכָּנָף, וְצִיצִית מִן הַגְּדִילָה! '''"עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בַּעֲלֵי שָׁלֹשׁ וּבַעֲלֵי חָמֵשׁ וּבַעֲלֵי שֵׁשׁ וּבַעֲלֵי שֶׁבַע וּבַעֲלֵי שְׁמֹנֶה בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ" ([[דברים כב יב]]); יָצְאוּ בַּעֲלֵי שָׁלֹשׁ וּבַעֲלֵי חָמֵשׁ וּבַעֲלֵי שֵׁשׁ וּבַעֲלֵי שֶׁבַע וּבַעֲלֵי שְׁמֹנֶה מִן הַמַּשְׁמָע. {{הע-שמאל|מצוות ציצית תלויה בבגד ולא באדם הלובש אותו, ולכן כסות הסומא חייבת בציצית ואילו כסות הלילה פטורה ממנה.}} מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא כָּרִים וּכְסָתוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ" – פְּרָט לְכָרִים וּכְסָתוֹת. אוֹ "אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ" שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף כְּסוּת לַיְלָה בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" ([[במדבר טו לט]]), בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. וְאִם הָיְתָה מְיֻחֶדֶת לְיוֹם וָלַיְלָה – תְּהֵא חַיֶּבֶת בְּצִיצִית! מַשְׁמָע, מוֹצִיא אֶת כְּסוּת לַיְלָה וּמוֹצִיא אֶת כְּסוּת סוּמָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת", מִכָּל מָקוֹם. {{הע-שמאל|חוטי הציצית צריכים להיות טוויים ושזורים, כי נאמר 'פתיל'. הם צריכים להיות מחוברים לגוף הבגד ולא לפתיל הקשור אליו. מקומם אינו ממש בפינת הבגד אלא מרוחק ממנו מעט. בדיעבד גם ציצית הנמצאת בפינת הבגד כשרה לדעת ת"ק, אבל ר' אליעזר בן יעקב פוסל. החיבור של הציצית לבגד אינו באריגה אלא ב'תפירה', כלומר חוטי הציצית נפרדים מהחוטים הארוגים בבגד. מחלוקת האם הציציות מעכבות זו את זו, וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ג#משנה ז|מנחות ג ז.]]}} '''"וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת", שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה צֶמֶר כְּמוֹת שֶׁהוּא? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף '''פְּתִיל''' תְּכֵלֶת", טָווּי וְשָׁזוּר! אֵין לִי אֶלָּא תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר, לָבָן מִנַּיִן? הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה תֵּן תְּכֵלֶת וְתֵן לָבָן, מַה תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר – אַף לָבָן טָווּי וְשָׁזוּר! "וְנָתְנוּ" – עַל מְקוֹם הָאָרִיג, וְלֹא עַל מְקוֹם הַפְּתִיל! נְתָנָהּ עַל מְקוֹם הַפְּתִיל – כְּשֵׁרָה. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל. עַל קֶרֶן – כְּשֵׁרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פּוֹסֵל, לְפִי שֶׁאָמְרָה תוֹרָה "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ" וְלֹא עַל שְׁמֹנֶה! '''"וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת", שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֶאֶרְגֶנָּה עִמָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנָתְנוּ". הָא כֵּיצַד? – תּוֹפְרָהּ עִמָּהּ! אַרְבָּעָה צִיצִיּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁאַרְבַּעְתָּן מִצְוָה אַחַת הֵן; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבַּעְתָּן אַרְבַּע מִצְווֹת הֵם. {{הע-שמאל|דרשות של משחקי מילים על 'תכלת' ועל 'ציצית'. הדרשות קושרות את מצוות ציצית ליציאת מצרים. פסוקי שיר השירים נדרשים על מכת בכורות, והם מרמזים לדילוג של הקב"ה על בתי ישראל בזמן מכת בכורות ואת הגנתו על מי שנשאר מאחורי הכותל ולא יצא מביתו; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז.]]}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ '''תְּכֵל'''ת? עַל שֵׁם שֶׁנִּ'''תְכַּל'''וּ הַמִּצְרִיִּים בִּבְכוֹרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר" ([[שמות יב כט]]). דָּבָר אַחֵר: עַל שֵׁם שֶׁ'''כָּל'''וּ הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם; דָּבָר אַחֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ '''צִיצִ'''ית? עַל שֵׁם שֶׁהֵ'''צִיץ''' הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא", וְאוֹמֵר: "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי", וְאוֹמֵר: "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵ'''צִיץ''' מִן הַחֲרַכִּים" ([[שיר השירים ב ח]]-ט). {{הע-שמאל|דרשות על 'כנף' ועל גילוי שכינה הנגרם בדרך אסוציאטיבית מהתכלת שבציצית: המתבונן בציצית רואה "אותו", את הקב"ה!}} רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: כָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית, מַהוּ אוֹמֵר? "בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם, וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי" ([[זכריה ח כג]]). וְכָל הַמְבַטֵּל מִצְוַת כָּנָף, מַהוּ אוֹמֵר? "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ, וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה" ([[איוב לח יג]]). רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: "וּרְאִיתֶם אוֹתָם" לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא "וּרְאִיתֶם '''אֹתוֹ'''" ([[במדבר טו לט]]). מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית – מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמָה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְהָרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא" ([[יחזקאל א כו]]). {{הע-שמאל|דרשות על סדר הפרשיות בקריאת שמע, והשוו לדרשות ר' יהושע בן קורחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב, ב.]] ולדרשת רשב"י ב[[ברכות יד ב]]. בזמן הדרשן המופיע כאן עדיין לא היה נהוג לקרוא בערב את פרשת ציצית, שהרי המצווה אינה נוהגת בלילה.}} '''"וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"''' – זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'? אָמַרְתָּ: צֵא וּרְאֵה אֵיזוֹהִי פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וּמִעֵט בָּהּ עֲ"ז? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא פָּרָשַׁת שְׁמַע! תִּקְדַּם פָּרָשַׁת שְׁמַע לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'. אוֹ תִּקְדַּם פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' לְפָרָשַׁת שְׁמַע? אָמַרְתָּ: תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּמִעֵט בָּהּ עֲ"ז – לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד. תִּקְדֹּם פָּרָשַׁת צִיצִית לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'! אָמַרְתָּ: תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה – לְפָרָשַׁת צִיצִית, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בַּיּוֹם. אוֹ יְהֵא קוֹרֵא שָׁלֹשׁ בָּעֶרֶב, כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרֵא שָׁלֹשׁ בַּשַּׁחַר? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ", בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: תִּקְדֹּם פָּרָשַׁת שְׁמַע, שֶׁהִיא לִלְמֹד – לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד. וְתִקְדֹּם פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁהִיא לְלַמֵּד – לְפָרָשַׁת צִיצִית, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת. שֶׁעַל כָּךְ נִתְּנָה תוֹרָה: לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְלִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת: {{הע-שמאל|עדיף לקיים את כל המצוות, ולא רק את מצוות ציצית; אבל המקיים מצוות ציצית '''כאילו''' קיים את כולן; וראו לקמן, בסוף הפיסקה, הסיפור על תלמידו של ר' חייא והזונה.}} '''"וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית – מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|הפסוקים מקהלת ומתהלים מנגידים את הטוב – המלך – מול החוטא – דובר השקר; ההנגדה הזאת מתפרשת כהנגדה בין חז"ל והמינים – הנוצרים הראשונים. שמשון חטא בזנות כי הלך אחרי עיניו, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א ח.]] ע"ז מדומה לזנות בהרבה מקומות בתנ"ך.}} '''"וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם"''' – זוֹ מִינוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ, אֲסוּרִים יָדֶיהָ. טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ" ([[קהלת ז כו]]). וְאוֹמֵר: "וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים... כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר" ([[תהלים סג יב]]): '''"וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם"''' – זוֹ זְנוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן... אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי" ([[שופטים יד ג]])! '''"אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם"''' – זוֹ עֲ"ז, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים" ([[שופטים ח לג]]). {{הע-שמאל|ר' נתן מפרש את כל הפסוק על ניאוף.}} רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוֹתֶה בְּכוֹסוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכוֹסוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. {{הע-שמאל|התופעה של עיוור חוטא מוכיחה שהלב מוביל את העיניים ולא ההפך.}} דָּבָר אַחֵר: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" – מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחַר הַלֵּב. אוֹ הַלֵּב אַחַר הָעֵינַיִם? אָמַרְתָּ: וַהֲלֹא יֵשׁ סוּמָא שֶׁעוֹשֶׂה כָּל תּוֹעֵבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם! הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם"? מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחַר הַלֵּב. {{הע-שמאל|הפסוק מקהלת נראה כמנוגד לפסוק שלנו, שהרי הוא קורא לבחור ללכת בדרכי ליבו. ר' ישמעאל מפרש את הפסוק מקהלת לפי הפסוק שלנו, שדרכי הלב הן הדרכים הישרות.}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ... וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ" ([[קהלת יא ט]]) – בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. אוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁתִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם". {{הע-שמאל|עולמם של חכמים אחרי החורבן כלל הרבה מצוות שלא ניתן לקיימן, אבל עצם הזכרון שלהן נחשב כקיומן, וראו גם לעיל "המקיים מצוות ציצית מעלים עליו כאילו קיים כל המצוות כולן".}} '''"לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם"''' ([[במדבר טו מ]]), לַעֲשׂוֹת זִכָּרוֹן כְּמַעֲשֶׂה. {{הע-שמאל|ההקשר הוא 'ועשיתם את כל מצותי'. מכאן שקיום כל המצוות מקדש את המקיים אותן.}} '''"וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם"''' – זוֹ קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת צִיצִית? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בִּקְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת. {{הע-שמאל|רבי דורש בניגוד לפשט, שמצוות הציצית לבדה מקדשת את המקיים אותה, אפילו אם לא קיים את כל שאר המצוות. הציצית אינה אמצעי לקיום שאר המצוות אלא היא חשובה כשלעצמה, וראו גם בסיפור שבסוף הפיסקה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא תחילת כ:]] "כשהמקום מחדש מצוה על ישראל, הוא מוסיף להם קדושה."}} רַבִּי אוֹמֵר: זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" ([[ויקרא יט ב]]) – הֲרֵי קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת אֲמוּרָה. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם"? זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית! מַגִּיד שֶׁהַצִּיצִית מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְיִשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשות על "תכלת", שקושרות אותה ליציאת מצרים; כאן מביאים הסברים אחרים לקשר הנ"ל. אדם עלול לזייף את צבע התכלת, ולהכין ציצית באמצעות צבעים מהצומח, לכן מזכיר הפסוק את מכת בכורות במצרים, שבה מתו לעיתים כמה בנים באותו בית; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג,]] על פסוק לג. מצוות ציצית, המועדת לזיופים, מושווית לאיסורי עריות שעשו נשות מצרים בסתר. לעניין הסתר והגלוי ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ד|אבות ד ד.]]}} '''"אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"''' ([[במדבר טו מא]]), וְכִי מָה עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם לְכָאן? אֶלָּא שֶׁלֹּא יֹאמַר: הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן צִבְעוֹנִים וְקָלָא אִילָן, וְהֵם דּוֹמִים לַתְּכֵלֶת, וּמִי מוֹדִיעַ עָלַי בְּגָלוּי? "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", דְּעוּ מֶה עָשִׂיתִי לָהֶם לַמִּצְרִיִּים, שֶׁהָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם בַּסֵּתֶר – וּפִרְסַמְתִּים בְּגָלוּי! וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הָעוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר הַמָּקוֹם מְפַרְסְמוֹ בְּגָלוּי – קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה! {{הע-שמאל|שעבוד ישראל במצרים מוצג כהכנה לשעבודם ע"י הקב"ה! – כך מנומקת קבלת עול מלכות שמים בכלל, וממילא קבלת כל המצוות; אין ייחוד למצוות ציצית דווקא.}} דָּבָר אַחֵר: לָמָּה מַזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה? מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בֶּן אוֹהֲבוֹ, וּכְשֶׁפְּדָאוֹ – לֹא פְּדָאוֹ לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין, אֶלָּא לְשׁוּם עֶבֶד. שֶׁאִם יִגְזֹר וְלֹא יִהְיֶה מְקַבֵּל עָלָיו – יֹאמַר לוֹ: עַבְדִּי אָתָּה! כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה אָמַר לוֹ: נְעֹל לִי סַנְדָּלַי, וּטֹל לְפָנַי כֵּלִים לְהוֹלִיךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ. הִתְחִיל הַבֵּן הַהוּא מְנַתֵּק – הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר, וְאָמַר לוֹ: עַבְדִּי אָתָּה! כָּךְ כְּשֶׁפָּדָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ, לֹא פְּדָאָם לְשׁוּם בָּנִים אֶלָּא לְשׁוּם עֲבָדִים. כְּשֶׁיִּגְזֹר וְלֹא יִהְיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם – יֹאמַר לָהֶם: עֲבָדַי אַתֶּם! כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ לַמִּדְבָּר – הִתְחִיל לִגְזֹר עֲלֵיהֶם מִקְצָת מִצְווֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְווֹת חֲמוּרוֹת, כְּגוֹן שַׁבָּת וַעֲרָיוֹת, צִיצִית וּתְפִלִּין. הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מְנַתְּקִים, אָמַר לָהֶם: עֲבָדַי אַתֶּם! עַל מְנָת כֵּן פָּדִיתִי אֶתְכֶם, עַל מְנָת שֶׁאֶהְיֶה גּוֹזֵר וְאַתֶּם מְקַיְּמִים! {{הע-שמאל|היעוד של הגאולה והיציאה מהגלות הוא ההצדקה לקיום המצוות בגלות; התקווה לגאולה היא המחייבת את ישראל לנאמנותם לקב"ה. הגאולה עצמה תגיע לאחר חבלי משיח שיכללו דבר חרב ורעב. הדבר והחרב – יד חזקה וזרוע נטויה – מופיעים, מלווים באותן הדרשות, גם בהגדה של פסח על [[דברים כו ח]], וגם שם הם נראים מכוונים כלפי ישראל; וראו [[יחזקאל ו יב]]. לפי הדרשה האסונות מבשרים על הגאולה, והגאולה מחייבת את קיום המצוות בגלות! וראו גם בהמשך הפיסקה:"אני ה' אלהיכם" "אני ה' אלהיכם" שתי פעמים: "אני ה' אלהיכם" – אני עתיד לשלם שכר, "אני ה' אלהיכם" – עתיד ליפרע.}} "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" {{ב|עוֹד|שוב}}? כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: מִפְּנֵי מָה צִוָּנוּ הַמָּקוֹם, לֹא שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִטֹּל שָׂכָר? לֹא עוֹשִׂים וְלֹא נוֹטְלִים שָׂכָר! כָּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִיחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר: "יָצְאוּ אֵלַי אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָי" ([[יחזקאל כ א]]). אָמְרוּ לוֹ: יְחֶזְקֵאל, עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ, לֹא יָצָא מֵרְשׁוּתוֹ? אָמַר לָהֶם: הֵן! אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וּמְכָרָנוּ הַמָּקוֹם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם – יָצָאנוּ מֵרְשׁוּתוֹ! אָמַר לָהֶם: הֲרֵי עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ עַל מְנָת לַחֲזֹר, שֶׁמָּא יָצָא חוּץ לִרְשׁוּתוֹ? "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיֹה לֹא תִהְיֶה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים: נִהְיֶה כַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵינוּ וּכְמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן. חַי אָנִי נְאֻם ה', אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם" ([[יחזקאל כ לב]]-לג): "בְּ'''יָד''' חֲזָקָה" – זֶה הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה" ([[שמות ט ג]]). "וּבִזְרוֹעַ '''נְטוּיָה'''" – זוֹ הַחֶרֶב, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם" ([[דברי הימים א כא טז]]), "וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה" – זֶה רָעָב. אַחַר שֶׁאֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם שָׁלֹשׁ פֻּרְעָנִיּוֹת הַלָּלוּ זוֹ אַחַר זוֹ, וְאַחַר כָּךְ אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם עַל כָּרְחֲכֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר עוֹד "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". {{הע-שמאל|ר' נתן לומד מהסיפור דלקמן, שבו הזהיר במצוות ציצית זכה בעוה"ז באשה יפה – 'ובעולם הבא איני יודע כמה'! גיבור הסיפור, תלמידו של ר' חייא, זהיר במצוות ציצית, אבל לא במצוות אחרות, והולך לזונה רומאית מפורסמת ויקרה. אבל מצוות הציצית מצילה אותו מהחטא! וראו לעיל, בדרשה על "וראיתם אותו וזכרתם..." ובדרשה על "והייתם קדושים" – שם דנו בשאלה האם מצוות הציצית חשובה כשלעצמה או שהיא אמצעי לקיום כל שאר המצוות.}} רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין לְךָ כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ! צֵא וּלְמַד מִמִּצְוַת צִיצִית. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית. שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה בִּכְרַכֵּי הַיָּם, וְהָיְתָה נוֹטֶלֶת אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בִּשְׂכָרָהּ. שִׁגֵּר לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים וְקָבְעָה לוֹ זְמַן; כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ בָּא וְיָשַׁב לוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ. נִכְנְסָה שִׁפְחָתָהּ וְאָמְרָה לָּהּ: אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁקָּבַעְתָּ לוֹ זְמַן – הֲרֵי הוּא יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַבַּיִת. אָמְרָה לָהּ: יִכָּנֵס! כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס – הִצִּיעָה לוֹ שֶׁבַע מִטּוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְאַחַת שֶׁל זָהָב, וְהִיא הָיְתָה בָּעֶלְיוֹנָה, וּבֵין כָּל אַחַת וְאַחַת סַפְסָלִין שֶׁל כֶּסֶף וְעֶלְיוֹן שֶׁל זָהָב. כֵּיוָן {{ב|שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה|התפשט כדי לשכב עם הזונה}} בָּאוּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹתָיו וְנִדְמוּ לוֹ כְּאַרְבָּעָה עֵדִים וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו. מִיָּד {{ב|נִשְׁמַט וְיָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע|הירידה הפיזית מהמיטה השביעית מסמלת את ההימנעות של האדם מהחלומות האומניפוטנטיים שלו}}. אַף הִיא נִשְׁמְטָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע. {{הע-שמאל|הזונה נשבעת בגפה של רומי – בכוחה של רומא, ששלטה בעולם כולו – שבועה אופיינית לגויים; ואילו היהודי נשבע בעבודת המקדש. הזונה מתפעלת מכוחה של הציצית ומעמידת היהודי בנסיון ונשבעת גם היא בעבודה; בהמשך היא מתגיירת ונשאת ליהודי בהיתר, ובכך מגשימה את חלומותיהם של החכמים על הישגים מיניים, ומגלמת את שכרו של מקיים המצווה בעולם הזה.}} אָמְרָה לוֹ: גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי! אֵינִי מַנִּיחַתְךָ עַד שֶׁתֹּאמַר מַה מּוּם רָאִיתָ בִּי! אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה! לֹא רָאִיתִי בָּךְ מוּם! שֶׁאֵין כְּיָפְיֵךְ בְּכָל הָעוֹלָם! אֶלָּא מִצְוָה קַלָּה צִוָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, וְכָתַב בָּהּ "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" שְׁתֵּי פְּעָמִים. "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" – אֲנִי עָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר, "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" – עָתִיד לִפָּרַע. אָמְרָה לוֹ: הָעֲבוֹדָה! אֵינִי מַנִּיחַתְךָ עַד שֶׁתִּכְתֹּב לִי שִׁמְךָ וְשֵׁם עִירְךָ וְשֵׁם מִדְרָשְׁךָ שֶׁאַתָּה לָמֵד בּוֹ תּוֹרָה! וְכָתַב לָהּ שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם רַבּוֹ וְשֵׁם מִדְרָשׁוֹ שֶׁלָּמַד בּוֹ תּוֹרָה. עָמְדָה וּבִזְבְּזָה אֶת כָּל מָמוֹנָהּ: שְׁלִישׁ לַמַּלְכוּת, שְׁלִישׁ לָעֲנִיִּים, וּשְׁלִישׁ נָטְלָה עִמָּהּ. וּבָאתָה וְעָמְדָה בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, גַּיְּרֵנִי! אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא עֵינַיִךְ נָתַתְּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים? הוֹצִיאָה לוֹ כְּתָב שֶׁבְּיָדָהּ. אָמַר לוֹ: עֲמֹד, זְכֵה בְּמִקָּחֲךָ! אוֹתָן הַמַּצָּעוֹת שֶׁהִצִּיעָה לְךָ בְּאִסּוּר – תַּצִּיעַ לְךָ בְּהֶתֵּר! זֶה מַתַּן שְׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבָעוֹלָם הַבָּא – אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה! }} o2627klwfmo0t3jog0hos9o0ik7oy61 0 463853 3017058 3016787 2026-05-20T03:21:28Z Editor259 28663 3017058 wikitext text/x-wiki {{להשלים}} (מד, א) <קטע התחלה=א/>שבח אבות עולם{{ש}}<קטע סוף=א/> (מד, א) <קטע התחלה=א/>אהללה נא אנשי חסד \ <small>(את)</small> אבותינו בדורותם:<קטע סוף=א/> (מד, ב) <קטע התחלה=ב/>רב כבוד חלק <small>(להם)</small> עליון \ וגדלו מימות עולם:<קטע סוף=ב/> (מד, ג) <קטע התחלה=ג/>דורי <small>(רודי)</small> ארץ במלכותם \ ואנשי שם בגבורתם:{{ש}}<קטע סוף=ג/> (מד, ג) <קטע התחלה=ג/>היועצים <small>(יועצים)</small> בתבונתם \ ... כל בנבואתם:<קטע סוף=ג/> (מד, ד) <קטע התחלה=ד/>שרי גוים במזמתם \ ורוזנים במחקרותם:<קטע סוף=ד/> (מד, ד) <קטע התחלה=ד/>חכמי שיח [...] \ [...]תם:<קטע סוף=ד/> (מד, ה) <קטע התחלה=ה/>חוקרי [...] על חוק \ נושאי [...]ל [...]תב:<קטע סוף=ה/> (מד, ו) <קטע התחלה=ו/>אנשי חיל [...] כח \ ושוקטים על מכונתם:<קטע סוף=ו/> (מד, ז) <קטע התחלה=ז/>כל אלה בדורם \ ומימיהם [...]:<קטע סוף=ז/> (מד, ח) <קטע התחלה=ח/>יש מהם [...] שם \ ל[...]חלתם:<קטע סוף=ח/> (מד, ט) <קטע התחלה=ט/>ויש מהם אשר אין לו זכר \ וישבתו כאשר שבתו:{{ש}}<קטע סוף=ט/> (מד, ט) <קטע התחלה=ט/>כאשר לא היו היו \ ובניהם מאחריהם:<קטע סוף=ט/> (מד, י) <קטע התחלה=י/>ואולם אלה אנשי חסד \ ותקותם [...]:<קטע סוף=י/> (מד, יא) <קטע התחלה=יא/>עם זרעם נאמן טובם \ ונחלתם [...]<קטע סוף=יא/> (מד, יב) <קטע התחלה=יב/>[אינו מצוי]<קטע סוף=יב/> (מד, יג) <קטע התחלה=יג/>עד עולם יעמד [...] \ וצדק[...] ל[...]<קטע סוף=יג/> (מד, יד) <קטע התחלה=יד/>[...]ל[...] \ [...]דור:<קטע סוף=יד/> (מד, טו) <קטע התחלה=יד/>חכמתם תשנה עדה ותהלתם יספר קהל<קטע סוף=טו/> (מד, טז) <קטע התחלה=טז/>חנוך [נמצ]א תמים והתהלך עם ייי ו[נל]קח אות דעת לדור ודור:<קטע סוף=טז/> (מד, יז) <קטע התחלה=יז/>נ[ח] צדיק נמצא תמים \ לעת <small>(בעת)</small> כלה היה תחליף:{{ש}}<קטע סוף=יז/> (מד, יז) <קטע התחלה=יז/>בעבורו היה שארית \ ובבריתו חדל מבול:<קטע סוף=יז/> (מד, יח) <קטע התחלה=יח/>באות עולם נכרת <small>(כרת)</small> עמו \ לבלתי השחית כל בשר:<קטע סוף=יח/> (מד, יט) <קטע התחלה=יט/>אברהם אב המון גוים \ לא נתן בכבודו מום:<קטע סוף=יט/> (מד, כ) <קטע התחלה=כ/>אשר שמר מצות עליון \ ובא בברית עמו:{{ש}}<קטע סוף=כ/> (מד, כ) <קטע התחלה=כ/>בבשרו כרת לו חק \ ובניסוי נמצא נאמן:<קטע סוף=כ/> (מד, כא) <קטע התחלה=כא/>על כן בש[...]עה לו \ לברך בזרעו גוים:{{ש}}<קטע סוף=כא/> (מד, כא) <קטע התחלה=כא/>להנחילם [...]ם [...] ים \ ומנהר ועד אפסי ארץ:<קטע סוף=כא/> (מד, כב) <קטע התחלה=כב/>וגם ליצחק הקים בן <small>(כן)</small> \ בעבור [...]הם אביו:{{ש}}<קטע סוף=כב/> (מד, כב) <קטע התחלה=כב/>ברית כל [...] נתנו \<קטע סוף=כב/> (מד, כג) <קטע התחלה=כג/>וברכה נחה על ראש ישראל:{{ש}}<קטע סוף=כג/> (מד, כג) <קטע התחלה=כג/>ויכוננהו בברכה <small>(ויכנהו בבכורה)</small> \ ויתן לו נחלתו:{{ש}}<קטע סוף=כג/> (מד, כג) <קטע התחלה=כג/>ויציבהו לשבטים \ לחלק שנים עשר:{{ש}}<קטע סוף=כג/> (מד, כג) <קטע התחלה=כג/>[...]א ממנו איש \ מוצא <small>(ומצא)</small> חן בעיני כל חי:<קטע סוף=כג/> [[קטגוריה:בן סירא]] 7um40jzmqpmd1y687gjkgic8cy3wwmp 106 611022 3017017 3016298 2026-05-19T18:02:23Z Michaelkimmel2 44530 3017017 wikitext text/x-wiki ==פרק ה== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|היולדת אסורה לבוא למקדש ולאכול קדשים, אבל לטבולי יום מותר להכנס לחיל שבמקדש, ומותר להם גם לאכול מעשר שני, ומכאן מסיק הדרשן שמותר גם ליולדת לאכול מעשר שני; וראו גם [[ביאור:ספרא/יולדת#פרק א|ספרא יולדת פרק א ח.]]}}לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע" {{ממ|ויקרא|יב|ד}}, יָכוֹל אַף בְּמַעֲשֵׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא", קֹדֶשׁ שֶׁהוּא כַּמִּקְדָּשׁ. אֵין בָּאִין אֶלָּא אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ – אַף קֹדֶשׁ אֵין בָּאִים לוֹ אֶלָּא אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ. אַף אֲנִי אֲרַבֶּה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים! תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע", שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: מַה מִּקְדָּשׁ, אֵין בָּאִין לוֹ אֶלָּא לְאַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ – אַף הַקֹּדֶשׁ, אֵין בָּאִין לוֹ אֶלָּא לְאַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ. אוֹ: מַה מִּקְדָּשׁ, אֵין מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה בָּאִין לוֹ – אַף הַקֹּדֶשׁ, אֵין מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה בָּאִין לוֹ? אֵלּוּ קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ; אַף אֲנִי אָבִיא קָדְשֵׁי הַגְּבוּלִין, שֶׁאֵין בָּאִין אֶלָּא לְאַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ. וְלָמָּה מִעַטְתָּ הַמַּעֲשֵׂר? מִפְּנֵי שֶׁהוּא נֶאֱכָל בִּטְבוּל יוֹם. {{הע-שמאל|מרחיב את האיסורים המוטלים על היולדת גם לטמאים אחרים המטמאים במגע, שנאמר "וידבר ה' אל משה... דבר אל בני ישראל וישלחו מן המחנה..." [[במדבר ה א]]-ב.}} אֵין בְּמַשְׁמַע "בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע", אֶלָּא הַיּוֹלֶדֶת. כְּשֶׁאָמַר "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר" – רִבָּה. אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מַה הַיּוֹלֶדֶת, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – אַף אֲנִי מְרַבֶּה כָּל הַמִּטַּמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא כָּמוֹהָ. כְּשֶׁאָמַר "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – לְרַבּוֹת אֶת הַטְּמֵאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל|החובה ליציאה מהמחנה חלה הן כאיסור על מי שנטמאו מחוץ למחנה להכנס לתוכו, הן כחובה על מי שנטמאו בתוכו – לצאת ממנו. אם עברו על כך בשוגג חייבים חטאת.}}אֵין בְּמַשְׁמַע אֶלָּא בְּמִי שֶׁנִּטְמָא בַּחוּץ אַל יִכָּנֵס לִפְנִים; אֲבָל הַמִּיטַּמֵּא בִּפְנִים אַל יֵצֵא לַחוּץ? אָמַרְתָּ '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"'''. '''"וִישַׁלְּחוּ"''' – הֲרֵי בַּעֲשֵׂה; וּמִנַּיִן בְּלֹא תַעֲשֶׂה? אָמַרְתָּ "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם". וּמִנַּיִן אִם יִהְיוּ שׁוֹגְגִין יְהוּ בְּהֲבָאַת חַטָּאת? אָמַרְתָּ "אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא וגו' וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה' עַל חַטָּאתוֹ וגו'" {{ממ|ויקרא|ה|ו}} {{הע-שמאל|הנטמא בטומאה קלה אמנם חייב לצאת מן המחנה, אבל אם לא נכנס למקדש הוא פטור מקרבן. אם נכנס למקדש בשגגה הוא חייב חטאת, ואם עשה כך במזיד הוא חייב כרת, שנאמר "ונכרתה הנפש ההיא" ([[במדבר יט כ]]). החומרה בכניסה למקדש בטומאה חלה גם על מחוסרי כפרה ועל טבולי יום; אמנם מותר למחוסר כיפורים להכנס לעזרת הנשים, ולטבול יום גם לחיל (ראו לעיל) – אבל לא מעבר לכך; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ח|כלים א ח.]]}}יָכוֹל אַף הַמִּטַּמֵּא טֻמְאָה קַלָּה בְּתוֹךְ הַשּׁוּק יְהֵא בְּהֲבָאַת חַטָּאת? וְכִי הֵיכָן הִיא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל הֲבָאַת חַטָּאת? עַל מִי שֶׁנִּטְמָא '''וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ''' שׁוֹגֵג! וּמִנַּיִן אִם הָיוּ מְזִידִין בְּהִכָּרֵת? אָמַרְתָּ "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וגו'" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! אֵין בְּמַשְׁמַע אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר. "טָמֵא" – {{ב|לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה|ביום השלישי}} וְלֹא {{ב|שָׁנָה|ביום השביעי}}. "יִהְיֶה" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "עוֹד" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ. "בּוֹ" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ וְלֹא הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ. לְכֻלָּם בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, בְּהֲבָאַת חַטָּאת וּבְהִכָּרֵת. {{הע-שמאל|הצרוע והזב משולחים מן המחנה, אבל אינם משולחים לאותו המקום: השילוח תלוי בסוג הטומאה; וראו גם את הדרשה על המחיצות [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה א|בספרי א.]]}}'''"וִישַׁלְּחוּ... טָמֵא"''' – יִשְׁתַּלַּח טְמֵא מֵת מִמְּקוֹם טְבוּל יוֹם וּמִמְּקוֹם מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה. '''"וִישַׁלְּחוּ... זָב"''' – יִשְׁתַּלַּח זָב מִמְּקוֹם טְמֵא מֵת. '''"וִישַׁלְּחוּ... צָרוּעַ"''' – יִשְׁתַּלַּח מְצֹרָע מִמְּקוֹם הַזָּב. יָכוֹל כֻּלָּם יִשְׁתַּלְּחוּ חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת? אָמַרְתָּ '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', רִבָּה כָּאן מַחֲנֶה אַחַת. "אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם", רִבָּה כָּאן שְׁתֵּי מַחֲנוֹת; "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם", רִבָּה כָּאן שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת! יָכוֹל כֻּלָּן יִשְׁתַּלְּחוּ חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת? אֶפְשָׁר שֶׁהֵן נֶחֱלָקִין: זֶה לְמָקוֹם זֶה, וְזֶה לְמָקוֹם זֶה, וְזֶה לְמָקוֹם זֶה. הֵא, מָה הַדָּבָר הֶחָמוּר שֶׁבְּכֻלָּן חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת? זֶה מְצֹרָע. וְהַזָּב חוּץ לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת, וּטְמֵא מֵת חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ו|כלים א ו-ט:]] שם הניסוח שונה: דרגת הקדושה השניה - א"י המערבית – חסרה שם, ואילו כאן מונים את ההיכל יחד עם "בין האולם ולמזבח"; וראו את ההערה של ר' יוסי בסוף משנה ט שם, המופיעה גם כאן. הייחוס של מיעוט הכניסה למקום כלשהו לדרגת קדושתו מביא לטענה אבסורדית, שהמקום המקודש ביותר הוא הגג של ההיכל.}} מִכָּאן נָתְנוּ חֲכָמִים מְחִצּוֹת וְאָמְרוּ: עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ? שֶׁמְּבִיאִין מִמֶּנָּה הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְהַבִּכּוּרִים, מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִין כֵּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת. אֶרֶץ כְּנַעַן מְקֻדֶּשֶׁת מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שֶׁאֶרֶץ כְּנַעַן כְּשֵׁרָה {{ב|לְבֵית הַשְּׁכִינָה,|להקים בה את בית המקדש}} אֵין עֵבֶר הַיַּרְדֵּן כָּשֵׁר לְבֵית הַשְּׁכִינָה. עָרֵי חוֹמָה מְקֻדֶּשֶׁת מִן הָאָרֶץ, שֶׁמְּצֹרָעִין הוֹלְכִין בְּכָל הָאָרֶץ וְאֵינָם הוֹלְכִין בְּעָרֵי חוֹמָה. יְרוּשָׁלַם מְקֻדֶּשֶׁת מֵעָרֵי חוֹמָה, שֶׁקָּדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי נֶאֱכָלִין בִּירוּשָׁלַם וְאֵין נֶאֱכָלִין בְּעָרֵי חוֹמָה. הַר הַבַּיִת מְקֻדָּשׁ מִירוּשָׁלַם, שֶׁזָּבִים וְזָבוֹת נִכְנָסִים בִּירוּשָׁלַם וְאֵין נִכְנָסִים בְּהַר הַבַּיִת. הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מֵהַר הַבַּיִת, {{ב|שֶׁאֲרָמִיִּים|כינוי לגויים – רומאים}} וּטְמֵאֵי מֵת נִכְנָסִין בְּהַר הַבַּיִת וְאֵין נִכְנָסִין לַחֵיל. עֶזְרַת הַנָּשִׁים מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַחֵיל, שֶׁטְּבוּל יוֹם נִכְנָס לַחֵיל וְאֵינוֹ נִכְנָס לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים. עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים, שֶׁמְּחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים נִכְנָסִין לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים וְאֵין נִכְנָסִין לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל מְעֹרְבֵי שֶׁמֶשׁ נִכְנָסִים לְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים עַל רֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה וְעַל אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, אֲבָל לֹא הָיוּ עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן, וְהַלְוִיִּם הָיוּ עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִים לִפְנִים מִכָּאן. וּבַעֲלֵי מוּמִין כֹּהֲנִים, פְּרוּעֵי רֹאשׁ וּשְׁתוּיֵי יַיִן, הָיוּ נִכְנָסִים לִפְנִים מִכָּאן, אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא לָאוּלָם וְלֹא לַהֵיכָל וְלֹא לִסְבִיבוֹת הַמִּזְבֵּחַ אַרְבַּע אַמּוֹת. וּשְׁאָר הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לָאוּלָם וְלַהֵיכָל וְלִסְבִיבוֹת הַמִּזְבֵּחַ אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִין לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. וְכֹהֵן גָּדוֹל הָיָה נִכְנָס לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ שָׁוֶה לַהֵיכָל: שֶׁאֵין פְּרוּעַ רֹאשׁ וּשְׁתוּי יַיִן וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם נִכְנָסִין לְשָׁם. וּכְדֶרֶךְ שֶׁהֵן פּוֹרְשִׁין מִן הַהֵיכָל בִּשְׁעַת הַקְטָרָה, כָּךְ הָיוּ פּוֹרְשִׁין מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁעַת הַקְטָרָה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הָעֲלִיָּה הָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת מִכֻּלָּם, שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹלִים לְשָׁם אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ! רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַגָּג הָיָה מְקֻדָּשׁ מִן הָעֲלִיָּה, שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹלִים לְשָׁם אֶלָּא פַּעַם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים, לְתַקֵּן כּוֹלֶה עוֹרֵב. {{הע-שמאל|השילוח תקף לא רק לטמאים הוודאיים אלא גם לאלו הנמצאים בתהליך שיתכן שיביא אותם לטומאה וודאית, כגון מצורע מוסגר, שאם יתפתח הנגע שלו הוא יהיה מוחלט (ראו למשל [[ויקרא יג ד]]-ח); וכן זב שראה זוב פעם אחת, ואם יראה אותו שוב פעמיים במשך 2-3 ימים הוא יחשב כזב גמור (ראו [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ג|זבים א ג.]]) הדרשן קורא "כל טמא לנפש" כמורה על חפצים טמאים מנגיעה במת או בשרץ, שגם אותם יש להוציא מן המקדש עד שיטוהרו במי חטאת.}}"צָרוּעַ" – זֶה מֻחְלָט; "'''כָּל''' צָרוּעַ" – זֶה מֻסְגָּר. "זָב" – זֶה זָב גָּמוּר; "'''כָּל''' זָב" – לְרַבּוֹת זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת; "'''וְ'''כָל זָב" – לְרַבּוֹת זָב שֶׁרָאָה רְאִיָּה אַחַת. '''"כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנֶפֶשׁ"''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהוּא מִשְׁתַּלֵּחַ אֶלָּא אָדָם, שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ? כְּשֶׁאָמַר "טָמֵא" – לְרַבּוֹת כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת. "'''כָּל''' טָמֵא" – לְרַבּוֹת כֵּלִים הַנּוֹגְעִין בְּשֶׁרֶץ. "'''וְ'''כֹל טָמֵא" – לְרַבּוֹת שְׁאָר כָּל הַמִּטַּמְּאִין שֶׁיֵּרָאוּ קֹדֶם לָרֶגֶל. {{הע-שמאל|שורת דרשות אלטרנטיביות, מהצד השני: יש להוציא את המצורע לא רק מירושלים אלא מכל ערי החומה (ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז]]) אפילו אם הפסח נעשה בטומאה, אין הזבים וכו' אוכלים ממנו לכתחילה (ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ט|תוספתא פסחים ח ט,]] כר' יהושע.)}}'''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', לְרַבּוֹת עָרֵי חוֹמָה. {{ב|וּבַצַּד הַשֵּׁנִי|דבר אחר}}: '''"וִישַׁלְּחוּ... זָב"''', שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן עוֹשִׂין הַפֶּסַח בְּטֻמְאָה, זָבִין וְזָבוֹת יוֹלְדוֹת לֹא הָיוּ אוֹכְלִין מִמֶּנּוּ. וְאִם אָכְלוּ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין. {{הע-שמאל|מחוסרי כפרה הם בדרך כלל נשים שעדיין לא הביאו את קרבן היולדת; ממילא דורשים "נקבה" עליהן, ומכאן שבן הזוג – הזכר – הוא טבול היום. הם משולחים מרוב המקדש – ראו לעיל "אין במשמע..."; לעניין שילוח המצורעים - יש להוציאם משלושת המחנות, ראו לעיל "אל מחוץ למחנה..."}}'''"מִזָּכָר"''', זֶה טְבוּל יוֹם; '''"וְעַד נְקֵבָה"''', לְרַבּוֹת מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה. '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"''' {{ב|חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת|יש לשלח את המצורעים.}}. }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ישראל, כולל הטמאים עצמם – לא התנגדו להוצאת הטמאים ועשו כפי שהצטוו; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה|ספרי סוף א.]]}}'''"וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם"''', רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא הַמְשַׁלְּחִים לֹא הֻצְרְכוּ; וּמִנַּיִן אַף הַמִּשְׁתַּלְּחִים לֹא הֻצְרְכוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – הֵן מֵעַצְמָן עָשׂוּ, לֹא הֻצְרְכוּ שֶׁיַּעֲשִׂיאוּם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה י|ספרא חובה פרשה י א,]] שם לומדים את חובת הוידוי והסמיכה מעבודת יום הכיפורים.}} '''"וַיְדַבֵּר... דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ" {{ממ|ויקרא|ה|ה}} יִתְוַדֶּה עַל חֵטְא אֲשֶׁר חָטָא. "עָלֶיהָ" – עַל הַחַטָּאת כְּשֶׁהִיא קַיֶּמֶת, לֹא מִשֶּׁנִּשְׁחֲטָה. {{הע-שמאל|בתורה שבכתב אין, לפי פשוטה, תפילת חובה חוץ מוידוי מעשרות ומקרא ביכורים, הנעשים פעם אחת בשנה, והוידוי על קרבן עולה ויורד, המובא ע"י המטמא את המקדש. הדרשה מתאמצת לבסס את חובת הוידוי של היחיד והציבור בזמן הזה, לאחר החורבן. ההקשר של הפסוק מויקרא הוא של טומאת המקדש, בדומה להקשר של פס' ב לעיל. הדרשה מרחיבה את חובת הוידוי לכל עבירות היחיד והציבור, ומנתקת אותו מהמקדש – עד שהיא מחייבת וידוי אפילו לציבור שבגלות. בסופה מצוטטת תפילת דניאל הכוללת וידוי ציבורי, שנאמרה בחו"ל.}}אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיִּתְוַדֶּה הַיָּחִיד אֶלָּא עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת? אָמַרְתָּ "דַּבֵּר... וְהִתְוַדּוּ". וּמִנַּיִן אַף מִיתוֹת וּכְרִיתוֹת? אָמַרְתָּ 'חַטָּאת' "חַטָּאתָם". "כָּל חַטֹּאת" – לְרַבּוֹת מִצְוָה בְּלֹא תַעֲשֶׂה; "כִּי יַעֲשׂוּ" – לְרַבּוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה. אֵין בַּמַּשְׁמָע וִדּוּי אֶלָּא לַיָּחִיד. מִנַּיִן אַף לַצִּבּוּר וִדּוּי? אָמַרְתָּ "דַּבֵּר... וְהִתְוַדּוּ". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין מִתְוַדִּין? וּמִנַּיִן אַף בִּזְמַן שֶׁאֵין מְבִיאִין? אָמַרְתָּ "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְהִתְוַדּוּ". וּמִנַּיִן אַף מִיתוֹת וּכְרִיתוֹת? אָמַרְתָּ 'חַטָּאת' "חַטָּאתָם". "כָּל חַטֹּאת" – לְרַבּוֹת מִצְוָה בְּלֹא תַעֲשֶׂה; "כִּי יַעֲשׂוּ" – לְרַבּוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה. אֵין בַּמַּשְׁמָע וִדּוּי אֶלָּא בָּאָרֶץ, וּמִנַּיִן אַף בַּגָּלוּת וִדּוּי? אָמַרְתָּ "וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֺנָם וְאֶת עֲוֺן אֲבֹתָם" {{ממ|ויקרא|כו|מ}} וְכֵן דָּנִיֵּאל אוֹמֵר "לְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים" {{ממ|דניאל|ט|ז}}, מִפְּנֵי מָה? "כִּי חָטָאנוּ לָךְ". {{הע-שמאל|הוידוי נעשה בנוכחות ציבור מישראל (כולל גרים) ולא מהגויים.}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מִתְוַדִּים, וְאֵין מִתְוַדִּים לֹא עַל יְדֵי גּוֹיִם וְלֹא עַל יְדֵי תּוֹשָׁבִים. אוֹ "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" פְּרָט לַגֵּרִים? אָמַרְתָּ "אִישׁ" – לְרַבּוֹת הַגֵּרִים. {{הע-שמאל|דורש "כי יעשו", ומרחיב את חובת הוידוי גם למחשבות על חטאים, למרות שאין עליהן עונש. הוידוי הוא לא רק על חטאים שבין אדם לחברו אלא גם על חטאים המחייבים קרבן אשם, כגון מעילות, וכן על חטאים שאינם מחייבים אפילו בקרבן, כגון הנשבע לשקר; ואף אם חשב לעשות חטא ולא עשה אותו.}} '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ"''', שֶׁחָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשׂוּ. '''"מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם"''', מִמַּה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ: עַל הַגְּנֵבוֹת וְעַל הַגְּזֵלוֹת וְעַל לָשׁוֹן הָרָע. '''"לִמְעֹל"''', אַף עַל אֲשָׁמוֹת מִתְוַדִּים. יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין מִתְוַדִּין? מִנַּיִן בִּזְמַן שֶׁאֵין מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לִמְעֹל". יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת? וּמִנַּיִן אַף אָשָׁם שֶׁאֵין הוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לִמְעֹל מַעַל", לְרַבּוֹת הַנִּשְׁבָּע בַּשֵּׁם לַשֶּׁקֶר וְהַמְקַלֵּל. {{הע-שמאל|חייבי מיתות בית דין חייבים להתוודות בשעת הוצאתם להורג, ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב;]] והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ב|ספרי סוף ב.]]}}'''"וְאָשַׁם... וְאָשְׁמָה"''' – לְרַבּוֹת כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁיִּתְוַדּוּ. יָכוֹל אַף הַנֶּהֱרָגִין עַל פִּי זוֹמְמִין? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא". }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לכאורה הגזלן חוטא חטא גדול מהגנב, הן משום שהשתמש בכח, הן משום שנשבע לשקר שלא גזל; למרות זאת הגנב המשלם כפל או ארבעה וחמישה - פטור מהחומש ומהאשם ואילו הגזלן, שעיקר תשלומו הוא הקרן הנגזלת עצמה - חייב בהם, שנאמר "בראשו".}}'''"וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ"''', כְּשֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ – מְבִיאִין עָלָיו חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, אֵין מְבִיאִין עַל תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְעַל תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חֹמֶשׁ וְאָשָׁם! מְמַעֵט אֲנִי בַּגַּנָּב, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם לְאַחַר שְׁבוּעָה; לֹא אֲמַעֵט בַּגַּזְלָן, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם אַחַר שְׁבוּעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ"''': כְּשֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ – מְבִיאִין עָלָיו חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, אֵין מְבִיאִין עַל תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְעַל תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חֹמֶשׁ וְאָשָׁם. {{הע-שמאל|החומש הוא מחוץ לקרן, כלומר 25% מהגזילה. הוא מועבר לנגזל כקנס לגזלן.}}'''"וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו"''' – עַל הַחֹמֶשׁ לְבַד מִמֶּנּוּ. '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''' – לְמִי שֶׁנִּגְזַל מִמֶּנּוּ. }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד;]] אין להשיב את הגזילה לקטן, אלא לאפוטרופסים שלו או ליורשיו, אבל ניתן להחזיר אותה לאשת הנגזל. הדרשה מזהה את האיש שאין לו גואל עם הגר שמת ואין לו יורשים; וראו גם ספרי שם [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|וב"ק ט יא.]] הכהנים זוכים בתשלום הקרן והחומש של הגר שמת בלי יורשים. הכספים הללו אסורים לזרים אבל הם רכוש הכהנים, ואינם כספי הקדש; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד.]] '''לאחר''' התשלום, על הגזלן שנשבע לשקר להביא גם קרבן איל לאשם, והאימורים שלו ניתנים למשמרת הכהנים שזכו בכסף; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב"ק ט יא-יב,]] הטוענת – בניגוד לדרשתנו – שאם הביא כסף ליהויריב ואשם לידעיה יצא. אם הגזלן מת לפני שהביא את איל האשם – אין מקריבים את האיל, כדין אשם שמתו בעליו. אם האיל מת – על הגזלן להביא איל אחר.}}'''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"''', לָאִישׁ מַחֲזִירִין, וְאֵין מַחֲזִירִין לְקָטָן. אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה אִשָּׁה וְיוֹרְשֵׁי קָטָן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"'''. וְאֵיזֶה הוּא הָאִישׁ שֶׁאֵין לוֹ גֹּאֵל? זֶה הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין! לְמִי הוּא גְּזֵלוֹ? הֱוֵי אוֹמֵר: לַכֹּהֵן. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה ערכין פרק ז#משנה ג|ערכין ז ג;]] גם בדיני חרמות אין מניחים לכהן המחזיק בשדה לזכות בו בעצמו, אלא כל הכהנים שותפים בו. דורש "לה'", וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד.]]}}'''"לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו"''', מִכָּאן אָמְרוּ: הֲרֵי כֹּהֵן שֶׁגָּזַל אֶת הַגֵּר, וּמֵת הַגֵּר, מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִין מִיָּדוֹ וְנוֹתְנִין לְכֹהֵן אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"'''! '''"הָאָשָׁם"''' – זֶה הַקֶּרֶן; '''"הַמּוּשָׁב"''' – זֶה הַחֹמֶשׁ; '''"לַה'"''' – לְאָסְרוֹ לְזָרִים. אוֹ יָכוֹל יְהֵא מְקֻדָּשׁ לַשֵּׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לַכֹּהֵן"'''. '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"''', מִכָּאן אָמְרוּ: מִשְׁמָרָה שֶׁזָּכַת בַּכֶּסֶף – תִּזְכֶּה בָּאַיִל. '''"אֲשֶׁר יְכַפֶּר"''' – פְּרָט שֶׁיַּקְדִים אַיִל לַכֶּסֶף; '''"בּוֹ"''' – פְּרָט לְאַיִל {{ב|שֶׁמֵּת|הגזלן}}; '''"עָלָיו"''' – לְרַבּוֹת הָאַיִל {{ב|שֶׁמֵּת|האיל}}. וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"עָלָיו"''' – מְכַפֵּר הוּא אֲשָׁמוֹ עָלָיו! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מפרש "וכל תרומה" במובן רחב – החל על כל מתנות הכהונה.}}'''"וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – רִיבָּה קֳדָשִׁים אֲחֵרִים סְתוּמִין, שֶׁאֵין מְפֹרָשִׁין בָּעִנְיָן הַזֶּה. וְאֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַחַלָּה, וְהַחֲרָמִים, וְהָעוֹרוֹת, וְהַבְּכוֹרוֹת, וּפִדְיוֹן הַבֵּן, וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר. {{הע-שמאל|בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|לספרי ד,]] שכספי גזל הגר מתחלקים בין כל כהני המשמרת, כאן טוענים שרשאי אדם לבחור לאיזה כהן לתת את הכספים, בדומה לשאר הקדשים - ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ו|ספרי ו.]] כאן מובאת דעת רבן גמליאל ור' נתן ושם דעת ר' עקיבא. רבן גמליאל מנסה להשוות את מעמדו של הכהן שלו נמסרה המתנה לדין החתן, הזכאי להפר את נדרי אשתו. ר' עקיבא טוען ששאר כהני המשמרת כבר זכו בחלקם לפני שהמתנה נמסרה לכהן אחד מביניהם, ולכן על כולם להתחלק בה. רבן גמליאל דורש בסופו של הדיון את הפסוק "איש... לכהן לו יהיה".}}וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: רַשַּׁאי הוּא אָדָם לִיתֵּן אֶת קָדָשָׁיו לְכֹהֵן אֶחָד? אָמַרְתָּ: '''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''. קַל וָחֹמֶר אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה אִם דָּבָר שֶׁאֵין לִי בּוֹ חֵלֶק, אִם תִּתְּנֵהוּ לִי הֲרֵי הוּא שֶׁלִּי; דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לִי בּוֹ חֵלֶק, אִם תִּתְּנֵהוּ לִי – לֹא יִהְיֶה שֶׁלִּי? אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּדָבָר שֶׁאֵין לְךָ בּוֹ חֵלֶק, אִם אֶתְּנֵהוּ לְךָ יִהְיֶה שֶׁלְּךָ, שֶׁכֵּן אֵין לְאַחֵר עִמְּךָ בּוֹ חֵלֶק; תֹּאמַר בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לְךָ בּוֹ חֵלֶק, אִם אֶתְּנֵהוּ לְךָ יִהְיֶה שֶׁלְּךָ? שֶׁכֵּן יֵשׁ לְאַחֵר עִמְּךָ בּוֹ חֵלֶק! אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: וּמָה אִם אִשָּׁה, שֶׁאֵין לִי בָּהּ חֵלֶק, אִם אֲקַדְּשֶׁנָּה לִי הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי, זַכַּיי בְּהָפֵר נְדָרֶיהָ וְאֵין אַחֵר אוֹסֵר עַל יָדִי! אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּאִשָּׁה, שֶׁאֵין לְךָ בָּהּ חֵלֶק, אִם אֲקַדְּשֶׁנָּה לְךָ תְּהֵא שֶׁלְּךָ, זַכַּיי בְּהָפֵר נְדָרֶיהָ וְאֵין אַחֵר אוֹסֵר עַל יָדֶיךָ, שֶׁכֵּן אֵין לְאַחֵר עִמְּךָ חֵלֶק בָּהּ; תֹּאמַר בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לְךָ בּוֹ חֵלֶק, אִם אֶתְּנֶנּוּ לְךָ יִהְיֶה שֶׁלְּךָ? שֶׁכֵּן לְאַחֵר עִמְּךָ בָּהּ חֵלֶק! אֲמַרְתָּ: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|יש קדשים הנאכלים ע"י הבעלים, ויש כאלו הניתנים לכהן. על שני המקרים נאמר "ואיש את קדשיו לו יהיו."}}'''"וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', קָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל: מַעֲשֵׂר כַּסְפּוֹ וּמַעֲשֵׂר בְּהֶמְתּוֹ וּשְׁלָמָיו. קָדְשֵׁי כֹהֵן לַכֹּהֵן: חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ, מַעֲשְׂרוֹ וּבְכוֹרוֹ. {{הע-שמאל|לפני שהלך לזפרין טען ר' עקיבא שיש לוודא שהמשמרת שזכתה בכספי הגזילה היא שמקריבה את איל האשם; כאמור לעיל פס' ח, אבל אחרי ששב משם שינה ר' עקיבא את דעתו וטען שאין להקפיד על כך, אלא המשמרת המשרתת בזמן הבאת האשם היא שזוכה בו, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד.]] כשם שאין מוציאים את הכסף מהכהנים אם מת הגזלן – כך אין מוציאים אותו אם הגזלן הביא את האשם באיחור.}}'''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"''', לְפִה שֶׁאָמַרְתָּ: מִשְׁמָרָה שֶׁזָּכַת בַּכֶּסֶף – תִּזְכֶּה בָּאַיִל; הֲרֵי מִי שֶׁנָּתַן כֶּסֶף לַכֹּהֵן, לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא אֶת הָאַיִל עַד שֶׁמֵּת הָאִישׁ – יָכוֹל יִטּוֹל הַכֶּסֶף מִכֹּהֵן וְיַחֲזִיר לְיוֹרְשֵׁי הָאִישׁ? אָמַרְתָּ: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"!''' אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן: זוֹ הָיְתָה מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא עַד שֶׁלֹּא בָּא מִזַּפְרִין. מִשֶּׁבָּא מִזַּפְרִין אָמַר לִי: בֵּין יְהוֹיָרִיב נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף, בֵּין יְדַעְיָה נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף; הֲרֵי מִי שֶׁנָּתַן כֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב, לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא אֶת הָאַיִל עַד שֶׁנִּכְנְסָה יְדַעְיָה – יָכוֹל יִטּוֹל הַכֶּסֶף מִיהוֹיָרִיב וְיַחֲזִיר לִידַעְיָה? אָמַרְתָּ: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"!''' '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן"''' – מַתְּנַת אִישׁ מַתָּנָה, אֵין מַתְּנַת קָטָן מַתָּנָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א|תרומות א א.]] והשוו לעיל פסוק ח – הצד השני: שם עסקו בגביית החזר הגזלה וכאן בתשלום להקדש.}}אֵין לִי אֶלָּא מַתְּנַת אִישׁ, וּמִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה מַתְּנַת אִשָּׁה וְיוֹרְשֵׁי קָטָן? אָמַרְתָּ '''"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"!''' }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלכות קינאוי. הדרישה לעדי קינוי היא חידוש של התושב"ע ביחס לתושב"כ, והיא הופכת את הסתירה לעניין משפטי החורג מהזוגיות של הבעל ואשתו. העדות על הקינוי היא של שני עדים יהודים או גרים – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א|סוטה א א.]] הגרים יכולים לקנא, שנאמר "איש איש", ומכאן שהם יכולים גם להעיד על קינוי.}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מְקַנִּין, אֵין מְקַנִּין לֹא עַל יְדֵי גּוֹיִם וְלֹא עַל יְדֵי תּוֹשָׁבִים. אוֹ '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ '''"אִישׁ אִישׁ"''', לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. {{הע-שמאל|גם בשומרת יבם החשודה בכך יש לקנות, ואם היא נסתרה אחר כך אין ליבם אותה וראו שם משנה ב. הקינוי נעשה גם לאנשים נוספים שאינם יכולים לקנות, כגון שהתחרש וכו' – וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ח|סוטה ד ח;]] ואפילו השכן יכול לקנא לאשת שכינו; אמנם להשקות את מי שנסתרה יכול רק הבעל עצמו.}}וְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁסָּטְתָה מֵאָחִיו לְאַחַר מִיתַת אָחִיו, שֶׁיְּקַנֵּא לָהֶם – בַּעֲשֵׂה; וּמִנַּיִן בְּלֹא תַעֲשֶׂה? אָמַרְתָּ: '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה {{ב|לֵאמֹר"|דורש לאמור – לאו אמור}}''' וַעֲדַיִן אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה לוֹ לְקִנּוּי; וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה אֲרוּסָתוֹ וִיבִמְתּוֹ וְכֹל שֶׁהִיא לוֹ מִשּׁוּם אִישׁוּת? אָמַרְתָּ: '''"לֵאמֹר וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"'''. לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן"''' – הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין, אוֹ הָאִישׁ מְקַנֵּא וְאֵין בֵּית דִּין מְקַנִּין? אָמַרְתָּ: '''"יִשְׂרָאֵל... וְקִנֵּא"''', לְרַבּוֹת בֵּית דִּין שֶׁיְּקַנּוּ. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן: מִי שֶׁנִּתְחָרֵשׁ בַּעְלָהּ אוֹ נִשְׁתַּטָּה אוֹ שֶׁהָיָה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ אָמְרוּ, אֶלָּא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ. '''"הָאִישׁ... וְקִנֵּא"''' לְרַבּוֹת שְׁכֵנוֹ שֶׁיְּקַנֵּא לוֹ. {{הע-שמאל|אם הבעל בגד באשתו עם אחת מקרובותיה, ואפילו עם אימה או עם אחותה – אין אשתו אסורה לו, אבל אם קינא לאשתו והיא נסתרה עם מושא הקינוי - היא אסורה עליו; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ז|ספרי ז.]]}}'''"אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''', אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה, אֵין קְרוֹבוֹתֶיהָ אוֹסְרוֹת אוֹתָהּ; וַהֲלֹא תֹּאמַר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְהוּא אוֹסֵר עָלֶיהָ וְהִיא אוֹסֶרֶת עָלָיו! מַה לִּמֵּד בְּאִסּוּר שֶׁהוּא אוֹסֵר עָלֶיהָ: אִם בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכָּל הָאֲסוּרִים לָהּ – נֶאֶסְרָה עָלָיו מִיָּד, יָכוֹל אַף בְּאִסּוּר שֶׁהִיא אוֹסֶרֶת עָלָיו: אִם בָּא עַל אַחַת מִכָּל הָאֲסוּרוֹת לוֹ – תֵּאָסֵר אִשְׁתּוֹ וְלֹא תְּהֵא מֻתֶּרֶת לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִשְׁתּוֹ"''' – אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה עָלָיו, אֵין קְרוֹבוֹתֶיהָ אוֹסְרוֹת אוֹתָהּ. מְמַעֵט אֲנִי בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְלֹא אֲמַעֵט בְּאִמָּהּ וַאֲחוֹתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִשְׁתּוֹ"''' – אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה עָלָיו, אֵין קְרוֹבוֹתֶיהָ אוֹסְרוֹת אוֹתָהּ! {{הע-שמאל|האשה המועלת בבעלה (בלשון חכמים: משַנָּה) מועלת בכך בחברה כולה וגורמת למתירנות כבחברה המודרנית, ובכך פוגעת ביסודות החברה בכלל.}}'''"וּמָעֲלָה בוֹ"''', שִׁנַּת בּוֹ. אֵין לִי אֶלָּא בּוֹ, מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שְׁאָר כָּל בְּנֵי אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"'''. }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אין קינוי לבהמה, ואם הזהיר אותה שלא תיסתר עם בהמה מסוימת – אין בכך כלום. זמן הסתירה המחייב את הבעל להשקות את אשתו קצר מאד, וראו בביאור [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|לתוספתא סוטה א א,]] שלהגדרות השונות כאן יש גם משמעויות סימבוליות למין.}}'''"וְשָׁכַב אִישׁ"''' – עַל יְדֵי אִישׁ הוּא מְקַנֵּא אוֹתָהּ, אֵינוֹ מְקַנֵּא אוֹתָהּ עַל יְדֵי בְּהֵמָה; "אֹתָהּ" – זוֹ שֶׁהִתְרוּ בָּהּ: '''"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ"''' – אֵין לִי אֶלָּא מֵאִישָׁהּ, מִנַּיִן אֲנִי מְרַבֶּה כָּל בְּנֵי אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי". '''"וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה"''' – אֵינִי יוֹדֵעַ {{ב|כַּמָּה|זמן לפחות נמשכת הסתירה}}? אָמַרְתָּ "שִׁכְבַת זָרַע" – כְּדֵי שִׁכְבַת זָרַע. הֱוֵי אוֹמֵר: כַּמָּה הִיא סְתִירָה? כְּדֵי טֻמְאָה; כַּמָּה הִיא טֻמְאָה? כְּדֵי בִּיאָה; כַּמָּה הִיא בִּיאָה? כְּדֵי הַעֲרָיָה; כַּמָּה הִיא הַעֲרָיָה? כְּדֵי חֲזָרַת דֶּקֶל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי לְגָמְעָהּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמוֹת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים מְגֻלְגָּלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּנְחָס אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיִּקְשֹׁר גַּרְדִּי אֶת הַנִּימָה. פְּלוֹמוֹ אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ וְתִטֹּל כִּכָּר מִן הַסַּל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: "כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם" {{ממ|משלי|ו|כו}} {{הע-שמאל|בניגוד לעדי הקינוי, שהם עדים כשרים בבית הדין, עדי הטומאה אינם חייבים להיות עדים כשרים, ואפילו עבד יחיד שראה את האשה נטמאת עם מושא הקינוי פוסל אותה מלשתות וכן פוסל אותה מלקבל כתובה.}}'''"וְעֵד"''' – שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְהוֹעִיד; וּמִנַּיִן אַף עֵד שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לְהוֹעִיד? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'עֵד' "'''וָ'''עֵד". מִיכָּן אָמְרוּ: אָמַר עֵד אֶחָד: "אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּטְמֵאת" – לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ עֶבֶד אֲפִילּוּ שִׁפְחָה – הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ, וְאֵינָהּ שׁוֹתָה, וְתֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם! {{הע-שמאל|אשה שהעיד בה עד שנטמאה (לא רק שנסתרה) אסורה לבעלה, לבועלה ואם בעלה כהן – אינה אוכלת את התרומה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ז|ספרי ז.]] אבל [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ב|בסוטה א ב]] וכן [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|בסוטה ה א]] דורשים רק פעמיים "נטמאה... נטמאה".}}'''"וְהִיא נִטְמָאָה"''' – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "נִטְמָאָה" שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים? אֶלָּא טְמֵאָה לַבַּעַל, טְמֵאָה לַבּוֹעֵל וּטְמֵאָה לַתְּרוּמָה! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למרות שבית דין מוסמכים לקנות אם הבעל לא עשה זאת – אין הם יכולים להשקות את האשה שנסתרה. וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ה|סוטה ד ה.]]}}'''"וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן"''', זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין. {{הע-שמאל|דורש "קרבנה" – קרבן המביא לטהרת האשה, שהרי היא נכנסת למקדש, ואינה יכולה להכנס אם היא מחוסרת כיפורים על נגעה או על זיבתה; אבל קרבנות אחרים שהתחייבה בהם, כגון חטאת על חילול שבת בשגגה או נדרים ונדבות שנדרה – אינו חייב להביא עבור אשתו כשמשקה אותה; וראו דעת חכמים [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ח|בספרי ח.]]}}'''"וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ"''', יָכוֹל אַף בִּזְמַן שֶׁחִלְּלָה שַׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"קָרְבָּנָהּ"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"אֶת קָרְבָּנָהּ"''' - לְרַבּוֹת קָרְבַּן נִגְעָהּ וְזִיבָתָהּ. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְמַעֵט אֶת אֵלּוּ? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת שֶׁהֵן בָּאִין לְטָהֳרָה, וּמְמַעֵט אֲנִי אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּאִין אֶלָּא לְכַפָּרָה! {{הע-שמאל|מותר לכהן להוסיף שמן לשיירי המנחה כשהוא אוכל אותם, אבל בזמן הטקס והקרבת הקומץ המנחה צריכה להיות יבשה. האיסורים לתת על מנחת הסוטה שמן ולבונה חלים על כל אדם, ולא רק על הבעל ועל הכהן המקריב את המנחה. אבל אם בטעות הוסיף שמן או לבונה ופסל את המנחה, והכין מנחה אחרת – אין בכך כלום. דווקא על מנחת "זכרון", כלומר זו המוקרבת בטקס השקיית הסוטה נאסר לצקת שמן ולתת לבונה, ולא על מנחה פסולה.}}'''"לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן"''' - צֹק הוּא עַל שְׁיָרָיו. '''"וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה"''' - מַגִּיד שֶׁהוּא בִּשְׁתֵּי אַזְהָרוֹת: מִשּׁוּם 'בַּל יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן' וּמִשּׁוּם 'בַּל יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה'. '''"כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא"''', לְשֵׁם שֶׁהוּא מִנְחַת קְנָאוֹת - כָּל הָעָם עוֹבְרִין בּוֹ. יָכוֹל יְהוּא עוֹבְרִין בְּפִסּוּלוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"זִכָּרוֹן"'''. {{הע-שמאל|אם הסוטה עברה בשלום את המבחן, וניקתה ממנו – יש בטקס כדי להזכיר אותה לטובה; אבל אם חטאה – הטקס מזכיר את עוונה והקב"ה פוגע בה, וכן כל אדם הרואה אותה מזכיר את חטאה; וראו לעניין ההזכרה לטובה [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|תוספתא סוטה ב ד,]] ולעניין "מזכרת עוון" [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יח|ספרי יח.]]}} נֶאֱמַר כָּאן "זִכָּרוֹן" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "זִכָּרוֹן" {{ממ|ויקרא|ו|ח}}; מַה "זִכָּרוֹן" אָמוּר לְמַטָּן, הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה - אַף "זִכָּרוֹן" הָאָמוּר כָּאן, הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָטְאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מַזְכֶּרֶת עָוֹן". דָּבָר אַחֵר: '''"מַזְכֶּרֶת עָוֹן"''', שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ מַזְכִּיר עֲוֹנָהּ וַעֲוֹן אֲבוֹתֶיהָ שֶׁגִּדְּלוּ אוֹתָהּ. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בניגוד לזקן ממרה, שמשהים את המתתו לרגל כדי לפרסם את מותו (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא#משנה ד|סנהדרין יא ד]]), את השקיית הסוטה אין דוחים לרגל דווקא, אלא כשהיא מועלית למקדש מבצעים את הטקס מיד. יש לפנות את העזרה בזמן הטקס, כדי שייראה משער ניקנור (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה]]) פתח ההיכל ועליו הטבלה שעשתה הילני המלכה, ראו [[ביאור:תוספתא/יומא/ב#ג|תוספתא יומא ב ג.]]}} '''"וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''' – אֵינָהּ בָּאָה בְּתוֹךְ הָרֶגֶל. '''"וְהֶעֱמִידָהּ לִפְנֵי ה'"''' – יְפַנֶּה עָלֶיהָ הָעֲזָרָה. }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב.]] אם אין עפר מתחת הטבלה – הכהן מביא עפר ממקום אחר, מניח אותו שם ואז לוקח כמות שניכרת לעין לערבוב במי הכיור, שנאמר "יקח הכהן"; והשוו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה י|ספרי י,]] שם דורשים את הדין שמביא עפר ממקום אחר מלשון העתיד "יהיה", וכאן – מ"הכהן".}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדוֹשִׁים"''' – מְקֻדָּשִׁין מִן הַכִּיּוֹר, וְשִׁעוּרָן חֲצִי לוֹג. אִי '''"חֶרֶס"''', יָכוֹל בְּשֶׁבֶר שֶׁל חֶרֶס? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בִּכְלִי חֶרֶס"''' – הָא מָה הַדָּבָר? בִּקְעָרָה שֶׁל חֶרֶס. '''"וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן"''' – יְהֵא לוֹ מָקוֹם מְתֻקָּן שָׁם. כֵּיצַד? נִכְנָס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ, וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָה שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ, כְּשֶׁהוּא מַגְבִּיהָהּ – נוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: אִם אֵין שָׁם עָפָר, מְתַקֵּן שָׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"יִקַּח הַכֹּהֵן"'''. דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: '''"יִקַּח הַכֹּהֵן"''' – וְלֹא זָר. '''"וְנָתַן עַל הַמַּיִם"''' – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב,]] [[ביאור:משנה יבמות פרק יב#משנה ו|יבמות יב ו,]] וכלשון הדרשה [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ו|תוספתא סוטה א ו.]]}}עֲפַר שׂוֹטָה – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה; אֵפֶר פָּרָה – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה; רֹק יְבָמָה – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה; דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ו|סוטה א ו.]] החבל שומר שלא יחשפו שדי הסוטה מבעד לבגדים הקרועים.}}יַחְגְּרֶנָּה בְּחֶבֶל שֶׁל מְגָג; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שְׁנֵי חֲגוֹרִים הָיָה חוֹגְרָהּ – אֶחָד לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ וְאֶחָד לְמַטָּה מִדַּדֶּיהָ. {{הע-שמאל|אם האשה קיטעת (גידמת) או חיגרת אינה שותה.}} מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "'''וְהֶעֱמִיד... וְנָתַן'''"? – וְלֹא קִטַּעַת וְחִגֶּרֶת. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' טו.}}"'''וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן'''" – נֶאֱמַר כָּאן "זִכָּרוֹן", וְנֶאֱמַר לְמַעָּלָן "זִכָּרוֹן" {{ממ|ויקרא|ו|ח}}; מַה "זִכָּרוֹן" הָאָמוּר לְמַעָּלָן – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה, אַף "זִכָּרוֹן" הָאָמוּר כָּאן – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה! {{הע-שמאל|כל הכנת המנחה צריכה לכתחילה להיות לשם הסוטה המסוימת שלפנינו, אבל בדיעבד היא כשרה גם אם לא כיוון לשמה.}}"'''מִנְחַת קְנָאֹת הִוא'''" – שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הִיא". "'''וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים'''" – יַרְאֶה אוֹתָהּ אֶת הַמַּיִם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו את ההלכות הללו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|בתוספתא סוטה א ד,]] [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ט|וספרי ט,]] [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#ח|תוספתא נגעים א ח,]] [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ח|סנהדרין ו ח,]] [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|ונגעים ג א.]]}} '''"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''' – אֵין מַשְׁבִּיעִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, וְלֹא שׂוֹרְפִין שְׁתֵּי פָרוֹת כְּאַחַת, וְלֹא עוֹרְפִין שְׁתֵּי עֲגָלוֹת כְּאַחַת, וְלֹא הוֹרְגִין שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּאַחַת, וְלֹא מַסְגִּירִין שְׁנַיִם כְּאַחַת, וְלֹא מַחְלִיטִין שְׁנַיִם כְּאַחַת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז|סוטה ז א.]] החשודים כגנב וכגזלן נשבעים שבועת הפיקדון, ראו שם. חשוב שהסוטה תבין את תוכן הטקס. ההשבעה כוללת גם סטיות נוספות, שיכול אדם לקנא להן, למרות שאין משקים אותה עליהן - ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה,]] והשוו לעיל בדרשה לפס' יב.}}'''"וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה"''', בִּלְשׁוֹנָהּ; אֶל הַגַּנָּב וְאֶל הַגַּזְלָן – בִּלְשׁוֹנָם. '''"אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ"''' – לְרַבּוֹת הַמְּעָרֶה אוֹתָהּ מִכָּל צַד. '''"וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ"''' – לְרַבּוֹת אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁסָּטְתָה מֵאָחִיו לְאַחַר מִיתַת אָחִיו. יָכוֹל כָּל אֵלּוּ שׁוֹתוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תַּחַת אִישֵׁךְ"'''; אֶת שֶׁהוּא תַּחַת אִישָׁהּ – שׁוֹתָה, אֵין כָּל אֵלּוּ שׁוֹתוֹת! '''"טֻמְאָה"''' – {{ב|לְהוֹצִיא דֶּרֶךְ אֵיבָרִים.|לא שנגע בה אלא שקיים איתה יחסי מין מלאים}} }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטקס כולל האשמה בוטה כלפי הסוטה, המובנת רק לפי פרשנות חז"ל, שהוסיפו את איסור הסתירה של האשה. לעניין גלגול השבועה והרחבתה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה.]] וראו בדרשה לפס' יט.}}'''"וְאַתְּ"''' – מְזִידָה הָיִית! '''"כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת"''', לְרַבּוֹת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, שֶׁיְּקַנּוּ לָהּ וְיַשְׁקוּ אוֹתָהּ מִתַּחַת יָדוֹ. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ"''', לֹא עַל זוֹ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתָךְ בִּלְבַד, אֶלָּא עַל כָּל מַה שֶּׁשָּׂטִית מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|"שבועת האלה" היא שבועה שיש בה קללה. השימוש בה הוא רק בהשבעת הסוטה; הכהן אינו חייב להשביע דווקא בלשון הקללה; אם השביע בלעדיה יצא, אבל אם השתמש רק בקללה ולא בלשון שבועה – לא יצא; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יד|ספרי יד,]] לימוד הפוך: "כל השבועות שבתורה אינה אלא באלה ובשבועה"}} '''"וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה"''', יָכוֹל אַף שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין בְּאָלָה? אָמַרְתָּ "וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן" וְגוֹ'; שְׁבוּעַת הָאִשָּׁה בְּאָלָה, אֵין שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין בְּאָלָה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה"? אִם הִשְׁבִּיעָהּ בִּשְׁבוּעָה – יָצָא; אִם הִשְׁבִּיעָהּ בְּאָלָה – לֹא יָצָא. {{הע-שמאל|החרשת, כמו הגידמת והחיגרת – אינה שותה. כאן מפרטים את הקללה: מדובר בהוקעה חברתית של הסוטה בפי הציבור, וראו גם לעיל בסוף הדרשה לפס' טו.}}'''"וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה"''' – פְּרָט לְחֵרֶשֶׁת. '''"לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה"''', יָכוֹל עַצְמָהּ שֶׁל אִשָּׁה לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה? אָמַרְתָּ "בְּתוֹךְ עַמֵּךְ", שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַנָּשִׁים נִשְׁבָּעוֹת בָּךְ, וְ{{ב|לָטוֹת|מקללות}} זוֹ אֶת זוֹ וְאוֹמְרוֹת: אִם עָשִׂית חֵפֶץ זֶה – יְהֵא סוֹפֵךְ כְּסוֹפָהּ שֶׁל פְּלוֹנִית! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א ז.]] הדוגמאות של דור המבול, אנשי סדום והמצריים מובאות [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ב|בתוספתא ג ב-ג]] כדוגמאות לכלל אחר: "בטובה שהטלתי לכם, בה אתם מתגאים לפני? – בה אני נפרע מכם!"}}'''"בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה"''' – מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִילָה הָעֲבֵרָה, מִשָּׁם הִתְחִיל הַפֻּרְעָנוּת. הַיָּרֵךְ הִתְחִילָה בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן; לְפִיכָךְ תִּלְקֶה הַיָּרֵךְ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן – וּשְׁאָר הַגּוּף לֹא פָּלַט. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם... מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה" {{ממ|בראשית|ז|כג}}; מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה – מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת", וּכְתִיב "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים";{{הפניה לפסוקים|בראשית|יט|ד|יא}} מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה – מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וּמֵת כָּל בְּכוֹר אֶרֶץ מִצְרַיִם" {{ממ|שמות|יא|ה}}; מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה – מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א ח.]] הדוגמא של שמשון עדיין נכנסת תחת הכלל "מקום שהתחיל בעבירה - ממנו התחילה הפורענות"}}שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו, וּלְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו. }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א סוף ז:]] "ושאר הגוף לא פלט".}}'''"וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ"''', אֵין לִי אֶלָּא בְּמֵעַיִךְ; וּמִנַּיִן אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּבָאוּ"''' – וּבָאוּ אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה! {{הע-שמאל|הכפילויות "בטן... ירך", ו"אמן אמן" נדרשות שהעונש אינו מוגבל רק לאשה הנואפת אלא משיג גם את הגבר שעמו נאפה, למרות שהוא אינו נוכח בטקס בעצמו; וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א,]] שם דורש ר' עקיבא כפילות אחרת "ובאו... ובאו". כמו כן נדרשות הכפילויות על גלגול השבועה שמוטלת על האשה – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה;]] וראו לעיל בדרשות לפס' יט-כ.}}'''"לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"''', רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: וּמִנַּיִן כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הָאִשָּׁה כָּךְ הֵן בּוֹדְקִין אֶת הָאִישׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"'''. '''"אָמֵן אָמֵן"''', אָמֵן עַל הָאָלָה – אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה; אָמֵן מֵאִישׁ זֶה – אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר; אָמֵן לְשֶׁעָבַר – אָמֵן לֶעָתִיד לָבוֹא; אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי מִן הָאֵרוּסִין – אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי מִן הַנִּשּׂוּאִין! }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה טז|ספרי טז.]] בניגוד לגט, כאן אין הבעל יכול לכתוב את המגילה.}}'''"וְכָתַב אֶת הָאָלוֹת"''', יָכוֹל כָּל הָאָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הוּא כּוֹתֵב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הָאֵלֶּה"'''. '''"הַכֹּהֵן"''' – שֶׁאִם כְּתָבָהּ יִשְׂרָאֵל אוֹ כֹּהֵן קָטָן – פְּסוּלָה. }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ר' עקיבא מסכים בסופו של דבר עם ר' אליעזר, אבל מסייג את דבריו לזמן שבו המגילה כבר נכתבה, ומאפשר לה להודות לפני כן; וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ג|סוטה ג ג,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ג|ותוספתא סוטה ב ג]] בכל מקרה הלחץ הנפשי על הסוטה גדול מאד ויש חשש שהיא תגיע להודאת שוא כדי שלא לשתות.}}'''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"''' – עַל כָּרְחָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מַכִּין אוֹתָהּ בְּרָחְבּוֹ שֶׁל סַיִף, וּמְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא נֵדַע אִם טְהוֹרָה הִיא, אִם אָמְרָה 'טְמֵאָה אֲנִי' וְאִם אָמְרָה 'טְהוֹרָה אֲנִי'. אֵימָתַי מַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ? מִשֶּׁהַשֵּׁם נִמְחַק! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד.]] הדרשה והמשנה מתארות את הפורענות הבאה על האשה. כאן יש גם חריזה.}}'''"וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? אֶלָּא יְהוּ עוֹשִׂין בָּהּ מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת; הָיְתָה {{ב|מְלֻבֶּנֶת|בעלת עור בהיר}} – עוֹשִׂין אוֹתָהּ שְׁחוֹרָה; מְאֻדֶּמֶת – עוֹשִׂין אוֹתָהּ {{ב|יְרוֹקָה;|צהובה}} יִתְרַע פִּיהָ, יִתְפַּח צַוָּארָהּ, יְהֵא בְּשָׂרָהּ נִצָּל, תְּהֵא זָבָה מִבֵּית הַשְּׁלָחִים; תְּהֵא מְפַהֶקֶת, תְּהֵא מִתְעַטֶּשֶׁת, תְּהֵא מִתְפָּרֶקֶת אֵיבָרִים אֵיבָרִים! }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|טקס הסוטה מלמד שגם בהבאת הביכורים יש מצוות תנופה; וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תבוא#פיסקה ש|ספרי דברים ש,]] שמייחסים את הדרשה לר' אליעזר בן יעקב. גם אם האשה נסתרה פעמיים, או עם שני גברים שונים - היא מביאה מנחה אחת. המנחה צריכה להיות בכלי אחד, ואין לחלק אותה לשני כלים.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה"''' – נֶאֱמַר כָּאן "מִיָּד", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ" {{ממ|דברים|כו|ד}}; מַה "מִיָּד" שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – תְּנוּפָה, אַף "מִיָּד" שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – תְּנוּפָה! '''"אֶת מִנְחַת הַקְּנָאֹת"''' – מַגִּיד שֶׁמְּבִיאָה מִנְחָה אַחַת לְשֵׁם שְׁתֵּי קְנָאוֹת! '''"וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ"''' – מְלַמֵּד שֶׁהִיא טְעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה! '''"וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה"''' – מִן הַמִּנְחָה הַמְּחֻבֶּרֶת, שֶׁלֹּא תְּהֵא מֻנַּחַת בְּתוֹךְ שְׁנֵי כֵּלִים וְקוֹמֵץ! }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יז|ספרי יז:]] שם נאמר שהקטרת המנחה מעכבת, כלומר אין להשקות את האשה לפניה. כאן חולק על כך ר' שמעון.}}'''"וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה"''' – מַקְטִיר הַקֹּמֶץ, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם"''' – אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ. וּמִנַּיִן אַף לְמַעֲשֶׂה יְחִידִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאַחַר". רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר הַשְׁקָאָה קֹדֶם לַמִּנְחָה וְנֶאֱמַר הַשְׁקָאָה לְאַחַר הַמִּנְחָה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאַחַר"? אֶלָּא: אִם קָדְמָה מִנְחָה – כְּשֵׁרָה, וְאִם קָדְמָה הַשְׁקָאָה – כְּשֵׁרָה. }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כד. אם האשה נאפה בשוגג, כגון שלא ידעה עם מי היא שוכבת – אינה נענשת כששותה את המים. חז"ל ממשיכים את המגמה של פרשנות טקס הסוטה כעונש על חטא ולא כאורדיליה; והשוו לעיל בדרשה על פס' כ.}}'''"וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמָּיִם"''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: מִשֶּׁנִּמְחֲקָה הַמְּגִלָּה – מַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ. '''"וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ"''' – פְּרָט לְשׁוֹגֶגֶת. }} ===פסוק כח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גלגול השבועה כלל, כפי שראינו לעיל בדרשה על פס' כב, גם תנאי לעתיד, כלומר התנאי "וטהורה היא" אינו מתקיים כל זמן שהאשה בחיים. יש אומרים ורבן גמליאל חולקים בשאלה אם הסוטה עשויה להיות מעוברת. ר' אלעזר עונה לר' ישמעאל [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יט|בספרי יט,]] "אם כן ילכו כל העקרות ויקלקלו", וטוען שהפקידה היא פיצוי הולם לסבל ולבזיון שבטקס ההשקאה. נראה שזו גם דעתו של ר' עקיבא בספרי שם. לדברי ר' יהודה ראו דברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא סוטה ב ד.]] לדברי ר' שמעון ראו ספרי שם: אם לא נטמאה - טהורה היא ומותרת לבעלה.}}'''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה"''' – לְשֶׁעָבַר, '''"וּטְהֹרָה הִיא"''' – לֶעָתִיד לָבֹא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: '''"וּטְהֹרָה הִיא"''' – טָהוֹר הוּא הַוָּלָד; רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"''' – פְּרָט לִזְרוּעָה, לוֹמַר: אֵין עֻבָּרָה שׁוֹתָה! '''"וְנִזְרְעָה זָרַע"''', רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּדַאי הוּא הַצַּעַר שֶׁיִּנָּתֵן לָהּ שְׂכָרָהּ בָּנִים, שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה – נִפְקֶדֶת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָיְתָה יוֹלֶדֶת כְּעוּרִים – תֵּלֵד נָאִים, שְׁחוֹרִים – תֵּלֵד לְבָנִים, קְצָרִים – תֵּלֵד אֲרֻכִּים, נְקֵבוֹת – תֵּלֵד זְכָרִים; הָיְתָה יוֹלֶדֶת לִשְׁתֵּי שָׁנִים – יוֹלֶדֶת בְּכָל שָׁנָה, יוֹלֶדֶת אֶחָד – תֵּלֵד שְׁנַיִם שְׁנַיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין נוֹתְנִין לָעֲבֵרָה שָׂכָר! אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיְתָה אֲסוּרָה לַזֶּרַע לְשֶׁעָבַר, יָכוֹל תְּהֵא כֵּן לֶעָתִיד? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנִזְרְעָה זָרַע"''' – מֻתֶּרֶת הִיא לַזֶּרַע מֵעַתָּה. }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה כ|ספרי במדבר כ,]] דעת ר' יאשיה: השקאת הסוטה נוהגת גם בעתיד, במקדש, ולא רק במשכן; אבל לא בבמה. מחלוקת האם משקים גם נשים פסולות, כמפורט בפנים. וראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה משנה ו|עדיות ה ו,]] שעקביא בן מהללאל התנגד להשקיית שפחה.}}"'''זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת'''" – הַמְקַנֵּא יְקַנֵּא בְּשִׁילֹה וּבְבֵית הָעוֹלָמִים. יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''זֹאת'''"! "'''אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ'''", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אִשָּׁה", "אִשָּׁה" בְּכָל הַפָּרָשָׁה? לְרַבּוֹת אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין, וּלְעַמּוֹנִי וּלְמוֹאָבִי, מִצְרִי וַאֲדוֹמִי, פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, לְכוּתִי וּלְחָלָל – לְרַבּוֹת כָּל הַפְּסוּלוֹת, שֶׁיִּשְׁתּוּ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מַשְׁקִין אֶת הַפְּסוּלוֹת! }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אשת כהן שותה, ואם אינה טמאה היא נטהרת, למרות שהיתה אסורה עליו בדרך למקדש ולמרות שהכהנים החמירו וגירשו את נשיהם שנשבו. אשת סריס שותה, למרות שאינו יכול לעבר אותה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד.]] כנראה הובא דינה כאן בעקבות המשנה. כשמדובר באשת כהן שיירי המנחה אינם נאכלים; ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ז|תוספתא סוטה ב ז,]] אבל שאר דיני ההשקאה זהים לאלו של ישראל.}}"'''אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו'''", 'אִישׁ' "'''אוֹ''' אִישׁ", לְרַבּוֹת כֹּהֵן וְהַסָּרִיס, שֶׁיְּקַנּוּ. וְהָיָה בַּדִּין שֶׁלֹּא יְקַנֵּא כֹּהֵן; וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא: וּמָה אִם שְׁבוּיָה, שֶׁאֵינָהּ אֲסוּרָה אִסּוּר שָׁעָה לְיִשְׂרָאֵל – הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה אִסּוּר עוֹלָם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט; שׂוֹטָה, שֶׁהִיא אֲסוּרָה אִסּוּר שָׁעָה לְיִשְׂרָאֵל – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא אֲסוּרָה אִסּוּר עוֹלָם לְכֹהֵן? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אִישׁ' "'''אוֹ''' אִישׁ" – לְרַבּוֹת כֹּהֵן וְהַסָּרִיס! "'''וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה''''", לְרַבּוֹת אֵשֶׁת כֹּהֵן וְאֵשֶׁת סָרִיס, שֶׁהֵן שׁוֹתוֹת! "'''וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן'''", יָכוֹל כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן? וּמִנַּיִן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה לָהּ, אֶלָּא הִשְׁבִּיעָהּ וְהִשְׁקָהּ וְהִקְטִיר קֹמֶץ מִנְחָתָהּ, דַּיּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת'''". }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הבעל קינא לאשתו הוא חייב להשלים את התהליך ולהשקות אותה את המים. לעניין זה ולעניין יסורי המצפון של הבעל השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה כא|ספרי במדבר כא.]] ר' חלפתא ור' שמעון חולקים בשאלה אם אשה טמאה מתה מיד או שזכויותיה מעכבות את מותה; וראו דברי ר' עקיבא שם. ר' שמעון טוען שהשהיה בעונשה של הסוטה עלולה לחלל את השם ולפגוע בהרתעה של המים המרים; וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד-ה.]]}}'''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''' – מַגִּיד שֶׁהוּא בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן עַד שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה הָאִשָּׁה. וּמִנַּיִן אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן? אָמַרְתָּ: '''"וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ"'''. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁשָּׁתַת וְנִמְצֵאת טְמֵאָה, אֵין בַּעְלָהּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִסְתְּרָה פַּעַם אַחֶרֶת וְנִטְמְאָה וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בָּהּ; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"'''. רַבִּי חֲלַפְתָּא אוֹמֵר: הֲרֵי אִשָּׁה שֶׁשָּׁתַת מַיִם וְהָיוּ בְּיָדֶיהָ זְכֻיּוֹת – יִתְלוּ לָהּ לְשָׁעָה. וּמִנַּיִן שֶׁסּוֹפָן לְבָדְקָהּ אַחַר זְמַן? אָמַרְתָּ: '''"וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ"'''. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חִלּוּל הַשֵּׁם הָיָה בַּדָּבָר, שֶׁאִלּוּ לֹא הָיוּ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ עַל אֲתַר, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה יוֹרֶדֶת מִן הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה אוֹמֶרֶת לַחֲבֵרוֹתֶיהָ: 'אַל תִּמָּנְעוּ מִלַּחֲטֹא! כְּבָר שָׁתִיתִי וְלֹא פָּגְעוּ בִּי הַמַּיִם, דּוֹמֶה שֶׁאֵין בָּהֶן {{ב|צֹרֶךְ|ממשות, תועלת}} כְּלָל!' לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ"''' – מִיָּד! }} ptd76azbbtis4r4rbxxalo5farhb3nl 3017019 3017017 2026-05-19T18:06:46Z Michaelkimmel2 44530 3017019 wikitext text/x-wiki ==פרק ה== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|היולדת אסורה לבוא למקדש ולאכול קדשים, אבל לטבולי יום מותר להכנס לחיל שבמקדש, ומותר להם גם לאכול מעשר שני, ומכאן מסיק הדרשן שמותר גם ליולדת לאכול מעשר שני; וראו גם [[ביאור:ספרא/יולדת#פרק א|ספרא יולדת פרק א ח.]]}}לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע" {{ממ|ויקרא|יב|ד}}, יָכוֹל אַף בְּמַעֲשֵׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא", קֹדֶשׁ שֶׁהוּא כַּמִּקְדָּשׁ. אֵין בָּאִין אֶלָּא אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ – אַף קֹדֶשׁ אֵין בָּאִים לוֹ אֶלָּא אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ. אַף אֲנִי אֲרַבֶּה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים! תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע", שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: מַה מִּקְדָּשׁ, אֵין בָּאִין לוֹ אֶלָּא לְאַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ – אַף הַקֹּדֶשׁ, אֵין בָּאִין לוֹ אֶלָּא לְאַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ. אוֹ: מַה מִּקְדָּשׁ, אֵין מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה בָּאִין לוֹ – אַף הַקֹּדֶשׁ, אֵין מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה בָּאִין לוֹ? אֵלּוּ קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ; אַף אֲנִי אָבִיא קָדְשֵׁי הַגְּבוּלִין, שֶׁאֵין בָּאִין אֶלָּא לְאַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ. וְלָמָּה מִעַטְתָּ הַמַּעֲשֵׂר? מִפְּנֵי שֶׁהוּא נֶאֱכָל בִּטְבוּל יוֹם. {{הע-שמאל|מרחיב את האיסורים המוטלים על היולדת גם לטמאים אחרים המטמאים במגע, שנאמר "וידבר ה' אל משה... דבר אל בני ישראל וישלחו מן המחנה..." [[במדבר ה א]]-ב.}} אֵין בְּמַשְׁמַע "בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע", אֶלָּא הַיּוֹלֶדֶת. כְּשֶׁאָמַר "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר" – רִבָּה. אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מַה הַיּוֹלֶדֶת, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – אַף אֲנִי מְרַבֶּה כָּל הַמִּטַּמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא כָּמוֹהָ. כְּשֶׁאָמַר "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – לְרַבּוֹת אֶת הַטְּמֵאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל|החובה ליציאה מהמחנה חלה הן כאיסור על מי שנטמאו מחוץ למחנה להכנס לתוכו, הן כחובה על מי שנטמאו בתוכו – לצאת ממנו. אם עברו על כך בשוגג חייבים חטאת.}}אֵין בְּמַשְׁמַע אֶלָּא בְּמִי שֶׁנִּטְמָא בַּחוּץ אַל יִכָּנֵס לִפְנִים; אֲבָל הַמִּיטַּמֵּא בִּפְנִים אַל יֵצֵא לַחוּץ? אָמַרְתָּ '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"'''. '''"וִישַׁלְּחוּ"''' – הֲרֵי בַּעֲשֵׂה; וּמִנַּיִן בְּלֹא תַעֲשֶׂה? אָמַרְתָּ "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם". וּמִנַּיִן אִם יִהְיוּ שׁוֹגְגִין יְהוּ בְּהֲבָאַת חַטָּאת? אָמַרְתָּ "אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא וגו' וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה' עַל חַטָּאתוֹ וגו'" {{ממ|ויקרא|ה|ו}} {{הע-שמאל|הנטמא בטומאה קלה אמנם חייב לצאת מן המחנה, אבל אם לא נכנס למקדש הוא פטור מקרבן. אם נכנס למקדש בשגגה הוא חייב חטאת, ואם עשה כך במזיד הוא חייב כרת, שנאמר "ונכרתה הנפש ההיא" ([[במדבר יט כ]]). החומרה בכניסה למקדש בטומאה חלה גם על מחוסרי כפרה ועל טבולי יום; אמנם מותר למחוסר כיפורים להכנס לעזרת הנשים, ולטבול יום גם לחיל (ראו לעיל) – אבל לא מעבר לכך; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ח|כלים א ח.]]}}יָכוֹל אַף הַמִּטַּמֵּא טֻמְאָה קַלָּה בְּתוֹךְ הַשּׁוּק יְהֵא בְּהֲבָאַת חַטָּאת? וְכִי הֵיכָן הִיא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל הֲבָאַת חַטָּאת? עַל מִי שֶׁנִּטְמָא '''וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ''' שׁוֹגֵג! וּמִנַּיִן אִם הָיוּ מְזִידִין בְּהִכָּרֵת? אָמַרְתָּ "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וגו'" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! אֵין בְּמַשְׁמַע אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר. "טָמֵא" – {{ב|לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה|ביום השלישי}} וְלֹא {{ב|שָׁנָה|ביום השביעי}}. "יִהְיֶה" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "עוֹד" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ. "בּוֹ" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ וְלֹא הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ. לְכֻלָּם בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, בְּהֲבָאַת חַטָּאת וּבְהִכָּרֵת. {{הע-שמאל|הצרוע והזב משולחים מן המחנה, אבל אינם משולחים לאותו המקום: השילוח תלוי בסוג הטומאה; וראו גם את הדרשה על המחיצות [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה א|בספרי א.]]}}'''"וִישַׁלְּחוּ... טָמֵא"''' – יִשְׁתַּלַּח טְמֵא מֵת מִמְּקוֹם טְבוּל יוֹם וּמִמְּקוֹם מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה. '''"וִישַׁלְּחוּ... זָב"''' – יִשְׁתַּלַּח זָב מִמְּקוֹם טְמֵא מֵת. '''"וִישַׁלְּחוּ... צָרוּעַ"''' – יִשְׁתַּלַּח מְצֹרָע מִמְּקוֹם הַזָּב. יָכוֹל כֻּלָּם יִשְׁתַּלְּחוּ חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת? אָמַרְתָּ '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', רִבָּה כָּאן מַחֲנֶה אַחַת. "אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם", רִבָּה כָּאן שְׁתֵּי מַחֲנוֹת; "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם", רִבָּה כָּאן שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת! יָכוֹל כֻּלָּן יִשְׁתַּלְּחוּ חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת? אֶפְשָׁר שֶׁהֵן נֶחֱלָקִין: זֶה לְמָקוֹם זֶה, וְזֶה לְמָקוֹם זֶה, וְזֶה לְמָקוֹם זֶה. הֵא, מָה הַדָּבָר הֶחָמוּר שֶׁבְּכֻלָּן חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת? זֶה מְצֹרָע. וְהַזָּב חוּץ לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת, וּטְמֵא מֵת חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ו|כלים א ו-ט:]] שם הניסוח שונה: דרגת הקדושה השניה - א"י המערבית – חסרה שם, ואילו כאן מונים את ההיכל יחד עם "בין האולם ולמזבח"; וראו את ההערה של ר' יוסי בסוף משנה ט שם, המופיעה גם כאן. הייחוס של מיעוט הכניסה למקום כלשהו לדרגת קדושתו מביא לטענה אבסורדית, שהמקום המקודש ביותר הוא הגג של ההיכל.}} מִכָּאן נָתְנוּ חֲכָמִים מְחִצּוֹת וְאָמְרוּ: עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ? שֶׁמְּבִיאִין מִמֶּנָּה הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְהַבִּכּוּרִים, מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִין כֵּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת. אֶרֶץ כְּנַעַן מְקֻדֶּשֶׁת מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שֶׁאֶרֶץ כְּנַעַן כְּשֵׁרָה {{ב|לְבֵית הַשְּׁכִינָה,|להקים בה את בית המקדש}} אֵין עֵבֶר הַיַּרְדֵּן כָּשֵׁר לְבֵית הַשְּׁכִינָה. עָרֵי חוֹמָה מְקֻדֶּשֶׁת מִן הָאָרֶץ, שֶׁמְּצֹרָעִין הוֹלְכִין בְּכָל הָאָרֶץ וְאֵינָם הוֹלְכִין בְּעָרֵי חוֹמָה. יְרוּשָׁלַם מְקֻדֶּשֶׁת מֵעָרֵי חוֹמָה, שֶׁקָּדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי נֶאֱכָלִין בִּירוּשָׁלַם וְאֵין נֶאֱכָלִין בְּעָרֵי חוֹמָה. הַר הַבַּיִת מְקֻדָּשׁ מִירוּשָׁלַם, שֶׁזָּבִים וְזָבוֹת נִכְנָסִים בִּירוּשָׁלַם וְאֵין נִכְנָסִים בְּהַר הַבַּיִת. הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מֵהַר הַבַּיִת, {{ב|שֶׁאֲרָמִיִּים|כינוי לגויים – רומאים}} וּטְמֵאֵי מֵת נִכְנָסִין בְּהַר הַבַּיִת וְאֵין נִכְנָסִין לַחֵיל. עֶזְרַת הַנָּשִׁים מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַחֵיל, שֶׁטְּבוּל יוֹם נִכְנָס לַחֵיל וְאֵינוֹ נִכְנָס לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים. עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים, שֶׁמְּחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים נִכְנָסִין לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים וְאֵין נִכְנָסִין לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל מְעֹרְבֵי שֶׁמֶשׁ נִכְנָסִים לְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים עַל רֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה וְעַל אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, אֲבָל לֹא הָיוּ עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן, וְהַלְוִיִּם הָיוּ עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִים לִפְנִים מִכָּאן. וּבַעֲלֵי מוּמִין כֹּהֲנִים, פְּרוּעֵי רֹאשׁ וּשְׁתוּיֵי יַיִן, הָיוּ נִכְנָסִים לִפְנִים מִכָּאן, אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא לָאוּלָם וְלֹא לַהֵיכָל וְלֹא לִסְבִיבוֹת הַמִּזְבֵּחַ אַרְבַּע אַמּוֹת. וּשְׁאָר הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לָאוּלָם וְלַהֵיכָל וְלִסְבִיבוֹת הַמִּזְבֵּחַ אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִין לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. וְכֹהֵן גָּדוֹל הָיָה נִכְנָס לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ שָׁוֶה לַהֵיכָל: שֶׁאֵין פְּרוּעַ רֹאשׁ וּשְׁתוּי יַיִן וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם נִכְנָסִין לְשָׁם. וּכְדֶרֶךְ שֶׁהֵן פּוֹרְשִׁין מִן הַהֵיכָל בִּשְׁעַת הַקְטָרָה, כָּךְ הָיוּ פּוֹרְשִׁין מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁעַת הַקְטָרָה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הָעֲלִיָּה הָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת מִכֻּלָּם, שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹלִים לְשָׁם אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ! רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַגָּג הָיָה מְקֻדָּשׁ מִן הָעֲלִיָּה, שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹלִים לְשָׁם אֶלָּא פַּעַם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים, לְתַקֵּן כּוֹלֶה עוֹרֵב. {{הע-שמאל|השילוח תקף לא רק לטמאים הוודאיים אלא גם לאלו הנמצאים בתהליך שיתכן שיביא אותם לטומאה וודאית, כגון מצורע מוסגר, שאם יתפתח הנגע שלו הוא יהיה מוחלט (ראו למשל [[ויקרא יג ד]]-ח); וכן זב שראה זוב פעם אחת, ואם יראה אותו שוב פעמיים במשך 2-3 ימים הוא יחשב כזב גמור (ראו [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ג|זבים א ג.]]) הדרשן קורא "כל טמא לנפש" כמורה על חפצים טמאים מנגיעה במת או בשרץ, שגם אותם יש להוציא מן המקדש עד שיטוהרו במי חטאת.}}"צָרוּעַ" – זֶה מֻחְלָט; "'''כָּל''' צָרוּעַ" – זֶה מֻסְגָּר. "זָב" – זֶה זָב גָּמוּר; "'''כָּל''' זָב" – לְרַבּוֹת זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת; "'''וְ'''כָל זָב" – לְרַבּוֹת זָב שֶׁרָאָה רְאִיָּה אַחַת. '''"כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנֶפֶשׁ"''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהוּא מִשְׁתַּלֵּחַ אֶלָּא אָדָם, שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ? כְּשֶׁאָמַר "טָמֵא" – לְרַבּוֹת כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת. "'''כָּל''' טָמֵא" – לְרַבּוֹת כֵּלִים הַנּוֹגְעִין בְּשֶׁרֶץ. "'''וְ'''כֹל טָמֵא" – לְרַבּוֹת שְׁאָר כָּל הַמִּטַּמְּאִין שֶׁיֵּרָאוּ קֹדֶם לָרֶגֶל. {{הע-שמאל|שורת דרשות אלטרנטיביות, מהצד השני: יש להוציא את המצורע לא רק מירושלים אלא מכל ערי החומה (ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז]]) – אפילו אם הפסח נעשה בטומאה, אין הזבים וכו' אוכלים ממנו לכתחילה (ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ט|תוספתא פסחים ח ט,]] כר' יהושע.)}}'''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', לְרַבּוֹת עָרֵי חוֹמָה. {{ב|וּבַצַּד הַשֵּׁנִי|דבר אחר}}: '''"וִישַׁלְּחוּ... זָב"''', שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן עוֹשִׂין הַפֶּסַח בְּטֻמְאָה, זָבִין וְזָבוֹת יוֹלְדוֹת לֹא הָיוּ אוֹכְלִין מִמֶּנּוּ. וְאִם אָכְלוּ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין. {{הע-שמאל|מחוסרי כפרה הם בדרך כלל נשים שעדיין לא הביאו את קרבן היולדת; ממילא דורשים "נקבה" עליהן, ומכאן שבן הזוג – הזכר – הוא טבול היום. הם משולחים מרוב המקדש – ראו לעיל "אין במשמע..."; לעניין שילוח המצורעים - יש להוציאם משלושת המחנות, ראו לעיל "אל מחוץ למחנה..."}}'''"מִזָּכָר"''', זֶה טְבוּל יוֹם; '''"וְעַד נְקֵבָה"''', לְרַבּוֹת מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה. '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"''' {{ב|חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת|יש לשלח את המצורעים.}}. }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ישראל, כולל הטמאים עצמם – לא התנגדו להוצאת הטמאים ועשו כפי שהצטוו; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה|ספרי סוף א.]]}}'''"וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם"''', רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא הַמְשַׁלְּחִים לֹא הֻצְרְכוּ; וּמִנַּיִן אַף הַמִּשְׁתַּלְּחִים לֹא הֻצְרְכוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – הֵן מֵעַצְמָן עָשׂוּ, לֹא הֻצְרְכוּ שֶׁיַּעֲשִׂיאוּם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה י|ספרא חובה פרשה י א,]] שם לומדים את חובת הוידוי והסמיכה מעבודת יום הכיפורים.}} '''"וַיְדַבֵּר... דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ" {{ממ|ויקרא|ה|ה}} יִתְוַדֶּה עַל חֵטְא אֲשֶׁר חָטָא. "עָלֶיהָ" – עַל הַחַטָּאת כְּשֶׁהִיא קַיֶּמֶת, לֹא מִשֶּׁנִּשְׁחֲטָה. {{הע-שמאל|בתורה שבכתב אין, לפי פשוטה, תפילת חובה חוץ מוידוי מעשרות ומקרא ביכורים, הנעשים פעם אחת בשנה, והוידוי על קרבן עולה ויורד, המובא ע"י המטמא את המקדש. הדרשה מתאמצת לבסס את חובת הוידוי של היחיד והציבור בזמן הזה, לאחר החורבן. ההקשר של הפסוק מויקרא הוא של טומאת המקדש, בדומה להקשר של פס' ב לעיל. הדרשה מרחיבה את חובת הוידוי לכל עבירות היחיד והציבור, ומנתקת אותו מהמקדש – עד שהיא מחייבת וידוי אפילו לציבור שבגלות. בסופה מצוטטת תפילת דניאל הכוללת וידוי ציבורי, שנאמרה בחו"ל.}}אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיִּתְוַדֶּה הַיָּחִיד אֶלָּא עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת? אָמַרְתָּ "דַּבֵּר... וְהִתְוַדּוּ". וּמִנַּיִן אַף מִיתוֹת וּכְרִיתוֹת? אָמַרְתָּ 'חַטָּאת' "חַטָּאתָם". "כָּל חַטֹּאת" – לְרַבּוֹת מִצְוָה בְּלֹא תַעֲשֶׂה; "כִּי יַעֲשׂוּ" – לְרַבּוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה. אֵין בַּמַּשְׁמָע וִדּוּי אֶלָּא לַיָּחִיד. מִנַּיִן אַף לַצִּבּוּר וִדּוּי? אָמַרְתָּ "דַּבֵּר... וְהִתְוַדּוּ". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין מִתְוַדִּין? וּמִנַּיִן אַף בִּזְמַן שֶׁאֵין מְבִיאִין? אָמַרְתָּ "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְהִתְוַדּוּ". וּמִנַּיִן אַף מִיתוֹת וּכְרִיתוֹת? אָמַרְתָּ 'חַטָּאת' "חַטָּאתָם". "כָּל חַטֹּאת" – לְרַבּוֹת מִצְוָה בְּלֹא תַעֲשֶׂה; "כִּי יַעֲשׂוּ" – לְרַבּוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה. אֵין בַּמַּשְׁמָע וִדּוּי אֶלָּא בָּאָרֶץ, וּמִנַּיִן אַף בַּגָּלוּת וִדּוּי? אָמַרְתָּ "וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֺנָם וְאֶת עֲוֺן אֲבֹתָם" {{ממ|ויקרא|כו|מ}} וְכֵן דָּנִיֵּאל אוֹמֵר "לְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים" {{ממ|דניאל|ט|ז}}, מִפְּנֵי מָה? "כִּי חָטָאנוּ לָךְ". {{הע-שמאל|הוידוי נעשה בנוכחות ציבור מישראל (כולל גרים) ולא מהגויים.}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מִתְוַדִּים, וְאֵין מִתְוַדִּים לֹא עַל יְדֵי גּוֹיִם וְלֹא עַל יְדֵי תּוֹשָׁבִים. אוֹ "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" פְּרָט לַגֵּרִים? אָמַרְתָּ "אִישׁ" – לְרַבּוֹת הַגֵּרִים. {{הע-שמאל|דורש "כי יעשו", ומרחיב את חובת הוידוי גם למחשבות על חטאים, למרות שאין עליהן עונש. הוידוי הוא לא רק על חטאים שבין אדם לחברו אלא גם על חטאים המחייבים קרבן אשם, כגון מעילות, וכן על חטאים שאינם מחייבים אפילו בקרבן, כגון הנשבע לשקר; ואף אם חשב לעשות חטא ולא עשה אותו.}} '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ"''', שֶׁחָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשׂוּ. '''"מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם"''', מִמַּה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ: עַל הַגְּנֵבוֹת וְעַל הַגְּזֵלוֹת וְעַל לָשׁוֹן הָרָע. '''"לִמְעֹל"''', אַף עַל אֲשָׁמוֹת מִתְוַדִּים. יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין מִתְוַדִּין? מִנַּיִן בִּזְמַן שֶׁאֵין מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לִמְעֹל". יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת? וּמִנַּיִן אַף אָשָׁם שֶׁאֵין הוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לִמְעֹל מַעַל", לְרַבּוֹת הַנִּשְׁבָּע בַּשֵּׁם לַשֶּׁקֶר וְהַמְקַלֵּל. {{הע-שמאל|חייבי מיתות בית דין חייבים להתוודות בשעת הוצאתם להורג, ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב;]] והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ב|ספרי סוף ב.]]}}'''"וְאָשַׁם... וְאָשְׁמָה"''' – לְרַבּוֹת כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁיִּתְוַדּוּ. יָכוֹל אַף הַנֶּהֱרָגִין עַל פִּי זוֹמְמִין? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא". }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לכאורה הגזלן חוטא חטא גדול מהגנב, הן משום שהשתמש בכח, הן משום שנשבע לשקר שלא גזל; למרות זאת הגנב המשלם כפל או ארבעה וחמישה - פטור מהחומש ומהאשם ואילו הגזלן, שעיקר תשלומו הוא הקרן הנגזלת עצמה - חייב בהם, שנאמר "בראשו".}}'''"וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ"''', כְּשֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ – מְבִיאִין עָלָיו חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, אֵין מְבִיאִין עַל תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְעַל תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חֹמֶשׁ וְאָשָׁם! מְמַעֵט אֲנִי בַּגַּנָּב, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם לְאַחַר שְׁבוּעָה; לֹא אֲמַעֵט בַּגַּזְלָן, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם אַחַר שְׁבוּעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ"''': כְּשֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ – מְבִיאִין עָלָיו חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, אֵין מְבִיאִין עַל תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְעַל תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חֹמֶשׁ וְאָשָׁם. {{הע-שמאל|החומש הוא מחוץ לקרן, כלומר 25% מהגזילה. הוא מועבר לנגזל כקנס לגזלן.}}'''"וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו"''' – עַל הַחֹמֶשׁ לְבַד מִמֶּנּוּ. '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''' – לְמִי שֶׁנִּגְזַל מִמֶּנּוּ. }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד;]] אין להשיב את הגזילה לקטן, אלא לאפוטרופסים שלו או ליורשיו, אבל ניתן להחזיר אותה לאשת הנגזל. הדרשה מזהה את האיש שאין לו גואל עם הגר שמת ואין לו יורשים; וראו גם ספרי שם [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|וב"ק ט יא.]] הכהנים זוכים בתשלום הקרן והחומש של הגר שמת בלי יורשים. הכספים הללו אסורים לזרים אבל הם רכוש הכהנים, ואינם כספי הקדש; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד.]] '''לאחר''' התשלום, על הגזלן שנשבע לשקר להביא גם קרבן איל לאשם, והאימורים שלו ניתנים למשמרת הכהנים שזכו בכסף; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב"ק ט יא-יב,]] הטוענת – בניגוד לדרשתנו – שאם הביא כסף ליהויריב ואשם לידעיה יצא. אם הגזלן מת לפני שהביא את איל האשם – אין מקריבים את האיל, כדין אשם שמתו בעליו. אם האיל מת – על הגזלן להביא איל אחר.}}'''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"''', לָאִישׁ מַחֲזִירִין, וְאֵין מַחֲזִירִין לְקָטָן. אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה אִשָּׁה וְיוֹרְשֵׁי קָטָן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"'''. וְאֵיזֶה הוּא הָאִישׁ שֶׁאֵין לוֹ גֹּאֵל? זֶה הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין! לְמִי הוּא גְּזֵלוֹ? הֱוֵי אוֹמֵר: לַכֹּהֵן. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה ערכין פרק ז#משנה ג|ערכין ז ג;]] גם בדיני חרמות אין מניחים לכהן המחזיק בשדה לזכות בו בעצמו, אלא כל הכהנים שותפים בו. דורש "לה'", וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד.]]}}'''"לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו"''', מִכָּאן אָמְרוּ: הֲרֵי כֹּהֵן שֶׁגָּזַל אֶת הַגֵּר, וּמֵת הַגֵּר, מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִין מִיָּדוֹ וְנוֹתְנִין לְכֹהֵן אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"'''! '''"הָאָשָׁם"''' – זֶה הַקֶּרֶן; '''"הַמּוּשָׁב"''' – זֶה הַחֹמֶשׁ; '''"לַה'"''' – לְאָסְרוֹ לְזָרִים. אוֹ יָכוֹל יְהֵא מְקֻדָּשׁ לַשֵּׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לַכֹּהֵן"'''. '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"''', מִכָּאן אָמְרוּ: מִשְׁמָרָה שֶׁזָּכַת בַּכֶּסֶף – תִּזְכֶּה בָּאַיִל. '''"אֲשֶׁר יְכַפֶּר"''' – פְּרָט שֶׁיַּקְדִים אַיִל לַכֶּסֶף; '''"בּוֹ"''' – פְּרָט לְאַיִל {{ב|שֶׁמֵּת|הגזלן}}; '''"עָלָיו"''' – לְרַבּוֹת הָאַיִל {{ב|שֶׁמֵּת|האיל}}. וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"עָלָיו"''' – מְכַפֵּר הוּא אֲשָׁמוֹ עָלָיו! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מפרש "וכל תרומה" במובן רחב – החל על כל מתנות הכהונה.}}'''"וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – רִיבָּה קֳדָשִׁים אֲחֵרִים סְתוּמִין, שֶׁאֵין מְפֹרָשִׁין בָּעִנְיָן הַזֶּה. וְאֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַחַלָּה, וְהַחֲרָמִים, וְהָעוֹרוֹת, וְהַבְּכוֹרוֹת, וּפִדְיוֹן הַבֵּן, וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר. {{הע-שמאל|בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|לספרי ד,]] שכספי גזל הגר מתחלקים בין כל כהני המשמרת, כאן טוענים שרשאי אדם לבחור לאיזה כהן לתת את הכספים, בדומה לשאר הקדשים - ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ו|ספרי ו.]] כאן מובאת דעת רבן גמליאל ור' נתן ושם דעת ר' עקיבא. רבן גמליאל מנסה להשוות את מעמדו של הכהן שלו נמסרה המתנה לדין החתן, הזכאי להפר את נדרי אשתו. ר' עקיבא טוען ששאר כהני המשמרת כבר זכו בחלקם לפני שהמתנה נמסרה לכהן אחד מביניהם, ולכן על כולם להתחלק בה. רבן גמליאל דורש בסופו של הדיון את הפסוק "איש... לכהן לו יהיה".}}וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: רַשַּׁאי הוּא אָדָם לִיתֵּן אֶת קָדָשָׁיו לְכֹהֵן אֶחָד? אָמַרְתָּ: '''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''. קַל וָחֹמֶר אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה אִם דָּבָר שֶׁאֵין לִי בּוֹ חֵלֶק, אִם תִּתְּנֵהוּ לִי הֲרֵי הוּא שֶׁלִּי; דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לִי בּוֹ חֵלֶק, אִם תִּתְּנֵהוּ לִי – לֹא יִהְיֶה שֶׁלִּי? אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּדָבָר שֶׁאֵין לְךָ בּוֹ חֵלֶק, אִם אֶתְּנֵהוּ לְךָ יִהְיֶה שֶׁלְּךָ, שֶׁכֵּן אֵין לְאַחֵר עִמְּךָ בּוֹ חֵלֶק; תֹּאמַר בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לְךָ בּוֹ חֵלֶק, אִם אֶתְּנֵהוּ לְךָ יִהְיֶה שֶׁלְּךָ? שֶׁכֵּן יֵשׁ לְאַחֵר עִמְּךָ בּוֹ חֵלֶק! אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: וּמָה אִם אִשָּׁה, שֶׁאֵין לִי בָּהּ חֵלֶק, אִם אֲקַדְּשֶׁנָּה לִי הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי, זַכַּיי בְּהָפֵר נְדָרֶיהָ וְאֵין אַחֵר אוֹסֵר עַל יָדִי! אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּאִשָּׁה, שֶׁאֵין לְךָ בָּהּ חֵלֶק, אִם אֲקַדְּשֶׁנָּה לְךָ תְּהֵא שֶׁלְּךָ, זַכַּיי בְּהָפֵר נְדָרֶיהָ וְאֵין אַחֵר אוֹסֵר עַל יָדֶיךָ, שֶׁכֵּן אֵין לְאַחֵר עִמְּךָ חֵלֶק בָּהּ; תֹּאמַר בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לְךָ בּוֹ חֵלֶק, אִם אֶתְּנֶנּוּ לְךָ יִהְיֶה שֶׁלְּךָ? שֶׁכֵּן לְאַחֵר עִמְּךָ בָּהּ חֵלֶק! אֲמַרְתָּ: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|יש קדשים הנאכלים ע"י הבעלים, ויש כאלו הניתנים לכהן. על שני המקרים נאמר "ואיש את קדשיו לו יהיו."}}'''"וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', קָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל: מַעֲשֵׂר כַּסְפּוֹ וּמַעֲשֵׂר בְּהֶמְתּוֹ וּשְׁלָמָיו. קָדְשֵׁי כֹהֵן לַכֹּהֵן: חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ, מַעֲשְׂרוֹ וּבְכוֹרוֹ. {{הע-שמאל|לפני שהלך לזפרין טען ר' עקיבא שיש לוודא שהמשמרת שזכתה בכספי הגזילה היא שמקריבה את איל האשם, כאמור לעיל פס' ח. אבל אחרי ששב משם, שינה ר' עקיבא את דעתו וטען שאין להקפיד על כך, אלא המשמרת המשרתת בזמן הבאת האשם היא שזוכה בו, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד.]] כשם שאין מוציאים את הכסף מהכהנים אם מת הגזלן – כך אין מוציאים אותו אם הגזלן הביא את האשם באיחור.}}'''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"''', לְפִה שֶׁאָמַרְתָּ: מִשְׁמָרָה שֶׁזָּכַת בַּכֶּסֶף – תִּזְכֶּה בָּאַיִל; הֲרֵי מִי שֶׁנָּתַן כֶּסֶף לַכֹּהֵן, לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא אֶת הָאַיִל עַד שֶׁמֵּת הָאִישׁ – יָכוֹל יִטּוֹל הַכֶּסֶף מִכֹּהֵן וְיַחֲזִיר לְיוֹרְשֵׁי הָאִישׁ? אָמַרְתָּ: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"!''' אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן: זוֹ הָיְתָה מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא עַד שֶׁלֹּא בָּא מִזַּפְרִין. מִשֶּׁבָּא מִזַּפְרִין אָמַר לִי: בֵּין יְהוֹיָרִיב נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף, בֵּין יְדַעְיָה נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף; הֲרֵי מִי שֶׁנָּתַן כֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב, לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא אֶת הָאַיִל עַד שֶׁנִּכְנְסָה יְדַעְיָה – יָכוֹל יִטּוֹל הַכֶּסֶף מִיהוֹיָרִיב וְיַחֲזִיר לִידַעְיָה? אָמַרְתָּ: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"!''' '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן"''' – מַתְּנַת אִישׁ מַתָּנָה, אֵין מַתְּנַת קָטָן מַתָּנָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א|תרומות א א.]] והשוו לעיל פסוק ח – הצד השני: שם עסקו בגביית החזר הגזלה וכאן בתשלום להקדש.}}אֵין לִי אֶלָּא מַתְּנַת אִישׁ, וּמִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה מַתְּנַת אִשָּׁה וְיוֹרְשֵׁי קָטָן? אָמַרְתָּ '''"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"!''' }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלכות קינאוי. הדרישה לעדי קינוי היא חידוש של התושב"ע ביחס לתושב"כ, והיא הופכת את הסתירה לעניין משפטי החורג מהזוגיות של הבעל ואשתו. העדות על הקינוי היא של שני עדים יהודים או גרים – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א|סוטה א א.]] הגרים יכולים לקנא, שנאמר "איש איש", ומכאן שהם יכולים גם להעיד על קינוי.}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מְקַנִּין, אֵין מְקַנִּין לֹא עַל יְדֵי גּוֹיִם וְלֹא עַל יְדֵי תּוֹשָׁבִים. אוֹ '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ '''"אִישׁ אִישׁ"''', לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. {{הע-שמאל|גם בשומרת יבם החשודה בכך יש לקנות, ואם היא נסתרה אחר כך אין ליבם אותה וראו שם משנה ב. הקינוי נעשה גם לאנשים נוספים שאינם יכולים לקנא, כגון שהתחרש וכו' – וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ח|סוטה ד ח;]] ואפילו השכן יכול לקנא לאשת שכינו; אמנם להשקות את מי שנסתרה יכול רק הבעל עצמו.}}וְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁסָּטְתָה מֵאָחִיו לְאַחַר מִיתַת אָחִיו, שֶׁיְּקַנֵּא לָהֶם – בַּעֲשֵׂה; וּמִנַּיִן בְּלֹא תַעֲשֶׂה? אָמַרְתָּ: '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה {{ב|לֵאמֹר"|דורש לאמור – לאו אמור}}''' וַעֲדַיִן אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה לוֹ לְקִנּוּי; וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה אֲרוּסָתוֹ וִיבִמְתּוֹ וְכֹל שֶׁהִיא לוֹ מִשּׁוּם אִישׁוּת? אָמַרְתָּ: '''"לֵאמֹר וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"'''. לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן"''' – הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין, אוֹ הָאִישׁ מְקַנֵּא וְאֵין בֵּית דִּין מְקַנִּין? אָמַרְתָּ: '''"יִשְׂרָאֵל... וְקִנֵּא"''', לְרַבּוֹת בֵּית דִּין שֶׁיְּקַנּוּ. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן: מִי שֶׁנִּתְחָרֵשׁ בַּעְלָהּ אוֹ נִשְׁתַּטָּה אוֹ שֶׁהָיָה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ אָמְרוּ, אֶלָּא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ. '''"הָאִישׁ... וְקִנֵּא"''' לְרַבּוֹת שְׁכֵנוֹ שֶׁיְּקַנֵּא לוֹ. {{הע-שמאל|אם הבעל בגד באשתו עם אחת מקרובותיה, ואפילו עם אימה או עם אחותה – אין אשתו אסורה לו, אבל אם קינא לאשתו והיא נסתרה עם מושא הקינוי - היא אסורה עליו; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ז|ספרי ז.]]}}'''"אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''', אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה, אֵין קְרוֹבוֹתֶיהָ אוֹסְרוֹת אוֹתָהּ; וַהֲלֹא תֹּאמַר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְהוּא אוֹסֵר עָלֶיהָ וְהִיא אוֹסֶרֶת עָלָיו! מַה לִּמֵּד בְּאִסּוּר שֶׁהוּא אוֹסֵר עָלֶיהָ: אִם בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכָּל הָאֲסוּרִים לָהּ – נֶאֶסְרָה עָלָיו מִיָּד, יָכוֹל אַף בְּאִסּוּר שֶׁהִיא אוֹסֶרֶת עָלָיו: אִם בָּא עַל אַחַת מִכָּל הָאֲסוּרוֹת לוֹ – תֵּאָסֵר אִשְׁתּוֹ וְלֹא תְּהֵא מֻתֶּרֶת לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִשְׁתּוֹ"''' – אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה עָלָיו, אֵין קְרוֹבוֹתֶיהָ אוֹסְרוֹת אוֹתָהּ. מְמַעֵט אֲנִי בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְלֹא אֲמַעֵט בְּאִמָּהּ וַאֲחוֹתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִשְׁתּוֹ"''' – אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה עָלָיו, אֵין קְרוֹבוֹתֶיהָ אוֹסְרוֹת אוֹתָהּ! {{הע-שמאל|האשה המועלת בבעלה (בלשון חכמים: משַנָּה) מועלת בכך בחברה כולה וגורמת למתירנות כבחברה המודרנית, ובכך פוגעת ביסודות החברה בכלל.}}'''"וּמָעֲלָה בוֹ"''', שִׁנַּת בּוֹ. אֵין לִי אֶלָּא בּוֹ, מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שְׁאָר כָּל בְּנֵי אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"'''. }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אין קינוי לבהמה, ואם הזהיר אותה שלא תיסתר עם בהמה מסוימת – אין בכך כלום. זמן הסתירה המחייב את הבעל להשקות את אשתו קצר מאד, וראו בביאור [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|לתוספתא סוטה א א,]] שלהגדרות השונות כאן יש גם משמעויות סימבוליות למין.}}'''"וְשָׁכַב אִישׁ"''' – עַל יְדֵי אִישׁ הוּא מְקַנֵּא אוֹתָהּ, אֵינוֹ מְקַנֵּא אוֹתָהּ עַל יְדֵי בְּהֵמָה; "אֹתָהּ" – זוֹ שֶׁהִתְרוּ בָּהּ: '''"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ"''' – אֵין לִי אֶלָּא מֵאִישָׁהּ, מִנַּיִן אֲנִי מְרַבֶּה כָּל בְּנֵי אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי". '''"וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה"''' – אֵינִי יוֹדֵעַ {{ב|כַּמָּה|זמן לפחות נמשכת הסתירה}}? אָמַרְתָּ "שִׁכְבַת זָרַע" – כְּדֵי שִׁכְבַת זָרַע. הֱוֵי אוֹמֵר: כַּמָּה הִיא סְתִירָה? כְּדֵי טֻמְאָה; כַּמָּה הִיא טֻמְאָה? כְּדֵי בִּיאָה; כַּמָּה הִיא בִּיאָה? כְּדֵי הַעֲרָיָה; כַּמָּה הִיא הַעֲרָיָה? כְּדֵי חֲזָרַת דֶּקֶל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי לְגָמְעָהּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמוֹת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים מְגֻלְגָּלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּנְחָס אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיִּקְשֹׁר גַּרְדִּי אֶת הַנִּימָה. פְּלוֹמוֹ אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ וְתִטֹּל כִּכָּר מִן הַסַּל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: "כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם" {{ממ|משלי|ו|כו}} {{הע-שמאל|בניגוד לעדי הקינוי, שהם עדים כשרים בבית הדין, עדי הטומאה אינם חייבים להיות עדים כשרים, ואפילו עבד יחיד שראה את האשה נטמאת עם מושא הקינוי פוסל אותה מלשתות וכן פוסל אותה מלקבל כתובה.}}'''"וְעֵד"''' – שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְהוֹעִיד; וּמִנַּיִן אַף עֵד שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לְהוֹעִיד? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'עֵד' "'''וָ'''עֵד". מִיכָּן אָמְרוּ: אָמַר עֵד אֶחָד: "אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּטְמֵאת" – לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ עֶבֶד אֲפִילּוּ שִׁפְחָה – הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ, וְאֵינָהּ שׁוֹתָה, וְתֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם! {{הע-שמאל|אשה שהעיד בה עד שנטמאה (לא רק שנסתרה) אסורה לבעלה, לבועלה ואם בעלה כהן – אינה אוכלת את התרומה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ז|ספרי ז.]] אבל [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ב|בסוטה א ב]] וכן [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|בסוטה ה א]] דורשים רק פעמיים "נטמאה... נטמאה".}}'''"וְהִיא נִטְמָאָה"''' – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "נִטְמָאָה" שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים? אֶלָּא טְמֵאָה לַבַּעַל, טְמֵאָה לַבּוֹעֵל וּטְמֵאָה לַתְּרוּמָה! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למרות שבית דין מוסמכים לקנות אם הבעל לא עשה זאת – אין הם יכולים להשקות את האשה שנסתרה. וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ה|סוטה ד ה.]]}}'''"וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן"''', זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין. {{הע-שמאל|דורש "קרבנה" – קרבן המביא לטהרת האשה, שהרי היא נכנסת למקדש, ואינה יכולה להכנס אם היא מחוסרת כיפורים על נגעה או על זיבתה; אבל קרבנות אחרים שהתחייבה בהם, כגון חטאת על חילול שבת בשגגה או נדרים ונדבות שנדרה – אינו חייב להביא עבור אשתו כשמשקה אותה; וראו דעת חכמים [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ח|בספרי ח.]]}}'''"וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ"''', יָכוֹל אַף בִּזְמַן שֶׁחִלְּלָה שַׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"קָרְבָּנָהּ"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"אֶת קָרְבָּנָהּ"''' - לְרַבּוֹת קָרְבַּן נִגְעָהּ וְזִיבָתָהּ. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְמַעֵט אֶת אֵלּוּ? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת שֶׁהֵן בָּאִין לְטָהֳרָה, וּמְמַעֵט אֲנִי אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּאִין אֶלָּא לְכַפָּרָה! {{הע-שמאל|מותר לכהן להוסיף שמן לשיירי המנחה כשהוא אוכל אותם, אבל בזמן הטקס והקרבת הקומץ המנחה צריכה להיות יבשה. האיסורים לתת על מנחת הסוטה שמן ולבונה חלים על כל אדם, ולא רק על הבעל ועל הכהן המקריב את המנחה. אבל אם בטעות הוסיף שמן או לבונה ופסל את המנחה, והכין מנחה אחרת – אין בכך כלום. דווקא על מנחת "זכרון", כלומר זו המוקרבת בטקס השקיית הסוטה – נאסר לצקת שמן ולתת לבונה, ולא על מנחה פסולה.}}'''"לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן"''' - צֹק הוּא עַל שְׁיָרָיו. '''"וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה"''' - מַגִּיד שֶׁהוּא בִּשְׁתֵּי אַזְהָרוֹת: מִשּׁוּם 'בַּל יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן' וּמִשּׁוּם 'בַּל יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה'. '''"כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא"''', לְשֵׁם שֶׁהוּא מִנְחַת קְנָאוֹת - כָּל הָעָם עוֹבְרִין בּוֹ. יָכוֹל יְהוּא עוֹבְרִין בְּפִסּוּלוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"זִכָּרוֹן"'''. {{הע-שמאל|אם הסוטה עברה בשלום את המבחן, וניקתה ממנו – יש בטקס כדי להזכיר אותה לטובה; אבל אם חטאה – הטקס מזכיר את עוונה והקב"ה פוגע בה, וכן כל אדם הרואה אותה מזכיר את חטאה; וראו לעניין ההזכרה לטובה [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|תוספתא סוטה ב ד,]] ולעניין "מזכרת עוון" [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יח|ספרי יח.]]}} נֶאֱמַר כָּאן "זִכָּרוֹן" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "זִכָּרוֹן" {{ממ|ויקרא|ו|ח}}; מַה "זִכָּרוֹן" אָמוּר לְמַטָּן, הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה - אַף "זִכָּרוֹן" הָאָמוּר כָּאן, הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָטְאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מַזְכֶּרֶת עָוֹן". דָּבָר אַחֵר: '''"מַזְכֶּרֶת עָוֹן"''', שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ מַזְכִּיר עֲוֹנָהּ וַעֲוֹן אֲבוֹתֶיהָ שֶׁגִּדְּלוּ אוֹתָהּ. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בניגוד לזקן ממרה, שמשהים את המתתו לרגל כדי לפרסם את מותו (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא#משנה ד|סנהדרין יא ד]]), את השקיית הסוטה אין דוחים לרגל דווקא, אלא כשהיא מועלית למקדש מבצעים את הטקס מיד. יש לפנות את העזרה בזמן הטקס, כדי שייראה משער ניקנור (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה]]) פתח ההיכל ועליו הטבלה שעשתה הילני המלכה, ראו [[ביאור:תוספתא/יומא/ב#ג|תוספתא יומא ב ג.]]}} '''"וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''' – אֵינָהּ בָּאָה בְּתוֹךְ הָרֶגֶל. '''"וְהֶעֱמִידָהּ לִפְנֵי ה'"''' – יְפַנֶּה עָלֶיהָ הָעֲזָרָה. }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב.]] אם אין עפר מתחת הטבלה – הכהן מביא עפר ממקום אחר, מניח אותו שם ואז לוקח כמות שניכרת לעין לערבוב במי הכיור, שנאמר "יקח הכהן"; והשוו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה י|ספרי י,]] שם דורשים את הדין שמביא עפר ממקום אחר מלשון העתיד "יהיה", וכאן – מ"הכהן".}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדוֹשִׁים"''' – מְקֻדָּשִׁין מִן הַכִּיּוֹר, וְשִׁעוּרָן חֲצִי לוֹג. אִי '''"חֶרֶס"''', יָכוֹל בְּשֶׁבֶר שֶׁל חֶרֶס? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בִּכְלִי חֶרֶס"''' – הָא מָה הַדָּבָר? בִּקְעָרָה שֶׁל חֶרֶס. '''"וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן"''' – יְהֵא לוֹ מָקוֹם מְתֻקָּן שָׁם. כֵּיצַד? נִכְנָס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ, וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָה שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ, כְּשֶׁהוּא מַגְבִּיהָהּ – נוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: אִם אֵין שָׁם עָפָר, מְתַקֵּן שָׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"יִקַּח הַכֹּהֵן"'''. דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: '''"יִקַּח הַכֹּהֵן"''' – וְלֹא זָר. '''"וְנָתַן עַל הַמַּיִם"''' – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב,]] [[ביאור:משנה יבמות פרק יב#משנה ו|יבמות יב ו,]] וכלשון הדרשה [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ו|תוספתא סוטה א ו.]]}}עֲפַר שׂוֹטָה – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה; אֵפֶר פָּרָה – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה; רֹק יְבָמָה – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה; דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ו|סוטה א ו.]] החבל שומר שלא יחשפו שדי הסוטה מבעד לבגדים הקרועים.}}יַחְגְּרֶנָּה בְּחֶבֶל שֶׁל מְגָג; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שְׁנֵי חֲגוֹרִים הָיָה חוֹגְרָהּ – אֶחָד לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ וְאֶחָד לְמַטָּה מִדַּדֶּיהָ. {{הע-שמאל|אם האשה קיטעת (גידמת) או חיגרת אינה שותה.}} מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "'''וְהֶעֱמִיד... וְנָתַן'''"? – וְלֹא קִטַּעַת וְחִגֶּרֶת. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' טו.}}"'''וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן'''" – נֶאֱמַר כָּאן "זִכָּרוֹן", וְנֶאֱמַר לְמַעָּלָן "זִכָּרוֹן" {{ממ|ויקרא|ו|ח}}; מַה "זִכָּרוֹן" הָאָמוּר לְמַעָּלָן – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה, אַף "זִכָּרוֹן" הָאָמוּר כָּאן – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה! {{הע-שמאל|כל הכנת המנחה צריכה לכתחילה להיות לשם הסוטה המסוימת שלפנינו, אבל בדיעבד היא כשרה גם אם לא כיוון לשמה.}}"'''מִנְחַת קְנָאֹת הִוא'''" – שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הִיא". "'''וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים'''" – יַרְאֶה אוֹתָהּ אֶת הַמַּיִם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו את ההלכות הללו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|בתוספתא סוטה א ד,]] [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ט|וספרי ט,]] [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#ח|תוספתא נגעים א ח,]] [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ח|סנהדרין ו ח,]] [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|ונגעים ג א.]]}} '''"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''' – אֵין מַשְׁבִּיעִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, וְלֹא שׂוֹרְפִין שְׁתֵּי פָרוֹת כְּאַחַת, וְלֹא עוֹרְפִין שְׁתֵּי עֲגָלוֹת כְּאַחַת, וְלֹא הוֹרְגִין שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּאַחַת, וְלֹא מַסְגִּירִין שְׁנַיִם כְּאַחַת, וְלֹא מַחְלִיטִין שְׁנַיִם כְּאַחַת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז|סוטה ז א.]] החשודים כגנב וכגזלן נשבעים שבועת הפיקדון, ראו שם. חשוב שהסוטה תבין את תוכן הטקס. ההשבעה כוללת גם סטיות נוספות, שיכול אדם לקנא להן, למרות שאין משקים אותה עליהן - ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה,]] והשוו לעיל בדרשה לפס' יב.}}'''"וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה"''', בִּלְשׁוֹנָהּ; אֶל הַגַּנָּב וְאֶל הַגַּזְלָן – בִּלְשׁוֹנָם. '''"אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ"''' – לְרַבּוֹת הַמְּעָרֶה אוֹתָהּ מִכָּל צַד. '''"וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ"''' – לְרַבּוֹת אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁסָּטְתָה מֵאָחִיו לְאַחַר מִיתַת אָחִיו. יָכוֹל כָּל אֵלּוּ שׁוֹתוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תַּחַת אִישֵׁךְ"'''; אֶת שֶׁהוּא תַּחַת אִישָׁהּ – שׁוֹתָה, אֵין כָּל אֵלּוּ שׁוֹתוֹת! '''"טֻמְאָה"''' – {{ב|לְהוֹצִיא דֶּרֶךְ אֵיבָרִים.|לא שנגע בה אלא שקיים איתה יחסי מין מלאים}} }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטקס כולל האשמה בוטה כלפי הסוטה, המובנת רק לפי פרשנות חז"ל, שהוסיפו את איסור הסתירה של האשה. לעניין גלגול השבועה והרחבתה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה.]] וראו בדרשה לפס' יט.}}'''"וְאַתְּ"''' – מְזִידָה הָיִית! '''"כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת"''', לְרַבּוֹת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, שֶׁיְּקַנּוּ לָהּ וְיַשְׁקוּ אוֹתָהּ מִתַּחַת יָדוֹ. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ"''', לֹא עַל זוֹ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתָךְ בִּלְבַד, אֶלָּא עַל כָּל מַה שֶּׁשָּׂטִית מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|"שבועת האלה" היא שבועה שיש בה קללה. השימוש בה הוא רק בהשבעת הסוטה; הכהן אינו חייב להשביע דווקא בלשון הקללה; אם השביע בלעדיה יצא, אבל אם השתמש רק בקללה ולא בלשון שבועה – לא יצא; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יד|ספרי יד,]] לימוד הפוך: "כל השבועות שבתורה אינה אלא באלה ובשבועה"}} '''"וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה"''', יָכוֹל אַף שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין בְּאָלָה? אָמַרְתָּ "וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן" וְגוֹ'; שְׁבוּעַת הָאִשָּׁה בְּאָלָה, אֵין שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין בְּאָלָה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה"? אִם הִשְׁבִּיעָהּ בִּשְׁבוּעָה – יָצָא; אִם הִשְׁבִּיעָהּ בְּאָלָה – לֹא יָצָא. {{הע-שמאל|החרשת, כמו הגידמת והחיגרת – אינה שותה. כאן מפרטים את הקללה: מדובר בהוקעה חברתית של הסוטה בפי הציבור, וראו גם לעיל בסוף הדרשה לפס' טו.}}'''"וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה"''' – פְּרָט לְחֵרֶשֶׁת. '''"לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה"''', יָכוֹל עַצְמָהּ שֶׁל אִשָּׁה לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה? אָמַרְתָּ "בְּתוֹךְ עַמֵּךְ", שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַנָּשִׁים נִשְׁבָּעוֹת בָּךְ, וְ{{ב|לָטוֹת|מקללות}} זוֹ אֶת זוֹ וְאוֹמְרוֹת: אִם עָשִׂית חֵפֶץ זֶה – יְהֵא סוֹפֵךְ כְּסוֹפָהּ שֶׁל פְּלוֹנִית! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א ז.]] הדוגמאות של דור המבול, אנשי סדום והמצריים מובאות [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ב|בתוספתא ג ב-ג]] כדוגמאות לכלל אחר: "בטובה שהטלתי לכם, בה אתם מתגאים לפני? – בה אני נפרע מכם!"}}'''"בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה"''' – מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִילָה הָעֲבֵרָה, מִשָּׁם הִתְחִיל הַפֻּרְעָנוּת. הַיָּרֵךְ הִתְחִילָה בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן; לְפִיכָךְ תִּלְקֶה הַיָּרֵךְ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן – וּשְׁאָר הַגּוּף לֹא פָּלַט. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם... מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה" {{ממ|בראשית|ז|כג}}; מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה – מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת", וּכְתִיב "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים";{{הפניה לפסוקים|בראשית|יט|ד|יא}} מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה – מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וּמֵת כָּל בְּכוֹר אֶרֶץ מִצְרַיִם" {{ממ|שמות|יא|ה}}; מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה – מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א ח.]] הדוגמא של שמשון עדיין נכנסת תחת הכלל "מקום שהתחיל בעבירה - ממנו התחילה הפורענות"}}שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו, וּלְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו. }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א סוף ז:]] "ושאר הגוף לא פלט".}}'''"וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ"''', אֵין לִי אֶלָּא בְּמֵעַיִךְ; וּמִנַּיִן אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּבָאוּ"''' – וּבָאוּ אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה! {{הע-שמאל|הכפילויות "בטן... ירך", ו"אמן אמן" נדרשות שהעונש אינו מוגבל רק לאשה הנואפת אלא משיג גם את הגבר שעמו נאפה, למרות שהוא אינו נוכח בטקס בעצמו; וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א,]] שם דורש ר' עקיבא כפילות אחרת "ובאו... ובאו". כמו כן נדרשות הכפילויות על גלגול השבועה שמוטלת על האשה – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה;]] וראו לעיל בדרשות לפס' יט-כ.}}'''"לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"''', רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: וּמִנַּיִן כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הָאִשָּׁה כָּךְ הֵן בּוֹדְקִין אֶת הָאִישׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"'''. '''"אָמֵן אָמֵן"''', אָמֵן עַל הָאָלָה – אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה; אָמֵן מֵאִישׁ זֶה – אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר; אָמֵן לְשֶׁעָבַר – אָמֵן לֶעָתִיד לָבוֹא; אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי מִן הָאֵרוּסִין – אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי מִן הַנִּשּׂוּאִין! }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה טז|ספרי טז.]] בניגוד לגט, כאן אין הבעל יכול לכתוב את המגילה.}}'''"וְכָתַב אֶת הָאָלוֹת"''', יָכוֹל כָּל הָאָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הוּא כּוֹתֵב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הָאֵלֶּה"'''. '''"הַכֹּהֵן"''' – שֶׁאִם כְּתָבָהּ יִשְׂרָאֵל אוֹ כֹּהֵן קָטָן – פְּסוּלָה. }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ר' עקיבא מסכים בסופו של דבר עם ר' אליעזר, אבל מסייג את דבריו לזמן שבו המגילה כבר נכתבה, ומאפשר לה להודות לפני כן; וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ג|סוטה ג ג,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ג|ותוספתא סוטה ב ג]] בכל מקרה הלחץ הנפשי על הסוטה גדול מאד ויש חשש שהיא תגיע להודאת שוא כדי שלא לשתות.}}'''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"''' – עַל כָּרְחָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מַכִּין אוֹתָהּ בְּרָחְבּוֹ שֶׁל סַיִף, וּמְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא נֵדַע אִם טְהוֹרָה הִיא, אִם אָמְרָה 'טְמֵאָה אֲנִי' וְאִם אָמְרָה 'טְהוֹרָה אֲנִי'. אֵימָתַי מַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ? מִשֶּׁהַשֵּׁם נִמְחַק! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד.]] הדרשה והמשנה מתארות את הפורענות הבאה על האשה. כאן יש גם חריזה.}}'''"וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? אֶלָּא יְהוּ עוֹשִׂין בָּהּ מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת; הָיְתָה {{ב|מְלֻבֶּנֶת|בעלת עור בהיר}} – עוֹשִׂין אוֹתָהּ שְׁחוֹרָה; מְאֻדֶּמֶת – עוֹשִׂין אוֹתָהּ {{ב|יְרוֹקָה;|צהובה}} יִתְרַע פִּיהָ, יִתְפַּח צַוָּארָהּ, יְהֵא בְּשָׂרָהּ נִצָּל, תְּהֵא זָבָה מִבֵּית הַשְּׁלָחִים; תְּהֵא מְפַהֶקֶת, תְּהֵא מִתְעַטֶּשֶׁת, תְּהֵא מִתְפָּרֶקֶת אֵיבָרִים אֵיבָרִים! }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|טקס הסוטה מלמד שגם בהבאת הביכורים יש מצוות תנופה; וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תבוא#פיסקה ש|ספרי דברים ש,]] שמייחסים את הדרשה לר' אליעזר בן יעקב. גם אם האשה נסתרה פעמיים, או עם שני גברים שונים - היא מביאה מנחה אחת. המנחה צריכה להיות בכלי אחד, ואין לחלק אותה לשני כלים.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה"''' – נֶאֱמַר כָּאן "מִיָּד", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ" {{ממ|דברים|כו|ד}}; מַה "מִיָּד" שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – תְּנוּפָה, אַף "מִיָּד" שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – תְּנוּפָה! '''"אֶת מִנְחַת הַקְּנָאֹת"''' – מַגִּיד שֶׁמְּבִיאָה מִנְחָה אַחַת לְשֵׁם שְׁתֵּי קְנָאוֹת! '''"וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ"''' – מְלַמֵּד שֶׁהִיא טְעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה! '''"וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה"''' – מִן הַמִּנְחָה הַמְּחֻבֶּרֶת, שֶׁלֹּא תְּהֵא מֻנַּחַת בְּתוֹךְ שְׁנֵי כֵּלִים וְקוֹמֵץ! }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יז|ספרי יז:]] שם נאמר שהקטרת המנחה מעכבת, כלומר אין להשקות את האשה לפניה. כאן חולק על כך ר' שמעון.}}'''"וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה"''' – מַקְטִיר הַקֹּמֶץ, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם"''' – אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ. וּמִנַּיִן אַף לְמַעֲשֶׂה יְחִידִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאַחַר". רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר הַשְׁקָאָה קֹדֶם לַמִּנְחָה וְנֶאֱמַר הַשְׁקָאָה לְאַחַר הַמִּנְחָה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאַחַר"? אֶלָּא: אִם קָדְמָה מִנְחָה – כְּשֵׁרָה, וְאִם קָדְמָה הַשְׁקָאָה – כְּשֵׁרָה. }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כד. אם האשה נאפה בשוגג, כגון שלא ידעה עם מי היא שוכבת – אינה נענשת כששותה את המים. חז"ל ממשיכים את המגמה של פרשנות טקס הסוטה כעונש על חטא ולא כאורדיליה; והשוו לעיל בדרשה על פס' כ.}}'''"וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמָּיִם"''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: מִשֶּׁנִּמְחֲקָה הַמְּגִלָּה – מַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ. '''"וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ"''' – פְּרָט לְשׁוֹגֶגֶת. }} ===פסוק כח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גלגול השבועה כלל, כפי שראינו לעיל בדרשה על פס' כב, גם תנאי לעתיד, כלומר התנאי "וטהורה היא" אינו מתקיים כל זמן שהאשה בחיים. 'יש אומרים' ורבן גמליאל חולקים בשאלה אם הסוטה עשויה להיות מעוברת. ר' אלעזר עונה לר' ישמעאל [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יט|בספרי יט,]] "אם כן ילכו כל העקרות ויקלקלו", וטוען שהפקידה היא פיצוי הולם לסבל ולבזיון שבטקס ההשקאה. נראה שזו גם דעתו של ר' עקיבא בספרי שם. לדברי ר' יהודה ראו דברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא סוטה ב ד.]] לדברי ר' שמעון ראו ספרי שם: אם לא נטמאה - טהורה היא ומותרת לבעלה.}}'''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה"''' – לְשֶׁעָבַר, '''"וּטְהֹרָה הִיא"''' – לֶעָתִיד לָבֹא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: '''"וּטְהֹרָה הִיא"''' – טָהוֹר הוּא הַוָּלָד; רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"''' – פְּרָט לִזְרוּעָה, לוֹמַר: אֵין עֻבָּרָה שׁוֹתָה! '''"וְנִזְרְעָה זָרַע"''', רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּדַאי הוּא הַצַּעַר שֶׁיִּנָּתֵן לָהּ שְׂכָרָהּ בָּנִים, שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה – נִפְקֶדֶת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָיְתָה יוֹלֶדֶת כְּעוּרִים – תֵּלֵד נָאִים, שְׁחוֹרִים – תֵּלֵד לְבָנִים, קְצָרִים – תֵּלֵד אֲרֻכִּים, נְקֵבוֹת – תֵּלֵד זְכָרִים; הָיְתָה יוֹלֶדֶת לִשְׁתֵּי שָׁנִים – יוֹלֶדֶת בְּכָל שָׁנָה, יוֹלֶדֶת אֶחָד – תֵּלֵד שְׁנַיִם שְׁנַיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין נוֹתְנִין לָעֲבֵרָה שָׂכָר! אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיְתָה אֲסוּרָה לַזֶּרַע לְשֶׁעָבַר, יָכוֹל תְּהֵא כֵּן לֶעָתִיד? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנִזְרְעָה זָרַע"''' – מֻתֶּרֶת הִיא לַזֶּרַע מֵעַתָּה. }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה כ|ספרי במדבר כ,]] דעת ר' יאשיה: השקאת הסוטה נוהגת גם בעתיד, במקדש, ולא רק במשכן; אבל לא בבמה. מחלוקת האם משקים גם נשים פסולות, כמפורט בפנים. וראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה משנה ו|עדיות ה ו,]] שעקביא בן מהללאל התנגד להשקיית שפחה.}}"'''זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת'''" – הַמְקַנֵּא יְקַנֵּא בְּשִׁילֹה וּבְבֵית הָעוֹלָמִים. יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''זֹאת'''"! "'''אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ'''", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אִשָּׁה", "אִשָּׁה" בְּכָל הַפָּרָשָׁה? לְרַבּוֹת אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין, וּלְעַמּוֹנִי וּלְמוֹאָבִי, מִצְרִי וַאֲדוֹמִי, פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, לְכוּתִי וּלְחָלָל – לְרַבּוֹת כָּל הַפְּסוּלוֹת, שֶׁיִּשְׁתּוּ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מַשְׁקִין אֶת הַפְּסוּלוֹת! }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אשת כהן שותה, ואם אינה טמאה היא נטהרת, למרות שהיתה אסורה עליו בדרך למקדש ולמרות שהכהנים החמירו וגירשו את נשיהם שנשבו. אשת סריס שותה, למרות שאינו יכול לעבר אותה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד.]] כנראה הובא דינה כאן בעקבות המשנה. כשמדובר באשת כהן שיירי המנחה אינם נאכלים; ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ז|תוספתא סוטה ב ז,]] אבל שאר דיני ההשקאה זהים לאלו של ישראל.}}"'''אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו'''", 'אִישׁ' "'''אוֹ''' אִישׁ", לְרַבּוֹת כֹּהֵן וְהַסָּרִיס, שֶׁיְּקַנּוּ. וְהָיָה בַּדִּין שֶׁלֹּא יְקַנֵּא כֹּהֵן; וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא: וּמָה אִם שְׁבוּיָה, שֶׁאֵינָהּ אֲסוּרָה אִסּוּר שָׁעָה לְיִשְׂרָאֵל – הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה אִסּוּר עוֹלָם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט; שׂוֹטָה, שֶׁהִיא אֲסוּרָה אִסּוּר שָׁעָה לְיִשְׂרָאֵל – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא אֲסוּרָה אִסּוּר עוֹלָם לְכֹהֵן? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אִישׁ' "'''אוֹ''' אִישׁ" – לְרַבּוֹת כֹּהֵן וְהַסָּרִיס! "'''וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה''''", לְרַבּוֹת אֵשֶׁת כֹּהֵן וְאֵשֶׁת סָרִיס, שֶׁהֵן שׁוֹתוֹת! "'''וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן'''", יָכוֹל כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן? וּמִנַּיִן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה לָהּ, אֶלָּא הִשְׁבִּיעָהּ וְהִשְׁקָהּ וְהִקְטִיר קֹמֶץ מִנְחָתָהּ, דַּיּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת'''". }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הבעל קינא לאשתו הוא חייב להשלים את התהליך ולהשקות אותה את המים. לעניין זה ולעניין יסורי המצפון של הבעל השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה כא|ספרי במדבר כא.]] ר' חלפתא ור' שמעון חולקים בשאלה אם אשה טמאה מתה מיד או שזכויותיה מעכבות את מותה; וראו דברי ר' עקיבא שם. ר' שמעון טוען שהשהיה בעונשה של הסוטה עלולה לחלל את השם ולפגוע בהרתעה של המים המרים; וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד-ה.]]}}'''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''' – מַגִּיד שֶׁהוּא בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן עַד שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה הָאִשָּׁה. וּמִנַּיִן אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן? אָמַרְתָּ: '''"וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ"'''. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁשָּׁתַת וְנִמְצֵאת טְמֵאָה, אֵין בַּעְלָהּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִסְתְּרָה פַּעַם אַחֶרֶת וְנִטְמְאָה וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בָּהּ; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"'''. רַבִּי חֲלַפְתָּא אוֹמֵר: הֲרֵי אִשָּׁה שֶׁשָּׁתַת מַיִם וְהָיוּ בְּיָדֶיהָ זְכֻיּוֹת – יִתְלוּ לָהּ לְשָׁעָה. וּמִנַּיִן שֶׁסּוֹפָן לְבָדְקָהּ אַחַר זְמַן? אָמַרְתָּ: '''"וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ"'''. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חִלּוּל הַשֵּׁם הָיָה בַּדָּבָר, שֶׁאִלּוּ לֹא הָיוּ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ עַל אֲתַר, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה יוֹרֶדֶת מִן הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה אוֹמֶרֶת לַחֲבֵרוֹתֶיהָ: 'אַל תִּמָּנְעוּ מִלַּחֲטֹא! כְּבָר שָׁתִיתִי וְלֹא פָּגְעוּ בִּי הַמַּיִם, דּוֹמֶה שֶׁאֵין בָּהֶן {{ב|צֹרֶךְ|ממשות, תועלת}} כְּלָל!' לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ"''' – מִיָּד! }} bmzdwcrucdt5xrfh04n60dni0xa86fd 106 1700236 3016974 3016314 2026-05-19T15:47:29Z Michaelkimmel2 44530 3016974 wikitext text/x-wiki ==פרק יט== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפרה האדומה, שערכה היה רב, היתה ממומנת דווקא מתרומת הלשכה של חצאי השקלים, וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] ולא מכספים של נדבנים יחידים או מכספי קרנות של נשים, של גרים או של עבדים – למרות שהנשים, הקטנים, הגרים והעבדים יכולים להשתתף במגבית מחצית השקל אם רצו בכך; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]] וראו טענה דומה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו א.]]}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה. אֵינָהּ בָּאָה לֹא מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַיְּחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. {{הע-שמאל|ההסבר הרווח בספרי זוטא לחיוב הקטנים במצוות הוא חינוך והרגלה של הקטן לעשות מצוות, ואילו בתוספתא חגיגה נראה שהחובה היא כחובת המבוגר; וראו דיון בהערה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק לח|לעיל טו לח.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת! {{הע-שמאל|משה ואהרון היו אחראים על הפרה ועל השמן למאור, וכן לדורות, שהיו ממנים גזברים כאחראים על חפצי הקודש; וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב.]]}}'''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"''' – יְבִיאוּהָ אֵלֶיךָ וּתְהֵא גִּזְבָּר עָלֶיהָ. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר אֶלָּא עַל הַפָּרָה? וּמִנַּיִן אַף עַל הַשֶּׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה אֶלָּא מֹשֶׁה, וּמִנַּיִן אַף אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ גִּזְבָּרִין לְדוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. {{הע-שמאל|כל זמן שהפרה בחיים – אין לעשות בה מלאכה; וכן אין לעשות מלאכה בזמן מילוי המים וזריית האפר עליהם ("קידוש"); אבל אסיפת האפר אינה פוסלת אפילו אם הפסיק ועשה מלאכה אחרת במקביל; וראו לעניין הפרה בחייה [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] "עד שתיעשה אפר", ולעניין הממלא והמקדש [[ביאור:משנה פרה פרק ז|שם ז א.]] הדרשה נעה בין הריבוי "חוקת התורה" לבין המיעוט "זאת". ההכרעה מה מרובה ומה ממועט היא הלכה למשה מסיני, ואין בה הגיון פנימי.}}לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''' – {{ב|שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ,|כלומר שלא יעשה בה מלאכה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. כְּשֶׁאָמַר 'חֻקָּה' – רִבָּה הַמְמַלֵּא וְהַמְקַדֵּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו {{ב|בָּהּ,|באפר הפרה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. יָכוֹל אַף הָאוֹסֵף (כשאמר חקה רבה)? אָמַרְתָּ '''"זֹאת"'''. יָכוֹל {{ב|אַף הַמְקַדֵּשׁ וְהַמְמַלֵּא|המיעוט "זאת" חל עליהם}}? אָמַרְתָּ '''"אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לאמר)"'''! {{הע-שמאל|יש לרכוש את הפרה האדומה כשהיא כבר פרה, בת שלוש שנים, ולא כשהיא עגלה. המעשה מציג כיצד היו מוודאים שלא נעשתה מלאכה בפרה: היו קונים מגויים פרה מעוברת ולאחר שהמליטה עגלה אדומה היו שומרים על העגלה שלוש שנים, שלא תעשה מלאכה – ואז, כשהיתה לפרה - קונה אותה ההקדש מאת השומרים.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''' – שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ! אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה עֻבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַגּוֹיִם, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת. אִם הָיָה וְלָדָהּ כָּשֵׁר לְפָרָה – וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה"''', שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר חושש שמא הגוי עשה בפרה מלאכה, ולכן מחייב לשמור על העגלה מהמלטתה עד שחיטתה בידי ישראל, כמו במעשה דלעיל; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב|תוספתא פרה ב א.]] כאן השם "דמא" או "דמת" הוא שמה של הפרה האדומה, ולא של הגוי.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹיִם! וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ 'דָּמַת', 'דָּמַת', וְהִיא רָצָה וּבָאת! {{הע-שמאל|דורש כל ביטוי לחוד, התמימות של הפרה היא באדמומיות של כל גופה.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''', יָכוֹל מֻלְבֶּנֶת אוֹ מֻשְׁחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֻמָּה"'''. אוֹ אֲדֻמָּה, יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁרֻבָּהּ מַאְדִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמִימָה"'''. אִם לוֹמַר שֶׁהִיא תְּמִימָה מִן הַמּוּמִין – וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"'''! אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"תְּמִימָה"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוּמִין תְּנֵהוּ עִנְיָן (לאדומות) {{ב|[לְאַדְמוּת]|גירסת מה"ג}}! {{הע-שמאל|מחלוקת על תמימות האדמומיות של הפרה: כמה שערות לא אדומות פוסלות את הפרה? והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה,]] בשינוי שמות התנאים. ר' עקיבא מכשיר אפילו אם יש הרבה שערות שאינן אדומות, בתנאי שעקרו אותן והפרה אינה נראית קירחת. לעניין הקרנים, העיניים, השיניים והלשון ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ב|פרה ב ב.]]}}מִכַּמָּה יְהֵא בָּהּ וּתְהֵא פְּסוּלָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁתַּיִם וְעַד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵחָמֵשׁ וְעַד חֲמִשִּׁים – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם בְּמִכְחוֹל. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת – פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּמִין קָרַחַת. הַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה; הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם – הֲרֵי זֶה יָגֹר; וְאִם {{ב|גָּרַר בַּזָּכָר|חתך עמוק מדי}} – הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה! פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר – הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן. אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, {{ב|וְאִם לָאו|אין עיניה דומות לעיני אף פרה אחרת}} – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! {{הע-שמאל|הפרה צריכה להיות בלי מומים ואף בלי סימנים שנגרמו ממומים שהחלימו; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג:]] הגדרת ה'מלאכה' תלויה בכוונת הבעלים! הדרשה מציעה דרך ביניים בין דעת ר' יהודה לדעת ת"ק [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ד|במשנה ד שם.]]}} '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – מַגִּיד שֶׁהִיא נִפְסֶלֶת בְּמוּם. מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין – פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה בָּהּ מוּם וְחָיָה, וּמְקוֹמוֹ נִכָּר – הֲרֵי זֶה מוּם! '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''' – פּוֹסְלָהּ; נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבַר מִכָּאן וּלְהַלָּן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. הָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּנָּהָר, אוֹ עוֹלָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לְסַעֲדָהּ – כְּשֵׁרָה; שֶׁתִּסְעָדֶנּוּ – פְּסוּלָה. קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; {{ב|קִפְּלָהּ|את המוסרה}} וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי (הדבורים) {{ב|[הַזְּבוּבִים]|נוסח מה"ג ומשנה פרה}} – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף – כְּשֵׁרָה; עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לְדַעַת הַבְּעָלִים – פְּסוּלָה; שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים – כְּשֵׁרָה! {{הע-שמאל|סיפור נוסף על קניית פרה אדומה מגוי, בניגוד לדברי ר' אליעזר לעיל: הגוי מנסה להתחכם ומניח עול על הפרה, אבל הזקנים מזהים את נתינת העול ומבטלים את העיסקה, והגוי שהפסיד 1000 זהובים מתאבד.}}מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל גּוֹי אֶחָד, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה אֶצְלוֹ, וְשָׁמָהּ עֲלֵיהֶם בְּאֶלֶף זְהוּבִים. אָמַר: לְמָחָר הַיְּהוּדִים אוֹמְרִין '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''', הָיָה מַנִּיחַ עָלֶיהָ עֹל עַל צַוָּארָהּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹצִיאָהּ אֵלֵינוּ – וְנָתְנוּ לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים; הוֹצִיאָהּ לָהֶן. אָמְרוּ לוֹ: אֲפִילּוּ אַתָּה נוֹתְנָהּ לָנוּ חִנָּם – אֵין לָנוּ בָּהּ הֲנָאָה! הַחְזֵר לָנוּ אֶת הַדָּמִים! כֵּיוָן שֶׁלָּקְחוּ הֵימֶנּוּ אֶת הַדָּמִים – עָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. סִימָן הָיָה לַחֲכָמִים, שֶׁשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָיוּ בִּכְתֵפָהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עֹל עַל צַוָּארָהּ – הָיוּ נוֹשְׁרוֹת. וְהָיוּ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת לִמְקוֹם {{ב|הַנִּיר|הנחת העול}}. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הפרה יכולה להישחט על ידי כהן הדיוט, כאלעזר? – הדרשה טוענת, בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|לספרי קכג,]] שבדרך כלל לא, ואכן למעשה הפרות נשחטו כולן, חוץ מהראשונה - ע"י הכהנים הגדולים; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה.]] ר' חנינא דורש, מהמילה "הכהן" (היא מיותרת כי אין עוד 'אלעזר' בתורה) – שמצוות פרה אדומה - חוץ מהמקרה שלפנינו - היא דווקא ע"י כהן גדול.}} '''"וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן"''', יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ": אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, אֵין שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – זֶה הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם: {{ב|וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר|ומניין אף של דורות}} "לְאֶלְעָזָר"? אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה! אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים. {{הע-שמאל|הלל מתוכח עם חכמים הן על העדות – מה לבש יהושע בן פרחיה כששחט את הפרה – הן על ההלכה לדורות. מוסכם על שני הצדדים שהמעשה של יהושע בן פרחיה הוא הבסיס לדיון, ורק כשהבסיס הזה מעורער (כמו כאן) יש לפנות לתורה הכתובה ולמדרש. חכמים מתבססים על המסופר בתורה, שאלעזר שחט פרה למרות שלא היה כהן גדול וממילא לא לבש בגדי כהן גדול. הלל מודה שיתכן ששכח את מה שראו עיניו מחמת זקנתו (רומז ל[[משלי כג כב]]), אבל את התורה שבעל פה אינו שוכח, ומסיים בדרשה שהובאה לעיל בשם ר' חנינא! - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] שהלל הודה להם, והדיון נועד רק לעורר אותם להשתתף. להעדפה של הזכרון החי (התקדים המעשי) על פני הדרשה ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז.]]}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל: בְּאֵיזוֹ לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת? אָמַר לָהֶם: {{ב|בְּגָדוֹל|בבגדי כהן גדול}}! אָמְרוּ לוֹ: אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּגָדוֹל! אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אַתָּה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ; מִי יוֹכִיחַ? אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַתּוֹרָה! מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה? אָמַר לֵיהּ: אֶלְעָזָר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָדוֹל בִּימֵי אָבִיו? אָמַר לָהֶן: אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לָאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכָּח: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – שֶׁהוּא מְכַהֵן בַּבְּגָדִים! '''"וְשָׁחַט"''', יָכוֹל אֶלְעָזָר עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹחֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה שׁוֹחֵט, לֹא אֶלְעָזָר! {{הע-שמאל|דורש "והכהו לפניו" – לפני השופט, ואצלנו "לפניו" – לפני אלעזר. הנושא בשני המשפטים חסר. וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה י|מכות ג י,]] שהמכה הוא חזן הכנסת.}}כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ"''' {{ממ|דברים|כה|ב}}, יָכוֹל הַשֹּׁפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִכָּהוּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה מַכֶּה, לֹא הַשֹּׁפֵט! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הזאת דם הפרה דומה להזאת דם הציפור על המצורע ביום הראשון לטקס הטהרה של המצורע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א]]), שנעשית ע"י טבילת אגודת האיזוב בדם שבכלי – או שהיא דומה להזאת דם האשם והשמן על המצורע ביום הטיהור הסופי שלו, הוא היום השמיני, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|שם משנה ט-י]]) שנעשות בטבילת אצבעו של הכהן בכף ידו השמאלית? ההכרעה של ר' יוסי הגלילי בסיפור היא להצעה הראשונה, כי הן הזאת דם הפרה, הן הזאת דם הציפור נעשות מחוץ למקדש ולירושלים, ואילו ההזאות ביום השמיני לטהרת המצורע נעשות בשער ניקנור – הכניסה הראשית למקדש (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|שם ח.]])}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: נֶאֱמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''' – בִּכְלִי, אֲבָל לֹא בַּיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה שֶׁמֶן אָשָׁם, מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי – אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה, מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בַּאֲגֻדָּה! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם הַפָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן אָשָׁם, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: וַהֲרֵי '''דַּם''' אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם – הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם – תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם; הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ"''' – בִּכְלִי וְלֹא בַּיָּד! {{הע-שמאל|למרות שר' יוסי הגלילי דחה את דברי ר' שמעון, הוא מסכים שההזאה נעשית באצבע היד הימנית של הכהן, בדומה להזאות הדם והשמן שביום השמיני של המצורע.}} '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''', נֶאֱמַר כָּאן 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע', וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע'; מָה 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְצֹרָע, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין אַף 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|ספרי קכג.]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|ותוספתא פרה ד א:]] כל שבע ההזאות מעכבות וכולן צריכות להיות דומות אלו לאלו.}}'''"מִדָּמָהּ... שֶׁבַע פְּעָמִים"''', שֶׁתְּהֵא פַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שָׁוָה לַשְּׁנִיָּה. יָכוֹל מִטְּבִילָה אַחַת הָיָה מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּיוֹת? אָמַרְתָּ בַּדָּם '''"וְהִזָּה... שֶׁבַע"''' – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע טְבִילוֹת, כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַזָּיוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה {{ב|מַזֶּה כֻּלָּן כְּאַחַת|ע"י שבעה כהנים}}? אָמַרְתָּ '''"פְּעָמִים"''' – זוֹ אַחַר זוֹ, זוֹ אַחַר זוֹ! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|איסור עשיית מלאכה בפרה (עד שתהפוך לאפר) נידון לעיל, פסוק ב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] יש לשרוף את כל חלקי הפרה, אבל אם היתה מעוברת אין הכרח לשרוף גם את הולד שברחמה. הדרשה אוסרת להפשיט את עור הפרה לפני שריפתה, בניגוד [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|לפרה ד ג.]] אם בזמן השריפה התעופפו חלקים מהפרה אל מחוץ לגת השריפה – יש להחזיר אותם לאש (כדעת ראב"י [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ו|בתוספתא פרה ג ו]]); וכן היו עושים גם באיברים שנפלו מהמזבח לפני חצות – ראו תוספתא שם הלכה ז, ו[[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו]]. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] שההגבלה של גודל של לפחות כזית חלה רק על עצמות וקרני הפרה, ואילו אם פקע חלק מבשרה, אפילו קטן – יש להחזיר אותו לאש. מותר להוסיף הרבה חומרי בערה – לאו דווקא עצים - לשריפת הפרה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|פרה ד ג.]] ר' יהודה אף ממליץ לעשות כך כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}}'''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''', שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסוּלָה! '''"אֶת עוֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ"''', עוֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ! '''"בְּשָׂרָהּ"''', לֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ! אוֹ '''"בְּשָׂרָהּ"''', יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֶת דָּמָהּ"'''! אוֹ '''"דָּמָהּ"''' פְּרָט לְפִרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"דָּמָהּ"''' – שֶׁלֹּא יֵצֵא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת, שֶׁאִם יָצָא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת – פְּסוּלָה! כְּשֶׁאָמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ"''' וְלֹא אָמַר 'עִם פִּרְשָׁהּ'; מַה פִּרְשָׁהּ, בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן. וְכֵן הַפּוֹקְעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת – יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. '''"יִשְׂרֹף"''' – אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׂרֹף יִשְׂרֹף. מִיכָּן אָמְרוּ: שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בְּעֵצִים, אוֹ בְּכָל עֵצִים – אֲפִלּוּ בְּקַשׁ, אֲפִלּוּ בְּגְבָבָה – כְּשֵׁרָה; וּמִצְוָתָהּ שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים מִן הָרָאוּי לָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִילֵי אֵזוֹב הָיוּ מַשְׁלִיכִין לְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עץ הארז היה חלק מגזע העץ. בניגוד לארז של ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג]]), ששימש לטיהור מצורעים, לא היה בו חלק רך ("טרוף"). לעניין האיזוב ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו]], [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א טו]]. ר' שמעון טוען שגם השמן והיין ששימשו לנסכים אינם תלויים בשם לואי אלא בשמם בלבד. מכאן והלאה עד פסוק יט התיקונים בסוגריים מרובעים הם על פי הגניזה, אלא אם צוין אחרת.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז". אוֹ "אֶרֶז", יָכוֹל אַף טוֹרֵף שֶׁל אֶרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵץ אֶרֶז"; הָא מָה הַדָּבָר? בַּקַּעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז וּכְמוֹ מָחוּק הָיָה! '''"וְאֵזוֹב"''', לֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, [וְלֹא אֵזוֹב בֵּית דִּקְלֵי,] וְלֹא [...]. אֵזוֹב תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, וְלֹא תָּלוּי בְּשֵׁם אַחֵר. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צִפּוֹר תְּלוּיָה בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, יַיִן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ – כָּשֵׁר לַנְּסָכִים! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא שם, יד]]. הורוביץ מגיה את נוסח הכ"י "לבן" ל"לכה".}}'''"וּשְׁנִי"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הַצְּבָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹלַעַת"! אוֹ 'תּוֹלַעַת שָׁנִי' זֶה {{ב|[לְכָה]|צבע מהצומח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּשְׁנִי"'''. הָא מָה הַדָּבָר? – הַ{{ב|שֵּׁנִי|אפילו שנשנה בו שימוש (שימוש חוזר)}} שֶׁבַּתּוֹלַעַת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלַעַת! {{הע-שמאל|ר' מאיר דורש שהפרה כולה תיעשה אפר, ושיתקיימו כל הדינים של שריפת הפרה (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] ת"ק טוען שהדבר המעכב היחיד בטקס השריפה הוא השלכת הארז, האיזוב ושני התולעת, ומיד אחרי ההשלכה ניתן לאסוף מעט מהאפר ולהזות על הטמאים.}}'''"וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"''', מִ{{ב|שֶּׁהִוא נוֹשָׂא לְהִבָּקַיע|כשהפרה מתחילה להיבקע}} – כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים; הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ה|ספרא אחרי מות פרשה ה ג,]] דרשה על [[ויקרא טז כו]], על טומאת המשלח את השעיר לעזאזל: שם כתבנו שהמסקנה היא שכיבוס הבגדים והטבילה הם דרך לטהרה, הנחוצה כדי לבוא אל המחנה אחרי שקיעת השמש - ואינם מצוות בפני עצמן. נראה שכאן הביטוי 'מפני מצווה' מכוון למצוות שילוח הטמאים המחייבת שלא להכניס למקדש טבולי יום - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה!]]}}'''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "וְאַחַר" וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ממ|ויקרא|טז|כו}} "וְאַחַר" וּבִיאָה; מָה "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה, אַף "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גירסת מדרש הגדול כאן בסוגריים נראית מושפעת מהרמב"ם, וגירסת הגניזה מובאת כאן בסוגריים מרובעים. כל מי שהיה מעורב בשריפת הפרה, אפילו אם שרף כזית מבשרה – נטמא ומטמא את בגדיו; אבל מי שהכין את המקום ("גת") שבו שורפים את הפרה והביא לשם עצים, ואף מי שהדליק את האש – אינם טמאים אם לא השתתפו בשריפה עצמה.}}('''"וְהַשּׂוֹרֵף אֹתָהּ"''', אֵיזֶה הוּא שׂוֹרֵף? – זֶה הַמְסַיֵּעַ בַּשְּׂרֵפָה, כְּגוֹן הַמְהַפֵּךְ בַּבָּשָׂר, וְהַמַּשְׁלִיךְ עֵצִים, וְהַמְהַפֵּךְ בָּאֵשׁ, וְהַחוֹתֶה גֶּחָלִים כְּדֵי שֶׁתִּבְעַר הָאֵשׁ, וְדוֹמֶה לָהֶן. יָכוֹל אַף הַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה וְהַמַּצִּית אֶת הָאוּר יְהֵא מְטַמֵּא בְּגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ", "אֹתָהּ" – כֻּלָּהּ; כְּשֶׁאָמַר "הַשּׂוֹרֵף" "וְהַשּׂוֹרֵף" – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת!) ['''"וְהַשֹּׂרֵף"''', יָכוֹל הַמַּצִּית אֶת הָאוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתָהּ" – "אֹתָהּ" כֻּלָּהּ. שֶׁאָמַר '''"הַשֹּׂרֵף"''' '''"וְהַשֹּׂרֵף"''' – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת.] {{הע-שמאל|קטע זה ממדרש הגדול אינו מצוי בגירסת הגניזה, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]], שאולי שם מקורו. מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם - אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים או בגדים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים ("זוחלים") כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}}('''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו"''', וְלֹא בְּגָדִים הַמְנֻגָּעִין! '''"בַּמַּיִם"''', '''"בַּמַּיִם"''', שְׁתֵּי פְּעָמִים; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְאָדָם טָעוּן טְבִילָה וְכֵלִים טְעוּנִין טְבִילָה, מָה אָדָם, טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ – אַף כֵּלִים, טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶן! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בַּמַּיִם"''' '''"בַּמַּיִם"'''; בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם טוֹבֵל – שָׁם יָדַיִם וְכֵלִים טוֹבְלִין! – בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִקְוֶה, אֲבָל בְּמַעְיָן – אָדָם טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ וְכֵלִים טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶם!) }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם קטן יכול להיות האוסף את האפר; וראו לעיל פס' ב, שהאוסף שעשה מלאכה אינו פוסל את האפר. וראו גם דברי ר"ע ב[[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי שם]] ו[[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] שקטן כשר גם להזות על הטמאים. לדעת ר' ישמעאל המסננת שבאמצעותה מסננים את אפר הפרה היתה מאבן, שאינה מקבלת טומאה. ר' עקיבא מכשיר גם בכברה מעץ; וראו את דעת ר' ישמעאל [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|בפרה ג יא.]] לעניין המבנה של הבור השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ו|שם ג ו]]. בשל החלונות המקיפים את הבור, אפילו אם הייתה טומאה בקיר הבור - תוכו לא נטמא.}}'''"וְאָסַף אִישׁ"''' – (לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן אוֹ לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "טָהוֹר".) [יָכוֹל יְהוּא כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּכֹהֵן עַד עַכְשָׁו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ"'''. שֶׁאָמַר "אִישׁ"] – רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אוֹ "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! '''"לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשֶׁל אֶבֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּשֶׁל עֵץ. וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. חוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד {{ב|[חוּרְרָהּ]|החור}} שֶׁל זוֹ, וְחוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד [חוּרְרָהּ] שֶׁל זוֹ – מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|לעניין חלוקת אפר הפרה לשלושה חלקים ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|שם יא]]. הביטוי "מקום טהור" נדרש שגם המקום של האפר יהיה טהור, ואפילו טומאת מדף פוסלת את האפר או את מי החטאת, ולכן אין לעבור איתם מעל שרץ, רוק, תנור, כיריים, או מעטן טמאים, וכן אפילו כלי של מי חטאת המוקף צמיד פתיל שהיה באהל המת פסול; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] [[ביאור:משנה פרה פרק י#משנה ד|ופרה י ד-ה.]]}} כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? [הָיוּ מְבִיאִין {{ב|מַעֲצֵבִים|קלל (כלי אחסנת) מי החטאת}} שֶׁל שַׁיִשׁ וְ]חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר... וְהִנִּיחַ" – אוֹסֵף הָיָה לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ['''"וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד?] – הָיָה רֹק נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה שֶׁרֶץ נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי (מעטן של) [מַעֲבָט שֶׁל עֲנָבִים], הַלָּגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ – פָּסוּל. הָיָה נֶסֶר מוּנָח עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְלָגִין שֶׁל חַטָּאת תָּלוּי בָּהּ - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה.]] החכמים דנו האם הפרה נטמאת מהמים או לא; אבל ר' אליעזר בן יעקב טוען שהמים פסולים, שהרי לא נשמרו כיאות - ולכן הפרה טהורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] הכל נאמנים על החטאת, דווקא בגלל חומרתה; ולכן אין צורך בשומר מיוחד; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה|פרה ה א.]]}}'''"וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר: הֲרֵי פָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה {{ב|עַל אֲתַר,|תוך פחות מ-24 שעות}} מַה הִיא? וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטַמֵּא אֶת בְּשָׂרָהּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לְכָךְ נֶאֱמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה": כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים – הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָן שְׁמוּרִים – אֵינָם מֵי נִדָּה! '''"לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ? הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ. אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לוֹמַר: הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. {{הע-שמאל|בן בג בג דורש את הפסוק על הפרה האדומה לפני שנשחטה. את מי החטאת מכינים בזריית האפר על המים ולא ההפך; הוא מכנה את האפר "נידה"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכח|ספרי קכח,]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ו|פרה ו א.]] בדיעבד הפרה כשרה אפילו אם לא היתה שחיטתה לשם חטאת; וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|בפרה ד ג.]]}}בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: "וְהָיְתָה... לְמִשְׁמֶרֶת" – אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. '''"לְמֵי נִדָּה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמַּיִם, אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר? אָמַרְתָּ "לְמֵי נִדָּה" – עַל הַמַּיִם תֵּן נִדָּה. '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ, וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת – לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המסיט את האפר או את הפרה לפני שחיטתה מטמא בגדים, וטומאתו מבחינה זו דומה לטומאת הזב; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] ראב"י קובע שהאפשרות להיטהר במי חטאת היא פריבילגיה לישראל. הנשים שנשבו במלחמת מדיין יוכלו להיטהר במים אלו לאחר שיתגיירו, שהרי גם גרים וגיורות נטהרים במי החטאת. וראו דברי בית הלל [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|בפסחים ח ח,]] שכל גר נחשב כטמא מת וחייב בהזאת מי חטאת בשלישי ובשביעי, וראו שם שלמעשה נהגו כבית שמאי.}}'''"וְכִבֶּס הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו"''', אִם הֵסִיט אֶת הַפָּרָה הֲרֵי זֶה טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּפָּרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ יוֹשְׁבִין שָׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָכֵן נֶאֱמַר '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' {{ממ|במדבר|לא|יט}}! אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי שֶׁאָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ שָׁם דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ: '''"אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' – מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית – מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אַף הַשְּׁבוּיָה – כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא, תְּהֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה! '''"וְלַגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר; '''"הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים! {{הע-שמאל|ההזאה אינה מצווה לשמה, אלא כדי להיפטר מהטומאה. על הכהן השורף את הפרה היו מזים מי חטאת מפרות קודמות, ומכאן שכדי לחזור ולשחוט פרה אדומה חייבים אפר מפרה קודמת וממנה לקודמתה; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג|פרה ג א.]] אפר הפרה אמור להיות רציף מימי משה ולהמשך הדורות!}}'''"חֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין {{ב|מִזּוֹ|מפרה זו}} {{ב|מִפְּנֵי זוֹ;|מפני 'חוקת עולם' - הטומאה, שנזכרה בפס' כא}} '''"לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעירה שדיני הטומאה והטהרה חלים רק על החיים, ומכאן שהמת עצמו אינו טמא, אלא הנוגע בו הוא שטמא. הדרשה מפנה לסיפור השונמית ([[מלכים ב ד]]), שבמותו - הוא נשאר טהור, אבל טימא את הכלים שבבית, וכשחזר לחיים אמנם הוא נשאר טהור, אבל נטמא מהכלים שהיו בבית, שנשארו טמאים. האימרה "מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני" נאמרת כביכול ע"י בנה של השונמית לכלי הבית, ע"י הבגדים של השורף את הפרה אל השורף עצמו; ע"י בגדי האוכל לנבלת העוף וכו'. חז"ל היו מודעים לאבסורד שבהלכות הטומאה והטהרה והדגישו אותו; וראו חלק מהדוגמאות הללו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ב|בפרה ח ב-ז,]] [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ד|בכלים ח ד]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ח|ובתוספתא פרה ח א-ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא! נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית טָמֵא! אָמְרוּ: בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית, כְּשֶׁמֵּת, כֹּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת – טָמֵא הָיָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחָיָה – הָיָה טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ. {{ב|חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ|הכלים שבבית}} – טִמְּאוּהוּ הֵם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; הֵן עַצְמָן – אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר – טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; וְהוּא עַצְמוֹ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ (מטלטלין) [מְשֻׁלְשָׁלִים] לַאֲוִיר הַתַּנּוּר בִּמְקוֹם (הנגע) [הַנָּגוּב] – טְהוֹרִין. צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר – נִטְמָא, אוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר נָגְעוּ בִּכְלִי חֶרֶס – טָמֵא; הֲרֵי אוֹמֵר וְכוּ'. מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפָּחוֹת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפָּחוֹת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאַתּוּ; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מַקְרָצוֹת נִמְשָׁכוֹת זוֹ בָּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וּבָהֶם גֻּמִּים מְלֵאִים מַשְׁקִים. נָגַע שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶם – נִטְמָא וְטִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת אֶבֶן מַסְמָא, וְהַמִּשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן – טָהוֹר. הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם – טִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים, וַאֲחוֹרֶיהָ טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, וְצָפוּ הַמַּשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה – נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קְעָרָה, נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהָ; חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר. הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֶרֶת לַטַּבְלָא: מְטַמְּאֶיךָ וְכוּ'. {{הע-שמאל|העובר המת אינו מטמא את אמו, אבל מטמא את המיילדת אם היא נגעה בו. המיילדת מטמאת בתורה את האם במגעה בה. גם האם אומרת למיילדת "מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני". הנוגע בשיניים שנפלו מעצמות המת, או בצפורנים שנפרדו מהגופה אינו מטמא; אבל אם הן מחוברות לגופה הנוגע בהם נטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ג|אהלות ג ג.]]}}'''"הַנֹּגֵעַ... וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב"''' - [בֶּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בַּחֶרֶב,] פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ! וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ [שֶׁל אִשָּׁה], שֶׁהִיא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַנֹּגֵעַ"'''. יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה? אָמְרַתְּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''' – פְּרָט לָזֶה. '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''' – פְּרָט לַנּוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא"'''. {{הע-שמאל|אם נגע בחתיכה קטנה מכזית מבשר המת אינו נטמא, כי אדם מתחיל להקרא כך כשהגיע ברחם אמו לגודל כזית. הנוגע או הנושא עצם, אפילו קטנה מכזית, בגודל כשעורה – טמא (אמנם אין העצם הקטנה מטמאת באהל), כך גם הנוגע בשלולית דם שיש בה רביעית או בדם תבוסה שניגר בזמן המוות, ובעצם שנחתכה מן החי עם הבשר שעליה; וראו ([[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]) ה'פסוק' המופיע בגרסת הגניזה "או בדם", הוא כנראה פרפרזה על לשון "או בעצם אדם".}}'''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. הָא מָה הַדָּבָר, {{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?|מאחר והפסוק ריבה ומיעט, מה ההגיון ההלכתי?}} אָמְרוּ: כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא, שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת; וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְעֶצֶם"''', הָא מָה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? אָמְרוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת; מִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מִן הַחַי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם אָדָם"''' – מָה אָדָם, שָׁלֵם – אַף עֶצֶם, שָׁלֵם. אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹגֵעַ בְּמֵת וּבְעֶצֶם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ [בְדָם]". (יכול אמר? שוב:) [יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? שׁוּב:] "בְּדָם". כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם? שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִית רְבִיעִית. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶפֶשׁ"'''. יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד; וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"''' {{ממ|ויקרא|כא|יא}}. {{הע-שמאל|דם של קטן מטמא באהל אפילו אם אין בו רביעית, אם מדובר בכל דמו של הקטן שמת.}}וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"'''. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ? אָמְרַתְּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יָמוּת"'''. [אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה?] רַבִּי (שמעון) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר: רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית מִן הַחַי שֶׁבְּלָלוּ זֶה בָּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית – זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אָמַר: הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי! {{הע-שמאל|אם נוצרה מתחת לגופה שלולית דם בכמות של רביעית – הנוגע בדם טמא, אפילו אם לא ידוע כמה ממנו יצא אחרי המוות; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג ה.]]}}אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף. וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם – אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהַמְנַטֵּף מִצְטָרֵף. {{הע-שמאל|לאחר שהגדיר הדרשן את כמויות הדם או העצמות המטמאים, הוא דורש את דרך העברת הטומאה: טומאת מגע וטומאת אהל מפורשות בפסוק. אלעזר בן מתיא דורש "וטמא שבעת ימים" שגוף המת מטמא גם את נושאו. ר' שמעון מנסה ללמוד טומאת משא בקל וחומר מנבילה, אבל טומאת נבילה חלה רק עד הערב ואילו כאן מדובר בטמא מת, שטומאתו לפחות לשבוע. ר' אלעזר טוען, כר' עקיבא, שאין היררכיה בין הטומאות ולכן לא ניתן ללמוד את טומאת המשא של המת בקל וחומר, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}}אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיְּטַמֵּא הַמֵּת אֶלָּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל. וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''', לְרַבּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם נְבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל - הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל - אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: מַה מַּשָּׂא נְבֵלָה, עַד הָעֶרֶב – אַף מַשָּׂא הַמֵּת, לֹא יְהֵא אֶלָּא עַד הָעֶרֶב! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אַחַר (שהורית) [שֶׁהוֹדֵיתָ] שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אִם לֹא חָלְקָה תּוֹרָה מַשָּׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּחֲלֹק מַשָּׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: כָּל כָּךְ מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה {{ב|אֶפְשָׁר לְךָ לִחְיוֹת|אינך יכול להבין את הדין}}? בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק {{ב|וְקוּלִיתוֹ|עצם קטנה. בגירסת הגניזה "וטליתו"}} שֶׁל מֵת - מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵין מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא! וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל נִבְלַת הַמֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, לֹא תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''' – לְרַבּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמא הרוצה להיטהר חייב להתרחק מהמת, ואינו יכול להיטהר כל עוד הוא נוגע בו. ההזיה הראשונה היא לא לפני היום השלישי, והשנייה היא לפחות ארבעה ימים מאוחר יותר; אין להזות פעמיים ביום השביעי ואין להזות בלילה ([[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה יא|פרה יב יא.]])}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ'''", יָכוֹל דָּבוּק לַמֵּת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! אִי בַּשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁבִיעִי"! אִי בַּשְּׁבִיעִי, יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! {{הע-שמאל|בין הזאת היום השלישי וההזאה ביום השביעי אין היררכיה, כי מחד הזאת השלישי קרובה יותר לטומאה, ומאידך הזאת השביעי משלימה את מערכת ההזאות; לכן נאלץ הכתוב לומר "'''ביום''' השלישי '''וביום''' השביעי".}}יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה; תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַטֻּמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לַטָּהֳרָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"; יִלָּמֵד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁבִיעִי וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁלִישִׁי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטָהֳרָתוֹ, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". {{הע-שמאל|ההזאות אינן דווקא מייד ביום השלישי מהטומאה, וכן הזאת היום השביעי יכולה להתעכב גם למועדים מאוחרים יותר, אבל אין הטמא נטהר בלי ההזאות.}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'''", יָכוֹל סָמוּךְ לַמִּיתָה? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁלִישִׁי". אִם לוֹמַר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַמִּיתָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "שְׁלִישִׁי"? שֶׁאֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה! יָכוֹל הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לַשְּׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁבִיעִי"; אִם לוֹמַר שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי? אֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי! יָכוֹל אִם לֹא הֻזָּה טָהוֹר? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "אִם לֹא יִתְחַטָּא... לֹא יִטְהָר"! {{הע-שמאל|ההזאה נעשית בזריקה של המים ולא בנגיעה בגוף המיטהר.}}יָכוֹל שֶׁבָּא לְטַעֲנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא חִטּוּי! יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי כִּזְרִיקָה? אָמַרְתָּ: "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". בְּהַזָּיָה הוּא טָהוֹר, אֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶצְבַּע! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בכפילות, לכאורה, בין פס' יג לפס' כ. היא מראה שאין ללמוד מהמשכן למקדש או ההפך, כי למשכן ולמקדש יש צדדים חמורים זה לעומת זה: המשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה ע"י משה והמקדש לא, ומצד שני קדושת המקדש חמורה כי היא חלה לעולם.}}"'''אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''", הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ: מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי זֶה עָנוּשׁ כָּרֵת – מִקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַזָּיָה – תֹּאמַר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה? אָמַרְתָּ "'''מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''": יִלָּמֵד מִשְׁכָּן מִמִּקְדָּשׁ: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן – מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת. קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת – מִשְׁכָּן, שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּיָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם – תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה? אָמַרְתָּ "'''אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! {{הע-שמאל|עונש הכרת לנכנס טמא בזדון למקדש כולל הפרדה של גורלו מגורל שאר הציבור, ואינו מקרין עליהם; וראו לדוגמא גם לעיל [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק יב|בדרשה לפרק ט פס' יב.]]}} ("'''וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא'''" – מְזִידָה. "'''מִיִּשְׂרָאֵל'''" – וְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם. {{הע-שמאל|כאמור לעיל פס' יב, הזאת המים על הטמא נעשית בלי לגעת בגופו. עונש הכרת לנכנס בטומאה במזיד למקדש חל גם על דרגות טומאה נמוכות יותר: על מי שהתחיל בתהליך הטיהור והוזה פעם אחת, על מי שלא טבל לאחר שהוזה, על טבול יום ועל מחוסר כיפורים. כל הקטע בסוגריים, אינו בגירסת הגניזה וכנראה אינו מספרי זוטא.}}"'''כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו'''" – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ 'זְרִיקָה אָמַרְתִּי, לֹא חִטּוּי!' "'''טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''", הָא לָמַדְנוּ שֶׁטָּמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּמֵזִיד – שֶׁהוּא בְּהִכָּרֵת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה",) וְאֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא {{ב|מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר|שנאמר "ולא יתחטא"}}. כְּשֶׁאָמַר "'''טָמֵא'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְלֹא שָׁנָה. "'''טָמֵא יִהְיֶה'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "'''עוֹד'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ! "'''טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – וְלֹא הֵבִיא כִּפּוּרָיו; הָא רִבִּיתִי לְכֻלָּן [בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה, בַּהֲבָאת חַטָּאת וּ]בְּהִכָּרֵת! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה סוגי טומאות שונים, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א-ד,]] כדעת ר' עקיבא. לגבי שיעור "מלוא מקדח" ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה יב|כלים יז יב]].}}'''"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל"''', אִם לוֹמַר 'אָדָם' – פְּרָט לִנְבֵלָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אָדָם"? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַמִּנְיָן, וְרֹבַע מֵרֹב גִּדּוּלֵי גְּוִיָּה – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבָאֹהֶל. וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ; כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חֻלְיָא אַחַת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|[כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. מְלוֹא מַקְדֵּחַ שֶׁאָמְרוּ]|השלמה על פי המשנה}} מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נֵירוֹנִית, וּמְלֹא (עקבו) [נוּקְבּוֹ] שֶׁל עֹל הַשָּׁרוֹנִי. {{הע-שמאל|גם אם המוות לא היה באוהל, אלא הכניסו את הגופה לאוהל אחרי המוות – האוהל ותכולתו נטמאים. ואם אחר כך נכנס לשם אדם או כלי – גם הם נטמאים. אם יש יציאה מהאוהל, ובה נמצא אדם או כלים – האדם והכלים נטמאים גם הם; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ו|אהלות ג ו,]] אבל אין הטומאה יוצאת מהפתח החוצה. עצם הכוונה להכנס לאוהל ("מרחוק") עדיין אינה מטמאת, אבל אם הכניס לאוהל המת אפילו חלק מגופו ("מקצתו") – האדם הנכנס טמא. הטומאה אינה נשארת באוהל או בקבר אחרי שהמת פונה ממנו, ולכן אם נכנס לאוהל אדם לאחר שהמת הוצא משם הוא אינו נטמא. כוך קבורה שאין בו פותח טפח (בלשון המשנה "נפש אטומה"), הנוגע בו טמא טומאת ערב (לא שבעה ימים) – מכל כיוון שנכנס למערת הקבורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|ספרי קכו]] [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|ואהלות ז ב.]] ר' יוסי לומד שקבר חדש אינו מטמא, כי רק המת מטמא באמצעותו – מהכפילות "בקבר", ור' עקיבא מסיק זאת מטומאת האהל.}}הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבָאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – בָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו; [אֵי] זֶה הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו? אָמְרוּ: מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֵּפֶל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. '''"הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה – בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמְּאָה, {{ב|[וְאֵינוֹ מְטַמֵּא]|הגהה על פי פירוש 'זית רענן'}} מֵאֲחוֹרָיו. אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה – אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. אִם קוֹרֵא אֲנִי "הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", יָכוֹל מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל". אִי "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל" – בְּכֻלּוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּמִקְצָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּאֹהֶל"! '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – מָה הָאֹהֶל, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם; אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה מִשָּׁם. מָה אֹהֶל סָתוּם, {{ב|הַנּוֹגֵעַ בּוֹ|מבחוץ}} מִכָּל צְדָדִין טָמֵא – אַף קֶבֶר סָתוּם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין {{ב|טָמֵא|טומאת ערב}}. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "הַנּוֹגֵעַ בַּקֶּבֶר", יָכוֹל אַף {{ב|בְּקֶבֶר חָדָשׁ|שעדיין לא נקבר בו אדם}}? אָמַר שׁוּב "בַּקֶּבֶר"! אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל", מָה {{ב|אֹהֶל|טמא}}, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה! [אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה!] {{הע-שמאל|את הדרשה הזאת לומד ר' יצחק [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|בספרי קכו]] מהשוואה לבית המנוגע. כאן לומדים זאת מהביטוי "התורה". מנגד עומד המיעוט מהמילה "זאת". וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח|אהלות ח א.]] הדרשה מרחיבה את המונח "אהל", וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות]] את משמעות ההרחבה הזאת.}}'''"הַתּוֹרָה"''', תּוֹרַת הָאֹהֶל – תּוֹרַת כָּל הַמַּאֲהִילִין! אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת [הַשׁוּחִים] וְהַמְּעָרוֹת, (הַמִּנְהָרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים) [הַגִּהוּרִים וְהַשִּׁנַּנִּים], וְהַשְּׁקָפִין וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה {{ב|שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ|כותל שהוטה ולא נבנה נטוי, והמת מתחתיו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח#משנה ד|אהלות ח ד-ה:]] כלי עבודה גדולים חוצצים בפני הטומאה, צמחים התלושים מהקרקע חוצצים בפני הטומאה; אבל אם הם עדיין מחוברים אליה – לא; וראו שם גם לעניין חפצים ובעלי חיים המתעופפים באויר, שאינם נחשבים אהל, וכן קרח וכו', העומדים להתמוסס.}}שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרָה"''' – רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה [יָם], נָפָה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ (וְהַפֻּלְחָן) [וְהַפּוּחְלָץ], וְהַפַּלְצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת – שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמַר '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. (שֶׁמּוּכָן) [שֶׁשָּׁכַן], אֶת מָה מְרַבֶּה? חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטוֹלִית הַמְּנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אֶת מָה מְרַבֶּה? (בִּצַּת) [כִּפַּת] הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת"! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תכולת הכלים השונים נטמאת באוהל המת, חוץ מכלי חרס וכלי מלח שהיו מכוסים בצמיד פתיל, וכן כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים וכלי אבן וכו'. בית הלל דרשו זאת מ"כל כלי", ובית שמאי רצו ללמוד זאת מקל וחומר, אבל בית הלל פסלו את הק"ו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א]] [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|וספרי קכו.]]}} '''"וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ"''', הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. אֵלּוּ כֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל? כְּלִי חֶרֶשׂ, וּכְלִי {{ב|נֶתֶר.|מלח}} {{ב|כְּלִי גְּלָלִים|מניין גם}}, וּכְלִי אֲבָנִים, וּכְלִי אֲדָמָה, וּכְלִי חַרְסִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי... וְכֹל כְּלִי" לְרַבּוֹתָם – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמַר לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וּמַה כְּלִי חֶרֶס וּכְלִי נֶתֶר, שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל; אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל? {{הע-שמאל|אלמלא הפסוק היה מקום להניח שדווקא כלי חרס מצילים בצמיד פתיל, כי דווקא הם עשויים להיטמא; שהרי החמור אינו נטמא, ואילו האוכף שלו נטמא מייד עם כניסתו לבית המנוגע, ואילו אדם שנכנס לשם – הוא נטמא מייד אבל יכול להציל את בגדיו מטומאה אם יצא מהבית בפחות מזמן אכילת פרס; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] המסקנה היא שדווקא מפני שהנכנס לבית נטמא בעצמו – הוא יכול להציל חפצים שונים מטומאה.}}(אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ:) [אָמְרוּ, הָיוּ תַּלְמִידִים אֲדוּמִים לְבֵית שַׁמַּאי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. אָמְרוּ לָהֶן:] צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה לְהַצִּיל! וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – {{ב|[לֹא]|הגהה על פי הקטע הבא}} יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים מִיָּד? הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? אָמְרוּ לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל; וְכֹל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! {{הע-שמאל|מדובר על מחט וטבעת טהורים שנמצאו בחבית שהיתה סגורה בצמיד פתיל באהל המת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט|כלים ט א.]] אם נמצאו בתוך החבית – הם טהורים. אם נמצאו במכסה שהוסר מהחבית הם עדיין טהורים, אבל אם נמצאו מחוץ לחבית לאחר פתיחתה הם טמאים.}} אֵין בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁהוּא|מחט או טבעת}} בְּתוֹךְ הֶחָבִית; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה; (בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית מִנַּיִן) [וּמִנַּיִן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה {{ב|לְמַעְלָה|מחוץ}} מֵאֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית?] תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". (מִנַּיִן אַתָּה) [יָכוֹל שֶׁאֲנִי] מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָּׂפָה (וְלִפְנִים) {{ב|[וְלַחוּץ]|מעל החבית שנפתחה. השורה הזו על פי הגהת אפשטיין}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]] לעניין המאור (חלון לתאורה) ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יג|אהלות יג א-ד:]] אם יש שימוש לחור שבקיר, שיעור החור תלוי בדרך שבה נעשה: אם החור המקורי נעשה בידי אדם למאור ונסתם בחלקו – מחמירים ומטמאים גם חור קטן, המכונה "שיירי המאור". אם החור נוצר מעצמו, כגון בגלל קורוזיה או בגלל טעות בבניה – שיעורו לדעת בית הלל גדול יותר – כפותח טפח, ולדעת בית שמאי שיעורו כלשהו. לעניין החור שבדלת ראו שם משנה ג, שם מוחלפים שמות החולקים; כאן מודים גם בית שמאי שהשיעור הוא פותח טפח, כי מטרת החור היא שיוכלו להכניס לתוכו מפתח.}}[בַּמֶּה מַקִּיפִין בְּצָמִיד וּפָתִיל? בְּסִיד וּבְגִבְסַס וּבְטִיט וּבְצּוֹאָה, בְּשַׂעַף] (בְּשֶׁפֶךְ) וּבְשָׂרָף בְּשַׁעֲוָה וּבְזֶפֶת וּגִסְטְרוֹן. "פָּתוּחַ", כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ – טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר; אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר... הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינָהּ לְבֵין בֵּיתָהּ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֶרְתָּהּ, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהֵגִיפוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ - שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. {{ב|גַּרְדִּי|אורג}} שֶׁחָפַר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְכַר אוֹ לְ{{ב|אִסְפָּטִי|כלי אריגה}} – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: חוֹר הַדֶּלֶת מַהוּ? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ: מַה שּׁוֹנֶה? אָמְרוּ לָהֶן: שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. {{הע-שמאל|הדין של תנור מטוייח דומה לדיני החור בקיר או בדלת: גם כאן מבחינים בין מקומות שלא טוייחו בכוונה בידי אדם לבין מקום לא מטוייח שנוצר מעצמו ע"י נשירת הטיח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ה#משנה ח|כלים ה ח,]] שהתנור המטוייח שיש חול בין החרס שלו ובין הטיח – חסין מפני הטומאה. לעניין החור בעין התנור (בתחתיתו שממנה מוציאים את האפר) ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח,]] שם נוספה מחלוקת חכמים ור' יהודה האם הכוש (המצת של התנור) דולק או אינו דולק; אם החור לפחות בגודל האמור – התנור והחבית פסולים לשימוש ולכן אינם מקבלים טומאה.}} בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים שֶׁחֵרְרוּם שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. מִי שֶׁהָיָה טָח בַּתַּנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּא; וּבִזְמַן שֶׁפֵּרַע מֵעַצְמוֹ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא כּוּשׁ דּוֹלֵק. נִקַּב מִצִּדּוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא (צִדּוֹ) [כּוּשׁ] דּוֹלֵק; נִכְנָס מִן הַצַּד – נִכְנָס, מִן {{ב|הָאֶמְצַע|מלמעלה}} – אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. [מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִצָּה שֶׁל קָנֶה, מִן הַצַּד נִכְנָס וּמִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס וּמִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס.] מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא (מִידָּה) [מִצָּה] שֶׁל שִׁיפוֹן; מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. {{הע-שמאל|מכסים של כדי נוזלים שיש בהם חור כלשהו או שנסדקו – נפסלו לשימוש והם ותכולתם טהורים, למרות שאין להם צמיד פתיל. כלומר השמן שבכד טהור אם הוא בכלי סגור היטב בצמיד פתיל – וכן בכלי מכוסה במכסה סדוק. הוא נטמא במצבי הביניים: אם הוא בכד פתוח או בכד המכוסה במכסה שלם בלי צמיד פתיל; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ג|כלים ג א.]]}}כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחֵי – הֲרֵי אֵלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר "צָמִיד פָּתִיל", מָה אֲנִי מְקַיֵּם "פָּתוּחַ"? לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אדם שהאהיל על המת למדנו מ"כל הבא אל האוהל" (פס' יד). אם גופת המת האהילה על הטהור שהיה מתחתיה – גם אז האדם טמא, שנאמר "יטמא שבעת ימים".}}אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת – טָמֵא; וּמִנַּיִן אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] בניגוד למשנה, הדרשה שלפנינו מחמירה גם בדופק דופקין. הגולל הוא האבן שעל המת, וכן האבן הסותמת את כוך הקבורה וכן האבן הסותמת את מערת הקבורה בכלל. הדופק הוא האבן המחזיקה את הגולל.}}'''"פְּנֵי הַשָּׂדֶה"''' – זֶה פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַגּוֹלֵל; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַדּוֹפֵק; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק! '''"בַּחֲלַל חֶרֶב"''' – בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יא.}}וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הַנֹּגֵעַ"''' (פס' יג). יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? אָמַרְתָּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''', (פס' יב) – פְּרָט לָזֶה! {{הע-שמאל|למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד:]] ר' אליעזר מטמא גם את הנושא את הגולל, ולא רק את הנוגע בו או את הנמצא עם הגולל באוהל. לדעתו ניתן להסיק בקל וחומר מטומאת נבלה, שמטמאת במגע ובמשא: כיוון שטומאתה קלה מטומאת הדופק, המטמא גם באוהל – הרי שגם הוא מטמא במשא; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|תוספתא אהלות ג ד.]]}}'''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה; אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, תֹּאמַר בַּגּוֹלֵל, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה? {{הע-שמאל|ר' יהושע סבור שסוכה הפתוחה למערת הקבורה אמנם טמאה ומה שבתוכה נטמא מהאוהל שבסוכה, אבל המסיט אותה אינו נטמא. בכך הוא רואה תקדים לטענה שיש טמאים במגע ובאוהל ולא במשא, ובאותה קטגוריה הוא מונה את הגולל והדופק, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד;]] אבל ר' אליעזר חולק גם כאן, וטוען שהסוכה טמאה טומאת אהל - וגם במשא, ושהמסיט את הסוכה הנטויה על הקברים נטמא.}} אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא סֻכָּה שֶׁהִיא עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: מַה הִיא? – אַגִּיד לְךָ: סֻכָּתְךָ מַה הִיא? אִם יֵשׁ לָהּ {{ב|פֶּתַח|חוץ מהיציאה לקברים}} – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה! {{הע-שמאל|ר' עקיבא סבר שר' אליעזר למד מדין המטמא במגע אל דין הנושא, וטען שאי אפשר ללמוד כך כי יש דברים המטמאים רק במגע ולא במשא; אבל ר' אליעזר הסביר לו שאת טומאת המשא של הגולל והדופק הוא לומד מכך שהם מטמאים באהל, וטומאת אהלים נדירה יותר מטומאת משא, שהרי זבים וזבות, נידות ויולדות טמאים טומאת משא ולא טומאת אהל!}}נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר, אֶת מִי רִבְּתָה תוֹרָה: טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא? בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁרִבְּתָה תוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע מִטֻּמְאַת מַשָּׂא, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, הַבֶּגֶד שֶׁל מֵת – {{ב|מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.|אבל לשיטת ר' אליעזר שלוש הדוגמאות הללו מטמאות גם במשא.}} וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע, מְרֻבֶּה – יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, מְמֻעָט? אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה הַתּוֹרָה: אוֹ טֻמְאַת מַגָּע, אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא אוֹ טֻמְאַת אֹהֶל? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁרִבְּתָה הַתּוֹרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל: זָבִין וְזָבוֹת יוֹכִיחַ! נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת מְטַמְּאוֹת בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל; אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל, הַמּוּעָט – לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמְרֻבֶּה? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מודה שיש הגיון עקבי בדברי ר' עקיבא, שלדידו הגולל אינו מטמא במשא, כמו בגדי המת; אבל מבקש שיוכיח לו גם לפי שיטתו שלו, שלפיה בגדי המת מטמאים גם במשא. ר' עקיבא מנסה להוכיח כך: קנה נייד המונח מעל המשקוף והמת מתחתיו – גורם לכל הבית להיטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יד#משנה ג|אהלות יד ג.]]) לדעת ר' עקיבא הקנה, המטמא באהל, אינו מטמא בהיסט ובמשא, והוא דימה את הקנה לגולל ולדופק; אבל ר' אליעזר כפר גם כאן, ולדעתו גם הקנה מטמא במשא, ולכן הוא ביקש הוכחה אחרת. וזאת הטענה של ר' עקיבא: טומאת הזב חמורה יחסית לטומאת המת, כי הזב מטמא משכב ומושב, והמת לא; אבל זב שהחזיק אדם טהור אינו מטמא אותו, אלא רק אם אחז הזב תרומה או מע"ש הם נפסלים; ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ה|תוספתא זבים ה א.]] האנומליה הזאת מוכיחה לדעת ר' עקיבא שכל ענייני הטומאה אינם ערוכים בדרך היררכית, ולכן אין מקום למסקנות של ר' אליעזר לעניין טומאת הגולל והדופק במשא.}} [אָמַר לוֹ: הֱשִׁיבֹתָ {{ב|עַל יָדֶיךָ|לפי שיטתך}}, הָשֵׁב עַל יָדַי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדֶיךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי.] הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. [הַמַּכְנִיס יָדוֹ {{ב|עִם|מתחת}} הַמַּשְׁקוֹף, מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.] {{ב|(עַל) [שָׁלַח] הַקָּנֶה וְהֵסִיט|הניח ידו על הקנה והסיט אותו}}? וְכָפַר זֶה בָּזֶה. {{ב|אָמַר לוֹ|ר' אליעזר לר' עקיבא}}: הֵשִׁיבוֹתָ עַל יָדֶיךָ, הֲשִׁיבֵנִי עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי; אָמַר לוֹ: אַתָּה כּוֹפֵר {{ב|שֶׁלֹּא יְטַמֵּא|הקנה}} בְּמַשָּׂא, וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר! וּמָה אִם הַזָּב, שֶׁיָּצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים אֶלָּא לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין – הַמֵּת, שֶׁלֹּא יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים {{ב|[אֶלָּא]|ע"פ הורוביץ}} לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים? {{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שאין להשוות את טומאת המשא לטומאת המגע, שהרי כלים שהוסטו ע"י המת אינם נטמאים, אלא עדיף להשוות את טומאת האהל לטומאת מגע, והשוו לדבריו [[ביאור:תוספתא/אהלות/טו#ח|בתוספתא אהלות טו ח.]]}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִזָּדְקֵק לְכָךְ; אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין {{ב|(טְמֵאִין) [טְהוֹרִים]|הגהה על פי משנה זבים ד,ו}} – מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ לְמַשָּׂא, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] הדרשה חוזרת ומצטטת את המשנה, ומנסה להכריע את ההלכה כר' אליעזר מהמסורת שמביא ר' שמעון אחי עזריה, אבל ר' יהושע טוען גם הוא למסורת, שרק אם נדבק לגולל עפר מבית הקברות הוא מטמא במשא, ואילו גולל נקי אינו מטמא במשא; ואכן ר' יהודה תומך בטענה שאין להסיט את עפר בית הקברות במקל, כלומר הסטתו מטמאת אפילו אם לא נגעו בעפר.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא טָמֵא! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כֵּן הָיִינוּ {{ב|מִתְקַלִּים|מתקשים}} בָּ{{ב|הָר הַזֶּה|דעת ר' יהושע}}: אֵין מְסִיטִין עֲפַר קְבָרוֹת [בָ{{ב|אָבָיִּן|אתי חפירה}}], וְאֵין מְסִיטִין עֲפַר בֵּית הַפְּרָס בְּמַקֵּל! {{הע-שמאל|מעשה המסייע לר' יהושע: הגברים הסיטו את הגולל ועשו את פסחיהם, מכאן שהסטת הגולל אינה מטמאת! המעשה מעיד כבדרך אגב שהנשים לא עשו באותה שנה את הפסח, והעדיפו שהגברים יעשו אותו בטהרה.}}רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּבֵית דָּגוֹן שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁמֵּת שָׁם מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְהָלְכוּ הַנָּשִׁים וְקָשְׁרוּ הַחֶבֶל בַּגּוֹלֵל וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִכְנְסוּ הַנָּשִׁים וְקָבְרוּ אֶת הַמֵּת, וְהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בְּטָהֳרָה! {{הע-שמאל|אם חזר למקום שבו התחיל את החריש, והתחיל לחרוש משם בכיוון הפוך, ונמצאה עצם אדם בתלם השני – התלם הראשון אינו בית הפרס; אם חרש שתי וערב ונמצאה עצם – כל השטח החרוש הוא בית הפרס; אם בין תלם למשנהו עבר חצי יום – המחרשה התנקתה כאילו ניער אותה, והחריש של הבוקר אינו בית הפרס; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק יז|אהלות יז א-ב,]] שם לא מופיעה דעת בית שמאי.}}[רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ עוֹשֶׂה! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי רַבִּי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ:] בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנָה כְּאַחַת – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה; חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס [שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס?] שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם, וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב – זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס? שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם – אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.|אבל לא יותר.}} {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר גם דופק דופקין (אבן המחזיקה אבן גדולה יותר, והיא מחזיקה את הגולל) טמא; רשב"ג חולק עליו בעניין זה; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד,]] כרשב"ג.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא; אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק? שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינוֹ – הַשֵּׁנִי נוֹפֵל! אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דָּפְקֵי דָּפְקִין טָהוֹר! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אשה יכולה לקדש את המים ע"י פיזור האפר עליהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ד|פרה ה ד,]] דעת ר' יהודה. יש לפזר את אפר הפרה, ולא אדמה ממקום השריפה או סיד; אבל אם היו רגבי אדמה שיש בהם גם חלק מהאפר – יכולים לקדש בהם. הכלי של מי החטאת ("קלל") צריך להיות שלם, ואת האפר צריך אדם להניח בו בעצמו, ולא הרוח.}}'וְלָקַח' – '''"וְלָקְחוּ"''', אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה לְקַדֵּשׁ. '''"עָפָר"''' – פְּרָט לְסִיד; '''"מֵעֲפַר"''' – פְּרָט לְחַרְסִית. 'שְׂרֵפָה' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפֵּרְחַתּוּ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵגִיפוּ וְלֹא מֵרְחוּ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצָת עָפָר, שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"'''! {{הע-שמאל|מי החטאת צריכים להיות ראויים לשתיה, ונובעים ממעיין – לא מי בור או באר; וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]] לפסילת כלי המחובר לקרקע ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ז|פרה ה ז.]]}}['''"וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים"''' – מַיִם שֶׁהֵן חַיִּים עֲלֵיהֶם. פְּרָט לִמְלוּחִים וְלִ{{ב|מְלוּגִין|מים חמים}} וְלִמְתוּקִין.] '''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|לְמֵימֵי תַּעֲרֹבוֹת,|מים מכמה מקורות}} [{{ב|קַלִּרֹהֵָא|Kallirrhóē - מעיינות חמים ליד ים המלח}}]. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט] {{ב|לְמֵימֵי מַשּׂוּאוֹת,|מים ששימשו לכביסה}} וְלַמַּבּוּעַ {{ב|(הַפּוֹסֶלֶת) [הַפּוֹסֵק]|מעיין שלעיתים מפסיק לנבוע}}. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|(לַכִּנּוּף) [לְנֶטֶף]|מים עומדים}} {{ב|וְלַמַּבּוּעַ הַחוֹלֵט|מים חמים כגון חמי טבריה}}! '''"אֶל כְּלִי"''' – בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּקַרְקַע. מִכָּאן אָמְרוּ: מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע – אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵין צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵין פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים; וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע – מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה וכו' עד וּמַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את ההזיה עושים ע"י האיזוב, יש להשתמש במספיק מים כדי שיוכל לטבול בהם את האיזוב, ושישארו מים גם אחרי טבילת האיזוב. אין לשפוך את מי החטאת על האיזוב, אלא יש לטבול אותו בהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב|פרה יב א-ב.]]}}'''"וְלָקַח אֵזוֹב"''' – בְּאֵזוֹב מַזִּין, וְלֹא בַּקֵּיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. '''"וְטָבַל"''' – וְלֹא הַמַּסְפִּיג. '''"בַּמַּיִם"''' – וְלֹא הַמְעָרֶה; אָמְרוּ: מַסְפִּיגִין לִטְבִילָה וְאֵין מַסְפִּיגִין לְהַזָּיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מַסְפִּיגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י.]] יכולה אשה לכוון את פעולת הקטן, בתנאי שהוא יעשה את כל שלבי ההזאה בעצמו; והשוו ליחסים בין כהן לחכם בענייני נגעים [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א;]] לעיל פס' יז ראינו שאשה יכולה לקדש את המים בזריית האפר, אבל היא אינה מורשית להזות על הטמאים.}}'''"אִישׁ טָהוֹר"''' – "אִישׁ" פְּרָט לְאִשָּׁה. אוֹ "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! אָמְרוּ: מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן – וְהוּא מַזֶּה; אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ. אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה! ['''"וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל"''' – {{ב|זֶה הָאֹהֶל|אוהל יריעות}} שֶׁהוּא טָעוּן הַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א|אהלות א א;]] מה הוא האורך המקסימלי של שרשרת הטומאה? לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/א|תוספתא אהלות א א.]]}}'''"וְעַל הַכֵּלִים"''' – אֵלּוּ הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה.] '''"וְעַל כָּל הַכֵּלִים"''' – רִבָּה. אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נוֹגְעִים בְּמֵת, {{ב|(שיגעו) [שֶׁיָּגוּרוּ]| שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} בְּכֵלִים אֲחֵרִים. (אינו) [מִכָּאן] הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת – אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. [אַרְבָּעָה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁנַיִם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.] כֵּיצַד שְׁנַיִם? אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. אָדָם בֵּין הַכֵּלִים – גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה. וְאָדָם בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים, וְכֵלִים מִבָּאָדָם: שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם. חֹמֶר בָּאָדָם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע – הֵם אַרְבָּעָה, אֵינוֹ בָּאֶמְצַע – הֵם שְׁלֹשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: [כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת שִׁבְעָה – מִטַּמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב,] כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת עֶרֶב – טָהוֹר בְּזָב מִכְּלוּם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הזבים וכו' הם גם טמאי מת – ניתן להזות עליהם ולטהר אותם מטומאת המת למרות שהם עדיין טמאים בטומאות אחרות. לעניין הכוונה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב.]] הטבילה דומה לשקיעת השמש: היא צריכה להיות לכל הגוף בבת אחת, והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור פרק ד ז.]]}}'''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. '''"וְרָחַץ בַּמַּיִם... וְטָהֵר בָּעָרֶב"''' – מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף הוּא כְּשֶׁיָּבֹא כֻּלּוֹ בַּמַּיִם – וְטָהֵר. }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נשארה בקלל רק רטיבות, ואין בו מים המספיקים להזאה – הרטיבות אינה מטמאת במשא אלא רק במגע. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכט|ספרי קכט,]] שם חילקו בין טומאת אוכלין לטומאת גוף המזה ובגדיו.}}'''"וּמַזֵּה מֵי נִדָּה"''' – מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים; וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה"'''? – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 'הַנֹּגֵעַ' – '''"וְהַנֹּגֵעַ"''' – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל| מי חטאת שעדיין לא הוזו ("לא עשו מצוותן") מטמאים את המזה שנטהר לחטאת, ונגע במים בידיו; אבל אם לא נגע בהם בידיו, אלא רק ברגליו או בשאר גופו – המזה טהור. ואילו אם נגע בהם כהן הטהור לתרומה - הוא נטמא; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ח|פרה ט ח.]] מי חטאת שעשו מצוותם (שהזו אותם), לדעת בית שמאי אינם מטמאים כלל, ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ג|עדיות ה ג;]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ד|פרה יב ד,]] שנראה מתאים לשיטתם. לדעת בית הלל, וכן כאן, המים אמנם אינם מטמאים כהן שנטהר לתרומה, אבל אם נגעו בידי המזה – הוא נטמא. מי חטאת שקפאו פסולים עד שיפשירו, כלומר הם פסולים זמנית. אם הכהן נגע בהם בידו – הוא טמא טומאת ידים, ואילו המזה מהם נשאר טהור.}}הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ: מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ. מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ. בִּזְמַן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים – מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ – קַל וָחֹמֶר! {{הע-שמאל|ר' שמעון מקשה ומציע ללמוד קל וחומר נוסף, שהרי במי חטאת שעשו מצוותם חמור המזה מהכהן; הוא מנסה ללמוד מכך שגם במי חטאת שלא עשו מצוותם יהיה דינו של המזה חמור מזה של הכהן, והוא יהיה טמא; אבל ר' עקיבא טען שאין מקום לק"ו, כי ניתן לטעון שדווקא דין הכהן חמור, שהרי הוא עלול לטמא אנשים אחרים, ואילו המזה, אם נטמא – נטמא, ואין פעולת ההזאה משפיעה על אנשים טהורים.}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ|במי חטאת שעשו מצוותם והוזו}}, הֲרֵי הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ; {{ב|מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ|במי חטאת שלא עשו מצוותם}}, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ? מַה לַכֹּהֵן, מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וּמְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים; מַה לַמַּזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים! {{הע-שמאל|אם המים היו פסולים, בין פיזר עליהם אפר כשר בין לא - המים מטמאים את הכהן בידיו וברגליו, כדין מים שלא נעשתה מצוותם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ט|פרה ט ט.]] ר' יעקב רואה אותם כמים טמאים, המטמאים את הידיים. אם המים כשרים והאפר פסול – ר' שמעון רואה אותם כמים טמאים, ואילו ר' אליעזר בן יעקב רואה אותם כמים רגילים, שמותר לשתותם וללוש בהם עיסה של קדשים; וראו מחלוקת מקבילה [[ביאור:תוספתא/פרה/י|בתוספתא פרה י א.]]}}אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין – מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטומאה מתפשטת מהאדם הטמא לבגדיו ולכלים , וכן מהכלים והבגדים לאדם אחר הנוגע בהם, אבל האדם השני טמא רק עד הערב; דעת ר' יוסי אינה מובנת.}} '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"''' – מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת? וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיָּגוּרוּ|שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} כֵּלִים בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן שֶׁיָּגוּרוּ אָדָם וְכֵלִים? אָמַרְתָּ: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה. }} ajw2cygkdfnygue6jc147x0lsue872l 3016976 3016974 2026-05-19T15:50:11Z Michaelkimmel2 44530 3016976 wikitext text/x-wiki ==פרק יט== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפרה האדומה, שערכה היה רב, היתה ממומנת דווקא מתרומת הלשכה של חצאי השקלים, וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] ולא מכספים של נדבנים יחידים או מכספי קרנות של נשים, של גרים או של עבדים – למרות שהנשים, הקטנים, הגרים והעבדים יכולים להשתתף במגבית מחצית השקל אם רצו בכך; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]] וראו טענה דומה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו א.]]}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה. אֵינָהּ בָּאָה לֹא מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַיְּחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. {{הע-שמאל|ההסבר הרווח בספרי זוטא לחיוב הקטנים במצוות הוא חינוך והרגלה של הקטן לעשות מצוות, ואילו בתוספתא חגיגה נראה שהחובה היא כחובת המבוגר; וראו דיון בהערה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק לח|לעיל טו לח.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת! {{הע-שמאל|משה ואהרון היו אחראים על הפרה ועל השמן למאור, וכן לדורות, שהיו ממנים גזברים כאחראים על חפצי הקודש; וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב.]]}}'''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"''' – יְבִיאוּהָ אֵלֶיךָ וּתְהֵא גִּזְבָּר עָלֶיהָ. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר אֶלָּא עַל הַפָּרָה? וּמִנַּיִן אַף עַל הַשֶּׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה אֶלָּא מֹשֶׁה, וּמִנַּיִן אַף אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ גִּזְבָּרִין לְדוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. {{הע-שמאל|כל זמן שהפרה בחיים – אין לעשות בה מלאכה; וכן אין לעשות מלאכה בזמן מילוי המים וזריית האפר עליהם ("קידוש"); אבל אסיפת האפר אינה פוסלת אפילו אם הפסיק ועשה מלאכה אחרת במקביל; וראו לעניין הפרה בחייה [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] "עד שתיעשה אפר", ולעניין הממלא והמקדש [[ביאור:משנה פרה פרק ז|שם ז א.]] הדרשה נעה בין הריבוי "חוקת התורה" לבין המיעוט "זאת". ההכרעה מה מרובה ומה ממועט היא הלכה למשה מסיני, ואין בה הגיון פנימי.}}לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''' – {{ב|שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ,|כלומר שלא יעשה בה מלאכה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. כְּשֶׁאָמַר 'חֻקָּה' – רִבָּה הַמְמַלֵּא וְהַמְקַדֵּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו {{ב|בָּהּ,|באפר הפרה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. יָכוֹל אַף הָאוֹסֵף (כשאמר חקה רבה)? אָמַרְתָּ '''"זֹאת"'''. יָכוֹל {{ב|אַף הַמְקַדֵּשׁ וְהַמְמַלֵּא|המיעוט "זאת" חל עליהם}}? אָמַרְתָּ '''"אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לאמר)"'''! {{הע-שמאל|יש לרכוש את הפרה האדומה כשהיא כבר פרה, בת שלוש שנים, ולא כשהיא עגלה. המעשה מציג כיצד היו מוודאים שלא נעשתה מלאכה בפרה: היו קונים מגויים פרה מעוברת ולאחר שהמליטה עגלה אדומה היו שומרים על העגלה שלוש שנים, שלא תעשה מלאכה – ואז, כשהיתה לפרה - קונה אותה ההקדש מאת השומרים.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''' – שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ! אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה עֻבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַגּוֹיִם, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת. אִם הָיָה וְלָדָהּ כָּשֵׁר לְפָרָה – וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה"''', שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר חושש שמא הגוי עשה בפרה מלאכה, ולכן מחייב לשמור על העגלה מהמלטתה עד שחיטתה בידי ישראל, כמו במעשה דלעיל; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב|תוספתא פרה ב א.]] כאן השם "דמא" או "דמת" הוא שמה של הפרה האדומה, ולא של הגוי.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹיִם! וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ 'דָּמַת', 'דָּמַת', וְהִיא רָצָה וּבָאת! {{הע-שמאל|דורש כל ביטוי לחוד, התמימות של הפרה היא באדמומיות של כל גופה.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''', יָכוֹל מֻלְבֶּנֶת אוֹ מֻשְׁחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֻמָּה"'''. אוֹ אֲדֻמָּה, יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁרֻבָּהּ מַאְדִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמִימָה"'''. אִם לוֹמַר שֶׁהִיא תְּמִימָה מִן הַמּוּמִין – וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"'''! אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"תְּמִימָה"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוּמִין תְּנֵהוּ עִנְיָן (לאדומות) {{ב|[לְאַדְמוּת]|גירסת מה"ג}}! {{הע-שמאל|מחלוקת על תמימות האדמומיות של הפרה: כמה שערות לא אדומות פוסלות את הפרה? והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה,]] בשינוי שמות התנאים. ר' עקיבא מכשיר אפילו אם יש הרבה שערות שאינן אדומות, בתנאי שעקרו אותן והפרה אינה נראית קירחת. לעניין הקרנים, העיניים, השיניים והלשון ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ב|פרה ב ב.]]}}מִכַּמָּה יְהֵא בָּהּ וּתְהֵא פְּסוּלָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁתַּיִם וְעַד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵחָמֵשׁ וְעַד חֲמִשִּׁים – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם בְּמִכְחוֹל. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת – פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּמִין קָרַחַת. הַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה; הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם – הֲרֵי זֶה יָגֹר; וְאִם {{ב|גָּרַר בַּזָּכָר|חתך עמוק מדי}} – הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה! פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר – הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן. אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, {{ב|וְאִם לָאו|אין עיניה דומות לעיני אף פרה אחרת}} – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! {{הע-שמאל|הפרה צריכה להיות בלי מומים ואף בלי סימנים שנגרמו ממומים שהחלימו; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג:]] הגדרת ה'מלאכה' תלויה בכוונת הבעלים! הדרשה מציעה דרך ביניים בין דעת ר' יהודה לדעת ת"ק [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ד|במשנה ד שם.]]}} '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – מַגִּיד שֶׁהִיא נִפְסֶלֶת בְּמוּם. מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין – פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה בָּהּ מוּם וְחָיָה, וּמְקוֹמוֹ נִכָּר – הֲרֵי זֶה מוּם! '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''' – פּוֹסְלָהּ; נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבַר מִכָּאן וּלְהַלָּן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. הָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּנָּהָר, אוֹ עוֹלָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לְסַעֲדָהּ – כְּשֵׁרָה; שֶׁתִּסְעָדֶנּוּ – פְּסוּלָה. קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; {{ב|קִפְּלָהּ|את המוסרה}} וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי (הדבורים) {{ב|[הַזְּבוּבִים]|נוסח מה"ג ומשנה פרה}} – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף – כְּשֵׁרָה; עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לְדַעַת הַבְּעָלִים – פְּסוּלָה; שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים – כְּשֵׁרָה! {{הע-שמאל|סיפור נוסף על קניית פרה אדומה מגוי, בניגוד לדברי ר' אליעזר לעיל: הגוי מנסה להתחכם ומניח עול על הפרה, אבל הזקנים מזהים את נתינת העול ומבטלים את העיסקה, והגוי שהפסיד 1000 זהובים מתאבד.}}מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל גּוֹי אֶחָד, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה אֶצְלוֹ, וְשָׁמָהּ עֲלֵיהֶם בְּאֶלֶף זְהוּבִים. אָמַר: לְמָחָר הַיְּהוּדִים אוֹמְרִין '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''', הָיָה מַנִּיחַ עָלֶיהָ עֹל עַל צַוָּארָהּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹצִיאָהּ אֵלֵינוּ – וְנָתְנוּ לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים; הוֹצִיאָהּ לָהֶן. אָמְרוּ לוֹ: אֲפִילּוּ אַתָּה נוֹתְנָהּ לָנוּ חִנָּם – אֵין לָנוּ בָּהּ הֲנָאָה! הַחְזֵר לָנוּ אֶת הַדָּמִים! כֵּיוָן שֶׁלָּקְחוּ הֵימֶנּוּ אֶת הַדָּמִים – עָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. סִימָן הָיָה לַחֲכָמִים, שֶׁשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָיוּ בִּכְתֵפָהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עֹל עַל צַוָּארָהּ – הָיוּ נוֹשְׁרוֹת. וְהָיוּ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת לִמְקוֹם {{ב|הַנִּיר|הנחת העול}}. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הפרה יכולה להישחט על ידי כהן הדיוט, כאלעזר? – הדרשה טוענת, בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|לספרי קכג,]] שבדרך כלל לא, ואכן למעשה הפרות נשחטו כולן, חוץ מהראשונה - ע"י הכהנים הגדולים; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה.]] ר' חנינא דורש, מהמילה "הכהן" (היא מיותרת כי אין עוד 'אלעזר' בתורה) – שמצוות פרה אדומה - חוץ מהמקרה שלפנינו - היא דווקא ע"י כהן גדול.}} '''"וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן"''', יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ": אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, אֵין שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – זֶה הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם: {{ב|וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר|ומניין אף של דורות}} "לְאֶלְעָזָר"? אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה! אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים. {{הע-שמאל|הלל מתוכח עם חכמים הן על העדות – מה לבש יהושע בן פרחיה כששחט את הפרה – הן על ההלכה לדורות. מוסכם על שני הצדדים שהמעשה של יהושע בן פרחיה הוא הבסיס לדיון, ורק כשהבסיס הזה מעורער (כמו כאן) יש לפנות לתורה הכתובה ולמדרש. חכמים מתבססים על המסופר בתורה, שאלעזר שחט פרה למרות שלא היה כהן גדול וממילא לא לבש בגדי כהן גדול. הלל מודה שיתכן ששכח את מה שראו עיניו מחמת זקנתו (רומז ל[[משלי כג כב]]), אבל את התורה שבעל פה אינו שוכח, ומסיים בדרשה שהובאה לעיל בשם ר' חנינא! - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] שהלל הודה להם, והדיון נועד רק לעורר אותם להשתתף. להעדפה של הזכרון החי (התקדים המעשי) על פני הדרשה ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז.]]}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל: בְּאֵיזוֹ לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת? אָמַר לָהֶם: {{ב|בְּגָדוֹל|בבגדי כהן גדול}}! אָמְרוּ לוֹ: אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּגָדוֹל! אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אַתָּה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ; מִי יוֹכִיחַ? אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַתּוֹרָה! מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה? אָמַר לֵיהּ: אֶלְעָזָר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָדוֹל בִּימֵי אָבִיו? אָמַר לָהֶן: אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לָאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכָּח: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – שֶׁהוּא מְכַהֵן בַּבְּגָדִים! '''"וְשָׁחַט"''', יָכוֹל אֶלְעָזָר עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹחֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה שׁוֹחֵט, לֹא אֶלְעָזָר! {{הע-שמאל|דורש "והכהו לפניו" – לפני השופט, ואצלנו "לפניו" – לפני אלעזר. הנושא בשני המשפטים חסר. וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה י|מכות ג י,]] שהמכה הוא חזן הכנסת.}}כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ"''' {{ממ|דברים|כה|ב}}, יָכוֹל הַשֹּׁפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִכָּהוּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה מַכֶּה, לֹא הַשֹּׁפֵט! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הזאת דם הפרה דומה להזאת דם הציפור על המצורע ביום הראשון לטקס הטהרה של המצורע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א]]), שנעשית ע"י טבילת אגודת האיזוב בדם שבכלי – או שהיא דומה להזאת דם האשם והשמן על המצורע ביום הטיהור הסופי שלו, הוא היום השמיני, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|שם משנה ט-י]]) שנעשות בטבילת אצבעו של הכהן בכף ידו השמאלית? ההכרעה של ר' יוסי הגלילי בסיפור היא להצעה הראשונה, כי הן הזאת דם הפרה, הן הזאת דם הציפור נעשות מחוץ למקדש ולירושלים, ואילו ההזאות ביום השמיני לטהרת המצורע נעשות בשער ניקנור – הכניסה הראשית למקדש (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|שם ח.]])}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: נֶאֱמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''' – בִּכְלִי, אֲבָל לֹא בַּיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה שֶׁמֶן אָשָׁם, מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי – אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה, מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בַּאֲגֻדָּה! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם הַפָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן אָשָׁם, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: וַהֲרֵי '''דַּם''' אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם – הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם – תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם; הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ"''' – בִּכְלִי וְלֹא בַּיָּד! {{הע-שמאל|למרות שר' יוסי הגלילי דחה את דברי ר' שמעון, הוא מסכים שההזאה נעשית באצבע היד הימנית של הכהן, בדומה להזאות הדם והשמן שביום השמיני של המצורע.}} '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''', נֶאֱמַר כָּאן 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע', וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע'; מָה 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְצֹרָע, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין אַף 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|ספרי קכג.]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|ותוספתא פרה ד א:]] כל שבע ההזאות מעכבות וכולן צריכות להיות דומות אלו לאלו.}}'''"מִדָּמָהּ... שֶׁבַע פְּעָמִים"''', שֶׁתְּהֵא פַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שָׁוָה לַשְּׁנִיָּה. יָכוֹל מִטְּבִילָה אַחַת הָיָה מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּיוֹת? אָמַרְתָּ בַּדָּם '''"וְהִזָּה... שֶׁבַע"''' – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע טְבִילוֹת, כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַזָּיוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה {{ב|מַזֶּה כֻּלָּן כְּאַחַת|ע"י שבעה כהנים}}? אָמַרְתָּ '''"פְּעָמִים"''' – זוֹ אַחַר זוֹ, זוֹ אַחַר זוֹ! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|איסור עשיית מלאכה בפרה (עד שתהפוך לאפר) נידון לעיל, פסוק ב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] יש לשרוף את כל חלקי הפרה, אבל אם היתה מעוברת אין הכרח לשרוף גם את הולד שברחמה. הדרשה אוסרת להפשיט את עור הפרה לפני שריפתה, בניגוד [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|לפרה ד ג.]] אם בזמן השריפה התעופפו חלקים מהפרה אל מחוץ לגת השריפה – יש להחזיר אותם לאש (כדעת ראב"י [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ו|בתוספתא פרה ג ו]]); וכן היו עושים גם באיברים שנפלו מהמזבח לפני חצות – ראו תוספתא שם הלכה ז, ו[[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו]]. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] שההגבלה של גודל של לפחות כזית חלה רק על עצמות וקרני הפרה, ואילו אם פקע חלק מבשרה, אפילו קטן – יש להחזיר אותו לאש. מותר להוסיף הרבה חומרי בערה – לאו דווקא עצים - לשריפת הפרה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|פרה ד ג.]] ר' יהודה אף ממליץ לעשות כך כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}}'''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''', שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסוּלָה! '''"אֶת עוֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ"''', עוֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ! '''"בְּשָׂרָהּ"''', לֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ! אוֹ '''"בְּשָׂרָהּ"''', יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֶת דָּמָהּ"'''! אוֹ '''"דָּמָהּ"''' פְּרָט לְפִרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"דָּמָהּ"''' – שֶׁלֹּא יֵצֵא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת, שֶׁאִם יָצָא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת – פְּסוּלָה! כְּשֶׁאָמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ"''' וְלֹא אָמַר 'עִם פִּרְשָׁהּ'; מַה פִּרְשָׁהּ, בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן. וְכֵן הַפּוֹקְעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת – יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. '''"יִשְׂרֹף"''' – אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׂרֹף יִשְׂרֹף. מִיכָּן אָמְרוּ: שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בְּעֵצִים, אוֹ בְּכָל עֵצִים – אֲפִלּוּ בְּקַשׁ, אֲפִלּוּ בְּגְבָבָה – כְּשֵׁרָה; וּמִצְוָתָהּ שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים מִן הָרָאוּי לָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִילֵי אֵזוֹב הָיוּ מַשְׁלִיכִין לְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עץ הארז היה חלק מגזע העץ. בניגוד לארז של ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג]]), ששימש לטיהור מצורעים, לא היה בו חלק רך ("טרוף"). לעניין האיזוב ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו]], [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א טו]]. ר' שמעון טוען שגם השמן והיין ששימשו לנסכים אינם תלויים בשם לואי אלא בשמם בלבד. מכאן והלאה עד פסוק יט התיקונים בסוגריים מרובעים הם על פי הגניזה, אלא אם צוין אחרת.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז". אוֹ "אֶרֶז", יָכוֹל אַף טוֹרֵף שֶׁל אֶרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵץ אֶרֶז"; הָא מָה הַדָּבָר? בַּקַּעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז וּכְמוֹ מָחוּק הָיָה! '''"וְאֵזוֹב"''', לֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, [וְלֹא אֵזוֹב בֵּית דִּקְלֵי,] וְלֹא [...]. אֵזוֹב תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, וְלֹא תָּלוּי בְּשֵׁם אַחֵר. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צִפּוֹר תְּלוּיָה בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, יַיִן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ – כָּשֵׁר לַנְּסָכִים! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא שם, יד]]. הורוביץ מגיה את נוסח הכ"י "לבן" ל"לכה".}}'''"וּשְׁנִי"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הַצְּבָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹלַעַת"! אוֹ 'תּוֹלַעַת שָׁנִי' זֶה {{ב|[לְכָה]|צבע מהצומח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּשְׁנִי"'''. הָא מָה הַדָּבָר? – הַ{{ב|שֵּׁנִי|אפילו שנשנה בו שימוש (שימוש חוזר)}} שֶׁבַּתּוֹלַעַת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלַעַת! {{הע-שמאל|ר' מאיר דורש שהפרה כולה תיעשה אפר, ושיתקיימו כל הדינים של שריפת הפרה (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] ת"ק טוען שהדבר המעכב היחיד בטקס השריפה הוא השלכת הארז, האיזוב ושני התולעת, ומיד אחרי ההשלכה ניתן לאסוף מעט מהאפר ולהזות על הטמאים.}}'''"וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"''', מִ{{ב|שֶּׁהִוא נוֹשָׂא לְהִבָּקַיע|כשהפרה מתחילה להיבקע}} – כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים; הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ה|ספרא אחרי מות פרשה ה ג,]] דרשה על [[ויקרא טז כו]], על טומאת המשלח את השעיר לעזאזל: שם כתבנו שהמסקנה היא שכיבוס הבגדים והטבילה הם דרך לטהרה, הנחוצה כדי לבוא אל המחנה אחרי שקיעת השמש - ואינם מצוות בפני עצמן. נראה שכאן הביטוי 'מפני מצווה' מכוון למצוות שילוח הטמאים המחייבת שלא להכניס למקדש טבולי יום - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה!]]}}'''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "וְאַחַר" וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ממ|ויקרא|טז|כו}} "וְאַחַר" וּבִיאָה; מָה "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה, אַף "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גירסת מדרש הגדול כאן בסוגריים נראית מושפעת מהרמב"ם, וגירסת הגניזה מובאת כאן בסוגריים מרובעים. כל מי שהיה מעורב בשריפת הפרה, אפילו אם שרף כזית מבשרה – נטמא ומטמא את בגדיו; אבל מי שהכין את המקום ("גת") שבו שורפים את הפרה והביא לשם עצים, ואף מי שהדליק את האש – אינם טמאים אם לא השתתפו בשריפה עצמה.}}('''"וְהַשּׂוֹרֵף אֹתָהּ"''', אֵיזֶה הוּא שׂוֹרֵף? – זֶה הַמְסַיֵּעַ בַּשְּׂרֵפָה, כְּגוֹן הַמְהַפֵּךְ בַּבָּשָׂר, וְהַמַּשְׁלִיךְ עֵצִים, וְהַמְהַפֵּךְ בָּאֵשׁ, וְהַחוֹתֶה גֶּחָלִים כְּדֵי שֶׁתִּבְעַר הָאֵשׁ, וְדוֹמֶה לָהֶן. יָכוֹל אַף הַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה וְהַמַּצִּית אֶת הָאוּר יְהֵא מְטַמֵּא בְּגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ", "אֹתָהּ" – כֻּלָּהּ; כְּשֶׁאָמַר "הַשּׂוֹרֵף" "וְהַשּׂוֹרֵף" – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת!) ['''"וְהַשֹּׂרֵף"''', יָכוֹל הַמַּצִּית אֶת הָאוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתָהּ" – "אֹתָהּ" כֻּלָּהּ. שֶׁאָמַר '''"הַשֹּׂרֵף"''' '''"וְהַשֹּׂרֵף"''' – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת.] {{הע-שמאל|קטע זה ממדרש הגדול אינו מצוי בגירסת הגניזה, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]], שאולי שם מקורו. מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם - אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים או בגדים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים ("זוחלים") כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}}('''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו"''', וְלֹא בְּגָדִים הַמְנֻגָּעִין! '''"בַּמַּיִם"''', '''"בַּמַּיִם"''', שְׁתֵּי פְּעָמִים; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְאָדָם טָעוּן טְבִילָה וְכֵלִים טְעוּנִין טְבִילָה, מָה אָדָם, טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ – אַף כֵּלִים, טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶן! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בַּמַּיִם"''' '''"בַּמַּיִם"'''; בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם טוֹבֵל – שָׁם יָדַיִם וְכֵלִים טוֹבְלִין! – בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִקְוֶה, אֲבָל בְּמַעְיָן – אָדָם טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ וְכֵלִים טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶם!) }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם קטן יכול להיות האוסף את האפר; וראו לעיל פס' ב, שהאוסף שעשה מלאכה אינו פוסל את האפר. וראו גם דברי ר"ע ב[[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי שם]] ו[[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] שקטן כשר גם להזות על הטמאים. לדעת ר' ישמעאל המסננת שבאמצעותה מסננים את אפר הפרה היתה מאבן, שאינה מקבלת טומאה. ר' עקיבא מכשיר גם בכברה מעץ; וראו את דעת ר' ישמעאל [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|בפרה ג יא.]] לעניין המבנה של הבור השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ו|שם ג ו]]. בשל החלונות המקיפים את הבור, אפילו אם הייתה טומאה בקיר הבור - תוכו לא נטמא.}}'''"וְאָסַף אִישׁ"''' – (לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן אוֹ לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "טָהוֹר".) [יָכוֹל יְהוּא כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּכֹהֵן עַד עַכְשָׁו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ"'''. שֶׁאָמַר "אִישׁ"] – רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אוֹ "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! '''"לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשֶׁל אֶבֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּשֶׁל עֵץ. וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. חוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד {{ב|[חוּרְרָהּ]|החור}} שֶׁל זוֹ, וְחוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד [חוּרְרָהּ] שֶׁל זוֹ – מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|לעניין חלוקת אפר הפרה לשלושה חלקים ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|שם יא]]. הביטוי "מקום טהור" נדרש שגם המקום של האפר יהיה טהור, ואפילו טומאת מדף פוסלת את האפר או את מי החטאת, ולכן אין לעבור איתם מעל שרץ, רוק, תנור, כיריים, או מעטן טמאים, וכן אפילו כלי של מי חטאת המוקף צמיד פתיל שהיה באהל המת פסול; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] [[ביאור:משנה פרה פרק י#משנה ד|ופרה י ד-ה.]]}} כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? [הָיוּ מְבִיאִין {{ב|מַעֲצֵבִים|קלל (כלי אחסנת) מי החטאת}} שֶׁל שַׁיִשׁ וְ]חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר... וְהִנִּיחַ" – אוֹסֵף הָיָה לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ['''"וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד?] – הָיָה רֹק נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה שֶׁרֶץ נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי (מעטן של) [מַעֲבָט שֶׁל עֲנָבִים], הַלָּגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ – פָּסוּל. הָיָה נֶסֶר מוּנָח עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְלָגִין שֶׁל חַטָּאת תָּלוּי בָּהּ - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה.]] החכמים דנו האם הפרה נטמאת מהמים או לא; אבל ר' אליעזר בן יעקב טוען שהמים פסולים, שהרי לא נשמרו כיאות - ולכן הפרה טהורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] הכל נאמנים על החטאת, דווקא בגלל חומרתה; ולכן אין צורך בשומר מיוחד; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה|פרה ה א.]]}}'''"וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר: הֲרֵי פָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה {{ב|עַל אֲתַר,|תוך פחות מ-24 שעות}} מַה הִיא? וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטַמֵּא אֶת בְּשָׂרָהּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לְכָךְ נֶאֱמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה": כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים – הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָן שְׁמוּרִים – אֵינָם מֵי נִדָּה! '''"לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ? הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ. אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לוֹמַר: הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. {{הע-שמאל|בן בג בג דורש את הפסוק על הפרה האדומה לפני שנשחטה. את מי החטאת מכינים בזריית האפר על המים ולא ההפך; הוא מכנה את האפר "נידה"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכח|ספרי קכח,]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ו|פרה ו א.]] בדיעבד הפרה כשרה אפילו אם לא היתה שחיטתה לשם חטאת; וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|בפרה ד ג.]]}}בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: "וְהָיְתָה... לְמִשְׁמֶרֶת" – אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. '''"לְמֵי נִדָּה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמַּיִם, אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר? אָמַרְתָּ "לְמֵי נִדָּה" – עַל הַמַּיִם תֵּן נִדָּה. '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ, וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת – לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המסיט את האפר או את הפרה לפני שחיטתה מטמא בגדים, וטומאתו מבחינה זו דומה לטומאת הזב; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] ראב"י קובע שהאפשרות להיטהר במי חטאת היא פריבילגיה לישראל. הנשים שנשבו במלחמת מדיין יוכלו להיטהר במים אלו לאחר שיתגיירו, שהרי גם גרים וגיורות נטהרים במי החטאת. וראו דברי בית הלל [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|בפסחים ח ח,]] שכל גר נחשב כטמא מת וחייב בהזאת מי חטאת בשלישי ובשביעי, וראו שם שלמעשה נהגו כבית שמאי.}}'''"וְכִבֶּס הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו"''', אִם הֵסִיט אֶת הַפָּרָה הֲרֵי זֶה טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּפָּרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ יוֹשְׁבִין שָׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָכֵן נֶאֱמַר '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' {{ממ|במדבר|לא|יט}}! אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי שֶׁאָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ שָׁם דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ: '''"אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' – מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית – מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אַף הַשְּׁבוּיָה – כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא, תְּהֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה! '''"וְלַגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר; '''"הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים! {{הע-שמאל|ההזאה אינה מצווה לשמה, אלא כדי להיפטר מהטומאה. על הכהן השורף את הפרה היו מזים מי חטאת מפרות קודמות, ומכאן שכדי לחזור ולשחוט פרה אדומה חייבים אפר מפרה קודמת וממנה לקודמתה; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג|פרה ג א.]] אפר הפרה אמור להיות רציף מימי משה ולהמשך הדורות!}}'''"חֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין {{ב|מִזּוֹ|מפרה זו}} {{ב|מִפְּנֵי זוֹ;|מפני 'חוקת עולם' - הטומאה, שנזכרה בפס' כא}} '''"לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעירה שדיני הטומאה והטהרה חלים רק על החיים, ומכאן שהמת עצמו אינו טמא, אלא הנוגע בו הוא שטמא. הדרשה מפנה לסיפור השונמית ([[מלכים ב ד]]), שבמותו - הוא נשאר טהור, אבל טימא את הכלים שבבית, וכשחזר לחיים אמנם הוא נשאר טהור, אבל נטמא מהכלים שהיו בבית, שנשארו טמאים. האימרה "מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני" נאמרת כביכול ע"י בנה של השונמית לכלי הבית, ע"י הבגדים של השורף את הפרה אל השורף עצמו; ע"י בגדי האוכל לנבלת העוף וכו'. חז"ל היו מודעים לאבסורד שבהלכות הטומאה והטהרה והדגישו אותו; וראו חלק מהדוגמאות הללו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ב|בפרה ח ב-ז,]] [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ד|בכלים ח ד]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ח|ובתוספתא פרה ח א-ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא! נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית טָמֵא! אָמְרוּ: בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית, כְּשֶׁמֵּת, כֹּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת – טָמֵא הָיָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחָיָה – הָיָה טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ. {{ב|חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ|הכלים שבבית}} – טִמְּאוּהוּ הֵם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; הֵן עַצְמָן – אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר – טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; וְהוּא עַצְמוֹ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ (מטלטלין) [מְשֻׁלְשָׁלִים] לַאֲוִיר הַתַּנּוּר בִּמְקוֹם (הנגע) [הַנָּגוּב] – טְהוֹרִין. צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר – נִטְמָא, אוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר נָגְעוּ בִּכְלִי חֶרֶס – טָמֵא; הֲרֵי אוֹמֵר וְכוּ'. מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפָּחוֹת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפָּחוֹת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאַתּוּ; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מַקְרָצוֹת נִמְשָׁכוֹת זוֹ בָּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וּבָהֶם גֻּמִּים מְלֵאִים מַשְׁקִים. נָגַע שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶם – נִטְמָא וְטִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת אֶבֶן מַסְמָא, וְהַמִּשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן – טָהוֹר. הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם – טִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים, וַאֲחוֹרֶיהָ טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, וְצָפוּ הַמַּשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה – נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קְעָרָה, נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהָ; חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר. הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֶרֶת לַטַּבְלָא: מְטַמְּאֶיךָ וְכוּ'. {{הע-שמאל|העובר המת אינו מטמא את אמו, אבל מטמא את המיילדת אם היא נגעה בו. המיילדת מטמאת בתורה את האם במגעה בה. גם האם אומרת למיילדת "מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני". הנוגע בשיניים שנפלו מעצמות המת, או בצפורנים שנפרדו מהגופה אינו מטמא; אבל אם הן מחוברות לגופה הנוגע בהם נטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ג|אהלות ג ג.]]}}'''"הַנֹּגֵעַ... וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב"''' - [בֶּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בַּחֶרֶב,] פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ! וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ [שֶׁל אִשָּׁה], שֶׁהִיא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַנֹּגֵעַ"'''. יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה? אָמְרַתְּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''' – פְּרָט לָזֶה. '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''' – פְּרָט לַנּוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא"'''. {{הע-שמאל|אם נגע בחתיכה קטנה מכזית מבשר המת אינו נטמא, כי אדם מתחיל להקרא כך כשהגיע ברחם אמו לגודל כזית. הנוגע או הנושא עצם, אפילו קטנה מכזית, בגודל כשעורה – טמא (אמנם אין העצם הקטנה מטמאת באהל), כך גם הנוגע בשלולית דם שיש בה רביעית או בדם תבוסה שניגר בזמן המוות, ובעצם שנחתכה מן החי עם הבשר שעליה; וראו ([[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]) ה'פסוק' המופיע בגרסת הגניזה "או בדם", הוא כנראה פרפרזה על לשון "או בעצם אדם".}}'''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. הָא מָה הַדָּבָר, {{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?|מאחר והפסוק ריבה ומיעט, מה ההגיון ההלכתי?}} אָמְרוּ: כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא, שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת; וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְעֶצֶם"''', הָא מָה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? אָמְרוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת; מִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מִן הַחַי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם אָדָם"''' – מָה אָדָם, שָׁלֵם – אַף עֶצֶם, שָׁלֵם. אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹגֵעַ בְּמֵת וּבְעֶצֶם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ [בְדָם]". (יכול אמר? שוב:) [יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? שׁוּב:] "בְּדָם". כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם? שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִית רְבִיעִית. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶפֶשׁ"'''. יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד; וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"''' {{ממ|ויקרא|כא|יא}}. {{הע-שמאל|דם של קטן מטמא באהל אפילו אם אין בו רביעית, אם מדובר בכל דמו של הקטן שמת.}}וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"'''. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ? אָמְרַתְּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יָמוּת"'''. [אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה?] רַבִּי (שמעון) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר: רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית מִן הַחַי שֶׁבְּלָלוּ זֶה בָּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית – זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אָמַר: הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי! {{הע-שמאל|אם נוצרה מתחת לגופה שלולית דם בכמות של רביעית – הנוגע בדם טמא, אפילו אם לא ידוע כמה ממנו יצא אחרי המוות; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג ה.]]}}אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף. וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם – אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהַמְנַטֵּף מִצְטָרֵף. {{הע-שמאל|לאחר שהגדיר הדרשן את כמויות הדם או העצמות המטמאים, הוא דורש את דרך העברת הטומאה: טומאת מגע וטומאת אהל מפורשות בפסוק. אלעזר בן מתיא דורש "וטמא שבעת ימים" שגוף המת מטמא גם את נושאו. ר' שמעון מנסה ללמוד טומאת משא בקל וחומר מנבילה, אבל טומאת נבילה חלה רק עד הערב ואילו כאן מדובר בטמא מת, שטומאתו לפחות לשבוע. ר' אלעזר טוען, כר' עקיבא, שאין היררכיה בין הטומאות ולכן לא ניתן ללמוד את טומאת המשא של המת בקל וחומר, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}}אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיְּטַמֵּא הַמֵּת אֶלָּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל. וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''', לְרַבּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם נְבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל - הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל - אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: מַה מַּשָּׂא נְבֵלָה, עַד הָעֶרֶב – אַף מַשָּׂא הַמֵּת, לֹא יְהֵא אֶלָּא עַד הָעֶרֶב! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אַחַר (שהורית) [שֶׁהוֹדֵיתָ] שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אִם לֹא חָלְקָה תּוֹרָה מַשָּׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּחֲלֹק מַשָּׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: כָּל כָּךְ מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה {{ב|אֶפְשָׁר לְךָ לִחְיוֹת|אינך יכול להבין את הדין}}? בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק {{ב|וְקוּלִיתוֹ|עצם קטנה. בגירסת הגניזה "וטליתו"}} שֶׁל מֵת - מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵין מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא! וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל נִבְלַת הַמֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, לֹא תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''' – לְרַבּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמא הרוצה להיטהר חייב להתרחק מהמת, ואינו יכול להיטהר כל עוד הוא נוגע בו. ההזיה הראשונה היא לא לפני היום השלישי, והשנייה היא לפחות ארבעה ימים מאוחר יותר; אין להזות פעמיים ביום השביעי ואין להזות בלילה ([[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה יא|פרה יב יא.]])}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ'''", יָכוֹל דָּבוּק לַמֵּת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! אִי בַּשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁבִיעִי"! אִי בַּשְּׁבִיעִי, יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! {{הע-שמאל|בין הזאת היום השלישי וההזאה ביום השביעי אין היררכיה, כי מחד הזאת השלישי קרובה יותר לטומאה, ומאידך הזאת השביעי משלימה את מערכת ההזאות; לכן נאלץ הכתוב לומר "'''ביום''' השלישי '''וביום''' השביעי".}}יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה; תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַטֻּמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לַטָּהֳרָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"; יִלָּמֵד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁבִיעִי וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁלִישִׁי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטָהֳרָתוֹ, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". {{הע-שמאל|ההזאות אינן דווקא מיד ביום השלישי מהטומאה, וכן הזאת היום השביעי יכולה להתעכב גם למועדים מאוחרים יותר, אבל אין הטמא נטהר בלי ההזאות.}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'''", יָכוֹל סָמוּךְ לַמִּיתָה? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁלִישִׁי". אִם לוֹמַר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַמִּיתָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "שְׁלִישִׁי"? שֶׁאֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה! יָכוֹל הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לַשְּׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁבִיעִי"; אִם לוֹמַר שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי? אֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי! יָכוֹל אִם לֹא הֻזָּה טָהוֹר? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "אִם לֹא יִתְחַטָּא... לֹא יִטְהָר"! {{הע-שמאל|ההזאה נעשית בזריקה של המים ולא בנגיעה בגוף המיטהר.}}יָכוֹל שֶׁבָּא לְטַעֲנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא חִטּוּי! יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי כִּזְרִיקָה? אָמַרְתָּ: "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". בְּהַזָּיָה הוּא טָהוֹר, אֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶצְבַּע! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בכפילות, לכאורה, בין פס' יג לפס' כ. היא מראה שאין ללמוד מהמשכן למקדש או ההפך, כי למשכן ולמקדש יש צדדים חמורים זה לעומת זה: המשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה ע"י משה והמקדש לא, ומצד שני קדושת המקדש חמורה כי היא חלה לעולם.}}"'''אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''", הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ: מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי זֶה עָנוּשׁ כָּרֵת – מִקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַזָּיָה – תֹּאמַר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה? אָמַרְתָּ "'''מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''": יִלָּמֵד מִשְׁכָּן מִמִּקְדָּשׁ: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן – מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת. קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת – מִשְׁכָּן, שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּיָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם – תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה? אָמַרְתָּ "'''אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! {{הע-שמאל|עונש הכרת לנכנס טמא בזדון למקדש כולל הפרדה של גורלו מגורל שאר הציבור, ואינו מקרין עליהם; וראו לדוגמא גם לעיל [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק יב|בדרשה לפרק ט פס' יב.]]}} ("'''וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא'''" – מְזִידָה. "'''מִיִּשְׂרָאֵל'''" – וְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם. {{הע-שמאל|כאמור לעיל פס' יב, הזאת המים על הטמא נעשית בלי לגעת בגופו. עונש הכרת לנכנס בטומאה במזיד למקדש חל גם על דרגות טומאה נמוכות יותר: על מי שהתחיל בתהליך הטיהור והוזה פעם אחת, על מי שלא טבל לאחר שהוזה, על טבול יום ועל מחוסר כיפורים. כל הקטע בסוגריים, אינו בגירסת הגניזה וכנראה אינו מספרי זוטא.}}"'''כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו'''" – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ 'זְרִיקָה אָמַרְתִּי, לֹא חִטּוּי!' "'''טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''", הָא לָמַדְנוּ שֶׁטָּמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּמֵזִיד – שֶׁהוּא בְּהִכָּרֵת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה",) וְאֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא {{ב|מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר|שנאמר "ולא יתחטא"}}. כְּשֶׁאָמַר "'''טָמֵא'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְלֹא שָׁנָה. "'''טָמֵא יִהְיֶה'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "'''עוֹד'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ! "'''טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – וְלֹא הֵבִיא כִּפּוּרָיו; הָא רִבִּיתִי לְכֻלָּן [בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה, בַּהֲבָאת חַטָּאת וּ]בְּהִכָּרֵת! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה סוגי טומאות שונים, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א-ד,]] כדעת ר' עקיבא. לגבי שיעור "מלוא מקדח" ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה יב|כלים יז יב]].}}'''"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל"''', אִם לוֹמַר 'אָדָם' – פְּרָט לִנְבֵלָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אָדָם"? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַמִּנְיָן, וְרֹבַע מֵרֹב גִּדּוּלֵי גְּוִיָּה – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבָאֹהֶל. וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ; כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חֻלְיָא אַחַת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|[כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. מְלוֹא מַקְדֵּחַ שֶׁאָמְרוּ]|השלמה על פי המשנה}} מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נֵירוֹנִית, וּמְלֹא (עקבו) [נוּקְבּוֹ] שֶׁל עֹל הַשָּׁרוֹנִי. {{הע-שמאל|גם אם המוות לא היה באוהל, אלא הכניסו את הגופה לאוהל אחרי המוות – האוהל ותכולתו נטמאים. ואם אחר כך נכנס לשם אדם או כלי – גם הם נטמאים. אם יש יציאה מהאוהל, ובה נמצא אדם או כלים – האדם והכלים נטמאים גם הם; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ו|אהלות ג ו,]] אבל אין הטומאה יוצאת מהפתח החוצה. עצם הכוונה להכנס לאוהל ("מרחוק") עדיין אינה מטמאת, אבל אם הכניס לאוהל המת אפילו חלק מגופו ("מקצתו") – האדם הנכנס טמא. הטומאה אינה נשארת באוהל או בקבר אחרי שהמת פונה ממנו, ולכן אם נכנס לאוהל אדם לאחר שהמת הוצא משם הוא אינו נטמא. כוך קבורה שאין בו פותח טפח (בלשון המשנה "נפש אטומה"), הנוגע בו טמא טומאת ערב (לא שבעה ימים) – מכל כיוון שנכנס למערת הקבורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|ספרי קכו]] [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|ואהלות ז ב.]] ר' יוסי לומד שקבר חדש אינו מטמא, כי רק המת מטמא באמצעותו – מהכפילות "בקבר", ור' עקיבא מסיק זאת מטומאת האהל.}}הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבָאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – בָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו; [אֵי] זֶה הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו? אָמְרוּ: מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֵּפֶל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. '''"הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה – בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמְּאָה, {{ב|[וְאֵינוֹ מְטַמֵּא]|הגהה על פי פירוש 'זית רענן'}} מֵאֲחוֹרָיו. אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה – אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. אִם קוֹרֵא אֲנִי "הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", יָכוֹל מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל". אִי "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל" – בְּכֻלּוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּמִקְצָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּאֹהֶל"! '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – מָה הָאֹהֶל, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם; אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה מִשָּׁם. מָה אֹהֶל סָתוּם, {{ב|הַנּוֹגֵעַ בּוֹ|מבחוץ}} מִכָּל צְדָדִין טָמֵא – אַף קֶבֶר סָתוּם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין {{ב|טָמֵא|טומאת ערב}}. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "הַנּוֹגֵעַ בַּקֶּבֶר", יָכוֹל אַף {{ב|בְּקֶבֶר חָדָשׁ|שעדיין לא נקבר בו אדם}}? אָמַר שׁוּב "בַּקֶּבֶר"! אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל", מָה {{ב|אֹהֶל|טמא}}, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה! [אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה!] {{הע-שמאל|את הדרשה הזאת לומד ר' יצחק [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|בספרי קכו]] מהשוואה לבית המנוגע. כאן לומדים זאת מהביטוי "התורה". מנגד עומד המיעוט מהמילה "זאת". וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח|אהלות ח א.]] הדרשה מרחיבה את המונח "אהל", וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות]] את משמעות ההרחבה הזאת.}}'''"הַתּוֹרָה"''', תּוֹרַת הָאֹהֶל – תּוֹרַת כָּל הַמַּאֲהִילִין! אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת [הַשׁוּחִים] וְהַמְּעָרוֹת, (הַמִּנְהָרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים) [הַגִּהוּרִים וְהַשִּׁנַּנִּים], וְהַשְּׁקָפִין וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה {{ב|שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ|כותל שהוטה ולא נבנה נטוי, והמת מתחתיו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח#משנה ד|אהלות ח ד-ה:]] כלי עבודה גדולים חוצצים בפני הטומאה, צמחים התלושים מהקרקע חוצצים בפני הטומאה; אבל אם הם עדיין מחוברים אליה – לא; וראו שם גם לעניין חפצים ובעלי חיים המתעופפים באויר, שאינם נחשבים אהל, וכן קרח וכו', העומדים להתמוסס.}}שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרָה"''' – רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה [יָם], נָפָה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ (וְהַפֻּלְחָן) [וְהַפּוּחְלָץ], וְהַפַּלְצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת – שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמַר '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. (שֶׁמּוּכָן) [שֶׁשָּׁכַן], אֶת מָה מְרַבֶּה? חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטוֹלִית הַמְּנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אֶת מָה מְרַבֶּה? (בִּצַּת) [כִּפַּת] הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת"! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תכולת הכלים השונים נטמאת באוהל המת, חוץ מכלי חרס וכלי מלח שהיו מכוסים בצמיד פתיל, וכן כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים וכלי אבן וכו'. בית הלל דרשו זאת מ"כל כלי", ובית שמאי רצו ללמוד זאת מקל וחומר, אבל בית הלל פסלו את הק"ו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א]] [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|וספרי קכו.]]}} '''"וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ"''', הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. אֵלּוּ כֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל? כְּלִי חֶרֶשׂ, וּכְלִי {{ב|נֶתֶר.|מלח}} {{ב|כְּלִי גְּלָלִים|מניין גם}}, וּכְלִי אֲבָנִים, וּכְלִי אֲדָמָה, וּכְלִי חַרְסִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי... וְכֹל כְּלִי" לְרַבּוֹתָם – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמַר לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וּמַה כְּלִי חֶרֶס וּכְלִי נֶתֶר, שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל; אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל? {{הע-שמאל|אלמלא הפסוק היה מקום להניח שדווקא כלי חרס מצילים בצמיד פתיל, כי דווקא הם עשויים להיטמא; שהרי החמור אינו נטמא, ואילו האוכף שלו נטמא מיד עם כניסתו לבית המנוגע, ואילו אדם שנכנס לשם – הוא נטמא מיד אבל יכול להציל את בגדיו מטומאה אם יצא מהבית בפחות מזמן אכילת פרס; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] המסקנה היא שדווקא מפני שהנכנס לבית נטמא בעצמו – הוא יכול להציל חפצים שונים מטומאה.}}(אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ:) [אָמְרוּ, הָיוּ תַּלְמִידִים {{ב|אֲדוּמִים|מדרום יהודה}} לְבֵית שַׁמַּאי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. אָמְרוּ לָהֶן:] צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה לְהַצִּיל! וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – {{ב|[לֹא]|הגהה על פי הקטע הבא}} יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים מִיָּד? הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? אָמְרוּ לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל; וְכֹל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! {{הע-שמאל|מדובר על מחט וטבעת טהורים שנמצאו בחבית שהיתה סגורה בצמיד פתיל באהל המת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט|כלים ט א.]] אם נמצאו בתוך החבית – הם טהורים. אם נמצאו במכסה שהוסר מהחבית הם עדיין טהורים, אבל אם נמצאו מחוץ לחבית לאחר פתיחתה הם טמאים.}} אֵין בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁהוּא|מחט או טבעת}} בְּתוֹךְ הֶחָבִית; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה; (בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית מִנַּיִן) [וּמִנַּיִן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה {{ב|לְמַעְלָה|מחוץ}} מֵאֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית?] תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". (מִנַּיִן אַתָּה) [יָכוֹל שֶׁאֲנִי] מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָּׂפָה (וְלִפְנִים) {{ב|[וְלַחוּץ]|מעל החבית שנפתחה. השורה הזו על פי הגהת אפשטיין}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]] לעניין המאור (חלון לתאורה) ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יג|אהלות יג א-ד:]] אם יש שימוש לחור שבקיר, שיעור החור תלוי בדרך שבה נעשה: אם החור המקורי נעשה בידי אדם למאור ונסתם בחלקו – מחמירים ומטמאים גם חור קטן, המכונה "שיירי המאור". אם החור נוצר מעצמו, כגון בגלל קורוזיה או בגלל טעות בבניה – שיעורו לדעת בית הלל גדול יותר – כפותח טפח, ולדעת בית שמאי שיעורו כלשהו. לעניין החור שבדלת ראו שם משנה ג, שם מוחלפים שמות החולקים; כאן מודים גם בית שמאי שהשיעור הוא פותח טפח, כי מטרת החור היא שיוכלו להכניס לתוכו מפתח.}}[בַּמֶּה מַקִּיפִין בְּצָמִיד וּפָתִיל? בְּסִיד וּבְגִבְסַס וּבְטִיט וּבְצּוֹאָה, בְּשַׂעַף] (בְּשֶׁפֶךְ) וּבְשָׂרָף בְּשַׁעֲוָה וּבְזֶפֶת וּגִסְטְרוֹן. "פָּתוּחַ", כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ – טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר; אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר... הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינָהּ לְבֵין בֵּיתָהּ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֶרְתָּהּ, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהֵגִיפוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ - שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. {{ב|גַּרְדִּי|אורג}} שֶׁחָפַר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְכַר אוֹ לְ{{ב|אִסְפָּטִי|כלי אריגה}} – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: חוֹר הַדֶּלֶת מַהוּ? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ: מַה שּׁוֹנֶה? אָמְרוּ לָהֶן: שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. {{הע-שמאל|הדין של תנור מטוייח דומה לדיני החור בקיר או בדלת: גם כאן מבחינים בין מקומות שלא טוייחו בכוונה בידי אדם לבין מקום לא מטוייח שנוצר מעצמו ע"י נשירת הטיח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ה#משנה ח|כלים ה ח,]] שהתנור המטוייח שיש חול בין החרס שלו ובין הטיח – חסין מפני הטומאה. לעניין החור בעין התנור (בתחתיתו שממנה מוציאים את האפר) ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח,]] שם נוספה מחלוקת חכמים ור' יהודה האם הכוש (המצת של התנור) דולק או אינו דולק; אם החור לפחות בגודל האמור – התנור והחבית פסולים לשימוש ולכן אינם מקבלים טומאה.}} בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים שֶׁחֵרְרוּם שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. מִי שֶׁהָיָה טָח בַּתַּנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּא; וּבִזְמַן שֶׁפֵּרַע מֵעַצְמוֹ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא כּוּשׁ דּוֹלֵק. נִקַּב מִצִּדּוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא (צִדּוֹ) [כּוּשׁ] דּוֹלֵק; נִכְנָס מִן הַצַּד – נִכְנָס, מִן {{ב|הָאֶמְצַע|מלמעלה}} – אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. [מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִצָּה שֶׁל קָנֶה, מִן הַצַּד נִכְנָס וּמִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס וּמִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס.] מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא (מִידָּה) [מִצָּה] שֶׁל שִׁיפוֹן; מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. {{הע-שמאל|מכסים של כדי נוזלים שיש בהם חור כלשהו או שנסדקו – נפסלו לשימוש והם ותכולתם טהורים, למרות שאין להם צמיד פתיל. כלומר השמן שבכד טהור אם הוא בכלי סגור היטב בצמיד פתיל – וכן בכלי מכוסה במכסה סדוק. הוא נטמא במצבי הביניים: אם הוא בכד פתוח או בכד המכוסה במכסה שלם בלי צמיד פתיל; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ג|כלים ג א.]]}}כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחֵי – הֲרֵי אֵלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר "צָמִיד פָּתִיל", מָה אֲנִי מְקַיֵּם "פָּתוּחַ"? לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אדם שהאהיל על המת למדנו מ"כל הבא אל האוהל" (פס' יד). אם גופת המת האהילה על הטהור שהיה מתחתיה – גם אז האדם טמא, שנאמר "יטמא שבעת ימים".}}אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת – טָמֵא; וּמִנַּיִן אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] בניגוד למשנה, הדרשה שלפנינו מחמירה גם בדופק דופקין. הגולל הוא האבן שעל המת, וכן האבן הסותמת את כוך הקבורה וכן האבן הסותמת את מערת הקבורה בכלל. הדופק הוא האבן המחזיקה את הגולל.}}'''"פְּנֵי הַשָּׂדֶה"''' – זֶה פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַגּוֹלֵל; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַדּוֹפֵק; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק! '''"בַּחֲלַל חֶרֶב"''' – בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יא.}}וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הַנֹּגֵעַ"''' (פס' יג). יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? אָמַרְתָּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''', (פס' יב) – פְּרָט לָזֶה! {{הע-שמאל|למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד:]] ר' אליעזר מטמא גם את הנושא את הגולל, ולא רק את הנוגע בו או את הנמצא עם הגולל באוהל. לדעתו ניתן להסיק בקל וחומר מטומאת נבלה, שמטמאת במגע ובמשא: כיוון שטומאתה קלה מטומאת הדופק, המטמא גם באוהל – הרי שגם הוא מטמא במשא; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|תוספתא אהלות ג ד.]]}}'''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה; אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, תֹּאמַר בַּגּוֹלֵל, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה? {{הע-שמאל|ר' יהושע סבור שסוכה הפתוחה למערת הקבורה אמנם טמאה ומה שבתוכה נטמא מהאוהל שבסוכה, אבל המסיט אותה אינו נטמא. בכך הוא רואה תקדים לטענה שיש טמאים במגע ובאוהל ולא במשא, ובאותה קטגוריה הוא מונה את הגולל והדופק, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד;]] אבל ר' אליעזר חולק גם כאן, וטוען שהסוכה טמאה טומאת אהל - וגם במשא, ושהמסיט את הסוכה הנטויה על הקברים נטמא.}} אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא סֻכָּה שֶׁהִיא עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: מַה הִיא? – אַגִּיד לְךָ: סֻכָּתְךָ מַה הִיא? אִם יֵשׁ לָהּ {{ב|פֶּתַח|חוץ מהיציאה לקברים}} – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה! {{הע-שמאל|ר' עקיבא סבר שר' אליעזר למד מדין המטמא במגע אל דין הנושא, וטען שאי אפשר ללמוד כך כי יש דברים המטמאים רק במגע ולא במשא; אבל ר' אליעזר הסביר לו שאת טומאת המשא של הגולל והדופק הוא לומד מכך שהם מטמאים באהל, וטומאת אהלים נדירה יותר מטומאת משא, שהרי זבים וזבות, נידות ויולדות טמאים טומאת משא ולא טומאת אהל!}}נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר, אֶת מִי רִבְּתָה תוֹרָה: טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא? בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁרִבְּתָה תוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע מִטֻּמְאַת מַשָּׂא, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, הַבֶּגֶד שֶׁל מֵת – {{ב|מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.|אבל לשיטת ר' אליעזר שלוש הדוגמאות הללו מטמאות גם במשא.}} וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע, מְרֻבֶּה – יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, מְמֻעָט? אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה הַתּוֹרָה: אוֹ טֻמְאַת מַגָּע, אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא אוֹ טֻמְאַת אֹהֶל? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁרִבְּתָה הַתּוֹרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל: זָבִין וְזָבוֹת יוֹכִיחַ! נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת מְטַמְּאוֹת בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל; אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל, הַמּוּעָט – לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמְרֻבֶּה? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מודה שיש הגיון עקבי בדברי ר' עקיבא, שלדידו הגולל אינו מטמא במשא, כמו בגדי המת; אבל מבקש שיוכיח לו גם לפי שיטתו שלו, שלפיה בגדי המת מטמאים גם במשא. ר' עקיבא מנסה להוכיח כך: קנה נייד המונח מעל המשקוף והמת מתחתיו – גורם לכל הבית להיטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יד#משנה ג|אהלות יד ג.]]) לדעת ר' עקיבא הקנה, המטמא באהל, אינו מטמא בהיסט ובמשא, והוא דימה את הקנה לגולל ולדופק; אבל ר' אליעזר כפר גם כאן, ולדעתו גם הקנה מטמא במשא, ולכן הוא ביקש הוכחה אחרת. וזאת הטענה של ר' עקיבא: טומאת הזב חמורה יחסית לטומאת המת, כי הזב מטמא משכב ומושב, והמת לא; אבל זב שהחזיק אדם טהור אינו מטמא אותו, אלא רק אם אחז הזב תרומה או מע"ש הם נפסלים; ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ה|תוספתא זבים ה א.]] האנומליה הזאת מוכיחה לדעת ר' עקיבא שכל ענייני הטומאה אינם ערוכים בדרך היררכית, ולכן אין מקום למסקנות של ר' אליעזר לעניין טומאת הגולל והדופק במשא.}} [אָמַר לוֹ: הֱשִׁיבֹתָ {{ב|עַל יָדֶיךָ|לפי שיטתך}}, הָשֵׁב עַל יָדַי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדֶיךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי.] הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. [הַמַּכְנִיס יָדוֹ {{ב|עִם|מתחת}} הַמַּשְׁקוֹף, מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.] {{ב|(עַל) [שָׁלַח] הַקָּנֶה וְהֵסִיט|הניח ידו על הקנה והסיט אותו}}? וְכָפַר זֶה בָּזֶה. {{ב|אָמַר לוֹ|ר' אליעזר לר' עקיבא}}: הֵשִׁיבוֹתָ עַל יָדֶיךָ, הֲשִׁיבֵנִי עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי; אָמַר לוֹ: אַתָּה כּוֹפֵר {{ב|שֶׁלֹּא יְטַמֵּא|הקנה}} בְּמַשָּׂא, וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר! וּמָה אִם הַזָּב, שֶׁיָּצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים אֶלָּא לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין – הַמֵּת, שֶׁלֹּא יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים {{ב|[אֶלָּא]|ע"פ הורוביץ}} לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים? {{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שאין להשוות את טומאת המשא לטומאת המגע, שהרי כלים שהוסטו ע"י המת אינם נטמאים, אלא עדיף להשוות את טומאת האהל לטומאת מגע, והשוו לדבריו [[ביאור:תוספתא/אהלות/טו#ח|בתוספתא אהלות טו ח.]]}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִזָּדְקֵק לְכָךְ; אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין {{ב|(טְמֵאִין) [טְהוֹרִים]|הגהה על פי משנה זבים ד,ו}} – מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ לְמַשָּׂא, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] הדרשה חוזרת ומצטטת את המשנה, ומנסה להכריע את ההלכה כר' אליעזר מהמסורת שמביא ר' שמעון אחי עזריה, אבל ר' יהושע טוען גם הוא למסורת, שרק אם נדבק לגולל עפר מבית הקברות הוא מטמא במשא, ואילו גולל נקי אינו מטמא במשא; ואכן ר' יהודה תומך בטענה שאין להסיט את עפר בית הקברות במקל, כלומר הסטתו מטמאת אפילו אם לא נגעו בעפר.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא טָמֵא! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כֵּן הָיִינוּ {{ב|מִתְקַלִּים|מתקשים}} בָּ{{ב|הָר הַזֶּה|דעת ר' יהושע}}: אֵין מְסִיטִין עֲפַר קְבָרוֹת [בָ{{ב|אָבָיִּן|אתי חפירה}}], וְאֵין מְסִיטִין עֲפַר בֵּית הַפְּרָס בְּמַקֵּל! {{הע-שמאל|מעשה המסייע לר' יהושע: הגברים הסיטו את הגולל ועשו את פסחיהם, מכאן שהסטת הגולל אינה מטמאת! המעשה מעיד כבדרך אגב שהנשים לא עשו באותה שנה את הפסח, והעדיפו שהגברים יעשו אותו בטהרה.}}רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּבֵית דָּגוֹן שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁמֵּת שָׁם מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְהָלְכוּ הַנָּשִׁים וְקָשְׁרוּ הַחֶבֶל בַּגּוֹלֵל וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִכְנְסוּ הַנָּשִׁים וְקָבְרוּ אֶת הַמֵּת, וְהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בְּטָהֳרָה! {{הע-שמאל|אם חזר למקום שבו התחיל את החריש, והתחיל לחרוש משם בכיוון הפוך, ונמצאה עצם אדם בתלם השני – התלם הראשון אינו בית הפרס; אם חרש שתי וערב ונמצאה עצם – כל השטח החרוש הוא בית הפרס; אם בין תלם למשנהו עבר חצי יום – המחרשה התנקתה כאילו ניער אותה, והחריש של הבוקר אינו בית הפרס; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק יז|אהלות יז א-ב,]] שם לא מופיעה דעת בית שמאי.}}[רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ עוֹשֶׂה! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי רַבִּי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ:] בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנָה כְּאַחַת – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה; חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס [שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס?] שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם, וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב – זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס? שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם – אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.|אבל לא יותר.}} {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר גם דופק דופקין (אבן המחזיקה אבן גדולה יותר, והיא מחזיקה את הגולל) טמא; רשב"ג חולק עליו בעניין זה; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד,]] כרשב"ג.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא; אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק? שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינוֹ – הַשֵּׁנִי נוֹפֵל! אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דָּפְקֵי דָּפְקִין טָהוֹר! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אשה יכולה לקדש את המים ע"י פיזור האפר עליהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ד|פרה ה ד,]] דעת ר' יהודה. יש לפזר את אפר הפרה, ולא אדמה ממקום השריפה או סיד; אבל אם היו רגבי אדמה שיש בהם גם חלק מהאפר – יכולים לקדש בהם. הכלי של מי החטאת ("קלל") צריך להיות שלם, ואת האפר צריך אדם להניח בו בעצמו, ולא הרוח.}}'וְלָקַח' – '''"וְלָקְחוּ"''', אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה לְקַדֵּשׁ. '''"עָפָר"''' – פְּרָט לְסִיד; '''"מֵעֲפַר"''' – פְּרָט לְחַרְסִית. 'שְׂרֵפָה' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפֵּרְחַתּוּ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵגִיפוּ וְלֹא מֵרְחוּ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצָת עָפָר, שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"'''! {{הע-שמאל|מי החטאת צריכים להיות ראויים לשתיה, ונובעים ממעיין – לא מי בור או באר; וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]] לפסילת כלי המחובר לקרקע ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ז|פרה ה ז.]]}}['''"וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים"''' – מַיִם שֶׁהֵן חַיִּים עֲלֵיהֶם. פְּרָט לִמְלוּחִים וְלִ{{ב|מְלוּגִין|מים חמים}} וְלִמְתוּקִין.] '''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|לְמֵימֵי תַּעֲרֹבוֹת,|מים מכמה מקורות}} [{{ב|קַלִּרֹהֵָא|Kallirrhóē - מעיינות חמים ליד ים המלח}}]. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט] {{ב|לְמֵימֵי מַשּׂוּאוֹת,|מים ששימשו לכביסה}} וְלַמַּבּוּעַ {{ב|(הַפּוֹסֶלֶת) [הַפּוֹסֵק]|מעיין שלעיתים מפסיק לנבוע}}. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|(לַכִּנּוּף) [לְנֶטֶף]|מים עומדים}} {{ב|וְלַמַּבּוּעַ הַחוֹלֵט|מים חמים כגון חמי טבריה}}! '''"אֶל כְּלִי"''' – בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּקַרְקַע. מִכָּאן אָמְרוּ: מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע – אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵין צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵין פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים; וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע – מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה וכו' עד וּמַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את ההזיה עושים ע"י האיזוב, יש להשתמש במספיק מים כדי שיוכל לטבול בהם את האיזוב, ושישארו מים גם אחרי טבילת האיזוב. אין לשפוך את מי החטאת על האיזוב, אלא יש לטבול אותו בהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב|פרה יב א-ב.]]}}'''"וְלָקַח אֵזוֹב"''' – בְּאֵזוֹב מַזִּין, וְלֹא בַּקֵּיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. '''"וְטָבַל"''' – וְלֹא הַמַּסְפִּיג. '''"בַּמַּיִם"''' – וְלֹא הַמְעָרֶה; אָמְרוּ: מַסְפִּיגִין לִטְבִילָה וְאֵין מַסְפִּיגִין לְהַזָּיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מַסְפִּיגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י.]] יכולה אשה לכוון את פעולת הקטן, בתנאי שהוא יעשה את כל שלבי ההזאה בעצמו; והשוו ליחסים בין כהן לחכם בענייני נגעים [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א;]] לעיל פס' יז ראינו שאשה יכולה לקדש את המים בזריית האפר, אבל היא אינה מורשית להזות על הטמאים.}}'''"אִישׁ טָהוֹר"''' – "אִישׁ" פְּרָט לְאִשָּׁה. אוֹ "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! אָמְרוּ: מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן – וְהוּא מַזֶּה; אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ. אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה! ['''"וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל"''' – {{ב|זֶה הָאֹהֶל|אוהל יריעות}} שֶׁהוּא טָעוּן הַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א|אהלות א א;]] מה הוא האורך המקסימלי של שרשרת הטומאה? לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/א|תוספתא אהלות א א.]]}}'''"וְעַל הַכֵּלִים"''' – אֵלּוּ הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה.] '''"וְעַל כָּל הַכֵּלִים"''' – רִבָּה. אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נוֹגְעִים בְּמֵת, {{ב|(שיגעו) [שֶׁיָּגוּרוּ]| שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} בְּכֵלִים אֲחֵרִים. (אינו) [מִכָּאן] הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת – אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. [אַרְבָּעָה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁנַיִם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.] כֵּיצַד שְׁנַיִם? אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. אָדָם בֵּין הַכֵּלִים – גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה. וְאָדָם בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים, וְכֵלִים מִבָּאָדָם: שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם. חֹמֶר בָּאָדָם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע – הֵם אַרְבָּעָה, אֵינוֹ בָּאֶמְצַע – הֵם שְׁלֹשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: [כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת שִׁבְעָה – מִטַּמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב,] כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת עֶרֶב – טָהוֹר בְּזָב מִכְּלוּם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הזבים וכו' הם גם טמאי מת – ניתן להזות עליהם ולטהר אותם מטומאת המת למרות שהם עדיין טמאים בטומאות אחרות. לעניין הכוונה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב.]] הטבילה דומה לשקיעת השמש: היא צריכה להיות לכל הגוף בבת אחת, והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור פרק ד ז.]]}}'''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. '''"וְרָחַץ בַּמַּיִם... וְטָהֵר בָּעָרֶב"''' – מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף הוּא כְּשֶׁיָּבֹא כֻּלּוֹ בַּמַּיִם – וְטָהֵר. }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נשארה בקלל רק רטיבות, ואין בו מים המספיקים להזאה – הרטיבות אינה מטמאת במשא אלא רק במגע. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכט|ספרי קכט,]] שם חילקו בין טומאת אוכלין לטומאת גוף המזה ובגדיו.}}'''"וּמַזֵּה מֵי נִדָּה"''' – מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים; וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה"'''? – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 'הַנֹּגֵעַ' – '''"וְהַנֹּגֵעַ"''' – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל| מי חטאת שעדיין לא הוזו ("לא עשו מצוותן") מטמאים את המזה שנטהר לחטאת, ונגע במים בידיו; אבל אם לא נגע בהם בידיו, אלא רק ברגליו או בשאר גופו – המזה טהור. ואילו אם נגע בהם כהן הטהור לתרומה - הוא נטמא; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ח|פרה ט ח.]] מי חטאת שעשו מצוותם (שהזו אותם), לדעת בית שמאי אינם מטמאים כלל, ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ג|עדיות ה ג;]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ד|פרה יב ד,]] שנראה מתאים לשיטתם. לדעת בית הלל, וכן כאן, המים אמנם אינם מטמאים כהן שנטהר לתרומה, אבל אם נגעו בידי המזה – הוא נטמא. מי חטאת שקפאו פסולים עד שיפשירו, כלומר הם פסולים זמנית. אם הכהן נגע בהם בידו – הוא טמא טומאת ידים, ואילו המזה מהם נשאר טהור.}}הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ: מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ. מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ. בִּזְמַן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים – מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ – קַל וָחֹמֶר! {{הע-שמאל|ר' שמעון מקשה ומציע ללמוד קל וחומר נוסף, שהרי במי חטאת שעשו מצוותם חמור המזה מהכהן; הוא מנסה ללמוד מכך שגם במי חטאת שלא עשו מצוותם יהיה דינו של המזה חמור מזה של הכהן, והוא יהיה טמא; אבל ר' עקיבא טען שאין מקום לק"ו, כי ניתן לטעון שדווקא דין הכהן חמור, שהרי הוא עלול לטמא אנשים אחרים, ואילו המזה, אם נטמא – נטמא, ואין פעולת ההזאה משפיעה על אנשים טהורים.}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ|במי חטאת שעשו מצוותם והוזו}}, הֲרֵי הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ; {{ב|מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ|במי חטאת שלא עשו מצוותם}}, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ? מַה לַכֹּהֵן, מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וּמְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים; מַה לַמַּזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים! {{הע-שמאל|אם המים היו פסולים, בין פיזר עליהם אפר כשר בין לא - המים מטמאים את הכהן בידיו וברגליו, כדין מים שלא נעשתה מצוותם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ט|פרה ט ט.]] ר' יעקב רואה אותם כמים טמאים, המטמאים את הידיים. אם המים כשרים והאפר פסול – ר' שמעון רואה אותם כמים טמאים, ואילו ר' אליעזר בן יעקב רואה אותם כמים רגילים, שמותר לשתותם וללוש בהם עיסה של קדשים; וראו מחלוקת מקבילה [[ביאור:תוספתא/פרה/י|בתוספתא פרה י א.]]}}אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין – מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטומאה מתפשטת מהאדם הטמא לבגדיו ולכלים , וכן מהכלים והבגדים לאדם אחר הנוגע בהם, אבל האדם השני טמא רק עד הערב; דעת ר' יוסי אינה מובנת.}} '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"''' – מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת? וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיָּגוּרוּ|שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} כֵּלִים בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן שֶׁיָּגוּרוּ אָדָם וְכֵלִים? אָמַרְתָּ: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה. }} axcsfolhupabbjcsjqspbqmv4u37bvk 3016977 3016976 2026-05-19T15:51:22Z Michaelkimmel2 44530 3016977 wikitext text/x-wiki ==פרק יט== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפרה האדומה, שערכה היה רב, היתה ממומנת דווקא מתרומת הלשכה של חצאי השקלים, וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] ולא מכספים של נדבנים יחידים או מכספי קרנות של נשים, של גרים או של עבדים – למרות שהנשים, הקטנים, הגרים והעבדים יכולים להשתתף במגבית מחצית השקל אם רצו בכך; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]] וראו טענה דומה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו א.]]}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה. אֵינָהּ בָּאָה לֹא מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַיְּחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. {{הע-שמאל|ההסבר הרווח בספרי זוטא לחיוב הקטנים במצוות הוא חינוך והרגלה של הקטן לעשות מצוות, ואילו בתוספתא חגיגה נראה שהחובה היא כחובת המבוגר; וראו דיון בהערה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק לח|לעיל טו לח.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת! {{הע-שמאל|משה ואהרון היו אחראים על הפרה ועל השמן למאור, וכן לדורות, שהיו ממנים גזברים כאחראים על חפצי הקודש; וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב.]]}}'''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"''' – יְבִיאוּהָ אֵלֶיךָ וּתְהֵא גִּזְבָּר עָלֶיהָ. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר אֶלָּא עַל הַפָּרָה? וּמִנַּיִן אַף עַל הַשֶּׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה אֶלָּא מֹשֶׁה, וּמִנַּיִן אַף אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ גִּזְבָּרִין לְדוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. {{הע-שמאל|כל זמן שהפרה בחיים – אין לעשות בה מלאכה; וכן אין לעשות מלאכה בזמן מילוי המים וזריית האפר עליהם ("קידוש"); אבל אסיפת האפר אינה פוסלת אפילו אם הפסיק ועשה מלאכה אחרת במקביל; וראו לעניין הפרה בחייה [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] "עד שתיעשה אפר", ולעניין הממלא והמקדש [[ביאור:משנה פרה פרק ז|שם ז א.]] הדרשה נעה בין הריבוי "חוקת התורה" לבין המיעוט "זאת". ההכרעה מה מרובה ומה ממועט היא הלכה למשה מסיני, ואין בה הגיון פנימי.}}לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''' – {{ב|שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ,|כלומר שלא יעשה בה מלאכה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. כְּשֶׁאָמַר 'חֻקָּה' – רִבָּה הַמְמַלֵּא וְהַמְקַדֵּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו {{ב|בָּהּ,|באפר הפרה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. יָכוֹל אַף הָאוֹסֵף {{ב|(כשאמר חקה רבה)|המילים מיותרות, ע"פ אפשטיין}}? אָמַרְתָּ '''"זֹאת"'''. יָכוֹל {{ב|אַף הַמְקַדֵּשׁ וְהַמְמַלֵּא|המיעוט "זאת" חל עליהם}}? אָמַרְתָּ '''"אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לאמר)"'''! {{הע-שמאל|יש לרכוש את הפרה האדומה כשהיא כבר פרה, בת שלוש שנים, ולא כשהיא עגלה. המעשה מציג כיצד היו מוודאים שלא נעשתה מלאכה בפרה: היו קונים מגויים פרה מעוברת ולאחר שהמליטה עגלה אדומה היו שומרים על העגלה שלוש שנים, שלא תעשה מלאכה – ואז, כשהיתה לפרה - קונה אותה ההקדש מאת השומרים.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''' – שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ! אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה עֻבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַגּוֹיִם, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת. אִם הָיָה וְלָדָהּ כָּשֵׁר לְפָרָה – וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה"''', שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר חושש שמא הגוי עשה בפרה מלאכה, ולכן מחייב לשמור על העגלה מהמלטתה עד שחיטתה בידי ישראל, כמו במעשה דלעיל; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב|תוספתא פרה ב א.]] כאן השם "דמא" או "דמת" הוא שמה של הפרה האדומה, ולא של הגוי.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹיִם! וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ 'דָּמַת', 'דָּמַת', וְהִיא רָצָה וּבָאת! {{הע-שמאל|דורש כל ביטוי לחוד, התמימות של הפרה היא באדמומיות של כל גופה.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''', יָכוֹל מֻלְבֶּנֶת אוֹ מֻשְׁחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֻמָּה"'''. אוֹ אֲדֻמָּה, יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁרֻבָּהּ מַאְדִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמִימָה"'''. אִם לוֹמַר שֶׁהִיא תְּמִימָה מִן הַמּוּמִין – וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"'''! אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"תְּמִימָה"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוּמִין תְּנֵהוּ עִנְיָן (לאדומות) {{ב|[לְאַדְמוּת]|גירסת מה"ג}}! {{הע-שמאל|מחלוקת על תמימות האדמומיות של הפרה: כמה שערות לא אדומות פוסלות את הפרה? והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה,]] בשינוי שמות התנאים. ר' עקיבא מכשיר אפילו אם יש הרבה שערות שאינן אדומות, בתנאי שעקרו אותן והפרה אינה נראית קירחת. לעניין הקרנים, העיניים, השיניים והלשון ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ב|פרה ב ב.]]}}מִכַּמָּה יְהֵא בָּהּ וּתְהֵא פְּסוּלָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁתַּיִם וְעַד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵחָמֵשׁ וְעַד חֲמִשִּׁים – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם בְּמִכְחוֹל. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת – פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּמִין קָרַחַת. הַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה; הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם – הֲרֵי זֶה יָגֹר; וְאִם {{ב|גָּרַר בַּזָּכָר|חתך עמוק מדי}} – הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה! פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר – הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן. אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, {{ב|וְאִם לָאו|אין עיניה דומות לעיני אף פרה אחרת}} – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! {{הע-שמאל|הפרה צריכה להיות בלי מומים ואף בלי סימנים שנגרמו ממומים שהחלימו; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג:]] הגדרת ה'מלאכה' תלויה בכוונת הבעלים! הדרשה מציעה דרך ביניים בין דעת ר' יהודה לדעת ת"ק [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ד|במשנה ד שם.]]}} '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – מַגִּיד שֶׁהִיא נִפְסֶלֶת בְּמוּם. מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין – פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה בָּהּ מוּם וְחָיָה, וּמְקוֹמוֹ נִכָּר – הֲרֵי זֶה מוּם! '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''' – פּוֹסְלָהּ; נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבַר מִכָּאן וּלְהַלָּן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. הָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּנָּהָר, אוֹ עוֹלָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לְסַעֲדָהּ – כְּשֵׁרָה; שֶׁתִּסְעָדֶנּוּ – פְּסוּלָה. קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; {{ב|קִפְּלָהּ|את המוסרה}} וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי (הדבורים) {{ב|[הַזְּבוּבִים]|נוסח מה"ג ומשנה פרה}} – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף – כְּשֵׁרָה; עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לְדַעַת הַבְּעָלִים – פְּסוּלָה; שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים – כְּשֵׁרָה! {{הע-שמאל|סיפור נוסף על קניית פרה אדומה מגוי, בניגוד לדברי ר' אליעזר לעיל: הגוי מנסה להתחכם ומניח עול על הפרה, אבל הזקנים מזהים את נתינת העול ומבטלים את העיסקה, והגוי שהפסיד 1000 זהובים מתאבד.}}מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל גּוֹי אֶחָד, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה אֶצְלוֹ, וְשָׁמָהּ עֲלֵיהֶם בְּאֶלֶף זְהוּבִים. אָמַר: לְמָחָר הַיְּהוּדִים אוֹמְרִין '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''', הָיָה מַנִּיחַ עָלֶיהָ עֹל עַל צַוָּארָהּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹצִיאָהּ אֵלֵינוּ – וְנָתְנוּ לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים; הוֹצִיאָהּ לָהֶן. אָמְרוּ לוֹ: אֲפִילּוּ אַתָּה נוֹתְנָהּ לָנוּ חִנָּם – אֵין לָנוּ בָּהּ הֲנָאָה! הַחְזֵר לָנוּ אֶת הַדָּמִים! כֵּיוָן שֶׁלָּקְחוּ הֵימֶנּוּ אֶת הַדָּמִים – עָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. סִימָן הָיָה לַחֲכָמִים, שֶׁשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָיוּ בִּכְתֵפָהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עֹל עַל צַוָּארָהּ – הָיוּ נוֹשְׁרוֹת. וְהָיוּ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת לִמְקוֹם {{ב|הַנִּיר|הנחת העול}}. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הפרה יכולה להישחט על ידי כהן הדיוט, כאלעזר? – הדרשה טוענת, בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|לספרי קכג,]] שבדרך כלל לא, ואכן למעשה הפרות נשחטו כולן, חוץ מהראשונה - ע"י הכהנים הגדולים; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה.]] ר' חנינא דורש, מהמילה "הכהן" (היא מיותרת כי אין עוד 'אלעזר' בתורה) – שמצוות פרה אדומה - חוץ מהמקרה שלפנינו - היא דווקא ע"י כהן גדול.}} '''"וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן"''', יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ": אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, אֵין שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – זֶה הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם: {{ב|וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר|ומניין אף של דורות}} "לְאֶלְעָזָר"? אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה! אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים. {{הע-שמאל|הלל מתוכח עם חכמים הן על העדות – מה לבש יהושע בן פרחיה כששחט את הפרה – הן על ההלכה לדורות. מוסכם על שני הצדדים שהמעשה של יהושע בן פרחיה הוא הבסיס לדיון, ורק כשהבסיס הזה מעורער (כמו כאן) יש לפנות לתורה הכתובה ולמדרש. חכמים מתבססים על המסופר בתורה, שאלעזר שחט פרה למרות שלא היה כהן גדול וממילא לא לבש בגדי כהן גדול. הלל מודה שיתכן ששכח את מה שראו עיניו מחמת זקנתו (רומז ל[[משלי כג כב]]), אבל את התורה שבעל פה אינו שוכח, ומסיים בדרשה שהובאה לעיל בשם ר' חנינא! - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] שהלל הודה להם, והדיון נועד רק לעורר אותם להשתתף. להעדפה של הזכרון החי (התקדים המעשי) על פני הדרשה ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז.]]}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל: בְּאֵיזוֹ לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת? אָמַר לָהֶם: {{ב|בְּגָדוֹל|בבגדי כהן גדול}}! אָמְרוּ לוֹ: אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּגָדוֹל! אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אַתָּה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ; מִי יוֹכִיחַ? אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַתּוֹרָה! מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה? אָמַר לֵיהּ: אֶלְעָזָר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָדוֹל בִּימֵי אָבִיו? אָמַר לָהֶן: אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לָאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכָּח: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – שֶׁהוּא מְכַהֵן בַּבְּגָדִים! '''"וְשָׁחַט"''', יָכוֹל אֶלְעָזָר עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹחֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה שׁוֹחֵט, לֹא אֶלְעָזָר! {{הע-שמאל|דורש "והכהו לפניו" – לפני השופט, ואצלנו "לפניו" – לפני אלעזר. הנושא בשני המשפטים חסר. וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה י|מכות ג י,]] שהמכה הוא חזן הכנסת.}}כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ"''' {{ממ|דברים|כה|ב}}, יָכוֹל הַשֹּׁפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִכָּהוּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה מַכֶּה, לֹא הַשֹּׁפֵט! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הזאת דם הפרה דומה להזאת דם הציפור על המצורע ביום הראשון לטקס הטהרה של המצורע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א]]), שנעשית ע"י טבילת אגודת האיזוב בדם שבכלי – או שהיא דומה להזאת דם האשם והשמן על המצורע ביום הטיהור הסופי שלו, הוא היום השמיני, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|שם משנה ט-י]]) שנעשות בטבילת אצבעו של הכהן בכף ידו השמאלית? ההכרעה של ר' יוסי הגלילי בסיפור היא להצעה הראשונה, כי הן הזאת דם הפרה, הן הזאת דם הציפור נעשות מחוץ למקדש ולירושלים, ואילו ההזאות ביום השמיני לטהרת המצורע נעשות בשער ניקנור – הכניסה הראשית למקדש (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|שם ח.]])}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: נֶאֱמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''' – בִּכְלִי, אֲבָל לֹא בַּיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה שֶׁמֶן אָשָׁם, מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי – אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה, מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בַּאֲגֻדָּה! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם הַפָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן אָשָׁם, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: וַהֲרֵי '''דַּם''' אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם – הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם – תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם; הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ"''' – בִּכְלִי וְלֹא בַּיָּד! {{הע-שמאל|למרות שר' יוסי הגלילי דחה את דברי ר' שמעון, הוא מסכים שההזאה נעשית באצבע היד הימנית של הכהן, בדומה להזאות הדם והשמן שביום השמיני של המצורע.}} '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''', נֶאֱמַר כָּאן 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע', וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע'; מָה 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְצֹרָע, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין אַף 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|ספרי קכג.]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|ותוספתא פרה ד א:]] כל שבע ההזאות מעכבות וכולן צריכות להיות דומות אלו לאלו.}}'''"מִדָּמָהּ... שֶׁבַע פְּעָמִים"''', שֶׁתְּהֵא פַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שָׁוָה לַשְּׁנִיָּה. יָכוֹל מִטְּבִילָה אַחַת הָיָה מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּיוֹת? אָמַרְתָּ בַּדָּם '''"וְהִזָּה... שֶׁבַע"''' – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע טְבִילוֹת, כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַזָּיוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה {{ב|מַזֶּה כֻּלָּן כְּאַחַת|ע"י שבעה כהנים}}? אָמַרְתָּ '''"פְּעָמִים"''' – זוֹ אַחַר זוֹ, זוֹ אַחַר זוֹ! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|איסור עשיית מלאכה בפרה (עד שתהפוך לאפר) נידון לעיל, פסוק ב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] יש לשרוף את כל חלקי הפרה, אבל אם היתה מעוברת אין הכרח לשרוף גם את הולד שברחמה. הדרשה אוסרת להפשיט את עור הפרה לפני שריפתה, בניגוד [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|לפרה ד ג.]] אם בזמן השריפה התעופפו חלקים מהפרה אל מחוץ לגת השריפה – יש להחזיר אותם לאש (כדעת ראב"י [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ו|בתוספתא פרה ג ו]]); וכן היו עושים גם באיברים שנפלו מהמזבח לפני חצות – ראו תוספתא שם הלכה ז, ו[[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו]]. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] שההגבלה של גודל של לפחות כזית חלה רק על עצמות וקרני הפרה, ואילו אם פקע חלק מבשרה, אפילו קטן – יש להחזיר אותו לאש. מותר להוסיף הרבה חומרי בערה – לאו דווקא עצים - לשריפת הפרה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|פרה ד ג.]] ר' יהודה אף ממליץ לעשות כך כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}}'''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''', שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסוּלָה! '''"אֶת עוֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ"''', עוֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ! '''"בְּשָׂרָהּ"''', לֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ! אוֹ '''"בְּשָׂרָהּ"''', יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֶת דָּמָהּ"'''! אוֹ '''"דָּמָהּ"''' פְּרָט לְפִרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"דָּמָהּ"''' – שֶׁלֹּא יֵצֵא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת, שֶׁאִם יָצָא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת – פְּסוּלָה! כְּשֶׁאָמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ"''' וְלֹא אָמַר 'עִם פִּרְשָׁהּ'; מַה פִּרְשָׁהּ, בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן. וְכֵן הַפּוֹקְעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת – יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. '''"יִשְׂרֹף"''' – אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׂרֹף יִשְׂרֹף. מִיכָּן אָמְרוּ: שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בְּעֵצִים, אוֹ בְּכָל עֵצִים – אֲפִלּוּ בְּקַשׁ, אֲפִלּוּ בְּגְבָבָה – כְּשֵׁרָה; וּמִצְוָתָהּ שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים מִן הָרָאוּי לָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִילֵי אֵזוֹב הָיוּ מַשְׁלִיכִין לְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עץ הארז היה חלק מגזע העץ. בניגוד לארז של ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג]]), ששימש לטיהור מצורעים, לא היה בו חלק רך ("טרוף"). לעניין האיזוב ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו]], [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א טו]]. ר' שמעון טוען שגם השמן והיין ששימשו לנסכים אינם תלויים בשם לואי אלא בשמם בלבד. מכאן והלאה עד פסוק יט התיקונים בסוגריים מרובעים הם על פי הגניזה, אלא אם צוין אחרת.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז". אוֹ "אֶרֶז", יָכוֹל אַף טוֹרֵף שֶׁל אֶרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵץ אֶרֶז"; הָא מָה הַדָּבָר? בַּקַּעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז וּכְמוֹ מָחוּק הָיָה! '''"וְאֵזוֹב"''', לֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, [וְלֹא אֵזוֹב בֵּית דִּקְלֵי,] וְלֹא [...]. אֵזוֹב תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, וְלֹא תָּלוּי בְּשֵׁם אַחֵר. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צִפּוֹר תְּלוּיָה בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, יַיִן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ – כָּשֵׁר לַנְּסָכִים! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא שם, יד]]. הורוביץ מגיה את נוסח הכ"י "לבן" ל"לכה".}}'''"וּשְׁנִי"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הַצְּבָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹלַעַת"! אוֹ 'תּוֹלַעַת שָׁנִי' זֶה {{ב|[לְכָה]|צבע מהצומח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּשְׁנִי"'''. הָא מָה הַדָּבָר? – הַ{{ב|שֵּׁנִי|אפילו שנשנה בו שימוש (שימוש חוזר)}} שֶׁבַּתּוֹלַעַת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלַעַת! {{הע-שמאל|ר' מאיר דורש שהפרה כולה תיעשה אפר, ושיתקיימו כל הדינים של שריפת הפרה (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] ת"ק טוען שהדבר המעכב היחיד בטקס השריפה הוא השלכת הארז, האיזוב ושני התולעת, ומיד אחרי ההשלכה ניתן לאסוף מעט מהאפר ולהזות על הטמאים.}}'''"וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"''', מִ{{ב|שֶּׁהִוא נוֹשָׂא לְהִבָּקַיע|כשהפרה מתחילה להיבקע}} – כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים; הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ה|ספרא אחרי מות פרשה ה ג,]] דרשה על [[ויקרא טז כו]], על טומאת המשלח את השעיר לעזאזל: שם כתבנו שהמסקנה היא שכיבוס הבגדים והטבילה הם דרך לטהרה, הנחוצה כדי לבוא אל המחנה אחרי שקיעת השמש - ואינם מצוות בפני עצמן. נראה שכאן הביטוי 'מפני מצווה' מכוון למצוות שילוח הטמאים המחייבת שלא להכניס למקדש טבולי יום - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה!]]}}'''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "וְאַחַר" וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ממ|ויקרא|טז|כו}} "וְאַחַר" וּבִיאָה; מָה "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה, אַף "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גירסת מדרש הגדול כאן בסוגריים נראית מושפעת מהרמב"ם, וגירסת הגניזה מובאת כאן בסוגריים מרובעים. כל מי שהיה מעורב בשריפת הפרה, אפילו אם שרף כזית מבשרה – נטמא ומטמא את בגדיו; אבל מי שהכין את המקום ("גת") שבו שורפים את הפרה והביא לשם עצים, ואף מי שהדליק את האש – אינם טמאים אם לא השתתפו בשריפה עצמה.}}('''"וְהַשּׂוֹרֵף אֹתָהּ"''', אֵיזֶה הוּא שׂוֹרֵף? – זֶה הַמְסַיֵּעַ בַּשְּׂרֵפָה, כְּגוֹן הַמְהַפֵּךְ בַּבָּשָׂר, וְהַמַּשְׁלִיךְ עֵצִים, וְהַמְהַפֵּךְ בָּאֵשׁ, וְהַחוֹתֶה גֶּחָלִים כְּדֵי שֶׁתִּבְעַר הָאֵשׁ, וְדוֹמֶה לָהֶן. יָכוֹל אַף הַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה וְהַמַּצִּית אֶת הָאוּר יְהֵא מְטַמֵּא בְּגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ", "אֹתָהּ" – כֻּלָּהּ; כְּשֶׁאָמַר "הַשּׂוֹרֵף" "וְהַשּׂוֹרֵף" – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת!) ['''"וְהַשֹּׂרֵף"''', יָכוֹל הַמַּצִּית אֶת הָאוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתָהּ" – "אֹתָהּ" כֻּלָּהּ. שֶׁאָמַר '''"הַשֹּׂרֵף"''' '''"וְהַשֹּׂרֵף"''' – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת.] {{הע-שמאל|קטע זה ממדרש הגדול אינו מצוי בגירסת הגניזה, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]], שאולי שם מקורו. מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם - אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים או בגדים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים ("זוחלים") כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}}('''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו"''', וְלֹא בְּגָדִים הַמְנֻגָּעִין! '''"בַּמַּיִם"''', '''"בַּמַּיִם"''', שְׁתֵּי פְּעָמִים; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְאָדָם טָעוּן טְבִילָה וְכֵלִים טְעוּנִין טְבִילָה, מָה אָדָם, טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ – אַף כֵּלִים, טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶן! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בַּמַּיִם"''' '''"בַּמַּיִם"'''; בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם טוֹבֵל – שָׁם יָדַיִם וְכֵלִים טוֹבְלִין! – בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִקְוֶה, אֲבָל בְּמַעְיָן – אָדָם טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ וְכֵלִים טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶם!) }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם קטן יכול להיות האוסף את האפר; וראו לעיל פס' ב, שהאוסף שעשה מלאכה אינו פוסל את האפר. וראו גם דברי ר"ע ב[[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי שם]] ו[[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] שקטן כשר גם להזות על הטמאים. לדעת ר' ישמעאל המסננת שבאמצעותה מסננים את אפר הפרה היתה מאבן, שאינה מקבלת טומאה. ר' עקיבא מכשיר גם בכברה מעץ; וראו את דעת ר' ישמעאל [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|בפרה ג יא.]] לעניין המבנה של הבור השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ו|שם ג ו]]. בשל החלונות המקיפים את הבור, אפילו אם הייתה טומאה בקיר הבור - תוכו לא נטמא.}}'''"וְאָסַף אִישׁ"''' – (לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן אוֹ לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "טָהוֹר".) [יָכוֹל יְהוּא כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּכֹהֵן עַד עַכְשָׁו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ"'''. שֶׁאָמַר "אִישׁ"] – רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אוֹ "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! '''"לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשֶׁל אֶבֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּשֶׁל עֵץ. וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. חוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד {{ב|[חוּרְרָהּ]|החור}} שֶׁל זוֹ, וְחוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד [חוּרְרָהּ] שֶׁל זוֹ – מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|לעניין חלוקת אפר הפרה לשלושה חלקים ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|שם יא]]. הביטוי "מקום טהור" נדרש שגם המקום של האפר יהיה טהור, ואפילו טומאת מדף פוסלת את האפר או את מי החטאת, ולכן אין לעבור איתם מעל שרץ, רוק, תנור, כיריים, או מעטן טמאים, וכן אפילו כלי של מי חטאת המוקף צמיד פתיל שהיה באהל המת פסול; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] [[ביאור:משנה פרה פרק י#משנה ד|ופרה י ד-ה.]]}} כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? [הָיוּ מְבִיאִין {{ב|מַעֲצֵבִים|קלל (כלי אחסנת) מי החטאת}} שֶׁל שַׁיִשׁ וְ]חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר... וְהִנִּיחַ" – אוֹסֵף הָיָה לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ['''"וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד?] – הָיָה רֹק נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה שֶׁרֶץ נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי (מעטן של) [מַעֲבָט שֶׁל עֲנָבִים], הַלָּגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ – פָּסוּל. הָיָה נֶסֶר מוּנָח עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְלָגִין שֶׁל חַטָּאת תָּלוּי בָּהּ - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה.]] החכמים דנו האם הפרה נטמאת מהמים או לא; אבל ר' אליעזר בן יעקב טוען שהמים פסולים, שהרי לא נשמרו כיאות - ולכן הפרה טהורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] הכל נאמנים על החטאת, דווקא בגלל חומרתה; ולכן אין צורך בשומר מיוחד; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה|פרה ה א.]]}}'''"וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר: הֲרֵי פָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה {{ב|עַל אֲתַר,|תוך פחות מ-24 שעות}} מַה הִיא? וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטַמֵּא אֶת בְּשָׂרָהּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לְכָךְ נֶאֱמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה": כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים – הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָן שְׁמוּרִים – אֵינָם מֵי נִדָּה! '''"לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ? הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ. אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לוֹמַר: הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. {{הע-שמאל|בן בג בג דורש את הפסוק על הפרה האדומה לפני שנשחטה. את מי החטאת מכינים בזריית האפר על המים ולא ההפך; הוא מכנה את האפר "נידה"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכח|ספרי קכח,]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ו|פרה ו א.]] בדיעבד הפרה כשרה אפילו אם לא היתה שחיטתה לשם חטאת; וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|בפרה ד ג.]]}}בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: "וְהָיְתָה... לְמִשְׁמֶרֶת" – אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. '''"לְמֵי נִדָּה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמַּיִם, אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר? אָמַרְתָּ "לְמֵי נִדָּה" – עַל הַמַּיִם תֵּן נִדָּה. '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ, וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת – לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המסיט את האפר או את הפרה לפני שחיטתה מטמא בגדים, וטומאתו מבחינה זו דומה לטומאת הזב; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] ראב"י קובע שהאפשרות להיטהר במי חטאת היא פריבילגיה לישראל. הנשים שנשבו במלחמת מדיין יוכלו להיטהר במים אלו לאחר שיתגיירו, שהרי גם גרים וגיורות נטהרים במי החטאת. וראו דברי בית הלל [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|בפסחים ח ח,]] שכל גר נחשב כטמא מת וחייב בהזאת מי חטאת בשלישי ובשביעי, וראו שם שלמעשה נהגו כבית שמאי.}}'''"וְכִבֶּס הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו"''', אִם הֵסִיט אֶת הַפָּרָה הֲרֵי זֶה טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּפָּרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ יוֹשְׁבִין שָׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָכֵן נֶאֱמַר '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' {{ממ|במדבר|לא|יט}}! אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי שֶׁאָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ שָׁם דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ: '''"אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' – מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית – מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אַף הַשְּׁבוּיָה – כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא, תְּהֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה! '''"וְלַגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר; '''"הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים! {{הע-שמאל|ההזאה אינה מצווה לשמה, אלא כדי להיפטר מהטומאה. על הכהן השורף את הפרה היו מזים מי חטאת מפרות קודמות, ומכאן שכדי לחזור ולשחוט פרה אדומה חייבים אפר מפרה קודמת וממנה לקודמתה; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג|פרה ג א.]] אפר הפרה אמור להיות רציף מימי משה ולהמשך הדורות!}}'''"חֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין {{ב|מִזּוֹ|מפרה זו}} {{ב|מִפְּנֵי זוֹ;|מפני 'חוקת עולם' - הטומאה, שנזכרה בפס' כא}} '''"לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעירה שדיני הטומאה והטהרה חלים רק על החיים, ומכאן שהמת עצמו אינו טמא, אלא הנוגע בו הוא שטמא. הדרשה מפנה לסיפור השונמית ([[מלכים ב ד]]), שבמותו - הוא נשאר טהור, אבל טימא את הכלים שבבית, וכשחזר לחיים אמנם הוא נשאר טהור, אבל נטמא מהכלים שהיו בבית, שנשארו טמאים. האימרה "מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני" נאמרת כביכול ע"י בנה של השונמית לכלי הבית, ע"י הבגדים של השורף את הפרה אל השורף עצמו; ע"י בגדי האוכל לנבלת העוף וכו'. חז"ל היו מודעים לאבסורד שבהלכות הטומאה והטהרה והדגישו אותו; וראו חלק מהדוגמאות הללו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ב|בפרה ח ב-ז,]] [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ד|בכלים ח ד]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ח|ובתוספתא פרה ח א-ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא! נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית טָמֵא! אָמְרוּ: בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית, כְּשֶׁמֵּת, כֹּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת – טָמֵא הָיָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחָיָה – הָיָה טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ. {{ב|חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ|הכלים שבבית}} – טִמְּאוּהוּ הֵם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; הֵן עַצְמָן – אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר – טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; וְהוּא עַצְמוֹ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ (מטלטלין) [מְשֻׁלְשָׁלִים] לַאֲוִיר הַתַּנּוּר בִּמְקוֹם (הנגע) [הַנָּגוּב] – טְהוֹרִין. צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר – נִטְמָא, אוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר נָגְעוּ בִּכְלִי חֶרֶס – טָמֵא; הֲרֵי אוֹמֵר וְכוּ'. מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפָּחוֹת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפָּחוֹת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאַתּוּ; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מַקְרָצוֹת נִמְשָׁכוֹת זוֹ בָּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וּבָהֶם גֻּמִּים מְלֵאִים מַשְׁקִים. נָגַע שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶם – נִטְמָא וְטִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת אֶבֶן מַסְמָא, וְהַמִּשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן – טָהוֹר. הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם – טִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים, וַאֲחוֹרֶיהָ טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, וְצָפוּ הַמַּשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה – נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קְעָרָה, נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהָ; חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר. הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֶרֶת לַטַּבְלָא: מְטַמְּאֶיךָ וְכוּ'. {{הע-שמאל|העובר המת אינו מטמא את אמו, אבל מטמא את המיילדת אם היא נגעה בו. המיילדת מטמאת בתורה את האם במגעה בה. גם האם אומרת למיילדת "מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני". הנוגע בשיניים שנפלו מעצמות המת, או בצפורנים שנפרדו מהגופה אינו מטמא; אבל אם הן מחוברות לגופה הנוגע בהם נטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ג|אהלות ג ג.]]}}'''"הַנֹּגֵעַ... וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב"''' - [בֶּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בַּחֶרֶב,] פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ! וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ [שֶׁל אִשָּׁה], שֶׁהִיא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַנֹּגֵעַ"'''. יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה? אָמְרַתְּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''' – פְּרָט לָזֶה. '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''' – פְּרָט לַנּוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא"'''. {{הע-שמאל|אם נגע בחתיכה קטנה מכזית מבשר המת אינו נטמא, כי אדם מתחיל להקרא כך כשהגיע ברחם אמו לגודל כזית. הנוגע או הנושא עצם, אפילו קטנה מכזית, בגודל כשעורה – טמא (אמנם אין העצם הקטנה מטמאת באהל), כך גם הנוגע בשלולית דם שיש בה רביעית או בדם תבוסה שניגר בזמן המוות, ובעצם שנחתכה מן החי עם הבשר שעליה; וראו ([[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]) ה'פסוק' המופיע בגרסת הגניזה "או בדם", הוא כנראה פרפרזה על לשון "או בעצם אדם".}}'''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. הָא מָה הַדָּבָר, {{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?|מאחר והפסוק ריבה ומיעט, מה ההגיון ההלכתי?}} אָמְרוּ: כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא, שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת; וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְעֶצֶם"''', הָא מָה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? אָמְרוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת; מִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מִן הַחַי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם אָדָם"''' – מָה אָדָם, שָׁלֵם – אַף עֶצֶם, שָׁלֵם. אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹגֵעַ בְּמֵת וּבְעֶצֶם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ [בְדָם]". (יכול אמר? שוב:) [יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? שׁוּב:] "בְּדָם". כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם? שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִית רְבִיעִית. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶפֶשׁ"'''. יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד; וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"''' {{ממ|ויקרא|כא|יא}}. {{הע-שמאל|דם של קטן מטמא באהל אפילו אם אין בו רביעית, אם מדובר בכל דמו של הקטן שמת.}}וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"'''. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ? אָמְרַתְּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יָמוּת"'''. [אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה?] רַבִּי (שמעון) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר: רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית מִן הַחַי שֶׁבְּלָלוּ זֶה בָּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית – זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אָמַר: הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי! {{הע-שמאל|אם נוצרה מתחת לגופה שלולית דם בכמות של רביעית – הנוגע בדם טמא, אפילו אם לא ידוע כמה ממנו יצא אחרי המוות; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג ה.]]}}אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף. וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם – אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהַמְנַטֵּף מִצְטָרֵף. {{הע-שמאל|לאחר שהגדיר הדרשן את כמויות הדם או העצמות המטמאים, הוא דורש את דרך העברת הטומאה: טומאת מגע וטומאת אהל מפורשות בפסוק. אלעזר בן מתיא דורש "וטמא שבעת ימים" שגוף המת מטמא גם את נושאו. ר' שמעון מנסה ללמוד טומאת משא בקל וחומר מנבילה, אבל טומאת נבילה חלה רק עד הערב ואילו כאן מדובר בטמא מת, שטומאתו לפחות לשבוע. ר' אלעזר טוען, כר' עקיבא, שאין היררכיה בין הטומאות ולכן לא ניתן ללמוד את טומאת המשא של המת בקל וחומר, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}}אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיְּטַמֵּא הַמֵּת אֶלָּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל. וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''', לְרַבּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם נְבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל - הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל - אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: מַה מַּשָּׂא נְבֵלָה, עַד הָעֶרֶב – אַף מַשָּׂא הַמֵּת, לֹא יְהֵא אֶלָּא עַד הָעֶרֶב! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אַחַר (שהורית) [שֶׁהוֹדֵיתָ] שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אִם לֹא חָלְקָה תּוֹרָה מַשָּׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּחֲלֹק מַשָּׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: כָּל כָּךְ מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה {{ב|אֶפְשָׁר לְךָ לִחְיוֹת|אינך יכול להבין את הדין}}? בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק {{ב|וְקוּלִיתוֹ|עצם קטנה. בגירסת הגניזה "וטליתו"}} שֶׁל מֵת - מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵין מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא! וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל נִבְלַת הַמֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, לֹא תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''' – לְרַבּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמא הרוצה להיטהר חייב להתרחק מהמת, ואינו יכול להיטהר כל עוד הוא נוגע בו. ההזיה הראשונה היא לא לפני היום השלישי, והשנייה היא לפחות ארבעה ימים מאוחר יותר; אין להזות פעמיים ביום השביעי ואין להזות בלילה ([[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה יא|פרה יב יא.]])}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ'''", יָכוֹל דָּבוּק לַמֵּת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! אִי בַּשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁבִיעִי"! אִי בַּשְּׁבִיעִי, יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! {{הע-שמאל|בין הזאת היום השלישי וההזאה ביום השביעי אין היררכיה, כי מחד הזאת השלישי קרובה יותר לטומאה, ומאידך הזאת השביעי משלימה את מערכת ההזאות; לכן נאלץ הכתוב לומר "'''ביום''' השלישי '''וביום''' השביעי".}}יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה; תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַטֻּמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לַטָּהֳרָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"; יִלָּמֵד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁבִיעִי וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁלִישִׁי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטָהֳרָתוֹ, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". {{הע-שמאל|ההזאות אינן דווקא מיד ביום השלישי מהטומאה, וכן הזאת היום השביעי יכולה להתעכב גם למועדים מאוחרים יותר, אבל אין הטמא נטהר בלי ההזאות.}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'''", יָכוֹל סָמוּךְ לַמִּיתָה? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁלִישִׁי". אִם לוֹמַר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַמִּיתָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "שְׁלִישִׁי"? שֶׁאֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה! יָכוֹל הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לַשְּׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁבִיעִי"; אִם לוֹמַר שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי? אֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי! יָכוֹל אִם לֹא הֻזָּה טָהוֹר? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "אִם לֹא יִתְחַטָּא... לֹא יִטְהָר"! {{הע-שמאל|ההזאה נעשית בזריקה של המים ולא בנגיעה בגוף המיטהר.}}יָכוֹל שֶׁבָּא לְטַעֲנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא חִטּוּי! יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי כִּזְרִיקָה? אָמַרְתָּ: "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". בְּהַזָּיָה הוּא טָהוֹר, אֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶצְבַּע! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בכפילות, לכאורה, בין פס' יג לפס' כ. היא מראה שאין ללמוד מהמשכן למקדש או ההפך, כי למשכן ולמקדש יש צדדים חמורים זה לעומת זה: המשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה ע"י משה והמקדש לא, ומצד שני קדושת המקדש חמורה כי היא חלה לעולם.}}"'''אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''", הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ: מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי זֶה עָנוּשׁ כָּרֵת – מִקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַזָּיָה – תֹּאמַר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה? אָמַרְתָּ "'''מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''": יִלָּמֵד מִשְׁכָּן מִמִּקְדָּשׁ: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן – מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת. קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת – מִשְׁכָּן, שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּיָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם – תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה? אָמַרְתָּ "'''אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! {{הע-שמאל|עונש הכרת לנכנס טמא בזדון למקדש כולל הפרדה של גורלו מגורל שאר הציבור, ואינו מקרין עליהם; וראו לדוגמא גם לעיל [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק יב|בדרשה לפרק ט פס' יב.]]}} ("'''וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא'''" – מְזִידָה. "'''מִיִּשְׂרָאֵל'''" – וְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם. {{הע-שמאל|כאמור לעיל פס' יב, הזאת המים על הטמא נעשית בלי לגעת בגופו. עונש הכרת לנכנס בטומאה במזיד למקדש חל גם על דרגות טומאה נמוכות יותר: על מי שהתחיל בתהליך הטיהור והוזה פעם אחת, על מי שלא טבל לאחר שהוזה, על טבול יום ועל מחוסר כיפורים. כל הקטע בסוגריים, אינו בגירסת הגניזה וכנראה אינו מספרי זוטא.}}"'''כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו'''" – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ 'זְרִיקָה אָמַרְתִּי, לֹא חִטּוּי!' "'''טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''", הָא לָמַדְנוּ שֶׁטָּמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּמֵזִיד – שֶׁהוּא בְּהִכָּרֵת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה",) וְאֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא {{ב|מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר|שנאמר "ולא יתחטא"}}. כְּשֶׁאָמַר "'''טָמֵא'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְלֹא שָׁנָה. "'''טָמֵא יִהְיֶה'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "'''עוֹד'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ! "'''טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – וְלֹא הֵבִיא כִּפּוּרָיו; הָא רִבִּיתִי לְכֻלָּן [בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה, בַּהֲבָאת חַטָּאת וּ]בְּהִכָּרֵת! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה סוגי טומאות שונים, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א-ד,]] כדעת ר' עקיבא. לגבי שיעור "מלוא מקדח" ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה יב|כלים יז יב]].}}'''"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל"''', אִם לוֹמַר 'אָדָם' – פְּרָט לִנְבֵלָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אָדָם"? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַמִּנְיָן, וְרֹבַע מֵרֹב גִּדּוּלֵי גְּוִיָּה – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבָאֹהֶל. וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ; כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חֻלְיָא אַחַת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|[כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. מְלוֹא מַקְדֵּחַ שֶׁאָמְרוּ]|השלמה על פי המשנה}} מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נֵירוֹנִית, וּמְלֹא (עקבו) [נוּקְבּוֹ] שֶׁל עֹל הַשָּׁרוֹנִי. {{הע-שמאל|גם אם המוות לא היה באוהל, אלא הכניסו את הגופה לאוהל אחרי המוות – האוהל ותכולתו נטמאים. ואם אחר כך נכנס לשם אדם או כלי – גם הם נטמאים. אם יש יציאה מהאוהל, ובה נמצא אדם או כלים – האדם והכלים נטמאים גם הם; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ו|אהלות ג ו,]] אבל אין הטומאה יוצאת מהפתח החוצה. עצם הכוונה להכנס לאוהל ("מרחוק") עדיין אינה מטמאת, אבל אם הכניס לאוהל המת אפילו חלק מגופו ("מקצתו") – האדם הנכנס טמא. הטומאה אינה נשארת באוהל או בקבר אחרי שהמת פונה ממנו, ולכן אם נכנס לאוהל אדם לאחר שהמת הוצא משם הוא אינו נטמא. כוך קבורה שאין בו פותח טפח (בלשון המשנה "נפש אטומה"), הנוגע בו טמא טומאת ערב (לא שבעה ימים) – מכל כיוון שנכנס למערת הקבורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|ספרי קכו]] [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|ואהלות ז ב.]] ר' יוסי לומד שקבר חדש אינו מטמא, כי רק המת מטמא באמצעותו – מהכפילות "בקבר", ור' עקיבא מסיק זאת מטומאת האהל.}}הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבָאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – בָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו; [אֵי] זֶה הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו? אָמְרוּ: מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֵּפֶל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. '''"הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה – בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמְּאָה, {{ב|[וְאֵינוֹ מְטַמֵּא]|הגהה על פי פירוש 'זית רענן'}} מֵאֲחוֹרָיו. אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה – אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. אִם קוֹרֵא אֲנִי "הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", יָכוֹל מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל". אִי "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל" – בְּכֻלּוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּמִקְצָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּאֹהֶל"! '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – מָה הָאֹהֶל, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם; אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה מִשָּׁם. מָה אֹהֶל סָתוּם, {{ב|הַנּוֹגֵעַ בּוֹ|מבחוץ}} מִכָּל צְדָדִין טָמֵא – אַף קֶבֶר סָתוּם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין {{ב|טָמֵא|טומאת ערב}}. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "הַנּוֹגֵעַ בַּקֶּבֶר", יָכוֹל אַף {{ב|בְּקֶבֶר חָדָשׁ|שעדיין לא נקבר בו אדם}}? אָמַר שׁוּב "בַּקֶּבֶר"! אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל", מָה {{ב|אֹהֶל|טמא}}, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה! [אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה!] {{הע-שמאל|את הדרשה הזאת לומד ר' יצחק [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|בספרי קכו]] מהשוואה לבית המנוגע. כאן לומדים זאת מהביטוי "התורה". מנגד עומד המיעוט מהמילה "זאת". וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח|אהלות ח א.]] הדרשה מרחיבה את המונח "אהל", וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות]] את משמעות ההרחבה הזאת.}}'''"הַתּוֹרָה"''', תּוֹרַת הָאֹהֶל – תּוֹרַת כָּל הַמַּאֲהִילִין! אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת [הַשׁוּחִים] וְהַמְּעָרוֹת, (הַמִּנְהָרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים) [הַגִּהוּרִים וְהַשִּׁנַּנִּים], וְהַשְּׁקָפִין וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה {{ב|שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ|כותל שהוטה ולא נבנה נטוי, והמת מתחתיו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח#משנה ד|אהלות ח ד-ה:]] כלי עבודה גדולים חוצצים בפני הטומאה, צמחים התלושים מהקרקע חוצצים בפני הטומאה; אבל אם הם עדיין מחוברים אליה – לא; וראו שם גם לעניין חפצים ובעלי חיים המתעופפים באויר, שאינם נחשבים אהל, וכן קרח וכו', העומדים להתמוסס.}}שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרָה"''' – רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה [יָם], נָפָה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ (וְהַפֻּלְחָן) [וְהַפּוּחְלָץ], וְהַפַּלְצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת – שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמַר '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. (שֶׁמּוּכָן) [שֶׁשָּׁכַן], אֶת מָה מְרַבֶּה? חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטוֹלִית הַמְּנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אֶת מָה מְרַבֶּה? (בִּצַּת) [כִּפַּת] הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת"! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תכולת הכלים השונים נטמאת באוהל המת, חוץ מכלי חרס וכלי מלח שהיו מכוסים בצמיד פתיל, וכן כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים וכלי אבן וכו'. בית הלל דרשו זאת מ"כל כלי", ובית שמאי רצו ללמוד זאת מקל וחומר, אבל בית הלל פסלו את הק"ו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א]] [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|וספרי קכו.]]}} '''"וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ"''', הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. אֵלּוּ כֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל? כְּלִי חֶרֶשׂ, וּכְלִי {{ב|נֶתֶר.|מלח}} {{ב|כְּלִי גְּלָלִים|מניין גם}}, וּכְלִי אֲבָנִים, וּכְלִי אֲדָמָה, וּכְלִי חַרְסִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי... וְכֹל כְּלִי" לְרַבּוֹתָם – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמַר לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וּמַה כְּלִי חֶרֶס וּכְלִי נֶתֶר, שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל; אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל? {{הע-שמאל|אלמלא הפסוק היה מקום להניח שדווקא כלי חרס מצילים בצמיד פתיל, כי דווקא הם עשויים להיטמא; שהרי החמור אינו נטמא, ואילו האוכף שלו נטמא מיד עם כניסתו לבית המנוגע, ואילו אדם שנכנס לשם – הוא נטמא מיד אבל יכול להציל את בגדיו מטומאה אם יצא מהבית בפחות מזמן אכילת פרס; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] המסקנה היא שדווקא מפני שהנכנס לבית נטמא בעצמו – הוא יכול להציל חפצים שונים מטומאה.}}(אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ:) [אָמְרוּ, הָיוּ תַּלְמִידִים {{ב|אֲדוּמִים|מדרום יהודה}} לְבֵית שַׁמַּאי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. אָמְרוּ לָהֶן:] צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה לְהַצִּיל! וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – {{ב|[לֹא]|הגהה על פי הקטע הבא}} יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים מִיָּד? הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? אָמְרוּ לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל; וְכֹל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! {{הע-שמאל|מדובר על מחט וטבעת טהורים שנמצאו בחבית שהיתה סגורה בצמיד פתיל באהל המת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט|כלים ט א.]] אם נמצאו בתוך החבית – הם טהורים. אם נמצאו במכסה שהוסר מהחבית הם עדיין טהורים, אבל אם נמצאו מחוץ לחבית לאחר פתיחתה הם טמאים.}} אֵין בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁהוּא|מחט או טבעת}} בְּתוֹךְ הֶחָבִית; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה; (בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית מִנַּיִן) [וּמִנַּיִן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה {{ב|לְמַעְלָה|מחוץ}} מֵאֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית?] תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". (מִנַּיִן אַתָּה) [יָכוֹל שֶׁאֲנִי] מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָּׂפָה (וְלִפְנִים) {{ב|[וְלַחוּץ]|מעל החבית שנפתחה. השורה הזו על פי הגהת אפשטיין}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]] לעניין המאור (חלון לתאורה) ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יג|אהלות יג א-ד:]] אם יש שימוש לחור שבקיר, שיעור החור תלוי בדרך שבה נעשה: אם החור המקורי נעשה בידי אדם למאור ונסתם בחלקו – מחמירים ומטמאים גם חור קטן, המכונה "שיירי המאור". אם החור נוצר מעצמו, כגון בגלל קורוזיה או בגלל טעות בבניה – שיעורו לדעת בית הלל גדול יותר – כפותח טפח, ולדעת בית שמאי שיעורו כלשהו. לעניין החור שבדלת ראו שם משנה ג, שם מוחלפים שמות החולקים; כאן מודים גם בית שמאי שהשיעור הוא פותח טפח, כי מטרת החור היא שיוכלו להכניס לתוכו מפתח.}}[בַּמֶּה מַקִּיפִין בְּצָמִיד וּפָתִיל? בְּסִיד וּבְגִבְסַס וּבְטִיט וּבְצּוֹאָה, בְּשַׂעַף] (בְּשֶׁפֶךְ) וּבְשָׂרָף בְּשַׁעֲוָה וּבְזֶפֶת וּגִסְטְרוֹן. "פָּתוּחַ", כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ – טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר; אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר... הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינָהּ לְבֵין בֵּיתָהּ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֶרְתָּהּ, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהֵגִיפוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ - שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. {{ב|גַּרְדִּי|אורג}} שֶׁחָפַר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְכַר אוֹ לְ{{ב|אִסְפָּטִי|כלי אריגה}} – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: חוֹר הַדֶּלֶת מַהוּ? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ: מַה שּׁוֹנֶה? אָמְרוּ לָהֶן: שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. {{הע-שמאל|הדין של תנור מטוייח דומה לדיני החור בקיר או בדלת: גם כאן מבחינים בין מקומות שלא טוייחו בכוונה בידי אדם לבין מקום לא מטוייח שנוצר מעצמו ע"י נשירת הטיח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ה#משנה ח|כלים ה ח,]] שהתנור המטוייח שיש חול בין החרס שלו ובין הטיח – חסין מפני הטומאה. לעניין החור בעין התנור (בתחתיתו שממנה מוציאים את האפר) ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח,]] שם נוספה מחלוקת חכמים ור' יהודה האם הכוש (המצת של התנור) דולק או אינו דולק; אם החור לפחות בגודל האמור – התנור והחבית פסולים לשימוש ולכן אינם מקבלים טומאה.}} בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים שֶׁחֵרְרוּם שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. מִי שֶׁהָיָה טָח בַּתַּנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּא; וּבִזְמַן שֶׁפֵּרַע מֵעַצְמוֹ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא כּוּשׁ דּוֹלֵק. נִקַּב מִצִּדּוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא (צִדּוֹ) [כּוּשׁ] דּוֹלֵק; נִכְנָס מִן הַצַּד – נִכְנָס, מִן {{ב|הָאֶמְצַע|מלמעלה}} – אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. [מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִצָּה שֶׁל קָנֶה, מִן הַצַּד נִכְנָס וּמִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס וּמִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס.] מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא (מִידָּה) [מִצָּה] שֶׁל שִׁיפוֹן; מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. {{הע-שמאל|מכסים של כדי נוזלים שיש בהם חור כלשהו או שנסדקו – נפסלו לשימוש והם ותכולתם טהורים, למרות שאין להם צמיד פתיל. כלומר השמן שבכד טהור אם הוא בכלי סגור היטב בצמיד פתיל – וכן בכלי מכוסה במכסה סדוק. הוא נטמא במצבי הביניים: אם הוא בכד פתוח או בכד המכוסה במכסה שלם בלי צמיד פתיל; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ג|כלים ג א.]]