ויקיטקסט:ארגז חול

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.3</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ארגז חול</title>
    <ns>4</ns>
    <id>1349</id>
    <revision>
      <id>3017128</id>
      <parentid>3016671</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:01:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>החלפת הדף בתוכן &quot;{{ארגז חול}} &lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;  {{שבוע נוכחי}}&quot;</comment>
      <origin>3017128</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="114" sha1="251i6vsycthtg2nvdlmb9fye3zmxvvo" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

{{שבוע נוכחי}}</text>
      <sha1>251i6vsycthtg2nvdlmb9fye3zmxvvo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה חולין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5736</id>
    <revision>
      <id>3017099</id>
      <parentid>665228</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T14:22:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Seyegd</username>
        <id>15319</id>
      </contributor>
      <origin>3017099</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4526" sha1="8pb6bywqssjqooaosf57apewmujmbfs" xml:space="preserve">{{מסכת משנה|קדשים|חולין|מסכת קודמת=מנחות|מסכת הבאה=בכורות|פרקים במסכת=12}}
== [[משנה חולין א|פרק ראשון (פרק &quot;הכל שוחטין&quot;)]] ==
[[משנה חולין א א|משנה א]] : 
[[משנה חולין א ב|משנה ב]] : 
[[משנה חולין א ג|משנה ג]] : 
[[משנה חולין א ד|משנה ד]] : 
[[משנה חולין א ה|משנה ה]] : 
[[משנה חולין א ו|משנה ו]] : 
[[משנה חולין א ז|משנה ז]] : 
== [[משנה חולין ב|פרק שני (פרק &quot;השוחט אחד&quot;)]] ==
[[משנה חולין ב א|משנה א]] : 
[[משנה חולין ב ב|משנה ב]] : 
[[משנה חולין ב ג|משנה ג]] :
[[משנה חולין ב ד|משנה ד]] : 
[[משנה חולין ב ה|משנה ה]] : 
[[משנה חולין ב ו|משנה ו]] : 
[[משנה חולין ב ז|משנה ז]] : 
[[משנה חולין ב ח|משנה ח]] : 
[[משנה חולין ב ט|משנה ט]] : 
[[משנה חולין ב י|משנה י]] :

== [[משנה חולין ג|פרק שלישי (פרק &quot;אלו טריפות&quot;)]] ==
[[משנה חולין ג א|משנה א]] : 
[[משנה חולין ג ב|משנה ב]] : 
[[משנה חולין ג ג|משנה ג]] : 
[[משנה חולין ג ד|משנה ד]] : 
[[משנה חולין ג ה|משנה ה]] : 
[[משנה חולין ג ו|משנה ו]] : 
[[משנה חולין ג ז|משנה ז]] : 
== [[משנה חולין ד|פרק רביעי (פרק &quot;בהמה המקשה&quot;)]] ==
[[משנה חולין ד א|משנה א]] : 
[[משנה חולין ד ב|משנה ב]] : 
[[משנה חולין ד ג|משנה ג]] : 
[[משנה חולין ד ד|משנה ד]] : 
[[משנה חולין ד ה|משנה ה]] : 
[[משנה חולין ד ו|משנה ו]] : 
[[משנה חולין ד ז|משנה ז]] : 
== [[משנה חולין ה|פרק חמישי (פרק &quot;אותו ואת בנו&quot;)]] ==
[[משנה חולין ה א|משנה א]] : 
[[משנה חולין ה ב|משנה ב]] : 
[[משנה חולין ה ג|משנה ג]] : 
[[משנה חולין ה ד|משנה ד]] : 
[[משנה חולין ה ה|משנה ה]] : 
== [[משנה חולין ו|פרק שישי (פרק &quot;כיסוי הדם&quot;)]] ==
[[משנה חולין ו א|משנה א]] : 
[[משנה חולין ו ב|משנה ב]] : 
[[משנה חולין ו ג|משנה ג]] : 
[[משנה חולין ו ד|משנה ד]] : 
[[משנה חולין ו ה|משנה ה]] : 
[[משנה חולין ו ו|משנה ו]] : 
[[משנה חולין ו ז|משנה ז]] : 
== [[משנה חולין ז|פרק שביעי (פרק &quot;גיד הנשה&quot;)]] ==
[[משנה חולין ז א|משנה א]] : 
[[משנה חולין ז ב|משנה ב]] : 
[[משנה חולין ז ג|משנה ג]] : 
[[משנה חולין ז ד|משנה ד]] : 
[[משנה חולין ז ה|משנה ה]] : 
[[משנה חולין ז ו|משנה ו]] : 
== [[משנה חולין ח|פרק שמיני (פרק &quot;כל הבשר&quot;)]] ==
[[משנה חולין ח א|משנה א]] : 
[[משנה חולין ח ב|משנה ב]] : 
[[משנה חולין ח ג|משנה ג]] : 
[[משנה חולין ח ד|משנה ד]] : 
[[משנה חולין ח ה|משנה ה]] : 
[[משנה חולין ח ו|משנה ו]] : 
== [[משנה חולין ט|פרק תשיעי (פרק &quot;העור והרוטב&quot;)]] ==
[[משנה חולין ט א|משנה א]] : 
[[משנה חולין ט ב|משנה ב]] : 
[[משנה חולין ט ג|משנה ג]] : 
[[משנה חולין ט ד|משנה ד]] :
[[משנה חולין ט ה|משנה ה]] :
[[משנה חולין ט ו|משנה ו]] :
[[משנה חולין ט ז|משנה ז]] :
[[משנה חולין ט ח|משנה ח]] :

== [[משנה חולין י|פרק עשירי (פרק &quot;הזרוע והלחיים&quot;)]] ==
[[משנה חולין י א|משנה א]] : 
[[משנה חולין י ב|משנה ב]] : 
[[משנה חולין י ג|משנה ג]] : 
[[משנה חולין י ד|משנה ד]] : 
== [[משנה חולין יא|פרק אחד עשר (פרק &quot;ראשית הגז&quot;)]] ==
[[משנה חולין יא א|משנה א]] : 
[[משנה חולין יא ב|משנה ב]] : 
== [[משנה חולין יב|פרק שנים עשר (פרק &quot;שילוח הקן&quot;)]] ==
[[משנה חולין יב א|משנה א]] : 
[[משנה חולין יב ב|משנה ב]] : 
[[משנה חולין יב ג|משנה ג]] : 
[[משנה חולין יב ד|משנה ד]] : 
[[משנה חולין יב ה|משנה ה]] :

[[קטגוריה:משנה]] [[קטגוריה:משנה סדר קדשים]]</text>
      <sha1>8pb6bywqssjqooaosf57apewmujmbfs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:דברים ה יח</title>
    <ns>14</ns>
    <id>35316</id>
    <revision>
      <id>3017189</id>
      <parentid>312790</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T06:34:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30187-08</username>
        <id>45617</id>
      </contributor>
      <comment>טעות בפסוק צל 👤 י&quot;ט ולא י&quot;ח</comment>
      <origin>3017189</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="144" sha1="07e950ia578yh5y23l2myqdod8h99kj" xml:space="preserve">{{דף של פסוק|דברים|ה|יח|דברים ה יז|דברים ה יט|29|5|18|05|05|5|דברים}}זה צריך להיות פסוק יט</text>
      <sha1>07e950ia578yh5y23l2myqdod8h99kj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017208</id>
      <parentid>3017189</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T08:49:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>זו לא טעות. מספור הפסוקים אצלנו הוא עפ&quot;י כתה&quot;י.</comment>
      <origin>312790</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="106" sha1="ltcxwbovu86sh1awlqdndaf5b4qn9ty" xml:space="preserve">{{דף של פסוק|דברים|ה|יח|דברים ה יז|דברים ה יט|29|5|18|05|05|5|דברים}}</text>
      <sha1>ltcxwbovu86sh1awlqdndaf5b4qn9ty</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברכת מעין שבע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>90046</id>
    <revision>
      <id>3017198</id>
      <parentid>3007696</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T08:28:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017198</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4430" sha1="bd2c9c550yq71kcdq5yxjn0uz6421y5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
==מגן אבות בדברו==
{{הצגת נוסחי תפילה}}
===הנוסחים משולבים:===
&lt;/noinclude&gt;

{{הור|הקהל אומר יחד:}}{{ש}}
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכׇל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב א–ג}}

{{הור|חזן:}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, 
הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן,
קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=
{{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{ש}}{{הור|בהרבה קהילות מוסיפים קודם &quot;מגן אבות&quot;:}}{{ש}}
{{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{ש}}|}}}}{{#בחר:{{{יום|}}}}|חפסח={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{ש}}{{טקסט מנוקד|גודל=16}}{{הור|בקצת קהילות מוסיפים קודם &quot;מגן אבות&quot;:}}{{סוף}}{{ש}}
{{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{ש}}|}}}}
{{הור|קהל וחזן:}}}}

מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ,
מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הור1|בשבת שובה|הַמֶּלֶךְ}})}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. 
הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם,
לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד,
וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=.
אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, 
וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: 

{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הור|חזן:}}}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ,
קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}}  שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. 
וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: 

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילות שבת]]
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>bd2c9c550yq71kcdq5yxjn0uz6421y5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017199</id>
      <parentid>3017198</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T08:32:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017199</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4428" sha1="r7lb5x1xt5gmzeslkgzi1wsofinltx7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
==מגן אבות בדברו==
{{הצגת נוסחי תפילה}}
===הנוסחים משולבים:===
&lt;/noinclude&gt;

{{הור|הקהל אומר יחד:}}{{ש}}
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכׇל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב א–ג}}

{{הור|חזן:}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, 
הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן,
קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=
{{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{ש}}{{הור|בהרבה קהילות מוסיפים קודם &quot;מגן אבות&quot;:}}{{ש}}
{{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{ש}}|}}}}{{#בחר:{{{יום|}}}}|פסח={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{ש}}{{טקסט מנוקד|גודל=16}}{{הור|בקצת קהילות מוסיפים קודם &quot;מגן אבות&quot;:}}{{ש}}
{{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{סוף}}{{ש}}|}}}}
{{הור|קהל וחזן:}}}}

מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ,
מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הור1|בשבת שובה|הַמֶּלֶךְ}})}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. 
הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם,
לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד,
וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=.
אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, 
וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: 

{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הור|חזן:}}}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ,
קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}}  שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. 
וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: 

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילות שבת]]
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r7lb5x1xt5gmzeslkgzi1wsofinltx7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017201</id>
      <parentid>3017199</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T08:34:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017201</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4403" sha1="mjkdxdx7m6lggk516epoo1ukfslyadx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
==מגן אבות בדברו==
{{הצגת נוסחי תפילה}}
===הנוסחים משולבים:===
&lt;/noinclude&gt;

{{הור|הקהל אומר יחד:}}{{ש}}
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכׇל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב א–ג}}

{{הור|חזן:}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, 
הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן,
קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=
{{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{ש}}{{הור|בהרבה קהילות מוסיפים קודם &quot;מגן אבות&quot;:}}{{ש}}
{{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{ש}}|}}
|פסח={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{ש}}{{טקסט מנוקד|גודל=16}}{{הור|בקצת קהילות מוסיפים קודם &quot;מגן אבות&quot;:}}{{ש}}
{{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{סוף}}{{ש}}|}}}}
{{הור|קהל וחזן:}}}}

מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ,
מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הור1|בשבת שובה|הַמֶּלֶךְ}})}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. 
הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם,
לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד,
וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=.
אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, 
וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: 

{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הור|חזן:}}}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ,
קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}}  שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. 
וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: 

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילות שבת]]
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mjkdxdx7m6lggk516epoo1ukfslyadx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017202</id>
      <parentid>3017201</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T08:35:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017202</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4403" sha1="e7w3os8e1i05k3pmd5yj2xfmb1xyrxg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
==מגן אבות בדברו==
{{הצגת נוסחי תפילה}}
===הנוסחים משולבים:===
&lt;/noinclude&gt;

{{הור|הקהל אומר יחד:}}{{ש}}
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכׇל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב א–ג}}

{{הור|חזן:}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, 
הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן,
קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=
{{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{ש}}{{הור|בהרבה קהילות מוסיפים קודם &quot;מגן אבות&quot;:}}{{ש}}
{{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{ש}}|}}
|פסח={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{ש}}{{טקסט מנוקד|גודל=14}}{{הור|בקצת קהילות מוסיפים קודם &quot;מגן אבות&quot;:}}{{ש}}
{{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{סוף}}{{ש}}|}}}}
{{הור|קהל וחזן:}}}}

מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ,
מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הור1|בשבת שובה|הַמֶּלֶךְ}})}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. 
הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם,
לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד,
וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=.
אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, 
וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: 

{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הור|חזן:}}}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ,
קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}}  שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. 
וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: 

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילות שבת]]
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>e7w3os8e1i05k3pmd5yj2xfmb1xyrxg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017205</id>
      <parentid>3017202</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T08:40:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017205</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4402" sha1="htr23jy6ii73ml20ho9cucnmwtkljga" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
==מגן אבות בדברו==
{{הצגת נוסחי תפילה}}
===הנוסחים משולבים:===
&lt;/noinclude&gt;

{{הור|הקהל אומר יחד:}}{{ש}}
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכׇל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב א–ג}}

{{הור|חזן:}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, 
הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן,
קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=
{{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{ש}}{{הור|בהרבה קהילות מוסיפים קודם &quot;מגן אבות&quot;:}}{{ש}}
{{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{ש}}|}}|פסח={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{ש}}{{טקסט מנוקד|גודל=14}}{{הור|בקצת קהילות מוסיפים קודם &quot;מגן אבות&quot;:}}{{ש}}
{{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{סוף}}{{ש}}|}}}}
{{הור|קהל וחזן:}}}}

מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ,
מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הור1|בשבת שובה|הַמֶּלֶךְ}})}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. 
הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם,
לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד,
וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=.
אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, 
וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: 

{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הור|חזן:}}}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ,
קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}}  שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. 
וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: 

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילות שבת]]
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>htr23jy6ii73ml20ho9cucnmwtkljga</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017206</id>
      <parentid>3017205</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T08:45:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017206</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4402" sha1="qpeh83tqsw39lwt2yt4psyumamo7upl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
==מגן אבות בדברו==
{{הצגת נוסחי תפילה}}
===הנוסחים משולבים:===
&lt;/noinclude&gt;

{{הור|הקהל אומר יחד:}}{{ש}}
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכׇל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב א–ג}}

{{הור|חזן:}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, 
הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן,
קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=
{{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{ש}}{{הור|בהרבה קהילות מוסיפים קודם &quot;מגן אבות&quot;:}}{{ש}}
{{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{ש}}|}}|פסח={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{טקסט מנוקד|גודל=14}}{{ש}}{{הור|בקצת קהילות מוסיפים קודם &quot;מגן אבות&quot;:}}{{ש}}
{{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{ש}}{{סוף}}|}}}}
{{הור|קהל וחזן:}}}}

מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ,
מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הור1|בשבת שובה|הַמֶּלֶךְ}})}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. 
הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם,
לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד,
וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=.
אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, 
וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: 

{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הור|חזן:}}}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ,
קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}}  שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. 
וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: 

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילות שבת]]
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qpeh83tqsw39lwt2yt4psyumamo7upl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה סוטה פרק א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172146</id>
    <revision>
      <id>3017141</id>
      <parentid>2890814</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:18:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3017141</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28120" sha1="0g9fni6y39r17c3whoyxfod4rdneb9g" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה סוטה|א}}
[[ביאור:משנה מסכת סוטה|מבוא למסכת סוטה ומבנה המסכת]]
{{מגירה|מבוא למסכת סוטה|הטקס המקראי של האשה הסוטה, המתואר בספר [[במדבר ה]], יב-לא - ניתן לפירוש בשתי צורות עיקריות: הפירוש הראשון רואה בטקס דרך להענשת האשה שלא שמרה אמונים לבעלה, אבל אין עדים למעשה הסטייה (ראו שם פס' יג, כ, כב-כד, כט); הדרך השניה רואה בטקס מעין &quot;אורדיליה&quot;, דהיינו מסירת בירור הדין לידי שמים (ראו שם פס' יד, כז-כח, ל). לשם קיומו של טקס כזה עלינו להניח שאכן במקדש יש נוכחות מיוחדת של הקב&quot;ה, ונוכחות זו היא הבוחנת את הסוטה. הנוכחות של הקב&quot;ה במקדש אינה מתבטאת, כמובן, רק בטקס הסוטה, אלא היא משפיעה על המציאות כולה, על כל רבדיה. ההנחה הזאת אכן שגורה בתנ&quot;ך, והיא עומדת גם מאחורי בריתות הנכרתות בין העם לאלוקיו, ומודגשת למשל ביציאה למלחמה (ראו [[דברים כ ד]]) ובעריפת העגלה (ראו [[דברים כא]], והנוכחות מפורשת ב[[במדבר לה לד]]).

בימי חז&quot;ל נראה שהוודאות בדבר נוכחות הקב&quot;ה במקדש, המכונה &quot;השראת שכינה&quot;, החלה להתערער. המסורות של חז&quot;ל עוסקות הרבה בהקטנת הציפיות להשראת שכינה בימיהם, ובימי המקדש השני בכלל. במיוחד גברו הטענות על אי השראת שכינה במקדש השני לאחר שהוא נחרב (ראו למשל [[יומא לט ב]]). לפיכך גם טקס הסוטה עבר שינויים, והפירוש הראשון לטקס הוא שגבר: הוא פסק מלהיות טקס בירור, המיועד להחזיר את שלום הבית, והפך לטקס הענשה הקרוב לדיני עריות ועונשן. יש להעיר שבסופו של דבר השינוי הזה לא הספיק, ובסוף המסכת מסופר על ביטולו המוחלט (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|להלן ט, ט.]])

מעניין לציין, ששנים רבות אחרי החורבן, כאשר עמד אדם שטען לכוחות נבואיים ולהשראת שכינה עליו, הוא חידש גם את טקס השקיית הסוטה. וכך מסופר על ר' אהרון הבבלי איש המאה ה-9 ב&quot;מגילת אחימעץ&quot;: וְשָׁם הֶרְאָה אוֹנִים / בְּהַפְסָקַת דִּינִים / כְּבִהְיוֹת הָאוּרִים / וִישִׁיבַת סַנְהֶדְרִין / וְתוֹרַת הַסּוֹטָה / שָׁם אִהֵל וְהִטָּה, / וְתַחַת עֲפַר קַרְקַע הַמִּשְׁכָּן / עֲפַר יְסוֹד הָאָרוֹן הֵכַן.

התוספתא כאן עדיין משמרת חלק מתפיסת הסוטה כאורדיליה, ולכן יש - בעיקר לדעת ר' עקיבא - אפשרות שהסוטה אינה אשמה והיא תצא זכאית מהטקס (ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ג|תוספתא א, ג,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ז|ושם הלכה ז.]]) מצד שני יש שם השוואה מעניינת בין השבועה שבטקס הסוטה לבין שבועות אחרות, המוצגות כחמורות לא פחות - ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז|תוספתא ז, א.]]

המסכת שלפנינו אינה עוסקת רק בטקס השקיית הסוטה, אלא גם בהקשר הרחב של עבירת הניאוף המיוחסת לה (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|פרק ו]]). עבירה זו נתפסה כבר בדברי הנביאים כהפרת ברית, והומשלה על ידיהם להפרת הברית של העם עם הקב&quot;ה. גם במשנה נמצאים כמה רמזים לתפיסה דומה, המקשרת את עבירת הניאוף לנצרות (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|פרק א משנה ח.]]), או להנהגה על ידי חוטאים. אחד ההסברים ל&quot;תופעה&quot; של סילוק השכינה בימי בית המקדש השני, ובמיוחד בסופם, היה כעונש על ה&quot;ניאוף&quot; הדתי הזה.

פרקים ז-ט מתארים שורת טקסים, הנגזרים גם הם מהאמונה בהשראת השכינה על העם: בפרק ז הדגש הוא על הברית בין הקב&quot;ה לעם עם כניסתם לארץ, פרק ח מתאר יציאה למלחמה, ופרק ט - את עריפת העגלה. בפרק ט מתואר גם סילוק השכינה, ובעקבותיו מתבטלים אחדים מהטקסים הללו, וביניהם טקס השקיית הסוטה, וידוי המעשרות ועריפת העגלה. יאיר אלדן מוצא בהדגשה זו ובדרשות שבפרק ה סימני ביקורת על תפיסות משיחיות, הקשורות להתגלות האל, ועל דמותו של ר' עקיבא ומנהיגותו.

נושא נוסף, הנקשר במשנה לדין הסוטה הוא ההבחנה המגדרית בין הגברים, השולטים בחברה - לבין הנשים הנשלטות (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג|פרק ג]]). הגברים הם המשקים את הנשים, ולא ההפך. העובדה הזאת מבטאת דרישה מהאשה שלא להחשד בבגידה בבעלה, ואילו לגבר אין לכאורה סנקציה על חשד בפיתוי אשת רעהו. בהקשר זה מעניין לציין את הדרשה של ר' עקיבא, שטען כי &quot;כשם שהמים בודקין אותה - כך המים בודקין אותו&quot; ([[ביאור:משנה סוטה פרק ה|פרק ה, א.]]), כלומר: אמנם האשה היא המושפלת והיא השותה את המים, אבל גם הגבר ששכב עימה נענש ומת כתוצאה מהשתיה שלה. 

מחצית המסכת שלפנינו (פרקים א-ד) עוסקת בטקס השקיית הסוטה. פרק ה הוא אוסף דרשות מבית מדרשו של ר' עקיבא, שיש הרואים בהן הישגים דרשניים ויש המפרשים אותן לגנאי - ופרק ו עוסק בעבירת הניאוף עצמה, ולא בדין הסוטה.

פרקים ז-ט מתארים שורת טקסים, הנגזרים גם הם מהאמונה בהשראת השכינה על העם: בפרק ז הדגש הוא על הברית בין הקב&quot;ה לעם עם כניסתם לארץ, פרק ח מתאר יציאה למלחמה, ופרק ט - את עריפת העגלה. בפרק ט מתואר גם סילוק השכינה, ובעקבותיו מתבטלים אחדים מהטקסים הללו, וביניהם טקס השקיית הסוטה, וידוי המעשרות ועריפת העגלה.

כאמור, פרקים א-ד מתארים את השקיית הסוטה לפי תפיסתם של חז&quot;ל. השינויים ביחס לטקס המקראי הם בולטים, ומתבטאים בהבדלים הבאים:
*הטקס מתקיים רק לאחר מעמד רשמי של אזהרה המכונה &quot;קינוי&quot;, והמגובה בעדים.
*גם לאחר טקס הקינוי, על הבעל להוכיח שאכן אשתו נסתרה עם האדם שהזהיר אותה מפניו, אבל אין לו עדות על מה שעשו האשה והגבר כאשר נסתרו.
*הטקס כולל פעולות שתכליתן להשפיל את האשה כחלק מהעונש על מעשיה.
*האשה יכולה לסרב לשתות את המים, גם אם אינה מודה שבגדה בבעלה.
*ניכר מאמץ של חז&quot;ל להביא למצב שבו לא יהיה מקום להשקיית האשה. הרתיעה שלהם היא בעיקר ממחיית שם ה' במהלך הטקס (כאמור, יתכן שיש גם רתיעה מסיבה נוספת, שאינה מפורשת - החשש להעמיד למבחן את המוסדות של המקדש, שכבר לא היתה בו שכינה.)
*מתוארת העובדה שהמים אינם ממיתים גם אשה שנאפה, ומובאים כמה הסברים לתופעה זו.

פרק א מוקדש לעיקרון של הענשת הסוטה. פרק ב מוקדש לעבודות הנעשות במקדש על ידי הכהן, כהכנה לטקס. פרק ג מוקדש לתיאור השקיית הסוטה ולתוצאותיה, וכן לשאלת המגדר המתעוררת בעקבות הטקס הזה. פרק ד מתאר את הדרכים שבהן מצמצמים חז&quot;ל את תחולת הטקס.

פרק ה מוקדש לדרשות של ר' עקיבא, המתאר את טומאת הסוטה במסגרת תפיסת עולמו הכללית. פרק ו עוסק בדינה של מנאפת שלא נהרגה, כי אשמתה לא הוכחה באופן ודאי - אבל אינה שותה את מי הסוטה.

פרק ז פותח ברשימת טקסים הנאמרים בכל לשון - ביניהם גם טקס השקיית הסוטה - וברשימת טקסים אחרים הנאמרים רק בלשון הקודש. לרשימה השניה מוקדשים הפרקים ז-ט, וביניהם מוקדש פרק ז לטקסי המקדש, פרק ח מוקדש לדיני מלחמת הרשות, ומחצית פרק ט מוקדשת לדיני העגלה הערופה, הדומים לדיני הסוטה.

מחציתו השניה של פרק ט מוקדשת לתיאור סילוק השכינה מהמקדש, ולתוצאות הסתלקות זו. הפרק מסתיים, בנוסחתו שבידינו, בדברי ר' פנחס בן יאיר על החזרת השכינה - אך המדובר ברמת היחיד, ולא עוד ברמה לאומית. בכך מושלם המהלך הגלותי של חיסול המוקד הדתי-לאומי שנבע מהחורבן, והעברת האחריות לכתפי היחיד.}}
==סוטה - חטא וענשו==
===חטיבה I: הסוטה והדרך===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{הע-שמאל|לפי [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|התוספתא א, א]] לדעת ר' אליעזר הסדר הפוך: מקנא לה על פי עד אחד או ללא עדים, ועדי הסתירה שעל פיהם הוא משקה אותה הם שנים.

לדעת ר' ישמעאל [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ז|בספרי במדבר ז]] הקנאה אינה מצווה, אלא רשות בידי הבעל; אבל לדעת ר' אליעזר שם היא חובה עליו.

אכן היו שפירשו את הסתירה לגנאי. אבל אם היחסים עכורים - יש בהחלט מקום לנקות את השולחן.

קיומם של עדים מכניס לטקס מעורבות של בית הדין, ומוציא אותו מידי הבעל.}}
(א) המקנא לאשתו

:רבי אליעזר אומר: מקנא לה על פי שנים, ומשקה על פי עד אחד או על פי עצמו.

:רבי יהושע אומר: מקנא לה על פי שנים ומשקה על פי שנים:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{הע-שמאל|הקנאה מוצגת כאן כהליך משפטי, הכולל עדים. במקרא היא נגרמת מרוח קנאה שעוברת על הבעל.

בהמשך נראה כמה תוצאות להבדלים אלו.

להגדרת הזמן הנדרש &quot;כדי טומאה&quot; ראו בתוספתא שם, שהוא קטן במיוחד.

אבל אם הבעל בגד באשתו, ואפילו אם עשה זאת עם אחת מקרובותיה, כגון אמה או אחותה, האסורות לו - אין הבגידה אוסרת אותו מלקיים יחסי מין עם אשתו; ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ז|ספרי במדבר ז.]]}}
(ב) כיצד מקנא לה?

:אמר לה בפני שנים: אל תדברי עם איש פלוני, ודברה עמו

::עדיין היא מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה.

:{{ב|נכנסה עמו|עם פלוני}} לבית הסתר, {{ב|ושהתה עמו כדי טומאה|אבל אין עדים שאכן נטמאה שם}}

::{{ב|אסורה לביתה|אסור לבעלה לבועלה}} ואסורה {{ב|לאכול בתרומה.|אם בעלה כהן}}

::{{ב|ואם מת|בעלה בלי בנים}} - חולצת, ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הע-שמאל|חמשת המקרים הללו מונעים את השקיית האשה, ומחייבים את בעלה לגרשה. שני הראשונים כי הוודאות קרובה, שני הבאים - כי אין הסכמה לביצוע הטקס (ההסכמה נחוצה לדעת חכמים, אבל ר' עקיבא מפרש את הסירוב של האשה לשתות כהודאה שניאפה, כלומר המקרה השלישי זהה, לשיטתו, לראשון - ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ג|תוספתא ב ג.]]) והאחרון - בגלל הבעל, שעבר על האמור במשנה הקודמת. וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ו|לקמן ג, ו,]] וכן [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ב|ד, ב,]] דינים נוספים החלים במקרים אלו.

הסבירות שיתקיים למעשה טקס היא נמוכה, ועיקר המשמעות של הדיון במשנה היא האיום על האשה כדי שתעשה את רצון בעלה, כמו במקרה של בן סורר ומורה (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ח#משנה ד|סנהדרין ח, ד.]])

כמובן, לא רק אלו אסורות בתרומה, וראו לעיל משנה ב, שגם הסוטה, שאין עדים שנטמאה, אסורה בכך עד שיתקיים הטקס.

את מסירת שני ת&quot;ח השוו לדין הרוצח בשוגג, [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ה|במכות ב ה.]] שם חולק ר' מאיר וכאן - ר' יהודה.

הוא קובע שהבעל נאמן שלא יבוא עליה, וראו הרחבה של הויכוח [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ב|בתוספתא א, ב.]] אבל אפילו אם בא עליה כנראה אין לנישואין עתיד, כאמור [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|לקמן ו, א.]]}}
(ג) ואלו אסורות מלאכול בתרומה: 

:האומרת &quot;טמאה אני לך&quot;, ושבאו עדים שהיא טמאה, 

:והאומרת &quot;איני שותה&quot;, ושבעלה אינו רוצה להשקותה, ושבעלה בא עליה בדרך.

{{ב|כיצד עושה לה?|אם התהליך נמשך}} 

:מוליכה לבית דין שבאותו מקום, 

::ומוסרין לו שני תלמידי חכמים, שמא יבוא עליה בדרך.

רבי יהודה אומר: בעלה נאמן עליה:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===חטיבה II: סוטה במקדש===
{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
{{הע-שמאל|לפי הפשט בתורה, ההשבעה של הכהן את האשה נעשית בזמן הטקס במקדש, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יב|ספרי במדבר יב.]] כאן העבירה המשנה את האיום לבית הדין שבלשכת הגזית, והטקס עצמו נעשה בשתיקה כמעט מוחלטת.