}}כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחֵי – הֲרֵי אֵלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר "צָמִיד פָּתִיל", מָה אֲנִי מְקַיֵּם "פָּתוּחַ"? לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אדם שהאהיל על המת למדנו מ"כל הבא אל האוהל" (פס' יד). אם גופת המת האהילה על הטהור שהיה מתחתיה – גם אז האדם טמא, שנאמר "יטמא שבעת ימים".}}אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת – טָמֵא; וּמִנַּיִן אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] בניגוד למשנה, הדרשה שלפנינו מחמירה גם בדופק דופקין. הגולל הוא האבן שעל המת, וכן האבן הסותמת את כוך הקבורה וכן האבן הסותמת את מערת הקבורה בכלל. הדופק הוא האבן המחזיקה את הגולל.}}'''"פְּנֵי הַשָּׂדֶה"''' – זֶה פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַגּוֹלֵל; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַדּוֹפֵק; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק! '''"בַּחֲלַל חֶרֶב"''' – בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יא.}}וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הַנֹּגֵעַ"''' (פס' יג). יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? אָמַרְתָּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''', (פס' יב) – פְּרָט לָזֶה! {{הע-שמאל|למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד:]] ר' אליעזר מטמא גם את הנושא את הגולל, ולא רק את הנוגע בו או את הנמצא עם הגולל באוהל. לדעתו ניתן להסיק בקל וחומר מטומאת נבלה, שמטמאת במגע ובמשא: כיוון שטומאתה קלה מטומאת הדופק, המטמא גם באוהל – הרי שגם הוא מטמא במשא; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|תוספתא אהלות ג ד.]]}}'''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה; אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, תֹּאמַר בַּגּוֹלֵל, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה? {{הע-שמאל|ר' יהושע סבור שסוכה הפתוחה למערת הקבורה אמנם טמאה ומה שבתוכה נטמא מהאוהל שבסוכה, אבל המסיט אותה אינו נטמא. בכך הוא רואה תקדים לטענה שיש טמאים במגע ובאוהל ולא במשא, ובאותה קטגוריה הוא מונה את הגולל והדופק, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד;]] אבל ר' אליעזר חולק גם כאן, וטוען שהסוכה טמאה טומאת אהל - וגם במשא, ושהמסיט את הסוכה הנטויה על הקברים נטמא.}} אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא סֻכָּה שֶׁהִיא עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: מַה הִיא? – אַגִּיד לְךָ: סֻכָּתְךָ מַה הִיא? אִם יֵשׁ לָהּ {{ב|פֶּתַח|חוץ מהיציאה לקברים}} – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה! {{הע-שמאל|ר' עקיבא סבר שר' אליעזר למד מדין המטמא במגע אל דין הנושא, וטען שאי אפשר ללמוד כך כי יש דברים המטמאים רק במגע ולא במשא; אבל ר' אליעזר הסביר לו שאת טומאת המשא של הגולל והדופק הוא לומד מכך שהם מטמאים באהל, וטומאת אהלים נדירה יותר מטומאת משא, שהרי זבים וזבות, נידות ויולדות טמאים טומאת משא ולא טומאת אהל!}}נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר, אֶת מִי רִבְּתָה תוֹרָה: טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא? בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁרִבְּתָה תוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע מִטֻּמְאַת מַשָּׂא, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, הַבֶּגֶד שֶׁל מֵת – {{ב|מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.|אבל לשיטת ר' אליעזר שלוש הדוגמאות הללו מטמאות גם במשא.}} וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע, מְרֻבֶּה – יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, מְמֻעָט? אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה הַתּוֹרָה: אוֹ טֻמְאַת מַגָּע, אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא אוֹ טֻמְאַת אֹהֶל? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁרִבְּתָה הַתּוֹרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל: זָבִין וְזָבוֹת יוֹכִיחַ! נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת מְטַמְּאוֹת בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל; אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל, הַמּוּעָט – לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמְרֻבֶּה? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מודה שיש הגיון עקבי בדברי ר' עקיבא, שלדידו הגולל אינו מטמא במשא, כמו בגדי המת; אבל מבקש שיוכיח לו גם לפי שיטתו שלו, שלפיה בגדי המת מטמאים גם במשא. ר' עקיבא מנסה להוכיח כך: קנה נייד המונח מעל המשקוף והמת מתחתיו – גורם לכל הבית להיטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יד#משנה ג|אהלות יד ג.]]) לדעת ר' עקיבא הקנה, המטמא באהל, אינו מטמא בהיסט ובמשא, והוא דימה את הקנה לגולל ולדופק; אבל ר' אליעזר כפר גם כאן, ולדעתו גם הקנה מטמא במשא, ולכן הוא ביקש הוכחה אחרת. וזאת הטענה של ר' עקיבא: טומאת הזב חמורה יחסית לטומאת המת, כי הזב מטמא משכב ומושב, והמת לא; אבל זב שהחזיק אדם טהור אינו מטמא אותו, אלא רק אם אחז הזב תרומה או מע"ש הם נפסלים; ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ה|תוספתא זבים ה א.]] האנומליה הזאת מוכיחה לדעת ר' עקיבא שכל ענייני הטומאה אינם ערוכים בדרך היררכית, ולכן אין מקום למסקנות של ר' אליעזר לעניין טומאת הגולל והדופק במשא.}} [אָמַר לוֹ: הֱשִׁיבֹתָ {{ב|עַל יָדֶיךָ|לפי שיטתך}}, הָשֵׁב עַל יָדַי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדֶיךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי.] הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. [הַמַּכְנִיס יָדוֹ {{ב|עִם|מתחת}} הַמַּשְׁקוֹף, מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.] {{ב|(עַל) [שָׁלַח] הַקָּנֶה וְהֵסִיט|הניח ידו על הקנה והסיט אותו}}? וְכָפַר זֶה בָּזֶה. {{ב|אָמַר לוֹ|ר' אליעזר לר' עקיבא}}: הֵשִׁיבוֹתָ עַל יָדֶיךָ, הֲשִׁיבֵנִי עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי; אָמַר לוֹ: אַתָּה כּוֹפֵר {{ב|שֶׁלֹּא יְטַמֵּא|הקנה}} בְּמַשָּׂא, וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר! וּמָה אִם הַזָּב, שֶׁיָּצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים אֶלָּא לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין – הַמֵּת, שֶׁלֹּא יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים {{ב|[אֶלָּא]|ע"פ הורוביץ}} לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים? {{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שאין להשוות את טומאת המשא לטומאת המגע, שהרי כלים שהוסטו ע"י המת אינם נטמאים, אלא עדיף להשוות את טומאת האהל לטומאת מגע, והשוו לדבריו [[ביאור:תוספתא/אהלות/טו#ח|בתוספתא אהלות טו ח.]]}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִזָּדְקֵק לְכָךְ; אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין {{ב|(טְמֵאִין) [טְהוֹרִים]|הגהה על פי משנה זבים ד,ו}} – מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ לְמַשָּׂא, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] הדרשה חוזרת ומצטטת את המשנה, ומנסה להכריע את ההלכה כר' אליעזר מהמסורת שמביא ר' שמעון אחי עזריה, אבל ר' יהושע טוען גם הוא למסורת, שרק אם נדבק לגולל עפר מבית הקברות הוא מטמא במשא, ואילו גולל נקי אינו מטמא במשא; ואכן ר' יהודה תומך בטענה שאין להסיט את עפר בית הקברות במקל, כלומר הסטתו מטמאת אפילו אם לא נגעו בעפר.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא טָמֵא! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כֵּן הָיִינוּ {{ב|מִתְקַלִּים|מתקשים}} בָּ{{ב|הָר הַזֶּה|דעת ר' יהושע}}: אֵין מְסִיטִין עֲפַר קְבָרוֹת [בָ{{ב|אָבָיִּן|אתי חפירה}}], וְאֵין מְסִיטִין עֲפַר בֵּית הַפְּרָס בְּמַקֵּל! {{הע-שמאל|מעשה המסייע לר' יהושע: הגברים הסיטו את הגולל ועשו את פסחיהם, מכאן שהסטת הגולל אינה מטמאת! המעשה מעיד כבדרך אגב שהנשים לא עשו באותה שנה את הפסח, והעדיפו שהגברים יעשו אותו בטהרה.}}רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּבֵית דָּגוֹן שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁמֵּת שָׁם מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְהָלְכוּ הַנָּשִׁים וְקָשְׁרוּ הַחֶבֶל בַּגּוֹלֵל וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִכְנְסוּ הַנָּשִׁים וְקָבְרוּ אֶת הַמֵּת, וְהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בְּטָהֳרָה! {{הע-שמאל|אם חזר למקום שבו התחיל את החריש, והתחיל לחרוש משם בכיוון הפוך, ונמצאה עצם אדם בתלם השני – התלם הראשון אינו בית הפרס; אם חרש שתי וערב ונמצאה עצם – כל השטח החרוש הוא בית הפרס; אם בין תלם למשנהו עבר חצי יום – המחרשה התנקתה כאילו ניער אותה, והחריש של הבוקר אינו בית הפרס; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק יז|אהלות יז א-ב,]] שם לא מופיעה דעת בית שמאי.}}[רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ עוֹשֶׂה! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי רַבִּי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ:] בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנָה כְּאַחַת – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה; חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס [שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס?] שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם, וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב – זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס? שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם – אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.|אבל לא יותר.}} {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר גם דופק דופקין (אבן המחזיקה אבן גדולה יותר, והיא מחזיקה את הגולל) טמא; רשב"ג חולק עליו בעניין זה; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד,]] כרשב"ג.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא; אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק? שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינוֹ – הַשֵּׁנִי נוֹפֵל! אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דָּפְקֵי דָּפְקִין טָהוֹר! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אשה יכולה לקדש את המים ע"י פיזור האפר עליהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ד|פרה ה ד,]] דעת ר' יהודה. יש לפזר את אפר הפרה, ולא אדמה ממקום השריפה או סיד; אבל אם היו רגבי אדמה שיש בהם גם חלק מהאפר – יכולים לקדש בהם. הכלי של מי החטאת ("קלל") צריך להיות שלם, ואת האפר צריך אדם להניח בו בעצמו, ולא הרוח.}}'וְלָקַח' – '''"וְלָקְחוּ"''', אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה לְקַדֵּשׁ. '''"עָפָר"''' – פְּרָט לְסִיד; '''"מֵעֲפַר"''' – פְּרָט לְחַרְסִית. 'שְׂרֵפָה' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפֵּרְחַתּוּ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵגִיפוּ וְלֹא מֵרְחוּ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצָת עָפָר, שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"'''! {{הע-שמאל|מי החטאת צריכים להיות ראויים לשתיה, ונובעים ממעיין – לא מי בור או באר; וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]] לפסילת כלי המחובר לקרקע ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ז|פרה ה ז.]]}}['''"וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים"''' – מַיִם שֶׁהֵן חַיִּים עֲלֵיהֶם. פְּרָט לִמְלוּחִים וְלִ{{ב|מְלוּגִין|מים חמים}} וְלִמְתוּקִין.] '''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|לְמֵימֵי תַּעֲרֹבוֹת,|מים מכמה מקורות}} [{{ב|קַלִּרֹהֵָא|Kallirrhóē - מעיינות חמים ליד ים המלח}}]. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט] {{ב|לְמֵימֵי מַשּׂוּאוֹת,|מים ששימשו לכביסה}} וְלַמַּבּוּעַ {{ב|(הַפּוֹסֶלֶת) [הַפּוֹסֵק]|מעיין שלעיתים מפסיק לנבוע}}. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|(לַכִּנּוּף) [לְנֶטֶף]|מים עומדים}} {{ב|וְלַמַּבּוּעַ הַחוֹלֵט|מים חמים כגון חמי טבריה}}! '''"אֶל כְּלִי"''' – בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּקַרְקַע. מִכָּאן אָמְרוּ: מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע – אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵין צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵין פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים; וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע – מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה וכו' עד וּמַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את ההזיה עושים ע"י האיזוב, יש להשתמש במספיק מים כדי שיוכל לטבול בהם את האיזוב, ושישארו מים גם אחרי טבילת האיזוב. אין לשפוך את מי החטאת על האיזוב, אלא יש לטבול אותו בהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב|פרה יב א-ב.]]}}'''"וְלָקַח אֵזוֹב"''' – בְּאֵזוֹב מַזִּין, וְלֹא בַּקֵּיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. '''"וְטָבַל"''' – וְלֹא הַמַּסְפִּיג. '''"בַּמַּיִם"''' – וְלֹא הַמְעָרֶה; אָמְרוּ: מַסְפִּיגִין לִטְבִילָה וְאֵין מַסְפִּיגִין לְהַזָּיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מַסְפִּיגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י.]] יכולה אשה לכוון את פעולת הקטן, בתנאי שהוא יעשה את כל שלבי ההזאה בעצמו; והשוו ליחסים בין כהן לחכם בענייני נגעים [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א;]] לעיל פס' יז ראינו שאשה יכולה לקדש את המים בזריית האפר, אבל היא אינה מורשית להזות על הטמאים.}}'''"אִישׁ טָהוֹר"''' – "אִישׁ" פְּרָט לְאִשָּׁה. אוֹ "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! אָמְרוּ: מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן – וְהוּא מַזֶּה; אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ. אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה! ['''"וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל"''' – {{ב|זֶה הָאֹהֶל|אוהל יריעות}} שֶׁהוּא טָעוּן הַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א|אהלות א א;]] מה הוא האורך המקסימלי של שרשרת הטומאה? לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/א|תוספתא אהלות א א.]]}}'''"וְעַל הַכֵּלִים"''' – אֵלּוּ הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה.] '''"וְעַל כָּל הַכֵּלִים"''' – רִבָּה. אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נוֹגְעִים בְּמֵת, {{ב|(שיגעו) [שֶׁיָּגוּרוּ]| שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} בְּכֵלִים אֲחֵרִים. (אינו) [מִכָּאן] הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת – אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. [אַרְבָּעָה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁנַיִם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.] כֵּיצַד שְׁנַיִם? אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. אָדָם בֵּין הַכֵּלִים – גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה. וְאָדָם בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים, וְכֵלִים מִבָּאָדָם: שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם. חֹמֶר בָּאָדָם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע – הֵם אַרְבָּעָה, אֵינוֹ בָּאֶמְצַע – הֵם שְׁלֹשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: [כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת שִׁבְעָה – מִטַּמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב,] כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת עֶרֶב – טָהוֹר בְּזָב מִכְּלוּם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הזבים וכו' הם גם טמאי מת – ניתן להזות עליהם ולטהר אותם מטומאת המת למרות שהם עדיין טמאים בטומאות אחרות. לעניין הכוונה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב.]] הטבילה דומה לשקיעת השמש: היא צריכה להיות לכל הגוף בבת אחת, והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור פרק ד ז.]]}}'''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. '''"וְרָחַץ בַּמַּיִם... וְטָהֵר בָּעָרֶב"''' – מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף הוּא כְּשֶׁיָּבֹא כֻּלּוֹ בַּמַּיִם – וְטָהֵר. }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נשארה בקלל רק רטיבות, ואין בו מים המספיקים להזאה – הרטיבות אינה מטמאת במשא אלא רק במגע. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכט|ספרי קכט,]] שם חילקו בין טומאת אוכלין לטומאת גוף המזה ובגדיו.}}'''"וּמַזֵּה מֵי נִדָּה"''' – מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים; וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה"'''? – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 'הַנֹּגֵעַ' – '''"וְהַנֹּגֵעַ"''' – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל| מי חטאת שעדיין לא הוזו ("לא עשו מצוותן") מטמאים את המזה שנטהר לחטאת, ונגע במים בידיו; אבל אם לא נגע בהם בידיו, אלא רק ברגליו או בשאר גופו – המזה טהור. ואילו אם נגע בהם כהן הטהור לתרומה - הוא נטמא; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ח|פרה ט ח.]] מי חטאת שעשו מצוותם (שהזו אותם), לדעת בית שמאי אינם מטמאים כלל, ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ג|עדיות ה ג;]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ד|פרה יב ד,]] שנראה מתאים לשיטתם. לדעת בית הלל, וכן כאן, המים אמנם אינם מטמאים כהן שנטהר לתרומה, אבל אם נגעו בידי המזה – הוא נטמא. מי חטאת שקפאו פסולים עד שיפשירו, כלומר הם פסולים זמנית. אם הכהן נגע בהם בידו – הוא טמא טומאת ידים, ואילו המזה מהם נשאר טהור.}}הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ: מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ. מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ. בִּזְמַן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים – מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ – קַל וָחֹמֶר! {{הע-שמאל|ר' שמעון מקשה ומציע ללמוד קל וחומר נוסף, שהרי במי חטאת שעשו מצוותם חמור המזה מהכהן; הוא מנסה ללמוד מכך שגם במי חטאת שלא עשו מצוותם יהיה דינו של המזה חמור מזה של הכהן, והוא יהיה טמא; אבל ר' עקיבא טען שאין מקום לק"ו, כי ניתן לטעון שדווקא דין הכהן חמור, שהרי הוא עלול לטמא אנשים אחרים, ואילו המזה, אם נטמא – נטמא, ואין פעולת ההזאה משפיעה על אנשים טהורים.}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ|במי חטאת שעשו מצוותם והוזו}}, הֲרֵי הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ; {{ב|מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ|במי חטאת שלא עשו מצוותם}}, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ? מַה לַכֹּהֵן, מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וּמְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים; מַה לַמַּזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים! {{הע-שמאל|אם המים היו פסולים, בין פיזר עליהם אפר כשר בין לא - המים מטמאים את הכהן בידיו וברגליו, כדין מים שלא נעשתה מצוותם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ט|פרה ט ט.]] ר' יעקב רואה אותם כמים טמאים, המטמאים את הידיים. אם המים כשרים והאפר פסול – ר' שמעון רואה אותם כמים טמאים, ואילו ר' אליעזר בן יעקב רואה אותם כמים רגילים, שמותר לשתותם וללוש בהם עיסה של קדשים; וראו מחלוקת מקבילה [[ביאור:תוספתא/פרה/י|בתוספתא פרה י א.]]}}אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין – מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטומאה מתפשטת מהאדם הטמא לבגדיו ולכלים , וכן מהכלים והבגדים לאדם אחר הנוגע בהם, אבל האדם השני טמא רק עד הערב; דעת ר' יוסי אינה מובנת.}} '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"''' – מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת? וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיָּגוּרוּ|שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} כֵּלִים בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן שֶׁיָּגוּרוּ אָדָם וְכֵלִים? אָמַרְתָּ: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה. }} 83gaeimrzsmzn2avz39o7twe10mis4t 3016978 3016977 2026-05-19T15:52:17Z Michaelkimmel2 44530 3016978 wikitext text/x-wiki ==פרק יט== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפרה האדומה, שערכה היה רב, היתה ממומנת דווקא מתרומת הלשכה של חצאי השקלים, וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] ולא מכספים של נדבנים יחידים או מכספי קרנות של נשים, של גרים או של עבדים – למרות שהנשים, הקטנים, הגרים והעבדים יכולים להשתתף במגבית מחצית השקל אם רצו בכך; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]] וראו טענה דומה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו א.]]}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה. אֵינָהּ בָּאָה לֹא מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַיְּחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. {{הע-שמאל|ההסבר הרווח בספרי זוטא לחיוב הקטנים במצוות הוא חינוך והרגלה של הקטן לעשות מצוות, ואילו בתוספתא חגיגה נראה שהחובה היא כחובת המבוגר; וראו דיון בהערה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק לח|לעיל טו לח.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת! {{הע-שמאל|משה ואהרון היו אחראים על הפרה ועל השמן למאור, וכן לדורות, שהיו ממנים גזברים כאחראים על חפצי הקודש; וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב.]]}}'''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"''' – יְבִיאוּהָ אֵלֶיךָ וּתְהֵא גִּזְבָּר עָלֶיהָ. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר אֶלָּא עַל הַפָּרָה? וּמִנַּיִן אַף עַל הַשֶּׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה אֶלָּא מֹשֶׁה, וּמִנַּיִן אַף אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ גִּזְבָּרִין לְדוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. {{הע-שמאל|כל זמן שהפרה בחיים – אין לעשות בה מלאכה; וכן אין לעשות מלאכה בזמן מילוי המים וזריית האפר עליהם ("קידוש"); אבל אסיפת האפר אינה פוסלת אפילו אם הפסיק ועשה מלאכה אחרת במקביל; וראו לעניין הפרה בחייה [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] "עד שתיעשה אפר", ולעניין הממלא והמקדש [[ביאור:משנה פרה פרק ז|שם ז א.]] הדרשה נעה בין הריבוי "חוקת התורה" לבין המיעוט "זאת". ההכרעה מה מרובה ומה ממועט היא הלכה למשה מסיני, ואין בה הגיון פנימי.}}לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''' – {{ב|שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ,|כלומר שלא יעשה בה מלאכה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. כְּשֶׁאָמַר 'חֻקָּה' – רִבָּה הַמְמַלֵּא וְהַמְקַדֵּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו {{ב|בָּהּ,|באפר הפרה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. יָכוֹל אַף הָאוֹסֵף {{ב|(כשאמר חקה רבה)|המילים מיותרות, ע"פ אפשטיין}}? אָמַרְתָּ '''"זֹאת"'''. יָכוֹל {{ב|אַף הַמְקַדֵּשׁ וְהַמְמַלֵּא|המיעוט "זאת" חל עליהם}}? אָמַרְתָּ '''"אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לאמר)"'''! {{הע-שמאל|יש לרכוש את הפרה האדומה כשהיא כבר פרה, בת שלוש שנים, ולא כשהיא עגלה. המעשה מציג כיצד היו מוודאים שלא נעשתה מלאכה בפרה: היו קונים מגויים פרה מעוברת ולאחר שהמליטה עגלה אדומה היו שומרים על העגלה שלוש שנים, שלא תעשה מלאכה – ואז, כשהיתה לפרה - קונה אותה ההקדש מאת השומרים.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''' – שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ! אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה עֻבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַגּוֹיִם, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת. אִם הָיָה וְלָדָהּ כָּשֵׁר לְפָרָה – וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה"''', שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר חושש שמא הגוי עשה בפרה מלאכה, ולכן מחייב לשמור על העגלה מהמלטתה עד שחיטתה בידי ישראל, כמו במעשה דלעיל; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב|תוספתא פרה ב א.]] כאן השם "דמא" או "דמת" הוא שמה של הפרה האדומה, ולא של הגוי.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹיִם! וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ 'דָּמַת', 'דָּמַת', וְהִיא רָצָה וּבָאת! {{הע-שמאל|דורש כל ביטוי לחוד, התמימות של הפרה היא באדמומיות של כל גופה.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''', יָכוֹל מֻלְבֶּנֶת אוֹ מֻשְׁחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֻמָּה"'''. אוֹ אֲדֻמָּה, יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁרֻבָּהּ מַאְדִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמִימָה"'''. אִם לוֹמַר שֶׁהִיא תְּמִימָה מִן הַמּוּמִין – וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"'''! אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"תְּמִימָה"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוּמִין תְּנֵהוּ עִנְיָן (לאדומות) {{ב|[לְאַדְמוּת]|גירסת מה"ג}}! {{הע-שמאל|מחלוקת על תמימות האדמומיות של הפרה: כמה שערות לא אדומות פוסלות את הפרה? והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה,]] בשינוי שמות התנאים. ר' עקיבא מכשיר אפילו אם יש הרבה שערות שאינן אדומות, בתנאי שעקרו אותן והפרה אינה נראית קירחת. לעניין הקרנים, העיניים, השיניים והלשון ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ב|פרה ב ב.]]}}מִכַּמָּה יְהֵא בָּהּ וּתְהֵא פְּסוּלָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁתַּיִם וְעַד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵחָמֵשׁ וְעַד חֲמִשִּׁים – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם בְּמִכְחוֹל. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת – פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּמִין קָרַחַת. הַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה; הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם – הֲרֵי זֶה יָגֹר; וְאִם {{ב|גָּרַר בַּזָּכָר|חתך עמוק מדי}} – הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה! פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר – הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן. אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, {{ב|וְאִם לָאו|אין עיניה דומות לעיני אף פרה אחרת}} – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! {{הע-שמאל|הפרה צריכה להיות בלי מומים ואף בלי סימנים שנגרמו ממומים שהחלימו; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג:]] הגדרת ה'מלאכה' תלויה בכוונת הבעלים! הדרשה מציעה דרך ביניים בין דעת ר' יהודה לדעת ת"ק [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ד|במשנה ד שם.]]}} '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – מַגִּיד שֶׁהִיא נִפְסֶלֶת בְּמוּם. מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין – פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה בָּהּ מוּם וְחָיָה, וּמְקוֹמוֹ נִכָּר – הֲרֵי זֶה מוּם! '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''' – פּוֹסְלָהּ; נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבַר מִכָּאן וּלְהַלָּן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. הָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּנָּהָר, אוֹ עוֹלָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לְסַעֲדָהּ – כְּשֵׁרָה; שֶׁתִּסְעָדֶנּוּ – פְּסוּלָה. קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; {{ב|קִפְּלָהּ|את המוסרה}} וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי (הדבורים) {{ב|[הַזְּבוּבִים]|נוסח מה"ג ומשנה פרה}} – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף – כְּשֵׁרָה; עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לְדַעַת הַבְּעָלִים – פְּסוּלָה; שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים – כְּשֵׁרָה! {{הע-שמאל|סיפור נוסף על קניית פרה אדומה מגוי, בניגוד לדברי ר' אליעזר לעיל: הגוי מנסה להתחכם ומניח עול על הפרה, אבל הזקנים מזהים את נתינת העול ומבטלים את העיסקה, והגוי שהפסיד 1000 זהובים מתאבד.}}מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל גּוֹי אֶחָד, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה אֶצְלוֹ, וְשָׁמָהּ עֲלֵיהֶם בְּאֶלֶף זְהוּבִים. אָמַר: לְמָחָר הַיְּהוּדִים אוֹמְרִין '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''', הָיָה מַנִּיחַ עָלֶיהָ עֹל עַל צַוָּארָהּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹצִיאָהּ אֵלֵינוּ – וְנָתְנוּ לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים; הוֹצִיאָהּ לָהֶן. אָמְרוּ לוֹ: אֲפִילּוּ אַתָּה נוֹתְנָהּ לָנוּ חִנָּם – אֵין לָנוּ בָּהּ הֲנָאָה! הַחְזֵר לָנוּ אֶת הַדָּמִים! כֵּיוָן שֶׁלָּקְחוּ הֵימֶנּוּ אֶת הַדָּמִים – עָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. סִימָן הָיָה לַחֲכָמִים, שֶׁשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָיוּ בִּכְתֵפָהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עֹל עַל צַוָּארָהּ – הָיוּ נוֹשְׁרוֹת. וְהָיוּ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת לִמְקוֹם {{ב|הַנִּיר|הנחת העול}}. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הפרה יכולה להישחט על ידי כהן הדיוט, כאלעזר? – הדרשה טוענת, בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|לספרי קכג,]] שבדרך כלל לא, ואכן למעשה הפרות נשחטו כולן, חוץ מהראשונה - ע"י הכהנים הגדולים; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה.]] ר' חנינא דורש, מהמילה "הכהן" (היא מיותרת כי אין עוד 'אלעזר' בתורה) – שמצוות פרה אדומה - חוץ מהמקרה שלפנינו - היא דווקא ע"י כהן גדול.}} '''"וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן"''', יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ": אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, אֵין שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – זֶה הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם: {{ב|וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר|ומניין אף של דורות}} "לְאֶלְעָזָר"? אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה! אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים. {{הע-שמאל|הלל מתוכח עם חכמים הן על העדות – מה לבש יהושע בן פרחיה כששחט את הפרה – הן על ההלכה לדורות. מוסכם על שני הצדדים שהמעשה של יהושע בן פרחיה הוא הבסיס לדיון, ורק כשהבסיס הזה מעורער (כמו כאן) יש לפנות לתורה הכתובה ולמדרש. חכמים מתבססים על המסופר בתורה, שאלעזר שחט פרה למרות שלא היה כהן גדול וממילא לא לבש בגדי כהן גדול. הלל מודה שיתכן ששכח את מה שראו עיניו מחמת זקנתו (רומז ל[[משלי כג כב]]), אבל את התורה שבעל פה אינו שוכח, ומסיים בדרשה שהובאה לעיל בשם ר' חנינא! - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] שהלל הודה להם, והדיון נועד רק לעורר אותם להשתתף. להעדפה של הזכרון החי (התקדים המעשי) על פני הדרשה ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז.]]}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל: בְּאֵיזוֹ לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת? אָמַר לָהֶם: {{ב|בְּגָדוֹל|בבגדי כהן גדול}}! אָמְרוּ לוֹ: אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּגָדוֹל! אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אַתָּה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ; מִי יוֹכִיחַ? אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַתּוֹרָה! מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה? אָמַר לֵיהּ: אֶלְעָזָר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָדוֹל בִּימֵי אָבִיו? אָמַר לָהֶן: אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לָאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכָּח: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – שֶׁהוּא מְכַהֵן בַּבְּגָדִים! '''"וְשָׁחַט"''', יָכוֹל אֶלְעָזָר עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹחֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה שׁוֹחֵט, לֹא אֶלְעָזָר! {{הע-שמאל|דורש "והכהו לפניו" – לפני השופט, ואצלנו "לפניו" – לפני אלעזר. הנושא בשני המשפטים חסר. וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה י|מכות ג י,]] שהמכה הוא חזן הכנסת.}}כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ"''' {{ממ|דברים|כה|ב}}, יָכוֹל הַשֹּׁפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִכָּהוּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה מַכֶּה, לֹא הַשֹּׁפֵט! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הזאת דם הפרה דומה להזאת דם הציפור על המצורע ביום הראשון לטקס הטהרה של המצורע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א]]), שנעשית ע"י טבילת אגודת האיזוב בדם שבכלי – או שהיא דומה להזאת דם האשם והשמן על המצורע ביום הטיהור הסופי שלו, הוא היום השמיני, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|שם משנה ט-י]]) שנעשות בטבילת אצבעו של הכהן בכף ידו השמאלית? ההכרעה של ר' יוסי הגלילי בסיפור היא להצעה הראשונה, כי הן הזאת דם הפרה, הן הזאת דם הציפור נעשות מחוץ למקדש ולירושלים, ואילו ההזאות ביום השמיני לטהרת המצורע נעשות בשער ניקנור – הכניסה הראשית למקדש (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|שם ח.]])}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: נֶאֱמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''' – בִּכְלִי, אֲבָל לֹא בַּיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה שֶׁמֶן אָשָׁם, מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי – אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה, מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בַּאֲגֻדָּה! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם הַפָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן אָשָׁם, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: וַהֲרֵי '''דַּם''' אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם – הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם – תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם; הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ"''' – בִּכְלִי וְלֹא בַּיָּד! {{הע-שמאל|למרות שר' יוסי הגלילי דחה את דברי ר' שמעון, הוא מסכים שההזאה נעשית באצבע היד הימנית של הכהן, בדומה להזאות הדם והשמן שביום השמיני של המצורע.}} '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''', נֶאֱמַר כָּאן 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע', וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע'; מָה 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְצֹרָע, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין אַף 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|ספרי קכג.]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|ותוספתא פרה ד א:]] כל שבע ההזאות מעכבות וכולן צריכות להיות דומות אלו לאלו.}}'''"מִדָּמָהּ... שֶׁבַע פְּעָמִים"''', שֶׁתְּהֵא פַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שָׁוָה לַשְּׁנִיָּה. יָכוֹל מִטְּבִילָה אַחַת הָיָה מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּיוֹת? אָמַרְתָּ בַּדָּם '''"וְהִזָּה... שֶׁבַע"''' – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע טְבִילוֹת, כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַזָּיוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה {{ב|מַזֶּה כֻּלָּן כְּאַחַת|ע"י שבעה כהנים}}? אָמַרְתָּ '''"פְּעָמִים"''' – זוֹ אַחַר זוֹ, זוֹ אַחַר זוֹ! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|איסור עשיית מלאכה בפרה (עד שתהפוך לאפר) נידון לעיל, פסוק ב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] יש לשרוף את כל חלקי הפרה, אבל אם היתה מעוברת אין הכרח לשרוף גם את הולד שברחמה. הדרשה אוסרת להפשיט את עור הפרה לפני שריפתה, בניגוד [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|לפרה ד ג.]] אם בזמן השריפה התעופפו חלקים מהפרה אל מחוץ לגת השריפה – יש להחזיר אותם לאש (כדעת ראב"י [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ו|בתוספתא פרה ג ו]]); וכן היו עושים גם באיברים שנפלו מהמזבח לפני חצות – ראו תוספתא שם הלכה ז, ו[[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו]]. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] שההגבלה של גודל של לפחות כזית חלה רק על עצמות וקרני הפרה, ואילו אם פקע חלק מבשרה, אפילו קטן – יש להחזיר אותו לאש. מותר להוסיף הרבה חומרי בערה – לאו דווקא עצים - לשריפת הפרה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|פרה ד ג.]] ר' יהודה אף ממליץ לעשות כך כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}}'''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''', שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסוּלָה! '''"אֶת עוֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ"''', עוֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ! '''"בְּשָׂרָהּ"''', לֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ! אוֹ '''"בְּשָׂרָהּ"''', יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֶת דָּמָהּ"'''! אוֹ '''"דָּמָהּ"''' פְּרָט לְפִרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"דָּמָהּ"''' – שֶׁלֹּא יֵצֵא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת, שֶׁאִם יָצָא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת – פְּסוּלָה! כְּשֶׁאָמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ"''' וְלֹא אָמַר 'עִם פִּרְשָׁהּ'; מַה פִּרְשָׁהּ, בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן. וְכֵן הַפּוֹקְעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת – יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. '''"יִשְׂרֹף"''' – אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׂרֹף יִשְׂרֹף. מִיכָּן אָמְרוּ: שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בְּעֵצִים, אוֹ בְּכָל עֵצִים – אֲפִלּוּ בְּקַשׁ, אֲפִלּוּ בְּגְבָבָה – כְּשֵׁרָה; וּמִצְוָתָהּ שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים מִן הָרָאוּי לָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִילֵי אֵזוֹב הָיוּ מַשְׁלִיכִין לְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עץ הארז היה חלק מגזע העץ. בניגוד לארז של ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג]]), ששימש לטיהור מצורעים, לא היה בו חלק רך ("טרוף"). לעניין האיזוב ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו]], [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א טו]]. ר' שמעון טוען שגם השמן והיין ששימשו לנסכים אינם תלויים בשם לואי אלא בשמם בלבד. מכאן והלאה עד פסוק יט התיקונים בסוגריים מרובעים הם על פי הגניזה, אלא אם צוין אחרת.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז". אוֹ "אֶרֶז", יָכוֹל אַף טוֹרֵף שֶׁל אֶרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵץ אֶרֶז"; הָא מָה הַדָּבָר? בַּקַּעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז וּכְמוֹ מָחוּק הָיָה! '''"וְאֵזוֹב"''', לֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, [וְלֹא אֵזוֹב בֵּית דִּקְלֵי,] וְלֹא {{ב|[...]|אפשטיין מציע שיש כאן השמטה כלשהי}}. אֵזוֹב תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, וְלֹא תָּלוּי בְּשֵׁם אַחֵר. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צִפּוֹר תְּלוּיָה בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, יַיִן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ – כָּשֵׁר לַנְּסָכִים! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא שם, יד]]. הורוביץ מגיה את נוסח הכ"י "לבן" ל"לכה".}}'''"וּשְׁנִי"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הַצְּבָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹלַעַת"! אוֹ 'תּוֹלַעַת שָׁנִי' זֶה {{ב|[לְכָה]|צבע מהצומח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּשְׁנִי"'''. הָא מָה הַדָּבָר? – הַ{{ב|שֵּׁנִי|אפילו שנשנה בו שימוש (שימוש חוזר)}} שֶׁבַּתּוֹלַעַת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלַעַת! {{הע-שמאל|ר' מאיר דורש שהפרה כולה תיעשה אפר, ושיתקיימו כל הדינים של שריפת הפרה (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] ת"ק טוען שהדבר המעכב היחיד בטקס השריפה הוא השלכת הארז, האיזוב ושני התולעת, ומיד אחרי ההשלכה ניתן לאסוף מעט מהאפר ולהזות על הטמאים.}}'''"וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"''', מִ{{ב|שֶּׁהִוא נוֹשָׂא לְהִבָּקַיע|כשהפרה מתחילה להיבקע}} – כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים; הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ה|ספרא אחרי מות פרשה ה ג,]] דרשה על [[ויקרא טז כו]], על טומאת המשלח את השעיר לעזאזל: שם כתבנו שהמסקנה היא שכיבוס הבגדים והטבילה הם דרך לטהרה, הנחוצה כדי לבוא אל המחנה אחרי שקיעת השמש - ואינם מצוות בפני עצמן. נראה שכאן הביטוי 'מפני מצווה' מכוון למצוות שילוח הטמאים המחייבת שלא להכניס למקדש טבולי יום - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה!]]}}'''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "וְאַחַר" וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ממ|ויקרא|טז|כו}} "וְאַחַר" וּבִיאָה; מָה "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה, אַף "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גירסת מדרש הגדול כאן בסוגריים נראית מושפעת מהרמב"ם, וגירסת הגניזה מובאת כאן בסוגריים מרובעים. כל מי שהיה מעורב בשריפת הפרה, אפילו אם שרף כזית מבשרה – נטמא ומטמא את בגדיו; אבל מי שהכין את המקום ("גת") שבו שורפים את הפרה והביא לשם עצים, ואף מי שהדליק את האש – אינם טמאים אם לא השתתפו בשריפה עצמה.}}('''"וְהַשּׂוֹרֵף אֹתָהּ"''', אֵיזֶה הוּא שׂוֹרֵף? – זֶה הַמְסַיֵּעַ בַּשְּׂרֵפָה, כְּגוֹן הַמְהַפֵּךְ בַּבָּשָׂר, וְהַמַּשְׁלִיךְ עֵצִים, וְהַמְהַפֵּךְ בָּאֵשׁ, וְהַחוֹתֶה גֶּחָלִים כְּדֵי שֶׁתִּבְעַר הָאֵשׁ, וְדוֹמֶה לָהֶן. יָכוֹל אַף הַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה וְהַמַּצִּית אֶת הָאוּר יְהֵא מְטַמֵּא בְּגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ", "אֹתָהּ" – כֻּלָּהּ; כְּשֶׁאָמַר "הַשּׂוֹרֵף" "וְהַשּׂוֹרֵף" – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת!) ['''"וְהַשֹּׂרֵף"''', יָכוֹל הַמַּצִּית אֶת הָאוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתָהּ" – "אֹתָהּ" כֻּלָּהּ. שֶׁאָמַר '''"הַשֹּׂרֵף"''' '''"וְהַשֹּׂרֵף"''' – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת.] {{הע-שמאל|קטע זה ממדרש הגדול אינו מצוי בגירסת הגניזה, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]], שאולי שם מקורו. מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם - אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים או בגדים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים ("זוחלים") כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}}('''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו"''', וְלֹא בְּגָדִים הַמְנֻגָּעִין! '''"בַּמַּיִם"''', '''"בַּמַּיִם"''', שְׁתֵּי פְּעָמִים; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְאָדָם טָעוּן טְבִילָה וְכֵלִים טְעוּנִין טְבִילָה, מָה אָדָם, טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ – אַף כֵּלִים, טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶן! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בַּמַּיִם"''' '''"בַּמַּיִם"'''; בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם טוֹבֵל – שָׁם יָדַיִם וְכֵלִים טוֹבְלִין! – בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִקְוֶה, אֲבָל בְּמַעְיָן – אָדָם טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ וְכֵלִים טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶם!) }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם קטן יכול להיות האוסף את האפר; וראו לעיל פס' ב, שהאוסף שעשה מלאכה אינו פוסל את האפר. וראו גם דברי ר"ע ב[[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי שם]] ו[[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] שקטן כשר גם להזות על הטמאים. לדעת ר' ישמעאל המסננת שבאמצעותה מסננים את אפר הפרה היתה מאבן, שאינה מקבלת טומאה. ר' עקיבא מכשיר גם בכברה מעץ; וראו את דעת ר' ישמעאל [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|בפרה ג יא.]] לעניין המבנה של הבור השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ו|שם ג ו]]. בשל החלונות המקיפים את הבור, אפילו אם הייתה טומאה בקיר הבור - תוכו לא נטמא.}}'''"וְאָסַף אִישׁ"''' – (לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן אוֹ לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "טָהוֹר".) [יָכוֹל יְהוּא כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּכֹהֵן עַד עַכְשָׁו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ"'''. שֶׁאָמַר "אִישׁ"] – רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אוֹ "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! '''"לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשֶׁל אֶבֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּשֶׁל עֵץ. וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. חוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד {{ב|[חוּרְרָהּ]|החור}} שֶׁל זוֹ, וְחוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד [חוּרְרָהּ] שֶׁל זוֹ – מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|לעניין חלוקת אפר הפרה לשלושה חלקים ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|שם יא]]. הביטוי "מקום טהור" נדרש שגם המקום של האפר יהיה טהור, ואפילו טומאת מדף פוסלת את האפר או את מי החטאת, ולכן אין לעבור איתם מעל שרץ, רוק, תנור, כיריים, או מעטן טמאים, וכן אפילו כלי של מי חטאת המוקף צמיד פתיל שהיה באהל המת פסול; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] [[ביאור:משנה פרה פרק י#משנה ד|ופרה י ד-ה.]]}} כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? [הָיוּ מְבִיאִין {{ב|מַעֲצֵבִים|קלל (כלי אחסנת) מי החטאת}} שֶׁל שַׁיִשׁ וְ]חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר... וְהִנִּיחַ" – אוֹסֵף הָיָה לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ['''"וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד?] – הָיָה רֹק נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה שֶׁרֶץ נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי (מעטן של) [מַעֲבָט שֶׁל עֲנָבִים], הַלָּגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ – פָּסוּל. הָיָה נֶסֶר מוּנָח עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְלָגִין שֶׁל חַטָּאת תָּלוּי בָּהּ - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה.]] החכמים דנו האם הפרה נטמאת מהמים או לא; אבל ר' אליעזר בן יעקב טוען שהמים פסולים, שהרי לא נשמרו כיאות - ולכן הפרה טהורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] הכל נאמנים על החטאת, דווקא בגלל חומרתה; ולכן אין צורך בשומר מיוחד; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה|פרה ה א.]]}}'''"וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר: הֲרֵי פָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה {{ב|עַל אֲתַר,|תוך פחות מ-24 שעות}} מַה הִיא? וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטַמֵּא אֶת בְּשָׂרָהּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לְכָךְ נֶאֱמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה": כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים – הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָן שְׁמוּרִים – אֵינָם מֵי נִדָּה! '''"לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ? הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ. אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לוֹמַר: הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. {{הע-שמאל|בן בג בג דורש את הפסוק על הפרה האדומה לפני שנשחטה. את מי החטאת מכינים בזריית האפר על המים ולא ההפך; הוא מכנה את האפר "נידה"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכח|ספרי קכח,]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ו|פרה ו א.]] בדיעבד הפרה כשרה אפילו אם לא היתה שחיטתה לשם חטאת; וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|בפרה ד ג.]]}}בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: "וְהָיְתָה... לְמִשְׁמֶרֶת" – אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. '''"לְמֵי נִדָּה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמַּיִם, אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר? אָמַרְתָּ "לְמֵי נִדָּה" – עַל הַמַּיִם תֵּן נִדָּה. '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ, וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת – לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המסיט את האפר או את הפרה לפני שחיטתה מטמא בגדים, וטומאתו מבחינה זו דומה לטומאת הזב; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] ראב"י קובע שהאפשרות להיטהר במי חטאת היא פריבילגיה לישראל. הנשים שנשבו במלחמת מדיין יוכלו להיטהר במים אלו לאחר שיתגיירו, שהרי גם גרים וגיורות נטהרים במי החטאת. וראו דברי בית הלל [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|בפסחים ח ח,]] שכל גר נחשב כטמא מת וחייב בהזאת מי חטאת בשלישי ובשביעי, וראו שם שלמעשה נהגו כבית שמאי.}}'''"וְכִבֶּס הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו"''', אִם הֵסִיט אֶת הַפָּרָה הֲרֵי זֶה טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּפָּרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ יוֹשְׁבִין שָׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָכֵן נֶאֱמַר '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' {{ממ|במדבר|לא|יט}}! אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי שֶׁאָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ שָׁם דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ: '''"אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' – מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית – מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אַף הַשְּׁבוּיָה – כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא, תְּהֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה! '''"וְלַגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר; '''"הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים! {{הע-שמאל|ההזאה אינה מצווה לשמה, אלא כדי להיפטר מהטומאה. על הכהן השורף את הפרה היו מזים מי חטאת מפרות קודמות, ומכאן שכדי לחזור ולשחוט פרה אדומה חייבים אפר מפרה קודמת וממנה לקודמתה; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג|פרה ג א.]] אפר הפרה אמור להיות רציף מימי משה ולהמשך הדורות!}}'''"חֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין {{ב|מִזּוֹ|מפרה זו}} {{ב|מִפְּנֵי זוֹ;|מפני 'חוקת עולם' - הטומאה, שנזכרה בפס' כא}} '''"לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעירה שדיני הטומאה והטהרה חלים רק על החיים, ומכאן שהמת עצמו אינו טמא, אלא הנוגע בו הוא שטמא. הדרשה מפנה לסיפור השונמית ([[מלכים ב ד]]), שבמותו - הוא נשאר טהור, אבל טימא את הכלים שבבית, וכשחזר לחיים אמנם הוא נשאר טהור, אבל נטמא מהכלים שהיו בבית, שנשארו טמאים. האימרה "מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני" נאמרת כביכול ע"י בנה של השונמית לכלי הבית, ע"י הבגדים של השורף את הפרה אל השורף עצמו; ע"י בגדי האוכל לנבלת העוף וכו'. חז"ל היו מודעים לאבסורד שבהלכות הטומאה והטהרה והדגישו אותו; וראו חלק מהדוגמאות הללו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ב|בפרה ח ב-ז,]] [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ד|בכלים ח ד]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ח|ובתוספתא פרה ח א-ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא! נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית טָמֵא! אָמְרוּ: בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית, כְּשֶׁמֵּת, כֹּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת – טָמֵא הָיָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחָיָה – הָיָה טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ. {{ב|חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ|הכלים שבבית}} – טִמְּאוּהוּ הֵם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; הֵן עַצְמָן – אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר – טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; וְהוּא עַצְמוֹ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ (מטלטלין) [מְשֻׁלְשָׁלִים] לַאֲוִיר הַתַּנּוּר בִּמְקוֹם (הנגע) [הַנָּגוּב] – טְהוֹרִין. צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר – נִטְמָא, אוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר נָגְעוּ בִּכְלִי חֶרֶס – טָמֵא; הֲרֵי אוֹמֵר וְכוּ'. מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפָּחוֹת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפָּחוֹת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאַתּוּ; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מַקְרָצוֹת נִמְשָׁכוֹת זוֹ בָּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וּבָהֶם גֻּמִּים מְלֵאִים מַשְׁקִים. נָגַע שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶם – נִטְמָא וְטִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת אֶבֶן מַסְמָא, וְהַמִּשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן – טָהוֹר. הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם – טִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים, וַאֲחוֹרֶיהָ טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, וְצָפוּ הַמַּשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה – נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קְעָרָה, נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהָ; חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר. הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֶרֶת לַטַּבְלָא: מְטַמְּאֶיךָ וְכוּ'. {{הע-שמאל|העובר המת אינו מטמא את אמו, אבל מטמא את המיילדת אם היא נגעה בו. המיילדת מטמאת בתורה את האם במגעה בה. גם האם אומרת למיילדת "מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני". הנוגע בשיניים שנפלו מעצמות המת, או בצפורנים שנפרדו מהגופה אינו מטמא; אבל אם הן מחוברות לגופה הנוגע בהם נטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ג|אהלות ג ג.]]}}'''"הַנֹּגֵעַ... וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב"''' - [בֶּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בַּחֶרֶב,] פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ! וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ [שֶׁל אִשָּׁה], שֶׁהִיא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַנֹּגֵעַ"'''. יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה? אָמְרַתְּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''' – פְּרָט לָזֶה. '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''' – פְּרָט לַנּוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא"'''. {{הע-שמאל|אם נגע בחתיכה קטנה מכזית מבשר המת אינו נטמא, כי אדם מתחיל להקרא כך כשהגיע ברחם אמו לגודל כזית. הנוגע או הנושא עצם, אפילו קטנה מכזית, בגודל כשעורה – טמא (אמנם אין העצם הקטנה מטמאת באהל), כך גם הנוגע בשלולית דם שיש בה רביעית או בדם תבוסה שניגר בזמן המוות, ובעצם שנחתכה מן החי עם הבשר שעליה; וראו ([[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]) ה'פסוק' המופיע בגרסת הגניזה "או בדם", הוא כנראה פרפרזה על לשון "או בעצם אדם".}}'''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. הָא מָה הַדָּבָר, {{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?|מאחר והפסוק ריבה ומיעט, מה ההגיון ההלכתי?}} אָמְרוּ: כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא, שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת; וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְעֶצֶם"''', הָא מָה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? אָמְרוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת; מִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מִן הַחַי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם אָדָם"''' – מָה אָדָם, שָׁלֵם – אַף עֶצֶם, שָׁלֵם. אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹגֵעַ בְּמֵת וּבְעֶצֶם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ [בְדָם]". (יכול אמר? שוב:) [יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? שׁוּב:] "בְּדָם". כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם? שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִית רְבִיעִית. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶפֶשׁ"'''. יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד; וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"''' {{ממ|ויקרא|כא|יא}}. {{הע-שמאל|דם של קטן מטמא באהל אפילו אם אין בו רביעית, אם מדובר בכל דמו של הקטן שמת.}}וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"'''. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ? אָמְרַתְּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יָמוּת"'''. [אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה?] רַבִּי (שמעון) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר: רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית מִן הַחַי שֶׁבְּלָלוּ זֶה בָּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית – זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אָמַר: הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי! {{הע-שמאל|אם נוצרה מתחת לגופה שלולית דם בכמות של רביעית – הנוגע בדם טמא, אפילו אם לא ידוע כמה ממנו יצא אחרי המוות; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג ה.]]}}אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף. וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם – אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהַמְנַטֵּף מִצְטָרֵף. {{הע-שמאל|לאחר שהגדיר הדרשן את כמויות הדם או העצמות המטמאים, הוא דורש את דרך העברת הטומאה: טומאת מגע וטומאת אהל מפורשות בפסוק. אלעזר בן מתיא דורש "וטמא שבעת ימים" שגוף המת מטמא גם את נושאו. ר' שמעון מנסה ללמוד טומאת משא בקל וחומר מנבילה, אבל טומאת נבילה חלה רק עד הערב ואילו כאן מדובר בטמא מת, שטומאתו לפחות לשבוע. ר' אלעזר טוען, כר' עקיבא, שאין היררכיה בין הטומאות ולכן לא ניתן ללמוד את טומאת המשא של המת בקל וחומר, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}}אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיְּטַמֵּא הַמֵּת אֶלָּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל. וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''', לְרַבּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם נְבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל - הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל - אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: מַה מַּשָּׂא נְבֵלָה, עַד הָעֶרֶב – אַף מַשָּׂא הַמֵּת, לֹא יְהֵא אֶלָּא עַד הָעֶרֶב! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אַחַר (שהורית) [שֶׁהוֹדֵיתָ] שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אִם לֹא חָלְקָה תּוֹרָה מַשָּׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּחֲלֹק מַשָּׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: כָּל כָּךְ מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה {{ב|אֶפְשָׁר לְךָ לִחְיוֹת|אינך יכול להבין את הדין}}? בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק {{ב|וְקוּלִיתוֹ|עצם קטנה. בגירסת הגניזה "וטליתו"}} שֶׁל מֵת - מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵין מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא! וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל נִבְלַת הַמֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, לֹא תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''' – לְרַבּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמא הרוצה להיטהר חייב להתרחק מהמת, ואינו יכול להיטהר כל עוד הוא נוגע בו. ההזיה הראשונה היא לא לפני היום השלישי, והשנייה היא לפחות ארבעה ימים מאוחר יותר; אין להזות פעמיים ביום השביעי ואין להזות בלילה ([[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה יא|פרה יב יא.]])}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ'''", יָכוֹל דָּבוּק לַמֵּת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! אִי בַּשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁבִיעִי"! אִי בַּשְּׁבִיעִי, יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! {{הע-שמאל|בין הזאת היום השלישי וההזאה ביום השביעי אין היררכיה, כי מחד הזאת השלישי קרובה יותר לטומאה, ומאידך הזאת השביעי משלימה את מערכת ההזאות; לכן נאלץ הכתוב לומר "'''ביום''' השלישי '''וביום''' השביעי".}}יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה; תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַטֻּמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לַטָּהֳרָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"; יִלָּמֵד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁבִיעִי וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁלִישִׁי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטָהֳרָתוֹ, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". {{הע-שמאל|ההזאות אינן דווקא מיד ביום השלישי מהטומאה, וכן הזאת היום השביעי יכולה להתעכב גם למועדים מאוחרים יותר, אבל אין הטמא נטהר בלי ההזאות.}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'''", יָכוֹל סָמוּךְ לַמִּיתָה? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁלִישִׁי". אִם לוֹמַר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַמִּיתָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "שְׁלִישִׁי"? שֶׁאֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה! יָכוֹל הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לַשְּׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁבִיעִי"; אִם לוֹמַר שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי? אֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי! יָכוֹל אִם לֹא הֻזָּה טָהוֹר? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "אִם לֹא יִתְחַטָּא... לֹא יִטְהָר"! {{הע-שמאל|ההזאה נעשית בזריקה של המים ולא בנגיעה בגוף המיטהר.}}יָכוֹל שֶׁבָּא לְטַעֲנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא חִטּוּי! יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי כִּזְרִיקָה? אָמַרְתָּ: "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". בְּהַזָּיָה הוּא טָהוֹר, אֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶצְבַּע! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בכפילות, לכאורה, בין פס' יג לפס' כ. היא מראה שאין ללמוד מהמשכן למקדש או ההפך, כי למשכן ולמקדש יש צדדים חמורים זה לעומת זה: המשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה ע"י משה והמקדש לא, ומצד שני קדושת המקדש חמורה כי היא חלה לעולם.}}"'''אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''", הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ: מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי זֶה עָנוּשׁ כָּרֵת – מִקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַזָּיָה – תֹּאמַר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה? אָמַרְתָּ "'''מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''": יִלָּמֵד מִשְׁכָּן מִמִּקְדָּשׁ: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן – מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת. קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת – מִשְׁכָּן, שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּיָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם – תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה? אָמַרְתָּ "'''אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! {{הע-שמאל|עונש הכרת לנכנס טמא בזדון למקדש כולל הפרדה של גורלו מגורל שאר הציבור, ואינו מקרין עליהם; וראו לדוגמא גם לעיל [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק יב|בדרשה לפרק ט פס' יב.]]}} ("'''וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא'''" – מְזִידָה. "'''מִיִּשְׂרָאֵל'''" – וְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם. {{הע-שמאל|כאמור לעיל פס' יב, הזאת המים על הטמא נעשית בלי לגעת בגופו. עונש הכרת לנכנס בטומאה במזיד למקדש חל גם על דרגות טומאה נמוכות יותר: על מי שהתחיל בתהליך הטיהור והוזה פעם אחת, על מי שלא טבל לאחר שהוזה, על טבול יום ועל מחוסר כיפורים. כל הקטע בסוגריים, אינו בגירסת הגניזה וכנראה אינו מספרי זוטא.}}"'''כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו'''" – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ 'זְרִיקָה אָמַרְתִּי, לֹא חִטּוּי!' "'''טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''", הָא לָמַדְנוּ שֶׁטָּמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּמֵזִיד – שֶׁהוּא בְּהִכָּרֵת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה",) וְאֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא {{ב|מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר|שנאמר "ולא יתחטא"}}. כְּשֶׁאָמַר "'''טָמֵא'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְלֹא שָׁנָה. "'''טָמֵא יִהְיֶה'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "'''עוֹד'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ! "'''טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – וְלֹא הֵבִיא כִּפּוּרָיו; הָא רִבִּיתִי לְכֻלָּן [בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה, בַּהֲבָאת חַטָּאת וּ]בְּהִכָּרֵת! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה סוגי טומאות שונים, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א-ד,]] כדעת ר' עקיבא. לגבי שיעור "מלוא מקדח" ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה יב|כלים יז יב]].}}'''"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל"''', אִם לוֹמַר 'אָדָם' – פְּרָט לִנְבֵלָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אָדָם"? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַמִּנְיָן, וְרֹבַע מֵרֹב גִּדּוּלֵי גְּוִיָּה – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבָאֹהֶל. וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ; כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חֻלְיָא אַחַת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|[כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. מְלוֹא מַקְדֵּחַ שֶׁאָמְרוּ]|השלמה על פי המשנה}} מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נֵירוֹנִית, וּמְלֹא (עקבו) [נוּקְבּוֹ] שֶׁל עֹל הַשָּׁרוֹנִי. {{הע-שמאל|גם אם המוות לא היה באוהל, אלא הכניסו את הגופה לאוהל אחרי המוות – האוהל ותכולתו נטמאים. ואם אחר כך נכנס לשם אדם או כלי – גם הם נטמאים. אם יש יציאה מהאוהל, ובה נמצא אדם או כלים – האדם והכלים נטמאים גם הם; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ו|אהלות ג ו,]] אבל אין הטומאה יוצאת מהפתח החוצה. עצם הכוונה להכנס לאוהל ("מרחוק") עדיין אינה מטמאת, אבל אם הכניס לאוהל המת אפילו חלק מגופו ("מקצתו") – האדם הנכנס טמא. הטומאה אינה נשארת באוהל או בקבר אחרי שהמת פונה ממנו, ולכן אם נכנס לאוהל אדם לאחר שהמת הוצא משם הוא אינו נטמא. כוך קבורה שאין בו פותח טפח (בלשון המשנה "נפש אטומה"), הנוגע בו טמא טומאת ערב (לא שבעה ימים) – מכל כיוון שנכנס למערת הקבורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|ספרי קכו]] [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|ואהלות ז ב.]] ר' יוסי לומד שקבר חדש אינו מטמא, כי רק המת מטמא באמצעותו – מהכפילות "בקבר", ור' עקיבא מסיק זאת מטומאת האהל.}}הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבָאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – בָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו; [אֵי] זֶה הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו? אָמְרוּ: מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֵּפֶל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. '''"הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה – בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמְּאָה, {{ב|[וְאֵינוֹ מְטַמֵּא]|הגהה על פי פירוש 'זית רענן'}} מֵאֲחוֹרָיו. אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה – אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. אִם קוֹרֵא אֲנִי "הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", יָכוֹל מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל". אִי "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל" – בְּכֻלּוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּמִקְצָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּאֹהֶל"! '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – מָה הָאֹהֶל, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם; אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה מִשָּׁם. מָה אֹהֶל סָתוּם, {{ב|הַנּוֹגֵעַ בּוֹ|מבחוץ}} מִכָּל צְדָדִין טָמֵא – אַף קֶבֶר סָתוּם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין {{ב|טָמֵא|טומאת ערב}}. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "הַנּוֹגֵעַ בַּקֶּבֶר", יָכוֹל אַף {{ב|בְּקֶבֶר חָדָשׁ|שעדיין לא נקבר בו אדם}}? אָמַר שׁוּב "בַּקֶּבֶר"! אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל", מָה {{ב|אֹהֶל|טמא}}, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה! [אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה!] {{הע-שמאל|את הדרשה הזאת לומד ר' יצחק [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|בספרי קכו]] מהשוואה לבית המנוגע. כאן לומדים זאת מהביטוי "התורה". מנגד עומד המיעוט מהמילה "זאת". וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח|אהלות ח א.]] הדרשה מרחיבה את המונח "אהל", וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות]] את משמעות ההרחבה הזאת.}}'''"הַתּוֹרָה"''', תּוֹרַת הָאֹהֶל – תּוֹרַת כָּל הַמַּאֲהִילִין! אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת [הַשׁוּחִים] וְהַמְּעָרוֹת, (הַמִּנְהָרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים) [הַגִּהוּרִים וְהַשִּׁנַּנִּים], וְהַשְּׁקָפִין וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה {{ב|שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ|כותל שהוטה ולא נבנה נטוי, והמת מתחתיו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח#משנה ד|אהלות ח ד-ה:]] כלי עבודה גדולים חוצצים בפני הטומאה, צמחים התלושים מהקרקע חוצצים בפני הטומאה; אבל אם הם עדיין מחוברים אליה – לא; וראו שם גם לעניין חפצים ובעלי חיים המתעופפים באויר, שאינם נחשבים אהל, וכן קרח וכו', העומדים להתמוסס.}}שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרָה"''' – רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה [יָם], נָפָה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ (וְהַפֻּלְחָן) [וְהַפּוּחְלָץ], וְהַפַּלְצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת – שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמַר '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. (שֶׁמּוּכָן) [שֶׁשָּׁכַן], אֶת מָה מְרַבֶּה? חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטוֹלִית הַמְּנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אֶת מָה מְרַבֶּה? (בִּצַּת) [כִּפַּת] הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת"! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תכולת הכלים השונים נטמאת באוהל המת, חוץ מכלי חרס וכלי מלח שהיו מכוסים בצמיד פתיל, וכן כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים וכלי אבן וכו'. בית הלל דרשו זאת מ"כל כלי", ובית שמאי רצו ללמוד זאת מקל וחומר, אבל בית הלל פסלו את הק"ו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א]] [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|וספרי קכו.]]}} '''"וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ"''', הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. אֵלּוּ כֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל? כְּלִי חֶרֶשׂ, וּכְלִי {{ב|נֶתֶר.|מלח}} {{ב|כְּלִי גְּלָלִים|מניין גם}}, וּכְלִי אֲבָנִים, וּכְלִי אֲדָמָה, וּכְלִי חַרְסִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי... וְכֹל כְּלִי" לְרַבּוֹתָם – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמַר לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וּמַה כְּלִי חֶרֶס וּכְלִי נֶתֶר, שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל; אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל? {{הע-שמאל|אלמלא הפסוק היה מקום להניח שדווקא כלי חרס מצילים בצמיד פתיל, כי דווקא הם עשויים להיטמא; שהרי החמור אינו נטמא, ואילו האוכף שלו נטמא מיד עם כניסתו לבית המנוגע, ואילו אדם שנכנס לשם – הוא נטמא מיד אבל יכול להציל את בגדיו מטומאה אם יצא מהבית בפחות מזמן אכילת פרס; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] המסקנה היא שדווקא מפני שהנכנס לבית נטמא בעצמו – הוא יכול להציל חפצים שונים מטומאה.}}(אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ:) [אָמְרוּ, הָיוּ תַּלְמִידִים {{ב|אֲדוּמִים|מדרום יהודה}} לְבֵית שַׁמַּאי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. אָמְרוּ לָהֶן:] צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה לְהַצִּיל! וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – {{ב|[לֹא]|הגהה על פי הקטע הבא}} יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים מִיָּד? הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? אָמְרוּ לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל; וְכֹל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! {{הע-שמאל|מדובר על מחט וטבעת טהורים שנמצאו בחבית שהיתה סגורה בצמיד פתיל באהל המת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט|כלים ט א.]] אם נמצאו בתוך החבית – הם טהורים. אם נמצאו במכסה שהוסר מהחבית הם עדיין טהורים, אבל אם נמצאו מחוץ לחבית לאחר פתיחתה הם טמאים.}} אֵין בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁהוּא|מחט או טבעת}} בְּתוֹךְ הֶחָבִית; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה; (בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית מִנַּיִן) [וּמִנַּיִן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה {{ב|לְמַעְלָה|מחוץ}} מֵאֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית?] תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". (מִנַּיִן אַתָּה) [יָכוֹל שֶׁאֲנִי] מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָּׂפָה (וְלִפְנִים) {{ב|[וְלַחוּץ]|מעל החבית שנפתחה. השורה הזו על פי הגהת אפשטיין}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]] לעניין המאור (חלון לתאורה) ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יג|אהלות יג א-ד:]] אם יש שימוש לחור שבקיר, שיעור החור תלוי בדרך שבה נעשה: אם החור המקורי נעשה בידי אדם למאור ונסתם בחלקו – מחמירים ומטמאים גם חור קטן, המכונה "שיירי המאור". אם החור נוצר מעצמו, כגון בגלל קורוזיה או בגלל טעות בבניה – שיעורו לדעת בית הלל גדול יותר – כפותח טפח, ולדעת בית שמאי שיעורו כלשהו. לעניין החור שבדלת ראו שם משנה ג, שם מוחלפים שמות החולקים; כאן מודים גם בית שמאי שהשיעור הוא פותח טפח, כי מטרת החור היא שיוכלו להכניס לתוכו מפתח.}}[בַּמֶּה מַקִּיפִין בְּצָמִיד וּפָתִיל? בְּסִיד וּבְגִבְסַס וּבְטִיט וּבְצּוֹאָה, בְּשַׂעַף] (בְּשֶׁפֶךְ) וּבְשָׂרָף בְּשַׁעֲוָה וּבְזֶפֶת וּגִסְטְרוֹן. "פָּתוּחַ", כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ – טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר; אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר... הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינָהּ לְבֵין בֵּיתָהּ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֶרְתָּהּ, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהֵגִיפוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ - שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. {{ב|גַּרְדִּי|אורג}} שֶׁחָפַר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְכַר אוֹ לְ{{ב|אִסְפָּטִי|כלי אריגה}} – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: חוֹר הַדֶּלֶת מַהוּ? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ: מַה שּׁוֹנֶה? אָמְרוּ לָהֶן: שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. {{הע-שמאל|הדין של תנור מטוייח דומה לדיני החור בקיר או בדלת: גם כאן מבחינים בין מקומות שלא טוייחו בכוונה בידי אדם לבין מקום לא מטוייח שנוצר מעצמו ע"י נשירת הטיח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ה#משנה ח|כלים ה ח,]] שהתנור המטוייח שיש חול בין החרס שלו ובין הטיח – חסין מפני הטומאה. לעניין החור בעין התנור (בתחתיתו שממנה מוציאים את האפר) ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח,]] שם נוספה מחלוקת חכמים ור' יהודה האם הכוש (המצת של התנור) דולק או אינו דולק; אם החור לפחות בגודל האמור – התנור והחבית פסולים לשימוש ולכן אינם מקבלים טומאה.}} בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים שֶׁחֵרְרוּם שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. מִי שֶׁהָיָה טָח בַּתַּנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּא; וּבִזְמַן שֶׁפֵּרַע מֵעַצְמוֹ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא כּוּשׁ דּוֹלֵק. נִקַּב מִצִּדּוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא (צִדּוֹ) [כּוּשׁ] דּוֹלֵק; נִכְנָס מִן הַצַּד – נִכְנָס, מִן {{ב|הָאֶמְצַע|מלמעלה}} – אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. [מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִצָּה שֶׁל קָנֶה, מִן הַצַּד נִכְנָס וּמִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס וּמִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס.] מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא (מִידָּה) [מִצָּה] שֶׁל שִׁיפוֹן; מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. {{הע-שמאל|מכסים של כדי נוזלים שיש בהם חור כלשהו או שנסדקו – נפסלו לשימוש והם ותכולתם טהורים, למרות שאין להם צמיד פתיל. כלומר השמן שבכד טהור אם הוא בכלי סגור היטב בצמיד פתיל – וכן בכלי מכוסה במכסה סדוק. הוא נטמא במצבי הביניים: אם הוא בכד פתוח או בכד המכוסה במכסה שלם בלי צמיד פתיל; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ג|כלים ג א.]]}}כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחֵי – הֲרֵי אֵלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר "צָמִיד פָּתִיל", מָה אֲנִי מְקַיֵּם "פָּתוּחַ"? לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אדם שהאהיל על המת למדנו מ"כל הבא אל האוהל" (פס' יד). אם גופת המת האהילה על הטהור שהיה מתחתיה – גם אז האדם טמא, שנאמר "יטמא שבעת ימים".}}אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת – טָמֵא; וּמִנַּיִן אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] בניגוד למשנה, הדרשה שלפנינו מחמירה גם בדופק דופקין. הגולל הוא האבן שעל המת, וכן האבן הסותמת את כוך הקבורה וכן האבן הסותמת את מערת הקבורה בכלל. הדופק הוא האבן המחזיקה את הגולל.}}'''"פְּנֵי הַשָּׂדֶה"''' – זֶה פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַגּוֹלֵל; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַדּוֹפֵק; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק! '''"בַּחֲלַל חֶרֶב"''' – בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יא.}}וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הַנֹּגֵעַ"''' (פס' יג). יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? אָמַרְתָּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''', (פס' יב) – פְּרָט לָזֶה! {{הע-שמאל|למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד:]] ר' אליעזר מטמא גם את הנושא את הגולל, ולא רק את הנוגע בו או את הנמצא עם הגולל באוהל. לדעתו ניתן להסיק בקל וחומר מטומאת נבלה, שמטמאת במגע ובמשא: כיוון שטומאתה קלה מטומאת הדופק, המטמא גם באוהל – הרי שגם הוא מטמא במשא; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|תוספתא אהלות ג ד.]]}}'''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה; אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, תֹּאמַר בַּגּוֹלֵל, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה? {{הע-שמאל|ר' יהושע סבור שסוכה הפתוחה למערת הקבורה אמנם טמאה ומה שבתוכה נטמא מהאוהל שבסוכה, אבל המסיט אותה אינו נטמא. בכך הוא רואה תקדים לטענה שיש טמאים במגע ובאוהל ולא במשא, ובאותה קטגוריה הוא מונה את הגולל והדופק, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד;]] אבל ר' אליעזר חולק גם כאן, וטוען שהסוכה טמאה טומאת אהל - וגם במשא, ושהמסיט את הסוכה הנטויה על הקברים נטמא.}} אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא סֻכָּה שֶׁהִיא עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: מַה הִיא? – אַגִּיד לְךָ: סֻכָּתְךָ מַה הִיא? אִם יֵשׁ לָהּ {{ב|פֶּתַח|חוץ מהיציאה לקברים}} – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה! {{הע-שמאל|ר' עקיבא סבר שר' אליעזר למד מדין המטמא במגע אל דין הנושא, וטען שאי אפשר ללמוד כך כי יש דברים המטמאים רק במגע ולא במשא; אבל ר' אליעזר הסביר לו שאת טומאת המשא של הגולל והדופק הוא לומד מכך שהם מטמאים באהל, וטומאת אהלים נדירה יותר מטומאת משא, שהרי זבים וזבות, נידות ויולדות טמאים טומאת משא ולא טומאת אהל!}}נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר, אֶת מִי רִבְּתָה תוֹרָה: טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא? בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁרִבְּתָה תוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע מִטֻּמְאַת מַשָּׂא, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, הַבֶּגֶד שֶׁל מֵת – {{ב|מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.|אבל לשיטת ר' אליעזר שלוש הדוגמאות הללו מטמאות גם במשא.}} וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע, מְרֻבֶּה – יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, מְמֻעָט? אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה הַתּוֹרָה: אוֹ טֻמְאַת מַגָּע, אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא אוֹ טֻמְאַת אֹהֶל? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁרִבְּתָה הַתּוֹרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל: זָבִין וְזָבוֹת יוֹכִיחַ! נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת מְטַמְּאוֹת בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל; אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל, הַמּוּעָט – לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמְרֻבֶּה? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מודה שיש הגיון עקבי בדברי ר' עקיבא, שלדידו הגולל אינו מטמא במשא, כמו בגדי המת; אבל מבקש שיוכיח לו גם לפי שיטתו שלו, שלפיה בגדי המת מטמאים גם במשא. ר' עקיבא מנסה להוכיח כך: קנה נייד המונח מעל המשקוף והמת מתחתיו – גורם לכל הבית להיטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יד#משנה ג|אהלות יד ג.]]) לדעת ר' עקיבא הקנה, המטמא באהל, אינו מטמא בהיסט ובמשא, והוא דימה את הקנה לגולל ולדופק; אבל ר' אליעזר כפר גם כאן, ולדעתו גם הקנה מטמא במשא, ולכן הוא ביקש הוכחה אחרת. וזאת הטענה של ר' עקיבא: טומאת הזב חמורה יחסית לטומאת המת, כי הזב מטמא משכב ומושב, והמת לא; אבל זב שהחזיק אדם טהור אינו מטמא אותו, אלא רק אם אחז הזב תרומה או מע"ש הם נפסלים; ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ה|תוספתא זבים ה א.]] האנומליה הזאת מוכיחה לדעת ר' עקיבא שכל ענייני הטומאה אינם ערוכים בדרך היררכית, ולכן אין מקום למסקנות של ר' אליעזר לעניין טומאת הגולל והדופק במשא.}} [אָמַר לוֹ: הֱשִׁיבֹתָ {{ב|עַל יָדֶיךָ|לפי שיטתך}}, הָשֵׁב עַל יָדַי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדֶיךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי.] הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. [הַמַּכְנִיס יָדוֹ {{ב|עִם|מתחת}} הַמַּשְׁקוֹף, מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.] {{ב|(עַל) [שָׁלַח] הַקָּנֶה וְהֵסִיט|הניח ידו על הקנה והסיט אותו}}? וְכָפַר זֶה בָּזֶה. {{ב|אָמַר לוֹ|ר' אליעזר לר' עקיבא}}: הֵשִׁיבוֹתָ עַל יָדֶיךָ, הֲשִׁיבֵנִי עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי; אָמַר לוֹ: אַתָּה כּוֹפֵר {{ב|שֶׁלֹּא יְטַמֵּא|הקנה}} בְּמַשָּׂא, וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר! וּמָה אִם הַזָּב, שֶׁיָּצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים אֶלָּא לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין – הַמֵּת, שֶׁלֹּא יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים {{ב|[אֶלָּא]|ע"פ הורוביץ}} לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים? {{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שאין להשוות את טומאת המשא לטומאת המגע, שהרי כלים שהוסטו ע"י המת אינם נטמאים, אלא עדיף להשוות את טומאת האהל לטומאת מגע, והשוו לדבריו [[ביאור:תוספתא/אהלות/טו#ח|בתוספתא אהלות טו ח.]]}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִזָּדְקֵק לְכָךְ; אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין {{ב|(טְמֵאִין) [טְהוֹרִים]|הגהה על פי משנה זבים ד,ו}} – מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ לְמַשָּׂא, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] הדרשה חוזרת ומצטטת את המשנה, ומנסה להכריע את ההלכה כר' אליעזר מהמסורת שמביא ר' שמעון אחי עזריה, אבל ר' יהושע טוען גם הוא למסורת, שרק אם נדבק לגולל עפר מבית הקברות הוא מטמא במשא, ואילו גולל נקי אינו מטמא במשא; ואכן ר' יהודה תומך בטענה שאין להסיט את עפר בית הקברות במקל, כלומר הסטתו מטמאת אפילו אם לא נגעו בעפר.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא טָמֵא! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כֵּן הָיִינוּ {{ב|מִתְקַלִּים|מתקשים}} בָּ{{ב|הָר הַזֶּה|דעת ר' יהושע}}: אֵין מְסִיטִין עֲפַר קְבָרוֹת [בָ{{ב|אָבָיִּן|אתי חפירה}}], וְאֵין מְסִיטִין עֲפַר בֵּית הַפְּרָס בְּמַקֵּל! {{הע-שמאל|מעשה המסייע לר' יהושע: הגברים הסיטו את הגולל ועשו את פסחיהם, מכאן שהסטת הגולל אינה מטמאת! המעשה מעיד כבדרך אגב שהנשים לא עשו באותה שנה את הפסח, והעדיפו שהגברים יעשו אותו בטהרה.}}רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּבֵית דָּגוֹן שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁמֵּת שָׁם מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְהָלְכוּ הַנָּשִׁים וְקָשְׁרוּ הַחֶבֶל בַּגּוֹלֵל וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִכְנְסוּ הַנָּשִׁים וְקָבְרוּ אֶת הַמֵּת, וְהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בְּטָהֳרָה! {{הע-שמאל|אם חזר למקום שבו התחיל את החריש, והתחיל לחרוש משם בכיוון הפוך, ונמצאה עצם אדם בתלם השני – התלם הראשון אינו בית הפרס; אם חרש שתי וערב ונמצאה עצם – כל השטח החרוש הוא בית הפרס; אם בין תלם למשנהו עבר חצי יום – המחרשה התנקתה כאילו ניער אותה, והחריש של הבוקר אינו בית הפרס; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק יז|אהלות יז א-ב,]] שם לא מופיעה דעת בית שמאי.}}[רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ עוֹשֶׂה! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי רַבִּי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ:] בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנָה כְּאַחַת – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה; חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס [שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס?] שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם, וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב – זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס? שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם – אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.|אבל לא יותר.}} {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר גם דופק דופקין (אבן המחזיקה אבן גדולה יותר, והיא מחזיקה את הגולל) טמא; רשב"ג חולק עליו בעניין זה; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד,]] כרשב"ג.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא; אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק? שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינוֹ – הַשֵּׁנִי נוֹפֵל! אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דָּפְקֵי דָּפְקִין טָהוֹר! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אשה יכולה לקדש את המים ע"י פיזור האפר עליהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ד|פרה ה ד,]] דעת ר' יהודה. יש לפזר את אפר הפרה, ולא אדמה ממקום השריפה או סיד; אבל אם היו רגבי אדמה שיש בהם גם חלק מהאפר – יכולים לקדש בהם. הכלי של מי החטאת ("קלל") צריך להיות שלם, ואת האפר צריך אדם להניח בו בעצמו, ולא הרוח.}}'וְלָקַח' – '''"וְלָקְחוּ"''', אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה לְקַדֵּשׁ. '''"עָפָר"''' – פְּרָט לְסִיד; '''"מֵעֲפַר"''' – פְּרָט לְחַרְסִית. 'שְׂרֵפָה' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפֵּרְחַתּוּ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵגִיפוּ וְלֹא מֵרְחוּ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצָת עָפָר, שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"'''! {{הע-שמאל|מי החטאת צריכים להיות ראויים לשתיה, ונובעים ממעיין – לא מי בור או באר; וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]] לפסילת כלי המחובר לקרקע ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ז|פרה ה ז.]]}}['''"וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים"''' – מַיִם שֶׁהֵן חַיִּים עֲלֵיהֶם. פְּרָט לִמְלוּחִים וְלִ{{ב|מְלוּגִין|מים חמים}} וְלִמְתוּקִין.] '''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|לְמֵימֵי תַּעֲרֹבוֹת,|מים מכמה מקורות}} [{{ב|קַלִּרֹהֵָא|Kallirrhóē - מעיינות חמים ליד ים המלח}}]. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט] {{ב|לְמֵימֵי מַשּׂוּאוֹת,|מים ששימשו לכביסה}} וְלַמַּבּוּעַ {{ב|(הַפּוֹסֶלֶת) [הַפּוֹסֵק]|מעיין שלעיתים מפסיק לנבוע}}. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|(לַכִּנּוּף) [לְנֶטֶף]|מים עומדים}} {{ב|וְלַמַּבּוּעַ הַחוֹלֵט|מים חמים כגון חמי טבריה}}! '''"אֶל כְּלִי"''' – בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּקַרְקַע. מִכָּאן אָמְרוּ: מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע – אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵין צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵין פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים; וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע – מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה וכו' עד וּמַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את ההזיה עושים ע"י האיזוב, יש להשתמש במספיק מים כדי שיוכל לטבול בהם את האיזוב, ושישארו מים גם אחרי טבילת האיזוב. אין לשפוך את מי החטאת על האיזוב, אלא יש לטבול אותו בהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב|פרה יב א-ב.]]}}'''"וְלָקַח אֵזוֹב"''' – בְּאֵזוֹב מַזִּין, וְלֹא בַּקֵּיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. '''"וְטָבַל"''' – וְלֹא הַמַּסְפִּיג. '''"בַּמַּיִם"''' – וְלֹא הַמְעָרֶה; אָמְרוּ: מַסְפִּיגִין לִטְבִילָה וְאֵין מַסְפִּיגִין לְהַזָּיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מַסְפִּיגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י.]] יכולה אשה לכוון את פעולת הקטן, בתנאי שהוא יעשה את כל שלבי ההזאה בעצמו; והשוו ליחסים בין כהן לחכם בענייני נגעים [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א;]] לעיל פס' יז ראינו שאשה יכולה לקדש את המים בזריית האפר, אבל היא אינה מורשית להזות על הטמאים.}}'''"אִישׁ טָהוֹר"''' – "אִישׁ" פְּרָט לְאִשָּׁה. אוֹ "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! אָמְרוּ: מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן – וְהוּא מַזֶּה; אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ. אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה! ['''"וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל"''' – {{ב|זֶה הָאֹהֶל|אוהל יריעות}} שֶׁהוּא טָעוּן הַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א|אהלות א א;]] מה הוא האורך המקסימלי של שרשרת הטומאה? לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/א|תוספתא אהלות א א.]]}}'''"וְעַל הַכֵּלִים"''' – אֵלּוּ הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה.] '''"וְעַל כָּל הַכֵּלִים"''' – רִבָּה. אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נוֹגְעִים בְּמֵת, {{ב|(שיגעו) [שֶׁיָּגוּרוּ]| שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} בְּכֵלִים אֲחֵרִים. (אינו) [מִכָּאן] הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת – אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. [אַרְבָּעָה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁנַיִם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.] כֵּיצַד שְׁנַיִם? אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. אָדָם בֵּין הַכֵּלִים – גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה. וְאָדָם בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים, וְכֵלִים מִבָּאָדָם: שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם. חֹמֶר בָּאָדָם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע – הֵם אַרְבָּעָה, אֵינוֹ בָּאֶמְצַע – הֵם שְׁלֹשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: [כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת שִׁבְעָה – מִטַּמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב,] כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת עֶרֶב – טָהוֹר בְּזָב מִכְּלוּם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הזבים וכו' הם גם טמאי מת – ניתן להזות עליהם ולטהר אותם מטומאת המת למרות שהם עדיין טמאים בטומאות אחרות. לעניין הכוונה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב.]] הטבילה דומה לשקיעת השמש: היא צריכה להיות לכל הגוף בבת אחת, והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור פרק ד ז.]]}}'''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. '''"וְרָחַץ בַּמַּיִם... וְטָהֵר בָּעָרֶב"''' – מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף הוּא כְּשֶׁיָּבֹא כֻּלּוֹ בַּמַּיִם – וְטָהֵר. }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נשארה בקלל רק רטיבות, ואין בו מים המספיקים להזאה – הרטיבות אינה מטמאת במשא אלא רק במגע. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכט|ספרי קכט,]] שם חילקו בין טומאת אוכלין לטומאת גוף המזה ובגדיו.}}'''"וּמַזֵּה מֵי נִדָּה"''' – מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים; וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה"'''? – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 'הַנֹּגֵעַ' – '''"וְהַנֹּגֵעַ"''' – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל| מי חטאת שעדיין לא הוזו ("לא עשו מצוותן") מטמאים את המזה שנטהר לחטאת, ונגע במים בידיו; אבל אם לא נגע בהם בידיו, אלא רק ברגליו או בשאר גופו – המזה טהור. ואילו אם נגע בהם כהן הטהור לתרומה - הוא נטמא; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ח|פרה ט ח.]] מי חטאת שעשו מצוותם (שהזו אותם), לדעת בית שמאי אינם מטמאים כלל, ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ג|עדיות ה ג;]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ד|פרה יב ד,]] שנראה מתאים לשיטתם. לדעת בית הלל, וכן כאן, המים אמנם אינם מטמאים כהן שנטהר לתרומה, אבל אם נגעו בידי המזה – הוא נטמא. מי חטאת שקפאו פסולים עד שיפשירו, כלומר הם פסולים זמנית. אם הכהן נגע בהם בידו – הוא טמא טומאת ידים, ואילו המזה מהם נשאר טהור.}}הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ: מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ. מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ. בִּזְמַן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים – מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ – קַל וָחֹמֶר! {{הע-שמאל|ר' שמעון מקשה ומציע ללמוד קל וחומר נוסף, שהרי במי חטאת שעשו מצוותם חמור המזה מהכהן; הוא מנסה ללמוד מכך שגם במי חטאת שלא עשו מצוותם יהיה דינו של המזה חמור מזה של הכהן, והוא יהיה טמא; אבל ר' עקיבא טען שאין מקום לק"ו, כי ניתן לטעון שדווקא דין הכהן חמור, שהרי הוא עלול לטמא אנשים אחרים, ואילו המזה, אם נטמא – נטמא, ואין פעולת ההזאה משפיעה על אנשים טהורים.}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ|במי חטאת שעשו מצוותם והוזו}}, הֲרֵי הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ; {{ב|מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ|במי חטאת שלא עשו מצוותם}}, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ? מַה לַכֹּהֵן, מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וּמְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים; מַה לַמַּזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים! {{הע-שמאל|אם המים היו פסולים, בין פיזר עליהם אפר כשר בין לא - המים מטמאים את הכהן בידיו וברגליו, כדין מים שלא נעשתה מצוותם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ט|פרה ט ט.]] ר' יעקב רואה אותם כמים טמאים, המטמאים את הידיים. אם המים כשרים והאפר פסול – ר' שמעון רואה אותם כמים טמאים, ואילו ר' אליעזר בן יעקב רואה אותם כמים רגילים, שמותר לשתותם וללוש בהם עיסה של קדשים; וראו מחלוקת מקבילה [[ביאור:תוספתא/פרה/י|בתוספתא פרה י א.]]}}אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין – מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטומאה מתפשטת מהאדם הטמא לבגדיו ולכלים , וכן מהכלים והבגדים לאדם אחר הנוגע בהם, אבל האדם השני טמא רק עד הערב; דעת ר' יוסי אינה מובנת.}} '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"''' – מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת? וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיָּגוּרוּ|שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} כֵּלִים בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן שֶׁיָּגוּרוּ אָדָם וְכֵלִים? אָמַרְתָּ: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה. }} hf0j72deiajh2tksol3u340fe169yuo 3016980 3016978 2026-05-19T15:54:50Z Michaelkimmel2 44530 3016980 wikitext text/x-wiki ==פרק יט== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפרה האדומה, שערכה היה רב, היתה ממומנת דווקא מתרומת הלשכה של חצאי השקלים, וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] ולא מכספים של נדבנים יחידים או מכספי קרנות של נשים, של גרים או של עבדים – למרות שהנשים, הקטנים, הגרים והעבדים יכולים להשתתף במגבית מחצית השקל אם רצו בכך; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]] וראו טענה דומה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו א.]]}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה. אֵינָהּ בָּאָה לֹא מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַיְּחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. {{הע-שמאל|ההסבר הרווח בספרי זוטא לחיוב הקטנים במצוות הוא חינוך והרגלה של הקטן לעשות מצוות, ואילו בתוספתא חגיגה נראה שהחובה היא כחובת המבוגר; וראו דיון בהערה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק לח|לעיל טו לח.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת! {{הע-שמאל|משה ואהרון היו אחראים על הפרה ועל השמן למאור, וכן לדורות, שהיו ממנים גזברים כאחראים על חפצי הקודש; וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב.]]}}'''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"''' – יְבִיאוּהָ אֵלֶיךָ וּתְהֵא גִּזְבָּר עָלֶיהָ. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר אֶלָּא עַל הַפָּרָה? וּמִנַּיִן אַף עַל הַשֶּׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה אֶלָּא מֹשֶׁה, וּמִנַּיִן אַף אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ גִּזְבָּרִין לְדוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. {{הע-שמאל|כל זמן שהפרה בחיים – אין לעשות בה מלאכה; וכן אין לעשות מלאכה בזמן מילוי המים וזריית האפר עליהם ("קידוש"); אבל אסיפת האפר אינה פוסלת אפילו אם הפסיק ועשה מלאכה אחרת במקביל; וראו לעניין הפרה בחייה [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] "עד שתיעשה אפר", ולעניין הממלא והמקדש [[ביאור:משנה פרה פרק ז|שם ז א.]] הדרשה נעה בין הריבוי "חוקת התורה" לבין המיעוט "זאת". ההכרעה מה מרובה ומה ממועט היא הלכה למשה מסיני, ואין בה הגיון פנימי.}}לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''' – {{ב|שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ,|כלומר שלא יעשה בה מלאכה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. כְּשֶׁאָמַר 'חֻקָּה' – רִבָּה הַמְמַלֵּא וְהַמְקַדֵּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו {{ב|בָּהּ,|באפר הפרה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. יָכוֹל אַף הָאוֹסֵף {{ב|(כשאמר חקה רבה)|המילים מיותרות, ע"פ אפשטיין}}? אָמַרְתָּ '''"זֹאת"'''. יָכוֹל {{ב|אַף הַמְקַדֵּשׁ וְהַמְמַלֵּא|המיעוט "זאת" חל עליהם}}? אָמַרְתָּ '''"אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לאמר)"'''! {{הע-שמאל|יש לרכוש את הפרה האדומה כשהיא כבר פרה, בת שלוש שנים, ולא כשהיא עגלה. המעשה מציג כיצד היו מוודאים שלא נעשתה מלאכה בפרה: היו קונים מגויים פרה מעוברת ולאחר שהמליטה עגלה אדומה היו שומרים על העגלה שלוש שנים, שלא תעשה מלאכה – ואז, כשהיתה לפרה - קונה אותה ההקדש מאת השומרים.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''' – שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ! אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה עֻבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַגּוֹיִם, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת. אִם הָיָה וְלָדָהּ כָּשֵׁר לְפָרָה – וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה"''', שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר חושש שמא הגוי עשה בפרה מלאכה, ולכן מחייב לשמור על העגלה מהמלטתה עד שחיטתה בידי ישראל, כמו במעשה דלעיל; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב|תוספתא פרה ב א.]] כאן השם "דמא" או "דמת" הוא שמה של הפרה האדומה, ולא של הגוי.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹיִם! וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ 'דָּמַת', 'דָּמַת', וְהִיא רָצָה וּבָאת! {{הע-שמאל|דורש כל ביטוי לחוד, התמימות של הפרה היא באדמומיות של כל גופה.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''', יָכוֹל מֻלְבֶּנֶת אוֹ מֻשְׁחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֻמָּה"'''. אוֹ אֲדֻמָּה, יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁרֻבָּהּ מַאְדִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמִימָה"'''. אִם לוֹמַר שֶׁהִיא תְּמִימָה מִן הַמּוּמִין – וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"'''! אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"תְּמִימָה"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוּמִין תְּנֵהוּ עִנְיָן (לאדומות) {{ב|[לְאַדְמוּת]|גירסת מה"ג}}! {{הע-שמאל|מחלוקת על תמימות האדמומיות של הפרה: כמה שערות לא אדומות פוסלות את הפרה? והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה,]] בשינוי שמות התנאים. ר' עקיבא מכשיר אפילו אם יש הרבה שערות שאינן אדומות, בתנאי שעקרו אותן והפרה אינה נראית קירחת. לעניין הקרנים, העיניים, השיניים והלשון ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ב|פרה ב ב.]]}}מִכַּמָּה יְהֵא בָּהּ וּתְהֵא פְּסוּלָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁתַּיִם וְעַד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵחָמֵשׁ וְעַד חֲמִשִּׁים – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם בְּמִכְחוֹל. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת – פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּמִין קָרַחַת. הַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה; הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם – הֲרֵי זֶה יָגֹר; וְאִם {{ב|גָּרַר בַּזָּכָר|חתך עמוק מדי}} – הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה! פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר – הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן. אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, {{ב|וְאִם לָאו|אין עיניה דומות לעיני אף פרה אחרת}} – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! {{הע-שמאל|הפרה צריכה להיות בלי מומים ואף בלי סימנים שנגרמו ממומים שהחלימו; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג:]] הגדרת ה'מלאכה' תלויה בכוונת הבעלים! הדרשה מציעה דרך ביניים בין דעת ר' יהודה לדעת ת"ק [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ד|במשנה ד שם.]]}} '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – מַגִּיד שֶׁהִיא נִפְסֶלֶת בְּמוּם. מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין – פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה בָּהּ מוּם וְחָיָה, וּמְקוֹמוֹ נִכָּר – הֲרֵי זֶה מוּם! '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''' – פּוֹסְלָהּ; נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבַר מִכָּאן וּלְהַלָּן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. הָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּנָּהָר, אוֹ עוֹלָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לְסַעֲדָהּ – כְּשֵׁרָה; שֶׁתִּסְעָדֶנּוּ – פְּסוּלָה. קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; {{ב|קִפְּלָהּ|את המוסרה}} וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי (הדבורים) {{ב|[הַזְּבוּבִים]|נוסח מה"ג ומשנה פרה}} – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף – כְּשֵׁרָה; עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לְדַעַת הַבְּעָלִים – פְּסוּלָה; שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים – כְּשֵׁרָה! {{הע-שמאל|סיפור נוסף על קניית פרה אדומה מגוי, בניגוד לדברי ר' אליעזר לעיל: הגוי מנסה להתחכם ומניח עול על הפרה, אבל הזקנים מזהים את נתינת העול ומבטלים את העיסקה, והגוי שהפסיד 1000 זהובים מתאבד.}}מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל גּוֹי אֶחָד, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה אֶצְלוֹ, וְשָׁמָהּ עֲלֵיהֶם בְּאֶלֶף זְהוּבִים. אָמַר: לְמָחָר הַיְּהוּדִים אוֹמְרִין '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''', הָיָה מַנִּיחַ עָלֶיהָ עֹל עַל צַוָּארָהּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹצִיאָהּ אֵלֵינוּ – וְנָתְנוּ לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים; הוֹצִיאָהּ לָהֶן. אָמְרוּ לוֹ: אֲפִילּוּ אַתָּה נוֹתְנָהּ לָנוּ חִנָּם – אֵין לָנוּ בָּהּ הֲנָאָה! הַחְזֵר לָנוּ אֶת הַדָּמִים! כֵּיוָן שֶׁלָּקְחוּ הֵימֶנּוּ אֶת הַדָּמִים – עָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. סִימָן הָיָה לַחֲכָמִים, שֶׁשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָיוּ בִּכְתֵפָהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עֹל עַל צַוָּארָהּ – הָיוּ נוֹשְׁרוֹת. וְהָיוּ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת לִמְקוֹם {{ב|הַנִּיר|הנחת העול}}. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הפרה יכולה להישחט על ידי כהן הדיוט, כאלעזר? – הדרשה טוענת, בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|לספרי קכג,]] שבדרך כלל לא, ואכן למעשה הפרות נשחטו כולן, חוץ מהראשונה - ע"י הכהנים הגדולים; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה.]] ר' חנינא דורש, מהמילה "הכהן" (היא מיותרת כי אין עוד 'אלעזר' בתורה) – שמצוות פרה אדומה - חוץ מהמקרה שלפנינו - היא דווקא ע"י כהן גדול.}} '''"וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן"''', יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ": אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, אֵין שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – זֶה הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם: {{ב|וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר|ומניין אף של דורות}} "לְאֶלְעָזָר"? אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה! אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים. {{הע-שמאל|הלל מתוכח עם חכמים הן על העדות – מה לבש יהושע בן פרחיה כששחט את הפרה – הן על ההלכה לדורות. מוסכם על שני הצדדים שהמעשה של יהושע בן פרחיה הוא הבסיס לדיון, ורק כשהבסיס הזה מעורער (כמו כאן) יש לפנות לתורה הכתובה ולמדרש. חכמים מתבססים על המסופר בתורה, שאלעזר שחט פרה למרות שלא היה כהן גדול וממילא לא לבש בגדי כהן גדול. הלל מודה שיתכן ששכח את מה שראו עיניו מחמת זקנתו (רומז ל[[משלי כג כב]]), אבל את התורה שבעל פה אינו שוכח, ומסיים בדרשה שהובאה לעיל בשם ר' חנינא! - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] שהלל הודה להם, והדיון נועד רק לעורר אותם להשתתף. להעדפה של הזכרון החי (התקדים המעשי) על פני הדרשה ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז.]]}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל: בְּאֵיזוֹ לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת? אָמַר לָהֶם: {{ב|בְּגָדוֹל|בבגדי כהן גדול}}! אָמְרוּ לוֹ: אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּגָדוֹל! אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אַתָּה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ; מִי יוֹכִיחַ? אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַתּוֹרָה! מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה? אָמַר לֵיהּ: אֶלְעָזָר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָדוֹל בִּימֵי אָבִיו? אָמַר לָהֶן: אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לָאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכָּח: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – שֶׁהוּא מְכַהֵן בַּבְּגָדִים! '''"וְשָׁחַט"''', יָכוֹל אֶלְעָזָר עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹחֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה שׁוֹחֵט, לֹא אֶלְעָזָר! {{הע-שמאל|דורש "והכהו לפניו" – לפני השופט, ואצלנו "לפניו" – לפני אלעזר. הנושא בשני המשפטים חסר. וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה י|מכות ג י,]] שהמכה הוא חזן הכנסת.}}כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ"''' {{ממ|דברים|כה|ב}}, יָכוֹל הַשֹּׁפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִכָּהוּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה מַכֶּה, לֹא הַשֹּׁפֵט! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הזאת דם הפרה דומה להזאת דם הציפור על המצורע ביום הראשון לטקס הטהרה של המצורע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א]]), שנעשית ע"י טבילת אגודת האיזוב בדם שבכלי – או שהיא דומה להזאת דם האשם והשמן על המצורע ביום הטיהור הסופי שלו, הוא היום השמיני, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|שם משנה ט-י]]) שנעשות בטבילת אצבעו של הכהן בכף ידו השמאלית? ההכרעה של ר' יוסי הגלילי בסיפור היא להצעה הראשונה, כי הן הזאת דם הפרה, הן הזאת דם הציפור נעשות מחוץ למקדש ולירושלים, ואילו ההזאות ביום השמיני לטהרת המצורע נעשות בשער ניקנור – הכניסה הראשית למקדש (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|שם ח.]])}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: נֶאֱמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''' – בִּכְלִי, אֲבָל לֹא בַּיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה שֶׁמֶן אָשָׁם, מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי – אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה, מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בַּאֲגֻדָּה! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם הַפָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן אָשָׁם, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: וַהֲרֵי '''דַּם''' אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם – הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם – תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם; הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ"''' – בִּכְלִי וְלֹא בַּיָּד! {{הע-שמאל|למרות שר' יוסי הגלילי דחה את דברי ר' שמעון, הוא מסכים שההזאה נעשית באצבע היד הימנית של הכהן, בדומה להזאות הדם והשמן שביום השמיני של המצורע.}} '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''', נֶאֱמַר כָּאן 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע', וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע'; מָה 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְצֹרָע, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין אַף 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|ספרי קכג.]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|ותוספתא פרה ד א:]] כל שבע ההזאות מעכבות וכולן צריכות להיות דומות אלו לאלו.}}'''"מִדָּמָהּ... שֶׁבַע פְּעָמִים"''', שֶׁתְּהֵא פַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שָׁוָה לַשְּׁנִיָּה. יָכוֹל מִטְּבִילָה אַחַת הָיָה מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּיוֹת? אָמַרְתָּ בַּדָּם '''"וְהִזָּה... שֶׁבַע"''' – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע טְבִילוֹת, כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַזָּיוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה {{ב|מַזֶּה כֻּלָּן כְּאַחַת|ע"י שבעה כהנים}}? אָמַרְתָּ '''"פְּעָמִים"''' – זוֹ אַחַר זוֹ, זוֹ אַחַר זוֹ! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|איסור עשיית מלאכה בפרה (עד שתהפוך לאפר) נידון לעיל, פסוק ב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] יש לשרוף את כל חלקי הפרה, אבל אם היתה מעוברת אין הכרח לשרוף גם את הולד שברחמה. הדרשה אוסרת להפשיט את עור הפרה לפני שריפתה, בניגוד [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|לפרה ד ג.]] אם בזמן השריפה התעופפו חלקים מהפרה אל מחוץ לגת השריפה – יש להחזיר אותם לאש (כדעת ראב"י [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ו|בתוספתא פרה ג ו]]); וכן היו עושים גם באיברים שנפלו מהמזבח לפני חצות – ראו תוספתא שם הלכה ז, ו[[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו]]. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] שההגבלה של גודל של לפחות כזית חלה רק על עצמות וקרני הפרה, ואילו אם פקע חלק מבשרה, אפילו קטן – יש להחזיר אותו לאש. מותר להוסיף הרבה חומרי בערה – לאו דווקא עצים - לשריפת הפרה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|פרה ד ג.]] ר' יהודה אף ממליץ לעשות כך כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}}'''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''', שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסוּלָה! '''"אֶת עוֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ"''', עוֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ! '''"בְּשָׂרָהּ"''', לֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ! אוֹ '''"בְּשָׂרָהּ"''', יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֶת דָּמָהּ"'''! אוֹ '''"דָּמָהּ"''' פְּרָט לְפִרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"דָּמָהּ"''' – שֶׁלֹּא יֵצֵא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת, שֶׁאִם יָצָא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת – פְּסוּלָה! כְּשֶׁאָמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ"''' וְלֹא אָמַר 'עִם פִּרְשָׁהּ'; מַה פִּרְשָׁהּ, בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן. וְכֵן הַפּוֹקְעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת – יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. '''"יִשְׂרֹף"''' – אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׂרֹף יִשְׂרֹף. מִיכָּן אָמְרוּ: שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בְּעֵצִים, אוֹ בְּכָל עֵצִים – אֲפִלּוּ בְּקַשׁ, אֲפִלּוּ בְּגְבָבָה – כְּשֵׁרָה; וּמִצְוָתָהּ שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים מִן הָרָאוּי לָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִילֵי אֵזוֹב הָיוּ מַשְׁלִיכִין לְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עץ הארז היה חלק מגזע העץ. בניגוד לארז של ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג]]), ששימש לטיהור מצורעים, לא היה בו חלק רך ("טרוף"). לעניין האיזוב ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו]], [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א טו]]. ר' שמעון טוען שגם השמן והיין ששימשו לנסכים אינם תלויים בשם לואי אלא בשמם בלבד. מכאן והלאה עד פסוק יט התיקונים בסוגריים מרובעים הם על פי הגניזה, אלא אם צוין אחרת.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז". אוֹ "אֶרֶז", יָכוֹל אַף טוֹרֵף שֶׁל אֶרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵץ אֶרֶז"; הָא מָה הַדָּבָר? בַּקַּעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז וּכְמוֹ מָחוּק הָיָה! '''"וְאֵזוֹב"''', לֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, [וְלֹא אֵזוֹב בֵּית דִּקְלֵי,] וְלֹא {{ב|[...]|אפשטיין מציע שיש כאן השמטה כלשהי}}. אֵזוֹב תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, וְלֹא תָּלוּי בְּשֵׁם אַחֵר. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צִפּוֹר תְּלוּיָה בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, יַיִן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ – כָּשֵׁר לַנְּסָכִים! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא שם, יד]]. הורוביץ מגיה את נוסח הכ"י "לבן" ל"לכה".}}'''"וּשְׁנִי"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הַצְּבָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹלַעַת"! אוֹ 'תּוֹלַעַת שָׁנִי' זֶה {{ב|[לְכָה]|צבע מהצומח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּשְׁנִי"'''. הָא מָה הַדָּבָר? – הַ{{ב|שֵּׁנִי|אפילו שנשנה בו שימוש (שימוש חוזר)}} שֶׁבַּתּוֹלַעַת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלַעַת! {{הע-שמאל|ר' מאיר דורש שהפרה כולה תיעשה אפר, ושיתקיימו כל הדינים של שריפת הפרה (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] ת"ק טוען שהדבר המעכב היחיד בטקס השריפה הוא השלכת הארז, האיזוב ושני התולעת, ומיד אחרי ההשלכה ניתן לאסוף מעט מהאפר ולהזות על הטמאים.}}'''"וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"''', מִ{{ב|שֶּׁהִוא נוֹשָׂא לְהִבָּקַיע|כשהפרה מתחילה להיבקע}} – כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים; הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ה|ספרא אחרי מות פרשה ה ג,]] דרשה על [[ויקרא טז כו]], על טומאת המשלח את השעיר לעזאזל: שם כתבנו שהמסקנה היא שכיבוס הבגדים והטבילה הם דרך לטהרה, הנחוצה כדי לבוא אל המחנה אחרי שקיעת השמש - ואינם מצוות בפני עצמן. נראה שכאן הביטוי 'מפני מצווה' מכוון למצוות שילוח הטמאים המחייבת שלא להכניס למקדש טבולי יום - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה!]]}}'''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "וְאַחַר" וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ממ|ויקרא|טז|כו}} "וְאַחַר" וּבִיאָה; מָה "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה, אַף "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גירסת מדרש הגדול כאן בסוגריים נראית מושפעת מהרמב"ם, וגירסת הגניזה מובאת כאן בסוגריים מרובעים. כל מי שהיה מעורב בשריפת הפרה, אפילו אם שרף כזית מבשרה – נטמא ומטמא את בגדיו; אבל מי שהכין את המקום ("גת") שבו שורפים את הפרה והביא לשם עצים, ואף מי שהדליק את האש – אינם טמאים אם לא השתתפו בשריפה עצמה.}}('''"וְהַשּׂוֹרֵף אֹתָהּ"''', אֵיזֶה הוּא שׂוֹרֵף? – זֶה הַמְסַיֵּעַ בַּשְּׂרֵפָה, כְּגוֹן הַמְהַפֵּךְ בַּבָּשָׂר, וְהַמַּשְׁלִיךְ עֵצִים, וְהַמְהַפֵּךְ בָּאֵשׁ, וְהַחוֹתֶה גֶּחָלִים כְּדֵי שֶׁתִּבְעַר הָאֵשׁ, וְדוֹמֶה לָהֶן. יָכוֹל אַף הַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה וְהַמַּצִּית אֶת הָאוּר יְהֵא מְטַמֵּא בְּגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ", "אֹתָהּ" – כֻּלָּהּ; כְּשֶׁאָמַר "הַשּׂוֹרֵף" "וְהַשּׂוֹרֵף" – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת!) ['''"וְהַשֹּׂרֵף"''', יָכוֹל הַמַּצִּית אֶת הָאוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתָהּ" – "אֹתָהּ" כֻּלָּהּ. שֶׁאָמַר '''"הַשֹּׂרֵף"''' '''"וְהַשֹּׂרֵף"''' – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת.] {{הע-שמאל|קטע זה ממדרש הגדול אינו מצוי בגירסת הגניזה, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]], שאולי שם מקורו. מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם - אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים או בגדים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים ("זוחלים") כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}}('''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו"''', וְלֹא בְּגָדִים הַמְנֻגָּעִין! '''"בַּמַּיִם"''', '''"בַּמַּיִם"''', שְׁתֵּי פְּעָמִים; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְאָדָם טָעוּן טְבִילָה וְכֵלִים טְעוּנִין טְבִילָה, מָה אָדָם, טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ – אַף כֵּלִים, טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶן! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בַּמַּיִם"''' '''"בַּמַּיִם"'''; בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם טוֹבֵל – שָׁם יָדַיִם וְכֵלִים טוֹבְלִין! – בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִקְוֶה, אֲבָל בְּמַעְיָן – אָדָם טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ וְכֵלִים טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶם!) }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם קטן יכול להיות האוסף את האפר; וראו לעיל פס' ב, שהאוסף שעשה מלאכה אינו פוסל את האפר. וראו גם דברי ר"ע ב[[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי שם]] ו[[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] שקטן כשר גם להזות על הטמאים. לדעת ר' ישמעאל המסננת שבאמצעותה מסננים את אפר הפרה היתה מאבן, שאינה מקבלת טומאה. ר' עקיבא מכשיר גם בכברה מעץ; וראו את דעת ר' ישמעאל [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|בפרה ג יא.]] לעניין המבנה של הבור השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ו|שם ג ו]]. בשל החלונות המקיפים את הבור, אפילו אם הייתה טומאה בקיר הבור - תוכו לא נטמא.}}'''"וְאָסַף אִישׁ"''' – (לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן אוֹ לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "טָהוֹר".) [יָכוֹל יְהוּא כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּכֹהֵן עַד עַכְשָׁו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ"'''. שֶׁאָמַר "אִישׁ"] – רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אוֹ "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! '''"לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשֶׁל אֶבֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּשֶׁל עֵץ. וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. חוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד {{ב|[חוּרְרָהּ]|החור}} שֶׁל זוֹ, וְחוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד [חוּרְרָהּ] שֶׁל זוֹ – מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|לעניין חלוקת אפר הפרה לשלושה חלקים ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|שם יא]]. הביטוי "מקום טהור" נדרש שגם המקום של האפר יהיה טהור, ואפילו טומאת מדף פוסלת את האפר או את מי החטאת, ולכן אין לעבור איתם מעל שרץ, רוק, תנור, כיריים, או מעטן טמאים, וכן אפילו כלי של מי חטאת המוקף צמיד פתיל שהיה באהל המת פסול; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] [[ביאור:משנה פרה פרק י#משנה ד|ופרה י ד-ה.]]}} כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? [הָיוּ מְבִיאִין {{ב|מַעֲצֵבִים|קלל (כלי אחסנת) מי החטאת}} שֶׁל שַׁיִשׁ וְ]חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר... וְהִנִּיחַ" – אוֹסֵף הָיָה לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ['''"וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד?] – הָיָה רֹק נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה שֶׁרֶץ נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי (מעטן של) [מַעֲבָט שֶׁל עֲנָבִים], הַלָּגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ – פָּסוּל. הָיָה נֶסֶר מוּנָח עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְלָגִין שֶׁל חַטָּאת תָּלוּי בָּהּ - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה.]] החכמים דנו האם הפרה נטמאת מהמים או לא; אבל ר' אליעזר בן יעקב טוען שהמים פסולים, שהרי לא נשמרו כיאות - ולכן הפרה טהורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] הכל נאמנים על החטאת, דווקא בגלל חומרתה; ולכן אין צורך בשומר מיוחד; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה|פרה ה א.]]}}'''"וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר: הֲרֵי פָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה {{ב|עַל אֲתַר,|תוך פחות מ-24 שעות}} מַה הִיא? וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטַמֵּא אֶת בְּשָׂרָהּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לְכָךְ נֶאֱמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה": כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים – הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָן שְׁמוּרִים – אֵינָם מֵי נִדָּה! '''"לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ? הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ. אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לוֹמַר: הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. {{הע-שמאל|בן בג בג דורש את הפסוק על הפרה האדומה לפני שנשחטה. את מי החטאת מכינים בזריית האפר על המים ולא ההפך; הוא מכנה את האפר "נידה"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכח|ספרי קכח,]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ו|פרה ו א.]] בדיעבד הפרה כשרה אפילו אם לא היתה שחיטתה לשם חטאת; וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|בפרה ד ג.]]}}בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: "וְהָיְתָה... לְמִשְׁמֶרֶת" – אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. '''"לְמֵי נִדָּה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמַּיִם, אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר? אָמַרְתָּ "לְמֵי נִדָּה" – עַל הַמַּיִם תֵּן נִדָּה. '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ, וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת – לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המסיט את האפר או את הפרה לפני שחיטתה מטמא בגדים, וטומאתו מבחינה זו דומה לטומאת הזב; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] ראב"י קובע שהאפשרות להיטהר במי חטאת היא פריבילגיה לישראל. הנשים שנשבו במלחמת מדיין יוכלו להיטהר במים אלו לאחר שיתגיירו, שהרי גם גרים וגיורות נטהרים במי החטאת. וראו דברי בית הלל [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|בפסחים ח ח,]] שכל גר נחשב כטמא מת וחייב בהזאת מי חטאת בשלישי ובשביעי, וראו שם שלמעשה נהגו כבית שמאי.}}'''"וְכִבֶּס הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו"''', אִם הֵסִיט אֶת הַפָּרָה הֲרֵי זֶה טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּפָּרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ יוֹשְׁבִין שָׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָכֵן נֶאֱמַר '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' {{ממ|במדבר|לא|יט}}! אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי שֶׁאָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ שָׁם דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ: '''"אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' – מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית – מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אַף הַשְּׁבוּיָה – כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא, תְּהֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה! '''"וְלַגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר; '''"הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים! {{הע-שמאל|ההזאה אינה מצווה לשמה, אלא כדי להיפטר מהטומאה. על הכהן השורף את הפרה היו מזים מי חטאת מפרות קודמות, ומכאן שכדי לחזור ולשחוט פרה אדומה חייבים אפר מפרה קודמת וממנה לקודמתה; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג|פרה ג א.]] אפר הפרה אמור להיות רציף מימי משה ולהמשך הדורות!}}'''"חֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין {{ב|מִזּוֹ|מפרה זו}} {{ב|מִפְּנֵי זוֹ;|מפני 'חוקת עולם' - הטומאה, שנזכרה בפס' כא}} '''"לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעירה שדיני הטומאה והטהרה חלים רק על החיים, ומכאן שהמת עצמו אינו טמא, אלא הנוגע בו הוא שטמא. הדרשה מפנה לסיפור השונמית ([[מלכים ב ד]]), שבמותו - הוא נשאר טהור, אבל טימא את הכלים שבבית, וכשחזר לחיים אמנם הוא נשאר טהור, אבל נטמא מהכלים שהיו בבית, שנשארו טמאים. האימרה "מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני" נאמרת כביכול ע"י בנה של השונמית לכלי הבית, ע"י הבגדים של השורף את הפרה אל השורף עצמו; ע"י בגדי האוכל לנבלת העוף וכו'. חז"ל היו מודעים לאבסורד שבהלכות הטומאה והטהרה והדגישו אותו; וראו חלק מהדוגמאות הללו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ב|בפרה ח ב-ז,]] [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ד|בכלים ח ד]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ח|ובתוספתא פרה ח א-ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא! נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית טָמֵא! אָמְרוּ: בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית, כְּשֶׁמֵּת, כֹּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת – טָמֵא הָיָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחָיָה – הָיָה טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ. {{ב|חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ|הכלים שבבית}} – טִמְּאוּהוּ הֵם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; הֵן עַצְמָן – אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר – טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; וְהוּא עַצְמוֹ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ (מטלטלין) [מְשֻׁלְשָׁלִים] לַאֲוִיר הַתַּנּוּר בִּמְקוֹם (הנגע) [הַנָּגוּב] – טְהוֹרִין. צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר – נִטְמָא, אוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר נָגְעוּ בִּכְלִי חֶרֶס – טָמֵא; הֲרֵי אוֹמֵר וְכוּ'. מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפָּחוֹת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפָּחוֹת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאַתּוּ; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מַקְרָצוֹת נִמְשָׁכוֹת זוֹ בָּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וּבָהֶם גֻּמִּים מְלֵאִים מַשְׁקִים. נָגַע שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶם – נִטְמָא וְטִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת אֶבֶן מַסְמָא, וְהַמִּשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן – טָהוֹר. הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם – טִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים, וַאֲחוֹרֶיהָ טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, וְצָפוּ הַמַּשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה – נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קְעָרָה, נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהָ; חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר. הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֶרֶת לַטַּבְלָא: מְטַמְּאֶיךָ וְכוּ'. {{הע-שמאל|העובר המת אינו מטמא את אמו, אבל מטמא את המיילדת אם היא נגעה בו. המיילדת מטמאת בתורה את האם במגעה בה. גם האם אומרת למיילדת "מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני". הנוגע בשיניים שנפלו מעצמות המת, או בצפורנים שנפרדו מהגופה אינו מטמא; אבל אם הן מחוברות לגופה הנוגע בהם נטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ג|אהלות ג ג.]]}}'''"הַנֹּגֵעַ... וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב"''' - [בֶּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בַּחֶרֶב,] פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ! וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ [שֶׁל אִשָּׁה], שֶׁהִיא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַנֹּגֵעַ"'''. יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה? אָמְרַתְּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''' – פְּרָט לָזֶה. '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''' – פְּרָט לַנּוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא"'''. {{הע-שמאל|אם נגע בחתיכה קטנה מכזית מבשר המת אינו נטמא, כי אדם מתחיל להקרא כך כשהגיע ברחם אמו לגודל כזית. הנוגע או הנושא עצם, אפילו קטנה מכזית, בגודל כשעורה – טמא (אמנם אין העצם הקטנה מטמאת באהל), כך גם הנוגע בשלולית דם שיש בה רביעית או בדם תבוסה שניגר בזמן המוות, ובעצם שנחתכה מן החי עם הבשר שעליה; וראו ([[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]) ה'פסוק' המופיע בגרסת הגניזה "או בדם", הוא כנראה פרפרזה על לשון "או בעצם אדם".}}'''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. הָא מָה הַדָּבָר, {{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?|מאחר והפסוק ריבה ומיעט, מה ההגיון ההלכתי?}} אָמְרוּ: כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא, שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת; וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְעֶצֶם"''', הָא מָה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? אָמְרוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת; מִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מִן הַחַי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם אָדָם"''' – מָה אָדָם, שָׁלֵם – אַף עֶצֶם, שָׁלֵם. אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹגֵעַ בְּמֵת וּבְעֶצֶם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ [בְדָם]". (יכול אמר? שוב:) [יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? שׁוּב:] "בְּדָם". כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם? שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִית רְבִיעִית. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶפֶשׁ"'''. יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד; וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"''' {{ממ|ויקרא|כא|יא}}. {{הע-שמאל|דם של קטן מטמא באהל אפילו אם אין בו רביעית, אם מדובר בכל דמו של הקטן שמת.}}וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"'''. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ? אָמְרַתְּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יָמוּת"'''. [אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה?] רַבִּי (שמעון) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר: רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית מִן הַחַי שֶׁבְּלָלוּ זֶה בָּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית – זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אָמַר: הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי! {{הע-שמאל|אם נוצרה מתחת לגופה שלולית דם בכמות של רביעית – הנוגע בדם טמא, אפילו אם לא ידוע כמה ממנו יצא אחרי המוות; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג ה.]]}}אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף. וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם – אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהַמְנַטֵּף מִצְטָרֵף. {{הע-שמאל|לאחר שהגדיר הדרשן את כמויות הדם או העצמות המטמאים, הוא דורש את דרך העברת הטומאה: טומאת מגע וטומאת אהל מפורשות בפסוק. אלעזר בן מתיא דורש "וטמא שבעת ימים" שגוף המת מטמא גם את נושאו. ר' שמעון מנסה ללמוד טומאת משא בקל וחומר מנבילה, אבל טומאת נבילה חלה רק עד הערב ואילו כאן מדובר בטמא מת, שטומאתו לפחות לשבוע. ר' אלעזר טוען, כר' עקיבא, שאין היררכיה בין הטומאות ולכן לא ניתן ללמוד את טומאת המשא של המת בקל וחומר, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}}אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיְּטַמֵּא הַמֵּת אֶלָּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל. וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''', לְרַבּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם נְבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל - הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל - אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: מַה מַּשָּׂא נְבֵלָה, עַד הָעֶרֶב – אַף מַשָּׂא הַמֵּת, לֹא יְהֵא אֶלָּא עַד הָעֶרֶב! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אַחַר (שהורית) [שֶׁהוֹדֵיתָ] שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אִם לֹא חָלְקָה תּוֹרָה מַשָּׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּחֲלֹק מַשָּׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: כָּל כָּךְ מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה {{ב|אֶפְשָׁר לְךָ לִחְיוֹת|אינך יכול להבין את הדין}}? בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק {{ב|וְקוּלִיתוֹ|עצם קטנה. בגירסת הגניזה "וטליתו"}} שֶׁל מֵת - מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵין מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא! וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל נִבְלַת הַמֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, לֹא תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''' – לְרַבּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמא הרוצה להיטהר חייב להתרחק מהמת, ואינו יכול להיטהר כל עוד הוא נוגע בו. ההזיה הראשונה היא לא לפני היום השלישי, והשנייה היא לפחות ארבעה ימים מאוחר יותר; אין להזות פעמיים ביום השביעי ואין להזות בלילה ([[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה יא|פרה יב יא.]])}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ'''", יָכוֹל דָּבוּק לַמֵּת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! אִי בַּשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁבִיעִי"! אִי בַּשְּׁבִיעִי, יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! {{הע-שמאל|בין הזאת היום השלישי וההזאה ביום השביעי אין היררכיה, כי מחד הזאת השלישי קרובה יותר לטומאה, ומאידך הזאת השביעי משלימה את מערכת ההזאות; לכן נאלץ הכתוב לומר "'''ביום''' השלישי '''וביום''' השביעי".}}יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה; תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַטֻּמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לַטָּהֳרָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"; יִלָּמֵד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁבִיעִי וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁלִישִׁי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטָהֳרָתוֹ, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". {{הע-שמאל|ההזאות אינן דווקא מיד ביום השלישי מהטומאה, וכן הזאת היום השביעי יכולה להתעכב גם למועדים מאוחרים יותר, אבל אין הטמא נטהר בלי ההזאות.}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'''", יָכוֹל סָמוּךְ לַמִּיתָה? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁלִישִׁי". אִם לוֹמַר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַמִּיתָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "שְׁלִישִׁי"? שֶׁאֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה! יָכוֹל הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לַשְּׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁבִיעִי"; אִם לוֹמַר שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי? אֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי! יָכוֹל אִם לֹא הֻזָּה טָהוֹר? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "אִם לֹא יִתְחַטָּא... לֹא יִטְהָר"! {{הע-שמאל|ההזאה נעשית בזריקה של המים ולא בנגיעה בגוף המיטהר.}}יָכוֹל שֶׁבָּא לְטַעֲנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא חִטּוּי! יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי כִּזְרִיקָה? אָמַרְתָּ: "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". בְּהַזָּיָה הוּא טָהוֹר, אֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶצְבַּע! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בכפילות, לכאורה, בין פס' יג לפס' כ. היא מראה שאין ללמוד מהמשכן למקדש או ההפך, כי למשכן ולמקדש יש צדדים חמורים זה לעומת זה: המשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה ע"י משה והמקדש לא, ומצד שני קדושת המקדש חמורה כי היא חלה לעולם.}}"'''אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''", הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ: מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי זֶה עָנוּשׁ כָּרֵת – מִקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַזָּיָה – תֹּאמַר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה? אָמַרְתָּ "'''מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''": יִלָּמֵד מִשְׁכָּן מִמִּקְדָּשׁ: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן – מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת. קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת – מִשְׁכָּן, שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּיָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם – תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה? אָמַרְתָּ "'''אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! {{הע-שמאל|עונש הכרת לנכנס טמא בזדון למקדש כולל הפרדה של גורלו מגורל שאר הציבור, ואינו מקרין עליהם; וראו לדוגמא גם לעיל [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק יב|בדרשה לפרק ט פס' יב.]]}} ("'''וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא'''" – מְזִידָה. "'''מִיִּשְׂרָאֵל'''" – וְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם. {{הע-שמאל|כאמור לעיל פס' יב, הזאת המים על הטמא נעשית בלי לגעת בגופו. עונש הכרת לנכנס בטומאה במזיד למקדש חל גם על דרגות טומאה נמוכות יותר: על מי שהתחיל בתהליך הטיהור והוזה פעם אחת, על מי שלא טבל לאחר שהוזה, על טבול יום ועל מחוסר כיפורים. כל הקטע בסוגריים, אינו בגירסת הגניזה וכנראה אינו מספרי זוטא.}}"'''כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו'''" – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ 'זְרִיקָה אָמַרְתִּי, לֹא חִטּוּי!' "'''טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''", הָא לָמַדְנוּ שֶׁטָּמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּמֵזִיד – שֶׁהוּא בְּהִכָּרֵת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה",) וְאֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא {{ב|מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר|שנאמר "ולא יתחטא"}}. כְּשֶׁאָמַר "'''טָמֵא'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְלֹא שָׁנָה. "'''טָמֵא יִהְיֶה'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "'''עוֹד'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ! "'''טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – וְלֹא הֵבִיא כִּפּוּרָיו; הָא רִבִּיתִי לְכֻלָּן [בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה, בַּהֲבָאת חַטָּאת וּ]בְּהִכָּרֵת! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה סוגי טומאות שונים, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א-ד,]] כדעת ר' עקיבא. לגבי שיעור "מלוא מקדח" ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה יב|כלים יז יב]].}}'''"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל"''', אִם לוֹמַר 'אָדָם' – פְּרָט לִנְבֵלָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אָדָם"? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַמִּנְיָן, וְרֹבַע מֵרֹב גִּדּוּלֵי גְּוִיָּה – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבָאֹהֶל. וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ; כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חֻלְיָא אַחַת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|[כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. מְלוֹא מַקְדֵּחַ שֶׁאָמְרוּ]|השלמה על פי המשנה}} מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נֵירוֹנִית, וּמְלֹא (עקבו) [נוּקְבּוֹ] שֶׁל עֹל הַשָּׁרוֹנִי. {{הע-שמאל|גם אם המוות לא היה באוהל, אלא הכניסו את הגופה לאוהל אחרי המוות – האוהל ותכולתו נטמאים. ואם אחר כך נכנס לשם אדם או כלי – גם הם נטמאים. אם יש יציאה מהאוהל, ובה נמצא אדם או כלים – האדם והכלים נטמאים גם הם; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ו|אהלות ג ו,]] אבל אין הטומאה יוצאת מהפתח החוצה. עצם הכוונה להכנס לאוהל ("מרחוק") עדיין אינה מטמאת, אבל אם הכניס לאוהל המת אפילו חלק מגופו ("מקצתו") – האדם הנכנס טמא. הטומאה אינה נשארת באוהל או בקבר אחרי שהמת פונה ממנו, ולכן אם נכנס לאוהל אדם לאחר שהמת הוצא משם הוא אינו נטמא. כוך קבורה שאין בו פותח טפח (בלשון המשנה "נפש אטומה"), הנוגע בו טמא טומאת ערב (לא שבעה ימים) – מכל כיוון שנכנס למערת הקבורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|ספרי קכו]] [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|ואהלות ז ב.]] ר' יוסי לומד שקבר חדש אינו מטמא, כי רק המת מטמא באמצעותו – מהכפילות "בקבר", ור' עקיבא מסיק זאת מטומאת האהל.}}הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבָאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – בָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו; [אֵי] זֶה הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו? אָמְרוּ: מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֵּפֶל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. '''"הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה – בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמְּאָה, {{ב|[וְאֵינוֹ מְטַמֵּא]|הגהה על פי פירוש 'זית רענן'}} מֵאֲחוֹרָיו. אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה – אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. אִם קוֹרֵא אֲנִי "הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", יָכוֹל מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל". אִי "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל" – בְּכֻלּוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּמִקְצָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּאֹהֶל"! '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – מָה הָאֹהֶל, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם; אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה מִשָּׁם. מָה אֹהֶל סָתוּם, {{ב|הַנּוֹגֵעַ בּוֹ|מבחוץ}} מִכָּל צְדָדִין טָמֵא – אַף קֶבֶר סָתוּם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין {{ב|טָמֵא|טומאת ערב}}. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "הַנּוֹגֵעַ בַּקֶּבֶר", יָכוֹל אַף {{ב|בְּקֶבֶר חָדָשׁ|שעדיין לא נקבר בו אדם}}? אָמַר שׁוּב "בַּקֶּבֶר"! אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל", מָה {{ב|אֹהֶל|טמא}}, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה! [אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה!] {{הע-שמאל|את הדרשה הזאת לומד ר' יצחק [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|בספרי קכו]] מהשוואה לבית המנוגע. כאן לומדים זאת מהביטוי "התורה". מנגד עומד המיעוט מהמילה "זאת". וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח|אהלות ח א.]] הדרשה מרחיבה את המונח "אהל", וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות]] את משמעות ההרחבה הזאת.}}'''"הַתּוֹרָה"''', תּוֹרַת הָאֹהֶל – תּוֹרַת כָּל הַמַּאֲהִילִין! אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת [הַשׁוּחִים] וְהַמְּעָרוֹת, (הַמִּנְהָרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים) [הַגִּהוּרִים וְהַשִּׁנַּנִּים], וְהַשְּׁקָפִין וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה {{ב|שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ|כותל שהוטה ולא נבנה נטוי, והמת מתחתיו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח#משנה ד|אהלות ח ד-ה:]] כלי עבודה גדולים חוצצים בפני הטומאה, צמחים התלושים מהקרקע חוצצים בפני הטומאה; אבל אם הם עדיין מחוברים אליה – לא; וראו שם גם לעניין חפצים ובעלי חיים המתעופפים באויר, שאינם נחשבים אהל, וכן קרח וכו', העומדים להתמוסס.}}שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרָה"''' – רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה [יָם], נָפָה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ (וְהַפֻּלְחָן) [וְהַפּוּחְלָץ], וְהַפַּלְצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת – שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמַר '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. (שֶׁמּוּכָן) [שֶׁשָּׁכַן], אֶת מָה מְרַבֶּה? חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטוֹלִית הַמְּנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אֶת מָה מְרַבֶּה? (בצת) [כִּפַּת] הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת"! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תכולת הכלים השונים נטמאת באוהל המת, חוץ מכלי חרס וכלי מלח שהיו מכוסים בצמיד פתיל, וכן כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים וכלי אבן וכו'. בית הלל דרשו זאת מ"כל כלי", ובית שמאי רצו ללמוד זאת מקל וחומר, אבל בית הלל פסלו את הק"ו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א]] [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|וספרי קכו.]]}} '''"וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ"''', הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. אֵלּוּ כֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל? כְּלִי חֶרֶשׂ, וּכְלִי {{ב|נֶתֶר.|מלח}} {{ב|כְּלִי גְּלָלִים|מניין גם}}, וּכְלִי אֲבָנִים, וּכְלִי אֲדָמָה, וּכְלִי חַרְסִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי... וְכֹל כְּלִי" לְרַבּוֹתָם – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמַר לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וּמַה כְּלִי חֶרֶס וּכְלִי נֶתֶר, שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל; אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל? {{הע-שמאל|אלמלא הפסוק היה מקום להניח שדווקא כלי חרס מצילים בצמיד פתיל, כי דווקא הם עשויים להיטמא; שהרי החמור אינו נטמא, ואילו האוכף שלו נטמא מיד עם כניסתו לבית המנוגע, ואילו אדם שנכנס לשם – הוא נטמא מיד אבל יכול להציל את בגדיו מטומאה אם יצא מהבית בפחות מזמן אכילת פרס; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] המסקנה היא שדווקא מפני שהנכנס לבית נטמא בעצמו – הוא יכול להציל חפצים שונים מטומאה.}}(אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ:) [אָמְרוּ, הָיוּ תַּלְמִידִים {{ב|אֲדוּמִים|מדרום יהודה}} לְבֵית שַׁמַּאי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. אָמְרוּ לָהֶן:] צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה לְהַצִּיל! וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – {{ב|[לֹא]|הגהה על פי הקטע הבא}} יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים מִיָּד? הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? אָמְרוּ לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל; וְכֹל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! {{הע-שמאל|מדובר על מחט וטבעת טהורים שנמצאו בחבית שהיתה סגורה בצמיד פתיל באהל המת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט|כלים ט א.]] אם נמצאו בתוך החבית – הם טהורים. אם נמצאו במכסה שהוסר מהחבית הם עדיין טהורים, אבל אם נמצאו מחוץ לחבית לאחר פתיחתה הם טמאים.}} אֵין בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁהוּא|מחט או טבעת}} בְּתוֹךְ הֶחָבִית; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה; (בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית מִנַּיִן) [וּמִנַּיִן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה {{ב|לְמַעְלָה|מחוץ}} מֵאֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית?] תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". (מִנַּיִן אַתָּה) [יָכוֹל שֶׁאֲנִי] מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָּׂפָה (וְלִפְנִים) {{ב|[וְלַחוּץ]|מעל החבית שנפתחה. השורה הזו על פי הגהת אפשטיין}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]] לעניין המאור (חלון לתאורה) ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יג|אהלות יג א-ד:]] אם יש שימוש לחור שבקיר, שיעור החור תלוי בדרך שבה נעשה: אם החור המקורי נעשה בידי אדם למאור ונסתם בחלקו – מחמירים ומטמאים גם חור קטן, המכונה "שיירי המאור". אם החור נוצר מעצמו, כגון בגלל קורוזיה או בגלל טעות בבניה – שיעורו לדעת בית הלל גדול יותר – כפותח טפח, ולדעת בית שמאי שיעורו כלשהו. לעניין החור שבדלת ראו שם משנה ג, שם מוחלפים שמות החולקים; כאן מודים גם בית שמאי שהשיעור הוא פותח טפח, כי מטרת החור היא שיוכלו להכניס לתוכו מפתח.}}[בַּמֶּה מַקִּיפִין בְּצָמִיד וּפָתִיל? בְּסִיד וּבְגִבְסַס וּבְטִיט וּבְצּוֹאָה, בְּשַׂעַף] (בְּשֶׁפֶךְ) וּבְשָׂרָף בְּשַׁעֲוָה וּבְזֶפֶת וּגִסְטְרוֹן. "פָּתוּחַ", כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ – טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר; אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר... הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינָהּ לְבֵין בֵּיתָהּ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֶרְתָּהּ, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהֵגִיפוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ - שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. {{ב|גַּרְדִּי|אורג}} שֶׁחָפַר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְכַר אוֹ לְ{{ב|אִסְפָּטִי|כלי אריגה}} – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: חוֹר הַדֶּלֶת מַהוּ? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ: מַה שּׁוֹנֶה? אָמְרוּ לָהֶן: שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. {{הע-שמאל|הדין של תנור מטוייח דומה לדיני החור בקיר או בדלת: גם כאן מבחינים בין מקומות שלא טוייחו בכוונה בידי אדם לבין מקום לא מטוייח שנוצר מעצמו ע"י נשירת הטיח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ה#משנה ח|כלים ה ח,]] שהתנור המטוייח שיש חול בין החרס שלו ובין הטיח – חסין מפני הטומאה. לעניין החור בעין התנור (בתחתיתו שממנה מוציאים את האפר) ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח,]] שם נוספה מחלוקת חכמים ור' יהודה האם הכוש (המצת של התנור) דולק או אינו דולק; אם החור לפחות בגודל האמור – התנור והחבית פסולים לשימוש ולכן אינם מקבלים טומאה.}} בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים שֶׁחֵרְרוּם שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. מִי שֶׁהָיָה טָח בַּתַּנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּא; וּבִזְמַן שֶׁפֵּרַע מֵעַצְמוֹ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא כּוּשׁ דּוֹלֵק. נִקַּב מִצִּדּוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא (צִדּוֹ) [כּוּשׁ] דּוֹלֵק; נִכְנָס מִן הַצַּד – נִכְנָס, מִן {{ב|הָאֶמְצַע|מלמעלה}} – אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. [מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִצָּה שֶׁל קָנֶה, מִן הַצַּד נִכְנָס וּמִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס וּמִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס.] מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא (מִידָּה) [מִצָּה] שֶׁל שִׁיפוֹן; מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. {{הע-שמאל|מכסים של כדי נוזלים שיש בהם חור כלשהו או שנסדקו – נפסלו לשימוש והם ותכולתם טהורים, למרות שאין להם צמיד פתיל. כלומר השמן שבכד טהור אם הוא בכלי סגור היטב בצמיד פתיל – וכן בכלי מכוסה במכסה סדוק. הוא נטמא במצבי הביניים: אם הוא בכד פתוח או בכד המכוסה במכסה שלם בלי צמיד פתיל; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ג|כלים ג א.]]}}כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחֵי – הֲרֵי אֵלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר "צָמִיד פָּתִיל", מָה אֲנִי מְקַיֵּם "פָּתוּחַ"? לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אדם שהאהיל על המת למדנו מ"כל הבא אל האוהל" (פס' יד). אם גופת המת האהילה על הטהור שהיה מתחתיה – גם אז האדם טמא, שנאמר "יטמא שבעת ימים".}}אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת – טָמֵא; וּמִנַּיִן אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] בניגוד למשנה, הדרשה שלפנינו מחמירה גם בדופק דופקין. הגולל הוא האבן שעל המת, וכן האבן הסותמת את כוך הקבורה וכן האבן הסותמת את מערת הקבורה בכלל. הדופק הוא האבן המחזיקה את הגולל.}}'''"פְּנֵי הַשָּׂדֶה"''' – זֶה פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַגּוֹלֵל; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַדּוֹפֵק; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק! '''"בַּחֲלַל חֶרֶב"''' – בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יא.}}וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הַנֹּגֵעַ"''' (פס' יג). יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? אָמַרְתָּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''', (פס' יב) – פְּרָט לָזֶה! {{הע-שמאל|למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד:]] ר' אליעזר מטמא גם את הנושא את הגולל, ולא רק את הנוגע בו או את הנמצא עם הגולל באוהל. לדעתו ניתן להסיק בקל וחומר מטומאת נבלה, שמטמאת במגע ובמשא: כיוון שטומאתה קלה מטומאת הדופק, המטמא גם באוהל – הרי שגם הוא מטמא במשא; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|תוספתא אהלות ג ד.]]}}'''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה; אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, תֹּאמַר בַּגּוֹלֵל, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה? {{הע-שמאל|ר' יהושע סבור שסוכה הפתוחה למערת הקבורה אמנם טמאה ומה שבתוכה נטמא מהאוהל שבסוכה, אבל המסיט אותה אינו נטמא. בכך הוא רואה תקדים לטענה שיש טמאים במגע ובאוהל ולא במשא, ובאותה קטגוריה הוא מונה את הגולל והדופק, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד;]] אבל ר' אליעזר חולק גם כאן, וטוען שהסוכה טמאה טומאת אהל - וגם במשא, ושהמסיט את הסוכה הנטויה על הקברים נטמא.}} אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא סֻכָּה שֶׁהִיא עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: מַה הִיא? – אַגִּיד לְךָ: סֻכָּתְךָ מַה הִיא? אִם יֵשׁ לָהּ {{ב|פֶּתַח|חוץ מהיציאה לקברים}} – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה! {{הע-שמאל|ר' עקיבא סבר שר' אליעזר למד מדין המטמא במגע אל דין הנושא, וטען שאי אפשר ללמוד כך כי יש דברים המטמאים רק במגע ולא במשא; אבל ר' אליעזר הסביר לו שאת טומאת המשא של הגולל והדופק הוא לומד מכך שהם מטמאים באהל, וטומאת אהלים נדירה יותר מטומאת משא, שהרי זבים וזבות, נידות ויולדות טמאים טומאת משא ולא טומאת אהל!}}נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר, אֶת מִי רִבְּתָה תוֹרָה: טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא? בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁרִבְּתָה תוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע מִטֻּמְאַת מַשָּׂא, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, הַבֶּגֶד שֶׁל מֵת – {{ב|מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.|אבל לשיטת ר' אליעזר שלוש הדוגמאות הללו מטמאות גם במשא.}} וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע, מְרֻבֶּה – יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, מְמֻעָט? אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה הַתּוֹרָה: אוֹ טֻמְאַת מַגָּע, אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא אוֹ טֻמְאַת אֹהֶל? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁרִבְּתָה הַתּוֹרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל: זָבִין וְזָבוֹת יוֹכִיחַ! נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת מְטַמְּאוֹת בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל; אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל, הַמּוּעָט – לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמְרֻבֶּה? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מודה שיש הגיון עקבי בדברי ר' עקיבא, שלדידו הגולל אינו מטמא במשא, כמו בגדי המת; אבל מבקש שיוכיח לו גם לפי שיטתו שלו, שלפיה בגדי המת מטמאים גם במשא. ר' עקיבא מנסה להוכיח כך: קנה נייד המונח מעל המשקוף והמת מתחתיו – גורם לכל הבית להיטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יד#משנה ג|אהלות יד ג.]]) לדעת ר' עקיבא הקנה, המטמא באהל, אינו מטמא בהיסט ובמשא, והוא דימה את הקנה לגולל ולדופק; אבל ר' אליעזר כפר גם כאן, ולדעתו גם הקנה מטמא במשא, ולכן הוא ביקש הוכחה אחרת. וזאת הטענה של ר' עקיבא: טומאת הזב חמורה יחסית לטומאת המת, כי הזב מטמא משכב ומושב, והמת לא; אבל זב שהחזיק אדם טהור אינו מטמא אותו, אלא רק אם אחז הזב תרומה או מע"ש הם נפסלים; ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ה|תוספתא זבים ה א.]] האנומליה הזאת מוכיחה לדעת ר' עקיבא שכל ענייני הטומאה אינם ערוכים בדרך היררכית, ולכן אין מקום למסקנות של ר' אליעזר לעניין טומאת הגולל והדופק במשא.}} [אָמַר לוֹ: הֱשִׁיבֹתָ {{ב|עַל יָדֶיךָ|לפי שיטתך}}, הָשֵׁב עַל יָדַי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדֶיךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי.] הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. [הַמַּכְנִיס יָדוֹ {{ב|עִם|מתחת}} הַמַּשְׁקוֹף, מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.] {{ב|(עַל) [שָׁלַח] הַקָּנֶה וְהֵסִיט|הניח ידו על הקנה והסיט אותו}}? וְכָפַר זֶה בָּזֶה. {{ב|אָמַר לוֹ|ר' אליעזר לר' עקיבא}}: הֵשִׁיבוֹתָ עַל יָדֶיךָ, הֲשִׁיבֵנִי עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי; אָמַר לוֹ: אַתָּה כּוֹפֵר {{ב|שֶׁלֹּא יְטַמֵּא|הקנה}} בְּמַשָּׂא, וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר! וּמָה אִם הַזָּב, שֶׁיָּצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים אֶלָּא לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין – הַמֵּת, שֶׁלֹּא יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים {{ב|[אֶלָּא]|ע"פ הורוביץ}} לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים? {{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שאין להשוות את טומאת המשא לטומאת המגע, שהרי כלים שהוסטו ע"י המת אינם נטמאים, אלא עדיף להשוות את טומאת האהל לטומאת מגע, והשוו לדבריו [[ביאור:תוספתא/אהלות/טו#ח|בתוספתא אהלות טו ח.]]}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִזָּדְקֵק לְכָךְ; אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין {{ב|(טְמֵאִין) [טְהוֹרִים]|הגהה על פי משנה זבים ד,ו}} – מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ לְמַשָּׂא, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] הדרשה חוזרת ומצטטת את המשנה, ומנסה להכריע את ההלכה כר' אליעזר מהמסורת שמביא ר' שמעון אחי עזריה, אבל ר' יהושע טוען גם הוא למסורת, שרק אם נדבק לגולל עפר מבית הקברות הוא מטמא במשא, ואילו גולל נקי אינו מטמא במשא; ואכן ר' יהודה תומך בטענה שאין להסיט את עפר בית הקברות במקל, כלומר הסטתו מטמאת אפילו אם לא נגעו בעפר.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא טָמֵא! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כֵּן הָיִינוּ {{ב|מִתְקַלִּים|מתקשים}} בָּ{{ב|הָר הַזֶּה|דעת ר' יהושע}}: אֵין מְסִיטִין עֲפַר קְבָרוֹת [בָ{{ב|אָבָיִּן|אתי חפירה}}], וְאֵין מְסִיטִין עֲפַר בֵּית הַפְּרָס בְּמַקֵּל! {{הע-שמאל|מעשה המסייע לר' יהושע: הגברים הסיטו את הגולל ועשו את פסחיהם, מכאן שהסטת הגולל אינה מטמאת! המעשה מעיד כבדרך אגב שהנשים לא עשו באותה שנה את הפסח, והעדיפו שהגברים יעשו אותו בטהרה.}}רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּבֵית דָּגוֹן שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁמֵּת שָׁם מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְהָלְכוּ הַנָּשִׁים וְקָשְׁרוּ הַחֶבֶל בַּגּוֹלֵל וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִכְנְסוּ הַנָּשִׁים וְקָבְרוּ אֶת הַמֵּת, וְהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בְּטָהֳרָה! {{הע-שמאל|אם חזר למקום שבו התחיל את החריש, והתחיל לחרוש משם בכיוון הפוך, ונמצאה עצם אדם בתלם השני – התלם הראשון אינו בית הפרס; אם חרש שתי וערב ונמצאה עצם – כל השטח החרוש הוא בית הפרס; אם בין תלם למשנהו עבר חצי יום – המחרשה התנקתה כאילו ניער אותה, והחריש של הבוקר אינו בית הפרס; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק יז|אהלות יז א-ב,]] שם לא מופיעה דעת בית שמאי.}}[רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ עוֹשֶׂה! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי רַבִּי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ:] בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנָה כְּאַחַת – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה; חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס [שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס?] שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם, וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב – זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס? שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם – אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.|אבל לא יותר.}} {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר גם דופק דופקין (אבן המחזיקה אבן גדולה יותר, והיא מחזיקה את הגולל) טמא; רשב"ג חולק עליו בעניין זה; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד,]] כרשב"ג.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא; אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק? שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינוֹ – הַשֵּׁנִי נוֹפֵל! אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דָּפְקֵי דָּפְקִין טָהוֹר! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אשה יכולה לקדש את המים ע"י פיזור האפר עליהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ד|פרה ה ד,]] דעת ר' יהודה. יש לפזר את אפר הפרה, ולא אדמה ממקום השריפה או סיד; אבל אם היו רגבי אדמה שיש בהם גם חלק מהאפר – יכולים לקדש בהם. הכלי של מי החטאת ("קלל") צריך להיות שלם, ואת האפר צריך אדם להניח בו בעצמו, ולא הרוח.}}'וְלָקַח' – '''"וְלָקְחוּ"''', אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה לְקַדֵּשׁ. '''"עָפָר"''' – פְּרָט לְסִיד; '''"מֵעֲפַר"''' – פְּרָט לְחַרְסִית. 'שְׂרֵפָה' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפֵּרְחַתּוּ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵגִיפוּ וְלֹא מֵרְחוּ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצָת עָפָר, שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"'''! {{הע-שמאל|מי החטאת צריכים להיות ראויים לשתיה, ונובעים ממעיין – לא מי בור או באר; וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]] לפסילת כלי המחובר לקרקע ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ז|פרה ה ז.]]}}['''"וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים"''' – מַיִם שֶׁהֵן חַיִּים עֲלֵיהֶם. פְּרָט לִמְלוּחִים וְלִ{{ב|מְלוּגִין|מים חמים}} וְלִמְתוּקִין.] '''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|לְמֵימֵי תַּעֲרֹבוֹת,|מים מכמה מקורות}} [{{ב|קַלִּרֹהֵָא|Kallirrhóē - מעיינות חמים ליד ים המלח}}]. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט] {{ב|לְמֵימֵי מַשּׂוּאוֹת,|מים ששימשו לכביסה}} וְלַמַּבּוּעַ {{ב|(הַפּוֹסֶלֶת) [הַפּוֹסֵק]|מעיין שלעיתים מפסיק לנבוע}}. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|(לַכִּנּוּף) [לְנֶטֶף]|מים עומדים}} {{ב|וְלַמַּבּוּעַ הַחוֹלֵט|מים חמים כגון חמי טבריה}}! '''"אֶל כְּלִי"''' – בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּקַרְקַע. מִכָּאן אָמְרוּ: מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע – אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵין צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵין פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים; וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע – מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה וכו' עד וּמַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את ההזיה עושים ע"י האיזוב, יש להשתמש במספיק מים כדי שיוכל לטבול בהם את האיזוב, ושישארו מים גם אחרי טבילת האיזוב. אין לשפוך את מי החטאת על האיזוב, אלא יש לטבול אותו בהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב|פרה יב א-ב.]]}}'''"וְלָקַח אֵזוֹב"''' – בְּאֵזוֹב מַזִּין, וְלֹא בַּקֵּיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. '''"וְטָבַל"''' – וְלֹא הַמַּסְפִּיג. '''"בַּמַּיִם"''' – וְלֹא הַמְעָרֶה; אָמְרוּ: מַסְפִּיגִין לִטְבִילָה וְאֵין מַסְפִּיגִין לְהַזָּיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מַסְפִּיגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י.]] יכולה אשה לכוון את פעולת הקטן, בתנאי שהוא יעשה את כל שלבי ההזאה בעצמו; והשוו ליחסים בין כהן לחכם בענייני נגעים [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א;]] לעיל פס' יז ראינו שאשה יכולה לקדש את המים בזריית האפר, אבל היא אינה מורשית להזות על הטמאים.}}'''"אִישׁ טָהוֹר"''' – "אִישׁ" פְּרָט לְאִשָּׁה. אוֹ "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! אָמְרוּ: מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן – וְהוּא מַזֶּה; אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ. אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה! ['''"וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל"''' – {{ב|זֶה הָאֹהֶל|אוהל יריעות}} שֶׁהוּא טָעוּן הַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א|אהלות א א;]] מה הוא האורך המקסימלי של שרשרת הטומאה? לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/א|תוספתא אהלות א א.]]}}'''"וְעַל הַכֵּלִים"''' – אֵלּוּ הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה.] '''"וְעַל כָּל הַכֵּלִים"''' – רִבָּה. אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נוֹגְעִים בְּמֵת, {{ב|(שיגעו) [שֶׁיָּגוּרוּ]| שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} בְּכֵלִים אֲחֵרִים. (אינו) [מִכָּאן] הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת – אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. [אַרְבָּעָה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁנַיִם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.] כֵּיצַד שְׁנַיִם? אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. אָדָם בֵּין הַכֵּלִים – גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה. וְאָדָם בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים, וְכֵלִים מִבָּאָדָם: שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם. חֹמֶר בָּאָדָם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע – הֵם אַרְבָּעָה, אֵינוֹ בָּאֶמְצַע – הֵם שְׁלֹשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: [כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת שִׁבְעָה – מִטַּמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב,] כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת עֶרֶב – טָהוֹר בְּזָב מִכְּלוּם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הזבים וכו' הם גם טמאי מת – ניתן להזות עליהם ולטהר אותם מטומאת המת למרות שהם עדיין טמאים בטומאות אחרות. לעניין הכוונה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב.]] הטבילה דומה לשקיעת השמש: היא צריכה להיות לכל הגוף בבת אחת, והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור פרק ד ז.]]}}'''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. '''"וְרָחַץ בַּמַּיִם... וְטָהֵר בָּעָרֶב"''' – מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף הוּא כְּשֶׁיָּבֹא כֻּלּוֹ בַּמַּיִם – וְטָהֵר. }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נשארה בקלל רק רטיבות, ואין בו מים המספיקים להזאה – הרטיבות אינה מטמאת במשא אלא רק במגע. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכט|ספרי קכט,]] שם חילקו בין טומאת אוכלין לטומאת גוף המזה ובגדיו.}}'''"וּמַזֵּה מֵי נִדָּה"''' – מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים; וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה"'''? – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 'הַנֹּגֵעַ' – '''"וְהַנֹּגֵעַ"''' – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל| מי חטאת שעדיין לא הוזו ("לא עשו מצוותן") מטמאים את המזה שנטהר לחטאת, ונגע במים בידיו; אבל אם לא נגע בהם בידיו, אלא רק ברגליו או בשאר גופו – המזה טהור. ואילו אם נגע בהם כהן הטהור לתרומה - הוא נטמא; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ח|פרה ט ח.]] מי חטאת שעשו מצוותם (שהזו אותם), לדעת בית שמאי אינם מטמאים כלל, ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ג|עדיות ה ג;]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ד|פרה יב ד,]] שנראה מתאים לשיטתם. לדעת בית הלל, וכן כאן, המים אמנם אינם מטמאים כהן שנטהר לתרומה, אבל אם נגעו בידי המזה – הוא נטמא. מי חטאת שקפאו פסולים עד שיפשירו, כלומר הם פסולים זמנית. אם הכהן נגע בהם בידו – הוא טמא טומאת ידים, ואילו המזה מהם נשאר טהור.}}הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ: מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ. מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ. בִּזְמַן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים – מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ – קַל וָחֹמֶר! {{הע-שמאל|ר' שמעון מקשה ומציע ללמוד קל וחומר נוסף, שהרי במי חטאת שעשו מצוותם חמור המזה מהכהן; הוא מנסה ללמוד מכך שגם במי חטאת שלא עשו מצוותם יהיה דינו של המזה חמור מזה של הכהן, והוא יהיה טמא; אבל ר' עקיבא טען שאין מקום לק"ו, כי ניתן לטעון שדווקא דין הכהן חמור, שהרי הוא עלול לטמא אנשים אחרים, ואילו המזה, אם נטמא – נטמא, ואין פעולת ההזאה משפיעה על אנשים טהורים.}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ|במי חטאת שעשו מצוותם והוזו}}, הֲרֵי הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ; {{ב|מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ|במי חטאת שלא עשו מצוותם}}, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ? מַה לַכֹּהֵן, מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וּמְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים; מַה לַמַּזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים! {{הע-שמאל|אם המים היו פסולים, בין פיזר עליהם אפר כשר בין לא - המים מטמאים את הכהן בידיו וברגליו, כדין מים שלא נעשתה מצוותם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ט|פרה ט ט.]] ר' יעקב רואה אותם כמים טמאים, המטמאים את הידיים. אם המים כשרים והאפר פסול – ר' שמעון רואה אותם כמים טמאים, ואילו ר' אליעזר בן יעקב רואה אותם כמים רגילים, שמותר לשתותם וללוש בהם עיסה של קדשים; וראו מחלוקת מקבילה [[ביאור:תוספתא/פרה/י|בתוספתא פרה י א.]]}}אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין – מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטומאה מתפשטת מהאדם הטמא לבגדיו ולכלים , וכן מהכלים והבגדים לאדם אחר הנוגע בהם, אבל האדם השני טמא רק עד הערב; דעת ר' יוסי אינה מובנת.}} '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"''' – מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת? וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיָּגוּרוּ|שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} כֵּלִים בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן שֶׁיָּגוּרוּ אָדָם וְכֵלִים? אָמַרְתָּ: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה. }} qplw0h6tpkadjdp8o3yrpfhhqvo2jj3 106 1709423 3016960 3015798 2026-05-19T15:15:39Z Michaelkimmel2 44530 3016960 wikitext text/x-wiki [[ביאור:מדרשי הלכה|מדרשי הלכה מבוארים]] "'''מכילתא דר' שמעון בר יוחאי'''" - מדרש הלכה לספר שמות; שוחזר מכתבי יד מהגניזה ומציטוטים במדרש הגדול ע"י מהרי"ן אפשטיין וע"צ מלמד. המובא באותיות גדולות הוא קטע מקור מהגניזה. המובא באותיות קטנות הוא ציטוט ממדרש הגדול שבסבירות גבוהה מהמכילתא דרשב"י. =מכילתא דרשב"י= '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ג|פרק ג]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ו|פרק ו]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב|פרק יב]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יג|פרק יג]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יד|פרק יד]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו|פרק טו]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טז|פרק טז]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יז|פרק יז]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יח|פרק יח]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יט|פרק יט]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כ|פרק כ]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כא|פרק כא]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כב|פרק כב]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כג|פרק כג]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כד|פרק כד]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ל|פרק ל]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק לא|פרק לא]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק לד|פרק לד]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק לה|פרק לה]]''' r54rmsvo84vz0zsk98by63w3ptwzyaw 3016961 3016960 2026-05-19T15:15:58Z Michaelkimmel2 44530 3016961 wikitext text/x-wiki [[ביאור:מדרשי הלכה|מדרשי הלכה מבוארים]] "'''מכילתא דר' שמעון בר יוחאי'''" - מדרש הלכה לספר שמות; שוחזר מכתבי יד מהגניזה ומציטוטים במדרש הגדול ע"י מהרי"ן אפשטיין וע"צ מלמד. המובא באותיות גדולות הוא קטע מקור מהגניזה. המובא באותיות קטנות הוא ציטוט ממדרש הגדול שבסבירות גבוהה מהמכילתא דרשב"י. =מכילתא דרשב"י= '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ג|פרק ג]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ו|פרק ו]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב|פרק יב]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יג|פרק יג]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יד|פרק יד]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו|פרק טו]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טז|פרק טז]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יז|פרק יז]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יח|פרק יח]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יט|פרק יט]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כ|פרק כ]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כא|פרק כא]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כב|פרק כב]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כג|פרק כג]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כד|פרק כד]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ל|פרק ל]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק לא|פרק לא]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק לד|פרק לד]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק לה|פרק לה]]''' 8jhkd0ezo2d4ob6h506ypnzh6dxliju 3016962 3016961 2026-05-19T15:17:17Z Michaelkimmel2 44530 3016962 wikitext text/x-wiki [[ביאור:מדרשי הלכה|מדרשי הלכה מבוארים]] "'''מכילתא דר' שמעון בר יוחאי'''" - מדרש הלכה לספר שמות; שוחזר מכתבי יד מהגניזה (באותיות גדולות) ומציטוטים במדרש הגדול (באותיות קטנות) ע"י מהרי"ן אפשטיין וע"צ מלמד. =מכילתא דרשב"י= '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ג|פרק ג]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ו|פרק ו]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב|פרק יב]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יג|פרק יג]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יד|פרק יד]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו|פרק טו]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טז|פרק טז]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יז|פרק יז]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יח|פרק יח]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יט|פרק יט]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כ|פרק כ]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כא|פרק כא]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כב|פרק כב]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כג|פרק כג]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כד|פרק כד]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ל|פרק ל]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק לא|פרק לא]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק לד|פרק לד]]''' '''[[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק לה|פרק לה]]''' osvzw33u3tue6agod5vsyovm0y02esp 106 1711783 3016935 3016921 2026-05-19T14:35:33Z Michaelkimmel2 44530 3016935 wikitext text/x-wiki ==פרק טז== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]] דורש גזירה שווה 'יום' ל[[בראשית ב ב]], שט"ו אייר היה שבת. את מצוות השבת קבלו בשבת הבאה – בכ"ב אייר. מתן תורה היה ביום ששי ו סיון.}}'''"וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם"'''. לָמָּה נֶאֱמַר '''"יוֹם"'''? – לֵידַע אֵיזֶה יוֹם שֶׁאֵירְעָה שַׁבָּת לִהְיוֹת; שֶׁסְּדוּרָה וּבָאָה מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם וְעַד {{ב|שֶׁנִּיתְּנָה לָהֶם|השבת}} בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בְּאִיָּר. דָּבָר אַחֵר: '''"בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר"''', לָמָּה נֶאֱמַר '''"יוֹם"'''? <small>לֵידַע יוֹם שֶׁנִּיתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב#פסוק לד|לעיל יב לד,]] ששרתה ברכה בחררה ואכלו ממנה 31 יום.}}דָּבָר אַחֵר: לָמָּה נֶאֱמַר ''''יוֹם''''? לֵידַע יוֹם שֶׁנִּיתַּן בּוֹ מָן לְיִשְׂרָאֵל: חֲרָרָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם אָכְלוּ מִמֶּנּוּ אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם" {{ממ|שמות|יב|לט}}. וְכָאן, '''בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי''', בְּצִדּוֹ הוּא אוֹמֵר: "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם". רַבִּי שִׁילָא אוֹמֵר: נִסְתַּפְּקוּ הֵימֶנָּה שִׁשִּׁים וְאַחַת סְעוּדָה.</small> }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א,]] שם אומר ר' אלעזר המודעי שהתרעומת של ישראל היתה על משה ואהרון, ולא על הקב"ה, ואכן הדרשה כאן קשה – ראו לקמן פס' ח, שמשה ואהרון אומרים "לא עלינו תלונותיכם כי על ה'" וראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק כד|לעיל טו כד,]] על התלונה במרה, נראה שהדרשה הועברה משם לכאן.}}'''"וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָיָה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִמָּלֵךְ בַּגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן, לוֹמַר "מַה נֹּאכַל"; אֶלָּא שֶׁעָמְדוּ וְאָמְרוּ דִּבְרֵי תַרְעוֹמֶת עַל מֹשֶׁה! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְמוּדִין הֵן יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עוֹמְדִין וְאוֹמְרִין דִּבְרֵי תַרְעוֹמֶת עַל מֹשֶׁה, וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא אַף עַל הַגְּבוּרָה! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''.</small> }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע סוף א.]] מפרש "מותנו ביד ה'" – בימי האפלה, ראו על המתים אז [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יג#פסוק יח|לעיל יג יח]], על 'וחמושים'.}}'''"וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְּיַד ה'"''' – אָמְרוּ {{ב|לְאַוַּי|ולוואי}} מַתְנוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַחֹשֶׁךְ בְּמִצְרָיִם. {{הע-שמאל|ר' יהושע טוען בהתאם לפשט, שישראל, שהיו עבדים במצרים, לא אכלו שם בשר; וטענתם כאן היא טענת שוא, כי רצו לאכול בשר במדבר; ר' אלעזר טוען לעומתו שישראל היו עבדי המלך במצרים, ואכלו מה שרצו, כמו עבדי הנציבים הרומיים בזמנו שלו.}}'''"בְּשִׁבְתֵּינוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: וַהֲלֹא תְּאוֹבִין הֵן לַכֹּל! – אֶלָּא שֶׁבִּדּוּ וְאָמְרוּ. '''"בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע"''', וַהֲלֹא תְּאוֹבִין הֵן לַכֹּל! – אֶלָּא שֶׁבִּדּוּ וְאָמְרוּ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עֲבָדִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַלְכוּת מִצְרַיִם, וְהָיוּ יוֹצְאִין לַשּׁוּק וְנוֹטְלִין פַּת וּבָשָׂר וְדָגִים וְכָל דָּבָר, וְאֵין כָּל בְּרִיָּה מְמַחָה עַל יָדָן. וְהָיוּ יוֹצְאִין לַשָּׂדֶה וְנוֹטְלִין תֵּינִין וַעֲנָבִים וְרִמּוֹנִים וְכָל דָּבָר, וְאֵין כָּל בְּרִיָּה מְמַחָה עַל יָדָן. {{הע-שמאל|המדבר מוגדר כארץ ריקה, תוהו. ר' יהושע בן קרחה מצדיק את התלונות של בני ישראל ואת העדפתם למות במצרים באמצעות הפסוק מאיכה. ר' אלעזר דורש ב-רעב, שני רעבונים.}}'''"כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה"''', אָמְרוּ: הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ לְמִדְבַּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם. '''"לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין לְךָ קָשֶׁה יָתֵר מִן הָרָעָב, שֶׁנֶּאֱמַר: "טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב" {{ממ|איכה|ד|ט}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"בָּרָעָב"''' – בָּא רָעָב; בָּא עָלֵינוּ רָעָב אַחַר רָעָב. דֶּבֶר אַחַר דֶּבֶר, חֹשֶׁךְ אַחַר חֹשֶׁךְ.</small> }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]] ר' יהושע מפרש 'הנני' כביטוי של נכונות לעזור מייד וברצון; ר' אלעזר רואה כאן רמז לאבות שענו לקריאת הקב"ה 'הנני', ורק בזכות האבות הוא נענה לדרישת ישראל.}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הֲרֵינִי נִגְלֶה מִיָּד וְאֵינִי מְעַכֵּב. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''"הִנְנִי"''' אֶלָּא לָאָבוֹת! {{הע-שמאל|גם כאן מתאר ר' יהושע את ההיענות של הקב"ה לבקשות ישראל כהיענות בזכותם, ור' אלעזר מייחס אותה לזכות האבות.}} '''"מַמְטִיר לָכֶם"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּוַדַּאי אֵין רָאוּי לָכֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''"לָכֶם"''' אֶלָּא בִּזְכוּת אֲבוֹתֵיכֶם. '''"מִן הַשָּׁמָיִם"''' – מֵאוֹצָר טוֹב שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם" {{ממ|דברים|כח|יב}}. {{הע-שמאל|רשב"ג, כמו ר' יהושע, רואה את היציאה למדבר כתקופת זוהר ביחסים בין ישראל לקב"ה, שבה התקיימו הברכות שבפרשת 'כי תבוא'. האהבה של הקב"ה לישראל הופכת את גדרי הטבע ומשנה סדרי בראשית. אפילו הטענה הפשוטה, שכרגיל עולה הלחם מן הארץ והטל יורד מהשמים, זוכה לפסוק, והדרשן כביכול רק מסתתר מאחוריו. אבל אלמלא הדרשה לא היינו שמים לב להיפוך סדרי בראשית.}}רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם; וּלְפִי שֶׁהֵן חֲבִיבִין, נִתְחַלְּפוּ לָהֶן מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: נַעֲשׂוּ עֶלְיוֹנִים תַּחְתּוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים עֶלְיוֹנִים; שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה הַלֶּחֶם עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ" {{ממ|דברים|לג|כח}}, וְהַטַּל הָיָה יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל" (שם); עַכְשָׁו נִתְחַלְּפוּ הַדְּבָרִים: הִתְחִיל הַלֶּחֶם יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם"''', וְהַטַּל עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל" {{ממ|שמות|טז|יד}}! {{הע-שמאל|איסוף המן אינו מרשות היחיד, שבה עלול להיות גזל, אלא מן ההפקר.}}'''"וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ"''', שֶׁלֹּא תִּהְיוּ יוֹצְאִין לְחַצְרוֹתֵיכֶם וּמְלַקְּטִין, אֶלָּא שֶׁתִּהְיוּ יוֹצְאִין לַמִּדְבָּרוֹת וּמְלַקְּטִין. {{הע-שמאל|לדעת ר' יהושע, למרות שנאמר 'איש אל יותר ממנו עד בוקר', היתה אחריות על כל אדם לדאוג לפרנסתו למחרת, ולכן אסף היום לצורך יומו, שיחול למחרת, למרות שלא היו יכולים לממש את הצורך הזה. ר' אלעזר דורש דבר-ברא, ומצפה מהאדם לאמונה בקב"ה, שידאג לו למחרת – למרות שאין לו בינתיים פרנסה למחר. לכן הוא רואה ערך בכך שאין האדם רשאי לאסוף מזון ליום המחרת אלא רק לצורך היום הזה; וראו את הסיפורים על שמאי והלל בעניין השבת, [[ביצה טז א]]. לכן הוא ראה את התלונה של ישראל על הרעב ככשלון בנסיון, שהרי בסך הכל הפסידו סעודה אחת – ראו לעיל, פסוק א. ר' יהושע מצפה גם מת"ח לעסוק במלאכתם ולדאוג לפרנסתם, ומסתפק בשתי הלכות בבקר ובערב, ור' אלעזר מציג את אוכלי המן כדגם לבעלי אמנה העוסקים כל זמנם בתורה ואינם דואגים למחר.}}'''"דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁיִּלְקֹט אָדָם מִן הַיּוֹם לְמָחָר, וְכֵן מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְשַׁבָּת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יִלְקֹט אָדָם מִן הַיּוֹם לְמָחָר. וְכֵן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַה שֶׁיֹּאכַל הַיּוֹם, וְיֹאמַר 'מָה אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר?' – הֲרֵי זֶה מִמְּחוּסְרֵי אֲמָנָה; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ"'''. מִי שֶׁבָּרָא יוֹם – בָּרָא פַּרְנָסָתוֹ. {{הע-שמאל|ר' שמעון מציג את הליקוט היומי של המן כהזדמנות לגילוי שכינה בכל בוקר.}}דָּבָר אַחֵר: '''"דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי חִבָּתָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל נִתַּן לָהֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְאָמַר: אַל יֵרָאֶה פָּנַי, אֶלָּא מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה יָבוֹא וְיִטֹּל פַּרְנָסָתוֹ. הָיָה מִתְפַּרְנֵס כָּל הַשָּׁנָה וְהוּא {{ב|מִתְבַּלְקֵט|מצפה}}: הַלְּוַאי אֶרְאֶה פְּנֵי אַבָּה וְלֹא אֶתְפַּרְנֵס! כֵּיוָן שֶׁנִּתְרַצָּה לוֹ, אָמַר: יָבוֹא בְּכָל יוֹם וְיִטֹּל פַּרְנָסָתוֹ. אָמַר אוֹתוֹ הַבֵּן: כְּדַאי! אִם אֵין בְּיָדִי אֶלָּא רְאִיַּת הַמֶּלֶךְ בְּכָל יוֹם – כְּדַאי הוּא! כָּךְ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי חִבָּתָן נִתַּן לָהֶן פַּרְנָסַת יוֹם יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְחַלִּין וּמַקְבִּילִין פְּנֵי שְׁכִינָה בְּכָל יוֹם. '''"לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא"''' – {{ב|נִסּוּי|מלשון נס, דגל וסימן}} הוּא לָהֶן לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּכָל לִבּוֹ – הוּא מַמְצִיא לוֹ סִפְּקוֹ מִכָּל מָקוֹם! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁנָה אָדָם שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּשַׁחֲרִית וּשְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּעַרְבִית וְעָשָׂה מְלָאכָה כָּל הַיּוֹם – מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. רַבִּי אֶלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לִדְרֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן. הָא כְּאֵיזֶה צַד? הָיָה אָדָם יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאַיִן יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה וּמֵאַיִן יִלְבַּשׁ וְיִתְכַּסֶּה! הָא לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לִדְרֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, שְׁנִיָּה לָהֶן – לְאוֹכְלֵי תְּרוּמָה.</small> }} ===פסוק ה=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]] שם לומדים מהפסוק להניח עירוב בערב שבת. כאן נשארים לעסוק בעניין המן, שביום ששי מלקטים כמות כפולה. והשוו סגנון דומה לעניין עבודת יום הכיפורים ביומא ד, ד-ו.}}'''"וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ"''', מִכָּאן שֶׁיְּלַקֵּט אָדָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת לַשַּׁבָּת. '''"וְהָיָה מִשְׁנֶה"''' – לֶחֶם שֶׁהוּא מְשֻׁנֶּה. אַתָּה אוֹמֵר לֶחֶם שֶׁמְּשֻׁנֶּה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לֶחֶם כָּפוּל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה" (פס' כב) – הֲרֵי לֶחֶם מִשְׁנֶה אָמוּר; הֵא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה מִשְׁנֶה"? – לֶחֶם שֶׁהוּא מְשֻׁנֶּה: בְּכָל יוֹם הָיָה יוֹרֵד עֹמֶר אֶחָד וּבַשַּׁבָּת שְׁנֵי עֳמָרִים; בְּכָל יוֹם הָיָה רֵיחוֹ נוֹדֵף </small>וּבַשַּׁבָּת בְּיוֹתֵר; בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַצְהִיב כַּזָּהָב וּבַשַּׁבָּת בְּיוֹתֵר. }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]] דרשה בזכות ישראל, כשיטת ר' יהושע; נס המן תלוי בנס יציאת מצרים. המילים 'ערב וידעתם' מתפרשות על ירידת המן בלילה, ולא על השלו שהגיע בין הערבים; כלומר עליכם לדעת שהקב"ה הוציא אתכם ממצרים ולכן הוא ממשיך ודואג לכם גם במדבר.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִידַעְתֶּם"''', אָמְרוּ לָהֶם: עַד שֶׁאַתֶּם יְשֵׁנִין עַל מִטּוֹתֵיכֶם – הַמָּקוֹם מְפַרְנֵס אֶתְכֶם! '''"כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"''', מִכָּן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּנֶגֶד כָּל נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]] הבקשה של ישראל לבשר לא התרחשה כלל בספר שמות אלא רק לקמן, בספר במדבר יא, האזכור של הבשר כאן הוא נבואה על 'מה שהן עתידין לומר' (לקמן פסוק יא). בקשת המן שכאן היא לגיטימית, אבל הקב"ה מודיע למשה שבעקבותיה תבוא בקשת הבשר שאינה לגיטימית.}}'''"וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד ה' בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלוּנוֹתֵיכֶם עַל ה'"''' – מִכָּן אַתְּ לָמֵד, שֶׁבְּפָנִים מְאִירוֹת נִתַּן לָהֶן מָן לְיִשְׂרָאֵל. מָן, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה – נִתַּן לָהֶן בְּפָנִים מְאִירוֹת; וּבָשָׂר, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן – נִתַּן לָהֶן בְּפָנִים חֲשֵׁכוֹת. {{הע-שמאל|משה ואהרון אינם מרוחקים מהעם (ספונים), והם סבלו מהרעב כמו כולם.}}'''"וְנַחְנוּ מָה"''' – אָמְרוּ לָהֶן: אָנוּ – מָה אָנוּ סְפוּנִין, שֶׁאַתֶּם עוֹמְדִין וּמִתְרַעֲמִין עָלֵינוּ? }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] ולעיל פס' ז. קושר את הערב לחשיכה גם במובן "פנים חשוכות". בניגוד לפשט, משה ואהרון כועסים על ישראל שהתלוננו על הקב"ה.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל"''', מִכֵּן אַתְּ לָמֵד שֶׁבְּפָנִים חֲשׁוּכוֹת נִיתַּן לָהֶן בָּשָׂר לְיִשְׂרָאֵל. מָן, שֶׁשָּׁאֲלוּ אֹתוֹ כַּהֲלָכָה – נָתַן לָהֶן בְּפָנִים מְאִירוֹת בָּשָׂר, שֶׁשָּׁאֲלוּ אֹתוֹ שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן – נִיתַּן לָהֶן בְּפָנִים חֲשׁוּכוֹת. '''"וְנַחְנוּ מָה? לֹא עָלֵינוּ תְלוּנוֹתֵיכֶם כִּי עַל ה'"''', אָמְרוּ לָהֶן: אִילּוּ עָלֵינוּ הֱיִיתֶם עוֹמְדִין וּמִתְרַעֲמִין – לֹא הָיִינוּ מִצְטַעֲרִין, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מִתְרַעֲמִין לִפְנֵי קַיָּם עוֹלָמִים בָּרוּךְ הוּא! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]] ר' יהושע טוען שמשה מזמין את ישראל לחזות בגילוי שכינה, ור' אלעזר טוען שהקב"ה מעמיד אותם בדין. כאן מוחלפות שיטותיהם של ר' יהושע ור' אלעזר.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִרְבוּ לִפְנֵי ה'"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''"קִרְבוּ"''' אֶלָּא לִיתֵּן אֶת הַדִּין! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''"קִרְבוּ לִפְנֵי ה'"''' אֶלָּא כְּשֶׁנִּתְגַּלְּתָה הַשְּׁכִינָה! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]] דורש 'כדבר' – כמו שדבר, ולא כאשר דיבר.}}'''"וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן"''' – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? מְלַמֵּד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁגָּזַר הַמָּקוֹם – הָיָה. {{הע-שמאל|ר' יהושע טוען שפנו להיענש, ור' אלעזר טוען שפנו לאבות ('המדבר') ובקשו שישתדלו למענם ויבטלו את דינם.}}'''"וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר"'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''"וַיִּפְנוּ"''' אֶלָּא לִיתֵּן אֶת הַדִּין. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''"וַיִּפְנוּ"''' אֶלָּא לָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''"אֶל הַמִּדְבָּר"'''; מָה מִדְבָּר אֵין בּוֹ חֵטְא וְעָוֹן – כָּךְ אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֵין בָּהֶן חֵטְא וְעָוֹן. {{הע-שמאל|ישראל ביקשו לרגום את משה ואהרון באבנים, ועמוד הענן הציל אותם.}} '''"וְהִנֵּה כְּבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן"'''. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁין לִסְקוֹל לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, הַמָּקוֹם נִגְלֶה בֶּעָנָן. אָמַר הַמָּקוֹם: מוּטָב יִלְקֶה עַמּוּד עָנָן, וְאַל יִסָּקְלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]] הדרשה מבחינה בין בקשת המן הלגיטימית, לבין בקשת הבשר שלמעשה התרחשה בשנה הארבעים, ואינה לגיטימית. וראו לעיל פס' ז-ח.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי מַה שֶּׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, וּמָה עֲתִידִין לוֹמַר לְפָנַי. '''"דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר"''', אֱמֹר לָהֶן: בֵּין שְׁנֵי הַדְּבָרִים הֱיִיתֶם עוֹמְדִין: שְׁאַלְתֶּם מִמֶּנִּי מָן, לְפִי שֶׁאִי אִיפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹת בְּלֹא לֶחֶם – נָתַתִּי לָכֶם; חֲזַרְתֶּם וּשְׁאַלְתֶּם בָּשָׂר, שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן – הֲרֵינִי נוֹתֵן לָכֶם! מִפְּנֵי מָה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם? כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיוּ סְבוּרִין לוֹמַר "אֵין סִפֵּק בְּיָדוֹ לִיתֵּן לָנוּ בָּשָׂר"; אֶלָּא הֲרֵינִי נוֹתֵן לָכֶם – וּלְבַסּוֹף אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם. '''"כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם"''', אֲנִי דַּיָּן לִפָּרַע! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]]}} '''"וַיְהִי בָעֶרֶב"''', מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁבְּפָנִים חֲשֵׁכוֹת נָתַן לָהֶן בָּשָׂר לְיִשְׂרָאֵל; מָן, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה, נִיתַּן לָהֶן בְּפָנִים מְאִירוֹת; בָּשָׂר, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן, נִיתַּן לָהֶן בְּפָנִים חֲשֵׁכוֹת. {{הע-שמאל|מכאן ואילך דורש את פרשת קברות התאווה, ראו [[במדבר יא]], וראו גם [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יא#פסוק לא|ספרי זוטא במדבר יא לא.]] לעניין מקום הלב השוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק ח|לעיל טו ח.]]}}'''"וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה"''', אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ" {{ממ|במדבר|יא|לא}} – שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיָה גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ, שֶׁיִּהְיֶה אָדָם עוֹמֵד כְּנֶגֶד לִבּוֹ וְנוֹטֵל, מִדָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ צַעַר. מִן לִבּוֹ וּלְמַטָּה – שְׁתֵּי אַמּוֹת, מִלִּבּוֹ וּלְמַעְלָה – אַמָּה אַחַת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ", וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנוֹתָיו" {{ממ|תהלים|עח|כח}}. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: "וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה" {{ממ|במדבר|יא|לא}} – שְׁלֹשָׁה פַּרְסָאוֹת לְכָל רוּחַ וְרוּחַ. כֵּן הוּא אוֹמֵר: "וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ", וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ". {{הע-שמאל|המחנה עצמו היה בגודל של שלוש על שלוש פרסאות. לכל כיוון היו שלוש פרסאות של שלו, הרי 9X9 פרסאות. לדעת אחרים, דרך היא 10 פרסאות, והריבויים "יום" ו"כה" והחזרה "וכדרך יום כה" מכפילים את אורך צלע הריבוע ומגיעים לשטח של 80X80 פרסאות, אבל השלו השאיר מעברים בדרכים ולא כיסה אותן. המגמה היא להגזים ככל האפשר בכמות השלו, בדומה לגוזמאות במכות למצרים על הים, ראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יד#פסוק לא|לעיל יד לא.]]}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: "וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה". מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה"? שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ – הֲרֵי תֵּשַׁע; תֵּשַׁע עַל תֵּשַׁע – הֲרֵי שְׁמֹנִים וְאֶחָד. כֵּן הוּא אוֹמֵר: "וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ", וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ". אֲחֵרִים אוֹמְרִים: "וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה" – כְּדֶרֶךְ הִילּוּךְ בֵּינוֹנִית – עֲשָׂרָה פַּרְסָאוֹת. "יוֹם" – עֶשְׂרִים, "כֹּה" – אַרְבָּעִים. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שׁוּב "וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה"? – הֲרֵי שְׁמֹנִים כְּלַפֵּי לְמַעְלָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן" {{ממ|תהלים|כג|ה}}, יָכוֹל שֶׁהָיוּ {{ב|אִסְטְרַטְיוֹת וּמְקֻלְקָלוֹת|הדרכים מקולקלות וחסומות}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ" – עַל הַפָּנוּי שֶׁבָּאָרֶץ! וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנוֹתָיו", שֶׁהָיָה מְסוֹבָב לַמִּשְׁכָּנוֹת, שְׁתֵּי אַמּוֹת {{ב|הָיְתָה נְטוּלָה מִן הָאָרֶץ|השלו היה מעופף בגובה שתי אמות, כאמור לעיל}}. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אַף מָן לֹא אָכְלוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא {{ב|מִן הַגָּבוֹהַּ|לא אספו את המן מהקרקע, שלא התלכלך, אלא מעל שולחנות מוזהבים}}. כֵּיצַד? יוֹרֵד הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל, וְיָצְתָה רוּחַ צְפוֹנִית וְכִבְּרָה אֶת הַמִּדְבָּר, וְיָרַד מַטָּה וְכִבֵּשׁ אֶת הָאָרֶץ, וְיָרַד עָלָיו הַטַּל וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ, וְנַעֲשָׂה כְּמִין שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל זָהָב; וְהַמָּן הָיָה יוֹרֵד עָלָיו, וּמִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל מְלַקְּטִין וְאוֹכְלִין. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. {{הע-שמאל|גם כאן, כמו [[מכילתא דרשב"י/טו#פסוק ה|לעיל טו ה,]] מחליף המדרש את ענשיהם של הכשרים והרשעים.}}וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם..." {{ממ|במדבר|יא|לג}}, אָמְרוּ: רְשָׁעִים שֶׁבֵּינֵיהֶם אָכְלוּ וְנוֹתְנוּ מִיָּד, {{ב|כָּשֵׁל|כשר}} שֶׁבֵּינֵיהֶם נִיתְּרוּ אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. "וְאַף ה' חָרָה בָעָם" (שם), מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא עֲלֵיהֶן הַמָּקוֹם מַכָּה קָשָׁה כַּיּוֹצֵא בָּזוֹ מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם. {{הע-שמאל|שם המקום נקבע בעקבות המאורע, ולא ההפך.}}"וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה" (שם פס' לד), יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים" (שם) – עַל מַה שֶּׁעִרְעֲרוּ נִקְרָא, וְלֹא כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. "מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת" (שם פס' לה), מְלַמֵּד שֶׁחָזְרוּ חֲנִיָּה אַחַת לַאֲחוֹרֵיהֶן. '''"וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה"''' – לְעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ. }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]] ר' יהושע דורש את הפסוק כפשטו, שהמן ירד לישראל במדבר. ר' אלעזר דורש דרשה אלגוריסטית, הטוענת שהמן ירד בזכות אבות, כשיטתו בפרשה הקודמת: הוא דורש כל מלה בפסוק כך: ותעל שכבת הטל – עלתה מהשוכבים; על פני המדבר - האבות (ראו לעיל פסוק י, שהאבות מכונים 'מדבר' בפיו); מחספס – פלפול תפילתם; ככפור – בעפר; על הארץ – על פני הארץ.}}'''"וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל"'''. בָּא כָּתוּב לְלַמֶּדְךָ הֵיאַךְ הָיָה מָן יוֹרֵד לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: יָצְתָה רוּחַ צְפוֹנִית וְכִבְּרָה אֶת הַמִּדְבָּר וְכוּ' {{ב|כְּדִכְתִיב לְעֵיל.|קיצור סופרים – הפניה לדרשה דלעיל פס' יג.}} '''"וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר"''' – וְלֹא עַל הַמִּדְבָּר כֻּלּוֹ, אֶלָּא עַל מִקְצָתוֹ. '''"דַּק"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא דַּק; '''"מְחֻסְפָּס"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא מְחֻסְפָּס. '''"דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ"''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹרֵד כִּגְלִיד עַל הָאָרֶץ, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל"''' – כִּבְיָכוֹל פָּשַׁט הַמָּקוֹם אֶת יָדוֹ וּמְקַבֵּל תְּפִלָּתָן שֶׁל אָבוֹת שֶׁל שֹׁכְנֵי עָפָר, וְהוֹרִיד הַמָּן כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל. '''"וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר"''' – וְלֹא עַל הַמִּדְבָּר כֻּלּוֹ, אֶלָּא עַל מִקְצָתוֹ. '''"דַּק"''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם" {{ממ|ישעיה|מ|כב}}. אוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, מִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד צוֹנֵן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מְחֻ"'''. אוֹ לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, יָכוֹל הָיָה יוֹרֵד בְּקוֹל? מִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד אֶלָּא בִּשְׁתִיקָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"חַס"'''. {{הע-שמאל|לעניין 'שלא היה יורד אלא על הכלים', לפי קטע גניזה הדרשה היא 'תלמוד לומר סף', ראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב#פסוק כב|לעיל יב כב:]] רבי עקיבה אומר: "אין סף אלא כלי". ר' טרפון מסכים שהמן אמנם לא ירד על הארץ, אבל לפי דרשתו הוא ירד על סיפי הבתים של ישראל, ולא על הכלים, והשוו דברי ר' אליעזר לעיל.}}אוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הַקַּרְקַע, מִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד אֶלָּא עַל הַכֵּלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"סַף"'''. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: לֹא הָיָה יוֹרֵד אֶלָּא עַל {{ב|הָעוֹסְפָּיִים.|סיפי הבתים}} {{הע-שמאל|דרשה מבית מדרשו של ר' אלעזר המודעי, שהמן ירד בזכות האבות; דורש כופר – כפור; ארץ - עפר.}}'''"כַּכְּפֹר"''' – כִּבְיָכוֹל פָּשַׁט הַמָּקוֹם אֶת יָדוֹ וְקִבֵּל תְּפִלָּתָן שֶׁלַּאֲבוֹת שֶׁל שֹׁכְנֵי עָפָר, וְהוֹרִיד הַמָּן כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "מָצָאתִי כֹפֶר" {{ממ|איוב|לג|כד}}. וּכְבָר הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן וְתַלְמִידָיו יוֹשְׁבִין, וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶן. {{הע-שמאל|השוואה בין המבול למן. 'ארובה' היא פתח בדלת, והיה נהוג לעשות ארבע ארובות בדלת. ר' אלעזר מתאר את גובה המן כמבול של לחם גבוה פי 4 מהמבול: המבול היה משתי ארובות, שנאמר ([[בראשית ז יא]]) 'וארובות השמים נפתחו', והוא הגיע לגובה של 15 אמות; ואילו המן היה משתי דלתות, שבכל אחת ארבע ארובות. מכאן הוא מוכיח שמדה טובה היא פי 4 ממידת פורענות, והמן הגיע לגובה של ששים אמות!}}אָמַר לָהֶן רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: שִׁשִּׁים אַמָּה הָיָה גָּבְהוֹ שֶׁלַּמָּן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל! אָמְרוּ לוֹ: אֶלְעָזָר אָחִינוּ, עַד מָתַי אַתָּה מְגַבֵּב וּמֵבִיא עָלֵינוּ? אָמַר לָהֶן: מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה אֲנִי דּוֹרֵשׁ! וְכִי אֵי זוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת הַטּוֹב אוֹ מִדַּת הָרַע? הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב! בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת הוּא אוֹמֵר: "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים" {{ממ|בראשית|ז|כ}}. מַה נַּפְשָׁךְ: וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה בְּתוֹךְ הַנַּחַל, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה עַל פְּנֵי הָהָר, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה. וּבְמִדַּת הַטּוֹב הוּא אוֹמֵר: "וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח. וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן" {{ממ|תהלים|עח|כד}}. מִעוּט דְּלָתוֹת – שְׁתַּיִם. כַּמָּה אֲרֻבּוֹת בְּדֶלֶת? אַרְבַּע. אַרְבַּע עַל אַרְבַּע – הֲרֵי שְׁמֹנֶה. שְׁמֹנֶה עַל שְׁמֹנֶה – הֲרֵי שִׁשָּׁה עָשָׂר. הֵא צֵא וַחֲשֹׁב, שֶׁשִּׁשִּׁים אַמָּה הָיָה גָּבְהוֹ שֶׁל מָן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל! אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁיָּרַד לָהֶן מָן לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ כָּל הָאֻמּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי" {{ממ|תהלים|כג|ה}}. }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע סוף ג.]] דרשה לפי הפשט: מן – מה. לדברי ר' אלעזר לא נזקק משה למתווכים, וקולו הגיע לכל ישראל; וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב#פסוק לז|לעיל יב לז.]]}}'''"וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא"''', כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: מַה הוּא? כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: מָן הוּא? '''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם"''': מֹשֶׁה אָמַר לָהֶן לַזְּקֵנִים, וּזְקֵנִים אָמְרוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל – כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לַזְּקֵנִים, וְהוּא אָמַר לְכָל יִשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|שתי דרשות על 'אבירים': סוסים או איברים.}}'''"הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר"''', רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּסוּסִים נִתְפַּטְּמוּ יִשְׂרָאֵל; נֶאֱמַר כָּאן '''"לְאָכְלָה"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ" {{ממ|תהלים|עח|כה}}. אָמַר לָהֶן: לֶחֶם זֶה שֶׁאַתֶּם אוֹכְלִין – נִטּוֹחַ הוּא בָּאֵבָרִים. דָּבָר אַחֵר: "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ" – זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהָיָה יוֹרֵד לוֹ מָן כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל אֵבָרִים הָיָה יוֹרֵד, וּמֵאֵבָרָיו הָיָה מְלַקֵּט וְאוֹכֵל; לְכָךְ נֶאֱמַר "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל." }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]] למרות שלכאורה היו שלקטו הרבה והיו שהמעיטו, בדרך נס כשמדדו - התברר שכולם לקטו אותה כמות. המידה של 'עומר לגולגולת' מוצגת כמידה של אכילה בריאה גם לדורות.}}'''"זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה': לִקְטוּ מִמֶּנּוּ"'''. אָמְרוּ: כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לִלְקֹט, הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ – הָיוּ מְלַקְּטִין הַרְבֵּה, וְעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הָיָה מְלַקֵּט קִימְאָה; וּכְשֶׁהֵן בָּאִין בַּמִּדָּה – '''"עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם"'''. אָמְרוּ: הָאוֹכֵל כַּשִּׁעוּר הַזֶּה – בָּרִיא וּמְבֹרָךְ; פָּחוֹת מִכָּן – מְקֻלָּל בְּמֵעָיו; יָתֵר עַל כֵּן – הֲרֵי זֶה רַעַבְתָּן! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]] כאן תולה את השוויון בכוונתם של ישראל ללקט בכמות שווה, ולא בנס.}}'''"וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְקְטוּ"''' – עָשׂוּ מַה שֶּׁנִּתְפַּקְּדוּ, וְלֹא עָבְרוּ עַל גְּזֵירוֹת. }} ===פסוק יט-כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]] לכאורה יש סתירה בין פסוק יז, המשבח את ישראל, לבין פסוק כ המגנה אותם שלא שמעו אל משה. המדרש מבחין בין מחוסרי אמנה לבין רוב הציבור.יתכן, לפי הנוסח כאן, להבין את הדרשה על "ויותירו אנשים" כטענה שחלק מהאנשים הותירו מהמן וחלקם לא. לפי מכילתא דר' ישמעאל יתכן לגרוס כאן "אנשים הותירו, נשים לא הותירו", כהבחנה בין הגברים החוטאים לנשים הצדקניות.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר"''', "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה" – אֵלּוּ מְחֻסְּרֵי אֲמָנָה שֶׁבָּהֶן. "וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים" – אֲנָשִׁים לֹא הוֹתִירוּ, שְׁאָר אֲנָשִׁים הוֹתִירוּ. {{הע-שמאל|הדרשה מתקנת את סדר הדברים המוצג בפסוק כ, ומתאימה אותו לסדר הטבעי שבפסוק כד: קודם הבאיש ואחר כך התליע.}}"וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ" – אֶפְשָׁר מֵאַחַר שֶׁמַּרְחִישׁ יִבְאַשׁ? אֶלָּא מַבְאִישׁ וְאַחַר כָּךְ מַרְחִישׁ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: "וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ" {{ממ|שמות|טז|כד}}. "וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה" – כָּעַס עֲלֵיהֶן מֹשֶׁה וְאָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה עֲשִׂיתֶם כָּךְ? }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]] בבקר בבקר – בכל בקר; היו צריכים ללקט מן בכל בקר, והיה בכך משום טרחה שבה התקימה הגזרה 'בזעת אפך...'}}'''"וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר"''' – מִשַּׁחֲרִית לְשַׁחֲרִית. '''"אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ"''' – דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: מִכָּאן שֶׁהָיָה בּוֹ בַּמָּן "בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם" {{ממ|בראשית|ג|יט}}. {{הע-שמאל|דורש 'וחם השמש' – שרק בשמש, כלומר במקום שמואר בשמש - חם, ולא בצל. שהרי השמש עצמה חמה תמיד. טעם המן מופץ בעולם כולו, כבשורה לכל האנושות. וראו דברי איסי בן עקביא לעיל בסוף פס' יד.}}'''"וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ"''' – בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "כְּחֹם הַיּוֹם" {{ממ|בראשית|יח|א}} הֲרֵי שֵׁשׁ שָׁעוֹת אָמוּר! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ"'''? בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. '''"וְנָמָס"''' – כֵּיוָן שֶׁזּוֹרַחַת עָלָיו חַמָּה – הָיָה פּוֹשֵׁר וְיוֹרֵד, וּנְחָלִים מוֹשְׁכִין מִמֶּנּוּ, וְהוֹלְכִין לַיָּם הַגָּדוֹל. וְאַיָּלוֹת וּצְבָיִים בָּאִין וְשׁוֹתִין מֵהֶן, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּאִין וְצָדִין מֵהֶן, וְטוֹעֲמִים מֵהֶן טַעַם מָן שֶׁנָּתַן הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין העירוב השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]] לשאלה ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד:]] ר' יהושע מפרש כפשט, והשוו לעיל פס' ה, שפירשו 'לחם משונה'. מפרש גם משנה-נשתנה}}'''"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד"''', מִיכָּן שֶׁיְּעָרֵב אָדָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. '''"וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה"''', אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, מַה נִּשְׁתַּנָּה יוֹם זֶה מִשְּׁאָר יָמִים? }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]] דורש את הפסוק כדיאלוג.}}אָמַר לָהֶן: '''"הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַה'"'''; אָמְרוּ לוֹ: אֵימָתַי? אָמַר לָהֶן: '''"מָחָר"'''. '''"אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ, וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ"''' – עַל הָאָפוּי אֱפוּ וְעַל הַמְבֻשָּׁל בַּשֵּׁלוּ {{הע-שמאל|ר' יהושע מפרש שבשבת היה המן מתבשל או נאפה מעצמו, שהרי אין לבשל או לאפות בה; ר' אלעזר מפרש שלא היה שינוי במן עצמו אלא רק בטעמו – כאפוי או כמבושל; ר' אליעזר מפרש את הפסוק לעניין עירוב תבשילין מיו"ט לשבת, שעליו לכלול דבר אפוי (פת) ותבשיל. וראו [[ביאור:משנה ביצה פרק ב#משנה א|ביצה ב א,]] כדעת בית שמאי.}}רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָרוֹצֶה לֶאֱפוֹת – מִתְאַפֶּה לוֹ, וְהָרוֹצֶה לְבַשֵּׁל – מִתְבַּשֵּׁל לוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ"''' – הָרוֹצֶה לִטְעֹם דְּבַר הָאָפוּי, טוֹעֵם בּוֹ טַעַם כָּל אִפּוּיִין שֶׁבָּעוֹלָם; דְּבַר בִּשּׁוּל – טוֹעֵם בּוֹ טַעַם כָּל בִּשּׁוּלִין שֶׁבָּעוֹלָם! רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: '''"אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ..."''' – עַל הָאָפוּי אֱפוּ וְעַל הַבִּשּׁוּל בַּשֵּׁלוּ. כֵּיצַד? יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת; מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֵין רַשָּׁאִין לָפוֹת וּלְבַשֵּׁל אֶלָּא אִם כֵּן עֵרְבוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ-אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ – בַּשֵּׁלוּ"''' – עַל הָאָפוּי – אֱפוּ וְעַל הַמְבֻשָּׁל – בַּשֵּׁלוּ, '''"וְאֵת כָּל הָעֹדֵף"'''. }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''"וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר... וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ"''' – {{ב|לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.|לעיל פס' כ.}} }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]] ר' ירמיה דורש את החזרה המשולשת על "היום" כרמז לשלוש סעודות בשבת.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם"''' – מִכָּן שֶׁהָיָה רַבִּי יִרְמְיָה אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בַּשַּׁבָּת. לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל רְגִילִין לָצֵאת בְּשַׁחֲרִית, אָמְרוּ לוֹ: "רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, נֵצֵא בְּשַׁחֲרִית?". אָמַר לָהֶן: '''"אִכְלֻהוּ הַיּוֹם"'''! אָמְרוּ לוֹ: "הוֹאִיל וְלֹא יָצָאנוּ בְּשַׁחֲרִית, נֵצֵא בֵּין הָעַרְבַּיִם?". אָמַר לָהֶן: '''"כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'"'''. לְפִי (שֶׁקָּבַע)[שבקע] לִבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמְרוּ לוֹ: "רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, הוֹאִיל וְלֹא מְצָאנוּהוּ הַיּוֹם, שֶׁמָּא לֹא נִמְצָאֵהוּ לְמָחָר?". אָמַר לָהֶן: "הַיּוֹם [לא תמצאוהו]," הַיּוֹם אִי אַתֶּם מוֹצְאִין אוֹתוֹ, מוֹצְאִין אַתֶּם אוֹתוֹ לְמָחָר" – דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. {{הע-שמאל|דרשות נוספות על הקשרים בין השבת למספר 3. ר' אלעזר חסמא דורש 'היום' על העולם הזה, בניגוד לעולם הבא, שבו יהיה מן לבני כל הדורות.}}רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר: בָּעוֹלָם הַזֶּה אִי אַתֶּם מוֹצְאִין אוֹתוֹ, מוֹצְאִין אַתֶּם אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא! {{הע-שמאל|שלוש דרשות על שכר שמירת השבת, שהוא שכר משולש, לאור השילוש של 'היום': ר' יהושע קושר את השכר לשלוש קטסטרופות אסכטולוגיות; ר' אלעזר המודעי – לששה מיני שכר; ור' אליעזר – לשלושת הרגלים.}}רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: אִם תִּזְכּוּ לְשַׁמֵּר שַׁבָּת – תִּנָּצְלוּ מִשָּׁלֹשׁ פּוּרְעָנֻיּוֹת: מִיּוֹמוֹ שֶׁל גּוֹג, וּמִיּוֹמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמִימֵי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל בָּרוּךְ הוּא. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: אִם תִּזְכּוּ לְשַׁמֵּר שַׁבָּת – עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָכֶן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהוּנָּה וּלְוִיָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, אִם תִּזְכּוּ לְשַׁמֵּר שַׁבָּת – עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָכֶן שְׁלֹשָׁה מוֹעֲדוֹת: חַג שֶׁל נִיסָן, וְחַג שֶׁל עֲצֶרֶת, וְחַג שֶׁל תִּשְׁרֵי. }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]] המחלוקת היא כנראה רק על דרך הדרשה, ושני החכמים מסכימים שהמן לא ירד בשבת, שהרי הוא נלקט בששת ימי החול בלבד, וכן לא ירד ביו"ט וביום הכיפורים: ר' יהושע מפרש 'שבת' ככינוי לכל יום האסור במלאכה, ואילו ר' אלעזר רואה בכינוי את יום הכיפורים, המכונה 'שבת שבתון' ([[ויקרא כג לב]]) דווקא; הוא מחלק את הפסוק וקורא בו את הביטוי 'לא יהיה בו' פעמיים: 'שבת לא יהיה בו', וכן 'לא יהיה בו'.}}'''"שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטוּהוּ"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לָמַדְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד בַּשַּׁבָּת. בְּיוֹם טוֹב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא יִהְיֶה בּוֹ"'''. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטוּהוּ"''' – לָמַדְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד בַּשַּׁבָּת. בְּיוֹם טוֹב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא יִהְיֶה"'''. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא יִהְיֶה בּוֹ"'''! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע סוף ד.]] דרשה דומה לדרשה דלעיל, על פסוק כ.}}'''"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקוֹט"''' – אֵלּוּ מְחוּסְּרֵי אֲמָנָה שֶׁבָּהֶן. }} ===פסוק כח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]] ר' יהושע מדגיש, בניגוד לפשט, את העובדה שעדיין אין הרבה ציפיות מישראל, כי עדיין אין להם הרבה מצוות (למרות לשון הרבים "מצוותי") – אלא רק השבת. את הפסוק מישעיה הוא דורש: מי ששומר את השבת – שומר בכך את ידו מעשות רע.}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֺתַי וְתוֹרֹתָי"''' אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֱמֹר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וְקָרַעְתִּי לָכֶם אֶת הַיָּם, וְהוֹרַדְתִּי לָכֶם אֶת הַמָּן, וְהֵגַזְתִּי לָכֶם אֶת הַשְּׂלָיו, וְעָשִׂיתִי לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת; עַד מָתַי אַתֶּם מְמָאֲנִים לִשְׁמֹר מִצְוֺתַי וְתוֹרֹתָי? שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: מִצְווֹת הַרְבֵּה הִטַּלְתִּי עֲלֵיכֶם? שַׁבָּת זוֹ שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם בְּמָרָה לְשָׁמְרָהּ, וְלֹא שְׁמַרְתֶּן אוֹתָהּ! שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: שׁוֹמֵר שַׁבָּת מַה שָּׂכָר נוֹטֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ... שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע" {{ממ|ישעיה|נו|ב}}! הָא לָמַדְתָּה, שֶׁכָּל הַמְּשַׁמֵּר שַׁבָּת – מְרֻחָק הוּא מִן הָעֲבֵרָה! }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]] הדרשה אינה קושרת בין נתינת השבת לבין נתינת המן, אלא מציגה את השבת כחובה שיש לשמרה ולהזהר מהעונש הכרוך בה.}}'''"רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת"''', אָמַר לָהֶן: הִזָּהֲרוּ, שֶׁהַמָּקוֹם '''"נָתַן לָכֶן אֶת הַשַּׁבָּת, עַל כֵּן הוּא נוֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם"'''. מִכָּאן הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: לֶחֶם כָּפוּל, "שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד" (לעיל פס' כג). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה ערובין פרק ד#משנה ה|ערובין ד, ה-ו,]] שמי שלא קבע לעצמו כלל מקום לשבת – אינו רשאי לצאת מארבע אמותיו. השומרונים, הצדוקים ואנשי ים המלח ראו באיסור היציאה מהבית כפשטו את עיקר השבת, אבל חכמים הקלו בעניין זה כדלקמן. יתכן שכאן דורש את 'שבו איש תחתיו', והמילה 'מקומו' נדרשת כ2000 אמה, פרשנות מקילה יחסית, שמקומו של אדם הוא 2000 אמה – תחום שבת, וראו דברי איסי בן עקיבא [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|במכילתא נזיקין ד:]] "מקומו: - אלו אלפים אמה"! ראו לעיל פס' כה. כאן מדגישים חכמים שישראל, ששמעו את ההבטחות לשכר השבת - קיבלו אותה עליהם ושבתו בה. ר' יהושע מדגיש, בניגוד לפשט, את העובדה שעדיין אין הרבה ציפיות מישראל, כי עדיין אין להם הרבה מצוות (למרות לשון הרבים "מצוותי") – אלא רק השבת. את הפסוק מישעיה הוא דורש: מי ששומר את השבת – שומר בכך את ידו מעשות רע.}} '''"שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו"''' – אַרְבַּע אַמּוֹת, אַרְבַּע אַמּוֹת. '''"אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"''' – אַלְפַּיִם אַמָּה. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן וְשָׁבְתוּ, "וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''"וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: "אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל...", כְּדִכְתִיב {{ב|לְעֵיל בְּ"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם"|קיצור סופרים, ראו לעיל פס' כה}}. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן וְשָׁבְתוּ; '''"וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"'''. }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]] וראו גם לעיל פסוק טו. דורשי הרשומות מפרשים שקראו לקב"ה מן.}}'''"וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן"'''. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: יִשְׂרָאֵל קָרְאוּ אוֹתוֹ מָן! {{הע-שמאל|דרשות על "גד". ר' יהושע טוען - צורה של זרע פשתן, אבל לבן. ר' אלעזר דורש גד-אגדה, שהוא מושך את הלב. ר' יוסי דורש גד - מגיד, שהוא כפוף ללוח השנה. גם אחרים מתארים מצב שהמן מגיד למשה את המציאות, וקובע אם אשתו של אדם נמנית עם בני ביתו או שהיא בוגדת בו, או למי שייך העבד.}}'''"וְהוּא כְּזֶרַע גַּד"'''. אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁל מָה? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הֱוֵי אוֹמֵר שֶׁל זֶרַע פִּשְׁתָּן. אוֹ אַתָּה אוֹמֵר: מַה זֶּרַע פִּשְׁתָּן אָדוֹם – אַף זֶה אָדוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לָבָן"'''! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לִדְבַר אַ'''גָּד'''ה, שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ אֶת לֵב הָאָדָם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הוּא מַגִּיד עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא מָן, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹרֵד לֹא בַּשַּׁבָּתוֹת וְלֹא בְּיָמִים טוֹבִים וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים! אֲחֵרִים אוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁהַנָּבִיא מַגִּיד לָהֶן חֲדָרִים וּסְתָרִים לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ הָיָה הַמָּן מַגִּיד לְיִשְׂרָאֵל חֲדָרִים וּסְתָרִים. הָא כֵּיצַד? אִשָּׁה סוֹרַחַת עַל בַּעְלָהּ; הִיא אוֹמֶרֶת "הוּא סוֹרֵחַ עָלַי", וְהוּא אוֹמֵר "הִיא סוֹרַחַת עָלַי". בָּאִין אֵצֶל מֹשֶׁה לַדִּין, אָמַר לָהֶן: "לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט". לְשַׁחֲרִית, אִם נִמְצָא מָן בְּבֵית בַּעְלָהּ – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא סוֹרַחַת עַל בַּעְלָהּ; וְאִם נִמְצָא בְּבֵית אָבִיהָ – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא סוֹרֵחַ עָלֶיהָ. וְכֵן הַמּוֹכֵר עֶבֶד לַחֲבֵרוֹ; זֶה אוֹמֵר "לָקַחְתִּי", וְזֶה אוֹמֵר "לֹא מָכַרְתִּי". בָּאִין אֵצֶל מֹשֶׁה לַדִּין, אָמַר לָהֶן: "לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט". לְשַׁחֲרִית, אִם נִמְצָא מָן בְּבֵית רַבּוֹ רִאשׁוֹן – בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר; וְאִם נִמְצָא בְּבֵית רַבּוֹ אַחֲרוֹן – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא לוֹקֵחַ. '''"וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ"'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּאִידְפַס הָאִיסְקְרִיטִין; רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: כְּסֹלֶת זוֹ, שֶׁצָּפָה עַל גַּבֵּי נָפָה וְלוּשָׁה בִּדְבָשׁ וְחֶמְאָה! }} ===פסוק לב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]] החל מכאן עוסק המקרא בדברים שהתרחשו מאוחר יותר. הדרשה טוענת שהנחת צנצנת המן היתה בשנה השניה, עם יצירת ארון הברית, ומפליגה לבריאת המן בבריאת העולם, כאחד מהניסים שהוכנו מראש. והשוו גם [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ו|אבות ה ו,]] שם הרשימה שונה במקצת. העיקרון הוא שהקב"ה נמנע מלברוא דברים חדשים אחרי ששת ימי הבריאה, והניסים השונים שהתרחשו מאז נבראו באותם ששה ימים. ר' יהודה מוסיף שיקול בפתגם ארמי, הנראה שאוב ממקורות חיצוניים, ואולי הוא טיעון שמטרתו המקורית בספרות היוונית היתה להוכיח שהעולם קדמון, כדעת אריסטו. ר' יהודה טוען שהצבת הראשונה נבראה ע"י הקב"ה. וראו [[ביאור:תוספתא/ערובין/ח#טז|תוספתא עירובין ח טז,]] שם מצוטט הפתגם כנראה במשמעות אליגורית, כדי לטעון שהלכות שבת אינן פורחות באויר אלא יש להן מקור – ולו מצומצם – בתורה שבכתב.}}אִם אוֹמֵר אֲנִי '''"זֶה הַדָּבָר"''', יָכוֹל לֹא הִנִּיחוֹ אַהֲרֹן אֶלָּא בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן" (פס' לד). אֵימָתַי נַעֲשָׂה הָאָרוֹן? – בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה. וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְאֵלּוּ הֵן: קֶשֶׁת, וּמָן, וּבְאֵר, וְהַכְּתָב, וְהַמַּכְתֵּב, וְהַלּוּחוֹת, וּפִי הָאָתוֹן, וּפִי הָאָרֶץ, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וּמְעָרָה שֶׁעָמַד בָּהּ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ, וּמַקְלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שְׁקֵדֶיהָ וּפְרָחֶיהָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף {{ב|בִּגְדוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן|ראו [[בראשית ג כא]]}}, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַכֻּתֳּנוֹת וְהַמַּזִּיקִים. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו: אַף הָאַיִל וְהַשָּׁמִיר. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אַף הָאוּר וְהַפְּרֵדָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַצְּבָת. הוּא הָיָה אוֹמֵר: 'צְבָתָא בִּצְבָתָא מִתְעַבְדָא, צְבָתָא קַדְמִיתָא מָה הֲוָת? הָא לָאו בִּירְיָה הֲוָת!' {{הע-שמאל|הדברים המוסתרים מבני אדם נמנים אגב הניסים. הדגש הוא בסופה של הרשימה, המבטיח שמלכות הרומאים תיעקר, אלא שאין אדם יודע מתי.}}שִׁבְעָה דְּבָרִים מְכֻסִּין מִבְּנֵי אָדָם, וְאֵלּוּ הֵן: יוֹם מִיתָה, וְיוֹם נֶחָמָה, וְעֹמֶק הַדִּין, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה בְּלִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּמַלְכוּת חַיֶּבֶת! }} ===פסוק לג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]] לדעת ר' יהושע צנצנת המן מיועדת לשמח את האבות ולהעיד שהקב"ה גמל טובה לבניהם. כלומר מכוונת לעבר. הוא דורש גזירה שוה משמרת – משמרתי ([[בראשית כו ה]]). ר' אלעזר ור' יוסי רואים בה אמצעי לתוכחה לדורות הבאים, המחוייבים ללמוד תורה ולא לעסוק ברדיפת פרנסה, לפי דרכם של חז"ל שהעלו על נס את הבטחון בה' שידאג לה.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת"''' – צִנְצֶנֶת זוֹ, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁל מָה הִיא: אִם שֶׁל זָהָב, אִם שֶׁל כֶּסֶף, אִם שֶׁל נְחֹשֶׁת, וְאִם שֶׁל בַּרְזֶל, אִם שֶׁל בְּדִיל וְאִם שֶׁל עוֹפֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"צִנְצֶנֶת אַחַת"''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא כְּלִי שֶׁמְּצַיֵּן יָתֵר מֵחֲבֵרוֹ; אֱמוֹר: כְּלִי חֶרֶשׂ. '''"וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן"''' – בָּהּ. '''"וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְיָ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לָאָבוֹת; רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לַדּוֹרוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לִימוֹת יִרְמְיָה; לְפִי שֶׁהָיָה יִרְמְיָה אוֹמֵר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: הִתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה! – אִם נִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה מֵאַיִן אָנוּ מִתְפַּרְנְסִין? הוֹצִיא לָהֶן צִנְצֶנֶת הַמָּן, אָמַר לָהֶן: אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁנִּתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה – רְאוּ בַּמֶּה נִתְפַּרְנְסוּ! אַף אַתֶּם, אִם נִתְעַסַּקְתֶּם בַּתּוֹרָה – לְסוֹף שֶׁהַמָּקוֹם מְפַרְנֵס אֶתְכֶם. וְזוֹ אַחַת מִשָּׁלֹשׁ אוֹתוֹת שֶׁעָתִיד אֵלִיָּהוּ לְגַלּוֹת לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵן: צְלוֹחִית שֶׁל מָן,<small> וּצְלוֹחִית שֶׁל מַיִם, וּצְלוֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה! }} ===פסוק לה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]] ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/יא#ב|תוספתא סוטה יא, ב,]] שלקטו את המן ביום שמת משה ואכלו ממנו עד שנכנסו לארץ. שם מונים 39 יום, ואילו ר' יהושע טוען שאדר היה מלא ולכן מונה 40 יום.}}'''"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה"'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַרְבָּעִים יוֹם אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה. מֵת מֹשֶׁה בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר, וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שֶׁלַּאֲדָר וְשִׁשָּׁה עָשָׂר שֶׁלְּנִיסָן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ" {{ממ|יהושע|ה|יב}}. {{הע-שמאל|ר' אליעזר ור' אלעזר מונים 70 יום ממות משה עד טז בניסן, ונחלקים בשאלה אם השנה היתה מעוברת או לא.}}רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שִׁבְעִים יוֹם אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה. מֵת מֹשֶׁה בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר, אָכְלוּ מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שֶׁלַּאֲדָר וּשְׁלֹשִׁים שֶׁלַּאֲדָר שֵׁנִי, שֶׁהִיא הָיְתָה שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת, וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שִׁבְעִים יוֹם אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַחַר מִיתָתוֹ </small>שֶׁלְּמֹשֶׁה. מֵת מֹשֶׁה בְּשִׁבְעָה בִּשְׁבָט, וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ כ"ד שֶׁלִּשְׁבָט וְל' שֶׁלַּאֲדָר, וְעִבּוּר לֹא הָיְתָה לַשָּׁנָה בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ בְּי"ו בְּנִיסָן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת". {{הע-שמאל|ר' יוסי מסיק מהייתור 'עד בואם אל ארץ נושבת' שהמשיכו לאכול את המן עד שישבו את הארץ, 14 שנה לאחר שנכנסו אליה, ולא רק 40 שנה, בניגוד לפשט.}}אֲחֵרִים אוֹמְרִים: חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע שָׁנָה אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן; אַרְבָּעִים בְּחַיָּיו שֶׁלְּמֹשֶׁה, וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה לְאַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה: שֶׁבַע שֶׁכִּבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה"''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַד בּוֹאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת"'''. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת"'''? מְלַמֵּד שֶׁאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה; שֶׁבַע שֶׁכִּבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ וְשֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/יא#ד|תוספתא סוטה יא, ד,]] בדברי ר' יוסי בר' יהודה. וראו גם ב[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה]]. שם מדובר גם על הצרעה, שהיתה בזכות משה, ולכן לא עברה את הירדן.}}מֵתָה מִרְיָם – בָּטְלָה הַבְּאֵר וְחָזְרָה; מֵת אַהֲרֹן – בָּטֵל עַמּוּד עָנָן וְחָזַר; מֵת מֹשֶׁה – בָּטְלוּ שְׁלָשְׁתָּן וְלֹא חָזְרוּ. }} ===פסוק לו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]] גם בימי המקדש, כשהיו קוצרים את השעורה ומכינים ממנה את העומר, היו מקריבים עשרון ממנו – ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק י#משנה ד|מנחות י ד]]. החישוב כאן מביא את העומר לכמות של 1.8 קב, כלומר איפה היא 18 קבים.}}'''"וְהָעֹמֶר"''' – אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עֲשִׂירִית הָאֵיפָה"''' – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בְּשָׁלֹשׁ סְאִין, שֶׁהֵן שִׁבְעַת רְבָעִים וְעוֹד. 'וְעוֹד' זֶה – אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה בָּרֹבַע! }} 7a2in2x4ikqb2tv9kmz305ylzvhtzhl 106 1712076 3016938 3016553 2026-05-19T14:50:41Z Michaelkimmel2 44530 3016938 wikitext text/x-wiki ==פרק יח== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לפי ר' יהושע הגיע יתרו לאחר מלחמת עמלק; לפי ר' אלעזר הוא הגיע לאחר מתן תורה, בניגוד לפשט, כלומר בזמן מתן תורה הוא לא היה נוכח במחנה ישראל. הקשר בין המבול למתן תורה, המתואר בשיחה בין בלעם למלכים, מבוסס על [[תהלים כט]], וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמג|ספרי דברים שמג.]]}}<small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע וּבָא, שֶׁכֵּן הִיא כְּתוּבָה בְּצִדָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק" {{ממ|שמות|יז|יג}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בוֹ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, זָעוּ כָּל מַלְכֵי תֵּבֵל בְּהֵיכְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד" {{ממ|תהלים|כט|ט}}. יָכוֹל לֹא יָדְעוּ עַל מָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד... ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן" (שם פס' יא). נִתְקַבְּצוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם, אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה שֶׁהַמָּקוֹם מְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ בַּמַּיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁאִבְּדָם לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב" {{ממ|תהלים|כט|י}}! אָמַר לָהֶן: שׁוֹטִים! כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ" {{ממ|ישעיה|נד|ט}}! אָמְרוּ לוֹ: בְּוַדַּאי מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מֵבִיא הוּא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. אָמַר לָהֶן: אֵינוֹ מֵבִיא לֹא מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם וְלֹא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. תּוֹרָה נוֹתֵן לְעַמּוֹ וְשָׂכָר מְשַׁלֵּם לִירֵאָיו! כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ הַדָּבָר הַזֶּה – פָּנוּ כֻּלָּם אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר קורא "ויהי כשמוע... את אשר הוביש", ולא ששמעו על קריעת הים והירדן, אלא שמעו '''את''' הקריעה עצמה.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּקְרַע יָם לְיִשְׂרָאֵל, שָׁמְעוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם" {{ממ|יהושע|ה|א}}. וְכֵן רָחָב אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם" {{ממ|יהושע|ב|י}}. {{הע-שמאל|תולדות רחב הזונה. באותם אמצעים שסייעו לרחב לזנות ולקבל לקוחות בסתר היא השתמשה להצלת המרגלים, ובזכות ההצלה ביקשה שימחלו חטאיה. דמותה של רחב, משולי החברה שביריחו וראשונת הנכנעים לישראל, העסיקה את חז"ל. וראו גם בסיפור על ר' אלעזר בן דורדיא, [[עבודה זרה יז א]]}} אָמְרוּ: בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – זִנְּתָה. לַחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּרָה. אָמְרָה: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים חָטָאתִי – בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים יִמְחֹל לִי: בְּחֶבֶל וּבְחַלּוֹן וּבְסֻכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן" {{ממ|יהושע|ב|טו}}, "וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ" (שם פס' ו). {{הע-שמאל|ב[[שמות ד יח]] מכונה החותן "יתר". כשהוא נפגש עם משה הוא מכונה יתרו. הדרשה משווה את יתרו לשורה של אנשים ששמם גדל והשתנה. המעבר משרי לשרה הגדיל פיזית את האות י ולכן גם כאן נעשה השינוי בהגדלת שמה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יֶתֶר; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת, וְנִקְרָא יִתְרוֹ. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ אַבְרָם; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא אַבְרָהָם. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׂרָה: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ<small> שָׂרָי; כֵּיוָן שֶׁעָשַׂת מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת וְנִקְרְאָה שָׂרָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ; וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ </small>אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ. וְיֵשׁ שֶׁמּוֹנְעִין מֵהֶן! יֵשׁ לְךָ לִלְמֹד מֵעֶפְרוֹן: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן; כֵּיוָן שֶׁפָּסַק דָּמִים עִם אָבִינוּ אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" {{ממ|בראשית|כג|טו}} – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא עֶפְרֹן. {{הע-שמאל|אין להתחבר לרשע, וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה ז|אבות א ז.]]}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹנָדָב: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב {{ממ|מלכים ב|י|טו}}, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַבֵּר לְיֵהוּא – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב {{ממ|ירמיה|לה|ו}}. מִיכָּן אָמְרוּ: אַל יִתְחַבֵּר אָדָם לְרָשָׁע, וַאֲפִילּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה! ([[אבות דרבי נתן ט|אבות דר' נתן ט, ד]]) שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לְיִתְרוֹ: יֶתֶר, וְיִתְרוֹ, וְחֹבָב, בֶּן, רְעוּאֵל, פּוּטִי וְקֵינִי. יֶתֶר – שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ – שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים. חֹבָב – שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. קֵינִי – שֶׁקָּנָה הָעוֹלָם הַבָּא. בֶּן – שֶׁהָיָה כְּבֵן לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל – שֶׁהָיָה רֵעַ לַמָּקוֹם. פּוּטִי – שֶׁ{{ב|פָּט|ביזה}} כָּל עֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. {{הע-שמאל|מה היה יתרו לפני שהגיע אל משה: כומר לע"ז או מדייני מכובד סתם?}}'''"כֹּהֵן"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כּוֹמֶר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם... וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים" {{ממ|שופטים|יח|ל}}. רַבִּי לְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שַׂר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" {{ממ|שמואל ב|ח|יח}}, וְאוֹמֵר: "וְגַם עִירָא הַיָּאִירִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד" {{ממ|שמואל ב|כ|כו}}. '''"חֹתֵן מֹשֶׁה"''', מִתְּחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה מְכַבְּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|ד|יח}}. עַכְשָׁיו הִתְחִיל חָמִיו מְכַבְּדוֹ! אָמְרוּ לוֹ: מַה טִּיבְךָ? אָמַר לָהֶם: חֹתֵן מֹשֶׁה אָנֹכִי! '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל"''' – שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּיִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּמֹשֶׁה, שָׁקוּל הָרַב כַּתַּלְמִיד וְתַלְמִיד כַּנָּגִיד. '''"כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"''', מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כְּנֶגֶד כָּל נִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל. }} ===פסוק ב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] במהלך הסיפור של יציאת מצרים לא הופיעה ציפורה, מאז המאורע במלון, והנה אנחנו שומעים שהיא היתה במדיין. את הפער הזה מנסה הדרשה לאחות: לדעת ר' יהושע גירש משה את ציפורה בגט; לדעת ר' אלעזר הם נשארו נשואים, אבל היא חזרה למדיין ולא היתה ביציאת מצרים.}}'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּדָבָר. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּאִגֶּרֶת; נֶאֱמַר כָּאן '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" {{ממ|דברים|כד|א}}; מַה שִׁילּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן – גֵּט, אַף שִׁילּוּחַ הָאָמוּר כָּאן – גֵּט! אֵימָתַי שְׁלָחָהּ? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 'לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם', לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְהִרְכִּיבָם עַל הַחֲמוֹר. אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְאַהֲרֹן: "צֵא לִקְרַאת אָחִיךָ הַמִּדְבָּרָה". יָצָא לִקְרָאתוֹ, הִתְחִיל מְגַפְּפוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה אָחִי, הֵיכָן הָיִיתָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: בְּמִדְיָן! אָמַר לוֹ: מַה טִּיב אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעִמְּךָ? אָמַר לוֹ: אִשְׁתִּי וּבָנַי הֵן. – לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ: לְמִצְרָיִם! אָמַר לוֹ: עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִין, עַכְשָׁיו אַתָּה מֵבִיא לָנוּ אֶת הָאַחֲרוֹנִים?! מִיָּד אָמַר לָהּ: חִזְרִי לְבֵית אָבִיךְ! מִיָּד נָטְלָה אֶת בָּנֶיהָ וְחָזְרָה לָהּ לְבֵית אָבִיהָ; לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' – "וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ". }} </small> ===פסוק ג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] כיצד חש משה במדיין? – לדעת ר' יהושע הוא הרגיש מנוכר למקום; לדעת ר' אלעזר הוא היה מנוכר לאלוהי מדין, ואי הנוחות שלו היתה דתית. במכילתא דר"י טוענים שמשה הקדיש את גרשום לע"ז בשעתו.}}'''"וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם, כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה"'''; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֶרֶץ נָכְרִיָּה הִיא לוֹ בְּוַדַּאי! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ נֵכָר – יָהּ; שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲנִי עוֹבֵד אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ" {{ממ|תהלים|נ|א}}. {{הע-שמאל|הקטע אינו אצל מלמד, נוסף על פי הגניזה. ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ג#משנה יא|נדרים ג יא,]] שם עוסק רבי בדמותו של אברהם אבינו ולא במשה, ומופיעה גם דעה ששית, של אחרים בשבח המילה. ב[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] מובאים גם דברי ריב"ק ור' נחמיה, כבמשנה. לפי דברי ריב"ק ורבי בדרשה הזאת ניסה המלאך להרוג את משה בגלל המילה שהשתהה בה ולא בגלל שהקדיש את גרשום לע"ז.}}[רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מְאוּסָה עָרְלָה, שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָּהּ רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב" {{ממ|ירמיה|ט|כה}}. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵי בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ עָלֶיהָ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵית, וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה. רַבִּי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל זְכִיּוֹתָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה לֹא עָמְדוּ לוֹ בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ; וְעַל שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה שָׁעָה אַחַת בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהוֹרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ" {{ממ|שמות|ד|כד}}. {{הע-שמאל|ר' יהושע בן קרחה, רבי ור' יוסי מסכימים שבשעה שהגיע משה למלון הוא הותקף ע"י המלאך. הם חולקים מדוע לא מל את בנו מיד: רבי טוען שהתעצל, ור' יוסי דורש 'מלון'-לינה, וטוען שעסק קודם בענייני הלינה.}}אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: חוּס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה מִן הַמִּילָה! מַה נַּפְשָׁךְ? יָמוּל וְיֵצֵא – הֲרֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. יִשְׁהֶא וְיָמוּל – הַמָּקוֹם אָמַר לוֹ "הוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|ד|כד}}. אֶלָּא עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה קוֹדֶם מִילָה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מֹשֶׁה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם לַמִּילָה, שְׁאָר בְּנֵי אָדָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. {{הע-שמאל|רשב"ג דורש 'חתן'-תינוק. הוא אינו מסביר למה התקיף המלאך ומדוע לא המית את התינוק, אלא מסתפק בטענה שלא את משה ביקש הקב"ה להמית.}}רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, אֶילָּא לַהֲרֹג אֶת הַתִּינוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת" {{ממ|שמות|ד|כה}}. אָמַרְתָּ, צֵא רְאֵה: מִי קָרוּי חָתָן, מֹשֶׁה אוֹ תִּינוֹק? הֱוֵי אוֹמֵר: תִּינוֹק.] }} </small> ===פסוק ד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם מיוחסים דברי אלעזר המודעי שכאן לר' יהושע, ואכן אין סתרה בין דברי ר' יהושע לדברי ר' אלעזר המודעי. ר' אלעזר המודעי דורש 'מחרב פרעה' ממש. ר' אליעזר דורש 'מי שם פה לאדם' וכו'.}}'''"וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹקֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה".''' אֵימָתַי הִצִּילוֹ הַמָּקוֹם? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ דָּתָן "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ... כַּאֲשֶׁר הָרָגְתָּ" {{ממ|שמות|ב|יד}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: תָּפְסוּ אֶת מֹשֶׁה וְהֶעֱלוּהוּ לַבִּימָה, כְּפָתוּהוּ וְהִנִּיחוּ לוֹ סַיִּיף עַל צַוָּארוֹ. יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם כִּדְמוּת מֹשֶׁה, תָּפְשׂוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וְהִנִּיחוּ אֶת מֹשֶׁה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת מֹשֶׁה – עֲשָׂאָן הַמָּקוֹם כִּתִּים כִּתִּים, אִלְּמִים חֵרְשִׁים וְסוּמִין. אוֹמְרִין לָאִלְּמִים: הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה? וְאֵינָן יְכוֹלִים לְדַבֵּר. לַחֵרְשִׁים – וְאֵינָן שׁוֹמְעִין. לַסּוּמִין – וְאֵינָן רוֹאִין! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי" {{ממ|שמות|ד|יא}} }} </small> ===פסוק ה=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|במכילתא עמלק ב א.]]}}'''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ", אֵינִי יוֹדֵעַ: בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה אוֹ בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו"''', בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה וְלֹא בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר. {{הע-שמאל|המילים 'שם הר האלוהים' מסבירות מדוע יצא יתרו למדבר.}}'''"אֶל הַמִּדְבָּר"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁשָּׁרוּי בְּבֵיתוֹ וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, עַכְשָׁו יָבוֹא לְמִדְבַּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם? – לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אֶל הַמִּדְבָּר"'''. }} </small> ===פסוק ו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' יהושע טוען שמשה הסתפק במכתב, ואילו ר' אלעזר טוען שיתרו חשש שמא יתנכר לו משה, ולכן שלח שליח שיתחנן למשה בשמו.}}'''"וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּאִגֶּרֶת {{ב|וִירָהּ|השליך את האגרת}} לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל: עֲשֵׂה בְּגִינִי. וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינִי – עֲשֵׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ – עֲשֵׂה בְּגִין בָּנֶיךָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר מפסק את הפסוק ומפסיק אחרי 'אני', ומייחס את המילה 'אני' לקב"ה ולא ליתרו. הוספתי את הפסוק מתהלים על פי הגניזה, והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ו|לעיל ו ב,]] הדרשות על "אני ה'". לפי דבריו התגייר יתרו, והוא מסמל את היחס לגיור בכלל. אפילו אם יש סיבה לדחות את המתגייר יש לעשות זאת בדרך שאינה מוחלטת, ולאפשר לו להתקרב לבסוף. דורש את הפסוק מירמיה כאומר: 'אלוה מקרב אני ולא אלוה מרחיק'!}}</small>רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, [שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ" {{ממ|תהלים|נ|א}}.] אֲנִי שֶׁמְּקָרֵב וְאֵינִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" {{ממ|ירמיה|כג|כג}}! אֲנִי שֶׁקֵּרַבְתִּי אֶת יִתְרוֹ וְלֹא רֵחַקְתִּיו! אָדָם זֶה שֶׁבָּא אֶצְלְךָ – לֹא בָּא אֶלָּא לְהִתְגַּיֵּר; לֹא בָּא אֶלָּא לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה! אַף אַתָּה, קָרְבֵהוּ וְאַל תְּרַחֲקֵהוּ! מִכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם דּוֹחֶה בִּשְׂמֹאול וּמְקָרֵב בְּיָמִין; לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע לְגֵיחֲזִי, שֶׁרְחָקוֹ לְעוֹלָם. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם נוסף שכל ישראל יצאו לקראת יתרו. דורש כאן את פס' יב, 'ויבוא אהרון וכל זקני ישראל... לפני האלוהים' וחסרה במכילתא שם הדרשה על דוד המלך ושאול חותנו שלפנינו.}}'''"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ"''' – אָמְרוּ: יָצְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף אָרוֹן יָצָא עִמָּהֶם. <small>{{הע-שמאל|הציטוט מבמדבר קושר בין משה ל'איש', וגם מציב את הרקע לכך שהוא בענוותו נשק ליתרו.}}'''"וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם"''' אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי נִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, וּמִי נִשֵּׁק לְמִי? מִי שָׁמַעְנוּ שֶׁקָּרוּי 'אִישׁ'? לֹא מֹשֶׁה? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד" {{ממ|במדבר|יב|ג}}! הָא לֹא נִשְׁתַּחֲוָה וְלֹא נִשֵּׁק אֶלָּא מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ! מִיכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם נוֹהֵג כָּבוֹד בְּחָמִיו. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר לְשָׁאוּל: "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה" {{ממ|שמואל א|כד|יא}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד כִּכְבוֹד אָבִיו. '''"וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה"''' – זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ. }} </small> ===פסוק ח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] שם דורשים "את כל אשר עשה ה' - שנתן תורה לעמו" - כדעת ר' אלעזר המודעי. כאן הדרשה יכולה להיות גם כר' יהושע.}}'''"וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ"''' – לְמָשְׁכוֹ וּלְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה. '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָיִם"''' – שָׁקוּל פַּרְעֹה כְּמִצְרַיִם, וּמִצְרַיִם שְׁקוּלִין כְּפַרְעֹה. '''"עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל"''' – שֶׁתֵּדַע עַמִּי בְּיִשְׂרָאֵל. '''"אֵת כָּל הַתְּלָאָה"''' – בְּמִצְרַיִם, '''"אֲשֶׁר מְצָאָתַם"''' – עַל הַיָּם, '''"בַּדֶּרֶךְ"''' – זוֹ בִּיאַת עֲמָלֵק, '''"וַיַּצִּלֵם ה'"''' – מִכֻּלָּם! }} </small> ===פסוק ט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לשיטת ר' אלעזר המודעי בקשת המן היתה לא לגיטימית, ונחשבה עבירה ונסיון לה'; לכן הוא מפרש את 'הטובה' על בקשת המים – כל זאת בניגוד לשיטת ר' יהושע.}}'''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַמָּן הִגִּיד לוֹ. אָמַר לוֹ: מָן שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בּוֹ טַעַם פַּת, טַעַם בָּשָׂר, טַעַם דָּגִים, טַעַם חֲגָבִים, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַבְּאֵר הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: בְּאֵר שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בָּהּ טַעַם דְּבַשׁ, טַעַם חָלָב, טַעַם יַיִן חָדָשׁ, טַעַם יַיִן יָשָׁן, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. {{הע-שמאל|דורש גזירה שווה 'הטובה' – 'הארץ הטובה' ([[דברים ד כא]]), וראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טז#פסוק ל|לעיל טז ל]].}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּטוֹבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהֻנָּה וּלְוִיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. '''"אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן הַהוּא שֶׁלְּמִצְרַיִם. }} </small> ===פסוק י=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' פפיס אינו מחשיב את שירת הים כהודאה, כי אין בה המטבע "ברוך ה'".}}'''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"''' – אָמַר רַבִּי פַּפְּיָס: גְּנַאי לְמֹשֶׁה וּלְסִיעָתוֹ, שֶׁהֲרֵי שִׁשִּׁים רִבּוֹא הוֹצִיא הַמָּקוֹם מִמִּצְרַיִם, וְלֹא הָיָה </small>מֵהֶן אֶחָד שֶׁפָּתַח וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם, עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"'''. {{הע-שמאל|דורש את הכפילות 'מיד מצרים ומיד פרעה'. פרעה מתואר כסוג של ע"ז, הטוען כנגד הקב"ה.}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִיַּד פַּרְעֹה"'''? שֶׁנִּקְרָא "הַתַּנִּין הַגָּדוֹל", שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנְנִי אֵלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּין הַגָּדוֹל" {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}. '''"אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן שֶׁלְּפַרְעֹה. }} <small> </small> ===פסוק יא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] בתחילת הדרשה מגונה יתרו, שעד עכשיו לא האמין בקב"ה. בהמשך מתואר יתרו כמומחה לדתות, ודוקא מפני שעבד לכל ע"ז בעולם חשובה ההתגיירות שלו, כסימן "אובייקטיבי" לעליונות היהדות. מכאן שהגרים שהיו עובדי ע"ז חשובים לאמונה היהודית במיוחד. בסוף הדרשה מובאים דברי רחב ונעמן, העולים, לפי הדרשה, על דברי הגירות של יתרו: רחב שיירה מקום לאלים נוספים על יד הקב"ה, ונעמן לא כינה אותו "אלוהי השמים", אבל שניהם הודו בו יותר מיתרו.}}'''"עַתָּה יָדַעְתִּי"''' – עַד עַכְשָׁיו לֹא הוֹדָה בַּדָּבָר! '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, עַכְשָׁיו הוֹצִיא הַמָּקוֹם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''! דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הִנִּיחַ יִתְרוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ; עַכְשָׁיו הוֹדָה בַּדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֱלֹהִים' – "הָאֱלֹהִים", 'כָּל הָאֱלֹהִים' – '''"מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. נַעֲמָן הוֹדָה בַּדָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים ב|ה|טו}}. וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה שִׁיְּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" {{ממ|יהושע|ב|יא}}. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}'''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"''' – מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר! שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחִשְּׁבוּ הַמִּצְרִים לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – בָּהּ דָּנָן הַמָּקוֹם, '''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"'''. }} </small> ===פסוק יב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב סוף א.]] יתרו עבד ע"ז בכל הדרכים האסורות על ישראל; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו;]] הדרשה מציגה את הבעייתיות של גיור עובדי ע"ז, בניגוד לאמור לעיל על 'מכל האלוהים'; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ג#יד|תוספתא ב"מ ג יד.]]}}</small>'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁעוֹמֵד מְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּכָל יוֹם, עַכְשָׁיו יָבִיא עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים? '''"וַיָּבֹא אַהֲרֹן"''' – מֹשֶׁה לְהֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה יָצָא לִקְרָאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|יח|ז}}! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! {{הע-שמאל|בסיפור לא מופיע משה רבנו כהצדקה למעשיו של רבן גמליאל, אלא רק אברהם והקב"ה, שהשימוש שלהם מפורש בכתוב. והשוו [[נדרים ט א]], גם שם פותח ר' אליעזר בכבוד אביו, חכמים מתנגדים, ור' צדוק פותח בכבוד הקב"ה.}}דָּבָר זֶה דָּרַשׁ רַבִּי צָדוֹק כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ. אָמְרוּ: בַּדִּין שֶׁאָנוּ מְסֻבִּין, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמְּשֵׁנוּ? אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעָמַד וְשִׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: וְאֵיזֶה הוּא? אָמַר לָהֶם: אַבְרָהָם {{ב|בַּפִּנָּה|הגדול, או: אבינו}} גְּדוֹל הַדּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם" {{ממ|בראשית|יח|ח}}! <small>{{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע"ז.}}וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה! אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם וּמֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: הֵיזֶה? אָמַר לָהֶן: אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנּוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד צְרָכָיו וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר: "נוֹתֵן לַבְּהֵמָה לַחְמָהּ" {{ממ|תהלים|קמז|ט}}. וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לְפָנָיו; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה. }} </small> ===פסוק יג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דרשה בשיטת ר' אלעזר בן ערך (לעיל ב א), שהביקור של יתרו היה לאחר מתן תורה: הלוחות השניים ניתנו ביום הכיפורים, ולמחרת ישב משה לשפוט את העם, על פי התורה שניתנה.}}'''"וַיְהִי מִמָּחֳרָת"''' – מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. '''"וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם"''' – כְּמִנְהָגוֹ. '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''' – וְכִי מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְדָן אֶת יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא אֵין הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין אֶלָּא עַד זְמַן סְעוּדָה! {{הע-שמאל|הדין מעצב את המציאות, ולכן הדיין הוא שותף של הקב"ה. דורש ערב ובקר. לפי הדרשה לפס' יד, התרעם יתרו על שמשה לא שיתף אחרים בדיונים, אלא נהג כשופט יחיד. לפי דרשה זו אין יתרו חושש לעייפות של משה אלא לגאווה שהוא מפגין כשופט יחיד. וראו גם בדרשה לפס' טו.}}אֶלָּא כָּל הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שֻׁתָּף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית! נֶאֱמַר כָּאן '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר" {{ממ|בראשית|א|ה}}! }} </small> ===פסוק יד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]}}'''"וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם"''', אָמַר לוֹ: כְּמֶלֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב וַעֲבָדָיו עוֹמְדִין – כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל! '''"מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ"'''? }} </small> ===פסוק טו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יהודה שואל על הגאווה הנראית לכאורה מהביטוי 'יבוא אלי העם לדרוש', ורבן גמליאל עונה, שמשה סיים במילים 'לדרוש אלוהים', ותלה את הגדולה בקב"ה.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"''', דָּבָר זֶה שָׁאַל יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה רָאָה מֹשֶׁה לוֹמַר כָּךְ '''"כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"'''? אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, מַה יֹּאמַר? ''' 'כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ' '''? כְּשֶׁאָמַר ''' 'אֱלֹהִים' ''' - יָפֶה אָמַר! }} </small> ===פסוק טז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורש 'דבר' – חפץ שעלול להיטמא או להיטהר. רעהו - כרעהו.}}'''"כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי"''' – בֵּין טוּמְאָה לְטָהֳרָה. '''"וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ"''' – זֶה דִּין שֶׁאֵין בּוֹ פְּשָׁרָה; '''"וּבֵין רֵעֵהוּ"''' – זֶה דִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּשָׁרָה, וְנִפְטָרִין וְהוֹלְכִין כְּרֵעִים. {{הע-שמאל|חוקים הם לדעת ר' יהושע הוראות הנתונות בתורה שבכתב ונדרשים ממנה ישירות. לדעת ר' אלעזר אלו איסורי עריות, שהם חוקי הגויים שמהם יש להתרחק. שניהם מסכימים לזיהוי של תורות עם הוראות ומצוות עשה; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק כה|לעיל טו כה:]] ר' אלעזר לשיטתו שם, אבל דעת ר' יהושע השתנתה.}}'''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ הוֹרָאוֹת; כָּךְ דִּבְרֵי ר' יְהוֹשֻׁעַ. ר' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. }} </small> ===פסוק יז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין זכותו של יתרו השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי במדבר סוף סח,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|שם סוף קיד.]]}}'''"וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה"''' – חָבִיב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁנִּתַּן לוֹ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ, זֶה מִנּוּי זְקֵנִים. וַהֲלֹא מִנּוּי זְקֵנִים הָיָה דָּבָר הָגוּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִפְּנֵי מָה לֹא צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה תְּחִלָּה? אֶלָּא כְּדֵי לִיתֵּן גְּדֻלָּה לְיִתְרוֹ בְּעֵינֵי מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; לְוֹמַר: גָּדוֹל הָיָה יִתְרוֹ, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו. אַף יִתְרוֹ לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁאִם יַסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו; שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים". }} </small> ===פסוק יח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש את הביטוי 'נבול תיבול' מלשון דברי נבלה ושנאה שמשה מעורר על עצמו; ר' אלעזר מפרש כדימוי לצמח שעליו ופירותיו נובלים ומתים.}}'''"נָבֹל תִּבֹּל"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יְחַלְּלוּ אוֹתְךָ וִיקַנְטְרוּ אוֹתְךָ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: יְנַבְּלוּ אוֹתְךָ וִינַשְּׁרוּ אוֹתְךָ, כִּתְאֵנָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ נוֹשְׁרִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה" {{ממ|ישעיה|לד|ד}}. {{הע-שמאל|ר' אלעזר דורש גם את 'גם העם הזה' בנפרד מ'גם אתה', וכך מוסיף את נדב ואביהו לרשימת המנהיגים של ישראל.}} '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְגַם"''' – זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא. {{הע-שמאל|קורה לחה שעדיין לא יובשה כבדה מקורה יבשה. העם הוא עדיין לח ואינו במצבו הסופי הראוי למלאכה, ולכן צריך שיתוף פעולה של כמה אנשים.}}'''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר"'''; אָמַר לוֹ: הִסְתַּכֵּל בְּקוֹרָה זוֹ, כְּשֶׁהִיא לַחָה – כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין תַּחְתֶּיהָ אֶחָד אֶחָד – אֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה – יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ"'''. }} </small> ===פסוק יט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יתרו משאיר למשה פתח להתיעץ לא רק אתו אלא גם עם הקב"ה; וראו [[דברים א ט]], שם מייחס משה את העצה לעצמו.}}'''"עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ"''' – אִם תִּשְׁמָעֵנִי, יִיטַב לָךְ. '''"אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקִים עִמָּךְ"''', אִם מוֹדֶה לָךְ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקִים"''', הֱיֵה לָהֶם כִּכְלִי מָלֵא דִּבְּרוֹת. '''"וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקִים"''' – דְּבָרִים שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ, תָּבוֹא תַּרְצֶה לָעָם. }} </small> ===פסוק כ=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לעניין החוקים והתורות – ראו לעיל פס' טז. בהמשך, ר' יהושע דורש דרך לעומת מעשה: לימוד תורה ומעשים טובים. ר' אלעזר, כדרכו, מפרט מעשי גמילות חסדים לכל מילה בפסוק, ומדגיש את הפעולות לפנים משורת הדין.}}'''"וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ {{ב|גְּזֵרוֹת|הכתוב}}, '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ {{ב|הוֹרָאוֹת|חכמים}}; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת" {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ"''' – זוֹ גְּזֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ" {{ממ|דברים|ה|ל}}. '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה מַעֲשֶׂה הַטּוֹב; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם"''' – שֶׁתּוֹדִיעַ לָהֶם בֵּית חַיֵּיהֶם, '''"אֶת הַדֶּרֶךְ"''' – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, '''"יֵלְכוּ"''' – זֶה בִּקּוּר חוֹלִים, '''"בָּהּ"''' – זוֹ קְבוּרַת מֵתִים, '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה"''' – זֶה הַדִּין, '''"אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. }} </small> ===פסוק כא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לדעת ר' יהושע מיני השופטים והשרים הוא בנבואה, ולא כעולה מהפשט ע"י משה עצמו; לדברי ר' אלעזר המינוי הוא כמראה למשה עצמו; כלומר ככל שאדם דומה יותר למשה כך הוא מתאים יותר להנהגה. בפירוט התכונות של המנהיגים מעדיף ר' אלעזר, כמו בדרשה הקודמת, את ההנהגה החסידית – של הפשרה ושל ר' חנינא בן דוסא – על פני עשיית הדין מתוך יראה מהקב"ה.}}</small>'''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – אַתָּה תֶּחֱזֶה לָהֶם, מִנְּבוּאָה. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ עֲשִׁירִים בַּעֲלֵי מָמוֹן. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁיְּרֵאִים מִן הַמָּקוֹם בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין לְקַבֵּל מָמוֹן; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – תֶּחֱזֶה לָהֶם בְּאַסְפַּקְלַרְיָא, כְּמַחֲזִית זוֹ שֶׁהַמְּלָכִים חוֹזִים בָּהּ. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים פְּשָׁרָה בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וַחֲבֵירָיו. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין מָמוֹן עַצְמָן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מָמוֹן עַצְמָן הֵן שׂוֹנְאִין, מָמוֹן אֲחֵרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! {{הע-שמאל|חישוב מספר השרים מעלה שהם היו רבים מאד.}}'''"וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים"''' – שֵׁשׁ מֵאוֹת; '''"שָׂרֵי מֵאוֹת"''' – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים; '''"שָׂרֵי חֲמִשִּׁים"''' – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; '''"שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת"''' – שֵׁשֶׁת רִיבּוֹא. נִמְצְאוּ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת! }} <small> </small> ===פסוק כב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורשים 'בכל עת', שהשרים אינם עסוקים במלאכה. ר' אלעזר מדגיש שהם עוסקים בתורה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן יִהְיוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן '''וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה''' יְהוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. {{הע-שמאל|החלוקה בין ערכאות השיפוט אינה לפי זהות הנשפטים אלא לפי השאלות המשפטיות.}}'''"וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדוֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ"''' – דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה" (לְקַמָּן פָּסוּק כו), הָא אֵין 'דָּבָר גָּדוֹל' אָמוּר אֶלָּא בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים; דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. }} </small> ===פסוק כג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] שוב, כמו בדרשה לעיל על פס' יט, מדגישה הדרשה שיתרו מסייג את דבריו ותולה אותם בהסכמת הקב"ה. וראו לקמן בדרשה על פס' כד, שזו שיטת ר' אלעזר. "כל העם הזה" - ראו לעיל פס' יח}}'''"אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים"''' – אָמַר לוֹ: צֵא וְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה; אִם מוֹדֶה לְךָ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"''' – אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|בשלב הראשון המפסיד בדין כועס וחש פגוע, אבל עם הזמן הוא מודה ומשלים עם פסק הדין. הדין עושה שלום בכל הסביבה ושולט גם על בעלי חיים – נראה שהכוונה היא בעיקר לבעלי חיים מבוייתים, שמעמדם נקבע על ידו. הדרשן ממשיך ומפליג בשבח המשפט, שאם הוא מתקיים לאמיתו נמנעת אנרכיה, היו מחז"ל שהעניקו אפילו למלכות רומי צד חיובי, ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ב|אבות ג ב.]]}} '''"עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם"''', רַ' סִימַאי אוֹמֵר: הַדָּן אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, נִרְאֶה כְּמַטִּיל קִנְאָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת וְאֵינוֹ אֶלָּא נוֹתֵן שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן! שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ... אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" {{ממ|זכריה|ח|טז}}. אֵין לִי אֶלָּא {{ב|נוֹטֵל מָמוֹן|מי שזכה בדין}}, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלוֹם. מִנַּיִן שֶׁאַף הַמִּתְחַיֵּב מָמוֹן, שֶׁגַּם הוּא סוֹפוֹ שָׁלוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"'''! אֵין לִי אֶלָּא לְבַעֲלֵי דִּינִין, וּמִנַּיִן אַף לְכָל יִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט" {{ממ|תהלים|עב|ב}}. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? "יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם"! אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי אָדָם בִּלְבַד, מִנַּיִן שֶׁהַמִּשְׁפָּט שָׁלוֹם אַף לִבְהֵמוֹת וּלְחַיּוֹת וּלְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ... וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו", מַה כְּת' אַחֲרָיו? "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ... לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'" {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יא|ד|ט}}. "דֵּעָה" – זוֹ הִיא הַמִּשְׁפָּט! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר לְשַׁלּוּם: "הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָּאֶרֶז? אָבִיךָ, הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב; הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם ה'" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כב|טו|טז}}. גָּדוֹל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁכָּל הַשּׂוֹנְאוֹ אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ" {{ממ|איוב|לד|יז}}. וְאֵין חֲבִישָׁה אֶלָּא רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם" {{ממ|תהלים|קמז|ג}}! }} </small> ===פסוק כד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש לפי פשט, ואילו ר' אלעזר טוען שמשה לא עשה כדברי יתרו אלא לאחר שהורה לו כך הקב"ה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חוֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ<small> חָמִיו; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם! }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]] [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|וספרי במדבר צב]]}}'''"וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל"''' – מִנָּה עֲלֵיהֶן דַּיָּנִין. וְצִוָּה אֶת הַדַּיָּנִין שֶׁיִּהְיוּ סוֹבְלִין טֹרַח הַצִּבּוּר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם" {{ממ|דברים|א|טז}}. וְצִוָּה אֶת הָעָם שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין כָּבוֹד בַּדַּיָּנִין, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" {{ממ|דברים|א|יח}}. }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מקבילה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יז|בספרי דברים יז.]] ביקורת על הגאווה של משה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה"''', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה, אַתָּה דָּן אֶת הַקּוֹשְׁיוֹת? הֲרֵי בְּנוֹת צְלָפְחָד בָּאִין לִשְׁאֹל, בְּדִין שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רַבָּן מְשִׁיבִין עָלָיו וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב! אֶלָּא "וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'" {{ממ|במדבר|כז|ה}}! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] כאן, וכן [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|בספרי זוטא י ל]] מתפרש הביטוי "העם" שבספר שופטים כריבוי: עם רב, ואילו במכילתא הוא מתפרש ככינוי לחכמים.}}'''"וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שִׁלְּחוֹ בִּכְבוֹד שֶׁלְּעוֹלָם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: נָתַן לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת. אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי; שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר לָהֶם הֱוֵי יוֹדֵעַ מָה אָמְרוּ לוֹ: "אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ" {{ממ|במדבר|י|לא}}. אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה, עֵצָה יָפָה, וְהַמָּקוֹם הוֹדָה לִדְבָרֶיךָ, אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ! אָמַר לָהֶן: כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ? מַה יַּעֲשֶׂה נֵר בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה? אַתָּה חַמָּה וְאַהֲרֹן לְבָנָה! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי, שֶׁאֲבִיאֵם תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם. יָכוֹל שֶׁהָלַךְ וְלֹא חָזַר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם" {{ממ|שופטים|א|טז}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עִמָּהֶן עַם רָב. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|ספרי זוטא י ל.]] יתרו אחראי להחזרת החובות ולשמירת הפקדונות.}}דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר לְאַרְצוֹ? אֶלָּא כָּךְ הָיָה יִתְרוֹ מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלִי פִּקְדוֹנוֹת, שֶׁאֲנִי הָיִיתִי הַנֶּאֱמָן שֶׁבָּעִיר; וְאִם אֲנִי מַנִּיחָן וְהוֹלֵךְ לִי, הֵן אוֹמְרִין: בָּרַח לוֹ יִתְרוֹ וְלָקַח כָּל פִּקְדוֹנוֹתֵינוּ וְנָתַן לַחֲתָנוֹ; נִמְצֵאתִי מוֹצִיא שֵׁם רָע עָלַי וְעָלֶיךָ; אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמַחֲזִיר אֶת כֻּלָּן. דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר? אֶלָּא הָיָה מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: הַשָּׁנָה הַזֹּאת – שְׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה, וַאֲנִי לָוִיתִי וּפִרְנַסְתִּי אֶת הָעֲנִיִּים; וְאִם אֵין אֲנִי הוֹלֵךְ וּפוֹרֵעַ אֶת הַחוֹבוֹת – נִמְצֵאתִי מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּפוֹרְעָן! וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה" {{ממ|שמות|ט|לא}}; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקוּ הַחִטִּים אֶלָּא הַשְּׂעוֹרִים, אִם אֵין שְׂעוֹרִים – הַחִטִּים מִתְיַקְּרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|וספרי במדבר עח]] יעבץ ורכב הם כינויים נוספים ליתרו, בנוסף למנויים לעיל פס' א; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי במדבר עח.]]}}הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶן אֵצֶל יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ שִׁמְעָתִים תִּרְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כָּךְ בָּנָיו חִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאַחֲרָיו; שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה: "הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן, וָאֶתֵּן לִפְנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִיעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן" {{ממ|ירמיה|לה|ה}}. אָמַר לָהֶם יִרְמְיָה: הַמָּקוֹם אָמַר לִי שֶׁתִּשְׁתּוּ יָיִן! אָמְרוּ לוֹ: אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן כָּל יָמִים שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב; וַאֲדַיִן הָיָה שֶׁלֹּא חָרֵב, אֶלָּא אָמַר לָנוּ: תִּהְיוּ מִתְאַבְּלִין עָלָיו, שֶׁסּוֹפוֹ לֵיחָרֵב! וְאָמַר לָנוּ: אַל תָּסוּכוּ וְאַל תְּסַפְּרוּ וְאַל תֵּשְׁבוּ בְּבָתִּים, "וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ" (שם פס' י). {{הע-שמאל|המילים "תרעתים", "שמעתים" וכו' הם כינויים לתלמידי חכמים ואינם שמות משפחה.}}לְכָךְ נִקְרְאוּ "תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים": תִּרְעָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לְגַלֵּחַ. שׂוּכָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לָסוּךְ. שִׁמְעָתִים – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם. דָּבָר אַחֵר: "תִּרְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. דָּבָר אַחֵר – שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִין בְּבַקָּשָׁתָן וְנַעֲנִין. "שִׁמְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיְתָה תְּפִלָּתָן נִשְׁמַעַת. "שׂוּכָתִים" – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּסֻכּוֹת. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין עַל יִשְׂרָאֵל וּמְגִנִּין עֲלֵיהֶן. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר: קָרְבַּן {{ב|בֵּית שׁוֹתֵי מַיִם|שמעתים}} הַיּוֹם! יָצְאָה בַּת קוֹל מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְאָמְרָה לָהֶן: מִי שֶׁקִּבֵּל קָרְבַּן אֲבוֹתֵיכֶם בַּמִּדְבָּר הוּא יְקַבֵּל קָרְבַּנְכֶם בְּשָׁעָה זוֹ! {{הע-שמאל|בני רכב הם הקינים (דברי הימים), והקינים הם בני חותן משה (שופטים). מכאן שרכב הוא יתרו.}}וּמִי הֵן אֵלּוּ? "הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}! וְאוֹמֵר "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים" {{ממ|שופטים|א|טז}}, הֱוֵי אוֹמֵר: בֵּית רֵכָב הֵמָּה מִיִּתְרוֹ. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה הָיָה צִדְקָן שֶׁלִּבְנֵי יִתְרוֹ, שֶׁהֲרֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב שָׁמַע מִפִּי הַנָּבִיא שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לֵיחָרֵב, וְעָמַד וְגָזַר עַל בָּנָיו שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת: שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ יַיִן, וְשֶׁלֹּא יִבְנוּ בָּתִּים, וְשֶׁלֹּא יִטְּעוּ כְּרָמִים. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם {{הפניה לפסוקים|ירמיה|לה|ו|ז}}. {{הע-שמאל|עובדי האדמה מצטיירים כמועדים לחטוא. הדרשה אינה מונה את יצחק, שהיה גם הוא עובד אדמה. מבין ארבעת המנויים כאן רק נח ולוט שתו יין והשתכרו.}}וּמִנַּיִן לָמַד שֶׁפְּרִישׁוּת הַיַּיִן מַאֲרֶכֶת יָמִים? שֶׁהֲרֵי אַרְבָּעָה הָיוּ לוֹהֲטִין אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצְאוּ כָּרָאוּי: קַיִן וְנֹחַ וְלוֹט וְעֻזִּיָּהוּ. קַיִן – "וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ד|ב}}. נֹחַ – "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ט|כ}}. וְלוֹט – "וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה" {{ממ|בראשית|יג|י}}. עֻזִּיָּהוּ – "כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה" {{ממ|דברי הימים ב|כו|י}}. {{הע-שמאל|ברית בני רכב היא נצחית ואינה תלויה בדבר, אבל היא נכרתה לאחר שבני רכב הוכיחו את דבקותם במצוות אביהם, ולא היו זקוקים לתנאי כלשהו. ר' שמעון מזכיר שהברית הבטיחה להם את התורה ולא את הכהונה, התלויה בקיום המקדש. ר' חנינא בן גמליאל ממקם את ביקור יתרו בשנה השניה ליציאת מצרים, כשמינה משה את ראשי השבטים. והשוו לעיל פסוק יג, וראו [[במדבר י ל]] ואילך, שיציאת יתרו וחזרתו לארצו התרחשו בשנה השניה.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַבְּרִית שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנֵי יִתְרוֹ יָתֵר מִן הַבְּרִית שֶׁכָּרַת לִבְנֵי דָּוִד, שֶׁהַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם דָּוִד אֵינוֹ כָּרוּת, אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ" {{ממ|תהלים|קלב|יב}}. אֲבָל הַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב – לֹא נִכְרַת עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים" {{ממ|ירמיה|לה|יט}}! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא כְּבָר נִפְסְקָה כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם "לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב"? אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ מִמֶּנּוּ יוֹשְׁבֵי סַנְהֶדְרִין לְעוֹלָם! מָה אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה {{ב|אַכְסַלְטַיָּנוֹת|Vexillatio יחידת פרשים נושאת דגל}} עַל יִשְׂרָאֵל; וְאֵימָתַי הֶעֱמִידָן? בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם" {{ממ|במדבר|ב|ב}}! }} dallshfxm0p95e4b2468mb1hduzr641 3016939 3016938 2026-05-19T14:51:46Z Michaelkimmel2 44530 3016939 wikitext text/x-wiki ==פרק יח== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לפי ר' יהושע הגיע יתרו לאחר מלחמת עמלק; לפי ר' אלעזר הוא הגיע לאחר מתן תורה, בניגוד לפשט, כלומר בזמן מתן תורה הוא לא היה נוכח במחנה ישראל. הקשר בין המבול למתן תורה, המתואר בשיחה בין בלעם למלכים, מבוסס על [[תהלים כט]], וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמג|ספרי דברים שמג.]]}}<small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע וּבָא, שֶׁכֵּן הִיא כְּתוּבָה בְּצִדָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק" {{ממ|שמות|יז|יג}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בוֹ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, זָעוּ כָּל מַלְכֵי תֵּבֵל בְּהֵיכְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד" {{ממ|תהלים|כט|ט}}. יָכוֹל לֹא יָדְעוּ עַל מָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד... ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן" (שם פס' יא). נִתְקַבְּצוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם, אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה שֶׁהַמָּקוֹם מְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ בַּמַּיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁאִבְּדָם לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב" {{ממ|תהלים|כט|י}}! אָמַר לָהֶן: שׁוֹטִים! כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ" {{ממ|ישעיה|נד|ט}}! אָמְרוּ לוֹ: בְּוַדַּאי מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מֵבִיא הוּא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. אָמַר לָהֶן: אֵינוֹ מֵבִיא לֹא מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם וְלֹא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. תּוֹרָה נוֹתֵן לְעַמּוֹ וְשָׂכָר מְשַׁלֵּם לִירֵאָיו! כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ הַדָּבָר הַזֶּה – פָּנוּ כֻּלָּם אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר קורא "ויהי כשמוע... את אשר הוביש", ולא ששמעו על קריעת הים והירדן, אלא שמעו '''את''' הקריעה עצמה.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּקְרַע יָם לְיִשְׂרָאֵל, שָׁמְעוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם" {{ממ|יהושע|ה|א}}. וְכֵן רָחָב אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם" {{ממ|יהושע|ב|י}}. {{הע-שמאל|תולדות רחב הזונה. באותם אמצעים שסייעו לרחב לזנות ולקבל לקוחות בסתר היא השתמשה להצלת המרגלים, ובזכות ההצלה ביקשה שימחלו חטאיה. דמותה של רחב, משולי החברה שביריחו וראשונת הנכנעים לישראל, העסיקה את חז"ל. וראו גם בסיפור על ר' אלעזר בן דורדיא, [[עבודה זרה יז א]]}} אָמְרוּ: בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – זִנְּתָה. לַחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּרָה. אָמְרָה: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים חָטָאתִי – בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים יִמְחֹל לִי: בְּחֶבֶל וּבְחַלּוֹן וּבְסֻכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן" {{ממ|יהושע|ב|טו}}, "וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ" (שם פס' ו). {{הע-שמאל|ב[[שמות ד יח]] מכונה החותן "יתר". כשהוא נפגש עם משה הוא מכונה יתרו. הדרשה משווה את יתרו לשורה של אנשים ששמם גדל והשתנה. המעבר משרי לשרה הגדיל פיזית את האות י ולכן גם כאן נעשה השינוי בהגדלת שמה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יֶתֶר; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת, וְנִקְרָא יִתְרוֹ. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ אַבְרָם; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא אַבְרָהָם. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׂרָה: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ<small> שָׂרָי; כֵּיוָן שֶׁעָשַׂת מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת וְנִקְרְאָה שָׂרָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ; וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ </small>אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ. וְיֵשׁ שֶׁמּוֹנְעִין מֵהֶן! יֵשׁ לְךָ לִלְמֹד מֵעֶפְרוֹן: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן; כֵּיוָן שֶׁפָּסַק דָּמִים עִם אָבִינוּ אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" {{ממ|בראשית|כג|טו}} – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא עֶפְרֹן. {{הע-שמאל|אין להתחבר לרשע, וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה ז|אבות א ז.]]}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹנָדָב: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב {{ממ|מלכים ב|י|טו}}, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַבֵּר לְיֵהוּא – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב {{ממ|ירמיה|לה|ו}}. מִיכָּן אָמְרוּ: אַל יִתְחַבֵּר אָדָם לְרָשָׁע, וַאֲפִילּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה! ([[אבות דרבי נתן ט|אבות דר' נתן ט, ד]]) שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לְיִתְרוֹ: יֶתֶר, וְיִתְרוֹ, וְחֹבָב, בֶּן, רְעוּאֵל, פּוּטִי וְקֵינִי. יֶתֶר – שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ – שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים. חֹבָב – שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. קֵינִי – שֶׁקָּנָה הָעוֹלָם הַבָּא. בֶּן – שֶׁהָיָה כְּבֵן לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל – שֶׁהָיָה רֵעַ לַמָּקוֹם. פּוּטִי – שֶׁ{{ב|פָּט|ביזה}} כָּל עֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. {{הע-שמאל|מה היה יתרו לפני שהגיע אל משה: כומר לע"ז או מדייני מכובד סתם?}}'''"כֹּהֵן"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כּוֹמֶר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם... וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים" {{ממ|שופטים|יח|ל}}. רַבִּי לְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שַׂר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" {{ממ|שמואל ב|ח|יח}}, וְאוֹמֵר: "וְגַם עִירָא הַיָּאִירִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד" {{ממ|שמואל ב|כ|כו}}. '''"חֹתֵן מֹשֶׁה"''', מִתְּחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה מְכַבְּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|ד|יח}}. עַכְשָׁיו הִתְחִיל חָמִיו מְכַבְּדוֹ! אָמְרוּ לוֹ: מַה טִּיבְךָ? אָמַר לָהֶם: חֹתֵן מֹשֶׁה אָנֹכִי! '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל"''' – שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּיִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּמֹשֶׁה, שָׁקוּל הָרַב כַּתַּלְמִיד וְתַלְמִיד כַּנָּגִיד. '''"כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"''', מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כְּנֶגֶד כָּל נִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל. }} ===פסוק ב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] במהלך הסיפור של יציאת מצרים לא הופיעה ציפורה, מאז המאורע במלון, והנה אנחנו שומעים שהיא היתה במדיין. את הפער הזה מנסה הדרשה לאחות: לדעת ר' יהושע גירש משה את ציפורה בגט; לדעת ר' אלעזר הם נשארו נשואים, אבל היא חזרה למדיין ולא היתה ביציאת מצרים.}}'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּדָבָר. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּאִגֶּרֶת; נֶאֱמַר כָּאן '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" {{ממ|דברים|כד|א}}; מַה שִׁילּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן – גֵּט, אַף שִׁילּוּחַ הָאָמוּר כָּאן – גֵּט! אֵימָתַי שְׁלָחָהּ? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 'לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם', לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְהִרְכִּיבָם עַל הַחֲמוֹר. אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְאַהֲרֹן: "צֵא לִקְרַאת אָחִיךָ הַמִּדְבָּרָה". יָצָא לִקְרָאתוֹ, הִתְחִיל מְגַפְּפוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה אָחִי, הֵיכָן הָיִיתָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: בְּמִדְיָן! אָמַר לוֹ: מַה טִּיב אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעִמְּךָ? אָמַר לוֹ: אִשְׁתִּי וּבָנַי הֵן. – לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ: לְמִצְרָיִם! אָמַר לוֹ: עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִין, עַכְשָׁיו אַתָּה מֵבִיא לָנוּ אֶת הָאַחֲרוֹנִים?! מִיָּד אָמַר לָהּ: חִזְרִי לְבֵית אָבִיךְ! מִיָּד נָטְלָה אֶת בָּנֶיהָ וְחָזְרָה לָהּ לְבֵית אָבִיהָ; לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' – "וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ". }} </small> ===פסוק ג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] כיצד חש משה במדיין? – לדעת ר' יהושע הוא הרגיש מנוכר למקום; לדעת ר' אלעזר הוא היה מנוכר לאלוהי מדין, ואי הנוחות שלו היתה דתית. במכילתא דר"י טוענים שמשה הקדיש את גרשום לע"ז בשעתו.}}'''"וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם, כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה"'''; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֶרֶץ נָכְרִיָּה הִיא לוֹ בְּוַדַּאי! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ נֵכָר – יָהּ; שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲנִי עוֹבֵד אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ" {{ממ|תהלים|נ|א}}. {{הע-שמאל|הקטע אינו אצל מלמד, נוסף על פי הגניזה. ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ג#משנה יא|נדרים ג יא,]] שם עוסק רבי בדמותו של אברהם אבינו ולא במשה, ומופיעה גם דעה ששית, של אחרים בשבח המילה. ב[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] מובאים גם דברי ריב"ק ור' נחמיה, כבמשנה. לפי דברי ריב"ק ורבי בדרשה הזאת ניסה המלאך להרוג את משה בגלל המילה שהשתהה בה ולא בגלל שהקדיש את גרשום לע"ז.}}[רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מְאוּסָה עָרְלָה, שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָּהּ רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב" {{ממ|ירמיה|ט|כה}}. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵי בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ עָלֶיהָ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵית, וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה. רַבִּי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל זְכִיּוֹתָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה לֹא עָמְדוּ לוֹ בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ; וְעַל שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה שָׁעָה אַחַת בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהוֹרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ" {{ממ|שמות|ד|כד}}. {{הע-שמאל|ר' יהושע בן קרחה, רבי ור' יוסי מסכימים שבשעה שהגיע משה למלון הוא הותקף ע"י המלאך. הם חולקים מדוע לא מל את בנו מיד: רבי טוען שהתעצל, ור' יוסי דורש 'מלון'-לינה, וטוען שעסק קודם בענייני הלינה.}}אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: חוּס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה מִן הַמִּילָה! מַה נַּפְשָׁךְ? יָמוּל וְיֵצֵא – הֲרֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. יִשְׁהֶא וְיָמוּל – הַמָּקוֹם אָמַר לוֹ "הוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|ד|כד}}. אֶלָּא עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה קוֹדֶם מִילָה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מֹשֶׁה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם לַמִּילָה, שְׁאָר בְּנֵי אָדָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. {{הע-שמאל|רשב"ג דורש 'חתן'-תינוק. הוא אינו מסביר למה התקיף המלאך ומדוע לא המית את התינוק, אלא מסתפק בטענה שלא את משה ביקש הקב"ה להמית.}}רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, אֶילָּא לַהֲרֹג אֶת הַתִּינוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת" {{ממ|שמות|ד|כה}}. אָמַרְתָּ, צֵא רְאֵה: מִי קָרוּי חָתָן, מֹשֶׁה אוֹ תִּינוֹק? הֱוֵי אוֹמֵר: תִּינוֹק.] }} </small> ===פסוק ד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם מיוחסים דברי אלעזר המודעי שכאן לר' יהושע, ואכן אין סתרה בין דברי ר' יהושע לדברי ר' אלעזר המודעי. ר' אלעזר המודעי דורש 'מחרב פרעה' ממש. ר' אליעזר דורש 'מי שם פה לאדם' וכו'.}}'''"וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹקֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה".''' אֵימָתַי הִצִּילוֹ הַמָּקוֹם? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ דָּתָן "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ... כַּאֲשֶׁר הָרָגְתָּ" {{ממ|שמות|ב|יד}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: תָּפְסוּ אֶת מֹשֶׁה וְהֶעֱלוּהוּ לַבִּימָה, כְּפָתוּהוּ וְהִנִּיחוּ לוֹ סַיִּיף עַל צַוָּארוֹ. יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם כִּדְמוּת מֹשֶׁה, תָּפְשׂוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וְהִנִּיחוּ אֶת מֹשֶׁה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת מֹשֶׁה – עֲשָׂאָן הַמָּקוֹם כִּתִּים כִּתִּים, אִלְּמִים חֵרְשִׁים וְסוּמִין. אוֹמְרִין לָאִלְּמִים: הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה? וְאֵינָן יְכוֹלִים לְדַבֵּר. לַחֵרְשִׁים – וְאֵינָן שׁוֹמְעִין. לַסּוּמִין – וְאֵינָן רוֹאִין! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי" {{ממ|שמות|ד|יא}} }} </small> ===פסוק ה=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|במכילתא עמלק ב א.]]}}'''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ", אֵינִי יוֹדֵעַ: בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה אוֹ בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו"''', בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה וְלֹא בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר. {{הע-שמאל|המילים 'שם הר האלוהים' מסבירות מדוע יצא יתרו למדבר.}}'''"אֶל הַמִּדְבָּר"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁשָּׁרוּי בְּבֵיתוֹ וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, עַכְשָׁו יָבוֹא לְמִדְבַּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם? – לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אֶל הַמִּדְבָּר"'''. }} </small> ===פסוק ו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' יהושע טוען שמשה הסתפק במכתב, ואילו ר' אלעזר טוען שיתרו חשש שמא יתנכר לו משה, ולכן שלח שליח שיתחנן למשה בשמו.}}'''"וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּאִגֶּרֶת {{ב|וִירָהּ|השליך את האגרת}} לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל: עֲשֵׂה בְּגִינִי. וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינִי – עֲשֵׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ – עֲשֵׂה בְּגִין בָּנֶיךָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר מפסק את הפסוק ומפסיק אחרי 'אני', ומייחס את המילה 'אני' לקב"ה ולא ליתרו. הוספתי את הפסוק מתהלים על פי הגניזה, והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ו|לעיל ו ב,]] הדרשות על "אני ה'". לפי דבריו התגייר יתרו, והוא מסמל את היחס לגיור בכלל. אפילו אם יש סיבה לדחות את המתגייר יש לעשות זאת בדרך שאינה מוחלטת, ולאפשר לו להתקרב לבסוף. דורש את הפסוק מירמיה כאומר: 'אלוה מקרב אני ולא אלוה מרחיק'!}}</small>רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, [שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ" {{ממ|תהלים|נ|א}}.] אֲנִי שֶׁמְּקָרֵב וְאֵינִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" {{ממ|ירמיה|כג|כג}}! אֲנִי שֶׁקֵּרַבְתִּי אֶת יִתְרוֹ וְלֹא רֵחַקְתִּיו! אָדָם זֶה שֶׁבָּא אֶצְלְךָ – לֹא בָּא אֶלָּא לְהִתְגַּיֵּר; לֹא בָּא אֶלָּא לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה! אַף אַתָּה, קָרְבֵהוּ וְאַל תְּרַחֲקֵהוּ! מִכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם דּוֹחֶה בִּשְׂמֹאול וּמְקָרֵב בְּיָמִין; לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע לְגֵיחֲזִי, שֶׁרְחָקוֹ לְעוֹלָם. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם נוסף שכל ישראל יצאו לקראת יתרו. דורש כאן את פס' יב, 'ויבוא אהרון וכל זקני ישראל... לפני האלוהים' וחסרה במכילתא שם הדרשה על דוד המלך ושאול חותנו שלפנינו.}}'''"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ"''' – אָמְרוּ: יָצְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף אָרוֹן יָצָא עִמָּהֶם. <small>{{הע-שמאל|הציטוט מבמדבר קושר בין משה ל'איש', וגם מציב את הרקע לכך שהוא בענוותו נשק ליתרו.}}'''"וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם"''' – אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי נִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, וּמִי נִשֵּׁק לְמִי? מִי שָׁמַעְנוּ שֶׁקָּרוּי 'אִישׁ'? לֹא מֹשֶׁה? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד" {{ממ|במדבר|יב|ג}}! הָא לֹא נִשְׁתַּחֲוָה וְלֹא נִשֵּׁק אֶלָּא מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ! מִיכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם נוֹהֵג כָּבוֹד בְּחָמִיו. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר לְשָׁאוּל: "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה" {{ממ|שמואל א|כד|יא}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד כִּכְבוֹד אָבִיו. '''"וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה"''' – זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ. }} </small> ===פסוק ח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] שם דורשים "את כל אשר עשה ה' - שנתן תורה לעמו" - כדעת ר' אלעזר המודעי. כאן הדרשה יכולה להיות גם כר' יהושע.}}'''"וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ"''' – לְמָשְׁכוֹ וּלְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה. '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָיִם"''' – שָׁקוּל פַּרְעֹה כְּמִצְרַיִם, וּמִצְרַיִם שְׁקוּלִין כְּפַרְעֹה. '''"עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל"''' – שֶׁתֵּדַע עַמִּי בְּיִשְׂרָאֵל. '''"אֵת כָּל הַתְּלָאָה"''' – בְּמִצְרַיִם, '''"אֲשֶׁר מְצָאָתַם"''' – עַל הַיָּם, '''"בַּדֶּרֶךְ"''' – זוֹ בִּיאַת עֲמָלֵק, '''"וַיַּצִּלֵם ה'"''' – מִכֻּלָּם! }} </small> ===פסוק ט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לשיטת ר' אלעזר המודעי בקשת המן היתה לא לגיטימית, ונחשבה עבירה ונסיון לה'; לכן הוא מפרש את 'הטובה' על בקשת המים – כל זאת בניגוד לשיטת ר' יהושע.}}'''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַמָּן הִגִּיד לוֹ. אָמַר לוֹ: מָן שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בּוֹ טַעַם פַּת, טַעַם בָּשָׂר, טַעַם דָּגִים, טַעַם חֲגָבִים, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַבְּאֵר הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: בְּאֵר שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בָּהּ טַעַם דְּבַשׁ, טַעַם חָלָב, טַעַם יַיִן חָדָשׁ, טַעַם יַיִן יָשָׁן, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. {{הע-שמאל|דורש גזירה שווה 'הטובה' – 'הארץ הטובה' ([[דברים ד כא]]), וראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טז#פסוק ל|לעיל טז ל]].}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּטוֹבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהֻנָּה וּלְוִיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. '''"אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן הַהוּא שֶׁלְּמִצְרַיִם. }} </small> ===פסוק י=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' פפיס אינו מחשיב את שירת הים כהודאה, כי אין בה המטבע "ברוך ה'".}}'''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"''' – אָמַר רַבִּי פַּפְּיָס: גְּנַאי לְמֹשֶׁה וּלְסִיעָתוֹ, שֶׁהֲרֵי שִׁשִּׁים רִבּוֹא הוֹצִיא הַמָּקוֹם מִמִּצְרַיִם, וְלֹא הָיָה </small>מֵהֶן אֶחָד שֶׁפָּתַח וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם, עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"'''. {{הע-שמאל|דורש את הכפילות 'מיד מצרים ומיד פרעה'. פרעה מתואר כסוג של ע"ז, הטוען כנגד הקב"ה.}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִיַּד פַּרְעֹה"'''? שֶׁנִּקְרָא "הַתַּנִּין הַגָּדוֹל", שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנְנִי אֵלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּין הַגָּדוֹל" {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}. '''"אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן שֶׁלְּפַרְעֹה. }} <small> </small> ===פסוק יא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] בתחילת הדרשה מגונה יתרו, שעד עכשיו לא האמין בקב"ה. בהמשך מתואר יתרו כמומחה לדתות, ודוקא מפני שעבד לכל ע"ז בעולם חשובה ההתגיירות שלו, כסימן "אובייקטיבי" לעליונות היהדות. מכאן שהגרים שהיו עובדי ע"ז חשובים לאמונה היהודית במיוחד. בסוף הדרשה מובאים דברי רחב ונעמן, העולים, לפי הדרשה, על דברי הגירות של יתרו: רחב שיירה מקום לאלים נוספים על יד הקב"ה, ונעמן לא כינה אותו "אלוהי השמים", אבל שניהם הודו בו יותר מיתרו.}}'''"עַתָּה יָדַעְתִּי"''' – עַד עַכְשָׁיו לֹא הוֹדָה בַּדָּבָר! '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, עַכְשָׁיו הוֹצִיא הַמָּקוֹם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''! דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הִנִּיחַ יִתְרוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ; עַכְשָׁיו הוֹדָה בַּדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֱלֹהִים' – "הָאֱלֹהִים", 'כָּל הָאֱלֹהִים' – '''"מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. נַעֲמָן הוֹדָה בַּדָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים ב|ה|טו}}. וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה שִׁיְּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" {{ממ|יהושע|ב|יא}}. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}'''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"''' – מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר! שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחִשְּׁבוּ הַמִּצְרִים לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – בָּהּ דָּנָן הַמָּקוֹם, '''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"'''. }} </small> ===פסוק יב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב סוף א.]] יתרו עבד ע"ז בכל הדרכים האסורות על ישראל; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו;]] הדרשה מציגה את הבעייתיות של גיור עובדי ע"ז, בניגוד לאמור לעיל על 'מכל האלוהים'; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ג#יד|תוספתא ב"מ ג יד.]]}}</small>'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁעוֹמֵד מְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּכָל יוֹם, עַכְשָׁיו יָבִיא עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים? '''"וַיָּבֹא אַהֲרֹן"''' – מֹשֶׁה לְהֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה יָצָא לִקְרָאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|יח|ז}}! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! {{הע-שמאל|בסיפור לא מופיע משה רבנו כהצדקה למעשיו של רבן גמליאל, אלא רק אברהם והקב"ה, שהשימוש שלהם מפורש בכתוב. והשוו [[נדרים ט א]], גם שם פותח ר' אליעזר בכבוד אביו, חכמים מתנגדים, ור' צדוק פותח בכבוד הקב"ה.}}דָּבָר זֶה דָּרַשׁ רַבִּי צָדוֹק כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ. אָמְרוּ: בַּדִּין שֶׁאָנוּ מְסֻבִּין, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמְּשֵׁנוּ? אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעָמַד וְשִׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: וְאֵיזֶה הוּא? אָמַר לָהֶם: אַבְרָהָם {{ב|בַּפִּנָּה|הגדול, או: אבינו}} גְּדוֹל הַדּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם" {{ממ|בראשית|יח|ח}}! <small>{{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע"ז.}}וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה! אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם וּמֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: הֵיזֶה? אָמַר לָהֶן: אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנּוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד צְרָכָיו וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר: "נוֹתֵן לַבְּהֵמָה לַחְמָהּ" {{ממ|תהלים|קמז|ט}}. וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לְפָנָיו; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה. }} </small> ===פסוק יג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דרשה בשיטת ר' אלעזר בן ערך (לעיל ב א), שהביקור של יתרו היה לאחר מתן תורה: הלוחות השניים ניתנו ביום הכיפורים, ולמחרת ישב משה לשפוט את העם, על פי התורה שניתנה.}}'''"וַיְהִי מִמָּחֳרָת"''' – מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. '''"וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם"''' – כְּמִנְהָגוֹ. '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''' – וְכִי מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְדָן אֶת יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא אֵין הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין אֶלָּא עַד זְמַן סְעוּדָה! {{הע-שמאל|הדין מעצב את המציאות, ולכן הדיין הוא שותף של הקב"ה. דורש ערב ובקר. לפי הדרשה לפס' יד, התרעם יתרו על שמשה לא שיתף אחרים בדיונים, אלא נהג כשופט יחיד. לפי דרשה זו אין יתרו חושש לעייפות של משה אלא לגאווה שהוא מפגין כשופט יחיד. וראו גם בדרשה לפס' טו.}}אֶלָּא כָּל הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שֻׁתָּף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית! נֶאֱמַר כָּאן '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר" {{ממ|בראשית|א|ה}}! }} </small> ===פסוק יד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]}}'''"וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם"''', אָמַר לוֹ: כְּמֶלֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב וַעֲבָדָיו עוֹמְדִין – כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל! '''"מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ"'''? }} </small> ===פסוק טו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יהודה שואל על הגאווה הנראית לכאורה מהביטוי 'יבוא אלי העם לדרוש', ורבן גמליאל עונה, שמשה סיים במילים 'לדרוש אלוהים', ותלה את הגדולה בקב"ה.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"''', דָּבָר זֶה שָׁאַל יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה רָאָה מֹשֶׁה לוֹמַר כָּךְ '''"כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"'''? אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, מַה יֹּאמַר? ''' 'כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ' '''? כְּשֶׁאָמַר ''' 'אֱלֹהִים' ''' - יָפֶה אָמַר! }} </small> ===פסוק טז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורש 'דבר' – חפץ שעלול להיטמא או להיטהר. רעהו - כרעהו.}}'''"כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי"''' – בֵּין טוּמְאָה לְטָהֳרָה. '''"וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ"''' – זֶה דִּין שֶׁאֵין בּוֹ פְּשָׁרָה; '''"וּבֵין רֵעֵהוּ"''' – זֶה דִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּשָׁרָה, וְנִפְטָרִין וְהוֹלְכִין כְּרֵעִים. {{הע-שמאל|חוקים הם לדעת ר' יהושע הוראות הנתונות בתורה שבכתב ונדרשים ממנה ישירות. לדעת ר' אלעזר אלו איסורי עריות, שהם חוקי הגויים שמהם יש להתרחק. שניהם מסכימים לזיהוי של תורות עם הוראות ומצוות עשה; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק כה|לעיל טו כה:]] ר' אלעזר לשיטתו שם, אבל דעת ר' יהושע השתנתה.}}'''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ הוֹרָאוֹת; כָּךְ דִּבְרֵי ר' יְהוֹשֻׁעַ. ר' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. }} </small> ===פסוק יז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין זכותו של יתרו השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי במדבר סוף סח,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|שם סוף קיד.]]}}'''"וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה"''' – חָבִיב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁנִּתַּן לוֹ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ, זֶה מִנּוּי זְקֵנִים. וַהֲלֹא מִנּוּי זְקֵנִים הָיָה דָּבָר הָגוּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִפְּנֵי מָה לֹא צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה תְּחִלָּה? אֶלָּא כְּדֵי לִיתֵּן גְּדֻלָּה לְיִתְרוֹ בְּעֵינֵי מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; לְוֹמַר: גָּדוֹל הָיָה יִתְרוֹ, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו. אַף יִתְרוֹ לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁאִם יַסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו; שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים". }} </small> ===פסוק יח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש את הביטוי 'נבול תיבול' מלשון דברי נבלה ושנאה שמשה מעורר על עצמו; ר' אלעזר מפרש כדימוי לצמח שעליו ופירותיו נובלים ומתים.}}'''"נָבֹל תִּבֹּל"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יְחַלְּלוּ אוֹתְךָ וִיקַנְטְרוּ אוֹתְךָ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: יְנַבְּלוּ אוֹתְךָ וִינַשְּׁרוּ אוֹתְךָ, כִּתְאֵנָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ נוֹשְׁרִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה" {{ממ|ישעיה|לד|ד}}. {{הע-שמאל|ר' אלעזר דורש גם את 'גם העם הזה' בנפרד מ'גם אתה', וכך מוסיף את נדב ואביהו לרשימת המנהיגים של ישראל.}} '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְגַם"''' – זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא. {{הע-שמאל|קורה לחה שעדיין לא יובשה כבדה מקורה יבשה. העם הוא עדיין לח ואינו במצבו הסופי הראוי למלאכה, ולכן צריך שיתוף פעולה של כמה אנשים.}}'''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר"'''; אָמַר לוֹ: הִסְתַּכֵּל בְּקוֹרָה זוֹ, כְּשֶׁהִיא לַחָה – כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין תַּחְתֶּיהָ אֶחָד אֶחָד – אֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה – יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ"'''. }} </small> ===פסוק יט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יתרו משאיר למשה פתח להתיעץ לא רק אתו אלא גם עם הקב"ה; וראו [[דברים א ט]], שם מייחס משה את העצה לעצמו.}}'''"עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ"''' – אִם תִּשְׁמָעֵנִי, יִיטַב לָךְ. '''"אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקִים עִמָּךְ"''', אִם מוֹדֶה לָךְ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקִים"''', הֱיֵה לָהֶם כִּכְלִי מָלֵא דִּבְּרוֹת. '''"וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקִים"''' – דְּבָרִים שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ, תָּבוֹא תַּרְצֶה לָעָם. }} </small> ===פסוק כ=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לעניין החוקים והתורות – ראו לעיל פס' טז. בהמשך, ר' יהושע דורש דרך לעומת מעשה: לימוד תורה ומעשים טובים. ר' אלעזר, כדרכו, מפרט מעשי גמילות חסדים לכל מילה בפסוק, ומדגיש את הפעולות לפנים משורת הדין.}}'''"וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ {{ב|גְּזֵרוֹת|הכתוב}}, '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ {{ב|הוֹרָאוֹת|חכמים}}; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת" {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ"''' – זוֹ גְּזֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ" {{ממ|דברים|ה|ל}}. '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה מַעֲשֶׂה הַטּוֹב; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם"''' – שֶׁתּוֹדִיעַ לָהֶם בֵּית חַיֵּיהֶם, '''"אֶת הַדֶּרֶךְ"''' – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, '''"יֵלְכוּ"''' – זֶה בִּקּוּר חוֹלִים, '''"בָּהּ"''' – זוֹ קְבוּרַת מֵתִים, '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה"''' – זֶה הַדִּין, '''"אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. }} </small> ===פסוק כא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לדעת ר' יהושע מיני השופטים והשרים הוא בנבואה, ולא כעולה מהפשט ע"י משה עצמו; לדברי ר' אלעזר המינוי הוא כמראה למשה עצמו; כלומר ככל שאדם דומה יותר למשה כך הוא מתאים יותר להנהגה. בפירוט התכונות של המנהיגים מעדיף ר' אלעזר, כמו בדרשה הקודמת, את ההנהגה החסידית – של הפשרה ושל ר' חנינא בן דוסא – על פני עשיית הדין מתוך יראה מהקב"ה.}}</small>'''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – אַתָּה תֶּחֱזֶה לָהֶם, מִנְּבוּאָה. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ עֲשִׁירִים בַּעֲלֵי מָמוֹן. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁיְּרֵאִים מִן הַמָּקוֹם בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין לְקַבֵּל מָמוֹן; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – תֶּחֱזֶה לָהֶם בְּאַסְפַּקְלַרְיָא, כְּמַחֲזִית זוֹ שֶׁהַמְּלָכִים חוֹזִים בָּהּ. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים פְּשָׁרָה בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וַחֲבֵירָיו. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין מָמוֹן עַצְמָן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מָמוֹן עַצְמָן הֵן שׂוֹנְאִין, מָמוֹן אֲחֵרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! {{הע-שמאל|חישוב מספר השרים מעלה שהם היו רבים מאד.}}'''"וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים"''' – שֵׁשׁ מֵאוֹת; '''"שָׂרֵי מֵאוֹת"''' – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים; '''"שָׂרֵי חֲמִשִּׁים"''' – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; '''"שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת"''' – שֵׁשֶׁת רִיבּוֹא. נִמְצְאוּ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת! }} <small> </small> ===פסוק כב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורשים 'בכל עת', שהשרים אינם עסוקים במלאכה. ר' אלעזר מדגיש שהם עוסקים בתורה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן יִהְיוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן '''וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה''' יְהוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. {{הע-שמאל|החלוקה בין ערכאות השיפוט אינה לפי זהות הנשפטים אלא לפי השאלות המשפטיות.}}'''"וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדוֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ"''' – דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה" (לְקַמָּן פָּסוּק כו), הָא אֵין 'דָּבָר גָּדוֹל' אָמוּר אֶלָּא בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים; דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. }} </small> ===פסוק כג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] שוב, כמו בדרשה לעיל על פס' יט, מדגישה הדרשה שיתרו מסייג את דבריו ותולה אותם בהסכמת הקב"ה. וראו לקמן בדרשה על פס' כד, שזו שיטת ר' אלעזר. "כל העם הזה" - ראו לעיל פס' יח}}'''"אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים"''' – אָמַר לוֹ: צֵא וְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה; אִם מוֹדֶה לְךָ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"''' – אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|בשלב הראשון המפסיד בדין כועס וחש פגוע, אבל עם הזמן הוא מודה ומשלים עם פסק הדין. הדין עושה שלום בכל הסביבה ושולט גם על בעלי חיים – נראה שהכוונה היא בעיקר לבעלי חיים מבוייתים, שמעמדם נקבע על ידו. הדרשן ממשיך ומפליג בשבח המשפט, שאם הוא מתקיים לאמיתו נמנעת אנרכיה, היו מחז"ל שהעניקו אפילו למלכות רומי צד חיובי, ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ב|אבות ג ב.]]}} '''"עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם"''', רַ' סִימַאי אוֹמֵר: הַדָּן אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, נִרְאֶה כְּמַטִּיל קִנְאָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת וְאֵינוֹ אֶלָּא נוֹתֵן שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן! שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ... אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" {{ממ|זכריה|ח|טז}}. אֵין לִי אֶלָּא {{ב|נוֹטֵל מָמוֹן|מי שזכה בדין}}, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלוֹם. מִנַּיִן שֶׁאַף הַמִּתְחַיֵּב מָמוֹן, שֶׁגַּם הוּא סוֹפוֹ שָׁלוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"'''! אֵין לִי אֶלָּא לְבַעֲלֵי דִּינִין, וּמִנַּיִן אַף לְכָל יִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט" {{ממ|תהלים|עב|ב}}. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? "יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם"! אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי אָדָם בִּלְבַד, מִנַּיִן שֶׁהַמִּשְׁפָּט שָׁלוֹם אַף לִבְהֵמוֹת וּלְחַיּוֹת וּלְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ... וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו", מַה כְּת' אַחֲרָיו? "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ... לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'" {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יא|ד|ט}}. "דֵּעָה" – זוֹ הִיא הַמִּשְׁפָּט! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר לְשַׁלּוּם: "הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָּאֶרֶז? אָבִיךָ, הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב; הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם ה'" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כב|טו|טז}}. גָּדוֹל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁכָּל הַשּׂוֹנְאוֹ אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ" {{ממ|איוב|לד|יז}}. וְאֵין חֲבִישָׁה אֶלָּא רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם" {{ממ|תהלים|קמז|ג}}! }} </small> ===פסוק כד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש לפי פשט, ואילו ר' אלעזר טוען שמשה לא עשה כדברי יתרו אלא לאחר שהורה לו כך הקב"ה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חוֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ<small> חָמִיו; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם! }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]] [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|וספרי במדבר צב]]}}'''"וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל"''' – מִנָּה עֲלֵיהֶן דַּיָּנִין. וְצִוָּה אֶת הַדַּיָּנִין שֶׁיִּהְיוּ סוֹבְלִין טֹרַח הַצִּבּוּר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם" {{ממ|דברים|א|טז}}. וְצִוָּה אֶת הָעָם שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין כָּבוֹד בַּדַּיָּנִין, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" {{ממ|דברים|א|יח}}. }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מקבילה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יז|בספרי דברים יז.]] ביקורת על הגאווה של משה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה"''', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה, אַתָּה דָּן אֶת הַקּוֹשְׁיוֹת? הֲרֵי בְּנוֹת צְלָפְחָד בָּאִין לִשְׁאֹל, בְּדִין שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רַבָּן מְשִׁיבִין עָלָיו וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב! אֶלָּא "וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'" {{ממ|במדבר|כז|ה}}! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] כאן, וכן [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|בספרי זוטא י ל]] מתפרש הביטוי "העם" שבספר שופטים כריבוי: עם רב, ואילו במכילתא הוא מתפרש ככינוי לחכמים.}}'''"וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שִׁלְּחוֹ בִּכְבוֹד שֶׁלְּעוֹלָם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: נָתַן לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת. אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי; שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר לָהֶם הֱוֵי יוֹדֵעַ מָה אָמְרוּ לוֹ: "אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ" {{ממ|במדבר|י|לא}}. אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה, עֵצָה יָפָה, וְהַמָּקוֹם הוֹדָה לִדְבָרֶיךָ, אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ! אָמַר לָהֶן: כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ? מַה יַּעֲשֶׂה נֵר בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה? אַתָּה חַמָּה וְאַהֲרֹן לְבָנָה! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי, שֶׁאֲבִיאֵם תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם. יָכוֹל שֶׁהָלַךְ וְלֹא חָזַר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם" {{ממ|שופטים|א|טז}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עִמָּהֶן עַם רָב. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|ספרי זוטא י ל.]] יתרו אחראי להחזרת החובות ולשמירת הפקדונות.}}דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר לְאַרְצוֹ? אֶלָּא כָּךְ הָיָה יִתְרוֹ מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלִי פִּקְדוֹנוֹת, שֶׁאֲנִי הָיִיתִי הַנֶּאֱמָן שֶׁבָּעִיר; וְאִם אֲנִי מַנִּיחָן וְהוֹלֵךְ לִי, הֵן אוֹמְרִין: בָּרַח לוֹ יִתְרוֹ וְלָקַח כָּל פִּקְדוֹנוֹתֵינוּ וְנָתַן לַחֲתָנוֹ; נִמְצֵאתִי מוֹצִיא שֵׁם רָע עָלַי וְעָלֶיךָ; אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמַחֲזִיר אֶת כֻּלָּן. דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר? אֶלָּא הָיָה מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: הַשָּׁנָה הַזֹּאת – שְׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה, וַאֲנִי לָוִיתִי וּפִרְנַסְתִּי אֶת הָעֲנִיִּים; וְאִם אֵין אֲנִי הוֹלֵךְ וּפוֹרֵעַ אֶת הַחוֹבוֹת – נִמְצֵאתִי מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּפוֹרְעָן! וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה" {{ממ|שמות|ט|לא}}; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקוּ הַחִטִּים אֶלָּא הַשְּׂעוֹרִים, אִם אֵין שְׂעוֹרִים – הַחִטִּים מִתְיַקְּרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|וספרי במדבר עח]] יעבץ ורכב הם כינויים נוספים ליתרו, בנוסף למנויים לעיל פס' א; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי במדבר עח.]]}}הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶן אֵצֶל יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ שִׁמְעָתִים תִּרְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כָּךְ בָּנָיו חִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאַחֲרָיו; שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה: "הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן, וָאֶתֵּן לִפְנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִיעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן" {{ממ|ירמיה|לה|ה}}. אָמַר לָהֶם יִרְמְיָה: הַמָּקוֹם אָמַר לִי שֶׁתִּשְׁתּוּ יָיִן! אָמְרוּ לוֹ: אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן כָּל יָמִים שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב; וַאֲדַיִן הָיָה שֶׁלֹּא חָרֵב, אֶלָּא אָמַר לָנוּ: תִּהְיוּ מִתְאַבְּלִין עָלָיו, שֶׁסּוֹפוֹ לֵיחָרֵב! וְאָמַר לָנוּ: אַל תָּסוּכוּ וְאַל תְּסַפְּרוּ וְאַל תֵּשְׁבוּ בְּבָתִּים, "וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ" (שם פס' י). {{הע-שמאל|המילים "תרעתים", "שמעתים" וכו' הם כינויים לתלמידי חכמים ואינם שמות משפחה.}}לְכָךְ נִקְרְאוּ "תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים": תִּרְעָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לְגַלֵּחַ. שׂוּכָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לָסוּךְ. שִׁמְעָתִים – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם. דָּבָר אַחֵר: "תִּרְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. דָּבָר אַחֵר – שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִין בְּבַקָּשָׁתָן וְנַעֲנִין. "שִׁמְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיְתָה תְּפִלָּתָן נִשְׁמַעַת. "שׂוּכָתִים" – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּסֻכּוֹת. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין עַל יִשְׂרָאֵל וּמְגִנִּין עֲלֵיהֶן. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר: קָרְבַּן {{ב|בֵּית שׁוֹתֵי מַיִם|שמעתים}} הַיּוֹם! יָצְאָה בַּת קוֹל מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְאָמְרָה לָהֶן: מִי שֶׁקִּבֵּל קָרְבַּן אֲבוֹתֵיכֶם בַּמִּדְבָּר הוּא יְקַבֵּל קָרְבַּנְכֶם בְּשָׁעָה זוֹ! {{הע-שמאל|בני רכב הם הקינים (דברי הימים), והקינים הם בני חותן משה (שופטים). מכאן שרכב הוא יתרו.}}וּמִי הֵן אֵלּוּ? "הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}! וְאוֹמֵר "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים" {{ממ|שופטים|א|טז}}, הֱוֵי אוֹמֵר: בֵּית רֵכָב הֵמָּה מִיִּתְרוֹ. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה הָיָה צִדְקָן שֶׁלִּבְנֵי יִתְרוֹ, שֶׁהֲרֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב שָׁמַע מִפִּי הַנָּבִיא שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לֵיחָרֵב, וְעָמַד וְגָזַר עַל בָּנָיו שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת: שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ יַיִן, וְשֶׁלֹּא יִבְנוּ בָּתִּים, וְשֶׁלֹּא יִטְּעוּ כְּרָמִים. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם {{הפניה לפסוקים|ירמיה|לה|ו|ז}}. {{הע-שמאל|עובדי האדמה מצטיירים כמועדים לחטוא. הדרשה אינה מונה את יצחק, שהיה גם הוא עובד אדמה. מבין ארבעת המנויים כאן רק נח ולוט שתו יין והשתכרו.}}וּמִנַּיִן לָמַד שֶׁפְּרִישׁוּת הַיַּיִן מַאֲרֶכֶת יָמִים? שֶׁהֲרֵי אַרְבָּעָה הָיוּ לוֹהֲטִין אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצְאוּ כָּרָאוּי: קַיִן וְנֹחַ וְלוֹט וְעֻזִּיָּהוּ. קַיִן – "וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ד|ב}}. נֹחַ – "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ט|כ}}. וְלוֹט – "וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה" {{ממ|בראשית|יג|י}}. עֻזִּיָּהוּ – "כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה" {{ממ|דברי הימים ב|כו|י}}. {{הע-שמאל|ברית בני רכב היא נצחית ואינה תלויה בדבר, אבל היא נכרתה לאחר שבני רכב הוכיחו את דבקותם במצוות אביהם, ולא היו זקוקים לתנאי כלשהו. ר' שמעון מזכיר שהברית הבטיחה להם את התורה ולא את הכהונה, התלויה בקיום המקדש. ר' חנינא בן גמליאל ממקם את ביקור יתרו בשנה השניה ליציאת מצרים, כשמינה משה את ראשי השבטים. והשוו לעיל פסוק יג, וראו [[במדבר י ל]] ואילך, שיציאת יתרו וחזרתו לארצו התרחשו בשנה השניה.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַבְּרִית שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנֵי יִתְרוֹ יָתֵר מִן הַבְּרִית שֶׁכָּרַת לִבְנֵי דָּוִד, שֶׁהַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם דָּוִד אֵינוֹ כָּרוּת, אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ" {{ממ|תהלים|קלב|יב}}. אֲבָל הַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב – לֹא נִכְרַת עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים" {{ממ|ירמיה|לה|יט}}! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא כְּבָר נִפְסְקָה כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם "לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב"? אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ מִמֶּנּוּ יוֹשְׁבֵי סַנְהֶדְרִין לְעוֹלָם! מָה אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה {{ב|אַכְסַלְטַיָּנוֹת|Vexillatio יחידת פרשים נושאת דגל}} עַל יִשְׂרָאֵל; וְאֵימָתַי הֶעֱמִידָן? בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם" {{ממ|במדבר|ב|ב}}! }} aga58hmpwjmhla2soqbl8cr2lxot4v1 3016940 3016939 2026-05-19T14:57:48Z Michaelkimmel2 44530 3016940 wikitext text/x-wiki ==פרק יח== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לפי ר' יהושע הגיע יתרו לאחר מלחמת עמלק; לפי ר' אלעזר הוא הגיע לאחר מתן תורה, בניגוד לפשט, כלומר בזמן מתן תורה הוא לא היה נוכח במחנה ישראל. הקשר בין המבול למתן תורה, המתואר בשיחה בין בלעם למלכים, מבוסס על [[תהלים כט]], וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמג|ספרי דברים שמג.]]}}<small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע וּבָא, שֶׁכֵּן הִיא כְּתוּבָה בְּצִדָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק" {{ממ|שמות|יז|יג}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בוֹ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, זָעוּ כָּל מַלְכֵי תֵּבֵל בְּהֵיכְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד" {{ממ|תהלים|כט|ט}}. יָכוֹל לֹא יָדְעוּ עַל מָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד... ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן" (שם פס' יא). נִתְקַבְּצוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם, אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה שֶׁהַמָּקוֹם מְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ בַּמַּיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁאִבְּדָם לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב" {{ממ|תהלים|כט|י}}! אָמַר לָהֶן: שׁוֹטִים! כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ" {{ממ|ישעיה|נד|ט}}! אָמְרוּ לוֹ: בְּוַדַּאי מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מֵבִיא הוּא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. אָמַר לָהֶן: אֵינוֹ מֵבִיא לֹא מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם וְלֹא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. תּוֹרָה נוֹתֵן לְעַמּוֹ וְשָׂכָר מְשַׁלֵּם לִירֵאָיו! כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ הַדָּבָר הַזֶּה – פָּנוּ כֻּלָּם אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר קורא "ויהי כשמוע... את אשר הוביש", ולא ששמעו על קריעת הים והירדן, אלא שמעו '''את''' הקריעה עצמה.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּקְרַע יָם לְיִשְׂרָאֵל, שָׁמְעוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם" {{ממ|יהושע|ה|א}}. וְכֵן רָחָב אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם" {{ממ|יהושע|ב|י}}. {{הע-שמאל|תולדות רחב הזונה. באותם אמצעים שסייעו לרחב לזנות ולקבל לקוחות בסתר היא השתמשה להצלת המרגלים, ובזכות ההצלה ביקשה שימחלו חטאיה. דמותה של רחב, משולי החברה שביריחו וראשונת הנכנעים לישראל, העסיקה את חז"ל. וראו גם בסיפור על ר' אלעזר בן דורדיא, [[עבודה זרה יז א]]}} אָמְרוּ: בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – זִנְּתָה. לַחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּרָה. אָמְרָה: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים חָטָאתִי – בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים יִמְחֹל לִי: בְּחֶבֶל וּבְחַלּוֹן וּבְסֻכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן" {{ממ|יהושע|ב|טו}}, "וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ" (שם פס' ו). {{הע-שמאל|ב[[שמות ד יח]] מכונה החותן "יתר". כשהוא נפגש עם משה הוא מכונה יתרו. הדרשה משווה את יתרו לשורה של אנשים ששמם גדל והשתנה. המעבר משרי לשרה הגדיל פיזית את האות י ולכן גם כאן נעשה השינוי בהגדלת שמה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יֶתֶר; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת, וְנִקְרָא יִתְרוֹ. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ אַבְרָם; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא אַבְרָהָם. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׂרָה: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ<small> שָׂרָי; כֵּיוָן שֶׁעָשַׂת מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת וְנִקְרְאָה שָׂרָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ; וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ </small>אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ. וְיֵשׁ שֶׁמּוֹנְעִין מֵהֶן! יֵשׁ לְךָ לִלְמֹד מֵעֶפְרוֹן: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן; כֵּיוָן שֶׁפָּסַק דָּמִים עִם אָבִינוּ אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" {{ממ|בראשית|כג|טו}} – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא עֶפְרֹן. {{הע-שמאל|אין להתחבר לרשע, וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה ז|אבות א ז.]]}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹנָדָב: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב {{ממ|מלכים ב|י|טו}}, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַבֵּר לְיֵהוּא – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב {{ממ|ירמיה|לה|ו}}. מִיכָּן אָמְרוּ: אַל יִתְחַבֵּר אָדָם לְרָשָׁע, וַאֲפִילּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה! ([[אבות דרבי נתן ט|אבות דר' נתן ט, ד]]) שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לְיִתְרוֹ: יֶתֶר, וְיִתְרוֹ, וְחֹבָב, בֶּן, רְעוּאֵל, פּוּטִי וְקֵינִי. יֶתֶר – שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ – שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים. חֹבָב – שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. קֵינִי – שֶׁקָּנָה הָעוֹלָם הַבָּא. בֶּן – שֶׁהָיָה כְּבֵן לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל – שֶׁהָיָה רֵעַ לַמָּקוֹם. פּוּטִי – שֶׁ{{ב|פָּט|ביזה}} כָּל עֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. {{הע-שמאל|מה היה יתרו לפני שהגיע אל משה: כומר לע"ז או מדייני מכובד סתם?}}'''"כֹּהֵן"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כּוֹמֶר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם... וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים" {{ממ|שופטים|יח|ל}}. רַבִּי לְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שַׂר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" {{ממ|שמואל ב|ח|יח}}, וְאוֹמֵר: "וְגַם עִירָא הַיָּאִירִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד" {{ממ|שמואל ב|כ|כו}}. '''"חֹתֵן מֹשֶׁה"''', מִתְּחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה מְכַבְּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|ד|יח}}. עַכְשָׁיו הִתְחִיל חָמִיו מְכַבְּדוֹ! אָמְרוּ לוֹ: מַה טִּיבְךָ? אָמַר לָהֶם: חֹתֵן מֹשֶׁה אָנֹכִי! '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל"''' – שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּיִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּמֹשֶׁה, שָׁקוּל הָרַב כַּתַּלְמִיד וְתַלְמִיד כַּנָּגִיד. '''"כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"''', מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כְּנֶגֶד כָּל נִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל. }} ===פסוק ב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] במהלך הסיפור של יציאת מצרים לא הופיעה ציפורה, מאז המאורע במלון, והנה אנחנו שומעים שהיא היתה במדיין. את הפער הזה מנסה הדרשה לאחות: לדעת ר' יהושע גירש משה את ציפורה בגט; לדעת ר' אלעזר הם נשארו נשואים, אבל היא חזרה למדיין ולא היתה ביציאת מצרים.}}'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּדָבָר. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּאִגֶּרֶת; נֶאֱמַר כָּאן '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" {{ממ|דברים|כד|א}}; מַה שִׁילּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן – גֵּט, אַף שִׁילּוּחַ הָאָמוּר כָּאן – גֵּט! אֵימָתַי שְׁלָחָהּ? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 'לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם', לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְהִרְכִּיבָם עַל הַחֲמוֹר. אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְאַהֲרֹן: "צֵא לִקְרַאת אָחִיךָ הַמִּדְבָּרָה". יָצָא לִקְרָאתוֹ, הִתְחִיל מְגַפְּפוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה אָחִי, הֵיכָן הָיִיתָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: בְּמִדְיָן! אָמַר לוֹ: מַה טִּיב אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעִמְּךָ? אָמַר לוֹ: אִשְׁתִּי וּבָנַי הֵן. – לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ: לְמִצְרָיִם! אָמַר לוֹ: עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִין, עַכְשָׁיו אַתָּה מֵבִיא לָנוּ אֶת הָאַחֲרוֹנִים?! מִיָּד אָמַר לָהּ: חִזְרִי לְבֵית אָבִיךְ! מִיָּד נָטְלָה אֶת בָּנֶיהָ וְחָזְרָה לָהּ לְבֵית אָבִיהָ; לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' – "וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ". }} </small> ===פסוק ג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] כיצד חש משה במדיין? – לדעת ר' יהושע הוא הרגיש מנוכר למקום; לדעת ר' אלעזר הוא היה מנוכר לאלוהי מדין, ואי הנוחות שלו היתה דתית. במכילתא דר"י טוענים שמשה הקדיש את גרשום לע"ז בשעתו.}}'''"וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם, כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה"'''; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֶרֶץ נָכְרִיָּה הִיא לוֹ בְּוַדַּאי! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ נֵכָר – יָהּ; שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲנִי עוֹבֵד אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ" {{ממ|תהלים|נ|א}}. {{הע-שמאל|הקטע אינו אצל מלמד, נוסף על פי הגניזה. ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ג#משנה יא|נדרים ג יא,]] שם עוסק רבי בדמותו של אברהם אבינו ולא במשה, ומופיעה גם דעה ששית, של אחרים בשבח המילה. ב[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] מובאים גם דברי ריב"ק ור' נחמיה, כבמשנה. לפי דברי ריב"ק ורבי בדרשה הזאת ניסה המלאך להרוג את משה בגלל המילה שהשתהה בה ולא בגלל שהקדיש את גרשום לע"ז.}}[רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מְאוּסָה עָרְלָה, שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָּהּ רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב" {{ממ|ירמיה|ט|כה}}. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵי בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ עָלֶיהָ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵית, וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה. רַבִּי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל זְכִיּוֹתָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה לֹא עָמְדוּ לוֹ בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ; וְעַל שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה שָׁעָה אַחַת בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהוֹרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ" {{ממ|שמות|ד|כד}}. {{הע-שמאל|ר' יהושע בן קרחה, רבי ור' יוסי מסכימים שבשעה שהגיע משה למלון הוא הותקף ע"י המלאך. הם חולקים מדוע לא מל את בנו מיד: רבי טוען שהתעצל, ור' יוסי דורש 'מלון'-לינה, וטוען שעסק קודם בענייני הלינה.}}אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: חוּס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה מִן הַמִּילָה! מַה נַּפְשָׁךְ? יָמוּל וְיֵצֵא – הֲרֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. יִשְׁהֶא וְיָמוּל – הַמָּקוֹם אָמַר לוֹ "הוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|ד|כד}}. אֶלָּא עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה קוֹדֶם מִילָה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מֹשֶׁה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם לַמִּילָה, שְׁאָר בְּנֵי אָדָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. {{הע-שמאל|רשב"ג דורש 'חתן'-תינוק. הוא אינו מסביר למה התקיף המלאך ומדוע לא המית את התינוק, אלא מסתפק בטענה שלא את משה ביקש הקב"ה להמית.}}רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, אֶילָּא לַהֲרֹג אֶת הַתִּינוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת" {{ממ|שמות|ד|כה}}. אָמַרְתָּ, צֵא רְאֵה: מִי קָרוּי חָתָן, מֹשֶׁה אוֹ תִּינוֹק? הֱוֵי אוֹמֵר: תִּינוֹק.] }} </small> ===פסוק ד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם מיוחסים דברי אלעזר המודעי שכאן לר' יהושע, ואכן אין סתרה בין דברי ר' יהושע לדברי ר' אלעזר המודעי. ר' אלעזר המודעי דורש 'מחרב פרעה' ממש. ר' אליעזר דורש 'מי שם פה לאדם' וכו'.}}'''"וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹקֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה".''' אֵימָתַי הִצִּילוֹ הַמָּקוֹם? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ דָּתָן "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ... כַּאֲשֶׁר הָרָגְתָּ" {{ממ|שמות|ב|יד}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: תָּפְסוּ אֶת מֹשֶׁה וְהֶעֱלוּהוּ לַבִּימָה, כְּפָתוּהוּ וְהִנִּיחוּ לוֹ סַיִּיף עַל צַוָּארוֹ. יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם כִּדְמוּת מֹשֶׁה, תָּפְשׂוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וְהִנִּיחוּ אֶת מֹשֶׁה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת מֹשֶׁה – עֲשָׂאָן הַמָּקוֹם כִּתִּים כִּתִּים, אִלְּמִים חֵרְשִׁים וְסוּמִין. אוֹמְרִין לָאִלְּמִים: הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה? וְאֵינָן יְכוֹלִים לְדַבֵּר. לַחֵרְשִׁים – וְאֵינָן שׁוֹמְעִין. לַסּוּמִין – וְאֵינָן רוֹאִין! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי" {{ממ|שמות|ד|יא}} }} </small> ===פסוק ה=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|במכילתא עמלק ב א.]]}}'''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ", אֵינִי יוֹדֵעַ: בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה אוֹ בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו"''', בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה וְלֹא בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר. {{הע-שמאל|המילים 'שם הר האלוהים' מסבירות מדוע יצא יתרו למדבר.}}'''"אֶל הַמִּדְבָּר"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁשָּׁרוּי בְּבֵיתוֹ וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, עַכְשָׁו יָבוֹא לְמִדְבַּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם? – לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אֶל הַמִּדְבָּר"'''. }} </small> ===פסוק ו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' יהושע טוען שמשה הסתפק במכתב, ואילו ר' אלעזר טוען שיתרו חשש שמא יתנכר לו משה, ולכן שלח שליח שיתחנן למשה בשמו.}}'''"וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּאִגֶּרֶת {{ב|וִירָהּ|השליך את האגרת}} לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל: עֲשֵׂה בְּגִינִי. וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינִי – עֲשֵׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ – עֲשֵׂה בְּגִין בָּנֶיךָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר מפסק את הפסוק ומפסיק אחרי 'אני', ומייחס את המילה 'אני' לקב"ה ולא ליתרו. הוספתי את הפסוק מתהלים על פי הגניזה, והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ו|לעיל ו ב,]] הדרשות על "אני ה'". לפי דבריו התגייר יתרו, והוא מסמל את היחס לגיור בכלל. אפילו אם יש סיבה לדחות את המתגייר יש לעשות זאת בדרך שאינה מוחלטת, ולאפשר לו להתקרב לבסוף. דורש את הפסוק מירמיה כאומר: 'אלוה מקרב אני ולא אלוה מרחיק'!}}</small>רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, [שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ" {{ממ|תהלים|נ|א}}.] אֲנִי שֶׁמְּקָרֵב וְאֵינִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" {{ממ|ירמיה|כג|כג}}! אֲנִי שֶׁקֵּרַבְתִּי אֶת יִתְרוֹ וְלֹא רֵחַקְתִּיו! אָדָם זֶה שֶׁבָּא אֶצְלְךָ – לֹא בָּא אֶלָּא לְהִתְגַּיֵּר; לֹא בָּא אֶלָּא לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה! אַף אַתָּה, קָרְבֵהוּ וְאַל תְּרַחֲקֵהוּ! מִכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם דּוֹחֶה בִּשְׂמֹאול וּמְקָרֵב בְּיָמִין; לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע לְגֵיחֲזִי, שֶׁרְחָקוֹ לְעוֹלָם. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם נוסף שכל ישראל יצאו לקראת יתרו. דורש כאן את פס' יב, 'ויבוא אהרון וכל זקני ישראל... לפני האלוהים' וחסרה במכילתא שם הדרשה על דוד המלך ושאול חותנו שלפנינו.}}'''"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ"''' – אָמְרוּ: יָצְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף אָרוֹן יָצָא עִמָּהֶם. <small>{{הע-שמאל|הציטוט מבמדבר קושר בין משה ל'איש', וגם מציב את הרקע לכך שהוא בענוותו נשק ליתרו.}}'''"וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם"''' – אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי נִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, וּמִי נִשֵּׁק לְמִי? מִי שָׁמַעְנוּ שֶׁקָּרוּי 'אִישׁ'? לֹא מֹשֶׁה? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד" {{ממ|במדבר|יב|ג}}! הָא לֹא נִשְׁתַּחֲוָה וְלֹא נִשֵּׁק אֶלָּא מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ! מִיכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם נוֹהֵג כָּבוֹד בְּחָמִיו. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר לְשָׁאוּל: "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה" {{ממ|שמואל א|כד|יא}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד כִּכְבוֹד אָבִיו. '''"וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה"''' – זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ. }} </small> ===פסוק ח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] שם דורשים "את כל אשר עשה ה' - שנתן תורה לעמו" - כדעת ר' אלעזר המודעי. כאן הדרשה יכולה להיות גם כר' יהושע.}}'''"וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ"''' – לְמָשְׁכוֹ וּלְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה. '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָיִם"''' – שָׁקוּל פַּרְעֹה כְּמִצְרַיִם, וּמִצְרַיִם שְׁקוּלִין כְּפַרְעֹה. '''"עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל"''' – שֶׁתֵּדַע עַמִּי בְּיִשְׂרָאֵל. '''"אֵת כָּל הַתְּלָאָה"''' – בְּמִצְרַיִם, '''"אֲשֶׁר מְצָאָתַם"''' – עַל הַיָּם, '''"בַּדֶּרֶךְ"''' – זוֹ בִּיאַת עֲמָלֵק, '''"וַיַּצִּלֵם ה'"''' – מִכֻּלָּם! }} </small> ===פסוק ט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לשיטת ר' אלעזר המודעי בקשת המן היתה לא לגיטימית, ונחשבה עבירה ונסיון לה'; לכן הוא מפרש את 'הטובה' על בקשת המים – כל זאת בניגוד לשיטת ר' יהושע.}}'''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַמָּן הִגִּיד לוֹ. אָמַר לוֹ: מָן שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בּוֹ טַעַם פַּת, טַעַם בָּשָׂר, טַעַם דָּגִים, טַעַם חֲגָבִים, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַבְּאֵר הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: בְּאֵר שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בָּהּ טַעַם דְּבַשׁ, טַעַם חָלָב, טַעַם יַיִן חָדָשׁ, טַעַם יַיִן יָשָׁן, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. {{הע-שמאל|דורש גזירה שווה 'הטובה' – 'הארץ הטובה' ([[דברים ד כא]]), וראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טז#פסוק ל|לעיל טז ל]].}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּטוֹבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהֻנָּה וּלְוִיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. '''"אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן הַהוּא שֶׁלְּמִצְרַיִם. }} </small> ===פסוק י=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' פפיס אינו מחשיב את שירת הים כהודאה, כי אין בה המטבע "ברוך ה'".}}'''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"''' – אָמַר רַבִּי פַּפְּיָס: גְּנַאי לְמֹשֶׁה וּלְסִיעָתוֹ, שֶׁהֲרֵי שִׁשִּׁים רִבּוֹא הוֹצִיא הַמָּקוֹם מִמִּצְרַיִם, וְלֹא הָיָה </small>מֵהֶן אֶחָד שֶׁפָּתַח וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם, עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"'''. {{הע-שמאל|דורש את הכפילות 'מיד מצרים ומיד פרעה'. פרעה מתואר כסוג של ע"ז, הטוען כנגד הקב"ה.}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִיַּד פַּרְעֹה"'''? שֶׁנִּקְרָא "הַתַּנִּין הַגָּדוֹל", שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנְנִי אֵלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּין הַגָּדוֹל" {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}. '''"אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן שֶׁלְּפַרְעֹה. }} <small> </small> ===פסוק יא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] בתחילת הדרשה מגונה יתרו, שעד עכשיו לא האמין בקב"ה. בהמשך מתואר יתרו כמומחה לדתות, ודוקא מפני שעבד לכל ע"ז בעולם חשובה ההתגיירות שלו, כסימן "אובייקטיבי" לעליונות היהדות. מכאן שהגרים שהיו עובדי ע"ז חשובים לאמונה היהודית במיוחד. בסוף הדרשה מובאים דברי רחב ונעמן, העולים, לפי הדרשה, על דברי הגירות של יתרו: רחב שיירה מקום לאלים נוספים על יד הקב"ה, ונעמן לא כינה אותו "אלוהי השמים", אבל שניהם הודו בו יותר מיתרו.}}'''"עַתָּה יָדַעְתִּי"''' – עַד עַכְשָׁיו לֹא הוֹדָה בַּדָּבָר! '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, עַכְשָׁיו הוֹצִיא הַמָּקוֹם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''! דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הִנִּיחַ יִתְרוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ; עַכְשָׁיו הוֹדָה בַּדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֱלֹהִים' – "הָאֱלֹהִים", 'כָּל הָאֱלֹהִים' – '''"מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. נַעֲמָן הוֹדָה בַּדָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים ב|ה|טו}}. וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה שִׁיְּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" {{ממ|יהושע|ב|יא}}. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}'''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"''' – מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר! שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחִשְּׁבוּ הַמִּצְרִים לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – בָּהּ דָּנָן הַמָּקוֹם, '''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"'''. }} </small> ===פסוק יב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב סוף א.]] יתרו עבד ע"ז בכל הדרכים האסורות על ישראל; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו;]] הדרשה מציגה את הבעייתיות של גיור עובדי ע"ז, בניגוד לאמור לעיל על 'מכל האלוהים'; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ג#יד|תוספתא ב"מ ג יד.]]}}</small>'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁעוֹמֵד מְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּכָל יוֹם, עַכְשָׁיו יָבִיא עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים? '''"וַיָּבֹא אַהֲרֹן"''' – מֹשֶׁה לְהֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה יָצָא לִקְרָאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|יח|ז}}! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! {{הע-שמאל|בסיפור לא מופיע משה רבנו כהצדקה למעשיו של רבן גמליאל, אלא רק אברהם והקב"ה, שהשימוש שלהם מפורש בכתוב. והשוו [[נדרים ט א]], גם שם פותח ר' אליעזר בכבוד אביו, חכמים מתנגדים, ור' צדוק פותח בכבוד הקב"ה.}}דָּבָר זֶה דָּרַשׁ רַבִּי צָדוֹק כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ. אָמְרוּ: בַּדִּין שֶׁאָנוּ מְסֻבִּין, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמְּשֵׁנוּ? אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעָמַד וְשִׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: וְאֵיזֶה הוּא? אָמַר לָהֶם: אַבְרָהָם {{ב|בַּפִּנָּה|הגדול, או: אבינו}} גְּדוֹל הַדּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם" {{ממ|בראשית|יח|ח}}! <small>{{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע"ז.