בניגוד לעולה מהתורה שבכתב, שם מתוארת השקאת הסוטה כהליך ניסי לבירור המציאות (מעין &quot;אורדיליה&quot;), לפי המשנה מדובר בעונש לכל דבר, לפחות על כך שזלזלה בקנאה של בעלה (שתועדה על ידי העדים) ונסתרה. הדרך לכך היא השפלה פומבית של האשה. עם זאת, הטקס נעשה במקדש, ולכן יש בו גם יסוד של כבוד.

המעבר לשלב העונש מתבטא גם בהקבלה בין חטיבה II לחטיבה I: '''כדרך''' שמאיימין - בא עליה '''בדרך''' (משנה ג). בהמשך ההקבלה הזאת תהפוך למפורשת - ראו חטיבה III.}}
(ד) היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלים, 

:ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עדי נפשות.

::ואומרים לה: בתי, הרבה יין עושה, הרבה שחוק עושה, 

::הרבה ילדות עושה, הרבה שכנים הרעים עושים.

:::עשי לשמו הגדול, שנכתב בקדושה, שלא ימחה על המים.

:ואומרים לפניה דברים שאינה כדאי לשמען, היא וכל משפחת בית אביה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;


{{מגירה|האיום על הסוטה|מטרת האיום, לפי המשנה, היא לגרום לסוטה להודות, כדי שלא למחוק את השם. האם אין חשש שמא תודה בדבר שלא עשתה? 

ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יב|ספרי במדבר יב,]] שר' ישמעאל חולק על הסגנון שכאן, וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ג|תוספתא א, ג]] גם שם יש סימנים לגישה המקראית: מאיימים עליה גם שלא תחזור בה אם היא טהורה, ושם נזכרת גם השוואה למשפט, בכך שהסוטה עומדת &quot;לפני ה'&quot;.

יתכן שיש לאיום גם מטרה נסתרת, שלא להעמיד במבחן את הטקס ואת המים.

המשנה משווה את האיום על הסוטה לאיום על עדי הנפשות, המתואר [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז|בתוספתא ז, א.]]}}
{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
(ה) אם אמרה &quot;טמאה אני&quot; - שוברת כתובתה ויוצאת.

ואם אמרה &quot;טהורה אני&quot; - מעלין אותה {{ב|לשער המזרח|הוא שער שושן}} שעל פתח שער ניקנור
{{הע-שמאל|שער המזרח הופיע [[ביאור:משנה ברכות פרק ט#משנה ה|בסוף מסכת ברכות,]] כמקום מכובד - למרות שהוא לא במקדש. זו נקודת הגבול בין הטמא לטהור, בין המבוזה למקודש. וראו דרשות [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ט|בספרי במדבר ט.]]

קריעת בגדיה דומה לנוהל המלקות, ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה יב|מכות ג, יב:]] שני הנהלים מיועדים בעיקר להשפלה ציבורית.

ר' יהודה טוען לקריטריון אובייקטיבי ליופי, וראו [[כתובות טז ב|בבלי כתובות טז ב - יז א.]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ה|בתוספתא א, ה]] הוא מנמק את דבריו מפני פרחי כהונה; כלומר כדי שלא יראו הכהנים הצעירים את יופיה ויבואו לידי מחשבות זימה. הצרכים החינוכיים משפיעים על הטקס המקראי! 

איזכור הלב והשיער מיועד להצביע עבור הסוטה על אבשלום בן דוד, שמתואר במשנה ח. היא נסתרה (משנה ב) - ולכן סותר את שערה.

וראו [[יחזקאל טז לט]].}}

:ששם משקין את הסוטות, ומטהרין את היולדות, ומטהרין את המצורעים.

::וכהן אוחז בבגדיה. אם נקרעו - נקרעו, אם נפרמו - נפרמו, 

:::עד שהוא מגלה את לבה

::וסותר את שערה.

:::רבי יהודה אומר: אם היה לבה נאה - לא היה מגלהו.

::::ואם היה שערה נאה - לא היה סותרו:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
{{הע-שמאל|למעלה מדדיה - במידה שאדם מודד (משנה ז). משחק מילים. ההשפלה לאשה היא עונש על חטאה. כך גם ההקבלה: שליבה גס בהן - מגלה את ליבה (משנה ה) - גנב שלושה לבבות (משנה ח). וניווסרו - מוסרים ת&quot;ח (משנה ג). 

תפקיד בית הדין לחזק את המוסר בחברה.

יחזקאל מדבר על הניאוף כמשל לסטיה מעבודת ה'. יתכן שתיאורי הסוטה מיועדים לרמז על הנצרות שנתפסה גם היא כסטיה מעבודת ה'. בספר יחזקאל משפיל הקב&quot;ה את ישראל, ואכן בפרק כולו אין איזכור מפורש לבעל, וניתן לקראו כאילו מדובר בקב&quot;ה שמקנא לעמו.}}
(ו) היתה מתכסה בלבנים - מכסה בשחורים.

היו עליה כלי זהב וקטליות, נזמים וטבעות - מעבירים ממנה, כדי לנוולה.

:ואחר כך מביא חבל מצרי, וקושרו למעלה מדדיה.

::וכל הרוצה לראות - בא לראות, 

::חוץ מעבדיה ושפחותיה, מפני {{ב|שלבה גס בהן.|שהם רגילים לראותה עירומה, וצפייתם דווקא מעודדת את הסוטה.}}

:::וכל הנשים מותרות לראותה, 

:::שנאמר ([[יחזקאל  כג מח]]) וניווסרו כל הנשים, ולא תעשינה כזמתכנה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

===חטיבה III: מידה ומדידה===
{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
{{הע-שמאל|הביטוי &quot;במדה שאדם מודד&quot; וכו' קשור לכלי המידה, והוראתו המקורית היא שהסוחר חייב להשתמש באותו כלי מידה שבו הוא מוכר גם כאשר הוא קונה, כאמור ב[[דברים כה יג]] ואילך. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז;]] וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג|תוספתא ג, א-ג,]] הפותחת בשאלת המדידה וממשיכה למסקנה המוכרת שבמשנתנו.

ההנחה של המשנה היא שמדובר בחוטאת ולא באשה תמימה.}}
(ז) במדה שאדם מודד - בה מודדין לו.

היא קישטה את עצמה לעבירה - המקום ניוולה.

היא גילתה את עצמה לעבירה - המקום {{ב|גילה עליה.|ראו משנה ה לעיל: מגלה את ליבה}}

בירך התחילה בעבירה תחילה, ואחר כך הבטן

:לפיכך תלקה הירך תחילה, ואחר כך הבטן, ושאר כל הגוף - לא פלט:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
{{הע-שמאל|הדרשה על שמשון מובאת כי הלך אחרי עיניו, כמו הסוטה. אין כאן עיסוק בשערו, אבל ברמז יש, כי הסוטה נענשת גם בשערה.

אבשלום אינו נענש על המרד באביו, אלא על גניבת הלב ועל ההתנאות בשערו, שני חטאים הקרובים לחטא הסוטה. ראו לעניין שמשון ואבשלום גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|מכילתא שירה ב,]] וראו במגירה.}}
(ח) שמשון הלך אחר עיניו - לפיכך ניקרו פלשתים את עיניו

:שנאמר ([[שופטים  טז כא]]) ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו.

אבשלום נתנאה בשערו - לפיכך ניתלה בשערו.

:ולפי שבא על עשר פילגשי אביו - לפיכך נתנו בו עשר לונביות

:שנאמר ([[שמואל ב יח טו]]) ויסבו עשרה אנשים נשאי כלי יואב, [ויכו את אבשלום, וימתהו].

:ולפי שגנב שלושה לבבות: לב אביו, ולב בית דין, ולב ישראל

:(שנאמר ([[שמואל ב טו ו]]) ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל)

::לפיכך נתקעו בו שלושה שבטים, שנאמר ([[שמואל ב יח יד]]) ויקח שלושה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{מגירה|שמשון, אבשלום, ישו והסוטה|חז&quot;ל ראו בשמשון ובאבשלום חוטאים, והשוו אותם לישו ולסוטה:

שמשון נולד כבן המלאך, לא לגמרי אנושי - בדומה לאגדות הנוצריות על ישו. נראה שמנוח '''מקנא''' לאשתו. שמו מזכיר לחז&quot;ל שמש, ולכן גם את הקב&quot;ה בכבודו ובעצמו ([[סוטה י א]]). בעין הקורא הוא משתמש בלחי חמור &quot;טריה&quot; (משולשת). חז&quot;ל ([[מדרש רבה על ויחי#פרשה צח|בראשית רבה צח, יג]]) מצאו כאן רמזים לשילוש הנוצרי, ולכן תיארו את שמשון כחוטא (לצד דיבורים על הפוטנציאל הגדול שהיה לשמשון).

אבשלום מרד באביו, כמו הנצרות שמרדה באמה - היהדות.

יתכן שהמשנה מתארת בחומרה גדולה כל כך את חטאי הסוטה גם בגלל העימות עם הנצרות.

נקודות דמיון נוספות בין שמשון ואבשלום הן בכך ששניהם היו מנהיגים חוטאים, ושניהם היו, לפי המדרש, נזירים (לגבי אבשלום ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ד|תוספתא ג, ד.]])}}

{{עוגן|משנה ט}}&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
{{הע-שמאל|איזכור מרים הוא בגלל שבאותו מקום מטהרים את המצורעים (משנה ה).

הביטוי &quot;וכן&quot; במקרה זה הוא ביטוי של ניגוד: לרעה מדה כנגד מדה, ולטובה - גומלים יותר, וראו את השימוש במילה 'וכן' גם [[ביאור:משנה פסחים פרק ג#משנה ב|בפסחים ג, ב,]] [[ביאור:משנה יבמות פרק ד#משנה ח|ויבמות ד, ח,]] [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק א#משנה ב|וב&quot;ב א, ב.]]

לעצם הדרשה ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|בפתיחתא למכילתא ויהי.]]

הטובה של יוסף לאביו מתפתחת עד הטובה '''שהמקום''' עושה עם משה, '''והמקום''' הוא המעניש את הסוטה (משנה ז).

לאגדות נוספות על ארונו של יוסף ועל קבורת משה ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ב|תוספתא ד, ב-ד.]]

הפסוק מ[[ישעיהו נח]] נאמר על &quot;כי תראה ערום וכיסיתו&quot;. מתאים לקרוא אותו לקהל הנאספים לראות את הסוטה עירומה ומבוזה. יש כאן רמז להסתייגות מיצר המציצנות של הציבור, וראו גם דברי ר' יהודה במשנה ה.}} 
(ט) וכן לענין הטובה: מרים המתינה למשה שעה אחת, 

:שנאמר ([[שמות ב ד]]) ותתצב אחתו מרחוק, 

:לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר, 

:שנאמר ([[במדבר יב טו]]) והעם לא נסע עד האסף מרים.

יוסף זכה לקבור את אביו, ואין באחיו גדול ממנו

:שנאמר ([[בראשית נ]]) ויעל יוסף לקבר את אביו... ויעל עמו גם רכב גם פרשים.

:מי לנו גדול מיוסף, שלא נתעסק בו - אלא משה.

משה זכה בעצמות יוסף, ואין בישראל גדול ממנו

:שנאמר ([[שמות  יג יט]]) ויקח משה את עצמות יוסף עמו.

:מי גדול ממשה, שלא נתעסק בו - אלא המקום, 

:שנאמר ([[דברים  לד ו]]) ויקבר אתו בגי.

ולא על משה בלבד אמרו, אלא על כל הצדיקים, 

:שנאמר ([[ישעיהו  נח ח]]) והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|סוטה|א}}</text>
      <sha1>0g9fni6y39r17c3whoyxfod4rdneb9g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>204163</id>
    <revision>
      <id>3017082</id>
      <parentid>3017070</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T12:55:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30253-14</username>
        <id>45611</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה א */</comment>
      <origin>3017082</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6984" sha1="7ylh02bu590ineiqidyxay4fufrdoa5" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר שופטים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם|פרק שלושה ועשרים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כב|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כד|e123|14|79|23|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
{{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רעד|המצוה לא לקחת שוחד}}
&lt;/div&gt;
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;הראל מה קורה תקח שוחד אין צריך לומר לעות את הדין אלא אפילו לזכות את הזכאי ולחייב את החייב אסור ועובר בלא תעשה והרי הוא בכלל ארור לוקח שוחד וחייב להחזיר השוחד כשיתבענו הנותן.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;וכשם שהלוקח עובר בלא תעשה כך הנותן שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;כל דיין שיושב ומגדל מעלתו כדי להרבות שכר לחזניו ולסופריו הרי הוא בכלל הנוטים אחרי הבצע וכן עשו בני שמואל ולכך נאמר להם ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ולא שחד ממון בלבד אלא אפילו שחד דברים ומעשה בדיין אחד שהיה עולה בדוגית קטנה לעבור בנהר ופשט אחד ידו וסייעו בעלייתו והיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהעביר אברה נוצה של עוף מעל רדיד הדיין ואחר כסה רוק מלפני הדיין ואמר לו הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהביא מתנה אחת ממתנות כהונה לדיין כהן ואמר לו פסול אני לך לדין ומעשה באריס אחד של דיין שהיה מביא לו תאנים מתוך שדהו מערב שבת לערב שבת פעם אחת הקדים והביא בחמישי בשבת מפני שהיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין אע&quot;פ שהתאנים משל דיין הואיל והביאן שלא בזמנם נפסל לו לדין.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;כל דיין ששאל שאלה פסול לדין לזה שהשאילו במה דברים אמורים בשלא היה לו לדיין להשאיל אבל היה לו להשאיל כשר שהרי גם זה שואל ממנו.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;כל דיין שנוטל שכרו לדון דיניו בטלים והוא שלא יהיה שכר הניכר אבל אם היה עוסק במלאכתו ובאו לפניו שנים לדין ואמר להן תנו לי מי שיעשה תחתי עד שאדון לכם או תנו לי שכר בטלתי הרי זה מותר והוא שיהיה הדבר ניכר שהוא שכר הבטלה בלבד ולא יותר ויטול משניהם בשוה זה בפני זה כגון זה מותר.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;אסור לדיין לדון למי שהוא אוהבו אע&quot;פ שאינו שושבינו ולא ריעו אשר כנפשו ולא למי ששונאו אף על פי שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו אלא צריך שיהיו שני בעלי דינים שוין בעיני הדיינים ובלבם ואם לא היה מכיר את אחד מהם ולא מעשיו אין לך דיין צדק כמוהו.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;כל שני תלמידי חכמים ששונאים זה את זה אסורין לישב בדין זה עם זה שדבר זה גורם ליציאת משפט מעוקל מפני השנאה שביניהן דעת כל אחד נוטה לסתור דברי חבירו.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו וידע את מי הוא דן ולפני מי הוא דן ומי עתיד להפרע ממנו אם נטה מקו האמת שנאמר אלהים נצב בעדת אל ואומר ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה'.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;כל דיין שאינו דן דין אמת לאמתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל וכל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין הקדוש ברוך הוא גובה ממנו נפשות שנאמר וקבע את קובעיהם נפש וכל דיין שדן דין אמת לאמתו אפילו שעה אחת כאילו תקן את כל העולם כולו וגורם לשכינה שתשרה בישראל שנאמר אלהים נצב בעדת אל ושמא יאמר הדיין מה לי ולצרה הזאת תלמוד לומר ועמכם בדבר משפט אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;ולעולם יהיו בעלי דינין לפניך כרשעים ובחזקת שכל אחד מהן טוען שקר ודון לפי מה שתראה מן הדברים וכשיפטרו מלפניך יהיו בעיניך כצדיקים כשקבלו עליהם את הדין ודון כל אחד מהם לכף זכות.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|שופטים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם|פרק שלושה ועשרים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כב|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כד|e123|14|79|23}}</text>
      <sha1>7ylh02bu590ineiqidyxay4fufrdoa5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017102</id>
      <parentid>3017082</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T17:15:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שוחזר מעריכה של [[Special:Contributions/~2026-30253-14|~2026-30253-14]] ([[User talk:~2026-30253-14|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:Nahum|Nahum]]</comment>
      <origin>300098</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6966" sha1="o2lxkqnea227a2kwtfo89w4mmfz571w" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר שופטים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם|פרק שלושה ועשרים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כב|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כד|e123|14|79|23|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
{{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רעד|המצוה לא לקחת שוחד}}
&lt;/div&gt;
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;לא תקח שוחד אין צריך לומר לעות את הדין אלא אפילו לזכות את הזכאי ולחייב את החייב אסור ועובר בלא תעשה והרי הוא בכלל ארור לוקח שוחד וחייב להחזיר השוחד כשיתבענו הנותן.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;וכשם שהלוקח עובר בלא תעשה כך הנותן שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;כל דיין שיושב ומגדל מעלתו כדי להרבות שכר לחזניו ולסופריו הרי הוא בכלל הנוטים אחרי הבצע וכן עשו בני שמואל ולכך נאמר להם ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ולא שחד ממון בלבד אלא אפילו שחד דברים ומעשה בדיין אחד שהיה עולה בדוגית קטנה לעבור בנהר ופשט אחד ידו וסייעו בעלייתו והיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהעביר אברה נוצה של עוף מעל רדיד הדיין ואחר כסה רוק מלפני הדיין ואמר לו הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהביא מתנה אחת ממתנות כהונה לדיין כהן ואמר לו פסול אני לך לדין ומעשה באריס אחד של דיין שהיה מביא לו תאנים מתוך שדהו מערב שבת לערב שבת פעם אחת הקדים והביא בחמישי בשבת מפני שהיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין אע&quot;פ שהתאנים משל דיין הואיל והביאן שלא בזמנם נפסל לו לדין.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;כל דיין ששאל שאלה פסול לדין לזה שהשאילו במה דברים אמורים בשלא היה לו לדיין להשאיל אבל היה לו להשאיל כשר שהרי גם זה שואל ממנו.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;כל דיין שנוטל שכרו לדון דיניו בטלים והוא שלא יהיה שכר הניכר אבל אם היה עוסק במלאכתו ובאו לפניו שנים לדין ואמר להן תנו לי מי שיעשה תחתי עד שאדון לכם או תנו לי שכר בטלתי הרי זה מותר והוא שיהיה הדבר ניכר שהוא שכר הבטלה בלבד ולא יותר ויטול משניהם בשוה זה בפני זה כגון זה מותר.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;אסור לדיין לדון למי שהוא אוהבו אע&quot;פ שאינו שושבינו ולא ריעו אשר כנפשו ולא למי ששונאו אף על פי שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו אלא צריך שיהיו שני בעלי דינים שוין בעיני הדיינים ובלבם ואם לא היה מכיר את אחד מהם ולא מעשיו אין לך דיין צדק כמוהו.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;כל שני תלמידי חכמים ששונאים זה את זה אסורין לישב בדין זה עם זה שדבר זה גורם ליציאת משפט מעוקל מפני השנאה שביניהן דעת כל אחד נוטה לסתור דברי חבירו.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו וידע את מי הוא דן ולפני מי הוא דן ומי עתיד להפרע ממנו אם נטה מקו האמת שנאמר אלהים נצב בעדת אל ואומר ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה'.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;כל דיין שאינו דן דין אמת לאמתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל וכל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין הקדוש ברוך הוא גובה ממנו נפשות שנאמר וקבע את קובעיהם נפש וכל דיין שדן דין אמת לאמתו אפילו שעה אחת כאילו תקן את כל העולם כולו וגורם לשכינה שתשרה בישראל שנאמר אלהים נצב בעדת אל ושמא יאמר הדיין מה לי ולצרה הזאת תלמוד לומר ועמכם בדבר משפט אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;ולעולם יהיו בעלי דינין לפניך כרשעים ובחזקת שכל אחד מהן טוען שקר ודון לפי מה שתראה מן הדברים וכשיפטרו מלפניך יהיו בעיניך כצדיקים כשקבלו עליהם את הדין ודון כל אחד מהם לכף זכות.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|שופטים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם|פרק שלושה ועשרים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כב|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כד|e123|14|79|23}}</text>
      <sha1>o2lxkqnea227a2kwtfo89w4mmfz571w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017118</id>
      <parentid>3017102</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T18:19:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הפעיל הגנה על הדף &quot;[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג]]&quot; ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</comment>
      <origin>300098</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6966" sha1="o2lxkqnea227a2kwtfo89w4mmfz571w" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר שופטים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם|פרק שלושה ועשרים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כב|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כד|e123|14|79|23|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
{{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רעד|המצוה לא לקחת שוחד}}
&lt;/div&gt;
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;לא תקח שוחד אין צריך לומר לעות את הדין אלא אפילו לזכות את הזכאי ולחייב את החייב אסור ועובר בלא תעשה והרי הוא בכלל ארור לוקח שוחד וחייב להחזיר השוחד כשיתבענו הנותן.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;וכשם שהלוקח עובר בלא תעשה כך הנותן שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;כל דיין שיושב ומגדל מעלתו כדי להרבות שכר לחזניו ולסופריו הרי הוא בכלל הנוטים אחרי הבצע וכן עשו בני שמואל ולכך נאמר להם ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ולא שחד ממון בלבד אלא אפילו שחד דברים ומעשה בדיין אחד שהיה עולה בדוגית קטנה לעבור בנהר ופשט אחד ידו וסייעו בעלייתו והיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהעביר אברה נוצה של עוף מעל רדיד הדיין ואחר כסה רוק מלפני הדיין ואמר לו הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהביא מתנה אחת ממתנות כהונה לדיין כהן ואמר לו פסול אני לך לדין ומעשה באריס אחד של דיין שהיה מביא לו תאנים מתוך שדהו מערב שבת לערב שבת פעם אחת הקדים והביא בחמישי בשבת מפני שהיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין אע&quot;פ שהתאנים משל דיין הואיל והביאן שלא בזמנם נפסל לו לדין.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;כל דיין ששאל שאלה פסול לדין לזה שהשאילו במה דברים אמורים בשלא היה לו לדיין להשאיל אבל היה לו להשאיל כשר שהרי גם זה שואל ממנו.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;כל דיין שנוטל שכרו לדון דיניו בטלים והוא שלא יהיה שכר הניכר אבל אם היה עוסק במלאכתו ובאו לפניו שנים לדין ואמר להן תנו לי מי שיעשה תחתי עד שאדון לכם או תנו לי שכר בטלתי הרי זה מותר והוא שיהיה הדבר ניכר שהוא שכר הבטלה בלבד ולא יותר ויטול משניהם בשוה זה בפני זה כגון זה מותר.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;אסור לדיין לדון למי שהוא אוהבו אע&quot;פ שאינו שושבינו ולא ריעו אשר כנפשו ולא למי ששונאו אף על פי שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו אלא צריך שיהיו שני בעלי דינים שוין בעיני הדיינים ובלבם ואם לא היה מכיר את אחד מהם ולא מעשיו אין לך דיין צדק כמוהו.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;כל שני תלמידי חכמים ששונאים זה את זה אסורין לישב בדין זה עם זה שדבר זה גורם ליציאת משפט מעוקל מפני השנאה שביניהן דעת כל אחד נוטה לסתור דברי חבירו.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו וידע את מי הוא דן ולפני מי הוא דן ומי עתיד להפרע ממנו אם נטה מקו האמת שנאמר אלהים נצב בעדת אל ואומר ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה'.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;כל דיין שאינו דן דין אמת לאמתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל וכל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין הקדוש ברוך הוא גובה ממנו נפשות שנאמר וקבע את קובעיהם נפש וכל דיין שדן דין אמת לאמתו אפילו שעה אחת כאילו תקן את כל העולם כולו וגורם לשכינה שתשרה בישראל שנאמר אלהים נצב בעדת אל ושמא יאמר הדיין מה לי ולצרה הזאת תלמוד לומר ועמכם בדבר משפט אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כג י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;ולעולם יהיו בעלי דינין לפניך כרשעים ובחזקת שכל אחד מהן טוען שקר ודון לפי מה שתראה מן הדברים וכשיפטרו מלפניך יהיו בעיניך כצדיקים כשקבלו עליהם את הדין ודון כל אחד מהם לכף זכות.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|שופטים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם|פרק שלושה ועשרים|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כב|הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כד|e123|14|79|23}}</text>
      <sha1>o2lxkqnea227a2kwtfo89w4mmfz571w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272860</id>
    <revision>
      <id>3017227</id>
      <parentid>1338220</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T09:53:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* קישורים חיצוניים */</comment>
      <origin>3017227</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16416" sha1="kcrfi0hrrvndlnoap7cw4mcsmbfli56" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|אור השם|מאת [[מחבר:חסדאי קרשקש|רבי חסדאי קרשקש]]}}

{| border=&quot;7&quot; cellpadding=&quot;2&quot; cellspacing=&quot;0&quot; align=&quot;center&quot; style=&quot;text-align:center&quot; align=&quot;center&quot;
|- 
| colspan=&quot;6&quot; width=50% style=&quot;background:#efefef;&quot; | '''[[אור השם/הקדמה|הקדמה]]''' (לספר נר אלהים){{קק|{{הערה|הקדמה כללית לספר &quot;נר אלהים&quot;, הכולל את &quot;אור השם&quot; ו&quot;נר מצוה&quot;.}}}}
| colspan=&quot;6&quot; width=50% style=&quot;background:#efefef;&quot; | '''[[אור השם/הצעה|הצעה]]''' (לספר אור השם)
|-
| colspan=&quot;12&quot; style=&quot;background:#efefef;&quot; | '''[[#המאמר הראשון|המאמר הראשון]]'''{{ש}}על השורשים: מציאות האל יתברך, היותו אחד, לא גוף ולא כוח בגוף
|-
| colspan=4 | '''הכלל הראשון'''{{ש}}ביאור ההקדמות בדברי הפילוסופים ובמופתי הרב{{ש}}[[#המאמר הראשון, הכלל הראשון|(שלושים ושנים פרקים)]]
| colspan=4 | '''הכלל השני'''{{ש}}חקירת ההקדמות{{ש}}[[#המאמר הראשון, הכלל השני|(עשרים פרקים)]]
| colspan=4 | '''הכלל השלישי'''{{ש}}ביאור השורשים ואופן עמידתנו בהם{{ש}}[[#המאמר הראשון, הכלל השלישי|(ששה פרקים)]]
|-
| colspan=&quot;12&quot; style=&quot;background:#efefef;&quot; | '''[[#המאמר השני|המאמר השני]]'''{{ש}}על פינות התורה: יסודות ועמודים שרק במציאותם יצוייר מציאות התורה מסודרת ממנו יתברך
|-
| colspan=4 | '''הכלל הראשון'''{{ש}}ידיעת השם בנמצאות{{ש}}[[#המאמר השני, הכלל הראשון|(חמישה פרקים)]]
| colspan=4 | '''הכלל השני'''{{ש}}השגחת השם בנמצאות ברצונו{{ש}}[[#המאמר השני, הכלל השני|(ששה פרקים)]]
| colspan=4 | '''הכלל השלישי'''{{ש}}יכולת השם{{ש}}[[#המאמר השני, הכלל השלישי|(שני פרקים)]]
|-
| colspan=4 | '''הכלל הרביעי'''{{ש}}הנבואה{{ש}}[[#המאמר השני, הכלל הרביעי|(ארבעה פרקים)]]
| colspan=4 | '''הכלל החמישי'''{{ש}}בחירת האדם{{ש}}[[#המאמר השני, הכלל החמישי|(ששה פרקים)]]
| colspan=4 | '''הכלל הששי'''{{ש}}תכלית התורה{{ש}}[[#המאמר השני, הכלל הששי|(חמישה פרקים)]]
|-
| colspan=&quot;12&quot; style=&quot;background:#efefef;&quot; | [[#המאמר השלישי|'''המאמר השלישי''' (החלק הראשון)]]{{ש}}על האמונות האמתיות בתורה
|-
| colspan=3 width=25% | '''הכלל הראשון'''{{ש}}חידוש העולם{{ש}}[[#המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל הראשון|(חמישה פרקים)]]
| colspan=3 width=25% | '''הכלל השני'''{{ש}}הישארות הנפש{{ש}}[[#המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל השני|(שני פרקים)]]
| colspan=3 width=25% | '''הכלל השלישי'''{{ש}}גמול ועונש{{ש}}[[#המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל השלישי|(שלושה פרקים)]]
| colspan=3 width=25% | '''הכלל הרביעי'''{{ש}}תחיית המתים{{ש}}[[#המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל הרביעי|(ארבעה פרקים)]]
|-
| colspan=3 width=25% | '''הכלל החמישי'''{{ש}}נצחיות התורה{{ש}}[[#המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל החמישי|(שני פרקים)]]
| colspan=3 width=25% | '''הכלל הששי'''{{ש}}נבואת משה{{ש}}[[#המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל הששי|(שני פרקים)]]
| colspan=3 width=25% | '''הכלל השביעי'''{{ש}}אורים ותומים{{ש}}[[#המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל השביעי|(שני פרקים)]]
| colspan=3 width=25% | '''הכלל השמיני'''{{ש}}ביאת המשיח{{ש}}[[#המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל השמיני|(שלושה פרקים)]]
|-
| colspan=&quot;12&quot; style=&quot;background:#efefef;&quot; | [[#החלק השני|'''המאמר השלישי''' (החלק השני)]]{{ש}}על האמונות האמתיות התלויות במצוות מיוחדות
|-
| colspan=4 | '''הכלל הראשון'''{{ש}}תפילה וברכת כהנים{{ש}}[[#המאמר השלישי, החלק השני, הכלל הראשון|(שני פרקים)]]
| colspan=4 | '''הכלל השני'''{{ש}}תשובה{{ש}}[[#המאמר השלישי, החלק השני, הכלל השני|(שני פרקים)]]
| colspan=4 | '''הכלל השלישי'''{{ש}}יום הכיפורים ומועדי השם{{ש}}[[#המאמר השלישי, החלק השני, הכלל השלישי|(פרק אחד)]]
|-
| colspan=&quot;12&quot; style=&quot;background:#efefef;&quot; | '''[[#המאמר הרביעי|המאמר הרביעי]]'''{{ש}}דעות וסברות אשר השכל נוטה אליהן לפי מה שבא בקבלה
|-
| colspan=12 | [[#כותרות הדרושים|(שלושה עשר דרושים)]]
|-
| colspan=&quot;12&quot; style=&quot;background:#efefef;&quot; | '''[[אור השם/שיטת העבודה|מידע על מהדורה זו]]'''
|}

==המאמר הראשון==

'''[דברי הפתיחה ל[[אור השם/מאמר א|מאמר הראשון]]]:''' 

{{#קטע:אור השם/מאמר א|הגדרת התוכן}}

===המאמר הראשון, הכלל הראשון===
'''[[אור השם/מאמר א/כלל א|דברי הפתיחה לכלל הראשון:]]''' {{#קטע:אור השם/מאמר א/כלל א|הגדרת התוכן}}

'''פרקי הכלל הראשון: [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק א|א]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ב|ב]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ג|ג]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ד|ד]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ה|ה]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ו|ו]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ז|ז]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ח|ח]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ט|ט]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק י|י]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק יא|יא]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק יב|יב]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק יג|יג]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק יד|יד]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק טו|טו]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק טז|טז]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק יז|יז]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק יח|יח]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק יט|יט]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כ|כ]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כא|כא]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כב|כב]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כג|כג]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כד|כד]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כה|כה]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כו|כו]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כז|כז]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כח|כח]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כט|כט]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ל|ל]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק לא|לא]] · [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק לב|לב]]'''

'''כותרות לפרקי הכלל הראשון:'''
{{#קטע:אור השם/מאמר א/כלל א|תוכן הפרקים}}

===המאמר הראשון, הכלל השני===
'''[[אור השם/מאמר א/כלל ב|דברי הפתיחה לכלל השני:]]''' {{#קטע:אור השם/מאמר א/כלל ב|הגדרת התוכן}}

'''פרקי הכלל השני: [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק א|א]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק ב|ב]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק ג|ג]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק ד|ד]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק ה|ה]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק ו|ו]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק ז|ז]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק ח|ח]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק ט|ט]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק י|י]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק יא|יא]] · [[אור השם/מאמר ב/כלל א/פרק יב|יב]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק יג|יג]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק יד|יד]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק טו|טו]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק טז|טז]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק יז|יז]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק יח|יח]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק יט|יט]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ב/פרק כ|כ]]'''

'''כותרות לפרקי הכלל השני:'''
{{#קטע:אור השם/מאמר א/כלל ב|תוכן הפרקים}}

===המאמר הראשון, הכלל השלישי===
'''[[אור השם/מאמר א/כלל ג|דברי הפתיחה לכלל השלישי:]]''' {{#קטע:אור השם/מאמר א/כלל ג|הגדרת התוכן}}

'''פרקי הכלל השלישי: [[אור השם/מאמר א/כלל ג/פרק א|א]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ג/פרק ב|ב]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ג/פרק ג|ג]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ג/פרק ד|ד]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ג/פרק ה|ה]] · [[אור השם/מאמר א/כלל ג/פרק ו|ו]]'''

'''כותרות לפרקי הכלל השלישי:'''
{{#קטע:אור השם/מאמר א/כלל ג|תוכן הפרקים}}

==המאמר השני==

'''[דברי הפתיחה ל[[אור השם/מאמר ב|מאמר השני]]]:''' 

{{#קטע:אור השם/מאמר ב|הגדרת התוכן}}

===המאמר השני, הכלל הראשון===
{{בעבודה}}

===המאמר השני, הכלל השני===
{{בעבודה}}

===המאמר השני, הכלל השלישי===
{{בעבודה}}

===המאמר השני, הכלל הרביעי===
{{בעבודה}}

===המאמר השני, הכלל החמישי===
{{בעבודה}}

===המאמר השני, הכלל הששי===
{{בעבודה}}

==המאמר השלישי==

'''[דברי הפתיחה ל[[אור השם/מאמר ג|מאמר השלישי]]]:''' 

{{#קטע:אור השם/מאמר ג|הגדרת התוכן לחלק הראשון}}

{{עוגן|החלק השני}}{{#קטע:אור השם/מאמר ג|הגדרת התוכן לחלק השני}}

===המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל הראשון===
{{בעבודה}}
'''[[אור השם/מאמר ג/חלק א כלל א|דברי הפתיחה לכלל הראשון:]]''' {{#קטע:אור השם/מאמר א/חלק א כלל א|הגדרת התוכן}}
*'''{{ג|פרקי הכלל האשון: [[אור השם/מאמר ג/חלק א כלל א/פרק א|א]] · [[אור השם/מאמר ג/חלק א כלל א/פרק ב|ב]] · [[אור השם/מאמר ג/חלק א כלל א/פרק ג|ג]] · [[אור השם/מאמר ג/חלק א כלל א/פרק ד|ד]] · [[אור השם/מאמר ג/חלק א כלל א/פרק ה|ה]]}}'''
*'''{{ג|[[אור השם/מאמר ג#החלק הראשון, הכלל הראשון|פירוט פרקי החלק הראשון, הכלל הראשון]]}}'''

===המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל השני===
{{בעבודה}}

===המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל השלישי===
{{בעבודה}}

===המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל הרביעי===
{{בעבודה}}

===המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל החמישי===
{{בעבודה}}

===המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל הששי===
{{בעבודה}}

===המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל השביעי===
{{בעבודה}}

===המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל השמיני===
{{בעבודה}}

===המאמר השלישי, החלק השני, הכלל הראשון===
{{בעבודה}}
'''[[אור השם/מאמר ג/חלק ב כלל א|דברי הפתיחה לכלל הראשון, החלק השני:]]''' {{#קטע:אור השם/מאמר א/חלק ב כלל א|הגדרת התוכן}}
*'''{{ג|פרקי הכלל האשון: [[אור השם/מאמר ג/חלק ב כלל א/פרק א|א]] · [[אור השם/מאמר ג/חלק ב כלל א/פרק ב|ב]]}}'''
*'''{{ג|[[אור השם/מאמר ג#החלק השני, הכלל הראשון|פירוט פרקי החלק השני, הכלל הראשון]]}}'''

===המאמר השלישי, החלק השני, הכלל השני===
{{בעבודה}}

===המאמר השלישי, החלק השני, הכלל השלישי===
{{בעבודה}}

==המאמר הרביעי==

'''[דברי הפתיחה ל[[אור השם/מאמר ד|מאמר הרביעי]]]:''' 

{{#קטע:אור השם/מאמר ד|הגדרת התוכן}}

===כותרות הדרושים===

'''[נוסח דברי הפתיחה בתחילת כל אחד מהדרושים:]''' 
*{{#קטע:אור השם/מאמר ד/דרוש א|הגדרת התוכן}}
*{{#קטע:אור השם/מאמר ד/דרוש ב|הגדרת התוכן}}
*{{#קטע:אור השם/מאמר ד/דרוש ג|הגדרת התוכן}}
*{{#קטע:אור השם/מאמר ד/דרוש ד|הגדרת התוכן}}
*{{#קטע:אור השם/מאמר ד/דרוש ה|הגדרת התוכן}}
*{{#קטע:אור השם/מאמר ד/דרוש ו|הגדרת התוכן}}
*{{#קטע:אור השם/מאמר ד/דרוש ז|הגדרת התוכן}}
*{{#קטע:אור השם/מאמר ד/דרוש ח|הגדרת התוכן}}
*{{#קטע:אור השם/מאמר ד/דרוש ט|הגדרת התוכן}}
*{{#קטע:אור השם/מאמר ד/דרוש י|הגדרת התוכן}}
*{{#קטע:אור השם/מאמר ד/דרוש יא|הגדרת התוכן}}
*{{#קטע:אור השם/מאמר ד/דרוש יב|הגדרת התוכן}}
*{{#קטע:אור השם/מאמר ד/דרוש יג|הגדרת התוכן}}

==הערות==
&lt;references/&gt;
__NOTOC__

==קישורים חיצוניים==
[[קובץ:Or hashem ferera.jpg|שמאל|ממוזער|דף השער ל'''ספר אור השם''' מאת רבי חסדאי קרשקש, דפוס ראשון, פררה שנת שט&quot;ו (1555).]]

===כתבי יד, דפוסים ומהדורות של הספר===
#'''[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH000147823/NLI#$FL31864276 אור השם, כתב יד פירנצה]''' (סריקה מתוך מיקרופילם).
#[[:COMMONS:File:Or-Hashem-1555-Ferrera-AI.pdf|'''ספר אור השם''']], דפוס ראשון (פררה שט&quot;ו), סריקה באיכות גבוהה בצבע בוויקישיתוף (PDF).
#[[:COMMONS:File:Or-Hashem-1555-Ferrera-HB42421.pdf|'''ספר אור השם''']], דפוס ראשון (פררה שט&quot;ו), סריקה בשחור לבן בוויקישיתוף מתוך קובץ של אתר היברובוקס (PDF).
#[http://hebrewbooks.org/22063 '''ספר אור השם'''] במהדורתו של הרב שלמה פישר (מנוקדת ומעוצבת), סריקה באתר היברובוקס (PDF). '''מוגנת בזכויות יוצרים.'''
#[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=153 '''ספר אור השם'''] במהדורתו של הרב שלמה פישר (מנוקדת ומעוצבת), סריקה באתר &quot;דעת&quot; (PDF). '''מוגנת בזכויות יוצרים.'''
#'''[https://www.sefaria.org.il/Ohr_Hashem אור ה'], טקסט דיגיטלי באתר ספריא (ע&quot;פ דפוס וינה, תרי&quot;ט).
#רבנו חסדאי קרשקש, '''[https://crescas.org/ אור השם]''', ההדיר על פי כתב יד פירנצה וכתבי יד נוספים דניאל לוין ([https://crescas.org/Pages_from_Ohr_haShem_8nov2019_marks.pdf הקדמת המהדיר והקדמת המחבר]).
#[https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=38&amp;topic_id=2406283&amp;forum_id=19616 דיון על מהדורות הספר] בפורום &quot;ספרים וסופרים&quot;, בחדרי חרדים

[[קטגוריה:חסדאי קרשקש]]
[[קטגוריה:ספרי מחשבה]]
[[קטגוריה:פילוסופיה]]
[[קטגוריה:יצירות מתקופת הראשונים]]</text>
      <sha1>kcrfi0hrrvndlnoap7cw4mcsmbfli56</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:אור השם</title>
    <ns>1</ns>
    <id>272864</id>
    <revision>
      <id>3017224</id>
      <parentid>3017065</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T09:45:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח הטקסט בויקיטקסט */</comment>
      <origin>3017224</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7767" sha1="a5q8ig3u19zdltf489t31zd7o8e2phs" xml:space="preserve">נראה לי יותר מוצלח לשים את הכריכה שמשמאל במקום את הכריכה הנוכחית. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י&quot;ז בכסליו ה'תשע&quot;ד • 13:52, 20 בנובמבר 2013 (IST) [[File:אור השם.jpg|thumb|כריכת ספר אור השם לרבי חסדאי קרשקש בדפוס פרארה]]

:בסדר. זוהי סריקה איכותית ומעולה של הספר כולו ב-PDF, אבל התמונה לא נראית משום מה. אז נשים את ה-JPEG כאן לאיור, ובסוף בקישורים החיצוניים את ההפניות לסריקות של הספר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:56, 20 בנובמבר 2013 (IST)

:את התמונה שהצעת. מספיק לעכשיו... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:16, 20 בנובמבר 2013 (IST)

== שם הספר ==

נראה לי ששם הספר צריך להיות [[אור ה']], זאת משום שבמקור מופיע שם ה' בשם הספר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 01:36, 23 בדצמבר 2013 (IST)

:זה אחד מהנושאים שאין בו חשיבות רבה, אמנם לעורך אין בכלל ברירה: הוא '''חייב''' להחליט בסופו של דבר לכאן או לכאן. ולכן הדיון עליו הופך ליותר חשוב... :-) אני נוטה להיגיון שלך, למרות שגם &lt;ה'&gt; וגם &lt;השם&gt; יכולים לבוא במקום &lt;יי&gt;. אבל ביחד עם זה יש גם את העניין של האלגנטיות, ונראה לי שבגלל זה החליט הרב שלמה פישר לכתוב ולנקד בכותרת &lt;אוֹר הַשֵּׁם&gt; במהדורתו. לכל אפשרות יש על מה לסמוך, ולכן בוא נחכה לתשובתו של איתן (בגלל שהוא עובד על זה בפועל דעתו אולי הכי חשוב). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:06, 23 בדצמבר 2013 (IST)
::קראתי לספר '''אור השם''' בגלל שכך קרא לו הרב פישר שאני עובד על פי מהדורתו. לדעתי לא מדובר בעניין משמעותי כל עוד יש הפניה משני השמות. אם לדעתכם יותר מתאים '''אור ה'''' אפשר להעביר לשם זה. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ' בטבת ה'תשע&quot;ד • 08:38, 23 בדצמבר 2013 (IST)
:::אז אם כן בואו נלך בינתיים עם האלגנטיות, וגם כדי לא להפוך את כל הדפים בינתיים בעניין לא משמעותי. אמנם באמת כדאי לבדוק אם קיימת אפשרות בתוכנה לשנות את שמותיהם של דפים משניים באופן אוטומטי, ואז יהיה ניתן לשנות דברים מהסוג הזה בלי בעייה. (נחום אולי אתה יודע?)
:::אגב, למרות ההקפדה היתירה שאנחנו רגילים לה היום, נראה שלפי כוונתו המקורית של רח&quot;ק, וגם לפי הבנתם המקורית של קוראיו בזמנו, את שם הספר היה צריך לקרוא ולבטא &lt;אוֹר אֲדֹנָי&gt;. הרי מדובר על לימוד תורה! אבל יראת ההוראה בימינו לא תאפשר כמובן דבר כזה... [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:51, 23 בדצמבר 2013 (IST)
::::כבר עשרות ואולי מאות שנים מקובל שלא להגות את שם ה' (שם אדנות) אלא בתפילה או בקריאת פסוקי מקרא וכדומה. כך שזה לא רק &quot;יראת ההוראה בימינו&quot; אלא מסורת ומנהג ותיקין. 
::::לגבי שם הספר, זה באמת לא הכי עקרוני. לא הייתי מודע לכך שכבר במהדורת הרב פישר זה נקרא &quot;אור השם&quot;. אך אעיר שיש להיזהר בשימוש במהדורה זו שלא להפר זכויות יוצרים, אלא אם כן כבר עברו שבעים שנה מאז פטירת הרב פישר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 11:21, 23 בדצמבר 2013 (IST)
:::::שלום, אתה צודק. לא רק הגזמתי בלשוני אלא גם בעובדות עצמן: יש די הרבה שימוש גם בכתבי הראשונים בכיוניים של &quot;השם&quot; ואחרים, במקום שם הוי&quot;ה בקריאת אדנו&quot;ת. מה שבאמת מפריע לי וגרם לי למעוד בא ממקום קצת אחר, כגון שלא אומרים אדנו&quot;ת במקומות שבאמת יש מקום לזה, כגון בזמירות שבת (החרוזים בנויים על זה!) או בתפילות אישיות. או שמשתמשים בשיבוש &quot;אלקים&quot; אפילו בהקשרים מכובדים של לימוד תורה או תפילה אישית.
:::::לגבי מהדורתו של הרב שלמה פישר, אסור להעתיק אותו ממש אבל מותר לגמרי ללמוד ממנו, וזה למיטב הבנתי מה שאיתן עושה. תמיד אפשר בכל מקרה להשוות למהדורה הראשונה.[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:04, 23 בדצמבר 2013 (IST)

==נוסח הטקסט בויקיטקסט==
כדאי לציין בצורה ברורה על פי איזו מהדורה הטקסט המוקלד. לא ברור כלל, וחשוב לציין, מכיוון שיש הבדלים משמעותיים בין המהדורות.

כמו כן, לכאורה יש בעיה להשתמש במהדורת הרב פישר ללא הסכמה של בעלי הזכויות (למרות שקובץ מלא של הספר נמצא באתר דעת, שם הוא נמצא באישור הרב פישר, כפי שמופיע שם &quot;נספח: זכויות יוצרים&quot;). [[משתמש:איש פלוני|איש פלוני]] ([[שיחת משתמש:איש פלוני|שיחה]]) 01:12, 20 במאי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Dovi]] שעמל רבות במהדורה זו ואולי יוכל לומר מניין הטקסט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:56, 20 במאי 2026 (IDT)
::תודה לשניכם! לצערי אין כאן טקסט של אור ה'. בעבר עבדתי רק על המבנה של הספר וקצת על דברי הפתיחה של המחבר למאמריו, אך גוף הספר חסר. יש [[אור השם/שיטת העבודה|דף]] שאמור להסביר על מה הטקסט מבוסס, אך הוא מיושן. אשמח אם מישהו יחשוב מחדש על איזה מקור(ות) ראוי ואפשר לבסס את אור ה'.
::לגבי הרב שלמה פישר זצ&quot;ל, לפני שנים ביקרתי אצלו אישית כדי לבקש רשות להשתמש במהדורתו כאן בוויקיטקסט. הוא לא רק סירב, אלא גם הביע מורת רוח על אתרים אחרים שפרסמו סריקה של ספרו (כולל &quot;דעת&quot;), ואמר לי שהם עשו את זה ללא רשותו. הביקור הזה היה אחד מהגורמים שעזבתי את העבודה כאן על ספר אור ה'. אך אשמח מאוד אם מישהו אחר יחזור אליה ויקדם אותה! כל המקורות החשובים ביותר כבר נגישים היום לציבור, כולל כתבי יד ודפוסים ישנים.
::חג שמח ושבת שלום לכם ולכל תורמי ויקיטקסט, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:45, 21 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>a5q8ig3u19zdltf489t31zd7o8e2phs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017225</id>
      <parentid>3017224</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T09:49:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח הטקסט בויקיטקסט */</comment>
      <origin>3017225</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7883" sha1="flzfd29tothsjlu2ffff0amwa15blej" xml:space="preserve">נראה לי יותר מוצלח לשים את הכריכה שמשמאל במקום את הכריכה הנוכחית. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י&quot;ז בכסליו ה'תשע&quot;ד • 13:52, 20 בנובמבר 2013 (IST) [[File:אור השם.jpg|thumb|כריכת ספר אור השם לרבי חסדאי קרשקש בדפוס פרארה]]

:בסדר. זוהי סריקה איכותית ומעולה של הספר כולו ב-PDF, אבל התמונה לא נראית משום מה. אז נשים את ה-JPEG כאן לאיור, ובסוף בקישורים החיצוניים את ההפניות לסריקות של הספר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:56, 20 בנובמבר 2013 (IST)

:את התמונה שהצעת. מספיק לעכשיו... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:16, 20 בנובמבר 2013 (IST)

== שם הספר ==

נראה לי ששם הספר צריך להיות [[אור ה']], זאת משום שבמקור מופיע שם ה' בשם הספר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 01:36, 23 בדצמבר 2013 (IST)

:זה אחד מהנושאים שאין בו חשיבות רבה, אמנם לעורך אין בכלל ברירה: הוא '''חייב''' להחליט בסופו של דבר לכאן או לכאן. ולכן הדיון עליו הופך ליותר חשוב... :-) אני נוטה להיגיון שלך, למרות שגם &lt;ה'&gt; וגם &lt;השם&gt; יכולים לבוא במקום &lt;יי&gt;. אבל ביחד עם זה יש גם את העניין של האלגנטיות, ונראה לי שבגלל זה החליט הרב שלמה פישר לכתוב ולנקד בכותרת &lt;אוֹר הַשֵּׁם&gt; במהדורתו. לכל אפשרות יש על מה לסמוך, ולכן בוא נחכה לתשובתו של איתן (בגלל שהוא עובד על זה בפועל דעתו אולי הכי חשוב). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:06, 23 בדצמבר 2013 (IST)
::קראתי לספר '''אור השם''' בגלל שכך קרא לו הרב פישר שאני עובד על פי מהדורתו. לדעתי לא מדובר בעניין משמעותי כל עוד יש הפניה משני השמות. אם לדעתכם יותר מתאים '''אור ה'''' אפשר להעביר לשם זה. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ' בטבת ה'תשע&quot;ד • 08:38, 23 בדצמבר 2013 (IST)
:::אז אם כן בואו נלך בינתיים עם האלגנטיות, וגם כדי לא להפוך את כל הדפים בינתיים בעניין לא משמעותי. אמנם באמת כדאי לבדוק אם קיימת אפשרות בתוכנה לשנות את שמותיהם של דפים משניים באופן אוטומטי, ואז יהיה ניתן לשנות דברים מהסוג הזה בלי בעייה. (נחום אולי אתה יודע?)
:::אגב, למרות ההקפדה היתירה שאנחנו רגילים לה היום, נראה שלפי כוונתו המקורית של רח&quot;ק, וגם לפי הבנתם המקורית של קוראיו בזמנו, את שם הספר היה צריך לקרוא ולבטא &lt;אוֹר אֲדֹנָי&gt;. הרי מדובר על לימוד תורה! אבל יראת ההוראה בימינו לא תאפשר כמובן דבר כזה... [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:51, 23 בדצמבר 2013 (IST)
::::כבר עשרות ואולי מאות שנים מקובל שלא להגות את שם ה' (שם אדנות) אלא בתפילה או בקריאת פסוקי מקרא וכדומה. כך שזה לא רק &quot;יראת ההוראה בימינו&quot; אלא מסורת ומנהג ותיקין. 
::::לגבי שם הספר, זה באמת לא הכי עקרוני. לא הייתי מודע לכך שכבר במהדורת הרב פישר זה נקרא &quot;אור השם&quot;. אך אעיר שיש להיזהר בשימוש במהדורה זו שלא להפר זכויות יוצרים, אלא אם כן כבר עברו שבעים שנה מאז פטירת הרב פישר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 11:21, 23 בדצמבר 2013 (IST)
:::::שלום, אתה צודק. לא רק הגזמתי בלשוני אלא גם בעובדות עצמן: יש די הרבה שימוש גם בכתבי הראשונים בכיוניים של &quot;השם&quot; ואחרים, במקום שם הוי&quot;ה בקריאת אדנו&quot;ת. מה שבאמת מפריע לי וגרם לי למעוד בא ממקום קצת אחר, כגון שלא אומרים אדנו&quot;ת במקומות שבאמת יש מקום לזה, כגון בזמירות שבת (החרוזים בנויים על זה!) או בתפילות אישיות. או שמשתמשים בשיבוש &quot;אלקים&quot; אפילו בהקשרים מכובדים של לימוד תורה או תפילה אישית.
:::::לגבי מהדורתו של הרב שלמה פישר, אסור להעתיק אותו ממש אבל מותר לגמרי ללמוד ממנו, וזה למיטב הבנתי מה שאיתן עושה. תמיד אפשר בכל מקרה להשוות למהדורה הראשונה.[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:04, 23 בדצמבר 2013 (IST)

==נוסח הטקסט בויקיטקסט==
כדאי לציין בצורה ברורה על פי איזו מהדורה הטקסט המוקלד. לא ברור כלל, וחשוב לציין, מכיוון שיש הבדלים משמעותיים בין המהדורות.

כמו כן, לכאורה יש בעיה להשתמש במהדורת הרב פישר ללא הסכמה של בעלי הזכויות (למרות שקובץ מלא של הספר נמצא באתר דעת, שם הוא נמצא באישור הרב פישר, כפי שמופיע שם &quot;נספח: זכויות יוצרים&quot;). [[משתמש:איש פלוני|איש פלוני]] ([[שיחת משתמש:איש פלוני|שיחה]]) 01:12, 20 במאי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Dovi]] שעמל רבות במהדורה זו ואולי יוכל לומר מניין הטקסט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:56, 20 במאי 2026 (IDT)
::תודה לשניכם! לצערי אין כאן טקסט של אור ה'. בעבר עבדתי רק על המבנה של הספר וקצת על דברי הפתיחה של המחבר למאמריו, אך גוף הספר חסר. יש [[אור השם/שיטת העבודה|דף]] שאמור להסביר על מה הטקסט מבוסס, אך הוא מיושן. אשמח אם מישהו יחשוב מחדש על איזה מקור(ות) ראוי ואפשר לבסס את אור ה'.
::לגבי הרב שלמה פישר זצ&quot;ל, לפני שנים ביקרתי אצלו אישית כדי לבקש רשות להשתמש במהדורתו כאן בוויקיטקסט. הוא לא רק סירב, אלא גם הביע מורת רוח על אתרים אחרים שפרסמו סריקה של ספרו (כולל &quot;דעת&quot; ו&quot;היברובוקס&quot;), ואמר לי שהם עשו את זה ללא רשותו (אני לא מבין איך זה מסתדר עם האישור לפרסום באתר דעת). הביקור הזה היה אחד מהגורמים שעזבתי את העבודה כאן על ספר אור ה'. אך אשמח מאוד אם מישהו אחר יחזור אליה ויקדם אותה! כל המקורות החשובים ביותר כבר נגישים היום לציבור, כולל כתבי יד ודפוסים ישנים.
::חג שמח ושבת שלום לכם ולכל תורמי ויקיטקסט, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:45, 21 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>flzfd29tothsjlu2ffff0amwa15blej</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017228</id>
      <parentid>3017225</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T09:57:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח הטקסט בויקיטקסט */ תגובה למשתמש Dovi ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3017228</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8243" sha1="5pgywhbzp5v2mpj6cps5ik5s15xqq03" xml:space="preserve">נראה לי יותר מוצלח לשים את הכריכה שמשמאל במקום את הכריכה הנוכחית. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י&quot;ז בכסליו ה'תשע&quot;ד • 13:52, 20 בנובמבר 2013 (IST) [[File:אור השם.jpg|thumb|כריכת ספר אור השם לרבי חסדאי קרשקש בדפוס פרארה]]

:בסדר. זוהי סריקה איכותית ומעולה של הספר כולו ב-PDF, אבל התמונה לא נראית משום מה. אז נשים את ה-JPEG כאן לאיור, ובסוף בקישורים החיצוניים את ההפניות לסריקות של הספר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:56, 20 בנובמבר 2013 (IST)

:את התמונה שהצעת. מספיק לעכשיו... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:16, 20 בנובמבר 2013 (IST)

== שם הספר ==

נראה לי ששם הספר צריך להיות [[אור ה']], זאת משום שבמקור מופיע שם ה' בשם הספר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 01:36, 23 בדצמבר 2013 (IST)

:זה אחד מהנושאים שאין בו חשיבות רבה, אמנם לעורך אין בכלל ברירה: הוא '''חייב''' להחליט בסופו של דבר לכאן או לכאן. ולכן הדיון עליו הופך ליותר חשוב... :-) אני נוטה להיגיון שלך, למרות שגם &lt;ה'&gt; וגם &lt;השם&gt; יכולים לבוא במקום &lt;יי&gt;. אבל ביחד עם זה יש גם את העניין של האלגנטיות, ונראה לי שבגלל זה החליט הרב שלמה פישר לכתוב ולנקד בכותרת &lt;אוֹר הַשֵּׁם&gt; במהדורתו. לכל אפשרות יש על מה לסמוך, ולכן בוא נחכה לתשובתו של איתן (בגלל שהוא עובד על זה בפועל דעתו אולי הכי חשוב). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:06, 23 בדצמבר 2013 (IST)
::קראתי לספר '''אור השם''' בגלל שכך קרא לו הרב פישר שאני עובד על פי מהדורתו. לדעתי לא מדובר בעניין משמעותי כל עוד יש הפניה משני השמות. אם לדעתכם יותר מתאים '''אור ה'''' אפשר להעביר לשם זה. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ' בטבת ה'תשע&quot;ד • 08:38, 23 בדצמבר 2013 (IST)
:::אז אם כן בואו נלך בינתיים עם האלגנטיות, וגם כדי לא להפוך את כל הדפים בינתיים בעניין לא משמעותי. אמנם באמת כדאי לבדוק אם קיימת אפשרות בתוכנה לשנות את שמותיהם של דפים משניים באופן אוטומטי, ואז יהיה ניתן לשנות דברים מהסוג הזה בלי בעייה. (נחום אולי אתה יודע?)
:::אגב, למרות ההקפדה היתירה שאנחנו רגילים לה היום, נראה שלפי כוונתו המקורית של רח&quot;ק, וגם לפי הבנתם המקורית של קוראיו בזמנו, את שם הספר היה צריך לקרוא ולבטא &lt;אוֹר אֲדֹנָי&gt;. הרי מדובר על לימוד תורה! אבל יראת ההוראה בימינו לא תאפשר כמובן דבר כזה... [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:51, 23 בדצמבר 2013 (IST)
::::כבר עשרות ואולי מאות שנים מקובל שלא להגות את שם ה' (שם אדנות) אלא בתפילה או בקריאת פסוקי מקרא וכדומה. כך שזה לא רק &quot;יראת ההוראה בימינו&quot; אלא מסורת ומנהג ותיקין. 
::::לגבי שם הספר, זה באמת לא הכי עקרוני. לא הייתי מודע לכך שכבר במהדורת הרב פישר זה נקרא &quot;אור השם&quot;. אך אעיר שיש להיזהר בשימוש במהדורה זו שלא להפר זכויות יוצרים, אלא אם כן כבר עברו שבעים שנה מאז פטירת הרב פישר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 11:21, 23 בדצמבר 2013 (IST)
:::::שלום, אתה צודק. לא רק הגזמתי בלשוני אלא גם בעובדות עצמן: יש די הרבה שימוש גם בכתבי הראשונים בכיוניים של &quot;השם&quot; ואחרים, במקום שם הוי&quot;ה בקריאת אדנו&quot;ת. מה שבאמת מפריע לי וגרם לי למעוד בא ממקום קצת אחר, כגון שלא אומרים אדנו&quot;ת במקומות שבאמת יש מקום לזה, כגון בזמירות שבת (החרוזים בנויים על זה!) או בתפילות אישיות. או שמשתמשים בשיבוש &quot;אלקים&quot; אפילו בהקשרים מכובדים של לימוד תורה או תפילה אישית.
:::::לגבי מהדורתו של הרב שלמה פישר, אסור להעתיק אותו ממש אבל מותר לגמרי ללמוד ממנו, וזה למיטב הבנתי מה שאיתן עושה. תמיד אפשר בכל מקרה להשוות למהדורה הראשונה.[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:04, 23 בדצמבר 2013 (IST)

==נוסח הטקסט בויקיטקסט==
כדאי לציין בצורה ברורה על פי איזו מהדורה הטקסט המוקלד. לא ברור כלל, וחשוב לציין, מכיוון שיש הבדלים משמעותיים בין המהדורות.