}}וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה! אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם וּמֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: הֵיזֶה? אָמַר לָהֶן: אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנּוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד צְרָכָיו וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר: "נוֹתֵן לַבְּהֵמָה לַחְמָהּ" {{ממ|תהלים|קמז|ט}}. וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לְפָנָיו; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה. }} </small> ===פסוק יג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דרשה בשיטת ר' אלעזר בן ערך (לעיל ב א), שהביקור של יתרו היה לאחר מתן תורה: הלוחות השניים ניתנו ביום הכיפורים, ולמחרת ישב משה לשפוט את העם, על פי התורה שניתנה.}}'''"וַיְהִי מִמָּחֳרָת"''' – מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. '''"וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם"''' – כְּמִנְהָגוֹ. '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''' – וְכִי מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְדָן אֶת יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא אֵין הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין אֶלָּא עַד זְמַן סְעוּדָה! {{הע-שמאל|הדין מעצב את המציאות, ולכן הדיין הוא שותף של הקב"ה. דורש ערב ובקר. לפי הדרשה לפס' יד, התרעם יתרו על שמשה לא שיתף אחרים בדיונים, אלא נהג כשופט יחיד. לפי דרשה זו אין יתרו חושש לעייפות של משה אלא לגאווה שהוא מפגין כשופט יחיד. וראו גם בדרשה לפס' טו.}}אֶלָּא כָּל הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שֻׁתָּף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית! נֶאֱמַר כָּאן '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר" {{ממ|בראשית|א|ה}}! }} </small> ===פסוק יד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]}}'''"וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם"''', אָמַר לוֹ: כְּמֶלֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב וַעֲבָדָיו עוֹמְדִין – כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל! '''"מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ"'''? }} </small> ===פסוק טו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יהודה שואל על הגאווה הנראית לכאורה מהביטוי 'יבוא אלי העם לדרוש', ורבן גמליאל עונה, שמשה סיים במילים 'לדרוש אלוהים', ותלה את הגדולה בקב"ה.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"''', דָּבָר זֶה שָׁאַל יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה רָאָה מֹשֶׁה לוֹמַר כָּךְ '''"כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"'''? אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, מַה יֹּאמַר? ''' 'כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ' '''? כְּשֶׁאָמַר ''' 'אֱלֹהִים' ''' - יָפֶה אָמַר! }} </small> ===פסוק טז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורש 'דבר' – חפץ שעלול להיטמא או להיטהר. רעהו - כרעהו.}}'''"כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי"''' – בֵּין טוּמְאָה לְטָהֳרָה. '''"וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ"''' – זֶה דִּין שֶׁאֵין בּוֹ פְּשָׁרָה; '''"וּבֵין רֵעֵהוּ"''' – זֶה דִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּשָׁרָה, וְנִפְטָרִין וְהוֹלְכִין כְּרֵעִים. {{הע-שמאל|חוקים הם לדעת ר' יהושע הוראות הנתונות בתורה שבכתב ונדרשים ממנה ישירות. לדעת ר' אלעזר אלו איסורי עריות, שהם חוקי הגויים שמהם יש להתרחק. שניהם מסכימים לזיהוי של תורות עם הוראות ומצוות עשה; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק כה|לעיל טו כה:]] ר' אלעזר לשיטתו שם, אבל דעת ר' יהושע השתנתה.}}'''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ הוֹרָאוֹת; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. }} </small> ===פסוק יז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין זכותו של יתרו השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי במדבר סוף סח,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|שם סוף קיד.]]}}'''"וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה"''' – חָבִיב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁנִּתַּן לוֹ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ, זֶה מִנּוּי זְקֵנִים. וַהֲלֹא מִנּוּי זְקֵנִים הָיָה דָּבָר הָגוּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִפְּנֵי מָה לֹא צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה תְּחִלָּה? אֶלָּא כְּדֵי לִיתֵּן גְּדֻלָּה לְיִתְרוֹ בְּעֵינֵי מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; לְוֹמַר: גָּדוֹל הָיָה יִתְרוֹ, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו. אַף יִתְרוֹ לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁאִם יַסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו; שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים". }} </small> ===פסוק יח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש את הביטוי 'נבול תיבול' מלשון דברי נבלה ושנאה שמשה מעורר על עצמו; ר' אלעזר מפרש כדימוי לצמח שעליו ופירותיו נובלים ומתים.}}'''"נָבֹל תִּבֹּל"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יְחַלְּלוּ אוֹתְךָ וִיקַנְטְרוּ אוֹתְךָ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: יְנַבְּלוּ אוֹתְךָ וִינַשְּׁרוּ אוֹתְךָ, כִּתְאֵנָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ נוֹשְׁרִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה" {{ממ|ישעיה|לד|ד}}. {{הע-שמאל|ר' אלעזר דורש גם את 'גם העם הזה' בנפרד מ'גם אתה', וכך מוסיף את נדב ואביהו לרשימת המנהיגים של ישראל.}} '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְגַם"''' – זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא. {{הע-שמאל|קורה לחה שעדיין לא יובשה כבדה מקורה יבשה. העם הוא עדיין לח ואינו במצבו הסופי הראוי למלאכה, ולכן צריך שיתוף פעולה של כמה אנשים.}}'''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר"'''; אָמַר לוֹ: הִסְתַּכֵּל בְּקוֹרָה זוֹ, כְּשֶׁהִיא לַחָה – כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין תַּחְתֶּיהָ אֶחָד אֶחָד – אֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה – יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ"'''. }} </small> ===פסוק יט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יתרו משאיר למשה פתח להתיעץ לא רק אתו אלא גם עם הקב"ה; וראו [[דברים א ט]], שם מייחס משה את העצה לעצמו.}}'''"עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ"''' – אִם תִּשְׁמָעֵנִי, יִיטַב לָךְ. '''"אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקִים עִמָּךְ"''', אִם מוֹדֶה לָךְ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקִים"''', הֱיֵה לָהֶם כִּכְלִי מָלֵא דִּבְּרוֹת. '''"וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקִים"''' – דְּבָרִים שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ, תָּבוֹא תַּרְצֶה לָעָם. }} </small> ===פסוק כ=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לעניין החוקים והתורות – ראו לעיל פס' טז. בהמשך, ר' יהושע דורש דרך לעומת מעשה: לימוד תורה ומעשים טובים. ר' אלעזר, כדרכו, מפרט מעשי גמילות חסדים לכל מילה בפסוק, ומדגיש את הפעולות לפנים משורת הדין.}}'''"וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ {{ב|גְּזֵרוֹת|הכתוב}}, '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ {{ב|הוֹרָאוֹת|חכמים}}; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת" {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ"''' – זוֹ גְּזֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ" {{ממ|דברים|ה|ל}}. '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה מַעֲשֶׂה הַטּוֹב; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם"''' – שֶׁתּוֹדִיעַ לָהֶם בֵּית חַיֵּיהֶם, '''"אֶת הַדֶּרֶךְ"''' – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, '''"יֵלְכוּ"''' – זֶה בִּקּוּר חוֹלִים, '''"בָּהּ"''' – זוֹ קְבוּרַת מֵתִים, '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה"''' – זֶה הַדִּין, '''"אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. }} </small> ===פסוק כא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לדעת ר' יהושע מיני השופטים והשרים הוא בנבואה, ולא כעולה מהפשט ע"י משה עצמו; לדברי ר' אלעזר המינוי הוא כמראה למשה עצמו; כלומר ככל שאדם דומה יותר למשה כך הוא מתאים יותר להנהגה. בפירוט התכונות של המנהיגים מעדיף ר' אלעזר, כמו בדרשה הקודמת, את ההנהגה החסידית – של הפשרה ושל ר' חנינא בן דוסא – על פני עשיית הדין מתוך יראה מהקב"ה.}}</small>'''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – אַתָּה תֶּחֱזֶה לָהֶם, מִנְּבוּאָה. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ עֲשִׁירִים בַּעֲלֵי מָמוֹן. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁיְּרֵאִים מִן הַמָּקוֹם בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין לְקַבֵּל מָמוֹן; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – תֶּחֱזֶה לָהֶם בְּאַסְפַּקְלַרְיָא, כְּמַחֲזִית זוֹ שֶׁהַמְּלָכִים חוֹזִים בָּהּ. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים פְּשָׁרָה בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וַחֲבֵירָיו. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין מָמוֹן עַצְמָן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מָמוֹן עַצְמָן הֵן שׂוֹנְאִין, מָמוֹן אֲחֵרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! {{הע-שמאל|חישוב מספר השרים מעלה שהם היו רבים מאד.}}'''"וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים"''' – שֵׁשׁ מֵאוֹת; '''"שָׂרֵי מֵאוֹת"''' – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים; '''"שָׂרֵי חֲמִשִּׁים"''' – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; '''"שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת"''' – שֵׁשֶׁת רִיבּוֹא. נִמְצְאוּ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת! }} <small> </small> ===פסוק כב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורשים 'בכל עת', שהשרים אינם עסוקים במלאכה. ר' אלעזר מדגיש שהם עוסקים בתורה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן יִהְיוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן '''וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה''' יְהוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. {{הע-שמאל|החלוקה בין ערכאות השיפוט אינה לפי זהות הנשפטים אלא לפי השאלות המשפטיות.}}'''"וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדוֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ"''' – דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה" (לְקַמָּן פָּסוּק כו), הָא אֵין 'דָּבָר גָּדוֹל' אָמוּר אֶלָּא בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים; דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. }} </small> ===פסוק כג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] שוב, כמו בדרשה לעיל על פס' יט, מדגישה הדרשה שיתרו מסייג את דבריו ותולה אותם בהסכמת הקב"ה. וראו לקמן בדרשה על פס' כד, שזו שיטת ר' אלעזר. "כל העם הזה" - ראו לעיל פס' יח}}'''"אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים"''' – אָמַר לוֹ: צֵא וְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה; אִם מוֹדֶה לְךָ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"''' – אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|בשלב הראשון המפסיד בדין כועס וחש פגוע, אבל עם הזמן הוא מודה ומשלים עם פסק הדין. הדין עושה שלום בכל הסביבה ושולט גם על בעלי חיים – נראה שהכוונה היא בעיקר לבעלי חיים מבוייתים, שמעמדם נקבע על ידו. הדרשן ממשיך ומפליג בשבח המשפט, שאם הוא מתקיים לאמיתו נמנעת אנרכיה, היו מחז"ל שהעניקו אפילו למלכות רומי צד חיובי, ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ב|אבות ג ב.]]}} '''"עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם"''', רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: הַדָּן אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, נִרְאֶה כְּמַטִּיל קִנְאָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת - וְאֵינוֹ אֶלָּא נוֹתֵן שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן! שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ... אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" {{ממ|זכריה|ח|טז}}. אֵין לִי אֶלָּא {{ב|נוֹטֵל מָמוֹן|מי שזכה בדין}}, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלוֹם. מִנַּיִן שֶׁאַף הַמִּתְחַיֵּב מָמוֹן, שֶׁגַּם הוּא סוֹפוֹ שָׁלוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"'''! אֵין לִי אֶלָּא לְבַעֲלֵי דִּינִין, וּמִנַּיִן אַף לְכָל יִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט" {{ממ|תהלים|עב|ב}}. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? "יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם"! אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי אָדָם בִּלְבַד, מִנַּיִן שֶׁהַמִּשְׁפָּט שָׁלוֹם אַף לִבְהֵמוֹת וּלְחַיּוֹת וּלְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ... וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו", מַה כְּת' אַחֲרָיו? "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ... לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'" {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יא|ד|ט}}. "דֵּעָה" – זוֹ הִיא הַמִּשְׁפָּט! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר לְשַׁלּוּם: "הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָּאֶרֶז? אָבִיךָ, הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב; הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם ה'" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כב|טו|טז}}. גָּדוֹל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁכָּל הַשּׂוֹנְאוֹ אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ" {{ממ|איוב|לד|יז}}. וְאֵין חֲבִישָׁה אֶלָּא רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם" {{ממ|תהלים|קמז|ג}}! }} </small> ===פסוק כד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש לפי פשט, ואילו ר' אלעזר טוען שמשה לא עשה כדברי יתרו אלא לאחר שהורה לו כך הקב"ה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חוֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ<small> חָמִיו; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם! }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]] [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|וספרי במדבר צב]]}}'''"וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל"''' – מִנָּה עֲלֵיהֶן דַּיָּנִין. וְצִוָּה אֶת הַדַּיָּנִין שֶׁיִּהְיוּ סוֹבְלִין טֹרַח הַצִּבּוּר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם" {{ממ|דברים|א|טז}}. וְצִוָּה אֶת הָעָם שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין כָּבוֹד בַּדַּיָּנִין, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" {{ממ|דברים|א|יח}}. }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מקבילה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יז|בספרי דברים יז.]] ביקורת על הגאווה של משה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה"''', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה, אַתָּה דָּן אֶת הַקּוֹשְׁיוֹת? הֲרֵי בְּנוֹת צְלָפְחָד בָּאִין לִשְׁאֹל, בְּדִין שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רַבָּן מְשִׁיבִין עָלָיו - וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב! אֶלָּא "וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'" {{ממ|במדבר|כז|ה}}! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] כאן, וכן [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|בספרי זוטא י ל]] מתפרש הביטוי "העם" שבספר שופטים כריבוי: עם רב, ואילו במכילתא הוא מתפרש ככינוי לחכמים.}}'''"וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שִׁלְּחוֹ בִּכְבוֹד שֶׁלְּעוֹלָם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: נָתַן לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת. אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי; שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר לָהֶם הֱוֵי יוֹדֵעַ מָה אָמְרוּ לוֹ: "אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ" {{ממ|במדבר|י|לא}}. אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה, עֵצָה יָפָה, וְהַמָּקוֹם הוֹדָה לִדְבָרֶיךָ, אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ! אָמַר לָהֶן: כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ? מַה יַּעֲשֶׂה נֵר בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה? אַתָּה חַמָּה וְאַהֲרֹן לְבָנָה! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי, שֶׁאֲבִיאֵם תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם. יָכוֹל שֶׁהָלַךְ וְלֹא חָזַר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים, אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד, וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם" {{ממ|שופטים|א|טז}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עִמָּהֶן עַם רָב. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|ספרי זוטא י ל.]] יתרו אחראי להחזרת החובות ולשמירת הפקדונות.}}דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר לְאַרְצוֹ? אֶלָּא כָּךְ הָיָה יִתְרוֹ מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלִי פִּקְדוֹנוֹת, שֶׁאֲנִי הָיִיתִי הַנֶּאֱמָן שֶׁבָּעִיר; וְאִם אֲנִי מַנִּיחָן וְהוֹלֵךְ לִי, הֵן אוֹמְרִין: בָּרַח לוֹ יִתְרוֹ וְלָקַח כָּל פִּקְדוֹנוֹתֵינוּ וְנָתַן לַחֲתָנוֹ; נִמְצֵאתִי מוֹצִיא שֵׁם רָע עָלַי וְעָלֶיךָ; אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמַחֲזִיר אֶת כֻּלָּן. דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר? אֶלָּא הָיָה מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: הַשָּׁנָה הַזֹּאת – שְׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה, וַאֲנִי לָוִיתִי וּפִרְנַסְתִּי אֶת הָעֲנִיִּים; וְאִם אֵין אֲנִי הוֹלֵךְ וּפוֹרֵעַ אֶת הַחוֹבוֹת – נִמְצֵאתִי מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּפוֹרְעָן! וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה" {{ממ|שמות|ט|לא}}; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקוּ הַחִטִּים אֶלָּא הַשְּׂעוֹרִים, אִם אֵין שְׂעוֹרִים – הַחִטִּים מִתְיַקְּרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|וספרי במדבר עח]] יעבץ ורכב הם כינויים נוספים ליתרו, בנוסף למנויים לעיל פס' א; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי במדבר עח.]]}}הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶן אֵצֶל יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ שִׁמְעָתִים תִּרְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כָּךְ בָּנָיו חִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאַחֲרָיו; שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה: "הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן, וָאֶתֵּן לִפְנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִיעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן" {{ממ|ירמיה|לה|ה}}. אָמַר לָהֶם יִרְמְיָה: הַמָּקוֹם אָמַר לִי שֶׁתִּשְׁתּוּ יָיִן! אָמְרוּ לוֹ: אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן כָּל יָמִים שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב; וַאֲדַיִן הָיָה שֶׁלֹּא חָרֵב, אֶלָּא אָמַר לָנוּ: תִּהְיוּ מִתְאַבְּלִין עָלָיו, שֶׁסּוֹפוֹ לֵיחָרֵב! וְאָמַר לָנוּ: אַל תָּסוּכוּ וְאַל תְּסַפְּרוּ וְאַל תֵּשְׁבוּ בְּבָתִּים, "וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ" (שם פס' י). {{הע-שמאל|המילים "תרעתים", "שמעתים" וכו' הם כינויים לתלמידי חכמים ואינם שמות משפחה.}}לְכָךְ נִקְרְאוּ "תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים": תִּרְעָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לְגַלֵּחַ. שׂוּכָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לָסוּךְ. שִׁמְעָתִים – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם. דָּבָר אַחֵר: "תִּרְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. דָּבָר אַחֵר – שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִין בְּבַקָּשָׁתָן וְנַעֲנִין. "שִׁמְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיְתָה תְּפִלָּתָן נִשְׁמַעַת. "שׂוּכָתִים" – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּסֻכּוֹת. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין עַל יִשְׂרָאֵל וּמְגִנִּין עֲלֵיהֶן. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר: קָרְבַּן {{ב|בֵּית שׁוֹתֵי מַיִם|שמעתים}} הַיּוֹם! יָצְאָה בַּת קוֹל מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְאָמְרָה לָהֶן: מִי שֶׁקִּבֵּל קָרְבַּן אֲבוֹתֵיכֶם בַּמִּדְבָּר הוּא יְקַבֵּל קָרְבַּנְכֶם בְּשָׁעָה זוֹ! {{הע-שמאל|בני רכב הם הקינים (דברי הימים), והקינים הם בני חותן משה (שופטים). מכאן שרכב הוא יתרו.}}וּמִי הֵן אֵלּוּ? "הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}! וְאוֹמֵר "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים" {{ממ|שופטים|א|טז}}, הֱוֵי אוֹמֵר: בֵּית רֵכָב הֵמָּה מִיִּתְרוֹ. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה הָיָה צִדְקָן שֶׁלִּבְנֵי יִתְרוֹ, שֶׁהֲרֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב שָׁמַע מִפִּי הַנָּבִיא שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לֵיחָרֵב, וְעָמַד וְגָזַר עַל בָּנָיו שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת: שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ יַיִן, וְשֶׁלֹּא יִבְנוּ בָּתִּים, וְשֶׁלֹּא יִטְּעוּ כְּרָמִים. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם, וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם, לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|לה|ו|ז}}. {{הע-שמאל|עובדי האדמה מצטיירים כמועדים לחטוא. הדרשה אינה מונה את יצחק, שהיה גם הוא עובד אדמה. מבין ארבעת המנויים כאן רק נח ולוט שתו יין והשתכרו.}}וּמִנַּיִן לָמַד שֶׁפְּרִישׁוּת הַיַּיִן מַאֲרֶכֶת יָמִים? שֶׁהֲרֵי אַרְבָּעָה הָיוּ לוֹהֲטִין אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצְאוּ כָּרָאוּי: קַיִן וְנֹחַ וְלוֹט וְעֻזִּיָּהוּ. קַיִן – "וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ד|ב}}. נֹחַ – "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ט|כ}}. וְלוֹט – "וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה" {{ממ|בראשית|יג|י}}. עֻזִּיָּהוּ – "כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה" {{ממ|דברי הימים ב|כו|י}}. {{הע-שמאל|ברית בני רכב היא נצחית ואינה תלויה בדבר, אבל היא נכרתה לאחר שבני רכב הוכיחו את דבקותם במצוות אביהם, ולא היו זקוקים לתנאי כלשהו. ר' שמעון מזכיר שהברית הבטיחה להם את התורה ולא את הכהונה, התלויה בקיום המקדש. ר' חנינא בן גמליאל ממקם את ביקור יתרו בשנה השניה ליציאת מצרים, כשמינה משה את ראשי השבטים. והשוו לעיל פסוק יג, וראו [[במדבר י ל]] ואילך, שיציאת יתרו וחזרתו לארצו התרחשו בשנה השניה.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַבְּרִית שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנֵי יִתְרוֹ יָתֵר מִן הַבְּרִית שֶׁכָּרַת לִבְנֵי דָּוִד, שֶׁהַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם דָּוִד אֵינוֹ כָּרוּת, אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם – גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ" {{ממ|תהלים|קלב|יב}}. אֲבָל הַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב – לֹא נִכְרַת עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים" {{ממ|ירמיה|לה|יט}}! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא כְּבָר נִפְסְקָה כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם "לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב"? אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ מִמֶּנּוּ יוֹשְׁבֵי סַנְהֶדְרִין לְעוֹלָם! מָה אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה {{ב|אַכְסַלְטַיָּנוֹת|Vexillatio יחידת פרשים נושאת דגל}} עַל יִשְׂרָאֵל; וְאֵימָתַי הֶעֱמִידָן? בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם" {{ממ|במדבר|ב|ב}}! }} 7fztu08xzouwre6bumw0mr3znl0kspl 3016958 3016940 2026-05-19T15:08:00Z Michaelkimmel2 44530 3016958 wikitext text/x-wiki ==פרק יח== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לפי ר' יהושע הגיע יתרו לאחר מלחמת עמלק; לפי ר' אלעזר הוא הגיע לאחר מתן תורה, בניגוד לפשט, כלומר בזמן מתן תורה הוא לא היה נוכח במחנה ישראל. הקשר בין המבול למתן תורה, המתואר בשיחה בין בלעם למלכים, מבוסס על [[תהלים כט]], וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמג|ספרי דברים שמג.]]}}<small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע וּבָא, שֶׁכֵּן הִיא כְּתוּבָה בְּצִדָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק" {{ממ|שמות|יז|יג}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בוֹ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, זָעוּ כָּל מַלְכֵי תֵּבֵל בְּהֵיכְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד" {{ממ|תהלים|כט|ט}}. יָכוֹל לֹא יָדְעוּ עַל מָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד... ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן" (שם פס' יא). נִתְקַבְּצוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם, אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה שֶׁהַמָּקוֹם מְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ בַּמַּיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁאִבְּדָם לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב" {{ממ|תהלים|כט|י}}! אָמַר לָהֶן: שׁוֹטִים! כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ" {{ממ|ישעיה|נד|ט}}! אָמְרוּ לוֹ: בְּוַדַּאי מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מֵבִיא הוּא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. אָמַר לָהֶן: אֵינוֹ מֵבִיא לֹא מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם וְלֹא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. תּוֹרָה נוֹתֵן לְעַמּוֹ וְשָׂכָר מְשַׁלֵּם לִירֵאָיו! כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ הַדָּבָר הַזֶּה – פָּנוּ כֻּלָּם אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר קורא "ויהי כשמוע... את אשר הוביש", ולא ששמעו על קריעת הים והירדן, אלא שמעו '''את''' הקריעה עצמה.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּקְרַע יָם לְיִשְׂרָאֵל, שָׁמְעוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם" {{ממ|יהושע|ה|א}}. וְכֵן רָחָב אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם" {{ממ|יהושע|ב|י}}. {{הע-שמאל|תולדות רחב הזונה. באותם אמצעים שסייעו לרחב לזנות ולקבל לקוחות בסתר היא השתמשה להצלת המרגלים, ובזכות ההצלה ביקשה שימחלו חטאיה. דמותה של רחב, משולי החברה שביריחו וראשונת הנכנעים לישראל, העסיקה את חז"ל. וראו גם בסיפור על ר' אלעזר בן דורדיא, [[עבודה זרה יז א]]}} אָמְרוּ: בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – זִנְּתָה. לַחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּרָה. אָמְרָה: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים חָטָאתִי – בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים יִמְחֹל לִי: בְּחֶבֶל וּבְחַלּוֹן וּבְסֻכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן" {{ממ|יהושע|ב|טו}}, "וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ" (שם פס' ו). {{הע-שמאל|ב[[שמות ד יח]] מכונה החותן "יתר". כשהוא נפגש עם משה הוא מכונה יתרו. הדרשה משווה את יתרו לשורה של אנשים ששמם גדל והשתנה. המעבר משרי לשרה הגדיל פיזית את האות י ולכן גם כאן נעשה השינוי בהגדלת שמה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יֶתֶר; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת, וְנִקְרָא יִתְרוֹ. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ אַבְרָם; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא אַבְרָהָם. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׂרָה: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ<small> שָׂרָי; כֵּיוָן שֶׁעָשַׂת מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת וְנִקְרְאָה שָׂרָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ; וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ </small>אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ. וְיֵשׁ שֶׁמּוֹנְעִין מֵהֶן! יֵשׁ לְךָ לִלְמֹד מֵעֶפְרוֹן: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן; כֵּיוָן שֶׁפָּסַק דָּמִים עִם אָבִינוּ אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" {{ממ|בראשית|כג|טו}} – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא עֶפְרֹן. {{הע-שמאל|אין להתחבר לרשע, וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה ז|אבות א ז.]]}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹנָדָב: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב {{ממ|מלכים ב|י|טו}}, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַבֵּר לְיֵהוּא – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב {{ממ|ירמיה|לה|ו}}. מִיכָּן אָמְרוּ: אַל יִתְחַבֵּר אָדָם לְרָשָׁע, וַאֲפִילּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה! ([[אבות דרבי נתן ט|אבות דר' נתן ט, ד]]) שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לְיִתְרוֹ: יֶתֶר, וְיִתְרוֹ, וְחֹבָב, בֶּן, רְעוּאֵל, פּוּטִי וְקֵינִי. יֶתֶר – שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ – שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים. חֹבָב – שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. קֵינִי – שֶׁקָּנָה הָעוֹלָם הַבָּא. בֶּן – שֶׁהָיָה כְּבֵן לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל – שֶׁהָיָה רֵעַ לַמָּקוֹם. פּוּטִי – שֶׁ{{ב|פָּט|ביזה}} כָּל עֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. {{הע-שמאל|מה היה יתרו לפני שהגיע אל משה: כומר לע"ז או מדייני מכובד סתם?}}'''"כֹּהֵן"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כּוֹמֶר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם... וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים" {{ממ|שופטים|יח|ל}}. רַבִּי לְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שַׂר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" {{ממ|שמואל ב|ח|יח}}, וְאוֹמֵר: "וְגַם עִירָא הַיָּאִירִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד" {{ממ|שמואל ב|כ|כו}}. '''"חֹתֵן מֹשֶׁה"''', מִתְּחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה מְכַבְּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|ד|יח}}. עַכְשָׁיו הִתְחִיל חָמִיו מְכַבְּדוֹ! אָמְרוּ לוֹ: מַה טִּיבְךָ? אָמַר לָהֶם: חֹתֵן מֹשֶׁה אָנֹכִי! '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל"''' – שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּיִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּמֹשֶׁה, שָׁקוּל הָרַב כַּתַּלְמִיד וְתַלְמִיד כַּנָּגִיד. '''"כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"''', מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כְּנֶגֶד כָּל נִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל. }} ===פסוק ב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] במהלך הסיפור של יציאת מצרים לא הופיעה ציפורה, מאז המאורע במלון, והנה אנחנו שומעים שהיא היתה במדיין. את הפער הזה מנסה הדרשה לאחות: לדעת ר' יהושע גירש משה את ציפורה בגט; לדעת ר' אלעזר הם נשארו נשואים, אבל היא חזרה למדיין ולא היתה ביציאת מצרים.}}'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּדָבָר. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּאִגֶּרֶת; נֶאֱמַר כָּאן '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" {{ממ|דברים|כד|א}}; מַה שִׁילּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן – גֵּט, אַף שִׁילּוּחַ הָאָמוּר כָּאן – גֵּט! אֵימָתַי שְׁלָחָהּ? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 'לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם', לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְהִרְכִּיבָם עַל הַחֲמוֹר. אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְאַהֲרֹן: "צֵא לִקְרַאת אָחִיךָ הַמִּדְבָּרָה". יָצָא לִקְרָאתוֹ, הִתְחִיל מְגַפְּפוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה אָחִי, הֵיכָן הָיִיתָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: בְּמִדְיָן! אָמַר לוֹ: מַה טִּיב אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעִמְּךָ? אָמַר לוֹ: אִשְׁתִּי וּבָנַי הֵן. – לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ: לְמִצְרָיִם! אָמַר לוֹ: עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִין, עַכְשָׁיו אַתָּה מֵבִיא לָנוּ אֶת הָאַחֲרוֹנִים?! מִיָּד אָמַר לָהּ: חִזְרִי לְבֵית אָבִיךְ! מִיָּד נָטְלָה אֶת בָּנֶיהָ וְחָזְרָה לָהּ לְבֵית אָבִיהָ; לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' – "וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ". }} </small> ===פסוק ג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] כיצד חש משה במדיין? – לדעת ר' יהושע הוא הרגיש מנוכר למקום; לדעת ר' אלעזר הוא היה מנוכר לאלוהי מדין, ואי הנוחות שלו היתה דתית. במכילתא דר"י טוענים שמשה הקדיש את גרשום לע"ז בשעתו.}}'''"וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם, כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה"'''; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֶרֶץ נָכְרִיָּה הִיא לוֹ בְּוַדַּאי! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ נֵכָר – יָהּ; שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲנִי עוֹבֵד אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ" {{ממ|תהלים|נ|א}}.</small> {{הע-שמאל|הקטע אינו אצל מלמד, נוסף על פי הגניזה. ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ג#משנה יא|נדרים ג יא,]] שם עוסק רבי בדמותו של אברהם אבינו ולא במשה, ומופיעה גם דעה ששית, של אחרים בשבח המילה. ב[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] מובאים גם דברי ריב"ק ור' נחמיה, כבמשנה. לפי דברי ריב"ק ורבי בדרשה הזאת ניסה המלאך להרוג את משה בגלל המילה שהשתהה בה ולא בגלל שהקדיש את גרשום לע"ז.}}[רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מְאוּסָה עָרְלָה, שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָּהּ רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב" {{ממ|ירמיה|ט|כה}}. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵי בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ עָלֶיהָ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵית, וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה. רַבִּי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל זְכִיּוֹתָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה לֹא עָמְדוּ לוֹ בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ; וְעַל שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה שָׁעָה אַחַת בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהוֹרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ" {{ממ|שמות|ד|כד}}. {{הע-שמאל|ר' יהושע בן קרחה, רבי ור' יוסי מסכימים שבשעה שהגיע משה למלון הוא הותקף ע"י המלאך. הם חולקים מדוע לא מל את בנו מיד: רבי טוען שהתעצל, ור' יוסי דורש 'מלון'-לינה, וטוען שעסק קודם בענייני הלינה.}}אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: חוּס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה מִן הַמִּילָה! מַה נַּפְשָׁךְ? יָמוּל וְיֵצֵא – הֲרֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת! יִשְׁהֶא וְיָמוּל – הַמָּקוֹם אָמַר לוֹ "הוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|ד|כד}}! אֶלָּא עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה קוֹדֶם מִילָה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מֹשֶׁה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם לַמִּילָה, שְׁאָר בְּנֵי אָדָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. {{הע-שמאל|רשב"ג דורש 'חתן'-תינוק. הוא אינו מסביר למה התקיף המלאך ומדוע לא המית את התינוק, אלא מסתפק בטענה שלא את משה ביקש הקב"ה להמית.}}רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, אֶילָּא לַהֲרֹג אֶת הַתִּינוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת" {{ממ|שמות|ד|כה}}. אָמַרְתָּ, צֵא רְאֵה: מִי קָרוּי חָתָן, מֹשֶׁה אוֹ תִּינוֹק? הֱוֵי אוֹמֵר: תִּינוֹק.] }} ===פסוק ד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם מיוחסים דברי אלעזר המודעי שכאן לר' יהושע, ואכן אין סתרה בין דברי ר' יהושע לדברי ר' אלעזר המודעי. ר' אלעזר המודעי דורש 'מחרב פרעה' ממש. ר' אליעזר דורש 'מי שם פה לאדם' וכו'.}}'''"וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹקֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה".''' אֵימָתַי הִצִּילוֹ הַמָּקוֹם? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ דָּתָן "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ... כַּאֲשֶׁר הָרָגְתָּ" {{ממ|שמות|ב|יד}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: תָּפְסוּ אֶת מֹשֶׁה וְהֶעֱלוּהוּ לַבִּימָה, כְּפָתוּהוּ וְהִנִּיחוּ לוֹ סַיִּיף עַל צַוָּארוֹ. יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם כִּדְמוּת מֹשֶׁה, תָּפְשׂוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וְהִנִּיחוּ אֶת מֹשֶׁה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת מֹשֶׁה – עֲשָׂאָן הַמָּקוֹם כִּתִּים כִּתִּים, אִלְּמִים חֵרְשִׁים וְסוּמִין. אוֹמְרִין לָאִלְּמִים: הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה? וְאֵינָן יְכוֹלִים לְדַבֵּר. לַחֵרְשִׁים – וְאֵינָן שׁוֹמְעִין. לַסּוּמִין – וְאֵינָן רוֹאִין! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי" {{ממ|שמות|ד|יא}} }} </small> ===פסוק ה=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|במכילתא עמלק ב א.]]}}'''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ", אֵינִי יוֹדֵעַ: בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה אוֹ בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו"''', בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה וְלֹא בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר. {{הע-שמאל|המילים 'שם הר האלוהים' מסבירות מדוע יצא יתרו למדבר.}}'''"אֶל הַמִּדְבָּר"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁשָּׁרוּי בְּבֵיתוֹ וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, עַכְשָׁו יָבוֹא לְמִדְבַּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם? – לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אֶל הַמִּדְבָּר"'''. }} </small> ===פסוק ו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' יהושע טוען שמשה הסתפק במכתב, ואילו ר' אלעזר טוען שיתרו חשש שמא יתנכר לו משה, ולכן שלח שליח שיתחנן למשה בשמו.}}'''"וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּאִגֶּרֶת {{ב|וִירָהּ|השליך את האגרת}} לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל: עֲשֵׂה בְּגִינִי. וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינִי – עֲשֵׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ – עֲשֵׂה בְּגִין בָּנֶיךָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר מפסק את הפסוק ומפסיק אחרי 'אני', ומייחס את המילה 'אני' לקב"ה ולא ליתרו. הוספתי את הפסוק מתהלים על פי [[שמות רבה כז ב]] שמקורו המכילתא דרשב"י כאן (הצעת כהנא), והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ו|לעיל ו ב,]] הדרשות על "אני ה'". לפי דבריו התגייר יתרו, והוא מסמל את היחס לגיור בכלל. אפילו אם יש סיבה לדחות את המתגייר יש לעשות זאת בדרך שאינה מוחלטת, ולאפשר לו להתקרב לבסוף. דורש את הפסוק מירמיה כאומר: 'אלוה מקרב אני ולא אלוה מרחיק'!}}</small>רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, [שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ" {{ממ|תהלים|נ|א}}.] אֲנִי שֶׁמְּקָרֵב וְאֵינִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" {{ממ|ירמיה|כג|כג}}! אֲנִי שֶׁקֵּרַבְתִּי אֶת יִתְרוֹ וְלֹא רֵחַקְתִּיו! אָדָם זֶה שֶׁבָּא אֶצְלְךָ – לֹא בָּא אֶלָּא לְהִתְגַּיֵּר; לֹא בָּא אֶלָּא לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה! אַף אַתָּה, קָרְבֵהוּ וְאַל תְּרַחֲקֵהוּ! מִכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם דּוֹחֶה בִּשְׂמֹאול וּמְקָרֵב בְּיָמִין; לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע לְגֵיחֲזִי, שֶׁרְחָקוֹ לְעוֹלָם. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם נוסף שכל ישראל יצאו לקראת יתרו. דורש כאן את פס' יב, 'ויבוא אהרון וכל זקני ישראל... לפני האלוהים' וחסרה במכילתא שם הדרשה על דוד המלך ושאול חותנו שלפנינו.}}'''"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ"''' – אָמְרוּ: יָצְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף אָרוֹן יָצָא עִמָּהֶם. <small>{{הע-שמאל|הציטוט מבמדבר קושר בין משה ל'איש', וגם מציב את הרקע לכך שהוא בענוותו נשק ליתרו.}}'''"וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם"''' – אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי נִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, וּמִי נִשֵּׁק לְמִי? מִי שָׁמַעְנוּ שֶׁקָּרוּי 'אִישׁ'? לֹא מֹשֶׁה? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד" {{ממ|במדבר|יב|ג}}! הָא לֹא נִשְׁתַּחֲוָה וְלֹא נִשֵּׁק אֶלָּא מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ! מִיכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם נוֹהֵג כָּבוֹד בְּחָמִיו. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר לְשָׁאוּל: "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה" {{ממ|שמואל א|כד|יא}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד כִּכְבוֹד אָבִיו. '''"וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה"''' – זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ. }} </small> ===פסוק ח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] שם דורשים "את כל אשר עשה ה' - שנתן תורה לעמו" - כדעת ר' אלעזר המודעי. כאן הדרשה יכולה להיות גם כר' יהושע.}}'''"וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ"''' – לְמָשְׁכוֹ וּלְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה. '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָיִם"''' – שָׁקוּל פַּרְעֹה כְּמִצְרַיִם, וּמִצְרַיִם שְׁקוּלִין כְּפַרְעֹה. '''"עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל"''' – שֶׁתֵּדַע עַמִּי בְּיִשְׂרָאֵל. '''"אֵת כָּל הַתְּלָאָה"''' – בְּמִצְרַיִם, '''"אֲשֶׁר מְצָאָתַם"''' – עַל הַיָּם, '''"בַּדֶּרֶךְ"''' – זוֹ בִּיאַת עֲמָלֵק, '''"וַיַּצִּלֵם ה'"''' – מִכֻּלָּם! }} </small> ===פסוק ט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לשיטת ר' אלעזר המודעי בקשת המן היתה לא לגיטימית, ונחשבה עבירה ונסיון לה'; לכן הוא מפרש את 'הטובה' על בקשת המים – כל זאת בניגוד לשיטת ר' יהושע.}}'''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַמָּן הִגִּיד לוֹ. אָמַר לוֹ: מָן שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בּוֹ טַעַם פַּת, טַעַם בָּשָׂר, טַעַם דָּגִים, טַעַם חֲגָבִים, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַבְּאֵר הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: בְּאֵר שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בָּהּ טַעַם דְּבַשׁ, טַעַם חָלָב, טַעַם יַיִן חָדָשׁ, טַעַם יַיִן יָשָׁן, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. {{הע-שמאל|דורש גזירה שווה 'הטובה' – 'הארץ הטובה' ([[דברים ד כא]]), וראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טז#פסוק ל|לעיל טז ל]].}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּטוֹבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהֻנָּה וּלְוִיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. '''"אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן הַהוּא שֶׁלְּמִצְרַיִם. }} </small> ===פסוק י=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' פפיס אינו מחשיב את שירת הים כהודאה, כי אין בה המטבע "ברוך ה'".}}'''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"''' – אָמַר רַבִּי פַּפְּיָס: גְּנַאי לְמֹשֶׁה וּלְסִיעָתוֹ, שֶׁהֲרֵי שִׁשִּׁים רִבּוֹא הוֹצִיא הַמָּקוֹם מִמִּצְרַיִם, וְלֹא הָיָה </small>מֵהֶן אֶחָד שֶׁפָּתַח וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם, עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"'''. {{הע-שמאל|דורש את הכפילות 'מיד מצרים ומיד פרעה'. פרעה מתואר כסוג של ע"ז, הטוען כנגד הקב"ה.}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִיַּד פַּרְעֹה"'''? שֶׁנִּקְרָא "הַתַּנִּין הַגָּדוֹל", שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנְנִי אֵלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּין הַגָּדוֹל" {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}. '''"אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן שֶׁלְּפַרְעֹה. }} <small> </small> ===פסוק יא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] בתחילת הדרשה מגונה יתרו, שעד עכשיו לא האמין בקב"ה. בהמשך מתואר יתרו כמומחה לדתות, ודוקא מפני שעבד לכל ע"ז בעולם חשובה ההתגיירות שלו, כסימן "אובייקטיבי" לעליונות היהדות. מכאן שהגרים שהיו עובדי ע"ז חשובים לאמונה היהודית במיוחד. בסוף הדרשה מובאים דברי רחב ונעמן, העולים, לפי הדרשה, על דברי הגירות של יתרו: רחב שיירה מקום לאלים נוספים על יד הקב"ה, ונעמן לא כינה אותו "אלוהי השמים", אבל שניהם הודו בו יותר מיתרו.}}'''"עַתָּה יָדַעְתִּי"''' – עַד עַכְשָׁיו לֹא הוֹדָה בַּדָּבָר! '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, עַכְשָׁיו הוֹצִיא הַמָּקוֹם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''! דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הִנִּיחַ יִתְרוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ; עַכְשָׁיו הוֹדָה בַּדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֱלֹהִים' – "הָאֱלֹהִים", 'כָּל הָאֱלֹהִים' – '''"מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. נַעֲמָן הוֹדָה בַּדָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים ב|ה|טו}}. וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה שִׁיְּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" {{ממ|יהושע|ב|יא}}. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}'''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"''' – מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר! שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחִשְּׁבוּ הַמִּצְרִים לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – בָּהּ דָּנָן הַמָּקוֹם, '''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"'''. }} </small> ===פסוק יב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב סוף א.]] יתרו עבד ע"ז בכל הדרכים האסורות על ישראל; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו;]] הדרשה מציגה את הבעייתיות של גיור עובדי ע"ז, בניגוד לאמור לעיל על 'מכל האלוהים'; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ג#יד|תוספתא ב"מ ג יד.]]}}</small>'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁעוֹמֵד מְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּכָל יוֹם, עַכְשָׁיו יָבִיא עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים? '''"וַיָּבֹא אַהֲרֹן"''' – מֹשֶׁה לְהֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה יָצָא לִקְרָאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|יח|ז}}! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! {{הע-שמאל|בסיפור לא מופיע משה רבנו כהצדקה למעשיו של רבן גמליאל, אלא רק אברהם והקב"ה, שהשימוש שלהם מפורש בכתוב. והשוו [[נדרים ט א]], גם שם פותח ר' אליעזר בכבוד אביו, חכמים מתנגדים, ור' צדוק פותח בכבוד הקב"ה.}}דָּבָר זֶה דָּרַשׁ רַבִּי צָדוֹק כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ. אָמְרוּ: בַּדִּין שֶׁאָנוּ מְסֻבִּין, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמְּשֵׁנוּ? אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעָמַד וְשִׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: וְאֵיזֶה הוּא? אָמַר לָהֶם: אַבְרָהָם {{ב|בַּפִּנָּה|הגדול, או: אבינו}} גְּדוֹל הַדּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם" {{ממ|בראשית|יח|ח}}! <small>{{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע"ז.}}וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה! אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם וּמֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: הֵיזֶה? אָמַר לָהֶן: אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנּוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד צְרָכָיו וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר: "נוֹתֵן לַבְּהֵמָה לַחְמָהּ" {{ממ|תהלים|קמז|ט}}. וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לְפָנָיו; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה. }} </small> ===פסוק יג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דרשה בשיטת ר' אלעזר בן ערך (לעיל ב א), שהביקור של יתרו היה לאחר מתן תורה: הלוחות השניים ניתנו ביום הכיפורים, ולמחרת ישב משה לשפוט את העם, על פי התורה שניתנה.}}'''"וַיְהִי מִמָּחֳרָת"''' – מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. '''"וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם"''' – כְּמִנְהָגוֹ. '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''' – וְכִי מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְדָן אֶת יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא אֵין הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין אֶלָּא עַד זְמַן סְעוּדָה! {{הע-שמאל|הדין מעצב את המציאות, ולכן הדיין הוא שותף של הקב"ה. דורש ערב ובקר. לפי הדרשה לפס' יד, התרעם יתרו על שמשה לא שיתף אחרים בדיונים, אלא נהג כשופט יחיד. לפי דרשה זו אין יתרו חושש לעייפות של משה אלא לגאווה שהוא מפגין כשופט יחיד. וראו גם בדרשה לפס' טו.}}אֶלָּא כָּל הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שֻׁתָּף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית! נֶאֱמַר כָּאן '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר" {{ממ|בראשית|א|ה}}! }} </small> ===פסוק יד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]}}'''"וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם"''', אָמַר לוֹ: כְּמֶלֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב וַעֲבָדָיו עוֹמְדִין – כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל! '''"מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ"'''? }} </small> ===פסוק טו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יהודה שואל על הגאווה הנראית לכאורה מהביטוי 'יבוא אלי העם לדרוש', ורבן גמליאל עונה, שמשה סיים במילים 'לדרוש אלוהים', ותלה את הגדולה בקב"ה.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"''', דָּבָר זֶה שָׁאַל יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה רָאָה מֹשֶׁה לוֹמַר כָּךְ '''"כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"'''? אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, מַה יֹּאמַר? ''' 'כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ' '''? כְּשֶׁאָמַר ''' 'אֱלֹהִים' ''' - יָפֶה אָמַר! }} </small> ===פסוק טז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורש 'דבר' – חפץ שעלול להיטמא או להיטהר. רעהו - כרעהו.}}'''"כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי"''' – בֵּין טוּמְאָה לְטָהֳרָה. '''"וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ"''' – זֶה דִּין שֶׁאֵין בּוֹ פְּשָׁרָה; '''"וּבֵין רֵעֵהוּ"''' – זֶה דִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּשָׁרָה, וְנִפְטָרִין וְהוֹלְכִין כְּרֵעִים. {{הע-שמאל|חוקים הם לדעת ר' יהושע הוראות הנתונות בתורה שבכתב ונדרשים ממנה ישירות. לדעת ר' אלעזר אלו איסורי עריות, שהם חוקי הגויים שמהם יש להתרחק. שניהם מסכימים לזיהוי של תורות עם הוראות ומצוות עשה; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק כה|לעיל טו כה:]] ר' אלעזר לשיטתו שם, אבל דעת ר' יהושע השתנתה.}}'''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ הוֹרָאוֹת; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. }} </small> ===פסוק יז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין זכותו של יתרו השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי במדבר סוף סח,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|שם סוף קיד.]]}}'''"וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה"''' – חָבִיב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁנִּתַּן לוֹ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ, זֶה מִנּוּי זְקֵנִים. וַהֲלֹא מִנּוּי זְקֵנִים הָיָה דָּבָר הָגוּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִפְּנֵי מָה לֹא צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה תְּחִלָּה? אֶלָּא כְּדֵי לִיתֵּן גְּדֻלָּה לְיִתְרוֹ בְּעֵינֵי מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; לְוֹמַר: גָּדוֹל הָיָה יִתְרוֹ, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו. אַף יִתְרוֹ לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁאִם יַסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו; שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים". }} </small> ===פסוק יח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש את הביטוי 'נבול תיבול' מלשון דברי נבלה ושנאה שמשה מעורר על עצמו; ר' אלעזר מפרש כדימוי לצמח שעליו ופירותיו נובלים ומתים.}}'''"נָבֹל תִּבֹּל"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יְחַלְּלוּ אוֹתְךָ וִיקַנְטְרוּ אוֹתְךָ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: יְנַבְּלוּ אוֹתְךָ וִינַשְּׁרוּ אוֹתְךָ, כִּתְאֵנָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ נוֹשְׁרִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה" {{ממ|ישעיה|לד|ד}}. {{הע-שמאל|ר' אלעזר דורש גם את 'גם העם הזה' בנפרד מ'גם אתה', וכך מוסיף את נדב ואביהו לרשימת המנהיגים של ישראל.}} '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְגַם"''' – זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא. {{הע-שמאל|קורה לחה שעדיין לא יובשה כבדה מקורה יבשה. העם הוא עדיין לח ואינו במצבו הסופי הראוי למלאכה, ולכן צריך שיתוף פעולה של כמה אנשים.}}'''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר"'''; אָמַר לוֹ: הִסְתַּכֵּל בְּקוֹרָה זוֹ, כְּשֶׁהִיא לַחָה – כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין תַּחְתֶּיהָ אֶחָד אֶחָד – אֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה – יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ"'''. }} </small> ===פסוק יט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יתרו משאיר למשה פתח להתיעץ לא רק אתו אלא גם עם הקב"ה; וראו [[דברים א ט]], שם מייחס משה את העצה לעצמו.}}'''"עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ"''' – אִם תִּשְׁמָעֵנִי, יִיטַב לָךְ. '''"אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקִים עִמָּךְ"''', אִם מוֹדֶה לָךְ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקִים"''', הֱיֵה לָהֶם כִּכְלִי מָלֵא דִּבְּרוֹת. '''"וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקִים"''' – דְּבָרִים שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ, תָּבוֹא תַּרְצֶה לָעָם. }} </small> ===פסוק כ=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לעניין החוקים והתורות – ראו לעיל פס' טז. בהמשך, ר' יהושע דורש דרך לעומת מעשה: לימוד תורה ומעשים טובים. ר' אלעזר, כדרכו, מפרט מעשי גמילות חסדים לכל מילה בפסוק, ומדגיש את הפעולות לפנים משורת הדין.}}'''"וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ {{ב|גְּזֵרוֹת|הכתוב}}, '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ {{ב|הוֹרָאוֹת|חכמים}}; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת" {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ"''' – זוֹ גְּזֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ" {{ממ|דברים|ה|ל}}. '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה מַעֲשֶׂה הַטּוֹב; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם"''' – שֶׁתּוֹדִיעַ לָהֶם בֵּית חַיֵּיהֶם, '''"אֶת הַדֶּרֶךְ"''' – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, '''"יֵלְכוּ"''' – זֶה בִּקּוּר חוֹלִים, '''"בָּהּ"''' – זוֹ קְבוּרַת מֵתִים, '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה"''' – זֶה הַדִּין, '''"אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. }} </small> ===פסוק כא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לדעת ר' יהושע מיני השופטים והשרים הוא בנבואה, ולא כעולה מהפשט ע"י משה עצמו; לדברי ר' אלעזר המינוי הוא כמראה למשה עצמו; כלומר ככל שאדם דומה יותר למשה כך הוא מתאים יותר להנהגה. בפירוט התכונות של המנהיגים מעדיף ר' אלעזר, כמו בדרשה הקודמת, את ההנהגה החסידית – של הפשרה ושל ר' חנינא בן דוסא – על פני עשיית הדין מתוך יראה מהקב"ה.}}</small>'''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – אַתָּה תֶּחֱזֶה לָהֶם, מִנְּבוּאָה. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ עֲשִׁירִים בַּעֲלֵי מָמוֹן. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁיְּרֵאִים מִן הַמָּקוֹם בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין לְקַבֵּל מָמוֹן; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – תֶּחֱזֶה לָהֶם בְּאַסְפַּקְלַרְיָא, כְּמַחֲזִית זוֹ שֶׁהַמְּלָכִים חוֹזִים בָּהּ. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים פְּשָׁרָה בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וַחֲבֵירָיו. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין מָמוֹן עַצְמָן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מָמוֹן עַצְמָן הֵן שׂוֹנְאִין, מָמוֹן אֲחֵרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! {{הע-שמאל|חישוב מספר השרים מעלה שהם היו רבים מאד.}}'''"וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים"''' – שֵׁשׁ מֵאוֹת; '''"שָׂרֵי מֵאוֹת"''' – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים; '''"שָׂרֵי חֲמִשִּׁים"''' – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; '''"שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת"''' – שֵׁשֶׁת רִיבּוֹא. נִמְצְאוּ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת! }} <small> </small> ===פסוק כב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורשים 'בכל עת', שהשרים אינם עסוקים במלאכה. ר' אלעזר מדגיש שהם עוסקים בתורה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן יִהְיוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן '''וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה''' יְהוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. {{הע-שמאל|החלוקה בין ערכאות השיפוט אינה לפי זהות הנשפטים אלא לפי השאלות המשפטיות.}}'''"וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדוֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ"''' – דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה" (לְקַמָּן פָּסוּק כו), הָא אֵין 'דָּבָר גָּדוֹל' אָמוּר אֶלָּא בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים; דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. }} </small> ===פסוק כג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] שוב, כמו בדרשה לעיל על פס' יט, מדגישה הדרשה שיתרו מסייג את דבריו ותולה אותם בהסכמת הקב"ה. וראו לקמן בדרשה על פס' כד, שזו שיטת ר' אלעזר. "כל העם הזה" - ראו לעיל פס' יח}}'''"אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים"''' – אָמַר לוֹ: צֵא וְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה; אִם מוֹדֶה לְךָ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"''' – אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|בשלב הראשון המפסיד בדין כועס וחש פגוע, אבל עם הזמן הוא מודה ומשלים עם פסק הדין. הדין עושה שלום בכל הסביבה ושולט גם על בעלי חיים – נראה שהכוונה היא בעיקר לבעלי חיים מבוייתים, שמעמדם נקבע על ידו. הדרשן ממשיך ומפליג בשבח המשפט, שאם הוא מתקיים לאמיתו נמנעת אנרכיה, היו מחז"ל שהעניקו אפילו למלכות רומי צד חיובי, ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ב|אבות ג ב.]]}} '''"עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם"''', רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: הַדָּן אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, נִרְאֶה כְּמַטִּיל קִנְאָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת - וְאֵינוֹ אֶלָּא נוֹתֵן שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן! שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ... אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" {{ממ|זכריה|ח|טז}}. אֵין לִי אֶלָּא {{ב|נוֹטֵל מָמוֹן|מי שזכה בדין}}, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלוֹם. מִנַּיִן שֶׁאַף הַמִּתְחַיֵּב מָמוֹן, שֶׁגַּם הוּא סוֹפוֹ שָׁלוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"'''! אֵין לִי אֶלָּא לְבַעֲלֵי דִּינִין, וּמִנַּיִן אַף לְכָל יִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט" {{ממ|תהלים|עב|ב}}. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? "יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם"! אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי אָדָם בִּלְבַד, מִנַּיִן שֶׁהַמִּשְׁפָּט שָׁלוֹם אַף לִבְהֵמוֹת וּלְחַיּוֹת וּלְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ... וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו", מַה כְּת' אַחֲרָיו? "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ... לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'" {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יא|ד|ט}}. "דֵּעָה" – זוֹ הִיא הַמִּשְׁפָּט! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר לְשַׁלּוּם: "הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָּאֶרֶז? אָבִיךָ, הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב; הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם ה'" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כב|טו|טז}}. גָּדוֹל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁכָּל הַשּׂוֹנְאוֹ אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ" {{ממ|איוב|לד|יז}}. וְאֵין חֲבִישָׁה אֶלָּא רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם" {{ממ|תהלים|קמז|ג}}! }} </small> ===פסוק כד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש לפי פשט, ואילו ר' אלעזר טוען שמשה לא עשה כדברי יתרו אלא לאחר שהורה לו כך הקב"ה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חוֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ<small> חָמִיו; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם! }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]] [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|וספרי במדבר צב]]}}'''"וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל"''' – מִנָּה עֲלֵיהֶן דַּיָּנִין. וְצִוָּה אֶת הַדַּיָּנִין שֶׁיִּהְיוּ סוֹבְלִין טֹרַח הַצִּבּוּר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם" {{ממ|דברים|א|טז}}. וְצִוָּה אֶת הָעָם שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין כָּבוֹד בַּדַּיָּנִין, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" {{ממ|דברים|א|יח}}. }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מקבילה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יז|בספרי דברים יז.]] ביקורת על הגאווה של משה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה"''', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה, אַתָּה דָּן אֶת הַקּוֹשְׁיוֹת? הֲרֵי בְּנוֹת צְלָפְחָד בָּאִין לִשְׁאֹל, בְּדִין שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רַבָּן מְשִׁיבִין עָלָיו - וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב! אֶלָּא "וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'" {{ממ|במדבר|כז|ה}}! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] כאן, וכן [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|בספרי זוטא י ל]] מתפרש הביטוי "העם" שבספר שופטים כריבוי: עם רב, ואילו במכילתא הוא מתפרש ככינוי לחכמים.}}'''"וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שִׁלְּחוֹ בִּכְבוֹד שֶׁלְּעוֹלָם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: נָתַן לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת. אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי; שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר לָהֶם הֱוֵי יוֹדֵעַ מָה אָמְרוּ לוֹ: "אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ" {{ממ|במדבר|י|לא}}. אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה, עֵצָה יָפָה, וְהַמָּקוֹם הוֹדָה לִדְבָרֶיךָ, אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ! אָמַר לָהֶן: כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ? מַה יַּעֲשֶׂה נֵר בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה? אַתָּה חַמָּה וְאַהֲרֹן לְבָנָה! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי, שֶׁאֲבִיאֵם תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם. יָכוֹל שֶׁהָלַךְ וְלֹא חָזַר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים, אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד, וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם" {{ממ|שופטים|א|טז}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עִמָּהֶן עַם רָב. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|ספרי זוטא י ל.]] יתרו אחראי להחזרת החובות ולשמירת הפקדונות.}}דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר לְאַרְצוֹ? אֶלָּא כָּךְ הָיָה יִתְרוֹ מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלִי פִּקְדוֹנוֹת, שֶׁאֲנִי הָיִיתִי הַנֶּאֱמָן שֶׁבָּעִיר; וְאִם אֲנִי מַנִּיחָן וְהוֹלֵךְ לִי, הֵן אוֹמְרִין: בָּרַח לוֹ יִתְרוֹ וְלָקַח כָּל פִּקְדוֹנוֹתֵינוּ וְנָתַן לַחֲתָנוֹ; נִמְצֵאתִי מוֹצִיא שֵׁם רָע עָלַי וְעָלֶיךָ; אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמַחֲזִיר אֶת כֻּלָּן. דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר? אֶלָּא הָיָה מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: הַשָּׁנָה הַזֹּאת – שְׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה, וַאֲנִי לָוִיתִי וּפִרְנַסְתִּי אֶת הָעֲנִיִּים; וְאִם אֵין אֲנִי הוֹלֵךְ וּפוֹרֵעַ אֶת הַחוֹבוֹת – נִמְצֵאתִי מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּפוֹרְעָן! וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה" {{ממ|שמות|ט|לא}}; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקוּ הַחִטִּים אֶלָּא הַשְּׂעוֹרִים, אִם אֵין שְׂעוֹרִים – הַחִטִּים מִתְיַקְּרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|וספרי במדבר עח]] יעבץ ורכב הם כינויים נוספים ליתרו, בנוסף למנויים לעיל פס' א; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי במדבר עח.]]}}הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶן אֵצֶל יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ שִׁמְעָתִים תִּרְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כָּךְ בָּנָיו חִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאַחֲרָיו; שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה: "הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן, וָאֶתֵּן לִפְנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִיעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן" {{ממ|ירמיה|לה|ה}}. אָמַר לָהֶם יִרְמְיָה: הַמָּקוֹם אָמַר לִי שֶׁתִּשְׁתּוּ יָיִן! אָמְרוּ לוֹ: אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן כָּל יָמִים שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב; וַאֲדַיִן הָיָה שֶׁלֹּא חָרֵב, אֶלָּא אָמַר לָנוּ: תִּהְיוּ מִתְאַבְּלִין עָלָיו, שֶׁסּוֹפוֹ לֵיחָרֵב! וְאָמַר לָנוּ: אַל תָּסוּכוּ וְאַל תְּסַפְּרוּ וְאַל תֵּשְׁבוּ בְּבָתִּים, "וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ" (שם פס' י). {{הע-שמאל|המילים "תרעתים", "שמעתים" וכו' הם כינויים לתלמידי חכמים ואינם שמות משפחה.}}לְכָךְ נִקְרְאוּ "תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים": תִּרְעָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לְגַלֵּחַ. שׂוּכָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לָסוּךְ. שִׁמְעָתִים – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם. דָּבָר אַחֵר: "תִּרְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. דָּבָר אַחֵר – שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִין בְּבַקָּשָׁתָן וְנַעֲנִין. "שִׁמְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיְתָה תְּפִלָּתָן נִשְׁמַעַת. "שׂוּכָתִים" – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּסֻכּוֹת. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין עַל יִשְׂרָאֵל וּמְגִנִּין עֲלֵיהֶן. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר: קָרְבַּן {{ב|בֵּית שׁוֹתֵי מַיִם|שמעתים}} הַיּוֹם! יָצְאָה בַּת קוֹל מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְאָמְרָה לָהֶן: מִי שֶׁקִּבֵּל קָרְבַּן אֲבוֹתֵיכֶם בַּמִּדְבָּר הוּא יְקַבֵּל קָרְבַּנְכֶם בְּשָׁעָה זוֹ! {{הע-שמאל|בני רכב הם הקינים (דברי הימים), והקינים הם בני חותן משה (שופטים). מכאן שרכב הוא יתרו.}}וּמִי הֵן אֵלּוּ? "הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}! וְאוֹמֵר "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים" {{ממ|שופטים|א|טז}}, הֱוֵי אוֹמֵר: בֵּית רֵכָב הֵמָּה מִיִּתְרוֹ. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה הָיָה צִדְקָן שֶׁלִּבְנֵי יִתְרוֹ, שֶׁהֲרֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב שָׁמַע מִפִּי הַנָּבִיא שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לֵיחָרֵב, וְעָמַד וְגָזַר עַל בָּנָיו שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת: שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ יַיִן, וְשֶׁלֹּא יִבְנוּ בָּתִּים, וְשֶׁלֹּא יִטְּעוּ כְּרָמִים. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם, וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם, לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|לה|ו|ז}}. {{הע-שמאל|עובדי האדמה מצטיירים כמועדים לחטוא. הדרשה אינה מונה את יצחק, שהיה גם הוא עובד אדמה. מבין ארבעת המנויים כאן רק נח ולוט שתו יין והשתכרו.}}וּמִנַּיִן לָמַד שֶׁפְּרִישׁוּת הַיַּיִן מַאֲרֶכֶת יָמִים? שֶׁהֲרֵי אַרְבָּעָה הָיוּ לוֹהֲטִין אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצְאוּ כָּרָאוּי: קַיִן וְנֹחַ וְלוֹט וְעֻזִּיָּהוּ. קַיִן – "וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ד|ב}}. נֹחַ – "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ט|כ}}. וְלוֹט – "וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה" {{ממ|בראשית|יג|י}}. עֻזִּיָּהוּ – "כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה" {{ממ|דברי הימים ב|כו|י}}. {{הע-שמאל|ברית בני רכב היא נצחית ואינה תלויה בדבר, אבל היא נכרתה לאחר שבני רכב הוכיחו את דבקותם במצוות אביהם, ולא היו זקוקים לתנאי כלשהו. ר' שמעון מזכיר שהברית הבטיחה להם את התורה ולא את הכהונה, התלויה בקיום המקדש. ר' חנינא בן גמליאל ממקם את ביקור יתרו בשנה השניה ליציאת מצרים, כשמינה משה את ראשי השבטים. והשוו לעיל פסוק יג, וראו [[במדבר י ל]] ואילך, שיציאת יתרו וחזרתו לארצו התרחשו בשנה השניה.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַבְּרִית שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנֵי יִתְרוֹ יָתֵר מִן הַבְּרִית שֶׁכָּרַת לִבְנֵי דָּוִד, שֶׁהַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם דָּוִד אֵינוֹ כָּרוּת, אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם – גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ" {{ממ|תהלים|קלב|יב}}. אֲבָל הַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב – לֹא נִכְרַת עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים" {{ממ|ירמיה|לה|יט}}! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא כְּבָר נִפְסְקָה כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם "לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב"? אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ מִמֶּנּוּ יוֹשְׁבֵי סַנְהֶדְרִין לְעוֹלָם! מָה אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה {{ב|אַכְסַלְטַיָּנוֹת|Vexillatio יחידת פרשים נושאת דגל}} עַל יִשְׂרָאֵל; וְאֵימָתַי הֶעֱמִידָן? בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם" {{ממ|במדבר|ב|ב}}! }} ir1ndtwekatp7vu81wb57u3t47gkc6i 3016969 3016958 2026-05-19T15:38:34Z Michaelkimmel2 44530 3016969 wikitext text/x-wiki ==פרק יח== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לפי ר' יהושע הגיע יתרו לאחר מלחמת עמלק; לפי ר' אלעזר הוא הגיע לאחר מתן תורה, בניגוד לפשט, כלומר בזמן מתן תורה הוא לא היה נוכח במחנה ישראל. הקשר בין המבול למתן תורה, המתואר בשיחה בין בלעם למלכים, מבוסס על [[תהלים כט]], וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמג|ספרי דברים שמג.]]}}<small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע וּבָא, שֶׁכֵּן הִיא כְּתוּבָה בְּצִדָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק" {{ממ|שמות|יז|יג}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בוֹ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, זָעוּ כָּל מַלְכֵי תֵּבֵל בְּהֵיכְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד" {{ממ|תהלים|כט|ט}}. יָכוֹל לֹא יָדְעוּ עַל מָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד... ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן" (שם פס' יא). נִתְקַבְּצוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם, אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה שֶׁהַמָּקוֹם מְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ בַּמַּיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁאִבְּדָם לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב" {{ממ|תהלים|כט|י}}! אָמַר לָהֶן: שׁוֹטִים! כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ" {{ממ|ישעיה|נד|ט}}! אָמְרוּ לוֹ: בְּוַדַּאי מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מֵבִיא הוּא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. אָמַר לָהֶן: אֵינוֹ מֵבִיא לֹא מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם וְלֹא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. תּוֹרָה נוֹתֵן לְעַמּוֹ וְשָׂכָר מְשַׁלֵּם לִירֵאָיו! כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ הַדָּבָר הַזֶּה – פָּנוּ כֻּלָּם אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר קורא "ויהי כשמוע... את אשר הוביש", ולא ששמעו על קריעת הים והירדן, אלא שמעו '''את''' הקריעה עצמה.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּקְרַע יָם לְיִשְׂרָאֵל, שָׁמְעוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם" {{ממ|יהושע|ה|א}}. וְכֵן רָחָב אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם" {{ממ|יהושע|ב|י}}. {{הע-שמאל|תולדות רחב הזונה. באותם אמצעים שסייעו לרחב לזנות ולקבל לקוחות בסתר היא השתמשה להצלת המרגלים, ובזכות ההצלה ביקשה שימחלו חטאיה. דמותה של רחב, משולי החברה שביריחו וראשונת הנכנעים לישראל, העסיקה את חז"ל. וראו גם בסיפור על תלמידו של ר' חייא ב[[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי במדבר סוף קטו]] (ב[[עבודה זרה יז א|בבלי]] הוא ר' אלעזר בן דורדיא).}} אָמְרוּ: בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – זִנְּתָה. לַחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּרָה. אָמְרָה: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים חָטָאתִי – בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים יִמְחֹל לִי: בְּחֶבֶל וּבְחַלּוֹן וּבְסֻכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן" {{ממ|יהושע|ב|טו}}, "וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ" (שם פס' ו). {{הע-שמאל|ב[[שמות ד יח]] מכונה החותן "יתר". כשהוא נפגש עם משה הוא מכונה יתרו. הדרשה משווה את יתרו לשורה של אנשים ששמם גדל והשתנה. המעבר משרי לשרה הגדיל פיזית את האות י ולכן גם כאן נעשה השינוי בהגדלת שמה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יֶתֶר; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת, וְנִקְרָא יִתְרוֹ. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ אַבְרָם; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא אַבְרָהָם. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׂרָה: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ<small> שָׂרָי; כֵּיוָן שֶׁעָשַׂת מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת וְנִקְרְאָה שָׂרָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ; וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ </small>אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ. וְיֵשׁ שֶׁמּוֹנְעִין מֵהֶן! יֵשׁ לְךָ לִלְמֹד מֵעֶפְרוֹן: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן; כֵּיוָן שֶׁפָּסַק דָּמִים עִם אָבִינוּ אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" {{ממ|בראשית|כג|טו}} – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא עֶפְרֹן. {{הע-שמאל|אין להתחבר לרשע, וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה ז|אבות א ז.]]}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹנָדָב: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב {{ממ|מלכים ב|י|טו}}, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַבֵּר לְיֵהוּא – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב {{ממ|ירמיה|לה|ו}}. מִיכָּן אָמְרוּ: אַל יִתְחַבֵּר אָדָם לְרָשָׁע, וַאֲפִילּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה! ([[אבות דרבי נתן ט|אבות דר' נתן ט, ד]]) שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לְיִתְרוֹ: יֶתֶר, וְיִתְרוֹ, וְחֹבָב, בֶּן, רְעוּאֵל, פּוּטִי וְקֵינִי. יֶתֶר – שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ – שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים. חֹבָב – שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. קֵינִי – שֶׁקָּנָה הָעוֹלָם הַבָּא. בֶּן – שֶׁהָיָה כְּבֵן לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל – שֶׁהָיָה רֵעַ לַמָּקוֹם. פּוּטִי – שֶׁ{{ב|פָּט|ביזה}} כָּל עֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. {{הע-שמאל|מה היה יתרו לפני שהגיע אל משה: כומר לע"ז או מדייני מכובד סתם?}}'''"כֹּהֵן"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כּוֹמֶר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם... וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים" {{ממ|שופטים|יח|ל}}. רַבִּי לְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שַׂר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" {{ממ|שמואל ב|ח|יח}}, וְאוֹמֵר: "וְגַם עִירָא הַיָּאִירִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד" {{ממ|שמואל ב|כ|כו}}. '''"חֹתֵן מֹשֶׁה"''', מִתְּחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה מְכַבְּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|ד|יח}}. עַכְשָׁיו הִתְחִיל חָמִיו מְכַבְּדוֹ! אָמְרוּ לוֹ: מַה טִּיבְךָ? אָמַר לָהֶם: חֹתֵן מֹשֶׁה אָנֹכִי! '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל"''' – שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּיִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּמֹשֶׁה, שָׁקוּל הָרַב כַּתַּלְמִיד וְתַלְמִיד כַּנָּגִיד. '''"כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"''', מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כְּנֶגֶד כָּל נִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל. }} ===פסוק ב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] במהלך הסיפור של יציאת מצרים לא הופיעה ציפורה, מאז המאורע במלון, והנה אנחנו שומעים שהיא היתה במדיין. את הפער הזה מנסה הדרשה לאחות: לדעת ר' יהושע גירש משה את ציפורה בגט; לדעת ר' אלעזר הם נשארו נשואים, אבל היא חזרה למדיין ולא היתה ביציאת מצרים.}}'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּדָבָר. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּאִגֶּרֶת; נֶאֱמַר כָּאן '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" {{ממ|דברים|כד|א}}; מַה שִׁילּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן – גֵּט, אַף שִׁילּוּחַ הָאָמוּר כָּאן – גֵּט! אֵימָתַי שְׁלָחָהּ? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 'לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם', לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְהִרְכִּיבָם עַל הַחֲמוֹר. אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְאַהֲרֹן: "צֵא לִקְרַאת אָחִיךָ הַמִּדְבָּרָה". יָצָא לִקְרָאתוֹ, הִתְחִיל מְגַפְּפוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה אָחִי, הֵיכָן הָיִיתָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: בְּמִדְיָן! אָמַר לוֹ: מַה טִּיב אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעִמְּךָ? אָמַר לוֹ: אִשְׁתִּי וּבָנַי הֵן. – לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ: לְמִצְרָיִם! אָמַר לוֹ: עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִין, עַכְשָׁיו אַתָּה מֵבִיא לָנוּ אֶת הָאַחֲרוֹנִים?! מִיָּד אָמַר לָהּ: חִזְרִי לְבֵית אָבִיךְ! מִיָּד נָטְלָה אֶת בָּנֶיהָ וְחָזְרָה לָהּ לְבֵית אָבִיהָ; לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' – "וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ". }} </small> ===פסוק ג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] כיצד חש משה במדיין? – לדעת ר' יהושע הוא הרגיש מנוכר למקום; לדעת ר' אלעזר הוא היה מנוכר לאלוהי מדין, ואי הנוחות שלו היתה דתית. במכילתא דר"י טוענים שמשה הקדיש את גרשום לע"ז בשעתו.}}'''"וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם, כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה"'''; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֶרֶץ נָכְרִיָּה הִיא לוֹ בְּוַדַּאי! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ נֵכָר – יָהּ; שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲנִי עוֹבֵד אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ" {{ממ|תהלים|נ|א}}.</small> {{הע-שמאל|הקטע אינו אצל מלמד, נוסף על פי הגניזה. ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ג#משנה יא|נדרים ג יא,]] שם עוסק רבי בדמותו של אברהם אבינו ולא במשה, ומופיעה גם דעה ששית, של אחרים בשבח המילה. ב[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] מובאים גם דברי ריב"ק ור' נחמיה, כבמשנה. לפי דברי ריב"ק ורבי בדרשה הזאת ניסה המלאך להרוג את משה בגלל המילה שהשתהה בה ולא בגלל שהקדיש את גרשום לע"ז.}}[רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מְאוּסָה עָרְלָה, שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָּהּ רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב" {{ממ|ירמיה|ט|כה}}. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵי בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ עָלֶיהָ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵית, וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה. רַבִּי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל זְכִיּוֹתָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה לֹא עָמְדוּ לוֹ בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ; וְעַל שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה שָׁעָה אַחַת בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהוֹרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ" {{ממ|שמות|ד|כד}}. {{הע-שמאל|ר' יהושע בן קרחה, רבי ור' יוסי מסכימים שבשעה שהגיע משה למלון הוא הותקף ע"י המלאך. הם חולקים מדוע לא מל את בנו מיד: רבי טוען שהתעצל, ור' יוסי דורש 'מלון'-לינה, וטוען שעסק קודם בענייני הלינה.}}אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: חוּס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה מִן הַמִּילָה! מַה נַּפְשָׁךְ? יָמוּל וְיֵצֵא – הֲרֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת! יִשְׁהֶא וְיָמוּל – הַמָּקוֹם אָמַר לוֹ "הוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|ד|כד}}! אֶלָּא עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה קוֹדֶם מִילָה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מֹשֶׁה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם לַמִּילָה, שְׁאָר בְּנֵי אָדָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. {{הע-שמאל|רשב"ג דורש 'חתן'-תינוק. הוא אינו מסביר למה התקיף המלאך ומדוע לא המית את התינוק, אלא מסתפק בטענה שלא את משה ביקש הקב"ה להמית.}}רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, אֶילָּא לַהֲרֹג אֶת הַתִּינוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת" {{ממ|שמות|ד|כה}}. אָמַרְתָּ, צֵא רְאֵה: מִי קָרוּי חָתָן, מֹשֶׁה אוֹ תִּינוֹק? הֱוֵי אוֹמֵר: תִּינוֹק.] }} ===פסוק ד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם מיוחסים דברי אלעזר המודעי שכאן לר' יהושע, ואכן אין סתרה בין דברי ר' יהושע לדברי ר' אלעזר המודעי. ר' אלעזר המודעי דורש 'מחרב פרעה' ממש. ר' אליעזר דורש 'מי שם פה לאדם' וכו'.}}'''"וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹקֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה".''' אֵימָתַי הִצִּילוֹ הַמָּקוֹם? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ דָּתָן "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ... כַּאֲשֶׁר הָרָגְתָּ" {{ממ|שמות|ב|יד}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: תָּפְסוּ אֶת מֹשֶׁה וְהֶעֱלוּהוּ לַבִּימָה, כְּפָתוּהוּ וְהִנִּיחוּ לוֹ סַיִּיף עַל צַוָּארוֹ. יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם כִּדְמוּת מֹשֶׁה, תָּפְשׂוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וְהִנִּיחוּ אֶת מֹשֶׁה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת מֹשֶׁה – עֲשָׂאָן הַמָּקוֹם כִּתִּים כִּתִּים, אִלְּמִים חֵרְשִׁים וְסוּמִין. אוֹמְרִין לָאִלְּמִים: הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה? וְאֵינָן יְכוֹלִים לְדַבֵּר. לַחֵרְשִׁים – וְאֵינָן שׁוֹמְעִין. לַסּוּמִין – וְאֵינָן רוֹאִין! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי" {{ממ|שמות|ד|יא}} }} </small> ===פסוק ה=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|במכילתא עמלק ב א.]]}}'''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ", אֵינִי יוֹדֵעַ: בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה אוֹ בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו"''', בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה וְלֹא בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר. {{הע-שמאל|המילים 'שם הר האלוהים' מסבירות מדוע יצא יתרו למדבר.}}'''"אֶל הַמִּדְבָּר"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁשָּׁרוּי בְּבֵיתוֹ וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, עַכְשָׁו יָבוֹא לְמִדְבַּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם? – לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אֶל הַמִּדְבָּר"'''. }} </small> ===פסוק ו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' יהושע טוען שמשה הסתפק במכתב, ואילו ר' אלעזר טוען שיתרו חשש שמא יתנכר לו משה, ולכן שלח שליח שיתחנן למשה בשמו.}}'''"וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּאִגֶּרֶת {{ב|וִירָהּ|השליך את האגרת}} לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל: עֲשֵׂה בְּגִינִי. וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינִי – עֲשֵׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ – עֲשֵׂה בְּגִין בָּנֶיךָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר מפסק את הפסוק ומפסיק אחרי 'אני', ומייחס את המילה 'אני' לקב"ה ולא ליתרו. הוספתי את הפסוק מתהלים על פי [[שמות רבה כז ב]] שמקורו המכילתא דרשב"י כאן (הצעת כהנא), והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ו|לעיל ו ב,]] הדרשות על "אני ה'". לפי דבריו התגייר יתרו, והוא מסמל את היחס לגיור בכלל. אפילו אם יש סיבה לדחות את המתגייר יש לעשות זאת בדרך שאינה מוחלטת, ולאפשר לו להתקרב לבסוף. דורש את הפסוק מירמיה כאומר: 'אלוה מקרב אני ולא אלוה מרחיק'!}}</small>רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, [שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ" {{ממ|תהלים|נ|א}}.] אֲנִי שֶׁמְּקָרֵב וְאֵינִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" {{ממ|ירמיה|כג|כג}}! אֲנִי שֶׁקֵּרַבְתִּי אֶת יִתְרוֹ וְלֹא רֵחַקְתִּיו! אָדָם זֶה שֶׁבָּא אֶצְלְךָ – לֹא בָּא אֶלָּא לְהִתְגַּיֵּר; לֹא בָּא אֶלָּא לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה! אַף אַתָּה, קָרְבֵהוּ וְאַל תְּרַחֲקֵהוּ! מִכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם דּוֹחֶה בִּשְׂמֹאול וּמְקָרֵב בְּיָמִין; לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע לְגֵיחֲזִי, שֶׁרְחָקוֹ לְעוֹלָם. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם נוסף שכל ישראל יצאו לקראת יתרו. דורש כאן את פס' יב, 'ויבוא אהרון וכל זקני ישראל... לפני האלוהים' וחסרה במכילתא שם הדרשה על דוד המלך ושאול חותנו שלפנינו.}}'''"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ"''' – אָמְרוּ: יָצְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף אָרוֹן יָצָא עִמָּהֶם. <small>{{הע-שמאל|הציטוט מבמדבר קושר בין משה ל'איש', וגם מציב את הרקע לכך שהוא בענוותו נשק ליתרו.}}'''"וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם"''' – אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי נִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, וּמִי נִשֵּׁק לְמִי? מִי שָׁמַעְנוּ שֶׁקָּרוּי 'אִישׁ'? לֹא מֹשֶׁה? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד" {{ממ|במדבר|יב|ג}}! הָא לֹא נִשְׁתַּחֲוָה וְלֹא נִשֵּׁק אֶלָּא מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ! מִיכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם נוֹהֵג כָּבוֹד בְּחָמִיו. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר לְשָׁאוּל: "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה" {{ממ|שמואל א|כד|יא}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד כִּכְבוֹד אָבִיו. '''"וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה"''' – זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ. }} </small> ===פסוק ח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] שם דורשים "את כל אשר עשה ה' - שנתן תורה לעמו" - כדעת ר' אלעזר המודעי. כאן הדרשה יכולה להיות גם כר' יהושע.}}'''"וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ"''' – לְמָשְׁכוֹ וּלְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה. '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָיִם"''' – שָׁקוּל פַּרְעֹה כְּמִצְרַיִם, וּמִצְרַיִם שְׁקוּלִין כְּפַרְעֹה. '''"עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל"''' – שֶׁתֵּדַע עַמִּי בְּיִשְׂרָאֵל. '''"אֵת כָּל הַתְּלָאָה"''' – בְּמִצְרַיִם, '''"אֲשֶׁר מְצָאָתַם"''' – עַל הַיָּם, '''"בַּדֶּרֶךְ"''' – זוֹ בִּיאַת עֲמָלֵק, '''"וַיַּצִּלֵם ה'"''' – מִכֻּלָּם! }} </small> ===פסוק ט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לשיטת ר' אלעזר המודעי בקשת המן היתה לא לגיטימית, ונחשבה עבירה ונסיון לה'; לכן הוא מפרש את 'הטובה' על בקשת המים – כל זאת בניגוד לשיטת ר' יהושע.}}'''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַמָּן הִגִּיד לוֹ. אָמַר לוֹ: מָן שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בּוֹ טַעַם פַּת, טַעַם בָּשָׂר, טַעַם דָּגִים, טַעַם חֲגָבִים, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַבְּאֵר הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: בְּאֵר שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בָּהּ טַעַם דְּבַשׁ, טַעַם חָלָב, טַעַם יַיִן חָדָשׁ, טַעַם יַיִן יָשָׁן, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. {{הע-שמאל|דורש גזירה שווה 'הטובה' – 'הארץ הטובה' ([[דברים ד כא]]), וראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טז#פסוק ל|לעיל טז ל]].}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּטוֹבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהֻנָּה וּלְוִיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. '''"אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן הַהוּא שֶׁלְּמִצְרַיִם. }} </small> ===פסוק י=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' פפיס אינו מחשיב את שירת הים כהודאה, כי אין בה המטבע "ברוך ה'".}}'''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"''' – אָמַר רַבִּי פַּפְּיָס: גְּנַאי לְמֹשֶׁה וּלְסִיעָתוֹ, שֶׁהֲרֵי שִׁשִּׁים רִבּוֹא הוֹצִיא הַמָּקוֹם מִמִּצְרַיִם, וְלֹא הָיָה </small>מֵהֶן אֶחָד שֶׁפָּתַח וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם, עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"'''. {{הע-שמאל|דורש את הכפילות 'מיד מצרים ומיד פרעה'. פרעה מתואר כסוג של ע"ז, הטוען כנגד הקב"ה.}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִיַּד פַּרְעֹה"'''? שֶׁנִּקְרָא "הַתַּנִּין הַגָּדוֹל", שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנְנִי אֵלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּין הַגָּדוֹל" {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}. '''"אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן שֶׁלְּפַרְעֹה. }} <small> </small> ===פסוק יא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] בתחילת הדרשה מגונה יתרו, שעד עכשיו לא האמין בקב"ה. בהמשך מתואר יתרו כמומחה לדתות, ודוקא מפני שעבד לכל ע"ז בעולם חשובה ההתגיירות שלו, כסימן "אובייקטיבי" לעליונות היהדות. מכאן שהגרים שהיו עובדי ע"ז חשובים לאמונה היהודית במיוחד. בסוף הדרשה מובאים דברי רחב ונעמן, העולים, לפי הדרשה, על דברי הגירות של יתרו: רחב שיירה מקום לאלים נוספים על יד הקב"ה, ונעמן לא כינה אותו "אלוהי השמים", אבל שניהם הודו בו יותר מיתרו.}}'''"עַתָּה יָדַעְתִּי"''' – עַד עַכְשָׁיו לֹא הוֹדָה בַּדָּבָר! '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, עַכְשָׁיו הוֹצִיא הַמָּקוֹם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''! דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הִנִּיחַ יִתְרוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ; עַכְשָׁיו הוֹדָה בַּדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֱלֹהִים' – "הָאֱלֹהִים", 'כָּל הָאֱלֹהִים' – '''"מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. נַעֲמָן הוֹדָה בַּדָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים ב|ה|טו}}. וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה שִׁיְּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" {{ממ|יהושע|ב|יא}}. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}'''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"''' – מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר! שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחִשְּׁבוּ הַמִּצְרִים לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – בָּהּ דָּנָן הַמָּקוֹם, '''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"'''. }} </small> ===פסוק יב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב סוף א.]] יתרו עבד ע"ז בכל הדרכים האסורות על ישראל; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו;]] הדרשה מציגה את הבעייתיות של גיור עובדי ע"ז, בניגוד לאמור לעיל על 'מכל האלוהים'; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ג#יד|תוספתא ב"מ ג יד.]]}}</small>'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁעוֹמֵד מְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּכָל יוֹם, עַכְשָׁיו יָבִיא עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים? '''"וַיָּבֹא אַהֲרֹן"''' – מֹשֶׁה לְהֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה יָצָא לִקְרָאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|יח|ז}}! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! {{הע-שמאל|בסיפור לא מופיע משה רבנו כהצדקה למעשיו של רבן גמליאל, אלא רק אברהם והקב"ה, שהשימוש שלהם מפורש בכתוב. והשוו [[נדרים ט א]], גם שם פותח ר' אליעזר בכבוד אביו, חכמים מתנגדים, ור' צדוק פותח בכבוד הקב"ה.}}דָּבָר זֶה דָּרַשׁ רַבִּי צָדוֹק כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ. אָמְרוּ: בַּדִּין שֶׁאָנוּ מְסֻבִּין, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמְּשֵׁנוּ? אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעָמַד וְשִׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: וְאֵיזֶה הוּא? אָמַר לָהֶם: אַבְרָהָם {{ב|בַּפִּנָּה|הגדול, או: אבינו}} גְּדוֹל הַדּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם" {{ממ|בראשית|יח|ח}}! <small>{{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע"ז.}}וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה! אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם וּמֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: הֵיזֶה? אָמַר לָהֶן: אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנּוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד צְרָכָיו וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר: "נוֹתֵן לַבְּהֵמָה לַחְמָהּ" {{ממ|תהלים|קמז|ט}}. וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לְפָנָיו; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה. }} </small> ===פסוק יג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דרשה בשיטת ר' אלעזר בן ערך (לעיל ב א), שהביקור של יתרו היה לאחר מתן תורה: הלוחות השניים ניתנו ביום הכיפורים, ולמחרת ישב משה לשפוט את העם, על פי התורה שניתנה.}}'''"וַיְהִי מִמָּחֳרָת"''' – מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. '''"וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם"''' – כְּמִנְהָגוֹ. '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''' – וְכִי מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְדָן אֶת יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא אֵין הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין אֶלָּא עַד זְמַן סְעוּדָה! {{הע-שמאל|הדין מעצב את המציאות, ולכן הדיין הוא שותף של הקב"ה. דורש ערב ובקר. לפי הדרשה לפס' יד, התרעם יתרו על שמשה לא שיתף אחרים בדיונים, אלא נהג כשופט יחיד. לפי דרשה זו אין יתרו חושש לעייפות של משה אלא לגאווה שהוא מפגין כשופט יחיד. וראו גם בדרשה לפס' טו.}}אֶלָּא כָּל הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שֻׁתָּף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית! נֶאֱמַר כָּאן '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר" {{ממ|בראשית|א|ה}}! }} </small> ===פסוק יד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]}}'''"וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם"''', אָמַר לוֹ: כְּמֶלֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב וַעֲבָדָיו עוֹמְדִין – כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל! '''"מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ"'''? }} </small> ===פסוק טו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יהודה שואל על הגאווה הנראית לכאורה מהביטוי 'יבוא אלי העם לדרוש', ורבן גמליאל עונה, שמשה סיים במילים 'לדרוש אלוהים', ותלה את הגדולה בקב"ה.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"''', דָּבָר זֶה שָׁאַל יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה רָאָה מֹשֶׁה לוֹמַר כָּךְ '''"כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"'''? אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, מַה יֹּאמַר? ''' 'כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ' '''? כְּשֶׁאָמַר ''' 'אֱלֹהִים' ''' - יָפֶה אָמַר! }} </small> ===פסוק טז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורש 'דבר' – חפץ שעלול להיטמא או להיטהר. רעהו - כרעהו.}}'''"כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי"''' – בֵּין טוּמְאָה לְטָהֳרָה. '''"וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ"''' – זֶה דִּין שֶׁאֵין בּוֹ פְּשָׁרָה; '''"וּבֵין רֵעֵהוּ"''' – זֶה דִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּשָׁרָה, וְנִפְטָרִין וְהוֹלְכִין כְּרֵעִים. {{הע-שמאל|חוקים הם לדעת ר' יהושע הוראות הנתונות בתורה שבכתב ונדרשים ממנה ישירות. לדעת ר' אלעזר אלו איסורי עריות, שהם חוקי הגויים שמהם יש להתרחק. שניהם מסכימים לזיהוי של תורות עם הוראות ומצוות עשה; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק כה|לעיל טו כה:]] ר' אלעזר לשיטתו שם, אבל דעת ר' יהושע השתנתה.}}'''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ הוֹרָאוֹת; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. }} </small> ===פסוק יז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין זכותו של יתרו השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי במדבר סוף סח,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|שם סוף קיד.]]}}'''"וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה"''' – חָבִיב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁנִּתַּן לוֹ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ, זֶה מִנּוּי זְקֵנִים. וַהֲלֹא מִנּוּי זְקֵנִים הָיָה דָּבָר הָגוּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִפְּנֵי מָה לֹא צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה תְּחִלָּה? אֶלָּא כְּדֵי לִיתֵּן גְּדֻלָּה לְיִתְרוֹ בְּעֵינֵי מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; לְוֹמַר: גָּדוֹל הָיָה יִתְרוֹ, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו. אַף יִתְרוֹ לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁאִם יַסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו; שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים". }} </small> ===פסוק יח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש את הביטוי 'נבול תיבול' מלשון דברי נבלה ושנאה שמשה מעורר על עצמו; ר' אלעזר מפרש כדימוי לצמח שעליו ופירותיו נובלים ומתים.}}'''"נָבֹל תִּבֹּל"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יְחַלְּלוּ אוֹתְךָ וִיקַנְטְרוּ אוֹתְךָ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: יְנַבְּלוּ אוֹתְךָ וִינַשְּׁרוּ אוֹתְךָ, כִּתְאֵנָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ נוֹשְׁרִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה" {{ממ|ישעיה|לד|ד}}. {{הע-שמאל|ר' אלעזר דורש גם את 'גם העם הזה' בנפרד מ'גם אתה', וכך מוסיף את נדב ואביהו לרשימת המנהיגים של ישראל.}} '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְגַם"''' – זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא. {{הע-שמאל|קורה לחה שעדיין לא יובשה כבדה מקורה יבשה. העם הוא עדיין לח ואינו במצבו הסופי הראוי למלאכה, ולכן צריך שיתוף פעולה של כמה אנשים.}}'''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר"'''; אָמַר לוֹ: הִסְתַּכֵּל בְּקוֹרָה זוֹ, כְּשֶׁהִיא לַחָה – כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין תַּחְתֶּיהָ אֶחָד אֶחָד – אֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה – יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ"'''. }} </small> ===פסוק יט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יתרו משאיר למשה פתח להתיעץ לא רק אתו אלא גם עם הקב"ה; וראו [[דברים א ט]], שם מייחס משה את העצה לעצמו.}}'''"עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ"''' – אִם תִּשְׁמָעֵנִי, יִיטַב לָךְ. '''"אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקִים עִמָּךְ"''', אִם מוֹדֶה לָךְ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקִים"''', הֱיֵה לָהֶם כִּכְלִי מָלֵא דִּבְּרוֹת. '''"וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקִים"''' – דְּבָרִים שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ, תָּבוֹא תַּרְצֶה לָעָם. }} </small> ===פסוק כ=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לעניין החוקים והתורות – ראו לעיל פס' טז. בהמשך, ר' יהושע דורש דרך לעומת מעשה: לימוד תורה ומעשים טובים. ר' אלעזר, כדרכו, מפרט מעשי גמילות חסדים לכל מילה בפסוק, ומדגיש את הפעולות לפנים משורת הדין.}}'''"וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ {{ב|גְּזֵרוֹת|הכתוב}}, '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ {{ב|הוֹרָאוֹת|חכמים}}; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת" {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ"''' – זוֹ גְּזֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ" {{ממ|דברים|ה|ל}}. '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה מַעֲשֶׂה הַטּוֹב; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם"''' – שֶׁתּוֹדִיעַ לָהֶם בֵּית חַיֵּיהֶם, '''"אֶת הַדֶּרֶךְ"''' – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, '''"יֵלְכוּ"''' – זֶה בִּקּוּר חוֹלִים, '''"בָּהּ"''' – זוֹ קְבוּרַת מֵתִים, '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה"''' – זֶה הַדִּין, '''"אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. }} </small> ===פסוק כא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לדעת ר' יהושע מיני השופטים והשרים הוא בנבואה, ולא כעולה מהפשט ע"י משה עצמו; לדברי ר' אלעזר המינוי הוא כמראה למשה עצמו; כלומר ככל שאדם דומה יותר למשה כך הוא מתאים יותר להנהגה. בפירוט התכונות של המנהיגים מעדיף ר' אלעזר, כמו בדרשה הקודמת, את ההנהגה החסידית – של הפשרה ושל ר' חנינא בן דוסא – על פני עשיית הדין מתוך יראה מהקב"ה.}}</small>'''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – אַתָּה תֶּחֱזֶה לָהֶם, מִנְּבוּאָה. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ עֲשִׁירִים בַּעֲלֵי מָמוֹן. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁיְּרֵאִים מִן הַמָּקוֹם בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין לְקַבֵּל מָמוֹן; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – תֶּחֱזֶה לָהֶם בְּאַסְפַּקְלַרְיָא, כְּמַחֲזִית זוֹ שֶׁהַמְּלָכִים חוֹזִים בָּהּ. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים פְּשָׁרָה בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וַחֲבֵירָיו. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין מָמוֹן עַצְמָן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מָמוֹן עַצְמָן הֵן שׂוֹנְאִין, מָמוֹן אֲחֵרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! {{הע-שמאל|חישוב מספר השרים מעלה שהם היו רבים מאד.}}'''"וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים"''' – שֵׁשׁ מֵאוֹת; '''"שָׂרֵי מֵאוֹת"''' – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים; '''"שָׂרֵי חֲמִשִּׁים"''' – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; '''"שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת"''' – שֵׁשֶׁת רִיבּוֹא. נִמְצְאוּ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת! }} <small> </small> ===פסוק כב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורשים 'בכל עת', שהשרים אינם עסוקים במלאכה. ר' אלעזר מדגיש שהם עוסקים בתורה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן יִהְיוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן '''וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה''' יְהוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. {{הע-שמאל|החלוקה בין ערכאות השיפוט אינה לפי זהות הנשפטים אלא לפי השאלות המשפטיות.}}'''"וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדוֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ"''' – דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה" (לְקַמָּן פָּסוּק כו), הָא אֵין 'דָּבָר גָּדוֹל' אָמוּר אֶלָּא בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים; דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. }} </small> ===פסוק כג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] שוב, כמו בדרשה לעיל על פס' יט, מדגישה הדרשה שיתרו מסייג את דבריו ותולה אותם בהסכמת הקב"ה. וראו לקמן בדרשה על פס' כד, שזו שיטת ר' אלעזר. "כל העם הזה" - ראו לעיל פס' יח}}'''"אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים"''' – אָמַר לוֹ: צֵא וְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה; אִם מוֹדֶה לְךָ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"''' – אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|בשלב הראשון המפסיד בדין כועס וחש פגוע, אבל עם הזמן הוא מודה ומשלים עם פסק הדין. הדין עושה שלום בכל הסביבה ושולט גם על בעלי חיים – נראה שהכוונה היא בעיקר לבעלי חיים מבוייתים, שמעמדם נקבע על ידו. הדרשן ממשיך ומפליג בשבח המשפט, שאם הוא מתקיים לאמיתו נמנעת אנרכיה, היו מחז"ל שהעניקו אפילו למלכות רומי צד חיובי, ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ב|אבות ג ב.]]}} '''"עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם"''', רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: הַדָּן אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, נִרְאֶה כְּמַטִּיל קִנְאָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת - וְאֵינוֹ אֶלָּא נוֹתֵן שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן! שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ... אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" {{ממ|זכריה|ח|טז}}. אֵין לִי אֶלָּא {{ב|נוֹטֵל מָמוֹן|מי שזכה בדין}}, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלוֹם. מִנַּיִן שֶׁאַף הַמִּתְחַיֵּב מָמוֹן, שֶׁגַּם הוּא סוֹפוֹ שָׁלוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"'''! אֵין לִי אֶלָּא לְבַעֲלֵי דִּינִין, וּמִנַּיִן אַף לְכָל יִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט" {{ממ|תהלים|עב|ב}}. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? "יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם"! אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי אָדָם בִּלְבַד, מִנַּיִן שֶׁהַמִּשְׁפָּט שָׁלוֹם אַף לִבְהֵמוֹת וּלְחַיּוֹת וּלְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ... וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו", מַה כְּת' אַחֲרָיו? "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ... לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'" {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יא|ד|ט}}. "דֵּעָה" – זוֹ הִיא הַמִּשְׁפָּט! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר לְשַׁלּוּם: "הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָּאֶרֶז? אָבִיךָ, הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב; הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם ה'" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כב|טו|טז}}. גָּדוֹל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁכָּל הַשּׂוֹנְאוֹ אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ" {{ממ|איוב|לד|יז}}. וְאֵין חֲבִישָׁה אֶלָּא רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם" {{ממ|תהלים|קמז|ג}}! }} </small> ===פסוק כד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש לפי פשט, ואילו ר' אלעזר טוען שמשה לא עשה כדברי יתרו אלא לאחר שהורה לו כך הקב"ה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חוֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ<small> חָמִיו; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם! }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]] [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|וספרי במדבר צב]]}}'''"וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל"''' – מִנָּה עֲלֵיהֶן דַּיָּנִין. וְצִוָּה אֶת הַדַּיָּנִין שֶׁיִּהְיוּ סוֹבְלִין טֹרַח הַצִּבּוּר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם" {{ממ|דברים|א|טז}}. וְצִוָּה אֶת הָעָם שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין כָּבוֹד בַּדַּיָּנִין, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" {{ממ|דברים|א|יח}}. }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מקבילה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יז|בספרי דברים יז.]] ביקורת על הגאווה של משה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה"''', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה, אַתָּה דָּן אֶת הַקּוֹשְׁיוֹת? הֲרֵי בְּנוֹת צְלָפְחָד בָּאִין לִשְׁאֹל, בְּדִין שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רַבָּן מְשִׁיבִין עָלָיו - וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב! אֶלָּא "וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'" {{ממ|במדבר|כז|ה}}! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] כאן, וכן [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|בספרי זוטא י ל]] מתפרש הביטוי "העם" שבספר שופטים כריבוי: עם רב, ואילו במכילתא הוא מתפרש ככינוי לחכמים.}}'''"וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שִׁלְּחוֹ בִּכְבוֹד שֶׁלְּעוֹלָם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: נָתַן לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת. אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי; שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר לָהֶם הֱוֵי יוֹדֵעַ מָה אָמְרוּ לוֹ: "אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ" {{ממ|במדבר|י|לא}}. אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה, עֵצָה יָפָה, וְהַמָּקוֹם הוֹדָה לִדְבָרֶיךָ, אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ! אָמַר לָהֶן: כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ? מַה יַּעֲשֶׂה נֵר בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה? אַתָּה חַמָּה וְאַהֲרֹן לְבָנָה! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי, שֶׁאֲבִיאֵם תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם. יָכוֹל שֶׁהָלַךְ וְלֹא חָזַר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים, אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד, וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם" {{ממ|שופטים|א|טז}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עִמָּהֶן עַם רָב. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|ספרי זוטא י ל.]] יתרו אחראי להחזרת החובות ולשמירת הפקדונות.}}דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר לְאַרְצוֹ? אֶלָּא כָּךְ הָיָה יִתְרוֹ מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלִי פִּקְדוֹנוֹת, שֶׁאֲנִי הָיִיתִי הַנֶּאֱמָן שֶׁבָּעִיר; וְאִם אֲנִי מַנִּיחָן וְהוֹלֵךְ לִי, הֵן אוֹמְרִין: בָּרַח לוֹ יִתְרוֹ וְלָקַח כָּל פִּקְדוֹנוֹתֵינוּ וְנָתַן לַחֲתָנוֹ; נִמְצֵאתִי מוֹצִיא שֵׁם רָע עָלַי וְעָלֶיךָ; אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמַחֲזִיר אֶת כֻּלָּן. דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר? אֶלָּא הָיָה מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: הַשָּׁנָה הַזֹּאת – שְׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה, וַאֲנִי לָוִיתִי וּפִרְנַסְתִּי אֶת הָעֲנִיִּים; וְאִם אֵין אֲנִי הוֹלֵךְ וּפוֹרֵעַ אֶת הַחוֹבוֹת – נִמְצֵאתִי מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּפוֹרְעָן! וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה" {{ממ|שמות|ט|לא}}; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקוּ הַחִטִּים אֶלָּא הַשְּׂעוֹרִים, אִם אֵין שְׂעוֹרִים – הַחִטִּים מִתְיַקְּרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|וספרי במדבר עח]] יעבץ ורכב הם כינויים נוספים ליתרו, בנוסף למנויים לעיל פס' א; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי במדבר עח.]]}}הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶן אֵצֶל יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ שִׁמְעָתִים תִּרְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כָּךְ בָּנָיו חִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאַחֲרָיו; שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה: "הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן, וָאֶתֵּן לִפְנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִיעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן" {{ממ|ירמיה|לה|ה}}. אָמַר לָהֶם יִרְמְיָה: הַמָּקוֹם אָמַר לִי שֶׁתִּשְׁתּוּ יָיִן! אָמְרוּ לוֹ: אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן כָּל יָמִים שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב; וַאֲדַיִן הָיָה שֶׁלֹּא חָרֵב, אֶלָּא אָמַר לָנוּ: תִּהְיוּ מִתְאַבְּלִין עָלָיו, שֶׁסּוֹפוֹ לֵיחָרֵב! וְאָמַר לָנוּ: אַל תָּסוּכוּ וְאַל תְּסַפְּרוּ וְאַל תֵּשְׁבוּ בְּבָתִּים, "וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ" (שם פס' י). {{הע-שמאל|המילים "תרעתים", "שמעתים" וכו' הם כינויים לתלמידי חכמים ואינם שמות משפחה.}}לְכָךְ נִקְרְאוּ "תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים": תִּרְעָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לְגַלֵּחַ. שׂוּכָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לָסוּךְ. שִׁמְעָתִים – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם. דָּבָר אַחֵר: "תִּרְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. דָּבָר אַחֵר – שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִין בְּבַקָּשָׁתָן וְנַעֲנִין. "שִׁמְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיְתָה תְּפִלָּתָן נִשְׁמַעַת. "שׂוּכָתִים" – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּסֻכּוֹת. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין עַל יִשְׂרָאֵל וּמְגִנִּין עֲלֵיהֶן. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר: קָרְבַּן {{ב|בֵּית שׁוֹתֵי מַיִם|שמעתים}} הַיּוֹם! יָצְאָה בַּת קוֹל מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְאָמְרָה לָהֶן: מִי שֶׁקִּבֵּל קָרְבַּן אֲבוֹתֵיכֶם בַּמִּדְבָּר הוּא יְקַבֵּל קָרְבַּנְכֶם בְּשָׁעָה זוֹ! {{הע-שמאל|בני רכב הם הקינים (דברי הימים), והקינים הם בני חותן משה (שופטים). מכאן שרכב הוא יתרו.}}וּמִי הֵן אֵלּוּ? "הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}! וְאוֹמֵר "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים" {{ממ|שופטים|א|טז}}, הֱוֵי אוֹמֵר: בֵּית רֵכָב הֵמָּה מִיִּתְרוֹ. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה הָיָה צִדְקָן שֶׁלִּבְנֵי יִתְרוֹ, שֶׁהֲרֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב שָׁמַע מִפִּי הַנָּבִיא שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לֵיחָרֵב, וְעָמַד וְגָזַר עַל בָּנָיו שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת: שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ יַיִן, וְשֶׁלֹּא יִבְנוּ בָּתִּים, וְשֶׁלֹּא יִטְּעוּ כְּרָמִים. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם, וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם, לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|לה|ו|ז}}. {{הע-שמאל|עובדי האדמה מצטיירים כמועדים לחטוא. הדרשה אינה מונה את יצחק, שהיה גם הוא עובד אדמה. מבין ארבעת המנויים כאן רק נח ולוט שתו יין והשתכרו.}}וּמִנַּיִן לָמַד שֶׁפְּרִישׁוּת הַיַּיִן מַאֲרֶכֶת יָמִים? שֶׁהֲרֵי אַרְבָּעָה הָיוּ לוֹהֲטִין אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצְאוּ כָּרָאוּי: קַיִן וְנֹחַ וְלוֹט וְעֻזִּיָּהוּ. קַיִן – "וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ד|ב}}. נֹחַ – "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ט|כ}}. וְלוֹט – "וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה" {{ממ|בראשית|יג|י}}. עֻזִּיָּהוּ – "כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה" {{ממ|דברי הימים ב|כו|י}}. {{הע-שמאל|ברית בני רכב היא נצחית ואינה תלויה בדבר, אבל היא נכרתה לאחר שבני רכב הוכיחו את דבקותם במצוות אביהם, ולא היו זקוקים לתנאי כלשהו. ר' שמעון מזכיר שהברית הבטיחה להם את התורה ולא את הכהונה, התלויה בקיום המקדש. ר' חנינא בן גמליאל ממקם את ביקור יתרו בשנה השניה ליציאת מצרים, כשמינה משה את ראשי השבטים. והשוו לעיל פסוק יג, וראו [[במדבר י ל]] ואילך, שיציאת יתרו וחזרתו לארצו התרחשו בשנה השניה.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַבְּרִית שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנֵי יִתְרוֹ יָתֵר מִן הַבְּרִית שֶׁכָּרַת לִבְנֵי דָּוִד, שֶׁהַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם דָּוִד אֵינוֹ כָּרוּת, אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם – גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ" {{ממ|תהלים|קלב|יב}}. אֲבָל הַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב – לֹא נִכְרַת עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים" {{ממ|ירמיה|לה|יט}}! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא כְּבָר נִפְסְקָה כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם "לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב"? אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ מִמֶּנּוּ יוֹשְׁבֵי סַנְהֶדְרִין לְעוֹלָם! מָה אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה {{ב|אַכְסַלְטַיָּנוֹת|Vexillatio יחידת פרשים נושאת דגל}} עַל יִשְׂרָאֵל; וְאֵימָתַי הֶעֱמִידָן? בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם" {{ממ|במדבר|ב|ב}}! }} pszk9ikl7jqer0e2zc35a8gmk69d85t 3016973 3016969 2026-05-19T15:44:41Z Michaelkimmel2 44530 3016973 wikitext text/x-wiki ==פרק יח== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לפי ר' יהושע הגיע יתרו לאחר מלחמת עמלק; לפי ר' אלעזר הוא הגיע לאחר מתן תורה, בניגוד לפשט, כלומר בזמן מתן תורה הוא לא היה נוכח במחנה ישראל. הקשר בין המבול למתן תורה, המתואר בשיחה בין בלעם למלכים, מבוסס על [[תהלים כט]], וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמג|ספרי דברים שמג.]]}}<small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע וּבָא, שֶׁכֵּן הִיא כְּתוּבָה בְּצִדָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק" {{ממ|שמות|יז|יג}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בוֹ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, זָעוּ כָּל מַלְכֵי תֵּבֵל בְּהֵיכְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד" {{ממ|תהלים|כט|ט}}. יָכוֹל לֹא יָדְעוּ עַל מָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד... ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן" (שם פס' יא). נִתְקַבְּצוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם, אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה שֶׁהַמָּקוֹם מְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ בַּמַּיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁאִבְּדָם לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב" {{ממ|תהלים|כט|י}}! אָמַר לָהֶן: שׁוֹטִים! כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ" {{ממ|ישעיה|נד|ט}}! אָמְרוּ לוֹ: בְּוַדַּאי מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מֵבִיא הוּא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. אָמַר לָהֶן: אֵינוֹ מֵבִיא לֹא מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם וְלֹא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. תּוֹרָה נוֹתֵן לְעַמּוֹ וְשָׂכָר מְשַׁלֵּם לִירֵאָיו! כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ הַדָּבָר הַזֶּה – פָּנוּ כֻּלָּם אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר קורא "ויהי כשמוע... את אשר הוביש", ולא ששמעו על קריעת הים והירדן, אלא שמעו '''את''' הקריעה עצמה.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּקְרַע יָם לְיִשְׂרָאֵל, שָׁמְעוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם" {{ממ|יהושע|ה|א}}. וְכֵן רָחָב אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם" {{ממ|יהושע|ב|י}}. {{הע-שמאל|תולדות רחב הזונה. באותם אמצעים שסייעו לרחב לזנות ולקבל לקוחות בסתר היא השתמשה להצלת המרגלים, ובזכות ההצלה ביקשה שימחלו חטאיה. דמותה של רחב, משולי החברה שביריחו וראשונת הנכנעים לישראל, העסיקה את חז"ל. וראו גם בסיפור על תלמידו של ר' חייא ב[[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי במדבר סוף קטו]] וב[[עבודה זרה יז א]] על ר' אלעזר בן דורדיא.}} אָמְרוּ: בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – זִנְּתָה. לַחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּרָה. אָמְרָה: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים חָטָאתִי – בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים יִמְחֹל לִי: בְּחֶבֶל וּבְחַלּוֹן וּבְסֻכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן" {{ממ|יהושע|ב|טו}}, "וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ" (שם פס' ו). {{הע-שמאל|ב[[שמות ד יח]] מכונה החותן "יתר". כשהוא נפגש עם משה הוא מכונה יתרו. הדרשה משווה את יתרו לשורה של אנשים ששמם גדל והשתנה. המעבר משרי לשרה הגדיל פיזית את האות י ולכן גם כאן נעשה השינוי בהגדלת שמה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יֶתֶר; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת, וְנִקְרָא יִתְרוֹ. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ אַבְרָם; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא אַבְרָהָם. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׂרָה: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ<small> שָׂרָי; כֵּיוָן שֶׁעָשַׂת מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת וְנִקְרְאָה שָׂרָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ; וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ </small>אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ. וְיֵשׁ שֶׁמּוֹנְעִין מֵהֶן! יֵשׁ לְךָ לִלְמֹד מֵעֶפְרוֹן: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן; כֵּיוָן שֶׁפָּסַק דָּמִים עִם אָבִינוּ אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" {{ממ|בראשית|כג|טו}} – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא עֶפְרֹן. {{הע-שמאל|אין להתחבר לרשע, וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה ז|אבות א ז.]]}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹנָדָב: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב {{ממ|מלכים ב|י|טו}}, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַבֵּר לְיֵהוּא – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב {{ממ|ירמיה|לה|ו}}. מִיכָּן אָמְרוּ: אַל יִתְחַבֵּר אָדָם לְרָשָׁע, וַאֲפִילּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה! ([[אבות דרבי נתן ט|אבות דר' נתן ט, ד]]) שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לְיִתְרוֹ: יֶתֶר, וְיִתְרוֹ, וְחֹבָב, בֶּן, רְעוּאֵל, פּוּטִי וְקֵינִי. יֶתֶר – שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ – שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים. חֹבָב – שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. קֵינִי – שֶׁקָּנָה הָעוֹלָם הַבָּא. בֶּן – שֶׁהָיָה כְּבֵן לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל – שֶׁהָיָה רֵעַ לַמָּקוֹם. פּוּטִי – שֶׁ{{ב|פָּט|ביזה}} כָּל עֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. {{הע-שמאל|מה היה יתרו לפני שהגיע אל משה: כומר לע"ז או מדייני מכובד סתם?}}'''"כֹּהֵן"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כּוֹמֶר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם... וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים" {{ממ|שופטים|יח|ל}}. רַבִּי לְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שַׂר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" {{ממ|שמואל ב|ח|יח}}, וְאוֹמֵר: "וְגַם עִירָא הַיָּאִירִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד" {{ממ|שמואל ב|כ|כו}}. '''"חֹתֵן מֹשֶׁה"''', מִתְּחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה מְכַבְּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|ד|יח}}. עַכְשָׁיו הִתְחִיל חָמִיו מְכַבְּדוֹ! אָמְרוּ לוֹ: מַה טִּיבְךָ? אָמַר לָהֶם: חֹתֵן מֹשֶׁה אָנֹכִי! '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל"''' – שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּיִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּמֹשֶׁה, שָׁקוּל הָרַב כַּתַּלְמִיד וְתַלְמִיד כַּנָּגִיד. '''"כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"''', מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כְּנֶגֶד כָּל נִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל. }} ===פסוק ב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] במהלך הסיפור של יציאת מצרים לא הופיעה ציפורה, מאז המאורע במלון, והנה אנחנו שומעים שהיא היתה במדיין. את הפער הזה מנסה הדרשה לאחות: לדעת ר' יהושע גירש משה את ציפורה בגט; לדעת ר' אלעזר הם נשארו נשואים, אבל היא חזרה למדיין ולא היתה ביציאת מצרים.}}'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּדָבָר. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּאִגֶּרֶת; נֶאֱמַר כָּאן '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" {{ממ|דברים|כד|א}}; מַה שִׁילּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן – גֵּט, אַף שִׁילּוּחַ הָאָמוּר כָּאן – גֵּט! אֵימָתַי שְׁלָחָהּ? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 'לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם', לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְהִרְכִּיבָם עַל הַחֲמוֹר. אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְאַהֲרֹן: "צֵא לִקְרַאת אָחִיךָ הַמִּדְבָּרָה". יָצָא לִקְרָאתוֹ, הִתְחִיל מְגַפְּפוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה אָחִי, הֵיכָן הָיִיתָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: בְּמִדְיָן! אָמַר לוֹ: מַה טִּיב אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעִמְּךָ? אָמַר לוֹ: אִשְׁתִּי וּבָנַי הֵן. – לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ: לְמִצְרָיִם! אָמַר לוֹ: עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִין, עַכְשָׁיו אַתָּה מֵבִיא לָנוּ אֶת הָאַחֲרוֹנִים?! מִיָּד אָמַר לָהּ: חִזְרִי לְבֵית אָבִיךְ! מִיָּד נָטְלָה אֶת בָּנֶיהָ וְחָזְרָה לָהּ לְבֵית אָבִיהָ; לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' – "וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ". }} </small> ===פסוק ג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] כיצד חש משה במדיין? – לדעת ר' יהושע הוא הרגיש מנוכר למקום; לדעת ר' אלעזר הוא היה מנוכר לאלוהי מדין, ואי הנוחות שלו היתה דתית. במכילתא דר"י טוענים שמשה הקדיש את גרשום לע"ז בשעתו.}}'''"וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם, כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה"'''; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֶרֶץ נָכְרִיָּה הִיא לוֹ בְּוַדַּאי! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ נֵכָר – יָהּ; שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲנִי עוֹבֵד אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ" {{ממ|תהלים|נ|א}}.</small> {{הע-שמאל|הקטע אינו אצל מלמד, נוסף על פי הגניזה. ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ג#משנה יא|נדרים ג יא,]] שם עוסק רבי בדמותו של אברהם אבינו ולא במשה, ומופיעה גם דעה ששית, של אחרים בשבח המילה. ב[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] מובאים גם דברי ריב"ק ור' נחמיה, כבמשנה. לפי דברי ריב"ק ורבי בדרשה הזאת ניסה המלאך להרוג את משה בגלל המילה שהשתהה בה ולא בגלל שהקדיש את גרשום לע"ז.}}[רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מְאוּסָה עָרְלָה, שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָּהּ רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב" {{ממ|ירמיה|ט|כה}}. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵי בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ עָלֶיהָ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵית, וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה. רַבִּי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל זְכִיּוֹתָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה לֹא עָמְדוּ לוֹ בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ; וְעַל שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה שָׁעָה אַחַת בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהוֹרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ" {{ממ|שמות|ד|כד}}. {{הע-שמאל|ר' יהושע בן קרחה, רבי ור' יוסי מסכימים שבשעה שהגיע משה למלון הוא הותקף ע"י המלאך. הם חולקים מדוע לא מל את בנו מיד: רבי טוען שהתעצל, ור' יוסי דורש 'מלון'-לינה, וטוען שעסק קודם בענייני הלינה.}}אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: חוּס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה מִן הַמִּילָה! מַה נַּפְשָׁךְ? יָמוּל וְיֵצֵא – הֲרֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת! יִשְׁהֶא וְיָמוּל – הַמָּקוֹם אָמַר לוֹ "הוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|ד|כד}}! אֶלָּא עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה קוֹדֶם מִילָה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מֹשֶׁה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם לַמִּילָה, שְׁאָר בְּנֵי אָדָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. {{הע-שמאל|רשב"ג דורש 'חתן'-תינוק. הוא אינו מסביר למה התקיף המלאך ומדוע לא המית את התינוק, אלא מסתפק בטענה שלא את משה ביקש הקב"ה להמית.}}רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, אֶילָּא לַהֲרֹג אֶת הַתִּינוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת" {{ממ|שמות|ד|כה}}. אָמַרְתָּ, צֵא רְאֵה: מִי קָרוּי חָתָן, מֹשֶׁה אוֹ תִּינוֹק? הֱוֵי אוֹמֵר: תִּינוֹק.] }} ===פסוק ד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם מיוחסים דברי אלעזר המודעי שכאן לר' יהושע, ואכן אין סתרה בין דברי ר' יהושע לדברי ר' אלעזר המודעי. ר' אלעזר המודעי דורש 'מחרב פרעה' ממש. ר' אליעזר דורש 'מי שם פה לאדם' וכו'.}}'''"וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹקֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה".''' אֵימָתַי הִצִּילוֹ הַמָּקוֹם? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ דָּתָן "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ... כַּאֲשֶׁר הָרָגְתָּ" {{ממ|שמות|ב|יד}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: תָּפְסוּ אֶת מֹשֶׁה וְהֶעֱלוּהוּ לַבִּימָה, כְּפָתוּהוּ וְהִנִּיחוּ לוֹ סַיִּיף עַל צַוָּארוֹ. יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם כִּדְמוּת מֹשֶׁה, תָּפְשׂוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וְהִנִּיחוּ אֶת מֹשֶׁה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת מֹשֶׁה – עֲשָׂאָן הַמָּקוֹם כִּתִּים כִּתִּים, אִלְּמִים חֵרְשִׁים וְסוּמִין. אוֹמְרִין לָאִלְּמִים: הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה? וְאֵינָן יְכוֹלִים לְדַבֵּר. לַחֵרְשִׁים – וְאֵינָן שׁוֹמְעִין. לַסּוּמִין – וְאֵינָן רוֹאִין! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי" {{ממ|שמות|ד|יא}} }} </small> ===פסוק ה=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|במכילתא עמלק ב א.]]}}'''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ", אֵינִי יוֹדֵעַ: בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה אוֹ בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו"''', בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה וְלֹא בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר. {{הע-שמאל|המילים 'שם הר האלוהים' מסבירות מדוע יצא יתרו למדבר.}}'''"אֶל הַמִּדְבָּר"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁשָּׁרוּי בְּבֵיתוֹ וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, עַכְשָׁו יָבוֹא לְמִדְבַּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם? – לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אֶל הַמִּדְבָּר"'''. }} </small> ===פסוק ו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' יהושע טוען שמשה הסתפק במכתב, ואילו ר' אלעזר טוען שיתרו חשש שמא יתנכר לו משה, ולכן שלח שליח שיתחנן למשה בשמו.}}'''"וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּאִגֶּרֶת {{ב|וִירָהּ|השליך את האגרת}} לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל: עֲשֵׂה בְּגִינִי. וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינִי – עֲשֵׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ – עֲשֵׂה בְּגִין בָּנֶיךָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר מפסק את הפסוק ומפסיק אחרי 'אני', ומייחס את המילה 'אני' לקב"ה ולא ליתרו. הוספתי את הפסוק מתהלים על פי [[שמות רבה כז ב]] שמקורו המכילתא דרשב"י כאן (הצעת כהנא), והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ו|לעיל ו ב,]] הדרשות על "אני ה'". לפי דבריו התגייר יתרו, והוא מסמל את היחס לגיור בכלל. אפילו אם יש סיבה לדחות את המתגייר יש לעשות זאת בדרך שאינה מוחלטת, ולאפשר לו להתקרב לבסוף. דורש את הפסוק מירמיה כאומר: 'אלוה מקרב אני ולא אלוה מרחיק'!}}</small>רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, [שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ" {{ממ|תהלים|נ|א}}.] אֲנִי שֶׁמְּקָרֵב וְאֵינִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" {{ממ|ירמיה|כג|כג}}! אֲנִי שֶׁקֵּרַבְתִּי אֶת יִתְרוֹ וְלֹא רֵחַקְתִּיו! אָדָם זֶה שֶׁבָּא אֶצְלְךָ – לֹא בָּא אֶלָּא לְהִתְגַּיֵּר; לֹא בָּא אֶלָּא לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה! אַף אַתָּה, קָרְבֵהוּ וְאַל תְּרַחֲקֵהוּ! מִכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם דּוֹחֶה בִּשְׂמֹאול וּמְקָרֵב בְּיָמִין; לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע לְגֵיחֲזִי, שֶׁרְחָקוֹ לְעוֹלָם. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם נוסף שכל ישראל יצאו לקראת יתרו. דורש כאן את פס' יב, 'ויבוא אהרון וכל זקני ישראל... לפני האלוהים' וחסרה במכילתא שם הדרשה על דוד המלך ושאול חותנו שלפנינו.}}'''"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ"''' – אָמְרוּ: יָצְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף אָרוֹן יָצָא עִמָּהֶם. <small>{{הע-שמאל|הציטוט מבמדבר קושר בין משה ל'איש', וגם מציב את הרקע לכך שהוא בענוותו נשק ליתרו.}}'''"וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם"''' – אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי נִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, וּמִי נִשֵּׁק לְמִי? מִי שָׁמַעְנוּ שֶׁקָּרוּי 'אִישׁ'? לֹא מֹשֶׁה? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד" {{ממ|במדבר|יב|ג}}! הָא לֹא נִשְׁתַּחֲוָה וְלֹא נִשֵּׁק אֶלָּא מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ! מִיכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם נוֹהֵג כָּבוֹד בְּחָמִיו. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר לְשָׁאוּל: "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה" {{ממ|שמואל א|כד|יא}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד כִּכְבוֹד אָבִיו. '''"וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה"''' – זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ. }} </small> ===פסוק ח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] שם דורשים "את כל אשר עשה ה' - שנתן תורה לעמו" - כדעת ר' אלעזר המודעי. כאן הדרשה יכולה להיות גם כר' יהושע.}}'''"וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ"''' – לְמָשְׁכוֹ וּלְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה. '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָיִם"''' – שָׁקוּל פַּרְעֹה כְּמִצְרַיִם, וּמִצְרַיִם שְׁקוּלִין כְּפַרְעֹה. '''"עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל"''' – שֶׁתֵּדַע עַמִּי בְּיִשְׂרָאֵל. '''"אֵת כָּל הַתְּלָאָה"''' – בְּמִצְרַיִם, '''"אֲשֶׁר מְצָאָתַם"''' – עַל הַיָּם, '''"בַּדֶּרֶךְ"''' – זוֹ בִּיאַת עֲמָלֵק, '''"וַיַּצִּלֵם ה'"''' – מִכֻּלָּם! }} </small> ===פסוק ט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לשיטת ר' אלעזר המודעי בקשת המן היתה לא לגיטימית, ונחשבה עבירה ונסיון לה'; לכן הוא מפרש את 'הטובה' על בקשת המים – כל זאת בניגוד לשיטת ר' יהושע.}}'''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַמָּן הִגִּיד לוֹ. אָמַר לוֹ: מָן שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בּוֹ טַעַם פַּת, טַעַם בָּשָׂר, טַעַם דָּגִים, טַעַם חֲגָבִים, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַבְּאֵר הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: בְּאֵר שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בָּהּ טַעַם דְּבַשׁ, טַעַם חָלָב, טַעַם יַיִן חָדָשׁ, טַעַם יַיִן יָשָׁן, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. {{הע-שמאל|דורש גזירה שווה 'הטובה' – 'הארץ הטובה' ([[דברים ד כא]]), וראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טז#פסוק ל|לעיל טז ל]].}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּטוֹבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהֻנָּה וּלְוִיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. '''"אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן הַהוּא שֶׁלְּמִצְרַיִם. }} </small> ===פסוק י=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' פפיס אינו מחשיב את שירת הים כהודאה, כי אין בה המטבע "ברוך ה'".}}'''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"''' – אָמַר רַבִּי פַּפְּיָס: גְּנַאי לְמֹשֶׁה וּלְסִיעָתוֹ, שֶׁהֲרֵי שִׁשִּׁים רִבּוֹא הוֹצִיא הַמָּקוֹם מִמִּצְרַיִם, וְלֹא הָיָה </small>מֵהֶן אֶחָד שֶׁפָּתַח וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם, עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"'''. {{הע-שמאל|דורש את הכפילות 'מיד מצרים ומיד פרעה'. פרעה מתואר כסוג של ע"ז, הטוען כנגד הקב"ה.}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִיַּד פַּרְעֹה"'''? שֶׁנִּקְרָא "הַתַּנִּין הַגָּדוֹל", שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנְנִי אֵלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּין הַגָּדוֹל" {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}. '''"אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן שֶׁלְּפַרְעֹה. }} <small> </small> ===פסוק יא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] בתחילת הדרשה מגונה יתרו, שעד עכשיו לא האמין בקב"ה. בהמשך מתואר יתרו כמומחה לדתות, ודוקא מפני שעבד לכל ע"ז בעולם חשובה ההתגיירות שלו, כסימן "אובייקטיבי" לעליונות היהדות. מכאן שהגרים שהיו עובדי ע"ז חשובים לאמונה היהודית במיוחד. בסוף הדרשה מובאים דברי רחב ונעמן, העולים, לפי הדרשה, על דברי הגירות של יתרו: רחב שיירה מקום לאלים נוספים על יד הקב"ה, ונעמן לא כינה אותו "אלוהי השמים", אבל שניהם הודו בו יותר מיתרו.}}'''"עַתָּה יָדַעְתִּי"''' – עַד עַכְשָׁיו לֹא הוֹדָה בַּדָּבָר! '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, עַכְשָׁיו הוֹצִיא הַמָּקוֹם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''! דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הִנִּיחַ יִתְרוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ; עַכְשָׁיו הוֹדָה בַּדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֱלֹהִים' – "הָאֱלֹהִים", 'כָּל הָאֱלֹהִים' – '''"מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. נַעֲמָן הוֹדָה בַּדָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים ב|ה|טו}}. וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה שִׁיְּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" {{ממ|יהושע|ב|יא}}. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}'''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"''' – מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר! שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחִשְּׁבוּ הַמִּצְרִים לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – בָּהּ דָּנָן הַמָּקוֹם, '''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"'''. }} </small> ===פסוק יב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב סוף א.]] יתרו עבד ע"ז בכל הדרכים האסורות על ישראל; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו;]] הדרשה מציגה את הבעייתיות של גיור עובדי ע"ז, בניגוד לאמור לעיל על 'מכל האלוהים'; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ג#יד|תוספתא ב"מ ג יד.]]}}</small>'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁעוֹמֵד מְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּכָל יוֹם, עַכְשָׁיו יָבִיא עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים? '''"וַיָּבֹא אַהֲרֹן"''' – מֹשֶׁה לְהֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה יָצָא לִקְרָאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|יח|ז}}! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! {{הע-שמאל|בסיפור לא מופיע משה רבנו כהצדקה למעשיו של רבן גמליאל, אלא רק אברהם והקב"ה, שהשימוש שלהם מפורש בכתוב. והשוו [[נדרים ט א]], גם שם פותח ר' אליעזר בכבוד אביו, חכמים מתנגדים, ור' צדוק פותח בכבוד הקב"ה.}}דָּבָר זֶה דָּרַשׁ רַבִּי צָדוֹק כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ. אָמְרוּ: בַּדִּין שֶׁאָנוּ מְסֻבִּין, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמְּשֵׁנוּ? אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעָמַד וְשִׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: וְאֵיזֶה הוּא? אָמַר לָהֶם: אַבְרָהָם {{ב|בַּפִּנָּה|הגדול, או: אבינו}} גְּדוֹל הַדּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם" {{ממ|בראשית|יח|ח}}! <small>{{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע"ז.}}וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה! אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם וּמֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: הֵיזֶה? אָמַר לָהֶן: אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנּוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד צְרָכָיו וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר: "נוֹתֵן לַבְּהֵמָה לַחְמָהּ" {{ממ|תהלים|קמז|ט}}. וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לְפָנָיו; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה. }} </small> ===פסוק יג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דרשה בשיטת ר' אלעזר בן ערך (לעיל ב א), שהביקור של יתרו היה לאחר מתן תורה: הלוחות השניים ניתנו ביום הכיפורים, ולמחרת ישב משה לשפוט את העם, על פי התורה שניתנה.}}'''"וַיְהִי מִמָּחֳרָת"''' – מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. '''"וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם"''' – כְּמִנְהָגוֹ. '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''' – וְכִי מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְדָן אֶת יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא אֵין הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין אֶלָּא עַד זְמַן סְעוּדָה! {{הע-שמאל|הדין מעצב את המציאות, ולכן הדיין הוא שותף של הקב"ה. דורש ערב ובקר. לפי הדרשה לפס' יד, התרעם יתרו על שמשה לא שיתף אחרים בדיונים, אלא נהג כשופט יחיד. לפי דרשה זו אין יתרו חושש לעייפות של משה אלא לגאווה שהוא מפגין כשופט יחיד. וראו גם בדרשה לפס' טו.}}אֶלָּא כָּל הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שֻׁתָּף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית! נֶאֱמַר כָּאן '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר" {{ממ|בראשית|א|ה}}! }} </small> ===פסוק יד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]}}'''"וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם"''', אָמַר לוֹ: כְּמֶלֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב וַעֲבָדָיו עוֹמְדִין – כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל! '''"מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ"'''? }} </small> ===פסוק טו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יהודה שואל על הגאווה הנראית לכאורה מהביטוי 'יבוא אלי העם לדרוש', ורבן גמליאל עונה, שמשה סיים במילים 'לדרוש אלוהים', ותלה את הגדולה בקב"ה.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"''', דָּבָר זֶה שָׁאַל יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה רָאָה מֹשֶׁה לוֹמַר כָּךְ '''"כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"'''? אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, מַה יֹּאמַר? ''' 'כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ' '''? כְּשֶׁאָמַר ''' 'אֱלֹהִים' ''' - יָפֶה אָמַר! }} </small> ===פסוק טז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורש 'דבר' – חפץ שעלול להיטמא או להיטהר. רעהו - כרעהו.}}'''"כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי"''' – בֵּין טוּמְאָה לְטָהֳרָה. '''"וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ"''' – זֶה דִּין שֶׁאֵין בּוֹ פְּשָׁרָה; '''"וּבֵין רֵעֵהוּ"''' – זֶה דִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּשָׁרָה, וְנִפְטָרִין וְהוֹלְכִין כְּרֵעִים. {{הע-שמאל|חוקים הם לדעת ר' יהושע הוראות הנתונות בתורה שבכתב ונדרשים ממנה ישירות. לדעת ר' אלעזר אלו איסורי עריות, שהם חוקי הגויים שמהם יש להתרחק. שניהם מסכימים לזיהוי של תורות עם הוראות ומצוות עשה; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק כה|לעיל טו כה:]] ר' אלעזר לשיטתו שם, אבל דעת ר' יהושע השתנתה.}}'''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ הוֹרָאוֹת; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. }} </small> ===פסוק יז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין זכותו של יתרו השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי במדבר סוף סח,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|שם סוף קיד.]]}}'''"וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה"''' – חָבִיב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁנִּתַּן לוֹ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ, זֶה מִנּוּי זְקֵנִים. וַהֲלֹא מִנּוּי זְקֵנִים הָיָה דָּבָר הָגוּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִפְּנֵי מָה לֹא צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה תְּחִלָּה? אֶלָּא כְּדֵי לִיתֵּן גְּדֻלָּה לְיִתְרוֹ בְּעֵינֵי מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; לְוֹמַר: גָּדוֹל הָיָה יִתְרוֹ, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו. אַף יִתְרוֹ לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁאִם יַסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו; שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים". }} </small> ===פסוק יח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש את הביטוי 'נבול תיבול' מלשון דברי נבלה ושנאה שמשה מעורר על עצמו; ר' אלעזר מפרש כדימוי לצמח שעליו ופירותיו נובלים ומתים.}}'''"נָבֹל תִּבֹּל"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יְחַלְּלוּ אוֹתְךָ וִיקַנְטְרוּ אוֹתְךָ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: יְנַבְּלוּ אוֹתְךָ וִינַשְּׁרוּ אוֹתְךָ, כִּתְאֵנָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ נוֹשְׁרִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה" {{ממ|ישעיה|לד|ד}}. {{הע-שמאל|ר' אלעזר דורש גם את 'גם העם הזה' בנפרד מ'גם אתה', וכך מוסיף את נדב ואביהו לרשימת המנהיגים של ישראל.}} '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְגַם"''' – זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא. {{הע-שמאל|קורה לחה שעדיין לא יובשה כבדה מקורה יבשה. העם הוא עדיין לח ואינו במצבו הסופי הראוי למלאכה, ולכן צריך שיתוף פעולה של כמה אנשים.}}'''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר"'''; אָמַר לוֹ: הִסְתַּכֵּל בְּקוֹרָה זוֹ, כְּשֶׁהִיא לַחָה – כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין תַּחְתֶּיהָ אֶחָד אֶחָד – אֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה – יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ"'''. }} </small> ===פסוק יט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יתרו משאיר למשה פתח להתיעץ לא רק אתו אלא גם עם הקב"ה; וראו [[דברים א ט]], שם מייחס משה את העצה לעצמו.}}'''"עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ"''' – אִם תִּשְׁמָעֵנִי, יִיטַב לָךְ. '''"אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקִים עִמָּךְ"''', אִם מוֹדֶה לָךְ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקִים"''', הֱיֵה לָהֶם כִּכְלִי מָלֵא דִּבְּרוֹת. '''"וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקִים"''' – דְּבָרִים שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ, תָּבוֹא תַּרְצֶה לָעָם. }} </small> ===פסוק כ=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לעניין החוקים והתורות – ראו לעיל פס' טז. בהמשך, ר' יהושע דורש דרך לעומת מעשה: לימוד תורה ומעשים טובים. ר' אלעזר, כדרכו, מפרט מעשי גמילות חסדים לכל מילה בפסוק, ומדגיש את הפעולות לפנים משורת הדין.}}'''"וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ {{ב|גְּזֵרוֹת|הכתוב}}, '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ {{ב|הוֹרָאוֹת|חכמים}}; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת" {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ"''' – זוֹ גְּזֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ" {{ממ|דברים|ה|ל}}. '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה מַעֲשֶׂה הַטּוֹב; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם"''' – שֶׁתּוֹדִיעַ לָהֶם בֵּית חַיֵּיהֶם, '''"אֶת הַדֶּרֶךְ"''' – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, '''"יֵלְכוּ"''' – זֶה בִּקּוּר חוֹלִים, '''"בָּהּ"''' – זוֹ קְבוּרַת מֵתִים, '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה"''' – זֶה הַדִּין, '''"אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. }} </small> ===פסוק כא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לדעת ר' יהושע מיני השופטים והשרים הוא בנבואה, ולא כעולה מהפשט ע"י משה עצמו; לדברי ר' אלעזר המינוי הוא כמראה למשה עצמו; כלומר ככל שאדם דומה יותר למשה כך הוא מתאים יותר להנהגה. בפירוט התכונות של המנהיגים מעדיף ר' אלעזר, כמו בדרשה הקודמת, את ההנהגה החסידית – של הפשרה ושל ר' חנינא בן דוסא – על פני עשיית הדין מתוך יראה מהקב"ה.}}</small>'''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – אַתָּה תֶּחֱזֶה לָהֶם, מִנְּבוּאָה. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ עֲשִׁירִים בַּעֲלֵי מָמוֹן. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁיְּרֵאִים מִן הַמָּקוֹם בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין לְקַבֵּל מָמוֹן; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – תֶּחֱזֶה לָהֶם בְּאַסְפַּקְלַרְיָא, כְּמַחֲזִית זוֹ שֶׁהַמְּלָכִים חוֹזִים בָּהּ. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים פְּשָׁרָה בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וַחֲבֵירָיו. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין מָמוֹן עַצְמָן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מָמוֹן עַצְמָן הֵן שׂוֹנְאִין, מָמוֹן אֲחֵרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! {{הע-שמאל|חישוב מספר השרים מעלה שהם היו רבים מאד.}}'''"וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים"''' – שֵׁשׁ מֵאוֹת; '''"שָׂרֵי מֵאוֹת"''' – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים; '''"שָׂרֵי חֲמִשִּׁים"''' – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; '''"שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת"''' – שֵׁשֶׁת רִיבּוֹא. נִמְצְאוּ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת! }} <small> </small> ===פסוק כב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורשים 'בכל עת', שהשרים אינם עסוקים במלאכה. ר' אלעזר מדגיש שהם עוסקים בתורה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן יִהְיוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן '''וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה''' יְהוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. {{הע-שמאל|החלוקה בין ערכאות השיפוט אינה לפי זהות הנשפטים אלא לפי השאלות המשפטיות.}}'''"וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדוֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ"''' – דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה" (לְקַמָּן פָּסוּק כו), הָא אֵין 'דָּבָר גָּדוֹל' אָמוּר אֶלָּא בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים; דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. }} </small> ===פסוק כג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] שוב, כמו בדרשה לעיל על פס' יט, מדגישה הדרשה שיתרו מסייג את דבריו ותולה אותם בהסכמת הקב"ה. וראו לקמן בדרשה על פס' כד, שזו שיטת ר' אלעזר. "כל העם הזה" - ראו לעיל פס' יח}}'''"אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים"''' – אָמַר לוֹ: צֵא וְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה; אִם מוֹדֶה לְךָ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"''' – אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|בשלב הראשון המפסיד בדין כועס וחש פגוע, אבל עם הזמן הוא מודה ומשלים עם פסק הדין. הדין עושה שלום בכל הסביבה ושולט גם על בעלי חיים – נראה שהכוונה היא בעיקר לבעלי חיים מבוייתים, שמעמדם נקבע על ידו. הדרשן ממשיך ומפליג בשבח המשפט, שאם הוא מתקיים לאמיתו נמנעת אנרכיה, היו מחז"ל שהעניקו אפילו למלכות רומי צד חיובי, ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ב|אבות ג ב.]]}} '''"עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם"''', רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: הַדָּן אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, נִרְאֶה כְּמַטִּיל קִנְאָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת - וְאֵינוֹ אֶלָּא נוֹתֵן שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן! שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ... אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" {{ממ|זכריה|ח|טז}}. אֵין לִי אֶלָּא {{ב|נוֹטֵל מָמוֹן|מי שזכה בדין}}, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלוֹם. מִנַּיִן שֶׁאַף הַמִּתְחַיֵּב מָמוֹן, שֶׁגַּם הוּא סוֹפוֹ שָׁלוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"'''! אֵין לִי אֶלָּא לְבַעֲלֵי דִּינִין, וּמִנַּיִן אַף לְכָל יִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט" {{ממ|תהלים|עב|ב}}. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? "יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם"! אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי אָדָם בִּלְבַד, מִנַּיִן שֶׁהַמִּשְׁפָּט שָׁלוֹם אַף לִבְהֵמוֹת וּלְחַיּוֹת וּלְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ... וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו", מַה כְּת' אַחֲרָיו? "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ... לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'" {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יא|ד|ט}}. "דֵּעָה" – זוֹ הִיא הַמִּשְׁפָּט! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר לְשַׁלּוּם: "הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָּאֶרֶז? אָבִיךָ, הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב; הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם ה'" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כב|טו|טז}}. גָּדוֹל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁכָּל הַשּׂוֹנְאוֹ אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ" {{ממ|איוב|לד|יז}}. וְאֵין חֲבִישָׁה אֶלָּא רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם" {{ממ|תהלים|קמז|ג}}! }} </small> ===פסוק כד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש לפי פשט, ואילו ר' אלעזר טוען שמשה לא עשה כדברי יתרו אלא לאחר שהורה לו כך הקב"ה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חוֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ<small> חָמִיו; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם! }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]] [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|וספרי במדבר צב]]}}'''"וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל"''' – מִנָּה עֲלֵיהֶן דַּיָּנִין. וְצִוָּה אֶת הַדַּיָּנִין שֶׁיִּהְיוּ סוֹבְלִין טֹרַח הַצִּבּוּר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם" {{ממ|דברים|א|טז}}. וְצִוָּה אֶת הָעָם שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין כָּבוֹד בַּדַּיָּנִין, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" {{ממ|דברים|א|יח}}. }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מקבילה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יז|בספרי דברים יז.]] ביקורת על הגאווה של משה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה"''', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה, אַתָּה דָּן אֶת הַקּוֹשְׁיוֹת? הֲרֵי בְּנוֹת צְלָפְחָד בָּאִין לִשְׁאֹל, בְּדִין שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רַבָּן מְשִׁיבִין עָלָיו - וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב! אֶלָּא "וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'" {{ממ|במדבר|כז|ה}}! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] כאן, וכן [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|בספרי זוטא י ל]] מתפרש הביטוי "העם" שבספר שופטים כריבוי: עם רב, ואילו במכילתא הוא מתפרש ככינוי לחכמים.}}'''"וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שִׁלְּחוֹ בִּכְבוֹד שֶׁלְּעוֹלָם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: נָתַן לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת. אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי; שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר לָהֶם הֱוֵי יוֹדֵעַ מָה אָמְרוּ לוֹ: "אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ" {{ממ|במדבר|י|לא}}. אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה, עֵצָה יָפָה, וְהַמָּקוֹם הוֹדָה לִדְבָרֶיךָ, אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ! אָמַר לָהֶן: כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ? מַה יַּעֲשֶׂה נֵר בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה? אַתָּה חַמָּה וְאַהֲרֹן לְבָנָה! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי, שֶׁאֲבִיאֵם תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם. יָכוֹל שֶׁהָלַךְ וְלֹא חָזַר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים, אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד, וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם" {{ממ|שופטים|א|טז}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עִמָּהֶן עַם רָב. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|ספרי זוטא י ל.]] יתרו אחראי להחזרת החובות ולשמירת הפקדונות.}}דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר לְאַרְצוֹ? אֶלָּא כָּךְ הָיָה יִתְרוֹ מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלִי פִּקְדוֹנוֹת, שֶׁאֲנִי הָיִיתִי הַנֶּאֱמָן שֶׁבָּעִיר; וְאִם אֲנִי מַנִּיחָן וְהוֹלֵךְ לִי, הֵן אוֹמְרִין: בָּרַח לוֹ יִתְרוֹ וְלָקַח כָּל פִּקְדוֹנוֹתֵינוּ וְנָתַן לַחֲתָנוֹ; נִמְצֵאתִי מוֹצִיא שֵׁם רָע עָלַי וְעָלֶיךָ; אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמַחֲזִיר אֶת כֻּלָּן. דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר? אֶלָּא הָיָה מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: הַשָּׁנָה הַזֹּאת – שְׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה, וַאֲנִי לָוִיתִי וּפִרְנַסְתִּי אֶת הָעֲנִיִּים; וְאִם אֵין אֲנִי הוֹלֵךְ וּפוֹרֵעַ אֶת הַחוֹבוֹת – נִמְצֵאתִי מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּפוֹרְעָן! וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה" {{ממ|שמות|ט|לא}}; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקוּ הַחִטִּים אֶלָּא הַשְּׂעוֹרִים, אִם אֵין שְׂעוֹרִים – הַחִטִּים מִתְיַקְּרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|וספרי במדבר עח]] יעבץ ורכב הם כינויים נוספים ליתרו, בנוסף למנויים לעיל פס' א; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי במדבר עח.]]}}הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶן אֵצֶל יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ שִׁמְעָתִים תִּרְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כָּךְ בָּנָיו חִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאַחֲרָיו; שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה: "הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן, וָאֶתֵּן לִפְנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִיעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן" {{ממ|ירמיה|לה|ה}}. אָמַר לָהֶם יִרְמְיָה: הַמָּקוֹם אָמַר לִי שֶׁתִּשְׁתּוּ יָיִן! אָמְרוּ לוֹ: אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן כָּל יָמִים שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב; וַאֲדַיִן הָיָה שֶׁלֹּא חָרֵב, אֶלָּא אָמַר לָנוּ: תִּהְיוּ מִתְאַבְּלִין עָלָיו, שֶׁסּוֹפוֹ לֵיחָרֵב! וְאָמַר לָנוּ: אַל תָּסוּכוּ וְאַל תְּסַפְּרוּ וְאַל תֵּשְׁבוּ בְּבָתִּים, "וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ" (שם פס' י). {{הע-שמאל|המילים "תרעתים", "שמעתים" וכו' הם כינויים לתלמידי חכמים ואינם שמות משפחה.}}לְכָךְ נִקְרְאוּ "תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים": תִּרְעָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לְגַלֵּחַ. שׂוּכָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לָסוּךְ. שִׁמְעָתִים – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם. דָּבָר אַחֵר: "תִּרְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. דָּבָר אַחֵר – שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִין בְּבַקָּשָׁתָן וְנַעֲנִין. "שִׁמְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיְתָה תְּפִלָּתָן נִשְׁמַעַת. "שׂוּכָתִים" – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּסֻכּוֹת. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין עַל יִשְׂרָאֵל וּמְגִנִּין עֲלֵיהֶן. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר: קָרְבַּן {{ב|בֵּית שׁוֹתֵי מַיִם|שמעתים}} הַיּוֹם! יָצְאָה בַּת קוֹל מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְאָמְרָה לָהֶן: מִי שֶׁקִּבֵּל קָרְבַּן אֲבוֹתֵיכֶם בַּמִּדְבָּר הוּא יְקַבֵּל קָרְבַּנְכֶם בְּשָׁעָה זוֹ! {{הע-שמאל|בני רכב הם הקינים (דברי הימים), והקינים הם בני חותן משה (שופטים). מכאן שרכב הוא יתרו.}}וּמִי הֵן אֵלּוּ? "הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}! וְאוֹמֵר "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים" {{ממ|שופטים|א|טז}}, הֱוֵי אוֹמֵר: בֵּית רֵכָב הֵמָּה מִיִּתְרוֹ. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה הָיָה צִדְקָן שֶׁלִּבְנֵי יִתְרוֹ, שֶׁהֲרֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב שָׁמַע מִפִּי הַנָּבִיא שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לֵיחָרֵב, וְעָמַד וְגָזַר עַל בָּנָיו שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת: שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ יַיִן, וְשֶׁלֹּא יִבְנוּ בָּתִּים, וְשֶׁלֹּא יִטְּעוּ כְּרָמִים. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם, וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם, לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|לה|ו|ז}}. {{הע-שמאל|עובדי האדמה מצטיירים כמועדים לחטוא. הדרשה אינה מונה את יצחק, שהיה גם הוא עובד אדמה. מבין ארבעת המנויים כאן רק נח ולוט שתו יין והשתכרו.}}וּמִנַּיִן לָמַד שֶׁפְּרִישׁוּת הַיַּיִן מַאֲרֶכֶת יָמִים? שֶׁהֲרֵי אַרְבָּעָה הָיוּ לוֹהֲטִין אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצְאוּ כָּרָאוּי: קַיִן וְנֹחַ וְלוֹט וְעֻזִּיָּהוּ. קַיִן – "וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ד|ב}}. נֹחַ – "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ט|כ}}. וְלוֹט – "וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה" {{ממ|בראשית|יג|י}}. עֻזִּיָּהוּ – "כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה" {{ממ|דברי הימים ב|כו|י}}. {{הע-שמאל|ברית בני רכב היא נצחית ואינה תלויה בדבר, אבל היא נכרתה לאחר שבני רכב הוכיחו את דבקותם במצוות אביהם, ולא היו זקוקים לתנאי כלשהו. ר' שמעון מזכיר שהברית הבטיחה להם את התורה ולא את הכהונה, התלויה בקיום המקדש. ר' חנינא בן גמליאל ממקם את ביקור יתרו בשנה השניה ליציאת מצרים, כשמינה משה את ראשי השבטים. והשוו לעיל פסוק יג, וראו [[במדבר י ל]] ואילך, שיציאת יתרו וחזרתו לארצו התרחשו בשנה השניה.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַבְּרִית שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנֵי יִתְרוֹ יָתֵר מִן הַבְּרִית שֶׁכָּרַת לִבְנֵי דָּוִד, שֶׁהַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם דָּוִד אֵינוֹ כָּרוּת, אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם – גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ" {{ממ|תהלים|קלב|יב}}. אֲבָל הַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב – לֹא נִכְרַת עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים" {{ממ|ירמיה|לה|יט}}! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא כְּבָר נִפְסְקָה כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם "לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב"? אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ מִמֶּנּוּ יוֹשְׁבֵי סַנְהֶדְרִין לְעוֹלָם! מָה אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה {{ב|אַכְסַלְטַיָּנוֹת|Vexillatio יחידת פרשים נושאת דגל}} עַל יִשְׂרָאֵל; וְאֵימָתַי הֶעֱמִידָן? בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם" {{ממ|במדבר|ב|ב}}! }} 5gaxgv14pzfg1y8djlpokn6ggohhg6x 3017059 3016973 2026-05-20T05:04:05Z Michaelkimmel2 44530 3017059 wikitext text/x-wiki ==פרק יח== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לפי ר' יהושע הגיע יתרו לאחר מלחמת עמלק; לפי ר' אלעזר הוא הגיע לאחר מתן תורה, בניגוד לפשט, כלומר בזמן מתן תורה הוא לא היה נוכח במחנה ישראל. הקשר בין המבול למתן תורה, המתואר בשיחה בין בלעם למלכים, מבוסס על [[תהלים כט]], וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמג|ספרי דברים שמג.]]}}<small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע וּבָא, שֶׁכֵּן הִיא כְּתוּבָה בְּצִדָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק" {{ממ|שמות|יז|יג}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בוֹ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, זָעוּ כָּל מַלְכֵי תֵּבֵל בְּהֵיכְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד" {{ממ|תהלים|כט|ט}}. יָכוֹל לֹא יָדְעוּ עַל מָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד... ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן" (שם פס' יא). נִתְקַבְּצוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם, אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה שֶׁהַמָּקוֹם מְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ בַּמַּיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁאִבְּדָם לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב" {{ממ|תהלים|כט|י}}! אָמַר לָהֶן: שׁוֹטִים! כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ" {{ממ|ישעיה|נד|ט}}! אָמְרוּ לוֹ: בְּוַדַּאי מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מֵבִיא הוּא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. אָמַר לָהֶן: אֵינוֹ מֵבִיא לֹא מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם וְלֹא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. תּוֹרָה נוֹתֵן לְעַמּוֹ וְשָׂכָר מְשַׁלֵּם לִירֵאָיו! כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ הַדָּבָר הַזֶּה – פָּנוּ כֻּלָּם אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר קורא "ויהי כשמוע... את אשר הוביש", ולא ששמעו על קריעת הים והירדן, אלא שמעו '''את''' הקריעה עצמה.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּקְרַע יָם לְיִשְׂרָאֵל, שָׁמְעוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם" {{ממ|יהושע|ה|א}}. וְכֵן רָחָב אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם" {{ממ|יהושע|ב|י}}. {{הע-שמאל|תולדות רחב הזונה. באותם אמצעים שסייעו לרחב לזנות ולקבל לקוחות בסתר היא השתמשה להצלת המרגלים, ובזכות ההצלה ביקשה שימחלו חטאיה. דמותה של רחב, משולי החברה שביריחו וראשונת הנכנעים לישראל, העסיקה את חז"ל. וראו גם בסיפור על תלמידו של ר' חייא ב[[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי במדבר סוף קטו]] וב[[עבודה זרה יז א]] על ר' אלעזר בן דורדיא.}} אָמְרוּ: בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – זִנְּתָה. לַחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּרָה. אָמְרָה: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים חָטָאתִי – בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים יִמְחֹל לִי: בְּחֶבֶל וּבְחַלּוֹן וּבְסֻכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן" {{ממ|יהושע|ב|טו}}, "וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ" (שם פס' ו). {{הע-שמאל|ב[[שמות ד יח]] מכונה החותן "יתר". כשהוא נפגש עם משה הוא מכונה יתרו. הדרשה משווה את יתרו לשורה של אנשים ששמם גדל והשתנה. המעבר משרי לשרה הגדיל פיזית את האות י ולכן גם כאן נעשה השינוי בהגדלת שמה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יֶתֶר; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת, וְנִקְרָא יִתְרוֹ. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ אַבְרָם; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא אַבְרָהָם. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׂרָה: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ<small> שָׂרָי; כֵּיוָן שֶׁעָשַׂת מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת וְנִקְרְאָה שָׂרָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ; וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ </small>אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ. וְיֵשׁ שֶׁמּוֹנְעִין מֵהֶן! יֵשׁ לְךָ לִלְמֹד מֵעֶפְרוֹן: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן; כֵּיוָן שֶׁפָּסַק דָּמִים עִם אָבִינוּ אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" {{ממ|בראשית|כג|טו}} – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא עֶפְרֹן. {{הע-שמאל|אין להתחבר לרשע, וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה ז|אבות א ז.]]}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹנָדָב: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב {{ממ|מלכים ב|י|טו}}, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַבֵּר לְיֵהוּא – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב {{ממ|ירמיה|לה|ו}}. מִיכָּן אָמְרוּ: אַל יִתְחַבֵּר אָדָם לְרָשָׁע, וַאֲפִילּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה! ([[אבות דרבי נתן ט|אבות דר' נתן ט, ד]]) שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לְיִתְרוֹ: יֶתֶר, וְיִתְרוֹ, וְחֹבָב, בֶּן, רְעוּאֵל, פּוּטִי וְקֵינִי. יֶתֶר – שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ – שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים. חֹבָב – שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. קֵינִי – שֶׁקָּנָה הָעוֹלָם הַבָּא. בֶּן – שֶׁהָיָה כְּבֵן לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל – שֶׁהָיָה רֵעַ לַמָּקוֹם. פּוּטִי – שֶׁ{{ב|פָּט|ביזה}} כָּל עֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. {{הע-שמאל|מה היה יתרו לפני שהגיע אל משה: כומר לע"ז או מדייני מכובד סתם?}}'''"כֹּהֵן"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כּוֹמֶר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם... וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים" {{ממ|שופטים|יח|ל}}. רַבִּי לְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שַׂר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" {{ממ|שמואל ב|ח|יח}}, וְאוֹמֵר: "וְגַם עִירָא הַיָּאִירִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד" {{ממ|שמואל ב|כ|כו}}. '''"חֹתֵן מֹשֶׁה"''', מִתְּחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה מְכַבְּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|ד|יח}}. עַכְשָׁיו הִתְחִיל חָמִיו מְכַבְּדוֹ! אָמְרוּ לוֹ: מַה טִּיבְךָ? אָמַר לָהֶם: חֹתֵן מֹשֶׁה אָנֹכִי! '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל"''' – שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּיִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּמֹשֶׁה, שָׁקוּל הָרַב כַּתַּלְמִיד וְתַלְמִיד כַּנָּגִיד. '''"כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"''', מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כְּנֶגֶד כָּל נִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל. }} ===פסוק ב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] במהלך הסיפור של יציאת מצרים לא הופיעה ציפורה, מאז המאורע במלון, והנה אנחנו שומעים שהיא היתה במדיין. את הפער הזה מנסה הדרשה לאחות: לדעת ר' יהושע גירש משה את ציפורה בגט; לדעת ר' אלעזר הם נשארו נשואים, אבל היא חזרה למדיין ולא היתה ביציאת מצרים.}}'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּדָבָר. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּאִגֶּרֶת; נֶאֱמַר כָּאן '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" {{ממ|דברים|כד|א}}; מַה שִׁילּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן – גֵּט, אַף שִׁילּוּחַ הָאָמוּר כָּאן – גֵּט! אֵימָתַי שְׁלָחָהּ? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 'לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם', לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְהִרְכִּיבָם עַל הַחֲמוֹר. אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְאַהֲרֹן: "צֵא לִקְרַאת אָחִיךָ הַמִּדְבָּרָה". יָצָא לִקְרָאתוֹ, הִתְחִיל מְגַפְּפוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה אָחִי, הֵיכָן הָיִיתָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: בְּמִדְיָן! אָמַר לוֹ: מַה טִּיב אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעִמְּךָ? אָמַר לוֹ: אִשְׁתִּי וּבָנַי הֵן. – לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ: לְמִצְרָיִם! אָמַר לוֹ: עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִין, עַכְשָׁיו אַתָּה מֵבִיא לָנוּ אֶת הָאַחֲרוֹנִים?! מִיָּד אָמַר לָהּ: חִזְרִי לְבֵית אָבִיךְ! מִיָּד נָטְלָה אֶת בָּנֶיהָ וְחָזְרָה לָהּ לְבֵית אָבִיהָ; לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' – "וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ". }} </small> ===פסוק ג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] כיצד חש משה במדיין? – לדעת ר' יהושע הוא הרגיש מנוכר למקום; לדעת ר' אלעזר הוא היה מנוכר לאלוהי מדין, ואי הנוחות שלו היתה דתית. במכילתא דר"י טוענים שמשה הקדיש את גרשום לע"ז בשעתו.}}'''"וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם, כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה"'''; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֶרֶץ נָכְרִיָּה הִיא לוֹ בְּוַדַּאי! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ נֵכָר – יָהּ; שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲנִי עוֹבֵד אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ" {{ממ|תהלים|נ|א}}.</small> {{הע-שמאל|הקטע נוסף על פי הגניזה ואינו אצל מלמד. ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ג#משנה יא|נדרים ג יא,]] שם עוסק רבי בדמותו של אברהם אבינו ולא במשה, ומופיעה גם דעה ששית, של אחרים בשבח המילה. ב[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] מובאים גם דברי ריב"ק ור' נחמיה, כבמשנה. לפי דברי ריב"ק ורבי בדרשה הזאת ניסה המלאך להרוג את משה בגלל המילה שהשתהה בה ולא בגלל שהקדיש את גרשום לע"ז.}}[רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מְאוּסָה עָרְלָה, שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָּהּ רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב" {{ממ|ירמיה|ט|כה}}. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵי בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ עָלֶיהָ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵית, וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה. רַבִּי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל זְכִיּוֹתָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה לֹא עָמְדוּ לוֹ בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ; וְעַל שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה שָׁעָה אַחַת בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהוֹרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ" {{ממ|שמות|ד|כד}}. {{הע-שמאל|ר' יהושע בן קרחה, רבי ור' יוסי מסכימים שבשעה שהגיע משה למלון הוא הותקף ע"י המלאך. הם חולקים מדוע לא מל את בנו מיד: רבי טוען שהתעצל, ור' יוסי דורש 'מלון'-לינה, וטוען שעסק קודם בענייני הלינה.}}אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: חוּס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה מִן הַמִּילָה! מַה נַּפְשָׁךְ? יָמוּל וְיֵצֵא – הֲרֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת! יִשְׁהֶא וְיָמוּל – הַמָּקוֹם אָמַר לוֹ "הוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|ד|כד}}! אֶלָּא עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה קוֹדֶם מִילָה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מֹשֶׁה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם לַמִּילָה, שְׁאָר בְּנֵי אָדָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. {{הע-שמאל|רשב"ג דורש 'חתן'-תינוק. הוא אינו מסביר למה התקיף המלאך ומדוע לא המית את התינוק, אלא מסתפק בטענה שלא את משה ביקש הקב"ה להמית.}}רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, אֶילָּא לַהֲרֹג אֶת הַתִּינוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת" {{ממ|שמות|ד|כה}}. אָמַרְתָּ, צֵא רְאֵה: מִי קָרוּי חָתָן, מֹשֶׁה אוֹ תִּינוֹק? הֱוֵי אוֹמֵר: תִּינוֹק.] }} ===פסוק ד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם מיוחסים דברי אלעזר המודעי שכאן לר' יהושע, ואכן אין סתרה בין דברי ר' יהושע לדברי ר' אלעזר המודעי. ר' אלעזר המודעי דורש 'מחרב פרעה' ממש. ר' אליעזר דורש 'מי שם פה לאדם' וכו'.}}'''"וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹקֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה".''' אֵימָתַי הִצִּילוֹ הַמָּקוֹם? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ דָּתָן "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ... כַּאֲשֶׁר הָרָגְתָּ" {{ממ|שמות|ב|יד}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: תָּפְסוּ אֶת מֹשֶׁה וְהֶעֱלוּהוּ לַבִּימָה, כְּפָתוּהוּ וְהִנִּיחוּ לוֹ סַיִּיף עַל צַוָּארוֹ. יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם כִּדְמוּת מֹשֶׁה, תָּפְשׂוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וְהִנִּיחוּ אֶת מֹשֶׁה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת מֹשֶׁה – עֲשָׂאָן הַמָּקוֹם כִּתִּים כִּתִּים, אִלְּמִים חֵרְשִׁים וְסוּמִין. אוֹמְרִין לָאִלְּמִים: הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה? וְאֵינָן יְכוֹלִים לְדַבֵּר. לַחֵרְשִׁים – וְאֵינָן שׁוֹמְעִין. לַסּוּמִין – וְאֵינָן רוֹאִין! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי" {{ממ|שמות|ד|יא}} }} </small> ===פסוק ה=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|במכילתא עמלק ב א.]]}}'''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ", אֵינִי יוֹדֵעַ: בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה אוֹ בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו"''', בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה וְלֹא בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר. {{הע-שמאל|המילים 'שם הר האלוהים' מסבירות מדוע יצא יתרו למדבר.}}'''"אֶל הַמִּדְבָּר"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁשָּׁרוּי בְּבֵיתוֹ וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, עַכְשָׁו יָבוֹא לְמִדְבַּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם? – לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אֶל הַמִּדְבָּר"'''. }} </small> ===פסוק ו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' יהושע טוען שמשה הסתפק במכתב, ואילו ר' אלעזר טוען שיתרו חשש שמא יתנכר לו משה, ולכן שלח שליח שיתחנן למשה בשמו.}}'''"וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּאִגֶּרֶת {{ב|וִירָהּ|השליך את האגרת}} לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל: עֲשֵׂה בְּגִינִי. וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינִי – עֲשֵׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ – עֲשֵׂה בְּגִין בָּנֶיךָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר מפסק את הפסוק ומפסיק אחרי 'אני', ומייחס את המילה 'אני' לקב"ה ולא ליתרו. הוספתי את הפסוק מתהלים על פי [[שמות רבה כז ב]] שמקורו המכילתא דרשב"י כאן (הצעת כהנא), והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ו|לעיל ו ב,]] הדרשות על "אני ה'". לפי דבריו התגייר יתרו, והוא מסמל את היחס לגיור בכלל. אפילו אם יש סיבה לדחות את המתגייר יש לעשות זאת בדרך שאינה מוחלטת, ולאפשר לו להתקרב לבסוף. דורש את הפסוק מירמיה כאומר: 'אלוה מקרב אני ולא אלוה מרחיק'!}}</small>רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, [שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ" {{ממ|תהלים|נ|א}}.] אֲנִי שֶׁמְּקָרֵב וְאֵינִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" {{ממ|ירמיה|כג|כג}}! אֲנִי שֶׁקֵּרַבְתִּי אֶת יִתְרוֹ וְלֹא רֵחַקְתִּיו! אָדָם זֶה שֶׁבָּא אֶצְלְךָ – לֹא בָּא אֶלָּא לְהִתְגַּיֵּר; לֹא בָּא אֶלָּא לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה! אַף אַתָּה, קָרְבֵהוּ וְאַל תְּרַחֲקֵהוּ! מִכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם דּוֹחֶה בִּשְׂמֹאול וּמְקָרֵב בְּיָמִין; לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע לְגֵיחֲזִי, שֶׁרְחָקוֹ לְעוֹלָם. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם נוסף שכל ישראל יצאו לקראת יתרו. דורש כאן את פס' יב, 'ויבוא אהרון וכל זקני ישראל... לפני האלוהים' וחסרה במכילתא שם הדרשה על דוד המלך ושאול חותנו שלפנינו.}}'''"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ"''' – אָמְרוּ: יָצְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף אָרוֹן יָצָא עִמָּהֶם. <small>{{הע-שמאל|הציטוט מבמדבר קושר בין משה ל'איש', וגם מציב את הרקע לכך שהוא בענוותו נשק ליתרו.}}'''"וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם"''' – אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי נִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, וּמִי נִשֵּׁק לְמִי? מִי שָׁמַעְנוּ שֶׁקָּרוּי 'אִישׁ'? לֹא מֹשֶׁה? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד" {{ממ|במדבר|יב|ג}}! הָא לֹא נִשְׁתַּחֲוָה וְלֹא נִשֵּׁק אֶלָּא מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ! מִיכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם נוֹהֵג כָּבוֹד בְּחָמִיו. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר לְשָׁאוּל: "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה" {{ממ|שמואל א|כד|יא}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד כִּכְבוֹד אָבִיו. '''"וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה"''' – זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ. }} </small> ===פסוק ח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] שם דורשים "את כל אשר עשה ה' - שנתן תורה לעמו" - כדעת ר' אלעזר המודעי. כאן הדרשה יכולה להיות גם כר' יהושע.}}'''"וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ"''' – לְמָשְׁכוֹ וּלְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה. '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָיִם"''' – שָׁקוּל פַּרְעֹה כְּמִצְרַיִם, וּמִצְרַיִם שְׁקוּלִין כְּפַרְעֹה. '''"עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל"''' – שֶׁתֵּדַע עַמִּי בְּיִשְׂרָאֵל. '''"אֵת כָּל הַתְּלָאָה"''' – בְּמִצְרַיִם, '''"אֲשֶׁר מְצָאָתַם"''' – עַל הַיָּם, '''"בַּדֶּרֶךְ"''' – זוֹ בִּיאַת עֲמָלֵק, '''"וַיַּצִּלֵם ה'"''' – מִכֻּלָּם! }} </small> ===פסוק ט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לשיטת ר' אלעזר המודעי בקשת המן היתה לא לגיטימית, ונחשבה עבירה ונסיון לה'; לכן הוא מפרש את 'הטובה' על בקשת המים – כל זאת בניגוד לשיטת ר' יהושע.}}'''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַמָּן הִגִּיד לוֹ. אָמַר לוֹ: מָן שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בּוֹ טַעַם פַּת, טַעַם בָּשָׂר, טַעַם דָּגִים, טַעַם חֲגָבִים, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַבְּאֵר הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: בְּאֵר שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בָּהּ טַעַם דְּבַשׁ, טַעַם חָלָב, טַעַם יַיִן חָדָשׁ, טַעַם יַיִן יָשָׁן, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. {{הע-שמאל|דורש גזירה שווה 'הטובה' – 'הארץ הטובה' ([[דברים ד כא]]), וראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טז#פסוק ל|לעיל טז ל]].}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּטוֹבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהֻנָּה וּלְוִיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. '''"אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן הַהוּא שֶׁלְּמִצְרַיִם. }} </small> ===פסוק י=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' פפיס אינו מחשיב את שירת הים כהודאה, כי אין בה המטבע "ברוך ה'".}}'''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"''' – אָמַר רַבִּי פַּפְּיָס: גְּנַאי לְמֹשֶׁה וּלְסִיעָתוֹ, שֶׁהֲרֵי שִׁשִּׁים רִבּוֹא הוֹצִיא הַמָּקוֹם מִמִּצְרַיִם, וְלֹא הָיָה </small>מֵהֶן אֶחָד שֶׁפָּתַח וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם, עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"'''. {{הע-שמאל|דורש את הכפילות 'מיד מצרים ומיד פרעה'. פרעה מתואר כסוג של ע"ז, הטוען כנגד הקב"ה.}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִיַּד פַּרְעֹה"'''? שֶׁנִּקְרָא "הַתַּנִּין הַגָּדוֹל", שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנְנִי אֵלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּין הַגָּדוֹל" {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}. '''"אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן שֶׁלְּפַרְעֹה. }} <small> </small> ===פסוק יא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] בתחילת הדרשה מגונה יתרו, שעד עכשיו לא האמין בקב"ה. בהמשך מתואר יתרו כמומחה לדתות, ודוקא מפני שעבד לכל ע"ז בעולם חשובה ההתגיירות שלו, כסימן "אובייקטיבי" לעליונות היהדות. מכאן שהגרים שהיו עובדי ע"ז חשובים לאמונה היהודית במיוחד. בסוף הדרשה מובאים דברי רחב ונעמן, העולים, לפי הדרשה, על דברי הגירות של יתרו: רחב שיירה מקום לאלים נוספים על יד הקב"ה, ונעמן לא כינה אותו "אלוהי השמים", אבל שניהם הודו בו יותר מיתרו.}}'''"עַתָּה יָדַעְתִּי"''' – עַד עַכְשָׁיו לֹא הוֹדָה בַּדָּבָר! '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, עַכְשָׁיו הוֹצִיא הַמָּקוֹם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''! דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הִנִּיחַ יִתְרוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ; עַכְשָׁיו הוֹדָה בַּדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֱלֹהִים' – "הָאֱלֹהִים", 'כָּל הָאֱלֹהִים' – '''"מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. נַעֲמָן הוֹדָה בַּדָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים ב|ה|טו}}. וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה שִׁיְּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" {{ממ|יהושע|ב|יא}}. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}'''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"''' – מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר! שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחִשְּׁבוּ הַמִּצְרִים לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – בָּהּ דָּנָן הַמָּקוֹם, '''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"'''. }} </small> ===פסוק יב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב סוף א.]] יתרו עבד ע"ז בכל הדרכים האסורות על ישראל; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו;]] הדרשה מציגה את הבעייתיות של גיור עובדי ע"ז, בניגוד לאמור לעיל על 'מכל האלוהים'; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ג#יד|תוספתא ב"מ ג יד.]]}}</small>'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁעוֹמֵד מְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּכָל יוֹם, עַכְשָׁיו יָבִיא עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים? '''"וַיָּבֹא אַהֲרֹן"''' – מֹשֶׁה לְהֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה יָצָא לִקְרָאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|יח|ז}}! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! {{הע-שמאל|בסיפור לא מופיע משה רבנו כהצדקה למעשיו של רבן גמליאל, אלא רק אברהם והקב"ה, שהשימוש שלהם מפורש בכתוב. והשוו [[נדרים ט א]], גם שם פותח ר' אליעזר בכבוד אביו, חכמים מתנגדים, ור' צדוק פותח בכבוד הקב"ה.}}דָּבָר זֶה דָּרַשׁ רַבִּי צָדוֹק כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ. אָמְרוּ: בַּדִּין שֶׁאָנוּ מְסֻבִּין, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמְּשֵׁנוּ? אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעָמַד וְשִׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: וְאֵיזֶה הוּא? אָמַר לָהֶם: אַבְרָהָם {{ב|בַּפִּנָּה|הגדול, או: אבינו}} גְּדוֹל הַדּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם" {{ממ|בראשית|יח|ח}}! <small>{{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע"ז.}}וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה! אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם וּמֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: הֵיזֶה? אָמַר לָהֶן: אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנּוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד צְרָכָיו וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר: "נוֹתֵן לַבְּהֵמָה לַחְמָהּ" {{ממ|תהלים|קמז|ט}}. וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לְפָנָיו; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה. }} </small> ===פסוק יג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דרשה בשיטת ר' אלעזר בן ערך (לעיל ב א), שהביקור של יתרו היה לאחר מתן תורה: הלוחות השניים ניתנו ביום הכיפורים, ולמחרת ישב משה לשפוט את העם, על פי התורה שניתנה.}}'''"וַיְהִי מִמָּחֳרָת"''' – מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. '''"וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם"''' – כְּמִנְהָגוֹ. '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''' – וְכִי מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְדָן אֶת יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא אֵין הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין אֶלָּא עַד זְמַן סְעוּדָה! {{הע-שמאל|הדין מעצב את המציאות, ולכן הדיין הוא שותף של הקב"ה. דורש ערב ובקר. לפי הדרשה לפס' יד, התרעם יתרו על שמשה לא שיתף אחרים בדיונים, אלא נהג כשופט יחיד. לפי דרשה זו אין יתרו חושש לעייפות של משה אלא לגאווה שהוא מפגין כשופט יחיד. וראו גם בדרשה לפס' טו.}}אֶלָּא כָּל הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שֻׁתָּף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית! נֶאֱמַר כָּאן '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר" {{ממ|בראשית|א|ה}}! }} </small> ===פסוק יד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]}}'''"וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם"''', אָמַר לוֹ: כְּמֶלֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב וַעֲבָדָיו עוֹמְדִין – כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל! '''"מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ"'''? }} </small> ===פסוק טו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יהודה שואל על הגאווה הנראית לכאורה מהביטוי 'יבוא אלי העם לדרוש', ורבן גמליאל עונה, שמשה סיים במילים 'לדרוש אלוהים', ותלה את הגדולה בקב"ה.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"''', דָּבָר זֶה שָׁאַל יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה רָאָה מֹשֶׁה לוֹמַר כָּךְ '''"כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"'''? אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, מַה יֹּאמַר? ''' 'כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ' '''? כְּשֶׁאָמַר ''' 'אֱלֹהִים' ''' - יָפֶה אָמַר! }} </small> ===פסוק טז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורש 'דבר' – חפץ שעלול להיטמא או להיטהר. רעהו - כרעהו.}}'''"כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי"''' – בֵּין טוּמְאָה לְטָהֳרָה. '''"וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ"''' – זֶה דִּין שֶׁאֵין בּוֹ פְּשָׁרָה; '''"וּבֵין רֵעֵהוּ"''' – זֶה דִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּשָׁרָה, וְנִפְטָרִין וְהוֹלְכִין כְּרֵעִים. {{הע-שמאל|חוקים הם לדעת ר' יהושע הוראות הנתונות בתורה שבכתב ונדרשים ממנה ישירות. לדעת ר' אלעזר אלו איסורי עריות, שהם חוקי הגויים שמהם יש להתרחק. שניהם מסכימים לזיהוי של תורות עם הוראות ומצוות עשה; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק כה|לעיל טו כה:]] ר' אלעזר לשיטתו שם, אבל דעת ר' יהושע השתנתה.}}'''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ הוֹרָאוֹת; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. }} </small> ===פסוק יז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין זכותו של יתרו השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי במדבר סוף סח,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|שם סוף קיד.]]}}'''"וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה"''' – חָבִיב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁנִּתַּן לוֹ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ, זֶה מִנּוּי זְקֵנִים. וַהֲלֹא מִנּוּי זְקֵנִים הָיָה דָּבָר הָגוּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִפְּנֵי מָה לֹא צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה תְּחִלָּה? אֶלָּא כְּדֵי לִיתֵּן גְּדֻלָּה לְיִתְרוֹ בְּעֵינֵי מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; לְוֹמַר: גָּדוֹל הָיָה יִתְרוֹ, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו. אַף יִתְרוֹ לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁאִם יַסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו; שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים". }} </small> ===פסוק יח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש את הביטוי 'נבול תיבול' מלשון דברי נבלה ושנאה שמשה מעורר על עצמו; ר' אלעזר מפרש כדימוי לצמח שעליו ופירותיו נובלים ומתים.}}'''"נָבֹל תִּבֹּל"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יְחַלְּלוּ אוֹתְךָ וִיקַנְטְרוּ אוֹתְךָ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: יְנַבְּלוּ אוֹתְךָ וִינַשְּׁרוּ אוֹתְךָ, כִּתְאֵנָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ נוֹשְׁרִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה" {{ממ|ישעיה|לד|ד}}. {{הע-שמאל|ר' אלעזר דורש גם את 'גם העם הזה' בנפרד מ'גם אתה', וכך מוסיף את נדב ואביהו לרשימת המנהיגים של ישראל.}} '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְגַם"''' – זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא. {{הע-שמאל|קורה לחה שעדיין לא יובשה כבדה מקורה יבשה. העם הוא עדיין לח ואינו במצבו הסופי הראוי למלאכה, ולכן צריך שיתוף פעולה של כמה אנשים.}}'''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר"'''; אָמַר לוֹ: הִסְתַּכֵּל בְּקוֹרָה זוֹ, כְּשֶׁהִיא לַחָה – כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין תַּחְתֶּיהָ אֶחָד אֶחָד – אֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה – יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ"'''. }} </small> ===פסוק יט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יתרו משאיר למשה פתח להתיעץ לא רק אתו אלא גם עם הקב"ה; וראו [[דברים א ט]], שם מייחס משה את העצה לעצמו.}}'''"עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ"''' – אִם תִּשְׁמָעֵנִי, יִיטַב לָךְ. '''"אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקִים עִמָּךְ"''', אִם מוֹדֶה לָךְ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקִים"''', הֱיֵה לָהֶם כִּכְלִי מָלֵא דִּבְּרוֹת. '''"וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקִים"''' – דְּבָרִים שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ, תָּבוֹא תַּרְצֶה לָעָם. }} </small> ===פסוק כ=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לעניין החוקים והתורות – ראו לעיל פס' טז. בהמשך, ר' יהושע דורש דרך לעומת מעשה: לימוד תורה ומעשים טובים. ר' אלעזר, כדרכו, מפרט מעשי גמילות חסדים לכל מילה בפסוק, ומדגיש את הפעולות לפנים משורת הדין.}}'''"וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ {{ב|גְּזֵרוֹת|הכתוב}}, '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ {{ב|הוֹרָאוֹת|חכמים}}; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת" {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ"''' – זוֹ גְּזֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ" {{ממ|דברים|ה|ל}}. '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה מַעֲשֶׂה הַטּוֹב; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם"''' – שֶׁתּוֹדִיעַ לָהֶם בֵּית חַיֵּיהֶם, '''"אֶת הַדֶּרֶךְ"''' – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, '''"יֵלְכוּ"''' – זֶה בִּקּוּר חוֹלִים, '''"בָּהּ"''' – זוֹ קְבוּרַת מֵתִים, '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה"''' – זֶה הַדִּין, '''"אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. }} </small> ===פסוק כא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לדעת ר' יהושע מיני השופטים והשרים הוא בנבואה, ולא כעולה מהפשט ע"י משה עצמו; לדברי ר' אלעזר המינוי הוא כמראה למשה עצמו; כלומר ככל שאדם דומה יותר למשה כך הוא מתאים יותר להנהגה. בפירוט התכונות של המנהיגים מעדיף ר' אלעזר, כמו בדרשה הקודמת, את ההנהגה החסידית – של הפשרה ושל ר' חנינא בן דוסא – על פני עשיית הדין מתוך יראה מהקב"ה.}}</small>'''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – אַתָּה תֶּחֱזֶה לָהֶם, מִנְּבוּאָה. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ עֲשִׁירִים בַּעֲלֵי מָמוֹן. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁיְּרֵאִים מִן הַמָּקוֹם בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין לְקַבֵּל מָמוֹן; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – תֶּחֱזֶה לָהֶם בְּאַסְפַּקְלַרְיָא, כְּמַחֲזִית זוֹ שֶׁהַמְּלָכִים חוֹזִים בָּהּ. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים פְּשָׁרָה בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וַחֲבֵירָיו. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין מָמוֹן עַצְמָן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מָמוֹן עַצְמָן הֵן שׂוֹנְאִין, מָמוֹן אֲחֵרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! {{הע-שמאל|חישוב מספר השרים מעלה שהם היו רבים מאד.}}'''"וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים"''' – שֵׁשׁ מֵאוֹת; '''"שָׂרֵי מֵאוֹת"''' – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים; '''"שָׂרֵי חֲמִשִּׁים"''' – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; '''"שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת"''' – שֵׁשֶׁת רִיבּוֹא. נִמְצְאוּ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת! }} <small> </small> ===פסוק כב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורשים 'בכל עת', שהשרים אינם עסוקים במלאכה. ר' אלעזר מדגיש שהם עוסקים בתורה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן יִהְיוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן '''וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה''' יְהוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. {{הע-שמאל|החלוקה בין ערכאות השיפוט אינה לפי זהות הנשפטים אלא לפי השאלות המשפטיות.}}'''"וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדוֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ"''' – דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה" (לְקַמָּן פָּסוּק כו), הָא אֵין 'דָּבָר גָּדוֹל' אָמוּר אֶלָּא בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים; דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. }} </small> ===פסוק כג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] שוב, כמו בדרשה לעיל על פס' יט, מדגישה הדרשה שיתרו מסייג את דבריו ותולה אותם בהסכמת הקב"ה. וראו לקמן בדרשה על פס' כד, שזו שיטת ר' אלעזר. "כל העם הזה" - ראו לעיל פס' יח}}'''"אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים"''' – אָמַר לוֹ: צֵא וְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה; אִם מוֹדֶה לְךָ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"''' – אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|בשלב הראשון המפסיד בדין כועס וחש פגוע, אבל עם הזמן הוא מודה ומשלים עם פסק הדין. הדין עושה שלום בכל הסביבה ושולט גם על בעלי חיים – נראה שהכוונה היא בעיקר לבעלי חיים מבוייתים, שמעמדם נקבע על ידו. הדרשן ממשיך ומפליג בשבח המשפט, שאם הוא מתקיים לאמיתו נמנעת אנרכיה, היו מחז"ל שהעניקו אפילו למלכות רומי צד חיובי, ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ב|אבות ג ב.]]}} '''"עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם"''', רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: הַדָּן אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, נִרְאֶה כְּמַטִּיל קִנְאָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת - וְאֵינוֹ אֶלָּא נוֹתֵן שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן! שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ... אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" {{ממ|זכריה|ח|טז}}. אֵין לִי אֶלָּא {{ב|נוֹטֵל מָמוֹן|מי שזכה בדין}}, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלוֹם. מִנַּיִן שֶׁאַף הַמִּתְחַיֵּב מָמוֹן, שֶׁגַּם הוּא סוֹפוֹ שָׁלוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"'''! אֵין לִי אֶלָּא לְבַעֲלֵי דִּינִין, וּמִנַּיִן אַף לְכָל יִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט" {{ממ|תהלים|עב|ב}}. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? "יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם"! אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי אָדָם בִּלְבַד, מִנַּיִן שֶׁהַמִּשְׁפָּט שָׁלוֹם אַף לִבְהֵמוֹת וּלְחַיּוֹת וּלְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ... וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו", מַה כְּת' אַחֲרָיו? "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ... לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'" {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יא|ד|ט}}. "דֵּעָה" – זוֹ הִיא הַמִּשְׁפָּט! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר לְשַׁלּוּם: "הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָּאֶרֶז? אָבִיךָ, הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב; הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם ה'" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כב|טו|טז}}. גָּדוֹל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁכָּל הַשּׂוֹנְאוֹ אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ" {{ממ|איוב|לד|יז}}. וְאֵין חֲבִישָׁה אֶלָּא רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם" {{ממ|תהלים|קמז|ג}}! }} </small> ===פסוק כד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש לפי פשט, ואילו ר' אלעזר טוען שמשה לא עשה כדברי יתרו אלא לאחר שהורה לו כך הקב"ה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חוֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ<small> חָמִיו; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם! }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]] [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|וספרי במדבר צב]]}}'''"וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל"''' – מִנָּה עֲלֵיהֶן דַּיָּנִין. וְצִוָּה אֶת הַדַּיָּנִין שֶׁיִּהְיוּ סוֹבְלִין טֹרַח הַצִּבּוּר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם" {{ממ|דברים|א|טז}}. וְצִוָּה אֶת הָעָם שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין כָּבוֹד בַּדַּיָּנִין, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" {{ממ|דברים|א|יח}}. }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מקבילה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יז|בספרי דברים יז.]] ביקורת על הגאווה של משה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה"''', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה, אַתָּה דָּן אֶת הַקּוֹשְׁיוֹת? הֲרֵי בְּנוֹת צְלָפְחָד בָּאִין לִשְׁאֹל, בְּדִין שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רַבָּן מְשִׁיבִין עָלָיו - וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב! אֶלָּא "וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'" {{ממ|במדבר|כז|ה}}! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] כאן, וכן [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|בספרי זוטא י ל]] מתפרש הביטוי "העם" שבספר שופטים כריבוי: עם רב, ואילו במכילתא הוא מתפרש ככינוי לחכמים.}}'''"וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שִׁלְּחוֹ בִּכְבוֹד שֶׁלְּעוֹלָם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: נָתַן לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת. אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי; שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר לָהֶם הֱוֵי יוֹדֵעַ מָה אָמְרוּ לוֹ: "אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ" {{ממ|במדבר|י|לא}}. אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה, עֵצָה יָפָה, וְהַמָּקוֹם הוֹדָה לִדְבָרֶיךָ, אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ! אָמַר לָהֶן: כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ? מַה יַּעֲשֶׂה נֵר בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה? אַתָּה חַמָּה וְאַהֲרֹן לְבָנָה! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי, שֶׁאֲבִיאֵם תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם. יָכוֹל שֶׁהָלַךְ וְלֹא חָזַר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים, אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד, וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם" {{ממ|שופטים|א|טז}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עִמָּהֶן עַם רָב. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|ספרי זוטא י ל.]] יתרו אחראי להחזרת החובות ולשמירת הפקדונות.}}דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר לְאַרְצוֹ? אֶלָּא כָּךְ הָיָה יִתְרוֹ מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלִי פִּקְדוֹנוֹת, שֶׁאֲנִי הָיִיתִי הַנֶּאֱמָן שֶׁבָּעִיר; וְאִם אֲנִי מַנִּיחָן וְהוֹלֵךְ לִי, הֵן אוֹמְרִין: בָּרַח לוֹ יִתְרוֹ וְלָקַח כָּל פִּקְדוֹנוֹתֵינוּ וְנָתַן לַחֲתָנוֹ; נִמְצֵאתִי מוֹצִיא שֵׁם רָע עָלַי וְעָלֶיךָ; אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמַחֲזִיר אֶת כֻּלָּן. דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר? אֶלָּא הָיָה מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: הַשָּׁנָה הַזֹּאת – שְׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה, וַאֲנִי לָוִיתִי וּפִרְנַסְתִּי אֶת הָעֲנִיִּים; וְאִם אֵין אֲנִי הוֹלֵךְ וּפוֹרֵעַ אֶת הַחוֹבוֹת – נִמְצֵאתִי מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּפוֹרְעָן! וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה" {{ממ|שמות|ט|לא}}; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקוּ הַחִטִּים אֶלָּא הַשְּׂעוֹרִים, אִם אֵין שְׂעוֹרִים – הַחִטִּים מִתְיַקְּרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|וספרי במדבר עח]] יעבץ ורכב הם כינויים נוספים ליתרו, בנוסף למנויים לעיל פס' א; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי במדבר עח.]]}}הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶן אֵצֶל יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ שִׁמְעָתִים תִּרְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כָּךְ בָּנָיו חִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאַחֲרָיו; שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה: "הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן, וָאֶתֵּן לִפְנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִיעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן" {{ממ|ירמיה|לה|ה}}. אָמַר לָהֶם יִרְמְיָה: הַמָּקוֹם אָמַר לִי שֶׁתִּשְׁתּוּ יָיִן! אָמְרוּ לוֹ: אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן כָּל יָמִים שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב; וַאֲדַיִן הָיָה שֶׁלֹּא חָרֵב, אֶלָּא אָמַר לָנוּ: תִּהְיוּ מִתְאַבְּלִין עָלָיו, שֶׁסּוֹפוֹ לֵיחָרֵב! וְאָמַר לָנוּ: אַל תָּסוּכוּ וְאַל תְּסַפְּרוּ וְאַל תֵּשְׁבוּ בְּבָתִּים, "וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ" (שם פס' י). {{הע-שמאל|המילים "תרעתים", "שמעתים" וכו' הם כינויים לתלמידי חכמים ואינם שמות משפחה.}}לְכָךְ נִקְרְאוּ "תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים": תִּרְעָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לְגַלֵּחַ. שׂוּכָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לָסוּךְ. שִׁמְעָתִים – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם. דָּבָר אַחֵר: "תִּרְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. דָּבָר אַחֵר – שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִין בְּבַקָּשָׁתָן וְנַעֲנִין. "שִׁמְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיְתָה תְּפִלָּתָן נִשְׁמַעַת. "שׂוּכָתִים" – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּסֻכּוֹת. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין עַל יִשְׂרָאֵל וּמְגִנִּין עֲלֵיהֶן. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר: קָרְבַּן {{ב|בֵּית שׁוֹתֵי מַיִם|שמעתים}} הַיּוֹם! יָצְאָה בַּת קוֹל מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְאָמְרָה לָהֶן: מִי שֶׁקִּבֵּל קָרְבַּן אֲבוֹתֵיכֶם בַּמִּדְבָּר הוּא יְקַבֵּל קָרְבַּנְכֶם בְּשָׁעָה זוֹ! {{הע-שמאל|בני רכב הם הקינים (דברי הימים), והקינים הם בני חותן משה (שופטים). מכאן שרכב הוא יתרו.}}וּמִי הֵן אֵלּוּ? "הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}! וְאוֹמֵר "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים" {{ממ|שופטים|א|טז}}, הֱוֵי אוֹמֵר: בֵּית רֵכָב הֵמָּה מִיִּתְרוֹ. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה הָיָה צִדְקָן שֶׁלִּבְנֵי יִתְרוֹ, שֶׁהֲרֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב שָׁמַע מִפִּי הַנָּבִיא שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לֵיחָרֵב, וְעָמַד וְגָזַר עַל בָּנָיו שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת: שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ יַיִן, וְשֶׁלֹּא יִבְנוּ בָּתִּים, וְשֶׁלֹּא יִטְּעוּ כְּרָמִים. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם, וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם, לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|לה|ו|ז}}. {{הע-שמאל|עובדי האדמה מצטיירים כמועדים לחטוא. הדרשה אינה מונה את יצחק, שהיה גם הוא עובד אדמה. מבין ארבעת המנויים כאן רק נח ולוט שתו יין והשתכרו.}}וּמִנַּיִן לָמַד שֶׁפְּרִישׁוּת הַיַּיִן מַאֲרֶכֶת יָמִים? שֶׁהֲרֵי אַרְבָּעָה הָיוּ לוֹהֲטִין אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצְאוּ כָּרָאוּי: קַיִן וְנֹחַ וְלוֹט וְעֻזִּיָּהוּ. קַיִן – "וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ד|ב}}. נֹחַ – "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ט|כ}}. וְלוֹט – "וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה" {{ממ|בראשית|יג|י}}. עֻזִּיָּהוּ – "כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה" {{ממ|דברי הימים ב|כו|י}}. {{הע-שמאל|ברית בני רכב היא נצחית ואינה תלויה בדבר, אבל היא נכרתה לאחר שבני רכב הוכיחו את דבקותם במצוות אביהם, ולא היו זקוקים לתנאי כלשהו. ר' שמעון מזכיר שהברית הבטיחה להם את התורה ולא את הכהונה, התלויה בקיום המקדש. ר' חנינא בן גמליאל ממקם את ביקור יתרו בשנה השניה ליציאת מצרים, כשמינה משה את ראשי השבטים. והשוו לעיל פסוק יג, וראו [[במדבר י ל]] ואילך, שיציאת יתרו וחזרתו לארצו התרחשו בשנה השניה.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַבְּרִית שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנֵי יִתְרוֹ יָתֵר מִן הַבְּרִית שֶׁכָּרַת לִבְנֵי דָּוִד, שֶׁהַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם דָּוִד אֵינוֹ כָּרוּת, אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם – גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ" {{ממ|תהלים|קלב|יב}}. אֲבָל הַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב – לֹא נִכְרַת עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים" {{ממ|ירמיה|לה|יט}}! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא כְּבָר נִפְסְקָה כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם "לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב"? אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ מִמֶּנּוּ יוֹשְׁבֵי סַנְהֶדְרִין לְעוֹלָם! מָה אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה {{ב|אַכְסַלְטַיָּנוֹת|Vexillatio יחידת פרשים נושאת דגל}} עַל יִשְׂרָאֵל; וְאֵימָתַי הֶעֱמִידָן? בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם" {{ממ|במדבר|ב|ב}}! }} 8tmavn5v5ucjwikqea054pd7iqaefmh 106 1712231 3016963 3016914 2026-05-19T15:22:08Z Michaelkimmel2 44530 3016963 wikitext text/x-wiki ==פרק יט== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה א|מכילתא בחודש א.]] המנייה של החדשים והשנים היא למאורעות גדולים ומשפיעים. בתחילת הדרשה מדובר על מאורעות חיוביים ובסופה על מאורעות שליליים.}}<small>'''"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מוֹנִים לַחֳדָשִׁים לִיצִיאָתָן מִמִּצְרָיִם. אֵין לִי אֶלָּא לַחֳדָשִׁים; לַשָּׁנִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶה </small>בְּמִדְבַּר סִינַי... בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית" {{ממ|במדבר|א|א}}. אֵין לִי אֶלָּא בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק; שֶׁלֹּא בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן... בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים" {{ממ|במדבר|לג|לח}}. אֵין לִי אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ; מִשֶּׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים א|ו|א}}. {{הע-שמאל|ביאור הדרשה דלקמן על [[שיר השירים א ח]]. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שה|ספרי דברים שה]], הסיפור על ריב"ז; דורש 'לא תדעי' – לא רציתם, כלומר לא קיימתם את המצווה. הדרשה עוברת לקינה על החורבן ועל השעבוד לגויים.}} כֵּיוָן שֶׁנִּבְנָה הַמִּקְדָּשׁ – הִתְחִילוּ מוֹנִים לִשְׁנֵי מְלָכִים וּלְבִנְיַן בָּתִים; שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִים" {{ממ|מלכים א|ט|י}}, וְאוֹמֵר: "וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ" {{ממ|ישעיה|לו|א}}. לֹא זָכוּ לִמְנוֹת לְבִנְיָנוֹ – וּמָנוּ לְחֻרְבָּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ" {{ממ|יחזקאל|מ|א}}. לֹא זָכוּ לִמְנוֹת לְעַצְמָן – וּמָנוּ לְמַלְכֻיּוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר" {{ממ|דניאל|ב|א}}, וְאוֹמֵר: "בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ" {{ממ|חגי|א|א}}, וְאוֹמֵר: "אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ" {{ממ|שיר השירים|א|ח}}. וְאוֹמֵר: "יַעַן וּבְיַעַן" {{ממ|ויקרא|כו|מג}}; אֵין "יַעַן וּבְיַעַן" אֶלָּא עַיִן בְּעַיִן, מִדָּה בְּמִדָּה! שֶׁנֶּאֱמַר: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ... וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ" {{ממ|דברים|כח|מח}}. '''"בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי"''', מְלַמֵּד שֶׁהוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ! נֶאֱמַר כָּאן "בַּיּוֹם הַזֶּה", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה" {{ממ|שמות|יב|ב}}. מָה 'הַזֶּה' הָאָמוּר לְהַלָּן – רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אַף 'הַזֶּה' הָאָמוּר כָּאן – רֹאשׁ חֹדֶשׁ! {{הע-שמאל|ר' יוסי טוען שעיקר התשובה היה עוד במצרים. ר' יהודה בן לקיש טוען שהתשובה של ישראל לא היתה עמוקה, ולמרות זאת נגאלו בזכות אבות.}} רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוּרְמַסְקִית אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים" {{ממ|שמות|ב|כה}}; רָאָה בָּהֶם שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְהֵן לֹא רָאוּ זֶה אֶת זֶה, "וַיֵּדַע אֱלֹקִים" – יָדַע בָּהֶם שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְהֵם לֹא יָדְעוּ זֶה אֶת זֶה. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – שֶׁעֲתִידִין לְהַכְעִיס, "וַיֵּדַע אֱלֹקִים" – שֶׁעֲתִידִין לְנָאֵץ. {{הע-שמאל|התורה ניתנה באור היום ואינה מסתורית. סוף הדרשה הוא תקציר של הדרשה המוכרת [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמג|מספרי דברים שמג,]] על הטענות של הגויים שלא היתה להם הזדמנות לקבל את התורה.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ, לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי" {{ממ|ישעיה|מה|יט}}. כְּשֶׁנָּתַתִּי תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, לֹא נְתַתִּיהָ לֹא בַּסֵּתֶר וְלֹא בְּאֶרֶץ חֹשֶׁךְ! "לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב" - שֶׁלָּכֶם הוּא. "תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי" - לֹא עֲשִׂיתִיהָ {{ב|הַפּוֹתֵיקֵי|משכנתא, ערבון על חוב}} אֶלָּא נָתַתִּי מַתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ. "אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק" (שם) – דּוֹבֵר אֲנִי צִדְקָתָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. "מַגִּיד מֵישָׁרִים" (שם) – מַגִּיד אֲנִי שֶׁעָשׂוּ לְפָנַי מֵאַהֲבָה! "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי" {{ממ|תהלים|קמז|כ}}, מַה יַּעֲשׂוּ<small> אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וַהֲלֹא לֹא לָמְדוּ תּוֹרָה! "וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם" (שם) – שֶׁבַע מִצְוֹת נָתַתִּי לָהֶם, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהֶן! }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי"''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר מְפֹרָשׁ בַּמַּסָּעוֹת נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים וַחֲנִיָּתָן בְּמִדְבַּר סִינַי! {{הע-שמאל|דרשה בגנות ישראל, שהמשיכו להתלונן על המסע במדבר. והשוו מכילתא דר"י כאן, שקובעת ההפך, שנסיעתם מרפידים והגעתם להר סיני היו בתשובה - וראו שם "דבר אחר", שאמנם התשובה היתה "לשעה קלה".}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי"'''? אֶלָּא מַקִּישׁ נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים לַחֲנִיָּתָן בְּמִדְבַּר סִינַי; מַה נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים – בְּנֵי מַסָּה וּבְנֵי מְרִיבָה, "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" {{ממ|שמות|יז|ז}}, אַף חֲנִיָּתָן בְּמִדְבַּר סִינַי – בְּנֵי מַסָּה וּבְנֵי מְרִיבָה, "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן". לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה הוּא כּוֹחָהּ שֶׁלַּתְּשׁוּבָה, שֶׁבְּשָׁעָה קַלָּה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה – מִיָּד נִתְקַבְּלוּ! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה א|מכילתא בחודש א.]] התורה ניתנה לכל האנושות.}}'''"וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר"''' {{ב|בְּדִמּוֹסְיוֹן שֶׁלָּעוֹלָם|בשטח הפקר בינלאומי}}, מַגִּיד שֶׁבְּדִמּוֹסְיוֹן שֶׁלָּעוֹלָם נִתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. שֶׁאִלּוּ נִתְּנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – הָיוּ בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: שֶׁלָּנוּ הִיא; וְאִלּוּ נִתְּנָה בְּמָקוֹם אַחֵר, הָיוּ בְּנֵי אוֹתוֹ מָקוֹם אוֹמְרִין: שֶׁלָּנוּ הִיא. לְפִיכָךְ נִתְּנָה לָהֶם בְּדִמּוֹסְיוֹן שֶׁלָּעוֹלָם, כָּל הָרוֹצֶה לִיּטֹל – יָבוֹא וְיִטֹּל. {{הע-שמאל|בדרך כלל היו חולקים זה על זה, אבל הפעם הסכימו כולם אלו עם אלו והיתה אחדות ביניהם, שהיא תנאי לקבלת התורה.}}'''"וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"''', לְהַלָּן "וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", "וַיַּחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – נוֹסְעִים בְּמַחֲלֹקֶת וְחוֹנִים בְּמַחֲלֹקֶת; וְכָאן הוּא אוֹמֵר '''"וַיִּחַן שָׁם"''' – חֲנִיָּה אַחַת נָתַן בְּלִבָּם, כְּדֵי שֶׁיֹּאהֲבוּ זֶה אֶת זֶה וִיקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיִּחַן שָׁם"''' – אָמַר לָהֶם: שְׁהוּת הַרְבֵּה אַתֶּם שׁוֹהִין שָׁם! וְכֵן מָצִינוּ בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁשָּׁהוּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ חָסֵר עֲשֶׂרֶת יָמִים. '''"וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"''' – אָמַר לָהֶם: אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם נוֹסְעִים מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם וּמִדָּרוֹם לַצָּפוֹן, לְעוֹלָם תִּהְיוּ הוֹפְכִים פָּנִים לַמִּזְרָח! וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּשְּׁכִינָה: "וְהִזָּה בְאֶצְבָּעוֹ עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה" {{ממ|ויקרא|טז|יד}}, לִימֵּד שֶׁפְּנֵי שְׁכִינָה לַמִּזְרָח! }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה ממשיכה בחישוב הימים בחודש סיוון כדי להראות שמתן תורה היה בו' סיוון. היא מיישבת את ספור הר סיני שבפרק יט-כ עם זה שבפרק כד, שם משה אינו עולה להר לבדו אלא בלוויית 70 זקנים וכוהנים, ובעקבות הזמנה של הקב"ה. בניגוד [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|למכילתא בחדש ב,]] כאן אין הפרדה מגדרית בין בית יעקב לבני ישראל, אלא מציגים התפתחות מיעקב לישראל.}}'''"וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים"''' – זֶה הַיּוֹם הַשֵּׁנִי. יָכוֹל עָלָה שֶׁלֹּא עַל פִּי גְּבוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה'" {{ממ|שמות|כד|א}}, וְאוֹמֵר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה" {{ממ|שמות|כד|יב}}, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא עָלָה אֶלָּא עַל פִּי גְּבוּרָה. וּמִנַּיִן אַף אַחַר קְרִיאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר"'''. וּמִנַּיִן אַף בְּ"מֹשֶׁה מֹשֶׁה"? נֶאֶמְרָה כָּאן קְרִיאָה וְנֶאֶמְרָה קְרִיאָה בַּסְּנֶה; מַה לְּהַלָּן בְּ"מֹשֶׁה מֹשֶׁה", אַף כָּאן בְּ"מֹשֶׁה מֹשֶׁה". מַה לְּהַלָּן, מֹשֶׁה אוֹמֵר "הִנֵּנִי", אַף כָּאן, מֹשֶׁה אוֹמֵר "הִנֵּנִי". '''"כֹּה"''' – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, '''"כֹּה"''' – כָּעִנְיָן הַזֶּה, '''"כֹּה"''' – כַּסֵּדֶר הַזֶּה, '''"כֹּה"''' – כַּפְּסִיקוֹת הַלָּלוּ, '''"כֹּה"''' – כַּפָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ. '''"כֹּה"''' – לֹא לִפְחוֹת וְלֹא לְהוֹסִיף. '''"כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב"''' – הַכֹּל בִּזְכוּת יַעֲקֹב, '''"וְתַגֵּד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – הַכֹּל בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר: '''"כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב"''' – יַעֲקֹב נִקְרָא שְׁמוֹ מִתְּחִלָּה, עַכְשָׁו זָכָה לִטּוֹל שֵׁם הַגָּדוֹל יִשְׂרָאֵל, "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים" {{ממ|בראשית|לב|כט}}. }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב.]] הדרשן מניח שהתנסות אישית וודאית יותר מהמסורת הלאומית, בניגוד לדעת ר' יהודה הלוי [[ספר הכוזרי מאמר ראשון (אבן תיבון)#כה|בכוזרי א כה.]]}}'''"אַתֶּם רְאִיתֶם"''' - וְלֹא מִפִּי עֵדִים, וְלֹא מִפִּי כְּתָב, וְלֹא מִפִּי מָסֹרֶת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם. '''"אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם"''' - אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְרַיִם </small>עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכֵי דָּמִים, לֹא נִפְרַעְתִּי מֵהֶם אֶלָּא בִּשְׁבִילְכֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ... וַיַּמְרוּ בִי... וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי" {{ממ|יחזקאל|כ|ז}} {{הע-שמאל|הדרשה על הנשר הנמנע מלהבעית את בניו – ראו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיד|ספרי דברים שיד.]] משל הנשר ובניו בדרשת "דבר אחר" מתאר את הנכונות של מלאך ה' לספוג את החיצים שנורו על ישראל, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|מכילתא ויהי ד.]]}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ" {{ממ|דברים|לב|יא}}. דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר לִהְיוֹת מְסוֹפֵף עַל בָּנָיו בִּכְנָפָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִתְבַּעֲתִין. כָּךְ כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, לֹא נִגְלָה עֲלֵיהֶם מֵרוּחַ אַחַת אֶלָּא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת; שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" {{ממ|דברים|לג|ב}}. אֵיזוֹ הִיא רוּחַ רְבִיעִית? "אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא" {{ממ|חבקוק|ג|ג}}. <small>דָּבָר אַחֵר: '''"עַל''' כַּנְפֵי נְשָׁרִים" - דֶּרֶךְ עוֹף לִהְיוֹת מַנִּיחַ בָּנָיו בֵּין בִּרְכָּיו, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיָרֵא מִפְּנֵי מִי שֶׁחָזָק מִמֶּנּוּ. אֲבָל נֶשֶׁר, שֶׁאֵין מִתְיָרֵא מִפְּנֵי מִי שֶׁחָזָק מִמֶּנּוּ - מַנִּיחָן עַל כְּתֵפָיו. וְיַנִּיחֵן בֵּין רַגְלָיו? מִתְיָרֵא הוּא מֵאַבְנֵי קֶלַע וּמִן הַחִצִּים שֶׁבְּנֵי אָדָם מְזָרְקִין בּוֹ, לְפִיכָךְ עוֹשֶׂה עַצְמוֹ מְחִיצָה בֵּין בָּנָיו לִבְנֵי אָדָם. כָּךְ עָשָׂה הַמָּקוֹם מַלְאֲכֵי שָׁרֵת - מְחִיצָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לְמִצְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים... וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם" {{ממ|שמות|יד|יט}}. '''"וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים"''' - רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה יוֹם הַר סִינַי! '''"וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי"''' - זֶה בֵּית הָעוֹלָמִים. דָּבָר אַחֵר: מַה נֶּשֶׁר זֶה מַפְרִישׂ בִּכְנָפָיו, וּמַחֲזִירָן לְפִי שָׁעָה - כָּךְ יִשְׂרָאֵל הָיוּ הוֹלְכִין שְׁנֵים עָשָׂר מִיל וְחוֹזְרִין שְׁנֵים עָשָׂר מִיל עַל כָּל דִּיבֵּר וְדִּיבֵּר; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה" {{ממ|יחזקאל|טז|יג}}. {{הע-שמאל|העליה המהירה בעקבות התשובה של ישראל כוללת גם נפילה מהירה לא פחות, המעלה הרהורים על טיב התשובה שעשו ישראל, ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה א|מכילתא בחדש א.]]}} דָּבָר אַחֵר: מַה נֶּשֶׁר זֶה, עוֹלֶה מִמַּטָּה לְמַעְלָה בְּשָׁעָה קְצָרָה - כָּךְ יִשְׂרָאֵל עוֹלִין מִמַּטָּה לְמַעְלָה בְּשָׁעָה קְצָרָה. וּמָה עֲלִיָּיתָן, עָלוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ אֶרֶץ - אַף יְרִידָתָם, יָרְדוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ אֶרֶץ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כַּאֲשֶׁר יֵלֵכוּ אֶפְרוֹשׂ עֲלֵיהֶם רִשְׁתִּי כְּעוֹף הַשָּׁמַיִם אוֹרִידֵם אַיְסִירֵם כְּשֵׁמַע לַעֲדָתָם" {{ממ|הושע|ז|יב}}. }} </small> ===פסוק ה=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''"וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי"''' {{ב|כָּל אֵלֶּה|"כל אשר עשיתי למצרים"}} – לְמַפְרֵעַ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא עָשׂוּ כָּל הַמִּצְוֹת עָשִׂיתִי לָהֶן כָּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ, לִכְשֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְיַעֲשׂוּ כָּל הַמִּצְוֹת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב.]] לעניין 'שמוע תשמעו' ראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק כו|לעיל טו כו.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''"וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי"''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת: הִתְחִיל אָדָם לִשְׁמֹעַ – הַכֹּל נוֹחַ לוֹ. שָׁמַע אָדָם קִמְעָה – מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה; שָׁמַע אָדָם דִּבְרֵי תּוֹרָה – מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ דִּבְרֵי סוֹפְרִים. '''"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי"''' – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זוֹ בְּרִית מִילָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: זוֹ בְּרִית שַׁבָּת! וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זוֹ בְּרִית עֲבוֹדָה זָרָה! '''"וִהְיִיתֶם לִי"''' – מְיֻחָדִין לִי: עֲסִיקִין בְּתוֹרָתִי, עֲסִיקִין בְּמִצְוֹתַי! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי" {{ממ|ויקרא|כ|כו}}; בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם בְּדִילִין מִן הָעַמִּים – אַתֶּם לִי, וְאִם לָאו – הֲרֵי אַתֶּם לִנְבוּכַדְנֶאצַּר הָרָשָׁע וַחֲבֵרָיו! '''"סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים"''', מַה {{ב|סְגֻלָּתוֹ|קמיע}} שֶׁל אָדָם מְרַצָּה עָלָיו – כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְרַצִּין עָלַי; מַה סְגֻלָּתוֹ שֶׁל אָדָם חֲבִיבָה עָלָיו – כָּךְ יִשְׂרָאֵל חֲבִיבִין עָלַי. {{הע-שמאל|לקב"ה יש מערכת יחסים מיוחדת עם ישראל, למרות שהוא אל אוניברסלי. היחסים הטובים באים כי הקב"ה השקיע מאמצים כדי להציל את ישראל. לא בגלל שישראל עבדו אותו!}} מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁנָּפְלוּ לוֹ שָׂדוֹת הַרְבֵּה בִּירֻשָּׁה, וְעָמַד וְקָנָה אַחַת מִשֶּׁלּוֹ וְאוֹתָהּ הָיָה מְחַבֵּב יוֹתֵר מִכֻּלָּן. לָמָּה? שֶׁקְּנִיָּה מִשֶּׁלּוֹ. כָּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – אֵינוֹ מְחַבֵּב אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, וְלָמָּה? שֶׁלְּקָחָם מִמִּצְרַיִם, וּפְדָאָם מִבֵּית עֲבָדִים. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים."''' רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: '''"סְגוּלָּה"''' – שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעֲךָ אֹזֶן. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב.]] כנראה ר' יהושע מדגיש שלמרות הסגולה אין הקב"ה מוותר על שלטונו בכל הארץ; זאת בניגוד לאדם המסתפק בסגולתו בלבד.}}אוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה מִסְתַּגֶּלֶת מֵאַחַר בַּעְלָהּ, וּבֵן מִסְתַּגֵּל מֵאַחֲרֵי אָבִיו – כָּךְ יִשְׂרָאֵל יִסְתַּגְּלוּ מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ"'''. }} </small> ===פסוק ו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב.]] ישראל היו אמורים להתרבות בדרך פנטסטית בלי לפגוע ברמת החיים ובפרנסה, דורש 'קדוש' - קדשים: הכהנים מתפרנסים מהקדשים ואינם צריכים לדאוג לפרנסתם. אבל ההבטחות הללו בוטלו בחטא העגל. כאן נוספה ראיה לאחדות ישראל מסיפור עכן. האחדות מביאה לאחריות של הכלל לחטאי היחיד, ומצדיקה ענישה קולקטיבית.}}'''"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי"''' – מְיֻחָדִין לִי: עֲסִיקִין בְּתוֹרָתִי, עֲסִיקִין בְּמִצְוֹתַי! '''"מַמְלֶכֶת"''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: לֶעָתִיד לָבוֹא אֵין לְךָ כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁאֵין הווִין (הוֹוִין) לוֹ בָּנִים כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ" {{ממ|תהלים|מה|יז}}. יָכוֹל יִהְיוּ בְּנֵי אָדָם עֲנִיִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ"! יָכוֹל שָׂרִים בַּעֲלֵי פְּרַקְמַטְאוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מַמְלֶכֶת"'''; יָכוֹל מְלָכִים בַּעֲלֵי מִלְחָמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כֹּהֲנִים"'''. אוֹ '''כֹּהֲנִים''', יָכוֹל בַּטְלָנִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" {{ממ|שמואל ב|ח|יח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְגוֹי קָדוֹשׁ"'''! מִכָּאן אָמְרוּ: רְאוּיִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים עַד שֶׁלֹּא עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל; וּמִשֶּׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל – נִטַּל מֵהֶן וְנִתַּן לַכֹּהֲנִים. '''"וְגוֹי"''', מְלַמֵּד שֶׁהֵן כְּגוּף אֶחָד וְנֶפֶשׁ אַחַת! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ". חָטָא אֶחָד מֵהֶן – כֻּלָּן נֶעֱנָשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲלוֹא עָכָן בֶּן זֶרַח מָעַל מַעַל בַּחֵרֶם וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל הָיָה קָצֶף וְהוּא אִישׁ אֶחָד לֹא גָוַע בַּעֲוֹנוֹ" {{ממ|יהושע|כב|כ}}. לָקָה אֶחָד מֵהֶן – כֻּלָּן מַרְגִּישִׁין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל" {{ממ|ירמיה|נ|יז}}. מָה רָחֵל זוֹ, לָקָה אֶחָד מֵאֵבָרֶיהָ, כֻּלָּן מַרְגִּישִׁין – כָּךְ יִשְׂרָאֵל: לָקָה אֶחָד מֵהֶן – כֻּלָּן מַרְגִּישִׁין. אֲבָל גּוֹיִם – שְׂמֵחִים כֻּלָּן זֶה עַל זֶה. '''"קָדוֹשׁ"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה'" {{ממ|דברים|יד|ב}}. הָא כֵּיצַד? זוֹ קְדֻשַּׁת מִצְוֹת, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסִיף לָהֶם מִצְוָה לְיִשְׂרָאֵל – הוּא מוֹסִיף לָהֶם קְדֻשָּׁה. '''"אֵלֶּה"''' – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, '''"אֵלֶּה"''' – כָּעִנְיָן הַזֶּה, '''"אֵלֶּה"''' – כַּסֵּדֶר הַזֶּה, '''"אֵלֶּה"''' – כַּפְּסִיקוֹת הַלָּלוּ, '''"אֵלֶּה"''' – כַּפָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ, '''"אֵלֶּה"''' – לֹא לִפְחֹת וְלֹא לְהוֹסִיף! {{הע-שמאל|לעניין הכתרים ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יג|אבות ד יג.]]}}'''"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', מָה הֵן הַדְּבָרִים? אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה כְתָרִים שֶׁנִּכְתְּרוּ בָּהֶן יִשְׂרָאֵל: כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן! }} </small> ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|שלא הלך לביתו – ראו לקמן פס' יד. שאר הדרשה - ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב.]] כיוון שקבל את ההוראה ראה משה מדרך ארץ חובה להחזיר ולתווך את דברי העם, למרות שלא היה בכך צורך אינפורמטיבי. פסוק זה ופסוק הבא מובאים באותיות גדולות למרות שאצל מלמד מצוטטים ממה"ג, מכיוון שמאז נמצא קטע גניזה המאשר את עיקר הנוסח.}}'''"וַיָּבֹא מֹשֶׁה"''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָלַךְ לְבֵיתוֹ, וְלֹא פָּנָה לַעֲסָקִים אֲחֵרִים! '''"וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם"''' – מְלַמֵּד שֶׁנָּהַג מֹשֶׁה כָּבוֹד בַּזְּקֵנִים; מְלַמֵּד שֶׁהַזְּקֵנִים קוֹדְמִין לְכָל יִשְׂרָאֵל; מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ מֹשֶׁה בִּזְּקֵנִים שֶׁבְּדוֹרוֹ. '''"וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם"''' – מַסְדִּירָן לִפְנֵיהֶם. '''"וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם"''' – מֵאִיר עֵינֵיהֶם בָּהֶן. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם"''' – אֱמֹר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. '''"אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'"''' – אַף לַנָּשִׁים. }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב.]] דורש 'כל העם יחדיו'.}}'''"וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו"''' – לֹא בַּחֲנֻפָּה עָנוּ, וְלֹא נָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה, אֶלָּא הִשְׁווּ לֵב אֶחָד. '''"וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה"''' – מְקַבְּלִין אָנוּ עָלֵינוּ. {{הע-שמאל|כיוון שקבל את ההוראה ראה משה מדרך ארץ חובה להחזיר ולתווך את דברי העם, למרות שלא היה בכך צורך אינפורמטיבי; וראו גם לעיל בפתיחה למסכתא דפסחא, דברי ר' אליעזר על 'לאמור'.}}'''"וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'"''' – זֶה יוֹם שְׁלִישִׁי. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה"''' – לִתֵּן שָׂכָר לְמֹשֶׁה עַל כָּל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה וְעַל כָּל יְרִידָה וִירִידָה. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'"''' – בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, <small>שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע שׁוֹלְחוֹ שֶׁל אָדָם אֶת הַשְּׁלִיחוּת – צָרִיךְ הוּא שֶׁיַּחֲזִיר אֶת שְׁלִיחוּתוֹ. }} </small> ===פסוק ט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב.]] דורש 'עב הענן - ענן עבה. ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא חולקים מתי היו ששת ימי הענן: ר' יוסי אומר שהם היו בז-יב סיוון, לאחר מתן תורה, ור' עקיבא טוען שהיו בא-ו סיוון. שניהם מסכימים שמשה עלה להר בז סיוון, ושהה שם 40 יום. וראו גם לעיל פס' ג.}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן"'''; אֵין עָנָן אֶלָּא עֲרָפֶל קָשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר." רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מֹשֶׁה נִתְקַדֵּשׁ בֶּעָנָן שִׁבְעָה; שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן" {{ממ|שמות|כד|טז}} – זֶה הָיָה אַחַר דִּבְּרוֹת, וְהוּא תְּחִלַּת אַרְבָּעִים יוֹם! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: "וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים" – בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ קָרָא לְמֹשֶׁה לְטַהֲרוֹ, "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" – זֶה הָיָה אַחַר דִּבְּרוֹת וְהוּא תְּחִלַּת אַרְבָּעִים יוֹם! {{הע-שמאל|לדעת ר' יהודה תכנן הקב"ה שיקרא למשה לעלות, ומשה יאמר שאין בכך צורך, והקב"ה יחזור בו. כל זאת כדי שיוצג הקב"ה כחוזר בו מפני משה, ובכך תוכח גדולתו של משה. רבי מתנגד לטענת הקונספירציה של ר' יהודה, כי כבוד משה אינו יכול לבוא על חשבון כבוד הקב"ה (ראו מכילתא ב) הוא מפרש "בעבור ישמע" – ששמעו מה שהכירו כבר – את מצוות השבת.}} '''"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"'''; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ דָּבָר וְאַתָּה מְשִׁיבֵנִי, וַהֲרֵינִי חוֹזֵר וּמוֹדֶה לִדְבָרֶיךָ! רַבִּי אוֹמֵר: לֹא מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה הוֹדָה הַמָּקוֹם לִדְבָרָיו, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ: מִצְווֹת שֶׁנָּתַתִּי לְךָ בְּמָרָה – הֲרֵינִי חוֹזֵר וְשׁוֹנֶה אוֹתָן אֲנִי לְךָ כָּאן! אֵינוֹ אוֹמֵר "אֲשֶׁר צִוָּה ה'", אֶלָּא "אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'"; מְלַמֵּד שֶׁשּׁוֹמְעִין מִפִּיךָ כְּשׁוֹמְעִין מִפִּי הַקֹּדֶשׁ. וְלֹא מִפִּיךָ, אֶלָּא מִפִּי זְקֵנִים הָעֲתִידִים לָבוֹא אַחֲרֶיךָ, וּמִפִּי הַנְּבִיאִים! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם."''' {{הע-שמאל|לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב;]] לדברי רבי ראו דברי ר' אלעזר בן פרטא שם, לפי 'דבר אחר' רצו ישראל לראות בעצמם את הקב"ה, ולחוות תיאופניה, כפי שחוו בים סוף. וראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק ב|לעיל טו ב.]]}}'''"וַיַּגֵּד מֹשֶׁה"''', וְכִי מָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, שֶׁיֹּאמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל? וּמָה אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר..." (פס' כ), דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בֵּירַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶן מַתַּן שָׂכָר אִם שָׁמְעוּ (פס' ה-ו); וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא יִשְׁמְעוּ שֶׁאוֹמֵר לָהֶם כָּל עוֹנְשִׁין? תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים. וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד" {{ממ|שמות|כד|ג}}, מְלַמֵּד שֶׁאֶחָד קוֹלוֹ שֶׁל גָּדוֹל וְאֶחָד קוֹלוֹ שֶׁל קָטָן – שָׁוִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיַּגֵּד מֹשֶׁה"''' – וְכִי מָה אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה לוֹמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם? וּמָה אָמַר הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לוֹמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל? אָמְרוּ: רְצוֹנֵנוּ לִשְׁמֹעַ מִן מַלְכֵּנוּ! שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה שׁוֹמֵעַ מִפִּי פֶּדָגוֹג לְשׁוֹמֵעַ מִפִּי הַמֶּלֶךְ! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אֶתֵּן לָהֶן מַה שֶׁשָּׁאֲלוּ – '''"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"'''! אָמְרוּ לוֹ: רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת מַלְכֵּנוּ, שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה לְשׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אֶתֵּן לָהֶם מַה שֶׁבִּקְּשׁוּ! "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָּל הָעָם"! אַף לֶעָתִיד לָבוֹא, עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִרְאוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה עַיִן בְּעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" {{ממ|ישעיה|נב|ח}} וְאוֹמֵר "זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ" {{ממ|ישעיה|כה|ט}} }} </small> ===פסוק י=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]]שם משה קורא את התורה בה' סיוון לפני בני ישראל, וכאן הוא כותב אותה. ברית האגנות ([[שמות כד ד]]-י) מתוארכת שם לה' סיוון, וכאן לו' בו – הוא יום מתן תורה.}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם"''' – זֶה יוֹם הָרְבִיעִי. '''"וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם"''' – וְשֶׁיִּטְבְּלוּ בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי. וַהֲלֹא אִם יִטְבְּלוּ בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי הֲרֵי הֵן עֲרִיבֵי שֶׁמֶשׁ לַשִּׁשִּׁי! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם"'''? – שֶׁיִּטְבְּלוּ בַּיּוֹם הָרְבִיעִי! וּמָה הָיוּ עוֹשִׂין בַּחֲמִישִׁי? הָיָה מֹשֶׁה כּוֹתֵב אֶת הַדְּבָרִים כְּאָדָם שֶׁכּוֹתְבָן בְּסִמְפּוֹנוֹת. בַּשִּׁשִּׁי מַהוּא אוֹמֵר? "וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה" {{ממ|שמות|כד|ד}} לְמִי הָיוּ מַצֵּבוֹת הָאֵלּוּ? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: "לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל", וַחֲכָמִים אוֹמְרִין: לְכָל יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' ו'}}וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת" {{ממ|שמות|כד|ה}} – עַל יְדֵי כָּל יִשְׂרָאֵל הִקְרִיבוּם. }} </small> ===פסוק יא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש "והיו נכונים" – בבית המדרש. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחודש ג.]] ר' שמעון דורש בזכותם של ישראל.}}'''"וְהָיוּ נְכוֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי"''' – מְלַמֵּד שֶׁקָּבְעוּ לָהֶן בֵּית וַעַד. '''"כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָּל הָעָם"''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן סוּמִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עִיכּוֹס אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם חֲסֵירִין אֲפִלּוּ אֶחָד לֹא הָיְתָה תּוֹרָה נִתֶּנֶת לָהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָּל הָעָם"''', מִיכָּאן שֶׁלֹּא עָמַד דּוֹר וְלֹא עָתִיד דּוֹר לַעֲמֹד הָרְאוּיִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כָּאֵלּוּ. וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: "יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם" {{ממ|משלי|ב|ז}} }} </small> ===פסוק יב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דרשת המשך ל"מלמד שקבעו להם בית ועד" – ראו פס' יא. מקבלי התורה מעוצבים בדמותם של חז"ל: האיסור כולל אזהרה ועונש, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחודש ג.]]}}'''"וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר"''' – מְלַמֵּד שֶׁקָּבְעוּ לָהֶן תְּחוּמִין. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא" {{ממ|שמות|לד|ג}}, אֵין לִי אֶלָּא לְמִזְרָחוֹ; לִצְפוֹנוֹ</small> וּלְדָרוֹמוֹ וּלְמַעֲרָבוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"סָבִיב"'''. סָבִיב – מִכָּל מָקוֹם. '''"הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר"''' – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה. יָכוֹל לֹא יַעֲלֶה, אֲבָל יְהֵא מֻתָּר לִיגַּע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ"'''. יָכוֹל יַעֲלֶה {{ב|בִּגְלוֹגְתְּקָא|כסא נישא, אפיריון}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עֲלוֹת בָּהָר"''' – בְּכָל מָקוֹם. '''"כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת"''' – עֹנֶשׁ. }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחודש ג.]] הר סיני והמקדש לדורותיו דומים באיסור הכניסה אליהם מפאת קדושתם. הדרשה על 'ירה יירה' קשורה לדרך ההוצאה להורג בסקילה, שנעשית ע"י דחיפה והפלה ממקום גבוה, ולאחר המוות – תליה, לדעת ר' אליעזר; וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו, ד.]] מפרש "יירה" לא במובן של יירו בו (אבן), אלא במובן שיירו אותו - כלומר ידחפו אותו ויפילו אותו; ההנחה היא שמדובר במיתה בסקילה בבית דין, ולא במיתה בידי שמים. כל זאת מאפשר לדרשן לעצב את עונש הסקילה כך שתומעט הפגיעה בגוף הנסקל ככל האפשר.}}'''"לֹא תִגַּע בּוֹ יָד"''' – אֵין בֵּית עוֹלָמִים בְּשׁוּם מַגָּע. '''"לֹא תִגַּע בּוֹ יָד"''' – וְלֹא שֶׁנָּגַע בּוֹ בְּדָבָר אַחֵר. '''"כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל"''' – אֵין לִי אֶלָּא נִסְקָל; מִנַּיִן אֲפִילּוּ נִדְחֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה"'''. מִנַּיִן שֶׁאִם נִסְקָל הֲרֵי הוּא נִדְחֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה"''' – כָּל חַיָּבֵי סְקִילוֹת נִדְחִין! מִנַּיִן שֶׁאִם מֵת בִּדְחִיָּה אַחַת יָצָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אוֹ יָרֹה – יִיָּרֶה"'''. {{הע-שמאל|'או' ו'אם' נדרשים כריבויים ומרחיבים את דין הסקילה. הדרשן מוצא גם רמזים לסקילה של בעלי חיים, ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק א#משנה ד|סנהדרין א, ד, דעת ר' עקיבא.]]}} '''"בְּהֵמָה"''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּהֵמָה; חַיָּה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִם בְּהֵמָה"'''. <small>'''"אִישׁ"''' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִם אִישׁ"'''. '''"לֹא יִחְיֶה"''' – הֲרֵי זֶה עֹנֶשׁ. '''"בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר"''' – כְּשֶׁיִּפְסֹק הַשּׁוֹפָר; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר" {{ממ|יהושע|ו|ה}}. {{הע-שמאל|ר' יוסי מסיק מההיתר לעלות להר סיני לאחר משוך היובל שהקדושה של מקום היא זמנית ותלויה בנוכחות מכובדת ומקודשת בו. לכן כשהנוכחות נפסקת גם הקדושה נעלמת. וראו לקמן סוף פסוק יח, שמוציאים מהכלל הזה את הר הבית.}} </small>רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם מְכַבְּדוֹ אֶלָּא אָדָם מְכַבֵּד אֶת מְקוֹמוֹ; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה עַל גַּבֵּי הַר סִינַי – הָעוֹלֶה לְרֹאשׁוֹ חַיָּב מִיתָה. נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה – זָבִין וּבַעֲלֵי מוּמִין מֻתָּרִין לַעֲלוֹת לְשָׁם, וְכָל זְמַן שֶׁאֹהֶל מוֹעֵד נָטוּי – הַנִּכְנָס לְתוֹכוֹ חַיָּב מִיתָה. נִיסְתַּלֵּק אֹהֶל מוֹעֵד – טְמֵאִין וּבַעֲלֵי מוּמִין מֻתָּרִין לִכָּנֵס! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחודש ג.]] משה כדגם למנהיג מסור לתפקידו, שאינו מערב עניינים פרטיים.}}'''"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם"''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָלַךְ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְלֹא פָּנָה לַעֲסִיקִין אֲחֵרִים. מִנַּיִן שֶׁכְּשֶׁהָיָה מַחֲזִיר אֶת הַשְּׁלִיחוּת לֹא הָיָה מַחֲזִירָהּ אֶלָּא בַּבֹּקֶר? <small>תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים... וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַּבֹּקֶר" {{ממ|שמות|לד|ד}}. זֶה הַכְּלָל לְכֹל שֶׁנִּצְטַוָּה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ"? (שם) אֶלָּא זֶה בִּנְיַן אָב, שֶׁכְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מַחֲזִיר אֶת הַשְּׁלִיחוּת - לֹא הָיָה מַחֲזִירָהּ אֶלָּא בַּבֹּקֶר. {{הע-שמאל|לעניין הכיבוס והטהרה ראו לעיל בדרשה על פסוק י.}}</small>'''"וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם"''' - זֶה כִּבּוּס בְּגָדִים. אֵין לִי אֶלָּא כִּבּוּס בְּגָדִים; מִנַּיִן שֶׁהֵן טְעוּנִין טְבִילָה? דִּין הוּא: וּמָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֵין טְעוּנִין כִּבּוּס בְּגָדִים, טְעוּנִין טְבִילָה; כָּאן שֶׁטְּעוּנִין כִּבּוּס בְּגָדִים, דִּין הוּא שֶׁיְּהוּ טְעוּנִין טְבִילָה! }} <small> </small> ===פסוק טו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחודש ג.]] את איסור יחסי המין בשלושת ימי ההגבלה אמר הקב"ה למשה, ולא מפי עצמו של משה. ראו [[ביאור:משנה שבת פרק ט#משנה ג|שבת ט, ג,]] שם נמנית הדרשה הזאת בין דרשות אסמכתא נוספות. וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק ח#משנה ג|מקואות ח, ג,]] לעניין אורך הזמן של 'שלושת ימים'; שם מופיע 'ר' ישמעאל' ולא ר' אליעזר.}}'''"וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים"''' – יָכוֹל מֹשֶׁה אָמַר דָּבָר זֶה מִפִּי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי", וְכָאן '''"הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים"''', נְכֹנִים נְכֹנִים לִגְזֵרָה שָׁוָה: מָה "וְהָיוּ נְכֹנִים" הָאָמוּר לְהַלָּן – קֹדֶשׁ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה, אַף '''"הֱיוּ נְכֹנִים"''' הָאָמוּר כָּאן – קֹדֶשׁ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה. רַבִּי אוֹמֵר: מִמְּקוֹמוֹ מֻכְרָע; "וְקִדַּשְׁתָּם... הַיּוֹם" – שֶׁיִּטְבְּלוּ בַּיּוֹם הָרְבִיעִי. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מִנַּיִן לְפוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהִיא טְמֵאָה? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה"'''. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: פְּעָמִים שֶׁהֵן אַרְבַּע עוֹנוֹת, פְּעָמִים שֶׁהֵן חָמֵשׁ, פְּעָמִים שֶׁהֵן שֵׁשׁ. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם חָמֵשׁ. }} </small> ===פסוק טז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מתן תורה היה מצב מיוחד, אבל הוא נתמך בזמן רגיל ובעלית הבוקר הרגילה. מתן תורה היה כרוך בסערת ברקים ובירידת גשמי ברכה. דורש את הריבויים של קולות וברקים, וקושר לכאן את תהלים כט ואת שופטים ה. להתכנסות אצל בלעם ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה א|מכילתא בחדש א.]]}}</small>'''"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר"''' – בִּזְמַן שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ; מְלַמֵּד שֶׁהַזְּמַן וְהַמַּעֲשֶׂה מְסַיְּעִין אֶת הַשָּׁעָה שֶׁחַיִּים נִיתָּנִין בָּהּ לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם. <small>יָכוֹל נִיתְּנָה בַּלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בַּיּוֹם"''' – בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. יָכוֹל נִיתְּנָה בִּשְׁתִיקָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים"'''. קוֹלוֹת וְקוֹלֵי קוֹלוֹת, בְּרָקִים וּבַרְקֵי בְּרָקִים; קוֹלוֹת מְשֻׁנִּין זֶה מִזֶּה, וּבְרָקִים מְשֻׁנִּין זֶה מִזֶּה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "קוֹל ה' עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה' עַל מַיִם רַבִּים. קוֹל ה' בַּכֹּחַ, קוֹל ה' בֶּהָדָר, קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים, קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ, קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד" {{הפניה לפסוקים|תהלים|כט|ג|ט}}. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁבְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה הָיוּ עֲנָנִים וּבְרָקִים וִירִידַת גְּשָׁמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "ה' בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם, אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם" {{ממ|שופטים|ה|ד}}, וְאוֹמֵר: "קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל" {{ממ|תהלים|עז|יט}}. נִתְקַבְּצוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה שֶׁהַמָּקוֹם מְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ בַּמַּיִם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב" {{ממ|תהלים|כט|י}}. אָמַר לָהֶן: שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם! כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ" {{ממ|ישעיה|נד|ט}}. אָמְרוּ לוֹ: וַדַּאי מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מֵבִיא הוּא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ! אָמַר לָהֶם: אֵינוֹ מֵבִיא לֹא מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם וְלֹא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ! אָמְרוּ לוֹ: וְהַקּוֹל הַזֶּה לָמָּה? אָמַר לָהֶם: תּוֹרָה הוּא נוֹתֵן לְעַמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן" {{ממ|תהלים|כט|יא}}, וְאֵין עֹז אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה" {{ממ|איוב|יב|טז}}. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, "ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם"! {{ממ|תהלים|כט|יא}}. {{הע-שמאל|ישראל, שידעו מראש שניתנת התורה, הזדעזעו, קל וחומר הגויים שלא התכוננו לחווייה שכזאת.}}'''"וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה"''' – נִזְדַּעְזְעוּ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה יִּשְׂרָאֵל, שֶׁעֲתִידִין וּמְעֻתָּדִין לִפְנֵי הַר סִינַי, נִזְדַּעְזְעוּ, אֻמּוֹת הָעוֹלָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין, אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה" {{ממ|תהלים|עו|ט}}. }} </small> ===פסוק יז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|היוצא מכבד בכך את הצד השני. כאן שני הצדדים יצאו זה לקראת זה, ה' בא וישראל יצאו לקראתו.}}'''"וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹקִים"''', אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יוּדָן בֵּירַבִּי הָיָה אוֹמֵר: "ה' מִסִּינַי בָּא" {{ממ|דברים|לג|ב}} – עַל סִינַי נִגְלָה. וַאֲנִי אוֹמֵר: "מִסִּינַי בָּא" – לְקַבֵּל בָּנָיו בְּשִׂמְחָה! מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְחָתָן שֶׁיָּצָא לִקְרַאת כַּלָּה; מִכְּבוֹדוֹ שֶׁלְּיוֹצֵא אַתָּה לָמֵד מַה כְּבוֹדוֹ שֶׁלְּנִכְנָס, לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹקִים"'''. {{הע-שמאל|לדרשות על שיר השירים ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש סוף ג.]]}}'''"וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר"''' – נִצְפְּפוּ. וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה" {{ממ|שיר השירים|ב|יד}}. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין דָּבָר זֶה אָמוּר אֶלָּא עַל הַיָּם: "הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ" – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'" {{ממ|שמות|יד|יג}}; "הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ" – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וּפַרְעֹה הִקְרִיב... וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'" {{ממ|שמות|יד|י}}; "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים" {{ממ|שמות|ב|כג}}; "וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" – "וַיַּאֲמֵן הָעָם" {{ממ|שמות|ד|לא}}. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵין דָּבָר זֶה אָמוּר אֶלָּא לִפְנֵי הַר סִינַי: "הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ" – </small>כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר"; "הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ" – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה"; "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" – "הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ" {{ממ|דברים|ה|כה}}; "וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" – בְּאֹהֶל מוֹעֵד, "וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה'" {{ממ|ויקרא|ט|ה}}. רַבִּי אוֹמֵר: אֵין דָּבָר זֶה אָמוּר אֶלָּא {{ב|לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים|לעולם הבא}}: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע" – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ" {{ממ|ישעיה|מ|כב}}. "בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה" – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּצַד צָרָתָן שֶׁלְּמַלְכֻיּוֹת עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּן; {{הע-שמאל|היחס בין תלמוד (לימוד תורה מתלמיד חכם) למעשה (לימוד ממעשה, כלומר מסיפור על התנהגות של צדיק) דומה ליחס בין שמיעה לראיה: השמיעה אינה וודאית, ויכולה להתפרש בכמה דרכים, ואילו הראיה וודאית. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה מא|ספרי דברים מא]].}}"הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ" – זֶה מַעֲשֶׂה; "הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ" – זֶה תַּלְמוּד; "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" – לְהוֹדִיעַ כַּמָּה מַעֲלוֹת בֵּין תַּלְמוּד לְמַעֲשֶׂה. <small> {{הע-שמאל|אין אפשרות לישראל שלא לקבל את התורה, כי אם לא יקבלו אותה יחזור העולם לתוהו ובוהו; וראו [[ירמיה לג כה]]. הערבים לברית התורה הם הילדים שמתחנכים לתורה.}}דָּבָר אַחֵר: '''"וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר"''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר כְּגִיגִית, וְאָמַר: אִם מְקַבְּלִין אַתֶּם עֲלֵיכֶם אֶת הַתּוֹרָה – מוּטָב, וְאִם לָאו – כָּאן תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּעוּ כֻּלָּם וְשָׁפְכוּ לִבָּם כַּמַּיִם בִּתְשׁוּבָה, וְאָמְרוּ: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲרֵבִים אֲנִי צָרִיךְ! אָמְרוּ: הֲרֵי שָׁמַיִם וָאָרֶץ יַעַרְבוּנוּ! אָמַר לָהֶן: בְּטֵלִין הֵן! אָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ יַעַרְבוּנוּ! אָמַר לָהֶן: עֲסִיקִין הֵן! אָמְרוּ: בָּנֵינוּ יַעַרְבוּנוּ! אָמַר: הֲרֵי עֲרֵבִים טוֹבִים! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז" {{ממ|תהלים|ח|ג}}, וְאוֹמֵר: "וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי." {{ממ|הושע|ד|ו}} }} </small> ===פסוק יח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]] ההר כולו עשן, למרות שהקב"ה ירד רק על ראשו (ראו לקמן על פס' כ). התורה נמשלה כאש, והיא אש בדרך אליגורית – ניתן להתחמם כנגדה אבל יש להזהר שלא להתקרב אליה יותר מדי. נראה שהמדרש רומז למעשה בארבעה שנכנסו לפרדס, והשוו ללשון ה[[ביאור:תוספתא/חגיגה/ב#ה|תוספתא חגיגה ב, ה:]] 'לאסטרטא העוברת בין שני דרכים, אחד שלאור ואחד שלשלג. הטה לכן, נכוה באור, הטה לכן, נכוה בשלג. מה עליו על אדם? - להלך באמצע.'}}</small>'''"וְהַר סִינַי עָשַׁן כּוּלּוֹ"''' – יָכוֹל מְקוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כּוּלּוֹ"''', וְלֹא מְקוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִפְּנֵי מָה? '''"מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ"''' – מְלַמֵּד שֶׁהָאֵשׁ לִחֲכָה אֶת הָרָקִיעַ וְיָרְדָה לָהּ עַל הַר סִינַי, וְנַעֲשָׂה כְּלַבַּת אֵשׁ לִרְמֹז בּוֹ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ" {{ממ|ישעיה|סד|א}}. '''"בָּאֵשׁ"''', מְלַמֵּד שֶׁנִּמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בָּאֵשׁ: מָה אֵשׁ, חַיִּים לָעוֹלָם – אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה, חַיִּים לָעוֹלָם; מָה אֵשׁ, קָרֵב לָהּ אָדָם נִכְוֶה, רָחַק מִמֶּנָּה צָנַן – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה, קָרֵב לָהּ אָדָם נִכְוֶה, רָחַק מִמֶּנָּה צָנַן; מָה אֵשׁ, קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל, וְגָדוֹל מַדְלִיק מִן הַקָּטָן – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה, קָטָן לָמֵד מִן הַגָּדוֹל, וְגָדוֹל לָמֵד מִן הַקָּטָן. כָּל {{ב|הַמְּפַרְפֵּר|מפלפל}} בָּאֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה – זוֹכֶה וּמְפַרְפֵּר לָעוֹלָם הַבָּא! וְכִי מַה יֵּשׁ לָנוּ? "הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת" {{ממ|ישעיה|לג|טו}}. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ה|אבות ג ה.]] המלכויות נמשלו ביחזקאל כאש אוכלת, שאינה 'חיים לעולם'. הדרשה רואה את הציבור הנתון להן באור שלילי, שלא קיבלו עליהם עול תורה.}}דָּבָר אַחֵר: כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה בָּאֵשׁ – פּוֹרְקִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכֻיּוֹת שֶׁנִּמְשְׁלוּ בָּאֵשׁ; וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה בָּאֵשׁ – נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכֻיּוֹת שֶׁנִּמְשְׁלוּ בָּאֵשׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בָּהֶם מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" {{ממ|יחזקאל|טו|ז}}. <small>מָה אֵשׁ, בְּנֵי אָדָם הָעֲמֵלִין בָּהּ נִכָּרִין בֵּין הַבְּרִיּוֹת – כָּךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים נִכָּרִין בְּדִבּוּרָן וּבְהִלּוּכָן וּבַעֲטִיפָתָן בַּשּׁוּק. {{הע-שמאל|הכבשן משמש גם הוא כמשל לדברי התורה, כמו האש דלעיל. הוא בודק וממיין את תלמידי החכמים לפי אופיים, ומאפשר להתאים לכל אחד מהם את תורתו שלו: כיין או כשמן.}}'''"וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן"''' – מָה כִּבְשָׁן זֶה בּוֹדֵק אֶת הֶחָבִיּוֹת: מֵהֶן יוֹצְאוֹת לְיַיִן, וּמֵהֶן יוֹצְאוֹת לְשֶׁמֶן, וּמֵהֶן יוֹצְאוֹת חֲרוּזוֹת – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה בּוֹדְקִין אֶת בְּנֵי אָדָם! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אִמְרַת ה' צְרוּפָה" {{ממ|תהלים|יח|לא}}, הָא לֹא נִתְּנוּ מִצְווֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶן אֶת הַבְּרִיּוֹת! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]] כאן מובאות עוד דוגמאות ל"משמיעין את האוזן וכו'".}}'''"כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן"''', יָכוֹל כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן {{ב|וְדַאי|ותו לא}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ". וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּעֶשֶׁן"? מַשְׁמִיעִין אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים" {{ממ|יחזקאל|מג|ב}}, אֶפְשָׁר לִבְרִיּוֹתָיו כְּמוֹתוֹ? אֶלָּא מַשְׁמִיעִין אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה" {{ממ|תהלים|כד|ח}}, אֶפְשָׁר לִבְרִיּוֹתָיו כְּמוֹתוֹ? אֶלָּא מַשְׁמִיעִין אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא ה' אֱלֹקִים דִּבֶּר" {{ממ|עמוס|ג|ח}}, אֶפְשָׁר לִבְרִיּוֹתָיו כְּמוֹתוֹ? אֶלָּא מַשְׁמִיעִין אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" {{ממ|דברים|לב|ב}}, אֶפְשָׁר שֶׁהַגְּשָׁמִים גְּדוֹלִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא מוֹשְׁלָהּ בָּהֶן? אֶלָּא מַשְׁמִיעִין אֶת </small>הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ. {{הע-שמאל|דורש תרצדון-מרצים דינכם, גבנונים – גיבנים, בעלי מום. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]] בסוף הדרשה מרמז לניגוד בין הר סיני להר הבית.}}'''"וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד"''' – נִזְדַּעְזַע, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים" {{ממ|תהלים|סח|יז}} – הֵיכָן אַתֶּם מַרְצִים דִּינְכֶם? הֲרֵי אַתֶּם כְּבַעֲלֵי מוּמִין "אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק" {{ממ|ויקרא|כא|כ}}. "הָהָר חָמַד אֱלֹקִים לְשִׁבְתּוֹ" – זֶה הַר סִינַי; "אַף ה' יִשְׁכֹּן לָנֶצַח" – זֶה בֵּית הָעוֹלָמִים! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]] ראו לעיל בדרשה לפס' טז. לעניין 'לשכך את האזן' ראו גם לעיל על פס' יח. כאן נוסף עניין ת"ח שמזדקנים ודעתם מתישבת.}}'''"וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר"''', בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, כָּל זְמַן שֶׁהַקּוֹל הוֹלֵךְ – הוּא תּוֹשֵׁשׁ, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַקּוֹל הוֹלֵךְ – הוּא מִתְגַּבֵּר! כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי תּוֹרָה הוֹלְכִין, דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "בִּישִׁישִׁים חָכְמָה" {{ממ|איוב|יב|יב}} {{הע-שמאל|ר' אלעזר מבחין בין דברי משה 'דבר שכבר קבלו עליהם' - לבין המענה של הקב"ה; ר' עקיבא מזהה את השנים, וקובע שישראל שמעו את קולו של משה שחוזק ע"י הקב"ה; כלומר את הדיברות לא שמעו אלא בקולו של משה.}}'''"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלוֹקִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"''', רַבִּי לְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: כָּבוֹד גָּדוֹל חָלַק לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, שֶׁלֹּא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עַד שֶׁמֹּשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: דַּבֵּר, כְּבָר קִבְּלוּ בָּנֶיךָ אֶת דְּבָרֶיךָ עֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁבְּקוֹל וּבְכֹחַ וּבִנְעִימָה שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שׁוֹמֵעַ – בּוֹ הָיָה מַשְׁמִיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלוֹקִים יַעֲנֶנּוּ"''' וַדַּאי. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּקוֹל"'''? מְלַמֵּד שֶׁבְּקוֹל וּבְכֹחַ וּבִנְעִימָה שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שׁוֹמֵעַ – בּוֹ הָיָה מַשְׁמִיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל. }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]] ראו בתחילת הפרשה. הסתירה בין הפסוקים מתישבת בטענה שהשמים ירדו אל ראש הר סיני, וכך שמעו את קולו מהשמים ומראש ההר כאחד.}}'''"וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר"''' – יָכוֹל יָרַד וַדַּאי? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" {{ממ|שמות|כ|יט}}. יָכוֹל לֹא יָרַד וַדַּאי? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר"'''. {{הע-שמאל|ישעיה מלמד כי במתן תורה קרע הקב"ה את השמים וקדח בהם, ומי השמים התערבו באש של מתן תורה. הוא עצמו נשאר בשמים, ומשם דיבר, אבל התורה עברה דרכם לארץ.}}אֱמוֹר מֵעַתָּה: נִבְקְעוּ שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים וְנִתְּנָה רְשׁוּת לָאֵשׁ לְלַהֵט אֶת הַמַּיִם! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ" {{ממ|ישעיה|סד|א}}. יָרַד לוֹ הַיָּצִיעַ הָעֶלְיוֹן וְעָמַד לוֹ עַל גַּבֵּי הַר סִינַי. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם" {{ממ|שמות|כ|יט}}? אֵלּוּ שָׁמַיִם שֶׁעַל גַּבֵּי הַר סִינַי. {{הע-שמאל|ר' יוסי מפריד בין השמים לארץ, בניגוד לדרשן הקודם; הוא טוען שהקריאה היתה מראש ההר, אבל הקב"ה נשאר בשמים.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מֵעוֹלָם לֹא עָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם וְלֹא יָרְדָה שְׁכִינָה עַל הַר סִינַי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" {{ממ|תהלים|קטו|טז}}. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה: הֲרֵינִי קוֹרֵא לְךָ מֵרֹאשׁ הָהָר וְאַתָּה עוֹלֶה; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיִּקְרָא ה' לְמֹשֶׁה<small> אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה"'''. }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם למי שעלו בברית האגנות, שבעים הזקנים והכהנים – אסור לראות. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]]}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם"''' – מִי שֶׁעָלָה זָרְזוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֶה, וּמִי שֶׁלֹּא עָלָה זָרְזוֹ שֶׁלֹּא יַעֲלֶה. {{הע-שמאל|דורש את הניגוד בין 'ונפל ממנו' ביחיד לבין 'רב', ומפרש 'רב' במובן 'אפילו'. וראו לעיל על פס' יא. הדרשה 'דבר אחר' דורשת רב-בראשית.}} '''"פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה' לִרְאוֹת"''' – שֶׁלֹּא יְפַגְּרוּ אֶת הַתְּחוּמִין. '''"וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב"''' – אֵין "רָב" אֶלָּא אֻכְלוֹסִין; מַגִּיד שֶׁאִם נָפַל אֶחָד מֵהֶן לָאָרֶץ, מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ אֻכְלוֹסִין לְפָנָיו. דָּבָר אַחֵר: '''"וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב"''' – מִמִּי שֶׁמִּעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רֻבּוֹ. }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|פירוט לדרשה על פס' כא. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]]}}'''"וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אֵלּוּ בְּכוֹרוֹת. רַבִּי אוֹמֵר: זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא. '''"פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם ה'"''' – שֶׁלֹּא {{ב|יַעֲשֶׂה בָּהֶם פִּרְצָה|יגרום למותם}}. דָּבָר אַחֵר: '''"פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם ה'"''' – {{ב|שֶׁלֹּא יִפְרוֹצוּ.|דורש יפרוץ בהם-יפרצו בעצמם אל ה'}} }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד,]] ולעיל פס' ט.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי"''' זוֹ הִיא שֶׁר' יְהוּדָה אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ דָּבָר, וְאַתָּה מְשִׁיבֵנִי, וַהֲרֵינִי חוֹזֵר וּמוֹדֶה לִדְבָרֶיךָ; '''"כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת הָהָר"''', אָמַר לוֹ: כְּבָר עָשׂוּ לָהֶן תְּחוּמִין וְנִזְדָּרְזוּ. }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]] מחלק את הפסוק לפני 'העם': משה עלה למקום מסוים, אהרון עלה פחות והכהנים עלו עוד פחות; העם לא עלו כלל.}}'''"וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ"''' – יָכוֹל הַכֹּל עָלוּ עִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת"'''! יָכוֹל הַכֹּהֲנִים עָלוּ עִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ"''', וְאֵין הַכֹּהֲנִים עִמָּךְ. יָכוֹל אַהֲרֹן הָיָה עִמּוֹ בִּמְחִיצָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה'"; אֱמֹר מֵעַתָּה: מֹשֶׁה מְחִיצָה לְעַצְמוֹ וְאַהֲרֹן מְחִיצָה לְעַצְמוֹ. }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' יד, וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]]}}'''"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם"''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָלַךְ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְלֹא פָּנָה לַעֲסָקִין אֲחֵרִים. אֵין לִי אֶלָּא דִּבְּרוֹת הַר סִינַי, שֶׁלֹּא הָלַךְ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְלֹא פָּנָה לַעֲסָקִין אֲחֵרִים; מִנַּיִן אַף דִּבְּרוֹת אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁלֹּא הָלַךְ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְלֹא פָּנָה לַעֲסָקִין אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה" {{ממ|שמות|לד|לד}}. }} 281kndjhztz0egjxq4s52ajk8werr3h 106 1712376 3016964 3016916 2026-05-19T15:28:31Z Michaelkimmel2 44530 3016964 wikitext text/x-wiki ==פרק כ== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ההצדקה לדרישות של הקב"ה מישראל מבוססת על הסכמתם ועל קבלתם את עול המצוות. המשל של רבי עוסק באשה שלא הורגלה לנפץ צמר, אבל משנלקחה לאשה ע"י בעלה – התחייבה לכך.}}<small>'''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר"''' – אָמַר לָהֶם: דִּין אֲנִי נוֹהֵג בֵּינֵיכֶם וּבֵין כָּל הַדְּבָרִים; שֶׁאִלּוּ לֹא קִבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם – לֹא הָיִיתִי נִפְרָע מִכֶּם! אֵינוֹ דּוֹמֶה מְקַבֵּל לְשֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה חֲשׁוּבָה. {{ב|אֲמָרוּן לָהּ: הִתְלַקַּחַתְּ לֵיהּ? פִּיסִי עַמְרֵיהּ!|אמרו לה: נלקחת לו? – נפצי צמרו!}} כָּךְ אַתֶּם יִשְׂרָאֵל: נִמְשַׁכְתֶּם לִי, נִתְמַשְׁכַּנְתֶּם לִי, נָקוּי שֶׁתַּעֲשׂוּ לִי רְצוֹנִי! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש סוף ד.]] שם טוענים שכל עשר הדיברות נאמרו בדיבור אחד, וזה "מה אי אפשר לפה (אנושי) לדבר" וכו'. כאן מתיחס להבדלים בין שמות לדברים, ודורש וידבר אלוקים – אחת דִּבֵּר אלוקים. הדרשה "אני שנפרע" וכו' – עוסקת בשם אלוקים, הנתפש כמידת הדין - בניגוד לשם הויה, הנתפס כמידת הרחמים. הדרשה "על ראשון ראשון" – ראו מחלוקת ר' ישמעאל ור' עקיבא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|במכילתא בחדש סוף ד.]] לפי הדרשה שכאן אמר הקב"ה כל דיבר לחוד והעם ענו אחרי כל דיבר "הן" או "לאו", כשיטת ר' ישמעאל, ועשר הדיברות לא נאמרו בדיבור אחד.}}דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים"''' – מְלַמֵּד שֶׁדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן הֵן שֶׁנֶּאֶמְרוּ {{ב|לְהַלָּן,|ב[[דברים ה]]}} שְׁנֵיהֶם לְעִנְיָן אֶחָד, מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַפֶּה לוֹמַר וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ. כָּאן הוּא אוֹמֵר: '''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" {{ממ|תהלים|סב|יב}}, וְאוֹמֵר: "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'" {{ממ|ירמיה|כג|כט}}; מָה אֵשׁ זֶה, נֶחֱלָק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת – כָּךְ דִּבּוּר אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה מִקְרָאוֹת. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים"''' – אֲנִי שֶׁנִּפְרָע עַל יְדֵי כָּךְ וַאֲנִי שֶׁמְּשַׁלֵּם שָׂכָר עַל יְדֵי כָּךְ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם" {{ממ|דברים|ה|ד}}. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים"''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. {{הע-שמאל|הדרשן לשיטתו שהדיבור היה נפרד בפני עצמו לכל דבר.}}דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"'''. יָכוֹל {{ב|בָּאַחֲרוֹנָה|בסוף}} אָמְרוּ לוֹ 'קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ'? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ". 'אָנֹכִי' הָיָה בַּכְּלָל, וְיָצָא מוּצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: מָה 'אָנֹכִי' הָיָה לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְקַבָּלָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ – כָּךְ כָּל דִּבֵּר וְדִבֵּר הָיָה לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְקַבָּלָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֵאמֹר"'''? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶן עַל כָּל דִּבֵּר וְדִבֵּר, עַל לָאו לָאו וְעַל הֵין הֵין. }} ===פסוק ב–ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לדוגמאות נוספות לטענה שהקב"ה עושה מעשים באור השמש ולא בחושך ראו [[בראשית רבה לב ח]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלז|ספרי דברים שלז]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]]}}'''"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ"''' – אֲנִי הוּא זֶה, וּמִי {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת|שיכול להתנגד לי}} – יָבוֹאוּ וְיִמְחֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעִנְיַן הַשְׁחָתַת עוֹלָם נֶאֱמַר "וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם" {{ממ|בראשית|ז|ד}}, אֲנִי הוּא זֶה וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת יָבוֹא וְיִמְחֶה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ... אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק" {{ממ|ישעיה|מה|יט}}, אֲנִי הוּא זֶה! וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת יָבוֹא וְיִמְחֶה. {{הע-שמאל|דרשה על המתח בין אלוהות אוניברסלית לאלוהות פרטיקולרית: למרות שהקב"ה הוא אלוהי כל העולם יש לו יחס מיוחד ודרישות מיוחדות מעם ישראל דווקא.}}דָּבָר אַחֵר: '''"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ"''', אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם! יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֱלֹקֶיךָ"'''. יָכוֹל עָלֶיךָ {{ב|בִּפְנֵי עַצְמְךָ?|בלבד}} תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אָנֹכִי ה'"''' – אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם. הָא כֵּיצַד? אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, וּשְׁמִי יָחוּל עָלֶיךָ. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי '''הָאָדֹן''' ה'" {{ממ|שמות|לד|כג}}, אָדוֹן אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם; יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר "ה' '''אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל'''". יָכוֹל עָלֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל". הָא כֵּיצַד? אָדוֹן אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – וְחָל שְׁמִי עָלֶיךָ. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|ירמיה|לב|טו}}, "הִנֵּה אֲנִי ה' אֱלֹקֵי כָּל בָּשָׂר" (שם פס' כז). אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם; יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל". יָכוֹל עָלֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲנִי ה' אֱלֹקֵי כָּל בָּשָׂר"! הָא כֵּיצַד? אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – וְחָל שְׁמִי עָלֶיךָ. {{הע-שמאל|דרשה המניחה ששם אלוקות מייצג את מידת הדין, וראו גם לעיל פס' א [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|וספרי דברים כו.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''"ה'"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֱלֹקֶיךָ"'''? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם עוֹשִׂין אַתֶּם רְצוֹנִי – הֲרֵי '''"אָנֹכִי ה'"''', שֶׁנֶּאֱמַר בִּי "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן" {{ממ|שמות|לד|ו}}. וְאִם לָאו – '''"אֱלֹקֶיךָ"''', אֲנִי נִפְרָע {{ב|מִשּׂוֹנְאֵיכֶם!|לשון נקיה: מכם}} שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֱלֹקֶיךָ"''', אֶלָּא לְשׁוֹן דַּיָּן! {{הע-שמאל|לעניין הצעת התורה לכל האומות ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]] לעניין התביעה מישראל לקבל את התורה כתוצאה של יציאת מצרים ראו שם בתחילת הפרשה.}}דָּבָר אַחֵר: '''"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ"''', מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָתוֹ עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְלֹא קִבְּלוּ הֵימֶנּוּ. חָזַר לוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: '''"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"''', אֲפִילּוּ אֵין לִי עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁהוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – כְּדַאי. '''"מִבֵּית עֲבָדִים"''', אֲפִילּוּ אֵין לִי עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁפְּדִיתִיךָ מִבֵּית עֲבָדִים – דַּי. {{הע-שמאל|החובה להשמיד גם ע"ז השייכת לאחרים, וכן להחזיק בפסל שאחרים עובדים אותו. לדרשות על "אלוהים אחרים" השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}}"לֹא יִהְיֶה לְךָ" – יָכוֹל לֹא יְקַיֵּם לְעַצְמוֹ, אֲבָל יְקַיֵּם לַאֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא יִהְיֶה". מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יִהְיֶה לְךָ"? מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּם עֲבוֹדָה זָרָה לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם "לֹא יִהְיֶה" וּמִשּׁוּם "לְךָ". "אֱלֹהִים" – יָכוֹל לְפִי שֶׁנִּקְרְאוּ אֱלֹהִים, יָכוֹל יֵשׁ בָּהֶן צֹרֶךְ לְפָנַי? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲחֵרִים". דָּבָר אַחֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֱלֹהִים אֲחֵרִים"? שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם אֱלוֹהַּ שֶׁל כֶּסֶף וֶאֱלוֹהַּ שֶׁל זָהָב, וְיֹאמַר: לֹא שִׁקּוּץ אֶלָּא לֶאֱלוֹהַּ! {{ב|לֹא גִּלּוּל אֶלָּא לֶאֱלוֹהַּ!|כביכול אין איסור בהחזקת הפסל אלא אם עובדים אותו}} תַּלְמוּד לוֹמַר "אֱלֹהִים אֲחֵרִים", אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אַתָּה מַחֲזִיק בּוֹ לְשֵׁם אֱלוֹהַּ – אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ. דָּבָר אַחֵר: "אֲחֵרִים" – אַחֲרוֹנִים; בָּאַחֲרוֹנָה נַעֲשׂוּ! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם" {{ממ|דברים|לב|יז}}. לֹא הוֹעִילוּ לְךָ, וְלֹא הוֹעִילוּ לַאֲבוֹתֶיךָ, וְלֹא הוֹעִילוּ כְּלוּם מִימֵיהֶן! דָּבָר אַחֵר: "אֲחֵרִים" – '''שֶׁמְּאַחֲרִין''' אֶת הַטּוֹבָה מִלָּבוֹא לָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: "אֲחֵרִים" – שֶׁעוֹשִׂין אֶת עוֹבְדֵיהֶן '''אֲחֵרִים'''. דָּבָר אַחֵר: "אֲחֵרִים" – '''שֶׁאֲחֵרִים''' הֵן לְעוֹבְדֵיהֶן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה" {{ממ|ישעיה|מו|ז}}. "עַל פָּנָי" – לֹא בִּדְמוּתִי וְלֹא בִּדְמוּת שַׁמָּשַׁי. דָּבָר אַחֵר: "עַל פָּנָי" – מְלַמֵּד שֶׁמְּבִיאִין אַף לָעוֹלָם. }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|איסור עשיית פסלים ותמונות הוא כולל כל צורה שניתן לעבוד לה, אפילו אם בונה הפסל אינו עובד אותו, וגם צורת מלאכים וחיות הקודש אסורה. בסוף הדרשה דורש 'פסל – פוסל', שהפסל מרחיק את הקב"ה מן העולם, וגורם למותו של העובד אותו.}}'''"לֹא תַעֲשֶׂה"''' – שֶׁמָּא תֹּאמַר אֶעֱשֶׂה צוּרָה וְאֶעֱבֹד אוֹתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תַעֲשֶׂה"'''. יָכוֹל צוּרַת אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה" {{ממ|דברים|ד|טז}}. יָכוֹל צוּרַת אֶבֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית" {{ממ|ויקרא|כו|א}}. יָכוֹל צוּרַת עֵץ? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ" {{ממ|דברים|טז|כא}}. יָכוֹל צוּרַת דָּג? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּבְנִית כָּל דָּגָה" {{ממ|דברים|ד|יח}}. יָכוֹל צוּרַת עוֹף? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמַיִם" (שם פס' יז). יָכוֹל צוּרַת בְּהֵמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה" (שם). יָכוֹל צוּרַת מַלְאָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמָּעַל"'''. יָכוֹל תְּהוֹם וְחֹשֶׁךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ"'''. יָכוֹל {{ב|הַבּוּבְיָא|בבואה של אדם}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם"'''. יָכוֹל צוּרַת {{ב|סַרְסְרוֹיְרִין|סנוורין במים (שברירי)}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם"'''. יָכוֹל צוּרַת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה" (דברים ד, יט). '''"לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ"''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם '''"לֹא תַעֲשֶׂה"''' וּמִשּׁוּם '''"לְךָ"'''. '''"פֶּסֶל"''': אֵין לִי אֶלָּא '''"פֶּסֶל"''', כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"כָּל תְּמוּנָה"''' – לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. '''"אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם"''' – לְרַבּוֹת שָׁמַיִם עַצְמָם. '''"מִמָּעַל"''' – לְרַבּוֹת מַלְאֲכֵי שָׁרֵת. '''"וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ"''' – לְרַבּוֹת הָרִים וּגְבָעוֹת נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים. '''"מִתַּחַת"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַתְּהוֹמוֹת. '''"וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם"''' – לְרַבּוֹת אֶת חַיּוֹת הַיָּם וְאֶת הַדּוֹלְפָנִין. '''"מִתַּחַת"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַשִּׁלְשׁוּלִין. '''"לָאָרֶץ"''' – לְרַבּוֹת אֶרֶץ עַצְמָהּ. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"כָּל תְּמוּנָה"''' – לֹא בִּדְמוּתָן וְלֹא בִּדְמוּת בָּבוּאָה שֶׁלָּהֶן, וְלֹא בִּדְמוּת חַיּוֹת רָעוֹת וְלֹא בִּדְמוּת חַיּוֹת שֶׁלְּמַעְלָה! אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת כֻּלָּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"פֶּסֶל"'''? אֶלָּא אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן נִמְצֵאתָ פּוֹסֵל עוֹלָם מִמֶּנִּי, וַהֲרִינִי פּוֹסֵל עוֹלָם מִמְּךָ! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אסור להשתחוות בהקשר דתי, אבל מותר להשתחוות כהבעת כבוד לאדם. מכאן מרחיבים את איסורי ע"ז לכל מה שנהוג במקדש, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]] דורש את לשון הרבים "מראות", שהנביאים ראו הופעות של הקב"ה כשינויים בלבושו, אבל למעשה לא זכו לראות את הקב"ה אלא ממלאכיו, ואילו במתן תורה זכתה גם שפחה לראות את פני הקב"ה עצמו, בפנים של אהבה לשומרי המצוות ובפנים של קנאה.}}"'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם'''", מִשְׁתַּחֲוֶה אַתָּה לְאָדָם. יָכוֹל אֲפִילּוּ נֶעֱבָד {{ב|כְּהָמָן|שעשה עצמו ע"ז}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם'''" – לֹא תִּשְׁתַּחֲוֶה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָה. "'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם'''" – הִשְׁתַּחֲוָיָה בִּכְלָל הָיְתָה; לָמָּה יָצָאת? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ: מָה הִשְׁתַּחֲוָיָה, מְיוּחֶדֶת, מַעֲשֶׂה יְחִידִי, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ בֵּין שֶׁהוּא עוֹבְדוֹ בֵּין שֶׁאֵינוֹ עוֹבְדוֹ – כָּךְ כָּל עֲבוֹדָה הַמְיוּחֶדֶת לַשֵּׁם, אִם עָשָׂה אוֹתָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה – חַיָּיבִין עָלֶיהָ, בֵּין שֶׁהוּא עוֹבְדוֹ בֵּין שֶׁאֵינוֹ עוֹבְדוֹ. "'''כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ'''" – מְלַמֵּד שֶׁרָאוּ פָּנִים שֶׁעֲתִידוֹת לְשַׁלֵּם שָׂכָר לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וּכְלַפֵּי שֶׁהַנְּבִיאִים מַשְׁמִיעִים אוֹתָם בִּלְשׁוֹנוֹת הַרְבֵּה, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר" {{ממ|דניאל|ז|ט}} וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ" {{ממ|ישעיה|סג|ב}}. וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ {{ב|שֶׁלְּפִי שָׁעָה הֵם רוֹאִים|שהנביאים רואים את בגדי הקב"ה כתוצאה של זמנים שונים}}? – לְכָךְ נֶאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל: "וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" {{ממ|יחזקאל|א|א}}. אָמַר לָהֶם: הַרְבֵּה רְאִיּוֹת רָאִיתִי עַד שֶׁזָּכִיתִי לְהַקְבִּיל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה! "'''אֵל קַנָּא'''" – מְלַמֵּד שֶׁרָאוּ פָּנִים עֲתִידוֹת לִיפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא. "'''אֵל קַנָּא'''" – אֵל דַּיָּין, אֵל קָשֶׁה, אֵל אַכְזָרִי. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]] שם מדגיש רבן גמליאל לפילוספוס שהקנאה מופנית לעובדי ע"ז ולא לאלילים. בנוסח שברשב"י אגריפס שואל מדוע אין הקב"ה פוגע בגויים, ור"ג עונה לו שישראל עשו שני חטאים: עזיבת הקב"ה - ועבודה לפסילים.}}דָּבָר אַחֵר: "'''אֵל קַנָּא'''" – וְכִי יֵשׁ לְפָנָיו קִנְאָה? וְכִי נִפְרָע עַל יְדֵי קִנְאָה? הָא אֵין נִפְרָע לֹא עַל יְדֵי אֶבֶן וְלֹא עַל יְדֵי חֵץ וְלֹא עַל יְדֵי {{ב|חַלְקוֹק!|קלע}} כִּבְיָכוֹל הָיָה לְךָ אַחֵר – חִילַּפְתַּנִי בּוֹ! שָׁאַל אַגְרִיפַּס סָבָא אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֵין מִתְקַנֵּא אֶלָּא {{ב|בַּאֲחֵרִים,|בישראל - לשון נקיה}} שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים" {{ממ|דברים|ד|לט}}? אָמַר לוֹ: אֵין מִתְקַנֵּא לֹא בְּגָדוֹל מִמֶּנּוּ וְלֹא בְּכַיּוֹצֵא בּוֹ אֶלָּא בְּקָטָן מִמֶּנּוּ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי, אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים" {{ממ|ירמיה|ב|יג}}. אִלּוּ עָזְבוּ אוֹתִי, מְקוֹר מַיִם חַיִּים – עֲלוּבִין הָיוּ; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה "לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם" (שם). "'''פֹּקֵד'''", אֵין פּוֹקֵד אֶלָּא {{ב|מַזְכִּיר|לאו דווקא לרעה}}, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה" {{ממ|בראשית|כא|א}} וְאוֹמֵר: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" {{ממ|שמות|ג|טז}}. {{הע-שמאל|ר' יהודה הופך את המשמעות של הפקידה ומפרש אותה כהכלה ואי מתן עונש.}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹנֵס אֲנִי עֲוֹנוֹתֵיהֶם לְיָדִי, וְתוֹלֶה אוֹתָן עַד אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, כְּיֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים ב|טו|יב}} – וְהָיָה לוֹ כֵּן. {{הע-שמאל|הסתירה בין הפסוק שלנו ליחזקאל נפתרת בטענה שמדובר במסורת משפחתית של רוע, שלושה דורות לאחור; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}}כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "'''פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים'''", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "אָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן וּבֵן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב" {{ממ|יחזקאל|יח|כ}}! אִם הָיוּ אָבוֹת זַכָּאִין – תּוֹלֶה לָהֶן, וְאִם לָאו – אֵין תּוֹלֶה לָהֶן. מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁלָּוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ. בָּא בְּנוֹ וְלָוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ. וּבָא בֶּן בְּנוֹ וְלָוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ; לָרְבִיעִי – אֵין מַלְוִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי אֲבוֹתָיו שֶׁהָיוּ כַּפְרָנִין! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ" {{ממ|איכה|ה|ז}}. אַל תְּהִי קוֹרֵא "עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ" אֶלָּא "עֲוֹנֹתֵינוּ סָבָלְנוּ"! מִי גָּרַם לָנוּ לִסְבּוֹל עֲוֹנוֹת נַפְשֵׁינוּ? – אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ כַּפְרָנִין! {{ב|"'''פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים'''"|מכיל את העוון ואינו פוגע בבנים}}, יָכוֹל עַל יוֹצְאֵי יָרֵךְ בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וְעַל בְּנֵי בָנִים'''". יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: הָא אֵין תּוֹלֶה אֶלָּא לָהֶן בִּלְבַד. מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי'''". }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''"וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים"''' – יָכוֹל לְיוֹצְאֵי יָרֵךְ בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְאֶלֶף דּוֹר" {{ממ|דברים|ז|ט}}! יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: הָא אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא לְאֶלֶף דּוֹר; וּמִנַּיִן לַאֲלָפִים וּלְאַלְפֵי אֲלָפִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים"'''! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יט#פסוק יז|לעיל יט יז:]] "להודיע כמה מעלות בין תלמוד למעשה". גם כאן עוסק בשתי דרכים לקיום המצוות, ולומד שעדיפה עבודה מאהבת האל על טובו על עבודה מיראת מידת הפורענות, כי מידת הטוב מרובה! העדיפות של מידת הטוב על מידת הפורענות היא פי 2000/4. כאן חוזר הדרשן ומפרש את פקידת העוון כמידת פורענות, כמו הפשט.}}'''"לְאֹהֲבַי"''' – לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה לְפָנַי מֵאַהֲבָה. '''"וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי"''' – לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה לְפָנַי מִיִּרְאָה. לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה מַעֲלוֹת יֵשׁ בֵּין הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה יוֹתֵר מִמִּדַּת הַפּוּרְעָנוּת עַל אַחַת חֲמֵשׁ מֵאוֹת. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|להגדרת שבועת שוא ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה ח|שבועות ג ח]] בשבועת שוא יש חילול שם הקב"ה, ואינה כשבועת ביטוי שיש בה גם עבירה בין אדם לחברו. להחמרה בשבועת שוא ביחס לשבועת ביטוי ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ד#ב|תוספתא שבועות ד סוף ב.]] לעניין הכפרה ראו דברי רבי יהודה [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#ה|בתוספתא יומא ד סוף ה.]] איסור "לא תשא" עצמו נחשב שם כמצווה המתכפרת בתשובה וביום הכיפורים, למרות שאין בה חיוב כרת או מיתה בידי שמים, ואילו המצוות שענשן נמוך יותר מתכפרות בתשובה גרידא.}} '''"לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא"'''. אֵין "לַשָּׁוְא" אֶלָּא דָּבָר {{ב|שֶׁלֹּא הָיָה|בעבר}}, {{ב|וְלֹא נִהְיָה|בהווה}}, וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת. '''"כִּי לֹא יְנַקֶּה ה'"'''. לְתוֹךְ {{ב|שֶׁנֶּאֱמַר בְּחוֹרֵב תְּשׁוּבָה "וְנַקֵּה",|המילה "ונקה" מתפרשת כאחת המידות של הקב"ה, המתרצה בתשובה}} יָכוֹל תְּהֵא {{ב|תְּשׁוּבָה|בלבד}} מְכַפֶּרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי לֹא יְנַקֶּה ה'"'''. אֵין זֶה קַל וָחֹמֶר מֵעַתָּה, שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתָה לַשָּׁמַיִם? אוֹ עַל כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא תְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא"''', עַל '''זֶה''' אֵין תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת! מְכַפֶּרֶת הִיא עַל כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה! הֲרֵי זֶה קַל וָחֹמֶר מֵעַתָּה, שֶׁתְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִיּוּם עֲשֵׂה. אֱמֹר מֵעַתָּה: כֹּל שֶׁהוּא מִ''''לֹא תִשָּׂא'''' וּלְמַטָּה – עֲבֵרוֹת קַלּוֹת, וּתְשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת. וְכֹל שֶׁהוּא מִ''''לֹא תִשָּׂא'''' וּלְמַעְלָה – עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, וְאֵין תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת. יָכוֹל לֹא יְהֵא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם". }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו לעיל פס' א. שמאי ראה את השבת כעיקר ואת ימי החול כהכנה אליה, ולכן היה מזכיר את השבת בימי החול, וראו הקצנה של גישתו לשבת ב[[ביצה טז א]]. טקס הקידוש נעשה בלילה, למרות שכאן נקשרת הקדושה '''ליום''' השבת.}}'''"זָכוֹר"''' וְ"שָׁמוֹר" – שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ לְעִנְיָן אֶחָד; מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ. כֵּן הוּא אוֹמֵר: "וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", וְאוֹמֵר: "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹקִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" {{ממ|תהלים|סב|יב}}. שַׁמַּאי הַזָּקֵן אוֹמֵר: זָכְרָהּ עַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא, וְשָׁמְרָהּ מִשֶּׁתָּבוֹא. אָמְרוּ עָלָיו עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן שֶׁלֹּא הָיָה זִכְרוֹן שַׁבָּת זָז מִתּוֹךְ פִּיו: לָקַח חֵפֶץ טוֹב – אָמַר 'זֶה לַשַּׁבָּת'. כְּלִי חָדָשׁ – אוֹמֵר 'זֶה לַשַּׁבָּת'. '''"זָכוֹר"''', רַ' יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכְּשֶׁאַתָּה מוֹנֶה – הֱוֵי מוֹנֶה 'אֶחָד בַּשַּׁבָּת' וְ'שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת', 'שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת', 'רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת', 'חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת' וְ'עֶרֶב שַׁבָּת'? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זָכוֹר"'''. '''"אֶת יוֹם"''' – אֵין לִי אֶלָּא יוֹם; לַיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְקַדְּשׁוֹ"'''. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יוֹם"'''? כְּבוֹד יוֹם קוֹדֵם לִכְבוֹד לַיְלָה. '''"לְקַדְּשׁוֹ"''' – בַּלַּיְלָה קַדְּשׁוֹ. מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא קִדֵּשׁ בַּלַּיְלָה – מְקַדֵּשׁ וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"'''! {{הע-שמאל|יש להבחין בין בגדי החול לבין בגדי השבת, וכן בין סעודות החול לסעודות השבת. ההבחנה נדרשת לעניים, הנתבעים לאכול בשבת מאכלים מיוחדים – ולעשירים, האוכלים סעודה יפה בכל יום.}}דָּבָר אַחֵר: '''"לְקַדְּשׁוֹ"''', בַּמֶּה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ? בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה וּבִכְסוּת נְקִיָּה, שֶׁלֹּא תְּהֵא סְעוּדָתְךָ שֶׁלַּשַּׁבָּת כִּסְעוּדַת הַחֹל, וְלֹא עֲטִיפָתְךָ שֶׁלַּשַּׁבָּת כַּעֲטִיפָתְךָ בַּחֹל. וּמִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ עָנִי לֹא יְהֵא מַאֲכָלוֹ שֶׁלַּשַּׁבָּת כְּמַאֲכָלוֹ שֶׁלַּחֹל, וְעָשִׁיר לֹא יְהֵא מַאֲכָלוֹ שֶׁלַּשַּׁבָּת כְּמַאֲכַל הַחֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"'''. }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|רבי רואה את העבודה והמלאכה בימי החול כמצווה; ר' אלעזר מצביע על המלאכה (בהקמת המשכן) כגורמת להשראת שכינה. לקשרים נוספים בין מלאכת המשכן לאיסורי המלאכה בשבת ראו [[ביאור:משנה שבת פרק ז#משנה ב|בביאור לשבת ז ב.]] ולהלן פס' יא. ר' יוסי הגלילי רואה את המלאכה כניגוד למוות, (ומבין דבריו אפשר לשמוע קשר בין הבטלה, אולי אפילו בשבת - למוות, וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]); ר' עקיבא מוכיח את חשיבות המלאכה מעצם קיומם של עובדים המקבלים מכספי הלישכה ומחללים את קדושת הכספים; ר' שמעון מוכיח זאת מההיתר לאומנים להכנס לקודש הקדשים כדי לנקותו, ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ד#משנה ח|מידות ד ח.]]; כל הדוברים הם מבית הלל, שראו קדושה גם בימי החול ובמלאכה שאינם בשבת.}}'''"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד"''' – רַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי זוֹ גְּזֵרָה אַחֶרֶת; שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל שַׁבָּת – כָּךְ נִצְטַוּוּ עַל הַמְּלָאכָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁלֹּא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָשׂוּ מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" {{ממ|שמות|כה|ח}}. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁלֹּא קָנַס הַמָּקוֹם מִיתָה עַל אָדָם אֶלָּא מִתּוֹךְ בַּטָּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" {{ממ|בראשית|כה|יז}}. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁהֲרֵי נֶהֱנֶה שָׁוֶה פְּרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ – מֵבִיא מְעִילָה וְחֻמְשָׁהּ, וּמֵבִיא אָשָׁם בִּשְׁתֵּי סְלָעִים; וְהַפּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בַּהֶקְדֵּשׁ – נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁאֲפִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה – חַיָּב מִיתָה; וּבִשְׁעַת עֲבוֹדָה – טְמֵאִין וּבַעֲלֵי מוּמִין מֻתָּרִין לְהִכָּנֵס. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבת פרק א#משנה ה|שבת א ה-י,]] שם קיבלו בית הלל את דעתם של בית שמאי בעניין הבישול והצליה, ובית שמאי הודו לבית הלל בעניין קורת בית הבד ועיגולי הגת. כאן לפנינו המחלוקת העקרונית, לפני שהתפשרו על חלק מהדברים. וראו [[ביאור:תוספתא/שבת/א#ט|תוספתא שבת א ט:]] בית שמאי רואים את זמן השבת כקדוש ולכן אוסרים להשתמש בו (אלא אם המלאכה התחילה להתבצע מבעוד יום). בית הלל רואים את הקדושה כעניינו של האדם, ואוסרים עליו לעשות מלאכה בשבת אבל מתירים לו לעשות מלאכה כרצונו ביום ששי עד כניסת השבת.}}'''"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ"''' – זוֹ הִיא שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין: "אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמָּנִין וְכַרְשִׁינִין אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם; וְאֵין פּוֹרְשִׂין מְצוּדוֹת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם; וְאֵין טוֹעֲנִין בְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד וּבְעִגּוּלֵי הַגַּת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מִבְּעוֹד יוֹם; וְאֵין פּוֹתְקִין מַיִם לְגַנּוֹת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּתְמַלֵּא מִבְּעוֹד יוֹם; וְאֵין נוֹתְנִין בָּשָׂר, בָּצָל וּבֵיצָה עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ, וְלֹא תַּבְשִׁיל לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצָּלוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין בְּכֻלָּן!" אֶלָּא שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: '''"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ"''' – שֶׁתְּהֵא מְלַאכְתְּךָ גְּמוּרָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין: '''"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד"''' – עוֹשֶׂה אַתָּה כָּל שִׁשָּׁה, וּשְׁאָר מְלַאכְתְּךָ הִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵילֶיהָ בַּשַּׁבָּת; '''"וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ"''' – שֶׁתְּהֵא בַּשַּׁבָּת כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ מְלָאכָה. }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את הצורך באיזכורים רבים של השבת: מצוות היום החלות גם בלילה, עונש ואזהרה, עשה ולא תעשה, וחיוב מיתה בסקילה. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז.]]}}'''"וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת"''' – אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה; מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה"'''. אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה; מִיתָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת" {{ממ|שמות|לא|טו}}! עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת" (שם פס' ט"ז)! אֵין לִי אֶלָּא עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לִמְלֶאכֶת יוֹם; עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לִמְלֶאכֶת לַיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב" {{ממ|ויקרא|כג|לב}}. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת! אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה; מִיתָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" {{ממ|שמות|לא|יד}}.</small> {{הע-שמאל|בעניין הקשר בין איסורי השבת למלאכת המשכן ראו לעיל בדרשה לפס' ט, וכן [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב#פסוק טז|לעיל יב טז.]] איסורי השבת נמסרו לכל העם הגדולים, כולל בנו ובתו של אדם. האיסור כולל גם את איסור ההוראה לקטן לעשות מלאכה האסורה בשבת, אבל אין לאסור עליו לעשות כרצונו, שהרי אין לקטן מחשבה! יחס אב-בן שונים מיחסי אב-בת, ולכן צריך להזכיר את שניהם.}}'''"לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה"''', יָכוֹל לֹא יְקַנֵּב אֶת הַיָּרָק וְלֹא יָדִיחַ אֶת הַכֵּלִים וְלֹא יַצִּיעַ אֶת הַמִּטּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מְלָאכָה"'''. נֶאֶמְרָה כָּאן 'מְלָאכָה' וְנֶאֶמְרָה 'מְלָאכָה' בַּמִּשְׁכָּן {{ממ|שמות|לה|כא}}. מַה מְּלָאכָה הָאֲמוּרָה בַּמִּשְׁכָּן – מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה, אַף מְלָאכָה הָאֲמוּרָה בַּשַּׁבָּת – מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה וְכוּ' {{ב|כִּי הֵיכִי דִּכְתִיבָא לְעֵיל.|קיצור סופרים - הפנייה [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב#פסוק טז|לעיל יב טז]]}} '''"אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבִתֶּךָ"''', יָכוֹל בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"אַתָּה"''' – הֲרֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים אֲמוּרִין. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בִּנְךָ וּבִתֶּךָ"'''? אֵלּוּ בְּנוֹ וּבִתּוֹ קְטַנִּים, שֶׁלֹּא יֹאמַר לִבְנוֹ קָטָן: 'הַכְנֵס לִי כְּלִי זֶה מִן הַשּׁוּק', 'הַכְנֵס לִי כַּלְכָּלָה זוֹ מִן הַשּׁוּק'. יָכוֹל יְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶן שֶׁלֹּא יְשַׁבְּרוּ חֲרָסִים, שֶׁלֹּא יַנְתִּיזוּ צְרוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אַתָּה"'''. מָה אַתָּה, מִדַּעַת עַצְמְךָ מְלֶאכֶת עַצְמְךָ – אַף הֵן, מִדַּעַת עַצְמָן מְלֶאכֶת עַצְמָן. יֵאָמֵר בֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּת? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּבֵּן מַה שֶּׁאֵין בַּבַּת, וְיֵשׁ בַּבַּת מַה שֶּׁאֵין בַּבֵּן. בֵּן – אָבִיו חַיָּב בּוֹ מִצְווֹת: לְמוּלוֹ וְלִפְדּוֹתוֹ, וּלְלַמְּדוֹ תּוֹרָה וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה – מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבַּת. בַּת – אָבִיהָ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבֵּן. הֵא, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּבֵּן שֶׁאֵין בַּבַּת, וּבַבַּת שֶׁאֵין בַּבֵּן – נִצְרַךְ לוֹמַר בַּבֵּן וְצָרַךְ לוֹמַר בַּבַּת. {{הע-שמאל|נראה שהדרשה על הבהמה דומה לדרשה על הקטן: אין להורות לה או לגרום לה לעשות מלאכה, אבל מותר לה לעשות כרצונה. עשיית המלאכה של הבהמה, כמו זו של הקטן, אינה נחשבת "מלאכה שיש עמה מחשבה". הדרשה על העבד והאמה הכנעניים, וכן על הגרים התושבים קשה יותר לשחזור, אבל נראה שהיא מבוססת על חיפוש האיזון בין הפסוק שלנו לבין הפסוק מ[[שמות כג יב]]. ר' יוסי הגלילי מתיר להם רק לעשות מלאכה להכנת אוכל לעצמם, כדין ישראל ביום טוב, ור' עקיבא מתיר להם לעשות מלאכה כישראל בחול המועד, כלומר גם מלאכת "הפסד מרובה" ומלאכה בצינעה (ראו [[ביאור:משנה מסכת מועד קטן|במבוא למסכת מועד קטן.]]) ר' יוסי מחלק: הוא מתיר לעבד לעשות בשבת כל מלאכה – ולגר תושב הוא מתיר לעשות בשבת כבחול המועד. ר' שמעון מתיר לגר תושב ולעבד כנעני לעשות כל המלאכות בשבת כביום חול המונח "גר תושב" בכלל נראה כיצירה דמיונית של חז"ל, ובהתאם לא ברור מנגנון אכיפת ההגבלות על הגר התושב בשבת, לשיטת כל החכמים חוץ מר' שמעון.}}'''"וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ"''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ" – יֵשׁ עֶבֶד וְאָמָה שֶׁאֵינוֹ כָּמוֹךָ, וְאֵיזֶה זֶה? עֶבֶד וְאָמָה {{ב|הַתּוֹשָׁבִים|המכונים בדרך כלל "כנעניים"}}! לְאֵיזוֹ שְׁבִיתָה אַתָּה מְחַיְּבָם?... מֻתָּרִין בִּמְלָאכָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּבְהֶמְתֶּךָ"''' א... יָכוֹל הֵן יְהוּ אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ" {{ממ|שמות|כג|יב}}...הַבְּהֵמָה. אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר וְתוֹשָׁב וְעֶבֶד וְתוֹשָׁב עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ" – הִרְוִיחַ לָהֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָפֹשׁוּ עַמֵּךְ עַל הֶהָרִים" {{ממ|נחום|ג|יח}}. ...אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר תּוֹשָׁב וְעֶבֶד תּוֹשָׁב עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוּלוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "גֵּרְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ" וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר" – הַנַּח לוֹ! אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר תּוֹשָׁב עוֹשֶׂה מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוּלוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד;<small> עֶבֶד תּוֹשָׁב עוֹשֶׂה מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹל! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גֵּר תּוֹשָׁב וְאֶחָד עֶבֶד תּוֹשָׁב, עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹל. '''"וּבְהֶמְתֶּךָ"''', לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ? אִם לִלַּמֵּד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה"'''! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּבְהֶמְתֶּךָ"'''? לֹא יַשְׂכִּיר אָדָם בְּהֶמְתּוֹ לְגוֹי וְלֹא יַשְׁאִילֶנּוּ, וְשֶׁלֹּא תֵּצֵא בְּמַשּׂוֹי בַּשַּׁבָּת. יָכוֹל יַרְכִּין לָהּ יֶתֶר וְתֹאכַל, וְיֹאחַז לָהּ עֲשָׂבִים וְתֹאכַל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אַתָּה"'''. יָכוֹל יְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה תּוֹלֶשֶׁת וְעוֹקֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אַתָּה"'''. מָה אַתָּה, מִדַּעַת עַצְמְךָ מְלֶאכֶת עַצְמְךָ – אַף הִיא, מִדַּעַת עַצְמָהּ מְלֶאכֶת עַצְמָהּ! '''"וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ"''' – אִם בְּגֵר צֶדֶק הַכָּתוּב מְדַבֵּר – כְּבָר אָמוּר: "הַקָּהָל, חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר" {{ממ|במדבר|טו|טו}}! הֵא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"וְגֵרְךָ"'''? בְּגֵר תּוֹשָׁב הַכָּתוּב מְדַבֵּר! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז.]] כאן מרחיבים את הטענה "שהים שקול..." ומחילים אותה גם על בריאת הלוויתן. בהמשך טוען הדרשן שנברא משהו ביום השבת – נבראה המנוחה! לעניין הדין השוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד#משנה א|סנהדרין ד סוף א,]] שבית הדין האנושי לא פעל בשבת. לברכת וקדושת השבת השוו לדעת ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|במכילתא בחדש ז.]]}}'''"אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם"''', וַהֲלֹא יָם בִּכְלַל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הָיָה? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ שֶׁבַח בַּיָּם כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "זֶה הַיָּם גָּדוֹל... לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ" {{הפניה לפסוקים|תהלים|קד|כה|כו}}, וַהֲלֹא לִוְיָתָן בִּכְלַל מַעֲשִׂים שֶׁבַּיָּם הָיָה? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ שֶׁבַח בְּלִוְיָתָן כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשִׂים שֶׁבַּיָּם. '''"וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִבְרֵאת הֲנָחָה אֶלָּא עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי. יָכוֹל אַף מִן הַדִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיִּנָּפַשׁ", מַגִּיד שֶׁאֵין הַדִּין בָּטֵל מִפָּנָיו לְעוֹלָם! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ" {{ממ|תהלים|פט|טו}}. </small>'''"עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ"''', בַּמֶּה בֵּרְכוֹ? בֵּרְכוֹ בַּמָּן וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן: בְּכָל יוֹם הוּא אוֹמֵר "עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת" {{ממ|שמות|טז|טז}} – וּבַשַּׁבָּת הוּא אוֹמֵר "שְׁנֵי הָעֹמֶר" (שם פס' כב)! בְּכָל יוֹם הוּא אוֹמֵר "וַיִּבְאַשׁ" (שם פס' כ) – וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הוּא אוֹמֵר "וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ" (שם פס' כד); כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה" (שם פס' כב) וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "שְׁנֵי הָעֹמֶר"; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מְשֻׁנֶּה בְּטַעְמוֹ וּבְרֵיחוֹ מִשְּׁאָר יָמִים! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]] הפסוק ממשלי מלמד שיש להשקיע גם כסף כדי לכבד את אביו ואמו. להשוואות בין כבוד אב ואם לכבוד הקב"ה ראו דברי רבי במכילתא שם. וראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה א|ספרא קדושים פרשה א, ד-ז.]] בסוף הדרשה מעיר הדרשן "וכן בדין..." ומסביר בכך את הדמיון בין כיבוד אב ואם לכבוד הקב"ה. הוא מעיר שאין אפשרות להכות את הקב"ה ולכן אין במצווה על כבודו איסור הכאה. בסוף הדרשה מוצגת ישיבת א"י לאו דווקא כמצווה אלא כשכר למי שמכבד את אביו ואמו. האלטרנטיבה היא איום בגלות ולא מוות.}}'''"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ"''' – כִּבּוּד זֶה, אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּא! כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ" {{ממ|משלי|ג|ט}}, אֱמֹר מֵעַתָּה: מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, וּמַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא! נֶאֱמַר כֵּן: '''"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ"; שָׁקוּל כִּבּוּד אָב וָאֵם כְּכִבּוּד הַמָּקוֹם! נֶאֱמַר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" {{ממ|ויקרא|יט|ג}}, וְנֶאֱמַר: "אֶת ה'<small> אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" {{ממ|דברים|ו|יג}}; שָׁקוּל מוֹרָא אָב וָאֵם כְּמוֹרָא הַמָּקוֹם. נֶאֱמַר: "מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת" {{ממ|שמות|כא|יז}}, וְנֶאֱמַר: "וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת" (ויק' כד טז); שְׁקוּלָה קִלְלַת אָב וָאֵם כְּקִלְלַת הַמָּקוֹם. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מַכֶּה כְּלַפֵּי מַעְלָה. וְכֵן בַּדִּין, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם שֻׁתָּפִים בּוֹ! '''"לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה"''' – וְלֹא בַּגּוֹלָה וְלֹא בְּתוֹשָׁבוּת. }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]] כאן מוסיפים שתים מהמשמעויות של ההתראה: איסור הרצח חל גם על מי שמוכן לשאת בעונש, וכן על מי שלא ניתן להרוג אותו כי כבר חרצו את דינו למוות.}}'''"לֹא תִּרְצָח"''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ" {{ממ|במדבר|לה|טז}} לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּרְצָח"'''. מִנַּיִן אָמַר 'הֲרֵינִי רוֹצֵחַ עַל מְנָת לֵיהָרֵג' הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּרְצָח"'''! מִנַּיִן לַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג, וְאָמַר 'הֲרֵינִי רוֹצֵחַ' - הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּרְצָח"'''! {{הע-שמאל|גם כאן יש שתי משמעויות להתראה: אסור לנאוף אפילו אם הנואף מוכן לשאת בעונש; אסור הניאוף כולל גם ניאוף במחשבה: אסור לאדם להעלות בדמיונו שאשתו, שאיתה הוא שוכב - היא אשת חברו.}}'''"לֹא תִּנְאָף"''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת" {{ממ|ויקרא|כ|י}} לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּנְאָף"'''. מִנַּיִן אָמַר 'הֲרֵינִי נוֹאֵף עַל מְנָת לֵיהָרֵג' הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּנְאָף"'''! מִנַּיִן הָאוֹכֵל בִּקְעָרוֹ, וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אוֹכֵל בִּקְעָרָה שֶׁלַּחֲבֵירוֹ, וְהָיָה שׁוֹתֶה בְּכוֹסוֹ, וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹתֶה </small>בְּכוֹסוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּנְאָף"'''! {{הע-שמאל|אסור לגנוב אפילו אם הגנב מוכן לשאת בעונש; ואסור לאדם גם לגנוב את רכושו שמגיע לו בדין! וראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה ב|ספרא קדושים פרשה ב ב.]] בניגוד למכילתא, כאן הגנב גונב ממון ולא נפשות.}}'''"לֹא תִּגְנֹב"''' עַל מְנָת לְמֵיקַט! '''"לֹא תִּגְנֹב"''' עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה! בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: אַל תִּטֹּל אֶת שֶׁלְּךָ מִבֵּית אֲחֵרִים, שֶׁמָּא תֵּרָאֶה גּוֹנֵב, אֶלָּא שְׁבֹר אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ 'שֶׁלִּי אֲנִי נוֹטֵל'! {{הע-שמאל|גם אם העד מעיד שאכן היה פיקדון – הוא חייב לדייק מה היה הפיקדון בדיוק.}}'''"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר"''' - אֵין 'שֶׁקֶר' אֶלָּא מִבְדֶּה. כֵּי צַד? הִפְקִיד לוֹ זָהָב - לֹא יֹאמַר לוֹ מַרְגָּלִית, מַרְגָּלִית - לֹא יֹאמַר לוֹ זָהָב. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו" {{ממ|דברים|יט|יט}}, אִם מָמוֹן - מָמוֹן, וְאִם מַכּוֹת - מַכּוֹת, וְאִם עֳנָשִׁין – עֳנָשִׁין. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר"'''! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תאווה היא רצון להשיג מה ששייך לאחר. חימוד הוא תחילת המעשים כדי להשיג זאת. הדרשה אוסרת להתאוות כי בהמשך לתאווה מתפתחת חמדה, אבל מותר להתאוות ואף לחמוד את מה שנתון למכירה או את בת האחר הנתונה לאירוסין. בכך מתירה הדרשה את קיומו של שוק, הן במובן הכלכלי הן במובן המשפחתי. בהמשך מבהירה הדרשה שהאיסור חל על כל רכוש הזולת: מקרקעין ומיטלטלין, בעלי חיים וכו' – שהשגתם תגרום לחוסר לזולת.}}'''"לֹא תַחְמֹד"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "לֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ" {{ממ|דברים|ה|יח}} – לְחַיֵּב עַל תַּאֲוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְעַל חֶמְדָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. אֵיזוֹ הִיא תַּאֲוָה? הָאוֹמֵר '{{ב|לְוַאי|הלואי}}' שֶׁ... חֶמְדָּה – הַכּוֹבֵשׁ כִּבּוּשִׁין לִיטְּלָן. מִנַּיִן הִתְאַוָּה אָדָם – סוֹפוֹ לַחְמֹד? שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִתְאַוֶּה" וְ'''"לֹא תַחְמֹד"'''. מִנַּיִן חָמַד אָדָם – סוֹפוֹ לִגְזֹל? שֶׁנֶּאֱמַר "וְחָמְדוּ<small> שָׂדוֹת וְגָזָלוּ" {{ממ|מיכה|ב|ב}}. יָכוֹל לֹא יִתְאַוֶּה עַל בִּתּוֹ לִיטְּלָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֵשֶׁת רֵעֶךָ"'''; מָה '''"אֵשֶׁת רֵעֶךָ"''', שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ – אַף כָּל דָּבָר שֶׁאָסוּר לְךָ! אוֹ מָה '''"אֵשֶׁת רֵעֶךָ"''', שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בֵּיתוֹ"''' וְ"שָׂדֵהוּ". אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁנִּקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁנִּקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ"'''. אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּקַרְקַע – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא כְּקַרְקַע? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ"'''. אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁשְּׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ! מִנַּיִן לֹא יִתְאַוֶּה לְמַקְלוֹ וְלֹא יִתְאַוֶּה לְמַנְעָלוֹ וְלֹא יִתְאַוֶּה לְפֻנְדָּתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ"'''. יָכוֹל לֹא יֹאמַר 'לְוַאי עֵינִי כְּעֵינוֹ', 'לְוַאי שְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ'? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ בֵּיתוֹ"''' וְ"שָׂדֵהוּ"; מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶן לָבוֹא תַּחַת יָדֶיךָ וַחֲבֵרְךָ חֲסֵרָן – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לָבוֹא תַּחַת יָדֶיךָ וַחֲבֵרְךָ חֲסֵרָן. {{הע-שמאל|החזרה על המילה "לא" מלמדת שכל איסור עומד בפני עצמו; באיסור "לא תחמוד" אין הפסקות בין מושא חמדה אחד לאחר, ולכן מסיטה הדרשה את האיסור לחימוד הנפוץ של אשת רעך, שאם הוליד ממנה בן – הוא יורש את כל המושאים הללו גם יחד. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|במכילתא בחדש ח,]] "שכל מי שהוא חומד - סוף מוליד בן שהוא מקלל את אביו ואת אמו, ומכבד למי שאינו אביו". בשתי המכילתות זוהה החומד עם הנואף. בהמשך טוענת הדרשה לקשר סיבתי בין האיסורים השונים, על דרך שעובר עבירה אחת מהן – סופו לעבור על כולם.}}דָּבָר אַחֵר: '''"לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ..."''' יֵשׁ לְךָ מִי שֶׁהוּא חוֹמֵד {{ב|אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ|גם יחד}}? אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהוּא בָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵירוֹ וְיוֹלֶדֶת בֵּן זָכָר – בַּעְלָהּ סָבוּר שֶׁהוּא בְּנוֹ, נִמְצָא מוֹרִישׁ לוֹ בֵּיתוֹ וְשָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ </small>וַחֲמוֹרוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ. יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲבֹר עַל כֻּלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּרְצָח, לֹא תִּנְאָף, לֹא תִּגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה, לֹא תַחְמֹד"''' – לְחַיֵּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר לְהַלָּן "לֹא תִרְצָח וְלֹא תִנְאָף וְלֹא תִגְנֹב וְלֹא תַעֲנֶה וְלֹא תַחְמֹד"? {{ממ|דברים|ה|יז}} מַגִּיד שֶׁכֻּלָּן תְּפוּשִׁין זֶה בָּזֶה. פָּרַץ אָדָם בְּאֶחָד מֵהֶן – סוֹפוֹ לִפְרֹץ בְּכֻלָּן! מִנַּיִן רָצַח אָדָם – סוֹפוֹ לִנְאֹף? תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא. אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם... גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל... {{ב|כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ"|נראה שדורש כיס – אשה.}} {{הפניה לפסוקים|משלי|א|י|יד}} וּמִנַּיִן נָאַף אָדָם – סוֹפוֹ לִגְנֹב? תַּלְמוּד לוֹמַר "אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ", מַה כְּתִיב? – "וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ" {{ממ|תהלים|נ|יח}} מִנַּיִן אִם גָּנַב אָדָם – סוֹפוֹ לָבוֹא לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא? שֶׁנֶּאֱמַר "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ, אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד" {{ממ|משלי|כט|כד}} }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כל הפצעים והפגעים רופאו ע"י הקב"ה לפני מעמד הר סיני. לדברי ר' אליעזר על גודל ההתגלות ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|מכילתא שירה ג.]] לעניין ראיית הקולות השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#ט|מכילתא בחדש ט,]] דעת ר' עקיבא. הדרשה מייחסת לישראל ואף לשפחותיהם את ראיית ההתגלות כדבר אובייקטיבי, שאינו תלוי בזהות הרואה. והוא ראיית הכבוד של הקב"ה, וכתוצאה מכך את התנועה שלהם אנה ואנה.}}'''"וְכָל הָעָם רֹאִים"''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן סוּמִין! מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים" {{ממ|דברים|ד|לה}} – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן טִפְּשִׁים! כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ" (שם פס' לו) – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶם חֵרְשִׁים! <small>מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו" – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן אִלְּמִים! מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "אַתֶּם נִצָּבִים" {{ממ|דברים|כט|ט}} – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן חִגְּרִים! וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן אֶחָד חוֹשֵׁשׁ בְּרֹאשׁוֹ וְחָשׁ בְּשִׁנָּיו? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל" {{ממ|תהלים|קה|לז}}. '''"אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם"''' – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹל, אֲבָל כֵּן '''"אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם"'''. כְּשֵׁם שֶׁרָאוּ אֶת הַלַּפִּידִים – כָּךְ רָאוּ אֶת הַקּוֹלוֹת! '''"וַיַּרְא הָעָם"''' – מָה רָאוּ? כָּבוֹד גָּדוֹל רָאוּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה בְּיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁלֹּא רָאָה גָּדוֹל שֶׁבַּנְּבִיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַיַּרְא הָעָם"'''; מָה רָאוּ? כְּבוֹד גָּדוֹל רָאוּ! '''"וַיָּנוּעוּ"''' – אֵין לְשׁוֹן נִיעָה אֶלָּא {{ב|טֵרוּף!|תנועה לא רצונית}} כֵּן הוּא אוֹמֵר: "נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר" {{ממ|ישעיה|כד|כ}}, וְאוֹמֵר: "וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ" {{ממ|ישעיה|ז|ב}}. }} </small> ===פסוק טז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הנביאים, שתווכו לעם את דברי הקב"ה, מוצגים כגמול טוב לישראל. הפסקת הנבואה נגרם מהביוש שלהם.}}'''"וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה"''' – בָּזוֹ זָכוּ שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם נְבִיאִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ" {{ממ|דברים|יח|טו}}. אֲבָל מִשֶּׁהָיוּ "מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" – פָּסְקָה מֵהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; כֵּן הוּא </small>אוֹמֵר: "וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹקִים" {{ממ|דברי הימים ב|לו|טז}}. '''"וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹקִים פֶּן נָמוּת"''' – אִם נִתּוֹסְפָה לָהֶם דָּבָר אֶחָד מֵתִים הָיוּ... אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שׁוֹחֲיִין בְּיָדָם... שֶׁהָרוּחַ נִבְזֶקֶת בָּהֶם מ... רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁהָיוּ שׁוֹחִין עִמ... }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לתחילת הדרשה ראו דברי אשת מנוח ב[[שופטים יג כג]]. בהמשך דורש נסות – נשאות, לעשות אתכם לנשיאים ושולטים; או לנישאים וגבוהים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט.]]}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ"''' – אָמַר לָהֶם: לֹא נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא עָשָׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת לָבוֹא {{ב|וּלְמוֹתְכֶן|ולהמיתכם}}, '''"כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם"''' – לְגַדֶּלְכֶם עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ..." {{ממ|מלכים ב|כה|כז}} דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם..."''' – לְגַדֶּלְכֶם בְּמִצְווֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת" {{ממ|זכריה|ט|טז}} וְאוֹמֵר: "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס" {{ממ|תהלים|ס|ו}}. {{הע-שמאל|דורש "נסות" להקשות. משה טוען שאין דרך בחזרה מהידיעה: אדם היודע את התורה מחוייב לה יותר ממי שלא למדה מעולם. לשורה האחרונה ראו מכילתא שם: "יראתו – זה בושת פנים".}}דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם"''' – לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם שׁוֹגְגִין, עַכְשָׁיו אַתֶּם מְזִידִין; לְשֶׁעָבַר לֹא הֱיִיתֶם יוֹדְעִין מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וּמַחַת פּוּרְעָנוּתָן שֶׁלָּרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא, עַכְשָׁיו אַתֶּם יוֹדְעִין מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וּמַחַת פּוּרְעָנוּתָן שֶׁלָּרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא. '''"וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ"''' – כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא. }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|התיאור של שתי חומות ערפל דומה לתיאור שתי הפרוכות במקדש, ראו דברי ת"ק [[ביאור:משנה יומא פרק ה|ביומא ה א.]] לשיר התהילה למשה בן עמרם השוו [[מלכים א יב טז]].}}'''"וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל"''' – יָכוֹל לָעֲרָפֶל הַפְּנִימִי אוֹ לָעֲרָפֶל הַחִיצוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹקִים"'''. אֱמֹר מֵעַתָּה: שְׁתֵּי חוֹמוֹת שֶׁל עֲרָפֶל הָיוּ, וְהָיָה מֹשֶׁה מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲרָפֶל הַפְּנִימִי! וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּשְׁלֹמֹה: "אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה' אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל" {{ממ|מלכים א|ח|יב}}. אַשְׁרֶיךָ מֹשֶׁה, אַשְׁרֶיךָ בֶּן עַמְרָם! }} <small> </small> ===פסוק כא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת#פרשה יא|מכילתא בחדש יא:]] דעות ר' יהודה ור' מאיר מוצגות שם כדעות של ר' ישמעאל ואיסי בן עקיבא.}}{{ב|'''"מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי"'''|זה מה שנאמר למשה – ראו בסוף הפסוק הקודם}} – יָכוֹל אֲדָמָה וַדַּאי? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ" {{ממ|דברים|כז|ו}} כְּשֶׁתִּכָּנֵס לָאָרֶץ עֲשֵׂה לִי מִזְבֵּחַ הַמְּחֻבָּר בָּאֲדָמָה; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: תַּחַת עֲזָרוֹת הָיָה חָלוּל, וְהַמִּזְבֵּחַ הָיָה מְחֻבָּר בָּאֲדָמָה. '''"וְזָבַחְתָּ עָלָיו"''' – יָכוֹל שֶׁתְּהֵא {{ב|זְבִיחָה|שחיטה}} בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ" {{ממ|דברים|יב|כז}} בָּשָׂר וְדָם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ, וְאֵין זְבִיחָה עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ! אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''"עָלָיו"'''? בְּסָמוּךְ לוֹ; כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה" {{ממ|במדבר|ב|כ}}. {{הע-שמאל|אם אין מקום על המזבח, ניתן גם להקטיר את החלבים בעזרה, כשם שהשחיטה מתקיימת שם; (אבל את קומץ המנחה ואת הנסכים, שאינם תופסים מקום - יש להקריב ולהקטיר על המזבח.) התקדים הוא מחנוכת המקדש הראשון בימי שלמה.}}מִנַּיִן: לֹא יָכֹלְתָּ לְהַקְטִיר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – הַקְטֵר עַל גַּבֵּי אֲדָמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר... כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' קָטֹן מֵהָכִיל" {{ממ|מלכים א|ח|סד}}. וְכִי מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִין שֶׁהוּא קָטָן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא" {{ממ|מלכים א|ג|ד}} כְּשֶׁאַתָּה בָּא לְחֶשְׁבּוֹן אַמּוֹת וּלְמִנְיַן עוֹלוֹת, הֲרֵי הוּא גָּדוֹל מִזֶּה! אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "קָטֹן"? נִפְסַל; כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר 'כֹּהֵן קָטָן הוּא'. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה קָטָן הָיָה וַדַּאי, וּמַקְטִיר בָּעֲזָרָה הָיָה, שֶׁכָּל הָעֲזָרָה כְּשֵׁרָה לְהַקְטִיר חֲלָבִים! </small>וּמִנַּיִן שֶׁאִם הָיוּ אֵמוּרִין מְרֻבִּים, וּקְמָצִין מְרֻבִּים, וּנְסָכִים מְרֻבִּים – עוֹשֶׂה לָהֶם הַבְעָרָה אַחַת שֶׁתַּחֲזִיק אֶת כֻּלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ"'''. {{הע-שמאל|הזכרת ה', האפשרית "בכל מקום" מתפרשת כברכת כהנים, ולכן אינה מוגבלת למקום מסוים. דורש "את שמו"- "את שמי", וראו גם [[במדבר ו כז]].}}'''"בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי"''' – מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם" {{ממ|דברים|יב|ה}}, יָכוֹל לֹא תְּהֵא בִּרְכַּת כֹּהֲנִים נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ? בַּגְּבוּלִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ו|אבות ג ו.]] נראה שהנוסח המקורי הוא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|כבמכילתא בחדש יא,]] שהשלושה דנים.}}אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן: מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בָּהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל" {{ממ|תהלים|פב|א}}. רַבִּי חֲלַפְתָּא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: מִנַּיִן לִשְׁנַיִם? שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע" {{ממ|מלאכי|ג|טז}}. אֶחָד מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי"'''! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה יג|בספרא נדבה פרשה יג א:]] הסיוג "ואם" מלמד שבזמן החורבן לא יהיה מזבח אבנים (כשם שתהיה תקופה שלא יחול היובל ושלא יקריבו את העומר). הכנת אבני המזבח צריכה להיות מתחילתה ועד סופה לשם המזבח. לדברי ריב"ז השוו את דברי ר' שמעון בן אלעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|במכילתא בחדש יא,]] שניסח את ה"פורענות" בנוסח "לקצר את שנותיו של אדם" וכו'.}}'''"מִזְבַּח אֲבָנִים"''' – יָכוֹל רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תִּבְנֶה"'''. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם"'''? מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד לִפְסֹק וְלַחֲזֹר! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|במדבר|לו|ד}} – מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד הַיּוֹבֵל לִפְסֹק וְלַחֲזֹר! '''"תַּעֲשֶׂה לִּי"''' – שֶׁתְּהֵא חֲצִיבָתָן וְהֲבָאָתָן וּבְנִיָּתָן לִשְׁמִי! '''"לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית"''' – מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר '''"כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ"''', יָכוֹל לֹא יְהוּ פְּסוּלוֹת אֶלָּא אִם כֵּן נִתְגַּזְּזוּ בְּחֶרֶב? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל" – הֲרֵי בַּרְזֶל כְּחֶרֶב! אִם סוֹפֵנוּ לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל כְּחֶרֶב, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי חַרְבְּךָ"'''? זוֹ הִיא שֶׁרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר: מָה רָאָה בַּרְזֶל לִפָּסֵל מִכָּל מִינֵי מַתָּכוֹת כֻּלָּן? מִפְּנֵי שֶׁהַחֶרֶב נַעֲשֵׂית מִמֶּנּוּ, וְחֶרֶב סִימַן פּוּרְעָנוּת, וּמִזְבֵּחַ סִימַן כַּפָּרָה; מַעֲבִירִין דָּבָר שֶׁהוּא<small> סִימַן פּוּרְעָנוּת מִפְּנֵי דָּבָר שֶׁהוּא סִימַן כַּפָּרָה. {{הע-שמאל|השוו לכאן את דברי ריב"ז במכילתא שם, המנוסחים "שמטילות שלום" במקום "שמטילות כפרה", ובצד השני "המטיל שלום בין אדם לחברו" במקום "בני תורה". ההבדל דומה לזה שהופיע לעיל, פס' כא, שהדרשן מחליף את כל הערכים בתלמוד תורה.}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֲבָנִים, שֶׁאֵינָן לֹא רוֹאוֹת וְלֹא שׁוֹמְעוֹת וְלֹא מְדַבְּרוֹת, עַל שֶׁמְּטִילוֹת כַּפָּרָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל" – בְּנֵי תּוֹרָה, שֶׁהֵן כַּפָּרָה לָעוֹלָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶם אֶחָד מִכָּל מַזִּיקִין שֶׁבָּעוֹלָם. מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל" {{ממ|דברים|כז|ה}}, יָכוֹל אִם הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל יְהוּ פְּסוּלוֹת? הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן הֲנָפָה וְנֶאֱמַר </small>לְהַלָּן הֲנָפָה; מַה הֲנָפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – מַגָּע, אַף הֲנָפָה הָאֲמוּרָה כָּאן – מַגָּע. מַה הֲנָפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – חִסָּרוֹן, אַף הֲנָפָה הָאֲמוּרָה כָּאן – חִסָּרוֹן. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ג#משנה ד|מדות ג ד.]] לגבי אבני ההיכל והעזרות ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא.]] ושם מכשירים גם מזבח ששתים מאבניו הן גזית, שנאמר "אתהן" בלשון רבים. וראו [[ביאור:תוספתא/סוכה/ג#טז|תוספתא סוכה ג טז,]] שהשתמשו בגוש מלח כד לתקן את המזבח באופן זמני.}}מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: בַּרְזֶל פּוֹסֵל בִּנְגִיעָה, וּפְגִימָה בְּכָל דָּבָר, וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים בְּחִסָּרוֹן. יָכוֹל אַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת לֹא יְהוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁלֵמוֹת? דִּין הוּא: וּמַה מִּזְבֵּחַ, שֶׁאַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת מַכְשִׁירוֹת אוֹתוֹ, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא בַּאֲבָנִים שְׁלֵמוֹת – אַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת, שֶׁמַּכְשִׁירוֹת אֶת הַמִּזְבֵּחַ – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁלֵמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית"''' – אֶתְהֶן אִי אַתָּה בּוֹנֶה גָּזִית; בּוֹנֶה אַתָּה הֵיכָל וַעֲזָרוֹת בַּאֲבָנִים שֶׁנִּפְגְּמוּ אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ. יָכוֹל אִם נִפְגְּמָה אֶבֶן אַחַת מִלְּמַעְלָה יְהֵא מִזְבֵּחַ כֻּלּוֹ מְחֻלָּל? <small>תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַתְּחַלְלֶהָ"''': הִיא מְחֻלֶּלֶת וְאֵין הַמִּזְבֵּחַ מְחֻלָּל.</small> }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא.]] הדרשה הראשונה כאן מרחיבה את החובה ללכת על הכבש עקב בצד גודל גם לירידה מהמזבח. לשם הקטרת החלבים וכו' חייב הכהן לעלות לראש המזבח, ואינו רשאי להקטיר בעמדו למטה. לעניין "אין עליו אלא סמוך" השוו לעיל פס' כא. כל ההליכה בעזרה ובהיכל היתה עקב בצד גודל, ולא רק העליה למזבח – למרות שבעזרה היו מעלות. בכך משלימה הדרשה את הניתוק של איסור "גילוי הערווה" של הכהנים, מהחובה לעשות כבש למזבח, ואת החלפתו בהליכה בצעדים קטנים בכל המקדש.}}<small>'''"וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי"''' – יָכוֹל לֹא יַעֲלֶה, אֲבָל {{ב|מֻתָּר לֵירֵד|אם עלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו"'''. יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: יָכוֹל יְהֵא מִזְבֵּחַ קָטָן, וְיַעֲמֹד בָּאָרֶץ וְיַקְטִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה הַמִּזְבֵּחָה" {{ממ|ויקרא|יד|כ}}. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת"'''? שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לוֹ מַעֲלוֹת. '''"אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו"''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה" {{ממ|שמות|כח|מב}}. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו"'''? שֶׁכְּשֶׁתַּעֲלֶה לַמִּזְבֵּחַ לֹא תְּהֵא פּוֹסֵעַ פְּסִיעָה גַּסָּה, אֶלָּא מְהַלֵּךְ עָקֵב בְּצַד גּוּדָל. אֵין לִי אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ, עֲזָרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי"'''. וְנֶאֱמַר '''"עָלָיו"''', אֵין "עָלָיו" אֶלָּא בְּסָמוּךְ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָלָיו </small>מַטֵּה מְנַשֶּׁה" {{ממ|במדבר|ב|כ}}. יָכוֹל לֹא נַעֲשֶׂה מַעֲלוֹת לַהֵיכָל וְלָעֲזָרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי"''' – לַמִּזְבֵּחַ אִי אַתָּה עוֹשֶׂה מַעֲלוֹת, לַהֵיכָל וְלָעֲזָרוֹת אַתָּה עוֹשֶׂה מַעֲלוֹת! }} 3d4u7a6ofuwcjxl7y3z2yzpm3bkzrqc 3016965 3016964 2026-05-19T15:30:33Z Michaelkimmel2 44530 3016965 wikitext text/x-wiki ==פרק כ== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ההצדקה לדרישות של הקב"ה מישראל מבוססת על הסכמתם ועל קבלתם את עול המצוות. המשל של רבי עוסק באשה שלא הורגלה לנפץ צמר, אבל משנלקחה לאשה ע"י בעלה – התחייבה לכך.}}<small>'''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר"''' – אָמַר לָהֶם: דִּין אֲנִי נוֹהֵג בֵּינֵיכֶם וּבֵין כָּל הַדְּבָרִים; שֶׁאִלּוּ לֹא קִבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם – לֹא הָיִיתִי נִפְרָע מִכֶּם! אֵינוֹ דּוֹמֶה מְקַבֵּל לְשֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה חֲשׁוּבָה. {{ב|אֲמָרוּן לָהּ: הִתְלַקַּחַתְּ לֵיהּ? פִּיסִי עַמְרֵיהּ!|אמרו לה: נלקחת לו? – נפצי צמרו!}} כָּךְ אַתֶּם יִשְׂרָאֵל: נִמְשַׁכְתֶּם לִי, נִתְמַשְׁכַּנְתֶּם לִי, נָקוּי שֶׁתַּעֲשׂוּ לִי רְצוֹנִי! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש סוף ד.]] שם טוענים שכל עשר הדיברות נאמרו בדיבור אחד, וזה "מה אי אפשר לפה (אנושי) לדבר" וכו'. כאן מתיחס להבדלים בין שמות לדברים, ודורש וידבר אלוקים – אחת דִּבֵּר אלוקים. הדרשה "אני שנפרע" וכו' – עוסקת בשם אלוקים, הנתפש כמידת הדין - בניגוד לשם הויה, הנתפס כמידת הרחמים. הדרשה "על ראשון ראשון" – ראו מחלוקת ר' ישמעאל ור' עקיבא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|במכילתא בחדש סוף ד.]] לפי הדרשה שכאן אמר הקב"ה כל דיבר לחוד והעם ענו אחרי כל דיבר "הן" או "לאו", כשיטת ר' ישמעאל, ועשר הדיברות לא נאמרו בדיבור אחד.}}דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים"''' – מְלַמֵּד שֶׁדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן הֵן שֶׁנֶּאֶמְרוּ {{ב|לְהַלָּן,|ב[[דברים ה]]}} שְׁנֵיהֶם לְעִנְיָן אֶחָד, מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַפֶּה לוֹמַר וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ. כָּאן הוּא אוֹמֵר: '''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" {{ממ|תהלים|סב|יב}}, וְאוֹמֵר: "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'" {{ממ|ירמיה|כג|כט}}; מָה אֵשׁ זֶה, נֶחֱלָק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת – כָּךְ דִּבּוּר אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה מִקְרָאוֹת. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים"''' – אֲנִי שֶׁנִּפְרָע עַל יְדֵי כָּךְ וַאֲנִי שֶׁמְּשַׁלֵּם שָׂכָר עַל יְדֵי כָּךְ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם" {{ממ|דברים|ה|ד}}. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים"''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. {{הע-שמאל|הדרשן לשיטתו שהדיבור היה נפרד בפני עצמו לכל דבר.}}דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"'''. יָכוֹל {{ב|בָּאַחֲרוֹנָה|בסוף}} אָמְרוּ לוֹ 'קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ'? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ". 'אָנֹכִי' הָיָה בַּכְּלָל, וְיָצָא מוּצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: מָה 'אָנֹכִי' הָיָה לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְקַבָּלָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ – כָּךְ כָּל דִּבֵּר וְדִבֵּר הָיָה לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְקַבָּלָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֵאמֹר"'''? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶן עַל כָּל דִּבֵּר וְדִבֵּר, עַל לָאו לָאו וְעַל הֵין הֵין.</small> }} ===פסוק ב–ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|לדוגמאות נוספות לטענה שהקב"ה עושה מעשים באור השמש ולא בחושך ראו [[בראשית רבה לב ח]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלז|ספרי דברים שלז]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]]}}'''"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ"''' – אֲנִי הוּא זֶה, וּמִי {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת|שיכול להתנגד לי}} – יָבוֹאוּ וְיִמְחֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעִנְיַן הַשְׁחָתַת עוֹלָם נֶאֱמַר "וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם" {{ממ|בראשית|ז|ד}}, אֲנִי הוּא זֶה וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת יָבוֹא וְיִמְחֶה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ... אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק" {{ממ|ישעיה|מה|יט}}, אֲנִי הוּא זֶה! וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת יָבוֹא וְיִמְחֶה. {{הע-שמאל|דרשה על המתח בין אלוהות אוניברסלית לאלוהות פרטיקולרית: למרות שהקב"ה הוא אלוהי כל העולם יש לו יחס מיוחד ודרישות מיוחדות מעם ישראל דווקא.}}דָּבָר אַחֵר: '''"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ"''', אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם! יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֱלֹקֶיךָ"'''. יָכוֹל עָלֶיךָ {{ב|בִּפְנֵי עַצְמְךָ?|בלבד}} תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אָנֹכִי ה'"''' – אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם. הָא כֵּיצַד? אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, וּשְׁמִי יָחוּל עָלֶיךָ. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי '''הָאָדֹן''' ה'" {{ממ|שמות|לד|כג}}, אָדוֹן אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם; יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר "ה' '''אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל'''". יָכוֹל עָלֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל". הָא כֵּיצַד? אָדוֹן אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – וְחָל שְׁמִי עָלֶיךָ. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|ירמיה|לב|טו}}, "הִנֵּה אֲנִי ה' אֱלֹקֵי כָּל בָּשָׂר" (שם פס' כז). אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם; יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל". יָכוֹל עָלֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲנִי ה' אֱלֹקֵי כָּל בָּשָׂר"! הָא כֵּיצַד? אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – וְחָל שְׁמִי עָלֶיךָ. {{הע-שמאל|דרשה המניחה ששם אלוקות מייצג את מידת הדין, וראו גם לעיל פס' א [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|וספרי דברים כו.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''"ה'"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֱלֹקֶיךָ"'''? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם עוֹשִׂין אַתֶּם רְצוֹנִי – הֲרֵי '''"אָנֹכִי ה'"''', שֶׁנֶּאֱמַר בִּי "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן" {{ממ|שמות|לד|ו}}. וְאִם לָאו – '''"אֱלֹקֶיךָ"''', אֲנִי נִפְרָע {{ב|מִשּׂוֹנְאֵיכֶם!|לשון נקיה: מכם}} שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֱלֹקֶיךָ"''', אֶלָּא לְשׁוֹן דַּיָּן! {{הע-שמאל|לעניין הצעת התורה לכל האומות ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]] לעניין התביעה מישראל לקבל את התורה כתוצאה של יציאת מצרים ראו שם בתחילת הפרשה.}}דָּבָר אַחֵר: '''"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ"''', מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָתוֹ עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְלֹא קִבְּלוּ הֵימֶנּוּ. חָזַר לוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: '''"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"''', אֲפִילּוּ אֵין לִי עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁהוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – כְּדַאי. '''"מִבֵּית עֲבָדִים"''', אֲפִילּוּ אֵין לִי עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁפְּדִיתִיךָ מִבֵּית עֲבָדִים – דַּי. {{הע-שמאל|החובה להשמיד גם ע"ז השייכת לאחרים, וכן להחזיק בפסל שאחרים עובדים אותו. לדרשות על "אלוהים אחרים" השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}}"לֹא יִהְיֶה לְךָ" – יָכוֹל לֹא יְקַיֵּם לְעַצְמוֹ, אֲבָל יְקַיֵּם לַאֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא יִהְיֶה". מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יִהְיֶה לְךָ"? מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּם עֲבוֹדָה זָרָה לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם "לֹא יִהְיֶה" וּמִשּׁוּם "לְךָ". "אֱלֹהִים" – יָכוֹל לְפִי שֶׁנִּקְרְאוּ אֱלֹהִים, יָכוֹל יֵשׁ בָּהֶן צֹרֶךְ לְפָנַי? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲחֵרִים". דָּבָר אַחֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֱלֹהִים אֲחֵרִים"? שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם אֱלוֹהַּ שֶׁל כֶּסֶף וֶאֱלוֹהַּ שֶׁל זָהָב, וְיֹאמַר: לֹא שִׁקּוּץ אֶלָּא לֶאֱלוֹהַּ! {{ב|לֹא גִּלּוּל אֶלָּא לֶאֱלוֹהַּ!|כביכול אין איסור בהחזקת הפסל אלא אם עובדים אותו}} תַּלְמוּד לוֹמַר "אֱלֹהִים אֲחֵרִים", אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אַתָּה מַחֲזִיק בּוֹ לְשֵׁם אֱלוֹהַּ – אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ. דָּבָר אַחֵר: "אֲחֵרִים" – אַחֲרוֹנִים; בָּאַחֲרוֹנָה נַעֲשׂוּ! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם" {{ממ|דברים|לב|יז}}. לֹא הוֹעִילוּ לְךָ, וְלֹא הוֹעִילוּ לַאֲבוֹתֶיךָ, וְלֹא הוֹעִילוּ כְּלוּם מִימֵיהֶן! דָּבָר אַחֵר: "אֲחֵרִים" – '''שֶׁמְּאַחֲרִין''' אֶת הַטּוֹבָה מִלָּבוֹא לָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: "אֲחֵרִים" – שֶׁעוֹשִׂין אֶת עוֹבְדֵיהֶן '''אֲחֵרִים'''. דָּבָר אַחֵר: "אֲחֵרִים" – '''שֶׁאֲחֵרִים''' הֵן לְעוֹבְדֵיהֶן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה" {{ממ|ישעיה|מו|ז}}. "עַל פָּנָי" – לֹא בִּדְמוּתִי וְלֹא בִּדְמוּת שַׁמָּשַׁי. דָּבָר אַחֵר: "עַל פָּנָי" – מְלַמֵּד שֶׁמְּבִיאִין אַף לָעוֹלָם.</small> }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|איסור עשיית פסלים ותמונות הוא כולל כל צורה שניתן לעבוד לה, אפילו אם בונה הפסל אינו עובד אותו, וגם צורת מלאכים וחיות הקודש אסורה. בסוף הדרשה דורש 'פסל – פוסל', שהפסל מרחיק את הקב"ה מן העולם, וגורם למותו של העובד אותו.}}'''"לֹא תַעֲשֶׂה"''' – שֶׁמָּא תֹּאמַר אֶעֱשֶׂה צוּרָה וְאֶעֱבֹד אוֹתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תַעֲשֶׂה"'''. יָכוֹל צוּרַת אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה" {{ממ|דברים|ד|טז}}. יָכוֹל צוּרַת אֶבֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית" {{ממ|ויקרא|כו|א}}. יָכוֹל צוּרַת עֵץ? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ" {{ממ|דברים|טז|כא}}. יָכוֹל צוּרַת דָּג? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּבְנִית כָּל דָּגָה" {{ממ|דברים|ד|יח}}. יָכוֹל צוּרַת עוֹף? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמַיִם" (שם פס' יז). יָכוֹל צוּרַת בְּהֵמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה" (שם). יָכוֹל צוּרַת מַלְאָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמָּעַל"'''. יָכוֹל תְּהוֹם וְחֹשֶׁךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ"'''. יָכוֹל {{ב|הַבּוּבְיָא|בבואה של אדם}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם"'''. יָכוֹל צוּרַת {{ב|סַרְסְרוֹיְרִין|סנוורין במים (שברירי)}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם"'''. יָכוֹל צוּרַת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה" (דברים ד, יט). '''"לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ"''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם '''"לֹא תַעֲשֶׂה"''' וּמִשּׁוּם '''"לְךָ"'''. '''"פֶּסֶל"''': אֵין לִי אֶלָּא '''"פֶּסֶל"''', כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"כָּל תְּמוּנָה"''' – לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. '''"אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם"''' – לְרַבּוֹת שָׁמַיִם עַצְמָם. '''"מִמָּעַל"''' – לְרַבּוֹת מַלְאֲכֵי שָׁרֵת. '''"וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ"''' – לְרַבּוֹת הָרִים וּגְבָעוֹת נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים. '''"מִתַּחַת"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַתְּהוֹמוֹת. '''"וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם"''' – לְרַבּוֹת אֶת חַיּוֹת הַיָּם וְאֶת הַדּוֹלְפָנִין. '''"מִתַּחַת"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַשִּׁלְשׁוּלִין. '''"לָאָרֶץ"''' – לְרַבּוֹת אֶרֶץ עַצְמָהּ. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"כָּל תְּמוּנָה"''' – לֹא בִּדְמוּתָן וְלֹא בִּדְמוּת בָּבוּאָה שֶׁלָּהֶן, וְלֹא בִּדְמוּת חַיּוֹת רָעוֹת וְלֹא בִּדְמוּת חַיּוֹת שֶׁלְּמַעְלָה! אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת כֻּלָּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"פֶּסֶל"'''? אֶלָּא אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן נִמְצֵאתָ פּוֹסֵל עוֹלָם מִמֶּנִּי, וַהֲרִינִי פּוֹסֵל עוֹלָם מִמְּךָ!</small> }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|אסור להשתחוות בהקשר דתי, אבל מותר להשתחוות כהבעת כבוד לאדם. מכאן מרחיבים את איסורי ע"ז לכל מה שנהוג במקדש, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]] דורש את לשון הרבים "מראות", שהנביאים ראו הופעות של הקב"ה כשינויים בלבושו, אבל למעשה לא זכו לראות את הקב"ה אלא ממלאכיו, ואילו במתן תורה זכתה גם שפחה לראות את פני הקב"ה עצמו, בפנים של אהבה לשומרי המצוות ובפנים של קנאה.}}"'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם'''", מִשְׁתַּחֲוֶה אַתָּה לְאָדָם. יָכוֹל אֲפִילּוּ נֶעֱבָד {{ב|כְּהָמָן|שעשה עצמו ע"ז}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם'''" – לֹא תִּשְׁתַּחֲוֶה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָה. "'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם'''" – הִשְׁתַּחֲוָיָה בִּכְלָל הָיְתָה; לָמָּה יָצָאת? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ: מָה הִשְׁתַּחֲוָיָה, מְיוּחֶדֶת, מַעֲשֶׂה יְחִידִי, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ בֵּין שֶׁהוּא עוֹבְדוֹ בֵּין שֶׁאֵינוֹ עוֹבְדוֹ – כָּךְ כָּל עֲבוֹדָה הַמְיוּחֶדֶת לַשֵּׁם, אִם עָשָׂה אוֹתָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה – חַיָּיבִין עָלֶיהָ, בֵּין שֶׁהוּא עוֹבְדוֹ בֵּין שֶׁאֵינוֹ עוֹבְדוֹ. "'''כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ'''" – מְלַמֵּד שֶׁרָאוּ פָּנִים שֶׁעֲתִידוֹת לְשַׁלֵּם שָׂכָר לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וּכְלַפֵּי שֶׁהַנְּבִיאִים מַשְׁמִיעִים אוֹתָם בִּלְשׁוֹנוֹת הַרְבֵּה, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר" {{ממ|דניאל|ז|ט}} וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ" {{ממ|ישעיה|סג|ב}}. וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ {{ב|שֶׁלְּפִי שָׁעָה הֵם רוֹאִים|שהנביאים רואים את בגדי הקב"ה כתוצאה של זמנים שונים}}? – לְכָךְ נֶאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל: "וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" {{ממ|יחזקאל|א|א}}. אָמַר לָהֶם: הַרְבֵּה רְאִיּוֹת רָאִיתִי עַד שֶׁזָּכִיתִי לְהַקְבִּיל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה! "'''אֵל קַנָּא'''" – מְלַמֵּד שֶׁרָאוּ פָּנִים עֲתִידוֹת לִיפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא. "'''אֵל קַנָּא'''" – אֵל דַּיָּין, אֵל קָשֶׁה, אֵל אַכְזָרִי. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]] שם מדגיש רבן גמליאל לפילוספוס שהקנאה מופנית לעובדי ע"ז ולא לאלילים. בנוסח שברשב"י אגריפס שואל מדוע אין הקב"ה פוגע בגויים, ור"ג עונה לו שישראל עשו שני חטאים: עזיבת הקב"ה - ועבודה לפסילים.}}דָּבָר אַחֵר: "'''אֵל קַנָּא'''" – וְכִי יֵשׁ לְפָנָיו קִנְאָה? וְכִי נִפְרָע עַל יְדֵי קִנְאָה? הָא אֵין נִפְרָע לֹא עַל יְדֵי אֶבֶן וְלֹא עַל יְדֵי חֵץ וְלֹא עַל יְדֵי {{ב|חַלְקוֹק!|קלע}} כִּבְיָכוֹל הָיָה לְךָ אַחֵר – חִילַּפְתַּנִי בּוֹ! שָׁאַל אַגְרִיפַּס סָבָא אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֵין מִתְקַנֵּא אֶלָּא {{ב|בַּאֲחֵרִים,|בישראל - לשון נקיה}} שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים" {{ממ|דברים|ד|לט}}? אָמַר לוֹ: אֵין מִתְקַנֵּא לֹא בְּגָדוֹל מִמֶּנּוּ וְלֹא בְּכַיּוֹצֵא בּוֹ אֶלָּא בְּקָטָן מִמֶּנּוּ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי, אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים" {{ממ|ירמיה|ב|יג}}. אִלּוּ עָזְבוּ אוֹתִי, מְקוֹר מַיִם חַיִּים – עֲלוּבִין הָיוּ; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה "לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם" (שם). "'''פֹּקֵד'''", אֵין פּוֹקֵד אֶלָּא {{ב|מַזְכִּיר|לאו דווקא לרעה}}, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה" {{ממ|בראשית|כא|א}} וְאוֹמֵר: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" {{ממ|שמות|ג|טז}}. {{הע-שמאל|ר' יהודה הופך את המשמעות של הפקידה ומפרש אותה כהכלה ואי מתן עונש.}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹנֵס אֲנִי עֲוֹנוֹתֵיהֶם לְיָדִי, וְתוֹלֶה אוֹתָן עַד אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, כְּיֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים ב|טו|יב}} – וְהָיָה לוֹ כֵּן. {{הע-שמאל|הסתירה בין הפסוק שלנו ליחזקאל נפתרת בטענה שמדובר במסורת משפחתית של רוע, שלושה דורות לאחור; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}}כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "'''פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים'''", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "אָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן וּבֵן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב" {{ממ|יחזקאל|יח|כ}}! אִם הָיוּ אָבוֹת זַכָּאִין – תּוֹלֶה לָהֶן, וְאִם לָאו – אֵין תּוֹלֶה לָהֶן. מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁלָּוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ. בָּא בְּנוֹ וְלָוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ. וּבָא בֶּן בְּנוֹ וְלָוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ; לָרְבִיעִי – אֵין מַלְוִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי אֲבוֹתָיו שֶׁהָיוּ כַּפְרָנִין! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ" {{ממ|איכה|ה|ז}}. אַל תְּהִי קוֹרֵא "עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ" אֶלָּא "עֲוֹנֹתֵינוּ סָבָלְנוּ"! מִי גָּרַם לָנוּ לִסְבּוֹל עֲוֹנוֹת נַפְשֵׁינוּ? – אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ כַּפְרָנִין! {{ב|"'''פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים'''"|מכיל את העוון ואינו פוגע בבנים}}, יָכוֹל עַל יוֹצְאֵי יָרֵךְ בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וְעַל בְּנֵי בָנִים'''". יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: הָא אֵין תּוֹלֶה אֶלָּא לָהֶן בִּלְבַד. מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי'''". }}</small> ===פסוק ו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''"וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים"''' – יָכוֹל לְיוֹצְאֵי יָרֵךְ בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְאֶלֶף דּוֹר" {{ממ|דברים|ז|ט}}! יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: הָא אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא לְאֶלֶף דּוֹר; וּמִנַּיִן לַאֲלָפִים וּלְאַלְפֵי אֲלָפִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים"'''! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יט#פסוק יז|לעיל יט יז:]] "להודיע כמה מעלות בין תלמוד למעשה". גם כאן עוסק בשתי דרכים לקיום המצוות, ולומד שעדיפה עבודה מאהבת האל על טובו על עבודה מיראת מידת הפורענות, כי מידת הטוב מרובה! העדיפות של מידת הטוב על מידת הפורענות היא פי 2000/4. כאן חוזר הדרשן ומפרש את פקידת העוון כמידת פורענות, כמו הפשט.}}'''"לְאֹהֲבַי"''' – לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה לְפָנַי מֵאַהֲבָה. '''"וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי"''' – לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה לְפָנַי מִיִּרְאָה. לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה מַעֲלוֹת יֵשׁ בֵּין הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה יוֹתֵר מִמִּדַּת הַפּוּרְעָנוּת עַל אַחַת חֲמֵשׁ מֵאוֹת.</small> }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|להגדרת שבועת שוא ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה ח|שבועות ג ח]] בשבועת שוא יש חילול שם הקב"ה, ואינה כשבועת ביטוי שיש בה גם עבירה בין אדם לחברו. להחמרה בשבועת שוא ביחס לשבועת ביטוי ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ד#ב|תוספתא שבועות ד סוף ב.]] לעניין הכפרה ראו דברי רבי יהודה [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#ה|בתוספתא יומא ד סוף ה.]] איסור "לא תשא" עצמו נחשב שם כמצווה המתכפרת בתשובה וביום הכיפורים, למרות שאין בה חיוב כרת או מיתה בידי שמים, ואילו המצוות שענשן נמוך יותר מתכפרות בתשובה גרידא.}} '''"לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא"'''. אֵין "לַשָּׁוְא" אֶלָּא דָּבָר {{ב|שֶׁלֹּא הָיָה|בעבר}}, {{ב|וְלֹא נִהְיָה|בהווה}}, וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת. '''"כִּי לֹא יְנַקֶּה ה'"'''. לְתוֹךְ {{ב|שֶׁנֶּאֱמַר בְּחוֹרֵב תְּשׁוּבָה "וְנַקֵּה",|המילה "ונקה" מתפרשת כאחת המידות של הקב"ה, המתרצה בתשובה}} יָכוֹל תְּהֵא {{ב|תְּשׁוּבָה|בלבד}} מְכַפֶּרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי לֹא יְנַקֶּה ה'"'''. אֵין זֶה קַל וָחֹמֶר מֵעַתָּה, שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתָה לַשָּׁמַיִם? אוֹ עַל כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא תְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא"''', עַל '''זֶה''' אֵין תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת! מְכַפֶּרֶת הִיא עַל כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה! הֲרֵי זֶה קַל וָחֹמֶר מֵעַתָּה, שֶׁתְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִיּוּם עֲשֵׂה. אֱמֹר מֵעַתָּה: כֹּל שֶׁהוּא מִ''''לֹא תִשָּׂא'''' וּלְמַטָּה – עֲבֵרוֹת קַלּוֹת, וּתְשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת. וְכֹל שֶׁהוּא מִ''''לֹא תִשָּׂא'''' וּלְמַעְלָה – עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, וְאֵין תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת. יָכוֹל לֹא יְהֵא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם".</small> }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|השוו לעיל פס' א. שמאי ראה את השבת כעיקר ואת ימי החול כהכנה אליה, ולכן היה מזכיר את השבת בימי החול, וראו הקצנה של גישתו לשבת ב[[ביצה טז א]]. טקס הקידוש נעשה בלילה, למרות שכאן נקשרת הקדושה '''ליום''' השבת.}}'''"זָכוֹר"''' וְ"שָׁמוֹר" – שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ לְעִנְיָן אֶחָד; מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ. כֵּן הוּא אוֹמֵר: "וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", וְאוֹמֵר: "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹקִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" {{ממ|תהלים|סב|יב}}. שַׁמַּאי הַזָּקֵן אוֹמֵר: זָכְרָהּ עַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא, וְשָׁמְרָהּ מִשֶּׁתָּבוֹא. אָמְרוּ עָלָיו עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן שֶׁלֹּא הָיָה זִכְרוֹן שַׁבָּת זָז מִתּוֹךְ פִּיו: לָקַח חֵפֶץ טוֹב – אָמַר 'זֶה לַשַּׁבָּת'. כְּלִי חָדָשׁ – אוֹמֵר 'זֶה לַשַּׁבָּת'. '''"זָכוֹר"''', רַ' יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכְּשֶׁאַתָּה מוֹנֶה – הֱוֵי מוֹנֶה 'אֶחָד בַּשַּׁבָּת' וְ'שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת', 'שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת', 'רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת', 'חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת' וְ'עֶרֶב שַׁבָּת'? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זָכוֹר"'''. '''"אֶת יוֹם"''' – אֵין לִי אֶלָּא יוֹם; לַיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְקַדְּשׁוֹ"'''. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יוֹם"'''? כְּבוֹד יוֹם קוֹדֵם לִכְבוֹד לַיְלָה. '''"לְקַדְּשׁוֹ"''' – בַּלַּיְלָה קַדְּשׁוֹ. מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא קִדֵּשׁ בַּלַּיְלָה – מְקַדֵּשׁ וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"'''! {{הע-שמאל|יש להבחין בין בגדי החול לבין בגדי השבת, וכן בין סעודות החול לסעודות השבת. ההבחנה נדרשת לעניים, הנתבעים לאכול בשבת מאכלים מיוחדים – ולעשירים, האוכלים סעודה יפה בכל יום.}}דָּבָר אַחֵר: '''"לְקַדְּשׁוֹ"''', בַּמֶּה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ? בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה וּבִכְסוּת נְקִיָּה, שֶׁלֹּא תְּהֵא סְעוּדָתְךָ שֶׁלַּשַּׁבָּת כִּסְעוּדַת הַחֹל, וְלֹא עֲטִיפָתְךָ שֶׁלַּשַּׁבָּת כַּעֲטִיפָתְךָ בַּחֹל. וּמִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ עָנִי לֹא יְהֵא מַאֲכָלוֹ שֶׁלַּשַּׁבָּת כְּמַאֲכָלוֹ שֶׁלַּחֹל, וְעָשִׁיר לֹא יְהֵא מַאֲכָלוֹ שֶׁלַּשַּׁבָּת כְּמַאֲכַל הַחֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"'''.</small> }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|רבי רואה את העבודה והמלאכה בימי החול כמצווה; ר' אלעזר מצביע על המלאכה (בהקמת המשכן) כגורמת להשראת שכינה. לקשרים נוספים בין מלאכת המשכן לאיסורי המלאכה בשבת ראו [[ביאור:משנה שבת פרק ז#משנה ב|בביאור לשבת ז ב.]] ולהלן פס' יא. ר' יוסי הגלילי רואה את המלאכה כניגוד למוות, (ומבין דבריו אפשר לשמוע קשר בין הבטלה, אולי אפילו בשבת - למוות, וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]); ר' עקיבא מוכיח את חשיבות המלאכה מעצם קיומם של עובדים המקבלים מכספי הלישכה ומחללים את קדושת הכספים; ר' שמעון מוכיח זאת מההיתר לאומנים להכנס לקודש הקדשים כדי לנקותו, ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ד#משנה ח|מידות ד ח.]]; כל הדוברים הם מבית הלל, שראו קדושה גם בימי החול ובמלאכה שאינם בשבת.}}'''"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד"''' – רַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי זוֹ גְּזֵרָה אַחֶרֶת; שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל שַׁבָּת – כָּךְ נִצְטַוּוּ עַל הַמְּלָאכָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁלֹּא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָשׂוּ מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" {{ממ|שמות|כה|ח}}. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁלֹּא קָנַס הַמָּקוֹם מִיתָה עַל אָדָם אֶלָּא מִתּוֹךְ בַּטָּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" {{ממ|בראשית|כה|יז}}. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁהֲרֵי נֶהֱנֶה שָׁוֶה פְּרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ – מֵבִיא מְעִילָה וְחֻמְשָׁהּ, וּמֵבִיא אָשָׁם בִּשְׁתֵּי סְלָעִים; וְהַפּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בַּהֶקְדֵּשׁ – נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁאֲפִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה – חַיָּב מִיתָה; וּבִשְׁעַת עֲבוֹדָה – טְמֵאִין וּבַעֲלֵי מוּמִין מֻתָּרִין לְהִכָּנֵס. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבת פרק א#משנה ה|שבת א ה-י,]] שם קיבלו בית הלל את דעתם של בית שמאי בעניין הבישול והצליה, ובית שמאי הודו לבית הלל בעניין קורת בית הבד ועיגולי הגת. כאן לפנינו המחלוקת העקרונית, לפני שהתפשרו על חלק מהדברים. וראו [[ביאור:תוספתא/שבת/א#ט|תוספתא שבת א ט:]] בית שמאי רואים את זמן השבת כקדוש ולכן אוסרים להשתמש בו (אלא אם המלאכה התחילה להתבצע מבעוד יום). בית הלל רואים את הקדושה כעניינו של האדם, ואוסרים עליו לעשות מלאכה בשבת אבל מתירים לו לעשות מלאכה כרצונו ביום ששי עד כניסת השבת.}}'''"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ"''' – זוֹ הִיא שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין: "אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמָּנִין וְכַרְשִׁינִין אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם; וְאֵין פּוֹרְשִׂין מְצוּדוֹת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם; וְאֵין טוֹעֲנִין בְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד וּבְעִגּוּלֵי הַגַּת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מִבְּעוֹד יוֹם; וְאֵין פּוֹתְקִין מַיִם לְגַנּוֹת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּתְמַלֵּא מִבְּעוֹד יוֹם; וְאֵין נוֹתְנִין בָּשָׂר, בָּצָל וּבֵיצָה עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ, וְלֹא תַּבְשִׁיל לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצָּלוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין בְּכֻלָּן!" אֶלָּא שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: '''"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ"''' – שֶׁתְּהֵא מְלַאכְתְּךָ גְּמוּרָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין: '''"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד"''' – עוֹשֶׂה אַתָּה כָּל שִׁשָּׁה, וּשְׁאָר מְלַאכְתְּךָ הִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵילֶיהָ בַּשַּׁבָּת; '''"וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ"''' – שֶׁתְּהֵא בַּשַּׁבָּת כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ מְלָאכָה.</small> }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את הצורך באיזכורים רבים של השבת: מצוות היום החלות גם בלילה, עונש ואזהרה, עשה ולא תעשה, וחיוב מיתה בסקילה. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז.]]}}'''"וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת"''' – אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה; מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה"'''. אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה; מִיתָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת" {{ממ|שמות|לא|טו}}! עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת" (שם פס' ט"ז)! אֵין לִי אֶלָּא עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לִמְלֶאכֶת יוֹם; עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לִמְלֶאכֶת לַיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב" {{ממ|ויקרא|כג|לב}}. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת! אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה; מִיתָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" {{ממ|שמות|לא|יד}}.</small> {{הע-שמאל|בעניין הקשר בין איסורי השבת למלאכת המשכן ראו לעיל בדרשה לפס' ט, וכן [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב#פסוק טז|לעיל יב טז.]] איסורי השבת נמסרו לכל העם הגדולים, כולל בנו ובתו של אדם. האיסור כולל גם את איסור ההוראה לקטן לעשות מלאכה האסורה בשבת, אבל אין לאסור עליו לעשות כרצונו, שהרי אין לקטן מחשבה! יחס אב-בן שונים מיחסי אב-בת, ולכן צריך להזכיר את שניהם.}}'''"לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה"''', יָכוֹל לֹא יְקַנֵּב אֶת הַיָּרָק וְלֹא יָדִיחַ אֶת הַכֵּלִים וְלֹא יַצִּיעַ אֶת הַמִּטּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מְלָאכָה"'''. נֶאֶמְרָה כָּאן 'מְלָאכָה' וְנֶאֶמְרָה 'מְלָאכָה' בַּמִּשְׁכָּן {{ממ|שמות|לה|כא}}. מַה מְּלָאכָה הָאֲמוּרָה בַּמִּשְׁכָּן – מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה, אַף מְלָאכָה הָאֲמוּרָה בַּשַּׁבָּת – מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה וְכוּ' {{ב|כִּי הֵיכִי דִּכְתִיבָא לְעֵיל.|קיצור סופרים - הפנייה [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב#פסוק טז|לעיל יב טז]]}} '''"אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבִתֶּךָ"''', יָכוֹל בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"אַתָּה"''' – הֲרֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים אֲמוּרִין. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בִּנְךָ וּבִתֶּךָ"'''? אֵלּוּ בְּנוֹ וּבִתּוֹ קְטַנִּים, שֶׁלֹּא יֹאמַר לִבְנוֹ קָטָן: 'הַכְנֵס לִי כְּלִי זֶה מִן הַשּׁוּק', 'הַכְנֵס לִי כַּלְכָּלָה זוֹ מִן הַשּׁוּק'. יָכוֹל יְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶן שֶׁלֹּא יְשַׁבְּרוּ חֲרָסִים, שֶׁלֹּא יַנְתִּיזוּ צְרוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אַתָּה"'''. מָה אַתָּה, מִדַּעַת עַצְמְךָ מְלֶאכֶת עַצְמְךָ – אַף הֵן, מִדַּעַת עַצְמָן מְלֶאכֶת עַצְמָן. יֵאָמֵר בֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּת? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּבֵּן מַה שֶּׁאֵין בַּבַּת, וְיֵשׁ בַּבַּת מַה שֶּׁאֵין בַּבֵּן. בֵּן – אָבִיו חַיָּב בּוֹ מִצְווֹת: לְמוּלוֹ וְלִפְדּוֹתוֹ, וּלְלַמְּדוֹ תּוֹרָה וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה – מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבַּת. בַּת – אָבִיהָ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבֵּן. הֵא, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּבֵּן שֶׁאֵין בַּבַּת, וּבַבַּת שֶׁאֵין בַּבֵּן – נִצְרַךְ לוֹמַר בַּבֵּן וְצָרַךְ לוֹמַר בַּבַּת. {{הע-שמאל|נראה שהדרשה על הבהמה דומה לדרשה על הקטן: אין להורות לה או לגרום לה לעשות מלאכה, אבל מותר לה לעשות כרצונה. עשיית המלאכה של הבהמה, כמו זו של הקטן, אינה נחשבת "מלאכה שיש עמה מחשבה". הדרשה על העבד והאמה הכנעניים, וכן על הגרים התושבים קשה יותר לשחזור, אבל נראה שהיא מבוססת על חיפוש האיזון בין הפסוק שלנו לבין הפסוק מ[[שמות כג יב]]. ר' יוסי הגלילי מתיר להם רק לעשות מלאכה להכנת אוכל לעצמם, כדין ישראל ביום טוב, ור' עקיבא מתיר להם לעשות מלאכה כישראל בחול המועד, כלומר גם מלאכת "הפסד מרובה" ומלאכה בצינעה (ראו [[ביאור:משנה מסכת מועד קטן|במבוא למסכת מועד קטן.]]) ר' יוסי מחלק: הוא מתיר לעבד לעשות בשבת כל מלאכה – ולגר תושב הוא מתיר לעשות בשבת כבחול המועד. ר' שמעון מתיר לגר תושב ולעבד כנעני לעשות כל המלאכות בשבת כביום חול המונח "גר תושב" בכלל נראה כיצירה דמיונית של חז"ל, ובהתאם לא ברור מנגנון אכיפת ההגבלות על הגר התושב בשבת, לשיטת כל החכמים חוץ מר' שמעון.}}'''"וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ"''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ" – יֵשׁ עֶבֶד וְאָמָה שֶׁאֵינוֹ כָּמוֹךָ, וְאֵיזֶה זֶה? עֶבֶד וְאָמָה {{ב|הַתּוֹשָׁבִים|המכונים בדרך כלל "כנעניים"}}! לְאֵיזוֹ שְׁבִיתָה אַתָּה מְחַיְּבָם?... מֻתָּרִין בִּמְלָאכָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּבְהֶמְתֶּךָ"''' א... יָכוֹל הֵן יְהוּ אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ" {{ממ|שמות|כג|יב}}...הַבְּהֵמָה. אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר וְתוֹשָׁב וְעֶבֶד וְתוֹשָׁב עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ" – הִרְוִיחַ לָהֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָפֹשׁוּ עַמֵּךְ עַל הֶהָרִים" {{ממ|נחום|ג|יח}}. ...אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר תּוֹשָׁב וְעֶבֶד תּוֹשָׁב עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוּלוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "גֵּרְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ" וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר" – הַנַּח לוֹ! אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר תּוֹשָׁב עוֹשֶׂה מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוּלוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד;<small> עֶבֶד תּוֹשָׁב עוֹשֶׂה מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹל! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גֵּר תּוֹשָׁב וְאֶחָד עֶבֶד תּוֹשָׁב, עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹל. '''"וּבְהֶמְתֶּךָ"''', לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ? אִם לִלַּמֵּד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה"'''! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּבְהֶמְתֶּךָ"'''? לֹא יַשְׂכִּיר אָדָם בְּהֶמְתּוֹ לְגוֹי וְלֹא יַשְׁאִילֶנּוּ, וְשֶׁלֹּא תֵּצֵא בְּמַשּׂוֹי בַּשַּׁבָּת. יָכוֹל יַרְכִּין לָהּ יֶתֶר וְתֹאכַל, וְיֹאחַז לָהּ עֲשָׂבִים וְתֹאכַל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אַתָּה"'''. יָכוֹל יְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה תּוֹלֶשֶׁת וְעוֹקֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אַתָּה"'''. מָה אַתָּה, מִדַּעַת עַצְמְךָ מְלֶאכֶת עַצְמְךָ – אַף הִיא, מִדַּעַת עַצְמָהּ מְלֶאכֶת עַצְמָהּ! '''"וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ"''' – אִם בְּגֵר צֶדֶק הַכָּתוּב מְדַבֵּר – כְּבָר אָמוּר: "הַקָּהָל, חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר" {{ממ|במדבר|טו|טו}}! הֵא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"וְגֵרְךָ"'''? בְּגֵר תּוֹשָׁב הַכָּתוּב מְדַבֵּר! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז.]] כאן מרחיבים את הטענה "שהים שקול..." ומחילים אותה גם על בריאת הלוויתן. בהמשך טוען הדרשן שנברא משהו ביום השבת – נבראה המנוחה! לעניין הדין השוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד#משנה א|סנהדרין ד סוף א,]] שבית הדין האנושי לא פעל בשבת. לברכת וקדושת השבת השוו לדעת ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|במכילתא בחדש ז.]]}}'''"אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם"''', וַהֲלֹא יָם בִּכְלַל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הָיָה? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ שֶׁבַח בַּיָּם כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "זֶה הַיָּם גָּדוֹל... לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ" {{הפניה לפסוקים|תהלים|קד|כה|כו}}, וַהֲלֹא לִוְיָתָן בִּכְלַל מַעֲשִׂים שֶׁבַּיָּם הָיָה? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ שֶׁבַח בְּלִוְיָתָן כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשִׂים שֶׁבַּיָּם. '''"וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִבְרֵאת הֲנָחָה אֶלָּא עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי. יָכוֹל אַף מִן הַדִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיִּנָּפַשׁ", מַגִּיד שֶׁאֵין הַדִּין בָּטֵל מִפָּנָיו לְעוֹלָם! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ" {{ממ|תהלים|פט|טו}}. </small>'''"עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ"''', בַּמֶּה בֵּרְכוֹ? בֵּרְכוֹ בַּמָּן וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן: בְּכָל יוֹם הוּא אוֹמֵר "עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת" {{ממ|שמות|טז|טז}} – וּבַשַּׁבָּת הוּא אוֹמֵר "שְׁנֵי הָעֹמֶר" (שם פס' כב)! בְּכָל יוֹם הוּא אוֹמֵר "וַיִּבְאַשׁ" (שם פס' כ) – וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הוּא אוֹמֵר "וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ" (שם פס' כד); כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה" (שם פס' כב) וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "שְׁנֵי הָעֹמֶר"; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מְשֻׁנֶּה בְּטַעְמוֹ וּבְרֵיחוֹ מִשְּׁאָר יָמִים! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]] הפסוק ממשלי מלמד שיש להשקיע גם כסף כדי לכבד את אביו ואמו. להשוואות בין כבוד אב ואם לכבוד הקב"ה ראו דברי רבי במכילתא שם. וראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה א|ספרא קדושים פרשה א, ד-ז.]] בסוף הדרשה מעיר הדרשן "וכן בדין..." ומסביר בכך את הדמיון בין כיבוד אב ואם לכבוד הקב"ה. הוא מעיר שאין אפשרות להכות את הקב"ה ולכן אין במצווה על כבודו איסור הכאה. בסוף הדרשה מוצגת ישיבת א"י לאו דווקא כמצווה אלא כשכר למי שמכבד את אביו ואמו. האלטרנטיבה היא איום בגלות ולא מוות.}}'''"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ"''' – כִּבּוּד זֶה, אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּא! כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ" {{ממ|משלי|ג|ט}}, אֱמֹר מֵעַתָּה: מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, וּמַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא! נֶאֱמַר כֵּן: '''"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ"; שָׁקוּל כִּבּוּד אָב וָאֵם כְּכִבּוּד הַמָּקוֹם! נֶאֱמַר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" {{ממ|ויקרא|יט|ג}}, וְנֶאֱמַר: "אֶת ה'<small> אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" {{ממ|דברים|ו|יג}}; שָׁקוּל מוֹרָא אָב וָאֵם כְּמוֹרָא הַמָּקוֹם. נֶאֱמַר: "מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת" {{ממ|שמות|כא|יז}}, וְנֶאֱמַר: "וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת" (ויק' כד טז); שְׁקוּלָה קִלְלַת אָב וָאֵם כְּקִלְלַת הַמָּקוֹם. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מַכֶּה כְּלַפֵּי מַעְלָה. וְכֵן בַּדִּין, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם שֻׁתָּפִים בּוֹ! '''"לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה"''' – וְלֹא בַּגּוֹלָה וְלֹא בְּתוֹשָׁבוּת. }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]] כאן מוסיפים שתים מהמשמעויות של ההתראה: איסור הרצח חל גם על מי שמוכן לשאת בעונש, וכן על מי שלא ניתן להרוג אותו כי כבר חרצו את דינו למוות.}}'''"לֹא תִּרְצָח"''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ" {{ממ|במדבר|לה|טז}} לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּרְצָח"'''. מִנַּיִן אָמַר 'הֲרֵינִי רוֹצֵחַ עַל מְנָת לֵיהָרֵג' הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּרְצָח"'''! מִנַּיִן לַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג, וְאָמַר 'הֲרֵינִי רוֹצֵחַ' - הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּרְצָח"'''! {{הע-שמאל|גם כאן יש שתי משמעויות להתראה: אסור לנאוף אפילו אם הנואף מוכן לשאת בעונש; אסור הניאוף כולל גם ניאוף במחשבה: אסור לאדם להעלות בדמיונו שאשתו, שאיתה הוא שוכב - היא אשת חברו.}}'''"לֹא תִּנְאָף"''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת" {{ממ|ויקרא|כ|י}} לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּנְאָף"'''. מִנַּיִן אָמַר 'הֲרֵינִי נוֹאֵף עַל מְנָת לֵיהָרֵג' הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּנְאָף"'''! מִנַּיִן הָאוֹכֵל בִּקְעָרוֹ, וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אוֹכֵל בִּקְעָרָה שֶׁלַּחֲבֵירוֹ, וְהָיָה שׁוֹתֶה בְּכוֹסוֹ, וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹתֶה </small>בְּכוֹסוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּנְאָף"'''! {{הע-שמאל|אסור לגנוב אפילו אם הגנב מוכן לשאת בעונש; ואסור לאדם גם לגנוב את רכושו שמגיע לו בדין! וראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה ב|ספרא קדושים פרשה ב ב.]] בניגוד למכילתא, כאן הגנב גונב ממון ולא נפשות.}}'''"לֹא תִּגְנֹב"''' עַל מְנָת לְמֵיקַט! '''"לֹא תִּגְנֹב"''' עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה! בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: אַל תִּטֹּל אֶת שֶׁלְּךָ מִבֵּית אֲחֵרִים, שֶׁמָּא תֵּרָאֶה גּוֹנֵב, אֶלָּא שְׁבֹר אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ 'שֶׁלִּי אֲנִי נוֹטֵל'! {{הע-שמאל|גם אם העד מעיד שאכן היה פיקדון – הוא חייב לדייק מה היה הפיקדון בדיוק.}}'''"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר"''' - אֵין 'שֶׁקֶר' אֶלָּא מִבְדֶּה. כֵּי צַד? הִפְקִיד לוֹ זָהָב - לֹא יֹאמַר לוֹ מַרְגָּלִית, מַרְגָּלִית - לֹא יֹאמַר לוֹ זָהָב. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו" {{ממ|דברים|יט|יט}}, אִם מָמוֹן - מָמוֹן, וְאִם מַכּוֹת - מַכּוֹת, וְאִם עֳנָשִׁין – עֳנָשִׁין. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר"'''! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תאווה היא רצון להשיג מה ששייך לאחר. חימוד הוא תחילת המעשים כדי להשיג זאת. הדרשה אוסרת להתאוות כי בהמשך לתאווה מתפתחת חמדה, אבל מותר להתאוות ואף לחמוד את מה שנתון למכירה או את בת האחר הנתונה לאירוסין. בכך מתירה הדרשה את קיומו של שוק, הן במובן הכלכלי הן במובן המשפחתי. בהמשך מבהירה הדרשה שהאיסור חל על כל רכוש הזולת: מקרקעין ומיטלטלין, בעלי חיים וכו' – שהשגתם תגרום לחוסר לזולת.}}'''"לֹא תַחְמֹד"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "לֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ" {{ממ|דברים|ה|יח}} – לְחַיֵּב עַל תַּאֲוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְעַל חֶמְדָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. אֵיזוֹ הִיא תַּאֲוָה? הָאוֹמֵר '{{ב|לְוַאי|הלואי}}' שֶׁ... חֶמְדָּה – הַכּוֹבֵשׁ כִּבּוּשִׁין לִיטְּלָן. מִנַּיִן הִתְאַוָּה אָדָם – סוֹפוֹ לַחְמֹד? שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִתְאַוֶּה" וְ'''"לֹא תַחְמֹד"'''. מִנַּיִן חָמַד אָדָם – סוֹפוֹ לִגְזֹל? שֶׁנֶּאֱמַר "וְחָמְדוּ<small> שָׂדוֹת וְגָזָלוּ" {{ממ|מיכה|ב|ב}}. יָכוֹל לֹא יִתְאַוֶּה עַל בִּתּוֹ לִיטְּלָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֵשֶׁת רֵעֶךָ"'''; מָה '''"אֵשֶׁת רֵעֶךָ"''', שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ – אַף כָּל דָּבָר שֶׁאָסוּר לְךָ! אוֹ מָה '''"אֵשֶׁת רֵעֶךָ"''', שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בֵּיתוֹ"''' וְ"שָׂדֵהוּ". אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁנִּקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁנִּקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ"'''. אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּקַרְקַע – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא כְּקַרְקַע? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ"'''. אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁשְּׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ! מִנַּיִן לֹא יִתְאַוֶּה לְמַקְלוֹ וְלֹא יִתְאַוֶּה לְמַנְעָלוֹ וְלֹא יִתְאַוֶּה לְפֻנְדָּתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ"'''. יָכוֹל לֹא יֹאמַר 'לְוַאי עֵינִי כְּעֵינוֹ', 'לְוַאי שְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ'? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ בֵּיתוֹ"''' וְ"שָׂדֵהוּ"; מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶן לָבוֹא תַּחַת יָדֶיךָ וַחֲבֵרְךָ חֲסֵרָן – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לָבוֹא תַּחַת יָדֶיךָ וַחֲבֵרְךָ חֲסֵרָן. {{הע-שמאל|החזרה על המילה "לא" מלמדת שכל איסור עומד בפני עצמו; באיסור "לא תחמוד" אין הפסקות בין מושא חמדה אחד לאחר, ולכן מסיטה הדרשה את האיסור לחימוד הנפוץ של אשת רעך, שאם הוליד ממנה בן – הוא יורש את כל המושאים הללו גם יחד. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|במכילתא בחדש ח,]] "שכל מי שהוא חומד - סוף מוליד בן שהוא מקלל את אביו ואת אמו, ומכבד למי שאינו אביו". בשתי המכילתות זוהה החומד עם הנואף. בהמשך טוענת הדרשה לקשר סיבתי בין האיסורים השונים, על דרך שעובר עבירה אחת מהן – סופו לעבור על כולם.}}דָּבָר אַחֵר: '''"לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ..."''' יֵשׁ לְךָ מִי שֶׁהוּא חוֹמֵד {{ב|אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ|גם יחד}}? אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהוּא בָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵירוֹ וְיוֹלֶדֶת בֵּן זָכָר – בַּעְלָהּ סָבוּר שֶׁהוּא בְּנוֹ, נִמְצָא מוֹרִישׁ לוֹ בֵּיתוֹ וְשָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ </small>וַחֲמוֹרוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ. יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲבֹר עַל כֻּלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּרְצָח, לֹא תִּנְאָף, לֹא תִּגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה, לֹא תַחְמֹד"''' – לְחַיֵּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר לְהַלָּן "לֹא תִרְצָח וְלֹא תִנְאָף וְלֹא תִגְנֹב וְלֹא תַעֲנֶה וְלֹא תַחְמֹד"? {{ממ|דברים|ה|יז}} מַגִּיד שֶׁכֻּלָּן תְּפוּשִׁין זֶה בָּזֶה. פָּרַץ אָדָם בְּאֶחָד מֵהֶן – סוֹפוֹ לִפְרֹץ בְּכֻלָּן! מִנַּיִן רָצַח אָדָם – סוֹפוֹ לִנְאֹף? תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא. אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם... גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל... {{ב|כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ"|נראה שדורש כיס – אשה.}} {{הפניה לפסוקים|משלי|א|י|יד}} וּמִנַּיִן נָאַף אָדָם – סוֹפוֹ לִגְנֹב? תַּלְמוּד לוֹמַר "אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ", מַה כְּתִיב? – "וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ" {{ממ|תהלים|נ|יח}} מִנַּיִן אִם גָּנַב אָדָם – סוֹפוֹ לָבוֹא לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא? שֶׁנֶּאֱמַר "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ, אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד" {{ממ|משלי|כט|כד}} }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כל הפצעים והפגעים רופאו ע"י הקב"ה לפני מעמד הר סיני. לדברי ר' אליעזר על גודל ההתגלות ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|מכילתא שירה ג.]] לעניין ראיית הקולות השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#ט|מכילתא בחדש ט,]] דעת ר' עקיבא. הדרשה מייחסת לישראל ואף לשפחותיהם את ראיית ההתגלות כדבר אובייקטיבי, שאינו תלוי בזהות הרואה. והוא ראיית הכבוד של הקב"ה, וכתוצאה מכך את התנועה שלהם אנה ואנה.}}'''"וְכָל הָעָם רֹאִים"''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן סוּמִין! מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים" {{ממ|דברים|ד|לה}} – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן טִפְּשִׁים! כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ" (שם פס' לו) – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶם חֵרְשִׁים! <small>מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו" – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן אִלְּמִים! מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "אַתֶּם נִצָּבִים" {{ממ|דברים|כט|ט}} – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן חִגְּרִים! וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן אֶחָד חוֹשֵׁשׁ בְּרֹאשׁוֹ וְחָשׁ בְּשִׁנָּיו? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל" {{ממ|תהלים|קה|לז}}. '''"אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם"''' – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹל, אֲבָל כֵּן '''"אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם"'''. כְּשֵׁם שֶׁרָאוּ אֶת הַלַּפִּידִים – כָּךְ רָאוּ אֶת הַקּוֹלוֹת! '''"וַיַּרְא הָעָם"''' – מָה רָאוּ? כָּבוֹד גָּדוֹל רָאוּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה בְּיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁלֹּא רָאָה גָּדוֹל שֶׁבַּנְּבִיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַיַּרְא הָעָם"'''; מָה רָאוּ? כְּבוֹד גָּדוֹל רָאוּ! '''"וַיָּנוּעוּ"''' – אֵין לְשׁוֹן נִיעָה אֶלָּא {{ב|טֵרוּף!|תנועה לא רצונית}} כֵּן הוּא אוֹמֵר: "נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר" {{ממ|ישעיה|כד|כ}}, וְאוֹמֵר: "וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ" {{ממ|ישעיה|ז|ב}}. }} </small> ===פסוק טז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הנביאים, שתווכו לעם את דברי הקב"ה, מוצגים כגמול טוב לישראל. הפסקת הנבואה נגרם מהביוש שלהם.}}'''"וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה"''' – בָּזוֹ זָכוּ שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם נְבִיאִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ" {{ממ|דברים|יח|טו}}. אֲבָל מִשֶּׁהָיוּ "מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" – פָּסְקָה מֵהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; כֵּן הוּא </small>אוֹמֵר: "וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹקִים" {{ממ|דברי הימים ב|לו|טז}}. '''"וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹקִים פֶּן נָמוּת"''' – אִם נִתּוֹסְפָה לָהֶם דָּבָר אֶחָד מֵתִים הָיוּ... אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שׁוֹחֲיִין בְּיָדָם... שֶׁהָרוּחַ נִבְזֶקֶת בָּהֶם מ... רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁהָיוּ שׁוֹחִין עִמ... }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לתחילת הדרשה ראו דברי אשת מנוח ב[[שופטים יג כג]]. בהמשך דורש נסות – נשאות, לעשות אתכם לנשיאים ושולטים; או לנישאים וגבוהים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט.]]}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ"''' – אָמַר לָהֶם: לֹא נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא עָשָׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת לָבוֹא {{ב|וּלְמוֹתְכֶן|ולהמיתכם}}, '''"כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם"''' – לְגַדֶּלְכֶם עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ..." {{ממ|מלכים ב|כה|כז}} דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם..."''' – לְגַדֶּלְכֶם בְּמִצְווֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת" {{ממ|זכריה|ט|טז}} וְאוֹמֵר: "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס" {{ממ|תהלים|ס|ו}}. {{הע-שמאל|דורש "נסות" להקשות. משה טוען שאין דרך בחזרה מהידיעה: אדם היודע את התורה מחוייב לה יותר ממי שלא למדה מעולם. לשורה האחרונה ראו מכילתא שם: "יראתו – זה בושת פנים".}}דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם"''' – לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם שׁוֹגְגִין, עַכְשָׁיו אַתֶּם מְזִידִין; לְשֶׁעָבַר לֹא הֱיִיתֶם יוֹדְעִין מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וּמַחַת פּוּרְעָנוּתָן שֶׁלָּרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא, עַכְשָׁיו אַתֶּם יוֹדְעִין מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וּמַחַת פּוּרְעָנוּתָן שֶׁלָּרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא. '''"וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ"''' – כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא. }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|התיאור של שתי חומות ערפל דומה לתיאור שתי הפרוכות במקדש, ראו דברי ת"ק [[ביאור:משנה יומא פרק ה|ביומא ה א.]] לשיר התהילה למשה בן עמרם השוו [[מלכים א יב טז]].}}'''"וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל"''' – יָכוֹל לָעֲרָפֶל הַפְּנִימִי אוֹ לָעֲרָפֶל הַחִיצוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹקִים"'''. אֱמֹר מֵעַתָּה: שְׁתֵּי חוֹמוֹת שֶׁל עֲרָפֶל הָיוּ, וְהָיָה מֹשֶׁה מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲרָפֶל הַפְּנִימִי! וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּשְׁלֹמֹה: "אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה' אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל" {{ממ|מלכים א|ח|יב}}. אַשְׁרֶיךָ מֹשֶׁה, אַשְׁרֶיךָ בֶּן עַמְרָם! }} <small> </small> ===פסוק כא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת#פרשה יא|מכילתא בחדש יא:]] דעות ר' יהודה ור' מאיר מוצגות שם כדעות של ר' ישמעאל ואיסי בן עקיבא.}}{{ב|'''"מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי"'''|זה מה שנאמר למשה – ראו בסוף הפסוק הקודם}} – יָכוֹל אֲדָמָה וַדַּאי? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ" {{ממ|דברים|כז|ו}} כְּשֶׁתִּכָּנֵס לָאָרֶץ עֲשֵׂה לִי מִזְבֵּחַ הַמְּחֻבָּר בָּאֲדָמָה; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: תַּחַת עֲזָרוֹת הָיָה חָלוּל, וְהַמִּזְבֵּחַ הָיָה מְחֻבָּר בָּאֲדָמָה. '''"וְזָבַחְתָּ עָלָיו"''' – יָכוֹל שֶׁתְּהֵא {{ב|זְבִיחָה|שחיטה}} בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ" {{ממ|דברים|יב|כז}} בָּשָׂר וְדָם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ, וְאֵין זְבִיחָה עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ! אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''"עָלָיו"'''? בְּסָמוּךְ לוֹ; כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה" {{ממ|במדבר|ב|כ}}. {{הע-שמאל|אם אין מקום על המזבח, ניתן גם להקטיר את החלבים בעזרה, כשם שהשחיטה מתקיימת שם; (אבל את קומץ המנחה ואת הנסכים, שאינם תופסים מקום - יש להקריב ולהקטיר על המזבח.) התקדים הוא מחנוכת המקדש הראשון בימי שלמה.}}מִנַּיִן: לֹא יָכֹלְתָּ לְהַקְטִיר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – הַקְטֵר עַל גַּבֵּי אֲדָמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר... כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' קָטֹן מֵהָכִיל" {{ממ|מלכים א|ח|סד}}. וְכִי מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִין שֶׁהוּא קָטָן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא" {{ממ|מלכים א|ג|ד}} כְּשֶׁאַתָּה בָּא לְחֶשְׁבּוֹן אַמּוֹת וּלְמִנְיַן עוֹלוֹת, הֲרֵי הוּא גָּדוֹל מִזֶּה! אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "קָטֹן"? נִפְסַל; כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר 'כֹּהֵן קָטָן הוּא'. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה קָטָן הָיָה וַדַּאי, וּמַקְטִיר בָּעֲזָרָה הָיָה, שֶׁכָּל הָעֲזָרָה כְּשֵׁרָה לְהַקְטִיר חֲלָבִים! </small>וּמִנַּיִן שֶׁאִם הָיוּ אֵמוּרִין מְרֻבִּים, וּקְמָצִין מְרֻבִּים, וּנְסָכִים מְרֻבִּים – עוֹשֶׂה לָהֶם הַבְעָרָה אַחַת שֶׁתַּחֲזִיק אֶת כֻּלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ"'''. {{הע-שמאל|הזכרת ה', האפשרית "בכל מקום" מתפרשת כברכת כהנים, ולכן אינה מוגבלת למקום מסוים. דורש "את שמו"- "את שמי", וראו גם [[במדבר ו כז]].}}'''"בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי"''' – מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם" {{ממ|דברים|יב|ה}}, יָכוֹל לֹא תְּהֵא בִּרְכַּת כֹּהֲנִים נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ? בַּגְּבוּלִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ו|אבות ג ו.]] נראה שהנוסח המקורי הוא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|כבמכילתא בחדש יא,]] שהשלושה דנים.}}אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן: מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בָּהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל" {{ממ|תהלים|פב|א}}. רַבִּי חֲלַפְתָּא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: מִנַּיִן לִשְׁנַיִם? שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע" {{ממ|מלאכי|ג|טז}}. אֶחָד מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי"'''! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה יג|בספרא נדבה פרשה יג א:]] הסיוג "ואם" מלמד שבזמן החורבן לא יהיה מזבח אבנים (כשם שתהיה תקופה שלא יחול היובל ושלא יקריבו את העומר). הכנת אבני המזבח צריכה להיות מתחילתה ועד סופה לשם המזבח. לדברי ריב"ז השוו את דברי ר' שמעון בן אלעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|במכילתא בחדש יא,]] שניסח את ה"פורענות" בנוסח "לקצר את שנותיו של אדם" וכו'.}}'''"מִזְבַּח אֲבָנִים"''' – יָכוֹל רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תִּבְנֶה"'''. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם"'''? מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד לִפְסֹק וְלַחֲזֹר! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|במדבר|לו|ד}} – מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד הַיּוֹבֵל לִפְסֹק וְלַחֲזֹר! '''"תַּעֲשֶׂה לִּי"''' – שֶׁתְּהֵא חֲצִיבָתָן וְהֲבָאָתָן וּבְנִיָּתָן לִשְׁמִי! '''"לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית"''' – מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר '''"כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ"''', יָכוֹל לֹא יְהוּ פְּסוּלוֹת אֶלָּא אִם כֵּן נִתְגַּזְּזוּ בְּחֶרֶב? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל" – הֲרֵי בַּרְזֶל כְּחֶרֶב! אִם סוֹפֵנוּ לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל כְּחֶרֶב, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי חַרְבְּךָ"'''? זוֹ הִיא שֶׁרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר: מָה רָאָה בַּרְזֶל לִפָּסֵל מִכָּל מִינֵי מַתָּכוֹת כֻּלָּן? מִפְּנֵי שֶׁהַחֶרֶב נַעֲשֵׂית מִמֶּנּוּ, וְחֶרֶב סִימַן פּוּרְעָנוּת, וּמִזְבֵּחַ סִימַן כַּפָּרָה; מַעֲבִירִין דָּבָר שֶׁהוּא<small> סִימַן פּוּרְעָנוּת מִפְּנֵי דָּבָר שֶׁהוּא סִימַן כַּפָּרָה. {{הע-שמאל|השוו לכאן את דברי ריב"ז במכילתא שם, המנוסחים "שמטילות שלום" במקום "שמטילות כפרה", ובצד השני "המטיל שלום בין אדם לחברו" במקום "בני תורה". ההבדל דומה לזה שהופיע לעיל, פס' כא, שהדרשן מחליף את כל הערכים בתלמוד תורה.}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֲבָנִים, שֶׁאֵינָן לֹא רוֹאוֹת וְלֹא שׁוֹמְעוֹת וְלֹא מְדַבְּרוֹת, עַל שֶׁמְּטִילוֹת כַּפָּרָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל" – בְּנֵי תּוֹרָה, שֶׁהֵן כַּפָּרָה לָעוֹלָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶם אֶחָד מִכָּל מַזִּיקִין שֶׁבָּעוֹלָם. מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל" {{ממ|דברים|כז|ה}}, יָכוֹל אִם הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל יְהוּ פְּסוּלוֹת? הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן הֲנָפָה וְנֶאֱמַר </small>לְהַלָּן הֲנָפָה; מַה הֲנָפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – מַגָּע, אַף הֲנָפָה הָאֲמוּרָה כָּאן – מַגָּע. מַה הֲנָפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – חִסָּרוֹן, אַף הֲנָפָה הָאֲמוּרָה כָּאן – חִסָּרוֹן. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ג#משנה ד|מדות ג ד.]] לגבי אבני ההיכל והעזרות ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא.]] ושם מכשירים גם מזבח ששתים מאבניו הן גזית, שנאמר "אתהן" בלשון רבים. וראו [[ביאור:תוספתא/סוכה/ג#טז|תוספתא סוכה ג טז,]] שהשתמשו בגוש מלח כד לתקן את המזבח באופן זמני.}}מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: בַּרְזֶל פּוֹסֵל בִּנְגִיעָה, וּפְגִימָה בְּכָל דָּבָר, וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים בְּחִסָּרוֹן. יָכוֹל אַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת לֹא יְהוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁלֵמוֹת? דִּין הוּא: וּמַה מִּזְבֵּחַ, שֶׁאַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת מַכְשִׁירוֹת אוֹתוֹ, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא בַּאֲבָנִים שְׁלֵמוֹת – אַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת, שֶׁמַּכְשִׁירוֹת אֶת הַמִּזְבֵּחַ – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁלֵמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית"''' – אֶתְהֶן אִי אַתָּה בּוֹנֶה גָּזִית; בּוֹנֶה אַתָּה הֵיכָל וַעֲזָרוֹת בַּאֲבָנִים שֶׁנִּפְגְּמוּ אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ. יָכוֹל אִם נִפְגְּמָה אֶבֶן אַחַת מִלְּמַעְלָה יְהֵא מִזְבֵּחַ כֻּלּוֹ מְחֻלָּל? <small>תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַתְּחַלְלֶהָ"''': הִיא מְחֻלֶּלֶת וְאֵין הַמִּזְבֵּחַ מְחֻלָּל.</small> }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא.]] הדרשה הראשונה כאן מרחיבה את החובה ללכת על הכבש עקב בצד גודל גם לירידה מהמזבח. לשם הקטרת החלבים וכו' חייב הכהן לעלות לראש המזבח, ואינו רשאי להקטיר בעמדו למטה. לעניין "אין עליו אלא סמוך" השוו לעיל פס' כא. כל ההליכה בעזרה ובהיכל היתה עקב בצד גודל, ולא רק העליה למזבח – למרות שבעזרה היו מעלות. בכך משלימה הדרשה את הניתוק של איסור "גילוי הערווה" של הכהנים, מהחובה לעשות כבש למזבח, ואת החלפתו בהליכה בצעדים קטנים בכל המקדש.}}<small>'''"וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי"''' – יָכוֹל לֹא יַעֲלֶה, אֲבָל {{ב|מֻתָּר לֵירֵד|אם עלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו"'''. יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: יָכוֹל יְהֵא מִזְבֵּחַ קָטָן, וְיַעֲמֹד בָּאָרֶץ וְיַקְטִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה הַמִּזְבֵּחָה" {{ממ|ויקרא|יד|כ}}. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת"'''? שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לוֹ מַעֲלוֹת. '''"אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו"''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה" {{ממ|שמות|כח|מב}}. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו"'''? שֶׁכְּשֶׁתַּעֲלֶה לַמִּזְבֵּחַ לֹא תְּהֵא פּוֹסֵעַ פְּסִיעָה גַּסָּה, אֶלָּא מְהַלֵּךְ עָקֵב בְּצַד גּוּדָל. אֵין לִי אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ, עֲזָרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי"'''. וְנֶאֱמַר '''"עָלָיו"''', אֵין "עָלָיו" אֶלָּא בְּסָמוּךְ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָלָיו </small>מַטֵּה מְנַשֶּׁה" {{ממ|במדבר|ב|כ}}. יָכוֹל לֹא נַעֲשֶׂה מַעֲלוֹת לַהֵיכָל וְלָעֲזָרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי"''' – לַמִּזְבֵּחַ אִי אַתָּה עוֹשֶׂה מַעֲלוֹת, לַהֵיכָל וְלָעֲזָרוֹת אַתָּה עוֹשֶׂה מַעֲלוֹת! }} n6x2b0rp2mq4114b15ivoxpqi4migrb 3016966 3016965 2026-05-19T15:33:02Z Michaelkimmel2 44530 3016966 wikitext text/x-wiki ==פרק כ== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ההצדקה לדרישות של הקב"ה מישראל מבוססת על הסכמתם ועל קבלתם את עול המצוות. המשל של רבי עוסק באשה שלא הורגלה לנפץ צמר, אבל משנלקחה לאשה ע"י בעלה – התחייבה לכך.}}<small>'''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר"''' – אָמַר לָהֶם: דִּין אֲנִי נוֹהֵג בֵּינֵיכֶם וּבֵין כָּל הַדְּבָרִים; שֶׁאִלּוּ לֹא קִבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם – לֹא הָיִיתִי נִפְרָע מִכֶּם! אֵינוֹ דּוֹמֶה מְקַבֵּל לְשֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה חֲשׁוּבָה. {{ב|אֲמָרוּן לָהּ: הִתְלַקַּחַתְּ לֵיהּ? פִּיסִי עַמְרֵיהּ!|אמרו לה: נלקחת לו? – נפצי צמרו!}} כָּךְ אַתֶּם יִשְׂרָאֵל: נִמְשַׁכְתֶּם לִי, נִתְמַשְׁכַּנְתֶּם לִי, נָקוּי שֶׁתַּעֲשׂוּ לִי רְצוֹנִי! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש סוף ד.]] שם טוענים שכל עשר הדיברות נאמרו בדיבור אחד, וזה "מה אי אפשר לפה (אנושי) לדבר" וכו'. כאן מתיחס להבדלים בין שמות לדברים, ודורש וידבר אלוקים – אחת דִּבֵּר אלוקים. הדרשה "אני שנפרע" וכו' – עוסקת בשם אלוקים, הנתפש כמידת הדין - בניגוד לשם הויה, הנתפס כמידת הרחמים. הדרשה "על ראשון ראשון" – ראו מחלוקת ר' ישמעאל ור' עקיבא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|במכילתא בחדש סוף ד.]] לפי הדרשה שכאן אמר הקב"ה כל דיבר לחוד והעם ענו אחרי כל דיבר "הן" או "לאו", כשיטת ר' ישמעאל, ועשר הדיברות לא נאמרו בדיבור אחד.}}דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים"''' – מְלַמֵּד שֶׁדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן הֵן שֶׁנֶּאֶמְרוּ {{ב|לְהַלָּן,|ב[[דברים ה]]}} שְׁנֵיהֶם לְעִנְיָן אֶחָד, מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַפֶּה לוֹמַר וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ. כָּאן הוּא אוֹמֵר: '''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" {{ממ|תהלים|סב|יב}}, וְאוֹמֵר: "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'" {{ממ|ירמיה|כג|כט}}; מָה אֵשׁ זֶה, נֶחֱלָק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת – כָּךְ דִּבּוּר אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה מִקְרָאוֹת. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים"''' – אֲנִי שֶׁנִּפְרָע עַל יְדֵי כָּךְ וַאֲנִי שֶׁמְּשַׁלֵּם שָׂכָר עַל יְדֵי כָּךְ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם" {{ממ|דברים|ה|ד}}. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים"''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. {{הע-שמאל|הדרשן לשיטתו שהדיבור היה נפרד בפני עצמו לכל דבר.}}דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"'''. יָכוֹל {{ב|בָּאַחֲרוֹנָה|בסוף}} אָמְרוּ לוֹ 'קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ'? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ". 'אָנֹכִי' הָיָה בַּכְּלָל, וְיָצָא מוּצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: מָה 'אָנֹכִי' הָיָה לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְקַבָּלָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ – כָּךְ כָּל דִּבֵּר וְדִבֵּר הָיָה לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְקַבָּלָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֵאמֹר"'''? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶן עַל כָּל דִּבֵּר וְדִבֵּר, עַל לָאו לָאו וְעַל הֵין הֵין.</small> }} ===פסוק ב–ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|לדוגמאות נוספות לטענה שהקב"ה עושה מעשים באור השמש ולא בחושך ראו [[בראשית רבה לב ח]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלז|ספרי דברים שלז]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]]}}'''"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ"''' – אֲנִי הוּא זֶה, וּמִי {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת|שיכול להתנגד לי}} – יָבוֹאוּ וְיִמְחֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעִנְיַן הַשְׁחָתַת עוֹלָם נֶאֱמַר "וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם" {{ממ|בראשית|ז|ד}}, אֲנִי הוּא זֶה וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת יָבוֹא וְיִמְחֶה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ... אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק" {{ממ|ישעיה|מה|יט}}, אֲנִי הוּא זֶה! וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת יָבוֹא וְיִמְחֶה. {{הע-שמאל|דרשה על המתח בין אלוהות אוניברסלית לאלוהות פרטיקולרית: למרות שהקב"ה הוא אלוהי כל העולם יש לו יחס מיוחד ודרישות מיוחדות מעם ישראל דווקא.}}דָּבָר אַחֵר: '''"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ"''', אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם! יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֱלֹקֶיךָ"'''. יָכוֹל עָלֶיךָ {{ב|בִּפְנֵי עַצְמְךָ?|בלבד}} תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אָנֹכִי ה'"''' – אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם. הָא כֵּיצַד? אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, וּשְׁמִי יָחוּל עָלֶיךָ. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי '''הָאָדֹן''' ה'" {{ממ|שמות|לד|כג}}, אָדוֹן אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם; יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר "ה' '''אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל'''". יָכוֹל עָלֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל". הָא כֵּיצַד? אָדוֹן אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – וְחָל שְׁמִי עָלֶיךָ. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|ירמיה|לב|טו}}, "הִנֵּה אֲנִי ה' אֱלֹקֵי כָּל בָּשָׂר" (שם פס' כז). אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם; יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל". יָכוֹל עָלֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲנִי ה' אֱלֹקֵי כָּל בָּשָׂר"! הָא כֵּיצַד? אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – וְחָל שְׁמִי עָלֶיךָ. {{הע-שמאל|דרשה המניחה ששם אלוקות מייצג את מידת הדין, וראו גם לעיל פס' א [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|וספרי דברים כו.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''"ה'"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֱלֹקֶיךָ"'''? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם עוֹשִׂין אַתֶּם רְצוֹנִי – הֲרֵי '''"אָנֹכִי ה'"''', שֶׁנֶּאֱמַר בִּי "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן" {{ממ|שמות|לד|ו}}. וְאִם לָאו – '''"אֱלֹקֶיךָ"''', אֲנִי נִפְרָע {{ב|מִשּׂוֹנְאֵיכֶם!|לשון נקיה: מכם}} שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֱלֹקֶיךָ"''', אֶלָּא לְשׁוֹן דַּיָּן! {{הע-שמאל|לעניין הצעת התורה לכל האומות ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]] לעניין התביעה מישראל לקבל את התורה כתוצאה של יציאת מצרים ראו שם בתחילת הפרשה.}}דָּבָר אַחֵר: '''"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ"''', מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָתוֹ עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְלֹא קִבְּלוּ הֵימֶנּוּ. חָזַר לוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: '''"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"''', אֲפִילּוּ אֵין לִי עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁהוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – כְּדַאי. '''"מִבֵּית עֲבָדִים"''', אֲפִילּוּ אֵין לִי עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁפְּדִיתִיךָ מִבֵּית עֲבָדִים – דַּי. {{הע-שמאל|החובה להשמיד גם ע"ז השייכת לאחרים, וכן להחזיק בפסל שאחרים עובדים אותו. לדרשות על "אלוהים אחרים" השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}}"לֹא יִהְיֶה לְךָ" – יָכוֹל לֹא יְקַיֵּם לְעַצְמוֹ, אֲבָל יְקַיֵּם לַאֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא יִהְיֶה". מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יִהְיֶה לְךָ"? מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּם עֲבוֹדָה זָרָה לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם "לֹא יִהְיֶה" וּמִשּׁוּם "לְךָ". "אֱלֹהִים" – יָכוֹל לְפִי שֶׁנִּקְרְאוּ אֱלֹהִים, יָכוֹל יֵשׁ בָּהֶן צֹרֶךְ לְפָנַי? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲחֵרִים". דָּבָר אַחֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֱלֹהִים אֲחֵרִים"? שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם אֱלוֹהַּ שֶׁל כֶּסֶף וֶאֱלוֹהַּ שֶׁל זָהָב, וְיֹאמַר: לֹא שִׁקּוּץ אֶלָּא לֶאֱלוֹהַּ! {{ב|לֹא גִּלּוּל אֶלָּא לֶאֱלוֹהַּ!|כביכול אין איסור בהחזקת הפסל אלא אם עובדים אותו}} תַּלְמוּד לוֹמַר "אֱלֹהִים אֲחֵרִים", אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אַתָּה מַחֲזִיק בּוֹ לְשֵׁם אֱלוֹהַּ – אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ. דָּבָר אַחֵר: "אֲחֵרִים" – אַחֲרוֹנִים; בָּאַחֲרוֹנָה נַעֲשׂוּ! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם" {{ממ|דברים|לב|יז}}. לֹא הוֹעִילוּ לְךָ, וְלֹא הוֹעִילוּ לַאֲבוֹתֶיךָ, וְלֹא הוֹעִילוּ כְּלוּם מִימֵיהֶן! דָּבָר אַחֵר: "אֲחֵרִים" – '''שֶׁמְּאַחֲרִין''' אֶת הַטּוֹבָה מִלָּבוֹא לָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: "אֲחֵרִים" – שֶׁעוֹשִׂין אֶת עוֹבְדֵיהֶן '''אֲחֵרִים'''. דָּבָר אַחֵר: "אֲחֵרִים" – '''שֶׁאֲחֵרִים''' הֵן לְעוֹבְדֵיהֶן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה" {{ממ|ישעיה|מו|ז}}. "עַל פָּנָי" – לֹא בִּדְמוּתִי וְלֹא בִּדְמוּת שַׁמָּשַׁי. דָּבָר אַחֵר: "עַל פָּנָי" – מְלַמֵּד שֶׁמְּבִיאִין אַף לָעוֹלָם.</small> }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|איסור עשיית פסלים ותמונות הוא כולל כל צורה שניתן לעבוד לה, אפילו אם בונה הפסל אינו עובד אותו, וגם צורת מלאכים וחיות הקודש אסורה. בסוף הדרשה דורש 'פסל – פוסל', שהפסל מרחיק את הקב"ה מן העולם, וגורם למותו של העובד אותו.}}'''"לֹא תַעֲשֶׂה"''' – שֶׁמָּא תֹּאמַר אֶעֱשֶׂה צוּרָה וְאֶעֱבֹד אוֹתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תַעֲשֶׂה"'''. יָכוֹל צוּרַת אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה" {{ממ|דברים|ד|טז}}. יָכוֹל צוּרַת אֶבֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית" {{ממ|ויקרא|כו|א}}. יָכוֹל צוּרַת עֵץ? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ" {{ממ|דברים|טז|כא}}. יָכוֹל צוּרַת דָּג? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּבְנִית כָּל דָּגָה" {{ממ|דברים|ד|יח}}. יָכוֹל צוּרַת עוֹף? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמַיִם" (שם פס' יז). יָכוֹל צוּרַת בְּהֵמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה" (שם). יָכוֹל צוּרַת מַלְאָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמָּעַל"'''. יָכוֹל תְּהוֹם וְחֹשֶׁךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ"'''. יָכוֹל {{ב|הַבּוּבְיָא|בבואה של אדם}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם"'''. יָכוֹל צוּרַת {{ב|סַרְסְרוֹיְרִין|סנוורין במים (שברירי)}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם"'''. יָכוֹל צוּרַת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה" (דברים ד, יט). '''"לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ"''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם '''"לֹא תַעֲשֶׂה"''' וּמִשּׁוּם '''"לְךָ"'''. '''"פֶּסֶל"''': אֵין לִי אֶלָּא '''"פֶּסֶל"''', כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"כָּל תְּמוּנָה"''' – לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. '''"אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם"''' – לְרַבּוֹת שָׁמַיִם עַצְמָם. '''"מִמָּעַל"''' – לְרַבּוֹת מַלְאֲכֵי שָׁרֵת. '''"וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ"''' – לְרַבּוֹת הָרִים וּגְבָעוֹת נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים. '''"מִתַּחַת"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַתְּהוֹמוֹת. '''"וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם"''' – לְרַבּוֹת אֶת חַיּוֹת הַיָּם וְאֶת הַדּוֹלְפָנִין. '''"מִתַּחַת"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַשִּׁלְשׁוּלִין. '''"לָאָרֶץ"''' – לְרַבּוֹת אֶרֶץ עַצְמָהּ. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"כָּל תְּמוּנָה"''' – לֹא בִּדְמוּתָן וְלֹא בִּדְמוּת בָּבוּאָה שֶׁלָּהֶן, וְלֹא בִּדְמוּת חַיּוֹת רָעוֹת וְלֹא בִּדְמוּת חַיּוֹת שֶׁלְּמַעְלָה! אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת כֻּלָּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"פֶּסֶל"'''? אֶלָּא אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן נִמְצֵאתָ פּוֹסֵל עוֹלָם מִמֶּנִּי, וַהֲרִינִי פּוֹסֵל עוֹלָם מִמְּךָ!</small> }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|אסור להשתחוות בהקשר דתי, אבל מותר להשתחוות כהבעת כבוד לאדם. מכאן מרחיבים את איסורי ע"ז לכל מה שנהוג במקדש, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]] דורש את לשון הרבים "מראות", שהנביאים ראו הופעות של הקב"ה כשינויים בלבושו, אבל למעשה לא זכו לראות את הקב"ה אלא ממלאכיו, ואילו במתן תורה זכתה גם שפחה לראות את פני הקב"ה עצמו, בפנים של אהבה לשומרי המצוות ובפנים של קנאה.}}"'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם'''", מִשְׁתַּחֲוֶה אַתָּה לְאָדָם. יָכוֹל אֲפִילּוּ נֶעֱבָד {{ב|כְּהָמָן|שעשה עצמו ע"ז}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם'''" – לֹא תִּשְׁתַּחֲוֶה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָה. "'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם'''" – הִשְׁתַּחֲוָיָה בִּכְלָל הָיְתָה; לָמָּה יָצָאת? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ: מָה הִשְׁתַּחֲוָיָה, מְיוּחֶדֶת, מַעֲשֶׂה יְחִידִי, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ בֵּין שֶׁהוּא עוֹבְדוֹ בֵּין שֶׁאֵינוֹ עוֹבְדוֹ – כָּךְ כָּל עֲבוֹדָה הַמְיוּחֶדֶת לַשֵּׁם, אִם עָשָׂה אוֹתָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה – חַיָּיבִין עָלֶיהָ, בֵּין שֶׁהוּא עוֹבְדוֹ בֵּין שֶׁאֵינוֹ עוֹבְדוֹ. "'''כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ'''" – מְלַמֵּד שֶׁרָאוּ פָּנִים שֶׁעֲתִידוֹת לְשַׁלֵּם שָׂכָר לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וּכְלַפֵּי שֶׁהַנְּבִיאִים מַשְׁמִיעִים אוֹתָם בִּלְשׁוֹנוֹת הַרְבֵּה, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר" {{ממ|דניאל|ז|ט}} וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ" {{ממ|ישעיה|סג|ב}}. וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ {{ב|שֶׁלְּפִי שָׁעָה הֵם רוֹאִים|שהנביאים רואים את בגדי הקב"ה כתוצאה של זמנים שונים}}? – לְכָךְ נֶאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל: "וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" {{ממ|יחזקאל|א|א}}. אָמַר לָהֶם: הַרְבֵּה רְאִיּוֹת רָאִיתִי עַד שֶׁזָּכִיתִי לְהַקְבִּיל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה! "'''אֵל קַנָּא'''" – מְלַמֵּד שֶׁרָאוּ פָּנִים עֲתִידוֹת לִיפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא. "'''אֵל קַנָּא'''" – אֵל דַּיָּין, אֵל קָשֶׁה, אֵל אַכְזָרִי. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]] שם מדגיש רבן גמליאל לפילוספוס שהקנאה מופנית לעובדי ע"ז ולא לאלילים. בנוסח שברשב"י אגריפס שואל מדוע אין הקב"ה פוגע בגויים, ור"ג עונה לו שישראל עשו שני חטאים: עזיבת הקב"ה - ועבודה לפסילים.}}דָּבָר אַחֵר: "'''אֵל קַנָּא'''" – וְכִי יֵשׁ לְפָנָיו קִנְאָה? וְכִי נִפְרָע עַל יְדֵי קִנְאָה? הָא אֵין נִפְרָע לֹא עַל יְדֵי אֶבֶן וְלֹא עַל יְדֵי חֵץ וְלֹא עַל יְדֵי {{ב|חַלְקוֹק!|קלע}} כִּבְיָכוֹל הָיָה לְךָ אַחֵר – חִילַּפְתַּנִי בּוֹ! שָׁאַל אַגְרִיפַּס סָבָא אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֵין מִתְקַנֵּא אֶלָּא {{ב|בַּאֲחֵרִים,|בישראל - לשון נקיה}} שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים" {{ממ|דברים|ד|לט}}? אָמַר לוֹ: אֵין מִתְקַנֵּא לֹא בְּגָדוֹל מִמֶּנּוּ וְלֹא בְּכַיּוֹצֵא בּוֹ אֶלָּא בְּקָטָן מִמֶּנּוּ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי, אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים" {{ממ|ירמיה|ב|יג}}. אִלּוּ עָזְבוּ אוֹתִי, מְקוֹר מַיִם חַיִּים – עֲלוּבִין הָיוּ; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה "לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם" (שם). "'''פֹּקֵד'''", אֵין פּוֹקֵד אֶלָּא {{ב|מַזְכִּיר|לאו דווקא לרעה}}, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה" {{ממ|בראשית|כא|א}} וְאוֹמֵר: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" {{ממ|שמות|ג|טז}}. {{הע-שמאל|ר' יהודה הופך את המשמעות של הפקידה ומפרש אותה כהכלה ואי מתן עונש.}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹנֵס אֲנִי עֲוֹנוֹתֵיהֶם לְיָדִי, וְתוֹלֶה אוֹתָן עַד אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, כְּיֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים ב|טו|יב}} – וְהָיָה לוֹ כֵּן. {{הע-שמאל|הסתירה בין הפסוק שלנו ליחזקאל נפתרת בטענה שמדובר במסורת משפחתית של רוע, שלושה דורות לאחור; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}}כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "'''פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים'''", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "אָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן וּבֵן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב" {{ממ|יחזקאל|יח|כ}}! אִם הָיוּ אָבוֹת זַכָּאִין – תּוֹלֶה לָהֶן, וְאִם לָאו – אֵין תּוֹלֶה לָהֶן. מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁלָּוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ. בָּא בְּנוֹ וְלָוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ. וּבָא בֶּן בְּנוֹ וְלָוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ; לָרְבִיעִי – אֵין מַלְוִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי אֲבוֹתָיו שֶׁהָיוּ כַּפְרָנִין! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ" {{ממ|איכה|ה|ז}}. אַל תְּהִי קוֹרֵא "עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ" אֶלָּא "עֲוֹנֹתֵינוּ סָבָלְנוּ"! מִי גָּרַם לָנוּ לִסְבּוֹל עֲוֹנוֹת נַפְשֵׁינוּ? – אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ כַּפְרָנִין! {{ב|"'''פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים'''"|מכיל את העוון ואינו פוגע בבנים}}, יָכוֹל עַל יוֹצְאֵי יָרֵךְ בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וְעַל בְּנֵי בָנִים'''". יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: הָא אֵין תּוֹלֶה אֶלָּא לָהֶן בִּלְבַד. מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי'''". }}</small> ===פסוק ו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''"וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים"''' – יָכוֹל לְיוֹצְאֵי יָרֵךְ בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְאֶלֶף דּוֹר" {{ממ|דברים|ז|ט}}! יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: הָא אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא לְאֶלֶף דּוֹר; וּמִנַּיִן לַאֲלָפִים וּלְאַלְפֵי אֲלָפִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים"'''! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יט#פסוק יז|לעיל יט יז:]] "להודיע כמה מעלות בין תלמוד למעשה". גם כאן עוסק בשתי דרכים לקיום המצוות, ולומד שעדיפה עבודה מאהבת האל על טובו על עבודה מיראת מידת הפורענות, כי מידת הטוב מרובה! העדיפות של מידת הטוב על מידת הפורענות היא פי 2000/4. כאן חוזר הדרשן ומפרש את פקידת העוון כמידת פורענות, כמו הפשט.}}'''"לְאֹהֲבַי"''' – לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה לְפָנַי מֵאַהֲבָה. '''"וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי"''' – לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה לְפָנַי מִיִּרְאָה. לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה מַעֲלוֹת יֵשׁ בֵּין הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה יוֹתֵר מִמִּדַּת הַפּוּרְעָנוּת עַל אַחַת חֲמֵשׁ מֵאוֹת.</small> }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|להגדרת שבועת שוא ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה ח|שבועות ג ח]] בשבועת שוא יש חילול שם הקב"ה, ואינה כשבועת ביטוי שיש בה גם עבירה בין אדם לחברו. להחמרה בשבועת שוא ביחס לשבועת ביטוי ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ד#ב|תוספתא שבועות ד סוף ב.]] לעניין הכפרה ראו דברי רבי יהודה [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#ה|בתוספתא יומא ד סוף ה.]] איסור "לא תשא" עצמו נחשב שם כמצווה המתכפרת בתשובה וביום הכיפורים, למרות שאין בה חיוב כרת או מיתה בידי שמים, ואילו המצוות שענשן נמוך יותר מתכפרות בתשובה גרידא.}} '''"לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא"'''. אֵין "לַשָּׁוְא" אֶלָּא דָּבָר {{ב|שֶׁלֹּא הָיָה|בעבר}}, {{ב|וְלֹא נִהְיָה|בהווה}}, וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת. '''"כִּי לֹא יְנַקֶּה ה'"'''. לְתוֹךְ {{ב|שֶׁנֶּאֱמַר בְּחוֹרֵב תְּשׁוּבָה "וְנַקֵּה",|המילה "ונקה" מתפרשת כאחת המידות של הקב"ה, המתרצה בתשובה}} יָכוֹל תְּהֵא {{ב|תְּשׁוּבָה|בלבד}} מְכַפֶּרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי לֹא יְנַקֶּה ה'"'''. אֵין זֶה קַל וָחֹמֶר מֵעַתָּה, שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתָה לַשָּׁמַיִם? אוֹ עַל כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא תְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא"''', עַל '''זֶה''' אֵין תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת! מְכַפֶּרֶת הִיא עַל כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה! הֲרֵי זֶה קַל וָחֹמֶר מֵעַתָּה, שֶׁתְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִיּוּם עֲשֵׂה. אֱמֹר מֵעַתָּה: כֹּל שֶׁהוּא מִ''''לֹא תִשָּׂא'''' וּלְמַטָּה – עֲבֵרוֹת קַלּוֹת, וּתְשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת. וְכֹל שֶׁהוּא מִ''''לֹא תִשָּׂא'''' וּלְמַעְלָה – עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, וְאֵין תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת. יָכוֹל לֹא יְהֵא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם".</small> }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|השוו לעיל פס' א. שמאי ראה את השבת כעיקר ואת ימי החול כהכנה אליה, ולכן היה מזכיר את השבת בימי החול, וראו הקצנה של גישתו לשבת ב[[ביצה טז א]]. טקס הקידוש נעשה בלילה, למרות שכאן נקשרת הקדושה '''ליום''' השבת.}}'''"זָכוֹר"''' וְ"שָׁמוֹר" – שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ לְעִנְיָן אֶחָד; מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ. כֵּן הוּא אוֹמֵר: "וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", וְאוֹמֵר: "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹקִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" {{ממ|תהלים|סב|יב}}. שַׁמַּאי הַזָּקֵן אוֹמֵר: זָכְרָהּ עַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא, וְשָׁמְרָהּ מִשֶּׁתָּבוֹא. אָמְרוּ עָלָיו עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן שֶׁלֹּא הָיָה זִכְרוֹן שַׁבָּת זָז מִתּוֹךְ פִּיו: לָקַח חֵפֶץ טוֹב – אָמַר 'זֶה לַשַּׁבָּת'. כְּלִי חָדָשׁ – אוֹמֵר 'זֶה לַשַּׁבָּת'. '''"זָכוֹר"''', רַ' יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכְּשֶׁאַתָּה מוֹנֶה – הֱוֵי מוֹנֶה 'אֶחָד בַּשַּׁבָּת' וְ'שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת', 'שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת', 'רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת', 'חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת' וְ'עֶרֶב שַׁבָּת'? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זָכוֹר"'''. '''"אֶת יוֹם"''' – אֵין לִי אֶלָּא יוֹם; לַיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְקַדְּשׁוֹ"'''. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יוֹם"'''? כְּבוֹד יוֹם קוֹדֵם לִכְבוֹד לַיְלָה. '''"לְקַדְּשׁוֹ"''' – בַּלַּיְלָה קַדְּשׁוֹ. מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא קִדֵּשׁ בַּלַּיְלָה – מְקַדֵּשׁ וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"'''! {{הע-שמאל|יש להבחין בין בגדי החול לבין בגדי השבת, וכן בין סעודות החול לסעודות השבת. ההבחנה נדרשת לעניים, הנתבעים לאכול בשבת מאכלים מיוחדים – ולעשירים, האוכלים סעודה יפה בכל יום.}}דָּבָר אַחֵר: '''"לְקַדְּשׁוֹ"''', בַּמֶּה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ? בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה וּבִכְסוּת נְקִיָּה, שֶׁלֹּא תְּהֵא סְעוּדָתְךָ שֶׁלַּשַּׁבָּת כִּסְעוּדַת הַחֹל, וְלֹא עֲטִיפָתְךָ שֶׁלַּשַּׁבָּת כַּעֲטִיפָתְךָ בַּחֹל. וּמִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ עָנִי לֹא יְהֵא מַאֲכָלוֹ שֶׁלַּשַּׁבָּת כְּמַאֲכָלוֹ שֶׁלַּחֹל, וְעָשִׁיר לֹא יְהֵא מַאֲכָלוֹ שֶׁלַּשַּׁבָּת כְּמַאֲכַל הַחֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"'''.</small> }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|רבי רואה את העבודה והמלאכה בימי החול כמצווה; ר' אלעזר מצביע על המלאכה (בהקמת המשכן) כגורמת להשראת שכינה. לקשרים נוספים בין מלאכת המשכן לאיסורי המלאכה בשבת ראו [[ביאור:משנה שבת פרק ז#משנה ב|בביאור לשבת ז ב.]] ולהלן פס' יא. ר' יוסי הגלילי רואה את המלאכה כניגוד למוות, (ומבין דבריו אפשר לשמוע קשר בין הבטלה, אולי אפילו בשבת - למוות, וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]); ר' עקיבא מוכיח את חשיבות המלאכה מעצם קיומם של עובדים המקבלים מכספי הלישכה ומחללים את קדושת הכספים; ר' שמעון מוכיח זאת מההיתר לאומנים להכנס לקודש הקדשים כדי לנקותו, ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ד#משנה ח|מידות ד ח.]]; כל הדוברים הם מבית הלל, שראו קדושה גם בימי החול ובמלאכה שאינם בשבת.}}'''"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד"''' – רַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי זוֹ גְּזֵרָה אַחֶרֶת; שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל שַׁבָּת – כָּךְ נִצְטַוּוּ עַל הַמְּלָאכָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁלֹּא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָשׂוּ מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" {{ממ|שמות|כה|ח}}. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁלֹּא קָנַס הַמָּקוֹם מִיתָה עַל אָדָם אֶלָּא מִתּוֹךְ בַּטָּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" {{ממ|בראשית|כה|יז}}. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁהֲרֵי נֶהֱנֶה שָׁוֶה פְּרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ – מֵבִיא מְעִילָה וְחֻמְשָׁהּ, וּמֵבִיא אָשָׁם בִּשְׁתֵּי סְלָעִים; וְהַפּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בַּהֶקְדֵּשׁ – נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁאֲפִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה – חַיָּב מִיתָה; וּבִשְׁעַת עֲבוֹדָה – טְמֵאִין וּבַעֲלֵי מוּמִין מֻתָּרִין לְהִכָּנֵס. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבת פרק א#משנה ה|שבת א ה-י,]] שם קיבלו בית הלל את דעתם של בית שמאי בעניין הבישול והצליה, ובית שמאי הודו לבית הלל בעניין קורת בית הבד ועיגולי הגת. כאן לפנינו המחלוקת העקרונית, לפני שהתפשרו על חלק מהדברים. וראו [[ביאור:תוספתא/שבת/א#ט|תוספתא שבת א ט:]] בית שמאי רואים את זמן השבת כקדוש ולכן אוסרים להשתמש בו (אלא אם המלאכה התחילה להתבצע מבעוד יום). בית הלל רואים את הקדושה כעניינו של האדם, ואוסרים עליו לעשות מלאכה בשבת אבל מתירים לו לעשות מלאכה כרצונו ביום ששי עד כניסת השבת.}}'''"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ"''' – זוֹ הִיא שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין: "אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמָּנִין וְכַרְשִׁינִין אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם; וְאֵין פּוֹרְשִׂין מְצוּדוֹת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם; וְאֵין טוֹעֲנִין בְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד וּבְעִגּוּלֵי הַגַּת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מִבְּעוֹד יוֹם; וְאֵין פּוֹתְקִין מַיִם לְגַנּוֹת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּתְמַלֵּא מִבְּעוֹד יוֹם; וְאֵין נוֹתְנִין בָּשָׂר, בָּצָל וּבֵיצָה עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ, וְלֹא תַּבְשִׁיל לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצָּלוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין בְּכֻלָּן!" אֶלָּא שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: '''"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ"''' – שֶׁתְּהֵא מְלַאכְתְּךָ גְּמוּרָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין: '''"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד"''' – עוֹשֶׂה אַתָּה כָּל שִׁשָּׁה, וּשְׁאָר מְלַאכְתְּךָ הִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵילֶיהָ בַּשַּׁבָּת; '''"וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ"''' – שֶׁתְּהֵא בַּשַּׁבָּת כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ מְלָאכָה.</small> }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| <small>{{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את הצורך באיזכורים רבים של השבת: מצוות היום החלות גם בלילה, עונש ואזהרה, עשה ולא תעשה, וחיוב מיתה בסקילה. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז.]]}}'''"וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת"''' – אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה; מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה"'''. אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה; מִיתָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת" {{ממ|שמות|לא|טו}}! עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת" (שם פס' ט"ז)! אֵין לִי אֶלָּא עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לִמְלֶאכֶת יוֹם; עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לִמְלֶאכֶת לַיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב" {{ממ|ויקרא|כג|לב}}. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת! אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה; מִיתָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" {{ממ|שמות|לא|יד}}. {{הע-שמאל|בעניין הקשר בין איסורי השבת למלאכת המשכן ראו לעיל בדרשה לפס' ט, וכן [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב#פסוק טז|לעיל יב טז.]] איסורי השבת נמסרו לכל העם הגדולים, כולל בנו ובתו של אדם. האיסור כולל גם את איסור ההוראה לקטן לעשות מלאכה האסורה בשבת, אבל אין לאסור עליו לעשות כרצונו, שהרי אין לקטן מחשבה! יחס אב-בן שונים מיחסי אב-בת, ולכן צריך להזכיר את שניהם.}}'''"לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה"''', יָכוֹל לֹא יְקַנֵּב אֶת הַיָּרָק וְלֹא יָדִיחַ אֶת הַכֵּלִים וְלֹא יַצִּיעַ אֶת הַמִּטּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מְלָאכָה"'''. נֶאֶמְרָה כָּאן 'מְלָאכָה' וְנֶאֶמְרָה 'מְלָאכָה' בַּמִּשְׁכָּן {{ממ|שמות|לה|כא}}. מַה מְּלָאכָה הָאֲמוּרָה בַּמִּשְׁכָּן – מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה, אַף מְלָאכָה הָאֲמוּרָה בַּשַּׁבָּת – מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה וְכוּ' {{ב|כִּי הֵיכִי דִּכְתִיבָא לְעֵיל.|קיצור סופרים - הפנייה [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב#פסוק טז|לעיל יב טז]]}} '''"אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבִתֶּךָ"''', יָכוֹל בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"אַתָּה"''' – הֲרֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים אֲמוּרִין. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בִּנְךָ וּבִתֶּךָ"'''? אֵלּוּ בְּנוֹ וּבִתּוֹ קְטַנִּים, שֶׁלֹּא יֹאמַר לִבְנוֹ קָטָן: 'הַכְנֵס לִי כְּלִי זֶה מִן הַשּׁוּק', 'הַכְנֵס לִי כַּלְכָּלָה זוֹ מִן הַשּׁוּק'. יָכוֹל יְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶן שֶׁלֹּא יְשַׁבְּרוּ חֲרָסִים, שֶׁלֹּא יַנְתִּיזוּ צְרוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אַתָּה"'''. מָה אַתָּה, מִדַּעַת עַצְמְךָ מְלֶאכֶת עַצְמְךָ – אַף הֵן, מִדַּעַת עַצְמָן מְלֶאכֶת עַצְמָן. יֵאָמֵר בֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּת? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּבֵּן מַה שֶּׁאֵין בַּבַּת, וְיֵשׁ בַּבַּת מַה שֶּׁאֵין בַּבֵּן. בֵּן – אָבִיו חַיָּב בּוֹ מִצְווֹת: לְמוּלוֹ וְלִפְדּוֹתוֹ, וּלְלַמְּדוֹ תּוֹרָה וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה – מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבַּת. בַּת – אָבִיהָ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבֵּן. הֵא, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּבֵּן שֶׁאֵין בַּבַּת, וּבַבַּת שֶׁאֵין בַּבֵּן – נִצְרַךְ לוֹמַר בַּבֵּן וְצָרַךְ לוֹמַר בַּבַּת. {{הע-שמאל|נראה שהדרשה על הבהמה דומה לדרשה על הקטן: אין להורות לה או לגרום לה לעשות מלאכה, אבל מותר לה לעשות כרצונה. עשיית המלאכה של הבהמה, כמו זו של הקטן, אינה נחשבת "מלאכה שיש עמה מחשבה". הדרשה על העבד והאמה הכנעניים, וכן על הגרים התושבים קשה יותר לשחזור, אבל נראה שהיא מבוססת על חיפוש האיזון בין הפסוק שלנו לבין הפסוק מ[[שמות כג יב]]. ר' יוסי הגלילי מתיר להם רק לעשות מלאכה להכנת אוכל לעצמם, כדין ישראל ביום טוב, ור' עקיבא מתיר להם לעשות מלאכה כישראל בחול המועד, כלומר גם מלאכת "הפסד מרובה" ומלאכה בצינעה (ראו [[ביאור:משנה מסכת מועד קטן|במבוא למסכת מועד קטן.]]) ר' יוסי מחלק: הוא מתיר לעבד לעשות בשבת כל מלאכה – ולגר תושב הוא מתיר לעשות בשבת כבחול המועד. ר' שמעון מתיר לגר תושב ולעבד כנעני לעשות כל המלאכות בשבת כביום חול המונח "גר תושב" בכלל נראה כיצירה דמיונית של חז"ל, ובהתאם לא ברור מנגנון אכיפת ההגבלות על הגר התושב בשבת, לשיטת כל החכמים חוץ מר' שמעון.}}'''"וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ"''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ </small>וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ" – יֵשׁ עֶבֶד וְאָמָה שֶׁאֵינוֹ כָּמוֹךָ, וְאֵיזֶה זֶה? עֶבֶד וְאָמָה {{ב|הַתּוֹשָׁבִים|המכונים בדרך כלל "כנעניים"}}! לְאֵיזוֹ שְׁבִיתָה אַתָּה מְחַיְּבָם?... מֻתָּרִין בִּמְלָאכָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּבְהֶמְתֶּךָ"''' א... יָכוֹל הֵן יְהוּ אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ" {{ממ|שמות|כג|יב}}...הַבְּהֵמָה. אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר וְתוֹשָׁב וְעֶבֶד וְתוֹשָׁב עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ" – הִרְוִיחַ לָהֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָפֹשׁוּ עַמֵּךְ עַל הֶהָרִים" {{ממ|נחום|ג|יח}}. ...אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר תּוֹשָׁב וְעֶבֶד תּוֹשָׁב עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוּלוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "גֵּרְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ" וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר" – הַנַּח לוֹ! אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר תּוֹשָׁב עוֹשֶׂה מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוּלוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד;<small> עֶבֶד תּוֹשָׁב עוֹשֶׂה מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹל! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גֵּר תּוֹשָׁב וְאֶחָד עֶבֶד תּוֹשָׁב, עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹל. '''"וּבְהֶמְתֶּךָ"''', לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ? אִם לִלַּמֵּד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה"'''! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּבְהֶמְתֶּךָ"'''? לֹא יַשְׂכִּיר אָדָם בְּהֶמְתּוֹ לְגוֹי וְלֹא יַשְׁאִילֶנּוּ, וְשֶׁלֹּא תֵּצֵא בְּמַשּׂוֹי בַּשַּׁבָּת. יָכוֹל יַרְכִּין לָהּ יֶתֶר וְתֹאכַל, וְיֹאחַז לָהּ עֲשָׂבִים וְתֹאכַל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אַתָּה"'''. יָכוֹל יְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה תּוֹלֶשֶׁת וְעוֹקֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אַתָּה"'''. מָה אַתָּה, מִדַּעַת עַצְמְךָ מְלֶאכֶת עַצְמְךָ – אַף הִיא, מִדַּעַת עַצְמָהּ מְלֶאכֶת עַצְמָהּ! '''"וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ"''' – אִם בְּגֵר צֶדֶק הַכָּתוּב מְדַבֵּר – כְּבָר אָמוּר: "הַקָּהָל, חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר" {{ממ|במדבר|טו|טו}}! הֵא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"וְגֵרְךָ"'''? בְּגֵר תּוֹשָׁב הַכָּתוּב מְדַבֵּר! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז.]] כאן מרחיבים את הטענה "שהים שקול..." ומחילים אותה גם על בריאת הלוויתן. בהמשך טוען הדרשן שנברא משהו ביום השבת – נבראה המנוחה! לעניין הדין השוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד#משנה א|סנהדרין ד סוף א,]] שבית הדין האנושי לא פעל בשבת. לברכת וקדושת השבת השוו לדעת ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|במכילתא בחדש ז.]]}}'''"אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם"''', וַהֲלֹא יָם בִּכְלַל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הָיָה? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ שֶׁבַח בַּיָּם כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "זֶה הַיָּם גָּדוֹל... לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ" {{הפניה לפסוקים|תהלים|קד|כה|כו}}, וַהֲלֹא לִוְיָתָן בִּכְלַל מַעֲשִׂים שֶׁבַּיָּם הָיָה? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ שֶׁבַח בְּלִוְיָתָן כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשִׂים שֶׁבַּיָּם. '''"וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִבְרֵאת הֲנָחָה אֶלָּא עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי. יָכוֹל אַף מִן הַדִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיִּנָּפַשׁ", מַגִּיד שֶׁאֵין הַדִּין בָּטֵל מִפָּנָיו לְעוֹלָם! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ" {{ממ|תהלים|פט|טו}}. </small>'''"עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ"''', בַּמֶּה בֵּרְכוֹ? בֵּרְכוֹ בַּמָּן וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן: בְּכָל יוֹם הוּא אוֹמֵר "עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת" {{ממ|שמות|טז|טז}} – וּבַשַּׁבָּת הוּא אוֹמֵר "שְׁנֵי הָעֹמֶר" (שם פס' כב)! בְּכָל יוֹם הוּא אוֹמֵר "וַיִּבְאַשׁ" (שם פס' כ) – וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הוּא אוֹמֵר "וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ" (שם פס' כד); כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה" (שם פס' כב) וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "שְׁנֵי הָעֹמֶר"; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מְשֻׁנֶּה בְּטַעְמוֹ וּבְרֵיחוֹ מִשְּׁאָר יָמִים! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]] הפסוק ממשלי מלמד שיש להשקיע גם כסף כדי לכבד את אביו ואמו. להשוואות בין כבוד אב ואם לכבוד הקב"ה ראו דברי רבי במכילתא שם. וראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה א|ספרא קדושים פרשה א, ד-ז.]] בסוף הדרשה מעיר הדרשן "וכן בדין..." ומסביר בכך את הדמיון בין כיבוד אב ואם לכבוד הקב"ה. הוא מעיר שאין אפשרות להכות את הקב"ה ולכן אין במצווה על כבודו איסור הכאה. בסוף הדרשה מוצגת ישיבת א"י לאו דווקא כמצווה אלא כשכר למי שמכבד את אביו ואמו. האלטרנטיבה היא איום בגלות ולא מוות.}}'''"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ"''' – כִּבּוּד זֶה, אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּא! כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ" {{ממ|משלי|ג|ט}}, אֱמֹר מֵעַתָּה: מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, וּמַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא! נֶאֱמַר כֵּן: '''"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ"; שָׁקוּל כִּבּוּד אָב וָאֵם כְּכִבּוּד הַמָּקוֹם! נֶאֱמַר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" {{ממ|ויקרא|יט|ג}}, וְנֶאֱמַר: "אֶת ה'<small> אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" {{ממ|דברים|ו|יג}}; שָׁקוּל מוֹרָא אָב וָאֵם כְּמוֹרָא הַמָּקוֹם. נֶאֱמַר: "מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת" {{ממ|שמות|כא|יז}}, וְנֶאֱמַר: "וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת" (ויק' כד טז); שְׁקוּלָה קִלְלַת אָב וָאֵם כְּקִלְלַת הַמָּקוֹם. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מַכֶּה כְּלַפֵּי מַעְלָה. וְכֵן בַּדִּין, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם שֻׁתָּפִים בּוֹ! '''"לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה"''' – וְלֹא בַּגּוֹלָה וְלֹא בְּתוֹשָׁבוּת. }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]] כאן מוסיפים שתים מהמשמעויות של ההתראה: איסור הרצח חל גם על מי שמוכן לשאת בעונש, וכן על מי שלא ניתן להרוג אותו כי כבר חרצו את דינו למוות.}}'''"לֹא תִּרְצָח"''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ" {{ממ|במדבר|לה|טז}} לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּרְצָח"'''. מִנַּיִן אָמַר 'הֲרֵינִי רוֹצֵחַ עַל מְנָת לֵיהָרֵג' הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּרְצָח"'''! מִנַּיִן לַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג, וְאָמַר 'הֲרֵינִי רוֹצֵחַ' - הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּרְצָח"'''! {{הע-שמאל|גם כאן יש שתי משמעויות להתראה: אסור לנאוף אפילו אם הנואף מוכן לשאת בעונש; אסור הניאוף כולל גם ניאוף במחשבה: אסור לאדם להעלות בדמיונו שאשתו, שאיתה הוא שוכב - היא אשת חברו.}}'''"לֹא תִּנְאָף"''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת" {{ממ|ויקרא|כ|י}} לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּנְאָף"'''. מִנַּיִן אָמַר 'הֲרֵינִי נוֹאֵף עַל מְנָת לֵיהָרֵג' הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּנְאָף"'''! מִנַּיִן הָאוֹכֵל בִּקְעָרוֹ, וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אוֹכֵל בִּקְעָרָה שֶׁלַּחֲבֵירוֹ, וְהָיָה שׁוֹתֶה בְּכוֹסוֹ, וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹתֶה </small>בְּכוֹסוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּנְאָף"'''! {{הע-שמאל|אסור לגנוב אפילו אם הגנב מוכן לשאת בעונש; ואסור לאדם גם לגנוב את רכושו שמגיע לו בדין! וראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה ב|ספרא קדושים פרשה ב ב.]] בניגוד למכילתא, כאן הגנב גונב ממון ולא נפשות.}}'''"לֹא תִּגְנֹב"''' עַל מְנָת לְמֵיקַט! '''"לֹא תִּגְנֹב"''' עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה! בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: אַל תִּטֹּל אֶת שֶׁלְּךָ מִבֵּית אֲחֵרִים, שֶׁמָּא תֵּרָאֶה גּוֹנֵב, אֶלָּא שְׁבֹר אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ 'שֶׁלִּי אֲנִי נוֹטֵל'! {{הע-שמאל|גם אם העד מעיד שאכן היה פיקדון – הוא חייב לדייק מה היה הפיקדון בדיוק.}}'''"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר"''' - אֵין 'שֶׁקֶר' אֶלָּא מִבְדֶּה. כֵּי צַד? הִפְקִיד לוֹ זָהָב - לֹא יֹאמַר לוֹ מַרְגָּלִית, מַרְגָּלִית - לֹא יֹאמַר לוֹ זָהָב. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו" {{ממ|דברים|יט|יט}}, אִם מָמוֹן - מָמוֹן, וְאִם מַכּוֹת - מַכּוֹת, וְאִם עֳנָשִׁין – עֳנָשִׁין. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר"'''! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תאווה היא רצון להשיג מה ששייך לאחר. חימוד הוא תחילת המעשים כדי להשיג זאת. הדרשה אוסרת להתאוות כי בהמשך לתאווה מתפתחת חמדה, אבל מותר להתאוות ואף לחמוד את מה שנתון למכירה או את בת האחר הנתונה לאירוסין. בכך מתירה הדרשה את קיומו של שוק, הן במובן הכלכלי הן במובן המשפחתי. בהמשך מבהירה הדרשה שהאיסור חל על כל רכוש הזולת: מקרקעין ומיטלטלין, בעלי חיים וכו' – שהשגתם תגרום לחוסר לזולת.}}'''"לֹא תַחְמֹד"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "לֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ" {{ממ|דברים|ה|יח}} – לְחַיֵּב עַל תַּאֲוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְעַל חֶמְדָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. אֵיזוֹ הִיא תַּאֲוָה? הָאוֹמֵר '{{ב|לְוַאי|הלואי}}' שֶׁ... חֶמְדָּה – הַכּוֹבֵשׁ כִּבּוּשִׁין לִיטְּלָן. מִנַּיִן הִתְאַוָּה אָדָם – סוֹפוֹ לַחְמֹד? שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִתְאַוֶּה" וְ'''"לֹא תַחְמֹד"'''. מִנַּיִן חָמַד אָדָם – סוֹפוֹ לִגְזֹל? שֶׁנֶּאֱמַר "וְחָמְדוּ<small> שָׂדוֹת וְגָזָלוּ" {{ממ|מיכה|ב|ב}}. יָכוֹל לֹא יִתְאַוֶּה עַל בִּתּוֹ לִיטְּלָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֵשֶׁת רֵעֶךָ"'''; מָה '''"אֵשֶׁת רֵעֶךָ"''', שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ – אַף כָּל דָּבָר שֶׁאָסוּר לְךָ! אוֹ מָה '''"אֵשֶׁת רֵעֶךָ"''', שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בֵּיתוֹ"''' וְ"שָׂדֵהוּ". אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁנִּקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁנִּקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ"'''. אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּקַרְקַע – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא כְּקַרְקַע? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ"'''. אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁשְּׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ! מִנַּיִן לֹא יִתְאַוֶּה לְמַקְלוֹ וְלֹא יִתְאַוֶּה לְמַנְעָלוֹ וְלֹא יִתְאַוֶּה לְפֻנְדָּתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ"'''. יָכוֹל לֹא יֹאמַר 'לְוַאי עֵינִי כְּעֵינוֹ', 'לְוַאי שְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ'? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ בֵּיתוֹ"''' וְ"שָׂדֵהוּ"; מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶן לָבוֹא תַּחַת יָדֶיךָ וַחֲבֵרְךָ חֲסֵרָן – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לָבוֹא תַּחַת יָדֶיךָ וַחֲבֵרְךָ חֲסֵרָן. {{הע-שמאל|החזרה על המילה "לא" מלמדת שכל איסור עומד בפני עצמו; באיסור "לא תחמוד" אין הפסקות בין מושא חמדה אחד לאחר, ולכן מסיטה הדרשה את האיסור לחימוד הנפוץ של אשת רעך, שאם הוליד ממנה בן – הוא יורש את כל המושאים הללו גם יחד. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|במכילתא בחדש ח,]] "שכל מי שהוא חומד - סוף מוליד בן שהוא מקלל את אביו ואת אמו, ומכבד למי שאינו אביו". בשתי המכילתות זוהה החומד עם הנואף. בהמשך טוענת הדרשה לקשר סיבתי בין האיסורים השונים, על דרך שעובר עבירה אחת מהן – סופו לעבור על כולם.}}דָּבָר אַחֵר: '''"לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ..."''' יֵשׁ לְךָ מִי שֶׁהוּא חוֹמֵד {{ב|אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ|גם יחד}}? אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהוּא בָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵירוֹ וְיוֹלֶדֶת בֵּן זָכָר – בַּעְלָהּ סָבוּר שֶׁהוּא בְּנוֹ, נִמְצָא מוֹרִישׁ לוֹ בֵּיתוֹ וְשָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ </small>וַחֲמוֹרוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ. יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲבֹר עַל כֻּלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִּרְצָח, לֹא תִּנְאָף, לֹא תִּגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה, לֹא תַחְמֹד"''' – לְחַיֵּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר לְהַלָּן "לֹא תִרְצָח וְלֹא תִנְאָף וְלֹא תִגְנֹב וְלֹא תַעֲנֶה וְלֹא תַחְמֹד"? {{ממ|דברים|ה|יז}} מַגִּיד שֶׁכֻּלָּן תְּפוּשִׁין זֶה בָּזֶה. פָּרַץ אָדָם בְּאֶחָד מֵהֶן – סוֹפוֹ לִפְרֹץ בְּכֻלָּן! מִנַּיִן רָצַח אָדָם – סוֹפוֹ לִנְאֹף? תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא. אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם... גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל... {{ב|כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ"|נראה שדורש כיס – אשה.}} {{הפניה לפסוקים|משלי|א|י|יד}} וּמִנַּיִן נָאַף אָדָם – סוֹפוֹ לִגְנֹב? תַּלְמוּד לוֹמַר "אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ", מַה כְּתִיב? – "וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ" {{ממ|תהלים|נ|יח}} מִנַּיִן אִם גָּנַב אָדָם – סוֹפוֹ לָבוֹא לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא? שֶׁנֶּאֱמַר "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ, אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד" {{ממ|משלי|כט|כד}} }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כל הפצעים והפגעים רופאו ע"י הקב"ה לפני מעמד הר סיני. לדברי ר' אליעזר על גודל ההתגלות ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|מכילתא שירה ג.]] לעניין ראיית הקולות השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#ט|מכילתא בחדש ט,]] דעת ר' עקיבא. הדרשה מייחסת לישראל ואף לשפחותיהם את ראיית ההתגלות כדבר אובייקטיבי, שאינו תלוי בזהות הרואה. והוא ראיית הכבוד של הקב"ה, וכתוצאה מכך את התנועה שלהם אנה ואנה.}}'''"וְכָל הָעָם רֹאִים"''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן סוּמִין! מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים" {{ממ|דברים|ד|לה}} – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן טִפְּשִׁים! כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ" (שם פס' לו) – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶם חֵרְשִׁים! <small>מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו" – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן אִלְּמִים! מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "אַתֶּם נִצָּבִים" {{ממ|דברים|כט|ט}} – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן חִגְּרִים! וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן אֶחָד חוֹשֵׁשׁ בְּרֹאשׁוֹ וְחָשׁ בְּשִׁנָּיו? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל" {{ממ|תהלים|קה|לז}}. '''"אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם"''' – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹל, אֲבָל כֵּן '''"אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם"'''. כְּשֵׁם שֶׁרָאוּ אֶת הַלַּפִּידִים – כָּךְ רָאוּ אֶת הַקּוֹלוֹת! '''"וַיַּרְא הָעָם"''' – מָה רָאוּ? כָּבוֹד גָּדוֹל רָאוּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה בְּיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁלֹּא רָאָה גָּדוֹל שֶׁבַּנְּבִיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַיַּרְא הָעָם"'''; מָה רָאוּ? כְּבוֹד גָּדוֹל רָאוּ! '''"וַיָּנוּעוּ"''' – אֵין לְשׁוֹן נִיעָה אֶלָּא {{ב|טֵרוּף!|תנועה לא רצונית}} כֵּן הוּא אוֹמֵר: "נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר" {{ממ|ישעיה|כד|כ}}, וְאוֹמֵר: "וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ" {{ממ|ישעיה|ז|ב}}. }} </small> ===פסוק טז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הנביאים, שתווכו לעם את דברי הקב"ה, מוצגים כגמול טוב לישראל. הפסקת הנבואה נגרם מהביוש שלהם.}}'''"וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה"''' – בָּזוֹ זָכוּ שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם נְבִיאִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ" {{ממ|דברים|יח|טו}}. אֲבָל מִשֶּׁהָיוּ "מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" – פָּסְקָה מֵהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; כֵּן הוּא </small>אוֹמֵר: "וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹקִים" {{ממ|דברי הימים ב|לו|טז}}. '''"וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹקִים פֶּן נָמוּת"''' – אִם נִתּוֹסְפָה לָהֶם דָּבָר אֶחָד מֵתִים הָיוּ... אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שׁוֹחֲיִין בְּיָדָם... שֶׁהָרוּחַ נִבְזֶקֶת בָּהֶם מ... רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁהָיוּ שׁוֹחִין עִמ... }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לתחילת הדרשה ראו דברי אשת מנוח ב[[שופטים יג כג]]. בהמשך דורש נסות – נשאות, לעשות אתכם לנשיאים ושולטים; או לנישאים וגבוהים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט.]]}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ"''' – אָמַר לָהֶם: לֹא נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא עָשָׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת לָבוֹא {{ב|וּלְמוֹתְכֶן|ולהמיתכם}}, '''"כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם"''' – לְגַדֶּלְכֶם עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ..." {{ממ|מלכים ב|כה|כז}} דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם..."''' – לְגַדֶּלְכֶם בְּמִצְווֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת" {{ממ|זכריה|ט|טז}} וְאוֹמֵר: "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס" {{ממ|תהלים|ס|ו}}. {{הע-שמאל|דורש "נסות" להקשות. משה טוען שאין דרך בחזרה מהידיעה: אדם היודע את התורה מחוייב לה יותר ממי שלא למדה מעולם. לשורה האחרונה ראו מכילתא שם: "יראתו – זה בושת פנים".}}דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם"''' – לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם שׁוֹגְגִין, עַכְשָׁיו אַתֶּם מְזִידִין; לְשֶׁעָבַר לֹא הֱיִיתֶם יוֹדְעִין מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וּמַחַת פּוּרְעָנוּתָן שֶׁלָּרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא, עַכְשָׁיו אַתֶּם יוֹדְעִין מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וּמַחַת פּוּרְעָנוּתָן שֶׁלָּרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא. '''"וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ"''' – כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא. }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|התיאור של שתי חומות ערפל דומה לתיאור שתי הפרוכות במקדש, ראו דברי ת"ק [[ביאור:משנה יומא פרק ה|ביומא ה א.]] לשיר התהילה למשה בן עמרם השוו [[מלכים א יב טז]].}}'''"וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל"''' – יָכוֹל לָעֲרָפֶל הַפְּנִימִי אוֹ לָעֲרָפֶל הַחִיצוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹקִים"'''. אֱמֹר מֵעַתָּה: שְׁתֵּי חוֹמוֹת שֶׁל עֲרָפֶל הָיוּ, וְהָיָה מֹשֶׁה מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲרָפֶל הַפְּנִימִי! וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּשְׁלֹמֹה: "אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה' אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל" {{ממ|מלכים א|ח|יב}}. אַשְׁרֶיךָ מֹשֶׁה, אַשְׁרֶיךָ בֶּן עַמְרָם! }} <small> </small> ===פסוק כא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת#פרשה יא|מכילתא בחדש יא:]] דעות ר' יהודה ור' מאיר מוצגות שם כדעות של ר' ישמעאל ואיסי בן עקיבא.}}{{ב|'''"מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי"'''|זה מה שנאמר למשה – ראו בסוף הפסוק הקודם}} – יָכוֹל אֲדָמָה וַדַּאי? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ" {{ממ|דברים|כז|ו}} כְּשֶׁתִּכָּנֵס לָאָרֶץ עֲשֵׂה לִי מִזְבֵּחַ הַמְּחֻבָּר בָּאֲדָמָה; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: תַּחַת עֲזָרוֹת הָיָה חָלוּל, וְהַמִּזְבֵּחַ הָיָה מְחֻבָּר בָּאֲדָמָה. '''"וְזָבַחְתָּ עָלָיו"''' – יָכוֹל שֶׁתְּהֵא {{ב|זְבִיחָה|שחיטה}} בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ" {{ממ|דברים|יב|כז}} בָּשָׂר וְדָם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ, וְאֵין זְבִיחָה עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ! אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''"עָלָיו"'''? בְּסָמוּךְ לוֹ; כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה" {{ממ|במדבר|ב|כ}}. {{הע-שמאל|אם אין מקום על המזבח, ניתן גם להקטיר את החלבים בעזרה, כשם שהשחיטה מתקיימת שם; (אבל את קומץ המנחה ואת הנסכים, שאינם תופסים מקום - יש להקריב ולהקטיר על המזבח.) התקדים הוא מחנוכת המקדש הראשון בימי שלמה.}}מִנַּיִן: לֹא יָכֹלְתָּ לְהַקְטִיר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – הַקְטֵר עַל גַּבֵּי אֲדָמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר... כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' קָטֹן מֵהָכִיל" {{ממ|מלכים א|ח|סד}}. וְכִי מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִין שֶׁהוּא קָטָן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא" {{ממ|מלכים א|ג|ד}} כְּשֶׁאַתָּה בָּא לְחֶשְׁבּוֹן אַמּוֹת וּלְמִנְיַן עוֹלוֹת, הֲרֵי הוּא גָּדוֹל מִזֶּה! אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "קָטֹן"? נִפְסַל; כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר 'כֹּהֵן קָטָן הוּא'. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה קָטָן הָיָה וַדַּאי, וּמַקְטִיר בָּעֲזָרָה הָיָה, שֶׁכָּל הָעֲזָרָה כְּשֵׁרָה לְהַקְטִיר חֲלָבִים! </small>וּמִנַּיִן שֶׁאִם הָיוּ אֵמוּרִין מְרֻבִּים, וּקְמָצִין מְרֻבִּים, וּנְסָכִים מְרֻבִּים – עוֹשֶׂה לָהֶם הַבְעָרָה אַחַת שֶׁתַּחֲזִיק אֶת כֻּלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ"'''. {{הע-שמאל|הזכרת ה', האפשרית "בכל מקום" מתפרשת כברכת כהנים, ולכן אינה מוגבלת למקום מסוים. דורש "את שמו"- "את שמי", וראו גם [[במדבר ו כז]].}}'''"בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי"''' – מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם" {{ממ|דברים|יב|ה}}, יָכוֹל לֹא תְּהֵא בִּרְכַּת כֹּהֲנִים נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ? בַּגְּבוּלִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ו|אבות ג ו.]] נראה שהנוסח המקורי הוא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|כבמכילתא בחדש יא,]] שהשלושה דנים.}}אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן: מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בָּהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל" {{ממ|תהלים|פב|א}}. רַבִּי חֲלַפְתָּא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: מִנַּיִן לִשְׁנַיִם? שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע" {{ממ|מלאכי|ג|טז}}. אֶחָד מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי"'''! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה יג|בספרא נדבה פרשה יג א:]] הסיוג "ואם" מלמד שבזמן החורבן לא יהיה מזבח אבנים (כשם שתהיה תקופה שלא יחול היובל ושלא יקריבו את העומר). הכנת אבני המזבח צריכה להיות מתחילתה ועד סופה לשם המזבח. לדברי ריב"ז השוו את דברי ר' שמעון בן אלעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|במכילתא בחדש יא,]] שניסח את ה"פורענות" בנוסח "לקצר את שנותיו של אדם" וכו'.}}'''"מִזְבַּח אֲבָנִים"''' – יָכוֹל רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תִּבְנֶה"'''. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם"'''? מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד לִפְסֹק וְלַחֲזֹר! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|במדבר|לו|ד}} – מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד הַיּוֹבֵל לִפְסֹק וְלַחֲזֹר! '''"תַּעֲשֶׂה לִּי"''' – שֶׁתְּהֵא חֲצִיבָתָן וְהֲבָאָתָן וּבְנִיָּתָן לִשְׁמִי! '''"לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית"''' – מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר '''"כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ"''', יָכוֹל לֹא יְהוּ פְּסוּלוֹת אֶלָּא אִם כֵּן נִתְגַּזְּזוּ בְּחֶרֶב? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל" – הֲרֵי בַּרְזֶל כְּחֶרֶב! אִם סוֹפֵנוּ לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל כְּחֶרֶב, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי חַרְבְּךָ"'''? זוֹ הִיא שֶׁרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר: מָה רָאָה בַּרְזֶל לִפָּסֵל מִכָּל מִינֵי מַתָּכוֹת כֻּלָּן? מִפְּנֵי שֶׁהַחֶרֶב נַעֲשֵׂית מִמֶּנּוּ, וְחֶרֶב סִימַן פּוּרְעָנוּת, וּמִזְבֵּחַ סִימַן כַּפָּרָה; מַעֲבִירִין דָּבָר שֶׁהוּא<small> סִימַן פּוּרְעָנוּת מִפְּנֵי דָּבָר שֶׁהוּא סִימַן כַּפָּרָה. {{הע-שמאל|השוו לכאן את דברי ריב"ז במכילתא שם, המנוסחים "שמטילות שלום" במקום "שמטילות כפרה", ובצד השני "המטיל שלום בין אדם לחברו" במקום "בני תורה". ההבדל דומה לזה שהופיע לעיל, פס' כא, שהדרשן מחליף את כל הערכים בתלמוד תורה.}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֲבָנִים, שֶׁאֵינָן לֹא רוֹאוֹת וְלֹא שׁוֹמְעוֹת וְלֹא מְדַבְּרוֹת, עַל שֶׁמְּטִילוֹת כַּפָּרָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל" – בְּנֵי תּוֹרָה, שֶׁהֵן כַּפָּרָה לָעוֹלָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶם אֶחָד מִכָּל מַזִּיקִין שֶׁבָּעוֹלָם. מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל" {{ממ|דברים|כז|ה}}, יָכוֹל אִם הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל יְהוּ פְּסוּלוֹת? הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן הֲנָפָה וְנֶאֱמַר </small>לְהַלָּן הֲנָפָה; מַה הֲנָפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – מַגָּע, אַף הֲנָפָה הָאֲמוּרָה כָּאן – מַגָּע. מַה הֲנָפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – חִסָּרוֹן, אַף הֲנָפָה הָאֲמוּרָה כָּאן – חִסָּרוֹן. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ג#משנה ד|מדות ג ד.]] לגבי אבני ההיכל והעזרות ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא.]] ושם מכשירים גם מזבח ששתים מאבניו הן גזית, שנאמר "אתהן" בלשון רבים. וראו [[ביאור:תוספתא/סוכה/ג#טז|תוספתא סוכה ג טז,]] שהשתמשו בגוש מלח כד לתקן את המזבח באופן זמני.}}מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: בַּרְזֶל פּוֹסֵל בִּנְגִיעָה, וּפְגִימָה בְּכָל דָּבָר, וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים בְּחִסָּרוֹן. יָכוֹל אַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת לֹא יְהוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁלֵמוֹת? דִּין הוּא: וּמַה מִּזְבֵּחַ, שֶׁאַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת מַכְשִׁירוֹת אוֹתוֹ, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא בַּאֲבָנִים שְׁלֵמוֹת – אַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת, שֶׁמַּכְשִׁירוֹת אֶת הַמִּזְבֵּחַ – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁלֵמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית"''' – אֶתְהֶן אִי אַתָּה בּוֹנֶה גָּזִית; בּוֹנֶה אַתָּה הֵיכָל וַעֲזָרוֹת בַּאֲבָנִים שֶׁנִּפְגְּמוּ אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ. יָכוֹל אִם נִפְגְּמָה אֶבֶן אַחַת מִלְּמַעְלָה יְהֵא מִזְבֵּחַ כֻּלּוֹ מְחֻלָּל? <small>תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַתְּחַלְלֶהָ"''': הִיא מְחֻלֶּלֶת וְאֵין הַמִּזְבֵּחַ מְחֻלָּל.</small> }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא.]] הדרשה הראשונה כאן מרחיבה את החובה ללכת על הכבש עקב בצד גודל גם לירידה מהמזבח. לשם הקטרת החלבים וכו' חייב הכהן לעלות לראש המזבח, ואינו רשאי להקטיר בעמדו למטה. לעניין "אין עליו אלא סמוך" השוו לעיל פס' כא. כל ההליכה בעזרה ובהיכל היתה עקב בצד גודל, ולא רק העליה למזבח – למרות שבעזרה היו מעלות. בכך משלימה הדרשה את הניתוק של איסור "גילוי הערווה" של הכהנים, מהחובה לעשות כבש למזבח, ואת החלפתו בהליכה בצעדים קטנים בכל המקדש.}}<small>'''"וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי"''' – יָכוֹל לֹא יַעֲלֶה, אֲבָל {{ב|מֻתָּר לֵירֵד|אם עלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו"'''. יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: יָכוֹל יְהֵא מִזְבֵּחַ קָטָן, וְיַעֲמֹד בָּאָרֶץ וְיַקְטִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה הַמִּזְבֵּחָה" {{ממ|ויקרא|יד|כ}}. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת"'''? שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לוֹ מַעֲלוֹת. '''"אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו"''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה" {{ממ|שמות|כח|מב}}. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו"'''? שֶׁכְּשֶׁתַּעֲלֶה לַמִּזְבֵּחַ לֹא תְּהֵא פּוֹסֵעַ פְּסִיעָה גַּסָּה, אֶלָּא מְהַלֵּךְ עָקֵב בְּצַד גּוּדָל. אֵין לִי אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ, עֲזָרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי"'''. וְנֶאֱמַר '''"עָלָיו"''', אֵין "עָלָיו" אֶלָּא בְּסָמוּךְ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָלָיו </small>מַטֵּה מְנַשֶּׁה" {{ממ|במדבר|ב|כ}}. יָכוֹל לֹא נַעֲשֶׂה מַעֲלוֹת לַהֵיכָל וְלָעֲזָרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי"''' – לַמִּזְבֵּחַ אִי אַתָּה עוֹשֶׂה מַעֲלוֹת, לַהֵיכָל וְלָעֲזָרוֹת אַתָּה עוֹשֶׂה מַעֲלוֹת! }} 3j4ek28hvpp6ieyelhy9yuiy8ggr2rs 106 1712889 3016984 3016558 2026-05-19T16:01:32Z Michaelkimmel2 44530 3016984 wikitext text/x-wiki ==פרק כא== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה הראשונה עוסקת בלשון הרבים "משפטים", שיש ביניהם הבדלים, ומדובר בעקרונות שונים. בהמשך מובאים ר' עקיבא ור' ישמעאל על חיוב אשה בנזיקין: ר' ישמעאל דרש בכל עניין דרשה מיוחדת לחייב נשים. ואילו ר' עקיבא דרש את כולם מ"לפניהם". ר' יוסי הגלילי דרש לעניין זה את הפסוק מבמדבר. והשוו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ז|תוספתא ב"ק ו ז:]] שם מדובר על נושא אחר, אבל ר' עקיבא הוא האומר 'כל אחד ואחד יתרבה במקומו' ונראה שמוחלפת השיטה.}}'''"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"''' – יָכוֹל שֶׁכָּל מִשְׁפָּט שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר לְעִנְיָן אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"'''. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְפִי שֶׁאֵין מְפֹרָשׁ בַּדִּינִין אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים"'''. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְרַבֶּה בִּמְקוֹמוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ <small>מִכָּל חַטֹּאת..." {{ממ|במדבר|ה|ו}} הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל דִּינִין שֶׁבַּתּוֹרָה! {{הע-שמאל|דורש "לפניהם" אל הפנים שבהם או לפנינים שבהם. והשוו [[גיטין פח ב]], שדורש בדרך אחרת: לפניהם ולא לפני הדיוטות. הדרשות מתארות את דיני ממונות כידע אקסלוסיבי הדומה למעשה מרכבה. והשוו לסיפור אלעזר בן ערך [[ביאור:תוספתא/חגיגה/ב|בתוספתא חגיגה ב א,]] כאן יורד ר' יוחנן מהחמור רק לאחר ששמע את הדרשות המוצלחות של ר' אלעזר.}}'''"אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"''' – 'לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' לֹא נֶאֱמַר כֵּן, אֶלָּא '''"לִפְנֵיהֶם"''', לַפָּנִים שֶׁבָּהֶם! מְלַמֵּד שֶׁאֵין שׁוֹנִין בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת לְעַם הָאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר: '''"אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"''' – מָה {{ב|הַפְּנִימָה|הפנינה}} הַזֹּאת, אֵינָהּ נִגְלֵית לְכָל בְּרִיָּה, כָּךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לְשַׁקֵּעַ עַצְמְךָ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה אֶלָּא בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִין. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְיוֹצֵא מִירוּשָׁלַיִם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ תַּלְמִידוֹ מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שְׁנֵה לִי פֶּרֶק אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה! אָמַר לוֹ: לֹא כָּךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: "וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ"? אָמַר לוֹ: </small>אִם לָאיו, תֵּן לִי רְשׁוּת שֶׁאֹמַר לְפָנֶיךָ! הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ דּוֹרֵשׁ עַד שֶׁהָיְתָה הָאֵשׁ מְלַהֶטֶת מִכָּל סְבִיבָיו. כֵּיוָן שֶׁרָאָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי שֶׁהָיְתָה הָאֵשׁ מְלַהֶטֶת מִכָּל סְבִיבָיו, יָרַד מֵעַל הַחֲמוֹר וּנְשָׁקוֹ, וְאָמַר לוֹ: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּךָ! אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁזֶּה יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ. ([[ביאור:תוספתא/חגיגה/ב|תוספתא חגיגה ב א]]) הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה – מַכְרִיעַ הוּא אֶת כֻּלָּם! ([[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ח|אבות ב ח]]) }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עבד עברי יתכן, לפי התורה בשני מצבים: העני המוכר את עצמו (ראו [[ויקרא כה לט]]) או הנמכר ע"י בית דין כדי להשלים את תשלומי הגניבה שגנב (ראו [[שמות כב ב]]). לאחר הכיבוש הרומאי עקב המרידות השונות נוסף גם מצב שלישי – שבויי מלחמה ששועבדו ע"י הרומאים ונמכרו בשוק. חז"ל הגדירו את קניית העבדים הללו ע"י יהודים או קהילות כ"מצוות פדיון שבויים", בעיתות מצוקה נמכרו לעבדות הרבה מעל ליכולת הפדיון של הציבור. אם עברי נמכר – יש לעשות מאמץ שהוא ימכר לעברי אחר ולא לידי גויים. למעשה לא נהגו דיני עבד עברי, והקריאה לפדות עבדים ע"י קנייתם לא התממשה: גם כשפדו עבדים, בדרך כלל לא השאירו אותם כעבדים אלא שחררו אותם מיד.}}'''"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי"''', מִנַּיִן כְּשֶׁתְּהֵא קוֹנֶה, לֹא תְּהֵא קוֹנֶה אֶלָּא עֶבֶד עִבְרִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד – עִבְרִי"'''. וּמִנַּיִן כְּשֶׁיְּהֵא נִמְכָּר, לֹא יְהֵא נִמְכָּר אֶלָּא לְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנִמְכַּר לָךְ" {{ממ|ויקרא|כה|לט}}. וּמִנַּיִן כְּשֶׁבֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ, לֹא יְהוּא מוֹכְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי" {{ממ|דברים|טו|יב}}. '''"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי"''' – זֶה שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה" זֶה שֶׁבֵּית דִּין מוֹכְרִים אוֹתוֹ לְךָ. בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ לָשׁוֹן קְצָרָה: '''"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי"''' בֵּין שֶׁמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, וּבֵין שֶׁבֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְךָ. {{הע-שמאל|אחד ההבדלים בין עבד עברי לאמה עבריה הוא בזהות המוכר: העבד נמכר ע"י בית דין או ע"י עצמו, ואילו האמה נמכרת דווקא ע"י אביה.}}'''"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי"''' – עֶבֶד עִבְרִי אַתָּה קוֹנֶה מֵעַצְמוֹ, וְאִי אַתָּה קוֹנֶה עִבְרִיָּה מֵעַצְמָהּ. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה עִבְרִי, שֶׁאֵין אָבִיו מוֹכְרוֹ, הֲרֵי הוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ; עִבְרִיָּה, שֶׁאָבִיהָ מוֹכְרָהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי"'''. עִבְרִי אַתָּה קוֹנֶה מֵעַצְמוֹ, וְאִי אַתָּה קוֹנֶה עִבְרִיָּה מֵעַצְמָהּ! קַל וָחֹמֶר לְעִבְרִי, שֶׁיְּהֵא אָבִיו מוֹכְרוֹ: וּמָה עִבְרִיָּה, שֶׁאֵין הִיא מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ, אָבִיהָ מוֹכְרָהּ; עִבְרִי, שֶׁמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָבִיו מוֹכְרוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה" {{ממ|שמות|כא|ז}}. הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בְּנוֹ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה א|מכילתא נזיקין א:]] עבד עברי אינו עבד שנקנה מעברי אלא עבד שהוא עצמו עברי. ההוכחה היא מדברים טו.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּעֶבֶד עִבְרִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אַתָּה אוֹמֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם..." {{ממ|ויקרא|כה|מו}}? בְּלוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הַגּוֹי. אֲבָל לוֹקֵחַ עֶבֶד מִיִּשְׂרָאֵל – יָכוֹל יֵצֵא בְּשֵׁשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד"'''. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי..." {{ממ|דברים|טו|יב}}. הוּא שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: מַה לְּהַלָּן "אָחִיךָ", אַף כֵּן "אָחִיךָ". {{הע-שמאל|דורש "עברי" כרמז לעבר בן שם, לאברהם או לשפת הדיבור העברית.}}נֶאֶמְרוּ מִצְוֹת הָאֵלּוּ בְּעֶבֶד עִבְרִי בִּזְכוּתוֹ שֶׁל עֵבֶר. דָּבָר אַחֵר: בִּזְכוּת אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה מֵעֵבֶר הַנָּהָר. דָּבָר אַחֵר: בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִין בְּלָשׁוֹן עִבְרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ" {{ממ|שמות|ה|ג}}. {{הע-שמאל|עבד עברי אינו מועבר ליורשים, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קיח|ספרי דברים קיח.]] הוא משתחרר כשהוא בריא, ואם הוא חולה אינו משתחרר אלא בעליו מטפל בו עד שיבריא. אין לקונה העבד לדרוש ממנו לעבוד בעבודה ציבורית לקהילה, אלא אם העבד הסכים לכך או עבד בעבודות אלו לפני שנמכר, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה א|מכילתא נזיקין א.]]}} '''"שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד"''' – אַף אֶת הַבֵּן! יָכוֹל אַף אֶת הַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַעֲבָדְךָ" {{ממ|דברים|טו|יב}} – וְלֹא אֶת הַיּוֹרֵשׁ! מָה רָאִיתָ לְהָבִיא אֶת הַבֵּן וּלְהוֹצִיא אֶת הַיּוֹרֵשׁ, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? מֵבִיא אֲנִי אֶת הַבֵּן, שֶׁקָּם תַּחַת הָאָב לִיעִידָה וּלְשְׂדֵה אֲחֻזָּה – וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַיּוֹרֵשׁ, שֶׁלֹּא קָם תַּחַת הָאָב לִיעִידָה וּלְשְׂדֵה אֲחֻזָּה! '''"שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד"''', וְלֹא חוֹלֶה! יָכוֹל אֲפִלּוּ חָלָה וְנִתְרַפֵּא וּמְטַיֵּל בַּשּׁוּק? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת"'''. נִמְצָא שֶׁאַתָּה בָּא עָלָיו מִיכָּן וּמִכָּאן! לֹא! אִם אָמַרְתָּ הַחוֹלֶה וְהַמֻּטָּל לַמִּטָּה, שֶׁכֵּן אֵינוֹ רָאוּי לַעֲבֹד! '''"יַעֲבֹד"''' – שֶׁלֹּא יִמְסֹר אֻמָּנוּתוֹ לְאַחֵר; שֶׁאִם הָיָה בַּלָּן לָרַבִּים, סַפָּר לָרַבִּים, נַחְתּוֹם לָרַבִּים, שֻׁלְחָנִי – לֹא יַעֲשֶׂה! יָכוֹל אֲפִלּוּ הָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ כָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"יַעֲבֹד"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְחַדֵּשׁ לוֹ אֻמָּנוּת שֶׁלְּכוֹס. {{הע-שמאל|שחרור העבד מתבצע בתחילת השנה השביעית ולא בסופה. אין לבעל העבד זכות לדרוש ממנו החזר הוצאות רפואיות. שחרור העבד הוא באמצעות שטר שחרור, ומתלווה לקריאה "צא!"}}'''"וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא"''', יָכוֹל בִּתְחִלַּת שָׁנָה – תַּלְמוּד לוֹמַר – אוֹ בְּסוֹפָהּ? הֲרֵי אַתָּה דָּן: שְׁנַת שֶׁבַע מוֹצִיאָה עֲבָדִים וְיוֹבֵל מוֹצִיא עֲבָדִים. מַה מָּצִינוּ בְּיוֹבֵל, בִּתְחִלָּתוֹ וְלֹא בְּסוֹפוֹ – אַף זוֹ, בִּתְחִלָּתָהּ וְלֹא בְּסוֹפָהּ! אוֹ לֵךְ לְכָה לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֱמַר כָּאן שְׁנַת שֶׁבַע, בְּהַשְׁמֵּט מַלְוֶה; מַה שְּׁנַת שֶׁבַע הָאָמוּר בְּהַשְׁמֵּט מַלְוֶה, בְּסוֹפָהּ וְלֹא בִּתְחִלָּתָהּ – אַף כָּאן, בְּסוֹפָהּ וְלֹא בִּתְחִלָּתָהּ! נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין דָּבָר שֶׁתָּלוּי בְּיוֹבֵל מִדָּבָר שֶׁתָּלוּי בְּיוֹבֵל, וְאַל יוֹכַח הַשְׁמֵּט מַלְוֶה, שֶׁאֵין תָּלוּי בְּיוֹבֵל! אוֹ לֵךְ לְכָה לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ קִדּוּשׁ בֵּית דִּין מִדָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ קִדּוּשׁ בֵּית דִּין, וְאַל יוֹכִיחַ יוֹבֵל, שֶׁצָּרִיךְ קִדּוּשׁ בֵּית דִּין! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא"'''! אֱמֹר מֵעַתָּה: בִּתְחִלָּתָהּ וְלֹא בְּסוֹפָהּ! '''"וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם"''', מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם". {{ממ|דברים|טו|יג}} מְלַמֵּד שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר לוֹ "צֵא!" יָכוֹל אִם אָמַר לוֹ "צֵא" הֲרֵי הוּא יוֹצֵא, וְאִם לָאו אֵינוֹ יוֹצֵא? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם"'''. נֶאֱמַר כָּאן '''"חָפְשִׁי"''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "חָפְשִׁי" {{ממ|שמות|כא|כו}}: מַה "חָפְשִׁי" הָאָמוּר לְהַלָּן, שְׁטָר – אַף '''"חָפְשִׁי"''' הָאָמוּר כָּאן, שְׁטָר! יָכוֹל אִם הָיָה חוֹלֶה וּמֻטָּל בַּמִּטָּה, וְהוֹצִיא עָלָיו רַבּוֹ הוֹצָאוֹת הַרְבֵּה יְהֵא צָרִיךְ לִיתֵּן לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם!"''' }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם העבד העברי נשוי, לפני או אחרי שנמכר – אינו חייב להתגרש ואשתו זכאית למזונות מהאדון במהלך שש שנות העבדות, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה א|מכילתא נזיקין סוף א.]] הזכות הזאת אינה קיימת אם העבד נישא בלי אישור האדון, או בניגוד לחוק.}}'''"אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא"''' – יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִם"''', אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת! רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''"בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא"''' – אֵין לְךָ עָלָיו אֶלָּא עֲבוֹדָה! '''"אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא"''' – מַה הוּא, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו – אַף אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן. עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ עַד שֶׁלֹּא לְקָחוֹ רַבּוֹ – חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא לְקָחוֹ אֶלָּא עַל מְנָת כֵּן; אֲבָל אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ מִשֶּׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ – לֹא יְהֵא רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בִּמְזוֹנוֹתָיו. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר כֵּן,<small> אֶלָּא: אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ מִשֶּׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ – רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בִּמְזוֹנוֹתָיו; אֲבָל אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ עַד שֶׁלֹּא לְקָחוֹ רַבּוֹ – לֹא יְהֵא רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ"'''. שְׁתֵּי נָשִׁים כָּאן: אַחַת עַד שֶׁלֹּא לְקָחוֹ רַבּוֹ, וְאַחַת מִשֶּׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ. יָכוֹל אֲפִלּוּ הָיָה לוֹ אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ"''' – אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא עִמּוֹ, יָצָאת זוֹ שֶׁאֵינָהּ עִמּוֹ. יָכוֹל אֲפִלּוּ הָיְתָה אִשְׁתּוֹ פְּסוּלָה, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ"''', אִשָּׁה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהִתְקַיֵּם עִמּוֹ. יָצָאת זוֹ, שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְהִתְקַיֵּם עִמּוֹ. יָכוֹל אֲפִלּוּ נָשָׂא אִשָּׁה שֶׁלֹּא מִדַּעַת רַבּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הוּא"'''. מַה '''הוּא''' מִדַּעַת רַבּוֹ – אַף אִשְׁתּוֹ מִדַּעַת רַבּוֹ. יָכוֹל יְהֵא מַעֲשֵׂה אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ? וְדִין הוּא: מָה עֶבֶד כְּנַעֲנִי, שֶׁאֵין רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו, מַעֲשֵׂה בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ זֶה, שֶׁרַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מַעֲשֵׂה בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הוּא"''': הוּא מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל רַבּוֹ, וְאֵין מַעֲשֵׂה בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/ברייתא דר' ישמעאל|בריתא דר' ישמעאל|מידה יד.]]}}(יָכוֹל תְּהֵא מְצִיאָתוֹ וִירוּשָּׁתוֹ שֶׁל רַבּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַעֲבָדְךָ" {{ממ|דברים|טו|יב}} – אֵין לְךָ עָלָיו אֶלָּא עֲבוֹדָה. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁיָּצָא לִדּוֹן בְּחִדּוּשׁ לֹא יְהֵא זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבִירוּשָּׁתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא"''', הֶחֱזִירוֹ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ, הֲרֵי הוּא כְּבַעַל: מָה הַבַּעַל, זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבִירוּשָּׁתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ – אַף זֶה, זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וִירוּשָּׁתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ. דָּבָר אַחֵר:) '''"וְיָצָאת אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ"''' – אַל תַּפְרִישֶׁנּוּ מֵאִשְׁתּוֹ. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "וְיָצָא מֵעִמְּךָ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ" {{ממ|ויקרא|כה|מא}} – אַל תַּפְרִישֶׁנּוּ מִבָּנָיו. }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אגב דיני עבד עברי הדרשה מלמדת כמה דינים על שפחה כנענית: אין האדון או בנו מחוייבים לתת לעבד העברי אשה – שפחה כנענית, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב.|מכילתא נזיקין ב.]] הם רשאים לעשות זאת בתנאי שהעבד נשוי ויש לו בנים מאשתו הישראלית. שפחה כנענית יכולה להיות נשואה לשני עבדים כנעניים, אבל לא לעבד עברי ולאדם נוסף; העבד אינו נשוי לשתי שפחות כנעניות. ענייני קידושין וגירושין אינם נוהגים בשפחה כנענית, ואם האדון רוצה – רשאי למכור את השפחה לאחר ולהשאיר את עבדו העברי ברשותו, וממילא יפורק הקשר של העבד עם השפחה. וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ז|אבות ב ז:]] "מרבה שפחות..."}}'''"אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה"''', יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אִם"''', אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת. '''"אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַבֵּן. '''"יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה"''' – בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אַתָּה אוֹמֵר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּבַת חוֹרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ"'''. אִם בַּת חוֹרִין, הֵיאַךְ וְלָדוֹת לַבַּעַל? אוֹ יָכוֹל אֲפִילּוּ אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים מִיִּשְׂרָאֵל – הֲרֵי הוּא מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְיָצְאָת אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ" בִּזְמַן שֶׁעִמּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים הוּא נוֹתֵן לוֹ שִׁפְחָה, וְאִם לָאו – אֵינוֹ יָכוֹל. דָּבָר אַחֵר: '''"יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה"''' – אִשָּׁה אַחַת נוֹתֵן לוֹ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים. יָכוֹל לֹא יִתֵּן לְבֶן חוֹרִין שְׁתֵּי נָשִׁים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה"''' – לוֹ אֵין נוֹתֵן שְׁתֵּי נָשִׁים, נוֹתֵן הוּא {{ב|לְבֶן חוֹרִין שְׁתֵּי נָשִׁים.|הביגמיה היתה מותרת בעולמם של חז"ל}} יָכוֹל יִתֵּן אִשָּׁה אַחַת לִשְׁנַיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתֵן לַעֲבָדָיו הַכְּנַעֲנִיִּים שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה"''' אִשָּׁה אַחַת נוֹתֵן לוֹ, וְאֵין נוֹתֵן אִשָּׁה אַחַת לִשְׁנַיִם! יָכוֹל לֹא יִתֵּן לַעֲבָדָיו הַכְּנַעֲנִיִּים שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה"''' – לוֹ אֵין נוֹתֵן שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם, נוֹתֵן הוּא לַעֲבָדָיו הַכְּנַעֲנִיִּים שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם! '''"וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת"''' – מַקִּישׁ בֵּן לְבַת: מָה הַבַּת, אֵין לָהּ קִדּוּשִׁין עַל בֶּן חוֹרִין, וְאֵינָהּ יוֹצֵאת הֵימֶנּוּ בְּגֵט אַף הַבֵּן, אֵין לוֹ קִדּוּשִׁין עַל בַּת חוֹרִין, וְאֵין יוֹצְאָה הֵימֶנּוּ בְּגֵט. '''"הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ"''' – כָּל בָּנִים שֶׁיּוֹלֶדֶת, בֵּין מִמֶּנּוּ בֵּין מִמָּקוֹם אַחֵר – הֲרֵי אֵלּוּ עֲבָדִים. '''"תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ"''', מְלַמֵּד שֶׁיּוֹצְאָה בְּלֹא גֵּט. דָּבָר אַחֵר: '''"הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ"''' – יָכוֹל אִם רָצָה רַבּוֹ לִמְכֹּר אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו כְּשֶׁהוּא תַּחְתָּיו, יָכוֹל הוּא לְעַכֵּב עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ"'''. '''"וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ"''' – לְרַבּוֹת לוֹ יְצִיאוֹת הַרְבֵּה! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב|מכילתא נזיקין ב,]] שם אין העבד משלש את דבריו. האמירה של העבד ורציעתו מתקיימים בתום שש השנים, בזמן יציאתו, בתנאי שיש לו ולרבו אשה ובנים, ושניהם בריאים ואוהבים זה את זה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכא|ספרי דברים קכא.]]}}'''"וְאִם אָמֹר יֹאמַר"''' – עַד שֶׁיֹּאמַר וְיִשְׁנֶה וִישַׁלֵּשׁ. '''"הָעֶבֶד"''' – וְלֹא אָמָה; מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן" {{ממ|דברים|טו|יז}} לְהַעֲנִיק, יָכוֹל אַף לִרְצִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הָעֶבֶד"''' – וְלֹא אָמָה. דָּבָר אַחֵר: '''"הָעֶבֶד"''' – עַד שֶׁיֹּאמַר כְּשֶׁהוּא עֶבֶד. יָכוֹל אִם אָמַר בְּתוֹךְ שֵׁשׁ יְהֵא נִרְצָע? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי"''', עַד שֶׁיֹּאמַר בִּשְׁעַת יְצִיאָתוֹ. הָא אִם אָמַר </small>בְּתוֹךְ שֵׁשׁ – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר '''"אִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד"''' – עַד שֶׁיֹּאמַר כְּשֶׁהוּא עֶבֶד. '''"אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי"'''. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם לָאו, מָה עָלְתָה עַל לִבִּי? שֶׁאִם אֵינוֹ אוֹהֵב הֵיאַךְ נִרְצָע? מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: הָיָה הוּא אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ וְרַבּוֹ אֵינוֹ אוֹהֲבוֹ, וְהָיָה הוּא אָהוּב עַל רַבּוֹ וְהוּא אֵין אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אֲהֵבְךָ" {{ממ|דברים|טו|טז}}; לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וּלְרַבּוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ" (שם); לְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, וְלוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר '''"אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי"'''. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: חָלָה אֵצֶל רַבּוֹ אוֹ שֶׁחָלָה רַבּוֹ אֶצְלוֹ – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ" (שם). }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|"האלוהים" הוא לפי הדרשה בית דין של שלושה, ולא המקדש. רבי, [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב|במכילתא נזיקין ב]], מסייג את הצורך בשלושה למקרה שהעבד נמכר בגניבתו. הרציעה היא מול הדלת דווקא, ומדובר בדלת עומדת ולא מפורקת. האדון חייב לרצוע את העבד בעצמו ולא ע"י שליח. הרציעה נעשית בגובה האוזן הימנית, ולדעת ר' יהודה היא בתנוך. ר' אלעזר קובע שעבד שהוא כהן אינו נרצע, שהרי אין לעשות את הכהן בעל מום, וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכב|ספרי דברים קכב.]]}}'''"וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים"''' – מוֹלִיכוֹ אֵצֶל שְׁלֹשָׁה וְאוֹמֵר דְּבָרָיו לִפְנֵיהֶם. '''"וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה"''' – יָכוֹל יְהֵא רוֹצְעוֹ בַּמְּזוּזָה? דִּין הוּא: וּמַה דֶּלֶת, שֶׁאֵין בָּהּ מִצְוַת מְזוּזָה, יֵשׁ בָּהּ מִצְוַת רְצִיעָה; מְזוּזָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִצְוַת מְזוּזָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא בָּהּ מִצְוַת רְצִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת", וְלֹא בַּמְּזוּזָה! יָכוֹל בַּדֶּלֶת הָעוֹמֵד, אוֹ בַּדֶּלֶת הֶעָקוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה"''', מַה מְּזוּזָה מְעֻמָּד – אַף דֶּלֶת מְעֻמָּד, אֵין לִי אֶלָּא דֶּלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְזוּזָה, דֶּלֶת שֶׁאֵין בָּהּ מְזוּזָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה"'''. רִאשׁוֹנָה מַה הַדֶּלֶת שֶׁאֵין בָּהּ מְזוּזָה? '''"וְרָצַע אֲדֹנָיו"''' – רִבָּה. אֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי בַּתּוֹרָה, אֶלָּא לְמַעֵט. '''"אֲדֹנָיו"''' – וְלֹא בָּנָיו, '''"אֲדֹנָיו"''' – וְלֹא עַבְדּוֹ, '''"אֲדֹנָיו"''' – וְלֹא שְׁלוּחוֹ. '''"אֶת אָזְנוֹ"''' – נֶאֱמַר כָּן '''"אָזְנוֹ"''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "אָזְנוֹ" {{ממ|ויקרא|יד|יד}}. מַה "אָזְנוֹ" הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, יְמָנִית, בַּגָּבֹהַּ שֶׁבָּאֹזֶן – אַף '''"אָזְנוֹ"''' הָאֲמוּרָה כָּן, יְמָנִית, בַּגָּבֹהַּ שֶׁבָּאֹזֶן! רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יוּדָן הָיָה אוֹמֵר בְּ{{ב|מֵילַת|תנוך האוזן}} הָיָה רוֹצְעוֹ, {{ב|שֶׁמָּה כֹּהֵן|שמא, אם היה העבד כהן}} – וְנִמְצָא פּוֹסְלוֹ מִן הָעֲבוֹדָה; וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵין כֹּהֵן נִרְצָע! {{הע-שמאל|המרצע, לדעת ר' יוסי בר' יהודה, הוא כל כלי חד. לדעת רבי הוא צריך להיות ממתכת דווקא, וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב|מכילתא שם.]] הרציעה מאפשרת לעבד להאריך את עבדותו עד היובל, אבל דווקא בחיי האדון, ואין העבד הנרצע עובר לבן האדון: הרציעה היא ביטוי ליחסי אהבה בין העבד ואדונו, ואינה מועברת לבן.}}'''"מַרְצֵעַ"''' – אֵין לִי אֶלָּא מַרְצֵעַ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַמַּחַט וְהַמַּכְטֵף {{ב|וְאֶת הַסִּיל וְאֶת הַסִּירָה?|מיני קוצים}} תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלָקַחְתָּ" {{ממ|דברים|טו|יז}}, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אוֹמֵר: '''"מַרְצֵעַ"''', מַה מַּרְצֵעַ מְיֻחָד, מִן הַמַּתֶּכֶת – אַף אֵין לִי אֶלָּא מִן הַמַּתֶּכֶת. '''"וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם"''', יָכוֹל אַף אֶת הַבֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַעֲבָדוֹ"''' – וְלֹא לִבְנוֹ, שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה כֶּסֶף, שֶׁאֵין קוֹנֶה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ, הֲרֵי הוּא קוֹנֶה לַבֵּן; רְצִיעָה, שֶׁהִיא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא קוֹנָה לַבֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה לְךָ" (שם) – וְלֹא לַבֵּן! קַל וָחֹמֶר לִרְצִיעָה, שֶׁלֹּא תְּהֵא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ: מַה כֶּסֶף, שֶׁהוּא קוֹנֶה לַבֵּן, אֵינוֹ קוֹנֶה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ; רְצִיעָה, שֶׁאֵין קוֹנָה לַבֵּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תְּהֵא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם"'''. יָכוֹל לֹא תְּהֵא רְצִיעָה יוֹצֵא בַּיּוֹבֵל? דִּין הוּא: וּמַה כֶּסֶף, שֶׁהוּא קוֹנֶה לַבֵּן, הֲרֵי הוּא יוֹצֵא בַּיּוֹבֵל; רְצִיעָה, שֶׁאֵין קוֹנָה לַבֵּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא יוֹצֵא בַּיּוֹבֵל? לֹא! אִם אָמַרְתָּ כֶּסֶף, שֶׁאֵין קוֹנֶה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ – תֹּאמַר בִּרְצִיעָה, שֶׁהִיא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ" {{ממ|ויקרא|כה|י}} – זֶה הַנִּרְצָע לִפְנֵי הַיּוֹבֵל, שֶׁהַיּוֹבֵל מוֹצִיאוֹ! "עֶבֶד עוֹלָם" {{ממ|דברים|טו|יז}} – כָּל יְמֵי עוֹלָמוֹ שֶׁל רוֹצֵעַ, אֲפִילּוּ נִמְכַּר שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה לִפְנֵי הַיּוֹבֵל! מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר כָּאן לְהַלָּן, וְאֶת הָאָמוּר לְהַלָּן כָּאן? תַּלְמוּד לוֹמַר "עוֹלָם" "עוֹלָם" לִגְזֵרָה שָׁוָה! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ח|סוטה ג ח]] לעניין ההבדלים בין האיש והאשה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|מכילתא נזיקין ג]] לעניין זכויות המכירה. האמה העבריה היא ילדה הנמסרת לאדון עד שתתבגר ותנשא לו או לבנו. ההבדל העיקרי בין האמה העבריה לאשה רגילה הוא בכך שבמקרה של האמה כסף הקידושין ניתן לאב מראש, והוא אינו צריך להמתין עד שבתו תנשא. האמה העבריה יוצאת מרשות האדון כשהיא מתבגרת, או שהיא נישאת לאדון או לבנו, אם אינם קרוביה ואם נישואיה להם אינם אסורים. וראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ב|קידושין א ב.]] ר' מאיר מכיר גם באמה הנמכרת בתנאי '''שלא''' תנשא לאדון או לבנו, וחכמים טוענים שאם הנישואין כשרים – אין האב רשאי להתנות תנאי כזה.}}'''"וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה"'''. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ" {{ממ|שמות|כב|ב}} – מְלַמֵּד שֶׁהָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ. יָכוֹל אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יִמְכֹּר אִישׁ"'''; הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבָה וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָה! יָכוֹל לֹא תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב עַצְמָהּ, תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב אָבִיהָ? אָמַרְתָּ: אִם בְּגִנּוּב עַצְמָהּ אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת – תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב אָבִיהָ? מִפְּנֵי מָה אֵין נִמְכֶּרֶת בְּגִנּוּב עַצְמָהּ? שֶׁכֵּן אֵינָהּ מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ; תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב אָבִיהָ, שֶׁכֵּן אָבִיהָ מוֹכְרָהּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יִמְכֹּר אִישׁ"''', הָאִישׁ מוֹכֵר, וְאֵין בֵּית דִּין מוֹכְרִין! אֵין זֶה קַל וָחֹמֶר שֶׁאֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה; אָבִיהָ לֹא יְהֵא מוֹכְרָהּ! וּמַה קִּדּוּשִׁין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִיתָה חֲמוּרָה וְיוֹצְאָה בְּגֵט – אָבִיהָ מְקַדְּשָׁהּ, מְכִירָה, שֶׁאֵין בָּהּ מִיתָה חֲמוּרָה, וְיוֹצְאָה שֶׁלֹּא בְּגֵט – אֵינוֹ דִּין שֶׁמּוֹכְרָהּ? מִפְּנֵי מָה אָבִיהָ מְקַדְּשָׁהּ? שֶׁכֵּן מְקַדֶּשֶׁת אֶת עַצְמָהּ; לֹא יְהֵא מוֹכְרָהּ, שֶׁכֵּן אֵינָהּ מוֹכֶרֶת עַצְמָהּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה"''', מְלַמֵּד שֶׁהָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הִיא מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ! ה... '''"לְאָמָה"''' – מְלַמֵּד שֶׁמּוֹכְרָהּ {{ב|לִפְסוּלִין!|למי שאינם רשאים לשאת אותה, כגון ממזר}} וַהֲלֹא דִּין הוּא: אִם מְקַדְּשָׁהּ לִפְסוּלִין, לֹא יִמְכְּרֶנָּה לִפְסוּלִין? מַה לִּי מְקַדְּשָׁהּ לִפְסוּלִין, שֶׁכֵּן מְקַדְּשָׁהּ בִּנְעוּרֶיהָ; יִמְכְּרֶנָּה לִפְסוּלִין, שֶׁכֵּן אֵין מוֹכְרָהּ בִּנְעוּרֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לְאָמָה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַפְּסוּלִין! רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ", לְרַבּוֹת אֶת הַפְּסוּלִין! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לְאָמָה"'''? לְרַבּוֹת אֶת הַקְּרוֹבִים. שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין, לֹא יִמְכְּרֶנָּה לַקְּרוֹבִים? מַה לִּי מוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין, שֶׁכֵּן מְקַדְּשָׁהּ לָהֶן, יִמְכְּרֶנָּה לַקְּרוֹבִים, שֶׁכֵּן אֵין מְקַדְּשָׁהּ לָהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לְאָמָה"''', לְרַבּוֹת הַקְּרוֹבִים; '''"לְאָמָה"''' – לְאָמָה בִּלְבַד. אֵין לִי... אַתְּ {{ב|קוֹצֵץ עִמּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לְיָעֵד|רשאי האב להתנות שבתו לא תנשא לאדון או לבנו.}}, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין יָכוֹל לָקוֹץ! {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר "צאת העבדים" היא עבודה משפילה כעבודת העבד הכנעני. ר' עקיבא מפרש את הביטוי כשחרור העבד הנ"ל בשן ועין. בסיום הדרשה חולקים ת"ק ור' שמעון האם רשאי האב למכור את בתו לאמה פעמיים וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|דרשת ר' יוסי הגלילי במכילתא שם.]]}}'''"לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים"''', שֶׁלֹּא תְּהֵא נוֹטֶלֶת אַחֲרָיו דְּלָאִים {{ב|וּבְלוֹרִיּוֹת|צ"ל ובלנריות: כלי מרחץ (balneāriae)}} לַמֶּרְחָץ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד" {{ממ|ויקרא|כה|לט}}! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים"'''? שֶׁלֹּא תְּהֵא יוֹצֵאת עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן כָּעֲבָדִים. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה עֶבֶד כְּנַעֲנִי, שֶׁאֵין יוֹצֵא בְּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף, הֲרֵי הוּא יוֹצֵא עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן זוֹ, שֶׁיּוֹצְאָה בְּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא יוֹצְאָ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים"''', שֶׁלֹּא תְּהֵא יוֹצְאָה עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן כָּעֲבָדִים. מִכָּן אָמְרוּ: מוֹכֵר אָדָם אֶת בִּתּוֹ לְאִישׁוּת וְשׁוֹנֶה, וְלִשִָפָחוּת וְשׁוֹנֶה, לְאִישׁוּת אַחַר שְׁפָחוּת, אֲבָל לֹא לִשִָפָחוּת אַחַר אִישׁוּת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרָהּ לִשִָפָחוּת אַחַר אִישׁוּת – כָּךְ אֵין מוֹכְרָהּ לִשִָפָחוּת אַחַר שִָפָחוּת! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים"''' – וְלִשְׁפָחוֹת אַחַר אִישׁוּת כָּעֲבָדִים! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם האדון אינו קרוב משפחה של האמה ואינו פסול לה, ואם האמה מסכימה – יש מצווה לייעד אותה ולארס אותה לו או לבנו; אם הוא קרוב או פסול או שאינו רוצה להנשא לה - עליו להחזירה לאביה. ר' אליעזר בן יעקב טוען שבנו של האדון אינו רשאי לסרב ליעוד או לנישואין, אלא רק האדון עצמו. בכל מקרה אין לאדון רשות למכור או לתת את האמה לאיש שלישי – אפילו לא לקרוב משפחתה.}}'''"אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ"''' – אֵין לִי אֶלָּא כְּעוּרָה; נָאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ"'''. אֵין לִי אֶלָּא '''"בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ"''', בְּעֵינֵי בְּנוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִם רָעָה"'''. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''"בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ"''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּעֵינָיו! '''"אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ"''' – מִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן; שֶׁאִם רָצָה לְיַעֵד – הֲרֵי הוּא מְיַעֵד. '''"יְעָדָהּ"''' – "יְעָדֶנָּה" – מִדַּעְתָּהּ! מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ מְקַדְּשָׁהּ אֶלָּא מִדַּעְתָּהּ! '''"יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ"''', מְלַמֵּד שֶׁמִּצְוַת יְעִידָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת פְּדִיָּה. '''"וְהֶפְדָּהּ"''' – מְלַמֵּד שֶׁיּוֹצְאָה {{ב|בְּגֵרָעוֹן כֶּסֶף|אם האב יכול לשלם את הכסף שקיבל או את חלקו היחסי - הוא רשאי לשלם ולקבל את בתו.}}! '''"וְהֶפְדָּהּ"''' – מְלַמֵּד שֶׁבֵּית דִּין מַפְדִּין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחוֹ! {{הע-שמאל|בעניין גרעון כסף - אין לפדות את האמה לפני שחלף פרק זמן מינימלי - זמן שבו היא יכולה לעשות מלאכה בשווי פרוטה, שיהיה מה לנכות ממה ששילם עליה האדון.}}רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: '''"וְהֶפְדָּהּ"''' – עַד שֶׁיִּהְיֶה בַּיּוֹם כְּדֵי פְּדִיָּה! מִכָּאן אָמְרוּ: אִם שָׁהֲתָה כְּדֵי שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה – מִתְקַדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת. 'לְנָכְרִי לֹא יִמָּכֵר', יָכוֹל לֹא יִמְכְּרֶנָּה אֲבָל יִתְּנֶנָּה בְּמַתָּנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לְנָכְרִי לֹא יִמְשׁוֹל"'''. יָכוֹל לֹא יִמְכְּרֶנָּה לַאֲחֵרִים, אֲבָל {{ב|יִמְכְּרֶנָּה לִקְרוֹבִים|לקרובי משפחתה, ראו פס' ז}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'לְעַם לֹא יִמָּכֵר'. יָכוֹל לֹא יִמָּכֵר אֲבָל יִתְּנֶנָּה בְּמַתָּנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל"'''! יֹאמַר 'לַאֲחֵרִים', מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר לִקְרוֹבִים? שֶׁאִילּוּ נֶאֱמַר לַאֲחֵרִים וְלֹא נֶאֱמַר לִקְרוֹבִים, הָיִיתִי אוֹמֵר: 'לֹא יִמְכְּרֶנָּה' לַאֲחֵרִים, אֲבָל יִמְכְּרֶנָּה לִקְרוֹבִים! צָרִיךְ לוֹמַר לַאֲחֵרִין – וְצָרִיךְ לוֹמַר לִקְרוֹבִים! {{הע-שמאל|ת"ק מפרש "בגדו" מלשון בגד, ור' שמעון מפרש מלשון בגידה, וראו גם לעיל פס' ז.}}'''"בְּבִגְדוֹ בָהּ"''' – כֵּיוָן שֶׁפֵּרַס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ אֵין יָכוֹל לְמָכְרָהּ! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּגַד בָּהּ אֵין רַשַּׁאי לְשַׁעְבְּדָהּ! מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת. }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|היעוד הוא כקידושין של האמה, והוא מחייב את המיועד במזונות האמה, בכסותה ובעונתה. היעוד אינו אפשרי לאחי האדון אלא רק לו או לבנו.}}'''"לִבְנוֹ"''' – יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם"''', אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת! '''"לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה"''' – לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר בָּאָב בַּבֵּן, וְאֶת הָאָמוּר בַּבֵּן בָּאָב: שֶׁאִם רָצָה לְיָעֵד – הֲרֵי הוּא מְיָעֵד. '''"לִבְנוֹ"''' – וְלֹא לְאָחִיו! שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה אִם הַבֵּן, שֶׁלֹּא קָנְתָה לוֹ תּוֹרָה יְבָמָה, קָנְתָה לוֹ יְעִידָה; אָח, שֶׁקָּנְתָה לוֹ תּוֹרָה יְבָמָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּקְנֶה לוֹ יְעִידָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לִבְנוֹ"''' – וְלֹא לְאָחִיו. '''"לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה"''' – בְּחַיֵּי אָבִיו מְיָעֲדָהּ, וְאֵין מְיָעֲדָהּ לְאַחַר מִיתַת אָבִיו. '''"כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ"''', מַה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן – אַף זוֹ, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ. וְכִי מָה לָמַדְנוּ לְמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת... בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן! מַה בַּת יִשְׂרָאֵל, "כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע" אַף זוֹ, "כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע". מַה בַּת יִשְׂרָאֵל, מִשֶּׁקִּדְּשָׁהּ אָבִיהָ חַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין, וְאֵינָהּ יוֹצֵא אֶלָּא בְּגֵט אַף זוֹ, מִשֶּׁיְּעָדָהּ חַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה אֶלָּא בְּגֵט. וּבַת מְשֻׁחְרֶרֶת וּבַת חוֹרִין. }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לדעת ת"ק חייב המייעד בפרנסת האמה בכסותה ובעונתה (קיום יחסים) האמורה בתורה. דרשות דבר אחר ור' אליעזר בן יעקב מפרשים "עונתה" ו"שארה" כהגדרות של "כסותה". שתהיה מתאימה לה ולעונת השנה. וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|מכילתא נזיקין ג,]] שם מופייע ר' יונתן ולא ר' אליעזר בן יעקב.}}'''"אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ"''', יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִם"'''; אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת. '''"אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ"''' – וְלֹא {{ב|שֶׁל הֶפְקֵר!|זונה}} '''"אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ"''' – בְּבַת חוֹרִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר! '''"אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ"''', מְלַמֵּד שֶׁאָב זַכַּאי בְּקִדּוּשֵׁי בִּתּוֹ קְטַנָּה! '''"אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ"''' – מְלַמֵּד שֶׁמֻּתָּר לִקְנוֹת לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת לְשׁוּם אִישׁוּת. '''"אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ"''', הֲרֵי הַלָּז כַּיּוֹצֵא בָּהּ: מַה זוֹ, נִקְנֵית בִּשְׁטָר – אַף זוֹ, נִקְנֵית בִּשְׁטָר! '''"שְׁאֵרָהּ"''' – זוֹ פַּרְנָסָתָהּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי" {{ממ|מיכה|ג|ג}}. '''"כְּסוּתָהּ"''' – זוֹ כְּסוּת. '''"עֹנָתָהּ"''' – זוֹ עוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה! דָּבָר אַחֵר: '''"שְׁאֵרָהּ"''' – זוֹ קְרוֹבַת בָּשָׂר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ" {{ממ|ויקרא|יח|ו}}. '''"כְּסוּתָהּ"''' – זוֹ כְּסוּת. '''"עֹנָתָהּ"''' – זוֹ פַּרְנָסָתָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''"שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ"''', לְפִי שְׁאֵרָהּ תְּהֵא כְּסוּתָהּ! שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבִּישָׁהּ כְּסוּת זְקֵנָה בְּיַלְדָּה, וּכְסוּת יַלְדָּה בִּזְקֵנָה. '''"כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ"''', לְפִי עִתָּהּ תְּהֵא כְּסוּתָהּ! שֶׁלֹּא יִתֵּן לָהּ כֵּלִים שֶׁל חַמָּה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְשֶׁל גְּשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה. '''"לֹא יִגְרָע"''' – הָאָב גּוֹרֵעַ לַבֵּן. }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ר' אליעזר מפרש "שלוש אלה" על השאר הכסות והעונה; ר' עקיבא מפרש את הביטוי על יעידה לו או לבנו או לפדיונה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|מכילתא נזיקין ג.]]}}'''"וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ"'''. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה שְׁאֵר, כְּסוּת וְעוֹנָה. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע"! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה"'''? יָכוֹל יַעֲשֶׂה לָהּ כָּל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֵלֶּה"'''. יָכוֹל יַעֲשֶׂה לָהּ אֶת כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה"'''! אֱמֹר מֵעַתָּה: לֹא יְעָדָהּ, לֹא הוּא וְלֹא בְּנוֹ, וְלֹא פְּדָאָהּ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ב|קדושין א ב,]] וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|סוף מכילתא נזיקין ג.]] האמה יוצאת כמו העבד או בסימני בגרות. כאשר הנערה מביאה סימנים, אם לא יועדה אין צורך לשלם עבור פדיונה.}}'''"וְיָצְאָה חִנָּם"''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? אִם לְלַמֵּד שֶׁתְּהֵא יוֹצֵא בְּסוֹף שֵׁשׁ, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה" {{ממ|דברים|טו|יב}}. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְיָצְאָה חִנָּם"'''? רִבָּה לָהּ הַכָּתוּב יְצִיאָה אַחֶרֶת! '''"וְיָצְאָה חִנָּם"''' – אֵלּוּ יְמֵי הַבֹּגֶר. '''"אֵין כָּסֶף"''' – אֵלּוּ יְמֵי הַנְּעוּרִים. הוֹאִיל וְאָדָם מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ וְאָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ: מַה כְּשֶׁמְּקַדְּשָׁהּ, מְקַדְּשָׁהּ עַד שֶׁתָּבִיא סִימָנִין – אַף כְּשֶׁמּוֹכְרָהּ, מוֹכְרָהּ עַד שֶׁתָּבִיא סִימָנִין! יֵאָמֵר בַּנְּעוּרִים, מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר בַּבֹּגֶר? אִלּוּ נֶאֱמַר בַּנְּעוּרִים וְלֹא נֶאֱמַר בַּבֹּגֶר, הָיִיתִי אוֹמֵר: לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד בַּבֹּגֶר, שֶׁאֵין לְאָבִיהָ בָּהּ רְשׁוּת, אֲבָל יִשְׁתַּעְבֵּד בַּנְּעוּרִים, שֶׁיֵּשׁ לְאָבִיהָ בָּהּ רְשׁוּת! תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְיָצְאָה חִנָּם"''' אֵלּוּ יְמֵי בֹּגֶר, '''"אֵין כָּסֶף"''' אֵלּוּ יְמֵי נְעוּרִים! יֵאָמֵר בַּבֹּגֶר, מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר בַּנְּעוּרִים? שֶׁאִלּוּ נֶאֱמַר בַּבֹּגֶר וְלֹא נֶאֱמַר בַּנְּעוּרִים, הָיִיתִי אוֹמֵר: לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד בַּבֹּגֶר, יִשְׁתַּעְבֵּד בַּנְּעוּרִים! צָרִיךְ לוֹמַר בַּבֹּגֶר וְצָרִיךְ לוֹמַר בַּנְּעָרִים! אֲחֵרִים אוֹמְרִים: '''"אֵין כָּסֶף"''' – מַכֵּה אִישׁ וָמֵת... }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הביטוי "מכה" כולל את כל המכים האפשריים. הצמצום "איש" מוציא את המכה נפל, שממילא ימות, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד,]] [[ביאור:ספרא/אמור#פרק כ|וספרא אמור פרק כ, א.]] נראה שנוסח הספרא שימש את הנוסח שלפנינו.}}'''"מַכֵּה אִישׁ"''' – אֵין לִי אֶלָּא מַכֶּה אֶת הָאִישׁ; מַכֶּה אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם" {{ממ|ויקרא|כד|יז}}; בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה וּבֵין קָטָן! אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ הַמַּכֶּה, (את ה)אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַכֵּה"''', בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה. וְאֵין לִי אֶלָּא אִישׁ הַמַּכֶּה אֶת הָאִשָּׁה וְאִשָּׁה הַמַּכָּה אֶת הָאִישׁ; אִשָּׁה הַמַּכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "רוֹצֵחַ... מוֹת יוּמָת" {{ממ|במדבר|לה|טז}} מִכָּל מָקוֹם! אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַכֵּה אִישׁ"'''? שֶׁיָּכוֹל אֲפִילּוּ הִכָּה אֶת הַנְּפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אִישׁ"''': מָה אִישׁ מְיוּחָד? שֶׁהוּא בֶּן קְיָמָה! יָצְאוּ נְפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה, שֶׁאֵינָן בְּנֵי קְיָמָה! {{הע-שמאל|יש לוודא שהנפטר מת בגלל המכה. אבל אם אדם שלישי התערב בפגיעה במוכה, ובעקבות ההתערבות שלו המוכה מת - לא מחייבים את המכה אלא את המתערב השלישי. וראו דעת ר' יהודה בן בתירא ב[[סנהדרין עח א]]; וראו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק כ|ספרא אמור פרק כ, א.]] הדרשה על במדבר מלמדת הלכה עתיקה, שיש להמית את הרוצח בדרך שבה המית את הקרבן, אבל ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט|סנהדרין ט א,]] וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד,]] הדורשים כמו בהמשך הדרשה שלפנינו, שכל הרוצחים נידונים בסייף דווקא. הדרשה "ברור לו מיתה יפה" – ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ט#ג|בתוספתא סנהדרין ט ג,]] שכינה את מיתת הסייף "נאה שבמיתות"}}'''"וָמֵת"''' – מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת! מִכָּן אַתָּה אוֹמֵר: {{ב|הִכָּהוּ|ועוד לא מת}} וּבָא אֶחָד וּבִלְבְּלוֹ – הָאַחֲרוֹן חַיָּב. '''"מוֹת יוּמָת"''', אֵין אָנוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה תְּהֵא מִיתָתוֹ שֶׁלְּזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרוֹצֵחַ" {{ממ|במדבר|לה|ל}}. בַּמֶּה שֶׁיִּרְצַח זֶה – יֵרָצַח זֶה! יָכוֹל הֱמִיתוֹ בְּסַכִּין – יְמִיתֶנּוּ בְּסַכִּין; הֱמִיתוֹ בְּקָנֶה – יְמִיתֶנּוּ בִּקְרִימוֹת שֶׁלְּקָנֶה? נֶאֱמַר כָּן הַבְעָרָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן הַבְעָרָה; מַה הַבְעָרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, הַתָּזַת רֹאשׁ – אַף כָּאן, הַתָּזַת רֹאשׁ! רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: נֶאֶמְרָה כָּן נְקִימָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת" {{ממ|ויקרא|כו|כה}}; מַה נְּקִימָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, בְּסַיִף – אַף כָּן, בְּסַיִף! רַבִּי... בֶּן... אוֹמֵר: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" {{ממ|ויקרא|יט|יח}} – בְּרֹר לוֹ מִיתָה יָפָה! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המשפט הראשון כנראה אינו מהמכילתא אלא מדברי רס"ג, כך מעיר כהנא. הדרשה על "אנה לידו" – כגלגול הרצח בשוגג לידיו דנה את הרוצח בשגגה לכף חובה, בטענה שרצח איננו מקרי לגמרי, והרצח התגלגל ליד הרוצח בשגגה ע"י הקב"ה; כלומר יש עוון ברוצח הזה - גם אם לא ברצח עצמו; וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד:]] המכילתא מתארת מצב של גלגול חובה לידי חייב, ואילו הדרשה כאן משלימה את העניין, ומציגה גלגול זכות לידי זכאי (נבוכדנצר!) לוליאנוס ופפוס אינם מצפים לנס, בטענה שהם ורוצחיהם אינם ראויים לו, בכך הם מעצבים את הלך הרוח בתקופת התנאים ובתקופת הנוצרים הראשונים: במקום הציפיה מהקב"ה לנסים של הצלה עומדת הציפיה מבני האדם למסור את נפשם ולמות על האמונה וכך לקדש את השם; וראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ט|ספרא אמור פרק ט ה.]] בכל אופן מנחם הדרשן את הקהל ומספר שעוד לפני מותם מת טריאנוס בידי הקב"ה.}} ('''"וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה"''' הָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא לִטְעֹן טֹעַן אַחֵר שֶׁהוּא כְּעִנְיָנוֹ – יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר!) '''"וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה"''', אֵין 'אֲשֶׁר לֹא צָדָה' אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לוֹ; כֵּן הוּא אוֹמֵר: "אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל כְּלִי בְּלֹא צְדִיָּה" {{ממ|במדבר|לה|כב}}. '''"וְהָאֱלֹהִים אִנָּה"''' – אֵין 'אִנָּה' אֶלָּא שֶׁמַּזְדְּקִיף לוֹ; כֵּן הוּא אוֹמֵר: "כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי" {{ממ|מלכים ב|ה|ז}}. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: "כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים" {{ממ|שופטים|יד|ד}}. '''"וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹקִים אִנָּה לְיָדוֹ"''', מְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב. זוֹ הִיא שֶׁשָּׁאַל טְרַיּוֹנוּס אֶת לוּלוֹנִיס וְאֶת פַּפְּיוֹס אָחִיו, כְּשֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶן מִיתָה. אָמַר לָהֶן: אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל נְבוּכַד נֶאצַּר, וְאַתֶּם בְּנֵיהֶם שֶׁלְחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה; יָבוֹא מִי שֶׁהִצִּיל אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִיַּד נְבוּכַד נֶאצַּר – וְיַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי! אָמְרוּ לוֹ: נְבוּכַד נֶאצַּר זָכָה לְהֵעָשׂוֹת עַל יָדוֹ נִסִּים, וַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה זָכוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה עַל יְדֵיהֶם נִסִּים; נְבוּכַד נֶאצַּר זָכָה שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי, וַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה זָכוּ שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ מִיתָה; וְאַתָּה – אִי אַתָּה כְּדַאי לְהֵעָשׂוֹת נִסִּים עַל יָדֶיךָ, וְאָנוּ – אֵין אָנוּ כְּדַאי שֶׁיֵּעָשׂוּ לָנוּ נִסִּים; אַתָּה נִתְחַיַּבְתָּה לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי, וְאָנוּ נִתְחַיַּבְנוּ מִיתָה. וְכִי אִם אִי אַתָּה הוֹרְגֵנוּ אֵין אָנוּ מֵתִים? כָּתוּב בְּתוֹרָתֵנוּ: '''"וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ"'''; מְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב! וּכְשֶׁנָּמוּת – תֵּדַע שֶׁאָנוּ בָּנָיו שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה! לֹא מֵתוּ עַד שֶׁרָאוּ אוֹתָן מְחַטְּטִין אֶת עֵינָיו! {{הע-שמאל|ערי המקלט הראשונות הוקצו בחיי משה, וראו [[דברים ד מג]], "את בצר במדבר". ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ז|מכות ב ז;]] אבל לפי [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ד|מכות ב ד]] הערים לא פעלו כערי מקלט עד שהפרישו שלוש ערים בארץ ישראל, ובארבעים שנות המדבר היו גולים למחנה לווייה. לעניין "שם שם שם" ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפא|ספרי דברים קפא.]] הקשר לתחום שבת מופיע גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|במכילתא נזיקין ד,]] אבל שם לומדים בכיוון ההפוך: מתחום ערי מקלט - לתחום שבת! - ואכן תחום שבת אינו מפורש בכתוב, ואילו לתחום ערי מקלט אפשר למצוא מקור, ראו [[במדבר לה ו]].}}'''"וְשַׂמְתִּי לְךָ"''' – בְּחַיֶּיךָ; מְלַמֵּד שֶׁמַּגְלִין לַמִּדְבָּר! '''"מָקוֹם"''' – מְקוֹמְךָ; מְלַמֵּד שֶׁמַּגְלִין לְמַחֲנֵה לְוִיָּה! נֶאֱמַר כָּן '''מָקוֹם''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ" {{ממ|שמות|טז|כט}}. מַה '''מָּקוֹם''' הָאָמוּר לְהַלָּן, חוּץ לְאַלְפַּיִם אַמָּה וְאֵין הָעִיר עוֹלָה מִן הַמִּדָּה אַף כָּן אַלְפַּיִם אַמָּה, וְאֵין הָעִיר עוֹלָה מִן הַמִּדָּה. '''שָׁם, שָׁם, שָׁם,''' ג' פְּעָמִים: שָׁם תְּהֵא דִּירָתוֹ, וְשָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ, וְשָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ; דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המילים "יזיד", "בערמה" מתארות את ההתראה ואת העדים לרצח ולא את הרוצח עצמו. העדות וההתראה מתקיימים רק "בשעת הריגתו", כלומר בשעה שהרג את קרבן הרצח. לעניין עדים זוממים ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ו|מכות א ו,]] "כאשר זמם... עד שיגמר הדין", שהעדים נהרגים למרות שלא התקיימה מזימתם.}}'''"וְכִי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ"''', עַד שֶׁיָּזִיד[וּ] עָלָיו אֲחֵרִין בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ. '''"לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה"''', עַד שֶׁיַּעֲרִימוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ. אַתָּה אוֹמֵר בָּזֶה הַדָּבָר מְדַבֵּר; אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא... תַּלְמוּד לוֹמַר... הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ"'''? עַד שֶׁיָּזִידוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ; '''"לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה"'''... ר'... אוֹמֵר: יָכוֹל נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה יְהֵא חַיָּב, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעֵדִים זוֹמְמִין, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָרְגוּ – חַיָּבִין; וְהָרוֹדֵף אַחַר הַזָּכוּר וְאַחַר נַעֲרָה הַמְאֹרָשָׂה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר "וָמֵת" {{ממ|שמות|כא|יב}}, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת! הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי יָזִיד אִישׁ"'''? עַד שֶׁיָּזִידוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ! '''"לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה"''' – עַד שֶׁיַּעֲרִימוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד.]] "'ואיש כי יכה כל נפש אדם' - להוציא את הקטן." לעניין המתכוון להרוג את זה והרג את זה ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|סנהדרין ט ב.]] הדרשה פוטרת ממוות את הרוצח גוי או גר תושב.}}'''"כִּי יָזִיד אִישׁ"''' – פְּרָט לְקָטָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מָה הָאִישׁ מְיֻחָד, שֶׁהוּא מֵזִיד וּמַזְרִיעַ – יָצָא קָטָן, שֶׁאֵינוֹ מֵזִיד וּמַזְרִיעַ! '''"עַל רֵעֵהוּ"''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִים!|לגויים}} '''"רֵעֵהוּ"''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב! מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֲחֵרִים, שֶׁאֵין לָהֶן מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל, וַעֲדָאן לֹא אוֹצִיא אֶת גֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל! תַּלְמוּד לוֹמַר '''"רֵעֵהוּ"''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב! '''"לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה"''' – פְּרָט לְמִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה, שֶׁיִּפָּטֵר, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמִּתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה חַיָּב; וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה"'''? פְּרָט לְמִתְכַּוֵּן לְהָמִית אֶת הַגּוֹי וְהֵמִית אֶת בֶּן יִשְׂרָאֵל, אֶת בֶּן שְׁמוֹנָה וְהֵמִית אֶת בֶּן תִּשְׁעָה! {{הע-שמאל|לפנינו שתי דרשות סותרות: הראשונה קובעת שאם כהן נמצא באמצע העבודה שלו, על גבי המזבח - ממתינים עד שיסיים את העבודה ואחר כך הורגים אותו. לפי הדרשה השניה מפסיקים אותו באמצע העבודה כדי להוציאו להורג. וראו דברי ר' עקיבא ב[[יומא פה א]]-ב, וראו גם את דבריו [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|במכילתא דר"י שבתא א.]]}}'''"מֵעִם מִזְבְּחִי"''' – וְלֹא מֵרֹאשׁ הַכֶּבֶשׁ וְלֹא מֵרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ! וַאֲפִילּוּ עֲבוֹדָה בְּיָדוֹ וְעוֹמֵד וּמַקְטִיר, דּוֹחִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה וּמְמִיתִין אוֹתוֹ! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: קַל וָחֹמֶר הֵן הַדְּבָרִים: מָה עֲבוֹדָה, שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, דּוֹחִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה לְהָמִית נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ; שַׁבָּת, שֶׁעֲבוֹדָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת – דִּין הוּא שֶׁיִּדְחוּ אוֹתָהּ בִּשְׁבִיל לְהַחֲיוֹת סְפֵק נֶפֶשׁ! אֵין לִי אֶלָּא רוֹצֵחַ בִּלְבָד; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמּוּמָתִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת"'''. {{הע-שמאל|עבודת המזבח אמנם אינה דוחה את המתת הכהן האשם, אבל היא דוחה ענשים על עבירות אחרות, כגון ענשי גלות, מלקות וכו'. בהמשך קושרים את עונש המוות לקיומו של מזבח ושל מקדש, וכך מנמקים את ביטול סמכות ההוצאה להורג ע"י הסנהדרין מאז החורבן. הקשר בין הוצאה להורג לבין קיומו של מזבח הוא בכך ששניהם מכפרים - ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב.]] אכן, למעשה נשללה מהסנהדרין הזכות להרוג עבריינים ע"י השליט הרומאי עוד לפני החורבן.}}'''"לָמוּת"''', וְלֹא לִגְלוֹת! '''"לָמוּת"''', וְלֹא לִלְקוֹת! '''"לָמוּת"''', וְלֹא לַעֲנָשִׁין! '''"לָמוּת"''', וְלֹא לִדְבָרִים אֲחֵרִים! מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין<small> סְמוּכָה לַמִּזְבֵּחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת"'''. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין מְמִיתִין אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת"''', הָא אִם יֵשׁ מִזְבֵּחַ – אַתָּה מֵמִית, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה מֵמִית! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דין מוות למכה אביו אינו חל על המכה את סבו וסבתו, ואינו חל על המכה את אביו או את אמו מן הספק. גם על הכאת אחד מהוריו חייב מיתה בחנק, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה.]] אביו של הגר הוא ספק אביו, ולכן הגר פטור גם על הכאתו ואף על הכאת אמו!}}'''"וּמַכֵּה אָבִיו"''' – וְלֹא אֲבִי אָבִיו! '''"אִמּוֹ"''' – וְלֹא אֵם אִמּוֹ! '''"אָבִיו"''' – וְלֹא הַסָּפֵק! '''"אִמּוֹ"''' – וְלֹא הַסָּפֵק. '''"וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת"'''. יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּכֵּם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת" {{ממ|ויקרא|כד|כא}}, וַאֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ"'''? יָכוֹל הַגֵּר שֶׁהָיְתָה הוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, יָכוֹל יְהֵא חַיָּב עַל מַכַּת אִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ"'''; אֶת שֶׁחַיָּב עַל מַכַּת אָבִיו – חַיָּב עַל מַכַּת אִמּוֹ, אֶת שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל מַכַּת אָבִיו – אֵינוֹ חַיָּב עַל מַכַּת אִמּוֹ. {{הע-שמאל|למכה את הגופות של הוריו אין עונש מוות, ואילו למקלל אותם יש עונש אפילו אם קילל אותם לאחר מותם; וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא|סנהדרין יא א.]] איסור הכאת הורים נלמד מאיסור הכאת בהמה של אדם אחר, החל דווקא על בהמה חיה, ודווקא אם עשה בהם חבורה. המכה את אביו או אמו בשוגג פטור מתשלומים למרות שאינו נהרג, כשם שהמכה בהמה חייב בתשלומים אפילו אם הכה אותה בשגגה; וראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרק כ|ספרא אמור פרק כ ח.]]}}יָכוֹל אִם הִכָּן לְאַחַר מִיתָה יְהֵא חַיָּב? וְדִין הוּא: וּמַה קְּלָלָה, שֶׁאֵין נוֹהֶגֶת בַּכֹּל, חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה; מַכָּה, שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּא חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּמַכֵּה בְהֵמָה... וּמַכֵּה אָדָם" {{ממ|ויקרא|כד|כא}}; מַה מַּכֵּה בְהֵמָה אֵינוֹ חַיָּב לְאַחַר מִיתָה – אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא יְהֵא חַיָּב לְאַחַר מִיתָה. יָכוֹל אִם הִכָּן וְלֹא עָשָׂה בָּהֶן חַבּוּרָה יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּמַכֵּה בְהֵמָה... וּמַכֵּה אָדָם"; מַה מַּכֵּה בְהֵמָה אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ חַבּוּרָה – אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶן חַבּוּרָה! יָכוֹל אִם הִכָּה אוֹתָן שׁוֹגֵג יְהֵא חַיָּב בְּתַשְׁלוּמִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּמַכֵּה בְהֵמָה... וּמַכֵּה אָדָם"; מַה מַּכֵּה בְהֵמָה, לֹא חִלֵּק בָּהּ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְחַיְּבוֹ בְּתַשְׁלוּמִין, אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא חִלֵּק בָּהֶן בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין! {{הע-שמאל|לעניין מיתה יפה ראו לעיל פס' יב, והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה,]] שם טוען ר' יאשיה שמיתת חנק היא הקלה ביותר, ואילו ר' יונתן טוען כרבי כאן.}}'''"מוֹת יוּמָת"''', אֵין אָנוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה תְּהֵא מִיתָתוֹ שֶׁל זֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" {{ממ|ויקרא|יט|יח}} – בְּרֹר לוֹ מִיתָה יָפָה; וְהֵיזֶה זֶה? זֶה חֶנֶק! רַבִּי אוֹמֵר: לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא יָפָה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִיתָה סְתָם; וְכָל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה סְתָם – הִיא חֶנֶק! מִנַּיִן לֹא יָכֹלְתָּ לַהֲמִיתוֹ בְּחֶנֶק – הֲמִיתוֹ בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת, בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מוֹת יוּמָת"''', מִכָּל מָקוֹם! }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה:]] דרשות אחרות אבל אותם דיונים.}}'''"וְגֹנֵב אִישׁ"''', אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹנֵב אֶת הָאִישׁ; הַגּוֹנֵב אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ" {{ממ|דברים|כד|ו}}; בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה בֵּין קָטָן! אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ הַגּוֹנֵב, אִשָּׁה הַגּוֹנֶבֶת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"גֹּנֵב אִישׁ"''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה! אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"אִישׁ"'''? שֶׁיָּכוֹל אֲפִילּוּ גָּנַב אֶת הַנְּפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אִישׁ"''' – מָה אִישׁ מְיֻחָד, שֶׁהוּא בֶּן קְיָמָה – יָצְאוּ נְפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה, שֶׁאֵינָן בְּנֵי קְיָמָה! מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּגְנֹב בְּעֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב"'''. וּמִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּמְכֹּר בְּעֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ"'''. {{הע-שמאל|אב שחטף את בנו פטור, וכן פטור החוטף אם מכר את החטוף למשפחתו. ניתן לשמוע בדרשה הד לסיפור יוסף שהופרש מאחיו, אבל הם לא השתמשו בו ולא הכניסו אותו לרשותם אלא לבור אשר במדבר. בעניין "שיכניסנו לרשותו" ראו במכילתא שם. לדברי ר' יהודה ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא#משנה א|סנהדרין יא א,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעג|ספרי דברים רעג.]] לעניין "סתם מיתה שבתורה" ראו דברי רבי לעיל פס' טו.}}'''"וְנִמְצָא"''' – פְּרָט לְמִי שֶׁמְּצֻיִּן בְּיָדוֹ; יָצָא הָאָב שֶׁגָּנַב אֶת בְּנוֹ. יָכוֹל מְכָרוֹ {{ב|לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו|של החטוף}} יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר "גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו", עַד שֶׁיַּפְרִישֶׁנּוּ מֵאֶחָיו. לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנָּתַן בּוֹ דָּמִים – קָנָה, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ"''', מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ"'''. '''"מוֹת יוּמָת"''' – בִּסְתָם מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, בְּחֶנֶק! מִנַּיִן לֹא יָכֹלְתָּ לַהֲמִיתוֹ בְּחֶנֶק, הֲמִיתֵהוּ בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת, בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מוֹת יוּמָת"''', מִכָּל מָקוֹם. }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' טו. לעניין ההחמרה בדין המקלל לעומת דין המכה ראו שם וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה,]] וראו גם [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא|סנהדרין יא א.]]}}'''"וּמְקַלֵּל אָבִיו"''' – וְלֹא אֲבִי אָבִיו! '''"אִמּוֹ"''' – וְלֹא אֵם אִמּוֹ! '''"אָבִיו"''' – וְלֹא הַסָּפֵק! '''"אִמּוֹ"''' – וְלֹא הַסָּפֵק! '''"וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת"''', יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ" {{ממ|ויקרא|כ|ט}} – אֶחָד מֵהֶם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ"'''? יָכוֹל הַגֵּר שֶׁהָיְתָה הוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵידָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, יְהֵא חַיָּב עַל קִלְלַת אִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ"''': אֶת שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִלְלַת אָבִיו – חַיָּב עַל קִלְלַת אִמּוֹ, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל קִלְלַת אָבִיו – אֵינוֹ חַיָּב עַל קִלְלַת אִמּוֹ. יָכוֹל אִם קִלְּלָן לְאַחַר מִיתָה לֹא יְהֵא חַיָּב? וְדִין הוּא: וּמַה מַּכֶּה, שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל – אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה, קְלָלָה, שֶׁאֵין נוֹהֶגֶת בַּכֹּל, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהוּא חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ" (ויקרא שם) – אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה. {{הע-שמאל|לעניין הזכרת השם המפורש בקללה ולעניין חיוב הסקילה ראו מכילתא שם.}}יָכוֹל אֲפִלּוּ קִלְּלָם בְּכִנּוּי יְהֵא חַיָּב? נֶאֱמַר '''"וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ"''' וְנֶאֱמַר "אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו" {{ממ|ויקרא|כד|טו}}, מַה לְּהַלָּן, בַּשֵּׁם – אַף כָּאן, בַּשֵּׁם! '''"מוֹת יוּמָת"''', אֵין אָנוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה </small>תְּהֵא מִיתָתוֹ שֶׁל זֶה! תַּלְמוּד לוֹמַר "דָּמָיו בּוֹ" {{ממ|ויקרא|כ|ט}} וּלְהַלָּן נֶאֱמַר "דְּמֵיהֶם בָּם" (שם פס' כז). מַה "דְּמֵיהֶם בָּם" הָאָמוּר לְהַלָּן, סְקִילָה – אַף "דָּמָיו בּוֹ" הָאָמוּר כָּאן, סְקִילָה! מִנַּיִן לֹא יְכָלְתָּה לַהֲמִיתוֹ בִּסְקִילָה הֲמִיתוֹ בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת, בֵּין קַלּוֹת וּבֵין חֲמוּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מוֹת יוּמָת"''', מִכָּל מָקוֹם! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כה#פיסקה רפו|ספרי דברים רפו.]] הדרשה מתארת מדרון חלקלק המאפיין את המריבה המתדרדרת למכות ולענשים. חיוב הנשים בתשלומים – ראו שם וראו דברי ר' יונתן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|במכילתא נזיקין ו.]] הדרשה "אנשים ולא שוורים" טוענת שאין היררכיה בין נזקי אדם לנזקי השור, ולכן אין ללמוד מזה לזה, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב"ק ג י.]]}}'''"וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים"''', אֵין דָּבָר טוֹב יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְרִיבָה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵה (!) מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט" {{ממ|בראשית|יג|ז}} מִי גָּרַם לְלוֹט לִפְרֹשׁ מִן הַצַּדִּיק הַהוּא? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ מְרִיבָה. וְאוֹמֵר: "כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם" {{ממ|דברים|כה|א}} מִי גָּרַם לָזֶה לִלְקוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ מְרִיבָה. '''"וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים"''' – כַּתְּחִלָּה הֵן בָּאִין לִידֵי {{ב|מַצּוּת|ניצות}}, וְאַחַר כָּךְ לִידֵי מַכּוֹת, וְאַחַר כָּךְ בָּאִין לִידֵי עֳנָשִׁין! '''"וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים"''' – אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁתֵּי נָשִׁים, אִשָּׁה וְאִישׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְנִקָּה הַמַּכֶּה" – בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲנָשִׁים"'''? '''"אֲנָשִׁים"''', וְלֹא שְׁוָרִים! שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה אִם ‏‏{{ב|בְּמָקוֹם שֶׁפָּטַר עַל נִזְקֵי עַצְמוֹ|כגון שהדליק את הגדיש בשבת}}, חִיֵּב עַל נִזְקֵי שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ כָּאן, שֶׁחִיֵּב עַל נִזְקֵי עַצְמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל נִזְקֵי שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲנָשִׁים"''', וְלֹא שְׁוָרִים. {{הע-שמאל|קטן שהיכה פטור; אם המוכה הוא גוי או גר תושב אינו זכאי לתשלומים, כשם שאפילו אם נהרג המוכה פטור המכה מעונש, וראו לעיל פס' יד. שמעון התימני דורש להביא לבית הדין את כלי הרצח או המכה. ר' נתן דורש גם הוא כך [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|במכילתא דר"י נזיקין ו,]] אבל ר' עקיבא טוען שלא תמיד ניתן לעשות זאת, וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ב|תוספתא סנהדרין יב ב.]]}}'''"וְהִכָּה אִישׁ"''' – פְּרָט לְקָטָן; '''"רֵעֵהוּ"''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִים|לגויים}}; '''"אֶת רֵעֵהוּ"''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב. מוֹצִיא אֲנִי אֲחֵרִים, שֶׁאֵין לָהֶן מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל, וַעֲדַיִן לֹא יָצָא גֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל! תַּלְמוּד לוֹמַר '''"רֵעֵהוּ"''' – פְּרָט לַאֲחֵרִים, '''"אֶת רֵעֵהוּ"''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב! '''"בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף"''' – אֵין לִי אֶלָּא אֶבֶן וְאֶגְרֹף {{ב|הַמְּיֻחָדִין|המזוהים}}; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְנִקָּה הַמַּכֶּה" – בְּכָל דָּבָר; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף"'''? שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: מַה אֶגְרֹף מְיֻחָד, שֶׁמָּסוּר לְעֵדִים וְלָעֵדָה כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁמָּסוּר לְעֵדִים וְלָעֵדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וְכִי אֵינָן אֶלָּא שֶׁדְּחָאוֹ מֵרֹאשׁ הַבִּירָה וְנָפַל וּמֵת, אוֹמְרִין אָנוּ תָּבוֹא בִּירָה לְבֵית דִּין? אֶלָּא הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵדִים, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת תְּלוּיִין בְּעֵדִים! {{הע-שמאל|הדרשה קובעת שרק אם יש ביד המכה אבן (אגרופן) הוא חייב, ואם הכה ביד חשופה הוא פטור! בניגוד ל[[במדבר לה כא]]. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|ספרי במדבר קס.]] וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|במכילתא נזיקין ו]]. תנאי נוסף להריגת המכה הוא שיש במכה כדי להמית, ולכן גם אם הכה בכלי מתכת קטן, כגון מחט - הדרשה פוטרת אותו. אם היה במכה כדי להמית, יתכן שמדובר ברצח, ואז יהיה המכה פטור מתשלומים, ולכן לא גובים ממנו את התשלום מיידית; אבל אם בכל זאת המוכה לא מת – ישלם לו הכל רטרואקטיבית. לעומת זאת אם לא היה במכה כדי להמית – משלם מייד את הריפוי ומתחיל לשלם קיצבה על השבת.}}נֶאֱמַר כָּאן '''"אֶבֶן"''', נֶאֱמַר לְהַלָּן "אוֹ בְאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ" {{ממ|במדבר|לה|יז}}, מַגִּיד {{ב|שֶׁאֵינוֹ חַיָּב|מיתה}} עַד שֶׁיְּהֵא דָּבָר אַחֵר מְסַיֵּעַ אֶת יָדוֹ. מִנַּיִן הִכָּהוּ {{ב|בְּמַחַט וּבְצִנּוֹרָה|כלי מתכת קטנים}} יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת"'''! "שִׁבְתּוֹ יִתֵּן", הָא אִם מֵת – פָּטוּר מִלִּתֵּן שֶׁבֶת. יָכוֹל אֶחָד מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית וְאֶחָד מַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית הוּא {{ב|נוֹתֵן שֶׁבֶת וְרִפּוּי?|מיד}} תַּלְמוּד לוֹמַר "וְנִקָּה הַמַּכֶּה" – עַד שֶׁיְּהֵא מַכֶּה תָּפֵס לְמִיתָה, אֱמֹר מֵעַתָּה: מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית. '''"לֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב"''' – לְפִי, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם נָפַל לְמִשְׁכָּב אֵינוֹ מֵת? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב"'''? לְפִי שֶׁמָּצִינוּ {{ב|בַּמַּטָּן|למטן, להלן, במקרה שאמדוהו למיתה}} שֶׁנּוֹתֵן לוֹ בִּשְׁעַת עֲמִידָתוֹ, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב"'''; בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ נוֹתֵן לוֹ וְאֵין נוֹתֵן לוֹ בִּשְׁעַת עֲמִידָתוֹ. וְעַד כָּן הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית; מִיכָּן וְאֵילָךְ הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית! אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְהֵקֵל מִמַּה שֶׁהָיָה – {{ב|אוֹמְדִין אוֹתוֹ לְמָמוֹן|שהרי המכה היה בחזקת רוצח כשאמדו את המוכה למיתה, ולא שילם פיצויים.}} שְׁנִיָּה! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם המוכה הבריא, ויצא מביתו – לחצר או לגינה, פטור המכה ממוות וחייב בתשלומי הנזק; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו.]] אם נקטעה ידו או רגלו, ונשאר במוכה מום קבוע, שבסופו של דבר המית את המוכה - אפילו אם המוכה החלים באופן זמני - חכמים מחייבים את המכה כרוצח; ר' נחמיה פוטר אותו ממוות (ומחייב אותו בתשלומי נזק); נראה שטעמו של ר' נחמיה הוא המאמץ לפטור את המכה ממוות, ראו [[ביאור:משנה מסכת סנהדרין|במבוא למסכת סנהדרין.]] אם המוכה עבר על דברי הרופאים והדבר החמיר את מצבו – פטור המכה מהפיצויים על ההחמרה; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#א|תוספתא ב"ק ט א-ב.]] דעות שונות מאלו שכאן.}}'''"אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ"''' – יָכוֹל מִמִּטָּה זוֹ לְמִטָּה זוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בַּחוּץ"'''. אֵין לִי אֶלָּא חוּץ; מִנַּיִן {{ב|לְרַבּוֹת חֲצֵרוֹ וְגִנָּתוֹ|שלא יצא לרשות הרבים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהִתְהַלֵּךְ"'''. קָטַע יָדוֹ וְקָטַע רַגְלוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי בָּזֶה {{ב|'''"עַל מִשְׁעַנְתּוֹ"'''|ויהיה המכה פטור ממוות}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ"'''. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַל מִשְׁעַנְתּוֹ"'''? {{ב|עַל בֻּרְיוֹ!|כאדם בריא}} מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ"'''? לְפִי שֶׁמָּצִינוּ {{ב|לְמַעְלָה,|במקרה שלא היה במכה כדי להמית}} שֶׁנּוֹתֵן לוֹ בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ. יָכוֹל {{ב|אַף זֶה|אם היה במכה כדי להמית, אבל המוכה הבריא}} כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ"''' – בִּשְׁעַת עֲמִידָתוֹ נוֹתֵן לוֹ, וְלֹא בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ. אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וְהֵקֵל מִמַּה שֶׁהָיָה, הִכְבִּיד וְאַחַר כָּךְ מֵת – אוֹמְדִין אֹתוֹ; אִם מֵחֲמַת מַכָּה רִאשׁוֹנָה מֵת – הֲרֵי זֶה חַיָּב; אִם לָאו – הֲרֵי זֶה פָּטוּר. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ... וְנִקָּה הַמַּכֶּה"'''. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: אִם לָאו, מָה עָלְתָה עַל לִבִּי, שֶׁיְּהֵא זֶה מִטַּיֵּל בַּשּׁוּק וְזֶה בָּא וְנֶהֱרָג? אֶלָּא אֲפִילּוּ מֵחֲמַת מַכָּה רִאשׁוֹנָה מֵת – הֲרֵי זֶה פָּטוּר. '''"וְנִקָּה הַמַּכֶּה"''' – בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה; '''"וְנִקָּה הַמַּכֶּה"''' – יָכוֹל לְכָל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן"'''. אֵין שִׁבְתּוֹ אֶלָּא בַּטִּילָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" {{ממ|שמות|לא|יז}}. יָכוֹל יִהְיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא<small> עוֹשֶׂה סֶלַע בַּיּוֹם, וּכְאִלּוּ עוֹשֶׂה שְׁתֵּי סְלָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנִקָּה הַמַּכֶּה"'''! '''"רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן"''' – שִׁבְתּוֹ אַחֲרוֹנָה יִתֵּן, לֹא שִׁבְתּוֹ רִאשׁוֹנָה. '''"וְרַפֹּא יְרַפֵּא"''' – יְרַפֵּא, וְחוֹזֵר וּמְרַפֵּא. אוֹ יָכוֹל אֲפִילּוּ עָבַר עַל דִּבְרֵי הָרוֹפֵא, וְאָכַל דְּבַשׁ וּמִינֵי מְתִיקָה – שֶׁהַדְּבַשׁ וּמִינֵי מְתִיקָה קָשִׁין לַמַּכָּה – וְהֶעֶלְתָה מַכָּתוֹ גַּרְגּוּתְנִי, יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"רַק... יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא"'''! }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ז|מכילתא נזיקין ז,]] דרשות אחרות מאלו שכאן לטענה שמדובר בעבד כנעני. בכל מכה שהכה האדון והרג את עבדו, והעבד מת תוך יממה מתקיים דין "נקום ינקם". הדרשה אינה מוכיחה את הטענה אלא קובעת אותה כמובן מאליו.}}'''"וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ"''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה עִבְרִיִּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר ''''עֶבֶד וְאָמָה'''' – עֶבֶד וְאָמָה שֶׁתּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ; יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים שֶׁאֵין תּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "כִּי כַסְפּוֹ הוּא" – יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים, שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶן כֶּסֶף! '''"וְכִי יַכֶּה אִישׁ"''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נָקֹם יִנָּקֵם"''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אִישׁ"'''? פְּרָט לְקָטָן. '''"בַּשֵּׁבֶט"''' – אֵין לִי אֶלָּא בַּשֵּׁבֶט; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נָקֹם יִנָּקֵם"''', בְּכָל דָּבָר! '''"וּמֵת תַּחַת יָדוֹ"''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא אֲפִלּוּ מֵת לְעֶשֶׂר שָׁעוֹת הֲרֵי זֶה חַיָּב, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּמֵת תַּחַת יָדוֹ"'''? {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר מתקיים דין "יום או יומיים" רק בעבד הנמצא "תחת ידו" של המכה אותו, ושייך רק לו. נקימה היא המתה בסיף, וראו במכילתא שם.}}אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמִיתָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשִׁעְבּוּד! מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'עֶבֶד זֶה מָכוּר לְךָ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם' – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה וָזֶה אֵינוֹ בְּדִין 'יוֹם אוֹ יוֹמַיִם'! הָרִאשׁוֹן – מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ תַּחְתָּיו, וְהַשֵּׁנִי – מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ עַבְדּוֹ; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם יֶשְׁנָן בְּדִין 'יוֹם אוֹ יוֹמַיִם'! זֶה – מִפְּנֵי שֶׁהוּא תַּחְתָּיו, וְזֶה – מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּסְפּוֹ! '''"נָקֹם יִנָּקֵם"'''; נֶאֶמְרָה כָּאן נְקִימָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית" {{ממ|ויקרא|כו|כה}}; מַה לְּהַלָּן, סַיִף – אַף כָּאן, בְּסַיִף. יָכוֹל יַעֲשֶׂה בּוֹ מַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית כְּמַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית? וְדִין הוּא: חַיָּב בְּעֶבֶד וְחַיָּב בְּבֶן חוֹרִין; מַה בֶּן חוֹרִין, עַד שֶׁיְּהֵא בַּמַּכָּה כְּדֵי לְהָמִית – אַף בְּעֶבֶד, עַד שֶׁיְּהֵא בַּמַּכָּה כְּדֵי לְהָמִית! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ז|מכילתא נזיקין ז,]] דברי ר' ישמעאל.}}'''"יוֹם"''' – יָכוֹל יוֹם אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יוֹמַיִם"'''; אוֹ '''"יוֹמַיִם"''' – יָכוֹל שְׁנֵי יָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יוֹם"'''. אֱמוֹר מֵעַתָּה: יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי יָמִים; הֱוֵי אוֹמֵר: מֵעֵת לְעֵת. '''"כִּי כַסְפּוֹ הוּא"''' – יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִים, שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם כֶּסֶף. '''"כַּסְפּוֹ"''' – פְּרָט לְשֻׁתָּפִין. '''"הוּא"''' – פְּרָט לְמִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|החובל בחברו, בין במתכוון בין באינו מתכוון, חייב בחמשת התשלומים. הדרשה קובעת שמצות היא מריבה, וכך מאחדת את עניין המריבה עם המצות שנדונה לעיל פס' יח-יט. בניגוד לת"ק [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|במכילתא נזיקין ח]] כאן מדובר רק על תשלומים ולא על רצח; וראו דברי רבי שם.}}'''"וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים"''' – לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן. '''"וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה"''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּ'כִי יִנָּצוּ', שֶׁעָשָׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן; מִנַּיִן אַף בְּ'כִי יְרִיבוּן' (פס' יח) נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי יִנָּצוּ"''' וְ"כִי יְרִיבוּן"; מַצּוּת הִיא מְרִיבָה וּמְרִיבָה הִיא מַצּוּת. מַה בְּ'''"כִי יִנָּצוּ"''', נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן – אַף בְּ"כִי יְרִיבוּן" נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן! כָּאן הוּא נוֹתֵן נֶזֶק וְצַעַר, וּלְהַלָּן הוּא נוֹתֵן שֶׁבֶת וְרִפּוּי. מִנַּיִן לִיתֵן אֶת הָאָמוּר שֶׁלָּזֶה בָּזֶה, וְאֶת הָאָמוּר שֶׁלָּזֶה בָּזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים"''', "וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים"; וַהֲלֹא מַצּוּת הִיא מְרִיבָה וּמְרִיבָה הִיא מַצּוּת! אֶלָּא לִיתֵן אֶת הָאָמוּר כָּאן לְהַלָּן, וְאֶת הָאָמוּר לְהַלָּן כָּאן! {{הע-שמאל|הריבוי של הנשים מחייב את הדרשן להוציא מישהו, והוא מוציא את השור, וראו תופעה דומה לעיל פס' יח. להלכה הנקבעת כאן ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ד|ב"ק ה ד.]]}}'''"כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים"''' – אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁתֵּי נָשִׁים, אִשָּׁה וְאִישׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ"''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲנָשִׁים"'''? אֲנָשִׁים וְלֹא שְׁוָרִים! מִכָּאן אָמְרוּ: שׁוֹרוֹ שֶׁנָּגַף אֶת הָאִשָּׁה – פָּטוּר מִדְּמֵי וְלָדוֹת. אִלּוּ נֶאֱמַר ''''וְנָגְפוּ אִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן'''', הָיִיתִי אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּהְיוּ לָהּ שְׁנֵי וְלָדוֹת וּבַעַל; מִנַּיִן יֵשׁ לָהּ בַּעַל וְאֵין לָהּ וְלָדוֹת, יֵשׁ לָהּ וְלָדוֹת וְאֵין לָהּ בַּעַל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה"''', מִכָּל מָקוֹם. יָכוֹל אֵין כָּל הָעִנְיָן מְדַבֵּר אֶלָּא בְּבַת חוֹרִין? מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַגִּיּוֹרֶת וְאֶת הַשִּׁפְחָה הַמְשֻׁחְרֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה"''' – מִכָּל מָקוֹם. {{הע-שמאל|מדובר על מצב שהעוברים מתו והאשה לא. "אסון" הוא מות האשה, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|מכילתא נזיקין ח.]]}}'''"וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן"''' – שׁוֹמֵעַ אֲנִי אָסוֹן בָּאִשָּׁה, אוֹ אָסוֹן בַּוְּלָדוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "מַכֵּה אִישׁ" (פס' יב) – פְּרָט לַוְּלָדוֹת. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן"'''? בָּאִשָּׁה וְלֹא בַּוְּלָדוֹת. '''"וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ"''', הָא אִם יֵשׁ שָׁם אָסוֹן אֵין נֶעֱנָשׁ! '''"עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ"''' – בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה! '''"עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ"''' – בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶּסֶף! '''"כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה"''', יָכוֹל אִם אָמַר מָנֶה הוּא נוֹתֵן מָנֶה, וְאִם אָמַר מֵאָה מָנֶה הוּא נוֹתֵן מֵאָה מָנֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְנָתַן בִּפְלִילִים"''' – בְּדַיָּנִים; אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה"'''? לִימֵּד שֶׁדְּמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל! }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|מכילתא נזיקין ח.]] וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ח#משנה ה|ב"ק ח ה,]] שחייבי מיתה פטורים מתשלומים. הדרשה מרמזת לקריאה דחויה, "נפש תחת נפש עין", הדחיה של דרשה כזאת היא שלא כתוב "נפש תחת נפש בהמה" אלא רק 'עין'.}}'''"וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ"''', יָכוֹל הָרַג אָדָם וּבְהֵמָה כְּאֶחָד, וְקָטַע רֹאשׁוֹ שֶׁלָּזֶה וְאֶצְבָּעוֹ שֶׁלָּזֶה כְּאֶחָד, יָכוֹל יְהֵא חַיָּב מִיתָה וְתַשְׁלוּמִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ" {{ממ|ויקרא|כד|יח}} וְלֹא 'נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וּבְהֵמָה', וְלֹא 'נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וָעַיִן'. אֲבָל הָרַג אָדָם '''וְאַחַר כָּךְ''' הָרַג בְּהֵמָה, קָטַע רֹאשׁ שֶׁלָּזֶה '''וְאַחַר כָּךְ''' קָטַע אֶצְבָּעוֹ שֶׁלָּזֶה – חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר "נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וּבְהֵמָה", "נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וָעַיִן"! זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲוֹן מִיתָה וְתַשְׁלוּמִין '''כְּאֶחָד''' – נִדּוֹן בְּמִיתָה וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין! }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|מכילתא נזיקין ח.]] העונשים בפסוק "עין תחת עין" מתפרשים כתשלום ממון, אבל הביטוי "נפש תחת נפש" יוצא מן הכלל, בגלל הפסוק בספר במדבר.}}בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר '''"חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף" (פס' י"ח); הָא "חַבּוּרָה" "חַבּוּרָה": מַה חַבּוּרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – "שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא", אַף כָּאן – "שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא". אוֹ יָכוֹל אַף "נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ"? – תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ" {{ממ|במדבר|לה|לא}}, לְ'''נֶפֶשׁ''' רֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר לְאֵיבָרִין. }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט.]] כאן נוסף תנאי שהתכוון להכות את העבד.}}'''"וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ"''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר 'עֶבֶד וְאָמָה' – עֶבֶד וְאָמָה שֶׁתּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ; יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים, שֶׁאֵין תּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ. '''"וְכִי יַכֶּה אִישׁ"''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ"''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אִישׁ"'''? פְּרָט לְקָטָן. '''"אֶת... עַבְדּוֹ"''' – עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּין לוֹ. '''"אֶת עֵין"''', יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁהִכָּהוּ עַל עֵינוֹ יְהֵא יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשִׁחֲתָהּ"''', יָצָא זֶה שֶׁלֹּא שִׁחֵת. יָכוֹל אֲפִלּוּ הִכָּהוּ '''{{ב|כְּנֶגֶד|לא על העין אלא מהצד ההפוך}}''' עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה, '''כְּנֶגֶד''' אָזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֶת עֵין"''' – עַד שֶׁיַּכֵּהוּ עַל עֵינוֹ! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|שן מתנדנדת נחשבת כשן שנפלה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט.]]}}'''"וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל"''' – יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁהִכָּהוּ עַל שִׁנּוֹ יְהֵא יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יַפִּיל"'''; יָכוֹל עַד שָׁעָה שֶׁיַּפִּילֶנָּה לָאָרֶץ? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: הִכָּהוּ עַל שִׁנּוֹ וְנִדְנְדָהּ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, יְהֵא יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר 'עַיִן' וְ''' 'שֵׁן' '''; מָה עַיִן שֶׁשִּׁחֵת – אַף '''שֵׁן''' שֶׁשִּׁחֵת! יָכוֹל אֲפִלּוּ הִפִּיל שִׁנּוֹ שֶׁל חָלָב? תַּלְמוּד לוֹמַר ''' 'שֵׁן' ''' וְ'עַיִן'; מָה עַיִן שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת – אַף '''שֵׁן''' שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#ט|תוספתא ב"ק ט ט.]] לדעת רשב"ג אם לא התכוון להכות את עבדו – אין האדון חייב לשחררו.}}'''"יַפִּיל"''' – עַד שֶׁיְּתַכַּוֵּן לוֹ. הָיָה רַבּוֹ רוֹפֵא, אָמַר לוֹ: 'כְּחֹל לִי עֵינִי' וְסִמְּאָהּ, 'חֲתֹר לִי שִׁנִּי' וְהִפִּילָהּ – שִׂחֵק בָּאָדוֹן, </small>יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין! רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא יָצָא בֶּן חוֹרִין! '''"יְשַׁלְּחֶנּוּ"''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה! '''"חָפְשִׁי"''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: בֵּין קָטָן וּבֵין גָּדוֹל! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט;]] לעניין החופשה שניתנה לשפחה ראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק ה|ספרא קדושים פרק ה ה.]] אם שילח את העבד לחפשי – האדון פטור מתשלומים לעבדו.}}'''"חָפְשִׁי"''', נֶאֱמַר כָּאן '''"חָפְשִׁי"''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'חָפְשִׁי'; מַה 'חָפְשִׁי' הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁטָר – אַף כָּאן שְׁטָר! מִנַּיִן "לַחָפְשִׁי" הָאָמוּר לְהַלָּן שֶׁהוּא שְׁטָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ" {{ממ|ויקרא|יט|כ}}, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְכָתַב לָהּ" {{ממ|דברים|כד|א}}. מַה 'לָהּ' הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁטָר – אַף 'לָהּ' הָאָמוּר כָּאן שְׁטָר! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן שִׁלּוּחַ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שִׁלּוּחַ (שם פס' ג); מַה שִׁלּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן גֵּט – אַף כָּן גֵּט! יָכוֹל יְהֵא יוֹצֵא בְּנִיזְקוֹ, מְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ וּדְמֵי שִׁנּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ"''' "תַּחַת עֵינוֹ". "תַּחַת עֵינוֹ" – כָּל הַבָּא מֵחֲמַת עֵינוֹ; '''"תַּחַת שִׁנּוֹ"''' – כָּל הַבָּא מֵחֲמַת שִׁנּוֹ. }} ===פסוק כח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין שור האיצטדין ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ד|ב"ק ד ד.]] ראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י,]] שם מסיקים אותן מסקנות הלכתיות מדרשות אחרות: חיוב שור שהמית אדם בנשיכה, רביצה וכו' נלמד כאן מ"ומת", ושם מגזירה שווה 'איש או אשה'; נזקים של בע"ח שאינו שור נלמדים כאן מ"סקול יסקל" ושם מדיני שבת!}}'''"וְכִי יִגַּח"''' – פְּרָט לְשֶׁהִגִּיחוּהוּ. מִכָּאן אָמְרוּ: שׁוֹר הָאִצְטַדְיֹן פָּטוּר, לְפִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מְעֻשֶּׂה! '''"וְכִי יִגַּח"''' – אֵין לִי אֶלָּא נְגִיחָה; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה? וְדִין הוּא: חִיֵּב שׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם. מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, עָשָׂה בּוֹ נְגִיחָה, רְבִיצָה, נְשִׁיכָה, בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה – אַף בָּזֶה, נַעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה! וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מַה {{ב|שׁוֹר בְּשׁוֹר|שור תם שהרג שור אחר}}, שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ, עָשָׂה בּוֹ נְגִיחָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה, בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה, {{ב|זֶה,|שׁוֹר שֶׁהָרַג אָדָם}} שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה, בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה? לֹא! אִם אָמַרְתָּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וָמֵת"'''; לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה! אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר? {{ב|הוּא הַדִּין וְהִיא הַתְּשׁוּבָה!|גם כאן אי אפשר ללמד קל וחמר משור מועד, כי השור התם אינו מחיב את בעליו בתשלום כפר}} תַּלְמוּד לוֹמַר {{ב|'''"סָקֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר"'''|דורש את הכפילות 'סקול יסקל'}} לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר. {{הע-שמאל|לעניין הכוונה של השור לפגוע ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ו|ב"ק ד ו,]] שאם השור הרג אדם בשגגה הוא פטור מסקילה. לעניין הסקילה על כל הריגה של אדם , גם קטן – ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין יא.]]}}'''"אֶת אִישׁ"''' – עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לוֹ; '''"אֶת אִשָּׁה"''' – עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לָהּ. 'אִישׁ וְאִשָּׁה' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ וְאִשָּׁה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת {{ב|קָטָן וּקְטַנָּה, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינָס|הנהרג הוא אדם כלשהו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה"'''. '''"וָמֵת"''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה. '''"סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר"''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר. {{הע-שמאל|כאמור לעיל, אם השור לא התכוון להזיק הוא פטור מסקילה, אבל שור שרבע אדם או נרבע על ידו חייב הריגה (ראו [[ויקרא כ טו]]) למרות שלא התכוון לעשות זאת. מצד שני אם השור המועד נגח בכוונה והמית אדם – בעליו משלם כופר, ואילו אם השור רבע אדם אין תשלומי כופר. לכן יש צורך בפסוק "סקול יסקל" ללמד שגם שור הרובע נסקל.}}וְאֵין לִי אֶלָּא נוֹגֵחַ; רוֹבֵעַ מִנַּיִן? וְדִין הוּא: מַה נּוֹגֵחַ, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, טָעוּן סְקִילָה – רוֹבֵעַ, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן סְקִילָה? לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְגִיחָה, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר לְאַחַר מִיתַת נַפְשׁוֹ – תֹּאמַר בְּרוֹבֵעַ, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר לְאַחַר מִיתַת נַפְשׁוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"סָקֹל יִסָּקֵל"'''. {{הע-שמאל|פרה שהמיתה ואחר כך המליטה – יש להרוג גם את הוולדות ואת המעורבים איתם, וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ה#ג|תוספתא ב"ק ה ג,]] אבל את הוולדות, לדעת ת"ק, אין לסקול אלא להמית ברעב.}}אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד; מִנַּיִן לְרַבּוֹת וַלְדוֹתֵיהֶן וַעֲרִיבוֹתֵיהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"סָקֹל יִסָּקֵל"'''. וְלֹא יְהֵא מְסַקְּלוֹ מִיָּד, אֶלָּא כּוֹנְסוֹ לְכִפָּה עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּתוּ! וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֻּלָּן הָיוּ נִסְקָלִין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י,]] וכן [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ח|ב"ק ד ח.]] וראו במכילתא שם, שמסיקים מכך שעגלה ערופה באה לכפר שאיסור ההנאה מעצמותיה וכו' קל מזה של השור. כאן מוצגת הטענה שדין שור הנסקל קל מדין עגלה ערופה דווקא כי היא באה לכפר, ולומדים את איסור ההנאה מחלקי השור מהביטוי "ולא יאכל את בשרו"}}'''"וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ"''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהִיא נְבֵלָה, וּנְבֵלָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ"'''? מַגִּיד שֶׁאִם שְׁחָטוֹ מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה. יָכוֹל אִם שְׁחָטוֹ עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ יְהֵא בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"סָקֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ"''' – אֶת שֶׁהוּא בִּכְלַל סְקִילָה - בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל סְקִילָה – בְּשָׂרוֹ מֻתָּר בַּאֲכִילָה. '''"וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ"''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּשָׂרוֹ; מִנַּיִן לְרַבּוֹת גִּידִים וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר? דִּין הוּא: הוֹאִיל וְזֶה אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, מַה מָּצִינוּ בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה, עָשָׂה בָּהּ גִּידִין וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר – אַף בָּזֶה, נַעֲשֶׂה בּוֹ גִּידִין, עֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר! לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה, שֶׁהִיא בָּאָה לְכַפֵּר – תֹּאמַר בָּזוֹ, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה לְכַפֵּר? הֲרֵי הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה יוֹכִיחַ, שֶׁאֵינוֹ בָּא לְכַפֵּר – וְעָשָׂה בּוֹ גִּידִין וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר! לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"סָקֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ"''' וַדַּאי כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"אֶת בְּשָׂרוֹ"''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לַעֲשׂוֹת גִּידִים וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר! '''"וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ"''' – אֲפִלּוּ לַכְּלָבִים; הֲרֵי זֶה בָּא לְאוֹסְרוֹ בַּהֲנָאָה. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י,]] שם מובאות דרשות שונות מאלו שכאן ע"י התנאים השונים. בן עזאי כאן מחמיר בדין בעל השור התם שהרג, וטוען שכביכול יצא בלי דמו שלו, כלומר הוא עדיין אשם, למרות שאינו נענש – בניגוד לדברי ר' יהודה בן בתירא שם; ראב"ע כאן כר' עקיבא שם, שפטור מדמי ולדות, וראו לעיל פס' כב. ר' אליעזר כאן כבן עזאי שם, ואילו ר' עקיבא כאן כרבן גמליאל שם, וראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ג#משנה ג|ערכין ג ג.]]}}'''"וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי"''' – בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: נָקִי מִדָּמוֹ שֶׁלּוֹ כֻּלּוֹ, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר 'יָצָא אִישׁ פְּלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו וְאֵין לוֹ בָּהֶן הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם'. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: '''"וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי"''' – נָקִי מִדְּמֵי וַלְדוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "אֲנָשִׁים" – וְלֹא שְׁוָרִים! רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: '''"וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי"''' – נָקִי מֵחֲצִי נֶזֶק! מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר: חִיֵּב שׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם; מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּמוּעָד נֶזֶק מְשַׁלֵּם – אַף בָּזֶה, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּמוּעָד נֶזֶק שָׁלֵם! אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: וְכִי מַה בְּפָנַיִךְ, שֶׁאָמַרְנוּ בָּזֶה שֶׁטָּעוּן סְקִילָה? אֶלָּא בְּמִתְכַּוֵּן לְהָמִית אֶת הַגּוֹי וְהֵמִית אֶת בַּר יִשְׂרָאֵל, אֶת בֶּן שְׁמֹנָה וְהֵמִית אֶת בֶּן תִּשְׁעָה! רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: '''"וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי"''' – נָקִי מִדָּמוֹ שֶׁל עֶבֶד, מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר: חִיֵּב בְּעֶבֶד וְחִיֵּב בְּבֶן חוֹרִין; מַה בֶּן חוֹרִין חָלַק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּכֹפֶר... עֶבֶד... בְּכֹפֶר! וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמַה בֶּן חוֹרִין, שֶׁמְּשַׁלֵּם כָּל כָּפְרוֹ, חָלַק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּכֹפֶר; עֶבֶד, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם כָּל כָּפְרוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחֲלֹק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּכֹפֶר? אוֹ מַחְמִיר אֲנִי בְּעֶבֶד יָתֵר מִבֶּן חוֹרִין, מִפְּנֵי שֶׁבֶּן חוֹרִין, אִם הָיָה יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים – נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים; וְעֶבֶד אִם הָיָה יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים – נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סֶלַע! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי"'''? – נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד. }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י.]] השור המועד עובר תהליך של עדות בבית דין בנוכחות בעליו. אם השואל את השור לא ידע שהשור מועד – הבעלים משלמים את נזקיו והשואל פטור. בר לבב מציעה לתקן על פי הטרמינולוגיה המקובלת ל"לרבות" במקום "להביא". אין להחלפת המונחים משמעות עניינית.}}'''"אִם שׁוֹר נַגָּח הוּא"''' – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנָּגַח וְהוּא תָּם, מִנַּיִן עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אִם שׁוֹר נַגָּח הוּא"''' – וַדַּאי וְלֹא סָפֵק. '''"תְּמֹל"''' – הֲרֵי שְׁנַיִם, '''"שִׁלְשֹׁם"''' – הֲרֵי שְׁלֹשָׁה; מְלַמֵּד שֶׁאֵין נַעֲשֶׂה מוּעָד עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה! וְהוּא עַד '''"וְהוּעַד בִּבְעָלָיו"''', אֵין לִי אֶלָּא בְּעָלִים; בֵּית דִּין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ נוֹדַע" {{ממ|שמות|כא|לו}} – בְּבֵית דִּין! עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: {{ב|תַּחְתּוֹן|פס' לו}} בְּבֵית דִּין, כָּאן בְּבָעָלִים! מִנַּיִן כָּאן בְּבֵית דִּין, תַּחְתּוֹן בְּבָעָלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמֹל שִׁלְשֹׁם"''' "תְּמֹל שִׁלְשֹׁם" (שם) לִגְזֵרָה שָׁוָה: מַה '''"תְּמֹל שִׁלְשֹׁם"''' הָאָמוּר כָּאן בְּבֵית דִּין - אַף "תְּמֹל שִׁלְשֹׁם" הָאָמוּר לְמַטָּה בְּבֵית דִּין; וּמַה '''"תְּמֹל שִׁלְשֹׁם"''' הָאָמוּר כָּן {{ב|בִּבְעָלִים|בנוכחות הבעלים}} – אַף "תְּמֹל שִׁלְשֹׁם" הָאָמוּר לְמַטָּה בִּבְעָלִים. '''"וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו"''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּעָלָיו; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ"''' – אֶת שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ עָלָיו, [לְרַבּוֹת] (להביא) שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר! אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו"'''? פְּרָט לְשׁוֹאֵל תָּם וְנִמְצָא מוּעָד! מִנַּיִן הוּעַד בּוֹ בִּפְנֵי שׁוֹאֵל שֶׁהוּא מוּעָד – הֲרֵי זֶה מוּעָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו"'''. {{הע-שמאל|לעניין שור של חירש שוטה או קטן ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ד#ד|תוספתא ב"ק ד ד.]] לעניין דרך השמירה ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ט|ב"ק ד ט.]] שור מועד שפגע באדם ולא המיתו אינו נסקל. אם השור המית אשה – הכופר משולם לבניה ולא לבעלה.}}'''"לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ... וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ"''', אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לְשַׁמֵּר! יָצְאוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לְשַׁמֵּר. שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגְחוּ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין! רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. שׁוֹר שֶׁפָּסַק אֶת הַמּוֹסֵרָה וְיָצָא וְהִזִּיק – אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד חַיָּב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּם חַיָּב וּמוּעָד פָּטוּר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: זֶה וְזֶה פְּטוּרִין וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה לַשּׁוֹר הַמּוּעָד אֶלָּא סַכִּין. '''"וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת" (לעיל פס' כח). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"'''? מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ"''', יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁהֱעִידוּהוּ וְנָגַח, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵמִית – הֲרֵי הוּא חַיָּב מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהֵמִית אִישׁ"''' – מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיָּמִית. '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''' – מָה הָאִישׁ, נְזָקָיו לְבָנָיו, אַף הָאִשָּׁה, נְזָקֶיהָ לְבָנֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י:]] בעל השור המועד שהרג אדם אינו מומת, בניגוד לפשט הפסוק – אלא חייב כופר, וחייב מיתה בידי שמים.בית הדין שדן את השור הוא בי"ד המוסמך לדון דיני נפשות. לריבוי של שור שרבע אשה או נרבע ע"י גבר, ולריבוי של נשיכה וכו' השוו לעיל פס' כח: שם מדובר על שור תם וכאן על שור מועד, אבל גם כאן חוזרת הדרשה ומרבה גם שור תם בקריאה "השור יסקל וגם". לעניין שאר בהמה חיה ועוף לדעת ר' אליעזר ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ג#א|תוספתא סנהדרין ג א;]] אבל העדות של ר' יהודה בן בבא (ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ו|עדיות ו א]]) תומכת בגישת ת"ק, שמיתתם בבית דין של 23.}}'''"הַשּׁוֹר יִסָּקֵל"''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר"! לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת"''', יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁהַשּׁוֹר נִסְקָל כָּךְ בְּעָלָיו נִסְקָלִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַשּׁוֹר יִסָּקֵל"''': הַשּׁוֹר נִסְקָל וְאֵין בְּעָלָיו נִסְקָלִין! וְעַד אָן אֲנִי אוֹמֵר יָמוּתוּ בְּעָלִין! תַּלְמוּד לוֹמַר "רוֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ" {{ממ|במדבר|לה|טז}}; רוֹצֵחַ מֵת, בְּעָלִים אֵינָן מֵתִים. וְעַד אָן אֲנִי אוֹמֵר יָמוּתוּ בְּעָלִין! תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ" (שם פס' ל), וְאוֹמֵר "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ... מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ" (שם פס' לא); רוֹצֵחַ מֵת וְאֵין בְּעָלִין מֵתִין! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת"'''? כְּמִיתַת בְּעָלִין כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר! מַה מִּיתַת בְּעָלִין, בִּדְחִיָּה וּבִסְקִילָה וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה – אַף מִיתַת הַשּׁוֹר בִּדְחִיָּה וּבִסְקִילָה וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. אֵין לִי אֶלָּא נוֹגֵחַ, רוֹבֵעַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַשּׁוֹר יִסָּקֵל"''' – אֵין לִי אֶלָּא נְגִיחָה; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם"'''. אֵין לִי אֶלָּא מוּעָד, תָּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם"'''. אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר, מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף כַּיּוֹצֵא בַּשּׁוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם"'''. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַשּׁוֹר שֶׁהֵמִית – מִיתָתוֹ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, וּשְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף שֶׁהֵמִיתוּ – כָּל הַקּוֹדֵם לְהָרְגָן זָכָה לַשָּׁמַיִם. הֵעִיד [רַבִּי] יְהוּדָה בֶּן בָּבָא שֶׁנִּסְקַל תַּרְנְגוֹל בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ. }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין הכופר ראו לעיל פס' כב. לעניין דרך החישוב שלו ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין סוף י.]] אם השומרים חייבים בכופר – לדעת ר' עקיבא הכופר הוא פדיון נפשם של השומרים.}}'''"אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו"''' – יָכוֹל אִם אָמַר מָנֶה יְהֵא נוֹתֵן מָנֶה, וְאִם אָמַר מֵאָה מָנֶה יְהֵא נוֹתֵן מֵאָה מָנֶה? נֶאֱמַר כָּן '''"יוּשַׁת עָלָיו"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "יָשִׁית עָלָיו" (לעיל פס' כב). מַה "יָשִׁית עָלָיו" הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּבֵית דִּין, אַף '''"יוּשַׁת עָלָיו"''' הָאָמוּר כָּן – בְּבֵית דִּין! מַה "יָשִׁית עָלָיו" הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּעָלִין, אַף '''"יוּשַׁת עָלָיו"''' הָאָמוּר כָּן – בְּעָלִין! '''"וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ"''' – יָכוֹל פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל נִזָּק, אוֹ פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל מַזִּיק? נֶאֱמַר כָּן '''"יוּשַׁת עָלָיו"''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "יָשִׁית עָלָיו". מַה "יָשִׁית עָלָיו" הָאָמוּר לְהַלָּן – פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל נִזָּק, אַף '''"יוּשַׁת עָלָיו"''' הָאָמוּר כָּן – פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל נִזָּק! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: הוֹאִיל וּתְפוּסַת בְּעָלִין בְּמִיתָה, וּפְטִירָתָן בְּכֹפֶר – אֱמֹר מֵעַתָּה: פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל מַזִּיק! '''"אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַבֵּן וְאֶת הַבַּת! '''"כְּכֹל... יוּשַׁת עָלָיו"''' – לְרַבּוֹת שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר! }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בן ובת אינם איש ואשה אלא קטנים, שהשור הנוגח פגע בהם; וראו לעיל פס' כח, שלמדו על סקילת שור שנגח את הקטן מ"או". הדרשה דוחה לימוד מאדם הרוצח, כי האדם חייב בשת אם הנפגע לא נהרג, ואילו השור פטור ממנה – ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב"ק ג י,]] ומשעינה את הדין על הפסוק.}}'''"אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח"''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת" (לעיל פס' כח). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח"'''? ... דִּין הוּא: חִיֵּב אָדָם בְּאָדָם וְשׁוֹר בְּאָדָם; מַה מָּצִינוּ אָדָם בְּאָדָם, לֹא חִלֵּק בּוֹ בֵּין קְטַנִּים לִגְדוֹלִים בְּמִיתָה – אַף בָּזֶה לֹא נַחֲלֹק בּוֹ בֵּין קְטַנִּים לִגְדוֹלִים בְּמִיתָה! וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה אִם {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא חִיֵּב אֶת הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִין,|רוצח שהוא קטן פטור ממוות}} חִיֵּב {{ב|עַל הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִין| עגל שהמית אדם נסקל}}, כָּאן, {{ב|שֶׁחִיֵּב אֶת הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִים|אם גדול רצח את הקטן -חייב}}, אֵינוֹ דִּין {{ב|שֶׁנְּחַיֵּב עַל הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִים|שור שהמית את הקטן נסקל}}? לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח"'''! אֵין לִי אֶלָּא מוּעָד, תָּם מִנַּיִן? וְדִין הוּא: חִיֵּב בְּבֵן וּבַת וְחִיֵּב בְּאִישׁ וּבְאִשָּׁה; מַה מָּצִינוּ בְּאִישׁ וּבְאִשָּׁה, לֹא חִלֵּק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה – אַף בְּבֵן וּבַת לֹא נַחֲלֹק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה. וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁהוּרַע כֹּחָן בִּנְזִיקִין, לֹא חִלֵּק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה – בֵּן וּבַת, שֶׁיָּפֶה כֹּחָן בִּנְזִיקִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַחֲלֹק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה? {{הע-שמאל|אי אפשר ללמוד קל וחומר משור מועד, כי צריך לשם כך לטעון שהריגת ילד חמורה מהריגת מבוגר, מה שאינו נכון; הדרשן דורש את הכפילות "יגח... יגח".}}אָמַרְתָּה: כָּךְ דָּנִין? מִן הֶחָמוּר לַקַּל לְהַחְמִיר עָלָיו? וְאִם הֶחְמִיר בְּמוּעָד, נַחְמִיר בְּתָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח"'''! שְׁתֵּי נְגִיחוֹת כֵּן: נְגִיחָה לְתָם וּנְגִיחָה לְמוּעָד! {{הע-שמאל|אם הננגח לא מת, אבל נגרמה לו נכות – בעל השור חייב בתשלומי הנזק, אבל לא בפיצוי על הצער הריפוי השבת והבושת. גם הטענה הזאת נלמדת מהכפילות "יגח...יגח", ולא מקל וחומר מהגונב בהמה – שאינו משלם בושת – וגם לא מדין החובל בחברו או בעבד, החייבים בתשלומים אלו או בחלקם. שור תם שפצע אדם – לדעת ת"ק משלם חצי מה"נזק", כשם ששור תם שנגח שור אחר משלם חצי נזק; לדעת ר' עקיבא משלם את כולו, כשם שאם הרג את האדם השור נסקל; אבל ר' עקיבא מודה שהתשלום הוא לכל היותר מחיר השור הפוגע.}}אֵין לִי אֶלָּא עַל כֻּלּוֹ; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת אֵבָרָיו? וְדִין הוּא: מָה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵין חַיָּב עַל אֵבָרָיו – זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו? אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ – חַיָּב עַל אֵבָרָיו! לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת? אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת! לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי וְשֶׁבֶת וּבֹשֶׁת, תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי וְשֶׁבֶת וּבֹשֶׁת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח"''' – שְׁתֵּי נְגִיחוֹת כֵּן: נְגִיחָה לְמִיתָה וּנְגִיחָה לִנְזִיקִין. יָכוֹל אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם? וְדִין הוּא: חִיֵּב בְּשׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם; מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם – אַף בָּזֶה, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק בְּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם! דָּבָר אַחֵר, חִיֵּב עַל כֻּלּוֹ וְחִיֵּב עַל אֵבָרָיו; מַה מָּצִינוּ עַל כֻּלּוֹ, תָּם פָּטוּר וּמוּעָד חַיָּב – אַף עַל אֵבָרָיו, תָּם פָּטוּר וּמוּעָד חַיָּב! נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ מִדָּבָר {{ב|שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ,|משור שהזיק לשור אחר}} וְאֵין דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ מִדָּבָר שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ! וְאַל יוֹכִיחַ עַל כֻּלּוֹ, {{ב|שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ|שור שהרג אדם נסקל}}! אוֹ לֵךְ לְךָ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין אָדָם מֵאָדָם, וְאֵין דָּנִין אָדָם מִשּׁוֹר! תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ"''', כְּמִשְׁפַּט הַמּוּעָד בְּמוּעָד – כָּךְ מִשְׁפַּט הַתָּם בְּתָם! וְרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מִנַּיִן לְתָם בְּאָדָם שֶׁמְּשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ"''' כְּמִשְׁפַּט מוּעָד כָּךְ מִשְׁפַּט הַתָּם! יָכוֹל יְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יֵעָשֶׂה לּוֹ"''', מְלַמֵּד שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ! }} ===פסוק לב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין יא,]] שדורשים שמדובר בעבד כנעני מעצם הדין שאת הפיצוי מקבל האדון. כאן דורשים זאת מהשוואה לפס' כו, שעסק בשחרור העבד בשן ועין.}}'''"אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה"''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר? נֶאֱמַר כָּן "עֶבֶד וְאָמָה", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "עֶבֶד וְאָמָה" (לְעֵיל פָּסוּק כו). מַה "עֶבֶד וְאָמָה" הָאֲמוּרִים לְהַלָּן – בְּעֶבֶד וְאָמָה כְּנַעֲנִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף "עֶבֶד וְאָמָה" הָאָמוּר כָּן – בְּעֶבֶד וְאָמָה כְּנַעֲנִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ז|בכורות ח ז,]] "במנה צורי".}}'''"כֶּסֶף"''', יָכוֹל דִּינָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"שְׁלֹשִׁים"'''. יָכוֹל שְׁלֹשִׁים דִּינָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"שְׁקָלִים"'''! '''"כֶּסֶף"''', יָכוֹל בֵּי בַּבְלִיּוֹת וְעַלְמִיּוֹת וְקַפּוֹדְקִיּוֹת? נֶאֱמַר כָּן '''"שְׁקָלִים"''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "שְׁקָלִים" {{ממ|ויקרא|כז|כה}}; מַה שְּׁקָלִים הָאֲמוּרִים לְהַלָּן – בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, אַף שְׁקָלִים הָאֲמוּרִים כָּן – בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. {{הע-שמאל|אדונו של העבד יכול להיות גם ילד או ילדה. נתינת הכסף, כמו סקילת השור – נעשית בבית דין.}}'''"יִתֵּן לַאדֹנָיו"''' – בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה; '''"יִתֵּן לַאדֹנָיו"''' – בֵּין קָטָן וּבֵין גָּדוֹל; '''"יִתֵּן לַאדֹנָיו"''', יָכוֹל בְּבֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל"'''; מַה סְּקִילָתוֹ בְּבֵית דִּין – אַף נְתִינָתוֹ בְּבֵית דִּין! {{הע-שמאל|אם העבד לא מת כתוצאה מהנגיחה – אין לסקול את השור. רק שור מועד נסקל על הריגת עבד. אמנם אפשר לפרש את פס' לא-לב כעוסקים בכל שור, אבל הכלל "דבר שהיה בכלל ויצא..." (ראו [[ביאור:ספרא/ברייתא דר' ישמעאל#פרק א|ברייתא דר' ישמעאל א ד.]]) מחייב את הדרשן להעמיד גם את הפסוקים האלו כעוסקים רק בשור מועד.}}'''"וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל"''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר" (לעיל פסוק כח)! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל"'''? מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן "וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא" (לעיל פסוק כט), יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁנָּגַח, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵמִית – יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַשּׁוֹר יִסָּקֵל" '''"וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל"''', לִגְזֵרָה שָׁוָה: מַה "הַשּׁוֹר יִסָּקֵל" הָאָמוּר לְהַלָּן – לְמִיתָה, אַף '''"וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל"''' הָאָמוּר כָּן – לְמִיתָה; וּמַה '''"וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל"''' הָאָמוּר כָּן – בְּמוּעָד וְלֹא בְּתָם, אַף "הַשּׁוֹר יִסָּקֵל" הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּמוּעָד וְלֹא בְּתָם. מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בְּחִדּוּשׁ – הֶחֱזִירוֹ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ! {{הע-שמאל|המילה "שור" חוזרת שבע פעמים בפס' כח-לב. הדרשן משתמש בעובדה זו כדי לזכור את רשימת השוורים [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ז|שבב"ק ד ז]] (בתוספת 'שור שאין לו בעלים') ארבעת האחרונים פטורים מן המיתה לדעת ר' יהודה. לפי הדרשה גם משנה ח שם היא לדעת ר' יהודה, וכן גם [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ד#ו|בתוספתא ב"ק ד ו.]]}}'שׁוֹר' 'שׁוֹר' שֶׁבַע פְּעָמִים: שׁוֹר הָאִשָּׁה, שׁוֹר הַיְּתוֹמִים, שׁוֹר הָאַפִּטְרוֹפִין, שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַקֹּדֶשׁ, וְשׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְשֶׁאֵין לוֹ בְּעָלִים – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין מִיתָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ וְשֶׁאֵין לוֹ בְּעָלִים – פְּטוּרִין מִן הַמִּיתָה; שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּעַד בִּבְעָלָיו" (פסוק כט) – אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָלִים – חַיָּב מִיתָה, אֶת שֶׁאֵין לוֹ בְּעָלִים – פָּטוּר מִן הַמִּיתָה! יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲפִילּוּ שׁוֹר הֶדְיוֹט שֶׁהֵמִית, לֹא הִסְפִּיקוּ לְעָמְדוֹ בַּדִּין עַד שֶׁהִקְדִּישׁוֹ בְּעָלָיו, וְכֵן שׁוֹר גֵּר שֶׁמֵּת, לֹא הִסְפִּיקוּ לְעָמְדוֹ בַּדִּין עַד שֶׁמֵּת הַגֵּר; שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית" {{ממ|שמות|כא|כט}} – אֶת שֶׁשָּׁוַת הֲמָתָתוֹ לְהַעֲדָתוֹ בְּבֵית דִּין חַיָּב, וְשֶׁלֹּא שָׁוַת הֲמָתָתוֹ לְהַעֲדָתוֹ בְּבֵית דִּין פָּטוּר. }} ===פסוק לג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם חופר הבור השתמש ברשות הרבים וגרם למכשול שם – הוא חייב, כי אין רשות להפריע לרבים, מקום שהבהמות עוברות בו; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ה|ב"ק ה ה.]] וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ב|תוספתא ב"ק ו ב.]]}}'''"וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר"''' {{ב|הֲרֵי זֶה|"כי יפתח"}} בָּא לְלַמֵּד עַל הַחוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לִפְתֹּחַ אֲבָל יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לַחְפֹּר, וְיֵשׁ לָהּ רְשׁוּת לַבְּהֵמָה לְהַלֵּךְ. {{ב|וְעַל הַחוֹפֵר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים|"כי יכרה"}} וּפָתוּחַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לַחְפֹּר אֲבָל יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לִפְתֹּחַ, וְיֵשׁ לָהּ רְשׁוּת לַבְּהֵמָה לְהַלֵּךְ. לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בִּבְהֵמָה, שֶׁאִם הִזִּיקָה כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – פָּטוּר עָלֶיהָ; יָכוֹל אִם הֻזְּקָה כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים יְהֵא פָּטוּר עָלֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין יא.]] בתוך רשותו יש לאדם זכות לחפור כרצונו ואינו חייב לפצות את בעלי הבהמות שנפלו לבורו. אדם אחראי על בור הנמצא ברשותו אפילו אם הוא לא היה מעורב בכרייתו, אלא הבור הגיע אליו בדרך כלשהי.}}אֵין לִי אֶלָּא הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה; פָּתַח וְלֹא כָּרָה, כָּרָה וְלֹא פָּתַח – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יִפְתַּח... אוֹ כִּי יִכְרֶה"'''. יָכוֹל אַף הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר" {{ממ|שמות|כב|ד}} – מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁהוּא חוּץ מֵרְשׁוּתוֹ – כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁהוּא, חוּץ מֵרְשׁוּתוֹ. '''"כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר"''', אֵין לִי אֶלָּא הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת שֶׁיָּרַשׁ וְלָקַח וְשֶׁנִּתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם", לְרַבּוֹת אֶת שֶׁיָּרַשׁ וְלָקַח וְשֶׁנִּתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּא לִרְשׁוּתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר"'''. {{הע-שמאל|השואל את הבור וכן שאר השומרים – חייבים על הנזקים שנגרמים בזמן שהבור ברשותם, והשוו לעיל פס' כט. לעניין חריצין ונעיצין (גדרות חפורות או המונחות מעל לקרקע) – ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ה|ב"ק ה ה.]]}}אֵין לִי אֶלָּא הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְלֹא יְכַסֶּנּוּ"''' – אֶת שֶׁדֶּרֶךְ כִּסּוּיוֹ עָלָיו, לְרַבּוֹת שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר. '''"כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר"''', אֵין לִי אֶלָּא בּוֹר; מִנַּיִן לְרַבּוֹת חֲרִיצִין שֶׁהֵן עֲמֻקִּין י' טְפָחִים וּנְעִיצִין עֲמֻקִּין י' טְפָחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בּוֹר"'''. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ עֹמֶק י' טְפָחִים, וְיֵשׁ בּוֹ לְהָמִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בּוֹר"'''. מַה בּוֹר מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֹמֶק י' טְפָחִים וְיֵשׁ בּוֹ לְהָמִית – כָּךְ כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ י' טְפָחִים וְיֵשׁ בּוֹ לְהָמִית. {{הע-שמאל|בעל הבור חייב גם על נזקים שנגרמו לבהמה – אפילו אם לא מתה, שנאמר "כסף ישיב לבעליו" והשוו את הדיון לזה דלעיל פס' לא.}}יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב בְּנִזְקוֹ? וְדִין הוּא: מָה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵין חַיָּב עַל אֵבָרָיו – זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו? אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ וְחַיָּב עַל אֵבָרָיו! לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת? אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת! לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת, תֹּאמַר בָּזֶה שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו", לְרַבּוֹת אֶת הַנְּזָקִין. {{הע-שמאל|ראו דרשה דומה לעיל פס' כו: "איש" אינו בהכרח מוציא אשה, אלא מוציא קטן או הקדש. כאן הוא גם מכניס בור של שותפים; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ו|ב"ק ה ו.]] הדרשה צמודה לסדר המשנה.}}'''"כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר"''' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יְשַׁלֵּם", בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"אִישׁ"'''? פְּרָט לְקָטָן; '''"אִישׁ"''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ; '''"אִישׁ"''' – לְהָבִיא אֶת הַשְּׁנַיִם. בּוֹר שֶׁל שְׁנַיִם, אֶחָד מְכַסֶּה וְאֶחָד מְגַלֶּה – הַמְּגַלֶּה חַיָּב! כִּסָּהוּ עַד שֶׁעָמַד – וְנִתְגַּלָּה, רָאָהוּ וְלֹא כִּסָּהוּ – הֲרֵי זֶה חַיָּב! כִּסָּהוּ וְהָלַךְ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְגַּלָּה לְאַחַר כֵּן – פָּטוּר! '''"וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר"''' פְּרָט לְשׁוֹר שֶׁהִרְתִּיעַ מִקּוֹל הַבִּירָה וְנָפַל לַבּוֹר; שֶׁלְּפָנָיו – חַיָּב, וְשֶׁלְּאַחֲרָיו – פָּטוּר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו|תוספתא ב"ק ו א.]] דרשה הפוטרת את בעל הבור מנזקים לאדם שנפל לבור, או לכלים ולרתמות שהיו על השור ועל החמור. את הדין עצמו ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ו|בב"ק ה סוף ו.]]}}שׁוֹר שֶׁדָּחַף אֶת חֲבֵרוֹ וְנָפַל לַבּוֹר וּמֵת – בַּעַל הַשּׁוֹר חַיָּב וּבַעַל הַבּוֹר פָּטוּר. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בְּמוּעָד – זֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה; בְּתָם – בַּעַל הַבּוֹר מְשַׁלֵּם שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וּבַעַל הַשּׁוֹר רְבִיעַ! '''"וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר"''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? אִם לְלַמֵּד עַל אָדָם, שֶׁפָּטוּר – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ", אֶת שֶׁהַמֵּת שֶׁלּוֹ, יָצָא אָדָם שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר"'''? '''שׁוֹר''', וְלֹא כֵּלָיו, '''חֲמוֹר''', וְלֹא כֵּלָיו. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵלָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ, אוֹ חֲמוֹר וְכֵלָיו וְנִתְקָרְעוּ – חַיָּב עַל נִזְקֵי בְּהֵמָה וּפָטוּר עַל נִזְקֵי כֵּלִים. אוֹ הוּטְחוּ כֵּלִים עַל קַרְקַע – הֲרֵי זֶה חַיָּב! {{ב|(על נזקי בהמה ופטור על נזקי כלים)|נראה כאשגרת סופר מלמעלה}} {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ז|ב"ק ה ז.]] להשוואה בין שור לבור, שאין ביניהם היררכיה ברורה ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#יד|תוספתא ב"ק ו יד.]]}}'''"וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר"''', אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר וַחֲמוֹר הַמְּיֻחָדִין; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר? וְדִין הוּא: מָה הַשּׁוֹר, {{ב|שֶׁאֵין מוּעָד לְעוֹלָם|לא תמיד הוא מועד ומסוכן}} – עָשָׂה בּוֹ שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר; בּוֹר, {{ב|שֶׁמּוּעָד לְעוֹלָם|שהוא מסוכן תמיד}} – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר? לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹר, שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק – תֹּאמַר בְּבוֹר, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר"''', לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ז|תוספתא ב"ק ו ז.]] להגבלת האחריות לבור ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ו|ב"ק ה ו.]]}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר כָּאן '''שׁוֹר חֲמוֹר''' וְנֶאֱמַר לְעִנְיַן שַׁבָּת "שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ" {{ממ|דברים|ה|יד}}; מַה שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ הָאֲמוּרִים לְעִנְיַן שַׁבָּת, עָשָׂה שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר – אַף '''שׁוֹר וַחֲמוֹר''' הָאֲמוּרִים כֵּן לְעִנְיַן נְזָקִין – נַעֲשֶׂה שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר"'''? '''שׁוֹר''' וְלֹא בֵּן וְלֹא בַּת, '''חֲמוֹר''' וְלֹא עֶבֶד וְלֹא אָמָה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה שׁוֹר, שֶׁאֵין מוּעָד לְעוֹלָם – הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל הַבֵּן וְעַל הַבַּת עַל הָעֶבֶד וְעַל הָאָמָה, בּוֹר, שֶׁמּוּעָד לְעוֹלָם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל הַבֵּן וְעַל הַבַּת וְעַל הָעֶבֶד וְעַל הָאָמָה? לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹר, שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק – תֹּאמַר בְּבוֹר, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר"''' – '''שׁוֹר''' וְלֹא בֵּן וְלֹא בַּת, '''חֲמוֹר''' וְלֹא עֶבֶד וְלֹא אָמָה. {{הע-שמאל|הדחיה של הקל וחומר והדרשה על "כסף ישיב לבעליו" הופיעה בפסוק הנוכחי, וחזרה כאן לפי סדר הפסוק.}}יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב בְּנִזְקוֹ? דִּין הוּא: מָה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ חַיָּב עַל אֵבָרָיו – זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו? אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ וְחַיָּב עַל אֵיבָרָיו. לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת; תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵן מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת? אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת. לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת, תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו" לְרַבּוֹת אֶת הַנְּזָקִין. }} ===פסוק לד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|סיכום הדרשות דלעיל פס' לג, המרחיבות את אחריות בעל הבור מכמה כיוונים. אין משלם שור אחר במקום השור המת אלא בכסף, כשם שמשלם במקרה של שור שנגח שור: מחשבים את הנזק, כמה היה השור החי שווה וכמה שווה הנבלה, ונותן לבעל השור את ההפרש בכסף. אחרים מחייבים את בעל הבור להוציא מהבור את הנבלה ללא תמורה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין סוף פרשה יא.]]}}'''"בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם"''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה; '''"בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם"''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, בֵּין קָטָן וּבֵין גָּדוֹל. '''"בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם"''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לְרַבּוֹת אֶת שֶׁיָּרַשׁ וְלָקַח וְנִתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה. '''"כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו"''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לְרַבּוֹת הַנְּזָקִין. '''"וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ"''' – לַנִּזָּק! יָכוֹל אַף לַמַּזִּיק? אָמַרְתָּ: לֹא כָּךְ הָיָה! הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ"''' "הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ"? – לִגְזֵרָה שָׁוָה. מַה '''"וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ"''' הָאָמוּר כֵּן, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים אַף "הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ" הָאָמוּר לְהַלָּן (לקמן פס' לו), אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים. וּמָה אַף "הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ" הָאָמוּר לְהַלָּן, בְּעָלִין מִטַּפְּלִין בַּנְּבֵלָה – אַף '''"וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ"''' הָאָמוּר כֵּן, בְּעָלִים מִטַּפְּלִין בַּנְּבֵלָה. מַה "הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ" הָאָמוּר לְהַלָּן, שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְלֹא שׁוֹר וּנְבֵלָה תַּחַת הַשּׁוֹר אַף '''"וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ"''' הָאָמוּר כֵּן, שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְלֹא שׁוֹר וּנְבֵלָה תַּחַת הַשּׁוֹר. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מִנַּיִן לְבַעַל הַבּוֹר שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת שׁוֹרוֹ מִן הַבּוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת"''' – גַּם אֶת הַשּׁוֹר וְגַם אֶת הַכֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו. }} ===פסוק לה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אין משמעות לדרך המדויקת שבה פגע שור בשור אחר והמית אותו, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב,]] שנאמר "ומת". אין הדבר נלמד משור שנגח אדם (פס' כח-לב), כי במקרה הנדון כאן השור אינו נסקל.}}'''"וְכִי יִגֹּף"''' – אֵין לִי אֶלָּא {{ב|נְגִיפָה;|דחיפה}} מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְגִיחָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה – כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה? וְדִין הוּא: חִיֵּב שׁוֹר בְּאָדָם וְשׁוֹר בְּשׁוֹר; מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּאָדָם, עָשָׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה אַף זֶה, נַעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה! וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: מַה שּׁוֹר בְּאָדָם, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, עָשָׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה זֶה, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה? לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹר בְּאָדָם, שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וָמֵת"''', לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה. {{הע-שמאל|גם להרחבת דיני השור על כל בהמה חיה ועוף אין ללמוד בקל וחומר משור שנגח אדם, כי השור ההוא נסקל. אם השור של חרש שוטה או קטן הזיק – הם פטורים מלשלם, אבל אם השור שלהם הוזק – הם מקבלים את הפיצוי, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ד|ב"ק ד ד.]] ההקדש אינו משלם ואינו מקבל תשלום על שור שנגח או שננגח. הדרשן דורש פעמיים "איש פרט לגבוה": הן בתחילת הדרשה, לגבי השור הנוגח, הן בסופה, לעניין שור שננגח.}}אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר? הוּא הַדִּין וְהוּא הַתְּשׁוּבָה! תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי"''' לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי חַיִּין. '''"אִישׁ"''' – פְּרָט לְקָטָן. יָכוֹל לֹא יְשַׁלֵּם עַל יְדֵי קָטָן, וְלֹא יְהֵא קָטָן מְשַׁלֵּם עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם" לְרַבּוֹת שֶׁל חֵרֵשׁ וְשֶׁל שׁוֹטֶה וְשֶׁל קָטָן! '''"אִישׁ"''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ. יָכוֹל יְשַׁלֵּם עַל יְדֵי הֶקְדֵּשׁ וְלֹא יְהֵא הֶקְדֵּשׁ מְשַׁלֵּם עַל יָדָיו, שֶׁכֵּן מָצִינוּ "שֶׁיַּד הַהֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה" ([[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ט|שקלים ד ט]])? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אִישׁ"''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ! {{הע-שמאל|שור של גוי או של גר תושב שנגח – משלם את כל הנזק, אבל אם ננגח ע"י שור של ישראל – אינו מקבל פיצוי. הדרשה על "הופיע מרבבות קדש" מרמזת על ביקורת מוסרית על הדין הזה, וראו [[בבא קמא לח א]] [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמד|וספרי דברים שמד.]]}}'''"רֵעֵהוּ"''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִין!|לגויים}} '''"רֵעֵהוּ"''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב! יָכוֹל לֹא יְשַׁלֵּם עַל יְדֵי הַגּוֹי, וְלֹא יְהֵא הַגּוֹי מְשַׁלֵּם עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם", לְרַבּוֹת שֶׁל גּוֹיִם, שֶׁל גֵּר תּוֹשָׁב. יָכוֹל יְהוּ מְשַׁלְּמִין בְּתָם חֲצִי נֵזֶק, בְּמוּעָד נֵזֶק שָׁלֵם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"שׁוֹר רֵעֵהוּ"''' – שׁוֹר רֵעֵהוּ יוֹצֵא כַּסֵּדֶר הַזֶּה, וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִין יוֹצֵא כַּסֵּדֶר הַזֶּה. וַעֲלֵיהֶן הוּא אוֹמֵר "הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" {{ממ|דברים|לג|ב}}, הוֹפִיעַ פָּנִים כְּנֶגֶד כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם! '''"וָמֵת"''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה! '''"וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי"''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי חַיִּין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה ט|ב"ק ג ט,]] וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב.]] הדוגמאות מראות שהתורה עסקה בשני שוורים שווים בערכם, כי אם שור יקר נגח שור זול חציית ערכם של השוורים עלולה לגרום לבעל השור לשלם יותר משור מועד; ואם שור זול נגח שור יקר והנבלה שווה יותר מערכו של השור המזיק עלול להיווצר מצב שבעל השור המזיק מרויח! – שתי האפשרויות הללו נדחות ולכן יש להניח ששני השוורים היו באותו הערך.}}'''"וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ"''' – שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז, זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, שֶׁנֶּאֱמַר '''"וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן"''', דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: לֹא בָּזֶה דִּבְּרָה תוֹרָה, לֹא דִּבְּרָה אֶלָּא בְּשֶׁאֵין נְבֵלָה יָפָה כְּלוּם. וְהָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן"'''? אַף אֶת {{ב|הַפְּחוֹת|הפחת, ירידת הערך}} יֶחֱצוּן: שׁוֹר יָפֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים, וְאֵין הַנְּבֵלָה שָׁוָה כְּלוּם יְהֵא זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת וִיהֵא זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת? וְכִי לָמָּה יָצָא מוּעָד, לְהַחְמִיר עָלָיו אוֹ לְהָקֵל עָלָיו? הֱוֵי אוֹמֵר לְהַחְמִיר עָלָיו! וּמַה מוּעָד, שֶׁיָּצָא לְהַחְמִיר עָלָיו, אֵין מְשַׁלֵּם יַתִּיר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק, תָּם, שֶׁיָּצָא לְהָקֵל עָלָיו – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם יָתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק? לֹא דִּבְּרָה תוֹרָה אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם שָׁוִין. שׁוֹר יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָנֶה, וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז, יְהֵא זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת? הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהַמַּזִּיק נִשְׂכָּר בְּכָל מָקוֹם, שֶׁיְּהֵא נִשְׂכָּר כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם" – בְּעָלִין מְשַׁלְּמִין וְאֵין הַבְּעָלִין נִשְׂכָּרִין! שׁוֹר יָפֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז, זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, שֶׁנֶּאֱמַר '''"וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ"''' וַדַּאי? {{הע-שמאל|כאן המשך דבריו של ר' מאיר: בעלי שני השוורים מחלקים ביניהם שוה בשוה את הפחת שנגרם בגלל הנגיחה. ההתחשבנות אינה בשור מול שור אלא בכסף, לאחר שמכרו את השור המזיק ואת השור הניזק.}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן"'''? מְחַצְּצִין אֶת הַמִּיתָה בֵּינֵיהֶן כַּמָּה נָטְלָה מִיתָה? – מָאתַיִם זוּז, זֶה נוֹטֵל מָנֶה וְזֶה נוֹטֵל מָנֶה. '''"וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ"''' – מְלַמֵּד שֶׁשָּׁמִין לַנִּזָּק בְּכֶסֶף וְלַמַּזִּיק בְּכֶסֶף, מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן. {{הע-שמאל|גם אם השור המותקף לא מת חל הדין הנ"ל, שנאמר "את כספו". הדרשה דוחה נסיונות ללמוד את הכלל הזה בק"ו מגנב או מתשלומי אדם שהזיק לחברו, או לעבד. בכתב היד מופיע כאן ציטוט מפס' לד, בר לבב טוענת שהציטוט מהפסוק הנדון מתאים יותר לדרשה.}}אֵין לִי אֶלָּא עַל כֻּלּוֹ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת אֵבָרָיו? וְדִין הוּא: מַה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵין חַיָּב עַל אֵיבָרָיו – זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו? אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ וְחַיָּב עַל אֵבָרָיו! לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת? אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת! לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת, תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת? תַּלְמוּד לוֹמַר ['''"אֶת כַּסְפּוֹ"'''] ("כסף ישיב לבעליו"), לְרַבּוֹת אֶת הַנְּזָקִין! {{הע-שמאל|המקסימום שניתן לגבות כשהנוגח הוא שור תם הוא ערכו של השור. החלוקה הפנימית מעדיפה את הניזוק האחרון, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג|ב"ק ג א.]]}}מִכָּאן אָמְרוּ: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שְׁוָרִים זֶה אַחַר זֶה – הָאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר! כֵּיצַד? שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם, וְחָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם זֶה נוֹטֵל מָנֶה וְזֶה נוֹטֵל מָנֶה. חָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם, הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה וְשֶׁלְּפָנָיו נוֹטֵל מָנֶה, וְהָרִאשׁוֹן מַפְסִיד! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֻּלָּן הָיוּ נוֹטְלִין! אֶלָּא מַהוּ '''"וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ"'''? שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם, וְחָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו – זֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז וְזֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז. וְחָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו חֲמִשִּׁים זוּז, וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים זֶה נוֹטֵל דִּינַר זָהָב וְזֶה נוֹטֵל דִּינַר זָהָב; לְפִיהֶן מְשַׁלְּמִין. }} ===פסוק לו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לדרשה הראשונה, הטוענת שההעדאה נעשית בנוכחות הבעלים בבית הדין – ראו לעיל פס' כט.}}'''"אוֹ נוֹדַע"''' – בְּבֵית דִּין! בַּבְּעָלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהוּעַד בִּבְעָלָיו" (פס' כט). {{ב|עֲדַאִן|עדיין}} אֲנִי אוֹמֵר: כָּאן בְּבֵית דִּין, {{ב|עֶלְיוֹן|לעיל פס' כט}} בַּבְּעָלִין. מִנַּיִן עֶלְיוֹן בְּבֵית דִּין, כָּאן בַּבְּעָלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם"''' – '''"תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם"''' לְמַעְלָן: מַה '''"תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם"''' הָאָמוּר כָּאן – בְּבֵית דִּין, אַף "תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם" הָאָמוּר לְמַעְלָן – בְּבֵית דִּין. וּמַה "תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם" הָאָמוּר לְמַעְלָן – בְּעָלִים, אַף '''"תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם"''' הָאָמוּר כָּאן – בְּעָלִים. {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כט, שם נדרשת אותה טענה לעניין שור שנגח אדם; וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב, "ולא ישמרנו",]] שהשומר נכנס תחת הבעלים. אבל אם לא אמר לשומר שמדובר בשור מועד – לא. לעניין חירש שוטה וקטן – ראו לעיל פס' כט. לכאורה הביטוי "שלם ישלם" סותר את הדרשה הקודמת, הפוטרת חרש שוטה וקטן מתשלומים על הנזק שגרם שורם. הפתרון הוא במינוי אפוטרופוס. אם לא מונה אפוטרופוס אכן החש"ו פטורים.}}'''"וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו"''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּעָלָיו; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם, שׂוֹכֵר וְנוֹשֵׂא שָׂכָר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ"''' – אֶת שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ עָלָיו, לְהָבִיא שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם, שׂוֹכֵר וְנוֹשֵׂא שָׂכָר. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו"'''? פְּרָט לְשׁוֹאֵל שֶׁשְּׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא תָּם וְנִמְצָא מוּעָד. מִנַּיִן הוּעַד בּוֹ בִּפְנֵי שׁוֹאֵל הֲרֵי זֶה מוּעָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו"'''. '''"לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ"''' '''"וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ"''' שְׁנֵי פְּעָמִים – אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לְשַׁמֵּר, יָצְאוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לְשַׁמֵּר. '''"שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם"''', זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ לְרַבּוֹת שֶׁלְּחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. הָא כֵּיצַד? שׁוֹר שֶׁלְּחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח, בֵּית דִּין מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפִּין וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפִּין, וְאִם הִזִּיקוּ – יְהוּ חַיָּבִין לְשַׁלֵּם! {{הע-שמאל|שור מועד שנגח שור משלם את כל הנזק. גם כאן החישוב הוא כספי, לפי ערך השור בשוק ולא בנתינת השור, וראו לעיל פס' לה.}}'''"שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר"''' – מְלַמֵּד שֶׁמְּשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. '''"וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ"''' – לַנִּיזָק! יָכוֹל יְהֵא זֶה אוֹמֵר לוֹ: תֵּן לִי מֵאָה מָנֶה תַּחַת שׁוֹרִי! וְהַלָּז אוֹמֵר "טוֹל שׁוֹר יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים תַּחַת שׁוֹרְךָ"? נֶאֱמַר כָּן '''"תַּחַת"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "תַּחַת" (פס' כד). מַה "תַּחַת" הָאָמוּר לְהַלָּן – אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים, אַף '''"תַּחַת"''' הָאָמוּר כָּן – אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים. '''"וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ"''' – מִטַּפֵּל בַּנְּבֵלָה עַד שֶׁיַּמְצִיאֶהָ לּוֹ. }} ===פסוק לז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דרשה לפי האמור לעיל פס' א בדעת ר' ישמעאל "כל אחד ואחד יתרבה במקומו". כאן נאמר "ישלם", והמילה 'איש' נדרשת לעניין מכירה לעבד (להלן [[שמות כב ב]].)}}'''"כִּי יִגְנֹב אִישׁ"''' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"יְשַׁלֵּם"''', בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"אִישׁ"'''? לְעִנְיָן שֶׁלְּמַטָּה: הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָה! '''"שׁוֹר אוֹ שֶׂה"''', אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר וְשֶׂה הַמְּיֻחָדִין; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַכִּלְאַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אוֹ שֶׂה"'''. {{הע-שמאל|הדרשן ממעט את כל החיות והבהמות חוץ משור ושה מדין תשלומי ארבעה וחמישה, בניגוד לדרשה הרגילה "לעשות שאר בהמה חיה ועוף כשור" (לעיל פס' כח, פס' כט, פס' לה); וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז|ב"ק ז א,]] [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ה|ותוספתא ב"ק ז ה.]] בר לבב מתקנת מ"בהמה טהורה" ל"חיה טהורה", כדי לתת משמעות לדרשה "שור ולא חיה" שבהמשך.}} יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַכּוֹי? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה"''' – אֶת שֶׁכֻּלּוֹ שֶׂה! יָצָא זֶה, שֶׁאֵין כֻּלּוֹ שֶׂה. '''"וּטְבָחוֹ"''', לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּתַשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, שֶׁעָשָׂה בָּהֶן בְּהֵמָה טְמֵאָה כִּטְהוֹרָה; יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּטְבָחוֹ"''', יָצָאת בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁאֵין לָהּ טְבִיחָה! מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁאֵין לָהּ טְבִיחָה – וּמֵבִיא אֶת [הַחַיָּה] (הבהמה) הַטְּהוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ טְבִיחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"שׁוֹר"''' וְלֹא חַיָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה בְּהֵמָה, שֶׁאֵינָהּ בְּמִצְוַת כִּסּוּי, הֲרֵי הִיא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה; חַיָּה, שֶׁהִיא בְּמִצְוַת כִּסּוּי, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"שׁוֹר"''' וְלֹא חַיָּה. '''"שֶׂה"''' וְלֹא עוֹפוֹת! שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה בְּהֵמָה, שֶׁאֵינָהּ בְּ'אִם עַל הַבָּנִים', הֲרֵי הִיא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה; עוֹף, שֶׁהוּא בְּ'אִם עַל הַבָּנִים', אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"שֶׂה"''', וְלֹא עוֹפוֹת. {{הע-שמאל|הגונב הוא שטובח או מוכר, או שאומר לאחרים לטבוח או למכור כאילו הוא בעל הבהמה. מכירה היא בעד כסף, ולא נתינה במתנה.}}'''"וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ"''', אֵין לִי אֶלָּא טְבָחוֹ וּמְכָרוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ אָמַר לַאֲחֵרִים לְטוֹבְחוֹ וַאֲפִילּוּ אָמַר לַאֲחֵרִים לְמוֹכְרוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ"'''. יָכוֹל אֲפִילּוּ טְבָחוּהוּ אֲחֵרִין שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וַאֲפִילּוּ מְכָרוּהוּ אֲחֵרִין שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ"''' – הַגּוֹנֵב, עַד שֶׁיְּהֵא טוֹבֵחַ וּמוֹכֵר. יָכוֹל הַגּוֹנֵב וְנוֹתֵן בְּמַתָּנָה, הַגּוֹנֵב וְשׁוֹלֵחַ {{ב|סִבְלוֹנוֹת לְבֵית חָמִיו,|מעין מוהר}} יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ"''', כֹּל שֶׁדֶּרֶךְ מְכִירָה! {{הע-שמאל|הגנב לא גנב כדי לפרוע חוב שהיה לו ולא התכוון להחזיר לבעל השור כסף כתשלום על שורו. אם הגנב ירש את נכסי הנגנב ואחר כך טבח או מכר את הגניבה, או שמכר חלק מהגניבה ולא את כולה – אינו משלם ארבעה וחמישה, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב]] "מכירה – כולה".}}יָכוֹל אֲפִילּוּ גָּנַב וְהִקִּיף, גָּנַב וְהֶחְלִיף, גָּנַב וּפָרַע בְּחוֹבוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אוֹ מְכָרוֹ"'''. יָכוֹל גָּנַב וְיָרַשׁ וְאַחַר כָּךְ טָבַח, גָּנַב וְהִקְדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ טָבַח, יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ"'''. מַה גְּנֵבָה, שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ – אַף טְבִיחָה וּמְכִירָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ! יָצָא זֶה, שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ. יָכוֹל מְכָרָהּ חוּץ מִיָּדָהּ וְחוּץ מֵרַגְלָהּ, חוּץ מִקַּרְנָהּ וְחוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ, יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ"'''; מַה טְּבִיחָה – כֻּלָּהּ, אַף מְכִירָה – כֻּלָּהּ. {{הע-שמאל|הגונב קדשים חייב גם כרת, כמועל, ופטור מתשלומי ארבעה וחמישה, שנאמר "תחת השור".}}יָכוֹל הַגּוֹנֵב אֶת הַקֳּדָשִׁים וּמוֹכְרָן יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ"'''. מַה טְּבִיחָה, שֶׁאֵין חַיָּבִין כָּרֵת עַל טְבִיחָתָהּ – אַף מְכִירָה, שֶׁאֵין חַיָּבִין כָּרֵת עַל מְכִירָתָהּ, יָצְאוּ קֳדָשִׁים. אוֹ: מַה טְּבִיחָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אֲכִילָה – אַף מְכִירָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אֲכִילָה – וְיָצְאוּ חֻלִּין? כְּשֶׁאַתָּה בָּא לְדֶרֶךְ זוֹ אֵין כֵּן אֶלָּא קֳדָשִׁים, וּכְשֶׁאַתָּה בָּא לְדֶרֶךְ זוֹ אֵין כֵּן אֶלָּא חֻלִּין! נֶאֱמַר כָּאן '''"תַּחַת"''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "תַּחַת" (פס' לו); מַה "תַּחַת" הָאָמוּר לְהַלָּן, פְּרָט לְגָבוֹהַּ – אַף '''"תַּחַת"''' הָאָמוּר כָּאן, פְּרָט לְגָבוֹהַּ. {{הע-שמאל|הגנב נידון כאילו הוא מקפיד על שאר המצוות: אינו אוכל טריפה או שור הנסקל, אינו מועל וכו'. אין משמעות לטביחת הבהמה הטריפה. לכן מתקנת כאן בר לבב "ומכרה" ולא "וטבחה". המיעוטים הללו הם כי מדובר בגזירת מלך שאין לה טעם ממשי. התשלומים של ארבעה וחמישה, כמו שאר התשלומים בפרשה – הם בכסף ולא בבהמות.}}יָכוֹל הַגּוֹנֵב טְרֵפָה [וּמְכָרָהּ] (וטבחה), יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ"''', מְכִירָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֲכִילָה. יָצְתָה טְרֵפָה שֶׁאֵין לִטְבִיחָתָהּ אֲכִילָה. יָכוֹל הַגּוֹנֵב שׁוֹר הַנִּסְקָל וְהַשּׁוֹחֵט בְּנֵי חֻלִּין בִּפְנִים יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ"''', טְבִיחָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ מְכִירָה. יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין לִטְבִיחָתָן מְכִירָה. '''"חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה"''' – גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא! יָכוֹל יְהֵא זֶה אוֹמֵר לוֹ: "תֵּן לִי מֵאָה מָנֶה תַּחַת שׁוֹרִי", וְהַלָּז אוֹמֵר לוֹ: "טֹל חֲמִשָּׁה שְׁוָרִין בְּנֵי חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה סְלָעִין תַּחַת שׁוֹרְךָ"? נֶאֱמַר כָּן '''"תַּחַת"''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "תַּחַת" (פס' כד); מַה "תַּחַת" הָאָמוּר לְהַלָּן, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים – אַף כָּאן, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים! }} deh6ekgejyvdv42repypd9ubkwedv1s 106 1714187 3016988 2991921 2026-05-19T16:03:37Z Michaelkimmel2 44530 3016988 wikitext text/x-wiki ==פרק כג== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ לפס' א]]. כאן נוספו מינוי הסנגורים -אנשים המלמדים זכות תמורת תשלום (במשפט אזרחי), וראו מכילתא שם פס' ז - ואי הצטרפות כעד לרשע, הדומה למנהג נקיי הדעת בירושלים המוזכרים שם.}}<small>'''"לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא"''' – שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ סַנֵּיגוֹרִין לִפְנֵיהֶן. מִנַּיִן לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יִשְׁמַע טַעֲנַת אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא חֲבֵירוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא"'''. וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יִטְעֹן אָדָם טַעֲנַת שֶׁקֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא"''' – לֹא תַשִּׁיא שֵׁמַע שָׁוְא. וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יַטְעִים אָדָם דְּבָרָיו לַדַּיָּן תְּחִלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא"''' – לֹא תַשִּׁיא שֵׁמַע שָׁוְא. וּמִנַּיִן אַזְהָרָה לִמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע וּלְמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא תִשָּׂא"''' – לֹא תַשִּׁיא. וּמִנַּיִן לְעֵד אֶחָד שֶׁיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא רָשָׁע, אַל יָעִיד עִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע"''' – אַל תִּצְטָרֵף עִמּוֹ לְעֵדוּת. }} </small> ===פסוק ב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ לפס' ב]], בניסוח שונה; וראו גם [[ביאור:משנה סנהדרין פרק א#משנה ו|סנהדרין א ו.]] הדיין נקרא לא לקבוע את עמדתו בעקבות דיין אחר אלא לרדת לעומק העניין. הדרשן קורא על רִב – על רָב. היא מניחה שסוף הפסוק "אחרי רבים להטות" נאמר בדיני ממונות.}}'''"לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת"''', מִנַּיִן שֶׁדִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה... וְהִצִּילוּ הָעֵדָה" {{הפניה לפסוקים|במדבר|לה|כד|כה}} – עֵדָה שׁוֹפֶטֶת וְעֵדָה מַצֶּלֶת. עֲשָׂרָה מְזַכִּין וַעֲשָׂרָה מְחַיְּבִין; שְׁלֹשָׁה מִנַּיִן? מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר: '''"לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת"''', מִכְּלָל שֶׁאִי אַתָּה הֹוֶה עִמָּהֶן לְרָעָה – אַתְּ הֹוֶה עִמָּהֶן לְטוֹבָה. יָכוֹל שֶׁאִי אַתָּה הֹוֶה עִמָּהֶן לְרָעָה כָּל עִקָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת"'''! אֱמֹר מֵעַתָּה: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה: הֲרֹג עַל פִּי עֵדִים, הֲרֹג עַל פִּי מַטִּין; מָה עֵדִים אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם – אַף מַטִּין אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל! מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד – הֲרֵי שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים. רַבִּי אוֹמֵר: מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר '''"לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי: הֱיֵה עִמָּהֶן לְטוֹבָה. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת"'''? שֶׁלֹּא תְּהֵא הַטָּתְךָ לְטוֹבָה כְּהַטָּתְךָ לְרָעָה: הַטָּתְךָ לְטוֹבָה עַל פִּי אֶחָד, וּלְרָעָה עַל פִּי שְׁנַיִם. '''"וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת"''' – שֶׁלֹּא תֹּאמַר 'דַּי שֶׁאֶהְיֶה כְּרַבִּי פְּלוֹנִי', אֶלָּא אֱמֹר מַה שֶּׁלְּפָנֶיךָ. יָכוֹל אַף דִּינֵי מָמוֹנוֹת כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת"'''! }} </small> ===פסוק ג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יז|ספרי דברים יז:]] הדרשן קורא "תהדר" מלשון הדר, העדפה לחיוב, בדומה לפסוק מויקרא!}}'''"וְדָל לֹא תֶהְדַּר"'''; יָכוֹל לֹא יְהַדְּרֶנּוּ בְּמָמוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּרִיבוֹ"''', שֶׁלֹּא יְהַדְּרֶנּוּ בַּדִּין. שֶׁלֹּא תֹּאמַר: 'עָנִי הוּא זֶה', 'בֶּן טוֹבִים הוּא', אֲזַכֶּנּוּ בַּדִּין וְנִמְצָא מִתְפַּרְנֵס בִּנְקִיּוּת! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל" {{ממ|ויקרא|יט|טו}} }} </small> ===פסוק ד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ לפס' ד]], וכן [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רכב|ספרי דברים רכב.]] בעניין "שור אויבך" הדרשן כאן מתנגד לדברי ר' יאשיה במכילתא שם, שמדובר בגוי. לעניין "תועה" ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ב#משנה ט|ב"מ ב ט.]] לעניין כיבוד אב ואם מול המצווה ראו שם משנה י.}}'''"כִּי תִפְגַּע"''', אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה; מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תִרְאֶה" {{ממ|דברים|כב|א}}. "אֶת שׁוֹר אָחִיךָ", אֵין לִי אֶלָּא אָחִיךָ; אֹיִבְךָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"שׁוֹר אֹיִבְךָ"''', מִכָּל מָקוֹם. יָכוֹל אַף {{ב|שֶׁלַּאֲחֵרִים|של גויים}} כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר "אָחִיךָ" – מָה אָחִיךָ, שֶׁהוּא עֲמוּת עִמְּךָ, כָּךְ כָּל אָדָם שֶׁהוּא עֲמוּת עִמְּךָ. אִם כָּפַפְתָּ אֶת יִצְרְךָ לַעֲשׂוֹת שׂוֹנַאֲךָ אוֹהַבְךָ, מַבְטִיחֲךָ אֲנִי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה שׂוֹנַאֲךָ אוֹהַבְךָ. '''"כִּי תִפְגַּע"''', יָכוֹל פְּגִיעָה מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי תִרְאֶה"; יָכוֹל מִשֶּׁיִּרְאֶנּוּ מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי תִפְגַּע"'''. הָא כְּאֵיזֶה צַד? רְאִיָּה שֶׁהִיא כִּפְגִיעָה, אֶחָד מִשִּׁבְעָה וּמֶחֱצָה בְּמִיל, שִׁעוּר רוּס! '''"תֹּעֶה"''', כֹּל שֶׁדֶּרֶךְ תְּעִיָּתוֹ! מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: הָיָה חֲמוֹר רוֹעֶה כְּדַרְכּוֹ וְכֵלִים מוּנָחִין כְּדַרְכָּן – אֵין נִזְקָק לָהֶן. חֲמוֹר מְפַסֵּג בֵּין הַכְּרָמִים, כֵּלִים מוּנָחִין בְּאֶמְצַע דֶּרֶךְ – הֲרֵי זֶה יִזָּקֵק לָהֶן! '''"הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ"''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" {{ממ|שמות|כ|יב}}, יָכוֹל אֲפִלּוּ אָמְרוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ אַל תַּחֲזִיר – יִשְׁמַע לָהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ"'''! הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה, הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה, מִנַּיִן שֶׁחַיָּב לְהַחֲזִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ"''', אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים! }} </small> ===פסוק ה=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ לפס' ה]]. לשיעור של ריס ראו לעיל פסוק ד. אדם מכובד פטור מהמצווה, וכן כהן אינו נכנס לבית הקברות אפילו אם יש שם אבידה, וכן אין לחלל שבת כדי להשיב אבידה. קורא את הביטוי "וחדלת" וכו' לא כשאלה רטורית אלא כאמירה הלכתית. מבחין בין פריקה אצלנו ובין טעינה בשכר בדברים. אם בעל החמור יושב ואינו עוזר למשיב המשיב פטור, אבל אם הוא זקן או חולה יש לעזור לו בכל זאת.}}'''"כִּי תִרְאֶה"''' – אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה; מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תִרְאֶה" {{ממ|דברים|כב|ד}}. '''"כִּי תִרְאֶה"''' – יָכוֹל אֲפִילּוּ מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי תִפְגַּע". אִי "כִּי תִפְגַּע", יָכוֹל פְּגִיעָה מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי תִרְאֶה"'''. הָא כֵּיצַד? רְאִיָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פְּגִיעָה; וְאֵיזוֹ הִיא רְאִיָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פְּגִיעָה? שִׁעֲרוּ חֲכָמִים: אֶחָד מִשִּׁבְעָה וּמֶחֱצָה בַּמִּיל, וְזֶה הוּא רִיס. '''"רֹבֵץ"''' – וְלֹא עוֹמֵד. '''"תַּחַת מַשָּׂאוֹ"''' – וְלֹא פָּרוּק. '''"וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ"''' – מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: הָיָה אָדָם גָּדוֹל, אוֹ שֶׁהָיָה כֹּהֵן וְהִיא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אוֹ שֶׁחֲשֵׁכָה לֵילֵי שַׁבָּת, שֶׁאֵין רַשַׁאי לִיזָּקֵק לָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְחָדַלְתָּ"''' – פְּעָמִים שֶׁאַתָּה חוֹדֵל, פְּעָמִים שֶׁאִי אַתָּה חוֹדֵל. '''"עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ"''' – זוֹ מִצְוַת פְּרִיקָה; וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ" {{ממ|דברים|כב|ד}} – זוֹ מִצְוַת טְעִינָה. פְּרִיקָה בְּחִנָּם, וּטְעִינָה בְּשָׂכָר. מִצְוַת פְּרִיקָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת טְעִינָה. '''"עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ"''' – הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ, וְאָמַר לוֹ: 'הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה, אִם רָצִיתָ לִפְרֹק – פְּרֹק, אוֹ לֹא תִּפְרֹק' – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"עִמּוֹ"'''. יָכוֹל אֲפִילּוּ {{ב|זָקֵן וְחוֹלֶה|בעל החמור}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עָזֹב תַּעֲזֹב"'''. '''"עִמּוֹ"''' – לְרַבּוֹת מַשּׂוֹי שֶׁעַל כְּתֵפוֹ. }} </small> ===פסוק ו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ לפס' ו]] דורש אביון – במצוות. שם רע אינו מצדיק הטיית משפט.}}'''"לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ"''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט" {{ממ|דברים|טז|יט}}, אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ"'''? – זֶה אֶבְיוֹן בְּמִצְוֹת! שֶׁלֹּא תֹּאמַר 'רָשָׁע הוּא, חֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר, וְחֶזְקַת זֶה שֶׁאֵינוֹ מְשַׁקֵּר, אֲעַבֵּר עָלָיו אֶת הַדִּין!' תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ"'''. }} </small> ===פסוק ז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ לפס' ז]], דוגמאות בענייני ע"ז ורצח במקום הדוגמא שכאן לעניין חילול שבת. לעצם הדין של הבדיקות ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ה#משנה ב|סנהדרין ה ב.]] השוו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|למכילתא שם.]] כאן מרחיבים את הדין של הבדיקות גם לגלות ולמלקות, אבל דיני ממונות הם במשפט אזרחי, ולכן החזרתו לזכות היא החזרת בעל הדין לחובה, ולכן אין מחזירים אותו.}}מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה שֶׁנּוֹשִׁין בְּאֶחָד מָנֶה, שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד בַּעַל דִּין וּשְׁנַיִם עֵדִים, וְיוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ וְיַחֲלוֹקוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק"'''. '''"וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג"''' – מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: יֵשׁ לוֹ עֵדִים וְאֵין לוֹ הַתְרָאָה, יֵשׁ לוֹ הַתְרָאָה וְאֵין לוֹ עֵדִים – פָּטוּר? שְׁנַיִם מְעִידִין בּוֹ שֶׁחִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת: אֶחָד מֵעִיד שֶׁלִּקֵּט {{ב|תֵּינִין|תאנים}} וְאֶחָד מֵעִיד שֶׁלִּקֵּט עֲנָבִים; אֶחָד מֵעִיד שֶׁלִּקֵּט {{ב|שְׁחוֹרוֹת|תאנים סגולות}} וְאֶחָד מֵעִיד שֶׁלִּקֵּט לְבָנוֹת; יָכוֹל הוֹאִיל וְחִלֵּל זֶה שַׁבָּת מִכָּל מָקוֹם – יָבוֹא וְיֵהָרֵג? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג"'''! '''"וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג"''' – מְלַמֵּד שֶׁמַּחֲזִירִין אוֹתוֹ לִזְכוּת! יָכוֹל יִהְיוּ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג"'''. וְאֵין לִי אֶלָּא לְמִיתָה; לְגָלוּת מִנַּיִן? נֶאֱמַר כָּאן '''"דָּבָר"''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "דָּבָר" {{ממ|דברים|יט|ד}}. מַה "דָּבָר" הָאָמוּר לְהַלָּן – גָּלוּת, אַף '''"דָּבָר"''' הָאָמוּר כָּאן – גָּלוּת. וְאֵין לִי אֶלָּא לְגָלוּת, לְמַכּוֹת מִנַּיִן? – נֶאֱמַר כָּאן '''"רָשָׁע"''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "רָשָׁע" {{ממ|דברים|כה|ב}}. מַה "רָשָׁע" הָאָמוּר לְהַלָּן – מַכּוֹת, אַף '''"רָשָׁע"''' הָאָמוּר כָּאן – מַכּוֹת. יָכוֹל אַף בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת לֹא יִהְיוּ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"נָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג"''' – לְמִיתָה אִי אַתָּה מַחֲזִירוֹ; מַחֲזִירוֹ אַתָּה לְמָמוֹן! יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁיָּצְאוּ יָדְךָ כָּךְ יָצְאוּ יָדִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע"'''! '''"כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע"''' – מַצְדִּיקוֹ אֲנִי בִּתְשׁוּבָה. }} </small> ===פסוק ח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ לפס' ח]]. ר' נתן שם רואה את עצם הטעות בדיני טומאה וטהרה כעונש ללוקחי השוחד.}}'''"וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח"''' – אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר שֹׁחַד מָמוֹן, אֶלָּא אֲפִלּוּ שֹׁחַד דְּבָרִים. '''"כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים"''' – וְקַל וָחֹמֶר לְטִיפְּשִׁים; '''"וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים"''' – וְקַל וָחֹמֶר לָרְשָׁעִים. דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים"''' – אוֹמְרִין עַל טָמֵא טָהוֹר, וְעַל טָהוֹר טָמֵא; '''"וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים"''' – אוֹמְרִים עַל אָסוּר מֻתָּר, וְעַל מֻתָּר אָסוּר. }} </small> ===פסוק י=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האורז וכו' אמנם גדל בשביעית, אבל כיוון שהשריש לפני ראש השנה הוא נחשב כיבול ששית. וראו גם [[ביאור:משנה שביעית פרק ב#משנה ז|שביעית ב ז.]] בסוף הדרשה מבחין ר' נתן בין "ארצך", כלומר כל הארץ - ל"שדך", שדה פרטי. כשעלו מהגולה היו להם רק שדות ולא היתה כל הארץ לפניהם, ולא יכלו לחייב את כל יושביה לשמור שביעית.}}'''"וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ"''' – מִנַּיִן לָאוֹרֶז וְלַדּוֹחַן וְלַפְּרָגִין וְלַשֻּׁמְשְׁמִין שֶׁהִשְׁרִישׁוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁכּוֹנְסָם אַתָּה בַּשְּׁבִיעִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ" – וְהַשְּׁבִיעִית.''' יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁרִישׁוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע וְאָסַפְתָּ"''' – שִׁשָּׁה זְרָעִים, שִׁשָּׁה אֲסִיפִים! לֹא שִׁשָּׁה זְרָעִים וְשִׁבְעָה אֲסִיפִים. רַבִּי נָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ" {{ממ|ויקרא|כה|ג}} וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: '''"שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ"'''. כְּאֵיזֶה צַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים? אֶחָד כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְאֶחָד כְּשֶׁעָלוּ מִן הַגּוֹלָה! }} </small> ===פסוק יא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ לפס' יא:]] בעל השדה צריך לנטוש את השדה ואין לו רשות להושיב על השדה שומרים – אפילו לא אם יחלק הכל לעניים. כאן מופיע גם איסור הסיקול של אבנים מהשדה. שעת הביעור נקבעת לפי הימצאות הפירות בשדה לחיות. יש דיפרנציאציה בין הגידולים השונים ובין הארצות השונות, וראו [[ביאור:משנה שביעית פרק ט#משנה ה|שביעית ט ה.]] וראו את רשימת המלאכות האסורות בשביעית [[ביאור:משנה שביעית פרק ב#משנה ב|שביעית ב ב-ד.]]}}'''"וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה"''' – מִלְּקַשֵּׁשׁ, '''"וּנְטַשְׁתָּהּ"''' – מִלְּסַקֵּל. יָכוֹל יְהֵא מוֹשִׁיב עָלֶיהָ שׁוֹמְרִין עַד שֶׁתַּגִּיעַ שְׁעַת הַבִּעוּר וְיִתְּנֶנָּה {{ב|לָהֶן?|לעניים}} תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּנְטַשְׁתָּהּ"'''. '''"וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ"''' – אֵין לִי אֶלָּא עָנִי, עָשִׁיר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה". אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ"'''? – רֻבָּהּ לָעֲנִיִּים. '''"וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה"''' – וְכִי שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתְךָ אֵין חַיַּת הַשָּׂדֶה אוֹכֶלֶת? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה"'''? כָּל זְמַן שֶׁחַיָּה אוֹכֶלֶת מִן הַשָּׂדֶה – אַתָּה אוֹכֵל מִתּוֹךְ הַבַּיִת; כָּלָה מִן הַשָּׂדֶה – כַּלֵּה מִן הַבַּיִת! מִכָּאן אָמְרוּ: הַכּוֹבֵשׁ חֲמֵשֶׁת מִינֵי כְּבָשִׁין בְּחָבִית אַחַת, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִי שֶׁכָּלָה מִינוֹ מִן הַשָּׂדֶה – מְבַעֵר אוֹתוֹ וְאֶת דָּמָיו מִן הַבַּיִת. יָכוֹל יְהוּ כֻּלָּן מִתְבַּעֲרִין כְּאַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כַּרְמְךָ"'''. יָכוֹל יְהוּ כָּל הָאֲרָצוֹת מִתְבַּעֲרִין כְּאַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זֵיתֶךָ"'''. מַה מָּצִינוּ בִּשְׁנֵי מִינִין שֶׁבָּאִילָן, לָזֶה בִּעוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה בִּעוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ – כָּךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ בִּעוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ! יָכוֹל תְּהֵא כָּל שָׂדֶה וְשָׂדֶה מִתְבַּעֶרֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּאָרֶץ" – בָּאָרֶץ דִּבַּרְתִּי, וְלֹא דִּבַּרְתִּי בְּכָל שָׂדֶה וְשָׂדֶה. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר שָׁלוֹשׁ אֲרָצוֹת לַבִּעוּר: יְהוּדָה וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהַגָּלִיל. '''"כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ"''' – וַהֲלֹא הַכֶּרֶם וְהַזַּיִת בַּכְּלָל הָיוּ, וְלָמָּה יָצְאוּ? לְהַקִּישׁ אֲלֵיהֶם: מַה כֶּרֶם מְיֻחָד, שֶׁהוּא בַּעֲשֵׂה, וְעוֹבְרִין עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה – כָּךְ כֹּל שֶׁהוּא בַּעֲשֵׂה עוֹבְרִין עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה. מִנַּיִן אֵין מְזַבְּלִין וְאֵין מְפָרְקִין, אֵין מְעַפְּקִין, אֵין מְעַשְּׁנִין, אֵין מְגַזְּמִין וְאֵין מְצַדְּדִין {{ב|בְּעָלִין|באילן}}? – תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כַּרְמְךָ"'''. וּמִנַּיִן אֵין מְקַרְסְמִין וְאֵין מְזָרְדִין וְאֵין מְפַסְּלִין וְאֵין מְצַדְּדִין וְאֵין מְגַזְּמִין {{ב|בְּעָלִין|באילן}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זֵיתֶךָ"'''. }} </small> ===פסוק יב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם מי שאינו עובד בימי החול חייב לשמור את השבת. את שביתת השבת, בדומה לשביתת השביעית, יש להתחיל עוד לפני כניסתה ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ לפס' יב:]] שם דרשו את סמיכות הפרשיות לטעון שיש לשמור שבת גם בשנה השביעית. המנוחה צריכה להיות נוחה, ולכן לשור מותר לתלוש עשבים ולאכלם בשבת.}}'''"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ"''', מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת" {{ממ|שמות|כ|ט}} יָכוֹל אֵין אַתָּה שׁוֹבֵת אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה כָּל מְלָאכָה; בְּשָׁעָה שֶׁאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה כָּל מְלָאכָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת"''', מִכָּל מָקוֹם! מַקִּישׁ שַׁבָּת לַשְּׁבִיעִית: וּמַה שְּׁבִיעִית, שֶׁאֵין בָּהּ עֲוֹן מִיתָה, שׁוֹבֵת הוּא מֵעֶרֶב שְׁבִיעִית לַשְּׁבִיעִית בִּשְׁלֹשִׁים יוֹם שַׁבָּת, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲוֹן מִיתָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחוֹל עַל קוֹדֶשׁ? '''"לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ"''' – יָכוֹל לֹא יַנִּיחֶנּוּ תּוֹלֵשׁ? לֹא יַנִּיחֶנּוּ עוֹקֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לְמַעַן יָנוּחַ"''', וְאֵין זֶה נַיָּח אֶלָּא צַעַר. '''"וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתֶךָ"''' – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הַנַּח לוֹ; וְרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: הַרְוַח לוֹ. }} </small> ===פסוק יג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ לפס' יג:]] ר' אליעזר בן יעקב כאן כר' אליעזר שם. אזהרה למדיח מ"לא ישמע" מופיעה רק כאן ובבבלי [[סנהדרין סג ב]]. אזהרה לנביא ע"ז מופיעה רק כאן. הציטוט על ענשו של נביא ע"ז נראה שגוי, וצריך להפנות ל[[דברים יג ו]], "והנביא ההוא... יומת".}}'''"וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ"''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל כָּל עֲשֵׂה הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה. '''"וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ"''' – זוֹ אַזְהָרָה לַנָּבִיא הַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה; לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא" {{ממ|דברים|יח|כ}} – עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ"'''. '''"לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ"''' – אַזְהָרָה לַמַּדִּיחַ. }} </small> ===פסוק יד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש "רגלים" – רגליים או הרגלים. החיגר פטור מעליה לרגל, וראו גם [[ביאור:משנה חגיגה פרק א#משנה א|חגיגה א א.]] הדרשה השניה מכירה בכך שקשה לדרוש מאנשי הגולה לעלות שלוש פעמים בשנה, ואכן נראה שבדרך כלל לא עלו כולם, וראו [[ביאור:משנה מסכת חגיגה|במבוא למסכת חגיגה.]] הפסוק המצוטט בסוף הדרשה מישעיה מציג את מי שעלה למקדש ולא הביא חגיגה לשמה באור חמור כרומס את העזרה לחינם, וכמועל בה (משתמש לטובת עצמו) וראו גם [[ביאור:משנה חגיגה פרק א#משנה ו|חגיגה א ו.]]}}'''"שָׁלֹשׁ רְגָלִים"''' – וְלֹא בַּעֲלֵי קַבִּין. '''"שָׁלֹשׁ רְגָלִים"''' – הַכֹּל לְפִי {{ב|רַגְלָיו|הרגליו}} שֶׁל אָדָם: אֵין דּוֹמֶה הַבָּא {{ב|מִבֵּית פּוֹגֵי|סמוך לירושלים}} לַהַבָּא מִבֵּית פְּרָס. '''"תָּחֹג לִי"''' – בַּחֲגִיגָה הַבָּאָה לִשְׁמָהּ אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ; אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּחֲגִיגָה שֶׁאֵין בָּאָה לִשְׁמָהּ! אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"תָּחֹג לִי"'''? כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה חוֹגֵג כְּמִצְוָתוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ נְדָבָה הֲבֵאתּוֹ; וּבִזְמַן שֶׁאִי אַתָּה חוֹגֵג כָּרָאוּי – מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ אַתָּה מוֹעֵל בְּהַר הַבַּיִת וּבָעֲזָרוֹת. כֵּן הוּא אוֹמֵר: "כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי" {{ממ|ישעיה|א|יב}}. }} </small> ===פסוק טו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו לדברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|במכילתא כספא כ, לפס' טו:]] "למועד חדש האביב, שלא תהא מביא אלא בחדש האביב". הוא לומד מכאן את עיבור השנה. אבל גם הוא יודה כנראה שאין החובה לחגוג את חג המצות תלויה בהימצאות אביב בידי החוגג אלא ב'''חודש''' האביב, שהרי ביציאת מצרים לא היה בידי ישראל אביב, אלא רק מצות. אמנם הראיון נמנה בין הדברים שאין להם שיעור (ראו [[ביאור:משנה פאה פרק א#משנה א|פאה א א,]]) אבל לעולת ראיה ולשלמי חגיגה יש שיעור שקבעו חכמים, ראו [[ביאור:משנה חגיגה פרק א#משנה ב|חגיגה א ב.]]}}'''"אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר"''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח" {{ממ|דברים|טז|א}} יָכוֹל אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה פֶּסַח אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ {{ב|אָבִיב|שיבולים רכות}}? בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לְךָ אָבִיב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר"'''. דָּבָר אַחֵר: מַה יְּצִיאַת מִצְרַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְךָ אָבִיב אֶלָּא מַצָּה – אַף כָּאן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְךָ אָבִיב אֶלָּא מַצָּה. מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר בְּפֶסַח מִצְרַיִם בְּפֶסַח דּוֹרוֹת, וְאֶת הָאָמוּר בְּפֶסַח דּוֹרוֹת בְּפֶסַח מִצְרַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ"''', מְלַמֵּד שֶׁהַשָּׁנָה שֶׁיָּצְאוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיְתָה כְּתִקְנָהּ. '''"וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם"''', אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִין: אֵין פָּחוֹת לְעוֹלַת רְאִיָּה מִמָּעָה כֶּסֶף וְלַחֲגִיגָה שְׁתֵּי כֶּסֶף. }} </small> ===פסוק טז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את ביכורי החיטה וגם את ביכורי השעורה ניתן להביא למקדש החל מחג השבועות, ואם הוא חל בשבת – מ"יום הטיבוח", החל ביום א בשבוע. לעניין יום הטיבוח ראו [[ביאור:משנה חגיגה פרק ב#משנה ד.|חגיגה ב ד.]] ביכורי התבואה מובאים מהיחיד למרות שכבר הקריבו את קרבן העומר מהשעורים ואת שתי הלחם מן החיטה. הביכורים מובאים לאו דווקא משדה, וגם אם עלו בבית או בחצר יש להביא את הביכורים למקדש. "חג האסיף" הוא חג הסוכות, שבו אוספים את הפירות, והוא בחודש תשרי המסמן את תקופת הסתו. אבל ראש השנה לפירות האילן הוא בשבט, ויש בו הבחנה בין אילנות שחנטו את פירותיהם לאלו שעדין לא חנטו, שנאמר "מעשיך" בלשון רבים. וראו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק א#משנה א|ראה"ש א א.]]}}'''"וְחַג הַקָּצִיר"''' – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כָּל זְמַן שֶׁעֲצֶרֶת בְּשַׁבָּת – יוֹם טְבוֹחַ אַחַר שַׁבָּת; {{ב|חוֹגֵג וְקוֹצֵר|מקריב חגיגה וקוצר את הביכורים}}. '''"בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ"''' – מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" {{ממ|שמות|לד|כב}}, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלְּחִטִּים, שֶׁלִּשְׂעוֹרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה"'''! אֵין לִי אֶלָּא שֶׁזָּרַע; שֶׁעָלָה מֵאֵילָיו מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֲשֶׁר... בַּשָּׂדֶה"'''! אֵין לִי אֶלָּא שֶׁבַּשָּׂדֶה; שֶׁבַּגָּג וְשֶׁבֶּחָצֵר וְשֶׁבֶּחֳרָבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם" {{ממ|במדבר|יח|יג}}! '''"וְחַג הָאָסִיף בְּצֵאת הַשָּׁנָה"''' – מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה" {{ממ|דברים|יד|כב}}, אֵינִי יוֹדֵעַ אֵימָתַי הִיא שָׁנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְחַג הָאָסִיף בְּצֵאת הַשָּׁנָה"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "תְּקוּפַת הַשָּׁנָה" {{ממ|שמות|לד|כב}}. אֵימָתַי שָׁנָה יוֹצְאָה? הֱוֵי אוֹמֵר בַּתְּקוּפָה. יָכוֹל תְּקוּפַת טֵבֵת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"חַג"''', יָצָאת תְּקוּפַת טֵבֵת שֶׁאֵין בָּהּ חַג. יָכוֹל תְּקוּפַת נִיסָן, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בּוֹ חַג? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"חַג הָאָסִיף"''' שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אָסִיף! יָצָאת תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁאֵין בָּהּ אָסִיף! יָכוֹל תְּקוּפַת תַּמּוּז, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בָּהּ אָסִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"חַג הָאָסִיף בְּצֵאת הַשָּׁנָה"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "תְּקוּפַת הַשָּׁנָה", תְּקוּפָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חַג וְאָסִיף וְשָׁנָה יוֹצְאָה בָּהּ! וְהֵיזוֹ זוֹ? זוֹ תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי. '''"בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ"''' – אֵין לְךָ בָּהֶן אֶלָּא אָסִיף. מִנַּיִן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁיְּהֵא לוֹ אָסִיף בִּפְנֵי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּאָסְפְּךָ"''', '''"מַעֲשֶׂיךָ"''', כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּשְׁעַת אֲסִיפוֹ. יָכוֹל תְּהֵא רֹאשׁ שָׁנָה רֹאשׁ לְכָל פֵּרוֹת הָאִילָן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּאָסְפְּךָ... מַעֲשֶׂיךָ"''', כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אָסִיף בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מִיכָּן אָמְרוּ: בְּאֶחָד בִּשְׁבָט רֹאשׁ שָׁנָה לָאִילָן, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ! כָּל אִילָן שֶׁחָנְטוּ פֵּרוֹתָיו לִפְנֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט – הֲרֵי הוּא לְשֶׁעָבַר; לְאַחַר חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט – הֲרֵי הוּא לֶעָתִיד לָבוֹא! }} </small> ===פסוק יז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ לפס' יד,]] שם מוציאים את הגרים הנשים והקטנים מחובת הראיון. חיוב הקטנים כאן הוא על ילדים שיכולים ללכת. דורש "פני האדון..." – פונה מעסקיו.}}'''"שָׁלֹשׁ פְּעָמִים"''', יָכוֹל בְּכָל רֶגֶל וָרֶגֶל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בַּשָּׁנָה"'''. יָכוֹל בְּכָל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"פְּעָמִים"'''. אֵין פְּעָמִים אֶלָּא זְמַנִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל רַגְלֵי עָנִי פַּעֲמֵי דַלִּים" {{ממ|ישעיה|כו|ו}}. '''"יֵרָאֶה"''' – פְּרָט לְסוּמָה, שֶׁאֵין יָכוֹל לִרְאוֹת. '''"זְכוּרְךָ"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים. '''"כָּל זְכוּרְךָ"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים. זוֹ הִיא שֶׁבֵּית הִלֵּל אוֹמְרִין: כָּל קָטָן שֶׁיָּכוֹל לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַם לְהַר הַבַּיִת – חַיָּב בִּרְאִיָּה. ([[ביאור:משנה חגיגה פרק א#משנה א|חגיגה א א.]]) '''"אֶת פְּנֵי הָאָדֹן"''', אִם עוֹשֶׂה אַתָּה אֶת כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן – הֲרֵינִי פּוֹנֶה מִכָּל עֲסָקַאי וְאֵינִי עוֹסֵק אֶלָּא בְּךָ. }} </small> ===פסוק יח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השבתת החמץ חייבת להיות לפני שחיטת הפסח וזריקת דמו על המזבח. הקטר חלבים על מזבח העולה התבצע עד הבוקר, וזה היה גם זמן אכילת קודשי הקדשים ע"י הכהנים, אבל בקדשים קלים (חוץ מפסח) היו יכולים לאכול את הבשר עד הערב למחרת; ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה|זבחים פרק ה.]]}}'''"לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ"''' – אֵין לִי אֶלָּא זוֹבֵחַ; זוֹרֵק וּמְנַסֵּךְ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"דַּם זִבְחִי"'''. '''"זִבְחִי"''' – זֶה הַפֶּסַח, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה'" {{ממ|שמות|יב|כז}}. '''"לֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר"''', מִכָּאן אָמְרוּ: הֶקְטֵר חֲלָבִים כָּל הַלַּיְלָה. '''"לֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר"'''. לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁבִּזְמַן אֲכִילָתָן הַקְטָרָתָן, יָכוֹל אַף קָדָשִׁים קַלִּים כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר"'''. אֵין לִי אֶלָּא חֶלְבֵי חֲגִיגָה; חֶלְבֵי פֶּסַח מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח" {{ממ|שמות|לד|כה}}! }} </small> ===פסוק יט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ה"ראשית" שבספר דברים היא תרומה גדולה, שאינה יכולה להיות כל הגורן – ראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ט|חלה א ט.]]; אבל הביכורים יכולים להיות כל היבול – ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ד|ביכורים ב ד,]] שנאמר "ביכורי אדמתך", כלומר האדמה כולה עשויה להיות ביכורים, ואכן הביכורים הם מהדברים שאין להם שיעור, ראו [[ביאור:משנה פאה פרק א#משנה א|פאה א א.]] ההסבר לכינוי "ראשית" הוא שהבכורים ניתנים לפני הפרשת התרומה.}}'''"רֵאשִׁית"''' – נֶאֱמַר כָּאן '''"רֵאשִׁית"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "רֵאשִׁית" {{ממ|דברים|יח|ד}}. יָכוֹל, מָה "רֵאשִׁית" הָאָמוּר לְהַלָּן – עַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת, אַף '''"רֵאשִׁית"''' הָאָמוּר כָּאן – עַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת? מִנַּיִן שֶׁאִם רוֹצֶה אָדָם לַעֲשׂוֹת כָּל שָׂדֵהוּ בִּכּוּרִים – עוֹשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ"'''. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''"רֵאשִׁית"'''? לִיתֵּן בָּהֶן כּוֹחַ רֵאשִׁית, שֶׁיִּהְיוּ קוֹדְמִין לִתְרוּמָה! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק א#משנה ב|בכורים א ב.]] וראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ לפס' יט.]] אם אבדו או התקלקלו הביכורים לפני שהכניס אותם למקדש האחריות היא על מביא הביכורים; ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ד|בכורים ב ד.]]}}'''"אַדְמָתְךָ"''' – פְּרָט לְעָרִיס; '''"אַדְמָתְךָ"''' – פְּרָט לְגַזְלָן. '''"תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹקֶיךָ"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא חַיָּב בְּטִפּוּל הֲבָאָתָן, עַד שֶׁיְּבִיאֵם לְבֵית הַבְּחִירָה. {{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא ור' יוסי הגלילי גם [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|במכילתא כספא כ לפס' יט]]}}'''"לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי"'''; רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: חַיָּה וְעוֹף אֵינָן מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"''', '''"לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"''' – שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים; פְּרָט לְחַיָּה וְעוֹף וְלִבְהֵמָה טְמֵאָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר "לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה" {{ממ|דברים|יד|כא}}, וְנֶאֱמַר '''"לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"'''. אֶת שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה – אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב! עוֹף, שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה, יָכוֹל אָסוּר לְבַשְּׁלוֹ בְּחָלָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בַּחֲלֵב אִמּוֹ"''' – יָצָא עוֹף, שֶׁאֵין לוֹ חֲלֵב אֵם! '''"לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"''' – אֵין לִי אֶלָּא גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ; פָּרָה בַּחֲלֵב אִמָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בַּחֲלֵב"''', מִכָּל מָקוֹם. }} </small> ===פסוק כ=== <small> {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תיאור הנביא כמלאך פוטר את הדרשן מעיסוק באנגלולוגיה, אבל במציאות היו ספקות רבים בזיהוי הנביא. כדוגמא לנביא הקובע את מקום המקדש מובא גד, שאישרו קבע את מקום המנוחב והנחלה, ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק יד#משנה ח|זבחים יד ח.]]}}'''"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ"''' – זֶה נָבִיא; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים" {{ממ|שופטים|ב|א}}. '''"לְפָנֶיךָ"''' – שֶׁיְּהֵא מֵאִיר לְפָנֶיךָ, כְּנֵר שֶׁהוּא מֵאִיר לְכָל הַבַּיִת. '''"לִשְׁמָרְךָ בַּדֶּרֶךְ"''' – לְהַזְהִירְךָ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "בְּכָל '''הַדֶּרֶךְ''' אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם תֵּלֵכוּ" {{ממ|דברים|ה|ל}}. '''"וְלַהֲבִיאֲךָ"''' – לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. '''"אֶל הַמָּקוֹם"''' – זֶה שִׁילֹה. '''"אֲשֶׁר הֲכִינֹתִי"''' – זֶה בֵּית עוֹלָמִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ עֲלֵה הָקֵם לַה' מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן אֲרַוְנָה הַיְבֻסִי" {{ממ|שמואל ב|כד|יח}}. מַהוּא אוֹמֵר שָׁם? "וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא בֵּית ה' הָאֱלֹהִים וְזֶה מִזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל" {{ממ|דברי הימים א|כב|א}}; וְאוֹמֵר: "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד" {{ממ|תהלים|קלב|יד}}. }} </small> ===פסוק כא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הקושי של הנביא לשאת עוון הוא מוגבל, כי הנביא יכול למחול רק על פגיעות בו עצמו, ולא על חטא שפגע בקב"ה, השונה ממנו.}}'''"כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם"''' – לֹא כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי "נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע" {{ממ|מיכה|ז|יח}}, כָּךְ הוּא; שֶׁלֹּא לְפָנָיו אַתֶּם חוֹטְאִין אֶלָּא לְפָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ"'''. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל ה'" {{ממ|שמות|טז|ח}}. }} </small> ===פסוק כב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''"כִּי אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע"''', כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם הוּא נַעֲשֶׂה לָהֶן {{ב|אַנְטִידִיקוֹס|תובע}} כְּנֶגֶד אוֹיְבֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאַיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ"'''. אַתֶּם עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁגָּזַרְתִּי עֲלֵיכֶם – אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁהִבְטַחְתִּי אֶתְכֶם! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל" {{ממ|יהושע|י|מב}} }} </small> ===פסוק כה=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה מא|ספרי דברים מא.]] שם מציעים שני פתרונות לעבודת ה' בלי מקדש: תלמוד תורה או תפילה. גם כאן נרמז הפיתרון של לימוד התורה ב"דבר אחר".}}'''"וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקֵיכֶם"''' – זוֹ תְּפִלָּה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם" {{ממ|דברים|יא|יג}}. אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ תְּפִלָּה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדָנִיֵּאל: "אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁיזְבִינָּךְ" {{ממ|דניאל|ו|יז}}. וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה בְּבָבֶל? אֶלָּא זוֹ תְּפִלָּה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי" {{ממ|דניאל|ו|יא}}. דָּבָר אַחֵר: '''"וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקֵיכֶם"''' – עָבְדֵהוּ בְּתוֹרָתוֹ! עָבְדֵהוּ בְּמִקְדָּשׁוֹ! }} </small> ===פסוק כו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפסוק משיר השירים מפרש "שכולה" – חסרה. ראו ישעיה שם "כי הנער בן מאה שנה ימות", כלומר גיל מאה הוא המינימום לחיים של נער.}}'''"לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה"''' – בְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָּה אֵין בָּהֶם" {{ממ|שיר השירים|ד|ב}}. '''"וַעֲקָרָה"''' – כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ" {{ממ|דברים|ז|יד}}. '''"אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא"''' – כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יִהְיֶה שָׁם זָקֵן וְעוּל יָמִים אֲשֶׁר לֹא יְמַלֵּא אֶת יָמָיו" {{ממ|ישעיה|סה|כ}} '''"אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא"''' – לֹא כְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם" {{ממ|תהלים|נה|כד}}. }} </small> ===פסוק כז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לוחמה פסיכולוגית כנגד האויבים, כגון הכנענים, ולוחמה ביולוגית - מביאות לנצחון במלחמה.}}'''"אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ"''' – זֶה הַמּוֹרֶךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ" {{ממ|יהושע|ב|יא}}. '''"וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם"''' – זוֹ מַגֵּפָה. '''"וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף"''' – כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֹיְבַי תַּתָּה לִּי עֹרֶף" {{ממ|שמואל ב|כב|מא}}. }} </small> ===פסוק כט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למה יש רשעים ורשע בעולם? – כדי שיהיה לצדיקים אתגר! כלומר הרשע הוא כדי להגדיל את הנצחון עליו. שאלה טובה האם זה כדאי...}}'''"לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה... מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ"''' – מִכָּאן שֶׁהָרְשָׁעִים נִבְרְאוּ לְצַוּוֹת לַצַּדִּיקִים! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ" {{ממ|משלי|טז|ד}}. יָכוֹל אַף לֶעָתִיד לָבוֹא? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה" (שָׁם). }} </small> ===פסוק לב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אמנם יהושע כרת ברית עם הגבעונים, אבל מדובר בטעות, שאפילו תוך מעשה מזכיר יהושע את האיסור. בכל אופן הברית בתוקף.}}'''"לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית"''' – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עֲמָמִין. וְכֵן יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: "אוּלַי בְּקִרְבִּי אַתָּה יוֹשֵׁב וְאֵיךְ אֶכְרָת לְךָ בְרִית?" {{ממ|יהושע|ט|ז}}; מַהוּא אוֹמֵר בַּסּוֹף? "וְעַתָּה אֲרוּרִים הֵם" (שם פס' כג). }} </small> ===פסוק לג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ל"גר תושב" אסור לעבוד ע"ז, וכן יש לאכוף עליו את קיום שאר שבע המצוות (בהנחה שהאכיפה אפשרית). אמנם יש הבטחה של הקב"ה שיחלץ את יריאיו מהחטא, אבל מדובר בנס, ואין לסמוך עליו! הדרשה "יחלצם מלחטוא" (ולא כבפשט הפסוק יחלצם מהצרות) מצוטטת ע"י הרמב"ם, ראו [[רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ו יג]].}}'''"לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ"''' – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה, שֶׁלֹּא יוֹשִׁיבוּ גּוֹי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בֵּינֵיהֶם. יָכוֹל עַל חִנָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי"'''. כְּבָר הִבְטַחְתִּיךָ: "חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם" {{ממ|תהלים|לד|ח}}, יְחַלְּצֵם מִלַּחְטוֹא. הֵיאַךְ אַנִּיחֵם בֵּינֵיכֶם? '''"פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי"''', הֵן מִתְכַּוְּנִין לְהַמְרִידְכֶם בִּי! וּמַה תְּעָלָה יֵשׁ בְּיֶדְכֶם? וְאַתֶּם נוֹקְשִׁין בָּהֶן וּמִתְחַיְּבִין לִי כְּלָיָה! לְכָךְ אֲנִי מַזְהִירְךָ: '''"לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ"'''.</small> }} kd2gnypreaamb71zlohvd0dtlxt1ba7 106 1714243 3016990 2991926 2026-05-19T16:04:14Z Michaelkimmel2 44530 3016990 wikitext text/x-wiki ==פרק כד== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מזהה את האירועים בפרק כד עם אלו שתוארו לעיל בפרקים יט-כ, וטוענת שמשה עלה להר לאחר שצווה לעשות כך; וראו [[באור:מכילתא דרשב"י/פרק יט#פסוק ג|לעיל יט ג]] וראו דברי ר' אלעזר בן פרטא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|במכילתא בחדש סוף ב.]]}}<small>'''"וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה'"''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" {{ממ|שמות|יט|ג}}. יָכוֹל מֵעַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה'"'''! מְלַמֵּד שֶׁלֹּא עָלָה אֶלָּא עַל פִּי שְׁכִינָה. יָכוֹל זֶה עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּלְהַלָּן עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ" {{ממ|שמות|יט|כד}}. '''"וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק"''', וּלְהַלָּן: "וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק" {{ממ|שמות|כ|יח}}. "וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ", וּלְהַלָּן: "וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל" (שם). הֱוֵי אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם עִנְיָן אֶחָד. לָמָּה נִשְׁנָה? לְהַשְׁלִים עִנְיָנוֹ. }} </small> ===פסוק ג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המצוות המפורטות בפרקים כא-כג (כל המשפטים) ניתנו יחד עם עשר הדיברות (דברי ה'), ואינם ניתנים להפרדה, וראו דברי ר' אלעזר בן פרטא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|במכילתא בחדש סוף ב,]] שם מכונים המשפטים "עונשין".}}'''"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים"''' – מַקִּישׁ דִּינִין לְדִבְּרוֹת: מַה דִּבְּרוֹת מִסִּינַי, כָּךְ הַדִּינִין מִסִּינַי. '''"וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד"''' – שֶׁלֹּא נָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה. '''"כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה"''' – שֶׁהִקְדִּימוּ עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה; שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵעַ וְאֵין בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת – נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא. }} </small> ===פסוק ד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג לפס' י.]] שם מתארכים את הברית המופיעה כאן ליום ה בסיוון ולא ליום מתן תורה עצמו (ו בסיוון); וראו שם את דברי ר' יוסי בר' יהודה, כמו אצלנו.}}'''"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה'"''' – אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁקָּדְמוּ לְמַתַּן תּוֹרָה. '''"וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר"''' – זֶה יוֹם הַשִּׁשִּׁי. נֶאֱמַר כֵּן '''"בַּבֹּקֶר"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "בִּהְיֹת הַבֹּקֶר" {{ממ|שמות|יט|טז}}. אֵינִי יוֹדֵעַ אִם דִּבְּרוֹת קָדְמוּ לְקָרְבָּנוֹת, אוֹ קָרְבָּנוֹת קָדְמוּ לְדִבְּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "בִּהְיֹת הַבֹּקֶר" (שָׁם) – מְלַמֵּד שֶׁקָּדְמוּ קָרְבָּנוֹת לְדִבְּרוֹת! '''"וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ"''' – לַעֲבוֹדָה. '''"וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה"''' – כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. }} </small> ===פסוק ה=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בשלב זה היו הבכורים מכל העם ככוהנים, והם הקריבו את העולות שנתרמו ע"י כל העם.}}'''"וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – אֵלּוּ הַבְּכוֹרִים. '''"וַיַּעֲלוּ עֹלֹת"''' – עַל יְדֵי כָּל יִשְׂרָאֵל הִקְרִיבוּם! }} </small> ===פסוק ו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|חצי הדם - בדיוק, בדרך נס הצליח משה לחלק את הדם לשני חלקים שוים, והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג.]] בכל קרבן בהמה יש להשתמש בכלי לקבלת הדם מהקרבן ולזריקתו על המזבח.}}'''"וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם"''' – מְלַמֵּד שֶׁנֶּחֱלַק הַדָּם מֵאֵילָיו. '''"וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת"''' – מְלַמֵּד שֶׁהָעוֹלָה טְעוּנָה כְּלִי. אֵין לִי אֶלָּא עוֹלַת סִינַי, לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי" {{ממ|במדבר|כח|ו}}; מַקִּישׁ עוֹלַת תָּמִיד לְעוֹלַת סִינַי: מָה עוֹלַת סִינַי טְעוּנָה כְּלִי – אַף עוֹלַת דּוֹרוֹת טְעוּנָה כְּלִי. אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה; חַטָּאת וְאָשָׁם וּשְׁלָמִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים" {{ממ|ויקרא|ז|לז}} – תּוֹרָה אַחַת לְכֻלָּן. }} </small> ===פסוק ז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יוסי בר' יהודה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|במכילתא בחדש ג לפס' ז:]] אמירת "נעשה ונשמע" היתה עוד לפני קבלת התורה.}}'''"וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם"''' – מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן. '''"וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"''' – לְפִי שֶׁהִקְדִּימוּ בַּתְּחִלָּה עֲשִׂיָּה, אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה: וְכִי אֶפְשָׁר לַעֲשִׂיָּה בְּלֹא שְׁמִיעָה? שְׁמִיעָה מְבִיאָה לִידֵי עֲשִׂיָּה! חָזְרוּ וְאָמְרוּ '''"נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"''': נַעֲשֶׂה מַה שֶּׁנִּשְׁמַע! מְלַמֵּד שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם עֲשִׂיָּה וּשְׁמִיעָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי" {{הפניה לפסוקים|תהלים|מ|ז|ח}} }} </small> ===פסוק ט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד לפס' כד.]] למעשה לטענת הדרשן נדב ואביהו ושבעים הזקנים לא עלו על ההר, אלא ראו את המקום (הקב"ה) מרחוק, בדומה לאברהם לקראת העקידה. אחד ההבדלים בין הסיפור בפרק כד לזה שבפרקים יט-כ הוא בנוכחותם כאן של שבעים הזקנים, שאינם מופיעים שם.}}'''"וַיַּעַל מֹשֶׁה"''' – מֹשֶׁה מְחִצָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''"וְאַהֲרֹן"''' – אַהֲרֹן מְחִצָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''"נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – כָּל אֶחָד מְחִצָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. יָכוֹל אַף נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים זְקֵנִים עָלוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל''' וַיִּרְאוּ" – רָאוּ וְלֹא עָלוּ. "וַיִּרְאוּ", נֶאֱמַר כָּאן "וַיִּרְאוּ", וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק" {{ממ|בראשית|כב|ד}} מַה לְּהַלָּן מֵרָחֹק – אַף כָּאן מֵרָחֹק. }} </small> ===פסוק י=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הזקנים ונדב ואביהו עברו על [[ביאור:תוספתא/חגיגה/ב#ה|תוספתא חגיגה ב ה,]] וזנו את עיניהם בשכינה, ולא חסו על כבוד קונם (ראו [[ביאור:משנה חגיגה פרק ב#משנה א|חגיגה ב א.]]) הדרשה מיישבת את הפערים בין תיאור המרכבה שביחזקאל עם תיאור מה שראו הזקנים: לבנת הספיר היא האופנים. לעניין "משמיעים את האוזן" ראו דוגמאות נוספות [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יט#פסוק יח|לעיל פרק יט פס' יח.]]}}'''"וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מְלַמֵּד שֶׁנִּיזּוֹנוּ עֵינֵיהֶן מִזִּיו הַשְּׁכִינָה! '''"וְתַחַת רַגְלָיו"''' – מְלַמֵּד שֶׁהֵגִיסוּ דַּעְתָּן וְהִשְׁווּ עֶלְיוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים. '''"לִבְנַת הַסַּפִּיר"''', וּלְהַלָּן "כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ" {{ממ|יחזקאל|א|טז}}: מַה לְּהַלָּן – אוֹפַן, אַף כָּאן – אוֹפַן. יָכוֹל לִבְנַת סַפִּיר מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כְּמַעֲשֵׂה"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּן" {{ממ|יחזקאל|א|יח}}. '''"וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר"''' – כְּטָהֳרוֹ שֶׁלָּרָקִיעַ. יָכוֹל מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּכְעֶצֶם"''', מְלַמֵּד שֶׁמַּשְׁמִיעִין אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ!</small> }} 2t82wx1xi8kktdruqmowwa5inpxtftl 106 1714248 3016991 2991934 2026-05-19T16:04:45Z Michaelkimmel2 44530 3016991 wikitext text/x-wiki == פרק ל== ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש את הכפילות בפסוק.}}<small>יֵאָמֵר '''"בְּבוֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ"'''? אִלּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: בֵּין נִכְנָס לַעֲבוֹדָה בֵּין שֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה – {{ב|חַיָּב|לרחוץ ידיו ורגליו}}; תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת"''': מַה לְּהַלָּן עֲבוֹדָה – אַף כָּאן עֲבוֹדָה! אֶלָּא מֵעַתָּה, יֵאָמֵר "וּבְגִשְׁתָּם"; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּבוֹאָם"'''? אִלּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: לְהַקְטָרָה טָעוּן {{ב|קִדּוּשׁ|רחצת ידיו ורגליו.}}, לִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת אֵינוֹ טָעוּן קִדּוּשׁ; לְכָךְ נֶאֱמַר '''"בְּבֹאָם"'''... "וּבְגִשְׁתָּם"! }} </small> ===פסוק כא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|שני הסברים לביטוי "חוק עולם": חוק מהקב"ה, או גזירה שווה עם הפסוק מפרק כח, העוסק בחובת הכהנים ללבוש מכנסים. הלימוד בגזירה שווה הוא שהעבודה שעשה הכהן בלי לרחוץ ידיו ורגליו פסולה ומחוללת, כמו עבודת הכהן שלא לבש מכנסיים. לעניין קידוש כהן גדול ראו [[ביאור:תוספתא/יומא/א#יז|תוספתא יומא א יז.]] זרעו של אהרון הוא כל הכוהנים, ולא רק הכהן הגדול.}}'''"וְהָיְתָה לָהֶם חֹק עוֹלָם"''' – חֹק הוּא מִמִּי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. נֶאֱמַר כֵּן '''"חֹק עוֹלָם"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "חֻקַּת עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו" {{ממ|שמות|כח|מג}}; מַה לְּהַלָּן – מְחַלֵּל עֲבוֹדָה, אַף כָּאן – מְחַלֵּל עֲבוֹדָה. '''"לוֹ וּלְזַרְעוֹ"''', דָּבָר הַשָּׁוֶה בְּאַהֲרֹן וּבְזַרְעוֹ – חַיָּבִין עָלָיו מִיתָה; יָצָא קִדּוּשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּאַהֲרֹן וּבְזַרְעוֹ! }} </small> ===פסוק כו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו את דברי רבי [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה מד|בספרי במדבר סוף מד,]] שהמשיחה היתה חד פעמית וממנה והלאה אין צורך למשוח את הכלים.}}'''"וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד"''', מְלַמֵּד שֶׁאֵין כָּל הַכֵּלִים מִתְקַדְּשִׁין אֶלָּא בִּמְשִׁיחָה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם" {{ממ|במדבר|ז|א}}. אוֹ יָכוֹל יִהְיוּ כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין מְשִׁיחָה לַדּוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ" {{ממ|במדבר|ד|יב}} – בְּשֵׁירוּת בִּלְבַד הֵן מִתְקַדְּשִׁין! }} </small> ===פסוק לב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מותר להכין שמן משחה וקטורת לצורך לימוד או למכרם לגויים; האיסור על מעשים כאלה הוא רק אם עשה אותם להנאתו הפרטית. לעניין "ועמיו בשלום" ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|במכילתא שבתא א.]] עונש כרת מנתק את הנענש בו מעמו, ואינו מביא את חטאיו לאחריות הציבור, וממילא אינו גורם לעונש ציבורי.}}'''"לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ"''', הֲרֵי זֶה בְּאַזְהָרָה; עֹנֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וְנִכְרַת". אוֹ יָכוֹל אֲפִלּוּ עָשָׂה לְהִתְלַמֵּד יְהֵא חַיָּב? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בַּקְּטֹרֶת: "אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ וְנִכְרַת" (פס' לח) מַה לְּהַלָּן עַד שֶׁיְּתַכַּוֵּין לְהָרִיחַ, אַף כָּאן עַד שֶׁיְּתַכַּוֵּין לְהָרִיחַ! יָצָא הָעוֹשֶׂה לְהִתְלַמֵּד אוֹ לִמְכֹּר {{ב|לַאֲחֵרִים|לגויים}}. "וְנִכְרַת מֵעַמָּיו" – וְעַמָּיו בְּשָׁלוֹם.</small> }} k1gkp2sz2oo2d4t1ei6m4gtrlxn3fv1 106 1714265 3016992 2991940 2026-05-19T16:05:11Z Michaelkimmel2 44530 3016992 wikitext text/x-wiki == פרק לא== ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו מקבילה לדרשה על "אתה" [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שכה|בספרי דברים שכה.]] לעניין המלאכה הגמורה ולעניין הכרת ראו [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א לפס' יד,]] [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ל#פסוק לב|ולעיל ל לב.]]}}<small>'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – אַתָּה! לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ! '''"כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה"''' – עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלָאכָה גְּמוּרָה. הֲרֵי שֶׁכָּתַב אוֹת אַחַת בְּשַׁחֲרִית וְאוֹת אַחַת בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְאָרַג חוּט אֶחָד בְּשַׁחֲרִית וְחוּט אֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם – שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה"''' – עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלָאכָה גְּמוּרָה. '''"וְנִכְרְתָה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת"''', אֵין לִי אֶלָּא מֵזִיד וְהַתְרָאַת עֵדִים; מֵזִיד בֵּינוֹ וּבֵין עַצְמוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְנִכְרַת"''' – לְהָבִיא אֶת הַמֵּזִיד בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. '''"וְנִכְרְתָה"''', אֵין הַכְרָתָה אֶלָּא הַפְסָקָה מִקֶּרֶב עַמָּהּ – וְעַמָּהּ שָׁלוֹם. }} </small> ===פסוק טו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השבת, בניגוד למועדי לוח השנה, אינה מסורה לבית דין, ראו [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א לפס' טו.]] לעניין מלאכת המשכן ראו [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה ב|מכילתא שבתא ב.]] לעניין דרך ההמתה של מחלל השבת ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|ספרי במדבר קיד.]]}}'''"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה'"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ" {{ממ|ויקרא|כג|ד}}; יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמּוֹעֲדוֹת מְסוּרִין לְבֵית דִּין – כָּךְ תְּהֵא שַׁבָּת מְסוּרָה לְבֵית דִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה'"''' – לַשֵּׁם שַׁבָּת מְסוּרָה, וְאֵין שַׁבָּת מְסוּרָה לְבֵית דִּין! כָּךְ הוּא אוֹמֵר: "שַׁבָּת הוּא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם", '''"כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת"''' – אֲפִילּוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. '''"מוֹת יוּמָת"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּכָל מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים" {{ממ|במדבר|טו|לה}} – הֱוֵי אוֹמֵר: בִּסְקִילָה!</small> }} s94hk0stg2derdzazfdevscqn2ft0nh 106 1714327 3016993 2999481 2026-05-19T16:05:43Z Michaelkimmel2 44530 3016993 wikitext text/x-wiki ==פרק לד== ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ההתרחקות מע"ז כוללת גם איסור על ברית עימם; הדרשה מרחיבה את האיסור לכל עובדי ע"ז, שהרי בזמן הדרשה לא היו שבעת העממים.}}<small>'''"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ"''' – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה! "כִּי אֶת מִזְבְּחוֹתָם תִּתֹּצוּן" – הֲרֵי זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה לְאַבֵּד עֲבוֹדָה זָרָה, וְכָל מְשַׁמְּשֶׁיהָ, וְכָל הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילָהּ. }} </small> ===פסוק יד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ההשתחווייה היא פעולה דתית למרות שאינה בין העבודות המיוחדות לה' ולעיתים גם אינה דרך העבודה של ע"ז מסוימת, וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו.]] פס' טו-יז נדרשים כתהליך מסוכן שראשיתו באכילת מזבחי ע"ז, עבור בנישואי תערובת וסופו בעשיית אלוהי מסכה. הדרשה "אפילו לנוי" מעמידה באור בעייתי כל יצירת אמנות פלסטית.}}'''"כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר"''' – לְחַיֵּב עַל הַהִשְׁתַּחֲוָיָה, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ בְּכָךְ. "אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ" – הָא אִם אָכַל מִזִּבְחָם, הוּא נוֹשֵׂא מִבְּנוֹתָם, וְהֵן מַטְעִין אוֹתוֹ, וְהוּא עוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה! "לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ" – וַאֲפִלּוּ לְנוֹאי. }} </small> ===פסוק יח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כג#פסוק טו|לעיל כג טו.]]}}'''"לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב"''', יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ אָבִיב אַתָּה עוֹשֶׂה פֶּסַח, וְאִם לָאו – אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה פֶּסַח? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר"''' – בֵּין שֶׁיֵּשׁ לְךָ אָבִיב, בֵּין שֶׁאֵין לְךָ אָבִיב! אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב"'''? עֲשָׂאוֹ הַכָּתוּב סִימָן לוֹ! }} </small> ===פסוק יט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טז|מכילתא פסחא טז,]] שם לומדים את ההגבלה לבכורות זכרים מ[[דברים טו יט]], והפסוק שלנו מצוטט דרך אגב, "לקיים מה שנאמר". גם שם דורשים את החזרות של דין הבכורה בכלל שהוא צריך לפרט. ר' יהושע בן קרחה מוצא את הכלל הצריך לפרט כולו בפסוק שלנו – גם הכלל וגם הפרטים.}}'''"כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי"'''. יָכוֹל אֲפִלּוּ נְקֵבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר"''' – מַה בְּכוֹר בְּהֵמָה, זָכָר וְלֹא נְקֵבָה – אַף בְּכוֹר אָדָם, זָכָר וְלֹא נְקֵבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: '''"כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי"''' – הֲרֵי זֶה כְּלָל. יָכוֹל אַף {{ב|שֶׁלַּאֲחֵרִים|בכורי בהמת הגויים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִקְנְךָ"'''! יָכוֹל אַף שֶׁלִּנְקֵבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תִּזָּכָר"'''! יָכוֹל אַף שֶׁלְּחַיָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה"'''! זֶה הוּא כְּלָל שֶׁצָּרִיךְ לִפְרָט. }} </small> ===פסוק כ=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ב|בכורות א ב.]] מתיחס לכפילות של הפסוק שלנו ושל [[שמות יג יג]].}}'''"וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה"''' – "וּפֶטֶר חֲמוֹר" שְׁנֵי פְעָמִים: עַד שֶׁיִּהְיֶה הַיּוֹלֵד חֲמוֹר וְהַנּוֹלָד חֲמוֹר. '''"תִּפְדֶּה בְשֶׂה"''' – שֶׂה מִכָּל מָקוֹם: בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת, בֵּין תְּמִימִים בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין, בֵּין קְטַנִּים בֵּין גְּדוֹלִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ה|בכורות א ה.]] כאן נוספו פסולי המוקדשים לרשימה. לדרך העריפה ראו שם משנה ז. כאן נוספה הקדימות של פדיון הבן לעולת ראיה.}}דָּבָר אַחֵר: '''"בְּשֶׂה"''', לֹא בְּעֵגֶל, וְלֹא בְּחַיָּה, וְלֹא בִּטְרֵפָה, וְלֹא בְּכִלְאַיִם, וְלֹא בִּכּוֹי, וְלֹא בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין! – שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בָּהֶן "כַּצְּבִי וְכָאַיָּל" {{ממ|דברים|טז|כב}}: מַה צְּבִי וְאַיָּל אֵין פּוֹדִין בָּהֶן – אַף פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין אֵין פּוֹדִין בָּהֶן! '''"תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ"''' – מִצְוַת פְּדִיָּה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת עֲרִיפָה. '''"וַעֲרַפְתּוֹ"''' – נֶאֶמְרָה כָּאן עֲרִיפָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן עֲרִיפָה {{ממ|דברים|כא|ד}}; מַה לְּהַלָּן {{ב|בְּקוֹפִּיס|kopís - סכין גדולה, מאכלת}}, וּמֵאֲחוֹרָיו, וְאָסוּר בַּהֲנָאָה – אַף כָּאן בְּקוֹפִּיס, וּמֵאֲחוֹרָיו, וְאָסוּר בַּהֲנָאָה. '''"כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם"''' – הֲרֵי שֶׁהָיָה לְפָנָיו פִּדְיוֹן בְּנוֹ וְעוֹלַת רְאִיָּה, וְאֵין לוֹ כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה – פִּדְיוֹן בְּנוֹ קוֹדֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה"''' וְאַחַר כָּךְ '''"וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם"'''! }} </small> ===פסוק כא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו לדברי ר' ישמעאל [[ביאור:משנה שביעית פרק א#משנה ד|בשביעית א ד.]] נראה שהם דברי ר' שמעון בן אלעזר כאן. ר' ישמעאל כאן מדגיש שרק קציר העומר מותר בשבת, ואילו החריש, שניתן לדחות אותו לימי החול – אינו דוחה את השבת אפילו בשדה העומר. ר' יהודה כת"ק במשנה שם, ור' שמעון מסיק מדבריו שבשדה האילן (מטע) מותר לחרוש בערב שביעית עד העצרת – סוף זמן הקציר - ולא יותר, ובמוצאי שביעית ניתן לקצור את הספיחים רק אחרי זמן החריש.}}'''"בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת"'''; רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר '''"בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת"''', יֵשׁ לְךָ קָצִיר מִצְוָה שֶׁהוּא דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. וְהֵיזֶה זֶה? זֶה קְצִיר הָעֹמֶר! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יָכוֹל תְּהֵא חֲרִישַׁת הָעֹמֶר דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר"''' – קָצִיר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, יָצָא חָרִישׁ שֶׁאֵין לוֹ זְמַן קָבוּעַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: '''"בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת"''' – חָרִישׁ שֶׁקְּצִירוֹ אָסוּר, זֶה חָרִישׁ שֶׁלְּעֶרֶב שְׁבִיעִית; וְקָצִיר שֶׁחֲרִישׁוֹ אָסוּר, זֶה קָצִיר שֶׁלְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁבֹת מִן הַחָרִישׁ בִּשְׁעַת קָצִיר, וּשְׁבֹת מִן הַקָּצִיר בִּשְׁעַת חָרִישׁ. }} </small> ===פסוק כב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כג#פסוק טז|לעיל כג טז.]]}}'''"וְחַג שָׁבֻעוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ"''' – זֶה חַג הָעֲצֶרֶת. '''"וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "בְּצֵאת הַשָּׁנָה" {{ממ|שמות|כג|טז}}; אֵיזֶה הוּא חַג שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אָסִיף וּתְקוּפָה וְשָׁנָה יוֹצְאָה בּוֹ? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה תִּשְׁרֵי. }} </small> ===פסוק כג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כג#פסוק יז|לעיל כג יז.]] לעניין "אדון אני" השוו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ לפס' יז.]]}}'''"שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה"''' – אֵין פְּעָמִים אֶלָּא זְמַנִּים. '''"יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל קָטָן שֶׁיָּכוֹל לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת – אָבִיו חַיָּב לְהַעֲלוֹתוֹ. '''"אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה'"''' – אָדוֹן אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם! יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל"'''. יָכוֹל עָלֶיךָ בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה'"'''. הָא כֵּיצַד? אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, וּשְׁמִי יָחוּל עָלֶיךָ! }} </small> ===פסוק כד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|סיפור המעשה מלמד שההגנה של הקב"ה אינה רק מפני אויבים, אלא גם מגנבים וממזיקים.}}'''"כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ, וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ"''', דִּבְּרָה תּוֹרָה כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר; שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל: 'הֵיאַךְ אָנוּ מַנִּיחִין אַרְצֵנוּ וּבָתֵּינוּ וְשָׂדוֹתֵינוּ וְכַרְמֵינוּ וְעוֹלִין לָרֶגֶל? שֶׁמָּא יָבוֹאוּ אֲחֵרִים וְיֵשְׁבוּ בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ!'. לְפִיכָךְ עָרַב לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: '''"וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת"'''. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵין רְשׁוּת לְאֶחָד מִן הַמַּזִּיקִין לְהַזִּיק אֶתְכֶם! וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד, שֶׁהִנִּיחַ אֶת {{ב|כַּרְיוֹ|הכרי שלו, ערימת חיטים}}, וּבָא וּמָצָא אֲרָיוֹת סוֹבְבִין אוֹתוֹ; וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִנִּיחַ {{ב|בֵּית תּוֹרְנְגָלִין|לול}}, וּבָא וּמָצָא חֲתוּלוֹת מְקֹרָעוֹת בִּפְנֵיהֶם, לְקַיֵּם '''"וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ"'''! }} </small> ===פסוק כו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תבוא#פיסקה רצז|ספרי דברים רצז.]] שם מגבילים את הביכורים לשבעת המינים, שנאמר "'''מ'''ראשית" ולא 'כל ראשית'. כאן הדרשה מניחה שמדובר דווקא על שבעת המינים, למרות שהיה ניתן לדרוש ההפך. וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק א#משנה ב|ביכורים א ב ומשנה ט.]]}}'''"רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ"''' – נֶאֱמַר כָּאן 'רֵאשִׁית', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: "מֵרֵאשִׁית" {{ממ|דברים|כו|ב}}; מַה לְּהַלָּן שִׁבְעַת מִינִים – אַף כָּאן שִׁבְעַת מִינִים. '''"אַדְמָתְךָ"''' – פְּרָט לְעָרִיס וּלְגַזְלָן. '''"תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹקֶיךָ"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהֶן עַד שֶׁיְּבִיאֵם לְבֵית הַבְּחִירָה. {{הע-שמאל|השוו לדרשות המקילות באיסורי בשר בחלב [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|שבמכילתא דר"י כספא כ פס' יט,]] וראו שם שורת דרשות "מנין שאסור באכילה" וכו'. לעניין בשר שור בחלב ראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כג#פסוק כט|לעיל כג יט.]]}}'''"לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"''' – הֲרֵי זֶה בָּא לֶאֱסֹר בִּשּׁוּלוֹ, קַל וָחֹמֶר אֲכִילָתוֹ! אֵין לִי אֶלָּא גְּדִי וַחֲלֵב אֵם; בְּשַׂר שׁוֹר בְּחָלָב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא תְבַשֵּׁל... בְּחָלָב"'''!</small> }} c72y492vphnb64jkinc0yek3nmn9bus 106 1714329 3016995 2991956 2026-05-19T16:06:15Z Michaelkimmel2 44530 3016995 wikitext text/x-wiki ==פרק לה== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק לא#פסוק טו|לעיל לא טו.]] לעניין הכותב שתי אותיות כו' ראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרק ז|ספרא חובה פרק ז ח.]] לעניין "עד שיקבע היום" ראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק לא#פסוק טו|לעיל לא טו.]] בסוף הדרשה טוענים שעסקים כלכליים נקראים מלאכה והעושה אותם בשבת חייב. כך טוענים גם למעשי בית הדין, קידושין וגיטים וכתיבת דו"חות. בעניינים אלו יש הוצאה מרשות לרשות. הדין הזה אינו מפורש במשנה, ויתכן שהוא נאסר כהחמרה של חז"ל על מלאכות אלו; וראו [[ביאור:משנה מועד קטן פרק ג#משנה ג|מו"ק ג ג-ד,]] שבחול המועד התירו כתיבת חלק מהשטרות. וראו [[בראשית רבה פז ז]], שיוסף בא לחשב חשבונותיו בבית.}}<small>'''"שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'"''' – שֶׁהִיא {{ב|אסורה|לכאורה צ"ל "מסורה"}} לַשֵּׁם, לֹא לְבֵית דִּין! '''"כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת"''' – לֹא בּוֹ וּבַחֲבֵירוֹ. הֲרֵי שֶׁכָּתַב שְׁתֵּי אוֹתוֹת: אַחַת בַּשַּׁבָּת וְאַחַת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאָרַג שְׁנֵי חוּטִין: אֶחָד בַּשַּׁבָּת וְאֶחָד בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת"''' – לֹא בּוֹ וּבַחֲבֵירוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: שַׁבָּת וְכִפּוּר לְפָנָיו, וְעָשָׂה מְלָאכָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת; יָכוֹל יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ"''' – עַד שֶׁיִּקָּבַע הַיּוֹם. אֵין לִי אֶלָּא מְלָאכוֹת וְתוֹלָדוֹת, שֶׁהֵן אֲסוּרִין; מִנַּיִן לְאִסּוּר שְׁבוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל מְלָאכָה". יָכוֹל יְהוּא חַיָּבִין חַטָּאת עַל אִסּוּר שְׁבוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מְלָאכָה"''' – מְלָאכָה הַמְּיֻחֶדֶת חַיָּבִין עָלֶיהָ, וְאֵין חַיָּבִין עַל אִסּוּר שְׁבוּת. מִנַּיִן לְמִקָּח וּמִמְכָּר וְהַלְוָאָה וּפִקְדוֹנוֹת – שֶׁנִּקְרְאוּ מְלָאכָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ" {{ממ|שמות|כב|י}}. מִנַּיִן לְדִינִין וּלְטַעֲנוֹת וּלְעִרְעוּרִין וּלְכָל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין – שֶׁנִּקְרְאוּ מְלָאכָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּנַנְיָהוּ וּבָנָיו לַמְּלָאכָה הַחִיצוֹנָה עַל יִשְׂרָאֵל לְשֹׁטְרִים וּלְשֹׁפְטִים" {{ממ|דברי הימים א|כו|כט}}. מִנַּיִן לְקִדּוּשִׁין וּלְגִטִּין שֶׁנִּקְרְאוּ מְלָאכָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲבָל הָעָם רָב וְהָעֵת גְּשָׁמִים {{ב|וְהַמְּלָאכָה|של גירוש הנשים הנכריות}} לֹא לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנָיִם" {{ממ|עזרא|י|יג}}. מִנַּיִן לְחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ מְלָאכָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ" {{ממ|בראשית|לט|יא}}.</small> }} htmutocucf845lkdh6oaumbusm1exu5 0 1714820 3017028 3007599 2026-05-19T19:27:44Z מו יו הו 37729 אין טעם להנציח את הצנזורה. וגם: למה יש הערה כפולה על מקום הסיום בנוסח המערבי? 3017028 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude><קטע התחלה=עלינו מערבי/><קטע התחלה=עלינו/>עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ.<noinclude>{{הערה|{{צ|שֶׁהֵם… יוֹשִׁיעַ}} הושמט ע"י הצנזורה בטענה שהמילה {{צ|וָרִיק}} מכוונת ל"ישו" (בגימטריה). בדורות האחרונים הוא הוחזר לסידורים, בתחילה בתוך סוגריים.}}</noinclude> וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד׃{{ממס|דברים ד לט}}<קטע סוף=עלינו/> <קטע התחלה=על כן/>עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד.<noinclude>{{הערה|למנהג אשכנז המערבי יש לסיים כאן.}}</noinclude> <קטע סוף=על כן/>{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=(}}כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}<noinclude>{{הערה|למנהג אשכנז המזרחי יש לסיים כאן.}}</noinclude> וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=){{ש}} {{הור|בהרבה מקומות אין אומרים כאן קדיש.}}|{{רווח}} [אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא׃{{ממס|משלי ג כה}}{{ש}}עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}}{{ש}}וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל, אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט׃{{ממס|ישעיהו מו ד}}]}}<noinclude>{{סוף}} ==שינויי נוסחאות== <references /> </noinclude> r3r7sieyhk5recvq5dqliz9287j5yu0 3017030 3017028 2026-05-19T19:31:38Z מו יו הו 37729 משער שזו הכוונה 3017030 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude><קטע התחלה=עלינו מערבי/><קטע התחלה=עלינו/>עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ.<noinclude>{{הערה|{{צ|שֶׁהֵם… יוֹשִׁיעַ}} הושמט ע"י הצנזורה בטענה שהמילה {{צ|וָרִיק}} מכוונת ל"ישו" (בגימטריה). בדורות האחרונים הוא הוחזר לסידורים, בתחילה בתוך סוגריים.}}</noinclude> וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד׃{{ממס|דברים ד לט}}<קטע סוף=עלינו/> <קטע התחלה=על כן/>עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד.<noinclude>{{הערה|למנהג אשכנז המערבי מסיימים כאן.}}</noinclude> <קטע סוף=על כן/>{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=(}}כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}<noinclude>{{הערה|למנהג אשכנז המזרחי הישן מסיימים כאן.}}</noinclude> וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=){{ש}} {{הור|בהרבה מקומות אין אומרים כאן קדיש.}}|{{רווח}} [אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא׃{{ממס|משלי ג כה}}{{ש}}עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}}{{ש}}וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל, אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט׃{{ממס|ישעיהו מו ד}}]}}<noinclude>{{סוף}} ==שינויי נוסחאות== <references /> </noinclude> rijtaua8797vkfav7g6w4q6ebljqgqk 3017032 3017030 2026-05-19T19:37:10Z Yack67 27395 כי כיום אין המנהג כן ברוב מקומות. אבל ככה גם טוב. 3017032 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude><קטע התחלה=עלינו מערבי/><קטע התחלה=עלינו/>עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ.<noinclude>{{הערה|{{צ|שֶׁהֵם… יוֹשִׁיעַ}} הושמט ע"י הצנזורה בטענה שהמילה {{צ|וָרִיק}} מכוונת ל"ישו" (בגימטריה). בדורות האחרונים הוא הוחזר לסידורים, בתחילה בתוך סוגריים.}}</noinclude> וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד׃{{ממס|דברים ד לט}}<קטע סוף=עלינו/> <קטע התחלה=על כן/>עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד.<noinclude>{{הערה|למנהג אשכנז המערבי הישן מסיימים כאן.}}</noinclude> <קטע סוף=על כן/>{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=(}}כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}<noinclude>{{הערה|למנהג אשכנז המזרחי הישן מסיימים כאן.}}</noinclude> וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=){{ש}} {{הור|בהרבה מקומות אין אומרים כאן קדיש.}}|{{רווח}} [אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא׃{{ממס|משלי ג כה}}{{ש}}עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}}{{ש}}וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל, אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט׃{{ממס|ישעיהו מו ד}}]}}<noinclude>{{סוף}} ==שינויי נוסחאות== <references /> </noinclude> ih7pf7inf3gol3hjqn6rzd0u69f73y0 0 1716138 3017037 2999874 2026-05-19T19:49:28Z מו יו הו 37729 /* ברכת המזון לסעודת ברית מילה */ 3017037 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==סדר ברית מילה== {{הור|כשמביאים את התינוק אומרים:}}{{ש}} בָּרוּךְ הַבָּא. [בָּרוּך הַנִּמּוֹל לִשְׁמֹנָה.] אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃{{ממס|תהלים סה ה}} {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}} {{הור|מנהג ארץ ישראל שהאב אומר והקהל חוזר אחריו:}} {{מר|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃}} {{מר|יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָך. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃}} {{מר|יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָך. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃}} {{מר|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}}אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃}} {{מר|אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}}אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃}} {{סוף}} {{הור|המוהל אומר:}} {{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי׃ לָכֵן אֱמֹר, הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר כה#כה י|במדבר כה י-יב}} {{הור|מניחים את התינוק על הכסא של אליהו ואומרים:}}{{ש}} זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב. {{הור|המוהל אומר:}}{{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} {{ש}} שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי׃{{ממס|תהלים קיט קסו}}{{ש}} אֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, עֲמֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי. {{ש}} שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ. {{ש}} שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב׃{{ממס|תהלים קיט קסב}}{{ש}} שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃{{ממס|תהלים קיט קסה}}{{ש}} אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃{{ממס|תהלים סה ה}}{{ש}} אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.{{ממס|בראשית יז א}}{{ש}} הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁצִּוָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל. {{הור|והאב אומר:}}{{ש}} הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁצִּוַּנִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל אֶת בְּנִי. {{הור|המוהל:}}{{ש}} בְּרִית קֹדֶשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה. {{הור|האב:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}} {{הור|מנהג ארץ ישראל שהאב מברך שהחיינו:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. {{סוף}} {{הור|הקהל:}} {{ש}} כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. {{הור|ברכות:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֺדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ, צַוֵּה{{הערה|נ"א: צִוָּה}} לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּחַת, לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ כּוֹרֵת הַבְּרִית. {{הור2|כשאומר {{צ|בדמיך חיי}} נותנים לתינוק מהיין. את המילים המודגשות הקהל אומר בקול והמברך חוזר אחריהם.}} אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ,{{ש}}וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: {{פבפ|ז|ז}}{{ש}}יִשְׂמַח הָאָב בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָהּ.{{ש}} כַּכָּתוּב: יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ׃{{ממס|משלי כג כה}}{{ש}}וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, '''וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי׃'''{{ממס|יחזקאל טז ו}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׃ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק׃ וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קה#קה ח|תהלים קה ח-י}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים׃{{ממס|בראשית כא ד}} {{ש}}'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃''' {{ש}}{{פבפ|ז|ז}} – זֶה הַקָּטֹן גָדוֹל יִהְיֶה. {{ש}}'''כְּשֵׁם שֶׁנִכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.''' {{הור|המוהל אומר:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיֶּלֶד רַךְ הַנִּמּוֹל {{פבפ|ז|ז}} וְיִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, בַּעֲבוּר שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית. וּכְשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|תפילה לאבי הבן:}}{{ש}} רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְרֻצֶּה וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיהוּ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שְׁלַח עַל יְדֵי מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה לִבְנִי הַנִּמּוֹל עַתָּה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְשֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ פָּתוּחַ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. וְתֵן לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, חַיִּים שֶׁל יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה. אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן. {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} {{הור2|קדיש יתום}} ==גאולה לברית מילה== {{:יום ליבשה}} ==ברכת המזון לסעודת ברית מילה== {{הור2|ברכת המזון לסעודת ברית מילה, עם פיוטים והוספות לפני מנהג פולין, הרווח בארץ ישראל. לברכת המזון לברית מילה לפי מנהג אשכנז המערבי ראו [[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|כאן]].}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|שיר המעלות}}{{הור2|מזמנים על הכוס.}} {{הור|המזמן:}} רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ! {{הור1|או|רַבּוֹתַי, מִיר וֶועלְן בֶּענְטְשֶׁען!}} {{:נודה לשמך בתוך אמוני}} {{הור|המזמן:}}{{ש}}בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ. {{הור|המסובים עונים והמזמן חוזר:}}{{ש}}בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז1}} ===הרחמן לברית מילה=== {{:הרחמן לברית מילה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז2}} ==שינויי נוסחאות== q272ce1fjhzqcf0dbu7qp4e34y3soz4 3017039 3017037 2026-05-19T20:15:19Z Yack67 27395 3017039 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==סדר ברית מילה== {{הור|כשמביאים את התינוק אומרים:}}{{ש}} בָּרוּךְ הַבָּא. [בָּרוּך הַנִּמּוֹל לִשְׁמֹנָה.] אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃{{ממס|תהלים סה ה}} {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}} {{הור|מנהג ארץ ישראל שהאב אומר והקהל חוזר אחריו:}} {{מר|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃}} {{מר|יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָך. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃}} {{מר|יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָך. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃}} {{מר|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}}אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃}} {{מר|אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}}אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃}} {{סוף}} {{הור|המוהל אומר:}} {{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי׃ לָכֵן אֱמֹר, הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר כה#כה י|במדבר כה י-יב}} {{הור|מניחים את התינוק על הכסא של אליהו ואומרים:}}{{ש}} זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב. {{הור|המוהל אומר:}}{{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} {{ש}} שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי׃{{ממס|תהלים קיט קסו}}{{ש}} אֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, עֲמֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי. {{ש}} שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ. {{ש}} שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב׃{{ממס|תהלים קיט קסב}}{{ש}} שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃{{ממס|תהלים קיט קסה}}{{ש}} אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃{{ממס|תהלים סה ה}}{{ש}} אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.{{ממס|בראשית יז א}}{{ש}} הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁצִּוָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל. {{הור|והאב אומר:}}{{ש}} הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁצִּוַּנִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל אֶת בְּנִי. {{הור|המוהל:}}{{ש}} בְּרִית קֹדֶשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה. {{הור|האב:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}} {{הור|מנהג ארץ ישראל שהאב מברך שהחיינו (בחו"ל יש נוהגים לברכה כשמל בעצמו בנו הבכור):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. {{סוף}} {{הור|הקהל:}} {{ש}} כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. {{הור|ברכות:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֺדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ, צַוֵּה{{הערה|נ"א: צִוָּה}} לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּחַת, לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ כּוֹרֵת הַבְּרִית. {{הור2|כשאומר {{צ|בדמיך חיי}} נותנים לתינוק מהיין. את המילים המודגשות הקהל אומר בקול והמברך חוזר אחריהם.}} אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ,{{ש}}וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: {{פבפ|ז|ז}}{{ש}}יִשְׂמַח הָאָב בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָהּ.{{ש}} כַּכָּתוּב: יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ׃{{ממס|משלי כג כה}}{{ש}}וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, '''וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי׃'''{{ממס|יחזקאל טז ו}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׃ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק׃ וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קה#קה ח|תהלים קה ח-י}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים׃{{ממס|בראשית כא ד}} {{ש}}'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃''' {{ש}}{{פבפ|ז|ז}} – זֶה הַקָּטֹן גָדוֹל יִהְיֶה. {{ש}}'''כְּשֵׁם שֶׁנִכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.''' {{הור|המוהל אומר:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיֶּלֶד רַךְ הַנִּמּוֹל {{פבפ|ז|ז}} וְיִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, בַּעֲבוּר שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית. וּכְשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|תפילה לאבי הבן:}}{{ש}} רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְרֻצֶּה וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיהוּ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שְׁלַח עַל יְדֵי מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה לִבְנִי הַנִּמּוֹל עַתָּה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְשֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ פָּתוּחַ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. וְתֵן לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, חַיִּים שֶׁל יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה. אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן. {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} {{הור2|קדיש יתום}} ==גאולה לברית מילה== {{:יום ליבשה}} ==ברכת המזון לסעודת ברית מילה== {{הור2|ברכת המזון לסעודת ברית מילה, עם פיוטים והוספות לפני מנהג פולין, הרווח בארץ ישראל. לברכת המזון לברית מילה לפי מנהג אשכנז המערבי ראו [[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|כאן]].}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|שיר המעלות}}{{הור2|מזמנים על הכוס.}} {{הור|המזמן:}} רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ! {{הור1|או|רַבּוֹתַי, מִיר וֶועלְן בֶּענְטְשֶׁען!}} {{:נודה לשמך בתוך אמוני}} {{הור|המזמן:}}{{ש}}בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ. {{הור|המסובים עונים והמזמן חוזר:}}{{ש}}בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז1}} ===הרחמן לברית מילה=== {{:הרחמן לברית מילה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז2}} ==שינויי נוסחאות== g81muw7wy2mh7sfnqlpuepc9ttovxhx 0 1716225 3017042 2955662 2026-05-19T20:39:00Z מו יו הו 37729 /* קידוש */ 3017042 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =סדר ליל שבת= ==ברכת הבנים== {| |- |<center>{{הור|לבן:}}{{ש}}יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה.{{ממס|בראשית מח כ}}</center>||{{ססס}}||<center>{{הור|לבת:}}{{ש}}יְשִׁימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׁרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה.</center> |} יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כו}} ==שלום עליכם== שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. :{{ק|'''שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} ::{{ק|'''שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. :{{ק|'''בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} ::{{ק|'''בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} בָּרְכוּנִי לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. :{{ק|'''בָּרְכוּנִי לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} ::{{ק|'''בָּרְכוּנִי לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} צֵאתְכֶם לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. :{{ק|'''צֵאתְכֶם לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} ::{{ק|'''צֵאתְכֶם לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ׃{{ממס|תהלים צא יא}}{{ש}} יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קכא ח}} ==אשת חיל== {| |- | {{סי|אֵ}}שֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא||{{ססס}}||וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ׃ |- | {{סי|בָּ}}טַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ|| ||וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר׃ |- | {{סי|גְּ}}מָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע|| ||כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ׃ |- | {{סי|דָּ}}רְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים|| ||וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ׃ |- | {{סי|הָ}}יְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר|| ||מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ׃ |- | {{סי|וַ}}תָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה|| ||וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ׃ |- | {{סי|זָ}}מְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ|| || מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם׃ |- | {{סי|חָ}}גְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ|| ||וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעֹתֶיהָ׃ |- | {{סי|טָ}}עֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ|| ||לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ׃ |- | {{סי|יָ}}דֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר|| ||וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ׃ |- | {{סי|כַּ}}פָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי|| ||וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן׃ |- | {{סי|לֹ}}א תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג|| ||כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים׃ |- | {{סי|מַ}}רְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ|| ||שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ׃ |- | {{סי|נ}}וֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ|| ||בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ׃ |- | {{סי|סָ}}דִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר|| ||וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי׃ |- | {{סי|עֹ}}ז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ|| ||וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן׃ |- | {{סי|פִּ}}יהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה || ||וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ׃ |- | {{סי|צ}}וֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ|| ||וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל׃ |- |{{סי|קָ}}מוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ|| ||בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ׃ |- | {{סי|רַ}}בּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל|| ||וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה׃ |- | {{סי|שֶׁ}}קֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי|| ||אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ הִיא תִתְהַלָּל׃ |- | {{סי|תְּ}}נוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ || ||וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ׃{{ממס|משלי לא#לא י|משלי לא י-לא}} |} ==קידוש== {{מקורות לסידור|[[בראשית א לא]] - [[בראשית ב|ב ג]]}}{{ש}} {{הור1|בלחש|וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר}} יוֹם הַשִּׁשִּׁי׃ וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃ סַבְרִי מָרָנַן וְרַבָּנַן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. [כִּי הוּא יוֹם] תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. {{רקע אפור|{{הור|בשבת חול המועד סוכות:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה.}} ===בציעת הפת=== {{הור|נוטלים ידים, ומברכים:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו‍ֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. בִּרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. ==כל מקדש== {{:כל מקדש שביעי}} ==מנוחה ושמחה== {{:מנוחה ושמחה}} ==מה ידידות== {{:מה ידידות}} ==מה יפית== {{:מה יפית}} ==יום שבת קדש הוא== {{:יום שבת קדש הוא}} ==יה ריבון== {{הור|סימן: '''ישראל''' (רבי ישראל נג'ארה)}} {{סי|יָ}}הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא{{ש}} אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא{{ש}} עוֹבַד גְבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא{{ש}} שְׁפַר קָדָמָךְ לְהַחֲוָיָא {{רפרן|יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא|אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא|עוֹבַד גְבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא|שְׁפַר קָדָמָךְ לְהַחֲוָיָא}} {{סי|שְׁ}}בָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא{{ש}} לָךְ אֱלָהָא קַדִּישָׁא דִּי בְרָא כׇל נַפְשָׁא{{ש}} עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא{{ש}} חֵיוַת בָּרָא וְעוֹפֵי שְׁמַיָּא {{רפרן|יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא|אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא|עוֹבַד גְבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא|שְׁפַר קָדָמָךְ לְהַחֲוָיָא}} {{סי|רַ}}בְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין{{ש}} מָכִיךְ רְמַיָּא וְזַקִּיף כְּפִיפִין{{ש}} לוּ יִחְיֶה גְבַר שְׁנִין אַלְפִין{{ש}} לָא יֵעֹל גְּבוּרְתֵּךְ בְּחֻשְׁבְּנַיָּא {{רפרן|יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא|אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא|עוֹבַד גְבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא|שְׁפַר קָדָמָךְ לְהַחֲוָיָא}} {{סי|אֱ}}לָהָא דִּי לֵהּ יְקָר וּרְבוּתָא{{ש}} פְּרֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם אַרְיָוָתָא{{ש}} וְאַפֵּק יָת עַמֵּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא{{ש}} עַמֵּךְ דִּי בְחַרְתְּ מִכׇּל אֻמַּיָּא {{רפרן|יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא|אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא|עוֹבַד גְבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא|שְׁפַר קָדָמָךְ לְהַחֲוָיָא}} {{סי|לְ}}מִקְדָּשֵׁךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין{{ש}} אֲתַר דִּי בֵהּ יֶחֱדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין{{ש}} וִיזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחֲשִׁין{{ש}} בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא {{רפרן|יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא|אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא|עוֹבַד גְבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא|שְׁפַר קָדָמָךְ לְהַחֲוָיָא}}{{הערה|נוסח השיר במקור, כפי שנדפס בחיי המחבר (ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45788&st=&pgnum=12 כאן]):{{ש}}{{סי|יָ}}הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא{{ש}}אַנְתְּ מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא{{ש}}עוֹבָדֵי גִּיבַרְתָּךְ וְתִמְהַיָּא{{ש}}שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה {{ק|'''יָהּ'''…}}{{ש}} {{סי|שְׁ}}בָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא{{ש}}לָךְ אֱלָהּ קַדִּישָׁא בָּרֵא כָל נַפְשָׁא{{ש}}עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי נָשָׁא{{ש}}חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא {{ק|'''יָהּ'''…}}{{ש}}{{סי|רַ}}בְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין{{ש}}מַכִיךְ רָמַיָּא זְקִיף כְּפִיפִין{{ש}}לוּ יֵיחִי גְּבַר שְׁנִין אַלְפִין{{ש}}לָא יֵעוּל גִּיבַרְתָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא {{ק|'''יָהּ'''…}}{{ש}}{{סי|אֱ}}לָהָא דִּי לֵיהּ יְקַר וּרְבוּתָא{{ש}}פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם אַרְיְוָתָא{{ש}}וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא{{ש}}עַמָּא דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא {{ק|'''יָהּ'''…}}{{ש}}{{סי|לְ}}מַקְדְּשָׁךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין{{ש}}אֲתַר דִּי בֵהּ יִיחְדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין{{ש}}יְזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחֲשִׁין{{ש}}בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא {{ק|'''יָהּ'''…}}}} ==צור משלו== צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ / בָּרְכוּ אֱמוּנַי{{ש}} שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ / כִּדְבַר יְיָ הַזָּן אֶת עוֹלָמוֹ / רוֹעֵנוּ אָבִינוּ{{ש}} אָכַלְנוּ אֶת לַחְמוֹ / וְיֵינוֹ שָׁתִינוּ{{ש}} עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ / וּנְהַלְּלוֹ בְּפִינוּ{{ש}} אָמַרְנוּ וְעָנִינוּ / אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ {{רפרן|צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ / בָּרְכוּ אֱמוּנַי|שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ / כִּדְבַר יְיָ}} בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה / נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ{{ש}} עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה / שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}} מָזוֹן וְצֵדָה / הִשְׂבִּיעַ לְנַפְשֵנוּ{{ש}} חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ / וֶאֱמֶת יְיָ {{רפרן|צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ / בָּרְכוּ אֱמוּנַי|שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ / כִּדְבַר יְיָ}} רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ / עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ{{ש}} עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ / זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ{{ש}} בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ / יָבֹא וְיִגְאָלֵנוּ{{ש}} רוּחַ אַפֵּינוּ / מְשִיחַ יְיָ {{רפרן|צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ / בָּרְכוּ אֱמוּנַי|שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ / כִּדְבַר יְיָ}} יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ / עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא{{ש}} וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ / וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה{{ש}} הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ / יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה{{ש}} עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא / כְּבִרְכַּת יְיָ {{רפרן|צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ / בָּרְכוּ אֱמוּנַי|שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ / כִּדְבַר יְיָ}} ==צמאה נפשי== {{הור|סימן: '''אברהם בן עזרא'''}} צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי{{ממס|תהלים מב ג}}{{ש}} לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי{{ממס|תהלים פד ג}} {{סי|אֵ}}ל אֶחָד בְּרָאָנִי / וְאָמַר חַי אָנִי / כִּי לֹא יִרְאַנִי / הָאָדָם וָחָי{{ממס|שמות לג כ}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|בָּ}}רָא כֹּל בְּחָכְמָה / בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה / מְאֹד נֶעֱלָמָה / מֵעֵינֵי כָּל חָי{{ממס|לפני=ע"פ|איוב כח כא}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|רָ}}ם עַל כֹּל כְּבוֹדוֹ / כָּל פֶּה יְחַוֶּה הוֹדוֹ / בָּרוּךְ אֲשֶר בְּיָדוֹ / נֶפֶש כָּל חָי{{ממס|איוב יב י}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|הִ}}בְדִּיל נִינֵי תָם / חֻקִּים לְהוֹרֹתָם / אֲשֶר יַעֲשֶׂה אוֹתָם / הָאָדָם וָחָי{{ממס|לפני=ע"פ|ויקרא יח ה}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|מִ}}י זֶה יִצְטַדָּק / נִמְשָׁל לְאָבָק דַּק / אֶמֶת כִּי לֹא יִצְדַּק / לְפָנֶיךָ כָל חָי{{ממס|תהלים קמג ב}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|בְּ}}לֵב יֵצֶר חָשׁוּב / כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב / וְאֵיכָכָה יָשׁוּב / הַבָּשָׂר הֶחָי{{ממס|ויקרא יג טז}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|נְ}}סוֹגִים אִם אָבוּ / וּמִדַּרְכָּם שָׁבוּ / טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ / בֵּית מוֹעֵד לְכָל חָי{{ממס|לפני=ע"פ|איוב ל כג}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|עַ}}ל כֹּל אֲהוֹדֶךָ / כָּל פֶּה תְּיַחֲדֶךָ / פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ / וּמַשְׂבִּיעַ לְכָּל חָי{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמה טז}}{{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|זְ}}כֹר אַהֲבַת קְדוּמִים / וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים / וְקָרֵב הַיָּמִים / אֲשֶר בֶּן יִשַׁי חָי{{ממס|לפני=ע"פ|ש"א כ לא}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|רְ}}אֵה לִגְבֶרֶת אֱמֶת / שִׁפְחָה נוֹאֶמֶת / לֹא כִי בְנֵךְ הַמֵּת / וּבְנִי הֶחָי{{ממס|מ"א ג כב}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|אֶ}}קֹּד עַל אַפִּי / וְאֶפְרֹשׁ לְךָ כַפִּי / עֵת כִּי אֶפְתַּח פִּי / בְּנִשְׁמַת כָּל חָי {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} ==יום זה לישראל== {{הור|סימן: '''יצחק לוריא חזק'''}}{{הערה|כך לפי הנוסח הנפוץ, שכולל תוספת מאוחרת (ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42829&st=&pgnum=90&hilite= כאן]) של הבתים שמופיעים כאן בסוגריים. ראה עוד [[w:יום זה לישראל|בוויקיפדיה]].}} {{סי|י}}וֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל / אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{סי|צִ}}וִּיתָ פִּקּוּדִים / בְּמַעֲמַד הַר סִינָי{{ש}} שַׁבָּת וּמוֹעֲדִים / לִשְׁמֹר בְּכָל שָׁנַי{{ש}} לַעֲרֹךְ לְפָנַי / מַשְׂאֵת וַאֲרוּחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} {{סי|חֶ}}מְדַּת הַלְּבָבוֹת / לְאֻמָּה שְׁבוּרָה{{ש}} לִנְפָשׁוֹת נִכְאָבוֹת / נְשָׁמָה יְתֵרָה{{ש}} לְנֶפֶשׁ מְצֵרָה / תָּסִיר אֲנָחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} {{סי|קִ}}דַּשְׁתָּ בֵּרַכְתָּ / אוֹתוֹ מִכָּל יָמִים{{ש}} בְּשֵׁשֶׁת כִּלִּיתָ / מְלֶאכֶת עוֹלָמִים{{ש}} בּוֹ מָצְאוּ עֲגוּמִים / הַשְׁקֵט וּבִטְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} {{סי|לְ}}אִסּוּר מְלָאכָה / צִוִּיתָנוּ נוֹרָא{{ש}} אֶזְכֶּה הוֹד מְלוּכָה / אִם שַׁבָּת אֶשְׁמֹרָה{{ש}} אַקְרִיב שַׁי לַמּוֹרָא / מִנְחָה מֶרְקָחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} ({{סי|וְ}}שִׁיר אֶעֱרָךְ לָךְ / בְּנִגּוּן וּנְעִימָה{{ש}} מוּל תִּפְאֶרֶת גָּדְלָךְ / נַפְשִׁי לְךָ כָּמְהָה{{ש}} לִסְגֻלָּה תְמִימָה / קַיֵּם הַבְטָחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} {{סי|רְ}}צֵה תְפִלָּתִי / כְּמוֹ קָרְבַּן נַחְשׁוֹן{{ש}} וְיוֹם מְנוּחָתִי / בְּרִנָּה וּבְשָׂשׂוֹן{{ש}} חָבִיב כְּבַת אִישׁוֹן / בְּרֹב הַצְלָחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} {{סי|יֶ}}שְׁעֲךָ קִוִּינוּ / יָהּ אַדִּיר אַדִּירִים{{ש}} בֶּן דָּוִד מַלְכֵּנוּ / שְׁלַח נָא לָעִבְרִים{{ש}} וְיִקְרָא לִדְרוֹרִים / רֶוַח וַהֲנָחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} {{סי|אָ}}נָּא עֶלְיוֹן נוֹרָא / הַבִּיטָה עָנְיֵנוּ{{ש}} פְּדֵנוּ בִּמְהֵרָה / חָנֵּנוּ חָנֵּנוּ{{ש}} שַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ / בְּאוֹר וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}}) {{סי|חַ}}דֵּשׁ מִקְדָּשֵׁנוּ / זָכְרָה נֶחֱרֶבֶת{{ש}} טוּבְךָ מוֹשִׁיעֵנוּ / תְּנָה לַנֶּעֱצֶבֶת{{ש}} בְּשַׁבָּת יוֹשֶׁבֶת / בְּזֶמֶר וּשְׁבָחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} ({{סי|זְ}}כֹר קָדוֹשׁ לָנוּ / בִּזְכוּת יִקְרַת הַיּוֹם{{ש}} שְׁמֹר נָא אוֹתָנוּ / בְּיוֹם זֶה וּבְכָל יוֹם{{ש}} דּוֹדִי צַח וְאָיֹם / תָּבִיא רְוָחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} {{סי|ק}}וֹל רִנָּה וִישׁוּעָה / לְיִשְׂרָאֵל הַשְׁמִיעָה{{ש}} בְּבֹא חֶזְיוֹן תְּשׁוּעָה / צוּר מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה{{ש}} אוֹר שִׁמְשִׁי הוֹפִיעָה / תָּמִיד הַזְרִיחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}}) ==יה אכסוף== {{הור|סימן: '''יהוה'''; '''אהרן'''; '''נשמה'''}} {{סי|יָ}}הּ {{סי|אֶ|1}}כְסֹף {{סי|נֹ|2}}עַם שַׁבָּת, הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ. מְשֹׁךְ נֹעַם יִרְאָתֶךָ, לְעַם מְבַקְשֵׁי רְצוֹנֶךָ. קַדְּשֵׁם בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּתוֹרָתֶךָ. פְּתַח לָהֶם נֹעַם וְרָצוֹן לִפְתֹּחַ שַׁעֲרֵי רְצוֹנֶךָ. {{רפרן|יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ}} {{סי|הָ}}יָה {{סי|הֹ|1}}וֶה {{סי|שְׁ|2}}מֹר שׁוֹמְרֵי וּמְצַפִּים שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ. כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשָׁם תַּעֲרֹג לְקַבֵּל נֹעַם שַׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּשֵׁם קָדְשֶׁךָ. הַצֵּל מְאַחֲרֵי לִפְרשׁ מִן הַשַּׁבָּת, לְבִלְתִּי תִּהְיֶה סָגוּר מֵהֶם שִׁשָּׁה יָמִים הַמְקַבְּלִים קְדֻשָּׁה מִשַּׁבַּת קָדְשֶׁךָ. וְטַהֵר לִבָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה לְעָבְדֶּךָ. {{רפרן|יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ}} {{סי|וְ}}יִהְיוּ {{סי|רַ|1}}חֲמֶיךָ {{סי|מִ|2}}תְגּוֹלְלִים (עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים) עַל עַם קָדְשֶׁךָ. לְהַשְׁקוֹת צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ מִנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן. לְעַטֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאֶרֶת הַמְפָאֲרִים אוֹתְךָ (בְּיוֹם שַׁבָּת) עַל יְדֵי שַׁבָּת קָדְשֶׁךָ. כָּל שִׁשָּׁה יָמִים לְהַנְחִילָם נַחֲלַת יַעֲקֹב בְּחִירֶךָ. {{רפרן|יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ}} {{סי|הַ}}שַּׁבָּת {{סי|נֹ|1}}עַם {{סי|הַ|2}}נְּשָׁמוֹת, וְהַשְּׁבִיעִי עֹנֶג הָרוּחוֹת וְעֵדֶן הַנְּפָשׁוֹת, לְהִתְעַדֵּן בְּאַהֲבָתֶךָ וְיִרְאָתֶךָ. שַׁבָּת קֹדֶשׁ נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ. שַׁבָּת קֹדֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן, יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ. {{רפרן|יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ}} ==שינויי נוסחאות== h3ttotqj7gx50tk70br16htqixwzmps 0 1716844 3017041 2996080 2026-05-19T20:27:08Z Yack67 27395 /* ברכות ההפטרה */ 3017041 wikitext text/x-wiki ==קריאת התורה== <קטע התחלה=אל ארך אפים/> ===אל ארך אפים=== <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#FFFFFF |</noinclude>{{הור2|בשני ובחמישי, [[סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית#למנצח|ביום שאומרים בו {{צ|למנצח}}]], אומרים {{צ|אל ארך אפים}}.}} {{הור|נוסח אשכנז:}}{{ש}}אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ. חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע. חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל. {{הור|נוסח פולין (ויש שאומרים שניהם):}}{{ש}}אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ. חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע. חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.<קטע סוף=אל ארך אפים/><noinclude> |- |}</noinclude><קטע התחלה=הוצאה א/> ===הוצאת ספר תורה=== <קטע סוף=הוצאה א/><noinclude> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=אין כמוך/>אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃{{ממס|תהלים פו ח}} {{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים קמה יג}}{{ש}}יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}} אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃{{ממס|תהלים נא כ}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.<קטע סוף=אין כמוך/> {{הור|במנחה של שבת:}}{{ש}} <קטע התחלה=ואני/>וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}<קטע סוף=ואני/> <קטע התחלה=ויהי/>{{הור|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}}{{ש}}וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃{{ממס|במדבר י לה}} {{ש}}כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו ב ג}} {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ.<קטע סוף=ויהי/><noinclude> |- |} </noinclude>{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|<noinclude>ביום טוב, בימי התשובה ובהושענא רבה</noinclude><includeonly>בעשרת ימי תשובה</includeonly>:}} <קטע התחלה=ריבונו א/>{{הור|(בשבת מדלגים ל{{צ|בריך שמה}}).}}<קטע סוף=ריבונו א/> <קטע התחלה=ריבונו ב/>{{הור|3 פעמים:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.{{ממס|שמות לד#לד ה|שמות לד ה-ז}} <קטע סוף=ריבונו ב/><noinclude>{{הור|ביום טוב:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=ריבונו ג/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי, וְזַכֵּה לִי [וְאִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי] וְכָל בְּנֵי בֵּיתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וּמַלְּטֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְזַכֵּנוּ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ, וְהוֹפַע עָלֵינוּ רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וְנָחָה עָלָיו רוּח יְיָ, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ׃{{ממס|ישעיהו יא ב}} וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶיךָ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ. וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֺתֶיךָ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתִשְׁמְרֵנוּ מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא לָעוֹלָם. וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסֹבְבֶנְהוּ. אָמֵן. <קטע סוף=ריבונו ג/><noinclude>{{הור|בראש השנה, ביום כיפור ובהושענא רבה:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=ריבונו ד/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי. וְתִמְחֹל לִי עַל כָּל עֲוֺנֹתַי וְעַל כָּל עֲוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי, מְחִילָה בְּחֶסֶד, מְחִילָה בְּרַחֲמִים, וְטַהֲרֵנוּ מֵחֲטָאֵינוּ וּמֵעֲוֹנוֹתֵנוּ וּמִפְּשָׁעֵינוּ. וְזָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. וְזָכְרֵנוּ לְחַיִּים אֲרֻכִּים, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וְכַלְכָּלָה, וְלֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, וְעֹשֶׁר וְכָבוֹד, וְאֹרֶךְ יָמִים לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיהָ, וְשֵׂכֶל וּבִינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל עִמְקֵי סוֹדוֹתֶיהָ. וְהָפֵק רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכְאוֹבֵינוּ, וּתְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וּבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וְתֵן בְּלֵב מַלְכוּת וְיוֹעֲצָיו וְשָׂרָיו עָלֵינוּ לְטוֹבָה. אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן. <קטע סוף=ריבונו ד/>{{הור|ביום שני של ראש השנה ובעשרת ימי תשובה:}}{{ש}} <קטע התחלה=ריבונו ה/>שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא|תהלים קכא א-ב}}{{ש}} וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם׃{{ממס|משלי ד יח}}{{ש}} וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}{{ש}} הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכא ד}}{{ש}} הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים לג יח}}{{ש}} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ׃{{ממס|דה"א טז כז}}{{ש}} כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}} חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד׃{{ממס|תהלים קמה ח}}{{ש}} בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ׃{{ממס|משלי טז טו}}{{ש}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו׃{{ממס|תהלים קלג ב}} <קטע סוף=ריבונו ה/>{{הור|אחר כך אומרים:}}{{ש}}<קטע התחלה=ריבונו ו/>יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} {{הור|3 פעמים:}} וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}<קטע סוף=ריבונו ו/> |- |} <קטע התחלה=בריך/>{{הור|כתוב בזוהר (תרגום): "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי שמים של רחמים ומעוררים את האהבה למעלה, ויש לו לאדם לומר כך" –}}{{ש}}בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵה אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשֹׁט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשֹׁט, וּנְבִיאוֹהִי קְשֹׁט, וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשֹׁט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם.{{ממס|זהר חלק ב רו א|זהר רו ע"א}}<קטע סוף=בריך/> <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=שמע/>{{הור|חו"ק:}} שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}} {{הור|חו"ק:}} אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ <noinclude>[{{הור|בר"ה, יו"כ והו"ר}} </noinclude>וְנוֹרָא<noinclude>]</noinclude> שְׁמוֹ.<noinclude> |- |}</noinclude> <קטע סוף=שמע/><קטע התחלה=גדלו/>{{הור|חזן:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}} {{הור|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}} {{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}<קטע סוף=גדלו/> <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=על הכל/>עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ח}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃{{ממס|ישעיהו מ ה}}<קטע סוף=על הכל/><noinclude> |- |}</noinclude> <קטע התחלה=אב הרחמים/>אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. {{הור|חזן:}} <קטע סוף=אב הרחמים/><noinclude>{{ש}}{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב:}} </noinclude><קטע התחלה=ויעזור/>וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן. <קטע סוף=ויעזור/>{{ש}}{{הור|ביום חול ובמנחה של שבת:}} <קטע התחלה=ותגלה/>וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵיטָתֵנוּ וּפְלֵיטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. {{ש}}<קטע סוף=ותגלה/><קטע התחלה=הכל הבו/>הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד {{פבפ|ז|ז}} הַכֹּהֵן. {{הור|(כשאין כהן: אֵין כָּאן כֹּהֵן, יַעֲמֹד… בֶּן… בִּמְקוֹם כֹּהֵן.)}} בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. <small>[{{הור|יש מוסיפים:}} תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי: פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם:{{ממס|תהלים יט#יט ח|תהלים יט, ח-ט}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:{{ממס|תהלים כט יא}} הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ:{{ממס|ש"ב כב לא}}]</small> וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}}<קטע סוף=הכל הבו/><קטע התחלה=קריאת התורה/> {{הור|העולה לתורה:}} בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ. {{הור|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|לאחר הקריאה:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.<קטע סוף=קריאת התורה/> {{לוח קריאת התורה לחול}}{{ש}} <קטע התחלה=הגומל/>{{רקע אפור| {{הור|ברכת הגומל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב. {{הור|הקהל עונה:}}{{ש}}{{ק|אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה.}} {{הור|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁלָּזֶה. }}<קטע סוף=הגומל/> {{הור|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{קדיש אשכנז|עשי"ת=אולי}} <קטע התחלה=הגבהה/>{{הור|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,{{ממס|דברים ד מד}} <noinclude>{{הערה|יש אומרים גם את תחילת הפסוק – '''עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ''', עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה׃}}</noinclude> עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה.{{ממס|במדבר ט כג}}{{ש}}[{{ק|עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר:{{ממס|משלי ג יח}}{{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם:{{ממס|משלי ג יז}}{{ש}}אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד:{{ממס|משלי ג טז}}{{ש}}יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:{{ממס|ישעיהו מב כא}}}}]<קטע סוף=הגבהה/> <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#FFFFFF |</noinclude><קטע התחלה=יהי רצון/>{{הור|בשני ובחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}} יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|חזן וקהל:}}{{ש}} אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=יהי רצון/> |- |}{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<קטע התחלה=הללויה/>{{הור|<noinclude>במנחה של שבת, </noinclude>יש אומרים:}}{{ש}}הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃{{ממס|תהלים קיא}} הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃{{ממס|תהלים קיא}}<קטע סוף=הללויה/> |- |} <קטע התחלה=מי שברך/> ===מי שברך=== {{הור|{{צ|מי שברך}} לעולה לתורה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת… בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה [וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת/ וְלִכְבוֹד הָרֶגֶל/ וְלִכְבוֹד יוֹם הַדִּין]. וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו [וִיזַכֵּהוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל] [וְיִכְתְּבֵהוּ וְיַחְתְּמֵהוּ לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין] עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} לאחרים (יש להתאים ללשון נקבה או ללשון רבים לפי הענין):}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת… בַּעֲבוּר שֶׁ… יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{הור|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/ עָלָה לַתּוֹרָה)}}. וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו [וִיזַכֵּהוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל] [וְיִכְתְּבֵהוּ וְיַחְתְּמֵהוּ לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין] עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} ליולדת בן:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּה הַיּוֹלֶֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האב} וְאֶת בְּנָהּ הַנּוֹלַד לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, בַּעֲבוּר שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיו נָדַר לִצְדָקָה בַּעֲדָם. בִּשְׂכַר זֶה יִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ [בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ] וּלְגַדְּלוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, [וִיזַכֵּם לַעֲלוֹת עִם כָּל אֲחֵיהֶם לָרֶגֶל,] [וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בָּזֶה יוֹם הַדִּין,] וְנֶאֱמַר אָמֵן. {{הור|נוסח אחר, הכולל ברכה לרפואה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האם} עִם בְּנָהּ הַנּוֹלָד לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, בַּעֲבוּר [שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיו / שֶׁאָבִיהָ וּזְקֵנוֹ] נָדַב בְּלִי נֶדֶר צְדָקָה בַּעֲדָם. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, לְהַחֲלִימָם, לְרַפְּאוֹתָם, לְהַחֲזִיקָם וּלְהַחֲיוֹתָם. וְיִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אֶבְרֵיהֶם וּלְכָל גִּידֵיהֶם בְּתוֹךְ שְׁאַר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, {{ק|[שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא / יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא]}} הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְיִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ [בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ / הַיּוֹם] וּלְגִדְּלוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים {{ק|[וְיִזְכּוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחִיהֶם / וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין]}} וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} ליולדת בת:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּה הַיּוֹלֶֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האב} וְאֶת בִּתָּהּ הַנּוֹלְדָה לָהּ בְּמַזָּל טוֹב. [וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל: _שם בַּת _{שם האב}]. בַּעֲבוּר שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיהָ נָדַר לִצְדָקָה בַּעֲדָן. בִּשְׂכַר זֶה יִזְכּוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְגַדְּלָהּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, [וִיזַכֵּם לַעֲלוֹת עִם כָּל אֲחֵיהֶם לָרֶגֶל,] [וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בָּזֶה יוֹם הַדִּין,] וְנֶאֱמַר אָמֵן. {{הור|נוסח אחר, הכולל ברכה לרפואה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האם} עִם בִּתָּהּ שֶׁנּוֹלְדָה לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, [וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל: _שם בַּת _{שם האב}]. בַּעֲבוּר [שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיהָ / שֶׁאָבִיהָ וּזְקֵנָהּ] נָדַב בְּלִי נֶדֶר צְדָקָה בַּעֲדָן. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶן, לְהַחֲלִימָן, לְרַפְּאוֹתָן, לְהַחֲזִיקָן וּלְהַחֲיוֹתָן, וְיִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אֶבְרֵיהֶן וּלְכָל גִּידֵיהֶן בְּתוֹךְ שְׁאַר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, {{ק|[שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא / יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא]}} הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְיִזְכּוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְגַדְּלָהּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. {{ק|[וְיִזְכּוּ לַעֲלוֹת לְרֶגֶל עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחֵיהֶן / וְיִכְתְּבֵן וְיַחְתְּמֵן לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין]}} וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} לחוֹלֶה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה _שם בֶּן _{שם האם} [בַּעֲבוּר… בִּשְׂכַר זֶה] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] [יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} לחוֹלָה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה _שם בַּת _{שם האם} [בַּעֲבוּר… בִּשְׂכַר זֶה] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] [יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=מי שברך/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 | <קטע התחלה=הפטרות/> ===ברכות ההפטרה=== <noinclude>{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}} </noinclude>{{הור|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}<קטע התחלה=לפני הפטרה/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק.<קטע סוף=לפני הפטרה/> {{הור|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}<קטע התחלה=אחרי הפטרה/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ (תּוֹשִׁיעַ)<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז הקדום: וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ '''תִּנְקוֹם נָקָם''' בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. הנוסח "תּוֹשִׁיעַ" הוא מצונזר.}}</noinclude> בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.<קטע סוף=אחרי הפטרה/><קטע סוף=הפטרות/>{{ש}} {{הור|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}}<קטע התחלה=הפטרה שבת/> <noinclude>{{הור|בשבת ובשבת חול המועד פסח:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.<קטע סוף=הפטרה שבת/><קטע התחלה=הפטרה יום טוב/> <noinclude>{{הור|ביום טוב ובשבת חול המועד סוכות:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים [<small>בשבת:</small> וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] וְעַל יוֹם <center>{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת | {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת | {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת | {{הור|בשמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת</center>הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ [<small>בשבת:</small> לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ [<small>בשבת:</small> הַשַּׁבָּת וְ]יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִים.<קטע סוף=הפטרה יום טוב/><קטע התחלה=הפטרה ר"ה א/><קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/> <noinclude>{{הור|בראש השנה:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים <קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/>[<small>בשבת:</small> וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] <קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/>וְעַל יוֹם הַזִכָּרוֹן הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ <קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/>[<small>בשבת:</small> לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] <קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/>לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/>[<small>בשבת:</small> הַשַּׁבָּת וְ]<קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/>יִשְׂרָאֵל יוֹם הַזִכָּרוֹן.<קטע סוף=הפטרה ר"ה א/><קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/><קטע התחלה=הפטרה יום כיפור/> <noinclude>{{הור|ביום כיפור:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים [<small>בשבת:</small> וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] וְעַל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ [<small>בשבת:</small> לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחֹל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ [<small>בשבת:</small> הַשַּׁבָּת וְ]יִשְׂרָאֵל יוֹם הַכִּפּוּרִים.<קטע סוף=הפטרה יום כיפור/> |- |} <קטע התחלה=הכנסה/><קטע התחלה=הכנסה א/> ===הכנסת ספר תורה=== <קטע סוף=הכנסה א/><קטע סוף=הכנסה/><קטע התחלה=בהב/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|בחשון ובאייר, בשבת הראשונה שאחרי ראש חודש, החזן אומר:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל מִי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וִיקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵיהֶם וְיַאֲזִין שַׁוְעוֹתֵיהֶם, עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. |- |} <קטע סוף=בהב/><קטע התחלה=הכנסה/><קטע התחלה=יהללו/>{{הור|כשמחזירים את ספר התורה לארון, אומר החזן:}}{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ. {{הור|והקהל אומר:}} הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ. הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמח#קמח יג|תהלים קמח יג-יד}} <קטע סוף=יהללו/><noinclude>{{הור|בחול:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=לדוד מזמור/>לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד}} <קטע סוף=לדוד מזמור/><noinclude>{{הור|בשבת:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=מזמור לדוד/>מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}} <קטע סוף=מזמור לדוד/><קטע התחלה=ובנחה/>{{הור|כשמכניסים את ספר התורה לארון, אומרים:}}{{ש}}וּבְנֻחֹה יֹאמַר, שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|במדבר י לו}} {{ש}}קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃{{ממס|תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב ח-י}} {{ש}}כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃{{ממס|משלי ד ב}} {{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃{{ממס|משלי ג יח}} {{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃{{ממס|משלי ג יז}} {{ש}}הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ  אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}<קטע סוף=הכנסה/><קטע סוף=ובנחה/><noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> 56aqhpwd9j4cl9okqzm6uln62qay0za 0 1719189 3016982 3016837 2026-05-19T15:58:49Z Nahum 68 /* סעיף ב */ 3016982 wikitext text/x-wiki {{לבוש|החור|תצג|תצד|תצה|סדר תפילות חג השבועות|3}} ==הלכות חג השבועות== ===סעיף א=== ביום חמישים לספירת עומר הוא חג השבועות, שנאמר {{ממ|ויקרא|כג|טז}}: "עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום", ופירושו עד ולא עד בכלל, כלומר: עד חמישים תספרו, ויום חמישים עצמו לא תספרו כי הוא הוא עצמו יום טוב. דכתיב במקום אחר {{ממ|דברים|טז|ט}}: "שבעה שבועות תספור לך וגו' ועשית חג שבועות לה' אלהיך" וגו', ושבעה שבועות הם מ"ט יום, ואחר כך "ועשית חג שבועות" וגו'. ונוהגין לשטוח עשבים ביום טוב דשבועות בבית הכנסת ובבתים, זכר לשמחת מתן תורה שהיו עשבים סביב הר סיני, שנאמר {{ממ|שמות|לד|ג}}: "גם הצאן והבקר אל ירעו" וגו', שמע מינה שהיה שם מרעה. ערבית אומרים וירד אביר יעקב וכו'. וסדר קריאת שמע וברכותיה והתפילה כמו ביום טוב של פסח, אלא שאומרים "ותתן לנו וכו' את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו", שהיה בו ביום כמו שכתוב בפרשת יתרו ([[שמות יט]]), שהיה מתן תורה ששה בסיון שהוא חדש השלישי. ומקדשין על הכוס בבית הכנסת ובבית על השולחן, בורא פרי הגפן ואשר בחר בנו ותתן לנו כמו בתפילה ושהחיינו, וכן בליל שני. שחרית יוצר אדון אמנני, אופן ועתה בנים שמעו לי, זולת אנכי שימעת, קדושתא ארץ מטה, אל נא לעולם תוערץ, ה' קנני, אתו מצות וחקים, אלה העדות. וגומרין הלל בשני הימים, שאומרים שירה על נתינת התורה. ומוציאין שני ספרי תורה, וקורין ביום ראשון ה' גברי בפרשת וישמע יתרו מן "בחדש השלישי" {{ממ|שמות|יט|א}} עד סוף הסידרא, שהוא פרשת מתן תורה והוא מעין המאורע. א' "אל בני ישראל", ב' "יעלו בהר", ג' "יעננו בקול", ד' "לרעך", ה' יסיים. ואומרים אקדמות אחר פסוק ראשון^{([[אליה רבא על אורח חיים/תצד#ה|ה]])}, שהוא שבח על בחירת השם יתברך בישראל ונתן לנו את התורה. והמפטיר קורין בשני בקרבנות היום, "וביום הביכורים" וגו' {{ממ|במדבר|כח|כו}}. ומפטירין במרכבה דיחזקאל ([[יחזקאל א א|א, א]] – כח), משום שבאותו היום באותו המעמד הנבחר השיגו כולם למעלת הנבואה, וכולם קטניהם וגדוליהם שמעו "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה ובלי הפסק, שכולם השיגו באותו מעמד מעשה מרכבה בכל מה שהשיג יחזקאל בענין, שנאמר {{ממ|שמות|כ|יח}}: "וכל העם רואים את הקולות", שרמז כולו למעשה מרכבה. לכך מפטירין גם כן במעשה מרכבה, שהוא מעין המאורע, ומתחיל "ויהי בשלושים שנה" וגו'. ואומר אשרי, יהללו. ובמוסף מזכיר קרבנות המוספים, "וביום הבכורים" וגו' עד "שני תמידין כהלכתן". ואומר פיוט "אתה הנחלת" וכו', "אז שש מאות" וכו': ===סעיף ב=== ליל שני מעריב, "וירד אלהים על הר סיני". ביום ב' שחרית, יוצר "אילת אהבים". אופן וזולת כדאתמול, ויש אומרים "אור ישראל וקדושו". קדושתא "אורח חיים". ואיני יודע טעם למה אין אומרים "אל נא", שהרי אומרים "חי וקיים", וצ"ע. הלל גמור, קדיש שלם, וקורין מגילת רות ומברכין עליה, מפני שאותו מעשה דבועז היה בימי קציר חיטים, שכלה בחג השבועות שמביאין שתי הלחם מחיטין, ובפרשת מועדים בפרשת אמור כתיב {{ממ|ויקרא|כג|כב}} "ובקצרכם את קציר ארצכם" וגו' "לעני ולגר תעזוב אותם" וגו' מיד אחר פרשת שתי הלחם שמביאים בשבועות, ואותם קיים בועז ואמר {{ממ|רות|ב|טז}}: "שול תשולו" וגו' ורות היתה ענייה וגיורת. לכך קורין רות בו ביום. וקורין בפרשת ראה {{ק|([[דברים טו יט|דברים טו, יט]]-[[דברים טז יז|טז, יז]]) בפרשת "כל הבכור" עד סוף הסידרא ה' גברי, ובשבת מתחילין "עשר תעשר" כמבואר לעיל בפסח, שיש בה עניין הרגלים. ומפטיר קורא כדאתמול. ומפטיר בחבקוק {{ק|([[חבקוק ב כ|ב, כ]]-]]חבקוק ג יט|ג, יט]])}} "וה' בהיכל קדשו" עד "למנצח בנגינותי", שהוא גם כן מעשה מרכבה. ומזכירין נשמות כדפירשנו לעיל ([[לבוש אורח חיים תצ#סעיף ט|סימן ת"צ סעיף ט]]), ואומרים אב הרחמים. ונוהגין לומר "יציב פתגם" (בפוזנא אין אומרים) אחר פסוק ראשון, שיש בו גם כן מעניין המרכבה והמלאכים. במוסף אחר התפילה אומרים אזהרות העשויות על מניין המצוות, כדאתמול, לפי שהוא יום מתן תורה, וכל מקום ומקום לפי מנהגו. ונוהגין באלו הארצות לומר אזהרת "ראשית". ואם חל שבועות או יום טוב אחר בשבת אין אומרים מעריבים מפני שאין העם בקיאין בהם וחיישינן שמא יקחו נרות ויבא להטות, גם אין אומרים במה מדליקין. וטעמא, גזירה משום יום טוב שחל בערב שבת, שאין אומרים במה מדליקין בשבת שאחריו משום דכתיב בו "עשרתם" וכו' ואין מעשרין ביום טוב, לפיכך גם כשחל יום טוב בשבת אף על פי שיום ו' היה חול אין אומרים במה מדליקין ביום טוב. ומזכירין שבת בכל מקום. ואין אומרים פרקים במנחה, שהרי הוא יום טוב וחציו לכם. ואם חל במוצאי שבת אומרים הפרק בשבת שלפניו, ואין אומרים "אלהים יחננו", שהוא תחנון ואין תחנון ביום טוב. ואומרים "ותודיענו" ויקנה"ז. {{לא נשלם|סעיף}} sof5hygmsrrl3cmiul5zv1268hmrg4j 3016983 3016982 2026-05-19T15:59:17Z Nahum 68 /* סעיף ב */ 3016983 wikitext text/x-wiki {{לבוש|החור|תצג|תצד|תצה|סדר תפילות חג השבועות|3}} ==הלכות חג השבועות== ===סעיף א=== ביום חמישים לספירת עומר הוא חג השבועות, שנאמר {{ממ|ויקרא|כג|טז}}: "עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום", ופירושו עד ולא עד בכלל, כלומר: עד חמישים תספרו, ויום חמישים עצמו לא תספרו כי הוא הוא עצמו יום טוב. דכתיב במקום אחר {{ממ|דברים|טז|ט}}: "שבעה שבועות תספור לך וגו' ועשית חג שבועות לה' אלהיך" וגו', ושבעה שבועות הם מ"ט יום, ואחר כך "ועשית חג שבועות" וגו'. ונוהגין לשטוח עשבים ביום טוב דשבועות בבית הכנסת ובבתים, זכר לשמחת מתן תורה שהיו עשבים סביב הר סיני, שנאמר {{ממ|שמות|לד|ג}}: "גם הצאן והבקר אל ירעו" וגו', שמע מינה שהיה שם מרעה. ערבית אומרים וירד אביר יעקב וכו'. וסדר קריאת שמע וברכותיה והתפילה כמו ביום טוב של פסח, אלא שאומרים "ותתן לנו וכו' את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו", שהיה בו ביום כמו שכתוב בפרשת יתרו ([[שמות יט]]), שהיה מתן תורה ששה בסיון שהוא חדש השלישי. ומקדשין על הכוס בבית הכנסת ובבית על השולחן, בורא פרי הגפן ואשר בחר בנו ותתן לנו כמו בתפילה ושהחיינו, וכן בליל שני. שחרית יוצר אדון אמנני, אופן ועתה בנים שמעו לי, זולת אנכי שימעת, קדושתא ארץ מטה, אל נא לעולם תוערץ, ה' קנני, אתו מצות וחקים, אלה העדות. וגומרין הלל בשני הימים, שאומרים שירה על נתינת התורה. ומוציאין שני ספרי תורה, וקורין ביום ראשון ה' גברי בפרשת וישמע יתרו מן "בחדש השלישי" {{ממ|שמות|יט|א}} עד סוף הסידרא, שהוא פרשת מתן תורה והוא מעין המאורע. א' "אל בני ישראל", ב' "יעלו בהר", ג' "יעננו בקול", ד' "לרעך", ה' יסיים. ואומרים אקדמות אחר פסוק ראשון^{([[אליה רבא על אורח חיים/תצד#ה|ה]])}, שהוא שבח על בחירת השם יתברך בישראל ונתן לנו את התורה. והמפטיר קורין בשני בקרבנות היום, "וביום הביכורים" וגו' {{ממ|במדבר|כח|כו}}. ומפטירין במרכבה דיחזקאל ([[יחזקאל א א|א, א]] – כח), משום שבאותו היום באותו המעמד הנבחר השיגו כולם למעלת הנבואה, וכולם קטניהם וגדוליהם שמעו "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה ובלי הפסק, שכולם השיגו באותו מעמד מעשה מרכבה בכל מה שהשיג יחזקאל בענין, שנאמר {{ממ|שמות|כ|יח}}: "וכל העם רואים את הקולות", שרמז כולו למעשה מרכבה. לכך מפטירין גם כן במעשה מרכבה, שהוא מעין המאורע, ומתחיל "ויהי בשלושים שנה" וגו'. ואומר אשרי, יהללו. ובמוסף מזכיר קרבנות המוספים, "וביום הבכורים" וגו' עד "שני תמידין כהלכתן". ואומר פיוט "אתה הנחלת" וכו', "אז שש מאות" וכו': ===סעיף ב=== ליל שני מעריב, "וירד אלהים על הר סיני". ביום ב' שחרית, יוצר "אילת אהבים". אופן וזולת כדאתמול, ויש אומרים "אור ישראל וקדושו". קדושתא "אורח חיים". ואיני יודע טעם למה אין אומרים "אל נא", שהרי אומרים "חי וקיים", וצ"ע. הלל גמור, קדיש שלם, וקורין מגילת רות ומברכין עליה, מפני שאותו מעשה דבועז היה בימי קציר חיטים, שכלה בחג השבועות שמביאין שתי הלחם מחיטין, ובפרשת מועדים בפרשת אמור כתיב {{ממ|ויקרא|כג|כב}} "ובקצרכם את קציר ארצכם" וגו' "לעני ולגר תעזוב אותם" וגו' מיד אחר פרשת שתי הלחם שמביאים בשבועות, ואותם קיים בועז ואמר {{ממ|רות|ב|טז}}: "שול תשולו" וגו' ורות היתה ענייה וגיורת. לכך קורין רות בו ביום. וקורין בפרשת ראה {{ק|([[דברים טו יט|דברים טו, יט]]-[[דברים טז יז|טז, יז]]) בפרשת "כל הבכור" עד סוף הסידרא ה' גברי, ובשבת מתחילין "עשר תעשר" כמבואר לעיל בפסח, שיש בה עניין הרגלים. ומפטיר קורא כדאתמול. ומפטיר בחבקוק {{ק|([[חבקוק ב כ|ב, כ]]-]]חבקוק ג יט|ג, יט]])}} "וה' בהיכל קדשו" עד "למנצח בנגינותי", שהוא גם כן מעשה מרכבה. ומזכירין נשמות כדפירשנו לעיל ([[לבוש אורח חיים תצ#סעיף ט|סימן ת"צ סעיף ט]]), ואומרים אב הרחמים. ונוהגין לומר "יציב פתגם" (בפוזנא אין אומרים) אחר פסוק ראשון, שיש בו גם כן מעניין המרכבה והמלאכים. במוסף אחר התפילה אומרים אזהרות העשויות על מניין המצוות, כדאתמול, לפי שהוא יום מתן תורה, וכל מקום ומקום לפי מנהגו. ונוהגין באלו הארצות לומר אזהרת "ראשית". ואם חל שבועות או יום טוב אחר בשבת אין אומרים מעריבים מפני שאין העם בקיאין בהם וחיישינן שמא יקחו נרות ויבא להטות, גם אין אומרים במה מדליקין. וטעמא, גזירה משום יום טוב שחל בערב שבת, שאין אומרים במה מדליקין בשבת שאחריו משום דכתיב בו "עשרתם" וכו' ואין מעשרין ביום טוב, לפיכך גם כשחל יום טוב בשבת אף על פי שיום ו' היה חול אין אומרים במה מדליקין ביום טוב. ומזכירין שבת בכל מקום. ואין אומרים פרקים במנחה, שהרי הוא יום טוב וחציו לכם. ואם חל במוצאי שבת אומרים הפרק בשבת שלפניו, ואין אומרים "אלהים יחננו", שהוא תחנון ואין תחנון ביום טוב. ואומרים "ותודיענו" ויקנה"ז. {{לא נשלם|סימן}} 1o9nw9xjsiofnj2p6tz68z5wbi8l78h 3016985 3016983 2026-05-19T16:01:59Z Nahum 68 /* סעיף ב */ 3016985 wikitext text/x-wiki {{לבוש|החור|תצג|תצד|תצה|סדר תפילות חג השבועות|3}} ==הלכות חג השבועות== ===סעיף א=== ביום חמישים לספירת עומר הוא חג השבועות, שנאמר {{ממ|ויקרא|כג|טז}}: "עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום", ופירושו עד ולא עד בכלל, כלומר: עד חמישים תספרו, ויום חמישים עצמו לא תספרו כי הוא הוא עצמו יום טוב. דכתיב במקום אחר {{ממ|דברים|טז|ט}}: "שבעה שבועות תספור לך וגו' ועשית חג שבועות לה' אלהיך" וגו', ושבעה שבועות הם מ"ט יום, ואחר כך "ועשית חג שבועות" וגו'. ונוהגין לשטוח עשבים ביום טוב דשבועות בבית הכנסת ובבתים, זכר לשמחת מתן תורה שהיו עשבים סביב הר סיני, שנאמר {{ממ|שמות|לד|ג}}: "גם הצאן והבקר אל ירעו" וגו', שמע מינה שהיה שם מרעה. ערבית אומרים וירד אביר יעקב וכו'. וסדר קריאת שמע וברכותיה והתפילה כמו ביום טוב של פסח, אלא שאומרים "ותתן לנו וכו' את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו", שהיה בו ביום כמו שכתוב בפרשת יתרו ([[שמות יט]]), שהיה מתן תורה ששה בסיון שהוא חדש השלישי. ומקדשין על הכוס בבית הכנסת ובבית על השולחן, בורא פרי הגפן ואשר בחר בנו ותתן לנו כמו בתפילה ושהחיינו, וכן בליל שני. שחרית יוצר אדון אמנני, אופן ועתה בנים שמעו לי, זולת אנכי שימעת, קדושתא ארץ מטה, אל נא לעולם תוערץ, ה' קנני, אתו מצות וחקים, אלה העדות. וגומרין הלל בשני הימים, שאומרים שירה על נתינת התורה. ומוציאין שני ספרי תורה, וקורין ביום ראשון ה' גברי בפרשת וישמע יתרו מן "בחדש השלישי" {{ממ|שמות|יט|א}} עד סוף הסידרא, שהוא פרשת מתן תורה והוא מעין המאורע. א' "אל בני ישראל", ב' "יעלו בהר", ג' "יעננו בקול", ד' "לרעך", ה' יסיים. ואומרים אקדמות אחר פסוק ראשון^{([[אליה רבא על אורח חיים/תצד#ה|ה]])}, שהוא שבח על בחירת השם יתברך בישראל ונתן לנו את התורה. והמפטיר קורין בשני בקרבנות היום, "וביום הביכורים" וגו' {{ממ|במדבר|כח|כו}}. ומפטירין במרכבה דיחזקאל ([[יחזקאל א א|א, א]] – כח), משום שבאותו היום באותו המעמד הנבחר השיגו כולם למעלת הנבואה, וכולם קטניהם וגדוליהם שמעו "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה ובלי הפסק, שכולם השיגו באותו מעמד מעשה מרכבה בכל מה שהשיג יחזקאל בענין, שנאמר {{ממ|שמות|כ|יח}}: "וכל העם רואים את הקולות", שרמז כולו למעשה מרכבה. לכך מפטירין גם כן במעשה מרכבה, שהוא מעין המאורע, ומתחיל "ויהי בשלושים שנה" וגו'. ואומר אשרי, יהללו. ובמוסף מזכיר קרבנות המוספים, "וביום הבכורים" וגו' עד "שני תמידין כהלכתן". ואומר פיוט "אתה הנחלת" וכו', "אז שש מאות" וכו': ===סעיף ב=== ליל שני מעריב, "וירד אלהים על הר סיני". ביום ב' שחרית, יוצר "אילת אהבים". אופן וזולת כדאתמול, ויש אומרים "אור ישראל וקדושו". קדושתא "אורח חיים". ואיני יודע טעם למה אין אומרים "אל נא", שהרי אומרים "חי וקיים", וצ"ע. הלל גמור, קדיש שלם, וקורין מגילת רות ומברכין עליה, מפני שאותו מעשה דבועז היה בימי קציר חיטים, שכלה בחג השבועות שמביאין שתי הלחם מחיטין, ובפרשת מועדים בפרשת אמור כתיב {{ממ|ויקרא|כג|כב}} "ובקצרכם את קציר ארצכם" וגו' "לעני ולגר תעזוב אותם" וגו' מיד אחר פרשת שתי הלחם שמביאים בשבועות, ואותם קיים בועז ואמר {{ממ|רות|ב|טז}}: "שול תשולו" וגו' ורות היתה ענייה וגיורת. לכך קורין רות בו ביום. וקורין בפרשת ראה {{ק|([[דברים טו יט|דברים טו, יט]]-[[דברים טז יז|טז, יז]])}} בפרשת "כל הבכור" עד סוף הסידרא ה' גברי, ובשבת מתחילין "עשר תעשר" כמבואר לעיל בפסח, שיש בה עניין הרגלים. ומפטיר קורא כדאתמול. ומפטיר בחבקוק {{ק|([[חבקוק ב כ|ב, כ]]-[[חבקוק ג יט|ג, יט]])}} "וה' בהיכל קדשו" עד "למנצח בנגינותי", שהוא גם כן מעשה מרכבה. ומזכירין נשמות כדפירשנו לעיל ([[לבוש אורח חיים תצ#סעיף ט|סימן ת"צ סעיף ט]]), ואומרים אב הרחמים. ונוהגין לומר "יציב פתגם" (בפוזנא אין אומרים) אחר פסוק ראשון, שיש בו גם כן מעניין המרכבה והמלאכים. במוסף אחר התפילה אומרים אזהרות העשויות על מניין המצוות, כדאתמול, לפי שהוא יום מתן תורה, וכל מקום ומקום לפי מנהגו. ונוהגין באלו הארצות לומר אזהרת "ראשית". ואם חל שבועות או יום טוב אחר בשבת אין אומרים מעריבים מפני שאין העם בקיאין בהם וחיישינן שמא יקחו נרות ויבא להטות, גם אין אומרים במה מדליקין. וטעמא, גזירה משום יום טוב שחל בערב שבת, שאין אומרים במה מדליקין בשבת שאחריו משום דכתיב בו "עשרתם" וכו' ואין מעשרין ביום טוב, לפיכך גם כשחל יום טוב בשבת אף על פי שיום ו' היה חול אין אומרים במה מדליקין ביום טוב. ומזכירין שבת בכל מקום. ואין אומרים פרקים במנחה, שהרי הוא יום טוב וחציו לכם. ואם חל במוצאי שבת אומרים הפרק בשבת שלפניו, ואין אומרים "אלהים יחננו", שהוא תחנון ואין תחנון ביום טוב. ואומרים "ותודיענו" ויקנה"ז. {{לא נשלם|סימן}} azqxkoz8u5n92jilzm9r7cbzhy9qqmg 3016999 3016985 2026-05-19T16:10:49Z Nahum 68 /* סעיף א */ 3016999 wikitext text/x-wiki {{לבוש|החור|תצג|תצד|תצה|סדר תפילות חג השבועות|3}} ==הלכות חג השבועות== ===סעיף א=== ביום חמישים לספירת עומר הוא חג השבועות, שנאמר {{ממ|ויקרא|כג|טז}}: "עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום", ופירושו עד ולא עד בכלל, כלומר: עד חמישים תספרו, ויום חמישים עצמו לא תספרו כי הוא הוא עצמו יום טוב. דכתיב במקום אחר {{ממ|דברים|טז|ט}}: "שבעה שבועות תספור לך וגו' ועשית חג שבועות לה' אלהיך" וגו', ושבעה שבועות הם מ"ט יום, ואחר כך "ועשית חג שבועות" וגו'. ונוהגין לשטוח עשבים ביום טוב דשבועות בבית הכנסת ובבתים, זכר לשמחת מתן תורה שהיו עשבים סביב הר סיני, שנאמר {{ממ|שמות|לד|ג}}: "גם הצאן והבקר אל ירעו" וגו', שמע מינה שהיה שם מרעה. ערבית אומרים וירד אביר יעקב וכו'. וסדר קריאת שמע וברכותיה והתפילה כמו ביום טוב של פסח, אלא שאומרים "ותתן לנו וכו' את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו", שהיה בו ביום כמו שכתוב בפרשת יתרו ([[שמות יט]]), שהיה מתן תורה ששה בסיון שהוא חדש השלישי. ומקדשין על הכוס בבית הכנסת ובבית על השולחן, בורא פרי הגפן ואשר בחר בנו ותתן לנו כמו בתפילה ושהחיינו, וכן בליל שני. שחרית יוצר "אדון אמנני", אופן "ועתה בנים שמעו לי", זולת "אנכי שימעת", קדושתא "ארץ מטה", "אל נא לעולם תוערץ", "ה' קנני", "אתו מצוות וחוקים", "אלה העדות". וגומרין הלל בשני הימים, שאומרים שירה על נתינת התורה. ומוציאין שני ספרי תורה, וקורין ביום ראשון ה' גברי בפרשת וישמע יתרו מן "בחדש השלישי" {{ממ|שמות|יט|א}} עד סוף הסידרא, שהוא פרשת מתן תורה והוא מעין המאורע. א' "אל בני ישראל", ב' "יעלו בהר", ג' "יעננו בקול", ד' "לרעך", ה' יסיים. ואומרים אקדמות אחר פסוק ראשון^{([[אליה רבא על אורח חיים/תצד#ה|ה]])}, שהוא שבח על בחירת השם יתברך בישראל ונתן לנו את התורה. והמפטיר קורין בשני בקרבנות היום, "וביום הביכורים" וגו' {{ממ|במדבר|כח|כו}}. ומפטירין במרכבה דיחזקאל ([[יחזקאל א א|א, א]] – כח), משום שבאותו היום באותו המעמד הנבחר השיגו כולם למעלת הנבואה, וכולם קטניהם וגדוליהם שמעו "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה ובלי הפסק, שכולם השיגו באותו מעמד מעשה מרכבה בכל מה שהשיג יחזקאל בענין, שנאמר {{ממ|שמות|כ|יח}}: "וכל העם רואים את הקולות", שרמז כולו למעשה מרכבה. לכך מפטירין גם כן במעשה מרכבה, שהוא מעין המאורע, ומתחיל "ויהי בשלושים שנה" וגו'. ואומר אשרי, יהללו. ובמוסף מזכיר קרבנות המוספים, "וביום הבכורים" וגו' עד "שני תמידין כהלכתן". ואומר פיוט "אתה הנחלת" וכו', "אז שש מאות" וכו': ===סעיף ב=== ליל שני מעריב, "וירד אלהים על הר סיני". ביום ב' שחרית, יוצר "אילת אהבים". אופן וזולת כדאתמול, ויש אומרים "אור ישראל וקדושו". קדושתא "אורח חיים". ואיני יודע טעם למה אין אומרים "אל נא", שהרי אומרים "חי וקיים", וצ"ע. הלל גמור, קדיש שלם, וקורין מגילת רות ומברכין עליה, מפני שאותו מעשה דבועז היה בימי קציר חיטים, שכלה בחג השבועות שמביאין שתי הלחם מחיטין, ובפרשת מועדים בפרשת אמור כתיב {{ממ|ויקרא|כג|כב}} "ובקצרכם את קציר ארצכם" וגו' "לעני ולגר תעזוב אותם" וגו' מיד אחר פרשת שתי הלחם שמביאים בשבועות, ואותם קיים בועז ואמר {{ממ|רות|ב|טז}}: "שול תשולו" וגו' ורות היתה ענייה וגיורת. לכך קורין רות בו ביום. וקורין בפרשת ראה {{ק|([[דברים טו יט|דברים טו, יט]]-[[דברים טז יז|טז, יז]])}} בפרשת "כל הבכור" עד סוף הסידרא ה' גברי, ובשבת מתחילין "עשר תעשר" כמבואר לעיל בפסח, שיש בה עניין הרגלים. ומפטיר קורא כדאתמול. ומפטיר בחבקוק {{ק|([[חבקוק ב כ|ב, כ]]-[[חבקוק ג יט|ג, יט]])}} "וה' בהיכל קדשו" עד "למנצח בנגינותי", שהוא גם כן מעשה מרכבה. ומזכירין נשמות כדפירשנו לעיל ([[לבוש אורח חיים תצ#סעיף ט|סימן ת"צ סעיף ט]]), ואומרים אב הרחמים. ונוהגין לומר "יציב פתגם" (בפוזנא אין אומרים) אחר פסוק ראשון, שיש בו גם כן מעניין המרכבה והמלאכים. במוסף אחר התפילה אומרים אזהרות העשויות על מניין המצוות, כדאתמול, לפי שהוא יום מתן תורה, וכל מקום ומקום לפי מנהגו. ונוהגין באלו הארצות לומר אזהרת "ראשית". ואם חל שבועות או יום טוב אחר בשבת אין אומרים מעריבים מפני שאין העם בקיאין בהם וחיישינן שמא יקחו נרות ויבא להטות, גם אין אומרים במה מדליקין. וטעמא, גזירה משום יום טוב שחל בערב שבת, שאין אומרים במה מדליקין בשבת שאחריו משום דכתיב בו "עשרתם" וכו' ואין מעשרין ביום טוב, לפיכך גם כשחל יום טוב בשבת אף על פי שיום ו' היה חול אין אומרים במה מדליקין ביום טוב. ומזכירין שבת בכל מקום. ואין אומרים פרקים במנחה, שהרי הוא יום טוב וחציו לכם. ואם חל במוצאי שבת אומרים הפרק בשבת שלפניו, ואין אומרים "אלהים יחננו", שהוא תחנון ואין תחנון ביום טוב. ואומרים "ותודיענו" ויקנה"ז. {{לא נשלם|סימן}} 65chk0nk7240ff5aui7kmhc5g4g683a 0 1726164 3016975 3006396 2026-05-19T15:48:38Z Yack67 27395 /* פיוטים */ 3016975 wikitext text/x-wiki ==עמידה לחול== <קטע התחלה=א כ/> ===אבות=== <קטע סוף=א כ/><noinclude>{{הור|במנחה:}} </noinclude><קטע התחלה=כי שם/>כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} <קטע סוף=כי שם/> <קטע התחלה=אדני/>אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} <קטע סוף=אדני/> <קטע התחלה=א א/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. <קטע סוף=א א/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=זכרנו/>זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ<noinclude> (בנעילה: וְחָתְמֵנוּ)</noinclude> בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. <קטע סוף=זכרנו/>{{סוף}} <קטע התחלה=א מלך/>מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. <קטע סוף=א מלך/><קטע התחלה=א ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. <קטע סוף=א ת/><קטע התחלה=ב כ/> ===גבורות=== <קטע סוף=ב כ/><קטע התחלה=ב א/>אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. <קטע סוף=ב א/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ב חורף/>מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. <קטע סוף=ב חורף/><קטע התחלה=ב קיץ/>[<span style="background-color: #F3F6FB; font-family: narkisim;"><small><קטע סוף=ב קיץ/>בקיץ ל<קטע התחלה=ב קיץ/>מנהג א"י:</small></span> מוֹרִיד הַטָּל.] <קטע סוף=ב קיץ/> <קטע התחלה=ב מכלכל/>מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. <קטע סוף=ב מכלכל/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=מי כמוך/>מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=מי כמוך/>{{סוף}} <קטע התחלה=ב ונאמן/>וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. <קטע סוף=ב ונאמן/><קטע התחלה=ב ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. <קטע סוף=ב ת/><קטע התחלה=ג כ/> ===קדושת השם=== <קטע סוף=ג כ/>{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש"ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}<קטע התחלה=נקדש/>נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. <קטע סוף=נקדש/><קטע התחלה=ככתוב/>כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}<קטע סוף=ככתוב/><קטע התחלה=קדוש/>'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}<קטע סוף=קדוש/><קטע התחלה=לעומתם/>לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:{{ש}}<קטע סוף=לעומתם/><קטע התחלה=ברוך/>'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}<קטע סוף=ברוך/><קטע התחלה=ובדברי/>וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}<קטע סוף=ובדברי/><קטע התחלה=ימלוך/>'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}<קטע סוף=ימלוך/>{{ש}}<קטע התחלה=לדור/>לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. <קטע סוף=לדור/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}{{סוף}} <קטע התחלה=ג א/>אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. <קטע סוף=ג א/><קטע התחלה=ג ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. <קטע סוף=ג ת/>{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}<קטע התחלה=ד כ/> ===חונן הדעת=== <קטע סוף=ד כ/><קטע התחלה=ד א/>אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. <קטע סוף=ד א/> {{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}<קטע התחלה=אתה חוננתנו/>אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְ<קטע סוף=אתה חוננתנו/>חָנֵּנוּ…{{סוף}} <קטע התחלה=ד חננו/>חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. <קטע סוף=ד חננו/><קטע התחלה=ד ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. <קטע סוף=ד ת/><קטע התחלה=ה כ/> ===תשובה=== <קטע סוף=ה כ/><קטע התחלה=ה א/>הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. <קטע סוף=ה א/><קטע התחלה=ה ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. <קטע סוף=ה ת/><קטע התחלה=ו כ/> ===סליחה=== <קטע סוף=ו כ/><קטע התחלה=ו א/>סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. <קטע סוף=ו א/> <קטע התחלה=ו כי/>כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. <קטע סוף=ו כי/>{{הור|בקצת קהילות, בתענית ציבור אומרים כאן סליחות בחזרת הש"ץ<noinclude> של שחרית</noinclude>}} <קטע התחלה=ו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. <קטע סוף=ו ת/><קטע התחלה=ז כ/> ===גאולה=== <קטע סוף=ז כ/><קטע התחלה=ז א/>רְאֵה {{ק|[נָא]}} בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה. <קטע סוף=ז א/><קטע התחלה=ז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=ז ת/>{{רקע אפור}}<קטע התחלה=עננו כ/> ===עננו=== <קטע סוף=עננו כ/>{{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}}{{ש}}<קטע התחלה=עננו א/>עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. <קטע סוף=עננו א/><קטע התחלה=עננו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.<קטע סוף=עננו ת/>{{סוף}}<קטע התחלה=ח כ/> ===רפואה=== <קטע סוף=ח כ/><קטע התחלה=ח א/>רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ.<קטע סוף=ח א/> {{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה / לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}} <קטע התחלה=ח כי/>כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. <קטע סוף=ח כי/><קטע התחלה=ח ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=ח ת/><קטע התחלה=ט כ/> ===ברכת השנים=== <קטע סוף=ט כ/><קטע התחלה=ט א/>בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן <קטע סוף=ט א/>{{ש}} {{הור|בקיץ:}} <קטע התחלה=ט קיץ/>בְּרָכָה <קטע סוף=ט קיץ/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ט חורף/>טַל וּמָטָר לִבְרָכָה <קטע סוף=ט חורף/>{{ש}} <קטע התחלה=ט על פני/>עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ {{ק|[{{הור|נ"א:}} מִטּוּבָהּ]}}, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. <קטע סוף=ט על פני/><קטע התחלה=ט ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. <קטע סוף=ט ת/><קטע התחלה=י כ/> ===קיבוץ גלויות=== <קטע סוף=י כ/><קטע התחלה=י א/>תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. <קטע סוף=י א/><קטע התחלה=י ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=י ת/><קטע התחלה=יא כ/> ===משפט=== <קטע סוף=יא כ/><קטע התחלה=יא א/>הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט. <קטע סוף=יא א/><קטע התחלה=יא ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. <קטע סוף=יא ת/>{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}<קטע התחלה=יב כ/> ===ברכת המינים=== <קטע סוף=יב כ/><קטע התחלה=יב א/>וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. <קטע סוף=יב א/><קטע התחלה=יב ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. <קטע סוף=יב ת/><קטע התחלה=יג כ/> ===על הצדיקים=== <קטע סוף=יג כ/><קטע התחלה=יג א/>עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. <קטע סוף=יג א/><קטע התחלה=יג ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. <קטע סוף=יג ת/><קטע התחלה=יד כ/> ===ולירושלים=== <קטע סוף=יד כ/><קטע התחלה=יד א/>וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. <קטע סוף=יד א/> {{רקע אפור}}{{הור|במנחה של תשעה באב:}}{{ש}}<קטע התחלה=נחם/>נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.<קטע סוף=נחם/>{{סוף}}<קטע התחלה=יד ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. <קטע סוף=יד ת/><קטע התחלה=טו כ/> ===את צמח דוד=== <קטע סוף=טו כ/><קטע התחלה=טו א/>אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. <קטע סוף=טו א/><קטע התחלה=טו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. <קטע סוף=טו ת/><קטע התחלה=טז כ/> ===שומע תפילה=== <קטע סוף=טז כ/><קטע התחלה=טז א/>שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ, רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.<קטע סוף=טז א/> {{רקע אפור}}{{הור|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור:}}{{ש}}<noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א}}</noinclude> {{הור|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל:}}{{ש}} <קטע התחלה=ועננו/>וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִם רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. <קטע סוף=ועננו/>{{סוף}} <קטע התחלה=טז כי/>כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=טז כי/><קטע התחלה=טז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. <קטע סוף=טז ת/><קטע התחלה=יז כ/> ===עבודה=== <קטע סוף=יז כ/><קטע התחלה=יז א/>רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. <קטע סוף=יז א/> {{רקע אפור}}{{הור|בראש חודש ובחול המועד:}}{{ש}}{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}{{סוף}} <קטע התחלה=יז ותחזינה/>וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=יז ותחזינה/><קטע התחלה=יז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.<קטע סוף=יז ת/><קטע התחלה=יח כ/> ===הודאה=== <קטע סוף=יח כ/><קטע התחלה=יח א/>מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. <קטע סוף=יח א/> {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=מודים דרבנן/>מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. <קטע סוף=מודים דרבנן/>{{סוף}} {{רקע אפור}} {{הור|בחנוכה:}}{{ש}}<קטע התחלה=על הנסים/>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, <קטע סוף=על הנסים/><קטע התחלה=בימי מתתיהו/>בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.<קטע סוף=בימי מתתיהו/> {{הור|בפורים:}}{{ש}}עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, <קטע התחלה=בימי מרדכי/>בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.<קטע סוף=בימי מרדכי/>{{סוף}} <קטע התחלה=יח ועל/>וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. <קטע סוף=יח ועל/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=וכתוב/>וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. <קטע סוף=וכתוב/>{{סוף}} {{רקע אפור}} {{הור|בחזרת הש"ץ של ימים נוראים (מנהג אשכנז המזרחי):}}{{ש}} <קטע התחלה=זכור רחמיך/>אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.<קטע סוף=זכור רחמיך/> {{סוף}} <קטע התחלה=יח וכל/>וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. <קטע סוף=יח וכל/><קטע התחלה=יח ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. <קטע סוף=יח ת/>{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}<קטע התחלה=כהנים כ/> ===ברכת כהנים=== <קטע סוף=כהנים כ/><קטע התחלה=לברך/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. <קטע סוף=לברך/> {{רקע אפור}}{{הור|כשאין ברכת כהנים, החזן אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: <קטע סוף=אלהינו/>{{סוף}} <קטע התחלה=יברכך/>יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} <קטע סוף=יברכך/> <קטע התחלה=אדיר/>אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. <קטע סוף=אדיר/>{{סוף}}<קטע התחלה=יט כ/> ===שלום=== <קטע סוף=יט כ/>{{הור|<noinclude>בשחרית ו</noinclude>במנחה של תענית ציבור<noinclude> (ויש נוהגים אף במנחה של שבת)</noinclude>:}} <קטע התחלה=יט שים/>שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. <קטע סוף=יט שים/> {{הור|במנחה ובערבית:}} <קטע התחלה=יט שלום רב/>שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. <קטע סוף=יט שלום רב/> <קטע התחלה=יט וטוב/>וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. <קטע סוף=יט וטוב/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=בספר חיים/>בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ק|[{{הור1|יש מסיימים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.}}]}} <קטע סוף=בספר חיים/>{{סוף}} <קטע התחלה=יט ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.<קטע סוף=יט ת/><קטע התחלה=אלהי כ/> ===אלוהי נצור=== <קטע סוף=אלהי כ/>[{{הור|יש שאומרים כאן:}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃] <קטע התחלה=אלהי א/>אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.{{ש}} לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}<קטע סוף=אלהי א/> {{רקע אפור}}<קטע התחלה=תענית יחיד/>{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. {{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}} רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.<קטע סוף=תענית יחיד/>{{סוף}} <קטע התחלה=יהיו לרצון/>{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} עֹשֶׂה <קטע סוף=יהיו לרצון/>שָׁלוֹם {{הור1|בעשי"ת|הַשָּׁלוֹם}} <קטע התחלה=במרומיו/>בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת. {{ש}} וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}<קטע סוף=במרומיו/> ==קדושה לשבת ויום טוב== ===פיוטים=== {{הור|להלן קטעים קבועים שמוסיפים בפיוטים שלפני קדושה.}} ;א <קטע התחלה=ואתה/>'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש}} '''וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃'''{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}'''אֵל נָא.'''<קטע סוף=ואתה/> ;ב <קטע התחלה=חי וקיים/>'''חַי וְקַיָּם, נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''<קטע סוף=חי וקיים/> ;ג <קטע התחלה=אל נא/>אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא{{ש}} הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.{{ש}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו. {{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.<קטע סוף=אל נא/> ;ד {{הור|בשבת וחג:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן1/>'''וּבְכֵן''' <small>וּ</small>'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.'''<קטע סוף=ובכן1/> {{הור|בראש השנה:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן2/>'''וּבְכֵן''' <small>וּ</small>'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ.'''<קטע סוף=ובכן2/> {{הור|ביום כיפור:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן3/>'''וּבְכֵן''' <small>וּ</small>'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.'''<קטע סוף=ובכן3/> ===שחרית=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|קדוש}}</noinclude> <קטע התחלה=אז/>אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. <קטע סוף=אז/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם|ברוך}}</noinclude> <קטע התחלה=ממקומך/>מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדֹר וָדֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:{{ש}}<קטע סוף=ממקומך/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}</noinclude> ===מוסף=== <קטע התחלה=נעריצך/>נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, <קטע סוף=נעריצך/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב|קדוש}}</noinclude> <קטע התחלה=כבודו/>כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. <קטע סוף=כבודו/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}</noinclude> <קטע התחלה=ממקומו/>מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים – {{ש}}<קטע סוף=ממקומו/> <קטע התחלה=שמע/>'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}<קטע סוף=שמע/> <קטע התחלה=הוא אלהינו/>{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אֶחָד}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''׃{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}<קטע סוף=הוא אלהינו/><noinclude> {{רקע אפור}}{{הור|ביום טוב, בר"ה וביו"כ:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=אדיר-אדירנו/>אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}<קטע סוף=אדיר-אדירנו/>{{סוף}}<noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי|ימלוך}}</noinclude> ==ברכה שלישית לראש השנה ויום כיפור== <noinclude> {| |- |{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{סוף}} |}</noinclude> <קטע התחלה=ובכן/>וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן <small>[{{הור|נוסח ישן:}} שֶׁהַשִּׁלְטוֹן]</small> לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. <קטע סוף=ובכן/> <קטע התחלה=ותמלוך/>וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}} קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. <קטע סוף=ותמלוך/> ==קדושת היום== ===ערבית לשבת=== <קטע התחלה=אתה קדשת/>אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}}<קטע סוף=אתה קדשת/> <קטע התחלה=רצה א/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ <קטע סוף=רצה א/>בָהּ <קטע התחלה=רצה ת/>יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. <קטע סוף=רצה ת/> ===שחרית לשבת=== <קטע התחלה=ישמח משה/>יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טו|שמות לא טו-טז}} וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. <קטע סוף=ישמח משה/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מנחה לשבת=== <קטע התחלה=אתה אחד/>אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ. <קטע סוף=אתה אחד/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בָם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מוסף לשבת=== <קטע התחלה=תכנת/>{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת, {{סי|רָ}}צִיתָ {{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֶיהָ, {{סי|צִ}}וִּיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָלוּ, {{סי|טֹ}}עֲמֶיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ, {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָרוּ. {{סי|אָ}}ז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=תכנת/> <קטע התחלה=וביום השבת/>וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} <קטע סוף=וביום השבת/> <קטע התחלה=ישמחו/>יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. <קטע סוף=ישמחו/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מוסף ראש חודש=== <קטע התחלה=ראשי חדשים/>רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=ראשי חדשים/> <קטע התחלה=ובראשי/>וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כח יא}}<קטע סוף=ובראשי/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}</noinclude> <קטע התחלה=חדש/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר"ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. <קטע סוף=חדש/> ===מוסף שבת ראש חודש=== <קטע התחלה=אתה יצרת/>אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=אתה יצרת/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובראשי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}</noinclude> <קטע התחלה=רצה וחדש/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר"ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. <קטע סוף=רצה וחדש/> ===תפילת יום טוב=== <קטע התחלה=אתה בחרתנו/>אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. <קטע סוף=אתה בחרתנו/> <קטע התחלה=ותודיענו/>{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים. וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ.{{סוף}}<קטע סוף=ותודיענו/> <קטע התחלה=ותתן רגלים/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}{{ש}} {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ{{ש}} {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ{{ש}} {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{ש}} {{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ{{ש}} {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן רגלים/> {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}} <קטע התחלה=והשיאנו/><קטע התחלה=והשיאנו-חול/>וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} <קטע התחלה=והשיאנו-חול/>קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} <קטע התחלה=והשיאנו-חול/>בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}<קטע התחלה=והשיאנו-חול/>מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי [{{הור|נוסח ישן:}} אוֹהֲבֵי] שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}<קטע התחלה=והשיאנו-חול/>יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.<קטע סוף=והשיאנו-חול/><קטע סוף=והשיאנו/> ===מוסף רגלים=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}</noinclude> <קטע התחלה=ומפני/>וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. <קטע סוף=ומפני/> וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}}{{ש}} {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{ש}} {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת {{ש}} {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת {{ש}} {{הור|בשמיני עצרת:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת {{ש}} הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}</noinclude>{{סוף}} {{הור|ביו"ט ראשון (ושני) של פסח:}} <קטע התחלה=פסוקים פסח א/>וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַייָ׃ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח#כח טז|במדבר כח טז-יט}} <קטע סוף=פסוקים פסח א/> {{הור|בשאר ימי פסח:}} <קטע התחלה=פסוקים פסח ב/>וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח יט}} <קטע סוף=פסוקים פסח ב/> {{הור|בשבועות:}} <קטע התחלה=פסוקים שבועות/>וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃{{ממס|במדבר כח כו|במדבר כח כו-כז}} <קטע סוף=פסוקים שבועות/> {{הור|ביו"ט של סוכות:}} <קטע התחלה=פסוקים סוכות א/>וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ׃{{ממס|במדבר כט#כט יב|במדבר כט יב-יג}} <קטע סוף=פסוקים סוכות א/> <קטע התחלה=פסוקים סוכות ב/>{{הור|בחול המועד סוכות (בחו"ל מתחילים מהפסוק של היום הקודם):}} {{הור|בט"ז בתשרי (בא"י):}} וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט יז}}{{ש}} {{הור|בי"ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כ}}{{ש}} {{הור|בי"ח בתשרי:}} וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כג}}{{ש}} {{הור|בי"ט בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כו}}{{ש}} {{הור|בכ' בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כט}}{{ש}} {{הור|בהושענא רבה:}} <קטע התחלה=פסוקים הו"ר/>וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט לב}} <קטע סוף=פסוקים הו"ר/><קטע סוף=פסוקים סוכות ב/>{{ש}} {{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} <קטע התחלה=פסוקים שמיני עצרת/>בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט#כט לה|במדבר כט לה-לו}} <קטע סוף=פסוקים שמיני עצרת/> {{הור|בכל הימים:}} <קטע התחלה=ומנחתם/>וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. <קטע סוף=ומנחתם/> {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}</noinclude>{{סוף}} <קטע התחלה=מלך רחמן/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}<קטע סוף=מלך רחמן/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}</noinclude> ===תפילת ראש השנה=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו|ותודיענו}}</noinclude> וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}} <קטע התחלה=מלוך/><קטע התחלה=מלוך-חול/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} <קטע התחלה=מלוך-חול/>קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} <קטע התחלה=מלוך-חול/>וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}<קטע התחלה=מלוך-חול/>יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.<קטע סוף=מלוך-חול/><קטע סוף=מלוך/> ===תפילת יום כיפור=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude> <קטע התחלה=ותתן-יו"כ/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן-יו"כ/> {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}} <קטע התחלה=מחול/><קטע התחלה=מחול1/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, <קטע סוף=מחול1/>{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} <קטע התחלה=מחול2/>וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים. <קטע סוף=מחול2/><קטע סוף=מחול/> ===מוסף ראש השנה=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude> <קטע התחלה=ותתן-ר"ה1/><קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור|בחול:}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>יוֹם תְּרוּעָה, <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן-ר"ה2/><קטע סוף=ותתן-ר"ה1/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}</noinclude> וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע התחלה=פסוקים ראש השנה/>וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט|במדבר כט א-ב}} וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|במדבר כט ו|שם פסוק ו}}<קטע סוף=פסוקים ראש השנה/><קטע התחלה=מלכויות כ/> ====מלכויות==== <קטע סוף=מלכויות כ/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}} <קטע התחלה=מלכויות א/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|על כן}}{{ש}}<קטע סוף=מלכויות א/> <קטע התחלה=מלכויות פס/>כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃{{ממס|במדבר כג כא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי, עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג ה}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃{{ממס|ישעיהו מד ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}<קטע סוף=מלכויות פס/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}</noinclude><קטע התחלה=זכרונות כ/> ====זכרונות==== <קטע סוף=זכרונות כ/><קטע התחלה=זכרונות א/>אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}} וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשֹּׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקָד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. <קטע סוף=זכרונות א/><קטע התחלה=זכרונות פס/>וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל, וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃{{ממס|בראשית ח א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה|שם פסוק ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃{{ממס|תהלים קו מה}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|יחזקאל טז ס}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}} <קטע סוף=זכרונות פס/><קטע התחלה=זכרונות ב/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}} כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ (שֶׁל יַעֲקֹב) הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, זוֹכֵר הַבְּרִית. <קטע סוף=זכרונות ב/><קטע התחלה=שופרות כ/> ====שופרות==== <קטע סוף=שופרות כ/><קטע התחלה=שופרות א/>אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ. <קטע סוף=שופרות א/><קטע התחלה=שופרות פס/>כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות יט טז}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃{{ממס|שמות יט יט|שם פסוק יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃{{ממס|שמות כ טו}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃{{ממס|ישעיהו יח ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַייָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי {{צבע גופן|אפור|יְיִ}} [אֱלֹהִים] בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃ יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם.{{ממס|זכריה ט#ט יד|זכריה ט יד-טו}} כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ. <קטע סוף=שופרות פס/><קטע התחלה=שופרות ב/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|במדבר י י}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=שופרות ב/> ===מוסף יום כיפור=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude><קטע התחלה=ותתן לנו כיפור/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן לנו כיפור/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}</noinclude> <קטע התחלה=ואת מוסף כיפור/>וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:<קטע סוף=ואת מוסף כיפור/> <קטע התחלה=פסוקים יום כיפור/>וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}} וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.<קטע סוף=פסוקים יום כיפור/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}</noinclude> jstgv9pspetghkwivryispkcldr4nmo 3016981 3016975 2026-05-19T15:56:39Z Yack67 27395 /* פיוטים */ 3016981 wikitext text/x-wiki ==עמידה לחול== <קטע התחלה=א כ/> ===אבות=== <קטע סוף=א כ/><noinclude>{{הור|במנחה:}} </noinclude><קטע התחלה=כי שם/>כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} <קטע סוף=כי שם/> <קטע התחלה=אדני/>אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} <קטע סוף=אדני/> <קטע התחלה=א א/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. <קטע סוף=א א/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=זכרנו/>זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ<noinclude> (בנעילה: וְחָתְמֵנוּ)</noinclude> בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. <קטע סוף=זכרנו/>{{סוף}} <קטע התחלה=א מלך/>מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. <קטע סוף=א מלך/><קטע התחלה=א ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. <קטע סוף=א ת/><קטע התחלה=ב כ/> ===גבורות=== <קטע סוף=ב כ/><קטע התחלה=ב א/>אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. <קטע סוף=ב א/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ב חורף/>מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. <קטע סוף=ב חורף/><קטע התחלה=ב קיץ/>[<span style="background-color: #F3F6FB; font-family: narkisim;"><small><קטע סוף=ב קיץ/>בקיץ ל<קטע התחלה=ב קיץ/>מנהג א"י:</small></span> מוֹרִיד הַטָּל.] <קטע סוף=ב קיץ/> <קטע התחלה=ב מכלכל/>מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. <קטע סוף=ב מכלכל/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=מי כמוך/>מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=מי כמוך/>{{סוף}} <קטע התחלה=ב ונאמן/>וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. <קטע סוף=ב ונאמן/><קטע התחלה=ב ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. <קטע סוף=ב ת/><קטע התחלה=ג כ/> ===קדושת השם=== <קטע סוף=ג כ/>{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש"ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}<קטע התחלה=נקדש/>נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. <קטע סוף=נקדש/><קטע התחלה=ככתוב/>כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}<קטע סוף=ככתוב/><קטע התחלה=קדוש/>'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}<קטע סוף=קדוש/><קטע התחלה=לעומתם/>לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:{{ש}}<קטע סוף=לעומתם/><קטע התחלה=ברוך/>'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}<קטע סוף=ברוך/><קטע התחלה=ובדברי/>וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}<קטע סוף=ובדברי/><קטע התחלה=ימלוך/>'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}<קטע סוף=ימלוך/>{{ש}}<קטע התחלה=לדור/>לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. <קטע סוף=לדור/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}{{סוף}} <קטע התחלה=ג א/>אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. <קטע סוף=ג א/><קטע התחלה=ג ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. <קטע סוף=ג ת/>{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}<קטע התחלה=ד כ/> ===חונן הדעת=== <קטע סוף=ד כ/><קטע התחלה=ד א/>אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. <קטע סוף=ד א/> {{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}<קטע התחלה=אתה חוננתנו/>אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְ<קטע סוף=אתה חוננתנו/>חָנֵּנוּ…{{סוף}} <קטע התחלה=ד חננו/>חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. <קטע סוף=ד חננו/><קטע התחלה=ד ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. <קטע סוף=ד ת/><קטע התחלה=ה כ/> ===תשובה=== <קטע סוף=ה כ/><קטע התחלה=ה א/>הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. <קטע סוף=ה א/><קטע התחלה=ה ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. <קטע סוף=ה ת/><קטע התחלה=ו כ/> ===סליחה=== <קטע סוף=ו כ/><קטע התחלה=ו א/>סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. <קטע סוף=ו א/> <קטע התחלה=ו כי/>כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. <קטע סוף=ו כי/>{{הור|בקצת קהילות, בתענית ציבור אומרים כאן סליחות בחזרת הש"ץ<noinclude> של שחרית</noinclude>}} <קטע התחלה=ו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. <קטע סוף=ו ת/><קטע התחלה=ז כ/> ===גאולה=== <קטע סוף=ז כ/><קטע התחלה=ז א/>רְאֵה {{ק|[נָא]}} בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה. <קטע סוף=ז א/><קטע התחלה=ז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=ז ת/>{{רקע אפור}}<קטע התחלה=עננו כ/> ===עננו=== <קטע סוף=עננו כ/>{{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}}{{ש}}<קטע התחלה=עננו א/>עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. <קטע סוף=עננו א/><קטע התחלה=עננו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.<קטע סוף=עננו ת/>{{סוף}}<קטע התחלה=ח כ/> ===רפואה=== <קטע סוף=ח כ/><קטע התחלה=ח א/>רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ.<קטע סוף=ח א/> {{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה / לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}} <קטע התחלה=ח כי/>כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. <קטע סוף=ח כי/><קטע התחלה=ח ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=ח ת/><קטע התחלה=ט כ/> ===ברכת השנים=== <קטע סוף=ט כ/><קטע התחלה=ט א/>בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן <קטע סוף=ט א/>{{ש}} {{הור|בקיץ:}} <קטע התחלה=ט קיץ/>בְּרָכָה <קטע סוף=ט קיץ/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ט חורף/>טַל וּמָטָר לִבְרָכָה <קטע סוף=ט חורף/>{{ש}} <קטע התחלה=ט על פני/>עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ {{ק|[{{הור|נ"א:}} מִטּוּבָהּ]}}, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. <קטע סוף=ט על פני/><קטע התחלה=ט ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. <קטע סוף=ט ת/><קטע התחלה=י כ/> ===קיבוץ גלויות=== <קטע סוף=י כ/><קטע התחלה=י א/>תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. <קטע סוף=י א/><קטע התחלה=י ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=י ת/><קטע התחלה=יא כ/> ===משפט=== <קטע סוף=יא כ/><קטע התחלה=יא א/>הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט. <קטע סוף=יא א/><קטע התחלה=יא ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. <קטע סוף=יא ת/>{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}<קטע התחלה=יב כ/> ===ברכת המינים=== <קטע סוף=יב כ/><קטע התחלה=יב א/>וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. <קטע סוף=יב א/><קטע התחלה=יב ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. <קטע סוף=יב ת/><קטע התחלה=יג כ/> ===על הצדיקים=== <קטע סוף=יג כ/><קטע התחלה=יג א/>עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. <קטע סוף=יג א/><קטע התחלה=יג ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. <קטע סוף=יג ת/><קטע התחלה=יד כ/> ===ולירושלים=== <קטע סוף=יד כ/><קטע התחלה=יד א/>וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. <קטע סוף=יד א/> {{רקע אפור}}{{הור|במנחה של תשעה באב:}}{{ש}}<קטע התחלה=נחם/>נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.<קטע סוף=נחם/>{{סוף}}<קטע התחלה=יד ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. <קטע סוף=יד ת/><קטע התחלה=טו כ/> ===את צמח דוד=== <קטע סוף=טו כ/><קטע התחלה=טו א/>אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. <קטע סוף=טו א/><קטע התחלה=טו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. <קטע סוף=טו ת/><קטע התחלה=טז כ/> ===שומע תפילה=== <קטע סוף=טז כ/><קטע התחלה=טז א/>שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ, רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.<קטע סוף=טז א/> {{רקע אפור}}{{הור|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור:}}{{ש}}<noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א}}</noinclude> {{הור|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל:}}{{ש}} <קטע התחלה=ועננו/>וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִם רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. <קטע סוף=ועננו/>{{סוף}} <קטע התחלה=טז כי/>כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=טז כי/><קטע התחלה=טז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. <קטע סוף=טז ת/><קטע התחלה=יז כ/> ===עבודה=== <קטע סוף=יז כ/><קטע התחלה=יז א/>רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. <קטע סוף=יז א/> {{רקע אפור}}{{הור|בראש חודש ובחול המועד:}}{{ש}}{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}{{סוף}} <קטע התחלה=יז ותחזינה/>וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=יז ותחזינה/><קטע התחלה=יז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.<קטע סוף=יז ת/><קטע התחלה=יח כ/> ===הודאה=== <קטע סוף=יח כ/><קטע התחלה=יח א/>מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. <קטע סוף=יח א/> {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=מודים דרבנן/>מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. <קטע סוף=מודים דרבנן/>{{סוף}} {{רקע אפור}} {{הור|בחנוכה:}}{{ש}}<קטע התחלה=על הנסים/>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, <קטע סוף=על הנסים/><קטע התחלה=בימי מתתיהו/>בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.<קטע סוף=בימי מתתיהו/> {{הור|בפורים:}}{{ש}}עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, <קטע התחלה=בימי מרדכי/>בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.<קטע סוף=בימי מרדכי/>{{סוף}} <קטע התחלה=יח ועל/>וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. <קטע סוף=יח ועל/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=וכתוב/>וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. <קטע סוף=וכתוב/>{{סוף}} {{רקע אפור}} {{הור|בחזרת הש"ץ של ימים נוראים (מנהג אשכנז המזרחי):}}{{ש}} <קטע התחלה=זכור רחמיך/>אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.<קטע סוף=זכור רחמיך/> {{סוף}} <קטע התחלה=יח וכל/>וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. <קטע סוף=יח וכל/><קטע התחלה=יח ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. <קטע סוף=יח ת/>{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}<קטע התחלה=כהנים כ/> ===ברכת כהנים=== <קטע סוף=כהנים כ/><קטע התחלה=לברך/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. <קטע סוף=לברך/> {{רקע אפור}}{{הור|כשאין ברכת כהנים, החזן אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: <קטע סוף=אלהינו/>{{סוף}} <קטע התחלה=יברכך/>יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} <קטע סוף=יברכך/> <קטע התחלה=אדיר/>אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. <קטע סוף=אדיר/>{{סוף}}<קטע התחלה=יט כ/> ===שלום=== <קטע סוף=יט כ/>{{הור|<noinclude>בשחרית ו</noinclude>במנחה של תענית ציבור<noinclude> (ויש נוהגים אף במנחה של שבת)</noinclude>:}} <קטע התחלה=יט שים/>שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. <קטע סוף=יט שים/> {{הור|במנחה ובערבית:}} <קטע התחלה=יט שלום רב/>שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. <קטע סוף=יט שלום רב/> <קטע התחלה=יט וטוב/>וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. <קטע סוף=יט וטוב/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=בספר חיים/>בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ק|[{{הור1|יש מסיימים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.}}]}} <קטע סוף=בספר חיים/>{{סוף}} <קטע התחלה=יט ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.<קטע סוף=יט ת/><קטע התחלה=אלהי כ/> ===אלוהי נצור=== <קטע סוף=אלהי כ/>[{{הור|יש שאומרים כאן:}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃] <קטע התחלה=אלהי א/>אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.{{ש}} לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}<קטע סוף=אלהי א/> {{רקע אפור}}<קטע התחלה=תענית יחיד/>{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. {{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}} רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.<קטע סוף=תענית יחיד/>{{סוף}} <קטע התחלה=יהיו לרצון/>{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} עֹשֶׂה <קטע סוף=יהיו לרצון/>שָׁלוֹם {{הור1|בעשי"ת|הַשָּׁלוֹם}} <קטע התחלה=במרומיו/>בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת. {{ש}} וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}<קטע סוף=במרומיו/> ==קדושה לשבת ויום טוב== ===פיוטים=== {{הור|להלן קטעים קבועים שמוסיפים בפיוטים שלפני קדושה.}} ;א <קטע התחלה=ואתה/>'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש}} '''וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃'''{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}'''אֵל נָא,'''<קטע סוף=ואתה/> ;ב <קטע התחלה=חי וקיים/>'''חַי וְקַיָּם, נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''<קטע סוף=חי וקיים/> ;ג <קטע התחלה=אל נא/>אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא{{ש}} הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.{{ש}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו. {{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.<קטע סוף=אל נא/> ;ד {{הור|בשבת וחג:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן1/>'''וּבְכֵן''' <small>וּ</small>'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.'''<קטע סוף=ובכן1/> {{הור|בראש השנה:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן2/>'''וּבְכֵן''' <small>וּ</small>'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ.'''<קטע סוף=ובכן2/> {{הור|ביום כיפור:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן3/>'''וּבְכֵן''' <small>וּ</small>'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.'''<קטע סוף=ובכן3/> ===שחרית=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|קדוש}}</noinclude> <קטע התחלה=אז/>אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. <קטע סוף=אז/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם|ברוך}}</noinclude> <קטע התחלה=ממקומך/>מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדֹר וָדֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:{{ש}}<קטע סוף=ממקומך/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}</noinclude> ===מוסף=== <קטע התחלה=נעריצך/>נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, <קטע סוף=נעריצך/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב|קדוש}}</noinclude> <קטע התחלה=כבודו/>כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. <קטע סוף=כבודו/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}</noinclude> <קטע התחלה=ממקומו/>מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים – {{ש}}<קטע סוף=ממקומו/> <קטע התחלה=שמע/>'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}<קטע סוף=שמע/> <קטע התחלה=הוא אלהינו/>{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אֶחָד}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''׃{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}<קטע סוף=הוא אלהינו/><noinclude> {{רקע אפור}}{{הור|ביום טוב, בר"ה וביו"כ:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=אדיר-אדירנו/>אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}<קטע סוף=אדיר-אדירנו/>{{סוף}}<noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי|ימלוך}}</noinclude> ==ברכה שלישית לראש השנה ויום כיפור== <noinclude> {| |- |{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{סוף}} |}</noinclude> <קטע התחלה=ובכן/>וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן <small>[{{הור|נוסח ישן:}} שֶׁהַשִּׁלְטוֹן]</small> לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. <קטע סוף=ובכן/> <קטע התחלה=ותמלוך/>וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}} קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. <קטע סוף=ותמלוך/> ==קדושת היום== ===ערבית לשבת=== <קטע התחלה=אתה קדשת/>אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}}<קטע סוף=אתה קדשת/> <קטע התחלה=רצה א/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ <קטע סוף=רצה א/>בָהּ <קטע התחלה=רצה ת/>יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. <קטע סוף=רצה ת/> ===שחרית לשבת=== <קטע התחלה=ישמח משה/>יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טו|שמות לא טו-טז}} וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. <קטע סוף=ישמח משה/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מנחה לשבת=== <קטע התחלה=אתה אחד/>אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ. <קטע סוף=אתה אחד/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בָם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מוסף לשבת=== <קטע התחלה=תכנת/>{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת, {{סי|רָ}}צִיתָ {{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֶיהָ, {{סי|צִ}}וִּיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָלוּ, {{סי|טֹ}}עֲמֶיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ, {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָרוּ. {{סי|אָ}}ז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=תכנת/> <קטע התחלה=וביום השבת/>וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} <קטע סוף=וביום השבת/> <קטע התחלה=ישמחו/>יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. <קטע סוף=ישמחו/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מוסף ראש חודש=== <קטע התחלה=ראשי חדשים/>רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=ראשי חדשים/> <קטע התחלה=ובראשי/>וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כח יא}}<קטע סוף=ובראשי/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}</noinclude> <קטע התחלה=חדש/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר"ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. <קטע סוף=חדש/> ===מוסף שבת ראש חודש=== <קטע התחלה=אתה יצרת/>אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=אתה יצרת/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובראשי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}</noinclude> <קטע התחלה=רצה וחדש/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר"ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. <קטע סוף=רצה וחדש/> ===תפילת יום טוב=== <קטע התחלה=אתה בחרתנו/>אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. <קטע סוף=אתה בחרתנו/> <קטע התחלה=ותודיענו/>{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים. וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ.{{סוף}}<קטע סוף=ותודיענו/> <קטע התחלה=ותתן רגלים/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}{{ש}} {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ{{ש}} {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ{{ש}} {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{ש}} {{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ{{ש}} {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן רגלים/> {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}} <קטע התחלה=והשיאנו/><קטע התחלה=והשיאנו-חול/>וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} <קטע התחלה=והשיאנו-חול/>קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} <קטע התחלה=והשיאנו-חול/>בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}<קטע התחלה=והשיאנו-חול/>מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי [{{הור|נוסח ישן:}} אוֹהֲבֵי] שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}<קטע התחלה=והשיאנו-חול/>יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.<קטע סוף=והשיאנו-חול/><קטע סוף=והשיאנו/> ===מוסף רגלים=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}</noinclude> <קטע התחלה=ומפני/>וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. <קטע סוף=ומפני/> וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}}{{ש}} {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{ש}} {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת {{ש}} {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת {{ש}} {{הור|בשמיני עצרת:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת {{ש}} הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}</noinclude>{{סוף}} {{הור|ביו"ט ראשון (ושני) של פסח:}} <קטע התחלה=פסוקים פסח א/>וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַייָ׃ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח#כח טז|במדבר כח טז-יט}} <קטע סוף=פסוקים פסח א/> {{הור|בשאר ימי פסח:}} <קטע התחלה=פסוקים פסח ב/>וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח יט}} <קטע סוף=פסוקים פסח ב/> {{הור|בשבועות:}} <קטע התחלה=פסוקים שבועות/>וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃{{ממס|במדבר כח כו|במדבר כח כו-כז}} <קטע סוף=פסוקים שבועות/> {{הור|ביו"ט של סוכות:}} <קטע התחלה=פסוקים סוכות א/>וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ׃{{ממס|במדבר כט#כט יב|במדבר כט יב-יג}} <קטע סוף=פסוקים סוכות א/> <קטע התחלה=פסוקים סוכות ב/>{{הור|בחול המועד סוכות (בחו"ל מתחילים מהפסוק של היום הקודם):}} {{הור|בט"ז בתשרי (בא"י):}} וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט יז}}{{ש}} {{הור|בי"ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כ}}{{ש}} {{הור|בי"ח בתשרי:}} וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כג}}{{ש}} {{הור|בי"ט בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כו}}{{ש}} {{הור|בכ' בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כט}}{{ש}} {{הור|בהושענא רבה:}} <קטע התחלה=פסוקים הו"ר/>וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט לב}} <קטע סוף=פסוקים הו"ר/><קטע סוף=פסוקים סוכות ב/>{{ש}} {{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} <קטע התחלה=פסוקים שמיני עצרת/>בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט#כט לה|במדבר כט לה-לו}} <קטע סוף=פסוקים שמיני עצרת/> {{הור|בכל הימים:}} <קטע התחלה=ומנחתם/>וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. <קטע סוף=ומנחתם/> {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}</noinclude>{{סוף}} <קטע התחלה=מלך רחמן/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}<קטע סוף=מלך רחמן/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}</noinclude> ===תפילת ראש השנה=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו|ותודיענו}}</noinclude> וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}} <קטע התחלה=מלוך/><קטע התחלה=מלוך-חול/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} <קטע התחלה=מלוך-חול/>קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} <קטע התחלה=מלוך-חול/>וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}<קטע התחלה=מלוך-חול/>יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.<קטע סוף=מלוך-חול/><קטע סוף=מלוך/> ===תפילת יום כיפור=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude> <קטע התחלה=ותתן-יו"כ/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן-יו"כ/> {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}} <קטע התחלה=מחול/><קטע התחלה=מחול1/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, <קטע סוף=מחול1/>{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} <קטע התחלה=מחול2/>וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים. <קטע סוף=מחול2/><קטע סוף=מחול/> ===מוסף ראש השנה=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude> <קטע התחלה=ותתן-ר"ה1/><קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור|בחול:}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>יוֹם תְּרוּעָה, <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן-ר"ה2/><קטע סוף=ותתן-ר"ה1/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}</noinclude> וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע התחלה=פסוקים ראש השנה/>וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט|במדבר כט א-ב}} וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|במדבר כט ו|שם פסוק ו}}<קטע סוף=פסוקים ראש השנה/><קטע התחלה=מלכויות כ/> ====מלכויות==== <קטע סוף=מלכויות כ/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}} <קטע התחלה=מלכויות א/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|על כן}}{{ש}}<קטע סוף=מלכויות א/> <קטע התחלה=מלכויות פס/>כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃{{ממס|במדבר כג כא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי, עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג ה}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃{{ממס|ישעיהו מד ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}<קטע סוף=מלכויות פס/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}</noinclude><קטע התחלה=זכרונות כ/> ====זכרונות==== <קטע סוף=זכרונות כ/><קטע התחלה=זכרונות א/>אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}} וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשֹּׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקָד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. <קטע סוף=זכרונות א/><קטע התחלה=זכרונות פס/>וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל, וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃{{ממס|בראשית ח א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה|שם פסוק ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃{{ממס|תהלים קו מה}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|יחזקאל טז ס}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}} <קטע סוף=זכרונות פס/><קטע התחלה=זכרונות ב/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}} כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ (שֶׁל יַעֲקֹב) הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, זוֹכֵר הַבְּרִית. <קטע סוף=זכרונות ב/><קטע התחלה=שופרות כ/> ====שופרות==== <קטע סוף=שופרות כ/><קטע התחלה=שופרות א/>אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ. <קטע סוף=שופרות א/><קטע התחלה=שופרות פס/>כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות יט טז}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃{{ממס|שמות יט יט|שם פסוק יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃{{ממס|שמות כ טו}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃{{ממס|ישעיהו יח ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַייָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי {{צבע גופן|אפור|יְיִ}} [אֱלֹהִים] בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃ יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם.{{ממס|זכריה ט#ט יד|זכריה ט יד-טו}} כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ. <קטע סוף=שופרות פס/><קטע התחלה=שופרות ב/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|במדבר י י}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=שופרות ב/> ===מוסף יום כיפור=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude><קטע התחלה=ותתן לנו כיפור/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן לנו כיפור/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}</noinclude> <קטע התחלה=ואת מוסף כיפור/>וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:<קטע סוף=ואת מוסף כיפור/> <קטע התחלה=פסוקים יום כיפור/>וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}} וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.<קטע סוף=פסוקים יום כיפור/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}</noinclude> bn7negj2dpdx2zq3nx36vjgajyh2svy 3017045 3016981 2026-05-19T20:59:25Z Yack67 27395 3017045 wikitext text/x-wiki ==עמידה לחול== <קטע התחלה=א כ/> ===אבות=== <קטע סוף=א כ/><noinclude>{{הור|במנחה:}} </noinclude><קטע התחלה=כי שם/>כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} <קטע סוף=כי שם/> <קטע התחלה=אדני/>אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} <קטע סוף=אדני/> <קטע התחלה=א א/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. <קטע סוף=א א/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=זכרנו/>זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ<noinclude> (בנעילה: וְחָתְמֵנוּ)</noinclude> בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. <קטע סוף=זכרנו/>{{סוף}} <קטע התחלה=א מלך/>מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. <קטע סוף=א מלך/><קטע התחלה=א ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. <קטע סוף=א ת/><קטע התחלה=ב כ/> ===גבורות=== <קטע סוף=ב כ/><קטע התחלה=ב א/>אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. <קטע סוף=ב א/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ב חורף/>מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. <קטע סוף=ב חורף/><קטע התחלה=ב קיץ/>[<span style="background-color: #F3F6FB; font-family: narkisim;"><small><קטע סוף=ב קיץ/>בקיץ ל<קטע התחלה=ב קיץ/>מנהג א"י:</small></span> מוֹרִיד הַטָּל.] <קטע סוף=ב קיץ/> <קטע התחלה=ב מכלכל/>מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. <קטע סוף=ב מכלכל/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=מי כמוך/>מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=מי כמוך/>{{סוף}} <קטע התחלה=ב ונאמן/>וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. <קטע סוף=ב ונאמן/><קטע התחלה=ב ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. <קטע סוף=ב ת/><קטע התחלה=ג כ/> ===קדושת השם=== <קטע סוף=ג כ/>{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש"ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}<קטע התחלה=נקדש/>נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. <קטע סוף=נקדש/><קטע התחלה=ככתוב/>כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}<קטע סוף=ככתוב/><קטע התחלה=קדוש/>'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}<קטע סוף=קדוש/><קטע התחלה=לעומתם/>לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:{{ש}}<קטע סוף=לעומתם/><קטע התחלה=ברוך/>'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}<קטע סוף=ברוך/><קטע התחלה=ובדברי/>וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}<קטע סוף=ובדברי/><קטע התחלה=ימלוך/>'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}<קטע סוף=ימלוך/>{{ש}}<קטע התחלה=לדור/>לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. <קטע סוף=לדור/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}{{סוף}} <קטע התחלה=ג א/>אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. <קטע סוף=ג א/><קטע התחלה=ג ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. <קטע סוף=ג ת/>{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}<קטע התחלה=ד כ/> ===חונן הדעת=== <קטע סוף=ד כ/><קטע התחלה=ד א/>אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. <קטע סוף=ד א/> {{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}<קטע התחלה=אתה חוננתנו/>אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְ<קטע סוף=אתה חוננתנו/>חָנֵּנוּ…{{סוף}} <קטע התחלה=ד חננו/>חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. <קטע סוף=ד חננו/><קטע התחלה=ד ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. <קטע סוף=ד ת/><קטע התחלה=ה כ/> ===תשובה=== <קטע סוף=ה כ/><קטע התחלה=ה א/>הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. <קטע סוף=ה א/><קטע התחלה=ה ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. <קטע סוף=ה ת/><קטע התחלה=ו כ/> ===סליחה=== <קטע סוף=ו כ/><קטע התחלה=ו א/>סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. <קטע סוף=ו א/> <קטע התחלה=ו כי/>כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. <קטע סוף=ו כי/>{{הור|בקצת קהילות, בתענית ציבור אומרים כאן סליחות בחזרת הש"ץ<noinclude> של שחרית</noinclude>}} <קטע התחלה=ו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. <קטע סוף=ו ת/><קטע התחלה=ז כ/> ===גאולה=== <קטע סוף=ז כ/><קטע התחלה=ז א/>רְאֵה {{ק|[נָא]}} בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה. <קטע סוף=ז א/><קטע התחלה=ז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=ז ת/>{{רקע אפור}}<קטע התחלה=עננו כ/> ===עננו=== <קטע סוף=עננו כ/>{{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}}{{ש}}<קטע התחלה=עננו א/>עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. <קטע סוף=עננו א/><קטע התחלה=עננו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.<קטע סוף=עננו ת/>{{סוף}}<קטע התחלה=ח כ/> ===רפואה=== <קטע סוף=ח כ/><קטע התחלה=ח א/>רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ.<קטע סוף=ח א/> {{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה / לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}} <קטע התחלה=ח כי/>כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. <קטע סוף=ח כי/><קטע התחלה=ח ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=ח ת/><קטע התחלה=ט כ/> ===ברכת השנים=== <קטע סוף=ט כ/><קטע התחלה=ט א/>בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן <קטע סוף=ט א/>{{ש}} {{הור|בקיץ:}} <קטע התחלה=ט קיץ/>בְּרָכָה <קטע סוף=ט קיץ/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ט חורף/>טַל וּמָטָר לִבְרָכָה <קטע סוף=ט חורף/>{{ש}} <קטע התחלה=ט על פני/>עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ {{ק|[{{הור|נ"א:}} מִטּוּבָהּ]}}, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. <קטע סוף=ט על פני/><קטע התחלה=ט ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. <קטע סוף=ט ת/><קטע התחלה=י כ/> ===קיבוץ גלויות=== <קטע סוף=י כ/><קטע התחלה=י א/>תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. <קטע סוף=י א/><קטע התחלה=י ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=י ת/><קטע התחלה=יא כ/> ===משפט=== <קטע סוף=יא כ/><קטע התחלה=יא א/>הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט. <קטע סוף=יא א/><קטע התחלה=יא ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. <קטע סוף=יא ת/>{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}<קטע התחלה=יב כ/> ===ברכת המינים=== <קטע סוף=יב כ/><קטע התחלה=יב א/><noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז הישן: (וְ)לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִּינִים כְּרֶֽגַע יאבֵֽדוּ, וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.{{ש}} נוסח מצונזר רעדלהיים: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל עוֹשֵׂי רִשְׁעָה כְּרֶֽגַע יאבֵֽדוּ, וְכֻלָּם מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.}}</noinclude>(נוסח מצונזר: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.) <קטע סוף=יב א/><קטע התחלה=יב ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. <קטע סוף=יב ת/><קטע התחלה=יג כ/> ===על הצדיקים=== <קטע סוף=יג כ/><קטע התחלה=יג א/>עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. <קטע סוף=יג א/><קטע התחלה=יג ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. <קטע סוף=יג ת/><קטע התחלה=יד כ/> ===ולירושלים=== <קטע סוף=יד כ/><קטע התחלה=יד א/>וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. <קטע סוף=יד א/> {{רקע אפור}}{{הור|במנחה של תשעה באב:}}{{ש}}<קטע התחלה=נחם/>נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.<קטע סוף=נחם/>{{סוף}}<קטע התחלה=יד ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. <קטע סוף=יד ת/><קטע התחלה=טו כ/> ===את צמח דוד=== <קטע סוף=טו כ/><קטע התחלה=טו א/>אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. <קטע סוף=טו א/><קטע התחלה=טו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. <קטע סוף=טו ת/><קטע התחלה=טז כ/> ===שומע תפילה=== <קטע סוף=טז כ/><קטע התחלה=טז א/>שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ, רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.<קטע סוף=טז א/> {{רקע אפור}}{{הור|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור:}}{{ש}}<noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א}}</noinclude> {{הור|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל:}}{{ש}} <קטע התחלה=ועננו/>וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִם רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. <קטע סוף=ועננו/>{{סוף}} <קטע התחלה=טז כי/>כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=טז כי/><קטע התחלה=טז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. <קטע סוף=טז ת/><קטע התחלה=יז כ/> ===עבודה=== <קטע סוף=יז כ/><קטע התחלה=יז א/>רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. <קטע סוף=יז א/> {{רקע אפור}}{{הור|בראש חודש ובחול המועד:}}{{ש}}{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}{{סוף}} <קטע התחלה=יז ותחזינה/>וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=יז ותחזינה/><קטע התחלה=יז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.<קטע סוף=יז ת/><קטע התחלה=יח כ/> ===הודאה=== <קטע סוף=יח כ/><קטע התחלה=יח א/>מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. <קטע סוף=יח א/> {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=מודים דרבנן/>מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. <קטע סוף=מודים דרבנן/>{{סוף}} {{רקע אפור}} {{הור|בחנוכה:}}{{ש}}<קטע התחלה=על הנסים/>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, <קטע סוף=על הנסים/><קטע התחלה=בימי מתתיהו/>בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.<קטע סוף=בימי מתתיהו/> {{הור|בפורים:}}{{ש}}עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, <קטע התחלה=בימי מרדכי/>בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.<קטע סוף=בימי מרדכי/>{{סוף}} <קטע התחלה=יח ועל/>וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. <קטע סוף=יח ועל/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=וכתוב/>וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. <קטע סוף=וכתוב/>{{סוף}} {{רקע אפור}} {{הור|בחזרת הש"ץ של ימים נוראים (מנהג אשכנז המזרחי):}}{{ש}} <קטע התחלה=זכור רחמיך/>אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.<קטע סוף=זכור רחמיך/> {{סוף}} <קטע התחלה=יח וכל/>וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. <קטע סוף=יח וכל/><קטע התחלה=יח ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. <קטע סוף=יח ת/>{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}<קטע התחלה=כהנים כ/> ===ברכת כהנים=== <קטע סוף=כהנים כ/><קטע התחלה=לברך/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. <קטע סוף=לברך/> {{רקע אפור}}{{הור|כשאין ברכת כהנים, החזן אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: <קטע סוף=אלהינו/>{{סוף}} <קטע התחלה=יברכך/>יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} <קטע סוף=יברכך/> <קטע התחלה=אדיר/>אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. <קטע סוף=אדיר/>{{סוף}}<קטע התחלה=יט כ/> ===שלום=== <קטע סוף=יט כ/>{{הור|<noinclude>בשחרית ו</noinclude>במנחה של תענית ציבור<noinclude> (ויש נוהגים אף במנחה של שבת)</noinclude>:}} <קטע התחלה=יט שים/>שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. <קטע סוף=יט שים/> {{הור|במנחה ובערבית:}} <קטע התחלה=יט שלום רב/>שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. <קטע סוף=יט שלום רב/> <קטע התחלה=יט וטוב/>וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. <קטע סוף=יט וטוב/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=בספר חיים/>בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ק|[{{הור1|יש מסיימים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.}}]}} <קטע סוף=בספר חיים/>{{סוף}} <קטע התחלה=יט ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.<קטע סוף=יט ת/><קטע התחלה=אלהי כ/> ===אלוהי נצור=== <קטע סוף=אלהי כ/>[{{הור|יש שאומרים כאן:}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃] <קטע התחלה=אלהי א/>אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.{{ש}} לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}<קטע סוף=אלהי א/> {{רקע אפור}}<קטע התחלה=תענית יחיד/>{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. {{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}} רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.<קטע סוף=תענית יחיד/>{{סוף}} <קטע התחלה=יהיו לרצון/>{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} עֹשֶׂה <קטע סוף=יהיו לרצון/>שָׁלוֹם {{הור1|בעשי"ת|הַשָּׁלוֹם}} <קטע התחלה=במרומיו/>בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת. {{ש}} וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}<קטע סוף=במרומיו/> ==קדושה לשבת ויום טוב== ===פיוטים=== {{הור|להלן קטעים קבועים שמוסיפים בפיוטים שלפני קדושה.}} ;א <קטע התחלה=ואתה/>'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש}} '''וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃'''{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}'''אֵל נָא,'''<קטע סוף=ואתה/> ;ב <קטע התחלה=חי וקיים/>'''חַי וְקַיָּם, נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''<קטע סוף=חי וקיים/> ;ג <קטע התחלה=אל נא/>אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא{{ש}} הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.{{ש}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו. {{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.<קטע סוף=אל נא/> ;ד {{הור|בשבת וחג:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן1/>'''וּבְכֵן''' <small>וּ</small>'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.'''<קטע סוף=ובכן1/> {{הור|בראש השנה:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן2/>'''וּבְכֵן''' <small>וּ</small>'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ.'''<קטע סוף=ובכן2/> {{הור|ביום כיפור:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן3/>'''וּבְכֵן''' <small>וּ</small>'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.'''<קטע סוף=ובכן3/> ===שחרית=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|קדוש}}</noinclude> <קטע התחלה=אז/>אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. <קטע סוף=אז/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם|ברוך}}</noinclude> <קטע התחלה=ממקומך/>מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדֹר וָדֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:{{ש}}<קטע סוף=ממקומך/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}</noinclude> ===מוסף=== <קטע התחלה=נעריצך/>נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, <קטע סוף=נעריצך/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב|קדוש}}</noinclude> <קטע התחלה=כבודו/>כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. <קטע סוף=כבודו/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}</noinclude> <קטע התחלה=ממקומו/>מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים – {{ש}}<קטע סוף=ממקומו/> <קטע התחלה=שמע/>'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}<קטע סוף=שמע/> <קטע התחלה=הוא אלהינו/>{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אֶחָד}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''׃{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}<קטע סוף=הוא אלהינו/><noinclude> {{רקע אפור}}{{הור|ביום טוב, בר"ה וביו"כ:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=אדיר-אדירנו/>אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}<קטע סוף=אדיר-אדירנו/>{{סוף}}<noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי|ימלוך}}</noinclude> ==ברכה שלישית לראש השנה ויום כיפור== <noinclude> {| |- |{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{סוף}} |}</noinclude> <קטע התחלה=ובכן/>וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן <small>[{{הור|נוסח ישן:}} שֶׁהַשִּׁלְטוֹן]</small> לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. <קטע סוף=ובכן/> <קטע התחלה=ותמלוך/>וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}} קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. <קטע סוף=ותמלוך/> ==קדושת היום== ===ערבית לשבת=== <קטע התחלה=אתה קדשת/>אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}}<קטע סוף=אתה קדשת/> <קטע התחלה=רצה א/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ <קטע סוף=רצה א/>בָהּ <קטע התחלה=רצה ת/>יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. <קטע סוף=רצה ת/> ===שחרית לשבת=== <קטע התחלה=ישמח משה/>יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טו|שמות לא טו-טז}} וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. <קטע סוף=ישמח משה/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מנחה לשבת=== <קטע התחלה=אתה אחד/>אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ. <קטע סוף=אתה אחד/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בָם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מוסף לשבת=== <קטע התחלה=תכנת/>{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת, {{סי|רָ}}צִיתָ {{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֶיהָ, {{סי|צִ}}וִּיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָלוּ, {{סי|טֹ}}עֲמֶיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ, {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָרוּ. {{סי|אָ}}ז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=תכנת/> <קטע התחלה=וביום השבת/>וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} <קטע סוף=וביום השבת/> <קטע התחלה=ישמחו/>יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. <קטע סוף=ישמחו/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מוסף ראש חודש=== <קטע התחלה=ראשי חדשים/>רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=ראשי חדשים/> <קטע התחלה=ובראשי/>וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כח יא}}<קטע סוף=ובראשי/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}</noinclude> <קטע התחלה=חדש/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר"ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. <קטע סוף=חדש/> ===מוסף שבת ראש חודש=== <קטע התחלה=אתה יצרת/>אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=אתה יצרת/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובראשי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}</noinclude> <קטע התחלה=רצה וחדש/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר"ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. <קטע סוף=רצה וחדש/> ===תפילת יום טוב=== <קטע התחלה=אתה בחרתנו/>אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. <קטע סוף=אתה בחרתנו/> <קטע התחלה=ותודיענו/>{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים. וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ.{{סוף}}<קטע סוף=ותודיענו/> <קטע התחלה=ותתן רגלים/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}{{ש}} {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ{{ש}} {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ{{ש}} {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{ש}} {{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ{{ש}} {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן רגלים/> {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}} <קטע התחלה=והשיאנו/><קטע התחלה=והשיאנו-חול/>וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} <קטע התחלה=והשיאנו-חול/>קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} <קטע התחלה=והשיאנו-חול/>בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}<קטע התחלה=והשיאנו-חול/>מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי [{{הור|נוסח ישן:}} אוֹהֲבֵי] שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}<קטע התחלה=והשיאנו-חול/>יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.<קטע סוף=והשיאנו-חול/><קטע סוף=והשיאנו/> ===מוסף רגלים=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}</noinclude> <קטע התחלה=ומפני/>וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. <קטע סוף=ומפני/> וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}}{{ש}} {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{ש}} {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת {{ש}} {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת {{ש}} {{הור|בשמיני עצרת:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת {{ש}} הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}</noinclude>{{סוף}} {{הור|ביו"ט ראשון (ושני) של פסח:}} <קטע התחלה=פסוקים פסח א/>וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַייָ׃ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח#כח טז|במדבר כח טז-יט}} <קטע סוף=פסוקים פסח א/> {{הור|בשאר ימי פסח:}} <קטע התחלה=פסוקים פסח ב/>וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח יט}} <קטע סוף=פסוקים פסח ב/> {{הור|בשבועות:}} <קטע התחלה=פסוקים שבועות/>וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃{{ממס|במדבר כח כו|במדבר כח כו-כז}} <קטע סוף=פסוקים שבועות/> {{הור|ביו"ט של סוכות:}} <קטע התחלה=פסוקים סוכות א/>וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ׃{{ממס|במדבר כט#כט יב|במדבר כט יב-יג}} <קטע סוף=פסוקים סוכות א/> <קטע התחלה=פסוקים סוכות ב/>{{הור|בחול המועד סוכות (בחו"ל מתחילים מהפסוק של היום הקודם):}} {{הור|בט"ז בתשרי (בא"י):}} וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט יז}}{{ש}} {{הור|בי"ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כ}}{{ש}} {{הור|בי"ח בתשרי:}} וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כג}}{{ש}} {{הור|בי"ט בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כו}}{{ש}} {{הור|בכ' בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כט}}{{ש}} {{הור|בהושענא רבה:}} <קטע התחלה=פסוקים הו"ר/>וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט לב}} <קטע סוף=פסוקים הו"ר/><קטע סוף=פסוקים סוכות ב/>{{ש}} {{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} <קטע התחלה=פסוקים שמיני עצרת/>בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט#כט לה|במדבר כט לה-לו}} <קטע סוף=פסוקים שמיני עצרת/> {{הור|בכל הימים:}} <קטע התחלה=ומנחתם/>וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. <קטע סוף=ומנחתם/> {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}</noinclude>{{סוף}} <קטע התחלה=מלך רחמן/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}<קטע סוף=מלך רחמן/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}</noinclude> ===תפילת ראש השנה=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו|ותודיענו}}</noinclude> וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}} <קטע התחלה=מלוך/><קטע התחלה=מלוך-חול/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} <קטע התחלה=מלוך-חול/>קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} <קטע התחלה=מלוך-חול/>וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}<קטע התחלה=מלוך-חול/>יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.<קטע סוף=מלוך-חול/><קטע סוף=מלוך/> ===תפילת יום כיפור=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude> <קטע התחלה=ותתן-יו"כ/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן-יו"כ/> {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}} <קטע התחלה=מחול/><קטע התחלה=מחול1/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, <קטע סוף=מחול1/>{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} <קטע התחלה=מחול2/>וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים. <קטע סוף=מחול2/><קטע סוף=מחול/> ===מוסף ראש השנה=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude> <קטע התחלה=ותתן-ר"ה1/><קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור|בחול:}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>יוֹם תְּרוּעָה, <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן-ר"ה2/><קטע סוף=ותתן-ר"ה1/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}</noinclude> וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע התחלה=פסוקים ראש השנה/>וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט|במדבר כט א-ב}} וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|במדבר כט ו|שם פסוק ו}}<קטע סוף=פסוקים ראש השנה/><קטע התחלה=מלכויות כ/> ====מלכויות==== <קטע סוף=מלכויות כ/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}} <קטע התחלה=מלכויות א/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|על כן}}{{ש}}<קטע סוף=מלכויות א/> <קטע התחלה=מלכויות פס/>כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃{{ממס|במדבר כג כא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי, עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג ה}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃{{ממס|ישעיהו מד ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}<קטע סוף=מלכויות פס/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}</noinclude><קטע התחלה=זכרונות כ/> ====זכרונות==== <קטע סוף=זכרונות כ/><קטע התחלה=זכרונות א/>אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}} וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשֹּׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקָד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. <קטע סוף=זכרונות א/><קטע התחלה=זכרונות פס/>וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל, וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃{{ממס|בראשית ח א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה|שם פסוק ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃{{ממס|תהלים קו מה}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|יחזקאל טז ס}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}} <קטע סוף=זכרונות פס/><קטע התחלה=זכרונות ב/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}} כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ (שֶׁל יַעֲקֹב) הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, זוֹכֵר הַבְּרִית. <קטע סוף=זכרונות ב/><קטע התחלה=שופרות כ/> ====שופרות==== <קטע סוף=שופרות כ/><קטע התחלה=שופרות א/>אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ. <קטע סוף=שופרות א/><קטע התחלה=שופרות פס/>כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות יט טז}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃{{ממס|שמות יט יט|שם פסוק יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃{{ממס|שמות כ טו}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃{{ממס|ישעיהו יח ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַייָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי {{צבע גופן|אפור|יְיִ}} [אֱלֹהִים] בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃ יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם.{{ממס|זכריה ט#ט יד|זכריה ט יד-טו}} כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ. <קטע סוף=שופרות פס/><קטע התחלה=שופרות ב/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|במדבר י י}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=שופרות ב/> ===מוסף יום כיפור=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude><קטע התחלה=ותתן לנו כיפור/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן לנו כיפור/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}</noinclude> <קטע התחלה=ואת מוסף כיפור/>וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:<קטע סוף=ואת מוסף כיפור/> <קטע התחלה=פסוקים יום כיפור/>וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}} וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.<קטע סוף=פסוקים יום כיפור/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}</noinclude> ==הערות ושינויי נוסחאות== hb1rnmo5meoayvi1lhch2mxqbamwzqz 0 1726956 3016922 3016891 2026-05-19T12:17:13Z בן עדריאל 9444 השלמה 3016922 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= ארץ מטה ורעשה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-7694|א-7694]] | מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי ולחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ראשון של שבועות, ולרוב קהילות אשכנז המערבי ביום שני. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }}{{טקסט מנוקד|גודל=25}} ==ארץ מטה ורעשה== ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ מָטָה וְרָעֲשָׁה{{ש}} {{סי|בְּ}}סַהַר שְׁלִישִׁי הִתְגָּעֲשָׁה{{ש}} {{סי|גָּ}}רֶיהָ חַיָּתָם נִרְעָשָׁה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹד בְּשׁוּרָהּ וַתִּתְרָעֲשָׁה {{סי|ה}}וֹד אַפַּדְנוֹ נָטָה{{ש}} {{סי|וְ}}עַל גַּבְנוּן אוֹתוֹ הִטָּה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה סִינַי גֵּאוּת עָטָה{{ש}} {{סי|חִ}}דָּתוֹ כְּעַל אֶבְרָה הֻעֲטָה {{סי|טֹ}}הַר ‎צוּף שְׁלִישִׁי{{ש}} {{סי|יְ}}שָׁרִים הִרְגִּיל לְפַלְשִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|כְּ}}תַב שָׁלִישִׁים שִׁלְּשִׁי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵת גָּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי<noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}} כַּכָּתוּב: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי׃{{ממס|שמות יט א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת׃{{ממס|משלי כב כ}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכׇל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם׃{{ממס|קהלת ג א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃{{ממס|תהלים טז ה}} {{סוף}}</noinclude> :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>גּוֹרָלִי תְּמוֹךְ לְגוֹנְנִי :פָּץ בָּאתִי לְגַנִּי :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>עֶזְרִי וּמָגִנִּי :בְּמָגִנּוֹ לְגוֹנְנִי.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{סי|מִ}}ן הָהָר לִמְעוֹנָיו{{ש}} {{סי|מִ}}הֵר וְקָרָא לֶעָנָו{{ש}} {{סי|נִ}}קְדַּשׁ שִׁבְעָה בַּעֲנָנָיו{{ש}} {{סי|נִ}}הֲגוֹ לְפַעֲנֵחַ לוֹ עִנְיָנָיו {{סי|שַׂ}}ר וְנֶאֱמַן כְּהוּשַׁת לַבַּיִת{{ש}} {{סי|שָׂ}}שׂ וְדָץ שְׁלוּל נְוַת בַּיִת{{ש}} {{סי|ע}}וֹדוֹ צָג בִּפְרוֹזְדוֹר הַבַּיִת{{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹנִים נָעֲלוּ בַּעֲדוֹ בָּיִת {{סי|פָּ}}צוּ מָה אֱנוֹשׁ לְהִזָּכֵר בְּמַעְלָה{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר מִבְטֶחָה לְהוֹרִיד מִמָּעְלָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|צָ}}עַד וְגָבַר וְעָלָה וְנִתְעַלָּה{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה צוּר לְצִיר עֲלֵה וְגָש וְעָלָה<noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְיָ מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|שמות יט ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר׃{{ממס|שמות יט ב|שם ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה׃{{ממס|משלי כא כב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל׃{{ממס|תהלים סח יג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃{{ממס|תהלים ח ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים סח יט}} {{סוף}}</noinclude> :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֱלֹהִים הִזִּיל מִשְּׁחָקִים :כְּטַל אִמְרֵי חֻקִּים :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מִמֶּרְחַקִּים :נְקוּקִים יָקִים.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{סי|קָ}}דוֹשׁ הוֹפִיעַ מִפָּארָן / רַד בְּאַלְפֵי שִׁנְאָן{{ש}} סִין הֵשִׁית שַׁאֲנָן / וְדָתוֹ בּוֹ שִׁנָּן {{סי|רָ}}ם רָד בְּמֶרְכָּבוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף{{ש}} לְהַכְתִּיר מַטֶּה סָפוּר בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף {{סי|שִׁ}}נֵּן בְּפָארָן וְשֵׂעִיר / וְאוֹתָם אֵל הִסְעִיר{{ש}} וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תּ}}וֹרָה חִנְכִי / תּוּשִׁיָּה אִנְכִי{{ש}} תַּכְלִית פָּץ אָנֹכִי / לָכֵן פָּתַח בְּאָנֹכִי<קטע סוף=ג/><noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃{{ממס|שמות כ ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׃{{ממס|דברים לג ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ׃{{ממס|תהלים סח יח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|חבקוק ג ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: {{סוף}}</noinclude> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=המשך/> ====אנכי בשם אל שדי==== אָנֹכִי בְּשֵׁם אֵל שַׁדַּי{{ש}} פַּצְתִּי מֵאָז לְעוֹלָמִי דַּי{{ש}} וּבְבָשָׁן בֵּאַרְתִּיו בְּפֵרוּשׁ לִידִידַי{{ש}} כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֹל מַלְכוּתִי עֲבָדַי{{ש}} צִוִּיתִי לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל אַחֵר מִבַּלְעָדַי{{ש}} לֹא תִשָּׂא שֵׂם לַשָּׁוְא וְתִנָּקֶה עָדַי{{ש}} זָכוֹר וְשָׁמוֹר כִּי הֵם שְׁנֵי עֵדַי{{ש}} כַּבֵּד אוֹמְנֶיךָ כִּי כִבּוּדָם כִּבּוּדַי{{ש}} לֹא תִרְצַח מִתֹּאַר מַעֲשֵׂה יָדַי{{ש}} לֹא תִנְאָף אַף בְּסָפֵק פֶּן תֵּעָנֵשׁ בְּוַדַּאי{{ש}} לֹא תִגְנֹב וְתִתְבָּרֵךְ עַד בְּלִי דַּי{{ש}} לֹא תַעֲנֶה עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעֵדַי{{ש}} לֹא תַחְמֹד כִּי אִם מַחֲמַדַּי{{ש}} אֵלֶּה הֵם סוֹדַי{{ש}} מוֹרַי שְׂרִידַי{{ש}} מוֹעֲדַי פְּקוּדַי{{ש}} סָהֲדַי מְעִידַי{{ש}} כִּי אֵין בִּלְעֲדַי{{ש}} וַאֲנִי אֵל שַׁדַּי {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====אז בכתב אשורית==== {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר'''}} {{סי|אָ}}ז בִּכְתַב אַשּׁוּרִית / וּבִלְשׁוֹן עִבְרִית / וּבְדִבּוּר מִצְרִית / הִנְחַלְתָּ לְבַת עִבְרִית{{ש}} {{סי|לְ}}אָלֶף הִקְדַּמְתָּ בֵּית בִּיצִירַת בְּרֵאשִׁית / כִּי הוּכַן מֵאָז לְמַתַּן קִנְיַן רֵאשִׁית{{ש}} {{סי|ע}}וֹלָם הוּכַן בְּאוֹת שֵׁנִי / כִּי יֵשׁ עוֹלָם שֵׁנִי / אָנֹכִי בְּאוֹת רִאשׁוֹן כִּי הוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי{{ש}} {{סי|זָ}}ע אָלֶף וַיֵּדֶא מוּל כִּסֵּא עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת / עַד שֶׁנִּתַּן תְּחִלָּה לְדִבְּרוֹת{{ש}} {{סי|רֹ}}ן דָּת אָנֹכִי בִּכְתָב נוֹטָרִיקוֹן נַחְבֵּאת / אָנֹכִי אֲנָא נַפְשִׁי כִּתְבֵית יַהֲבֵית{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֲרָהּ לְעַמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים / עַל כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה פָנִים{{ש}} {{סי|יָ}}הּ רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ / הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ / לְאוֹהֲבֶיהָ וּלְשׁוֹמְרֶיהָ וִישַׁנֶּהָ וְיִתְמְרָהּ{{ש}} {{סי|רֻ}}שַּׁם לְמַפְרֵעַ אוֹתוֹתֵי מַאֲמָרֶיהָ / יְהִיבָה כְּתִיבָה נְעִימִים אֲמָרֶיהָ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים חַיָּתָם עֻלְפֶּה / כִּי הִסְכִּיתוּם מִפֶּה אֶל פֶּה{{ש}} {{סי|יִ}}שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת / וְלֹא כָּל נְשִׁיקוֹת / סָחוּ אֵל יֶרֶד אוֹתָם מִיֵּין הָרֶקַח לְהַשְׁקוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}צוּבוֹת וּנְעִימוֹת / וּפֶתִי מַחְכִּימוֹת / רְשׁוּמוֹת וַחֲתוּמוֹת / פְּתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת{{ש}} {{סי|לְ}}עַם אֲשֶׁר אָהַב / בְּחִבָּה יָהַב / וְהִנְחִיל נֶחֱמָדִים מִזָּהָב / לְעַם לוֹ מָאֳהָב{{ש}} {{סי|יָ}}הּ שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת / רָד לְהַנְחִיל רְבָבוֹת / בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף מֶרְכָּבוֹת / אֲשֶׁר מֵאֵשׁ וָשֶׁלֶג חֲצוּבוֹת{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם הַדָּר בַּשְּׁחָקִים / יִסַּד עֹז מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים / וּבִזְכוּת אַפְסֵי אֶרֶץ הֵקִים / זִהֵר תּוֹרוֹת וְחֻקִּים. ====אל נא לעולם תוערץ==== {{:אל נא לעולם תוערץ}} ====סדר עולם==== '''וּבְכֵן יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: [[משלי ח כב|משלי ח כב-כט]], '''א"ב'''}} {{סי|יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ|1}}{{ש}} {{סי|אַ}}לְפַּיִם שָׁנָה נִמְתַּקְתִּי בְּחִכּוֹ{{ש}} עַד לֹא מָדַד עוֹלָם רָחְבּוֹ וְאָרְכּוֹ{{ש}} טֶרֶם מָתַח רוֹם עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ש}} וְקֶדֶם הֵבִין בָּם רֶכֶב אַרְתַּכּוֹ{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל בִּרְכּוֹ{{ש}} מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו לְהַלְלוֹ וּלְבָרְכוֹ{{ש}} מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אוֹתִי אָיֹם {{ק|[נ"א: הַיּוֹם]}} בְּעָרְכוֹ{{ש}} לְהוֹדִיעַ לַכֹּל כִּי אֵין כְּעֶרְכּוֹ<noinclude> {{הור2|קטעי המעבר כנראה אינם מידי הקליר.}}</noinclude> {{ק|[וָאֶהְיֶה אָמוֹן אֵצֶל אָדוֹן / וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם / מְשַׂחֶקֶת עַד זֶה הַיּוֹם]}} {{סי|קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז|1}}{{ש}} {{סי|בְּ}}קֶדֶם קַדְמוֹנִים קִדַּמְתִּי מֵאָז{{ש}} קֶדֶם עַמּוּדֵי רוֹם הָיִיתִי עַמּוּד מֵאָז{{ש}} קֶדֶם פָּעַל יְסוֹד הָיָה יְסוֹדִי מֵאָז{{ש}} קֶדֶם אֶבֶן פִּנָּה הָיִיתִי אֶבֶן פִּנָּה מֵאָז{{ש}} קֶדֶם כָּל נְסִיכִים הָיִיתִי נְסוּכָה מֵאָז{{ש}} (וּבִהְיוֹת עוֹלָם מַיִם בְּמַיִם הָיִיתִי חֲקוּקָה מֵאָז){{ש}} וּבִהְיוֹת עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ הָיִיתִי כַנֵּר מֵאָז{{ש}} וּבִהְיוֹת חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הָיִיתִי כִמְנוֹרָה מֵאָז{{ש}} קֶדֶם כָּל אֵלֶּה הוּא וַאֲנִי הָיִינוּ מֵאָז {{ק|[וְהָיָה אָמוֹן מְהַרְהֵר לְמַעֲנָהּ / וְאָמַר בְּלִבּוֹ אֶבְרָא עוֹלָם בְּבִינָה / בַּעֲבוּר אֲמָנָה]}} {{סי|מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ|1}}{{ש}} {{סי|גְּ}}זֵרָה שָׁוָה גָּזַר בִּי מֵרֹאשׁ{{ש}} לַחֲקֹר וְלִדְרשׁ{{ש}} הַכֹּל מֵרֹאשׁ{{ש}} מִי יַעֲלֶה בְּרֹאשׁ{{ש}} מִי יִהְיֶה בְּרֹאשׁ{{ש}} מַה שֶּׁהָיָה מֵרֹאשׁ{{ש}} הוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּסוֹף לָרֹאשׁ{{ש}} נְסִיכֵי אָדָם נֻסָּכוּ בִי מֵרֹאשׁ{{ש}} וְנָסַכְתִּי לְמַלְכִּי הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ {{ק|[וְהָיָה אֵלָיו בְּדַבְּרָהּ / וְנִשְׁתַּעֲשַׁע בְּדִבּוּרָהּ / וְאָמַר בַּעֲבוּרָהּ / אֶבְרָא עוֹלָם לְהַגְבִּירָהּ / וְלַדּוֹרוֹת לְהַסְבִּירָהּ]}} {{סי|מִקַּדְמֵי אָרֶץ|1}} {{ק|[מִקְּדוּמֵי אָרֶץ]}}{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים שִׁבְעָה קָדְמוּ לָאָרֶץ{{ש}} כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא קָדַם לִשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}} כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל קָדַם לְמַמְלְכוֹת הָאָרֶץ{{ש}} אֲבוֹת הָעוֹלָם קָדְמוּ לְמוֹסְדֵי אָרֶץ{{ש}} שֵׁם מָשִׁיחַ קָדַם לְשֵׁמוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} גַּן עֵדֶן קָדְמָה לְעַנְוֵי אָרֶץ{{ש}} עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תֹּפֶת קָדַם לְרִשְׁעֵי אָרֶץ{{ש}} יִשְׂרָאֵל וְהַתְּשׁוּבָה קָדְמוּ לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ{{ש}} וַאֲנִי לָהֶם קָדַמְתִּי מִקַּדְמֵי אָרֶץ {{ק|[וְהָיָה מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ / מְהַרְהֵר בְּמִדַּת טוּבוֹ / וְאָמַר בְּלִבּוֹ / אֶבְרָא עוֹלָם לְיַשְּׁבוֹ / בַּעֲבוּר יִשּׁוּבוֹ]}} {{סי|בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי|1}}{{ש}} {{סי|הָ}}אָרֶץ עַד לֹא נִתְחוֹלְלָה נִתְחוֹלָלְתִּי{{ש}} וּבְאֵין חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הֵאַרְתִּי וְהִגַּהְתִּי{{ש}} וּבְאֵין קוֹרֵא תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם בְּפִיו נִקְרֵאתִי{{ש}} וּבָעֵת נִבְקְעוּ בְדַעְתּוֹ נִבְקְעוּ בְדַעְתִּי{{ש}} וּבִתְהוֹם רַבָּה מִשְׁפָּטִי מִלֵּאתִי{{ש}} וַעֲלֵיהֶם חֹק חַגְתִּי וְנִגְבַּלְתִּי{{ש}} וּבְתַנִּינִים אֲשֶׁר בִּתְהוֹמוֹת נִתְהַלָּלְתִּי {{סי|בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם|1}}{{ש}} {{סי|וּ}}בְאֵין מַעְיָנוֹת מַעְיָנִי נוֹבַעַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין נְהָרוֹת נְהָרִי מוֹשֵׁךְ מָיִם{{ש}} וּבְאֵין בְּאֵרוֹת בְּאֵרִי נוֹבַעַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מְקוֹרוֹת מְקוֹרִי חַיִּים מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מַיִם הָיִיתִי כִּבְרֵכַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מִקְוֵה מָיִם{{ש}} מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ לְהַזּוֹת מִמִּקְוֵה מָיִם {{סי|בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ|1}}{{ש}} {{סי|זָ}}וִיּוֹת עוֹלָם בִּי נֻטָּעוּ{{ש}} הַרְרֵי יִשְׂרָאֵל בִּי נִתְקָעוּ{{ש}} הַרְרֵי עַד בִּי נִתְיַדָּעוּ{{ש}} הַרְרֵי אֵל בִּי נִתְוַדָּעוּ{{ש}} בְּפֶלֶס וּבְמֹאזְנַיִם בִּי נִשְׁקְלוּ וְנוֹדָעוּ{{ש}} תּוֹעֲפוֹת גָּבְהָם וּמֶחְקְרֵי יְסוֹדָם בִּי נִשְׁתַּמָּעוּ{{ש}} וּבְהִוָּדְעִי בְּסִינַי כֻּלָּם נִזְדַּעְזָעוּ{{ש}} וּלְהַר הַמּוֹרִיָּה כֻּלָּם נִכְרָעוּ{{ש}} וְעַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ{{ש}} בְּטַבַּעְתִּי אֶרֶץ וַאֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ {{סי|לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי|1}}{{ש}} {{סי|חֵ}}קֶר גִּבְעוֹת עוֹלָם נִתְחוֹלַלְתִּי{{ש}} גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה אֲנִי חַלְתִּי{{ש}} וְגִבְעָה נִשָּׂאָה אֲנִי הוֹלַדְתִּי{{ש}} וּגְבָעוֹת כְּנֻשְּׂאוּ בִּצְדָקָה נִתְנַשֵּׂאתִי{{ש}} וּלְכָל הַר וְגִבְעָה קָדְמָה גִבְעָתִי{{ש}} וּמִגִּבְעוֹתַי לְגִבְעוֹת עוֹלָם דָּלַגְתִּי{{ש}} וּמִגִּבְעוֹת עוֹלָם לְגִבְעַת סִינַי נִגְבָּלְתִּי {{סי|עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת|1}}{{ש}} {{סי|טַ}}בּוּר הָאָרֶץ וְטַבּוּר חוּצוֹת{{ש}} טַבּוּרִי הָיָה מַשְׁתִּית אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} וּמִשְּׁתִיַּת טַבּוּרִי הוּשְׁתוּ אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} מֵחֵיקִי אֶל חֵיק הָאָרֶץ וּמֵחֵיק הָאָרֶץ אֶל חֵיק חוּצוֹת{{ש}} וּמִמַּשְׁתִּיתִי הָיָה מַשְׁתִּית הָאָרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} כְּפִי תַחֲרָא בֵּין אֶרֶץ וְחוּצוֹת {{סי|וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל|1}}{{ש}} {{סי|יְ}}צִיר אֲשֶׁר יָצַר רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל{{ש}} מִמֶּנּוּ הֵצִיק מְצוּקֵי תֵבֵל{{ש}} וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל{{ש}} כִּתְרוּמָה הוּרַם רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל{{ש}} כְּחַלָּה מֵעִסָּה הִפְרִישָׁם לְתַבֵּל{{ש}} וּמִזְבַּח אֲדָמָה הָיָה רֹאשׁ לְתֵבֵל{{ש}} מִגּוּשִׁי הָשְׁלַךְ עָפָר לְתֵבֵל{{ש}} הוּא הָיָה רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל {{סי|בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי|1}}{{ש}} {{סי|כְּ}}אֹהֶל עֵת טֶרֶם מְתָחָם יוֹתֵר מֵהֶם מְתָחַנִי{{ש}} כַּדֹּק עֵת טֶרֶם נָטָם אֶצְלוֹ נָטַנִי{{ש}} בִּימִין טֶרֶם טִפְּחָם מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת טִפְּחַנִי{{ש}} וּבַזֶּרֶת טֶרֶם תִּכְּנָם בָּהּ תִּקְּנַנִי{{ש}} וְאֶצְבָּעוֹת טֶרֶם קְבָעָם בְּאֶצְבְּעוֹתָיו קְבָעַנִי{{ש}} וְעֵת אֲשֶׁר פֵּרְשָׂם כָּאֹהֶל כַּיְרִיעָה פֵּרְשַׂנִי{{ש}} וְלִירִיעוֹתָם אָמַר דַּי וְלִירִיעוֹתַי לֹא אָמַר דַּיֵּנִי {{סי|בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם|1}}{{ש}} {{סי|לְ}}מַעֲנִי חַק שְׁלשָׁה חֻקִּים עַל רוֹם וְעַל תַּחַת וְעַל תְּהוֹם{{ש}} בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ חֻקִּי חָג עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ אֶבֶן שְׁתִיָּה עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ לִוְיָתָן עַל דַּלְתוֹת תְּהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ אֶבֶן פִּנָּה שֶׁלֹּא יַצִּיף לָעוֹלָם תְּהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ חוּג חֻקִּי כָּבוּשׁ עַל תְּהוֹם {{סי|בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל|1}}{{ש}} {{סי|מִ}}תְאַמֶּצֶת הָיִיתִי בִּמְרוֹמֵי מָעַל{{ש}} בְּאַמְּצוֹ עֲרָבוֹת לִרְכוּבוֹ{{ש}} הָיִיתִי רְכוּבוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים לְעֻזּוֹ{{ש}} הָיִיתִי מָעֻזּוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ מְעוֹנָה בִּזְרוֹעוֹ{{ש}} הָיִיתִי כְּקָמֵעַ עַל זְרוֹעוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ זְבוּל לְקָדְשׁוֹ{{ש}} הָיִיתִי זְבוּלָה בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ עֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו{{ש}} הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל אַרְכּוּבוֹת רַגְלָיו{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם{{ש}} וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם{{ש}} בְּאַמְּצוֹ כָּל אֵלֶּה אִמְּצַנִי נוֹטֶה שָׁמָיִם {{סי|בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם|1}}{{ש}} {{סי|נֶ}}עֶזְזָה מַעְיָנִי מִמַּעְיְנוֹת תְּהוֹם{{ש}} נִתְעַזְזוּ מֵימַי מִמֵּימֵי תְהוֹם{{ש}} בְּטֶרֶם נֶעֶזְזוּ עַזִּים עַזָּה הָיִיתִי עַל תְּהוֹם{{ש}} בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ שָׂם עֲלֵיהֶם חֻקִּי{{ש}} וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו כֵּן לֹא יַעַבְרוּ עַל פִּי{{ש}} וְנִשְׁתַּכְלַל עוֹלָם בְּמַאֲמַר פִּי שֶׁהָיִיתִי בְּפִיו {{סי|בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ|1}}{{ש}} {{סי|סָ}}ד בְּמוּסָדִי מוֹסְדֵי אָרֶץ{{ש}} הֵמָּה הַיּוֹצְרִים הַיְצוּרִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} וְיוֹשְׁבֵי נְטָעִים נְטִיעַת שֹׂרֵק בָּאָרֶץ{{ש}} לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ{{ש}} וּגְדֵרָה נַעֲשֵׂיתִי גָּדֵר בָּאָרֶץ{{ש}} וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ מָלַךְ בִּי מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ{{ש}} הִמְלִיכַנִי וְהִמְלַכְתִּיו עַד לֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ{{ש}} וּמִיּוֹם דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} קָרָא לִי רָאשֵׁי דוֹרוֹת הָאָרֶץ <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>קָרָא לְאָדָם הַנּוֹצָר מֵאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְנֹחַ אִישׁ צַדִּיק בָּאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְאַבְרָהָם מֵאֲצִילֵי אָרֶץ{{ש}} קָרָא לְיִצְחָק הַזּוֹרֵעַ בָּאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְיַעֲקֹב הַנֶּחְתָּם בִּשְׁמֵי עָרֶץ{{ש}} קָרָא לִשְׁבָטִים לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שְׁאָלַנִי יוֹצֵר הָאָרֶץ<noinclude> {{הור2|קטע מעבר זה אינו בדפוס (נעתק ממחזור נירנברג):}} {{ק|[וְהָיָה דְּבָרוֹ עִם דְּבָרָהּ / וְנִתְאֲפַּק בַּעֲבוּרָהּ / מִי דִִּבְּרָה לְחֻפַּת הֲדָרָהּ / וְיִקַּח לִוְיַת חֵן בַּתּוֹרָה]}}</noinclude> {{סי|עָ}}מַד אָדָם רֹאשׁ לִנְשָׁמוֹת{{ש}} זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם רְשׁוּמוֹת וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה חָכָם מָלֵא חָכְמוֹת{{ש}} בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת אוֹתוֹ לְדַמּוֹת{{ש}} כְּאַחַד מִמֶּנּוּ מְעֻלֶּה בְאֵימוֹת{{ש}} וּמוֹרָאוֹ עַל חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת{{ש}} וְכֻלָּם יָצַרְתִּי עֲלֵי אֲדָמוֹת{{ש}} וּבְדַעְתּוֹ קָרָא לָהֶם שֵׁמוֹת{{ש}} וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא שְׁמִי הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בַּשֵּׁמוֹת<noinclude> {{הור2|נהגו לדלג על קטעי גנאי האבות, ולכן לא נדפסו במחזורים:}} [{{סי|עָ|1}}לָיו הֵשִׁיבָה תּוֹרָה לְאֶחָד{{ש}} בְּעֵת הָיָה אֶחָד הוּנְעַם יַחַד{{ש}} וְאָמַרְתָּ לֹא טוֹב הֱיוֹת אָדָם אֶחָד{{ש}} וּכְשֶׁנִשְׁלַף מִמֶּנּוּ אַחַת אֶל אֶחָת{{ש}} וְשָׁלוֹשׁ דִבְּרוֹת הֵפַר יַחַד{{ש}} הֵפַר לֹא תִגְנוֹב וְחִילֵק עִם גַּנָב כְּאֶחָד{{ש}} הֵפַר לֹא תַעֲנֶה וְהֵעִיר עִם אִשׁתּוֹ שֶׁקֶר יַחַד{{ש}} הֵפַר לֹא תַחְמוֹד וְחָמַד וְאָכַל וַיִחַת{{ש}} וּבְחֻפַּת כָּבוֹד לֹא לָן יוֹם אֶחָד.]</noinclude> {{סי|פֵּ}}רַשׁ זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם{{ש}} וְנִמְצָא דוֹר שְׁלִישִׁי דָּחוּף מִבְּנֵי אָדָם{{ש}} כְּהוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם{{ש}} וְקָם דּוֹר עֲשִׂירִי מְקֻלְקָל בָּאָדָם{{ש}} וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם{{ש}} וַיַּרְא יְיָ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם{{ש}} וַיֹּאמֶר יְיָ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם{{ש}} לוּלֵי נוֹלַד אִישׁ צַדִּיק בָּאָדָם{{ש}} זֶה יְנַחֲמֵנוּ אוֹמְרִים מִלְמַעְלָה פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם{{ש}} וּלְמַטָּה אוֹמְרִים זֶה יְנַחֲמֵנוּ בְּנֵי אָדָם וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה אָדָם תַּחַת אָדָם{{ש}} וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם<noinclude> [{{סי|פָּ|1}}צָה דָּת כְּתוּבָה עָלָיו לְהָשִׁיבָה{{ש}} אִם צַדִּיק הוּא וְתָמִים בִּנְתִיבָה{{ש}} וְזָהִיר בַּמִּצְוָה עִם כָּל נֶפֶשׁ בַּתֵּיבָה{{ש}} לָמָּה לֹא נִזְהַר בְּצֵאתוֹ מִן הַתֵּיבָה{{ש}} וַיֵּשְׁתְּ וַיִשְׁכׇר וְלִמְאֹד רָוָה{{ש}} הַסּוֹבֵל בְּמִי הַמַּבּוּל וְלֹא סָבַל בְּטִיפַּת תַּאֲוָה{{ש}} וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ הַשְׁכִיבָה / וּבָא לִידֵי חוֹבָה{{ש}} וְנִתְבַּזָּה לְעֵינֵי נִינָיו בְּעֶרְוָה]</noinclude> {{סי|צָ}}ץ מִמִּזְרָח וְכַשַּׁחַר עָלָה{{ש}} וְנִקְרָא עַיִט פּוֹרֵחַ עַל פְּנֵי מַעְלָה{{ש}} אַב הֲמוֹן נִקְרָא וְנִתְעַלָּה{{ש}} וּבְעֶשֶׂר נִצְרַף וְלֹא נִמְצָא בוֹ עַוְלָה{{ש}} עֲבוֹדָה זָרָה עַל יָדוֹ בָּטְלָה{{ש}} וְקֵרַב רְחוֹקִים לִזְכוּת מְנֻטָּלָה{{ש}} הִכִּירַנִי וְהִכַּרְתִּיו בְּאַהֲבָה כְלוּלָה כְּדַי הוּא לָךְ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה{{ש}} לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיִךְ יוֹמָם וָלָיְלָה{{ש}} דּוֹרוֹת אֲשֶׁר זָכוּ לְפָנָיו לֹא זָכוּ לְמִילָה{{ש}} וּמֵעֵת נִתְחַתְּמָה בוֹ נִתְמַנָּה רֹאשׁ לְכָל תְּפִלָּה<noinclude> [{{סי|צָ|1}}וְחָה אָמוֹן בִּדְבַר מוֹדָע{{ש}} כִּי כְּמוֹ הוֹדַע / כֵּן נוֹדַע{{ש}} וּכְמוֹ שִׁמְךָ יִדַּע / כֵּן שְׁמוֹ נִתְוַדַּע{{ש}} וְאֵיךְ טוּלְטַל מִמַּדַּע / לְהַאֲמִין וְלֵידַע{{ש}} וּפָץ בְּלִי מַדַּע / בַּמָּה אֵדַע{{ש}} וְהִקְשִׁיב עַל דְּבָרוֹ יָדוֹעַ תֵּדַע{{ש}} וְגָרַם לְנִינָיו קֵץ מִלֵידַע]</noinclude> {{סי|קָ}}רְבָּן שָׁלֵם יְחִידוֹ נִמְצָא{{ש}} כְּטֶנֶא בִכּוּרִים אָז נִרְצָה{{ש}} כְּשֶׂה לַטֶּבַח רָץ בִּמְרוּצָה{{ש}} שְׁלשָׁה יָמִים טֹרַף וְנַפְשׁוֹ לֹא קָצָה הִוָּעֲצִי נָא עִמִּי דָּת מוֹעֵצָה{{ש}} וְלִקְחִי אֹתוֹ לְחֻפַּת עֲלִיצָה{{ש}} לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵךְ יָצָא{{ש}} וּלְמַעֲנוֹ אֶרְאֶלִּים מִמְּחִיצָה{{ש}} מַר צָעֲקוּ חוּצָה<noinclude> [{{סי|ק|1}}וֹל נָתְנָה דָּת עַל יָחִיד בִּיְחִידָה{{ש}} אׇמְנָם נִמְצָא שָׁלֶם כְּזֶבַח תּוֹדָה{{ש}} וְהִשְׁלִים נַפְשׁוֹ לְמַאֲכֶלֶת לְמִזְבַּח עֲקֵדָה{{ש}} וְנוֹשַׁע מֵחֶרֶב וּמִמוֹקֶדָה{{ש}} אַךְ לְעֵת זִקְנָה וּלְיוֹם פְּקוּדָה{{ש}} קָרָא לְשֹׂנַאֲךָ כְּחָמַד חֲמוּדָה{{ש}} שָׂא נָא כֵלֶיךָ כְּלֵי זַיִין אוֹתוֹ הֶעִירָה{{ש}} תֵּלְיְךָ וְקַשְׁתְּךָ שִׁלְטוֹן אוֹתוֹ הֶאֱחִידָה{{ש}} וְצֵא הַשָּׂדֶה מְלוּכָה אוֹתוֹ לְהַסְעִידָה{{ש}} לוּלֵי קָדְמָה אִשָּׁה חֲמוּדָה{{ש}} וְצִוְּתָה לַתָּם בִּתְעוּדָה{{ש}} וַיֵּלֶךְ וַיִּקַח וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ סְעוּדָה{{ש}} וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא וְאָחִיו בָּא מִצֵּידָה{{ש}} וּבִנְאֻם מִי אֵיפוֹא חָרַד חֲרָדָה{{ש}} וּבִקֵּשׁ לְקַלֵּל יוֹשֵׁב בּאָהׇלֵי תְעוּדָה{{ש}} לוּלֵי בַּת קוֹל מִמָּרוֹם יָרְדָה{{ש}} וְנָם גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה]</noinclude> {{סי|רֻ}}חַק אִישׁ שָׂדֶה וְקֹרַב אִישׁ תָּם{{ש}} יוֹשֵׁב אֹהָלִים בְּאָהֳלֵי רוּם נֶחְתָּם{{ש}} וְגַם בַּמֶּרְכָּבָה תָּאֳרוֹ נֶחְתָּם{{ש}} עֹלִים בְּמַעֲלוֹתָם וְיֹרְדִים בִּירִידָתָם{{ש}} תְּמֵהִים עַל מַרְאֶה זֶה חוֹתָם וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה חוֹתָם יָפֶה מִכָּל חוֹתָם{{ש}} חוֹתָמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר נֶחְתְּמוּ מִזֶּה חוֹתָם{{ש}} בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ טְבוּעִים בְּאֶחָד חוֹתָם{{ש}} עַל לֵב וְעַל זְרוֹעַ לְמַעֲנֵךְ חָתַמְתִּי חוֹתָם<noinclude> [{{סי|רַ|1}}ע גָּמְלוּ לוֹ לִמְכּוֹר מְכִירָה{{ש}} עַל דִּבְּרַת כְּתֹנֶת הַמְּנֻכָּרָה{{ש}} וְעַל חֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם שְׂנָאוּהוּ שִׂנְאָה חֲמוּרָה{{ש}} וּבִנְאֻם הַכֵּר נָא נֶפֶשׁ זָקֵן עָבְרָה{{ש}} וַאֲנָחָה עָלָיו גָּבְרָה{{ש}} טָרוֹף טֹרַף צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹדֶשׁ מִפְּנֵי אֶבְלוֹ סָרָה{{ש}} וּפָץ בְּכַעַס וְגַם בְּעֶבְרָה{{ש}} לוֹמַר אֲמִירָה ׳מֵאֶת יְיָ דַּרְכִּי נִסְתְּרָה׳]</noinclude> {{סי|שָׁ}}לְמוּ כָל אֵלֶּה בַּעֲמֹד עַם עוֹלָם{{ש}} כְּשָׁלְמוּ אַלְפַּיִם עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא עוֹלָם{{ש}} וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה מִשֶּׁנִּבְרָא עוֹלָם{{ש}} אָמְרָה תוֹרָה זֶה משֶׁה אֲשֶׁר נִקְרָא עָנָו מֵעוֹלָם{{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה אֲשֶׁר נִכְתַּב מֵעוֹלָם{{ש}} הוּא יִירָשִׁי מוֹרָשַׁת עוֹלָם{{ש}} וְהוּא יִקָּחִי מַתְּנַת עוֹלָם{{ש}} וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַאֲמִינוּ בִי לְעוֹלָם {{ק|[וְהָיָה אֵל אֱמוּנָה מְהַרְהֵר לְמַעֲנָהּ / וּמֵבִין בַּחֲנִינָה / אֶבְרָא עוֹלָם בְּבִינָה / בַּעֲבוּר אֲמָנָה]}} {{סי|תּ}}וֹלְדוֹת רוֹם וְתַחַת בְּהִזְדַּעְזְעָם{{ש}} וּבְשִׁבְעָה קוֹלוֹת כְּנִרְאוּ בְנֹעַם{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָם{{ש}} וְלִשְׁתֵּי שְׁמִיעוֹת נֶחֱלַק קוֹל רַעַם{{ש}} לְגוֹיִם קוֹל זַעַם{{ש}} וּלְיִשְׂרָאֵל קוֹל נֹעַם{{ש}} וְאָמְרוּ הַכֹּל מַה זֶּה קוֹל מֻרְעָם{{ש}} הוֹלֵךְ וּמִתְגַּלְגֵּל כְּגַלְגִּלֵּי רַעַם{{ש}} וְאָמַר לָהֶם יֶשׁ לִי טַעַם{{ש}} בֵּינִי וּבֵין עָם{{ש}} וְרֶכֶב רִבֹּתַיִם נִתְכַּוְּנוּ מוּל עָם{{ש}} וְשִׁבְעָה רְקִיעִים נָטוּ בְּזוּ עָם{{ש}} בְּזֶרֶת אֲשֶׁר תִּכְּנָם בָּהּ קְרָעָם{{ש}} וַיַּטֵּם וַיַּסִּיעֵם מִמְּקוֹמָם וּמִמַּסָּעָם{{ש}} וְהָיוּ נוֹטְפִים בֹּשֶׂם מִזֵּעָם{{ש}} וְאָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַה זֶּה הַטַּעַם{{ש}} נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשׁוֹ הַמֻּנְעָם{{ש}} אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם{{ש}} וּבְכֵן אָמַר לֶעָנָו 'רֵד הָעֵד בָּעָם'{{ממס|שמות יט כא}} <קטע התחלה=וישמחו/>:<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>וַיִּשְׂמְחוּ כָּל הָעָם{{ש}} :בְּשִׂמְחַת אִמְרֵי נֹעַם{{ש}} :וְנִתְמַנָּה צִיר רוֹעָם{{ש}} :וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם{{ממס|שמות יט כה}}<קטע סוף=וישמחו/> ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}תּוֹ מִצְווֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|בָּ}}אֵר הֵיטֵב חֲקוּקִים{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּלֵי חָלָב מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|דַּ}}דֵּימוֹ חָכְמָה מְפִיקִים{{ש}} {{סי|הַ}}שְׁפֵּעַ מְקוֹר מַיִם חַיִּים מְזַנְּקִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִנֹּפֶת צוּפִים וּמִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר לָעֵינַיִם מַבְהִיקִים{{ש}} {{סי|חֹ}}בֶשׁ לַעֲצָמוֹת מַשִּׁיקִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹבִים יְשָׁרִים וְצַדִּיקִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִפְּנִינִים וּמִכָּל חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|כְּ}}תָב אֶצְבַּע שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} {{סי|לְ}}נוֹצְרֵימוֹ מֵחֵטְא מְנַקִּים{{ש}} {{סי|מַ}}צְדִּיקִים לְכֹל בָּם עוֹסְקִים{{ש}} {{סי|נִ}}דְבָּרֵימוֹ בַּסֵּפֶר נֶחֱקָקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹפְרֵימוֹ בְּצֶדֶק מְחֻקָּקִים{{ש}} {{סי|עֵ}}ץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר לִוְיַת חֵן וַעֲנָקִים{{ש}} {{סי|צְ}}דָקוֹת מְלֵאִים וְלֹא רֵיקִים{{ש}} {{סי|קְ}}דוּמִים טֶרֶם יְסוֹד אֲפִיקִים {{ק|[נ"א: אֲרָקִים]}}{{ש}} {{סי|ר}}וֹם וָעֹמֶק אֵל בָּם הֵקִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}מְּעָם לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹצְאוֹתָם לְחֵךְ מַמְתַקִּים :מַמְתַקִּים דִּבְרֵי אֱלֹהִים :לְאוֹמְרֵי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}תּוֹ קוֹל עֹז אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|שֻׁ}}לְהֲבוּ לַפִּידֵי גֶחָלִים{{ש}} {{סי|רָ}}צוּ בְרָקִים קַלִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת הִרְעִימוּ גַלְגַּלִּים{{ש}} {{סי|צָ}}רַח שׁוֹפָר מִמְּעֻלִּים{{ש}} {{סי|פֻּ}}צְּמָה רְקֻעַת שְׁעוּלִים{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים אֲחָזוּם בֶּהָלִים{{ש}} {{סי|סַ}}עַר צִירִים וַחֲבָלִים{{ש}} {{סי|נְ}}הִי כַּיּוֹלֵדָה חָלִים{{ש}} {{סי|מְ}}רַצְּדִים הָיוּ מָגְבָּלִים{{ש}} {{סי|לְ}}בָנוֹן וְשִׂרְיוֹן כַּעֲגָלִים{{ש}} {{סי|כַּ}}רְמֶל וּבָשָׁן כְּמוֹ אֵילִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד תָּבוֹר וְכָל תְּלוּלִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רְחוּ בְּגֹבַהּ וְנִמְצְאוּ פְסוּלִים{{ש}} {{סי|חַ}}י רָם רוֹאֶה שְׁפָלִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה סִינַי כַּדַּךְ לֹא הִכְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}הִטָּה אֵלָיו זְבוּלִים{{ש}} {{סי|הֶ}}עֱטִירוֹ עֲנָנִים וְעַרְפִּלִּים{{ש}} {{סי|דָּ}}ר בּוֹ בְּשִׁנְאַן אֶרְאֶלִּים{{ש}} {{סי|גְּ}}אוֹן קוֹלוֹ הִשְׁמִיעַ לְנִדְגָּלִים{{ש}} {{סי|בִּ}}סְבִיב הָהָר נִגְבָּלִים{{ש}} {{סי|בְּ}}נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע דָּת מְקַבְּלִים{{ש}} {{סי|אִ}}זְּנָם שָׁם רֹאשׁ מִלִּים{{ש}} {{סי|אָ}}נֹכִי שִׁמַּע לְכִלּוּלִים :לְכִלּוּלִים הִשְׁמַעְתָּ מִלֶּיךָ :מְפוֹצֵץ הָרִים קוֹלֶךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}שֶׁר כָּל פָּעֳלוֹ תָמִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹנֶה מַעֲלוֹת בִּמְרוֹמִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹדֵר תַּחְתִּיּוֹת הֲדֹמִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}לֶת סוֹגֵר בְּעַד הוֹמִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּזְרִיחַ מְאוֹרוֹת רָמִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַנְהִיגָם לֵילוֹת וְיָמִים{{ש}} {{סי|זִ}}יקִים עוֹשֶׂה וּרְעָמִים{{ש}} {{סי|חֹ}}שֶׁר טְלָלִים וּגְשָׁמִים{{ש}} {{סי|טִ}}יעוֹת מְגַדֵּל וְצִמְחֵי תְלָמִים{{ש}} {{סי|י}}וֹצֵר וּבוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל רוּחוֹתָם בְּיָדִי שָׂמִים{{ש}} {{סי|לַ}}חְמָם אָכִין בְּמַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|מֵ}}מִית וּמְחַיֶּה וַאֲנִי חַי לְעוֹלָמִים{{ש}} {{סי|נִ}}סַּי גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים{{ש}} {{סי|סֶ}}לָה לְעוֹלָמִים קַיָּמִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזֶרְךָ בִּבְרִית אָבוֹת תְּמִימִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹדְךָ מִסִּבְלוֹת עֲנָמִים{{ש}} {{סי|צִ}}לְלָם בְּנִבְכֵי תְהוֹמִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹרֵעַ לְפָנֶיךָ יַמִּים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲךָ בְּמָן מַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|שָׁ}}קַדְתִּי לִבְחָרְךָ לִי מֵאֻמִּים{{ש}} {{סי|תַּ}}רְתִּי לְסַגֶּלְךָ לִי מֵעַמִּים :מֵעַמִּים חַשְׁתִּי לְהַבְדִּילְךָ :תְּמוּרִי אֵל לֹא יִהְיֶה לְךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}עוּת צוֹרְחִים וְצוֹלְלִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}קּוּץ תּוֹעֵבוֹת וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|רִ}}יק וָתֹהוּ הֵם הָאֱלִילִים{{ש}} {{סי|קֶ}}טֶב שְׂעִירֵי בְעָלִים{{ש}} {{סי|צַ}}לְמֵי מַסֵּכוֹת וּפְסִילִים{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת תַּבְנִית כָּל סְמָלִים{{ש}} {{סי|עֲ}}צַבֵּי עוֹבְדֵי הָאֲמֵלָלִים{{ש}} {{סי|ס}}וּמִים חֵרְשִׁים וְלֹא מְמַלְלִים{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂאִים עַל כָּתֵף וְנִסְבָּלִים{{ש}} {{סי|מְ}}אוּמָה לְהוֹעִיל לֹא יְכוֹלִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א עוֹזְרִים וְלֹא מַצִּילִים{{ש}} {{סי|כְּ}}נָפְלָם נִשְׁבָּרִים כִּנְבָלִים{{ש}} {{סי|יֵ}}בוֹשׁוּ כֹּל בָּם מִתְהַלְלִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֵיהֶם לַחשֶׁךְ מוּבָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}גֵּיהֶם מְאוּסִים וּגְעוּלִים{{ש}} {{סי|זִ}}בְחֵיהֶם מְרַק פִּגּוּלִים{{ש}} {{סי|וְ}}נִסְכֵּיהֶם יֵין תַּרְעֵלִים{{ש}} {{סי|הֶ}}בְלֵיהֶם הִפִּילוּ חֲלָלִים{{ש}} {{סי|דָּ}}תֵיהֶם חֻקּוֹת הֲבָלִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם לְתֹפֶת נִדְגָּלִים {{ק|[נ"א: נִגְדָּלִים]}}{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי לְבוֹרַאֲךָ תְּנָה הִלּוּלִים{{ש}} {{סי|אַ}}ל תִּתֵּן אֶת שְׁמוֹ לְחִלּוּלִים :לְחִלּוּלִים אַל תִּתֵּן אֶת שֵׁם :וְסוּר מֵרָע פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}ת שֵׁם אַדִּיר בָּאַדִּירִים{{ש}} {{סי|בָּ}}רוּךְ זִכְרוֹ לְדוֹר דּוֹרִים{{ש}} {{סי|גַּ}}חֲלֵי אֵשׁ מִמֶּנּוּ בוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|דָּ}}תוֹ חָרֵב לְלָהּ מְפִירִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּרְעִישׁ אֶרֶץ וּמַרְגִּיז הָרִים{{ש}} {{סי|וְ}}גוֹעֵר בַּיָּם וּמַחֲרִיב קָרִים{{ש}} {{סי|זַ}}עְמוֹ לֹא יָכִילוּ יְצוּרִים{{ש}} {{סי|חֲ}}מָתוֹ מְנַתֶּצֶת צוּרִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹב לַיְשָׁרִים וְנוֹקֵם לְצָרִים{{ש}} {{סי|יֵ}}חַתּוּ מִמֶּנּוּ אַבִּירִים{{ש}} {{סי|כֻּ}}לָּם מִפַּחְדּוֹ נִסְעָרִים{{ש}} {{סי|ל}}וֹ מְשָׁרְתִים וְתָאֳרוֹ לֹא שָׁרִים{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָא שְׁמוֹ לַשָּׁוְא לֹא תָרִים{{ש}} {{סי|נָ}}גְעֲךָ בּוֹ יִרְעֲדוּ בְךָ אֵבָרִים{{ש}} {{סי|ס}}וּר מִשְּׁבוּעַת שְׁקָרִים{{ש}} {{סי|עָ}}רוּךְ בָּהּ אָלוֹת וַאֲרָרִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹרַעַת מֵעוֹר וּמִבְּשָׂרִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶרֶת כָּעוֹף וּבָאָה בַחֲדָרִים{{ש}} {{סי|קִ}}ירוֹת הוֹפֶכֶת עִם מְקָרִים{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מִמֶּנָּה בְּכָל דְּבָרִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר שְׁבוּעַת אִסָּר וּנְדָרִים{{ש}} {{סי|תִּ}}ירָא אֵל נוֹתֵן שַׁבָּת לַשּׁוֹמְרִים :לַשּׁוֹמְרִים יוֹם שַׁבָּת נְפִישׁוֹ :עֲתִידִים בַּקֹּדֶשׁ לְהַקְדִּישׁוֹ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}כְלִית כָּל פֹּעַל רוּם וְתַחְתּוֹנִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִיעִי לַיָּמִים הַנִּמְנִים{{ש}} {{סי|רִ}}אשׁוֹן לְמִקְרָאֵי זְמַנִּים{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}} {{סי|צְ}}בִי קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁאֲנַנִּים{{ש}} {{סי|פָּ}}דָת מִדִּין יְצִיר מִלְּפָנִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְתָה שִׁירָה וְכִפְּרָה פָנִים{{ש}} {{סי|סֻ}}יְּמָה לְאוֹת וְלְעֵד בֵּין אָב לַבָּנִים{{ש}} {{סי|נְ}}צֹר יְצִיאוֹתֶיהָ כְּהוֹרוּ נְבוֹנִים{{ש}} {{סי|מַ}}שָּׂא בְּלִי לְהוֹצִיא מִבִּפְנִים{{ש}} {{סי|לִ}}מְחַלְלֶיהָ מִיתוֹת דָּנִים{{ש}} {{סי|כָּ}}רֵת וּרְגִימַת אֲבָנִים{{ש}} {{סי|יְ}}דוּעָה הִיא לְךָ בְּמָן מִיָּמִים קַדְמוֹנִים{{ש}} {{סי|טַ}}עְמוֹ לֹא רָד בָּהּ מִמְּעוֹנִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹבְרֵי אֹב בָּהּ לֹא נֶעֱנִים{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר כִּי בָהּ יִשְׁבֹּת נְהַר צְפוּנִים{{ש}} {{סי|וְ}}נָח בָּהּ מִמְּלֶאכֶת חוּץ וּפְנִים{{ש}} {{סי|הֲ}}גֵה בָהּ לָאֵל קְדֻשּׁוֹת וּרְנָנִים{{ש}} {{סי|דַּ}}שֵּׁן עַל שֻׁלְחָנְךָ מַעֲדַנִּים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם עֶבֶד וְאָמָה אֲשֶׁר לְךָ נִקְנִים{{ש}} {{סי|בָּ}}הּ יָנוּחוּ עִמְּךָ בְּכָל פִּנִּים{{ש}} {{סי|אֵ}}ל הוֹרָה לְךָ לְכַבֵּד הוֹרִים וּזְקֵנִים :וּזְקֵנִים הִנְעִימוּךָ מִיָּמֶיךָ :כַּבְּדֵם סֶלָה וְיִרְבּוּ יָמֶיךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}זֹן לְהוֹרֶיךָ בְּחִבּוּר אֱמוּנִים{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲתִירוֹת אוֹתְךָ קוֹנִים{{ש}} {{סי|גְּ}}רָרוּךָ בִּבְרִית אֵיתָנִים{{ש}} {{סי|דֵּ}}י חֲלֵב שָׁדַיִם לְךָ מְדַשְּׁנִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּלְבִּישֶׁיךָ לְבוּשׁ עֲדָנִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַאֲכָלִים בְּפִיךָ נוֹתְנִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים בַּעַדְךָ תַּחֲנוּנִים{{ש}} {{סי|חַ}}יָּתְךָ לְמוֹ דָר עֶלְיוֹנִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֲנֶיךָ עַל שִׁכְמָם כְּאוֹמְנִים{{ש}} {{סי|יְ}}גֵעֵי בְךָ שְׂבֵעֵי אוֹנִים{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵב אִם יִקְרָאֲךָ הֵם מִתְעַנִּים{{ש}} {{סי|לְ}}יִרְאַת שַׁדַּי אוֹתְךָ מַפְנִים{{ש}} {{סי|מִ}}צְוֹת וְדָתוֹת לְךָ מְבוֹנְנִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת הוֹן וּבַיִת לְךָ מַקְנִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹמְכִים לְךָ עֵזֶר וּמִתְחַתְּנִים{{ש}} {{סי|עֲ}}שֵׂה חֶפְצָם וְלֹא תָעֵז פָּנִים{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן יַעֲמִידוּךָ לִפְנֵי דַיָּנִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה דַּת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בַּבָּנִים{{ש}} {{סי|קָ}}הָל יִרְגְּמוּךָ בָּאֲבָנִים{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה פֶּן תַּעַזְבֵם לְעֵת זְקוּנִים{{ש}} {{סי|שָׁ}}רְתֵם כְּעֶבֶד לַאֲדוֹנִים{{ש}} {{סי|תְּ}}פִלָּתָם קַח וְתַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים :וְשָׁנִים תַּאֲרִיךְ וְתִזְכֶּה פְּנֵי צַח :יְצִיר צֶלֶם אִם לֹא תִרְצָח :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וּר וְסוּר מֵאַנְשֵׁי דָמִים{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹמְרִים בְּלִבָּם אֵיבָה וְשׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|רִ}}שְׁעַת סוֹד מַעֲרִימִים{{ש}} {{סי|קַ}}חַת נֶפֶשׁ צַדִּיק זוֹמְמִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפְנִים וְאוֹרְבִים עַל תְּמִימִים{{ש}} {{סי|פַּ}}ח טוֹמְנִים לִמְיַשְּׁרִים פְּעָמִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל דַּם רֵעַ בְּזָדוֹן קָמִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}אֵת כְּלֵי מָוֶת בְּאַף מַזְעִימִים{{ש}} {{סי|נָ}}קִי רוֹצְחִים בְּאֵין רַחֲמִים{{ש}} {{סי|מְ}}אַבְּדִים מַעַשׂ הַצּוּר תָּמִים{{ש}} {{סי|לְ}}נִבְרָא בְּצַלְמוֹ לְשַׁחֵת הוֹמִים{{ש}} {{סי|כְּ}}רֶגַע נְשָׁמָה מַשִּׁימִים{{ש}} {{סי|יִ}}רְאַת אֵל בְּלִבָּם לֹא שָׂמִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְדִים נֶפֶשׁ לַמָּוֶת בְּלֹא יָמִים{{ש}} {{סי|חֲ}}דַל מִלְּהַחֲנִיף גֵּיא בְּדָמִים{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר כִּי יִזְעַק דָּם לִמְרוֹמִים{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם נִנְקָמִים{{ש}} {{סי|הֵ}}ן נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ מַשְׁלִימִים{{ש}} {{סי|דִּ}}ין הֶרֶג לְנַפְשָׁם גּוֹרְמִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּר מִפְּנֵי חֶרֶב זְעָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רַח לְךָ מִגַּחֲלֵי רְתָמִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שׁוּרֶיךָ תַּצְעִיד בְּתָמִים :בְּתָמִים תֵּלֵךְ וְתִנָּצֵל מֵאַף :סוֹטָה אִם לֹא תִנְאָף :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}ל תִּתְעָרֵב בִּמְנָאֲפִים{{ש}} {{סי|בִּ}}מְגַלֵּי עֶרְיוֹת גּוּפִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם בְּתוֹעֵבוֹת מְטַנְּפִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי רָע וּמְבַקְשֵׁי כְשָׁפִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְטַמְּאִים אֶרֶץ וּמַחֲנִיפִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַעֲשֵׂה יְדֵי אֳמָּן מְסַלְּפִים{{ש}} {{סי|זַ}}רְעָם לְשֵׁם אַחֵר מַחֲלִיפִים{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת אֵל וְקִצְפּוֹ מַאֲנִיפִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹר עַצְמָךְ מִסּוֹטַת נִאוּפִים{{ש}} {{סי|יָ}}פְיָהּ אַל יַדִּיחֲךָ לִרְשָׁפִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל נוֹגְעֶיהָ בָּאוּר נִשְׂרָפִים{{ש}} {{סי|לְ}}חַדְרֵי מָוֶת הֵם נִשְׁאָפִים{{ש}} {{סי|מַ}}עֲמַקֵּי שְׁאוֹל נֶהְדָּפִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹפְלִים לַשַּׁחַת וְלֹא נִזְקָפִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּחֶלְקְךָ בַּחַיִּים יָפִים{{ש}} {{סי|עִ}}ם לְקוּחָה לְךָ וְהַכֹּל צוֹפִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹרִיָּה תַּפְרִיחַ לְךָ עֲנָפִים{{ש}} {{סי|צְ}}מוּדִים לְשֻׁלְחָנְךָ מַקִּיפִים{{ש}} {{סי|קֹ}}דֶשׁ הִלּוּלִים לָאֵל מַצְנִיפִים{{ש}} {{סי|רִ}}נָּה בְּלִבְּךָ אָז מוֹסִיפִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}תֵה מִבּוֹרְךָ מַיִם כְּסוּפִים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֵב גְּנוּבַת מַיִם טִנּוּפִים :טִנּוּפִים מַיִם לֹא תִגְנֹב :שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ וּבְטוֹב תָּנוֹב :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}רְחַק מֵחֲבוּרַת גַּנָּבִים{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹדְדִים לְלֹא לָמוֹ אוֹרְבִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאִים בְּאֶשְׁנַבֵּי עֲרָבִים{{ש}} {{סי|קִ}}ירוֹת בַּחשֶׁךְ נוֹקְבִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְרִים וּבָאִים בְּאֶשְׁנַבִּים{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת יְגִיעַ אֲחֵרִים גּוֹנְבִים{{ש}} {{סי|עֲ}}שִׁירִים עֲרוּמִּים מַצִּיבִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}בֵעִים לַלֶּחֶם מַרְעִיבִים{{ש}} {{סי|נְ}}פָשׁוֹת מַפִּיחִים וּמַדְאִיבִים{{ש}} {{סי|מְ}}אָרְבִים עַל דְּרָכִים יוֹשְׁבִים{{ש}} {{סי|לִ}}גְזֹל לְכָל עוֹבְרֵי נְתִיבִים{{ש}} {{סי|כְּ}}לֵי זַיִן עֲלֵיהֶם מַלְהִיבִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד גַּם לְהָרְגָם רוֹהֲבִים{{ש}} {{סי|טְ}}עוּנוֹ וּבִגְדוֹ שׁוֹלְלִים כְּאוֹיְבִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹטְפִים וְטוֹרְפִים כִּזְאֵבִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה עֲמָלָם לָרִיק חוֹשְׁבִים{{ש}} {{סי|וּ}}מְאֵרָה לְבָתֵּיהֶם שׁוֹאֲבִים{{ש}} {{סי|ה}}וֹן בְּרָכָה אַחֲרֵימוֹ לֹא עוֹזְבִים{{ש}} {{סי|דִּ}}בְרֵי אָלוֹת עֲלֵיהֶם קוֹבִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם לְמַהֲלוּמּוֹת מְחַיְּבִים{{ש}} {{סי|בָּ}}שְׁתָּם בִּרְחוֹבוֹת מְסוֹבְבִים{{ש}} {{סי|אֵ}}ידָם בְּבוֹא יִרְאוּ רַבִּים{{ש}} {{סי|אֱ}}סֹף יְגִיעֲךָ הַטּוֹבִים{{ש}} {{סי|אֱ}}כֹל וּלְנַפְשְׁךָ יְהוּ עֲרֵבִים{{ש}} {{סי|אַ}}ל תִּפְנֶה בְנִי אֶל רְהָבִים{{ש}} וְאַל תְּהִי עִם שָׂטֵי כְזָבִים :כְּזָבִים בְּרֵעֲךָ לֹא תַעֲנֶה :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}טֹם שְׂפָתֶיךָ מִתַּפְלוּצִים{{ש}} {{סי|בַּ}}ל תִּתְחַבֵּר לַלֵּצִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלְשִׁים דְּבָרִים נִמְרָצִים{{ש}} {{סי|דַּ}}רְדַּר זוֹרְעִים עִם קוֹצִים{{ש}} {{סי|הַ}}שּׁוֹנְנִים לְשׁוֹנָם כְּחִצִּים{{ש}} {{סי|וּ}}פִימוֹ יְפוֹצֵץ נִיצוֹצִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹמְמִים אָוֶן וּמִרְמָה יוֹעֲצִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים וְלָרֶכֶל אָצִים{{ש}} {{סי|טִ}}פְלוּת עֵדוּת שָׁוְא פּוֹצִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים וּבְעַיִן קוֹרְצִים{{ש}} {{סי|כְּ}}צִפְעוֹנִי נוֹשְׁכִים וּמוֹחֲצִים{{ש}} {{סי|לָ}}רַע רָצִים וּלְאֵיד דָּצִים{{ש}} {{סי|מְ}}דָנִים בֵּין אַחִים מְנַצִּים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי מַחֲלֹקֶת וְגָדֵר פּוֹרְצִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}נוּאִים לָאֵל וּמְשֻׁקָּצִים{{ש}} {{סי|עֲ}}תִידִים לִמְדוּרַת אֵשׁ וְעֵצִים{{ש}} {{סי|פָּ}}עֳלָם עַל רֹאשָׁם קוֹבְצִים{{ש}} {{סי|צָ}}רַעַת בְּעוֹרָם מְנַפְּצִים{{ש}} {{סי|קְ}}לָלוֹת בִּבְשָׂרָם רוֹבְצִים{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ וְלַעֲנָה בְּכוֹסָם מָצִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר לְשׁוֹנְךָ מִנִּאוּצִים{{ש}} {{סי|תְּ}}תַעֵב תַּרְמִית שֶׁקֶר וְשִׁקּוּצִים :שִׁקּוּצִים וּזְנוּת אַל יְהִי מִרְעֶךָ :וּבְמִרְעֶה טוֹב הוּא יִרְעֶךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חֲמוּדוֹת בָּתִּים וְאֹהָלִים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר הַחֵן וְיֹפִי הֲבָלִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שַׁע חוֹמְסִים וְגוֹזְלִים{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן אֲשֶׁר קָנוּ עֲמֵלִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפָה עַיִן תַּאֲוַת שְׁלָלִים{{ש}} {{סי|פָּ}}ז וָכֶסֶף וְכָל בֶּצַע כְּלוּלִים{{ש}} {{סי|עָ}}שׁ בְּגָדִים וְרֶקֶב כֵּלִים{{ש}} {{סי|שָׂ}}דֶה וָכֶרֶם לָרוּחַ נִנְחָלִים{{ש}} {{סי|נֶ}}פֶשׁ וְכָל אֲשֶׁר לָהּ נוֹטְלִים{{ש}} {{סי|מִ}}לַּחְמֹד אֵלֶּה עַיִן תַּעְלִים{{ש}} {{סי|לָ}}מָּה תִהְיֶה בִּפְלִילִים{{ש}} {{סי|כְּ}}סוּת אַלְמָנָה חוֹבְלִים{{ש}} {{סי|יְ}}תוֹמִים חוֹמְסִים וְלֹא חוֹמְלִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְחִים לְהַשִׂיג גְּבוּל עוֹלִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹטְפִים עֲנִיִּים וְדַלִּים{{ש}} {{סי|זֵ}}עַת יְגִיעַ אֲחֵרִים גּוֹזְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית מַכְפִּילִים{{ש}} {{סי|הֲ}}לוֹא לִקְבָרוֹת הֵם מוּבָלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר הוֹן בְּיָדָם לֹא מוֹבִילִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים כְּקַשׁ אוֹתָם אוֹכְלִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יוֹם עֶבְרָה לֹא מֻצָּלִים{{ש}} {{סי|אֲ}}נָשִׁים אֲשֶׁר עַוְלָה פּוֹעֲלִים{{ש}} {{סי|אֵ}}לֶּה הַדְּבָרִים בְּלֹא תַחְמֹד תְּלוּלִים{{ש}} {{סי|אִ}}ם תִּשְׁמְרֵם וְלֵב לָאֵל תַּשְׁלִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אָ}}ז תַּצְלִיחַ בְּכָל מִפְעָלִים{{ש}} {{סי|א}}וֹרְךָ יַזְהִיר כְּמַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שֶׁר שְׁנֵי עוֹלָמוֹת נוֹחֲלִים{{ש}} וִיאַשְּׁרוּךָ קְטַנִּים וּגְדוֹלִים :גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים נָעוּ מִקּוֹלוֹת :וּנְשָׁמוֹת עָפוּ מִקּוֹלֵי קוֹלוֹת :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת|1}} ====סילוק==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}''' אֵלֶּה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים{{ש}} אֲשֶׁר נִתְּנוּ לְעַם חֲשׁוּקִים{{ש}} בְּקוֹלוֹת וְשׁוֹפָרוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים{{ש}} בְּרַעַשׁ וּבְרַעַד בְּאֵימָה וְזִיקִים{{ש}} בִּנְשִׁיקָה מִפִּי שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} מְבֹאָרִים וּמְחֻזָּקִים{{ש}} מְשׁוּלִים בְּכָל מֶתֶק אוֹכְלִים וּמַשְׁקִים{{ש}} מִנּוֹפֶת צוּפִים וּמִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} בְּתִשְׁעִים וּשְׁמֹנָה פָנִים בְּפֵרוּשׁ חֲקוּקִים{{ש}} בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים טָמֵא נֶחֱקָקִים{{ש}} אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים טָהוֹר מְחֻשָּׁקִים{{ש}} מִנְיָן וְדִגְלוֹ נִדְרָשִׁים וְנֶחֱקָקִים{{ש}} בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת זְקוּקִים{{ש}} מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה בַּעֲשֵׂה לְהָקִים{{ש}} וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ בְּלֹא תַעֲשֶׂה מִתְחַזְּקִים{{ש}} בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַיִם מְזֻקָּקִים{{ש}} וְשׁוֹמְרֵימוֹ לָעַד לֹא נִזָּקִים{{ש}} וְלִוְיַת חֵן לְרֹאשָׁם מַעֲנִיקִים{{ש}} וּלְגַרְגְּרוֹתָם עִטּוּר עֲנָקִים{{ש}} מְשַׂמְּחִים לֵב וְעֵינַיִם מַבְהִיקִים{{ש}} מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעֶצֶם מְפִיקִים{{ש}} עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים וּכְעָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ לִתֵּן תּוֹרָה לְעַמּוֹ{{ש}} בָּא מִסִּינַי בִּכְבוֹד נָאֳמוֹ{{ש}} וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ{{ש}} וְעָרַךְ לֹא תִרְצָח לְפָנֵימוֹ{{ש}} וְעַל כִּי בְחַרְבָּם הֵם חַיֵּימוֹ{{ש}} לֹא קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וּמֵהַר פָּארָן הוֹפִיעַ לָמוֹ{{ש}} לֹא תִגְנֹב שִׁנֵּן בְּמַחֲנֵימוֹ{{ש}} וְעַל כִּי בִגְנֵבוֹת וּבִגְזֵלוֹת הֵם מִפְעָלֵימוֹ{{ש}} לֹא קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ לִתֵּן עֹז לְעַמּוֹ{{ש}} הֵם קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וְנַעֲשֶׂה לְנִשְׁמַע הִקְדִּימוּ{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע נַעֲשֶׂה נָמוּ{{ש}} וּצְדָקָה בָהּ נֶחְשְׁבָה לָמוֹ{{ש}} וְלִשְׁנֵי כְתָרִים סֻיָּמוּ{{ש}} לִמְלוּכָה וְלִכְהֻנָּה וְלִלְוִיָּה אֻיָּמוּ{{ש}} וּבַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁים קִדְּשָׁם אֵל לִשְׁמוֹ{{ש}} וּבְשִׁבְעִים שֵׁמוֹת יִחֲסָם לְאֻמּוֹ{{ש}} וּבִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת תּוֹצְאוֹתָם בְּקַיְּמוֹ{{ש}} וּבָלַל שְׁמָם בִּשְׁמוֹ{{ש}} וְכָאֵזוֹר לַחֶלֶץ הִדְבִּיקָם לְנָעֳמוֹ{{ש}} וּלְסִינַי הִטָּה שְׁמֵי מְרוֹמוֹ{{ש}} וַיֵּרֶד הוּא וְכָל קְדוֹשָׁיו עִמּוֹ{{ש}} וְהִגְעִישׁ וְהִרְעִישׁ וְהִרְעִיד הֲדֹמוֹ{{ש}} וְאַחַת בְּדַבְּרוֹ הֶחֱרִיד עוֹלָמוֹ{{ש}} וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִיל מַהֲלָךְ נָעוּ עַמּוֹ{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ בְּהַשְׁמִיעַ נָאֳמוֹ וְרָגְזוּ וְחָלוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם{{ש}} מֵאֵימַת חֵי הָעוֹלָם{{ש}} בְּרִדְתּוֹ לְדַבֵּר לְעַם עוֹלָם{{ש}} רָעֲשׁוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם{{ש}} פַּחַד קְרָאָם וְרַעַד הִזְחִילָם{{ש}} חִיל כַּיּוֹלֵדָה הִבְהִילָם{{ש}} נָעוּ וְרָעֲדוּ וְסָר צִלָּם{{ש}} וְאֵצֶל קְמוּאֵל בָּאוּ כֻלָּם{{ש}} לְנַחֵשׁ בְּקִסְמֵי קִלְקוּלָם{{ש}} וְשָׁאֲלוּ לוֹ מַה זֶּה בָּא לָעוֹלָם{{ש}} שֶׁמָּא הַיּוֹם לְמֵימָיו חוֹזֵר עוֹלָם{{ש}} יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב לָבוֹא לָעוֹלָם{{ש}} וְהֵשִׁיב אוֹתָם בִּשְׁאֵלָם{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן לְהַנְחִילָם{{ש}} וּכְשָׁמְעָם כָּךְ נָמוּ כֻלָּם{{ש}} יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם וְדָתוֹ לְהַשְׂכִּילָם וְכָל דּוֹר וָדוֹר וּמַנְהִיגֵיהֶם{{ש}} אֲשֶׁר עָמְדוּ לִפְנֵיהֶם{{ש}} וְהָעֲתִידִים לַעֲמֹד אַחֲרֵיהֶם{{ש}} כֻּלָּם הֶעֱמִידָם בְּסִינַי עִמָּהֶם{{ש}} לְהוֹדִיעָם כִּי דוֹר דֵּעַ נֶחֱשַׁק מִכֻּלָּהֶם{{ש}} טוּב טַעַם וָדַעַת לְהַשְׂכִּילֵיהֶם{{ש}} וְכָל מוּם לֹא הָיָה בָהֶם{{ש}} כִּי שְׁלֵמִים וּמֻשְׁלָמִים הָיוּ כֻלָּהֶם{{ש}} בְּהִגָּלוֹתוֹ בְּסִינַי עֲלֵיהֶם{{ש}} וּבְפָנִים הַרְבֵּה נִרְאֶה לָהֶם{{ש}} מְדַבֵּר אָנֹכִי עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם{{ש}} פָּנִים בְּפָנִים לְהַרְאוֹתֵיהֶם{{ש}} פָּנִים בְּאֵימָה לְמִקְרָא לִמּוּדֵיהֶם{{ש}} פָּנִים בֵּינוֹנִיּוֹת לְמִשְׁנַת עֶרְכֵּיהֶם{{ש}} פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת לְתַלְמוּד חַכְמֵיהֶם{{ש}} פָּנִים מַסְבִּירוֹת לְאַגָּדוֹת טַעְמֵיהֶם{{ש}} כְּעַתִּיק יוֹמִין וְצַח נִדְמָה לָהֶם{{ש}} נֶחֱמָדִים בְּהַר חֶמֶד עָרַךְ לִפְנֵיהֶם{{ש}} וְחֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים וּשְׂכַר אֶתְנַנֵּיהֶם{{ש}} אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם{{ש}} כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצָאֵיהֶם{{ש}} לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיהֶם וִימֵי בְנֵיהֶם וְדִבּוּר אֶחָד {{ק|[נ"א: וּשְׁתֵּי דִבְּרוֹת]}} מִפִּיו בְּמַלְלוֹ{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ בְּהַשְׁמִיעוֹ לִקְהָלוֹ{{ש}} רָחֲקוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל מִפַּחַד חֵילוֹ{{ש}} וּפָרְחָה נַפְשָׁם מִמִּשְׁמַע הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְהֶעֱמִיד עַנְנֵי כְבוֹד גָּדְלוֹ{{ש}} וְגֶשֶׁם נְדָבוֹת הֱנִיפוֹ וְהִזִּילוֹ{{ש}} וְחָיוּ וְשָׁבוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל בְּתֹקֶף חֵילוֹ{{ש}} וְדִבְּרוּ לְצִיר וְאָמְרוּ לוֹ{{ש}} קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע מִלּוּלוֹ{{ש}} וְדַבֵּר עִמָּנוּ קִנְיַן פָּעֳלוֹ{{ש}} פֶּן נָמוּת מֵאֵימַת קוֹלוֹ{{ש}} וַיִּשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי קְהָלוֹ{{ש}} וַיִּיטַב לְפָנָיו וְגַם עָרַב לוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא לְצִיר וְלִמְרוֹמוֹ הֶעֱלוֹ{{ש}} וּבֵינוֹ לְבֵין עָם שְׁלִישִׁי עִלּוֹ{{ש}} וְהֶעֱמִידוֹ וְנִגַּשׁ אֶל עַרְפִלּוֹ{{ש}} וּפָנִים בְּפָנִים דִּבֶּר לוֹ{{ש}} וְקַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ{{ש}} יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן רָעֲשׁוּ לְמוּלוֹ{{ש}} וְדִבְּרוּ לִפְנֵי צוּר וְאָמְרוּ לוֹ{{ש}} מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלוֹ{{ש}} וּמַה תְּחַשְּׁבֵהוּ לִמְקוֹמֵנוּ לְהַעֲלוֹ{{ש}} קִנְיַן שַׁעֲשׁוּעִים לְהַנְחִילוֹ{{ש}} וֶהֱשִׁיבָם אֵל הַנִּיחוּ לוֹ{{ש}} מֵאָז חֲשַׁקְתִּיו לְהַגְדִּילוֹ{{ש}} קִנְיַן שַׁעֲשׁוּעִים לְנַחֲלוֹ{{ש}} וּלְהִכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים רְשׁוּת נָתַתִּי לוֹ{{ש}} שְׁבוּיַת מָרוֹם לָתֶת לוֹ{{ש}} מְנָת חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ{{ש}} לְלַמֵּד לְבָנַי כֹּל אֲשֶׁר יְדֻבַּר לוֹ וּמֵהַר סִינַי קִבְּלוּ תוֹרָה{{ש}} לֹא מִפִּי מַלְאָךְ וְלֹא מִפִּי שָׁלִיחַ אֲמוּרָה{{ש}} כִּי אִם מִפִּי מֶלֶךְ עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} טְהוֹר עֵינַיִם וְיִרְאָתוֹ טְהוֹרָה{{ש}} מִפִּי גְבוּרָתוֹ לִבְחִירוֹ הוֹרָה{{ש}} דָּת בַּאֵר הֵיטֵב מְבֹאָרָה{{ש}} בְּדִבּוּר בַּאֲמִירָה{{ש}} בְּצִוּוּי בְּאַזְהָרָה{{ש}} בְּתַלְמוּד בְּאַגָּדָה בְּמִשְׁנָה בְּמִקְרָא{{ש}} בְּחֻקָּה בְּמִצְוָה בִּבְרִית גְּמוּרָה{{ש}} עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה{{ש}} וְכָל מִצְוָה שֶׁבָּהּ כְּעִנְיָן סְדוּרָה{{ש}} לְהִתְבָּרֵךְ בְּהוֹגֶיהָ בְּכָל יוֹם בָּרוּךְ נוֹתֵן הַתּוֹרָה וּבְאָלֶף שֶׁהִיא לְכָל הָאוֹתִיּוֹת רֹאשׁ{{ש}} פָּתַח בְּאָנֹכִי לְדִבְּרוֹת רֹאשׁ{{ש}} לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא אֱלֹהֵי קֶדֶם רֹאשׁ{{ש}} בְּרֵאשִׁית רֹאשׁ{{ש}} וּבְאַחֲרִית רֹאשׁ{{ש}} רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן בְּסוֹף וּבְרֹאשׁ{{ש}} צוֹפֶה מַה יִּהְיֶה בְּסוֹף מֵרֹאשׁ{{ש}} וְלָמָּה בְּאָלֶף פָּתַח בְּרֹאשׁ{{ש}} כְּנֶגֶד אֶלֶף דּוֹר שֶׁצָּפָה מֵרֹאשׁ{{ש}} לִתֵּן לָהֶם אֱמוּנַת רֹאשׁ{{ש}} לְצַוּוֹת לָהֶם דָּבָר מֵרֹאשׁ{{ש}} וְעִבֵּר מֵהֶם תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה לִפְרֹשׁ{{ש}} וּלְסוֹף עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת חָשַׁק תְּבוּאַת רֹאשׁ{{ש}} דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר מֵרֹאשׁ{{ש}} לִנְחֹל חֹק נְסוּכַת רֹאשׁ{{ש}} בְּתַעֲצֻמוֹתֶיהָ לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ{{ש}} לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִכְרֹעַ וְלִקֹּד רֹאשׁ{{ש}} לְאֵל חַי וְקַיָּם הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ וּבְשׁוּרָם צִבְאוֹת אֵלִים{{ש}} כִּי לְמַתַּן דָּת זָכוּ סְגוּלִים{{ש}} וִיכֻבָּדוּ בָהּ נִדְגָּלִים{{ש}} נָתְנוּ שֶׁבַח וּתְהִלָּה לְאֵל אֵלִים{{ש}} וַהֲמוֹן גְּדוּדִים וְכִתֵּי אֶרְאֶלִּים{{ש}} שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת מְפָאֲרִים וּמְהַלְלִים{{ש}} וּשְׂרָפִים מִמַּעַל לָהֶם עוֹמְדִים וּמְעַלִּים{{ש}} וּלְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא מַגְדִּילִים{{ש}} וְצִבְאוֹת גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים{{ש}} מַנְעִימִים שִׁיר הִלּוּלִים{{ש}} וּפְאֵר כְּרוּבִים וְרַעַשׁ גַּלְגַּלִּים{{ש}} בְּמַתַּן אָמוֹן הָיוּ גִילִים{{ש}} וּמַלְאֲכֵי אֵשׁ וּמַיִם בְּלוּלִים{{ש}} בְּשִׂמְחַת נְוַת בַּיִת מְסַלְּדִים וּמְחַלִּים{{ש}} וְזֶה אֶל זֶה קוֹרְאִים וְשׁוֹאֲלִים{{ש}} לְקָדוֹשׁ וּבָרוּךְ תִּפְאֶרֶת מְכַלְלִים{{ש}} רוֹמֵמוֹת לְמַלְכָּם מְמַלְלִים{{ש}} וֶעֱזוּז נוֹרְאוֹתָיו מַגְדִּילִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה לְקָדוֹשׁ בַּקֹּדֶשׁ מַעֲלִים<קטע סוף=המשך/>{{ש}}<noinclude> {{הור|ככתוב…}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> p8v7f46m6wx181u7gl96oklcnqf3rhk 3016923 3016922 2026-05-19T12:17:56Z בן עדריאל 9444 3016923 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= ארץ מטה ורעשה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-7694|א-7694]] | מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי ולחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ראשון של שבועות, ולרוב קהילות אשכנז המערבי ביום שני. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==ארץ מטה ורעשה== ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ מָטָה וְרָעֲשָׁה{{ש}} {{סי|בְּ}}סַהַר שְׁלִישִׁי הִתְגָּעֲשָׁה{{ש}} {{סי|גָּ}}רֶיהָ חַיָּתָם נִרְעָשָׁה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹד בְּשׁוּרָהּ וַתִּתְרָעֲשָׁה {{סי|ה}}וֹד אַפַּדְנוֹ נָטָה{{ש}} {{סי|וְ}}עַל גַּבְנוּן אוֹתוֹ הִטָּה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה סִינַי גֵּאוּת עָטָה{{ש}} {{סי|חִ}}דָּתוֹ כְּעַל אֶבְרָה הֻעֲטָה {{סי|טֹ}}הַר ‎צוּף שְׁלִישִׁי{{ש}} {{סי|יְ}}שָׁרִים הִרְגִּיל לְפַלְשִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|כְּ}}תַב שָׁלִישִׁים שִׁלְּשִׁי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵת גָּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי<noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}} כַּכָּתוּב: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי׃{{ממס|שמות יט א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת׃{{ממס|משלי כב כ}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכׇל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם׃{{ממס|קהלת ג א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃{{ממס|תהלים טז ה}} {{סוף}}</noinclude> :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>גּוֹרָלִי תְּמוֹךְ לְגוֹנְנִי :פָּץ בָּאתִי לְגַנִּי :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>עֶזְרִי וּמָגִנִּי :בְּמָגִנּוֹ לְגוֹנְנִי.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{סי|מִ}}ן הָהָר לִמְעוֹנָיו{{ש}} {{סי|מִ}}הֵר וְקָרָא לֶעָנָו{{ש}} {{סי|נִ}}קְדַּשׁ שִׁבְעָה בַּעֲנָנָיו{{ש}} {{סי|נִ}}הֲגוֹ לְפַעֲנֵחַ לוֹ עִנְיָנָיו {{סי|שַׂ}}ר וְנֶאֱמַן כְּהוּשַׁת לַבַּיִת{{ש}} {{סי|שָׂ}}שׂ וְדָץ שְׁלוּל נְוַת בַּיִת{{ש}} {{סי|ע}}וֹדוֹ צָג בִּפְרוֹזְדוֹר הַבַּיִת{{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹנִים נָעֲלוּ בַּעֲדוֹ בָּיִת {{סי|פָּ}}צוּ מָה אֱנוֹשׁ לְהִזָּכֵר בְּמַעְלָה{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר מִבְטֶחָה לְהוֹרִיד מִמָּעְלָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|צָ}}עַד וְגָבַר וְעָלָה וְנִתְעַלָּה{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה צוּר לְצִיר עֲלֵה וְגָש וְעָלָה<noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְיָ מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|שמות יט ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר׃{{ממס|שמות יט ב|שם ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה׃{{ממס|משלי כא כב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל׃{{ממס|תהלים סח יג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃{{ממס|תהלים ח ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים סח יט}} {{סוף}}</noinclude> :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֱלֹהִים הִזִּיל מִשְּׁחָקִים :כְּטַל אִמְרֵי חֻקִּים :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מִמֶּרְחַקִּים :נְקוּקִים יָקִים.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{סי|קָ}}דוֹשׁ הוֹפִיעַ מִפָּארָן / רַד בְּאַלְפֵי שִׁנְאָן{{ש}} סִין הֵשִׁית שַׁאֲנָן / וְדָתוֹ בּוֹ שִׁנָּן {{סי|רָ}}ם רָד בְּמֶרְכָּבוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף{{ש}} לְהַכְתִּיר מַטֶּה סָפוּר בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף {{סי|שִׁ}}נֵּן בְּפָארָן וְשֵׂעִיר / וְאוֹתָם אֵל הִסְעִיר{{ש}} וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תּ}}וֹרָה חִנְכִי / תּוּשִׁיָּה אִנְכִי{{ש}} תַּכְלִית פָּץ אָנֹכִי / לָכֵן פָּתַח בְּאָנֹכִי<קטע סוף=ג/><noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃{{ממס|שמות כ ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׃{{ממס|דברים לג ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ׃{{ממס|תהלים סח יח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|חבקוק ג ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: {{סוף}}</noinclude> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=המשך/> ====אנכי בשם אל שדי==== אָנֹכִי בְּשֵׁם אֵל שַׁדַּי{{ש}} פַּצְתִּי מֵאָז לְעוֹלָמִי דַּי{{ש}} וּבְבָשָׁן בֵּאַרְתִּיו בְּפֵרוּשׁ לִידִידַי{{ש}} כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֹל מַלְכוּתִי עֲבָדַי{{ש}} צִוִּיתִי לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל אַחֵר מִבַּלְעָדַי{{ש}} לֹא תִשָּׂא שֵׂם לַשָּׁוְא וְתִנָּקֶה עָדַי{{ש}} זָכוֹר וְשָׁמוֹר כִּי הֵם שְׁנֵי עֵדַי{{ש}} כַּבֵּד אוֹמְנֶיךָ כִּי כִבּוּדָם כִּבּוּדַי{{ש}} לֹא תִרְצַח מִתֹּאַר מַעֲשֵׂה יָדַי{{ש}} לֹא תִנְאָף אַף בְּסָפֵק פֶּן תֵּעָנֵשׁ בְּוַדַּאי{{ש}} לֹא תִגְנֹב וְתִתְבָּרֵךְ עַד בְּלִי דַּי{{ש}} לֹא תַעֲנֶה עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעֵדַי{{ש}} לֹא תַחְמֹד כִּי אִם מַחֲמַדַּי{{ש}} אֵלֶּה הֵם סוֹדַי{{ש}} מוֹרַי שְׂרִידַי{{ש}} מוֹעֲדַי פְּקוּדַי{{ש}} סָהֲדַי מְעִידַי{{ש}} כִּי אֵין בִּלְעֲדַי{{ש}} וַאֲנִי אֵל שַׁדַּי {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====אז בכתב אשורית==== {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר'''}} {{סי|אָ}}ז בִּכְתַב אַשּׁוּרִית / וּבִלְשׁוֹן עִבְרִית / וּבְדִבּוּר מִצְרִית / הִנְחַלְתָּ לְבַת עִבְרִית{{ש}} {{סי|לְ}}אָלֶף הִקְדַּמְתָּ בֵּית בִּיצִירַת בְּרֵאשִׁית / כִּי הוּכַן מֵאָז לְמַתַּן קִנְיַן רֵאשִׁית{{ש}} {{סי|ע}}וֹלָם הוּכַן בְּאוֹת שֵׁנִי / כִּי יֵשׁ עוֹלָם שֵׁנִי / אָנֹכִי בְּאוֹת רִאשׁוֹן כִּי הוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי{{ש}} {{סי|זָ}}ע אָלֶף וַיֵּדֶא מוּל כִּסֵּא עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת / עַד שֶׁנִּתַּן תְּחִלָּה לְדִבְּרוֹת{{ש}} {{סי|רֹ}}ן דָּת אָנֹכִי בִּכְתָב נוֹטָרִיקוֹן נַחְבֵּאת / אָנֹכִי אֲנָא נַפְשִׁי כִּתְבֵית יַהֲבֵית{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֲרָהּ לְעַמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים / עַל כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה פָנִים{{ש}} {{סי|יָ}}הּ רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ / הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ / לְאוֹהֲבֶיהָ וּלְשׁוֹמְרֶיהָ וִישַׁנֶּהָ וְיִתְמְרָהּ{{ש}} {{סי|רֻ}}שַּׁם לְמַפְרֵעַ אוֹתוֹתֵי מַאֲמָרֶיהָ / יְהִיבָה כְּתִיבָה נְעִימִים אֲמָרֶיהָ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים חַיָּתָם עֻלְפֶּה / כִּי הִסְכִּיתוּם מִפֶּה אֶל פֶּה{{ש}} {{סי|יִ}}שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת / וְלֹא כָּל נְשִׁיקוֹת / סָחוּ אֵל יֶרֶד אוֹתָם מִיֵּין הָרֶקַח לְהַשְׁקוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}צוּבוֹת וּנְעִימוֹת / וּפֶתִי מַחְכִּימוֹת / רְשׁוּמוֹת וַחֲתוּמוֹת / פְּתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת{{ש}} {{סי|לְ}}עַם אֲשֶׁר אָהַב / בְּחִבָּה יָהַב / וְהִנְחִיל נֶחֱמָדִים מִזָּהָב / לְעַם לוֹ מָאֳהָב{{ש}} {{סי|יָ}}הּ שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת / רָד לְהַנְחִיל רְבָבוֹת / בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף מֶרְכָּבוֹת / אֲשֶׁר מֵאֵשׁ וָשֶׁלֶג חֲצוּבוֹת{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם הַדָּר בַּשְּׁחָקִים / יִסַּד עֹז מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים / וּבִזְכוּת אַפְסֵי אֶרֶץ הֵקִים / זִהֵר תּוֹרוֹת וְחֻקִּים. ====אל נא לעולם תוערץ==== {{:אל נא לעולם תוערץ}} ====סדר עולם==== '''וּבְכֵן יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: [[משלי ח כב|משלי ח כב-כט]], '''א"ב'''}} {{סי|יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ|1}}{{ש}} {{סי|אַ}}לְפַּיִם שָׁנָה נִמְתַּקְתִּי בְּחִכּוֹ{{ש}} עַד לֹא מָדַד עוֹלָם רָחְבּוֹ וְאָרְכּוֹ{{ש}} טֶרֶם מָתַח רוֹם עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ש}} וְקֶדֶם הֵבִין בָּם רֶכֶב אַרְתַּכּוֹ{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל בִּרְכּוֹ{{ש}} מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו לְהַלְלוֹ וּלְבָרְכוֹ{{ש}} מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אוֹתִי אָיֹם {{ק|[נ"א: הַיּוֹם]}} בְּעָרְכוֹ{{ש}} לְהוֹדִיעַ לַכֹּל כִּי אֵין כְּעֶרְכּוֹ<noinclude> {{הור2|קטעי המעבר כנראה אינם מידי הקליר.}}</noinclude> {{ק|[וָאֶהְיֶה אָמוֹן אֵצֶל אָדוֹן / וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם / מְשַׂחֶקֶת עַד זֶה הַיּוֹם]}} {{סי|קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז|1}}{{ש}} {{סי|בְּ}}קֶדֶם קַדְמוֹנִים קִדַּמְתִּי מֵאָז{{ש}} קֶדֶם עַמּוּדֵי רוֹם הָיִיתִי עַמּוּד מֵאָז{{ש}} קֶדֶם פָּעַל יְסוֹד הָיָה יְסוֹדִי מֵאָז{{ש}} קֶדֶם אֶבֶן פִּנָּה הָיִיתִי אֶבֶן פִּנָּה מֵאָז{{ש}} קֶדֶם כָּל נְסִיכִים הָיִיתִי נְסוּכָה מֵאָז{{ש}} (וּבִהְיוֹת עוֹלָם מַיִם בְּמַיִם הָיִיתִי חֲקוּקָה מֵאָז){{ש}} וּבִהְיוֹת עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ הָיִיתִי כַנֵּר מֵאָז{{ש}} וּבִהְיוֹת חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הָיִיתִי כִמְנוֹרָה מֵאָז{{ש}} קֶדֶם כָּל אֵלֶּה הוּא וַאֲנִי הָיִינוּ מֵאָז {{ק|[וְהָיָה אָמוֹן מְהַרְהֵר לְמַעֲנָהּ / וְאָמַר בְּלִבּוֹ אֶבְרָא עוֹלָם בְּבִינָה / בַּעֲבוּר אֲמָנָה]}} {{סי|מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ|1}}{{ש}} {{סי|גְּ}}זֵרָה שָׁוָה גָּזַר בִּי מֵרֹאשׁ{{ש}} לַחֲקֹר וְלִדְרשׁ{{ש}} הַכֹּל מֵרֹאשׁ{{ש}} מִי יַעֲלֶה בְּרֹאשׁ{{ש}} מִי יִהְיֶה בְּרֹאשׁ{{ש}} מַה שֶּׁהָיָה מֵרֹאשׁ{{ש}} הוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּסוֹף לָרֹאשׁ{{ש}} נְסִיכֵי אָדָם נֻסָּכוּ בִי מֵרֹאשׁ{{ש}} וְנָסַכְתִּי לְמַלְכִּי הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ {{ק|[וְהָיָה אֵלָיו בְּדַבְּרָהּ / וְנִשְׁתַּעֲשַׁע בְּדִבּוּרָהּ / וְאָמַר בַּעֲבוּרָהּ / אֶבְרָא עוֹלָם לְהַגְבִּירָהּ / וְלַדּוֹרוֹת לְהַסְבִּירָהּ]}} {{סי|מִקַּדְמֵי אָרֶץ|1}} {{ק|[מִקְּדוּמֵי אָרֶץ]}}{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים שִׁבְעָה קָדְמוּ לָאָרֶץ{{ש}} כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא קָדַם לִשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}} כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל קָדַם לְמַמְלְכוֹת הָאָרֶץ{{ש}} אֲבוֹת הָעוֹלָם קָדְמוּ לְמוֹסְדֵי אָרֶץ{{ש}} שֵׁם מָשִׁיחַ קָדַם לְשֵׁמוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} גַּן עֵדֶן קָדְמָה לְעַנְוֵי אָרֶץ{{ש}} עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תֹּפֶת קָדַם לְרִשְׁעֵי אָרֶץ{{ש}} יִשְׂרָאֵל וְהַתְּשׁוּבָה קָדְמוּ לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ{{ש}} וַאֲנִי לָהֶם קָדַמְתִּי מִקַּדְמֵי אָרֶץ {{ק|[וְהָיָה מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ / מְהַרְהֵר בְּמִדַּת טוּבוֹ / וְאָמַר בְּלִבּוֹ / אֶבְרָא עוֹלָם לְיַשְּׁבוֹ / בַּעֲבוּר יִשּׁוּבוֹ]}} {{סי|בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי|1}}{{ש}} {{סי|הָ}}אָרֶץ עַד לֹא נִתְחוֹלְלָה נִתְחוֹלָלְתִּי{{ש}} וּבְאֵין חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הֵאַרְתִּי וְהִגַּהְתִּי{{ש}} וּבְאֵין קוֹרֵא תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם בְּפִיו נִקְרֵאתִי{{ש}} וּבָעֵת נִבְקְעוּ בְדַעְתּוֹ נִבְקְעוּ בְדַעְתִּי{{ש}} וּבִתְהוֹם רַבָּה מִשְׁפָּטִי מִלֵּאתִי{{ש}} וַעֲלֵיהֶם חֹק חַגְתִּי וְנִגְבַּלְתִּי{{ש}} וּבְתַנִּינִים אֲשֶׁר בִּתְהוֹמוֹת נִתְהַלָּלְתִּי {{סי|בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם|1}}{{ש}} {{סי|וּ}}בְאֵין מַעְיָנוֹת מַעְיָנִי נוֹבַעַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין נְהָרוֹת נְהָרִי מוֹשֵׁךְ מָיִם{{ש}} וּבְאֵין בְּאֵרוֹת בְּאֵרִי נוֹבַעַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מְקוֹרוֹת מְקוֹרִי חַיִּים מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מַיִם הָיִיתִי כִּבְרֵכַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מִקְוֵה מָיִם{{ש}} מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ לְהַזּוֹת מִמִּקְוֵה מָיִם {{סי|בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ|1}}{{ש}} {{סי|זָ}}וִיּוֹת עוֹלָם בִּי נֻטָּעוּ{{ש}} הַרְרֵי יִשְׂרָאֵל בִּי נִתְקָעוּ{{ש}} הַרְרֵי עַד בִּי נִתְיַדָּעוּ{{ש}} הַרְרֵי אֵל בִּי נִתְוַדָּעוּ{{ש}} בְּפֶלֶס וּבְמֹאזְנַיִם בִּי נִשְׁקְלוּ וְנוֹדָעוּ{{ש}} תּוֹעֲפוֹת גָּבְהָם וּמֶחְקְרֵי יְסוֹדָם בִּי נִשְׁתַּמָּעוּ{{ש}} וּבְהִוָּדְעִי בְּסִינַי כֻּלָּם נִזְדַּעְזָעוּ{{ש}} וּלְהַר הַמּוֹרִיָּה כֻּלָּם נִכְרָעוּ{{ש}} וְעַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ{{ש}} בְּטַבַּעְתִּי אֶרֶץ וַאֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ {{סי|לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי|1}}{{ש}} {{סי|חֵ}}קֶר גִּבְעוֹת עוֹלָם נִתְחוֹלַלְתִּי{{ש}} גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה אֲנִי חַלְתִּי{{ש}} וְגִבְעָה נִשָּׂאָה אֲנִי הוֹלַדְתִּי{{ש}} וּגְבָעוֹת כְּנֻשְּׂאוּ בִּצְדָקָה נִתְנַשֵּׂאתִי{{ש}} וּלְכָל הַר וְגִבְעָה קָדְמָה גִבְעָתִי{{ש}} וּמִגִּבְעוֹתַי לְגִבְעוֹת עוֹלָם דָּלַגְתִּי{{ש}} וּמִגִּבְעוֹת עוֹלָם לְגִבְעַת סִינַי נִגְבָּלְתִּי {{סי|עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת|1}}{{ש}} {{סי|טַ}}בּוּר הָאָרֶץ וְטַבּוּר חוּצוֹת{{ש}} טַבּוּרִי הָיָה מַשְׁתִּית אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} וּמִשְּׁתִיַּת טַבּוּרִי הוּשְׁתוּ אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} מֵחֵיקִי אֶל חֵיק הָאָרֶץ וּמֵחֵיק הָאָרֶץ אֶל חֵיק חוּצוֹת{{ש}} וּמִמַּשְׁתִּיתִי הָיָה מַשְׁתִּית הָאָרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} כְּפִי תַחֲרָא בֵּין אֶרֶץ וְחוּצוֹת {{סי|וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל|1}}{{ש}} {{סי|יְ}}צִיר אֲשֶׁר יָצַר רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל{{ש}} מִמֶּנּוּ הֵצִיק מְצוּקֵי תֵבֵל{{ש}} וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל{{ש}} כִּתְרוּמָה הוּרַם רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל{{ש}} כְּחַלָּה מֵעִסָּה הִפְרִישָׁם לְתַבֵּל{{ש}} וּמִזְבַּח אֲדָמָה הָיָה רֹאשׁ לְתֵבֵל{{ש}} מִגּוּשִׁי הָשְׁלַךְ עָפָר לְתֵבֵל{{ש}} הוּא הָיָה רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל {{סי|בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי|1}}{{ש}} {{סי|כְּ}}אֹהֶל עֵת טֶרֶם מְתָחָם יוֹתֵר מֵהֶם מְתָחַנִי{{ש}} כַּדֹּק עֵת טֶרֶם נָטָם אֶצְלוֹ נָטַנִי{{ש}} בִּימִין טֶרֶם טִפְּחָם מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת טִפְּחַנִי{{ש}} וּבַזֶּרֶת טֶרֶם תִּכְּנָם בָּהּ תִּקְּנַנִי{{ש}} וְאֶצְבָּעוֹת טֶרֶם קְבָעָם בְּאֶצְבְּעוֹתָיו קְבָעַנִי{{ש}} וְעֵת אֲשֶׁר פֵּרְשָׂם כָּאֹהֶל כַּיְרִיעָה פֵּרְשַׂנִי{{ש}} וְלִירִיעוֹתָם אָמַר דַּי וְלִירִיעוֹתַי לֹא אָמַר דַּיֵּנִי {{סי|בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם|1}}{{ש}} {{סי|לְ}}מַעֲנִי חַק שְׁלשָׁה חֻקִּים עַל רוֹם וְעַל תַּחַת וְעַל תְּהוֹם{{ש}} בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ חֻקִּי חָג עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ אֶבֶן שְׁתִיָּה עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ לִוְיָתָן עַל דַּלְתוֹת תְּהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ אֶבֶן פִּנָּה שֶׁלֹּא יַצִּיף לָעוֹלָם תְּהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ חוּג חֻקִּי כָּבוּשׁ עַל תְּהוֹם {{סי|בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל|1}}{{ש}} {{סי|מִ}}תְאַמֶּצֶת הָיִיתִי בִּמְרוֹמֵי מָעַל{{ש}} בְּאַמְּצוֹ עֲרָבוֹת לִרְכוּבוֹ{{ש}} הָיִיתִי רְכוּבוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים לְעֻזּוֹ{{ש}} הָיִיתִי מָעֻזּוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ מְעוֹנָה בִּזְרוֹעוֹ{{ש}} הָיִיתִי כְּקָמֵעַ עַל זְרוֹעוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ זְבוּל לְקָדְשׁוֹ{{ש}} הָיִיתִי זְבוּלָה בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ עֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו{{ש}} הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל אַרְכּוּבוֹת רַגְלָיו{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם{{ש}} וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם{{ש}} בְּאַמְּצוֹ כָּל אֵלֶּה אִמְּצַנִי נוֹטֶה שָׁמָיִם {{סי|בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם|1}}{{ש}} {{סי|נֶ}}עֶזְזָה מַעְיָנִי מִמַּעְיְנוֹת תְּהוֹם{{ש}} נִתְעַזְזוּ מֵימַי מִמֵּימֵי תְהוֹם{{ש}} בְּטֶרֶם נֶעֶזְזוּ עַזִּים עַזָּה הָיִיתִי עַל תְּהוֹם{{ש}} בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ שָׂם עֲלֵיהֶם חֻקִּי{{ש}} וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו כֵּן לֹא יַעַבְרוּ עַל פִּי{{ש}} וְנִשְׁתַּכְלַל עוֹלָם בְּמַאֲמַר פִּי שֶׁהָיִיתִי בְּפִיו {{סי|בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ|1}}{{ש}} {{סי|סָ}}ד בְּמוּסָדִי מוֹסְדֵי אָרֶץ{{ש}} הֵמָּה הַיּוֹצְרִים הַיְצוּרִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} וְיוֹשְׁבֵי נְטָעִים נְטִיעַת שֹׂרֵק בָּאָרֶץ{{ש}} לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ{{ש}} וּגְדֵרָה נַעֲשֵׂיתִי גָּדֵר בָּאָרֶץ{{ש}} וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ מָלַךְ בִּי מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ{{ש}} הִמְלִיכַנִי וְהִמְלַכְתִּיו עַד לֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ{{ש}} וּמִיּוֹם דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} קָרָא לִי רָאשֵׁי דוֹרוֹת הָאָרֶץ <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>קָרָא לְאָדָם הַנּוֹצָר מֵאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְנֹחַ אִישׁ צַדִּיק בָּאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְאַבְרָהָם מֵאֲצִילֵי אָרֶץ{{ש}} קָרָא לְיִצְחָק הַזּוֹרֵעַ בָּאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְיַעֲקֹב הַנֶּחְתָּם בִּשְׁמֵי עָרֶץ{{ש}} קָרָא לִשְׁבָטִים לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שְׁאָלַנִי יוֹצֵר הָאָרֶץ<noinclude> {{הור2|קטע מעבר זה אינו בדפוס (נעתק ממחזור נירנברג):}} {{ק|[וְהָיָה דְּבָרוֹ עִם דְּבָרָהּ / וְנִתְאֲפַּק בַּעֲבוּרָהּ / מִי דִִּבְּרָה לְחֻפַּת הֲדָרָהּ / וְיִקַּח לִוְיַת חֵן בַּתּוֹרָה]}}</noinclude> {{סי|עָ}}מַד אָדָם רֹאשׁ לִנְשָׁמוֹת{{ש}} זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם רְשׁוּמוֹת וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה חָכָם מָלֵא חָכְמוֹת{{ש}} בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת אוֹתוֹ לְדַמּוֹת{{ש}} כְּאַחַד מִמֶּנּוּ מְעֻלֶּה בְאֵימוֹת{{ש}} וּמוֹרָאוֹ עַל חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת{{ש}} וְכֻלָּם יָצַרְתִּי עֲלֵי אֲדָמוֹת{{ש}} וּבְדַעְתּוֹ קָרָא לָהֶם שֵׁמוֹת{{ש}} וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא שְׁמִי הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בַּשֵּׁמוֹת<noinclude> {{הור2|נהגו לדלג על קטעי גנאי האבות, ולכן לא נדפסו במחזורים:}} [{{סי|עָ|1}}לָיו הֵשִׁיבָה תּוֹרָה לְאֶחָד{{ש}} בְּעֵת הָיָה אֶחָד הוּנְעַם יַחַד{{ש}} וְאָמַרְתָּ לֹא טוֹב הֱיוֹת אָדָם אֶחָד{{ש}} וּכְשֶׁנִשְׁלַף מִמֶּנּוּ אַחַת אֶל אֶחָת{{ש}} וְשָׁלוֹשׁ דִבְּרוֹת הֵפַר יַחַד{{ש}} הֵפַר לֹא תִגְנוֹב וְחִילֵק עִם גַּנָב כְּאֶחָד{{ש}} הֵפַר לֹא תַעֲנֶה וְהֵעִיר עִם אִשׁתּוֹ שֶׁקֶר יַחַד{{ש}} הֵפַר לֹא תַחְמוֹד וְחָמַד וְאָכַל וַיִחַת{{ש}} וּבְחֻפַּת כָּבוֹד לֹא לָן יוֹם אֶחָד.]</noinclude> {{סי|פֵּ}}רַשׁ זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם{{ש}} וְנִמְצָא דוֹר שְׁלִישִׁי דָּחוּף מִבְּנֵי אָדָם{{ש}} כְּהוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם{{ש}} וְקָם דּוֹר עֲשִׂירִי מְקֻלְקָל בָּאָדָם{{ש}} וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם{{ש}} וַיַּרְא יְיָ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם{{ש}} וַיֹּאמֶר יְיָ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם{{ש}} לוּלֵי נוֹלַד אִישׁ צַדִּיק בָּאָדָם{{ש}} זֶה יְנַחֲמֵנוּ אוֹמְרִים מִלְמַעְלָה פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם{{ש}} וּלְמַטָּה אוֹמְרִים זֶה יְנַחֲמֵנוּ בְּנֵי אָדָם וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה אָדָם תַּחַת אָדָם{{ש}} וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם<noinclude> [{{סי|פָּ|1}}צָה דָּת כְּתוּבָה עָלָיו לְהָשִׁיבָה{{ש}} אִם צַדִּיק הוּא וְתָמִים בִּנְתִיבָה{{ש}} וְזָהִיר בַּמִּצְוָה עִם כָּל נֶפֶשׁ בַּתֵּיבָה{{ש}} לָמָּה לֹא נִזְהַר בְּצֵאתוֹ מִן הַתֵּיבָה{{ש}} וַיֵּשְׁתְּ וַיִשְׁכׇר וְלִמְאֹד רָוָה{{ש}} הַסּוֹבֵל בְּמִי הַמַּבּוּל וְלֹא סָבַל בְּטִיפַּת תַּאֲוָה{{ש}} וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ הַשְׁכִיבָה / וּבָא לִידֵי חוֹבָה{{ש}} וְנִתְבַּזָּה לְעֵינֵי נִינָיו בְּעֶרְוָה]</noinclude> {{סי|צָ}}ץ מִמִּזְרָח וְכַשַּׁחַר עָלָה{{ש}} וְנִקְרָא עַיִט פּוֹרֵחַ עַל פְּנֵי מַעְלָה{{ש}} אַב הֲמוֹן נִקְרָא וְנִתְעַלָּה{{ש}} וּבְעֶשֶׂר נִצְרַף וְלֹא נִמְצָא בוֹ עַוְלָה{{ש}} עֲבוֹדָה זָרָה עַל יָדוֹ בָּטְלָה{{ש}} וְקֵרַב רְחוֹקִים לִזְכוּת מְנֻטָּלָה{{ש}} הִכִּירַנִי וְהִכַּרְתִּיו בְּאַהֲבָה כְלוּלָה כְּדַי הוּא לָךְ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה{{ש}} לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיִךְ יוֹמָם וָלָיְלָה{{ש}} דּוֹרוֹת אֲשֶׁר זָכוּ לְפָנָיו לֹא זָכוּ לְמִילָה{{ש}} וּמֵעֵת נִתְחַתְּמָה בוֹ נִתְמַנָּה רֹאשׁ לְכָל תְּפִלָּה<noinclude> [{{סי|צָ|1}}וְחָה אָמוֹן בִּדְבַר מוֹדָע{{ש}} כִּי כְּמוֹ הוֹדַע / כֵּן נוֹדַע{{ש}} וּכְמוֹ שִׁמְךָ יִדַּע / כֵּן שְׁמוֹ נִתְוַדַּע{{ש}} וְאֵיךְ טוּלְטַל מִמַּדַּע / לְהַאֲמִין וְלֵידַע{{ש}} וּפָץ בְּלִי מַדַּע / בַּמָּה אֵדַע{{ש}} וְהִקְשִׁיב עַל דְּבָרוֹ יָדוֹעַ תֵּדַע{{ש}} וְגָרַם לְנִינָיו קֵץ מִלֵידַע]</noinclude> {{סי|קָ}}רְבָּן שָׁלֵם יְחִידוֹ נִמְצָא{{ש}} כְּטֶנֶא בִכּוּרִים אָז נִרְצָה{{ש}} כְּשֶׂה לַטֶּבַח רָץ בִּמְרוּצָה{{ש}} שְׁלשָׁה יָמִים טֹרַף וְנַפְשׁוֹ לֹא קָצָה הִוָּעֲצִי נָא עִמִּי דָּת מוֹעֵצָה{{ש}} וְלִקְחִי אֹתוֹ לְחֻפַּת עֲלִיצָה{{ש}} לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵךְ יָצָא{{ש}} וּלְמַעֲנוֹ אֶרְאֶלִּים מִמְּחִיצָה{{ש}} מַר צָעֲקוּ חוּצָה<noinclude> [{{סי|ק|1}}וֹל נָתְנָה דָּת עַל יָחִיד בִּיְחִידָה{{ש}} אׇמְנָם נִמְצָא שָׁלֶם כְּזֶבַח תּוֹדָה{{ש}} וְהִשְׁלִים נַפְשׁוֹ לְמַאֲכֶלֶת לְמִזְבַּח עֲקֵדָה{{ש}} וְנוֹשַׁע מֵחֶרֶב וּמִמוֹקֶדָה{{ש}} אַךְ לְעֵת זִקְנָה וּלְיוֹם פְּקוּדָה{{ש}} קָרָא לְשֹׂנַאֲךָ כְּחָמַד חֲמוּדָה{{ש}} שָׂא נָא כֵלֶיךָ כְּלֵי זַיִין אוֹתוֹ הֶעִירָה{{ש}} תֵּלְיְךָ וְקַשְׁתְּךָ שִׁלְטוֹן אוֹתוֹ הֶאֱחִידָה{{ש}} וְצֵא הַשָּׂדֶה מְלוּכָה אוֹתוֹ לְהַסְעִידָה{{ש}} לוּלֵי קָדְמָה אִשָּׁה חֲמוּדָה{{ש}} וְצִוְּתָה לַתָּם בִּתְעוּדָה{{ש}} וַיֵּלֶךְ וַיִּקַח וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ סְעוּדָה{{ש}} וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא וְאָחִיו בָּא מִצֵּידָה{{ש}} וּבִנְאֻם מִי אֵיפוֹא חָרַד חֲרָדָה{{ש}} וּבִקֵּשׁ לְקַלֵּל יוֹשֵׁב בּאָהׇלֵי תְעוּדָה{{ש}} לוּלֵי בַּת קוֹל מִמָּרוֹם יָרְדָה{{ש}} וְנָם גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה]</noinclude> {{סי|רֻ}}חַק אִישׁ שָׂדֶה וְקֹרַב אִישׁ תָּם{{ש}} יוֹשֵׁב אֹהָלִים בְּאָהֳלֵי רוּם נֶחְתָּם{{ש}} וְגַם בַּמֶּרְכָּבָה תָּאֳרוֹ נֶחְתָּם{{ש}} עֹלִים בְּמַעֲלוֹתָם וְיֹרְדִים בִּירִידָתָם{{ש}} תְּמֵהִים עַל מַרְאֶה זֶה חוֹתָם וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה חוֹתָם יָפֶה מִכָּל חוֹתָם{{ש}} חוֹתָמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר נֶחְתְּמוּ מִזֶּה חוֹתָם{{ש}} בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ טְבוּעִים בְּאֶחָד חוֹתָם{{ש}} עַל לֵב וְעַל זְרוֹעַ לְמַעֲנֵךְ חָתַמְתִּי חוֹתָם<noinclude> [{{סי|רַ|1}}ע גָּמְלוּ לוֹ לִמְכּוֹר מְכִירָה{{ש}} עַל דִּבְּרַת כְּתֹנֶת הַמְּנֻכָּרָה{{ש}} וְעַל חֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם שְׂנָאוּהוּ שִׂנְאָה חֲמוּרָה{{ש}} וּבִנְאֻם הַכֵּר נָא נֶפֶשׁ זָקֵן עָבְרָה{{ש}} וַאֲנָחָה עָלָיו גָּבְרָה{{ש}} טָרוֹף טֹרַף צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹדֶשׁ מִפְּנֵי אֶבְלוֹ סָרָה{{ש}} וּפָץ בְּכַעַס וְגַם בְּעֶבְרָה{{ש}} לוֹמַר אֲמִירָה ׳מֵאֶת יְיָ דַּרְכִּי נִסְתְּרָה׳]</noinclude> {{סי|שָׁ}}לְמוּ כָל אֵלֶּה בַּעֲמֹד עַם עוֹלָם{{ש}} כְּשָׁלְמוּ אַלְפַּיִם עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא עוֹלָם{{ש}} וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה מִשֶּׁנִּבְרָא עוֹלָם{{ש}} אָמְרָה תוֹרָה זֶה משֶׁה אֲשֶׁר נִקְרָא עָנָו מֵעוֹלָם{{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה אֲשֶׁר נִכְתַּב מֵעוֹלָם{{ש}} הוּא יִירָשִׁי מוֹרָשַׁת עוֹלָם{{ש}} וְהוּא יִקָּחִי מַתְּנַת עוֹלָם{{ש}} וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַאֲמִינוּ בִי לְעוֹלָם {{ק|[וְהָיָה אֵל אֱמוּנָה מְהַרְהֵר לְמַעֲנָהּ / וּמֵבִין בַּחֲנִינָה / אֶבְרָא עוֹלָם בְּבִינָה / בַּעֲבוּר אֲמָנָה]}} {{סי|תּ}}וֹלְדוֹת רוֹם וְתַחַת בְּהִזְדַּעְזְעָם{{ש}} וּבְשִׁבְעָה קוֹלוֹת כְּנִרְאוּ בְנֹעַם{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָם{{ש}} וְלִשְׁתֵּי שְׁמִיעוֹת נֶחֱלַק קוֹל רַעַם{{ש}} לְגוֹיִם קוֹל זַעַם{{ש}} וּלְיִשְׂרָאֵל קוֹל נֹעַם{{ש}} וְאָמְרוּ הַכֹּל מַה זֶּה קוֹל מֻרְעָם{{ש}} הוֹלֵךְ וּמִתְגַּלְגֵּל כְּגַלְגִּלֵּי רַעַם{{ש}} וְאָמַר לָהֶם יֶשׁ לִי טַעַם{{ש}} בֵּינִי וּבֵין עָם{{ש}} וְרֶכֶב רִבֹּתַיִם נִתְכַּוְּנוּ מוּל עָם{{ש}} וְשִׁבְעָה רְקִיעִים נָטוּ בְּזוּ עָם{{ש}} בְּזֶרֶת אֲשֶׁר תִּכְּנָם בָּהּ קְרָעָם{{ש}} וַיַּטֵּם וַיַּסִּיעֵם מִמְּקוֹמָם וּמִמַּסָּעָם{{ש}} וְהָיוּ נוֹטְפִים בֹּשֶׂם מִזֵּעָם{{ש}} וְאָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַה זֶּה הַטַּעַם{{ש}} נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשׁוֹ הַמֻּנְעָם{{ש}} אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם{{ש}} וּבְכֵן אָמַר לֶעָנָו 'רֵד הָעֵד בָּעָם'{{ממס|שמות יט כא}} <קטע התחלה=וישמחו/>:<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>וַיִּשְׂמְחוּ כָּל הָעָם{{ש}} :בְּשִׂמְחַת אִמְרֵי נֹעַם{{ש}} :וְנִתְמַנָּה צִיר רוֹעָם{{ש}} :וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם{{ממס|שמות יט כה}}<קטע סוף=וישמחו/> ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}תּוֹ מִצְווֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|בָּ}}אֵר הֵיטֵב חֲקוּקִים{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּלֵי חָלָב מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|דַּ}}דֵּימוֹ חָכְמָה מְפִיקִים{{ש}} {{סי|הַ}}שְׁפֵּעַ מְקוֹר מַיִם חַיִּים מְזַנְּקִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִנֹּפֶת צוּפִים וּמִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר לָעֵינַיִם מַבְהִיקִים{{ש}} {{סי|חֹ}}בֶשׁ לַעֲצָמוֹת מַשִּׁיקִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹבִים יְשָׁרִים וְצַדִּיקִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִפְּנִינִים וּמִכָּל חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|כְּ}}תָב אֶצְבַּע שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} {{סי|לְ}}נוֹצְרֵימוֹ מֵחֵטְא מְנַקִּים{{ש}} {{סי|מַ}}צְדִּיקִים לְכֹל בָּם עוֹסְקִים{{ש}} {{סי|נִ}}דְבָּרֵימוֹ בַּסֵּפֶר נֶחֱקָקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹפְרֵימוֹ בְּצֶדֶק מְחֻקָּקִים{{ש}} {{סי|עֵ}}ץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר לִוְיַת חֵן וַעֲנָקִים{{ש}} {{סי|צְ}}דָקוֹת מְלֵאִים וְלֹא רֵיקִים{{ש}} {{סי|קְ}}דוּמִים טֶרֶם יְסוֹד אֲפִיקִים {{ק|[נ"א: אֲרָקִים]}}{{ש}} {{סי|ר}}וֹם וָעֹמֶק אֵל בָּם הֵקִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}מְּעָם לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹצְאוֹתָם לְחֵךְ מַמְתַקִּים :מַמְתַקִּים דִּבְרֵי אֱלֹהִים :לְאוֹמְרֵי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}תּוֹ קוֹל עֹז אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|שֻׁ}}לְהֲבוּ לַפִּידֵי גֶחָלִים{{ש}} {{סי|רָ}}צוּ בְרָקִים קַלִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת הִרְעִימוּ גַלְגַּלִּים{{ש}} {{סי|צָ}}רַח שׁוֹפָר מִמְּעֻלִּים{{ש}} {{סי|פֻּ}}צְּמָה רְקֻעַת שְׁעוּלִים{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים אֲחָזוּם בֶּהָלִים{{ש}} {{סי|סַ}}עַר צִירִים וַחֲבָלִים{{ש}} {{סי|נְ}}הִי כַּיּוֹלֵדָה חָלִים{{ש}} {{סי|מְ}}רַצְּדִים הָיוּ מָגְבָּלִים{{ש}} {{סי|לְ}}בָנוֹן וְשִׂרְיוֹן כַּעֲגָלִים{{ש}} {{סי|כַּ}}רְמֶל וּבָשָׁן כְּמוֹ אֵילִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד תָּבוֹר וְכָל תְּלוּלִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רְחוּ בְּגֹבַהּ וְנִמְצְאוּ פְסוּלִים{{ש}} {{סי|חַ}}י רָם רוֹאֶה שְׁפָלִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה סִינַי כַּדַּךְ לֹא הִכְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}הִטָּה אֵלָיו זְבוּלִים{{ש}} {{סי|הֶ}}עֱטִירוֹ עֲנָנִים וְעַרְפִּלִּים{{ש}} {{סי|דָּ}}ר בּוֹ בְּשִׁנְאַן אֶרְאֶלִּים{{ש}} {{סי|גְּ}}אוֹן קוֹלוֹ הִשְׁמִיעַ לְנִדְגָּלִים{{ש}} {{סי|בִּ}}סְבִיב הָהָר נִגְבָּלִים{{ש}} {{סי|בְּ}}נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע דָּת מְקַבְּלִים{{ש}} {{סי|אִ}}זְּנָם שָׁם רֹאשׁ מִלִּים{{ש}} {{סי|אָ}}נֹכִי שִׁמַּע לְכִלּוּלִים :לְכִלּוּלִים הִשְׁמַעְתָּ מִלֶּיךָ :מְפוֹצֵץ הָרִים קוֹלֶךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}שֶׁר כָּל פָּעֳלוֹ תָמִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹנֶה מַעֲלוֹת בִּמְרוֹמִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹדֵר תַּחְתִּיּוֹת הֲדֹמִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}לֶת סוֹגֵר בְּעַד הוֹמִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּזְרִיחַ מְאוֹרוֹת רָמִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַנְהִיגָם לֵילוֹת וְיָמִים{{ש}} {{סי|זִ}}יקִים עוֹשֶׂה וּרְעָמִים{{ש}} {{סי|חֹ}}שֶׁר טְלָלִים וּגְשָׁמִים{{ש}} {{סי|טִ}}יעוֹת מְגַדֵּל וְצִמְחֵי תְלָמִים{{ש}} {{סי|י}}וֹצֵר וּבוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל רוּחוֹתָם בְּיָדִי שָׂמִים{{ש}} {{סי|לַ}}חְמָם אָכִין בְּמַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|מֵ}}מִית וּמְחַיֶּה וַאֲנִי חַי לְעוֹלָמִים{{ש}} {{סי|נִ}}סַּי גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים{{ש}} {{סי|סֶ}}לָה לְעוֹלָמִים קַיָּמִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזֶרְךָ בִּבְרִית אָבוֹת תְּמִימִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹדְךָ מִסִּבְלוֹת עֲנָמִים{{ש}} {{סי|צִ}}לְלָם בְּנִבְכֵי תְהוֹמִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹרֵעַ לְפָנֶיךָ יַמִּים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲךָ בְּמָן מַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|שָׁ}}קַדְתִּי לִבְחָרְךָ לִי מֵאֻמִּים{{ש}} {{סי|תַּ}}רְתִּי לְסַגֶּלְךָ לִי מֵעַמִּים :מֵעַמִּים חַשְׁתִּי לְהַבְדִּילְךָ :תְּמוּרִי אֵל לֹא יִהְיֶה לְךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}עוּת צוֹרְחִים וְצוֹלְלִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}קּוּץ תּוֹעֵבוֹת וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|רִ}}יק וָתֹהוּ הֵם הָאֱלִילִים{{ש}} {{סי|קֶ}}טֶב שְׂעִירֵי בְעָלִים{{ש}} {{סי|צַ}}לְמֵי מַסֵּכוֹת וּפְסִילִים{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת תַּבְנִית כָּל סְמָלִים{{ש}} {{סי|עֲ}}צַבֵּי עוֹבְדֵי הָאֲמֵלָלִים{{ש}} {{סי|ס}}וּמִים חֵרְשִׁים וְלֹא מְמַלְלִים{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂאִים עַל כָּתֵף וְנִסְבָּלִים{{ש}} {{סי|מְ}}אוּמָה לְהוֹעִיל לֹא יְכוֹלִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א עוֹזְרִים וְלֹא מַצִּילִים{{ש}} {{סי|כְּ}}נָפְלָם נִשְׁבָּרִים כִּנְבָלִים{{ש}} {{סי|יֵ}}בוֹשׁוּ כֹּל בָּם מִתְהַלְלִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֵיהֶם לַחשֶׁךְ מוּבָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}גֵּיהֶם מְאוּסִים וּגְעוּלִים{{ש}} {{סי|זִ}}בְחֵיהֶם מְרַק פִּגּוּלִים{{ש}} {{סי|וְ}}נִסְכֵּיהֶם יֵין תַּרְעֵלִים{{ש}} {{סי|הֶ}}בְלֵיהֶם הִפִּילוּ חֲלָלִים{{ש}} {{סי|דָּ}}תֵיהֶם חֻקּוֹת הֲבָלִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם לְתֹפֶת נִדְגָּלִים {{ק|[נ"א: נִגְדָּלִים]}}{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי לְבוֹרַאֲךָ תְּנָה הִלּוּלִים{{ש}} {{סי|אַ}}ל תִּתֵּן אֶת שְׁמוֹ לְחִלּוּלִים :לְחִלּוּלִים אַל תִּתֵּן אֶת שֵׁם :וְסוּר מֵרָע פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}ת שֵׁם אַדִּיר בָּאַדִּירִים{{ש}} {{סי|בָּ}}רוּךְ זִכְרוֹ לְדוֹר דּוֹרִים{{ש}} {{סי|גַּ}}חֲלֵי אֵשׁ מִמֶּנּוּ בוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|דָּ}}תוֹ חָרֵב לְלָהּ מְפִירִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּרְעִישׁ אֶרֶץ וּמַרְגִּיז הָרִים{{ש}} {{סי|וְ}}גוֹעֵר בַּיָּם וּמַחֲרִיב קָרִים{{ש}} {{סי|זַ}}עְמוֹ לֹא יָכִילוּ יְצוּרִים{{ש}} {{סי|חֲ}}מָתוֹ מְנַתֶּצֶת צוּרִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹב לַיְשָׁרִים וְנוֹקֵם לְצָרִים{{ש}} {{סי|יֵ}}חַתּוּ מִמֶּנּוּ אַבִּירִים{{ש}} {{סי|כֻּ}}לָּם מִפַּחְדּוֹ נִסְעָרִים{{ש}} {{סי|ל}}וֹ מְשָׁרְתִים וְתָאֳרוֹ לֹא שָׁרִים{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָא שְׁמוֹ לַשָּׁוְא לֹא תָרִים{{ש}} {{סי|נָ}}גְעֲךָ בּוֹ יִרְעֲדוּ בְךָ אֵבָרִים{{ש}} {{סי|ס}}וּר מִשְּׁבוּעַת שְׁקָרִים{{ש}} {{סי|עָ}}רוּךְ בָּהּ אָלוֹת וַאֲרָרִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹרַעַת מֵעוֹר וּמִבְּשָׂרִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶרֶת כָּעוֹף וּבָאָה בַחֲדָרִים{{ש}} {{סי|קִ}}ירוֹת הוֹפֶכֶת עִם מְקָרִים{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מִמֶּנָּה בְּכָל דְּבָרִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר שְׁבוּעַת אִסָּר וּנְדָרִים{{ש}} {{סי|תִּ}}ירָא אֵל נוֹתֵן שַׁבָּת לַשּׁוֹמְרִים :לַשּׁוֹמְרִים יוֹם שַׁבָּת נְפִישׁוֹ :עֲתִידִים בַּקֹּדֶשׁ לְהַקְדִּישׁוֹ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}כְלִית כָּל פֹּעַל רוּם וְתַחְתּוֹנִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִיעִי לַיָּמִים הַנִּמְנִים{{ש}} {{סי|רִ}}אשׁוֹן לְמִקְרָאֵי זְמַנִּים{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}} {{סי|צְ}}בִי קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁאֲנַנִּים{{ש}} {{סי|פָּ}}דָת מִדִּין יְצִיר מִלְּפָנִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְתָה שִׁירָה וְכִפְּרָה פָנִים{{ש}} {{סי|סֻ}}יְּמָה לְאוֹת וְלְעֵד בֵּין אָב לַבָּנִים{{ש}} {{סי|נְ}}צֹר יְצִיאוֹתֶיהָ כְּהוֹרוּ נְבוֹנִים{{ש}} {{סי|מַ}}שָּׂא בְּלִי לְהוֹצִיא מִבִּפְנִים{{ש}} {{סי|לִ}}מְחַלְלֶיהָ מִיתוֹת דָּנִים{{ש}} {{סי|כָּ}}רֵת וּרְגִימַת אֲבָנִים{{ש}} {{סי|יְ}}דוּעָה הִיא לְךָ בְּמָן מִיָּמִים קַדְמוֹנִים{{ש}} {{סי|טַ}}עְמוֹ לֹא רָד בָּהּ מִמְּעוֹנִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹבְרֵי אֹב בָּהּ לֹא נֶעֱנִים{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר כִּי בָהּ יִשְׁבֹּת נְהַר צְפוּנִים{{ש}} {{סי|וְ}}נָח בָּהּ מִמְּלֶאכֶת חוּץ וּפְנִים{{ש}} {{סי|הֲ}}גֵה בָהּ לָאֵל קְדֻשּׁוֹת וּרְנָנִים{{ש}} {{סי|דַּ}}שֵּׁן עַל שֻׁלְחָנְךָ מַעֲדַנִּים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם עֶבֶד וְאָמָה אֲשֶׁר לְךָ נִקְנִים{{ש}} {{סי|בָּ}}הּ יָנוּחוּ עִמְּךָ בְּכָל פִּנִּים{{ש}} {{סי|אֵ}}ל הוֹרָה לְךָ לְכַבֵּד הוֹרִים וּזְקֵנִים :וּזְקֵנִים הִנְעִימוּךָ מִיָּמֶיךָ :כַּבְּדֵם סֶלָה וְיִרְבּוּ יָמֶיךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}זֹן לְהוֹרֶיךָ בְּחִבּוּר אֱמוּנִים{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲתִירוֹת אוֹתְךָ קוֹנִים{{ש}} {{סי|גְּ}}רָרוּךָ בִּבְרִית אֵיתָנִים{{ש}} {{סי|דֵּ}}י חֲלֵב שָׁדַיִם לְךָ מְדַשְּׁנִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּלְבִּישֶׁיךָ לְבוּשׁ עֲדָנִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַאֲכָלִים בְּפִיךָ נוֹתְנִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים בַּעַדְךָ תַּחֲנוּנִים{{ש}} {{סי|חַ}}יָּתְךָ לְמוֹ דָר עֶלְיוֹנִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֲנֶיךָ עַל שִׁכְמָם כְּאוֹמְנִים{{ש}} {{סי|יְ}}גֵעֵי בְךָ שְׂבֵעֵי אוֹנִים{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵב אִם יִקְרָאֲךָ הֵם מִתְעַנִּים{{ש}} {{סי|לְ}}יִרְאַת שַׁדַּי אוֹתְךָ מַפְנִים{{ש}} {{סי|מִ}}צְוֹת וְדָתוֹת לְךָ מְבוֹנְנִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת הוֹן וּבַיִת לְךָ מַקְנִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹמְכִים לְךָ עֵזֶר וּמִתְחַתְּנִים{{ש}} {{סי|עֲ}}שֵׂה חֶפְצָם וְלֹא תָעֵז פָּנִים{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן יַעֲמִידוּךָ לִפְנֵי דַיָּנִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה דַּת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בַּבָּנִים{{ש}} {{סי|קָ}}הָל יִרְגְּמוּךָ בָּאֲבָנִים{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה פֶּן תַּעַזְבֵם לְעֵת זְקוּנִים{{ש}} {{סי|שָׁ}}רְתֵם כְּעֶבֶד לַאֲדוֹנִים{{ש}} {{סי|תְּ}}פִלָּתָם קַח וְתַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים :וְשָׁנִים תַּאֲרִיךְ וְתִזְכֶּה פְּנֵי צַח :יְצִיר צֶלֶם אִם לֹא תִרְצָח :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וּר וְסוּר מֵאַנְשֵׁי דָמִים{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹמְרִים בְּלִבָּם אֵיבָה וְשׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|רִ}}שְׁעַת סוֹד מַעֲרִימִים{{ש}} {{סי|קַ}}חַת נֶפֶשׁ צַדִּיק זוֹמְמִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפְנִים וְאוֹרְבִים עַל תְּמִימִים{{ש}} {{סי|פַּ}}ח טוֹמְנִים לִמְיַשְּׁרִים פְּעָמִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל דַּם רֵעַ בְּזָדוֹן קָמִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}אֵת כְּלֵי מָוֶת בְּאַף מַזְעִימִים{{ש}} {{סי|נָ}}קִי רוֹצְחִים בְּאֵין רַחֲמִים{{ש}} {{סי|מְ}}אַבְּדִים מַעַשׂ הַצּוּר תָּמִים{{ש}} {{סי|לְ}}נִבְרָא בְּצַלְמוֹ לְשַׁחֵת הוֹמִים{{ש}} {{סי|כְּ}}רֶגַע נְשָׁמָה מַשִּׁימִים{{ש}} {{סי|יִ}}רְאַת אֵל בְּלִבָּם לֹא שָׂמִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְדִים נֶפֶשׁ לַמָּוֶת בְּלֹא יָמִים{{ש}} {{סי|חֲ}}דַל מִלְּהַחֲנִיף גֵּיא בְּדָמִים{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר כִּי יִזְעַק דָּם לִמְרוֹמִים{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם נִנְקָמִים{{ש}} {{סי|הֵ}}ן נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ מַשְׁלִימִים{{ש}} {{סי|דִּ}}ין הֶרֶג לְנַפְשָׁם גּוֹרְמִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּר מִפְּנֵי חֶרֶב זְעָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רַח לְךָ מִגַּחֲלֵי רְתָמִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שׁוּרֶיךָ תַּצְעִיד בְּתָמִים :בְּתָמִים תֵּלֵךְ וְתִנָּצֵל מֵאַף :סוֹטָה אִם לֹא תִנְאָף :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}ל תִּתְעָרֵב בִּמְנָאֲפִים{{ש}} {{סי|בִּ}}מְגַלֵּי עֶרְיוֹת גּוּפִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם בְּתוֹעֵבוֹת מְטַנְּפִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי רָע וּמְבַקְשֵׁי כְשָׁפִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְטַמְּאִים אֶרֶץ וּמַחֲנִיפִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַעֲשֵׂה יְדֵי אֳמָּן מְסַלְּפִים{{ש}} {{סי|זַ}}רְעָם לְשֵׁם אַחֵר מַחֲלִיפִים{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת אֵל וְקִצְפּוֹ מַאֲנִיפִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹר עַצְמָךְ מִסּוֹטַת נִאוּפִים{{ש}} {{סי|יָ}}פְיָהּ אַל יַדִּיחֲךָ לִרְשָׁפִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל נוֹגְעֶיהָ בָּאוּר נִשְׂרָפִים{{ש}} {{סי|לְ}}חַדְרֵי מָוֶת הֵם נִשְׁאָפִים{{ש}} {{סי|מַ}}עֲמַקֵּי שְׁאוֹל נֶהְדָּפִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹפְלִים לַשַּׁחַת וְלֹא נִזְקָפִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּחֶלְקְךָ בַּחַיִּים יָפִים{{ש}} {{סי|עִ}}ם לְקוּחָה לְךָ וְהַכֹּל צוֹפִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹרִיָּה תַּפְרִיחַ לְךָ עֲנָפִים{{ש}} {{סי|צְ}}מוּדִים לְשֻׁלְחָנְךָ מַקִּיפִים{{ש}} {{סי|קֹ}}דֶשׁ הִלּוּלִים לָאֵל מַצְנִיפִים{{ש}} {{סי|רִ}}נָּה בְּלִבְּךָ אָז מוֹסִיפִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}תֵה מִבּוֹרְךָ מַיִם כְּסוּפִים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֵב גְּנוּבַת מַיִם טִנּוּפִים :טִנּוּפִים מַיִם לֹא תִגְנֹב :שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ וּבְטוֹב תָּנוֹב :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}רְחַק מֵחֲבוּרַת גַּנָּבִים{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹדְדִים לְלֹא לָמוֹ אוֹרְבִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאִים בְּאֶשְׁנַבֵּי עֲרָבִים{{ש}} {{סי|קִ}}ירוֹת בַּחשֶׁךְ נוֹקְבִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְרִים וּבָאִים בְּאֶשְׁנַבִּים{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת יְגִיעַ אֲחֵרִים גּוֹנְבִים{{ש}} {{סי|עֲ}}שִׁירִים עֲרוּמִּים מַצִּיבִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}בֵעִים לַלֶּחֶם מַרְעִיבִים{{ש}} {{סי|נְ}}פָשׁוֹת מַפִּיחִים וּמַדְאִיבִים{{ש}} {{סי|מְ}}אָרְבִים עַל דְּרָכִים יוֹשְׁבִים{{ש}} {{סי|לִ}}גְזֹל לְכָל עוֹבְרֵי נְתִיבִים{{ש}} {{סי|כְּ}}לֵי זַיִן עֲלֵיהֶם מַלְהִיבִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד גַּם לְהָרְגָם רוֹהֲבִים{{ש}} {{סי|טְ}}עוּנוֹ וּבִגְדוֹ שׁוֹלְלִים כְּאוֹיְבִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹטְפִים וְטוֹרְפִים כִּזְאֵבִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה עֲמָלָם לָרִיק חוֹשְׁבִים{{ש}} {{סי|וּ}}מְאֵרָה לְבָתֵּיהֶם שׁוֹאֲבִים{{ש}} {{סי|ה}}וֹן בְּרָכָה אַחֲרֵימוֹ לֹא עוֹזְבִים{{ש}} {{סי|דִּ}}בְרֵי אָלוֹת עֲלֵיהֶם קוֹבִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם לְמַהֲלוּמּוֹת מְחַיְּבִים{{ש}} {{סי|בָּ}}שְׁתָּם בִּרְחוֹבוֹת מְסוֹבְבִים{{ש}} {{סי|אֵ}}ידָם בְּבוֹא יִרְאוּ רַבִּים{{ש}} {{סי|אֱ}}סֹף יְגִיעֲךָ הַטּוֹבִים{{ש}} {{סי|אֱ}}כֹל וּלְנַפְשְׁךָ יְהוּ עֲרֵבִים{{ש}} {{סי|אַ}}ל תִּפְנֶה בְנִי אֶל רְהָבִים{{ש}} וְאַל תְּהִי עִם שָׂטֵי כְזָבִים :כְּזָבִים בְּרֵעֲךָ לֹא תַעֲנֶה :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}טֹם שְׂפָתֶיךָ מִתַּפְלוּצִים{{ש}} {{סי|בַּ}}ל תִּתְחַבֵּר לַלֵּצִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלְשִׁים דְּבָרִים נִמְרָצִים{{ש}} {{סי|דַּ}}רְדַּר זוֹרְעִים עִם קוֹצִים{{ש}} {{סי|הַ}}שּׁוֹנְנִים לְשׁוֹנָם כְּחִצִּים{{ש}} {{סי|וּ}}פִימוֹ יְפוֹצֵץ נִיצוֹצִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹמְמִים אָוֶן וּמִרְמָה יוֹעֲצִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים וְלָרֶכֶל אָצִים{{ש}} {{סי|טִ}}פְלוּת עֵדוּת שָׁוְא פּוֹצִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים וּבְעַיִן קוֹרְצִים{{ש}} {{סי|כְּ}}צִפְעוֹנִי נוֹשְׁכִים וּמוֹחֲצִים{{ש}} {{סי|לָ}}רַע רָצִים וּלְאֵיד דָּצִים{{ש}} {{סי|מְ}}דָנִים בֵּין אַחִים מְנַצִּים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי מַחֲלֹקֶת וְגָדֵר פּוֹרְצִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}נוּאִים לָאֵל וּמְשֻׁקָּצִים{{ש}} {{סי|עֲ}}תִידִים לִמְדוּרַת אֵשׁ וְעֵצִים{{ש}} {{סי|פָּ}}עֳלָם עַל רֹאשָׁם קוֹבְצִים{{ש}} {{סי|צָ}}רַעַת בְּעוֹרָם מְנַפְּצִים{{ש}} {{סי|קְ}}לָלוֹת בִּבְשָׂרָם רוֹבְצִים{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ וְלַעֲנָה בְּכוֹסָם מָצִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר לְשׁוֹנְךָ מִנִּאוּצִים{{ש}} {{סי|תְּ}}תַעֵב תַּרְמִית שֶׁקֶר וְשִׁקּוּצִים :שִׁקּוּצִים וּזְנוּת אַל יְהִי מִרְעֶךָ :וּבְמִרְעֶה טוֹב הוּא יִרְעֶךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חֲמוּדוֹת בָּתִּים וְאֹהָלִים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר הַחֵן וְיֹפִי הֲבָלִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שַׁע חוֹמְסִים וְגוֹזְלִים{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן אֲשֶׁר קָנוּ עֲמֵלִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפָה עַיִן תַּאֲוַת שְׁלָלִים{{ש}} {{סי|פָּ}}ז וָכֶסֶף וְכָל בֶּצַע כְּלוּלִים{{ש}} {{סי|עָ}}שׁ בְּגָדִים וְרֶקֶב כֵּלִים{{ש}} {{סי|שָׂ}}דֶה וָכֶרֶם לָרוּחַ נִנְחָלִים{{ש}} {{סי|נֶ}}פֶשׁ וְכָל אֲשֶׁר לָהּ נוֹטְלִים{{ש}} {{סי|מִ}}לַּחְמֹד אֵלֶּה עַיִן תַּעְלִים{{ש}} {{סי|לָ}}מָּה תִהְיֶה בִּפְלִילִים{{ש}} {{סי|כְּ}}סוּת אַלְמָנָה חוֹבְלִים{{ש}} {{סי|יְ}}תוֹמִים חוֹמְסִים וְלֹא חוֹמְלִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְחִים לְהַשִׂיג גְּבוּל עוֹלִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹטְפִים עֲנִיִּים וְדַלִּים{{ש}} {{סי|זֵ}}עַת יְגִיעַ אֲחֵרִים גּוֹזְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית מַכְפִּילִים{{ש}} {{סי|הֲ}}לוֹא לִקְבָרוֹת הֵם מוּבָלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר הוֹן בְּיָדָם לֹא מוֹבִילִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים כְּקַשׁ אוֹתָם אוֹכְלִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יוֹם עֶבְרָה לֹא מֻצָּלִים{{ש}} {{סי|אֲ}}נָשִׁים אֲשֶׁר עַוְלָה פּוֹעֲלִים{{ש}} {{סי|אֵ}}לֶּה הַדְּבָרִים בְּלֹא תַחְמֹד תְּלוּלִים{{ש}} {{סי|אִ}}ם תִּשְׁמְרֵם וְלֵב לָאֵל תַּשְׁלִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אָ}}ז תַּצְלִיחַ בְּכָל מִפְעָלִים{{ש}} {{סי|א}}וֹרְךָ יַזְהִיר כְּמַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שֶׁר שְׁנֵי עוֹלָמוֹת נוֹחֲלִים{{ש}} וִיאַשְּׁרוּךָ קְטַנִּים וּגְדוֹלִים :גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים נָעוּ מִקּוֹלוֹת :וּנְשָׁמוֹת עָפוּ מִקּוֹלֵי קוֹלוֹת :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת|1}} ====סילוק==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}''' אֵלֶּה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים{{ש}} אֲשֶׁר נִתְּנוּ לְעַם חֲשׁוּקִים{{ש}} בְּקוֹלוֹת וְשׁוֹפָרוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים{{ש}} בְּרַעַשׁ וּבְרַעַד בְּאֵימָה וְזִיקִים{{ש}} בִּנְשִׁיקָה מִפִּי שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} מְבֹאָרִים וּמְחֻזָּקִים{{ש}} מְשׁוּלִים בְּכָל מֶתֶק אוֹכְלִים וּמַשְׁקִים{{ש}} מִנּוֹפֶת צוּפִים וּמִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} בְּתִשְׁעִים וּשְׁמֹנָה פָנִים בְּפֵרוּשׁ חֲקוּקִים{{ש}} בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים טָמֵא נֶחֱקָקִים{{ש}} אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים טָהוֹר מְחֻשָּׁקִים{{ש}} מִנְיָן וְדִגְלוֹ נִדְרָשִׁים וְנֶחֱקָקִים{{ש}} בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת זְקוּקִים{{ש}} מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה בַּעֲשֵׂה לְהָקִים{{ש}} וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ בְּלֹא תַעֲשֶׂה מִתְחַזְּקִים{{ש}} בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַיִם מְזֻקָּקִים{{ש}} וְשׁוֹמְרֵימוֹ לָעַד לֹא נִזָּקִים{{ש}} וְלִוְיַת חֵן לְרֹאשָׁם מַעֲנִיקִים{{ש}} וּלְגַרְגְּרוֹתָם עִטּוּר עֲנָקִים{{ש}} מְשַׂמְּחִים לֵב וְעֵינַיִם מַבְהִיקִים{{ש}} מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעֶצֶם מְפִיקִים{{ש}} עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים וּכְעָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ לִתֵּן תּוֹרָה לְעַמּוֹ{{ש}} בָּא מִסִּינַי בִּכְבוֹד נָאֳמוֹ{{ש}} וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ{{ש}} וְעָרַךְ לֹא תִרְצָח לְפָנֵימוֹ{{ש}} וְעַל כִּי בְחַרְבָּם הֵם חַיֵּימוֹ{{ש}} לֹא קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וּמֵהַר פָּארָן הוֹפִיעַ לָמוֹ{{ש}} לֹא תִגְנֹב שִׁנֵּן בְּמַחֲנֵימוֹ{{ש}} וְעַל כִּי בִגְנֵבוֹת וּבִגְזֵלוֹת הֵם מִפְעָלֵימוֹ{{ש}} לֹא קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ לִתֵּן עֹז לְעַמּוֹ{{ש}} הֵם קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וְנַעֲשֶׂה לְנִשְׁמַע הִקְדִּימוּ{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע נַעֲשֶׂה נָמוּ{{ש}} וּצְדָקָה בָהּ נֶחְשְׁבָה לָמוֹ{{ש}} וְלִשְׁנֵי כְתָרִים סֻיָּמוּ{{ש}} לִמְלוּכָה וְלִכְהֻנָּה וְלִלְוִיָּה אֻיָּמוּ{{ש}} וּבַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁים קִדְּשָׁם אֵל לִשְׁמוֹ{{ש}} וּבְשִׁבְעִים שֵׁמוֹת יִחֲסָם לְאֻמּוֹ{{ש}} וּבִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת תּוֹצְאוֹתָם בְּקַיְּמוֹ{{ש}} וּבָלַל שְׁמָם בִּשְׁמוֹ{{ש}} וְכָאֵזוֹר לַחֶלֶץ הִדְבִּיקָם לְנָעֳמוֹ{{ש}} וּלְסִינַי הִטָּה שְׁמֵי מְרוֹמוֹ{{ש}} וַיֵּרֶד הוּא וְכָל קְדוֹשָׁיו עִמּוֹ{{ש}} וְהִגְעִישׁ וְהִרְעִישׁ וְהִרְעִיד הֲדֹמוֹ{{ש}} וְאַחַת בְּדַבְּרוֹ הֶחֱרִיד עוֹלָמוֹ{{ש}} וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִיל מַהֲלָךְ נָעוּ עַמּוֹ{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ בְּהַשְׁמִיעַ נָאֳמוֹ וְרָגְזוּ וְחָלוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם{{ש}} מֵאֵימַת חֵי הָעוֹלָם{{ש}} בְּרִדְתּוֹ לְדַבֵּר לְעַם עוֹלָם{{ש}} רָעֲשׁוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם{{ש}} פַּחַד קְרָאָם וְרַעַד הִזְחִילָם{{ש}} חִיל כַּיּוֹלֵדָה הִבְהִילָם{{ש}} נָעוּ וְרָעֲדוּ וְסָר צִלָּם{{ש}} וְאֵצֶל קְמוּאֵל בָּאוּ כֻלָּם{{ש}} לְנַחֵשׁ בְּקִסְמֵי קִלְקוּלָם{{ש}} וְשָׁאֲלוּ לוֹ מַה זֶּה בָּא לָעוֹלָם{{ש}} שֶׁמָּא הַיּוֹם לְמֵימָיו חוֹזֵר עוֹלָם{{ש}} יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב לָבוֹא לָעוֹלָם{{ש}} וְהֵשִׁיב אוֹתָם בִּשְׁאֵלָם{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן לְהַנְחִילָם{{ש}} וּכְשָׁמְעָם כָּךְ נָמוּ כֻלָּם{{ש}} יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם וְדָתוֹ לְהַשְׂכִּילָם וְכָל דּוֹר וָדוֹר וּמַנְהִיגֵיהֶם{{ש}} אֲשֶׁר עָמְדוּ לִפְנֵיהֶם{{ש}} וְהָעֲתִידִים לַעֲמֹד אַחֲרֵיהֶם{{ש}} כֻּלָּם הֶעֱמִידָם בְּסִינַי עִמָּהֶם{{ש}} לְהוֹדִיעָם כִּי דוֹר דֵּעַ נֶחֱשַׁק מִכֻּלָּהֶם{{ש}} טוּב טַעַם וָדַעַת לְהַשְׂכִּילֵיהֶם{{ש}} וְכָל מוּם לֹא הָיָה בָהֶם{{ש}} כִּי שְׁלֵמִים וּמֻשְׁלָמִים הָיוּ כֻלָּהֶם{{ש}} בְּהִגָּלוֹתוֹ בְּסִינַי עֲלֵיהֶם{{ש}} וּבְפָנִים הַרְבֵּה נִרְאֶה לָהֶם{{ש}} מְדַבֵּר אָנֹכִי עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם{{ש}} פָּנִים בְּפָנִים לְהַרְאוֹתֵיהֶם{{ש}} פָּנִים בְּאֵימָה לְמִקְרָא לִמּוּדֵיהֶם{{ש}} פָּנִים בֵּינוֹנִיּוֹת לְמִשְׁנַת עֶרְכֵּיהֶם{{ש}} פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת לְתַלְמוּד חַכְמֵיהֶם{{ש}} פָּנִים מַסְבִּירוֹת לְאַגָּדוֹת טַעְמֵיהֶם{{ש}} כְּעַתִּיק יוֹמִין וְצַח נִדְמָה לָהֶם{{ש}} נֶחֱמָדִים בְּהַר חֶמֶד עָרַךְ לִפְנֵיהֶם{{ש}} וְחֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים וּשְׂכַר אֶתְנַנֵּיהֶם{{ש}} אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם{{ש}} כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצָאֵיהֶם{{ש}} לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיהֶם וִימֵי בְנֵיהֶם וְדִבּוּר אֶחָד {{ק|[נ"א: וּשְׁתֵּי דִבְּרוֹת]}} מִפִּיו בְּמַלְלוֹ{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ בְּהַשְׁמִיעוֹ לִקְהָלוֹ{{ש}} רָחֲקוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל מִפַּחַד חֵילוֹ{{ש}} וּפָרְחָה נַפְשָׁם מִמִּשְׁמַע הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְהֶעֱמִיד עַנְנֵי כְבוֹד גָּדְלוֹ{{ש}} וְגֶשֶׁם נְדָבוֹת הֱנִיפוֹ וְהִזִּילוֹ{{ש}} וְחָיוּ וְשָׁבוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל בְּתֹקֶף חֵילוֹ{{ש}} וְדִבְּרוּ לְצִיר וְאָמְרוּ לוֹ{{ש}} קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע מִלּוּלוֹ{{ש}} וְדַבֵּר עִמָּנוּ קִנְיַן פָּעֳלוֹ{{ש}} פֶּן נָמוּת מֵאֵימַת קוֹלוֹ{{ש}} וַיִּשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי קְהָלוֹ{{ש}} וַיִּיטַב לְפָנָיו וְגַם עָרַב לוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא לְצִיר וְלִמְרוֹמוֹ הֶעֱלוֹ{{ש}} וּבֵינוֹ לְבֵין עָם שְׁלִישִׁי עִלּוֹ{{ש}} וְהֶעֱמִידוֹ וְנִגַּשׁ אֶל עַרְפִלּוֹ{{ש}} וּפָנִים בְּפָנִים דִּבֶּר לוֹ{{ש}} וְקַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ{{ש}} יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן רָעֲשׁוּ לְמוּלוֹ{{ש}} וְדִבְּרוּ לִפְנֵי צוּר וְאָמְרוּ לוֹ{{ש}} מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלוֹ{{ש}} וּמַה תְּחַשְּׁבֵהוּ לִמְקוֹמֵנוּ לְהַעֲלוֹ{{ש}} קִנְיַן שַׁעֲשׁוּעִים לְהַנְחִילוֹ{{ש}} וֶהֱשִׁיבָם אֵל הַנִּיחוּ לוֹ{{ש}} מֵאָז חֲשַׁקְתִּיו לְהַגְדִּילוֹ{{ש}} קִנְיַן שַׁעֲשׁוּעִים לְנַחֲלוֹ{{ש}} וּלְהִכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים רְשׁוּת נָתַתִּי לוֹ{{ש}} שְׁבוּיַת מָרוֹם לָתֶת לוֹ{{ש}} מְנָת חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ{{ש}} לְלַמֵּד לְבָנַי כֹּל אֲשֶׁר יְדֻבַּר לוֹ וּמֵהַר סִינַי קִבְּלוּ תוֹרָה{{ש}} לֹא מִפִּי מַלְאָךְ וְלֹא מִפִּי שָׁלִיחַ אֲמוּרָה{{ש}} כִּי אִם מִפִּי מֶלֶךְ עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} טְהוֹר עֵינַיִם וְיִרְאָתוֹ טְהוֹרָה{{ש}} מִפִּי גְבוּרָתוֹ לִבְחִירוֹ הוֹרָה{{ש}} דָּת בַּאֵר הֵיטֵב מְבֹאָרָה{{ש}} בְּדִבּוּר בַּאֲמִירָה{{ש}} בְּצִוּוּי בְּאַזְהָרָה{{ש}} בְּתַלְמוּד בְּאַגָּדָה בְּמִשְׁנָה בְּמִקְרָא{{ש}} בְּחֻקָּה בְּמִצְוָה בִּבְרִית גְּמוּרָה{{ש}} עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה{{ש}} וְכָל מִצְוָה שֶׁבָּהּ כְּעִנְיָן סְדוּרָה{{ש}} לְהִתְבָּרֵךְ בְּהוֹגֶיהָ בְּכָל יוֹם בָּרוּךְ נוֹתֵן הַתּוֹרָה וּבְאָלֶף שֶׁהִיא לְכָל הָאוֹתִיּוֹת רֹאשׁ{{ש}} פָּתַח בְּאָנֹכִי לְדִבְּרוֹת רֹאשׁ{{ש}} לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא אֱלֹהֵי קֶדֶם רֹאשׁ{{ש}} בְּרֵאשִׁית רֹאשׁ{{ש}} וּבְאַחֲרִית רֹאשׁ{{ש}} רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן בְּסוֹף וּבְרֹאשׁ{{ש}} צוֹפֶה מַה יִּהְיֶה בְּסוֹף מֵרֹאשׁ{{ש}} וְלָמָּה בְּאָלֶף פָּתַח בְּרֹאשׁ{{ש}} כְּנֶגֶד אֶלֶף דּוֹר שֶׁצָּפָה מֵרֹאשׁ{{ש}} לִתֵּן לָהֶם אֱמוּנַת רֹאשׁ{{ש}} לְצַוּוֹת לָהֶם דָּבָר מֵרֹאשׁ{{ש}} וְעִבֵּר מֵהֶם תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה לִפְרֹשׁ{{ש}} וּלְסוֹף עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת חָשַׁק תְּבוּאַת רֹאשׁ{{ש}} דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר מֵרֹאשׁ{{ש}} לִנְחֹל חֹק נְסוּכַת רֹאשׁ{{ש}} בְּתַעֲצֻמוֹתֶיהָ לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ{{ש}} לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִכְרֹעַ וְלִקֹּד רֹאשׁ{{ש}} לְאֵל חַי וְקַיָּם הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ וּבְשׁוּרָם צִבְאוֹת אֵלִים{{ש}} כִּי לְמַתַּן דָּת זָכוּ סְגוּלִים{{ש}} וִיכֻבָּדוּ בָהּ נִדְגָּלִים{{ש}} נָתְנוּ שֶׁבַח וּתְהִלָּה לְאֵל אֵלִים{{ש}} וַהֲמוֹן גְּדוּדִים וְכִתֵּי אֶרְאֶלִּים{{ש}} שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת מְפָאֲרִים וּמְהַלְלִים{{ש}} וּשְׂרָפִים מִמַּעַל לָהֶם עוֹמְדִים וּמְעַלִּים{{ש}} וּלְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא מַגְדִּילִים{{ש}} וְצִבְאוֹת גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים{{ש}} מַנְעִימִים שִׁיר הִלּוּלִים{{ש}} וּפְאֵר כְּרוּבִים וְרַעַשׁ גַּלְגַּלִּים{{ש}} בְּמַתַּן אָמוֹן הָיוּ גִילִים{{ש}} וּמַלְאֲכֵי אֵשׁ וּמַיִם בְּלוּלִים{{ש}} בְּשִׂמְחַת נְוַת בַּיִת מְסַלְּדִים וּמְחַלִּים{{ש}} וְזֶה אֶל זֶה קוֹרְאִים וְשׁוֹאֲלִים{{ש}} לְקָדוֹשׁ וּבָרוּךְ תִּפְאֶרֶת מְכַלְלִים{{ש}} רוֹמֵמוֹת לְמַלְכָּם מְמַלְלִים{{ש}} וֶעֱזוּז נוֹרְאוֹתָיו מַגְדִּילִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה לְקָדוֹשׁ בַּקֹּדֶשׁ מַעֲלִים<קטע סוף=המשך/>{{ש}}<noinclude> {{הור|ככתוב…}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> gaouwp2uapx00w07aqj18clsyteasvd 3016936 3016923 2026-05-19T14:43:34Z Yack67 27395 3016936 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= ארץ מטה ורעשה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-7694|א-7694]] | מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי ולחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ראשון של שבועות, ולרוב קהילות אשכנז המערבי ביום שני. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==ארץ מטה ורעשה== ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ מָטָה וְרָעֲשָׁה{{ש}} {{סי|בְּ}}סַהַר שְׁלִישִׁי הִתְגָּעֲשָׁה{{ש}} {{סי|גָּ}}רֶיהָ חַיָּתָם נִרְעָשָׁה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹד בְּשׁוּרָהּ וַתִּתְרָעֲשָׁה {{סי|ה}}וֹד אַפַּדְנוֹ נָטָה{{ש}} {{סי|וְ}}עַל גַּבְנוּן אוֹתוֹ הִטָּה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה סִינַי גֵּאוּת עָטָה{{ש}} {{סי|חִ}}דָּתוֹ כְּעַל אֶבְרָה הֻעֲטָה {{סי|טֹ}}הַר ‎צוּף שְׁלִישִׁי{{ש}} {{סי|יְ}}שָׁרִים הִרְגִּיל לְפַלְשִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|כְּ}}תַב שָׁלִישִׁים שִׁלְּשִׁי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵת גָּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי<noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}} כַּכָּתוּב: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי׃{{ממס|שמות יט א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת׃{{ממס|משלי כב כ}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכׇל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם׃{{ממס|קהלת ג א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃{{ממס|תהלים טז ה}} {{סוף}}</noinclude> :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>גּוֹרָלִי תְּמוֹךְ לְגוֹנְנִי :פָּץ בָּאתִי לְגַנִּי :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>עֶזְרִי וּמָגִנִּי :בְּמָגִנּוֹ לְגוֹנְנִי.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{סי|מִ}}ן הָהָר לִמְעוֹנָיו{{ש}} {{סי|מִ}}הֵר וְקָרָא לֶעָנָו{{ש}} {{סי|נִ}}קְדַּשׁ שִׁבְעָה בַּעֲנָנָיו{{ש}} {{סי|נִ}}הֲגוֹ לְפַעֲנֵחַ לוֹ עִנְיָנָיו {{סי|שַׂ}}ר וְנֶאֱמַן כְּהוּשַׁת לַבַּיִת{{ש}} {{סי|שָׂ}}שׂ וְדָץ שְׁלוּל נְוַת בַּיִת{{ש}} {{סי|ע}}וֹדוֹ צָג בִּפְרוֹזְדוֹר הַבַּיִת{{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹנִים נָעֲלוּ בַּעֲדוֹ בָּיִת {{סי|פָּ}}צוּ מָה אֱנוֹשׁ לְהִזָּכֵר בְּמַעְלָה{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר מִבְטֶחָה לְהוֹרִיד מִמָּעְלָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|צָ}}עַד וְגָבַר וְעָלָה וְנִתְעַלָּה{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה צוּר לְצִיר עֲלֵה וְגָש וְעָלָה<noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְיָ מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|שמות יט ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר׃{{ממס|שמות יט ב|שם ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה׃{{ממס|משלי כא כב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל׃{{ממס|תהלים סח יג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃{{ממס|תהלים ח ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים סח יט}} {{סוף}}</noinclude> :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֱלֹהִים הִזִּיל מִשְּׁחָקִים :כְּטַל אִמְרֵי חֻקִּים :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מִמֶּרְחַקִּים :נְקוּקִים יָקִים.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{סי|קָ}}דוֹשׁ הוֹפִיעַ מִפָּארָן / רַד בְּאַלְפֵי שִׁנְאָן{{ש}} סִין הֵשִׁית שַׁאֲנָן / וְדָתוֹ בּוֹ שִׁנָּן {{סי|רָ}}ם רָד בְּמֶרְכָּבוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף{{ש}} לְהַכְתִּיר מַטֶּה סָפוּר בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף {{סי|שִׁ}}נֵּן בְּפָארָן וְשֵׂעִיר / וְאוֹתָם אֵל הִסְעִיר{{ש}} וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תּ}}וֹרָה חִנְכִי / תּוּשִׁיָּה אִנְכִי{{ש}} תַּכְלִית פָּץ אָנֹכִי / לָכֵן פָּתַח בְּאָנֹכִי<קטע סוף=ג/><noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃{{ממס|שמות כ ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׃{{ממס|דברים לג ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ׃{{ממס|תהלים סח יח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|חבקוק ג ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: {{סוף}}</noinclude> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=המשך/> ====אנכי בשם אל שדי==== אָנֹכִי בְּשֵׁם אֵל שַׁדַּי{{ש}} פַּצְתִּי מֵאָז לְעוֹלָמִי דַּי{{ש}} וּבְבָשָׁן בֵּאַרְתִּיו בְּפֵרוּשׁ לִידִידַי{{ש}} כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֹל מַלְכוּתִי עֲבָדַי{{ש}} צִוִּיתִי לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל אַחֵר מִבַּלְעָדַי{{ש}} לֹא תִשָּׂא שֵׂם לַשָּׁוְא וְתִנָּקֶה עָדַי{{ש}} זָכוֹר וְשָׁמוֹר כִּי הֵם שְׁנֵי עֵדַי{{ש}} כַּבֵּד אוֹמְנֶיךָ כִּי כִבּוּדָם כִּבּוּדַי{{ש}} לֹא תִרְצַח מִתֹּאַר מַעֲשֵׂה יָדַי{{ש}} לֹא תִנְאָף אַף בְּסָפֵק פֶּן תֵּעָנֵשׁ בְּוַדַּאי{{ש}} לֹא תִגְנֹב וְתִתְבָּרֵךְ עַד בְּלִי דַּי{{ש}} לֹא תַעֲנֶה עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעֵדַי{{ש}} לֹא תַחְמֹד כִּי אִם מַחֲמַדַּי{{ש}} אֵלֶּה הֵם סוֹדַי{{ש}} מוֹרַי שְׂרִידַי{{ש}} מוֹעֲדַי פְּקוּדַי{{ש}} סָהֲדַי מְעִידַי{{ש}} כִּי אֵין בִּלְעֲדַי{{ש}} וַאֲנִי אֵל שַׁדַּי {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====אז בכתב אשורית==== {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר'''}} {{סי|אָ}}ז בִּכְתַב אַשּׁוּרִית / וּבִלְשׁוֹן עִבְרִית / וּבְדִבּוּר מִצְרִית / הִנְחַלְתָּ לְבַת עִבְרִית{{ש}} {{סי|לְ}}אָלֶף הִקְדַּמְתָּ בֵּית בִּיצִירַת בְּרֵאשִׁית / כִּי הוּכַן מֵאָז לְמַתַּן קִנְיַן רֵאשִׁית{{ש}} {{סי|ע}}וֹלָם הוּכַן בְּאוֹת שֵׁנִי / כִּי יֵשׁ עוֹלָם שֵׁנִי / אָנֹכִי בְּאוֹת רִאשׁוֹן כִּי הוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי{{ש}} {{סי|זָ}}ע אָלֶף וַיֵּדֶא מוּל כִּסֵּא עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת / עַד שֶׁנִּתַּן תְּחִלָּה לְדִבְּרוֹת{{ש}} {{סי|רֹ}}ן דָּת אָנֹכִי בִּכְתָב נוֹטָרִיקוֹן נַחְבֵּאת / אָנֹכִי אֲנָא נַפְשִׁי כִּתְבֵית יַהֲבֵית{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֲרָהּ לְעַמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים / עַל כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה פָנִים{{ש}} {{סי|יָ}}הּ רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ / הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ / לְאוֹהֲבֶיהָ וּלְשׁוֹמְרֶיהָ וִישַׁנֶּהָ וְיִתְמְרָהּ{{ש}} {{סי|רֻ}}שַּׁם לְמַפְרֵעַ אוֹתוֹתֵי מַאֲמָרֶיהָ / יְהִיבָה כְּתִיבָה נְעִימִים אֲמָרֶיהָ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים חַיָּתָם עֻלְפֶּה / כִּי הִסְכִּיתוּם מִפֶּה אֶל פֶּה{{ש}} {{סי|יִ}}שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת / וְלֹא כָּל נְשִׁיקוֹת / סָחוּ אֵל יֶרֶד אוֹתָם מִיֵּין הָרֶקַח לְהַשְׁקוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}צוּבוֹת וּנְעִימוֹת / וּפֶתִי מַחְכִּימוֹת / רְשׁוּמוֹת וַחֲתוּמוֹת / פְּתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת{{ש}} {{סי|לְ}}עַם אֲשֶׁר אָהַב / בְּחִבָּה יָהַב / וְהִנְחִיל נֶחֱמָדִים מִזָּהָב / לְעַם לוֹ מָאֳהָב{{ש}} {{סי|יָ}}הּ שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת / רָד לְהַנְחִיל רְבָבוֹת / בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף מֶרְכָּבוֹת / אֲשֶׁר מֵאֵשׁ וָשֶׁלֶג חֲצוּבוֹת{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם הַדָּר בַּשְּׁחָקִים / יִסַּד עֹז מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים / וּבִזְכוּת אַפְסֵי אֶרֶץ הֵקִים / זִהֵר תּוֹרוֹת וְחֻקִּים. ====אל נא לעולם תוערץ==== {{:אל נא לעולם תוערץ}} ====סדר עולם==== '''וּבְכֵן יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: [[משלי ח כב|משלי ח כב-כט]], '''א"ב'''}} {{סי|יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ|1}}{{ש}} {{סי|אַ}}לְפַּיִם שָׁנָה נִמְתַּקְתִּי בְּחִכּוֹ{{ש}} עַד לֹא מָדַד עוֹלָם רָחְבּוֹ וְאָרְכּוֹ{{ש}} טֶרֶם מָתַח רוֹם עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ש}} וְקֶדֶם הֵבִין בָּם רֶכֶב אַרְתַּכּוֹ{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל בִּרְכּוֹ{{ש}} מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו לְהַלְלוֹ וּלְבָרְכוֹ{{ש}} מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אוֹתִי אָיֹם {{ק|[נ"א: הַיּוֹם]}} בְּעָרְכוֹ{{ש}} לְהוֹדִיעַ לַכֹּל כִּי אֵין כְּעֶרְכּוֹ<noinclude> {{הור2|קטעי המעבר כנראה אינם מידי הקליר.}}</noinclude> {{ק|[וָאֶהְיֶה אָמוֹן אֵצֶל אָדוֹן / וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם / מְשַׂחֶקֶת עַד זֶה הַיּוֹם]}} {{סי|קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז|1}}{{ש}} {{סי|בְּ}}קֶדֶם קַדְמוֹנִים קִדַּמְתִּי מֵאָז{{ש}} קֶדֶם עַמּוּדֵי רוֹם הָיִיתִי עַמּוּד מֵאָז{{ש}} קֶדֶם פָּעַל יְסוֹד הָיָה יְסוֹדִי מֵאָז{{ש}} קֶדֶם אֶבֶן פִּנָּה הָיִיתִי אֶבֶן פִּנָּה מֵאָז{{ש}} קֶדֶם כָּל נְסִיכִים הָיִיתִי נְסוּכָה מֵאָז{{ש}} (וּבִהְיוֹת עוֹלָם מַיִם בְּמַיִם הָיִיתִי חֲקוּקָה מֵאָז){{ש}} וּבִהְיוֹת עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ הָיִיתִי כַנֵּר מֵאָז{{ש}} וּבִהְיוֹת חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הָיִיתִי כִמְנוֹרָה מֵאָז{{ש}} קֶדֶם כָּל אֵלֶּה הוּא וַאֲנִי הָיִינוּ מֵאָז {{ק|[וְהָיָה אָמוֹן מְהַרְהֵר לְמַעֲנָהּ / וְאָמַר בְּלִבּוֹ אֶבְרָא עוֹלָם בְּבִינָה / בַּעֲבוּר אֲמָנָה]}} {{סי|מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ|1}}{{ש}} {{סי|גְּ}}זֵרָה שָׁוָה גָּזַר בִּי מֵרֹאשׁ{{ש}} לַחֲקֹר וְלִדְרשׁ{{ש}} הַכֹּל מֵרֹאשׁ{{ש}} מִי יַעֲלֶה בְּרֹאשׁ{{ש}} מִי יִהְיֶה בְּרֹאשׁ{{ש}} מַה שֶּׁהָיָה מֵרֹאשׁ{{ש}} הוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּסוֹף לָרֹאשׁ{{ש}} נְסִיכֵי אָדָם נֻסָּכוּ בִי מֵרֹאשׁ{{ש}} וְנָסַכְתִּי לְמַלְכִּי הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ {{ק|[וְהָיָה אֵלָיו בְּדַבְּרָהּ / וְנִשְׁתַּעֲשַׁע בְּדִבּוּרָהּ / וְאָמַר בַּעֲבוּרָהּ / אֶבְרָא עוֹלָם לְהַגְבִּירָהּ / וְלַדּוֹרוֹת לְהַסְבִּירָהּ]}} {{סי|מִקַּדְמֵי אָרֶץ|1}} {{ק|[מִקְּדוּמֵי אָרֶץ]}}{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים שִׁבְעָה קָדְמוּ לָאָרֶץ{{ש}} כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא קָדַם לִשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}} כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל קָדַם לְמַמְלְכוֹת הָאָרֶץ{{ש}} אֲבוֹת הָעוֹלָם קָדְמוּ לְמוֹסְדֵי אָרֶץ{{ש}} שֵׁם מָשִׁיחַ קָדַם לְשֵׁמוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} גַּן עֵדֶן קָדְמָה לְעַנְוֵי אָרֶץ{{ש}} עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תֹּפֶת קָדַם לְרִשְׁעֵי אָרֶץ{{ש}} יִשְׂרָאֵל וְהַתְּשׁוּבָה קָדְמוּ לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ{{ש}} וַאֲנִי לָהֶם קָדַמְתִּי מִקַּדְמֵי אָרֶץ {{ק|[וְהָיָה מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ / מְהַרְהֵר בְּמִדַּת טוּבוֹ / וְאָמַר בְּלִבּוֹ / אֶבְרָא עוֹלָם לְיַשְּׁבוֹ / בַּעֲבוּר יִשּׁוּבוֹ]}} {{סי|בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי|1}}{{ש}} {{סי|הָ}}אָרֶץ עַד לֹא נִתְחוֹלְלָה נִתְחוֹלָלְתִּי{{ש}} וּבְאֵין חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הֵאַרְתִּי וְהִגַּהְתִּי{{ש}} וּבְאֵין קוֹרֵא תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם בְּפִיו נִקְרֵאתִי{{ש}} וּבָעֵת נִבְקְעוּ בְדַעְתּוֹ נִבְקְעוּ בְדַעְתִּי{{ש}} וּבִתְהוֹם רַבָּה מִשְׁפָּטִי מִלֵּאתִי{{ש}} וַעֲלֵיהֶם חֹק חַגְתִּי וְנִגְבַּלְתִּי{{ש}} וּבְתַנִּינִים אֲשֶׁר בִּתְהוֹמוֹת נִתְהַלָּלְתִּי {{סי|בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם|1}}{{ש}} {{סי|וּ}}בְאֵין מַעְיָנוֹת מַעְיָנִי נוֹבַעַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין נְהָרוֹת נְהָרִי מוֹשֵׁךְ מָיִם{{ש}} וּבְאֵין בְּאֵרוֹת בְּאֵרִי נוֹבַעַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מְקוֹרוֹת מְקוֹרִי חַיִּים מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מַיִם הָיִיתִי כִּבְרֵכַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מִקְוֵה מָיִם{{ש}} מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ לְהַזּוֹת מִמִּקְוֵה מָיִם {{סי|בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ|1}}{{ש}} {{סי|זָ}}וִיּוֹת עוֹלָם בִּי נֻטָּעוּ{{ש}} הַרְרֵי יִשְׂרָאֵל בִּי נִתְקָעוּ{{ש}} הַרְרֵי עַד בִּי נִתְיַדָּעוּ{{ש}} הַרְרֵי אֵל בִּי נִתְוַדָּעוּ{{ש}} בְּפֶלֶס וּבְמֹאזְנַיִם בִּי נִשְׁקְלוּ וְנוֹדָעוּ{{ש}} תּוֹעֲפוֹת גָּבְהָם וּמֶחְקְרֵי יְסוֹדָם בִּי נִשְׁתַּמָּעוּ{{ש}} וּבְהִוָּדְעִי בְּסִינַי כֻּלָּם נִזְדַּעְזָעוּ{{ש}} וּלְהַר הַמּוֹרִיָּה כֻּלָּם נִכְרָעוּ{{ש}} וְעַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ{{ש}} בְּטַבַּעְתִּי אֶרֶץ וַאֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ {{סי|לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי|1}}{{ש}} {{סי|חֵ}}קֶר גִּבְעוֹת עוֹלָם נִתְחוֹלַלְתִּי{{ש}} גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה אֲנִי חַלְתִּי{{ש}} וְגִבְעָה נִשָּׂאָה אֲנִי הוֹלַדְתִּי{{ש}} וּגְבָעוֹת כְּנֻשְּׂאוּ בִּצְדָקָה נִתְנַשֵּׂאתִי{{ש}} וּלְכָל הַר וְגִבְעָה קָדְמָה גִבְעָתִי{{ש}} וּמִגִּבְעוֹתַי לְגִבְעוֹת עוֹלָם דָּלַגְתִּי{{ש}} וּמִגִּבְעוֹת עוֹלָם לְגִבְעַת סִינַי נִגְבָּלְתִּי {{סי|עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת|1}}{{ש}} {{סי|טַ}}בּוּר הָאָרֶץ וְטַבּוּר חוּצוֹת{{ש}} טַבּוּרִי הָיָה מַשְׁתִּית אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} וּמִשְּׁתִיַּת טַבּוּרִי הוּשְׁתוּ אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} מֵחֵיקִי אֶל חֵיק הָאָרֶץ וּמֵחֵיק הָאָרֶץ אֶל חֵיק חוּצוֹת{{ש}} וּמִמַּשְׁתִּיתִי הָיָה מַשְׁתִּית הָאָרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} כְּפִי תַחֲרָא בֵּין אֶרֶץ וְחוּצוֹת {{סי|וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל|1}}{{ש}} {{סי|יְ}}צִיר אֲשֶׁר יָצַר רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל{{ש}} מִמֶּנּוּ הֵצִיק מְצוּקֵי תֵבֵל{{ש}} וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל{{ש}} כִּתְרוּמָה הוּרַם רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל{{ש}} כְּחַלָּה מֵעִסָּה הִפְרִישָׁם לְתַבֵּל{{ש}} וּמִזְבַּח אֲדָמָה הָיָה רֹאשׁ לְתֵבֵל{{ש}} מִגּוּשִׁי הָשְׁלַךְ עָפָר לְתֵבֵל{{ש}} הוּא הָיָה רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל {{סי|בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי|1}}{{ש}} {{סי|כְּ}}אֹהֶל עֵת טֶרֶם מְתָחָם יוֹתֵר מֵהֶם מְתָחַנִי{{ש}} כַּדֹּק עֵת טֶרֶם נָטָם אֶצְלוֹ נָטַנִי{{ש}} בִּימִין טֶרֶם טִפְּחָם מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת טִפְּחַנִי{{ש}} וּבַזֶּרֶת טֶרֶם תִּכְּנָם בָּהּ תִּקְּנַנִי{{ש}} וְאֶצְבָּעוֹת טֶרֶם קְבָעָם בְּאֶצְבְּעוֹתָיו קְבָעַנִי{{ש}} וְעֵת אֲשֶׁר פֵּרְשָׂם כָּאֹהֶל כַּיְרִיעָה פֵּרְשַׂנִי{{ש}} וְלִירִיעוֹתָם אָמַר דַּי וְלִירִיעוֹתַי לֹא אָמַר דַּיֵּנִי {{סי|בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם|1}}{{ש}} {{סי|לְ}}מַעֲנִי חַק שְׁלשָׁה חֻקִּים עַל רוֹם וְעַל תַּחַת וְעַל תְּהוֹם{{ש}} בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ חֻקִּי חָג עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ אֶבֶן שְׁתִיָּה עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ לִוְיָתָן עַל דַּלְתוֹת תְּהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ אֶבֶן פִּנָּה שֶׁלֹּא יַצִּיף לָעוֹלָם תְּהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ חוּג חֻקִּי כָּבוּשׁ עַל תְּהוֹם {{סי|בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל|1}}{{ש}} {{סי|מִ}}תְאַמֶּצֶת הָיִיתִי בִּמְרוֹמֵי מָעַל{{ש}} בְּאַמְּצוֹ עֲרָבוֹת לִרְכוּבוֹ{{ש}} הָיִיתִי רְכוּבוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים לְעֻזּוֹ{{ש}} הָיִיתִי מָעֻזּוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ מְעוֹנָה בִּזְרוֹעוֹ{{ש}} הָיִיתִי כְּקָמֵעַ עַל זְרוֹעוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ זְבוּל לְקָדְשׁוֹ{{ש}} הָיִיתִי זְבוּלָה בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ עֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו{{ש}} הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל אַרְכּוּבוֹת רַגְלָיו{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם{{ש}} וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם{{ש}} בְּאַמְּצוֹ כָּל אֵלֶּה אִמְּצַנִי נוֹטֶה שָׁמָיִם {{סי|בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם|1}}{{ש}} {{סי|נֶ}}עֶזְזָה מַעְיָנִי מִמַּעְיְנוֹת תְּהוֹם{{ש}} נִתְעַזְזוּ מֵימַי מִמֵּימֵי תְהוֹם{{ש}} בְּטֶרֶם נֶעֶזְזוּ עַזִּים עַזָּה הָיִיתִי עַל תְּהוֹם{{ש}} בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ שָׂם עֲלֵיהֶם חֻקִּי{{ש}} וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו כֵּן לֹא יַעַבְרוּ עַל פִּי{{ש}} וְנִשְׁתַּכְלַל עוֹלָם בְּמַאֲמַר פִּי שֶׁהָיִיתִי בְּפִיו {{סי|בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ|1}}{{ש}} {{סי|סָ}}ד בְּמוּסָדִי מוֹסְדֵי אָרֶץ{{ש}} הֵמָּה הַיּוֹצְרִים הַיְצוּרִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} וְיוֹשְׁבֵי נְטָעִים נְטִיעַת שֹׂרֵק בָּאָרֶץ{{ש}} לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ{{ש}} וּגְדֵרָה נַעֲשֵׂיתִי גָּדֵר בָּאָרֶץ{{ש}} וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ מָלַךְ בִּי מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ{{ש}} הִמְלִיכַנִי וְהִמְלַכְתִּיו עַד לֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ{{ש}} וּמִיּוֹם דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} קָרָא לִי רָאשֵׁי דוֹרוֹת הָאָרֶץ <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>קָרָא לְאָדָם הַנּוֹצָר מֵאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְנֹחַ אִישׁ צַדִּיק בָּאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְאַבְרָהָם מֵאֲצִילֵי אָרֶץ{{ש}} קָרָא לְיִצְחָק הַזּוֹרֵעַ בָּאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְיַעֲקֹב הַנֶּחְתָּם בִּשְׁמֵי עָרֶץ{{ש}} קָרָא לִשְׁבָטִים לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שְׁאָלַנִי יוֹצֵר הָאָרֶץ<noinclude> {{הור2|קטע מעבר זה אינו בדפוס (נעתק ממחזור נירנברג):}} {{ק|[וְהָיָה דְּבָרוֹ עִם דְּבָרָהּ / וְנִתְאֲפַּק בַּעֲבוּרָהּ / מִי דִִּבְּרָה לְחֻפַּת הֲדָרָהּ / וְיִקַּח לִוְיַת חֵן בַּתּוֹרָה]}}</noinclude> {{סי|עָ}}מַד אָדָם רֹאשׁ לִנְשָׁמוֹת{{ש}} זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם רְשׁוּמוֹת וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה חָכָם מָלֵא חָכְמוֹת{{ש}} בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת אוֹתוֹ לְדַמּוֹת{{ש}} כְּאַחַד מִמֶּנּוּ מְעֻלֶּה בְאֵימוֹת{{ש}} וּמוֹרָאוֹ עַל חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת{{ש}} וְכֻלָּם יָצַרְתִּי עֲלֵי אֲדָמוֹת{{ש}} וּבְדַעְתּוֹ קָרָא לָהֶם שֵׁמוֹת{{ש}} וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא שְׁמִי הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בַּשֵּׁמוֹת<noinclude> {{הור2|נהגו לדלג על קטעי גנאי האבות, ולכן לא נדפסו במחזורים:}} [{{סי|עָ|1}}לָיו הֵשִׁיבָה תּוֹרָה לְאֶחָד{{ש}} בְּעֵת הָיָה אֶחָד הוּנְעַם יַחַד{{ש}} וְאָמַרְתָּ לֹא טוֹב הֱיוֹת אָדָם אֶחָד{{ש}} וּכְשֶׁנִשְׁלַף מִמֶּנּוּ אַחַת אֶל אֶחָת{{ש}} וְשָׁלוֹשׁ דִבְּרוֹת הֵפַר יַחַד{{ש}} הֵפַר לֹא תִגְנוֹב וְחִילֵק עִם גַּנָב כְּאֶחָד{{ש}} הֵפַר לֹא תַעֲנֶה וְהֵעִיר עִם אִשׁתּוֹ שֶׁקֶר יַחַד{{ש}} הֵפַר לֹא תַחְמוֹד וְחָמַד וְאָכַל וַיִחַת{{ש}} וּבְחֻפַּת כָּבוֹד לֹא לָן יוֹם אֶחָד.]</noinclude> {{סי|פֵּ}}רַשׁ זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם{{ש}} וְנִמְצָא דוֹר שְׁלִישִׁי דָּחוּף מִבְּנֵי אָדָם{{ש}} כְּהוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם{{ש}} וְקָם דּוֹר עֲשִׂירִי מְקֻלְקָל בָּאָדָם{{ש}} וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם{{ש}} וַיַּרְא יְיָ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם{{ש}} וַיֹּאמֶר יְיָ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם{{ש}} לוּלֵי נוֹלַד אִישׁ צַדִּיק בָּאָדָם{{ש}} זֶה יְנַחֲמֵנוּ אוֹמְרִים מִלְמַעְלָה פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם{{ש}} וּלְמַטָּה אוֹמְרִים זֶה יְנַחֲמֵנוּ בְּנֵי אָדָם וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה אָדָם תַּחַת אָדָם{{ש}} וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם<noinclude> [{{סי|פָּ|1}}צָה דָּת כְּתוּבָה עָלָיו לְהָשִׁיבָה{{ש}} אִם צַדִּיק הוּא וְתָמִים בִּנְתִיבָה{{ש}} וְזָהִיר בַּמִּצְוָה עִם כָּל נֶפֶשׁ בַּתֵּיבָה{{ש}} לָמָּה לֹא נִזְהַר בְּצֵאתוֹ מִן הַתֵּיבָה{{ש}} וַיֵּשְׁתְּ וַיִשְׁכׇר וְלִמְאֹד רָוָה{{ש}} הַסּוֹבֵל בְּמִי הַמַּבּוּל וְלֹא סָבַל בְּטִיפַּת תַּאֲוָה{{ש}} וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ הַשְׁכִיבָה / וּבָא לִידֵי חוֹבָה{{ש}} וְנִתְבַּזָּה לְעֵינֵי נִינָיו בְּעֶרְוָה]</noinclude> {{סי|צָ}}ץ מִמִּזְרָח וְכַשַּׁחַר עָלָה{{ש}} וְנִקְרָא עַיִט פּוֹרֵחַ עַל פְּנֵי מַעְלָה{{ש}} אַב הֲמוֹן נִקְרָא וְנִתְעַלָּה{{ש}} וּבְעֶשֶׂר נִצְרַף וְלֹא נִמְצָא בוֹ עַוְלָה{{ש}} עֲבוֹדָה זָרָה עַל יָדוֹ בָּטְלָה{{ש}} וְקֵרַב רְחוֹקִים לִזְכוּת מְנֻטָּלָה{{ש}} הִכִּירַנִי וְהִכַּרְתִּיו בְּאַהֲבָה כְלוּלָה כְּדַי הוּא לָךְ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה{{ש}} לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיִךְ יוֹמָם וָלָיְלָה{{ש}} דּוֹרוֹת אֲשֶׁר זָכוּ לְפָנָיו לֹא זָכוּ לְמִילָה{{ש}} וּמֵעֵת נִתְחַתְּמָה בוֹ נִתְמַנָּה רֹאשׁ לְכָל תְּפִלָּה<noinclude> [{{סי|צָ|1}}וְחָה אָמוֹן בִּדְבַר מוֹדָע{{ש}} כִּי כְּמוֹ הוֹדַע / כֵּן נוֹדַע{{ש}} וּכְמוֹ שִׁמְךָ יִדַּע / כֵּן שְׁמוֹ נִתְוַדַּע{{ש}} וְאֵיךְ טוּלְטַל מִמַּדַּע / לְהַאֲמִין וְלֵידַע{{ש}} וּפָץ בְּלִי מַדַּע / בַּמָּה אֵדַע{{ש}} וְהִקְשִׁיב עַל דְּבָרוֹ יָדוֹעַ תֵּדַע{{ש}} וְגָרַם לְנִינָיו קֵץ מִלֵידַע]</noinclude> {{סי|קָ}}רְבָּן שָׁלֵם יְחִידוֹ נִמְצָא{{ש}} כְּטֶנֶא בִכּוּרִים אָז נִרְצָה{{ש}} כְּשֶׂה לַטֶּבַח רָץ בִּמְרוּצָה{{ש}} שְׁלשָׁה יָמִים טֹרַף וְנַפְשׁוֹ לֹא קָצָה הִוָּעֲצִי נָא עִמִּי דָּת מוֹעֵצָה{{ש}} וְלִקְחִי אֹתוֹ לְחֻפַּת עֲלִיצָה{{ש}} לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵךְ יָצָא{{ש}} וּלְמַעֲנוֹ אֶרְאֶלִּים מִמְּחִיצָה{{ש}} מַר צָעֲקוּ חוּצָה<noinclude> [{{סי|ק|1}}וֹל נָתְנָה דָּת עַל יָחִיד בִּיְחִידָה{{ש}} אׇמְנָם נִמְצָא שָׁלֶם כְּזֶבַח תּוֹדָה{{ש}} וְהִשְׁלִים נַפְשׁוֹ לְמַאֲכֶלֶת לְמִזְבַּח עֲקֵדָה{{ש}} וְנוֹשַׁע מֵחֶרֶב וּמִמוֹקֶדָה{{ש}} אַךְ לְעֵת זִקְנָה וּלְיוֹם פְּקוּדָה{{ש}} קָרָא לְשֹׂנַאֲךָ כְּחָמַד חֲמוּדָה{{ש}} שָׂא נָא כֵלֶיךָ כְּלֵי זַיִין אוֹתוֹ הֶעִירָה{{ש}} תֵּלְיְךָ וְקַשְׁתְּךָ שִׁלְטוֹן אוֹתוֹ הֶאֱחִידָה{{ש}} וְצֵא הַשָּׂדֶה מְלוּכָה אוֹתוֹ לְהַסְעִידָה{{ש}} לוּלֵי קָדְמָה אִשָּׁה חֲמוּדָה{{ש}} וְצִוְּתָה לַתָּם בִּתְעוּדָה{{ש}} וַיֵּלֶךְ וַיִּקַח וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ סְעוּדָה{{ש}} וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא וְאָחִיו בָּא מִצֵּידָה{{ש}} וּבִנְאֻם מִי אֵיפוֹא חָרַד חֲרָדָה{{ש}} וּבִקֵּשׁ לְקַלֵּל יוֹשֵׁב בּאָהׇלֵי תְעוּדָה{{ש}} לוּלֵי בַּת קוֹל מִמָּרוֹם יָרְדָה{{ש}} וְנָם גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה]</noinclude> {{סי|רֻ}}חַק אִישׁ שָׂדֶה וְקֹרַב אִישׁ תָּם{{ש}} יוֹשֵׁב אֹהָלִים בְּאָהֳלֵי רוּם נֶחְתָּם{{ש}} וְגַם בַּמֶּרְכָּבָה תָּאֳרוֹ נֶחְתָּם{{ש}} עֹלִים בְּמַעֲלוֹתָם וְיֹרְדִים בִּירִידָתָם{{ש}} תְּמֵהִים עַל מַרְאֶה זֶה חוֹתָם וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה חוֹתָם יָפֶה מִכָּל חוֹתָם{{ש}} חוֹתָמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר נֶחְתְּמוּ מִזֶּה חוֹתָם{{ש}} בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ טְבוּעִים בְּאֶחָד חוֹתָם{{ש}} עַל לֵב וְעַל זְרוֹעַ לְמַעֲנֵךְ חָתַמְתִּי חוֹתָם<noinclude> [{{סי|רַ|1}}ע גָּמְלוּ לוֹ לִמְכּוֹר מְכִירָה{{ש}} עַל דִּבְּרַת כְּתֹנֶת הַמְּנֻכָּרָה{{ש}} וְעַל חֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם שְׂנָאוּהוּ שִׂנְאָה חֲמוּרָה{{ש}} וּבִנְאֻם הַכֵּר נָא נֶפֶשׁ זָקֵן עָבְרָה{{ש}} וַאֲנָחָה עָלָיו גָּבְרָה{{ש}} טָרוֹף טֹרַף צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹדֶשׁ מִפְּנֵי אֶבְלוֹ סָרָה{{ש}} וּפָץ בְּכַעַס וְגַם בְּעֶבְרָה{{ש}} לוֹמַר אֲמִירָה ׳מֵאֶת יְיָ דַּרְכִּי נִסְתְּרָה׳]</noinclude> {{סי|שָׁ}}לְמוּ כָל אֵלֶּה בַּעֲמֹד עַם עוֹלָם{{ש}} כְּשָׁלְמוּ אַלְפַּיִם עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא עוֹלָם{{ש}} וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה מִשֶּׁנִּבְרָא עוֹלָם{{ש}} אָמְרָה תוֹרָה זֶה משֶׁה אֲשֶׁר נִקְרָא עָנָו מֵעוֹלָם{{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה אֲשֶׁר נִכְתַּב מֵעוֹלָם{{ש}} הוּא יִירָשִׁי מוֹרָשַׁת עוֹלָם{{ש}} וְהוּא יִקָּחִי מַתְּנַת עוֹלָם{{ש}} וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַאֲמִינוּ בִי לְעוֹלָם {{ק|[וְהָיָה אֵל אֱמוּנָה מְהַרְהֵר לְמַעֲנָהּ / וּמֵבִין בַּחֲנִינָה / אֶבְרָא עוֹלָם בְּבִינָה / בַּעֲבוּר אֲמָנָה]}} {{סי|תּ}}וֹלְדוֹת רוֹם וְתַחַת בְּהִזְדַּעְזְעָם{{ש}} וּבְשִׁבְעָה קוֹלוֹת כְּנִרְאוּ בְנֹעַם{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָם{{ש}} וְלִשְׁתֵּי שְׁמִיעוֹת נֶחֱלַק קוֹל רַעַם{{ש}} לְגוֹיִם קוֹל זַעַם{{ש}} וּלְיִשְׂרָאֵל קוֹל נֹעַם{{ש}} וְאָמְרוּ הַכֹּל מַה זֶּה קוֹל מֻרְעָם{{ש}} הוֹלֵךְ וּמִתְגַּלְגֵּל כְּגַלְגִּלֵּי רַעַם{{ש}} וְאָמַר לָהֶם יֶשׁ לִי טַעַם{{ש}} בֵּינִי וּבֵין עָם{{ש}} וְרֶכֶב רִבֹּתַיִם נִתְכַּוְּנוּ מוּל עָם{{ש}} וְשִׁבְעָה רְקִיעִים נָטוּ בְּזוּ עָם{{ש}} בְּזֶרֶת אֲשֶׁר תִּכְּנָם בָּהּ קְרָעָם{{ש}} וַיַּטֵּם וַיַּסִּיעֵם מִמְּקוֹמָם וּמִמַּסָּעָם{{ש}} וְהָיוּ נוֹטְפִים בֹּשֶׂם מִזֵּעָם{{ש}} וְאָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַה זֶּה הַטַּעַם{{ש}} נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשׁוֹ הַמֻּנְעָם{{ש}} אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם{{ש}} וּבְכֵן אָמַר לֶעָנָו 'רֵד הָעֵד בָּעָם'{{ממס|שמות יט כא}} <קטע התחלה=וישמחו/>:<קטע סוף=וישמחו/><includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly><קטע התחלה=וישמחו/>וַיִּשְׂמְחוּ כָּל הָעָם{{ש}} :בְּשִׂמְחַת אִמְרֵי נֹעַם{{ש}} :וְנִתְמַנָּה צִיר רוֹעָם{{ש}} :וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם{{ממס|שמות יט כה}}<קטע סוף=וישמחו/> ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}תּוֹ מִצְווֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|בָּ}}אֵר הֵיטֵב חֲקוּקִים{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּלֵי חָלָב מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|דַּ}}דֵּימוֹ חָכְמָה מְפִיקִים{{ש}} {{סי|הַ}}שְׁפֵּעַ מְקוֹר מַיִם חַיִּים מְזַנְּקִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִנֹּפֶת צוּפִים וּמִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר לָעֵינַיִם מַבְהִיקִים{{ש}} {{סי|חֹ}}בֶשׁ לַעֲצָמוֹת מַשִּׁיקִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹבִים יְשָׁרִים וְצַדִּיקִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִפְּנִינִים וּמִכָּל חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|כְּ}}תָב אֶצְבַּע שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} {{סי|לְ}}נוֹצְרֵימוֹ מֵחֵטְא מְנַקִּים{{ש}} {{סי|מַ}}צְדִּיקִים לְכֹל בָּם עוֹסְקִים{{ש}} {{סי|נִ}}דְבָּרֵימוֹ בַּסֵּפֶר נֶחֱקָקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹפְרֵימוֹ בְּצֶדֶק מְחֻקָּקִים{{ש}} {{סי|עֵ}}ץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר לִוְיַת חֵן וַעֲנָקִים{{ש}} {{סי|צְ}}דָקוֹת מְלֵאִים וְלֹא רֵיקִים{{ש}} {{סי|קְ}}דוּמִים טֶרֶם יְסוֹד אֲפִיקִים {{ק|[נ"א: אֲרָקִים]}}{{ש}} {{סי|ר}}וֹם וָעֹמֶק אֵל בָּם הֵקִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}מְּעָם לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹצְאוֹתָם לְחֵךְ מַמְתַקִּים :מַמְתַקִּים דִּבְרֵי אֱלֹהִים :לְאוֹמְרֵי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}תּוֹ קוֹל עֹז אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|שֻׁ}}לְהֲבוּ לַפִּידֵי גֶחָלִים{{ש}} {{סי|רָ}}צוּ בְרָקִים קַלִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת הִרְעִימוּ גַלְגַּלִּים{{ש}} {{סי|צָ}}רַח שׁוֹפָר מִמְּעֻלִּים{{ש}} {{סי|פֻּ}}צְּמָה רְקֻעַת שְׁעוּלִים{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים אֲחָזוּם בֶּהָלִים{{ש}} {{סי|סַ}}עַר צִירִים וַחֲבָלִים{{ש}} {{סי|נְ}}הִי כַּיּוֹלֵדָה חָלִים{{ש}} {{סי|מְ}}רַצְּדִים הָיוּ מָגְבָּלִים{{ש}} {{סי|לְ}}בָנוֹן וְשִׂרְיוֹן כַּעֲגָלִים{{ש}} {{סי|כַּ}}רְמֶל וּבָשָׁן כְּמוֹ אֵילִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד תָּבוֹר וְכָל תְּלוּלִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רְחוּ בְּגֹבַהּ וְנִמְצְאוּ פְסוּלִים{{ש}} {{סי|חַ}}י רָם רוֹאֶה שְׁפָלִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה סִינַי כַּדַּךְ לֹא הִכְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}הִטָּה אֵלָיו זְבוּלִים{{ש}} {{סי|הֶ}}עֱטִירוֹ עֲנָנִים וְעַרְפִּלִּים{{ש}} {{סי|דָּ}}ר בּוֹ בְּשִׁנְאַן אֶרְאֶלִּים{{ש}} {{סי|גְּ}}אוֹן קוֹלוֹ הִשְׁמִיעַ לְנִדְגָּלִים{{ש}} {{סי|בִּ}}סְבִיב הָהָר נִגְבָּלִים{{ש}} {{סי|בְּ}}נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע דָּת מְקַבְּלִים{{ש}} {{סי|אִ}}זְּנָם שָׁם רֹאשׁ מִלִּים{{ש}} {{סי|אָ}}נֹכִי שִׁמַּע לְכִלּוּלִים :לְכִלּוּלִים הִשְׁמַעְתָּ מִלֶּיךָ :מְפוֹצֵץ הָרִים קוֹלֶךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}שֶׁר כָּל פָּעֳלוֹ תָמִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹנֶה מַעֲלוֹת בִּמְרוֹמִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹדֵר תַּחְתִּיּוֹת הֲדֹמִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}לֶת סוֹגֵר בְּעַד הוֹמִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּזְרִיחַ מְאוֹרוֹת רָמִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַנְהִיגָם לֵילוֹת וְיָמִים{{ש}} {{סי|זִ}}יקִים עוֹשֶׂה וּרְעָמִים{{ש}} {{סי|חֹ}}שֶׁר טְלָלִים וּגְשָׁמִים{{ש}} {{סי|טִ}}יעוֹת מְגַדֵּל וְצִמְחֵי תְלָמִים{{ש}} {{סי|י}}וֹצֵר וּבוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל רוּחוֹתָם בְּיָדִי שָׂמִים{{ש}} {{סי|לַ}}חְמָם אָכִין בְּמַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|מֵ}}מִית וּמְחַיֶּה וַאֲנִי חַי לְעוֹלָמִים{{ש}} {{סי|נִ}}סַּי גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים{{ש}} {{סי|סֶ}}לָה לְעוֹלָמִים קַיָּמִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזֶרְךָ בִּבְרִית אָבוֹת תְּמִימִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹדְךָ מִסִּבְלוֹת עֲנָמִים{{ש}} {{סי|צִ}}לְלָם בְּנִבְכֵי תְהוֹמִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹרֵעַ לְפָנֶיךָ יַמִּים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲךָ בְּמָן מַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|שָׁ}}קַדְתִּי לִבְחָרְךָ לִי מֵאֻמִּים{{ש}} {{סי|תַּ}}רְתִּי לְסַגֶּלְךָ לִי מֵעַמִּים :מֵעַמִּים חַשְׁתִּי לְהַבְדִּילְךָ :תְּמוּרִי אֵל לֹא יִהְיֶה לְךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}עוּת צוֹרְחִים וְצוֹלְלִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}קּוּץ תּוֹעֵבוֹת וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|רִ}}יק וָתֹהוּ הֵם הָאֱלִילִים{{ש}} {{סי|קֶ}}טֶב שְׂעִירֵי בְעָלִים{{ש}} {{סי|צַ}}לְמֵי מַסֵּכוֹת וּפְסִילִים{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת תַּבְנִית כָּל סְמָלִים{{ש}} {{סי|עֲ}}צַבֵּי עוֹבְדֵי הָאֲמֵלָלִים{{ש}} {{סי|ס}}וּמִים חֵרְשִׁים וְלֹא מְמַלְלִים{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂאִים עַל כָּתֵף וְנִסְבָּלִים{{ש}} {{סי|מְ}}אוּמָה לְהוֹעִיל לֹא יְכוֹלִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א עוֹזְרִים וְלֹא מַצִּילִים{{ש}} {{סי|כְּ}}נָפְלָם נִשְׁבָּרִים כִּנְבָלִים{{ש}} {{סי|יֵ}}בוֹשׁוּ כֹּל בָּם מִתְהַלְלִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֵיהֶם לַחשֶׁךְ מוּבָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}גֵּיהֶם מְאוּסִים וּגְעוּלִים{{ש}} {{סי|זִ}}בְחֵיהֶם מְרַק פִּגּוּלִים{{ש}} {{סי|וְ}}נִסְכֵּיהֶם יֵין תַּרְעֵלִים{{ש}} {{סי|הֶ}}בְלֵיהֶם הִפִּילוּ חֲלָלִים{{ש}} {{סי|דָּ}}תֵיהֶם חֻקּוֹת הֲבָלִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם לְתֹפֶת נִדְגָּלִים {{ק|[נ"א: נִגְדָּלִים]}}{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי לְבוֹרַאֲךָ תְּנָה הִלּוּלִים{{ש}} {{סי|אַ}}ל תִּתֵּן אֶת שְׁמוֹ לְחִלּוּלִים :לְחִלּוּלִים אַל תִּתֵּן אֶת שֵׁם :וְסוּר מֵרָע פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}ת שֵׁם אַדִּיר בָּאַדִּירִים{{ש}} {{סי|בָּ}}רוּךְ זִכְרוֹ לְדוֹר דּוֹרִים{{ש}} {{סי|גַּ}}חֲלֵי אֵשׁ מִמֶּנּוּ בוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|דָּ}}תוֹ חָרֵב לְלָהּ מְפִירִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּרְעִישׁ אֶרֶץ וּמַרְגִּיז הָרִים{{ש}} {{סי|וְ}}גוֹעֵר בַּיָּם וּמַחֲרִיב קָרִים{{ש}} {{סי|זַ}}עְמוֹ לֹא יָכִילוּ יְצוּרִים{{ש}} {{סי|חֲ}}מָתוֹ מְנַתֶּצֶת צוּרִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹב לַיְשָׁרִים וְנוֹקֵם לְצָרִים{{ש}} {{סי|יֵ}}חַתּוּ מִמֶּנּוּ אַבִּירִים{{ש}} {{סי|כֻּ}}לָּם מִפַּחְדּוֹ נִסְעָרִים{{ש}} {{סי|ל}}וֹ מְשָׁרְתִים וְתָאֳרוֹ לֹא שָׁרִים{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָא שְׁמוֹ לַשָּׁוְא לֹא תָרִים{{ש}} {{סי|נָ}}גְעֲךָ בּוֹ יִרְעֲדוּ בְךָ אֵבָרִים{{ש}} {{סי|ס}}וּר מִשְּׁבוּעַת שְׁקָרִים{{ש}} {{סי|עָ}}רוּךְ בָּהּ אָלוֹת וַאֲרָרִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹרַעַת מֵעוֹר וּמִבְּשָׂרִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶרֶת כָּעוֹף וּבָאָה בַחֲדָרִים{{ש}} {{סי|קִ}}ירוֹת הוֹפֶכֶת עִם מְקָרִים{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מִמֶּנָּה בְּכָל דְּבָרִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר שְׁבוּעַת אִסָּר וּנְדָרִים{{ש}} {{סי|תִּ}}ירָא אֵל נוֹתֵן שַׁבָּת לַשּׁוֹמְרִים :לַשּׁוֹמְרִים יוֹם שַׁבָּת נְפִישׁוֹ :עֲתִידִים בַּקֹּדֶשׁ לְהַקְדִּישׁוֹ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}כְלִית כָּל פֹּעַל רוּם וְתַחְתּוֹנִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִיעִי לַיָּמִים הַנִּמְנִים{{ש}} {{סי|רִ}}אשׁוֹן לְמִקְרָאֵי זְמַנִּים{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}} {{סי|צְ}}בִי קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁאֲנַנִּים{{ש}} {{סי|פָּ}}דָת מִדִּין יְצִיר מִלְּפָנִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְתָה שִׁירָה וְכִפְּרָה פָנִים{{ש}} {{סי|סֻ}}יְּמָה לְאוֹת וְלְעֵד בֵּין אָב לַבָּנִים{{ש}} {{סי|נְ}}צֹר יְצִיאוֹתֶיהָ כְּהוֹרוּ נְבוֹנִים{{ש}} {{סי|מַ}}שָּׂא בְּלִי לְהוֹצִיא מִבִּפְנִים{{ש}} {{סי|לִ}}מְחַלְלֶיהָ מִיתוֹת דָּנִים{{ש}} {{סי|כָּ}}רֵת וּרְגִימַת אֲבָנִים{{ש}} {{סי|יְ}}דוּעָה הִיא לְךָ בְּמָן מִיָּמִים קַדְמוֹנִים{{ש}} {{סי|טַ}}עְמוֹ לֹא רָד בָּהּ מִמְּעוֹנִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹבְרֵי אֹב בָּהּ לֹא נֶעֱנִים{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר כִּי בָהּ יִשְׁבֹּת נְהַר צְפוּנִים{{ש}} {{סי|וְ}}נָח בָּהּ מִמְּלֶאכֶת חוּץ וּפְנִים{{ש}} {{סי|הֲ}}גֵה בָהּ לָאֵל קְדֻשּׁוֹת וּרְנָנִים{{ש}} {{סי|דַּ}}שֵּׁן עַל שֻׁלְחָנְךָ מַעֲדַנִּים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם עֶבֶד וְאָמָה אֲשֶׁר לְךָ נִקְנִים{{ש}} {{סי|בָּ}}הּ יָנוּחוּ עִמְּךָ בְּכָל פִּנִּים{{ש}} {{סי|אֵ}}ל הוֹרָה לְךָ לְכַבֵּד הוֹרִים וּזְקֵנִים :וּזְקֵנִים הִנְעִימוּךָ מִיָּמֶיךָ :כַּבְּדֵם סֶלָה וְיִרְבּוּ יָמֶיךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}זֹן לְהוֹרֶיךָ בְּחִבּוּר אֱמוּנִים{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲתִירוֹת אוֹתְךָ קוֹנִים{{ש}} {{סי|גְּ}}רָרוּךָ בִּבְרִית אֵיתָנִים{{ש}} {{סי|דֵּ}}י חֲלֵב שָׁדַיִם לְךָ מְדַשְּׁנִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּלְבִּישֶׁיךָ לְבוּשׁ עֲדָנִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַאֲכָלִים בְּפִיךָ נוֹתְנִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים בַּעַדְךָ תַּחֲנוּנִים{{ש}} {{סי|חַ}}יָּתְךָ לְמוֹ דָר עֶלְיוֹנִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֲנֶיךָ עַל שִׁכְמָם כְּאוֹמְנִים{{ש}} {{סי|יְ}}גֵעֵי בְךָ שְׂבֵעֵי אוֹנִים{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵב אִם יִקְרָאֲךָ הֵם מִתְעַנִּים{{ש}} {{סי|לְ}}יִרְאַת שַׁדַּי אוֹתְךָ מַפְנִים{{ש}} {{סי|מִ}}צְוֹת וְדָתוֹת לְךָ מְבוֹנְנִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת הוֹן וּבַיִת לְךָ מַקְנִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹמְכִים לְךָ עֵזֶר וּמִתְחַתְּנִים{{ש}} {{סי|עֲ}}שֵׂה חֶפְצָם וְלֹא תָעֵז פָּנִים{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן יַעֲמִידוּךָ לִפְנֵי דַיָּנִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה דַּת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בַּבָּנִים{{ש}} {{סי|קָ}}הָל יִרְגְּמוּךָ בָּאֲבָנִים{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה פֶּן תַּעַזְבֵם לְעֵת זְקוּנִים{{ש}} {{סי|שָׁ}}רְתֵם כְּעֶבֶד לַאֲדוֹנִים{{ש}} {{סי|תְּ}}פִלָּתָם קַח וְתַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים :וְשָׁנִים תַּאֲרִיךְ וְתִזְכֶּה פְּנֵי צַח :יְצִיר צֶלֶם אִם לֹא תִרְצָח :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וּר וְסוּר מֵאַנְשֵׁי דָמִים{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹמְרִים בְּלִבָּם אֵיבָה וְשׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|רִ}}שְׁעַת סוֹד מַעֲרִימִים{{ש}} {{סי|קַ}}חַת נֶפֶשׁ צַדִּיק זוֹמְמִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפְנִים וְאוֹרְבִים עַל תְּמִימִים{{ש}} {{סי|פַּ}}ח טוֹמְנִים לִמְיַשְּׁרִים פְּעָמִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל דַּם רֵעַ בְּזָדוֹן קָמִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}אֵת כְּלֵי מָוֶת בְּאַף מַזְעִימִים{{ש}} {{סי|נָ}}קִי רוֹצְחִים בְּאֵין רַחֲמִים{{ש}} {{סי|מְ}}אַבְּדִים מַעַשׂ הַצּוּר תָּמִים{{ש}} {{סי|לְ}}נִבְרָא בְּצַלְמוֹ לְשַׁחֵת הוֹמִים{{ש}} {{סי|כְּ}}רֶגַע נְשָׁמָה מַשִּׁימִים{{ש}} {{סי|יִ}}רְאַת אֵל בְּלִבָּם לֹא שָׂמִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְדִים נֶפֶשׁ לַמָּוֶת בְּלֹא יָמִים{{ש}} {{סי|חֲ}}דַל מִלְּהַחֲנִיף גֵּיא בְּדָמִים{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר כִּי יִזְעַק דָּם לִמְרוֹמִים{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם נִנְקָמִים{{ש}} {{סי|הֵ}}ן נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ מַשְׁלִימִים{{ש}} {{סי|דִּ}}ין הֶרֶג לְנַפְשָׁם גּוֹרְמִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּר מִפְּנֵי חֶרֶב זְעָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רַח לְךָ מִגַּחֲלֵי רְתָמִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שׁוּרֶיךָ תַּצְעִיד בְּתָמִים :בְּתָמִים תֵּלֵךְ וְתִנָּצֵל מֵאַף :סוֹטָה אִם לֹא תִנְאָף :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}ל תִּתְעָרֵב בִּמְנָאֲפִים{{ש}} {{סי|בִּ}}מְגַלֵּי עֶרְיוֹת גּוּפִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם בְּתוֹעֵבוֹת מְטַנְּפִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי רָע וּמְבַקְשֵׁי כְשָׁפִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְטַמְּאִים אֶרֶץ וּמַחֲנִיפִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַעֲשֵׂה יְדֵי אֳמָּן מְסַלְּפִים{{ש}} {{סי|זַ}}רְעָם לְשֵׁם אַחֵר מַחֲלִיפִים{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת אֵל וְקִצְפּוֹ מַאֲנִיפִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹר עַצְמָךְ מִסּוֹטַת נִאוּפִים{{ש}} {{סי|יָ}}פְיָהּ אַל יַדִּיחֲךָ לִרְשָׁפִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל נוֹגְעֶיהָ בָּאוּר נִשְׂרָפִים{{ש}} {{סי|לְ}}חַדְרֵי מָוֶת הֵם נִשְׁאָפִים{{ש}} {{סי|מַ}}עֲמַקֵּי שְׁאוֹל נֶהְדָּפִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹפְלִים לַשַּׁחַת וְלֹא נִזְקָפִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּחֶלְקְךָ בַּחַיִּים יָפִים{{ש}} {{סי|עִ}}ם לְקוּחָה לְךָ וְהַכֹּל צוֹפִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹרִיָּה תַּפְרִיחַ לְךָ עֲנָפִים{{ש}} {{סי|צְ}}מוּדִים לְשֻׁלְחָנְךָ מַקִּיפִים{{ש}} {{סי|קֹ}}דֶשׁ הִלּוּלִים לָאֵל מַצְנִיפִים{{ש}} {{סי|רִ}}נָּה בְּלִבְּךָ אָז מוֹסִיפִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}תֵה מִבּוֹרְךָ מַיִם כְּסוּפִים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֵב גְּנוּבַת מַיִם טִנּוּפִים :טִנּוּפִים מַיִם לֹא תִגְנֹב :שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ וּבְטוֹב תָּנוֹב :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}רְחַק מֵחֲבוּרַת גַּנָּבִים{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹדְדִים לְלֹא לָמוֹ אוֹרְבִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאִים בְּאֶשְׁנַבֵּי עֲרָבִים{{ש}} {{סי|קִ}}ירוֹת בַּחשֶׁךְ נוֹקְבִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְרִים וּבָאִים בְּאֶשְׁנַבִּים{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת יְגִיעַ אֲחֵרִים גּוֹנְבִים{{ש}} {{סי|עֲ}}שִׁירִים עֲרוּמִּים מַצִּיבִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}בֵעִים לַלֶּחֶם מַרְעִיבִים{{ש}} {{סי|נְ}}פָשׁוֹת מַפִּיחִים וּמַדְאִיבִים{{ש}} {{סי|מְ}}אָרְבִים עַל דְּרָכִים יוֹשְׁבִים{{ש}} {{סי|לִ}}גְזֹל לְכָל עוֹבְרֵי נְתִיבִים{{ש}} {{סי|כְּ}}לֵי זַיִן עֲלֵיהֶם מַלְהִיבִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד גַּם לְהָרְגָם רוֹהֲבִים{{ש}} {{סי|טְ}}עוּנוֹ וּבִגְדוֹ שׁוֹלְלִים כְּאוֹיְבִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹטְפִים וְטוֹרְפִים כִּזְאֵבִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה עֲמָלָם לָרִיק חוֹשְׁבִים{{ש}} {{סי|וּ}}מְאֵרָה לְבָתֵּיהֶם שׁוֹאֲבִים{{ש}} {{סי|ה}}וֹן בְּרָכָה אַחֲרֵימוֹ לֹא עוֹזְבִים{{ש}} {{סי|דִּ}}בְרֵי אָלוֹת עֲלֵיהֶם קוֹבִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם לְמַהֲלוּמּוֹת מְחַיְּבִים{{ש}} {{סי|בָּ}}שְׁתָּם בִּרְחוֹבוֹת מְסוֹבְבִים{{ש}} {{סי|אֵ}}ידָם בְּבוֹא יִרְאוּ רַבִּים{{ש}} {{סי|אֱ}}סֹף יְגִיעֲךָ הַטּוֹבִים{{ש}} {{סי|אֱ}}כֹל וּלְנַפְשְׁךָ יְהוּ עֲרֵבִים{{ש}} {{סי|אַ}}ל תִּפְנֶה בְנִי אֶל רְהָבִים{{ש}} וְאַל תְּהִי עִם שָׂטֵי כְזָבִים :כְּזָבִים בְּרֵעֲךָ לֹא תַעֲנֶה :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}טֹם שְׂפָתֶיךָ מִתַּפְלוּצִים{{ש}} {{סי|בַּ}}ל תִּתְחַבֵּר לַלֵּצִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלְשִׁים דְּבָרִים נִמְרָצִים{{ש}} {{סי|דַּ}}רְדַּר זוֹרְעִים עִם קוֹצִים{{ש}} {{סי|הַ}}שּׁוֹנְנִים לְשׁוֹנָם כְּחִצִּים{{ש}} {{סי|וּ}}פִימוֹ יְפוֹצֵץ נִיצוֹצִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹמְמִים אָוֶן וּמִרְמָה יוֹעֲצִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים וְלָרֶכֶל אָצִים{{ש}} {{סי|טִ}}פְלוּת עֵדוּת שָׁוְא פּוֹצִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים וּבְעַיִן קוֹרְצִים{{ש}} {{סי|כְּ}}צִפְעוֹנִי נוֹשְׁכִים וּמוֹחֲצִים{{ש}} {{סי|לָ}}רַע רָצִים וּלְאֵיד דָּצִים{{ש}} {{סי|מְ}}דָנִים בֵּין אַחִים מְנַצִּים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי מַחֲלֹקֶת וְגָדֵר פּוֹרְצִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}נוּאִים לָאֵל וּמְשֻׁקָּצִים{{ש}} {{סי|עֲ}}תִידִים לִמְדוּרַת אֵשׁ וְעֵצִים{{ש}} {{סי|פָּ}}עֳלָם עַל רֹאשָׁם קוֹבְצִים{{ש}} {{סי|צָ}}רַעַת בְּעוֹרָם מְנַפְּצִים{{ש}} {{סי|קְ}}לָלוֹת בִּבְשָׂרָם רוֹבְצִים{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ וְלַעֲנָה בְּכוֹסָם מָצִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר לְשׁוֹנְךָ מִנִּאוּצִים{{ש}} {{סי|תְּ}}תַעֵב תַּרְמִית שֶׁקֶר וְשִׁקּוּצִים :שִׁקּוּצִים וּזְנוּת אַל יְהִי מִרְעֶךָ :וּבְמִרְעֶה טוֹב הוּא יִרְעֶךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חֲמוּדוֹת בָּתִּים וְאֹהָלִים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר הַחֵן וְיֹפִי הֲבָלִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שַׁע חוֹמְסִים וְגוֹזְלִים{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן אֲשֶׁר קָנוּ עֲמֵלִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפָה עַיִן תַּאֲוַת שְׁלָלִים{{ש}} {{סי|פָּ}}ז וָכֶסֶף וְכָל בֶּצַע כְּלוּלִים{{ש}} {{סי|עָ}}שׁ בְּגָדִים וְרֶקֶב כֵּלִים{{ש}} {{סי|שָׂ}}דֶה וָכֶרֶם לָרוּחַ נִנְחָלִים{{ש}} {{סי|נֶ}}פֶשׁ וְכָל אֲשֶׁר לָהּ נוֹטְלִים{{ש}} {{סי|מִ}}לַּחְמֹד אֵלֶּה עַיִן תַּעְלִים{{ש}} {{סי|לָ}}מָּה תִהְיֶה בִּפְלִילִים{{ש}} {{סי|כְּ}}סוּת אַלְמָנָה חוֹבְלִים{{ש}} {{סי|יְ}}תוֹמִים חוֹמְסִים וְלֹא חוֹמְלִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְחִים לְהַשִׂיג גְּבוּל עוֹלִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹטְפִים עֲנִיִּים וְדַלִּים{{ש}} {{סי|זֵ}}עַת יְגִיעַ אֲחֵרִים גּוֹזְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית מַכְפִּילִים{{ש}} {{סי|הֲ}}לוֹא לִקְבָרוֹת הֵם מוּבָלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר הוֹן בְּיָדָם לֹא מוֹבִילִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים כְּקַשׁ אוֹתָם אוֹכְלִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יוֹם עֶבְרָה לֹא מֻצָּלִים{{ש}} {{סי|אֲ}}נָשִׁים אֲשֶׁר עַוְלָה פּוֹעֲלִים{{ש}} {{סי|אֵ}}לֶּה הַדְּבָרִים בְּלֹא תַחְמֹד תְּלוּלִים{{ש}} {{סי|אִ}}ם תִּשְׁמְרֵם וְלֵב לָאֵל תַּשְׁלִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אָ}}ז תַּצְלִיחַ בְּכָל מִפְעָלִים{{ש}} {{סי|א}}וֹרְךָ יַזְהִיר כְּמַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שֶׁר שְׁנֵי עוֹלָמוֹת נוֹחֲלִים{{ש}} וִיאַשְּׁרוּךָ קְטַנִּים וּגְדוֹלִים :גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים נָעוּ מִקּוֹלוֹת :וּנְשָׁמוֹת עָפוּ מִקּוֹלֵי קוֹלוֹת :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת|1}} ====סילוק==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}''' אֵלֶּה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים{{ש}} אֲשֶׁר נִתְּנוּ לְעַם חֲשׁוּקִים{{ש}} בְּקוֹלוֹת וְשׁוֹפָרוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים{{ש}} בְּרַעַשׁ וּבְרַעַד בְּאֵימָה וְזִיקִים{{ש}} בִּנְשִׁיקָה מִפִּי שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} מְבֹאָרִים וּמְחֻזָּקִים{{ש}} מְשׁוּלִים בְּכָל מֶתֶק אוֹכְלִים וּמַשְׁקִים{{ש}} מִנּוֹפֶת צוּפִים וּמִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} בְּתִשְׁעִים וּשְׁמֹנָה פָנִים בְּפֵרוּשׁ חֲקוּקִים{{ש}} בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים טָמֵא נֶחֱקָקִים{{ש}} אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים טָהוֹר מְחֻשָּׁקִים{{ש}} מִנְיָן וְדִגְלוֹ נִדְרָשִׁים וְנֶחֱקָקִים{{ש}} בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת זְקוּקִים{{ש}} מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה בַּעֲשֵׂה לְהָקִים{{ש}} וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ בְּלֹא תַעֲשֶׂה מִתְחַזְּקִים{{ש}} בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַיִם מְזֻקָּקִים{{ש}} וְשׁוֹמְרֵימוֹ לָעַד לֹא נִזָּקִים{{ש}} וְלִוְיַת חֵן לְרֹאשָׁם מַעֲנִיקִים{{ש}} וּלְגַרְגְּרוֹתָם עִטּוּר עֲנָקִים{{ש}} מְשַׂמְּחִים לֵב וְעֵינַיִם מַבְהִיקִים{{ש}} מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעֶצֶם מְפִיקִים{{ש}} עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים וּכְעָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ לִתֵּן תּוֹרָה לְעַמּוֹ{{ש}} בָּא מִסִּינַי בִּכְבוֹד נָאֳמוֹ{{ש}} וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ{{ש}} וְעָרַךְ לֹא תִרְצָח לְפָנֵימוֹ{{ש}} וְעַל כִּי בְחַרְבָּם הֵם חַיֵּימוֹ{{ש}} לֹא קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וּמֵהַר פָּארָן הוֹפִיעַ לָמוֹ{{ש}} לֹא תִגְנֹב שִׁנֵּן בְּמַחֲנֵימוֹ{{ש}} וְעַל כִּי בִגְנֵבוֹת וּבִגְזֵלוֹת הֵם מִפְעָלֵימוֹ{{ש}} לֹא קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ לִתֵּן עֹז לְעַמּוֹ{{ש}} הֵם קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וְנַעֲשֶׂה לְנִשְׁמַע הִקְדִּימוּ{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע נַעֲשֶׂה נָמוּ{{ש}} וּצְדָקָה בָהּ נֶחְשְׁבָה לָמוֹ{{ש}} וְלִשְׁנֵי כְתָרִים סֻיָּמוּ{{ש}} לִמְלוּכָה וְלִכְהֻנָּה וְלִלְוִיָּה אֻיָּמוּ{{ש}} וּבַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁים קִדְּשָׁם אֵל לִשְׁמוֹ{{ש}} וּבְשִׁבְעִים שֵׁמוֹת יִחֲסָם לְאֻמּוֹ{{ש}} וּבִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת תּוֹצְאוֹתָם בְּקַיְּמוֹ{{ש}} וּבָלַל שְׁמָם בִּשְׁמוֹ{{ש}} וְכָאֵזוֹר לַחֶלֶץ הִדְבִּיקָם לְנָעֳמוֹ{{ש}} וּלְסִינַי הִטָּה שְׁמֵי מְרוֹמוֹ{{ש}} וַיֵּרֶד הוּא וְכָל קְדוֹשָׁיו עִמּוֹ{{ש}} וְהִגְעִישׁ וְהִרְעִישׁ וְהִרְעִיד הֲדֹמוֹ{{ש}} וְאַחַת בְּדַבְּרוֹ הֶחֱרִיד עוֹלָמוֹ{{ש}} וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִיל מַהֲלָךְ נָעוּ עַמּוֹ{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ בְּהַשְׁמִיעַ נָאֳמוֹ וְרָגְזוּ וְחָלוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם{{ש}} מֵאֵימַת חֵי הָעוֹלָם{{ש}} בְּרִדְתּוֹ לְדַבֵּר לְעַם עוֹלָם{{ש}} רָעֲשׁוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם{{ש}} פַּחַד קְרָאָם וְרַעַד הִזְחִילָם{{ש}} חִיל כַּיּוֹלֵדָה הִבְהִילָם{{ש}} נָעוּ וְרָעֲדוּ וְסָר צִלָּם{{ש}} וְאֵצֶל קְמוּאֵל בָּאוּ כֻלָּם{{ש}} לְנַחֵשׁ בְּקִסְמֵי קִלְקוּלָם{{ש}} וְשָׁאֲלוּ לוֹ מַה זֶּה בָּא לָעוֹלָם{{ש}} שֶׁמָּא הַיּוֹם לְמֵימָיו חוֹזֵר עוֹלָם{{ש}} יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב לָבוֹא לָעוֹלָם{{ש}} וְהֵשִׁיב אוֹתָם בִּשְׁאֵלָם{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן לְהַנְחִילָם{{ש}} וּכְשָׁמְעָם כָּךְ נָמוּ כֻלָּם{{ש}} יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם וְדָתוֹ לְהַשְׂכִּילָם וְכָל דּוֹר וָדוֹר וּמַנְהִיגֵיהֶם{{ש}} אֲשֶׁר עָמְדוּ לִפְנֵיהֶם{{ש}} וְהָעֲתִידִים לַעֲמֹד אַחֲרֵיהֶם{{ש}} כֻּלָּם הֶעֱמִידָם בְּסִינַי עִמָּהֶם{{ש}} לְהוֹדִיעָם כִּי דוֹר דֵּעַ נֶחֱשַׁק מִכֻּלָּהֶם{{ש}} טוּב טַעַם וָדַעַת לְהַשְׂכִּילֵיהֶם{{ש}} וְכָל מוּם לֹא הָיָה בָהֶם{{ש}} כִּי שְׁלֵמִים וּמֻשְׁלָמִים הָיוּ כֻלָּהֶם{{ש}} בְּהִגָּלוֹתוֹ בְּסִינַי עֲלֵיהֶם{{ש}} וּבְפָנִים הַרְבֵּה נִרְאֶה לָהֶם{{ש}} מְדַבֵּר אָנֹכִי עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם{{ש}} פָּנִים בְּפָנִים לְהַרְאוֹתֵיהֶם{{ש}} פָּנִים בְּאֵימָה לְמִקְרָא לִמּוּדֵיהֶם{{ש}} פָּנִים בֵּינוֹנִיּוֹת לְמִשְׁנַת עֶרְכֵּיהֶם{{ש}} פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת לְתַלְמוּד חַכְמֵיהֶם{{ש}} פָּנִים מַסְבִּירוֹת לְאַגָּדוֹת טַעְמֵיהֶם{{ש}} כְּעַתִּיק יוֹמִין וְצַח נִדְמָה לָהֶם{{ש}} נֶחֱמָדִים בְּהַר חֶמֶד עָרַךְ לִפְנֵיהֶם{{ש}} וְחֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים וּשְׂכַר אֶתְנַנֵּיהֶם{{ש}} אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם{{ש}} כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצָאֵיהֶם{{ש}} לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיהֶם וִימֵי בְנֵיהֶם וְדִבּוּר אֶחָד {{ק|[נ"א: וּשְׁתֵּי דִבְּרוֹת]}} מִפִּיו בְּמַלְלוֹ{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ בְּהַשְׁמִיעוֹ לִקְהָלוֹ{{ש}} רָחֲקוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל מִפַּחַד חֵילוֹ{{ש}} וּפָרְחָה נַפְשָׁם מִמִּשְׁמַע הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְהֶעֱמִיד עַנְנֵי כְבוֹד גָּדְלוֹ{{ש}} וְגֶשֶׁם נְדָבוֹת הֱנִיפוֹ וְהִזִּילוֹ{{ש}} וְחָיוּ וְשָׁבוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל בְּתֹקֶף חֵילוֹ{{ש}} וְדִבְּרוּ לְצִיר וְאָמְרוּ לוֹ{{ש}} קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע מִלּוּלוֹ{{ש}} וְדַבֵּר עִמָּנוּ קִנְיַן פָּעֳלוֹ{{ש}} פֶּן נָמוּת מֵאֵימַת קוֹלוֹ{{ש}} וַיִּשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי קְהָלוֹ{{ש}} וַיִּיטַב לְפָנָיו וְגַם עָרַב לוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא לְצִיר וְלִמְרוֹמוֹ הֶעֱלוֹ{{ש}} וּבֵינוֹ לְבֵין עָם שְׁלִישִׁי עִלּוֹ{{ש}} וְהֶעֱמִידוֹ וְנִגַּשׁ אֶל עַרְפִלּוֹ{{ש}} וּפָנִים בְּפָנִים דִּבֶּר לוֹ{{ש}} וְקַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ{{ש}} יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן רָעֲשׁוּ לְמוּלוֹ{{ש}} וְדִבְּרוּ לִפְנֵי צוּר וְאָמְרוּ לוֹ{{ש}} מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלוֹ{{ש}} וּמַה תְּחַשְּׁבֵהוּ לִמְקוֹמֵנוּ לְהַעֲלוֹ{{ש}} קִנְיַן שַׁעֲשׁוּעִים לְהַנְחִילוֹ{{ש}} וֶהֱשִׁיבָם אֵל הַנִּיחוּ לוֹ{{ש}} מֵאָז חֲשַׁקְתִּיו לְהַגְדִּילוֹ{{ש}} קִנְיַן שַׁעֲשׁוּעִים לְנַחֲלוֹ{{ש}} וּלְהִכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים רְשׁוּת נָתַתִּי לוֹ{{ש}} שְׁבוּיַת מָרוֹם לָתֶת לוֹ{{ש}} מְנָת חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ{{ש}} לְלַמֵּד לְבָנַי כֹּל אֲשֶׁר יְדֻבַּר לוֹ וּמֵהַר סִינַי קִבְּלוּ תוֹרָה{{ש}} לֹא מִפִּי מַלְאָךְ וְלֹא מִפִּי שָׁלִיחַ אֲמוּרָה{{ש}} כִּי אִם מִפִּי מֶלֶךְ עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} טְהוֹר עֵינַיִם וְיִרְאָתוֹ טְהוֹרָה{{ש}} מִפִּי גְבוּרָתוֹ לִבְחִירוֹ הוֹרָה{{ש}} דָּת בַּאֵר הֵיטֵב מְבֹאָרָה{{ש}} בְּדִבּוּר בַּאֲמִירָה{{ש}} בְּצִוּוּי בְּאַזְהָרָה{{ש}} בְּתַלְמוּד בְּאַגָּדָה בְּמִשְׁנָה בְּמִקְרָא{{ש}} בְּחֻקָּה בְּמִצְוָה בִּבְרִית גְּמוּרָה{{ש}} עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה{{ש}} וְכָל מִצְוָה שֶׁבָּהּ כְּעִנְיָן סְדוּרָה{{ש}} לְהִתְבָּרֵךְ בְּהוֹגֶיהָ בְּכָל יוֹם בָּרוּךְ נוֹתֵן הַתּוֹרָה וּבְאָלֶף שֶׁהִיא לְכָל הָאוֹתִיּוֹת רֹאשׁ{{ש}} פָּתַח בְּאָנֹכִי לְדִבְּרוֹת רֹאשׁ{{ש}} לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא אֱלֹהֵי קֶדֶם רֹאשׁ{{ש}} בְּרֵאשִׁית רֹאשׁ{{ש}} וּבְאַחֲרִית רֹאשׁ{{ש}} רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן בְּסוֹף וּבְרֹאשׁ{{ש}} צוֹפֶה מַה יִּהְיֶה בְּסוֹף מֵרֹאשׁ{{ש}} וְלָמָּה בְּאָלֶף פָּתַח בְּרֹאשׁ{{ש}} כְּנֶגֶד אֶלֶף דּוֹר שֶׁצָּפָה מֵרֹאשׁ{{ש}} לִתֵּן לָהֶם אֱמוּנַת רֹאשׁ{{ש}} לְצַוּוֹת לָהֶם דָּבָר מֵרֹאשׁ{{ש}} וְעִבֵּר מֵהֶם תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה לִפְרֹשׁ{{ש}} וּלְסוֹף עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת חָשַׁק תְּבוּאַת רֹאשׁ{{ש}} דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר מֵרֹאשׁ{{ש}} לִנְחֹל חֹק נְסוּכַת רֹאשׁ{{ש}} בְּתַעֲצֻמוֹתֶיהָ לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ{{ש}} לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִכְרֹעַ וְלִקֹּד רֹאשׁ{{ש}} לְאֵל חַי וְקַיָּם הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ וּבְשׁוּרָם צִבְאוֹת אֵלִים{{ש}} כִּי לְמַתַּן דָּת זָכוּ סְגוּלִים{{ש}} וִיכֻבָּדוּ בָהּ נִדְגָּלִים{{ש}} נָתְנוּ שֶׁבַח וּתְהִלָּה לְאֵל אֵלִים{{ש}} וַהֲמוֹן גְּדוּדִים וְכִתֵּי אֶרְאֶלִּים{{ש}} שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת מְפָאֲרִים וּמְהַלְלִים{{ש}} וּשְׂרָפִים מִמַּעַל לָהֶם עוֹמְדִים וּמְעַלִּים{{ש}} וּלְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא מַגְדִּילִים{{ש}} וְצִבְאוֹת גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים{{ש}} מַנְעִימִים שִׁיר הִלּוּלִים{{ש}} וּפְאֵר כְּרוּבִים וְרַעַשׁ גַּלְגַּלִּים{{ש}} בְּמַתַּן אָמוֹן הָיוּ גִילִים{{ש}} וּמַלְאֲכֵי אֵשׁ וּמַיִם בְּלוּלִים{{ש}} בְּשִׂמְחַת נְוַת בַּיִת מְסַלְּדִים וּמְחַלִּים{{ש}} וְזֶה אֶל זֶה קוֹרְאִים וְשׁוֹאֲלִים{{ש}} לְקָדוֹשׁ וּבָרוּךְ תִּפְאֶרֶת מְכַלְלִים{{ש}} רוֹמֵמוֹת לְמַלְכָּם מְמַלְלִים{{ש}} וֶעֱזוּז נוֹרְאוֹתָיו מַגְדִּילִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה לְקָדוֹשׁ בַּקֹּדֶשׁ מַעֲלִים<קטע סוף=המשך/>{{ש}}<noinclude> {{הור|ככתוב…}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> 277u3jpvdah8wy14sqxcwbh1jlvisna 3016937 3016936 2026-05-19T14:46:20Z Yack67 27395 3016937 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= ארץ מטה ורעשה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-7694|א-7694]] | מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי ולחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ראשון של שבועות, ולרוב קהילות אשכנז המערבי ביום שני. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==ארץ מטה ורעשה== ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ מָטָה וְרָעֲשָׁה{{ש}} {{סי|בְּ}}סַהַר שְׁלִישִׁי הִתְגָּעֲשָׁה{{ש}} {{סי|גָּ}}רֶיהָ חַיָּתָם נִרְעָשָׁה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹד בְּשׁוּרָהּ וַתִּתְרָעֲשָׁה {{סי|ה}}וֹד אַפַּדְנוֹ נָטָה{{ש}} {{סי|וְ}}עַל גַּבְנוּן אוֹתוֹ הִטָּה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה סִינַי גֵּאוּת עָטָה{{ש}} {{סי|חִ}}דָּתוֹ כְּעַל אֶבְרָה הֻעֲטָה {{סי|טֹ}}הַר ‎צוּף שְׁלִישִׁי{{ש}} {{סי|יְ}}שָׁרִים הִרְגִּיל לְפַלְשִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|כְּ}}תַב שָׁלִישִׁים שִׁלְּשִׁי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵת גָּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי<noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}} כַּכָּתוּב: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי׃{{ממס|שמות יט א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת׃{{ממס|משלי כב כ}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכׇל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם׃{{ממס|קהלת ג א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃{{ממס|תהלים טז ה}} {{סוף}}</noinclude> :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>גּוֹרָלִי תְּמוֹךְ לְגוֹנְנִי :פָּץ בָּאתִי לְגַנִּי :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>עֶזְרִי וּמָגִנִּי :בְּמָגִנּוֹ לְגוֹנְנִי.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{סי|מִ}}ן הָהָר לִמְעוֹנָיו{{ש}} {{סי|מִ}}הֵר וְקָרָא לֶעָנָו{{ש}} {{סי|נִ}}קְדַּשׁ שִׁבְעָה בַּעֲנָנָיו{{ש}} {{סי|נִ}}הֲגוֹ לְפַעֲנֵחַ לוֹ עִנְיָנָיו {{סי|שַׂ}}ר וְנֶאֱמַן כְּהוּשַׁת לַבַּיִת{{ש}} {{סי|שָׂ}}שׂ וְדָץ שְׁלוּל נְוַת בַּיִת{{ש}} {{סי|ע}}וֹדוֹ צָג בִּפְרוֹזְדוֹר הַבַּיִת{{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹנִים נָעֲלוּ בַּעֲדוֹ בָּיִת {{סי|פָּ}}צוּ מָה אֱנוֹשׁ לְהִזָּכֵר בְּמַעְלָה{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר מִבְטֶחָה לְהוֹרִיד מִמָּעְלָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|צָ}}עַד וְגָבַר וְעָלָה וְנִתְעַלָּה{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה צוּר לְצִיר עֲלֵה וְגָש וְעָלָה<noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְיָ מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|שמות יט ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר׃{{ממס|שמות יט ב|שם ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה׃{{ממס|משלי כא כב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל׃{{ממס|תהלים סח יג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃{{ממס|תהלים ח ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים סח יט}} {{סוף}}</noinclude> :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֱלֹהִים הִזִּיל מִשְּׁחָקִים :כְּטַל אִמְרֵי חֻקִּים :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מִמֶּרְחַקִּים :נְקוּקִים יָקִים.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{סי|קָ}}דוֹשׁ הוֹפִיעַ מִפָּארָן / רַד בְּאַלְפֵי שִׁנְאָן{{ש}} סִין הֵשִׁית שַׁאֲנָן / וְדָתוֹ בּוֹ שִׁנָּן {{סי|רָ}}ם רָד בְּמֶרְכָּבוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף{{ש}} לְהַכְתִּיר מַטֶּה סָפוּר בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף {{סי|שִׁ}}נֵּן בְּפָארָן וְשֵׂעִיר / וְאוֹתָם אֵל הִסְעִיר{{ש}} וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תּ}}וֹרָה חִנְכִי / תּוּשִׁיָּה אִנְכִי{{ש}} תַּכְלִית פָּץ אָנֹכִי / לָכֵן פָּתַח בְּאָנֹכִי<קטע סוף=ג/><noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃{{ממס|שמות כ ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׃{{ממס|דברים לג ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ׃{{ממס|תהלים סח יח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|חבקוק ג ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: {{סוף}}</noinclude> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=המשך/> ====אנכי בשם אל שדי==== אָנֹכִי בְּשֵׁם אֵל שַׁדַּי{{ש}} פַּצְתִּי מֵאָז לְעוֹלָמִי דַּי{{ש}} וּבְבָשָׁן בֵּאַרְתִּיו בְּפֵרוּשׁ לִידִידַי{{ש}} כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֹל מַלְכוּתִי עֲבָדַי{{ש}} צִוִּיתִי לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל אַחֵר מִבַּלְעָדַי{{ש}} לֹא תִשָּׂא שֵׂם לַשָּׁוְא וְתִנָּקֶה עָדַי{{ש}} זָכוֹר וְשָׁמוֹר כִּי הֵם שְׁנֵי עֵדַי{{ש}} כַּבֵּד אוֹמְנֶיךָ כִּי כִבּוּדָם כִּבּוּדַי{{ש}} לֹא תִרְצַח מִתֹּאַר מַעֲשֵׂה יָדַי{{ש}} לֹא תִנְאָף אַף בְּסָפֵק פֶּן תֵּעָנֵשׁ בְּוַדַּאי{{ש}} לֹא תִגְנֹב וְתִתְבָּרֵךְ עַד בְּלִי דַּי{{ש}} לֹא תַעֲנֶה עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעֵדַי{{ש}} לֹא תַחְמֹד כִּי אִם מַחֲמַדַּי{{ש}} אֵלֶּה הֵם סוֹדַי{{ש}} מוֹרַי שְׂרִידַי{{ש}} מוֹעֲדַי פְּקוּדַי{{ש}} סָהֲדַי מְעִידַי{{ש}} כִּי אֵין בִּלְעֲדַי{{ש}} וַאֲנִי אֵל שַׁדַּי {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====אז בכתב אשורית==== {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר'''}} {{סי|אָ}}ז בִּכְתַב אַשּׁוּרִית / וּבִלְשׁוֹן עִבְרִית / וּבְדִבּוּר מִצְרִית / הִנְחַלְתָּ לְבַת עִבְרִית{{ש}} {{סי|לְ}}אָלֶף הִקְדַּמְתָּ בֵּית בִּיצִירַת בְּרֵאשִׁית / כִּי הוּכַן מֵאָז לְמַתַּן קִנְיַן רֵאשִׁית{{ש}} {{סי|ע}}וֹלָם הוּכַן בְּאוֹת שֵׁנִי / כִּי יֵשׁ עוֹלָם שֵׁנִי / אָנֹכִי בְּאוֹת רִאשׁוֹן כִּי הוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי{{ש}} {{סי|זָ}}ע אָלֶף וַיֵּדֶא מוּל כִּסֵּא עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת / עַד שֶׁנִּתַּן תְּחִלָּה לְדִבְּרוֹת{{ש}} {{סי|רֹ}}ן דָּת אָנֹכִי בִּכְתָב נוֹטָרִיקוֹן נַחְבֵּאת / אָנֹכִי אֲנָא נַפְשִׁי כִּתְבֵית יַהֲבֵית{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֲרָהּ לְעַמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים / עַל כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה פָנִים{{ש}} {{סי|יָ}}הּ רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ / הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ / לְאוֹהֲבֶיהָ וּלְשׁוֹמְרֶיהָ וִישַׁנֶּהָ וְיִתְמְרָהּ{{ש}} {{סי|רֻ}}שַּׁם לְמַפְרֵעַ אוֹתוֹתֵי מַאֲמָרֶיהָ / יְהִיבָה כְּתִיבָה נְעִימִים אֲמָרֶיהָ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים חַיָּתָם עֻלְפֶּה / כִּי הִסְכִּיתוּם מִפֶּה אֶל פֶּה{{ש}} {{סי|יִ}}שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת / וְלֹא כָּל נְשִׁיקוֹת / סָחוּ אֵל יֶרֶד אוֹתָם מִיֵּין הָרֶקַח לְהַשְׁקוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}צוּבוֹת וּנְעִימוֹת / וּפֶתִי מַחְכִּימוֹת / רְשׁוּמוֹת וַחֲתוּמוֹת / פְּתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת{{ש}} {{סי|לְ}}עַם אֲשֶׁר אָהַב / בְּחִבָּה יָהַב / וְהִנְחִיל נֶחֱמָדִים מִזָּהָב / לְעַם לוֹ מָאֳהָב{{ש}} {{סי|יָ}}הּ שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת / רָד לְהַנְחִיל רְבָבוֹת / בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף מֶרְכָּבוֹת / אֲשֶׁר מֵאֵשׁ וָשֶׁלֶג חֲצוּבוֹת{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם הַדָּר בַּשְּׁחָקִים / יִסַּד עֹז מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים / וּבִזְכוּת אַפְסֵי אֶרֶץ הֵקִים / זִהֵר תּוֹרוֹת וְחֻקִּים. ====אל נא לעולם תוערץ==== {{:אל נא לעולם תוערץ}} ====סדר עולם==== '''וּבְכֵן יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: [[משלי ח כב|משלי ח כב-כט]], '''א"ב'''}} {{סי|יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ|1}}{{ש}} {{סי|אַ}}לְפַּיִם שָׁנָה נִמְתַּקְתִּי בְּחִכּוֹ{{ש}} עַד לֹא מָדַד עוֹלָם רָחְבּוֹ וְאָרְכּוֹ{{ש}} טֶרֶם מָתַח רוֹם עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ש}} וְקֶדֶם הֵבִין בָּם רֶכֶב אַרְתַּכּוֹ{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל בִּרְכּוֹ{{ש}} מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו לְהַלְלוֹ וּלְבָרְכוֹ{{ש}} מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אוֹתִי אָיֹם {{ק|[נ"א: הַיּוֹם]}} בְּעָרְכוֹ{{ש}} לְהוֹדִיעַ לַכֹּל כִּי אֵין כְּעֶרְכּוֹ<noinclude> {{הור2|קטעי המעבר כנראה אינם מידי הקליר.}}</noinclude> {{ק|[וָאֶהְיֶה אָמוֹן אֵצֶל אָדוֹן / וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם / מְשַׂחֶקֶת עַד זֶה הַיּוֹם]}} {{סי|קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז|1}}{{ש}} {{סי|בְּ}}קֶדֶם קַדְמוֹנִים קִדַּמְתִּי מֵאָז{{ש}} קֶדֶם עַמּוּדֵי רוֹם הָיִיתִי עַמּוּד מֵאָז{{ש}} קֶדֶם פָּעַל יְסוֹד הָיָה יְסוֹדִי מֵאָז{{ש}} קֶדֶם אֶבֶן פִּנָּה הָיִיתִי אֶבֶן פִּנָּה מֵאָז{{ש}} קֶדֶם כָּל נְסִיכִים הָיִיתִי נְסוּכָה מֵאָז{{ש}} (וּבִהְיוֹת עוֹלָם מַיִם בְּמַיִם הָיִיתִי חֲקוּקָה מֵאָז){{ש}} וּבִהְיוֹת עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ הָיִיתִי כַנֵּר מֵאָז{{ש}} וּבִהְיוֹת חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הָיִיתִי כִמְנוֹרָה מֵאָז{{ש}} קֶדֶם כָּל אֵלֶּה הוּא וַאֲנִי הָיִינוּ מֵאָז {{ק|[וְהָיָה אָמוֹן מְהַרְהֵר לְמַעֲנָהּ / וְאָמַר בְּלִבּוֹ אֶבְרָא עוֹלָם בְּבִינָה / בַּעֲבוּר אֲמָנָה]}} {{סי|מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ|1}}{{ש}} {{סי|גְּ}}זֵרָה שָׁוָה גָּזַר בִּי מֵרֹאשׁ{{ש}} לַחֲקֹר וְלִדְרשׁ{{ש}} הַכֹּל מֵרֹאשׁ{{ש}} מִי יַעֲלֶה בְּרֹאשׁ{{ש}} מִי יִהְיֶה בְּרֹאשׁ{{ש}} מַה שֶּׁהָיָה מֵרֹאשׁ{{ש}} הוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּסוֹף לָרֹאשׁ{{ש}} נְסִיכֵי אָדָם נֻסָּכוּ בִי מֵרֹאשׁ{{ש}} וְנָסַכְתִּי לְמַלְכִּי הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ {{ק|[וְהָיָה אֵלָיו בְּדַבְּרָהּ / וְנִשְׁתַּעֲשַׁע בְּדִבּוּרָהּ / וְאָמַר בַּעֲבוּרָהּ / אֶבְרָא עוֹלָם לְהַגְבִּירָהּ / וְלַדּוֹרוֹת לְהַסְבִּירָהּ]}} {{סי|מִקַּדְמֵי אָרֶץ|1}} {{ק|[מִקְּדוּמֵי אָרֶץ]}}{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים שִׁבְעָה קָדְמוּ לָאָרֶץ{{ש}} כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא קָדַם לִשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}} כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל קָדַם לְמַמְלְכוֹת הָאָרֶץ{{ש}} אֲבוֹת הָעוֹלָם קָדְמוּ לְמוֹסְדֵי אָרֶץ{{ש}} שֵׁם מָשִׁיחַ קָדַם לְשֵׁמוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} גַּן עֵדֶן קָדְמָה לְעַנְוֵי אָרֶץ{{ש}} עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תֹּפֶת קָדַם לְרִשְׁעֵי אָרֶץ{{ש}} יִשְׂרָאֵל וְהַתְּשׁוּבָה קָדְמוּ לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ{{ש}} וַאֲנִי לָהֶם קָדַמְתִּי מִקַּדְמֵי אָרֶץ {{ק|[וְהָיָה מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ / מְהַרְהֵר בְּמִדַּת טוּבוֹ / וְאָמַר בְּלִבּוֹ / אֶבְרָא עוֹלָם לְיַשְּׁבוֹ / בַּעֲבוּר יִשּׁוּבוֹ]}} {{סי|בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי|1}}{{ש}} {{סי|הָ}}אָרֶץ עַד לֹא נִתְחוֹלְלָה נִתְחוֹלָלְתִּי{{ש}} וּבְאֵין חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הֵאַרְתִּי וְהִגַּהְתִּי{{ש}} וּבְאֵין קוֹרֵא תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם בְּפִיו נִקְרֵאתִי{{ש}} וּבָעֵת נִבְקְעוּ בְדַעְתּוֹ נִבְקְעוּ בְדַעְתִּי{{ש}} וּבִתְהוֹם רַבָּה מִשְׁפָּטִי מִלֵּאתִי{{ש}} וַעֲלֵיהֶם חֹק חַגְתִּי וְנִגְבַּלְתִּי{{ש}} וּבְתַנִּינִים אֲשֶׁר בִּתְהוֹמוֹת נִתְהַלָּלְתִּי {{סי|בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם|1}}{{ש}} {{סי|וּ}}בְאֵין מַעְיָנוֹת מַעְיָנִי נוֹבַעַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין נְהָרוֹת נְהָרִי מוֹשֵׁךְ מָיִם{{ש}} וּבְאֵין בְּאֵרוֹת בְּאֵרִי נוֹבַעַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מְקוֹרוֹת מְקוֹרִי חַיִּים מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מַיִם הָיִיתִי כִּבְרֵכַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מִקְוֵה מָיִם{{ש}} מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ לְהַזּוֹת מִמִּקְוֵה מָיִם {{סי|בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ|1}}{{ש}} {{סי|זָ}}וִיּוֹת עוֹלָם בִּי נֻטָּעוּ{{ש}} הַרְרֵי יִשְׂרָאֵל בִּי נִתְקָעוּ{{ש}} הַרְרֵי עַד בִּי נִתְיַדָּעוּ{{ש}} הַרְרֵי אֵל בִּי נִתְוַדָּעוּ{{ש}} בְּפֶלֶס וּבְמֹאזְנַיִם בִּי נִשְׁקְלוּ וְנוֹדָעוּ{{ש}} תּוֹעֲפוֹת גָּבְהָם וּמֶחְקְרֵי יְסוֹדָם בִּי נִשְׁתַּמָּעוּ{{ש}} וּבְהִוָּדְעִי בְּסִינַי כֻּלָּם נִזְדַּעְזָעוּ{{ש}} וּלְהַר הַמּוֹרִיָּה כֻּלָּם נִכְרָעוּ{{ש}} וְעַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ{{ש}} בְּטַבַּעְתִּי אֶרֶץ וַאֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ {{סי|לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי|1}}{{ש}} {{סי|חֵ}}קֶר גִּבְעוֹת עוֹלָם נִתְחוֹלַלְתִּי{{ש}} גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה אֲנִי חַלְתִּי{{ש}} וְגִבְעָה נִשָּׂאָה אֲנִי הוֹלַדְתִּי{{ש}} וּגְבָעוֹת כְּנֻשְּׂאוּ בִּצְדָקָה נִתְנַשֵּׂאתִי{{ש}} וּלְכָל הַר וְגִבְעָה קָדְמָה גִבְעָתִי{{ש}} וּמִגִּבְעוֹתַי לְגִבְעוֹת עוֹלָם דָּלַגְתִּי{{ש}} וּמִגִּבְעוֹת עוֹלָם לְגִבְעַת סִינַי נִגְבָּלְתִּי {{סי|עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת|1}}{{ש}} {{סי|טַ}}בּוּר הָאָרֶץ וְטַבּוּר חוּצוֹת{{ש}} טַבּוּרִי הָיָה מַשְׁתִּית אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} וּמִשְּׁתִיַּת טַבּוּרִי הוּשְׁתוּ אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} מֵחֵיקִי אֶל חֵיק הָאָרֶץ וּמֵחֵיק הָאָרֶץ אֶל חֵיק חוּצוֹת{{ש}} וּמִמַּשְׁתִּיתִי הָיָה מַשְׁתִּית הָאָרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} כְּפִי תַחֲרָא בֵּין אֶרֶץ וְחוּצוֹת {{סי|וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל|1}}{{ש}} {{סי|יְ}}צִיר אֲשֶׁר יָצַר רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל{{ש}} מִמֶּנּוּ הֵצִיק מְצוּקֵי תֵבֵל{{ש}} וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל{{ש}} כִּתְרוּמָה הוּרַם רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל{{ש}} כְּחַלָּה מֵעִסָּה הִפְרִישָׁם לְתַבֵּל{{ש}} וּמִזְבַּח אֲדָמָה הָיָה רֹאשׁ לְתֵבֵל{{ש}} מִגּוּשִׁי הָשְׁלַךְ עָפָר לְתֵבֵל{{ש}} הוּא הָיָה רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל {{סי|בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי|1}}{{ש}} {{סי|כְּ}}אֹהֶל עֵת טֶרֶם מְתָחָם יוֹתֵר מֵהֶם מְתָחַנִי{{ש}} כַּדֹּק עֵת טֶרֶם נָטָם אֶצְלוֹ נָטַנִי{{ש}} בִּימִין טֶרֶם טִפְּחָם מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת טִפְּחַנִי{{ש}} וּבַזֶּרֶת טֶרֶם תִּכְּנָם בָּהּ תִּקְּנַנִי{{ש}} וְאֶצְבָּעוֹת טֶרֶם קְבָעָם בְּאֶצְבְּעוֹתָיו קְבָעַנִי{{ש}} וְעֵת אֲשֶׁר פֵּרְשָׂם כָּאֹהֶל כַּיְרִיעָה פֵּרְשַׂנִי{{ש}} וְלִירִיעוֹתָם אָמַר דַּי וְלִירִיעוֹתַי לֹא אָמַר דַּיֵּנִי {{סי|בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם|1}}{{ש}} {{סי|לְ}}מַעֲנִי חַק שְׁלשָׁה חֻקִּים עַל רוֹם וְעַל תַּחַת וְעַל תְּהוֹם{{ש}} בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ חֻקִּי חָג עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ אֶבֶן שְׁתִיָּה עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ לִוְיָתָן עַל דַּלְתוֹת תְּהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ אֶבֶן פִּנָּה שֶׁלֹּא יַצִּיף לָעוֹלָם תְּהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ חוּג חֻקִּי כָּבוּשׁ עַל תְּהוֹם {{סי|בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל|1}}{{ש}} {{סי|מִ}}תְאַמֶּצֶת הָיִיתִי בִּמְרוֹמֵי מָעַל{{ש}} בְּאַמְּצוֹ עֲרָבוֹת לִרְכוּבוֹ{{ש}} הָיִיתִי רְכוּבוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים לְעֻזּוֹ{{ש}} הָיִיתִי מָעֻזּוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ מְעוֹנָה בִּזְרוֹעוֹ{{ש}} הָיִיתִי כְּקָמֵעַ עַל זְרוֹעוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ זְבוּל לְקָדְשׁוֹ{{ש}} הָיִיתִי זְבוּלָה בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ עֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו{{ש}} הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל אַרְכּוּבוֹת רַגְלָיו{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם{{ש}} וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם{{ש}} בְּאַמְּצוֹ כָּל אֵלֶּה אִמְּצַנִי נוֹטֶה שָׁמָיִם {{סי|בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם|1}}{{ש}} {{סי|נֶ}}עֶזְזָה מַעְיָנִי מִמַּעְיְנוֹת תְּהוֹם{{ש}} נִתְעַזְזוּ מֵימַי מִמֵּימֵי תְהוֹם{{ש}} בְּטֶרֶם נֶעֶזְזוּ עַזִּים עַזָּה הָיִיתִי עַל תְּהוֹם{{ש}} בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ שָׂם עֲלֵיהֶם חֻקִּי{{ש}} וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו כֵּן לֹא יַעַבְרוּ עַל פִּי{{ש}} וְנִשְׁתַּכְלַל עוֹלָם בְּמַאֲמַר פִּי שֶׁהָיִיתִי בְּפִיו {{סי|בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ|1}}{{ש}} {{סי|סָ}}ד בְּמוּסָדִי מוֹסְדֵי אָרֶץ{{ש}} הֵמָּה הַיּוֹצְרִים הַיְצוּרִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} וְיוֹשְׁבֵי נְטָעִים נְטִיעַת שֹׂרֵק בָּאָרֶץ{{ש}} לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ{{ש}} וּגְדֵרָה נַעֲשֵׂיתִי גָּדֵר בָּאָרֶץ{{ש}} וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ מָלַךְ בִּי מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ{{ש}} הִמְלִיכַנִי וְהִמְלַכְתִּיו עַד לֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ{{ש}} וּמִיּוֹם דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} קָרָא לִי רָאשֵׁי דוֹרוֹת הָאָרֶץ <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>קָרָא לְאָדָם הַנּוֹצָר מֵאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְנֹחַ אִישׁ צַדִּיק בָּאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְאַבְרָהָם מֵאֲצִילֵי אָרֶץ{{ש}} קָרָא לְיִצְחָק הַזּוֹרֵעַ בָּאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְיַעֲקֹב הַנֶּחְתָּם בִּשְׁמֵי עָרֶץ{{ש}} קָרָא לִשְׁבָטִים לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שְׁאָלַנִי יוֹצֵר הָאָרֶץ<noinclude> {{הור2|קטע מעבר זה אינו בדפוס (נעתק ממחזור נירנברג):}} {{ק|[וְהָיָה דְּבָרוֹ עִם דְּבָרָהּ / וְנִתְאֲפַּק בַּעֲבוּרָהּ / מִי דִִּבְּרָה לְחֻפַּת הֲדָרָהּ / וְיִקַּח לִוְיַת חֵן בַּתּוֹרָה]}}</noinclude> {{סי|עָ}}מַד אָדָם רֹאשׁ לִנְשָׁמוֹת{{ש}} זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם רְשׁוּמוֹת וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה חָכָם מָלֵא חָכְמוֹת{{ש}} בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת אוֹתוֹ לְדַמּוֹת{{ש}} כְּאַחַד מִמֶּנּוּ מְעֻלֶּה בְאֵימוֹת{{ש}} וּמוֹרָאוֹ עַל חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת{{ש}} וְכֻלָּם יָצַרְתִּי עֲלֵי אֲדָמוֹת{{ש}} וּבְדַעְתּוֹ קָרָא לָהֶם שֵׁמוֹת{{ש}} וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא שְׁמִי הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בַּשֵּׁמוֹת<noinclude> {{הור2|נהגו לדלג על קטעי גנאי האבות, ולכן לא נדפסו במחזורים:}} [{{סי|עָ|1}}לָיו הֵשִׁיבָה תּוֹרָה לְאֶחָד{{ש}} בְּעֵת הָיָה אֶחָד הוּנְעַם יַחַד{{ש}} וְאָמַרְתָּ לֹא טוֹב הֱיוֹת אָדָם אֶחָד{{ש}} וּכְשֶׁנִשְׁלַף מִמֶּנּוּ אַחַת אֶל אֶחָת{{ש}} וְשָׁלוֹשׁ דִבְּרוֹת הֵפַר יַחַד{{ש}} הֵפַר לֹא תִגְנוֹב וְחִילֵק עִם גַּנָב כְּאֶחָד{{ש}} הֵפַר לֹא תַעֲנֶה וְהֵעִיר עִם אִשׁתּוֹ שֶׁקֶר יַחַד{{ש}} הֵפַר לֹא תַחְמוֹד וְחָמַד וְאָכַל וַיִחַת{{ש}} וּבְחֻפַּת כָּבוֹד לֹא לָן יוֹם אֶחָד.]</noinclude> {{סי|פֵּ}}רַשׁ זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם{{ש}} וְנִמְצָא דוֹר שְׁלִישִׁי דָּחוּף מִבְּנֵי אָדָם{{ש}} כְּהוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם{{ש}} וְקָם דּוֹר עֲשִׂירִי מְקֻלְקָל בָּאָדָם{{ש}} וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם{{ש}} וַיַּרְא יְיָ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם{{ש}} וַיֹּאמֶר יְיָ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם{{ש}} לוּלֵי נוֹלַד אִישׁ צַדִּיק בָּאָדָם{{ש}} זֶה יְנַחֲמֵנוּ אוֹמְרִים מִלְמַעְלָה פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם{{ש}} וּלְמַטָּה אוֹמְרִים זֶה יְנַחֲמֵנוּ בְּנֵי אָדָם וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה אָדָם תַּחַת אָדָם{{ש}} וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם<noinclude> [{{סי|פָּ|1}}צָה דָּת כְּתוּבָה עָלָיו לְהָשִׁיבָה{{ש}} אִם צַדִּיק הוּא וְתָמִים בִּנְתִיבָה{{ש}} וְזָהִיר בַּמִּצְוָה עִם כָּל נֶפֶשׁ בַּתֵּיבָה{{ש}} לָמָּה לֹא נִזְהַר בְּצֵאתוֹ מִן הַתֵּיבָה{{ש}} וַיֵּשְׁתְּ וַיִשְׁכׇר וְלִמְאֹד רָוָה{{ש}} הַסּוֹבֵל בְּמִי הַמַּבּוּל וְלֹא סָבַל בְּטִיפַּת תַּאֲוָה{{ש}} וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ הַשְׁכִיבָה / וּבָא לִידֵי חוֹבָה{{ש}} וְנִתְבַּזָּה לְעֵינֵי נִינָיו בְּעֶרְוָה]</noinclude> {{סי|צָ}}ץ מִמִּזְרָח וְכַשַּׁחַר עָלָה{{ש}} וְנִקְרָא עַיִט פּוֹרֵחַ עַל פְּנֵי מַעְלָה{{ש}} אַב הֲמוֹן נִקְרָא וְנִתְעַלָּה{{ש}} וּבְעֶשֶׂר נִצְרַף וְלֹא נִמְצָא בוֹ עַוְלָה{{ש}} עֲבוֹדָה זָרָה עַל יָדוֹ בָּטְלָה{{ש}} וְקֵרַב רְחוֹקִים לִזְכוּת מְנֻטָּלָה{{ש}} הִכִּירַנִי וְהִכַּרְתִּיו בְּאַהֲבָה כְלוּלָה כְּדַי הוּא לָךְ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה{{ש}} לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיִךְ יוֹמָם וָלָיְלָה{{ש}} דּוֹרוֹת אֲשֶׁר זָכוּ לְפָנָיו לֹא זָכוּ לְמִילָה{{ש}} וּמֵעֵת נִתְחַתְּמָה בוֹ נִתְמַנָּה רֹאשׁ לְכָל תְּפִלָּה<noinclude> [{{סי|צָ|1}}וְחָה אָמוֹן בִּדְבַר מוֹדָע{{ש}} כִּי כְּמוֹ הוֹדַע / כֵּן נוֹדַע{{ש}} וּכְמוֹ שִׁמְךָ יִדַּע / כֵּן שְׁמוֹ נִתְוַדַּע{{ש}} וְאֵיךְ טוּלְטַל מִמַּדַּע / לְהַאֲמִין וְלֵידַע{{ש}} וּפָץ בְּלִי מַדַּע / בַּמָּה אֵדַע{{ש}} וְהִקְשִׁיב עַל דְּבָרוֹ יָדוֹעַ תֵּדַע{{ש}} וְגָרַם לְנִינָיו קֵץ מִלֵידַע]</noinclude> {{סי|קָ}}רְבָּן שָׁלֵם יְחִידוֹ נִמְצָא{{ש}} כְּטֶנֶא בִכּוּרִים אָז נִרְצָה{{ש}} כְּשֶׂה לַטֶּבַח רָץ בִּמְרוּצָה{{ש}} שְׁלשָׁה יָמִים טֹרַף וְנַפְשׁוֹ לֹא קָצָה הִוָּעֲצִי נָא עִמִּי דָּת מוֹעֵצָה{{ש}} וְלִקְחִי אֹתוֹ לְחֻפַּת עֲלִיצָה{{ש}} לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵךְ יָצָא{{ש}} וּלְמַעֲנוֹ אֶרְאֶלִּים מִמְּחִיצָה{{ש}} מַר צָעֲקוּ חוּצָה<noinclude> [{{סי|ק|1}}וֹל נָתְנָה דָּת עַל יָחִיד בִּיְחִידָה{{ש}} אׇמְנָם נִמְצָא שָׁלֶם כְּזֶבַח תּוֹדָה{{ש}} וְהִשְׁלִים נַפְשׁוֹ לְמַאֲכֶלֶת לְמִזְבַּח עֲקֵדָה{{ש}} וְנוֹשַׁע מֵחֶרֶב וּמִמוֹקֶדָה{{ש}} אַךְ לְעֵת זִקְנָה וּלְיוֹם פְּקוּדָה{{ש}} קָרָא לְשֹׂנַאֲךָ כְּחָמַד חֲמוּדָה{{ש}} שָׂא נָא כֵלֶיךָ כְּלֵי זַיִין אוֹתוֹ הֶעִירָה{{ש}} תֵּלְיְךָ וְקַשְׁתְּךָ שִׁלְטוֹן אוֹתוֹ הֶאֱחִידָה{{ש}} וְצֵא הַשָּׂדֶה מְלוּכָה אוֹתוֹ לְהַסְעִידָה{{ש}} לוּלֵי קָדְמָה אִשָּׁה חֲמוּדָה{{ש}} וְצִוְּתָה לַתָּם בִּתְעוּדָה{{ש}} וַיֵּלֶךְ וַיִּקַח וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ סְעוּדָה{{ש}} וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא וְאָחִיו בָּא מִצֵּידָה{{ש}} וּבִנְאֻם מִי אֵיפוֹא חָרַד חֲרָדָה{{ש}} וּבִקֵּשׁ לְקַלֵּל יוֹשֵׁב בּאָהׇלֵי תְעוּדָה{{ש}} לוּלֵי בַּת קוֹל מִמָּרוֹם יָרְדָה{{ש}} וְנָם גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה]</noinclude> {{סי|רֻ}}חַק אִישׁ שָׂדֶה וְקֹרַב אִישׁ תָּם{{ש}} יוֹשֵׁב אֹהָלִים בְּאָהֳלֵי רוּם נֶחְתָּם{{ש}} וְגַם בַּמֶּרְכָּבָה תָּאֳרוֹ נֶחְתָּם{{ש}} עֹלִים בְּמַעֲלוֹתָם וְיֹרְדִים בִּירִידָתָם{{ש}} תְּמֵהִים עַל מַרְאֶה זֶה חוֹתָם וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה חוֹתָם יָפֶה מִכָּל חוֹתָם{{ש}} חוֹתָמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר נֶחְתְּמוּ מִזֶּה חוֹתָם{{ש}} בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ טְבוּעִים בְּאֶחָד חוֹתָם{{ש}} עַל לֵב וְעַל זְרוֹעַ לְמַעֲנֵךְ חָתַמְתִּי חוֹתָם<noinclude> [{{סי|רַ|1}}ע גָּמְלוּ לוֹ לִמְכּוֹר מְכִירָה{{ש}} עַל דִּבְּרַת כְּתֹנֶת הַמְּנֻכָּרָה{{ש}} וְעַל חֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם שְׂנָאוּהוּ שִׂנְאָה חֲמוּרָה{{ש}} וּבִנְאֻם הַכֵּר נָא נֶפֶשׁ זָקֵן עָבְרָה{{ש}} וַאֲנָחָה עָלָיו גָּבְרָה{{ש}} טָרוֹף טֹרַף צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹדֶשׁ מִפְּנֵי אֶבְלוֹ סָרָה{{ש}} וּפָץ בְּכַעַס וְגַם בְּעֶבְרָה{{ש}} לוֹמַר אֲמִירָה ׳מֵאֶת יְיָ דַּרְכִּי נִסְתְּרָה׳]</noinclude> {{סי|שָׁ}}לְמוּ כָל אֵלֶּה בַּעֲמֹד עַם עוֹלָם{{ש}} כְּשָׁלְמוּ אַלְפַּיִם עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא עוֹלָם{{ש}} וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה מִשֶּׁנִּבְרָא עוֹלָם{{ש}} אָמְרָה תוֹרָה זֶה משֶׁה אֲשֶׁר נִקְרָא עָנָו מֵעוֹלָם{{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה אֲשֶׁר נִכְתַּב מֵעוֹלָם{{ש}} הוּא יִירָשִׁי מוֹרָשַׁת עוֹלָם{{ש}} וְהוּא יִקָּחִי מַתְּנַת עוֹלָם{{ש}} וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַאֲמִינוּ בִי לְעוֹלָם {{ק|[וְהָיָה אֵל אֱמוּנָה מְהַרְהֵר לְמַעֲנָהּ / וּמֵבִין בַּחֲנִינָה / אֶבְרָא עוֹלָם בְּבִינָה / בַּעֲבוּר אֲמָנָה]}} {{סי|תּ}}וֹלְדוֹת רוֹם וְתַחַת בְּהִזְדַּעְזְעָם{{ש}} וּבְשִׁבְעָה קוֹלוֹת כְּנִרְאוּ בְנֹעַם{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָם{{ש}} וְלִשְׁתֵּי שְׁמִיעוֹת נֶחֱלַק קוֹל רַעַם{{ש}} לְגוֹיִם קוֹל זַעַם{{ש}} וּלְיִשְׂרָאֵל קוֹל נֹעַם{{ש}} וְאָמְרוּ הַכֹּל מַה זֶּה קוֹל מֻרְעָם{{ש}} הוֹלֵךְ וּמִתְגַּלְגֵּל כְּגַלְגִּלֵּי רַעַם{{ש}} וְאָמַר לָהֶם יֶשׁ לִי טַעַם{{ש}} בֵּינִי וּבֵין עָם{{ש}} וְרֶכֶב רִבֹּתַיִם נִתְכַּוְּנוּ מוּל עָם{{ש}} וְשִׁבְעָה רְקִיעִים נָטוּ בְּזוּ עָם{{ש}} בְּזֶרֶת אֲשֶׁר תִּכְּנָם בָּהּ קְרָעָם{{ש}} וַיַּטֵּם וַיַּסִּיעֵם מִמְּקוֹמָם וּמִמַּסָּעָם{{ש}} וְהָיוּ נוֹטְפִים בֹּשֶׂם מִזֵּעָם{{ש}} וְאָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַה זֶּה הַטַּעַם{{ש}} נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשׁוֹ הַמֻּנְעָם{{ש}} אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם{{ש}} וּבְכֵן אָמַר לֶעָנָו 'רֵד הָעֵד בָּעָם'{{ממס|שמות יט כא}} <קטע התחלה=וישמחו/><קטע התחלה=חזןוישמחו/>:<קטע סוף=וישמחו/><includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly><קטע התחלה=וישמחו/>וַיִּשְׂמְחוּ כָּל הָעָם{{ש}} :בְּשִׂמְחַת אִמְרֵי נֹעַם{{ש}} :וְנִתְמַנָּה צִיר רוֹעָם{{ש}} :וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם{{ממס|שמות יט כה}}<קטע סוף=חזןוישמחו/><קטע סוף=וישמחו/> ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}תּוֹ מִצְווֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|בָּ}}אֵר הֵיטֵב חֲקוּקִים{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּלֵי חָלָב מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|דַּ}}דֵּימוֹ חָכְמָה מְפִיקִים{{ש}} {{סי|הַ}}שְׁפֵּעַ מְקוֹר מַיִם חַיִּים מְזַנְּקִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִנֹּפֶת צוּפִים וּמִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר לָעֵינַיִם מַבְהִיקִים{{ש}} {{סי|חֹ}}בֶשׁ לַעֲצָמוֹת מַשִּׁיקִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹבִים יְשָׁרִים וְצַדִּיקִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִפְּנִינִים וּמִכָּל חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|כְּ}}תָב אֶצְבַּע שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} {{סי|לְ}}נוֹצְרֵימוֹ מֵחֵטְא מְנַקִּים{{ש}} {{סי|מַ}}צְדִּיקִים לְכֹל בָּם עוֹסְקִים{{ש}} {{סי|נִ}}דְבָּרֵימוֹ בַּסֵּפֶר נֶחֱקָקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹפְרֵימוֹ בְּצֶדֶק מְחֻקָּקִים{{ש}} {{סי|עֵ}}ץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר לִוְיַת חֵן וַעֲנָקִים{{ש}} {{סי|צְ}}דָקוֹת מְלֵאִים וְלֹא רֵיקִים{{ש}} {{סי|קְ}}דוּמִים טֶרֶם יְסוֹד אֲפִיקִים {{ק|[נ"א: אֲרָקִים]}}{{ש}} {{סי|ר}}וֹם וָעֹמֶק אֵל בָּם הֵקִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}מְּעָם לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹצְאוֹתָם לְחֵךְ מַמְתַקִּים :מַמְתַקִּים דִּבְרֵי אֱלֹהִים :לְאוֹמְרֵי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}תּוֹ קוֹל עֹז אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|שֻׁ}}לְהֲבוּ לַפִּידֵי גֶחָלִים{{ש}} {{סי|רָ}}צוּ בְרָקִים קַלִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת הִרְעִימוּ גַלְגַּלִּים{{ש}} {{סי|צָ}}רַח שׁוֹפָר מִמְּעֻלִּים{{ש}} {{סי|פֻּ}}צְּמָה רְקֻעַת שְׁעוּלִים{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים אֲחָזוּם בֶּהָלִים{{ש}} {{סי|סַ}}עַר צִירִים וַחֲבָלִים{{ש}} {{סי|נְ}}הִי כַּיּוֹלֵדָה חָלִים{{ש}} {{סי|מְ}}רַצְּדִים הָיוּ מָגְבָּלִים{{ש}} {{סי|לְ}}בָנוֹן וְשִׂרְיוֹן כַּעֲגָלִים{{ש}} {{סי|כַּ}}רְמֶל וּבָשָׁן כְּמוֹ אֵילִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד תָּבוֹר וְכָל תְּלוּלִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רְחוּ בְּגֹבַהּ וְנִמְצְאוּ פְסוּלִים{{ש}} {{סי|חַ}}י רָם רוֹאֶה שְׁפָלִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה סִינַי כַּדַּךְ לֹא הִכְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}הִטָּה אֵלָיו זְבוּלִים{{ש}} {{סי|הֶ}}עֱטִירוֹ עֲנָנִים וְעַרְפִּלִּים{{ש}} {{סי|דָּ}}ר בּוֹ בְּשִׁנְאַן אֶרְאֶלִּים{{ש}} {{סי|גְּ}}אוֹן קוֹלוֹ הִשְׁמִיעַ לְנִדְגָּלִים{{ש}} {{סי|בִּ}}סְבִיב הָהָר נִגְבָּלִים{{ש}} {{סי|בְּ}}נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע דָּת מְקַבְּלִים{{ש}} {{סי|אִ}}זְּנָם שָׁם רֹאשׁ מִלִּים{{ש}} {{סי|אָ}}נֹכִי שִׁמַּע לְכִלּוּלִים :לְכִלּוּלִים הִשְׁמַעְתָּ מִלֶּיךָ :מְפוֹצֵץ הָרִים קוֹלֶךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}שֶׁר כָּל פָּעֳלוֹ תָמִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹנֶה מַעֲלוֹת בִּמְרוֹמִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹדֵר תַּחְתִּיּוֹת הֲדֹמִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}לֶת סוֹגֵר בְּעַד הוֹמִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּזְרִיחַ מְאוֹרוֹת רָמִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַנְהִיגָם לֵילוֹת וְיָמִים{{ש}} {{סי|זִ}}יקִים עוֹשֶׂה וּרְעָמִים{{ש}} {{סי|חֹ}}שֶׁר טְלָלִים וּגְשָׁמִים{{ש}} {{סי|טִ}}יעוֹת מְגַדֵּל וְצִמְחֵי תְלָמִים{{ש}} {{סי|י}}וֹצֵר וּבוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל רוּחוֹתָם בְּיָדִי שָׂמִים{{ש}} {{סי|לַ}}חְמָם אָכִין בְּמַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|מֵ}}מִית וּמְחַיֶּה וַאֲנִי חַי לְעוֹלָמִים{{ש}} {{סי|נִ}}סַּי גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים{{ש}} {{סי|סֶ}}לָה לְעוֹלָמִים קַיָּמִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזֶרְךָ בִּבְרִית אָבוֹת תְּמִימִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹדְךָ מִסִּבְלוֹת עֲנָמִים{{ש}} {{סי|צִ}}לְלָם בְּנִבְכֵי תְהוֹמִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹרֵעַ לְפָנֶיךָ יַמִּים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲךָ בְּמָן מַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|שָׁ}}קַדְתִּי לִבְחָרְךָ לִי מֵאֻמִּים{{ש}} {{סי|תַּ}}רְתִּי לְסַגֶּלְךָ לִי מֵעַמִּים :מֵעַמִּים חַשְׁתִּי לְהַבְדִּילְךָ :תְּמוּרִי אֵל לֹא יִהְיֶה לְךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}עוּת צוֹרְחִים וְצוֹלְלִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}קּוּץ תּוֹעֵבוֹת וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|רִ}}יק וָתֹהוּ הֵם הָאֱלִילִים{{ש}} {{סי|קֶ}}טֶב שְׂעִירֵי בְעָלִים{{ש}} {{סי|צַ}}לְמֵי מַסֵּכוֹת וּפְסִילִים{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת תַּבְנִית כָּל סְמָלִים{{ש}} {{סי|עֲ}}צַבֵּי עוֹבְדֵי הָאֲמֵלָלִים{{ש}} {{סי|ס}}וּמִים חֵרְשִׁים וְלֹא מְמַלְלִים{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂאִים עַל כָּתֵף וְנִסְבָּלִים{{ש}} {{סי|מְ}}אוּמָה לְהוֹעִיל לֹא יְכוֹלִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א עוֹזְרִים וְלֹא מַצִּילִים{{ש}} {{סי|כְּ}}נָפְלָם נִשְׁבָּרִים כִּנְבָלִים{{ש}} {{סי|יֵ}}בוֹשׁוּ כֹּל בָּם מִתְהַלְלִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֵיהֶם לַחשֶׁךְ מוּבָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}גֵּיהֶם מְאוּסִים וּגְעוּלִים{{ש}} {{סי|זִ}}בְחֵיהֶם מְרַק פִּגּוּלִים{{ש}} {{סי|וְ}}נִסְכֵּיהֶם יֵין תַּרְעֵלִים{{ש}} {{סי|הֶ}}בְלֵיהֶם הִפִּילוּ חֲלָלִים{{ש}} {{סי|דָּ}}תֵיהֶם חֻקּוֹת הֲבָלִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם לְתֹפֶת נִדְגָּלִים {{ק|[נ"א: נִגְדָּלִים]}}{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי לְבוֹרַאֲךָ תְּנָה הִלּוּלִים{{ש}} {{סי|אַ}}ל תִּתֵּן אֶת שְׁמוֹ לְחִלּוּלִים :לְחִלּוּלִים אַל תִּתֵּן אֶת שֵׁם :וְסוּר מֵרָע פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}ת שֵׁם אַדִּיר בָּאַדִּירִים{{ש}} {{סי|בָּ}}רוּךְ זִכְרוֹ לְדוֹר דּוֹרִים{{ש}} {{סי|גַּ}}חֲלֵי אֵשׁ מִמֶּנּוּ בוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|דָּ}}תוֹ חָרֵב לְלָהּ מְפִירִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּרְעִישׁ אֶרֶץ וּמַרְגִּיז הָרִים{{ש}} {{סי|וְ}}גוֹעֵר בַּיָּם וּמַחֲרִיב קָרִים{{ש}} {{סי|זַ}}עְמוֹ לֹא יָכִילוּ יְצוּרִים{{ש}} {{סי|חֲ}}מָתוֹ מְנַתֶּצֶת צוּרִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹב לַיְשָׁרִים וְנוֹקֵם לְצָרִים{{ש}} {{סי|יֵ}}חַתּוּ מִמֶּנּוּ אַבִּירִים{{ש}} {{סי|כֻּ}}לָּם מִפַּחְדּוֹ נִסְעָרִים{{ש}} {{סי|ל}}וֹ מְשָׁרְתִים וְתָאֳרוֹ לֹא שָׁרִים{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָא שְׁמוֹ לַשָּׁוְא לֹא תָרִים{{ש}} {{סי|נָ}}גְעֲךָ בּוֹ יִרְעֲדוּ בְךָ אֵבָרִים{{ש}} {{סי|ס}}וּר מִשְּׁבוּעַת שְׁקָרִים{{ש}} {{סי|עָ}}רוּךְ בָּהּ אָלוֹת וַאֲרָרִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹרַעַת מֵעוֹר וּמִבְּשָׂרִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶרֶת כָּעוֹף וּבָאָה בַחֲדָרִים{{ש}} {{סי|קִ}}ירוֹת הוֹפֶכֶת עִם מְקָרִים{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מִמֶּנָּה בְּכָל דְּבָרִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר שְׁבוּעַת אִסָּר וּנְדָרִים{{ש}} {{סי|תִּ}}ירָא אֵל נוֹתֵן שַׁבָּת לַשּׁוֹמְרִים :לַשּׁוֹמְרִים יוֹם שַׁבָּת נְפִישׁוֹ :עֲתִידִים בַּקֹּדֶשׁ לְהַקְדִּישׁוֹ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}כְלִית כָּל פֹּעַל רוּם וְתַחְתּוֹנִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִיעִי לַיָּמִים הַנִּמְנִים{{ש}} {{סי|רִ}}אשׁוֹן לְמִקְרָאֵי זְמַנִּים{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}} {{סי|צְ}}בִי קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁאֲנַנִּים{{ש}} {{סי|פָּ}}דָת מִדִּין יְצִיר מִלְּפָנִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְתָה שִׁירָה וְכִפְּרָה פָנִים{{ש}} {{סי|סֻ}}יְּמָה לְאוֹת וְלְעֵד בֵּין אָב לַבָּנִים{{ש}} {{סי|נְ}}צֹר יְצִיאוֹתֶיהָ כְּהוֹרוּ נְבוֹנִים{{ש}} {{סי|מַ}}שָּׂא בְּלִי לְהוֹצִיא מִבִּפְנִים{{ש}} {{סי|לִ}}מְחַלְלֶיהָ מִיתוֹת דָּנִים{{ש}} {{סי|כָּ}}רֵת וּרְגִימַת אֲבָנִים{{ש}} {{סי|יְ}}דוּעָה הִיא לְךָ בְּמָן מִיָּמִים קַדְמוֹנִים{{ש}} {{סי|טַ}}עְמוֹ לֹא רָד בָּהּ מִמְּעוֹנִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹבְרֵי אֹב בָּהּ לֹא נֶעֱנִים{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר כִּי בָהּ יִשְׁבֹּת נְהַר צְפוּנִים{{ש}} {{סי|וְ}}נָח בָּהּ מִמְּלֶאכֶת חוּץ וּפְנִים{{ש}} {{סי|הֲ}}גֵה בָהּ לָאֵל קְדֻשּׁוֹת וּרְנָנִים{{ש}} {{סי|דַּ}}שֵּׁן עַל שֻׁלְחָנְךָ מַעֲדַנִּים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם עֶבֶד וְאָמָה אֲשֶׁר לְךָ נִקְנִים{{ש}} {{סי|בָּ}}הּ יָנוּחוּ עִמְּךָ בְּכָל פִּנִּים{{ש}} {{סי|אֵ}}ל הוֹרָה לְךָ לְכַבֵּד הוֹרִים וּזְקֵנִים :וּזְקֵנִים הִנְעִימוּךָ מִיָּמֶיךָ :כַּבְּדֵם סֶלָה וְיִרְבּוּ יָמֶיךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}זֹן לְהוֹרֶיךָ בְּחִבּוּר אֱמוּנִים{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲתִירוֹת אוֹתְךָ קוֹנִים{{ש}} {{סי|גְּ}}רָרוּךָ בִּבְרִית אֵיתָנִים{{ש}} {{סי|דֵּ}}י חֲלֵב שָׁדַיִם לְךָ מְדַשְּׁנִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּלְבִּישֶׁיךָ לְבוּשׁ עֲדָנִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַאֲכָלִים בְּפִיךָ נוֹתְנִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים בַּעַדְךָ תַּחֲנוּנִים{{ש}} {{סי|חַ}}יָּתְךָ לְמוֹ דָר עֶלְיוֹנִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֲנֶיךָ עַל שִׁכְמָם כְּאוֹמְנִים{{ש}} {{סי|יְ}}גֵעֵי בְךָ שְׂבֵעֵי אוֹנִים{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵב אִם יִקְרָאֲךָ הֵם מִתְעַנִּים{{ש}} {{סי|לְ}}יִרְאַת שַׁדַּי אוֹתְךָ מַפְנִים{{ש}} {{סי|מִ}}צְוֹת וְדָתוֹת לְךָ מְבוֹנְנִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת הוֹן וּבַיִת לְךָ מַקְנִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹמְכִים לְךָ עֵזֶר וּמִתְחַתְּנִים{{ש}} {{סי|עֲ}}שֵׂה חֶפְצָם וְלֹא תָעֵז פָּנִים{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן יַעֲמִידוּךָ לִפְנֵי דַיָּנִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה דַּת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בַּבָּנִים{{ש}} {{סי|קָ}}הָל יִרְגְּמוּךָ בָּאֲבָנִים{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה פֶּן תַּעַזְבֵם לְעֵת זְקוּנִים{{ש}} {{סי|שָׁ}}רְתֵם כְּעֶבֶד לַאֲדוֹנִים{{ש}} {{סי|תְּ}}פִלָּתָם קַח וְתַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים :וְשָׁנִים תַּאֲרִיךְ וְתִזְכֶּה פְּנֵי צַח :יְצִיר צֶלֶם אִם לֹא תִרְצָח :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וּר וְסוּר מֵאַנְשֵׁי דָמִים{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹמְרִים בְּלִבָּם אֵיבָה וְשׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|רִ}}שְׁעַת סוֹד מַעֲרִימִים{{ש}} {{סי|קַ}}חַת נֶפֶשׁ צַדִּיק זוֹמְמִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפְנִים וְאוֹרְבִים עַל תְּמִימִים{{ש}} {{סי|פַּ}}ח טוֹמְנִים לִמְיַשְּׁרִים פְּעָמִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל דַּם רֵעַ בְּזָדוֹן קָמִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}אֵת כְּלֵי מָוֶת בְּאַף מַזְעִימִים{{ש}} {{סי|נָ}}קִי רוֹצְחִים בְּאֵין רַחֲמִים{{ש}} {{סי|מְ}}אַבְּדִים מַעַשׂ הַצּוּר תָּמִים{{ש}} {{סי|לְ}}נִבְרָא בְּצַלְמוֹ לְשַׁחֵת הוֹמִים{{ש}} {{סי|כְּ}}רֶגַע נְשָׁמָה מַשִּׁימִים{{ש}} {{סי|יִ}}רְאַת אֵל בְּלִבָּם לֹא שָׂמִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְדִים נֶפֶשׁ לַמָּוֶת בְּלֹא יָמִים{{ש}} {{סי|חֲ}}דַל מִלְּהַחֲנִיף גֵּיא בְּדָמִים{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר כִּי יִזְעַק דָּם לִמְרוֹמִים{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם נִנְקָמִים{{ש}} {{סי|הֵ}}ן נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ מַשְׁלִימִים{{ש}} {{סי|דִּ}}ין הֶרֶג לְנַפְשָׁם גּוֹרְמִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּר מִפְּנֵי חֶרֶב זְעָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רַח לְךָ מִגַּחֲלֵי רְתָמִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שׁוּרֶיךָ תַּצְעִיד בְּתָמִים :בְּתָמִים תֵּלֵךְ וְתִנָּצֵל מֵאַף :סוֹטָה אִם לֹא תִנְאָף :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}ל תִּתְעָרֵב בִּמְנָאֲפִים{{ש}} {{סי|בִּ}}מְגַלֵּי עֶרְיוֹת גּוּפִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם בְּתוֹעֵבוֹת מְטַנְּפִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי רָע וּמְבַקְשֵׁי כְשָׁפִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְטַמְּאִים אֶרֶץ וּמַחֲנִיפִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַעֲשֵׂה יְדֵי אֳמָּן מְסַלְּפִים{{ש}} {{סי|זַ}}רְעָם לְשֵׁם אַחֵר מַחֲלִיפִים{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת אֵל וְקִצְפּוֹ מַאֲנִיפִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹר עַצְמָךְ מִסּוֹטַת נִאוּפִים{{ש}} {{סי|יָ}}פְיָהּ אַל יַדִּיחֲךָ לִרְשָׁפִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל נוֹגְעֶיהָ בָּאוּר נִשְׂרָפִים{{ש}} {{סי|לְ}}חַדְרֵי מָוֶת הֵם נִשְׁאָפִים{{ש}} {{סי|מַ}}עֲמַקֵּי שְׁאוֹל נֶהְדָּפִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹפְלִים לַשַּׁחַת וְלֹא נִזְקָפִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּחֶלְקְךָ בַּחַיִּים יָפִים{{ש}} {{סי|עִ}}ם לְקוּחָה לְךָ וְהַכֹּל צוֹפִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹרִיָּה תַּפְרִיחַ לְךָ עֲנָפִים{{ש}} {{סי|צְ}}מוּדִים לְשֻׁלְחָנְךָ מַקִּיפִים{{ש}} {{סי|קֹ}}דֶשׁ הִלּוּלִים לָאֵל מַצְנִיפִים{{ש}} {{סי|רִ}}נָּה בְּלִבְּךָ אָז מוֹסִיפִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}תֵה מִבּוֹרְךָ מַיִם כְּסוּפִים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֵב גְּנוּבַת מַיִם טִנּוּפִים :טִנּוּפִים מַיִם לֹא תִגְנֹב :שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ וּבְטוֹב תָּנוֹב :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}רְחַק מֵחֲבוּרַת גַּנָּבִים{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹדְדִים לְלֹא לָמוֹ אוֹרְבִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאִים בְּאֶשְׁנַבֵּי עֲרָבִים{{ש}} {{סי|קִ}}ירוֹת בַּחשֶׁךְ נוֹקְבִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְרִים וּבָאִים בְּאֶשְׁנַבִּים{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת יְגִיעַ אֲחֵרִים גּוֹנְבִים{{ש}} {{סי|עֲ}}שִׁירִים עֲרוּמִּים מַצִּיבִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}בֵעִים לַלֶּחֶם מַרְעִיבִים{{ש}} {{סי|נְ}}פָשׁוֹת מַפִּיחִים וּמַדְאִיבִים{{ש}} {{סי|מְ}}אָרְבִים עַל דְּרָכִים יוֹשְׁבִים{{ש}} {{סי|לִ}}גְזֹל לְכָל עוֹבְרֵי נְתִיבִים{{ש}} {{סי|כְּ}}לֵי זַיִן עֲלֵיהֶם מַלְהִיבִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד גַּם לְהָרְגָם רוֹהֲבִים{{ש}} {{סי|טְ}}עוּנוֹ וּבִגְדוֹ שׁוֹלְלִים כְּאוֹיְבִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹטְפִים וְטוֹרְפִים כִּזְאֵבִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה עֲמָלָם לָרִיק חוֹשְׁבִים{{ש}} {{סי|וּ}}מְאֵרָה לְבָתֵּיהֶם שׁוֹאֲבִים{{ש}} {{סי|ה}}וֹן בְּרָכָה אַחֲרֵימוֹ לֹא עוֹזְבִים{{ש}} {{סי|דִּ}}בְרֵי אָלוֹת עֲלֵיהֶם קוֹבִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם לְמַהֲלוּמּוֹת מְחַיְּבִים{{ש}} {{סי|בָּ}}שְׁתָּם בִּרְחוֹבוֹת מְסוֹבְבִים{{ש}} {{סי|אֵ}}ידָם בְּבוֹא יִרְאוּ רַבִּים{{ש}} {{סי|אֱ}}סֹף יְגִיעֲךָ הַטּוֹבִים{{ש}} {{סי|אֱ}}כֹל וּלְנַפְשְׁךָ יְהוּ עֲרֵבִים{{ש}} {{סי|אַ}}ל תִּפְנֶה בְנִי אֶל רְהָבִים{{ש}} וְאַל תְּהִי עִם שָׂטֵי כְזָבִים :כְּזָבִים בְּרֵעֲךָ לֹא תַעֲנֶה :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}טֹם שְׂפָתֶיךָ מִתַּפְלוּצִים{{ש}} {{סי|בַּ}}ל תִּתְחַבֵּר לַלֵּצִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלְשִׁים דְּבָרִים נִמְרָצִים{{ש}} {{סי|דַּ}}רְדַּר זוֹרְעִים עִם קוֹצִים{{ש}} {{סי|הַ}}שּׁוֹנְנִים לְשׁוֹנָם כְּחִצִּים{{ש}} {{סי|וּ}}פִימוֹ יְפוֹצֵץ נִיצוֹצִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹמְמִים אָוֶן וּמִרְמָה יוֹעֲצִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים וְלָרֶכֶל אָצִים{{ש}} {{סי|טִ}}פְלוּת עֵדוּת שָׁוְא פּוֹצִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים וּבְעַיִן קוֹרְצִים{{ש}} {{סי|כְּ}}צִפְעוֹנִי נוֹשְׁכִים וּמוֹחֲצִים{{ש}} {{סי|לָ}}רַע רָצִים וּלְאֵיד דָּצִים{{ש}} {{סי|מְ}}דָנִים בֵּין אַחִים מְנַצִּים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי מַחֲלֹקֶת וְגָדֵר פּוֹרְצִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}נוּאִים לָאֵל וּמְשֻׁקָּצִים{{ש}} {{סי|עֲ}}תִידִים לִמְדוּרַת אֵשׁ וְעֵצִים{{ש}} {{סי|פָּ}}עֳלָם עַל רֹאשָׁם קוֹבְצִים{{ש}} {{סי|צָ}}רַעַת בְּעוֹרָם מְנַפְּצִים{{ש}} {{סי|קְ}}לָלוֹת בִּבְשָׂרָם רוֹבְצִים{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ וְלַעֲנָה בְּכוֹסָם מָצִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר לְשׁוֹנְךָ מִנִּאוּצִים{{ש}} {{סי|תְּ}}תַעֵב תַּרְמִית שֶׁקֶר וְשִׁקּוּצִים :שִׁקּוּצִים וּזְנוּת אַל יְהִי מִרְעֶךָ :וּבְמִרְעֶה טוֹב הוּא יִרְעֶךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חֲמוּדוֹת בָּתִּים וְאֹהָלִים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר הַחֵן וְיֹפִי הֲבָלִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שַׁע חוֹמְסִים וְגוֹזְלִים{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן אֲשֶׁר קָנוּ עֲמֵלִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפָה עַיִן תַּאֲוַת שְׁלָלִים{{ש}} {{סי|פָּ}}ז וָכֶסֶף וְכָל בֶּצַע כְּלוּלִים{{ש}} {{סי|עָ}}שׁ בְּגָדִים וְרֶקֶב כֵּלִים{{ש}} {{סי|שָׂ}}דֶה וָכֶרֶם לָרוּחַ נִנְחָלִים{{ש}} {{סי|נֶ}}פֶשׁ וְכָל אֲשֶׁר לָהּ נוֹטְלִים{{ש}} {{סי|מִ}}לַּחְמֹד אֵלֶּה עַיִן תַּעְלִים{{ש}} {{סי|לָ}}מָּה תִהְיֶה בִּפְלִילִים{{ש}} {{סי|כְּ}}סוּת אַלְמָנָה חוֹבְלִים{{ש}} {{סי|יְ}}תוֹמִים חוֹמְסִים וְלֹא חוֹמְלִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְחִים לְהַשִׂיג גְּבוּל עוֹלִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹטְפִים עֲנִיִּים וְדַלִּים{{ש}} {{סי|זֵ}}עַת יְגִיעַ אֲחֵרִים גּוֹזְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית מַכְפִּילִים{{ש}} {{סי|הֲ}}לוֹא לִקְבָרוֹת הֵם מוּבָלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר הוֹן בְּיָדָם לֹא מוֹבִילִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים כְּקַשׁ אוֹתָם אוֹכְלִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יוֹם עֶבְרָה לֹא מֻצָּלִים{{ש}} {{סי|אֲ}}נָשִׁים אֲשֶׁר עַוְלָה פּוֹעֲלִים{{ש}} {{סי|אֵ}}לֶּה הַדְּבָרִים בְּלֹא תַחְמֹד תְּלוּלִים{{ש}} {{סי|אִ}}ם תִּשְׁמְרֵם וְלֵב לָאֵל תַּשְׁלִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אָ}}ז תַּצְלִיחַ בְּכָל מִפְעָלִים{{ש}} {{סי|א}}וֹרְךָ יַזְהִיר כְּמַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שֶׁר שְׁנֵי עוֹלָמוֹת נוֹחֲלִים{{ש}} וִיאַשְּׁרוּךָ קְטַנִּים וּגְדוֹלִים :גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים נָעוּ מִקּוֹלוֹת :וּנְשָׁמוֹת עָפוּ מִקּוֹלֵי קוֹלוֹת :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת|1}} ====סילוק==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}''' אֵלֶּה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים{{ש}} אֲשֶׁר נִתְּנוּ לְעַם חֲשׁוּקִים{{ש}} בְּקוֹלוֹת וְשׁוֹפָרוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים{{ש}} בְּרַעַשׁ וּבְרַעַד בְּאֵימָה וְזִיקִים{{ש}} בִּנְשִׁיקָה מִפִּי שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} מְבֹאָרִים וּמְחֻזָּקִים{{ש}} מְשׁוּלִים בְּכָל מֶתֶק אוֹכְלִים וּמַשְׁקִים{{ש}} מִנּוֹפֶת צוּפִים וּמִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} בְּתִשְׁעִים וּשְׁמֹנָה פָנִים בְּפֵרוּשׁ חֲקוּקִים{{ש}} בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים טָמֵא נֶחֱקָקִים{{ש}} אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים טָהוֹר מְחֻשָּׁקִים{{ש}} מִנְיָן וְדִגְלוֹ נִדְרָשִׁים וְנֶחֱקָקִים{{ש}} בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת זְקוּקִים{{ש}} מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה בַּעֲשֵׂה לְהָקִים{{ש}} וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ בְּלֹא תַעֲשֶׂה מִתְחַזְּקִים{{ש}} בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַיִם מְזֻקָּקִים{{ש}} וְשׁוֹמְרֵימוֹ לָעַד לֹא נִזָּקִים{{ש}} וְלִוְיַת חֵן לְרֹאשָׁם מַעֲנִיקִים{{ש}} וּלְגַרְגְּרוֹתָם עִטּוּר עֲנָקִים{{ש}} מְשַׂמְּחִים לֵב וְעֵינַיִם מַבְהִיקִים{{ש}} מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעֶצֶם מְפִיקִים{{ש}} עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים וּכְעָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ לִתֵּן תּוֹרָה לְעַמּוֹ{{ש}} בָּא מִסִּינַי בִּכְבוֹד נָאֳמוֹ{{ש}} וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ{{ש}} וְעָרַךְ לֹא תִרְצָח לְפָנֵימוֹ{{ש}} וְעַל כִּי בְחַרְבָּם הֵם חַיֵּימוֹ{{ש}} לֹא קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וּמֵהַר פָּארָן הוֹפִיעַ לָמוֹ{{ש}} לֹא תִגְנֹב שִׁנֵּן בְּמַחֲנֵימוֹ{{ש}} וְעַל כִּי בִגְנֵבוֹת וּבִגְזֵלוֹת הֵם מִפְעָלֵימוֹ{{ש}} לֹא קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ לִתֵּן עֹז לְעַמּוֹ{{ש}} הֵם קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וְנַעֲשֶׂה לְנִשְׁמַע הִקְדִּימוּ{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע נַעֲשֶׂה נָמוּ{{ש}} וּצְדָקָה בָהּ נֶחְשְׁבָה לָמוֹ{{ש}} וְלִשְׁנֵי כְתָרִים סֻיָּמוּ{{ש}} לִמְלוּכָה וְלִכְהֻנָּה וְלִלְוִיָּה אֻיָּמוּ{{ש}} וּבַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁים קִדְּשָׁם אֵל לִשְׁמוֹ{{ש}} וּבְשִׁבְעִים שֵׁמוֹת יִחֲסָם לְאֻמּוֹ{{ש}} וּבִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת תּוֹצְאוֹתָם בְּקַיְּמוֹ{{ש}} וּבָלַל שְׁמָם בִּשְׁמוֹ{{ש}} וְכָאֵזוֹר לַחֶלֶץ הִדְבִּיקָם לְנָעֳמוֹ{{ש}} וּלְסִינַי הִטָּה שְׁמֵי מְרוֹמוֹ{{ש}} וַיֵּרֶד הוּא וְכָל קְדוֹשָׁיו עִמּוֹ{{ש}} וְהִגְעִישׁ וְהִרְעִישׁ וְהִרְעִיד הֲדֹמוֹ{{ש}} וְאַחַת בְּדַבְּרוֹ הֶחֱרִיד עוֹלָמוֹ{{ש}} וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִיל מַהֲלָךְ נָעוּ עַמּוֹ{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ בְּהַשְׁמִיעַ נָאֳמוֹ וְרָגְזוּ וְחָלוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם{{ש}} מֵאֵימַת חֵי הָעוֹלָם{{ש}} בְּרִדְתּוֹ לְדַבֵּר לְעַם עוֹלָם{{ש}} רָעֲשׁוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם{{ש}} פַּחַד קְרָאָם וְרַעַד הִזְחִילָם{{ש}} חִיל כַּיּוֹלֵדָה הִבְהִילָם{{ש}} נָעוּ וְרָעֲדוּ וְסָר צִלָּם{{ש}} וְאֵצֶל קְמוּאֵל בָּאוּ כֻלָּם{{ש}} לְנַחֵשׁ בְּקִסְמֵי קִלְקוּלָם{{ש}} וְשָׁאֲלוּ לוֹ מַה זֶּה בָּא לָעוֹלָם{{ש}} שֶׁמָּא הַיּוֹם לְמֵימָיו חוֹזֵר עוֹלָם{{ש}} יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב לָבוֹא לָעוֹלָם{{ש}} וְהֵשִׁיב אוֹתָם בִּשְׁאֵלָם{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן לְהַנְחִילָם{{ש}} וּכְשָׁמְעָם כָּךְ נָמוּ כֻלָּם{{ש}} יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם וְדָתוֹ לְהַשְׂכִּילָם וְכָל דּוֹר וָדוֹר וּמַנְהִיגֵיהֶם{{ש}} אֲשֶׁר עָמְדוּ לִפְנֵיהֶם{{ש}} וְהָעֲתִידִים לַעֲמֹד אַחֲרֵיהֶם{{ש}} כֻּלָּם הֶעֱמִידָם בְּסִינַי עִמָּהֶם{{ש}} לְהוֹדִיעָם כִּי דוֹר דֵּעַ נֶחֱשַׁק מִכֻּלָּהֶם{{ש}} טוּב טַעַם וָדַעַת לְהַשְׂכִּילֵיהֶם{{ש}} וְכָל מוּם לֹא הָיָה בָהֶם{{ש}} כִּי שְׁלֵמִים וּמֻשְׁלָמִים הָיוּ כֻלָּהֶם{{ש}} בְּהִגָּלוֹתוֹ בְּסִינַי עֲלֵיהֶם{{ש}} וּבְפָנִים הַרְבֵּה נִרְאֶה לָהֶם{{ש}} מְדַבֵּר אָנֹכִי עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם{{ש}} פָּנִים בְּפָנִים לְהַרְאוֹתֵיהֶם{{ש}} פָּנִים בְּאֵימָה לְמִקְרָא לִמּוּדֵיהֶם{{ש}} פָּנִים בֵּינוֹנִיּוֹת לְמִשְׁנַת עֶרְכֵּיהֶם{{ש}} פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת לְתַלְמוּד חַכְמֵיהֶם{{ש}} פָּנִים מַסְבִּירוֹת לְאַגָּדוֹת טַעְמֵיהֶם{{ש}} כְּעַתִּיק יוֹמִין וְצַח נִדְמָה לָהֶם{{ש}} נֶחֱמָדִים בְּהַר חֶמֶד עָרַךְ לִפְנֵיהֶם{{ש}} וְחֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים וּשְׂכַר אֶתְנַנֵּיהֶם{{ש}} אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם{{ש}} כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצָאֵיהֶם{{ש}} לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיהֶם וִימֵי בְנֵיהֶם וְדִבּוּר אֶחָד {{ק|[נ"א: וּשְׁתֵּי דִבְּרוֹת]}} מִפִּיו בְּמַלְלוֹ{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ בְּהַשְׁמִיעוֹ לִקְהָלוֹ{{ש}} רָחֲקוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל מִפַּחַד חֵילוֹ{{ש}} וּפָרְחָה נַפְשָׁם מִמִּשְׁמַע הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְהֶעֱמִיד עַנְנֵי כְבוֹד גָּדְלוֹ{{ש}} וְגֶשֶׁם נְדָבוֹת הֱנִיפוֹ וְהִזִּילוֹ{{ש}} וְחָיוּ וְשָׁבוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל בְּתֹקֶף חֵילוֹ{{ש}} וְדִבְּרוּ לְצִיר וְאָמְרוּ לוֹ{{ש}} קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע מִלּוּלוֹ{{ש}} וְדַבֵּר עִמָּנוּ קִנְיַן פָּעֳלוֹ{{ש}} פֶּן נָמוּת מֵאֵימַת קוֹלוֹ{{ש}} וַיִּשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי קְהָלוֹ{{ש}} וַיִּיטַב לְפָנָיו וְגַם עָרַב לוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא לְצִיר וְלִמְרוֹמוֹ הֶעֱלוֹ{{ש}} וּבֵינוֹ לְבֵין עָם שְׁלִישִׁי עִלּוֹ{{ש}} וְהֶעֱמִידוֹ וְנִגַּשׁ אֶל עַרְפִלּוֹ{{ש}} וּפָנִים בְּפָנִים דִּבֶּר לוֹ{{ש}} וְקַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ{{ש}} יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן רָעֲשׁוּ לְמוּלוֹ{{ש}} וְדִבְּרוּ לִפְנֵי צוּר וְאָמְרוּ לוֹ{{ש}} מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלוֹ{{ש}} וּמַה תְּחַשְּׁבֵהוּ לִמְקוֹמֵנוּ לְהַעֲלוֹ{{ש}} קִנְיַן שַׁעֲשׁוּעִים לְהַנְחִילוֹ{{ש}} וֶהֱשִׁיבָם אֵל הַנִּיחוּ לוֹ{{ש}} מֵאָז חֲשַׁקְתִּיו לְהַגְדִּילוֹ{{ש}} קִנְיַן שַׁעֲשׁוּעִים לְנַחֲלוֹ{{ש}} וּלְהִכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים רְשׁוּת נָתַתִּי לוֹ{{ש}} שְׁבוּיַת מָרוֹם לָתֶת לוֹ{{ש}} מְנָת חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ{{ש}} לְלַמֵּד לְבָנַי כֹּל אֲשֶׁר יְדֻבַּר לוֹ וּמֵהַר סִינַי קִבְּלוּ תוֹרָה{{ש}} לֹא מִפִּי מַלְאָךְ וְלֹא מִפִּי שָׁלִיחַ אֲמוּרָה{{ש}} כִּי אִם מִפִּי מֶלֶךְ עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} טְהוֹר עֵינַיִם וְיִרְאָתוֹ טְהוֹרָה{{ש}} מִפִּי גְבוּרָתוֹ לִבְחִירוֹ הוֹרָה{{ש}} דָּת בַּאֵר הֵיטֵב מְבֹאָרָה{{ש}} בְּדִבּוּר בַּאֲמִירָה{{ש}} בְּצִוּוּי בְּאַזְהָרָה{{ש}} בְּתַלְמוּד בְּאַגָּדָה בְּמִשְׁנָה בְּמִקְרָא{{ש}} בְּחֻקָּה בְּמִצְוָה בִּבְרִית גְּמוּרָה{{ש}} עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה{{ש}} וְכָל מִצְוָה שֶׁבָּהּ כְּעִנְיָן סְדוּרָה{{ש}} לְהִתְבָּרֵךְ בְּהוֹגֶיהָ בְּכָל יוֹם בָּרוּךְ נוֹתֵן הַתּוֹרָה וּבְאָלֶף שֶׁהִיא לְכָל הָאוֹתִיּוֹת רֹאשׁ{{ש}} פָּתַח בְּאָנֹכִי לְדִבְּרוֹת רֹאשׁ{{ש}} לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא אֱלֹהֵי קֶדֶם רֹאשׁ{{ש}} בְּרֵאשִׁית רֹאשׁ{{ש}} וּבְאַחֲרִית רֹאשׁ{{ש}} רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן בְּסוֹף וּבְרֹאשׁ{{ש}} צוֹפֶה מַה יִּהְיֶה בְּסוֹף מֵרֹאשׁ{{ש}} וְלָמָּה בְּאָלֶף פָּתַח בְּרֹאשׁ{{ש}} כְּנֶגֶד אֶלֶף דּוֹר שֶׁצָּפָה מֵרֹאשׁ{{ש}} לִתֵּן לָהֶם אֱמוּנַת רֹאשׁ{{ש}} לְצַוּוֹת לָהֶם דָּבָר מֵרֹאשׁ{{ש}} וְעִבֵּר מֵהֶם תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה לִפְרֹשׁ{{ש}} וּלְסוֹף עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת חָשַׁק תְּבוּאַת רֹאשׁ{{ש}} דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר מֵרֹאשׁ{{ש}} לִנְחֹל חֹק נְסוּכַת רֹאשׁ{{ש}} בְּתַעֲצֻמוֹתֶיהָ לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ{{ש}} לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִכְרֹעַ וְלִקֹּד רֹאשׁ{{ש}} לְאֵל חַי וְקַיָּם הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ וּבְשׁוּרָם צִבְאוֹת אֵלִים{{ש}} כִּי לְמַתַּן דָּת זָכוּ סְגוּלִים{{ש}} וִיכֻבָּדוּ בָהּ נִדְגָּלִים{{ש}} נָתְנוּ שֶׁבַח וּתְהִלָּה לְאֵל אֵלִים{{ש}} וַהֲמוֹן גְּדוּדִים וְכִתֵּי אֶרְאֶלִּים{{ש}} שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת מְפָאֲרִים וּמְהַלְלִים{{ש}} וּשְׂרָפִים מִמַּעַל לָהֶם עוֹמְדִים וּמְעַלִּים{{ש}} וּלְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא מַגְדִּילִים{{ש}} וְצִבְאוֹת גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים{{ש}} מַנְעִימִים שִׁיר הִלּוּלִים{{ש}} וּפְאֵר כְּרוּבִים וְרַעַשׁ גַּלְגַּלִּים{{ש}} בְּמַתַּן אָמוֹן הָיוּ גִילִים{{ש}} וּמַלְאֲכֵי אֵשׁ וּמַיִם בְּלוּלִים{{ש}} בְּשִׂמְחַת נְוַת בַּיִת מְסַלְּדִים וּמְחַלִּים{{ש}} וְזֶה אֶל זֶה קוֹרְאִים וְשׁוֹאֲלִים{{ש}} לְקָדוֹשׁ וּבָרוּךְ תִּפְאֶרֶת מְכַלְלִים{{ש}} רוֹמֵמוֹת לְמַלְכָּם מְמַלְלִים{{ש}} וֶעֱזוּז נוֹרְאוֹתָיו מַגְדִּילִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה לְקָדוֹשׁ בַּקֹּדֶשׁ מַעֲלִים<קטע סוף=המשך/>{{ש}}<noinclude> {{הור|ככתוב…}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> hzyd9ywpe788ydtu9430dhndjz5mxj1 3017010 3016937 2026-05-19T16:49:18Z Yack67 27395 3017010 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= ארץ מטה ורעשה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-7694|א-7694]] | מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי ולחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ראשון של שבועות, ולרוב קהילות אשכנז המערבי ביום שני.