כמו כן, לכאורה יש בעיה להשתמש במהדורת הרב פישר ללא הסכמה של בעלי הזכויות (למרות שקובץ מלא של הספר נמצא באתר דעת, שם הוא נמצא באישור הרב פישר, כפי שמופיע שם &quot;נספח: זכויות יוצרים&quot;). [[משתמש:איש פלוני|איש פלוני]] ([[שיחת משתמש:איש פלוני|שיחה]]) 01:12, 20 במאי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Dovi]] שעמל רבות במהדורה זו ואולי יוכל לומר מניין הטקסט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:56, 20 במאי 2026 (IDT)
::תודה לשניכם! לצערי אין כאן טקסט של אור ה'. בעבר עבדתי רק על המבנה של הספר וקצת על דברי הפתיחה של המחבר למאמריו, אך גוף הספר חסר. יש [[אור השם/שיטת העבודה|דף]] שאמור להסביר על מה הטקסט מבוסס, אך הוא מיושן. אשמח אם מישהו יחשוב מחדש על איזה מקור(ות) ראוי ואפשר לבסס את אור ה'.
::לגבי הרב שלמה פישר זצ&quot;ל, לפני שנים ביקרתי אצלו אישית כדי לבקש רשות להשתמש במהדורתו כאן בוויקיטקסט. הוא לא רק סירב, אלא גם הביע מורת רוח על אתרים אחרים שפרסמו סריקה של ספרו (כולל &quot;דעת&quot; ו&quot;היברובוקס&quot;), ואמר לי שהם עשו את זה ללא רשותו (אני לא מבין איך זה מסתדר עם האישור לפרסום באתר דעת). הביקור הזה היה אחד מהגורמים שעזבתי את העבודה כאן על ספר אור ה'. אך אשמח מאוד אם מישהו אחר יחזור אליה ויקדם אותה! כל המקורות החשובים ביותר כבר נגישים היום לציבור, כולל כתבי יד ודפוסים ישנים.
::חג שמח ושבת שלום לכם ולכל תורמי ויקיטקסט, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:45, 21 במאי 2026 (IDT)
::: יש את הטקסט שאיתן העלה. לדוג' [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק א]]. כדאי להשוות למקורות הזמינים ולבדוק מאיפה הוא לקח. נראה לי שהעיצוב של הטקסט כולו שלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:57, 21 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>5pgywhbzp5v2mpj6cps5ik5s15xqq03</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017231</id>
      <parentid>3017228</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:10:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח הטקסט בויקיטקסט */</comment>
      <origin>3017231</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8558" sha1="forzh0rllwjwj5r8qdqw3r8mc4ax4gb" xml:space="preserve">נראה לי יותר מוצלח לשים את הכריכה שמשמאל במקום את הכריכה הנוכחית. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י&quot;ז בכסליו ה'תשע&quot;ד • 13:52, 20 בנובמבר 2013 (IST) [[File:אור השם.jpg|thumb|כריכת ספר אור השם לרבי חסדאי קרשקש בדפוס פרארה]]

:בסדר. זוהי סריקה איכותית ומעולה של הספר כולו ב-PDF, אבל התמונה לא נראית משום מה. אז נשים את ה-JPEG כאן לאיור, ובסוף בקישורים החיצוניים את ההפניות לסריקות של הספר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:56, 20 בנובמבר 2013 (IST)

:את התמונה שהצעת. מספיק לעכשיו... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:16, 20 בנובמבר 2013 (IST)

== שם הספר ==

נראה לי ששם הספר צריך להיות [[אור ה']], זאת משום שבמקור מופיע שם ה' בשם הספר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 01:36, 23 בדצמבר 2013 (IST)

:זה אחד מהנושאים שאין בו חשיבות רבה, אמנם לעורך אין בכלל ברירה: הוא '''חייב''' להחליט בסופו של דבר לכאן או לכאן. ולכן הדיון עליו הופך ליותר חשוב... :-) אני נוטה להיגיון שלך, למרות שגם &lt;ה'&gt; וגם &lt;השם&gt; יכולים לבוא במקום &lt;יי&gt;. אבל ביחד עם זה יש גם את העניין של האלגנטיות, ונראה לי שבגלל זה החליט הרב שלמה פישר לכתוב ולנקד בכותרת &lt;אוֹר הַשֵּׁם&gt; במהדורתו. לכל אפשרות יש על מה לסמוך, ולכן בוא נחכה לתשובתו של איתן (בגלל שהוא עובד על זה בפועל דעתו אולי הכי חשוב). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:06, 23 בדצמבר 2013 (IST)
::קראתי לספר '''אור השם''' בגלל שכך קרא לו הרב פישר שאני עובד על פי מהדורתו. לדעתי לא מדובר בעניין משמעותי כל עוד יש הפניה משני השמות. אם לדעתכם יותר מתאים '''אור ה'''' אפשר להעביר לשם זה. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ' בטבת ה'תשע&quot;ד • 08:38, 23 בדצמבר 2013 (IST)
:::אז אם כן בואו נלך בינתיים עם האלגנטיות, וגם כדי לא להפוך את כל הדפים בינתיים בעניין לא משמעותי. אמנם באמת כדאי לבדוק אם קיימת אפשרות בתוכנה לשנות את שמותיהם של דפים משניים באופן אוטומטי, ואז יהיה ניתן לשנות דברים מהסוג הזה בלי בעייה. (נחום אולי אתה יודע?)
:::אגב, למרות ההקפדה היתירה שאנחנו רגילים לה היום, נראה שלפי כוונתו המקורית של רח&quot;ק, וגם לפי הבנתם המקורית של קוראיו בזמנו, את שם הספר היה צריך לקרוא ולבטא &lt;אוֹר אֲדֹנָי&gt;. הרי מדובר על לימוד תורה! אבל יראת ההוראה בימינו לא תאפשר כמובן דבר כזה... [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:51, 23 בדצמבר 2013 (IST)
::::כבר עשרות ואולי מאות שנים מקובל שלא להגות את שם ה' (שם אדנות) אלא בתפילה או בקריאת פסוקי מקרא וכדומה. כך שזה לא רק &quot;יראת ההוראה בימינו&quot; אלא מסורת ומנהג ותיקין. 
::::לגבי שם הספר, זה באמת לא הכי עקרוני. לא הייתי מודע לכך שכבר במהדורת הרב פישר זה נקרא &quot;אור השם&quot;. אך אעיר שיש להיזהר בשימוש במהדורה זו שלא להפר זכויות יוצרים, אלא אם כן כבר עברו שבעים שנה מאז פטירת הרב פישר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 11:21, 23 בדצמבר 2013 (IST)
:::::שלום, אתה צודק. לא רק הגזמתי בלשוני אלא גם בעובדות עצמן: יש די הרבה שימוש גם בכתבי הראשונים בכיוניים של &quot;השם&quot; ואחרים, במקום שם הוי&quot;ה בקריאת אדנו&quot;ת. מה שבאמת מפריע לי וגרם לי למעוד בא ממקום קצת אחר, כגון שלא אומרים אדנו&quot;ת במקומות שבאמת יש מקום לזה, כגון בזמירות שבת (החרוזים בנויים על זה!) או בתפילות אישיות. או שמשתמשים בשיבוש &quot;אלקים&quot; אפילו בהקשרים מכובדים של לימוד תורה או תפילה אישית.
:::::לגבי מהדורתו של הרב שלמה פישר, אסור להעתיק אותו ממש אבל מותר לגמרי ללמוד ממנו, וזה למיטב הבנתי מה שאיתן עושה. תמיד אפשר בכל מקרה להשוות למהדורה הראשונה.[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:04, 23 בדצמבר 2013 (IST)

==נוסח הטקסט בויקיטקסט==
כדאי לציין בצורה ברורה על פי איזו מהדורה הטקסט המוקלד. לא ברור כלל, וחשוב לציין, מכיוון שיש הבדלים משמעותיים בין המהדורות.

כמו כן, לכאורה יש בעיה להשתמש במהדורת הרב פישר ללא הסכמה של בעלי הזכויות (למרות שקובץ מלא של הספר נמצא באתר דעת, שם הוא נמצא באישור הרב פישר, כפי שמופיע שם &quot;נספח: זכויות יוצרים&quot;). [[משתמש:איש פלוני|איש פלוני]] ([[שיחת משתמש:איש פלוני|שיחה]]) 01:12, 20 במאי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Dovi]] שעמל רבות במהדורה זו ואולי יוכל לומר מניין הטקסט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:56, 20 במאי 2026 (IDT)
::תודה לשניכם! לצערי אין כאן טקסט של אור ה'. בעבר עבדתי רק על המבנה של הספר וקצת על דברי הפתיחה של המחבר למאמריו, אך גוף הספר חסר. יש [[אור השם/שיטת העבודה|דף]] שאמור להסביר על מה הטקסט מבוסס, אך הוא מיושן. אשמח אם מישהו יחשוב מחדש על איזה מקור(ות) ראוי ואפשר לבסס את אור ה'.
::לגבי הרב שלמה פישר זצ&quot;ל, לפני שנים ביקרתי אצלו אישית כדי לבקש רשות להשתמש במהדורתו כאן בוויקיטקסט. הוא לא רק סירב, אלא גם הביע מורת רוח על אתרים אחרים שפרסמו סריקה של ספרו (כולל &quot;דעת&quot; ו&quot;היברובוקס&quot;), ואמר לי שהם עשו את זה ללא רשותו (אני לא מבין איך זה מסתדר עם האישור לפרסום באתר דעת). הביקור הזה היה אחד מהגורמים שעזבתי את העבודה כאן על ספר אור ה'. אך אשמח מאוד אם מישהו אחר יחזור אליה ויקדם אותה! כל המקורות החשובים ביותר כבר נגישים היום לציבור, כולל כתבי יד ודפוסים ישנים.
::חג שמח ושבת שלום לכם ולכל תורמי ויקיטקסט, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:45, 21 במאי 2026 (IDT)
::: יש את הטקסט שאיתן העלה. לדוג' [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק א]]. כדאי להשוות למקורות הזמינים ולבדוק מאיפה הוא לקח. 
::: מהשוואה של קטע אקראי נראה שהטקסט של איתן לקוח במלואו מהרב פישר, כולל היצמדות מלאה לפיסוק שלו ולחלוקה לקטעים. איתן רק הוריד את הניקוד והפך את הכתיב למלא. נראה לי שניאלץ למחוק מחשש להפרה של זכויות יוצרים. חבל.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:10, 21 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>forzh0rllwjwj5r8qdqw3r8mc4ax4gb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017274</id>
      <parentid>3017231</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T11:58:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח הטקסט בויקיטקסט */ תוספת: מחקתי. הספר מחכה לגואל.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3017274</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8705" sha1="iq18s4vcd4b9of7xkjbh9l4kd2ash5a" xml:space="preserve">נראה לי יותר מוצלח לשים את הכריכה שמשמאל במקום את הכריכה הנוכחית. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י&quot;ז בכסליו ה'תשע&quot;ד • 13:52, 20 בנובמבר 2013 (IST) [[File:אור השם.jpg|thumb|כריכת ספר אור השם לרבי חסדאי קרשקש בדפוס פרארה]]

:בסדר. זוהי סריקה איכותית ומעולה של הספר כולו ב-PDF, אבל התמונה לא נראית משום מה. אז נשים את ה-JPEG כאן לאיור, ובסוף בקישורים החיצוניים את ההפניות לסריקות של הספר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:56, 20 בנובמבר 2013 (IST)

:את התמונה שהצעת. מספיק לעכשיו... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:16, 20 בנובמבר 2013 (IST)

== שם הספר ==

נראה לי ששם הספר צריך להיות [[אור ה']], זאת משום שבמקור מופיע שם ה' בשם הספר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 01:36, 23 בדצמבר 2013 (IST)

:זה אחד מהנושאים שאין בו חשיבות רבה, אמנם לעורך אין בכלל ברירה: הוא '''חייב''' להחליט בסופו של דבר לכאן או לכאן. ולכן הדיון עליו הופך ליותר חשוב... :-) אני נוטה להיגיון שלך, למרות שגם &lt;ה'&gt; וגם &lt;השם&gt; יכולים לבוא במקום &lt;יי&gt;. אבל ביחד עם זה יש גם את העניין של האלגנטיות, ונראה לי שבגלל זה החליט הרב שלמה פישר לכתוב ולנקד בכותרת &lt;אוֹר הַשֵּׁם&gt; במהדורתו. לכל אפשרות יש על מה לסמוך, ולכן בוא נחכה לתשובתו של איתן (בגלל שהוא עובד על זה בפועל דעתו אולי הכי חשוב). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:06, 23 בדצמבר 2013 (IST)
::קראתי לספר '''אור השם''' בגלל שכך קרא לו הרב פישר שאני עובד על פי מהדורתו. לדעתי לא מדובר בעניין משמעותי כל עוד יש הפניה משני השמות. אם לדעתכם יותר מתאים '''אור ה'''' אפשר להעביר לשם זה. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ' בטבת ה'תשע&quot;ד • 08:38, 23 בדצמבר 2013 (IST)
:::אז אם כן בואו נלך בינתיים עם האלגנטיות, וגם כדי לא להפוך את כל הדפים בינתיים בעניין לא משמעותי. אמנם באמת כדאי לבדוק אם קיימת אפשרות בתוכנה לשנות את שמותיהם של דפים משניים באופן אוטומטי, ואז יהיה ניתן לשנות דברים מהסוג הזה בלי בעייה. (נחום אולי אתה יודע?)
:::אגב, למרות ההקפדה היתירה שאנחנו רגילים לה היום, נראה שלפי כוונתו המקורית של רח&quot;ק, וגם לפי הבנתם המקורית של קוראיו בזמנו, את שם הספר היה צריך לקרוא ולבטא &lt;אוֹר אֲדֹנָי&gt;. הרי מדובר על לימוד תורה! אבל יראת ההוראה בימינו לא תאפשר כמובן דבר כזה... [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:51, 23 בדצמבר 2013 (IST)
::::כבר עשרות ואולי מאות שנים מקובל שלא להגות את שם ה' (שם אדנות) אלא בתפילה או בקריאת פסוקי מקרא וכדומה. כך שזה לא רק &quot;יראת ההוראה בימינו&quot; אלא מסורת ומנהג ותיקין. 
::::לגבי שם הספר, זה באמת לא הכי עקרוני. לא הייתי מודע לכך שכבר במהדורת הרב פישר זה נקרא &quot;אור השם&quot;. אך אעיר שיש להיזהר בשימוש במהדורה זו שלא להפר זכויות יוצרים, אלא אם כן כבר עברו שבעים שנה מאז פטירת הרב פישר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 11:21, 23 בדצמבר 2013 (IST)
:::::שלום, אתה צודק. לא רק הגזמתי בלשוני אלא גם בעובדות עצמן: יש די הרבה שימוש גם בכתבי הראשונים בכיוניים של &quot;השם&quot; ואחרים, במקום שם הוי&quot;ה בקריאת אדנו&quot;ת. מה שבאמת מפריע לי וגרם לי למעוד בא ממקום קצת אחר, כגון שלא אומרים אדנו&quot;ת במקומות שבאמת יש מקום לזה, כגון בזמירות שבת (החרוזים בנויים על זה!) או בתפילות אישיות. או שמשתמשים בשיבוש &quot;אלקים&quot; אפילו בהקשרים מכובדים של לימוד תורה או תפילה אישית.
:::::לגבי מהדורתו של הרב שלמה פישר, אסור להעתיק אותו ממש אבל מותר לגמרי ללמוד ממנו, וזה למיטב הבנתי מה שאיתן עושה. תמיד אפשר בכל מקרה להשוות למהדורה הראשונה.[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:04, 23 בדצמבר 2013 (IST)

==נוסח הטקסט בויקיטקסט==
כדאי לציין בצורה ברורה על פי איזו מהדורה הטקסט המוקלד. לא ברור כלל, וחשוב לציין, מכיוון שיש הבדלים משמעותיים בין המהדורות.

כמו כן, לכאורה יש בעיה להשתמש במהדורת הרב פישר ללא הסכמה של בעלי הזכויות (למרות שקובץ מלא של הספר נמצא באתר דעת, שם הוא נמצא באישור הרב פישר, כפי שמופיע שם &quot;נספח: זכויות יוצרים&quot;). [[משתמש:איש פלוני|איש פלוני]] ([[שיחת משתמש:איש פלוני|שיחה]]) 01:12, 20 במאי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Dovi]] שעמל רבות במהדורה זו ואולי יוכל לומר מניין הטקסט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:56, 20 במאי 2026 (IDT)
::תודה לשניכם! לצערי אין כאן טקסט של אור ה'. בעבר עבדתי רק על המבנה של הספר וקצת על דברי הפתיחה של המחבר למאמריו, אך גוף הספר חסר. יש [[אור השם/שיטת העבודה|דף]] שאמור להסביר על מה הטקסט מבוסס, אך הוא מיושן. אשמח אם מישהו יחשוב מחדש על איזה מקור(ות) ראוי ואפשר לבסס את אור ה'.
::לגבי הרב שלמה פישר זצ&quot;ל, לפני שנים ביקרתי אצלו אישית כדי לבקש רשות להשתמש במהדורתו כאן בוויקיטקסט. הוא לא רק סירב, אלא גם הביע מורת רוח על אתרים אחרים שפרסמו סריקה של ספרו (כולל &quot;דעת&quot; ו&quot;היברובוקס&quot;), ואמר לי שהם עשו את זה ללא רשותו (אני לא מבין איך זה מסתדר עם האישור לפרסום באתר דעת). הביקור הזה היה אחד מהגורמים שעזבתי את העבודה כאן על ספר אור ה'. אך אשמח מאוד אם מישהו אחר יחזור אליה ויקדם אותה! כל המקורות החשובים ביותר כבר נגישים היום לציבור, כולל כתבי יד ודפוסים ישנים.
::חג שמח ושבת שלום לכם ולכל תורמי ויקיטקסט, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:45, 21 במאי 2026 (IDT)
::: יש את הטקסט שאיתן העלה. לדוג' [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק א]]. כדאי להשוות למקורות הזמינים ולבדוק מאיפה הוא לקח. 
::: מהשוואה של קטע אקראי נראה שהטקסט של איתן לקוח במלואו מהרב פישר, כולל היצמדות מלאה לפיסוק שלו ולחלוקה לקטעים. איתן רק הוריד את הניקוד והפך את הכתיב למלא. נראה לי שניאלץ למחוק מחשש להפרה של זכויות יוצרים. חבל.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:10, 21 במאי 2026 (IDT)
:::: מחקתי. הספר מחכה לגואל.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:58, 21 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>iq18s4vcd4b9of7xkjbh9l4kd2ash5a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272873</id>
    <revision>
      <id>3017233</id>
      <parentid>520864</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:18:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>החלפת הדף בתוכן &quot;{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א|מאמר א/כלל א/פרק א|מאמר א/כלל א/פרק ב}}  '''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה הראשונה, האומרת שמציאות בעל שיעור אחד אין תכלית לו — שקר.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''  * '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''&quot;</comment>
      <origin>3017233</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="416" sha1="7nufilb9uemrp7c4wccpz2vw0ccws51" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א|מאמר א/כלל א/פרק א|מאמר א/כלל א/פרק ב}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה הראשונה, האומרת שמציאות בעל שיעור אחד אין תכלית לו — שקר.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>7nufilb9uemrp7c4wccpz2vw0ccws51</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272910</id>
    <revision>
      <id>3017234</id>
      <parentid>520852</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:18:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017234</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="457" sha1="o4vn10z5h4tzhzmslzisxl4j3x9t1so" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק א|מאמר א/כלל א/פרק ב|מאמר א/כלל א/פרק ג}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה השנית, האומרת שמציאות גדלים אין תכלית למספרם — שקר, והוא שיהיו נמצאים יחד.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>o4vn10z5h4tzhzmslzisxl4j3x9t1so</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272911</id>
    <revision>
      <id>3017235</id>
      <parentid>520853</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:19:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017235</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="476" sha1="34tjf6uaok0wppwbpjdnmleqcbjpz1k" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק ב|מאמר א/כלל א/פרק ג|מאמר א/כלל א/פרק ד}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה השלישית, האומרת, שמציאות עילות ועלולים אין תכלית למספרם — שקר, ואם לא יהיו בעלי גודל.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>34tjf6uaok0wppwbpjdnmleqcbjpz1k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272912</id>
    <revision>
      <id>3017236</id>
      <parentid>520854</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:19:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017236</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="705" sha1="dc535rxg3oxjhp4cgjp1q3zmd890re3" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק ג|מאמר א/כלל א/פרק ד|מאמר א/כלל א/פרק ה}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה הרביעית, האומרת, שהשינוי יימצא בארבעה מאמרות: במאמר העצם, והוא ההויה וההפסד. ובמאמר הכמה, והוא הצמיחה והחיסרון. ובמאמר האיך, והוא ההשתנות. ויימצא במאמר האנה, והוא תנועת ההעתק. ועל זה השינוי באנה תיאמר התנועה בפרט.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>dc535rxg3oxjhp4cgjp1q3zmd890re3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272913</id>
    <revision>
      <id>3017237</id>
      <parentid>520856</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:20:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017237</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="429" sha1="7lcvwrme2u0ueg92glqpuhjl17biaqt" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק ד|מאמר א/כלל א/פרק ה|מאמר א/כלל א/פרק ו}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה החמישית, האומרת, שכל תנועה — שינוי ויציאה מן הכוח אל הפועל.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>7lcvwrme2u0ueg92glqpuhjl17biaqt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272914</id>
    <revision>
      <id>3017238</id>
      <parentid>520857</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:20:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017238</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1031" sha1="7ei3iquxigv86j09gd4jjv3ntmsmddz" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק ה|מאמר א/כלל א/פרק ו|מאמר א/כלל א/פרק ז}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה השישית, האומרת, שהתנועות, מהם בְּעַצְמוּת, ומהם במקרה, ומהם בהכרח, ומהם בחלק.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt; אולם אשר בְּעַצְמוּת, כהעתק גשם ממקום למקום. ואולם אשר במקרה, כמו שיאמר בַּשֲׁחרוּת שהוא בגשם שהעתק ממקום אל מקום. ואולם אשר בהכרח, כתנועת האבן אל המעלה במכריח יכריחה על זה. ואולם אשר בחלק, כתנועת המסמר אשר בספינה. כי באשר התנועעה הספינה נאמר שכבר התנועע המסמר גם כן. וכן כל מחובר יתנועע בכללו, ייאמר שחלקו כבר התנועע.'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>7ei3iquxigv86j09gd4jjv3ntmsmddz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272929</id>
    <revision>
      <id>3017239</id>
      <parentid>520858</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:22:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017239</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="529" sha1="1wht6fygruc2wbcmanyqf6cj3b1si6h" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק ו|מאמר א/כלל א/פרק ז|מאמר א/כלל א/פרק ח}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה השביעית, האומרת, שכל משתנה מתחלק, ולזה כל מתנועע מתחלק, והוא גשם בהכרח; וכל מה שלא יתחלק לא יתנועע, ולא יהיה גשם כלל.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>1wht6fygruc2wbcmanyqf6cj3b1si6h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272980</id>
    <revision>
      <id>3017241</id>
      <parentid>520860</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:22:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017241</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="458" sha1="haqib02mp6ordmzv4rb890t8g9hfgwy" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק ח|מאמר א/כלל א/פרק ט|מאמר א/כלל א/פרק י}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה התשיעית, האומרת, כי כל גשם שיניע גשם, אמנם יניעהו בשיתנועע גם הוא בעת הנעתו.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>haqib02mp6ordmzv4rb890t8g9hfgwy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273109</id>
    <revision>
      <id>3017242</id>
      <parentid>520861</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:23:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017242</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="579" sha1="k3131z6w81a84cgnuo3zex63ipgpscp" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק ט|מאמר א/כלל א/פרק י|מאמר א/כלל א/פרק יא}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה העשירית, האומרת, כי מה שייאמר שהוא בגשם, יחלק אל שני חלקים: אם שתהיה עמידתו בגשם, כמקרים; אם שתהיה עמידת הגשם בו, כצורה הטבעית. ושניהם כוח הגשם.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>k3131z6w81a84cgnuo3zex63ipgpscp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק יא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273110</id>
    <revision>
      <id>3017243</id>
      <parentid>520885</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:23:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017243</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="650" sha1="krceolzyjfg8vr75qumplg4o9cil5qu" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק י|מאמר א/כלל א/פרק יא|מאמר א/כלל א/פרק יב}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה האחת עשרה, האומרת, כי קצת הדברים שעמידתם בגשם, ייחלקו בהיחלק הגשם, ויהיו נחלקים במקרה, כמראים, ושאר הכוחות המתפשטות בכל הגשם; וכי קצת המעמידות לגשם, לא ייחלקו בשום פנים, כנפש וכשכל.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>krceolzyjfg8vr75qumplg4o9cil5qu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק יב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273629</id>
    <revision>
      <id>3017244</id>
      <parentid>520887</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:24:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017244</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="478" sha1="5adefojny1lxgnjndgeq5tcpip3cp91" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק יא|מאמר א/כלל א/פרק יב|מאמר א/כלל א/פרק יג}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה השתים עשרה, האומרת, שכל כוח נמצא מתפשט בגשם הנה הוא בעל תכלית, להיות הגשם בעל תכלית.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>5adefojny1lxgnjndgeq5tcpip3cp91</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק יג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273630</id>
    <revision>
      <id>3017245</id>
      <parentid>520888</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:24:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017245</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="504" sha1="il06559gkshly4t3qngw2f2q46dxizn" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק יב|מאמר א/כלל א/פרק יג|מאמר א/כלל א/פרק יד}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה השלוש עשרה, האומרת, שאי אפשר שיהיה דבר ממִינֵי השינוי, מתדבק, אלא תנועת ההעתק לבד, והסיבובית ממנה.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>il06559gkshly4t3qngw2f2q46dxizn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק יד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273631</id>
    <revision>
      <id>3017246</id>
      <parentid>520889</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:25:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017246</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="695" sha1="nm4sq9hcavnl30hrpbvyb2g9v630d6a" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק יג|מאמר א/כלל א/פרק יד|מאמר א/כלל א/פרק טו}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה הארבע עשרה, האומרת, שתנועת ההעתקה יותר קודמת שבתנועות, והראשונה מהם בטבע. כי ההוויה וההפסד יקדם לה ההשתנות, וההשתנות יקדם לה קריבת הַמְשַׁנֶּה מן המשתנה. ואין צמחיה ולא חיסרון אם לא שיקדם לה הוויה והפסד.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>nm4sq9hcavnl30hrpbvyb2g9v630d6a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק טו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273632</id>
    <revision>
      <id>3017247</id>
      <parentid>520891</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:26:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>החלפת הדף בתוכן &quot;{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק יד|מאמר א/כלל א/פרק טו|מאמר א/כלל א/פרק טז}}  &lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;&quot;</comment>
      <origin>3017247</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="295" sha1="ohyccq1qc5n86zwfq1dcaa8dqydb1bb" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק יד|מאמר א/כלל א/פרק טו|מאמר א/כלל א/פרק טז}}

&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;</text>
      <sha1>ohyccq1qc5n86zwfq1dcaa8dqydb1bb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק טז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273674</id>
    <revision>
      <id>3017248</id>
      <parentid>520893</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:28:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017248</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="749" sha1="c7dmlc42ulfnnpeyxf8xezgoigrltek" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק טו|מאמר א/כלל א/פרק טז|מאמר א/כלל א/פרק יז}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה השש עשרה האומרת כי כל מה שאינו גוף לא ישכל בו מניין אלא אם היה כח בגוף. וימנו אישי הכוחות ההם בהימנות החומרים שלהם או נושאיהם. ובעבור זה העניינים הנבדלים, אשר אינם גוף ולא כוח בגוף, לא יושׂכל בהם מניין כלל, אלא בהיותם עילוֹת ועֲלוּלים.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>c7dmlc42ulfnnpeyxf8xezgoigrltek</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק יז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273675</id>
    <revision>
      <id>3017249</id>
      <parentid>520894</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:29:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017249</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1098" sha1="6u6tzhwhjh4gzhlz2pbuts0upetczip" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק טז|מאמר א/כלל א/פרק יז|מאמר א/כלל א/פרק יח}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה השבע עשרה האומרת שכל מתנועע יש לו מניע בהכרח, אם חוץ ממנו כאבן תניעה היד או יהיה מניעו בו כגשם החי כי הוא מחובר ממניע ומתנועע, ולזה כאשר מת ונעדר ממנו המניע והוא הנפש יישאר המתנועע והוא הגשם במקום כמו שהיה, שהוא לא יתנועע אותה התנועה. ולמה שהיה המניע הנמצא במתנועע נעלם בלתי נראה לחוש, נחשב בחי שהוא מתנועע בלתי מניע. וכל מתנועע שיהיה מניעו בו, הנה הוא אשר יקרא מתנועע מצדו. עניינו שהכוח המניע למה שיתנועע ממנו בעצמות נמצא בכללו.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>6u6tzhwhjh4gzhlz2pbuts0upetczip</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק יח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273676</id>
    <revision>
      <id>3017250</id>
      <parentid>520895</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:30:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017250</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="856" sha1="6fbwh7ymt29cjcyj7v2nadvqzrvr9n9" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק יז|מאמר א/כלל א/פרק יח|מאמר א/כלל א/פרק יט}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה השמונה עשרה, האומרת, שכל מה שייצא מן הכוח אל הפועל, מוציאו זולתו, והוא חוץ ממנו בהכרח. כי לו היה המוציא בו, ולא יהיה שם מונע, לא היה נמצא בכוח עת אחד, אבל היה בפועל תמיד. ואם היה מוציאו בו, והיה לו מונע, והוסר, אין ספק שמסיר המונע הוא אשר הוציא אותו מן הכוח אל הפועל. וחתם ההקדמה הזאת באמרו: &quot;והבן זה&quot;.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>6fbwh7ymt29cjcyj7v2nadvqzrvr9n9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק יט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273677</id>
    <revision>
      <id>3017251</id>
      <parentid>520896</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:31:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017251</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="621" sha1="nvkeg0mww7cd1eb0yvfsbt8pmvylbq1" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק יח|מאמר א/כלל א/פרק יט|מאמר א/כלל א/פרק כ}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה התשע עשרה, האומרת, שכל אשר למציאותו סיבה, הוא אפשר המציאות בבחינת עצמותו. כי אם נמצאו סבותיו — נמצא; ואם לא נמצאו, או נעדרו, או השתנה יחסם המחויב למציאותו — לא ימצא.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>nvkeg0mww7cd1eb0yvfsbt8pmvylbq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273678</id>
    <revision>
      <id>3017253</id>
      <parentid>520898</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:31:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017253</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="758" sha1="8on4qmli2re565jwmilbcyp885snsau" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק יט|מאמר א/כלל א/פרק כ|מאמר א/כלל א/פרק כא}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה העשרים, האומרת, שכל מחויב המציאות בבחינת עצמותו, הנה אין סבה למציאותו באפן מהאופנים ולא בעניין מן העניינים.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

ההקדמה הזאת גלויית האמת משלפניה, מהיפך הסותר. וזה כי אשר למציאותו סיבה, איננו מחויב המציאות, יחויב בהכרח שהמחויב המציאות אין למציאותו סיבה. והפלא איך לא חיברה עם התשע עשרה.</text>
      <sha1>8on4qmli2re565jwmilbcyp885snsau</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273679</id>
    <revision>
      <id>3017252</id>
      <parentid>520899</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:31:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017252</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="623" sha1="m63zjyfqxbgzq2vl74nbpdiu6hamjfy" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק כ|מאמר א/כלל א/פרק כא|מאמר א/כלל א/פרק כב}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה העשרים ואחת, האומרת, שכל מורכב משני עניינים, הנה אותה ההרכבה היא סיבת מציאותו על מה שהוא עליו בהכרח; ואינו מחויב המציאות לעצמותו, כי מציאותו במציאות חלקיו ובהרכבתם.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>m63zjyfqxbgzq2vl74nbpdiu6hamjfy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273680</id>
    <revision>
      <id>3017254</id>
      <parentid>520900</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:32:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017254</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="645" sha1="9ymb6bfjzm8lyw55da1fx2x4v7y1xs5" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק כא|מאמר א/כלל א/פרק כב|מאמר א/כלל א/פרק כג}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה העשרים ושתים, האומרת שכל גשם הוא מורכב משני עניינים בהכרח וישיגוהו מקרים בהכרח. אולם השני עניינים המעמידים אותו, חומרו וצורתו. ואולם המקרים המשיגים אותו, הכמה, והתמונה, והמצב.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>9ymb6bfjzm8lyw55da1fx2x4v7y1xs5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273681</id>
    <revision>
      <id>3017256</id>
      <parentid>520901</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:33:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017256</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="494" sha1="2tfqi5nl5xuiqozsl9fir67ux1ebliq" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק כב|מאמר א/כלל א/פרק כג|מאמר א/כלל א/פרק כד}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה העשרים ושלוש, האומרת שכל מה שהוא בכוח, ולו בעצמותו אפשרות מה, כבר אפשר בעת מה שלא ימצא בפועל.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>2tfqi5nl5xuiqozsl9fir67ux1ebliq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273682</id>
    <revision>
      <id>3017257</id>
      <parentid>520939</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:35:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017257</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1234" sha1="4un40509usbmbp9ki33zlzriecd3mpw" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק כג|מאמר א/כלל א/פרק כד|מאמר א/כלל א/פרק כה}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה העשרים וארבע האומרת שכל מה שהוא בכוח דבר אחד הוא בעל חומר בהכרח, כי האפשרות הוא בחומר לעולם.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

ההקדמה הזאת מבוארת בעצמה עם מה שקדם. וזה שמה שהוא בכוח דבר אחד יתחייב שיהיה נושא הכוח, ויישאר עם זה אחד. ואם לא, לא היה הוא דבר אחד. ומה שזה דרכו הוא החומר, שהצורה איננה בכוח להיות דבר אחר. ולזה יתאמת שהאפשרות הוא בחומר לעולם.

ואולם צריך שנתעורר, כי למה שהאפשרות, אם שייאמר בנושא הנמצא. כאילו תאמר שחומר הנחושת אפשר שיהיה {{ב|זַנְגָאר|כלי מנחושת}}, ואם שייאמר בנושא הנעדר, כאילו תאמר הַזַנְגָאר אפשר שיחול בחומר הנחושת, הנה הכוונה בזאת – האפשרות אשר בנמצא.</text>
      <sha1>4un40509usbmbp9ki33zlzriecd3mpw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273683</id>
    <revision>
      <id>3017258</id>
      <parentid>524010</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:36:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017258</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="950" sha1="3lgh0s1t7pljgw3jedbwadbol7i63qy" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק כד|מאמר א/כלל א/פרק כה|מאמר א/כלל א/פרק כו}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה העשרים וחמש האומרת שהתחלות העצם המורכב האישי [הם] החומר והצורה. ואי אפשר מבלתי פועֵל, רצוני לומר מניע הניע הנושא עד אשר הכינו לקבל הצורה, והוא המניע הקרוב המכין לחומר איש מה. ויחויב מזה העיון בתנועה והמניע והמתנועע. וכבר התבאר בכל זה מה שיחוייב לבארו, ונוסח דברי אריסטו כי החומר לא יניע עצמותו. וזאת היא ההקדמה הגדולה המביאה לחקור מהמניע הראשון.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>3lgh0s1t7pljgw3jedbwadbol7i63qy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273684</id>
    <revision>
      <id>3017259</id>
      <parentid>524013</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:37:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017259</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="494" sha1="gkvy82yyg1ej44vvgk2chebi2y7at82" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק כה|מאמר א/כלל א/פרק כו|מאמר א/כלל א/פרק כז}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור ההקדמה העשרים ושש אשר נתנה הרב על דרך הנחה. והיא האומרת שהזמן והתנועה נצחיים תמידיים נמצאים בפועל.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>gkvy82yyg1ej44vvgk2chebi2y7at82</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273685</id>
    <revision>
      <id>3017260</id>
      <parentid>524025</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:37:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>החלפת הדף בתוכן &quot;{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק כו|מאמר א/כלל א/פרק כז|מאמר א/כלל א/פרק כח}}  '''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור המופת הראשון שייסד הרב בהקדמות אלו.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''  וסידרו כך:  * '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''&quot;</comment>
      <origin>3017260</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="400" sha1="7mu84i34a0dhl8nm925d3gbbnyhr1ie" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק כו|מאמר א/כלל א/פרק כז|מאמר א/כלל א/פרק כח}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור המופת הראשון שייסד הרב בהקדמות אלו.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

וסידרו כך:

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>7mu84i34a0dhl8nm925d3gbbnyhr1ie</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273686</id>
    <revision>
      <id>3017268</id>
      <parentid>785845</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T11:46:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017268</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="361" sha1="pjkwn8sm8t53l6qinryqdbrwz3qiou9" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק כז|מאמר א/כלל א/פרק כח|מאמר א/כלל א/פרק כט}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור המופת השני אשר סידרו הרב.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>pjkwn8sm8t53l6qinryqdbrwz3qiou9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273687</id>
    <revision>
      <id>3017269</id>
      <parentid>785848</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T11:47:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017269</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="361" sha1="1qdvpuf2eoapnya1g2tofew52ftp7ee" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק כח|מאמר א/כלל א/פרק כט|מאמר א/כלל א/פרק ל}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;בביאור המופת השלישי אשר סידר הרב.&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;'''

* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>1qdvpuf2eoapnya1g2tofew52ftp7ee</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/מאמר א/כלל א/פרק ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273688</id>
    <revision>
      <id>3017270</id>
      <parentid>787165</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T11:47:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017270</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="354" sha1="kmcezlv5bpyjh6j83tmf4w1zs36xykn" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אור השם||מאמר א/כלל א/פרק כט|מאמר א/כלל א/פרק ל|מאמר א/כלל א/פרק לא}}

'''&lt;קטע התחלה=הגדרת התוכן/&gt;במופת הרביעי לרב,&lt;קטע סוף=הגדרת התוכן/&gt;''' וסדרו כן:{{ש}}
* '''הטקסט הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים'''</text>
      <sha1>kmcezlv5bpyjh6j83tmf4w1zs36xykn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור השם/שיטת העבודה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273910</id>
    <revision>
      <id>3017271</id>
      <parentid>520604</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T11:51:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017271</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2656" sha1="iagxvpsnf2ipox3ulw8cqvonk9h8ls3" xml:space="preserve">מטרת העבודה בויקיטקסט היא להנגיש את הספר '''אור השם''', מחשובי ספרי המחשבה והפילוסופיה היהודים (ואף בספרות הפילוסופיה העולמית חשיבותו ניכרת), לציבור הרחב. לצורך דבר זה מבוצעות כמה פעולות:

* '''הדברים דלהלן מיושנים ומבוססים על מהדורתו של איתן שנמחקה, עקב חשש להפרת זכויות יוצרים.''' 

יש לגבש דרכי פעולה חדשות ולהלעות את הטקסט מחדש על פיהם.

=דרכי הפעולה הישנות=
==הקלדת הספר==
הקלדת הספר נעשית לפי סריקת OCR של מהדורת וילנא (אותה ניתן למצוא [http://www.hebrewbooks.org/31276 כאן]). הסריקה מושווית למהדורה של הרב פישר (אותה ניתן למצוא [http://www.hebrewbooks.org/22063 כאן]) ושל דפוס פררה (אותה ניתן למצוא [[:COMMONS:File:Or-Hashem-1555-Ferrera-AI.pdf|כאן]]).

==פיסוק הספר וניקודו==
פיסוק הספר נעשה על מנת שייקל להבין את לשון הספר, המנוסחת באופן מעט מעורפל. הפיסוק נעזר במהדורת הרב פישר, שגירסתו מפוסקת יפה מאוד, אך פעמים רבות ניתן למצוא פיסוק שונה במהדורתנו, עקב פיסוקו המעט מיושן של הרב פישר. ניקוד הספר כרגע מבוצע באופן ידני (בתקווה שבקרוב תירכש תוכנה) ומטרתו היא לעזור לקוראים אשר מתקשים בקריאת מילותיו המורכבות של הספר. למרות הניקוד המטרה היא כי הכתיב יישאר מלא (כגון יִתְחַיֵּיב ולא יִתְחַיֵּב או מַּחֲלוֹקוֹת ולא מַּחֲלֹקֹת), מכיוון שכיום רגילים לכתוב בכתיב כזה וכך יותר נוח לרוב הקוראים לקרוא את הספר.

==ניווט מחודש==
מכיוון שהספר מסודר בצורה מסובכת והבנת הסדר קשה, עורכי ויקיטקסט יוצרים סדר ניווט מחודש לספר. הניווט עוד לא מושלם, ואת הגירסא הנוכחית ניתן למצוא [[משתמש:Dovi/מפתח ראשי לאור השם|כאן]].

==מוזמנים לעזור!==
אתם מוזמנים לעזור על פי שיטות העבודה המפורטות לעיל, אם בהקלדה ואם בניקוד. בשאלות ניתן לפנות ל[[שיחת משתמש:איתן96|איתן96]].</text>
      <sha1>iagxvpsnf2ipox3ulw8cqvonk9h8ls3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017272</id>
      <parentid>3017271</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T11:52:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017272</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2656" sha1="fygihtwa80pf6sk4ma95vjp56k2o9m3" xml:space="preserve">מטרת העבודה בויקיטקסט היא להנגיש את הספר '''אור השם''', מחשובי ספרי המחשבה והפילוסופיה היהודים (ואף בספרות הפילוסופיה העולמית חשיבותו ניכרת), לציבור הרחב. לצורך דבר זה מבוצעות כמה פעולות:

* '''הדברים דלהלן מיושנים ומבוססים על מהדורתו של איתן שנמחקה, עקב חשש להפרת זכויות יוצרים.''' 

יש לגבש דרכי פעולה חדשות ולהעלות את הטקסט מחדש על פיהם.

=דרכי הפעולה הישנות=
==הקלדת הספר==
הקלדת הספר נעשית לפי סריקת OCR של מהדורת וילנא (אותה ניתן למצוא [http://www.hebrewbooks.org/31276 כאן]). הסריקה מושווית למהדורה של הרב פישר (אותה ניתן למצוא [http://www.hebrewbooks.org/22063 כאן]) ושל דפוס פררה (אותה ניתן למצוא [[:COMMONS:File:Or-Hashem-1555-Ferrera-AI.pdf|כאן]]).

==פיסוק הספר וניקודו==
פיסוק הספר נעשה על מנת שייקל להבין את לשון הספר, המנוסחת באופן מעט מעורפל. הפיסוק נעזר במהדורת הרב פישר, שגירסתו מפוסקת יפה מאוד, אך פעמים רבות ניתן למצוא פיסוק שונה במהדורתנו, עקב פיסוקו המעט מיושן של הרב פישר. ניקוד הספר כרגע מבוצע באופן ידני (בתקווה שבקרוב תירכש תוכנה) ומטרתו היא לעזור לקוראים אשר מתקשים בקריאת מילותיו המורכבות של הספר. למרות הניקוד המטרה היא כי הכתיב יישאר מלא (כגון יִתְחַיֵּיב ולא יִתְחַיֵּב או מַּחֲלוֹקוֹת ולא מַּחֲלֹקֹת), מכיוון שכיום רגילים לכתוב בכתיב כזה וכך יותר נוח לרוב הקוראים לקרוא את הספר.

==ניווט מחודש==
מכיוון שהספר מסודר בצורה מסובכת והבנת הסדר קשה, עורכי ויקיטקסט יוצרים סדר ניווט מחודש לספר. הניווט עוד לא מושלם, ואת הגירסא הנוכחית ניתן למצוא [[משתמש:Dovi/מפתח ראשי לאור השם|כאן]].

==מוזמנים לעזור!==
אתם מוזמנים לעזור על פי שיטות העבודה המפורטות לעיל, אם בהקלדה ואם בניקוד. בשאלות ניתן לפנות ל[[שיחת משתמש:איתן96|איתן96]].</text>
      <sha1>fygihtwa80pf6sk4ma95vjp56k2o9m3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3017168</id>
      <parentid>3016948</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T21:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3017168</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1957" sha1="65f0j1i17ysqs16iund2eunlqezicaf" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}}
[[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)|צו איסור הלבנת הון על מוסדות לגמילות חסדים]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>65f0j1i17ysqs16iund2eunlqezicaf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017182</id>
      <parentid>3017168</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T03:00:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3017182</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1851" sha1="evfcpt7shsww264s6bbn2e0z7sioy4z" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}}
[[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>evfcpt7shsww264s6bbn2e0z7sioy4z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017215</id>
      <parentid>3017182</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T09:00:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3017215</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1882" sha1="pqhyoil7om2hsn99yt4ip3unf91274w" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}}
[[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>pqhyoil7om2hsn99yt4ip3unf91274w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3017139</id>
      <parentid>3016949</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:13:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3017139</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2574" sha1="igqgn3968e0unvk0z1zk0c1ofdzr7kv" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|תקנות שירות הביטחון הכללי {{מוקטן|(העסקה לפי חוזה מיוחד)}}]]
* [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)|צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה {{מוקטן|(הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]]
* [[תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)|תקנות כבישי אגרה {{מוקטן|(מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)}}]]
* [[תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תנאי כליאה)|תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים {{מוקטן|(תנאי כליאה)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות בית המשפט לימאות {{מוקטן|(סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)|תקנות מקורות אנרגיה {{מוקטן|(פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)}}]]
* [[חוק מגן דוד אדום]]
* [[חוק המידע הפלילי ותקנת השבים]]
* [[חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)|חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל {{מוקטן|(חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)}}]]
* [[פקודת המשטרה]]
* [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 {{מוקטן|(טבח שמיני עצרת)}}]]
* [[תקנות התעבורה]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>igqgn3968e0unvk0z1zk0c1ofdzr7kv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017169</id>
      <parentid>3017139</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T21:00:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3017169</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2894" sha1="bnqjj284xyil6ts9iln0stxc7sbrt6e" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)}}]]
* [[תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|תקנות שירות הביטחון הכללי {{מוקטן|(העסקה לפי חוזה מיוחד)}}]]
* [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)|צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה {{מוקטן|(הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]]
* [[תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)|תקנות כבישי אגרה {{מוקטן|(מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)}}]]
* [[תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תנאי כליאה)|תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים {{מוקטן|(תנאי כליאה)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות בית המשפט לימאות {{מוקטן|(סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)|תקנות מקורות אנרגיה {{מוקטן|(פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)}}]]
* [[חוק מגן דוד אדום]]
* [[חוק המידע הפלילי ותקנת השבים]]
* [[חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)|חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל {{מוקטן|(חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)}}]]
* [[פקודת המשטרה]]
* [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 {{מוקטן|(טבח שמיני עצרת)}}]]
* [[תקנות התעבורה]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>bnqjj284xyil6ts9iln0stxc7sbrt6e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017183</id>
      <parentid>3017169</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T03:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3017183</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3217" sha1="gynvaahnzuf6uf73uywf00t0j1laxk1" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)}}]]
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)}}]]
* [[תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|תקנות שירות הביטחון הכללי {{מוקטן|(העסקה לפי חוזה מיוחד)}}]]
* [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)|צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה {{מוקטן|(הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]]
* [[תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)|תקנות כבישי אגרה {{מוקטן|(מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)}}]]
* [[תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תנאי כליאה)|תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים {{מוקטן|(תנאי כליאה)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות בית המשפט לימאות {{מוקטן|(סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)|תקנות מקורות אנרגיה {{מוקטן|(פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)}}]]
* [[חוק מגן דוד אדום]]
* [[חוק המידע הפלילי ותקנת השבים]]
* [[חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)|חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל {{מוקטן|(חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)}}]]
* [[פקודת המשטרה]]
* [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 {{מוקטן|(טבח שמיני עצרת)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>gynvaahnzuf6uf73uywf00t0j1laxk1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017216</id>
      <parentid>3017183</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T09:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3017216</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3305" sha1="en7rp4id3lpruw2zwqtmu1dohstgdck" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)}}]]
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)}}]]
* [[תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|תקנות שירות הביטחון הכללי {{מוקטן|(העסקה לפי חוזה מיוחד)}}]]
* [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)|צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה {{מוקטן|(הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]]
* [[תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)|תקנות כבישי אגרה {{מוקטן|(מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)}}]]
* [[תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תנאי כליאה)|תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים {{מוקטן|(תנאי כליאה)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות בית המשפט לימאות {{מוקטן|(סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)|תקנות מקורות אנרגיה {{מוקטן|(פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)}}]]
* [[חוק מגן דוד אדום]]
* [[חוק המידע הפלילי ותקנת השבים]]
* [[חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)|חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל {{מוקטן|(חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)}}]]
* [[פקודת המשטרה]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>en7rp4id3lpruw2zwqtmu1dohstgdck</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3017113</id>
      <parentid>3016947</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T18:05:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3017113</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21822" sha1="73vusz0i7ju9ic75w9w4qfnnl3apd1t" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]</text>
      <sha1>73vusz0i7ju9ic75w9w4qfnnl3apd1t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017115</id>
      <parentid>3017113</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T18:10:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3017115</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21995" sha1="55eu64rnrd00tw2w56pr7237hisv7qu" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]</text>
      <sha1>55eu64rnrd00tw2w56pr7237hisv7qu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017143</id>
      <parentid>3017115</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:23:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3017143</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22302" sha1="9rximd27wki6ykhz1orvzzh0fqb4wd2" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]</text>
      <sha1>9rximd27wki6ykhz1orvzzh0fqb4wd2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017167</id>
      <parentid>3017143</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T21:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3017167</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22317" sha1="dhnagskpifrmtrk9slxynerbr87r1ap" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]</text>
      <sha1>dhnagskpifrmtrk9slxynerbr87r1ap</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017181</id>
      <parentid>3017167</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T03:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3017181</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22332" sha1="dov9s28fwoi2lxkptumzbr16kasqvy8" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]</text>
      <sha1>dov9s28fwoi2lxkptumzbr16kasqvy8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017214</id>
      <parentid>3017181</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T09:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3017214</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22347" sha1="tc3pgwuyslz27rprvmm1ec0o6joxygf" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]</text>
      <sha1>tc3pgwuyslz27rprvmm1ec0o6joxygf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שירות המדינה (גמלאות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>315376</id>
    <revision>
      <id>3017172</id>
      <parentid>3002434</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T21:27:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017172</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="379710" sha1="cv23u1xeefqwhvygxi2jk7gr8x5kz5a" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש&quot;ל-1970

&lt;מאגר 2001392 תיקון 2211025 תקן 2002310 קוד a163Y00000DuNa6QAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח קודם:''' &lt;!-- 2001390 --&gt; ((ס&quot;ח תשט&quot;ו, 135|חוק שירות המדינה (גמלאות)|2:209615)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:3:517968)); ((תשכ&quot;א, 51|תיקון|4:209614)), ((173|תיקון מס' 2|4:211829)); ((תשכ&quot;ג, 59|תיקון מס' 3|5:209613)), ((XII|ת&quot;ט|ec:5:517985)); ((תשכ&quot;ד, 64|תיקון מס' 4|5:209612)); ((תשכ&quot;ה, 120|תיקון מס' 5|5:209611)), ((290|תיקון מס' 6|5:209610)); ((תשכ&quot;ז, 176|תיקון מס' 7|6:209609)), ((201|ת&quot;ט)); ((תשכ&quot;ח, 30|תיקון מס' 8|6:209608)); ((תשכ&quot;ט, 77|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)), ((120|תיקון מס' 10|7:209607)).
'''נוסח משולב:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ל, 65|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב]|7:311010)), ((120|תיקון מס' 10 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|7:209607)); ((תשל&quot;א, 107|הוראות מעבר|7:209625)); ((תשל&quot;ג, 78|תיקון מס' 3|7:209606)), ((80|תיקון לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|7:209759)), ((82|תיקון מס' 5|7:209605)), ((200|תיקון מס' 6|7:209604)), ((255|תיקון מס' 7|7:209603)); ((תשל&quot;ד, 80|ת&quot;ט|ec:8:317775)); ((תשל&quot;ה, 128|תיקון מס' 8|8:209602)), ((238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|8:209261)); ((תשל&quot;ו, 10|תיקון מס' 10|8:209601)), ((10|תיקון מס' 11 והוראות מעבר|8:209599)), ((18|תיקון מס' 12|8:209598)), ((97|תיקון מס' 2 לחוק שירות עבודה בשעת חירום|8:209575)), ((163|תיקון מס' 14|8:209597)), ((249|תיקון מס' 10 (תיקון)|8:209600)), ((273|תיקון מס' 15|8:209596)); ((תשל&quot;ז, 82|תיקון מס' 16|8:209595)), ((100|תיקון מס' 17|8:209594)), ((106|תיקון מס' 18|8:209593)); ((תשל&quot;ח, 152|תיקון מס' 19|9:209592)); ((תשל&quot;ט, 26|תיקון מס' 20|9:209591)), ((124|תיקון מס' 21|9:209590)); ((תש&quot;ם, 102|תיקון מס' 22|9:209589)); ((תשמ&quot;א, 139|תיקון מס' 22 (תיקון)|9:209588)), ((171|תיקון מס' 23|9:209587)); ((תשמ&quot;ו, 184|תיקון מס' 24|11:210477)); ((תשמ&quot;ז, 124|תיקון מס' 25|11:210560)); ((תשמ&quot;ח, 44|תיקון מס' 26|11:210624)), ((55|תיקון מס' 27|11:210595)); ((תשמ&quot;ט, 12|תיקון מס' 28|12:210645)), ((14|הוראת שעה|12:210698)), ((99|הוראת שעה (תיקון)|12:210761)), ((99|חוק הגמלאות (השלמה לתוספת היוקר)|12:210760)); ((תש&quot;ן, 20|תיקון מס' 29|12:210731)), ((189|תיקון מס' 30|12:210775)), ((190|תיקון מס' 31|12:210736)); ((תשנ&quot;א, 142|הוראת שעה [תשמ&quot;ט] (תיקון מס' 2)|12:211721)); ((תשנ&quot;ב, 63|תיקון מס' 32|12:210849)), ((64|תיקון מס' 33|12:210883)), ((117|תיקון מס' 34|12:210892)), ((162|תיקון מס' 35|12:211673)); ((תשנ&quot;ד, 85|תיקון מס' 9 לחוק שירות המדינה (משמעת)|13:211017)); ((תשנ&quot;ו, 33|תיקון מס' 37|13:211343)); ((תשנ&quot;ז, 86|הגדלת קיצבה לגמלאי משרד התקשורת|14:211387)), ((183|תיקון מס' 27 (תיקון)|14:211433)), ((211|תיקון מס' 38|14:211425)); ((תשנ&quot;ח, 80|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשנ&quot;ט, 120|תיקון מס' 40|14:211622)); ((תשס&quot;א, 495|תוספת לקצבה - פיצוי מיוחד (הוראת שעה)|15:300401)); ((תשס&quot;ב, 150|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((510|תוספת לקצבה - פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר|15:300547)), ((602|ת&quot;ט|1865)); ((תשס&quot;ג, 83|תיקון מס' 42|15:300591)); ((תשס&quot;ד, 51|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((130|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ה, 126|חוק השבת קצבה לבן זוג שנישא בשנית ונישואיו השניים פקעו (תיקוני חקיקה)|16:299625)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 152|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|16:299980)); ((תשס&quot;ח, 447|תיקון מס' 48|17:300849)), ((515|חוק שירות המילואים|17:300745)); ((תשס&quot;ט, 180|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תשע&quot;א, 1004|תיקון מס' 51|18:301391)); ((תשע&quot;ב, 266|תיקון מס' 52|18:301462)), ((742|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע&quot;ד, 210|תיקון מס' 54|19:301617)), ((604|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)), ((703|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו|19:303844)), ((813|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 292|תיקון מס' 2 לחוק השידור הציבורי|20:313946)); ((תשע&quot;ו, 655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((738|תיקון מס' 58|20:340612)), ((1143|תיקון מס' 59|20:348256)), ((1202|תיקון מס' 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:348673)); ((תשע&quot;ז, 242|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366872)), ((666|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((928|תיקון מס' 7 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:382861)); ((תשע&quot;ט, 66|תיקון מס' 62|20:525593)), ((135|תיקון מס' 63|20:528240)); ((תשפ&quot;ג, 164, 167|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2572039)); ((תשפ&quot;ד, 639|תיקון מס' 43 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|25:4239853)); ((תשפ&quot;ה, 409|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)); ((תשפ&quot;ו, 219|חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה)|10:10912219)), ((352|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).

&lt;מבוא&gt; ((לפי [[סעיף 107א(א)]], הוראות חוק זה לא יחולו על מי שהתמנה לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים), תשי&quot;ט-1959]] ביום הקובע לפי [[סעיף 107א(ג)]] או לאחריו, למעט בסייגים הקבועים [[בסעיפים 107ב]] [[ו-107ג]]; לפי [[סעיפים 108ב]] [[ו-108ג]], הוראות חוק זה לא יחולו על סוהר חדש, שוטר חדש ועובד חדש בשירותי הביטחון שגויס אחרי יום 31.12.2003.))