{{הערה|בימי הביניים היתה נאמרת גם בהרבה קהילות מנהג אשכנז המזרחי ביום ב', כגון בווינא, וכן ב[[W:מחזור נירנברג|מחזור נירנברג]]. אבל בהגהות מנהגים כתוב לאמרה ביום א' משום כבודו של [[מחבר:אלעזר הקליר|רבי אלעזר הקליר]] (וכן הוא בפנים [[ספר המנהגים]]) וכן הכריע גם ה[[לבוש אורח חיים תצד|לבוש]].}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==ארץ מטה ורעשה== ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ מָטָה וְרָעֲשָׁה{{ש}} {{סי|בְּ}}סַהַר שְׁלִישִׁי הִתְגָּעֲשָׁה{{ש}} {{סי|גָּ}}רֶיהָ חַיָּתָם נִרְעָשָׁה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹד בְּשׁוּרָהּ וַתִּתְרָעֲשָׁה {{סי|ה}}וֹד אַפַּדְנוֹ נָטָה{{ש}} {{סי|וְ}}עַל גַּבְנוּן אוֹתוֹ הִטָּה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה סִינַי גֵּאוּת עָטָה{{ש}} {{סי|חִ}}דָּתוֹ כְּעַל אֶבְרָה הֻעֲטָה {{סי|טֹ}}הַר ‎צוּף שְׁלִישִׁי{{ש}} {{סי|יְ}}שָׁרִים הִרְגִּיל לְפַלְשִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|כְּ}}תַב שָׁלִישִׁים שִׁלְּשִׁי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵת גָּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי<noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}} כַּכָּתוּב: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי׃{{ממס|שמות יט א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת׃{{ממס|משלי כב כ}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכׇל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם׃{{ממס|קהלת ג א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃{{ממס|תהלים טז ה}} {{סוף}}</noinclude> :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>גּוֹרָלִי תְּמוֹךְ לְגוֹנְנִי :פָּץ בָּאתִי לְגַנִּי :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>עֶזְרִי וּמָגִנִּי :בְּמָגִנּוֹ לְגוֹנְנִי.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{סי|מִ}}ן הָהָר לִמְעוֹנָיו{{ש}} {{סי|מִ}}הֵר וְקָרָא לֶעָנָו{{ש}} {{סי|נִ}}קְדַּשׁ שִׁבְעָה בַּעֲנָנָיו{{ש}} {{סי|נִ}}הֲגוֹ לְפַעֲנֵחַ לוֹ עִנְיָנָיו {{סי|שַׂ}}ר וְנֶאֱמַן כְּהוּשַׁת לַבַּיִת{{ש}} {{סי|שָׂ}}שׂ וְדָץ שְׁלוּל נְוַת בַּיִת{{ש}} {{סי|ע}}וֹדוֹ צָג בִּפְרוֹזְדוֹר הַבַּיִת{{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹנִים נָעֲלוּ בַּעֲדוֹ בָּיִת {{סי|פָּ}}צוּ מָה אֱנוֹשׁ לְהִזָּכֵר בְּמַעְלָה{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר מִבְטֶחָה לְהוֹרִיד מִמָּעְלָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|צָ}}עַד וְגָבַר וְעָלָה וְנִתְעַלָּה{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה צוּר לְצִיר עֲלֵה וְגָש וְעָלָה<noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְיָ מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|שמות יט ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר׃{{ממס|שמות יט ב|שם ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה׃{{ממס|משלי כא כב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל׃{{ממס|תהלים סח יג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃{{ממס|תהלים ח ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים סח יט}} {{סוף}}</noinclude> :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֱלֹהִים הִזִּיל מִשְּׁחָקִים :כְּטַל אִמְרֵי חֻקִּים :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מִמֶּרְחַקִּים :נְקוּקִים יָקִים.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{סי|קָ}}דוֹשׁ הוֹפִיעַ מִפָּארָן / רַד בְּאַלְפֵי שִׁנְאָן{{ש}} סִין הֵשִׁית שַׁאֲנָן / וְדָתוֹ בּוֹ שִׁנָּן {{סי|רָ}}ם רָד בְּמֶרְכָּבוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף{{ש}} לְהַכְתִּיר מַטֶּה סָפוּר בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף {{סי|שִׁ}}נֵּן בְּפָארָן וְשֵׂעִיר / וְאוֹתָם אֵל הִסְעִיר{{ש}} וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תּ}}וֹרָה חִנְכִי / תּוּשִׁיָּה אִנְכִי{{ש}} תַּכְלִית פָּץ אָנֹכִי / לָכֵן פָּתַח בְּאָנֹכִי<קטע סוף=ג/><noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃{{ממס|שמות כ ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׃{{ממס|דברים לג ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ׃{{ממס|תהלים סח יח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|חבקוק ג ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: {{סוף}}</noinclude> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=המשך/> ====אנכי בשם אל שדי==== אָנֹכִי בְּשֵׁם אֵל שַׁדַּי{{ש}} פַּצְתִּי מֵאָז לְעוֹלָמִי דַּי{{ש}} וּבְבָשָׁן בֵּאַרְתִּיו בְּפֵרוּשׁ לִידִידַי{{ש}} כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֹל מַלְכוּתִי עֲבָדַי{{ש}} צִוִּיתִי לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל אַחֵר מִבַּלְעָדַי{{ש}} לֹא תִשָּׂא שֵׂם לַשָּׁוְא וְתִנָּקֶה עָדַי{{ש}} זָכוֹר וְשָׁמוֹר כִּי הֵם שְׁנֵי עֵדַי{{ש}} כַּבֵּד אוֹמְנֶיךָ כִּי כִבּוּדָם כִּבּוּדַי{{ש}} לֹא תִרְצַח מִתֹּאַר מַעֲשֵׂה יָדַי{{ש}} לֹא תִנְאָף אַף בְּסָפֵק פֶּן תֵּעָנֵשׁ בְּוַדַּאי{{ש}} לֹא תִגְנֹב וְתִתְבָּרֵךְ עַד בְּלִי דַּי{{ש}} לֹא תַעֲנֶה עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעֵדַי{{ש}} לֹא תַחְמֹד כִּי אִם מַחֲמַדַּי{{ש}} אֵלֶּה הֵם סוֹדַי{{ש}} מוֹרַי שְׂרִידַי{{ש}} מוֹעֲדַי פְּקוּדַי{{ש}} סָהֲדַי מְעִידַי{{ש}} כִּי אֵין בִּלְעֲדַי{{ש}} וַאֲנִי אֵל שַׁדַּי {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====אז בכתב אשורית==== {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר'''}} {{סי|אָ}}ז בִּכְתַב אַשּׁוּרִית / וּבִלְשׁוֹן עִבְרִית / וּבְדִבּוּר מִצְרִית / הִנְחַלְתָּ לְבַת עִבְרִית{{ש}} {{סי|לְ}}אָלֶף הִקְדַּמְתָּ בֵּית בִּיצִירַת בְּרֵאשִׁית / כִּי הוּכַן מֵאָז לְמַתַּן קִנְיַן רֵאשִׁית{{ש}} {{סי|ע}}וֹלָם הוּכַן בְּאוֹת שֵׁנִי / כִּי יֵשׁ עוֹלָם שֵׁנִי / אָנֹכִי בְּאוֹת רִאשׁוֹן כִּי הוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי{{ש}} {{סי|זָ}}ע אָלֶף וַיֵּדֶא מוּל כִּסֵּא עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת / עַד שֶׁנִּתַּן תְּחִלָּה לְדִבְּרוֹת{{ש}} {{סי|רֹ}}ן דָּת אָנֹכִי בִּכְתָב נוֹטָרִיקוֹן נַחְבֵּאת / אָנֹכִי אֲנָא נַפְשִׁי כִּתְבֵית יַהֲבֵית{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֲרָהּ לְעַמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים / עַל כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה פָנִים{{ש}} {{סי|יָ}}הּ רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ / הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ / לְאוֹהֲבֶיהָ וּלְשׁוֹמְרֶיהָ וִישַׁנֶּהָ וְיִתְמְרָהּ{{ש}} {{סי|רֻ}}שַּׁם לְמַפְרֵעַ אוֹתוֹתֵי מַאֲמָרֶיהָ / יְהִיבָה כְּתִיבָה נְעִימִים אֲמָרֶיהָ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים חַיָּתָם עֻלְפֶּה / כִּי הִסְכִּיתוּם מִפֶּה אֶל פֶּה{{ש}} {{סי|יִ}}שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת / וְלֹא כָּל נְשִׁיקוֹת / סָחוּ אֵל יֶרֶד אוֹתָם מִיֵּין הָרֶקַח לְהַשְׁקוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}צוּבוֹת וּנְעִימוֹת / וּפֶתִי מַחְכִּימוֹת / רְשׁוּמוֹת וַחֲתוּמוֹת / פְּתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת{{ש}} {{סי|לְ}}עַם אֲשֶׁר אָהַב / בְּחִבָּה יָהַב / וְהִנְחִיל נֶחֱמָדִים מִזָּהָב / לְעַם לוֹ מָאֳהָב{{ש}} {{סי|יָ}}הּ שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת / רָד לְהַנְחִיל רְבָבוֹת / בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף מֶרְכָּבוֹת / אֲשֶׁר מֵאֵשׁ וָשֶׁלֶג חֲצוּבוֹת{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם הַדָּר בַּשְּׁחָקִים / יִסַּד עֹז מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים / וּבִזְכוּת אַפְסֵי אֶרֶץ הֵקִים / זִהֵר תּוֹרוֹת וְחֻקִּים. ====אל נא לעולם תוערץ==== {{:אל נא לעולם תוערץ}} ====סדר עולם==== '''וּבְכֵן יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: [[משלי ח כב|משלי ח כב-כט]], '''א"ב'''}} {{סי|יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ|1}}{{ש}} {{סי|אַ}}לְפַּיִם שָׁנָה נִמְתַּקְתִּי בְּחִכּוֹ{{ש}} עַד לֹא מָדַד עוֹלָם רָחְבּוֹ וְאָרְכּוֹ{{ש}} טֶרֶם מָתַח רוֹם עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ש}} וְקֶדֶם הֵבִין בָּם רֶכֶב אַרְתַּכּוֹ{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל בִּרְכּוֹ{{ש}} מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו לְהַלְלוֹ וּלְבָרְכוֹ{{ש}} מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אוֹתִי אָיֹם {{ק|[נ"א: הַיּוֹם]}} בְּעָרְכוֹ{{ש}} לְהוֹדִיעַ לַכֹּל כִּי אֵין כְּעֶרְכּוֹ<noinclude> {{הור2|קטעי המעבר כנראה אינם מידי הקליר.}}</noinclude> {{ק|[וָאֶהְיֶה אָמוֹן אֵצֶל אָדוֹן / וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם / מְשַׂחֶקֶת עַד זֶה הַיּוֹם]}} {{סי|קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז|1}}{{ש}} {{סי|בְּ}}קֶדֶם קַדְמוֹנִים קִדַּמְתִּי מֵאָז{{ש}} קֶדֶם עַמּוּדֵי רוֹם הָיִיתִי עַמּוּד מֵאָז{{ש}} קֶדֶם פָּעַל יְסוֹד הָיָה יְסוֹדִי מֵאָז{{ש}} קֶדֶם אֶבֶן פִּנָּה הָיִיתִי אֶבֶן פִּנָּה מֵאָז{{ש}} קֶדֶם כָּל נְסִיכִים הָיִיתִי נְסוּכָה מֵאָז{{ש}} (וּבִהְיוֹת עוֹלָם מַיִם בְּמַיִם הָיִיתִי חֲקוּקָה מֵאָז){{ש}} וּבִהְיוֹת עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ הָיִיתִי כַנֵּר מֵאָז{{ש}} וּבִהְיוֹת חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הָיִיתִי כִמְנוֹרָה מֵאָז{{ש}} קֶדֶם כָּל אֵלֶּה הוּא וַאֲנִי הָיִינוּ מֵאָז {{ק|[וְהָיָה אָמוֹן מְהַרְהֵר לְמַעֲנָהּ / וְאָמַר בְּלִבּוֹ אֶבְרָא עוֹלָם בְּבִינָה / בַּעֲבוּר אֲמָנָה]}} {{סי|מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ|1}}{{ש}} {{סי|גְּ}}זֵרָה שָׁוָה גָּזַר בִּי מֵרֹאשׁ{{ש}} לַחֲקֹר וְלִדְרשׁ{{ש}} הַכֹּל מֵרֹאשׁ{{ש}} מִי יַעֲלֶה בְּרֹאשׁ{{ש}} מִי יִהְיֶה בְּרֹאשׁ{{ש}} מַה שֶּׁהָיָה מֵרֹאשׁ{{ש}} הוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּסוֹף לָרֹאשׁ{{ש}} נְסִיכֵי אָדָם נֻסָּכוּ בִי מֵרֹאשׁ{{ש}} וְנָסַכְתִּי לְמַלְכִּי הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ {{ק|[וְהָיָה אֵלָיו בְּדַבְּרָהּ / וְנִשְׁתַּעֲשַׁע בְּדִבּוּרָהּ / וְאָמַר בַּעֲבוּרָהּ / אֶבְרָא עוֹלָם לְהַגְבִּירָהּ / וְלַדּוֹרוֹת לְהַסְבִּירָהּ]}} {{סי|מִקַּדְמֵי אָרֶץ|1}} {{ק|[מִקְּדוּמֵי אָרֶץ]}}{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים שִׁבְעָה קָדְמוּ לָאָרֶץ{{ש}} כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא קָדַם לִשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}} כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל קָדַם לְמַמְלְכוֹת הָאָרֶץ{{ש}} אֲבוֹת הָעוֹלָם קָדְמוּ לְמוֹסְדֵי אָרֶץ{{ש}} שֵׁם מָשִׁיחַ קָדַם לְשֵׁמוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} גַּן עֵדֶן קָדְמָה לְעַנְוֵי אָרֶץ{{ש}} עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תֹּפֶת קָדַם לְרִשְׁעֵי אָרֶץ{{ש}} יִשְׂרָאֵל וְהַתְּשׁוּבָה קָדְמוּ לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ{{ש}} וַאֲנִי לָהֶם קָדַמְתִּי מִקַּדְמֵי אָרֶץ {{ק|[וְהָיָה מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ / מְהַרְהֵר בְּמִדַּת טוּבוֹ / וְאָמַר בְּלִבּוֹ / אֶבְרָא עוֹלָם לְיַשְּׁבוֹ / בַּעֲבוּר יִשּׁוּבוֹ]}} {{סי|בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי|1}}{{ש}} {{סי|הָ}}אָרֶץ עַד לֹא נִתְחוֹלְלָה נִתְחוֹלָלְתִּי{{ש}} וּבְאֵין חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הֵאַרְתִּי וְהִגַּהְתִּי{{ש}} וּבְאֵין קוֹרֵא תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם בְּפִיו נִקְרֵאתִי{{ש}} וּבָעֵת נִבְקְעוּ בְדַעְתּוֹ נִבְקְעוּ בְדַעְתִּי{{ש}} וּבִתְהוֹם רַבָּה מִשְׁפָּטִי מִלֵּאתִי{{ש}} וַעֲלֵיהֶם חֹק חַגְתִּי וְנִגְבַּלְתִּי{{ש}} וּבְתַנִּינִים אֲשֶׁר בִּתְהוֹמוֹת נִתְהַלָּלְתִּי {{סי|בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם|1}}{{ש}} {{סי|וּ}}בְאֵין מַעְיָנוֹת מַעְיָנִי נוֹבַעַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין נְהָרוֹת נְהָרִי מוֹשֵׁךְ מָיִם{{ש}} וּבְאֵין בְּאֵרוֹת בְּאֵרִי נוֹבַעַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מְקוֹרוֹת מְקוֹרִי חַיִּים מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מַיִם הָיִיתִי כִּבְרֵכַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מִקְוֵה מָיִם{{ש}} מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ לְהַזּוֹת מִמִּקְוֵה מָיִם {{סי|בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ|1}}{{ש}} {{סי|זָ}}וִיּוֹת עוֹלָם בִּי נֻטָּעוּ{{ש}} הַרְרֵי יִשְׂרָאֵל בִּי נִתְקָעוּ{{ש}} הַרְרֵי עַד בִּי נִתְיַדָּעוּ{{ש}} הַרְרֵי אֵל בִּי נִתְוַדָּעוּ{{ש}} בְּפֶלֶס וּבְמֹאזְנַיִם בִּי נִשְׁקְלוּ וְנוֹדָעוּ{{ש}} תּוֹעֲפוֹת גָּבְהָם וּמֶחְקְרֵי יְסוֹדָם בִּי נִשְׁתַּמָּעוּ{{ש}} וּבְהִוָּדְעִי בְּסִינַי כֻּלָּם נִזְדַּעְזָעוּ{{ש}} וּלְהַר הַמּוֹרִיָּה כֻּלָּם נִכְרָעוּ{{ש}} וְעַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ{{ש}} בְּטַבַּעְתִּי אֶרֶץ וַאֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ {{סי|לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי|1}}{{ש}} {{סי|חֵ}}קֶר גִּבְעוֹת עוֹלָם נִתְחוֹלַלְתִּי{{ש}} גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה אֲנִי חַלְתִּי{{ש}} וְגִבְעָה נִשָּׂאָה אֲנִי הוֹלַדְתִּי{{ש}} וּגְבָעוֹת כְּנֻשְּׂאוּ בִּצְדָקָה נִתְנַשֵּׂאתִי{{ש}} וּלְכָל הַר וְגִבְעָה קָדְמָה גִבְעָתִי{{ש}} וּמִגִּבְעוֹתַי לְגִבְעוֹת עוֹלָם דָּלַגְתִּי{{ש}} וּמִגִּבְעוֹת עוֹלָם לְגִבְעַת סִינַי נִגְבָּלְתִּי {{סי|עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת|1}}{{ש}} {{סי|טַ}}בּוּר הָאָרֶץ וְטַבּוּר חוּצוֹת{{ש}} טַבּוּרִי הָיָה מַשְׁתִּית אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} וּמִשְּׁתִיַּת טַבּוּרִי הוּשְׁתוּ אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} מֵחֵיקִי אֶל חֵיק הָאָרֶץ וּמֵחֵיק הָאָרֶץ אֶל חֵיק חוּצוֹת{{ש}} וּמִמַּשְׁתִּיתִי הָיָה מַשְׁתִּית הָאָרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} כְּפִי תַחֲרָא בֵּין אֶרֶץ וְחוּצוֹת {{סי|וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל|1}}{{ש}} {{סי|יְ}}צִיר אֲשֶׁר יָצַר רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל{{ש}} מִמֶּנּוּ הֵצִיק מְצוּקֵי תֵבֵל{{ש}} וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל{{ש}} כִּתְרוּמָה הוּרַם רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל{{ש}} כְּחַלָּה מֵעִסָּה הִפְרִישָׁם לְתַבֵּל{{ש}} וּמִזְבַּח אֲדָמָה הָיָה רֹאשׁ לְתֵבֵל{{ש}} מִגּוּשִׁי הָשְׁלַךְ עָפָר לְתֵבֵל{{ש}} הוּא הָיָה רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל {{סי|בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי|1}}{{ש}} {{סי|כְּ}}אֹהֶל עֵת טֶרֶם מְתָחָם יוֹתֵר מֵהֶם מְתָחַנִי{{ש}} כַּדֹּק עֵת טֶרֶם נָטָם אֶצְלוֹ נָטַנִי{{ש}} בִּימִין טֶרֶם טִפְּחָם מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת טִפְּחַנִי{{ש}} וּבַזֶּרֶת טֶרֶם תִּכְּנָם בָּהּ תִּקְּנַנִי{{ש}} וְאֶצְבָּעוֹת טֶרֶם קְבָעָם בְּאֶצְבְּעוֹתָיו קְבָעַנִי{{ש}} וְעֵת אֲשֶׁר פֵּרְשָׂם כָּאֹהֶל כַּיְרִיעָה פֵּרְשַׂנִי{{ש}} וְלִירִיעוֹתָם אָמַר דַּי וְלִירִיעוֹתַי לֹא אָמַר דַּיֵּנִי {{סי|בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם|1}}{{ש}} {{סי|לְ}}מַעֲנִי חַק שְׁלשָׁה חֻקִּים עַל רוֹם וְעַל תַּחַת וְעַל תְּהוֹם{{ש}} בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ חֻקִּי חָג עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ אֶבֶן שְׁתִיָּה עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ לִוְיָתָן עַל דַּלְתוֹת תְּהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ אֶבֶן פִּנָּה שֶׁלֹּא יַצִּיף לָעוֹלָם תְּהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ חוּג חֻקִּי כָּבוּשׁ עַל תְּהוֹם {{סי|בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל|1}}{{ש}} {{סי|מִ}}תְאַמֶּצֶת הָיִיתִי בִּמְרוֹמֵי מָעַל{{ש}} בְּאַמְּצוֹ עֲרָבוֹת לִרְכוּבוֹ{{ש}} הָיִיתִי רְכוּבוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים לְעֻזּוֹ{{ש}} הָיִיתִי מָעֻזּוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ מְעוֹנָה בִּזְרוֹעוֹ{{ש}} הָיִיתִי כְּקָמֵעַ עַל זְרוֹעוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ זְבוּל לְקָדְשׁוֹ{{ש}} הָיִיתִי זְבוּלָה בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ עֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו{{ש}} הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל אַרְכּוּבוֹת רַגְלָיו{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם{{ש}} וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם{{ש}} בְּאַמְּצוֹ כָּל אֵלֶּה אִמְּצַנִי נוֹטֶה שָׁמָיִם {{סי|בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם|1}}{{ש}} {{סי|נֶ}}עֶזְזָה מַעְיָנִי מִמַּעְיְנוֹת תְּהוֹם{{ש}} נִתְעַזְזוּ מֵימַי מִמֵּימֵי תְהוֹם{{ש}} בְּטֶרֶם נֶעֶזְזוּ עַזִּים עַזָּה הָיִיתִי עַל תְּהוֹם{{ש}} בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ שָׂם עֲלֵיהֶם חֻקִּי{{ש}} וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו כֵּן לֹא יַעַבְרוּ עַל פִּי{{ש}} וְנִשְׁתַּכְלַל עוֹלָם בְּמַאֲמַר פִּי שֶׁהָיִיתִי בְּפִיו {{סי|בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ|1}}{{ש}} {{סי|סָ}}ד בְּמוּסָדִי מוֹסְדֵי אָרֶץ{{ש}} הֵמָּה הַיּוֹצְרִים הַיְצוּרִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} וְיוֹשְׁבֵי נְטָעִים נְטִיעַת שֹׂרֵק בָּאָרֶץ{{ש}} לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ{{ש}} וּגְדֵרָה נַעֲשֵׂיתִי גָּדֵר בָּאָרֶץ{{ש}} וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ מָלַךְ בִּי מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ{{ש}} הִמְלִיכַנִי וְהִמְלַכְתִּיו עַד לֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ{{ש}} וּמִיּוֹם דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} קָרָא לִי רָאשֵׁי דוֹרוֹת הָאָרֶץ <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>קָרָא לְאָדָם הַנּוֹצָר מֵאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְנֹחַ אִישׁ צַדִּיק בָּאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְאַבְרָהָם מֵאֲצִילֵי אָרֶץ{{ש}} קָרָא לְיִצְחָק הַזּוֹרֵעַ בָּאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְיַעֲקֹב הַנֶּחְתָּם בִּשְׁמֵי עָרֶץ{{ש}} קָרָא לִשְׁבָטִים לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שְׁאָלַנִי יוֹצֵר הָאָרֶץ<noinclude> {{הור2|קטע מעבר זה אינו בדפוס (נעתק ממחזור נירנברג):}} {{ק|[וְהָיָה דְּבָרוֹ עִם דְּבָרָהּ / וְנִתְאֲפַּק בַּעֲבוּרָהּ / מִי דִִּבְּרָה לְחֻפַּת הֲדָרָהּ / וְיִקַּח לִוְיַת חֵן בַּתּוֹרָה]}}</noinclude> {{סי|עָ}}מַד אָדָם רֹאשׁ לִנְשָׁמוֹת{{ש}} זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם רְשׁוּמוֹת וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה חָכָם מָלֵא חָכְמוֹת{{ש}} בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת אוֹתוֹ לְדַמּוֹת{{ש}} כְּאַחַד מִמֶּנּוּ מְעֻלֶּה בְאֵימוֹת{{ש}} וּמוֹרָאוֹ עַל חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת{{ש}} וְכֻלָּם יָצַרְתִּי עֲלֵי אֲדָמוֹת{{ש}} וּבְדַעְתּוֹ קָרָא לָהֶם שֵׁמוֹת{{ש}} וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא שְׁמִי הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בַּשֵּׁמוֹת<noinclude> {{הור2|נהגו לדלג על קטעי גנאי האבות, ולכן לא נדפסו במחזורים:}} [{{סי|עָ|1}}לָיו הֵשִׁיבָה תּוֹרָה לְאֶחָד{{ש}} בְּעֵת הָיָה אֶחָד הוּנְעַם יַחַד{{ש}} וְאָמַרְתָּ לֹא טוֹב הֱיוֹת אָדָם אֶחָד{{ש}} וּכְשֶׁנִשְׁלַף מִמֶּנּוּ אַחַת אֶל אֶחָת{{ש}} וְשָׁלוֹשׁ דִבְּרוֹת הֵפַר יַחַד{{ש}} הֵפַר לֹא תִגְנוֹב וְחִילֵק עִם גַּנָב כְּאֶחָד{{ש}} הֵפַר לֹא תַעֲנֶה וְהֵעִיר עִם אִשׁתּוֹ שֶׁקֶר יַחַד{{ש}} הֵפַר לֹא תַחְמוֹד וְחָמַד וְאָכַל וַיִחַת{{ש}} וּבְחֻפַּת כָּבוֹד לֹא לָן יוֹם אֶחָד.]</noinclude> {{סי|פֵּ}}רַשׁ זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם{{ש}} וְנִמְצָא דוֹר שְׁלִישִׁי דָּחוּף מִבְּנֵי אָדָם{{ש}} כְּהוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם{{ש}} וְקָם דּוֹר עֲשִׂירִי מְקֻלְקָל בָּאָדָם{{ש}} וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם{{ש}} וַיַּרְא יְיָ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם{{ש}} וַיֹּאמֶר יְיָ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם{{ש}} לוּלֵי נוֹלַד אִישׁ צַדִּיק בָּאָדָם{{ש}} זֶה יְנַחֲמֵנוּ אוֹמְרִים מִלְמַעְלָה פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם{{ש}} וּלְמַטָּה אוֹמְרִים זֶה יְנַחֲמֵנוּ בְּנֵי אָדָם וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה אָדָם תַּחַת אָדָם{{ש}} וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם<noinclude> [{{סי|פָּ|1}}צָה דָּת כְּתוּבָה עָלָיו לְהָשִׁיבָה{{ש}} אִם צַדִּיק הוּא וְתָמִים בִּנְתִיבָה{{ש}} וְזָהִיר בַּמִּצְוָה עִם כָּל נֶפֶשׁ בַּתֵּיבָה{{ש}} לָמָּה לֹא נִזְהַר בְּצֵאתוֹ מִן הַתֵּיבָה{{ש}} וַיֵּשְׁתְּ וַיִשְׁכׇר וְלִמְאֹד רָוָה{{ש}} הַסּוֹבֵל בְּמִי הַמַּבּוּל וְלֹא סָבַל בְּטִיפַּת תַּאֲוָה{{ש}} וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ הַשְׁכִיבָה / וּבָא לִידֵי חוֹבָה{{ש}} וְנִתְבַּזָּה לְעֵינֵי נִינָיו בְּעֶרְוָה]</noinclude> {{סי|צָ}}ץ מִמִּזְרָח וְכַשַּׁחַר עָלָה{{ש}} וְנִקְרָא עַיִט פּוֹרֵחַ עַל פְּנֵי מַעְלָה{{ש}} אַב הֲמוֹן נִקְרָא וְנִתְעַלָּה{{ש}} וּבְעֶשֶׂר נִצְרַף וְלֹא נִמְצָא בוֹ עַוְלָה{{ש}} עֲבוֹדָה זָרָה עַל יָדוֹ בָּטְלָה{{ש}} וְקֵרַב רְחוֹקִים לִזְכוּת מְנֻטָּלָה{{ש}} הִכִּירַנִי וְהִכַּרְתִּיו בְּאַהֲבָה כְלוּלָה כְּדַי הוּא לָךְ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה{{ש}} לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיִךְ יוֹמָם וָלָיְלָה{{ש}} דּוֹרוֹת אֲשֶׁר זָכוּ לְפָנָיו לֹא זָכוּ לְמִילָה{{ש}} וּמֵעֵת נִתְחַתְּמָה בוֹ נִתְמַנָּה רֹאשׁ לְכָל תְּפִלָּה<noinclude> [{{סי|צָ|1}}וְחָה אָמוֹן בִּדְבַר מוֹדָע{{ש}} כִּי כְּמוֹ הוֹדַע / כֵּן נוֹדַע{{ש}} וּכְמוֹ שִׁמְךָ יִדַּע / כֵּן שְׁמוֹ נִתְוַדַּע{{ש}} וְאֵיךְ טוּלְטַל מִמַּדַּע / לְהַאֲמִין וְלֵידַע{{ש}} וּפָץ בְּלִי מַדַּע / בַּמָּה אֵדַע{{ש}} וְהִקְשִׁיב עַל דְּבָרוֹ יָדוֹעַ תֵּדַע{{ש}} וְגָרַם לְנִינָיו קֵץ מִלֵידַע]</noinclude> {{סי|קָ}}רְבָּן שָׁלֵם יְחִידוֹ נִמְצָא{{ש}} כְּטֶנֶא בִכּוּרִים אָז נִרְצָה{{ש}} כְּשֶׂה לַטֶּבַח רָץ בִּמְרוּצָה{{ש}} שְׁלשָׁה יָמִים טֹרַף וְנַפְשׁוֹ לֹא קָצָה הִוָּעֲצִי נָא עִמִּי דָּת מוֹעֵצָה{{ש}} וְלִקְחִי אֹתוֹ לְחֻפַּת עֲלִיצָה{{ש}} לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵךְ יָצָא{{ש}} וּלְמַעֲנוֹ אֶרְאֶלִּים מִמְּחִיצָה{{ש}} מַר צָעֲקוּ חוּצָה<noinclude> [{{סי|ק|1}}וֹל נָתְנָה דָּת עַל יָחִיד בִּיְחִידָה{{ש}} אׇמְנָם נִמְצָא שָׁלֶם כְּזֶבַח תּוֹדָה{{ש}} וְהִשְׁלִים נַפְשׁוֹ לְמַאֲכֶלֶת לְמִזְבַּח עֲקֵדָה{{ש}} וְנוֹשַׁע מֵחֶרֶב וּמִמוֹקֶדָה{{ש}} אַךְ לְעֵת זִקְנָה וּלְיוֹם פְּקוּדָה{{ש}} קָרָא לְשֹׂנַאֲךָ כְּחָמַד חֲמוּדָה{{ש}} שָׂא נָא כֵלֶיךָ כְּלֵי זַיִין אוֹתוֹ הֶעִירָה{{ש}} תֵּלְיְךָ וְקַשְׁתְּךָ שִׁלְטוֹן אוֹתוֹ הֶאֱחִידָה{{ש}} וְצֵא הַשָּׂדֶה מְלוּכָה אוֹתוֹ לְהַסְעִידָה{{ש}} לוּלֵי קָדְמָה אִשָּׁה חֲמוּדָה{{ש}} וְצִוְּתָה לַתָּם בִּתְעוּדָה{{ש}} וַיֵּלֶךְ וַיִּקַח וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ סְעוּדָה{{ש}} וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא וְאָחִיו בָּא מִצֵּידָה{{ש}} וּבִנְאֻם מִי אֵיפוֹא חָרַד חֲרָדָה{{ש}} וּבִקֵּשׁ לְקַלֵּל יוֹשֵׁב בּאָהׇלֵי תְעוּדָה{{ש}} לוּלֵי בַּת קוֹל מִמָּרוֹם יָרְדָה{{ש}} וְנָם גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה]</noinclude> {{סי|רֻ}}חַק אִישׁ שָׂדֶה וְקֹרַב אִישׁ תָּם{{ש}} יוֹשֵׁב אֹהָלִים בְּאָהֳלֵי רוּם נֶחְתָּם{{ש}} וְגַם בַּמֶּרְכָּבָה תָּאֳרוֹ נֶחְתָּם{{ש}} עֹלִים בְּמַעֲלוֹתָם וְיֹרְדִים בִּירִידָתָם{{ש}} תְּמֵהִים עַל מַרְאֶה זֶה חוֹתָם וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה חוֹתָם יָפֶה מִכָּל חוֹתָם{{ש}} חוֹתָמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר נֶחְתְּמוּ מִזֶּה חוֹתָם{{ש}} בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ טְבוּעִים בְּאֶחָד חוֹתָם{{ש}} עַל לֵב וְעַל זְרוֹעַ לְמַעֲנֵךְ חָתַמְתִּי חוֹתָם<noinclude> [{{סי|רַ|1}}ע גָּמְלוּ לוֹ לִמְכּוֹר מְכִירָה{{ש}} עַל דִּבְּרַת כְּתֹנֶת הַמְּנֻכָּרָה{{ש}} וְעַל חֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם שְׂנָאוּהוּ שִׂנְאָה חֲמוּרָה{{ש}} וּבִנְאֻם הַכֵּר נָא נֶפֶשׁ זָקֵן עָבְרָה{{ש}} וַאֲנָחָה עָלָיו גָּבְרָה{{ש}} טָרוֹף טֹרַף צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹדֶשׁ מִפְּנֵי אֶבְלוֹ סָרָה{{ש}} וּפָץ בְּכַעַס וְגַם בְּעֶבְרָה{{ש}} לוֹמַר אֲמִירָה ׳מֵאֶת יְיָ דַּרְכִּי נִסְתְּרָה׳]</noinclude> {{סי|שָׁ}}לְמוּ כָל אֵלֶּה בַּעֲמֹד עַם עוֹלָם{{ש}} כְּשָׁלְמוּ אַלְפַּיִם עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא עוֹלָם{{ש}} וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה מִשֶּׁנִּבְרָא עוֹלָם{{ש}} אָמְרָה תוֹרָה זֶה משֶׁה אֲשֶׁר נִקְרָא עָנָו מֵעוֹלָם{{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה אֲשֶׁר נִכְתַּב מֵעוֹלָם{{ש}} הוּא יִירָשִׁי מוֹרָשַׁת עוֹלָם{{ש}} וְהוּא יִקָּחִי מַתְּנַת עוֹלָם{{ש}} וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַאֲמִינוּ בִי לְעוֹלָם {{ק|[וְהָיָה אֵל אֱמוּנָה מְהַרְהֵר לְמַעֲנָהּ / וּמֵבִין בַּחֲנִינָה / אֶבְרָא עוֹלָם בְּבִינָה / בַּעֲבוּר אֲמָנָה]}} {{סי|תּ}}וֹלְדוֹת רוֹם וְתַחַת בְּהִזְדַּעְזְעָם{{ש}} וּבְשִׁבְעָה קוֹלוֹת כְּנִרְאוּ בְנֹעַם{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָם{{ש}} וְלִשְׁתֵּי שְׁמִיעוֹת נֶחֱלַק קוֹל רַעַם{{ש}} לְגוֹיִם קוֹל זַעַם{{ש}} וּלְיִשְׂרָאֵל קוֹל נֹעַם{{ש}} וְאָמְרוּ הַכֹּל מַה זֶּה קוֹל מֻרְעָם{{ש}} הוֹלֵךְ וּמִתְגַּלְגֵּל כְּגַלְגִּלֵּי רַעַם{{ש}} וְאָמַר לָהֶם יֶשׁ לִי טַעַם{{ש}} בֵּינִי וּבֵין עָם{{ש}} וְרֶכֶב רִבֹּתַיִם נִתְכַּוְּנוּ מוּל עָם{{ש}} וְשִׁבְעָה רְקִיעִים נָטוּ בְּזוּ עָם{{ש}} בְּזֶרֶת אֲשֶׁר תִּכְּנָם בָּהּ קְרָעָם{{ש}} וַיַּטֵּם וַיַּסִּיעֵם מִמְּקוֹמָם וּמִמַּסָּעָם{{ש}} וְהָיוּ נוֹטְפִים בֹּשֶׂם מִזֵּעָם{{ש}} וְאָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַה זֶּה הַטַּעַם{{ש}} נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשׁוֹ הַמֻּנְעָם{{ש}} אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם{{ש}} וּבְכֵן אָמַר לֶעָנָו 'רֵד הָעֵד בָּעָם'{{ממס|שמות יט כא}} <קטע התחלה=וישמחו/><קטע התחלה=חזןוישמחו/>:<קטע סוף=וישמחו/><includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly><קטע התחלה=וישמחו/>וַיִּשְׂמְחוּ כָּל הָעָם{{ש}} :בְּשִׂמְחַת אִמְרֵי נֹעַם{{ש}} :וְנִתְמַנָּה צִיר רוֹעָם{{ש}} :וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם{{ממס|שמות יט כה}}<קטע סוף=חזןוישמחו/><קטע סוף=וישמחו/> ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}תּוֹ מִצְווֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|בָּ}}אֵר הֵיטֵב חֲקוּקִים{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּלֵי חָלָב מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|דַּ}}דֵּימוֹ חָכְמָה מְפִיקִים{{ש}} {{סי|הַ}}שְׁפֵּעַ מְקוֹר מַיִם חַיִּים מְזַנְּקִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִנֹּפֶת צוּפִים וּמִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר לָעֵינַיִם מַבְהִיקִים{{ש}} {{סי|חֹ}}בֶשׁ לַעֲצָמוֹת מַשִּׁיקִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹבִים יְשָׁרִים וְצַדִּיקִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִפְּנִינִים וּמִכָּל חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|כְּ}}תָב אֶצְבַּע שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} {{סי|לְ}}נוֹצְרֵימוֹ מֵחֵטְא מְנַקִּים{{ש}} {{סי|מַ}}צְדִּיקִים לְכֹל בָּם עוֹסְקִים{{ש}} {{סי|נִ}}דְבָּרֵימוֹ בַּסֵּפֶר נֶחֱקָקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹפְרֵימוֹ בְּצֶדֶק מְחֻקָּקִים{{ש}} {{סי|עֵ}}ץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר לִוְיַת חֵן וַעֲנָקִים{{ש}} {{סי|צְ}}דָקוֹת מְלֵאִים וְלֹא רֵיקִים{{ש}} {{סי|קְ}}דוּמִים טֶרֶם יְסוֹד אֲפִיקִים {{ק|[נ"א: אֲרָקִים]}}{{ש}} {{סי|ר}}וֹם וָעֹמֶק אֵל בָּם הֵקִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}מְּעָם לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹצְאוֹתָם לְחֵךְ מַמְתַקִּים :מַמְתַקִּים דִּבְרֵי אֱלֹהִים :לְאוֹמְרֵי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}תּוֹ קוֹל עֹז אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|שֻׁ}}לְהֲבוּ לַפִּידֵי גֶחָלִים{{ש}} {{סי|רָ}}צוּ בְרָקִים קַלִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת הִרְעִימוּ גַלְגַּלִּים{{ש}} {{סי|צָ}}רַח שׁוֹפָר מִמְּעֻלִּים{{ש}} {{סי|פֻּ}}צְּמָה רְקֻעַת שְׁעוּלִים{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים אֲחָזוּם בֶּהָלִים{{ש}} {{סי|סַ}}עַר צִירִים וַחֲבָלִים{{ש}} {{סי|נְ}}הִי כַּיּוֹלֵדָה חָלִים{{ש}} {{סי|מְ}}רַצְּדִים הָיוּ מָגְבָּלִים{{ש}} {{סי|לְ}}בָנוֹן וְשִׂרְיוֹן כַּעֲגָלִים{{ש}} {{סי|כַּ}}רְמֶל וּבָשָׁן כְּמוֹ אֵילִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד תָּבוֹר וְכָל תְּלוּלִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רְחוּ בְּגֹבַהּ וְנִמְצְאוּ פְסוּלִים{{ש}} {{סי|חַ}}י רָם רוֹאֶה שְׁפָלִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה סִינַי כַּדַּךְ לֹא הִכְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}הִטָּה אֵלָיו זְבוּלִים{{ש}} {{סי|הֶ}}עֱטִירוֹ עֲנָנִים וְעַרְפִּלִּים{{ש}} {{סי|דָּ}}ר בּוֹ בְּשִׁנְאַן אֶרְאֶלִּים{{ש}} {{סי|גְּ}}אוֹן קוֹלוֹ הִשְׁמִיעַ לְנִדְגָּלִים{{ש}} {{סי|בִּ}}סְבִיב הָהָר נִגְבָּלִים{{ש}} {{סי|בְּ}}נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע דָּת מְקַבְּלִים{{ש}} {{סי|אִ}}זְּנָם שָׁם רֹאשׁ מִלִּים{{ש}} {{סי|אָ}}נֹכִי שִׁמַּע לְכִלּוּלִים :לְכִלּוּלִים הִשְׁמַעְתָּ מִלֶּיךָ :מְפוֹצֵץ הָרִים קוֹלֶךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}שֶׁר כָּל פָּעֳלוֹ תָמִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹנֶה מַעֲלוֹת בִּמְרוֹמִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹדֵר תַּחְתִּיּוֹת הֲדֹמִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}לֶת סוֹגֵר בְּעַד הוֹמִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּזְרִיחַ מְאוֹרוֹת רָמִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַנְהִיגָם לֵילוֹת וְיָמִים{{ש}} {{סי|זִ}}יקִים עוֹשֶׂה וּרְעָמִים{{ש}} {{סי|חֹ}}שֶׁר טְלָלִים וּגְשָׁמִים{{ש}} {{סי|טִ}}יעוֹת מְגַדֵּל וְצִמְחֵי תְלָמִים{{ש}} {{סי|י}}וֹצֵר וּבוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל רוּחוֹתָם בְּיָדִי שָׂמִים{{ש}} {{סי|לַ}}חְמָם אָכִין בְּמַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|מֵ}}מִית וּמְחַיֶּה וַאֲנִי חַי לְעוֹלָמִים{{ש}} {{סי|נִ}}סַּי גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים{{ש}} {{סי|סֶ}}לָה לְעוֹלָמִים קַיָּמִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזֶרְךָ בִּבְרִית אָבוֹת תְּמִימִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹדְךָ מִסִּבְלוֹת עֲנָמִים{{ש}} {{סי|צִ}}לְלָם בְּנִבְכֵי תְהוֹמִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹרֵעַ לְפָנֶיךָ יַמִּים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲךָ בְּמָן מַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|שָׁ}}קַדְתִּי לִבְחָרְךָ לִי מֵאֻמִּים{{ש}} {{סי|תַּ}}רְתִּי לְסַגֶּלְךָ לִי מֵעַמִּים :מֵעַמִּים חַשְׁתִּי לְהַבְדִּילְךָ :תְּמוּרִי אֵל לֹא יִהְיֶה לְךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}עוּת צוֹרְחִים וְצוֹלְלִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}קּוּץ תּוֹעֵבוֹת וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|רִ}}יק וָתֹהוּ הֵם הָאֱלִילִים{{ש}} {{סי|קֶ}}טֶב שְׂעִירֵי בְעָלִים{{ש}} {{סי|צַ}}לְמֵי מַסֵּכוֹת וּפְסִילִים{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת תַּבְנִית כָּל סְמָלִים{{ש}} {{סי|עֲ}}צַבֵּי עוֹבְדֵי הָאֲמֵלָלִים{{ש}} {{סי|ס}}וּמִים חֵרְשִׁים וְלֹא מְמַלְלִים{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂאִים עַל כָּתֵף וְנִסְבָּלִים{{ש}} {{סי|מְ}}אוּמָה לְהוֹעִיל לֹא יְכוֹלִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א עוֹזְרִים וְלֹא מַצִּילִים{{ש}} {{סי|כְּ}}נָפְלָם נִשְׁבָּרִים כִּנְבָלִים{{ש}} {{סי|יֵ}}בוֹשׁוּ כֹּל בָּם מִתְהַלְלִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֵיהֶם לַחשֶׁךְ מוּבָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}גֵּיהֶם מְאוּסִים וּגְעוּלִים{{ש}} {{סי|זִ}}בְחֵיהֶם מְרַק פִּגּוּלִים{{ש}} {{סי|וְ}}נִסְכֵּיהֶם יֵין תַּרְעֵלִים{{ש}} {{סי|הֶ}}בְלֵיהֶם הִפִּילוּ חֲלָלִים{{ש}} {{סי|דָּ}}תֵיהֶם חֻקּוֹת הֲבָלִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם לְתֹפֶת נִדְגָּלִים {{ק|[נ"א: נִגְדָּלִים]}}{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי לְבוֹרַאֲךָ תְּנָה הִלּוּלִים{{ש}} {{סי|אַ}}ל תִּתֵּן אֶת שְׁמוֹ לְחִלּוּלִים :לְחִלּוּלִים אַל תִּתֵּן אֶת שֵׁם :וְסוּר מֵרָע פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}ת שֵׁם אַדִּיר בָּאַדִּירִים{{ש}} {{סי|בָּ}}רוּךְ זִכְרוֹ לְדוֹר דּוֹרִים{{ש}} {{סי|גַּ}}חֲלֵי אֵשׁ מִמֶּנּוּ בוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|דָּ}}תוֹ חָרֵב לְלָהּ מְפִירִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּרְעִישׁ אֶרֶץ וּמַרְגִּיז הָרִים{{ש}} {{סי|וְ}}גוֹעֵר בַּיָּם וּמַחֲרִיב קָרִים{{ש}} {{סי|זַ}}עְמוֹ לֹא יָכִילוּ יְצוּרִים{{ש}} {{סי|חֲ}}מָתוֹ מְנַתֶּצֶת צוּרִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹב לַיְשָׁרִים וְנוֹקֵם לְצָרִים{{ש}} {{סי|יֵ}}חַתּוּ מִמֶּנּוּ אַבִּירִים{{ש}} {{סי|כֻּ}}לָּם מִפַּחְדּוֹ נִסְעָרִים{{ש}} {{סי|ל}}וֹ מְשָׁרְתִים וְתָאֳרוֹ לֹא שָׁרִים{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָא שְׁמוֹ לַשָּׁוְא לֹא תָרִים{{ש}} {{סי|נָ}}גְעֲךָ בּוֹ יִרְעֲדוּ בְךָ אֵבָרִים{{ש}} {{סי|ס}}וּר מִשְּׁבוּעַת שְׁקָרִים{{ש}} {{סי|עָ}}רוּךְ בָּהּ אָלוֹת וַאֲרָרִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹרַעַת מֵעוֹר וּמִבְּשָׂרִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶרֶת כָּעוֹף וּבָאָה בַחֲדָרִים{{ש}} {{סי|קִ}}ירוֹת הוֹפֶכֶת עִם מְקָרִים{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מִמֶּנָּה בְּכָל דְּבָרִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר שְׁבוּעַת אִסָּר וּנְדָרִים{{ש}} {{סי|תִּ}}ירָא אֵל נוֹתֵן שַׁבָּת לַשּׁוֹמְרִים :לַשּׁוֹמְרִים יוֹם שַׁבָּת נְפִישׁוֹ :עֲתִידִים בַּקֹּדֶשׁ לְהַקְדִּישׁוֹ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}כְלִית כָּל פֹּעַל רוּם וְתַחְתּוֹנִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִיעִי לַיָּמִים הַנִּמְנִים{{ש}} {{סי|רִ}}אשׁוֹן לְמִקְרָאֵי זְמַנִּים{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}} {{סי|צְ}}בִי קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁאֲנַנִּים{{ש}} {{סי|פָּ}}דָת מִדִּין יְצִיר מִלְּפָנִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְתָה שִׁירָה וְכִפְּרָה פָנִים{{ש}} {{סי|סֻ}}יְּמָה לְאוֹת וְלְעֵד בֵּין אָב לַבָּנִים{{ש}} {{סי|נְ}}צֹר יְצִיאוֹתֶיהָ כְּהוֹרוּ נְבוֹנִים{{ש}} {{סי|מַ}}שָּׂא בְּלִי לְהוֹצִיא מִבִּפְנִים{{ש}} {{סי|לִ}}מְחַלְלֶיהָ מִיתוֹת דָּנִים{{ש}} {{סי|כָּ}}רֵת וּרְגִימַת אֲבָנִים{{ש}} {{סי|יְ}}דוּעָה הִיא לְךָ בְּמָן מִיָּמִים קַדְמוֹנִים{{ש}} {{סי|טַ}}עְמוֹ לֹא רָד בָּהּ מִמְּעוֹנִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹבְרֵי אֹב בָּהּ לֹא נֶעֱנִים{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר כִּי בָהּ יִשְׁבֹּת נְהַר צְפוּנִים{{ש}} {{סי|וְ}}נָח בָּהּ מִמְּלֶאכֶת חוּץ וּפְנִים{{ש}} {{סי|הֲ}}גֵה בָהּ לָאֵל קְדֻשּׁוֹת וּרְנָנִים{{ש}} {{סי|דַּ}}שֵּׁן עַל שֻׁלְחָנְךָ מַעֲדַנִּים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם עֶבֶד וְאָמָה אֲשֶׁר לְךָ נִקְנִים{{ש}} {{סי|בָּ}}הּ יָנוּחוּ עִמְּךָ בְּכָל פִּנִּים{{ש}} {{סי|אֵ}}ל הוֹרָה לְךָ לְכַבֵּד הוֹרִים וּזְקֵנִים :וּזְקֵנִים הִנְעִימוּךָ מִיָּמֶיךָ :כַּבְּדֵם סֶלָה וְיִרְבּוּ יָמֶיךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}זֹן לְהוֹרֶיךָ בְּחִבּוּר אֱמוּנִים{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲתִירוֹת אוֹתְךָ קוֹנִים{{ש}} {{סי|גְּ}}רָרוּךָ בִּבְרִית אֵיתָנִים{{ש}} {{סי|דֵּ}}י חֲלֵב שָׁדַיִם לְךָ מְדַשְּׁנִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּלְבִּישֶׁיךָ לְבוּשׁ עֲדָנִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַאֲכָלִים בְּפִיךָ נוֹתְנִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים בַּעַדְךָ תַּחֲנוּנִים{{ש}} {{סי|חַ}}יָּתְךָ לְמוֹ דָר עֶלְיוֹנִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֲנֶיךָ עַל שִׁכְמָם כְּאוֹמְנִים{{ש}} {{סי|יְ}}גֵעֵי בְךָ שְׂבֵעֵי אוֹנִים{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵב אִם יִקְרָאֲךָ הֵם מִתְעַנִּים{{ש}} {{סי|לְ}}יִרְאַת שַׁדַּי אוֹתְךָ מַפְנִים{{ש}} {{סי|מִ}}צְוֹת וְדָתוֹת לְךָ מְבוֹנְנִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת הוֹן וּבַיִת לְךָ מַקְנִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹמְכִים לְךָ עֵזֶר וּמִתְחַתְּנִים{{ש}} {{סי|עֲ}}שֵׂה חֶפְצָם וְלֹא תָעֵז פָּנִים{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן יַעֲמִידוּךָ לִפְנֵי דַיָּנִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה דַּת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בַּבָּנִים{{ש}} {{סי|קָ}}הָל יִרְגְּמוּךָ בָּאֲבָנִים{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה פֶּן תַּעַזְבֵם לְעֵת זְקוּנִים{{ש}} {{סי|שָׁ}}רְתֵם כְּעֶבֶד לַאֲדוֹנִים{{ש}} {{סי|תְּ}}פִלָּתָם קַח וְתַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים :וְשָׁנִים תַּאֲרִיךְ וְתִזְכֶּה פְּנֵי צַח :יְצִיר צֶלֶם אִם לֹא תִרְצָח :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וּר וְסוּר מֵאַנְשֵׁי דָמִים{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹמְרִים בְּלִבָּם אֵיבָה וְשׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|רִ}}שְׁעַת סוֹד מַעֲרִימִים{{ש}} {{סי|קַ}}חַת נֶפֶשׁ צַדִּיק זוֹמְמִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפְנִים וְאוֹרְבִים עַל תְּמִימִים{{ש}} {{סי|פַּ}}ח טוֹמְנִים לִמְיַשְּׁרִים פְּעָמִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל דַּם רֵעַ בְּזָדוֹן קָמִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}אֵת כְּלֵי מָוֶת בְּאַף מַזְעִימִים{{ש}} {{סי|נָ}}קִי רוֹצְחִים בְּאֵין רַחֲמִים{{ש}} {{סי|מְ}}אַבְּדִים מַעַשׂ הַצּוּר תָּמִים{{ש}} {{סי|לְ}}נִבְרָא בְּצַלְמוֹ לְשַׁחֵת הוֹמִים{{ש}} {{סי|כְּ}}רֶגַע נְשָׁמָה מַשִּׁימִים{{ש}} {{סי|יִ}}רְאַת אֵל בְּלִבָּם לֹא שָׂמִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְדִים נֶפֶשׁ לַמָּוֶת בְּלֹא יָמִים{{ש}} {{סי|חֲ}}דַל מִלְּהַחֲנִיף גֵּיא בְּדָמִים{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר כִּי יִזְעַק דָּם לִמְרוֹמִים{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם נִנְקָמִים{{ש}} {{סי|הֵ}}ן נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ מַשְׁלִימִים{{ש}} {{סי|דִּ}}ין הֶרֶג לְנַפְשָׁם גּוֹרְמִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּר מִפְּנֵי חֶרֶב זְעָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רַח לְךָ מִגַּחֲלֵי רְתָמִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שׁוּרֶיךָ תַּצְעִיד בְּתָמִים :בְּתָמִים תֵּלֵךְ וְתִנָּצֵל מֵאַף :סוֹטָה אִם לֹא תִנְאָף :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}ל תִּתְעָרֵב בִּמְנָאֲפִים{{ש}} {{סי|בִּ}}מְגַלֵּי עֶרְיוֹת גּוּפִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם בְּתוֹעֵבוֹת מְטַנְּפִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי רָע וּמְבַקְשֵׁי כְשָׁפִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְטַמְּאִים אֶרֶץ וּמַחֲנִיפִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַעֲשֵׂה יְדֵי אֳמָּן מְסַלְּפִים{{ש}} {{סי|זַ}}רְעָם לְשֵׁם אַחֵר מַחֲלִיפִים{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת אֵל וְקִצְפּוֹ מַאֲנִיפִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹר עַצְמָךְ מִסּוֹטַת נִאוּפִים{{ש}} {{סי|יָ}}פְיָהּ אַל יַדִּיחֲךָ לִרְשָׁפִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל נוֹגְעֶיהָ בָּאוּר נִשְׂרָפִים{{ש}} {{סי|לְ}}חַדְרֵי מָוֶת הֵם נִשְׁאָפִים{{ש}} {{סי|מַ}}עֲמַקֵּי שְׁאוֹל נֶהְדָּפִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹפְלִים לַשַּׁחַת וְלֹא נִזְקָפִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּחֶלְקְךָ בַּחַיִּים יָפִים{{ש}} {{סי|עִ}}ם לְקוּחָה לְךָ וְהַכֹּל צוֹפִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹרִיָּה תַּפְרִיחַ לְךָ עֲנָפִים{{ש}} {{סי|צְ}}מוּדִים לְשֻׁלְחָנְךָ מַקִּיפִים{{ש}} {{סי|קֹ}}דֶשׁ הִלּוּלִים לָאֵל מַצְנִיפִים{{ש}} {{סי|רִ}}נָּה בְּלִבְּךָ אָז מוֹסִיפִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}תֵה מִבּוֹרְךָ מַיִם כְּסוּפִים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֵב גְּנוּבַת מַיִם טִנּוּפִים :טִנּוּפִים מַיִם לֹא תִגְנֹב :שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ וּבְטוֹב תָּנוֹב :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}רְחַק מֵחֲבוּרַת גַּנָּבִים{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹדְדִים לְלֹא לָמוֹ אוֹרְבִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאִים בְּאֶשְׁנַבֵּי עֲרָבִים{{ש}} {{סי|קִ}}ירוֹת בַּחשֶׁךְ נוֹקְבִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְרִים וּבָאִים בְּאֶשְׁנַבִּים{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת יְגִיעַ אֲחֵרִים גּוֹנְבִים{{ש}} {{סי|עֲ}}שִׁירִים עֲרוּמִּים מַצִּיבִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}בֵעִים לַלֶּחֶם מַרְעִיבִים{{ש}} {{סי|נְ}}פָשׁוֹת מַפִּיחִים וּמַדְאִיבִים{{ש}} {{סי|מְ}}אָרְבִים עַל דְּרָכִים יוֹשְׁבִים{{ש}} {{סי|לִ}}גְזֹל לְכָל עוֹבְרֵי נְתִיבִים{{ש}} {{סי|כְּ}}לֵי זַיִן עֲלֵיהֶם מַלְהִיבִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד גַּם לְהָרְגָם רוֹהֲבִים{{ש}} {{סי|טְ}}עוּנוֹ וּבִגְדוֹ שׁוֹלְלִים כְּאוֹיְבִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹטְפִים וְטוֹרְפִים כִּזְאֵבִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה עֲמָלָם לָרִיק חוֹשְׁבִים{{ש}} {{סי|וּ}}מְאֵרָה לְבָתֵּיהֶם שׁוֹאֲבִים{{ש}} {{סי|ה}}וֹן בְּרָכָה אַחֲרֵימוֹ לֹא עוֹזְבִים{{ש}} {{סי|דִּ}}בְרֵי אָלוֹת עֲלֵיהֶם קוֹבִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם לְמַהֲלוּמּוֹת מְחַיְּבִים{{ש}} {{סי|בָּ}}שְׁתָּם בִּרְחוֹבוֹת מְסוֹבְבִים{{ש}} {{סי|אֵ}}ידָם בְּבוֹא יִרְאוּ רַבִּים{{ש}} {{סי|אֱ}}סֹף יְגִיעֲךָ הַטּוֹבִים{{ש}} {{סי|אֱ}}כֹל וּלְנַפְשְׁךָ יְהוּ עֲרֵבִים{{ש}} {{סי|אַ}}ל תִּפְנֶה בְנִי אֶל רְהָבִים{{ש}} וְאַל תְּהִי עִם שָׂטֵי כְזָבִים :כְּזָבִים בְּרֵעֲךָ לֹא תַעֲנֶה :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}טֹם שְׂפָתֶיךָ מִתַּפְלוּצִים{{ש}} {{סי|בַּ}}ל תִּתְחַבֵּר לַלֵּצִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלְשִׁים דְּבָרִים נִמְרָצִים{{ש}} {{סי|דַּ}}רְדַּר זוֹרְעִים עִם קוֹצִים{{ש}} {{סי|הַ}}שּׁוֹנְנִים לְשׁוֹנָם כְּחִצִּים{{ש}} {{סי|וּ}}פִימוֹ יְפוֹצֵץ נִיצוֹצִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹמְמִים אָוֶן וּמִרְמָה יוֹעֲצִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים וְלָרֶכֶל אָצִים{{ש}} {{סי|טִ}}פְלוּת עֵדוּת שָׁוְא פּוֹצִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים וּבְעַיִן קוֹרְצִים{{ש}} {{סי|כְּ}}צִפְעוֹנִי נוֹשְׁכִים וּמוֹחֲצִים{{ש}} {{סי|לָ}}רַע רָצִים וּלְאֵיד דָּצִים{{ש}} {{סי|מְ}}דָנִים בֵּין אַחִים מְנַצִּים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי מַחֲלֹקֶת וְגָדֵר פּוֹרְצִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}נוּאִים לָאֵל וּמְשֻׁקָּצִים{{ש}} {{סי|עֲ}}תִידִים לִמְדוּרַת אֵשׁ וְעֵצִים{{ש}} {{סי|פָּ}}עֳלָם עַל רֹאשָׁם קוֹבְצִים{{ש}} {{סי|צָ}}רַעַת בְּעוֹרָם מְנַפְּצִים{{ש}} {{סי|קְ}}לָלוֹת בִּבְשָׂרָם רוֹבְצִים{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ וְלַעֲנָה בְּכוֹסָם מָצִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר לְשׁוֹנְךָ מִנִּאוּצִים{{ש}} {{סי|תְּ}}תַעֵב תַּרְמִית שֶׁקֶר וְשִׁקּוּצִים :שִׁקּוּצִים וּזְנוּת אַל יְהִי מִרְעֶךָ :וּבְמִרְעֶה טוֹב הוּא יִרְעֶךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חֲמוּדוֹת בָּתִּים וְאֹהָלִים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר הַחֵן וְיֹפִי הֲבָלִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שַׁע חוֹמְסִים וְגוֹזְלִים{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן אֲשֶׁר קָנוּ עֲמֵלִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפָה עַיִן תַּאֲוַת שְׁלָלִים{{ש}} {{סי|פָּ}}ז וָכֶסֶף וְכָל בֶּצַע כְּלוּלִים{{ש}} {{סי|עָ}}שׁ בְּגָדִים וְרֶקֶב כֵּלִים{{ש}} {{סי|שָׂ}}דֶה וָכֶרֶם לָרוּחַ נִנְחָלִים{{ש}} {{סי|נֶ}}פֶשׁ וְכָל אֲשֶׁר לָהּ נוֹטְלִים{{ש}} {{סי|מִ}}לַּחְמֹד אֵלֶּה עַיִן תַּעְלִים{{ש}} {{סי|לָ}}מָּה תִהְיֶה בִּפְלִילִים{{ש}} {{סי|כְּ}}סוּת אַלְמָנָה חוֹבְלִים{{ש}} {{סי|יְ}}תוֹמִים חוֹמְסִים וְלֹא חוֹמְלִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְחִים לְהַשִׂיג גְּבוּל עוֹלִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹטְפִים עֲנִיִּים וְדַלִּים{{ש}} {{סי|זֵ}}עַת יְגִיעַ אֲחֵרִים גּוֹזְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית מַכְפִּילִים{{ש}} {{סי|הֲ}}לוֹא לִקְבָרוֹת הֵם מוּבָלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר הוֹן בְּיָדָם לֹא מוֹבִילִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים כְּקַשׁ אוֹתָם אוֹכְלִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יוֹם עֶבְרָה לֹא מֻצָּלִים{{ש}} {{סי|אֲ}}נָשִׁים אֲשֶׁר עַוְלָה פּוֹעֲלִים{{ש}} {{סי|אֵ}}לֶּה הַדְּבָרִים בְּלֹא תַחְמֹד תְּלוּלִים{{ש}} {{סי|אִ}}ם תִּשְׁמְרֵם וְלֵב לָאֵל תַּשְׁלִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אָ}}ז תַּצְלִיחַ בְּכָל מִפְעָלִים{{ש}} {{סי|א}}וֹרְךָ יַזְהִיר כְּמַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שֶׁר שְׁנֵי עוֹלָמוֹת נוֹחֲלִים{{ש}} וִיאַשְּׁרוּךָ קְטַנִּים וּגְדוֹלִים :גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים נָעוּ מִקּוֹלוֹת :וּנְשָׁמוֹת עָפוּ מִקּוֹלֵי קוֹלוֹת :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת|1}} ====סילוק==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}''' אֵלֶּה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים{{ש}} אֲשֶׁר נִתְּנוּ לְעַם חֲשׁוּקִים{{ש}} בְּקוֹלוֹת וְשׁוֹפָרוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים{{ש}} בְּרַעַשׁ וּבְרַעַד בְּאֵימָה וְזִיקִים{{ש}} בִּנְשִׁיקָה מִפִּי שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} מְבֹאָרִים וּמְחֻזָּקִים{{ש}} מְשׁוּלִים בְּכָל מֶתֶק אוֹכְלִים וּמַשְׁקִים{{ש}} מִנּוֹפֶת צוּפִים וּמִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} בְּתִשְׁעִים וּשְׁמֹנָה פָנִים בְּפֵרוּשׁ חֲקוּקִים{{ש}} בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים טָמֵא נֶחֱקָקִים{{ש}} אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים טָהוֹר מְחֻשָּׁקִים{{ש}} מִנְיָן וְדִגְלוֹ נִדְרָשִׁים וְנֶחֱקָקִים{{ש}} בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת זְקוּקִים{{ש}} מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה בַּעֲשֵׂה לְהָקִים{{ש}} וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ בְּלֹא תַעֲשֶׂה מִתְחַזְּקִים{{ש}} בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַיִם מְזֻקָּקִים{{ש}} וְשׁוֹמְרֵימוֹ לָעַד לֹא נִזָּקִים{{ש}} וְלִוְיַת חֵן לְרֹאשָׁם מַעֲנִיקִים{{ש}} וּלְגַרְגְּרוֹתָם עִטּוּר עֲנָקִים{{ש}} מְשַׂמְּחִים לֵב וְעֵינַיִם מַבְהִיקִים{{ש}} מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעֶצֶם מְפִיקִים{{ש}} עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים וּכְעָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ לִתֵּן תּוֹרָה לְעַמּוֹ{{ש}} בָּא מִסִּינַי בִּכְבוֹד נָאֳמוֹ{{ש}} וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ{{ש}} וְעָרַךְ לֹא תִרְצָח לְפָנֵימוֹ{{ש}} וְעַל כִּי בְחַרְבָּם הֵם חַיֵּימוֹ{{ש}} לֹא קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וּמֵהַר פָּארָן הוֹפִיעַ לָמוֹ{{ש}} לֹא תִגְנֹב שִׁנֵּן בְּמַחֲנֵימוֹ{{ש}} וְעַל כִּי בִגְנֵבוֹת וּבִגְזֵלוֹת הֵם מִפְעָלֵימוֹ{{ש}} לֹא קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ לִתֵּן עֹז לְעַמּוֹ{{ש}} הֵם קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וְנַעֲשֶׂה לְנִשְׁמַע הִקְדִּימוּ{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע נַעֲשֶׂה נָמוּ{{ש}} וּצְדָקָה בָהּ נֶחְשְׁבָה לָמוֹ{{ש}} וְלִשְׁנֵי כְתָרִים סֻיָּמוּ{{ש}} לִמְלוּכָה וְלִכְהֻנָּה וְלִלְוִיָּה אֻיָּמוּ{{ש}} וּבַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁים קִדְּשָׁם אֵל לִשְׁמוֹ{{ש}} וּבְשִׁבְעִים שֵׁמוֹת יִחֲסָם לְאֻמּוֹ{{ש}} וּבִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת תּוֹצְאוֹתָם בְּקַיְּמוֹ{{ש}} וּבָלַל שְׁמָם בִּשְׁמוֹ{{ש}} וְכָאֵזוֹר לַחֶלֶץ הִדְבִּיקָם לְנָעֳמוֹ{{ש}} וּלְסִינַי הִטָּה שְׁמֵי מְרוֹמוֹ{{ש}} וַיֵּרֶד הוּא וְכָל קְדוֹשָׁיו עִמּוֹ{{ש}} וְהִגְעִישׁ וְהִרְעִישׁ וְהִרְעִיד הֲדֹמוֹ{{ש}} וְאַחַת בְּדַבְּרוֹ הֶחֱרִיד עוֹלָמוֹ{{ש}} וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִיל מַהֲלָךְ נָעוּ עַמּוֹ{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ בְּהַשְׁמִיעַ נָאֳמוֹ וְרָגְזוּ וְחָלוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם{{ש}} מֵאֵימַת חֵי הָעוֹלָם{{ש}} בְּרִדְתּוֹ לְדַבֵּר לְעַם עוֹלָם{{ש}} רָעֲשׁוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם{{ש}} פַּחַד קְרָאָם וְרַעַד הִזְחִילָם{{ש}} חִיל כַּיּוֹלֵדָה הִבְהִילָם{{ש}} נָעוּ וְרָעֲדוּ וְסָר צִלָּם{{ש}} וְאֵצֶל קְמוּאֵל בָּאוּ כֻלָּם{{ש}} לְנַחֵשׁ בְּקִסְמֵי קִלְקוּלָם{{ש}} וְשָׁאֲלוּ לוֹ מַה זֶּה בָּא לָעוֹלָם{{ש}} שֶׁמָּא הַיּוֹם לְמֵימָיו חוֹזֵר עוֹלָם{{ש}} יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב לָבוֹא לָעוֹלָם{{ש}} וְהֵשִׁיב אוֹתָם בִּשְׁאֵלָם{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן לְהַנְחִילָם{{ש}} וּכְשָׁמְעָם כָּךְ נָמוּ כֻלָּם{{ש}} יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם וְדָתוֹ לְהַשְׂכִּילָם וְכָל דּוֹר וָדוֹר וּמַנְהִיגֵיהֶם{{ש}} אֲשֶׁר עָמְדוּ לִפְנֵיהֶם{{ש}} וְהָעֲתִידִים לַעֲמֹד אַחֲרֵיהֶם{{ש}} כֻּלָּם הֶעֱמִידָם בְּסִינַי עִמָּהֶם{{ש}} לְהוֹדִיעָם כִּי דוֹר דֵּעַ נֶחֱשַׁק מִכֻּלָּהֶם{{ש}} טוּב טַעַם וָדַעַת לְהַשְׂכִּילֵיהֶם{{ש}} וְכָל מוּם לֹא הָיָה בָהֶם{{ש}} כִּי שְׁלֵמִים וּמֻשְׁלָמִים הָיוּ כֻלָּהֶם{{ש}} בְּהִגָּלוֹתוֹ בְּסִינַי עֲלֵיהֶם{{ש}} וּבְפָנִים הַרְבֵּה נִרְאֶה לָהֶם{{ש}} מְדַבֵּר אָנֹכִי עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם{{ש}} פָּנִים בְּפָנִים לְהַרְאוֹתֵיהֶם{{ש}} פָּנִים בְּאֵימָה לְמִקְרָא לִמּוּדֵיהֶם{{ש}} פָּנִים בֵּינוֹנִיּוֹת לְמִשְׁנַת עֶרְכֵּיהֶם{{ש}} פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת לְתַלְמוּד חַכְמֵיהֶם{{ש}} פָּנִים מַסְבִּירוֹת לְאַגָּדוֹת טַעְמֵיהֶם{{ש}} כְּעַתִּיק יוֹמִין וְצַח נִדְמָה לָהֶם{{ש}} נֶחֱמָדִים בְּהַר חֶמֶד עָרַךְ לִפְנֵיהֶם{{ש}} וְחֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים וּשְׂכַר אֶתְנַנֵּיהֶם{{ש}} אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם{{ש}} כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצָאֵיהֶם{{ש}} לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיהֶם וִימֵי בְנֵיהֶם וְדִבּוּר אֶחָד {{ק|[נ"א: וּשְׁתֵּי דִבְּרוֹת]}} מִפִּיו בְּמַלְלוֹ{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ בְּהַשְׁמִיעוֹ לִקְהָלוֹ{{ש}} רָחֲקוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל מִפַּחַד חֵילוֹ{{ש}} וּפָרְחָה נַפְשָׁם מִמִּשְׁמַע הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְהֶעֱמִיד עַנְנֵי כְבוֹד גָּדְלוֹ{{ש}} וְגֶשֶׁם נְדָבוֹת הֱנִיפוֹ וְהִזִּילוֹ{{ש}} וְחָיוּ וְשָׁבוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל בְּתֹקֶף חֵילוֹ{{ש}} וְדִבְּרוּ לְצִיר וְאָמְרוּ לוֹ{{ש}} קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע מִלּוּלוֹ{{ש}} וְדַבֵּר עִמָּנוּ קִנְיַן פָּעֳלוֹ{{ש}} פֶּן נָמוּת מֵאֵימַת קוֹלוֹ{{ש}} וַיִּשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי קְהָלוֹ{{ש}} וַיִּיטַב לְפָנָיו וְגַם עָרַב לוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא לְצִיר וְלִמְרוֹמוֹ הֶעֱלוֹ{{ש}} וּבֵינוֹ לְבֵין עָם שְׁלִישִׁי עִלּוֹ{{ש}} וְהֶעֱמִידוֹ וְנִגַּשׁ אֶל עַרְפִלּוֹ{{ש}} וּפָנִים בְּפָנִים דִּבֶּר לוֹ{{ש}} וְקַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ{{ש}} יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן רָעֲשׁוּ לְמוּלוֹ{{ש}} וְדִבְּרוּ לִפְנֵי צוּר וְאָמְרוּ לוֹ{{ש}} מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלוֹ{{ש}} וּמַה תְּחַשְּׁבֵהוּ לִמְקוֹמֵנוּ לְהַעֲלוֹ{{ש}} קִנְיַן שַׁעֲשׁוּעִים לְהַנְחִילוֹ{{ש}} וֶהֱשִׁיבָם אֵל הַנִּיחוּ לוֹ{{ש}} מֵאָז חֲשַׁקְתִּיו לְהַגְדִּילוֹ{{ש}} קִנְיַן שַׁעֲשׁוּעִים לְנַחֲלוֹ{{ש}} וּלְהִכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים רְשׁוּת נָתַתִּי לוֹ{{ש}} שְׁבוּיַת מָרוֹם לָתֶת לוֹ{{ש}} מְנָת חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ{{ש}} לְלַמֵּד לְבָנַי כֹּל אֲשֶׁר יְדֻבַּר לוֹ וּמֵהַר סִינַי קִבְּלוּ תוֹרָה{{ש}} לֹא מִפִּי מַלְאָךְ וְלֹא מִפִּי שָׁלִיחַ אֲמוּרָה{{ש}} כִּי אִם מִפִּי מֶלֶךְ עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} טְהוֹר עֵינַיִם וְיִרְאָתוֹ טְהוֹרָה{{ש}} מִפִּי גְבוּרָתוֹ לִבְחִירוֹ הוֹרָה{{ש}} דָּת בַּאֵר הֵיטֵב מְבֹאָרָה{{ש}} בְּדִבּוּר בַּאֲמִירָה{{ש}} בְּצִוּוּי בְּאַזְהָרָה{{ש}} בְּתַלְמוּד בְּאַגָּדָה בְּמִשְׁנָה בְּמִקְרָא{{ש}} בְּחֻקָּה בְּמִצְוָה בִּבְרִית גְּמוּרָה{{ש}} עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה{{ש}} וְכָל מִצְוָה שֶׁבָּהּ כְּעִנְיָן סְדוּרָה{{ש}} לְהִתְבָּרֵךְ בְּהוֹגֶיהָ בְּכָל יוֹם בָּרוּךְ נוֹתֵן הַתּוֹרָה וּבְאָלֶף שֶׁהִיא לְכָל הָאוֹתִיּוֹת רֹאשׁ{{ש}} פָּתַח בְּאָנֹכִי לְדִבְּרוֹת רֹאשׁ{{ש}} לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא אֱלֹהֵי קֶדֶם רֹאשׁ{{ש}} בְּרֵאשִׁית רֹאשׁ{{ש}} וּבְאַחֲרִית רֹאשׁ{{ש}} רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן בְּסוֹף וּבְרֹאשׁ{{ש}} צוֹפֶה מַה יִּהְיֶה בְּסוֹף מֵרֹאשׁ{{ש}} וְלָמָּה בְּאָלֶף פָּתַח בְּרֹאשׁ{{ש}} כְּנֶגֶד אֶלֶף דּוֹר שֶׁצָּפָה מֵרֹאשׁ{{ש}} לִתֵּן לָהֶם אֱמוּנַת רֹאשׁ{{ש}} לְצַוּוֹת לָהֶם דָּבָר מֵרֹאשׁ{{ש}} וְעִבֵּר מֵהֶם תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה לִפְרֹשׁ{{ש}} וּלְסוֹף עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת חָשַׁק תְּבוּאַת רֹאשׁ{{ש}} דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר מֵרֹאשׁ{{ש}} לִנְחֹל חֹק נְסוּכַת רֹאשׁ{{ש}} בְּתַעֲצֻמוֹתֶיהָ לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ{{ש}} לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִכְרֹעַ וְלִקֹּד רֹאשׁ{{ש}} לְאֵל חַי וְקַיָּם הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ וּבְשׁוּרָם צִבְאוֹת אֵלִים{{ש}} כִּי לְמַתַּן דָּת זָכוּ סְגוּלִים{{ש}} וִיכֻבָּדוּ בָהּ נִדְגָּלִים{{ש}} נָתְנוּ שֶׁבַח וּתְהִלָּה לְאֵל אֵלִים{{ש}} וַהֲמוֹן גְּדוּדִים וְכִתֵּי אֶרְאֶלִּים{{ש}} שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת מְפָאֲרִים וּמְהַלְלִים{{ש}} וּשְׂרָפִים מִמַּעַל לָהֶם עוֹמְדִים וּמְעַלִּים{{ש}} וּלְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא מַגְדִּילִים{{ש}} וְצִבְאוֹת גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים{{ש}} מַנְעִימִים שִׁיר הִלּוּלִים{{ש}} וּפְאֵר כְּרוּבִים וְרַעַשׁ גַּלְגַּלִּים{{ש}} בְּמַתַּן אָמוֹן הָיוּ גִילִים{{ש}} וּמַלְאֲכֵי אֵשׁ וּמַיִם בְּלוּלִים{{ש}} בְּשִׂמְחַת נְוַת בַּיִת מְסַלְּדִים וּמְחַלִּים{{ש}} וְזֶה אֶל זֶה קוֹרְאִים וְשׁוֹאֲלִים{{ש}} לְקָדוֹשׁ וּבָרוּךְ תִּפְאֶרֶת מְכַלְלִים{{ש}} רוֹמֵמוֹת לְמַלְכָּם מְמַלְלִים{{ש}} וֶעֱזוּז נוֹרְאוֹתָיו מַגְדִּילִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה לְקָדוֹשׁ בַּקֹּדֶשׁ מַעֲלִים<קטע סוף=המשך/>{{ש}}<noinclude> {{הור|ככתוב…}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> f1rq6qto5j6ddwtneikrekzil77hj9m 3017020 3017010 2026-05-19T18:35:37Z Yack67 27395 3017020 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= ארץ מטה ורעשה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-7694|א-7694]] | מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי ולחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ראשון של שבועות, ולרוב קהילות אשכנז המערבי ביום שני.{{הערה|בימי הביניים היתה נאמרת גם בהרבה קהילות מנהג אשכנז המזרחי ביום ב', כגון בווינא, וכן ב[[W:מחזור נירנברג|מחזור נירנברג]]. אבל בהגהות מנהגים כתוב לאמרה ביום א' משום כבודו של [[מחבר:אלעזר הקליר|רבי אלעזר הקליר]] (וכן הוא בפנים [[ספר המנהגים]]) וכן הכריע גם ה[[לבוש אורח חיים תצד|לבוש]].}}{{ש}} לפיוט {{צ|[[#סדר עולם|אלפים שנה]]}} נוהגים להוסיף קטעי מעבר בין חלק מהבתים, שאינם פרי עטו של המחבר. מאידך נוהגים לדלג על הקטעים העוסקים בגנאי אבות העולם, לכן לא נדפסו במחזורים.{{הערה|שתי תופעות אלו מתועדות בחלק מהמחזורים הנדפסים.}}{{ש}} (בימי הביניים היה נהוג בצרפת ובמגנצא, להחליף את הסדר עולם {{צ|[[#סדר עולם|אלפים שנה]]}} בזה של [[מחבר:יוחנן הכהן|ר' יוחנן הכהן ב"ר יהושע]] {{צ|[[אז טרם נוסדו ארץ ושמים]]}}, בהוספת הבית האחרון {{צ|וישמחו כל העם}}.{{הערה|וכן נוהגים ברוב המקומות להוסיף בית זה ל[[אורח חיים מוסר תוכחת|סדר עולם של ר' שמעון הגדול]].}}) | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==ארץ מטה ורעשה== ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ מָטָה וְרָעֲשָׁה{{ש}} {{סי|בְּ}}סַהַר שְׁלִישִׁי הִתְגָּעֲשָׁה{{ש}} {{סי|גָּ}}רֶיהָ חַיָּתָם נִרְעָשָׁה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹד בְּשׁוּרָהּ וַתִּתְרָעֲשָׁה {{סי|ה}}וֹד אַפַּדְנוֹ נָטָה{{ש}} {{סי|וְ}}עַל גַּבְנוּן אוֹתוֹ הִטָּה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה סִינַי גֵּאוּת עָטָה{{ש}} {{סי|חִ}}דָּתוֹ כְּעַל אֶבְרָה הֻעֲטָה {{סי|טֹ}}הַר ‎צוּף שְׁלִישִׁי{{ש}} {{סי|יְ}}שָׁרִים הִרְגִּיל לְפַלְשִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|כְּ}}תַב שָׁלִישִׁים שִׁלְּשִׁי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵת גָּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי<noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}} כַּכָּתוּב: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי׃{{ממס|שמות יט א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת׃{{ממס|משלי כב כ}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכׇל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם׃{{ממס|קהלת ג א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃{{ממס|תהלים טז ה}} {{סוף}}</noinclude> :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>גּוֹרָלִי תְּמוֹךְ לְגוֹנְנִי :פָּץ בָּאתִי לְגַנִּי :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>עֶזְרִי וּמָגִנִּי :בְּמָגִנּוֹ לְגוֹנְנִי.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{סי|מִ}}ן הָהָר לִמְעוֹנָיו{{ש}} {{סי|מִ}}הֵר וְקָרָא לֶעָנָו{{ש}} {{סי|נִ}}קְדַּשׁ שִׁבְעָה בַּעֲנָנָיו{{ש}} {{סי|נִ}}הֲגוֹ לְפַעֲנֵחַ לוֹ עִנְיָנָיו {{סי|שַׂ}}ר וְנֶאֱמַן כְּהוּשַׁת לַבַּיִת{{ש}} {{סי|שָׂ}}שׂ וְדָץ שְׁלוּל נְוַת בַּיִת{{ש}} {{סי|ע}}וֹדוֹ צָג בִּפְרוֹזְדוֹר הַבַּיִת{{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹנִים נָעֲלוּ בַּעֲדוֹ בָּיִת {{סי|פָּ}}צוּ מָה אֱנוֹשׁ לְהִזָּכֵר בְּמַעְלָה{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר מִבְטֶחָה לְהוֹרִיד מִמָּעְלָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|צָ}}עַד וְגָבַר וְעָלָה וְנִתְעַלָּה{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה צוּר לְצִיר עֲלֵה וְגָש וְעָלָה<noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְיָ מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|שמות יט ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר׃{{ממס|שמות יט ב|שם ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה׃{{ממס|משלי כא כב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל׃{{ממס|תהלים סח יג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃{{ממס|תהלים ח ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים סח יט}} {{סוף}}</noinclude> :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֱלֹהִים הִזִּיל מִשְּׁחָקִים :כְּטַל אִמְרֵי חֻקִּים :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מִמֶּרְחַקִּים :נְקוּקִים יָקִים.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{סי|קָ}}דוֹשׁ הוֹפִיעַ מִפָּארָן / רַד בְּאַלְפֵי שִׁנְאָן{{ש}} סִין הֵשִׁית שַׁאֲנָן / וְדָתוֹ בּוֹ שִׁנָּן {{סי|רָ}}ם רָד בְּמֶרְכָּבוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף{{ש}} לְהַכְתִּיר מַטֶּה סָפוּר בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף {{סי|שִׁ}}נֵּן בְּפָארָן וְשֵׂעִיר / וְאוֹתָם אֵל הִסְעִיר{{ש}} וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תּ}}וֹרָה חִנְכִי / תּוּשִׁיָּה אִנְכִי{{ש}} תַּכְלִית פָּץ אָנֹכִי / לָכֵן פָּתַח בְּאָנֹכִי<קטע סוף=ג/><noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃{{ממס|שמות כ ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׃{{ממס|דברים לג ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ׃{{ממס|תהלים סח יח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|חבקוק ג ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: {{סוף}}</noinclude> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=המשך/> ====אנכי בשם אל שדי==== אָנֹכִי בְּשֵׁם אֵל שַׁדַּי{{ש}} פַּצְתִּי מֵאָז לְעוֹלָמִי דַּי{{ש}} וּבְבָשָׁן בֵּאַרְתִּיו בְּפֵרוּשׁ לִידִידַי{{ש}} כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֹל מַלְכוּתִי עֲבָדַי{{ש}} צִוִּיתִי לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל אַחֵר מִבַּלְעָדַי{{ש}} לֹא תִשָּׂא שֵׂם לַשָּׁוְא וְתִנָּקֶה עָדַי{{ש}} זָכוֹר וְשָׁמוֹר כִּי הֵם שְׁנֵי עֵדַי{{ש}} כַּבֵּד אוֹמְנֶיךָ כִּי כִבּוּדָם כִּבּוּדַי{{ש}} לֹא תִרְצַח מִתֹּאַר מַעֲשֵׂה יָדַי{{ש}} לֹא תִנְאָף אַף בְּסָפֵק פֶּן תֵּעָנֵשׁ בְּוַדַּאי{{ש}} לֹא תִגְנֹב וְתִתְבָּרֵךְ עַד בְּלִי דַּי{{ש}} לֹא תַעֲנֶה עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעֵדַי{{ש}} לֹא תַחְמֹד כִּי אִם מַחֲמַדַּי{{ש}} אֵלֶּה הֵם סוֹדַי{{ש}} מוֹרַי שְׂרִידַי{{ש}} מוֹעֲדַי פְּקוּדַי{{ש}} סָהֲדַי מְעִידַי{{ש}} כִּי אֵין בִּלְעֲדַי{{ש}} וַאֲנִי אֵל שַׁדַּי {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====אז בכתב אשורית==== {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר'''}} {{סי|אָ}}ז בִּכְתַב אַשּׁוּרִית / וּבִלְשׁוֹן עִבְרִית / וּבְדִבּוּר מִצְרִית / הִנְחַלְתָּ לְבַת עִבְרִית{{ש}} {{סי|לְ}}אָלֶף הִקְדַּמְתָּ בֵּית בִּיצִירַת בְּרֵאשִׁית / כִּי הוּכַן מֵאָז לְמַתַּן קִנְיַן רֵאשִׁית{{ש}} {{סי|ע}}וֹלָם הוּכַן בְּאוֹת שֵׁנִי / כִּי יֵשׁ עוֹלָם שֵׁנִי / אָנֹכִי בְּאוֹת רִאשׁוֹן כִּי הוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי{{ש}} {{סי|זָ}}ע אָלֶף וַיֵּדֶא מוּל כִּסֵּא עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת / עַד שֶׁנִּתַּן תְּחִלָּה לְדִבְּרוֹת{{ש}} {{סי|רֹ}}ן דָּת אָנֹכִי בִּכְתָב נוֹטָרִיקוֹן נַחְבֵּאת / אָנֹכִי אֲנָא נַפְשִׁי כִּתְבֵית יַהֲבֵית{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֲרָהּ לְעַמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים / עַל כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה פָנִים{{ש}} {{סי|יָ}}הּ רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ / הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ / לְאוֹהֲבֶיהָ וּלְשׁוֹמְרֶיהָ וִישַׁנֶּהָ וְיִתְמְרָהּ{{ש}} {{סי|רֻ}}שַּׁם לְמַפְרֵעַ אוֹתוֹתֵי מַאֲמָרֶיהָ / יְהִיבָה כְּתִיבָה נְעִימִים אֲמָרֶיהָ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים חַיָּתָם עֻלְפֶּה / כִּי הִסְכִּיתוּם מִפֶּה אֶל פֶּה{{ש}} {{סי|יִ}}שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת / וְלֹא כָּל נְשִׁיקוֹת / סָחוּ אֵל יֶרֶד אוֹתָם מִיֵּין הָרֶקַח לְהַשְׁקוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}צוּבוֹת וּנְעִימוֹת / וּפֶתִי מַחְכִּימוֹת / רְשׁוּמוֹת וַחֲתוּמוֹת / פְּתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת{{ש}} {{סי|לְ}}עַם אֲשֶׁר אָהַב / בְּחִבָּה יָהַב / וְהִנְחִיל נֶחֱמָדִים מִזָּהָב / לְעַם לוֹ מָאֳהָב{{ש}} {{סי|יָ}}הּ שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת / רָד לְהַנְחִיל רְבָבוֹת / בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף מֶרְכָּבוֹת / אֲשֶׁר מֵאֵשׁ וָשֶׁלֶג חֲצוּבוֹת{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם הַדָּר בַּשְּׁחָקִים / יִסַּד עֹז מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים / וּבִזְכוּת אַפְסֵי אֶרֶץ הֵקִים / זִהֵר תּוֹרוֹת וְחֻקִּים. ====אל נא לעולם תוערץ==== {{:אל נא לעולם תוערץ}} ====סדר עולם==== '''וּבְכֵן יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: [[משלי ח כב|משלי ח כב-כט]], '''א"ב'''}} {{סי|יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ|1}}{{ש}} {{סי|אַ}}לְפַּיִם שָׁנָה נִמְתַּקְתִּי בְּחִכּוֹ{{ש}} עַד לֹא מָדַד עוֹלָם רָחְבּוֹ וְאָרְכּוֹ{{ש}} טֶרֶם מָתַח רוֹם עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ש}} וְקֶדֶם הֵבִין בָּם רֶכֶב אַרְתַּכּוֹ{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל בִּרְכּוֹ{{ש}} מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו לְהַלְלוֹ וּלְבָרְכוֹ{{ש}} מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אוֹתִי אָיֹם {{ק|[נ"א: הַיּוֹם]}} בְּעָרְכוֹ{{ש}} לְהוֹדִיעַ לַכֹּל כִּי אֵין כְּעֶרְכּוֹ<noinclude> {{הור2|קטעי המעבר כנראה אינם מידי הקליר.}}</noinclude> {{ק|[וָאֶהְיֶה אָמוֹן אֵצֶל אָדוֹן / וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם / מְשַׂחֶקֶת עַד זֶה הַיּוֹם]}} {{סי|קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז|1}}{{ש}} {{סי|בְּ}}קֶדֶם קַדְמוֹנִים קִדַּמְתִּי מֵאָז{{ש}} קֶדֶם עַמּוּדֵי רוֹם הָיִיתִי עַמּוּד מֵאָז{{ש}} קֶדֶם פָּעַל יְסוֹד הָיָה יְסוֹדִי מֵאָז{{ש}} קֶדֶם אֶבֶן פִּנָּה הָיִיתִי אֶבֶן פִּנָּה מֵאָז{{ש}} קֶדֶם כָּל נְסִיכִים הָיִיתִי נְסוּכָה מֵאָז{{ש}} (וּבִהְיוֹת עוֹלָם מַיִם בְּמַיִם הָיִיתִי חֲקוּקָה מֵאָז){{ש}} וּבִהְיוֹת עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ הָיִיתִי כַנֵּר מֵאָז{{ש}} וּבִהְיוֹת חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הָיִיתִי כִמְנוֹרָה מֵאָז{{ש}} קֶדֶם כָּל אֵלֶּה הוּא וַאֲנִי הָיִינוּ מֵאָז {{ק|[וְהָיָה אָמוֹן מְהַרְהֵר לְמַעֲנָהּ / וְאָמַר בְּלִבּוֹ אֶבְרָא עוֹלָם בְּבִינָה / בַּעֲבוּר אֲמָנָה]}} {{סי|מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ|1}}{{ש}} {{סי|גְּ}}זֵרָה שָׁוָה גָּזַר בִּי מֵרֹאשׁ{{ש}} לַחֲקֹר וְלִדְרשׁ{{ש}} הַכֹּל מֵרֹאשׁ{{ש}} מִי יַעֲלֶה בְּרֹאשׁ{{ש}} מִי יִהְיֶה בְּרֹאשׁ{{ש}} מַה שֶּׁהָיָה מֵרֹאשׁ{{ש}} הוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּסוֹף לָרֹאשׁ{{ש}} נְסִיכֵי אָדָם נֻסָּכוּ בִי מֵרֹאשׁ{{ש}} וְנָסַכְתִּי לְמַלְכִּי הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ {{ק|[וְהָיָה אֵלָיו בְּדַבְּרָהּ / וְנִשְׁתַּעֲשַׁע בְּדִבּוּרָהּ / וְאָמַר בַּעֲבוּרָהּ / אֶבְרָא עוֹלָם לְהַגְבִּירָהּ / וְלַדּוֹרוֹת לְהַסְבִּירָהּ]}} {{סי|מִקַּדְמֵי אָרֶץ|1}} {{ק|[מִקְּדוּמֵי אָרֶץ]}}{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים שִׁבְעָה קָדְמוּ לָאָרֶץ{{ש}} כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא קָדַם לִשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}} כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל קָדַם לְמַמְלְכוֹת הָאָרֶץ{{ש}} אֲבוֹת הָעוֹלָם קָדְמוּ לְמוֹסְדֵי אָרֶץ{{ש}} שֵׁם מָשִׁיחַ קָדַם לְשֵׁמוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} גַּן עֵדֶן קָדְמָה לְעַנְוֵי אָרֶץ{{ש}} עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תֹּפֶת קָדַם לְרִשְׁעֵי אָרֶץ{{ש}} יִשְׂרָאֵל וְהַתְּשׁוּבָה קָדְמוּ לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ{{ש}} וַאֲנִי לָהֶם קָדַמְתִּי מִקַּדְמֵי אָרֶץ {{ק|[וְהָיָה מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ / מְהַרְהֵר בְּמִדַּת טוּבוֹ / וְאָמַר בְּלִבּוֹ / אֶבְרָא עוֹלָם לְיַשְּׁבוֹ / בַּעֲבוּר יִשּׁוּבוֹ]}} {{סי|בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי|1}}{{ש}} {{סי|הָ}}אָרֶץ עַד לֹא נִתְחוֹלְלָה נִתְחוֹלָלְתִּי{{ש}} וּבְאֵין חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הֵאַרְתִּי וְהִגַּהְתִּי{{ש}} וּבְאֵין קוֹרֵא תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם בְּפִיו נִקְרֵאתִי{{ש}} וּבָעֵת נִבְקְעוּ בְדַעְתּוֹ נִבְקְעוּ בְדַעְתִּי{{ש}} וּבִתְהוֹם רַבָּה מִשְׁפָּטִי מִלֵּאתִי{{ש}} וַעֲלֵיהֶם חֹק חַגְתִּי וְנִגְבַּלְתִּי{{ש}} וּבְתַנִּינִים אֲשֶׁר בִּתְהוֹמוֹת נִתְהַלָּלְתִּי {{סי|בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם|1}}{{ש}} {{סי|וּ}}בְאֵין מַעְיָנוֹת מַעְיָנִי נוֹבַעַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין נְהָרוֹת נְהָרִי מוֹשֵׁךְ מָיִם{{ש}} וּבְאֵין בְּאֵרוֹת בְּאֵרִי נוֹבַעַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מְקוֹרוֹת מְקוֹרִי חַיִּים מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מַיִם הָיִיתִי כִּבְרֵכַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מִקְוֵה מָיִם{{ש}} מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ לְהַזּוֹת מִמִּקְוֵה מָיִם {{סי|בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ|1}}{{ש}} {{סי|זָ}}וִיּוֹת עוֹלָם בִּי נֻטָּעוּ{{ש}} הַרְרֵי יִשְׂרָאֵל בִּי נִתְקָעוּ{{ש}} הַרְרֵי עַד בִּי נִתְיַדָּעוּ{{ש}} הַרְרֵי אֵל בִּי נִתְוַדָּעוּ{{ש}} בְּפֶלֶס וּבְמֹאזְנַיִם בִּי נִשְׁקְלוּ וְנוֹדָעוּ{{ש}} תּוֹעֲפוֹת גָּבְהָם וּמֶחְקְרֵי יְסוֹדָם בִּי נִשְׁתַּמָּעוּ{{ש}} וּבְהִוָּדְעִי בְּסִינַי כֻּלָּם נִזְדַּעְזָעוּ{{ש}} וּלְהַר הַמּוֹרִיָּה כֻּלָּם נִכְרָעוּ{{ש}} וְעַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ{{ש}} בְּטַבַּעְתִּי אֶרֶץ וַאֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ {{סי|לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי|1}}{{ש}} {{סי|חֵ}}קֶר גִּבְעוֹת עוֹלָם נִתְחוֹלַלְתִּי{{ש}} גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה אֲנִי חַלְתִּי{{ש}} וְגִבְעָה נִשָּׂאָה אֲנִי הוֹלַדְתִּי{{ש}} וּגְבָעוֹת כְּנֻשְּׂאוּ בִּצְדָקָה נִתְנַשֵּׂאתִי{{ש}} וּלְכָל הַר וְגִבְעָה קָדְמָה גִבְעָתִי{{ש}} וּמִגִּבְעוֹתַי לְגִבְעוֹת עוֹלָם דָּלַגְתִּי{{ש}} וּמִגִּבְעוֹת עוֹלָם לְגִבְעַת סִינַי נִגְבָּלְתִּי {{סי|עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת|1}}{{ש}} {{סי|טַ}}בּוּר הָאָרֶץ וְטַבּוּר חוּצוֹת{{ש}} טַבּוּרִי הָיָה מַשְׁתִּית אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} וּמִשְּׁתִיַּת טַבּוּרִי הוּשְׁתוּ אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} מֵחֵיקִי אֶל חֵיק הָאָרֶץ וּמֵחֵיק הָאָרֶץ אֶל חֵיק חוּצוֹת{{ש}} וּמִמַּשְׁתִּיתִי הָיָה מַשְׁתִּית הָאָרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} כְּפִי תַחֲרָא בֵּין אֶרֶץ וְחוּצוֹת {{סי|וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל|1}}{{ש}} {{סי|יְ}}צִיר אֲשֶׁר יָצַר רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל{{ש}} מִמֶּנּוּ הֵצִיק מְצוּקֵי תֵבֵל{{ש}} וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל{{ש}} כִּתְרוּמָה הוּרַם רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל{{ש}} כְּחַלָּה מֵעִסָּה הִפְרִישָׁם לְתַבֵּל{{ש}} וּמִזְבַּח אֲדָמָה הָיָה רֹאשׁ לְתֵבֵל{{ש}} מִגּוּשִׁי הָשְׁלַךְ עָפָר לְתֵבֵל{{ש}} הוּא הָיָה רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל {{סי|בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי|1}}{{ש}} {{סי|כְּ}}אֹהֶל עֵת טֶרֶם מְתָחָם יוֹתֵר מֵהֶם מְתָחַנִי{{ש}} כַּדֹּק עֵת טֶרֶם נָטָם אֶצְלוֹ נָטַנִי{{ש}} בִּימִין טֶרֶם טִפְּחָם מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת טִפְּחַנִי{{ש}} וּבַזֶּרֶת טֶרֶם תִּכְּנָם בָּהּ תִּקְּנַנִי{{ש}} וְאֶצְבָּעוֹת טֶרֶם קְבָעָם בְּאֶצְבְּעוֹתָיו קְבָעַנִי{{ש}} וְעֵת אֲשֶׁר פֵּרְשָׂם כָּאֹהֶל כַּיְרִיעָה פֵּרְשַׂנִי{{ש}} וְלִירִיעוֹתָם אָמַר דַּי וְלִירִיעוֹתַי לֹא אָמַר דַּיֵּנִי {{סי|בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם|1}}{{ש}} {{סי|לְ}}מַעֲנִי חַק שְׁלשָׁה חֻקִּים עַל רוֹם וְעַל תַּחַת וְעַל תְּהוֹם{{ש}} בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ חֻקִּי חָג עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ אֶבֶן שְׁתִיָּה עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ לִוְיָתָן עַל דַּלְתוֹת תְּהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ אֶבֶן פִּנָּה שֶׁלֹּא יַצִּיף לָעוֹלָם תְּהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ חוּג חֻקִּי כָּבוּשׁ עַל תְּהוֹם {{סי|בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל|1}}{{ש}} {{סי|מִ}}תְאַמֶּצֶת הָיִיתִי בִּמְרוֹמֵי מָעַל{{ש}} בְּאַמְּצוֹ עֲרָבוֹת לִרְכוּבוֹ{{ש}} הָיִיתִי רְכוּבוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים לְעֻזּוֹ{{ש}} הָיִיתִי מָעֻזּוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ מְעוֹנָה בִּזְרוֹעוֹ{{ש}} הָיִיתִי כְּקָמֵעַ עַל זְרוֹעוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ זְבוּל לְקָדְשׁוֹ{{ש}} הָיִיתִי זְבוּלָה בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ עֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו{{ש}} הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל אַרְכּוּבוֹת רַגְלָיו{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם{{ש}} וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם{{ש}} בְּאַמְּצוֹ כָּל אֵלֶּה אִמְּצַנִי נוֹטֶה שָׁמָיִם {{סי|בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם|1}}{{ש}} {{סי|נֶ}}עֶזְזָה מַעְיָנִי מִמַּעְיְנוֹת תְּהוֹם{{ש}} נִתְעַזְזוּ מֵימַי מִמֵּימֵי תְהוֹם{{ש}} בְּטֶרֶם נֶעֶזְזוּ עַזִּים עַזָּה הָיִיתִי עַל תְּהוֹם{{ש}} בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ שָׂם עֲלֵיהֶם חֻקִּי{{ש}} וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו כֵּן לֹא יַעַבְרוּ עַל פִּי{{ש}} וְנִשְׁתַּכְלַל עוֹלָם בְּמַאֲמַר פִּי שֶׁהָיִיתִי בְּפִיו {{סי|בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ|1}}{{ש}} {{סי|סָ}}ד בְּמוּסָדִי מוֹסְדֵי אָרֶץ{{ש}} הֵמָּה הַיּוֹצְרִים הַיְצוּרִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} וְיוֹשְׁבֵי נְטָעִים נְטִיעַת שֹׂרֵק בָּאָרֶץ{{ש}} לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ{{ש}} וּגְדֵרָה נַעֲשֵׂיתִי גָּדֵר בָּאָרֶץ{{ש}} וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ מָלַךְ בִּי מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ{{ש}} הִמְלִיכַנִי וְהִמְלַכְתִּיו עַד לֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ{{ש}} וּמִיּוֹם דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} קָרָא לִי רָאשֵׁי דוֹרוֹת הָאָרֶץ <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>קָרָא לְאָדָם הַנּוֹצָר מֵאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְנֹחַ אִישׁ צַדִּיק בָּאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְאַבְרָהָם מֵאֲצִילֵי אָרֶץ{{ש}} קָרָא לְיִצְחָק הַזּוֹרֵעַ בָּאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְיַעֲקֹב הַנֶּחְתָּם בִּשְׁמֵי עָרֶץ{{ש}} קָרָא לִשְׁבָטִים לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שְׁאָלַנִי יוֹצֵר הָאָרֶץ<noinclude> {{הור2|קטע מעבר זה אינו בדפוס (נעתק ממחזור נירנברג):}} {{ק|[וְהָיָה דְּבָרוֹ עִם דְּבָרָהּ / וְנִתְאֲפַּק בַּעֲבוּרָהּ / מִי דִִּבְּרָה לְחֻפַּת הֲדָרָהּ / וְיִקַּח לִוְיַת חֵן בַּתּוֹרָה]}}</noinclude> {{סי|עָ}}מַד אָדָם רֹאשׁ לִנְשָׁמוֹת{{ש}} זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם רְשׁוּמוֹת וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה חָכָם מָלֵא חָכְמוֹת{{ש}} בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת אוֹתוֹ לְדַמּוֹת{{ש}} כְּאַחַד מִמֶּנּוּ מְעֻלֶּה בְאֵימוֹת{{ש}} וּמוֹרָאוֹ עַל חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת{{ש}} וְכֻלָּם יָצַרְתִּי עֲלֵי אֲדָמוֹת{{ש}} וּבְדַעְתּוֹ קָרָא לָהֶם שֵׁמוֹת{{ש}} וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא שְׁמִי הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בַּשֵּׁמוֹת<noinclude> {{הור2|נהגו לדלג על קטעי גנאי האבות, ולכן לא נדפסו במחזורים:}} [{{סי|עָ|1}}לָיו הֵשִׁיבָה תּוֹרָה לְאֶחָד{{ש}} בְּעֵת הָיָה אֶחָד הוּנְעַם יַחַד{{ש}} וְאָמַרְתָּ לֹא טוֹב הֱיוֹת אָדָם אֶחָד{{ש}} וּכְשֶׁנִשְׁלַף מִמֶּנּוּ אַחַת אֶל אֶחָת{{ש}} וְשָׁלוֹשׁ דִבְּרוֹת הֵפַר יַחַד{{ש}} הֵפַר לֹא תִגְנוֹב וְחִילֵק עִם גַּנָב כְּאֶחָד{{ש}} הֵפַר לֹא תַעֲנֶה וְהֵעִיר עִם אִשׁתּוֹ שֶׁקֶר יַחַד{{ש}} הֵפַר לֹא תַחְמוֹד וְחָמַד וְאָכַל וַיִחַת{{ש}} וּבְחֻפַּת כָּבוֹד לֹא לָן יוֹם אֶחָד.]</noinclude> {{סי|פֵּ}}רַשׁ זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם{{ש}} וְנִמְצָא דוֹר שְׁלִישִׁי דָּחוּף מִבְּנֵי אָדָם{{ש}} כְּהוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם{{ש}} וְקָם דּוֹר עֲשִׂירִי מְקֻלְקָל בָּאָדָם{{ש}} וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם{{ש}} וַיַּרְא יְיָ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם{{ש}} וַיֹּאמֶר יְיָ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם{{ש}} לוּלֵי נוֹלַד אִישׁ צַדִּיק בָּאָדָם{{ש}} זֶה יְנַחֲמֵנוּ אוֹמְרִים מִלְמַעְלָה פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם{{ש}} וּלְמַטָּה אוֹמְרִים זֶה יְנַחֲמֵנוּ בְּנֵי אָדָם וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה אָדָם תַּחַת אָדָם{{ש}} וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם<noinclude> [{{סי|פָּ|1}}צָה דָּת כְּתוּבָה עָלָיו לְהָשִׁיבָה{{ש}} אִם צַדִּיק הוּא וְתָמִים בִּנְתִיבָה{{ש}} וְזָהִיר בַּמִּצְוָה עִם כָּל נֶפֶשׁ בַּתֵּיבָה{{ש}} לָמָּה לֹא נִזְהַר בְּצֵאתוֹ מִן הַתֵּיבָה{{ש}} וַיֵּשְׁתְּ וַיִשְׁכׇר וְלִמְאֹד רָוָה{{ש}} הַסּוֹבֵל בְּמִי הַמַּבּוּל וְלֹא סָבַל בְּטִיפַּת תַּאֲוָה{{ש}} וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ הַשְׁכִיבָה / וּבָא לִידֵי חוֹבָה{{ש}} וְנִתְבַּזָּה לְעֵינֵי נִינָיו בְּעֶרְוָה]</noinclude> {{סי|צָ}}ץ מִמִּזְרָח וְכַשַּׁחַר עָלָה{{ש}} וְנִקְרָא עַיִט פּוֹרֵחַ עַל פְּנֵי מַעְלָה{{ש}} אַב הֲמוֹן נִקְרָא וְנִתְעַלָּה{{ש}} וּבְעֶשֶׂר נִצְרַף וְלֹא נִמְצָא בוֹ עַוְלָה{{ש}} עֲבוֹדָה זָרָה עַל יָדוֹ בָּטְלָה{{ש}} וְקֵרַב רְחוֹקִים לִזְכוּת מְנֻטָּלָה{{ש}} הִכִּירַנִי וְהִכַּרְתִּיו בְּאַהֲבָה כְלוּלָה כְּדַי הוּא לָךְ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה{{ש}} לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיִךְ יוֹמָם וָלָיְלָה{{ש}} דּוֹרוֹת אֲשֶׁר זָכוּ לְפָנָיו לֹא זָכוּ לְמִילָה{{ש}} וּמֵעֵת נִתְחַתְּמָה בוֹ נִתְמַנָּה רֹאשׁ לְכָל תְּפִלָּה<noinclude> [{{סי|צָ|1}}וְחָה אָמוֹן בִּדְבַר מוֹדָע{{ש}} כִּי כְּמוֹ הוֹדַע / כֵּן נוֹדַע{{ש}} וּכְמוֹ שִׁמְךָ יִדַּע / כֵּן שְׁמוֹ נִתְוַדַּע{{ש}} וְאֵיךְ טוּלְטַל מִמַּדַּע / לְהַאֲמִין וְלֵידַע{{ש}} וּפָץ בְּלִי מַדַּע / בַּמָּה אֵדַע{{ש}} וְהִקְשִׁיב עַל דְּבָרוֹ יָדוֹעַ תֵּדַע{{ש}} וְגָרַם לְנִינָיו קֵץ מִלֵידַע]</noinclude> {{סי|קָ}}רְבָּן שָׁלֵם יְחִידוֹ נִמְצָא{{ש}} כְּטֶנֶא בִכּוּרִים אָז נִרְצָה{{ש}} כְּשֶׂה לַטֶּבַח רָץ בִּמְרוּצָה{{ש}} שְׁלשָׁה יָמִים טֹרַף וְנַפְשׁוֹ לֹא קָצָה הִוָּעֲצִי נָא עִמִּי דָּת מוֹעֵצָה{{ש}} וְלִקְחִי אֹתוֹ לְחֻפַּת עֲלִיצָה{{ש}} לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵךְ יָצָא{{ש}} וּלְמַעֲנוֹ אֶרְאֶלִּים מִמְּחִיצָה{{ש}} מַר צָעֲקוּ חוּצָה<noinclude> [{{סי|ק|1}}וֹל נָתְנָה דָּת עַל יָחִיד בִּיְחִידָה{{ש}} אׇמְנָם נִמְצָא שָׁלֶם כְּזֶבַח תּוֹדָה{{ש}} וְהִשְׁלִים נַפְשׁוֹ לְמַאֲכֶלֶת לְמִזְבַּח עֲקֵדָה{{ש}} וְנוֹשַׁע מֵחֶרֶב וּמִמוֹקֶדָה{{ש}} אַךְ לְעֵת זִקְנָה וּלְיוֹם פְּקוּדָה{{ש}} קָרָא לְשֹׂנַאֲךָ כְּחָמַד חֲמוּדָה{{ש}} שָׂא נָא כֵלֶיךָ כְּלֵי זַיִין אוֹתוֹ הֶעִירָה{{ש}} תֵּלְיְךָ וְקַשְׁתְּךָ שִׁלְטוֹן אוֹתוֹ הֶאֱחִידָה{{ש}} וְצֵא הַשָּׂדֶה מְלוּכָה אוֹתוֹ לְהַסְעִידָה{{ש}} לוּלֵי קָדְמָה אִשָּׁה חֲמוּדָה{{ש}} וְצִוְּתָה לַתָּם בִּתְעוּדָה{{ש}} וַיֵּלֶךְ וַיִּקַח וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ סְעוּדָה{{ש}} וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא וְאָחִיו בָּא מִצֵּידָה{{ש}} וּבִנְאֻם מִי אֵיפוֹא חָרַד חֲרָדָה{{ש}} וּבִקֵּשׁ לְקַלֵּל יוֹשֵׁב בּאָהׇלֵי תְעוּדָה{{ש}} לוּלֵי בַּת קוֹל מִמָּרוֹם יָרְדָה{{ש}} וְנָם גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה]</noinclude> {{סי|רֻ}}חַק אִישׁ שָׂדֶה וְקֹרַב אִישׁ תָּם{{ש}} יוֹשֵׁב אֹהָלִים בְּאָהֳלֵי רוּם נֶחְתָּם{{ש}} וְגַם בַּמֶּרְכָּבָה תָּאֳרוֹ נֶחְתָּם{{ש}} עֹלִים בְּמַעֲלוֹתָם וְיֹרְדִים בִּירִידָתָם{{ש}} תְּמֵהִים עַל מַרְאֶה זֶה חוֹתָם וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה חוֹתָם יָפֶה מִכָּל חוֹתָם{{ש}} חוֹתָמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר נֶחְתְּמוּ מִזֶּה חוֹתָם{{ש}} בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ טְבוּעִים בְּאֶחָד חוֹתָם{{ש}} עַל לֵב וְעַל זְרוֹעַ לְמַעֲנֵךְ חָתַמְתִּי חוֹתָם<noinclude> [{{סי|רַ|1}}ע גָּמְלוּ לוֹ לִמְכּוֹר מְכִירָה{{ש}} עַל דִּבְּרַת כְּתֹנֶת הַמְּנֻכָּרָה{{ש}} וְעַל חֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם שְׂנָאוּהוּ שִׂנְאָה חֲמוּרָה{{ש}} וּבִנְאֻם הַכֵּר נָא נֶפֶשׁ זָקֵן עָבְרָה{{ש}} וַאֲנָחָה עָלָיו גָּבְרָה{{ש}} טָרוֹף טֹרַף צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹדֶשׁ מִפְּנֵי אֶבְלוֹ סָרָה{{ש}} וּפָץ בְּכַעַס וְגַם בְּעֶבְרָה{{ש}} לוֹמַר אֲמִירָה ׳מֵאֶת יְיָ דַּרְכִּי נִסְתְּרָה׳]</noinclude> {{סי|שָׁ}}לְמוּ כָל אֵלֶּה בַּעֲמֹד עַם עוֹלָם{{ש}} כְּשָׁלְמוּ אַלְפַּיִם עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא עוֹלָם{{ש}} וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה מִשֶּׁנִּבְרָא עוֹלָם{{ש}} אָמְרָה תוֹרָה זֶה משֶׁה אֲשֶׁר נִקְרָא עָנָו מֵעוֹלָם{{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה אֲשֶׁר נִכְתַּב מֵעוֹלָם{{ש}} הוּא יִירָשִׁי מוֹרָשַׁת עוֹלָם{{ש}} וְהוּא יִקָּחִי מַתְּנַת עוֹלָם{{ש}} וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַאֲמִינוּ בִי לְעוֹלָם {{ק|[וְהָיָה אֵל אֱמוּנָה מְהַרְהֵר לְמַעֲנָהּ / וּמֵבִין בַּחֲנִינָה / אֶבְרָא עוֹלָם בְּבִינָה / בַּעֲבוּר אֲמָנָה]}} {{סי|תּ}}וֹלְדוֹת רוֹם וְתַחַת בְּהִזְדַּעְזְעָם{{ש}} וּבְשִׁבְעָה קוֹלוֹת כְּנִרְאוּ בְנֹעַם{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָם{{ש}} וְלִשְׁתֵּי שְׁמִיעוֹת נֶחֱלַק קוֹל רַעַם{{ש}} לְגוֹיִם קוֹל זַעַם{{ש}} וּלְיִשְׂרָאֵל קוֹל נֹעַם{{ש}} וְאָמְרוּ הַכֹּל מַה זֶּה קוֹל מֻרְעָם{{ש}} הוֹלֵךְ וּמִתְגַּלְגֵּל כְּגַלְגִּלֵּי רַעַם{{ש}} וְאָמַר לָהֶם יֶשׁ לִי טַעַם{{ש}} בֵּינִי וּבֵין עָם{{ש}} וְרֶכֶב רִבֹּתַיִם נִתְכַּוְּנוּ מוּל עָם{{ש}} וְשִׁבְעָה רְקִיעִים נָטוּ בְּזוּ עָם{{ש}} בְּזֶרֶת אֲשֶׁר תִּכְּנָם בָּהּ קְרָעָם{{ש}} וַיַּטֵּם וַיַּסִּיעֵם מִמְּקוֹמָם וּמִמַּסָּעָם{{ש}} וְהָיוּ נוֹטְפִים בֹּשֶׂם מִזֵּעָם{{ש}} וְאָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַה זֶּה הַטַּעַם{{ש}} נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשׁוֹ הַמֻּנְעָם{{ש}} אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם{{ש}} וּבְכֵן אָמַר לֶעָנָו 'רֵד הָעֵד בָּעָם'{{ממס|שמות יט כא}} <קטע התחלה=וישמחו/><קטע התחלה=חזןוישמחו/>:<קטע סוף=וישמחו/><includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly><קטע התחלה=וישמחו/>וַיִּשְׂמְחוּ כָּל הָעָם{{ש}} :בְּשִׂמְחַת אִמְרֵי נֹעַם{{ש}} :וְנִתְמַנָּה צִיר רוֹעָם{{ש}} :וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם{{ממס|שמות יט כה}}<קטע סוף=חזןוישמחו/><קטע סוף=וישמחו/> ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}תּוֹ מִצְווֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|בָּ}}אֵר הֵיטֵב חֲקוּקִים{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּלֵי חָלָב מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|דַּ}}דֵּימוֹ חָכְמָה מְפִיקִים{{ש}} {{סי|הַ}}שְׁפֵּעַ מְקוֹר מַיִם חַיִּים מְזַנְּקִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִנֹּפֶת צוּפִים וּמִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר לָעֵינַיִם מַבְהִיקִים{{ש}} {{סי|חֹ}}בֶשׁ לַעֲצָמוֹת מַשִּׁיקִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹבִים יְשָׁרִים וְצַדִּיקִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִפְּנִינִים וּמִכָּל חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|כְּ}}תָב אֶצְבַּע שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} {{סי|לְ}}נוֹצְרֵימוֹ מֵחֵטְא מְנַקִּים{{ש}} {{סי|מַ}}צְדִּיקִים לְכֹל בָּם עוֹסְקִים{{ש}} {{סי|נִ}}דְבָּרֵימוֹ בַּסֵּפֶר נֶחֱקָקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹפְרֵימוֹ בְּצֶדֶק מְחֻקָּקִים{{ש}} {{סי|עֵ}}ץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר לִוְיַת חֵן וַעֲנָקִים{{ש}} {{סי|צְ}}דָקוֹת מְלֵאִים וְלֹא רֵיקִים{{ש}} {{סי|קְ}}דוּמִים טֶרֶם יְסוֹד אֲפִיקִים {{ק|[נ"א: אֲרָקִים]}}{{ש}} {{סי|ר}}וֹם וָעֹמֶק אֵל בָּם הֵקִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}מְּעָם לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹצְאוֹתָם לְחֵךְ מַמְתַקִּים :מַמְתַקִּים דִּבְרֵי אֱלֹהִים :לְאוֹמְרֵי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}תּוֹ קוֹל עֹז אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|שֻׁ}}לְהֲבוּ לַפִּידֵי גֶחָלִים{{ש}} {{סי|רָ}}צוּ בְרָקִים קַלִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת הִרְעִימוּ גַלְגַּלִּים{{ש}} {{סי|צָ}}רַח שׁוֹפָר מִמְּעֻלִּים{{ש}} {{סי|פֻּ}}צְּמָה רְקֻעַת שְׁעוּלִים{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים אֲחָזוּם בֶּהָלִים{{ש}} {{סי|סַ}}עַר צִירִים וַחֲבָלִים{{ש}} {{סי|נְ}}הִי כַּיּוֹלֵדָה חָלִים{{ש}} {{סי|מְ}}רַצְּדִים הָיוּ מָגְבָּלִים{{ש}} {{סי|לְ}}בָנוֹן וְשִׂרְיוֹן כַּעֲגָלִים{{ש}} {{סי|כַּ}}רְמֶל וּבָשָׁן כְּמוֹ אֵילִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד תָּבוֹר וְכָל תְּלוּלִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רְחוּ בְּגֹבַהּ וְנִמְצְאוּ פְסוּלִים{{ש}} {{סי|חַ}}י רָם רוֹאֶה שְׁפָלִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה סִינַי כַּדַּךְ לֹא הִכְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}הִטָּה אֵלָיו זְבוּלִים{{ש}} {{סי|הֶ}}עֱטִירוֹ עֲנָנִים וְעַרְפִּלִּים{{ש}} {{סי|דָּ}}ר בּוֹ בְּשִׁנְאַן אֶרְאֶלִּים{{ש}} {{סי|גְּ}}אוֹן קוֹלוֹ הִשְׁמִיעַ לְנִדְגָּלִים{{ש}} {{סי|בִּ}}סְבִיב הָהָר נִגְבָּלִים{{ש}} {{סי|בְּ}}נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע דָּת מְקַבְּלִים{{ש}} {{סי|אִ}}זְּנָם שָׁם רֹאשׁ מִלִּים{{ש}} {{סי|אָ}}נֹכִי שִׁמַּע לְכִלּוּלִים :לְכִלּוּלִים הִשְׁמַעְתָּ מִלֶּיךָ :מְפוֹצֵץ הָרִים קוֹלֶךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}שֶׁר כָּל פָּעֳלוֹ תָמִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹנֶה מַעֲלוֹת בִּמְרוֹמִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹדֵר תַּחְתִּיּוֹת הֲדֹמִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}לֶת סוֹגֵר בְּעַד הוֹמִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּזְרִיחַ מְאוֹרוֹת רָמִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַנְהִיגָם לֵילוֹת וְיָמִים{{ש}} {{סי|זִ}}יקִים עוֹשֶׂה וּרְעָמִים{{ש}} {{סי|חֹ}}שֶׁר טְלָלִים וּגְשָׁמִים{{ש}} {{סי|טִ}}יעוֹת מְגַדֵּל וְצִמְחֵי תְלָמִים{{ש}} {{סי|י}}וֹצֵר וּבוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל רוּחוֹתָם בְּיָדִי שָׂמִים{{ש}} {{סי|לַ}}חְמָם אָכִין בְּמַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|מֵ}}מִית וּמְחַיֶּה וַאֲנִי חַי לְעוֹלָמִים{{ש}} {{סי|נִ}}סַּי גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים{{ש}} {{סי|סֶ}}לָה לְעוֹלָמִים קַיָּמִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזֶרְךָ בִּבְרִית אָבוֹת תְּמִימִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹדְךָ מִסִּבְלוֹת עֲנָמִים{{ש}} {{סי|צִ}}לְלָם בְּנִבְכֵי תְהוֹמִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹרֵעַ לְפָנֶיךָ יַמִּים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲךָ בְּמָן מַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|שָׁ}}קַדְתִּי לִבְחָרְךָ לִי מֵאֻמִּים{{ש}} {{סי|תַּ}}רְתִּי לְסַגֶּלְךָ לִי מֵעַמִּים :מֵעַמִּים חַשְׁתִּי לְהַבְדִּילְךָ :תְּמוּרִי אֵל לֹא יִהְיֶה לְךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}עוּת צוֹרְחִים וְצוֹלְלִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}קּוּץ תּוֹעֵבוֹת וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|רִ}}יק וָתֹהוּ הֵם הָאֱלִילִים{{ש}} {{סי|קֶ}}טֶב שְׂעִירֵי בְעָלִים{{ש}} {{סי|צַ}}לְמֵי מַסֵּכוֹת וּפְסִילִים{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת תַּבְנִית כָּל סְמָלִים{{ש}} {{סי|עֲ}}צַבֵּי עוֹבְדֵי הָאֲמֵלָלִים{{ש}} {{סי|ס}}וּמִים חֵרְשִׁים וְלֹא מְמַלְלִים{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂאִים עַל כָּתֵף וְנִסְבָּלִים{{ש}} {{סי|מְ}}אוּמָה לְהוֹעִיל לֹא יְכוֹלִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א עוֹזְרִים וְלֹא מַצִּילִים{{ש}} {{סי|כְּ}}נָפְלָם נִשְׁבָּרִים כִּנְבָלִים{{ש}} {{סי|יֵ}}בוֹשׁוּ כֹּל בָּם מִתְהַלְלִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֵיהֶם לַחשֶׁךְ מוּבָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}גֵּיהֶם מְאוּסִים וּגְעוּלִים{{ש}} {{סי|זִ}}בְחֵיהֶם מְרַק פִּגּוּלִים{{ש}} {{סי|וְ}}נִסְכֵּיהֶם יֵין תַּרְעֵלִים{{ש}} {{סי|הֶ}}בְלֵיהֶם הִפִּילוּ חֲלָלִים{{ש}} {{סי|דָּ}}תֵיהֶם חֻקּוֹת הֲבָלִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם לְתֹפֶת נִדְגָּלִים {{ק|[נ"א: נִגְדָּלִים]}}{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי לְבוֹרַאֲךָ תְּנָה הִלּוּלִים{{ש}} {{סי|אַ}}ל תִּתֵּן אֶת שְׁמוֹ לְחִלּוּלִים :לְחִלּוּלִים אַל תִּתֵּן אֶת שֵׁם :וְסוּר מֵרָע פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}ת שֵׁם אַדִּיר בָּאַדִּירִים{{ש}} {{סי|בָּ}}רוּךְ זִכְרוֹ לְדוֹר דּוֹרִים{{ש}} {{סי|גַּ}}חֲלֵי אֵשׁ מִמֶּנּוּ בוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|דָּ}}תוֹ חָרֵב לְלָהּ מְפִירִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּרְעִישׁ אֶרֶץ וּמַרְגִּיז הָרִים{{ש}} {{סי|וְ}}גוֹעֵר בַּיָּם וּמַחֲרִיב קָרִים{{ש}} {{סי|זַ}}עְמוֹ לֹא יָכִילוּ יְצוּרִים{{ש}} {{סי|חֲ}}מָתוֹ מְנַתֶּצֶת צוּרִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹב לַיְשָׁרִים וְנוֹקֵם לְצָרִים{{ש}} {{סי|יֵ}}חַתּוּ מִמֶּנּוּ אַבִּירִים{{ש}} {{סי|כֻּ}}לָּם מִפַּחְדּוֹ נִסְעָרִים{{ש}} {{סי|ל}}וֹ מְשָׁרְתִים וְתָאֳרוֹ לֹא שָׁרִים{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָא שְׁמוֹ לַשָּׁוְא לֹא תָרִים{{ש}} {{סי|נָ}}גְעֲךָ בּוֹ יִרְעֲדוּ בְךָ אֵבָרִים{{ש}} {{סי|ס}}וּר מִשְּׁבוּעַת שְׁקָרִים{{ש}} {{סי|עָ}}רוּךְ בָּהּ אָלוֹת וַאֲרָרִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹרַעַת מֵעוֹר וּמִבְּשָׂרִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶרֶת כָּעוֹף וּבָאָה בַחֲדָרִים{{ש}} {{סי|קִ}}ירוֹת הוֹפֶכֶת עִם מְקָרִים{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מִמֶּנָּה בְּכָל דְּבָרִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר שְׁבוּעַת אִסָּר וּנְדָרִים{{ש}} {{סי|תִּ}}ירָא אֵל נוֹתֵן שַׁבָּת לַשּׁוֹמְרִים :לַשּׁוֹמְרִים יוֹם שַׁבָּת נְפִישׁוֹ :עֲתִידִים בַּקֹּדֶשׁ לְהַקְדִּישׁוֹ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}כְלִית כָּל פֹּעַל רוּם וְתַחְתּוֹנִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִיעִי לַיָּמִים הַנִּמְנִים{{ש}} {{סי|רִ}}אשׁוֹן לְמִקְרָאֵי זְמַנִּים{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}} {{סי|צְ}}בִי קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁאֲנַנִּים{{ש}} {{סי|פָּ}}דָת מִדִּין יְצִיר מִלְּפָנִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְתָה שִׁירָה וְכִפְּרָה פָנִים{{ש}} {{סי|סֻ}}יְּמָה לְאוֹת וְלְעֵד בֵּין אָב לַבָּנִים{{ש}} {{סי|נְ}}צֹר יְצִיאוֹתֶיהָ כְּהוֹרוּ נְבוֹנִים{{ש}} {{סי|מַ}}שָּׂא בְּלִי לְהוֹצִיא מִבִּפְנִים{{ש}} {{סי|לִ}}מְחַלְלֶיהָ מִיתוֹת דָּנִים{{ש}} {{סי|כָּ}}רֵת וּרְגִימַת אֲבָנִים{{ש}} {{סי|יְ}}דוּעָה הִיא לְךָ בְּמָן מִיָּמִים קַדְמוֹנִים{{ש}} {{סי|טַ}}עְמוֹ לֹא רָד בָּהּ מִמְּעוֹנִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹבְרֵי אֹב בָּהּ לֹא נֶעֱנִים{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר כִּי בָהּ יִשְׁבֹּת נְהַר צְפוּנִים{{ש}} {{סי|וְ}}נָח בָּהּ מִמְּלֶאכֶת חוּץ וּפְנִים{{ש}} {{סי|הֲ}}גֵה בָהּ לָאֵל קְדֻשּׁוֹת וּרְנָנִים{{ש}} {{סי|דַּ}}שֵּׁן עַל שֻׁלְחָנְךָ מַעֲדַנִּים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם עֶבֶד וְאָמָה אֲשֶׁר לְךָ נִקְנִים{{ש}} {{סי|בָּ}}הּ יָנוּחוּ עִמְּךָ בְּכָל פִּנִּים{{ש}} {{סי|אֵ}}ל הוֹרָה לְךָ לְכַבֵּד הוֹרִים וּזְקֵנִים :וּזְקֵנִים הִנְעִימוּךָ מִיָּמֶיךָ :כַּבְּדֵם סֶלָה וְיִרְבּוּ יָמֶיךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}זֹן לְהוֹרֶיךָ בְּחִבּוּר אֱמוּנִים{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲתִירוֹת אוֹתְךָ קוֹנִים{{ש}} {{סי|גְּ}}רָרוּךָ בִּבְרִית אֵיתָנִים{{ש}} {{סי|דֵּ}}י חֲלֵב שָׁדַיִם לְךָ מְדַשְּׁנִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּלְבִּישֶׁיךָ לְבוּשׁ עֲדָנִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַאֲכָלִים בְּפִיךָ נוֹתְנִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים בַּעַדְךָ תַּחֲנוּנִים{{ש}} {{סי|חַ}}יָּתְךָ לְמוֹ דָר עֶלְיוֹנִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֲנֶיךָ עַל שִׁכְמָם כְּאוֹמְנִים{{ש}} {{סי|יְ}}גֵעֵי בְךָ שְׂבֵעֵי אוֹנִים{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵב אִם יִקְרָאֲךָ הֵם מִתְעַנִּים{{ש}} {{סי|לְ}}יִרְאַת שַׁדַּי אוֹתְךָ מַפְנִים{{ש}} {{סי|מִ}}צְוֹת וְדָתוֹת לְךָ מְבוֹנְנִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת הוֹן וּבַיִת לְךָ מַקְנִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹמְכִים לְךָ עֵזֶר וּמִתְחַתְּנִים{{ש}} {{סי|עֲ}}שֵׂה חֶפְצָם וְלֹא תָעֵז פָּנִים{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן יַעֲמִידוּךָ לִפְנֵי דַיָּנִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה דַּת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בַּבָּנִים{{ש}} {{סי|קָ}}הָל יִרְגְּמוּךָ בָּאֲבָנִים{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה פֶּן תַּעַזְבֵם לְעֵת זְקוּנִים{{ש}} {{סי|שָׁ}}רְתֵם כְּעֶבֶד לַאֲדוֹנִים{{ש}} {{סי|תְּ}}פִלָּתָם קַח וְתַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים :וְשָׁנִים תַּאֲרִיךְ וְתִזְכֶּה פְּנֵי צַח :יְצִיר צֶלֶם אִם לֹא תִרְצָח :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וּר וְסוּר מֵאַנְשֵׁי דָמִים{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹמְרִים בְּלִבָּם אֵיבָה וְשׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|רִ}}שְׁעַת סוֹד מַעֲרִימִים{{ש}} {{סי|קַ}}חַת נֶפֶשׁ צַדִּיק זוֹמְמִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפְנִים וְאוֹרְבִים עַל תְּמִימִים{{ש}} {{סי|פַּ}}ח טוֹמְנִים לִמְיַשְּׁרִים פְּעָמִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל דַּם רֵעַ בְּזָדוֹן קָמִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}אֵת כְּלֵי מָוֶת בְּאַף מַזְעִימִים{{ש}} {{סי|נָ}}קִי רוֹצְחִים בְּאֵין רַחֲמִים{{ש}} {{סי|מְ}}אַבְּדִים מַעַשׂ הַצּוּר תָּמִים{{ש}} {{סי|לְ}}נִבְרָא בְּצַלְמוֹ לְשַׁחֵת הוֹמִים{{ש}} {{סי|כְּ}}רֶגַע נְשָׁמָה מַשִּׁימִים{{ש}} {{סי|יִ}}רְאַת אֵל בְּלִבָּם לֹא שָׂמִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְדִים נֶפֶשׁ לַמָּוֶת בְּלֹא יָמִים{{ש}} {{סי|חֲ}}דַל מִלְּהַחֲנִיף גֵּיא בְּדָמִים{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר כִּי יִזְעַק דָּם לִמְרוֹמִים{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם נִנְקָמִים{{ש}} {{סי|הֵ}}ן נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ מַשְׁלִימִים{{ש}} {{סי|דִּ}}ין הֶרֶג לְנַפְשָׁם גּוֹרְמִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּר מִפְּנֵי חֶרֶב זְעָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רַח לְךָ מִגַּחֲלֵי רְתָמִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שׁוּרֶיךָ תַּצְעִיד בְּתָמִים :בְּתָמִים תֵּלֵךְ וְתִנָּצֵל מֵאַף :סוֹטָה אִם לֹא תִנְאָף :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}ל תִּתְעָרֵב בִּמְנָאֲפִים{{ש}} {{סי|בִּ}}מְגַלֵּי עֶרְיוֹת גּוּפִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם בְּתוֹעֵבוֹת מְטַנְּפִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי רָע וּמְבַקְשֵׁי כְשָׁפִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְטַמְּאִים אֶרֶץ וּמַחֲנִיפִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַעֲשֵׂה יְדֵי אֳמָּן מְסַלְּפִים{{ש}} {{סי|זַ}}רְעָם לְשֵׁם אַחֵר מַחֲלִיפִים{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת אֵל וְקִצְפּוֹ מַאֲנִיפִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹר עַצְמָךְ מִסּוֹטַת נִאוּפִים{{ש}} {{סי|יָ}}פְיָהּ אַל יַדִּיחֲךָ לִרְשָׁפִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל נוֹגְעֶיהָ בָּאוּר נִשְׂרָפִים{{ש}} {{סי|לְ}}חַדְרֵי מָוֶת הֵם נִשְׁאָפִים{{ש}} {{סי|מַ}}עֲמַקֵּי שְׁאוֹל נֶהְדָּפִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹפְלִים לַשַּׁחַת וְלֹא נִזְקָפִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּחֶלְקְךָ בַּחַיִּים יָפִים{{ש}} {{סי|עִ}}ם לְקוּחָה לְךָ וְהַכֹּל צוֹפִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹרִיָּה תַּפְרִיחַ לְךָ עֲנָפִים{{ש}} {{סי|צְ}}מוּדִים לְשֻׁלְחָנְךָ מַקִּיפִים{{ש}} {{סי|קֹ}}דֶשׁ הִלּוּלִים לָאֵל מַצְנִיפִים{{ש}} {{סי|רִ}}נָּה בְּלִבְּךָ אָז מוֹסִיפִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}תֵה מִבּוֹרְךָ מַיִם כְּסוּפִים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֵב גְּנוּבַת מַיִם טִנּוּפִים :טִנּוּפִים מַיִם לֹא תִגְנֹב :שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ וּבְטוֹב תָּנוֹב :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}רְחַק מֵחֲבוּרַת גַּנָּבִים{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹדְדִים לְלֹא לָמוֹ אוֹרְבִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאִים בְּאֶשְׁנַבֵּי עֲרָבִים{{ש}} {{סי|קִ}}ירוֹת בַּחשֶׁךְ נוֹקְבִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְרִים וּבָאִים בְּאֶשְׁנַבִּים{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת יְגִיעַ אֲחֵרִים גּוֹנְבִים{{ש}} {{סי|עֲ}}שִׁירִים עֲרוּמִּים מַצִּיבִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}בֵעִים לַלֶּחֶם מַרְעִיבִים{{ש}} {{סי|נְ}}פָשׁוֹת מַפִּיחִים וּמַדְאִיבִים{{ש}} {{סי|מְ}}אָרְבִים עַל דְּרָכִים יוֹשְׁבִים{{ש}} {{סי|לִ}}גְזֹל לְכָל עוֹבְרֵי נְתִיבִים{{ש}} {{סי|כְּ}}לֵי זַיִן עֲלֵיהֶם מַלְהִיבִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד גַּם לְהָרְגָם רוֹהֲבִים{{ש}} {{סי|טְ}}עוּנוֹ וּבִגְדוֹ שׁוֹלְלִים כְּאוֹיְבִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹטְפִים וְטוֹרְפִים כִּזְאֵבִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה עֲמָלָם לָרִיק חוֹשְׁבִים{{ש}} {{סי|וּ}}מְאֵרָה לְבָתֵּיהֶם שׁוֹאֲבִים{{ש}} {{סי|ה}}וֹן בְּרָכָה אַחֲרֵימוֹ לֹא עוֹזְבִים{{ש}} {{סי|דִּ}}בְרֵי אָלוֹת עֲלֵיהֶם קוֹבִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם לְמַהֲלוּמּוֹת מְחַיְּבִים{{ש}} {{סי|בָּ}}שְׁתָּם בִּרְחוֹבוֹת מְסוֹבְבִים{{ש}} {{סי|אֵ}}ידָם בְּבוֹא יִרְאוּ רַבִּים{{ש}} {{סי|אֱ}}סֹף יְגִיעֲךָ הַטּוֹבִים{{ש}} {{סי|אֱ}}כֹל וּלְנַפְשְׁךָ יְהוּ עֲרֵבִים{{ש}} {{סי|אַ}}ל תִּפְנֶה בְנִי אֶל רְהָבִים{{ש}} וְאַל תְּהִי עִם שָׂטֵי כְזָבִים :כְּזָבִים בְּרֵעֲךָ לֹא תַעֲנֶה :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}טֹם שְׂפָתֶיךָ מִתַּפְלוּצִים{{ש}} {{סי|בַּ}}ל תִּתְחַבֵּר לַלֵּצִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלְשִׁים דְּבָרִים נִמְרָצִים{{ש}} {{סי|דַּ}}רְדַּר זוֹרְעִים עִם קוֹצִים{{ש}} {{סי|הַ}}שּׁוֹנְנִים לְשׁוֹנָם כְּחִצִּים{{ש}} {{סי|וּ}}פִימוֹ יְפוֹצֵץ נִיצוֹצִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹמְמִים אָוֶן וּמִרְמָה יוֹעֲצִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים וְלָרֶכֶל אָצִים{{ש}} {{סי|טִ}}פְלוּת עֵדוּת שָׁוְא פּוֹצִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים וּבְעַיִן קוֹרְצִים{{ש}} {{סי|כְּ}}צִפְעוֹנִי נוֹשְׁכִים וּמוֹחֲצִים{{ש}} {{סי|לָ}}רַע רָצִים וּלְאֵיד דָּצִים{{ש}} {{סי|מְ}}דָנִים בֵּין אַחִים מְנַצִּים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי מַחֲלֹקֶת וְגָדֵר פּוֹרְצִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}נוּאִים לָאֵל וּמְשֻׁקָּצִים{{ש}} {{סי|עֲ}}תִידִים לִמְדוּרַת אֵשׁ וְעֵצִים{{ש}} {{סי|פָּ}}עֳלָם עַל רֹאשָׁם קוֹבְצִים{{ש}} {{סי|צָ}}רַעַת בְּעוֹרָם מְנַפְּצִים{{ש}} {{סי|קְ}}לָלוֹת בִּבְשָׂרָם רוֹבְצִים{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ וְלַעֲנָה בְּכוֹסָם מָצִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר לְשׁוֹנְךָ מִנִּאוּצִים{{ש}} {{סי|תְּ}}תַעֵב תַּרְמִית שֶׁקֶר וְשִׁקּוּצִים :שִׁקּוּצִים וּזְנוּת אַל יְהִי מִרְעֶךָ :וּבְמִרְעֶה טוֹב הוּא יִרְעֶךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חֲמוּדוֹת בָּתִּים וְאֹהָלִים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר הַחֵן וְיֹפִי הֲבָלִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שַׁע חוֹמְסִים וְגוֹזְלִים{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן אֲשֶׁר קָנוּ עֲמֵלִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפָה עַיִן תַּאֲוַת שְׁלָלִים{{ש}} {{סי|פָּ}}ז וָכֶסֶף וְכָל בֶּצַע כְּלוּלִים{{ש}} {{סי|עָ}}שׁ בְּגָדִים וְרֶקֶב כֵּלִים{{ש}} {{סי|שָׂ}}דֶה וָכֶרֶם לָרוּחַ נִנְחָלִים{{ש}} {{סי|נֶ}}פֶשׁ וְכָל אֲשֶׁר לָהּ נוֹטְלִים{{ש}} {{סי|מִ}}לַּחְמֹד אֵלֶּה עַיִן תַּעְלִים{{ש}} {{סי|לָ}}מָּה תִהְיֶה בִּפְלִילִים{{ש}} {{סי|כְּ}}סוּת אַלְמָנָה חוֹבְלִים{{ש}} {{סי|יְ}}תוֹמִים חוֹמְסִים וְלֹא חוֹמְלִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְחִים לְהַשִׂיג גְּבוּל עוֹלִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹטְפִים עֲנִיִּים וְדַלִּים{{ש}} {{סי|זֵ}}עַת יְגִיעַ אֲחֵרִים גּוֹזְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית מַכְפִּילִים{{ש}} {{סי|הֲ}}לוֹא לִקְבָרוֹת הֵם מוּבָלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר הוֹן בְּיָדָם לֹא מוֹבִילִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים כְּקַשׁ אוֹתָם אוֹכְלִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יוֹם עֶבְרָה לֹא מֻצָּלִים{{ש}} {{סי|אֲ}}נָשִׁים אֲשֶׁר עַוְלָה פּוֹעֲלִים{{ש}} {{סי|אֵ}}לֶּה הַדְּבָרִים בְּלֹא תַחְמֹד תְּלוּלִים{{ש}} {{סי|אִ}}ם תִּשְׁמְרֵם וְלֵב לָאֵל תַּשְׁלִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אָ}}ז תַּצְלִיחַ בְּכָל מִפְעָלִים{{ש}} {{סי|א}}וֹרְךָ יַזְהִיר כְּמַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שֶׁר שְׁנֵי עוֹלָמוֹת נוֹחֲלִים{{ש}} וִיאַשְּׁרוּךָ קְטַנִּים וּגְדוֹלִים :גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים נָעוּ מִקּוֹלוֹת :וּנְשָׁמוֹת עָפוּ מִקּוֹלֵי קוֹלוֹת :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת|1}} ====סילוק==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}''' אֵלֶּה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים{{ש}} אֲשֶׁר נִתְּנוּ לְעַם חֲשׁוּקִים{{ש}} בְּקוֹלוֹת וְשׁוֹפָרוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים{{ש}} בְּרַעַשׁ וּבְרַעַד בְּאֵימָה וְזִיקִים{{ש}} בִּנְשִׁיקָה מִפִּי שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} מְבֹאָרִים וּמְחֻזָּקִים{{ש}} מְשׁוּלִים בְּכָל מֶתֶק אוֹכְלִים וּמַשְׁקִים{{ש}} מִנּוֹפֶת צוּפִים וּמִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} בְּתִשְׁעִים וּשְׁמֹנָה פָנִים בְּפֵרוּשׁ חֲקוּקִים{{ש}} בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים טָמֵא נֶחֱקָקִים{{ש}} אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים טָהוֹר מְחֻשָּׁקִים{{ש}} מִנְיָן וְדִגְלוֹ נִדְרָשִׁים וְנֶחֱקָקִים{{ש}} בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת זְקוּקִים{{ש}} מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה בַּעֲשֵׂה לְהָקִים{{ש}} וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ בְּלֹא תַעֲשֶׂה מִתְחַזְּקִים{{ש}} בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַיִם מְזֻקָּקִים{{ש}} וְשׁוֹמְרֵימוֹ לָעַד לֹא נִזָּקִים{{ש}} וְלִוְיַת חֵן לְרֹאשָׁם מַעֲנִיקִים{{ש}} וּלְגַרְגְּרוֹתָם עִטּוּר עֲנָקִים{{ש}} מְשַׂמְּחִים לֵב וְעֵינַיִם מַבְהִיקִים{{ש}} מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעֶצֶם מְפִיקִים{{ש}} עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים וּכְעָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ לִתֵּן תּוֹרָה לְעַמּוֹ{{ש}} בָּא מִסִּינַי בִּכְבוֹד נָאֳמוֹ{{ש}} וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ{{ש}} וְעָרַךְ לֹא תִרְצָח לְפָנֵימוֹ{{ש}} וְעַל כִּי בְחַרְבָּם הֵם חַיֵּימוֹ{{ש}} לֹא קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וּמֵהַר פָּארָן הוֹפִיעַ לָמוֹ{{ש}} לֹא תִגְנֹב שִׁנֵּן בְּמַחֲנֵימוֹ{{ש}} וְעַל כִּי בִגְנֵבוֹת וּבִגְזֵלוֹת הֵם מִפְעָלֵימוֹ{{ש}} לֹא קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ לִתֵּן עֹז לְעַמּוֹ{{ש}} הֵם קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וְנַעֲשֶׂה לְנִשְׁמַע הִקְדִּימוּ{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע נַעֲשֶׂה נָמוּ{{ש}} וּצְדָקָה בָהּ נֶחְשְׁבָה לָמוֹ{{ש}} וְלִשְׁנֵי כְתָרִים סֻיָּמוּ{{ש}} לִמְלוּכָה וְלִכְהֻנָּה וְלִלְוִיָּה אֻיָּמוּ{{ש}} וּבַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁים קִדְּשָׁם אֵל לִשְׁמוֹ{{ש}} וּבְשִׁבְעִים שֵׁמוֹת יִחֲסָם לְאֻמּוֹ{{ש}} וּבִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת תּוֹצְאוֹתָם בְּקַיְּמוֹ{{ש}} וּבָלַל שְׁמָם בִּשְׁמוֹ{{ש}} וְכָאֵזוֹר לַחֶלֶץ הִדְבִּיקָם לְנָעֳמוֹ{{ש}} וּלְסִינַי הִטָּה שְׁמֵי מְרוֹמוֹ{{ש}} וַיֵּרֶד הוּא וְכָל קְדוֹשָׁיו עִמּוֹ{{ש}} וְהִגְעִישׁ וְהִרְעִישׁ וְהִרְעִיד הֲדֹמוֹ{{ש}} וְאַחַת בְּדַבְּרוֹ הֶחֱרִיד עוֹלָמוֹ{{ש}} וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִיל מַהֲלָךְ נָעוּ עַמּוֹ{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ בְּהַשְׁמִיעַ נָאֳמוֹ וְרָגְזוּ וְחָלוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם{{ש}} מֵאֵימַת חֵי הָעוֹלָם{{ש}} בְּרִדְתּוֹ לְדַבֵּר לְעַם עוֹלָם{{ש}} רָעֲשׁוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם{{ש}} פַּחַד קְרָאָם וְרַעַד הִזְחִילָם{{ש}} חִיל כַּיּוֹלֵדָה הִבְהִילָם{{ש}} נָעוּ וְרָעֲדוּ וְסָר צִלָּם{{ש}} וְאֵצֶל קְמוּאֵל בָּאוּ כֻלָּם{{ש}} לְנַחֵשׁ בְּקִסְמֵי קִלְקוּלָם{{ש}} וְשָׁאֲלוּ לוֹ מַה זֶּה בָּא לָעוֹלָם{{ש}} שֶׁמָּא הַיּוֹם לְמֵימָיו חוֹזֵר עוֹלָם{{ש}} יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב לָבוֹא לָעוֹלָם{{ש}} וְהֵשִׁיב אוֹתָם בִּשְׁאֵלָם{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן לְהַנְחִילָם{{ש}} וּכְשָׁמְעָם כָּךְ נָמוּ כֻלָּם{{ש}} יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם וְדָתוֹ לְהַשְׂכִּילָם וְכָל דּוֹר וָדוֹר וּמַנְהִיגֵיהֶם{{ש}} אֲשֶׁר עָמְדוּ לִפְנֵיהֶם{{ש}} וְהָעֲתִידִים לַעֲמֹד אַחֲרֵיהֶם{{ש}} כֻּלָּם הֶעֱמִידָם בְּסִינַי עִמָּהֶם{{ש}} לְהוֹדִיעָם כִּי דוֹר דֵּעַ נֶחֱשַׁק מִכֻּלָּהֶם{{ש}} טוּב טַעַם וָדַעַת לְהַשְׂכִּילֵיהֶם{{ש}} וְכָל מוּם לֹא הָיָה בָהֶם{{ש}} כִּי שְׁלֵמִים וּמֻשְׁלָמִים הָיוּ כֻלָּהֶם{{ש}} בְּהִגָּלוֹתוֹ בְּסִינַי עֲלֵיהֶם{{ש}} וּבְפָנִים הַרְבֵּה נִרְאֶה לָהֶם{{ש}} מְדַבֵּר אָנֹכִי עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם{{ש}} פָּנִים בְּפָנִים לְהַרְאוֹתֵיהֶם{{ש}} פָּנִים בְּאֵימָה לְמִקְרָא לִמּוּדֵיהֶם{{ש}} פָּנִים בֵּינוֹנִיּוֹת לְמִשְׁנַת עֶרְכֵּיהֶם{{ש}} פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת לְתַלְמוּד חַכְמֵיהֶם{{ש}} פָּנִים מַסְבִּירוֹת לְאַגָּדוֹת טַעְמֵיהֶם{{ש}} כְּעַתִּיק יוֹמִין וְצַח נִדְמָה לָהֶם{{ש}} נֶחֱמָדִים בְּהַר חֶמֶד עָרַךְ לִפְנֵיהֶם{{ש}} וְחֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים וּשְׂכַר אֶתְנַנֵּיהֶם{{ש}} אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם{{ש}} כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצָאֵיהֶם{{ש}} לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיהֶם וִימֵי בְנֵיהֶם וְדִבּוּר אֶחָד {{ק|[נ"א: וּשְׁתֵּי דִבְּרוֹת]}} מִפִּיו בְּמַלְלוֹ{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ בְּהַשְׁמִיעוֹ לִקְהָלוֹ{{ש}} רָחֲקוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל מִפַּחַד חֵילוֹ{{ש}} וּפָרְחָה נַפְשָׁם מִמִּשְׁמַע הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְהֶעֱמִיד עַנְנֵי כְבוֹד גָּדְלוֹ{{ש}} וְגֶשֶׁם נְדָבוֹת הֱנִיפוֹ וְהִזִּילוֹ{{ש}} וְחָיוּ וְשָׁבוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל בְּתֹקֶף חֵילוֹ{{ש}} וְדִבְּרוּ לְצִיר וְאָמְרוּ לוֹ{{ש}} קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע מִלּוּלוֹ{{ש}} וְדַבֵּר עִמָּנוּ קִנְיַן פָּעֳלוֹ{{ש}} פֶּן נָמוּת מֵאֵימַת קוֹלוֹ{{ש}} וַיִּשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי קְהָלוֹ{{ש}} וַיִּיטַב לְפָנָיו וְגַם עָרַב לוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא לְצִיר וְלִמְרוֹמוֹ הֶעֱלוֹ{{ש}} וּבֵינוֹ לְבֵין עָם שְׁלִישִׁי עִלּוֹ{{ש}} וְהֶעֱמִידוֹ וְנִגַּשׁ אֶל עַרְפִלּוֹ{{ש}} וּפָנִים בְּפָנִים דִּבֶּר לוֹ{{ש}} וְקַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ{{ש}} יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן רָעֲשׁוּ לְמוּלוֹ{{ש}} וְדִבְּרוּ לִפְנֵי צוּר וְאָמְרוּ לוֹ{{ש}} מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלוֹ{{ש}} וּמַה תְּחַשְּׁבֵהוּ לִמְקוֹמֵנוּ לְהַעֲלוֹ{{ש}} קִנְיַן שַׁעֲשׁוּעִים לְהַנְחִילוֹ{{ש}} וֶהֱשִׁיבָם אֵל הַנִּיחוּ לוֹ{{ש}} מֵאָז חֲשַׁקְתִּיו לְהַגְדִּילוֹ{{ש}} קִנְיַן שַׁעֲשׁוּעִים לְנַחֲלוֹ{{ש}} וּלְהִכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים רְשׁוּת נָתַתִּי לוֹ{{ש}} שְׁבוּיַת מָרוֹם לָתֶת לוֹ{{ש}} מְנָת חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ{{ש}} לְלַמֵּד לְבָנַי כֹּל אֲשֶׁר יְדֻבַּר לוֹ וּמֵהַר סִינַי קִבְּלוּ תוֹרָה{{ש}} לֹא מִפִּי מַלְאָךְ וְלֹא מִפִּי שָׁלִיחַ אֲמוּרָה{{ש}} כִּי אִם מִפִּי מֶלֶךְ עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} טְהוֹר עֵינַיִם וְיִרְאָתוֹ טְהוֹרָה{{ש}} מִפִּי גְבוּרָתוֹ לִבְחִירוֹ הוֹרָה{{ש}} דָּת בַּאֵר הֵיטֵב מְבֹאָרָה{{ש}} בְּדִבּוּר בַּאֲמִירָה{{ש}} בְּצִוּוּי בְּאַזְהָרָה{{ש}} בְּתַלְמוּד בְּאַגָּדָה בְּמִשְׁנָה בְּמִקְרָא{{ש}} בְּחֻקָּה בְּמִצְוָה בִּבְרִית גְּמוּרָה{{ש}} עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה{{ש}} וְכָל מִצְוָה שֶׁבָּהּ כְּעִנְיָן סְדוּרָה{{ש}} לְהִתְבָּרֵךְ בְּהוֹגֶיהָ בְּכָל יוֹם בָּרוּךְ נוֹתֵן הַתּוֹרָה וּבְאָלֶף שֶׁהִיא לְכָל הָאוֹתִיּוֹת רֹאשׁ{{ש}} פָּתַח בְּאָנֹכִי לְדִבְּרוֹת רֹאשׁ{{ש}} לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא אֱלֹהֵי קֶדֶם רֹאשׁ{{ש}} בְּרֵאשִׁית רֹאשׁ{{ש}} וּבְאַחֲרִית רֹאשׁ{{ש}} רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן בְּסוֹף וּבְרֹאשׁ{{ש}} צוֹפֶה מַה יִּהְיֶה בְּסוֹף מֵרֹאשׁ{{ש}} וְלָמָּה בְּאָלֶף פָּתַח בְּרֹאשׁ{{ש}} כְּנֶגֶד אֶלֶף דּוֹר שֶׁצָּפָה מֵרֹאשׁ{{ש}} לִתֵּן לָהֶם אֱמוּנַת רֹאשׁ{{ש}} לְצַוּוֹת לָהֶם דָּבָר מֵרֹאשׁ{{ש}} וְעִבֵּר מֵהֶם תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה לִפְרֹשׁ{{ש}} וּלְסוֹף עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת חָשַׁק תְּבוּאַת רֹאשׁ{{ש}} דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר מֵרֹאשׁ{{ש}} לִנְחֹל חֹק נְסוּכַת רֹאשׁ{{ש}} בְּתַעֲצֻמוֹתֶיהָ לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ{{ש}} לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִכְרֹעַ וְלִקֹּד רֹאשׁ{{ש}} לְאֵל חַי וְקַיָּם הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ וּבְשׁוּרָם צִבְאוֹת אֵלִים{{ש}} כִּי לְמַתַּן דָּת זָכוּ סְגוּלִים{{ש}} וִיכֻבָּדוּ בָהּ נִדְגָּלִים{{ש}} נָתְנוּ שֶׁבַח וּתְהִלָּה לְאֵל אֵלִים{{ש}} וַהֲמוֹן גְּדוּדִים וְכִתֵּי אֶרְאֶלִּים{{ש}} שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת מְפָאֲרִים וּמְהַלְלִים{{ש}} וּשְׂרָפִים מִמַּעַל לָהֶם עוֹמְדִים וּמְעַלִּים{{ש}} וּלְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא מַגְדִּילִים{{ש}} וְצִבְאוֹת גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים{{ש}} מַנְעִימִים שִׁיר הִלּוּלִים{{ש}} וּפְאֵר כְּרוּבִים וְרַעַשׁ גַּלְגַּלִּים{{ש}} בְּמַתַּן אָמוֹן הָיוּ גִילִים{{ש}} וּמַלְאֲכֵי אֵשׁ וּמַיִם בְּלוּלִים{{ש}} בְּשִׂמְחַת נְוַת בַּיִת מְסַלְּדִים וּמְחַלִּים{{ש}} וְזֶה אֶל זֶה קוֹרְאִים וְשׁוֹאֲלִים{{ש}} לְקָדוֹשׁ וּבָרוּךְ תִּפְאֶרֶת מְכַלְלִים{{ש}} רוֹמֵמוֹת לְמַלְכָּם מְמַלְלִים{{ש}} וֶעֱזוּז נוֹרְאוֹתָיו מַגְדִּילִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה לְקָדוֹשׁ בַּקֹּדֶשׁ מַעֲלִים<קטע סוף=המשך/>{{ש}}<noinclude> {{הור|ככתוב…}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> 2t0vpt5q71etzldlp5hnt743gfydmxl 3017021 3017020 2026-05-19T18:36:44Z Yack67 27395 3017021 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= ארץ מטה ורעשה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-7694|א-7694]] | מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי ולחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ראשון של שבועות, ולרוב קהילות אשכנז המערבי ביום שני.{{הערה|בימי הביניים היתה נאמרת גם בהרבה קהילות מנהג אשכנז המזרחי ביום ב', כגון בווינא, וכן ב[[W:מחזור נירנברג|מחזור נירנברג]]. אבל בהגהות מנהגים כתוב לאמרה ביום א' משום כבודו של [[מחבר:אלעזר הקליר|רבי אלעזר הקליר]] (וכן הוא בפנים [[ספר המנהגים]]) וכן הכריע גם ה[[לבוש אורח חיים תצד|לבוש]].}}{{ש}} לסדר עולם {{צ|[[#סדר עולם|אלפים שנה]]}} נוהגים להוסיף קטעי מעבר בין חלק מהבתים, שאינם פרי עטו של המחבר. מאידך נוהגים לדלג על הקטעים העוסקים בגנאי אבות העולם, לכן לא נדפסו במחזורים.{{הערה|שתי תופעות אלו מתועדות בחלק מהמחזורים הנדפסים.}}{{ש}} (בימי הביניים היה נהוג בצרפת ובמגנצא, להחליף את הסדר עולם {{צ|[[#סדר עולם|אלפים שנה]]}} בזה של [[מחבר:יוחנן הכהן|ר' יוחנן הכהן ב"ר יהושע]] {{צ|[[אז טרם נוסדו ארץ ושמים]]}}, בהוספת הבית האחרון {{צ|וישמחו כל העם}}.{{הערה|וכן נוהגים ברוב המקומות להוסיף בית זה ל[[אורח חיים מוסר תוכחת|סדר עולם של ר' שמעון הגדול]].}}) | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==ארץ מטה ורעשה== ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ מָטָה וְרָעֲשָׁה{{ש}} {{סי|בְּ}}סַהַר שְׁלִישִׁי הִתְגָּעֲשָׁה{{ש}} {{סי|גָּ}}רֶיהָ חַיָּתָם נִרְעָשָׁה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹד בְּשׁוּרָהּ וַתִּתְרָעֲשָׁה {{סי|ה}}וֹד אַפַּדְנוֹ נָטָה{{ש}} {{סי|וְ}}עַל גַּבְנוּן אוֹתוֹ הִטָּה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה סִינַי גֵּאוּת עָטָה{{ש}} {{סי|חִ}}דָּתוֹ כְּעַל אֶבְרָה הֻעֲטָה {{סי|טֹ}}הַר ‎צוּף שְׁלִישִׁי{{ש}} {{סי|יְ}}שָׁרִים הִרְגִּיל לְפַלְשִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|כְּ}}תַב שָׁלִישִׁים שִׁלְּשִׁי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵת גָּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי<noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}} כַּכָּתוּב: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי׃{{ממס|שמות יט א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת׃{{ממס|משלי כב כ}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכׇל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם׃{{ממס|קהלת ג א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃{{ממס|תהלים טז ה}} {{סוף}}</noinclude> :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>גּוֹרָלִי תְּמוֹךְ לְגוֹנְנִי :פָּץ בָּאתִי לְגַנִּי :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>עֶזְרִי וּמָגִנִּי :בְּמָגִנּוֹ לְגוֹנְנִי.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{סי|מִ}}ן הָהָר לִמְעוֹנָיו{{ש}} {{סי|מִ}}הֵר וְקָרָא לֶעָנָו{{ש}} {{סי|נִ}}קְדַּשׁ שִׁבְעָה בַּעֲנָנָיו{{ש}} {{סי|נִ}}הֲגוֹ לְפַעֲנֵחַ לוֹ עִנְיָנָיו {{סי|שַׂ}}ר וְנֶאֱמַן כְּהוּשַׁת לַבַּיִת{{ש}} {{סי|שָׂ}}שׂ וְדָץ שְׁלוּל נְוַת בַּיִת{{ש}} {{סי|ע}}וֹדוֹ צָג בִּפְרוֹזְדוֹר הַבַּיִת{{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹנִים נָעֲלוּ בַּעֲדוֹ בָּיִת {{סי|פָּ}}צוּ מָה אֱנוֹשׁ לְהִזָּכֵר בְּמַעְלָה{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר מִבְטֶחָה לְהוֹרִיד מִמָּעְלָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|צָ}}עַד וְגָבַר וְעָלָה וְנִתְעַלָּה{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה צוּר לְצִיר עֲלֵה וְגָש וְעָלָה<noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְיָ מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|שמות יט ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר׃{{ממס|שמות יט ב|שם ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה׃{{ממס|משלי כא כב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל׃{{ממס|תהלים סח יג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃{{ממס|תהלים ח ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים סח יט}} {{סוף}}</noinclude> :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֱלֹהִים הִזִּיל מִשְּׁחָקִים :כְּטַל אִמְרֵי חֻקִּים :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מִמֶּרְחַקִּים :נְקוּקִים יָקִים.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{סי|קָ}}דוֹשׁ הוֹפִיעַ מִפָּארָן / רַד בְּאַלְפֵי שִׁנְאָן{{ש}} סִין הֵשִׁית שַׁאֲנָן / וְדָתוֹ בּוֹ שִׁנָּן {{סי|רָ}}ם רָד בְּמֶרְכָּבוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף{{ש}} לְהַכְתִּיר מַטֶּה סָפוּר בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף {{סי|שִׁ}}נֵּן בְּפָארָן וְשֵׂעִיר / וְאוֹתָם אֵל הִסְעִיר{{ש}} וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תּ}}וֹרָה חִנְכִי / תּוּשִׁיָּה אִנְכִי{{ש}} תַּכְלִית פָּץ אָנֹכִי / לָכֵן פָּתַח בְּאָנֹכִי<קטע סוף=ג/><noinclude> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃{{ממס|שמות כ ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׃{{ממס|דברים לג ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ׃{{ממס|תהלים סח יח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|חבקוק ג ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: {{סוף}}</noinclude> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=המשך/> ====אנכי בשם אל שדי==== אָנֹכִי בְּשֵׁם אֵל שַׁדַּי{{ש}} פַּצְתִּי מֵאָז לְעוֹלָמִי דַּי{{ש}} וּבְבָשָׁן בֵּאַרְתִּיו בְּפֵרוּשׁ לִידִידַי{{ש}} כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֹל מַלְכוּתִי עֲבָדַי{{ש}} צִוִּיתִי לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל אַחֵר מִבַּלְעָדַי{{ש}} לֹא תִשָּׂא שֵׂם לַשָּׁוְא וְתִנָּקֶה עָדַי{{ש}} זָכוֹר וְשָׁמוֹר כִּי הֵם שְׁנֵי עֵדַי{{ש}} כַּבֵּד אוֹמְנֶיךָ כִּי כִבּוּדָם כִּבּוּדַי{{ש}} לֹא תִרְצַח מִתֹּאַר מַעֲשֵׂה יָדַי{{ש}} לֹא תִנְאָף אַף בְּסָפֵק פֶּן תֵּעָנֵשׁ בְּוַדַּאי{{ש}} לֹא תִגְנֹב וְתִתְבָּרֵךְ עַד בְּלִי דַּי{{ש}} לֹא תַעֲנֶה עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעֵדַי{{ש}} לֹא תַחְמֹד כִּי אִם מַחֲמַדַּי{{ש}} אֵלֶּה הֵם סוֹדַי{{ש}} מוֹרַי שְׂרִידַי{{ש}} מוֹעֲדַי פְּקוּדַי{{ש}} סָהֲדַי מְעִידַי{{ש}} כִּי אֵין בִּלְעֲדַי{{ש}} וַאֲנִי אֵל שַׁדַּי {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====אז בכתב אשורית==== {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר'''}} {{סי|אָ}}ז בִּכְתַב אַשּׁוּרִית / וּבִלְשׁוֹן עִבְרִית / וּבְדִבּוּר מִצְרִית / הִנְחַלְתָּ לְבַת עִבְרִית{{ש}} {{סי|לְ}}אָלֶף הִקְדַּמְתָּ בֵּית בִּיצִירַת בְּרֵאשִׁית / כִּי הוּכַן מֵאָז לְמַתַּן קִנְיַן רֵאשִׁית{{ש}} {{סי|ע}}וֹלָם הוּכַן בְּאוֹת שֵׁנִי / כִּי יֵשׁ עוֹלָם שֵׁנִי / אָנֹכִי בְּאוֹת רִאשׁוֹן כִּי הוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי{{ש}} {{סי|זָ}}ע אָלֶף וַיֵּדֶא מוּל כִּסֵּא עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת / עַד שֶׁנִּתַּן תְּחִלָּה לְדִבְּרוֹת{{ש}} {{סי|רֹ}}ן דָּת אָנֹכִי בִּכְתָב נוֹטָרִיקוֹן נַחְבֵּאת / אָנֹכִי אֲנָא נַפְשִׁי כִּתְבֵית יַהֲבֵית{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֲרָהּ לְעַמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים / עַל כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה פָנִים{{ש}} {{סי|יָ}}הּ רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ / הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ / לְאוֹהֲבֶיהָ וּלְשׁוֹמְרֶיהָ וִישַׁנֶּהָ וְיִתְמְרָהּ{{ש}} {{סי|רֻ}}שַּׁם לְמַפְרֵעַ אוֹתוֹתֵי מַאֲמָרֶיהָ / יְהִיבָה כְּתִיבָה נְעִימִים אֲמָרֶיהָ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים חַיָּתָם עֻלְפֶּה / כִּי הִסְכִּיתוּם מִפֶּה אֶל פֶּה{{ש}} {{סי|יִ}}שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת / וְלֹא כָּל נְשִׁיקוֹת / סָחוּ אֵל יֶרֶד אוֹתָם מִיֵּין הָרֶקַח לְהַשְׁקוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}צוּבוֹת וּנְעִימוֹת / וּפֶתִי מַחְכִּימוֹת / רְשׁוּמוֹת וַחֲתוּמוֹת / פְּתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת{{ש}} {{סי|לְ}}עַם אֲשֶׁר אָהַב / בְּחִבָּה יָהַב / וְהִנְחִיל נֶחֱמָדִים מִזָּהָב / לְעַם לוֹ מָאֳהָב{{ש}} {{סי|יָ}}הּ שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת / רָד לְהַנְחִיל רְבָבוֹת / בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף מֶרְכָּבוֹת / אֲשֶׁר מֵאֵשׁ וָשֶׁלֶג חֲצוּבוֹת{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם הַדָּר בַּשְּׁחָקִים / יִסַּד עֹז מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים / וּבִזְכוּת אַפְסֵי אֶרֶץ הֵקִים / זִהֵר תּוֹרוֹת וְחֻקִּים. ====אל נא לעולם תוערץ==== {{:אל נא לעולם תוערץ}} ====סדר עולם==== '''וּבְכֵן יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: [[משלי ח כב|משלי ח כב-כט]], '''א"ב'''}} {{סי|יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ|1}}{{ש}} {{סי|אַ}}לְפַּיִם שָׁנָה נִמְתַּקְתִּי בְּחִכּוֹ{{ש}} עַד לֹא מָדַד עוֹלָם רָחְבּוֹ וְאָרְכּוֹ{{ש}} טֶרֶם מָתַח רוֹם עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ש}} וְקֶדֶם הֵבִין בָּם רֶכֶב אַרְתַּכּוֹ{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל בִּרְכּוֹ{{ש}} מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו לְהַלְלוֹ וּלְבָרְכוֹ{{ש}} מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אוֹתִי אָיֹם {{ק|[נ"א: הַיּוֹם]}} בְּעָרְכוֹ{{ש}} לְהוֹדִיעַ לַכֹּל כִּי אֵין כְּעֶרְכּוֹ<noinclude> {{הור2|קטעי המעבר כנראה אינם מידי הקליר.}}</noinclude> {{ק|[וָאֶהְיֶה אָמוֹן אֵצֶל אָדוֹן / וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם / מְשַׂחֶקֶת עַד זֶה הַיּוֹם]}} {{סי|קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז|1}}{{ש}} {{סי|בְּ}}קֶדֶם קַדְמוֹנִים קִדַּמְתִּי מֵאָז{{ש}} קֶדֶם עַמּוּדֵי רוֹם הָיִיתִי עַמּוּד מֵאָז{{ש}} קֶדֶם פָּעַל יְסוֹד הָיָה יְסוֹדִי מֵאָז{{ש}} קֶדֶם אֶבֶן פִּנָּה הָיִיתִי אֶבֶן פִּנָּה מֵאָז{{ש}} קֶדֶם כָּל נְסִיכִים הָיִיתִי נְסוּכָה מֵאָז{{ש}} (וּבִהְיוֹת עוֹלָם מַיִם בְּמַיִם הָיִיתִי חֲקוּקָה מֵאָז){{ש}} וּבִהְיוֹת עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ הָיִיתִי כַנֵּר מֵאָז{{ש}} וּבִהְיוֹת חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הָיִיתִי כִמְנוֹרָה מֵאָז{{ש}} קֶדֶם כָּל אֵלֶּה הוּא וַאֲנִי הָיִינוּ מֵאָז {{ק|[וְהָיָה אָמוֹן מְהַרְהֵר לְמַעֲנָהּ / וְאָמַר בְּלִבּוֹ אֶבְרָא עוֹלָם בְּבִינָה / בַּעֲבוּר אֲמָנָה]}} {{סי|מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ|1}}{{ש}} {{סי|גְּ}}זֵרָה שָׁוָה גָּזַר בִּי מֵרֹאשׁ{{ש}} לַחֲקֹר וְלִדְרשׁ{{ש}} הַכֹּל מֵרֹאשׁ{{ש}} מִי יַעֲלֶה בְּרֹאשׁ{{ש}} מִי יִהְיֶה בְּרֹאשׁ{{ש}} מַה שֶּׁהָיָה מֵרֹאשׁ{{ש}} הוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּסוֹף לָרֹאשׁ{{ש}} נְסִיכֵי אָדָם נֻסָּכוּ בִי מֵרֹאשׁ{{ש}} וְנָסַכְתִּי לְמַלְכִּי הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ {{ק|[וְהָיָה אֵלָיו בְּדַבְּרָהּ / וְנִשְׁתַּעֲשַׁע בְּדִבּוּרָהּ / וְאָמַר בַּעֲבוּרָהּ / אֶבְרָא עוֹלָם לְהַגְבִּירָהּ / וְלַדּוֹרוֹת לְהַסְבִּירָהּ]}} {{סי|מִקַּדְמֵי אָרֶץ|1}} {{ק|[מִקְּדוּמֵי אָרֶץ]}}{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים שִׁבְעָה קָדְמוּ לָאָרֶץ{{ש}} כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא קָדַם לִשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}} כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל קָדַם לְמַמְלְכוֹת הָאָרֶץ{{ש}} אֲבוֹת הָעוֹלָם קָדְמוּ לְמוֹסְדֵי אָרֶץ{{ש}} שֵׁם מָשִׁיחַ קָדַם לְשֵׁמוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} גַּן עֵדֶן קָדְמָה לְעַנְוֵי אָרֶץ{{ש}} עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תֹּפֶת קָדַם לְרִשְׁעֵי אָרֶץ{{ש}} יִשְׂרָאֵל וְהַתְּשׁוּבָה קָדְמוּ לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ{{ש}} וַאֲנִי לָהֶם קָדַמְתִּי מִקַּדְמֵי אָרֶץ {{ק|[וְהָיָה מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ / מְהַרְהֵר בְּמִדַּת טוּבוֹ / וְאָמַר בְּלִבּוֹ / אֶבְרָא עוֹלָם לְיַשְּׁבוֹ / בַּעֲבוּר יִשּׁוּבוֹ]}} {{סי|בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי|1}}{{ש}} {{סי|הָ}}אָרֶץ עַד לֹא נִתְחוֹלְלָה נִתְחוֹלָלְתִּי{{ש}} וּבְאֵין חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הֵאַרְתִּי וְהִגַּהְתִּי{{ש}} וּבְאֵין קוֹרֵא תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם בְּפִיו נִקְרֵאתִי{{ש}} וּבָעֵת נִבְקְעוּ בְדַעְתּוֹ נִבְקְעוּ בְדַעְתִּי{{ש}} וּבִתְהוֹם רַבָּה מִשְׁפָּטִי מִלֵּאתִי{{ש}} וַעֲלֵיהֶם חֹק חַגְתִּי וְנִגְבַּלְתִּי{{ש}} וּבְתַנִּינִים אֲשֶׁר בִּתְהוֹמוֹת נִתְהַלָּלְתִּי {{סי|בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם|1}}{{ש}} {{סי|וּ}}בְאֵין מַעְיָנוֹת מַעְיָנִי נוֹבַעַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין נְהָרוֹת נְהָרִי מוֹשֵׁךְ מָיִם{{ש}} וּבְאֵין בְּאֵרוֹת בְּאֵרִי נוֹבַעַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מְקוֹרוֹת מְקוֹרִי חַיִּים מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מַיִם הָיִיתִי כִּבְרֵכַת מָיִם{{ש}} וּבְאֵין מִקְוֵה מָיִם{{ש}} מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ לְהַזּוֹת מִמִּקְוֵה מָיִם {{סי|בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ|1}}{{ש}} {{סי|זָ}}וִיּוֹת עוֹלָם בִּי נֻטָּעוּ{{ש}} הַרְרֵי יִשְׂרָאֵל בִּי נִתְקָעוּ{{ש}} הַרְרֵי עַד בִּי נִתְיַדָּעוּ{{ש}} הַרְרֵי אֵל בִּי נִתְוַדָּעוּ{{ש}} בְּפֶלֶס וּבְמֹאזְנַיִם בִּי נִשְׁקְלוּ וְנוֹדָעוּ{{ש}} תּוֹעֲפוֹת גָּבְהָם וּמֶחְקְרֵי יְסוֹדָם בִּי נִשְׁתַּמָּעוּ{{ש}} וּבְהִוָּדְעִי בְּסִינַי כֻּלָּם נִזְדַּעְזָעוּ{{ש}} וּלְהַר הַמּוֹרִיָּה כֻּלָּם נִכְרָעוּ{{ש}} וְעַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ{{ש}} בְּטַבַּעְתִּי אֶרֶץ וַאֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ {{סי|לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי|1}}{{ש}} {{סי|חֵ}}קֶר גִּבְעוֹת עוֹלָם נִתְחוֹלַלְתִּי{{ש}} גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה אֲנִי חַלְתִּי{{ש}} וְגִבְעָה נִשָּׂאָה אֲנִי הוֹלַדְתִּי{{ש}} וּגְבָעוֹת כְּנֻשְּׂאוּ בִּצְדָקָה נִתְנַשֵּׂאתִי{{ש}} וּלְכָל הַר וְגִבְעָה קָדְמָה גִבְעָתִי{{ש}} וּמִגִּבְעוֹתַי לְגִבְעוֹת עוֹלָם דָּלַגְתִּי{{ש}} וּמִגִּבְעוֹת עוֹלָם לְגִבְעַת סִינַי נִגְבָּלְתִּי {{סי|עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת|1}}{{ש}} {{סי|טַ}}בּוּר הָאָרֶץ וְטַבּוּר חוּצוֹת{{ש}} טַבּוּרִי הָיָה מַשְׁתִּית אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} וּמִשְּׁתִיַּת טַבּוּרִי הוּשְׁתוּ אֶרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} מֵחֵיקִי אֶל חֵיק הָאָרֶץ וּמֵחֵיק הָאָרֶץ אֶל חֵיק חוּצוֹת{{ש}} וּמִמַּשְׁתִּיתִי הָיָה מַשְׁתִּית הָאָרֶץ וְחוּצוֹת{{ש}} כְּפִי תַחֲרָא בֵּין אֶרֶץ וְחוּצוֹת {{סי|וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל|1}}{{ש}} {{סי|יְ}}צִיר אֲשֶׁר יָצַר רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל{{ש}} מִמֶּנּוּ הֵצִיק מְצוּקֵי תֵבֵל{{ש}} וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל{{ש}} כִּתְרוּמָה הוּרַם רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל{{ש}} כְּחַלָּה מֵעִסָּה הִפְרִישָׁם לְתַבֵּל{{ש}} וּמִזְבַּח אֲדָמָה הָיָה רֹאשׁ לְתֵבֵל{{ש}} מִגּוּשִׁי הָשְׁלַךְ עָפָר לְתֵבֵל{{ש}} הוּא הָיָה רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל {{סי|בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי|1}}{{ש}} {{סי|כְּ}}אֹהֶל עֵת טֶרֶם מְתָחָם יוֹתֵר מֵהֶם מְתָחַנִי{{ש}} כַּדֹּק עֵת טֶרֶם נָטָם אֶצְלוֹ נָטַנִי{{ש}} בִּימִין טֶרֶם טִפְּחָם מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת טִפְּחַנִי{{ש}} וּבַזֶּרֶת טֶרֶם תִּכְּנָם בָּהּ תִּקְּנַנִי{{ש}} וְאֶצְבָּעוֹת טֶרֶם קְבָעָם בְּאֶצְבְּעוֹתָיו קְבָעַנִי{{ש}} וְעֵת אֲשֶׁר פֵּרְשָׂם כָּאֹהֶל כַּיְרִיעָה פֵּרְשַׂנִי{{ש}} וְלִירִיעוֹתָם אָמַר דַּי וְלִירִיעוֹתַי לֹא אָמַר דַּיֵּנִי {{סי|בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם|1}}{{ש}} {{סי|לְ}}מַעֲנִי חַק שְׁלשָׁה חֻקִּים עַל רוֹם וְעַל תַּחַת וְעַל תְּהוֹם{{ש}} בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ חֻקִּי חָג עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ אֶבֶן שְׁתִיָּה עַל פְּנֵי תְהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ לִוְיָתָן עַל דַּלְתוֹת תְּהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ אֶבֶן פִּנָּה שֶׁלֹּא יַצִּיף לָעוֹלָם תְּהוֹם{{ש}} בְּחֻקּוֹ חוּג חֻקִּי כָּבוּשׁ עַל תְּהוֹם {{סי|בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל|1}}{{ש}} {{סי|מִ}}תְאַמֶּצֶת הָיִיתִי בִּמְרוֹמֵי מָעַל{{ש}} בְּאַמְּצוֹ עֲרָבוֹת לִרְכוּבוֹ{{ש}} הָיִיתִי רְכוּבוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים לְעֻזּוֹ{{ש}} הָיִיתִי מָעֻזּוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ מְעוֹנָה בִּזְרוֹעוֹ{{ש}} הָיִיתִי כְּקָמֵעַ עַל זְרוֹעוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ זְבוּל לְקָדְשׁוֹ{{ש}} הָיִיתִי זְבוּלָה בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ{{ש}} בְּאַמְּצוֹ עֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו{{ש}} הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל אַרְכּוּבוֹת רַגְלָיו{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם{{ש}} וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם{{ש}} בְּאַמְּצוֹ כָּל אֵלֶּה אִמְּצַנִי נוֹטֶה שָׁמָיִם {{סי|בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם|1}}{{ש}} {{סי|נֶ}}עֶזְזָה מַעְיָנִי מִמַּעְיְנוֹת תְּהוֹם{{ש}} נִתְעַזְזוּ מֵימַי מִמֵּימֵי תְהוֹם{{ש}} בְּטֶרֶם נֶעֶזְזוּ עַזִּים עַזָּה הָיִיתִי עַל תְּהוֹם{{ש}} בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ שָׂם עֲלֵיהֶם חֻקִּי{{ש}} וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו כֵּן לֹא יַעַבְרוּ עַל פִּי{{ש}} וְנִשְׁתַּכְלַל עוֹלָם בְּמַאֲמַר פִּי שֶׁהָיִיתִי בְּפִיו {{סי|בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ|1}}{{ש}} {{סי|סָ}}ד בְּמוּסָדִי מוֹסְדֵי אָרֶץ{{ש}} הֵמָּה הַיּוֹצְרִים הַיְצוּרִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} וְיוֹשְׁבֵי נְטָעִים נְטִיעַת שֹׂרֵק בָּאָרֶץ{{ש}} לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ{{ש}} וּגְדֵרָה נַעֲשֵׂיתִי גָּדֵר בָּאָרֶץ{{ש}} וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ מָלַךְ בִּי מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ{{ש}} הִמְלִיכַנִי וְהִמְלַכְתִּיו עַד לֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ{{ש}} וּמִיּוֹם דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} קָרָא לִי רָאשֵׁי דוֹרוֹת הָאָרֶץ <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>קָרָא לְאָדָם הַנּוֹצָר מֵאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְנֹחַ אִישׁ צַדִּיק בָּאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְאַבְרָהָם מֵאֲצִילֵי אָרֶץ{{ש}} קָרָא לְיִצְחָק הַזּוֹרֵעַ בָּאָרֶץ{{ש}} קָרָא לְיַעֲקֹב הַנֶּחְתָּם בִּשְׁמֵי עָרֶץ{{ש}} קָרָא לִשְׁבָטִים לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ{{ש}} וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שְׁאָלַנִי יוֹצֵר הָאָרֶץ<noinclude> {{הור2|קטע מעבר זה אינו בדפוס (נעתק ממחזור נירנברג):}} {{ק|[וְהָיָה דְּבָרוֹ עִם דְּבָרָהּ / וְנִתְאֲפַּק בַּעֲבוּרָהּ / מִי דִִּבְּרָה לְחֻפַּת הֲדָרָהּ / וְיִקַּח לִוְיַת חֵן בַּתּוֹרָה]}}</noinclude> {{סי|עָ}}מַד אָדָם רֹאשׁ לִנְשָׁמוֹת{{ש}} זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם רְשׁוּמוֹת וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה חָכָם מָלֵא חָכְמוֹת{{ש}} בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת אוֹתוֹ לְדַמּוֹת{{ש}} כְּאַחַד מִמֶּנּוּ מְעֻלֶּה בְאֵימוֹת{{ש}} וּמוֹרָאוֹ עַל חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת{{ש}} וְכֻלָּם יָצַרְתִּי עֲלֵי אֲדָמוֹת{{ש}} וּבְדַעְתּוֹ קָרָא לָהֶם שֵׁמוֹת{{ש}} וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא שְׁמִי הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בַּשֵּׁמוֹת<noinclude> {{הור2|נהגו לדלג על קטעי גנאי האבות, ולכן לא נדפסו במחזורים:}} [{{סי|עָ|1}}לָיו הֵשִׁיבָה תּוֹרָה לְאֶחָד{{ש}} בְּעֵת הָיָה אֶחָד הוּנְעַם יַחַד{{ש}} וְאָמַרְתָּ לֹא טוֹב הֱיוֹת אָדָם אֶחָד{{ש}} וּכְשֶׁנִשְׁלַף מִמֶּנּוּ אַחַת אֶל אֶחָת{{ש}} וְשָׁלוֹשׁ דִבְּרוֹת הֵפַר יַחַד{{ש}} הֵפַר לֹא תִגְנוֹב וְחִילֵק עִם גַּנָב כְּאֶחָד{{ש}} הֵפַר לֹא תַעֲנֶה וְהֵעִיר עִם אִשׁתּוֹ שֶׁקֶר יַחַד{{ש}} הֵפַר לֹא תַחְמוֹד וְחָמַד וְאָכַל וַיִחַת{{ש}} וּבְחֻפַּת כָּבוֹד לֹא לָן יוֹם אֶחָד.]</noinclude> {{סי|פֵּ}}רַשׁ זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם{{ש}} וְנִמְצָא דוֹר שְׁלִישִׁי דָּחוּף מִבְּנֵי אָדָם{{ש}} כְּהוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם{{ש}} וְקָם דּוֹר עֲשִׂירִי מְקֻלְקָל בָּאָדָם{{ש}} וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם{{ש}} וַיַּרְא יְיָ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם{{ש}} וַיֹּאמֶר יְיָ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם{{ש}} לוּלֵי נוֹלַד אִישׁ צַדִּיק בָּאָדָם{{ש}} זֶה יְנַחֲמֵנוּ אוֹמְרִים מִלְמַעְלָה פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם{{ש}} וּלְמַטָּה אוֹמְרִים זֶה יְנַחֲמֵנוּ בְּנֵי אָדָם וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה אָדָם תַּחַת אָדָם{{ש}} וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם<noinclude> [{{סי|פָּ|1}}צָה דָּת כְּתוּבָה עָלָיו לְהָשִׁיבָה{{ש}} אִם צַדִּיק הוּא וְתָמִים בִּנְתִיבָה{{ש}} וְזָהִיר בַּמִּצְוָה עִם כָּל נֶפֶשׁ בַּתֵּיבָה{{ש}} לָמָּה לֹא נִזְהַר בְּצֵאתוֹ מִן הַתֵּיבָה{{ש}} וַיֵּשְׁתְּ וַיִשְׁכׇר וְלִמְאֹד רָוָה{{ש}} הַסּוֹבֵל בְּמִי הַמַּבּוּל וְלֹא סָבַל בְּטִיפַּת תַּאֲוָה{{ש}} וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ הַשְׁכִיבָה / וּבָא לִידֵי חוֹבָה{{ש}} וְנִתְבַּזָּה לְעֵינֵי נִינָיו בְּעֶרְוָה]</noinclude> {{סי|צָ}}ץ מִמִּזְרָח וְכַשַּׁחַר עָלָה{{ש}} וְנִקְרָא עַיִט פּוֹרֵחַ עַל פְּנֵי מַעְלָה{{ש}} אַב הֲמוֹן נִקְרָא וְנִתְעַלָּה{{ש}} וּבְעֶשֶׂר נִצְרַף וְלֹא נִמְצָא בוֹ עַוְלָה{{ש}} עֲבוֹדָה זָרָה עַל יָדוֹ בָּטְלָה{{ש}} וְקֵרַב רְחוֹקִים לִזְכוּת מְנֻטָּלָה{{ש}} הִכִּירַנִי וְהִכַּרְתִּיו בְּאַהֲבָה כְלוּלָה כְּדַי הוּא לָךְ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה{{ש}} לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיִךְ יוֹמָם וָלָיְלָה{{ש}} דּוֹרוֹת אֲשֶׁר זָכוּ לְפָנָיו לֹא זָכוּ לְמִילָה{{ש}} וּמֵעֵת נִתְחַתְּמָה בוֹ נִתְמַנָּה רֹאשׁ לְכָל תְּפִלָּה<noinclude> [{{סי|צָ|1}}וְחָה אָמוֹן בִּדְבַר מוֹדָע{{ש}} כִּי כְּמוֹ הוֹדַע / כֵּן נוֹדַע{{ש}} וּכְמוֹ שִׁמְךָ יִדַּע / כֵּן שְׁמוֹ נִתְוַדַּע{{ש}} וְאֵיךְ טוּלְטַל מִמַּדַּע / לְהַאֲמִין וְלֵידַע{{ש}} וּפָץ בְּלִי מַדַּע / בַּמָּה אֵדַע{{ש}} וְהִקְשִׁיב עַל דְּבָרוֹ יָדוֹעַ תֵּדַע{{ש}} וְגָרַם לְנִינָיו קֵץ מִלֵידַע]</noinclude> {{סי|קָ}}רְבָּן שָׁלֵם יְחִידוֹ נִמְצָא{{ש}} כְּטֶנֶא בִכּוּרִים אָז נִרְצָה{{ש}} כְּשֶׂה לַטֶּבַח רָץ בִּמְרוּצָה{{ש}} שְׁלשָׁה יָמִים טֹרַף וְנַפְשׁוֹ לֹא קָצָה הִוָּעֲצִי נָא עִמִּי דָּת מוֹעֵצָה{{ש}} וְלִקְחִי אֹתוֹ לְחֻפַּת עֲלִיצָה{{ש}} לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵךְ יָצָא{{ש}} וּלְמַעֲנוֹ אֶרְאֶלִּים מִמְּחִיצָה{{ש}} מַר צָעֲקוּ חוּצָה<noinclude> [{{סי|ק|1}}וֹל נָתְנָה דָּת עַל יָחִיד בִּיְחִידָה{{ש}} אׇמְנָם נִמְצָא שָׁלֶם כְּזֶבַח תּוֹדָה{{ש}} וְהִשְׁלִים נַפְשׁוֹ לְמַאֲכֶלֶת לְמִזְבַּח עֲקֵדָה{{ש}} וְנוֹשַׁע מֵחֶרֶב וּמִמוֹקֶדָה{{ש}} אַךְ לְעֵת זִקְנָה וּלְיוֹם פְּקוּדָה{{ש}} קָרָא לְשֹׂנַאֲךָ כְּחָמַד חֲמוּדָה{{ש}} שָׂא נָא כֵלֶיךָ כְּלֵי זַיִין אוֹתוֹ הֶעִירָה{{ש}} תֵּלְיְךָ וְקַשְׁתְּךָ שִׁלְטוֹן אוֹתוֹ הֶאֱחִידָה{{ש}} וְצֵא הַשָּׂדֶה מְלוּכָה אוֹתוֹ לְהַסְעִידָה{{ש}} לוּלֵי קָדְמָה אִשָּׁה חֲמוּדָה{{ש}} וְצִוְּתָה לַתָּם בִּתְעוּדָה{{ש}} וַיֵּלֶךְ וַיִּקַח וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ סְעוּדָה{{ש}} וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא וְאָחִיו בָּא מִצֵּידָה{{ש}} וּבִנְאֻם מִי אֵיפוֹא חָרַד חֲרָדָה{{ש}} וּבִקֵּשׁ לְקַלֵּל יוֹשֵׁב בּאָהׇלֵי תְעוּדָה{{ש}} לוּלֵי בַּת קוֹל מִמָּרוֹם יָרְדָה{{ש}} וְנָם גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה]</noinclude> {{סי|רֻ}}חַק אִישׁ שָׂדֶה וְקֹרַב אִישׁ תָּם{{ש}} יוֹשֵׁב אֹהָלִים בְּאָהֳלֵי רוּם נֶחְתָּם{{ש}} וְגַם בַּמֶּרְכָּבָה תָּאֳרוֹ נֶחְתָּם{{ש}} עֹלִים בְּמַעֲלוֹתָם וְיֹרְדִים בִּירִידָתָם{{ש}} תְּמֵהִים עַל מַרְאֶה זֶה חוֹתָם וְאָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה זֶה חוֹתָם יָפֶה מִכָּל חוֹתָם{{ש}} חוֹתָמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר נֶחְתְּמוּ מִזֶּה חוֹתָם{{ש}} בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ טְבוּעִים בְּאֶחָד חוֹתָם{{ש}} עַל לֵב וְעַל זְרוֹעַ לְמַעֲנֵךְ חָתַמְתִּי חוֹתָם<noinclude> [{{סי|רַ|1}}ע גָּמְלוּ לוֹ לִמְכּוֹר מְכִירָה{{ש}} עַל דִּבְּרַת כְּתֹנֶת הַמְּנֻכָּרָה{{ש}} וְעַל חֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם שְׂנָאוּהוּ שִׂנְאָה חֲמוּרָה{{ש}} וּבִנְאֻם הַכֵּר נָא נֶפֶשׁ זָקֵן עָבְרָה{{ש}} וַאֲנָחָה עָלָיו גָּבְרָה{{ש}} טָרוֹף טֹרַף צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹדֶשׁ מִפְּנֵי אֶבְלוֹ סָרָה{{ש}} וּפָץ בְּכַעַס וְגַם בְּעֶבְרָה{{ש}} לוֹמַר אֲמִירָה ׳מֵאֶת יְיָ דַּרְכִּי נִסְתְּרָה׳]</noinclude> {{סי|שָׁ}}לְמוּ כָל אֵלֶּה בַּעֲמֹד עַם עוֹלָם{{ש}} כְּשָׁלְמוּ אַלְפַּיִם עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא עוֹלָם{{ש}} וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה מִשֶּׁנִּבְרָא עוֹלָם{{ש}} אָמְרָה תוֹרָה זֶה משֶׁה אֲשֶׁר נִקְרָא עָנָו מֵעוֹלָם{{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה אֲשֶׁר נִכְתַּב מֵעוֹלָם{{ש}} הוּא יִירָשִׁי מוֹרָשַׁת עוֹלָם{{ש}} וְהוּא יִקָּחִי מַתְּנַת עוֹלָם{{ש}} וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַאֲמִינוּ בִי לְעוֹלָם {{ק|[וְהָיָה אֵל אֱמוּנָה מְהַרְהֵר לְמַעֲנָהּ / וּמֵבִין בַּחֲנִינָה / אֶבְרָא עוֹלָם בְּבִינָה / בַּעֲבוּר אֲמָנָה]}} {{סי|תּ}}וֹלְדוֹת רוֹם וְתַחַת בְּהִזְדַּעְזְעָם{{ש}} וּבְשִׁבְעָה קוֹלוֹת כְּנִרְאוּ בְנֹעַם{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָם{{ש}} וְלִשְׁתֵּי שְׁמִיעוֹת נֶחֱלַק קוֹל רַעַם{{ש}} לְגוֹיִם קוֹל זַעַם{{ש}} וּלְיִשְׂרָאֵל קוֹל נֹעַם{{ש}} וְאָמְרוּ הַכֹּל מַה זֶּה קוֹל מֻרְעָם{{ש}} הוֹלֵךְ וּמִתְגַּלְגֵּל כְּגַלְגִּלֵּי רַעַם{{ש}} וְאָמַר לָהֶם יֶשׁ לִי טַעַם{{ש}} בֵּינִי וּבֵין עָם{{ש}} וְרֶכֶב רִבֹּתַיִם נִתְכַּוְּנוּ מוּל עָם{{ש}} וְשִׁבְעָה רְקִיעִים נָטוּ בְּזוּ עָם{{ש}} בְּזֶרֶת אֲשֶׁר תִּכְּנָם בָּהּ קְרָעָם{{ש}} וַיַּטֵּם וַיַּסִּיעֵם מִמְּקוֹמָם וּמִמַּסָּעָם{{ש}} וְהָיוּ נוֹטְפִים בֹּשֶׂם מִזֵּעָם{{ש}} וְאָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַה זֶּה הַטַּעַם{{ש}} נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשׁוֹ הַמֻּנְעָם{{ש}} אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם{{ש}} וּבְכֵן אָמַר לֶעָנָו 'רֵד הָעֵד בָּעָם'{{ממס|שמות יט כא}} <קטע התחלה=וישמחו/><קטע התחלה=חזןוישמחו/>:<קטע סוף=וישמחו/><includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly><קטע התחלה=וישמחו/>וַיִּשְׂמְחוּ כָּל הָעָם{{ש}} :בְּשִׂמְחַת אִמְרֵי נֹעַם{{ש}} :וְנִתְמַנָּה צִיר רוֹעָם{{ש}} :וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם{{ממס|שמות יט כה}}<קטע סוף=חזןוישמחו/><קטע סוף=וישמחו/> ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}תּוֹ מִצְווֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|בָּ}}אֵר הֵיטֵב חֲקוּקִים{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּלֵי חָלָב מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|דַּ}}דֵּימוֹ חָכְמָה מְפִיקִים{{ש}} {{סי|הַ}}שְׁפֵּעַ מְקוֹר מַיִם חַיִּים מְזַנְּקִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִנֹּפֶת צוּפִים וּמִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר לָעֵינַיִם מַבְהִיקִים{{ש}} {{סי|חֹ}}בֶשׁ לַעֲצָמוֹת מַשִּׁיקִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹבִים יְשָׁרִים וְצַדִּיקִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִפְּנִינִים וּמִכָּל חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|כְּ}}תָב אֶצְבַּע שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} {{סי|לְ}}נוֹצְרֵימוֹ מֵחֵטְא מְנַקִּים{{ש}} {{סי|מַ}}צְדִּיקִים לְכֹל בָּם עוֹסְקִים{{ש}} {{סי|נִ}}דְבָּרֵימוֹ בַּסֵּפֶר נֶחֱקָקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹפְרֵימוֹ בְּצֶדֶק מְחֻקָּקִים{{ש}} {{סי|עֵ}}ץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר לִוְיַת חֵן וַעֲנָקִים{{ש}} {{סי|צְ}}דָקוֹת מְלֵאִים וְלֹא רֵיקִים{{ש}} {{סי|קְ}}דוּמִים טֶרֶם יְסוֹד אֲפִיקִים {{ק|[נ"א: אֲרָקִים]}}{{ש}} {{סי|ר}}וֹם וָעֹמֶק אֵל בָּם הֵקִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}מְּעָם לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹצְאוֹתָם לְחֵךְ מַמְתַקִּים :מַמְתַקִּים דִּבְרֵי אֱלֹהִים :לְאוֹמְרֵי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}תּוֹ קוֹל עֹז אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|שֻׁ}}לְהֲבוּ לַפִּידֵי גֶחָלִים{{ש}} {{סי|רָ}}צוּ בְרָקִים קַלִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת הִרְעִימוּ גַלְגַּלִּים{{ש}} {{סי|צָ}}רַח שׁוֹפָר מִמְּעֻלִּים{{ש}} {{סי|פֻּ}}צְּמָה רְקֻעַת שְׁעוּלִים{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים אֲחָזוּם בֶּהָלִים{{ש}} {{סי|סַ}}עַר צִירִים וַחֲבָלִים{{ש}} {{סי|נְ}}הִי כַּיּוֹלֵדָה חָלִים{{ש}} {{סי|מְ}}רַצְּדִים הָיוּ מָגְבָּלִים{{ש}} {{סי|לְ}}בָנוֹן וְשִׂרְיוֹן כַּעֲגָלִים{{ש}} {{סי|כַּ}}רְמֶל וּבָשָׁן כְּמוֹ אֵילִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד תָּבוֹר וְכָל תְּלוּלִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רְחוּ בְּגֹבַהּ וְנִמְצְאוּ פְסוּלִים{{ש}} {{סי|חַ}}י רָם רוֹאֶה שְׁפָלִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה סִינַי כַּדַּךְ לֹא הִכְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}הִטָּה אֵלָיו זְבוּלִים{{ש}} {{סי|הֶ}}עֱטִירוֹ עֲנָנִים וְעַרְפִּלִּים{{ש}} {{סי|דָּ}}ר בּוֹ בְּשִׁנְאַן אֶרְאֶלִּים{{ש}} {{סי|גְּ}}אוֹן קוֹלוֹ הִשְׁמִיעַ לְנִדְגָּלִים{{ש}} {{סי|בִּ}}סְבִיב הָהָר נִגְבָּלִים{{ש}} {{סי|בְּ}}נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע דָּת מְקַבְּלִים{{ש}} {{סי|אִ}}זְּנָם שָׁם רֹאשׁ מִלִּים{{ש}} {{סי|אָ}}נֹכִי שִׁמַּע לְכִלּוּלִים :לְכִלּוּלִים הִשְׁמַעְתָּ מִלֶּיךָ :מְפוֹצֵץ הָרִים קוֹלֶךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}שֶׁר כָּל פָּעֳלוֹ תָמִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹנֶה מַעֲלוֹת בִּמְרוֹמִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹדֵר תַּחְתִּיּוֹת הֲדֹמִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}לֶת סוֹגֵר בְּעַד הוֹמִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּזְרִיחַ מְאוֹרוֹת רָמִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַנְהִיגָם לֵילוֹת וְיָמִים{{ש}} {{סי|זִ}}יקִים עוֹשֶׂה וּרְעָמִים{{ש}} {{סי|חֹ}}שֶׁר טְלָלִים וּגְשָׁמִים{{ש}} {{סי|טִ}}יעוֹת מְגַדֵּל וְצִמְחֵי תְלָמִים{{ש}} {{סי|י}}וֹצֵר וּבוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל רוּחוֹתָם בְּיָדִי שָׂמִים{{ש}} {{סי|לַ}}חְמָם אָכִין בְּמַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|מֵ}}מִית וּמְחַיֶּה וַאֲנִי חַי לְעוֹלָמִים{{ש}} {{סי|נִ}}סַּי גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים{{ש}} {{סי|סֶ}}לָה לְעוֹלָמִים קַיָּמִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזֶרְךָ בִּבְרִית אָבוֹת תְּמִימִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹדְךָ מִסִּבְלוֹת עֲנָמִים{{ש}} {{סי|צִ}}לְלָם בְּנִבְכֵי תְהוֹמִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹרֵעַ לְפָנֶיךָ יַמִּים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲךָ בְּמָן מַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|שָׁ}}קַדְתִּי לִבְחָרְךָ לִי מֵאֻמִּים{{ש}} {{סי|תַּ}}רְתִּי לְסַגֶּלְךָ לִי מֵעַמִּים :מֵעַמִּים חַשְׁתִּי לְהַבְדִּילְךָ :תְּמוּרִי אֵל לֹא יִהְיֶה לְךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}עוּת צוֹרְחִים וְצוֹלְלִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}קּוּץ תּוֹעֵבוֹת וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|רִ}}יק וָתֹהוּ הֵם הָאֱלִילִים{{ש}} {{סי|קֶ}}טֶב שְׂעִירֵי בְעָלִים{{ש}} {{סי|צַ}}לְמֵי מַסֵּכוֹת וּפְסִילִים{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת תַּבְנִית כָּל סְמָלִים{{ש}} {{סי|עֲ}}צַבֵּי עוֹבְדֵי הָאֲמֵלָלִים{{ש}} {{סי|ס}}וּמִים חֵרְשִׁים וְלֹא מְמַלְלִים{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂאִים עַל כָּתֵף וְנִסְבָּלִים{{ש}} {{סי|מְ}}אוּמָה לְהוֹעִיל לֹא יְכוֹלִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א עוֹזְרִים וְלֹא מַצִּילִים{{ש}} {{סי|כְּ}}נָפְלָם נִשְׁבָּרִים כִּנְבָלִים{{ש}} {{סי|יֵ}}בוֹשׁוּ כֹּל בָּם מִתְהַלְלִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֵיהֶם לַחשֶׁךְ מוּבָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}גֵּיהֶם מְאוּסִים וּגְעוּלִים{{ש}} {{סי|זִ}}בְחֵיהֶם מְרַק פִּגּוּלִים{{ש}} {{סי|וְ}}נִסְכֵּיהֶם יֵין תַּרְעֵלִים{{ש}} {{סי|הֶ}}בְלֵיהֶם הִפִּילוּ חֲלָלִים{{ש}} {{סי|דָּ}}תֵיהֶם חֻקּוֹת הֲבָלִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם לְתֹפֶת נִדְגָּלִים {{ק|[נ"א: נִגְדָּלִים]}}{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי לְבוֹרַאֲךָ תְּנָה הִלּוּלִים{{ש}} {{סי|אַ}}ל תִּתֵּן אֶת שְׁמוֹ לְחִלּוּלִים :לְחִלּוּלִים אַל תִּתֵּן אֶת שֵׁם :וְסוּר מֵרָע פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}ת שֵׁם אַדִּיר בָּאַדִּירִים{{ש}} {{סי|בָּ}}רוּךְ זִכְרוֹ לְדוֹר דּוֹרִים{{ש}} {{סי|גַּ}}חֲלֵי אֵשׁ מִמֶּנּוּ בוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|דָּ}}תוֹ חָרֵב לְלָהּ מְפִירִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּרְעִישׁ אֶרֶץ וּמַרְגִּיז הָרִים{{ש}} {{סי|וְ}}גוֹעֵר בַּיָּם וּמַחֲרִיב קָרִים{{ש}} {{סי|זַ}}עְמוֹ לֹא יָכִילוּ יְצוּרִים{{ש}} {{סי|חֲ}}מָתוֹ מְנַתֶּצֶת צוּרִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹב לַיְשָׁרִים וְנוֹקֵם לְצָרִים{{ש}} {{סי|יֵ}}חַתּוּ מִמֶּנּוּ אַבִּירִים{{ש}} {{סי|כֻּ}}לָּם מִפַּחְדּוֹ נִסְעָרִים{{ש}} {{סי|ל}}וֹ מְשָׁרְתִים וְתָאֳרוֹ לֹא שָׁרִים{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָא שְׁמוֹ לַשָּׁוְא לֹא תָרִים{{ש}} {{סי|נָ}}גְעֲךָ בּוֹ יִרְעֲדוּ בְךָ אֵבָרִים{{ש}} {{סי|ס}}וּר מִשְּׁבוּעַת שְׁקָרִים{{ש}} {{סי|עָ}}רוּךְ בָּהּ אָלוֹת וַאֲרָרִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹרַעַת מֵעוֹר וּמִבְּשָׂרִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶרֶת כָּעוֹף וּבָאָה בַחֲדָרִים{{ש}} {{סי|קִ}}ירוֹת הוֹפֶכֶת עִם מְקָרִים{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מִמֶּנָּה בְּכָל דְּבָרִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר שְׁבוּעַת אִסָּר וּנְדָרִים{{ש}} {{סי|תִּ}}ירָא אֵל נוֹתֵן שַׁבָּת לַשּׁוֹמְרִים :לַשּׁוֹמְרִים יוֹם שַׁבָּת נְפִישׁוֹ :עֲתִידִים בַּקֹּדֶשׁ לְהַקְדִּישׁוֹ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}כְלִית כָּל פֹּעַל רוּם וְתַחְתּוֹנִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִיעִי לַיָּמִים הַנִּמְנִים{{ש}} {{סי|רִ}}אשׁוֹן לְמִקְרָאֵי זְמַנִּים{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}} {{סי|צְ}}בִי קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁאֲנַנִּים{{ש}} {{סי|פָּ}}דָת מִדִּין יְצִיר מִלְּפָנִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְתָה שִׁירָה וְכִפְּרָה פָנִים{{ש}} {{סי|סֻ}}יְּמָה לְאוֹת וְלְעֵד בֵּין אָב לַבָּנִים{{ש}} {{סי|נְ}}צֹר יְצִיאוֹתֶיהָ כְּהוֹרוּ נְבוֹנִים{{ש}} {{סי|מַ}}שָּׂא בְּלִי לְהוֹצִיא מִבִּפְנִים{{ש}} {{סי|לִ}}מְחַלְלֶיהָ מִיתוֹת דָּנִים{{ש}} {{סי|כָּ}}רֵת וּרְגִימַת אֲבָנִים{{ש}} {{סי|יְ}}דוּעָה הִיא לְךָ בְּמָן מִיָּמִים קַדְמוֹנִים{{ש}} {{סי|טַ}}עְמוֹ לֹא רָד בָּהּ מִמְּעוֹנִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹבְרֵי אֹב בָּהּ לֹא נֶעֱנִים{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר כִּי בָהּ יִשְׁבֹּת נְהַר צְפוּנִים{{ש}} {{סי|וְ}}נָח בָּהּ מִמְּלֶאכֶת חוּץ וּפְנִים{{ש}} {{סי|הֲ}}גֵה בָהּ לָאֵל קְדֻשּׁוֹת וּרְנָנִים{{ש}} {{סי|דַּ}}שֵּׁן עַל שֻׁלְחָנְךָ מַעֲדַנִּים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם עֶבֶד וְאָמָה אֲשֶׁר לְךָ נִקְנִים{{ש}} {{סי|בָּ}}הּ יָנוּחוּ עִמְּךָ בְּכָל פִּנִּים{{ש}} {{סי|אֵ}}ל הוֹרָה לְךָ לְכַבֵּד הוֹרִים וּזְקֵנִים :וּזְקֵנִים הִנְעִימוּךָ מִיָּמֶיךָ :כַּבְּדֵם סֶלָה וְיִרְבּוּ יָמֶיךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}זֹן לְהוֹרֶיךָ בְּחִבּוּר אֱמוּנִים{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲתִירוֹת אוֹתְךָ קוֹנִים{{ש}} {{סי|גְּ}}רָרוּךָ בִּבְרִית אֵיתָנִים{{ש}} {{סי|דֵּ}}י חֲלֵב שָׁדַיִם לְךָ מְדַשְּׁנִים{{ש}} {{סי|הַ}}מַּלְבִּישֶׁיךָ לְבוּשׁ עֲדָנִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַאֲכָלִים בְּפִיךָ נוֹתְנִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים בַּעַדְךָ תַּחֲנוּנִים{{ש}} {{סי|חַ}}יָּתְךָ לְמוֹ דָר עֶלְיוֹנִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֲנֶיךָ עַל שִׁכְמָם כְּאוֹמְנִים{{ש}} {{סי|יְ}}גֵעֵי בְךָ שְׂבֵעֵי אוֹנִים{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵב אִם יִקְרָאֲךָ הֵם מִתְעַנִּים{{ש}} {{סי|לְ}}יִרְאַת שַׁדַּי אוֹתְךָ מַפְנִים{{ש}} {{סי|מִ}}צְוֹת וְדָתוֹת לְךָ מְבוֹנְנִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת הוֹן וּבַיִת לְךָ מַקְנִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹמְכִים לְךָ עֵזֶר וּמִתְחַתְּנִים{{ש}} {{סי|עֲ}}שֵׂה חֶפְצָם וְלֹא תָעֵז פָּנִים{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן יַעֲמִידוּךָ לִפְנֵי דַיָּנִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה דַּת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בַּבָּנִים{{ש}} {{סי|קָ}}הָל יִרְגְּמוּךָ בָּאֲבָנִים{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה פֶּן תַּעַזְבֵם לְעֵת זְקוּנִים{{ש}} {{סי|שָׁ}}רְתֵם כְּעֶבֶד לַאֲדוֹנִים{{ש}} {{סי|תְּ}}פִלָּתָם קַח וְתַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים :וְשָׁנִים תַּאֲרִיךְ וְתִזְכֶּה פְּנֵי צַח :יְצִיר צֶלֶם אִם לֹא תִרְצָח :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וּר וְסוּר מֵאַנְשֵׁי דָמִים{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹמְרִים בְּלִבָּם אֵיבָה וְשׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|רִ}}שְׁעַת סוֹד מַעֲרִימִים{{ש}} {{סי|קַ}}חַת נֶפֶשׁ צַדִּיק זוֹמְמִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפְנִים וְאוֹרְבִים עַל תְּמִימִים{{ש}} {{סי|פַּ}}ח טוֹמְנִים לִמְיַשְּׁרִים פְּעָמִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל דַּם רֵעַ בְּזָדוֹן קָמִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}אֵת כְּלֵי מָוֶת בְּאַף מַזְעִימִים{{ש}} {{סי|נָ}}קִי רוֹצְחִים בְּאֵין רַחֲמִים{{ש}} {{סי|מְ}}אַבְּדִים מַעַשׂ הַצּוּר תָּמִים{{ש}} {{סי|לְ}}נִבְרָא בְּצַלְמוֹ לְשַׁחֵת הוֹמִים{{ש}} {{סי|כְּ}}רֶגַע נְשָׁמָה מַשִּׁימִים{{ש}} {{סי|יִ}}רְאַת אֵל בְּלִבָּם לֹא שָׂמִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְדִים נֶפֶשׁ לַמָּוֶת בְּלֹא יָמִים{{ש}} {{סי|חֲ}}דַל מִלְּהַחֲנִיף גֵּיא בְּדָמִים{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר כִּי יִזְעַק דָּם לִמְרוֹמִים{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם נִנְקָמִים{{ש}} {{סי|הֵ}}ן נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ מַשְׁלִימִים{{ש}} {{סי|דִּ}}ין הֶרֶג לְנַפְשָׁם גּוֹרְמִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּר מִפְּנֵי חֶרֶב זְעָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רַח לְךָ מִגַּחֲלֵי רְתָמִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שׁוּרֶיךָ תַּצְעִיד בְּתָמִים :בְּתָמִים תֵּלֵךְ וְתִנָּצֵל מֵאַף :סוֹטָה אִם לֹא תִנְאָף :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}ל תִּתְעָרֵב בִּמְנָאֲפִים{{ש}} {{סי|בִּ}}מְגַלֵּי עֶרְיוֹת גּוּפִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם בְּתוֹעֵבוֹת מְטַנְּפִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי רָע וּמְבַקְשֵׁי כְשָׁפִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְטַמְּאִים אֶרֶץ וּמַחֲנִיפִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַעֲשֵׂה יְדֵי אֳמָּן מְסַלְּפִים{{ש}} {{סי|זַ}}רְעָם לְשֵׁם אַחֵר מַחֲלִיפִים{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת אֵל וְקִצְפּוֹ מַאֲנִיפִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹר עַצְמָךְ מִסּוֹטַת נִאוּפִים{{ש}} {{סי|יָ}}פְיָהּ אַל יַדִּיחֲךָ לִרְשָׁפִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל נוֹגְעֶיהָ בָּאוּר נִשְׂרָפִים{{ש}} {{סי|לְ}}חַדְרֵי מָוֶת הֵם נִשְׁאָפִים{{ש}} {{סי|מַ}}עֲמַקֵּי שְׁאוֹל נֶהְדָּפִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹפְלִים לַשַּׁחַת וְלֹא נִזְקָפִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּחֶלְקְךָ בַּחַיִּים יָפִים{{ש}} {{סי|עִ}}ם לְקוּחָה לְךָ וְהַכֹּל צוֹפִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹרִיָּה תַּפְרִיחַ לְךָ עֲנָפִים{{ש}} {{סי|צְ}}מוּדִים לְשֻׁלְחָנְךָ מַקִּיפִים{{ש}} {{סי|קֹ}}דֶשׁ הִלּוּלִים לָאֵל מַצְנִיפִים{{ש}} {{סי|רִ}}נָּה בְּלִבְּךָ אָז מוֹסִיפִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}תֵה מִבּוֹרְךָ מַיִם כְּסוּפִים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֵב גְּנוּבַת מַיִם טִנּוּפִים :טִנּוּפִים מַיִם לֹא תִגְנֹב :שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ וּבְטוֹב תָּנוֹב :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}רְחַק מֵחֲבוּרַת גַּנָּבִים{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹדְדִים לְלֹא לָמוֹ אוֹרְבִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאִים בְּאֶשְׁנַבֵּי עֲרָבִים{{ש}} {{סי|קִ}}ירוֹת בַּחשֶׁךְ נוֹקְבִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְרִים וּבָאִים בְּאֶשְׁנַבִּים{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת יְגִיעַ אֲחֵרִים גּוֹנְבִים{{ש}} {{סי|עֲ}}שִׁירִים עֲרוּמִּים מַצִּיבִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}בֵעִים לַלֶּחֶם מַרְעִיבִים{{ש}} {{סי|נְ}}פָשׁוֹת מַפִּיחִים וּמַדְאִיבִים{{ש}} {{סי|מְ}}אָרְבִים עַל דְּרָכִים יוֹשְׁבִים{{ש}} {{סי|לִ}}גְזֹל לְכָל עוֹבְרֵי נְתִיבִים{{ש}} {{סי|כְּ}}לֵי זַיִן עֲלֵיהֶם מַלְהִיבִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד גַּם לְהָרְגָם רוֹהֲבִים{{ש}} {{סי|טְ}}עוּנוֹ וּבִגְדוֹ שׁוֹלְלִים כְּאוֹיְבִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹטְפִים וְטוֹרְפִים כִּזְאֵבִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה עֲמָלָם לָרִיק חוֹשְׁבִים{{ש}} {{סי|וּ}}מְאֵרָה לְבָתֵּיהֶם שׁוֹאֲבִים{{ש}} {{סי|ה}}וֹן בְּרָכָה אַחֲרֵימוֹ לֹא עוֹזְבִים{{ש}} {{סי|דִּ}}בְרֵי אָלוֹת עֲלֵיהֶם קוֹבִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}וְיָם לְמַהֲלוּמּוֹת מְחַיְּבִים{{ש}} {{סי|בָּ}}שְׁתָּם בִּרְחוֹבוֹת מְסוֹבְבִים{{ש}} {{סי|אֵ}}ידָם בְּבוֹא יִרְאוּ רַבִּים{{ש}} {{סי|אֱ}}סֹף יְגִיעֲךָ הַטּוֹבִים{{ש}} {{סי|אֱ}}כֹל וּלְנַפְשְׁךָ יְהוּ עֲרֵבִים{{ש}} {{סי|אַ}}ל תִּפְנֶה בְנִי אֶל רְהָבִים{{ש}} וְאַל תְּהִי עִם שָׂטֵי כְזָבִים :כְּזָבִים בְּרֵעֲךָ לֹא תַעֲנֶה :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}טֹם שְׂפָתֶיךָ מִתַּפְלוּצִים{{ש}} {{סי|בַּ}}ל תִּתְחַבֵּר לַלֵּצִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלְשִׁים דְּבָרִים נִמְרָצִים{{ש}} {{סי|דַּ}}רְדַּר זוֹרְעִים עִם קוֹצִים{{ש}} {{סי|הַ}}שּׁוֹנְנִים לְשׁוֹנָם כְּחִצִּים{{ש}} {{סי|וּ}}פִימוֹ יְפוֹצֵץ נִיצוֹצִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹמְמִים אָוֶן וּמִרְמָה יוֹעֲצִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים וְלָרֶכֶל אָצִים{{ש}} {{סי|טִ}}פְלוּת עֵדוּת שָׁוְא פּוֹצִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים וּבְעַיִן קוֹרְצִים{{ש}} {{סי|כְּ}}צִפְעוֹנִי נוֹשְׁכִים וּמוֹחֲצִים{{ש}} {{סי|לָ}}רַע רָצִים וּלְאֵיד דָּצִים{{ש}} {{סי|מְ}}דָנִים בֵּין אַחִים מְנַצִּים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי מַחֲלֹקֶת וְגָדֵר פּוֹרְצִים{{ש}} {{סי|שְׂ}}נוּאִים לָאֵל וּמְשֻׁקָּצִים{{ש}} {{סי|עֲ}}תִידִים לִמְדוּרַת אֵשׁ וְעֵצִים{{ש}} {{סי|פָּ}}עֳלָם עַל רֹאשָׁם קוֹבְצִים{{ש}} {{סי|צָ}}רַעַת בְּעוֹרָם מְנַפְּצִים{{ש}} {{סי|קְ}}לָלוֹת בִּבְשָׂרָם רוֹבְצִים{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ וְלַעֲנָה בְּכוֹסָם מָצִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר לְשׁוֹנְךָ מִנִּאוּצִים{{ש}} {{סי|תְּ}}תַעֵב תַּרְמִית שֶׁקֶר וְשִׁקּוּצִים :שִׁקּוּצִים וּזְנוּת אַל יְהִי מִרְעֶךָ :וּבְמִרְעֶה טוֹב הוּא יִרְעֶךָ :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חֲמוּדוֹת בָּתִּים וְאֹהָלִים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר הַחֵן וְיֹפִי הֲבָלִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שַׁע חוֹמְסִים וְגוֹזְלִים{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן אֲשֶׁר קָנוּ עֲמֵלִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹפָה עַיִן תַּאֲוַת שְׁלָלִים{{ש}} {{סי|פָּ}}ז וָכֶסֶף וְכָל בֶּצַע כְּלוּלִים{{ש}} {{סי|עָ}}שׁ בְּגָדִים וְרֶקֶב כֵּלִים{{ש}} {{סי|שָׂ}}דֶה וָכֶרֶם לָרוּחַ נִנְחָלִים{{ש}} {{סי|נֶ}}פֶשׁ וְכָל אֲשֶׁר לָהּ נוֹטְלִים{{ש}} {{סי|מִ}}לַּחְמֹד אֵלֶּה עַיִן תַּעְלִים{{ש}} {{סי|לָ}}מָּה תִהְיֶה בִּפְלִילִים{{ש}} {{סי|כְּ}}סוּת אַלְמָנָה חוֹבְלִים{{ש}} {{סי|יְ}}תוֹמִים חוֹמְסִים וְלֹא חוֹמְלִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְחִים לְהַשִׂיג גְּבוּל עוֹלִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹטְפִים עֲנִיִּים וְדַלִּים{{ש}} {{סי|זֵ}}עַת יְגִיעַ אֲחֵרִים גּוֹזְלִים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית מַכְפִּילִים{{ש}} {{סי|הֲ}}לוֹא לִקְבָרוֹת הֵם מוּבָלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר הוֹן בְּיָדָם לֹא מוֹבִילִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים כְּקַשׁ אוֹתָם אוֹכְלִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יוֹם עֶבְרָה לֹא מֻצָּלִים{{ש}} {{סי|אֲ}}נָשִׁים אֲשֶׁר עַוְלָה פּוֹעֲלִים{{ש}} {{סי|אֵ}}לֶּה הַדְּבָרִים בְּלֹא תַחְמֹד תְּלוּלִים{{ש}} {{סי|אִ}}ם תִּשְׁמְרֵם וְלֵב לָאֵל תַּשְׁלִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אָ}}ז תַּצְלִיחַ בְּכָל מִפְעָלִים{{ש}} {{סי|א}}וֹרְךָ יַזְהִיר כְּמַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שֶׁר שְׁנֵי עוֹלָמוֹת נוֹחֲלִים{{ש}} וִיאַשְּׁרוּךָ קְטַנִּים וּגְדוֹלִים :גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים נָעוּ מִקּוֹלוֹת :וּנְשָׁמוֹת עָפוּ מִקּוֹלֵי קוֹלוֹת :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת|1}} ====סילוק==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}''' אֵלֶּה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים{{ש}} אֲשֶׁר נִתְּנוּ לְעַם חֲשׁוּקִים{{ש}} בְּקוֹלוֹת וְשׁוֹפָרוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים{{ש}} בְּרַעַשׁ וּבְרַעַד בְּאֵימָה וְזִיקִים{{ש}} בִּנְשִׁיקָה מִפִּי שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} מְבֹאָרִים וּמְחֻזָּקִים{{ש}} מְשׁוּלִים בְּכָל מֶתֶק אוֹכְלִים וּמַשְׁקִים{{ש}} מִנּוֹפֶת צוּפִים וּמִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} בְּתִשְׁעִים וּשְׁמֹנָה פָנִים בְּפֵרוּשׁ חֲקוּקִים{{ש}} בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים טָמֵא נֶחֱקָקִים{{ש}} אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים טָהוֹר מְחֻשָּׁקִים{{ש}} מִנְיָן וְדִגְלוֹ נִדְרָשִׁים וְנֶחֱקָקִים{{ש}} בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת זְקוּקִים{{ש}} מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה בַּעֲשֵׂה לְהָקִים{{ש}} וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ בְּלֹא תַעֲשֶׂה מִתְחַזְּקִים{{ש}} בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַיִם מְזֻקָּקִים{{ש}} וְשׁוֹמְרֵימוֹ לָעַד לֹא נִזָּקִים{{ש}} וְלִוְיַת חֵן לְרֹאשָׁם מַעֲנִיקִים{{ש}} וּלְגַרְגְּרוֹתָם עִטּוּר עֲנָקִים{{ש}} מְשַׂמְּחִים לֵב וְעֵינַיִם מַבְהִיקִים{{ש}} מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעֶצֶם מְפִיקִים{{ש}} עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים וּכְעָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ לִתֵּן תּוֹרָה לְעַמּוֹ{{ש}} בָּא מִסִּינַי בִּכְבוֹד נָאֳמוֹ{{ש}} וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ{{ש}} וְעָרַךְ לֹא תִרְצָח לְפָנֵימוֹ{{ש}} וְעַל כִּי בְחַרְבָּם הֵם חַיֵּימוֹ{{ש}} לֹא קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וּמֵהַר פָּארָן הוֹפִיעַ לָמוֹ{{ש}} לֹא תִגְנֹב שִׁנֵּן בְּמַחֲנֵימוֹ{{ש}} וְעַל כִּי בִגְנֵבוֹת וּבִגְזֵלוֹת הֵם מִפְעָלֵימוֹ{{ש}} לֹא קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ לִתֵּן עֹז לְעַמּוֹ{{ש}} הֵם קִבְּלוּ עֹל תּוֹרָה עָלֵימוֹ{{ש}} וְנַעֲשֶׂה לְנִשְׁמַע הִקְדִּימוּ{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע נַעֲשֶׂה נָמוּ{{ש}} וּצְדָקָה בָהּ נֶחְשְׁבָה לָמוֹ{{ש}} וְלִשְׁנֵי כְתָרִים סֻיָּמוּ{{ש}} לִמְלוּכָה וְלִכְהֻנָּה וְלִלְוִיָּה אֻיָּמוּ{{ש}} וּבַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁים קִדְּשָׁם אֵל לִשְׁמוֹ{{ש}} וּבְשִׁבְעִים שֵׁמוֹת יִחֲסָם לְאֻמּוֹ{{ש}} וּבִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת תּוֹצְאוֹתָם בְּקַיְּמוֹ{{ש}} וּבָלַל שְׁמָם בִּשְׁמוֹ{{ש}} וְכָאֵזוֹר לַחֶלֶץ הִדְבִּיקָם לְנָעֳמוֹ{{ש}} וּלְסִינַי הִטָּה שְׁמֵי מְרוֹמוֹ{{ש}} וַיֵּרֶד הוּא וְכָל קְדוֹשָׁיו עִמּוֹ{{ש}} וְהִגְעִישׁ וְהִרְעִישׁ וְהִרְעִיד הֲדֹמוֹ{{ש}} וְאַחַת בְּדַבְּרוֹ הֶחֱרִיד עוֹלָמוֹ{{ש}} וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִיל מַהֲלָךְ נָעוּ עַמּוֹ{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ בְּהַשְׁמִיעַ נָאֳמוֹ וְרָגְזוּ וְחָלוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם{{ש}} מֵאֵימַת חֵי הָעוֹלָם{{ש}} בְּרִדְתּוֹ לְדַבֵּר לְעַם עוֹלָם{{ש}} רָעֲשׁוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם{{ש}} פַּחַד קְרָאָם וְרַעַד הִזְחִילָם{{ש}} חִיל כַּיּוֹלֵדָה הִבְהִילָם{{ש}} נָעוּ וְרָעֲדוּ וְסָר צִלָּם{{ש}} וְאֵצֶל קְמוּאֵל בָּאוּ כֻלָּם{{ש}} לְנַחֵשׁ בְּקִסְמֵי קִלְקוּלָם{{ש}} וְשָׁאֲלוּ לוֹ מַה זֶּה בָּא לָעוֹלָם{{ש}} שֶׁמָּא הַיּוֹם לְמֵימָיו חוֹזֵר עוֹלָם{{ש}} יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב לָבוֹא לָעוֹלָם{{ש}} וְהֵשִׁיב אוֹתָם בִּשְׁאֵלָם{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן לְהַנְחִילָם{{ש}} וּכְשָׁמְעָם כָּךְ נָמוּ כֻלָּם{{ש}} יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם וְדָתוֹ לְהַשְׂכִּילָם וְכָל דּוֹר וָדוֹר וּמַנְהִיגֵיהֶם{{ש}} אֲשֶׁר עָמְדוּ לִפְנֵיהֶם{{ש}} וְהָעֲתִידִים לַעֲמֹד אַחֲרֵיהֶם{{ש}} כֻּלָּם הֶעֱמִידָם בְּסִינַי עִמָּהֶם{{ש}} לְהוֹדִיעָם כִּי דוֹר דֵּעַ נֶחֱשַׁק מִכֻּלָּהֶם{{ש}} טוּב טַעַם וָדַעַת לְהַשְׂכִּילֵיהֶם{{ש}} וְכָל מוּם לֹא הָיָה בָהֶם{{ש}} כִּי שְׁלֵמִים וּמֻשְׁלָמִים הָיוּ כֻלָּהֶם{{ש}} בְּהִגָּלוֹתוֹ בְּסִינַי עֲלֵיהֶם{{ש}} וּבְפָנִים הַרְבֵּה נִרְאֶה לָהֶם{{ש}} מְדַבֵּר אָנֹכִי עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם{{ש}} פָּנִים בְּפָנִים לְהַרְאוֹתֵיהֶם{{ש}} פָּנִים בְּאֵימָה לְמִקְרָא לִמּוּדֵיהֶם{{ש}} פָּנִים בֵּינוֹנִיּוֹת לְמִשְׁנַת עֶרְכֵּיהֶם{{ש}} פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת לְתַלְמוּד חַכְמֵיהֶם{{ש}} פָּנִים מַסְבִּירוֹת לְאַגָּדוֹת טַעְמֵיהֶם{{ש}} כְּעַתִּיק יוֹמִין וְצַח נִדְמָה לָהֶם{{ש}} נֶחֱמָדִים בְּהַר חֶמֶד עָרַךְ לִפְנֵיהֶם{{ש}} וְחֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים וּשְׂכַר אֶתְנַנֵּיהֶם{{ש}} אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם{{ש}} כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצָאֵיהֶם{{ש}} לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיהֶם וִימֵי בְנֵיהֶם וְדִבּוּר אֶחָד {{ק|[נ"א: וּשְׁתֵּי דִבְּרוֹת]}} מִפִּיו בְּמַלְלוֹ{{ש}} שְׁתַּיִם זוּ בְּהַשְׁמִיעוֹ לִקְהָלוֹ{{ש}} רָחֲקוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל מִפַּחַד חֵילוֹ{{ש}} וּפָרְחָה נַפְשָׁם מִמִּשְׁמַע הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְהֶעֱמִיד עַנְנֵי כְבוֹד גָּדְלוֹ{{ש}} וְגֶשֶׁם נְדָבוֹת הֱנִיפוֹ וְהִזִּילוֹ{{ש}} וְחָיוּ וְשָׁבוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל בְּתֹקֶף חֵילוֹ{{ש}} וְדִבְּרוּ לְצִיר וְאָמְרוּ לוֹ{{ש}} קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע מִלּוּלוֹ{{ש}} וְדַבֵּר עִמָּנוּ קִנְיַן פָּעֳלוֹ{{ש}} פֶּן נָמוּת מֵאֵימַת קוֹלוֹ{{ש}} וַיִּשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי קְהָלוֹ{{ש}} וַיִּיטַב לְפָנָיו וְגַם עָרַב לוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא לְצִיר וְלִמְרוֹמוֹ הֶעֱלוֹ{{ש}} וּבֵינוֹ לְבֵין עָם שְׁלִישִׁי עִלּוֹ{{ש}} וְהֶעֱמִידוֹ וְנִגַּשׁ אֶל עַרְפִלּוֹ{{ש}} וּפָנִים בְּפָנִים דִּבֶּר לוֹ{{ש}} וְקַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ{{ש}} יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן רָעֲשׁוּ לְמוּלוֹ{{ש}} וְדִבְּרוּ לִפְנֵי צוּר וְאָמְרוּ לוֹ{{ש}} מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלוֹ{{ש}} וּמַה תְּחַשְּׁבֵהוּ לִמְקוֹמֵנוּ לְהַעֲלוֹ{{ש}} קִנְיַן שַׁעֲשׁוּעִים לְהַנְחִילוֹ{{ש}} וֶהֱשִׁיבָם אֵל הַנִּיחוּ לוֹ{{ש}} מֵאָז חֲשַׁקְתִּיו לְהַגְדִּילוֹ{{ש}} קִנְיַן שַׁעֲשׁוּעִים לְנַחֲלוֹ{{ש}} וּלְהִכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים רְשׁוּת נָתַתִּי לוֹ{{ש}} שְׁבוּיַת מָרוֹם לָתֶת לוֹ{{ש}} מְנָת חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ{{ש}} לְלַמֵּד לְבָנַי כֹּל אֲשֶׁר יְדֻבַּר לוֹ וּמֵהַר סִינַי קִבְּלוּ תוֹרָה{{ש}} לֹא מִפִּי מַלְאָךְ וְלֹא מִפִּי שָׁלִיחַ אֲמוּרָה{{ש}} כִּי אִם מִפִּי מֶלֶךְ עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} טְהוֹר עֵינַיִם וְיִרְאָתוֹ טְהוֹרָה{{ש}} מִפִּי גְבוּרָתוֹ לִבְחִירוֹ הוֹרָה{{ש}} דָּת בַּאֵר הֵיטֵב מְבֹאָרָה{{ש}} בְּדִבּוּר בַּאֲמִירָה{{ש}} בְּצִוּוּי בְּאַזְהָרָה{{ש}} בְּתַלְמוּד בְּאַגָּדָה בְּמִשְׁנָה בְּמִקְרָא{{ש}} בְּחֻקָּה בְּמִצְוָה בִּבְרִית גְּמוּרָה{{ש}} עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה{{ש}} וְכָל מִצְוָה שֶׁבָּהּ כְּעִנְיָן סְדוּרָה{{ש}} לְהִתְבָּרֵךְ בְּהוֹגֶיהָ בְּכָל יוֹם בָּרוּךְ נוֹתֵן הַתּוֹרָה וּבְאָלֶף שֶׁהִיא לְכָל הָאוֹתִיּוֹת רֹאשׁ{{ש}} פָּתַח בְּאָנֹכִי לְדִבְּרוֹת רֹאשׁ{{ש}} לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא אֱלֹהֵי קֶדֶם רֹאשׁ{{ש}} בְּרֵאשִׁית רֹאשׁ{{ש}} וּבְאַחֲרִית רֹאשׁ{{ש}} רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן בְּסוֹף וּבְרֹאשׁ{{ש}} צוֹפֶה מַה יִּהְיֶה בְּסוֹף מֵרֹאשׁ{{ש}} וְלָמָּה בְּאָלֶף פָּתַח בְּרֹאשׁ{{ש}} כְּנֶגֶד אֶלֶף דּוֹר שֶׁצָּפָה מֵרֹאשׁ{{ש}} לִתֵּן לָהֶם אֱמוּנַת רֹאשׁ{{ש}} לְצַוּוֹת לָהֶם דָּבָר מֵרֹאשׁ{{ש}} וְעִבֵּר מֵהֶם תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה לִפְרֹשׁ{{ש}} וּלְסוֹף עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת חָשַׁק תְּבוּאַת רֹאשׁ{{ש}} דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר מֵרֹאשׁ{{ש}} לִנְחֹל חֹק נְסוּכַת רֹאשׁ{{ש}} בְּתַעֲצֻמוֹתֶיהָ לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ{{ש}} לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִכְרֹעַ וְלִקֹּד רֹאשׁ{{ש}} לְאֵל חַי וְקַיָּם הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ וּבְשׁוּרָם צִבְאוֹת אֵלִים{{ש}} כִּי לְמַתַּן דָּת זָכוּ סְגוּלִים{{ש}} וִיכֻבָּדוּ בָהּ נִדְגָּלִים{{ש}} נָתְנוּ שֶׁבַח וּתְהִלָּה לְאֵל אֵלִים{{ש}} וַהֲמוֹן גְּדוּדִים וְכִתֵּי אֶרְאֶלִּים{{ש}} שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת מְפָאֲרִים וּמְהַלְלִים{{ש}} וּשְׂרָפִים מִמַּעַל לָהֶם עוֹמְדִים וּמְעַלִּים{{ש}} וּלְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא מַגְדִּילִים{{ש}} וְצִבְאוֹת גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים{{ש}} מַנְעִימִים שִׁיר הִלּוּלִים{{ש}} וּפְאֵר כְּרוּבִים וְרַעַשׁ גַּלְגַּלִּים{{ש}} בְּמַתַּן אָמוֹן הָיוּ גִילִים{{ש}} וּמַלְאֲכֵי אֵשׁ וּמַיִם בְּלוּלִים{{ש}} בְּשִׂמְחַת נְוַת בַּיִת מְסַלְּדִים וּמְחַלִּים{{ש}} וְזֶה אֶל זֶה קוֹרְאִים וְשׁוֹאֲלִים{{ש}} לְקָדוֹשׁ וּבָרוּךְ תִּפְאֶרֶת מְכַלְלִים{{ש}} רוֹמֵמוֹת לְמַלְכָּם מְמַלְלִים{{ש}} וֶעֱזוּז נוֹרְאוֹתָיו מַגְדִּילִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה לְקָדוֹשׁ בַּקֹּדֶשׁ מַעֲלִים<קטע סוף=המשך/>{{ש}}<noinclude> {{הור|ככתוב…}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> tln4ulilbefw82hcxdw8174ip71ryow 1 1727415 3017043 2956573 2026-05-19T20:39:33Z Yack67 27395 /* כפל דפים */ פסקה חדשה 3017043 wikitext text/x-wiki ==יו"ט שלא חל בשבת== [[משתמש:מו יו הו]], יישר כח על יצירת הדף ועל התוכנית לייעול כללי של דפי הסידורים והמחזורים. לאט לאט אני לומד את השיטה... האם יש אפשרות לשבץ בדף סידור את 'והשיאנו' ללא התוספות של שבת? ניסיתי עכשיו לסדר קצת את דפי המחזור לשבועות. ויום א' דשבועות לעולם אינו חל בשבת כך שעדיף היה אילו היה אפשר לוותר לחלוטין על האזכורים הללו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:21, 16 במאי 2025 (IDT) :ב'והשיאנו' אפשר בקלות לתייג רק את החלק שנאמר בחול. אלא שהבעיה קיימת גם ב'ותתן לנו', ושם עדיין לא עשיתי בכלל הכנה עבור כל חג בפני עצמו. אולי בינתיים להעתיק את הטקסט עצמו, ובעתיד נסדר את זה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:47, 16 במאי 2025 (IDT) ::איזה קטע צריך לבחור כדי לתייג רק את החלק של חול? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:51, 16 במאי 2025 (IDT) :::התכוונתי "לתייג" במשמעות של להוסיף תגים חדשים... עכשיו גם עשיתי את זה. כיניתי את הקטע "והשיאנו1" [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:07, 16 במאי 2025 (IDT) הוספתי השבוע באותו האופן תגים חדשים לקטע 'מלוך על כל העולם כולו' בתפילת ראש השנה, כדי שתהיה אפשרות לתייג רק את הברכה של חול, אבל עכשיו משום מה גם כשאני מנסה לתייג את הקטע כולו, בפועל מוצגים הקטעים של חול. {{א|מו יו הו}}, אתה יודע להסביר מה גורם לזה? (או למצער, לפתור את הבעיה...) תודה רבה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:19, 27 באוגוסט 2025 (IDT) :הבעיה תיפטר אם תשנה את השם של הקטע השלם לשם שלא מתחיל באותה מילה שבה מתחיל הקטע החלקי. שמתי לב פעם שאם שמותיהם של כמה קטעים בדף פותחים באותה מילה עם רווח אחריה, כתיבת המילה הפותחת בקישור תכליל את כולם ברצף (מן הסתם יכול להיות שימושי אצלנו, טרם ניסיתי לעבוד עם זה). אבל כנראה שאם הקטעים אינם בזה אחר זה אלא זה בתוך זה, העסק משתבש. :אגב, אולי יעניין אותך לדעת שאם רוצים ניתן לבדוק אם ההכללה עובדת גם לפני ששומרים את העריכה, על ידי הוספת קישור להכללה בדף העריכה עצמו, ואז ניתן לראות מיד בחלונית התצוגה המקדימה אם זה עובד או לא. ועוד משהו אחר אגב קישורים באותו דף, למרות שניתן להכליל קטע מהדף באותו דף עצמו, אם תכליל אחר כך את הדף (או קטע ממנו שכולל גם את הקטע המוכלל) בדף שני, תוצג הודעת שגיאה כאילו מדובר בתבנית הקוראת לעצמה. לדוגמה, בדף הנוכחי הכללתי כמה פעמים את הקטע "וביום השבת" בתפילות מועדים שיכולים לחול בשבת, אבל את כולם סימנתי כלא-להכללה (אם כי לא באמת צריך, אפשר פשוט לא להכליל), ובכל אחד מדפי המועדים צריך להכליל בנפרד את הקטע, שזה מוסיף עבודה, אבל כנראה אי אפשר להתגבר על זה (אלא אם נחלק את הדף לכמה דפים שיכלילו זה מזה). :התחלתי פעם לכתוב תבנית בשם [[תבנית:קדושת היום|קדושת היום]] שאמורה להקל על כל העבודה הזו, אבל למרבה הצער לא הצלחתי למצוא את הריכוז הדרוש לסיים אותה. אעלה אותה עכשיו למרות שהיא טובה רק בשביל שבת ור"ח ושבת ר"ח, אולי זה יזרז אותי להמשיך איתה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:42, 27 באוגוסט 2025 (IDT) == ותערב == רציתי להוסיף לדף הזה (או אולי במקום אחר) את 'ותערב' המשולב בברכת רצה, כדי לאפשר הכללה שלו בכל דפי המחזורים השונים בעיצוב אחיד. אבל, אני בעצמי לא בטוח מה הדרך העדיפה לעצב את השילוב הזה, ואשמח לעצתכם ({{א|מו יו הו}}, {{א|Nahum}}, {{א|Hornikishay}}). כרגע ישנם עיצובים שונים בדפים שונים:{{ש}} ;אפשרות א (כפי שעיצב {{א|מו יו הו}} ב[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף יום א|מוסף א' דפסח]]) {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}} {{סוף}} {| |- |וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| ||{{הור|מנהג א"י:}}{{ש}}וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. |} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}} {{סוף}} לענ"ד באפשרות זו נראה כאילו גם לאחר חתימת 'שאותך' חוזרים ואמרים 'ותחזינה'. גם אין התייחסות לאפשרות שא"א כלל ותערב (כשאין כהן). ;אפשרות ב (כפי שעיצבתי אני שם וב[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום ב|מוסף ב' דראש השנה]]) {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}} {| |- |{{הור|קו"ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.{{ש}}{{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| ||{{הור|מנהג א"י:}}{{ש}}{{הור|קו"ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם.{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}} |} {{סוף}} כאן הזזתי את חתימת 'המחזיר' לצד של מנהג א"י בלבד, כדי שלא תופיע אחרי 'שאותך', אבל שוב אין התייחסות לאפשרות שאין כהן, וגם מאבדים את ההבחנה בין קטעי הקבע שבמסגרת לאלה שלא. ;אפשרות ג (כפי שעיצבתי ב[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום א|מוסף א' דראש השנה]]) {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}} {{סוף}} {{הור|אם אין כהן עולה לדוכן, אין אומרים {{צ|ותערב}}}} {| |- |{{הור|קו"ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.{{ש}}{{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| ||{{הור|מנהג א"י:}}{{ש}}{{הור|קו"ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. |} {{הור|אם לא אמרו {{צ|ותערב}} החזן ממשיך כאן, ולמנהג א"י ממשיך כאן גם אחרי {{צ|ותערב}}}}{{ש}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}} {{סוף}} כאן הוצאתי שוב את 'ותערב' מהמסגרת, והוספתי הוראה לאפשרות שאין כהן, אבל זה שוב יוצר בעיני תמונה כאילו שתי החתימות נאמרות זו אחר זו. {{ש}} אשמח לשמוע את דעתכם, ואם יש לכם הצעה טובה (או לפחות טובה יותר), מה טוב! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:43, 1 בספטמבר 2025 (IDT) : "ותחזינה" למנהג א"י אינו נאמר בסיום "ותערב" (גם ע"י הקהל)?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 2 בספטמבר 2025 (IDT) : לגופו של עניין, אני מעדיף את האופציה האחרונה. אולי למרכז את "ותחזינה...לציון", וגם להרחיק אותו שורה נוספת למטה, ואז זה ייראה פחות כאילו שתי החתימות נאמרות זאח"ז.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:45, 2 בספטמבר 2025 (IDT) : בנוסח של מנהג ארץ ישראל אומרים בנוסף "ושם נעבדך… קדמוניות" (כנראה טעות שלי). לגבי העיצוב, אני רוצה להציע אופציה נוספת, כדלהלן: {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{סוף}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. {{הור1|בחו"ל|וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים.}} וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{מסגרת-סידור}} {| |- |{{הור|מנהג ארץ ישראל:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יז ת}} |{{הור|מנהג חו"ל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד. |} {{סוף}} אמנם תפקיד המסגרת להפריד בין תפילות הקבע והתוספות, ולגבי נוסחאות שמחליפות את תפילת הקבע יש מקום לדון להיכן הן שייכות (ביוצרות, "והחיות" מופיע מחוץ למסגרת, וכן לגבי "זה צור" במערביות); אבל כשמדובר בחתימת הברכה, נראה לי שמבנה הברכה המוצג במסגרת ייראה חסר אם הוא יהיה בלי חתימה, למרות שכאן יש חתימה לפי הנוסח השני. זה בעצם כמו שעשית במערביות לגבי החתימה של אמת ואמונה. אם נעשה כך כאן, ההבדל בין הנוסחאות במה שנשאר מהתוספת כבר לא יצדיק לדעתי הפרדה שלהן. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:47, 2 בספטמבר 2025 (IDT) : העיצוב האחרון שלך יצא קצת מבולגן מדיי לטעמי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:05, 2 בספטמבר 2025 (IDT) : נראה לי שהטעות שלך נובעת מאי מודעות לעובדה שהמילים "ושם נעבדך...קדמוניות " צריכות להיות בדיוק באותו עיצוב ובהקבלה מדוייקת למילים "ותחזינה...ברחמים". שתיהן מהוות סמוך לחתימה מעין החתימה ואינן חלק מגוף התוספת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:11, 2 בספטמבר 2025 (IDT) :: בנוסף לכך, למיטב ידיעתי נהוג לומר גם במנהג א"י "ושם נעבדך...קדמוניות" (אלא שאומרים זאת לפני "ותחזינה").-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:25, 2 בספטמבר 2025 (IDT) ::לגבי הבלגן, אם הכוונה למסגרת השניה, אני מסכים, פשוט בתצוגה המקדימה זה היה מסודר יותר בגלל הרזולוציה (אם תצר את החלון עד שהטקסט בטור הימני יגלוש תבין למה אני מתכוון). אבל אפשר כמובן לסדר את זה בשלל דרכים. עיקר העניין פה זה השאלה העקרונית מה צריך להיות איפה. לגבי הטעות, למרות שיש הגיון בדבריך (ואולי זה גם מוכח מכך שהמילים "ותחזינה..." הוזזו אחורה), מצד שני העובדה שהקהל אומר גם מילים אלו קצת מראה שהתייחסו גם אליהן כאל תוספת, ומהבחינה הזו דווקא יש כאן הקבלה מדוייקת (כלומר החזן אומר מה שבמסגרת והקהל מה שמחוץ לה), בעוד שבאפשרות ג' היא לא קיימת מאף בחינה. לגבי הטענה האחרונה, אכן הערתי על זה בתחילת התגובה שלי וגם סידרתי את זה בהצעה שנתתי. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 17:38, 2 בספטמבר 2025 (IDT) ::: אני חושב שצריך להיות משהו כמו להלן: ::: ::: {| |- | {{הור|מנהג חו"ל:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. {{ש}}{{ש}}וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| {{הור|מנהג א"י:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{ש}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}} |} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:43, 2 בספטמבר 2025 (IDT) : ורצוי להוסיף את המילים "והחזן מסיים" גם לפני "בא"י" למנהג א"י. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:46, 2 בספטמבר 2025 (IDT) ::ולגבי המסגרת? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 17:47, 2 בספטמבר 2025 (IDT) ::: אני לא יודע מה לגבי המסגרת. אני לא ממש מבין לשם מה היא נחוצה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:50, 2 בספטמבר 2025 (IDT) :::: אם "ותחזינה...שכינתו לציון" במסגרת אז גם "שם נעבדך...נעבוד" צריך להיות במסגרת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:51, 2 בספטמבר 2025 (IDT) :::::המסגרת מבדילה באופן חזותי בולט בין נוסח הקבע של התפילה ובין תוספות שונות ופיוטים המשתלבים בתוכה. בעיני יש לזה יתרון גדול מבחינת הנראות לקורא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:04, 3 בספטמבר 2025 (IDT) :::::: אבל החתימה "שאותך לבדך" איננה פיוט או תוספת. היא חתימת חובה לברכת "רצה". בלעדיה לא יצא החזן ידי חובת תפילה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:23, 3 בספטמבר 2025 (IDT) :::::::חשבתי שאמרת שאינך מבין את הצורך במסגרת באופן כללי, ועל זה עניתי. במקרה הזה, שלא מדובר בדיוק בתוספת, אולי באמת אפשר להכניס את הכל למסגרת (כמו שעשיתי באפשרות ב), או רק את החתימות. מצד שני, כן מדובר כאן על קטע שאיננו חלק מנוסח התפילה ה'רגיל'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:01, 3 בספטמבר 2025 (IDT) == כפל דפים == למה יש גם דף [[סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה]] עם טקסט משלו? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:39, 19 במאי 2026 (IDT) lq14wrzq10x90tpjvp9ok2dcbm0jjt3 0 1727450 3016925 3016779 2026-05-19T12:35:51Z בן עדריאל 9444 /* סדר עולם */ האם אולי עדיף להעביר את ההערות הללו לדף המחזור? תוהה בקול 3016925 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אורח חיים מוסר תוכחת | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שמעון בר יצחק; שמעון בר יצחק בר אבון חזק; שמעון בר יצחק חזק ואמץ; שמעון בר יצחק חזק | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2010|א-2010]] | מנהגים = נאמרת לרוב קהילות אשכנז המערבי ביום ראשון של שבועות, ולמנהג אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ב'. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}רַח חַיִּים מוּסַר תּוֹכַחַת{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתְּךָ לְנוֹשָעִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת{{ש}} {{סי|גָּ}}עֲשׁוּ עַמּוּדֵי רוֹם וָתַחַת{{ש}} {{סי|דְּ}}בֵקֶיךָ בְּבוֹאָם מַתָּנוֹת לָקַחַת {{סי|הִ}}סַּעְתָּ עַם כַּצֹּאן לִנְחוֹת{{ש}} {{סי|וְ}}נִהַגְתָּם כְּעֵדֶר בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}} {{סי|זִ}}כִּיתָם לַתּוֹרָה בְּאַהַב לְהֵאָחוֹת{{ש}} {{סי|חֹ}}דֶשׁ שְׁלִישִׁי בְּצֵאתָם לִרְוָחוֹת {{סי|טֶ}}רֶם נִגְלֵיתָ בְּשֵׂעִיר וּפָארָן{{ש}} {{סי|יִ}}דַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עָנְשָׁן וּשְׂכָרָן{{ש}} {{סי|כִּ}}רְאוֹתְךָ כִּי מֵאֲנוּ לְשָׁמְרָן{{ש}} {{סי|לֹ}}א חֲשַׁבְתָּם וְרָאִיתָ לְהַתִּירָן {{סי|מִ}}מִּדְבָּר נִתְּנָה מְקוֹם הַפְקֵר{{ש}} {{סי|נֶ}}גֶד הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵין כָּל סוֹקֵר{{ש}} {{סי|ס}}וֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה לְהִתְעַקֵּר{{ש}} {{סי|עֵ}}ת יָבוֹאוּ בַמִּשְׁפָּט לְהִתְחַקֵּר {{סי|פִּ}}יךָ לֹא דִבֵּר בְּמִסְתָּרִים{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק דּוֹבֵר מַגִּיד מֵישָׁרִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רָ}}אוּ וְתָמְהוּ מְלָכִים וְשָׂרִים {{סי|שָׁ}}לִישִׁים כָּתַבְתָּ לְעַם מְשֻׁלָּשִׁי{{ש}} {{סי|שִׁ}}לַּשְׁתָּ שָׁלִישׁ מִשֵּׁבֶט הַשְׁלִישִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}מִימָה וּבָרָה מְשִׁיבַת נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|תָּ}}מַכְתָּ לְהַנְחִילִי בְּיֶרַח שְׁלִישִׁי. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מֵישָׁרִים כָּל מַעְגְּלֵי טוּבוֹ{{ש}} :הִשְׁמִיעַ מִפִּיו לְעַם קְרוֹבוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לַהֲבוֹת אֵשׁ בְּקוֹל בְּחָצְבוֹ{{ש}} :מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}מְכוּ כָבוֹד נוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|שֻׁ}}תְּפוּ בְּמַתַּן יְקָרָה וַחֲמוּדָה{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיָה חַשׁוּקָה מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה{{ש}} {{סי|קְ}}רוּאָה בַּת מֶלֶךְ כְּבוּדָה {{סי|צִ}}יר נֶאֱמָן קָרָאתָ לַעֲלוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בֵּאַרְתּוֹ חֲמוּרוֹת וְקַלּוֹת{{ש}} {{סי|עֳ}}נָשִׁין וְאַזְהָרוֹת פְּרָטוֹת וּכְלָלוֹת{{ש}} {{סי|שְׂ}}כַר הַמִצְוֺת וְשִׁלּוּם גְּמוּלוֹת {{סי|נַּ}}מְתָּ לּוֹ כֹּה תֹאמַר{{ש}} {{סי|מִ}}לִּפּחוֹת וּמִלְּהוֹסִיף מַאֲמָר{{ש}} {{סי|לְ}}נָשִׁים בִּלְשׁוֹן רַכָּה לוֹמַר{{ש}} {{סי|כֹּ}}בֶד הַדִּקְדּוּק לַאֲנָשִׁים לִגְמָר {{סי|יָ}}רַד מִן הָהָר וְהִשְׁמִיעָם{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי מֶתֶק וְאִמְרֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חֻ}}בְּרוּ וְהִשְׁוּוּ כְאֶחָד בְּמַדָּעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מַעַשׂ לְמִשְׁמָעָם {{סי|וּ}}בַשְּׁלִישִׁי לְיוֹם הִתְקַדְּשׁם בּוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קְדִּים עַל יָדָם מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ תַּלְמִיד לְהַמְתִּין לְרַבּוֹ{{ש}} {{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ הִפְלִיא לְזֶרַע אוֹהֲבוֹ {{סי|בְּ}}נָסְעָם מִיַּם סוּף אֲגוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיב וּמַצָּה נוֹסְעִים וְעוֹמְדִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}זַי בְּעֵת נָסְעוּ מֵרְפִידִים{{ש}} {{סי|אֶ}}ל סִינַי בָּאוּ כְּאֶחָד אֲחוּדִים. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַלְלוּיָהּ כִּי הוּא הָיָה וְיִהְיֶה{{ש}} :בְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת אוֹתָנוֹ יְחַיֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לְפָנָיו יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה{{ש}} :וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים בַּחֲנוֹתָם נֶגֶד הָהָרָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים וּנְכוֹנִים בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} {{סי|שִׁ}}מַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עֲרוּכָה וּשְׁמוּרָה{{ר1}} {{סי|שִׁ}}מְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה.{{ממס|תהלים נ ז}} {{סי|מִ}}צְוֺת וְחֻקִים דָּת וָדִין{{ש}} {{סי|מִ}}שָּׁם לָמְדוּ מַאֲמַצֵּי הַדִּין{{ש}} {{סי|מִ}}דֶּשֶׁן בֵּיתְךָ זָכוּ לְהַעֲדִין{{ר1}} {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין.{{ממס|תהלים עו ט}} {{סי|עַ}}ד לֹא נִגְלָה לִמְצוּקֵי אָרֶץ{{ש}} {{סי|עָ}}בַר וְזָרַח וְהוֹפִיעַ בָּאָרֶץ{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים מִשָּׁם נִפְרְצוּ פָּרֶץ{{ר1}} {{סי|עָ}}מַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|וּ}}מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָה בְּמִצְעַד{{ש}} {{סי|וּ}}לְעַם קְרוֹבוֹ מִסִּינַי נוֹעַד{{ש}} {{סי|וַ}}עֲמּוּדֵי תֵבֵל גָּעֲשׁוּ לְהַרְעַד{{ר1}} {{סי|וַ}}יִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|נִ}}קְבְּצוּ לְאֻמִּים רֶגֶשׁ בְּשָׁמְעָם{{ש}} {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ לְקוֹסֵם לְשָׁאֳלוֹ מַה טַּעַם{{ש}} {{סי|נְ}}אֻם הֱשִׁיבָם עַל מַה הָרַעַם{{ר1}} {{סי|נֹ}}תֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם.{{ממס|תהלים סח לו}} {{סי|בַּ}}נְתָּה מֵרָחוֹק לְנוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלָּם יִסַּדְתָּ עַל אֶרֶץ אֲגֻדָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן נַעֲבָדְךָ בְּגִיל וּרְעָדָה{{ר1}} {{סי|בְּ}}סוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.{{ממס|תהלים קיא א}} {{סי|רִ}}דְתְּךָ לְסִינַי בָּאֵלִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שֶׁף לְרַגְלֶךָ יָצָא בְּהִידּוּרִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲדִים נְמוֹגִים כָּל יְצוּרִים{{ר1}} {{סי|רָ}}אוּךָ יָחִילוּ הָרִים.{{ממס|חבקוק ג י}} {{סי|יָ}}רְאָה וְחָלָה מִתְּנָאָהּ הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|יָ}}זְמָה פֶּן תֵּהָפֵך לְתֹּהוּ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|יֻ}}סָּדוּ עַמּוּדֶיהָ בְּאָנֹכִי בְּמֶרֶץ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים קלח ד}} {{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ אֲחָזוּם בְּעָתָה{{ש}} {{סי|צֶ}}לַע כְּגִיגִית עֲלֵיהֶם כָּפַפְתָּ{{ש}} {{סי|צְ}}רוּפָה קִבְּלוּ בְּמָנוֹד וְאֵימָתָה{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי לא כז}} {{סי|חָ}}שׁוּ הָרִים לְקַבֵּל שְׁכִינָתוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}פֵצִים לְהִתְעַלּוֹת בִּיקַר תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}} {{סי|חֻ}}בַּב חוֹרֵב מֵהָרֵי אַדְמָתוֹ{{ר1}} {{סי|חָ}}מַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ.{{ממס|תהלים סח יז}} {{סי|קָ}}רָאתָ לֶעָנָו מֵרוּם גְּבֹהִים{{ש}} לְהַנְחִיל תְּעוּדָה לְעַם כְּמֵהִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות יט ג}}<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} <קטע התחלה=המשך/> ====פיוט ד==== אִם לֹא אֲמָרֶיךָ הַנְּעִימִים{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא מִתְקַיְּמִים{{ש}} וְהִנְחַלְתָּם מוֹרָשָׁה לִמְעוּטֵי עַמִּים{{ש}} מֵאַהֲבָתְךָ אוֹתָם וּבְזֵכֶר שְׁבוּעַת קְדוּמִים{{ש}} וּמְאֹד תִּתְאַוֶּה לָמוֹ לִהְיוֹת שְׁלֵמִים{{ש}} וּבְמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ לֵב וָדַעַת מְשִׂימִים{{ש}} וּבְסוֹד יְרֵאֶיךָ יָשִׁיבוּ טְעָמִים{{ש}} בְּרִיתְךָ לִנְצוֹר לֶכֶת בְּדֶרֶךְ תָּמִים{{ש}} וּבְעֵת הִשְׁמַעְתָּם חֻקֶּיךָ הַתְּמִימִים{{ש}} עָמְדוּ בְמוֹרָא כְּאֶחָד מָשְׁלָמִים{{ש}} וְנִגְלָה לָמוֹ רָז מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה הֱיוֹת מַקְדִּימִים{{ש}} וְנַמְתָּ מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לְעוֹלָמִים{{ש}} לְיִרְאָה אוֹתִי לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים{{ש}} לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וּבִדְרָכַי מְסֻיָּמִים{{ש}} וְיִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְּלִי הֱיוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}} כִּמְעַט מִפְּנֵיהֶם אַכְנִיעַ שׂוֹטְמִים{{ש}} וְאָשִׁיב יָדִי עַל אוֹיְבִים וְקָמִים{{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ש}} לֹא בּוֹשִׁים וְלֹא נִכְלָמִים{{ש}} וְאַתָּה אָדוֹן הַצּוּר תָּמִים{{ש}} בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} פֵּתַח דְּבָרֶיךָ הֲבִינֵם בְּחִכּוּמִים{{ש}} וּתְזַכֵּם לִהְיוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים{{ש}} וּבְתוֹכָם תִּשְׁכֹּן רָם עַל רָמִים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====קיקלר==== {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון חזק'''}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.''' {{סי|שְׁ}}בוּיַת מָרוֹם לֻקְּחָה כְּהַיוֹם / מִצְוֺתֶיהָ וְהוֹרְיוֹתֶיהָ מִפִּי אָיוֹם / מִמִּדְבַּר נְתוּנָה לְיוֹצְאֵי פִדְיוֹם{{ש}} {{סי|מַ}}אֲמָר וְצִוּוּי וְעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה / חֹק וּמִשְׁפָּט בְּרִית וְתוֹרָה / נֹעַם הֶגֶה דִבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} {{סי|עֲ}}רוּכִים יַחַד זֶה אַחַר זֶה / וּצְמוּדִים מַחֲזֶה אֶל מַחֲזֶה / לוּחוֹת כְּתוּבִים מִזֶּה וּמִזֶּה {{סי|וְ}}הַמִּכְתָּב מִכְתָּב אֱלֹהִים לְאַשְּׁשָׁה / חֲקָקָם זֶה כְּנֶגֶד זֶה לְדָרְשָׁה / כִּוְּנָם וְהִתְוָם חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה{{ש}} {{סי|נֹ}}עַם אָנֹכִי הִשְׁמִיעַ בְּמַאֲמָר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּרְצָח הִזְהִיר בְּמִשְׁמָר / זֶה עַל זֶה לְהָבִין וְלִגְמָר{{ש}} {{סי|בְּ}}הִכָּשֵׁל יְצוּרִים לִשְׁפָּךְ דָּם / כְּאִלּוּ מְמַעֲטִים דְּמוּת בַּהֲזִידָם / כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם {{סי|רָ}}מַז לֹא יִהְיֶה בַּשֵּׁנִי דִיבּוּר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּנְאָף הִזְִהִיר לְצִיבּוּר / עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבוּר{{ש}} {{סי|יַ}}גִּיד וְיוֹכִיחַ עֲלֵי כוֹפְרִים / דּוֹמִים לְאִשָּׁה מְנָאֶפֶת מֵאֲחֵרִים / תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם כְּלָיוֹת חוֹקֵר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּגְנֹב הִזְהִיר לְהִתְיַקֵּר / הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר {{סי|חִ}}וָּה זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תַעֲנֶה הִזְהִיר בִּמְשִׁיבַת / פֶּן תְּשַׁקֵּר וְתוֹצִיא דִבַּת{{ש}} {{סי|קְ}}רִיאָתָם יוֹכִיחוּ לָז לְלָז לִדּוֹן / כָּל מְחַלֵּל יוֹם קֹדֶשׁ בְּזָדוֹן / כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בָּאָדוֹן{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁמֹר יְצִיר שַׁבָּת מֵחַלֵּל / מֵעִיד כִּי לְשִּׁשָׁה עוֹלָם שִׁכְלֵל / וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְיָ וַאֲנִי אֵל {{סי|רָ}}שַׁם מִצְוַת כַּבֵּד לְעַם נִבְרָא / אָב וָאֵם מְכַבֵּד בְּמוֹרָא / מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶר לֹא תַחְמֹד שָׁת לְנֶגְדּוֹ / בֵּית רֵעַ וַאֲמָתוֹ וְעַבְדּוֹ / שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל כְּבוֹדוֹ{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֵר מַאֲמָר לְמַאֲמָר לְמוּלוֹ / יַגִּיד עַל הַחוֹמֵד לְהַכְשִׁילוֹ / סוֹפוֹ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁהוּא מְקַלְלוֹ {{סי|וְ}}אֵלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִבְּרוֹת הַכְּלוּלוֹת / נֶחֶרְתוּ עַל הַלֻּחוֹת הַמְּעֻלּוֹת / וּמִפֶּה אֶל פֶּה הָשְׁמְעוּ בְקוֹלוֹת{{ש}} {{סי|נְ}}בוֹנִים שֻׁלְהָבוּ מִלַּהַב הַמִּשְׁמָע / וְהִשְׁמִיעוּ אֵין יְכֹלֶת לִשְׁמָע / קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע{{ש}} {{סי|חַ}}י הוֹדָה לַאֲשֶׁר אָמְרוּ / {{סי|זָ}}כוּ {{סי|קְ}}דוֹשִׁים וּמִשָּׁם נִתְאַשְּׁרוּ / כְּנָם הֵטִיבוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}} ====אל נא לעולם תוערץ==== {{הור2|ב<noinclude>רוב קהילות אשכנז המזרחי ומיעוט קהילות אשכנז המערבי</noinclude><includeonly>הרבה קהילות</includeonly> אין אומרים כאן {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}.}} {{:אל נא לעולם תוערץ}} <noinclude>{{הור2|לדעת החוקרים מקום קטע זה צריך עיון.}}</noinclude> <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''כַּאֲשֶׁר נִגְלֵיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה'''{{ש}} '''כֵּן נִזְכֶּה שְׁכִינָתְךָ לַחֲזֶה'''{{ש}} '''וְנֹאמַר: הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה. קָדוֹשׁ.'''<noinclude> {{הור2|בוורמייזא אומרים כאן {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}.}}</noinclude> ====סדר עולם==== {{הור2|יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט זה המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}.<noinclude>{{הערה|וכן מנהג וורמייזא}}</noinclude>}} '''וּבְכֵן, יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}} {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ יוֹם יוֹם מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}} קָדָם מִפְעָלָיו אַלְפַּיִם שָׁנָה{{ש}} אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ חֲקָרָהּ וֶהֱכִינָהּ{{ש}} בִּימִינוֹ חֲקָקָהּ וּבְחֵיקוֹ נְתָנָהּ{{ש}} הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה{{ש}} בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים קוֹלָהּ נָתְנָה{{ש}} אֲלֵיכֶם אֶקְרָא בַּעֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}} שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר לְהָבִינָה{{ש}} מִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים וּנְכוֹנָה{{ש}} בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי בְּלִי תוֹאֲנָה{{ש}} כֻּלָּם נְכוֹחִים לְיוֹדְעֵי בִינָה{{ש}} קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כֶּסֶף וּתְכוּנָה {{סי|מִ}}קַּדְמֵי קֶדֶם מֵרֹאשׁ נִסַּכְתִּי{{ש}} בְּאֵין תְּהוֹם וּמַעְיָן נִתְהַלָּלְתִּי{{ש}} בְּטֶרֶם הַר וָגֶבַע נִתְחוֹלָּלְתִּי{{ש}} בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם הָיִיתִי{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים עִמּוֹ נִמְצֵאתִי{{ש}} אֲנִי חָכְמָה עָרְמָה שָׁכָנְתִּי{{ש}} מְשַׁחֲרַי אִמְצָאֻנְנִי וְאֹהֲבַי אָהַבְתִּי{{ש}} מֵחָרוּץ וּמִפָּז נִבְחֲרָה תְּבוּאָתִי{{ש}} בְּאֹרַח צְדָקָה וּמִשְׁפָּט הִתְהַלַּכְתִּי{{ש}} יָסוּרוּ אֵלַי חֲסַר לֵב וָפֶתִי{{ש}} לִלְחֹם בְּלַחְמִי וְלִשְׁתּוֹת יַיִן מָסַכְתִּי{{ש}} כִּי עֹשֶׁר וְכָבוֹד נִמְצָא אִתִּי {{סי|עֲ}}צָתוֹ מֵרָחוֹק אִמֵּן לְאַמְּנִי{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ שָׂם לְמַעֲנִי{{ש}} רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בְּחֶסֶד קָנָנִי{{ש}} מִצּוּף דְּבַשׁ וָנֹפֶת הִמְתִּיקָנִי{{ש}} זָהָב וּפְנִינִים לֹא יַעַרְכוּנִי{{ש}} כִּי כָל בֵּיתִי לָבוּש שָׁנִי{{ש}} לִוְיַת חֵן וְרִפְאוּת נְתָנָנִי{{ש}} יָדַי וְכָפַּי לִפְרוֹשׂ לֶעָנִי{{ש}} פִּי פָתוּחַ בְּחָכְמָה וּבְשֵׂכֶל חִכְּמָנִי{{ש}} וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנִי{{ש}} טָבוּחַ טִבְחִי וְעָרוּךְ שֻׁלְחָנִי{{ש}} אֹרֶךְ יָמִים וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלִי וּבִימִינִי {{סי|וּ}}בַעֲצָתִי נוֹעַץ רוֹכֵב כְּרוּבִים{{ש}} מְמַדֵּי אֶרֶץ שָׂם וְדִבֵּק רְגָבִים{{ש}} שָׁמַיִם נָטָה וְשָׂם סִתְרוֹ עָבִים{{ש}} שֶׁמֶשׁ הִזְרִיחַ וְצָר יָרֵחַ וְכוֹכָבִים{{ש}} וְהִדְשִׁיא וּהִזְרִיעַ אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים{{ש}} וְהִשְׁרִיץ דָּגִים וְעוֹפוֹת וַחֲגָבִים{{ש}} וְחַיָּה וּבְהֵמָה וְכָל פָּרִים וְרָבִים{{ש}} וַיִּיצֶר בְּכַפּוֹ רֹאשׁ לְכָל נְצִיבִים{{ש}} בְּהִבָּרְאוּ כּוֹנְנוּ תֻפִּים וּנְקָבִים{{ש}} וּמְעַט מֵאֱלֹהִים חִסְּרוֹ בָאֳהָבִים{{ש}} וְכָבוֹד וְהָדָר עִטְּרוֹ בְשִׂגּוּבִים{{ש}} וְהִמְשִׁילוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים {{סי|נֹ}}עַם אֶבֶן יְקָרָה שָׁת מְסֻכָּתוֹ{{ש}} בְּצַלְמוֹ רִקְמוֹ וְהִפְאִיר תְּמוּנָתוֹ{{ש}} וּמִקָּצֶה עַד קָצֶה הֵקִים קוֹמָתוֹ{{ש}} וְחָלַק לוֹ מִשֵּׂכֶל תְּבוּנָתוֹ{{ש}} וּבְמִלַּת לָשׁוֹן הִפְלִיא דִבְרָתוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא שֵׁמוֹת לְכָל בְּרִיָּתוֹ{{ש}} וְעַל כָּל יְצוּרִים הָיְתָה אֵימָתוֹ{{ש}} וּבְעֵדֶן גַּן הָיְתָה חֲנִיתוֹ{{ש}} וּלְהַמְתִּיקֵנִי בְּפִיו הָיְתָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} עֵקֶב הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ עַפְרוֹת אַדְמָתוֹ{{ש}} חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתַי לַהֲגוֹת בְּאִמְרָתוֹ{{ש}} וְנֹעַם מִשְׁפְּטֵי צִדְקִי לְחַוּוֹתוֹ {{סי|בְּ}}שׁוּרִי מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ{{ש}} לֹא שָׁמַר צִוּוּי וַיְפִירֵהוּ{{ש}} בִּיקָר לֹא לָן וַיְגָרְשֵׁהוּ{{ש}} וְנִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה מִקְרֵהוּ{{ש}} בְּאָכְלוֹ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוָּהוּ{{ש}} לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ וּלְטָעֳמֵהוּ{{ש}} וְהִרְצֵתִי אֲמָרַי לִפְנֵי בוֹרְאֵהוּ{{ש}} לֹא חָפַצְתִּי בוֹ כִּי מְרִי הוּא{{ש}} בְּמִפְקַד אֶחָד לֹא עָמַד לְקַיְּמֵהוּ{{ש}} וּבִקְוֻצּוֹת תַּלְתַּלַי אֵיךְ יַעֲמֹד הוּא{{ש}} בַּחֲסַר לֵב יָמוּת בְּלִי לְהַחֲיֵהוּ{{ש}} לֹא נוּכַל לְהִדָּבֵק אֲנִי וָהוּא {{סי|רַ}}בּוּ שָׁנִים וְהָלְכוּ דוֹרוֹת{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי אֲצוּרָה בִּמְרוֹמֵי דִירוֹת{{ש}} בֵּין אֶרְאֶלֵי טֹהַר אִמְרוֹתַי טְהוֹרוֹת{{ש}} וְעָמַד אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹת{{ש}} מְיַשֵּׁר מַעְגָּל וּמְסִלּוֹת יְשָׁרוֹת{{ש}} אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ בְּכוֹשָׁרוֹת{{ש}} מְנַחֵם מִמַּעַשׂ וּמֵעֹצֶב מְאֵרוֹת{{ש}} וּבְשֶׁטֶף זַעַם נֶחֱלַץ מִצָּרוֹת{{ש}} בְּצֵאתוֹ לָרְוָחָה מִתּוֹךְ מַסְגֵּרוֹת{{ש}} הִקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה וּתְשׁוּרוֹת{{ש}} מִכָּל חַיָּה וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת טְהוֹרוֹת{{ש}} וְרָצָה לְדַבְּקוֹ בִי אִמְרוֹתַי לְהוֹרוֹת {{סי|י}}וֹם נִשְׁתַּכֵּר נִפְרְדָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} מִמַּטָּעֵי כַרְמוֹ הִרְוָה שְׁתִיָּתוֹ{{ש}} וְנִתְגַּל בְּאָהֳלוֹ וְגִלָּה נַבְלוּתוֹ{{ש}} וּבְנוֹ נִכְנַס וְרָאָה עֶרְוָתוֹ{{ש}} וַיִּיקֶץ מִיֵּינוֹ וְאֵרֲרוֹ בְקִלְלָתוֹ{{ש}} עֶבֶד עֲבָדִים לְאֶחָיו הֶיוֹתוֹ{{ש}} בַּעֲשׂוֹתוֹ כָכָה מְאַסְתִּיו לִשְׂנֹאתוֹ{{ש}} וְנַמְתִּי לִצוּרִי לֹא אֶחְפֹּץ קִרְבָתוֹ{{ש}} כִּי בְשִׁכְרוּתוֹ יָצָא מִדַּעְתּוֹ{{ש}} וַיָפֶר חֻקִּי וַיְקָרֵב מִיתָתוֹ{{ש}} לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה בִשְׁתוֹתוֹ{{ש}} כָּל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יַרְבֶּה חָכְמָתוֹ {{סי|צֶ}}דֶק לְעֶשְׂרִים הֵעִיר מִמִּזְרָח{{ש}} בּוֹרְאוֹ הִכִּיר לְשָׁלֹשׁ אֵיתָן הָאֶזְרָח{{ש}} וְכִתַּת וְשִׁבַּר אֱלִילֵי תֶרַח{{ש}} וּמִבֵּין חֲשֵׁכִים אוֹרוֹ זָרָח{{ש}} וּמִבֵּית מוֹלַדְתּוֹ גָּלָה וּבָרַח{{ש}} וְהִצְלִיחַ בְּלֶכְתּוֹ וּכְחֲבַצֶּלֶת פָּרָח{{ש}} אֵשֶׁל נָטַע וְהָעוֹבְרִים הֶאֱרַח{{ש}} וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ רֵיחוֹ הֵרָח{{ש}} וְתוֹעֵי דֶרֶךְ הִסְלִיל בָּאֹרָח{{ש}} יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים הִבְרָח{{ש}} וְשָׁמַר תּוֹרוֹת וּבְמִצְוֺת טָרַח{{ש}} וְגָבַר כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַמִּזְרָח {{סי|חֻ}}בַּב וְנֶחְשַׁק בְּשָׁמְרוֹ אֱמוּנָה{{ש}} בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶׂר נִצְרַף לְבָחֲנָה{{ש}} וּמָצָא שְׂכַר בִּטְנוֹ לְמֵאָה שָׁנָה{{ש}} וְהִתְחִיל בְּמִצְוָה נִתְּנָה לִשְׁמֹנָה{{ש}} וְנָם צוּר בָּא עֵת וְהִגִּיעָה עוֹנָה{{ש}} אָמוֹן שַׁעֲשׁוּעִים לְהִנָּתֵן בְּמַתָּנָה{{ש}} וְגַם אֲנִי נִרְצֵיתִי בּוֹ לְהִתְחַתְּנָה{{ש}} לוּלֵי נָאַם בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה{{ש}} וְשָׁאַל אוֹת לְהוֹדִיעוֹ נְכוֹנָה{{ש}} וְגָרַם גֵּרוּת אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה{{ש}} בְּפֶרֶךְ לְעַנּוֹת עֲדַת מִי מָנָה{{ש}} אָז חָדַלְתִּי בָּאָרֶץ לְשָׁכְנָה {{סי|קָ}}ם בְּנוֹ תַחְתָּיו וְהוּשַׁת לְשָׂרִים{{ש}} בְּדַרְכֵי הוֹרוֹ הָלַךְ בְּמֵישָׁרִים{{ש}} לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש}} וּכְקָרְבַּן נִיחֹחַ הֹעֲלָה בְּבֵרוּרִים{{ש}} וְנִרְצָה כְּכָלִיל וְשַׁלְמֵי אֵמוּרִים{{ש}} וְזָרַע וּמָצָא מֵאָה שְׁעָרִים{{ש}} וְהִצְלִיחַ וְהִשְׂכִּיל וְהִנְעִים אֲמָרִים{{ש}} וְחָפֵץ לְהַגְדִּילוֹ בְּתוֹרַת מוּסָרִים{{ש}} וְגַם אֲנִי אֲהַבְתִּיו חָמַדְתִּיו מִנְּעוּרִים{{ש}} לוּלֵי שְׂאֵתוֹ פְּנֵי עוֹכֵר בָּעוֹכְרִים{{ש}} וּבַעֲשָׁנוֹ נֶעֱשַׁן וְהִכְהָה מְאוֹרִים{{ש}} בַּעֲבוּרוֹ נִמְנַעְתִּי לְהִוָּדַע בַּשְּׁעָרִים {{סי|חֶ}}בְיוֹן עֹז שָׁכַנְתִּי בְּמַחְמָד{{ש}} לָאָרֶץ לֹא יָרַדְתִּי לְהִתְלַמָּד{{ש}} וְעָמַד אִישׁ תָּם וְתַאֲוָתִי חָמַד{{ש}} יָשַׁב אֹהָלִים עִתּוֹתַי לְהַתְמַד{{ש}} בְּרָכָה יָרַש וְלִגְבִיר הָעֳמַד{{ש}} זַרְעוֹ לְהַרְבּוֹת כְּחוֹל לֹא יִמָּד{{ש}} רוּחַ נְדִיבָה סְמָכַתְהוּ לְהַצְמַד{{ש}} בְּתֻמּוֹ הָלַךְ וּבְכָשְׁרוֹ עָמָד{{ש}} יוֹצְרוֹ אֲהֵבוֹ וּבְעֵינָיו נֶחְמָד{{ש}} וַיֹּרֵנִי הִנֵּה זֶה נָעִים וְנֶחְמָד{{ש}} נָאֶה לוֹ בְהֶגְיוֹנֵךְ לִלְמַד{{ש}} יִתְמָךְ לִבּוֹ דְבָרֵךְ וּבְסוֹדֵךְ יָעֳמַד {{סי|זַ}}ךְ הָיָה וְנָבָר וְאִישׁ אֱמוּנָה{{ש}} וְרָאוּי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּמַתָּן צְפוּנָה{{ש}} אֲבָל לֹא שָׁקַט וְלֹא הָפְנָה{{ש}} בְּבֵית אָבִיו לֹא נָח מִתְּלֻנָּה{{ש}} אָחִיו מִתְנַחֵם לְהָרְגוֹ בְּשִׂטְנָה{{ש}} עָמַד מִפָּנָיו וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה{{ש}} בְּמַקְלוֹ עָבַר וַיָּבֹא חָרָנָה{{ש}} בְּאִשָּׁה שָׁמַר עֶשְׂרִים שָׁנָה{{ש}} בְּגִידּוּל בָּנִים נִטְרַח בְּאָמְנָה{{ש}} נִמְכַּר פֹּרָת לְתַאֲלָה וְלִמְגִנָּה{{ש}} בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן יָרַד לְגֹשְׁנָה{{ש}} לָכֵן לֹא נָפַלְתִּי בְּגוֹרָלוֹ לְמָנָה {{סי|קָ}}רַב מוֹעֵד וְהִגִּיעַ זְמָן{{ש}} וְשָׁר בְּעִנּוּי עַם לֹא אַלְמָן{{ש}} וַיָּקֶם מוֹשִׁיעַ רֹעֶה נֶאֱמָן{{ש}} תְּחִלַּת צֵאתוֹ מִצְרִי טָמָן{{ש}} וַיַּךְ בְּמִצְרַיִם כָּל אֱלִיל וְחַמָּן{{ש}} וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר שַׂר וּמִשְׁמָן{{ש}} וְהִגִּיהַּ אוֹר וְהֵאִיר אַשְׁמָן{{ש}} אֲסִירֵי עֳנִי לְיֶשַׁע זִמָּן{{ש}} יָם הֶעֱבִירָם וְהִסִּיעָם לִתְחוּמָן{{ש}} וְהֵגִיז לָמוֹ שְׂלָו וְהִמְטִירָם מָן{{ש}} הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָן{{ש}} וְאִוָּה לְהַנְחִילָם מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן {{סי|וּ}}בְיֶרַח הַשְּׁלִישִׁי לַחֹפֶשׁ בְּצֵאתָם{{ש}} בָּאוּ לְחֹרֵב כָּל מַקְהֵלוֹתָם{{ש}} וְנֶגֶד הָהָר הָיִתָה חֲנָיָתָם{{ש}} הִסְכִּימוּ דַעְתָּם וְהִשְׁווּ עֲצָתָם{{ש}} וּמֹשֶׁה עָלָה וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם{{ש}} וְנִצְטַוָּה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם{{ש}} הַיּוֹם וּמָחָר צַוֵּה פְרִישָׁתָם{{ש}} וְיוֹם אֶחָד הוֹסִיף לְטָהֳרָתָם{{ש}} וְסִדֵּר עִנְיָנָם וּמִצְוַת הַגְבָּלָתָם{{ש}} וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְכָרַת בְּרִיתָם{{ש}} וְהֵקִים מַצֵּבוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְטֵי תָם{{ש}} וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם {{סי|אֲ}}זַי בַּשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת בָּקְרוֹ{{ש}} מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ הוֹפִיעַ בִּיקָרוֹ{{ש}} רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן מְשַׁנְנֵי פְאֵרוֹ{{ש}} וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְהִזְרִיחַ אוֹרוֹ{{ש}} קוֹלוֹ בְּכֹחוֹ קוֹלוֹ בַּהֲדָרוֹ{{ש}} וְרוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ{{ש}} וְעָנָן כָּבֵד כִּסָּה עַל הָרוֹ{{ש}} וְהצוּרִים נִתְּצוּ הָרִים בְּעָקְרוֹ{{ש}} הוֹלֵךְ וְחָזֵק קוֹל שׁוֹפָרוֹ{{ש}} חוֹצֵב לֶהָבוֹת אֲרָזִים בְּשָׁבְרוֹ{{ש}} קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּרוֹ{{ש}} וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד בִּפְאֵר דְּבִירוֹ {{סי|מִ}}תְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי{{ש}} הִנֵּה בָא קִצִּי וְהִגִּיעַ עִתִּי{{ש}} לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי{{ש}} יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי{{ש}} יֵדְעוּ הַכֹּל מַה מְּלַאכְתִּי{{ש}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט בְּתוֹך נִתִיבָתִי{{ש}} עֹמֶק חָכְמָתִי וְסוֹד בִּינָתִי{{ש}} יָבִינוּ שְׂכָרִי עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי{{ש}} עֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי וְסֶגֶר מִסְגַּרְתִּי{{ש}} תִּקוּן אֶצְבְּעוֹתַי וְרֹב פְּעֻלָּתִי{{ש}} כִּי עַד עַתָּה בַּמְּרוֹמִים שָׁכַנְתִּי{{ש}} וְהַיּוֹם בָּאָדָם מַתָּנוֹת לֻקָּחְתִּי {{סי|צִ}}יר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים{{ש}} כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קְצִירִים{{ש}} חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים{{ש}} וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה לַהֲדוּרִים{{ש}} אֲמָרִים נְעִימִים מִפְּנִינִים יְקָרִים{{ש}} וְקִבְּלָם מִימִין יוֹצֵר הָרִים{{ש}} וְצִבְאוֹת קֹדֶשׁ עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע אָנוּ שׁוֹמְרִים{{ש}} וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ מֵרְעָמִים כַּבִּירִים{{ש}} וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְצוּרִים{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָרִים {{הור|למנהג אשכנז המזרחי יש שאינם אומרים בית זה,<noinclude>{{הערה|כך מנהג פראג}}</noinclude> הלקוח מקרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}}:}}{{ש}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|וישמחו}} ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}לּוּף מְסֻבָּל בְּהוֹד אִפּוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב חֲמוּדִים{{ש}} {{סי|גָּ}}רוֹן עָנוּק לְשׁוֹן לִמּוּדִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים דְּבוּרִים כְּאֹפָן שְׁקוּדִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְשׁוּלִים לְשָׁלֹשׁ מַשְׁקִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|וּ}}בַפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים נִשְׁמָרִים וְעֹמְדִים{{ש}} {{סי|זֹ}}נְחִים הַגָּבֹהַּ וְלַנָּמוּךְ יוֹרְדִים{{ש}} {{סי|חַ}}יִּים וְרִפְאוּת לְמוֹצְאֵיהֶם מַעֲמִידִים{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַים מְנֻקָּדִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִזָּהָב וּמִפְּנִינִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל חֲפָצִים לְנֶגְדָּם בַּל נִמְדָּדִים{{ש}} {{סי|לֶ}}קַח טוֹב וּמוּסָר מַגִּידִים{{ש}} {{סי|מֶ}}תֶק וּמַרְפֵּא לַעֲצָמוֹת וְגִידִים{{ש}} {{סי|נְ}}תוּנִים מֵאֵשׁ וְכָאֵשׁ יוֹקְדִים{{ש}} {{סי|סַ}}ם חַיִּים לְבָהֶם מִתְכַּבְּדִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזְבֵיהֶם עוֹזְבִים וְחוֹבְקֵיהֶם מְכַבְּדִים{{ש}} {{סי|פִּ}}לְפּוּלָם בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׁרֵה מִתְלַמְּדִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְפֵיהֶם מוֹשִׁיבִים בֵּין נְגִידִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹנֵיהֶם לְחַיֵּי עוֹלָם עֲתִידִים{{ש}} {{סי|רַ}}ב טוּב הַצָּפוּן לַחֲסִידִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}מְרֵיהֶם יֻצְּלוּ מִכָּל פְּחָדִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹמְכֵיהֶם מְאַשְּׁרִים וּבוֹזֵיהֶם מְלַפְּדִים. :מְלַפְּדִים לַפִּידִים וּבְרָקִים נוֹגְהִים{{ש}} :בְּתִתּוֹ קוֹל עֹז מִשְּׁמֵי גְבֹהִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ כַּדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}} {{סי|שַׂ}}חוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם וְהַמְּצוּקִים{{ש}} {{סי|רַ}}בּוּ רְעָמִים וְגָבְרוּ זִקִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלֵי קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וַחֲזָקִים{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף הַדִּבּוּר כְּנִיצוֹצֵי בְרָקִים{{ש}} {{סי|פַּ}}טִּישׁ מְפֹצֵץ סַלְעֵי נְקִיקִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹרֵךְ אַחַת וּשְׁתַּיִם מִתְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹד יְרֵאִים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר מִתְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|מֹ}}שֶׁה יְדַבֵּר וְהַכֹּל שׁוֹתְקִים{{ש}} {{סי|לְ}}עַמּוֹ הִנְחִיל מִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתִּים חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|יְ}}דִיעַת חֹסֶן וִישׁוּעַת נְזִיקִים{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי חָכְמָה וָדַעַת מְפִיקִים{{ש}} {{סי|חִ}}נָּם נְתָנָם גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם בְּמַתָּנָה לְבוֹ דְבֵקִים{{ש}} {{סי|וְ}}כֻלּוֹ מַחֲמַדִּים וְחִכּוֹ מַמְתַקִּים{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁמִיעַ אָנֹכִי בְּרֹאשׁ פְרָקִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ בַּעֲשׂוֹתוֹ בְּמַיִם עֲמֻקִּים{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר נִגְלָה וְנִלְחַם בִּמְצוּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתּוֹ בְסִינַי דָּתוֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי כְּרַחֲמָן נִגְלָה מִשְּׂחָקִים. :מִשְּׂחָקִים הִבְרַקְתָּ נָגְהֶךָ{{ש}} :וְהִשְׁמַעְתָּ לְעַם כְּמֵהֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ עָשִׂיתִי וְאָדָם בָּרָאתִי{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיחַ וּדְלָתַיִם לַיָּם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|גִּ}}לִּיתִי שַׁחַר וָבֹקֶר צִוִּיתִי{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת פִּלָּגְתִּי{{ש}} {{סי|הָ}}אוֹר וְהַחֹשֶׁךְ בִמְקוֹמָם שִׁכַּנְתִּי{{ש}} {{סי|וְ}}הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ לִכְבוֹדִי יָצָרְתִּי{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת מַזָּרוֹת בְּעִתָּם הוֹצֵאתִי{{ש}} {{סי|חֻ}}קּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִשְׁטָרָם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|ט}}וֹפְלֵי שֶׁקֶר בְּשֶׁטֶף הֶאֱבַדְתִּי{{ש}} {{סי|י}}וֹרְדֵי בִקְעָה לְשׁוֹנָם בָּלָלְתִּי{{ש}} {{סי|כְּ}}דָרְלָעֹמֶר וְעֹזְרָיו הִכֵּיתִי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵמֶק שָׁוֶה לַיְלָה חִלָּקְתִּי{{ש}} {{סי|מ}}וֹרִיָּה עֲקֵדַת יָחִיד רָאִיתִי{{ש}} {{סי|נֵ}}דֶר נָדַרְתִּי בִּי נִשְׁבַּעְתִּי{{ש}} {{סי|שָׂ}}ר אֶל מַלְאָךְ בְּעֶזְרוֹ הָיִיתִי{{ש}} {{סי|עִ}}מּוֹ מִדַּבֵּר לְרֹדְפוֹ הִזְהָרְתִּי{{ש}} {{סי|פַּ}}תְרוּסִים בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת מָחַצְתִּי{{ש}} {{סי|צִ}}בְאוֹתֵיכֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם גָּאָלְתִּי{{ש}} {{סי|קָ}}רַעְתִּי יַם סוּף וְאֶתְכֶם הֶעֱבַרְתִּי{{ש}} {{סי|רְ}}אִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי{{ש}} {{סי|שִׁ}}דַּדְתִּי מְזַנֵּב וְחֵילוֹ הֶחֱלַשְׁתִּי{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת קֹדֶשׁ לָכֶם הִנְחָלְתִּי{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגַּלְתִּי וּבְכַנְפֵי נֶשֶׁר נָשָׂאתִי{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת לָכֶם נָתָתִּי. :נָתַתִּי לְךָ תּוֹכְחוֹת מוּסָרִים{{ש}} :הִשָּׁמֵר לְבַל תַּטֶּה אֲשׁוּרִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}עְתֻּעִים הֵמָּה מוּסַר הֲבָלִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}חַר אֵין לָמוֹ וְלֹא מוֹעִילִים{{ש}} {{סי|רֹ}}עֶה אֵפֶר לִבָּם הֲתוּלִים{{ש}} {{סי|קֶ}}צֶף מוֹסִיפִים וְחֵמָה מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|צֹ}}רְפִים כֶּסֶף וּבַקָּנֶה שׁוֹקְלִים{{ש}} {{סי|פַּ}}חֵי זָהָב מִכִּיס זָלִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל כְּתֵפָם נוֹשְׂאִים וְסוֹבְלִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹגְדִים לוֹ וְאֵלָיו מִתְפַּלְלִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹטְעִים אֹרֶן וְגֶשֶׁם מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|מִ}}קְצָתוֹ לָאֵשׁ וְחֶצְיוֹ לַפְּסִילִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א יָשִׁיבוּ לְלִבָּם וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י שְׁאֵרִיתוֹ שׂרְפוּ לְגֶחָלִים{{ש}} {{סי|יִ}}צְעֲקוּ אֵלָיו וְאֵינָם נִצּוֹלִים{{ש}} {{סי|טָ}}חוּ עֵינֵיהֶם וְלִבּוֹתָם סְכָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}מָּנִים קְרוּאִים שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|זְ}}נוּחִים תְעוּבִים אִטִּים וֶאֱלִילִים{{ש}} {{סי|וְ}}חֵלֶק יַעֲקֹב יוֹצֵר הַכֹּל אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן מַיִם נוֹתֵן וּנְשִׂיאִים עֹלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרוֹ מֵקִים וַעֲצָתוֹ יַשְׁלִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹעֵר בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלִּים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ תִדְבָּקוּ וְעָדָיו הֱיוּ מְיַחֲלִים{{ש}} {{סי|אֹ}}יְבֵיכֶם יַפִּיל חֲלָלִים חֲלָלִים. :חֲלָלִים אַפִּיל כָּל שׁוֹכְחֵי הַשֵּׁם{{ש}} :הִשָּׁמֵר פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָׂא אֶת־שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}מִתִּי שְׁמוֹ הַמְפֹרָשׁ בְּשִׁבְעִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ נוֹסְדוּ אֲרָצוֹת וְנֻטְּעוּ רְקִיעִים{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת אֶרֶץ וְרוּחוֹת מְרֻבָּעִים{{ש}} {{סי|דֻּ}}בְּקוּ בְחוֹתָמוֹ הֱיוֹת נִקְבָּעִים{{ש}} {{סי|הֻ}}זְכַּר עַל הַיָּם וְנַעֲשָׂה בְקִיעִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל הַמַּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר קָדְשׁוֹ בּוֹ יָרוּצוּ נוֹשָׁעִים{{ש}} {{סי|חֹ}}צֵב לֶהָבוֹת וּמְפֹצֵץ סְלָעִים{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָעִים{{ש}} {{סי|יְ}}צוּרָיו בֹּחֵן בְּכָל עִתִּים וּרְגָעִים{{ש}} {{סי|כַּ}}לּוֹת בְּחֵמָה בּוֹ נִפְשָׁעִים{{ש}} {{סי|לְ}}הָבִיא שֶׁבֶר לְחַטָּאִים וּפוֹשְׁעִים{{ש}} {{סי|מְ}}פִירֵי חֹק וְלַשֶּׁקֶר נִשְׁבָּעִים{{ש}} {{סי|נִ}}לְכָּדִים בַּעֲוֺנָם וּבִזְדוֹנָם נִתְבָּעִים{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹנְאֵי תוֹכָחוֹת וּמוּסָר פּוֹרְעִים{{ש}} {{סי|עֲ}}בָרוֹת יוּבְלוּ וְרֹגֶז שְׂבֵעִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹמֵת לַבְּקָרִים כָּל רְשָׁעִים{{ש}} {{סי|קַ}}נּוֹא וְנוֹקֵם וְקוֹבֵעַ קוֹבְעִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאֶה וְצוֹפֶה טוֹבִים וְרָעִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מֵאֶרֶר פְּגָעִים{{ש}} {{סי|תִּ}}תְיָרֵא מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם תְּמִים דֵּעִים. :תְּמִים דֵּעִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}} :וְהִזְהִיר עַל מוֹרָא מִקְדָּשׁוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}שְׁלוּם כָּל מַעַשׂ וּגְמַר מְלָאכָה{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת מְנוּחָה וְקִדּוּשׁ בְּרָכָה{{ש}} {{סי|רֶ}}גֶל לְהָשִׁיב וּלְמַעֵט הֲלִיכָה{{ש}} {{סי|קָ}}רוּי עֹנֶג לְכַבְּדוֹ כַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|צַ}}עַד תְּחוּמָיו אַלְפַּיִם לֵלֵכָה{{ש}} {{סי|פְּ}}סִיעָה גַסָּה בּוֹ בְּלִי לְהַלְּכָה{{ש}} {{סי|עֵ}}רֶךְ הֲכָנָתוֹ בַּשִּׁשִּׁי לְעָרְכָה{{ש}} {{סי|סְ}}עוּדוֹת שָׁלֹשׁ מִצְוָתוֹ עֲרוּכָה{{ש}} {{סי|נִ}}כְפַּל בְּלַחְמוֹ לָעֲנֻגָּה וְרַכָּה{{ש}} {{סי|מִ}}מָּרָה נִתַּן כַּדָּת וְכַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|לְ}}אוֹת הוּשַׂם עָלָיו לְסָמְכָה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לְשִׁשָּׁה מְלַאכְתּוֹ נֶעֱרְכָה{{ש}} {{סי|יְ}}צִיאוֹתָיו וּרְשֻׁיּוֹתָיו בְּלִי לְהָפְכָה{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא בּוֹ לְחָסְכָה{{ש}} {{סי|חִ}}לּוּל מֵזִיד לִסְקִילָה לְמָשְׁכָה{{ש}} {{סי|זְ}}כִירָה וּשְׁמִירָה עָדָיו תְּנוּכָה{{ש}} {{סי|וּ}}מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא מָתְקוֹ לְחַנְּכָה{{ש}} {{סי|הַ}}נּוֹצְרוֹ יִנָּצֵל מִשִּׁלּוּשׁ מְבוּכָה{{ש}} {{סי|דִּ}}ין עָנְשׁוֹ וְאַזְהָרָתוֹ חֲתוּכָה{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכֻּרְתּוֹ מֵאִתִּי תְמוּכָה{{ש}} {{סי|בֵּ}}ינִי וּבֵין אֹם הַמְבֹרָכָה{{ש}} {{סי|א}}וֹת שַׂמְתִּי כִּי לִי הַמַּמְלָכָה. :הַמַּמְלָכָה הַמְלִיכֵנִי כְּנָאֳמֶךָ{{ש}} :וְתִזְכֶּה לְאֹרֶךְ יָמֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}מֵן וּמֵינֶקֶת בְּךָ מִתְעַסְּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלְּךָ תְּחִלָּה כְּאֵזוֹר דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|גַּ}}עְיַת שֶׁוַע וְתַחַן מְפִיקִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְצוּרָם הֱיוֹת בֵּן חוֹבְקִים{{ש}} {{סי|הָ}}שְׁתְּפוּ שְׁנֵיהֶם עִמּוֹ עֲסוּקִים{{ש}} {{סי|וְ}}נוֹצַרְתָּ וְנוֹלַדְתָּ לְעִתֵּי חֻקִּים{{ש}} {{סי|זִ}}כּוּךָ וֶהֱבִיאוּךָ בִּבְרִית לְהָקִים{{ש}} {{סי|חִ}}בְּקוּךָ בִרְכַּיִם וְשַָׁדַיִם מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶף חֻקֶיךָ זָנִים וּמַשְׁקִים{{ש}} {{סי|יְ}}גִיעַת עֲמָלָם עִמְּךָ מְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר וּמוּסָר מְחַנְּכִים וּמְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן לִמּוּדִים וּדְבָרִים עַתִּיקִים{{ש}} {{סי|מְ}}תַקְּנִים עֵזֶר וּלְהַשִּׂיאֲךָ זוֹקְקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹשְׂאִים פֶּלֶל עֲבוּרְךָ וְלָאֵל זוֹעֲקִים{{ש}} {{סי|סָ}}מְכֵם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְתַפְנוּקִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְדֵם בִּכְסוּת נְקִיָּה בְּחִשּׁוּקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵה לְגַעֲרָתָם לְבַל יְהוּ מְצִיקִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לְמוּסָרָם וְלֹא תְרַדֵּף רֵיקִים{{ש}} {{סי|קַ}}יֵּם כִּבּוּדָם וּמוֹרָאָם כְּחֻקִּים{{ש}} {{סי|רְ}}בוֹת אֹרֶךְ יָמִים וּמֵעָוֺן מְנֻקִּים{{ש}} {{סי|שִׁ}}וָּם לִכְבוֹדוֹ וּלְמוֹרָאוֹ גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כֵּן הוֹדוּהוּ מַלְכֵי אֲרָקִים. :אֲרָקִים וּגְבֹהִים יָסַד בְּפֶצַח{{ש}} :קַבֵּל מוֹרָאוֹ וְאַל תָּעֵז מֶצַח{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת אֱהוֹב וּמוּסָר יְרֵאִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מִפִּתּוּי חַטָּאִים{{ש}} {{סי|רַ}}גְלֵיהֶם רָצִים וְלָרַע מוּבָאִים{{ש}} {{סי|קֶ}}שֶׁר קוֹשְׁרִים לְהַפִּיל חֵלְכָּאִים{{ש}} {{סי|צָ}}רִים בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרוּאִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹעֶרֶת לִבְלִי חֹק בָּאִים{{ש}} {{סי|עַ}}צֶּבֶת נוֹתְנִים וְכֹשֶׁל מַמְצִיאִים{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם אֱרֹב דָּם מְמַלְּאִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת אִוֶּלֶת יִנְחֲלוּ פְתָאִים{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוּבָתָם תַּהַרְגֵם בְּתַחֲלוּאִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א תֹאבֶה לַעֲצַת נִשְׂנָאִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י כֶחָצִיר יִמָּלוּ וְכִדְשָׁאִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר בְּרֶצַח חוֹטְאִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח גְּזֵרָתָם עָלַי מַשִּׂיאִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים אֶרֶץ בְּדָם מְטַמְּאִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינָתִי מִתּוֹכָם מוֹצִיאִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל יְדֵי חֲלָלִים הַנִּמְצָאִים{{ש}} {{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנַּחַל מְבִיאִים{{ש}} {{סי|דָּ}}ם שׁוֹפְכִים בְּשׁוֹגֵג בְּלֹא רוֹאִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלִים לְעָרֵי מִקְלָט הַנִּקְרָאִים{{ש}} {{סי|בַּ}}הֲזִידָם לַהֲרֹג בְּצֶלֶם בְּרוּאִים{{ש}} {{סי|אַ}}תָּה תְּבַעֵר הַדָּם לְעֵין כָּל רוֹאִים. :רֹאִים יִוָּסְרוּ לְהִשָּׁמֵר מֵאַף{{ש}} :שְׁמֹר מִצְוָה וְלַהֶבֶל אַל תִּשְׁאָף{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}שֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|בֵּ}}יתָהּ הַרְחֵק כִּי נְפָשׁוֹת עֹכֶרֶת{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים בַּחֵיק מַחְתָּה וּמַבְעֶרֶת{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיהָ שְׁאוֹל וּמָוֶת עוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|ה}}וֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לַטֶּבַח מוֹסֶרֶת{{ש}} {{סי|וּ}}כְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל מְיַסֶּרֶת{{ש}} {{סי|זַ}}עַם מַרְבָּה וְעֶצֶב מְמַהֶרֶת{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת גֶּבֶר וְשִׂנְאָה מְעוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|טִ}}יף נֹפֶת בִּשְׂפָתֶיהָ מְדַבֶּרֶת{{ש}} {{סי|י}}וֹם אַחֲרִיתָהּ כַּלַּעֲנָה מְמָרֶרֶת{{ש}} {{סי|כִּ}}י אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ אוֹמֶרֶת{{ש}} {{סי|לְ}}יַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת{{ש}} {{סי|מֹ}}דָע תִּקְרָא לַבִּינָה הַמְיֻשֶּׁרֶת{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח עֲדֵי עַד עָלֶיךָ מְשַׁמֶּרֶת{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ הַמְחֻבֶּרֶת{{ש}} {{סי|עִ}}מָּהּ תִּתְרַפֵּק וְלֹא בְאַחֶרֶת{{ש}} {{סי|פּ}}וּצַת מַעְיָנֶךָ חוּצָה עוֹבֶרֶת{{ש}} {{סי|צְ}}מָחִים תַּרְבֶּה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ עַצְמְךָ בִּפְרִישׁוּת אַדֶּרֶת{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה לַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} {{סי|שְׁ}}מַע מוּסָר וְעָנְדֵהוּ לְגַרְגֶּרֶת{{ש}} {{סי|תִּ}}תֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן וַעֲטֶרֶת. :וַעֲטֶרֶת תִּנְחַל וּבְשֵׂיבָה תָנוּב{{ש}} :אִם תִּשְׁמוֹר הוֹן מִלִּגְנוֹב{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תְּ}}תַעֵב מְתֵי גַנָּבִים וְסִיעָתָם{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים וְחוֹמְסִים כָּל עִתָּם{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מֵעֹשֵׁק וֶהְיֶה תָם{{ש}} {{סי|קַ}}שֵּׁט מַעְבָּדֶיךָ וְהַצְדֵּק אוֹתָם{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לַחֲכָמִים וֶאֱלַף אֹרְחוֹתָם{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת צְדָקָה לְחַיִּים תְּבוּאָתָם{{ש}} {{סי|עִ}}קְשִׁים הַרְחֵק הַמְעַקְּלִים נְתִיבָתָם{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם דּוֹלְקִים בְלִבָּם רָעָתָם{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹנוּ שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת לִגְוִיָּתָם{{ש}} {{סי|מָ}}דוֹן מְשַׁלְּחִים וּמַצָּה אַהֲבָתָם{{ש}} {{סי|לֹ}}א יַחַרְכוּ רְמִיָּה צֵידָתָם{{ש}} {{סי|כִּ}}י אָוֶן וְעָמָל תַּחַת שְׂפָתָם{{ש}} {{סי|י}}וֹם יִלָּכְדוּ בֹגְדִים בְּהַוָּתָם{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְפִים בַּנֹּעַר וּבַקְּדֵשִׁים חַיָּתָם{{ש}} {{סי|ח}}וֹלְקֵי עִם גַּנָּב שׂוֹנְאֵי נַפְשׁוֹתָם{{ש}} {{סי|זֶ}}ה דַרְכָּם וְלַהֶבֶל אַחֲרִיתָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַל תְּאַשֵּׁר נְלוֹזֵי מַעְגְּלוֹתָם{{ש}} {{סי|הִ}}זָּהֵר פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָם{{ש}} {{סי|דִּ}}ין אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה הַשְׁלָמָתָם{{ש}} {{סי|גְּ}}נֵבָה אֵין לָמוֹ נִמְכָּרִים בִּגְנֵבָתָם{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם{{ש}} {{סי|אֶ}}ת רַגְלְךָ מְנַע מִנְּתִיבָתָם. :מִנְּתִיבָתָם חֲשֹׂךְ וְאַל תִּתְגַּנֶּה{{ש}} :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}מְרֵי כָזָב וּמַעַן כְּחָשִׁים{{ש}} {{סי|בְּ}}נִיב שׂפָתֶיךָ בַּל יְהוּ אֲרוּשִׁים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם אֱוִילִים אֲשֶׁר מַחֲרִישִׁים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹמִים וְנֶחֱשָׁבִים לְחַכְמֵי חֲרָשִׁים{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכֵי רָכִיל שָׁלֹשׁ מְעַנְּשִׁים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶאֱמְנֵי רוּחַ מְכַסִּים וּמַחְשִׁים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה חֵלֶק מְלָשְׁנִים הַמַּרְגִּישִׁים{{ש}} {{סי|חִ}}צֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים קָשִׁים{{ש}} {{סי|ט}}וֹמְנִים פַח כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים{{ש}} {{סי|יֹ}}עֲצֵי מִרְמָה כָּזָב מְלַחֲשִׁים{{ש}} {{סי|כְּ}}מַדְקְרוֹת חֶרֶב בּוֹטִים מְנַקְּשִׁים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא מַגִּישִׁים{{ש}} {{סי|מִ}}פְּרִי פִיהֶם יִשְׂבְּעוּ אֲנָשִׁים{{ש}} {{סי|נִ}}רְגָּן דְּבָרָיו כְּמִתְלַהֲמִים חָשִׁים{{ש}} {{סי|שְׂ}}פַת אֱמֶת יִכּוֹן בִּישִׁישִׁים{{ש}} {{סי|עַ}}ד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן טִפְּשִׁים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹשְׂקֵי שָׂפָה מְחִתָּה עֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|צָ}}רוֹת רוֹדְפִים וְעֹנֶשׁ מְבַקְשִׁים{{ש}} {{סי|ק}}וּמָם לְהָעִיד חָמָס וְלֹא בוֹשִׁים{{ש}} {{סי|ר}}וּחָם יוֹצִיאוּ כְּסִילִים אֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר בַּהֲעִידָם נִזְמְמוּ בְּפֵרוּשִׁים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֲשֶׂה לָמוֹ כְּזִמּוֹתָם לְהַאֲשִׁים. :לְהַאֲשִׁים מְנַע עַצְמְךָ לִתְמֹד{{ש}} :וְנֶצַח לְפָנַי תַּעֲמֹד.{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַחְמֹד|1}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק'''}} {{סי|שֶׁ}}כֶן רֵעֲךָ בֵּיתוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} {{סי|מִ}}קְנֵהוּ וְקִנְיָנוֹ וְכָל חֵילוֹ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שָׂדֵהוּ וּגְבוּלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}טְעוֹ וְכַרְמוֹ גַּנּוֹ וּשְׁבִילוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}עִירוֹ וְעֵצָיו פֵּרוֹתָיו וִיבוּלוֹ{{ש}} {{סי|רִ}}כְבּוֹ וּפָרָשָׁיו יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ{{ש}} {{סי|יְ}}קָר כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְנֹעַם גָּדְלוֹ{{ש}} {{סי|צֹ}}אנוֹ וַאֲלָפָיו מַשְׁקֵהוּ וּמַאֲכָלוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}בֶרְתּוֹ וְכָל מַחֲמַדֵּי מַכְלֻלוֹ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קָ}}רוּץ מֵחֹמֶר מַה מּוֹעִילוֹ{{ש}} {{סי|ח}}וֹמֵד וּמִתְאֲוֶּה אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ לָמָּה הוּא לוֹ{{ש}} יָבִין וְיַשְׂכִּיל בְּדֵעוֹ וְשִׂכְלוֹ{{ש}} יִשְׂמַח וְיָעֹז בְּמַתַּת גּוֹרָלוֹ. :גֹּורָלוֹ הִנְחִיל אֵל לִירֵאִים{{ש}} :בְּקֹלֹת וּבְרָקִים נוֹרָאִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל־הָעָם רֹאִים|1}} ====סילוק==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}} וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַנִּרְאָה וְהַנִּשְׁמָע{{ש}} וְשׁוֹמְעִים אֶת הַנִּשְׁמָע וְהַנִּרְאָה{{ש}} כְּשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}} וְנֶחְצָב עַל הַלֻּחוֹת בְּתִפְאָרָה{{ש}} קוֹל קוֹלי קוֹלוֹת וְרוּחַ סְעָרָה{{ש}} וְלַפִּיד לַפִּידֵי לַפִּידִים אֵשׁ בֹּעֵרָה{{ש}} קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ וְקוֹל יְיָ בַּהֲדָרָה{{ש}} מְפַרֵשׁ אֶת הַדִּבּוּר לְבָאֵרָה{{ש}} יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ סִתְרֵי תוֹרָה{{ש}} וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ לִבָּם לְשַׁבְּרָה{{ש}} וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִילִין שְׁנַיִם וַעֲשָׂרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְסַיְּעָם מִשְּׁמֵי שִׁפְרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן בַּהֲלִיכָה יִדֹּדוּן בַּחֲזִירָה{{ש}} וְלֹא הֵם בִּלְבָד כִּי אִם עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי לְהֵעָזְרָה{{ש}} וְנִשְׁתַּלְהֲבוּ מִכֹּחַ הָאֵשׁ וְרוּחָם עָבְרָה{{ש}} וְעַנְנֵי כָבוֹד הִזִּילוּ טַלְלֵי אוֹרָה{{ש}} אֶרֶץ רָעֲשָׁה וְגַם שָׁמַיִם נָטְפוּ לְחַשְּׁרָה{{ש}} גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים לְיָפָה וּבָרָה{{ש}} נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ לְשָׁמְרָה{{ש}} וּכְמוֹצְאֵי שָׁלָל רַב שָׂשׂוּ בַּאֲמִירָה טְהוֹרָה{{ש}} וְנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הִשְׁמִיעוּ בַאֲמִירָה{{ש}} וְלֹא הָיָה בָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל יוֹתֵר מִדַּבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} וְנָמוּ לְרוֹעָם קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע אֲמִירָה{{ש}} כִּי אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ נָמוּת מְהֵרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶם בְּעֵינָיו לְיַשְּׁרָה{{ש}} מִשָּׁם זָכוּ לְהַעֲמִיד נְבִיאִים לְהִתְאַשְּׁרָה{{ש}} וְנָם מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְבָחֳרָה{{ש}} אִלּוּ אֶפְשַׁר לְבַלַּע הַמָּוֶת וּלְהַעֲבִירָה{{ש}} אֲבָל אִי אֶפְשַׁר שֶׁכְּבַר נִגְזְרָה גְּזֵרָה{{ש}} וְעַל תְּנַאי כָּך עָמְדוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה{{ש}} אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם לְהִתְפָּאֵרָה{{ש}} חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן בְּעֶבְרָה{{ש}} וּמֹשֶׁה מְזָרְזָן וּמְפַיֵּס לְכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה{{ש}} וְהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ וְהַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם יוֹתֵר מִשַּׁלִּיטִים עֲשָׂרָה{{ש}} וְאוֹמֵר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מִן הָאֵשׁ וּמִן הַסְּעָרָה{{ש}} וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה עַל פְּנֵיכֶם יִרְאֶה טְהוֹרָה{{ש}} סִימָן טוֹב בָּאָדָם שֶׁהוּא בּוֹישָׁן וְרוּחוֹ נִשְׁבָּרָה{{ש}} שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָנָו עִמּוֹ שְׁכִינָה שׁוֹרָה{{ש}} אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְעֶזְרָה{{ש}} אֶל זֶה אַבִּיט אֶת עָנִי וּנְכֵה רוּחַ לְהֵעָתְרָה{{ש}} אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. וְעָנָו נִכְנַס לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִיצוֹת{{ש}} חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל נְחוּצוֹת{{ש}} עָנָן לִפְנִים וַעֲרָפֶל לִפְנַי וְלִפְנִים וְחֹשֶׁךְ בַּחוּצוֹת{{ש}} וְסִבֶּר לוֹ פָנִים לְהִתְרַצּוֹת{{ש}} וְקִבְּלוּ עַל יָדוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֺת קְבוּצוֹת{{ש}} וְנָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה בְּדַעַת וּבְמֹעֵצוֹת{{ש}} וְלָכֵן נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ תַּלְתַּלֶּיהָ קְוֻצּוֹת{{ש}} זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי עוֹמֵד בִּפְרָצוֹת{{ש}} אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְּחֹרֵב הַר הַנִּבְחָר מֵהָרֵי אֲרָצוֹת{{ש}} חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְתוֹרוֹת לְחֵיךְ נִמְלָצוֹת. וְכָל הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר שָׁמְעוּ קוֹלוֹ{{ש}} זָכוּ לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי זְבוּלוֹ{{ש}} עָלָיו נִתְרַפְּקוּ וְחָיוּ בְצִלּוֹ{{ש}} וְנָתַן בְּתוֹכָם מִשְׁכָּנוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} וְהִרְבָּה לְהַרְאוֹתָם מוֹפְתֵי מִפְעָלוֹ{{ש}} וְיָדוֹ הַחֲזָקָה וּכְבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ{{ש}} וּבְשׁוּב רוּחָם לְאוֹצַר מִכְלּוּלוֹ{{ש}} לֹא שָׁלְטָה בִבְשָׂרָם רִמָּה לְאָכְלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִדְרִיכָם שְׁבִילוֹ{{ש}} וְלָעוֹלָם הַבָּא יֵאָסְפוּ לוֹ{{ש}} וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר מִלּוּלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ:{{ש}} וּבְיוֹם זֶה הִשְׁמִיעַ הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל פָּצְחוּ הִלּוּלוֹ{{ש}} וּמַלְאֲכֵי מַעְלָה הִנְעִימוּ מַהֲלָלוֹ{{ש}} וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}} שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְזִקֵּי חַשְׁמַלּוֹ{{ש}} קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה קִדְּמוּ לְסַלְסְלוֹ{{ש}} וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם סֻבֳּלוֹ{{ש}} נִרְאִים נוֹשְׂאִים וְנִשָּׂאִים בְּחֵילוֹ{{ש}} וּנְהַר דִּי־נוּר הָעוֹבֵר לְמוּלוֹ{{ש}} נוֹתְנִים עֹז וּגְדֻלָּה לְהַלְלוֹ{{ש}} וּמֵאָז מַקְדִּישִׁים חֶבֶל גּוֹרָלוֹ{{ש}} יוֹם יוֹם יְנַשְּׂאוּהוּ וִירוֹמְמוּהוּ קְהָלוֹ{{ש}} חַיָּלֵי מַעְלָה אֵינָם מַעֲרִיצִים לוֹ{{ש}} עַד יַקְדִּישׁוּהוּ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ{{ש}} אֵלּוּ אַחַר אֵלּוּ מַאְדִּירִים צִלְצוּלוּ{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה יְשַׁלְשׁוּ לוֹ{{ש}} דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים לְהַקְדִּישׁ לוֹ.<קטע סוף=המשך/><noinclude>{{ש}} {{הור|כַּכָּתוּב}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> 0kjzluihaf03c7z0o588u9vyser01aa 3016927 3016925 2026-05-19T12:38:18Z בן עדריאל 9444 לענ"ד מיותר 3016927 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אורח חיים מוסר תוכחת | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שמעון בר יצחק; שמעון בר יצחק בר אבון חזק; שמעון בר יצחק חזק ואמץ; שמעון בר יצחק חזק | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2010|א-2010]] | מנהגים = נאמרת לרוב קהילות אשכנז המערבי ביום ראשון של שבועות, ולמנהג אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ב'. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}רַח חַיִּים מוּסַר תּוֹכַחַת{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתְּךָ לְנוֹשָעִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת{{ש}} {{סי|גָּ}}עֲשׁוּ עַמּוּדֵי רוֹם וָתַחַת{{ש}} {{סי|דְּ}}בֵקֶיךָ בְּבוֹאָם מַתָּנוֹת לָקַחַת {{סי|הִ}}סַּעְתָּ עַם כַּצֹּאן לִנְחוֹת{{ש}} {{סי|וְ}}נִהַגְתָּם כְּעֵדֶר בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}} {{סי|זִ}}כִּיתָם לַתּוֹרָה בְּאַהַב לְהֵאָחוֹת{{ש}} {{סי|חֹ}}דֶשׁ שְׁלִישִׁי בְּצֵאתָם לִרְוָחוֹת {{סי|טֶ}}רֶם נִגְלֵיתָ בְּשֵׂעִיר וּפָארָן{{ש}} {{סי|יִ}}דַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עָנְשָׁן וּשְׂכָרָן{{ש}} {{סי|כִּ}}רְאוֹתְךָ כִּי מֵאֲנוּ לְשָׁמְרָן{{ש}} {{סי|לֹ}}א חֲשַׁבְתָּם וְרָאִיתָ לְהַתִּירָן {{סי|מִ}}מִּדְבָּר נִתְּנָה מְקוֹם הַפְקֵר{{ש}} {{סי|נֶ}}גֶד הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵין כָּל סוֹקֵר{{ש}} {{סי|ס}}וֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה לְהִתְעַקֵּר{{ש}} {{סי|עֵ}}ת יָבוֹאוּ בַמִּשְׁפָּט לְהִתְחַקֵּר {{סי|פִּ}}יךָ לֹא דִבֵּר בְּמִסְתָּרִים{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק דּוֹבֵר מַגִּיד מֵישָׁרִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רָ}}אוּ וְתָמְהוּ מְלָכִים וְשָׂרִים {{סי|שָׁ}}לִישִׁים כָּתַבְתָּ לְעַם מְשֻׁלָּשִׁי{{ש}} {{סי|שִׁ}}לַּשְׁתָּ שָׁלִישׁ מִשֵּׁבֶט הַשְׁלִישִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}מִימָה וּבָרָה מְשִׁיבַת נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|תָּ}}מַכְתָּ לְהַנְחִילִי בְּיֶרַח שְׁלִישִׁי. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מֵישָׁרִים כָּל מַעְגְּלֵי טוּבוֹ{{ש}} :הִשְׁמִיעַ מִפִּיו לְעַם קְרוֹבוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לַהֲבוֹת אֵשׁ בְּקוֹל בְּחָצְבוֹ{{ש}} :מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}מְכוּ כָבוֹד נוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|שֻׁ}}תְּפוּ בְּמַתַּן יְקָרָה וַחֲמוּדָה{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיָה חַשׁוּקָה מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה{{ש}} {{סי|קְ}}רוּאָה בַּת מֶלֶךְ כְּבוּדָה {{סי|צִ}}יר נֶאֱמָן קָרָאתָ לַעֲלוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בֵּאַרְתּוֹ חֲמוּרוֹת וְקַלּוֹת{{ש}} {{סי|עֳ}}נָשִׁין וְאַזְהָרוֹת פְּרָטוֹת וּכְלָלוֹת{{ש}} {{סי|שְׂ}}כַר הַמִצְוֺת וְשִׁלּוּם גְּמוּלוֹת {{סי|נַּ}}מְתָּ לּוֹ כֹּה תֹאמַר{{ש}} {{סי|מִ}}לִּפּחוֹת וּמִלְּהוֹסִיף מַאֲמָר{{ש}} {{סי|לְ}}נָשִׁים בִּלְשׁוֹן רַכָּה לוֹמַר{{ש}} {{סי|כֹּ}}בֶד הַדִּקְדּוּק לַאֲנָשִׁים לִגְמָר {{סי|יָ}}רַד מִן הָהָר וְהִשְׁמִיעָם{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי מֶתֶק וְאִמְרֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חֻ}}בְּרוּ וְהִשְׁוּוּ כְאֶחָד בְּמַדָּעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מַעַשׂ לְמִשְׁמָעָם {{סי|וּ}}בַשְּׁלִישִׁי לְיוֹם הִתְקַדְּשׁם בּוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קְדִּים עַל יָדָם מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ תַּלְמִיד לְהַמְתִּין לְרַבּוֹ{{ש}} {{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ הִפְלִיא לְזֶרַע אוֹהֲבוֹ {{סי|בְּ}}נָסְעָם מִיַּם סוּף אֲגוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיב וּמַצָּה נוֹסְעִים וְעוֹמְדִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}זַי בְּעֵת נָסְעוּ מֵרְפִידִים{{ש}} {{סי|אֶ}}ל סִינַי בָּאוּ כְּאֶחָד אֲחוּדִים. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַלְלוּיָהּ כִּי הוּא הָיָה וְיִהְיֶה{{ש}} :בְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת אוֹתָנוֹ יְחַיֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לְפָנָיו יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה{{ש}} :וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים בַּחֲנוֹתָם נֶגֶד הָהָרָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים וּנְכוֹנִים בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} {{סי|שִׁ}}מַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עֲרוּכָה וּשְׁמוּרָה{{ר1}} {{סי|שִׁ}}מְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה.{{ממס|תהלים נ ז}} {{סי|מִ}}צְוֺת וְחֻקִים דָּת וָדִין{{ש}} {{סי|מִ}}שָּׁם לָמְדוּ מַאֲמַצֵּי הַדִּין{{ש}} {{סי|מִ}}דֶּשֶׁן בֵּיתְךָ זָכוּ לְהַעֲדִין{{ר1}} {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין.{{ממס|תהלים עו ט}} {{סי|עַ}}ד לֹא נִגְלָה לִמְצוּקֵי אָרֶץ{{ש}} {{סי|עָ}}בַר וְזָרַח וְהוֹפִיעַ בָּאָרֶץ{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים מִשָּׁם נִפְרְצוּ פָּרֶץ{{ר1}} {{סי|עָ}}מַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|וּ}}מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָה בְּמִצְעַד{{ש}} {{סי|וּ}}לְעַם קְרוֹבוֹ מִסִּינַי נוֹעַד{{ש}} {{סי|וַ}}עֲמּוּדֵי תֵבֵל גָּעֲשׁוּ לְהַרְעַד{{ר1}} {{סי|וַ}}יִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|נִ}}קְבְּצוּ לְאֻמִּים רֶגֶשׁ בְּשָׁמְעָם{{ש}} {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ לְקוֹסֵם לְשָׁאֳלוֹ מַה טַּעַם{{ש}} {{סי|נְ}}אֻם הֱשִׁיבָם עַל מַה הָרַעַם{{ר1}} {{סי|נֹ}}תֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם.{{ממס|תהלים סח לו}} {{סי|בַּ}}נְתָּה מֵרָחוֹק לְנוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלָּם יִסַּדְתָּ עַל אֶרֶץ אֲגֻדָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן נַעֲבָדְךָ בְּגִיל וּרְעָדָה{{ר1}} {{סי|בְּ}}סוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.{{ממס|תהלים קיא א}} {{סי|רִ}}דְתְּךָ לְסִינַי בָּאֵלִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שֶׁף לְרַגְלֶךָ יָצָא בְּהִידּוּרִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲדִים נְמוֹגִים כָּל יְצוּרִים{{ר1}} {{סי|רָ}}אוּךָ יָחִילוּ הָרִים.{{ממס|חבקוק ג י}} {{סי|יָ}}רְאָה וְחָלָה מִתְּנָאָהּ הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|יָ}}זְמָה פֶּן תֵּהָפֵך לְתֹּהוּ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|יֻ}}סָּדוּ עַמּוּדֶיהָ בְּאָנֹכִי בְּמֶרֶץ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים קלח ד}} {{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ אֲחָזוּם בְּעָתָה{{ש}} {{סי|צֶ}}לַע כְּגִיגִית עֲלֵיהֶם כָּפַפְתָּ{{ש}} {{סי|צְ}}רוּפָה קִבְּלוּ בְּמָנוֹד וְאֵימָתָה{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי לא כז}} {{סי|חָ}}שׁוּ הָרִים לְקַבֵּל שְׁכִינָתוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}פֵצִים לְהִתְעַלּוֹת בִּיקַר תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}} {{סי|חֻ}}בַּב חוֹרֵב מֵהָרֵי אַדְמָתוֹ{{ר1}} {{סי|חָ}}מַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ.{{ממס|תהלים סח יז}} {{סי|קָ}}רָאתָ לֶעָנָו מֵרוּם גְּבֹהִים{{ש}} לְהַנְחִיל תְּעוּדָה לְעַם כְּמֵהִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות יט ג}}<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} <קטע התחלה=המשך/> ====פיוט ד==== אִם לֹא אֲמָרֶיךָ הַנְּעִימִים{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא מִתְקַיְּמִים{{ש}} וְהִנְחַלְתָּם מוֹרָשָׁה לִמְעוּטֵי עַמִּים{{ש}} מֵאַהֲבָתְךָ אוֹתָם וּבְזֵכֶר שְׁבוּעַת קְדוּמִים{{ש}} וּמְאֹד תִּתְאַוֶּה לָמוֹ לִהְיוֹת שְׁלֵמִים{{ש}} וּבְמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ לֵב וָדַעַת מְשִׂימִים{{ש}} וּבְסוֹד יְרֵאֶיךָ יָשִׁיבוּ טְעָמִים{{ש}} בְּרִיתְךָ לִנְצוֹר לֶכֶת בְּדֶרֶךְ תָּמִים{{ש}} וּבְעֵת הִשְׁמַעְתָּם חֻקֶּיךָ הַתְּמִימִים{{ש}} עָמְדוּ בְמוֹרָא כְּאֶחָד מָשְׁלָמִים{{ש}} וְנִגְלָה לָמוֹ רָז מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה הֱיוֹת מַקְדִּימִים{{ש}} וְנַמְתָּ מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לְעוֹלָמִים{{ש}} לְיִרְאָה אוֹתִי לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים{{ש}} לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וּבִדְרָכַי מְסֻיָּמִים{{ש}} וְיִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְּלִי הֱיוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}} כִּמְעַט מִפְּנֵיהֶם אַכְנִיעַ שׂוֹטְמִים{{ש}} וְאָשִׁיב יָדִי עַל אוֹיְבִים וְקָמִים{{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ש}} לֹא בּוֹשִׁים וְלֹא נִכְלָמִים{{ש}} וְאַתָּה אָדוֹן הַצּוּר תָּמִים{{ש}} בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} פֵּתַח דְּבָרֶיךָ הֲבִינֵם בְּחִכּוּמִים{{ש}} וּתְזַכֵּם לִהְיוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים{{ש}} וּבְתוֹכָם תִּשְׁכֹּן רָם עַל רָמִים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====קיקלר==== {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון חזק'''}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.''' {{סי|שְׁ}}בוּיַת מָרוֹם לֻקְּחָה כְּהַיוֹם / מִצְוֺתֶיהָ וְהוֹרְיוֹתֶיהָ מִפִּי אָיוֹם / מִמִּדְבַּר נְתוּנָה לְיוֹצְאֵי פִדְיוֹם{{ש}} {{סי|מַ}}אֲמָר וְצִוּוּי וְעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה / חֹק וּמִשְׁפָּט בְּרִית וְתוֹרָה / נֹעַם הֶגֶה דִבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} {{סי|עֲ}}רוּכִים יַחַד זֶה אַחַר זֶה / וּצְמוּדִים מַחֲזֶה אֶל מַחֲזֶה / לוּחוֹת כְּתוּבִים מִזֶּה וּמִזֶּה {{סי|וְ}}הַמִּכְתָּב מִכְתָּב אֱלֹהִים לְאַשְּׁשָׁה / חֲקָקָם זֶה כְּנֶגֶד זֶה לְדָרְשָׁה / כִּוְּנָם וְהִתְוָם חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה{{ש}} {{סי|נֹ}}עַם אָנֹכִי הִשְׁמִיעַ בְּמַאֲמָר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּרְצָח הִזְהִיר בְּמִשְׁמָר / זֶה עַל זֶה לְהָבִין וְלִגְמָר{{ש}} {{סי|בְּ}}הִכָּשֵׁל יְצוּרִים לִשְׁפָּךְ דָּם / כְּאִלּוּ מְמַעֲטִים דְּמוּת בַּהֲזִידָם / כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם {{סי|רָ}}מַז לֹא יִהְיֶה בַּשֵּׁנִי דִיבּוּר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּנְאָף הִזְִהִיר לְצִיבּוּר / עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבוּר{{ש}} {{סי|יַ}}גִּיד וְיוֹכִיחַ עֲלֵי כוֹפְרִים / דּוֹמִים לְאִשָּׁה מְנָאֶפֶת מֵאֲחֵרִים / תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם כְּלָיוֹת חוֹקֵר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּגְנֹב הִזְהִיר לְהִתְיַקֵּר / הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר {{סי|חִ}}וָּה זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תַעֲנֶה הִזְהִיר בִּמְשִׁיבַת / פֶּן תְּשַׁקֵּר וְתוֹצִיא דִבַּת{{ש}} {{סי|קְ}}רִיאָתָם יוֹכִיחוּ לָז לְלָז לִדּוֹן / כָּל מְחַלֵּל יוֹם קֹדֶשׁ בְּזָדוֹן / כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בָּאָדוֹן{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁמֹר יְצִיר שַׁבָּת מֵחַלֵּל / מֵעִיד כִּי לְשִּׁשָׁה עוֹלָם שִׁכְלֵל / וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְיָ וַאֲנִי אֵל {{סי|רָ}}שַׁם מִצְוַת כַּבֵּד לְעַם נִבְרָא / אָב וָאֵם מְכַבֵּד בְּמוֹרָא / מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶר לֹא תַחְמֹד שָׁת לְנֶגְדּוֹ / בֵּית רֵעַ וַאֲמָתוֹ וְעַבְדּוֹ / שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל כְּבוֹדוֹ{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֵר מַאֲמָר לְמַאֲמָר לְמוּלוֹ / יַגִּיד עַל הַחוֹמֵד לְהַכְשִׁילוֹ / סוֹפוֹ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁהוּא מְקַלְלוֹ {{סי|וְ}}אֵלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִבְּרוֹת הַכְּלוּלוֹת / נֶחֶרְתוּ עַל הַלֻּחוֹת הַמְּעֻלּוֹת / וּמִפֶּה אֶל פֶּה הָשְׁמְעוּ בְקוֹלוֹת{{ש}} {{סי|נְ}}בוֹנִים שֻׁלְהָבוּ מִלַּהַב הַמִּשְׁמָע / וְהִשְׁמִיעוּ אֵין יְכֹלֶת לִשְׁמָע / קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע{{ש}} {{סי|חַ}}י הוֹדָה לַאֲשֶׁר אָמְרוּ / {{סי|זָ}}כוּ {{סי|קְ}}דוֹשִׁים וּמִשָּׁם נִתְאַשְּׁרוּ / כְּנָם הֵטִיבוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}} ====אל נא לעולם תוערץ==== {{הור2|ב<noinclude>רוב קהילות אשכנז המזרחי ומיעוט קהילות אשכנז המערבי</noinclude><includeonly>הרבה קהילות</includeonly> אין אומרים כאן {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}.}} {{:אל נא לעולם תוערץ}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''כַּאֲשֶׁר נִגְלֵיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה'''{{ש}} '''כֵּן נִזְכֶּה שְׁכִינָתְךָ לַחֲזֶה'''{{ש}} '''וְנֹאמַר: הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה. קָדוֹשׁ.'''<noinclude> {{הור2|בוורמייזא אומרים כאן {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}.}}</noinclude> ====סדר עולם==== {{הור2|יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט זה המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}.<noinclude>{{הערה|וכן מנהג וורמייזא}}</noinclude>}} '''וּבְכֵן, יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}} {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ יוֹם יוֹם מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}} קָדָם מִפְעָלָיו אַלְפַּיִם שָׁנָה{{ש}} אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ חֲקָרָהּ וֶהֱכִינָהּ{{ש}} בִּימִינוֹ חֲקָקָהּ וּבְחֵיקוֹ נְתָנָהּ{{ש}} הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה{{ש}} בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים קוֹלָהּ נָתְנָה{{ש}} אֲלֵיכֶם אֶקְרָא בַּעֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}} שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר לְהָבִינָה{{ש}} מִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים וּנְכוֹנָה{{ש}} בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי בְּלִי תוֹאֲנָה{{ש}} כֻּלָּם נְכוֹחִים לְיוֹדְעֵי בִינָה{{ש}} קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כֶּסֶף וּתְכוּנָה {{סי|מִ}}קַּדְמֵי קֶדֶם מֵרֹאשׁ נִסַּכְתִּי{{ש}} בְּאֵין תְּהוֹם וּמַעְיָן נִתְהַלָּלְתִּי{{ש}} בְּטֶרֶם הַר וָגֶבַע נִתְחוֹלָּלְתִּי{{ש}} בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם הָיִיתִי{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים עִמּוֹ נִמְצֵאתִי{{ש}} אֲנִי חָכְמָה עָרְמָה שָׁכָנְתִּי{{ש}} מְשַׁחֲרַי אִמְצָאֻנְנִי וְאֹהֲבַי אָהַבְתִּי{{ש}} מֵחָרוּץ וּמִפָּז נִבְחֲרָה תְּבוּאָתִי{{ש}} בְּאֹרַח צְדָקָה וּמִשְׁפָּט הִתְהַלַּכְתִּי{{ש}} יָסוּרוּ אֵלַי חֲסַר לֵב וָפֶתִי{{ש}} לִלְחֹם בְּלַחְמִי וְלִשְׁתּוֹת יַיִן מָסַכְתִּי{{ש}} כִּי עֹשֶׁר וְכָבוֹד נִמְצָא אִתִּי {{סי|עֲ}}צָתוֹ מֵרָחוֹק אִמֵּן לְאַמְּנִי{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ שָׂם לְמַעֲנִי{{ש}} רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בְּחֶסֶד קָנָנִי{{ש}} מִצּוּף דְּבַשׁ וָנֹפֶת הִמְתִּיקָנִי{{ש}} זָהָב וּפְנִינִים לֹא יַעַרְכוּנִי{{ש}} כִּי כָל בֵּיתִי לָבוּש שָׁנִי{{ש}} לִוְיַת חֵן וְרִפְאוּת נְתָנָנִי{{ש}} יָדַי וְכָפַּי לִפְרוֹשׂ לֶעָנִי{{ש}} פִּי פָתוּחַ בְּחָכְמָה וּבְשֵׂכֶל חִכְּמָנִי{{ש}} וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנִי{{ש}} טָבוּחַ טִבְחִי וְעָרוּךְ שֻׁלְחָנִי{{ש}} אֹרֶךְ יָמִים וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלִי וּבִימִינִי {{סי|וּ}}בַעֲצָתִי נוֹעַץ רוֹכֵב כְּרוּבִים{{ש}} מְמַדֵּי אֶרֶץ שָׂם וְדִבֵּק רְגָבִים{{ש}} שָׁמַיִם נָטָה וְשָׂם סִתְרוֹ עָבִים{{ש}} שֶׁמֶשׁ הִזְרִיחַ וְצָר יָרֵחַ וְכוֹכָבִים{{ש}} וְהִדְשִׁיא וּהִזְרִיעַ אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים{{ש}} וְהִשְׁרִיץ דָּגִים וְעוֹפוֹת וַחֲגָבִים{{ש}} וְחַיָּה וּבְהֵמָה וְכָל פָּרִים וְרָבִים{{ש}} וַיִּיצֶר בְּכַפּוֹ רֹאשׁ לְכָל נְצִיבִים{{ש}} בְּהִבָּרְאוּ כּוֹנְנוּ תֻפִּים וּנְקָבִים{{ש}} וּמְעַט מֵאֱלֹהִים חִסְּרוֹ בָאֳהָבִים{{ש}} וְכָבוֹד וְהָדָר עִטְּרוֹ בְשִׂגּוּבִים{{ש}} וְהִמְשִׁילוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים {{סי|נֹ}}עַם אֶבֶן יְקָרָה שָׁת מְסֻכָּתוֹ{{ש}} בְּצַלְמוֹ רִקְמוֹ וְהִפְאִיר תְּמוּנָתוֹ{{ש}} וּמִקָּצֶה עַד קָצֶה הֵקִים קוֹמָתוֹ{{ש}} וְחָלַק לוֹ מִשֵּׂכֶל תְּבוּנָתוֹ{{ש}} וּבְמִלַּת לָשׁוֹן הִפְלִיא דִבְרָתוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא שֵׁמוֹת לְכָל בְּרִיָּתוֹ{{ש}} וְעַל כָּל יְצוּרִים הָיְתָה אֵימָתוֹ{{ש}} וּבְעֵדֶן גַּן הָיְתָה חֲנִיתוֹ{{ש}} וּלְהַמְתִּיקֵנִי בְּפִיו הָיְתָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} עֵקֶב הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ עַפְרוֹת אַדְמָתוֹ{{ש}} חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתַי לַהֲגוֹת בְּאִמְרָתוֹ{{ש}} וְנֹעַם מִשְׁפְּטֵי צִדְקִי לְחַוּוֹתוֹ {{סי|בְּ}}שׁוּרִי מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ{{ש}} לֹא שָׁמַר צִוּוּי וַיְפִירֵהוּ{{ש}} בִּיקָר לֹא לָן וַיְגָרְשֵׁהוּ{{ש}} וְנִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה מִקְרֵהוּ{{ש}} בְּאָכְלוֹ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוָּהוּ{{ש}} לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ וּלְטָעֳמֵהוּ{{ש}} וְהִרְצֵתִי אֲמָרַי לִפְנֵי בוֹרְאֵהוּ{{ש}} לֹא חָפַצְתִּי בוֹ כִּי מְרִי הוּא{{ש}} בְּמִפְקַד אֶחָד לֹא עָמַד לְקַיְּמֵהוּ{{ש}} וּבִקְוֻצּוֹת תַּלְתַּלַי אֵיךְ יַעֲמֹד הוּא{{ש}} בַּחֲסַר לֵב יָמוּת בְּלִי לְהַחֲיֵהוּ{{ש}} לֹא נוּכַל לְהִדָּבֵק אֲנִי וָהוּא {{סי|רַ}}בּוּ שָׁנִים וְהָלְכוּ דוֹרוֹת{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי אֲצוּרָה בִּמְרוֹמֵי דִירוֹת{{ש}} בֵּין אֶרְאֶלֵי טֹהַר אִמְרוֹתַי טְהוֹרוֹת{{ש}} וְעָמַד אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹת{{ש}} מְיַשֵּׁר מַעְגָּל וּמְסִלּוֹת יְשָׁרוֹת{{ש}} אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ בְּכוֹשָׁרוֹת{{ש}} מְנַחֵם מִמַּעַשׂ וּמֵעֹצֶב מְאֵרוֹת{{ש}} וּבְשֶׁטֶף זַעַם נֶחֱלַץ מִצָּרוֹת{{ש}} בְּצֵאתוֹ לָרְוָחָה מִתּוֹךְ מַסְגֵּרוֹת{{ש}} הִקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה וּתְשׁוּרוֹת{{ש}} מִכָּל חַיָּה וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת טְהוֹרוֹת{{ש}} וְרָצָה לְדַבְּקוֹ בִי אִמְרוֹתַי לְהוֹרוֹת {{סי|י}}וֹם נִשְׁתַּכֵּר נִפְרְדָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} מִמַּטָּעֵי כַרְמוֹ הִרְוָה שְׁתִיָּתוֹ{{ש}} וְנִתְגַּל בְּאָהֳלוֹ וְגִלָּה נַבְלוּתוֹ{{ש}} וּבְנוֹ נִכְנַס וְרָאָה עֶרְוָתוֹ{{ש}} וַיִּיקֶץ מִיֵּינוֹ וְאֵרֲרוֹ בְקִלְלָתוֹ{{ש}} עֶבֶד עֲבָדִים לְאֶחָיו הֶיוֹתוֹ{{ש}} בַּעֲשׂוֹתוֹ כָכָה מְאַסְתִּיו לִשְׂנֹאתוֹ{{ש}} וְנַמְתִּי לִצוּרִי לֹא אֶחְפֹּץ קִרְבָתוֹ{{ש}} כִּי בְשִׁכְרוּתוֹ יָצָא מִדַּעְתּוֹ{{ש}} וַיָפֶר חֻקִּי וַיְקָרֵב מִיתָתוֹ{{ש}} לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה בִשְׁתוֹתוֹ{{ש}} כָּל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יַרְבֶּה חָכְמָתוֹ {{סי|צֶ}}דֶק לְעֶשְׂרִים הֵעִיר מִמִּזְרָח{{ש}} בּוֹרְאוֹ הִכִּיר לְשָׁלֹשׁ אֵיתָן הָאֶזְרָח{{ש}} וְכִתַּת וְשִׁבַּר אֱלִילֵי תֶרַח{{ש}} וּמִבֵּין חֲשֵׁכִים אוֹרוֹ זָרָח{{ש}} וּמִבֵּית מוֹלַדְתּוֹ גָּלָה וּבָרַח{{ש}} וְהִצְלִיחַ בְּלֶכְתּוֹ וּכְחֲבַצֶּלֶת פָּרָח{{ש}} אֵשֶׁל נָטַע וְהָעוֹבְרִים הֶאֱרַח{{ש}} וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ רֵיחוֹ הֵרָח{{ש}} וְתוֹעֵי דֶרֶךְ הִסְלִיל בָּאֹרָח{{ש}} יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים הִבְרָח{{ש}} וְשָׁמַר תּוֹרוֹת וּבְמִצְוֺת טָרַח{{ש}} וְגָבַר כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַמִּזְרָח {{סי|חֻ}}בַּב וְנֶחְשַׁק בְּשָׁמְרוֹ אֱמוּנָה{{ש}} בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶׂר נִצְרַף לְבָחֲנָה{{ש}} וּמָצָא שְׂכַר בִּטְנוֹ לְמֵאָה שָׁנָה{{ש}} וְהִתְחִיל בְּמִצְוָה נִתְּנָה לִשְׁמֹנָה{{ש}} וְנָם צוּר בָּא עֵת וְהִגִּיעָה עוֹנָה{{ש}} אָמוֹן שַׁעֲשׁוּעִים לְהִנָּתֵן בְּמַתָּנָה{{ש}} וְגַם אֲנִי נִרְצֵיתִי בּוֹ לְהִתְחַתְּנָה{{ש}} לוּלֵי נָאַם בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה{{ש}} וְשָׁאַל אוֹת לְהוֹדִיעוֹ נְכוֹנָה{{ש}} וְגָרַם גֵּרוּת אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה{{ש}} בְּפֶרֶךְ לְעַנּוֹת עֲדַת מִי מָנָה{{ש}} אָז חָדַלְתִּי בָּאָרֶץ לְשָׁכְנָה {{סי|קָ}}ם בְּנוֹ תַחְתָּיו וְהוּשַׁת לְשָׂרִים{{ש}} בְּדַרְכֵי הוֹרוֹ הָלַךְ בְּמֵישָׁרִים{{ש}} לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש}} וּכְקָרְבַּן נִיחֹחַ הֹעֲלָה בְּבֵרוּרִים{{ש}} וְנִרְצָה כְּכָלִיל וְשַׁלְמֵי אֵמוּרִים{{ש}} וְזָרַע וּמָצָא מֵאָה שְׁעָרִים{{ש}} וְהִצְלִיחַ וְהִשְׂכִּיל וְהִנְעִים אֲמָרִים{{ש}} וְחָפֵץ לְהַגְדִּילוֹ בְּתוֹרַת מוּסָרִים{{ש}} וְגַם אֲנִי אֲהַבְתִּיו חָמַדְתִּיו מִנְּעוּרִים{{ש}} לוּלֵי שְׂאֵתוֹ פְּנֵי עוֹכֵר בָּעוֹכְרִים{{ש}} וּבַעֲשָׁנוֹ נֶעֱשַׁן וְהִכְהָה מְאוֹרִים{{ש}} בַּעֲבוּרוֹ נִמְנַעְתִּי לְהִוָּדַע בַּשְּׁעָרִים {{סי|חֶ}}בְיוֹן עֹז שָׁכַנְתִּי בְּמַחְמָד{{ש}} לָאָרֶץ לֹא יָרַדְתִּי לְהִתְלַמָּד{{ש}} וְעָמַד אִישׁ תָּם וְתַאֲוָתִי חָמַד{{ש}} יָשַׁב אֹהָלִים עִתּוֹתַי לְהַתְמַד{{ש}} בְּרָכָה יָרַש וְלִגְבִיר הָעֳמַד{{ש}} זַרְעוֹ לְהַרְבּוֹת כְּחוֹל לֹא יִמָּד{{ש}} רוּחַ נְדִיבָה סְמָכַתְהוּ לְהַצְמַד{{ש}} בְּתֻמּוֹ הָלַךְ וּבְכָשְׁרוֹ עָמָד{{ש}} יוֹצְרוֹ אֲהֵבוֹ וּבְעֵינָיו נֶחְמָד{{ש}} וַיֹּרֵנִי הִנֵּה זֶה נָעִים וְנֶחְמָד{{ש}} נָאֶה לוֹ בְהֶגְיוֹנֵךְ לִלְמַד{{ש}} יִתְמָךְ לִבּוֹ דְבָרֵךְ וּבְסוֹדֵךְ יָעֳמַד {{סי|זַ}}ךְ הָיָה וְנָבָר וְאִישׁ אֱמוּנָה{{ש}} וְרָאוּי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּמַתָּן צְפוּנָה{{ש}} אֲבָל לֹא שָׁקַט וְלֹא הָפְנָה{{ש}} בְּבֵית אָבִיו לֹא נָח מִתְּלֻנָּה{{ש}} אָחִיו מִתְנַחֵם לְהָרְגוֹ בְּשִׂטְנָה{{ש}} עָמַד מִפָּנָיו וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה{{ש}} בְּמַקְלוֹ עָבַר וַיָּבֹא חָרָנָה{{ש}} בְּאִשָּׁה שָׁמַר עֶשְׂרִים שָׁנָה{{ש}} בְּגִידּוּל בָּנִים נִטְרַח בְּאָמְנָה{{ש}} נִמְכַּר פֹּרָת לְתַאֲלָה וְלִמְגִנָּה{{ש}} בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן יָרַד לְגֹשְׁנָה{{ש}} לָכֵן לֹא נָפַלְתִּי בְּגוֹרָלוֹ לְמָנָה {{סי|קָ}}רַב מוֹעֵד וְהִגִּיעַ זְמָן{{ש}} וְשָׁר בְּעִנּוּי עַם לֹא אַלְמָן{{ש}} וַיָּקֶם מוֹשִׁיעַ רֹעֶה נֶאֱמָן{{ש}} תְּחִלַּת צֵאתוֹ מִצְרִי טָמָן{{ש}} וַיַּךְ בְּמִצְרַיִם כָּל אֱלִיל וְחַמָּן{{ש}} וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר שַׂר וּמִשְׁמָן{{ש}} וְהִגִּיהַּ אוֹר וְהֵאִיר אַשְׁמָן{{ש}} אֲסִירֵי עֳנִי לְיֶשַׁע זִמָּן{{ש}} יָם הֶעֱבִירָם וְהִסִּיעָם לִתְחוּמָן{{ש}} וְהֵגִיז לָמוֹ שְׂלָו וְהִמְטִירָם מָן{{ש}} הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָן{{ש}} וְאִוָּה לְהַנְחִילָם מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן {{סי|וּ}}בְיֶרַח הַשְּׁלִישִׁי לַחֹפֶשׁ בְּצֵאתָם{{ש}} בָּאוּ לְחֹרֵב כָּל מַקְהֵלוֹתָם{{ש}} וְנֶגֶד הָהָר הָיִתָה חֲנָיָתָם{{ש}} הִסְכִּימוּ דַעְתָּם וְהִשְׁווּ עֲצָתָם{{ש}} וּמֹשֶׁה עָלָה וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם{{ש}} וְנִצְטַוָּה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם{{ש}} הַיּוֹם וּמָחָר צַוֵּה פְרִישָׁתָם{{ש}} וְיוֹם אֶחָד הוֹסִיף לְטָהֳרָתָם{{ש}} וְסִדֵּר עִנְיָנָם וּמִצְוַת הַגְבָּלָתָם{{ש}} וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְכָרַת בְּרִיתָם{{ש}} וְהֵקִים מַצֵּבוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְטֵי תָם{{ש}} וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם {{סי|אֲ}}זַי בַּשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת בָּקְרוֹ{{ש}} מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ הוֹפִיעַ בִּיקָרוֹ{{ש}} רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן מְשַׁנְנֵי פְאֵרוֹ{{ש}} וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְהִזְרִיחַ אוֹרוֹ{{ש}} קוֹלוֹ בְּכֹחוֹ קוֹלוֹ בַּהֲדָרוֹ{{ש}} וְרוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ{{ש}} וְעָנָן כָּבֵד כִּסָּה עַל הָרוֹ{{ש}} וְהצוּרִים נִתְּצוּ הָרִים בְּעָקְרוֹ{{ש}} הוֹלֵךְ וְחָזֵק קוֹל שׁוֹפָרוֹ{{ש}} חוֹצֵב לֶהָבוֹת אֲרָזִים בְּשָׁבְרוֹ{{ש}} קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּרוֹ{{ש}} וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד בִּפְאֵר דְּבִירוֹ {{סי|מִ}}תְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי{{ש}} הִנֵּה בָא קִצִּי וְהִגִּיעַ עִתִּי{{ש}} לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי{{ש}} יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי{{ש}} יֵדְעוּ הַכֹּל מַה מְּלַאכְתִּי{{ש}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט בְּתוֹך נִתִיבָתִי{{ש}} עֹמֶק חָכְמָתִי וְסוֹד בִּינָתִי{{ש}} יָבִינוּ שְׂכָרִי עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי{{ש}} עֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי וְסֶגֶר מִסְגַּרְתִּי{{ש}} תִּקוּן אֶצְבְּעוֹתַי וְרֹב פְּעֻלָּתִי{{ש}} כִּי עַד עַתָּה בַּמְּרוֹמִים שָׁכַנְתִּי{{ש}} וְהַיּוֹם בָּאָדָם מַתָּנוֹת לֻקָּחְתִּי {{סי|צִ}}יר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים{{ש}} כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קְצִירִים{{ש}} חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים{{ש}} וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה לַהֲדוּרִים{{ש}} אֲמָרִים נְעִימִים מִפְּנִינִים יְקָרִים{{ש}} וְקִבְּלָם מִימִין יוֹצֵר הָרִים{{ש}} וְצִבְאוֹת קֹדֶשׁ עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע אָנוּ שׁוֹמְרִים{{ש}} וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ מֵרְעָמִים כַּבִּירִים{{ש}} וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְצוּרִים{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָרִים {{הור|למנהג אשכנז המזרחי יש שאינם אומרים בית זה,<noinclude>{{הערה|כך מנהג פראג}}</noinclude> הלקוח מקרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}}:}}{{ש}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|וישמחו}} ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}לּוּף מְסֻבָּל בְּהוֹד אִפּוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב חֲמוּדִים{{ש}} {{סי|גָּ}}רוֹן עָנוּק לְשׁוֹן לִמּוּדִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים דְּבוּרִים כְּאֹפָן שְׁקוּדִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְשׁוּלִים לְשָׁלֹשׁ מַשְׁקִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|וּ}}בַפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים נִשְׁמָרִים וְעֹמְדִים{{ש}} {{סי|זֹ}}נְחִים הַגָּבֹהַּ וְלַנָּמוּךְ יוֹרְדִים{{ש}} {{סי|חַ}}יִּים וְרִפְאוּת לְמוֹצְאֵיהֶם מַעֲמִידִים{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַים מְנֻקָּדִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִזָּהָב וּמִפְּנִינִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל חֲפָצִים לְנֶגְדָּם בַּל נִמְדָּדִים{{ש}} {{סי|לֶ}}קַח טוֹב וּמוּסָר מַגִּידִים{{ש}} {{סי|מֶ}}תֶק וּמַרְפֵּא לַעֲצָמוֹת וְגִידִים{{ש}} {{סי|נְ}}תוּנִים מֵאֵשׁ וְכָאֵשׁ יוֹקְדִים{{ש}} {{סי|סַ}}ם חַיִּים לְבָהֶם מִתְכַּבְּדִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזְבֵיהֶם עוֹזְבִים וְחוֹבְקֵיהֶם מְכַבְּדִים{{ש}} {{סי|פִּ}}לְפּוּלָם בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׁרֵה מִתְלַמְּדִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְפֵיהֶם מוֹשִׁיבִים בֵּין נְגִידִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹנֵיהֶם לְחַיֵּי עוֹלָם עֲתִידִים{{ש}} {{סי|רַ}}ב טוּב הַצָּפוּן לַחֲסִידִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}מְרֵיהֶם יֻצְּלוּ מִכָּל פְּחָדִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹמְכֵיהֶם מְאַשְּׁרִים וּבוֹזֵיהֶם מְלַפְּדִים. :מְלַפְּדִים לַפִּידִים וּבְרָקִים נוֹגְהִים{{ש}} :בְּתִתּוֹ קוֹל עֹז מִשְּׁמֵי גְבֹהִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ כַּדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}} {{סי|שַׂ}}חוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם וְהַמְּצוּקִים{{ש}} {{סי|רַ}}בּוּ רְעָמִים וְגָבְרוּ זִקִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלֵי קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וַחֲזָקִים{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף הַדִּבּוּר כְּנִיצוֹצֵי בְרָקִים{{ש}} {{סי|פַּ}}טִּישׁ מְפֹצֵץ סַלְעֵי נְקִיקִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹרֵךְ אַחַת וּשְׁתַּיִם מִתְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹד יְרֵאִים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר מִתְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|מֹ}}שֶׁה יְדַבֵּר וְהַכֹּל שׁוֹתְקִים{{ש}} {{סי|לְ}}עַמּוֹ הִנְחִיל מִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתִּים חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|יְ}}דִיעַת חֹסֶן וִישׁוּעַת נְזִיקִים{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי חָכְמָה וָדַעַת מְפִיקִים{{ש}} {{סי|חִ}}נָּם נְתָנָם גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם בְּמַתָּנָה לְבוֹ דְבֵקִים{{ש}} {{סי|וְ}}כֻלּוֹ מַחֲמַדִּים וְחִכּוֹ מַמְתַקִּים{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁמִיעַ אָנֹכִי בְּרֹאשׁ פְרָקִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ בַּעֲשׂוֹתוֹ בְּמַיִם עֲמֻקִּים{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר נִגְלָה וְנִלְחַם בִּמְצוּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתּוֹ בְסִינַי דָּתוֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי כְּרַחֲמָן נִגְלָה מִשְּׂחָקִים. :מִשְּׂחָקִים הִבְרַקְתָּ נָגְהֶךָ{{ש}} :וְהִשְׁמַעְתָּ לְעַם כְּמֵהֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ עָשִׂיתִי וְאָדָם בָּרָאתִי{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיחַ וּדְלָתַיִם לַיָּם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|גִּ}}לִּיתִי שַׁחַר וָבֹקֶר צִוִּיתִי{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת פִּלָּגְתִּי{{ש}} {{סי|הָ}}אוֹר וְהַחֹשֶׁךְ בִמְקוֹמָם שִׁכַּנְתִּי{{ש}} {{סי|וְ}}הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ לִכְבוֹדִי יָצָרְתִּי{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת מַזָּרוֹת בְּעִתָּם הוֹצֵאתִי{{ש}} {{סי|חֻ}}קּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִשְׁטָרָם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|ט}}וֹפְלֵי שֶׁקֶר בְּשֶׁטֶף הֶאֱבַדְתִּי{{ש}} {{סי|י}}וֹרְדֵי בִקְעָה לְשׁוֹנָם בָּלָלְתִּי{{ש}} {{סי|כְּ}}דָרְלָעֹמֶר וְעֹזְרָיו הִכֵּיתִי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵמֶק שָׁוֶה לַיְלָה חִלָּקְתִּי{{ש}} {{סי|מ}}וֹרִיָּה עֲקֵדַת יָחִיד רָאִיתִי{{ש}} {{סי|נֵ}}דֶר נָדַרְתִּי בִּי נִשְׁבַּעְתִּי{{ש}} {{סי|שָׂ}}ר אֶל מַלְאָךְ בְּעֶזְרוֹ הָיִיתִי{{ש}} {{סי|עִ}}מּוֹ מִדַּבֵּר לְרֹדְפוֹ הִזְהָרְתִּי{{ש}} {{סי|פַּ}}תְרוּסִים בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת מָחַצְתִּי{{ש}} {{סי|צִ}}בְאוֹתֵיכֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם גָּאָלְתִּי{{ש}} {{סי|קָ}}רַעְתִּי יַם סוּף וְאֶתְכֶם הֶעֱבַרְתִּי{{ש}} {{סי|רְ}}אִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי{{ש}} {{סי|שִׁ}}דַּדְתִּי מְזַנֵּב וְחֵילוֹ הֶחֱלַשְׁתִּי{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת קֹדֶשׁ לָכֶם הִנְחָלְתִּי{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגַּלְתִּי וּבְכַנְפֵי נֶשֶׁר נָשָׂאתִי{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת לָכֶם נָתָתִּי. :נָתַתִּי לְךָ תּוֹכְחוֹת מוּסָרִים{{ש}} :הִשָּׁמֵר לְבַל תַּטֶּה אֲשׁוּרִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}עְתֻּעִים הֵמָּה מוּסַר הֲבָלִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}חַר אֵין לָמוֹ וְלֹא מוֹעִילִים{{ש}} {{סי|רֹ}}עֶה אֵפֶר לִבָּם הֲתוּלִים{{ש}} {{סי|קֶ}}צֶף מוֹסִיפִים וְחֵמָה מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|צֹ}}רְפִים כֶּסֶף וּבַקָּנֶה שׁוֹקְלִים{{ש}} {{סי|פַּ}}חֵי זָהָב מִכִּיס זָלִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל כְּתֵפָם נוֹשְׂאִים וְסוֹבְלִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹגְדִים לוֹ וְאֵלָיו מִתְפַּלְלִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹטְעִים אֹרֶן וְגֶשֶׁם מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|מִ}}קְצָתוֹ לָאֵשׁ וְחֶצְיוֹ לַפְּסִילִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א יָשִׁיבוּ לְלִבָּם וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י שְׁאֵרִיתוֹ שׂרְפוּ לְגֶחָלִים{{ש}} {{סי|יִ}}צְעֲקוּ אֵלָיו וְאֵינָם נִצּוֹלִים{{ש}} {{סי|טָ}}חוּ עֵינֵיהֶם וְלִבּוֹתָם סְכָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}מָּנִים קְרוּאִים שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|זְ}}נוּחִים תְעוּבִים אִטִּים וֶאֱלִילִים{{ש}} {{סי|וְ}}חֵלֶק יַעֲקֹב יוֹצֵר הַכֹּל אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן מַיִם נוֹתֵן וּנְשִׂיאִים עֹלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרוֹ מֵקִים וַעֲצָתוֹ יַשְׁלִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹעֵר בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלִּים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ תִדְבָּקוּ וְעָדָיו הֱיוּ מְיַחֲלִים{{ש}} {{סי|אֹ}}יְבֵיכֶם יַפִּיל חֲלָלִים חֲלָלִים. :חֲלָלִים אַפִּיל כָּל שׁוֹכְחֵי הַשֵּׁם{{ש}} :הִשָּׁמֵר פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָׂא אֶת־שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}מִתִּי שְׁמוֹ הַמְפֹרָשׁ בְּשִׁבְעִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ נוֹסְדוּ אֲרָצוֹת וְנֻטְּעוּ רְקִיעִים{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת אֶרֶץ וְרוּחוֹת מְרֻבָּעִים{{ש}} {{סי|דֻּ}}בְּקוּ בְחוֹתָמוֹ הֱיוֹת נִקְבָּעִים{{ש}} {{סי|הֻ}}זְכַּר עַל הַיָּם וְנַעֲשָׂה בְקִיעִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל הַמַּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר קָדְשׁוֹ בּוֹ יָרוּצוּ נוֹשָׁעִים{{ש}} {{סי|חֹ}}צֵב לֶהָבוֹת וּמְפֹצֵץ סְלָעִים{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָעִים{{ש}} {{סי|יְ}}צוּרָיו בֹּחֵן בְּכָל עִתִּים וּרְגָעִים{{ש}} {{סי|כַּ}}לּוֹת בְּחֵמָה בּוֹ נִפְשָׁעִים{{ש}} {{סי|לְ}}הָבִיא שֶׁבֶר לְחַטָּאִים וּפוֹשְׁעִים{{ש}} {{סי|מְ}}פִירֵי חֹק וְלַשֶּׁקֶר נִשְׁבָּעִים{{ש}} {{סי|נִ}}לְכָּדִים בַּעֲוֺנָם וּבִזְדוֹנָם נִתְבָּעִים{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹנְאֵי תוֹכָחוֹת וּמוּסָר פּוֹרְעִים{{ש}} {{סי|עֲ}}בָרוֹת יוּבְלוּ וְרֹגֶז שְׂבֵעִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹמֵת לַבְּקָרִים כָּל רְשָׁעִים{{ש}} {{סי|קַ}}נּוֹא וְנוֹקֵם וְקוֹבֵעַ קוֹבְעִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאֶה וְצוֹפֶה טוֹבִים וְרָעִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מֵאֶרֶר פְּגָעִים{{ש}} {{סי|תִּ}}תְיָרֵא מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם תְּמִים דֵּעִים. :תְּמִים דֵּעִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}} :וְהִזְהִיר עַל מוֹרָא מִקְדָּשׁוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}שְׁלוּם כָּל מַעַשׂ וּגְמַר מְלָאכָה{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת מְנוּחָה וְקִדּוּשׁ בְּרָכָה{{ש}} {{סי|רֶ}}גֶל לְהָשִׁיב וּלְמַעֵט הֲלִיכָה{{ש}} {{סי|קָ}}רוּי עֹנֶג לְכַבְּדוֹ כַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|צַ}}עַד תְּחוּמָיו אַלְפַּיִם לֵלֵכָה{{ש}} {{סי|פְּ}}סִיעָה גַסָּה בּוֹ בְּלִי לְהַלְּכָה{{ש}} {{סי|עֵ}}רֶךְ הֲכָנָתוֹ בַּשִּׁשִּׁי לְעָרְכָה{{ש}} {{סי|סְ}}עוּדוֹת שָׁלֹשׁ מִצְוָתוֹ עֲרוּכָה{{ש}} {{סי|נִ}}כְפַּל בְּלַחְמוֹ לָעֲנֻגָּה וְרַכָּה{{ש}} {{סי|מִ}}מָּרָה נִתַּן כַּדָּת וְכַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|לְ}}אוֹת הוּשַׂם עָלָיו לְסָמְכָה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לְשִׁשָּׁה מְלַאכְתּוֹ נֶעֱרְכָה{{ש}} {{סי|יְ}}צִיאוֹתָיו וּרְשֻׁיּוֹתָיו בְּלִי לְהָפְכָה{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא בּוֹ לְחָסְכָה{{ש}} {{סי|חִ}}לּוּל מֵזִיד לִסְקִילָה לְמָשְׁכָה{{ש}} {{סי|זְ}}כִירָה וּשְׁמִירָה עָדָיו תְּנוּכָה{{ש}} {{סי|וּ}}מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא מָתְקוֹ לְחַנְּכָה{{ש}} {{סי|הַ}}נּוֹצְרוֹ יִנָּצֵל מִשִּׁלּוּשׁ מְבוּכָה{{ש}} {{סי|דִּ}}ין עָנְשׁוֹ וְאַזְהָרָתוֹ חֲתוּכָה{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכֻּרְתּוֹ מֵאִתִּי תְמוּכָה{{ש}} {{סי|בֵּ}}ינִי וּבֵין אֹם הַמְבֹרָכָה{{ש}} {{סי|א}}וֹת שַׂמְתִּי כִּי לִי הַמַּמְלָכָה. :הַמַּמְלָכָה הַמְלִיכֵנִי כְּנָאֳמֶךָ{{ש}} :וְתִזְכֶּה לְאֹרֶךְ יָמֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}מֵן וּמֵינֶקֶת בְּךָ מִתְעַסְּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלְּךָ תְּחִלָּה כְּאֵזוֹר דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|גַּ}}עְיַת שֶׁוַע וְתַחַן מְפִיקִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְצוּרָם הֱיוֹת בֵּן חוֹבְקִים{{ש}} {{סי|הָ}}שְׁתְּפוּ שְׁנֵיהֶם עִמּוֹ עֲסוּקִים{{ש}} {{סי|וְ}}נוֹצַרְתָּ וְנוֹלַדְתָּ לְעִתֵּי חֻקִּים{{ש}} {{סי|זִ}}כּוּךָ וֶהֱבִיאוּךָ בִּבְרִית לְהָקִים{{ש}} {{סי|חִ}}בְּקוּךָ בִרְכַּיִם וְשַָׁדַיִם מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶף חֻקֶיךָ זָנִים וּמַשְׁקִים{{ש}} {{סי|יְ}}גִיעַת עֲמָלָם עִמְּךָ מְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר וּמוּסָר מְחַנְּכִים וּמְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן לִמּוּדִים וּדְבָרִים עַתִּיקִים{{ש}} {{סי|מְ}}תַקְּנִים עֵזֶר וּלְהַשִּׂיאֲךָ זוֹקְקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹשְׂאִים פֶּלֶל עֲבוּרְךָ וְלָאֵל זוֹעֲקִים{{ש}} {{סי|סָ}}מְכֵם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְתַפְנוּקִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְדֵם בִּכְסוּת נְקִיָּה בְּחִשּׁוּקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵה לְגַעֲרָתָם לְבַל יְהוּ מְצִיקִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לְמוּסָרָם וְלֹא תְרַדֵּף רֵיקִים{{ש}} {{סי|קַ}}יֵּם כִּבּוּדָם וּמוֹרָאָם כְּחֻקִּים{{ש}} {{סי|רְ}}בוֹת אֹרֶךְ יָמִים וּמֵעָוֺן מְנֻקִּים{{ש}} {{סי|שִׁ}}וָּם לִכְבוֹדוֹ וּלְמוֹרָאוֹ גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כֵּן הוֹדוּהוּ מַלְכֵי אֲרָקִים. :אֲרָקִים וּגְבֹהִים יָסַד בְּפֶצַח{{ש}} :קַבֵּל מוֹרָאוֹ וְאַל תָּעֵז מֶצַח{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת אֱהוֹב וּמוּסָר יְרֵאִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מִפִּתּוּי חַטָּאִים{{ש}} {{סי|רַ}}גְלֵיהֶם רָצִים וְלָרַע מוּבָאִים{{ש}} {{סי|קֶ}}שֶׁר קוֹשְׁרִים לְהַפִּיל חֵלְכָּאִים{{ש}} {{סי|צָ}}רִים בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרוּאִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹעֶרֶת לִבְלִי חֹק בָּאִים{{ש}} {{סי|עַ}}צֶּבֶת נוֹתְנִים וְכֹשֶׁל מַמְצִיאִים{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם אֱרֹב דָּם מְמַלְּאִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת אִוֶּלֶת יִנְחֲלוּ פְתָאִים{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוּבָתָם תַּהַרְגֵם בְּתַחֲלוּאִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א תֹאבֶה לַעֲצַת נִשְׂנָאִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י כֶחָצִיר יִמָּלוּ וְכִדְשָׁאִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר בְּרֶצַח חוֹטְאִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח גְּזֵרָתָם עָלַי מַשִּׂיאִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים אֶרֶץ בְּדָם מְטַמְּאִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינָתִי מִתּוֹכָם מוֹצִיאִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל יְדֵי חֲלָלִים הַנִּמְצָאִים{{ש}} {{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנַּחַל מְבִיאִים{{ש}} {{סי|דָּ}}ם שׁוֹפְכִים בְּשׁוֹגֵג בְּלֹא רוֹאִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלִים לְעָרֵי מִקְלָט הַנִּקְרָאִים{{ש}} {{סי|בַּ}}הֲזִידָם לַהֲרֹג בְּצֶלֶם בְּרוּאִים{{ש}} {{סי|אַ}}תָּה תְּבַעֵר הַדָּם לְעֵין כָּל רוֹאִים. :רֹאִים יִוָּסְרוּ לְהִשָּׁמֵר מֵאַף{{ש}} :שְׁמֹר מִצְוָה וְלַהֶבֶל אַל תִּשְׁאָף{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}שֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|בֵּ}}יתָהּ הַרְחֵק כִּי נְפָשׁוֹת עֹכֶרֶת{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים בַּחֵיק מַחְתָּה וּמַבְעֶרֶת{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיהָ שְׁאוֹל וּמָוֶת עוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|ה}}וֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לַטֶּבַח מוֹסֶרֶת{{ש}} {{סי|וּ}}כְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל מְיַסֶּרֶת{{ש}} {{סי|זַ}}עַם מַרְבָּה וְעֶצֶב מְמַהֶרֶת{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת גֶּבֶר וְשִׂנְאָה מְעוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|טִ}}יף נֹפֶת בִּשְׂפָתֶיהָ מְדַבֶּרֶת{{ש}} {{סי|י}}וֹם אַחֲרִיתָהּ כַּלַּעֲנָה מְמָרֶרֶת{{ש}} {{סי|כִּ}}י אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ אוֹמֶרֶת{{ש}} {{סי|לְ}}יַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת{{ש}} {{סי|מֹ}}דָע תִּקְרָא לַבִּינָה הַמְיֻשֶּׁרֶת{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח עֲדֵי עַד עָלֶיךָ מְשַׁמֶּרֶת{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ הַמְחֻבֶּרֶת{{ש}} {{סי|עִ}}מָּהּ תִּתְרַפֵּק וְלֹא בְאַחֶרֶת{{ש}} {{סי|פּ}}וּצַת מַעְיָנֶךָ חוּצָה עוֹבֶרֶת{{ש}} {{סי|צְ}}מָחִים תַּרְבֶּה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ עַצְמְךָ בִּפְרִישׁוּת אַדֶּרֶת{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה לַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} {{סי|שְׁ}}מַע מוּסָר וְעָנְדֵהוּ לְגַרְגֶּרֶת{{ש}} {{סי|תִּ}}תֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן וַעֲטֶרֶת. :וַעֲטֶרֶת תִּנְחַל וּבְשֵׂיבָה תָנוּב{{ש}} :אִם תִּשְׁמוֹר הוֹן מִלִּגְנוֹב{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תְּ}}תַעֵב מְתֵי גַנָּבִים וְסִיעָתָם{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים וְחוֹמְסִים כָּל עִתָּם{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מֵעֹשֵׁק וֶהְיֶה תָם{{ש}} {{סי|קַ}}שֵּׁט מַעְבָּדֶיךָ וְהַצְדֵּק אוֹתָם{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לַחֲכָמִים וֶאֱלַף אֹרְחוֹתָם{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת צְדָקָה לְחַיִּים תְּבוּאָתָם{{ש}} {{סי|עִ}}קְשִׁים הַרְחֵק הַמְעַקְּלִים נְתִיבָתָם{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם דּוֹלְקִים בְלִבָּם רָעָתָם{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹנוּ שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת לִגְוִיָּתָם{{ש}} {{סי|מָ}}דוֹן מְשַׁלְּחִים וּמַצָּה אַהֲבָתָם{{ש}} {{סי|לֹ}}א יַחַרְכוּ רְמִיָּה צֵידָתָם{{ש}} {{סי|כִּ}}י אָוֶן וְעָמָל תַּחַת שְׂפָתָם{{ש}} {{סי|י}}וֹם יִלָּכְדוּ בֹגְדִים בְּהַוָּתָם{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְפִים בַּנֹּעַר וּבַקְּדֵשִׁים חַיָּתָם{{ש}} {{סי|ח}}וֹלְקֵי עִם גַּנָּב שׂוֹנְאֵי נַפְשׁוֹתָם{{ש}} {{סי|זֶ}}ה דַרְכָּם וְלַהֶבֶל אַחֲרִיתָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַל תְּאַשֵּׁר נְלוֹזֵי מַעְגְּלוֹתָם{{ש}} {{סי|הִ}}זָּהֵר פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָם{{ש}} {{סי|דִּ}}ין אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה הַשְׁלָמָתָם{{ש}} {{סי|גְּ}}נֵבָה אֵין לָמוֹ נִמְכָּרִים בִּגְנֵבָתָם{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם{{ש}} {{סי|אֶ}}ת רַגְלְךָ מְנַע מִנְּתִיבָתָם. :מִנְּתִיבָתָם חֲשֹׂךְ וְאַל תִּתְגַּנֶּה{{ש}} :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}מְרֵי כָזָב וּמַעַן כְּחָשִׁים{{ש}} {{סי|בְּ}}נִיב שׂפָתֶיךָ בַּל יְהוּ אֲרוּשִׁים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם אֱוִילִים אֲשֶׁר מַחֲרִישִׁים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹמִים וְנֶחֱשָׁבִים לְחַכְמֵי חֲרָשִׁים{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכֵי רָכִיל שָׁלֹשׁ מְעַנְּשִׁים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶאֱמְנֵי רוּחַ מְכַסִּים וּמַחְשִׁים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה חֵלֶק מְלָשְׁנִים הַמַּרְגִּישִׁים{{ש}} {{סי|חִ}}צֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים קָשִׁים{{ש}} {{סי|ט}}וֹמְנִים פַח כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים{{ש}} {{סי|יֹ}}עֲצֵי מִרְמָה כָּזָב מְלַחֲשִׁים{{ש}} {{סי|כְּ}}מַדְקְרוֹת חֶרֶב בּוֹטִים מְנַקְּשִׁים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא מַגִּישִׁים{{ש}} {{סי|מִ}}פְּרִי פִיהֶם יִשְׂבְּעוּ אֲנָשִׁים{{ש}} {{סי|נִ}}רְגָּן דְּבָרָיו כְּמִתְלַהֲמִים חָשִׁים{{ש}} {{סי|שְׂ}}פַת אֱמֶת יִכּוֹן בִּישִׁישִׁים{{ש}} {{סי|עַ}}ד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן טִפְּשִׁים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹשְׂקֵי שָׂפָה מְחִתָּה עֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|צָ}}רוֹת רוֹדְפִים וְעֹנֶשׁ מְבַקְשִׁים{{ש}} {{סי|ק}}וּמָם לְהָעִיד חָמָס וְלֹא בוֹשִׁים{{ש}} {{סי|ר}}וּחָם יוֹצִיאוּ כְּסִילִים אֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר בַּהֲעִידָם נִזְמְמוּ בְּפֵרוּשִׁים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֲשֶׂה לָמוֹ כְּזִמּוֹתָם לְהַאֲשִׁים. :לְהַאֲשִׁים מְנַע עַצְמְךָ לִתְמֹד{{ש}} :וְנֶצַח לְפָנַי תַּעֲמֹד.{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַחְמֹד|1}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק'''}} {{סי|שֶׁ}}כֶן רֵעֲךָ בֵּיתוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} {{סי|מִ}}קְנֵהוּ וְקִנְיָנוֹ וְכָל חֵילוֹ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שָׂדֵהוּ וּגְבוּלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}טְעוֹ וְכַרְמוֹ גַּנּוֹ וּשְׁבִילוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}עִירוֹ וְעֵצָיו פֵּרוֹתָיו וִיבוּלוֹ{{ש}} {{סי|רִ}}כְבּוֹ וּפָרָשָׁיו יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ{{ש}} {{סי|יְ}}קָר כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְנֹעַם גָּדְלוֹ{{ש}} {{סי|צֹ}}אנוֹ וַאֲלָפָיו מַשְׁקֵהוּ וּמַאֲכָלוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}בֶרְתּוֹ וְכָל מַחֲמַדֵּי מַכְלֻלוֹ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קָ}}רוּץ מֵחֹמֶר מַה מּוֹעִילוֹ{{ש}} {{סי|ח}}וֹמֵד וּמִתְאֲוֶּה אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ לָמָּה הוּא לוֹ{{ש}} יָבִין וְיַשְׂכִּיל בְּדֵעוֹ וְשִׂכְלוֹ{{ש}} יִשְׂמַח וְיָעֹז בְּמַתַּת גּוֹרָלוֹ. :גֹּורָלוֹ הִנְחִיל אֵל לִירֵאִים{{ש}} :בְּקֹלֹת וּבְרָקִים נוֹרָאִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל־הָעָם רֹאִים|1}} ====סילוק==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}} וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַנִּרְאָה וְהַנִּשְׁמָע{{ש}} וְשׁוֹמְעִים אֶת הַנִּשְׁמָע וְהַנִּרְאָה{{ש}} כְּשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}} וְנֶחְצָב עַל הַלֻּחוֹת בְּתִפְאָרָה{{ש}} קוֹל קוֹלי קוֹלוֹת וְרוּחַ סְעָרָה{{ש}} וְלַפִּיד לַפִּידֵי לַפִּידִים אֵשׁ בֹּעֵרָה{{ש}} קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ וְקוֹל יְיָ בַּהֲדָרָה{{ש}} מְפַרֵשׁ אֶת הַדִּבּוּר לְבָאֵרָה{{ש}} יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ סִתְרֵי תוֹרָה{{ש}} וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ לִבָּם לְשַׁבְּרָה{{ש}} וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִילִין שְׁנַיִם וַעֲשָׂרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְסַיְּעָם מִשְּׁמֵי שִׁפְרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן בַּהֲלִיכָה יִדֹּדוּן בַּחֲזִירָה{{ש}} וְלֹא הֵם בִּלְבָד כִּי אִם עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי לְהֵעָזְרָה{{ש}} וְנִשְׁתַּלְהֲבוּ מִכֹּחַ הָאֵשׁ וְרוּחָם עָבְרָה{{ש}} וְעַנְנֵי כָבוֹד הִזִּילוּ טַלְלֵי אוֹרָה{{ש}} אֶרֶץ רָעֲשָׁה וְגַם שָׁמַיִם נָטְפוּ לְחַשְּׁרָה{{ש}} גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים לְיָפָה וּבָרָה{{ש}} נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ לְשָׁמְרָה{{ש}} וּכְמוֹצְאֵי שָׁלָל רַב שָׂשׂוּ בַּאֲמִירָה טְהוֹרָה{{ש}} וְנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הִשְׁמִיעוּ בַאֲמִירָה{{ש}} וְלֹא הָיָה בָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל יוֹתֵר מִדַּבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} וְנָמוּ לְרוֹעָם קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע אֲמִירָה{{ש}} כִּי אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ נָמוּת מְהֵרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶם בְּעֵינָיו לְיַשְּׁרָה{{ש}} מִשָּׁם זָכוּ לְהַעֲמִיד נְבִיאִים לְהִתְאַשְּׁרָה{{ש}} וְנָם מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְבָחֳרָה{{ש}} אִלּוּ אֶפְשַׁר לְבַלַּע הַמָּוֶת וּלְהַעֲבִירָה{{ש}} אֲבָל אִי אֶפְשַׁר שֶׁכְּבַר נִגְזְרָה גְּזֵרָה{{ש}} וְעַל תְּנַאי כָּך עָמְדוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה{{ש}} אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם לְהִתְפָּאֵרָה{{ש}} חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן בְּעֶבְרָה{{ש}} וּמֹשֶׁה מְזָרְזָן וּמְפַיֵּס לְכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה{{ש}} וְהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ וְהַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם יוֹתֵר מִשַּׁלִּיטִים עֲשָׂרָה{{ש}} וְאוֹמֵר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מִן הָאֵשׁ וּמִן הַסְּעָרָה{{ש}} וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה עַל פְּנֵיכֶם יִרְאֶה טְהוֹרָה{{ש}} סִימָן טוֹב בָּאָדָם שֶׁהוּא בּוֹישָׁן וְרוּחוֹ נִשְׁבָּרָה{{ש}} שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָנָו עִמּוֹ שְׁכִינָה שׁוֹרָה{{ש}} אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְעֶזְרָה{{ש}} אֶל זֶה אַבִּיט אֶת עָנִי וּנְכֵה רוּחַ לְהֵעָתְרָה{{ש}} אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. וְעָנָו נִכְנַס לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִיצוֹת{{ש}} חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל נְחוּצוֹת{{ש}} עָנָן לִפְנִים וַעֲרָפֶל לִפְנַי וְלִפְנִים וְחֹשֶׁךְ בַּחוּצוֹת{{ש}} וְסִבֶּר לוֹ פָנִים לְהִתְרַצּוֹת{{ש}} וְקִבְּלוּ עַל יָדוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֺת קְבוּצוֹת{{ש}} וְנָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה בְּדַעַת וּבְמֹעֵצוֹת{{ש}} וְלָכֵן נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ תַּלְתַּלֶּיהָ קְוֻצּוֹת{{ש}} זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי עוֹמֵד בִּפְרָצוֹת{{ש}} אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְּחֹרֵב הַר הַנִּבְחָר מֵהָרֵי אֲרָצוֹת{{ש}} חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְתוֹרוֹת לְחֵיךְ נִמְלָצוֹת. וְכָל הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר שָׁמְעוּ קוֹלוֹ{{ש}} זָכוּ לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי זְבוּלוֹ{{ש}} עָלָיו נִתְרַפְּקוּ וְחָיוּ בְצִלּוֹ{{ש}} וְנָתַן בְּתוֹכָם מִשְׁכָּנוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} וְהִרְבָּה לְהַרְאוֹתָם מוֹפְתֵי מִפְעָלוֹ{{ש}} וְיָדוֹ הַחֲזָקָה וּכְבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ{{ש}} וּבְשׁוּב רוּחָם לְאוֹצַר מִכְלּוּלוֹ{{ש}} לֹא שָׁלְטָה בִבְשָׂרָם רִמָּה לְאָכְלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִדְרִיכָם שְׁבִילוֹ{{ש}} וְלָעוֹלָם הַבָּא יֵאָסְפוּ לוֹ{{ש}} וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר מִלּוּלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ:{{ש}} וּבְיוֹם זֶה הִשְׁמִיעַ הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל פָּצְחוּ הִלּוּלוֹ{{ש}} וּמַלְאֲכֵי מַעְלָה הִנְעִימוּ מַהֲלָלוֹ{{ש}} וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}} שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְזִקֵּי חַשְׁמַלּוֹ{{ש}} קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה קִדְּמוּ לְסַלְסְלוֹ{{ש}} וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם סֻבֳּלוֹ{{ש}} נִרְאִים נוֹשְׂאִים וְנִשָּׂאִים בְּחֵילוֹ{{ש}} וּנְהַר דִּי־נוּר הָעוֹבֵר לְמוּלוֹ{{ש}} נוֹתְנִים עֹז וּגְדֻלָּה לְהַלְלוֹ{{ש}} וּמֵאָז מַקְדִּישִׁים חֶבֶל גּוֹרָלוֹ{{ש}} יוֹם יוֹם יְנַשְּׂאוּהוּ וִירוֹמְמוּהוּ קְהָלוֹ{{ש}} חַיָּלֵי מַעְלָה אֵינָם מַעֲרִיצִים לוֹ{{ש}} עַד יַקְדִּישׁוּהוּ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ{{ש}} אֵלּוּ אַחַר אֵלּוּ מַאְדִּירִים צִלְצוּלוּ{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה יְשַׁלְשׁוּ לוֹ{{ש}} דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים לְהַקְדִּישׁ לוֹ.<קטע סוף=המשך/><noinclude>{{ש}} {{הור|כַּכָּתוּב}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> 8s5ynrwrghedtz9dh9vumw0xv2yqg9u 3016930 3016927 2026-05-19T13:40:54Z Yack67 27395 מקבל 3016930 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אורח חיים מוסר תוכחת | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שמעון בר יצחק; שמעון בר יצחק בר אבון חזק; שמעון בר יצחק חזק ואמץ; שמעון בר יצחק חזק | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2010|א-2010]] | מנהגים = נאמרת לרוב קהילות אשכנז המערבי ביום ראשון של שבועות, ולמנהג אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ב'. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}רַח חַיִּים מוּסַר תּוֹכַחַת{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתְּךָ לְנוֹשָעִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת{{ש}} {{סי|גָּ}}עֲשׁוּ עַמּוּדֵי רוֹם וָתַחַת{{ש}} {{סי|דְּ}}בֵקֶיךָ בְּבוֹאָם מַתָּנוֹת לָקַחַת {{סי|הִ}}סַּעְתָּ עַם כַּצֹּאן לִנְחוֹת{{ש}} {{סי|וְ}}נִהַגְתָּם כְּעֵדֶר בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}} {{סי|זִ}}כִּיתָם לַתּוֹרָה בְּאַהַב לְהֵאָחוֹת{{ש}} {{סי|חֹ}}דֶשׁ שְׁלִישִׁי בְּצֵאתָם לִרְוָחוֹת {{סי|טֶ}}רֶם נִגְלֵיתָ בְּשֵׂעִיר וּפָארָן{{ש}} {{סי|יִ}}דַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עָנְשָׁן וּשְׂכָרָן{{ש}} {{סי|כִּ}}רְאוֹתְךָ כִּי מֵאֲנוּ לְשָׁמְרָן{{ש}} {{סי|לֹ}}א חֲשַׁבְתָּם וְרָאִיתָ לְהַתִּירָן {{סי|מִ}}מִּדְבָּר נִתְּנָה מְקוֹם הַפְקֵר{{ש}} {{סי|נֶ}}גֶד הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵין כָּל סוֹקֵר{{ש}} {{סי|ס}}וֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה לְהִתְעַקֵּר{{ש}} {{סי|עֵ}}ת יָבוֹאוּ בַמִּשְׁפָּט לְהִתְחַקֵּר {{סי|פִּ}}יךָ לֹא דִבֵּר בְּמִסְתָּרִים{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק דּוֹבֵר מַגִּיד מֵישָׁרִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רָ}}אוּ וְתָמְהוּ מְלָכִים וְשָׂרִים {{סי|שָׁ}}לִישִׁים כָּתַבְתָּ לְעַם מְשֻׁלָּשִׁי{{ש}} {{סי|שִׁ}}לַּשְׁתָּ שָׁלִישׁ מִשֵּׁבֶט הַשְׁלִישִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}מִימָה וּבָרָה מְשִׁיבַת נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|תָּ}}מַכְתָּ לְהַנְחִילִי בְּיֶרַח שְׁלִישִׁי. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מֵישָׁרִים כָּל מַעְגְּלֵי טוּבוֹ{{ש}} :הִשְׁמִיעַ מִפִּיו לְעַם קְרוֹבוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לַהֲבוֹת אֵשׁ בְּקוֹל בְּחָצְבוֹ{{ש}} :מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}מְכוּ כָבוֹד נוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|שֻׁ}}תְּפוּ בְּמַתַּן יְקָרָה וַחֲמוּדָה{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיָה חַשׁוּקָה מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה{{ש}} {{סי|קְ}}רוּאָה בַּת מֶלֶךְ כְּבוּדָה {{סי|צִ}}יר נֶאֱמָן קָרָאתָ לַעֲלוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בֵּאַרְתּוֹ חֲמוּרוֹת וְקַלּוֹת{{ש}} {{סי|עֳ}}נָשִׁין וְאַזְהָרוֹת פְּרָטוֹת וּכְלָלוֹת{{ש}} {{סי|שְׂ}}כַר הַמִצְוֺת וְשִׁלּוּם גְּמוּלוֹת {{סי|נַּ}}מְתָּ לּוֹ כֹּה תֹאמַר{{ש}} {{סי|מִ}}לִּפּחוֹת וּמִלְּהוֹסִיף מַאֲמָר{{ש}} {{סי|לְ}}נָשִׁים בִּלְשׁוֹן רַכָּה לוֹמַר{{ש}} {{סי|כֹּ}}בֶד הַדִּקְדּוּק לַאֲנָשִׁים לִגְמָר {{סי|יָ}}רַד מִן הָהָר וְהִשְׁמִיעָם{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי מֶתֶק וְאִמְרֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חֻ}}בְּרוּ וְהִשְׁוּוּ כְאֶחָד בְּמַדָּעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מַעַשׂ לְמִשְׁמָעָם {{סי|וּ}}בַשְּׁלִישִׁי לְיוֹם הִתְקַדְּשׁם בּוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קְדִּים עַל יָדָם מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ תַּלְמִיד לְהַמְתִּין לְרַבּוֹ{{ש}} {{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ הִפְלִיא לְזֶרַע אוֹהֲבוֹ {{סי|בְּ}}נָסְעָם מִיַּם סוּף אֲגוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיב וּמַצָּה נוֹסְעִים וְעוֹמְדִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}זַי בְּעֵת נָסְעוּ מֵרְפִידִים{{ש}} {{סי|אֶ}}ל סִינַי בָּאוּ כְּאֶחָד אֲחוּדִים. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַלְלוּיָהּ כִּי הוּא הָיָה וְיִהְיֶה{{ש}} :בְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת אוֹתָנוֹ יְחַיֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לְפָנָיו יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה{{ש}} :וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים בַּחֲנוֹתָם נֶגֶד הָהָרָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים וּנְכוֹנִים בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} {{סי|שִׁ}}מַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עֲרוּכָה וּשְׁמוּרָה{{ר1}} {{סי|שִׁ}}מְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה.{{ממס|תהלים נ ז}} {{סי|מִ}}צְוֺת וְחֻקִים דָּת וָדִין{{ש}} {{סי|מִ}}שָּׁם לָמְדוּ מַאֲמַצֵּי הַדִּין{{ש}} {{סי|מִ}}דֶּשֶׁן בֵּיתְךָ זָכוּ לְהַעֲדִין{{ר1}} {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין.{{ממס|תהלים עו ט}} {{סי|עַ}}ד לֹא נִגְלָה לִמְצוּקֵי אָרֶץ{{ש}} {{סי|עָ}}בַר וְזָרַח וְהוֹפִיעַ בָּאָרֶץ{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים מִשָּׁם נִפְרְצוּ פָּרֶץ{{ר1}} {{סי|עָ}}מַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|וּ}}מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָה בְּמִצְעַד{{ש}} {{סי|וּ}}לְעַם קְרוֹבוֹ מִסִּינַי נוֹעַד{{ש}} {{סי|וַ}}עֲמּוּדֵי תֵבֵל גָּעֲשׁוּ לְהַרְעַד{{ר1}} {{סי|וַ}}יִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|נִ}}קְבְּצוּ לְאֻמִּים רֶגֶשׁ בְּשָׁמְעָם{{ש}} {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ לְקוֹסֵם לְשָׁאֳלוֹ מַה טַּעַם{{ש}} {{סי|נְ}}אֻם הֱשִׁיבָם עַל מַה הָרַעַם{{ר1}} {{סי|נֹ}}תֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם.{{ממס|תהלים סח לו}} {{סי|בַּ}}נְתָּה מֵרָחוֹק לְנוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלָּם יִסַּדְתָּ עַל אֶרֶץ אֲגֻדָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן נַעֲבָדְךָ בְּגִיל וּרְעָדָה{{ר1}} {{סי|בְּ}}סוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.{{ממס|תהלים קיא א}} {{סי|רִ}}דְתְּךָ לְסִינַי בָּאֵלִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שֶׁף לְרַגְלֶךָ יָצָא בְּהִידּוּרִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲדִים נְמוֹגִים כָּל יְצוּרִים{{ר1}} {{סי|רָ}}אוּךָ יָחִילוּ הָרִים.{{ממס|חבקוק ג י}} {{סי|יָ}}רְאָה וְחָלָה מִתְּנָאָהּ הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|יָ}}זְמָה פֶּן תֵּהָפֵך לְתֹּהוּ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|יֻ}}סָּדוּ עַמּוּדֶיהָ בְּאָנֹכִי בְּמֶרֶץ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים קלח ד}} {{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ אֲחָזוּם בְּעָתָה{{ש}} {{סי|צֶ}}לַע כְּגִיגִית עֲלֵיהֶם כָּפַפְתָּ{{ש}} {{סי|צְ}}רוּפָה קִבְּלוּ בְּמָנוֹד וְאֵימָתָה{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי לא כז}} {{סי|חָ}}שׁוּ הָרִים לְקַבֵּל שְׁכִינָתוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}פֵצִים לְהִתְעַלּוֹת בִּיקַר תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}} {{סי|חֻ}}בַּב חוֹרֵב מֵהָרֵי אַדְמָתוֹ{{ר1}} {{סי|חָ}}מַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ.{{ממס|תהלים סח יז}} {{סי|קָ}}רָאתָ לֶעָנָו מֵרוּם גְּבֹהִים{{ש}} לְהַנְחִיל תְּעוּדָה לְעַם כְּמֵהִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות יט ג}}<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} <קטע התחלה=המשך/> ====פיוט ד==== אִם לֹא אֲמָרֶיךָ הַנְּעִימִים{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא מִתְקַיְּמִים{{ש}} וְהִנְחַלְתָּם מוֹרָשָׁה לִמְעוּטֵי עַמִּים{{ש}} מֵאַהֲבָתְךָ אוֹתָם וּבְזֵכֶר שְׁבוּעַת קְדוּמִים{{ש}} וּמְאֹד תִּתְאַוֶּה לָמוֹ לִהְיוֹת שְׁלֵמִים{{ש}} וּבְמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ לֵב וָדַעַת מְשִׂימִים{{ש}} וּבְסוֹד יְרֵאֶיךָ יָשִׁיבוּ טְעָמִים{{ש}} בְּרִיתְךָ לִנְצוֹר לֶכֶת בְּדֶרֶךְ תָּמִים{{ש}} וּבְעֵת הִשְׁמַעְתָּם חֻקֶּיךָ הַתְּמִימִים{{ש}} עָמְדוּ בְמוֹרָא כְּאֶחָד מָשְׁלָמִים{{ש}} וְנִגְלָה לָמוֹ רָז מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה הֱיוֹת מַקְדִּימִים{{ש}} וְנַמְתָּ מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לְעוֹלָמִים{{ש}} לְיִרְאָה אוֹתִי לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים{{ש}} לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וּבִדְרָכַי מְסֻיָּמִים{{ש}} וְיִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְּלִי הֱיוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}} כִּמְעַט מִפְּנֵיהֶם אַכְנִיעַ שׂוֹטְמִים{{ש}} וְאָשִׁיב יָדִי עַל אוֹיְבִים וְקָמִים{{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ש}} לֹא בּוֹשִׁים וְלֹא נִכְלָמִים{{ש}} וְאַתָּה אָדוֹן הַצּוּר תָּמִים{{ש}} בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} פֵּתַח דְּבָרֶיךָ הֲבִינֵם בְּחִכּוּמִים{{ש}} וּתְזַכֵּם לִהְיוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים{{ש}} וּבְתוֹכָם תִּשְׁכֹּן רָם עַל רָמִים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====קיקלר==== {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון חזק'''}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.''' {{סי|שְׁ}}בוּיַת מָרוֹם לֻקְּחָה כְּהַיוֹם / מִצְוֺתֶיהָ וְהוֹרְיוֹתֶיהָ מִפִּי אָיוֹם / מִמִּדְבַּר נְתוּנָה לְיוֹצְאֵי פִדְיוֹם{{ש}} {{סי|מַ}}אֲמָר וְצִוּוּי וְעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה / חֹק וּמִשְׁפָּט בְּרִית וְתוֹרָה / נֹעַם הֶגֶה דִבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} {{סי|עֲ}}רוּכִים יַחַד זֶה אַחַר זֶה / וּצְמוּדִים מַחֲזֶה אֶל מַחֲזֶה / לוּחוֹת כְּתוּבִים מִזֶּה וּמִזֶּה {{סי|וְ}}הַמִּכְתָּב מִכְתָּב אֱלֹהִים לְאַשְּׁשָׁה / חֲקָקָם זֶה כְּנֶגֶד זֶה לְדָרְשָׁה / כִּוְּנָם וְהִתְוָם חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה{{ש}} {{סי|נֹ}}עַם אָנֹכִי הִשְׁמִיעַ בְּמַאֲמָר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּרְצָח הִזְהִיר בְּמִשְׁמָר / זֶה עַל זֶה לְהָבִין וְלִגְמָר{{ש}} {{סי|בְּ}}הִכָּשֵׁל יְצוּרִים לִשְׁפָּךְ דָּם / כְּאִלּוּ מְמַעֲטִים דְּמוּת בַּהֲזִידָם / כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם {{סי|רָ}}מַז לֹא יִהְיֶה בַּשֵּׁנִי דִיבּוּר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּנְאָף הִזְִהִיר לְצִיבּוּר / עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבוּר{{ש}} {{סי|יַ}}גִּיד וְיוֹכִיחַ עֲלֵי כוֹפְרִים / דּוֹמִים לְאִשָּׁה מְנָאֶפֶת מֵאֲחֵרִים / תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם כְּלָיוֹת חוֹקֵר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּגְנֹב הִזְהִיר לְהִתְיַקֵּר / הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר {{סי|חִ}}וָּה זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תַעֲנֶה הִזְהִיר בִּמְשִׁיבַת / פֶּן תְּשַׁקֵּר וְתוֹצִיא דִבַּת{{ש}} {{סי|קְ}}רִיאָתָם יוֹכִיחוּ לָז לְלָז לִדּוֹן / כָּל מְחַלֵּל יוֹם קֹדֶשׁ בְּזָדוֹן / כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בָּאָדוֹן{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁמֹר יְצִיר שַׁבָּת מֵחַלֵּל / מֵעִיד כִּי לְשִּׁשָׁה עוֹלָם שִׁכְלֵל / וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְיָ וַאֲנִי אֵל {{סי|רָ}}שַׁם מִצְוַת כַּבֵּד לְעַם נִבְרָא / אָב וָאֵם מְכַבֵּד בְּמוֹרָא / מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶר לֹא תַחְמֹד שָׁת לְנֶגְדּוֹ / בֵּית רֵעַ וַאֲמָתוֹ וְעַבְדּוֹ / שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל כְּבוֹדוֹ{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֵר מַאֲמָר לְמַאֲמָר לְמוּלוֹ / יַגִּיד עַל הַחוֹמֵד לְהַכְשִׁילוֹ / סוֹפוֹ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁהוּא מְקַלְלוֹ {{סי|וְ}}אֵלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִבְּרוֹת הַכְּלוּלוֹת / נֶחֶרְתוּ עַל הַלֻּחוֹת הַמְּעֻלּוֹת / וּמִפֶּה אֶל פֶּה הָשְׁמְעוּ בְקוֹלוֹת{{ש}} {{סי|נְ}}בוֹנִים שֻׁלְהָבוּ מִלַּהַב הַמִּשְׁמָע / וְהִשְׁמִיעוּ אֵין יְכֹלֶת לִשְׁמָע / קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע{{ש}} {{סי|חַ}}י הוֹדָה לַאֲשֶׁר אָמְרוּ / {{סי|זָ}}כוּ {{סי|קְ}}דוֹשִׁים וּמִשָּׁם נִתְאַשְּׁרוּ / כְּנָם הֵטִיבוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}} ====אל נא לעולם תוערץ==== {{הור2|ב<noinclude>רוב קהילות אשכנז המזרחי ומיעוט קהילות אשכנז המערבי</noinclude><includeonly>הרבה קהילות</includeonly> אין אומרים כאן {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}.}} {{:אל נא לעולם תוערץ}}{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''כַּאֲשֶׁר נִגְלֵיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה'''{{ש}} '''כֵּן נִזְכֶּה שְׁכִינָתְךָ לַחֲזֶה'''{{ש}} '''וְנֹאמַר: הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה. קָדוֹשׁ.'''<noinclude> {{הור2|בוורמייזא אומרים כאן {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}.}}</noinclude> ====סדר עולם==== {{הור2|יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט זה המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}.<noinclude>{{הערה|וכן מנהג וורמייזא}}</noinclude>}} '''וּבְכֵן, יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}} {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ יוֹם יוֹם מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}} קָדָם מִפְעָלָיו אַלְפַּיִם שָׁנָה{{ש}} אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ חֲקָרָהּ וֶהֱכִינָהּ{{ש}} בִּימִינוֹ חֲקָקָהּ וּבְחֵיקוֹ נְתָנָהּ{{ש}} הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה{{ש}} בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים קוֹלָהּ נָתְנָה{{ש}} אֲלֵיכֶם אֶקְרָא בַּעֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}} שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר לְהָבִינָה{{ש}} מִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים וּנְכוֹנָה{{ש}} בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי בְּלִי תוֹאֲנָה{{ש}} כֻּלָּם נְכוֹחִים לְיוֹדְעֵי בִינָה{{ש}} קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כֶּסֶף וּתְכוּנָה {{סי|מִ}}קַּדְמֵי קֶדֶם מֵרֹאשׁ נִסַּכְתִּי{{ש}} בְּאֵין תְּהוֹם וּמַעְיָן נִתְהַלָּלְתִּי{{ש}} בְּטֶרֶם הַר וָגֶבַע נִתְחוֹלָּלְתִּי{{ש}} בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם הָיִיתִי{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים עִמּוֹ נִמְצֵאתִי{{ש}} אֲנִי חָכְמָה עָרְמָה שָׁכָנְתִּי{{ש}} מְשַׁחֲרַי אִמְצָאֻנְנִי וְאֹהֲבַי אָהַבְתִּי{{ש}} מֵחָרוּץ וּמִפָּז נִבְחֲרָה תְּבוּאָתִי{{ש}} בְּאֹרַח צְדָקָה וּמִשְׁפָּט הִתְהַלַּכְתִּי{{ש}} יָסוּרוּ אֵלַי חֲסַר לֵב וָפֶתִי{{ש}} לִלְחֹם בְּלַחְמִי וְלִשְׁתּוֹת יַיִן מָסַכְתִּי{{ש}} כִּי עֹשֶׁר וְכָבוֹד נִמְצָא אִתִּי {{סי|עֲ}}צָתוֹ מֵרָחוֹק אִמֵּן לְאַמְּנִי{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ שָׂם לְמַעֲנִי{{ש}} רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בְּחֶסֶד קָנָנִי{{ש}} מִצּוּף דְּבַשׁ וָנֹפֶת הִמְתִּיקָנִי{{ש}} זָהָב וּפְנִינִים לֹא יַעַרְכוּנִי{{ש}} כִּי כָל בֵּיתִי לָבוּש שָׁנִי{{ש}} לִוְיַת חֵן וְרִפְאוּת נְתָנָנִי{{ש}} יָדַי וְכָפַּי לִפְרוֹשׂ לֶעָנִי{{ש}} פִּי פָתוּחַ בְּחָכְמָה וּבְשֵׂכֶל חִכְּמָנִי{{ש}} וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנִי{{ש}} טָבוּחַ טִבְחִי וְעָרוּךְ שֻׁלְחָנִי{{ש}} אֹרֶךְ יָמִים וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלִי וּבִימִינִי {{סי|וּ}}בַעֲצָתִי נוֹעַץ רוֹכֵב כְּרוּבִים{{ש}} מְמַדֵּי אֶרֶץ שָׂם וְדִבֵּק רְגָבִים{{ש}} שָׁמַיִם נָטָה וְשָׂם סִתְרוֹ עָבִים{{ש}} שֶׁמֶשׁ הִזְרִיחַ וְצָר יָרֵחַ וְכוֹכָבִים{{ש}} וְהִדְשִׁיא וּהִזְרִיעַ אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים{{ש}} וְהִשְׁרִיץ דָּגִים וְעוֹפוֹת וַחֲגָבִים{{ש}} וְחַיָּה וּבְהֵמָה וְכָל פָּרִים וְרָבִים{{ש}} וַיִּיצֶר בְּכַפּוֹ רֹאשׁ לְכָל נְצִיבִים{{ש}} בְּהִבָּרְאוּ כּוֹנְנוּ תֻפִּים וּנְקָבִים{{ש}} וּמְעַט מֵאֱלֹהִים חִסְּרוֹ בָאֳהָבִים{{ש}} וְכָבוֹד וְהָדָר עִטְּרוֹ בְשִׂגּוּבִים{{ש}} וְהִמְשִׁילוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים {{סי|נֹ}}עַם אֶבֶן יְקָרָה שָׁת מְסֻכָּתוֹ{{ש}} בְּצַלְמוֹ רִקְמוֹ וְהִפְאִיר תְּמוּנָתוֹ{{ש}} וּמִקָּצֶה עַד קָצֶה הֵקִים קוֹמָתוֹ{{ש}} וְחָלַק לוֹ מִשֵּׂכֶל תְּבוּנָתוֹ{{ש}} וּבְמִלַּת לָשׁוֹן הִפְלִיא דִבְרָתוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא שֵׁמוֹת לְכָל בְּרִיָּתוֹ{{ש}} וְעַל כָּל יְצוּרִים הָיְתָה אֵימָתוֹ{{ש}} וּבְעֵדֶן גַּן הָיְתָה חֲנִיתוֹ{{ש}} וּלְהַמְתִּיקֵנִי בְּפִיו הָיְתָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} עֵקֶב הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ עַפְרוֹת אַדְמָתוֹ{{ש}} חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתַי לַהֲגוֹת בְּאִמְרָתוֹ{{ש}} וְנֹעַם מִשְׁפְּטֵי צִדְקִי לְחַוּוֹתוֹ {{סי|בְּ}}שׁוּרִי מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ{{ש}} לֹא שָׁמַר צִוּוּי וַיְפִירֵהוּ{{ש}} בִּיקָר לֹא לָן וַיְגָרְשֵׁהוּ{{ש}} וְנִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה מִקְרֵהוּ{{ש}} בְּאָכְלוֹ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוָּהוּ{{ש}} לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ וּלְטָעֳמֵהוּ{{ש}} וְהִרְצֵתִי אֲמָרַי לִפְנֵי בוֹרְאֵהוּ{{ש}} לֹא חָפַצְתִּי בוֹ כִּי מְרִי הוּא{{ש}} בְּמִפְקַד אֶחָד לֹא עָמַד לְקַיְּמֵהוּ{{ש}} וּבִקְוֻצּוֹת תַּלְתַּלַי אֵיךְ יַעֲמֹד הוּא{{ש}} בַּחֲסַר לֵב יָמוּת בְּלִי לְהַחֲיֵהוּ{{ש}} לֹא נוּכַל לְהִדָּבֵק אֲנִי וָהוּא {{סי|רַ}}בּוּ שָׁנִים וְהָלְכוּ דוֹרוֹת{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי אֲצוּרָה בִּמְרוֹמֵי דִירוֹת{{ש}} בֵּין אֶרְאֶלֵי טֹהַר אִמְרוֹתַי טְהוֹרוֹת{{ש}} וְעָמַד אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹת{{ש}} מְיַשֵּׁר מַעְגָּל וּמְסִלּוֹת יְשָׁרוֹת{{ש}} אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ בְּכוֹשָׁרוֹת{{ש}} מְנַחֵם מִמַּעַשׂ וּמֵעֹצֶב מְאֵרוֹת{{ש}} וּבְשֶׁטֶף זַעַם נֶחֱלַץ מִצָּרוֹת{{ש}} בְּצֵאתוֹ לָרְוָחָה מִתּוֹךְ מַסְגֵּרוֹת{{ש}} הִקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה וּתְשׁוּרוֹת{{ש}} מִכָּל חַיָּה וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת טְהוֹרוֹת{{ש}} וְרָצָה לְדַבְּקוֹ בִי אִמְרוֹתַי לְהוֹרוֹת {{סי|י}}וֹם נִשְׁתַּכֵּר נִפְרְדָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} מִמַּטָּעֵי כַרְמוֹ הִרְוָה שְׁתִיָּתוֹ{{ש}} וְנִתְגַּל בְּאָהֳלוֹ וְגִלָּה נַבְלוּתוֹ{{ש}} וּבְנוֹ נִכְנַס וְרָאָה עֶרְוָתוֹ{{ש}} וַיִּיקֶץ מִיֵּינוֹ וְאֵרֲרוֹ בְקִלְלָתוֹ{{ש}} עֶבֶד עֲבָדִים לְאֶחָיו הֶיוֹתוֹ{{ש}} בַּעֲשׂוֹתוֹ כָכָה מְאַסְתִּיו לִשְׂנֹאתוֹ{{ש}} וְנַמְתִּי לִצוּרִי לֹא אֶחְפֹּץ קִרְבָתוֹ{{ש}} כִּי בְשִׁכְרוּתוֹ יָצָא מִדַּעְתּוֹ{{ש}} וַיָפֶר חֻקִּי וַיְקָרֵב מִיתָתוֹ{{ש}} לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה בִשְׁתוֹתוֹ{{ש}} כָּל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יַרְבֶּה חָכְמָתוֹ {{סי|צֶ}}דֶק לְעֶשְׂרִים הֵעִיר מִמִּזְרָח{{ש}} בּוֹרְאוֹ הִכִּיר לְשָׁלֹשׁ אֵיתָן הָאֶזְרָח{{ש}} וְכִתַּת וְשִׁבַּר אֱלִילֵי תֶרַח{{ש}} וּמִבֵּין חֲשֵׁכִים אוֹרוֹ זָרָח{{ש}} וּמִבֵּית מוֹלַדְתּוֹ גָּלָה וּבָרַח{{ש}} וְהִצְלִיחַ בְּלֶכְתּוֹ וּכְחֲבַצֶּלֶת פָּרָח{{ש}} אֵשֶׁל נָטַע וְהָעוֹבְרִים הֶאֱרַח{{ש}} וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ רֵיחוֹ הֵרָח{{ש}} וְתוֹעֵי דֶרֶךְ הִסְלִיל בָּאֹרָח{{ש}} יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים הִבְרָח{{ש}} וְשָׁמַר תּוֹרוֹת וּבְמִצְוֺת טָרַח{{ש}} וְגָבַר כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַמִּזְרָח {{סי|חֻ}}בַּב וְנֶחְשַׁק בְּשָׁמְרוֹ אֱמוּנָה{{ש}} בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶׂר נִצְרַף לְבָחֲנָה{{ש}} וּמָצָא שְׂכַר בִּטְנוֹ לְמֵאָה שָׁנָה{{ש}} וְהִתְחִיל בְּמִצְוָה נִתְּנָה לִשְׁמֹנָה{{ש}} וְנָם צוּר בָּא עֵת וְהִגִּיעָה עוֹנָה{{ש}} אָמוֹן שַׁעֲשׁוּעִים לְהִנָּתֵן בְּמַתָּנָה{{ש}} וְגַם אֲנִי נִרְצֵיתִי בּוֹ לְהִתְחַתְּנָה{{ש}} לוּלֵי נָאַם בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה{{ש}} וְשָׁאַל אוֹת לְהוֹדִיעוֹ נְכוֹנָה{{ש}} וְגָרַם גֵּרוּת אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה{{ש}} בְּפֶרֶךְ לְעַנּוֹת עֲדַת מִי מָנָה{{ש}} אָז חָדַלְתִּי בָּאָרֶץ לְשָׁכְנָה {{סי|קָ}}ם בְּנוֹ תַחְתָּיו וְהוּשַׁת לְשָׂרִים{{ש}} בְּדַרְכֵי הוֹרוֹ הָלַךְ בְּמֵישָׁרִים{{ש}} לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש}} וּכְקָרְבַּן נִיחֹחַ הֹעֲלָה בְּבֵרוּרִים{{ש}} וְנִרְצָה כְּכָלִיל וְשַׁלְמֵי אֵמוּרִים{{ש}} וְזָרַע וּמָצָא מֵאָה שְׁעָרִים{{ש}} וְהִצְלִיחַ וְהִשְׂכִּיל וְהִנְעִים אֲמָרִים{{ש}} וְחָפֵץ לְהַגְדִּילוֹ בְּתוֹרַת מוּסָרִים{{ש}} וְגַם אֲנִי אֲהַבְתִּיו חָמַדְתִּיו מִנְּעוּרִים{{ש}} לוּלֵי שְׂאֵתוֹ פְּנֵי עוֹכֵר בָּעוֹכְרִים{{ש}} וּבַעֲשָׁנוֹ נֶעֱשַׁן וְהִכְהָה מְאוֹרִים{{ש}} בַּעֲבוּרוֹ נִמְנַעְתִּי לְהִוָּדַע בַּשְּׁעָרִים {{סי|חֶ}}בְיוֹן עֹז שָׁכַנְתִּי בְּמַחְמָד{{ש}} לָאָרֶץ לֹא יָרַדְתִּי לְהִתְלַמָּד{{ש}} וְעָמַד אִישׁ תָּם וְתַאֲוָתִי חָמַד{{ש}} יָשַׁב אֹהָלִים עִתּוֹתַי לְהַתְמַד{{ש}} בְּרָכָה יָרַש וְלִגְבִיר הָעֳמַד{{ש}} זַרְעוֹ לְהַרְבּוֹת כְּחוֹל לֹא יִמָּד{{ש}} רוּחַ נְדִיבָה סְמָכַתְהוּ לְהַצְמַד{{ש}} בְּתֻמּוֹ הָלַךְ וּבְכָשְׁרוֹ עָמָד{{ש}} יוֹצְרוֹ אֲהֵבוֹ וּבְעֵינָיו נֶחְמָד{{ש}} וַיֹּרֵנִי הִנֵּה זֶה נָעִים וְנֶחְמָד{{ש}} נָאֶה לוֹ בְהֶגְיוֹנֵךְ לִלְמַד{{ש}} יִתְמָךְ לִבּוֹ דְבָרֵךְ וּבְסוֹדֵךְ יָעֳמַד {{סי|זַ}}ךְ הָיָה וְנָבָר וְאִישׁ אֱמוּנָה{{ש}} וְרָאוּי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּמַתָּן צְפוּנָה{{ש}} אֲבָל לֹא שָׁקַט וְלֹא הָפְנָה{{ש}} בְּבֵית אָבִיו לֹא נָח מִתְּלֻנָּה{{ש}} אָחִיו מִתְנַחֵם לְהָרְגוֹ בְּשִׂטְנָה{{ש}} עָמַד מִפָּנָיו וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה{{ש}} בְּמַקְלוֹ עָבַר וַיָּבֹא חָרָנָה{{ש}} בְּאִשָּׁה שָׁמַר עֶשְׂרִים שָׁנָה{{ש}} בְּגִידּוּל בָּנִים נִטְרַח בְּאָמְנָה{{ש}} נִמְכַּר פֹּרָת לְתַאֲלָה וְלִמְגִנָּה{{ש}} בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן יָרַד לְגֹשְׁנָה{{ש}} לָכֵן לֹא נָפַלְתִּי בְּגוֹרָלוֹ לְמָנָה {{סי|קָ}}רַב מוֹעֵד וְהִגִּיעַ זְמָן{{ש}} וְשָׁר בְּעִנּוּי עַם לֹא אַלְמָן{{ש}} וַיָּקֶם מוֹשִׁיעַ רֹעֶה נֶאֱמָן{{ש}} תְּחִלַּת צֵאתוֹ מִצְרִי טָמָן{{ש}} וַיַּךְ בְּמִצְרַיִם כָּל אֱלִיל וְחַמָּן{{ש}} וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר שַׂר וּמִשְׁמָן{{ש}} וְהִגִּיהַּ אוֹר וְהֵאִיר אַשְׁמָן{{ש}} אֲסִירֵי עֳנִי לְיֶשַׁע זִמָּן{{ש}} יָם הֶעֱבִירָם וְהִסִּיעָם לִתְחוּמָן{{ש}} וְהֵגִיז לָמוֹ שְׂלָו וְהִמְטִירָם מָן{{ש}} הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָן{{ש}} וְאִוָּה לְהַנְחִילָם מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן {{סי|וּ}}בְיֶרַח הַשְּׁלִישִׁי לַחֹפֶשׁ בְּצֵאתָם{{ש}} בָּאוּ לְחֹרֵב כָּל מַקְהֵלוֹתָם{{ש}} וְנֶגֶד הָהָר הָיִתָה חֲנָיָתָם{{ש}} הִסְכִּימוּ דַעְתָּם וְהִשְׁווּ עֲצָתָם{{ש}} וּמֹשֶׁה עָלָה וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם{{ש}} וְנִצְטַוָּה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם{{ש}} הַיּוֹם וּמָחָר צַוֵּה פְרִישָׁתָם{{ש}} וְיוֹם אֶחָד הוֹסִיף לְטָהֳרָתָם{{ש}} וְסִדֵּר עִנְיָנָם וּמִצְוַת הַגְבָּלָתָם{{ש}} וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְכָרַת בְּרִיתָם{{ש}} וְהֵקִים מַצֵּבוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְטֵי תָם{{ש}} וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם {{סי|אֲ}}זַי בַּשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת בָּקְרוֹ{{ש}} מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ הוֹפִיעַ בִּיקָרוֹ{{ש}} רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן מְשַׁנְנֵי פְאֵרוֹ{{ש}} וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְהִזְרִיחַ אוֹרוֹ{{ש}} קוֹלוֹ בְּכֹחוֹ קוֹלוֹ בַּהֲדָרוֹ{{ש}} וְרוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ{{ש}} וְעָנָן כָּבֵד כִּסָּה עַל הָרוֹ{{ש}} וְהצוּרִים נִתְּצוּ הָרִים בְּעָקְרוֹ{{ש}} הוֹלֵךְ וְחָזֵק קוֹל שׁוֹפָרוֹ{{ש}} חוֹצֵב לֶהָבוֹת אֲרָזִים בְּשָׁבְרוֹ{{ש}} קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּרוֹ{{ש}} וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד בִּפְאֵר דְּבִירוֹ {{סי|מִ}}תְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי{{ש}} הִנֵּה בָא קִצִּי וְהִגִּיעַ עִתִּי{{ש}} לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי{{ש}} יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי{{ש}} יֵדְעוּ הַכֹּל מַה מְּלַאכְתִּי{{ש}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט בְּתוֹך נִתִיבָתִי{{ש}} עֹמֶק חָכְמָתִי וְסוֹד בִּינָתִי{{ש}} יָבִינוּ שְׂכָרִי עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי{{ש}} עֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי וְסֶגֶר מִסְגַּרְתִּי{{ש}} תִּקוּן אֶצְבְּעוֹתַי וְרֹב פְּעֻלָּתִי{{ש}} כִּי עַד עַתָּה בַּמְּרוֹמִים שָׁכַנְתִּי{{ש}} וְהַיּוֹם בָּאָדָם מַתָּנוֹת לֻקָּחְתִּי {{סי|צִ}}יר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים{{ש}} כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קְצִירִים{{ש}} חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים{{ש}} וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה לַהֲדוּרִים{{ש}} אֲמָרִים נְעִימִים מִפְּנִינִים יְקָרִים{{ש}} וְקִבְּלָם מִימִין יוֹצֵר הָרִים{{ש}} וְצִבְאוֹת קֹדֶשׁ עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע אָנוּ שׁוֹמְרִים{{ש}} וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ מֵרְעָמִים כַּבִּירִים{{ש}} וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְצוּרִים{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָרִים {{הור|למנהג אשכנז המזרחי יש שאינם אומרים בית זה,<noinclude>{{הערה|כך מנהג פראג}}</noinclude> הלקוח מקרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}}:}}{{ש}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|וישמחו}} ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}לּוּף מְסֻבָּל בְּהוֹד אִפּוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב חֲמוּדִים{{ש}} {{סי|גָּ}}רוֹן עָנוּק לְשׁוֹן לִמּוּדִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים דְּבוּרִים כְּאֹפָן שְׁקוּדִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְשׁוּלִים לְשָׁלֹשׁ מַשְׁקִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|וּ}}בַפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים נִשְׁמָרִים וְעֹמְדִים{{ש}} {{סי|זֹ}}נְחִים הַגָּבֹהַּ וְלַנָּמוּךְ יוֹרְדִים{{ש}} {{סי|חַ}}יִּים וְרִפְאוּת לְמוֹצְאֵיהֶם מַעֲמִידִים{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַים מְנֻקָּדִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִזָּהָב וּמִפְּנִינִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל חֲפָצִים לְנֶגְדָּם בַּל נִמְדָּדִים{{ש}} {{סי|לֶ}}קַח טוֹב וּמוּסָר מַגִּידִים{{ש}} {{סי|מֶ}}תֶק וּמַרְפֵּא לַעֲצָמוֹת וְגִידִים{{ש}} {{סי|נְ}}תוּנִים מֵאֵשׁ וְכָאֵשׁ יוֹקְדִים{{ש}} {{סי|סַ}}ם חַיִּים לְבָהֶם מִתְכַּבְּדִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזְבֵיהֶם עוֹזְבִים וְחוֹבְקֵיהֶם מְכַבְּדִים{{ש}} {{סי|פִּ}}לְפּוּלָם בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׁרֵה מִתְלַמְּדִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְפֵיהֶם מוֹשִׁיבִים בֵּין נְגִידִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹנֵיהֶם לְחַיֵּי עוֹלָם עֲתִידִים{{ש}} {{סי|רַ}}ב טוּב הַצָּפוּן לַחֲסִידִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}מְרֵיהֶם יֻצְּלוּ מִכָּל פְּחָדִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹמְכֵיהֶם מְאַשְּׁרִים וּבוֹזֵיהֶם מְלַפְּדִים. :מְלַפְּדִים לַפִּידִים וּבְרָקִים נוֹגְהִים{{ש}} :בְּתִתּוֹ קוֹל עֹז מִשְּׁמֵי גְבֹהִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ כַּדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}} {{סי|שַׂ}}חוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם וְהַמְּצוּקִים{{ש}} {{סי|רַ}}בּוּ רְעָמִים וְגָבְרוּ זִקִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלֵי קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וַחֲזָקִים{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף הַדִּבּוּר כְּנִיצוֹצֵי בְרָקִים{{ש}} {{סי|פַּ}}טִּישׁ מְפֹצֵץ סַלְעֵי נְקִיקִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹרֵךְ אַחַת וּשְׁתַּיִם מִתְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹד יְרֵאִים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר מִתְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|מֹ}}שֶׁה יְדַבֵּר וְהַכֹּל שׁוֹתְקִים{{ש}} {{סי|לְ}}עַמּוֹ הִנְחִיל מִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתִּים חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|יְ}}דִיעַת חֹסֶן וִישׁוּעַת נְזִיקִים{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי חָכְמָה וָדַעַת מְפִיקִים{{ש}} {{סי|חִ}}נָּם נְתָנָם גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם בְּמַתָּנָה לְבוֹ דְבֵקִים{{ש}} {{סי|וְ}}כֻלּוֹ מַחֲמַדִּים וְחִכּוֹ מַמְתַקִּים{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁמִיעַ אָנֹכִי בְּרֹאשׁ פְרָקִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ בַּעֲשׂוֹתוֹ בְּמַיִם עֲמֻקִּים{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר נִגְלָה וְנִלְחַם בִּמְצוּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתּוֹ בְסִינַי דָּתוֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי כְּרַחֲמָן נִגְלָה מִשְּׂחָקִים. :מִשְּׂחָקִים הִבְרַקְתָּ נָגְהֶךָ{{ש}} :וְהִשְׁמַעְתָּ לְעַם כְּמֵהֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ עָשִׂיתִי וְאָדָם בָּרָאתִי{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיחַ וּדְלָתַיִם לַיָּם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|גִּ}}לִּיתִי שַׁחַר וָבֹקֶר צִוִּיתִי{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת פִּלָּגְתִּי{{ש}} {{סי|הָ}}אוֹר וְהַחֹשֶׁךְ בִמְקוֹמָם שִׁכַּנְתִּי{{ש}} {{סי|וְ}}הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ לִכְבוֹדִי יָצָרְתִּי{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת מַזָּרוֹת בְּעִתָּם הוֹצֵאתִי{{ש}} {{סי|חֻ}}קּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִשְׁטָרָם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|ט}}וֹפְלֵי שֶׁקֶר בְּשֶׁטֶף הֶאֱבַדְתִּי{{ש}} {{סי|י}}וֹרְדֵי בִקְעָה לְשׁוֹנָם בָּלָלְתִּי{{ש}} {{סי|כְּ}}דָרְלָעֹמֶר וְעֹזְרָיו הִכֵּיתִי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵמֶק שָׁוֶה לַיְלָה חִלָּקְתִּי{{ש}} {{סי|מ}}וֹרִיָּה עֲקֵדַת יָחִיד רָאִיתִי{{ש}} {{סי|נֵ}}דֶר נָדַרְתִּי בִּי נִשְׁבַּעְתִּי{{ש}} {{סי|שָׂ}}ר אֶל מַלְאָךְ בְּעֶזְרוֹ הָיִיתִי{{ש}} {{סי|עִ}}מּוֹ מִדַּבֵּר לְרֹדְפוֹ הִזְהָרְתִּי{{ש}} {{סי|פַּ}}תְרוּסִים בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת מָחַצְתִּי{{ש}} {{סי|צִ}}בְאוֹתֵיכֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם גָּאָלְתִּי{{ש}} {{סי|קָ}}רַעְתִּי יַם סוּף וְאֶתְכֶם הֶעֱבַרְתִּי{{ש}} {{סי|רְ}}אִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי{{ש}} {{סי|שִׁ}}דַּדְתִּי מְזַנֵּב וְחֵילוֹ הֶחֱלַשְׁתִּי{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת קֹדֶשׁ לָכֶם הִנְחָלְתִּי{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגַּלְתִּי וּבְכַנְפֵי נֶשֶׁר נָשָׂאתִי{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת לָכֶם נָתָתִּי. :נָתַתִּי לְךָ תּוֹכְחוֹת מוּסָרִים{{ש}} :הִשָּׁמֵר לְבַל תַּטֶּה אֲשׁוּרִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}עְתֻּעִים הֵמָּה מוּסַר הֲבָלִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}חַר אֵין לָמוֹ וְלֹא מוֹעִילִים{{ש}} {{סי|רֹ}}עֶה אֵפֶר לִבָּם הֲתוּלִים{{ש}} {{סי|קֶ}}צֶף מוֹסִיפִים וְחֵמָה מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|צֹ}}רְפִים כֶּסֶף וּבַקָּנֶה שׁוֹקְלִים{{ש}} {{סי|פַּ}}חֵי זָהָב מִכִּיס זָלִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל כְּתֵפָם נוֹשְׂאִים וְסוֹבְלִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹגְדִים לוֹ וְאֵלָיו מִתְפַּלְלִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹטְעִים אֹרֶן וְגֶשֶׁם מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|מִ}}קְצָתוֹ לָאֵשׁ וְחֶצְיוֹ לַפְּסִילִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א יָשִׁיבוּ לְלִבָּם וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י שְׁאֵרִיתוֹ שׂרְפוּ לְגֶחָלִים{{ש}} {{סי|יִ}}צְעֲקוּ אֵלָיו וְאֵינָם נִצּוֹלִים{{ש}} {{סי|טָ}}חוּ עֵינֵיהֶם וְלִבּוֹתָם סְכָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}מָּנִים קְרוּאִים שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|זְ}}נוּחִים תְעוּבִים אִטִּים וֶאֱלִילִים{{ש}} {{סי|וְ}}חֵלֶק יַעֲקֹב יוֹצֵר הַכֹּל אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן מַיִם נוֹתֵן וּנְשִׂיאִים עֹלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרוֹ מֵקִים וַעֲצָתוֹ יַשְׁלִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹעֵר בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלִּים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ תִדְבָּקוּ וְעָדָיו הֱיוּ מְיַחֲלִים{{ש}} {{סי|אֹ}}יְבֵיכֶם יַפִּיל חֲלָלִים חֲלָלִים. :חֲלָלִים אַפִּיל כָּל שׁוֹכְחֵי הַשֵּׁם{{ש}} :הִשָּׁמֵר פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָׂא אֶת־שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}מִתִּי שְׁמוֹ הַמְפֹרָשׁ בְּשִׁבְעִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ נוֹסְדוּ אֲרָצוֹת וְנֻטְּעוּ רְקִיעִים{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת אֶרֶץ וְרוּחוֹת מְרֻבָּעִים{{ש}} {{סי|דֻּ}}בְּקוּ בְחוֹתָמוֹ הֱיוֹת נִקְבָּעִים{{ש}} {{סי|הֻ}}זְכַּר עַל הַיָּם וְנַעֲשָׂה בְקִיעִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל הַמַּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר קָדְשׁוֹ בּוֹ יָרוּצוּ נוֹשָׁעִים{{ש}} {{סי|חֹ}}צֵב לֶהָבוֹת וּמְפֹצֵץ סְלָעִים{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָעִים{{ש}} {{סי|יְ}}צוּרָיו בֹּחֵן בְּכָל עִתִּים וּרְגָעִים{{ש}} {{סי|כַּ}}לּוֹת בְּחֵמָה בּוֹ נִפְשָׁעִים{{ש}} {{סי|לְ}}הָבִיא שֶׁבֶר לְחַטָּאִים וּפוֹשְׁעִים{{ש}} {{סי|מְ}}פִירֵי חֹק וְלַשֶּׁקֶר נִשְׁבָּעִים{{ש}} {{סי|נִ}}לְכָּדִים בַּעֲוֺנָם וּבִזְדוֹנָם נִתְבָּעִים{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹנְאֵי תוֹכָחוֹת וּמוּסָר פּוֹרְעִים{{ש}} {{סי|עֲ}}בָרוֹת יוּבְלוּ וְרֹגֶז שְׂבֵעִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹמֵת לַבְּקָרִים כָּל רְשָׁעִים{{ש}} {{סי|קַ}}נּוֹא וְנוֹקֵם וְקוֹבֵעַ קוֹבְעִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאֶה וְצוֹפֶה טוֹבִים וְרָעִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מֵאֶרֶר פְּגָעִים{{ש}} {{סי|תִּ}}תְיָרֵא מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם תְּמִים דֵּעִים. :תְּמִים דֵּעִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}} :וְהִזְהִיר עַל מוֹרָא מִקְדָּשׁוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}שְׁלוּם כָּל מַעַשׂ וּגְמַר מְלָאכָה{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת מְנוּחָה וְקִדּוּשׁ בְּרָכָה{{ש}} {{סי|רֶ}}גֶל לְהָשִׁיב וּלְמַעֵט הֲלִיכָה{{ש}} {{סי|קָ}}רוּי עֹנֶג לְכַבְּדוֹ כַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|צַ}}עַד תְּחוּמָיו אַלְפַּיִם לֵלֵכָה{{ש}} {{סי|פְּ}}סִיעָה גַסָּה בּוֹ בְּלִי לְהַלְּכָה{{ש}} {{סי|עֵ}}רֶךְ הֲכָנָתוֹ בַּשִּׁשִּׁי לְעָרְכָה{{ש}} {{סי|סְ}}עוּדוֹת שָׁלֹשׁ מִצְוָתוֹ עֲרוּכָה{{ש}} {{סי|נִ}}כְפַּל בְּלַחְמוֹ לָעֲנֻגָּה וְרַכָּה{{ש}} {{סי|מִ}}מָּרָה נִתַּן כַּדָּת וְכַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|לְ}}אוֹת הוּשַׂם עָלָיו לְסָמְכָה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לְשִׁשָּׁה מְלַאכְתּוֹ נֶעֱרְכָה{{ש}} {{סי|יְ}}צִיאוֹתָיו וּרְשֻׁיּוֹתָיו בְּלִי לְהָפְכָה{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא בּוֹ לְחָסְכָה{{ש}} {{סי|חִ}}לּוּל מֵזִיד לִסְקִילָה לְמָשְׁכָה{{ש}} {{סי|זְ}}כִירָה וּשְׁמִירָה עָדָיו תְּנוּכָה{{ש}} {{סי|וּ}}מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא מָתְקוֹ לְחַנְּכָה{{ש}} {{סי|הַ}}נּוֹצְרוֹ יִנָּצֵל מִשִּׁלּוּשׁ מְבוּכָה{{ש}} {{סי|דִּ}}ין עָנְשׁוֹ וְאַזְהָרָתוֹ חֲתוּכָה{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכֻּרְתּוֹ מֵאִתִּי תְמוּכָה{{ש}} {{סי|בֵּ}}ינִי וּבֵין אֹם הַמְבֹרָכָה{{ש}} {{סי|א}}וֹת שַׂמְתִּי כִּי לִי הַמַּמְלָכָה. :הַמַּמְלָכָה הַמְלִיכֵנִי כְּנָאֳמֶךָ{{ש}} :וְתִזְכֶּה לְאֹרֶךְ יָמֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}מֵן וּמֵינֶקֶת בְּךָ מִתְעַסְּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלְּךָ תְּחִלָּה כְּאֵזוֹר דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|גַּ}}עְיַת שֶׁוַע וְתַחַן מְפִיקִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְצוּרָם הֱיוֹת בֵּן חוֹבְקִים{{ש}} {{סי|הָ}}שְׁתְּפוּ שְׁנֵיהֶם עִמּוֹ עֲסוּקִים{{ש}} {{סי|וְ}}נוֹצַרְתָּ וְנוֹלַדְתָּ לְעִתֵּי חֻקִּים{{ש}} {{סי|זִ}}כּוּךָ וֶהֱבִיאוּךָ בִּבְרִית לְהָקִים{{ש}} {{סי|חִ}}בְּקוּךָ בִרְכַּיִם וְשַָׁדַיִם מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶף חֻקֶיךָ זָנִים וּמַשְׁקִים{{ש}} {{סי|יְ}}גִיעַת עֲמָלָם עִמְּךָ מְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר וּמוּסָר מְחַנְּכִים וּמְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן לִמּוּדִים וּדְבָרִים עַתִּיקִים{{ש}} {{סי|מְ}}תַקְּנִים עֵזֶר וּלְהַשִּׂיאֲךָ זוֹקְקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹשְׂאִים פֶּלֶל עֲבוּרְךָ וְלָאֵל זוֹעֲקִים{{ש}} {{סי|סָ}}מְכֵם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְתַפְנוּקִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְדֵם בִּכְסוּת נְקִיָּה בְּחִשּׁוּקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵה לְגַעֲרָתָם לְבַל יְהוּ מְצִיקִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לְמוּסָרָם וְלֹא תְרַדֵּף רֵיקִים{{ש}} {{סי|קַ}}יֵּם כִּבּוּדָם וּמוֹרָאָם כְּחֻקִּים{{ש}} {{סי|רְ}}בוֹת אֹרֶךְ יָמִים וּמֵעָוֺן מְנֻקִּים{{ש}} {{סי|שִׁ}}וָּם לִכְבוֹדוֹ וּלְמוֹרָאוֹ גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כֵּן הוֹדוּהוּ מַלְכֵי אֲרָקִים. :אֲרָקִים וּגְבֹהִים יָסַד בְּפֶצַח{{ש}} :קַבֵּל מוֹרָאוֹ וְאַל תָּעֵז מֶצַח{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת אֱהוֹב וּמוּסָר יְרֵאִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מִפִּתּוּי חַטָּאִים{{ש}} {{סי|רַ}}גְלֵיהֶם רָצִים וְלָרַע מוּבָאִים{{ש}} {{סי|קֶ}}שֶׁר קוֹשְׁרִים לְהַפִּיל חֵלְכָּאִים{{ש}} {{סי|צָ}}רִים בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרוּאִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹעֶרֶת לִבְלִי חֹק בָּאִים{{ש}} {{סי|עַ}}צֶּבֶת נוֹתְנִים וְכֹשֶׁל מַמְצִיאִים{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם אֱרֹב דָּם מְמַלְּאִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת אִוֶּלֶת יִנְחֲלוּ פְתָאִים{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוּבָתָם תַּהַרְגֵם בְּתַחֲלוּאִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א תֹאבֶה לַעֲצַת נִשְׂנָאִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י כֶחָצִיר יִמָּלוּ וְכִדְשָׁאִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר בְּרֶצַח חוֹטְאִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח גְּזֵרָתָם עָלַי מַשִּׂיאִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים אֶרֶץ בְּדָם מְטַמְּאִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינָתִי מִתּוֹכָם מוֹצִיאִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל יְדֵי חֲלָלִים הַנִּמְצָאִים{{ש}} {{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנַּחַל מְבִיאִים{{ש}} {{סי|דָּ}}ם שׁוֹפְכִים בְּשׁוֹגֵג בְּלֹא רוֹאִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלִים לְעָרֵי מִקְלָט הַנִּקְרָאִים{{ש}} {{סי|בַּ}}הֲזִידָם לַהֲרֹג בְּצֶלֶם בְּרוּאִים{{ש}} {{סי|אַ}}תָּה תְּבַעֵר הַדָּם לְעֵין כָּל רוֹאִים. :רֹאִים יִוָּסְרוּ לְהִשָּׁמֵר מֵאַף{{ש}} :שְׁמֹר מִצְוָה וְלַהֶבֶל אַל תִּשְׁאָף{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}שֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|בֵּ}}יתָהּ הַרְחֵק כִּי נְפָשׁוֹת עֹכֶרֶת{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים בַּחֵיק מַחְתָּה וּמַבְעֶרֶת{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיהָ שְׁאוֹל וּמָוֶת עוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|ה}}וֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לַטֶּבַח מוֹסֶרֶת{{ש}} {{סי|וּ}}כְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל מְיַסֶּרֶת{{ש}} {{סי|זַ}}עַם מַרְבָּה וְעֶצֶב מְמַהֶרֶת{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת גֶּבֶר וְשִׂנְאָה מְעוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|טִ}}יף נֹפֶת בִּשְׂפָתֶיהָ מְדַבֶּרֶת{{ש}} {{סי|י}}וֹם אַחֲרִיתָהּ כַּלַּעֲנָה מְמָרֶרֶת{{ש}} {{סי|כִּ}}י אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ אוֹמֶרֶת{{ש}} {{סי|לְ}}יַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת{{ש}} {{סי|מֹ}}דָע תִּקְרָא לַבִּינָה הַמְיֻשֶּׁרֶת{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח עֲדֵי עַד עָלֶיךָ מְשַׁמֶּרֶת{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ הַמְחֻבֶּרֶת{{ש}} {{סי|עִ}}מָּהּ תִּתְרַפֵּק וְלֹא בְאַחֶרֶת{{ש}} {{סי|פּ}}וּצַת מַעְיָנֶךָ חוּצָה עוֹבֶרֶת{{ש}} {{סי|צְ}}מָחִים תַּרְבֶּה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ עַצְמְךָ בִּפְרִישׁוּת אַדֶּרֶת{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה לַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} {{סי|שְׁ}}מַע מוּסָר וְעָנְדֵהוּ לְגַרְגֶּרֶת{{ש}} {{סי|תִּ}}תֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן וַעֲטֶרֶת. :וַעֲטֶרֶת תִּנְחַל וּבְשֵׂיבָה תָנוּב{{ש}} :אִם תִּשְׁמוֹר הוֹן מִלִּגְנוֹב{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תְּ}}תַעֵב מְתֵי גַנָּבִים וְסִיעָתָם{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים וְחוֹמְסִים כָּל עִתָּם{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מֵעֹשֵׁק וֶהְיֶה תָם{{ש}} {{סי|קַ}}שֵּׁט מַעְבָּדֶיךָ וְהַצְדֵּק אוֹתָם{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לַחֲכָמִים וֶאֱלַף אֹרְחוֹתָם{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת צְדָקָה לְחַיִּים תְּבוּאָתָם{{ש}} {{סי|עִ}}קְשִׁים הַרְחֵק הַמְעַקְּלִים נְתִיבָתָם{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם דּוֹלְקִים בְלִבָּם רָעָתָם{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹנוּ שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת לִגְוִיָּתָם{{ש}} {{סי|מָ}}דוֹן מְשַׁלְּחִים וּמַצָּה אַהֲבָתָם{{ש}} {{סי|לֹ}}א יַחַרְכוּ רְמִיָּה צֵידָתָם{{ש}} {{סי|כִּ}}י אָוֶן וְעָמָל תַּחַת שְׂפָתָם{{ש}} {{סי|י}}וֹם יִלָּכְדוּ בֹגְדִים בְּהַוָּתָם{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְפִים בַּנֹּעַר וּבַקְּדֵשִׁים חַיָּתָם{{ש}} {{סי|ח}}וֹלְקֵי עִם גַּנָּב שׂוֹנְאֵי נַפְשׁוֹתָם{{ש}} {{סי|זֶ}}ה דַרְכָּם וְלַהֶבֶל אַחֲרִיתָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַל תְּאַשֵּׁר נְלוֹזֵי מַעְגְּלוֹתָם{{ש}} {{סי|הִ}}זָּהֵר פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָם{{ש}} {{סי|דִּ}}ין אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה הַשְׁלָמָתָם{{ש}} {{סי|גְּ}}נֵבָה אֵין לָמוֹ נִמְכָּרִים בִּגְנֵבָתָם{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם{{ש}} {{סי|אֶ}}ת רַגְלְךָ מְנַע מִנְּתִיבָתָם. :מִנְּתִיבָתָם חֲשֹׂךְ וְאַל תִּתְגַּנֶּה{{ש}} :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}מְרֵי כָזָב וּמַעַן כְּחָשִׁים{{ש}} {{סי|בְּ}}נִיב שׂפָתֶיךָ בַּל יְהוּ אֲרוּשִׁים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם אֱוִילִים אֲשֶׁר מַחֲרִישִׁים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹמִים וְנֶחֱשָׁבִים לְחַכְמֵי חֲרָשִׁים{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכֵי רָכִיל שָׁלֹשׁ מְעַנְּשִׁים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶאֱמְנֵי רוּחַ מְכַסִּים וּמַחְשִׁים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה חֵלֶק מְלָשְׁנִים הַמַּרְגִּישִׁים{{ש}} {{סי|חִ}}צֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים קָשִׁים{{ש}} {{סי|ט}}וֹמְנִים פַח כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים{{ש}} {{סי|יֹ}}עֲצֵי מִרְמָה כָּזָב מְלַחֲשִׁים{{ש}} {{סי|כְּ}}מַדְקְרוֹת חֶרֶב בּוֹטִים מְנַקְּשִׁים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא מַגִּישִׁים{{ש}} {{סי|מִ}}פְּרִי פִיהֶם יִשְׂבְּעוּ אֲנָשִׁים{{ש}} {{סי|נִ}}רְגָּן דְּבָרָיו כְּמִתְלַהֲמִים חָשִׁים{{ש}} {{סי|שְׂ}}פַת אֱמֶת יִכּוֹן בִּישִׁישִׁים{{ש}} {{סי|עַ}}ד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן טִפְּשִׁים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹשְׂקֵי שָׂפָה מְחִתָּה עֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|צָ}}רוֹת רוֹדְפִים וְעֹנֶשׁ מְבַקְשִׁים{{ש}} {{סי|ק}}וּמָם לְהָעִיד חָמָס וְלֹא בוֹשִׁים{{ש}} {{סי|ר}}וּחָם יוֹצִיאוּ כְּסִילִים אֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר בַּהֲעִידָם נִזְמְמוּ בְּפֵרוּשִׁים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֲשֶׂה לָמוֹ כְּזִמּוֹתָם לְהַאֲשִׁים. :לְהַאֲשִׁים מְנַע עַצְמְךָ לִתְמֹד{{ש}} :וְנֶצַח לְפָנַי תַּעֲמֹד.{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַחְמֹד|1}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק'''}} {{סי|שֶׁ}}כֶן רֵעֲךָ בֵּיתוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} {{סי|מִ}}קְנֵהוּ וְקִנְיָנוֹ וְכָל חֵילוֹ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שָׂדֵהוּ וּגְבוּלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}טְעוֹ וְכַרְמוֹ גַּנּוֹ וּשְׁבִילוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}עִירוֹ וְעֵצָיו פֵּרוֹתָיו וִיבוּלוֹ{{ש}} {{סי|רִ}}כְבּוֹ וּפָרָשָׁיו יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ{{ש}} {{סי|יְ}}קָר כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְנֹעַם גָּדְלוֹ{{ש}} {{סי|צֹ}}אנוֹ וַאֲלָפָיו מַשְׁקֵהוּ וּמַאֲכָלוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}בֶרְתּוֹ וְכָל מַחֲמַדֵּי מַכְלֻלוֹ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קָ}}רוּץ מֵחֹמֶר מַה מּוֹעִילוֹ{{ש}} {{סי|ח}}וֹמֵד וּמִתְאֲוֶּה אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ לָמָּה הוּא לוֹ{{ש}} יָבִין וְיַשְׂכִּיל בְּדֵעוֹ וְשִׂכְלוֹ{{ש}} יִשְׂמַח וְיָעֹז בְּמַתַּת גּוֹרָלוֹ. :גֹּורָלוֹ הִנְחִיל אֵל לִירֵאִים{{ש}} :בְּקֹלֹת וּבְרָקִים נוֹרָאִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל־הָעָם רֹאִים|1}} ====סילוק==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}} וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַנִּרְאָה וְהַנִּשְׁמָע{{ש}} וְשׁוֹמְעִים אֶת הַנִּשְׁמָע וְהַנִּרְאָה{{ש}} כְּשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}} וְנֶחְצָב עַל הַלֻּחוֹת בְּתִפְאָרָה{{ש}} קוֹל קוֹלי קוֹלוֹת וְרוּחַ סְעָרָה{{ש}} וְלַפִּיד לַפִּידֵי לַפִּידִים אֵשׁ בֹּעֵרָה{{ש}} קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ וְקוֹל יְיָ בַּהֲדָרָה{{ש}} מְפַרֵשׁ אֶת הַדִּבּוּר לְבָאֵרָה{{ש}} יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ סִתְרֵי תוֹרָה{{ש}} וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ לִבָּם לְשַׁבְּרָה{{ש}} וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִילִין שְׁנַיִם וַעֲשָׂרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְסַיְּעָם מִשְּׁמֵי שִׁפְרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן בַּהֲלִיכָה יִדֹּדוּן בַּחֲזִירָה{{ש}} וְלֹא הֵם בִּלְבָד כִּי אִם עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי לְהֵעָזְרָה{{ש}} וְנִשְׁתַּלְהֲבוּ מִכֹּחַ הָאֵשׁ וְרוּחָם עָבְרָה{{ש}} וְעַנְנֵי כָבוֹד הִזִּילוּ טַלְלֵי אוֹרָה{{ש}} אֶרֶץ רָעֲשָׁה וְגַם שָׁמַיִם נָטְפוּ לְחַשְּׁרָה{{ש}} גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים לְיָפָה וּבָרָה{{ש}} נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ לְשָׁמְרָה{{ש}} וּכְמוֹצְאֵי שָׁלָל רַב שָׂשׂוּ בַּאֲמִירָה טְהוֹרָה{{ש}} וְנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הִשְׁמִיעוּ בַאֲמִירָה{{ש}} וְלֹא הָיָה בָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל יוֹתֵר מִדַּבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} וְנָמוּ לְרוֹעָם קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע אֲמִירָה{{ש}} כִּי אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ נָמוּת מְהֵרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶם בְּעֵינָיו לְיַשְּׁרָה{{ש}} מִשָּׁם זָכוּ לְהַעֲמִיד נְבִיאִים לְהִתְאַשְּׁרָה{{ש}} וְנָם מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְבָחֳרָה{{ש}} אִלּוּ אֶפְשַׁר לְבַלַּע הַמָּוֶת וּלְהַעֲבִירָה{{ש}} אֲבָל אִי אֶפְשַׁר שֶׁכְּבַר נִגְזְרָה גְּזֵרָה{{ש}} וְעַל תְּנַאי כָּך עָמְדוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה{{ש}} אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם לְהִתְפָּאֵרָה{{ש}} חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן בְּעֶבְרָה{{ש}} וּמֹשֶׁה מְזָרְזָן וּמְפַיֵּס לְכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה{{ש}} וְהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ וְהַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם יוֹתֵר מִשַּׁלִּיטִים עֲשָׂרָה{{ש}} וְאוֹמֵר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מִן הָאֵשׁ וּמִן הַסְּעָרָה{{ש}} וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה עַל פְּנֵיכֶם יִרְאֶה טְהוֹרָה{{ש}} סִימָן טוֹב בָּאָדָם שֶׁהוּא בּוֹישָׁן וְרוּחוֹ נִשְׁבָּרָה{{ש}} שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָנָו עִמּוֹ שְׁכִינָה שׁוֹרָה{{ש}} אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְעֶזְרָה{{ש}} אֶל זֶה אַבִּיט אֶת עָנִי וּנְכֵה רוּחַ לְהֵעָתְרָה{{ש}} אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. וְעָנָו נִכְנַס לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִיצוֹת{{ש}} חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל נְחוּצוֹת{{ש}} עָנָן לִפְנִים וַעֲרָפֶל לִפְנַי וְלִפְנִים וְחֹשֶׁךְ בַּחוּצוֹת{{ש}} וְסִבֶּר לוֹ פָנִים לְהִתְרַצּוֹת{{ש}} וְקִבְּלוּ עַל יָדוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֺת קְבוּצוֹת{{ש}} וְנָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה בְּדַעַת וּבְמֹעֵצוֹת{{ש}} וְלָכֵן נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ תַּלְתַּלֶּיהָ קְוֻצּוֹת{{ש}} זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי עוֹמֵד בִּפְרָצוֹת{{ש}} אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְּחֹרֵב הַר הַנִּבְחָר מֵהָרֵי אֲרָצוֹת{{ש}} חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְתוֹרוֹת לְחֵיךְ נִמְלָצוֹת. וְכָל הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר שָׁמְעוּ קוֹלוֹ{{ש}} זָכוּ לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי זְבוּלוֹ{{ש}} עָלָיו נִתְרַפְּקוּ וְחָיוּ בְצִלּוֹ{{ש}} וְנָתַן בְּתוֹכָם מִשְׁכָּנוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} וְהִרְבָּה לְהַרְאוֹתָם מוֹפְתֵי מִפְעָלוֹ{{ש}} וְיָדוֹ הַחֲזָקָה וּכְבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ{{ש}} וּבְשׁוּב רוּחָם לְאוֹצַר מִכְלּוּלוֹ{{ש}} לֹא שָׁלְטָה בִבְשָׂרָם רִמָּה לְאָכְלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִדְרִיכָם שְׁבִילוֹ{{ש}} וְלָעוֹלָם הַבָּא יֵאָסְפוּ לוֹ{{ש}} וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר מִלּוּלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ:{{ש}} וּבְיוֹם זֶה הִשְׁמִיעַ הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל פָּצְחוּ הִלּוּלוֹ{{ש}} וּמַלְאֲכֵי מַעְלָה הִנְעִימוּ מַהֲלָלוֹ{{ש}} וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}} שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְזִקֵּי חַשְׁמַלּוֹ{{ש}} קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה קִדְּמוּ לְסַלְסְלוֹ{{ש}} וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם סֻבֳּלוֹ{{ש}} נִרְאִים נוֹשְׂאִים וְנִשָּׂאִים בְּחֵילוֹ{{ש}} וּנְהַר דִּי־נוּר הָעוֹבֵר לְמוּלוֹ{{ש}} נוֹתְנִים עֹז וּגְדֻלָּה לְהַלְלוֹ{{ש}} וּמֵאָז מַקְדִּישִׁים חֶבֶל גּוֹרָלוֹ{{ש}} יוֹם יוֹם יְנַשְּׂאוּהוּ וִירוֹמְמוּהוּ קְהָלוֹ{{ש}} חַיָּלֵי מַעְלָה אֵינָם מַעֲרִיצִים לוֹ{{ש}} עַד יַקְדִּישׁוּהוּ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ{{ש}} אֵלּוּ אַחַר אֵלּוּ מַאְדִּירִים צִלְצוּלוּ{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה יְשַׁלְשׁוּ לוֹ{{ש}} דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים לְהַקְדִּישׁ לוֹ.<קטע סוף=המשך/><noinclude>{{ש}} {{הור|כַּכָּתוּב}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> an4qgdrvj93y18n86pt6xmcxjg33lg5 3016971 3016930 2026-05-19T15:40:55Z Yack67 27395 3016971 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אורח חיים מוסר תוכחת | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שמעון בר יצחק; שמעון בר יצחק בר אבון חזק; שמעון בר יצחק חזק ואמץ; שמעון בר יצחק חזק | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2010|א-2010]] | מנהגים = נאמרת לרוב קהילות אשכנז המערבי ביום ראשון של שבועות,{{הערה|כך אומרים באותו יום שתי המערכות הגדולות של [[מחבר:רבי שמעון הגדול|רבי שמעון הגדול]] לחג השבועות, כי מערכת היוצר {{צ|[[אדון אימנני]]}} ג"כ שלו היא.}} ולמנהג אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ב'.{{ש}} ברוב קהילות אשכנז המזרחי ומיעוט קהילות אשכנז המערבי אין אומרים בקרובה זו {{צ|[[אל נא לעולם תוערץ]]}}.{{הערה|ה[[לבוש אורח חיים תצד#ב|לבוש]] תהה מה פשר מנהג זה.}} בוורמייזא אומרים אותו אחר קטע {{צ|כאשר נגלית לאבותינו}}.{{ש}} יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט {{צ|[[#סדר עולם|שעשוע יום יום]]}} המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}, וכן מנהג וורמייזא. נוהגים להוסיף בסוף הפיוט בית {{צ|וישמחו כל העם}} מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}}. ולמנהג אשכנז המזרחי יש שאין אומרים אותו, וכן מנהג פראג. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}רַח חַיִּים מוּסַר תּוֹכַחַת{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתְּךָ לְנוֹשָעִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת{{ש}} {{סי|גָּ}}עֲשׁוּ עַמּוּדֵי רוֹם וָתַחַת{{ש}} {{סי|דְּ}}בֵקֶיךָ בְּבוֹאָם מַתָּנוֹת לָקַחַת {{סי|הִ}}סַּעְתָּ עַם כַּצֹּאן לִנְחוֹת{{ש}} {{סי|וְ}}נִהַגְתָּם כְּעֵדֶר בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}} {{סי|זִ}}כִּיתָם לַתּוֹרָה בְּאַהַב לְהֵאָחוֹת{{ש}} {{סי|חֹ}}דֶשׁ שְׁלִישִׁי בְּצֵאתָם לִרְוָחוֹת {{סי|טֶ}}רֶם נִגְלֵיתָ בְּשֵׂעִיר וּפָארָן{{ש}} {{סי|יִ}}דַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עָנְשָׁן וּשְׂכָרָן{{ש}} {{סי|כִּ}}רְאוֹתְךָ כִּי מֵאֲנוּ לְשָׁמְרָן{{ש}} {{סי|לֹ}}א חֲשַׁבְתָּם וְרָאִיתָ לְהַתִּירָן {{סי|מִ}}מִּדְבָּר נִתְּנָה מְקוֹם הַפְקֵר{{ש}} {{סי|נֶ}}גֶד הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵין כָּל סוֹקֵר{{ש}} {{סי|ס}}וֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה לְהִתְעַקֵּר{{ש}} {{סי|עֵ}}ת יָבוֹאוּ בַמִּשְׁפָּט לְהִתְחַקֵּר {{סי|פִּ}}יךָ לֹא דִבֵּר בְּמִסְתָּרִים{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק דּוֹבֵר מַגִּיד מֵישָׁרִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רָ}}אוּ וְתָמְהוּ מְלָכִים וְשָׂרִים {{סי|שָׁ}}לִישִׁים כָּתַבְתָּ לְעַם מְשֻׁלָּשִׁי{{ש}} {{סי|שִׁ}}לַּשְׁתָּ שָׁלִישׁ מִשֵּׁבֶט הַשְׁלִישִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}מִימָה וּבָרָה מְשִׁיבַת נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|תָּ}}מַכְתָּ לְהַנְחִילִי בְּיֶרַח שְׁלִישִׁי. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מֵישָׁרִים כָּל מַעְגְּלֵי טוּבוֹ{{ש}} :הִשְׁמִיעַ מִפִּיו לְעַם קְרוֹבוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לַהֲבוֹת אֵשׁ בְּקוֹל בְּחָצְבוֹ{{ש}} :מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}מְכוּ כָבוֹד נוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|שֻׁ}}תְּפוּ בְּמַתַּן יְקָרָה וַחֲמוּדָה{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיָה חַשׁוּקָה מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה{{ש}} {{סי|קְ}}רוּאָה בַּת מֶלֶךְ כְּבוּדָה {{סי|צִ}}יר נֶאֱמָן קָרָאתָ לַעֲלוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בֵּאַרְתּוֹ חֲמוּרוֹת וְקַלּוֹת{{ש}} {{סי|עֳ}}נָשִׁין וְאַזְהָרוֹת פְּרָטוֹת וּכְלָלוֹת{{ש}} {{סי|שְׂ}}כַר הַמִצְוֺת וְשִׁלּוּם גְּמוּלוֹת {{סי|נַּ}}מְתָּ לּוֹ כֹּה תֹאמַר{{ש}} {{סי|מִ}}לִּפּחוֹת וּמִלְּהוֹסִיף מַאֲמָר{{ש}} {{סי|לְ}}נָשִׁים בִּלְשׁוֹן רַכָּה לוֹמַר{{ש}} {{סי|כֹּ}}בֶד הַדִּקְדּוּק לַאֲנָשִׁים לִגְמָר {{סי|יָ}}רַד מִן הָהָר וְהִשְׁמִיעָם{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי מֶתֶק וְאִמְרֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חֻ}}בְּרוּ וְהִשְׁוּוּ כְאֶחָד בְּמַדָּעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מַעַשׂ לְמִשְׁמָעָם {{סי|וּ}}בַשְּׁלִישִׁי לְיוֹם הִתְקַדְּשׁם בּוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קְדִּים עַל יָדָם מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ תַּלְמִיד לְהַמְתִּין לְרַבּוֹ{{ש}} {{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ הִפְלִיא לְזֶרַע אוֹהֲבוֹ {{סי|בְּ}}נָסְעָם מִיַּם סוּף אֲגוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיב וּמַצָּה נוֹסְעִים וְעוֹמְדִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}זַי בְּעֵת נָסְעוּ מֵרְפִידִים{{ש}} {{סי|אֶ}}ל סִינַי בָּאוּ כְּאֶחָד אֲחוּדִים. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַלְלוּיָהּ כִּי הוּא הָיָה וְיִהְיֶה{{ש}} :בְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת אוֹתָנוֹ יְחַיֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לְפָנָיו יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה{{ש}} :וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים בַּחֲנוֹתָם נֶגֶד הָהָרָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים וּנְכוֹנִים בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} {{סי|שִׁ}}מַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עֲרוּכָה וּשְׁמוּרָה{{ר1}} {{סי|שִׁ}}מְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה.{{ממס|תהלים נ ז}} {{סי|מִ}}צְוֺת וְחֻקִים דָּת וָדִין{{ש}} {{סי|מִ}}שָּׁם לָמְדוּ מַאֲמַצֵּי הַדִּין{{ש}} {{סי|מִ}}דֶּשֶׁן בֵּיתְךָ זָכוּ לְהַעֲדִין{{ר1}} {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין.{{ממס|תהלים עו ט}} {{סי|עַ}}ד לֹא נִגְלָה לִמְצוּקֵי אָרֶץ{{ש}} {{סי|עָ}}בַר וְזָרַח וְהוֹפִיעַ בָּאָרֶץ{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים מִשָּׁם נִפְרְצוּ פָּרֶץ{{ר1}} {{סי|עָ}}מַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|וּ}}מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָה בְּמִצְעַד{{ש}} {{סי|וּ}}לְעַם קְרוֹבוֹ מִסִּינַי נוֹעַד{{ש}} {{סי|וַ}}עֲמּוּדֵי תֵבֵל גָּעֲשׁוּ לְהַרְעַד{{ר1}} {{סי|וַ}}יִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|נִ}}קְבְּצוּ לְאֻמִּים רֶגֶשׁ בְּשָׁמְעָם{{ש}} {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ לְקוֹסֵם לְשָׁאֳלוֹ מַה טַּעַם{{ש}} {{סי|נְ}}אֻם הֱשִׁיבָם עַל מַה הָרַעַם{{ר1}} {{סי|נֹ}}תֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם.{{ממס|תהלים סח לו}} {{סי|בַּ}}נְתָּה מֵרָחוֹק לְנוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלָּם יִסַּדְתָּ עַל אֶרֶץ אֲגֻדָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן נַעֲבָדְךָ בְּגִיל וּרְעָדָה{{ר1}} {{סי|בְּ}}סוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.{{ממס|תהלים קיא א}} {{סי|רִ}}דְתְּךָ לְסִינַי בָּאֵלִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שֶׁף לְרַגְלֶךָ יָצָא בְּהִידּוּרִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲדִים נְמוֹגִים כָּל יְצוּרִים{{ר1}} {{סי|רָ}}אוּךָ יָחִילוּ הָרִים.{{ממס|חבקוק ג י}} {{סי|יָ}}רְאָה וְחָלָה מִתְּנָאָהּ הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|יָ}}זְמָה פֶּן תֵּהָפֵך לְתֹּהוּ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|יֻ}}סָּדוּ עַמּוּדֶיהָ בְּאָנֹכִי בְּמֶרֶץ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים קלח ד}} {{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ אֲחָזוּם בְּעָתָה{{ש}} {{סי|צֶ}}לַע כְּגִיגִית עֲלֵיהֶם כָּפַפְתָּ{{ש}} {{סי|צְ}}רוּפָה קִבְּלוּ בְּמָנוֹד וְאֵימָתָה{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי לא כז}} {{סי|חָ}}שׁוּ הָרִים לְקַבֵּל שְׁכִינָתוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}פֵצִים לְהִתְעַלּוֹת בִּיקַר תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}} {{סי|חֻ}}בַּב חוֹרֵב מֵהָרֵי אַדְמָתוֹ{{ר1}} {{סי|חָ}}מַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ.{{ממס|תהלים סח יז}} {{סי|קָ}}רָאתָ לֶעָנָו מֵרוּם גְּבֹהִים{{ש}} לְהַנְחִיל תְּעוּדָה לְעַם כְּמֵהִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות יט ג}}<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} <קטע התחלה=המשך/> ====פיוט ד==== אִם לֹא אֲמָרֶיךָ הַנְּעִימִים{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא מִתְקַיְּמִים{{ש}} וְהִנְחַלְתָּם מוֹרָשָׁה לִמְעוּטֵי עַמִּים{{ש}} מֵאַהֲבָתְךָ אוֹתָם וּבְזֵכֶר שְׁבוּעַת קְדוּמִים{{ש}} וּמְאֹד תִּתְאַוֶּה לָמוֹ לִהְיוֹת שְׁלֵמִים{{ש}} וּבְמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ לֵב וָדַעַת מְשִׂימִים{{ש}} וּבְסוֹד יְרֵאֶיךָ יָשִׁיבוּ טְעָמִים{{ש}} בְּרִיתְךָ לִנְצוֹר לֶכֶת בְּדֶרֶךְ תָּמִים{{ש}} וּבְעֵת הִשְׁמַעְתָּם חֻקֶּיךָ הַתְּמִימִים{{ש}} עָמְדוּ בְמוֹרָא כְּאֶחָד מָשְׁלָמִים{{ש}} וְנִגְלָה לָמוֹ רָז מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה הֱיוֹת מַקְדִּימִים{{ש}} וְנַמְתָּ מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לְעוֹלָמִים{{ש}} לְיִרְאָה אוֹתִי לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים{{ש}} לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וּבִדְרָכַי מְסֻיָּמִים{{ש}} וְיִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְּלִי הֱיוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}} כִּמְעַט מִפְּנֵיהֶם אַכְנִיעַ שׂוֹטְמִים{{ש}} וְאָשִׁיב יָדִי עַל אוֹיְבִים וְקָמִים{{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ש}} לֹא בּוֹשִׁים וְלֹא נִכְלָמִים{{ש}} וְאַתָּה אָדוֹן הַצּוּר תָּמִים{{ש}} בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} פֵּתַח דְּבָרֶיךָ הֲבִינֵם בְּחִכּוּמִים{{ש}} וּתְזַכֵּם לִהְיוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים{{ש}} וּבְתוֹכָם תִּשְׁכֹּן רָם עַל רָמִים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====קיקלר==== {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון חזק'''}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.''' {{סי|שְׁ}}בוּיַת מָרוֹם לֻקְּחָה כְּהַיוֹם / מִצְוֺתֶיהָ וְהוֹרְיוֹתֶיהָ מִפִּי אָיוֹם / מִמִּדְבַּר נְתוּנָה לְיוֹצְאֵי פִדְיוֹם{{ש}} {{סי|מַ}}אֲמָר וְצִוּוּי וְעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה / חֹק וּמִשְׁפָּט בְּרִית וְתוֹרָה / נֹעַם הֶגֶה דִבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} {{סי|עֲ}}רוּכִים יַחַד זֶה אַחַר זֶה / וּצְמוּדִים מַחֲזֶה אֶל מַחֲזֶה / לוּחוֹת כְּתוּבִים מִזֶּה וּמִזֶּה {{סי|וְ}}הַמִּכְתָּב מִכְתָּב אֱלֹהִים לְאַשְּׁשָׁה / חֲקָקָם זֶה כְּנֶגֶד זֶה לְדָרְשָׁה / כִּוְּנָם וְהִתְוָם חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה{{ש}} {{סי|נֹ}}עַם אָנֹכִי הִשְׁמִיעַ בְּמַאֲמָר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּרְצָח הִזְהִיר בְּמִשְׁמָר / זֶה עַל זֶה לְהָבִין וְלִגְמָר{{ש}} {{סי|בְּ}}הִכָּשֵׁל יְצוּרִים לִשְׁפָּךְ דָּם / כְּאִלּוּ מְמַעֲטִים דְּמוּת בַּהֲזִידָם / כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם {{סי|רָ}}מַז לֹא יִהְיֶה בַּשֵּׁנִי דִיבּוּר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּנְאָף הִזְִהִיר לְצִיבּוּר / עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבוּר{{ש}} {{סי|יַ}}גִּיד וְיוֹכִיחַ עֲלֵי כוֹפְרִים / דּוֹמִים לְאִשָּׁה מְנָאֶפֶת מֵאֲחֵרִים / תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם כְּלָיוֹת חוֹקֵר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּגְנֹב הִזְהִיר לְהִתְיַקֵּר / הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר {{סי|חִ}}וָּה זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תַעֲנֶה הִזְהִיר בִּמְשִׁיבַת / פֶּן תְּשַׁקֵּר וְתוֹצִיא דִבַּת{{ש}} {{סי|קְ}}רִיאָתָם יוֹכִיחוּ לָז לְלָז לִדּוֹן / כָּל מְחַלֵּל יוֹם קֹדֶשׁ בְּזָדוֹן / כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בָּאָדוֹן{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁמֹר יְצִיר שַׁבָּת מֵחַלֵּל / מֵעִיד כִּי לְשִּׁשָׁה עוֹלָם שִׁכְלֵל / וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְיָ וַאֲנִי אֵל {{סי|רָ}}שַׁם מִצְוַת כַּבֵּד לְעַם נִבְרָא / אָב וָאֵם מְכַבֵּד בְּמוֹרָא / מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶר לֹא תַחְמֹד שָׁת לְנֶגְדּוֹ / בֵּית רֵעַ וַאֲמָתוֹ וְעַבְדּוֹ / שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל כְּבוֹדוֹ{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֵר מַאֲמָר לְמַאֲמָר לְמוּלוֹ / יַגִּיד עַל הַחוֹמֵד לְהַכְשִׁילוֹ / סוֹפוֹ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁהוּא מְקַלְלוֹ {{סי|וְ}}אֵלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִבְּרוֹת הַכְּלוּלוֹת / נֶחֶרְתוּ עַל הַלֻּחוֹת הַמְּעֻלּוֹת / וּמִפֶּה אֶל פֶּה הָשְׁמְעוּ בְקוֹלוֹת{{ש}} {{סי|נְ}}בוֹנִים שֻׁלְהָבוּ מִלַּהַב הַמִּשְׁמָע / וְהִשְׁמִיעוּ אֵין יְכֹלֶת לִשְׁמָע / קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע{{ש}} {{סי|חַ}}י הוֹדָה לַאֲשֶׁר אָמְרוּ / {{סי|זָ}}כוּ {{סי|קְ}}דוֹשִׁים וּמִשָּׁם נִתְאַשְּׁרוּ / כְּנָם הֵטִיבוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}} ====אל נא לעולם תוערץ==== <includeonly>{{הור2|בהרבה קהילות אין אומרים כאן {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}.}}</includeonly> {{:אל נא לעולם תוערץ}}{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''כַּאֲשֶׁר נִגְלֵיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה'''{{ש}} '''כֵּן נִזְכֶּה שְׁכִינָתְךָ לַחֲזֶה'''{{ש}} '''וְנֹאמַר: הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה. קָדוֹשׁ.'''<noinclude> ====סדר עולם==== <includeonly>{{הור2|יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט זה המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}.}}</includeonly> '''וּבְכֵן, יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}} {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ יוֹם יוֹם מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}} קָדָם מִפְעָלָיו אַלְפַּיִם שָׁנָה{{ש}} אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ חֲקָרָהּ וֶהֱכִינָהּ{{ש}} בִּימִינוֹ חֲקָקָהּ וּבְחֵיקוֹ נְתָנָהּ{{ש}} הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה{{ש}} בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים קוֹלָהּ נָתְנָה{{ש}} אֲלֵיכֶם אֶקְרָא בַּעֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}} שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר לְהָבִינָה{{ש}} מִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים וּנְכוֹנָה{{ש}} בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי בְּלִי תוֹאֲנָה{{ש}} כֻּלָּם נְכוֹחִים לְיוֹדְעֵי בִינָה{{ש}} קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כֶּסֶף וּתְכוּנָה {{סי|מִ}}קַּדְמֵי קֶדֶם מֵרֹאשׁ נִסַּכְתִּי{{ש}} בְּאֵין תְּהוֹם וּמַעְיָן נִתְהַלָּלְתִּי{{ש}} בְּטֶרֶם הַר וָגֶבַע נִתְחוֹלָּלְתִּי{{ש}} בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם הָיִיתִי{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים עִמּוֹ נִמְצֵאתִי{{ש}} אֲנִי חָכְמָה עָרְמָה שָׁכָנְתִּי{{ש}} מְשַׁחֲרַי אִמְצָאֻנְנִי וְאֹהֲבַי אָהַבְתִּי{{ש}} מֵחָרוּץ וּמִפָּז נִבְחֲרָה תְּבוּאָתִי{{ש}} בְּאֹרַח צְדָקָה וּמִשְׁפָּט הִתְהַלַּכְתִּי{{ש}} יָסוּרוּ אֵלַי חֲסַר לֵב וָפֶתִי{{ש}} לִלְחֹם בְּלַחְמִי וְלִשְׁתּוֹת יַיִן מָסַכְתִּי{{ש}} כִּי עֹשֶׁר וְכָבוֹד נִמְצָא אִתִּי {{סי|עֲ}}צָתוֹ מֵרָחוֹק אִמֵּן לְאַמְּנִי{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ שָׂם לְמַעֲנִי{{ש}} רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בְּחֶסֶד קָנָנִי{{ש}} מִצּוּף דְּבַשׁ וָנֹפֶת הִמְתִּיקָנִי{{ש}} זָהָב וּפְנִינִים לֹא יַעַרְכוּנִי{{ש}} כִּי כָל בֵּיתִי לָבוּש שָׁנִי{{ש}} לִוְיַת חֵן וְרִפְאוּת נְתָנָנִי{{ש}} יָדַי וְכָפַּי לִפְרוֹשׂ לֶעָנִי{{ש}} פִּי פָתוּחַ בְּחָכְמָה וּבְשֵׂכֶל חִכְּמָנִי{{ש}} וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנִי{{ש}} טָבוּחַ טִבְחִי וְעָרוּךְ שֻׁלְחָנִי{{ש}} אֹרֶךְ יָמִים וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלִי וּבִימִינִי {{סי|וּ}}בַעֲצָתִי נוֹעַץ רוֹכֵב כְּרוּבִים{{ש}} מְמַדֵּי אֶרֶץ שָׂם וְדִבֵּק רְגָבִים{{ש}} שָׁמַיִם נָטָה וְשָׂם סִתְרוֹ עָבִים{{ש}} שֶׁמֶשׁ הִזְרִיחַ וְצָר יָרֵחַ וְכוֹכָבִים{{ש}} וְהִדְשִׁיא וּהִזְרִיעַ אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים{{ש}} וְהִשְׁרִיץ דָּגִים וְעוֹפוֹת וַחֲגָבִים{{ש}} וְחַיָּה וּבְהֵמָה וְכָל פָּרִים וְרָבִים{{ש}} וַיִּיצֶר בְּכַפּוֹ רֹאשׁ לְכָל נְצִיבִים{{ש}} בְּהִבָּרְאוּ כּוֹנְנוּ תֻפִּים וּנְקָבִים{{ש}} וּמְעַט מֵאֱלֹהִים חִסְּרוֹ בָאֳהָבִים{{ש}} וְכָבוֹד וְהָדָר עִטְּרוֹ בְשִׂגּוּבִים{{ש}} וְהִמְשִׁילוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים {{סי|נֹ}}עַם אֶבֶן יְקָרָה שָׁת מְסֻכָּתוֹ{{ש}} בְּצַלְמוֹ רִקְמוֹ וְהִפְאִיר תְּמוּנָתוֹ{{ש}} וּמִקָּצֶה עַד קָצֶה הֵקִים קוֹמָתוֹ{{ש}} וְחָלַק לוֹ מִשֵּׂכֶל תְּבוּנָתוֹ{{ש}} וּבְמִלַּת לָשׁוֹן הִפְלִיא דִבְרָתוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא שֵׁמוֹת לְכָל בְּרִיָּתוֹ{{ש}} וְעַל כָּל יְצוּרִים הָיְתָה אֵימָתוֹ{{ש}} וּבְעֵדֶן גַּן הָיְתָה חֲנִיתוֹ{{ש}} וּלְהַמְתִּיקֵנִי בְּפִיו הָיְתָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} עֵקֶב הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ עַפְרוֹת אַדְמָתוֹ{{ש}} חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתַי לַהֲגוֹת בְּאִמְרָתוֹ{{ש}} וְנֹעַם מִשְׁפְּטֵי צִדְקִי לְחַוּוֹתוֹ {{סי|בְּ}}שׁוּרִי מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ{{ש}} לֹא שָׁמַר צִוּוּי וַיְפִירֵהוּ{{ש}} בִּיקָר לֹא לָן וַיְגָרְשֵׁהוּ{{ש}} וְנִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה מִקְרֵהוּ{{ש}} בְּאָכְלוֹ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוָּהוּ{{ש}} לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ וּלְטָעֳמֵהוּ{{ש}} וְהִרְצֵתִי אֲמָרַי לִפְנֵי בוֹרְאֵהוּ{{ש}} לֹא חָפַצְתִּי בוֹ כִּי מְרִי הוּא{{ש}} בְּמִפְקַד אֶחָד לֹא עָמַד לְקַיְּמֵהוּ{{ש}} וּבִקְוֻצּוֹת תַּלְתַּלַי אֵיךְ יַעֲמֹד הוּא{{ש}} בַּחֲסַר לֵב יָמוּת בְּלִי לְהַחֲיֵהוּ{{ש}} לֹא נוּכַל לְהִדָּבֵק אֲנִי וָהוּא {{סי|רַ}}בּוּ שָׁנִים וְהָלְכוּ דוֹרוֹת{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי אֲצוּרָה בִּמְרוֹמֵי דִירוֹת{{ש}} בֵּין אֶרְאֶלֵי טֹהַר אִמְרוֹתַי טְהוֹרוֹת{{ש}} וְעָמַד אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹת{{ש}} מְיַשֵּׁר מַעְגָּל וּמְסִלּוֹת יְשָׁרוֹת{{ש}} אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ בְּכוֹשָׁרוֹת{{ש}} מְנַחֵם מִמַּעַשׂ וּמֵעֹצֶב מְאֵרוֹת{{ש}} וּבְשֶׁטֶף זַעַם נֶחֱלַץ מִצָּרוֹת{{ש}} בְּצֵאתוֹ לָרְוָחָה מִתּוֹךְ מַסְגֵּרוֹת{{ש}} הִקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה וּתְשׁוּרוֹת{{ש}} מִכָּל חַיָּה וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת טְהוֹרוֹת{{ש}} וְרָצָה לְדַבְּקוֹ בִי אִמְרוֹתַי לְהוֹרוֹת {{סי|י}}וֹם נִשְׁתַּכֵּר נִפְרְדָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} מִמַּטָּעֵי כַרְמוֹ הִרְוָה שְׁתִיָּתוֹ{{ש}} וְנִתְגַּל בְּאָהֳלוֹ וְגִלָּה נַבְלוּתוֹ{{ש}} וּבְנוֹ נִכְנַס וְרָאָה עֶרְוָתוֹ{{ש}} וַיִּיקֶץ מִיֵּינוֹ וְאֵרֲרוֹ בְקִלְלָתוֹ{{ש}} עֶבֶד עֲבָדִים לְאֶחָיו הֶיוֹתוֹ{{ש}} בַּעֲשׂוֹתוֹ כָכָה מְאַסְתִּיו לִשְׂנֹאתוֹ{{ש}} וְנַמְתִּי לִצוּרִי לֹא אֶחְפֹּץ קִרְבָתוֹ{{ש}} כִּי בְשִׁכְרוּתוֹ יָצָא מִדַּעְתּוֹ{{ש}} וַיָפֶר חֻקִּי וַיְקָרֵב מִיתָתוֹ{{ש}} לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה בִשְׁתוֹתוֹ{{ש}} כָּל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יַרְבֶּה חָכְמָתוֹ {{סי|צֶ}}דֶק לְעֶשְׂרִים הֵעִיר מִמִּזְרָח{{ש}} בּוֹרְאוֹ הִכִּיר לְשָׁלֹשׁ אֵיתָן הָאֶזְרָח{{ש}} וְכִתַּת וְשִׁבַּר אֱלִילֵי תֶרַח{{ש}} וּמִבֵּין חֲשֵׁכִים אוֹרוֹ זָרָח{{ש}} וּמִבֵּית מוֹלַדְתּוֹ גָּלָה וּבָרַח{{ש}} וְהִצְלִיחַ בְּלֶכְתּוֹ וּכְחֲבַצֶּלֶת פָּרָח{{ש}} אֵשֶׁל נָטַע וְהָעוֹבְרִים הֶאֱרַח{{ש}} וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ רֵיחוֹ הֵרָח{{ש}} וְתוֹעֵי דֶרֶךְ הִסְלִיל בָּאֹרָח{{ש}} יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים הִבְרָח{{ש}} וְשָׁמַר תּוֹרוֹת וּבְמִצְוֺת טָרַח{{ש}} וְגָבַר כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַמִּזְרָח {{סי|חֻ}}בַּב וְנֶחְשַׁק בְּשָׁמְרוֹ אֱמוּנָה{{ש}} בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶׂר נִצְרַף לְבָחֲנָה{{ש}} וּמָצָא שְׂכַר בִּטְנוֹ לְמֵאָה שָׁנָה{{ש}} וְהִתְחִיל בְּמִצְוָה נִתְּנָה לִשְׁמֹנָה{{ש}} וְנָם צוּר בָּא עֵת וְהִגִּיעָה עוֹנָה{{ש}} אָמוֹן שַׁעֲשׁוּעִים לְהִנָּתֵן בְּמַתָּנָה{{ש}} וְגַם אֲנִי נִרְצֵיתִי בּוֹ לְהִתְחַתְּנָה{{ש}} לוּלֵי נָאַם בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה{{ש}} וְשָׁאַל אוֹת לְהוֹדִיעוֹ נְכוֹנָה{{ש}} וְגָרַם גֵּרוּת אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה{{ש}} בְּפֶרֶךְ לְעַנּוֹת עֲדַת מִי מָנָה{{ש}} אָז חָדַלְתִּי בָּאָרֶץ לְשָׁכְנָה {{סי|קָ}}ם בְּנוֹ תַחְתָּיו וְהוּשַׁת לְשָׂרִים{{ש}} בְּדַרְכֵי הוֹרוֹ הָלַךְ בְּמֵישָׁרִים{{ש}} לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש}} וּכְקָרְבַּן נִיחֹחַ הֹעֲלָה בְּבֵרוּרִים{{ש}} וְנִרְצָה כְּכָלִיל וְשַׁלְמֵי אֵמוּרִים{{ש}} וְזָרַע וּמָצָא מֵאָה שְׁעָרִים{{ש}} וְהִצְלִיחַ וְהִשְׂכִּיל וְהִנְעִים אֲמָרִים{{ש}} וְחָפֵץ לְהַגְדִּילוֹ בְּתוֹרַת מוּסָרִים{{ש}} וְגַם אֲנִי אֲהַבְתִּיו חָמַדְתִּיו מִנְּעוּרִים{{ש}} לוּלֵי שְׂאֵתוֹ פְּנֵי עוֹכֵר בָּעוֹכְרִים{{ש}} וּבַעֲשָׁנוֹ נֶעֱשַׁן וְהִכְהָה מְאוֹרִים{{ש}} בַּעֲבוּרוֹ נִמְנַעְתִּי לְהִוָּדַע בַּשְּׁעָרִים {{סי|חֶ}}בְיוֹן עֹז שָׁכַנְתִּי בְּמַחְמָד{{ש}} לָאָרֶץ לֹא יָרַדְתִּי לְהִתְלַמָּד{{ש}} וְעָמַד אִישׁ תָּם וְתַאֲוָתִי חָמַד{{ש}} יָשַׁב אֹהָלִים עִתּוֹתַי לְהַתְמַד{{ש}} בְּרָכָה יָרַש וְלִגְבִיר הָעֳמַד{{ש}} זַרְעוֹ לְהַרְבּוֹת כְּחוֹל לֹא יִמָּד{{ש}} רוּחַ נְדִיבָה סְמָכַתְהוּ לְהַצְמַד{{ש}} בְּתֻמּוֹ הָלַךְ וּבְכָשְׁרוֹ עָמָד{{ש}} יוֹצְרוֹ אֲהֵבוֹ וּבְעֵינָיו נֶחְמָד{{ש}} וַיֹּרֵנִי הִנֵּה זֶה נָעִים וְנֶחְמָד{{ש}} נָאֶה לוֹ בְהֶגְיוֹנֵךְ לִלְמַד{{ש}} יִתְמָךְ לִבּוֹ דְבָרֵךְ וּבְסוֹדֵךְ יָעֳמַד {{סי|זַ}}ךְ הָיָה וְנָבָר וְאִישׁ אֱמוּנָה{{ש}} וְרָאוּי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּמַתָּן צְפוּנָה{{ש}} אֲבָל לֹא שָׁקַט וְלֹא הָפְנָה{{ש}} בְּבֵית אָבִיו לֹא נָח מִתְּלֻנָּה{{ש}} אָחִיו מִתְנַחֵם לְהָרְגוֹ בְּשִׂטְנָה{{ש}} עָמַד מִפָּנָיו וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה{{ש}} בְּמַקְלוֹ עָבַר וַיָּבֹא חָרָנָה{{ש}} בְּאִשָּׁה שָׁמַר עֶשְׂרִים שָׁנָה{{ש}} בְּגִידּוּל בָּנִים נִטְרַח בְּאָמְנָה{{ש}} נִמְכַּר פֹּרָת לְתַאֲלָה וְלִמְגִנָּה{{ש}} בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן יָרַד לְגֹשְׁנָה{{ש}} לָכֵן לֹא נָפַלְתִּי בְּגוֹרָלוֹ לְמָנָה {{סי|קָ}}רַב מוֹעֵד וְהִגִּיעַ זְמָן{{ש}} וְשָׁר בְּעִנּוּי עַם לֹא אַלְמָן{{ש}} וַיָּקֶם מוֹשִׁיעַ רֹעֶה נֶאֱמָן{{ש}} תְּחִלַּת צֵאתוֹ מִצְרִי טָמָן{{ש}} וַיַּךְ בְּמִצְרַיִם כָּל אֱלִיל וְחַמָּן{{ש}} וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר שַׂר וּמִשְׁמָן{{ש}} וְהִגִּיהַּ אוֹר וְהֵאִיר אַשְׁמָן{{ש}} אֲסִירֵי עֳנִי לְיֶשַׁע זִמָּן{{ש}} יָם הֶעֱבִירָם וְהִסִּיעָם לִתְחוּמָן{{ש}} וְהֵגִיז לָמוֹ שְׂלָו וְהִמְטִירָם מָן{{ש}} הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָן{{ש}} וְאִוָּה לְהַנְחִילָם מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן {{סי|וּ}}בְיֶרַח הַשְּׁלִישִׁי לַחֹפֶשׁ בְּצֵאתָם{{ש}} בָּאוּ לְחֹרֵב כָּל מַקְהֵלוֹתָם{{ש}} וְנֶגֶד הָהָר הָיִתָה חֲנָיָתָם{{ש}} הִסְכִּימוּ דַעְתָּם וְהִשְׁווּ עֲצָתָם{{ש}} וּמֹשֶׁה עָלָה וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם{{ש}} וְנִצְטַוָּה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם{{ש}} הַיּוֹם וּמָחָר צַוֵּה פְרִישָׁתָם{{ש}} וְיוֹם אֶחָד הוֹסִיף לְטָהֳרָתָם{{ש}} וְסִדֵּר עִנְיָנָם וּמִצְוַת הַגְבָּלָתָם{{ש}} וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְכָרַת בְּרִיתָם{{ש}} וְהֵקִים מַצֵּבוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְטֵי תָם{{ש}} וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם {{סי|אֲ}}זַי בַּשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת בָּקְרוֹ{{ש}} מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ הוֹפִיעַ בִּיקָרוֹ{{ש}} רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן מְשַׁנְנֵי פְאֵרוֹ{{ש}} וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְהִזְרִיחַ אוֹרוֹ{{ש}} קוֹלוֹ בְּכֹחוֹ קוֹלוֹ בַּהֲדָרוֹ{{ש}} וְרוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ{{ש}} וְעָנָן כָּבֵד כִּסָּה עַל הָרוֹ{{ש}} וְהצוּרִים נִתְּצוּ הָרִים בְּעָקְרוֹ{{ש}} הוֹלֵךְ וְחָזֵק קוֹל שׁוֹפָרוֹ{{ש}} חוֹצֵב לֶהָבוֹת אֲרָזִים בְּשָׁבְרוֹ{{ש}} קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּרוֹ{{ש}} וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד בִּפְאֵר דְּבִירוֹ {{סי|מִ}}תְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי{{ש}} הִנֵּה בָא קִצִּי וְהִגִּיעַ עִתִּי{{ש}} לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי{{ש}} יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי{{ש}} יֵדְעוּ הַכֹּל מַה מְּלַאכְתִּי{{ש}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט בְּתוֹך נִתִיבָתִי{{ש}} עֹמֶק חָכְמָתִי וְסוֹד בִּינָתִי{{ש}} יָבִינוּ שְׂכָרִי עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי{{ש}} עֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי וְסֶגֶר מִסְגַּרְתִּי{{ש}} תִּקוּן אֶצְבְּעוֹתַי וְרֹב פְּעֻלָּתִי{{ש}} כִּי עַד עַתָּה בַּמְּרוֹמִים שָׁכַנְתִּי{{ש}} וְהַיּוֹם בָּאָדָם מַתָּנוֹת לֻקָּחְתִּי {{סי|צִ}}יר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים{{ש}} כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קְצִירִים{{ש}} חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים{{ש}} וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה לַהֲדוּרִים{{ש}} אֲמָרִים נְעִימִים מִפְּנִינִים יְקָרִים{{ש}} וְקִבְּלָם מִימִין יוֹצֵר הָרִים{{ש}} וְצִבְאוֹת קֹדֶשׁ עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע אָנוּ שׁוֹמְרִים{{ש}} וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ מֵרְעָמִים כַּבִּירִים{{ש}} וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְצוּרִים{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָרִים <noinclude>{{הור2|בית זה לקוח מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]]:{{ש}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|וישמחו}}}}</noinclude><includeonly>{{הור2|בית זה הובא מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]], ואינו נאמר בפראג וק"ק:}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|חזןוישמחו}}</includeonly> ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}לּוּף מְסֻבָּל בְּהוֹד אִפּוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב חֲמוּדִים{{ש}} {{סי|גָּ}}רוֹן עָנוּק לְשׁוֹן לִמּוּדִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים דְּבוּרִים כְּאֹפָן שְׁקוּדִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְשׁוּלִים לְשָׁלֹשׁ מַשְׁקִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|וּ}}בַפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים נִשְׁמָרִים וְעֹמְדִים{{ש}} {{סי|זֹ}}נְחִים הַגָּבֹהַּ וְלַנָּמוּךְ יוֹרְדִים{{ש}} {{סי|חַ}}יִּים וְרִפְאוּת לְמוֹצְאֵיהֶם מַעֲמִידִים{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַים מְנֻקָּדִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִזָּהָב וּמִפְּנִינִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל חֲפָצִים לְנֶגְדָּם בַּל נִמְדָּדִים{{ש}} {{סי|לֶ}}קַח טוֹב וּמוּסָר מַגִּידִים{{ש}} {{סי|מֶ}}תֶק וּמַרְפֵּא לַעֲצָמוֹת וְגִידִים{{ש}} {{סי|נְ}}תוּנִים מֵאֵשׁ וְכָאֵשׁ יוֹקְדִים{{ש}} {{סי|סַ}}ם חַיִּים לְבָהֶם מִתְכַּבְּדִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזְבֵיהֶם עוֹזְבִים וְחוֹבְקֵיהֶם מְכַבְּדִים{{ש}} {{סי|פִּ}}לְפּוּלָם בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׁרֵה מִתְלַמְּדִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְפֵיהֶם מוֹשִׁיבִים בֵּין נְגִידִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹנֵיהֶם לְחַיֵּי עוֹלָם עֲתִידִים{{ש}} {{סי|רַ}}ב טוּב הַצָּפוּן לַחֲסִידִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}מְרֵיהֶם יֻצְּלוּ מִכָּל פְּחָדִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹמְכֵיהֶם מְאַשְּׁרִים וּבוֹזֵיהֶם מְלַפְּדִים. :מְלַפְּדִים לַפִּידִים וּבְרָקִים נוֹגְהִים{{ש}} :בְּתִתּוֹ קוֹל עֹז מִשְּׁמֵי גְבֹהִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ כַּדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}} {{סי|שַׂ}}חוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם וְהַמְּצוּקִים{{ש}} {{סי|רַ}}בּוּ רְעָמִים וְגָבְרוּ זִקִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלֵי קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וַחֲזָקִים{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף הַדִּבּוּר כְּנִיצוֹצֵי בְרָקִים{{ש}} {{סי|פַּ}}טִּישׁ מְפֹצֵץ סַלְעֵי נְקִיקִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹרֵךְ אַחַת וּשְׁתַּיִם מִתְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹד יְרֵאִים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר מִתְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|מֹ}}שֶׁה יְדַבֵּר וְהַכֹּל שׁוֹתְקִים{{ש}} {{סי|לְ}}עַמּוֹ הִנְחִיל מִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתִּים חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|יְ}}דִיעַת חֹסֶן וִישׁוּעַת נְזִיקִים{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי חָכְמָה וָדַעַת מְפִיקִים{{ש}} {{סי|חִ}}נָּם נְתָנָם גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם בְּמַתָּנָה לְבוֹ דְבֵקִים{{ש}} {{סי|וְ}}כֻלּוֹ מַחֲמַדִּים וְחִכּוֹ מַמְתַקִּים{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁמִיעַ אָנֹכִי בְּרֹאשׁ פְרָקִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ בַּעֲשׂוֹתוֹ בְּמַיִם עֲמֻקִּים{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר נִגְלָה וְנִלְחַם בִּמְצוּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתּוֹ בְסִינַי דָּתוֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי כְּרַחֲמָן נִגְלָה מִשְּׂחָקִים. :מִשְּׂחָקִים הִבְרַקְתָּ נָגְהֶךָ{{ש}} :וְהִשְׁמַעְתָּ לְעַם כְּמֵהֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ עָשִׂיתִי וְאָדָם בָּרָאתִי{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיחַ וּדְלָתַיִם לַיָּם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|גִּ}}לִּיתִי שַׁחַר וָבֹקֶר צִוִּיתִי{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת פִּלָּגְתִּי{{ש}} {{סי|הָ}}אוֹר וְהַחֹשֶׁךְ בִמְקוֹמָם שִׁכַּנְתִּי{{ש}} {{סי|וְ}}הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ לִכְבוֹדִי יָצָרְתִּי{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת מַזָּרוֹת בְּעִתָּם הוֹצֵאתִי{{ש}} {{סי|חֻ}}קּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִשְׁטָרָם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|ט}}וֹפְלֵי שֶׁקֶר בְּשֶׁטֶף הֶאֱבַדְתִּי{{ש}} {{סי|י}}וֹרְדֵי בִקְעָה לְשׁוֹנָם בָּלָלְתִּי{{ש}} {{סי|כְּ}}דָרְלָעֹמֶר וְעֹזְרָיו הִכֵּיתִי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵמֶק שָׁוֶה לַיְלָה חִלָּקְתִּי{{ש}} {{סי|מ}}וֹרִיָּה עֲקֵדַת יָחִיד רָאִיתִי{{ש}} {{סי|נֵ}}דֶר נָדַרְתִּי בִּי נִשְׁבַּעְתִּי{{ש}} {{סי|שָׂ}}ר אֶל מַלְאָךְ בְּעֶזְרוֹ הָיִיתִי{{ש}} {{סי|עִ}}מּוֹ מִדַּבֵּר לְרֹדְפוֹ הִזְהָרְתִּי{{ש}} {{סי|פַּ}}תְרוּסִים בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת מָחַצְתִּי{{ש}} {{סי|צִ}}בְאוֹתֵיכֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם גָּאָלְתִּי{{ש}} {{סי|קָ}}רַעְתִּי יַם סוּף וְאֶתְכֶם הֶעֱבַרְתִּי{{ש}} {{סי|רְ}}אִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי{{ש}} {{סי|שִׁ}}דַּדְתִּי מְזַנֵּב וְחֵילוֹ הֶחֱלַשְׁתִּי{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת קֹדֶשׁ לָכֶם הִנְחָלְתִּי{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגַּלְתִּי וּבְכַנְפֵי נֶשֶׁר נָשָׂאתִי{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת לָכֶם נָתָתִּי. :נָתַתִּי לְךָ תּוֹכְחוֹת מוּסָרִים{{ש}} :הִשָּׁמֵר לְבַל תַּטֶּה אֲשׁוּרִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}עְתֻּעִים הֵמָּה מוּסַר הֲבָלִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}חַר אֵין לָמוֹ וְלֹא מוֹעִילִים{{ש}} {{סי|רֹ}}עֶה אֵפֶר לִבָּם הֲתוּלִים{{ש}} {{סי|קֶ}}צֶף מוֹסִיפִים וְחֵמָה מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|צֹ}}רְפִים כֶּסֶף וּבַקָּנֶה שׁוֹקְלִים{{ש}} {{סי|פַּ}}חֵי זָהָב מִכִּיס זָלִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל כְּתֵפָם נוֹשְׂאִים וְסוֹבְלִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹגְדִים לוֹ וְאֵלָיו מִתְפַּלְלִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹטְעִים אֹרֶן וְגֶשֶׁם מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|מִ}}קְצָתוֹ לָאֵשׁ וְחֶצְיוֹ לַפְּסִילִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א יָשִׁיבוּ לְלִבָּם וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י שְׁאֵרִיתוֹ שׂרְפוּ לְגֶחָלִים{{ש}} {{סי|יִ}}צְעֲקוּ אֵלָיו וְאֵינָם נִצּוֹלִים{{ש}} {{סי|טָ}}חוּ עֵינֵיהֶם וְלִבּוֹתָם סְכָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}מָּנִים קְרוּאִים שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|זְ}}נוּחִים תְעוּבִים אִטִּים וֶאֱלִילִים{{ש}} {{סי|וְ}}חֵלֶק יַעֲקֹב יוֹצֵר הַכֹּל אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן מַיִם נוֹתֵן וּנְשִׂיאִים עֹלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרוֹ מֵקִים וַעֲצָתוֹ יַשְׁלִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹעֵר בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלִּים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ תִדְבָּקוּ וְעָדָיו הֱיוּ מְיַחֲלִים{{ש}} {{סי|אֹ}}יְבֵיכֶם יַפִּיל חֲלָלִים חֲלָלִים. :חֲלָלִים אַפִּיל כָּל שׁוֹכְחֵי הַשֵּׁם{{ש}} :הִשָּׁמֵר פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָׂא אֶת־שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}מִתִּי שְׁמוֹ הַמְפֹרָשׁ בְּשִׁבְעִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ נוֹסְדוּ אֲרָצוֹת וְנֻטְּעוּ רְקִיעִים{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת אֶרֶץ וְרוּחוֹת מְרֻבָּעִים{{ש}} {{סי|דֻּ}}בְּקוּ בְחוֹתָמוֹ הֱיוֹת נִקְבָּעִים{{ש}} {{סי|הֻ}}זְכַּר עַל הַיָּם וְנַעֲשָׂה בְקִיעִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל הַמַּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר קָדְשׁוֹ בּוֹ יָרוּצוּ נוֹשָׁעִים{{ש}} {{סי|חֹ}}צֵב לֶהָבוֹת וּמְפֹצֵץ סְלָעִים{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָעִים{{ש}} {{סי|יְ}}צוּרָיו בֹּחֵן בְּכָל עִתִּים וּרְגָעִים{{ש}} {{סי|כַּ}}לּוֹת בְּחֵמָה בּוֹ נִפְשָׁעִים{{ש}} {{סי|לְ}}הָבִיא שֶׁבֶר לְחַטָּאִים וּפוֹשְׁעִים{{ש}} {{סי|מְ}}פִירֵי חֹק וְלַשֶּׁקֶר נִשְׁבָּעִים{{ש}} {{סי|נִ}}לְכָּדִים בַּעֲוֺנָם וּבִזְדוֹנָם נִתְבָּעִים{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹנְאֵי תוֹכָחוֹת וּמוּסָר פּוֹרְעִים{{ש}} {{סי|עֲ}}בָרוֹת יוּבְלוּ וְרֹגֶז שְׂבֵעִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹמֵת לַבְּקָרִים כָּל רְשָׁעִים{{ש}} {{סי|קַ}}נּוֹא וְנוֹקֵם וְקוֹבֵעַ קוֹבְעִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאֶה וְצוֹפֶה טוֹבִים וְרָעִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מֵאֶרֶר פְּגָעִים{{ש}} {{סי|תִּ}}תְיָרֵא מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם תְּמִים דֵּעִים. :תְּמִים דֵּעִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}} :וְהִזְהִיר עַל מוֹרָא מִקְדָּשׁוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}שְׁלוּם כָּל מַעַשׂ וּגְמַר מְלָאכָה{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת מְנוּחָה וְקִדּוּשׁ בְּרָכָה{{ש}} {{סי|רֶ}}גֶל לְהָשִׁיב וּלְמַעֵט הֲלִיכָה{{ש}} {{סי|קָ}}רוּי עֹנֶג לְכַבְּדוֹ כַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|צַ}}עַד תְּחוּמָיו אַלְפַּיִם לֵלֵכָה{{ש}} {{סי|פְּ}}סִיעָה גַסָּה בּוֹ בְּלִי לְהַלְּכָה{{ש}} {{סי|עֵ}}רֶךְ הֲכָנָתוֹ בַּשִּׁשִּׁי לְעָרְכָה{{ש}} {{סי|סְ}}עוּדוֹת שָׁלֹשׁ מִצְוָתוֹ עֲרוּכָה{{ש}} {{סי|נִ}}כְפַּל בְּלַחְמוֹ לָעֲנֻגָּה וְרַכָּה{{ש}} {{סי|מִ}}מָּרָה נִתַּן כַּדָּת וְכַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|לְ}}אוֹת הוּשַׂם עָלָיו לְסָמְכָה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לְשִׁשָּׁה מְלַאכְתּוֹ נֶעֱרְכָה{{ש}} {{סי|יְ}}צִיאוֹתָיו וּרְשֻׁיּוֹתָיו בְּלִי לְהָפְכָה{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא בּוֹ לְחָסְכָה{{ש}} {{סי|חִ}}לּוּל מֵזִיד לִסְקִילָה לְמָשְׁכָה{{ש}} {{סי|זְ}}כִירָה וּשְׁמִירָה עָדָיו תְּנוּכָה{{ש}} {{סי|וּ}}מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא מָתְקוֹ לְחַנְּכָה{{ש}} {{סי|הַ}}נּוֹצְרוֹ יִנָּצֵל מִשִּׁלּוּשׁ מְבוּכָה{{ש}} {{סי|דִּ}}ין עָנְשׁוֹ וְאַזְהָרָתוֹ חֲתוּכָה{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכֻּרְתּוֹ מֵאִתִּי תְמוּכָה{{ש}} {{סי|בֵּ}}ינִי וּבֵין אֹם הַמְבֹרָכָה{{ש}} {{סי|א}}וֹת שַׂמְתִּי כִּי לִי הַמַּמְלָכָה. :הַמַּמְלָכָה הַמְלִיכֵנִי כְּנָאֳמֶךָ{{ש}} :וְתִזְכֶּה לְאֹרֶךְ יָמֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}מֵן וּמֵינֶקֶת בְּךָ מִתְעַסְּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלְּךָ תְּחִלָּה כְּאֵזוֹר דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|גַּ}}עְיַת שֶׁוַע וְתַחַן מְפִיקִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְצוּרָם הֱיוֹת בֵּן חוֹבְקִים{{ש}} {{סי|הָ}}שְׁתְּפוּ שְׁנֵיהֶם עִמּוֹ עֲסוּקִים{{ש}} {{סי|וְ}}נוֹצַרְתָּ וְנוֹלַדְתָּ לְעִתֵּי חֻקִּים{{ש}} {{סי|זִ}}כּוּךָ וֶהֱבִיאוּךָ בִּבְרִית לְהָקִים{{ש}} {{סי|חִ}}בְּקוּךָ בִרְכַּיִם וְשַָׁדַיִם מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶף חֻקֶיךָ זָנִים וּמַשְׁקִים{{ש}} {{סי|יְ}}גִיעַת עֲמָלָם עִמְּךָ מְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר וּמוּסָר מְחַנְּכִים וּמְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן לִמּוּדִים וּדְבָרִים עַתִּיקִים{{ש}} {{סי|מְ}}תַקְּנִים עֵזֶר וּלְהַשִּׂיאֲךָ זוֹקְקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹשְׂאִים פֶּלֶל עֲבוּרְךָ וְלָאֵל זוֹעֲקִים{{ש}} {{סי|סָ}}מְכֵם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְתַפְנוּקִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְדֵם בִּכְסוּת נְקִיָּה בְּחִשּׁוּקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵה לְגַעֲרָתָם לְבַל יְהוּ מְצִיקִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לְמוּסָרָם וְלֹא תְרַדֵּף רֵיקִים{{ש}} {{סי|קַ}}יֵּם כִּבּוּדָם וּמוֹרָאָם כְּחֻקִּים{{ש}} {{סי|רְ}}בוֹת אֹרֶךְ יָמִים וּמֵעָוֺן מְנֻקִּים{{ש}} {{סי|שִׁ}}וָּם לִכְבוֹדוֹ וּלְמוֹרָאוֹ גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כֵּן הוֹדוּהוּ מַלְכֵי אֲרָקִים. :אֲרָקִים וּגְבֹהִים יָסַד בְּפֶצַח{{ש}} :קַבֵּל מוֹרָאוֹ וְאַל תָּעֵז מֶצַח{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת אֱהוֹב וּמוּסָר יְרֵאִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מִפִּתּוּי חַטָּאִים{{ש}} {{סי|רַ}}גְלֵיהֶם רָצִים וְלָרַע מוּבָאִים{{ש}} {{סי|קֶ}}שֶׁר קוֹשְׁרִים לְהַפִּיל חֵלְכָּאִים{{ש}} {{סי|צָ}}רִים בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרוּאִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹעֶרֶת לִבְלִי חֹק בָּאִים{{ש}} {{סי|עַ}}צֶּבֶת נוֹתְנִים וְכֹשֶׁל מַמְצִיאִים{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם אֱרֹב דָּם מְמַלְּאִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת אִוֶּלֶת יִנְחֲלוּ פְתָאִים{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוּבָתָם תַּהַרְגֵם בְּתַחֲלוּאִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א תֹאבֶה לַעֲצַת נִשְׂנָאִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י כֶחָצִיר יִמָּלוּ וְכִדְשָׁאִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר בְּרֶצַח חוֹטְאִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח גְּזֵרָתָם עָלַי מַשִּׂיאִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים אֶרֶץ בְּדָם מְטַמְּאִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינָתִי מִתּוֹכָם מוֹצִיאִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל יְדֵי חֲלָלִים הַנִּמְצָאִים{{ש}} {{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנַּחַל מְבִיאִים{{ש}} {{סי|דָּ}}ם שׁוֹפְכִים בְּשׁוֹגֵג בְּלֹא רוֹאִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלִים לְעָרֵי מִקְלָט הַנִּקְרָאִים{{ש}} {{סי|בַּ}}הֲזִידָם לַהֲרֹג בְּצֶלֶם בְּרוּאִים{{ש}} {{סי|אַ}}תָּה תְּבַעֵר הַדָּם לְעֵין כָּל רוֹאִים. :רֹאִים יִוָּסְרוּ לְהִשָּׁמֵר מֵאַף{{ש}} :שְׁמֹר מִצְוָה וְלַהֶבֶל אַל תִּשְׁאָף{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}שֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|בֵּ}}יתָהּ הַרְחֵק כִּי נְפָשׁוֹת עֹכֶרֶת{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים בַּחֵיק מַחְתָּה וּמַבְעֶרֶת{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיהָ שְׁאוֹל וּמָוֶת עוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|ה}}וֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לַטֶּבַח מוֹסֶרֶת{{ש}} {{סי|וּ}}כְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל מְיַסֶּרֶת{{ש}} {{סי|זַ}}עַם מַרְבָּה וְעֶצֶב מְמַהֶרֶת{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת גֶּבֶר וְשִׂנְאָה מְעוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|טִ}}יף נֹפֶת בִּשְׂפָתֶיהָ מְדַבֶּרֶת{{ש}} {{סי|י}}וֹם אַחֲרִיתָהּ כַּלַּעֲנָה מְמָרֶרֶת{{ש}} {{סי|כִּ}}י אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ אוֹמֶרֶת{{ש}} {{סי|לְ}}יַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת{{ש}} {{סי|מֹ}}דָע תִּקְרָא לַבִּינָה הַמְיֻשֶּׁרֶת{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח עֲדֵי עַד עָלֶיךָ מְשַׁמֶּרֶת{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ הַמְחֻבֶּרֶת{{ש}} {{סי|עִ}}מָּהּ תִּתְרַפֵּק וְלֹא בְאַחֶרֶת{{ש}} {{סי|פּ}}וּצַת מַעְיָנֶךָ חוּצָה עוֹבֶרֶת{{ש}} {{סי|צְ}}מָחִים תַּרְבֶּה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ עַצְמְךָ בִּפְרִישׁוּת אַדֶּרֶת{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה לַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} {{סי|שְׁ}}מַע מוּסָר וְעָנְדֵהוּ לְגַרְגֶּרֶת{{ש}} {{סי|תִּ}}תֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן וַעֲטֶרֶת. :וַעֲטֶרֶת תִּנְחַל וּבְשֵׂיבָה תָנוּב{{ש}} :אִם תִּשְׁמוֹר הוֹן מִלִּגְנוֹב{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תְּ}}תַעֵב מְתֵי גַנָּבִים וְסִיעָתָם{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים וְחוֹמְסִים כָּל עִתָּם{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מֵעֹשֵׁק וֶהְיֶה תָם{{ש}} {{סי|קַ}}שֵּׁט מַעְבָּדֶיךָ וְהַצְדֵּק אוֹתָם{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לַחֲכָמִים וֶאֱלַף אֹרְחוֹתָם{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת צְדָקָה לְחַיִּים תְּבוּאָתָם{{ש}} {{סי|עִ}}קְשִׁים הַרְחֵק הַמְעַקְּלִים נְתִיבָתָם{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם דּוֹלְקִים בְלִבָּם רָעָתָם{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹנוּ שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת לִגְוִיָּתָם{{ש}} {{סי|מָ}}דוֹן מְשַׁלְּחִים וּמַצָּה אַהֲבָתָם{{ש}} {{סי|לֹ}}א יַחַרְכוּ רְמִיָּה צֵידָתָם{{ש}} {{סי|כִּ}}י אָוֶן וְעָמָל תַּחַת שְׂפָתָם{{ש}} {{סי|י}}וֹם יִלָּכְדוּ בֹגְדִים בְּהַוָּתָם{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְפִים בַּנֹּעַר וּבַקְּדֵשִׁים חַיָּתָם{{ש}} {{סי|ח}}וֹלְקֵי עִם גַּנָּב שׂוֹנְאֵי נַפְשׁוֹתָם{{ש}} {{סי|זֶ}}ה דַרְכָּם וְלַהֶבֶל אַחֲרִיתָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַל תְּאַשֵּׁר נְלוֹזֵי מַעְגְּלוֹתָם{{ש}} {{סי|הִ}}זָּהֵר פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָם{{ש}} {{סי|דִּ}}ין אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה הַשְׁלָמָתָם{{ש}} {{סי|גְּ}}נֵבָה אֵין לָמוֹ נִמְכָּרִים בִּגְנֵבָתָם{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם{{ש}} {{סי|אֶ}}ת רַגְלְךָ מְנַע מִנְּתִיבָתָם. :מִנְּתִיבָתָם חֲשֹׂךְ וְאַל תִּתְגַּנֶּה{{ש}} :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}מְרֵי כָזָב וּמַעַן כְּחָשִׁים{{ש}} {{סי|בְּ}}נִיב שׂפָתֶיךָ בַּל יְהוּ אֲרוּשִׁים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם אֱוִילִים אֲשֶׁר מַחֲרִישִׁים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹמִים וְנֶחֱשָׁבִים לְחַכְמֵי חֲרָשִׁים{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכֵי רָכִיל שָׁלֹשׁ מְעַנְּשִׁים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶאֱמְנֵי רוּחַ מְכַסִּים וּמַחְשִׁים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה חֵלֶק מְלָשְׁנִים הַמַּרְגִּישִׁים{{ש}} {{סי|חִ}}צֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים קָשִׁים{{ש}} {{סי|ט}}וֹמְנִים פַח כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים{{ש}} {{סי|יֹ}}עֲצֵי מִרְמָה כָּזָב מְלַחֲשִׁים{{ש}} {{סי|כְּ}}מַדְקְרוֹת חֶרֶב בּוֹטִים מְנַקְּשִׁים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא מַגִּישִׁים{{ש}} {{סי|מִ}}פְּרִי פִיהֶם יִשְׂבְּעוּ אֲנָשִׁים{{ש}} {{סי|נִ}}רְגָּן דְּבָרָיו כְּמִתְלַהֲמִים חָשִׁים{{ש}} {{סי|שְׂ}}פַת אֱמֶת יִכּוֹן בִּישִׁישִׁים{{ש}} {{סי|עַ}}ד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן טִפְּשִׁים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹשְׂקֵי שָׂפָה מְחִתָּה עֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|צָ}}רוֹת רוֹדְפִים וְעֹנֶשׁ מְבַקְשִׁים{{ש}} {{סי|ק}}וּמָם לְהָעִיד חָמָס וְלֹא בוֹשִׁים{{ש}} {{סי|ר}}וּחָם יוֹצִיאוּ כְּסִילִים אֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר בַּהֲעִידָם נִזְמְמוּ בְּפֵרוּשִׁים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֲשֶׂה לָמוֹ כְּזִמּוֹתָם לְהַאֲשִׁים. :לְהַאֲשִׁים מְנַע עַצְמְךָ לִתְמֹד{{ש}} :וְנֶצַח לְפָנַי תַּעֲמֹד.{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַחְמֹד|1}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק'''}} {{סי|שֶׁ}}כֶן רֵעֲךָ בֵּיתוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} {{סי|מִ}}קְנֵהוּ וְקִנְיָנוֹ וְכָל חֵילוֹ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שָׂדֵהוּ וּגְבוּלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}טְעוֹ וְכַרְמוֹ גַּנּוֹ וּשְׁבִילוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}עִירוֹ וְעֵצָיו פֵּרוֹתָיו וִיבוּלוֹ{{ש}} {{סי|רִ}}כְבּוֹ וּפָרָשָׁיו יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ{{ש}} {{סי|יְ}}קָר כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְנֹעַם גָּדְלוֹ{{ש}} {{סי|צֹ}}אנוֹ וַאֲלָפָיו מַשְׁקֵהוּ וּמַאֲכָלוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}בֶרְתּוֹ וְכָל מַחֲמַדֵּי מַכְלֻלוֹ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קָ}}רוּץ מֵחֹמֶר מַה מּוֹעִילוֹ{{ש}} {{סי|ח}}וֹמֵד וּמִתְאֲוֶּה אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ לָמָּה הוּא לוֹ{{ש}} יָבִין וְיַשְׂכִּיל בְּדֵעוֹ וְשִׂכְלוֹ{{ש}} יִשְׂמַח וְיָעֹז בְּמַתַּת גּוֹרָלוֹ. :גֹּורָלוֹ הִנְחִיל אֵל לִירֵאִים{{ש}} :בְּקֹלֹת וּבְרָקִים נוֹרָאִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל־הָעָם רֹאִים|1}} ====סילוק==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}} וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַנִּרְאָה וְהַנִּשְׁמָע{{ש}} וְשׁוֹמְעִים אֶת הַנִּשְׁמָע וְהַנִּרְאָה{{ש}} כְּשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}} וְנֶחְצָב עַל הַלֻּחוֹת בְּתִפְאָרָה{{ש}} קוֹל קוֹלי קוֹלוֹת וְרוּחַ סְעָרָה{{ש}} וְלַפִּיד לַפִּידֵי לַפִּידִים אֵשׁ בֹּעֵרָה{{ש}} קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ וְקוֹל יְיָ בַּהֲדָרָה{{ש}} מְפַרֵשׁ אֶת הַדִּבּוּר לְבָאֵרָה{{ש}} יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ סִתְרֵי תוֹרָה{{ש}} וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ לִבָּם לְשַׁבְּרָה{{ש}} וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִילִין שְׁנַיִם וַעֲשָׂרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְסַיְּעָם מִשְּׁמֵי שִׁפְרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן בַּהֲלִיכָה יִדֹּדוּן בַּחֲזִירָה{{ש}} וְלֹא הֵם בִּלְבָד כִּי אִם עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי לְהֵעָזְרָה{{ש}} וְנִשְׁתַּלְהֲבוּ מִכֹּחַ הָאֵשׁ וְרוּחָם עָבְרָה{{ש}} וְעַנְנֵי כָבוֹד הִזִּילוּ טַלְלֵי אוֹרָה{{ש}} אֶרֶץ רָעֲשָׁה וְגַם שָׁמַיִם נָטְפוּ לְחַשְּׁרָה{{ש}} גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים לְיָפָה וּבָרָה{{ש}} נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ לְשָׁמְרָה{{ש}} וּכְמוֹצְאֵי שָׁלָל רַב שָׂשׂוּ בַּאֲמִירָה טְהוֹרָה{{ש}} וְנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הִשְׁמִיעוּ בַאֲמִירָה{{ש}} וְלֹא הָיָה בָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל יוֹתֵר מִדַּבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} וְנָמוּ לְרוֹעָם קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע אֲמִירָה{{ש}} כִּי אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ נָמוּת מְהֵרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶם בְּעֵינָיו לְיַשְּׁרָה{{ש}} מִשָּׁם זָכוּ לְהַעֲמִיד נְבִיאִים לְהִתְאַשְּׁרָה{{ש}} וְנָם מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְבָחֳרָה{{ש}} אִלּוּ אֶפְשַׁר לְבַלַּע הַמָּוֶת וּלְהַעֲבִירָה{{ש}} אֲבָל אִי אֶפְשַׁר שֶׁכְּבַר נִגְזְרָה גְּזֵרָה{{ש}} וְעַל תְּנַאי כָּך עָמְדוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה{{ש}} אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם לְהִתְפָּאֵרָה{{ש}} חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן בְּעֶבְרָה{{ש}} וּמֹשֶׁה מְזָרְזָן וּמְפַיֵּס לְכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה{{ש}} וְהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ וְהַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם יוֹתֵר מִשַּׁלִּיטִים עֲשָׂרָה{{ש}} וְאוֹמֵר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מִן הָאֵשׁ וּמִן הַסְּעָרָה{{ש}} וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה עַל פְּנֵיכֶם יִרְאֶה טְהוֹרָה{{ש}} סִימָן טוֹב בָּאָדָם שֶׁהוּא בּוֹישָׁן וְרוּחוֹ נִשְׁבָּרָה{{ש}} שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָנָו עִמּוֹ שְׁכִינָה שׁוֹרָה{{ש}} אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְעֶזְרָה{{ש}} אֶל זֶה אַבִּיט אֶת עָנִי וּנְכֵה רוּחַ לְהֵעָתְרָה{{ש}} אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. וְעָנָו נִכְנַס לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִיצוֹת{{ש}} חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל נְחוּצוֹת{{ש}} עָנָן לִפְנִים וַעֲרָפֶל לִפְנַי וְלִפְנִים וְחֹשֶׁךְ בַּחוּצוֹת{{ש}} וְסִבֶּר לוֹ פָנִים לְהִתְרַצּוֹת{{ש}} וְקִבְּלוּ עַל יָדוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֺת קְבוּצוֹת{{ש}} וְנָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה בְּדַעַת וּבְמֹעֵצוֹת{{ש}} וְלָכֵן נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ תַּלְתַּלֶּיהָ קְוֻצּוֹת{{ש}} זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי עוֹמֵד בִּפְרָצוֹת{{ש}} אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְּחֹרֵב הַר הַנִּבְחָר מֵהָרֵי אֲרָצוֹת{{ש}} חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְתוֹרוֹת לְחֵיךְ נִמְלָצוֹת. וְכָל הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר שָׁמְעוּ קוֹלוֹ{{ש}} זָכוּ לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי זְבוּלוֹ{{ש}} עָלָיו נִתְרַפְּקוּ וְחָיוּ בְצִלּוֹ{{ש}} וְנָתַן בְּתוֹכָם מִשְׁכָּנוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} וְהִרְבָּה לְהַרְאוֹתָם מוֹפְתֵי מִפְעָלוֹ{{ש}} וְיָדוֹ הַחֲזָקָה וּכְבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ{{ש}} וּבְשׁוּב רוּחָם לְאוֹצַר מִכְלּוּלוֹ{{ש}} לֹא שָׁלְטָה בִבְשָׂרָם רִמָּה לְאָכְלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִדְרִיכָם שְׁבִילוֹ{{ש}} וְלָעוֹלָם הַבָּא יֵאָסְפוּ לוֹ{{ש}} וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר מִלּוּלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ:{{ש}} וּבְיוֹם זֶה הִשְׁמִיעַ הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל פָּצְחוּ הִלּוּלוֹ{{ש}} וּמַלְאֲכֵי מַעְלָה הִנְעִימוּ מַהֲלָלוֹ{{ש}} וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}} שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְזִקֵּי חַשְׁמַלּוֹ{{ש}} קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה קִדְּמוּ לְסַלְסְלוֹ{{ש}} וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם סֻבֳּלוֹ{{ש}} נִרְאִים נוֹשְׂאִים וְנִשָּׂאִים בְּחֵילוֹ{{ש}} וּנְהַר דִּי־נוּר הָעוֹבֵר לְמוּלוֹ{{ש}} נוֹתְנִים עֹז וּגְדֻלָּה לְהַלְלוֹ{{ש}} וּמֵאָז מַקְדִּישִׁים חֶבֶל גּוֹרָלוֹ{{ש}} יוֹם יוֹם יְנַשְּׂאוּהוּ וִירוֹמְמוּהוּ קְהָלוֹ{{ש}} חַיָּלֵי מַעְלָה אֵינָם מַעֲרִיצִים לוֹ{{ש}} עַד יַקְדִּישׁוּהוּ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ{{ש}} אֵלּוּ אַחַר אֵלּוּ מַאְדִּירִים צִלְצוּלוּ{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה יְשַׁלְשׁוּ לוֹ{{ש}} דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים לְהַקְדִּישׁ לוֹ.<קטע סוף=המשך/><noinclude>{{ש}} {{הור|כַּכָּתוּב}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> jeecslg847yxev9s8zqzar1mvaune7l 3016979 3016971 2026-05-19T15:53:43Z Yack67 27395 3016979 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אורח חיים מוסר תוכחת | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שמעון בר יצחק; שמעון בר יצחק בר אבון חזק; שמעון בר יצחק חזק ואמץ; שמעון בר יצחק חזק | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2010|א-2010]] | מנהגים = נאמרת לרוב קהילות אשכנז המערבי ביום ראשון של שבועות,{{הערה|כך אומרים באותו יום שתי המערכות הגדולות של [[מחבר:רבי שמעון הגדול|רבי שמעון הגדול]] לחג השבועות, כי מערכת היוצר {{צ|[[אדון אימנני]]}} ג"כ שלו היא.}} ולמנהג אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ב'.{{ש}} ברוב קהילות אשכנז המזרחי ומיעוט קהילות אשכנז המערבי אין אומרים בקרובה זו {{צ|[[אל נא לעולם תוערץ]]}}.{{הערה|ה[[לבוש אורח חיים תצד#ב|לבוש]] תהה מה פשר מנהג זה.}} בוורמייזא אומרים אותו אחר קטע {{צ|כאשר נגלית לאבותינו}}.{{ש}} יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט {{צ|[[#סדר עולם|שעשוע יום יום]]}} המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}, וכן מנהג וורמייזא. נוהגים להוסיף בסוף הפיוט בית {{צ|וישמחו כל העם}} מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}}. ולמנהג אשכנז המזרחי יש שאין אומרים אותו, וכן מנהג פראג. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}רַח חַיִּים מוּסַר תּוֹכַחַת{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתְּךָ לְנוֹשָעִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת{{ש}} {{סי|גָּ}}עֲשׁוּ עַמּוּדֵי רוֹם וָתַחַת{{ש}} {{סי|דְּ}}בֵקֶיךָ בְּבוֹאָם מַתָּנוֹת לָקַחַת {{סי|הִ}}סַּעְתָּ עַם כַּצֹּאן לִנְחוֹת{{ש}} {{סי|וְ}}נִהַגְתָּם כְּעֵדֶר בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}} {{סי|זִ}}כִּיתָם לַתּוֹרָה בְּאַהַב לְהֵאָחוֹת{{ש}} {{סי|חֹ}}דֶשׁ שְׁלִישִׁי בְּצֵאתָם לִרְוָחוֹת {{סי|טֶ}}רֶם נִגְלֵיתָ בְּשֵׂעִיר וּפָארָן{{ש}} {{סי|יִ}}דַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עָנְשָׁן וּשְׂכָרָן{{ש}} {{סי|כִּ}}רְאוֹתְךָ כִּי מֵאֲנוּ לְשָׁמְרָן{{ש}} {{סי|לֹ}}א חֲשַׁבְתָּם וְרָאִיתָ לְהַתִּירָן {{סי|מִ}}מִּדְבָּר נִתְּנָה מְקוֹם הַפְקֵר{{ש}} {{סי|נֶ}}גֶד הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵין כָּל סוֹקֵר{{ש}} {{סי|ס}}וֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה לְהִתְעַקֵּר{{ש}} {{סי|עֵ}}ת יָבוֹאוּ בַמִּשְׁפָּט לְהִתְחַקֵּר {{סי|פִּ}}יךָ לֹא דִבֵּר בְּמִסְתָּרִים{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק דּוֹבֵר מַגִּיד מֵישָׁרִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רָ}}אוּ וְתָמְהוּ מְלָכִים וְשָׂרִים {{סי|שָׁ}}לִישִׁים כָּתַבְתָּ לְעַם מְשֻׁלָּשִׁי{{ש}} {{סי|שִׁ}}לַּשְׁתָּ שָׁלִישׁ מִשֵּׁבֶט הַשְׁלִישִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}מִימָה וּבָרָה מְשִׁיבַת נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|תָּ}}מַכְתָּ לְהַנְחִילִי בְּיֶרַח שְׁלִישִׁי. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מֵישָׁרִים כָּל מַעְגְּלֵי טוּבוֹ{{ש}} :הִשְׁמִיעַ מִפִּיו לְעַם קְרוֹבוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לַהֲבוֹת אֵשׁ בְּקוֹל בְּחָצְבוֹ{{ש}} :מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}מְכוּ כָבוֹד נוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|שֻׁ}}תְּפוּ בְּמַתַּן יְקָרָה וַחֲמוּדָה{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיָה חַשׁוּקָה מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה{{ש}} {{סי|קְ}}רוּאָה בַּת מֶלֶךְ כְּבוּדָה {{סי|צִ}}יר נֶאֱמָן קָרָאתָ לַעֲלוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בֵּאַרְתּוֹ חֲמוּרוֹת וְקַלּוֹת{{ש}} {{סי|עֳ}}נָשִׁין וְאַזְהָרוֹת פְּרָטוֹת וּכְלָלוֹת{{ש}} {{סי|שְׂ}}כַר הַמִצְוֺת וְשִׁלּוּם גְּמוּלוֹת {{סי|נַּ}}מְתָּ לּוֹ כֹּה תֹאמַר{{ש}} {{סי|מִ}}לִּפּחוֹת וּמִלְּהוֹסִיף מַאֲמָר{{ש}} {{סי|לְ}}נָשִׁים בִּלְשׁוֹן רַכָּה לוֹמַר{{ש}} {{סי|כֹּ}}בֶד הַדִּקְדּוּק לַאֲנָשִׁים לִגְמָר {{סי|יָ}}רַד מִן הָהָר וְהִשְׁמִיעָם{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי מֶתֶק וְאִמְרֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חֻ}}בְּרוּ וְהִשְׁוּוּ כְאֶחָד בְּמַדָּעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מַעַשׂ לְמִשְׁמָעָם {{סי|וּ}}בַשְּׁלִישִׁי לְיוֹם הִתְקַדְּשׁם בּוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קְדִּים עַל יָדָם מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ תַּלְמִיד לְהַמְתִּין לְרַבּוֹ{{ש}} {{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ הִפְלִיא לְזֶרַע אוֹהֲבוֹ {{סי|בְּ}}נָסְעָם מִיַּם סוּף אֲגוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיב וּמַצָּה נוֹסְעִים וְעוֹמְדִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}זַי בְּעֵת נָסְעוּ מֵרְפִידִים{{ש}} {{סי|אֶ}}ל סִינַי בָּאוּ כְּאֶחָד אֲחוּדִים. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַלְלוּיָהּ כִּי הוּא הָיָה וְיִהְיֶה{{ש}} :בְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת אוֹתָנוֹ יְחַיֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לְפָנָיו יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה{{ש}} :וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים בַּחֲנוֹתָם נֶגֶד הָהָרָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים וּנְכוֹנִים בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} {{סי|שִׁ}}מַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עֲרוּכָה וּשְׁמוּרָה{{ר1}} {{סי|שִׁ}}מְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה.{{ממס|תהלים נ ז}} {{סי|מִ}}צְוֺת וְחֻקִים דָּת וָדִין{{ש}} {{סי|מִ}}שָּׁם לָמְדוּ מַאֲמַצֵּי הַדִּין{{ש}} {{סי|מִ}}דֶּשֶׁן בֵּיתְךָ זָכוּ לְהַעֲדִין{{ר1}} {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין.{{ממס|תהלים עו ט}} {{סי|עַ}}ד לֹא נִגְלָה לִמְצוּקֵי אָרֶץ{{ש}} {{סי|עָ}}בַר וְזָרַח וְהוֹפִיעַ בָּאָרֶץ{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים מִשָּׁם נִפְרְצוּ פָּרֶץ{{ר1}} {{סי|עָ}}מַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|וּ}}מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָה בְּמִצְעַד{{ש}} {{סי|וּ}}לְעַם קְרוֹבוֹ מִסִּינַי נוֹעַד{{ש}} {{סי|וַ}}עֲמּוּדֵי תֵבֵל גָּעֲשׁוּ לְהַרְעַד{{ר1}} {{סי|וַ}}יִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|נִ}}קְבְּצוּ לְאֻמִּים רֶגֶשׁ בְּשָׁמְעָם{{ש}} {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ לְקוֹסֵם לְשָׁאֳלוֹ מַה טַּעַם{{ש}} {{סי|נְ}}אֻם הֱשִׁיבָם עַל מַה הָרַעַם{{ר1}} {{סי|נֹ}}תֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם.{{ממס|תהלים סח לו}} {{סי|בַּ}}נְתָּה מֵרָחוֹק לְנוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלָּם יִסַּדְתָּ עַל אֶרֶץ אֲגֻדָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן נַעֲבָדְךָ בְּגִיל וּרְעָדָה{{ר1}} {{סי|בְּ}}סוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.{{ממס|תהלים קיא א}} {{סי|רִ}}דְתְּךָ לְסִינַי בָּאֵלִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שֶׁף לְרַגְלֶךָ יָצָא בְּהִידּוּרִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲדִים נְמוֹגִים כָּל יְצוּרִים{{ר1}} {{סי|רָ}}אוּךָ יָחִילוּ הָרִים.{{ממס|חבקוק ג י}} {{סי|יָ}}רְאָה וְחָלָה מִתְּנָאָהּ הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|יָ}}זְמָה פֶּן תֵּהָפֵך לְתֹּהוּ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|יֻ}}סָּדוּ עַמּוּדֶיהָ בְּאָנֹכִי בְּמֶרֶץ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים קלח ד}} {{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ אֲחָזוּם בְּעָתָה{{ש}} {{סי|צֶ}}לַע כְּגִיגִית עֲלֵיהֶם כָּפַפְתָּ{{ש}} {{סי|צְ}}רוּפָה קִבְּלוּ בְּמָנוֹד וְאֵימָתָה{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי לא כז}} {{סי|חָ}}שׁוּ הָרִים לְקַבֵּל שְׁכִינָתוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}פֵצִים לְהִתְעַלּוֹת בִּיקַר תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}} {{סי|חֻ}}בַּב חוֹרֵב מֵהָרֵי אַדְמָתוֹ{{ר1}} {{סי|חָ}}מַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ.{{ממס|תהלים סח יז}} {{סי|קָ}}רָאתָ לֶעָנָו מֵרוּם גְּבֹהִים{{ש}} לְהַנְחִיל תְּעוּדָה לְעַם כְּמֵהִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות יט ג}}<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} <קטע התחלה=המשך/> ====פיוט ד==== אִם לֹא אֲמָרֶיךָ הַנְּעִימִים{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא מִתְקַיְּמִים{{ש}} וְהִנְחַלְתָּם מוֹרָשָׁה לִמְעוּטֵי עַמִּים{{ש}} מֵאַהֲבָתְךָ אוֹתָם וּבְזֵכֶר שְׁבוּעַת קְדוּמִים{{ש}} וּמְאֹד תִּתְאַוֶּה לָמוֹ לִהְיוֹת שְׁלֵמִים{{ש}} וּבְמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ לֵב וָדַעַת מְשִׂימִים{{ש}} וּבְסוֹד יְרֵאֶיךָ יָשִׁיבוּ טְעָמִים{{ש}} בְּרִיתְךָ לִנְצוֹר לֶכֶת בְּדֶרֶךְ תָּמִים{{ש}} וּבְעֵת הִשְׁמַעְתָּם חֻקֶּיךָ הַתְּמִימִים{{ש}} עָמְדוּ בְמוֹרָא כְּאֶחָד מָשְׁלָמִים{{ש}} וְנִגְלָה לָמוֹ רָז מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה הֱיוֹת מַקְדִּימִים{{ש}} וְנַמְתָּ מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לְעוֹלָמִים{{ש}} לְיִרְאָה אוֹתִי לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים{{ש}} לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וּבִדְרָכַי מְסֻיָּמִים{{ש}} וְיִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְּלִי הֱיוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}} כִּמְעַט מִפְּנֵיהֶם אַכְנִיעַ שׂוֹטְמִים{{ש}} וְאָשִׁיב יָדִי עַל אוֹיְבִים וְקָמִים{{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ש}} לֹא בּוֹשִׁים וְלֹא נִכְלָמִים{{ש}} וְאַתָּה אָדוֹן הַצּוּר תָּמִים{{ש}} בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} פֵּתַח דְּבָרֶיךָ הֲבִינֵם בְּחִכּוּמִים{{ש}} וּתְזַכֵּם לִהְיוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים{{ש}} וּבְתוֹכָם תִּשְׁכֹּן רָם עַל רָמִים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====קיקלר==== {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון חזק'''}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.''' {{סי|שְׁ}}בוּיַת מָרוֹם לֻקְּחָה כְּהַיוֹם / מִצְוֺתֶיהָ וְהוֹרְיוֹתֶיהָ מִפִּי אָיוֹם / מִמִּדְבַּר נְתוּנָה לְיוֹצְאֵי פִדְיוֹם{{ש}} {{סי|מַ}}אֲמָר וְצִוּוּי וְעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה / חֹק וּמִשְׁפָּט בְּרִית וְתוֹרָה / נֹעַם הֶגֶה דִבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} {{סי|עֲ}}רוּכִים יַחַד זֶה אַחַר זֶה / וּצְמוּדִים מַחֲזֶה אֶל מַחֲזֶה / לוּחוֹת כְּתוּבִים מִזֶּה וּמִזֶּה {{סי|וְ}}הַמִּכְתָּב מִכְתָּב אֱלֹהִים לְאַשְּׁשָׁה / חֲקָקָם זֶה כְּנֶגֶד זֶה לְדָרְשָׁה / כִּוְּנָם וְהִתְוָם חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה{{ש}} {{סי|נֹ}}עַם אָנֹכִי הִשְׁמִיעַ בְּמַאֲמָר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּרְצָח הִזְהִיר בְּמִשְׁמָר / זֶה עַל זֶה לְהָבִין וְלִגְמָר{{ש}} {{סי|בְּ}}הִכָּשֵׁל יְצוּרִים לִשְׁפָּךְ דָּם / כְּאִלּוּ מְמַעֲטִים דְּמוּת בַּהֲזִידָם / כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם {{סי|רָ}}מַז לֹא יִהְיֶה בַּשֵּׁנִי דִיבּוּר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּנְאָף הִזְִהִיר לְצִיבּוּר / עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבוּר{{ש}} {{סי|יַ}}גִּיד וְיוֹכִיחַ עֲלֵי כוֹפְרִים / דּוֹמִים לְאִשָּׁה מְנָאֶפֶת מֵאֲחֵרִים / תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם כְּלָיוֹת חוֹקֵר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּגְנֹב הִזְהִיר לְהִתְיַקֵּר / הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר {{סי|חִ}}וָּה זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תַעֲנֶה הִזְהִיר בִּמְשִׁיבַת / פֶּן תְּשַׁקֵּר וְתוֹצִיא דִבַּת{{ש}} {{סי|קְ}}רִיאָתָם יוֹכִיחוּ לָז לְלָז לִדּוֹן / כָּל מְחַלֵּל יוֹם קֹדֶשׁ בְּזָדוֹן / כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בָּאָדוֹן{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁמֹר יְצִיר שַׁבָּת מֵחַלֵּל / מֵעִיד כִּי לְשִּׁשָׁה עוֹלָם שִׁכְלֵל / וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְיָ וַאֲנִי אֵל {{סי|רָ}}שַׁם מִצְוַת כַּבֵּד לְעַם נִבְרָא / אָב וָאֵם מְכַבֵּד בְּמוֹרָא / מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶר לֹא תַחְמֹד שָׁת לְנֶגְדּוֹ / בֵּית רֵעַ וַאֲמָתוֹ וְעַבְדּוֹ / שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל כְּבוֹדוֹ{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֵר מַאֲמָר לְמַאֲמָר לְמוּלוֹ / יַגִּיד עַל הַחוֹמֵד לְהַכְשִׁילוֹ / סוֹפוֹ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁהוּא מְקַלְלוֹ {{סי|וְ}}אֵלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִבְּרוֹת הַכְּלוּלוֹת / נֶחֶרְתוּ עַל הַלֻּחוֹת הַמְּעֻלּוֹת / וּמִפֶּה אֶל פֶּה הָשְׁמְעוּ בְקוֹלוֹת{{ש}} {{סי|נְ}}בוֹנִים שֻׁלְהָבוּ מִלַּהַב הַמִּשְׁמָע / וְהִשְׁמִיעוּ אֵין יְכֹלֶת לִשְׁמָע / קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע{{ש}} {{סי|חַ}}י הוֹדָה לַאֲשֶׁר אָמְרוּ / {{סי|זָ}}כוּ {{סי|קְ}}דוֹשִׁים וּמִשָּׁם נִתְאַשְּׁרוּ / כְּנָם הֵטִיבוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}} ====אל נא לעולם תוערץ==== <includeonly>{{הור2|בהרבה קהילות אין אומרים כאן {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}.}}</includeonly> {{:אל נא לעולם תוערץ}}{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''כַּאֲשֶׁר נִגְלֵיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה'''{{ש}} '''כֵּן נִזְכֶּה שְׁכִינָתְךָ לַחֲזֶה'''{{ש}} '''וְנֹאמַר: הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה. קָדוֹשׁ.'''{{ש}} ====סדר עולם==== <includeonly>{{הור2|יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט זה המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}.}}</includeonly> '''וּבְכֵן, יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}} {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ יוֹם יוֹם מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}} קָדָם מִפְעָלָיו אַלְפַּיִם שָׁנָה{{ש}} אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ חֲקָרָהּ וֶהֱכִינָהּ{{ש}} בִּימִינוֹ חֲקָקָהּ וּבְחֵיקוֹ נְתָנָהּ{{ש}} הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה{{ש}} בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים קוֹלָהּ נָתְנָה{{ש}} אֲלֵיכֶם אֶקְרָא בַּעֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}} שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר לְהָבִינָה{{ש}} מִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים וּנְכוֹנָה{{ש}} בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי בְּלִי תוֹאֲנָה{{ש}} כֻּלָּם נְכוֹחִים לְיוֹדְעֵי בִינָה{{ש}} קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כֶּסֶף וּתְכוּנָה {{סי|מִ}}קַּדְמֵי קֶדֶם מֵרֹאשׁ נִסַּכְתִּי{{ש}} בְּאֵין תְּהוֹם וּמַעְיָן נִתְהַלָּלְתִּי{{ש}} בְּטֶרֶם הַר וָגֶבַע נִתְחוֹלָּלְתִּי{{ש}} בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם הָיִיתִי{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים עִמּוֹ נִמְצֵאתִי{{ש}} אֲנִי חָכְמָה עָרְמָה שָׁכָנְתִּי{{ש}} מְשַׁחֲרַי אִמְצָאֻנְנִי וְאֹהֲבַי אָהַבְתִּי{{ש}} מֵחָרוּץ וּמִפָּז נִבְחֲרָה תְּבוּאָתִי{{ש}} בְּאֹרַח צְדָקָה וּמִשְׁפָּט הִתְהַלַּכְתִּי{{ש}} יָסוּרוּ אֵלַי חֲסַר לֵב וָפֶתִי{{ש}} לִלְחֹם בְּלַחְמִי וְלִשְׁתּוֹת יַיִן מָסַכְתִּי{{ש}} כִּי עֹשֶׁר וְכָבוֹד נִמְצָא אִתִּי {{סי|עֲ}}צָתוֹ מֵרָחוֹק אִמֵּן לְאַמְּנִי{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ שָׂם לְמַעֲנִי{{ש}} רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בְּחֶסֶד קָנָנִי{{ש}} מִצּוּף דְּבַשׁ וָנֹפֶת הִמְתִּיקָנִי{{ש}} זָהָב וּפְנִינִים לֹא יַעַרְכוּנִי{{ש}} כִּי כָל בֵּיתִי לָבוּש שָׁנִי{{ש}} לִוְיַת חֵן וְרִפְאוּת נְתָנָנִי{{ש}} יָדַי וְכָפַּי לִפְרוֹשׂ לֶעָנִי{{ש}} פִּי פָתוּחַ בְּחָכְמָה וּבְשֵׂכֶל חִכְּמָנִי{{ש}} וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנִי{{ש}} טָבוּחַ טִבְחִי וְעָרוּךְ שֻׁלְחָנִי{{ש}} אֹרֶךְ יָמִים וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלִי וּבִימִינִי {{סי|וּ}}בַעֲצָתִי נוֹעַץ רוֹכֵב כְּרוּבִים{{ש}} מְמַדֵּי אֶרֶץ שָׂם וְדִבֵּק רְגָבִים{{ש}} שָׁמַיִם נָטָה וְשָׂם סִתְרוֹ עָבִים{{ש}} שֶׁמֶשׁ הִזְרִיחַ וְצָר יָרֵחַ וְכוֹכָבִים{{ש}} וְהִדְשִׁיא וּהִזְרִיעַ אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים{{ש}} וְהִשְׁרִיץ דָּגִים וְעוֹפוֹת וַחֲגָבִים{{ש}} וְחַיָּה וּבְהֵמָה וְכָל פָּרִים וְרָבִים{{ש}} וַיִּיצֶר בְּכַפּוֹ רֹאשׁ לְכָל נְצִיבִים{{ש}} בְּהִבָּרְאוּ כּוֹנְנוּ תֻפִּים וּנְקָבִים{{ש}} וּמְעַט מֵאֱלֹהִים חִסְּרוֹ בָאֳהָבִים{{ש}} וְכָבוֹד וְהָדָר עִטְּרוֹ בְשִׂגּוּבִים{{ש}} וְהִמְשִׁילוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים {{סי|נֹ}}עַם אֶבֶן יְקָרָה שָׁת מְסֻכָּתוֹ{{ש}} בְּצַלְמוֹ רִקְמוֹ וְהִפְאִיר תְּמוּנָתוֹ{{ש}} וּמִקָּצֶה עַד קָצֶה הֵקִים קוֹמָתוֹ{{ש}} וְחָלַק לוֹ מִשֵּׂכֶל תְּבוּנָתוֹ{{ש}} וּבְמִלַּת לָשׁוֹן הִפְלִיא דִבְרָתוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא שֵׁמוֹת לְכָל בְּרִיָּתוֹ{{ש}} וְעַל כָּל יְצוּרִים הָיְתָה אֵימָתוֹ{{ש}} וּבְעֵדֶן גַּן הָיְתָה חֲנִיתוֹ{{ש}} וּלְהַמְתִּיקֵנִי בְּפִיו הָיְתָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} עֵקֶב הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ עַפְרוֹת אַדְמָתוֹ{{ש}} חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתַי לַהֲגוֹת בְּאִמְרָתוֹ{{ש}} וְנֹעַם מִשְׁפְּטֵי צִדְקִי לְחַוּוֹתוֹ {{סי|בְּ}}שׁוּרִי מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ{{ש}} לֹא שָׁמַר צִוּוּי וַיְפִירֵהוּ{{ש}} בִּיקָר לֹא לָן וַיְגָרְשֵׁהוּ{{ש}} וְנִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה מִקְרֵהוּ{{ש}} בְּאָכְלוֹ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוָּהוּ{{ש}} לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ וּלְטָעֳמֵהוּ{{ש}} וְהִרְצֵתִי אֲמָרַי לִפְנֵי בוֹרְאֵהוּ{{ש}} לֹא חָפַצְתִּי בוֹ כִּי מְרִי הוּא{{ש}} בְּמִפְקַד אֶחָד לֹא עָמַד לְקַיְּמֵהוּ{{ש}} וּבִקְוֻצּוֹת תַּלְתַּלַי אֵיךְ יַעֲמֹד הוּא{{ש}} בַּחֲסַר לֵב יָמוּת בְּלִי לְהַחֲיֵהוּ{{ש}} לֹא נוּכַל לְהִדָּבֵק אֲנִי וָהוּא {{סי|רַ}}בּוּ שָׁנִים וְהָלְכוּ דוֹרוֹת{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי אֲצוּרָה בִּמְרוֹמֵי דִירוֹת{{ש}} בֵּין אֶרְאֶלֵי טֹהַר אִמְרוֹתַי טְהוֹרוֹת{{ש}} וְעָמַד אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹת{{ש}} מְיַשֵּׁר מַעְגָּל וּמְסִלּוֹת יְשָׁרוֹת{{ש}} אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ בְּכוֹשָׁרוֹת{{ש}} מְנַחֵם מִמַּעַשׂ וּמֵעֹצֶב מְאֵרוֹת{{ש}} וּבְשֶׁטֶף זַעַם נֶחֱלַץ מִצָּרוֹת{{ש}} בְּצֵאתוֹ לָרְוָחָה מִתּוֹךְ מַסְגֵּרוֹת{{ש}} הִקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה וּתְשׁוּרוֹת{{ש}} מִכָּל חַיָּה וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת טְהוֹרוֹת{{ש}} וְרָצָה לְדַבְּקוֹ בִי אִמְרוֹתַי לְהוֹרוֹת {{סי|י}}וֹם נִשְׁתַּכֵּר נִפְרְדָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} מִמַּטָּעֵי כַרְמוֹ הִרְוָה שְׁתִיָּתוֹ{{ש}} וְנִתְגַּל בְּאָהֳלוֹ וְגִלָּה נַבְלוּתוֹ{{ש}} וּבְנוֹ נִכְנַס וְרָאָה עֶרְוָתוֹ{{ש}} וַיִּיקֶץ מִיֵּינוֹ וְאֵרֲרוֹ בְקִלְלָתוֹ{{ש}} עֶבֶד עֲבָדִים לְאֶחָיו הֶיוֹתוֹ{{ש}} בַּעֲשׂוֹתוֹ כָכָה מְאַסְתִּיו לִשְׂנֹאתוֹ{{ש}} וְנַמְתִּי לִצוּרִי לֹא אֶחְפֹּץ קִרְבָתוֹ{{ש}} כִּי בְשִׁכְרוּתוֹ יָצָא מִדַּעְתּוֹ{{ש}} וַיָפֶר חֻקִּי וַיְקָרֵב מִיתָתוֹ{{ש}} לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה בִשְׁתוֹתוֹ{{ש}} כָּל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יַרְבֶּה חָכְמָתוֹ {{סי|צֶ}}דֶק לְעֶשְׂרִים הֵעִיר מִמִּזְרָח{{ש}} בּוֹרְאוֹ הִכִּיר לְשָׁלֹשׁ אֵיתָן הָאֶזְרָח{{ש}} וְכִתַּת וְשִׁבַּר אֱלִילֵי תֶרַח{{ש}} וּמִבֵּין חֲשֵׁכִים אוֹרוֹ זָרָח{{ש}} וּמִבֵּית מוֹלַדְתּוֹ גָּלָה וּבָרַח{{ש}} וְהִצְלִיחַ בְּלֶכְתּוֹ וּכְחֲבַצֶּלֶת פָּרָח{{ש}} אֵשֶׁל נָטַע וְהָעוֹבְרִים הֶאֱרַח{{ש}} וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ רֵיחוֹ הֵרָח{{ש}} וְתוֹעֵי דֶרֶךְ הִסְלִיל בָּאֹרָח{{ש}} יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים הִבְרָח{{ש}} וְשָׁמַר תּוֹרוֹת וּבְמִצְוֺת טָרַח{{ש}} וְגָבַר כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַמִּזְרָח {{סי|חֻ}}בַּב וְנֶחְשַׁק בְּשָׁמְרוֹ אֱמוּנָה{{ש}} בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶׂר נִצְרַף לְבָחֲנָה{{ש}} וּמָצָא שְׂכַר בִּטְנוֹ לְמֵאָה שָׁנָה{{ש}} וְהִתְחִיל בְּמִצְוָה נִתְּנָה לִשְׁמֹנָה{{ש}} וְנָם צוּר בָּא עֵת וְהִגִּיעָה עוֹנָה{{ש}} אָמוֹן שַׁעֲשׁוּעִים לְהִנָּתֵן בְּמַתָּנָה{{ש}} וְגַם אֲנִי נִרְצֵיתִי בּוֹ לְהִתְחַתְּנָה{{ש}} לוּלֵי נָאַם בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה{{ש}} וְשָׁאַל אוֹת לְהוֹדִיעוֹ נְכוֹנָה{{ש}} וְגָרַם גֵּרוּת אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה{{ש}} בְּפֶרֶךְ לְעַנּוֹת עֲדַת מִי מָנָה{{ש}} אָז חָדַלְתִּי בָּאָרֶץ לְשָׁכְנָה {{סי|קָ}}ם בְּנוֹ תַחְתָּיו וְהוּשַׁת לְשָׂרִים{{ש}} בְּדַרְכֵי הוֹרוֹ הָלַךְ בְּמֵישָׁרִים{{ש}} לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש}} וּכְקָרְבַּן נִיחֹחַ הֹעֲלָה בְּבֵרוּרִים{{ש}} וְנִרְצָה כְּכָלִיל וְשַׁלְמֵי אֵמוּרִים{{ש}} וְזָרַע וּמָצָא מֵאָה שְׁעָרִים{{ש}} וְהִצְלִיחַ וְהִשְׂכִּיל וְהִנְעִים אֲמָרִים{{ש}} וְחָפֵץ לְהַגְדִּילוֹ בְּתוֹרַת מוּסָרִים{{ש}} וְגַם אֲנִי אֲהַבְתִּיו חָמַדְתִּיו מִנְּעוּרִים{{ש}} לוּלֵי שְׂאֵתוֹ פְּנֵי עוֹכֵר בָּעוֹכְרִים{{ש}} וּבַעֲשָׁנוֹ נֶעֱשַׁן וְהִכְהָה מְאוֹרִים{{ש}} בַּעֲבוּרוֹ נִמְנַעְתִּי לְהִוָּדַע בַּשְּׁעָרִים {{סי|חֶ}}בְיוֹן עֹז שָׁכַנְתִּי בְּמַחְמָד{{ש}} לָאָרֶץ לֹא יָרַדְתִּי לְהִתְלַמָּד{{ש}} וְעָמַד אִישׁ תָּם וְתַאֲוָתִי חָמַד{{ש}} יָשַׁב אֹהָלִים עִתּוֹתַי לְהַתְמַד{{ש}} בְּרָכָה יָרַש וְלִגְבִיר הָעֳמַד{{ש}} זַרְעוֹ לְהַרְבּוֹת כְּחוֹל לֹא יִמָּד{{ש}} רוּחַ נְדִיבָה סְמָכַתְהוּ לְהַצְמַד{{ש}} בְּתֻמּוֹ הָלַךְ וּבְכָשְׁרוֹ עָמָד{{ש}} יוֹצְרוֹ אֲהֵבוֹ וּבְעֵינָיו נֶחְמָד{{ש}} וַיֹּרֵנִי הִנֵּה זֶה נָעִים וְנֶחְמָד{{ש}} נָאֶה לוֹ בְהֶגְיוֹנֵךְ לִלְמַד{{ש}} יִתְמָךְ לִבּוֹ דְבָרֵךְ וּבְסוֹדֵךְ יָעֳמַד {{סי|זַ}}ךְ הָיָה וְנָבָר וְאִישׁ אֱמוּנָה{{ש}} וְרָאוּי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּמַתָּן צְפוּנָה{{ש}} אֲבָל לֹא שָׁקַט וְלֹא הָפְנָה{{ש}} בְּבֵית אָבִיו לֹא נָח מִתְּלֻנָּה{{ש}} אָחִיו מִתְנַחֵם לְהָרְגוֹ בְּשִׂטְנָה{{ש}} עָמַד מִפָּנָיו וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה{{ש}} בְּמַקְלוֹ עָבַר וַיָּבֹא חָרָנָה{{ש}} בְּאִשָּׁה שָׁמַר עֶשְׂרִים שָׁנָה{{ש}} בְּגִידּוּל בָּנִים נִטְרַח בְּאָמְנָה{{ש}} נִמְכַּר פֹּרָת לְתַאֲלָה וְלִמְגִנָּה{{ש}} בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן יָרַד לְגֹשְׁנָה{{ש}} לָכֵן לֹא נָפַלְתִּי בְּגוֹרָלוֹ לְמָנָה {{סי|קָ}}רַב מוֹעֵד וְהִגִּיעַ זְמָן{{ש}} וְשָׁר בְּעִנּוּי עַם לֹא אַלְמָן{{ש}} וַיָּקֶם מוֹשִׁיעַ רֹעֶה נֶאֱמָן{{ש}} תְּחִלַּת צֵאתוֹ מִצְרִי טָמָן{{ש}} וַיַּךְ בְּמִצְרַיִם כָּל אֱלִיל וְחַמָּן{{ש}} וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר שַׂר וּמִשְׁמָן{{ש}} וְהִגִּיהַּ אוֹר וְהֵאִיר אַשְׁמָן{{ש}} אֲסִירֵי עֳנִי לְיֶשַׁע זִמָּן{{ש}} יָם הֶעֱבִירָם וְהִסִּיעָם לִתְחוּמָן{{ש}} וְהֵגִיז לָמוֹ שְׂלָו וְהִמְטִירָם מָן{{ש}} הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָן{{ש}} וְאִוָּה לְהַנְחִילָם מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן {{סי|וּ}}בְיֶרַח הַשְּׁלִישִׁי לַחֹפֶשׁ בְּצֵאתָם{{ש}} בָּאוּ לְחֹרֵב כָּל מַקְהֵלוֹתָם{{ש}} וְנֶגֶד הָהָר הָיִתָה חֲנָיָתָם{{ש}} הִסְכִּימוּ דַעְתָּם וְהִשְׁווּ עֲצָתָם{{ש}} וּמֹשֶׁה עָלָה וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם{{ש}} וְנִצְטַוָּה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם{{ש}} הַיּוֹם וּמָחָר צַוֵּה פְרִישָׁתָם{{ש}} וְיוֹם אֶחָד הוֹסִיף לְטָהֳרָתָם{{ש}} וְסִדֵּר עִנְיָנָם וּמִצְוַת הַגְבָּלָתָם{{ש}} וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְכָרַת בְּרִיתָם{{ש}} וְהֵקִים מַצֵּבוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְטֵי תָם{{ש}} וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם {{סי|אֲ}}זַי בַּשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת בָּקְרוֹ{{ש}} מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ הוֹפִיעַ בִּיקָרוֹ{{ש}} רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן מְשַׁנְנֵי פְאֵרוֹ{{ש}} וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְהִזְרִיחַ אוֹרוֹ{{ש}} קוֹלוֹ בְּכֹחוֹ קוֹלוֹ בַּהֲדָרוֹ{{ש}} וְרוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ{{ש}} וְעָנָן כָּבֵד כִּסָּה עַל הָרוֹ{{ש}} וְהצוּרִים נִתְּצוּ הָרִים בְּעָקְרוֹ{{ש}} הוֹלֵךְ וְחָזֵק קוֹל שׁוֹפָרוֹ{{ש}} חוֹצֵב לֶהָבוֹת אֲרָזִים בְּשָׁבְרוֹ{{ש}} קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּרוֹ{{ש}} וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד בִּפְאֵר דְּבִירוֹ {{סי|מִ}}תְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי{{ש}} הִנֵּה בָא קִצִּי וְהִגִּיעַ עִתִּי{{ש}} לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי{{ש}} יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי{{ש}} יֵדְעוּ הַכֹּל מַה מְּלַאכְתִּי{{ש}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט בְּתוֹך נִתִיבָתִי{{ש}} עֹמֶק חָכְמָתִי וְסוֹד בִּינָתִי{{ש}} יָבִינוּ שְׂכָרִי עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי{{ש}} עֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי וְסֶגֶר מִסְגַּרְתִּי{{ש}} תִּקוּן אֶצְבְּעוֹתַי וְרֹב פְּעֻלָּתִי{{ש}} כִּי עַד עַתָּה בַּמְּרוֹמִים שָׁכַנְתִּי{{ש}} וְהַיּוֹם בָּאָדָם מַתָּנוֹת לֻקָּחְתִּי {{סי|צִ}}יר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים{{ש}} כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קְצִירִים{{ש}} חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים{{ש}} וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה לַהֲדוּרִים{{ש}} אֲמָרִים נְעִימִים מִפְּנִינִים יְקָרִים{{ש}} וְקִבְּלָם מִימִין יוֹצֵר הָרִים{{ש}} וְצִבְאוֹת קֹדֶשׁ עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע אָנוּ שׁוֹמְרִים{{ש}} וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ מֵרְעָמִים כַּבִּירִים{{ש}} וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְצוּרִים{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָרִים <noinclude>{{הור2|בית זה לקוח מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]]:{{ש}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|וישמחו}}}}</noinclude><includeonly>{{הור2|בית זה הובא מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]], ואינו נאמר בפראג וק"ק:}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|חזןוישמחו}}</includeonly> ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}לּוּף מְסֻבָּל בְּהוֹד אִפּוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב חֲמוּדִים{{ש}} {{סי|גָּ}}רוֹן עָנוּק לְשׁוֹן לִמּוּדִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים דְּבוּרִים כְּאֹפָן שְׁקוּדִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְשׁוּלִים לְשָׁלֹשׁ מַשְׁקִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|וּ}}בַפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים נִשְׁמָרִים וְעֹמְדִים{{ש}} {{סי|זֹ}}נְחִים הַגָּבֹהַּ וְלַנָּמוּךְ יוֹרְדִים{{ש}} {{סי|חַ}}יִּים וְרִפְאוּת לְמוֹצְאֵיהֶם מַעֲמִידִים{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַים מְנֻקָּדִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִזָּהָב וּמִפְּנִינִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל חֲפָצִים לְנֶגְדָּם בַּל נִמְדָּדִים{{ש}} {{סי|לֶ}}קַח טוֹב וּמוּסָר מַגִּידִים{{ש}} {{סי|מֶ}}תֶק וּמַרְפֵּא לַעֲצָמוֹת וְגִידִים{{ש}} {{סי|נְ}}תוּנִים מֵאֵשׁ וְכָאֵשׁ יוֹקְדִים{{ש}} {{סי|סַ}}ם חַיִּים לְבָהֶם מִתְכַּבְּדִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזְבֵיהֶם עוֹזְבִים וְחוֹבְקֵיהֶם מְכַבְּדִים{{ש}} {{סי|פִּ}}לְפּוּלָם בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׁרֵה מִתְלַמְּדִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְפֵיהֶם מוֹשִׁיבִים בֵּין נְגִידִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹנֵיהֶם לְחַיֵּי עוֹלָם עֲתִידִים{{ש}} {{סי|רַ}}ב טוּב הַצָּפוּן לַחֲסִידִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}מְרֵיהֶם יֻצְּלוּ מִכָּל פְּחָדִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹמְכֵיהֶם מְאַשְּׁרִים וּבוֹזֵיהֶם מְלַפְּדִים. :מְלַפְּדִים לַפִּידִים וּבְרָקִים נוֹגְהִים{{ש}} :בְּתִתּוֹ קוֹל עֹז מִשְּׁמֵי גְבֹהִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ כַּדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}} {{סי|שַׂ}}חוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם וְהַמְּצוּקִים{{ש}} {{סי|רַ}}בּוּ רְעָמִים וְגָבְרוּ זִקִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלֵי קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וַחֲזָקִים{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף הַדִּבּוּר כְּנִיצוֹצֵי בְרָקִים{{ש}} {{סי|פַּ}}טִּישׁ מְפֹצֵץ סַלְעֵי נְקִיקִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹרֵךְ אַחַת וּשְׁתַּיִם מִתְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹד יְרֵאִים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר מִתְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|מֹ}}שֶׁה יְדַבֵּר וְהַכֹּל שׁוֹתְקִים{{ש}} {{סי|לְ}}עַמּוֹ הִנְחִיל מִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתִּים חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|יְ}}דִיעַת חֹסֶן וִישׁוּעַת נְזִיקִים{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי חָכְמָה וָדַעַת מְפִיקִים{{ש}} {{סי|חִ}}נָּם נְתָנָם גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם בְּמַתָּנָה לְבוֹ דְבֵקִים{{ש}} {{סי|וְ}}כֻלּוֹ מַחֲמַדִּים וְחִכּוֹ מַמְתַקִּים{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁמִיעַ אָנֹכִי בְּרֹאשׁ פְרָקִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ בַּעֲשׂוֹתוֹ בְּמַיִם עֲמֻקִּים{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר נִגְלָה וְנִלְחַם בִּמְצוּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתּוֹ בְסִינַי דָּתוֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי כְּרַחֲמָן נִגְלָה מִשְּׂחָקִים. :מִשְּׂחָקִים הִבְרַקְתָּ נָגְהֶךָ{{ש}} :וְהִשְׁמַעְתָּ לְעַם כְּמֵהֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ עָשִׂיתִי וְאָדָם בָּרָאתִי{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיחַ וּדְלָתַיִם לַיָּם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|גִּ}}לִּיתִי שַׁחַר וָבֹקֶר צִוִּיתִי{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת פִּלָּגְתִּי{{ש}} {{סי|הָ}}אוֹר וְהַחֹשֶׁךְ בִמְקוֹמָם שִׁכַּנְתִּי{{ש}} {{סי|וְ}}הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ לִכְבוֹדִי יָצָרְתִּי{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת מַזָּרוֹת בְּעִתָּם הוֹצֵאתִי{{ש}} {{סי|חֻ}}קּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִשְׁטָרָם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|ט}}וֹפְלֵי שֶׁקֶר בְּשֶׁטֶף הֶאֱבַדְתִּי{{ש}} {{סי|י}}וֹרְדֵי בִקְעָה לְשׁוֹנָם בָּלָלְתִּי{{ש}} {{סי|כְּ}}דָרְלָעֹמֶר וְעֹזְרָיו הִכֵּיתִי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵמֶק שָׁוֶה לַיְלָה חִלָּקְתִּי{{ש}} {{סי|מ}}וֹרִיָּה עֲקֵדַת יָחִיד רָאִיתִי{{ש}} {{סי|נֵ}}דֶר נָדַרְתִּי בִּי נִשְׁבַּעְתִּי{{ש}} {{סי|שָׂ}}ר אֶל מַלְאָךְ בְּעֶזְרוֹ הָיִיתִי{{ש}} {{סי|עִ}}מּוֹ מִדַּבֵּר לְרֹדְפוֹ הִזְהָרְתִּי{{ש}} {{סי|פַּ}}תְרוּסִים בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת מָחַצְתִּי{{ש}} {{סי|צִ}}בְאוֹתֵיכֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם גָּאָלְתִּי{{ש}} {{סי|קָ}}רַעְתִּי יַם סוּף וְאֶתְכֶם הֶעֱבַרְתִּי{{ש}} {{סי|רְ}}אִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי{{ש}} {{סי|שִׁ}}דַּדְתִּי מְזַנֵּב וְחֵילוֹ הֶחֱלַשְׁתִּי{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת קֹדֶשׁ לָכֶם הִנְחָלְתִּי{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגַּלְתִּי וּבְכַנְפֵי נֶשֶׁר נָשָׂאתִי{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת לָכֶם נָתָתִּי. :נָתַתִּי לְךָ תּוֹכְחוֹת מוּסָרִים{{ש}} :הִשָּׁמֵר לְבַל תַּטֶּה אֲשׁוּרִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}עְתֻּעִים הֵמָּה מוּסַר הֲבָלִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}חַר אֵין לָמוֹ וְלֹא מוֹעִילִים{{ש}} {{סי|רֹ}}עֶה אֵפֶר לִבָּם הֲתוּלִים{{ש}} {{סי|קֶ}}צֶף מוֹסִיפִים וְחֵמָה מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|צֹ}}רְפִים כֶּסֶף וּבַקָּנֶה שׁוֹקְלִים{{ש}} {{סי|פַּ}}חֵי זָהָב מִכִּיס זָלִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל כְּתֵפָם נוֹשְׂאִים וְסוֹבְלִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹגְדִים לוֹ וְאֵלָיו מִתְפַּלְלִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹטְעִים אֹרֶן וְגֶשֶׁם מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|מִ}}קְצָתוֹ לָאֵשׁ וְחֶצְיוֹ לַפְּסִילִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א יָשִׁיבוּ לְלִבָּם וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י שְׁאֵרִיתוֹ שׂרְפוּ לְגֶחָלִים{{ש}} {{סי|יִ}}צְעֲקוּ אֵלָיו וְאֵינָם נִצּוֹלִים{{ש}} {{סי|טָ}}חוּ עֵינֵיהֶם וְלִבּוֹתָם סְכָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}מָּנִים קְרוּאִים שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|זְ}}נוּחִים תְעוּבִים אִטִּים וֶאֱלִילִים{{ש}} {{סי|וְ}}חֵלֶק יַעֲקֹב יוֹצֵר הַכֹּל אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן מַיִם נוֹתֵן וּנְשִׂיאִים עֹלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרוֹ מֵקִים וַעֲצָתוֹ יַשְׁלִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹעֵר בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלִּים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ תִדְבָּקוּ וְעָדָיו הֱיוּ מְיַחֲלִים{{ש}} {{סי|אֹ}}יְבֵיכֶם יַפִּיל חֲלָלִים חֲלָלִים. :חֲלָלִים אַפִּיל כָּל שׁוֹכְחֵי הַשֵּׁם{{ש}} :הִשָּׁמֵר פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָׂא אֶת־שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}מִתִּי שְׁמוֹ הַמְפֹרָשׁ בְּשִׁבְעִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ נוֹסְדוּ אֲרָצוֹת וְנֻטְּעוּ רְקִיעִים{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת אֶרֶץ וְרוּחוֹת מְרֻבָּעִים{{ש}} {{סי|דֻּ}}בְּקוּ בְחוֹתָמוֹ הֱיוֹת נִקְבָּעִים{{ש}} {{סי|הֻ}}זְכַּר עַל הַיָּם וְנַעֲשָׂה בְקִיעִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל הַמַּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר קָדְשׁוֹ בּוֹ יָרוּצוּ נוֹשָׁעִים{{ש}} {{סי|חֹ}}צֵב לֶהָבוֹת וּמְפֹצֵץ סְלָעִים{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָעִים{{ש}} {{סי|יְ}}צוּרָיו בֹּחֵן בְּכָל עִתִּים וּרְגָעִים{{ש}} {{סי|כַּ}}לּוֹת בְּחֵמָה בּוֹ נִפְשָׁעִים{{ש}} {{סי|לְ}}הָבִיא שֶׁבֶר לְחַטָּאִים וּפוֹשְׁעִים{{ש}} {{סי|מְ}}פִירֵי חֹק וְלַשֶּׁקֶר נִשְׁבָּעִים{{ש}} {{סי|נִ}}לְכָּדִים בַּעֲוֺנָם וּבִזְדוֹנָם נִתְבָּעִים{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹנְאֵי תוֹכָחוֹת וּמוּסָר פּוֹרְעִים{{ש}} {{סי|עֲ}}בָרוֹת יוּבְלוּ וְרֹגֶז שְׂבֵעִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹמֵת לַבְּקָרִים כָּל רְשָׁעִים{{ש}} {{סי|קַ}}נּוֹא וְנוֹקֵם וְקוֹבֵעַ קוֹבְעִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאֶה וְצוֹפֶה טוֹבִים וְרָעִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מֵאֶרֶר פְּגָעִים{{ש}} {{סי|תִּ}}תְיָרֵא מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם תְּמִים דֵּעִים. :תְּמִים דֵּעִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}} :וְהִזְהִיר עַל מוֹרָא מִקְדָּשׁוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}שְׁלוּם כָּל מַעַשׂ וּגְמַר מְלָאכָה{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת מְנוּחָה וְקִדּוּשׁ בְּרָכָה{{ש}} {{סי|רֶ}}גֶל לְהָשִׁיב וּלְמַעֵט הֲלִיכָה{{ש}} {{סי|קָ}}רוּי עֹנֶג לְכַבְּדוֹ כַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|צַ}}עַד תְּחוּמָיו אַלְפַּיִם לֵלֵכָה{{ש}} {{סי|פְּ}}סִיעָה גַסָּה בּוֹ בְּלִי לְהַלְּכָה{{ש}} {{סי|עֵ}}רֶךְ הֲכָנָתוֹ בַּשִּׁשִּׁי לְעָרְכָה{{ש}} {{סי|סְ}}עוּדוֹת שָׁלֹשׁ מִצְוָתוֹ עֲרוּכָה{{ש}} {{סי|נִ}}כְפַּל בְּלַחְמוֹ לָעֲנֻגָּה וְרַכָּה{{ש}} {{סי|מִ}}מָּרָה נִתַּן כַּדָּת וְכַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|לְ}}אוֹת הוּשַׂם עָלָיו לְסָמְכָה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לְשִׁשָּׁה מְלַאכְתּוֹ נֶעֱרְכָה{{ש}} {{סי|יְ}}צִיאוֹתָיו וּרְשֻׁיּוֹתָיו בְּלִי לְהָפְכָה{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא בּוֹ לְחָסְכָה{{ש}} {{סי|חִ}}לּוּל מֵזִיד לִסְקִילָה לְמָשְׁכָה{{ש}} {{סי|זְ}}כִירָה וּשְׁמִירָה עָדָיו תְּנוּכָה{{ש}} {{סי|וּ}}מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא מָתְקוֹ לְחַנְּכָה{{ש}} {{סי|הַ}}נּוֹצְרוֹ יִנָּצֵל מִשִּׁלּוּשׁ מְבוּכָה{{ש}} {{סי|דִּ}}ין עָנְשׁוֹ וְאַזְהָרָתוֹ חֲתוּכָה{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכֻּרְתּוֹ מֵאִתִּי תְמוּכָה{{ש}} {{סי|בֵּ}}ינִי וּבֵין אֹם הַמְבֹרָכָה{{ש}} {{סי|א}}וֹת שַׂמְתִּי כִּי לִי הַמַּמְלָכָה. :הַמַּמְלָכָה הַמְלִיכֵנִי כְּנָאֳמֶךָ{{ש}} :וְתִזְכֶּה לְאֹרֶךְ יָמֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}מֵן וּמֵינֶקֶת בְּךָ מִתְעַסְּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלְּךָ תְּחִלָּה כְּאֵזוֹר דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|גַּ}}עְיַת שֶׁוַע וְתַחַן מְפִיקִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְצוּרָם הֱיוֹת בֵּן חוֹבְקִים{{ש}} {{סי|הָ}}שְׁתְּפוּ שְׁנֵיהֶם עִמּוֹ עֲסוּקִים{{ש}} {{סי|וְ}}נוֹצַרְתָּ וְנוֹלַדְתָּ לְעִתֵּי חֻקִּים{{ש}} {{סי|זִ}}כּוּךָ וֶהֱבִיאוּךָ בִּבְרִית לְהָקִים{{ש}} {{סי|חִ}}בְּקוּךָ בִרְכַּיִם וְשַָׁדַיִם מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶף חֻקֶיךָ זָנִים וּמַשְׁקִים{{ש}} {{סי|יְ}}גִיעַת עֲמָלָם עִמְּךָ מְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר וּמוּסָר מְחַנְּכִים וּמְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן לִמּוּדִים וּדְבָרִים עַתִּיקִים{{ש}} {{סי|מְ}}תַקְּנִים עֵזֶר וּלְהַשִּׂיאֲךָ זוֹקְקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹשְׂאִים פֶּלֶל עֲבוּרְךָ וְלָאֵל זוֹעֲקִים{{ש}} {{סי|סָ}}מְכֵם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְתַפְנוּקִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְדֵם בִּכְסוּת נְקִיָּה בְּחִשּׁוּקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵה לְגַעֲרָתָם לְבַל יְהוּ מְצִיקִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לְמוּסָרָם וְלֹא תְרַדֵּף רֵיקִים{{ש}} {{סי|קַ}}יֵּם כִּבּוּדָם וּמוֹרָאָם כְּחֻקִּים{{ש}} {{סי|רְ}}בוֹת אֹרֶךְ יָמִים וּמֵעָוֺן מְנֻקִּים{{ש}} {{סי|שִׁ}}וָּם לִכְבוֹדוֹ וּלְמוֹרָאוֹ גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כֵּן הוֹדוּהוּ מַלְכֵי אֲרָקִים. :אֲרָקִים וּגְבֹהִים יָסַד בְּפֶצַח{{ש}} :קַבֵּל מוֹרָאוֹ וְאַל תָּעֵז מֶצַח{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת אֱהוֹב וּמוּסָר יְרֵאִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מִפִּתּוּי חַטָּאִים{{ש}} {{סי|רַ}}גְלֵיהֶם רָצִים וְלָרַע מוּבָאִים{{ש}} {{סי|קֶ}}שֶׁר קוֹשְׁרִים לְהַפִּיל חֵלְכָּאִים{{ש}} {{סי|צָ}}רִים בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרוּאִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹעֶרֶת לִבְלִי חֹק בָּאִים{{ש}} {{סי|עַ}}צֶּבֶת נוֹתְנִים וְכֹשֶׁל מַמְצִיאִים{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם אֱרֹב דָּם מְמַלְּאִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת אִוֶּלֶת יִנְחֲלוּ פְתָאִים{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוּבָתָם תַּהַרְגֵם בְּתַחֲלוּאִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א תֹאבֶה לַעֲצַת נִשְׂנָאִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י כֶחָצִיר יִמָּלוּ וְכִדְשָׁאִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר בְּרֶצַח חוֹטְאִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח גְּזֵרָתָם עָלַי מַשִּׂיאִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים אֶרֶץ בְּדָם מְטַמְּאִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינָתִי מִתּוֹכָם מוֹצִיאִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל יְדֵי חֲלָלִים הַנִּמְצָאִים{{ש}} {{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנַּחַל מְבִיאִים{{ש}} {{סי|דָּ}}ם שׁוֹפְכִים בְּשׁוֹגֵג בְּלֹא רוֹאִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלִים לְעָרֵי מִקְלָט הַנִּקְרָאִים{{ש}} {{סי|בַּ}}הֲזִידָם לַהֲרֹג בְּצֶלֶם בְּרוּאִים{{ש}} {{סי|אַ}}תָּה תְּבַעֵר הַדָּם לְעֵין כָּל רוֹאִים. :רֹאִים יִוָּסְרוּ לְהִשָּׁמֵר מֵאַף{{ש}} :שְׁמֹר מִצְוָה וְלַהֶבֶל אַל תִּשְׁאָף{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}שֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|בֵּ}}יתָהּ הַרְחֵק כִּי נְפָשׁוֹת עֹכֶרֶת{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים בַּחֵיק מַחְתָּה וּמַבְעֶרֶת{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיהָ שְׁאוֹל וּמָוֶת עוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|ה}}וֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לַטֶּבַח מוֹסֶרֶת{{ש}} {{סי|וּ}}כְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל מְיַסֶּרֶת{{ש}} {{סי|זַ}}עַם מַרְבָּה וְעֶצֶב מְמַהֶרֶת{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת גֶּבֶר וְשִׂנְאָה מְעוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|טִ}}יף נֹפֶת בִּשְׂפָתֶיהָ מְדַבֶּרֶת{{ש}} {{סי|י}}וֹם אַחֲרִיתָהּ כַּלַּעֲנָה מְמָרֶרֶת{{ש}} {{סי|כִּ}}י אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ אוֹמֶרֶת{{ש}} {{סי|לְ}}יַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת{{ש}} {{סי|מֹ}}דָע תִּקְרָא לַבִּינָה הַמְיֻשֶּׁרֶת{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח עֲדֵי עַד עָלֶיךָ מְשַׁמֶּרֶת{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ הַמְחֻבֶּרֶת{{ש}} {{סי|עִ}}מָּהּ תִּתְרַפֵּק וְלֹא בְאַחֶרֶת{{ש}} {{סי|פּ}}וּצַת מַעְיָנֶךָ חוּצָה עוֹבֶרֶת{{ש}} {{סי|צְ}}מָחִים תַּרְבֶּה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ עַצְמְךָ בִּפְרִישׁוּת אַדֶּרֶת{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה לַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} {{סי|שְׁ}}מַע מוּסָר וְעָנְדֵהוּ לְגַרְגֶּרֶת{{ש}} {{סי|תִּ}}תֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן וַעֲטֶרֶת. :וַעֲטֶרֶת תִּנְחַל וּבְשֵׂיבָה תָנוּב{{ש}} :אִם תִּשְׁמוֹר הוֹן מִלִּגְנוֹב{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תְּ}}תַעֵב מְתֵי גַנָּבִים וְסִיעָתָם{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים וְחוֹמְסִים כָּל עִתָּם{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מֵעֹשֵׁק וֶהְיֶה תָם{{ש}} {{סי|קַ}}שֵּׁט מַעְבָּדֶיךָ וְהַצְדֵּק אוֹתָם{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לַחֲכָמִים וֶאֱלַף אֹרְחוֹתָם{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת צְדָקָה לְחַיִּים תְּבוּאָתָם{{ש}} {{סי|עִ}}קְשִׁים הַרְחֵק הַמְעַקְּלִים נְתִיבָתָם{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם דּוֹלְקִים בְלִבָּם רָעָתָם{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹנוּ שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת לִגְוִיָּתָם{{ש}} {{סי|מָ}}דוֹן מְשַׁלְּחִים וּמַצָּה אַהֲבָתָם{{ש}} {{סי|לֹ}}א יַחַרְכוּ רְמִיָּה צֵידָתָם{{ש}} {{סי|כִּ}}י אָוֶן וְעָמָל תַּחַת שְׂפָתָם{{ש}} {{סי|י}}וֹם יִלָּכְדוּ בֹגְדִים בְּהַוָּתָם{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְפִים בַּנֹּעַר וּבַקְּדֵשִׁים חַיָּתָם{{ש}} {{סי|ח}}וֹלְקֵי עִם גַּנָּב שׂוֹנְאֵי נַפְשׁוֹתָם{{ש}} {{סי|זֶ}}ה דַרְכָּם וְלַהֶבֶל אַחֲרִיתָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַל תְּאַשֵּׁר נְלוֹזֵי מַעְגְּלוֹתָם{{ש}} {{סי|הִ}}זָּהֵר פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָם{{ש}} {{סי|דִּ}}ין אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה הַשְׁלָמָתָם{{ש}} {{סי|גְּ}}נֵבָה אֵין לָמוֹ נִמְכָּרִים בִּגְנֵבָתָם{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם{{ש}} {{סי|אֶ}}ת רַגְלְךָ מְנַע מִנְּתִיבָתָם. :מִנְּתִיבָתָם חֲשֹׂךְ וְאַל תִּתְגַּנֶּה{{ש}} :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}מְרֵי כָזָב וּמַעַן כְּחָשִׁים{{ש}} {{סי|בְּ}}נִיב שׂפָתֶיךָ בַּל יְהוּ אֲרוּשִׁים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם אֱוִילִים אֲשֶׁר מַחֲרִישִׁים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹמִים וְנֶחֱשָׁבִים לְחַכְמֵי חֲרָשִׁים{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכֵי רָכִיל שָׁלֹשׁ מְעַנְּשִׁים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶאֱמְנֵי רוּחַ מְכַסִּים וּמַחְשִׁים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה חֵלֶק מְלָשְׁנִים הַמַּרְגִּישִׁים{{ש}} {{סי|חִ}}צֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים קָשִׁים{{ש}} {{סי|ט}}וֹמְנִים פַח כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים{{ש}} {{סי|יֹ}}עֲצֵי מִרְמָה כָּזָב מְלַחֲשִׁים{{ש}} {{סי|כְּ}}מַדְקְרוֹת חֶרֶב בּוֹטִים מְנַקְּשִׁים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא מַגִּישִׁים{{ש}} {{סי|מִ}}פְּרִי פִיהֶם יִשְׂבְּעוּ אֲנָשִׁים{{ש}} {{סי|נִ}}רְגָּן דְּבָרָיו כְּמִתְלַהֲמִים חָשִׁים{{ש}} {{סי|שְׂ}}פַת אֱמֶת יִכּוֹן בִּישִׁישִׁים{{ש}} {{סי|עַ}}ד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן טִפְּשִׁים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹשְׂקֵי שָׂפָה מְחִתָּה עֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|צָ}}רוֹת רוֹדְפִים וְעֹנֶשׁ מְבַקְשִׁים{{ש}} {{סי|ק}}וּמָם לְהָעִיד חָמָס וְלֹא בוֹשִׁים{{ש}} {{סי|ר}}וּחָם יוֹצִיאוּ כְּסִילִים אֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר בַּהֲעִידָם נִזְמְמוּ בְּפֵרוּשִׁים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֲשֶׂה לָמוֹ כְּזִמּוֹתָם לְהַאֲשִׁים. :לְהַאֲשִׁים מְנַע עַצְמְךָ לִתְמֹד{{ש}} :וְנֶצַח לְפָנַי תַּעֲמֹד.{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַחְמֹד|1}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק'''}} {{סי|שֶׁ}}כֶן רֵעֲךָ בֵּיתוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} {{סי|מִ}}קְנֵהוּ וְקִנְיָנוֹ וְכָל חֵילוֹ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שָׂדֵהוּ וּגְבוּלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}טְעוֹ וְכַרְמוֹ גַּנּוֹ וּשְׁבִילוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}עִירוֹ וְעֵצָיו פֵּרוֹתָיו וִיבוּלוֹ{{ש}} {{סי|רִ}}כְבּוֹ וּפָרָשָׁיו יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ{{ש}} {{סי|יְ}}קָר כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְנֹעַם גָּדְלוֹ{{ש}} {{סי|צֹ}}אנוֹ וַאֲלָפָיו מַשְׁקֵהוּ וּמַאֲכָלוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}בֶרְתּוֹ וְכָל מַחֲמַדֵּי מַכְלֻלוֹ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קָ}}רוּץ מֵחֹמֶר מַה מּוֹעִילוֹ{{ש}} {{סי|ח}}וֹמֵד וּמִתְאֲוֶּה אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ לָמָּה הוּא לוֹ{{ש}} יָבִין וְיַשְׂכִּיל בְּדֵעוֹ וְשִׂכְלוֹ{{ש}} יִשְׂמַח וְיָעֹז בְּמַתַּת גּוֹרָלוֹ. :גֹּורָלוֹ הִנְחִיל אֵל לִירֵאִים{{ש}} :בְּקֹלֹת וּבְרָקִים נוֹרָאִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל־הָעָם רֹאִים|1}} ====סילוק==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}} וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַנִּרְאָה וְהַנִּשְׁמָע{{ש}} וְשׁוֹמְעִים אֶת הַנִּשְׁמָע וְהַנִּרְאָה{{ש}} כְּשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}} וְנֶחְצָב עַל הַלֻּחוֹת בְּתִפְאָרָה{{ש}} קוֹל קוֹלי קוֹלוֹת וְרוּחַ סְעָרָה{{ש}} וְלַפִּיד לַפִּידֵי לַפִּידִים אֵשׁ בֹּעֵרָה{{ש}} קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ וְקוֹל יְיָ בַּהֲדָרָה{{ש}} מְפַרֵשׁ אֶת הַדִּבּוּר לְבָאֵרָה{{ש}} יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ סִתְרֵי תוֹרָה{{ש}} וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ לִבָּם לְשַׁבְּרָה{{ש}} וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִילִין שְׁנַיִם וַעֲשָׂרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְסַיְּעָם מִשְּׁמֵי שִׁפְרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן בַּהֲלִיכָה יִדֹּדוּן בַּחֲזִירָה{{ש}} וְלֹא הֵם בִּלְבָד כִּי אִם עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי לְהֵעָזְרָה{{ש}} וְנִשְׁתַּלְהֲבוּ מִכֹּחַ הָאֵשׁ וְרוּחָם עָבְרָה{{ש}} וְעַנְנֵי כָבוֹד הִזִּילוּ טַלְלֵי אוֹרָה{{ש}} אֶרֶץ רָעֲשָׁה וְגַם שָׁמַיִם נָטְפוּ לְחַשְּׁרָה{{ש}} גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים לְיָפָה וּבָרָה{{ש}} נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ לְשָׁמְרָה{{ש}} וּכְמוֹצְאֵי שָׁלָל רַב שָׂשׂוּ בַּאֲמִירָה טְהוֹרָה{{ש}} וְנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הִשְׁמִיעוּ בַאֲמִירָה{{ש}} וְלֹא הָיָה בָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל יוֹתֵר מִדַּבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} וְנָמוּ לְרוֹעָם קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע אֲמִירָה{{ש}} כִּי אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ נָמוּת מְהֵרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶם בְּעֵינָיו לְיַשְּׁרָה{{ש}} מִשָּׁם זָכוּ לְהַעֲמִיד נְבִיאִים לְהִתְאַשְּׁרָה{{ש}} וְנָם מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְבָחֳרָה{{ש}} אִלּוּ אֶפְשַׁר לְבַלַּע הַמָּוֶת וּלְהַעֲבִירָה{{ש}} אֲבָל אִי אֶפְשַׁר שֶׁכְּבַר נִגְזְרָה גְּזֵרָה{{ש}} וְעַל תְּנַאי כָּך עָמְדוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה{{ש}} אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם לְהִתְפָּאֵרָה{{ש}} חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן בְּעֶבְרָה{{ש}} וּמֹשֶׁה מְזָרְזָן וּמְפַיֵּס לְכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה{{ש}} וְהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ וְהַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם יוֹתֵר מִשַּׁלִּיטִים עֲשָׂרָה{{ש}} וְאוֹמֵר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מִן הָאֵשׁ וּמִן הַסְּעָרָה{{ש}} וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה עַל פְּנֵיכֶם יִרְאֶה טְהוֹרָה{{ש}} סִימָן טוֹב בָּאָדָם שֶׁהוּא בּוֹישָׁן וְרוּחוֹ נִשְׁבָּרָה{{ש}} שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָנָו עִמּוֹ שְׁכִינָה שׁוֹרָה{{ש}} אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְעֶזְרָה{{ש}} אֶל זֶה אַבִּיט אֶת עָנִי וּנְכֵה רוּחַ לְהֵעָתְרָה{{ש}} אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. וְעָנָו נִכְנַס לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִיצוֹת{{ש}} חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל נְחוּצוֹת{{ש}} עָנָן לִפְנִים וַעֲרָפֶל לִפְנַי וְלִפְנִים וְחֹשֶׁךְ בַּחוּצוֹת{{ש}} וְסִבֶּר לוֹ פָנִים לְהִתְרַצּוֹת{{ש}} וְקִבְּלוּ עַל יָדוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֺת קְבוּצוֹת{{ש}} וְנָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה בְּדַעַת וּבְמֹעֵצוֹת{{ש}} וְלָכֵן נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ תַּלְתַּלֶּיהָ קְוֻצּוֹת{{ש}} זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי עוֹמֵד בִּפְרָצוֹת{{ש}} אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְּחֹרֵב הַר הַנִּבְחָר מֵהָרֵי אֲרָצוֹת{{ש}} חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְתוֹרוֹת לְחֵיךְ נִמְלָצוֹת. וְכָל הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר שָׁמְעוּ קוֹלוֹ{{ש}} זָכוּ לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי זְבוּלוֹ{{ש}} עָלָיו נִתְרַפְּקוּ וְחָיוּ בְצִלּוֹ{{ש}} וְנָתַן בְּתוֹכָם מִשְׁכָּנוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} וְהִרְבָּה לְהַרְאוֹתָם מוֹפְתֵי מִפְעָלוֹ{{ש}} וְיָדוֹ הַחֲזָקָה וּכְבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ{{ש}} וּבְשׁוּב רוּחָם לְאוֹצַר מִכְלּוּלוֹ{{ש}} לֹא שָׁלְטָה בִבְשָׂרָם רִמָּה לְאָכְלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִדְרִיכָם שְׁבִילוֹ{{ש}} וְלָעוֹלָם הַבָּא יֵאָסְפוּ לוֹ{{ש}} וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר מִלּוּלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ:{{ש}} וּבְיוֹם זֶה הִשְׁמִיעַ הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל פָּצְחוּ הִלּוּלוֹ{{ש}} וּמַלְאֲכֵי מַעְלָה הִנְעִימוּ מַהֲלָלוֹ{{ש}} וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}} שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְזִקֵּי חַשְׁמַלּוֹ{{ש}} קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה קִדְּמוּ לְסַלְסְלוֹ{{ש}} וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם סֻבֳּלוֹ{{ש}} נִרְאִים נוֹשְׂאִים וְנִשָּׂאִים בְּחֵילוֹ{{ש}} וּנְהַר דִּי־נוּר הָעוֹבֵר לְמוּלוֹ{{ש}} נוֹתְנִים עֹז וּגְדֻלָּה לְהַלְלוֹ{{ש}} וּמֵאָז מַקְדִּישִׁים חֶבֶל גּוֹרָלוֹ{{ש}} יוֹם יוֹם יְנַשְּׂאוּהוּ וִירוֹמְמוּהוּ קְהָלוֹ{{ש}} חַיָּלֵי מַעְלָה אֵינָם מַעֲרִיצִים לוֹ{{ש}} עַד יַקְדִּישׁוּהוּ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ{{ש}} אֵלּוּ אַחַר אֵלּוּ מַאְדִּירִים צִלְצוּלוּ{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה יְשַׁלְשׁוּ לוֹ{{ש}} דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים לְהַקְדִּישׁ לוֹ.<קטע סוף=המשך/><noinclude>{{ש}} {{הור|כַּכָּתוּב}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> 5eus7hl36h298l62fo0iuxqth4tzztf 3016996 3016979 2026-05-19T16:06:27Z Yack67 27395 3016996 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אורח חיים מוסר תוכחת | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שמעון בר יצחק; שמעון בר יצחק בר אבון חזק; שמעון בר יצחק חזק ואמץ; שמעון בר יצחק חזק | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2010|א-2010]] | מנהגים = נאמרת לרוב קהילות אשכנז המערבי ביום ראשון של שבועות,{{הערה|כך אומרים באותו יום שתי המערכות הגדולות של [[מחבר:רבי שמעון הגדול|רבי שמעון הגדול]] לחג השבועות, כי מערכת היוצר {{צ|[[אדון אימנני]]}} ג"כ שלו היא.}} ולמנהג אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ב'.{{ש}} ברוב קהילות אשכנז המזרחי ומיעוט קהילות אשכנז המערבי אין אומרים בקרובה זו {{צ|[[אל נא לעולם תוערץ]]}}.{{הערה|ה[[לבוש אורח חיים תצד#ב|לבוש]] תהה מה פשר מנהג זה.}} בוורמייזא אומרים אותו אחר קטע {{צ|כאשר נגלית לאבותינו}}.{{ש}} יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט {{צ|[[#סדר עולם|שעשוע יום יום]]}} המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}, וכן מנהג וורמייזא. נוהגים להוסיף בסוף הפיוט בית {{צ|וישמחו כל העם}} מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}}. ולמנהג אשכנז המזרחי יש שאין אומרים אותו, וכן מנהג פראג. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}רַח חַיִּים מוּסַר תּוֹכַחַת{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתְּךָ לְנוֹשָעִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת{{ש}} {{סי|גָּ}}עֲשׁוּ עַמּוּדֵי רוֹם וָתַחַת{{ש}} {{סי|דְּ}}בֵקֶיךָ בְּבוֹאָם מַתָּנוֹת לָקַחַת {{סי|הִ}}סַּעְתָּ עַם כַּצֹּאן לִנְחוֹת{{ש}} {{סי|וְ}}נִהַגְתָּם כְּעֵדֶר בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}} {{סי|זִ}}כִּיתָם לַתּוֹרָה בְּאַהַב לְהֵאָחוֹת{{ש}} {{סי|חֹ}}דֶשׁ שְׁלִישִׁי בְּצֵאתָם לִרְוָחוֹת {{סי|טֶ}}רֶם נִגְלֵיתָ בְּשֵׂעִיר וּפָארָן{{ש}} {{סי|יִ}}דַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עָנְשָׁן וּשְׂכָרָן{{ש}} {{סי|כִּ}}רְאוֹתְךָ כִּי מֵאֲנוּ לְשָׁמְרָן{{ש}} {{סי|לֹ}}א חֲשַׁבְתָּם וְרָאִיתָ לְהַתִּירָן {{סי|מִ}}מִּדְבָּר נִתְּנָה מְקוֹם הַפְקֵר{{ש}} {{סי|נֶ}}גֶד הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵין כָּל סוֹקֵר{{ש}} {{סי|ס}}וֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה לְהִתְעַקֵּר{{ש}} {{סי|עֵ}}ת יָבוֹאוּ בַמִּשְׁפָּט לְהִתְחַקֵּר {{סי|פִּ}}יךָ לֹא דִבֵּר בְּמִסְתָּרִים{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק דּוֹבֵר מַגִּיד מֵישָׁרִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רָ}}אוּ וְתָמְהוּ מְלָכִים וְשָׂרִים {{סי|שָׁ}}לִישִׁים כָּתַבְתָּ לְעַם מְשֻׁלָּשִׁי{{ש}} {{סי|שִׁ}}לַּשְׁתָּ שָׁלִישׁ מִשֵּׁבֶט הַשְׁלִישִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}מִימָה וּבָרָה מְשִׁיבַת נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|תָּ}}מַכְתָּ לְהַנְחִילִי בְּיֶרַח שְׁלִישִׁי. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מֵישָׁרִים כָּל מַעְגְּלֵי טוּבוֹ{{ש}} :הִשְׁמִיעַ מִפִּיו לְעַם קְרוֹבוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לַהֲבוֹת אֵשׁ בְּקוֹל בְּחָצְבוֹ{{ש}} :מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}מְכוּ כָבוֹד נוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|שֻׁ}}תְּפוּ בְּמַתַּן יְקָרָה וַחֲמוּדָה{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיָה חַשׁוּקָה מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה{{ש}} {{סי|קְ}}רוּאָה בַּת מֶלֶךְ כְּבוּדָה {{סי|צִ}}יר נֶאֱמָן קָרָאתָ לַעֲלוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בֵּאַרְתּוֹ חֲמוּרוֹת וְקַלּוֹת{{ש}} {{סי|עֳ}}נָשִׁין וְאַזְהָרוֹת פְּרָטוֹת וּכְלָלוֹת{{ש}} {{סי|שְׂ}}כַר הַמִצְוֺת וְשִׁלּוּם גְּמוּלוֹת {{סי|נַּ}}מְתָּ לּוֹ כֹּה תֹאמַר{{ש}} {{סי|מִ}}לִּפּחוֹת וּמִלְּהוֹסִיף מַאֲמָר{{ש}} {{סי|לְ}}נָשִׁים בִּלְשׁוֹן רַכָּה לוֹמַר{{ש}} {{סי|כֹּ}}בֶד הַדִּקְדּוּק לַאֲנָשִׁים לִגְמָר {{סי|יָ}}רַד מִן הָהָר וְהִשְׁמִיעָם{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי מֶתֶק וְאִמְרֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חֻ}}בְּרוּ וְהִשְׁוּוּ כְאֶחָד בְּמַדָּעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מַעַשׂ לְמִשְׁמָעָם {{סי|וּ}}בַשְּׁלִישִׁי לְיוֹם הִתְקַדְּשׁם בּוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קְדִּים עַל יָדָם מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ תַּלְמִיד לְהַמְתִּין לְרַבּוֹ{{ש}} {{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ הִפְלִיא לְזֶרַע אוֹהֲבוֹ {{סי|בְּ}}נָסְעָם מִיַּם סוּף אֲגוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיב וּמַצָּה נוֹסְעִים וְעוֹמְדִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}זַי בְּעֵת נָסְעוּ מֵרְפִידִים{{ש}} {{סי|אֶ}}ל סִינַי בָּאוּ כְּאֶחָד אֲחוּדִים. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַלְלוּיָהּ כִּי הוּא הָיָה וְיִהְיֶה{{ש}} :בְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת אוֹתָנוֹ יְחַיֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לְפָנָיו יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה{{ש}} :וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים בַּחֲנוֹתָם נֶגֶד הָהָרָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים וּנְכוֹנִים בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} {{סי|שִׁ}}מַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עֲרוּכָה וּשְׁמוּרָה{{ר1}} {{סי|שִׁ}}מְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה.{{ממס|תהלים נ ז}} {{סי|מִ}}צְוֺת וְחֻקִים דָּת וָדִין{{ש}} {{סי|מִ}}שָּׁם לָמְדוּ מַאֲמַצֵּי הַדִּין{{ש}} {{סי|מִ}}דֶּשֶׁן בֵּיתְךָ זָכוּ לְהַעֲדִין{{ר1}} {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין.{{ממס|תהלים עו ט}} {{סי|עַ}}ד לֹא נִגְלָה לִמְצוּקֵי אָרֶץ{{ש}} {{סי|עָ}}בַר וְזָרַח וְהוֹפִיעַ בָּאָרֶץ{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים מִשָּׁם נִפְרְצוּ פָּרֶץ{{ר1}} {{סי|עָ}}מַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|וּ}}מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָה בְּמִצְעַד{{ש}} {{סי|וּ}}לְעַם קְרוֹבוֹ מִסִּינַי נוֹעַד{{ש}} {{סי|וַ}}עֲמּוּדֵי תֵבֵל גָּעֲשׁוּ לְהַרְעַד{{ר1}} {{סי|וַ}}יִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|נִ}}קְבְּצוּ לְאֻמִּים רֶגֶשׁ בְּשָׁמְעָם{{ש}} {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ לְקוֹסֵם לְשָׁאֳלוֹ מַה טַּעַם{{ש}} {{סי|נְ}}אֻם הֱשִׁיבָם עַל מַה הָרַעַם{{ר1}} {{סי|נֹ}}תֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם.{{ממס|תהלים סח לו}} {{סי|בַּ}}נְתָּה מֵרָחוֹק לְנוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלָּם יִסַּדְתָּ עַל אֶרֶץ אֲגֻדָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן נַעֲבָדְךָ בְּגִיל וּרְעָדָה{{ר1}} {{סי|בְּ}}סוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.{{ממס|תהלים קיא א}} {{סי|רִ}}דְתְּךָ לְסִינַי בָּאֵלִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שֶׁף לְרַגְלֶךָ יָצָא בְּהִידּוּרִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲדִים נְמוֹגִים כָּל יְצוּרִים{{ר1}} {{סי|רָ}}אוּךָ יָחִילוּ הָרִים.{{ממס|חבקוק ג י}} {{סי|יָ}}רְאָה וְחָלָה מִתְּנָאָהּ הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|יָ}}זְמָה פֶּן תֵּהָפֵך לְתֹּהוּ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|יֻ}}סָּדוּ עַמּוּדֶיהָ בְּאָנֹכִי בְּמֶרֶץ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים קלח ד}} {{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ אֲחָזוּם בְּעָתָה{{ש}} {{סי|צֶ}}לַע כְּגִיגִית עֲלֵיהֶם כָּפַפְתָּ{{ש}} {{סי|צְ}}רוּפָה קִבְּלוּ בְּמָנוֹד וְאֵימָתָה{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי לא כז}} {{סי|חָ}}שׁוּ הָרִים לְקַבֵּל שְׁכִינָתוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}פֵצִים לְהִתְעַלּוֹת בִּיקַר תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}} {{סי|חֻ}}בַּב חוֹרֵב מֵהָרֵי אַדְמָתוֹ{{ר1}} {{סי|חָ}}מַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ.{{ממס|תהלים סח יז}} {{סי|קָ}}רָאתָ לֶעָנָו מֵרוּם גְּבֹהִים{{ש}} לְהַנְחִיל תְּעוּדָה לְעַם כְּמֵהִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות יט ג}}<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} <קטע התחלה=המשך/> ====פיוט ד==== אִם לֹא אֲמָרֶיךָ הַנְּעִימִים{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא מִתְקַיְּמִים{{ש}} וְהִנְחַלְתָּם מוֹרָשָׁה לִמְעוּטֵי עַמִּים{{ש}} מֵאַהֲבָתְךָ אוֹתָם וּבְזֵכֶר שְׁבוּעַת קְדוּמִים{{ש}} וּמְאֹד תִּתְאַוֶּה לָמוֹ לִהְיוֹת שְׁלֵמִים{{ש}} וּבְמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ לֵב וָדַעַת מְשִׂימִים{{ש}} וּבְסוֹד יְרֵאֶיךָ יָשִׁיבוּ טְעָמִים{{ש}} בְּרִיתְךָ לִנְצוֹר לֶכֶת בְּדֶרֶךְ תָּמִים{{ש}} וּבְעֵת הִשְׁמַעְתָּם חֻקֶּיךָ הַתְּמִימִים{{ש}} עָמְדוּ בְמוֹרָא כְּאֶחָד מָשְׁלָמִים{{ש}} וְנִגְלָה לָמוֹ רָז מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה הֱיוֹת מַקְדִּימִים{{ש}} וְנַמְתָּ מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לְעוֹלָמִים{{ש}} לְיִרְאָה אוֹתִי לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים{{ש}} לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וּבִדְרָכַי מְסֻיָּמִים{{ש}} וְיִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְּלִי הֱיוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}} כִּמְעַט מִפְּנֵיהֶם אַכְנִיעַ שׂוֹטְמִים{{ש}} וְאָשִׁיב יָדִי עַל אוֹיְבִים וְקָמִים{{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ש}} לֹא בּוֹשִׁים וְלֹא נִכְלָמִים{{ש}} וְאַתָּה אָדוֹן הַצּוּר תָּמִים{{ש}} בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} פֵּתַח דְּבָרֶיךָ הֲבִינֵם בְּחִכּוּמִים{{ש}} וּתְזַכֵּם לִהְיוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים{{ש}} וּבְתוֹכָם תִּשְׁכֹּן רָם עַל רָמִים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====קיקלר==== {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון חזק'''}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.''' {{סי|שְׁ}}בוּיַת מָרוֹם לֻקְּחָה כְּהַיוֹם / מִצְוֺתֶיהָ וְהוֹרְיוֹתֶיהָ מִפִּי אָיוֹם / מִמִּדְבַּר נְתוּנָה לְיוֹצְאֵי פִדְיוֹם{{ש}} {{סי|מַ}}אֲמָר וְצִוּוּי וְעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה / חֹק וּמִשְׁפָּט בְּרִית וְתוֹרָה / נֹעַם הֶגֶה דִבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} {{סי|עֲ}}רוּכִים יַחַד זֶה אַחַר זֶה / וּצְמוּדִים מַחֲזֶה אֶל מַחֲזֶה / לוּחוֹת כְּתוּבִים מִזֶּה וּמִזֶּה {{סי|וְ}}הַמִּכְתָּב מִכְתָּב אֱלֹהִים לְאַשְּׁשָׁה / חֲקָקָם זֶה כְּנֶגֶד זֶה לְדָרְשָׁה / כִּוְּנָם וְהִתְוָם חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה{{ש}} {{סי|נֹ}}עַם אָנֹכִי הִשְׁמִיעַ בְּמַאֲמָר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּרְצָח הִזְהִיר בְּמִשְׁמָר / זֶה עַל זֶה לְהָבִין וְלִגְמָר{{ש}} {{סי|בְּ}}הִכָּשֵׁל יְצוּרִים לִשְׁפָּךְ דָּם / כְּאִלּוּ מְמַעֲטִים דְּמוּת בַּהֲזִידָם / כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם {{סי|רָ}}מַז לֹא יִהְיֶה בַּשֵּׁנִי דִיבּוּר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּנְאָף הִזְִהִיר לְצִיבּוּר / עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבוּר{{ש}} {{סי|יַ}}גִּיד וְיוֹכִיחַ עֲלֵי כוֹפְרִים / דּוֹמִים לְאִשָּׁה מְנָאֶפֶת מֵאֲחֵרִים / תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם כְּלָיוֹת חוֹקֵר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּגְנֹב הִזְהִיר לְהִתְיַקֵּר / הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר {{סי|חִ}}וָּה זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תַעֲנֶה הִזְהִיר בִּמְשִׁיבַת / פֶּן תְּשַׁקֵּר וְתוֹצִיא דִבַּת{{ש}} {{סי|קְ}}רִיאָתָם יוֹכִיחוּ לָז לְלָז לִדּוֹן / כָּל מְחַלֵּל יוֹם קֹדֶשׁ בְּזָדוֹן / כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בָּאָדוֹן{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁמֹר יְצִיר שַׁבָּת מֵחַלֵּל / מֵעִיד כִּי לְשִּׁשָׁה עוֹלָם שִׁכְלֵל / וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְיָ וַאֲנִי אֵל {{סי|רָ}}שַׁם מִצְוַת כַּבֵּד לְעַם נִבְרָא / אָב וָאֵם מְכַבֵּד בְּמוֹרָא / מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶר לֹא תַחְמֹד שָׁת לְנֶגְדּוֹ / בֵּית רֵעַ וַאֲמָתוֹ וְעַבְדּוֹ / שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל כְּבוֹדוֹ{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֵר מַאֲמָר לְמַאֲמָר לְמוּלוֹ / יַגִּיד עַל הַחוֹמֵד לְהַכְשִׁילוֹ / סוֹפוֹ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁהוּא מְקַלְלוֹ {{סי|וְ}}אֵלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִבְּרוֹת הַכְּלוּלוֹת / נֶחֶרְתוּ עַל הַלֻּחוֹת הַמְּעֻלּוֹת / וּמִפֶּה אֶל פֶּה הָשְׁמְעוּ בְקוֹלוֹת{{ש}} {{סי|נְ}}בוֹנִים שֻׁלְהָבוּ מִלַּהַב הַמִּשְׁמָע / וְהִשְׁמִיעוּ אֵין יְכֹלֶת לִשְׁמָע / קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע{{ש}} {{סי|חַ}}י הוֹדָה לַאֲשֶׁר אָמְרוּ / {{סי|זָ}}כוּ {{סי|קְ}}דוֹשִׁים וּמִשָּׁם נִתְאַשְּׁרוּ / כְּנָם הֵטִיבוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}} ====אל נא לעולם תוערץ==== <includeonly>{{הור2|בהרבה קהילות אין אומרים כאן {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}.}}</includeonly> {{:אל נא לעולם תוערץ}}{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''כַּאֲשֶׁר נִגְלֵיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה / כֵּן נִזְכֶּה שְׁכִינָתְךָ לַחֲזֶה / וְנֹאמַר: הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה. קָדוֹשׁ.''' ====סדר עולם==== <includeonly>{{הור2|יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט זה המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}.}}</includeonly> '''וּבְכֵן, יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}} {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ יוֹם יוֹם מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}} קָדָם מִפְעָלָיו אַלְפַּיִם שָׁנָה{{ש}} אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ חֲקָרָהּ וֶהֱכִינָהּ{{ש}} בִּימִינוֹ חֲקָקָהּ וּבְחֵיקוֹ נְתָנָהּ{{ש}} הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה{{ש}} בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים קוֹלָהּ נָתְנָה{{ש}} אֲלֵיכֶם אֶקְרָא בַּעֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}} שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר לְהָבִינָה{{ש}} מִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים וּנְכוֹנָה{{ש}} בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי בְּלִי תוֹאֲנָה{{ש}} כֻּלָּם נְכוֹחִים לְיוֹדְעֵי בִינָה{{ש}} קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כֶּסֶף וּתְכוּנָה {{סי|מִ}}קַּדְמֵי קֶדֶם מֵרֹאשׁ נִסַּכְתִּי{{ש}} בְּאֵין תְּהוֹם וּמַעְיָן נִתְהַלָּלְתִּי{{ש}} בְּטֶרֶם הַר וָגֶבַע נִתְחוֹלָּלְתִּי{{ש}} בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם הָיִיתִי{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים עִמּוֹ נִמְצֵאתִי{{ש}} אֲנִי חָכְמָה עָרְמָה שָׁכָנְתִּי{{ש}} מְשַׁחֲרַי אִמְצָאֻנְנִי וְאֹהֲבַי אָהַבְתִּי{{ש}} מֵחָרוּץ וּמִפָּז נִבְחֲרָה תְּבוּאָתִי{{ש}} בְּאֹרַח צְדָקָה וּמִשְׁפָּט הִתְהַלַּכְתִּי{{ש}} יָסוּרוּ אֵלַי חֲסַר לֵב וָפֶתִי{{ש}} לִלְחֹם בְּלַחְמִי וְלִשְׁתּוֹת יַיִן מָסַכְתִּי{{ש}} כִּי עֹשֶׁר וְכָבוֹד נִמְצָא אִתִּי {{סי|עֲ}}צָתוֹ מֵרָחוֹק אִמֵּן לְאַמְּנִי{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ שָׂם לְמַעֲנִי{{ש}} רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בְּחֶסֶד קָנָנִי{{ש}} מִצּוּף דְּבַשׁ וָנֹפֶת הִמְתִּיקָנִי{{ש}} זָהָב וּפְנִינִים לֹא יַעַרְכוּנִי{{ש}} כִּי כָל בֵּיתִי לָבוּש שָׁנִי{{ש}} לִוְיַת חֵן וְרִפְאוּת נְתָנָנִי{{ש}} יָדַי וְכָפַּי לִפְרוֹשׂ לֶעָנִי{{ש}} פִּי פָתוּחַ בְּחָכְמָה וּבְשֵׂכֶל חִכְּמָנִי{{ש}} וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנִי{{ש}} טָבוּחַ טִבְחִי וְעָרוּךְ שֻׁלְחָנִי{{ש}} אֹרֶךְ יָמִים וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלִי וּבִימִינִי {{סי|וּ}}בַעֲצָתִי נוֹעַץ רוֹכֵב כְּרוּבִים{{ש}} מְמַדֵּי אֶרֶץ שָׂם וְדִבֵּק רְגָבִים{{ש}} שָׁמַיִם נָטָה וְשָׂם סִתְרוֹ עָבִים{{ש}} שֶׁמֶשׁ הִזְרִיחַ וְצָר יָרֵחַ וְכוֹכָבִים{{ש}} וְהִדְשִׁיא וּהִזְרִיעַ אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים{{ש}} וְהִשְׁרִיץ דָּגִים וְעוֹפוֹת וַחֲגָבִים{{ש}} וְחַיָּה וּבְהֵמָה וְכָל פָּרִים וְרָבִים{{ש}} וַיִּיצֶר בְּכַפּוֹ רֹאשׁ לְכָל נְצִיבִים{{ש}} בְּהִבָּרְאוּ כּוֹנְנוּ תֻפִּים וּנְקָבִים{{ש}} וּמְעַט מֵאֱלֹהִים חִסְּרוֹ בָאֳהָבִים{{ש}} וְכָבוֹד וְהָדָר עִטְּרוֹ בְשִׂגּוּבִים{{ש}} וְהִמְשִׁילוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים {{סי|נֹ}}עַם אֶבֶן יְקָרָה שָׁת מְסֻכָּתוֹ{{ש}} בְּצַלְמוֹ רִקְמוֹ וְהִפְאִיר תְּמוּנָתוֹ{{ש}} וּמִקָּצֶה עַד קָצֶה הֵקִים קוֹמָתוֹ{{ש}} וְחָלַק לוֹ מִשֵּׂכֶל תְּבוּנָתוֹ{{ש}} וּבְמִלַּת לָשׁוֹן הִפְלִיא דִבְרָתוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא שֵׁמוֹת לְכָל בְּרִיָּתוֹ{{ש}} וְעַל כָּל יְצוּרִים הָיְתָה אֵימָתוֹ{{ש}} וּבְעֵדֶן גַּן הָיְתָה חֲנִיתוֹ{{ש}} וּלְהַמְתִּיקֵנִי בְּפִיו הָיְתָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} עֵקֶב הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ עַפְרוֹת אַדְמָתוֹ{{ש}} חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתַי לַהֲגוֹת בְּאִמְרָתוֹ{{ש}} וְנֹעַם מִשְׁפְּטֵי צִדְקִי לְחַוּוֹתוֹ {{סי|בְּ}}שׁוּרִי מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ{{ש}} לֹא שָׁמַר צִוּוּי וַיְפִירֵהוּ{{ש}} בִּיקָר לֹא לָן וַיְגָרְשֵׁהוּ{{ש}} וְנִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה מִקְרֵהוּ{{ש}} בְּאָכְלוֹ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוָּהוּ{{ש}} לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ וּלְטָעֳמֵהוּ{{ש}} וְהִרְצֵתִי אֲמָרַי לִפְנֵי בוֹרְאֵהוּ{{ש}} לֹא חָפַצְתִּי בוֹ כִּי מְרִי הוּא{{ש}} בְּמִפְקַד אֶחָד לֹא עָמַד לְקַיְּמֵהוּ{{ש}} וּבִקְוֻצּוֹת תַּלְתַּלַי אֵיךְ יַעֲמֹד הוּא{{ש}} בַּחֲסַר לֵב יָמוּת בְּלִי לְהַחֲיֵהוּ{{ש}} לֹא נוּכַל לְהִדָּבֵק אֲנִי וָהוּא {{סי|רַ}}בּוּ שָׁנִים וְהָלְכוּ דוֹרוֹת{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי אֲצוּרָה בִּמְרוֹמֵי דִירוֹת{{ש}} בֵּין אֶרְאֶלֵי טֹהַר אִמְרוֹתַי טְהוֹרוֹת{{ש}} וְעָמַד אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹת{{ש}} מְיַשֵּׁר מַעְגָּל וּמְסִלּוֹת יְשָׁרוֹת{{ש}} אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ בְּכוֹשָׁרוֹת{{ש}} מְנַחֵם מִמַּעַשׂ וּמֵעֹצֶב מְאֵרוֹת{{ש}} וּבְשֶׁטֶף זַעַם נֶחֱלַץ מִצָּרוֹת{{ש}} בְּצֵאתוֹ לָרְוָחָה מִתּוֹךְ מַסְגֵּרוֹת{{ש}} הִקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה וּתְשׁוּרוֹת{{ש}} מִכָּל חַיָּה וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת טְהוֹרוֹת{{ש}} וְרָצָה לְדַבְּקוֹ בִי אִמְרוֹתַי לְהוֹרוֹת {{סי|י}}וֹם נִשְׁתַּכֵּר נִפְרְדָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} מִמַּטָּעֵי כַרְמוֹ הִרְוָה שְׁתִיָּתוֹ{{ש}} וְנִתְגַּל בְּאָהֳלוֹ וְגִלָּה נַבְלוּתוֹ{{ש}} וּבְנוֹ נִכְנַס וְרָאָה עֶרְוָתוֹ{{ש}} וַיִּיקֶץ מִיֵּינוֹ וְאֵרֲרוֹ בְקִלְלָתוֹ{{ש}} עֶבֶד עֲבָדִים לְאֶחָיו הֶיוֹתוֹ{{ש}} בַּעֲשׂוֹתוֹ כָכָה מְאַסְתִּיו לִשְׂנֹאתוֹ{{ש}} וְנַמְתִּי לִצוּרִי לֹא אֶחְפֹּץ קִרְבָתוֹ{{ש}} כִּי בְשִׁכְרוּתוֹ יָצָא מִדַּעְתּוֹ{{ש}} וַיָפֶר חֻקִּי וַיְקָרֵב מִיתָתוֹ{{ש}} לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה בִשְׁתוֹתוֹ{{ש}} כָּל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יַרְבֶּה חָכְמָתוֹ {{סי|צֶ}}דֶק לְעֶשְׂרִים הֵעִיר מִמִּזְרָח{{ש}} בּוֹרְאוֹ הִכִּיר לְשָׁלֹשׁ אֵיתָן הָאֶזְרָח{{ש}} וְכִתַּת וְשִׁבַּר אֱלִילֵי תֶרַח{{ש}} וּמִבֵּין חֲשֵׁכִים אוֹרוֹ זָרָח{{ש}} וּמִבֵּית מוֹלַדְתּוֹ גָּלָה וּבָרַח{{ש}} וְהִצְלִיחַ בְּלֶכְתּוֹ וּכְחֲבַצֶּלֶת פָּרָח{{ש}} אֵשֶׁל נָטַע וְהָעוֹבְרִים הֶאֱרַח{{ש}} וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ רֵיחוֹ הֵרָח{{ש}} וְתוֹעֵי דֶרֶךְ הִסְלִיל בָּאֹרָח{{ש}} יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים הִבְרָח{{ש}} וְשָׁמַר תּוֹרוֹת וּבְמִצְוֺת טָרַח{{ש}} וְגָבַר כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַמִּזְרָח {{סי|חֻ}}בַּב וְנֶחְשַׁק בְּשָׁמְרוֹ אֱמוּנָה{{ש}} בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶׂר נִצְרַף לְבָחֲנָה{{ש}} וּמָצָא שְׂכַר בִּטְנוֹ לְמֵאָה שָׁנָה{{ש}} וְהִתְחִיל בְּמִצְוָה נִתְּנָה לִשְׁמֹנָה{{ש}} וְנָם צוּר בָּא עֵת וְהִגִּיעָה עוֹנָה{{ש}} אָמוֹן שַׁעֲשׁוּעִים לְהִנָּתֵן בְּמַתָּנָה{{ש}} וְגַם אֲנִי נִרְצֵיתִי בּוֹ לְהִתְחַתְּנָה{{ש}} לוּלֵי נָאַם בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה{{ש}} וְשָׁאַל אוֹת לְהוֹדִיעוֹ נְכוֹנָה{{ש}} וְגָרַם גֵּרוּת אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה{{ש}} בְּפֶרֶךְ לְעַנּוֹת עֲדַת מִי מָנָה{{ש}} אָז חָדַלְתִּי בָּאָרֶץ לְשָׁכְנָה {{סי|קָ}}ם בְּנוֹ תַחְתָּיו וְהוּשַׁת לְשָׂרִים{{ש}} בְּדַרְכֵי הוֹרוֹ הָלַךְ בְּמֵישָׁרִים{{ש}} לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש}} וּכְקָרְבַּן נִיחֹחַ הֹעֲלָה בְּבֵרוּרִים{{ש}} וְנִרְצָה כְּכָלִיל וְשַׁלְמֵי אֵמוּרִים{{ש}} וְזָרַע וּמָצָא מֵאָה שְׁעָרִים{{ש}} וְהִצְלִיחַ וְהִשְׂכִּיל וְהִנְעִים אֲמָרִים{{ש}} וְחָפֵץ לְהַגְדִּילוֹ בְּתוֹרַת מוּסָרִים{{ש}} וְגַם אֲנִי אֲהַבְתִּיו חָמַדְתִּיו מִנְּעוּרִים{{ש}} לוּלֵי שְׂאֵתוֹ פְּנֵי עוֹכֵר בָּעוֹכְרִים{{ש}} וּבַעֲשָׁנוֹ נֶעֱשַׁן וְהִכְהָה מְאוֹרִים{{ש}} בַּעֲבוּרוֹ נִמְנַעְתִּי לְהִוָּדַע בַּשְּׁעָרִים {{סי|חֶ}}בְיוֹן עֹז שָׁכַנְתִּי בְּמַחְמָד{{ש}} לָאָרֶץ לֹא יָרַדְתִּי לְהִתְלַמָּד{{ש}} וְעָמַד אִישׁ תָּם וְתַאֲוָתִי חָמַד{{ש}} יָשַׁב אֹהָלִים עִתּוֹתַי לְהַתְמַד{{ש}} בְּרָכָה יָרַש וְלִגְבִיר הָעֳמַד{{ש}} זַרְעוֹ לְהַרְבּוֹת כְּחוֹל לֹא יִמָּד{{ש}} רוּחַ נְדִיבָה סְמָכַתְהוּ לְהַצְמַד{{ש}} בְּתֻמּוֹ הָלַךְ וּבְכָשְׁרוֹ עָמָד{{ש}} יוֹצְרוֹ אֲהֵבוֹ וּבְעֵינָיו נֶחְמָד{{ש}} וַיֹּרֵנִי הִנֵּה זֶה נָעִים וְנֶחְמָד{{ש}} נָאֶה לוֹ בְהֶגְיוֹנֵךְ לִלְמַד{{ש}} יִתְמָךְ לִבּוֹ דְבָרֵךְ וּבְסוֹדֵךְ יָעֳמַד {{סי|זַ}}ךְ הָיָה וְנָבָר וְאִישׁ אֱמוּנָה{{ש}} וְרָאוּי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּמַתָּן צְפוּנָה{{ש}} אֲבָל לֹא שָׁקַט וְלֹא הָפְנָה{{ש}} בְּבֵית אָבִיו לֹא נָח מִתְּלֻנָּה{{ש}} אָחִיו מִתְנַחֵם לְהָרְגוֹ בְּשִׂטְנָה{{ש}} עָמַד מִפָּנָיו וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה{{ש}} בְּמַקְלוֹ עָבַר וַיָּבֹא חָרָנָה{{ש}} בְּאִשָּׁה שָׁמַר עֶשְׂרִים שָׁנָה{{ש}} בְּגִידּוּל בָּנִים נִטְרַח בְּאָמְנָה{{ש}} נִמְכַּר פֹּרָת לְתַאֲלָה וְלִמְגִנָּה{{ש}} בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן יָרַד לְגֹשְׁנָה{{ש}} לָכֵן לֹא נָפַלְתִּי בְּגוֹרָלוֹ לְמָנָה {{סי|קָ}}רַב מוֹעֵד וְהִגִּיעַ זְמָן{{ש}} וְשָׁר בְּעִנּוּי עַם לֹא אַלְמָן{{ש}} וַיָּקֶם מוֹשִׁיעַ רֹעֶה נֶאֱמָן{{ש}} תְּחִלַּת צֵאתוֹ מִצְרִי טָמָן{{ש}} וַיַּךְ בְּמִצְרַיִם כָּל אֱלִיל וְחַמָּן{{ש}} וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר שַׂר וּמִשְׁמָן{{ש}} וְהִגִּיהַּ אוֹר וְהֵאִיר אַשְׁמָן{{ש}} אֲסִירֵי עֳנִי לְיֶשַׁע זִמָּן{{ש}} יָם הֶעֱבִירָם וְהִסִּיעָם לִתְחוּמָן{{ש}} וְהֵגִיז לָמוֹ שְׂלָו וְהִמְטִירָם מָן{{ש}} הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָן{{ש}} וְאִוָּה לְהַנְחִילָם מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן {{סי|וּ}}בְיֶרַח הַשְּׁלִישִׁי לַחֹפֶשׁ בְּצֵאתָם{{ש}} בָּאוּ לְחֹרֵב כָּל מַקְהֵלוֹתָם{{ש}} וְנֶגֶד הָהָר הָיִתָה חֲנָיָתָם{{ש}} הִסְכִּימוּ דַעְתָּם וְהִשְׁווּ עֲצָתָם{{ש}} וּמֹשֶׁה עָלָה וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם{{ש}} וְנִצְטַוָּה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם{{ש}} הַיּוֹם וּמָחָר צַוֵּה פְרִישָׁתָם{{ש}} וְיוֹם אֶחָד הוֹסִיף לְטָהֳרָתָם{{ש}} וְסִדֵּר עִנְיָנָם וּמִצְוַת הַגְבָּלָתָם{{ש}} וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְכָרַת בְּרִיתָם{{ש}} וְהֵקִים מַצֵּבוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְטֵי תָם{{ש}} וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם {{סי|אֲ}}זַי בַּשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת בָּקְרוֹ{{ש}} מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ הוֹפִיעַ בִּיקָרוֹ{{ש}} רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן מְשַׁנְנֵי פְאֵרוֹ{{ש}} וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְהִזְרִיחַ אוֹרוֹ{{ש}} קוֹלוֹ בְּכֹחוֹ קוֹלוֹ בַּהֲדָרוֹ{{ש}} וְרוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ{{ש}} וְעָנָן כָּבֵד כִּסָּה עַל הָרוֹ{{ש}} וְהצוּרִים נִתְּצוּ הָרִים בְּעָקְרוֹ{{ש}} הוֹלֵךְ וְחָזֵק קוֹל שׁוֹפָרוֹ{{ש}} חוֹצֵב לֶהָבוֹת אֲרָזִים בְּשָׁבְרוֹ{{ש}} קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּרוֹ{{ש}} וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד בִּפְאֵר דְּבִירוֹ {{סי|מִ}}תְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי{{ש}} הִנֵּה בָא קִצִּי וְהִגִּיעַ עִתִּי{{ש}} לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי{{ש}} יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי{{ש}} יֵדְעוּ הַכֹּל מַה מְּלַאכְתִּי{{ש}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט בְּתוֹך נִתִיבָתִי{{ש}} עֹמֶק חָכְמָתִי וְסוֹד בִּינָתִי{{ש}} יָבִינוּ שְׂכָרִי עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי{{ש}} עֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי וְסֶגֶר מִסְגַּרְתִּי{{ש}} תִּקוּן אֶצְבְּעוֹתַי וְרֹב פְּעֻלָּתִי{{ש}} כִּי עַד עַתָּה בַּמְּרוֹמִים שָׁכַנְתִּי{{ש}} וְהַיּוֹם בָּאָדָם מַתָּנוֹת לֻקָּחְתִּי {{סי|צִ}}יר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים{{ש}} כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קְצִירִים{{ש}} חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים{{ש}} וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה לַהֲדוּרִים{{ש}} אֲמָרִים נְעִימִים מִפְּנִינִים יְקָרִים{{ש}} וְקִבְּלָם מִימִין יוֹצֵר הָרִים{{ש}} וְצִבְאוֹת קֹדֶשׁ עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע אָנוּ שׁוֹמְרִים{{ש}} וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ מֵרְעָמִים כַּבִּירִים{{ש}} וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְצוּרִים{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָרִים <noinclude>{{הור2|בית זה לקוח מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]]:{{ש}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|וישמחו}}}}</noinclude><includeonly>{{הור2|בית זה הובא מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]], ואינו נאמר בפראג וק"ק:}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|חזןוישמחו}}</includeonly> ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}לּוּף מְסֻבָּל בְּהוֹד אִפּוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב חֲמוּדִים{{ש}} {{סי|גָּ}}רוֹן עָנוּק לְשׁוֹן לִמּוּדִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים דְּבוּרִים כְּאֹפָן שְׁקוּדִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְשׁוּלִים לְשָׁלֹשׁ מַשְׁקִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|וּ}}בַפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים נִשְׁמָרִים וְעֹמְדִים{{ש}} {{סי|זֹ}}נְחִים הַגָּבֹהַּ וְלַנָּמוּךְ יוֹרְדִים{{ש}} {{סי|חַ}}יִּים וְרִפְאוּת לְמוֹצְאֵיהֶם מַעֲמִידִים{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַים מְנֻקָּדִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִזָּהָב וּמִפְּנִינִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל חֲפָצִים לְנֶגְדָּם בַּל נִמְדָּדִים{{ש}} {{סי|לֶ}}קַח טוֹב וּמוּסָר מַגִּידִים{{ש}} {{סי|מֶ}}תֶק וּמַרְפֵּא לַעֲצָמוֹת וְגִידִים{{ש}} {{סי|נְ}}תוּנִים מֵאֵשׁ וְכָאֵשׁ יוֹקְדִים{{ש}} {{סי|סַ}}ם חַיִּים לְבָהֶם מִתְכַּבְּדִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזְבֵיהֶם עוֹזְבִים וְחוֹבְקֵיהֶם מְכַבְּדִים{{ש}} {{סי|פִּ}}לְפּוּלָם בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׁרֵה מִתְלַמְּדִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְפֵיהֶם מוֹשִׁיבִים בֵּין נְגִידִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹנֵיהֶם לְחַיֵּי עוֹלָם עֲתִידִים{{ש}} {{סי|רַ}}ב טוּב הַצָּפוּן לַחֲסִידִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}מְרֵיהֶם יֻצְּלוּ מִכָּל פְּחָדִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹמְכֵיהֶם מְאַשְּׁרִים וּבוֹזֵיהֶם מְלַפְּדִים. :מְלַפְּדִים לַפִּידִים וּבְרָקִים נוֹגְהִים{{ש}} :בְּתִתּוֹ קוֹל עֹז מִשְּׁמֵי גְבֹהִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ כַּדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}} {{סי|שַׂ}}חוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם וְהַמְּצוּקִים{{ש}} {{סי|רַ}}בּוּ רְעָמִים וְגָבְרוּ זִקִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלֵי קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וַחֲזָקִים{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף הַדִּבּוּר כְּנִיצוֹצֵי בְרָקִים{{ש}} {{סי|פַּ}}טִּישׁ מְפֹצֵץ סַלְעֵי נְקִיקִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹרֵךְ אַחַת וּשְׁתַּיִם מִתְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹד יְרֵאִים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר מִתְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|מֹ}}שֶׁה יְדַבֵּר וְהַכֹּל שׁוֹתְקִים{{ש}} {{סי|לְ}}עַמּוֹ הִנְחִיל מִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתִּים חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|יְ}}דִיעַת חֹסֶן וִישׁוּעַת נְזִיקִים{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי חָכְמָה וָדַעַת מְפִיקִים{{ש}} {{סי|חִ}}נָּם נְתָנָם גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם בְּמַתָּנָה לְבוֹ דְבֵקִים{{ש}} {{סי|וְ}}כֻלּוֹ מַחֲמַדִּים וְחִכּוֹ מַמְתַקִּים{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁמִיעַ אָנֹכִי בְּרֹאשׁ פְרָקִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ בַּעֲשׂוֹתוֹ בְּמַיִם עֲמֻקִּים{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר נִגְלָה וְנִלְחַם בִּמְצוּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתּוֹ בְסִינַי דָּתוֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי כְּרַחֲמָן נִגְלָה מִשְּׂחָקִים. :מִשְּׂחָקִים הִבְרַקְתָּ נָגְהֶךָ{{ש}} :וְהִשְׁמַעְתָּ לְעַם כְּמֵהֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ עָשִׂיתִי וְאָדָם בָּרָאתִי{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיחַ וּדְלָתַיִם לַיָּם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|גִּ}}לִּיתִי שַׁחַר וָבֹקֶר צִוִּיתִי{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת פִּלָּגְתִּי{{ש}} {{סי|הָ}}אוֹר וְהַחֹשֶׁךְ בִמְקוֹמָם שִׁכַּנְתִּי{{ש}} {{סי|וְ}}הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ לִכְבוֹדִי יָצָרְתִּי{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת מַזָּרוֹת בְּעִתָּם הוֹצֵאתִי{{ש}} {{סי|חֻ}}קּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִשְׁטָרָם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|ט}}וֹפְלֵי שֶׁקֶר בְּשֶׁטֶף הֶאֱבַדְתִּי{{ש}} {{סי|י}}וֹרְדֵי בִקְעָה לְשׁוֹנָם בָּלָלְתִּי{{ש}} {{סי|כְּ}}דָרְלָעֹמֶר וְעֹזְרָיו הִכֵּיתִי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵמֶק שָׁוֶה לַיְלָה חִלָּקְתִּי{{ש}} {{סי|מ}}וֹרִיָּה עֲקֵדַת יָחִיד רָאִיתִי{{ש}} {{סי|נֵ}}דֶר נָדַרְתִּי בִּי נִשְׁבַּעְתִּי{{ש}} {{סי|שָׂ}}ר אֶל מַלְאָךְ בְּעֶזְרוֹ הָיִיתִי{{ש}} {{סי|עִ}}מּוֹ מִדַּבֵּר לְרֹדְפוֹ הִזְהָרְתִּי{{ש}} {{סי|פַּ}}תְרוּסִים בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת מָחַצְתִּי{{ש}} {{סי|צִ}}בְאוֹתֵיכֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם גָּאָלְתִּי{{ש}} {{סי|קָ}}רַעְתִּי יַם סוּף וְאֶתְכֶם הֶעֱבַרְתִּי{{ש}} {{סי|רְ}}אִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי{{ש}} {{סי|שִׁ}}דַּדְתִּי מְזַנֵּב וְחֵילוֹ הֶחֱלַשְׁתִּי{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת קֹדֶשׁ לָכֶם הִנְחָלְתִּי{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגַּלְתִּי וּבְכַנְפֵי נֶשֶׁר נָשָׂאתִי{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת לָכֶם נָתָתִּי. :נָתַתִּי לְךָ תּוֹכְחוֹת מוּסָרִים{{ש}} :הִשָּׁמֵר לְבַל תַּטֶּה אֲשׁוּרִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}עְתֻּעִים הֵמָּה מוּסַר הֲבָלִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}חַר אֵין לָמוֹ וְלֹא מוֹעִילִים{{ש}} {{סי|רֹ}}עֶה אֵפֶר לִבָּם הֲתוּלִים{{ש}} {{סי|קֶ}}צֶף מוֹסִיפִים וְחֵמָה מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|צֹ}}רְפִים כֶּסֶף וּבַקָּנֶה שׁוֹקְלִים{{ש}} {{סי|פַּ}}חֵי זָהָב מִכִּיס זָלִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל כְּתֵפָם נוֹשְׂאִים וְסוֹבְלִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹגְדִים לוֹ וְאֵלָיו מִתְפַּלְלִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹטְעִים אֹרֶן וְגֶשֶׁם מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|מִ}}קְצָתוֹ לָאֵשׁ וְחֶצְיוֹ לַפְּסִילִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א יָשִׁיבוּ לְלִבָּם וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י שְׁאֵרִיתוֹ שׂרְפוּ לְגֶחָלִים{{ש}} {{סי|יִ}}צְעֲקוּ אֵלָיו וְאֵינָם נִצּוֹלִים{{ש}} {{סי|טָ}}חוּ עֵינֵיהֶם וְלִבּוֹתָם סְכָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}מָּנִים קְרוּאִים שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|זְ}}נוּחִים תְעוּבִים אִטִּים וֶאֱלִילִים{{ש}} {{סי|וְ}}חֵלֶק יַעֲקֹב יוֹצֵר הַכֹּל אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן מַיִם נוֹתֵן וּנְשִׂיאִים עֹלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרוֹ מֵקִים וַעֲצָתוֹ יַשְׁלִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹעֵר בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלִּים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ תִדְבָּקוּ וְעָדָיו הֱיוּ מְיַחֲלִים{{ש}} {{סי|אֹ}}יְבֵיכֶם יַפִּיל חֲלָלִים חֲלָלִים. :חֲלָלִים אַפִּיל כָּל שׁוֹכְחֵי הַשֵּׁם{{ש}} :הִשָּׁמֵר פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָׂא אֶת־שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}מִתִּי שְׁמוֹ הַמְפֹרָשׁ בְּשִׁבְעִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ נוֹסְדוּ אֲרָצוֹת וְנֻטְּעוּ רְקִיעִים{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת אֶרֶץ וְרוּחוֹת מְרֻבָּעִים{{ש}} {{סי|דֻּ}}בְּקוּ בְחוֹתָמוֹ הֱיוֹת נִקְבָּעִים{{ש}} {{סי|הֻ}}זְכַּר עַל הַיָּם וְנַעֲשָׂה בְקִיעִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל הַמַּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר קָדְשׁוֹ בּוֹ יָרוּצוּ נוֹשָׁעִים{{ש}} {{סי|חֹ}}צֵב לֶהָבוֹת וּמְפֹצֵץ סְלָעִים{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָעִים{{ש}} {{סי|יְ}}צוּרָיו בֹּחֵן בְּכָל עִתִּים וּרְגָעִים{{ש}} {{סי|כַּ}}לּוֹת בְּחֵמָה בּוֹ נִפְשָׁעִים{{ש}} {{סי|לְ}}הָבִיא שֶׁבֶר לְחַטָּאִים וּפוֹשְׁעִים{{ש}} {{סי|מְ}}פִירֵי חֹק וְלַשֶּׁקֶר נִשְׁבָּעִים{{ש}} {{סי|נִ}}לְכָּדִים בַּעֲוֺנָם וּבִזְדוֹנָם נִתְבָּעִים{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹנְאֵי תוֹכָחוֹת וּמוּסָר פּוֹרְעִים{{ש}} {{סי|עֲ}}בָרוֹת יוּבְלוּ וְרֹגֶז שְׂבֵעִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹמֵת לַבְּקָרִים כָּל רְשָׁעִים{{ש}} {{סי|קַ}}נּוֹא וְנוֹקֵם וְקוֹבֵעַ קוֹבְעִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאֶה וְצוֹפֶה טוֹבִים וְרָעִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מֵאֶרֶר פְּגָעִים{{ש}} {{סי|תִּ}}תְיָרֵא מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם תְּמִים דֵּעִים. :תְּמִים דֵּעִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}} :וְהִזְהִיר עַל מוֹרָא מִקְדָּשׁוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}שְׁלוּם כָּל מַעַשׂ וּגְמַר מְלָאכָה{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת מְנוּחָה וְקִדּוּשׁ בְּרָכָה{{ש}} {{סי|רֶ}}גֶל לְהָשִׁיב וּלְמַעֵט הֲלִיכָה{{ש}} {{סי|קָ}}רוּי עֹנֶג לְכַבְּדוֹ כַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|צַ}}עַד תְּחוּמָיו אַלְפַּיִם לֵלֵכָה{{ש}} {{סי|פְּ}}סִיעָה גַסָּה בּוֹ בְּלִי לְהַלְּכָה{{ש}} {{סי|עֵ}}רֶךְ הֲכָנָתוֹ בַּשִּׁשִּׁי לְעָרְכָה{{ש}} {{סי|סְ}}עוּדוֹת שָׁלֹשׁ מִצְוָתוֹ עֲרוּכָה{{ש}} {{סי|נִ}}כְפַּל בְּלַחְמוֹ לָעֲנֻגָּה וְרַכָּה{{ש}} {{סי|מִ}}מָּרָה נִתַּן כַּדָּת וְכַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|לְ}}אוֹת הוּשַׂם עָלָיו לְסָמְכָה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לְשִׁשָּׁה מְלַאכְתּוֹ נֶעֱרְכָה{{ש}} {{סי|יְ}}צִיאוֹתָיו וּרְשֻׁיּוֹתָיו בְּלִי לְהָפְכָה{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא בּוֹ לְחָסְכָה{{ש}} {{סי|חִ}}לּוּל מֵזִיד לִסְקִילָה לְמָשְׁכָה{{ש}} {{סי|זְ}}כִירָה וּשְׁמִירָה עָדָיו תְּנוּכָה{{ש}} {{סי|וּ}}מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא מָתְקוֹ לְחַנְּכָה{{ש}} {{סי|הַ}}נּוֹצְרוֹ יִנָּצֵל מִשִּׁלּוּשׁ מְבוּכָה{{ש}} {{סי|דִּ}}ין עָנְשׁוֹ וְאַזְהָרָתוֹ חֲתוּכָה{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכֻּרְתּוֹ מֵאִתִּי תְמוּכָה{{ש}} {{סי|בֵּ}}ינִי וּבֵין אֹם הַמְבֹרָכָה{{ש}} {{סי|א}}וֹת שַׂמְתִּי כִּי לִי הַמַּמְלָכָה. :הַמַּמְלָכָה הַמְלִיכֵנִי כְּנָאֳמֶךָ{{ש}} :וְתִזְכֶּה לְאֹרֶךְ יָמֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}מֵן וּמֵינֶקֶת בְּךָ מִתְעַסְּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלְּךָ תְּחִלָּה כְּאֵזוֹר דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|גַּ}}עְיַת שֶׁוַע וְתַחַן מְפִיקִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְצוּרָם הֱיוֹת בֵּן חוֹבְקִים{{ש}} {{סי|הָ}}שְׁתְּפוּ שְׁנֵיהֶם עִמּוֹ עֲסוּקִים{{ש}} {{סי|וְ}}נוֹצַרְתָּ וְנוֹלַדְתָּ לְעִתֵּי חֻקִּים{{ש}} {{סי|זִ}}כּוּךָ וֶהֱבִיאוּךָ בִּבְרִית לְהָקִים{{ש}} {{סי|חִ}}בְּקוּךָ בִרְכַּיִם וְשַָׁדַיִם מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶף חֻקֶיךָ זָנִים וּמַשְׁקִים{{ש}} {{סי|יְ}}גִיעַת עֲמָלָם עִמְּךָ מְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר וּמוּסָר מְחַנְּכִים וּמְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן לִמּוּדִים וּדְבָרִים עַתִּיקִים{{ש}} {{סי|מְ}}תַקְּנִים עֵזֶר וּלְהַשִּׂיאֲךָ זוֹקְקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹשְׂאִים פֶּלֶל עֲבוּרְךָ וְלָאֵל זוֹעֲקִים{{ש}} {{סי|סָ}}מְכֵם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְתַפְנוּקִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְדֵם בִּכְסוּת נְקִיָּה בְּחִשּׁוּקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵה לְגַעֲרָתָם לְבַל יְהוּ מְצִיקִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לְמוּסָרָם וְלֹא תְרַדֵּף רֵיקִים{{ש}} {{סי|קַ}}יֵּם כִּבּוּדָם וּמוֹרָאָם כְּחֻקִּים{{ש}} {{סי|רְ}}בוֹת אֹרֶךְ יָמִים וּמֵעָוֺן מְנֻקִּים{{ש}} {{סי|שִׁ}}וָּם לִכְבוֹדוֹ וּלְמוֹרָאוֹ גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כֵּן הוֹדוּהוּ מַלְכֵי אֲרָקִים. :אֲרָקִים וּגְבֹהִים יָסַד בְּפֶצַח{{ש}} :קַבֵּל מוֹרָאוֹ וְאַל תָּעֵז מֶצַח{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת אֱהוֹב וּמוּסָר יְרֵאִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מִפִּתּוּי חַטָּאִים{{ש}} {{סי|רַ}}גְלֵיהֶם רָצִים וְלָרַע מוּבָאִים{{ש}} {{סי|קֶ}}שֶׁר קוֹשְׁרִים לְהַפִּיל חֵלְכָּאִים{{ש}} {{סי|צָ}}רִים בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרוּאִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹעֶרֶת לִבְלִי חֹק בָּאִים{{ש}} {{סי|עַ}}צֶּבֶת נוֹתְנִים וְכֹשֶׁל מַמְצִיאִים{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם אֱרֹב דָּם מְמַלְּאִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת אִוֶּלֶת יִנְחֲלוּ פְתָאִים{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוּבָתָם תַּהַרְגֵם בְּתַחֲלוּאִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א תֹאבֶה לַעֲצַת נִשְׂנָאִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י כֶחָצִיר יִמָּלוּ וְכִדְשָׁאִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר בְּרֶצַח חוֹטְאִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח גְּזֵרָתָם עָלַי מַשִּׂיאִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים אֶרֶץ בְּדָם מְטַמְּאִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינָתִי מִתּוֹכָם מוֹצִיאִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל יְדֵי חֲלָלִים הַנִּמְצָאִים{{ש}} {{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנַּחַל מְבִיאִים{{ש}} {{סי|דָּ}}ם שׁוֹפְכִים בְּשׁוֹגֵג בְּלֹא רוֹאִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלִים לְעָרֵי מִקְלָט הַנִּקְרָאִים{{ש}} {{סי|בַּ}}הֲזִידָם לַהֲרֹג בְּצֶלֶם בְּרוּאִים{{ש}} {{סי|אַ}}תָּה תְּבַעֵר הַדָּם לְעֵין כָּל רוֹאִים. :רֹאִים יִוָּסְרוּ לְהִשָּׁמֵר מֵאַף{{ש}} :שְׁמֹר מִצְוָה וְלַהֶבֶל אַל תִּשְׁאָף{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}שֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|בֵּ}}יתָהּ הַרְחֵק כִּי נְפָשׁוֹת עֹכֶרֶת{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים בַּחֵיק מַחְתָּה וּמַבְעֶרֶת{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיהָ שְׁאוֹל וּמָוֶת עוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|ה}}וֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לַטֶּבַח מוֹסֶרֶת{{ש}} {{סי|וּ}}כְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל מְיַסֶּרֶת{{ש}} {{סי|זַ}}עַם מַרְבָּה וְעֶצֶב מְמַהֶרֶת{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת גֶּבֶר וְשִׂנְאָה מְעוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|טִ}}יף נֹפֶת בִּשְׂפָתֶיהָ מְדַבֶּרֶת{{ש}} {{סי|י}}וֹם אַחֲרִיתָהּ כַּלַּעֲנָה מְמָרֶרֶת{{ש}} {{סי|כִּ}}י אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ אוֹמֶרֶת{{ש}} {{סי|לְ}}יַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת{{ש}} {{סי|מֹ}}דָע תִּקְרָא לַבִּינָה הַמְיֻשֶּׁרֶת{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח עֲדֵי עַד עָלֶיךָ מְשַׁמֶּרֶת{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ הַמְחֻבֶּרֶת{{ש}} {{סי|עִ}}מָּהּ תִּתְרַפֵּק וְלֹא בְאַחֶרֶת{{ש}} {{סי|פּ}}וּצַת מַעְיָנֶךָ חוּצָה עוֹבֶרֶת{{ש}} {{סי|צְ}}מָחִים תַּרְבֶּה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ עַצְמְךָ בִּפְרִישׁוּת אַדֶּרֶת{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה לַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} {{סי|שְׁ}}מַע מוּסָר וְעָנְדֵהוּ לְגַרְגֶּרֶת{{ש}} {{סי|תִּ}}תֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן וַעֲטֶרֶת. :וַעֲטֶרֶת תִּנְחַל וּבְשֵׂיבָה תָנוּב{{ש}} :אִם תִּשְׁמוֹר הוֹן מִלִּגְנוֹב{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תְּ}}תַעֵב מְתֵי גַנָּבִים וְסִיעָתָם{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים וְחוֹמְסִים כָּל עִתָּם{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מֵעֹשֵׁק וֶהְיֶה תָם{{ש}} {{סי|קַ}}שֵּׁט מַעְבָּדֶיךָ וְהַצְדֵּק אוֹתָם{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לַחֲכָמִים וֶאֱלַף אֹרְחוֹתָם{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת צְדָקָה לְחַיִּים תְּבוּאָתָם{{ש}} {{סי|עִ}}קְשִׁים הַרְחֵק הַמְעַקְּלִים נְתִיבָתָם{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם דּוֹלְקִים בְלִבָּם רָעָתָם{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹנוּ שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת לִגְוִיָּתָם{{ש}} {{סי|מָ}}דוֹן מְשַׁלְּחִים וּמַצָּה אַהֲבָתָם{{ש}} {{סי|לֹ}}א יַחַרְכוּ רְמִיָּה צֵידָתָם{{ש}} {{סי|כִּ}}י אָוֶן וְעָמָל תַּחַת שְׂפָתָם{{ש}} {{סי|י}}וֹם יִלָּכְדוּ בֹגְדִים בְּהַוָּתָם{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְפִים בַּנֹּעַר וּבַקְּדֵשִׁים חַיָּתָם{{ש}} {{סי|ח}}וֹלְקֵי עִם גַּנָּב שׂוֹנְאֵי נַפְשׁוֹתָם{{ש}} {{סי|זֶ}}ה דַרְכָּם וְלַהֶבֶל אַחֲרִיתָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַל תְּאַשֵּׁר נְלוֹזֵי מַעְגְּלוֹתָם{{ש}} {{סי|הִ}}זָּהֵר פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָם{{ש}} {{סי|דִּ}}ין אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה הַשְׁלָמָתָם{{ש}} {{סי|גְּ}}נֵבָה אֵין לָמוֹ נִמְכָּרִים בִּגְנֵבָתָם{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם{{ש}} {{סי|אֶ}}ת רַגְלְךָ מְנַע מִנְּתִיבָתָם. :מִנְּתִיבָתָם חֲשֹׂךְ וְאַל תִּתְגַּנֶּה{{ש}} :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}מְרֵי כָזָב וּמַעַן כְּחָשִׁים{{ש}} {{סי|בְּ}}נִיב שׂפָתֶיךָ בַּל יְהוּ אֲרוּשִׁים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם אֱוִילִים אֲשֶׁר מַחֲרִישִׁים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹמִים וְנֶחֱשָׁבִים לְחַכְמֵי חֲרָשִׁים{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכֵי רָכִיל שָׁלֹשׁ מְעַנְּשִׁים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶאֱמְנֵי רוּחַ מְכַסִּים וּמַחְשִׁים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה חֵלֶק מְלָשְׁנִים הַמַּרְגִּישִׁים{{ש}} {{סי|חִ}}צֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים קָשִׁים{{ש}} {{סי|ט}}וֹמְנִים פַח כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים{{ש}} {{סי|יֹ}}עֲצֵי מִרְמָה כָּזָב מְלַחֲשִׁים{{ש}} {{סי|כְּ}}מַדְקְרוֹת חֶרֶב בּוֹטִים מְנַקְּשִׁים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא מַגִּישִׁים{{ש}} {{סי|מִ}}פְּרִי פִיהֶם יִשְׂבְּעוּ אֲנָשִׁים{{ש}} {{סי|נִ}}רְגָּן דְּבָרָיו כְּמִתְלַהֲמִים חָשִׁים{{ש}} {{סי|שְׂ}}פַת אֱמֶת יִכּוֹן בִּישִׁישִׁים{{ש}} {{סי|עַ}}ד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן טִפְּשִׁים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹשְׂקֵי שָׂפָה מְחִתָּה עֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|צָ}}רוֹת רוֹדְפִים וְעֹנֶשׁ מְבַקְשִׁים{{ש}} {{סי|ק}}וּמָם לְהָעִיד חָמָס וְלֹא בוֹשִׁים{{ש}} {{סי|ר}}וּחָם יוֹצִיאוּ כְּסִילִים אֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר בַּהֲעִידָם נִזְמְמוּ בְּפֵרוּשִׁים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֲשֶׂה לָמוֹ כְּזִמּוֹתָם לְהַאֲשִׁים. :לְהַאֲשִׁים מְנַע עַצְמְךָ לִתְמֹד{{ש}} :וְנֶצַח לְפָנַי תַּעֲמֹד.{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַחְמֹד|1}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק'''}} {{סי|שֶׁ}}כֶן רֵעֲךָ בֵּיתוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} {{סי|מִ}}קְנֵהוּ וְקִנְיָנוֹ וְכָל חֵילוֹ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שָׂדֵהוּ וּגְבוּלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}טְעוֹ וְכַרְמוֹ גַּנּוֹ וּשְׁבִילוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}עִירוֹ וְעֵצָיו פֵּרוֹתָיו וִיבוּלוֹ{{ש}} {{סי|רִ}}כְבּוֹ וּפָרָשָׁיו יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ{{ש}} {{סי|יְ}}קָר כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְנֹעַם גָּדְלוֹ{{ש}} {{סי|צֹ}}אנוֹ וַאֲלָפָיו מַשְׁקֵהוּ וּמַאֲכָלוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}בֶרְתּוֹ וְכָל מַחֲמַדֵּי מַכְלֻלוֹ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קָ}}רוּץ מֵחֹמֶר מַה מּוֹעִילוֹ{{ש}} {{סי|ח}}וֹמֵד וּמִתְאֲוֶּה אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ לָמָּה הוּא לוֹ{{ש}} יָבִין וְיַשְׂכִּיל בְּדֵעוֹ וְשִׂכְלוֹ{{ש}} יִשְׂמַח וְיָעֹז בְּמַתַּת גּוֹרָלוֹ. :גֹּורָלוֹ הִנְחִיל אֵל לִירֵאִים{{ש}} :בְּקֹלֹת וּבְרָקִים נוֹרָאִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל־הָעָם רֹאִים|1}} ====סילוק==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}} וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַנִּרְאָה וְהַנִּשְׁמָע{{ש}} וְשׁוֹמְעִים אֶת הַנִּשְׁמָע וְהַנִּרְאָה{{ש}} כְּשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}} וְנֶחְצָב עַל הַלֻּחוֹת בְּתִפְאָרָה{{ש}} קוֹל קוֹלי קוֹלוֹת וְרוּחַ סְעָרָה{{ש}} וְלַפִּיד לַפִּידֵי לַפִּידִים אֵשׁ בֹּעֵרָה{{ש}} קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ וְקוֹל יְיָ בַּהֲדָרָה{{ש}} מְפַרֵשׁ אֶת הַדִּבּוּר לְבָאֵרָה{{ש}} יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ סִתְרֵי תוֹרָה{{ש}} וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ לִבָּם לְשַׁבְּרָה{{ש}} וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִילִין שְׁנַיִם וַעֲשָׂרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְסַיְּעָם מִשְּׁמֵי שִׁפְרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן בַּהֲלִיכָה יִדֹּדוּן בַּחֲזִירָה{{ש}} וְלֹא הֵם בִּלְבָד כִּי אִם עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי לְהֵעָזְרָה{{ש}} וְנִשְׁתַּלְהֲבוּ מִכֹּחַ הָאֵשׁ וְרוּחָם עָבְרָה{{ש}} וְעַנְנֵי כָבוֹד הִזִּילוּ טַלְלֵי אוֹרָה{{ש}} אֶרֶץ רָעֲשָׁה וְגַם שָׁמַיִם נָטְפוּ לְחַשְּׁרָה{{ש}} גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים לְיָפָה וּבָרָה{{ש}} נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ לְשָׁמְרָה{{ש}} וּכְמוֹצְאֵי שָׁלָל רַב שָׂשׂוּ בַּאֲמִירָה טְהוֹרָה{{ש}} וְנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הִשְׁמִיעוּ בַאֲמִירָה{{ש}} וְלֹא הָיָה בָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל יוֹתֵר מִדַּבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} וְנָמוּ לְרוֹעָם קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע אֲמִירָה{{ש}} כִּי אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ נָמוּת מְהֵרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶם בְּעֵינָיו לְיַשְּׁרָה{{ש}} מִשָּׁם זָכוּ לְהַעֲמִיד נְבִיאִים לְהִתְאַשְּׁרָה{{ש}} וְנָם מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְבָחֳרָה{{ש}} אִלּוּ אֶפְשַׁר לְבַלַּע הַמָּוֶת וּלְהַעֲבִירָה{{ש}} אֲבָל אִי אֶפְשַׁר שֶׁכְּבַר נִגְזְרָה גְּזֵרָה{{ש}} וְעַל תְּנַאי כָּך עָמְדוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה{{ש}} אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם לְהִתְפָּאֵרָה{{ש}} חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן בְּעֶבְרָה{{ש}} וּמֹשֶׁה מְזָרְזָן וּמְפַיֵּס לְכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה{{ש}} וְהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ וְהַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם יוֹתֵר מִשַּׁלִּיטִים עֲשָׂרָה{{ש}} וְאוֹמֵר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מִן הָאֵשׁ וּמִן הַסְּעָרָה{{ש}} וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה עַל פְּנֵיכֶם יִרְאֶה טְהוֹרָה{{ש}} סִימָן טוֹב בָּאָדָם שֶׁהוּא בּוֹישָׁן וְרוּחוֹ נִשְׁבָּרָה{{ש}} שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָנָו עִמּוֹ שְׁכִינָה שׁוֹרָה{{ש}} אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְעֶזְרָה{{ש}} אֶל זֶה אַבִּיט אֶת עָנִי וּנְכֵה רוּחַ לְהֵעָתְרָה{{ש}} אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. וְעָנָו נִכְנַס לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִיצוֹת{{ש}} חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל נְחוּצוֹת{{ש}} עָנָן לִפְנִים וַעֲרָפֶל לִפְנַי וְלִפְנִים וְחֹשֶׁךְ בַּחוּצוֹת{{ש}} וְסִבֶּר לוֹ פָנִים לְהִתְרַצּוֹת{{ש}} וְקִבְּלוּ עַל יָדוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֺת קְבוּצוֹת{{ש}} וְנָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה בְּדַעַת וּבְמֹעֵצוֹת{{ש}} וְלָכֵן נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ תַּלְתַּלֶּיהָ קְוֻצּוֹת{{ש}} זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי עוֹמֵד בִּפְרָצוֹת{{ש}} אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְּחֹרֵב הַר הַנִּבְחָר מֵהָרֵי אֲרָצוֹת{{ש}} חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְתוֹרוֹת לְחֵיךְ נִמְלָצוֹת. וְכָל הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר שָׁמְעוּ קוֹלוֹ{{ש}} זָכוּ לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי זְבוּלוֹ{{ש}} עָלָיו נִתְרַפְּקוּ וְחָיוּ בְצִלּוֹ{{ש}} וְנָתַן בְּתוֹכָם מִשְׁכָּנוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} וְהִרְבָּה לְהַרְאוֹתָם מוֹפְתֵי מִפְעָלוֹ{{ש}} וְיָדוֹ הַחֲזָקָה וּכְבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ{{ש}} וּבְשׁוּב רוּחָם לְאוֹצַר מִכְלּוּלוֹ{{ש}} לֹא שָׁלְטָה בִבְשָׂרָם רִמָּה לְאָכְלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִדְרִיכָם שְׁבִילוֹ{{ש}} וְלָעוֹלָם הַבָּא יֵאָסְפוּ לוֹ{{ש}} וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר מִלּוּלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ:{{ש}} וּבְיוֹם זֶה הִשְׁמִיעַ הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל פָּצְחוּ הִלּוּלוֹ{{ש}} וּמַלְאֲכֵי מַעְלָה הִנְעִימוּ מַהֲלָלוֹ{{ש}} וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}} שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְזִקֵּי חַשְׁמַלּוֹ{{ש}} קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה קִדְּמוּ לְסַלְסְלוֹ{{ש}} וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם סֻבֳּלוֹ{{ש}} נִרְאִים נוֹשְׂאִים וְנִשָּׂאִים בְּחֵילוֹ{{ש}} וּנְהַר דִּי־נוּר הָעוֹבֵר לְמוּלוֹ{{ש}} נוֹתְנִים עֹז וּגְדֻלָּה לְהַלְלוֹ{{ש}} וּמֵאָז מַקְדִּישִׁים חֶבֶל גּוֹרָלוֹ{{ש}} יוֹם יוֹם יְנַשְּׂאוּהוּ וִירוֹמְמוּהוּ קְהָלוֹ{{ש}} חַיָּלֵי מַעְלָה אֵינָם מַעֲרִיצִים לוֹ{{ש}} עַד יַקְדִּישׁוּהוּ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ{{ש}} אֵלּוּ אַחַר אֵלּוּ מַאְדִּירִים צִלְצוּלוּ{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה יְשַׁלְשׁוּ לוֹ{{ש}} דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים לְהַקְדִּישׁ לוֹ.<קטע סוף=המשך/><noinclude>{{ש}} {{הור|כַּכָּתוּב}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> 87xbdcn8z2vb0wpesb00nuwgbuy6hes 3016997 3016996 2026-05-19T16:09:01Z Yack67 27395 3016997 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אורח חיים מוסר תוכחת | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שמעון בר יצחק; שמעון בר יצחק בר אבון חזק; שמעון בר יצחק חזק ואמץ; שמעון בר יצחק חזק | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2010|א-2010]] | מנהגים = נאמרת לרוב קהילות אשכנז המערבי ביום ראשון של שבועות,{{הערה|כך אומרים באותו יום שתי המערכות הגדולות של [[מחבר:רבי שמעון הגדול|רבי שמעון הגדול]] לחג השבועות, כי מערכת היוצר {{צ|[[אדון אימנני]]}} ג"כ שלו היא.}} ולמנהג אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ב'.{{ש}} ברוב קהילות אשכנז המזרחי ומיעוט קהילות אשכנז המערבי אין אומרים בקרובה זו {{צ|[[אל נא לעולם תוערץ]]}}.{{הערה|ה[[לבוש אורח חיים תצד#ב|לבוש]] תהה מה פשר מנהג זה.}} בוורמייזא אומרים אותו אחר קטע {{צ|כאשר נגלית לאבותינו}}.{{ש}} יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט {{צ|[[#סדר עולם|שעשוע יום יום]]}} המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}, וכן מנהג וורמייזא. נוהגים להוסיף בסוף הפיוט בית {{צ|וישמחו כל העם}} מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}}. ולמנהג אשכנז המזרחי יש שאין אומרים אותו, וכן מנהג פראג. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}רַח חַיִּים מוּסַר תּוֹכַחַת{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתְּךָ לְנוֹשָעִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת{{ש}} {{סי|גָּ}}עֲשׁוּ עַמּוּדֵי רוֹם וָתַחַת{{ש}} {{סי|דְּ}}בֵקֶיךָ בְּבוֹאָם מַתָּנוֹת לָקַחַת {{סי|הִ}}סַּעְתָּ עַם כַּצֹּאן לִנְחוֹת{{ש}} {{סי|וְ}}נִהַגְתָּם כְּעֵדֶר בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}} {{סי|זִ}}כִּיתָם לַתּוֹרָה בְּאַהַב לְהֵאָחוֹת{{ש}} {{סי|חֹ}}דֶשׁ שְׁלִישִׁי בְּצֵאתָם לִרְוָחוֹת {{סי|טֶ}}רֶם נִגְלֵיתָ בְּשֵׂעִיר וּפָארָן{{ש}} {{סי|יִ}}דַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עָנְשָׁן וּשְׂכָרָן{{ש}} {{סי|כִּ}}רְאוֹתְךָ כִּי מֵאֲנוּ לְשָׁמְרָן{{ש}} {{סי|לֹ}}א חֲשַׁבְתָּם וְרָאִיתָ לְהַתִּירָן {{סי|מִ}}מִּדְבָּר נִתְּנָה מְקוֹם הַפְקֵר{{ש}} {{סי|נֶ}}גֶד הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵין כָּל סוֹקֵר{{ש}} {{סי|ס}}וֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה לְהִתְעַקֵּר{{ש}} {{סי|עֵ}}ת יָבוֹאוּ בַמִּשְׁפָּט לְהִתְחַקֵּר {{סי|פִּ}}יךָ לֹא דִבֵּר בְּמִסְתָּרִים{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק דּוֹבֵר מַגִּיד מֵישָׁרִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רָ}}אוּ וְתָמְהוּ מְלָכִים וְשָׂרִים {{סי|שָׁ}}לִישִׁים כָּתַבְתָּ לְעַם מְשֻׁלָּשִׁי{{ש}} {{סי|שִׁ}}לַּשְׁתָּ שָׁלִישׁ מִשֵּׁבֶט הַשְׁלִישִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}מִימָה וּבָרָה מְשִׁיבַת נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|תָּ}}מַכְתָּ לְהַנְחִילִי בְּיֶרַח שְׁלִישִׁי. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מֵישָׁרִים כָּל מַעְגְּלֵי טוּבוֹ{{ש}} :הִשְׁמִיעַ מִפִּיו לְעַם קְרוֹבוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לַהֲבוֹת אֵשׁ בְּקוֹל בְּחָצְבוֹ{{ש}} :מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}מְכוּ כָבוֹד נוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|שֻׁ}}תְּפוּ בְּמַתַּן יְקָרָה וַחֲמוּדָה{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיָה חַשׁוּקָה מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה{{ש}} {{סי|קְ}}רוּאָה בַּת מֶלֶךְ כְּבוּדָה {{סי|צִ}}יר נֶאֱמָן קָרָאתָ לַעֲלוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בֵּאַרְתּוֹ חֲמוּרוֹת וְקַלּוֹת{{ש}} {{סי|עֳ}}נָשִׁין וְאַזְהָרוֹת פְּרָטוֹת וּכְלָלוֹת{{ש}} {{סי|שְׂ}}כַר הַמִצְוֺת וְשִׁלּוּם גְּמוּלוֹת {{סי|נַּ}}מְתָּ לּוֹ כֹּה תֹאמַר{{ש}} {{סי|מִ}}לִּפּחוֹת וּמִלְּהוֹסִיף מַאֲמָר{{ש}} {{סי|לְ}}נָשִׁים בִּלְשׁוֹן רַכָּה לוֹמַר{{ש}} {{סי|כֹּ}}בֶד הַדִּקְדּוּק לַאֲנָשִׁים לִגְמָר {{סי|יָ}}רַד מִן הָהָר וְהִשְׁמִיעָם{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי מֶתֶק וְאִמְרֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חֻ}}בְּרוּ וְהִשְׁוּוּ כְאֶחָד בְּמַדָּעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מַעַשׂ לְמִשְׁמָעָם {{סי|וּ}}בַשְּׁלִישִׁי לְיוֹם הִתְקַדְּשׁם בּוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קְדִּים עַל יָדָם מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ תַּלְמִיד לְהַמְתִּין לְרַבּוֹ{{ש}} {{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ הִפְלִיא לְזֶרַע אוֹהֲבוֹ {{סי|בְּ}}נָסְעָם מִיַּם סוּף אֲגוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיב וּמַצָּה נוֹסְעִים וְעוֹמְדִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}זַי בְּעֵת נָסְעוּ מֵרְפִידִים{{ש}} {{סי|אֶ}}ל סִינַי בָּאוּ כְּאֶחָד אֲחוּדִים. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַלְלוּיָהּ כִּי הוּא הָיָה וְיִהְיֶה{{ש}} :בְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת אוֹתָנוֹ יְחַיֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לְפָנָיו יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה{{ש}} :וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים בַּחֲנוֹתָם נֶגֶד הָהָרָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים וּנְכוֹנִים בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} {{סי|שִׁ}}מַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עֲרוּכָה וּשְׁמוּרָה{{ר1}} {{סי|שִׁ}}מְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה.{{ממס|תהלים נ ז}} {{סי|מִ}}צְוֺת וְחֻקִים דָּת וָדִין{{ש}} {{סי|מִ}}שָּׁם לָמְדוּ מַאֲמַצֵּי הַדִּין{{ש}} {{סי|מִ}}דֶּשֶׁן בֵּיתְךָ זָכוּ לְהַעֲדִין{{ר1}} {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין.{{ממס|תהלים עו ט}} {{סי|עַ}}ד לֹא נִגְלָה לִמְצוּקֵי אָרֶץ{{ש}} {{סי|עָ}}בַר וְזָרַח וְהוֹפִיעַ בָּאָרֶץ{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים מִשָּׁם נִפְרְצוּ פָּרֶץ{{ר1}} {{סי|עָ}}מַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|וּ}}מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָה בְּמִצְעַד{{ש}} {{סי|וּ}}לְעַם קְרוֹבוֹ מִסִּינַי נוֹעַד{{ש}} {{סי|וַ}}עֲמּוּדֵי תֵבֵל גָּעֲשׁוּ לְהַרְעַד{{ר1}} {{סי|וַ}}יִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|נִ}}קְבְּצוּ לְאֻמִּים רֶגֶשׁ בְּשָׁמְעָם{{ש}} {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ לְקוֹסֵם לְשָׁאֳלוֹ מַה טַּעַם{{ש}} {{סי|נְ}}אֻם הֱשִׁיבָם עַל מַה הָרַעַם{{ר1}} {{סי|נֹ}}תֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם.{{ממס|תהלים סח לו}} {{סי|בַּ}}נְתָּה מֵרָחוֹק לְנוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלָּם יִסַּדְתָּ עַל אֶרֶץ אֲגֻדָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן נַעֲבָדְךָ בְּגִיל וּרְעָדָה{{ר1}} {{סי|בְּ}}סוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.{{ממס|תהלים קיא א}} {{סי|רִ}}דְתְּךָ לְסִינַי בָּאֵלִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שֶׁף לְרַגְלֶךָ יָצָא בְּהִידּוּרִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲדִים נְמוֹגִים כָּל יְצוּרִים{{ר1}} {{סי|רָ}}אוּךָ יָחִילוּ הָרִים.{{ממס|חבקוק ג י}} {{סי|יָ}}רְאָה וְחָלָה מִתְּנָאָהּ הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|יָ}}זְמָה פֶּן תֵּהָפֵך לְתֹּהוּ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|יֻ}}סָּדוּ עַמּוּדֶיהָ בְּאָנֹכִי בְּמֶרֶץ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים קלח ד}} {{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ אֲחָזוּם בְּעָתָה{{ש}} {{סי|צֶ}}לַע כְּגִיגִית עֲלֵיהֶם כָּפַפְתָּ{{ש}} {{סי|צְ}}רוּפָה קִבְּלוּ בְּמָנוֹד וְאֵימָתָה{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי לא כז}} {{סי|חָ}}שׁוּ הָרִים לְקַבֵּל שְׁכִינָתוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}פֵצִים לְהִתְעַלּוֹת בִּיקַר תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}} {{סי|חֻ}}בַּב חוֹרֵב מֵהָרֵי אַדְמָתוֹ{{ר1}} {{סי|חָ}}מַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ.{{ממס|תהלים סח יז}} {{סי|קָ}}רָאתָ לֶעָנָו מֵרוּם גְּבֹהִים{{ש}} לְהַנְחִיל תְּעוּדָה לְעַם כְּמֵהִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות יט ג}}<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} <קטע התחלה=המשך/> ====פיוט ד==== אִם לֹא אֲמָרֶיךָ הַנְּעִימִים{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא מִתְקַיְּמִים{{ש}} וְהִנְחַלְתָּם מוֹרָשָׁה לִמְעוּטֵי עַמִּים{{ש}} מֵאַהֲבָתְךָ אוֹתָם וּבְזֵכֶר שְׁבוּעַת קְדוּמִים{{ש}} וּמְאֹד תִּתְאַוֶּה לָמוֹ לִהְיוֹת שְׁלֵמִים{{ש}} וּבְמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ לֵב וָדַעַת מְשִׂימִים{{ש}} וּבְסוֹד יְרֵאֶיךָ יָשִׁיבוּ טְעָמִים{{ש}} בְּרִיתְךָ לִנְצוֹר לֶכֶת בְּדֶרֶךְ תָּמִים{{ש}} וּבְעֵת הִשְׁמַעְתָּם חֻקֶּיךָ הַתְּמִימִים{{ש}} עָמְדוּ בְמוֹרָא כְּאֶחָד מָשְׁלָמִים{{ש}} וְנִגְלָה לָמוֹ רָז מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה הֱיוֹת מַקְדִּימִים{{ש}} וְנַמְתָּ מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לְעוֹלָמִים{{ש}} לְיִרְאָה אוֹתִי לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים{{ש}} לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וּבִדְרָכַי מְסֻיָּמִים{{ש}} וְיִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְּלִי הֱיוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}} כִּמְעַט מִפְּנֵיהֶם אַכְנִיעַ שׂוֹטְמִים{{ש}} וְאָשִׁיב יָדִי עַל אוֹיְבִים וְקָמִים{{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ש}} לֹא בּוֹשִׁים וְלֹא נִכְלָמִים{{ש}} וְאַתָּה אָדוֹן הַצּוּר תָּמִים{{ש}} בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} פֵּתַח דְּבָרֶיךָ הֲבִינֵם בְּחִכּוּמִים{{ש}} וּתְזַכֵּם לִהְיוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים{{ש}} וּבְתוֹכָם תִּשְׁכֹּן רָם עַל רָמִים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====קיקלר==== {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון חזק'''}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.''' {{סי|שְׁ}}בוּיַת מָרוֹם לֻקְּחָה כְּהַיוֹם / מִצְוֺתֶיהָ וְהוֹרְיוֹתֶיהָ מִפִּי אָיוֹם / מִמִּדְבַּר נְתוּנָה לְיוֹצְאֵי פִדְיוֹם{{ש}} {{סי|מַ}}אֲמָר וְצִוּוּי וְעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה / חֹק וּמִשְׁפָּט בְּרִית וְתוֹרָה / נֹעַם הֶגֶה דִבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} {{סי|עֲ}}רוּכִים יַחַד זֶה אַחַר זֶה / וּצְמוּדִים מַחֲזֶה אֶל מַחֲזֶה / לוּחוֹת כְּתוּבִים מִזֶּה וּמִזֶּה {{סי|וְ}}הַמִּכְתָּב מִכְתָּב אֱלֹהִים לְאַשְּׁשָׁה / חֲקָקָם זֶה כְּנֶגֶד זֶה לְדָרְשָׁה / כִּוְּנָם וְהִתְוָם חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה{{ש}} {{סי|נֹ}}עַם אָנֹכִי הִשְׁמִיעַ בְּמַאֲמָר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּרְצָח הִזְהִיר בְּמִשְׁמָר / זֶה עַל זֶה לְהָבִין וְלִגְמָר{{ש}} {{סי|בְּ}}הִכָּשֵׁל יְצוּרִים לִשְׁפָּךְ דָּם / כְּאִלּוּ מְמַעֲטִים דְּמוּת בַּהֲזִידָם / כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם {{סי|רָ}}מַז לֹא יִהְיֶה בַּשֵּׁנִי דִיבּוּר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּנְאָף הִזְִהִיר לְצִיבּוּר / עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבוּר{{ש}} {{סי|יַ}}גִּיד וְיוֹכִיחַ עֲלֵי כוֹפְרִים / דּוֹמִים לְאִשָּׁה מְנָאֶפֶת מֵאֲחֵרִים / תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם כְּלָיוֹת חוֹקֵר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּגְנֹב הִזְהִיר לְהִתְיַקֵּר / הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר {{סי|חִ}}וָּה זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תַעֲנֶה הִזְהִיר בִּמְשִׁיבַת / פֶּן תְּשַׁקֵּר וְתוֹצִיא דִבַּת{{ש}} {{סי|קְ}}רִיאָתָם יוֹכִיחוּ לָז לְלָז לִדּוֹן / כָּל מְחַלֵּל יוֹם קֹדֶשׁ בְּזָדוֹן / כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בָּאָדוֹן{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁמֹר יְצִיר שַׁבָּת מֵחַלֵּל / מֵעִיד כִּי לְשִּׁשָׁה עוֹלָם שִׁכְלֵל / וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְיָ וַאֲנִי אֵל {{סי|רָ}}שַׁם מִצְוַת כַּבֵּד לְעַם נִבְרָא / אָב וָאֵם מְכַבֵּד בְּמוֹרָא / מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶר לֹא תַחְמֹד שָׁת לְנֶגְדּוֹ / בֵּית רֵעַ וַאֲמָתוֹ וְעַבְדּוֹ / שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל כְּבוֹדוֹ{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֵר מַאֲמָר לְמַאֲמָר לְמוּלוֹ / יַגִּיד עַל הַחוֹמֵד לְהַכְשִׁילוֹ / סוֹפוֹ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁהוּא מְקַלְלוֹ {{סי|וְ}}אֵלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִבְּרוֹת הַכְּלוּלוֹת / נֶחֶרְתוּ עַל הַלֻּחוֹת הַמְּעֻלּוֹת / וּמִפֶּה אֶל פֶּה הָשְׁמְעוּ בְקוֹלוֹת{{ש}} {{סי|נְ}}בוֹנִים שֻׁלְהָבוּ מִלַּהַב הַמִּשְׁמָע / וְהִשְׁמִיעוּ אֵין יְכֹלֶת לִשְׁמָע / קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע{{ש}} {{סי|חַ}}י הוֹדָה לַאֲשֶׁר אָמְרוּ / {{סי|זָ}}כוּ {{סי|קְ}}דוֹשִׁים וּמִשָּׁם נִתְאַשְּׁרוּ / כְּנָם הֵטִיבוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}} ====אל נא לעולם תוערץ==== <includeonly>{{הור2|בהרבה קהילות אין אומרים כאן {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}.}}</includeonly> {{:אל נא לעולם תוערץ}}{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''כַּאֲשֶׁר נִגְלֵיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה / כֵּן נִזְכֶּה שְׁכִינָתְךָ לַחֲזֶה / וְנֹאמַר: הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה. קָדוֹשׁ.''' ====סדר עולם==== <includeonly>{{הור2|יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט זה המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}.}}</includeonly> '''וּבְכֵן, יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}} {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ יוֹם יוֹם מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}} קָדָם מִפְעָלָיו אַלְפַּיִם שָׁנָה{{ש}} אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ חֲקָרָהּ וֶהֱכִינָהּ{{ש}} בִּימִינוֹ חֲקָקָהּ וּבְחֵיקוֹ נְתָנָהּ{{ש}} הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה{{ש}} בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים קוֹלָהּ נָתְנָה{{ש}} אֲלֵיכֶם אֶקְרָא בַּעֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}} שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר לְהָבִינָה{{ש}} מִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים וּנְכוֹנָה{{ש}} בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי בְּלִי תוֹאֲנָה{{ש}} כֻּלָּם נְכוֹחִים לְיוֹדְעֵי בִינָה{{ש}} קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כֶּסֶף וּתְכוּנָה {{סי|מִ}}קַּדְמֵי קֶדֶם מֵרֹאשׁ נִסַּכְתִּי{{ש}} בְּאֵין תְּהוֹם וּמַעְיָן נִתְהַלָּלְתִּי{{ש}} בְּטֶרֶם הַר וָגֶבַע נִתְחוֹלָּלְתִּי{{ש}} בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם הָיִיתִי{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים עִמּוֹ נִמְצֵאתִי{{ש}} אֲנִי חָכְמָה עָרְמָה שָׁכָנְתִּי{{ש}} מְשַׁחֲרַי אִמְצָאֻנְנִי וְאֹהֲבַי אָהַבְתִּי{{ש}} מֵחָרוּץ וּמִפָּז נִבְחֲרָה תְּבוּאָתִי{{ש}} בְּאֹרַח צְדָקָה וּמִשְׁפָּט הִתְהַלַּכְתִּי{{ש}} יָסוּרוּ אֵלַי חֲסַר לֵב וָפֶתִי{{ש}} לִלְחֹם בְּלַחְמִי וְלִשְׁתּוֹת יַיִן מָסַכְתִּי{{ש}} כִּי עֹשֶׁר וְכָבוֹד נִמְצָא אִתִּי {{סי|עֲ}}צָתוֹ מֵרָחוֹק אִמֵּן לְאַמְּנִי{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ שָׂם לְמַעֲנִי{{ש}} רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בְּחֶסֶד קָנָנִי{{ש}} מִצּוּף דְּבַשׁ וָנֹפֶת הִמְתִּיקָנִי{{ש}} זָהָב וּפְנִינִים לֹא יַעַרְכוּנִי{{ש}} כִּי כָל בֵּיתִי לָבוּש שָׁנִי{{ש}} לִוְיַת חֵן וְרִפְאוּת נְתָנָנִי{{ש}} יָדַי וְכָפַּי לִפְרוֹשׂ לֶעָנִי{{ש}} פִּי פָתוּחַ בְּחָכְמָה וּבְשֵׂכֶל חִכְּמָנִי{{ש}} וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנִי{{ש}} טָבוּחַ טִבְחִי וְעָרוּךְ שֻׁלְחָנִי{{ש}} אֹרֶךְ יָמִים וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלִי וּבִימִינִי {{סי|וּ}}בַעֲצָתִי נוֹעַץ רוֹכֵב כְּרוּבִים{{ש}} מְמַדֵּי אֶרֶץ שָׂם וְדִבֵּק רְגָבִים{{ש}} שָׁמַיִם נָטָה וְשָׂם סִתְרוֹ עָבִים{{ש}} שֶׁמֶשׁ הִזְרִיחַ וְצָר יָרֵחַ וְכוֹכָבִים{{ש}} וְהִדְשִׁיא וּהִזְרִיעַ אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים{{ש}} וְהִשְׁרִיץ דָּגִים וְעוֹפוֹת וַחֲגָבִים{{ש}} וְחַיָּה וּבְהֵמָה וְכָל פָּרִים וְרָבִים{{ש}} וַיִּיצֶר בְּכַפּוֹ רֹאשׁ לְכָל נְצִיבִים{{ש}} בְּהִבָּרְאוּ כּוֹנְנוּ תֻפִּים וּנְקָבִים{{ש}} וּמְעַט מֵאֱלֹהִים חִסְּרוֹ בָאֳהָבִים{{ש}} וְכָבוֹד וְהָדָר עִטְּרוֹ בְשִׂגּוּבִים{{ש}} וְהִמְשִׁילוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים {{סי|נֹ}}עַם אֶבֶן יְקָרָה שָׁת מְסֻכָּתוֹ{{ש}} בְּצַלְמוֹ רִקְמוֹ וְהִפְאִיר תְּמוּנָתוֹ{{ש}} וּמִקָּצֶה עַד קָצֶה הֵקִים קוֹמָתוֹ{{ש}} וְחָלַק לוֹ מִשֵּׂכֶל תְּבוּנָתוֹ{{ש}} וּבְמִלַּת לָשׁוֹן הִפְלִיא דִבְרָתוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא שֵׁמוֹת לְכָל בְּרִיָּתוֹ{{ש}} וְעַל כָּל יְצוּרִים הָיְתָה אֵימָתוֹ{{ש}} וּבְעֵדֶן גַּן הָיְתָה חֲנִיתוֹ{{ש}} וּלְהַמְתִּיקֵנִי בְּפִיו הָיְתָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} עֵקֶב הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ עַפְרוֹת אַדְמָתוֹ{{ש}} חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתַי לַהֲגוֹת בְּאִמְרָתוֹ{{ש}} וְנֹעַם מִשְׁפְּטֵי צִדְקִי לְחַוּוֹתוֹ {{סי|בְּ}}שׁוּרִי מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ{{ש}} לֹא שָׁמַר צִוּוּי וַיְפִירֵהוּ{{ש}} בִּיקָר לֹא לָן וַיְגָרְשֵׁהוּ{{ש}} וְנִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה מִקְרֵהוּ{{ש}} בְּאָכְלוֹ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוָּהוּ{{ש}} לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ וּלְטָעֳמֵהוּ{{ש}} וְהִרְצֵתִי אֲמָרַי לִפְנֵי בוֹרְאֵהוּ{{ש}} לֹא חָפַצְתִּי בוֹ כִּי מְרִי הוּא{{ש}} בְּמִפְקַד אֶחָד לֹא עָמַד לְקַיְּמֵהוּ{{ש}} וּבִקְוֻצּוֹת תַּלְתַּלַי אֵיךְ יַעֲמֹד הוּא{{ש}} בַּחֲסַר לֵב יָמוּת בְּלִי לְהַחֲיֵהוּ{{ש}} לֹא נוּכַל לְהִדָּבֵק אֲנִי וָהוּא {{סי|רַ}}בּוּ שָׁנִים וְהָלְכוּ דוֹרוֹת{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי אֲצוּרָה בִּמְרוֹמֵי דִירוֹת{{ש}} בֵּין אֶרְאֶלֵי טֹהַר אִמְרוֹתַי טְהוֹרוֹת{{ש}} וְעָמַד אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹת{{ש}} מְיַשֵּׁר מַעְגָּל וּמְסִלּוֹת יְשָׁרוֹת{{ש}} אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ בְּכוֹשָׁרוֹת{{ש}} מְנַחֵם מִמַּעַשׂ וּמֵעֹצֶב מְאֵרוֹת{{ש}} וּבְשֶׁטֶף זַעַם נֶחֱלַץ מִצָּרוֹת{{ש}} בְּצֵאתוֹ לָרְוָחָה מִתּוֹךְ מַסְגֵּרוֹת{{ש}} הִקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה וּתְשׁוּרוֹת{{ש}} מִכָּל חַיָּה וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת טְהוֹרוֹת{{ש}} וְרָצָה לְדַבְּקוֹ בִי אִמְרוֹתַי לְהוֹרוֹת {{סי|י}}וֹם נִשְׁתַּכֵּר נִפְרְדָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} מִמַּטָּעֵי כַרְמוֹ הִרְוָה שְׁתִיָּתוֹ{{ש}} וְנִתְגַּל בְּאָהֳלוֹ וְגִלָּה נַבְלוּתוֹ{{ש}} וּבְנוֹ נִכְנַס וְרָאָה עֶרְוָתוֹ{{ש}} וַיִּיקֶץ מִיֵּינוֹ וְאֵרֲרוֹ בְקִלְלָתוֹ{{ש}} עֶבֶד עֲבָדִים לְאֶחָיו הֶיוֹתוֹ{{ש}} בַּעֲשׂוֹתוֹ כָכָה מְאַסְתִּיו לִשְׂנֹאתוֹ{{ש}} וְנַמְתִּי לִצוּרִי לֹא אֶחְפֹּץ קִרְבָתוֹ{{ש}} כִּי בְשִׁכְרוּתוֹ יָצָא מִדַּעְתּוֹ{{ש}} וַיָפֶר חֻקִּי וַיְקָרֵב מִיתָתוֹ{{ש}} לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה בִשְׁתוֹתוֹ{{ש}} כָּל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יַרְבֶּה חָכְמָתוֹ {{סי|צֶ}}דֶק לְעֶשְׂרִים הֵעִיר מִמִּזְרָח{{ש}} בּוֹרְאוֹ הִכִּיר לְשָׁלֹשׁ אֵיתָן הָאֶזְרָח{{ש}} וְכִתַּת וְשִׁבַּר אֱלִילֵי תֶרַח{{ש}} וּמִבֵּין חֲשֵׁכִים אוֹרוֹ זָרָח{{ש}} וּמִבֵּית מוֹלַדְתּוֹ גָּלָה וּבָרַח{{ש}} וְהִצְלִיחַ בְּלֶכְתּוֹ וּכְחֲבַצֶּלֶת פָּרָח{{ש}} אֵשֶׁל נָטַע וְהָעוֹבְרִים הֶאֱרַח{{ש}} וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ רֵיחוֹ הֵרָח{{ש}} וְתוֹעֵי דֶרֶךְ הִסְלִיל בָּאֹרָח{{ש}} יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים הִבְרָח{{ש}} וְשָׁמַר תּוֹרוֹת וּבְמִצְוֺת טָרַח{{ש}} וְגָבַר כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַמִּזְרָח {{סי|חֻ}}בַּב וְנֶחְשַׁק בְּשָׁמְרוֹ אֱמוּנָה{{ש}} בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶׂר נִצְרַף לְבָחֲנָה{{ש}} וּמָצָא שְׂכַר בִּטְנוֹ לְמֵאָה שָׁנָה{{ש}} וְהִתְחִיל בְּמִצְוָה נִתְּנָה לִשְׁמֹנָה{{ש}} וְנָם צוּר בָּא עֵת וְהִגִּיעָה עוֹנָה{{ש}} אָמוֹן שַׁעֲשׁוּעִים לְהִנָּתֵן בְּמַתָּנָה{{ש}} וְגַם אֲנִי נִרְצֵיתִי בּוֹ לְהִתְחַתְּנָה{{ש}} לוּלֵי נָאַם בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה{{ש}} וְשָׁאַל אוֹת לְהוֹדִיעוֹ נְכוֹנָה{{ש}} וְגָרַם גֵּרוּת אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה{{ש}} בְּפֶרֶךְ לְעַנּוֹת עֲדַת מִי מָנָה{{ש}} אָז חָדַלְתִּי בָּאָרֶץ לְשָׁכְנָה {{סי|קָ}}ם בְּנוֹ תַחְתָּיו וְהוּשַׁת לְשָׂרִים{{ש}} בְּדַרְכֵי הוֹרוֹ הָלַךְ בְּמֵישָׁרִים{{ש}} לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש}} וּכְקָרְבַּן נִיחֹחַ הֹעֲלָה בְּבֵרוּרִים{{ש}} וְנִרְצָה כְּכָלִיל וְשַׁלְמֵי אֵמוּרִים{{ש}} וְזָרַע וּמָצָא מֵאָה שְׁעָרִים{{ש}} וְהִצְלִיחַ וְהִשְׂכִּיל וְהִנְעִים אֲמָרִים{{ש}} וְחָפֵץ לְהַגְדִּילוֹ בְּתוֹרַת מוּסָרִים{{ש}} וְגַם אֲנִי אֲהַבְתִּיו חָמַדְתִּיו מִנְּעוּרִים{{ש}} לוּלֵי שְׂאֵתוֹ פְּנֵי עוֹכֵר בָּעוֹכְרִים{{ש}} וּבַעֲשָׁנוֹ נֶעֱשַׁן וְהִכְהָה מְאוֹרִים{{ש}} בַּעֲבוּרוֹ נִמְנַעְתִּי לְהִוָּדַע בַּשְּׁעָרִים {{סי|חֶ}}בְיוֹן עֹז שָׁכַנְתִּי בְּמַחְמָד{{ש}} לָאָרֶץ לֹא יָרַדְתִּי לְהִתְלַמָּד{{ש}} וְעָמַד אִישׁ תָּם וְתַאֲוָתִי חָמַד{{ש}} יָשַׁב אֹהָלִים עִתּוֹתַי לְהַתְמַד{{ש}} בְּרָכָה יָרַש וְלִגְבִיר הָעֳמַד{{ש}} זַרְעוֹ לְהַרְבּוֹת כְּחוֹל לֹא יִמָּד{{ש}} רוּחַ נְדִיבָה סְמָכַתְהוּ לְהַצְמַד{{ש}} בְּתֻמּוֹ הָלַךְ וּבְכָשְׁרוֹ עָמָד{{ש}} יוֹצְרוֹ אֲהֵבוֹ וּבְעֵינָיו נֶחְמָד{{ש}} וַיֹּרֵנִי הִנֵּה זֶה נָעִים וְנֶחְמָד{{ש}} נָאֶה לוֹ בְהֶגְיוֹנֵךְ לִלְמַד{{ש}} יִתְמָךְ לִבּוֹ דְבָרֵךְ וּבְסוֹדֵךְ יָעֳמַד {{סי|זַ}}ךְ הָיָה וְנָבָר וְאִישׁ אֱמוּנָה{{ש}} וְרָאוּי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּמַתָּן צְפוּנָה{{ש}} אֲבָל לֹא שָׁקַט וְלֹא הָפְנָה{{ש}} בְּבֵית אָבִיו לֹא נָח מִתְּלֻנָּה{{ש}} אָחִיו מִתְנַחֵם לְהָרְגוֹ בְּשִׂטְנָה{{ש}} עָמַד מִפָּנָיו וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה{{ש}} בְּמַקְלוֹ עָבַר וַיָּבֹא חָרָנָה{{ש}} בְּאִשָּׁה שָׁמַר עֶשְׂרִים שָׁנָה{{ש}} בְּגִידּוּל בָּנִים נִטְרַח בְּאָמְנָה{{ש}} נִמְכַּר פֹּרָת לְתַאֲלָה וְלִמְגִנָּה{{ש}} בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן יָרַד לְגֹשְׁנָה{{ש}} לָכֵן לֹא נָפַלְתִּי בְּגוֹרָלוֹ לְמָנָה {{סי|קָ}}רַב מוֹעֵד וְהִגִּיעַ זְמָן{{ש}} וְשָׁר בְּעִנּוּי עַם לֹא אַלְמָן{{ש}} וַיָּקֶם מוֹשִׁיעַ רֹעֶה נֶאֱמָן{{ש}} תְּחִלַּת צֵאתוֹ מִצְרִי טָמָן{{ש}} וַיַּךְ בְּמִצְרַיִם כָּל אֱלִיל וְחַמָּן{{ש}} וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר שַׂר וּמִשְׁמָן{{ש}} וְהִגִּיהַּ אוֹר וְהֵאִיר אַשְׁמָן{{ש}} אֲסִירֵי עֳנִי לְיֶשַׁע זִמָּן{{ש}} יָם הֶעֱבִירָם וְהִסִּיעָם לִתְחוּמָן{{ש}} וְהֵגִיז לָמוֹ שְׂלָו וְהִמְטִירָם מָן{{ש}} הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָן{{ש}} וְאִוָּה לְהַנְחִילָם מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן {{סי|וּ}}בְיֶרַח הַשְּׁלִישִׁי לַחֹפֶשׁ בְּצֵאתָם{{ש}} בָּאוּ לְחֹרֵב כָּל מַקְהֵלוֹתָם{{ש}} וְנֶגֶד הָהָר הָיִתָה חֲנָיָתָם{{ש}} הִסְכִּימוּ דַעְתָּם וְהִשְׁווּ עֲצָתָם{{ש}} וּמֹשֶׁה עָלָה וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם{{ש}} וְנִצְטַוָּה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם{{ש}} הַיּוֹם וּמָחָר צַוֵּה פְרִישָׁתָם{{ש}} וְיוֹם אֶחָד הוֹסִיף לְטָהֳרָתָם{{ש}} וְסִדֵּר עִנְיָנָם וּמִצְוַת הַגְבָּלָתָם{{ש}} וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְכָרַת בְּרִיתָם{{ש}} וְהֵקִים מַצֵּבוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְטֵי תָם{{ש}} וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם {{סי|אֲ}}זַי בַּשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת בָּקְרוֹ{{ש}} מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ הוֹפִיעַ בִּיקָרוֹ{{ש}} רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן מְשַׁנְנֵי פְאֵרוֹ{{ש}} וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְהִזְרִיחַ אוֹרוֹ{{ש}} קוֹלוֹ בְּכֹחוֹ קוֹלוֹ בַּהֲדָרוֹ{{ש}} וְרוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ{{ש}} וְעָנָן כָּבֵד כִּסָּה עַל הָרוֹ{{ש}} וְהצוּרִים נִתְּצוּ הָרִים בְּעָקְרוֹ{{ש}} הוֹלֵךְ וְחָזֵק קוֹל שׁוֹפָרוֹ{{ש}} חוֹצֵב לֶהָבוֹת אֲרָזִים בְּשָׁבְרוֹ{{ש}} קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּרוֹ{{ש}} וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד בִּפְאֵר דְּבִירוֹ {{סי|מִ}}תְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי{{ש}} הִנֵּה בָא קִצִּי וְהִגִּיעַ עִתִּי{{ש}} לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי{{ש}} יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי{{ש}} יֵדְעוּ הַכֹּל מַה מְּלַאכְתִּי{{ש}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט בְּתוֹך נִתִיבָתִי{{ש}} עֹמֶק חָכְמָתִי וְסוֹד בִּינָתִי{{ש}} יָבִינוּ שְׂכָרִי עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי{{ש}} עֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי וְסֶגֶר מִסְגַּרְתִּי{{ש}} תִּקוּן אֶצְבְּעוֹתַי וְרֹב פְּעֻלָּתִי{{ש}} כִּי עַד עַתָּה בַּמְּרוֹמִים שָׁכַנְתִּי{{ש}} וְהַיּוֹם בָּאָדָם מַתָּנוֹת לֻקָּחְתִּי {{סי|צִ}}יר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים{{ש}} כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קְצִירִים{{ש}} חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים{{ש}} וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה לַהֲדוּרִים{{ש}} אֲמָרִים נְעִימִים מִפְּנִינִים יְקָרִים{{ש}} וְקִבְּלָם מִימִין יוֹצֵר הָרִים{{ש}} וְצִבְאוֹת קֹדֶשׁ עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע אָנוּ שׁוֹמְרִים{{ש}} וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ מֵרְעָמִים כַּבִּירִים{{ש}} וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְצוּרִים{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָרִים <noinclude>{{הור2|בית זה לקוח מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]]:{{ש}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|וישמחו}}}}</noinclude><includeonly>{{הור2|בית זה הובא מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]], ואינו נאמר בפראג וק"ק:}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|חזןוישמחו}}</includeonly> ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}לּוּף מְסֻבָּל בְּהוֹד אִפּוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב חֲמוּדִים{{ש}} {{סי|גָּ}}רוֹן עָנוּק לְשׁוֹן לִמּוּדִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים דְּבוּרִים כְּאֹפָן שְׁקוּדִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְשׁוּלִים לְשָׁלֹשׁ מַשְׁקִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|וּ}}בַפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים נִשְׁמָרִים וְעֹמְדִים{{ש}} {{סי|זֹ}}נְחִים הַגָּבֹהַּ וְלַנָּמוּךְ יוֹרְדִים{{ש}} {{סי|חַ}}יִּים וְרִפְאוּת לְמוֹצְאֵיהֶם מַעֲמִידִים{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַים מְנֻקָּדִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִזָּהָב וּמִפְּנִינִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל חֲפָצִים לְנֶגְדָּם בַּל נִמְדָּדִים{{ש}} {{סי|לֶ}}קַח טוֹב וּמוּסָר מַגִּידִים{{ש}} {{סי|מֶ}}תֶק וּמַרְפֵּא לַעֲצָמוֹת וְגִידִים{{ש}} {{סי|נְ}}תוּנִים מֵאֵשׁ וְכָאֵשׁ יוֹקְדִים{{ש}} {{סי|סַ}}ם חַיִּים לְבָהֶם מִתְכַּבְּדִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזְבֵיהֶם עוֹזְבִים וְחוֹבְקֵיהֶם מְכַבְּדִים{{ש}} {{סי|פִּ}}לְפּוּלָם בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׁרֵה מִתְלַמְּדִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְפֵיהֶם מוֹשִׁיבִים בֵּין נְגִידִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹנֵיהֶם לְחַיֵּי עוֹלָם עֲתִידִים{{ש}} {{סי|רַ}}ב טוּב הַצָּפוּן לַחֲסִידִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}מְרֵיהֶם יֻצְּלוּ מִכָּל פְּחָדִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹמְכֵיהֶם מְאַשְּׁרִים וּבוֹזֵיהֶם מְלַפְּדִים. :מְלַפְּדִים לַפִּידִים וּבְרָקִים נוֹגְהִים{{ש}} :בְּתִתּוֹ קוֹל עֹז מִשְּׁמֵי גְבֹהִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ כַּדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}} {{סי|שַׂ}}חוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם וְהַמְּצוּקִים{{ש}} {{סי|רַ}}בּוּ רְעָמִים וְגָבְרוּ זִקִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלֵי קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וַחֲזָקִים{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף הַדִּבּוּר כְּנִיצוֹצֵי בְרָקִים{{ש}} {{סי|פַּ}}טִּישׁ מְפֹצֵץ סַלְעֵי נְקִיקִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹרֵךְ אַחַת וּשְׁתַּיִם מִתְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹד יְרֵאִים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר מִתְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|מֹ}}שֶׁה יְדַבֵּר וְהַכֹּל שׁוֹתְקִים{{ש}} {{סי|לְ}}עַמּוֹ הִנְחִיל מִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתִּים חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|יְ}}דִיעַת חֹסֶן וִישׁוּעַת נְזִיקִים{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי חָכְמָה וָדַעַת מְפִיקִים{{ש}} {{סי|חִ}}נָּם נְתָנָם גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם בְּמַתָּנָה לְבוֹ דְבֵקִים{{ש}} {{סי|וְ}}כֻלּוֹ מַחֲמַדִּים וְחִכּוֹ מַמְתַקִּים{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁמִיעַ אָנֹכִי בְּרֹאשׁ פְרָקִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ בַּעֲשׂוֹתוֹ בְּמַיִם עֲמֻקִּים{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר נִגְלָה וְנִלְחַם בִּמְצוּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתּוֹ בְסִינַי דָּתוֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי כְּרַחֲמָן נִגְלָה מִשְּׂחָקִים. :מִשְּׂחָקִים הִבְרַקְתָּ נָגְהֶךָ{{ש}} :וְהִשְׁמַעְתָּ לְעַם כְּמֵהֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ עָשִׂיתִי וְאָדָם בָּרָאתִי{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיחַ וּדְלָתַיִם לַיָּם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|גִּ}}לִּיתִי שַׁחַר וָבֹקֶר צִוִּיתִי{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת פִּלָּגְתִּי{{ש}} {{סי|הָ}}אוֹר וְהַחֹשֶׁךְ בִמְקוֹמָם שִׁכַּנְתִּי{{ש}} {{סי|וְ}}הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ לִכְבוֹדִי יָצָרְתִּי{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת מַזָּרוֹת בְּעִתָּם הוֹצֵאתִי{{ש}} {{סי|חֻ}}קּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִשְׁטָרָם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|ט}}וֹפְלֵי שֶׁקֶר בְּשֶׁטֶף הֶאֱבַדְתִּי{{ש}} {{סי|י}}וֹרְדֵי בִקְעָה לְשׁוֹנָם בָּלָלְתִּי{{ש}} {{סי|כְּ}}דָרְלָעֹמֶר וְעֹזְרָיו הִכֵּיתִי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵמֶק שָׁוֶה לַיְלָה חִלָּקְתִּי{{ש}} {{סי|מ}}וֹרִיָּה עֲקֵדַת יָחִיד רָאִיתִי{{ש}} {{סי|נֵ}}דֶר נָדַרְתִּי בִּי נִשְׁבַּעְתִּי{{ש}} {{סי|שָׂ}}ר אֶל מַלְאָךְ בְּעֶזְרוֹ הָיִיתִי{{ש}} {{סי|עִ}}מּוֹ מִדַּבֵּר לְרֹדְפוֹ הִזְהָרְתִּי{{ש}} {{סי|פַּ}}תְרוּסִים בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת מָחַצְתִּי{{ש}} {{סי|צִ}}בְאוֹתֵיכֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם גָּאָלְתִּי{{ש}} {{סי|קָ}}רַעְתִּי יַם סוּף וְאֶתְכֶם הֶעֱבַרְתִּי{{ש}} {{סי|רְ}}אִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי{{ש}} {{סי|שִׁ}}דַּדְתִּי מְזַנֵּב וְחֵילוֹ הֶחֱלַשְׁתִּי{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת קֹדֶשׁ לָכֶם הִנְחָלְתִּי{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגַּלְתִּי וּבְכַנְפֵי נֶשֶׁר נָשָׂאתִי{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת לָכֶם נָתָתִּי. :נָתַתִּי לְךָ תּוֹכְחוֹת מוּסָרִים{{ש}} :הִשָּׁמֵר לְבַל תַּטֶּה אֲשׁוּרִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}עְתֻּעִים הֵמָּה מוּסַר הֲבָלִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}חַר אֵין לָמוֹ וְלֹא מוֹעִילִים{{ש}} {{סי|רֹ}}עֶה אֵפֶר לִבָּם הֲתוּלִים{{ש}} {{סי|קֶ}}צֶף מוֹסִיפִים וְחֵמָה מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|צֹ}}רְפִים כֶּסֶף וּבַקָּנֶה שׁוֹקְלִים{{ש}} {{סי|פַּ}}חֵי זָהָב מִכִּיס זָלִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל כְּתֵפָם נוֹשְׂאִים וְסוֹבְלִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹגְדִים לוֹ וְאֵלָיו מִתְפַּלְלִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹטְעִים אֹרֶן וְגֶשֶׁם מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|מִ}}קְצָתוֹ לָאֵשׁ וְחֶצְיוֹ לַפְּסִילִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א יָשִׁיבוּ לְלִבָּם וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י שְׁאֵרִיתוֹ שׂרְפוּ לְגֶחָלִים{{ש}} {{סי|יִ}}צְעֲקוּ אֵלָיו וְאֵינָם נִצּוֹלִים{{ש}} {{סי|טָ}}חוּ עֵינֵיהֶם וְלִבּוֹתָם סְכָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}מָּנִים קְרוּאִים שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|זְ}}נוּחִים תְעוּבִים אִטִּים וֶאֱלִילִים{{ש}} {{סי|וְ}}חֵלֶק יַעֲקֹב יוֹצֵר הַכֹּל אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן מַיִם נוֹתֵן וּנְשִׂיאִים עֹלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרוֹ מֵקִים וַעֲצָתוֹ יַשְׁלִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹעֵר בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלִּים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ תִדְבָּקוּ וְעָדָיו הֱיוּ מְיַחֲלִים{{ש}} {{סי|אֹ}}יְבֵיכֶם יַפִּיל חֲלָלִים חֲלָלִים. :חֲלָלִים אַפִּיל כָּל שׁוֹכְחֵי הַשֵּׁם{{ש}} :הִשָּׁמֵר פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָׂא אֶת־שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}מִתִּי שְׁמוֹ הַמְפֹרָשׁ בְּשִׁבְעִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ נוֹסְדוּ אֲרָצוֹת וְנֻטְּעוּ רְקִיעִים{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת אֶרֶץ וְרוּחוֹת מְרֻבָּעִים{{ש}} {{סי|דֻּ}}בְּקוּ בְחוֹתָמוֹ הֱיוֹת נִקְבָּעִים{{ש}} {{סי|הֻ}}זְכַּר עַל הַיָּם וְנַעֲשָׂה בְקִיעִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל הַמַּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר קָדְשׁוֹ בּוֹ יָרוּצוּ נוֹשָׁעִים{{ש}} {{סי|חֹ}}צֵב לֶהָבוֹת וּמְפֹצֵץ סְלָעִים{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָעִים{{ש}} {{סי|יְ}}צוּרָיו בֹּחֵן בְּכָל עִתִּים וּרְגָעִים{{ש}} {{סי|כַּ}}לּוֹת בְּחֵמָה בּוֹ נִפְשָׁעִים{{ש}} {{סי|לְ}}הָבִיא שֶׁבֶר לְחַטָּאִים וּפוֹשְׁעִים{{ש}} {{סי|מְ}}פִירֵי חֹק וְלַשֶּׁקֶר נִשְׁבָּעִים{{ש}} {{סי|נִ}}לְכָּדִים בַּעֲוֺנָם וּבִזְדוֹנָם נִתְבָּעִים{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹנְאֵי תוֹכָחוֹת וּמוּסָר פּוֹרְעִים{{ש}} {{סי|עֲ}}בָרוֹת יוּבְלוּ וְרֹגֶז שְׂבֵעִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹמֵת לַבְּקָרִים כָּל רְשָׁעִים{{ש}} {{סי|קַ}}נּוֹא וְנוֹקֵם וְקוֹבֵעַ קוֹבְעִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאֶה וְצוֹפֶה טוֹבִים וְרָעִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מֵאֶרֶר פְּגָעִים{{ש}} {{סי|תִּ}}תְיָרֵא מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם תְּמִים דֵּעִים. :תְּמִים דֵּעִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}} :וְהִזְהִיר עַל מוֹרָא מִקְדָּשׁוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}שְׁלוּם כָּל מַעַשׂ וּגְמַר מְלָאכָה{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת מְנוּחָה וְקִדּוּשׁ בְּרָכָה{{ש}} {{סי|רֶ}}גֶל לְהָשִׁיב וּלְמַעֵט הֲלִיכָה{{ש}} {{סי|קָ}}רוּי עֹנֶג לְכַבְּדוֹ כַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|צַ}}עַד תְּחוּמָיו אַלְפַּיִם לֵלֵכָה{{ש}} {{סי|פְּ}}סִיעָה גַסָּה בּוֹ בְּלִי לְהַלְּכָה{{ש}} {{סי|עֵ}}רֶךְ הֲכָנָתוֹ בַּשִּׁשִּׁי לְעָרְכָה{{ש}} {{סי|סְ}}עוּדוֹת שָׁלֹשׁ מִצְוָתוֹ עֲרוּכָה{{ש}} {{סי|נִ}}כְפַּל בְּלַחְמוֹ לָעֲנֻגָּה וְרַכָּה{{ש}} {{סי|מִ}}מָּרָה נִתַּן כַּדָּת וְכַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|לְ}}אוֹת הוּשַׂם עָלָיו לְסָמְכָה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לְשִׁשָּׁה מְלַאכְתּוֹ נֶעֱרְכָה{{ש}} {{סי|יְ}}צִיאוֹתָיו וּרְשֻׁיּוֹתָיו בְּלִי לְהָפְכָה{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא בּוֹ לְחָסְכָה{{ש}} {{סי|חִ}}לּוּל מֵזִיד לִסְקִילָה לְמָשְׁכָה{{ש}} {{סי|זְ}}כִירָה וּשְׁמִירָה עָדָיו תְּנוּכָה{{ש}} {{סי|וּ}}מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא מָתְקוֹ לְחַנְּכָה{{ש}} {{סי|הַ}}נּוֹצְרוֹ יִנָּצֵל מִשִּׁלּוּשׁ מְבוּכָה{{ש}} {{סי|דִּ}}ין עָנְשׁוֹ וְאַזְהָרָתוֹ חֲתוּכָה{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכֻּרְתּוֹ מֵאִתִּי תְמוּכָה{{ש}} {{סי|בֵּ}}ינִי וּבֵין אֹם הַמְבֹרָכָה{{ש}} {{סי|א}}וֹת שַׂמְתִּי כִּי לִי הַמַּמְלָכָה. :הַמַּמְלָכָה הַמְלִיכֵנִי כְּנָאֳמֶךָ{{ש}} :וְתִזְכֶּה לְאֹרֶךְ יָמֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}מֵן וּמֵינֶקֶת בְּךָ מִתְעַסְּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלְּךָ תְּחִלָּה כְּאֵזוֹר דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|גַּ}}עְיַת שֶׁוַע וְתַחַן מְפִיקִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְצוּרָם הֱיוֹת בֵּן חוֹבְקִים{{ש}} {{סי|הָ}}שְׁתְּפוּ שְׁנֵיהֶם עִמּוֹ עֲסוּקִים{{ש}} {{סי|וְ}}נוֹצַרְתָּ וְנוֹלַדְתָּ לְעִתֵּי חֻקִּים{{ש}} {{סי|זִ}}כּוּךָ וֶהֱבִיאוּךָ בִּבְרִית לְהָקִים{{ש}} {{סי|חִ}}בְּקוּךָ בִרְכַּיִם וְשַָׁדַיִם מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶף חֻקֶיךָ זָנִים וּמַשְׁקִים{{ש}} {{סי|יְ}}גִיעַת עֲמָלָם עִמְּךָ מְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר וּמוּסָר מְחַנְּכִים וּמְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן לִמּוּדִים וּדְבָרִים עַתִּיקִים{{ש}} {{סי|מְ}}תַקְּנִים עֵזֶר וּלְהַשִּׂיאֲךָ זוֹקְקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹשְׂאִים פֶּלֶל עֲבוּרְךָ וְלָאֵל זוֹעֲקִים{{ש}} {{סי|סָ}}מְכֵם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְתַפְנוּקִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְדֵם בִּכְסוּת נְקִיָּה בְּחִשּׁוּקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵה לְגַעֲרָתָם לְבַל יְהוּ מְצִיקִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לְמוּסָרָם וְלֹא תְרַדֵּף רֵיקִים{{ש}} {{סי|קַ}}יֵּם כִּבּוּדָם וּמוֹרָאָם כְּחֻקִּים{{ש}} {{סי|רְ}}בוֹת אֹרֶךְ יָמִים וּמֵעָוֺן מְנֻקִּים{{ש}} {{סי|שִׁ}}וָּם לִכְבוֹדוֹ וּלְמוֹרָאוֹ גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כֵּן הוֹדוּהוּ מַלְכֵי אֲרָקִים. :אֲרָקִים וּגְבֹהִים יָסַד בְּפֶצַח{{ש}} :קַבֵּל מוֹרָאוֹ וְאַל תָּעֵז מֶצַח{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת אֱהוֹב וּמוּסָר יְרֵאִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מִפִּתּוּי חַטָּאִים{{ש}} {{סי|רַ}}גְלֵיהֶם רָצִים וְלָרַע מוּבָאִים{{ש}} {{סי|קֶ}}שֶׁר קוֹשְׁרִים לְהַפִּיל חֵלְכָּאִים{{ש}} {{סי|צָ}}רִים בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרוּאִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹעֶרֶת לִבְלִי חֹק בָּאִים{{ש}} {{סי|עַ}}צֶּבֶת נוֹתְנִים וְכֹשֶׁל מַמְצִיאִים{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם אֱרֹב דָּם מְמַלְּאִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת אִוֶּלֶת יִנְחֲלוּ פְתָאִים{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוּבָתָם תַּהַרְגֵם בְּתַחֲלוּאִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א תֹאבֶה לַעֲצַת נִשְׂנָאִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י כֶחָצִיר יִמָּלוּ וְכִדְשָׁאִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר בְּרֶצַח חוֹטְאִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח גְּזֵרָתָם עָלַי מַשִּׂיאִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים אֶרֶץ בְּדָם מְטַמְּאִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינָתִי מִתּוֹכָם מוֹצִיאִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל יְדֵי חֲלָלִים הַנִּמְצָאִים{{ש}} {{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנַּחַל מְבִיאִים{{ש}} {{סי|דָּ}}ם שׁוֹפְכִים בְּשׁוֹגֵג בְּלֹא רוֹאִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלִים לְעָרֵי מִקְלָט הַנִּקְרָאִים{{ש}} {{סי|בַּ}}הֲזִידָם לַהֲרֹג בְּצֶלֶם בְּרוּאִים{{ש}} {{סי|אַ}}תָּה תְּבַעֵר הַדָּם לְעֵין כָּל רוֹאִים. :רֹאִים יִוָּסְרוּ לְהִשָּׁמֵר מֵאַף{{ש}} :שְׁמֹר מִצְוָה וְלַהֶבֶל אַל תִּשְׁאָף{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}שֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|בֵּ}}יתָהּ הַרְחֵק כִּי נְפָשׁוֹת עֹכֶרֶת{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים בַּחֵיק מַחְתָּה וּמַבְעֶרֶת{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיהָ שְׁאוֹל וּמָוֶת עוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|ה}}וֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לַטֶּבַח מוֹסֶרֶת{{ש}} {{סי|וּ}}כְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל מְיַסֶּרֶת{{ש}} {{סי|זַ}}עַם מַרְבָּה וְעֶצֶב מְמַהֶרֶת{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת גֶּבֶר וְשִׂנְאָה מְעוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|טִ}}יף נֹפֶת בִּשְׂפָתֶיהָ מְדַבֶּרֶת{{ש}} {{סי|י}}וֹם אַחֲרִיתָהּ כַּלַּעֲנָה מְמָרֶרֶת{{ש}} {{סי|כִּ}}י אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ אוֹמֶרֶת{{ש}} {{סי|לְ}}יַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת{{ש}} {{סי|מֹ}}דָע תִּקְרָא לַבִּינָה הַמְיֻשֶּׁרֶת{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח עֲדֵי עַד עָלֶיךָ מְשַׁמֶּרֶת{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ הַמְחֻבֶּרֶת{{ש}} {{סי|עִ}}מָּהּ תִּתְרַפֵּק וְלֹא בְאַחֶרֶת{{ש}} {{סי|פּ}}וּצַת מַעְיָנֶךָ חוּצָה עוֹבֶרֶת{{ש}} {{סי|צְ}}מָחִים תַּרְבֶּה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ עַצְמְךָ בִּפְרִישׁוּת אַדֶּרֶת{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה לַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} {{סי|שְׁ}}מַע מוּסָר וְעָנְדֵהוּ לְגַרְגֶּרֶת{{ש}} {{סי|תִּ}}תֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן וַעֲטֶרֶת. :וַעֲטֶרֶת תִּנְחַל וּבְשֵׂיבָה תָנוּב{{ש}} :אִם תִּשְׁמוֹר הוֹן מִלִּגְנוֹב{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תְּ}}תַעֵב מְתֵי גַנָּבִים וְסִיעָתָם{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים וְחוֹמְסִים כָּל עִתָּם{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מֵעֹשֵׁק וֶהְיֶה תָם{{ש}} {{סי|קַ}}שֵּׁט מַעְבָּדֶיךָ וְהַצְדֵּק אוֹתָם{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לַחֲכָמִים וֶאֱלַף אֹרְחוֹתָם{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת צְדָקָה לְחַיִּים תְּבוּאָתָם{{ש}} {{סי|עִ}}קְשִׁים הַרְחֵק הַמְעַקְּלִים נְתִיבָתָם{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם דּוֹלְקִים בְלִבָּם רָעָתָם{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹנוּ שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת לִגְוִיָּתָם{{ש}} {{סי|מָ}}דוֹן מְשַׁלְּחִים וּמַצָּה אַהֲבָתָם{{ש}} {{סי|לֹ}}א יַחַרְכוּ רְמִיָּה צֵידָתָם{{ש}} {{סי|כִּ}}י אָוֶן וְעָמָל תַּחַת שְׂפָתָם{{ש}} {{סי|י}}וֹם יִלָּכְדוּ בֹגְדִים בְּהַוָּתָם{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְפִים בַּנֹּעַר וּבַקְּדֵשִׁים חַיָּתָם{{ש}} {{סי|ח}}וֹלְקֵי עִם גַּנָּב שׂוֹנְאֵי נַפְשׁוֹתָם{{ש}} {{סי|זֶ}}ה דַרְכָּם וְלַהֶבֶל אַחֲרִיתָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַל תְּאַשֵּׁר נְלוֹזֵי מַעְגְּלוֹתָם{{ש}} {{סי|הִ}}זָּהֵר פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָם{{ש}} {{סי|דִּ}}ין אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה הַשְׁלָמָתָם{{ש}} {{סי|גְּ}}נֵבָה אֵין לָמוֹ נִמְכָּרִים בִּגְנֵבָתָם{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם{{ש}} {{סי|אֶ}}ת רַגְלְךָ מְנַע מִנְּתִיבָתָם. :מִנְּתִיבָתָם חֲשֹׂךְ וְאַל תִּתְגַּנֶּה{{ש}} :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}מְרֵי כָזָב וּמַעַן כְּחָשִׁים{{ש}} {{סי|בְּ}}נִיב שׂפָתֶיךָ בַּל יְהוּ אֲרוּשִׁים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם אֱוִילִים אֲשֶׁר מַחֲרִישִׁים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹמִים וְנֶחֱשָׁבִים לְחַכְמֵי חֲרָשִׁים{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכֵי רָכִיל שָׁלֹשׁ מְעַנְּשִׁים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶאֱמְנֵי רוּחַ מְכַסִּים וּמַחְשִׁים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה חֵלֶק מְלָשְׁנִים הַמַּרְגִּישִׁים{{ש}} {{סי|חִ}}צֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים קָשִׁים{{ש}} {{סי|ט}}וֹמְנִים פַח כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים{{ש}} {{סי|יֹ}}עֲצֵי מִרְמָה כָּזָב מְלַחֲשִׁים{{ש}} {{סי|כְּ}}מַדְקְרוֹת חֶרֶב בּוֹטִים מְנַקְּשִׁים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא מַגִּישִׁים{{ש}} {{סי|מִ}}פְּרִי פִיהֶם יִשְׂבְּעוּ אֲנָשִׁים{{ש}} {{סי|נִ}}רְגָּן דְּבָרָיו כְּמִתְלַהֲמִים חָשִׁים{{ש}} {{סי|שְׂ}}פַת אֱמֶת יִכּוֹן בִּישִׁישִׁים{{ש}} {{סי|עַ}}ד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן טִפְּשִׁים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹשְׂקֵי שָׂפָה מְחִתָּה עֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|צָ}}רוֹת רוֹדְפִים וְעֹנֶשׁ מְבַקְשִׁים{{ש}} {{סי|ק}}וּמָם לְהָעִיד חָמָס וְלֹא בוֹשִׁים{{ש}} {{סי|ר}}וּחָם יוֹצִיאוּ כְּסִילִים אֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר בַּהֲעִידָם נִזְמְמוּ בְּפֵרוּשִׁים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֲשֶׂה לָמוֹ כְּזִמּוֹתָם לְהַאֲשִׁים. :לְהַאֲשִׁים מְנַע עַצְמְךָ לִתְמֹד{{ש}} :וְנֶצַח לְפָנַי תַּעֲמֹד.{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַחְמֹד|1}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק'''}} {{סי|שֶׁ}}כֶן רֵעֲךָ בֵּיתוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} {{סי|מִ}}קְנֵהוּ וְקִנְיָנוֹ וְכָל חֵילוֹ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שָׂדֵהוּ וּגְבוּלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}טְעוֹ וְכַרְמוֹ גַּנּוֹ וּשְׁבִילוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}עִירוֹ וְעֵצָיו פֵּרוֹתָיו וִיבוּלוֹ{{ש}} {{סי|רִ}}כְבּוֹ וּפָרָשָׁיו יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ{{ש}} {{סי|יְ}}קָר כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְנֹעַם גָּדְלוֹ{{ש}} {{סי|צֹ}}אנוֹ וַאֲלָפָיו מַשְׁקֵהוּ וּמַאֲכָלוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}בֶרְתּוֹ וְכָל מַחֲמַדֵּי מַכְלֻלוֹ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קָ}}רוּץ מֵחֹמֶר מַה מּוֹעִילוֹ{{ש}} {{סי|ח}}וֹמֵד וּמִתְאֲוֶּה אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ לָמָּה הוּא לוֹ{{ש}} יָבִין וְיַשְׂכִּיל בְּדֵעוֹ וְשִׂכְלוֹ{{ש}} יִשְׂמַח וְיָעֹז בְּמַתַּת גּוֹרָלוֹ. :גֹּורָלוֹ הִנְחִיל אֵל לִירֵאִים{{ש}} :בְּקֹלֹת וּבְרָקִים נוֹרָאִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל־הָעָם רֹאִים|1}} ====סילוק==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}} וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַנִּרְאָה וְהַנִּשְׁמָע{{ש}} וְשׁוֹמְעִים אֶת הַנִּשְׁמָע וְהַנִּרְאָה{{ש}} כְּשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}} וְנֶחְצָב עַל הַלֻּחוֹת בְּתִפְאָרָה{{ש}} קוֹל קוֹלי קוֹלוֹת וְרוּחַ סְעָרָה{{ש}} וְלַפִּיד לַפִּידֵי לַפִּידִים אֵשׁ בֹּעֵרָה{{ש}} קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ וְקוֹל יְיָ בַּהֲדָרָה{{ש}} מְפַרֵשׁ אֶת הַדִּבּוּר לְבָאֵרָה{{ש}} יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ סִתְרֵי תוֹרָה{{ש}} וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ לִבָּם לְשַׁבְּרָה{{ש}} וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִילִין שְׁנַיִם וַעֲשָׂרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְסַיְּעָם מִשְּׁמֵי שִׁפְרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן בַּהֲלִיכָה יִדֹּדוּן בַּחֲזִירָה{{ש}} וְלֹא הֵם בִּלְבָד כִּי אִם עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי לְהֵעָזְרָה{{ש}} וְנִשְׁתַּלְהֲבוּ מִכֹּחַ הָאֵשׁ וְרוּחָם עָבְרָה{{ש}} וְעַנְנֵי כָבוֹד הִזִּילוּ טַלְלֵי אוֹרָה{{ש}} אֶרֶץ רָעֲשָׁה וְגַם שָׁמַיִם נָטְפוּ לְחַשְּׁרָה{{ש}} גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים לְיָפָה וּבָרָה{{ש}} נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ לְשָׁמְרָה{{ש}} וּכְמוֹצְאֵי שָׁלָל רַב שָׂשׂוּ בַּאֲמִירָה טְהוֹרָה{{ש}} וְנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הִשְׁמִיעוּ בַאֲמִירָה{{ש}} וְלֹא הָיָה בָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל יוֹתֵר מִדַּבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} וְנָמוּ לְרוֹעָם קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע אֲמִירָה{{ש}} כִּי אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ נָמוּת מְהֵרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶם בְּעֵינָיו לְיַשְּׁרָה{{ש}} מִשָּׁם זָכוּ לְהַעֲמִיד נְבִיאִים לְהִתְאַשְּׁרָה{{ש}} וְנָם מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְבָחֳרָה{{ש}} אִלּוּ אֶפְשַׁר לְבַלַּע הַמָּוֶת וּלְהַעֲבִירָה{{ש}} אֲבָל אִי אֶפְשַׁר שֶׁכְּבַר נִגְזְרָה גְּזֵרָה{{ש}} וְעַל תְּנַאי כָּך עָמְדוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה{{ש}} אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם לְהִתְפָּאֵרָה{{ש}} חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן בְּעֶבְרָה{{ש}} וּמֹשֶׁה מְזָרְזָן וּמְפַיֵּס לְכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה{{ש}} וְהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ וְהַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם יוֹתֵר מִשַּׁלִּיטִים עֲשָׂרָה{{ש}} וְאוֹמֵר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מִן הָאֵשׁ וּמִן הַסְּעָרָה{{ש}} וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה עַל פְּנֵיכֶם יִרְאֶה טְהוֹרָה{{ש}} סִימָן טוֹב בָּאָדָם שֶׁהוּא בּוֹישָׁן וְרוּחוֹ נִשְׁבָּרָה{{ש}} שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָנָו עִמּוֹ שְׁכִינָה שׁוֹרָה{{ש}} אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְעֶזְרָה{{ש}} אֶל זֶה אַבִּיט אֶת עָנִי וּנְכֵה רוּחַ לְהֵעָתְרָה{{ש}} אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. וְעָנָו נִכְנַס לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִיצוֹת{{ש}} חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל נְחוּצוֹת{{ש}} עָנָן לִפְנִים וַעֲרָפֶל לִפְנַי וְלִפְנִים וְחֹשֶׁךְ בַּחוּצוֹת{{ש}} וְסִבֶּר לוֹ פָנִים לְהִתְרַצּוֹת{{ש}} וְקִבְּלוּ עַל יָדוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֺת קְבוּצוֹת{{ש}} וְנָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה בְּדַעַת וּבְמֹעֵצוֹת{{ש}} וְלָכֵן נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ תַּלְתַּלֶּיהָ קְוֻצּוֹת{{ש}} זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי עוֹמֵד בִּפְרָצוֹת{{ש}} אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְּחֹרֵב הַר הַנִּבְחָר מֵהָרֵי אֲרָצוֹת{{ש}} חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְתוֹרוֹת לְחֵיךְ נִמְלָצוֹת. וְכָל הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר שָׁמְעוּ קוֹלוֹ{{ש}} זָכוּ לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי זְבוּלוֹ{{ש}} עָלָיו נִתְרַפְּקוּ וְחָיוּ בְצִלּוֹ{{ש}} וְנָתַן בְּתוֹכָם מִשְׁכָּנוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} וְהִרְבָּה לְהַרְאוֹתָם מוֹפְתֵי מִפְעָלוֹ{{ש}} וְיָדוֹ הַחֲזָקָה וּכְבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ{{ש}} וּבְשׁוּב רוּחָם לְאוֹצַר מִכְלּוּלוֹ{{ש}} לֹא שָׁלְטָה בִבְשָׂרָם רִמָּה לְאָכְלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִדְרִיכָם שְׁבִילוֹ{{ש}} וְלָעוֹלָם הַבָּא יֵאָסְפוּ לוֹ{{ש}} וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר מִלּוּלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ:{{ש}} וּבְיוֹם זֶה הִשְׁמִיעַ הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל פָּצְחוּ הִלּוּלוֹ{{ש}} וּמַלְאֲכֵי מַעְלָה הִנְעִימוּ מַהֲלָלוֹ{{ש}} וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}} שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְזִקֵּי חַשְׁמַלּוֹ{{ש}} קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה קִדְּמוּ לְסַלְסְלוֹ{{ש}} וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם סֻבֳּלוֹ{{ש}} נִרְאִים נוֹשְׂאִים וְנִשָּׂאִים בְּחֵילוֹ{{ש}} וּנְהַר דִּי־נוּר הָעוֹבֵר לְמוּלוֹ{{ש}} נוֹתְנִים עֹז וּגְדֻלָּה לְהַלְלוֹ{{ש}} וּמֵאָז מַקְדִּישִׁים חֶבֶל גּוֹרָלוֹ{{ש}} יוֹם יוֹם יְנַשְּׂאוּהוּ וִירוֹמְמוּהוּ קְהָלוֹ{{ש}} חַיָּלֵי מַעְלָה אֵינָם מַעֲרִיצִים לוֹ{{ש}} עַד יַקְדִּישׁוּהוּ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ{{ש}} אֵלּוּ אַחַר אֵלּוּ מַאְדִּירִים צִלְצוּלוּ{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה יְשַׁלְשׁוּ לוֹ{{ש}} דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים לְהַקְדִּישׁ לוֹ.<קטע סוף=המשך/><noinclude>{{ש}} {{הור|כַּכָּתוּב}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> 9g9q9b226ytxj8dkcbqft2nnqmqkb8s 3016998 3016997 2026-05-19T16:10:46Z Yack67 27395 3016998 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אורח חיים מוסר תוכחת | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שמעון בר יצחק; שמעון בר יצחק בר אבון חזק; שמעון בר יצחק חזק ואמץ; שמעון בר יצחק חזק | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2010|א-2010]] | מנהגים = נאמרת לרוב קהילות אשכנז המערבי ביום ראשון של שבועות,{{הערה|כך אומרים באותו יום שתי המערכות הגדולות של [[מחבר:רבי שמעון הגדול|רבי שמעון הגדול]] לחג השבועות, כי מערכת היוצר {{צ|[[אדון אימנני]]}} ג"כ שלו היא.}} ולמנהג אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ב'.{{ש}} ברוב קהילות אשכנז המזרחי ומיעוט קהילות אשכנז המערבי אין אומרים בקרובה זו {{צ|[[אל נא לעולם תוערץ]]}}.{{הערה|ה[[לבוש אורח חיים תצד#ב|לבוש]] תהה מה פשר מנהג זה.}} בוורמייזא אומרים אותו אחר קטע {{צ|כאשר נגלית לאבותינו}}.{{ש}} יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט {{צ|[[#סדר עולם|שעשוע יום יום]]}} המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}, וכן מנהג וורמייזא. נוהגים להוסיף בסוף הפיוט בית {{צ|וישמחו כל העם}} מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}}. ולמנהג אשכנז המזרחי יש שאין אומרים אותו, וכן מנהג פראג. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}רַח חַיִּים מוּסַר תּוֹכַחַת{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתְּךָ לְנוֹשָעִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת{{ש}} {{סי|גָּ}}עֲשׁוּ עַמּוּדֵי רוֹם וָתַחַת{{ש}} {{סי|דְּ}}בֵקֶיךָ בְּבוֹאָם מַתָּנוֹת לָקַחַת {{סי|הִ}}סַּעְתָּ עַם כַּצֹּאן לִנְחוֹת{{ש}} {{סי|וְ}}נִהַגְתָּם כְּעֵדֶר בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}} {{סי|זִ}}כִּיתָם לַתּוֹרָה בְּאַהַב לְהֵאָחוֹת{{ש}} {{סי|חֹ}}דֶשׁ שְׁלִישִׁי בְּצֵאתָם לִרְוָחוֹת {{סי|טֶ}}רֶם נִגְלֵיתָ בְּשֵׂעִיר וּפָארָן{{ש}} {{סי|יִ}}דַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עָנְשָׁן וּשְׂכָרָן{{ש}} {{סי|כִּ}}רְאוֹתְךָ כִּי מֵאֲנוּ לְשָׁמְרָן{{ש}} {{סי|לֹ}}א חֲשַׁבְתָּם וְרָאִיתָ לְהַתִּירָן {{סי|מִ}}מִּדְבָּר נִתְּנָה מְקוֹם הַפְקֵר{{ש}} {{סי|נֶ}}גֶד הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵין כָּל סוֹקֵר{{ש}} {{סי|ס}}וֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה לְהִתְעַקֵּר{{ש}} {{סי|עֵ}}ת יָבוֹאוּ בַמִּשְׁפָּט לְהִתְחַקֵּר {{סי|פִּ}}יךָ לֹא דִבֵּר בְּמִסְתָּרִים{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק דּוֹבֵר מַגִּיד מֵישָׁרִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רָ}}אוּ וְתָמְהוּ מְלָכִים וְשָׂרִים {{סי|שָׁ}}לִישִׁים כָּתַבְתָּ לְעַם מְשֻׁלָּשִׁי{{ש}} {{סי|שִׁ}}לַּשְׁתָּ שָׁלִישׁ מִשֵּׁבֶט הַשְׁלִישִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}מִימָה וּבָרָה מְשִׁיבַת נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|תָּ}}מַכְתָּ לְהַנְחִילִי בְּיֶרַח שְׁלִישִׁי. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מֵישָׁרִים כָּל מַעְגְּלֵי טוּבוֹ{{ש}} :הִשְׁמִיעַ מִפִּיו לְעַם קְרוֹבוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לַהֲבוֹת אֵשׁ בְּקוֹל בְּחָצְבוֹ{{ש}} :מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}מְכוּ כָבוֹד נוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|שֻׁ}}תְּפוּ בְּמַתַּן יְקָרָה וַחֲמוּדָה{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיָה חַשׁוּקָה מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה{{ש}} {{סי|קְ}}רוּאָה בַּת מֶלֶךְ כְּבוּדָה {{סי|צִ}}יר נֶאֱמָן קָרָאתָ לַעֲלוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בֵּאַרְתּוֹ חֲמוּרוֹת וְקַלּוֹת{{ש}} {{סי|עֳ}}נָשִׁין וְאַזְהָרוֹת פְּרָטוֹת וּכְלָלוֹת{{ש}} {{סי|שְׂ}}כַר הַמִצְוֺת וְשִׁלּוּם גְּמוּלוֹת {{סי|נַּ}}מְתָּ לּוֹ כֹּה תֹאמַר{{ש}} {{סי|מִ}}לִּפּחוֹת וּמִלְּהוֹסִיף מַאֲמָר{{ש}} {{סי|לְ}}נָשִׁים בִּלְשׁוֹן רַכָּה לוֹמַר{{ש}} {{סי|כֹּ}}בֶד הַדִּקְדּוּק לַאֲנָשִׁים לִגְמָר {{סי|יָ}}רַד מִן הָהָר וְהִשְׁמִיעָם{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי מֶתֶק וְאִמְרֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חֻ}}בְּרוּ וְהִשְׁוּוּ כְאֶחָד בְּמַדָּעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מַעַשׂ לְמִשְׁמָעָם {{סי|וּ}}בַשְּׁלִישִׁי לְיוֹם הִתְקַדְּשׁם בּוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קְדִּים עַל יָדָם מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ תַּלְמִיד לְהַמְתִּין לְרַבּוֹ{{ש}} {{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ הִפְלִיא לְזֶרַע אוֹהֲבוֹ {{סי|בְּ}}נָסְעָם מִיַּם סוּף אֲגוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיב וּמַצָּה נוֹסְעִים וְעוֹמְדִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}זַי בְּעֵת נָסְעוּ מֵרְפִידִים{{ש}} {{סי|אֶ}}ל סִינַי בָּאוּ כְּאֶחָד אֲחוּדִים. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַלְלוּיָהּ כִּי הוּא הָיָה וְיִהְיֶה{{ש}} :בְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת אוֹתָנוֹ יְחַיֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לְפָנָיו יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה{{ש}} :וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים בַּחֲנוֹתָם נֶגֶד הָהָרָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים וּנְכוֹנִים בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} {{סי|שִׁ}}מַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עֲרוּכָה וּשְׁמוּרָה{{ר1}} {{סי|שִׁ}}מְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה.{{ממס|תהלים נ ז}} {{סי|מִ}}צְוֺת וְחֻקִים דָּת וָדִין{{ש}} {{סי|מִ}}שָּׁם לָמְדוּ מַאֲמַצֵּי הַדִּין{{ש}} {{סי|מִ}}דֶּשֶׁן בֵּיתְךָ זָכוּ לְהַעֲדִין{{ר1}} {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין.{{ממס|תהלים עו ט}} {{סי|עַ}}ד לֹא נִגְלָה לִמְצוּקֵי אָרֶץ{{ש}} {{סי|עָ}}בַר וְזָרַח וְהוֹפִיעַ בָּאָרֶץ{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים מִשָּׁם נִפְרְצוּ פָּרֶץ{{ר1}} {{סי|עָ}}מַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|וּ}}מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָה בְּמִצְעַד{{ש}} {{סי|וּ}}לְעַם קְרוֹבוֹ מִסִּינַי נוֹעַד{{ש}} {{סי|וַ}}עֲמּוּדֵי תֵבֵל גָּעֲשׁוּ לְהַרְעַד{{ר1}} {{סי|וַ}}יִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|נִ}}קְבְּצוּ לְאֻמִּים רֶגֶשׁ בְּשָׁמְעָם{{ש}} {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ לְקוֹסֵם לְשָׁאֳלוֹ מַה טַּעַם{{ש}} {{סי|נְ}}אֻם הֱשִׁיבָם עַל מַה הָרַעַם{{ר1}} {{סי|נֹ}}תֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם.{{ממס|תהלים סח לו}} {{סי|בַּ}}נְתָּה מֵרָחוֹק לְנוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלָּם יִסַּדְתָּ עַל אֶרֶץ אֲגֻדָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן נַעֲבָדְךָ בְּגִיל וּרְעָדָה{{ר1}} {{סי|בְּ}}סוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.{{ממס|תהלים קיא א}} {{סי|רִ}}דְתְּךָ לְסִינַי בָּאֵלִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שֶׁף לְרַגְלֶךָ יָצָא בְּהִידּוּרִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲדִים נְמוֹגִים כָּל יְצוּרִים{{ר1}} {{סי|רָ}}אוּךָ יָחִילוּ הָרִים.{{ממס|חבקוק ג י}} {{סי|יָ}}רְאָה וְחָלָה מִתְּנָאָהּ הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|יָ}}זְמָה פֶּן תֵּהָפֵך לְתֹּהוּ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|יֻ}}סָּדוּ עַמּוּדֶיהָ בְּאָנֹכִי בְּמֶרֶץ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים קלח ד}} {{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ אֲחָזוּם בְּעָתָה{{ש}} {{סי|צֶ}}לַע כְּגִיגִית עֲלֵיהֶם כָּפַפְתָּ{{ש}} {{סי|צְ}}רוּפָה קִבְּלוּ בְּמָנוֹד וְאֵימָתָה{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי לא כז}} {{סי|חָ}}שׁוּ הָרִים לְקַבֵּל שְׁכִינָתוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}פֵצִים לְהִתְעַלּוֹת בִּיקַר תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}} {{סי|חֻ}}בַּב חוֹרֵב מֵהָרֵי אַדְמָתוֹ{{ר1}} {{סי|חָ}}מַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ.{{ממס|תהלים סח יז}} {{סי|קָ}}רָאתָ לֶעָנָו מֵרוּם גְּבֹהִים{{ש}} לְהַנְחִיל תְּעוּדָה לְעַם כְּמֵהִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות יט ג}}<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} <קטע התחלה=המשך/> ====פיוט ד==== אִם לֹא אֲמָרֶיךָ הַנְּעִימִים{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא מִתְקַיְּמִים{{ש}} וְהִנְחַלְתָּם מוֹרָשָׁה לִמְעוּטֵי עַמִּים{{ש}} מֵאַהֲבָתְךָ אוֹתָם וּבְזֵכֶר שְׁבוּעַת קְדוּמִים{{ש}} וּמְאֹד תִּתְאַוֶּה לָמוֹ לִהְיוֹת שְׁלֵמִים{{ש}} וּבְמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ לֵב וָדַעַת מְשִׂימִים{{ש}} וּבְסוֹד יְרֵאֶיךָ יָשִׁיבוּ טְעָמִים{{ש}} בְּרִיתְךָ לִנְצוֹר לֶכֶת בְּדֶרֶךְ תָּמִים{{ש}} וּבְעֵת הִשְׁמַעְתָּם חֻקֶּיךָ הַתְּמִימִים{{ש}} עָמְדוּ בְמוֹרָא כְּאֶחָד מָשְׁלָמִים{{ש}} וְנִגְלָה לָמוֹ רָז מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה הֱיוֹת מַקְדִּימִים{{ש}} וְנַמְתָּ מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לְעוֹלָמִים{{ש}} לְיִרְאָה אוֹתִי לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים{{ש}} לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וּבִדְרָכַי מְסֻיָּמִים{{ש}} וְיִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְּלִי הֱיוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}} כִּמְעַט מִפְּנֵיהֶם אַכְנִיעַ שׂוֹטְמִים{{ש}} וְאָשִׁיב יָדִי עַל אוֹיְבִים וְקָמִים{{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ש}} לֹא בּוֹשִׁים וְלֹא נִכְלָמִים{{ש}} וְאַתָּה אָדוֹן הַצּוּר תָּמִים{{ש}} בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} פֵּתַח דְּבָרֶיךָ הֲבִינֵם בְּחִכּוּמִים{{ש}} וּתְזַכֵּם לִהְיוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים{{ש}} וּבְתוֹכָם תִּשְׁכֹּן רָם עַל רָמִים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====קיקלר==== {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון חזק'''}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.''' {{סי|שְׁ}}בוּיַת מָרוֹם לֻקְּחָה כְּהַיוֹם / מִצְוֺתֶיהָ וְהוֹרְיוֹתֶיהָ מִפִּי אָיוֹם / מִמִּדְבַּר נְתוּנָה לְיוֹצְאֵי פִדְיוֹם{{ש}} {{סי|מַ}}אֲמָר וְצִוּוּי וְעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה / חֹק וּמִשְׁפָּט בְּרִית וְתוֹרָה / נֹעַם הֶגֶה דִבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} {{סי|עֲ}}רוּכִים יַחַד זֶה אַחַר זֶה / וּצְמוּדִים מַחֲזֶה אֶל מַחֲזֶה / לוּחוֹת כְּתוּבִים מִזֶּה וּמִזֶּה {{סי|וְ}}הַמִּכְתָּב מִכְתָּב אֱלֹהִים לְאַשְּׁשָׁה / חֲקָקָם זֶה כְּנֶגֶד זֶה לְדָרְשָׁה / כִּוְּנָם וְהִתְוָם חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה{{ש}} {{סי|נֹ}}עַם אָנֹכִי הִשְׁמִיעַ בְּמַאֲמָר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּרְצָח הִזְהִיר בְּמִשְׁמָר / זֶה עַל זֶה לְהָבִין וְלִגְמָר{{ש}} {{סי|בְּ}}הִכָּשֵׁל יְצוּרִים לִשְׁפָּךְ דָּם / כְּאִלּוּ מְמַעֲטִים דְּמוּת בַּהֲזִידָם / כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם {{סי|רָ}}מַז לֹא יִהְיֶה בַּשֵּׁנִי דִיבּוּר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּנְאָף הִזְִהִיר לְצִיבּוּר / עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבוּר{{ש}} {{סי|יַ}}גִּיד וְיוֹכִיחַ עֲלֵי כוֹפְרִים / דּוֹמִים לְאִשָּׁה מְנָאֶפֶת מֵאֲחֵרִים / תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם כְּלָיוֹת חוֹקֵר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּגְנֹב הִזְהִיר לְהִתְיַקֵּר / הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר {{סי|חִ}}וָּה זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תַעֲנֶה הִזְהִיר בִּמְשִׁיבַת / פֶּן תְּשַׁקֵּר וְתוֹצִיא דִבַּת{{ש}} {{סי|קְ}}רִיאָתָם יוֹכִיחוּ לָז לְלָז לִדּוֹן / כָּל מְחַלֵּל יוֹם קֹדֶשׁ בְּזָדוֹן / כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בָּאָדוֹן{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁמֹר יְצִיר שַׁבָּת מֵחַלֵּל / מֵעִיד כִּי לְשִּׁשָׁה עוֹלָם שִׁכְלֵל / וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְיָ וַאֲנִי אֵל {{סי|רָ}}שַׁם מִצְוַת כַּבֵּד לְעַם נִבְרָא / אָב וָאֵם מְכַבֵּד בְּמוֹרָא / מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶר לֹא תַחְמֹד שָׁת לְנֶגְדּוֹ / בֵּית רֵעַ וַאֲמָתוֹ וְעַבְדּוֹ / שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל כְּבוֹדוֹ{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֵר מַאֲמָר לְמַאֲמָר לְמוּלוֹ / יַגִּיד עַל הַחוֹמֵד לְהַכְשִׁילוֹ / סוֹפוֹ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁהוּא מְקַלְלוֹ {{סי|וְ}}אֵלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִבְּרוֹת הַכְּלוּלוֹת / נֶחֶרְתוּ עַל הַלֻּחוֹת הַמְּעֻלּוֹת / וּמִפֶּה אֶל פֶּה הָשְׁמְעוּ בְקוֹלוֹת{{ש}} {{סי|נְ}}בוֹנִים שֻׁלְהָבוּ מִלַּהַב הַמִּשְׁמָע / וְהִשְׁמִיעוּ אֵין יְכֹלֶת לִשְׁמָע / קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע{{ש}} {{סי|חַ}}י הוֹדָה לַאֲשֶׁר אָמְרוּ / {{סי|זָ}}כוּ {{סי|קְ}}דוֹשִׁים וּמִשָּׁם נִתְאַשְּׁרוּ / כְּנָם הֵטִיבוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ{{ש}} {{רפרן|<includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}} ====אל נא לעולם תוערץ==== <includeonly>{{הור2|בהרבה קהילות אין אומרים כאן {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}.}}</includeonly> {{:אל נא לעולם תוערץ}}{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''כַּאֲשֶׁר נִגְלֵיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה / כֵּן נִזְכֶּה שְׁכִינָתְךָ לַחֲזֶה / וְנֹאמַר: הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה. קָדוֹשׁ.''' ====סדר עולם==== <includeonly>{{הור2|יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט זה המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}.}}</includeonly> '''וּבְכֵן, יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}} {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ יוֹם יוֹם מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}} קָדָם מִפְעָלָיו אַלְפַּיִם שָׁנָה{{ש}} אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ חֲקָרָהּ וֶהֱכִינָהּ{{ש}} בִּימִינוֹ חֲקָקָהּ וּבְחֵיקוֹ נְתָנָהּ{{ש}} הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה{{ש}} בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים קוֹלָהּ נָתְנָה{{ש}} אֲלֵיכֶם אֶקְרָא בַּעֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}} שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר לְהָבִינָה{{ש}} מִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים וּנְכוֹנָה{{ש}} בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי בְּלִי תוֹאֲנָה{{ש}} כֻּלָּם נְכוֹחִים לְיוֹדְעֵי בִינָה{{ש}} קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כֶּסֶף וּתְכוּנָה {{סי|מִ}}קַּדְמֵי קֶדֶם מֵרֹאשׁ נִסַּכְתִּי{{ש}} בְּאֵין תְּהוֹם וּמַעְיָן נִתְהַלָּלְתִּי{{ש}} בְּטֶרֶם הַר וָגֶבַע נִתְחוֹלָּלְתִּי{{ש}} בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם הָיִיתִי{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים עִמּוֹ נִמְצֵאתִי{{ש}} אֲנִי חָכְמָה עָרְמָה שָׁכָנְתִּי{{ש}} מְשַׁחֲרַי אִמְצָאֻנְנִי וְאֹהֲבַי אָהַבְתִּי{{ש}} מֵחָרוּץ וּמִפָּז נִבְחֲרָה תְּבוּאָתִי{{ש}} בְּאֹרַח צְדָקָה וּמִשְׁפָּט הִתְהַלַּכְתִּי{{ש}} יָסוּרוּ אֵלַי חֲסַר לֵב וָפֶתִי{{ש}} לִלְחֹם בְּלַחְמִי וְלִשְׁתּוֹת יַיִן מָסַכְתִּי{{ש}} כִּי עֹשֶׁר וְכָבוֹד נִמְצָא אִתִּי {{סי|עֲ}}צָתוֹ מֵרָחוֹק אִמֵּן לְאַמְּנִי{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ שָׂם לְמַעֲנִי{{ש}} רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בְּחֶסֶד קָנָנִי{{ש}} מִצּוּף דְּבַשׁ וָנֹפֶת הִמְתִּיקָנִי{{ש}} זָהָב וּפְנִינִים לֹא יַעַרְכוּנִי{{ש}} כִּי כָל בֵּיתִי לָבוּש שָׁנִי{{ש}} לִוְיַת חֵן וְרִפְאוּת נְתָנָנִי{{ש}} יָדַי וְכָפַּי לִפְרוֹשׂ לֶעָנִי{{ש}} פִּי פָתוּחַ בְּחָכְמָה וּבְשֵׂכֶל חִכְּמָנִי{{ש}} וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנִי{{ש}} טָבוּחַ טִבְחִי וְעָרוּךְ שֻׁלְחָנִי{{ש}} אֹרֶךְ יָמִים וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלִי וּבִימִינִי {{סי|וּ}}בַעֲצָתִי נוֹעַץ רוֹכֵב כְּרוּבִים{{ש}} מְמַדֵּי אֶרֶץ שָׂם וְדִבֵּק רְגָבִים{{ש}} שָׁמַיִם נָטָה וְשָׂם סִתְרוֹ עָבִים{{ש}} שֶׁמֶשׁ הִזְרִיחַ וְצָר יָרֵחַ וְכוֹכָבִים{{ש}} וְהִדְשִׁיא וּהִזְרִיעַ אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים{{ש}} וְהִשְׁרִיץ דָּגִים וְעוֹפוֹת וַחֲגָבִים{{ש}} וְחַיָּה וּבְהֵמָה וְכָל פָּרִים וְרָבִים{{ש}} וַיִּיצֶר בְּכַפּוֹ רֹאשׁ לְכָל נְצִיבִים{{ש}} בְּהִבָּרְאוּ כּוֹנְנוּ תֻפִּים וּנְקָבִים{{ש}} וּמְעַט מֵאֱלֹהִים חִסְּרוֹ בָאֳהָבִים{{ש}} וְכָבוֹד וְהָדָר עִטְּרוֹ בְשִׂגּוּבִים{{ש}} וְהִמְשִׁילוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים {{סי|נֹ}}עַם אֶבֶן יְקָרָה שָׁת מְסֻכָּתוֹ{{ש}} בְּצַלְמוֹ רִקְמוֹ וְהִפְאִיר תְּמוּנָתוֹ{{ש}} וּמִקָּצֶה עַד קָצֶה הֵקִים קוֹמָתוֹ{{ש}} וְחָלַק לוֹ מִשֵּׂכֶל תְּבוּנָתוֹ{{ש}} וּבְמִלַּת לָשׁוֹן הִפְלִיא דִבְרָתוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא שֵׁמוֹת לְכָל בְּרִיָּתוֹ{{ש}} וְעַל כָּל יְצוּרִים הָיְתָה אֵימָתוֹ{{ש}} וּבְעֵדֶן גַּן הָיְתָה חֲנִיתוֹ{{ש}} וּלְהַמְתִּיקֵנִי בְּפִיו הָיְתָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} עֵקֶב הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ עַפְרוֹת אַדְמָתוֹ{{ש}} חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתַי לַהֲגוֹת בְּאִמְרָתוֹ{{ש}} וְנֹעַם מִשְׁפְּטֵי צִדְקִי לְחַוּוֹתוֹ {{סי|בְּ}}שׁוּרִי מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ{{ש}} לֹא שָׁמַר צִוּוּי וַיְפִירֵהוּ{{ש}} בִּיקָר לֹא לָן וַיְגָרְשֵׁהוּ{{ש}} וְנִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה מִקְרֵהוּ{{ש}} בְּאָכְלוֹ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוָּהוּ{{ש}} לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ וּלְטָעֳמֵהוּ{{ש}} וְהִרְצֵתִי אֲמָרַי לִפְנֵי בוֹרְאֵהוּ{{ש}} לֹא חָפַצְתִּי בוֹ כִּי מְרִי הוּא{{ש}} בְּמִפְקַד אֶחָד לֹא עָמַד לְקַיְּמֵהוּ{{ש}} וּבִקְוֻצּוֹת תַּלְתַּלַי אֵיךְ יַעֲמֹד הוּא{{ש}} בַּחֲסַר לֵב יָמוּת בְּלִי לְהַחֲיֵהוּ{{ש}} לֹא נוּכַל לְהִדָּבֵק אֲנִי וָהוּא {{סי|רַ}}בּוּ שָׁנִים וְהָלְכוּ דוֹרוֹת{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי אֲצוּרָה בִּמְרוֹמֵי דִירוֹת{{ש}} בֵּין אֶרְאֶלֵי טֹהַר אִמְרוֹתַי טְהוֹרוֹת{{ש}} וְעָמַד אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹת{{ש}} מְיַשֵּׁר מַעְגָּל וּמְסִלּוֹת יְשָׁרוֹת{{ש}} אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ בְּכוֹשָׁרוֹת{{ש}} מְנַחֵם מִמַּעַשׂ וּמֵעֹצֶב מְאֵרוֹת{{ש}} וּבְשֶׁטֶף זַעַם נֶחֱלַץ מִצָּרוֹת{{ש}} בְּצֵאתוֹ לָרְוָחָה מִתּוֹךְ מַסְגֵּרוֹת{{ש}} הִקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה וּתְשׁוּרוֹת{{ש}} מִכָּל חַיָּה וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת טְהוֹרוֹת{{ש}} וְרָצָה לְדַבְּקוֹ בִי אִמְרוֹתַי לְהוֹרוֹת {{סי|י}}וֹם נִשְׁתַּכֵּר נִפְרְדָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} מִמַּטָּעֵי כַרְמוֹ הִרְוָה שְׁתִיָּתוֹ{{ש}} וְנִתְגַּל בְּאָהֳלוֹ וְגִלָּה נַבְלוּתוֹ{{ש}} וּבְנוֹ נִכְנַס וְרָאָה עֶרְוָתוֹ{{ש}} וַיִּיקֶץ מִיֵּינוֹ וְאֵרֲרוֹ בְקִלְלָתוֹ{{ש}} עֶבֶד עֲבָדִים לְאֶחָיו הֶיוֹתוֹ{{ש}} בַּעֲשׂוֹתוֹ כָכָה מְאַסְתִּיו לִשְׂנֹאתוֹ{{ש}} וְנַמְתִּי לִצוּרִי לֹא אֶחְפֹּץ קִרְבָתוֹ{{ש}} כִּי בְשִׁכְרוּתוֹ יָצָא מִדַּעְתּוֹ{{ש}} וַיָפֶר חֻקִּי וַיְקָרֵב מִיתָתוֹ{{ש}} לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה בִשְׁתוֹתוֹ{{ש}} כָּל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יַרְבֶּה חָכְמָתוֹ {{סי|צֶ}}דֶק לְעֶשְׂרִים הֵעִיר מִמִּזְרָח{{ש}} בּוֹרְאוֹ הִכִּיר לְשָׁלֹשׁ אֵיתָן הָאֶזְרָח{{ש}} וְכִתַּת וְשִׁבַּר אֱלִילֵי תֶרַח{{ש}} וּמִבֵּין חֲשֵׁכִים אוֹרוֹ זָרָח{{ש}} וּמִבֵּית מוֹלַדְתּוֹ גָּלָה וּבָרַח{{ש}} וְהִצְלִיחַ בְּלֶכְתּוֹ וּכְחֲבַצֶּלֶת פָּרָח{{ש}} אֵשֶׁל נָטַע וְהָעוֹבְרִים הֶאֱרַח{{ש}} וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ רֵיחוֹ הֵרָח{{ש}} וְתוֹעֵי דֶרֶךְ הִסְלִיל בָּאֹרָח{{ש}} יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים הִבְרָח{{ש}} וְשָׁמַר תּוֹרוֹת וּבְמִצְוֺת טָרַח{{ש}} וְגָבַר כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַמִּזְרָח {{סי|חֻ}}בַּב וְנֶחְשַׁק בְּשָׁמְרוֹ אֱמוּנָה{{ש}} בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶׂר נִצְרַף לְבָחֲנָה{{ש}} וּמָצָא שְׂכַר בִּטְנוֹ לְמֵאָה שָׁנָה{{ש}} וְהִתְחִיל בְּמִצְוָה נִתְּנָה לִשְׁמֹנָה{{ש}} וְנָם צוּר בָּא עֵת וְהִגִּיעָה עוֹנָה{{ש}} אָמוֹן שַׁעֲשׁוּעִים לְהִנָּתֵן בְּמַתָּנָה{{ש}} וְגַם אֲנִי נִרְצֵיתִי בּוֹ לְהִתְחַתְּנָה{{ש}} לוּלֵי נָאַם בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה{{ש}} וְשָׁאַל אוֹת לְהוֹדִיעוֹ נְכוֹנָה{{ש}} וְגָרַם גֵּרוּת אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה{{ש}} בְּפֶרֶךְ לְעַנּוֹת עֲדַת מִי מָנָה{{ש}} אָז חָדַלְתִּי בָּאָרֶץ לְשָׁכְנָה {{סי|קָ}}ם בְּנוֹ תַחְתָּיו וְהוּשַׁת לְשָׂרִים{{ש}} בְּדַרְכֵי הוֹרוֹ הָלַךְ בְּמֵישָׁרִים{{ש}} לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש}} וּכְקָרְבַּן נִיחֹחַ הֹעֲלָה בְּבֵרוּרִים{{ש}} וְנִרְצָה כְּכָלִיל וְשַׁלְמֵי אֵמוּרִים{{ש}} וְזָרַע וּמָצָא מֵאָה שְׁעָרִים{{ש}} וְהִצְלִיחַ וְהִשְׂכִּיל וְהִנְעִים אֲמָרִים{{ש}} וְחָפֵץ לְהַגְדִּילוֹ בְּתוֹרַת מוּסָרִים{{ש}} וְגַם אֲנִי אֲהַבְתִּיו חָמַדְתִּיו מִנְּעוּרִים{{ש}} לוּלֵי שְׂאֵתוֹ פְּנֵי עוֹכֵר בָּעוֹכְרִים{{ש}} וּבַעֲשָׁנוֹ נֶעֱשַׁן וְהִכְהָה מְאוֹרִים{{ש}} בַּעֲבוּרוֹ נִמְנַעְתִּי לְהִוָּדַע בַּשְּׁעָרִים {{סי|חֶ}}בְיוֹן עֹז שָׁכַנְתִּי בְּמַחְמָד{{ש}} לָאָרֶץ לֹא יָרַדְתִּי לְהִתְלַמָּד{{ש}} וְעָמַד אִישׁ תָּם וְתַאֲוָתִי חָמַד{{ש}} יָשַׁב אֹהָלִים עִתּוֹתַי לְהַתְמַד{{ש}} בְּרָכָה יָרַש וְלִגְבִיר הָעֳמַד{{ש}} זַרְעוֹ לְהַרְבּוֹת כְּחוֹל לֹא יִמָּד{{ש}} רוּחַ נְדִיבָה סְמָכַתְהוּ לְהַצְמַד{{ש}} בְּתֻמּוֹ הָלַךְ וּבְכָשְׁרוֹ עָמָד{{ש}} יוֹצְרוֹ אֲהֵבוֹ וּבְעֵינָיו נֶחְמָד{{ש}} וַיֹּרֵנִי הִנֵּה זֶה נָעִים וְנֶחְמָד{{ש}} נָאֶה לוֹ בְהֶגְיוֹנֵךְ לִלְמַד{{ש}} יִתְמָךְ לִבּוֹ דְבָרֵךְ וּבְסוֹדֵךְ יָעֳמַד {{סי|זַ}}ךְ הָיָה וְנָבָר וְאִישׁ אֱמוּנָה{{ש}} וְרָאוּי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּמַתָּן צְפוּנָה{{ש}} אֲבָל לֹא שָׁקַט וְלֹא הָפְנָה{{ש}} בְּבֵית אָבִיו לֹא נָח מִתְּלֻנָּה{{ש}} אָחִיו מִתְנַחֵם לְהָרְגוֹ בְּשִׂטְנָה{{ש}} עָמַד מִפָּנָיו וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה{{ש}} בְּמַקְלוֹ עָבַר וַיָּבֹא חָרָנָה{{ש}} בְּאִשָּׁה שָׁמַר עֶשְׂרִים שָׁנָה{{ש}} בְּגִידּוּל בָּנִים נִטְרַח בְּאָמְנָה{{ש}} נִמְכַּר פֹּרָת לְתַאֲלָה וְלִמְגִנָּה{{ש}} בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן יָרַד לְגֹשְׁנָה{{ש}} לָכֵן לֹא נָפַלְתִּי בְּגוֹרָלוֹ לְמָנָה {{סי|קָ}}רַב מוֹעֵד וְהִגִּיעַ זְמָן{{ש}} וְשָׁר בְּעִנּוּי עַם לֹא אַלְמָן{{ש}} וַיָּקֶם מוֹשִׁיעַ רֹעֶה נֶאֱמָן{{ש}} תְּחִלַּת צֵאתוֹ מִצְרִי טָמָן{{ש}} וַיַּךְ בְּמִצְרַיִם כָּל אֱלִיל וְחַמָּן{{ש}} וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר שַׂר וּמִשְׁמָן{{ש}} וְהִגִּיהַּ אוֹר וְהֵאִיר אַשְׁמָן{{ש}} אֲסִירֵי עֳנִי לְיֶשַׁע זִמָּן{{ש}} יָם הֶעֱבִירָם וְהִסִּיעָם לִתְחוּמָן{{ש}} וְהֵגִיז לָמוֹ שְׂלָו וְהִמְטִירָם מָן{{ש}} הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָן{{ש}} וְאִוָּה לְהַנְחִילָם מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן {{סי|וּ}}בְיֶרַח הַשְּׁלִישִׁי לַחֹפֶשׁ בְּצֵאתָם{{ש}} בָּאוּ לְחֹרֵב כָּל מַקְהֵלוֹתָם{{ש}} וְנֶגֶד הָהָר הָיִתָה חֲנָיָתָם{{ש}} הִסְכִּימוּ דַעְתָּם וְהִשְׁווּ עֲצָתָם{{ש}} וּמֹשֶׁה עָלָה וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם{{ש}} וְנִצְטַוָּה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם{{ש}} הַיּוֹם וּמָחָר צַוֵּה פְרִישָׁתָם{{ש}} וְיוֹם אֶחָד הוֹסִיף לְטָהֳרָתָם{{ש}} וְסִדֵּר עִנְיָנָם וּמִצְוַת הַגְבָּלָתָם{{ש}} וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְכָרַת בְּרִיתָם{{ש}} וְהֵקִים מַצֵּבוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְטֵי תָם{{ש}} וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם {{סי|אֲ}}זַי בַּשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת בָּקְרוֹ{{ש}} מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ הוֹפִיעַ בִּיקָרוֹ{{ש}} רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן מְשַׁנְנֵי פְאֵרוֹ{{ש}} וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְהִזְרִיחַ אוֹרוֹ{{ש}} קוֹלוֹ בְּכֹחוֹ קוֹלוֹ בַּהֲדָרוֹ{{ש}} וְרוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ{{ש}} וְעָנָן כָּבֵד כִּסָּה עַל הָרוֹ{{ש}} וְהצוּרִים נִתְּצוּ הָרִים בְּעָקְרוֹ{{ש}} הוֹלֵךְ וְחָזֵק קוֹל שׁוֹפָרוֹ{{ש}} חוֹצֵב לֶהָבוֹת אֲרָזִים בְּשָׁבְרוֹ{{ש}} קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּרוֹ{{ש}} וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד בִּפְאֵר דְּבִירוֹ {{סי|מִ}}תְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי{{ש}} הִנֵּה בָא קִצִּי וְהִגִּיעַ עִתִּי{{ש}} לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי{{ש}} יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי{{ש}} יֵדְעוּ הַכֹּל מַה מְּלַאכְתִּי{{ש}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט בְּתוֹך נִתִיבָתִי{{ש}} עֹמֶק חָכְמָתִי וְסוֹד בִּינָתִי{{ש}} יָבִינוּ שְׂכָרִי עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי{{ש}} עֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי וְסֶגֶר מִסְגַּרְתִּי{{ש}} תִּקוּן אֶצְבְּעוֹתַי וְרֹב פְּעֻלָּתִי{{ש}} כִּי עַד עַתָּה בַּמְּרוֹמִים שָׁכַנְתִּי{{ש}} וְהַיּוֹם בָּאָדָם מַתָּנוֹת לֻקָּחְתִּי {{סי|צִ}}יר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים{{ש}} כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קְצִירִים{{ש}} חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים{{ש}} וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה לַהֲדוּרִים{{ש}} אֲמָרִים נְעִימִים מִפְּנִינִים יְקָרִים{{ש}} וְקִבְּלָם מִימִין יוֹצֵר הָרִים{{ש}} וְצִבְאוֹת קֹדֶשׁ עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע אָנוּ שׁוֹמְרִים{{ש}} וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ מֵרְעָמִים כַּבִּירִים{{ש}} וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְצוּרִים{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָרִים <noinclude>{{הור2|בית זה לקוח מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]]:{{ש}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|וישמחו}}}}</noinclude><includeonly>{{הור2|בית זה הובא מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]], ואינו נאמר בפראג וק"ק:}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|חזןוישמחו}}</includeonly> ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}לּוּף מְסֻבָּל בְּהוֹד אִפּוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב חֲמוּדִים{{ש}} {{סי|גָּ}}רוֹן עָנוּק לְשׁוֹן לִמּוּדִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים דְּבוּרִים כְּאֹפָן שְׁקוּדִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְשׁוּלִים לְשָׁלֹשׁ מַשְׁקִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|וּ}}בַפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים נִשְׁמָרִים וְעֹמְדִים{{ש}} {{סי|זֹ}}נְחִים הַגָּבֹהַּ וְלַנָּמוּךְ יוֹרְדִים{{ש}} {{סי|חַ}}יִּים וְרִפְאוּת לְמוֹצְאֵיהֶם מַעֲמִידִים{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַים מְנֻקָּדִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִזָּהָב וּמִפְּנִינִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל חֲפָצִים לְנֶגְדָּם בַּל נִמְדָּדִים{{ש}} {{סי|לֶ}}קַח טוֹב וּמוּסָר מַגִּידִים{{ש}} {{סי|מֶ}}תֶק וּמַרְפֵּא לַעֲצָמוֹת וְגִידִים{{ש}} {{סי|נְ}}תוּנִים מֵאֵשׁ וְכָאֵשׁ יוֹקְדִים{{ש}} {{סי|סַ}}ם חַיִּים לְבָהֶם מִתְכַּבְּדִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזְבֵיהֶם עוֹזְבִים וְחוֹבְקֵיהֶם מְכַבְּדִים{{ש}} {{סי|פִּ}}לְפּוּלָם בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׁרֵה מִתְלַמְּדִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְפֵיהֶם מוֹשִׁיבִים בֵּין נְגִידִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹנֵיהֶם לְחַיֵּי עוֹלָם עֲתִידִים{{ש}} {{סי|רַ}}ב טוּב הַצָּפוּן לַחֲסִידִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}מְרֵיהֶם יֻצְּלוּ מִכָּל פְּחָדִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹמְכֵיהֶם מְאַשְּׁרִים וּבוֹזֵיהֶם מְלַפְּדִים. :מְלַפְּדִים לַפִּידִים וּבְרָקִים נוֹגְהִים{{ש}} :בְּתִתּוֹ קוֹל עֹז מִשְּׁמֵי גְבֹהִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ כַּדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}} {{סי|שַׂ}}חוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם וְהַמְּצוּקִים{{ש}} {{סי|רַ}}בּוּ רְעָמִים וְגָבְרוּ זִקִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלֵי קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וַחֲזָקִים{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף הַדִּבּוּר כְּנִיצוֹצֵי בְרָקִים{{ש}} {{סי|פַּ}}טִּישׁ מְפֹצֵץ סַלְעֵי נְקִיקִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹרֵךְ אַחַת וּשְׁתַּיִם מִתְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹד יְרֵאִים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר מִתְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|מֹ}}שֶׁה יְדַבֵּר וְהַכֹּל שׁוֹתְקִים{{ש}} {{סי|לְ}}עַמּוֹ הִנְחִיל מִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתִּים חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|יְ}}דִיעַת חֹסֶן וִישׁוּעַת נְזִיקִים{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי חָכְמָה וָדַעַת מְפִיקִים{{ש}} {{סי|חִ}}נָּם נְתָנָם גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם בְּמַתָּנָה לְבוֹ דְבֵקִים{{ש}} {{סי|וְ}}כֻלּוֹ מַחֲמַדִּים וְחִכּוֹ מַמְתַקִּים{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁמִיעַ אָנֹכִי בְּרֹאשׁ פְרָקִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ בַּעֲשׂוֹתוֹ בְּמַיִם עֲמֻקִּים{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר נִגְלָה וְנִלְחַם בִּמְצוּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתּוֹ בְסִינַי דָּתוֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי כְּרַחֲמָן נִגְלָה מִשְּׂחָקִים. :מִשְּׂחָקִים הִבְרַקְתָּ נָגְהֶךָ{{ש}} :וְהִשְׁמַעְתָּ לְעַם כְּמֵהֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ עָשִׂיתִי וְאָדָם בָּרָאתִי{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיחַ וּדְלָתַיִם לַיָּם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|גִּ}}לִּיתִי שַׁחַר וָבֹקֶר צִוִּיתִי{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת פִּלָּגְתִּי{{ש}} {{סי|הָ}}אוֹר וְהַחֹשֶׁךְ בִמְקוֹמָם שִׁכַּנְתִּי{{ש}} {{סי|וְ}}הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ לִכְבוֹדִי יָצָרְתִּי{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת מַזָּרוֹת בְּעִתָּם הוֹצֵאתִי{{ש}} {{סי|חֻ}}קּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִשְׁטָרָם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|ט}}וֹפְלֵי שֶׁקֶר בְּשֶׁטֶף הֶאֱבַדְתִּי{{ש}} {{סי|י}}וֹרְדֵי בִקְעָה לְשׁוֹנָם בָּלָלְתִּי{{ש}} {{סי|כְּ}}דָרְלָעֹמֶר וְעֹזְרָיו הִכֵּיתִי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵמֶק שָׁוֶה לַיְלָה חִלָּקְתִּי{{ש}} {{סי|מ}}וֹרִיָּה עֲקֵדַת יָחִיד רָאִיתִי{{ש}} {{סי|נֵ}}דֶר נָדַרְתִּי בִּי נִשְׁבַּעְתִּי{{ש}} {{סי|שָׂ}}ר אֶל מַלְאָךְ בְּעֶזְרוֹ הָיִיתִי{{ש}} {{סי|עִ}}מּוֹ מִדַּבֵּר לְרֹדְפוֹ הִזְהָרְתִּי{{ש}} {{סי|פַּ}}תְרוּסִים בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת מָחַצְתִּי{{ש}} {{סי|צִ}}בְאוֹתֵיכֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם גָּאָלְתִּי{{ש}} {{סי|קָ}}רַעְתִּי יַם סוּף וְאֶתְכֶם הֶעֱבַרְתִּי{{ש}} {{סי|רְ}}אִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי{{ש}} {{סי|שִׁ}}דַּדְתִּי מְזַנֵּב וְחֵילוֹ הֶחֱלַשְׁתִּי{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת קֹדֶשׁ לָכֶם הִנְחָלְתִּי{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגַּלְתִּי וּבְכַנְפֵי נֶשֶׁר נָשָׂאתִי{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת לָכֶם נָתָתִּי. :נָתַתִּי לְךָ תּוֹכְחוֹת מוּסָרִים{{ש}} :הִשָּׁמֵר לְבַל תַּטֶּה אֲשׁוּרִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}עְתֻּעִים הֵמָּה מוּסַר הֲבָלִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}חַר אֵין לָמוֹ וְלֹא מוֹעִילִים{{ש}} {{סי|רֹ}}עֶה אֵפֶר לִבָּם הֲתוּלִים{{ש}} {{סי|קֶ}}צֶף מוֹסִיפִים וְחֵמָה מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|צֹ}}רְפִים כֶּסֶף וּבַקָּנֶה שׁוֹקְלִים{{ש}} {{סי|פַּ}}חֵי זָהָב מִכִּיס זָלִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל כְּתֵפָם נוֹשְׂאִים וְסוֹבְלִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹגְדִים לוֹ וְאֵלָיו מִתְפַּלְלִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹטְעִים אֹרֶן וְגֶשֶׁם מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|מִ}}קְצָתוֹ לָאֵשׁ וְחֶצְיוֹ לַפְּסִילִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א יָשִׁיבוּ לְלִבָּם וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י שְׁאֵרִיתוֹ שׂרְפוּ לְגֶחָלִים{{ש}} {{סי|יִ}}צְעֲקוּ אֵלָיו וְאֵינָם נִצּוֹלִים{{ש}} {{סי|טָ}}חוּ עֵינֵיהֶם וְלִבּוֹתָם סְכָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}מָּנִים קְרוּאִים שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|זְ}}נוּחִים תְעוּבִים אִטִּים וֶאֱלִילִים{{ש}} {{סי|וְ}}חֵלֶק יַעֲקֹב יוֹצֵר הַכֹּל אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן מַיִם נוֹתֵן וּנְשִׂיאִים עֹלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרוֹ מֵקִים וַעֲצָתוֹ יַשְׁלִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹעֵר בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלִּים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ תִדְבָּקוּ וְעָדָיו הֱיוּ מְיַחֲלִים{{ש}} {{סי|אֹ}}יְבֵיכֶם יַפִּיל חֲלָלִים חֲלָלִים. :חֲלָלִים אַפִּיל כָּל שׁוֹכְחֵי הַשֵּׁם{{ש}} :הִשָּׁמֵר פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָׂא אֶת־שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}מִתִּי שְׁמוֹ הַמְפֹרָשׁ בְּשִׁבְעִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ נוֹסְדוּ אֲרָצוֹת וְנֻטְּעוּ רְקִיעִים{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת אֶרֶץ וְרוּחוֹת מְרֻבָּעִים{{ש}} {{סי|דֻּ}}בְּקוּ בְחוֹתָמוֹ הֱיוֹת נִקְבָּעִים{{ש}} {{סי|הֻ}}זְכַּר עַל הַיָּם וְנַעֲשָׂה בְקִיעִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל הַמַּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר קָדְשׁוֹ בּוֹ יָרוּצוּ נוֹשָׁעִים{{ש}} {{סי|חֹ}}צֵב לֶהָבוֹת וּמְפֹצֵץ סְלָעִים{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָעִים{{ש}} {{סי|יְ}}צוּרָיו בֹּחֵן בְּכָל עִתִּים וּרְגָעִים{{ש}} {{סי|כַּ}}לּוֹת בְּחֵמָה בּוֹ נִפְשָׁעִים{{ש}} {{סי|לְ}}הָבִיא שֶׁבֶר לְחַטָּאִים וּפוֹשְׁעִים{{ש}} {{סי|מְ}}פִירֵי חֹק וְלַשֶּׁקֶר נִשְׁבָּעִים{{ש}} {{סי|נִ}}לְכָּדִים בַּעֲוֺנָם וּבִזְדוֹנָם נִתְבָּעִים{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹנְאֵי תוֹכָחוֹת וּמוּסָר פּוֹרְעִים{{ש}} {{סי|עֲ}}בָרוֹת יוּבְלוּ וְרֹגֶז שְׂבֵעִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹמֵת לַבְּקָרִים כָּל רְשָׁעִים{{ש}} {{סי|קַ}}נּוֹא וְנוֹקֵם וְקוֹבֵעַ קוֹבְעִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאֶה וְצוֹפֶה טוֹבִים וְרָעִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מֵאֶרֶר פְּגָעִים{{ש}} {{סי|תִּ}}תְיָרֵא מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם תְּמִים דֵּעִים. :תְּמִים דֵּעִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}} :וְהִזְהִיר עַל מוֹרָא מִקְדָּשׁוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}שְׁלוּם כָּל מַעַשׂ וּגְמַר מְלָאכָה{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת מְנוּחָה וְקִדּוּשׁ בְּרָכָה{{ש}} {{סי|רֶ}}גֶל לְהָשִׁיב וּלְמַעֵט הֲלִיכָה{{ש}} {{סי|קָ}}רוּי עֹנֶג לְכַבְּדוֹ כַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|צַ}}עַד תְּחוּמָיו אַלְפַּיִם לֵלֵכָה{{ש}} {{סי|פְּ}}סִיעָה גַסָּה בּוֹ בְּלִי לְהַלְּכָה{{ש}} {{סי|עֵ}}רֶךְ הֲכָנָתוֹ בַּשִּׁשִּׁי לְעָרְכָה{{ש}} {{סי|סְ}}עוּדוֹת שָׁלֹשׁ מִצְוָתוֹ עֲרוּכָה{{ש}} {{סי|נִ}}כְפַּל בְּלַחְמוֹ לָעֲנֻגָּה וְרַכָּה{{ש}} {{סי|מִ}}מָּרָה נִתַּן כַּדָּת וְכַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|לְ}}אוֹת הוּשַׂם עָלָיו לְסָמְכָה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לְשִׁשָּׁה מְלַאכְתּוֹ נֶעֱרְכָה{{ש}} {{סי|יְ}}צִיאוֹתָיו וּרְשֻׁיּוֹתָיו בְּלִי לְהָפְכָה{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא בּוֹ לְחָסְכָה{{ש}} {{סי|חִ}}לּוּל מֵזִיד לִסְקִילָה לְמָשְׁכָה{{ש}} {{סי|זְ}}כִירָה וּשְׁמִירָה עָדָיו תְּנוּכָה{{ש}} {{סי|וּ}}מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא מָתְקוֹ לְחַנְּכָה{{ש}} {{סי|הַ}}נּוֹצְרוֹ יִנָּצֵל מִשִּׁלּוּשׁ מְבוּכָה{{ש}} {{סי|דִּ}}ין עָנְשׁוֹ וְאַזְהָרָתוֹ חֲתוּכָה{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכֻּרְתּוֹ מֵאִתִּי תְמוּכָה{{ש}} {{סי|בֵּ}}ינִי וּבֵין אֹם הַמְבֹרָכָה{{ש}} {{סי|א}}וֹת שַׂמְתִּי כִּי לִי הַמַּמְלָכָה. :הַמַּמְלָכָה הַמְלִיכֵנִי כְּנָאֳמֶךָ{{ש}} :וְתִזְכֶּה לְאֹרֶךְ יָמֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}מֵן וּמֵינֶקֶת בְּךָ מִתְעַסְּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלְּךָ תְּחִלָּה כְּאֵזוֹר דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|גַּ}}עְיַת שֶׁוַע וְתַחַן מְפִיקִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְצוּרָם הֱיוֹת בֵּן חוֹבְקִים{{ש}} {{סי|הָ}}שְׁתְּפוּ שְׁנֵיהֶם עִמּוֹ עֲסוּקִים{{ש}} {{סי|וְ}}נוֹצַרְתָּ וְנוֹלַדְתָּ לְעִתֵּי חֻקִּים{{ש}} {{סי|זִ}}כּוּךָ וֶהֱבִיאוּךָ בִּבְרִית לְהָקִים{{ש}} {{סי|חִ}}בְּקוּךָ בִרְכַּיִם וְשַָׁדַיִם מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶף חֻקֶיךָ זָנִים וּמַשְׁקִים{{ש}} {{סי|יְ}}גִיעַת עֲמָלָם עִמְּךָ מְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר וּמוּסָר מְחַנְּכִים וּמְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן לִמּוּדִים וּדְבָרִים עַתִּיקִים{{ש}} {{סי|מְ}}תַקְּנִים עֵזֶר וּלְהַשִּׂיאֲךָ זוֹקְקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹשְׂאִים פֶּלֶל עֲבוּרְךָ וְלָאֵל זוֹעֲקִים{{ש}} {{סי|סָ}}מְכֵם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְתַפְנוּקִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְדֵם בִּכְסוּת נְקִיָּה בְּחִשּׁוּקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵה לְגַעֲרָתָם לְבַל יְהוּ מְצִיקִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לְמוּסָרָם וְלֹא תְרַדֵּף רֵיקִים{{ש}} {{סי|קַ}}יֵּם כִּבּוּדָם וּמוֹרָאָם כְּחֻקִּים{{ש}} {{סי|רְ}}בוֹת אֹרֶךְ יָמִים וּמֵעָוֺן מְנֻקִּים{{ש}} {{סי|שִׁ}}וָּם לִכְבוֹדוֹ וּלְמוֹרָאוֹ גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כֵּן הוֹדוּהוּ מַלְכֵי אֲרָקִים. :אֲרָקִים וּגְבֹהִים יָסַד בְּפֶצַח{{ש}} :קַבֵּל מוֹרָאוֹ וְאַל תָּעֵז מֶצַח{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת אֱהוֹב וּמוּסָר יְרֵאִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מִפִּתּוּי חַטָּאִים{{ש}} {{סי|רַ}}גְלֵיהֶם רָצִים וְלָרַע מוּבָאִים{{ש}} {{סי|קֶ}}שֶׁר קוֹשְׁרִים לְהַפִּיל חֵלְכָּאִים{{ש}} {{סי|צָ}}רִים בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרוּאִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹעֶרֶת לִבְלִי חֹק בָּאִים{{ש}} {{סי|עַ}}צֶּבֶת נוֹתְנִים וְכֹשֶׁל מַמְצִיאִים{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם אֱרֹב דָּם מְמַלְּאִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת אִוֶּלֶת יִנְחֲלוּ פְתָאִים{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוּבָתָם תַּהַרְגֵם בְּתַחֲלוּאִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א תֹאבֶה לַעֲצַת נִשְׂנָאִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י כֶחָצִיר יִמָּלוּ וְכִדְשָׁאִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר בְּרֶצַח חוֹטְאִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח גְּזֵרָתָם עָלַי מַשִּׂיאִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים אֶרֶץ בְּדָם מְטַמְּאִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינָתִי מִתּוֹכָם מוֹצִיאִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל יְדֵי חֲלָלִים הַנִּמְצָאִים{{ש}} {{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנַּחַל מְבִיאִים{{ש}} {{סי|דָּ}}ם שׁוֹפְכִים בְּשׁוֹגֵג בְּלֹא רוֹאִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלִים לְעָרֵי מִקְלָט הַנִּקְרָאִים{{ש}} {{סי|בַּ}}הֲזִידָם לַהֲרֹג בְּצֶלֶם בְּרוּאִים{{ש}} {{סי|אַ}}תָּה תְּבַעֵר הַדָּם לְעֵין כָּל רוֹאִים. :רֹאִים יִוָּסְרוּ לְהִשָּׁמֵר מֵאַף{{ש}} :שְׁמֹר מִצְוָה וְלַהֶבֶל אַל תִּשְׁאָף{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}שֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|בֵּ}}יתָהּ הַרְחֵק כִּי נְפָשׁוֹת עֹכֶרֶת{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים בַּחֵיק מַחְתָּה וּמַבְעֶרֶת{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיהָ שְׁאוֹל וּמָוֶת עוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|ה}}וֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לַטֶּבַח מוֹסֶרֶת{{ש}} {{סי|וּ}}כְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל מְיַסֶּרֶת{{ש}} {{סי|זַ}}עַם מַרְבָּה וְעֶצֶב מְמַהֶרֶת{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת גֶּבֶר וְשִׂנְאָה מְעוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|טִ}}יף נֹפֶת בִּשְׂפָתֶיהָ מְדַבֶּרֶת{{ש}} {{סי|י}}וֹם אַחֲרִיתָהּ כַּלַּעֲנָה מְמָרֶרֶת{{ש}} {{סי|כִּ}}י אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ אוֹמֶרֶת{{ש}} {{סי|לְ}}יַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת{{ש}} {{סי|מֹ}}דָע תִּקְרָא לַבִּינָה הַמְיֻשֶּׁרֶת{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח עֲדֵי עַד עָלֶיךָ מְשַׁמֶּרֶת{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ הַמְחֻבֶּרֶת{{ש}} {{סי|עִ}}מָּהּ תִּתְרַפֵּק וְלֹא בְאַחֶרֶת{{ש}} {{סי|פּ}}וּצַת מַעְיָנֶךָ חוּצָה עוֹבֶרֶת{{ש}} {{סי|צְ}}מָחִים תַּרְבֶּה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ עַצְמְךָ בִּפְרִישׁוּת אַדֶּרֶת{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה לַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} {{סי|שְׁ}}מַע מוּסָר וְעָנְדֵהוּ לְגַרְגֶּרֶת{{ש}} {{סי|תִּ}}תֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן וַעֲטֶרֶת. :וַעֲטֶרֶת תִּנְחַל וּבְשֵׂיבָה תָנוּב{{ש}} :אִם תִּשְׁמוֹר הוֹן מִלִּגְנוֹב{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תְּ}}תַעֵב מְתֵי גַנָּבִים וְסִיעָתָם{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים וְחוֹמְסִים כָּל עִתָּם{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מֵעֹשֵׁק וֶהְיֶה תָם{{ש}} {{סי|קַ}}שֵּׁט מַעְבָּדֶיךָ וְהַצְדֵּק אוֹתָם{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לַחֲכָמִים וֶאֱלַף אֹרְחוֹתָם{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת צְדָקָה לְחַיִּים תְּבוּאָתָם{{ש}} {{סי|עִ}}קְשִׁים הַרְחֵק הַמְעַקְּלִים נְתִיבָתָם{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם דּוֹלְקִים בְלִבָּם רָעָתָם{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹנוּ שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת לִגְוִיָּתָם{{ש}} {{סי|מָ}}דוֹן מְשַׁלְּחִים וּמַצָּה אַהֲבָתָם{{ש}} {{סי|לֹ}}א יַחַרְכוּ רְמִיָּה צֵידָתָם{{ש}} {{סי|כִּ}}י אָוֶן וְעָמָל תַּחַת שְׂפָתָם{{ש}} {{סי|י}}וֹם יִלָּכְדוּ בֹגְדִים בְּהַוָּתָם{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְפִים בַּנֹּעַר וּבַקְּדֵשִׁים חַיָּתָם{{ש}} {{סי|ח}}וֹלְקֵי עִם גַּנָּב שׂוֹנְאֵי נַפְשׁוֹתָם{{ש}} {{סי|זֶ}}ה דַרְכָּם וְלַהֶבֶל אַחֲרִיתָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַל תְּאַשֵּׁר נְלוֹזֵי מַעְגְּלוֹתָם{{ש}} {{סי|הִ}}זָּהֵר פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָם{{ש}} {{סי|דִּ}}ין אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה הַשְׁלָמָתָם{{ש}} {{סי|גְּ}}נֵבָה אֵין לָמוֹ נִמְכָּרִים בִּגְנֵבָתָם{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם{{ש}} {{סי|אֶ}}ת רַגְלְךָ מְנַע מִנְּתִיבָתָם. :מִנְּתִיבָתָם חֲשֹׂךְ וְאַל תִּתְגַּנֶּה{{ש}} :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}מְרֵי כָזָב וּמַעַן כְּחָשִׁים{{ש}} {{סי|בְּ}}נִיב שׂפָתֶיךָ בַּל יְהוּ אֲרוּשִׁים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם אֱוִילִים אֲשֶׁר מַחֲרִישִׁים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹמִים וְנֶחֱשָׁבִים לְחַכְמֵי חֲרָשִׁים{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכֵי רָכִיל שָׁלֹשׁ מְעַנְּשִׁים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶאֱמְנֵי רוּחַ מְכַסִּים וּמַחְשִׁים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה חֵלֶק מְלָשְׁנִים הַמַּרְגִּישִׁים{{ש}} {{סי|חִ}}צֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים קָשִׁים{{ש}} {{סי|ט}}וֹמְנִים פַח כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים{{ש}} {{סי|יֹ}}עֲצֵי מִרְמָה כָּזָב מְלַחֲשִׁים{{ש}} {{סי|כְּ}}מַדְקְרוֹת חֶרֶב בּוֹטִים מְנַקְּשִׁים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא מַגִּישִׁים{{ש}} {{סי|מִ}}פְּרִי פִיהֶם יִשְׂבְּעוּ אֲנָשִׁים{{ש}} {{סי|נִ}}רְגָּן דְּבָרָיו כְּמִתְלַהֲמִים חָשִׁים{{ש}} {{סי|שְׂ}}פַת אֱמֶת יִכּוֹן בִּישִׁישִׁים{{ש}} {{סי|עַ}}ד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן טִפְּשִׁים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹשְׂקֵי שָׂפָה מְחִתָּה עֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|צָ}}רוֹת רוֹדְפִים וְעֹנֶשׁ מְבַקְשִׁים{{ש}} {{סי|ק}}וּמָם לְהָעִיד חָמָס וְלֹא בוֹשִׁים{{ש}} {{סי|ר}}וּחָם יוֹצִיאוּ כְּסִילִים אֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר בַּהֲעִידָם נִזְמְמוּ בְּפֵרוּשִׁים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֲשֶׂה לָמוֹ כְּזִמּוֹתָם לְהַאֲשִׁים. :לְהַאֲשִׁים מְנַע עַצְמְךָ לִתְמֹד{{ש}} :וְנֶצַח לְפָנַי תַּעֲמֹד.{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַחְמֹד|1}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק'''}} {{סי|שֶׁ}}כֶן רֵעֲךָ בֵּיתוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} {{סי|מִ}}קְנֵהוּ וְקִנְיָנוֹ וְכָל חֵילוֹ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שָׂדֵהוּ וּגְבוּלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}טְעוֹ וְכַרְמוֹ גַּנּוֹ וּשְׁבִילוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}עִירוֹ וְעֵצָיו פֵּרוֹתָיו וִיבוּלוֹ{{ש}} {{סי|רִ}}כְבּוֹ וּפָרָשָׁיו יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ{{ש}} {{סי|יְ}}קָר כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְנֹעַם גָּדְלוֹ{{ש}} {{סי|צֹ}}אנוֹ וַאֲלָפָיו מַשְׁקֵהוּ וּמַאֲכָלוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}בֶרְתּוֹ וְכָל מַחֲמַדֵּי מַכְלֻלוֹ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קָ}}רוּץ מֵחֹמֶר מַה מּוֹעִילוֹ{{ש}} {{סי|ח}}וֹמֵד וּמִתְאֲוֶּה אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ לָמָּה הוּא לוֹ{{ש}} יָבִין וְיַשְׂכִּיל בְּדֵעוֹ וְשִׂכְלוֹ{{ש}} יִשְׂמַח וְיָעֹז בְּמַתַּת גּוֹרָלוֹ. :גֹּורָלוֹ הִנְחִיל אֵל לִירֵאִים{{ש}} :בְּקֹלֹת וּבְרָקִים נוֹרָאִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל־הָעָם רֹאִים|1}} ====סילוק==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}} וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַנִּרְאָה וְהַנִּשְׁמָע{{ש}} וְשׁוֹמְעִים אֶת הַנִּשְׁמָע וְהַנִּרְאָה{{ש}} כְּשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}} וְנֶחְצָב עַל הַלֻּחוֹת בְּתִפְאָרָה{{ש}} קוֹל קוֹלי קוֹלוֹת וְרוּחַ סְעָרָה{{ש}} וְלַפִּיד לַפִּידֵי לַפִּידִים אֵשׁ בֹּעֵרָה{{ש}} קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ וְקוֹל יְיָ בַּהֲדָרָה{{ש}} מְפַרֵשׁ אֶת הַדִּבּוּר לְבָאֵרָה{{ש}} יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ סִתְרֵי תוֹרָה{{ש}} וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ לִבָּם לְשַׁבְּרָה{{ש}} וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִילִין שְׁנַיִם וַעֲשָׂרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְסַיְּעָם מִשְּׁמֵי שִׁפְרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן בַּהֲלִיכָה יִדֹּדוּן בַּחֲזִירָה{{ש}} וְלֹא הֵם בִּלְבָד כִּי אִם עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי לְהֵעָזְרָה{{ש}} וְנִשְׁתַּלְהֲבוּ מִכֹּחַ הָאֵשׁ וְרוּחָם עָבְרָה{{ש}} וְעַנְנֵי כָבוֹד הִזִּילוּ טַלְלֵי אוֹרָה{{ש}} אֶרֶץ רָעֲשָׁה וְגַם שָׁמַיִם נָטְפוּ לְחַשְּׁרָה{{ש}} גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים לְיָפָה וּבָרָה{{ש}} נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ לְשָׁמְרָה{{ש}} וּכְמוֹצְאֵי שָׁלָל רַב שָׂשׂוּ בַּאֲמִירָה טְהוֹרָה{{ש}} וְנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הִשְׁמִיעוּ בַאֲמִירָה{{ש}} וְלֹא הָיָה בָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל יוֹתֵר מִדַּבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} וְנָמוּ לְרוֹעָם קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע אֲמִירָה{{ש}} כִּי אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ נָמוּת מְהֵרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶם בְּעֵינָיו לְיַשְּׁרָה{{ש}} מִשָּׁם זָכוּ לְהַעֲמִיד נְבִיאִים לְהִתְאַשְּׁרָה{{ש}} וְנָם מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְבָחֳרָה{{ש}} אִלּוּ אֶפְשַׁר לְבַלַּע הַמָּוֶת וּלְהַעֲבִירָה{{ש}} אֲבָל אִי אֶפְשַׁר שֶׁכְּבַר נִגְזְרָה גְּזֵרָה{{ש}} וְעַל תְּנַאי כָּך עָמְדוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה{{ש}} אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם לְהִתְפָּאֵרָה{{ש}} חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן בְּעֶבְרָה{{ש}} וּמֹשֶׁה מְזָרְזָן וּמְפַיֵּס לְכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה{{ש}} וְהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ וְהַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם יוֹתֵר מִשַּׁלִּיטִים עֲשָׂרָה{{ש}} וְאוֹמֵר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מִן הָאֵשׁ וּמִן הַסְּעָרָה{{ש}} וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה עַל פְּנֵיכֶם יִרְאֶה טְהוֹרָה{{ש}} סִימָן טוֹב בָּאָדָם שֶׁהוּא בּוֹישָׁן וְרוּחוֹ נִשְׁבָּרָה{{ש}} שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָנָו עִמּוֹ שְׁכִינָה שׁוֹרָה{{ש}} אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְעֶזְרָה{{ש}} אֶל זֶה אַבִּיט אֶת עָנִי וּנְכֵה רוּחַ לְהֵעָתְרָה{{ש}} אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. וְעָנָו נִכְנַס לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִיצוֹת{{ש}} חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל נְחוּצוֹת{{ש}} עָנָן לִפְנִים וַעֲרָפֶל לִפְנַי וְלִפְנִים וְחֹשֶׁךְ בַּחוּצוֹת{{ש}} וְסִבֶּר לוֹ פָנִים לְהִתְרַצּוֹת{{ש}} וְקִבְּלוּ עַל יָדוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֺת קְבוּצוֹת{{ש}} וְנָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה בְּדַעַת וּבְמֹעֵצוֹת{{ש}} וְלָכֵן נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ תַּלְתַּלֶּיהָ קְוֻצּוֹת{{ש}} זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי עוֹמֵד בִּפְרָצוֹת{{ש}} אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְּחֹרֵב הַר הַנִּבְחָר מֵהָרֵי אֲרָצוֹת{{ש}} חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְתוֹרוֹת לְחֵיךְ נִמְלָצוֹת. וְכָל הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר שָׁמְעוּ קוֹלוֹ{{ש}} זָכוּ לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי זְבוּלוֹ{{ש}} עָלָיו נִתְרַפְּקוּ וְחָיוּ בְצִלּוֹ{{ש}} וְנָתַן בְּתוֹכָם מִשְׁכָּנוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} וְהִרְבָּה לְהַרְאוֹתָם מוֹפְתֵי מִפְעָלוֹ{{ש}} וְיָדוֹ הַחֲזָקָה וּכְבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ{{ש}} וּבְשׁוּב רוּחָם לְאוֹצַר מִכְלּוּלוֹ{{ש}} לֹא שָׁלְטָה בִבְשָׂרָם רִמָּה לְאָכְלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִדְרִיכָם שְׁבִילוֹ{{ש}} וְלָעוֹלָם הַבָּא יֵאָסְפוּ לוֹ{{ש}} וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר מִלּוּלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ:{{ש}} וּבְיוֹם זֶה הִשְׁמִיעַ הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל פָּצְחוּ הִלּוּלוֹ{{ש}} וּמַלְאֲכֵי מַעְלָה הִנְעִימוּ מַהֲלָלוֹ{{ש}} וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}} שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְזִקֵּי חַשְׁמַלּוֹ{{ש}} קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה קִדְּמוּ לְסַלְסְלוֹ{{ש}} וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם סֻבֳּלוֹ{{ש}} נִרְאִים נוֹשְׂאִים וְנִשָּׂאִים בְּחֵילוֹ{{ש}} וּנְהַר דִּי־נוּר הָעוֹבֵר לְמוּלוֹ{{ש}} נוֹתְנִים עֹז וּגְדֻלָּה לְהַלְלוֹ{{ש}} וּמֵאָז מַקְדִּישִׁים חֶבֶל גּוֹרָלוֹ{{ש}} יוֹם יוֹם יְנַשְּׂאוּהוּ וִירוֹמְמוּהוּ קְהָלוֹ{{ש}} חַיָּלֵי מַעְלָה אֵינָם מַעֲרִיצִים לוֹ{{ש}} עַד יַקְדִּישׁוּהוּ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ{{ש}} אֵלּוּ אַחַר אֵלּוּ מַאְדִּירִים צִלְצוּלוּ{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה יְשַׁלְשׁוּ לוֹ{{ש}} דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים לְהַקְדִּישׁ לוֹ.<קטע סוף=המשך/><noinclude>{{ש}} {{הור|כַּכָּתוּב}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> 5ug0awb8bq3okks9h9g4l63g5i4hbmk 3017004 3016998 2026-05-19T16:30:36Z Yack67 27395 3017004 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אורח חיים מוסר תוכחת | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שמעון בר יצחק; שמעון בר יצחק בר אבון חזק; שמעון בר יצחק חזק ואמץ; שמעון בר יצחק חזק | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2010|א-2010]] | מנהגים = נאמרת לרוב קהילות אשכנז המערבי ביום ראשון של שבועות,{{הערה|כך אומרים באותו יום שתי המערכות הגדולות של [[מחבר:רבי שמעון הגדול|רבי שמעון הגדול]] לחג השבועות, כי מערכת היוצר {{צ|[[אדון אימנני]]}} ג"כ שלו היא.}} ולמנהג אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ב'.{{ש}} ברוב קהילות אשכנז המזרחי ומיעוט קהילות אשכנז המערבי אין אומרים בקרובה זו {{צ|[[אל נא לעולם תוערץ]]}}.{{הערה|ה[[לבוש אורח חיים תצד#ב|לבוש]] תהה מה פשר מנהג זה.}} בוורמייזא אומרים אותו אחר קטע {{צ|כאשר נגלית לאבותינו}}.{{ש}} יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט {{צ|[[#סדר עולם|שעשוע יום יום]]}} המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}, וכן מנהג וורמייזא. נוהגים להוסיף בסוף הפיוט בית {{צ|וישמחו כל העם}} מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}}. ולמנהג אשכנז המזרחי יש שאין אומרים אותו, וכן מנהג פראג. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}רַח חַיִּים מוּסַר תּוֹכַחַת{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתְּךָ לְנוֹשָעִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת{{ש}} {{סי|גָּ}}עֲשׁוּ עַמּוּדֵי רוֹם וָתַחַת{{ש}} {{סי|דְּ}}בֵקֶיךָ בְּבוֹאָם מַתָּנוֹת לָקַחַת {{סי|הִ}}סַּעְתָּ עַם כַּצֹּאן לִנְחוֹת{{ש}} {{סי|וְ}}נִהַגְתָּם כְּעֵדֶר בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}} {{סי|זִ}}כִּיתָם לַתּוֹרָה בְּאַהַב לְהֵאָחוֹת{{ש}} {{סי|חֹ}}דֶשׁ שְׁלִישִׁי בְּצֵאתָם לִרְוָחוֹת {{סי|טֶ}}רֶם נִגְלֵיתָ בְּשֵׂעִיר וּפָארָן{{ש}} {{סי|יִ}}דַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עָנְשָׁן וּשְׂכָרָן{{ש}} {{סי|כִּ}}רְאוֹתְךָ כִּי מֵאֲנוּ לְשָׁמְרָן{{ש}} {{סי|לֹ}}א חֲשַׁבְתָּם וְרָאִיתָ לְהַתִּירָן {{סי|מִ}}מִּדְבָּר נִתְּנָה מְקוֹם הַפְקֵר{{ש}} {{סי|נֶ}}גֶד הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵין כָּל סוֹקֵר{{ש}} {{סי|ס}}וֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה לְהִתְעַקֵּר{{ש}} {{סי|עֵ}}ת יָבוֹאוּ בַמִּשְׁפָּט לְהִתְחַקֵּר {{סי|פִּ}}יךָ לֹא דִבֵּר בְּמִסְתָּרִים{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק דּוֹבֵר מַגִּיד מֵישָׁרִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רָ}}אוּ וְתָמְהוּ מְלָכִים וְשָׂרִים {{סי|שָׁ}}לִישִׁים כָּתַבְתָּ לְעַם מְשֻׁלָּשִׁי{{ש}} {{סי|שִׁ}}לַּשְׁתָּ שָׁלִישׁ מִשֵּׁבֶט הַשְׁלִישִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}מִימָה וּבָרָה מְשִׁיבַת נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|תָּ}}מַכְתָּ לְהַנְחִילִי בְּיֶרַח שְׁלִישִׁי. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מֵישָׁרִים כָּל מַעְגְּלֵי טוּבוֹ{{ש}} :הִשְׁמִיעַ מִפִּיו לְעַם קְרוֹבוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לַהֲבוֹת אֵשׁ בְּקוֹל בְּחָצְבוֹ{{ש}} :מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}מְכוּ כָבוֹד נוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|שֻׁ}}תְּפוּ בְּמַתַּן יְקָרָה וַחֲמוּדָה{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיָה חַשׁוּקָה מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה{{ש}} {{סי|קְ}}רוּאָה בַּת מֶלֶךְ כְּבוּדָה {{סי|צִ}}יר נֶאֱמָן קָרָאתָ לַעֲלוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בֵּאַרְתּוֹ חֲמוּרוֹת וְקַלּוֹת{{ש}} {{סי|עֳ}}נָשִׁין וְאַזְהָרוֹת פְּרָטוֹת וּכְלָלוֹת{{ש}} {{סי|שְׂ}}כַר הַמִצְוֺת וְשִׁלּוּם גְּמוּלוֹת {{סי|נַּ}}מְתָּ לּוֹ כֹּה תֹאמַר{{ש}} {{סי|מִ}}לִּפּחוֹת וּמִלְּהוֹסִיף מַאֲמָר{{ש}} {{סי|לְ}}נָשִׁים בִּלְשׁוֹן רַכָּה לוֹמַר{{ש}} {{סי|כֹּ}}בֶד הַדִּקְדּוּק לַאֲנָשִׁים לִגְמָר {{סי|יָ}}רַד מִן הָהָר וְהִשְׁמִיעָם{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי מֶתֶק וְאִמְרֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חֻ}}בְּרוּ וְהִשְׁוּוּ כְאֶחָד בְּמַדָּעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מַעַשׂ לְמִשְׁמָעָם {{סי|וּ}}בַשְּׁלִישִׁי לְיוֹם הִתְקַדְּשׁם בּוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קְדִּים עַל יָדָם מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ תַּלְמִיד לְהַמְתִּין לְרַבּוֹ{{ש}} {{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ הִפְלִיא לְזֶרַע אוֹהֲבוֹ {{סי|בְּ}}נָסְעָם מִיַּם סוּף אֲגוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיב וּמַצָּה נוֹסְעִים וְעוֹמְדִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}זַי בְּעֵת נָסְעוּ מֵרְפִידִים{{ש}} {{סי|אֶ}}ל סִינַי בָּאוּ כְּאֶחָד אֲחוּדִים. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַלְלוּיָהּ כִּי הוּא הָיָה וְיִהְיֶה{{ש}} :בְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת אוֹתָנוֹ יְחַיֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לְפָנָיו יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה{{ש}} :וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים בַּחֲנוֹתָם נֶגֶד הָהָרָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים וּנְכוֹנִים בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} {{סי|שִׁ}}מַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עֲרוּכָה וּשְׁמוּרָה{{ר1}} {{סי|שִׁ}}מְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה.{{ממס|תהלים נ ז}} {{סי|מִ}}צְוֺת וְחֻקִים דָּת וָדִין{{ש}} {{סי|מִ}}שָּׁם לָמְדוּ מַאֲמַצֵּי הַדִּין{{ש}} {{סי|מִ}}דֶּשֶׁן בֵּיתְךָ זָכוּ לְהַעֲדִין{{ר1}} {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין.{{ממס|תהלים עו ט}} {{סי|עַ}}ד לֹא נִגְלָה לִמְצוּקֵי אָרֶץ{{ש}} {{סי|עָ}}בַר וְזָרַח וְהוֹפִיעַ בָּאָרֶץ{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים מִשָּׁם נִפְרְצוּ פָּרֶץ{{ר1}} {{סי|עָ}}מַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|וּ}}מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָה בְּמִצְעַד{{ש}} {{סי|וּ}}לְעַם קְרוֹבוֹ מִסִּינַי נוֹעַד{{ש}} {{סי|וַ}}עֲמּוּדֵי תֵבֵל גָּעֲשׁוּ לְהַרְעַד{{ר1}} {{סי|וַ}}יִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|נִ}}קְבְּצוּ לְאֻמִּים רֶגֶשׁ בְּשָׁמְעָם{{ש}} {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ לְקוֹסֵם לְשָׁאֳלוֹ מַה טַּעַם{{ש}} {{סי|נְ}}אֻם הֱשִׁיבָם עַל מַה הָרַעַם{{ר1}} {{סי|נֹ}}תֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם.{{ממס|תהלים סח לו}} {{סי|בַּ}}נְתָּה מֵרָחוֹק לְנוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלָּם יִסַּדְתָּ עַל אֶרֶץ אֲגֻדָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן נַעֲבָדְךָ בְּגִיל וּרְעָדָה{{ר1}} {{סי|בְּ}}סוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.{{ממס|תהלים קיא א}} {{סי|רִ}}דְתְּךָ לְסִינַי בָּאֵלִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שֶׁף לְרַגְלֶךָ יָצָא בְּהִידּוּרִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲדִים נְמוֹגִים כָּל יְצוּרִים{{ר1}} {{סי|רָ}}אוּךָ יָחִילוּ הָרִים.{{ממס|חבקוק ג י}} {{סי|יָ}}רְאָה וְחָלָה מִתְּנָאָהּ הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|יָ}}זְמָה פֶּן תֵּהָפֵך לְתֹּהוּ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|יֻ}}סָּדוּ עַמּוּדֶיהָ בְּאָנֹכִי בְּמֶרֶץ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים קלח ד}} {{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ אֲחָזוּם בְּעָתָה{{ש}} {{סי|צֶ}}לַע כְּגִיגִית עֲלֵיהֶם כָּפַפְתָּ{{ש}} {{סי|צְ}}רוּפָה קִבְּלוּ בְּמָנוֹד וְאֵימָתָה{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי לא כז}} {{סי|חָ}}שׁוּ הָרִים לְקַבֵּל שְׁכִינָתוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}פֵצִים לְהִתְעַלּוֹת בִּיקַר תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}} {{סי|חֻ}}בַּב חוֹרֵב מֵהָרֵי אַדְמָתוֹ{{ר1}} {{סי|חָ}}מַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ.{{ממס|תהלים סח יז}} {{סי|קָ}}רָאתָ לֶעָנָו מֵרוּם גְּבֹהִים{{ש}} לְהַנְחִיל תְּעוּדָה לְעַם כְּמֵהִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות יט ג}}<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} <קטע התחלה=המשך/> ====פיוט ד==== אִם לֹא אֲמָרֶיךָ הַנְּעִימִים{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא מִתְקַיְּמִים{{ש}} וְהִנְחַלְתָּם מוֹרָשָׁה לִמְעוּטֵי עַמִּים{{ש}} מֵאַהֲבָתְךָ אוֹתָם וּבְזֵכֶר שְׁבוּעַת קְדוּמִים{{ש}} וּמְאֹד תִּתְאַוֶּה לָמוֹ לִהְיוֹת שְׁלֵמִים{{ש}} וּבְמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ לֵב וָדַעַת מְשִׂימִים{{ש}} וּבְסוֹד יְרֵאֶיךָ יָשִׁיבוּ טְעָמִים{{ש}} בְּרִיתְךָ לִנְצוֹר לֶכֶת בְּדֶרֶךְ תָּמִים{{ש}} וּבְעֵת הִשְׁמַעְתָּם חֻקֶּיךָ הַתְּמִימִים{{ש}} עָמְדוּ בְמוֹרָא כְּאֶחָד מָשְׁלָמִים{{ש}} וְנִגְלָה לָמוֹ רָז מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה הֱיוֹת מַקְדִּימִים{{ש}} וְנַמְתָּ מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לְעוֹלָמִים{{ש}} לְיִרְאָה אוֹתִי לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים{{ש}} לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וּבִדְרָכַי מְסֻיָּמִים{{ש}} וְיִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְּלִי הֱיוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}} כִּמְעַט מִפְּנֵיהֶם אַכְנִיעַ שׂוֹטְמִים{{ש}} וְאָשִׁיב יָדִי עַל אוֹיְבִים וְקָמִים{{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ש}} לֹא בּוֹשִׁים וְלֹא נִכְלָמִים{{ש}} וְאַתָּה אָדוֹן הַצּוּר תָּמִים{{ש}} בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} פֵּתַח דְּבָרֶיךָ הֲבִינֵם בְּחִכּוּמִים{{ש}} וּתְזַכֵּם לִהְיוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים{{ש}} וּבְתוֹכָם תִּשְׁכֹּן רָם עַל רָמִים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====קיקלר==== {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון חזק'''}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.''' {{סי|שְׁ}}בוּיַת מָרוֹם לֻקְּחָה כְּהַיוֹם / מִצְוֺתֶיהָ וְהוֹרְיוֹתֶיהָ מִפִּי אָיוֹם / מִמִּדְבַּר נְתוּנָה לְיוֹצְאֵי פִדְיוֹם{{ש}} {{סי|מַ}}אֲמָר וְצִוּוּי וְעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה / חֹק וּמִשְׁפָּט בְּרִית וְתוֹרָה / נֹעַם הֶגֶה דִבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} {{סי|עֲ}}רוּכִים יַחַד זֶה אַחַר זֶה / וּצְמוּדִים מַחֲזֶה אֶל מַחֲזֶה / לוּחוֹת כְּתוּבִים מִזֶּה וּמִזֶּה<noinclude> {{רקע אפור|{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}}}</noinclude> {{סי|וְ}}הַמִּכְתָּב מִכְתָּב אֱלֹהִים לְאַשְּׁשָׁה / חֲקָקָם זֶה כְּנֶגֶד זֶה לְדָרְשָׁה / כִּוְּנָם וְהִתְוָם חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה{{ש}} {{סי|נֹ}}עַם אָנֹכִי הִשְׁמִיעַ בְּמַאֲמָר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּרְצָח הִזְהִיר בְּמִשְׁמָר / זֶה עַל זֶה לְהָבִין וְלִגְמָר{{ש}} {{סי|בְּ}}הִכָּשֵׁל יְצוּרִים לִשְׁפָּךְ דָּם / כְּאִלּוּ מְמַעֲטִים דְּמוּת בַּהֲזִידָם / כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם<noinclude> {{רקע אפור|{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}}}</noinclude> {{סי|רָ}}מַז לֹא יִהְיֶה בַּשֵּׁנִי דִיבּוּר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּנְאָף הִזְִהִיר לְצִיבּוּר / עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבוּר{{ש}} {{סי|יַ}}גִּיד וְיוֹכִיחַ עֲלֵי כוֹפְרִים / דּוֹמִים לְאִשָּׁה מְנָאֶפֶת מֵאֲחֵרִים / תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם כְּלָיוֹת חוֹקֵר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּגְנֹב הִזְהִיר לְהִתְיַקֵּר / הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר<noinclude> {{רקע אפור|{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}}}</noinclude> {{סי|חִ}}וָּה זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תַעֲנֶה הִזְהִיר בִּמְשִׁיבַת / פֶּן תְּשַׁקֵּר וְתוֹצִיא דִבַּת{{ש}} {{סי|קְ}}רִיאָתָם יוֹכִיחוּ לָז לְלָז לִדּוֹן / כָּל מְחַלֵּל יוֹם קֹדֶשׁ בְּזָדוֹן / כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בָּאָדוֹן{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁמֹר יְצִיר שַׁבָּת מֵחַלֵּל / מֵעִיד כִּי לְשִּׁשָׁה עוֹלָם שִׁכְלֵל / וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְיָ וַאֲנִי אֵל<noinclude> {{רקע אפור|{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}}}</noinclude> {{סי|רָ}}שַׁם מִצְוַת כַּבֵּד לְעַם נִבְרָא / אָב וָאֵם מְכַבֵּד בְּמוֹרָא / מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶר לֹא תַחְמֹד שָׁת לְנֶגְדּוֹ / בֵּית רֵעַ וַאֲמָתוֹ וְעַבְדּוֹ / שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל כְּבוֹדוֹ{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֵר מַאֲמָר לְמַאֲמָר לְמוּלוֹ / יַגִּיד עַל הַחוֹמֵד לְהַכְשִׁילוֹ / סוֹפוֹ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁהוּא מְקַלְלוֹ<noinclude> {{רקע אפור|{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}}}</noinclude> {{סי|וְ}}אֵלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִבְּרוֹת הַכְּלוּלוֹת / נֶחֶרְתוּ עַל הַלֻּחוֹת הַמְּעֻלּוֹת / וּמִפֶּה אֶל פֶּה הָשְׁמְעוּ בְקוֹלוֹת{{ש}} {{סי|נְ}}בוֹנִים שֻׁלְהָבוּ מִלַּהַב הַמִּשְׁמָע / וְהִשְׁמִיעוּ אֵין יְכֹלֶת לִשְׁמָע / קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע{{ש}} {{סי|חַ}}י הוֹדָה לַאֲשֶׁר אָמְרוּ / {{סי|זָ}}כוּ {{סי|קְ}}דוֹשִׁים וּמִשָּׁם נִתְאַשְּׁרוּ / כְּנָם הֵטִיבוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ{{ש}} {{רפרן|<includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}} ====אל נא לעולם תוערץ==== <includeonly>{{הור2|בהרבה קהילות אין אומרים כאן {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}.}}</includeonly> {{:אל נא לעולם תוערץ}}{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''כַּאֲשֶׁר נִגְלֵיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה / כֵּן נִזְכֶּה שְׁכִינָתְךָ לַחֲזֶה / וְנֹאמַר: הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה. קָדוֹשׁ.''' ====סדר עולם==== <includeonly>{{הור2|יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט זה המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}.}}</includeonly> '''וּבְכֵן, יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}} {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ יוֹם יוֹם מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}} קָדָם מִפְעָלָיו אַלְפַּיִם שָׁנָה{{ש}} אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ חֲקָרָהּ וֶהֱכִינָהּ{{ש}} בִּימִינוֹ חֲקָקָהּ וּבְחֵיקוֹ נְתָנָהּ{{ש}} הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה{{ש}} בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים קוֹלָהּ נָתְנָה{{ש}} אֲלֵיכֶם אֶקְרָא בַּעֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}} שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר לְהָבִינָה{{ש}} מִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים וּנְכוֹנָה{{ש}} בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי בְּלִי תוֹאֲנָה{{ש}} כֻּלָּם נְכוֹחִים לְיוֹדְעֵי בִינָה{{ש}} קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כֶּסֶף וּתְכוּנָה {{סי|מִ}}קַּדְמֵי קֶדֶם מֵרֹאשׁ נִסַּכְתִּי{{ש}} בְּאֵין תְּהוֹם וּמַעְיָן נִתְהַלָּלְתִּי{{ש}} בְּטֶרֶם הַר וָגֶבַע נִתְחוֹלָּלְתִּי{{ש}} בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם הָיִיתִי{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים עִמּוֹ נִמְצֵאתִי{{ש}} אֲנִי חָכְמָה עָרְמָה שָׁכָנְתִּי{{ש}} מְשַׁחֲרַי אִמְצָאֻנְנִי וְאֹהֲבַי אָהַבְתִּי{{ש}} מֵחָרוּץ וּמִפָּז נִבְחֲרָה תְּבוּאָתִי{{ש}} בְּאֹרַח צְדָקָה וּמִשְׁפָּט הִתְהַלַּכְתִּי{{ש}} יָסוּרוּ אֵלַי חֲסַר לֵב וָפֶתִי{{ש}} לִלְחֹם בְּלַחְמִי וְלִשְׁתּוֹת יַיִן מָסַכְתִּי{{ש}} כִּי עֹשֶׁר וְכָבוֹד נִמְצָא אִתִּי {{סי|עֲ}}צָתוֹ מֵרָחוֹק אִמֵּן לְאַמְּנִי{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ שָׂם לְמַעֲנִי{{ש}} רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בְּחֶסֶד קָנָנִי{{ש}} מִצּוּף דְּבַשׁ וָנֹפֶת הִמְתִּיקָנִי{{ש}} זָהָב וּפְנִינִים לֹא יַעַרְכוּנִי{{ש}} כִּי כָל בֵּיתִי לָבוּש שָׁנִי{{ש}} לִוְיַת חֵן וְרִפְאוּת נְתָנָנִי{{ש}} יָדַי וְכָפַּי לִפְרוֹשׂ לֶעָנִי{{ש}} פִּי פָתוּחַ בְּחָכְמָה וּבְשֵׂכֶל חִכְּמָנִי{{ש}} וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנִי{{ש}} טָבוּחַ טִבְחִי וְעָרוּךְ שֻׁלְחָנִי{{ש}} אֹרֶךְ יָמִים וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלִי וּבִימִינִי {{סי|וּ}}בַעֲצָתִי נוֹעַץ רוֹכֵב כְּרוּבִים{{ש}} מְמַדֵּי אֶרֶץ שָׂם וְדִבֵּק רְגָבִים{{ש}} שָׁמַיִם נָטָה וְשָׂם סִתְרוֹ עָבִים{{ש}} שֶׁמֶשׁ הִזְרִיחַ וְצָר יָרֵחַ וְכוֹכָבִים{{ש}} וְהִדְשִׁיא וּהִזְרִיעַ אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים{{ש}} וְהִשְׁרִיץ דָּגִים וְעוֹפוֹת וַחֲגָבִים{{ש}} וְחַיָּה וּבְהֵמָה וְכָל פָּרִים וְרָבִים{{ש}} וַיִּיצֶר בְּכַפּוֹ רֹאשׁ לְכָל נְצִיבִים{{ש}} בְּהִבָּרְאוּ כּוֹנְנוּ תֻפִּים וּנְקָבִים{{ש}} וּמְעַט מֵאֱלֹהִים חִסְּרוֹ בָאֳהָבִים{{ש}} וְכָבוֹד וְהָדָר עִטְּרוֹ בְשִׂגּוּבִים{{ש}} וְהִמְשִׁילוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים {{סי|נֹ}}עַם אֶבֶן יְקָרָה שָׁת מְסֻכָּתוֹ{{ש}} בְּצַלְמוֹ רִקְמוֹ וְהִפְאִיר תְּמוּנָתוֹ{{ש}} וּמִקָּצֶה עַד קָצֶה הֵקִים קוֹמָתוֹ{{ש}} וְחָלַק לוֹ מִשֵּׂכֶל תְּבוּנָתוֹ{{ש}} וּבְמִלַּת לָשׁוֹן הִפְלִיא דִבְרָתוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא שֵׁמוֹת לְכָל בְּרִיָּתוֹ{{ש}} וְעַל כָּל יְצוּרִים הָיְתָה אֵימָתוֹ{{ש}} וּבְעֵדֶן גַּן הָיְתָה חֲנִיתוֹ{{ש}} וּלְהַמְתִּיקֵנִי בְּפִיו הָיְתָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} עֵקֶב הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ עַפְרוֹת אַדְמָתוֹ{{ש}} חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתַי לַהֲגוֹת בְּאִמְרָתוֹ{{ש}} וְנֹעַם מִשְׁפְּטֵי צִדְקִי לְחַוּוֹתוֹ {{סי|בְּ}}שׁוּרִי מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ{{ש}} לֹא שָׁמַר צִוּוּי וַיְפִירֵהוּ{{ש}} בִּיקָר לֹא לָן וַיְגָרְשֵׁהוּ{{ש}} וְנִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה מִקְרֵהוּ{{ש}} בְּאָכְלוֹ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוָּהוּ{{ש}} לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ וּלְטָעֳמֵהוּ{{ש}} וְהִרְצֵתִי אֲמָרַי לִפְנֵי בוֹרְאֵהוּ{{ש}} לֹא חָפַצְתִּי בוֹ כִּי מְרִי הוּא{{ש}} בְּמִפְקַד אֶחָד לֹא עָמַד לְקַיְּמֵהוּ{{ש}} וּבִקְוֻצּוֹת תַּלְתַּלַי אֵיךְ יַעֲמֹד הוּא{{ש}} בַּחֲסַר לֵב יָמוּת בְּלִי לְהַחֲיֵהוּ{{ש}} לֹא נוּכַל לְהִדָּבֵק אֲנִי וָהוּא {{סי|רַ}}בּוּ שָׁנִים וְהָלְכוּ דוֹרוֹת{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי אֲצוּרָה בִּמְרוֹמֵי דִירוֹת{{ש}} בֵּין אֶרְאֶלֵי טֹהַר אִמְרוֹתַי טְהוֹרוֹת{{ש}} וְעָמַד אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹת{{ש}} מְיַשֵּׁר מַעְגָּל וּמְסִלּוֹת יְשָׁרוֹת{{ש}} אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ בְּכוֹשָׁרוֹת{{ש}} מְנַחֵם מִמַּעַשׂ וּמֵעֹצֶב מְאֵרוֹת{{ש}} וּבְשֶׁטֶף זַעַם נֶחֱלַץ מִצָּרוֹת{{ש}} בְּצֵאתוֹ לָרְוָחָה מִתּוֹךְ מַסְגֵּרוֹת{{ש}} הִקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה וּתְשׁוּרוֹת{{ש}} מִכָּל חַיָּה וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת טְהוֹרוֹת{{ש}} וְרָצָה לְדַבְּקוֹ בִי אִמְרוֹתַי לְהוֹרוֹת {{סי|י}}וֹם נִשְׁתַּכֵּר נִפְרְדָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} מִמַּטָּעֵי כַרְמוֹ הִרְוָה שְׁתִיָּתוֹ{{ש}} וְנִתְגַּל בְּאָהֳלוֹ וְגִלָּה נַבְלוּתוֹ{{ש}} וּבְנוֹ נִכְנַס וְרָאָה עֶרְוָתוֹ{{ש}} וַיִּיקֶץ מִיֵּינוֹ וְאֵרֲרוֹ בְקִלְלָתוֹ{{ש}} עֶבֶד עֲבָדִים לְאֶחָיו הֶיוֹתוֹ{{ש}} בַּעֲשׂוֹתוֹ כָכָה מְאַסְתִּיו לִשְׂנֹאתוֹ{{ש}} וְנַמְתִּי לִצוּרִי לֹא אֶחְפֹּץ קִרְבָתוֹ{{ש}} כִּי בְשִׁכְרוּתוֹ יָצָא מִדַּעְתּוֹ{{ש}} וַיָפֶר חֻקִּי וַיְקָרֵב מִיתָתוֹ{{ש}} לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה בִשְׁתוֹתוֹ{{ש}} כָּל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יַרְבֶּה חָכְמָתוֹ {{סי|צֶ}}דֶק לְעֶשְׂרִים הֵעִיר מִמִּזְרָח{{ש}} בּוֹרְאוֹ הִכִּיר לְשָׁלֹשׁ אֵיתָן הָאֶזְרָח{{ש}} וְכִתַּת וְשִׁבַּר אֱלִילֵי תֶרַח{{ש}} וּמִבֵּין חֲשֵׁכִים אוֹרוֹ זָרָח{{ש}} וּמִבֵּית מוֹלַדְתּוֹ גָּלָה וּבָרַח{{ש}} וְהִצְלִיחַ בְּלֶכְתּוֹ וּכְחֲבַצֶּלֶת פָּרָח{{ש}} אֵשֶׁל נָטַע וְהָעוֹבְרִים הֶאֱרַח{{ש}} וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ רֵיחוֹ הֵרָח{{ש}} וְתוֹעֵי דֶרֶךְ הִסְלִיל בָּאֹרָח{{ש}} יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים הִבְרָח{{ש}} וְשָׁמַר תּוֹרוֹת וּבְמִצְוֺת טָרַח{{ש}} וְגָבַר כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַמִּזְרָח {{סי|חֻ}}בַּב וְנֶחְשַׁק בְּשָׁמְרוֹ אֱמוּנָה{{ש}} בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶׂר נִצְרַף לְבָחֲנָה{{ש}} וּמָצָא שְׂכַר בִּטְנוֹ לְמֵאָה שָׁנָה{{ש}} וְהִתְחִיל בְּמִצְוָה נִתְּנָה לִשְׁמֹנָה{{ש}} וְנָם צוּר בָּא עֵת וְהִגִּיעָה עוֹנָה{{ש}} אָמוֹן שַׁעֲשׁוּעִים לְהִנָּתֵן בְּמַתָּנָה{{ש}} וְגַם אֲנִי נִרְצֵיתִי בּוֹ לְהִתְחַתְּנָה{{ש}} לוּלֵי נָאַם בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה{{ש}} וְשָׁאַל אוֹת לְהוֹדִיעוֹ נְכוֹנָה{{ש}} וְגָרַם גֵּרוּת אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה{{ש}} בְּפֶרֶךְ לְעַנּוֹת עֲדַת מִי מָנָה{{ש}} אָז חָדַלְתִּי בָּאָרֶץ לְשָׁכְנָה {{סי|קָ}}ם בְּנוֹ תַחְתָּיו וְהוּשַׁת לְשָׂרִים{{ש}} בְּדַרְכֵי הוֹרוֹ הָלַךְ בְּמֵישָׁרִים{{ש}} לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש}} וּכְקָרְבַּן נִיחֹחַ הֹעֲלָה בְּבֵרוּרִים{{ש}} וְנִרְצָה כְּכָלִיל וְשַׁלְמֵי אֵמוּרִים{{ש}} וְזָרַע וּמָצָא מֵאָה שְׁעָרִים{{ש}} וְהִצְלִיחַ וְהִשְׂכִּיל וְהִנְעִים אֲמָרִים{{ש}} וְחָפֵץ לְהַגְדִּילוֹ בְּתוֹרַת מוּסָרִים{{ש}} וְגַם אֲנִי אֲהַבְתִּיו חָמַדְתִּיו מִנְּעוּרִים{{ש}} לוּלֵי שְׂאֵתוֹ פְּנֵי עוֹכֵר בָּעוֹכְרִים{{ש}} וּבַעֲשָׁנוֹ נֶעֱשַׁן וְהִכְהָה מְאוֹרִים{{ש}} בַּעֲבוּרוֹ נִמְנַעְתִּי לְהִוָּדַע בַּשְּׁעָרִים {{סי|חֶ}}בְיוֹן עֹז שָׁכַנְתִּי בְּמַחְמָד{{ש}} לָאָרֶץ לֹא יָרַדְתִּי לְהִתְלַמָּד{{ש}} וְעָמַד אִישׁ תָּם וְתַאֲוָתִי חָמַד{{ש}} יָשַׁב אֹהָלִים עִתּוֹתַי לְהַתְמַד{{ש}} בְּרָכָה יָרַש וְלִגְבִיר הָעֳמַד{{ש}} זַרְעוֹ לְהַרְבּוֹת כְּחוֹל לֹא יִמָּד{{ש}} רוּחַ נְדִיבָה סְמָכַתְהוּ לְהַצְמַד{{ש}} בְּתֻמּוֹ הָלַךְ וּבְכָשְׁרוֹ עָמָד{{ש}} יוֹצְרוֹ אֲהֵבוֹ וּבְעֵינָיו נֶחְמָד{{ש}} וַיֹּרֵנִי הִנֵּה זֶה נָעִים וְנֶחְמָד{{ש}} נָאֶה לוֹ בְהֶגְיוֹנֵךְ לִלְמַד{{ש}} יִתְמָךְ לִבּוֹ דְבָרֵךְ וּבְסוֹדֵךְ יָעֳמַד {{סי|זַ}}ךְ הָיָה וְנָבָר וְאִישׁ אֱמוּנָה{{ש}} וְרָאוּי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּמַתָּן צְפוּנָה{{ש}} אֲבָל לֹא שָׁקַט וְלֹא הָפְנָה{{ש}} בְּבֵית אָבִיו לֹא נָח מִתְּלֻנָּה{{ש}} אָחִיו מִתְנַחֵם לְהָרְגוֹ בְּשִׂטְנָה{{ש}} עָמַד מִפָּנָיו וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה{{ש}} בְּמַקְלוֹ עָבַר וַיָּבֹא חָרָנָה{{ש}} בְּאִשָּׁה שָׁמַר עֶשְׂרִים שָׁנָה{{ש}} בְּגִידּוּל בָּנִים נִטְרַח בְּאָמְנָה{{ש}} נִמְכַּר פֹּרָת לְתַאֲלָה וְלִמְגִנָּה{{ש}} בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן יָרַד לְגֹשְׁנָה{{ש}} לָכֵן לֹא נָפַלְתִּי בְּגוֹרָלוֹ לְמָנָה {{סי|קָ}}רַב מוֹעֵד וְהִגִּיעַ זְמָן{{ש}} וְשָׁר בְּעִנּוּי עַם לֹא אַלְמָן{{ש}} וַיָּקֶם מוֹשִׁיעַ רֹעֶה נֶאֱמָן{{ש}} תְּחִלַּת צֵאתוֹ מִצְרִי טָמָן{{ש}} וַיַּךְ בְּמִצְרַיִם כָּל אֱלִיל וְחַמָּן{{ש}} וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר שַׂר וּמִשְׁמָן{{ש}} וְהִגִּיהַּ אוֹר וְהֵאִיר אַשְׁמָן{{ש}} אֲסִירֵי עֳנִי לְיֶשַׁע זִמָּן{{ש}} יָם הֶעֱבִירָם וְהִסִּיעָם לִתְחוּמָן{{ש}} וְהֵגִיז לָמוֹ שְׂלָו וְהִמְטִירָם מָן{{ש}} הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָן{{ש}} וְאִוָּה לְהַנְחִילָם מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן {{סי|וּ}}בְיֶרַח הַשְּׁלִישִׁי לַחֹפֶשׁ בְּצֵאתָם{{ש}} בָּאוּ לְחֹרֵב כָּל מַקְהֵלוֹתָם{{ש}} וְנֶגֶד הָהָר הָיִתָה חֲנָיָתָם{{ש}} הִסְכִּימוּ דַעְתָּם וְהִשְׁווּ עֲצָתָם{{ש}} וּמֹשֶׁה עָלָה וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם{{ש}} וְנִצְטַוָּה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם{{ש}} הַיּוֹם וּמָחָר צַוֵּה פְרִישָׁתָם{{ש}} וְיוֹם אֶחָד הוֹסִיף לְטָהֳרָתָם{{ש}} וְסִדֵּר עִנְיָנָם וּמִצְוַת הַגְבָּלָתָם{{ש}} וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְכָרַת בְּרִיתָם{{ש}} וְהֵקִים מַצֵּבוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְטֵי תָם{{ש}} וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם {{סי|אֲ}}זַי בַּשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת בָּקְרוֹ{{ש}} מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ הוֹפִיעַ בִּיקָרוֹ{{ש}} רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן מְשַׁנְנֵי פְאֵרוֹ{{ש}} וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְהִזְרִיחַ אוֹרוֹ{{ש}} קוֹלוֹ בְּכֹחוֹ קוֹלוֹ בַּהֲדָרוֹ{{ש}} וְרוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ{{ש}} וְעָנָן כָּבֵד כִּסָּה עַל הָרוֹ{{ש}} וְהצוּרִים נִתְּצוּ הָרִים בְּעָקְרוֹ{{ש}} הוֹלֵךְ וְחָזֵק קוֹל שׁוֹפָרוֹ{{ש}} חוֹצֵב לֶהָבוֹת אֲרָזִים בְּשָׁבְרוֹ{{ש}} קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּרוֹ{{ש}} וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד בִּפְאֵר דְּבִירוֹ {{סי|מִ}}תְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי{{ש}} הִנֵּה בָא קִצִּי וְהִגִּיעַ עִתִּי{{ש}} לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי{{ש}} יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי{{ש}} יֵדְעוּ הַכֹּל מַה מְּלַאכְתִּי{{ש}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט בְּתוֹך נִתִיבָתִי{{ש}} עֹמֶק חָכְמָתִי וְסוֹד בִּינָתִי{{ש}} יָבִינוּ שְׂכָרִי עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי{{ש}} עֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי וְסֶגֶר מִסְגַּרְתִּי{{ש}} תִּקוּן אֶצְבְּעוֹתַי וְרֹב פְּעֻלָּתִי{{ש}} כִּי עַד עַתָּה בַּמְּרוֹמִים שָׁכַנְתִּי{{ש}} וְהַיּוֹם בָּאָדָם מַתָּנוֹת לֻקָּחְתִּי {{סי|צִ}}יר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים{{ש}} כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קְצִירִים{{ש}} חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים{{ש}} וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה לַהֲדוּרִים{{ש}} אֲמָרִים נְעִימִים מִפְּנִינִים יְקָרִים{{ש}} וְקִבְּלָם מִימִין יוֹצֵר הָרִים{{ש}} וְצִבְאוֹת קֹדֶשׁ עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע אָנוּ שׁוֹמְרִים{{ש}} וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ מֵרְעָמִים כַּבִּירִים{{ש}} וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְצוּרִים{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָרִים <noinclude>{{הור2|בית זה לקוח מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]]:{{ש}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|וישמחו}}}}</noinclude><includeonly>{{הור2|בית זה הובא מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]], ואינו נאמר בפראג וק"ק:}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|חזןוישמחו}}</includeonly> ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}לּוּף מְסֻבָּל בְּהוֹד אִפּוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב חֲמוּדִים{{ש}} {{סי|גָּ}}רוֹן עָנוּק לְשׁוֹן לִמּוּדִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים דְּבוּרִים כְּאֹפָן שְׁקוּדִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְשׁוּלִים לְשָׁלֹשׁ מַשְׁקִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|וּ}}בַפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים נִשְׁמָרִים וְעֹמְדִים{{ש}} {{סי|זֹ}}נְחִים הַגָּבֹהַּ וְלַנָּמוּךְ יוֹרְדִים{{ש}} {{סי|חַ}}יִּים וְרִפְאוּת לְמוֹצְאֵיהֶם מַעֲמִידִים{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַים מְנֻקָּדִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִזָּהָב וּמִפְּנִינִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל חֲפָצִים לְנֶגְדָּם בַּל נִמְדָּדִים{{ש}} {{סי|לֶ}}קַח טוֹב וּמוּסָר מַגִּידִים{{ש}} {{סי|מֶ}}תֶק וּמַרְפֵּא לַעֲצָמוֹת וְגִידִים{{ש}} {{סי|נְ}}תוּנִים מֵאֵשׁ וְכָאֵשׁ יוֹקְדִים{{ש}} {{סי|סַ}}ם חַיִּים לְבָהֶם מִתְכַּבְּדִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזְבֵיהֶם עוֹזְבִים וְחוֹבְקֵיהֶם מְכַבְּדִים{{ש}} {{סי|פִּ}}לְפּוּלָם בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׁרֵה מִתְלַמְּדִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְפֵיהֶם מוֹשִׁיבִים בֵּין נְגִידִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹנֵיהֶם לְחַיֵּי עוֹלָם עֲתִידִים{{ש}} {{סי|רַ}}ב טוּב הַצָּפוּן לַחֲסִידִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}מְרֵיהֶם יֻצְּלוּ מִכָּל פְּחָדִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹמְכֵיהֶם מְאַשְּׁרִים וּבוֹזֵיהֶם מְלַפְּדִים. :מְלַפְּדִים לַפִּידִים וּבְרָקִים נוֹגְהִים{{ש}} :בְּתִתּוֹ קוֹל עֹז מִשְּׁמֵי גְבֹהִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ כַּדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}} {{סי|שַׂ}}חוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם וְהַמְּצוּקִים{{ש}} {{סי|רַ}}בּוּ רְעָמִים וְגָבְרוּ זִקִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלֵי קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וַחֲזָקִים{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף הַדִּבּוּר כְּנִיצוֹצֵי בְרָקִים{{ש}} {{סי|פַּ}}טִּישׁ מְפֹצֵץ סַלְעֵי נְקִיקִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹרֵךְ אַחַת וּשְׁתַּיִם מִתְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹד יְרֵאִים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר מִתְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|מֹ}}שֶׁה יְדַבֵּר וְהַכֹּל שׁוֹתְקִים{{ש}} {{סי|לְ}}עַמּוֹ הִנְחִיל מִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתִּים חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|יְ}}דִיעַת חֹסֶן וִישׁוּעַת נְזִיקִים{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי חָכְמָה וָדַעַת מְפִיקִים{{ש}} {{סי|חִ}}נָּם נְתָנָם גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם בְּמַתָּנָה לְבוֹ דְבֵקִים{{ש}} {{סי|וְ}}כֻלּוֹ מַחֲמַדִּים וְחִכּוֹ מַמְתַקִּים{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁמִיעַ אָנֹכִי בְּרֹאשׁ פְרָקִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ בַּעֲשׂוֹתוֹ בְּמַיִם עֲמֻקִּים{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר נִגְלָה וְנִלְחַם בִּמְצוּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתּוֹ בְסִינַי דָּתוֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי כְּרַחֲמָן נִגְלָה מִשְּׂחָקִים. :מִשְּׂחָקִים הִבְרַקְתָּ נָגְהֶךָ{{ש}} :וְהִשְׁמַעְתָּ לְעַם כְּמֵהֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ עָשִׂיתִי וְאָדָם בָּרָאתִי{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיחַ וּדְלָתַיִם לַיָּם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|גִּ}}לִּיתִי שַׁחַר וָבֹקֶר צִוִּיתִי{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת פִּלָּגְתִּי{{ש}} {{סי|הָ}}אוֹר וְהַחֹשֶׁךְ בִמְקוֹמָם שִׁכַּנְתִּי{{ש}} {{סי|וְ}}הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ לִכְבוֹדִי יָצָרְתִּי{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת מַזָּרוֹת בְּעִתָּם הוֹצֵאתִי{{ש}} {{סי|חֻ}}קּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִשְׁטָרָם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|ט}}וֹפְלֵי שֶׁקֶר בְּשֶׁטֶף הֶאֱבַדְתִּי{{ש}} {{סי|י}}וֹרְדֵי בִקְעָה לְשׁוֹנָם בָּלָלְתִּי{{ש}} {{סי|כְּ}}דָרְלָעֹמֶר וְעֹזְרָיו הִכֵּיתִי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵמֶק שָׁוֶה לַיְלָה חִלָּקְתִּי{{ש}} {{סי|מ}}וֹרִיָּה עֲקֵדַת יָחִיד רָאִיתִי{{ש}} {{סי|נֵ}}דֶר נָדַרְתִּי בִּי נִשְׁבַּעְתִּי{{ש}} {{סי|שָׂ}}ר אֶל מַלְאָךְ בְּעֶזְרוֹ הָיִיתִי{{ש}} {{סי|עִ}}מּוֹ מִדַּבֵּר לְרֹדְפוֹ הִזְהָרְתִּי{{ש}} {{סי|פַּ}}תְרוּסִים בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת מָחַצְתִּי{{ש}} {{סי|צִ}}בְאוֹתֵיכֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם גָּאָלְתִּי{{ש}} {{סי|קָ}}רַעְתִּי יַם סוּף וְאֶתְכֶם הֶעֱבַרְתִּי{{ש}} {{סי|רְ}}אִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי{{ש}} {{סי|שִׁ}}דַּדְתִּי מְזַנֵּב וְחֵילוֹ הֶחֱלַשְׁתִּי{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת קֹדֶשׁ לָכֶם הִנְחָלְתִּי{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגַּלְתִּי וּבְכַנְפֵי נֶשֶׁר נָשָׂאתִי{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת לָכֶם נָתָתִּי. :נָתַתִּי לְךָ תּוֹכְחוֹת מוּסָרִים{{ש}} :הִשָּׁמֵר לְבַל תַּטֶּה אֲשׁוּרִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}עְתֻּעִים הֵמָּה מוּסַר הֲבָלִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}חַר אֵין לָמוֹ וְלֹא מוֹעִילִים{{ש}} {{סי|רֹ}}עֶה אֵפֶר לִבָּם הֲתוּלִים{{ש}} {{סי|קֶ}}צֶף מוֹסִיפִים וְחֵמָה מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|צֹ}}רְפִים כֶּסֶף וּבַקָּנֶה שׁוֹקְלִים{{ש}} {{סי|פַּ}}חֵי זָהָב מִכִּיס זָלִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל כְּתֵפָם נוֹשְׂאִים וְסוֹבְלִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹגְדִים לוֹ וְאֵלָיו מִתְפַּלְלִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹטְעִים אֹרֶן וְגֶשֶׁם מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|מִ}}קְצָתוֹ לָאֵשׁ וְחֶצְיוֹ לַפְּסִילִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א יָשִׁיבוּ לְלִבָּם וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י שְׁאֵרִיתוֹ שׂרְפוּ לְגֶחָלִים{{ש}} {{סי|יִ}}צְעֲקוּ אֵלָיו וְאֵינָם נִצּוֹלִים{{ש}} {{סי|טָ}}חוּ עֵינֵיהֶם וְלִבּוֹתָם סְכָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}מָּנִים קְרוּאִים שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|זְ}}נוּחִים תְעוּבִים אִטִּים וֶאֱלִילִים{{ש}} {{סי|וְ}}חֵלֶק יַעֲקֹב יוֹצֵר הַכֹּל אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן מַיִם נוֹתֵן וּנְשִׂיאִים עֹלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרוֹ מֵקִים וַעֲצָתוֹ יַשְׁלִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹעֵר בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלִּים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ תִדְבָּקוּ וְעָדָיו הֱיוּ מְיַחֲלִים{{ש}} {{סי|אֹ}}יְבֵיכֶם יַפִּיל חֲלָלִים חֲלָלִים. :חֲלָלִים אַפִּיל כָּל שׁוֹכְחֵי הַשֵּׁם{{ש}} :הִשָּׁמֵר פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָׂא אֶת־שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}מִתִּי שְׁמוֹ הַמְפֹרָשׁ בְּשִׁבְעִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ נוֹסְדוּ אֲרָצוֹת וְנֻטְּעוּ רְקִיעִים{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת אֶרֶץ וְרוּחוֹת מְרֻבָּעִים{{ש}} {{סי|דֻּ}}בְּקוּ בְחוֹתָמוֹ הֱיוֹת נִקְבָּעִים{{ש}} {{סי|הֻ}}זְכַּר עַל הַיָּם וְנַעֲשָׂה בְקִיעִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל הַמַּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר קָדְשׁוֹ בּוֹ יָרוּצוּ נוֹשָׁעִים{{ש}} {{סי|חֹ}}צֵב לֶהָבוֹת וּמְפֹצֵץ סְלָעִים{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָעִים{{ש}} {{סי|יְ}}צוּרָיו בֹּחֵן בְּכָל עִתִּים וּרְגָעִים{{ש}} {{סי|כַּ}}לּוֹת בְּחֵמָה בּוֹ נִפְשָׁעִים{{ש}} {{סי|לְ}}הָבִיא שֶׁבֶר לְחַטָּאִים וּפוֹשְׁעִים{{ש}} {{סי|מְ}}פִירֵי חֹק וְלַשֶּׁקֶר נִשְׁבָּעִים{{ש}} {{סי|נִ}}לְכָּדִים בַּעֲוֺנָם וּבִזְדוֹנָם נִתְבָּעִים{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹנְאֵי תוֹכָחוֹת וּמוּסָר פּוֹרְעִים{{ש}} {{סי|עֲ}}בָרוֹת יוּבְלוּ וְרֹגֶז שְׂבֵעִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹמֵת לַבְּקָרִים כָּל רְשָׁעִים{{ש}} {{סי|קַ}}נּוֹא וְנוֹקֵם וְקוֹבֵעַ קוֹבְעִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאֶה וְצוֹפֶה טוֹבִים וְרָעִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מֵאֶרֶר פְּגָעִים{{ש}} {{סי|תִּ}}תְיָרֵא מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם תְּמִים דֵּעִים. :תְּמִים דֵּעִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}} :וְהִזְהִיר עַל מוֹרָא מִקְדָּשׁוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}שְׁלוּם כָּל מַעַשׂ וּגְמַר מְלָאכָה{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת מְנוּחָה וְקִדּוּשׁ בְּרָכָה{{ש}} {{סי|רֶ}}גֶל לְהָשִׁיב וּלְמַעֵט הֲלִיכָה{{ש}} {{סי|קָ}}רוּי עֹנֶג לְכַבְּדוֹ כַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|צַ}}עַד תְּחוּמָיו אַלְפַּיִם לֵלֵכָה{{ש}} {{סי|פְּ}}סִיעָה גַסָּה בּוֹ בְּלִי לְהַלְּכָה{{ש}} {{סי|עֵ}}רֶךְ הֲכָנָתוֹ בַּשִּׁשִּׁי לְעָרְכָה{{ש}} {{סי|סְ}}עוּדוֹת שָׁלֹשׁ מִצְוָתוֹ עֲרוּכָה{{ש}} {{סי|נִ}}כְפַּל בְּלַחְמוֹ לָעֲנֻגָּה וְרַכָּה{{ש}} {{סי|מִ}}מָּרָה נִתַּן כַּדָּת וְכַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|לְ}}אוֹת הוּשַׂם עָלָיו לְסָמְכָה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לְשִׁשָּׁה מְלַאכְתּוֹ נֶעֱרְכָה{{ש}} {{סי|יְ}}צִיאוֹתָיו וּרְשֻׁיּוֹתָיו בְּלִי לְהָפְכָה{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא בּוֹ לְחָסְכָה{{ש}} {{סי|חִ}}לּוּל מֵזִיד לִסְקִילָה לְמָשְׁכָה{{ש}} {{סי|זְ}}כִירָה וּשְׁמִירָה עָדָיו תְּנוּכָה{{ש}} {{סי|וּ}}מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא מָתְקוֹ לְחַנְּכָה{{ש}} {{סי|הַ}}נּוֹצְרוֹ יִנָּצֵל מִשִּׁלּוּשׁ מְבוּכָה{{ש}} {{סי|דִּ}}ין עָנְשׁוֹ וְאַזְהָרָתוֹ חֲתוּכָה{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכֻּרְתּוֹ מֵאִתִּי תְמוּכָה{{ש}} {{סי|בֵּ}}ינִי וּבֵין אֹם הַמְבֹרָכָה{{ש}} {{סי|א}}וֹת שַׂמְתִּי כִּי לִי הַמַּמְלָכָה. :הַמַּמְלָכָה הַמְלִיכֵנִי כְּנָאֳמֶךָ{{ש}} :וְתִזְכֶּה לְאֹרֶךְ יָמֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}מֵן וּמֵינֶקֶת בְּךָ מִתְעַסְּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלְּךָ תְּחִלָּה כְּאֵזוֹר דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|גַּ}}עְיַת שֶׁוַע וְתַחַן מְפִיקִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְצוּרָם הֱיוֹת בֵּן חוֹבְקִים{{ש}} {{סי|הָ}}שְׁתְּפוּ שְׁנֵיהֶם עִמּוֹ עֲסוּקִים{{ש}} {{סי|וְ}}נוֹצַרְתָּ וְנוֹלַדְתָּ לְעִתֵּי חֻקִּים{{ש}} {{סי|זִ}}כּוּךָ וֶהֱבִיאוּךָ בִּבְרִית לְהָקִים{{ש}} {{סי|חִ}}בְּקוּךָ בִרְכַּיִם וְשַָׁדַיִם מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶף חֻקֶיךָ זָנִים וּמַשְׁקִים{{ש}} {{סי|יְ}}גִיעַת עֲמָלָם עִמְּךָ מְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר וּמוּסָר מְחַנְּכִים וּמְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן לִמּוּדִים וּדְבָרִים עַתִּיקִים{{ש}} {{סי|מְ}}תַקְּנִים עֵזֶר וּלְהַשִּׂיאֲךָ זוֹקְקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹשְׂאִים פֶּלֶל עֲבוּרְךָ וְלָאֵל זוֹעֲקִים{{ש}} {{סי|סָ}}מְכֵם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְתַפְנוּקִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְדֵם בִּכְסוּת נְקִיָּה בְּחִשּׁוּקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵה לְגַעֲרָתָם לְבַל יְהוּ מְצִיקִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לְמוּסָרָם וְלֹא תְרַדֵּף רֵיקִים{{ש}} {{סי|קַ}}יֵּם כִּבּוּדָם וּמוֹרָאָם כְּחֻקִּים{{ש}} {{סי|רְ}}בוֹת אֹרֶךְ יָמִים וּמֵעָוֺן מְנֻקִּים{{ש}} {{סי|שִׁ}}וָּם לִכְבוֹדוֹ וּלְמוֹרָאוֹ גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כֵּן הוֹדוּהוּ מַלְכֵי אֲרָקִים. :אֲרָקִים וּגְבֹהִים יָסַד בְּפֶצַח{{ש}} :קַבֵּל מוֹרָאוֹ וְאַל תָּעֵז מֶצַח{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת אֱהוֹב וּמוּסָר יְרֵאִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מִפִּתּוּי חַטָּאִים{{ש}} {{סי|רַ}}גְלֵיהֶם רָצִים וְלָרַע מוּבָאִים{{ש}} {{סי|קֶ}}שֶׁר קוֹשְׁרִים לְהַפִּיל חֵלְכָּאִים{{ש}} {{סי|צָ}}רִים בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרוּאִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹעֶרֶת לִבְלִי חֹק בָּאִים{{ש}} {{סי|עַ}}צֶּבֶת נוֹתְנִים וְכֹשֶׁל מַמְצִיאִים{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם אֱרֹב דָּם מְמַלְּאִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת אִוֶּלֶת יִנְחֲלוּ פְתָאִים{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוּבָתָם תַּהַרְגֵם בְּתַחֲלוּאִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א תֹאבֶה לַעֲצַת נִשְׂנָאִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י כֶחָצִיר יִמָּלוּ וְכִדְשָׁאִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר בְּרֶצַח חוֹטְאִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח גְּזֵרָתָם עָלַי מַשִּׂיאִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים אֶרֶץ בְּדָם מְטַמְּאִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינָתִי מִתּוֹכָם מוֹצִיאִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל יְדֵי חֲלָלִים הַנִּמְצָאִים{{ש}} {{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנַּחַל מְבִיאִים{{ש}} {{סי|דָּ}}ם שׁוֹפְכִים בְּשׁוֹגֵג בְּלֹא רוֹאִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלִים לְעָרֵי מִקְלָט הַנִּקְרָאִים{{ש}} {{סי|בַּ}}הֲזִידָם לַהֲרֹג בְּצֶלֶם בְּרוּאִים{{ש}} {{סי|אַ}}תָּה תְּבַעֵר הַדָּם לְעֵין כָּל רוֹאִים. :רֹאִים יִוָּסְרוּ לְהִשָּׁמֵר מֵאַף{{ש}} :שְׁמֹר מִצְוָה וְלַהֶבֶל אַל תִּשְׁאָף{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}שֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|בֵּ}}יתָהּ הַרְחֵק כִּי נְפָשׁוֹת עֹכֶרֶת{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים בַּחֵיק מַחְתָּה וּמַבְעֶרֶת{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיהָ שְׁאוֹל וּמָוֶת עוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|ה}}וֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לַטֶּבַח מוֹסֶרֶת{{ש}} {{סי|וּ}}כְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל מְיַסֶּרֶת{{ש}} {{סי|זַ}}עַם מַרְבָּה וְעֶצֶב מְמַהֶרֶת{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת גֶּבֶר וְשִׂנְאָה מְעוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|טִ}}יף נֹפֶת בִּשְׂפָתֶיהָ מְדַבֶּרֶת{{ש}} {{סי|י}}וֹם אַחֲרִיתָהּ כַּלַּעֲנָה מְמָרֶרֶת{{ש}} {{סי|כִּ}}י אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ אוֹמֶרֶת{{ש}} {{סי|לְ}}יַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת{{ש}} {{סי|מֹ}}דָע תִּקְרָא לַבִּינָה הַמְיֻשֶּׁרֶת{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח עֲדֵי עַד עָלֶיךָ מְשַׁמֶּרֶת{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ הַמְחֻבֶּרֶת{{ש}} {{סי|עִ}}מָּהּ תִּתְרַפֵּק וְלֹא בְאַחֶרֶת{{ש}} {{סי|פּ}}וּצַת מַעְיָנֶךָ חוּצָה עוֹבֶרֶת{{ש}} {{סי|צְ}}מָחִים תַּרְבֶּה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ עַצְמְךָ בִּפְרִישׁוּת אַדֶּרֶת{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה לַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} {{סי|שְׁ}}מַע מוּסָר וְעָנְדֵהוּ לְגַרְגֶּרֶת{{ש}} {{סי|תִּ}}תֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן וַעֲטֶרֶת. :וַעֲטֶרֶת תִּנְחַל וּבְשֵׂיבָה תָנוּב{{ש}} :אִם תִּשְׁמוֹר הוֹן מִלִּגְנוֹב{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תְּ}}תַעֵב מְתֵי גַנָּבִים וְסִיעָתָם{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים וְחוֹמְסִים כָּל עִתָּם{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מֵעֹשֵׁק וֶהְיֶה תָם{{ש}} {{סי|קַ}}שֵּׁט מַעְבָּדֶיךָ וְהַצְדֵּק אוֹתָם{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לַחֲכָמִים וֶאֱלַף אֹרְחוֹתָם{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת צְדָקָה לְחַיִּים תְּבוּאָתָם{{ש}} {{סי|עִ}}קְשִׁים הַרְחֵק הַמְעַקְּלִים נְתִיבָתָם{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם דּוֹלְקִים בְלִבָּם רָעָתָם{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹנוּ שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת לִגְוִיָּתָם{{ש}} {{סי|מָ}}דוֹן מְשַׁלְּחִים וּמַצָּה אַהֲבָתָם{{ש}} {{סי|לֹ}}א יַחַרְכוּ רְמִיָּה צֵידָתָם{{ש}} {{סי|כִּ}}י אָוֶן וְעָמָל תַּחַת שְׂפָתָם{{ש}} {{סי|י}}וֹם יִלָּכְדוּ בֹגְדִים בְּהַוָּתָם{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְפִים בַּנֹּעַר וּבַקְּדֵשִׁים חַיָּתָם{{ש}} {{סי|ח}}וֹלְקֵי עִם גַּנָּב שׂוֹנְאֵי נַפְשׁוֹתָם{{ש}} {{סי|זֶ}}ה דַרְכָּם וְלַהֶבֶל אַחֲרִיתָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַל תְּאַשֵּׁר נְלוֹזֵי מַעְגְּלוֹתָם{{ש}} {{סי|הִ}}זָּהֵר פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָם{{ש}} {{סי|דִּ}}ין אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה הַשְׁלָמָתָם{{ש}} {{סי|גְּ}}נֵבָה אֵין לָמוֹ נִמְכָּרִים בִּגְנֵבָתָם{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם{{ש}} {{סי|אֶ}}ת רַגְלְךָ מְנַע מִנְּתִיבָתָם. :מִנְּתִיבָתָם חֲשֹׂךְ וְאַל תִּתְגַּנֶּה{{ש}} :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}מְרֵי כָזָב וּמַעַן כְּחָשִׁים{{ש}} {{סי|בְּ}}נִיב שׂפָתֶיךָ בַּל יְהוּ אֲרוּשִׁים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם אֱוִילִים אֲשֶׁר מַחֲרִישִׁים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹמִים וְנֶחֱשָׁבִים לְחַכְמֵי חֲרָשִׁים{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכֵי רָכִיל שָׁלֹשׁ מְעַנְּשִׁים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶאֱמְנֵי רוּחַ מְכַסִּים וּמַחְשִׁים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה חֵלֶק מְלָשְׁנִים הַמַּרְגִּישִׁים{{ש}} {{סי|חִ}}צֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים קָשִׁים{{ש}} {{סי|ט}}וֹמְנִים פַח כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים{{ש}} {{סי|יֹ}}עֲצֵי מִרְמָה כָּזָב מְלַחֲשִׁים{{ש}} {{סי|כְּ}}מַדְקְרוֹת חֶרֶב בּוֹטִים מְנַקְּשִׁים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא מַגִּישִׁים{{ש}} {{סי|מִ}}פְּרִי פִיהֶם יִשְׂבְּעוּ אֲנָשִׁים{{ש}} {{סי|נִ}}רְגָּן דְּבָרָיו כְּמִתְלַהֲמִים חָשִׁים{{ש}} {{סי|שְׂ}}פַת אֱמֶת יִכּוֹן בִּישִׁישִׁים{{ש}} {{סי|עַ}}ד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן טִפְּשִׁים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹשְׂקֵי שָׂפָה מְחִתָּה עֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|צָ}}רוֹת רוֹדְפִים וְעֹנֶשׁ מְבַקְשִׁים{{ש}} {{סי|ק}}וּמָם לְהָעִיד חָמָס וְלֹא בוֹשִׁים{{ש}} {{סי|ר}}וּחָם יוֹצִיאוּ כְּסִילִים אֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר בַּהֲעִידָם נִזְמְמוּ בְּפֵרוּשִׁים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֲשֶׂה לָמוֹ כְּזִמּוֹתָם לְהַאֲשִׁים. :לְהַאֲשִׁים מְנַע עַצְמְךָ לִתְמֹד{{ש}} :וְנֶצַח לְפָנַי תַּעֲמֹד.{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַחְמֹד|1}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק'''}} {{סי|שֶׁ}}כֶן רֵעֲךָ בֵּיתוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} {{סי|מִ}}קְנֵהוּ וְקִנְיָנוֹ וְכָל חֵילוֹ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שָׂדֵהוּ וּגְבוּלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}טְעוֹ וְכַרְמוֹ גַּנּוֹ וּשְׁבִילוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}עִירוֹ וְעֵצָיו פֵּרוֹתָיו וִיבוּלוֹ{{ש}} {{סי|רִ}}כְבּוֹ וּפָרָשָׁיו יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ{{ש}} {{סי|יְ}}קָר כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְנֹעַם גָּדְלוֹ{{ש}} {{סי|צֹ}}אנוֹ וַאֲלָפָיו מַשְׁקֵהוּ וּמַאֲכָלוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}בֶרְתּוֹ וְכָל מַחֲמַדֵּי מַכְלֻלוֹ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קָ}}רוּץ מֵחֹמֶר מַה מּוֹעִילוֹ{{ש}} {{סי|ח}}וֹמֵד וּמִתְאֲוֶּה אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ לָמָּה הוּא לוֹ{{ש}} יָבִין וְיַשְׂכִּיל בְּדֵעוֹ וְשִׂכְלוֹ{{ש}} יִשְׂמַח וְיָעֹז בְּמַתַּת גּוֹרָלוֹ. :גֹּורָלוֹ הִנְחִיל אֵל לִירֵאִים{{ש}} :בְּקֹלֹת וּבְרָקִים נוֹרָאִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל־הָעָם רֹאִים|1}} ====סילוק==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}} וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַנִּרְאָה וְהַנִּשְׁמָע{{ש}} וְשׁוֹמְעִים אֶת הַנִּשְׁמָע וְהַנִּרְאָה{{ש}} כְּשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}} וְנֶחְצָב עַל הַלֻּחוֹת בְּתִפְאָרָה{{ש}} קוֹל קוֹלי קוֹלוֹת וְרוּחַ סְעָרָה{{ש}} וְלַפִּיד לַפִּידֵי לַפִּידִים אֵשׁ בֹּעֵרָה{{ש}} קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ וְקוֹל יְיָ בַּהֲדָרָה{{ש}} מְפַרֵשׁ אֶת הַדִּבּוּר לְבָאֵרָה{{ש}} יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ סִתְרֵי תוֹרָה{{ש}} וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ לִבָּם לְשַׁבְּרָה{{ש}} וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִילִין שְׁנַיִם וַעֲשָׂרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְסַיְּעָם מִשְּׁמֵי שִׁפְרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן בַּהֲלִיכָה יִדֹּדוּן בַּחֲזִירָה{{ש}} וְלֹא הֵם בִּלְבָד כִּי אִם עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי לְהֵעָזְרָה{{ש}} וְנִשְׁתַּלְהֲבוּ מִכֹּחַ הָאֵשׁ וְרוּחָם עָבְרָה{{ש}} וְעַנְנֵי כָבוֹד הִזִּילוּ טַלְלֵי אוֹרָה{{ש}} אֶרֶץ רָעֲשָׁה וְגַם שָׁמַיִם נָטְפוּ לְחַשְּׁרָה{{ש}} גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים לְיָפָה וּבָרָה{{ש}} נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ לְשָׁמְרָה{{ש}} וּכְמוֹצְאֵי שָׁלָל רַב שָׂשׂוּ בַּאֲמִירָה טְהוֹרָה{{ש}} וְנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הִשְׁמִיעוּ בַאֲמִירָה{{ש}} וְלֹא הָיָה בָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל יוֹתֵר מִדַּבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} וְנָמוּ לְרוֹעָם קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע אֲמִירָה{{ש}} כִּי אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ נָמוּת מְהֵרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶם בְּעֵינָיו לְיַשְּׁרָה{{ש}} מִשָּׁם זָכוּ לְהַעֲמִיד נְבִיאִים לְהִתְאַשְּׁרָה{{ש}} וְנָם מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְבָחֳרָה{{ש}} אִלּוּ אֶפְשַׁר לְבַלַּע הַמָּוֶת וּלְהַעֲבִירָה{{ש}} אֲבָל אִי אֶפְשַׁר שֶׁכְּבַר נִגְזְרָה גְּזֵרָה{{ש}} וְעַל תְּנַאי כָּך עָמְדוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה{{ש}} אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם לְהִתְפָּאֵרָה{{ש}} חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן בְּעֶבְרָה{{ש}} וּמֹשֶׁה מְזָרְזָן וּמְפַיֵּס לְכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה{{ש}} וְהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ וְהַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם יוֹתֵר מִשַּׁלִּיטִים עֲשָׂרָה{{ש}} וְאוֹמֵר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מִן הָאֵשׁ וּמִן הַסְּעָרָה{{ש}} וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה עַל פְּנֵיכֶם יִרְאֶה טְהוֹרָה{{ש}} סִימָן טוֹב בָּאָדָם שֶׁהוּא בּוֹישָׁן וְרוּחוֹ נִשְׁבָּרָה{{ש}} שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָנָו עִמּוֹ שְׁכִינָה שׁוֹרָה{{ש}} אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְעֶזְרָה{{ש}} אֶל זֶה אַבִּיט אֶת עָנִי וּנְכֵה רוּחַ לְהֵעָתְרָה{{ש}} אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. וְעָנָו נִכְנַס לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִיצוֹת{{ש}} חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל נְחוּצוֹת{{ש}} עָנָן לִפְנִים וַעֲרָפֶל לִפְנַי וְלִפְנִים וְחֹשֶׁךְ בַּחוּצוֹת{{ש}} וְסִבֶּר לוֹ פָנִים לְהִתְרַצּוֹת{{ש}} וְקִבְּלוּ עַל יָדוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֺת קְבוּצוֹת{{ש}} וְנָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה בְּדַעַת וּבְמֹעֵצוֹת{{ש}} וְלָכֵן נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ תַּלְתַּלֶּיהָ קְוֻצּוֹת{{ש}} זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי עוֹמֵד בִּפְרָצוֹת{{ש}} אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְּחֹרֵב הַר הַנִּבְחָר מֵהָרֵי אֲרָצוֹת{{ש}} חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְתוֹרוֹת לְחֵיךְ נִמְלָצוֹת. וְכָל הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר שָׁמְעוּ קוֹלוֹ{{ש}} זָכוּ לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי זְבוּלוֹ{{ש}} עָלָיו נִתְרַפְּקוּ וְחָיוּ בְצִלּוֹ{{ש}} וְנָתַן בְּתוֹכָם מִשְׁכָּנוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} וְהִרְבָּה לְהַרְאוֹתָם מוֹפְתֵי מִפְעָלוֹ{{ש}} וְיָדוֹ הַחֲזָקָה וּכְבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ{{ש}} וּבְשׁוּב רוּחָם לְאוֹצַר מִכְלּוּלוֹ{{ש}} לֹא שָׁלְטָה בִבְשָׂרָם רִמָּה לְאָכְלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִדְרִיכָם שְׁבִילוֹ{{ש}} וְלָעוֹלָם הַבָּא יֵאָסְפוּ לוֹ{{ש}} וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר מִלּוּלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ:{{ש}} וּבְיוֹם זֶה הִשְׁמִיעַ הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל פָּצְחוּ הִלּוּלוֹ{{ש}} וּמַלְאֲכֵי מַעְלָה הִנְעִימוּ מַהֲלָלוֹ{{ש}} וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}} שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְזִקֵּי חַשְׁמַלּוֹ{{ש}} קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה קִדְּמוּ לְסַלְסְלוֹ{{ש}} וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם סֻבֳּלוֹ{{ש}} נִרְאִים נוֹשְׂאִים וְנִשָּׂאִים בְּחֵילוֹ{{ש}} וּנְהַר דִּי־נוּר הָעוֹבֵר לְמוּלוֹ{{ש}} נוֹתְנִים עֹז וּגְדֻלָּה לְהַלְלוֹ{{ש}} וּמֵאָז מַקְדִּישִׁים חֶבֶל גּוֹרָלוֹ{{ש}} יוֹם יוֹם יְנַשְּׂאוּהוּ וִירוֹמְמוּהוּ קְהָלוֹ{{ש}} חַיָּלֵי מַעְלָה אֵינָם מַעֲרִיצִים לוֹ{{ש}} עַד יַקְדִּישׁוּהוּ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ{{ש}} אֵלּוּ אַחַר אֵלּוּ מַאְדִּירִים צִלְצוּלוּ{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה יְשַׁלְשׁוּ לוֹ{{ש}} דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים לְהַקְדִּישׁ לוֹ.<קטע סוף=המשך/><noinclude>{{ש}} {{הור|כַּכָּתוּב}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> qur9i7x2zebjiiby8cwev1e590rha2y 3017029 3017004 2026-05-19T19:29:40Z Yack67 27395 /* סדר דיברין */ קטע המצונזר 3017029 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אורח חיים מוסר תוכחת | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]] | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]] | מחבר = [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שמעון בר יצחק; שמעון בר יצחק בר אבון חזק; שמעון בר יצחק חזק ואמץ; שמעון בר יצחק חזק | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2010|א-2010]] | מנהגים = נאמרת לרוב קהילות אשכנז המערבי ביום ראשון של שבועות,{{הערה|כך אומרים באותו יום שתי המערכות הגדולות של [[מחבר:רבי שמעון הגדול|רבי שמעון הגדול]] לחג השבועות, כי מערכת היוצר {{צ|[[אדון אימנני]]}} ג"כ שלו היא.}} ולמנהג אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ב'.{{ש}} ברוב קהילות אשכנז המזרחי ומיעוט קהילות אשכנז המערבי אין אומרים בקרובה זו {{צ|[[אל נא לעולם תוערץ]]}}.{{הערה|ה[[לבוש אורח חיים תצד#ב|לבוש]] תהה מה פשר מנהג זה.}} בוורמייזא אומרים אותו אחר קטע {{צ|כאשר נגלית לאבותינו}}.{{ש}} יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט {{צ|[[#סדר עולם|שעשוע יום יום]]}} המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}, וכן מנהג וורמייזא. נוהגים להוסיף בסוף הפיוט בית {{צ|וישמחו כל העם}} מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}}. ולמנהג אשכנז המזרחי יש שאין אומרים אותו, וכן מנהג פראג. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ====מגן==== </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}רַח חַיִּים מוּסַר תּוֹכַחַת{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתְּךָ לְנוֹשָעִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת{{ש}} {{סי|גָּ}}עֲשׁוּ עַמּוּדֵי רוֹם וָתַחַת{{ש}} {{סי|דְּ}}בֵקֶיךָ בְּבוֹאָם מַתָּנוֹת לָקַחַת {{סי|הִ}}סַּעְתָּ עַם כַּצֹּאן לִנְחוֹת{{ש}} {{סי|וְ}}נִהַגְתָּם כְּעֵדֶר בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}} {{סי|זִ}}כִּיתָם לַתּוֹרָה בְּאַהַב לְהֵאָחוֹת{{ש}} {{סי|חֹ}}דֶשׁ שְׁלִישִׁי בְּצֵאתָם לִרְוָחוֹת {{סי|טֶ}}רֶם נִגְלֵיתָ בְּשֵׂעִיר וּפָארָן{{ש}} {{סי|יִ}}דַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עָנְשָׁן וּשְׂכָרָן{{ש}} {{סי|כִּ}}רְאוֹתְךָ כִּי מֵאֲנוּ לְשָׁמְרָן{{ש}} {{סי|לֹ}}א חֲשַׁבְתָּם וְרָאִיתָ לְהַתִּירָן {{סי|מִ}}מִּדְבָּר נִתְּנָה מְקוֹם הַפְקֵר{{ש}} {{סי|נֶ}}גֶד הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵין כָּל סוֹקֵר{{ש}} {{סי|ס}}וֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה לְהִתְעַקֵּר{{ש}} {{סי|עֵ}}ת יָבוֹאוּ בַמִּשְׁפָּט לְהִתְחַקֵּר {{סי|פִּ}}יךָ לֹא דִבֵּר בְּמִסְתָּרִים{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק דּוֹבֵר מַגִּיד מֵישָׁרִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רָ}}אוּ וְתָמְהוּ מְלָכִים וְשָׂרִים {{סי|שָׁ}}לִישִׁים כָּתַבְתָּ לְעַם מְשֻׁלָּשִׁי{{ש}} {{סי|שִׁ}}לַּשְׁתָּ שָׁלִישׁ מִשֵּׁבֶט הַשְׁלִישִׁי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}מִימָה וּבָרָה מְשִׁיבַת נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|תָּ}}מַכְתָּ לְהַנְחִילִי בְּיֶרַח שְׁלִישִׁי. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מֵישָׁרִים כָּל מַעְגְּלֵי טוּבוֹ{{ש}} :הִשְׁמִיעַ מִפִּיו לְעַם קְרוֹבוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לַהֲבוֹת אֵשׁ בְּקוֹל בְּחָצְבוֹ{{ש}} :מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}מְכוּ כָבוֹד נוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|שֻׁ}}תְּפוּ בְּמַתַּן יְקָרָה וַחֲמוּדָה{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיָה חַשׁוּקָה מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה{{ש}} {{סי|קְ}}רוּאָה בַּת מֶלֶךְ כְּבוּדָה {{סי|צִ}}יר נֶאֱמָן קָרָאתָ לַעֲלוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בֵּאַרְתּוֹ חֲמוּרוֹת וְקַלּוֹת{{ש}} {{סי|עֳ}}נָשִׁין וְאַזְהָרוֹת פְּרָטוֹת וּכְלָלוֹת{{ש}} {{סי|שְׂ}}כַר הַמִצְוֺת וְשִׁלּוּם גְּמוּלוֹת {{סי|נַּ}}מְתָּ לּוֹ כֹּה תֹאמַר{{ש}} {{סי|מִ}}לִּפּחוֹת וּמִלְּהוֹסִיף מַאֲמָר{{ש}} {{סי|לְ}}נָשִׁים בִּלְשׁוֹן רַכָּה לוֹמַר{{ש}} {{סי|כֹּ}}בֶד הַדִּקְדּוּק לַאֲנָשִׁים לִגְמָר {{סי|יָ}}רַד מִן הָהָר וְהִשְׁמִיעָם{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי מֶתֶק וְאִמְרֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חֻ}}בְּרוּ וְהִשְׁוּוּ כְאֶחָד בְּמַדָּעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מַעַשׂ לְמִשְׁמָעָם {{סי|וּ}}בַשְּׁלִישִׁי לְיוֹם הִתְקַדְּשׁם בּוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קְדִּים עַל יָדָם מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ תַּלְמִיד לְהַמְתִּין לְרַבּוֹ{{ש}} {{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ הִפְלִיא לְזֶרַע אוֹהֲבוֹ {{סי|בְּ}}נָסְעָם מִיַּם סוּף אֲגוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיב וּמַצָּה נוֹסְעִים וְעוֹמְדִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}זַי בְּעֵת נָסְעוּ מֵרְפִידִים{{ש}} {{סי|אֶ}}ל סִינַי בָּאוּ כְּאֶחָד אֲחוּדִים. :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַלְלוּיָהּ כִּי הוּא הָיָה וְיִהְיֶה{{ש}} :בְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת אוֹתָנוֹ יְחַיֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לְפָנָיו יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה{{ש}} :וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים בַּחֲנוֹתָם נֶגֶד הָהָרָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים וּנְכוֹנִים בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} {{סי|שִׁ}}מַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עֲרוּכָה וּשְׁמוּרָה{{ר1}} {{סי|שִׁ}}מְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה.{{ממס|תהלים נ ז}} {{סי|מִ}}צְוֺת וְחֻקִים דָּת וָדִין{{ש}} {{סי|מִ}}שָּׁם לָמְדוּ מַאֲמַצֵּי הַדִּין{{ש}} {{סי|מִ}}דֶּשֶׁן בֵּיתְךָ זָכוּ לְהַעֲדִין{{ר1}} {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין.{{ממס|תהלים עו ט}} {{סי|עַ}}ד לֹא נִגְלָה לִמְצוּקֵי אָרֶץ{{ש}} {{סי|עָ}}בַר וְזָרַח וְהוֹפִיעַ בָּאָרֶץ{{ש}} {{סי|עַ}}מִּים מִשָּׁם נִפְרְצוּ פָּרֶץ{{ר1}} {{סי|עָ}}מַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|וּ}}מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָה בְּמִצְעַד{{ש}} {{סי|וּ}}לְעַם קְרוֹבוֹ מִסִּינַי נוֹעַד{{ש}} {{סי|וַ}}עֲמּוּדֵי תֵבֵל גָּעֲשׁוּ לְהַרְעַד{{ר1}} {{סי|וַ}}יִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד.{{ממס|חבקוק ג ו}} {{סי|נִ}}קְבְּצוּ לְאֻמִּים רֶגֶשׁ בְּשָׁמְעָם{{ש}} {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ לְקוֹסֵם לְשָׁאֳלוֹ מַה טַּעַם{{ש}} {{סי|נְ}}אֻם הֱשִׁיבָם עַל מַה הָרַעַם{{ר1}} {{סי|נֹ}}תֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם.{{ממס|תהלים סח לו}} {{סי|בַּ}}נְתָּה מֵרָחוֹק לְנוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלָּם יִסַּדְתָּ עַל אֶרֶץ אֲגֻדָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן נַעֲבָדְךָ בְּגִיל וּרְעָדָה{{ר1}} {{סי|בְּ}}סוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.{{ממס|תהלים קיא א}} {{סי|רִ}}דְתְּךָ לְסִינַי בָּאֵלִים בּוֹעֲרִים{{ש}} {{סי|רֶ}}שֶׁף לְרַגְלֶךָ יָצָא בְּהִידּוּרִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲדִים נְמוֹגִים כָּל יְצוּרִים{{ר1}} {{סי|רָ}}אוּךָ יָחִילוּ הָרִים.{{ממס|חבקוק ג י}} {{סי|יָ}}רְאָה וְחָלָה מִתְּנָאָהּ הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|יָ}}זְמָה פֶּן תֵּהָפֵך לְתֹּהוּ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|יֻ}}סָּדוּ עַמּוּדֶיהָ בְּאָנֹכִי בְּמֶרֶץ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים קלח ד}} {{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ אֲחָזוּם בְּעָתָה{{ש}} {{סי|צֶ}}לַע כְּגִיגִית עֲלֵיהֶם כָּפַפְתָּ{{ש}} {{סי|צְ}}רוּפָה קִבְּלוּ בְּמָנוֹד וְאֵימָתָה{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי לא כז}} {{סי|חָ}}שׁוּ הָרִים לְקַבֵּל שְׁכִינָתוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}פֵצִים לְהִתְעַלּוֹת בִּיקַר תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}} {{סי|חֻ}}בַּב חוֹרֵב מֵהָרֵי אַדְמָתוֹ{{ר1}} {{סי|חָ}}מַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ.{{ממס|תהלים סח יז}} {{סי|קָ}}רָאתָ לֶעָנָו מֵרוּם גְּבֹהִים{{ש}} לְהַנְחִיל תְּעוּדָה לְעַם כְּמֵהִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות יט ג}}<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} <קטע התחלה=המשך/> ====פיוט ד==== אִם לֹא אֲמָרֶיךָ הַנְּעִימִים{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא מִתְקַיְּמִים{{ש}} וְהִנְחַלְתָּם מוֹרָשָׁה לִמְעוּטֵי עַמִּים{{ש}} מֵאַהֲבָתְךָ אוֹתָם וּבְזֵכֶר שְׁבוּעַת קְדוּמִים{{ש}} וּמְאֹד תִּתְאַוֶּה לָמוֹ לִהְיוֹת שְׁלֵמִים{{ש}} וּבְמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ לֵב וָדַעַת מְשִׂימִים{{ש}} וּבְסוֹד יְרֵאֶיךָ יָשִׁיבוּ טְעָמִים{{ש}} בְּרִיתְךָ לִנְצוֹר לֶכֶת בְּדֶרֶךְ תָּמִים{{ש}} וּבְעֵת הִשְׁמַעְתָּם חֻקֶּיךָ הַתְּמִימִים{{ש}} עָמְדוּ בְמוֹרָא כְּאֶחָד מָשְׁלָמִים{{ש}} וְנִגְלָה לָמוֹ רָז מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה הֱיוֹת מַקְדִּימִים{{ש}} וְנַמְתָּ מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לְעוֹלָמִים{{ש}} לְיִרְאָה אוֹתִי לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים{{ש}} לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וּבִדְרָכַי מְסֻיָּמִים{{ש}} וְיִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְּלִי הֱיוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}} כִּמְעַט מִפְּנֵיהֶם אַכְנִיעַ שׂוֹטְמִים{{ש}} וְאָשִׁיב יָדִי עַל אוֹיְבִים וְקָמִים{{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ש}} לֹא בּוֹשִׁים וְלֹא נִכְלָמִים{{ש}} וְאַתָּה אָדוֹן הַצּוּר תָּמִים{{ש}} בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} פֵּתַח דְּבָרֶיךָ הֲבִינֵם בְּחִכּוּמִים{{ש}} וּתְזַכֵּם לִהְיוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים{{ש}} וּבְתוֹכָם תִּשְׁכֹּן רָם עַל רָמִים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====קיקלר==== {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון חזק'''}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.''' {{סי|שְׁ}}בוּיַת מָרוֹם לֻקְּחָה כְּהַיוֹם / מִצְוֺתֶיהָ וְהוֹרְיוֹתֶיהָ מִפִּי אָיוֹם / מִמִּדְבַּר נְתוּנָה לְיוֹצְאֵי פִדְיוֹם{{ש}} {{סי|מַ}}אֲמָר וְצִוּוּי וְעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה / חֹק וּמִשְׁפָּט בְּרִית וְתוֹרָה / נֹעַם הֶגֶה דִבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} {{סי|עֲ}}רוּכִים יַחַד זֶה אַחַר זֶה / וּצְמוּדִים מַחֲזֶה אֶל מַחֲזֶה / לוּחוֹת כְּתוּבִים מִזֶּה וּמִזֶּה<noinclude> {{רקע אפור|{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}}}</noinclude> {{סי|וְ}}הַמִּכְתָּב מִכְתָּב אֱלֹהִים לְאַשְּׁשָׁה / חֲקָקָם זֶה כְּנֶגֶד זֶה לְדָרְשָׁה / כִּוְּנָם וְהִתְוָם חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה{{ש}} {{סי|נֹ}}עַם אָנֹכִי הִשְׁמִיעַ בְּמַאֲמָר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּרְצָח הִזְהִיר בְּמִשְׁמָר / זֶה עַל זֶה לְהָבִין וְלִגְמָר{{ש}} {{סי|בְּ}}הִכָּשֵׁל יְצוּרִים לִשְׁפָּךְ דָּם / כְּאִלּוּ מְמַעֲטִים דְּמוּת בַּהֲזִידָם / כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם<noinclude> {{רקע אפור|{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}}}</noinclude> {{סי|רָ}}מַז לֹא יִהְיֶה בַּשֵּׁנִי דִיבּוּר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּנְאָף הִזְִהִיר לְצִיבּוּר / עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבוּר{{ש}} {{סי|יַ}}גִּיד וְיוֹכִיחַ עֲלֵי כוֹפְרִים / דּוֹמִים לְאִשָּׁה מְנָאֶפֶת מֵאֲחֵרִים / תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם כְּלָיוֹת חוֹקֵר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּגְנֹב הִזְהִיר לְהִתְיַקֵּר / הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר<noinclude> {{רקע אפור|{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}}}</noinclude> {{סי|חִ}}וָּה זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תַעֲנֶה הִזְהִיר בִּמְשִׁיבַת / פֶּן תְּשַׁקֵּר וְתוֹצִיא דִבַּת{{ש}} {{סי|קְ}}רִיאָתָם יוֹכִיחוּ לָז לְלָז לִדּוֹן / כָּל מְחַלֵּל יוֹם קֹדֶשׁ בְּזָדוֹן / כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בָּאָדוֹן{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁמֹר יְצִיר שַׁבָּת מֵחַלֵּל / מֵעִיד כִּי לְשִּׁשָׁה עוֹלָם שִׁכְלֵל / וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְיָ וַאֲנִי אֵל<noinclude> {{רקע אפור|{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}}}</noinclude> {{סי|רָ}}שַׁם מִצְוַת כַּבֵּד לְעַם נִבְרָא / אָב וָאֵם מְכַבֵּד בְּמוֹרָא / מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶר לֹא תַחְמֹד שָׁת לְנֶגְדּוֹ / בֵּית רֵעַ וַאֲמָתוֹ וְעַבְדּוֹ / שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל כְּבוֹדוֹ{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֵר מַאֲמָר לְמַאֲמָר לְמוּלוֹ / יַגִּיד עַל הַחוֹמֵד לְהַכְשִׁילוֹ / סוֹפוֹ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁהוּא מְקַלְלוֹ<noinclude> {{רקע אפור|{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}}}</noinclude> {{סי|וְ}}אֵלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִבְּרוֹת הַכְּלוּלוֹת / נֶחֶרְתוּ עַל הַלֻּחוֹת הַמְּעֻלּוֹת / וּמִפֶּה אֶל פֶּה הָשְׁמְעוּ בְקוֹלוֹת{{ש}} {{סי|נְ}}בוֹנִים שֻׁלְהָבוּ מִלַּהַב הַמִּשְׁמָע / וְהִשְׁמִיעוּ אֵין יְכֹלֶת לִשְׁמָע / קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע{{ש}} {{סי|חַ}}י הוֹדָה לַאֲשֶׁר אָמְרוּ / {{סי|זָ}}כוּ {{סי|קְ}}דוֹשִׁים וּמִשָּׁם נִתְאַשְּׁרוּ / כְּנָם הֵטִיבוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ{{ש}} {{רפרן|<includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}} ====אל נא לעולם תוערץ==== <includeonly>{{הור2|בהרבה קהילות אין אומרים כאן {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}.}}</includeonly> {{:אל נא לעולם תוערץ}}{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''כַּאֲשֶׁר נִגְלֵיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה / כֵּן נִזְכֶּה שְׁכִינָתְךָ לַחֲזֶה / וְנֹאמַר: הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה. קָדוֹשׁ.''' ====סדר עולם==== <includeonly>{{הור2|יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט זה המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}.}}</includeonly> '''וּבְכֵן, יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}} {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ יוֹם יוֹם מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}} קָדָם מִפְעָלָיו אַלְפַּיִם שָׁנָה{{ש}} אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ חֲקָרָהּ וֶהֱכִינָהּ{{ש}} בִּימִינוֹ חֲקָקָהּ וּבְחֵיקוֹ נְתָנָהּ{{ש}} הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה{{ש}} בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים קוֹלָהּ נָתְנָה{{ש}} אֲלֵיכֶם אֶקְרָא בַּעֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}} שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר לְהָבִינָה{{ש}} מִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים וּנְכוֹנָה{{ש}} בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי בְּלִי תוֹאֲנָה{{ש}} כֻּלָּם נְכוֹחִים לְיוֹדְעֵי בִינָה{{ש}} קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כֶּסֶף וּתְכוּנָה {{סי|מִ}}קַּדְמֵי קֶדֶם מֵרֹאשׁ נִסַּכְתִּי{{ש}} בְּאֵין תְּהוֹם וּמַעְיָן נִתְהַלָּלְתִּי{{ש}} בְּטֶרֶם הַר וָגֶבַע נִתְחוֹלָּלְתִּי{{ש}} בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם הָיִיתִי{{ש}} בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים עִמּוֹ נִמְצֵאתִי{{ש}} אֲנִי חָכְמָה עָרְמָה שָׁכָנְתִּי{{ש}} מְשַׁחֲרַי אִמְצָאֻנְנִי וְאֹהֲבַי אָהַבְתִּי{{ש}} מֵחָרוּץ וּמִפָּז נִבְחֲרָה תְּבוּאָתִי{{ש}} בְּאֹרַח צְדָקָה וּמִשְׁפָּט הִתְהַלַּכְתִּי{{ש}} יָסוּרוּ אֵלַי חֲסַר לֵב וָפֶתִי{{ש}} לִלְחֹם בְּלַחְמִי וְלִשְׁתּוֹת יַיִן מָסַכְתִּי{{ש}} כִּי עֹשֶׁר וְכָבוֹד נִמְצָא אִתִּי {{סי|עֲ}}צָתוֹ מֵרָחוֹק אִמֵּן לְאַמְּנִי{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ שָׂם לְמַעֲנִי{{ש}} רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בְּחֶסֶד קָנָנִי{{ש}} מִצּוּף דְּבַשׁ וָנֹפֶת הִמְתִּיקָנִי{{ש}} זָהָב וּפְנִינִים לֹא יַעַרְכוּנִי{{ש}} כִּי כָל בֵּיתִי לָבוּש שָׁנִי{{ש}} לִוְיַת חֵן וְרִפְאוּת נְתָנָנִי{{ש}} יָדַי וְכָפַּי לִפְרוֹשׂ לֶעָנִי{{ש}} פִּי פָתוּחַ בְּחָכְמָה וּבְשֵׂכֶל חִכְּמָנִי{{ש}} וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנִי{{ש}} טָבוּחַ טִבְחִי וְעָרוּךְ שֻׁלְחָנִי{{ש}} אֹרֶךְ יָמִים וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלִי וּבִימִינִי {{סי|וּ}}בַעֲצָתִי נוֹעַץ רוֹכֵב כְּרוּבִים{{ש}} מְמַדֵּי אֶרֶץ שָׂם וְדִבֵּק רְגָבִים{{ש}} שָׁמַיִם נָטָה וְשָׂם סִתְרוֹ עָבִים{{ש}} שֶׁמֶשׁ הִזְרִיחַ וְצָר יָרֵחַ וְכוֹכָבִים{{ש}} וְהִדְשִׁיא וּהִזְרִיעַ אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים{{ש}} וְהִשְׁרִיץ דָּגִים וְעוֹפוֹת וַחֲגָבִים{{ש}} וְחַיָּה וּבְהֵמָה וְכָל פָּרִים וְרָבִים{{ש}} וַיִּיצֶר בְּכַפּוֹ רֹאשׁ לְכָל נְצִיבִים{{ש}} בְּהִבָּרְאוּ כּוֹנְנוּ תֻפִּים וּנְקָבִים{{ש}} וּמְעַט מֵאֱלֹהִים חִסְּרוֹ בָאֳהָבִים{{ש}} וְכָבוֹד וְהָדָר עִטְּרוֹ בְשִׂגּוּבִים{{ש}} וְהִמְשִׁילוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים {{סי|נֹ}}עַם אֶבֶן יְקָרָה שָׁת מְסֻכָּתוֹ{{ש}} בְּצַלְמוֹ רִקְמוֹ וְהִפְאִיר תְּמוּנָתוֹ{{ש}} וּמִקָּצֶה עַד קָצֶה הֵקִים קוֹמָתוֹ{{ש}} וְחָלַק לוֹ מִשֵּׂכֶל תְּבוּנָתוֹ{{ש}} וּבְמִלַּת לָשׁוֹן הִפְלִיא דִבְרָתוֹ{{ש}} וַיִּקְרָא שֵׁמוֹת לְכָל בְּרִיָּתוֹ{{ש}} וְעַל כָּל יְצוּרִים הָיְתָה אֵימָתוֹ{{ש}} וּבְעֵדֶן גַּן הָיְתָה חֲנִיתוֹ{{ש}} וּלְהַמְתִּיקֵנִי בְּפִיו הָיְתָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} עֵקֶב הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ עַפְרוֹת אַדְמָתוֹ{{ש}} חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתַי לַהֲגוֹת בְּאִמְרָתוֹ{{ש}} וְנֹעַם מִשְׁפְּטֵי צִדְקִי לְחַוּוֹתוֹ {{סי|בְּ}}שׁוּרִי מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ{{ש}} לֹא שָׁמַר צִוּוּי וַיְפִירֵהוּ{{ש}} בִּיקָר לֹא לָן וַיְגָרְשֵׁהוּ{{ש}} וְנִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה מִקְרֵהוּ{{ש}} בְּאָכְלוֹ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוָּהוּ{{ש}} לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ וּלְטָעֳמֵהוּ{{ש}} וְהִרְצֵתִי אֲמָרַי לִפְנֵי בוֹרְאֵהוּ{{ש}} לֹא חָפַצְתִּי בוֹ כִּי מְרִי הוּא{{ש}} בְּמִפְקַד אֶחָד לֹא עָמַד לְקַיְּמֵהוּ{{ש}} וּבִקְוֻצּוֹת תַּלְתַּלַי אֵיךְ יַעֲמֹד הוּא{{ש}} בַּחֲסַר לֵב יָמוּת בְּלִי לְהַחֲיֵהוּ{{ש}} לֹא נוּכַל לְהִדָּבֵק אֲנִי וָהוּא {{סי|רַ}}בּוּ שָׁנִים וְהָלְכוּ דוֹרוֹת{{ש}} אֲנִי הָיִיתִי אֲצוּרָה בִּמְרוֹמֵי דִירוֹת{{ש}} בֵּין אֶרְאֶלֵי טֹהַר אִמְרוֹתַי טְהוֹרוֹת{{ש}} וְעָמַד אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹת{{ש}} מְיַשֵּׁר מַעְגָּל וּמְסִלּוֹת יְשָׁרוֹת{{ש}} אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ בְּכוֹשָׁרוֹת{{ש}} מְנַחֵם מִמַּעַשׂ וּמֵעֹצֶב מְאֵרוֹת{{ש}} וּבְשֶׁטֶף זַעַם נֶחֱלַץ מִצָּרוֹת{{ש}} בְּצֵאתוֹ לָרְוָחָה מִתּוֹךְ מַסְגֵּרוֹת{{ש}} הִקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה וּתְשׁוּרוֹת{{ש}} מִכָּל חַיָּה וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת טְהוֹרוֹת{{ש}} וְרָצָה לְדַבְּקוֹ בִי אִמְרוֹתַי לְהוֹרוֹת {{סי|י}}וֹם נִשְׁתַּכֵּר נִפְרְדָה תַאֲוָתוֹ{{ש}} מִמַּטָּעֵי כַרְמוֹ הִרְוָה שְׁתִיָּתוֹ{{ש}} וְנִתְגַּל בְּאָהֳלוֹ וְגִלָּה נַבְלוּתוֹ{{ש}} וּבְנוֹ נִכְנַס וְרָאָה עֶרְוָתוֹ{{ש}} וַיִּיקֶץ מִיֵּינוֹ וְאֵרֲרוֹ בְקִלְלָתוֹ{{ש}} עֶבֶד עֲבָדִים לְאֶחָיו הֶיוֹתוֹ{{ש}} בַּעֲשׂוֹתוֹ כָכָה מְאַסְתִּיו לִשְׂנֹאתוֹ{{ש}} וְנַמְתִּי לִצוּרִי לֹא אֶחְפֹּץ קִרְבָתוֹ{{ש}} כִּי בְשִׁכְרוּתוֹ יָצָא מִדַּעְתּוֹ{{ש}} וַיָפֶר חֻקִּי וַיְקָרֵב מִיתָתוֹ{{ש}} לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה בִשְׁתוֹתוֹ{{ש}} כָּל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יַרְבֶּה חָכְמָתוֹ {{סי|צֶ}}דֶק לְעֶשְׂרִים הֵעִיר מִמִּזְרָח{{ש}} בּוֹרְאוֹ הִכִּיר לְשָׁלֹשׁ אֵיתָן הָאֶזְרָח{{ש}} וְכִתַּת וְשִׁבַּר אֱלִילֵי תֶרַח{{ש}} וּמִבֵּין חֲשֵׁכִים אוֹרוֹ זָרָח{{ש}} וּמִבֵּית מוֹלַדְתּוֹ גָּלָה וּבָרַח{{ש}} וְהִצְלִיחַ בְּלֶכְתּוֹ וּכְחֲבַצֶּלֶת פָּרָח{{ש}} אֵשֶׁל נָטַע וְהָעוֹבְרִים הֶאֱרַח{{ש}} וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ רֵיחוֹ הֵרָח{{ש}} וְתוֹעֵי דֶרֶךְ הִסְלִיל בָּאֹרָח{{ש}} יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים הִבְרָח{{ש}} וְשָׁמַר תּוֹרוֹת וּבְמִצְוֺת טָרַח{{ש}} וְגָבַר כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַמִּזְרָח {{סי|חֻ}}בַּב וְנֶחְשַׁק בְּשָׁמְרוֹ אֱמוּנָה{{ש}} בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶׂר נִצְרַף לְבָחֲנָה{{ש}} וּמָצָא שְׂכַר בִּטְנוֹ לְמֵאָה שָׁנָה{{ש}} וְהִתְחִיל בְּמִצְוָה נִתְּנָה לִשְׁמֹנָה{{ש}} וְנָם צוּר בָּא עֵת וְהִגִּיעָה עוֹנָה{{ש}} אָמוֹן שַׁעֲשׁוּעִים לְהִנָּתֵן בְּמַתָּנָה{{ש}} וְגַם אֲנִי נִרְצֵיתִי בּוֹ לְהִתְחַתְּנָה{{ש}} לוּלֵי נָאַם בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה{{ש}} וְשָׁאַל אוֹת לְהוֹדִיעוֹ נְכוֹנָה{{ש}} וְגָרַם גֵּרוּת אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה{{ש}} בְּפֶרֶךְ לְעַנּוֹת עֲדַת מִי מָנָה{{ש}} אָז חָדַלְתִּי בָּאָרֶץ לְשָׁכְנָה {{סי|קָ}}ם בְּנוֹ תַחְתָּיו וְהוּשַׁת לְשָׂרִים{{ש}} בְּדַרְכֵי הוֹרוֹ הָלַךְ בְּמֵישָׁרִים{{ש}} לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש}} וּכְקָרְבַּן נִיחֹחַ הֹעֲלָה בְּבֵרוּרִים{{ש}} וְנִרְצָה כְּכָלִיל וְשַׁלְמֵי אֵמוּרִים{{ש}} וְזָרַע וּמָצָא מֵאָה שְׁעָרִים{{ש}} וְהִצְלִיחַ וְהִשְׂכִּיל וְהִנְעִים אֲמָרִים{{ש}} וְחָפֵץ לְהַגְדִּילוֹ בְּתוֹרַת מוּסָרִים{{ש}} וְגַם אֲנִי אֲהַבְתִּיו חָמַדְתִּיו מִנְּעוּרִים{{ש}} לוּלֵי שְׂאֵתוֹ פְּנֵי עוֹכֵר בָּעוֹכְרִים{{ש}} וּבַעֲשָׁנוֹ נֶעֱשַׁן וְהִכְהָה מְאוֹרִים{{ש}} בַּעֲבוּרוֹ נִמְנַעְתִּי לְהִוָּדַע בַּשְּׁעָרִים {{סי|חֶ}}בְיוֹן עֹז שָׁכַנְתִּי בְּמַחְמָד{{ש}} לָאָרֶץ לֹא יָרַדְתִּי לְהִתְלַמָּד{{ש}} וְעָמַד אִישׁ תָּם וְתַאֲוָתִי חָמַד{{ש}} יָשַׁב אֹהָלִים עִתּוֹתַי לְהַתְמַד{{ש}} בְּרָכָה יָרַש וְלִגְבִיר הָעֳמַד{{ש}} זַרְעוֹ לְהַרְבּוֹת כְּחוֹל לֹא יִמָּד{{ש}} רוּחַ נְדִיבָה סְמָכַתְהוּ לְהַצְמַד{{ש}} בְּתֻמּוֹ הָלַךְ וּבְכָשְׁרוֹ עָמָד{{ש}} יוֹצְרוֹ אֲהֵבוֹ וּבְעֵינָיו נֶחְמָד{{ש}} וַיֹּרֵנִי הִנֵּה זֶה נָעִים וְנֶחְמָד{{ש}} נָאֶה לוֹ בְהֶגְיוֹנֵךְ לִלְמַד{{ש}} יִתְמָךְ לִבּוֹ דְבָרֵךְ וּבְסוֹדֵךְ יָעֳמַד {{סי|זַ}}ךְ הָיָה וְנָבָר וְאִישׁ אֱמוּנָה{{ש}} וְרָאוּי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּמַתָּן צְפוּנָה{{ש}} אֲבָל לֹא שָׁקַט וְלֹא הָפְנָה{{ש}} בְּבֵית אָבִיו לֹא נָח מִתְּלֻנָּה{{ש}} אָחִיו מִתְנַחֵם לְהָרְגוֹ בְּשִׂטְנָה{{ש}} עָמַד מִפָּנָיו וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה{{ש}} בְּמַקְלוֹ עָבַר וַיָּבֹא חָרָנָה{{ש}} בְּאִשָּׁה שָׁמַר עֶשְׂרִים שָׁנָה{{ש}} בְּגִידּוּל בָּנִים נִטְרַח בְּאָמְנָה{{ש}} נִמְכַּר פֹּרָת לְתַאֲלָה וְלִמְגִנָּה{{ש}} בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן יָרַד לְגֹשְׁנָה{{ש}} לָכֵן לֹא נָפַלְתִּי בְּגוֹרָלוֹ לְמָנָה {{סי|קָ}}רַב מוֹעֵד וְהִגִּיעַ זְמָן{{ש}} וְשָׁר בְּעִנּוּי עַם לֹא אַלְמָן{{ש}} וַיָּקֶם מוֹשִׁיעַ רֹעֶה נֶאֱמָן{{ש}} תְּחִלַּת צֵאתוֹ מִצְרִי טָמָן{{ש}} וַיַּךְ בְּמִצְרַיִם כָּל אֱלִיל וְחַמָּן{{ש}} וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר שַׂר וּמִשְׁמָן{{ש}} וְהִגִּיהַּ אוֹר וְהֵאִיר אַשְׁמָן{{ש}} אֲסִירֵי עֳנִי לְיֶשַׁע זִמָּן{{ש}} יָם הֶעֱבִירָם וְהִסִּיעָם לִתְחוּמָן{{ש}} וְהֵגִיז לָמוֹ שְׂלָו וְהִמְטִירָם מָן{{ש}} הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָן{{ש}} וְאִוָּה לְהַנְחִילָם מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן {{סי|וּ}}בְיֶרַח הַשְּׁלִישִׁי לַחֹפֶשׁ בְּצֵאתָם{{ש}} בָּאוּ לְחֹרֵב כָּל מַקְהֵלוֹתָם{{ש}} וְנֶגֶד הָהָר הָיִתָה חֲנָיָתָם{{ש}} הִסְכִּימוּ דַעְתָּם וְהִשְׁווּ עֲצָתָם{{ש}} וּמֹשֶׁה עָלָה וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם{{ש}} וְנִצְטַוָּה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם{{ש}} הַיּוֹם וּמָחָר צַוֵּה פְרִישָׁתָם{{ש}} וְיוֹם אֶחָד הוֹסִיף לְטָהֳרָתָם{{ש}} וְסִדֵּר עִנְיָנָם וּמִצְוַת הַגְבָּלָתָם{{ש}} וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְכָרַת בְּרִיתָם{{ש}} וְהֵקִים מַצֵּבוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְטֵי תָם{{ש}} וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם {{סי|אֲ}}זַי בַּשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת בָּקְרוֹ{{ש}} מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ הוֹפִיעַ בִּיקָרוֹ{{ש}} רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן מְשַׁנְנֵי פְאֵרוֹ{{ש}} וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְהִזְרִיחַ אוֹרוֹ{{ש}} קוֹלוֹ בְּכֹחוֹ קוֹלוֹ בַּהֲדָרוֹ{{ש}} וְרוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ{{ש}} וְעָנָן כָּבֵד כִּסָּה עַל הָרוֹ{{ש}} וְהצוּרִים נִתְּצוּ הָרִים בְּעָקְרוֹ{{ש}} הוֹלֵךְ וְחָזֵק קוֹל שׁוֹפָרוֹ{{ש}} חוֹצֵב לֶהָבוֹת אֲרָזִים בְּשָׁבְרוֹ{{ש}} קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּרוֹ{{ש}} וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד בִּפְאֵר דְּבִירוֹ {{סי|מִ}}תְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי{{ש}} הִנֵּה בָא קִצִּי וְהִגִּיעַ עִתִּי{{ש}} לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי{{ש}} יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי{{ש}} יֵדְעוּ הַכֹּל מַה מְּלַאכְתִּי{{ש}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט בְּתוֹך נִתִיבָתִי{{ש}} עֹמֶק חָכְמָתִי וְסוֹד בִּינָתִי{{ש}} יָבִינוּ שְׂכָרִי עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי{{ש}} עֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי וְסֶגֶר מִסְגַּרְתִּי{{ש}} תִּקוּן אֶצְבְּעוֹתַי וְרֹב פְּעֻלָּתִי{{ש}} כִּי עַד עַתָּה בַּמְּרוֹמִים שָׁכַנְתִּי{{ש}} וְהַיּוֹם בָּאָדָם מַתָּנוֹת לֻקָּחְתִּי {{סי|צִ}}יר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים{{ש}} כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קְצִירִים{{ש}} חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים{{ש}} וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה לַהֲדוּרִים{{ש}} אֲמָרִים נְעִימִים מִפְּנִינִים יְקָרִים{{ש}} וְקִבְּלָם מִימִין יוֹצֵר הָרִים{{ש}} וְצִבְאוֹת קֹדֶשׁ עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ש}} טֶרֶם נִשְׁמַע אָנוּ שׁוֹמְרִים{{ש}} וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ מֵרְעָמִים כַּבִּירִים{{ש}} וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְצוּרִים{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָרִים <noinclude>{{הור2|בית זה לקוח מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]]:{{ש}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|וישמחו}}}}</noinclude><includeonly>{{הור2|בית זה הובא מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]], ואינו נאמר בפראג וק"ק:}} {{#קטע:ארץ מטה ורעשה|חזןוישמחו}}</includeonly> ====סדר דיברין==== '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}} {{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}לּוּף מְסֻבָּל בְּהוֹד אִפּוּדִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב חֲמוּדִים{{ש}} {{סי|גָּ}}רוֹן עָנוּק לְשׁוֹן לִמּוּדִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים דְּבוּרִים כְּאֹפָן שְׁקוּדִים{{ש}} {{סי|הַ}}מְשׁוּלִים לְשָׁלֹשׁ מַשְׁקִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|וּ}}בַפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים נִשְׁמָרִים וְעֹמְדִים{{ש}} {{סי|זֹ}}נְחִים הַגָּבֹהַּ וְלַנָּמוּךְ יוֹרְדִים{{ש}} {{סי|חַ}}יִּים וְרִפְאוּת לְמוֹצְאֵיהֶם מַעֲמִידִים{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַים מְנֻקָּדִים{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים מִזָּהָב וּמִפְּנִינִים נֶחֱמָדִים{{ש}} {{סי|כָּ}}ל חֲפָצִים לְנֶגְדָּם בַּל נִמְדָּדִים{{ש}} {{סי|לֶ}}קַח טוֹב וּמוּסָר מַגִּידִים{{ש}} {{סי|מֶ}}תֶק וּמַרְפֵּא לַעֲצָמוֹת וְגִידִים{{ש}} {{סי|נְ}}תוּנִים מֵאֵשׁ וְכָאֵשׁ יוֹקְדִים{{ש}} {{סי|סַ}}ם חַיִּים לְבָהֶם מִתְכַּבְּדִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹזְבֵיהֶם עוֹזְבִים וְחוֹבְקֵיהֶם מְכַבְּדִים{{ש}} {{סי|פִּ}}לְפּוּלָם בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׁרֵה מִתְלַמְּדִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְפֵיהֶם מוֹשִׁיבִים בֵּין נְגִידִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹנֵיהֶם לְחַיֵּי עוֹלָם עֲתִידִים{{ש}} {{סי|רַ}}ב טוּב הַצָּפוּן לַחֲסִידִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}מְרֵיהֶם יֻצְּלוּ מִכָּל פְּחָדִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹמְכֵיהֶם מְאַשְּׁרִים וּבוֹזֵיהֶם מְלַפְּדִים. :מְלַפְּדִים לַפִּידִים וּבְרָקִים נוֹגְהִים{{ש}} :בְּתִתּוֹ קוֹל עֹז מִשְּׁמֵי גְבֹהִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ כַּדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}} {{סי|שַׂ}}חוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם וְהַמְּצוּקִים{{ש}} {{סי|רַ}}בּוּ רְעָמִים וְגָבְרוּ זִקִּים{{ש}} {{סי|ק}}וֹלֵי קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וַחֲזָקִים{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף הַדִּבּוּר כְּנִיצוֹצֵי בְרָקִים{{ש}} {{סי|פַּ}}טִּישׁ מְפֹצֵץ סַלְעֵי נְקִיקִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹרֵךְ אַחַת וּשְׁתַּיִם מִתְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹד יְרֵאִים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר מִתְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|מֹ}}שֶׁה יְדַבֵּר וְהַכֹּל שׁוֹתְקִים{{ש}} {{סי|לְ}}עַמּוֹ הִנְחִיל מִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתִּים חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|יְ}}דִיעַת חֹסֶן וִישׁוּעַת נְזִיקִים{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי חָכְמָה וָדַעַת מְפִיקִים{{ש}} {{סי|חִ}}נָּם נְתָנָם גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם בְּמַתָּנָה לְבוֹ דְבֵקִים{{ש}} {{סי|וְ}}כֻלּוֹ מַחֲמַדִּים וְחִכּוֹ מַמְתַקִּים{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁמִיעַ אָנֹכִי בְּרֹאשׁ פְרָקִים{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ בַּעֲשׂוֹתוֹ בְּמַיִם עֲמֻקִּים{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר נִגְלָה וְנִלְחַם בִּמְצוּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}תִתּוֹ בְסִינַי דָּתוֹת וְחֻקִּים{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי כְּרַחֲמָן נִגְלָה מִשְּׂחָקִים. :מִשְּׂחָקִים הִבְרַקְתָּ נָגְהֶךָ{{ש}} :וְהִשְׁמַעְתָּ לְעַם כְּמֵהֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}רֶץ עָשִׂיתִי וְאָדָם בָּרָאתִי{{ש}} {{סי|בְּ}}רִיחַ וּדְלָתַיִם לַיָּם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|גִּ}}לִּיתִי שַׁחַר וָבֹקֶר צִוִּיתִי{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת פִּלָּגְתִּי{{ש}} {{סי|הָ}}אוֹר וְהַחֹשֶׁךְ בִמְקוֹמָם שִׁכַּנְתִּי{{ש}} {{סי|וְ}}הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ לִכְבוֹדִי יָצָרְתִּי{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת מַזָּרוֹת בְּעִתָּם הוֹצֵאתִי{{ש}} {{סי|חֻ}}קּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִשְׁטָרָם שָׂמְתִּי{{ש}} {{סי|ט}}וֹפְלֵי שֶׁקֶר בְּשֶׁטֶף הֶאֱבַדְתִּי{{ש}} {{סי|י}}וֹרְדֵי בִקְעָה לְשׁוֹנָם בָּלָלְתִּי{{ש}} {{סי|כְּ}}דָרְלָעֹמֶר וְעֹזְרָיו הִכֵּיתִי{{ש}} {{סי|לְ}}עֵמֶק שָׁוֶה לַיְלָה חִלָּקְתִּי{{ש}} {{סי|מ}}וֹרִיָּה עֲקֵדַת יָחִיד רָאִיתִי{{ש}} {{סי|נֵ}}דֶר נָדַרְתִּי בִּי נִשְׁבַּעְתִּי{{ש}} {{סי|שָׂ}}ר אֶל מַלְאָךְ בְּעֶזְרוֹ הָיִיתִי{{ש}} {{סי|עִ}}מּוֹ מִדַּבֵּר לְרֹדְפוֹ הִזְהָרְתִּי{{ש}} {{סי|פַּ}}תְרוּסִים בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת מָחַצְתִּי{{ש}} {{סי|צִ}}בְאוֹתֵיכֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם גָּאָלְתִּי{{ש}} {{סי|קָ}}רַעְתִּי יַם סוּף וְאֶתְכֶם הֶעֱבַרְתִּי{{ש}} {{סי|רְ}}אִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי{{ש}} {{סי|שִׁ}}דַּדְתִּי מְזַנֵּב וְחֵילוֹ הֶחֱלַשְׁתִּי{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת קֹדֶשׁ לָכֶם הִנְחָלְתִּי{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגַּלְתִּי וּבְכַנְפֵי נֶשֶׁר נָשָׂאתִי{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת לָכֶם נָתָתִּי. :נָתַתִּי לְךָ תּוֹכְחוֹת מוּסָרִים{{ש}} :הִשָּׁמֵר לְבַל תַּטֶּה אֲשׁוּרִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} <noinclude>{{הערה|נוסח המצונזר:{{ש}} {{סי|תַּ}}עְתֻּעִים הֵמָּה מוּסַר הֲבָלִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}חַר אֵין לָמוֹ וְלֹא מוֹעִילִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם לִבָּם הֲתוּלִים{{ש}} {{סי|קֶ}}צֶף מוֹסִיפִים וְחֵמָה מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|צ}}וּרַת חַמָּה וּלְבָנָה נוֹטְלִים{{ש}} {{סי|פִּ}}לְשֵׁי עָב וְתַבְנִית מַזָּלִים{{ש}} {{סי|עֲ}}צַבִּים כִּתְבוּתָם מַעֲשֵׂה כַשּׁוּלִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹגְדִים לָהֶם וְַאֲלֵיהֶם מִתְפַּלְלִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנִים לָהֶם כָּבוֹד וְהִלּוּלִים{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁתַּחֲוִים לָמוֹ וּמִשְׁאֲלוֹתָם שׁוֹאֲלִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א יָשִׁיבוּ לְלִבָּם וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י יִרְאָתָם פְּגָרִים אֻמְלָלִים ({{סי|כִּ}}י לֹא יוֹעִילוּ עֲמָלִים){{ש}} {{סי|יִ}}צְעֲקוּ אֲלֵיהֶם וְאֵינָם נִצּוֹלִים{{ש}} {{סי|טָ}}חוּ עֵינֵיהֶם וְלִבּוֹתָם סְכָלִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹכִים יְשׁוּעָה מֵאִטִּים וֶאֱלִילִים ({{סי|חַ}}מָּנִים קְרוּאִים וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים){{ש}} {{סי|זְ}}נוּחִים תְעוּבִים שִׁקוּצִים וְגִלּוּלִים (וְאִטִּים וְלֹא יוֹעִילוּם){{ש}} {{סי|וְ}}חֵלֶק יַעֲקֹב וכו'...