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ב-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-2)
: בחוק זה -
:- &quot;בני זוג&quot; -
:: (1) עובד או זכאי לקצבת פרישה, ואשתו לרבות הידועה בציבור כאשתו;
:: (2) עובדת או זכאית לקצבת פרישה, ובעלה לרבות הידוע בציבור כבעלה;
:- &quot;בן זוג לשעבר&quot;, של עובד או עובדת, או של זכאי או זכאית לקצבת פרישה - אחד מהמפורטים להלן, שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי יועבר לו חלק מקצבת פרישה המגיעה לעובד או לעובדת שפרשו משירות:
:: (1) מי שהיתה אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו;
:: (2) מי שהיה בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה;
:: (3) פרוד של קבע;
:- &quot;גיל פרישת חובה&quot; - כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;גמלה&quot; - קצבּה או מענק;
:- &quot;הטבות פרישה&quot; - גמלה, פיצויי פיטורים וכיוצא באלה;
:- &quot;היום הקובע&quot; - יום שקבע שר האוצר לפי הוראות [[סעיף 107א(ג)]];
:- &quot;התרת נישואין&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון]];
:- &quot;ועדה רפואית&quot; - הועדה המוסמכת לקבוע את כשרם הרפואי של בני אדם המתקבלים לשירות המדינה;
:- &quot;ועדת השירות&quot; - ועדת שירות המדינה שנתמנתה על פי [[חוק המינויים]];
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק החיילים המשוחררים&quot; - [[=חוק החיילים המשוחררים|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש&quot;ט-1949]];
:- &quot;חוק המינויים&quot; - [[=חוק המינויים|חוק שירות המדינה (מינויים), תשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק המשמעת&quot; - [[=חוק המשמעת|חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ&quot;ג-1963]];
:- &quot;חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני&quot; - [[=חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;חוק יחסי ממון&quot; - [[=חוק יחסי ממון|חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל&quot;ג-1973]];
:- &quot;חוק משפחות החיילים&quot; - [[=חוק משפחות החיילים|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש&quot;י-1950]];
:- &quot;חוק נכי המלחמה בנאצים&quot; - [[חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק הנכים&quot; - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:- &quot;חוק שירות בטחון&quot; - [[=חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:- &quot;מועד ההעברה&quot; - 45 ימים מהמועד שבו מסר הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך הודעה בדבר רישום הערה בהתאם להוראות [[סעיף 42ב(ג)]];
:- &quot;מועד הפירוד&quot; - המועד שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כמועד שבו חל פירוד בין עובד או זכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר;
:- &quot;מענק&quot; - תשלום חד-פעמי;
:- &quot;נכה&quot; - אדם שנפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה, ואין זו פגיעת כושר ארעית;
:- &quot;נציב השירות&quot; - מי שנתמנה נציב שירות המדינה על פי [[חוק המינויים]];
:- &quot;נציגות עובדי המדינה&quot; - ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה;
:- &quot;סוהר&quot; - מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר לפי [[פקודת בתי הסוהר, 1946]], לרבות סוהר מוסף זמני ולמעט סוהר חדש כהגדרתו [[בסעיף 108ב]];
:- &quot;עובד המדינה&quot; או &quot;עובד&quot; - מי שנתמנה לשירות המדינה לפי [[חוק המינויים]] וכן שוטר וסוהר, למעט עובד חדש כמשמעותו [[בסעיף 107א]], וכן למעט - על אף האמור [[בסעיף 108]] - מי שנתקבל לשירות המדינה בנציגות ישראל בחוץ-לארץ במעמד עובד מקומי;
:- &quot;עומד ברשות עצמו&quot; - מי שהגיע לגיל 18, ובילדו ובנכדו של נפטר, לרבות ילדו החורג או המאומץ - מי שהגיע לגיל 20, ואם הוא בשירות סדיר לפי [[חוק שירות בטחון, תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]] או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]] - מי שהגיע לגיל 21, והכל פרט למי שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;
:- &quot;פירוד&quot; - אחד מאלה:
:: (1) התרת נישואין;
:: (2) קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין על פי בקשה לפי [[סעיף 5א לחוק יחסי ממון]], או קביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
:- &quot;פסק דין לאיזון&quot; - פסק דין לפי [[סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון]], בדבר חלוקת נכסים בין בני זוג שנפרדו בשל פקיעת נישואין עקב מותו של עובד או של זכאי לקצבת פרישה או פסק דין אחר לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם שניתן עקב מותו של עובד או של זכאי לקצבת פרישה;
:- &quot;פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני&quot; - פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, חלוקה של קצבת פרישה המגיעה לעובד שפרש משירות או לזכאי לקצבת פרישה, בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר, בשל פירוד;
:- &quot;פרוד של קבע&quot;, של עובד או של זכאי לקצבת פרישה - כל אחד מאלה:
:: (1) אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, שחלה בינה ובין העובד או הזכאי כאמור פרידה של קבע;
:: (2) בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, שחלה בינו ובין העובדת או הזכאית כאמור פרידה של קבע;
:- &quot;פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון&quot; - פרוד של קבע, שנקבע בפסק דין לאיזון כי הוא היה זכאי לחלק מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לעובד שנפטר אילולא פטירתו או לחלק מקצבת הפרישה של זכאי לקצבת פרישה שנפטר;
:- &quot;פרידה של קבע&quot; - מצב שבו מתקיים לגבי בני זוג אחד מאלה:
:: (1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים המפורטים להלן ואותו הליך לא נסגר בתקופה האמורה:
::: (א) הליך להתרת נישואין;
::: (ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
::: (ג) תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
::: (ד) בקשה לקביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין לפי [[סעיף 5א(א) לחוק יחסי ממון]] או לקביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
::: (ה) בקשה לנקוט אמצעים לשמירת זכויות, לפי [[סעיף 11 לחוק יחסי ממון]];
:: (2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של 20 חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנתיים;
:- &quot;פרישה משירות&quot; - יציאה לקצבה, מוות או פיטורים;
:- &quot;קצבּה&quot; - קצבת פרישה או קצבת שאיר;
:- &quot;קצבת פרישה&quot; - סכום המשתלם מדי חודש לעובד שפרש משירותו;
:- &quot;קצבת שאיר&quot; - סכום המשתלם מדי חודש לשאיריו של עובד או של עובד שפרש משירותו;
:- &quot;שוטר&quot; - כהגדרתו [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;השיעור להעברה&quot; - השיעור מקצבת הפרישה שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כשיעור שיועבר לבן הזוג לשעבר, או השיעור שנקבע בפסק דין לאיזון כשיעור שהיה מועבר לפרוד של קבע מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לזכאי לה אילולא נפטר;
:- &quot;השיעור המשותף&quot; - השיעור המתקבל מחלוקת התקופה המשותפת שעד למועד הפירוד בתקופת השירות שעד למועד הפירוד;
:- &quot;שירות&quot; - שירות כעובד;
:- &quot;התקופה המשותפת&quot; - תקופה החלה בתקופת השירות, שנקבע לגביה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי נצברה במהלכה קצבת פרישה המשותפת לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן זוגו לשעבר;
:- &quot;תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר&quot; - תוספת המגיעה לפי חיקוק אחר, לקצבה כהגדרתה בסעיף זה;
:- &quot;תקופת שירות&quot; - תקופת שירות רצופה.

@ 2. הפסקת רציפות מחמת פיטורים או התפטרות
: כדי להסיר ספק נאמר בזה:
: (1) רציפות בשירות יראו כנפסקת מחמת פיטוריו או התפטרותו של עובד, אף אם מיד וללא הפסקה לאחר סיום שירותו עקב הפיטורים או ההתפטרות נתקבל שנית לשירות; הוראה זו אינה גורעת מהאמור [[בסעיף 10(4)]];
: (2) התפטר או פוטר עובד מחלק של משרתו בלבד וקיבל הטבות פרישה עקב ההתפטרות או הפיטורים, יראו את שירותו בחלק המשרה שבעדו שולמו הטבות הפרישה כשירות שרציפותו נפסקה.

@ 3. תקופות שאינן מפסיקות רציפות (תיקון: תשל&quot;ו-4)
: רציפות בשירות אין רואים אותה כנפסקת מחמת העדרו של העובד מעבודתו לרגל אחד מאלה:
: (1) פגרה, חופשה או מנוחה הניתנת לפי החוק או בהסכמת האדם המוסמך לכך בשירות המדינה;
: (2) שביתה;
: (3) תאונה בעבודה, מחלה או כל הפסקה אחרת שחלה בשירות ואין לעובד שליטה עליה;
: (4) שירות צבאי כמשמעותו [[בחוק החיילים המשוחררים]], וכל העדר שלאחריו אם הוא חל בתקופה שדינה כדין שירות לפי [[סעיף 12 לאותו חוק]];
: (5) שירות חלקי כמשמעותו [[בחוק החיילים המשוחררים]];
: (6) שירות מילואים כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון]];
: (7) אימון לשירות עבודה לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ&quot;ז-1967]];
: (8) כל העדר אחר שנקבע בתקנות כבלתי מפסיק את רציפות השירות.

@ 4. שאירים (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשע&quot;ד-3)
: (א) אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה:
:: (1) מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו (להלן - אלמנה);
:: (2) מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היה פרוד של קבע שלה (להלן - אלמן);
:: (2א) בן זוגו לשעבר;
:: (2ב) פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;
:: (3) ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו (להלן - יתום);
:: (4) הורהו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו, ודינו יהא כדין תלוי כאמור בפסקה (5);
:: (5) בן משפחה אחר, אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; ואם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור משכורת המשתלמת לעובדים - בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן - תלוי).
: (ב) לאלמנה או לאלמן ייקרא להלן &quot;בן-זוג&quot;.

@ 5. ממונה על תשלום גמלאות
: שר האוצר ימנה אדם אחד או יותר להיות ממונה על תשלום הגמלאות (להלן - ממונה); הודעה על מינוי ממונה ועל מענו תפורסם ברשומות.

@ 6. סמכויות עזר
: על ממונה יחולו הוראות [[סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], בשינויים המחוייבים.

@ 7. ועדה רפואית לעררים
: (א) שר הבריאות ימנה ועדה רפואית לעררים.
: (ב) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע את דרכי מינויה של הועדה הרפואית לעררים ואת דרכי הרכבתה לכל ערר.
: (ג) הודעה על מינוי ועדה רפואית לעררים ועל מענה תפורסם ברשומות.

== פרק ב': גמלאות ושיעורן ==

@ 8. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מועד המעבר&quot; - יום י' באב התשס&quot;ט (31 ביולי 2009);
:- &quot;ממוצע משוקלל&quot; של שיעורי חלקיות משרה - השבר היוצא מחיבור המכפלות של כל אחד מהשיעורים האמורים במספר החדשים שבהם שירת העובד לפי אותם שיעורים, וחלוקת סך הכל במספר כל החדשים שבהם שירת;
:- &quot;משכורת קובעת&quot;, לגבי אדם פלוני בזמן פלוני - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, ולמעט רכיבי שכר מוחרגים, כמפורט להלן, לפי העניין, כפי שהוא מעודכן לפי הוראות [[סעיף 9]]:
:: (1) לגבי פלוני שפרש משירות אחרי מועד המעבר - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, ולמעט רכיבי שכר מוחרגים המגיע ערב פרישתו של פלוני מהשירות, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו כאמור;
:: (2) לגבי פלוני שפרש משירות לפני מועד המעבר - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע במועד המעבר, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;
:: (3) על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), הורד פלוני בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, תחושב משכורתו הקובעת במשך כל תקופת ההורדה, בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שלפני ההורדה;
:- &quot;משכורת שנתית&quot;, לגבי עובד שפרש משירותו - משכורתו הקובעת במועד פרישתו כפול שנים עשר;
:- &quot;רכיב שכר מוחרג&quot; - רכיב שכר שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא מגיע לעובד שדרגתו כדרגה שהייתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות, בהתאם להסכם הקיבוצי שחל לגביו, אשר נחתם ביום י&quot;ב בסיוון התשפ&quot;ג (1 ביוני 2023) ואילך (בהגדרה זו - ההסכם הקיבוצי) או בשל הצמדת משכורתו למשכורת של עובד שחל לגביו ההסכם הקיבוצי;
:: (2) נקבע בהסכם הקיבוצי כי הוא לא יובא בחשבון לצורך חישוב המשכורת הקובעת לעניין הוראות חוק זה;
:: (3) הוא לא היה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי; לעניין זה, רכיב שכר שבא במקום רכיב שכר אחר שהיה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי ולא נכלל בחישוב המשכורת הקובעת ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי, ייחשב כרכיב שכר שלא היה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי;
:- &quot;רשימת הדירוגים הבסיסית&quot; - רשימת הדירוגים [[שבחלק א' לתוספת השלישית]];
:- &quot;תוספת קבועה&quot; - תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד ושהוּכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לענין חוק זה.
:: ((פורסמו הודעות על הכרה בתוספות קבועות להלן: תוספת השכלה ישימה ותוספת השכלה ישימה למהנדס, תוספת מקצועית ותוספת צבירת שיעור תמריץ (י&quot;פ תשע&quot;ו, 3144); תוספת פריפריה ותוספת גמול מומחיות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 3144).))

@ 9. עדכון המשכורת הקובעת (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ה)
: (א) המשכורת הקובעת תעודכן בחודש ינואר של כל שנה (בסעיף זה - חודש העדכון), בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם.
: (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים [[בתוספת שלישית א']] ופרש בתקופות כמפורט [[באותה תוספת]], תעודכן משכורתו הקובעת לא יאוחר מיום כ&quot;ט באדר א' התשע&quot;ד (1 במרס 2014) גם בעדכון הנוסף החל לגביו, בעד קצבאות החודשים כמפורט [[בתוספת האמורה]] ואילך.
: (ב) בסעיף זה [[ובסעיף 9א]] -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
::- &quot;המדד הקודם&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון -
:: (1) לגבי מי שפרש מהשירות עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) - מדד חודש דצמבר 2008;
:: (2) לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) - מדד החודש שבו פרש מהשירות;
::- &quot;העדכון הנוסף&quot;, לגבי אדם פלוני - עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו אדם ערב פרישתו:
::: (1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק א פרט 1|בפסקאות (1) עד (5)]], [[תוספת 3 חלק א פרט 6|(6)]] למעט סניגורים ציבוריים, [[תוספת 3 חלק א פרט 8|(8)]], [[תוספת 3 חלק א פרט 9|(9)]], [[תוספת 3 חלק א פרט 12|(12) עד (14)]] [[תוספת 3 חלק א פרט 16| ו-(16) עד (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] וכן בדירוג מעברי הגבול בדירוג קלדניות שופטים או בדירוג ביקורת המדינה - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק א' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את [[תוספת 3 חלק א פרט 6|פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] כך שבמקום &quot;ערב מועד המעבר&quot; יבוא &quot;ערב מועד הפרישה&quot;;
::: (2) לגבי מי שערב פרישתו היה עובד כבאות בפנסיה תקציבית כהגדרתו [[בסעיף 107ג(ב)]] ודורג בדירוג הכבאים או בדירוג עובדי המינהל והשירותים (דירוג אחיד) - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום כ&quot;ח בשבט התשע&quot;ג (8 בפברואר 2013) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק א' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
::: (3) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[תוספת 3 חלק א פרט 7|בפסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית]], וכן מי שערב פרישתו שירת כסניגור ציבורי - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ב' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את [[תוספת 3 חלק א פרט 7|פסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] כך שבמקום &quot;ערב מועד המעבר&quot; יבוא &quot;ערב מועד הפרישה&quot;;
::: (4) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק א פרט 10|בפסקאות (10)]], [[תוספת 3 חלק א פרט 11|(11)]] [[תוספת 3 חלק א פרט 15|או (15) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ג' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
::: (5) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ד' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
::: (6) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג' באב התש&quot;ע (14 ביולי 2010) עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ה' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
::: (7) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור [[תוספת 3 חלק א פרט 16|בפסקה (16) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] - עדכון כמפורט להלן, לפי העניין:
:::: (א) אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - תיווסף למשכורתו הקובעת תוספת בסכומים הקבועים לגביו [[בחלק ו' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
:::: (ב) אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011), וערב פרישתו שירת במשרד הבריאות - תעודכן משכורתו הקובעת, לאחר עדכונה כאמור בפסקת משנה (א), בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ז' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
:::: (ג) עדכון כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
::: (8) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות שירת כעובד מינהל ומשק בבית חולים, ודורג בדירוג מהדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק א פרט 1|בפסקאות (1) עד (4) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) - עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ח' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו ולדרגה שבה דורג באותו מועד; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
::: (9) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג כאמור [[תוספת 3 חלק א פרט 19|בפסקה (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] בדרג מזכיר שני, מזכיר ראשון, יועץ, ציר-יועץ, ציר או שגריר - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) - עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ט' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו ולדרג שבו דורג כאמור; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
::: (10) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג המשפטנים או בדירוג הפרקליטים ומשכורתו הקובעת חושבה באותו מועד לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) - עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק י' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו -
:: (1) כי בשל הסכם קיבוצי ארצי תעודכן משכורתו הקובעת של מי מהמנויים להלן, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
::: (א) מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השישית]] ופרש מהשירות בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019);
::: (ב) מי שדורג ערב פרישתו בדירוג עובדי הוראה ופרש מהשירות בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום י&quot;א באלול התש&quot;ף (31 באוגוסט 2020);
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), כי בשל הסכם קיבוצי ארצי נוסף תעודכן משכורתו הקובעת של מי מהמנויים להלן, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
::: (א) מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השישית]] ופרש מהשירות בתקופה שמיום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) עד יום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ז (31 במרץ 2027);
::: (ב) מי שדורג ערב פרישתו בדירוג עובדי הוראה ופרש מהשירות בתקופה שמיום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) עד יום י&quot;ח באלול התשפ&quot;ו (31 באוגוסט 2026);
:: (3) כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקה (1), בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו לפי אותה פסקה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעור שלהלן, לפי העניין:
::: (א) לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שהסתיימה לפני יום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) (בפסקה זו - המועד הקובע) - שיעור עליית המדד שפורסם ערב מועד התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר 2024;
::: (ב) לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שמהמועד הקובע ועד ערב כניסתו לתוקף של הצו - שיעור עליית המדד שפורסם ערב מועד התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש שבעדו ניתן התשלום.
:: ((פורסמו [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה), התשפ&quot;ו-2026]], [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ), התשפ&quot;ו-2026]] ו[[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים), התשפ&quot;ו-2026]].))
: (ד) בסעיף קטן (ג) -
::- &quot;הסכם מסגרת 2016&quot; - הסכם קיבוצי (מסגרת) שנחתם ביום י' בניסן התשע&quot;ו (18 באפריל 2016), בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים;
::- &quot;הסכם מסגרת 2023&quot; - הסכם קיבוצי (מסגרת) שנחתם ביום כ&quot;ח בתמוז התשפ&quot;ג (17 ביולי 2023), בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים;
::- &quot;הסכם קיבוצי ארצי&quot; - אחד מאלה:
::: (1) הסכם מסגרת 2016;
::: (2) הסכם קיבוצי שנחתם בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, במקביל להסכם מסגרת 2016, ביום י' בניסן התשע&quot;ו (18 באפריל 2016), כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים;
::: (3) הסכם קיבוצי שנעשה בדרך של חתימה על כתב הצטרפות להסכם מסגרת 2016;
::: (4) הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום כ&quot;ז באלול התשע&quot;ו (30 בספטמבר 2016), כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים ובכלל זה בהסכם הקיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום כ&quot;א באדר התשע&quot;ז (19 במרץ 2017);
::- &quot;הסכם קיבוצי ארצי נוסף&quot; - אחד מאלה:
::: (1) הסכם מסגרת 2023;
::: (2) הסכם קיבוצי שנעשה בדרך של חתימה על כתב הצטרפות להסכם מסגרת 2023;
::: (3) הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום כ&quot;ד בתשרי התשפ&quot;ג (19 באוקטובר 2022);
::: (4) הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום ג' בתמוז התשפ&quot;ד (9 ביולי 2024);
::- &quot;כתב הצטרפות&quot; - כמשמעותו [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]].

@ 9א. תוספות לקצבה (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;המדד לשנת 2008&quot; - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד חודש דצמבר 2007;
::- &quot;קצבת הבסיס&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) - הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (2) לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1) בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (3) לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף התוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו.
: (ב) מי שפרש משירות לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] או דורג בדירוג עובדי הוראה, תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה - תוספת שחיקה):
:: (1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית - תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו [[בחלק א' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו;
:: (2) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה - תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעור של 5% מקצבת הבסיס.
: (ג) מי שפרש מהשירות לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], בדירוג עובדי הוראה או בדירוג אחר שקבע לגביו שר האוצר שיעור בצו לפי פסקה (1)(ג), תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2009 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה - תוספת בשל המדד לשנת 2008):
:: (1) לגבי מי שפרש לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) - בשיעור ההפרש שבין המדד לשנת 2008 לבין אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] - השיעור בנקודות האחוז הקבוע לגביו [[בחלק ב' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו;
::: (ב) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה - שיעור של 0.25 נקודת האחוז;
::: (ג) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג אחר - שיעור שקבע שר האוצר בצו, ובלבד שלא יעלה על השיעור בנקודות האחוז המפורט [[בחלק ב' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו;
:: (2) לגבי מי שפרש מהשירות בתקופה שמיום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) - בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות.
: (ד) מי שפרש מהשירות עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], או בדירוג עובדי הוראה, או מי שפרש מהשירות עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) וערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים, תשולם לו או לשאירו, תוספת בעד הקצבאות המפורטות [[תוספת רביעית חלק ג|בחלק ג']], [[תוספת רביעית חלק ד|בחלק ד']] או [[בחלק ה' בתוספת הרביעית]], בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו [[תוספת 4 חלק ג|בחלקים האמורים]], הכל לפי העניין ובהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה - תוספת בשל הסכמי שכר).
: (ה) שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי תוספת שחיקה תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) או לשאירו או כי תוספת בשל הסכמי שכר תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011) או לשאירו, הכל לפי העניין, גם אם ערב הפרישה לא דורג מי שפרש מהשירות כאמור בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], בדירוג עובדי הוראה או בדירוג הרופאים; בצו לפי סעיף קטן זה יקבע שר האוצר את שיעור תוספת השחיקה או התוספת בשל הסכמי שכר, שתשולם למי שפרש מהשירות כאמור או לשאירו, בהתאם למועד הפרישה, וכן את הקצבאות שבעדן תשולם התוספת, ואופן חישובה.
:: ((פורסם [[צו שירות המדינה (גמלאות) (תוספות לקצבה), התש״ע–2009]].))
: (ו) לא קבע שר האוצר צו לפי סעיף קטן (ג)(1)(ג) או לפי סעיף קטן (ה), לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג שאינו מפורט [[תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], ואינו דירוג עובדי הוראה או דירוג הרופאים (בסעיף זה - דירוג אחר), עד ליום כ' באב התש&quot;ע (31 ביולי 2010), יראו את הדירוג האחר כאילו נמנה עם רשימת הדירוגים הבסיסית לעניין התוספות לקצבה לפי סעיף זה, ואולם -
:: (1) ניתנה לאחר יום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) תוספת למשכורת הנכללת במשכורת הקובעת, שלפיה מחושבת קצבתו של מי שפרש משירות עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009) או של שאירו, יופחת מסך התוספות לקצבה לפי סעיף זה סכום הקצבה שנוסף בשל התוספת למשכורת הקובעת;
:: (2) תוספת המגיעה לפי סעיף קטן זה למי שפרש משירות או לשאירו, שהיא תוספת שחיקה בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, תוספת בשל מדד לשנת 2008 בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010 ותוספת בשל הסכמי שכר בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, לפי סעיף קטן זה, תשולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש ספטמבר 2010.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי [[סעיף 28]], ויחולו עליו הוראות [[אותו סעיף]] לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה.
: ((ראו גם [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד) (הוראת שעה), התשס״א–2001]] ו[[חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר), התשס״ב–2002]] לעניין מי שפרש משירות המדינה בדירוג מן הדירוגים המנויים בחוקים האמורים, לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000).))

@ 9ב. דין תוספות לקצבה (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ו)
: תוספת לקצבה המגיעה למי שפרש מהשירות או לשאירו לפי [[סעיף 9א]], וכן תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, יראו אותן כחלק מהקצבה לעניין [[סעיפים 15(4) ו-(5)]], [[24(א)]], [[25(1)]], [[26(ב)(1)]], [[32(א) ו-(ה)]], [[33]], [[34]], [[35]], [[36(א)]], [[37]], [[46 עד 48(א)]], [[52]], [[56 עד 58]], [[61]] [[ו-62(ב)]], וכחלק מהקצבה [[בהגדרה &quot;גמלה&quot; שבסעיף 1]] לעניין [[סעיפים 5]], [[19(ג)]], [[40]], [[42]], [[45]], [[48(ב)]], [[49]], [[50]], [[51]], [[52(ב)]], [[53]], [[54]], [[55]], [[57]], [[59]], [[60]], [[62]] [[ו-105]].

@ 10. חישוב תקופת השירות
: בחישוב תקופת השירות לענין חוק זה יחולו כללים אלה:
: (1) תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא אך עולה על חמישה עשר יום - תחושב כחודש מלא, ושאינה עולה על חמישה עשר יום - לא תחושב כלל;
: (2) תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא, כאמור בפסקה (1), כחלק השנים עשר של השנה;
: (3) אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לעובד;
: (4) עובד שתקופת שירותו הרצופה נפסקה, מותר להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה, אם החליט כך נציב השירות לפי כללים שקבעה ועדת השירות;
:: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה), תשכ״א–1961]].))
: (5) תקופה שבה היה העובד מושעה לפי [[חוק המשמעת]], בין במשכורת ובין שלא במשכורת, לא תובא בחשבון, אלא אם הוחזר לשירות בתום תקופת ההשעיה או אם נפטר בתוך אותה תקופה;
: (6) עובד שהושעה לפי [[חוק המשמעת]] ופוטר תוך תקופת ההשעיה שלא מאחת הסיבות שהביאו לידי ההשעיה, יחליט בית הדין למשמעת שהוקם לפי [[החוק האמור]] (להלן - בית הדין למשמעת), על פי בקשתם של נציב השירות או של העובד, אם ובאיזו מידה יראו את תקופת ההשעיה כתקופת שירות; בהכרעתו יביא בית הדין בחשבון אם ובאיזו מידה הוּכחה האשמה שגרמה להשעיית העובד.

@ 11. תקופות ללא משכורת שמביאים אותן בחשבון (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת השירות על אף האמור [[בסעיף 10(3)]], אם היא אחת מאלה:
: (1) תקופה שדינה כדין שירות לפי [[סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים]];
: (2) תקופת שירות חלקי לפי [[חוק החיילים המשוחררים]], או תקופת שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
: (3) תקופה שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי [[חוק הביטוח הלאומי]];
: (4) תקופה שלא הגיעה בעדה לעובד משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (תשלומים לענין סעיף 11(4) לחוק), תשל״ו–1976]].))

@ 12. כללים לחישוב המשכורת הקובעת של עובד במשרה חלקית (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ו-5)
: (א) בחישוב המשכורת הקובעת של עובד שהועסק בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית יחולו הוראות מיוחדות אלה:
:: (1) הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה לא נשתנה במשך כל תקופת שירותו - תהא משכורתו הקובעת שיעור חלקיות המשרה כשהוא מוכפל במשכורתה הקובעת של המשרה המלאה;
:: (2) הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה נשתנה מתקופה לתקופה - תהא משכורתו הקובעת שיעור יחסי של משכורתה הקובעת של המשרה המלאה, והוא כממוצע המשוקלל של שיעורי חלקיות משרתו, בתקופות השונות של שירותו; הוא הדין אם הועסק העובד בחלק מתקופת שירותו במשרה מלאה;
:: (3) עלתה תקופת שירותו של העובד על 420 חודש, הרי אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מאשר החישוב לפי פסקה (2), יחושב הממוצע המשוקלל לפי שיעור חלקיות המשרה ב-420 חדשי השירות הנוחים ביותר לו; אולם קצבת פרישה המשתלמת לפי חישוב זה לא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת המחושבת לפי ממוצע משוקלל זה, על אף האמור [[בסעיף 20(א)]];
:: (4) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי שיעורי חלקיות המשרה בתקופות הנקובות להלן, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מן החישוב לפי פסקאות (2) ו-(3):
::: (א) חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - אם נפטר העובד או פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;
::: (ב) עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - בכל מקרה אחר;
:: (5) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת תקופת מינימום במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה; תקופת המינימום היא ששים חודש בשוטר או בסוהר או אם סיבת הפרישה היתה פטירתו של העובד או פיטוריו מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר, ובכל מקרה אחר - מאה ועשרים חודש;
:: (6) תקופה שבה הועסק העובד במשרה חלקית תיחשב כתקופה שבה הועסק במשרה מלאה או במשרה שחלקיותה גבוהה יותר, אם שולמו בעדה על ידי העובד או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס ההפרש שבין משכורתו של העובד במשרתו החלקית לבין המשכורת של המשרה המלאה או המשכורת של המשרה שחלקיותה גבוהה יותר, הכל לפי הענין;
:: (7) שולמה למי שהועסקה בהוראה במשרה חלקית הטבת שכר על פי הסדר או הוראה החלים על עובדות הוראה שחלקיות משרתן ⅘ לפחות בתקופה שהן אמהות לילדים עד גיל 14, יראו לענין סעיף זה את חלקיות משרתה בתקופה האמורה כמוגדלת בחלק העשירי של משרה מלאה, ובלבד ששיעור החלקיות של המשרה לא יעלה עקב הגדלה זו על מאה אחוז.
: (ב) בחישוב המשכורת הקובעת של מי שפרש מהשירות לפני כ&quot;ח בתשרי תשכ&quot;ח (1 בנובמבר 1967) ייקראו פסקאות (4) ו-(5) של סעיף קטן (א) כאילו נאמר בהן כך:
:: &quot;(4) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבּה לפי [[סעיף 20(ב)]], לפי שיעור חלקיות המשרה בחמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מהחישוב לפי פסקאות (2) ו-(3);
:: (5) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבה לפי [[סעיף 20(ב)]], לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שבתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה;&quot;.

@ 13. משרה חלקית ששיעורה פחות משליש
: (א) שירותו של עובד שחלקיות משרתו אינה מגיעה כדי שליש לא יובא בחשבון גמלתו של זכאי לגמלה, לצורך חישוב תקופת השירות ולצורך חישוב המשכורת הקובעת, זולת לענין -
:: (1) קצבת שאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ושירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
:: (2) קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי אם פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר - לאחר ששירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
:: (3) קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי, אם פרש מסיבת מצב בריאות לקוי ופסקה (2) אינה חלה עליו - לאחר ששירת עשר שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
:: (4) שירותו של עובד עד י&quot;ב באב תשכ&quot;ז (18 באוגוסט 1967).
: (ב) תקופת שירות חלקי לא תפסיק את רציפות השירות, אף אם אין היא מובאת בחשבון כאמור בסעיף זה.