}}</noinclude>{{סי|תַּ}}עְתֻּעִים הֵמָּה מוּסַר הֲבָלִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}חַר אֵין לָמוֹ וְלֹא מוֹעִילִים{{ש}} {{סי|רֹ}}עֶה אֵפֶר לִבָּם הֲתוּלִים{{ש}} {{סי|קֶ}}צֶף מוֹסִיפִים וְחֵמָה מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|צֹ}}רְפִים כֶּסֶף וּבַקָּנֶה שׁוֹקְלִים{{ש}} {{סי|פַּ}}חֵי זָהָב מִכִּיס זָלִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל כְּתֵפָם נוֹשְׂאִים וְסוֹבְלִים{{ש}} {{סי|ס}}וֹגְדִים לוֹ וְאֵלָיו מִתְפַּלְלִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹטְעִים אֹרֶן וְגֶשֶׁם מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|מִ}}קְצָתוֹ לָאֵשׁ וְחֶצְיוֹ לַפְּסִילִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א יָשִׁיבוּ לְלִבָּם וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י שְׁאֵרִיתוֹ שָׂרְפוּ לְגֶחָלִים{{ש}} {{סי|יִ}}צְעֲקוּ אֵלָיו וְאֵינָם נִצּוֹלִים{{ש}} {{סי|טָ}}חוּ עֵינֵיהֶם וְלִבּוֹתָם סְכָלִים{{ש}} {{סי|חַ}}מָּנִים קְרוּאִים שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים{{ש}} {{סי|זְ}}נוּחִים תְעוּבִים אִטִּים וֶאֱלִילִים{{ש}} {{סי|וְ}}חֵלֶק יַעֲקֹב יוֹצֵר הַכֹּל אֵל אֵלִים{{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן מַיִם נוֹתֵן וּנְשִׂיאִים עֹלִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרוֹ מֵקִים וַעֲצָתוֹ יַשְׁלִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹעֵר בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלִּים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ תִדְבָּקוּ וְעָדָיו הֱיוּ מְיַחֲלִים{{ש}} {{סי|אֹ}}יְבֵיכֶם יַפִּיל חֲלָלִים חֲלָלִים. :חֲלָלִים אַפִּיל כָּל שׁוֹכְחֵי הַשֵּׁם{{ש}} :הִשָּׁמֵר פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִשָׂא אֶת־שֵׁם|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}מִתִּי שְׁמוֹ הַמְפֹרָשׁ בְּשִׁבְעִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ נוֹסְדוּ אֲרָצוֹת וְנֻטְּעוּ רְקִיעִים{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת אֶרֶץ וְרוּחוֹת מְרֻבָּעִים{{ש}} {{סי|דֻּ}}בְּקוּ בְחוֹתָמוֹ הֱיוֹת נִקְבָּעִים{{ש}} {{סי|הֻ}}זְכַּר עַל הַיָּם וְנַעֲשָׂה בְקִיעִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל הַמַּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר קָדְשׁוֹ בּוֹ יָרוּצוּ נוֹשָׁעִים{{ש}} {{סי|חֹ}}צֵב לֶהָבוֹת וּמְפֹצֵץ סְלָעִים{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָעִים{{ש}} {{סי|יְ}}צוּרָיו בֹּחֵן בְּכָל עִתִּים וּרְגָעִים{{ש}} {{סי|כַּ}}לּוֹת בְּחֵמָה בּוֹ נִפְשָׁעִים{{ש}} {{סי|לְ}}הָבִיא שֶׁבֶר לְחַטָּאִים וּפוֹשְׁעִים{{ש}} {{סי|מְ}}פִירֵי חֹק וְלַשֶּׁקֶר נִשְׁבָּעִים{{ש}} {{סי|נִ}}לְכָּדִים בַּעֲוֺנָם וּבִזְדוֹנָם נִתְבָּעִים{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹנְאֵי תוֹכָחוֹת וּמוּסָר פּוֹרְעִים{{ש}} {{סי|עֲ}}בָרוֹת יוּבְלוּ וְרֹגֶז שְׂבֵעִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים{{ש}} {{סי|צ}}וֹמֵת לַבְּקָרִים כָּל רְשָׁעִים{{ש}} {{סי|קַ}}נּוֹא וְנוֹקֵם וְקוֹבֵעַ קוֹבְעִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹאֶה וְצוֹפֶה טוֹבִים וְרָעִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מֵאֶרֶר פְּגָעִים{{ש}} {{סי|תִּ}}תְיָרֵא מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם תְּמִים דֵּעִים. :תְּמִים דֵּעִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}} :וְהִזְהִיר עַל מוֹרָא מִקְדָּשׁוֹ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}שְׁלוּם כָּל מַעַשׂ וּגְמַר מְלָאכָה{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת מְנוּחָה וְקִדּוּשׁ בְּרָכָה{{ש}} {{סי|רֶ}}גֶל לְהָשִׁיב וּלְמַעֵט הֲלִיכָה{{ש}} {{סי|קָ}}רוּי עֹנֶג לְכַבְּדוֹ כַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|צַ}}עַד תְּחוּמָיו אַלְפַּיִם לֵלֵכָה{{ש}} {{סי|פְּ}}סִיעָה גַסָּה בּוֹ בְּלִי לְהַלְּכָה{{ש}} {{סי|עֵ}}רֶךְ הֲכָנָתוֹ בַּשִּׁשִּׁי לְעָרְכָה{{ש}} {{סי|סְ}}עוּדוֹת שָׁלֹשׁ מִצְוָתוֹ עֲרוּכָה{{ש}} {{סי|נִ}}כְפַּל בְּלַחְמוֹ לָעֲנֻגָּה וְרַכָּה{{ש}} {{סי|מִ}}מָּרָה נִתַּן כַּדָּת וְכַהֲלָכָה{{ש}} {{סי|לְ}}אוֹת הוּשַׂם עָלָיו לְסָמְכָה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לְשִׁשָּׁה מְלַאכְתּוֹ נֶעֱרְכָה{{ש}} {{סי|יְ}}צִיאוֹתָיו וּרְשֻׁיּוֹתָיו בְּלִי לְהָפְכָה{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא בּוֹ לְחָסְכָה{{ש}} {{סי|חִ}}לּוּל מֵזִיד לִסְקִילָה לְמָשְׁכָה{{ש}} {{סי|זְ}}כִירָה וּשְׁמִירָה עָדָיו תְּנוּכָה{{ש}} {{סי|וּ}}מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא מָתְקוֹ לְחַנְּכָה{{ש}} {{סי|הַ}}נּוֹצְרוֹ יִנָּצֵל מִשִּׁלּוּשׁ מְבוּכָה{{ש}} {{סי|דִּ}}ין עָנְשׁוֹ וְאַזְהָרָתוֹ חֲתוּכָה{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכֻּרְתּוֹ מֵאִתִּי תְמוּכָה{{ש}} {{סי|בֵּ}}ינִי וּבֵין אֹם הַמְבֹרָכָה{{ש}} {{סי|א}}וֹת שַׂמְתִּי כִּי לִי הַמַּמְלָכָה. :הַמַּמְלָכָה הַמְלִיכֵנִי כְּנָאֳמֶךָ{{ש}} :וְתִזְכֶּה לְאֹרֶךְ יָמֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}מֵן וּמֵינֶקֶת בְּךָ מִתְעַסְּקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}שֶׁלְּךָ תְּחִלָּה כְּאֵזוֹר דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|גַּ}}עְיַת שֶׁוַע וְתַחַן מְפִיקִים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְצוּרָם הֱיוֹת בֵּן חוֹבְקִים{{ש}} {{סי|הָ}}שְׁתְּפוּ שְׁנֵיהֶם עִמּוֹ עֲסוּקִים{{ש}} {{סי|וְ}}נוֹצַרְתָּ וְנוֹלַדְתָּ לְעִתֵּי חֻקִּים{{ש}} {{סי|זִ}}כּוּךָ וֶהֱבִיאוּךָ בִּבְרִית לְהָקִים{{ש}} {{סי|חִ}}בְּקוּךָ בִרְכַּיִם וְשַָׁדַיִם מֵינִיקִים{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶף חֻקֶיךָ זָנִים וּמַשְׁקִים{{ש}} {{סי|יְ}}גִיעַת עֲמָלָם עִמְּךָ מְחַלְּקִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר וּמוּסָר מְחַנְּכִים וּמְחַזְּקִים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן לִמּוּדִים וּדְבָרִים עַתִּיקִים{{ש}} {{סי|מְ}}תַקְּנִים עֵזֶר וּלְהַשִּׂיאֲךָ זוֹקְקִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹשְׂאִים פֶּלֶל עֲבוּרְךָ וְלָאֵל זוֹעֲקִים{{ש}} {{סי|סָ}}מְכֵם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְתַפְנוּקִים{{ש}} {{סי|עָ}}נְדֵם בִּכְסוּת נְקִיָּה בְּחִשּׁוּקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵה לְגַעֲרָתָם לְבַל יְהוּ מְצִיקִים{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לְמוּסָרָם וְלֹא תְרַדֵּף רֵיקִים{{ש}} {{סי|קַ}}יֵּם כִּבּוּדָם וּמוֹרָאָם כְּחֻקִּים{{ש}} {{סי|רְ}}בוֹת אֹרֶךְ יָמִים וּמֵעָוֺן מְנֻקִּים{{ש}} {{סי|שִׁ}}וָּם לִכְבוֹדוֹ וּלְמוֹרָאוֹ גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כֵּן הוֹדוּהוּ מַלְכֵי אֲרָקִים. :אֲרָקִים וּגְבֹהִים יָסַד בְּפֶצַח{{ש}} :קַבֵּל מוֹרָאוֹ וְאַל תָּעֵז מֶצַח{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת אֱהוֹב וּמוּסָר יְרֵאִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מִפִּתּוּי חַטָּאִים{{ש}} {{סי|רַ}}גְלֵיהֶם רָצִים וְלָרַע מוּבָאִים{{ש}} {{סי|קֶ}}שֶׁר קוֹשְׁרִים לְהַפִּיל חֵלְכָּאִים{{ש}} {{סי|צָ}}רִים בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרוּאִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹעֶרֶת לִבְלִי חֹק בָּאִים{{ש}} {{סי|עַ}}צֶּבֶת נוֹתְנִים וְכֹשֶׁל מַמְצִיאִים{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם אֱרֹב דָּם מְמַלְּאִים{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלַת אִוֶּלֶת יִנְחֲלוּ פְתָאִים{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוּבָתָם תַּהַרְגֵם בְּתַחֲלוּאִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א תֹאבֶה לַעֲצַת נִשְׂנָאִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י כֶחָצִיר יִמָּלוּ וְכִדְשָׁאִים{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר בְּרֶצַח חוֹטְאִים{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח גְּזֵרָתָם עָלַי מַשִּׂיאִים{{ש}} {{סי|חֲ}}נֵפִים אֶרֶץ בְּדָם מְטַמְּאִים{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינָתִי מִתּוֹכָם מוֹצִיאִים{{ש}} {{סי|וְ}}עַל יְדֵי חֲלָלִים הַנִּמְצָאִים{{ש}} {{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנַּחַל מְבִיאִים{{ש}} {{סי|דָּ}}ם שׁוֹפְכִים בְּשׁוֹגֵג בְּלֹא רוֹאִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלִים לְעָרֵי מִקְלָט הַנִּקְרָאִים{{ש}} {{סי|בַּ}}הֲזִידָם לַהֲרֹג בְּצֶלֶם בְּרוּאִים{{ש}} {{סי|אַ}}תָּה תְּבַעֵר הַדָּם לְעֵין כָּל רוֹאִים. :רֹאִים יִוָּסְרוּ לְהִשָּׁמֵר מֵאַף{{ש}} :שְׁמֹר מִצְוָה וְלַהֶבֶל אַל תִּשְׁאָף{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}שֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|בֵּ}}יתָהּ הַרְחֵק כִּי נְפָשׁוֹת עֹכֶרֶת{{ש}} {{סי|גֶּ}}חָלִים בַּחֵיק מַחְתָּה וּמַבְעֶרֶת{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיהָ שְׁאוֹל וּמָוֶת עוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|ה}}וֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לַטֶּבַח מוֹסֶרֶת{{ש}} {{סי|וּ}}כְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל מְיַסֶּרֶת{{ש}} {{סי|זַ}}עַם מַרְבָּה וְעֶצֶב מְמַהֶרֶת{{ש}} {{סי|חֲ}}מַת גֶּבֶר וְשִׂנְאָה מְעוֹרֶרֶת{{ש}} {{סי|טִ}}יף נֹפֶת בִּשְׂפָתֶיהָ מְדַבֶּרֶת{{ש}} {{סי|י}}וֹם אַחֲרִיתָהּ כַּלַּעֲנָה מְמָרֶרֶת{{ש}} {{סי|כִּ}}י אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ אוֹמֶרֶת{{ש}} {{סי|לְ}}יַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת{{ש}} {{סי|מֹ}}דָע תִּקְרָא לַבִּינָה הַמְיֻשֶּׁרֶת{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח עֲדֵי עַד עָלֶיךָ מְשַׁמֶּרֶת{{ש}} {{סי|שְׂ}}מַח בְּאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ הַמְחֻבֶּרֶת{{ש}} {{סי|עִ}}מָּהּ תִּתְרַפֵּק וְלֹא בְאַחֶרֶת{{ש}} {{סי|פּ}}וּצַת מַעְיָנֶךָ חוּצָה עוֹבֶרֶת{{ש}} {{סי|צְ}}מָחִים תַּרְבֶּה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ עַצְמְךָ בִּפְרִישׁוּת אַדֶּרֶת{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה לַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} {{סי|שְׁ}}מַע מוּסָר וְעָנְדֵהוּ לְגַרְגֶּרֶת{{ש}} {{סי|תִּ}}תֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן וַעֲטֶרֶת. :וַעֲטֶרֶת תִּנְחַל וּבְשֵׂיבָה תָנוּב{{ש}} :אִם תִּשְׁמוֹר הוֹן מִלִּגְנוֹב{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תְּ}}תַעֵב מְתֵי גַנָּבִים וְסִיעָתָם{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹלְלִים וְחוֹמְסִים כָּל עִתָּם{{ש}} {{סי|רְ}}חַק מֵעֹשֵׁק וֶהְיֶה תָם{{ש}} {{סי|קַ}}שֵּׁט מַעְבָּדֶיךָ וְהַצְדֵּק אוֹתָם{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה לַחֲכָמִים וֶאֱלַף אֹרְחוֹתָם{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַּת צְדָקָה לְחַיִּים תְּבוּאָתָם{{ש}} {{סי|עִ}}קְשִׁים הַרְחֵק הַמְעַקְּלִים נְתִיבָתָם{{ש}} {{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם דּוֹלְקִים בְלִבָּם רָעָתָם{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹנוּ שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת לִגְוִיָּתָם{{ש}} {{סי|מָ}}דוֹן מְשַׁלְּחִים וּמַצָּה אַהֲבָתָם{{ש}} {{סי|לֹ}}א יַחַרְכוּ רְמִיָּה צֵידָתָם{{ש}} {{סי|כִּ}}י אָוֶן וְעָמָל תַּחַת שְׂפָתָם{{ש}} {{סי|י}}וֹם יִלָּכְדוּ בֹגְדִים בְּהַוָּתָם{{ש}} {{סי|ט}}וֹרְפִים בַּנֹּעַר וּבַקְּדֵשִׁים חַיָּתָם{{ש}} {{סי|ח}}וֹלְקֵי עִם גַּנָּב שׂוֹנְאֵי נַפְשׁוֹתָם{{ש}} {{סי|זֶ}}ה דַרְכָּם וְלַהֶבֶל אַחֲרִיתָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַל תְּאַשֵּׁר נְלוֹזֵי מַעְגְּלוֹתָם{{ש}} {{סי|הִ}}זָּהֵר פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָם{{ש}} {{סי|דִּ}}ין אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה הַשְׁלָמָתָם{{ש}} {{סי|גְּ}}נֵבָה אֵין לָמוֹ נִמְכָּרִים בִּגְנֵבָתָם{{ש}} {{סי|בְּ}}נִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם{{ש}} {{סי|אֶ}}ת רַגְלְךָ מְנַע מִנְּתִיבָתָם. :מִנְּתִיבָתָם חֲשֹׂךְ וְאַל תִּתְגַּנֶּה{{ש}} :וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַעֲנֶה|1}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}מְרֵי כָזָב וּמַעַן כְּחָשִׁים{{ש}} {{סי|בְּ}}נִיב שׂפָתֶיךָ בַּל יְהוּ אֲרוּשִׁים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם אֱוִילִים אֲשֶׁר מַחֲרִישִׁים{{ש}} {{סי|דּ}}וֹמִים וְנֶחֱשָׁבִים לְחַכְמֵי חֲרָשִׁים{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכֵי רָכִיל שָׁלֹשׁ מְעַנְּשִׁים{{ש}} {{סי|וְ}}נֶאֱמְנֵי רוּחַ מְכַסִּים וּמַחְשִׁים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה חֵלֶק מְלָשְׁנִים הַמַּרְגִּישִׁים{{ש}} {{סי|חִ}}צֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים קָשִׁים{{ש}} {{סי|ט}}וֹמְנִים פַח כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים{{ש}} {{סי|יֹ}}עֲצֵי מִרְמָה כָּזָב מְלַחֲשִׁים{{ש}} {{סי|כְּ}}מַדְקְרוֹת חֶרֶב בּוֹטִים מְנַקְּשִׁים{{ש}} {{סי|לְ}}שׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא מַגִּישִׁים{{ש}} {{סי|מִ}}פְּרִי פִיהֶם יִשְׂבְּעוּ אֲנָשִׁים{{ש}} {{סי|נִ}}רְגָּן דְּבָרָיו כְּמִתְלַהֲמִים חָשִׁים{{ש}} {{סי|שְׂ}}פַת אֱמֶת יִכּוֹן בִּישִׁישִׁים{{ש}} {{סי|עַ}}ד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן טִפְּשִׁים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹשְׂקֵי שָׂפָה מְחִתָּה עֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|צָ}}רוֹת רוֹדְפִים וְעֹנֶשׁ מְבַקְשִׁים{{ש}} {{סי|ק}}וּמָם לְהָעִיד חָמָס וְלֹא בוֹשִׁים{{ש}} {{סי|ר}}וּחָם יוֹצִיאוּ כְּסִילִים אֲנוּשִׁים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}קֶר בַּהֲעִידָם נִזְמְמוּ בְּפֵרוּשִׁים{{ש}} {{סי|תַּ}}עֲשֶׂה לָמוֹ כְּזִמּוֹתָם לְהַאֲשִׁים. :לְהַאֲשִׁים מְנַע עַצְמְךָ לִתְמֹד{{ש}} :וְנֶצַח לְפָנַי תַּעֲמֹד.{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|לֹא־תַחְמֹד|1}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק'''}} {{סי|שֶׁ}}כֶן רֵעֲךָ בֵּיתוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} {{סי|מִ}}קְנֵהוּ וְקִנְיָנוֹ וְכָל חֵילוֹ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שָׂדֵהוּ וּגְבוּלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}טְעוֹ וְכַרְמוֹ גַּנּוֹ וּשְׁבִילוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}עִירוֹ וְעֵצָיו פֵּרוֹתָיו וִיבוּלוֹ{{ש}} {{סי|רִ}}כְבּוֹ וּפָרָשָׁיו יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ{{ש}} {{סי|יְ}}קָר כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְנֹעַם גָּדְלוֹ{{ש}} {{סי|צֹ}}אנוֹ וַאֲלָפָיו מַשְׁקֵהוּ וּמַאֲכָלוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}בֶרְתּוֹ וְכָל מַחֲמַדֵּי מַכְלֻלוֹ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קָ}}רוּץ מֵחֹמֶר מַה מּוֹעִילוֹ{{ש}} {{סי|ח}}וֹמֵד וּמִתְאֲוֶּה אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}נְיָן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ לָמָּה הוּא לוֹ{{ש}} יָבִין וְיַשְׂכִּיל בְּדֵעוֹ וְשִׂכְלוֹ{{ש}} יִשְׂמַח וְיָעֹז בְּמַתַּת גּוֹרָלוֹ. :גֹּורָלוֹ הִנְחִיל אֵל לִירֵאִים{{ש}} :בְּקֹלֹת וּבְרָקִים נוֹרָאִים{{ש}} :<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|וְכָל־הָעָם רֹאִים|1}} ====סילוק==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}} וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַנִּרְאָה וְהַנִּשְׁמָע{{ש}} וְשׁוֹמְעִים אֶת הַנִּשְׁמָע וְהַנִּרְאָה{{ש}} כְּשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}} וְנֶחְצָב עַל הַלֻּחוֹת בְּתִפְאָרָה{{ש}} קוֹל קוֹלי קוֹלוֹת וְרוּחַ סְעָרָה{{ש}} וְלַפִּיד לַפִּידֵי לַפִּידִים אֵשׁ בֹּעֵרָה{{ש}} קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ וְקוֹל יְיָ בַּהֲדָרָה{{ש}} מְפַרֵשׁ אֶת הַדִּבּוּר לְבָאֵרָה{{ש}} יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ סִתְרֵי תוֹרָה{{ש}} וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ לִבָּם לְשַׁבְּרָה{{ש}} וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִילִין שְׁנַיִם וַעֲשָׂרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְסַיְּעָם מִשְּׁמֵי שִׁפְרָה{{ש}} וּמַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן בַּהֲלִיכָה יִדֹּדוּן בַּחֲזִירָה{{ש}} וְלֹא הֵם בִּלְבָד כִּי אִם עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}} שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי לְהֵעָזְרָה{{ש}} וְנִשְׁתַּלְהֲבוּ מִכֹּחַ הָאֵשׁ וְרוּחָם עָבְרָה{{ש}} וְעַנְנֵי כָבוֹד הִזִּילוּ טַלְלֵי אוֹרָה{{ש}} אֶרֶץ רָעֲשָׁה וְגַם שָׁמַיִם נָטְפוּ לְחַשְּׁרָה{{ש}} גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים לְיָפָה וּבָרָה{{ש}} נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ לְשָׁמְרָה{{ש}} וּכְמוֹצְאֵי שָׁלָל רַב שָׂשׂוּ בַּאֲמִירָה טְהוֹרָה{{ש}} וְנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הִשְׁמִיעוּ בַאֲמִירָה{{ש}} וְלֹא הָיָה בָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל יוֹתֵר מִדַּבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}} וְנָמוּ לְרוֹעָם קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע אֲמִירָה{{ש}} כִּי אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ נָמוּת מְהֵרָה{{ש}} וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶם בְּעֵינָיו לְיַשְּׁרָה{{ש}} מִשָּׁם זָכוּ לְהַעֲמִיד נְבִיאִים לְהִתְאַשְּׁרָה{{ש}} וְנָם מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְבָחֳרָה{{ש}} אִלּוּ אֶפְשַׁר לְבַלַּע הַמָּוֶת וּלְהַעֲבִירָה{{ש}} אֲבָל אִי אֶפְשַׁר שֶׁכְּבַר נִגְזְרָה גְּזֵרָה{{ש}} וְעַל תְּנַאי כָּך עָמְדוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה{{ש}} אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם לְהִתְפָּאֵרָה{{ש}} חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן בְּעֶבְרָה{{ש}} וּמֹשֶׁה מְזָרְזָן וּמְפַיֵּס לְכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה{{ש}} וְהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ וְהַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם יוֹתֵר מִשַּׁלִּיטִים עֲשָׂרָה{{ש}} וְאוֹמֵר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מִן הָאֵשׁ וּמִן הַסְּעָרָה{{ש}} וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה עַל פְּנֵיכֶם יִרְאֶה טְהוֹרָה{{ש}} סִימָן טוֹב בָּאָדָם שֶׁהוּא בּוֹישָׁן וְרוּחוֹ נִשְׁבָּרָה{{ש}} שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָנָו עִמּוֹ שְׁכִינָה שׁוֹרָה{{ש}} אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְעֶזְרָה{{ש}} אֶל זֶה אַבִּיט אֶת עָנִי וּנְכֵה רוּחַ לְהֵעָתְרָה{{ש}} אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. וְעָנָו נִכְנַס לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִיצוֹת{{ש}} חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל נְחוּצוֹת{{ש}} עָנָן לִפְנִים וַעֲרָפֶל לִפְנַי וְלִפְנִים וְחֹשֶׁךְ בַּחוּצוֹת{{ש}} וְסִבֶּר לוֹ פָנִים לְהִתְרַצּוֹת{{ש}} וְקִבְּלוּ עַל יָדוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֺת קְבוּצוֹת{{ש}} וְנָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה בְּדַעַת וּבְמֹעֵצוֹת{{ש}} וְלָכֵן נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ תַּלְתַּלֶּיהָ קְוֻצּוֹת{{ש}} זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי עוֹמֵד בִּפְרָצוֹת{{ש}} אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְּחֹרֵב הַר הַנִּבְחָר מֵהָרֵי אֲרָצוֹת{{ש}} חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְתוֹרוֹת לְחֵיךְ נִמְלָצוֹת. וְכָל הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר שָׁמְעוּ קוֹלוֹ{{ש}} זָכוּ לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי זְבוּלוֹ{{ש}} עָלָיו נִתְרַפְּקוּ וְחָיוּ בְצִלּוֹ{{ש}} וְנָתַן בְּתוֹכָם מִשְׁכָּנוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}} וְהִרְבָּה לְהַרְאוֹתָם מוֹפְתֵי מִפְעָלוֹ{{ש}} וְיָדוֹ הַחֲזָקָה וּכְבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ{{ש}} וּבְשׁוּב רוּחָם לְאוֹצַר מִכְלּוּלוֹ{{ש}} לֹא שָׁלְטָה בִבְשָׂרָם רִמָּה לְאָכְלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִדְרִיכָם שְׁבִילוֹ{{ש}} וְלָעוֹלָם הַבָּא יֵאָסְפוּ לוֹ{{ש}} וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר מִלּוּלוֹ{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ:{{ש}} וּבְיוֹם זֶה הִשְׁמִיעַ הוֹד קוֹלוֹ{{ש}} וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל פָּצְחוּ הִלּוּלוֹ{{ש}} וּמַלְאֲכֵי מַעְלָה הִנְעִימוּ מַהֲלָלוֹ{{ש}} וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}} שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְזִקֵּי חַשְׁמַלּוֹ{{ש}} קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה קִדְּמוּ לְסַלְסְלוֹ{{ש}} וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם סֻבֳּלוֹ{{ש}} נִרְאִים נוֹשְׂאִים וְנִשָּׂאִים בְּחֵילוֹ{{ש}} וּנְהַר דִּי־נוּר הָעוֹבֵר לְמוּלוֹ{{ש}} נוֹתְנִים עֹז וּגְדֻלָּה לְהַלְלוֹ{{ש}} וּמֵאָז מַקְדִּישִׁים חֶבֶל גּוֹרָלוֹ{{ש}} יוֹם יוֹם יְנַשְּׂאוּהוּ וִירוֹמְמוּהוּ קְהָלוֹ{{ש}} חַיָּלֵי מַעְלָה אֵינָם מַעֲרִיצִים לוֹ{{ש}} עַד יַקְדִּישׁוּהוּ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ{{ש}} אֵלּוּ אַחַר אֵלּוּ מַאְדִּירִים צִלְצוּלוּ{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה יְשַׁלְשׁוּ לוֹ{{ש}} דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים לְהַקְדִּישׁ לוֹ.<קטע סוף=המשך/><noinclude>{{ש}} {{הור|כַּכָּתוּב}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> gzy0uucrkhtcpro1q2nviezlie76b9w 106 1728664 3016926 2939018 2026-05-19T12:36:21Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3016926 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ו|א|ה ב|ו ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף ו עמוד א] היינו דאיצטריך לא ימצא. אלא, למאן דאמר כממון דמי - לא ימצא למה לי? - איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל וכי איתיה - הדר בעיניה, לאו ברשותיה קאי - קמשמע לן. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעו מיניה מרבא: בהמת ארנונא חייבת בבכורה או אין חייבת בבכורה? כל היכא דמצי מסלק ליה בזוזי - לא קא מיבעיא לן דחייב, כי קא מיבעיא לן - היכא דלא מצי מסלק ליה בזוזי, מאי? - אמר להו: פטורה. - והתניא: חייבת! - התם - דמצי מסלק ליה. איכא דאמרי, }}אמר רבא: {{שוליים|א}}בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה{{הל"מ-רק-ראש| ואף על גב דמצי מסלק ליה בזוזי}}, {{הל"מ-רק-גמרא|ואף על גב דמצי מסלק ליה. }}{{שוליים|ב}}עיסת ארנונא - חייבת בחלה, ואף על גב דלא מצי מסלק ליה בזוזי. מאי טעמא - בהמה אית לה קלא {{הל"מ-ריף-ראש|דלנכרי היא}}, עיסה לית לה קלא {{הל"מ-ריף-ראש|דלנכרי היא. }}{{הל"מ-רק-ראש|ובתוספתא (חלה פ"א בכורות פ"ב) קתני בתרווייהו חייבת. ללישנא קמא דרבא ניחא דמיירי בדמצי מסלק ליה בזוזי. ואפ"ה פסק רב אלפס כדאיכא דאמרי‍ וכן משמע נמי בירושלמי דגרסינן‍ אהך מתני' העושה עיסה עם הנכרי אם אין בשל ישראל כשיעור פטורה מן החלה. ומה בינה לעיסת ארנונא שהיא חייבת בחלה. תמן ברשות ישראל עומדת שמא ימלך הנכרי שלא ליטלה.‍ הכא בדעת הנכרי היא תלויה.‍ ולישנא משמע אף על גב דלא מצי מסלק ליה מדקאמר שמא ימלך הנכרי שלא ליטלה. ומשמע נמי אפי' אין שיעור חלה בשל ישראל חייב:}} {{הל"מ-גמרא-ראש|תנו רבנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-גמרא-ראש|נכרי שנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו - אין זקוק לבער. הפקידו אצלו - זקוק לבער}}{{הל"מ-רק-ראש| מכאן ראיה דש"ח חייב לבער דסתם פקדון שומר חנם הוא}}. {{שוליים|ד}}{{הל"מ-גמרא-ראש|יחד לו בית - אין זקוק לבער, שנאמר לא ימצא}}{{הל"מ-רק-ראש| פרש"י לא קבל עליו אחריות אלא אמר לו הרי הבית לפניך. וקשה דא"כ אמאי נקט ייחד לו בית אפי' בלא ייחד לו בית נמי. ועוד היכי מדקדק מכאן דשכירות קניא דכיון שלא קבל עליו אחריות אפי' לא קנה הנכרי המקום שרי. ופי' ר"ת ז"ל דאפי' באחריות שרי כיון דייחד לו מקום לא קרינא ביה מצוי בביתך. ורב פפא דמפרש קרא ארישא ידע ליה מסברא דכיון דייחד לו בית הוי כמו קבל עליו אחריות על חמצו של נכרי בביתו של נכרי וכן פי' הראב"ד ז"ל:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|מאי קאמר? אמר רב פפא: ארישא קאי, והכי קאמר: הפקידו אצלו - זקוק לבער, שנאמר לא ימצא. רב אשי אמר: לעולם אסיפא קאי, והכי קאמר: יחד לו בית - אין זקוק לבער, שנאמר לא ימצא בבתיכם - והא לאו דידיה הוא, דנכרי כי קא מעייל - לביתא דנפשיה קא מעייל. למימרא דשכירות קניא? והתנן: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|אף במקום שאמרו להשכיר - לא לבית דירה אמרו, מפני שמכניסין לתוכו עבודה זרה. ואי סלקא דעתך דשכירות קניא, כי קא מעייל - לביתיה דנפשיה קא מעייל! - שאני הכא, דאפקיה רחמנא בלשון לא ימצא - מי שמצוי בידך, יצא זה שאינו מצוי בידך. }} )אמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ו}}המוצא חמץ בביתו ביום טוב - כופה עליו את הכלי(. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבא: אם של הקדש הוא - אינו צריך. מאי טעמא - מיבדל בדילי מיניה}}. )ואמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ז}}חמצו של נכרי - עושה לו מחיצה עשרה טפחים( {{הל"מ-גמרא-ראש|משום היכר, }}{{הל"מ-רק-גמרא|ואם של הקדש הוא - אינו צריך. מאי טעמא - מיבדל בדילי אינשי מיניה. }} ואמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ח}}המפרש והיוצא בשיירא, קודם שלשים יום - אין זקוק לבער, תוך שלשים יום - זקוק לבער{{הל"מ-רק-גמרא|, אמר אביי: הא דאמרת תוך שלשים יום זקוק לבער - לא אמרן אלא שדעתו לחזור, אבל אין דעתו לחזור - אין זקוק לבער. אמר ליה רבא: ואי דעתו לחזור, אפילו מראש השנה נמי? - אלא }}אמר רבא: {{שוליים|ט}}הא דאמרת קודם שלשים יום אין זקוק לבער - לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור, אבל דעתו לחזור - אפילו {{הל"מ-רק-גמרא|מראש השנה}} {{הל"מ-ריף-ראש|קודם שלשים }}זקוק לבער. ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: {{שוליים|י}}העושה ביתו אוצר, קודם שלשים יום - אין זקוק לבער, תוך שלשים יום - זקוק לבער{{הל"מ-רק-גמרא|. וקודם שלשים נמי }}לא אמרן אלא שאין דעתו לפנותו, אבל דעתו לפנותו - אפילו קודם שלשים יום נמי זקוק לבער הני שלשים יום מאי עבידתייהו? - כדתניא: {{שוליים|כ}}שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום{{הל"מ-רק-גמרא|, רבן שמעון בן גמליאל אומר: שתי שבתות. }}מאי טעמא {{הל"מ-רק-גמרא|דתנא קמא }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''להכי איצטריך לא ימצא''' - משום דבעלמא לאו כממון דמי איצטריך קרא למימר דגבי חמץ מיהא מתסר: '''הואיל וכי איתיה הדר''' - הוא גופיה למריה בעיניה וזה עדיין לא נאבד וכי אמרה ר' שמעון לההוא היכא דאינו בעין כגון גבי גונב קדשים שהיו הבעלים חייבין באחריותן אמר רבי שמעון אף על פי שאין כפל להקדש דכתיב לרעהו ולא להקדש הכא חייב דכיון דזה חייב באחריותן רעהו קרינא ביה דהא גרם לו להתחייב ממון: '''ארנונא''' - המלך נוטל עישור מן הבהמה ומן התבואה: '''חייבת בבכורה''' - דקיימא לן כל שיד נכרי באמצע פטורה מן הבכורה שנאמר ([[במדבר ג]]) לי כל בכור בישראל אבל לא באחרים ועדר זה שעישורו של מלך בתוכו חייבת בבכורה לתת לכהן הבכורות שלהם או לא: '''דמצי מסלק ליה''' - לנכרי במעות: '''לא תיבעי לן''' - כיון דאכתי לא זכה נכרי בהן ודינו אינו קבוע בהן יותר ממעות איכא למימר לא יתן לו בהמות אלא מעות: '''ואע"ג דמצי מסלק ליה''' - דכל כמה דלא סלקיה ידו שייכא בבהמות: '''עיסת ארנונא חייבת''' - ואע"ג דעיסת נכרי פטורה ואוכל ישראל בלא חלה דהא עריסותיכם כתיב זו חייבת דלית לה קלא והרואה אומר שלו היא ואוכלה בלא חלה אבל בבהמה אית לה קלא והדתניא חייבת בעיסה הוא דתניא: '''אין זקוק לבער''' - לא הזקיקוהו להוציא את הנכרי מן הבית כדאמרן אבל אתה רואה של אחרים: '''הפקידו אצלו''' - וקביל עליה אחריות כדמפרש ואזיל זקוק לבער: '''יחד לו בית''' - כלומר לא קיבלו עליו אלא אמר ליה הרי הבית לפניך הנח באחת מן הזויות אין זקוק לבער: '''מאי קאמר''' - היכי יליף מלא ימצא: '''לעולם אסיפא''' - ולא ימצא משמע המצוי בידך לכל חפצך היינו דקביל עליה אחריות דהוי כדידיה: '''אף במקום שאמרו להשכיר''' - בפ"ק דע"א תנן אין משכירין בתים לנכרים בארץ ישראל אבל בסוריא משכירין וכל שכן בחוצה לארץ ואף במקום שהתירו להשכיר לא לבית דירה התיר אלא להעמיד בו בהמות ועצים ולא שידור הוא בה: '''שאין מצוי בידך''' - שהרי אותה זוית מסורה לנכרי: '''כופה עליו את הכלי''' - דהא לא חזי לטלטולי ואפוקי ומיהו בבל יראה לא עבר דהא בטליה בליביה מאתמול כדאמרינן לקמן הבודק צריך שיבטל בלבו אלא משום שלא ישכח ויאכלנו צריך כפיית כלי: '''מיבדל בדילי מיניה''' - אפילו בחול למוד הוא לפרוש ממנו: '''חמצו של נכרי''' - המופקד אצלו ולא קיבל עליו אחריות דמותר לשהותו: '''עושה לו מחיצה''' - בארבעה עשר משום היכר שלא ישכח ויאכלנו ולא סגי ליה בכפיית כלי כל שבעה שהכלי ניטל לצורך ומיהו ההוא דלעיל לא אפשר ליה במחיצה ומשום חד יומא סגי ליה בכפיית כלי ובלילה יבערנו: '''המפרש''' - מן היבשה לים: '''בשיירא''' - למקום רחוק: '''קודם שלשים יום''' - לפסח ולקמן מפרש כנגד ששואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ומאז חל עליו להיזהר בצרכי הפסח: '''דעתו לחזור''' - בימי הפסח: '''אפילו מראש השנה נמי''' - דכי הדר ביה בימי הפסח עבר עליה וההיא שעתא לאו ברשותיה היא דליבטליה שהרי איסור הנאה הוא ואינו שלו וכשראהו עובר עליה: '''אוצר''' - שהכניס שם תבואה ותחתיה חמץ ואמרינן לקמן חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער: '''תוך שלשים זקוק לבער''' - דלכתחלה לא זהו ביעורו: '''קודם שלשים''' - לא חלה חובת ביעור עליו וכי מטי ההיא שעתא לא מחוייב כדאמרן דהא נפלה עליו מפולת:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 ו א התם דמצי מסלק ליה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_א_התם דמצי מסלק ליה]] '''התם''' דמצי מסלק ליה. הק' ר"י דבפ' איזהו נשך (ב"מ דף ע: ושם) אמר דהמקבל צאן ברזל מן הנכרי הוולדות פטורים מן הבכורה אף על גב דמצי מסלק ליה לנכרי בזוזי כדאמר התם כיון דאלו בעי נכרי זוזי ולא משכח שקול בהמה ותי' ר"י דשאני התם שמתחלה היתה הבהמה של נכרי וכיון דאי בעי זוזי ולא משכח שקיל בהמה לא נפקא מרשותיה אבל כשהבהמה של ישראל ומצי מסלק ליה לנכרי בזוזי לא נכנסה לרשותו: ''' בהמת''' ארנונא פטורה מן הבכורה אע"ג דמצי מסלק ליה. והא דתניא חייבת פ"ה דגבי עיסה תניא וק' לרשב"א דהא גבי בהמה תניא בהדיא בתוספתא דחייבת בבכורה וכן גבי עיסה תניא עיסת ארנונא חייבת בחלה אע"ג דלא מצי מסלק ליה ואית ספרים דגרסי בהמת ארנונא פטורה והוא דלא מצי מסלק ליה ולפי זה מתיישבות שתי הברייתות: ''' יחד''' לו בית. פ"ה דלא קיבל עליו אחריות אלא אמר ליה הרי הבית לפניך וק' לר"י מאי איריא יחד אפילו לא יחד נמי והכי נמי מסיק בסמוך למימר דשכירות קניא ופר"ת דאפילו באחריות מיירי ומשום הכי מפיק מלא ימצא דלא חשיב מצוי כיון שיחד לו בית ורב פפא אית ליה מסברא כיון שיחד לו בית הוי כאלו קיבל עליו אחריות על חמצו של נכרי בביתו של נכרי: ''' כופה''' עליו כלי. אע"ג דאיכא למ"ד בפ' כירה (שבת מג.) אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל איכא לאוקמי בצריך למקומו אי נמי הכא שרי משום דילמא אתי למיכליה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ו א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ו|א}} s6hv6p6zbiq25v600k4pm0tkck3burt 3016929 3016926 2026-05-19T12:58:17Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3016929 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ו|א|ה ב|ו ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף ו עמוד א] היינו דאיצטריך לא ימצא. אלא, למאן דאמר כממון דמי - לא ימצא למה לי? - איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל וכי איתיה - הדר בעיניה, לאו ברשותיה קאי - קמשמע לן. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעו מיניה מרבא: בהמת ארנונא חייבת בבכורה או אין חייבת בבכורה? כל היכא דמצי מסלק ליה בזוזי - לא קא מיבעיא לן דחייב, כי קא מיבעיא לן - היכא דלא מצי מסלק ליה בזוזי, מאי? - אמר להו: פטורה. - והתניא: חייבת! - התם - דמצי מסלק ליה. איכא דאמרי, }}אמר רבא: {{שוליים|א}}בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה{{הל"מ-רק-ראש| ואף על גב דמצי מסלק ליה בזוזי}}, {{הל"מ-רק-גמרא|ואף על גב דמצי מסלק ליה. }}{{שוליים|ב}}עיסת ארנונא - חייבת בחלה, ואף על גב דלא מצי מסלק ליה בזוזי. מאי טעמא - בהמה אית לה קלא {{הל"מ-ריף-ראש|דלנכרי היא}}, עיסה לית לה קלא {{הל"מ-ריף-ראש|דלנכרי היא. }}{{הל"מ-רק-ראש|ובתוספתא (חלה פ"א בכורות פ"ב) קתני בתרווייהו חייבת. ללישנא קמא דרבא ניחא דמיירי בדמצי מסלק ליה בזוזי. ואפ"ה פסק רב אלפס כדאיכא דאמרי‍ וכן משמע נמי בירושלמי דגרסינן‍ אהך מתני' העושה עיסה עם הנכרי אם אין בשל ישראל כשיעור פטורה מן החלה. ומה בינה לעיסת ארנונא שהיא חייבת בחלה. תמן ברשות ישראל עומדת שמא ימלך הנכרי שלא ליטלה.‍ הכא בדעת הנכרי היא תלויה.‍ ולישנא משמע אף על גב דלא מצי מסלק ליה מדקאמר שמא ימלך הנכרי שלא ליטלה. ומשמע נמי אפי' אין שיעור חלה בשל ישראל חייב:}} {{הל"מ-גמרא-ראש|תנו רבנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-גמרא-ראש|נכרי שנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו - אין זקוק לבער. הפקידו אצלו - זקוק לבער}}{{הל"מ-רק-ראש| מכאן ראיה דש"ח חייב לבער דסתם פקדון שומר חנם הוא}}. {{שוליים|ד}}{{הל"מ-גמרא-ראש|יחד לו בית - אין זקוק לבער, שנאמר לא ימצא}}{{הל"מ-רק-ראש| פרש"י לא קבל עליו אחריות אלא אמר לו הרי הבית לפניך. וקשה דא"כ אמאי נקט ייחד לו בית אפי' בלא ייחד לו בית נמי. ועוד היכי מדקדק מכאן דשכירות קניא דכיון שלא קבל עליו אחריות אפי' לא קנה הנכרי המקום שרי. ופי' ר"ת ז"ל דאפי' באחריות שרי כיון דייחד לו מקום לא קרינא ביה מצוי בביתך. ורב פפא דמפרש קרא ארישא ידע ליה מסברא דכיון דייחד לו בית הוי כמו קבל עליו אחריות על חמצו של נכרי בביתו של נכרי וכן פי' הראב"ד ז"ל:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|מאי קאמר? אמר רב פפא: ארישא קאי, והכי קאמר: הפקידו אצלו - זקוק לבער, שנאמר לא ימצא. רב אשי אמר: לעולם אסיפא קאי, והכי קאמר: יחד לו בית - אין זקוק לבער, שנאמר לא ימצא בבתיכם - והא לאו דידיה הוא, דנכרי כי קא מעייל - לביתא דנפשיה קא מעייל. למימרא דשכירות קניא? והתנן: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|אף במקום שאמרו להשכיר - לא לבית דירה אמרו, מפני שמכניסין לתוכו עבודה זרה. ואי סלקא דעתך דשכירות קניא, כי קא מעייל - לביתיה דנפשיה קא מעייל! - שאני הכא, דאפקיה רחמנא בלשון לא ימצא - מי שמצוי בידך, יצא זה שאינו מצוי בידך. }} )אמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ו}}המוצא חמץ בביתו ביום טוב - כופה עליו את הכלי(. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבא: אם של הקדש הוא - אינו צריך. מאי טעמא - מיבדל בדילי מיניה}}. )ואמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ז}}חמצו של נכרי - עושה לו מחיצה עשרה טפחים( {{הל"מ-גמרא-ראש|משום היכר, }}{{הל"מ-רק-גמרא|ואם של הקדש הוא - אינו צריך. מאי טעמא - מיבדל בדילי אינשי מיניה. }} ואמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ח}}המפרש והיוצא בשיירא, קודם שלשים יום - אין זקוק לבער, תוך שלשים יום - זקוק לבער{{הל"מ-רק-גמרא|, אמר אביי: הא דאמרת תוך שלשים יום זקוק לבער - לא אמרן אלא שדעתו לחזור, אבל אין דעתו לחזור - אין זקוק לבער. אמר ליה רבא: ואי דעתו לחזור, אפילו מראש השנה נמי? - אלא }}אמר רבא: {{שוליים|ט}}הא דאמרת קודם שלשים יום אין זקוק לבער - לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור, אבל דעתו לחזור - אפילו {{הל"מ-רק-גמרא|מראש השנה}} {{הל"מ-ריף-ראש|קודם שלשים }}זקוק לבער. ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: {{שוליים|י}}העושה ביתו אוצר, קודם שלשים יום - אין זקוק לבער, תוך שלשים יום - זקוק לבער{{הל"מ-רק-גמרא|. וקודם שלשים נמי }}לא אמרן אלא שאין דעתו לפנותו, אבל דעתו לפנותו - אפילו קודם שלשים יום נמי זקוק לבער הני שלשים יום מאי עבידתייהו? - כדתניא: {{שוליים|כ}}שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום{{הל"מ-רק-גמרא|, רבן שמעון בן גמליאל אומר: שתי שבתות. }}מאי טעמא {{הל"מ-רק-גמרא|דתנא קמא }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''להכי איצטריך לא ימצא''' - משום דבעלמא לאו כממון דמי איצטריך קרא למימר דגבי חמץ מיהא מתסר: '''הואיל וכי איתיה הדר''' - הוא גופיה למריה בעיניה וזה עדיין לא נאבד וכי אמרה ר' שמעון לההוא היכא דאינו בעין כגון גבי גונב קדשים שהיו הבעלים חייבין באחריותן אמר רבי שמעון אף על פי שאין כפל להקדש דכתיב לרעהו ולא להקדש הכא חייב דכיון דזה חייב באחריותן רעהו קרינא ביה דהא גרם לו להתחייב ממון: '''ארנונא''' - המלך נוטל עישור מן הבהמה ומן התבואה: '''חייבת בבכורה''' - דקיימא לן כל שיד נכרי באמצע פטורה מן הבכורה שנאמר ([[במדבר ג]]) לי כל בכור בישראל אבל לא באחרים ועדר זה שעישורו של מלך בתוכו חייבת בבכורה לתת לכהן הבכורות שלהם או לא: '''דמצי מסלק ליה''' - לנכרי במעות: '''לא תיבעי לן''' - כיון דאכתי לא זכה נכרי בהן ודינו אינו קבוע בהן יותר ממעות איכא למימר לא יתן לו בהמות אלא מעות: '''ואע"ג דמצי מסלק ליה''' - דכל כמה דלא סלקיה ידו שייכא בבהמות: '''עיסת ארנונא חייבת''' - ואע"ג דעיסת נכרי פטורה ואוכל ישראל בלא חלה דהא עריסותיכם כתיב זו חייבת דלית לה קלא והרואה אומר שלו היא ואוכלה בלא חלה אבל בבהמה אית לה קלא והדתניא חייבת בעיסה הוא דתניא: '''אין זקוק לבער''' - לא הזקיקוהו להוציא את הנכרי מן הבית כדאמרן אבל אתה רואה של אחרים: '''הפקידו אצלו''' - וקביל עליה אחריות כדמפרש ואזיל זקוק לבער: '''יחד לו בית''' - כלומר לא קיבלו עליו אלא אמר ליה הרי הבית לפניך הנח באחת מן הזויות אין זקוק לבער: '''מאי קאמר''' - היכי יליף מלא ימצא: '''לעולם אסיפא''' - ולא ימצא משמע המצוי בידך לכל חפצך היינו דקביל עליה אחריות דהוי כדידיה: '''אף במקום שאמרו להשכיר''' - בפ"ק דע"א תנן אין משכירין בתים לנכרים בארץ ישראל אבל בסוריא משכירין וכל שכן בחוצה לארץ ואף במקום שהתירו להשכיר לא לבית דירה התיר אלא להעמיד בו בהמות ועצים ולא שידור הוא בה: '''שאין מצוי בידך''' - שהרי אותה זוית מסורה לנכרי: '''כופה עליו את הכלי''' - דהא לא חזי לטלטולי ואפוקי ומיהו בבל יראה לא עבר דהא בטליה בליביה מאתמול כדאמרינן לקמן הבודק צריך שיבטל בלבו אלא משום שלא ישכח ויאכלנו צריך כפיית כלי: '''מיבדל בדילי מיניה''' - אפילו בחול למוד הוא לפרוש ממנו: '''חמצו של נכרי''' - המופקד אצלו ולא קיבל עליו אחריות דמותר לשהותו: '''עושה לו מחיצה''' - בארבעה עשר משום היכר שלא ישכח ויאכלנו ולא סגי ליה בכפיית כלי כל שבעה שהכלי ניטל לצורך ומיהו ההוא דלעיל לא אפשר ליה במחיצה ומשום חד יומא סגי ליה בכפיית כלי ובלילה יבערנו: '''המפרש''' - מן היבשה לים: '''בשיירא''' - למקום רחוק: '''קודם שלשים יום''' - לפסח ולקמן מפרש כנגד ששואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ומאז חל עליו להיזהר בצרכי הפסח: '''דעתו לחזור''' - בימי הפסח: '''אפילו מראש השנה נמי''' - דכי הדר ביה בימי הפסח עבר עליה וההיא שעתא לאו ברשותיה היא דליבטליה שהרי איסור הנאה הוא ואינו שלו וכשראהו עובר עליה: '''אוצר''' - שהכניס שם תבואה ותחתיה חמץ ואמרינן לקמן חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער: '''תוך שלשים זקוק לבער''' - דלכתחלה לא זהו ביעורו: '''קודם שלשים''' - לא חלה חובת ביעור עליו וכי מטי ההיא שעתא לא מחוייב כדאמרן דהא נפלה עליו מפולת:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 ו א התם דמצי מסלק ליה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_א_התם דמצי מסלק ליה]] '''התם''' דמצי מסלק ליה. הק' ר"י דבפ' איזהו נשך (ב"מ דף ע: ושם) אמר דהמקבל צאן ברזל מן הנכרי הוולדות פטורים מן הבכורה אף על גב דמצי מסלק ליה לנכרי בזוזי כדאמר התם כיון דאלו בעי נכרי זוזי ולא משכח שקול בהמה ותי' ר"י דשאני התם שמתחלה היתה הבהמה של נכרי וכיון דאי בעי זוזי ולא משכח שקיל בהמה לא נפקא מרשותיה אבל כשהבהמה של ישראל ומצי מסלק ליה לנכרי בזוזי לא נכנסה לרשותו: [[File:תוס פבחים 1 ו א בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה אע"ג דמצי מסלק ליה.ogg|thumb|תוס_פבחים_1_ו_א_בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה אע"ג דמצי מסלק ליה]] ''' בהמת''' ארנונא פטורה מן הבכורה אע"ג דמצי מסלק ליה. והא דתניא חייבת פ"ה דגבי עיסה תניא וק' לרשב"א דהא גבי בהמה תניא בהדיא בתוספתא דחייבת בבכורה וכן גבי עיסה תניא עיסת ארנונא חייבת בחלה אע"ג דלא מצי מסלק ליה ואית ספרים דגרסי בהמת ארנונא פטורה והוא דלא מצי מסלק ליה ולפי זה מתיישבות שתי הברייתות: ''' יחד''' לו בית. פ"ה דלא קיבל עליו אחריות אלא אמר ליה הרי הבית לפניך וק' לר"י מאי איריא יחד אפילו לא יחד נמי והכי נמי מסיק בסמוך למימר דשכירות קניא ופר"ת דאפילו באחריות מיירי ומשום הכי מפיק מלא ימצא דלא חשיב מצוי כיון שיחד לו בית ורב פפא אית ליה מסברא כיון שיחד לו בית הוי כאלו קיבל עליו אחריות על חמצו של נכרי בביתו של נכרי: ''' כופה''' עליו כלי. אע"ג דאיכא למ"ד בפ' כירה (שבת מג.) אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל איכא לאוקמי בצריך למקומו אי נמי הכא שרי משום דילמא אתי למיכליה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ו א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ו|א}} 7fu0w1uifh99iyx9m2rarox60ul5807 3016932 3016929 2026-05-19T13:57:28Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3016932 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ו|א|ה ב|ו ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף ו עמוד א] היינו דאיצטריך לא ימצא. אלא, למאן דאמר כממון דמי - לא ימצא למה לי? - איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל וכי איתיה - הדר בעיניה, לאו ברשותיה קאי - קמשמע לן. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעו מיניה מרבא: בהמת ארנונא חייבת בבכורה או אין חייבת בבכורה? כל היכא דמצי מסלק ליה בזוזי - לא קא מיבעיא לן דחייב, כי קא מיבעיא לן - היכא דלא מצי מסלק ליה בזוזי, מאי? - אמר להו: פטורה. - והתניא: חייבת! - התם - דמצי מסלק ליה. איכא דאמרי, }}אמר רבא: {{שוליים|א}}בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה{{הל"מ-רק-ראש| ואף על גב דמצי מסלק ליה בזוזי}}, {{הל"מ-רק-גמרא|ואף על גב דמצי מסלק ליה. }}{{שוליים|ב}}עיסת ארנונא - חייבת בחלה, ואף על גב דלא מצי מסלק ליה בזוזי. מאי טעמא - בהמה אית לה קלא {{הל"מ-ריף-ראש|דלנכרי היא}}, עיסה לית לה קלא {{הל"מ-ריף-ראש|דלנכרי היא. }}{{הל"מ-רק-ראש|ובתוספתא (חלה פ"א בכורות פ"ב) קתני בתרווייהו חייבת. ללישנא קמא דרבא ניחא דמיירי בדמצי מסלק ליה בזוזי. ואפ"ה פסק רב אלפס כדאיכא דאמרי‍ וכן משמע נמי בירושלמי דגרסינן‍ אהך מתני' העושה עיסה עם הנכרי אם אין בשל ישראל כשיעור פטורה מן החלה. ומה בינה לעיסת ארנונא שהיא חייבת בחלה. תמן ברשות ישראל עומדת שמא ימלך הנכרי שלא ליטלה.‍ הכא בדעת הנכרי היא תלויה.‍ ולישנא משמע אף על גב דלא מצי מסלק ליה מדקאמר שמא ימלך הנכרי שלא ליטלה. ומשמע נמי אפי' אין שיעור חלה בשל ישראל חייב:}} {{הל"מ-גמרא-ראש|תנו רבנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-גמרא-ראש|נכרי שנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו - אין זקוק לבער. הפקידו אצלו - זקוק לבער}}{{הל"מ-רק-ראש| מכאן ראיה דש"ח חייב לבער דסתם פקדון שומר חנם הוא}}. {{שוליים|ד}}{{הל"מ-גמרא-ראש|יחד לו בית - אין זקוק לבער, שנאמר לא ימצא}}{{הל"מ-רק-ראש| פרש"י לא קבל עליו אחריות אלא אמר לו הרי הבית לפניך. וקשה דא"כ אמאי נקט ייחד לו בית אפי' בלא ייחד לו בית נמי. ועוד היכי מדקדק מכאן דשכירות קניא דכיון שלא קבל עליו אחריות אפי' לא קנה הנכרי המקום שרי. ופי' ר"ת ז"ל דאפי' באחריות שרי כיון דייחד לו מקום לא קרינא ביה מצוי בביתך. ורב פפא דמפרש קרא ארישא ידע ליה מסברא דכיון דייחד לו בית הוי כמו קבל עליו אחריות על חמצו של נכרי בביתו של נכרי וכן פי' הראב"ד ז"ל:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|מאי קאמר? אמר רב פפא: ארישא קאי, והכי קאמר: הפקידו אצלו - זקוק לבער, שנאמר לא ימצא. רב אשי אמר: לעולם אסיפא קאי, והכי קאמר: יחד לו בית - אין זקוק לבער, שנאמר לא ימצא בבתיכם - והא לאו דידיה הוא, דנכרי כי קא מעייל - לביתא דנפשיה קא מעייל. למימרא דשכירות קניא? והתנן: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|אף במקום שאמרו להשכיר - לא לבית דירה אמרו, מפני שמכניסין לתוכו עבודה זרה. ואי סלקא דעתך דשכירות קניא, כי קא מעייל - לביתיה דנפשיה קא מעייל! - שאני הכא, דאפקיה רחמנא בלשון לא ימצא - מי שמצוי בידך, יצא זה שאינו מצוי בידך. }} )אמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ו}}המוצא חמץ בביתו ביום טוב - כופה עליו את הכלי(. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבא: אם של הקדש הוא - אינו צריך. מאי טעמא - מיבדל בדילי מיניה}}. )ואמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ז}}חמצו של נכרי - עושה לו מחיצה עשרה טפחים( {{הל"מ-גמרא-ראש|משום היכר, }}{{הל"מ-רק-גמרא|ואם של הקדש הוא - אינו צריך. מאי טעמא - מיבדל בדילי אינשי מיניה. }} ואמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ח}}המפרש והיוצא בשיירא, קודם שלשים יום - אין זקוק לבער, תוך שלשים יום - זקוק לבער{{הל"מ-רק-גמרא|, אמר אביי: הא דאמרת תוך שלשים יום זקוק לבער - לא אמרן אלא שדעתו לחזור, אבל אין דעתו לחזור - אין זקוק לבער. אמר ליה רבא: ואי דעתו לחזור, אפילו מראש השנה נמי? - אלא }}אמר רבא: {{שוליים|ט}}הא דאמרת קודם שלשים יום אין זקוק לבער - לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור, אבל דעתו לחזור - אפילו {{הל"מ-רק-גמרא|מראש השנה}} {{הל"מ-ריף-ראש|קודם שלשים }}זקוק לבער. ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: {{שוליים|י}}העושה ביתו אוצר, קודם שלשים יום - אין זקוק לבער, תוך שלשים יום - זקוק לבער{{הל"מ-רק-גמרא|. וקודם שלשים נמי }}לא אמרן אלא שאין דעתו לפנותו, אבל דעתו לפנותו - אפילו קודם שלשים יום נמי זקוק לבער הני שלשים יום מאי עבידתייהו? - כדתניא: {{שוליים|כ}}שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום{{הל"מ-רק-גמרא|, רבן שמעון בן גמליאל אומר: שתי שבתות. }}מאי טעמא {{הל"מ-רק-גמרא|דתנא קמא }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''להכי איצטריך לא ימצא''' - משום דבעלמא לאו כממון דמי איצטריך קרא למימר דגבי חמץ מיהא מתסר: '''הואיל וכי איתיה הדר''' - הוא גופיה למריה בעיניה וזה עדיין לא נאבד וכי אמרה ר' שמעון לההוא היכא דאינו בעין כגון גבי גונב קדשים שהיו הבעלים חייבין באחריותן אמר רבי שמעון אף על פי שאין כפל להקדש דכתיב לרעהו ולא להקדש הכא חייב דכיון דזה חייב באחריותן רעהו קרינא ביה דהא גרם לו להתחייב ממון: '''ארנונא''' - המלך נוטל עישור מן הבהמה ומן התבואה: '''חייבת בבכורה''' - דקיימא לן כל שיד נכרי באמצע פטורה מן הבכורה שנאמר ([[במדבר ג]]) לי כל בכור בישראל אבל לא באחרים ועדר זה שעישורו של מלך בתוכו חייבת בבכורה לתת לכהן הבכורות שלהם או לא: '''דמצי מסלק ליה''' - לנכרי במעות: '''לא תיבעי לן''' - כיון דאכתי לא זכה נכרי בהן ודינו אינו קבוע בהן יותר ממעות איכא למימר לא יתן לו בהמות אלא מעות: '''ואע"ג דמצי מסלק ליה''' - דכל כמה דלא סלקיה ידו שייכא בבהמות: '''עיסת ארנונא חייבת''' - ואע"ג דעיסת נכרי פטורה ואוכל ישראל בלא חלה דהא עריסותיכם כתיב זו חייבת דלית לה קלא והרואה אומר שלו היא ואוכלה בלא חלה אבל בבהמה אית לה קלא והדתניא חייבת בעיסה הוא דתניא: '''אין זקוק לבער''' - לא הזקיקוהו להוציא את הנכרי מן הבית כדאמרן אבל אתה רואה של אחרים: '''הפקידו אצלו''' - וקביל עליה אחריות כדמפרש ואזיל זקוק לבער: '''יחד לו בית''' - כלומר לא קיבלו עליו אלא אמר ליה הרי הבית לפניך הנח באחת מן הזויות אין זקוק לבער: '''מאי קאמר''' - היכי יליף מלא ימצא: '''לעולם אסיפא''' - ולא ימצא משמע המצוי בידך לכל חפצך היינו דקביל עליה אחריות דהוי כדידיה: '''אף במקום שאמרו להשכיר''' - בפ"ק דע"א תנן אין משכירין בתים לנכרים בארץ ישראל אבל בסוריא משכירין וכל שכן בחוצה לארץ ואף במקום שהתירו להשכיר לא לבית דירה התיר אלא להעמיד בו בהמות ועצים ולא שידור הוא בה: '''שאין מצוי בידך''' - שהרי אותה זוית מסורה לנכרי: '''כופה עליו את הכלי''' - דהא לא חזי לטלטולי ואפוקי ומיהו בבל יראה לא עבר דהא בטליה בליביה מאתמול כדאמרינן לקמן הבודק צריך שיבטל בלבו אלא משום שלא ישכח ויאכלנו צריך כפיית כלי: '''מיבדל בדילי מיניה''' - אפילו בחול למוד הוא לפרוש ממנו: '''חמצו של נכרי''' - המופקד אצלו ולא קיבל עליו אחריות דמותר לשהותו: '''עושה לו מחיצה''' - בארבעה עשר משום היכר שלא ישכח ויאכלנו ולא סגי ליה בכפיית כלי כל שבעה שהכלי ניטל לצורך ומיהו ההוא דלעיל לא אפשר ליה במחיצה ומשום חד יומא סגי ליה בכפיית כלי ובלילה יבערנו: '''המפרש''' - מן היבשה לים: '''בשיירא''' - למקום רחוק: '''קודם שלשים יום''' - לפסח ולקמן מפרש כנגד ששואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ומאז חל עליו להיזהר בצרכי הפסח: '''דעתו לחזור''' - בימי הפסח: '''אפילו מראש השנה נמי''' - דכי הדר ביה בימי הפסח עבר עליה וההיא שעתא לאו ברשותיה היא דליבטליה שהרי איסור הנאה הוא ואינו שלו וכשראהו עובר עליה: '''אוצר''' - שהכניס שם תבואה ותחתיה חמץ ואמרינן לקמן חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער: '''תוך שלשים זקוק לבער''' - דלכתחלה לא זהו ביעורו: '''קודם שלשים''' - לא חלה חובת ביעור עליו וכי מטי ההיא שעתא לא מחוייב כדאמרן דהא נפלה עליו מפולת:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 ו א התם דמצי מסלק ליה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_א_התם דמצי מסלק ליה]] '''התם''' דמצי מסלק ליה. הק' ר"י דבפ' איזהו נשך (ב"מ דף ע: ושם) אמר דהמקבל צאן ברזל מן הנכרי הוולדות פטורים מן הבכורה אף על גב דמצי מסלק ליה לנכרי בזוזי כדאמר התם כיון דאלו בעי נכרי זוזי ולא משכח שקול בהמה ותי' ר"י דשאני התם שמתחלה היתה הבהמה של נכרי וכיון דאי בעי זוזי ולא משכח שקיל בהמה לא נפקא מרשותיה אבל כשהבהמה של ישראל ומצי מסלק ליה לנכרי בזוזי לא נכנסה לרשותו: [[File:תוס פבחים 1 ו א בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה אע"ג דמצי מסלק ליה.ogg|thumb|תוס_פבחים_1_ו_א_בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה אע"ג דמצי מסלק ליה]] ''' בהמת''' ארנונא פטורה מן הבכורה אע"ג דמצי מסלק ליה. והא דתניא חייבת פ"ה דגבי עיסה תניא וק' לרשב"א דהא גבי בהמה תניא בהדיא בתוספתא דחייבת בבכורה וכן גבי עיסה תניא עיסת ארנונא חייבת בחלה אע"ג דלא מצי מסלק ליה ואית ספרים דגרסי בהמת ארנונא פטורה והוא דלא מצי מסלק ליה ולפי זה מתיישבות שתי הברייתות: [[File:תוס פסחים 1 ו א יחד לו בית.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_א_יחד לו בית]] ''' יחד''' לו בית. פ"ה דלא קיבל עליו אחריות אלא אמר ליה הרי הבית לפניך וק' לר"י מאי איריא יחד אפילו לא יחד נמי והכי נמי מסיק בסמוך למימר דשכירות קניא ופר"ת דאפילו באחריות מיירי ומשום הכי מפיק מלא ימצא דלא חשיב מצוי כיון שיחד לו בית ורב פפא אית ליה מסברא כיון שיחד לו בית הוי כאלו קיבל עליו אחריות על חמצו של נכרי בביתו של נכרי: ''' כופה''' עליו כלי. אע"ג דאיכא למ"ד בפ' כירה (שבת מג.) אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל איכא לאוקמי בצריך למקומו אי נמי הכא שרי משום דילמא אתי למיכליה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ו א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ו|א}} om10vri5kh3m4barl6kon9ri0ykz60d 3016934 3016932 2026-05-19T14:07:49Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3016934 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ו|א|ה ב|ו ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף ו עמוד א] היינו דאיצטריך לא ימצא. אלא, למאן דאמר כממון דמי - לא ימצא למה לי? - איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל וכי איתיה - הדר בעיניה, לאו ברשותיה קאי - קמשמע לן. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעו מיניה מרבא: בהמת ארנונא חייבת בבכורה או אין חייבת בבכורה? כל היכא דמצי מסלק ליה בזוזי - לא קא מיבעיא לן דחייב, כי קא מיבעיא לן - היכא דלא מצי מסלק ליה בזוזי, מאי? - אמר להו: פטורה. - והתניא: חייבת! - התם - דמצי מסלק ליה. איכא דאמרי, }}אמר רבא: {{שוליים|א}}בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה{{הל"מ-רק-ראש| ואף על גב דמצי מסלק ליה בזוזי}}, {{הל"מ-רק-גמרא|ואף על גב דמצי מסלק ליה. }}{{שוליים|ב}}עיסת ארנונא - חייבת בחלה, ואף על גב דלא מצי מסלק ליה בזוזי. מאי טעמא - בהמה אית לה קלא {{הל"מ-ריף-ראש|דלנכרי היא}}, עיסה לית לה קלא {{הל"מ-ריף-ראש|דלנכרי היא. }}{{הל"מ-רק-ראש|ובתוספתא (חלה פ"א בכורות פ"ב) קתני בתרווייהו חייבת. ללישנא קמא דרבא ניחא דמיירי בדמצי מסלק ליה בזוזי. ואפ"ה פסק רב אלפס כדאיכא דאמרי‍ וכן משמע נמי בירושלמי דגרסינן‍ אהך מתני' העושה עיסה עם הנכרי אם אין בשל ישראל כשיעור פטורה מן החלה. ומה בינה לעיסת ארנונא שהיא חייבת בחלה. תמן ברשות ישראל עומדת שמא ימלך הנכרי שלא ליטלה.‍ הכא בדעת הנכרי היא תלויה.‍ ולישנא משמע אף על גב דלא מצי מסלק ליה מדקאמר שמא ימלך הנכרי שלא ליטלה. ומשמע נמי אפי' אין שיעור חלה בשל ישראל חייב:}} {{הל"מ-גמרא-ראש|תנו רבנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-גמרא-ראש|נכרי שנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו - אין זקוק לבער. הפקידו אצלו - זקוק לבער}}{{הל"מ-רק-ראש| מכאן ראיה דש"ח חייב לבער דסתם פקדון שומר חנם הוא}}. {{שוליים|ד}}{{הל"מ-גמרא-ראש|יחד לו בית - אין זקוק לבער, שנאמר לא ימצא}}{{הל"מ-רק-ראש| פרש"י לא קבל עליו אחריות אלא אמר לו הרי הבית לפניך. וקשה דא"כ אמאי נקט ייחד לו בית אפי' בלא ייחד לו בית נמי. ועוד היכי מדקדק מכאן דשכירות קניא דכיון שלא קבל עליו אחריות אפי' לא קנה הנכרי המקום שרי. ופי' ר"ת ז"ל דאפי' באחריות שרי כיון דייחד לו מקום לא קרינא ביה מצוי בביתך. ורב פפא דמפרש קרא ארישא ידע ליה מסברא דכיון דייחד לו בית הוי כמו קבל עליו אחריות על חמצו של נכרי בביתו של נכרי וכן פי' הראב"ד ז"ל:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|מאי קאמר? אמר רב פפא: ארישא קאי, והכי קאמר: הפקידו אצלו - זקוק לבער, שנאמר לא ימצא. רב אשי אמר: לעולם אסיפא קאי, והכי קאמר: יחד לו בית - אין זקוק לבער, שנאמר לא ימצא בבתיכם - והא לאו דידיה הוא, דנכרי כי קא מעייל - לביתא דנפשיה קא מעייל. למימרא דשכירות קניא? והתנן: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|אף במקום שאמרו להשכיר - לא לבית דירה אמרו, מפני שמכניסין לתוכו עבודה זרה. ואי סלקא דעתך דשכירות קניא, כי קא מעייל - לביתיה דנפשיה קא מעייל! - שאני הכא, דאפקיה רחמנא בלשון לא ימצא - מי שמצוי בידך, יצא זה שאינו מצוי בידך. }} )אמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ו}}המוצא חמץ בביתו ביום טוב - כופה עליו את הכלי(. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבא: אם של הקדש הוא - אינו צריך. מאי טעמא - מיבדל בדילי מיניה}}. )ואמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ז}}חמצו של נכרי - עושה לו מחיצה עשרה טפחים( {{הל"מ-גמרא-ראש|משום היכר, }}{{הל"מ-רק-גמרא|ואם של הקדש הוא - אינו צריך. מאי טעמא - מיבדל בדילי אינשי מיניה. }} ואמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ח}}המפרש והיוצא בשיירא, קודם שלשים יום - אין זקוק לבער, תוך שלשים יום - זקוק לבער{{הל"מ-רק-גמרא|, אמר אביי: הא דאמרת תוך שלשים יום זקוק לבער - לא אמרן אלא שדעתו לחזור, אבל אין דעתו לחזור - אין זקוק לבער. אמר ליה רבא: ואי דעתו לחזור, אפילו מראש השנה נמי? - אלא }}אמר רבא: {{שוליים|ט}}הא דאמרת קודם שלשים יום אין זקוק לבער - לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור, אבל דעתו לחזור - אפילו {{הל"מ-רק-גמרא|מראש השנה}} {{הל"מ-ריף-ראש|קודם שלשים }}זקוק לבער. ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: {{שוליים|י}}העושה ביתו אוצר, קודם שלשים יום - אין זקוק לבער, תוך שלשים יום - זקוק לבער{{הל"מ-רק-גמרא|. וקודם שלשים נמי }}לא אמרן אלא שאין דעתו לפנותו, אבל דעתו לפנותו - אפילו קודם שלשים יום נמי זקוק לבער הני שלשים יום מאי עבידתייהו? - כדתניא: {{שוליים|כ}}שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום{{הל"מ-רק-גמרא|, רבן שמעון בן גמליאל אומר: שתי שבתות. }}מאי טעמא {{הל"מ-רק-גמרא|דתנא קמא }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''להכי איצטריך לא ימצא''' - משום דבעלמא לאו כממון דמי איצטריך קרא למימר דגבי חמץ מיהא מתסר: '''הואיל וכי איתיה הדר''' - הוא גופיה למריה בעיניה וזה עדיין לא נאבד וכי אמרה ר' שמעון לההוא היכא דאינו בעין כגון גבי גונב קדשים שהיו הבעלים חייבין באחריותן אמר רבי שמעון אף על פי שאין כפל להקדש דכתיב לרעהו ולא להקדש הכא חייב דכיון דזה חייב באחריותן רעהו קרינא ביה דהא גרם לו להתחייב ממון: '''ארנונא''' - המלך נוטל עישור מן הבהמה ומן התבואה: '''חייבת בבכורה''' - דקיימא לן כל שיד נכרי באמצע פטורה מן הבכורה שנאמר ([[במדבר ג]]) לי כל בכור בישראל אבל לא באחרים ועדר זה שעישורו של מלך בתוכו חייבת בבכורה לתת לכהן הבכורות שלהם או לא: '''דמצי מסלק ליה''' - לנכרי במעות: '''לא תיבעי לן''' - כיון דאכתי לא זכה נכרי בהן ודינו אינו קבוע בהן יותר ממעות איכא למימר לא יתן לו בהמות אלא מעות: '''ואע"ג דמצי מסלק ליה''' - דכל כמה דלא סלקיה ידו שייכא בבהמות: '''עיסת ארנונא חייבת''' - ואע"ג דעיסת נכרי פטורה ואוכל ישראל בלא חלה דהא עריסותיכם כתיב זו חייבת דלית לה קלא והרואה אומר שלו היא ואוכלה בלא חלה אבל בבהמה אית לה קלא והדתניא חייבת בעיסה הוא דתניא: '''אין זקוק לבער''' - לא הזקיקוהו להוציא את הנכרי מן הבית כדאמרן אבל אתה רואה של אחרים: '''הפקידו אצלו''' - וקביל עליה אחריות כדמפרש ואזיל זקוק לבער: '''יחד לו בית''' - כלומר לא קיבלו עליו אלא אמר ליה הרי הבית לפניך הנח באחת מן הזויות אין זקוק לבער: '''מאי קאמר''' - היכי יליף מלא ימצא: '''לעולם אסיפא''' - ולא ימצא משמע המצוי בידך לכל חפצך היינו דקביל עליה אחריות דהוי כדידיה: '''אף במקום שאמרו להשכיר''' - בפ"ק דע"א תנן אין משכירין בתים לנכרים בארץ ישראל אבל בסוריא משכירין וכל שכן בחוצה לארץ ואף במקום שהתירו להשכיר לא לבית דירה התיר אלא להעמיד בו בהמות ועצים ולא שידור הוא בה: '''שאין מצוי בידך''' - שהרי אותה זוית מסורה לנכרי: '''כופה עליו את הכלי''' - דהא לא חזי לטלטולי ואפוקי ומיהו בבל יראה לא עבר דהא בטליה בליביה מאתמול כדאמרינן לקמן הבודק צריך שיבטל בלבו אלא משום שלא ישכח ויאכלנו צריך כפיית כלי: '''מיבדל בדילי מיניה''' - אפילו בחול למוד הוא לפרוש ממנו: '''חמצו של נכרי''' - המופקד אצלו ולא קיבל עליו אחריות דמותר לשהותו: '''עושה לו מחיצה''' - בארבעה עשר משום היכר שלא ישכח ויאכלנו ולא סגי ליה בכפיית כלי כל שבעה שהכלי ניטל לצורך ומיהו ההוא דלעיל לא אפשר ליה במחיצה ומשום חד יומא סגי ליה בכפיית כלי ובלילה יבערנו: '''המפרש''' - מן היבשה לים: '''בשיירא''' - למקום רחוק: '''קודם שלשים יום''' - לפסח ולקמן מפרש כנגד ששואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ומאז חל עליו להיזהר בצרכי הפסח: '''דעתו לחזור''' - בימי הפסח: '''אפילו מראש השנה נמי''' - דכי הדר ביה בימי הפסח עבר עליה וההיא שעתא לאו ברשותיה היא דליבטליה שהרי איסור הנאה הוא ואינו שלו וכשראהו עובר עליה: '''אוצר''' - שהכניס שם תבואה ותחתיה חמץ ואמרינן לקמן חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער: '''תוך שלשים זקוק לבער''' - דלכתחלה לא זהו ביעורו: '''קודם שלשים''' - לא חלה חובת ביעור עליו וכי מטי ההיא שעתא לא מחוייב כדאמרן דהא נפלה עליו מפולת:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 ו א התם דמצי מסלק ליה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_א_התם דמצי מסלק ליה]] '''התם''' דמצי מסלק ליה. הק' ר"י דבפ' איזהו נשך (ב"מ דף ע: ושם) אמר דהמקבל צאן ברזל מן הנכרי הוולדות פטורים מן הבכורה אף על גב דמצי מסלק ליה לנכרי בזוזי כדאמר התם כיון דאלו בעי נכרי זוזי ולא משכח שקול בהמה ותי' ר"י דשאני התם שמתחלה היתה הבהמה של נכרי וכיון דאי בעי זוזי ולא משכח שקיל בהמה לא נפקא מרשותיה אבל כשהבהמה של ישראל ומצי מסלק ליה לנכרי בזוזי לא נכנסה לרשותו: [[File:תוס פבחים 1 ו א בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה אע"ג דמצי מסלק ליה.ogg|thumb|תוס_פבחים_1_ו_א_בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה אע"ג דמצי מסלק ליה]] ''' בהמת''' ארנונא פטורה מן הבכורה אע"ג דמצי מסלק ליה. והא דתניא חייבת פ"ה דגבי עיסה תניא וק' לרשב"א דהא גבי בהמה תניא בהדיא בתוספתא דחייבת בבכורה וכן גבי עיסה תניא עיסת ארנונא חייבת בחלה אע"ג דלא מצי מסלק ליה ואית ספרים דגרסי בהמת ארנונא פטורה והוא דלא מצי מסלק ליה ולפי זה מתיישבות שתי הברייתות: [[File:תוס פסחים 1 ו א יחד לו בית.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_א_יחד לו בית]] ''' יחד''' לו בית. פ"ה דלא קיבל עליו אחריות אלא אמר ליה הרי הבית לפניך וק' לר"י מאי איריא יחד אפילו לא יחד נמי והכי נמי מסיק בסמוך למימר דשכירות קניא ופר"ת דאפילו באחריות מיירי ומשום הכי מפיק מלא ימצא דלא חשיב מצוי כיון שיחד לו בית ורב פפא אית ליה מסברא כיון שיחד לו בית הוי כאלו קיבל עליו אחריות על חמצו של נכרי בביתו של נכרי: [[File:תוס פסחים-1 ו א כופה עליו כלי.ogg|thumb|תוס_פסחים-1_ו_א_כופה עליו כלי]] ''' כופה''' עליו כלי. אע"ג דאיכא למ"ד בפ' כירה (שבת מג.) אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל איכא לאוקמי בצריך למקומו אי נמי הכא שרי משום דילמא אתי למיכליה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ו א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ו|א}} 9jruaj1y71ms2dw63dtz3mvyy1pexj6 106 1728665 3016967 2939019 2026-05-19T15:34:34Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3016967 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ו|ב|ו א|ז א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף ו עמוד ב] שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני, {{הל"מ-רק-גמרא|שנאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, וכתיב ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם. ורבן שמעון בן גמליאל? אמר לך: איידי דאיירי במילי דפסחא, מסיק להו לכל מילי דפסחא. מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל? שהרי משה עומד בראש החדש ומזהיר על הפסח, שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים, וכתיב דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת וגו'. ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אלא אמר רבה בר שימי משמיה דרבינא: מהכא, וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית... בחדש הראשון, וכתיב: ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. - הכא נמי, ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אמר רב נחמן בר יצחק: אתיא מדבר ממדבר. כתיב הכא במדבר סיני וכתיב התם וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני. מה להלן בראש חדש - אף כאן בראש חדש. - וניכתוב ברישא דחדש ראשון, והדר ניכתוב דחדש שני! - אמר רב מנשיא בר תחליפא משמיה דרב: זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה. - אמר רב פפא: לא אמרן אלא בתרי ענייני, אבל בחד עניינא, מאי דמוקדם - מוקדם, ומאי דמאוחר - מאוחר. דאי לא תימא הכי - כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט דילמא פרט וכלל הוא. ותו, פרט וכלל - נעשה כלל מוסף על הפרט דילמא כלל ופרט הוא. - אי הכי, אפילו בתרי ענייני נמי! הניחא למאן דאמר: כלל ופרט המרוחקין זה מזה - אין דנין אותו בכלל ופרט - שפיר. אלא למאן דאמר דנין, מאי איכא למימר? - אפילו למאן דאמר דנין, הני מילי - בחד עניינא, אבל בתרי ענייני - אין דנין. }} אמר רב יהודה {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב: }}{{שוליים|א}}הבודק צריך שיבטל {{הל"מ-רק-ראש|מיד אחר בדיקתו}}. {{הל"מ-ריף-ראש|היכי מבטל דאמר הכי }}({{הל"מ-ריף-ראש|כל חמירא דאיכא ברשותי דלא }}חזיתיה חמיתיה {{הל"מ-ריף-ראש|ולא ביערתיה ליבטיל }}ולחשיב וליהוי כעפרא){{הל"מ-רק-ראש| דארעא‍ והוי הפקר ולאו דידיה ולא עובר עליו בבל יראה}}. מאי טעמא {{הל"מ-רק-ראש|צריך ביטול והלא בדק ופינה כל החמץ שנמצא? אי נימא משום פירורין והא לא חשיבי }}{{הל"מ-גמרא-ראש|אי נימא משום פירורין }}{{הל"מ-רק-ראש|דקים ‍ שלא מצא בבדיקה ונשארו‍ ועובר עליו בבל יראה ואף על פי שאינו רואה דהא לא כתיב לא תראה חמץ אלא לא יראה משמע לא יהא לך חמץ במקום הראוי לראיה ואף על פי שאין יודע שהם בביתו מ"מ בל יראה איכא ולכך צריך שיבטל ושוב אין כאן איסור בל יראה. ופריך }}{{הל"מ-גמרא-ראש|הא לא חשיבי}},{{הל"מ-רק-ראש| ומשום פירורין לא צריך ביטול דממילא בטילי והוי הפקר ואין עובר עליהן}}{{הל"מ-רק-גמרא| וכי תימא: כיון דמינטר להו אגב ביתיה חשיבי - והתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|סופי תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים, סופי ענבים ומשמר שדהו מפני מקשאות ומפני מדלעות, בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן - אסורין משום גזל וחייבין במעשר, בזמן שאין בעל הבית מקפיד עליהן - מותרין משום גזל ופטורין משום מעשר! - }}אמר רבא: גזירה שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתיה עילויה{{הל"מ-רק-ראש| כלומר‍ חיישינן שמא באחת מן הזויות היתה גלוסקא יפיפיה שדעתו עילויה ולא בטלה ממילא ולכך צריך לבטל}}. - וכי משכחת ליה לבטליה! {{הל"מ-רק-ראש|ולמה הצריכו לבטל בשעת הבדיקה }}- {{שוליים|ג}}דילמא משכחת ליה לבתר איסורא, ולאו ברשותיה קיימא{{הל"מ-רק-גמרא|, ולא מצי מבטיל. }}דאמר רבי אלעזר: שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו, ואלו הן: בור ברשות הרבים, וחמץ משש שעות ולמעלה. וניבטליה בארבע, וניבטליה בחמש! - כיון דלאו זמן איסורא הוא, ולאו זמן ביעורא הוא - דילמא פשע ולא מבטל ליה. <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שהרי משה רבינו עומד בפסח ראשון''' - ודורש להן בהלכות פסח השני דהיינו שלשים יום שהוא בארבעה עשר באייר: '''מה להלן ראש חדש''' - דכתיב ביה באחד לחדש השני: '''וניכתוב ברישא כו'''' - לא אשמעתין פריך אלא אסדר פרשיות קפריך מכדי פרשת פסח נאמרה תחלה שהרי בחדש הראשון נאמר כדכתיב בחדש הראשון לאמר ופרשת פקודים נאמרה באייר ומאי טעמא אקדמה להאי בראש הספר ופרשת זו בפרשת בהעלותך: '''אין מוקדם ומאוחר בתורה''' - לא הקפידה תורה על סדר מוקדם ומאוחר ופרשיות דנאמרו תחלה הקדימו המאוחרות לה: '''בתרי ענייני''' - בשתי פרשיות: '''בחד עניינא''' - במקראות הסדורות בפרשה אחת: '''דאי לא תימא הכי''' - דבסדר כתיבתן נאמרו הא דקיימא לן כל כלל ופרט אין בכלל אלא מה שהוא בפרט לפי שבא הפרט ופרט שזהו הכלל היכי סמכינן עלה דילמא פרט וכלל הוא: '''נעשה כלל מוסף על הפרט''' - שלא תאמר אין כאן אלא פרט או כיוצא בו נביא בדינו בבנין אב לכן הוסיף הכתוב כלל אחריו להביא כל דבר ואפילו אינו דומה לפרט: '''אי הכי''' - קשיא לך אפילו בתרי ענייני תיקשי לך דהא דיינינן כלל ופרט כשנאמר אחד מהן בפרשה זו ואחד מהן בפרשה אחרת: '''הא ניחא''' - דלא קשיא לך: '''למאן דאמר כלל ופרט המרוחקין אין דנין כו'''' - ופלוגתא היא במנחות בפרק כל המנחות באות מצה (דף נה:) ובבבא קמא בהחובל (דף פה.): '''הבודק צריך שיבטל''' - בלבו סמוך לבדיקה מיד ואומר כל חמירא דאיכא בביתא הדין ליבטיל: '''מאי טעמא''' - הרי מבער כל הנמצא: '''וכי תימא כיון דמנטר להו אגב ביתיה''' - עם שאר ממונו הוא משמרן שכשהוא נועל ביתו לשומרו נמצא משמר כל מה שבתוכו הלכך חשיבי ושימור דלאו אדעתא דידיה הוא מי מחשבי ליה: '''והתניא סופי תאנים''' - סוף לקיטת תאנים נמצאים בתאנה תאנים שאינן מתבשלות כל צרכן עולמית: '''ומשמר שדהו מפני ענבים''' - ובעל הבית זה משמר שדה זו שלא יכנסו בני אדם לתוכה ואין דעתו מפני התאנים אלא מפני שיש בה ענבים שעדיין לא הגיע עת הבציר או סופי ענבים שלא יתבשלו עולמית ובעל הבית משמר שדהו זו שהן בתוכה ולא בשבילן אלא מפני מדלעות ומקשאות שבה: '''קשואין ודלועין''' - שם הפרי עצמו: '''מקשאות ומדלעות''' - קרי כל האילנות: '''וחייבין במעשר''' - אם ליקטן בעל הבית או נתנן לאחר: '''ופטורין מן המעשר''' - דהפקר פטור מן המעשר: '''ודעתו עליה''' - חשובה היא בעיניו וחס עליה לשורפה ומשהה אפילו רגע אחד ונמצא עובר עליה בבל יראה ובבל ימצא אבל משבטלה אינו עובר דלא כתב אלא תשביתו: '''דלאו ברשותיה הוא''' - אינו שלו: דאמר ר' אלעזר ב' דברים אינן שלו ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו. להתחייב עליהן: '''בור ברשות הרבים''' - הפותחו חייב בניזקין ואין הבור שלו אלא של הפקר שהרי ברשות הרבים הוא ואף על פי שכרהו אין רשות הרבים קנויה לו: '''וניבטליה בארבע''' - כלומר למה הוצרכתו לבטל בלילה ליתקנו רבנן לכל אדם שיבטל קודם איסורו: '''פשע''' - ישכח ויבא לידי פשיעה שעל ידי מה יזכר אבל עכשיו שעסוק בבדיקתו יזכר:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 ו א שנאמר ויהי אנשים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_א_שנאמר ויהי אנשים]] '''שנאמר''' ויהי אנשים. והא דאמר בהניזקין (גיטין ד' ס. ושם) שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן והיינו בראש חדש ניסן פרשת טמאים לא כפ"ה דפי' פרשת טמאים ויהי אנשים דזו הפרשה נאמרה בערב הפסח כדמשמע הכא אלא פרשת טמאים טומאת תרומה וקדשים: ''' ומזהיר''' על פסח שני. אע"ג שעל ידי שאילתו הוזקק לומר להן מ"מ לא היה צריך להאריך אלא אל תעשו פסח ותו לא: '''ממאי''' דבריש ירחא קאי. תימה דבשבת בפ"ר עקיבא (דף פו: ושם) קאמר (רבה) דכ"ע בר"ח אתו למדבר סיני כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החדש הזה וגו' מה להלן ר"ח אף כאן ראש חדש אלמא פשיטא דהחדש הזה נאמר לו בר"ח והיינו משום דאמר בהקומץ רבה (מנחות כט.) שנתקשה משה רבינו בראיית הלבנה עד שאמר לו הקב"ה כזה ראה וקדש ותי' ר"ת אע"ג שאמר הקב"ה למשה בריש ירחא דילמא משה לא אמר להם לישראל אלא בג' או בד' בירחא ומסיק דיליף מדבר ממדבר דבההיא דבאחד לחדש השני אמירת הקב"ה ואמירת משה הוי בריש ירחא דכתיב באחד לחדש השני ויתילדו וגו' ור"י מפרש אע"ג דהחדש הזה הוה בריש ירחא מיהו דילמא הא דקאמר דברו אל כל עדת ישראל לא הוה בריש ירחא ואם תאמר אמאי לא יליף התם מדבר מבמדבר כי הכא וי"ל דמדבר מבמדבר לא ילפינן: ''' אבל''' בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם. היינו דוקא היכא דליכא דרשה וטעם דהא תנן בפ' נגמר הדין (סנהדרין מה. ושם) דדחיית הנסקל קודם לסקילתו אע"ג דסקילה כתיב ברישא דכתיב כי סקל יסקל או ירה יירה היינו משום דכתיב במקום אחר סקילה בגמר מיתה דכתיב וסקלתם באבנים ומתו: ''' אבל''' בתרי ענייני אין דנין. והא דפריך בסוף הפרה (ב"ק ד' נד: ושם) ואימא בהמתך דדברות ראשונות כלל שור וחמור פרט בהמתך דדברות האחרונות חזר וכלל אע"ג דמרוחקין טובא היינו משום דעשרת הדברות חשיבי כחד עניינא דבדיבור אחד נאמרו: ''' ודעתיה''' עילויה. פירוש ולא בטל מאיליו כמו פירורין ועל פ"ה קשה מאי פריך כי משכחת ליה ניבטלה הא פי' ודעתיה עילויה שחס עליה לבטלה: ''' משש''' שעות ולמעלה. פ"ה מתחלת שש ולא נהירא לר"ת דע"כ הא דאמר לעיל חמץ מו' שעות ולמעלה אסור היינו מסוף שש ופר"ת דמסוף שש קאמר ומייתי ראיה מחיטי קורדנייתא שהן קשין והוה חמץ נוקשה שאינו אסור נמי אלא מדרבנן:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ו ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ו|ב}} e5kn0h3h40yv7ejwhqbkqp7wbdplxhl 3016968 3016967 2026-05-19T15:38:06Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3016968 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ו|ב|ו א|ז א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף ו עמוד ב] שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני, {{הל"מ-רק-גמרא|שנאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, וכתיב ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם. ורבן שמעון בן גמליאל? אמר לך: איידי דאיירי במילי דפסחא, מסיק להו לכל מילי דפסחא. מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל? שהרי משה עומד בראש החדש ומזהיר על הפסח, שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים, וכתיב דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת וגו'. ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אלא אמר רבה בר שימי משמיה דרבינא: מהכא, וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית... בחדש הראשון, וכתיב: ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. - הכא נמי, ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אמר רב נחמן בר יצחק: אתיא מדבר ממדבר. כתיב הכא במדבר סיני וכתיב התם וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני. מה להלן בראש חדש - אף כאן בראש חדש. - וניכתוב ברישא דחדש ראשון, והדר ניכתוב דחדש שני! - אמר רב מנשיא בר תחליפא משמיה דרב: זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה. - אמר רב פפא: לא אמרן אלא בתרי ענייני, אבל בחד עניינא, מאי דמוקדם - מוקדם, ומאי דמאוחר - מאוחר. דאי לא תימא הכי - כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט דילמא פרט וכלל הוא. ותו, פרט וכלל - נעשה כלל מוסף על הפרט דילמא כלל ופרט הוא. - אי הכי, אפילו בתרי ענייני נמי! הניחא למאן דאמר: כלל ופרט המרוחקין זה מזה - אין דנין אותו בכלל ופרט - שפיר. אלא למאן דאמר דנין, מאי איכא למימר? - אפילו למאן דאמר דנין, הני מילי - בחד עניינא, אבל בתרי ענייני - אין דנין. }} אמר רב יהודה {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב: }}{{שוליים|א}}הבודק צריך שיבטל {{הל"מ-רק-ראש|מיד אחר בדיקתו}}. {{הל"מ-ריף-ראש|היכי מבטל דאמר הכי }}({{הל"מ-ריף-ראש|כל חמירא דאיכא ברשותי דלא }}חזיתיה חמיתיה {{הל"מ-ריף-ראש|ולא ביערתיה ליבטיל }}ולחשיב וליהוי כעפרא){{הל"מ-רק-ראש| דארעא‍ והוי הפקר ולאו דידיה ולא עובר עליו בבל יראה}}. מאי טעמא {{הל"מ-רק-ראש|צריך ביטול והלא בדק ופינה כל החמץ שנמצא? אי נימא משום פירורין והא לא חשיבי }}{{הל"מ-גמרא-ראש|אי נימא משום פירורין }}{{הל"מ-רק-ראש|דקים ‍ שלא מצא בבדיקה ונשארו‍ ועובר עליו בבל יראה ואף על פי שאינו רואה דהא לא כתיב לא תראה חמץ אלא לא יראה משמע לא יהא לך חמץ במקום הראוי לראיה ואף על פי שאין יודע שהם בביתו מ"מ בל יראה איכא ולכך צריך שיבטל ושוב אין כאן איסור בל יראה. ופריך }}{{הל"מ-גמרא-ראש|הא לא חשיבי}},{{הל"מ-רק-ראש| ומשום פירורין לא צריך ביטול דממילא בטילי והוי הפקר ואין עובר עליהן}}{{הל"מ-רק-גמרא| וכי תימא: כיון דמינטר להו אגב ביתיה חשיבי - והתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|סופי תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים, סופי ענבים ומשמר שדהו מפני מקשאות ומפני מדלעות, בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן - אסורין משום גזל וחייבין במעשר, בזמן שאין בעל הבית מקפיד עליהן - מותרין משום גזל ופטורין משום מעשר! - }}אמר רבא: גזירה שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתיה עילויה{{הל"מ-רק-ראש| כלומר‍ חיישינן שמא באחת מן הזויות היתה גלוסקא יפיפיה שדעתו עילויה ולא בטלה ממילא ולכך צריך לבטל}}. - וכי משכחת ליה לבטליה! {{הל"מ-רק-ראש|ולמה הצריכו לבטל בשעת הבדיקה }}- {{שוליים|ג}}דילמא משכחת ליה לבתר איסורא, ולאו ברשותיה קיימא{{הל"מ-רק-גמרא|, ולא מצי מבטיל. }}דאמר רבי אלעזר: שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו, ואלו הן: בור ברשות הרבים, וחמץ משש שעות ולמעלה. וניבטליה בארבע, וניבטליה בחמש! - כיון דלאו זמן איסורא הוא, ולאו זמן ביעורא הוא - דילמא פשע ולא מבטל ליה. <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שהרי משה רבינו עומד בפסח ראשון''' - ודורש להן בהלכות פסח השני דהיינו שלשים יום שהוא בארבעה עשר באייר: '''מה להלן ראש חדש''' - דכתיב ביה באחד לחדש השני: '''וניכתוב ברישא כו'''' - לא אשמעתין פריך אלא אסדר פרשיות קפריך מכדי פרשת פסח נאמרה תחלה שהרי בחדש הראשון נאמר כדכתיב בחדש הראשון לאמר ופרשת פקודים נאמרה באייר ומאי טעמא אקדמה להאי בראש הספר ופרשת זו בפרשת בהעלותך: '''אין מוקדם ומאוחר בתורה''' - לא הקפידה תורה על סדר מוקדם ומאוחר ופרשיות דנאמרו תחלה הקדימו המאוחרות לה: '''בתרי ענייני''' - בשתי פרשיות: '''בחד עניינא''' - במקראות הסדורות בפרשה אחת: '''דאי לא תימא הכי''' - דבסדר כתיבתן נאמרו הא דקיימא לן כל כלל ופרט אין בכלל אלא מה שהוא בפרט לפי שבא הפרט ופרט שזהו הכלל היכי סמכינן עלה דילמא פרט וכלל הוא: '''נעשה כלל מוסף על הפרט''' - שלא תאמר אין כאן אלא פרט או כיוצא בו נביא בדינו בבנין אב לכן הוסיף הכתוב כלל אחריו להביא כל דבר ואפילו אינו דומה לפרט: '''אי הכי''' - קשיא לך אפילו בתרי ענייני תיקשי לך דהא דיינינן כלל ופרט כשנאמר אחד מהן בפרשה זו ואחד מהן בפרשה אחרת: '''הא ניחא''' - דלא קשיא לך: '''למאן דאמר כלל ופרט המרוחקין אין דנין כו'''' - ופלוגתא היא במנחות בפרק כל המנחות באות מצה (דף נה:) ובבבא קמא בהחובל (דף פה.): '''הבודק צריך שיבטל''' - בלבו סמוך לבדיקה מיד ואומר כל חמירא דאיכא בביתא הדין ליבטיל: '''מאי טעמא''' - הרי מבער כל הנמצא: '''וכי תימא כיון דמנטר להו אגב ביתיה''' - עם שאר ממונו הוא משמרן שכשהוא נועל ביתו לשומרו נמצא משמר כל מה שבתוכו הלכך חשיבי ושימור דלאו אדעתא דידיה הוא מי מחשבי ליה: '''והתניא סופי תאנים''' - סוף לקיטת תאנים נמצאים בתאנה תאנים שאינן מתבשלות כל צרכן עולמית: '''ומשמר שדהו מפני ענבים''' - ובעל הבית זה משמר שדה זו שלא יכנסו בני אדם לתוכה ואין דעתו מפני התאנים אלא מפני שיש בה ענבים שעדיין לא הגיע עת הבציר או סופי ענבים שלא יתבשלו עולמית ובעל הבית משמר שדהו זו שהן בתוכה ולא בשבילן אלא מפני מדלעות ומקשאות שבה: '''קשואין ודלועין''' - שם הפרי עצמו: '''מקשאות ומדלעות''' - קרי כל האילנות: '''וחייבין במעשר''' - אם ליקטן בעל הבית או נתנן לאחר: '''ופטורין מן המעשר''' - דהפקר פטור מן המעשר: '''ודעתו עליה''' - חשובה היא בעיניו וחס עליה לשורפה ומשהה אפילו רגע אחד ונמצא עובר עליה בבל יראה ובבל ימצא אבל משבטלה אינו עובר דלא כתב אלא תשביתו: '''דלאו ברשותיה הוא''' - אינו שלו: דאמר ר' אלעזר ב' דברים אינן שלו ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו. להתחייב עליהן: '''בור ברשות הרבים''' - הפותחו חייב בניזקין ואין הבור שלו אלא של הפקר שהרי ברשות הרבים הוא ואף על פי שכרהו אין רשות הרבים קנויה לו: '''וניבטליה בארבע''' - כלומר למה הוצרכתו לבטל בלילה ליתקנו רבנן לכל אדם שיבטל קודם איסורו: '''פשע''' - ישכח ויבא לידי פשיעה שעל ידי מה יזכר אבל עכשיו שעסוק בבדיקתו יזכר:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 ו ב שנאמר ויהי אנשים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_שנאמר ויהי אנשים]] '''שנאמר''' ויהי אנשים. והא דאמר בהניזקין (גיטין ד' ס. ושם) שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן והיינו בראש חדש ניסן פרשת טמאים לא כפ"ה דפי' פרשת טמאים ויהי אנשים דזו הפרשה נאמרה בערב הפסח כדמשמע הכא אלא פרשת טמאים טומאת תרומה וקדשים: ''' ומזהיר''' על פסח שני. אע"ג שעל ידי שאילתו הוזקק לומר להן מ"מ לא היה צריך להאריך אלא אל תעשו פסח ותו לא: '''ממאי''' דבריש ירחא קאי. תימה דבשבת בפ"ר עקיבא (דף פו: ושם) קאמר (רבה) דכ"ע בר"ח אתו למדבר סיני כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החדש הזה וגו' מה להלן ר"ח אף כאן ראש חדש אלמא פשיטא דהחדש הזה נאמר לו בר"ח והיינו משום דאמר בהקומץ רבה (מנחות כט.) שנתקשה משה רבינו בראיית הלבנה עד שאמר לו הקב"ה כזה ראה וקדש ותי' ר"ת אע"ג שאמר הקב"ה למשה בריש ירחא דילמא משה לא אמר להם לישראל אלא בג' או בד' בירחא ומסיק דיליף מדבר ממדבר דבההיא דבאחד לחדש השני אמירת הקב"ה ואמירת משה הוי בריש ירחא דכתיב באחד לחדש השני ויתילדו וגו' ור"י מפרש אע"ג דהחדש הזה הוה בריש ירחא מיהו דילמא הא דקאמר דברו אל כל עדת ישראל לא הוה בריש ירחא ואם תאמר אמאי לא יליף התם מדבר מבמדבר כי הכא וי"ל דמדבר מבמדבר לא ילפינן: ''' אבל''' בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם. היינו דוקא היכא דליכא דרשה וטעם דהא תנן בפ' נגמר הדין (סנהדרין מה. ושם) דדחיית הנסקל קודם לסקילתו אע"ג דסקילה כתיב ברישא דכתיב כי סקל יסקל או ירה יירה היינו משום דכתיב במקום אחר סקילה בגמר מיתה דכתיב וסקלתם באבנים ומתו: ''' אבל''' בתרי ענייני אין דנין. והא דפריך בסוף הפרה (ב"ק ד' נד: ושם) ואימא בהמתך דדברות ראשונות כלל שור וחמור פרט בהמתך דדברות האחרונות חזר וכלל אע"ג דמרוחקין טובא היינו משום דעשרת הדברות חשיבי כחד עניינא דבדיבור אחד נאמרו: ''' ודעתיה''' עילויה. פירוש ולא בטל מאיליו כמו פירורין ועל פ"ה קשה מאי פריך כי משכחת ליה ניבטלה הא פי' ודעתיה עילויה שחס עליה לבטלה: ''' משש''' שעות ולמעלה. פ"ה מתחלת שש ולא נהירא לר"ת דע"כ הא דאמר לעיל חמץ מו' שעות ולמעלה אסור היינו מסוף שש ופר"ת דמסוף שש קאמר ומייתי ראיה מחיטי קורדנייתא שהן קשין והוה חמץ נוקשה שאינו אסור נמי אלא מדרבנן:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ו ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ו|ב}} ad4vd3a0nbxdssddojy3fs92pmzj6yn 1 1733389 3016933 3016898 2026-05-19T14:01:28Z מו יו הו 37729 /* ענפי מנהג אשכנז */ תגובה 3016933 wikitext text/x-wiki ==ענפי מנהג אשכנז== בהנחה שאנחנו מעדיפים להשאיר את הדף הזה מיועד הן למ"א המזרחי הן למ"א המערבי, אולי צריך להציג פה את השינויים בסדר אבינו מלכנו ובסדרי פתיחת הארון? לגבי פתיחת הארון אפשר אולי להוסיף הערה שהפתיחות והסגירות סומנו לפי המחזורים הנפוצים וישנם מנהגים שונים, ולהסתפק בזה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:34, 24 באוגוסט 2025 (IDT) :כן. אפשר. אבינו מלכנו לפי הנוסח המערבי נמצא בדף [[סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו]]. למעשה גם בשחרית לחול לא מוצג הנוסח המערבי וגם הבדלים אחרים בין הנוסחאות לא מיוצגים בסידור והוא מבוסס על מה שמכונה כיום 'סידור אשכנז'. אבל מאחר שבמחזורים שני המנהגים מיוצגים בפיוטים, אין סיבה שלא שיוצג גם ההבדל הזה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 14:27, 24 באוגוסט 2025 (IDT) ::בתפילות חול ההבדלים מינוריים עד לא קיימים. במחזורים ובפיוטים הרבה יותר, כמובן. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:30, 24 באוגוסט 2025 (IDT) :::אני חושב שההבדלים לא מינוריים בכלל בין מה שנמצא בסידורים הנפוצים ומה שנהוג במנהג אשכנז המערבי בפועל (בפרט בארץ ישראל שנוטים לשמרנות יתירה במנהגי ונוסחאות פפד"ם), והסידור במצבו הנכחי מטעה בהעלמת ההבדלים, ואף יש בו עדיין נוסחאות מזרחיים בדפים "מערביים", כגון "עושה השלום" בקדיש (אני לא בא להאשים, זה ממש קשה, אבל במצב של היום אני לא ממליץ למי שרוצה להתפלל כנוסח אשכנז המערבי להשתמש בסידור זה). בברכות השחר בכלל יצרתי דף אחר, ואף לגוף התפילה אני מתלבט אם לעשות כן או להסתפק בהגהה. מצד אחד האחידות חשובה כשלעצמה, ויש גם יתרון חשיפה למנהגים מגוונים. מצד שני לא תמיד אפשר וגם הוספת אינספור הערות וחילוקי נוסח עלולה לייגע את המתפלל שרוצה סידור פשוט כמו שהוא מכיר.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 10:58, 19 במאי 2026 (IDT) ::::מספר פעמים בעבר חשבתי שכדאי להפריד לשני סידורים, פעם שאלתי על כך את {{א|בן עדריאל}} בקצרה [[שיחה:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|כאן]], הוא נטה לשלילה מהסיבה שהעלית כאן. אני נוטה קצת יותר לחיוב בעיקר בשל העדפה אישית לעבודה מדויקת ככל הניתן. אם אתם מעוניינים אפשר לנסות לנהל דיון מפורט יותר על יתרונות וחסרונות ואולי גם למצוא פתרון מסוים לחסרונות שבאחת הצורות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 17:01, 19 במאי 2026 (IDT) 2apy9yidrr1wcj4hqji387ywjb2yp4g 0 1736301 3016931 3004417 2026-05-19T13:45:49Z Yack67 27395 3016931 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|קטעי פיוטים עתיקים שנוהגים לשלב בתוך קרובות לימים טובים ושבתות מיוחדות}} </noinclude>אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא,{{ש}} הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ.{{ש}} כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים,{{ש}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו. {{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.<noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 6hmqcy2kaycqi2gz6whfzv8mlpj9ks8 3016987 3016931 2026-05-19T16:02:39Z Yack67 27395 3016987 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|קטעי פיוטים עתיקים שנוהגים לשלב בתוך קרובות לימים טובים ושבתות מיוחדות}} </noinclude><center>אֵל נָא, לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא,{{ש}} הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ.{{ש}} כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים,{{ש}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו. {{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.</center><noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> t5wgtww7khtofi3rchhq2uoc638u1xo 3016989 3016987 2026-05-19T16:03:50Z Yack67 27395 ביטול גרסה [[Special:Diff/3016987|3016987]] של [[Special:Contributions/Yack67|Yack67]] ([[User talk:Yack67|שיחה]]) 3016989 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|קטעי פיוטים עתיקים שנוהגים לשלב בתוך קרובות לימים טובים ושבתות מיוחדות}} </noinclude>אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא,{{ש}} הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ.{{ש}} כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים,{{ש}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו. {{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.<noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 6hmqcy2kaycqi2gz6whfzv8mlpj9ks8 0 1738382 3017035 3009376 2026-05-19T19:40:39Z מו יו הו 37729 3017035 wikitext text/x-wiki *'''יום טוב ראשון:''' [[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/ערבית ליל א|ערבית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/תיקון ליל שבועות|תיקון ליל שבועות]] • [[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/שחרית יום א|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/קריאת התורה יום א|קריאת התורה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/מוסף יום א|מוסף]] *'''יום טוב שני:''' ערבית {{מעמז|סידור/נוסח אשכנז/שבועות|ערבית ליל ב (מערבי)|ערבית ליל ב (מזרחי)}} • [[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/קריאת התורה יום ב|קריאת התורה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/שחרית יום ב|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/מוסף יום ב|מוסף]] p2swrs2aq8vv2cpj2lo4k3asmxeqtcr 0 1738383 3017031 3006573 2026-05-19T19:35:33Z מו יו הו 37729 3017031 wikitext text/x-wiki *'''יום טוב ראשון:''' [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/ערבית ליל א|ערבית]] • [[תפילה בכניסה לסוכה (אשכנזים)|תפילה בכניסה לסוכה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/שחרית יום א|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/קריאת התורה יום א|קריאת התורה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/מוסף ליום טוב|מוסף]] • הושענות (לכל הימים) {{מעמז|הושענות|נוסח אשכנז (מזרחי)|נוסח אשכנז המערבי}} *'''יום טוב שני:''' ערבית {{מעמז|סידור/נוסח אשכנז/סוכות|ערבית ליל ב (מערבי)|ערבית ליל ב (מזרחי)}} • [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/שחרית יום ב|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/קריאת התורה יום ב|קריאת התורה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/מוסף ליום טוב|מוסף]] *'''שבת חול המועד:''' [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/ערבית לשבת חול המועד|ערבית]] • שחרית {{מעמז|סידור/נוסח אשכנז/סוכות|שחרית לשבת חול המועד (מערבי)|שחרית לשבת חול המועד (מזרחי)}} • [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/קריאת התורה לשבת חול המועד|קריאת התורה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/מוסף לשבת חול המועד|מוסף]] • [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|אלהיכם (מערבי)]] *'''חול המועד:''' [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/שחרית ומוסף לחול המועד|שחרית ומוסף]] *'''הושענא רבה:''' [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/שחרית ומוסף להושענא רבה|שחרית ומוסף]] • [[תפילה ביציאה מהסוכה]] (בא"י) r719mowadwwj1fuyjnyc1zkbrqc9gbu 0 1738541 3017033 2996415 2026-05-19T19:37:50Z מו יו הו 37729 3017033 wikitext text/x-wiki {{מקורות לסידור|בארץ ישראל:}} *'''שמיני עצרת - שמחת תורה:''' ערבית {{מעמז|סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת|ערבית שמיני עצרת (מערבי)|ערבית שמיני עצרת (מזרחי)}} • [[סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת/הקפות לשמחת תורה|הקפות]] • שחרית {{מעמז|סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת|שחרית שמחת תורה (מערבי)|שחרית שמחת תורה (מזרחי)}} • [[סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת/קריאת התורה לשמחת תורה|קריאת התורה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת/מוסף לשמיני עצרת|מוסף]] {{מקורות לסידור|בחוץ לארץ:}} *'''שמיני עצרת:''' ערבית {{מעמז|סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת|ערבית שמיני עצרת (מערבי)|ערבית שמיני עצרת (מזרחי)}} • [[סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת/שחרית לשמיני עצרת (בחו"ל)|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת/קריאת התורה לשמיני עצרת|קריאת התורה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת/מוסף לשמיני עצרת|מוסף]] • [[תפילה ביציאה מהסוכה]] *'''שמחת תורה:''' [[סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת/ערבית שמחת תורה|ערבית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת/הקפות לשמחת תורה|הקפות]] • שחרית {{מעמז|סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת|שחרית שמחת תורה (מערבי)|שחרית שמחת תורה (מזרחי)}} • [[סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת/קריאת התורה לשמחת תורה|קריאת התורה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת/מוסף לשמחת תורה|מוסף]] ap4ejvooca46gjxg66u8tweyeics11a 0 1738573 3017022 3003143 2026-05-19T18:55:34Z מו יו הו 37729 3017022 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude><קטע התחלה=ברכה/><small>{{רקע אפור|{{הור|יש אומרים:}}{{ש}}הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה׃ {{ממס|ויקרא כג טו}}}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.<קטע סוף=ברכה/> # הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר {{נוא|הוראה=נ"א בכל הימים:|לָעֹמֶר.}} # הַיּוֹם שְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֲשָׂרָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַחַד עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. <קטע התחלה=הוספות/>הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן סֶלָה.{{ש}}<small>{{רקע אפור|{{הור|נ"א:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.)}}</small> {{הור2|על פי האר"י אומרים בכל יום {{צ|למנצח בנגינות}}, ומכוונים במילה אחת, ובאות אחת מהפסוק האמצעי. אחר כך אומרים {{צ|אנא בכח}}, ומכוונים בכל יום באות אחת משם של מ"ב, וביום השלמת שבוע מכוונים בשש האותיות של הימים הקודמים.}} {{ממס1|תהלים סז}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ {{ש}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}יְחָנֵּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}וִיבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}יָאֵר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}פָּנָיו {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}אִתָּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}סֶלָה׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}לָדַעַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}בָּאָרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}דַּרְכֶּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}בְּכָל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}גּוֹיִם {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}יְשׁוּעָתֶךָ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}יִשְׂמְחוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(1-5)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}וִירַנְּנוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(6-11)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}לְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(12-16)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}כִּי{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(17-18)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}תִשְׁפּוֹט{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(19-23)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}עַמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(24-27)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}מִישׁוֹר{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(28-32)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}וּלְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(33-38)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}בָּאָרֶץ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(39-42)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}תַּנְחֵם{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(43-46)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}סֶלָה{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(47-49)}}}}׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}אֶרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}נָתְנָה {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}יְבוּלָהּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}אֱלֹהֵינוּ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}וְיִירְאוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}אֹתוֹ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}כָּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}אַפְסֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}אָרֶץ׃{{ממס|תהלים סז}} {| |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}{{סי|אָ}}נָּא {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}{{סי|בְּ}}כֹֽחַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}{{סי|גְּ}}דֻלַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}{{סי|יְ}}מִינְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}{{סי|תַּ}}תִּיר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}{{סי|צְ}}רוּרָה||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}{{הור|אב״ג ית״ץ}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}{{סי|רִ}}נַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}{{סי|עַ}}מְּךָ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}{{סי|שַׂ}}גְּבֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}{{סי|נ}}וֹרָא||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}{{הור|קר״ע שט״ן}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}{{סי|נָ}}א {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}{{סי|גִ}}בּוֹר, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}{{סי|יִ}}חוּדְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}{{סי|כְּ}}בָבַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}{{סי|שׇׁ}}מְרֵם||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}{{הור|נג״ד יכ״ש}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}{{סי|בָּ}}רְכֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}{{סי|רַ}}חֲמֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}{{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}{{סי|תָּ}}מִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}{{סי|גׇּ}}מְלֵם{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}{{הור|בט״ר צת״ג}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}{{סי|חֲ}}סִין {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}{{סי|קָ}}דוֹשׁ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}{{סי|בְּ}}רוֹב {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}{{סי|ט}}וּבְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}{{סי|נַ}}הֵל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}{{סי|עֲ}}דָתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}{{הור|חק״ב טנ״ע}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}{{סי|יָ}}חִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}{{סי|גֵּ}}אֶה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}{{סי|לְ}}עַמְּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}{{סי|פְּ}}נֵה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}{{סי|ז}}וֹכְרֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}{{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}{{הור|יג״ל פז״ק}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}{{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}{{סי|וּ}}שְׁמַע {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}{{סי|צַ}}עֲקָתֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}{{סי|י}}וֹדֵֽעַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}{{סי|תַּ}}עֲלוּמוֹת||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}{{הור|שק״ו צי״ת}}}} |} {{הור|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם.{{ממס|ויקרא כג#כג טו|ויקרא כג טו-טז}} כְּדֵי שֶׁיִּטַּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה – # חֶסֶד שֶׁבַּחֶסֶד # גְּבוּרָה שֶׁבַּחֶסֶד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּחֶסֶד # נֶצַח שֶׁבַּחֶסֶד # הוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # יְסוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # מַלְכוּת שֶׁבַּחֶסֶד # חֶסֶד שֶׁבִּגְבוּרָה # גְּבוּרָה שֶׁבַּגְּבוּרָה # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּגְּבוּרָה # נֶצַח שֶׁבַּגְּבוּרָה # הוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # יְסוֹד שֶׁבִּגְבוּרָה # מַלְכוּת שֶׁבַּגְּבוּרָה # חֶסֶד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # גְּבוּרָה שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # נֶצַח שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # הוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # יְסוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # מַלְכוּת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # חֶסֶד שֶׁבַּנֶּצַח # גְּבוּרָה שֶׁבַּנֶּצַח # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּנֶּצַח # נֶצַח שֶׁבַּנֶּצַח # הוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # יְסוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # מַלְכוּת שֶׁבַּנֶּצַח # חֶסֶד שֶׁבַּהוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּהוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּהוֹד # נֶצַח שֶׁבְּהוֹד # הוֹד שֶׁבַּהוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּהוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּהוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּיְּסוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּיְּסוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּיְּסוֹד # נֶצַח שֶׁבַּיְּסוֹד # הוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּיְּסוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּמַּלְכוּת # גְּבוּרָה שֶׁבַּמַּלְכוּת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּמַּלְכוּת # נֶצַח שֶׁבַּמַּלְכוּת # הוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # יְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # מַלְכוּת שֶׁבַּמַּלְכוּת וְאֶטַּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה. אָמֵן סֶלָה.<קטע סוף=הוספות/> 31axfu2dvolujkrbdw6945xmjkcjwff 3017023 3017022 2026-05-19T19:05:54Z מו יו הו 37729 3017023 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude><קטע התחלה=ברכה/><small>{{רקע אפור|{{הור|יש אומרים:}}{{ש}}הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה׃ {{ממס|ויקרא כג טו}}}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.<קטע סוף=ברכה/> # הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר {{נוא|הוראה=נ"א בכל הימים:|לָעֹמֶר.}} # הַיּוֹם שְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֲשָׂרָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַחַד עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. <קטע התחלה=הוספות/>הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן סֶלָה.{{ש}}<small>{{רקע אפור|{{הור|נ"א:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.)}}</small> {{הור2|על פי האר"י אומרים בכל יום {{צ|למנצח בנגינות}}, ומכוונים במילה אחת, ובאות אחת מהפסוק האמצעי. אחר כך אומרים {{צ|אנא בכח}}, ומכוונים בכל יום באות אחת משם של מ"ב, וביום השלמת שבוע מכוונים בשש האותיות של הימים הקודמים.}} {{ממס1|תהלים סז}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ {{ש}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}יְחָנֵּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}וִיבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}יָאֵר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}פָּנָיו {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}אִתָּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}סֶלָה׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}לָדַעַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}בָּאָרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}דַּרְכֶּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}בְּכָל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}גּוֹיִם {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}יְשׁוּעָתֶךָ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}יִשְׂמְחוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(1-5)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}וִירַנְּנוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(6-11)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}לְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(12-16)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}כִּי{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(17-18)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}תִשְׁפּוֹט{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(19-23)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}עַמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(24-27)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}מִישׁוֹר{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(28-32)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}וּלְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(33-38)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}בָּאָרֶץ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(39-42)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}תַּנְחֵם{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(43-46)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}סֶלָה{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(47-49)}}}}׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}אֶרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}נָתְנָה {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}יְבוּלָהּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}אֱלֹהֵינוּ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}וְיִירְאוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}אֹתוֹ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}כָּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}אַפְסֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}אָרֶץ׃{{ממס|תהלים סז}} {| |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}{{סי|אָ}}נָּא {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}{{סי|בְּ}}כֹֽחַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}{{סי|גְּ}}דֻלַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}{{סי|יְ}}מִינְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}{{סי|תַּ}}תִּיר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}{{סי|צְ}}רוּרָה||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}{{הור|אב״ג ית״ץ}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}{{סי|רִ}}נַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}{{סי|עַ}}מְּךָ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}{{סי|שַׂ}}גְּבֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}{{סי|נ}}וֹרָא||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}{{הור|קר״ע שט״ן}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}{{סי|נָ}}א {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}{{סי|גִ}}בּוֹר, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}{{סי|יִ}}חוּדְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}{{סי|כְּ}}בָבַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}{{סי|שׇׁ}}מְרֵם||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}{{הור|נג״ד יכ״ש}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}{{סי|בָּ}}רְכֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}{{סי|רַ}}חֲמֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}{{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}{{סי|תָּ}}מִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}{{סי|גׇּ}}מְלֵם{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}{{הור|בט״ר צת״ג}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}{{סי|חֲ}}סִין {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}{{סי|קָ}}דוֹשׁ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}{{סי|בְּ}}רוֹב {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}{{סי|ט}}וּבְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}{{סי|נַ}}הֵל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}{{סי|עֲ}}דָתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}{{הור|חק״ב טנ״ע}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}{{סי|יָ}}חִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}{{סי|גֵּ}}אֶה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}{{סי|לְ}}עַמְּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}{{סי|פְּ}}נֵה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}{{סי|ז}}וֹכְרֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}{{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}{{הור|יג״ל פז״ק}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}{{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}{{סי|וּ}}שְׁמַע {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}{{סי|צַ}}עֲקָתֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}{{סי|י}}וֹדֵֽעַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}{{סי|תַּ}}עֲלוּמוֹת||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}{{הור|שק״ו צי״ת}}}} |} {{הור|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם.{{ממס|ויקרא כג#כג טו|ויקרא כג טו-טז}} כְּדֵי שֶׁיִּטַּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה – # חֶסֶד שֶׁבַּחֶסֶד # גְּבוּרָה שֶׁבַּחֶסֶד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּחֶסֶד # נֶצַח שֶׁבַּחֶסֶד # הוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # יְסוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # מַלְכוּת שֶׁבַּחֶסֶד # חֶסֶד שֶׁבַּגְּבוּרָה # גְּבוּרָה שֶׁבַּגְּבוּרָה # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּגְּבוּרָה # נֶצַח שֶׁבַּגְּבוּרָה # הוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # יְסוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # מַלְכוּת שֶׁבַּגְּבוּרָה # חֶסֶד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # גְּבוּרָה שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # נֶצַח שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # הוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # יְסוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # מַלְכוּת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # חֶסֶד שֶׁבַּנֶּצַח # גְּבוּרָה שֶׁבַּנֶּצַח # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּנֶּצַח # נֶצַח שֶׁבַּנֶּצַח # הוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # יְסוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # מַלְכוּת שֶׁבַּנֶּצַח # חֶסֶד שֶׁבַּהוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּהוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּהוֹד # נֶצַח שֶׁבְּהוֹד # הוֹד שֶׁבַּהוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּהוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּהוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּיְּסוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּיְּסוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּיְּסוֹד # נֶצַח שֶׁבַּיְּסוֹד # הוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּיְּסוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּמַּלְכוּת # גְּבוּרָה שֶׁבַּמַּלְכוּת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּמַּלְכוּת # נֶצַח שֶׁבַּמַּלְכוּת # הוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # יְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # מַלְכוּת שֶׁבַּמַּלְכוּת וְאֶטַּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה. אָמֵן סֶלָה.<קטע סוף=הוספות/> pk1g8gv5317ncnc0v94x5f4v4eq2cqw 3017046 3017023 2026-05-19T21:43:47Z Yack67 27395 3017046 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude><קטע התחלה=ברכה/><small>{{רקע אפור|{{הור|יש אומרים:}}{{ש}}הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה׃ {{ממס|ויקרא כג טו}}}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.<קטע סוף=ברכה/> <קטע התחלה=חול המועד פסח/># <קטע התחלה=ב' דפסח/>הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר <קטע התחלה=נוא/>{{נוא|הוראה=נ"א <noinclude>בכל הימים</noinclude>:|לָעֹמֶר.}}<קטע סוף=נוא/><קטע סוף=ב' דפסח/> # הַיּוֹם שְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=חול המועד פסח/> # <קטע התחלה=ז' דפסח/>הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=ז' דפסח/> # <קטע התחלה=ח' דפסח/>הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד בָּעֹמֶר.<קטע סוף=ח' דפסח/> # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֲשָׂרָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַחַד עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. <קטע התחלה=הרחמן/><קטע התחלה=הוספות/>הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן סֶלָה.{{ש}}<small>{{רקע אפור|{{הור|נ"א:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.)}}</small> {{הור2|על פי האר"י אומרים בכל יום {{צ|למנצח בנגינות}}, ומכוונים במילה אחת, ובאות אחת מהפסוק האמצעי. אחר כך אומרים {{צ|אנא בכח}}, ומכוונים בכל יום באות אחת משם של מ"ב, וביום השלמת שבוע מכוונים בשש האותיות של הימים הקודמים.}}<קטע סוף=הרחמן/> {{ממס1|תהלים סז}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ {{ש}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}יְחָנֵּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}וִיבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}יָאֵר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}פָּנָיו {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}אִתָּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}סֶלָה׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}לָדַעַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}בָּאָרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}דַּרְכֶּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}בְּכָל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}גּוֹיִם {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}יְשׁוּעָתֶךָ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}יִשְׂמְחוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(1-5)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}וִירַנְּנוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(6-11)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}לְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(12-16)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}כִּי{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(17-18)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}תִשְׁפּוֹט{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(19-23)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}עַמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(24-27)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}מִישׁוֹר{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(28-32)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}וּלְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(33-38)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}בָּאָרֶץ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(39-42)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}תַּנְחֵם{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(43-46)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}סֶלָה{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(47-49)}}}}׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}אֶרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}נָתְנָה {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}יְבוּלָהּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}אֱלֹהֵינוּ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}וְיִירְאוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}אֹתוֹ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}כָּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}אַפְסֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}אָרֶץ׃{{ממס|תהלים סז}} {| |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}{{סי|אָ}}נָּא {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}{{סי|בְּ}}כֹֽחַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}{{סי|גְּ}}דֻלַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}{{סי|יְ}}מִינְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}{{סי|תַּ}}תִּיר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}{{סי|צְ}}רוּרָה||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}{{הור|אב״ג ית״ץ}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}{{סי|רִ}}נַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}{{סי|עַ}}מְּךָ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}{{סי|שַׂ}}גְּבֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}{{סי|נ}}וֹרָא||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}{{הור|קר״ע שט״ן}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}{{סי|נָ}}א {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}{{סי|גִ}}בּוֹר, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}{{סי|יִ}}חוּדְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}{{סי|כְּ}}בָבַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}{{סי|שׇׁ}}מְרֵם||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}{{הור|נג״ד יכ״ש}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}{{סי|בָּ}}רְכֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}{{סי|רַ}}חֲמֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}{{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}{{סי|תָּ}}מִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}{{סי|גׇּ}}מְלֵם{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}{{הור|בט״ר צת״ג}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}{{סי|חֲ}}סִין {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}{{סי|קָ}}דוֹשׁ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}{{סי|בְּ}}רוֹב {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}{{סי|ט}}וּבְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}{{סי|נַ}}הֵל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}{{סי|עֲ}}דָתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}{{הור|חק״ב טנ״ע}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}{{סי|יָ}}חִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}{{סי|גֵּ}}אֶה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}{{סי|לְ}}עַמְּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}{{סי|פְּ}}נֵה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}{{סי|ז}}וֹכְרֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}{{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}{{הור|יג״ל פז״ק}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}{{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}{{סי|וּ}}שְׁמַע {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}{{סי|צַ}}עֲקָתֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}{{סי|י}}וֹדֵֽעַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}{{סי|תַּ}}עֲלוּמוֹת||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}{{הור|שק״ו צי״ת}}}} |} {{הור|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם.{{ממס|ויקרא כג#כג טו|ויקרא כג טו-טז}} כְּדֵי שֶׁיִּטַּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה – # חֶסֶד שֶׁבַּחֶסֶד # גְּבוּרָה שֶׁבַּחֶסֶד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּחֶסֶד # נֶצַח שֶׁבַּחֶסֶד # הוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # יְסוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # מַלְכוּת שֶׁבַּחֶסֶד # חֶסֶד שֶׁבַּגְּבוּרָה # גְּבוּרָה שֶׁבַּגְּבוּרָה # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּגְּבוּרָה # נֶצַח שֶׁבַּגְּבוּרָה # הוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # יְסוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # מַלְכוּת שֶׁבַּגְּבוּרָה # חֶסֶד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # גְּבוּרָה שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # נֶצַח שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # הוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # יְסוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # מַלְכוּת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # חֶסֶד שֶׁבַּנֶּצַח # גְּבוּרָה שֶׁבַּנֶּצַח # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּנֶּצַח # נֶצַח שֶׁבַּנֶּצַח # הוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # יְסוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # מַלְכוּת שֶׁבַּנֶּצַח # חֶסֶד שֶׁבַּהוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּהוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּהוֹד # נֶצַח שֶׁבְּהוֹד # הוֹד שֶׁבַּהוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּהוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּהוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּיְּסוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּיְּסוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּיְּסוֹד # נֶצַח שֶׁבַּיְּסוֹד # הוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּיְּסוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּמַּלְכוּת # גְּבוּרָה שֶׁבַּמַּלְכוּת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּמַּלְכוּת # נֶצַח שֶׁבַּמַּלְכוּת # הוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # יְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # מַלְכוּת שֶׁבַּמַּלְכוּת וְאֶטַּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה. אָמֵן סֶלָה.<קטע סוף=הוספות/> li43f2nduielz6fth8p4oxjf9jvdc3i 3017049 3017046 2026-05-19T21:52:27Z Yack67 27395 3017049 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude><קטע התחלה=ברכה/><small>{{רקע אפור|{{הור|יש אומרים:}}{{ש}}הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה׃ {{ממס|ויקרא כג טו}}}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.<קטע סוף=ברכה/> <קטע התחלה=חול המועד פסח/># <קטע התחלה=ב' דפסח/>הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר <קטע התחלה=נוא/>{{נוא|הוראה=נ"א <noinclude>בכל הימים</noinclude>:|לָעֹמֶר.}}<קטע סוף=נוא/><קטע סוף=ב' דפסח/> <קטע התחלה=שחוה"פ/># הַיּוֹם שְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=שחוה"פ/> # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. <קטע התחלה=שחוה"פ/># הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=שחוה"פ/> # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=חול המועד פסח/> # <קטע התחלה=ז' דפסח/>הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=ז' דפסח/> # <קטע התחלה=ח' דפסח/>הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד בָּעֹמֶר.<קטע סוף=ח' דפסח/> # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֲשָׂרָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַחַד עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. <קטע התחלה=הרחמן/><קטע התחלה=הוספות/>הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן סֶלָה.{{ש}}<small>{{רקע אפור|{{הור|נ"א:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.)}}</small> {{הור2|על פי האר"י אומרים בכל יום {{צ|למנצח בנגינות}}, ומכוונים במילה אחת, ובאות אחת מהפסוק האמצעי. אחר כך אומרים {{צ|אנא בכח}}, ומכוונים בכל יום באות אחת משם של מ"ב, וביום השלמת שבוע מכוונים בשש האותיות של הימים הקודמים.}}<קטע סוף=הרחמן/> {{ממס1|תהלים סז}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ {{ש}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}יְחָנֵּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}וִיבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}יָאֵר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}פָּנָיו {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}אִתָּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}סֶלָה׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}לָדַעַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}בָּאָרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}דַּרְכֶּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}בְּכָל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}גּוֹיִם {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}יְשׁוּעָתֶךָ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}יִשְׂמְחוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(1-5)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}וִירַנְּנוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(6-11)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}לְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(12-16)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}כִּי{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(17-18)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}תִשְׁפּוֹט{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(19-23)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}עַמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(24-27)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}מִישׁוֹר{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(28-32)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}וּלְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(33-38)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}בָּאָרֶץ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(39-42)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}תַּנְחֵם{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(43-46)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}סֶלָה{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(47-49)}}}}׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}אֶרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}נָתְנָה {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}יְבוּלָהּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}אֱלֹהֵינוּ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}וְיִירְאוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}אֹתוֹ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}כָּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}אַפְסֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}אָרֶץ׃{{ממס|תהלים סז}} {| |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}{{סי|אָ}}נָּא {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}{{סי|בְּ}}כֹֽחַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}{{סי|גְּ}}דֻלַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}{{סי|יְ}}מִינְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}{{סי|תַּ}}תִּיר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}{{סי|צְ}}רוּרָה||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}{{הור|אב״ג ית״ץ}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}{{סי|רִ}}נַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}{{סי|עַ}}מְּךָ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}{{סי|שַׂ}}גְּבֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}{{סי|נ}}וֹרָא||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}{{הור|קר״ע שט״ן}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}{{סי|נָ}}א {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}{{סי|גִ}}בּוֹר, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}{{סי|יִ}}חוּדְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}{{סי|כְּ}}בָבַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}{{סי|שׇׁ}}מְרֵם||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}{{הור|נג״ד יכ״ש}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}{{סי|בָּ}}רְכֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}{{סי|רַ}}חֲמֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}{{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}{{סי|תָּ}}מִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}{{סי|גׇּ}}מְלֵם{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}{{הור|בט״ר צת״ג}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}{{סי|חֲ}}סִין {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}{{סי|קָ}}דוֹשׁ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}{{סי|בְּ}}רוֹב {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}{{סי|ט}}וּבְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}{{סי|נַ}}הֵל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}{{סי|עֲ}}דָתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}{{הור|חק״ב טנ״ע}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}{{סי|יָ}}חִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}{{סי|גֵּ}}אֶה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}{{סי|לְ}}עַמְּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}{{סי|פְּ}}נֵה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}{{סי|ז}}וֹכְרֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}{{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}{{הור|יג״ל פז״ק}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}{{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}{{סי|וּ}}שְׁמַע {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}{{סי|צַ}}עֲקָתֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}{{סי|י}}וֹדֵֽעַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}{{סי|תַּ}}עֲלוּמוֹת||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}{{הור|שק״ו צי״ת}}}} |} {{הור|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם.{{ממס|ויקרא כג#כג טו|ויקרא כג טו-טז}} כְּדֵי שֶׁיִּטַּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה – # חֶסֶד שֶׁבַּחֶסֶד # גְּבוּרָה שֶׁבַּחֶסֶד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּחֶסֶד # נֶצַח שֶׁבַּחֶסֶד # הוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # יְסוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # מַלְכוּת שֶׁבַּחֶסֶד # חֶסֶד שֶׁבַּגְּבוּרָה # גְּבוּרָה שֶׁבַּגְּבוּרָה # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּגְּבוּרָה # נֶצַח שֶׁבַּגְּבוּרָה # הוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # יְסוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # מַלְכוּת שֶׁבַּגְּבוּרָה # חֶסֶד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # גְּבוּרָה שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # נֶצַח שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # הוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # יְסוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # מַלְכוּת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # חֶסֶד שֶׁבַּנֶּצַח # גְּבוּרָה שֶׁבַּנֶּצַח # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּנֶּצַח # נֶצַח שֶׁבַּנֶּצַח # הוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # יְסוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # מַלְכוּת שֶׁבַּנֶּצַח # חֶסֶד שֶׁבַּהוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּהוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּהוֹד # נֶצַח שֶׁבְּהוֹד # הוֹד שֶׁבַּהוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּהוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּהוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּיְּסוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּיְּסוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּיְּסוֹד # נֶצַח שֶׁבַּיְּסוֹד # הוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּיְּסוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּמַּלְכוּת # גְּבוּרָה שֶׁבַּמַּלְכוּת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּמַּלְכוּת # נֶצַח שֶׁבַּמַּלְכוּת # הוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # יְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # מַלְכוּת שֶׁבַּמַּלְכוּת וְאֶטַּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה. אָמֵן סֶלָה.<קטע סוף=הוספות/> 2vf74mrg3vuorgdt0dgv8dbt8nknkhx 3017050 3017049 2026-05-19T21:56:14Z Yack67 27395 3017050 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude><קטע התחלה=ברכה/><small>{{רקע אפור|{{הור|יש אומרים:}}{{ש}}הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה׃ {{ממס|ויקרא כג טו}}}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.<קטע סוף=ברכה/> <קטע התחלה=חול המועד פסח/># <קטע התחלה=ב' דפסח/>הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר <קטע התחלה=נוא/>{{נוא|הוראה=נ"א <noinclude>בכל הימים</noinclude>:|לָעֹמֶר.}}<קטע סוף=נוא/><קטע סוף=ב' דפסח/> # <קטע התחלה=שחוה"פ/>הַיּוֹם שְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. <קטע סוף=שחוה"פ/># הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. <קטע התחלה=שחוה"פ/># הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=שחוה"פ/> # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=חול המועד פסח/> # <קטע התחלה=ז' דפסח/>הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=ז' דפסח/> # <קטע התחלה=ח' דפסח/>הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד בָּעֹמֶר.<קטע סוף=ח' דפסח/> # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֲשָׂרָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַחַד עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. <קטע התחלה=הרחמן/><קטע התחלה=הוספות/>הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן סֶלָה.{{ש}}<small>{{רקע אפור|{{הור|נ"א:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.)}}</small> {{הור2|על פי האר"י אומרים בכל יום {{צ|למנצח בנגינות}}, ומכוונים במילה אחת, ובאות אחת מהפסוק האמצעי. אחר כך אומרים {{צ|אנא בכח}}, ומכוונים בכל יום באות אחת משם של מ"ב, וביום השלמת שבוע מכוונים בשש האותיות של הימים הקודמים.}}<קטע סוף=הרחמן/> {{ממס1|תהלים סז}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ {{ש}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}יְחָנֵּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}וִיבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}יָאֵר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}פָּנָיו {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}אִתָּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}סֶלָה׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}לָדַעַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}בָּאָרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}דַּרְכֶּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}בְּכָל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}גּוֹיִם {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}יְשׁוּעָתֶךָ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}יִשְׂמְחוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(1-5)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}וִירַנְּנוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(6-11)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}לְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(12-16)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}כִּי{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(17-18)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}תִשְׁפּוֹט{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(19-23)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}עַמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(24-27)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}מִישׁוֹר{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(28-32)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}וּלְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(33-38)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}בָּאָרֶץ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(39-42)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}תַּנְחֵם{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(43-46)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}סֶלָה{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(47-49)}}}}׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}אֶרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}נָתְנָה {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}יְבוּלָהּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}אֱלֹהֵינוּ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}וְיִירְאוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}אֹתוֹ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}כָּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}אַפְסֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}אָרֶץ׃{{ממס|תהלים סז}} {| |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}{{סי|אָ}}נָּא {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}{{סי|בְּ}}כֹֽחַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}{{סי|גְּ}}דֻלַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}{{סי|יְ}}מִינְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}{{סי|תַּ}}תִּיר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}{{סי|צְ}}רוּרָה||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}{{הור|אב״ג ית״ץ}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}{{סי|רִ}}נַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}{{סי|עַ}}מְּךָ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}{{סי|שַׂ}}גְּבֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}{{סי|נ}}וֹרָא||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}{{הור|קר״ע שט״ן}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}{{סי|נָ}}א {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}{{סי|גִ}}בּוֹר, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}{{סי|יִ}}חוּדְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}{{סי|כְּ}}בָבַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}{{סי|שׇׁ}}מְרֵם||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}{{הור|נג״ד יכ״ש}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}{{סי|בָּ}}רְכֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}{{סי|רַ}}חֲמֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}{{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}{{סי|תָּ}}מִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}{{סי|גׇּ}}מְלֵם{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}{{הור|בט״ר צת״ג}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}{{סי|חֲ}}סִין {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}{{סי|קָ}}דוֹשׁ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}{{סי|בְּ}}רוֹב {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}{{סי|ט}}וּבְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}{{סי|נַ}}הֵל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}{{סי|עֲ}}דָתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}{{הור|חק״ב טנ״ע}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}{{סי|יָ}}חִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}{{סי|גֵּ}}אֶה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}{{סי|לְ}}עַמְּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}{{סי|פְּ}}נֵה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}{{סי|ז}}וֹכְרֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}{{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}{{הור|יג״ל פז״ק}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}{{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}{{סי|וּ}}שְׁמַע {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}{{סי|צַ}}עֲקָתֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}{{סי|י}}וֹדֵֽעַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}{{סי|תַּ}}עֲלוּמוֹת||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}{{הור|שק״ו צי״ת}}}} |} {{הור|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם.{{ממס|ויקרא כג#כג טו|ויקרא כג טו-טז}} כְּדֵי שֶׁיִּטַּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה – # חֶסֶד שֶׁבַּחֶסֶד # גְּבוּרָה שֶׁבַּחֶסֶד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּחֶסֶד # נֶצַח שֶׁבַּחֶסֶד # הוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # יְסוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # מַלְכוּת שֶׁבַּחֶסֶד # חֶסֶד שֶׁבַּגְּבוּרָה # גְּבוּרָה שֶׁבַּגְּבוּרָה # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּגְּבוּרָה # נֶצַח שֶׁבַּגְּבוּרָה # הוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # יְסוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # מַלְכוּת שֶׁבַּגְּבוּרָה # חֶסֶד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # גְּבוּרָה שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # נֶצַח שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # הוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # יְסוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # מַלְכוּת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # חֶסֶד שֶׁבַּנֶּצַח # גְּבוּרָה שֶׁבַּנֶּצַח # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּנֶּצַח # נֶצַח שֶׁבַּנֶּצַח # הוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # יְסוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # מַלְכוּת שֶׁבַּנֶּצַח # חֶסֶד שֶׁבַּהוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּהוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּהוֹד # נֶצַח שֶׁבְּהוֹד # הוֹד שֶׁבַּהוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּהוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּהוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּיְּסוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּיְּסוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּיְּסוֹד # נֶצַח שֶׁבַּיְּסוֹד # הוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּיְּסוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּמַּלְכוּת # גְּבוּרָה שֶׁבַּמַּלְכוּת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּמַּלְכוּת # נֶצַח שֶׁבַּמַּלְכוּת # הוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # יְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # מַלְכוּת שֶׁבַּמַּלְכוּת וְאֶטַּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה. אָמֵן סֶלָה.<קטע סוף=הוספות/> 5sce6xbliy7cgxc3a8g60vvjqewauuf 3017051 3017050 2026-05-19T21:56:52Z Yack67 27395 3017051 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude><קטע התחלה=ברכה/><small>{{רקע אפור|{{הור|יש אומרים:}}{{ש}}הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה׃ {{ממס|ויקרא כג טו}}}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.<קטע סוף=ברכה/> <קטע התחלה=חול המועד פסח/># <קטע התחלה=ב' דפסח/>הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר <קטע התחלה=נוא/>{{נוא|הוראה=נ"א <noinclude>בכל הימים</noinclude>:|לָעֹמֶר.}}<קטע סוף=נוא/><קטע סוף=ב' דפסח/> # <קטע התחלה=שחוה"פ/>הַיּוֹם שְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. <קטע סוף=שחוה"פ/># הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # <קטע התחלה=שחוה"פ/>הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=שחוה"פ/> # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=חול המועד פסח/> # <קטע התחלה=ז' דפסח/>הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=ז' דפסח/> # <קטע התחלה=ח' דפסח/>הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד בָּעֹמֶר.<קטע סוף=ח' דפסח/> # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֲשָׂרָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַחַד עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. <קטע התחלה=הרחמן/><קטע התחלה=הוספות/>הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן סֶלָה.{{ש}}<small>{{רקע אפור|{{הור|נ"א:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.)}}</small> {{הור2|על פי האר"י אומרים בכל יום {{צ|למנצח בנגינות}}, ומכוונים במילה אחת, ובאות אחת מהפסוק האמצעי. אחר כך אומרים {{צ|אנא בכח}}, ומכוונים בכל יום באות אחת משם של מ"ב, וביום השלמת שבוע מכוונים בשש האותיות של הימים הקודמים.}}<קטע סוף=הרחמן/> {{ממס1|תהלים סז}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ {{ש}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}יְחָנֵּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}וִיבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}יָאֵר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}פָּנָיו {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}אִתָּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}סֶלָה׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}לָדַעַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}בָּאָרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}דַּרְכֶּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}בְּכָל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}גּוֹיִם {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}יְשׁוּעָתֶךָ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}יִשְׂמְחוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(1-5)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}וִירַנְּנוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(6-11)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}לְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(12-16)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}כִּי{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(17-18)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}תִשְׁפּוֹט{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(19-23)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}עַמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(24-27)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}מִישׁוֹר{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(28-32)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}וּלְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(33-38)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}בָּאָרֶץ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(39-42)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}תַּנְחֵם{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(43-46)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}סֶלָה{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(47-49)}}}}׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}אֶרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}נָתְנָה {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}יְבוּלָהּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}אֱלֹהֵינוּ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}וְיִירְאוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}אֹתוֹ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}כָּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}אַפְסֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}אָרֶץ׃{{ממס|תהלים סז}} {| |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}{{סי|אָ}}נָּא {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}{{סי|בְּ}}כֹֽחַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}{{סי|גְּ}}דֻלַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}{{סי|יְ}}מִינְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}{{סי|תַּ}}תִּיר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}{{סי|צְ}}רוּרָה||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}{{הור|אב״ג ית״ץ}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}{{סי|רִ}}נַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}{{סי|עַ}}מְּךָ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}{{סי|שַׂ}}גְּבֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}{{סי|נ}}וֹרָא||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}{{הור|קר״ע שט״ן}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}{{סי|נָ}}א {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}{{סי|גִ}}בּוֹר, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}{{סי|יִ}}חוּדְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}{{סי|כְּ}}בָבַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}{{סי|שׇׁ}}מְרֵם||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}{{הור|נג״ד יכ״ש}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}{{סי|בָּ}}רְכֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}{{סי|רַ}}חֲמֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}{{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}{{סי|תָּ}}מִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}{{סי|גׇּ}}מְלֵם{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}{{הור|בט״ר צת״ג}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}{{סי|חֲ}}סִין {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}{{סי|קָ}}דוֹשׁ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}{{סי|בְּ}}רוֹב {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}{{סי|ט}}וּבְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}{{סי|נַ}}הֵל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}{{סי|עֲ}}דָתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}{{הור|חק״ב טנ״ע}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}{{סי|יָ}}חִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}{{סי|גֵּ}}אֶה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}{{סי|לְ}}עַמְּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}{{סי|פְּ}}נֵה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}{{סי|ז}}וֹכְרֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}{{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}{{הור|יג״ל פז״ק}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}{{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}{{סי|וּ}}שְׁמַע {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}{{סי|צַ}}עֲקָתֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}{{סי|י}}וֹדֵֽעַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}{{סי|תַּ}}עֲלוּמוֹת||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}{{הור|שק״ו צי״ת}}}} |} {{הור|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם.{{ממס|ויקרא כג#כג טו|ויקרא כג טו-טז}} כְּדֵי שֶׁיִּטַּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה – # חֶסֶד שֶׁבַּחֶסֶד # גְּבוּרָה שֶׁבַּחֶסֶד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּחֶסֶד # נֶצַח שֶׁבַּחֶסֶד # הוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # יְסוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # מַלְכוּת שֶׁבַּחֶסֶד # חֶסֶד שֶׁבַּגְּבוּרָה # גְּבוּרָה שֶׁבַּגְּבוּרָה # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּגְּבוּרָה # נֶצַח שֶׁבַּגְּבוּרָה # הוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # יְסוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # מַלְכוּת שֶׁבַּגְּבוּרָה # חֶסֶד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # גְּבוּרָה שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # נֶצַח שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # הוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # יְסוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # מַלְכוּת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # חֶסֶד שֶׁבַּנֶּצַח # גְּבוּרָה שֶׁבַּנֶּצַח # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּנֶּצַח # נֶצַח שֶׁבַּנֶּצַח # הוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # יְסוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # מַלְכוּת שֶׁבַּנֶּצַח # חֶסֶד שֶׁבַּהוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּהוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּהוֹד # נֶצַח שֶׁבְּהוֹד # הוֹד שֶׁבַּהוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּהוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּהוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּיְּסוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּיְּסוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּיְּסוֹד # נֶצַח שֶׁבַּיְּסוֹד # הוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּיְּסוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּמַּלְכוּת # גְּבוּרָה שֶׁבַּמַּלְכוּת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּמַּלְכוּת # נֶצַח שֶׁבַּמַּלְכוּת # הוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # יְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # מַלְכוּת שֶׁבַּמַּלְכוּת וְאֶטַּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה. אָמֵן סֶלָה.<קטע סוף=הוספות/> l38qqyqvmgukthybvbnk2n4tmvl2635 3017052 3017051 2026-05-19T21:58:23Z Yack67 27395 3017052 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude><קטע התחלה=ברכה/><small>{{רקע אפור|{{הור|יש אומרים:}}{{ש}}הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה׃ {{ממס|ויקרא כג טו}}}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.<קטע סוף=ברכה/> <קטע התחלה=חול המועד פסח/># <קטע התחלה=ב' דפסח/>הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר <קטע התחלה=נוא/>{{נוא|הוראה=נ"א <noinclude>בכל הימים</noinclude>:|לָעֹמֶר.}}<קטע סוף=נוא/><קטע סוף=ב' דפסח/> # <קטע התחלה=שחוה"פ1/>הַיּוֹם שְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=שחוה"פ1/> # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # <קטע התחלה=שחוה"פ2/>הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=שחוה"פ2/> # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=חול המועד פסח/> # <קטע התחלה=ז' דפסח/>הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=ז' דפסח/> # <קטע התחלה=ח' דפסח/>הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד בָּעֹמֶר.<קטע סוף=ח' דפסח/> # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֲשָׂרָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַחַד עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. <קטע התחלה=הרחמן/><קטע התחלה=הוספות/>הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן סֶלָה.{{ש}}<small>{{רקע אפור|{{הור|נ"א:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.)}}</small> {{הור2|על פי האר"י אומרים בכל יום {{צ|למנצח בנגינות}}, ומכוונים במילה אחת, ובאות אחת מהפסוק האמצעי. אחר כך אומרים {{צ|אנא בכח}}, ומכוונים בכל יום באות אחת משם של מ"ב, וביום השלמת שבוע מכוונים בשש האותיות של הימים הקודמים.}}<קטע סוף=הרחמן/> {{ממס1|תהלים סז}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ {{ש}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}יְחָנֵּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}וִיבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}יָאֵר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}פָּנָיו {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}אִתָּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}סֶלָה׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}לָדַעַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}בָּאָרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}דַּרְכֶּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}בְּכָל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}גּוֹיִם {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}יְשׁוּעָתֶךָ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}יִשְׂמְחוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(1-5)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}וִירַנְּנוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(6-11)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}לְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(12-16)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}כִּי{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(17-18)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}תִשְׁפּוֹט{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(19-23)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}עַמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(24-27)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}מִישׁוֹר{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(28-32)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}וּלְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(33-38)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}בָּאָרֶץ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(39-42)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}תַּנְחֵם{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(43-46)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}סֶלָה{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(47-49)}}}}׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}אֶרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}נָתְנָה {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}יְבוּלָהּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}אֱלֹהֵינוּ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}וְיִירְאוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}אֹתוֹ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}כָּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}אַפְסֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}אָרֶץ׃{{ממס|תהלים סז}} {| |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}{{סי|אָ}}נָּא {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}{{סי|בְּ}}כֹֽחַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}{{סי|גְּ}}דֻלַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}{{סי|יְ}}מִינְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}{{סי|תַּ}}תִּיר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}{{סי|צְ}}רוּרָה||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}{{הור|אב״ג ית״ץ}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}{{סי|רִ}}נַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}{{סי|עַ}}מְּךָ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}{{סי|שַׂ}}גְּבֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}{{סי|נ}}וֹרָא||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}{{הור|קר״ע שט״ן}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}{{סי|נָ}}א {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}{{סי|גִ}}בּוֹר, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}{{סי|יִ}}חוּדְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}{{סי|כְּ}}בָבַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}{{סי|שׇׁ}}מְרֵם||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}{{הור|נג״ד יכ״ש}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}{{סי|בָּ}}רְכֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}{{סי|רַ}}חֲמֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}{{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}{{סי|תָּ}}מִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}{{סי|גׇּ}}מְלֵם{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}{{הור|בט״ר צת״ג}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}{{סי|חֲ}}סִין {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}{{סי|קָ}}דוֹשׁ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}{{סי|בְּ}}רוֹב {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}{{סי|ט}}וּבְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}{{סי|נַ}}הֵל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}{{סי|עֲ}}דָתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}{{הור|חק״ב טנ״ע}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}{{סי|יָ}}חִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}{{סי|גֵּ}}אֶה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}{{סי|לְ}}עַמְּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}{{סי|פְּ}}נֵה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}{{סי|ז}}וֹכְרֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}{{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}{{הור|יג״ל פז״ק}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}{{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}{{סי|וּ}}שְׁמַע {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}{{סי|צַ}}עֲקָתֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}{{סי|י}}וֹדֵֽעַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}{{סי|תַּ}}עֲלוּמוֹת||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}{{הור|שק״ו צי״ת}}}} |} {{הור|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם.{{ממס|ויקרא כג#כג טו|ויקרא כג טו-טז}} כְּדֵי שֶׁיִּטַּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה – # חֶסֶד שֶׁבַּחֶסֶד # גְּבוּרָה שֶׁבַּחֶסֶד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּחֶסֶד # נֶצַח שֶׁבַּחֶסֶד # הוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # יְסוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # מַלְכוּת שֶׁבַּחֶסֶד # חֶסֶד שֶׁבַּגְּבוּרָה # גְּבוּרָה שֶׁבַּגְּבוּרָה # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּגְּבוּרָה # נֶצַח שֶׁבַּגְּבוּרָה # הוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # יְסוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # מַלְכוּת שֶׁבַּגְּבוּרָה # חֶסֶד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # גְּבוּרָה שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # נֶצַח שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # הוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # יְסוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # מַלְכוּת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # חֶסֶד שֶׁבַּנֶּצַח # גְּבוּרָה שֶׁבַּנֶּצַח # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּנֶּצַח # נֶצַח שֶׁבַּנֶּצַח # הוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # יְסוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # מַלְכוּת שֶׁבַּנֶּצַח # חֶסֶד שֶׁבַּהוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּהוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּהוֹד # נֶצַח שֶׁבְּהוֹד # הוֹד שֶׁבַּהוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּהוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּהוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּיְּסוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּיְּסוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּיְּסוֹד # נֶצַח שֶׁבַּיְּסוֹד # הוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּיְּסוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּמַּלְכוּת # גְּבוּרָה שֶׁבַּמַּלְכוּת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּמַּלְכוּת # נֶצַח שֶׁבַּמַּלְכוּת # הוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # יְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # מַלְכוּת שֶׁבַּמַּלְכוּת וְאֶטַּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה. אָמֵן סֶלָה.<קטע סוף=הוספות/> rc2o08smv6bzsvjtq7ydh84ak5l6e9q 3017053 3017052 2026-05-19T22:01:26Z Yack67 27395 3017053 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude><קטע התחלה=ברכה/><small>{{רקע אפור|{{הור|יש אומרים:}}{{ש}}הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה׃ {{ממס|ויקרא כג טו}}}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.<קטע סוף=ברכה/> <קטע התחלה=חול המועד פסח/># <קטע התחלה=ב' דפסח/>הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר <קטע התחלה=נוא/>{{נוא|הוראה=נ"א <noinclude>בכל הימים</noinclude>:|לָעֹמֶר}}.<קטע סוף=נוא/><קטע סוף=ב' דפסח/> # <קטע התחלה=שחוה"פ1/>הַיּוֹם שְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר<קטע סוף=שחוה"פ1/>. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # <קטע התחלה=שחוה"פ2/>הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר<קטע סוף=שחוה"פ2/>. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=חול המועד פסח/> # <קטע התחלה=ז' דפסח/>הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר<קטע סוף=ז' דפסח/>. # <קטע התחלה=ח' דפסח/>הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד בָּעֹמֶר<קטע סוף=ח' דפסח/>. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֲשָׂרָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַחַד עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. <קטע התחלה=הרחמן/><קטע התחלה=הוספות/>הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן סֶלָה.{{ש}}<small>{{רקע אפור|{{הור|נ"א:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.)}}</small> {{הור2|על פי האר"י אומרים בכל יום {{צ|למנצח בנגינות}}, ומכוונים במילה אחת, ובאות אחת מהפסוק האמצעי. אחר כך אומרים {{צ|אנא בכח}}, ומכוונים בכל יום באות אחת משם של מ"ב, וביום השלמת שבוע מכוונים בשש האותיות של הימים הקודמים.}}<קטע סוף=הרחמן/> {{ממס1|תהלים סז}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ {{ש}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}יְחָנֵּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}וִיבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}יָאֵר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}פָּנָיו {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}אִתָּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}סֶלָה׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}לָדַעַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}בָּאָרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}דַּרְכֶּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}בְּכָל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}גּוֹיִם {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}יְשׁוּעָתֶךָ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}יִשְׂמְחוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(1-5)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}וִירַנְּנוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(6-11)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}לְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(12-16)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}כִּי{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(17-18)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}תִשְׁפּוֹט{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(19-23)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}עַמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(24-27)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}מִישׁוֹר{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(28-32)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}וּלְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(33-38)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}בָּאָרֶץ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(39-42)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}תַּנְחֵם{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(43-46)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}סֶלָה{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(47-49)}}}}׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}אֶרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}נָתְנָה {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}יְבוּלָהּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}אֱלֹהֵינוּ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}וְיִירְאוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}אֹתוֹ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}כָּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}אַפְסֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}אָרֶץ׃{{ממס|תהלים סז}} {| |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}{{סי|אָ}}נָּא {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}{{סי|בְּ}}כֹֽחַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}{{סי|גְּ}}דֻלַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}{{סי|יְ}}מִינְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}{{סי|תַּ}}תִּיר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}{{סי|צְ}}רוּרָה||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}{{הור|אב״ג ית״ץ}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}{{סי|רִ}}נַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}{{סי|עַ}}מְּךָ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}{{סי|שַׂ}}גְּבֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}{{סי|נ}}וֹרָא||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}{{הור|קר״ע שט״ן}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}{{סי|נָ}}א {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}{{סי|גִ}}בּוֹר, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}{{סי|יִ}}חוּדְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}{{סי|כְּ}}בָבַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}{{סי|שׇׁ}}מְרֵם||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}{{הור|נג״ד יכ״ש}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}{{סי|בָּ}}רְכֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}{{סי|רַ}}חֲמֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}{{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}{{סי|תָּ}}מִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}{{סי|גׇּ}}מְלֵם{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}{{הור|בט״ר צת״ג}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}{{סי|חֲ}}סִין {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}{{סי|קָ}}דוֹשׁ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}{{סי|בְּ}}רוֹב {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}{{סי|ט}}וּבְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}{{סי|נַ}}הֵל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}{{סי|עֲ}}דָתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}{{הור|חק״ב טנ״ע}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}{{סי|יָ}}חִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}{{סי|גֵּ}}אֶה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}{{סי|לְ}}עַמְּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}{{סי|פְּ}}נֵה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}{{סי|ז}}וֹכְרֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}{{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}{{הור|יג״ל פז״ק}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}{{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}{{סי|וּ}}שְׁמַע {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}{{סי|צַ}}עֲקָתֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}{{סי|י}}וֹדֵֽעַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}{{סי|תַּ}}עֲלוּמוֹת||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}{{הור|שק״ו צי״ת}}}} |} {{הור|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם.{{ממס|ויקרא כג#כג טו|ויקרא כג טו-טז}} כְּדֵי שֶׁיִּטַּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה – # חֶסֶד שֶׁבַּחֶסֶד # גְּבוּרָה שֶׁבַּחֶסֶד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּחֶסֶד # נֶצַח שֶׁבַּחֶסֶד # הוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # יְסוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # מַלְכוּת שֶׁבַּחֶסֶד # חֶסֶד שֶׁבַּגְּבוּרָה # גְּבוּרָה שֶׁבַּגְּבוּרָה # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּגְּבוּרָה # נֶצַח שֶׁבַּגְּבוּרָה # הוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # יְסוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # מַלְכוּת שֶׁבַּגְּבוּרָה # חֶסֶד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # גְּבוּרָה שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # נֶצַח שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # הוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # יְסוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # מַלְכוּת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # חֶסֶד שֶׁבַּנֶּצַח # גְּבוּרָה שֶׁבַּנֶּצַח # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּנֶּצַח # נֶצַח שֶׁבַּנֶּצַח # הוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # יְסוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # מַלְכוּת שֶׁבַּנֶּצַח # חֶסֶד שֶׁבַּהוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּהוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּהוֹד # נֶצַח שֶׁבְּהוֹד # הוֹד שֶׁבַּהוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּהוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּהוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּיְּסוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּיְּסוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּיְּסוֹד # נֶצַח שֶׁבַּיְּסוֹד # הוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּיְּסוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּמַּלְכוּת # גְּבוּרָה שֶׁבַּמַּלְכוּת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּמַּלְכוּת # נֶצַח שֶׁבַּמַּלְכוּת # הוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # יְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # מַלְכוּת שֶׁבַּמַּלְכוּת וְאֶטַּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה. אָמֵן סֶלָה.<קטע סוף=הוספות/> i7etsdp5epynq65o1unseubjxztjejl 3017054 3017053 2026-05-19T22:02:11Z Yack67 27395 3017054 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude><קטע התחלה=ברכה/><small>{{רקע אפור|{{הור|יש אומרים:}}{{ש}}הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה׃ {{ממס|ויקרא כג טו}}}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.<קטע סוף=ברכה/> <קטע התחלה=חול המועד פסח/># <קטע התחלה=ב' דפסח/>הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר<קטע התחלה=נוא/> {{נוא|הוראה=נ"א <noinclude>בכל הימים</noinclude>:|לָעֹמֶר}}.<קטע סוף=נוא/><קטע סוף=ב' דפסח/> # <קטע התחלה=שחוה"פ1/>הַיּוֹם שְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר<קטע סוף=שחוה"פ1/>. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # <קטע התחלה=שחוה"פ2/>הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר<קטע סוף=שחוה"פ2/>. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר.<קטע סוף=חול המועד פסח/> # <קטע התחלה=ז' דפסח/>הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר<קטע סוף=ז' דפסח/>. # <קטע התחלה=ח' דפסח/>הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד בָּעֹמֶר<קטע סוף=ח' דפסח/>. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֲשָׂרָה יָמִים, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַחַד עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם עֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אֶחָד וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שִׁבְעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר. # הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁהֵם שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר. <קטע התחלה=הרחמן/><קטע התחלה=הוספות/>הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן סֶלָה.{{ש}}<small>{{רקע אפור|{{הור|נ"א:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.)}}</small> {{הור2|על פי האר"י אומרים בכל יום {{צ|למנצח בנגינות}}, ומכוונים במילה אחת, ובאות אחת מהפסוק האמצעי. אחר כך אומרים {{צ|אנא בכח}}, ומכוונים בכל יום באות אחת משם של מ"ב, וביום השלמת שבוע מכוונים בשש האותיות של הימים הקודמים.}}<קטע סוף=הרחמן/> {{ממס1|תהלים סז}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ {{ש}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}יְחָנֵּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}וִיבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}יָאֵר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}פָּנָיו {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}אִתָּנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}סֶלָה׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}לָדַעַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}בָּאָרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}דַּרְכֶּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}בְּכָל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}גּוֹיִם {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}יְשׁוּעָתֶךָ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}יִשְׂמְחוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(1-5)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}וִירַנְּנוּ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(6-11)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}לְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(12-16)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}כִּי{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(17-18)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}תִשְׁפּוֹט{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(19-23)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}עַמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(24-27)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}מִישׁוֹר{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(28-32)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}וּלְאֻמִּים{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(33-38)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}בָּאָרֶץ{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(39-42)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}תַּנְחֵם{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(43-46)}}}} {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}סֶלָה{{צבע גופן|כתום|{{כתב תחתי|(47-49)}}}}׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}יוֹדוּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}עַמִּים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}כֻּלָּם׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}אֶרֶץ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}נָתְנָה {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}יְבוּלָהּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}אֱלֹהֵינוּ׃ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}יְבָרְכֵנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}אֱלֹהִים {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}וְיִירְאוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}אֹתוֹ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}כָּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}אַפְסֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}אָרֶץ׃{{ממס|תהלים סז}} {| |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(1)}}}}{{סי|אָ}}נָּא {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(2)}}}}{{סי|בְּ}}כֹֽחַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(3)}}}}{{סי|גְּ}}דֻלַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(4)}}}}{{סי|יְ}}מִינְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(5)}}}}{{סי|תַּ}}תִּיר {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(6)}}}}{{סי|צְ}}רוּרָה||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(7)}}}}{{הור|אב״ג ית״ץ}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(8)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(9)}}}}{{סי|רִ}}נַּת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(10)}}}}{{סי|עַ}}מְּךָ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(11)}}}}{{סי|שַׂ}}גְּבֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(12)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(13)}}}}{{סי|נ}}וֹרָא||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(14)}}}}{{הור|קר״ע שט״ן}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(15)}}}}{{סי|נָ}}א {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(16)}}}}{{סי|גִ}}בּוֹר, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(17)}}}}{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(18)}}}}{{סי|יִ}}חוּדְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(19)}}}}{{סי|כְּ}}בָבַת {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(20)}}}}{{סי|שׇׁ}}מְרֵם||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(21)}}}}{{הור|נג״ד יכ״ש}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(22)}}}}{{סי|בָּ}}רְכֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(23)}}}}{{סי|טַ}}הֲרֵם, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(24)}}}}{{סי|רַ}}חֲמֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(25)}}}}{{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(26)}}}}{{סי|תָּ}}מִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(27)}}}}{{סי|גׇּ}}מְלֵם{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(28)}}}}{{הור|בט״ר צת״ג}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(29)}}}}{{סי|חֲ}}סִין {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(30)}}}}{{סי|קָ}}דוֹשׁ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(31)}}}}{{סי|בְּ}}רוֹב {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(32)}}}}{{סי|ט}}וּבְךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(33)}}}}{{סי|נַ}}הֵל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(34)}}}}{{סי|עֲ}}דָתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(35)}}}}{{הור|חק״ב טנ״ע}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(36)}}}}{{סי|יָ}}חִיד {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(37)}}}}{{סי|גֵּ}}אֶה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(38)}}}}{{סי|לְ}}עַמְּךָ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(39)}}}}{{סי|פְּ}}נֵה, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(40)}}}}{{סי|ז}}וֹכְרֵי {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(41)}}}}{{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶֽךָ||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(42)}}}}{{הור|יג״ל פז״ק}}}} |- |{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(43)}}}}{{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(44)}}}}{{סי|קַ}}בֵּל {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(45)}}}}{{סי|וּ}}שְׁמַע {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(46)}}}}{{סי|צַ}}עֲקָתֵֽנוּ, {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(47)}}}}{{סי|י}}וֹדֵֽעַ {{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(48)}}}}{{סי|תַּ}}עֲלוּמוֹת||{{שמאל|{{צבע גופן|ירוק בהיר|{{כתב עילי|(49)}}}}{{הור|שק״ו צי״ת}}}} |} {{הור|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם.{{ממס|ויקרא כג#כג טו|ויקרא כג טו-טז}} כְּדֵי שֶׁיִּטַּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה – # חֶסֶד שֶׁבַּחֶסֶד # גְּבוּרָה שֶׁבַּחֶסֶד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּחֶסֶד # נֶצַח שֶׁבַּחֶסֶד # הוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # יְסוֹד שֶׁבַּחֶסֶד # מַלְכוּת שֶׁבַּחֶסֶד # חֶסֶד שֶׁבַּגְּבוּרָה # גְּבוּרָה שֶׁבַּגְּבוּרָה # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּגְּבוּרָה # נֶצַח שֶׁבַּגְּבוּרָה # הוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # יְסוֹד שֶׁבַּגְּבוּרָה # מַלְכוּת שֶׁבַּגְּבוּרָה # חֶסֶד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # גְּבוּרָה שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # נֶצַח שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # הוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # יְסוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # מַלְכוּת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת # חֶסֶד שֶׁבַּנֶּצַח # גְּבוּרָה שֶׁבַּנֶּצַח # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּנֶּצַח # נֶצַח שֶׁבַּנֶּצַח # הוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # יְסוֹד שֶׁבַּנֶּצַח # מַלְכוּת שֶׁבַּנֶּצַח # חֶסֶד שֶׁבַּהוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּהוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּהוֹד # נֶצַח שֶׁבְּהוֹד # הוֹד שֶׁבַּהוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּהוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּהוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּיְּסוֹד # גְּבוּרָה שֶׁבַּיְּסוֹד # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּיְּסוֹד # נֶצַח שֶׁבַּיְּסוֹד # הוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # יְסוֹד שֶׁבַּיְּסוֹד # מַלְכוּת שֶׁבַּיְּסוֹד # חֶסֶד שֶׁבַּמַּלְכוּת # גְּבוּרָה שֶׁבַּמַּלְכוּת # תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּמַּלְכוּת # נֶצַח שֶׁבַּמַּלְכוּת # הוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # יְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת # מַלְכוּת שֶׁבַּמַּלְכוּת וְאֶטַּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה. אָמֵן סֶלָה.<קטע סוף=הוספות/> 66k6s8e1abiyc1288gtew00bn49j1n8 2 1739643 3017012 3016809 2026-05-19T17:18:24Z מו יו הו 37729 /* קרובות */ 3017012 wikitext text/x-wiki =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם ב[[אוצר השירה והפיוט]] (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת) *[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת) *[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת) *תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== *רשות לתפילת גשם: [[אמרי פי יהיו לרצון]] (ק"ק צרפת) ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ===חנוכה ונישואין=== *אלהיכם: [[אלהיכם יצחצח קדושתו]] (מערבי) (א-4586) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ===יוצרות=== *[[אשכולות שדים נכונו לכבודה]] (מינכן 4) (א-8073) ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת) ;ביכורים *[[אומר אף אני]] (א-1885) (צרפת) *[[ליל שמורים לעמך]] (ל-727) (צרפת) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) (א-5077) ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] (ו-230) (צרפת) *[[אזכיר צדקתך]] (א-2252)(אשכנז המזרחי) *[[ה' מלך נתגאה במכבדים]] (א-902) (אשכנז מערבי) *[[אותות ומופתים בארץ חם]] (א-553*)(אשכנז מערבי - מגנצא?) *[[ויושע אדון איומה]] (ו-229) (צרפת, רומניא) ;ביכורים *[[יום השביעי יסף]] (י-1687) (רומניא, כנראה נתחבר באשכנז) *[[אזכורך גואלי]] (צרפת) *[[הפץ עברות אפך]] (צרפת) *[[אסיר אלקנה אביאסף]] (א-6918) (אשכנז מערבי) *[[אשירה נא לידידי]] (צרפת) *[[יוסיף ה' שנית]] (צרפת) *[[ויושע ה' שנית]] (ו-236) (אשכנז מזרחי) ;מגן אבות *[[חג המצות שמרו קדוש ישראל]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך]] (א-3005) *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *אלהיכם: [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]] (א-4573) ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) (א-6793) *בכור: יום הבכורים תקריבו (צרפת) (י-1661) *בכור: את קולך שמעתי (מערבי, מזרחי) (א-8599) *בכור: יום הבכורים זמן הקרב החדש (צרפת) (א-1876) *בכור: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) (י-2893) *בכור: אזכרה יקר חופתי (מזרחי) (א-2285) ===יוצרות=== *יוצר-אופן-זולת: [[אמרות טהורות]] (קולוניא ועוד) *יוצר: [[אות ומופת]] (צרפת) *זולת: [[אור ישראל וקדושו]] (צרפת וק"ק אשכנז) *גאולה: [[זרח כבודי]] (מחזור נירנברג) ===קרובות=== *[[אמרות ה' אמרות טהורות]] (צרפת) * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) * אזהרות: [[אמת יהגה חכי]] (צרפת) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] (פרמה 2885) *[[אליך ה' נפשי אשא]] *[[בתולת בת יהודה]] *פזמון: [[אזור נקמות]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== *[[אופן אחד בארץ]] *[[תחלי תורה]] bza0ch7xnrfiq4p104nxpe2h6pbhuql 10 1739700 3017024 3005328 2026-05-19T19:16:26Z מו יו הו 37729 3017024 wikitext text/x-wiki {{{1}}}{{#תנאי:{{{2|}}}|{{ממס|{{{2}}}}}}}{{ש}} {{ק|<b>{{{1}}}</b>}}{{#בחר:{{{פעמים|}}} |2= |3={{ש}}{{ק|<b>{{{1}}}</b>}} |7={{ש}}{{ק|<b>{{{1}}}</b>}}{{ש}}{{ק|<b>{{{1}}}</b>}}{{ש}}{{ק|<b>{{{1}}}</b>}}{{ש}}{{ק|<b>{{{1}}}</b>}}{{ש}}{{ק|<b>{{{1}}}</b>}} |{{ש}}{{ק|<b>{{{1}}}</b>}}}} 5zl54mflyg7tlvbgz1m630d5ihwck0y 0 1739955 3017014 3016847 2026-05-19T18:00:37Z מו יו הו 37729 /* א-4686 */ 3017014 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-124== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} אז לפנות ערב{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} אז מלפני בראשית{{ש}} אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 149].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} בליל זה סר נגהי{{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} j5i5scqtuqwvlcllvuwqcy09fu6213k 3017015 3017014 2026-05-19T18:01:29Z מו יו הו 37729 /* ב */ 3017015 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-124== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} אז לפנות ערב{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} אז מלפני בראשית{{ש}} אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 149].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} בליל זה סר נגהי{{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} hogqnbvm57m6ww2js5k5c3868al66da 3017016 3017015 2026-05-19T18:02:11Z מו יו הו 37729 /* ו-239 */ 3017016 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-124== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} אז לפנות ערב{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} אז מלפני בראשית{{ש}} אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 149].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} בליל זה סר נגהי{{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} 689bwdz2mz8vtri0c7ozm7ekzr0w5vh 3017018 3017016 2026-05-19T18:03:34Z מו יו הו 37729 /* ת */ 3017018 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-124== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} אז לפנות ערב{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} אז מלפני בראשית{{ש}} אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 149].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} בליל זה סר נגהי{{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} 65103q83yyj0s2io6p2p86yanux6zh2 0 1740018 3017055 3007626 2026-05-19T22:05:10Z Yack67 27395 3017055 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== {{הור2|אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ==ערבית== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ג|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּמוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=פסח}} וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן שַׁבָּת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי {{הור|[נוסח ישן: אוֹהֲבֵי]}} שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש=== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת). ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים לפניו {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שבת}} ==ספירת העומר== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|ברכה}}{{ש}} 2. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|שחוה"פ1}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|נוא}}{{ש}} 4. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|שחוה"פ2}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|נוא}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|הרחמן}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:חול המועד]] [[קטגוריה:שבת חול המועד]] [[קטגוריה:חג סוכות]] mbb3y5hvemmp3951575hnpopmoox968 3017071 3017055 2026-05-20T10:29:44Z בן עדריאל 9444 הסרת [[קטגוריה:חג סוכות]]; הוספת [[קטגוריה:חג פסח]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3017071 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== {{הור2|אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ==ערבית== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ג|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּמוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=פסח}} וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן שַׁבָּת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי {{הור|[נוסח ישן: אוֹהֲבֵי]}} שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש=== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת). ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים לפניו {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שבת}} ==ספירת העומר== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|ברכה}}{{ש}} 2. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|שחוה"פ1}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|נוא}}{{ש}} 4. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|שחוה"פ2}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|נוא}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|הרחמן}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:חול המועד]] [[קטגוריה:שבת חול המועד]] [[קטגוריה:חג פסח]] k101qfhki2r9v8e67z3y96qtcv3bjv0 3017080 3017071 2026-05-20T11:28:43Z Yack67 27395 3017080 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== {{הור2|אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ==ערבית== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ג|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּמוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=פסח}} וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן שַׁבָּת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי {{הור|[נוסח ישן: אוֹהֲבֵי]}} שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש=== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת). ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים לפניו {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שבת}} ==ספירת העומר== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|ברכה}}{{ש}} 1. {{הור|בארץ ישראל:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|ב' דפסח}}{{ש}} 2. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|שחוה"פ1}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|נוא}}{{ש}} 4. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|שחוה"פ2}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|נוא}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|הרחמן}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:חול המועד]] [[קטגוריה:שבת חול המועד]] [[קטגוריה:חג פסח]] 0yqxhqf59c5151kkygf5zxjobfx760n 104 1743741 3017057 3016573 2026-05-20T02:33:44Z יעקב 15222 3017057 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫רבי ור' נתן סוף משנה <קטע התחלה=פרק מו/> ‫כר׳ יוחנן בן ברוקא ר׳ בא בשם ר׳ יוחנן '''מה טעם שאל את נתן הבבלי''' מה ראו חכמים לומר הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקה ולא אתם (בארץ ישראל, כדברי הרשב״ם ב"ב ד׳ קל״ב) הוא ששניהם ירתון אמר ליה (רבי) '''יטלון''' תנינן וכו׳ אתא (רבי) לגבי אבוי (אצל רבן שמעון בן גמליאל) אמר ליה קפחת את נתן הבבלי לית כאן יטלון אלא ירתון אמר ר׳ יוםי בי ר׳ בון טעיתי טעות ששניתי לכם לית כאן יטלון אלא יירתון". והנה נראה בזה שני דברים אשר יאירו לנו לדעת מתוכם את אשר הי׳ אז. ־ראשונה שאף שהדבר מפורש שהי׳ זה עוד בחיי רבן שמעון בן גמליאל אבי רבי בכל זה שאל זה רבי מר׳ נתן ולא מר׳ שמעון בן גמליאל. אף שזה ודאי שהלכה כר׳ יוחנן בן ברוקה נפסקה רק בימי דור שלפי השמד. שהרי זה ודאי שר׳ יוחנן בן ברוקה לא נחלק בימי יבנה שלא נמצא לפנינו עם ראשי הדור הקודם כר׳ טרפון ר׳ עקיבא ור׳ ישמעאל. ובבבא בתרא ד' ק"ל על דברי ר׳ יוחנן בן ברוקא אשר באו במשנה שם נאמר בגמ׳: ״והתניא ר׳ ישימעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקא אומר לא נחלקו '''אבא''' '''וחכמים''' על אחר במקום בת ובת במקום בן שלא אמר בלום על מה נחלקו על בן בין הבנים וכו׳ שאבא אומר יירש וחכמים אומרים לא יירש וכו׳.״ ומבואר שבראשית ימי ר׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקה היו עוד החכמים חולקים על ר׳ יוחנן בן ברוקא ועדין לא נפסקה במתיבתא הלכה פסוקה כר׳ יוחנן בן ברוקא. כי הלשון הזה ״מה טעם אמרו הלכה כר׳ יוהנן בן ברוקא״ או הלשון‫ ״מה ראו חכמים לומר הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקא" מורח על עצמו שיחי׳ על זה‬ ‫הסב מת חבמי המתיבתא הבללית‪.‬‬ ‫יעיל נן הנה אין זה הרבים )החבמים( אשר נחלקו עם ־׳ יוחנן בן ברוקא‪.‬‬ ‫ומבואר מעצמו ני דבר הד‪.‬לנד‪ .‬אשר נפבקד‪ .‬כר׳ יוד‪.‬נן בן ברוקד‪ .‬הי׳‬ ‫בד‪.‬תחדש המתיבתא בשיפרעם ובהיות רבן שמעון בן גמליאל נשיא‪.‬‬ ‫ובבל זה •גיאל ־בי זך‪ .‬מר׳ נתן ‪-‬ולא מאביו רימב״ג‪.‬‬ ‫וזה הוא במו שיבבר נתבאר ני ר׳ נתן הבבלי הי׳ שים האב בית דין‬ ‫בד׳מתיבתא‪ ,‬ונל הדברים האלה עמדו במתיבתא תחת משמרת פקודתו‪.‬‬ ‫ואמנם בי נראה מזה נם היםוד השני אשי בבר נתבאר נם הוא‪.‬‬ ‫בבד נתבאר לנו בהי׳ב ני המסבתא אשר גרסו בהמתיבתא הבללית אותה‬ ‫גרסו בבל הישי־בות הפ־טיות בולב‪.‬‬ ‫וד‪-‬נני ־ואים בי גם רבי וגם רשב״ג אביו לא עמדו בתחלה על עיקר נוסה‬ ‫יסוד המשנ־‪ .‬בבתובות ד׳ נ׳ב בפי שתי׳ בפי רוב השונים בא־ין יש־אל‪.‬‬ ‫ועמדו על זה ־ק אחרי העמידם על הדבר ושמ׳עו זד‪ .‬מפי ר׳ נתן‪.‬‬ ‫״ולא אתם )רוב השונים בא־ין ישראל( שניתם ״ירהון" אמר ליד‪) .‬רבי(‬ ‫יטילון תנינן אתא )רבי( לגבי אבוי אמר ליד‪ .‬קפחת את נתן הבבלי לית באן‬ ‫יטילון אלא י־תון אמ־ ־׳ יום* בי ר׳ בון טעי‪,‬תי טעית ששניתי לבם )יצלון בנוסה‬ ‫'‬ ‫המשינד! ל־ת באן יטלון אלא ירתין״‪.‬‬ ‫והיינו שיצדקו דב־י ד׳ נתל בנופה המשנד‪ ,.‬ו־׳ שמעין בן גמליאל יאמר על‬ ‫עצמו בי מיעה בלמדו לפני תלמידיו בישיבתו הם־טיית דב־י יסיד המשינד‪ ,‬בבתיבית‬<noinclude></noinclude> eyo88cbzpkcx1v32ncdrwtwfr4201id 0 1743765 3017000 3016863 2026-05-19T16:27:46Z Nahum 68 3017000 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ג|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא בתרא פרק ד''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ה|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ד|בבא בתרא}} <קטע התחלה=א/>הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת, לֹא מָכַר הַיָּצִיעַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְּתוּחָה לְתוֹכוֹ; וְלֹא אֶת הַחֶדֶר שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ; וְלֹא אֶת הַגַּג, בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינוֹ מָכוּר:<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ד|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ב/>לֹא אֶת הַבּוֹר, וְלֹא אֶת הַדּוּת, אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ עֻמְקָא וְרוּמָא. וְצָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא, בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: חוּץ מֵאֵלּוּ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. מְכָרָן לְאַחֵר, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיך לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ד|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ג/>הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת, מָכַר אֶת הַדֶּלֶת, אֲבָל לֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ. מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַקְּבוּעָה, אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטֶלֶת. מָכַר אֶת הָאִצְטְרוֹבָּל, אֲבָל לֹא אֶת הַקֶּלֶת, וְלֹא אֶת הַתַּנּוּר, וְלֹא אֶת הַכִּירַיִם. מָכַר תַּנּוּר, מָכַר כִּירַיִם. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ד|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ד/>הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר, מָכַר בָּתִּים, בּוֹרוֹת, שִׁיחִין, וּמְעָרוֹת, אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא מָכַר אֶת הַמֶּרְחָץ, וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד שֶׁבְּתוֹכָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר, לֹא מָכַר אֶלָּא אֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ד|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ה/>הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד, מָכַר אֶת הַיָּם וְאֶת הַמַּמָּל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת, אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָעֲכִירִין וְאֶת הַגַּלְגַּל וְאֶת הַקּוֹרָה. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד, מָכַר אֶת הַקּוֹרָה:<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|ד|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ו/>הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ, לֹא מָכַר אֶת הַנְּסָרִים וְאֶת הַסַּפְסָלִים וְאֶת הַוִּילָאוֹת. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא מָכַר אֶת הַמְּגוּרוֹת שֶׁל מַיִם, וְלֹא אֶת הָאוֹצָרוֹת שֶׁל עֵצִים:<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|ד|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ז/>הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר, מָכַר בָּתִּים, בּוֹרוֹת, שִׁיחִין, וּמְעָרוֹת, מֶרְחֲצָאוֹת וְשׁוֹבָכוֹת, בֵּית הַבַּדִּין וּבֵית הַשְּׁלָחִין; אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, אֲפִלּוּ הָיוּ בָּהּ בְּהֵמָה וַעֲבָדִים, הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר, מָכַר אֶת הַסַּנְטֵר:<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|ד|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ח/>הַמּוֹכֵר אֶת הַשָּׂדֶה, מָכַר אֶת הָאֲבָנִים שֶׁהֵם לְצָרְכָּהּ, וְאֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁהֵם לְצָרְכּוֹ, וְאֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע, וְאֶת מְחִצַּת הַקָּנִים שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִבֵּית רֹבַע, וְאֶת הַשּׁוֹמֵרָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה בְּטִיט, וְאֶת הֶחָרוּב שֶׁאֵינוֹ מֻרְכָּב, וְאֶת בְּתוּלַת הַשִּׁקְמָה:<קטע סוף=ח/> {{המשנה|ט|ד|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ט/>אֲבָל לֹא מָכַר, לֹא אֶת הָאֲבָנִים שֶׁאֵינָן לְצָרְכָּהּ, וְלֹא אֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁאֵינָן לְצָרְכּוֹ, וְלֹא אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא מָכַר לֹא אֶת מְחִצַּת הַקָּנִים שֶׁהִיא בֵּית רֹבַע, וְלֹא אֶת הַשּׁוֹמֵרָה שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה בְּטִיט, וְלֹא אֶת הֶחָרוּב הַמֻּרְכָּב, וְלֹא אֶת סַדַּן הַשִּׁקְמָה, וְלֹא אֶת הַבּוֹר, וְלֹא אֶת הַגַּת, וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ, בֵּין חֲרֵבִין, בֵּין יְשׁוּבִין. וְצָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא, בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: חוּץ מֵאֵלּוּ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. מְכָרָן לְאַחֵר, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמוֹכֵר; אֲבָל בְּנוֹתֵן מַתָּנָה, נוֹתֵן אֶת כֻּלָּם. הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ, זָכוּ בַּשָּׂדֶה, זָכוּ בְּכֻלָּם. הַמַּחֲזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר, הֶחֱזִיק בַּשָּׂדֶה, הֶחֱזִיק בְּכֻלָּם. הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה, הִקְדִּישׁ אֶת כֻּלָּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה, לֹא הִקְדִּישׁ אֶלָּא אֶת הֶחָרוּב הַמֻּרְכָּב וְאֶת סַדַּן הַשִּׁקְמָה:<קטע סוף=ט/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא בתרא ד]] [[קטגוריה:מסכת בבא בתרא|ד]] </noinclude> r8fvudqaa7pdxdj8yvyiydxjiow47gk 104 1743767 3017038 3016872 2026-05-19T19:52:24Z Sije 2668 תיקון 3017038 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="א"/>ונגעה בו ושאלה אותו: האתה מכיר אותי. והשיב לה: הן. אני מכיר אותך, את היא הבת מלך שנאבדה. ושאל אותה: האיך באת לכאן? והשיבה: באשר שאבי המלך נזרק מפיו דיבור הנ"ל. וכאן המקום הזה הוא לא טוב. וספר לה שאביה מצטער מאד ושהוא מבקשה כמה שנים. ושאל אותה: איך אני יכול להוציא אותך. ואמרה לו שאי אפשר לך להוציא אותי כי אם כשתהיה בוחר לך מקום ותהיה יושב שם שנה אחת, וכל השנה תתגעגע אחרי, להוציא אותי, ובכל זמן שיהיה לך פנאי תהיה רק מתגעגע ומבקש ומצפה להוציא אותי ותהיה מתענה, וביום האחרון מהשנה תהיה מתענה ולא תישן כל המעת לעת. והלך ועשה כן. ובסוף השנה ביום האחרון היה מתענה ולא היה ישן ועמד והלך לשם. והיה רואה אילן ועליו גדילים תפוחים נאים מאד, והיה מתאוה לעיניו מאוד. ועמד ואכל משם ותיכף שאכל התפוח, נפל וחטפו שינה והיה ישן זמן מרובה מאוד. והיה המשרת מנער אותו ולא היה ניעור כלל. אחר כך הקיץ משנתו ושאל להמשרת: היכן אני בעולם. וספר לו המעשה (היינו המשרת סיפר להשני למלך המעשה ואמר לו), שאתה ישן זמן מרובה מאוד זה כמה שנים ואני הייתי מתפרנס מהפירות. והיה מצער עצמו מאד. והלך לשם ומצא אותה. והיתה מצטערת לפניו מאד כי אלו באת באותו היום היית מוציא אותי מכאן ובשביל יום אחד אבדת. אמנם שלא לאכול הוא דבר קשה מאוד, בפרט ביום האחרון אז מתגבר היצר הרע מאוד, (היינו שהבת מלך אמרה לו שעתה תקל עליו האזהרה ולא יהי מוזהר שלא לאכול כי הוא דבר קשה לעמוד בו וכו'), בכן תשוב לבחור לך מקום ותשב גם כן שנה כנ"ל, וביום האחרון תהיה רשאי לאכול. רק שלא תישן ולא תשתה יין כדי שלא תישן כי העיקר הוא השינה. והלך ועשה כן. ביום האחרון היה הולך לשם וראה מעין הולך. והמראה אדום והריח של יין. <section end="א"/><noinclude></noinclude> mez0osgemco5jyuivrdsnbmym9mm0ue 1 1743772 3016924 2026-05-19T12:29:07Z בן עדריאל 9444 יצירת דף עם התוכן "==פסוקים== לשם התיעוד: באופן כללי נמצאו הבדלים גדולים בין המקורות באורך השרשרות ובמבחר הפסוקים. לכן, בחרתי חמשה מקורות: שני כ"י מערביים (מחזור וורמייזא ומחזור אמשטרדם), שני כ"י ממנהג אשכנז המזרחי (מחזור נירנברג וכ"י ברלין 1224) ודפוס מחזור מעגלי צדק-סביונטה (כמ..." 3016924 wikitext text/x-wiki ==פסוקים== לשם התיעוד: באופן כללי נמצאו הבדלים גדולים בין המקורות באורך השרשרות ובמבחר הפסוקים. לכן, בחרתי חמשה מקורות: שני כ"י מערביים (מחזור וורמייזא ומחזור אמשטרדם), שני כ"י ממנהג אשכנז המזרחי (מחזור נירנברג וכ"י ברלין 1224) ודפוס מחזור מעגלי צדק-סביונטה (כמנהג המערבי). בד"כ השרשרות במחזור ורמייזא ובדפוס קצרות למדי, השרשרות בשני כה"י של מ"א המזרחי רחבות יותר וכמעט זהות. במחזור אמשטרדם שרשרות רחבות אך שונות. בין אלה הבאתי את הפסוקים שהובאו לפחות בשלושה מקורות (בדרך כלל, אלה שמשותפים לאמשטרדם ולשני כתבי היד המזרחיים), ובמקרה שפסוק הובא רק בשני מקורות (בד"כ שני המזרחיים), הבאתי אותו אם הוא תועד גם באחד מקטעי הגניזה שבמהדורת אליצור. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:29, 19 במאי 2026 (IDT) exwqae89og4mwxiu4o44y2jralkdkcl 0 1743773 3016941 2026-05-19T14:58:00Z מו יו הו 37729 קדושתא (פורמט נסיוני). העתקתי מכ"י פריס 651 לע"ע כמעט ללא מקור נוסף בשל איכות המסירה הגבוהה יחסית (חוץ מ"איומה חשוקה" שחסר שם והשתמשתי בכ"י בי"ח סנט ניקולס 313 ועוד) 3016941 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=סרגל/> {| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center |- align=center bgcolor="turquoise" |{{קו תחתי|[[אמרות ה' אמרות טהורות]]}}{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות/מגן|מגן]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/מחיה|מחיה]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/משלש|משלש]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/מגן|מגן]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ד|פיוט ד]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ה|פיוט ה]] · קיקלר: [[אמרות ה' אמרות טהורות/אדיר ונשגב|אדיר ונשגב]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/איומה חשוקה|איומה חשוקה]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/יונת אלם|יונת אלם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר עולם|סדר עולם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר דיברין|סדר דיברין]] |}<קטע סוף=סרגל/> ivf17t6b79x2tua7n4hli8r67ap9ywb 3016943 3016941 2026-05-19T15:00:06Z מו יו הו 37729 3016943 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=סרגל/> {| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center |- align=center bgcolor="turquoise" |{{קו תחתי|[[אמרות ה' אמרות טהורות]]}}{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות/מגן|מגן]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/מחיה|מחיה]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/משלש|משלש]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ד|פיוט ד]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ה|פיוט ה]] · קיקלר: [[אמרות ה' אמרות טהורות/אדיר ונשגב|אדיר ונשגב]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/איומה חשוקה|איומה חשוקה]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/יונת אלם|יונת אלם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר עולם|סדר עולם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר דיברין|סדר דיברין]] |}<קטע סוף=סרגל/> qewptx00dlae7ia49m00d6kzxnnxx42 3016951 3016943 2026-05-19T15:01:44Z מו יו הו 37729 קטגוריות 3016951 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=סרגל/> {| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center |- align=center bgcolor="turquoise" |{{קו תחתי|[[אמרות ה' אמרות טהורות]]}}{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות/מגן|מגן]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/מחיה|מחיה]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/משלש|משלש]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ד|פיוט ד]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ה|פיוט ה]] · קיקלר: [[אמרות ה' אמרות טהורות/אדיר ונשגב|אדיר ונשגב]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/איומה חשוקה|איומה חשוקה]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/יונת אלם|יונת אלם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר עולם|סדר עולם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר דיברין|סדר דיברין]] |}<קטע סוף=סרגל/> [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:יוסף טוב עלם]] [[קטגוריה:מנהג צרפת]] 642qth1jil6csaahm0h5nkd4d8mczxk 3017009 3016951 2026-05-19T16:42:10Z מו יו הו 37729 3017009 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=סרגל/> {| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center |- align=center bgcolor="#F3F6FB" |{{גדול-מודגש|[[אמרות ה' אמרות טהורות]]}}{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות/מגן|מגן]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/מחיה|מחיה]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/משלש|משלש]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ד|פיוט ד]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ה|פיוט ה]] · קיקלר: [[אמרות ה' אמרות טהורות/אדיר ונשגב|אדיר ונשגב]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/איומה חשוקה|איומה חשוקה]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/יונת אלם|יונת אלם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר עולם|סדר עולם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר דיברין|סדר דיברין]] |}<קטע סוף=סרגל/> [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:יוסף טוב עלם]] [[קטגוריה:מנהג צרפת]] nx5hmpofnj14ylzccdjz8ov96yg1t4o 0 1743775 3016944 2026-05-19T15:00:12Z OpenLawBot 8112 [3016909] צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 3016944 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2140|צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12394.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה#סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה|לחוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ״ה–2025}} (להלן – החוק), לפי המלצת הצוות המייעץ, ולאחר שהתקיימו כל התנאים כאמור {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה#סעיף 2|בסעיף 2(א) ו־(ב) לחוק}}, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הכרזה על אזור שמירה צמודה}} {{ח:ת}} שטחי המרעה המתוארים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, הצבועים בצבע צהוב ושגבולותיהם מתוחמים בקו צהוב, במפות שנחתמו ביום כ״ד באייר התשפ״ו (11 במאי 2026), הם אזור שמירה צמודה. {{ח:סעיף|2|הפקדת העתקים של המפות}} {{ח:ת}} העתקים מהמפות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} מפורסמים באתר האינטרנט של משרד החקלאות ומופקדים ברשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר במשרד החקלאות, וכל המעוניין רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרד פתוח לקהל. {{ח:סעיף|3|תוקף}} {{ח:ת}} תוקפה של ההכרזה מיום א׳ בסיוון התשפ״ו (17 במאי 2026) עד יום ז׳ בסיוון התשצ״ב (17 במאי 2032). {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>שטח מרעה מספר</th><th>אזור</th><th>מחוז</th><th>נפה</th><th>גוש</th><th>חלקות</th><th>חלקי חלקות</th><th>היקף השטח הכולל וסוג בעל החיים במרעה</th></tr> <tr><td rowspan="34">1.</td><td rowspan="34">גליל</td><td rowspan="34">הצפון</td><td rowspan="34">יזרעאל</td><td>20879</td><td>&nbsp;</td><td>25</td><td rowspan="34">9,544 דונם, מרעה בקר</td></tr> <tr><td>20880</td><td>&nbsp;</td><td>34</td></tr> <tr><td>20905</td><td>2, 6</td><td>1, 3 עד 5, 7 עד 9</td></tr> <tr><td>20924</td><td>&nbsp;</td><td>2, 10 עד 13, 19</td></tr> <tr><td>20937</td><td>&nbsp;</td><td>24</td></tr> <tr><td>20938</td><td>3, 6</td><td>4, 5, 8, 11, 12, 16, 18</td></tr> <tr><td>20939</td><td>1, 3, 4, 6, 7</td><td>2, 5</td></tr> <tr><td>20940</td><td>&nbsp;</td><td>1, 2</td></tr> <tr><td>20941</td><td>&nbsp;</td><td>1 עד 3</td></tr> <tr><td>20944</td><td>&nbsp;</td><td>2, 3, 6</td></tr> <tr><td>20945</td><td>3</td><td>1, 2, 4, 5</td></tr> <tr><td>20946</td><td>5</td><td>15, 18 עד 21, 24, 29 עד 32, 34, 36, 40 עד 42</td></tr> <tr><td>20947</td><td>1, 7</td><td>2, 3, 8 עד 10, 5 עד 12, 17, 18</td></tr> <tr><td>20949</td><td>&nbsp;</td><td>2, 5</td></tr> <tr><td>20950</td><td>1, 4</td><td>2, 3</td></tr> <tr><td>20951</td><td>3, 4</td><td>1, 2</td></tr> <tr><td>20952</td><td>&nbsp;</td><td>1</td></tr> <tr><td>20955</td><td>&nbsp;</td><td>1</td></tr> <tr><td>20961</td><td>&nbsp;</td><td>2, 7, 8</td></tr> <tr><td>20962</td><td>&nbsp;</td><td>2</td></tr> <tr><td>20965</td><td>&nbsp;</td><td>6, 8</td></tr> <tr><td>20967</td><td>&nbsp;</td><td>16, 30, 45</td></tr> <tr><td>22728</td><td>&nbsp;</td><td>1, 2</td></tr> <tr><td>23114</td><td>&nbsp;</td><td>19</td></tr> <tr><td>23115</td><td>&nbsp;</td><td>13, 18</td></tr> <tr><td>23117</td><td>&nbsp;</td><td>5</td></tr> <tr><td>23151</td><td>&nbsp;</td><td>84</td></tr> <tr><td>23183</td><td>&nbsp;</td><td>7, 11, 14, 15</td></tr> <tr><td>23186</td><td>&nbsp;</td><td>37, 45, 49</td></tr> <tr><td>23187</td><td>&nbsp;</td><td>10</td></tr> <tr><td>23188</td><td>&nbsp;</td><td>8</td></tr> <tr><td>23189</td><td>&nbsp;</td><td>5 עד 7</td></tr> <tr><td>23190</td><td>&nbsp;</td><td>1, 3</td></tr> <tr><td>22191</td><td>&nbsp;</td><td>2</td></tr> <tr><td rowspan="10">2.</td><td rowspan="10">גליל</td><td rowspan="10">הצפון</td><td rowspan="5">צפת</td><td>13370</td><td>&nbsp;</td><td>1</td><td rowspan="10">15,850 דונם, מרעה בקר</td></tr> <tr><td>13371</td><td>&nbsp;</td><td>1</td></tr> <tr><td>13372</td><td>&nbsp;</td><td>1</td></tr> <tr><td>13373</td><td>&nbsp;</td><td>1</td></tr> <tr><td>13374</td><td>&nbsp;</td><td>1</td></tr> <tr><td rowspan="5">גולן</td><td>201000</td><td>594 עד 596, 615</td><td>4, 32, 33, 85, 111, 592, 593, 601, 605, 609 עד 614, 617</td></tr> <tr><td>201044</td><td>2 עד 5</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>201054</td><td>&nbsp;</td><td>243, 294, 295</td></tr> <tr><td>201055</td><td>&nbsp;</td><td>4, 6, 7, 211, 214 עד 216</td></tr> <tr><td>201090</td><td>&nbsp;</td><td>2</td></tr> <tr><td rowspan="26">3.</td><td rowspan="26">גליל</td><td rowspan="26">הצפון</td><td rowspan="26">כינרת</td><td>15420</td><td>&nbsp;</td><td>3, 11</td><td rowspan="26">9,990 דונם מרעה בקר</td></tr> <tr><td>15421</td><td>&nbsp;</td><td>10</td></tr> <tr><td>15457</td><td>4, 5, 8, 15 עד 21</td><td>2, 3, 9, 10, 13, 14, 22, 27, 28, 30, 31, 33, 34, 36</td></tr> <tr><td>15485</td><td>111, 14, 18, 20 עד 22, 24, 46, 49</td><td>2, 7 עד 9, 13, 23, 26, 30, 32, 33, 35, 38 עד 40, 52, 58, 60, 65, 67, 69, 71</td></tr> <tr><td>15459</td><td>2, 5, 10 עד 12</td><td>3, 4, 15, 18, 20, 25, 27</td></tr> <tr><td>15460</td><td>2, 3, 5 עד 8, 10, 11, 14 עד 20, 22 עד 31, 38, 43</td><td>1, 4, 9, 12, 13, 21, 32 עד 37, 39 עד 42, 44 עד 46</td></tr> <tr><td>15461</td><td>39, 44, 45, 53 עד 58, 60, 61, 72, 77</td><td>1, 4, 6, 7, 9 עד 14 16 עד 18, 21, 22, 25, 26, 29, 30, 35, 38, 40, 42, 43, 59, 62 עד 71, 74 עד 76, 78 עד 81, 84, 85, 87, 88, 90, 91, 93, 94, 96, 97, 99, 100, 102, 103, 106, 108, 109, 111, 113 עד 115</td></tr> <tr><td>15462</td><td>1, 2, 14 עד 17, 19, 22, 23, 32, 34, 42</td><td>3 עד 13, 15, 16, 20, 21, 24 עד 28, 31, 35, 36, 39, 49, 50, 55, 59, 76, 77, 81, 86, 184, 193, 194</td></tr> <tr><td>15463</td><td>13, 23, 28 עד 34, 44 עד 51, 56 עד 60, 62 עד 65</td><td>1 עד 7, 10 עד 12, 14 עד 22, 24 עד 27, 35 עד 37, 39 עד 43, 52 עד 55</td></tr> <tr><td>15598</td><td>&nbsp;</td><td>32 עד 35, 37 עד 49, 51 עד 56</td></tr> <tr><td>15599</td><td>4, 25</td><td>1 עד 3, 5 עד 8, 21 עד 24, 26, 31, 36</td></tr> <tr><td>15600</td><td>&nbsp;</td><td>39 עד 42, 74 עד 77, 130, 133, 135, 136, 139, 142, 144, 154, 156, 158, 160, 162, 164, 166, 168, 182, 183</td></tr> <tr><td>15601</td><td>2, 4, 5</td><td>3, 6 עד 10, 36 עד 38, 45, 53</td></tr> <tr><td>15602</td><td>75</td><td>73, 77 עד 84, 88 עד 90</td></tr> <tr><td>15612</td><td>&nbsp;</td><td>84</td></tr> <tr><td>15613</td><td>&nbsp;</td><td>5 עד 9, 22, 26, 37</td></tr> <tr><td>15614</td><td>&nbsp;</td><td>36, 39, 42, 47, 50</td></tr> <tr><td>15656</td><td>&nbsp;</td><td>7, 9, 10</td></tr> <tr><td>15657</td><td>&nbsp;</td><td>61</td></tr> <tr><td>17310</td><td>5 עד 7, 9 עד 11, 15 עד 21, 24, 25, 27 עד 34, 36 עד 38, 44, 50, 51, 65 עד 68, 70, 71, 74 עד 76</td><td>1 עד 4, 8, 13, 14, 22, 23, 26, 35, 39 עד 43, 46, 47, 49, 52 עד 58, 60 עד 62, 64, 69, 72, 73</td></tr> <tr><td>17311</td><td>1 עד 28, 32, 33, 73 עד 78, 80, 81, 91 עד 95</td><td>29 עד 31, 34, 35, 38, 40, 52 עד 55, 68, 70 עד 72, 82, 83, 88</td></tr> <tr><td>17312</td><td>1, 2, 6, 27, 28, 30, 32, 34, 37, 38</td><td>3 עד 5, 7 עד 11, 15 עד 17, 26, 29, 31, 39, 41, 44, 55, 58, 63</td></tr> <tr><td>17313</td><td>1 עד 3, 5 עד 13, 15 עד 18, 21 עד 23, 25, 26, 28 עד 31, 35, 75, 76</td><td>14, 19, 20, 24, 27, 32, 33, 72, 79, 82, 84, 86, 92, 96, 107, 110, 113, 115</td></tr> <tr><td>17314</td><td>12, 22 עד 26</td><td>2, 3, 5, 10, 11, 13 עד 17, 28, 30, 32, 34, 36, 40</td></tr> <tr><td>17317</td><td>&nbsp;</td><td>6, 7, 10, 176</td></tr> <tr><td>17318</td><td>30</td><td>4 עד 7, 27, 58, 59, 65, 68</td></tr> <tr><td>4.</td><td>גליל</td><td>הצפון</td><td>גולן</td><td>201000</td><td>&nbsp;</td><td>15, 16, 18 עד 21, 24</td><td>2,317 דונם, מרעה צאן</td></tr> <tr><td rowspan="17">5.</td><td rowspan="17">גליל</td><td rowspan="17">הצפון</td><td rowspan="17">צפת</td><td>13467</td><td>&nbsp;</td><td>2</td><td rowspan="17">1,303 דונם, מרעה צאן</td></tr> <tr><td>13468</td><td>&nbsp;</td><td>2</td></tr> <tr><td>13783</td><td>&nbsp;</td><td>8, 9</td></tr> <tr><td>13806</td><td>12</td><td>1, 2, 8, 11, 21, 22</td></tr> <tr><td>13809</td><td>&nbsp;</td><td>1, 45, 49</td></tr> <tr><td>13810</td><td>7</td><td>2, 4, 6, 8 עד 10, 21, 23 עד 25</td></tr> <tr><td>13811</td><td>&nbsp;</td><td>13 עד 15, 38</td></tr> <tr><td>13814</td><td>&nbsp;</td><td>9, 18, 34</td></tr> <tr><td>13815</td><td>&nbsp;</td><td>2, 4 עד 6, 8 עד 10, 16 עד 23</td></tr> <tr><td>13816</td><td>&nbsp;</td><td>9, 14, 16 עד 18, 23, 25, 34</td></tr> <tr><td>13828</td><td>13</td><td>1, 16</td></tr> <tr><td>13829</td><td>&nbsp;</td><td>1, 3, 4</td></tr> <tr><td>14412</td><td>&nbsp;</td><td>5</td></tr> <tr><td>14414</td><td>&nbsp;</td><td>18, 34, 53, 56, 57, 64, 68, 69, 78, 81, 82</td></tr> <tr><td>14416</td><td>&nbsp;</td><td>5 עד 8, 16, 21, 24, 30, 31</td></tr> <tr><td>14417</td><td>&nbsp;</td><td>3, 5, 14, 15, 17, 23</td></tr> <tr><td>14421</td><td>&nbsp;</td><td>3</td></tr> <tr><td>6.</td><td>גליל</td><td>הצפון</td><td>גולן</td><td>201000</td><td>&nbsp;</td><td>84</td><td>7,158 דונם, מרעה בקר</td></tr> <tr><td rowspan="13">7.</td><td rowspan="13">גליל</td><td rowspan="13">הצפון</td><td rowspan="11">כינרת</td><td>15203</td><td>&nbsp;</td><td>15 עד 17, 23, 24</td><td rowspan="13">5,464 דונם, מרעה בקר</td></tr> <tr><td>15204</td><td>&nbsp;</td><td>33</td></tr> <tr><td>15205</td><td>14</td><td>16, 19, 20, 44 עד 46, 57</td></tr> <tr><td>15206</td><td>15, 16</td><td>13, 14, 17 עד 22</td></tr> <tr><td>15207</td><td>&nbsp;</td><td>1</td></tr> <tr><td>15208</td><td>&nbsp;</td><td>1, 2</td></tr> <tr><td>15213</td><td>&nbsp;</td><td>3 עד 8, 10</td></tr> <tr><td>15705</td><td>40</td><td>22 עד 25, 41, 42, 45 עד 47, 54, 66, 69, 77</td></tr> <tr><td>15710</td><td>8</td><td>9, 10, 14, 15, 25, 34, 35, 44</td></tr> <tr><td>15718</td><td>342</td><td>18 עד 21, 23, 29, 151, 156, 162, 164, 166, 278, 296, 343, 344, 421, 422, 456</td></tr> <tr><td>15720</td><td>&nbsp;</td><td>1</td></tr> <tr><td rowspan="2">גולן</td><td>200000</td><td>&nbsp;</td><td>32, 65, 202, 205, 224, 233</td></tr> <tr><td>201063</td><td>&nbsp;</td><td>15, 38</td></tr> </table> {{ח:חתימות|כ״ו באייר התשפ״ו (13 במאי 2026)}} * '''אבי דיכטר'''<br>שר החקלאות וביטחון המזון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 4941pvxqr5900bi4gtdylwjwnz60hlu 117 1743776 3016945 2026-05-19T15:00:14Z OpenLawBot 8112 הפניה 3016945 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] n3fa2qw2fvop2xk9l8eu7ta093f1rbv 1 1743777 3016946 2026-05-19T15:00:16Z OpenLawBot 8112 דף ריק 3016946 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 0 1743778 3016950 2026-05-19T15:00:50Z מו יו הו 37729 מגן 3016950 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוסף בר שמואל'''}} {{סי|אִ}}מְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת {{ש}} {{סי|בַּ}}עֲלִיל לָאָרֶץ שִׁבְעָתַיִם מְסוּרוֹת {{ש}} {{סי|גֶּ}}בַע נָמוֹג וְרָעֲשׁוּ צוּרוֹת {{ש}} {{סי|דָּ}}בָר בְּצַוֹּתָה לְאֶלֶף דּוֹרוֹת {{סי|הִ}}סְכִּים מוֹשֵׁל יְצוּרָיו לְיַפֶּה {{ש}} {{סי|וּ}}בָן מִבְּלִי לְנִבְלָלִים מַרְפֵּא {{ש}} {{סי|זָ}}ם אֶקְרָאֵם הֲיֵשׁ מְצַפֶּה {{ש}} {{סי|חֲ}}רוּגִים מִמְּצֹא פֵּתַח פֶּה {{סי|טָ}}עַם בְּמִבְטָא קְצָוֹת אַרְבַּע {{ש}} {{סי|יְ}}קָרָה לְהַנְחִיל לְשִׁבְעִים תָּבַע {{ש}} {{סי|כָּ}}ל דִּבּוּר וְדִבּוּר נֶחְלַק לְשֶׁבַע {{ש}} {{סי|לְ}}כָל אֹם בִּשְׂפָתוֹ לְהַקְבַּע {{סי|מְ}}שׁוּלֵי מִשְׁחָק כְּהִפְנוּ עֹרֶף {{ש}} {{סי|נִ}}תַּן הֶתֵּר לְכוֹרְעֵי תֶרֶף {{ש}} {{סי|סִ}}בְרָם הוּחַק לְדֶלֶק וְשֶׂרֶף {{ש}} {{סי|עֲ}}מוּסִים זִקַּק בְּכוּר וּמַצְרֵף {{סי|פְּ}}לִיאַת מַתָּן מִקְנֶה וְקִנְיָן {{ש}} {{סי|צִ}}וּוּיִם כַּחַמָּה וְאֵבָרִים בְּמִנְיָן {{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים הִקְשִׁיב אַחַת תִּנְיָן {{ש}} {{סי|רַ}}עֲפֵי מַלְקוֹחָיו בְּרֹב עִנְיָן {{סי|שִׁ}}מְּעָם קוֹלוֹ תְּמִים דֵּעוֹת {{ש}} {{סי|שְׁ}}מָרָם בְּחַסְדּוֹ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת {{ש}} {{סי|תְּ}}מִימָה הִנְחִילָם בִּרְעָמִים וּזְוָעוֹת {{ש}} {{סי|תֵּ}}כֶף לִגְאֻלָּה שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת. {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת׃{{ממס|דברים טז ט}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם׃{{ממס|תהלים יב ז}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל׃{{ממס|ישעיהו מ טו}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ׃{{ממס|משלי כז כא}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סב יב}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטָפוּ, זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=ע"פ|שופטים ה ה|וגם=תהלים סח ט}} {{סוף}} {{סי|יִ}}שְׂרָאֵל {{סי|וְ}}שׁוֹפְטָיו {{סי|סִ}}בְּרוּ {{סי|פָ}}נִים {{ש}} {{סי|בְּ}}מַתָּן {{סי|רַ}}עֲנָנָה {{סי|שֶׁ}}בֶת {{סי|מְ}}בִינִים {{ש}} {{סי|וּ}}בָהּ {{סי|אֻ}}מְּצוּ [{{סי|לִ}}]הְיוֹת דְּשֵׁנִים {{ש}} חַי סִכְּכָם כִּתְרִיס וּמָגִנִּים. [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] a8t4ylwh0nfiqc3jz5bmbq1agu2t3q2 3016954 3016950 2026-05-19T15:05:28Z מו יו הו 37729 פיוט ד 3016954 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} אֵל נָא {{ש}} אֲרוֹמִמְךָ נֶצַח בְּשֶׁבַח וּבִרְנָנִים {{ש}} וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים {{ש}} אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ כֹּחֲךָ בְּגֵאוֹנִים {{ש}} לְעָם אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ מִקִּמְשׁוֹנִים {{ש}} וּמִכּוּר בַּרְזֶל גְּאַלְתָּם מִסְּוֵנִים {{ש}} מִקֹּצֶר רוּחַ וּמִפֶּרֶךְ לְבֵנִים {{ש}} וּבְגִזְרֵי יָם הִדְרַכְתָּם חֲנוּנִים {{ש}} בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבְרֹב אוֹנִים {{ש}} וּבְצֵל יְמִינְךָ הָלְכוּ גְּנוּנִים {{ש}} וְצָרֵיהֶם שַׂמְתָּ לְדֹמֶן דֵּרְאוֹנִים {{ש}} וּמִקְצֵה חֲמִשִּׁים הִקְרַבְתָּם לְסִינִים {{ש}} לְהוֹרִישָׁם לֶקַח לֻחוֹת אֲבָנִים {{ש}} וּבְרֹב חִבָּה הָיוּ נְכוֹנִים {{ש}} לְקַבֵּל יִרְאָתְךָ וְעֵדוּת נֶאֱמָנִים {{ש}} וּמֵרֹאשׁ לֶכְתָּם וּבוֹאָם בִּמְדָנִים {{ש}} וּבִמְרִיבוֹת הָיוּ נוֹסְעִים וְחוֹנִים {{ש}} וּבְבוֹאָם לְסִין הַר גַּבְנוּנִים {{ש}} הִסִּיעוּ מֵהֶם פְּסִילֵי חַמָּנִים {{ש}} וּבְלֵב אֶחָד וְדַעַת שׁוֹכְנִים {{ש}} וַיִּחְדוּ לִבּוֹתָם לְשׁוֹכֵן מְעוֹנִים {{ש}} וְאָז קָרָאתָ לְכָל בִּרְיוֹנִים {{ש}} וַיְמָאֲנוּ שְׁמֹעַ כִּבְנֵי עוֹנְנִים {{ש}} וְחָזַרְתָּ עַל עַם בְּחוּנִים {{ש}} הַנִּקְרָאִים בְּשִׁמְךָ זֶרַע אֵתָנִים {{ש}} וְדִבַּרְתָּ הַטּוּ אֹזֶן מְבִינִים {{ש}} וְקַבְּלוּ מִצְוֹתַי וְתִהְיוּ דְשֵׁנִים {{ש}} כִּי נֵר לִקְחִי וְגֵהְיוֹנִים {{ש}} בְּאֵר מַיִם חַיִּים מַעְיַן גַּנִּים {{ש}} וּכְהַסְכִּיתָם שִׁמְעֲךָ הָיוּ עוֹנִים {{ש}} הִנְנוּ וְעָשִׂינוּ בְּשִׂיחַ הֶגְיוֹנִים {{ש}} וְעַל כָּכָה נַעֲשׂוּ סְגָנִים {{ש}} סְגֻלָּה מְחֻמֶּדֶת מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים {{ש}} וְיִחַדְתָּם לְשִׁמְךָ אָבוֹת וּבָנִים {{ש}} וְאֻשְּׁרוּ מִכָּל בִּקְצָוֹת וּפִנִּים {{ש}} וְשִׁמְךָ עֲלֵיהֶם נַעֲלָה בְּחִסּוּנִים {{ש}} וְנִתְגַּדַּלְתָּ בְּתוֹכָם בְּטֹהַר מִשְׁכָּנִים {{ש}} וְרִבְבוֹת מַעְלָה אַלְפֵי שִׁנְאַנִּים {{ש}} קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים {{ש}} וְשִׁבְּחוּךָ יַחַד עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. {{ש}} '''חַי וְקַיָּם נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ''' [[קטגוריה:פיוט ד' בקדושתא]] nmfyu83ghai56z1v31xz1jiiz3imgdg 3016955 3016954 2026-05-19T15:05:55Z מו יו הו 37729 ביטול גרסה [[Special:Diff/3016954|3016954]] של [[Special:Contributions/מו יו הו|מו יו הו]] ([[User talk:מו יו הו|שיחה]]) 3016955 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוסף בר שמואל'''}} {{סי|אִ}}מְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת {{ש}} {{סי|בַּ}}עֲלִיל לָאָרֶץ שִׁבְעָתַיִם מְסוּרוֹת {{ש}} {{סי|גֶּ}}בַע נָמוֹג וְרָעֲשׁוּ צוּרוֹת {{ש}} {{סי|דָּ}}בָר בְּצַוֹּתָה לְאֶלֶף דּוֹרוֹת {{סי|הִ}}סְכִּים מוֹשֵׁל יְצוּרָיו לְיַפֶּה {{ש}} {{סי|וּ}}בָן מִבְּלִי לְנִבְלָלִים מַרְפֵּא {{ש}} {{סי|זָ}}ם אֶקְרָאֵם הֲיֵשׁ מְצַפֶּה {{ש}} {{סי|חֲ}}רוּגִים מִמְּצֹא פֵּתַח פֶּה {{סי|טָ}}עַם בְּמִבְטָא קְצָוֹת אַרְבַּע {{ש}} {{סי|יְ}}קָרָה לְהַנְחִיל לְשִׁבְעִים תָּבַע {{ש}} {{סי|כָּ}}ל דִּבּוּר וְדִבּוּר נֶחְלַק לְשֶׁבַע {{ש}} {{סי|לְ}}כָל אֹם בִּשְׂפָתוֹ לְהַקְבַּע {{סי|מְ}}שׁוּלֵי מִשְׁחָק כְּהִפְנוּ עֹרֶף {{ש}} {{סי|נִ}}תַּן הֶתֵּר לְכוֹרְעֵי תֶרֶף {{ש}} {{סי|סִ}}בְרָם הוּחַק לְדֶלֶק וְשֶׂרֶף {{ש}} {{סי|עֲ}}מוּסִים זִקַּק בְּכוּר וּמַצְרֵף {{סי|פְּ}}לִיאַת מַתָּן מִקְנֶה וְקִנְיָן {{ש}} {{סי|צִ}}וּוּיִם כַּחַמָּה וְאֵבָרִים בְּמִנְיָן {{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים הִקְשִׁיב אַחַת תִּנְיָן {{ש}} {{סי|רַ}}עֲפֵי מַלְקוֹחָיו בְּרֹב עִנְיָן {{סי|שִׁ}}מְּעָם קוֹלוֹ תְּמִים דֵּעוֹת {{ש}} {{סי|שְׁ}}מָרָם בְּחַסְדּוֹ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת {{ש}} {{סי|תְּ}}מִימָה הִנְחִילָם בִּרְעָמִים וּזְוָעוֹת {{ש}} {{סי|תֵּ}}כֶף לִגְאֻלָּה שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת. {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת׃{{ממס|דברים טז ט}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם׃{{ממס|תהלים יב ז}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל׃{{ממס|ישעיהו מ טו}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ׃{{ממס|משלי כז כא}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סב יב}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטָפוּ, זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=ע"פ|שופטים ה ה|וגם=תהלים סח ט}} {{סוף}} {{סי|יִ}}שְׂרָאֵל {{סי|וְ}}שׁוֹפְטָיו {{סי|סִ}}בְּרוּ {{סי|פָ}}נִים {{ש}} {{סי|בְּ}}מַתָּן {{סי|רַ}}עֲנָנָה {{סי|שֶׁ}}בֶת {{סי|מְ}}בִינִים {{ש}} {{סי|וּ}}בָהּ {{סי|אֻ}}מְּצוּ [{{סי|לִ}}]הְיוֹת דְּשֵׁנִים {{ש}} חַי סִכְּכָם כִּתְרִיס וּמָגִנִּים. [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] a8t4ylwh0nfiqc3jz5bmbq1agu2t3q2 0 1743779 3016952 2026-05-19T15:03:14Z מו יו הו 37729 מחיה 3016952 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''תשר"ק''', '''יוסף בר שמואל'''}} {{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ {{ש}} {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ יוֹמַיִם וְתִשְׁחֹרֶת חֹפֶשׁ {{ש}} {{סי|רִ}}וָּה מִלְקָחָהּ נֶאֱצָלִים מִכֶּפֶשׁ {{ש}} {{סי|קְ}}הָלֵימוֹ הִפְרִישׁ מֵהַבְלֵי טֶפֶשׁ {{סי|צָ}}בָא רָב בְּאֹמֶר בֻּשַּׂר {{ש}} {{סי|פּ}}וֹנִים וְנִדָּדִים שְׁנֵים עָשָׂר {{ש}} {{סי|עֶ}}שְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף רֶכֶב אָסַר {{ש}} {{סי|סִ}}פְרָם כַּחֲמוּדוֹת אַחַת מִלִּחְסַר {{סי|נַ}}עֲשֶׂה וְנִשְׁמַע כְּפָצוּ יְשָׁרִים {{ש}} {{סי|מ}}וּסַבִּים רְבָבוֹת מֵאָה וְעֶשְׂרִים {{ש}} {{סי|לְ}}אִישׁ כִּתְרַיִם בַּעֲדִי קוֹשְׁרִים {{ש}} {{סי|כְּ}}הֻנָּה וּנְגִידוּת וַחֲפָצִים יְקָרִים {{סי|יַ}}עַר וְכַרְמֶל סִבְכֵי שׁוֹשָׁן {{ש}} {{סי|טָ}}סִים וּמְעוֹפְפִים, וְאַבִּירֵי בָשָׁן {{ש}} {{סי|חָ}}דְלוּ מִנְּוֵיהֶם וְחָפוּ רֹאשָׁם {{ש}} {{סי|זָ}}עִים מִבְּרָקִים וְתִמְרוֹת עָשָׁן {{סי|וּ}}מִקּוֹל רַעַם וְלַפִּידִים נוֹצְצִים {{ש}} {{סי|הֵ}}מַסּוּ פְּחוּזִים וְלֶאֱוִילָם נוֹחֲצִים {{ש}} {{סי|דִּ}}בְּרוּ הַלְהִמָּחוֹת יְקוּמִים נֶחֱרָצִים {{ש}} {{סי|גִּ}}לָּמוֹ שֶׁפִי מַתַּת חֲלוּצִים {{סי|בְּ}}חַבְלֵי אָדָם בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה {{ש}} {{סי|בְּ}}חַסְדּוֹ מְשָׁכָם דָּגוּל מֵרְבָבָה {{ש}} {{סי|אִ|1}}מְרֵי {{סי|נֹ|1}}עַם {{סי|כְּ|1}}תִיבָה {{סי|יְ|1}}הִיבָה {{ש}} {{סי|אִ}}לֵּף לַחוֹגְגִים בַּעֲצֶרֶת נְדָבָה. {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַייָ אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ׃{{ממס|דברים טז י}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: הָמוּ גוֹיִם, מָטוּ מַמְלָכוֹת, נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ׃{{ממס|תהלים מו ז}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃{{ממס|שמות כ ב}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ׃{{ממס|איוב כו יא}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה׃{{ממס|שמות יט ח}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן, אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ׃{{ממס|תהלים סח יח}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים יט י}} {{סוף}} {{סי|יַ}}חְדָּו {{סי|וֻ}}עֲדוּ {{סי|סְ}}גָנֵי {{סי|פְּ}}דוּיִם {{ש}} {{סי|בְּ}}מִסְפַּר {{סי|רִ}}בּוֹאוֹת {{סי|שִׁ}}שִּׁים {{סי|מְ}}נוּיִם {{ש}} {{סי|וּ}}כְשָׁמְעָם {{סי|אֹ}}מֶר {{סי|לִ}}בּוֹתָם סְווּיִם {{ש}} וּבְהַנָּפַת גֶּשֶׁם עָמְדוּ חַיִּים. [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] jxs2ina9720b9hg84581b1emqik4c0k 0 1743780 3016953 2026-05-19T15:04:09Z מו יו הו 37729 משלש 3016953 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אתב"ש'''}} {{סי|אַ}}מִּיצֵי שַׁחַק וּפְלִיאֵי תֵבֵל {{ש}} {{סי|תּ}}וֹפְפִים בְּעוּגָב וּכְלֵי נֶבֶל {{ש}} {{סי|בְּ}}הוֹרִישׁוֹ מִצְוֹת לְנַחֲלַת חֶבֶל {{ש}} {{סי|שָׁ}}קַד לְהַפְרִישָׁם מֵחֻקּוֹת הָבֶל {{סי|גֵּ}}הַּ מוֹסִיפִים חֶרֶס וְסַהַר {{ש}} {{סי|רָ}}עֲפוּ שְׁחָקִים וְנִתְמַלָּא נְהָר {{ש}} {{סי|דָּ}}הֲרוּ גֵיאָיוֹת וְנָמְטוּ לִגְהַר {{ש}} {{סי|קְ}}נוּיָה בְהַשְׁמִיעוֹ בְּמַחְמַד הָר {{סי|הֵ}}אִירוּ בְרָקָיו אַפְסֵי אֲרָקִים {{ש}} {{סי|צָ}}לַח אוֹר וְהָלְכוּ בְרָקִים {{ש}} {{סי|וְ}}נוֹסַד חֶבְיוֹן עֹז מֵעוֹלְלִים וְיוֹנְקִים {{ש}} {{סי|פִּ}}עֲנוּחַ יְקָר לִוְיַת עֲנָקִים {{סי|זֹ}}הַר כְּבוֹדוֹ הוֹפִיעַ מִתֵּימָן {{ש}} {{סי|עִ}}יר גִּבּוֹרִים לִשְׁבִי הֻזְמַן {{ש}} {{סי|חִ}}וָּה מִבְטֶחָה בְּיַד נֶאֱמָן {{ש}} {{סי|סִ}}תְרֵי מַדָּעִים פֵּרוּשָׁן וְטַעְמָן {{סי|טֹ}}הַר יְדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹת דּוֹדִים {{ש}} {{סי|נִ}}זְלֵי סַמִּים בְּחֵשֶׁק אֲפוּדִים {{ש}} {{סי|יַ}}חְדָּו נִתְעַלְּסוּ בַּיְתָה יְחִידִים {{ש}} {{סי|מְ}}סֻלָּאִים בַּפָּז וּכְלֵי מַחְמַדִּים {{סי|כִּ}}תְבֵי תוֹרָתוֹ וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים {{ש}} {{סי|כְּ}}לָלָן וּפְרָטָן וְחִדּוּשֵׁי סוֹפְרִים {{ש}} {{סי|לְ}}עַמּוֹ הוֹרִישָׁם אַדִּיר אַדִּירִים {{ש}} {{סי|לְ}}יוֹם נֶחְקַק לְהַקְרִיב בִּכּוּרִים. {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃{{ממס|במדבר כח כו}} {{ש}} הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צז ד}} {{ש}} מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃{{ממס|תהלים ח ג}} {{ש}} אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה, כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|חבקוק ג ג}} {{ש}} אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה׃{{ממס|תהלים סח ז}} {{סוף}} {{הור|ימלוך…}} [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] no69xp15y02ld7fd9387ic2wpy40zxp 3017013 3016953 2026-05-19T17:34:58Z מו יו הו 37729 3017013 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אתב"ש'''}} {{סי|אַ}}מִּיצֵי שַׁחַק וּפְלִיאֵי תֵבֵל {{ש}} {{סי|תּ}}וֹפְפִים בְּעוּגָב וּכְלֵי נֶבֶל {{ש}} {{סי|בְּ}}הוֹרִישׁוֹ מִצְוֹת לְנַחֲלַת חֶבֶל {{ש}} {{סי|שָׁ}}קַד לְהַפְרִישָׁם מֵחֻקּוֹת הָבֶל {{סי|גֵּ}}הַּ מוֹסִיפִים חֶרֶס וְסַהַר {{ש}} {{סי|רָ}}עֲפוּ שְׁחָקִים וְנִתְמַלָּא נְהָר {{ש}} {{סי|דָּ}}הֲרוּ גֵיאָיוֹת וְנָמְטוּ לִגְהַר {{ש}} {{סי|קְ}}נוּיָה בְהַשְׁמִיעוֹ בְּמַחְמַד הָר {{סי|הֵ}}אִירוּ בְרָקָיו אַפְסֵי אֲרָקִים {{ש}} {{סי|צָ}}לַח אוֹר וְהָלְכוּ בְרָקִים {{ש}} {{סי|וְ}}נוֹסַד חֶבְיוֹן עֹז מֵעוֹלְלִים וְיוֹנְקִים {{ש}} {{סי|פִּ}}עֲנוּחַ יְקָר לִוְיַת עֲנָקִים {{סי|זֹ}}הַר כְּבוֹדוֹ הוֹפִיעַ מִתֵּימָן {{ש}} {{סי|עִ}}יר גִּבּוֹרִים לִשְׁבִי הֻזְמַן {{ש}} {{סי|חִ}}וָּה מִבְטֶחָה בְּיַד נֶאֱמָן {{ש}} {{סי|סִ}}תְרֵי מַדָּעִים פֵּרוּשָׁן וְטַעְמָן {{סי|טֹ}}הַר יְדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹת דּוֹדִים {{ש}} {{סי|נִ}}זְלֵי סַמִּים בְּחֵשֶׁק אֲפוּדִים {{ש}} {{סי|יַ}}חְדָּו נִתְעַלְּסוּ בַּיְתָה יְחִידִים {{ש}} {{סי|מְ}}סֻלָּאִים בַּפָּז וּכְלֵי מַחְמַדִּים {{סי|כִּ}}תְבֵי תוֹרָתוֹ וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים {{ש}} {{סי|כְּ}}לָלָן וּפְרָטָן וְחִדּוּשֵׁי סוֹפְרִים {{ש}} {{סי|לְ}}עַמּוֹ הוֹרִישָׁם אַדִּיר אַדִּירִים {{ש}} {{סי|לְ}}יוֹם נֶחְקַק לְהַקְרִיב בִּכּוּרִים. {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃{{ממס|במדבר כח כו}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צז ד}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃{{ממס|תהלים ח ג}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה, כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|חבקוק ג ג}} {{ש}} וְנֶאֱמַר: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה׃{{ממס|תהלים סח ז}} {{סוף}} {{הור|ימלוך…}} [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] ggj8rbuhh79yohlwyw5il0537bxfkr9 0 1743781 3016956 2026-05-19T15:06:14Z מו יו הו 37729 פיוט ד 3016956 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} אֵל נָא {{ש}} אֲרוֹמִמְךָ נֶצַח בְּשֶׁבַח וּבִרְנָנִים {{ש}} וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים {{ש}} אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ כֹּחֲךָ בְּגֵאוֹנִים {{ש}} לְעָם אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ מִקִּמְשׁוֹנִים {{ש}} וּמִכּוּר בַּרְזֶל גְּאַלְתָּם מִסְּוֵנִים {{ש}} מִקֹּצֶר רוּחַ וּמִפֶּרֶךְ לְבֵנִים {{ש}} וּבְגִזְרֵי יָם הִדְרַכְתָּם חֲנוּנִים {{ש}} בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבְרֹב אוֹנִים {{ש}} וּבְצֵל יְמִינְךָ הָלְכוּ גְּנוּנִים {{ש}} וְצָרֵיהֶם שַׂמְתָּ לְדֹמֶן דֵּרְאוֹנִים {{ש}} וּמִקְצֵה חֲמִשִּׁים הִקְרַבְתָּם לְסִינִים {{ש}} לְהוֹרִישָׁם לֶקַח לֻחוֹת אֲבָנִים {{ש}} וּבְרֹב חִבָּה הָיוּ נְכוֹנִים {{ש}} לְקַבֵּל יִרְאָתְךָ וְעֵדוּת נֶאֱמָנִים {{ש}} וּמֵרֹאשׁ לֶכְתָּם וּבוֹאָם בִּמְדָנִים {{ש}} וּבִמְרִיבוֹת הָיוּ נוֹסְעִים וְחוֹנִים {{ש}} וּבְבוֹאָם לְסִין הַר גַּבְנוּנִים {{ש}} הִסִּיעוּ מֵהֶם פְּסִילֵי חַמָּנִים {{ש}} וּבְלֵב אֶחָד וְדַעַת שׁוֹכְנִים {{ש}} וַיִּחְדוּ לִבּוֹתָם לְשׁוֹכֵן מְעוֹנִים {{ש}} וְאָז קָרָאתָ לְכָל בִּרְיוֹנִים {{ש}} וַיְמָאֲנוּ שְׁמֹעַ כִּבְנֵי עוֹנְנִים {{ש}} וְחָזַרְתָּ עַל עַם בְּחוּנִים {{ש}} הַנִּקְרָאִים בְּשִׁמְךָ זֶרַע אֵתָנִים {{ש}} וְדִבַּרְתָּ הַטּוּ אֹזֶן מְבִינִים {{ש}} וְקַבְּלוּ מִצְוֹתַי וְתִהְיוּ דְשֵׁנִים {{ש}} כִּי נֵר לִקְחִי וְגֵהְיוֹנִים {{ש}} בְּאֵר מַיִם חַיִּים מַעְיַן גַּנִּים {{ש}} וּכְהַסְכִּיתָם שִׁמְעֲךָ הָיוּ עוֹנִים {{ש}} הִנְנוּ וְעָשִׂינוּ בְּשִׂיחַ הֶגְיוֹנִים {{ש}} וְעַל כָּכָה נַעֲשׂוּ סְגָנִים {{ש}} סְגֻלָּה מְחֻמֶּדֶת מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים {{ש}} וְיִחַדְתָּם לְשִׁמְךָ אָבוֹת וּבָנִים {{ש}} וְאֻשְּׁרוּ מִכָּל בִּקְצָוֹת וּפִנִּים {{ש}} וְשִׁמְךָ עֲלֵיהֶם נַעֲלָה בְּחִסּוּנִים {{ש}} וְנִתְגַּדַּלְתָּ בְּתוֹכָם בְּטֹהַר מִשְׁכָּנִים {{ש}} וְרִבְבוֹת מַעְלָה אַלְפֵי שִׁנְאַנִּים {{ש}} קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים {{ש}} וְשִׁבְּחוּךָ יַחַד עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. {{ש}} '''חַי וְקַיָּם נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ''' [[קטגוריה:פיוט ד' בקדושתא]] nmfyu83ghai56z1v31xz1jiiz3imgdg 0 1743782 3016957 2026-05-19T15:07:29Z מו יו הו 37729 פיוט ה 3016957 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוסף בר שמואל חזק'''. מובאות מ[[עשרת הדברות]]}} {{סי|יָ|1}}הּ בְּרִדְתּוֹ מִגְּבֹהִים {{ש}} {{סי|א}}וֹרוּ עֵינַיִם כֵּהִים {{ש}} {{סי|בֵּ}}אוּר עֲשֶׂרֶת נֹגְהִים {{ש}} '''וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים''' {{סי|וִ|1}}עוּד נִצּוּחַ נִגּוּנַי {{ש}} {{סי|גְּ}}מֹר נֶצַח בְּעִנְיָנַי {{ש}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ לַהַג שִׁנּוּנַי {{ש}} '''אָנֹכִי יְיָ''' {{סי|סִ|1}}חַבְתִּי עָרִים בִּגְלָלְךָ {{ש}} {{סי|הֶ}}חֱשֵׁיתִי לִשְׁמֹר רַגְלְךָ {{ש}} {{סי|וְ}}סֶמֶל הַקִּנְאָה בְּחֵילְךָ {{ש}} '''לֹא יִהְיֶה לְךָ''' {{סי|פְּ|1}}נֵה לַעֲמֹל בְּרֶשֶׁם {{ש}} {{סי|זֹ}}הַר גּוּשׁ וָנֶשֶׁם {{ש}} {{סי|חִ}}נָּם לַשָּׁוְא הֵאָשֵׁם {{ש}} '''לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם''' {{סי|בְּ|1}}סוֹד נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת {{ש}} {{סי|טְ}}רַח לַעֲסֹק בְּאַהֲבַת {{ש}} {{סי|יֹ}}שֶׁר עֹנֶג כְּחוֹבַת {{ש}} '''זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת''' {{סי|רַ|1}}חַשׁ אֹמֶר נָעֳמֶךָ {{ש}} {{סי|כְּ}}מֹס וַעֲצֹר בְּעַמֶּךָ {{ש}} {{סי|לֵ}}ילֵי שְׁנוֹתֶיךָ וְיָמֶיךָ {{ש}} '''כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ''' {{סי|שְׁ|1}}מֹר לְהִזָּהֵר בְּפֶצַח {{ש}} {{סי|מִ}}בְּלִי נְטֹשׁ נֶצַח {{ש}} {{סי|נ}}וֹצָרִים בִּדְמוּת צָח {{ש}} '''לֹא תִּרְצָח''' {{סי|מָ|1}}שׁוֹךְ בְּרוּחַ אַף {{ש}} {{סי|סְ}}תֹר עַצְמְךָ מֵאַף {{ש}} {{סי|עֲ}}צוּמַת הֶרֶג בִּשְׁאַף {{ש}} '''לֹא תִּנְאָף''' {{סי|וּ|1}}בִרְעוּת שָׁרְשָׁךְ תַּעֲנֹב {{ש}} {{סי|פְּ}}נֵי תֵבֵל לִתְנֹב {{ש}} {{סי|צְ}}רוֹרוֹת כֶּסֶף לִזְנֹב {{ש}} '''לֹא תִּגְנֹב''' {{סי|אִ|1}}מְרֵי דָת תִּפְנֶה {{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשְׁךָ בְּךָ יַחֲנֶה {{ש}} {{סי|רֵ}}עַ בְּעֵדוּת לֵאָנֶה {{ש}} '''לֹא תַעֲנֶה''' {{סי|לֶ|1}}קַח טוֹב לִלְמֹד {{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר עוֹלָם לַעֲמֹד {{ש}} {{סי|תְּ}}שׂוּמֶת רֵעַ לִצְמֹד {{ש}} '''לֹא תַחְמֹד''' {{סי|חִ|1}}קְרֵי לֵב מֻפְלָאִים {{ש}} {{סי|זֹ|1}}רַזְתָּ בְּעֵדֵי מְמֻלָּאִים {{ש}} {{סי|ק|1}}וֹלוֹת וְלַפִּידִים נִשָּׂאִים {{ש}} '''וְכָל הָעָם רֹאִים''' {{הור|אל נא לעולם תוערץ}} [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] nhospnxuflvczftjwc5n8iixdxv4m7y 0 1743785 3017001 2026-05-19T16:27:51Z מו יו הו 37729 פיוט 3017001 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוסף חזק'''}} תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה / מְשִׁיבַת רוּחַ וּנְשָׁמָה / קָדוֹשׁ {{סי|אַ}}דִּיר וְנִשְׂגָּב קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת {{ש}} {{סי|בְּ}}הוֹרִישׁוֹ לָעָם אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת {{ש}} {{סי|גָּ}}מַר מֵאָז עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת {{סי|דִּ}}בּוּר הָרִאשׁוֹן בְּצֵאתוֹ בָאֵשׁ {{ש}} {{סי|הָ}}יָה נוֹשְׁקָם נְשִׁיקַת אֵשׁ {{ש}} {{סי|וּ}}פָרְחָה רוּחָם מִכֹּבֶד הָאֵשׁ {{סי|זְ}}קוּקָה וּבְחוּנָה חֲמוּדָה וְנָאָה {{ש}} {{סי|חָ}}שָׁה לָלֶכֶת לְאָהֳלֵי נַהֲלָאָה {{ש}} {{סי|טְ}}הוֹרִים כֻּלָּם מֵתִים מָצְאָה {{סי|יָ}}צְאָה לַמֶּרְחָב אֲרֻכָּה וּרְחָבָה {{ש}} {{סי|כַּ}}חֲזוֹתָהּ כָּכָה לִמְאֹד נֶעֶצְבָה {{ש}} {{סי|לְ}}יוֹשֵׁב שַׁחַק מַהֵר שָׁבָה {{סי|מֶ}}לֶךְ עוֹלָם לְמִי נֻתַּתִּי {{ש}} {{סי|נֶ}}גֶף וְחַיִּים לְאֵיזֶה מִשְׁמַרְתִּי {{ש}} {{סי|סָ}}ח אֵלֶיהָ לְחַיִּים בִּתִּי {{סי|עָ}}נְתָה שֵׁנִית לְדַבֵּר בְּשֶׁלָּם {{ש}} {{סי|פָּ}}תַחְתָּ בְלִקְחִי חַיֵּי עוֹלָם {{ש}} {{סי|צְ}}בָאֲךָ הִנֵּה מֵתִים כֻּלָּם {{סי|קָ}}דוֹשׁ בַּיְתָה יְחִידִים מוֹשִׁיב {{ש}} {{סי|רָ}}חַשׁ טוֹב לִקְדוּמָה הִקְשִׁיב {{ש}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁנִּים גְּלָלֵךְ נַפְשָׁם אָשִׁיב {{סי|תָּ}}מִים רוֹכֵב בִּשְׁמֵי עֲרָבוֹת {{ש}} {{סי|יִ}}שֵּׁר {{סי|וְ}}הֵנִיף גִּשְׁמֵי נְדָבוֹת {{ש}} {{סי|סְ}}גֻלַּת {{סי|פְּ}}לֵיטִים הֶחֱיָה בְּחִבּוֹת {{סי|חֹ}}ק שֵׁנִי כְּיָצָא בַּהֲדָרוֹ {{ש}} {{סי|זַ}}כִּים בְּרַגְלֵיהֶם עָמְדוּ לְמַאֲמָרוֹ {{ש}} {{סי|קִ}}שְּׁבָם הַשְּׁאָר מֹשֶׁה בְחִירוֹ. [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי קיקלר]] gzgri2drc9btx37kte217yydbbpp43z 0 1743786 3017002 2026-05-19T16:28:42Z מו יו הו 37729 פיוט 3017002 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוסף'''}} כְּהוֹפַעְתָּ מִשְּׁחָקִים / לְלַמֵּד חֻקִּים {{ש}} כֵּן תּוֹפִיעַ לְהָקִים / שׁוֹשַׁנִּים הָעֲמָקִים {{סי|אֲ}}יֻמָּה חֲשׁוּקָה יָפָה כַלְּבָנָה {{ש}} {{סי|בְּ}}יָד הַגְּדוֹלָה נִגְאֲלָה מֵאֲנִינָה {{ש}} {{סי|גֹּ}}עֲלָה וַתֻּתַּשׁ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה {{ש}} {{סי|דָּ}}גוּל כְּמֵאָז לְקַדְמָתָהּ תְּשִׁיבֶנָּה {{סי|הָ}}יְתָה מִקֶּדֶם כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר {{ש}} {{סי|וּ}}מַלְכָּהּ בְּאֹהָלֶיהָ בַּעֲדָתָהּ בּוֹחֵר {{ש}} {{סי|זִ}}נְּבוּהָ עַתָּה נִמְהֲרִים אַחֵר {{ש}} {{סי|חֶ}}דְוָתָהּ כְּמֵאָז תָּחִישׁ מִלְּאַחֵר {{סי|טִ}}בּוּעַ שְׁעָרִים וּמוֹעֵד הַנִּשְׁחָת {{ש}} {{סי|יָ}}חִיד תְּקוֹמֵם מִפַּחַד וָפַחַת {{ש}} {{סי|כַּ}}לֵּה מִתְקַדְּשִׁים אַחַר אַחַת {{ש}} {{סי|לְ}}הוֹשִׁיעַ מֻתְאֲמִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת {{סי|מַ}}לְכִּי הַשְׁמֵד מִשְׁתַּחֲוִים לַחֲפַרְפָּר {{ש}} {{סי|נְ}}עִימִים יֻצְדְּקוּ וְחֶטְאָם יְכֻפַּר {{ש}} {{סי|ס}}וֹרֵק מַטָּעָם לַייָ יְסֻפַּר {{ש}} {{סי|עֱ}}נוּתָם תְּקַבֵּל וְתִיטַב מִשּׁוֹר פָּר {{סי|פּ}}וֹרְכִים הַרְעֵל בְּרִבּוּעַ כּוֹסוֹת {{ש}} {{סי|צַ}}הֵל מְקַבְּלִים דָּתְךָ בִּמְשׁוֹשׁוֹת {{ש}} {{סי|קֹ}}דֶם הַקְשִׁיבוּ הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת {{ש}} {{סי|רְ}}עֵם וְנַשְּׂאֵם בְּאוֹתוֹת וּבְמַסּוֹת {{סי|שׁ}}וֹכֵן מְעוֹנִים הַמְרוֹמָם בְּכִסֵּא {{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר שְׁתִילִים בַּעֲשָׂרָה מְנוּסָה {{ש}} {{סי|תִּ}}זְכֹּר הַקְדָמַת לְשֵׁמַע מַעֲשֶׂה {{ש}} {{סי|תְּ}}הִי לַהֲמוֹנָם לְמִסְתּוֹר וּלְמַחְסֶה {{סי|יְ}}רֵאֶיךָ תּוֹשִׁיעַ מִמַּחַץ אוֹיְבֵיהֶם {{ש}} {{סי|וְ}}אַמְּצֵם לִהְיוֹת שׁוֹבִים לְשֹׁבֵיהֶם {{ש}} {{סי|סֶ}}לָה יַעֲלֹזוּ וְיַבְהִיקוּ זִיוֵיהֶם {{ש}} {{סי|פִּ}}קּוּדֵי יִשְׂרָאֵל תְּשׁוֹבֵב לִנְוֵיהֶם. [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] l7cu77ybj9o8wwobwhrgiij0tf1rons 0 1743787 3017003 2026-05-19T16:29:28Z מו יו הו 37729 פיוט 3017003 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''יוסף''', '''א"ב'''}} {{סי|י}}וֹנַת אֵלֶם הִתְעוֹרְרִי גַּלְמוּדָה וּשְׁכוּלָה {{ש}} {{סי|וְ}}עִלְזִי בְּמִקָּחֵךְ מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ {{ש}} {{סי|סֵ}}פֶר תַּנְחוּמַיִךְ עַיִן לֹא נִסְתַּכְּלָה{{ר1}} מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה.{{ממס|שה"ש ד י}} {{סי|אֶ}}דֶר הַיְקָר עָדִית וּכְלֵי זַיִן {{ש}} {{סי|בְּ}}הִגָּלוֹת לָךְ קְדוֹשָׁךְ עַיִן בְּעַיִן {{ש}} {{סי|גּ}}וֹיֵי אֶרֶץ נֶגְדֵּךְ נֶחְשְׁבוּ כְאַיִן{{ר1}} מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן.{{ממס|שה"ש ד י}} {{סי|דְּ}}בֵקִים יַחַד אִתָּךְ צוֹפִים וּמַנְהִיגִים {{ש}} {{סי|הַ}}מּוֹדִיעִים לֶחֳדָשִׁים וְלֶקַח טוֹב הוֹגִים {{ש}} {{סי|וּ}}מֵאֵימַת מוֹרָאֵךְ אֶרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ נְמוֹגִים{{ר1}} מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים.{{ממס|שה"ש ז ז}} {{סי|זָ}}וִיּוֹת מְחֻטָּבוֹת וְדַלְתֵי הֵיכָל הַנְּעוּלִים {{ש}} {{סי|ח}}וֹזַיִךְ יְפַתְּחוּ לָרֶגֶל הֱיוֹת עוֹלִים {{ש}} {{סי|טְ}}נוּפִים עַפְרוֹתָם לֹא יִסְפֹּק לִשְׁעָלִים{{ר1}} מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים.{{ממס|שה"ש ז ב}} {{סי|יְ}}חוּסָה בְּמוֹשַׁב זְקֵנִים שְׂבֵעִים וּדְשֵׁנִים {{ש}} {{סי|כְּ}}תוּרָה צִיץ וָנֵזֶר לִפְקֹחַ עֵינַיִם {{ש}} {{סי|לְ}}מִכְלוֹלָהּ הִסְתַּכְּלוּ כָּל לְקוּחֵי אָזְנַיִם{{ר1}} {{סי|מַ}}ה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם.{{ממס|שה"ש ז א}} {{סי|נְ}}אוֹת מִדְבָּר יִרְעֲפוּ וְיִזְּלוּ הַרְרֵי אֵל {{ש}} {{סי|סֻ}}כַּת דָּוִד תִּתְחַדֵּשׁ וְחוֹמַת אֲרִיאֵל {{ש}} {{סי|ע}}וֹלָלִים בִּרְחוֹבוֹת יָשִׂישׂוּ בְּמַתְּנַת נַחֲלִיאֵל{{ר1}} מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|במדבר כד ה}} {{סי|פְּ}}אֵר צְנִיף מְלוּכָה לַאֲלָפִים יִמָּסֵר {{ש}} {{סי|צִ}}יּוֹן בְּשִׁכְלוּלָהּ יַרְבֶּה לָהּ הַמֶּשֶׂר {{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים יַעֲלוּ כְּיוֹנֵק וְגוֹמֵל בֹּסֶר{{ר1}} מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר.{{ממס|ישעיהו נב ז}} {{סי|רָ}}אשֵׁי עַם יִתְעַנְּגוּ בַּעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים {{ש}} {{סי|שְׁ}}לַל צָרִים יֹאכֵלוּ וְחָרְבוֹת מֵחִים {{ש}} {{סי|תְּ}}מִימִים בְּיַחַד חֲבֵרִים שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים{{ר1}} מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים.{{ממס|תהלים קלג א}} [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] 34db6o13jhmiuizsb1andsb7sltees5 0 1743788 3017005 2026-05-19T16:31:09Z מו יו הו 37729 סדר עולם 3017005 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול עשר, '''יוסף בר שמואל'''; '''יוסף טוב עלם'''}} {{סי|אָ}}ז מֵרֵאשִׁית כָּל מִפְעַל יְצִירָה {{ש}} {{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי דֶלֶק בְּטֶרֶם בָּרָא {{ש}} {{סי|אֹ}}מֶץ שְׁחָקִים בְּטֶרֶם שִׁפְרָה {{ש}} {{סי|אָ}}הֳלֵי עֲלִיּוֹת בְּטֶרֶם הִקְרָה {{ש}} {{סי|אֶ}}רֶץ וּמְלֹאָהּ בְּטֶרֶם קָרָא {{ש}} {{סי|אֶ}}בֶן פִּנָּה בְּטֶרֶם יָרָה {{ש}} {{סי|אַ}}חַת הַמְּאוֹרוֹת בְּטֶרֶם נֶחְסְרָה {{ש}} {{סי|אֶ}}גֶל נִכְבַּדִּים בְּטֶרֶם נִגְּרָה {{ש}} {{סי|אֹ}}רַח לְגַלּוֹת בְּטֶרֶם הִתְרָה {{ש}} {{סי|אַ}}לְפַּיִם שָׁנָה נִתְקַדְּמָה הַתּוֹרָה {{סי|בּ}}וֹחֵן לְבָבוֹת צוּר עוֹלָמִים {{ש}} {{סי|בְּ}}מַחֲשַׁבְתּוֹ עָלָה לְהַצִּיב תְּחוּמִים {{ש}} {{סי|בְּ}}הִסְתַּכְּלוֹ מַה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים {{ש}} {{סי|בְּ}}חִבַּת מַקְהֵלוֹת בִּבְרִיתוֹ חֲתוּמִים {{ש}} {{סי|בְּ}}תִגְבֹּרֶת אַהַב מְעוּטֵי עַמִּים {{ש}} {{סי|בָּ}}רֵי לֵבָב נְקִיִּם וּתְמִימִים {{ש}} {{סי|בַּ}}עֲלֵי אֲסֻפּוֹת חֲכָמִים מְחֻכָּמִים {{ש}} {{סי|בַּ}}עֲדֵמוֹ הִסְכִּים לְשַׁכְלֵל אוּלָמִים {{ש}} {{סי|בַּ}}תְּחִלָּה נִמְלַךְ בִּרְחָבָה מִיַּמִּים {{ש}} {{סי|בִּ}}תִּי הַקְשִׁיבִי דְּבָרַי הַנְּעִימִים {{סי|גֵּ}}הַּ נַעֲמָנִים לְפָנַי זָרְחָה {{ש}} {{סי|גֶּ}}זַע הַמְפֹאָר וְגֶפֶן פּוֹרְחָה {{ש}} {{סי|גְּ}}דִילִים מֻתְאָמִים מַעֲלֵי מִנְחָה {{ש}} {{סי|גִּ}}דְלֵי מֶרְקַחַת וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה {{ש}} {{סי|גּ}}וֹמְרֵי מִשְׁנַיּוֹת וַהֲלָכָה רֹוְחָה {{ש}} {{סי|גָּ}}בְהֵי עֲלִיּוֹת בַּעֲדָם אֶמְתְּחָה {{ש}} {{סי|גֹּ}}לֶם אֲצַיֵּר וְנֶשֶׁם אָפִיחָה {{ש}} {{סי|גְּ}}דָרַיִךְ לִבְנוֹת עֹז מִבְטֶחָה {{ש}} {{סי|גִּ}}נְזֵי סוֹדַיִךְ לְהָפִיק בְּשִׂמְחָה {{ש}} {{סי|גַּ}}לִּי לְפָנַי עֲצָתֵךְ הַמְשֻׁבָּחָה {{סי|דִּ}}בְּרָה מַשְׂכֶּלֶת מִלִּים עֲרֵבִים {{ש}} {{סי|דָּ}}גוּל תִּתְבָּרַךְ יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים {{ש}} {{סי|דִּ}}בְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ גְּדוֹלִים וַחֲבִיבִים {{ש}} {{סי|דְּ}}רוּשִׁים לָנֶצַח וְלָעַד נִצָּבִים {{ש}} {{סי|דּ}}וֹר הַמּוּמָתִים וְלֶעָפָר שָׁבִים {{ש}} {{סי|דְּ}}מוּיֵי תוֹלַעַת וְכָעָשׁ נִרְקָבִים {{ש}} {{סי|דְּ}}חוּפִים וּמְבֹהָלִים וּלְדַמִּים אוֹרְבִים {{ש}} {{סי|דְּ}}חֵנִי מֵהֱמֵהֶם מִהְיוֹתִי שׁוֹאֲבִים {{ש}} {{סי|דָּ}}תִי תִּסְתַּפֵּק בְּבוֹעֲרִים כִּשְׁבִיבִים {{ש}} {{סי|דִּ}}קְדּוּקַי יְשַׁנְּנוּ לַעֲלֹס בַּאֲהָבִים {{סי|הִ}}מְלִיץ לְעֻמָּתָהּ תְּמִים דֵּעִים {{ש}} {{סי|הֵ}}יטַבְתְּ דִּבְרָתֵךְ בַּת שַׁעֲשׁוּעִים {{ש}} {{סי|הַ}}אֻמְנָם אָפֵס אֹרַח נָעִים {{ש}} {{סי|הֲ}}לִיכוֹתַיִךְ לְצַוֹּת לְאֶרְאֶלִּי רְקִיעִים {{ש}} {{סי|הִ}}נֵּה מִשְׁפָּטַי בֶּאֱנוֹשׁ נִקְבָּעִים {{ש}} {{סי|הַ}}טְּמֵאִים לָנֶפֶשׁ וְיוֹלְדוֹת וּנְגָעִים {{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכֵי עֲקַלְקַלּוֹת וְלַשָּׁוְא נִשְׁבָּעִים {{ש}} {{סי|ה}}וֹרִים שׁוֹכְבִים מוֹלִידִים וּמַזְרִיעִים {{ש}} {{סי|הֵ}}מָּה יַחֲזִיקוּךְ לִסְלֹחַ פְּשָׁעִים {{ש}} {{סי|הִ}}יא תִפְאַרְתֵּךְ בִּגְדֻלַּת מַדָּעִים {{סי|וּ}}כְשָׁמְעָה מְשַׂחֶקֶת דִּבְּרוֹת הַנְּכוֹחוֹת {{ש}} {{סי|וַ}}תּוֹסֶף לַעֲנוֹת לֵאלֹהֵי הָרוּחוֹת {{ש}} {{סי|וַ}}דַּאי כִּדְבָרְךָ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת {{ש}} {{סי|וְ}}הִנֵּה בִּינוֹתִי וְעֵינַי פְּקוּחוֹת {{ש}} {{סי|וְ}}רָאוּי לְאֵלּוּ לְשַׁנְּנִי בִמְנוּחוֹת {{ש}} {{סי|וְ}}אָמְנָם נָתַתָּ יְמֵיהֶם טְפָחוֹת {{ש}} {{סי|וּ}}בְהַרְגִּיזָם לְעֻמָּתֶךָ חֻיְּבוּ לְהִמָּחוֹת {{ש}} {{סי|וְ}}אֵיכָה תִּתְאַפֵּק מִלְּשׂוּמָם לְמַשְׁטֵחוֹת {{ש}} {{סי|וְ}}אַתָּה נִקְרֵאתָ בַּעַל מַרְתֵּחוֹת {{ש}} {{סי|וְ}}הֵיאַךְ אִוָּתֵר כַּעֲצוּבַת אֲנָחוֹת {{סי|יָ|1}}הּ מְפַתֶּה בְּמַדָּעִים {{ש}} {{סי|וּ|1}}מְשַׂחֵק בְּבַת שַׁעֲשׁוּעִים {{ש}} {{סי|ס|1}}וֹחֵחַ בְּקוֹל נָעִים {{ש}} {{סי|פִּ|1}}קּוּדֶיהָ לְהַנְחִיל לַנּוֹשָׁעִים {{סי|זִ}}מֵּן לְהָשִׁיב דָּגוּל מֵרְבָבָה {{ש}} {{סי|זִ}}קֵּק אִמְרָתוֹ בְּרוּחַ נְדִיבָה {{ש}} {{סי|זֶ}}רַע נֶאֱלָחִים בְּהֵעָקְלָם נְתִיבָה {{ש}} {{סי|זְ}}דוֹנוֹת לִסְפּוֹת כִּצְמֵאָה וְרָוָה {{ש}} {{סי|זְ}}בַדְתִּים לְהוֹרוֹת מִדָּה טוֹבָה {{ש}} {{סי|זֹ}}את תּוֹחַלְתָּם יְשׁוּבוּן בִּתְשׁוּבָה {{ש}} {{סי|זְ}}בָחִים יַקְרִיבוּ וְחַגֵּי נְדָבָה {{ש}} {{סי|זַ}}עֲקָם לָנֶצַח בְּהֵכָלִי יוּבָא {{ש}} {{סי|זַ}}כִּים וּנְקִיִּם אֲשִׁיתֵם בְּחִבָּה {{ש}} {{סי|ז}}וּ בְּהַשְׁמִיעָהּ נִתְיַשְּׁבָה בְלִבָּהּ {{סי|חָ}}ל הַבַּנַּאי פַּלָּטֵרִין לִבְנוֹת {{ש}} {{סי|חִ}}בֵּר מַעֲשֵׂהוּ בְּדַעַת וּתְבוּנוֹת {{ש}} {{סי|ח}}וּג שָׁמַיִם וְאַרְבַּע פִּנּוֹת {{ש}} {{סי|חַ}}שְׁמַלֵּי רְתֵת וּמַלְאֲכֵי מְעוֹנוֹת {{ש}} {{סי|חַ}}דְרֵי סוּפָה וְסַעַר וּמְלוּנוֹת {{ש}} {{סי|חַ}}מָּה וּלְבָנָה בְּקֶשֶׁר מַעֲדַנּוֹת {{ש}} {{סי|חֳ}}דָשִׁים וּתְקוּפוֹת בָּהֶם לִמָּנוֹת {{ש}} {{סי|חָ}}צִיר הִצְמִיחַ יְצוּרָיו לֵהָנוֹת {{ש}} {{סי|חִ}}וָּה מֵאֶפֶס כָּמוֹהוּ בְּמַחֲנוֹת {{ש}} {{סי|חֶ}}מְדָּתוֹ הִשְׁלִים הַכֹּל בְּהֶגְיוֹנוֹת {{סי|טְ}}פוּחֵי זֶרֶת וְיַבֶּשֶׁת כֻּלָּהּ {{ש}} {{סי|טִ}}ירוֹת בְּהִבָּרְאָם וְצִבְיוֹנָם נִמְלָא {{ש}} {{סי|טַ}}בּוּר הָאָרֶץ נִתְרְמָה חַלָּה {{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם אֲנָשִׁים נִבְרָא תְחִלָּה {{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם שׁוֹכֵן מַעְלָה {{ש}} {{סי|טִ}}עֵם לִכְבוּדָּה שַׁבְּחוּ לְהִתְגַּדְּלָה {{ש}} {{סי|טֶ}}בַע הִגְלַמְתִּי כְּמַרְאֵה חַשְׁמַלָּה {{ש}} {{סי|טָ}}עוּן וּמְקֻלָּס וּבַכֹּל נִתְעַלָּה {{ש}} {{סי|ט}}וֹב הַתְחַבְּרֵךְ עִמּוֹ כְּכַלָּה {{ש}} {{סי|טִ}}יכּוּס חֲתֻנָּתֵךְ הִתְאַמְּצִי בְגִילָה {{סי|יְ}}קָרָה מְחֻטֶּבֶת בְּנֹעַם הֶחֱזִירָה {{ש}} {{סי|יִ}}תְפָּאַר שִׁמְךָ אָיֹם וְנוֹרָא {{ש}} {{סי|יָ}}דַעְתִּי אֲנִי יָשָׁר נִקְרָא {{ש}} {{סי|יְ}}צַרְתּוֹ בְכַפֶּךָ וְהַשְּׁאָר בַּאֲמִירָה {{ש}} {{סי|יְ}}קוּמוֹ הֶעֱלֵיתָ כְּמֵאֶרֶץ לַתִּקְרָה {{ש}} {{סי|יְ}}צוּרִים בְּמַדָּע כִּנּוּיָם קָרָא {{ש}} {{סי|יָ}}שַׁב בְּעֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ {{ש}} {{סי|יָ}}רַט הַדֶּרֶךְ וְנִתְקַלְקַל מְהֵרָה {{ש}} {{סי|יָ}}קַשׁ בַּפֶּרִי וְרוּחֲךָ הִמְרָה {{ש}} {{סי|יָ}}פֶה אֵינֶנּוּ לְהִתְאָרֵס בַּתּוֹרָה {{סי|כֶּ}}תֶר לִוְיַת חֵן מָצָא {{ש}} {{סי|כִּ}}שְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה אָהַב וְרָצָה {{ש}} {{סי|כָּ}}סַף לְנַחֵם וְלִגְדֹּר פִּרְצָה {{ש}} {{סי|כִּ}}תּוֹת דּוֹרוֹתָיו בְּהַשְׁחִיתָם אַרְצָה {{ש}} {{סי|כָּ}}שְׁלוּ בְמַעֲלָלָם וּמַרְעִיתָם נָפוֹצָה {{ש}} {{סי|כַּ}}וִּים וּמַעְיָנוֹת נִתְגַּבְּרוּ חוּצָה {{ש}} {{סי|כָּ}}ל הַיְקוּמִים נִמְחוּ בִנְחִיצָה {{ש}} {{סי|כֻּ}}נַּס בַּתֵּבָה וּבְשָׁלוֹם יָצָא {{ש}} {{סי|כַּ}}לָּה הִתְחַתְּנִי וּלְפָנָיו רוּצָה {{ש}} {{סי|כְּ}}מוּסַיִךְ יְבָאֵר בַּת הַיְעוּצָה {{סי|לִ}}קְרָאתוֹ עָנְתָה יְקָרָה מִפְּנִינִים {{ש}} {{סי|לָ}}מָּה תִשְׁאָלֵנִי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים {{ש}} {{סי|לִ}}הְיוֹת לְגֶבֶר בַּעַל מְדָנִים {{ש}} {{סי|ל}}וֹעֲגִים בִּמְחוֹתוֹ נֻצַּל מִתְּאוּנִים {{ש}} {{סי|לְ}}מוֹצָאוֹ נָטַע שׂוֹרֵק גְּפָנִים {{ש}} {{סי|לַ}}עַט מִיֵּינוֹ וְנִתְגַּל בִּמְלוֹנִים {{ש}} {{סי|לֻ}}בַּט וְסֵרְסוֹ מִצְעָר בַּבָּנִים {{ש}} {{סי|לְ}}עֵת נִתְעוֹרֵר קִלְּלוֹ בְגֵאוֹנִים {{ש}} {{סי|לְ}}מֵרֵאשִׁית נִמְצָא מְקַלֵּל בִּרְיוֹנִים {{ש}} {{סי|לְ}}הָנִיא בִרְכָתְךָ אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים {{סי|מִ}}קְצֵה עֶשְׂרִים לְתוֹלְדוֹת תֵּבֵל {{ש}} {{סי|מֵ}}עֵבֶר בָּא רַב הַחוֹבֵל {{ש}} {{סי|מִ}}שָּׁלֹשׁ הִכִּיר עוֹלָם סוֹבֵל {{ש}} {{סי|מָ}}אַס וְהִתְעִיב רְמוּיֵי הֶבֶל {{ש}} {{סי|מְ}}עָכָם וּשְׁבָרָם כְּשֵׁבֶר נֵבֶל {{ש}} {{סי|מִ}}נָּהוּ לְשָׂרְפוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל {{ש}} {{סי|מָ}}שׁוּי נִמְלַט מִכַּף מְעַוֵּל {{ש}} {{סי|מְ}}צָאתִיו וּבְחַרְתִּיו חֻקּוֹתַיִךְ לְקַבֵּל {{ש}} {{סי|מַ}}הֲרִי הִתְאַחֲזִי יְרֻשַּׁת חֶבֶל {{ש}} {{סי|מְ}}גָדַיִךְ יִכְנֹס בִּמְשֹׁךְ הַיּוֹבֵל {{סי|נָ}}שְׂאָה וְהֵרִימָה קוֹלָהּ עָלָיו {{ש}} {{סי|נִ}}בְּבָה בְּתַחְבּוּלוֹת לְאַדִּיר בִּזְבוּלָיו {{ש}} {{סי|נ}}וֹיוֹ יָדַעְתִּי וְרֻבֵּי מַהֲלָלָיו {{ש}} {{סי|נְ}}קִי כַפַּיִם יֶשְׁנוֹ בְמִפְעָלָיו {{ש}} {{סי|נִ}}מְצָא כִּמְעַט פְּסֹלֶת בְּמַעֲלָלָיו {{ש}} {{סי|נִ}}סִּיתוֹ בְיָחִיד אָהוּב בְּעוֹלָלָיו {{ש}} {{סי|נָ}}חַץ לְהָשִׁיב מַתַּן לִבְעָלָיו {{ש}} {{סי|נֶ}}הְפַּךְ לְאַכְזָרִי וַיִּמְרֹט כֵּלָיו {{ש}} {{סי|נִ}}מְנַע מִלְּחַנֵּן וּשְׂאֵת פִּלּוּלָיו {{ש}} {{סי|נֹ}}פֶת צוּפַי אֶפְרֹשׁ מִמּוּלָיו {{סי|ס}}וֹרֵק הִפְרִיחַ לְעַשְׂרוֹת עֶשֶׂר {{ש}} {{סי|סְ}}עִיפֵי פֹרִיָּה וְלִחְלוּחַ בֹּסֶר {{ש}} {{סי|סַ}}הַר הָאַגָּן מֶזֶג מִלְּחַסֵּר {{ש}} {{סי|סִ}}גֵּר חַיָּתוֹ בְּטֶבַח לְהִמָּסֵר {{ש}} {{סי|סִ}}דֵּר עַצְמוֹ הֵיטֵב לְהֵאָסֵר {{ש}} {{סי|סָ}}רוֹחַ מִבְּלִי בְּכִבּוּד הַמְיַסֵּר {{ש}} {{סי|סֹ}}בִּי נִשְׂגָּבָה רַבַּת הַמֶּשֶׂר {{ש}} {{סי|סִ}}גּוּי צִדְקוֹתַיִךְ בְּאָזְנַיִךְ אֲבַשֵּׂר {{ש}} {{סי|סָ}}רוֹב אַיִן מֵאִתּוֹ לְהָסֵר {{ש}} {{סי|ס}}וֹדַיִךְ יְגַלֶּה לְהַתִּיר וּלְאַסֵּר {{סי|עָ}}רְבָה מַחְכֶּמֶת לְאֵל מִתְנַשֵּׂא {{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן אַתָּה מְפֹאָר בַּכִּסֵּא {{ש}} {{סי|עֲ}}צָתְךָ תַנְחֵנִי לְמִסְתּוֹר וּלְמַחֲסֶה {{ש}} {{סי|ע}}וֹלָל הַמְשֻׁבָּח בְּכִשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה {{ש}} {{סי|עָ}}קוּד לְפָנֶיךָ בְּמִזְבַּחֲךָ כְּשֶׂה {{ש}} {{סי|עֲ}}וִילִים חֲנַנְתּוֹ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה {{ש}} {{סי|עֲ}}מָלוֹ בַּתּוֹרָה מֵאַהַב מְכַסֶּה {{ש}} {{סי|עָ}}צַם חִבָּתוֹ לְצַיָּד הַמְשַׁסֶּה {{ש}} {{סי|עֵ}}ינָיו כָּהוּ בַּעֲשַׁן הַנִּמְסֶה {{ש}} {{סי|עֵ}}קֶב הֱיוֹתוֹ פָּנִים נוֹשֵׂא {{סי|פָּ}}רַח נֵצֶר לַעֲטֶרֶת צְבִי {{ש}} {{סי|פְּ}}רִי צַדִּיק זֶרַע אֹהֲבִי {{ש}} {{סי|פִּ}}תְחֵי אֹהָלִים אָהַב וְצָבִי {{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר דְּיוֹקָנוֹ חָקוּק בְּמוֹשָׁבִי {{ש}} {{סי|פָּ}}רָשַׁת גָּדְלוֹ בַּתּוֹרָה וּבַנָּבִיא {{ש}} {{סי|פָּ}}גוּם אֵינֶנּוּ מְאוּמָה בְּמִכְתָּבִי {{ש}} {{סי|פִּ}}רְחֵי מַצָּעוֹ בִּתְמִימוּת הֵבִיא {{ש}} {{סי|פְּ}}קוּדֵי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן וְלֵוִי {{ש}} {{סי|פִּ}}תְחִי וָרֹנִּי וְנַגֵּן הֵיטִיבִי {{ש}} {{סי|פְּ}}רָטַיִךְ יְשַׁנֵּן בַּת מַשְׁאַבִּי {{סי|צָ}}וְחָה לְעֻמָּתוֹ תּוֹרָה תְמִימָה {{ש}} {{סי|צְ}}לָף הַמְהֻלָּל בְּמַדָּע וְחָכְמָה {{ש}} {{סי|צִ}}וָּה הוֹרֵהוּ לַגָּדוֹל בָּהֵמָה {{ש}} {{סי|צַ}}יִד לְהָבִיא לְהַטְעִימוֹ לֻגְמָא {{ש}} {{סי|צָ}}עַד הַלָּזֶה לִשְׁגַר הַבְּהֵמָה {{ש}} {{סי|צְ}}פִירֵי הָעִזִּים לָקַח מִשָּׁמָּה {{ש}} {{סי|צַ}}וָּארוֹ הִלְבִּישׁ בְּעוֹרוֹתָם לְגָלְמָה {{ש}} {{סי|צָ}}ג וַיָּבֵא מַטְעַמִּים בְּעָרְמָה {{ש}} {{סי|צָ}}נוּעַ יוֹלְדוֹ בְּמַהֲתַלּוֹת רִמָּה {{ש}} {{סי|צַ}}דִּיקִים גְּנוּתָן לַעֲשׂוֹת מִרְמָה {{סי|קָ}}ם לְתַשְׁלוּם עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה {{ש}} {{סי|קָ}}רוּי יְקוּתִיאֵל בְּדָת מוֹרָשָׁה {{ש}} {{סי|קֶ}}דֶם בַּתֵּבָה מִמַּיִם נִמְשָׁה {{ש}} {{סי|קְ}}דֻשַּׁת רוּחַ אוֹתוֹ לָבְשָׁה {{ש}} {{סי|קִ}}לֵּל כַּסְלוּחִי בְּפֵרוּשׁ בִּלְחִישָׁה {{ש}} {{סי|קִ}}לַּע נִשְׁמָתוֹ בְּמַכָּה אֲנוּשָׁה {{ש}} {{סי|קְ}}לַסְתֵּרוֹ לִרְאוֹת יָרְאוּ לְהַגִּישָׁה {{ש}} {{סי|ק}}וּמִי שַׁעֲשׁוּעִי עִמּוֹ לְהַרְגִּישָׁה {{ש}} {{סי|קִ}}צֵּךְ הִגִּיעַ וְעוֹנָתְךָ חָשָׁה {{ש}} {{סי|קְ}}רָבַיִךְ עָלְזִי אֶבֶן הָרֹאשָׁה {{סי|רֵ}}יחַ הַמֻּנְעָם לְנִיחוֹחַ כְּעָלָה {{ש}} {{סי|רָ}}עֲשָׁה מְהֻלֶּלֶת וּבְדַעַת מִלְּלָה {{ש}} {{סי|רְ}}בִיד הַנִּסְלָד בִּפְאֵר תְּהִלָּה {{ש}} {{סי|רְ}}אוּיִן חֻקּוֹתַי בְּיָד לְהִתְקַבֵּלָה {{ש}} {{סי|רֳ}}אִי יָפְיוּתוֹ נִתְגַּדַּל לְמַעְלָה {{ש}} {{סי|רָ}}מַס מַפְרִיכִים בִּנְגָעִים וּמַחֲלָה {{ש}} {{סי|רֵ}}עִים מִבֵּינָם הוֹצִיאָם בְּגִילָה {{ש}} {{סי|רֹ}}גַע הַיָּמָּה בְּשֵׁם הַנַּעֲלָה {{ש}} {{סי|רְ}}חוּמִים הוֹלִיכָם אֹרַח סְלוּלָה {{ש}} {{סי|רְ}}צוֹנִי וְצִבְיוֹנִי עַמּוֹ לְהִתְאַהֲלָה {{סי|טַ|1}}עַם {{סי|וּ|1}}מִלָּה {{סי|בְּ|1}}בוֹא מִמּוּלָהּ {{ש}} {{סי|עָ|1}}לֶַץ {{סי|לְ|1}}הַנְחִילָהּ {{סי|מִ|1}}שִּׂמְחָה גְּדוֹלָה {{סי|שִׁ}}לֵּשׁ עוֹלָמוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן {{ש}} {{סי|שָׁ}}ת בֵּינוֹ לְלֹא אַלְמָן {{ש}} {{סי|שָׁ}}לִיחַ שָׁלִישׁ נֶטַע נַעֲמָן {{ש}} {{סי|שְׁ}}לִישִׁי לְבֶטֶן בַיִת נֶאֱמָן {{ש}} {{סי|שָׁ}}לֹשׁ אוֹתוֹתָיו וּשְׁלֹשָׁה נִטְמַן {{ש}} {{סי|שִׁ}}לּוּשׁ לֶקַח מַעֲשֵׂה אָמָּן {{ש}} {{סי|שְׁ}}לֹשֶׁת מַשְׁקִין מִיַּד הַמְיֻמָּן {{ש}} {{סי|שְׁ}}לִישִׁיָּה נִחַל פֵּרוּשָׁן וְטַעְמָן {{ש}} {{סי|שְׁ}}לִישִׁי יֶרַח לָהֶם נִזְדַּמַּן {{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי בִּכְבוֹדוֹ כְּהוֹפִיעַ מִתֵּימָן {{סי|תָּ}}קַף עָנָו וְעָלָה לַמְּרוֹמוֹת {{ש}} {{סי|תְּ}}מִימָה לְקַבֵּל בֶּעֱזוּז רוֹמְמוֹת {{ש}} {{סי|תַּ}}בְנִיתוֹ בָּרָקִיעַ וְרַגְלָיו בַּהֲדוֹמוֹת {{ש}} {{סי|תֹּ}}אַר פַּרְצוּפוֹ הֻבְהַק בִּנְעִימוֹת {{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן לַפִּידִים הָלְכוּ בְּתַעֲצוּמוֹת {{ש}} {{סי|תּ}}וֹלְדוֹת הָאָרֶץ הִבְהִילוּם בְּאֵימוֹת {{ש}} {{סי|תָּ}}רוּ מַדּוּעַ קוֹלוֹת הוֹמְמוֹת {{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּבָה הֱשִׁיבָם בַּעַל נְקָמוֹת {{ש}} {{סי|תּ}}וֹרָה אָנֹכִי מוֹרִיד בָּאֲדָמוֹת {{ש}} {{סי|תּ}}וֹבְעֶיהָ יֶאֱתָיוּ לְקַבְּלָה בְּרִשּׁוּמוֹת {{סי|יָ}}הּ בִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין מַפְנָה {{ש}} {{סי|וְ}}גִילָה לְמָשׁוּי מִתּוֹךְ הַסְּנֶה {{ש}} {{סי|סָ}}כַם בְּדַעְתּוֹ יִשְׂרָאֵל לְכַנֶּה {{ש}} {{סי|פָּ}}תַח הִתְקַבְּלוּ קִנְיָן וּמִקְנֶה {{ש}} {{סי|בְּ}}רוּכִים נִתְכַּוְּנוּ וַיַּעֲנוּ הִנֵּה {{ש}} {{סי|רַ}}חוּם בְּהַסְכִּיתָם נֹעַם מַעֲנֶה {{ש}} {{סי|שָׁ}}תָם לִתְהִלָּה בְּכָל הַמַּחֲנֶה {{ש}} {{סי|מַ}}שְׂכֻּרְתָּם מִנָּה לְהִשְׁתַּלֵּם מִשְׁנֶה {{ש}} {{סי|וְ}}הִמְשִׁילָם בַּכֹּל אֲלָפִים וְצֶאנָה {{ש}} {{סי|אֶ}}רְאֶלִּים מֵאָז הִתְחִילוּ לְקַנֵּא {{ש}} {{סי|לְ}}הוֹשִׁיעָם יוֹצְרָם סָבִיב חוֹנֶה. [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] 8gkn7po9qacd5q35nyajvfph1xvyb9s 3017006 3017005 2026-05-19T16:31:33Z מו יו הו 37729 3017006 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול עשר, '''יוסף בר שמואל'''; '''יוסף טוב עלם'''}} {{סי|אָ}}ז מֵרֵאשִׁית כָּל מִפְעַל יְצִירָה {{ש}} {{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי דֶלֶק בְּטֶרֶם בָּרָא {{ש}} {{סי|אֹ}}מֶץ שְׁחָקִים בְּטֶרֶם שִׁפְרָה {{ש}} {{סי|אָ}}הֳלֵי עֲלִיּוֹת בְּטֶרֶם הִקְרָה {{ש}} {{סי|אֶ}}רֶץ וּמְלֹאָהּ בְּטֶרֶם קָרָא {{ש}} {{סי|אֶ}}בֶן פִּנָּה בְּטֶרֶם יָרָה {{ש}} {{סי|אַ}}חַת הַמְּאוֹרוֹת בְּטֶרֶם נֶחְסְרָה {{ש}} {{סי|אֶ}}גֶל נִכְבַּדִּים בְּטֶרֶם נִגְּרָה {{ש}} {{סי|אֹ}}רַח לְגַלּוֹת בְּטֶרֶם הִתְרָה {{ש}} {{סי|אַ}}לְפַּיִם שָׁנָה נִתְקַדְּמָה הַתּוֹרָה {{סי|בּ}}וֹחֵן לְבָבוֹת צוּר עוֹלָמִים {{ש}} {{סי|בְּ}}מַחֲשַׁבְתּוֹ עָלָה לְהַצִּיב תְּחוּמִים {{ש}} {{סי|בְּ}}הִסְתַּכְּלוֹ מַה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים {{ש}} {{סי|בְּ}}חִבַּת מַקְהֵלוֹת בִּבְרִיתוֹ חֲתוּמִים {{ש}} {{סי|בְּ}}תִגְבֹּרֶת אַהַב מְעוּטֵי עַמִּים {{ש}} {{סי|בָּ}}רֵי לֵבָב נְקִיִּם וּתְמִימִים {{ש}} {{סי|בַּ}}עֲלֵי אֲסֻפּוֹת חֲכָמִים מְחֻכָּמִים {{ש}} {{סי|בַּ}}עֲדֵמוֹ הִסְכִּים לְשַׁכְלֵל אוּלָמִים {{ש}} {{סי|בַּ}}תְּחִלָּה נִמְלַךְ בִּרְחָבָה מִיַּמִּים {{ש}} {{סי|בִּ}}תִּי הַקְשִׁיבִי דְּבָרַי הַנְּעִימִים {{סי|גֵּ}}הַּ נַעֲמָנִים לְפָנַי זָרְחָה {{ש}} {{סי|גֶּ}}זַע הַמְפֹאָר וְגֶפֶן פּוֹרְחָה {{ש}} {{סי|גְּ}}דִילִים מֻתְאָמִים מַעֲלֵי מִנְחָה {{ש}} {{סי|גִּ}}דְלֵי מֶרְקַחַת וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה {{ש}} {{סי|גּ}}וֹמְרֵי מִשְׁנַיּוֹת וַהֲלָכָה רֹוְחָה {{ש}} {{סי|גָּ}}בְהֵי עֲלִיּוֹת בַּעֲדָם אֶמְתְּחָה {{ש}} {{סי|גֹּ}}לֶם אֲצַיֵּר וְנֶשֶׁם אָפִיחָה {{ש}} {{סי|גְּ}}דָרַיִךְ לִבְנוֹת עֹז מִבְטֶחָה {{ש}} {{סי|גִּ}}נְזֵי סוֹדַיִךְ לְהָפִיק בְּשִׂמְחָה {{ש}} {{סי|גַּ}}לִּי לְפָנַי עֲצָתֵךְ הַמְשֻׁבָּחָה {{סי|דִּ}}בְּרָה מַשְׂכֶּלֶת מִלִּים עֲרֵבִים {{ש}} {{סי|דָּ}}גוּל תִּתְבָּרַךְ יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים {{ש}} {{סי|דִּ}}בְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ גְּדוֹלִים וַחֲבִיבִים {{ש}} {{סי|דְּ}}רוּשִׁים לָנֶצַח וְלָעַד נִצָּבִים {{ש}} {{סי|דּ}}וֹר הַמּוּמָתִים וְלֶעָפָר שָׁבִים {{ש}} {{סי|דְּ}}מוּיֵי תוֹלַעַת וְכָעָשׁ נִרְקָבִים {{ש}} {{סי|דְּ}}חוּפִים וּמְבֹהָלִים וּלְדַמִּים אוֹרְבִים {{ש}} {{סי|דְּ}}חֵנִי מֵהֱמֵהֶם מִהְיוֹתִי שׁוֹאֲבִים {{ש}} {{סי|דָּ}}תִי תִּסְתַּפֵּק בְּבוֹעֲרִים כִּשְׁבִיבִים {{ש}} {{סי|דִּ}}קְדּוּקַי יְשַׁנְּנוּ לַעֲלֹס בַּאֲהָבִים {{סי|הִ}}מְלִיץ לְעֻמָּתָהּ תְּמִים דֵּעִים {{ש}} {{סי|הֵ}}יטַבְתְּ דִּבְרָתֵךְ בַּת שַׁעֲשׁוּעִים {{ש}} {{סי|הַ}}אֻמְנָם אָפֵס אֹרַח נָעִים {{ש}} {{סי|הֲ}}לִיכוֹתַיִךְ לְצַוֹּת לְאֶרְאֶלִּי רְקִיעִים {{ש}} {{סי|הִ}}נֵּה מִשְׁפָּטַי בֶּאֱנוֹשׁ נִקְבָּעִים {{ש}} {{סי|הַ}}טְּמֵאִים לָנֶפֶשׁ וְיוֹלְדוֹת וּנְגָעִים {{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכֵי עֲקַלְקַלּוֹת וְלַשָּׁוְא נִשְׁבָּעִים {{ש}} {{סי|ה}}וֹרִים שׁוֹכְבִים מוֹלִידִים וּמַזְרִיעִים {{ש}} {{סי|הֵ}}מָּה יַחֲזִיקוּךְ לִסְלֹחַ פְּשָׁעִים {{ש}} {{סי|הִ}}יא תִפְאַרְתֵּךְ בִּגְדֻלַּת מַדָּעִים {{סי|וּ}}כְשָׁמְעָה מְשַׂחֶקֶת דִּבְּרוֹת הַנְּכוֹחוֹת {{ש}} {{סי|וַ}}תּוֹסֶף לַעֲנוֹת לֵאלֹהֵי הָרוּחוֹת {{ש}} {{סי|וַ}}דַּאי כִּדְבָרְךָ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת {{ש}} {{סי|וְ}}הִנֵּה בִּינוֹתִי וְעֵינַי פְּקוּחוֹת {{ש}} {{סי|וְ}}רָאוּי לְאֵלּוּ לְשַׁנְּנִי בִמְנוּחוֹת {{ש}} {{סי|וְ}}אָמְנָם נָתַתָּ יְמֵיהֶם טְפָחוֹת {{ש}} {{סי|וּ}}בְהַרְגִּיזָם לְעֻמָּתֶךָ חֻיְּבוּ לְהִמָּחוֹת {{ש}} {{סי|וְ}}אֵיכָה תִּתְאַפֵּק מִלְּשׂוּמָם לְמַשְׁטֵחוֹת {{ש}} {{סי|וְ}}אַתָּה נִקְרֵאתָ בַּעַל מַרְתֵּחוֹת {{ש}} {{סי|וְ}}הֵיאַךְ אִוָּתֵר כַּעֲצוּבַת אֲנָחוֹת {{סי|יָ|1}}הּ מְפַתֶּה בְּמַדָּעִים {{ש}} {{סי|וּ|1}}מְשַׂחֵק בְּבַת שַׁעֲשׁוּעִים {{ש}} {{סי|ס|1}}וֹחֵחַ בְּקוֹל נָעִים {{ש}} {{סי|פִּ|1}}קּוּדֶיהָ לְהַנְחִיל לַנּוֹשָׁעִים {{סי|זִ}}מֵּן לְהָשִׁיב דָּגוּל מֵרְבָבָה {{ש}} {{סי|זִ}}קֵּק אִמְרָתוֹ בְּרוּחַ נְדִיבָה {{ש}} {{סי|זֶ}}רַע נֶאֱלָחִים בְּהֵעָקְלָם נְתִיבָה {{ש}} {{סי|זְ}}דוֹנוֹת לִסְפּוֹת כִּצְמֵאָה וְרָוָה {{ש}} {{סי|זְ}}בַדְתִּים לְהוֹרוֹת מִדָּה טוֹבָה {{ש}} {{סי|זֹ}}את תּוֹחַלְתָּם יְשׁוּבוּן בִּתְשׁוּבָה {{ש}} {{סי|זְ}}בָחִים יַקְרִיבוּ וְחַגֵּי נְדָבָה {{ש}} {{סי|זַ}}עֲקָם לָנֶצַח בְּהֵכָלִי יוּבָא {{ש}} {{סי|זַ}}כִּים וּנְקִיִּם אֲשִׁיתֵם בְּחִבָּה {{ש}} {{סי|ז}}וּ בְּהַשְׁמִיעָהּ נִתְיַשְּׁבָה בְלִבָּהּ {{סי|חָ}}ל הַבַּנַּאי פַּלָּטֵרִין לִבְנוֹת {{ש}} {{סי|חִ}}בֵּר מַעֲשֵׂהוּ בְּדַעַת וּתְבוּנוֹת {{ש}} {{סי|ח}}וּג שָׁמַיִם וְאַרְבַּע פִּנּוֹת {{ש}} {{סי|חַ}}שְׁמַלֵּי רְתֵת וּמַלְאֲכֵי מְעוֹנוֹת {{ש}} {{סי|חַ}}דְרֵי סוּפָה וְסַעַר וּמְלוּנוֹת {{ש}} {{סי|חַ}}מָּה וּלְבָנָה בְּקֶשֶׁר מַעֲדַנּוֹת {{ש}} {{סי|חֳ}}דָשִׁים וּתְקוּפוֹת בָּהֶם לִמָּנוֹת {{ש}} {{סי|חָ}}צִיר הִצְמִיחַ יְצוּרָיו לֵהָנוֹת {{ש}} {{סי|חִ}}וָּה מֵאֶפֶס כָּמוֹהוּ בְּמַחֲנוֹת {{ש}} {{סי|חֶ}}מְדָּתוֹ הִשְׁלִים הַכֹּל בְּהֶגְיוֹנוֹת {{סי|טְ}}פוּחֵי זֶרֶת וְיַבֶּשֶׁת כֻּלָּהּ {{ש}} {{סי|טִ}}ירוֹת בְּהִבָּרְאָם וְצִבְיוֹנָם נִמְלָא {{ש}} {{סי|טַ}}בּוּר הָאָרֶץ נִתְרְמָה חַלָּה {{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם אֲנָשִׁים נִבְרָא תְחִלָּה {{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם שׁוֹכֵן מַעְלָה {{ש}} {{סי|טִ}}עֵם לִכְבוּדָּה שַׁבְּחוּ לְהִתְגַּדְּלָה {{ש}} {{סי|טֶ}}בַע הִגְלַמְתִּי כְּמַרְאֵה חַשְׁמַלָּה {{ש}} {{סי|טָ}}עוּן וּמְקֻלָּס וּבַכֹּל נִתְעַלָּה {{ש}} {{סי|ט}}וֹב הַתְחַבְּרֵךְ עִמּוֹ כְּכַלָּה {{ש}} {{סי|טִ}}יכּוּס חֲתֻנָּתֵךְ הִתְאַמְּצִי בְגִילָה {{סי|יְ}}קָרָה מְחֻטֶּבֶת בְּנֹעַם הֶחֱזִירָה {{ש}} {{סי|יִ}}תְפָּאַר שִׁמְךָ אָיֹם וְנוֹרָא {{ש}} {{סי|יָ}}דַעְתִּי אֲנִי יָשָׁר נִקְרָא {{ש}} {{סי|יְ}}צַרְתּוֹ בְכַפֶּךָ וְהַשְּׁאָר בַּאֲמִירָה {{ש}} {{סי|יְ}}קוּמוֹ הֶעֱלֵיתָ כְּמֵאֶרֶץ לַתִּקְרָה {{ש}} {{סי|יְ}}צוּרִים בְּמַדָּע כִּנּוּיָם קָרָא {{ש}} {{סי|יָ}}שַׁב בְּעֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ {{ש}} {{סי|יָ}}רַט הַדֶּרֶךְ וְנִתְקַלְקַל מְהֵרָה {{ש}} {{סי|יָ}}קַשׁ בַּפֶּרִי וְרוּחֲךָ הִמְרָה {{ש}} {{סי|יָ}}פֶה אֵינֶנּוּ לְהִתְאָרֵס בַּתּוֹרָה {{סי|כֶּ}}תֶר לִוְיַת חֵן מָצָא {{ש}} {{סי|כִּ}}שְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה אָהַב וְרָצָה {{ש}} {{סי|כָּ}}סַף לְנַחֵם וְלִגְדֹּר פִּרְצָה {{ש}} {{סי|כִּ}}תּוֹת דּוֹרוֹתָיו בְּהַשְׁחִיתָם אַרְצָה {{ש}} {{סי|כָּ}}שְׁלוּ בְמַעֲלָלָם וּמַרְעִיתָם נָפוֹצָה {{ש}} {{סי|כַּ}}וִּים וּמַעְיָנוֹת נִתְגַּבְּרוּ חוּצָה {{ש}} {{סי|כָּ}}ל הַיְקוּמִים נִמְחוּ בִנְחִיצָה {{ש}} {{סי|כֻּ}}נַּס בַּתֵּבָה וּבְשָׁלוֹם יָצָא {{ש}} {{סי|כַּ}}לָּה הִתְחַתְּנִי וּלְפָנָיו רוּצָה {{ש}} {{סי|כְּ}}מוּסַיִךְ יְבָאֵר בַּת הַיְעוּצָה {{סי|לִ}}קְרָאתוֹ עָנְתָה יְקָרָה מִפְּנִינִים {{ש}} {{סי|לָ}}מָּה תִשְׁאָלֵנִי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים {{ש}} {{סי|לִ}}הְיוֹת לְגֶבֶר בַּעַל מְדָנִים {{ש}} {{סי|ל}}וֹעֲגִים בִּמְחוֹתוֹ נֻצַּל מִתְּאוּנִים {{ש}} {{סי|לְ}}מוֹצָאוֹ נָטַע שׂוֹרֵק גְּפָנִים {{ש}} {{סי|לַ}}עַט מִיֵּינוֹ וְנִתְגַּל בִּמְלוֹנִים {{ש}} {{סי|לֻ}}בַּט וְסֵרְסוֹ מִצְעָר בַּבָּנִים {{ש}} {{סי|לְ}}עֵת נִתְעוֹרֵר קִלְּלוֹ בְגֵאוֹנִים {{ש}} {{סי|לְ}}מֵרֵאשִׁית נִמְצָא מְקַלֵּל בִּרְיוֹנִים {{ש}} {{סי|לְ}}הָנִיא בִרְכָתְךָ אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים {{סי|מִ}}קְצֵה עֶשְׂרִים לְתוֹלְדוֹת תֵּבֵל {{ש}} {{סי|מֵ}}עֵבֶר בָּא רַב הַחוֹבֵל {{ש}} {{סי|מִ}}שָּׁלֹשׁ הִכִּיר עוֹלָם סוֹבֵל {{ש}} {{סי|מָ}}אַס וְהִתְעִיב רְמוּיֵי הֶבֶל {{ש}} {{סי|מְ}}עָכָם וּשְׁבָרָם כְּשֵׁבֶר נֵבֶל {{ש}} {{סי|מִ}}נָּהוּ לְשָׂרְפוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל {{ש}} {{סי|מָ}}שׁוּי נִמְלַט מִכַּף מְעַוֵּל {{ש}} {{סי|מְ}}צָאתִיו וּבְחַרְתִּיו חֻקּוֹתַיִךְ לְקַבֵּל {{ש}} {{סי|מַ}}הֲרִי הִתְאַחֲזִי יְרֻשַּׁת חֶבֶל {{ש}} {{סי|מְ}}גָדַיִךְ יִכְנֹס בִּמְשֹׁךְ הַיּוֹבֵל {{סי|נָ}}שְׂאָה וְהֵרִימָה קוֹלָהּ עָלָיו {{ש}} {{סי|נִ}}בְּבָה בְּתַחְבּוּלוֹת לְאַדִּיר בִּזְבוּלָיו {{ש}} {{סי|נ}}וֹיוֹ יָדַעְתִּי וְרֻבֵּי מַהֲלָלָיו {{ש}} {{סי|נְ}}קִי כַפַּיִם יֶשְׁנוֹ בְמִפְעָלָיו {{ש}} {{סי|נִ}}מְצָא כִּמְעַט פְּסֹלֶת בְּמַעֲלָלָיו {{ש}} {{סי|נִ}}סִּיתוֹ בְיָחִיד אָהוּב בְּעוֹלָלָיו {{ש}} {{סי|נָ}}חַץ לְהָשִׁיב מַתַּן לִבְעָלָיו {{ש}} {{סי|נֶ}}הְפַּךְ לְאַכְזָרִי וַיִּמְרֹט כֵּלָיו {{ש}} {{סי|נִ}}מְנַע מִלְּחַנֵּן וּשְׂאֵת פִּלּוּלָיו {{ש}} {{סי|נֹ}}פֶת צוּפַי אֶפְרֹשׁ מִמּוּלָיו {{סי|ס}}וֹרֵק הִפְרִיחַ לְעַשְׂרוֹת עֶשֶׂר {{ש}} {{סי|סְ}}עִיפֵי פֹרִיָּה וְלִחְלוּחַ בֹּסֶר {{ש}} {{סי|סַ}}הַר הָאַגָּן מֶזֶג מִלְּחַסֵּר {{ש}} {{סי|סִ}}גֵּר חַיָּתוֹ בְּטֶבַח לְהִמָּסֵר {{ש}} {{סי|סִ}}דֵּר עַצְמוֹ הֵיטֵב לְהֵאָסֵר {{ש}} {{סי|סָ}}רוֹחַ מִבְּלִי בְּכִבּוּד הַמְיַסֵּר {{ש}} {{סי|סֹ}}בִּי נִשְׂגָּבָה רַבַּת הַמֶּשֶׂר {{ש}} {{סי|סִ}}גּוּי צִדְקוֹתַיִךְ בְּאָזְנַיִךְ אֲבַשֵּׂר {{ש}} {{סי|סָ}}רוֹב אַיִן מֵאִתּוֹ לְהָסֵר {{ש}} {{סי|ס}}וֹדַיִךְ יְגַלֶּה לְהַתִּיר וּלְאַסֵּר {{סי|עָ}}רְבָה מַחְכֶּמֶת לְאֵל מִתְנַשֵּׂא {{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן אַתָּה מְפֹאָר בַּכִּסֵּא {{ש}} {{סי|עֲ}}צָתְךָ תַנְחֵנִי לְמִסְתּוֹר וּלְמַחֲסֶה {{ש}} {{סי|ע}}וֹלָל הַמְשֻׁבָּח בְּכִשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה {{ש}} {{סי|עָ}}קוּד לְפָנֶיךָ בְּמִזְבַּחֲךָ כְּשֶׂה {{ש}} {{סי|עֲ}}וִילִים חֲנַנְתּוֹ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה {{ש}} {{סי|עֲ}}מָלוֹ בַּתּוֹרָה מֵאַהַב מְכַסֶּה {{ש}} {{סי|עָ}}צַם חִבָּתוֹ לְצַיָּד הַמְשַׁסֶּה {{ש}} {{סי|עֵ}}ינָיו כָּהוּ בַּעֲשַׁן הַנִּמְסֶה {{ש}} {{סי|עֵ}}קֶב הֱיוֹתוֹ פָּנִים נוֹשֵׂא {{סי|פָּ}}רַח נֵצֶר לַעֲטֶרֶת צְבִי {{ש}} {{סי|פְּ}}רִי צַדִּיק זֶרַע אֹהֲבִי {{ש}} {{סי|פִּ}}תְחֵי אֹהָלִים אָהַב וְצָבִי {{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר דְּיוֹקָנוֹ חָקוּק בְּמוֹשָׁבִי {{ש}} {{סי|פָּ}}רָשַׁת גָּדְלוֹ בַּתּוֹרָה וּבַנָּבִיא {{ש}} {{סי|פָּ}}גוּם אֵינֶנּוּ מְאוּמָה בְּמִכְתָּבִי {{ש}} {{סי|פִּ}}רְחֵי מַצָּעוֹ בִּתְמִימוּת הֵבִיא {{ש}} {{סי|פְּ}}קוּדֵי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן וְלֵוִי {{ש}} {{סי|פִּ}}תְחִי וָרֹנִּי וְנַגֵּן הֵיטִיבִי {{ש}} {{סי|פְּ}}רָטַיִךְ יְשַׁנֵּן בַּת מַשְׁאַבִּי {{סי|צָ}}וְחָה לְעֻמָּתוֹ תּוֹרָה תְמִימָה {{ש}} {{סי|צְ}}לָף הַמְהֻלָּל בְּמַדָּע וְחָכְמָה {{ש}} {{סי|צִ}}וָּה הוֹרֵהוּ לַגָּדוֹל בָּהֵמָה {{ש}} {{סי|צַ}}יִד לְהָבִיא לְהַטְעִימוֹ לֻגְמָא {{ש}} {{סי|צָ}}עַד הַלָּזֶה לִשְׁגַר הַבְּהֵמָה {{ש}} {{סי|צְ}}פִירֵי הָעִזִּים לָקַח מִשָּׁמָּה {{ש}} {{סי|צַ}}וָּארוֹ הִלְבִּישׁ בְּעוֹרוֹתָם לְגָלְמָה {{ש}} {{סי|צָ}}ג וַיָּבֵא מַטְעַמִּים בְּעָרְמָה {{ש}} {{סי|צָ}}נוּעַ יוֹלְדוֹ בְּמַהֲתַלּוֹת רִמָּה {{ש}} {{סי|צַ}}דִּיקִים גְּנוּתָן לַעֲשׂוֹת מִרְמָה {{סי|קָ}}ם לְתַשְׁלוּם עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה {{ש}} {{סי|קָ}}רוּי יְקוּתִיאֵל בְּדָת מוֹרָשָׁה {{ש}} {{סי|קֶ}}דֶם בַּתֵּבָה מִמַּיִם נִמְשָׁה {{ש}} {{סי|קְ}}דֻשַּׁת רוּחַ אוֹתוֹ לָבְשָׁה {{ש}} {{סי|קִ}}לֵּל כַּסְלוּחִי בְּפֵרוּשׁ בִּלְחִישָׁה {{ש}} {{סי|קִ}}לַּע נִשְׁמָתוֹ בְּמַכָּה אֲנוּשָׁה {{ש}} {{סי|קְ}}לַסְתֵּרוֹ לִרְאוֹת יָרְאוּ לְהַגִּישָׁה {{ש}} {{סי|ק}}וּמִי שַׁעֲשׁוּעִי עִמּוֹ לְהַרְגִּישָׁה {{ש}} {{סי|קִ}}צֵּךְ הִגִּיעַ וְעוֹנָתְךָ חָשָׁה {{ש}} {{סי|קְ}}רָבַיִךְ עָלְזִי אֶבֶן הָרֹאשָׁה {{סי|רֵ}}יחַ הַמֻּנְעָם לְנִיחוֹחַ כְּעָלָה {{ש}} {{סי|רָ}}עֲשָׁה מְהֻלֶּלֶת וּבְדַעַת מִלְּלָה {{ש}} {{סי|רְ}}בִיד הַנִּסְלָד בִּפְאֵר תְּהִלָּה {{ש}} {{סי|רְ}}אוּיִן חֻקּוֹתַי בְּיָד לְהִתְקַבֵּלָה {{ש}} {{סי|רֳ}}אִי יָפְיוּתוֹ נִתְגַּדַּל לְמַעְלָה {{ש}} {{סי|רָ}}מַס מַפְרִיכִים בִּנְגָעִים וּמַחֲלָה {{ש}} {{סי|רֵ}}עִים מִבֵּינָם הוֹצִיאָם בְּגִילָה {{ש}} {{סי|רֹ}}גַע הַיָּמָּה בְּשֵׁם הַנַּעֲלָה {{ש}} {{סי|רְ}}חוּמִים הוֹלִיכָם אֹרַח סְלוּלָה {{ש}} {{סי|רְ}}צוֹנִי וְצִבְיוֹנִי עַמּוֹ לְהִתְאַהֲלָה {{סי|טַ|1}}עַם {{סי|וּ|1}}מִלָּה {{סי|בְּ|1}}בוֹא מִמּוּלָהּ {{ש}} {{סי|עָ|1}}לַץ {{סי|לְ|1}}הַנְחִילָהּ {{סי|מִ|1}}שִּׂמְחָה גְּדוֹלָה {{סי|שִׁ}}לֵּשׁ עוֹלָמוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן {{ש}} {{סי|שָׁ}}ת בֵּינוֹ לְלֹא אַלְמָן {{ש}} {{סי|שָׁ}}לִיחַ שָׁלִישׁ נֶטַע נַעֲמָן {{ש}} {{סי|שְׁ}}לִישִׁי לְבֶטֶן בַיִת נֶאֱמָן {{ש}} {{סי|שָׁ}}לֹשׁ אוֹתוֹתָיו וּשְׁלֹשָׁה נִטְמַן {{ש}} {{סי|שִׁ}}לּוּשׁ לֶקַח מַעֲשֵׂה אָמָּן {{ש}} {{סי|שְׁ}}לֹשֶׁת מַשְׁקִין מִיַּד הַמְיֻמָּן {{ש}} {{סי|שְׁ}}לִישִׁיָּה נִחַל פֵּרוּשָׁן וְטַעְמָן {{ש}} {{סי|שְׁ}}לִישִׁי יֶרַח לָהֶם נִזְדַּמַּן {{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי בִּכְבוֹדוֹ כְּהוֹפִיעַ מִתֵּימָן {{סי|תָּ}}קַף עָנָו וְעָלָה לַמְּרוֹמוֹת {{ש}} {{סי|תְּ}}מִימָה לְקַבֵּל בֶּעֱזוּז רוֹמְמוֹת {{ש}} {{סי|תַּ}}בְנִיתוֹ בָּרָקִיעַ וְרַגְלָיו בַּהֲדוֹמוֹת {{ש}} {{סי|תֹּ}}אַר פַּרְצוּפוֹ הֻבְהַק בִּנְעִימוֹת {{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן לַפִּידִים הָלְכוּ בְּתַעֲצוּמוֹת {{ש}} {{סי|תּ}}וֹלְדוֹת הָאָרֶץ הִבְהִילוּם בְּאֵימוֹת {{ש}} {{סי|תָּ}}רוּ מַדּוּעַ קוֹלוֹת הוֹמְמוֹת {{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּבָה הֱשִׁיבָם בַּעַל נְקָמוֹת {{ש}} {{סי|תּ}}וֹרָה אָנֹכִי מוֹרִיד בָּאֲדָמוֹת {{ש}} {{סי|תּ}}וֹבְעֶיהָ יֶאֱתָיוּ לְקַבְּלָה בְּרִשּׁוּמוֹת {{סי|יָ}}הּ בִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין מַפְנָה {{ש}} {{סי|וְ}}גִילָה לְמָשׁוּי מִתּוֹךְ הַסְּנֶה {{ש}} {{סי|סָ}}כַם בְּדַעְתּוֹ יִשְׂרָאֵל לְכַנֶּה {{ש}} {{סי|פָּ}}תַח הִתְקַבְּלוּ קִנְיָן וּמִקְנֶה {{ש}} {{סי|בְּ}}רוּכִים נִתְכַּוְּנוּ וַיַּעֲנוּ הִנֵּה {{ש}} {{סי|רַ}}חוּם בְּהַסְכִּיתָם נֹעַם מַעֲנֶה {{ש}} {{סי|שָׁ}}תָם לִתְהִלָּה בְּכָל הַמַּחֲנֶה {{ש}} {{סי|מַ}}שְׂכֻּרְתָּם מִנָּה לְהִשְׁתַּלֵּם מִשְׁנֶה {{ש}} {{סי|וְ}}הִמְשִׁילָם בַּכֹּל אֲלָפִים וְצֶאנָה {{ש}} {{סי|אֶ}}רְאֶלִּים מֵאָז הִתְחִילוּ לְקַנֵּא {{ש}} {{סי|לְ}}הוֹשִׁיעָם יוֹצְרָם סָבִיב חוֹנֶה. [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] ljvqs97bu1o5l36u76rbp97iwp8rdi9 0 1743789 3017007 2026-05-19T16:32:40Z מו יו הו 37729 סדר דברין 3017007 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם''' וַיֵּרֶד {{סי|אַ}}בִּיר לְבָאֵר קָשׁוֹת וְרַכּוֹת {{ש}} אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת.{{ממס|משלי כח כ}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|בָּ}}חוּן לְיַשֵּׁר כִּהוּן מַמְלֶכֶת {{ש}} אִישׁ תְּבוּנָה יְיַשֶּׁר לָכֶת.{{ממס|משלי טו כא}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|גָּ}}דוֹל מְהֻדָּר בְּשֵׂכֶל מַעֲשֵׂהוּ {{ש}} אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא.{{ממס|מלכים ב ד ט}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|דְּ}}רֹשׁ חֶבְיוֹן גִּנְזֵי חֲבוּיָה {{ש}} אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה.{{ממס|בראשית ו ט}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|הָ}}גוּן מְיַסֵּר בְּכֹשֶׁר לַהֲמוֹנַי {{ש}} אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ.{{ממס|תהלים קיב א}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|וַ}}עֵד רֵעִים לַדָּר בִּזְבוּלִים {{ש}} אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.{{ממס|בראשית כה כז}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|זְ}}קוּקָה לְהַנְחִיל אֹם אֲיֻמָּה {{ש}} אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה.{{ממס|משלי כט ג}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|חָ}}זוּת נֹעַם לִפְרֹשׁ בְּנִיבוֹ {{ש}} אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ.{{ממס|במדבר כז יח}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|טְ}}הוֹרִים תַּחְתִּית הָהָר לְמָשְׁכָם {{ש}} אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם.{{ממס|בראשית מא לג}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|יְ}}קָרִים מִפַּז לְשַׁנֵּן בְּגִשְׁתּוֹ {{ש}} אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ.{{ממס|משלי כב כט}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|כְּ}}מוּסוֹת לְהוֹרִישׁ נְגִידִים בְּסֶבֶר {{ש}} אִישׁ שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּר.{{ממס|משלי כא כח}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|לָ}}שִׁית צֵל צָר כְּלַיִל {{ש}} אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל.{{ממס|רות ב א}} {{ש}} חַיִל וְצִבְאוֹת גְּבֹהִים {{ש}} חָרְדוּ וְיַחַד תֹּמְהִים {{ש}} וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים וַיְדַבֵּר {{סי|מ}}וֹשֵׁל אֶרֶץ וּמְגַלֵּה רָזֶה {{ש}} שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.{{ממס|עמוס ג א}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|נָ}}אוֹר לְיַשֵּׁר לֵב עָקֹב {{ש}} שִׁמְעוּ דְבַר יְיָ בֵּית יַעֲקֹב.{{ממס|ירמיהו ב ד}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|סַ}}גִּיב מֵישָׁרִים בְּנֹעַם לְחַבֵּר {{ש}} שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר.{{ממס|משלי ח ו}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|עַ}}תִּיק לְיַסֵּד חֶבְיוֹן בְּעוֹלָלַי {{ש}} שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי.{{ממס|ישעיהו נה ב}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|פּ}}וֹדֶה לְעַם אַחֲרָיו נָהוּ {{ש}} שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ.{{ממס|ירמיהו יג טו}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|צ}}וּר קְדוֹשֵׁי אֶרֶץ לְהַשְׁלֵו {{ש}} שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב.{{ממס|ישעיהו מו יב}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|קְ}}רֹא לַמּוֹרְדִים צוּר יְשׁוּעָתִי {{ש}} שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.{{ממס|ישעיהו לג יג}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|רָ}}ם בִּרְאוֹת פֶּרֶךְ מְעַנַּי {{ש}} שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְיָ.{{ממס|מיכה ו ב}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|שַׁ}}לִּיט לְשׁוֹבֵב כֶּתֶר לִקְהָלַי {{ש}} שִׁמְעוּ חֲכָמִים מִלָּי.{{ממס|איוב לד ב}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|שַׁ}}דַּי לְהוֹרִישׁ דָּתוֹ לַעֲדָתִי {{ש}} שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי.{{ממס|איוב יג יז}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|תָּ}}ם בְּמַדָּע וְשֶׂכֶל לַהֲגוּנִים {{ש}} שִׁמְעוּ מְלָכִים (ו)הַאֲזִינוּ רֹזְנִים.{{ממס|שופטים ה ג}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|תַּ}}קִּיף אֱמוּנִים בְּכִלְכּוּל לִבָּדֵק {{ש}} שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק.{{ממס|ישעיהו נא א}} {{ש}} צֶדֶק נִתְעַטַּפְתָּ בְּגָבְהֶךָ {{ש}} צוּר בְּהַשְׁמִיעֲךָ לִכְמֵהֶיךָ {{ש}} אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהָיִךְ אָנֹכִי {{סי|תְּ}}חִלָּה פָּתַח נָאוֹר בְּשִׂיחוֹ {{ש}} עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ.{{ממס|ירמיהו י יב}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|שָׁ}}מָיִם וָאָרֶץ תִּכַּנְתִּי בְחָזְקָה {{ש}} עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.{{ממס|ירמיהו ט כג}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|ר}}וֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי עֶרֶץ {{ש}} עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קטו טו}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|קָ}}בַעְתִּי מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים מֻבְהָקִים {{ש}} עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים.{{ממס|תהלים קמו ז}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט כֹּל וְסוֹקֵר {{ש}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר.{{ממס|איוב ט י}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקַצְוֵי אֲדָמָה {{ש}} עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה.{{ממס|איוב ט ט}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|ע}}וֹלָם מַטְרִיף בְּעַיִן יָפָה {{ש}} עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה.{{ממס|עמוס ד יג}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|ס}}וֹפֵר צְעָדִים בְּסוֹף לִפָּרַע {{ש}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע.{{ממס|ישעיהו מה ז}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|נ}}וֹתֵן תְּשׁוּעַת לְעַם הֲמוֹנַי {{ש}} עֹשֵׂה צְדָקוֹת יְיָ.{{ממס|תהלים קג ו}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|מֶ}}לֶךְ לֹא יִתַּמּוּ יָמָיו {{ש}} עֹשֶׂה [שָׁלוֹם] בִּמְרוֹמָיו.{{ממס|איוב כה ב}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צֶדֶק נִשְׂגָּב בִּמְעוֹפְפִים {{ש}} עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים.{{ממס|שמות כ ו}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|כַּ}}בִּיר נִקְרָא אֵל אֱמוּנָה {{ש}} עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה.{{ממס|דברים י יח}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|יָ}}צָאתִי לְיֵשַׁע יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם {{ש}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ממס|תהלים קו כא}} {{ש}} בְּמִצְרַיִם טַסְתִּי בִּגְלָלְךָ {{ש}} אֱלוֹהַּ אַחֵר בִּקְהָלְךָ {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|טָ}}חֵי תָּפֵל אָוֶן תּוֹעֵבָה {{ש}} תַּבְנִית זָכָר [אוֹ] (ו)נְקֵבָה.{{ממס|דברים ד טז}} {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|חַ}}לּוּקֵי פַּטִּישׁ לִפְרֹץ פֶּרֶץ {{ש}} תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.{{ממס|דברים ד יז|שם פסוק יז}} {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|זָ}}רָה עֲבוֹדָה לֶאֱוִיל מְטֻנָּף {{ש}} תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר כָּנָף.{{ממס|דברים ד יז|שם}} {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|וִ}}עוּד מַשְׂכִּית לְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁמָּה {{ש}} תַּבְנִית כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה.{{ממס|דברים ד יח|שם פסוק יח}} {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|ה}}וֹלֵלוּת רָעָה רְשֻׁיוֹת שְׁתַּיִם {{ש}} תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם.{{ממס|דברים ד יח|שם}} {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אֱלִילִים רַבָּה מַשְׂטֵמָה {{ש}} תַּבְנִית כָּל רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|גִּ}}עוּל מְלֶאכֶת בָּשָׂר וָדָם {{ש}} תַּבְנִית יַד אָדָם.{{ממס|יחזקאל י ח}} {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|בִּ}}נְיַן שִׁמּוּשׁ בַּשָּׁוְא נִתְעָה {{ש}} תַּבְנִית מְנוֹרָה שֶׁל שִׁבְעָה {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|אִ}}קּוּן מֻגְלָם מֵאַרְבָּעָה פָנִים {{ש}} תַּבְנִית שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים {{ש}} וְאוֹפַנִּים מְסַלְסְלִים לְנִשָּׂא {{ש}} שְׁמוֹ בְּרוּחַ גַּסָּה {{ש}} לֹא תִשָּׂא לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|יָ}}הּ אַכְתְּרִיאֵל מְפֹרָשׁ בִּקְדֻשָּׁה {{ש}} אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה.{{ממס|יונה א ט}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|וָ}}תִיק מְהֻדָּר בְּנִגּוּן שְׁבָחַי {{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי.{{ממס|איוב יב י}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|סַ}}גִּיב מְכַלֶּה זֵדִים בְּחֶרֶץ {{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים צה ד}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|פּ}}וֹדֶה רָם וְנִשָּׂא הוּא {{ש}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ.{{ממס|תהלים צה ה|שם פסוק ה}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|בֹּ}}חֵן צַדִּיק {{סי|נֶ}}אְדָּר בְּכִשְׁרוֹן {{ש}} אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן.{{ממס|שמואל א יב ו}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|שׁ}}וֹכֵן שַׁחַק פּוֹדֶה וְגוֹאֵל {{ש}} אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ירמיהו טז יד}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|מְ}}הֻדָּר בְּרֹב צִבְאוֹתָיו {{ש}} אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו.{{ממס|תהלים עח מג}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|מֶ}}לֶךְ שׁוֹפֵט כָּל יְצוּרִים {{ש}} אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים.{{ממס|איוב לד יט}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|וִ}}עֵד לְחֶבְלוֹ סֶגֶל כָּפוּף {{ש}} אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף.{{ממס|דברים יא ד}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|אֵ}}ל בְּקִצְפּוֹ עוֹלָם נָמָס {{ש}} אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמָס.{{ממס|מיכה ה ז}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|לִ}}מֵּד חֻקּוֹת וּמִצְוֹת בְּאִפּוּדָם {{ש}} אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם.{{ממס|ויקרא יח ה}} {{ש}} הָאָדָם יִנְצֹר כְּבָבַת {{ש}} רִבְיַת עֹנֶג כְּחוֹבַת {{ש}} זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת זָכוֹר {{סי|אִ}}לּוּף נֹפֶשׁ שְׁמוֹר בְּעִנְיָנַי {{ש}} אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ.{{ממס|ישעיהו נח יד}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|בִּ}}גְדֵי חֹפֶשׁ בּוֹ לְשַׁנֵּה {{ש}} אָז תִּקְרָא וַייָ יַעֲנֶה.{{ממס|ישעיהו נח ט}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|גְּ}}מַר מְלֶאכֶת יוֹם מַלְכֶּךָ {{ש}} אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ.{{ממס|משלי ג כג}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|דָּ}}תוֹ לְקַיֵּם בְּסוֹד מוֹרֶיךָ {{ש}} אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ.{{ממס|ישעיהו נח ח}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|הִ}}לְכוֹת שַׁבָּת לַחֲקֹר כַּמִּשְׁפָּט {{ש}} אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט.{{ממס|משלי ב ט}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|וְ}}קַדְּשׁוֹ בְּיַיִן בְּרֹן וְהִדּוּרִים {{ש}} אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים.{{ממס|ישעיהו לה ה}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|זֹ}}הַר נֵרוֹ לְהַדְלִיק לְפָנַי {{ש}} אָז תָּבִין יִרְאַת יְיָ.{{ממס|משלי ב ה}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|חֶ}}פְצְךָ מִמְּצוֹא בְּהוֹן לְהִפָּסֵחַ {{ש}} אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ.{{ממס|ישעיהו לה ו}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|טְ}}בוֹחַ וְהוֹסֵף מַאֲכָל אֶחָד {{ש}} אָז תִּשְׁכַּב וְלֹא תִפְחָד.{{ממס|לפני=ע"פ|משלי ג כד}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|י}}וֹם מַרְגּוֹעַ לְהַדֵּר בְּגִילָה {{ש}} אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה.{{ממס|ירמיהו לא יב}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|כִּ}}י בְהִשְׁתַּמֵּר מִצְוָה תִּגָּאֵל {{ש}} אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל.{{ממס|במדבר כא יז}} {{ש}} יִשְׂרָאֵל פָּצִיתִי שְׁמֶךָ {{ש}} לְעוֹלָם כָּל יָמֶיךָ {{ש}} כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּבֵּד {{סי|לַ}}עֲבֹד יוֹלְדָךְ כְּעַל גְּמוּלָיו {{ש}} אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו.{{ממס|משלי ג כז}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|מְ}}לַפְּפִים גּוּפְךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ {{ש}} אַל יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ.{{ממס|משלי ד כא}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|נ}}וֹשְׂאֶיךָ בְּחֵיק כְּיוֹנֵק לִגְמֹל {{ש}} אַל תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול.{{ממס|משלי ד כז}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|שָׂ}}מִים בְּפִיךָ אֹכֶל לִלְעֹס {{ש}} אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס.{{ממס|קהלת ז ט}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|עֲ}}צוּבָה בִגְלָלֶךָ בְּהֵרוּי יִחוּמֶיךָ {{ש}} אַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ.{{ממס|משלי א ח}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|פּ}}וֹנִים לְכַלְכֶּלְךָ בְּטוּב עַיִן {{ש}} אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן.{{ממס|משלי כג כ}} {{ש}} כָּבֵד {{סי|צָ}}גִים בַּפֶּרֶק לְכָל מְאֹרָע {{ש}} אַל תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע.{{ממס|משלי כ כב}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|קֹ}}רְאָה בְּכִלּוּל לְהֵטִיב שְׁמֶךָ {{ש}} אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ.{{ממס|משלי כג כב}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|רָ}}צִים לְהַשְׁאִיבְךָ מַעְיַן יְשׁוּעָה {{ש}} אַל תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי רָעָה {{ש}} כַּבֵּד {{סי|שֻׁ}}תָּפִים בְּךָ נַעֲשׂוּ אִתִּי {{ש}} אַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתִּי.{{ממס|לפני=ע"פ|משלי ג יא}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|תָּ}}רִים לְחַסֶּנְךָ קִנְיָן מְרֻבָּה {{ש}} אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה.{{ממס|קהלת ז יז}} {{ש}} הַרְבֵּה הִזְהַרְתִּיךָ בְּפֶצַח {{ש}} יְקוּמִים בְּעַזּוּת מֵצַח {{ש}} לֹא תִּרְצַח לֹא תִרְצַח (אמונת) [{{סי|תְּ}}מוּנַת] יוֹצֵר לִשְׁפֹּךְ דָּם {{ש}} כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.{{ממס|בראשית ט ו}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|שְׁ}}לֵמִים לִדּוֹן בִּכְאֵב נֶעְכָּר {{ש}} כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר.{{ממס|תהלים ט יג}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|רְ}}צוּצִים בָּרִים בְּנֶפֶשׁ לִזַּק {{ש}} כִּי גֹאֲלָם חָזָק.{{ממס|משלי כג יא}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|קְ}}לֹעַ נְפָשׁוֹת יָד לְהָנִיף {{ש}} כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף.{{ממס|במדבר לה לג}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|צְ}}עוֹד בְּנֶפֶשׁ דַּכִּים לְהַלְאֶה {{ש}} כִּי רָם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה.{{ממס|תהלים קלח ו}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|פֹּ}}עַל קוֹנְךָ מְלַאכְתּוֹ לְהַבְאִישׁ {{ש}} כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ.{{ממס|איוב לד כא}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|עֲ}}שׂוּיִם בְּכַף שׁוֹכֵן מְעוֹנַי {{ש}} כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|סֶ}}מֶל לֹא יְכֻפַּר סָרְכוֹ {{ש}} כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ.{{ממס|במדבר לה לג}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|נֵ}}ר אֱלֹהִים בֶּאֱנוֹשׁ נָתוּן {{ש}} כִּי מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן.{{ממס|תהלים לז ט}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|מַ}}עַשׂ צוּר לְהַשְׁמִיד בְּאֶנֶף {{ש}} כִּי מַה תִּקְוַת חָנֵף.{{ממס|איוב כז ח}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|לַ}}הֶבֶת יָהּ בְּסִלּוּף לְהִשָּׁפֵט {{ש}} כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט.{{ממס|תהלים נ ו}} {{ש}} שׁוֹפֵט יִשְׁמְרֵךְ מֵאַף {{ש}} הִזָּהֵר וְסוּר מִלִּשְׁאַף {{ש}} לֹא תִּנְאַף לֹא תִנְאַף {{סי|כְּ}}סִילוּת אִשָּׁה מָרָה כַּלַּעֲנָה {{ש}} כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זֹנָה.{{ממס|משלי כג כז}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|יָ}}פָה וְסָרַת טַעַם לְחַלְּלָה {{ש}} כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה.{{ממס|משלי ז כו}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|טְ}}מֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה {{ש}} כִּי הִיא זִמָּה.{{ממס|איוב לא יא}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|חֲ}}נֵפִים בְּעַזּוּת לִפְתָאיִם תִּקְרָא {{ש}} כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה.{{ממס|משלי ה ג}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|זְ}}עוּמָה אֹכֶלֶת מַעֲדַנִּים רִבְּתָה {{ש}} כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי ב יח}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|וְ}}תִרְדֹּף זֹנוֹת לַחֲשֹׁק בָּהֶן {{ש}} כִּי נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן.{{ממס|יחזקאל כג לז}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|ה}}וֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת גִּזְעֲךָ לְשַׁכֵּל {{ש}} כִּי אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|דֶּ}}לֶף טוֹרֵד זֹנָה צוֹעָה {{ש}} כִּי רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָה.{{ממס|הושע ד יב}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|גֻּ}}לַּת תַּחְתִּית נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ {{ש}} כִּי אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ.{{ממס|מיכה א ט}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|בְּ}}עוּלַת בַּעַל וְתִטֹּל חֶפְצָהּ {{ש}} כִּי מֵאֶתְנַן זֹנָה קִבָּצָה.{{ממס|מיכה א ז}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|א}}וֹרֶבֶת בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ {{ש}} כִּי חָרוֹן אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ.{{ממס|יחזקאל ז יב}} {{ש}} הֲמוֹנָהּ תַּרְחִיק מִלַּעֲנֹב {{ש}} וְחֶמְדַּת אֲחֵרִים לִזְנֹב {{ש}} לֹא תִּגְנֹב לֹא תִגְנֹב {{סי|יְ}}גִיעַת רֵעִים וְעֵסֶק צָרְכָּם {{ש}} כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם.{{ממס|קהלת ז ז}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|וְ}}תִתְעָרֵב בְּאִישִׁים מִרְמָה חָפָצוּ {{ש}} כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ.{{ממס|משלי א טז}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|סֵ}}תֶר לְשׁוּם פָּנִים לְהָעַק {{ש}} כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק.{{ממס|חבקוק ב יא}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|פֹּ}}עַל יְצוּרִים וַעֲמַל יָדָם {{ש}} כִּי מֶה הֹוֶה לָאָדָם.{{ממס|קהלת ב כב}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|בְּ}}לֹעַ זַכִּים בְּמִסְתָּר לֶאֱרֹב {{ש}} כִּי רִנְנַת רְשָׁעִים מִקָּרוֹב.{{ממס|איוב כ ה}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|רִ}}בּוּי נִכְבָּדִים לִכְנֹס בְּעָוֶל {{ש}} כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|שְׁ}}סוֹת דַּלִּים רֵיקִים לְעָזְבָם {{ש}} כִּי יְיָ יָרִיב רִיבָם.{{ממס|משלי כב כג}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|מָ}}מוֹן אֲחֵרִים אוֹצָר לְמַלֵּא {{ש}} כִּי הוּא כְּרָקָב יִבְלֶה.{{ממס|איוב יג כח}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|וְ}}תִלְמַד דֶּרֶךְ מַתְעֶה רֶסֶן {{ש}} כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן.{{ממס|משלי כז כד}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|אֱ}}חֹז תַּרְבּוּת רֵעִים לִגְנַאי {{ש}} כִּי קֶצֶף לַייָ.{{ממס|ישעיהו לד ב}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|לֶ}}חֶם סְתָרִים לִטְעֹם כָּאֱוִילִים {{ש}} כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים.{{ממס|קהלת ה ג}} {{ש}} בַּכְּסִילִים שְׁמֹר מִלְּקַנָּא {{ש}} וּמִפִּיךָ דָּבָר מְגֻנֶּה {{ש}} לֹא תַּעֲנֶה לֹא תַעֲנֶה {{סי|אֹ}}מֶר שֶׁקֶר עֲנָוִים לְדַכֵּא {{ש}} עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה.{{ממס|משלי יט ה}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|בְּ}}רֶשַׁע וְתוֹאֲנָה קוּם וְהַמָּנוֹת {{ש}} עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת.{{ממס|דברים יט טז}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|גֹּ}}עַל לָשׁוֹן הֱיוֹת בְּרִשְׁעֶךָ {{ש}} עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ.{{ממס|משלי כד כח}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|דְּ}}רֹךְ בִּמְסִלּוֹת רַע מְלָשְׁנִים {{ש}} עֵד חָמָס וְשׁוֹלֵחַ מְדָנִים {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|הֲ}}רֹג נָקִי וְצַדִּיק כְּטִפֵּשׁ {{ש}} עֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ.{{ממס|במדבר לה ל}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|וּ}}תְהִי מוֹצִיא שֵׁם גִּדּוּפִים {{ש}} עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים.{{ממס|מלאכי ג ה}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|זְ}}כוּת הַזַּכַּאי לִהְיוֹת עוֹזֵב {{ש}} עֵד אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב.{{ממס|משלי יד ה}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|חָ}}מָס וָשֹׁד לָקוּם בְּעֶלְבּוֹן {{ש}} עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן.{{ממס|דברים יט טו}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|טֻ}}מְאַת הַפֶּה לְהָפִיק בְּמִשְׁפָּט {{ש}} עֵד בְּלִיַּעַל (יליז) [יָלִיץ] מִשְׁפָּט.{{ממס|משלי יט כח}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|יְ}}שָׁרָה לְעַקֵּשׁ בְּמַשָּׂא כָבֵד {{ש}} עֵד כְּזָבִים יֹאבֵד.{{ממס|משלי כא כח}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|כְּ}}מוֹ לְיִזְרְעֵאלִי נַעֲשָׂה לְהִמָּעֵד {{ש}} עֵד שֶׁקֶר הָעֵד.{{ממס|דברים יט יח}} {{ש}} הָעֵד הַעִדֹתִי מְאֹד {{ש}} רְכוּשׁ רֵעֲךָ לִצְמֹד {{ש}} לֹא תַּחְמֹד לֹא תַחְמֹד {{סי|לְ}}הַרְבּוֹת מִשֶּׁל אֲחֵרִים יַהַב {{ש}} לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב.{{ממס|חגי ב ח}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|מִ}}קְנֶה וְקִנְיָן גָּדוֹל וּמִזְעָר {{ש}} לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר.{{ממס|תהלים נ י}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|נְ}}אֻם לִפְלוֹנִי בִּינָה יְתֵרָה {{ש}} לִי חָכְמָה וּגְבוּרָה {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|שָׂ}}דֶה וָכֶרֶם וְדִירָה נָאָה {{ש}} לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ.{{ממס|תהלים נ יב}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|עֹ}}צֶם סְרָרָה לְבַקֵּשׁ בְּכֹשֶׁל {{ש}} לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל.{{ממס|מיכה ה א}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|פְּ}}לִיאַת יוֹעֵץ אִנּוּי צְדִיָּה {{ש}} לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה.{{ממס|משלי ח יד}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|צ}}וּרַת אִלְּמִים לַעֲבֹד בְּפֶרֶךְ {{ש}} לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ.{{ממס|ישעיהו מה כג}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|קְ}}דֻשָּׁה לְהָמִיר בְּלֹא יַעֲנוּךָ {{ש}} לִי יִזְעָקוּ אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ.{{ממס|הושע ח ב}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|רְ}}קָמוֹת לַחֲטֹף מִקַּל וְקָשֶׁה {{ש}} לִי גִלְעָד לִי מְנַשֶּׁה.{{ממס|תהלים קח ט}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|שׁ}}וּב בְּאֶזְרוֹעַ לְשָׁלֵם סֻכִּי {{ש}} לִי לְהָשִׁיב אֶת מַלְכִּי.{{ממס|שמואל ב יט מד}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|תּ}}וֹעַ תְּחִלָּה רַגְלַיִם נָאווּ {{ש}} לִי אִיִּים יְקַוּוּ.{{ממס|ישעיהו ס ט}} {{ש}} יְקַוּוּ עֵינֶיךָ פְּלָאִים {{ש}} הַמּוֹרִישְׁךָ דָּת בְּמוֹרָאִים {{ש}} וְכָל הָעָם רֹאִים {{הור|וּבְכֵן וּלְךָ תַעְלֶה...}} 09sb3zx96awj0a7ckhl4yd1mgwxj6sw 3017008 3017007 2026-05-19T16:33:40Z מו יו הו 37729 3017008 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} '''וּבְכֵן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם''' וַיֵּרֶד {{סי|אַ}}בִּיר לְבָאֵר קָשׁוֹת וְרַכּוֹת {{ש}} אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת.{{ממס|משלי כח כ}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|בָּ}}חוּן לְיַשֵּׁר כִּהוּן מַמְלֶכֶת {{ש}} אִישׁ תְּבוּנָה יְיַשֶּׁר לָכֶת.{{ממס|משלי טו כא}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|גָּ}}דוֹל מְהֻדָּר בְּשֵׂכֶל מַעֲשֵׂהוּ {{ש}} אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא.{{ממס|מלכים ב ד ט}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|דְּ}}רֹשׁ חֶבְיוֹן גִּנְזֵי חֲבוּיָה {{ש}} אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה.{{ממס|בראשית ו ט}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|הָ}}גוּן מְיַסֵּר בְּכֹשֶׁר לַהֲמוֹנַי {{ש}} אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ.{{ממס|תהלים קיב א}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|וַ}}עֵד רֵעִים לַדָּר בִּזְבוּלִים {{ש}} אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.{{ממס|בראשית כה כז}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|זְ}}קוּקָה לְהַנְחִיל אֹם אֲיֻמָּה {{ש}} אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה.{{ממס|משלי כט ג}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|חָ}}זוּת נֹעַם לִפְרֹשׁ בְּנִיבוֹ {{ש}} אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ.{{ממס|במדבר כז יח}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|טְ}}הוֹרִים תַּחְתִּית הָהָר לְמָשְׁכָם {{ש}} אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם.{{ממס|בראשית מא לג}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|יְ}}קָרִים מִפַּז לְשַׁנֵּן בְּגִשְׁתּוֹ {{ש}} אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ.{{ממס|משלי כב כט}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|כְּ}}מוּסוֹת לְהוֹרִישׁ נְגִידִים בְּסֶבֶר {{ש}} אִישׁ שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּר.{{ממס|משלי כא כח}} {{ש}} וַיֵּרֶד {{סי|לָ}}שִׁית צֵל צָר כְּלַיִל {{ש}} אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל.{{ממס|רות ב א}} {{ש}} חַיִל וְצִבְאוֹת גְּבֹהִים {{ש}} חָרְדוּ וְיַחַד תֹּמְהִים {{ש}} וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים וַיְדַבֵּר {{סי|מ}}וֹשֵׁל אֶרֶץ וּמְגַלֵּה רָזֶה {{ש}} שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.{{ממס|עמוס ג א}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|נָ}}אוֹר לְיַשֵּׁר לֵב עָקֹב {{ש}} שִׁמְעוּ דְבַר יְיָ בֵּית יַעֲקֹב.{{ממס|ירמיהו ב ד}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|סַ}}גִּיב מֵישָׁרִים בְּנֹעַם לְחַבֵּר {{ש}} שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר.{{ממס|משלי ח ו}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|עַ}}תִּיק לְיַסֵּד חֶבְיוֹן בְּעוֹלָלַי {{ש}} שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי.{{ממס|ישעיהו נה ב}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|פּ}}וֹדֶה לְעַם אַחֲרָיו נָהוּ {{ש}} שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ.{{ממס|ירמיהו יג טו}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|צ}}וּר קְדוֹשֵׁי אֶרֶץ לְהַשְׁלֵו {{ש}} שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב.{{ממס|ישעיהו מו יב}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|קְ}}רֹא לַמּוֹרְדִים צוּר יְשׁוּעָתִי {{ש}} שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.{{ממס|ישעיהו לג יג}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|רָ}}ם בִּרְאוֹת פֶּרֶךְ מְעַנַּי {{ש}} שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְיָ.{{ממס|מיכה ו ב}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|שַׁ}}לִּיט לְשׁוֹבֵב כֶּתֶר לִקְהָלַי {{ש}} שִׁמְעוּ חֲכָמִים מִלָּי.{{ממס|איוב לד ב}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|שַׁ}}דַּי לְהוֹרִישׁ דָּתוֹ לַעֲדָתִי {{ש}} שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי.{{ממס|איוב יג יז}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|תָּ}}ם בְּמַדָּע וְשֶׂכֶל לַהֲגוּנִים {{ש}} שִׁמְעוּ מְלָכִים (ו)הַאֲזִינוּ רֹזְנִים.{{ממס|שופטים ה ג}} {{ש}} וַיְדַבֵּר {{סי|תַּ}}קִּיף אֱמוּנִים בְּכִלְכּוּל לִבָּדֵק {{ש}} שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק.{{ממס|ישעיהו נא א}} {{ש}} צֶדֶק נִתְעַטַּפְתָּ בְּגָבְהֶךָ {{ש}} צוּר בְּהַשְׁמִיעֲךָ לִכְמֵהֶיךָ {{ש}} אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהָיִךְ אָנֹכִי {{סי|תְּ}}חִלָּה פָּתַח נָאוֹר בְּשִׂיחוֹ {{ש}} עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ.{{ממס|ירמיהו י יב}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|שָׁ}}מָיִם וָאָרֶץ תִּכַּנְתִּי בְחָזְקָה {{ש}} עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.{{ממס|ירמיהו ט כג}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|ר}}וֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי עֶרֶץ {{ש}} עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קטו טו}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|קָ}}בַעְתִּי מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים מֻבְהָקִים {{ש}} עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים.{{ממס|תהלים קמו ז}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט כֹּל וְסוֹקֵר {{ש}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר.{{ממס|איוב ט י}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקַצְוֵי אֲדָמָה {{ש}} עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה.{{ממס|איוב ט ט}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|ע}}וֹלָם מַטְרִיף בְּעַיִן יָפָה {{ש}} עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה.{{ממס|עמוס ד יג}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|ס}}וֹפֵר צְעָדִים בְּסוֹף לִפָּרַע {{ש}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע.{{ממס|ישעיהו מה ז}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|נ}}וֹתֵן תְּשׁוּעַת לְעַם הֲמוֹנַי {{ש}} עֹשֵׂה צְדָקוֹת יְיָ.{{ממס|תהלים קג ו}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|מֶ}}לֶךְ לֹא יִתַּמּוּ יָמָיו {{ש}} עֹשֶׂה [שָׁלוֹם] בִּמְרוֹמָיו.{{ממס|איוב כה ב}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צֶדֶק נִשְׂגָּב בִּמְעוֹפְפִים {{ש}} עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים.{{ממס|שמות כ ו}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|כַּ}}בִּיר נִקְרָא אֵל אֱמוּנָה {{ש}} עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה.{{ממס|דברים י יח}} {{ש}} אָנֹכִי {{סי|יָ}}צָאתִי לְיֵשַׁע יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם {{ש}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ממס|תהלים קו כא}} {{ש}} בְּמִצְרַיִם טַסְתִּי בִּגְלָלְךָ {{ש}} אֱלוֹהַּ אַחֵר בִּקְהָלְךָ {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|טָ}}חֵי תָּפֵל אָוֶן תּוֹעֵבָה {{ש}} תַּבְנִית זָכָר [אוֹ] (ו)נְקֵבָה.{{ממס|דברים ד טז}} {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|חַ}}לּוּקֵי פַּטִּישׁ לִפְרֹץ פֶּרֶץ {{ש}} תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.{{ממס|דברים ד יז|שם פסוק יז}} {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|זָ}}רָה עֲבוֹדָה לֶאֱוִיל מְטֻנָּף {{ש}} תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר כָּנָף.{{ממס|דברים ד יז|שם}} {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|וִ}}עוּד מַשְׂכִּית לְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁמָּה {{ש}} תַּבְנִית כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה.{{ממס|דברים ד יח|שם פסוק יח}} {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|ה}}וֹלֵלוּת רָעָה רְשֻׁיוֹת שְׁתַּיִם {{ש}} תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם.{{ממס|דברים ד יח|שם}} {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אֱלִילִים רַבָּה מַשְׂטֵמָה {{ש}} תַּבְנִית כָּל רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|גִּ}}עוּל מְלֶאכֶת בָּשָׂר וָדָם {{ש}} תַּבְנִית יַד אָדָם.{{ממס|יחזקאל י ח}} {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|בִּ}}נְיַן שִׁמּוּשׁ בַּשָּׁוְא נִתְעָה {{ש}} תַּבְנִית מְנוֹרָה שֶׁל שִׁבְעָה {{ש}} לֹא יִהְיֶה לְךָ {{סי|אִ}}קּוּן מֻגְלָם מֵאַרְבָּעָה פָנִים {{ש}} תַּבְנִית שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים {{ש}} וְאוֹפַנִּים מְסַלְסְלִים לְנִשָּׂא {{ש}} שְׁמוֹ בְּרוּחַ גַּסָּה {{ש}} לֹא תִשָּׂא לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|יָ}}הּ אַכְתְּרִיאֵל מְפֹרָשׁ בִּקְדֻשָּׁה {{ש}} אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה.{{ממס|יונה א ט}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|וָ}}תִיק מְהֻדָּר בְּנִגּוּן שְׁבָחַי {{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי.{{ממס|איוב יב י}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|סַ}}גִּיב מְכַלֶּה זֵדִים בְּחֶרֶץ {{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים צה ד}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|פּ}}וֹדֶה רָם וְנִשָּׂא הוּא {{ש}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ.{{ממס|תהלים צה ה|שם פסוק ה}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|בֹּ}}חֵן צַדִּיק {{סי|נֶ}}אְדָּר בְּכִשְׁרוֹן {{ש}} אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן.{{ממס|שמואל א יב ו}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|שׁ}}וֹכֵן שַׁחַק פּוֹדֶה וְגוֹאֵל {{ש}} אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ירמיהו טז יד}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|מְ}}הֻדָּר בְּרֹב צִבְאוֹתָיו {{ש}} אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו.{{ממס|תהלים עח מג}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|מֶ}}לֶךְ שׁוֹפֵט כָּל יְצוּרִים {{ש}} אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים.{{ממס|איוב לד יט}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|וִ}}עֵד לְחֶבְלוֹ סֶגֶל כָּפוּף {{ש}} אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף.{{ממס|דברים יא ד}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|אֵ}}ל בְּקִצְפּוֹ עוֹלָם נָמָס {{ש}} אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמָס.{{ממס|מיכה ה ז}} {{ש}} לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם {{סי|לִ}}מֵּד חֻקּוֹת וּמִצְוֹת בְּאִפּוּדָם {{ש}} אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם.{{ממס|ויקרא יח ה}} {{ש}} הָאָדָם יִנְצֹר כְּבָבַת {{ש}} רִבְיַת עֹנֶג כְּחוֹבַת {{ש}} זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת זָכוֹר {{סי|אִ}}לּוּף נֹפֶשׁ שְׁמוֹר בְּעִנְיָנַי {{ש}} אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ.{{ממס|ישעיהו נח יד}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|בִּ}}גְדֵי חֹפֶשׁ בּוֹ לְשַׁנֵּה {{ש}} אָז תִּקְרָא וַייָ יַעֲנֶה.{{ממס|ישעיהו נח ט}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|גְּ}}מַר מְלֶאכֶת יוֹם מַלְכֶּךָ {{ש}} אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ.{{ממס|משלי ג כג}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|דָּ}}תוֹ לְקַיֵּם בְּסוֹד מוֹרֶיךָ {{ש}} אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ.{{ממס|ישעיהו נח ח}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|הִ}}לְכוֹת שַׁבָּת לַחֲקֹר כַּמִּשְׁפָּט {{ש}} אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט.{{ממס|משלי ב ט}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|וְ}}קַדְּשׁוֹ בְּיַיִן בְּרֹן וְהִדּוּרִים {{ש}} אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים.{{ממס|ישעיהו לה ה}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|זֹ}}הַר נֵרוֹ לְהַדְלִיק לְפָנַי {{ש}} אָז תָּבִין יִרְאַת יְיָ.{{ממס|משלי ב ה}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|חֶ}}פְצְךָ מִמְּצוֹא בְּהוֹן לְהִפָּסֵחַ {{ש}} אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ.{{ממס|ישעיהו לה ו}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|טְ}}בוֹחַ וְהוֹסֵף מַאֲכָל אֶחָד {{ש}} אָז תִּשְׁכַּב וְלֹא תִפְחָד.{{ממס|לפני=ע"פ|משלי ג כד}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|י}}וֹם מַרְגּוֹעַ לְהַדֵּר בְּגִילָה {{ש}} אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה.{{ממס|ירמיהו לא יב}} {{ש}} זָכוֹר {{סי|כִּ}}י בְהִשְׁתַּמֵּר מִצְוָה תִּגָּאֵל {{ש}} אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל.{{ממס|במדבר כא יז}} {{ש}} יִשְׂרָאֵל פָּצִיתִי שְׁמֶךָ {{ש}} לְעוֹלָם כָּל יָמֶיךָ {{ש}} כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּבֵּד {{סי|לַ}}עֲבֹד יוֹלְדָךְ כְּעַל גְּמוּלָיו {{ש}} אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו.{{ממס|משלי ג כז}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|מְ}}לַפְּפִים גּוּפְךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ {{ש}} אַל יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ.{{ממס|משלי ד כא}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|נ}}וֹשְׂאֶיךָ בְּחֵיק כְּיוֹנֵק לִגְמֹל {{ש}} אַל תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול.{{ממס|משלי ד כז}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|שָׂ}}מִים בְּפִיךָ אֹכֶל לִלְעֹס {{ש}} אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס.{{ממס|קהלת ז ט}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|עֲ}}צוּבָה בִגְלָלֶךָ בְּהֵרוּי יִחוּמֶיךָ {{ש}} אַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ.{{ממס|משלי א ח}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|פּ}}וֹנִים לְכַלְכֶּלְךָ בְּטוּב עַיִן {{ש}} אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן.{{ממס|משלי כג כ}} {{ש}} כָּבֵד {{סי|צָ}}גִים בַּפֶּרֶק לְכָל מְאֹרָע {{ש}} אַל תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע.{{ממס|משלי כ כב}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|קֹ}}רְאָה בְּכִלּוּל לְהֵטִיב שְׁמֶךָ {{ש}} אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ.{{ממס|משלי כג כב}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|רָ}}צִים לְהַשְׁאִיבְךָ מַעְיַן יְשׁוּעָה {{ש}} אַל תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי רָעָה {{ש}} כַּבֵּד {{סי|שֻׁ}}תָּפִים בְּךָ נַעֲשׂוּ אִתִּי {{ש}} אַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתִּי.{{ממס|לפני=ע"פ|משלי ג יא}} {{ש}} כַּבֵּד {{סי|תָּ}}רִים לְחַסֶּנְךָ קִנְיָן מְרֻבָּה {{ש}} אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה.{{ממס|קהלת ז יז}} {{ש}} הַרְבֵּה הִזְהַרְתִּיךָ בְּפֶצַח {{ש}} יְקוּמִים בְּעַזּוּת מֵצַח {{ש}} לֹא תִּרְצַח לֹא תִרְצַח (אמונת) [{{סי|תְּ}}מוּנַת] יוֹצֵר לִשְׁפֹּךְ דָּם {{ש}} כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.{{ממס|בראשית ט ו}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|שְׁ}}לֵמִים לִדּוֹן בִּכְאֵב נֶעְכָּר {{ש}} כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר.{{ממס|תהלים ט יג}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|רְ}}צוּצִים בָּרִים בְּנֶפֶשׁ לִזַּק {{ש}} כִּי גֹאֲלָם חָזָק.{{ממס|משלי כג יא}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|קְ}}לֹעַ נְפָשׁוֹת יָד לְהָנִיף {{ש}} כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף.{{ממס|במדבר לה לג}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|צְ}}עוֹד בְּנֶפֶשׁ דַּכִּים לְהַלְאֶה {{ש}} כִּי רָם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה.{{ממס|תהלים קלח ו}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|פֹּ}}עַל קוֹנְךָ מְלַאכְתּוֹ לְהַבְאִישׁ {{ש}} כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ.{{ממס|איוב לד כא}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|עֲ}}שׂוּיִם בְּכַף שׁוֹכֵן מְעוֹנַי {{ש}} כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|סֶ}}מֶל לֹא יְכֻפַּר סָרְכוֹ {{ש}} כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ.{{ממס|במדבר לה לג}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|נֵ}}ר אֱלֹהִים בֶּאֱנוֹשׁ נָתוּן {{ש}} כִּי מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן.{{ממס|תהלים לז ט}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|מַ}}עַשׂ צוּר לְהַשְׁמִיד בְּאֶנֶף {{ש}} כִּי מַה תִּקְוַת חָנֵף.{{ממס|איוב כז ח}} {{ש}} לֹא תִרְצַח {{סי|לַ}}הֶבֶת יָהּ בְּסִלּוּף לְהִשָּׁפֵט {{ש}} כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט.{{ממס|תהלים נ ו}} {{ש}} שׁוֹפֵט יִשְׁמְרֵךְ מֵאַף {{ש}} הִזָּהֵר וְסוּר מִלִּשְׁאַף {{ש}} לֹא תִּנְאַף לֹא תִנְאַף {{סי|כְּ}}סִילוּת אִשָּׁה מָרָה כַּלַּעֲנָה {{ש}} כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זֹנָה.{{ממס|משלי כג כז}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|יָ}}פָה וְסָרַת טַעַם לְחַלְּלָה {{ש}} כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה.{{ממס|משלי ז כו}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|טְ}}מֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה {{ש}} כִּי הִיא זִמָּה.{{ממס|איוב לא יא}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|חֲ}}נֵפִים בְּעַזּוּת לִפְתָאיִם תִּקְרָא {{ש}} כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה.{{ממס|משלי ה ג}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|זְ}}עוּמָה אֹכֶלֶת מַעֲדַנִּים רִבְּתָה {{ש}} כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי ב יח}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|וְ}}תִרְדֹּף זֹנוֹת לַחֲשֹׁק בָּהֶן {{ש}} כִּי נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן.{{ממס|יחזקאל כג לז}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|ה}}וֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת גִּזְעֲךָ לְשַׁכֵּל {{ש}} כִּי אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|דֶּ}}לֶף טוֹרֵד זֹנָה צוֹעָה {{ש}} כִּי רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָה.{{ממס|הושע ד יב}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|גֻּ}}לַּת תַּחְתִּית נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ {{ש}} כִּי אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ.{{ממס|מיכה א ט}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|בְּ}}עוּלַת בַּעַל וְתִטֹּל חֶפְצָהּ {{ש}} כִּי מֵאֶתְנַן זֹנָה קִבָּצָה.{{ממס|מיכה א ז}} {{ש}} לֹא תִנְאַף {{סי|א}}וֹרֶבֶת בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ {{ש}} כִּי חָרוֹן אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ.{{ממס|יחזקאל ז יב}} {{ש}} הֲמוֹנָהּ תַּרְחִיק מִלַּעֲנֹב {{ש}} וְחֶמְדַּת אֲחֵרִים לִזְנֹב {{ש}} לֹא תִּגְנֹב לֹא תִגְנֹב {{סי|יְ}}גִיעַת רֵעִים וְעֵסֶק צָרְכָּם {{ש}} כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם.{{ממס|קהלת ז ז}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|וְ}}תִתְעָרֵב בְּאִישִׁים מִרְמָה חָפָצוּ {{ש}} כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ.{{ממס|משלי א טז}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|סֵ}}תֶר לְשׁוּם פָּנִים לְהָעַק {{ש}} כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק.{{ממס|חבקוק ב יא}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|פֹּ}}עַל יְצוּרִים וַעֲמַל יָדָם {{ש}} כִּי מֶה הֹוֶה לָאָדָם.{{ממס|קהלת ב כב}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|בְּ}}לֹעַ זַכִּים בְּמִסְתָּר לֶאֱרֹב {{ש}} כִּי רִנְנַת רְשָׁעִים מִקָּרוֹב.{{ממס|איוב כ ה}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|רִ}}בּוּי נִכְבָּדִים לִכְנֹס בְּעָוֶל {{ש}} כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|שְׁ}}סוֹת דַּלִּים רֵיקִים לְעָזְבָם {{ש}} כִּי יְיָ יָרִיב רִיבָם.{{ממס|משלי כב כג}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|מָ}}מוֹן אֲחֵרִים אוֹצָר לְמַלֵּא {{ש}} כִּי הוּא כְּרָקָב יִבְלֶה.{{ממס|איוב יג כח}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|וְ}}תִלְמַד דֶּרֶךְ מַתְעֶה רֶסֶן {{ש}} כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן.{{ממס|משלי כז כד}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|אֱ}}חֹז תַּרְבּוּת רֵעִים לִגְנַאי {{ש}} כִּי קֶצֶף לַייָ.{{ממס|ישעיהו לד ב}} {{ש}} לֹא תִגְנֹב {{סי|לֶ}}חֶם סְתָרִים לִטְעֹם כָּאֱוִילִים {{ש}} כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים.{{ממס|קהלת ה ג}} {{ש}} בַּכְּסִילִים שְׁמֹר מִלְּקַנָּא {{ש}} וּמִפִּיךָ דָּבָר מְגֻנֶּה {{ש}} לֹא תַּעֲנֶה לֹא תַעֲנֶה {{סי|אֹ}}מֶר שֶׁקֶר עֲנָוִים לְדַכֵּא {{ש}} עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה.{{ממס|משלי יט ה}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|בְּ}}רֶשַׁע וְתוֹאֲנָה קוּם וְהַמָּנוֹת {{ש}} עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת.{{ממס|דברים יט טז}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|גֹּ}}עַל לָשׁוֹן הֱיוֹת בְּרִשְׁעֶךָ {{ש}} עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ.{{ממס|משלי כד כח}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|דְּ}}רֹךְ בִּמְסִלּוֹת רַע מְלָשְׁנִים {{ש}} עֵד חָמָס וְשׁוֹלֵחַ מְדָנִים {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|הֲ}}רֹג נָקִי וְצַדִּיק כְּטִפֵּשׁ {{ש}} עֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ.{{ממס|במדבר לה ל}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|וּ}}תְהִי מוֹצִיא שֵׁם גִּדּוּפִים {{ש}} עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים.{{ממס|מלאכי ג ה}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|זְ}}כוּת הַזַּכַּאי לִהְיוֹת עוֹזֵב {{ש}} עֵד אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב.{{ממס|משלי יד ה}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|חָ}}מָס וָשֹׁד לָקוּם בְּעֶלְבּוֹן {{ש}} עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן.{{ממס|דברים יט טו}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|טֻ}}מְאַת הַפֶּה לְהָפִיק בְּמִשְׁפָּט {{ש}} עֵד בְּלִיַּעַל (יליז) [יָלִיץ] מִשְׁפָּט.{{ממס|משלי יט כח}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|יְ}}שָׁרָה לְעַקֵּשׁ בְּמַשָּׂא כָבֵד {{ש}} עֵד כְּזָבִים יֹאבֵד.{{ממס|משלי כא כח}} {{ש}} לֹא תַעֲנֶה {{סי|כְּ}}מוֹ לְיִזְרְעֵאלִי נַעֲשָׂה לְהִמָּעֵד {{ש}} עֵד שֶׁקֶר הָעֵד.{{ממס|דברים יט יח}} {{ש}} הָעֵד הַעִדֹתִי מְאֹד {{ש}} רְכוּשׁ רֵעֲךָ לִצְמֹד {{ש}} לֹא תַּחְמֹד לֹא תַחְמֹד {{סי|לְ}}הַרְבּוֹת מִשֶּׁל אֲחֵרִים יַהַב {{ש}} לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב.{{ממס|חגי ב ח}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|מִ}}קְנֶה וְקִנְיָן גָּדוֹל וּמִזְעָר {{ש}} לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר.{{ממס|תהלים נ י}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|נְ}}אֻם לִפְלוֹנִי בִּינָה יְתֵרָה {{ש}} לִי חָכְמָה וּגְבוּרָה {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|שָׂ}}דֶה וָכֶרֶם וְדִירָה נָאָה {{ש}} לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ.{{ממס|תהלים נ יב}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|עֹ}}צֶם סְרָרָה לְבַקֵּשׁ בְּכֹשֶׁל {{ש}} לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל.{{ממס|מיכה ה א}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|פְּ}}לִיאַת יוֹעֵץ אִנּוּי צְדִיָּה {{ש}} לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה.{{ממס|משלי ח יד}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|צ}}וּרַת אִלְּמִים לַעֲבֹד בְּפֶרֶךְ {{ש}} לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ.{{ממס|ישעיהו מה כג}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|קְ}}דֻשָּׁה לְהָמִיר בְּלֹא יַעֲנוּךָ {{ש}} לִי יִזְעָקוּ אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ.{{ממס|הושע ח ב}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|רְ}}קָמוֹת לַחֲטֹף מִקַּל וְקָשֶׁה {{ש}} לִי גִלְעָד לִי מְנַשֶּׁה.{{ממס|תהלים קח ט}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|שׁ}}וּב בְּאֶזְרוֹעַ לְשָׁלֵם סֻכִּי {{ש}} לִי לְהָשִׁיב אֶת מַלְכִּי.{{ממס|שמואל ב יט מד}} {{ש}} לֹא תַחְמֹד {{סי|תּ}}וֹעַ תְּחִלָּה רַגְלַיִם נָאווּ {{ש}} לִי אִיִּים יְקַוּוּ.{{ממס|ישעיהו ס ט}} {{ש}} יְקַוּוּ עֵינֶיךָ פְּלָאִים {{ש}} הַמּוֹרִישְׁךָ דָּת בְּמוֹרָאִים {{ש}} וְכָל הָעָם רֹאִים {{הור|וּבְכֵן וּלְךָ תַעְלֶה...}} [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] tmv8or7b151ja28r1g90r5wp87l4sv6 3017011 3017008 2026-05-19T17:11:26Z מו יו הו 37729 עיצוב 3017011 wikitext text/x-wiki {{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''}} |- |{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|אַ}}בִּיר לְבָאֵר קָשׁוֹת וְרַכּוֹת {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת.{{ממס|משלי כח כ}} |- |{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|בָּ}}חוּן לְיַשֵּׁר כִּהוּן מַמְלֶכֶת {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} תְּבוּנָה יְיַשֶּׁר לָכֶת.{{ממס|משלי טו כא}} |- |{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|גָּ}}דוֹל מְהֻדָּר בְּשֵׂכֶל מַעֲשֵׂהוּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא.{{ממס|מלכים ב ד ט}} |- |{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ חֶבְיוֹן גִּנְזֵי חֲבוּיָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} צַדִּיק תָּמִים הָיָה.{{ממס|בראשית ו ט}} |- |{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|הָ}}גוּן מְיַסֵּר בְּכֹשֶׁר לַהֲמוֹנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} יָרֵא אֶת יְיָ.{{ממס|תהלים קיב א}} |- |{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|וַ}}עֵד רֵעִים לַדָּר בִּזְבוּלִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.{{ממס|בראשית כה כז}} |- |{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|זְ}}קוּקָה לְהַנְחִיל אֹם אֲיֻמָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֹהֵב חָכְמָה.{{ממס|משלי כט ג}} |- |{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|חָ}}זוּת נֹעַם לִפְרֹשׁ בְּנִיבוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ.{{ממס|במדבר כז יח}} |- |{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|טְ}}הוֹרִים תַּחְתִּית הָהָר לְמָשְׁכָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} נָבוֹן וְחָכָם.{{ממס|בראשית מא לג}} |- |{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|יְ}}קָרִים מִפַּז לְשַׁנֵּן בְּגִשְׁתּוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ.{{ממס|משלי כב כט}} |- |{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|כְּ}}מוּסוֹת לְהוֹרִישׁ נְגִידִים בְּסֶבֶר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּר.{{ממס|משלי כא כח}} |- |{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|לָ}}שִׁית צֵל צָר כְּלַיִל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} גִּבּוֹר חַיִל.{{ממס|רות ב א}} |- |} חַיִל וְצִבְאוֹת גְּבֹהִים {{ש}} חָרְדוּ וְיַחַד תֹּמְהִים {{ש}} '''וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים''' {| |- |{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל אֶרֶץ וּמְגַלֵּה רָזֶה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.{{ממס|עמוס ג א}} |- |{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|נָ}}אוֹר לְיַשֵּׁר לֵב עָקֹב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} דְבַר יְיָ בֵּית יַעֲקֹב.{{ממס|ירמיהו ב ד}} |- |{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|סַ}}גִּיב מֵישָׁרִים בְּנֹעַם לְחַבֵּר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר.{{ממס|משלי ח ו}} |- |{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|עַ}}תִּיק לְיַסֵּד חֶבְיוֹן בְּעוֹלָלַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} שָׁמוֹעַ אֵלַי.{{ממס|ישעיהו נה ב}} |- |{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|פּ}}וֹדֶה לְעַם אַחֲרָיו נָהוּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ.{{ממס|ירמיהו יג טו}} |- |{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|צ}}וּר קְדוֹשֵׁי אֶרֶץ לְהַשְׁלֵו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} אֵלַי אַבִּירֵי לֵב.{{ממס|ישעיהו מו יב}} |- |{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|קְ}}רֹא לַמּוֹרְדִים צוּר יְשׁוּעָתִי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.{{ממס|ישעיהו לג יג}} |- |{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|רָ}}ם בִּרְאוֹת פֶּרֶךְ מְעַנַּי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} הָרִים אֶת רִיב יְיָ.{{ממס|מיכה ו ב}} |- |{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|שַׁ}}לִּיט לְשׁוֹבֵב כֶּתֶר לִקְהָלַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} חֲכָמִים מִלָּי.{{ממס|איוב לד ב}} |- |{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|שַׁ}}דַּי לְהוֹרִישׁ דָּתוֹ לַעֲדָתִי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} שָׁמוֹעַ מִלָּתִי.{{ממס|איוב יג יז}} |- |{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|תָּ}}ם בְּמַדָּע וְשֶׂכֶל לַהֲגוּנִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} מְלָכִים (ו)הַאֲזִינוּ רֹזְנִים.{{ממס|שופטים ה ג}} |- |{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|תַּ}}קִּיף אֱמוּנִים בְּכִלְכּוּל לִבָּדֵק {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק.{{ממס|ישעיהו נא א}} |- |} צֶדֶק נִתְעַטַּפְתָּ בְּגָבְהֶךָ {{ש}} צוּר בְּהַשְׁמִיעֲךָ לִכְמֵהֶיךָ {{ש}} '''אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהָיִךְ''' {| |- |{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|תְּ}}חִלָּה פָּתַח נָאוֹר בְּשִׂיחוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} אֶרֶץ בְּכֹחוֹ.{{ממס|ירמיהו י יב}} |- |{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|שָׁ}}מָיִם וָאָרֶץ תִּכַּנְתִּי בְחָזְקָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.{{ממס|ירמיהו ט כג}} |- |{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ר}}וֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי עֶרֶץ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קטו טו}} |- |{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|קָ}}בַעְתִּי מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים מֻבְהָקִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים.{{ממס|תהלים קמו ז}} |- |{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט כֹּל וְסוֹקֵר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר.{{ממס|איוב ט י}} |- |{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקַצְוֵי אֲדָמָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה.{{ממס|איוב ט ט}} |- |{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ע}}וֹלָם מַטְרִיף בְּעַיִן יָפָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} שַׁחַר עֵיפָה.{{ממס|עמוס ד יג}} |- |{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ס}}וֹפֵר צְעָדִים בְּסוֹף לִפָּרַע {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע.{{ממס|ישעיהו מה ז}} |- |{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|נ}}וֹתֵן תְּשׁוּעַת לְעַם הֲמוֹנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} צְדָקוֹת יְיָ.{{ממס|תהלים קג ו}} |- |{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|מֶ}}לֶךְ לֹא יִתַּמּוּ יָמָיו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} [שָׁלוֹם] בִּמְרוֹמָיו.{{ממס|איוב כה ב}} |- |{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צֶדֶק נִשְׂגָּב בִּמְעוֹפְפִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} חֶסֶד לַאֲלָפִים.{{ממס|שמות כ ו}} |- |{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|כַּ}}בִּיר נִקְרָא אֵל אֱמוּנָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה.{{ממס|דברים י יח}} |- |{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|יָ}}צָאתִי לְיֵשַׁע יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ממס|תהלים קו כא}} |- |} בְּמִצְרַיִם טַסְתִּי בִּגְלָלְךָ {{ש}} אֱלוֹהַּ אַחֵר בִּקְהָלְךָ {{ש}} '''לֹא יִהְיֶה לְךָ''' {| |- |{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|טָ}}חֵי תָּפֵל אָוֶן תּוֹעֵבָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} זָכָר [אוֹ] (ו)נְקֵבָה.{{ממס|דברים ד טז}} |- |{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|חַ}}לּוּקֵי פַּטִּישׁ לִפְרֹץ פֶּרֶץ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.{{ממס|דברים ד יז|שם פסוק יז}} |- |{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|זָ}}רָה עֲבוֹדָה לֶאֱוִיל מְטֻנָּף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל צִפּוֹר כָּנָף.{{ממס|דברים ד יז|שם}} |- |{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|וִ}}עוּד מַשְׂכִּית לְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁמָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה.{{ממס|דברים ד יח|שם פסוק יח}} |- |{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|ה}}וֹלֵלוּת רָעָה רְשֻׁיוֹת שְׁתַּיִם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם.{{ממס|דברים ד יח|שם}} |- |{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אֱלִילִים רַבָּה מַשְׂטֵמָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה |- |{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|גִּ}}עוּל מְלֶאכֶת בָּשָׂר וָדָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} יַד אָדָם.{{ממס|יחזקאל י ח}} |- |{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|בִּ}}נְיַן שִׁמּוּשׁ בַּשָּׁוְא נִתְעָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} מְנוֹרָה שֶׁל שִׁבְעָה {{ש-רווח}} |- |{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|אִ}}קּוּן מֻגְלָם מֵאַרְבָּעָה פָנִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים |} וְאוֹפַנִּים מְסַלְסְלִים לְנִשָּׂא {{ש}} שְׁמוֹ בְּרוּחַ גַּסָּה {{ש}} '''לֹא תִשָּׂא''' {| |- |{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|יָ}}הּ אַכְתְּרִיאֵל מְפֹרָשׁ בִּקְדֻשָּׁה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה.{{ממס|יונה א ט}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|וָ}}תִיק מְהֻדָּר בְּנִגּוּן שְׁבָחַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי.{{ממס|איוב יב י}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|סַ}}גִּיב מְכַלֶּה זֵדִים בְּחֶרֶץ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים צה ד}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|פּ}}וֹדֶה רָם וְנִשָּׂא הוּא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ.{{ממס|תהלים צה ה|שם פסוק ה}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|בֹּ}}חֵן צַדִּיק {{סי|נֶ}}אְדָּר בְּכִשְׁרוֹן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן.{{ממס|שמואל א יב ו}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן שַׁחַק פּוֹדֶה וְגוֹאֵל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ירמיהו טז יד}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|מְ}}הֻדָּר בְּרֹב צִבְאוֹתָיו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו.{{ממס|תהלים עח מג}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|מֶ}}לֶךְ שׁוֹפֵט כָּל יְצוּרִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים.{{ממס|איוב לד יט}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|וִ}}עֵד לְחֶבְלוֹ סֶגֶל כָּפוּף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף.{{ממס|דברים יא ד}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|אֵ}}ל בְּקִצְפּוֹ עוֹלָם נָמָס {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} אִם עָבַר וְרָמָס.{{ממס|מיכה ה ז}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|לִ}}מֵּד חֻקּוֹת וּמִצְוֹת בְּאִפּוּדָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם.{{ממס|ויקרא יח ה}} |- |} הָאָדָם יִנְצֹר כְּבָבַת {{ש}} רִבְיַת עֹנֶג כְּחוֹבַת {{ש}} '''זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת''' {| |- |{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|אִ}}לּוּף נֹפֶשׁ שְׁמוֹר בְּעִנְיָנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּתְעַנַּג עַל יְיָ.{{ממס|ישעיהו נח יד}} |- |{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|בִּ}}גְדֵי חֹפֶשׁ בּוֹ לְשַׁנֵּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּקְרָא וַייָ יַעֲנֶה.{{ממס|ישעיהו נח ט}} |- |{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|גְּ}}מַר מְלֶאכֶת יוֹם מַלְכֶּךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ.{{ממס|משלי ג כג}} |- |{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|דָּ}}תוֹ לְקַיֵּם בְּסוֹד מוֹרֶיךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ.{{ממס|ישעיהו נח ח}} |- |{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|הִ}}לְכוֹת שַׁבָּת לַחֲקֹר כַּמִּשְׁפָּט {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט.{{ממס|משלי ב ט}} |- |{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|וְ}}קַדְּשׁוֹ בְּיַיִן בְּרֹן וְהִדּוּרִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים.{{ממס|ישעיהו לה ה}} |- |{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|זֹ}}הַר נֵרוֹ לְהַדְלִיק לְפָנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תָּבִין יִרְאַת יְיָ.{{ממס|משלי ב ה}} |- |{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|חֶ}}פְצְךָ מִמְּצוֹא בְּהוֹן לְהִפָּסֵחַ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ.{{ממס|ישעיהו לה ו}} |- |{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|טְ}}בוֹחַ וְהוֹסֵף מַאֲכָל אֶחָד {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּשְׁכַּב וְלֹא תִפְחָד.{{ממס|לפני=ע"פ|משלי ג כד}} |- |{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|י}}וֹם מַרְגּוֹעַ לְהַדֵּר בְּגִילָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּשְׂמַח בְּתוּלָה.{{ממס|ירמיהו לא יב}} |- |{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|כִּ}}י בְהִשְׁתַּמֵּר מִצְוָה תִּגָּאֵל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל.{{ממס|במדבר כא יז}} |- |} יִשְׂרָאֵל פָּצִיתִי שְׁמֶךָ {{ש}} לְעוֹלָם כָּל יָמֶיךָ {{ש}} '''כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ''' {| |- |{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|לַ}}עֲבֹד יוֹלְדָךְ כְּעַל גְּמוּלָיו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו.{{ממס|משלי ג כז}} |- |{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|מְ}}לַפְּפִים גּוּפְךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ.{{ממס|משלי ד כא}} |- |{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|נ}}וֹשְׂאֶיךָ בְּחֵיק כְּיוֹנֵק לִגְמֹל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול.{{ממס|משלי ד כז}} |- |{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|שָׂ}}מִים בְּפִיךָ אֹכֶל לִלְעֹס {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס.{{ממס|קהלת ז ט}} |- |{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|עֲ}}צוּבָה בִגְלָלֶךָ בְּהֵרוּי יִחוּמֶיךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ.{{ממס|משלי א ח}} |- |{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|פּ}}וֹנִים לְכַלְכֶּלְךָ בְּטוּב עַיִן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן.{{ממס|משלי כג כ}} |- |{{מילת קבע|כַּבֵּד}}{{סי|צָ}}גִים בַּפֶּרֶק לְכָל מְאֹרָע {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע.{{ממס|משלי כ כב}} |- |{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|קֹ}}רְאָה בְּכִלּוּל לְהֵטִיב שְׁמֶךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ.{{ממס|משלי כג כב}} |- |{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|רָ}}צִים לְהַשְׁאִיבְךָ מַעְיַן יְשׁוּעָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי רָעָה {{ש-רווח}} |- |{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|שֻׁ}}תָּפִים בְּךָ נַעֲשׂוּ אִתִּי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתִּי.{{ממס|לפני=ע"פ|משלי ג יא}} |- |{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|תָּ}}רִים לְחַסֶּנְךָ קִנְיָן מְרֻבָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תִּרְשַׁע הַרְבֵּה.{{ממס|קהלת ז יז}} |- |} הַרְבֵּה הִזְהַרְתִּיךָ בְּפֶצַח {{ש}} יְקוּמִים בְּעַזּוּת מֵצַח {{ש}} '''לֹא תִּרְצַח''' {| |- |{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} (אמונת) [{{סי|תְּ}}מוּנַת] יוֹצֵר לִשְׁפֹּךְ דָּם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.{{ממס|בראשית ט ו}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים לִדּוֹן בִּכְאֵב נֶעְכָּר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר.{{ממס|תהלים ט יג}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|רְ}}צוּצִים בָּרִים בְּנֶפֶשׁ לִזַּק {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} גֹאֲלָם חָזָק.{{ממס|משלי כג יא}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|קְ}}לֹעַ נְפָשׁוֹת יָד לְהָנִיף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הַדָּם הוּא יַחֲנִיף.{{ממס|במדבר לה לג}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|צְ}}עוֹד בְּנֶפֶשׁ דַּכִּים לְהַלְאֶה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רָם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה.{{ממס|תהלים קלח ו}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|פֹּ}}עַל קוֹנְךָ מְלַאכְתּוֹ לְהַבְאִישׁ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ.{{ממס|איוב לד כא}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|עֲ}}שׂוּיִם בְּכַף שׁוֹכֵן מְעוֹנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|סֶ}}מֶל לֹא יְכֻפַּר סָרְכוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ.{{ממס|במדבר לה לג}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|נֵ}}ר אֱלֹהִים בֶּאֱנוֹשׁ נָתוּן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן.{{ממס|תהלים לז ט}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|מַ}}עַשׂ צוּר לְהַשְׁמִיד בְּאֶנֶף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מַה תִּקְוַת חָנֵף.{{ממס|איוב כז ח}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|לַ}}הֶבֶת יָהּ בְּסִלּוּף לְהִשָּׁפֵט {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֱלֹהִים שֹׁפֵט.{{ממס|תהלים נ ו}} |- |} שׁוֹפֵט יִשְׁמְרֵךְ מֵאַף{{ש}} הִזָּהֵר וְסוּר מִלִּשְׁאַף{{ש}} '''לֹא תִּנְאַף''' {| |- |{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|כְּ}}סִילוּת אִשָּׁה מָרָה כַּלַּעֲנָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} שׁוּחָה עֲמֻקָּה זֹנָה.{{ממס|משלי כג כז}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|יָ}}פָה וְסָרַת טַעַם לְחַלְּלָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה.{{ממס|משלי ז כו}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|טְ}}מֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הִיא זִמָּה.{{ממס|איוב לא יא}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|חֲ}}נֵפִים בְּעַזּוּת לִפְתָאיִם תִּקְרָא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה.{{ממס|משלי ה ג}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|זְ}}עוּמָה אֹכֶלֶת מַעֲדַנִּים רִבְּתָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי ב יח}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|וְ}}תִרְדֹּף זֹנוֹת לַחֲשֹׁק בָּהֶן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן.{{ממס|יחזקאל כג לז}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|ה}}וֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת גִּזְעֲךָ לְשַׁכֵּל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|דֶּ}}לֶף טוֹרֵד זֹנָה צוֹעָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָה.{{ממס|הושע ד יב}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|גֻּ}}לַּת תַּחְתִּית נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ.{{ממס|מיכה א ט}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|בְּ}}עוּלַת בַּעַל וְתִטֹּל חֶפְצָהּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מֵאֶתְנַן זֹנָה קִבָּצָה.{{ממס|מיכה א ז}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|א}}וֹרֶבֶת בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} חָרוֹן אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ.{{ממס|יחזקאל ז יב}} |- |} הֲמוֹנָהּ תַּרְחִיק מִלַּעֲנֹב {{ש}} וְחֶמְדַּת אֲחֵרִים לִזְנֹב {{ש}} '''לֹא תִּגְנֹב''' {| |- |{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|יְ}}גִיעַת רֵעִים וְעֵסֶק צָרְכָּם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם.{{ממס|קהלת ז ז}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|וְ}}תִתְעָרֵב בְּאִישִׁים מִרְמָה חָפָצוּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ.{{ממס|משלי א טז}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|סֵ}}תֶר לְשׁוּם פָּנִים לְהָעַק {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק.{{ממס|חבקוק ב יא}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|פֹּ}}עַל יְצוּרִים וַעֲמַל יָדָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מֶה הֹוֶה לָאָדָם.{{ממס|קהלת ב כב}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|בְּ}}לֹעַ זַכִּים בְּמִסְתָּר לֶאֱרֹב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רִנְנַת רְשָׁעִים מִקָּרוֹב.{{ממס|איוב כ ה}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|רִ}}בּוּי נִכְבָּדִים לִכְנֹס בְּעָוֶל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|שְׁ}}סוֹת דַּלִּים רֵיקִים לְעָזְבָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} יְיָ יָרִיב רִיבָם.{{ממס|משלי כב כג}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|מָ}}מוֹן אֲחֵרִים אוֹצָר לְמַלֵּא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הוּא כְּרָקָב יִבְלֶה.{{ממס|איוב יג כח}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|וְ}}תִלְמַד דֶּרֶךְ מַתְעֶה רֶסֶן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן.{{ממס|משלי כז כד}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|אֱ}}חֹז תַּרְבּוּת רֵעִים לִגְנַאי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} קֶצֶף לַייָ.{{ממס|ישעיהו לד ב}} |- |{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|לֶ}}חֶם סְתָרִים לִטְעֹם כָּאֱוִילִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים.{{ממס|קהלת ה ג}} |- |} בַּכְּסִילִים שְׁמֹר מִלְּקַנֵּא {{ש}} וּמִפִּיךָ דָּבָר מְגֻנֶּה {{ש}} '''לֹא תַּעֲנֶה''' {| |- |{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|אֹ}}מֶר שֶׁקֶר עֲנָוִים לְדַכֵּא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה.{{ממס|משלי יט ה}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|בְּ}}רֶשַׁע וְתוֹאֲנָה קוּם וְהַמָּנוֹת {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת.{{ממס|דברים יט טז}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|גֹּ}}עַל לָשׁוֹן הֱיוֹת בְּרִשְׁעֶךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} חִנָּם בְּרֵעֶךָ.{{ממס|משלי כד כח}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|דְּ}}רֹךְ בִּמְסִלּוֹת רַע מְלָשְׁנִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} חָמָס וְשׁוֹלֵחַ מְדָנִים.{{ממס|לפני=ע"פ|משלי ו יט}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|הֲ}}רֹג נָקִי וְצַדִּיק כְּטִפֵּשׁ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ.{{ממס|במדבר לה ל}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|וּ}}תְהִי מוֹצִיא שֵׁם גִּדּוּפִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים.{{ממס|מלאכי ג ה}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|זְ}}כוּת הַזַּכַּאי לִהְיוֹת עוֹזֵב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב.{{ממס|משלי יד ה}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|חָ}}מָס וָשֹׁד לָקוּם בְּעֶלְבּוֹן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן.{{ממס|דברים יט טו}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|טֻ}}מְאַת הַפֶּה לְהָפִיק בְּמִשְׁפָּט {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} בְּלִיַּעַל (יליז) [יָלִיץ] מִשְׁפָּט.{{ממס|משלי יט כח}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|יְ}}שָׁרָה לְעַקֵּשׁ בְּמַשָּׂא כָבֵד {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} כְּזָבִים יֹאבֵד.{{ממס|משלי כא כח}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|כְּ}}מוֹ לְיִזְרְעֵאלִי נַעֲשָׂה לְהִמָּעֵד {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} שֶׁקֶר הָעֵד.{{ממס|דברים יט יח}} |- |} הָעֵד הַעִדֹתִי מְאֹד {{ש}} רְכוּשׁ רֵעֲךָ לִצְמֹד {{ש}} '''לֹא תַּחְמֹד''' {| |- |{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|לְ}}הַרְבּוֹת מִשֶּׁל אֲחֵרִים יַהַב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב.{{ממס|חגי ב ח}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|מִ}}קְנֶה וְקִנְיָן גָּדוֹל וּמִזְעָר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} כָל חַיְתוֹ יָעַר.{{ממס|תהלים נ י}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|נְ}}אֻם לִפְלוֹנִי בִּינָה יְתֵרָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} חָכְמָה וּגְבוּרָה {{ש-רווח}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|שָׂ}}דֶה וָכֶרֶם וְדִירָה נָאָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} תֵבֵל וּמְלֹאָהּ.{{ממס|תהלים נ יב}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|עֹ}}צֶם סְרָרָה לְבַקֵּשׁ בְּכֹשֶׁל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל.{{ממס|מיכה ה א}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|פְּ}}לִיאַת יוֹעֵץ אִנּוּי צְדִיָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} עֵצָה וְתוּשִׁיָּה.{{ממס|משלי ח יד}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|צ}}וּרַת אִלְּמִים לַעֲבֹד בְּפֶרֶךְ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ.{{ממס|ישעיהו מה כג}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁה לְהָמִיר בְּלֹא יַעֲנוּךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} יִזְעָקוּ אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ.{{ממס|הושע ח ב}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|רְ}}קָמוֹת לַחֲטֹף מִקַּל וְקָשֶׁה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} גִלְעָד לִי מְנַשֶּׁה.{{ממס|תהלים קח ט}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|שׁ}}וּב בְּאֶזְרוֹעַ לְשָׁלֵם סֻכִּי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} לְהָשִׁיב אֶת מַלְכִּי.{{ממס|שמואל ב יט מד}} |- |{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|תּ}}וֹעַ תְּחִלָּה רַגְלַיִם נָאווּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} אִיִּים יְקַוּוּ.{{ממס|ישעיהו ס ט}} |- |} יְקַוּוּ עֵינֶיךָ פְּלָאִים {{ש}} הַמּוֹרִישְׁךָ דָּת בְּמוֹרָאִים {{ש}} '''וְכָל הָעָם רֹאִים''' {| |- |{{הור|וּבְכֵן וּלְךָ תַעְלֶה...}} [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] iv6sjrzw85xaejigyh13oilvx71d5zx 1 1743790 3017064 2026-05-20T07:37:07Z בן עדריאל 9444 /* סילוק */ פסקה חדשה 3017064 wikitext text/x-wiki == סילוק == הסילוק, החסר במרבית כתבי היד (בשל מנהג צרפת המאוחר לא לומר סילוקים), נתגלה ונדפס בידי גבריאל וסרמן ב'פעמי שולמית', מחקרי ירושלים בספרות עברית כרך לב. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:37, 20 במאי 2026 (IDT) 6eo44eootsosp0wdgvitrmj4gufkr6q