@ 14. שירות ביותר ממשרה אחת
: (א) הועסק העובד בעת אחת במשרה מלאה אחת ובמשרה או במשרות נוספות תחושב הגמלה על יסוד המשרה המלאה בלבד.
: (ב) הועסק עובד בעת אחת במספר משרות חלקיות העולות ביחד על משרה מלאה, לא יהיו הוא ושאיריו זכאים לגמלה בעד אותה תקופה אלא בשל משרה מלאה אחת, ולענין זה יראו כחלק העודף על משרה מלאה את העבודה במשרות שבהן משכורתו הקובעת היא הנמוכה ביותר.

@ 15. זכות לקצבת פרישה (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד)
: אלה זכאים לקצבת פרישה:
: (1) מי שיצא לקצבה לפי [[סעיפים 17]], [[17א]] [[או 18]];
: (2) מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;
: (3) מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשפסקה (2) אינה חלה עליו;
: (4) מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבה אחרת כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק א' בתוספת השניה]], או יותר ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית-הדין למשמעת; אלא שאם פוטר כאמור על פי החלטת בית-הדין למשמעת, בלי שנפסל לשירות, ולפני שהגיע לגיל 60, או לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]] (בפסקה זו - הגיל הקובע) לאחר עשרים וחמש שנות שירות, רשאי בית הדין להחליט על הקטנת קיצבת הפרישה שלו, ובלבד שלא תקטן הקיצבה שתשולם לנידון מהמועד שבו הגיע לגיל 60 או לגיל הקובע, לפי הענין, מהסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968]], אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים;
: (5) על אף האמור בפסקה (4), רשאי בית הדין להחליט על שלילה מוחלטת של הזכות לקיצבת פרישה בנסיבות חמורות במיוחד ומנימוקים שיפורשו בהחלטתו.

@ 16. דין מתגייס לשירות קבע
: על אף האמור [[בסעיף 43 לחוק החיילים המשוחררים]] - עובד שהתגייס לשירות קבע לא ייחשב, לצורך קביעת זכויותיו לגמלה, כעובד שפוטר.

@ 17. יציאה לקצבה לפי רצון העובד (תיקון: תשל&quot;ג, תשס&quot;ד)
: עובד רשאי לצאת לקצבה -
: (1) לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]];
: (2) לאחר ששירת עשר שנים, אם הגיע לגיל ששים או אם ועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אין הוא מסוגל לעבוד בשירות המדינה;
: (3) לאחר תקופת שירות של עשרים שנה בהוראה, כמורה או כגננת, יהא גילו בשעת הפרישה אשר יהא.

@ 17א. יציאה מוקדמת לקצבה (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד-3)
: (א) עובד שנסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנים, ואינו זכאי לקצבת פרישה על פי הוראות אחרות של חוק זה, יחול עליו [[סעיף 46(ג)]]; אולם אם נפסל העובד לשירות בהחלטת בית הדין למשמעת, או החליט בית הדין, אף בלי שפסל אותו לשירות, שלא תשולם לו קצבת פרישה, כולה או מקצתה, תפקע או תצומצם תחולתו של הסעיף, לפי הענין.
: (ב) סעיף זה אינו חל על מי שקיבל פיצויים עקב סיום שירותו וכן על מי שזכויותיו לגמלאות עקב שירותו נשמרו על פי [[סעיפים 86]] [[או 92]] או על פי חוק אחר; ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ונרשמה הערה לפי [[סעיף 42ב(א)]], תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר של העובד לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור.
: (ג) לעניין [[ההגדרה &quot;המשכורת הקובעת&quot; שבסעיף 8]], ולעניין [[סעיפים 9 עד 9ב]], יראו את מועד סיום השירות של מי שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף זה, כמועד פרישתו מהשירות.

@ 18. יציאה לקצבה לפי החלטת נציב השירות (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ד)
: (א) עובד ששירת עשר שנים לפחות, רשאי נציב השירות להחליט על יציאתו לקצבה אם הגיע העובד לגיל 60 והוא חייב לעשות כן בתום החודש שבו הגיע העובד לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]] (בסעיף זה - גיל פרישת חובה); אולם נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות ובהסכמת העובד, להרשות את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל פרישת חובה לתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע, אם הוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה במשרתו.
: (ב)(1) עובד ששירת עשר שנים לפחות והגיע לגיל 60, רשאי נציב השירות להחליט גם על יציאתו לקצבה לגבי חלק ממשרתו בלבד, ואם הגיע העובד לגיל פרישת חובה והוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה חלקית במשרתו - יהא נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי להרשות את המשך העסקתו של העובד לגבי חלק ממשרתו ולתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע; כל החלטת נציב השירות לפי פסקה זו טעונה הסכמת העובד.
:: (2) קצבתו של עובד כאמור, כל עוד הוא מוסיף לשרת במשרה חלקית, תחושב באופן יחסי לחלק המשרה שלגביו הוצא לקצבה; לא הגיע חלקיות המשרה שבה הוסיף העובד לשרת כדי השיעור הבא בחשבון לענין [[סעיף 13]] - תחושב כלל קצבתו, לאחר פרישתו מהמשרה החלקית שבה הוסיף לשרת, בכפוף לאמור [[בסעיף 46(א)]], כאילו הוצא לקצבה מלאה במועד שבו הוצא לקצבה לגבי החלק הראשון של משרתו.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את התנאים והדרכים לשימוש בסמכויות של נציב השירות ושל ועדת השירות לפי סעיף זה, לרבות תקופות המקסימום להארכת השירות.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67), תשכ״ט–1968]].))
: (ד) עובד הרואה את עצמו נפגע על ידי הוצאתו לקצבה לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, רשאי לערור על החלטת נציב השירות לפני ועדת השירות תוך תקופה ובדרך שנקבעו בתקנות; ועדת השירות תיתן הזדמנות לנציגות עובדי המדינה להשמיע את דבריה ורשאית היא לקבל את הערר או לאשר את החלטת הנציב, בלי שינויים או בשינויים שתמצא לנכון, והחלטתה תהא סופית.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על הוצאה לקיצבה), תשכ&quot;ח–1968]].))

@ 19. מתן הודעה מוקדמת
: (א) עובד היוצא לקצבה לפי [[סעיף 17]] יתן הודעה מוקדמת על רצונו לצאת לקצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על יציאה לקיצבה), תשכ״ח–1968]].))
: (ב) נציב השירות יתן לעובד הודעה מוקדמת על החלטתו להוציאו לקצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על הוצאה לקיצבה), תשכ״ח–1968]].))
: (ג) פרש העובד בלי שניתנה הודעה מוקדמת כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רואים אותו, לענין הזכויות לגמלה, כאילו פרש בתום התקופה שנקבעה למתן ההודעה ותחילתה ביום הפרישה בפועל, או ביום מתן אותה הודעה - אם ניתנה למועד שלפני תום התקופה שנקבעה; לענין הזכויות למשכורת בעד התקופה האמורה ופיצוי על אי-מתן ההודעה, יהא דין יציאה או הוצאה לקצבה בלא הודעה מוקדמת כאמור כדין התפטרות או פיטורים ללא הודעה מוקדמת.

@ 20. שיעור קצבת הפרישה (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ב-3, תשס&quot;ד)
: (א) הזכאי לקצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חדשי שירותו, ובלבד שלא יעלה על שבעים אחוז ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוז ממנה; אולם אם הועסק העובד בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית, יכולה הקצבּה לעלות על שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת, ובלבד שלא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו.
: (ב) אדם שועדה רפואית קבעה, סמוך לפרישתו, כי הוא נכה בעל דרגת נכות של 50% או יותר, וכן אדם שפוטר מן השירות בגלל נכות בדרגה קטנה מזו, לא תפחת קצבתו מעשרים אחוז ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.
: (ג) מי שנתקבל לשירות כשהוא נכה, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.
: (ד) מי שנתקבל לשירות תוך שנתיים מיום עלותו ארצה ושירת עשר שנים לפחות עד פרישתו, ואינו מקבל קיצבת פרישה מעבודה או תשלומי ביטוח סוציאלי ממדינה אחרת, וביום התקבלו לשירות הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בתוספת השניה]], לא תפחת קיצבתו מ-35% ממשכורתו הקובעת; עובד כאמור יהא זכאי לתוספת קיצבה של 2% ממשכורתו הקובעת בעד כל שנת עבודה נוספת מעבר לעשר שנים, ובלבד שקיצבתו לא תעלה על 70% ממשכורתו זו.
: (ה) עובד כאמור בסעיף קטן (ד) והזכאי להגדלת תקופת שירותו מכוח [[סעיף 100(ב)]] בגלל אחד מאלה:
:: (1) שירות מחתרתי בחוץ לארץ;
:: (2) היותו אסיר ציון;
:: (3) היותו ניצול רדיפות הנאצים;
:: (4) היותו הורה שכול או אלמנה כמשמעותם [[בחוק משפחות חיילים שניספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]];
:: (5) טעמים רפואיים ומשפחתיים;
:: (6) שירות סדיר כחייל של מי שגוייס בחוץ לארץ לפני עלייתו לארץ, ושירת בתקופת מלחמת העולם השניה בשירות הצבא הבריטי או בצבאות בנות הברית, כשהשירות האמור איננו מובא בחשבון כשירות &lt;!-- (([במקור: כשירו])) --&gt; לצורך הגימלאות;
:: (7) היותו בעל עיטור על&quot;ה שהוענק בעד פעילות שאיננה חופפת פעילות אחרת המזכה בהכרת שירות על פי החוק, -
:: יהיה זכאי לשתי ההגדלות, ובלבד שתקופת השירות של העובד כפי שהוגדלה כך לא תעלה על פי שניים משנות שירותו בפועל.

@ 21. מתי לא תובא נכות בחשבון (תיקון: תשל&quot;ז-2)
: (א) אדם שדרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו, כל נכות שבעדה קיבל או היה זכאי לקבל פיצויים או הטבות אחרות מאוצר המדינה [[וסעיף 60]] אינו חל עליה, לא תובא בחשבון לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו, אלא אם הוחזר לאוצר המדינה אותו חלק מהפיצויים או ההטבות שקיבל הבא לפצותו על תקופת נכות שהוא זכאי בה גם לקצבה, או אם ויתר על החלק האמור, הכל לפי הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי קצבה של מי שבחר בקצבה לפי [[סעיף 34(ג)]], למעט מי [[שסעיף 78]] חל עליו.
: (ב) מי שנתמלאו בו אלה:
:: (1) דרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו;
:: (2) [[סעיף 60]] אינו חל על אותה נכות;
:: (3) קיבל בעד הנכות פיצויים שלא מאוצר המדינה לפי כל חובה חוקית, פרט לחוזה ביטוח, או מענק מהמוסד לביטוח לאומי, מבלי ששולם לאוצר המדינה אותו חלק מהם הבא לפצותו על תקופת נכותו שבה זכאי הוא גם לקצבה לפי חוק זה, או קיבל בעדה קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, פרט לקצבה לפי [[#פרק ט|פרק ו'2 לחוק הביטוח הלאומי]];
:: לא תבוא בחשבון - לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו לפי חוק זה - כל נכות שבעדה קיבל פיצויים, מענק או קצבה כאמור.
: (ג) נגרמה לעובד על ידי צד שלישי נכות העשויה לקבוע את שיעור קצבתו, [[וסעיף 60]] אינו חל עליה, חייב הוא להודיע על כך לממונה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות ולעשות כל פעולה סבירה שהממונה ידרוש ממנו כדי לקבל פיצויים מהצד השלישי; למטרה זו רשאי הממונה לדרוש מהעובד למסור למי שיורה יפוי-כח להגיש נגד הצד השלישי על חשבון אוצר המדינה תביעה לפיצוי מלא או חלקי על הנכות, הכל כפי שיורה הממונה; לא עשה העובד את המוטל עליו לפי סעיף קטן זה, לא תובא הנכות בחשבון לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו.
: (ד) שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר חישוב חלק הפיצויים או המענק שיש להחזירו או לשלמו לאוצר המדינה לפי סעיף זה, בדבר אופן החזרתו ובכל ענין אחר הנוגע לביצוע סעיף זה; בין השאר רשאי הוא לקבוע בתקנות אלה כי תשלומי פיצויים או מענק בעד נכות יובאו בחשבון לענין חישוב הגמלאות לפי סעיף זה רק אם נתקבלו על ידי העובד תוך תקופה מסויימת לפני פרישתו, שנקבעה באותן תקנות.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שפרש מהשירות לפני י&quot;ב באב תשכ&quot;ז (18 באוגוסט 1967) ועל שאיריו.

@ 21א. הפחתת חלק מקצבת פרישה בשל פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, נרשמה הערה לפי [[סעיף 42ב]], ומתקיימות הוראות [[סעיף 58א]] לעניין ההעברה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) תופחת קצבת הפרישה המגיעה לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה - הקצבה המלאה) בסכום השווה למכפלת הקצבה המלאה בשיעור הקבוע, בהתאם למינו של בן הזוג לשעבר, [[בתוספת לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני]] (בסעיף זה - סכום ההפחתה);
:: (2) לאחר ביצוע ההפחתה כאמור בפסקה (1) והעברת הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר לפי הוראות [[סעיף 58א]] ייוותר בידי הזכאי לקצבת פרישה ההפרש שבין הסכום הנותר בידי הזכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה ובין מחצית סכום ההפחתה; בסעיף זה, &quot;הסכום הנותר בידי זכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה&quot; - ההפרש שבין הקצבה המלאה ובין הסכום שהיה מועבר לבן הזוג לשעבר אילולא ההפחתה לפי [[סעיף 58א(א)(1)]];
:: (3) לעניין התקופה שקדמה למועד העברת חלק מקצבת פרישה לפי [[סעיף 58א]], יחולו הוראות אלה:
::: (א) הפחתה כאמור בפסקה (1) תבוצע בעד התקופה שהחל מהחודש שלאחר החודש הראשון שבו שולמה קצבה לזכאי לקצבת פרישה או החודש שבו חל מועד הפירוד, ואם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני מועד אחר לתחילת זכאות בן הזוג לשעבר לקבלת חלק בחיסכון הפנסיוני - החודש האמור, והכול לפי המאוחר;
::: (ב) ההפחתות כאמור בפסקת משנה (א) יחושבו בתוספת שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו הופחת סכום כאמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמה לזכאי לקצבת פרישה קצבה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א), ויחולו לגביהן הוראות פסקה (2); לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: (4) נפטר בן הזוג לשעבר, תבוצע מלוא ההפחתה כאמור בפסקה (1) מסכום הקצבה המלאה המשולמת לזכאי לקצבת פרישה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;
:: (2) הבקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי [[סעיף 42א]] הוגשה לממונה לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או לאחר החודש שקדם לחודש שבו החל העובד לקבל קצבת פרישה, לפי המאוחר.

@ 22. מענק נוסף לקצבה (תיקון: תשל&quot;ג-4, תשמ&quot;ו)
: (א) מי שפוטר מהשירות לפני שהגיע לגיל 60 והוא זכאי לקצבת פרישה לפי [[סעיפים 15(2), (3) או (4)]] [[או 78]] - ישולם לו, נוסף על הקצבּה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על הסכום הקטן משני אלה:
:: (1) משכורתו השנתית;
:: (2) הסכום היוצא מהיווּן קצבה, ששיעורה כהפרש שבין הקצבּה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו ובין הקצבּה שהיתה מגיעה לו, אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60 ובהגיעו לגיל 60 היה זכאי לתוספת משפחה בגלל אותם בני משפחה שבגללם היה זכאי לתוספת משפחה בשעת פרישתו.
: (ב) היה הזכאי לקצבת פרישה כאמור עובד במשרה חלקית, תחושב הקצבּה שהיתה מגיעה לו אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60, לפי חלקיות המשרה שלפיה מחושבת הקצבּה של אותו עובד בזמן פיטוריו.
: (ג) פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.
: (ד) (((בוטל).))

@ 22א. (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 23. מענק לבעל דרגת נכות נמוכה מ-25%
: עובד - למעט שוטר וסוהר - שפוטר אחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו נמוכה מ-25% והוא זכאי עקב פיטורים אלה לפיצויי פיטורים, ישולם לו נוסף לפיצויים אלה מענק בשיעור של אחוז אחד מסכום הפיצויים לכל אחוז מאותה דרגת נכות.

@ 24. ברירת זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות
: (א) זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות יהיה רשאי להודיע בכתב, כי במקום זכותו לקצבה בעד שירותו הקודם הוא בוחר בצירוף תקופת שירותו הקודם לתקופת שירותו החוזר.
: (ב) הודעה לפי סעיף קטן (א) תימסר תוך שנים-עשר חדשים מהמאוחר מאלה:
:: (1) יום סיום תקופת הנסיון בשירות החוזר, ואם לא חלה בו תקופת נסיון - יום שחזר העובד לשירות;
:: (2) יום שמי שנקבע בתקנות הודיע לעובד על זכותו לפי סעיף קטן (א);
:: אולם לא לאחר שפרש העובד מהשירות החוזר.

@ 25. דין עובד שצירף תקופות שירות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ז)
: הודיע עובד כאמור [[בסעיף 24]], יחולו הוראות אלה:
: (1) זכותו לקצבה בעד שירותו הקודם בטלה מיום שחזר לשירות, והוא חייב להחזיר לאוצר המדינה, בשיעורים שנקבעו בתקנות, את סכומי הקצבּה שקיבל בעד התקופה שבה שירת שירות חוזר;
: (2) תקופת שירותו הקודם תצורף לתקופת שירותו החוזר;
: (3) קיבל העובד בעת פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי [[סעיף 22]] [[או 63ב]], יחזיר לאוצר המדינה, בתנאים, לרבות תשלום בשיעורים, שנקבעו בתקנות, חלק יחסי מן המענק ששיעורו כיחס בין התקופה המתחילה עם חזרתו לשירות החוזר ומסתיימת בהגיעו לגיל 60, לבין התקופה המתחילה עם פרישתו מהשירות הקודם ומסתיימת בהגיעו לגיל 60;
: (4) על אף האמור בפסקה (3) רשאי העובד, במקום להחזיר חלק מן המענק כאמור באותה פסקה, לדרוש כי, בחישוב הקצבּה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, יראו את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית בלבד, ואם היתה המשרה חלקית - כמשרה ששיעור חלקיותה קטן ממה שהיה למעשה, הכל לפי שיעורים, כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; אולם פסקה זו לא תחול אם כתוצאה מאותו חישוב תרד חלקיות המשרה בשירות הקודם מתחת לשיעור המובא בחשבון לענין [[סעיף 13]];
: (5) היוון העובד חלק מקצבתו בעד שירותו הקודם, יראו, בחישוב הקצבּה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית ששיעור חלקיותה כיחס שבין החלק הבלתי מהוּון &lt;!-- (([במקור: מהווּן])) --&gt; של הקצבּה בעד השירות הקודם לבין קצבה מלאה לפני ההיווּן;
: (6) הוּון חלק מקצבה כאמור בפסקה (5) בעד תקופה מסויימת בלבד, תשולם הקצבּה לפי האמור בפסקה (5) אחרי הפרישה מהשירות החוזר, רק במשך פרק הזמן שבו עולה התקופה שבעדה הוּונה הקצבּה על התקופה שבה הגיעה לזכאי קצבה מוקטנת עקב ההיוון לפני תחילתו של השירות החוזר; תם אותו פרק זמן, תשולם הקצבּה כאילו לא הוּון חלק מהקצבּה בעד השירות הקודם;
: (7) המשכורת הקובעת, לענין חישוב הקצבה שתגיע לאחר הפרישה מהשירות החוזר, תחושב לפי דרגתו של העובד בזמן פרישתו הראשונה או האחרונה, הכל לפי הדרגה הגבוהה יותר.

@ 26. קצבה לשאיריו של עובד (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ו, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ו)
: (א) עובד שנפטר בזמן שירותו והוא שירת לפחות שלוש שנים - תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת, והם -
:: (1) לבן זוג -
::: (א) באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה - ארבעים אחוזים;
::: (ב) אם הותיר אחריו הנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) -
:::: (1) עד החודש שבו היה מגיע העובד לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה - החודש הקובע) - ארבעים אחוזים;
:::: (2) החל בחודש שלאחר החודש הקובע - ההפרש שבין ארבעים אחוזים למכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;
:: (1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע - מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;
:: (2) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן זוג הזכאי לקצבה - עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
:: (3) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן זוג הזכאי לקצבה - חמישה עשר אחוז לכל יתום בתוספת חמישה עשר אחוז לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
:: (4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם - עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר לא בן זוג ולא יתומים הזכאים לקצבה - חמישה עשר אחוז לכל אחד.
: (א1) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
: (ב)(1) מי שהיה ליתום של עובד לאחר שהגיע לגיל 18 והוא זכאי לקצבה לפי סעיף קטן (א), לרבות קצבה ששיעורה נקבע לפי [[סעיף 30(א)]], רשאי להוון את הקצבה האמורה כולה.
:: (2) הוראה זו אינה חלה -
::: (א) על יתום שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;
::: (ב) אם בחרו שאירי העובד בהטבות פרישה אחרות במקום כל הגמלאות המגיעות להם לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 40]].

@ 27. מענק לשאירים באין קצבה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשמ&quot;ו, תשע&quot;ד-3)
: (א) עובד שנפטר בזמן שירותו לאחר ששירת פחות משלוש שנים, ישולם לרגל פטירתו מענק לשאיריו בשיעור שתקבע הממשלה (בסעיף זה - המענק).
: (ב) ועדת השירות תקבע את הכללים לחלוקת המענק בין השאירים ושיעורי הסכומים שינוכו ממשכורתו של עובד על חשבון המענק שיגיע לרגל פטירתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;שאיר&quot; - למעט בן זוג לשעבר, ופרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון.
: ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (גימלאות) (מענק לשאירים), תשט״ז–1956]].))

@ 28. קצבה לשאיריו של זכאי לקצבת פרישה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ו)
: (א) זכאי לקצבת פרישה שנפטר - תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, ובכפוף להוראות [[סעיף 109(ב)(2)]], קצבה באחוזים מהקצבּה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם -
:: (1) לבן-זוג, אם היה בן-זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד -
::: (א) באין אחרי הזכאי לקצבת פרישה שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה - שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;
::: (ב) אם הותיר אחריו הזכאי לקצבת פרישה שנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א)- ההפרש שבין שישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר בלא הפחתה לפי [[סעיף 21א(א)]], אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;
:: (1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 21א(ב)]] - מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור [[בסעיף 21א(א)]];
:: (2) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקצבה - חמישה-עשר אחוז לכל יתום;
:: (3) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקצבה - חמישה-עשר אחוז לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
:: (4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ובאין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתום הזכאים לקצבה - עשרים אחוז לכל אחד.
: (א1) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
: (ב) קצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר - כאמור ברישה לסעיף קטן (א) - היא הקצבּה שהיה מקבל אותה תכוף לפני פטירתו אילולא הוראות [[סעיפים 32]], [[33]], [[35]] [[ו-46(ב) או (ד)]], בצירוף תוספות לפי [[סעיף 9א]], ככל שהיה זכאי להן.
: (ג) הופחתה או נשללה קצבתו של זכאי לפי [[סעיפים 53]] [[או 61]], יראו כקצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקצבּה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי [[סעיף 17א]] ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור [[בסעיף 46(ג)]], ולענין זה תבוא במקום הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר - הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה היה כבר זכאי לה.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) -
:: (1) לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי [[סעיף 17א]] ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור [[בסעיף 46(ג)]], והותיר אחריו, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (2), תשולם קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה - החודש הקובע) - שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;
::: (ב) החל בחודש שלאחר החודש הקובע - ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;
:: (2) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, של מי שבחר בזכויות לקצבה כאמור בפסקה (1) ונפטר כאמור באותה פסקה, תשולם קצבה בסכום השווה למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור [[בסעיף 21א(א)]], אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה כאמור אלא החל מהחודש שלאחר החודש הקובע.

@ 29. (תיקון: תשל&quot;ג-5) : (((בוטל).))

@ 30. קצבת שאיר ששיעורה נקבע על ידי הממונה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ח, תשע&quot;ד-3)
: (א) היה סך כל הקצבאות המגיעות לשאיריו של נפטר עולה על השיעור הקיצוני, או שהשאיר אחריו הנפטר יותר מבן זוג אחד או יתומים מיותר מבן זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד - תשולם לשאיריו, במקום הקצבאות בשיעורים שנקבעו [[בסעיפים 26]] [[או 28]], קצבאות בשיעורים שיקבע הממונה, בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם; ובלבד -
:: (1) ששיעור הקצבּה שיקבע הממונה לשאיר פלוני מהשאירים כאמור לא יעלה על שיעור הקצבּה שהיתה מגיעה לאותו שאיר אילולא הוראות סעיף זה;
:: (2) שסך כל הקצבאות שיקבע הממונה יהיה השיעור הקיצוני או סך כל הקצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף זה, הכל לפי הסכום הקטן יותר.
: (א1) לעניין סעיף קטן (א), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ואולם האמור באותו סעיף קטן לא יחול אם השאיר אחריו הנפטר בן זוג אחד ובן זוג לשעבר אחד, או בן זוג אחד ופרוד של קבע אחד שניתן לגביו פסק דין לאיזון.
: (ב) השיעור הקיצוני לגבי שאיריו של עובד הוא שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של העובד, ולגבי שאיריו של זכאי לקצבת פרישה - תשעים אחוזים מקצבתו, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

@ 31. (תיקון: תשל&quot;ו-7, תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 32. הגבלת גמלאות כפל (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-3, תש&quot;ן-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה, ”גמלאות כפל” – שתי קצבאות לפי חוק זה, או קצבה אחת לפי חוק זה בצירוף אחת או יותר מגמלאות אלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) פיצויים שבועיים לפי [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]];
:: (3) קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר כלשהו או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים על פי התקשרות עם אוצר המדינה לצורך קצבה או תשלום כאמור, למעט גמלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם [[בסעיף 34]];
:: (4) קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים על פי חוק אחר או הסכם או הסדר כלשהו מקופה ציבורית שקבעה הממשלה לעניין סעיף זה, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולין שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קצבה או תשלום כאמור.
: (ב) היה אדם זכאי לגמלאות כפל וסך כולם, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על 70% מהמשכורת הקובעת, תופחת הקצבּה לפי חוק זה או אחת משתי הקצבאות לפיו, הכל לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גמלאות הכפל על 70% מהמשכורת הקובעת; הוראה זו לא תחול על קצבת יתום ועל קצבה שלא לפי חוק זה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ־ישראל.
: (ג) על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקצבה לפי חוק זה זכאי לקצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קצבה לפי חוק זה, תהיה ההפחתה של כל קצבה בסכום שיחסו לכלל הסכום שיש להפחית אילו היתה ההפחתה נעשית על פי הוראות סעיף קטן (ב) כיחס של כל קצבה וקצבה אל סכומן הכולל של הקצבאות לפני ההפחתה.
: (ד) המשכורת הקובעת לענין סעיף זה תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה מחושבת כל קצבה לפי חוק זה, או המשכורת שלפיה מחושבות הגמלאות האחרות, הכל לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגמלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין סעיף זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת; בסעיף קטן זה –
::- ”משכורת קובעת משוקללת” – כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי [[סעיף 9א]] – המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספות לקצבה ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה למי שפרש כאמור או לשאירו;
::: (2) לגבי מי שאינה מגיעה לו תוספת לקצבה לפי [[סעיף 9א]] – המשכורת הקובעת;
::: לעניין הגדרה זו, חל [[סעיף 12]] על המשכורת הקובעת לפי חוק זה, תחושב המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי המשכורת הקובעת, הקצבה, והתוספות לקצבה שהיו מחושבות לגבי מי שפרש מהשירות או שאירו אילו עבד מי שפרש כאמור במשרה מלאה בכל תקופת שירותו;
::- ”תוספות לקצבה” – התוספות לקצבה כאמור [[בסעיף 9ב]] המגיעות למי שפרש מהשירות או לשאירו.
: (ה) שירת עובד בעת אחת בשירות המדינה ובגוף שקופתו נקבעה כקופה ציבורית לעניין סעיף זה, וסך כל הקצבאות והגמלאות המגיעות עקב שירות כאמור עודף על הקצבּה שהיתה מגיעה אילו בתקופה האמורה שירת בשירות המדינה במשרה מלאה, במשכורת השווה למשכורת הקובעת כאמור בסעיף קטן (ד) – תופחת הקצבּה לפי חוק זה בעודף כאמור.
: (ו) סעיף זה אינו גורע מהאמור [[בסעיף 21]].
: (ז) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי אלה:
:: (1) הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבת פרישה;
:: (2) הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת פרישה או קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבה בשל פגיעה בעבודה לפי [[חוק הביטוח הלאומי]].

@ 33. סייגים [[לסעיף 32]]
: (א) [[סעיף 32]] אינו חל על קצבה לפי חוק זה של מי שלפני כ&quot;ח בתשרי תשכ&quot;ח (1 בנובמבר 1967) (להלן בסעיף זה - יום התיקון) היה זכאי לה ולגמלה מן המפורטות [[בסעיף 32(א)]] למעט קצבה שניה לפי חוק זה וקצבה בגלל פגיעה בעבודה לפי [[חוק הביטוח הלאומי]] (להלן בסעיף זה - קצבת פגיעה בעבודה).
: (ב) מי שהיה לפני יום התיקון זכאי לשתי קצבאות לפי חוק זה ובחר באחת מהן, זכאי לקבל את שתי הקצבאות לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור [[בסעיף 32]]; אולם אם שולמו פיצויי פיטורים עקב פרישה מן השירות שהיתה מזכה אותו בקצבה אילו [[סעיף 32]] עמד בתוקף אותה שעה, לא תבוא בחשבון תקופת שירותו התקופה שבעדה שולמו הפיצויים.
: (ג) מי שלפני יום התיקון פרש מהשירות בנסיבות שהיו מזכות אותו או את שאיריו, לפי בחירתם, בקצבה לפי חוק זה או בקצבת פגיעה בעבודה, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:
:: (1) בחר הזכאי לקצבה כאמור בקצבת פגיעה בעבודה, יהא זכאי גם לקצבה לפי חוק זה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור [[בסעיף 32]], אולם אם שולמו עקב הפרישה פיצויי פיטורים, לא תבוא בחשבון הקצבּה לפי חוק זה תקופת השירות שבעדה שולמו הפיצויים;
:: (2) בחר הזכאי בקצבה לפי חוק זה, יהא זכאי גם לקצבת פגיעה בעבודה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור [[בסעיף 32]], ובלבד שהתביעה לקצבת פגיעה בעבודה הוגשה על ידיו תוך שנים עשר חדשים מאירוע המקרה שהיה מזכה אותו בקצבת פגיעה בעבודה לולא בחר בקצבה לפי חוק זה או שהמוסד לביטוח לאומי שילם לאוצר המדינה פיצוי לפי חוק זה, כפי שעמד ערב יום התיקון, על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלם;
:: (3) על אף האמור בפסקה (2) רשאי המוסד לביטוח לאומי לשלם קצבת פגיעה בעבודה, כולה או מקצתה, אף אם נתבעה אחרי המועד האמור באותה פסקה.

@ 34. גמלה לפי חוק זה ולפי חוקי השיקום (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ב-4, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוקי השיקום&quot; - [[חוק הנכים]], [[חוק משפחות החיילים]], [[חוק נכי המלחמה בנאצים]], [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש&quot;ל-1970]], וכל חוק אחר ששר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, קבע בצו כחוק שיקום לענין חוק זה;
::- &quot;גמלה לפי חוקי השיקום&quot; - תגמולים, הענקה או מענק המגיעים לפי חוקי השיקום.
: (ב) הזכאי עקב מאורע אחד לקצבה לפי [[פרק זה]] ולגמלה לפי חוקי השיקום - הברירה בידו לבחור באחת מהן, אולם משפרש עובד מהשירות ועקב הפרישה נהיה לזכאי גם לגמלה לפי חוקי השיקום מחמת שינוי בשיעור הכנסותיו, לא יגרע הדבר מזכויותיו לגמלאות לפי חוק זה.
: (ג) בחר בקצבה לפי [[פרק זה]], יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים מהגמלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם.
: (ד)(1) הזכאי, שלא עקב מאורע אחד, לגמלה לפי חוק זה ולגמלה לפי חוקי השיקום, יהא זכאי לקבל את שתי הגמלאות גם יחד.
:: (2) סעיף קטן זה יחול, לגבי הזמן שלאחר כ&quot;ז בתשרי תשכ&quot;ח (31 באוקטובר 1967), אף על מי שפרש עד אותו יום, ובלבד שאם קיבל הטבות פרישה מאוצר המדינה עקב הפרישה מן השירות, הוחזרו הטבות אלה לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
::: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (החזרת הטבות פרישה על ידי זכאי לגימלה לפי החוק ולפי חוקי השיקום), תשכ״ט–1968]].))
:: (3) (((נמחקה).))
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), עובד שפוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]], שלקה בה באותו שירות ודרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי [[חוק הנכים]], יהיה זכאי לקיצבה לפי [[סעיף 20(א)]] וכן למלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו לפי [[חוק הנכים]].
: (ו)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), עובד שנפטר בזמן שירותו ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום, וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו שאיריו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים  להם לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה, ואין רואים קצבה זו כהכנסה לעניין חוקי השיקום.
:: (2) (((נמחקה).))
:: (3) (((נמחקה).))
: (ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), שאיריו של זכאי לקצבת פרישה שנפטר, והם זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה, ואין רואים קצבה זו כהכנסה לעניין חוקי השיקום.

@ 35. קצבה ומשכורת (תיקון: תש&quot;ל, תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ד, תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-3)
: (א) זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות במשרד ממשלתי, ביחידת סמך או בגוף אחר שהוראות סעיף קטן זה חלות עליו או הוחלו עליו שמהם פרש, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) תחושב המשכורת הקיימת לפי המשכורת שקיבל הזכאי לקצבה מאוצר המדינה בעד החודש שבו מגיעה הקצבּה.
: (ג) חל [[סעיף 12]] על החישוב של המשכורת הקובעת, יובא בחשבון לצורך ההפחתה לפי סעיף קטן (א) רק אותו חלק ממשכורתו הקיימת של הזכאי לקצבה ששיעורו כיחס שבין חלקיות משרתו של העובד שלפיה מחושבת משכורתו הקובעת לבין משכורת של משרה מלאה.
: (ד) זכאי לקצבת פרישה שתכוף לפני פרישתו עבד במשרה חלקית ושנתמלאו בו אלה:
:: (1) ערב פרישתו עבד במשרה נוספת בשירות המדינה, ומשרה זו אינה מזכה בגמלה או בתשלום כיוצא בה;
:: (2) הוא מוסיף לעבוד במשרה כאמור בפסקה (1);
:: משכורתו בעד העבודה כאמור בפסקה (2) לא תובא בחשבון לענין ההפחתה לפי סעיף זה, אלא במידה ששיעור חלקיות משרתו בעבודה כאמור ביחד עם שיעור חלקיות המשרה שממנה פרש עולים על משרה מלאה.
: (ה) זכאי לקצבת פרישה שהיוון חלק מקצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (א) כאילו מקבל הזכאי קצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקצבּה עקב קבלת משכורת מאוצר המדינה, ינוכה ממנה חלק הקצבּה שהיוון.
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקצבת פרישה שהגיע לגיל 60; ואם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הבטחון כמשמעותו [[בסעיף 63א]], שוטר או סוהר, משהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השנייה]].
: (ז) בסעיף זה –
::- ”הכנסה כוללת” – המשכוקת הקיימת בצירוף הקצבה הרגילה;
::- ”משכורת קובעת” – משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה [[בסעיף 32(ד)]], ואולם הסיפה להגדרה האמורה, החל במילים ”לעניין הגדרה זו” – לא תחול;
::- ”המשכורת הקיימת” – המשכורת שהזכאי לקצבת פרישה מקבל מאוצר המדינה;
::- ”קצבה רגילה” – קצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיף זה.

@ 36. קצבה לבן זוג שהגיע לגיל 45 (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ו)
: (א) על אף האמור בסעיפים הקודמים, תשולם קצבת שאיר לבן זוג העומד ברשות עצמו, למעט בן זוג [[שסעיף 34(ו) או (ז)]] חל עליו, רק החל מהגיעו לגיל ארבעים וחמש, זולת אם לו או לנפטר ילד שנתמלאו בו שנים אלה:
:: (1) הוא אינו עומד ברשות עצמו;
:: (2) הוא ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד, או פרנסתו כולה על בן הזוג, או פרנסתו עליו במידה שקבע שר האוצר באישור ועדת העבודה של הכנסת.
: (ב) ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד שנולד אחרי פטירת אביו, רואים אותו, לענין זכויות בן הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.
: (ג) אלמנתו של מי שנפטר לפני כ&quot;ח בתשרי תשכ&quot;ח (1 בנובמבר 1967) שאין לה ילד והיא עומדת ברשות עצמה, לא תשולם לה קצבת שאיר כל עוד לא הגיעה לגיל 45, על אף האמור בסעיף קטן (א).
: (ד) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

@ 37. מענק לבן זוג כשאין קצבה (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשע&quot;ד-3)
: (א) בן זוג שאיננו מקבל קצבת שאיר בגלל האמור [[בסעיף 36]] או [[בסעיף 28(א)(1)]] לגבי תקופת הנישואין - ישולם לו מענק כקצבה שהיה זכאי לה אילולא האמור בסעיפים אלה כפול שנים עשר; אולם בן זוג [[שסעיף 36]] חל עליו ושהגיע במות הנפטר לגיל 43, יהיה המענק בשיעור המכפלה של מחצית הקצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל 45.
: (ב) לעניין סעיף קטן (א) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינוי זה: במקום &quot;תקופת הנישואין&quot; יקראו &quot;התקופה המשותפת&quot;.

@ 38. (תיקון: תשע&quot;ד-3) : (((בוטל).))

@ 39. גמלה ופיצויי פרישה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;א-2, תשע&quot;ד-2)
: (א) עובד או שאירו הזכאים, בגלל פרישת העובד, לגמלה לפי חוק זה, פרט למענק לפי [[סעיפים 23]] [[או 27]], לא יהיו זכאים בגלל אותה עילה לפיצויי פיטורים המשתלמים לעובד או לשאיריו, אלא בנסיבות ובתנאים המפורטים בסעיף זה.
: (ב) שאיר הזכאי בגלל מותו של עובד לגמלה לפי חוק זה, לא יהיה זכאי בגלל אותה עילה למענק ביטוח חיים שאוצר המדינה משתתף במימונו.
: (ג) מי שאינו זכאי לקצבה לפי חוק זה בגלל בחירתו לפי [[סעיף 34]] ומגיעים לו פיצויי פיטורים, לא יעלה סכום הפיצויים על המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו, כפול חמש; שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות משרתו בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה - הכל לפי החישוב הנוח יותר לעובד או לשאיריו, לפי הענין.
: (ד) מי שחל עליו [[סעיף 33(ג)]] ובחר בקצבת פגיעה בעבודה לפני יום התיקון כמשמעותו [[באותו סעיף]], ינהגו בו, לענין זכותו לפיצויי פיטורים, כפי שנוהגים לפי סעיף קטן (ג) במי שאינו זכאי לקצבה בגלל בחירתו לפי [[סעיף 34]].
: (ה) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, אף אם ויתר הזכאי על גמלתו, או אף אם הגמלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות [[שבסעיפים 15(4)]], [[17א]], [[35]], [[36]], [[46]], [[50]], [[54]], [[55]], [[56]], [[60(ב)]], [[60(ג)]] [[או 61]].
: (ו) עובד שנתקיימו בו שלושה אלה:
:: (1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;
:: (2) תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;
:: (3) הוא זכאי לקצבת פרישה בשיעור המְרַבּי, או היה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,
:: יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.
: (ז) עובד שנתקיימו בו ארבעה אלה:
:: (1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;
:: (2) הוא זכאי לגמלאות כפל לפי [[סעיף 32(א)(3) או (4)]], או לקצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן [[סעיפים 85]] [[או 86]], או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;
:: (3) תקופת שירותו בפועל מטעם המדינה, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה איננו חל עליו אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי [[סעיף 85]], ותקופת עבודתו אצל מעסיק אחר שחל עליה [[סעיף 86]], וכן תקופת עבודתו שעליה העובד איננו זכאי לקצבה לפי חוק זה אלא לקצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור [[בסעיף 32(א)(3) או (4)]], מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות;
:: (4) הוא זכאי לקצבה בשיעור המרבּי בשל הקבוע [[בסעיפים 85]] [[או 86]] או על פיהם, או בשל האמור [[בסעיף 32(ב)]], או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,
:: יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופות השירות המזכות אותו בקצבה בשיעור המרבּי, או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן - תקופת השירות העודפת).
: (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), אם על פי הסכם, או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקצבה המשתלם מטעם מעסיק קודם, בחלק משיעור הקצבה שהיתה מגיעה לעובד בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבּי, לא ישולמו פיצויי פיטורים בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקצבה כאמור.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;שיעור מרַבּי&quot; - השיעור המרבּי של קצבת הפרישה שהיה משתלם לעובד אילו פרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;
::- &quot;פיצויי פיטורים&quot; - כמשמעותם [[בחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]];
::- &quot;תקופת שירות בפועל&quot; - לרבות -
::: (1) תקופת עבודה במוסד מוכר שצורפה לתקופת שירות לפי [[סעיף 83]], או לפי [[#36|סעיף 52 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשי&quot;ד-1954]];
::: (2) תקופת העדר משירות המובאת בחשבון תקופת השירות מכוח האמור [[בסעיף 11(4)]], או [[#7|בסעיף 12(4) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשי&quot;ד-1954]].

@ 40. מענק לשאירים במקום גמלאות אחרות (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ו)
: עובד שנפטר לאחר שלוש שנות שירות רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור במקום כל הגמלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה באחד מאלה:
: (1) פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים להם לולא האמור [[בסעיף 39(א)]];
: (2) המענק שהיה משתלם להם לפי [[סעיף 27]] אילו שירת העובד פחות משלוש שנים, ואם היו מגיעים להם פיצויי פיטורים לולא האמור [[בסעיף 39(א)]] - בתוספת פיצויים אלה, במלואם או בשיעור המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו כפול שלוש, הכל לפי הקטן יותר;
: שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות המשרה בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה - הכל לפי החישוב הנוח יותר לשאירים.

@ 41. (תיקון: תשל&quot;ז-3) : (((בוטל).))

== פרק ג': תביעות ותשלומים ==

@ 42. תביעות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) התובע גמלה יגיש את תביעתו לממונה.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן פסק דין לאיזון, יהיה הפרוד של קבע רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם מתקיימים לגבי פסק הדין כל אלה:
:: (1) נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר מהמועד שבו חלה הפרידה של קבע;
:: (2) נקבע בו כי אילולא פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה היתה קצבת הפרישה מחולקת בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין הפרוד של קבע, באופן שהיה מועבר לפרוד של קבע שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לעובד לאחר פרישתו או לזכאי לקצבת פרישה אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.
: (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), בן זוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם נרשמה הערה לפי [[סעיף 42ב]] או שהתקיימו נסיבות כאמור [[בסעיף 42א(ב)]].
: (ב) הממונה יחליט על סמך התביעה אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן, ישלח את החלטתו בדואר רשום לתובע, ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי [[סעיף 43]].
: (ג) הממונה לא יהיה קשור בסדרי הדין ובדיני הראיה אלא יפעל בדרך שיראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתו.
: (ד)(1) הממונה יהיה רשאי להחליט, על סמך תביעה של שאירים, על גמלת ביניים שתשולם עד שיוחלט סופית בזכויותיהם של כל הזכאים לגמלה בקשר לשירותו של העובד; הממונה ישלח את החלטת הביניים בדואר רשום לתובע ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי [[סעיף 43]].
:: (2) סעיף קטן זה אינו גורע מסמכותו של הממונה בדבר תשלום מקדמות.

@ 42א. בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ומתקיימים לגבי פסק הדין התנאים כמפורט להלן, לפי העניין, רשאי בן הזוג לשעבר להגיש לממונה בקשה לרשום ברישומיו את פרטי פסק הדין:
:: (1) נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד;
:: (2) נקבע בו כי קצבת הפרישה תחולק בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר באופן שהשיעור להעברה שיועבר לבן הזוג לשעבר יהיה שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לזכאי לקצבת פרישה או שתשולם לעובד לאחר שיפרוש, אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.
: (ב) נפטר העובד או הזכאי לקצבת פרישה לפני שהגיש בן זוגו לשעבר בקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף קטן (א), יהיה בן הזוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים לפי [[סעיף 42]] גם בלי שהגיש בקשה לרישום פרטי פסק הדין לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים לגבי פסק הדין התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין בן זוג לשעבר של זכאי לקצבת פרישה - גם טרם חלפו, במועד הגשת התביעה, שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין.

@ 42ב. רישום הערה (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) הוגשה לממונה בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים [[בסעיף 42א(א)]], ירשום הממונה ברישומיו הערה בדבר פסק הדין ויכלול בה, בין השאר, את כל אלה (בחוק זה - הערה):
:: (1) הערכאה שנתנה את פסק הדין, משך התקופה המשותפת ומועד הפירוד;
:: (2) השיעור להעברה;
:: (3) אם נקבע בפסק הדין כי האמור בו יחול רק לעניין העברת שיעור מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;
:: (4) אם נקבע בפסק הדין כי התקופה המשותפת היא כאמור [[בסעיף 17א(ב)]], ואם בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו;
:: (5) אם נקבע בפסק הדין כי העברת חלק מהקצבה המלאה לבן הזוג לשעבר, במקרה שהעובד זכאי לקצבת פרישה לפי [[סעיפים 15(2) או (3)]] [[או 17א]], תהיה בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע העובד לגיל אחר מגיל פרישת חובה, כאמור [[בסעיף 58א(ב)(2)(ב)]], ואילך.
: (ב) נוסף על האמור [[בסעיפים 17א(ב)]] [[ו-58א(ג)(1)]] ממועד קליטת בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ברישומיו של הממונה ועד להחלטתו של הממונה בדבר רישום ההערה, לא יבוצעו הפעולות המנויות בסעיפים האמורים בלא הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.
: (ג) הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך ישלח לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן לזוגו לשעבר, הודעה בדבר רישום ההערה בתוך 14 ימים ממועד הרישום, בדואר רשום או בדרך נוספת שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 42ג]].
: (ד) לא יראו החלטה לפי סעיף זה בבקשה לרישום, כהחלטה לעניין [[סעיף 43]].

@ 42ג. תקנות לעניין רישום הערה (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי [[סעיף 42א]], פרטיה והמסמכים שיצורפו אליה, ובכלל זה אופן הגשת הבקשה ופרקי הזמן המרביים ממועד הגשת הבקשה ועד קליטתה וממועד קליטת הבקשה ועד רישום הערה לפי [[סעיף 42ב]];
: (2) אגרה בעד הגשת בקשה כאמור בפסקה (1);
: (3) הודעה על רישום הערה לפי [[סעיף 42ב]], דרכים נוספות למסירתה ושינוי המועדים למסירתה;
: (4) דיווחים שיימסרו לבן זוג לשעבר שהגיש בקשה כאמור בפסקה (1), לרבות לעניין אופן מסירתם והמועדים למסירתם, וכן לעניין הפרטים שייכללו בדוחות, ובכלל זה פרטים לגבי גובה הקצבה המלאה לאחר הפחתה כאמור [[בסעיף 21א(א)]] והסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה בהתאם [[לסעיף 58א]].
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני), התשע״ח–2018]].))

@ 43. ערעור
: (א) תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה או החלטת ביניים של הממונה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה, תשכ&quot;ט-1969]].
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר המועד להגשת הערעור.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (המועד להגשת ערעור), התשע״ו–2016]].))
: (ג) בית הדין האזורי רשאי לאשר את החלטת הממונה או לשנותה, או להחליט החלטה אחרת במקומה.

@ 44. החלטות חדשות
: הממונה רשאי להחליט החלטה חדשה בכל ענין, בין ביזמתו ובין לפי בקשת אדם הזכאי לגמלה, אף אם כבר הוחלט בה סופית לפי [[סעיף 43]], אם נוכח על סמך ראיות חדשות, שלא היו לפני המחליט הקודם, כי אותה החלטה בטעות יסודה; דין ההחלטה החדשה יהיה לכל דבר, לרבות זכות הערעור, כדין כל החלטה אחרת, אולם לא תבוצע אלא כתום התקופה להגשת הערעור עליה לפי [[סעיף 43]], ואם הוגש הערעור - עד שבית הדין האזורי יורה לבצעה, בין בהחלטתו הסופית ובין בהחלטת ביניים.

@ 45. גמלאות מאוצר המדינה
: הגמלאות ישולמו מאוצר המדינה.

@ 46. מאימתי משלמים קצבה (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ד, תשס&quot;ט)
: (א) קצבה תשולם ביום האחרון של כל חודש, החל מהחודש אחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה, אולם מי שביום כ&quot;ח בתשרי תשכ&quot;ח (1 בנובמבר 1967) היה זכאי לקצבה והיא השתלמה לו בפועל, תשולם לו קצבה, ולפי הענין - לשאיריו, בראש כל חודש.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), תשלום בעד עדכון המשכורת הקובעת בשל חודש ינואר בכל שנה, כאמור [[בסעיף 9]], ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של אותה שנה.
: (ב) עובד שיצא לקצבה לפי [[סעיף 17(1) או (3)]] לפני שהגיע לגיל 60 - תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60; אולם אם קבעה הועדה הרפואית, כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות - תשולם הקצבּה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי-כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן - מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו האמור.
: (ג) עובד שבחר בזכויות לגמלאות לפי [[סעיף 17א]], תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]] (בסעיף קטן זה - גיל פרישת חובה); אולם -
:: (1) אם פרש העובד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה;
:: (2) אם פרש העובד מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה ואינו זכאי לקצבה לפי פסקה (1), תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60;
:: (3) אם העובד אינו זכאי לקצבת פרישה לפי פסקאות (1) או (2), אך קבעה הועדה הרפואית כי העובד אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת הפרישה גם בתקופה שבה איננו זכאי לה לפי הפסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו וכל עוד נמשך אי-כשרו האמור או כל עוד רואים אותו כמובטל לפי האמור [[#163|בסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי]].

@ 47. שינוי שיעור קצבה - מאימתי (תיקון: תשל&quot;ז-3)
: אירע מקרה בחודש פלוני שיש בו כדי להגדיל או להקטין את שיעור הקצבּה של זכאי פלוני או להפסיק זמנית את תשלומה או לבטל את ההפסקה או את הזכות לקצבה, אין מביאים אותו בחשבון לענין תשלום הקצבּה בעד אותו חודש, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה.

@ 48. תשלום בעד תקופה שלפני הגשת בקשה
: (א) לא תשולם קצבה בעד תקופה העולה על ארבעה חדשים שלפני הגשת התביעה לקצבה, אולם הממונה רשאי להאריכה לתקופה שאינה עולה על שנתיים, אם האיחור בהגשת התביעה חל מסיבות שלדעת הממונה מצדיקות הארכה זו.
: (ב) הוגשה נגד המדינה תובענת נזיקין שעילתה היא מקרה המזכה את התובע בגמלה לפי חוק זה ולאחר מכן הוגשה תביעה לפי חוק זה מכוח אותה עילה, יראו, לענין סעיף זה, כאילו הוגשה התביעה לגמלה ביום הגשת התובענה, ובלבד שהתביעה לגמלה הוגשה למעשה לא יאוחר מחדשיים מיום מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש - מיום תום תקופת הערעור.

@ 49. תשלום גמלה שלא לידי הזכאי
: (א) גמלה תשולם לאדם שלו היא מגיעה, אולם גמלה המגיעה לאדם נתון לאפוטרופסות - תשולם לאפוטרופוס.
: (ב) נוכח הממונה, כי מתן גמלה לידיו של הזכאי אינו לטובתו או לטובת בני משפחתו שהוא חייב במזונותיהם, או כי מתן הגמלה לאפוטרופוס אינו לטובת הזכאי, רשאי הממונה, לאחר הודעה מוקדמת של חמישה עשר יום לפחות, ליטול לידיו את הגמלה, כולה או מקצתה, ולהשתמש בה לטובת הזכאי או בני משפחתו, או להורות שאדם שהסמיכו לכך יעשה זאת.
: (ג) החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ב) שלא בוטלה בערעור לפי [[סעיף 43]], יפקע תקפה משנתמנה אפוטרופוס לזכאי - אם לא היה לו אפוטרופוס בשעת מתן ההחלטה, או משאושר האפוטרופוס הקודם על ידי בית משפט מוסמך או משנתמנה אחר במקומו - אם היה לזכאי אפוטרופוס.

@ 50. התיישנות זכות התביעה (תיקון: תשפ&quot;ה)
: הזכות להגיש תביעה לגמלה המגיעה לשאיר מתיישנת בתום ארבע שנים מיום שנולדה עילתה, אולם הממונה רשאי להאריך תקופה זו, אם האיחור בהגשת הבקשה חל עקב סיבות שלתובע לא היתה שליטה עליהן.

@ 51. איסור צבירת תשלום
: זכאי שלא גבה כספי גמלה תוך שנתיים מיום שהועמדו לרשותו - רשאי הממונה להחליט על פקיעת זכותו לקבלם.

@ 52. דין גמלאות המגיעות לזכאי לגמלה שנפטר (תיקון: תשל&quot;ז-3)
: (א) זכאי לקצבה שנפטר ולא גבה את הקצבאות המגיעות לו בעד החודש שבו נפטר והחדשיים שקדמו לאותו חודש או חלק מהן - ישולמו קצבאות אלה לידי בן-זוגו, הורו או ילדו של הזכאי, אם לפני פטירתו הורה הזכאי לשלמן כן; לא הורה הזכאי, והיה לו בן-זוג - ישולמו הקצבאות האמורות לידיו; אם גם לא היה בן-זוג, ינהגו בקצבאות לפי סעיף קטן (ב).
: (ב)(1) זכאי לגמלה שנפטר לפני שהספיק לגבות גמלה המגיעה לו, תשולם הגמלה, בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), לידי שאיריו הזכאים לקצבה עקב פטירתו ותחולק ביניהם ביחס שבו מתחלק סך כל הקצבאות המשתלמות לשאירים; לענין זה יראו בן זוג כזכאי לקצבה אף אם אינו זכאי לקצבת שאיר.
:: (2) לא הוגשה כל תביעה של שאיר - תחולק הגמלה האמורה בין יורשי הזכאי; אולם אם היה לממונה יסוד להניח כי קיימים שאירים הזכאים לקצבה - רשאי הוא לעכב את תשלום הגמלה עד שתעבור תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לגמלה על ידי השאירים, או עד אשר יתנו היורשים ערובה, להנחת דעתו של הממונה, להחזרת הגמלה אם יתגלו שאירים הזכאים לקצבה.

@ 53. מעשה מרמה
: הוכח כי ניסה אדם להשיג גמלה במרמה, תופחת הגמלה שהוא זכאי לה ב-25 אחוזים.

@ 54. הפסקת השירות עקב מעשה מרמה
: (א) היה לממונה יסוד סביר לחשוד כי עובד גרם במרמה להפסקת שירותו והוגשה על מעשה המרמה תובענה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, רשאי אב בית הדין למשמעת, על פי בקשת הממונה ולאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו, לעכב את התשלום של גמלאות המגיעות עקב פרישת העובד כאמור, כולן או מקצתן, עד להחלטת בית הדין בתובענה.
: (ב) על פי בקשת הנוגע בדבר רשאי אב בית הדין למשמעת, בכל עת לפני מתן החלטת בית הדין בתובענה, לשנות או לבטל את החלטת העיכוב אם ראה סיבות המצדיקות את הדבר.
: (ג) תקופת ההתיישנות [[שבסעיף 66 לחוק המשמעת]] לא תחול על הגשת תובענה לפי סעיף זה.
: (ד) מצא בית הדין בתובענה לפי סעיף זה שמעשה המרמה הוכח, רשאי הוא להחליט כי הנשפט לא יהא זכאי לגמלה, כולה או מקצתה, וכן רשאי הוא לחייב את הנשפט בהחזרת הגמלאות שקיבל ושלא היה זכאי להן לפי החלטת בית הדין, כולן או מקצתן.
: (ה) החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנת לערעור כהחלטת בית הדין על פיטורי עובד.

@ 55. שאיר שגרם למות המזכה
: שאיר שגרם במתכוון ושלא כדין למותו של עובד או של זכאי לקצבה או שהיה שותף לעבירה כזאת - לא תשולם לו גמלה שהוא זכאי לה בגלל מותו של אדם זה.

@ 56. קצבה לאדם במאסר
: נמצא אדם במאסר על פי פסק דין של בית משפט מוסמך שדן אותו למאסר של שלושה חדשים או יותר - לא תשולם לו כל קצבה בעד הזמן שהוא במאסר.

@ 57. תשלום קצבה במקרה של פסילה מוגבלת (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד)
: מי שנפסל לשירות המדינה לתקופה מוגבלת לפי החלטת בית דין למשמעת, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:
: (1) לא תשולם לו גמלה לתקופת הפסלות; ואולם אם מלאו לנידון 60 שנים, או שהוא הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]] לאחר עשרים וחמש שנות שירות, תשולם לו גימלה שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968]], אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים; היתה הפסילה בנסיבות חמורות במיוחד, רשאי בית הדין להחליט כי לא תשולם לנידון כל גימלה בתקופת הפסלות;
: (2) בעד הזמן שלאחר תקופת הפסלות תשולם לו הקצבּה המגיעה לו על פי יתר הוראות חוק זה, אם פסק כך בית הדין למשמעת ובמידה שפסק; אולם אם היה זכאי לצאת לקצבה ערב תחילת הפסלות, תשולם הקצבּה במלואה החל מגמר תקופת הפסלות;
: (3) נפטר הנפסל לפני תום תקופת הפסלות, תשולם לשאיריו הקצבּה שהיו זכאים לה אילו היתה תקופת הפסלות באה לידי גמר ערב פטירתו של הנפסל.

@ 58. העברת זכות לקצבה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-3)
: (א) חלק הקצבּה שאינו עולה על סכום שנקבע לענין [[סעיף 8(א) לחוק הגנת השכר, תשי&quot;ח-1958]], או מחצית הקצבּה - הכל לפי הסכום הגבוה יותר, לא יהא ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד אלא לשם תשלום מזונות.
: (ב) &quot;הקצבּה&quot;, לענין סעיף קטן (א) - הקצבּה שהיתה מגיעה אילולא הוראות [[סעיפים 32]], [[33]] [[ו-35]].

@ 58א. העברת חלק מקצבת פרישה לבן זוג לשעבר (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 49]] [[ו-58]], ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ונרשמה הערה לפי [[סעיף 42ב]], יחולו, כל עוד בן הזוג לשעבר בחיים, ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) במועד שבו משולמת לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה - זכאי) קצבת הפרישה, החל ממועד ההעברה, יועבר לבן זוגו לשעבר סכום מהקצבה המגיעה לזכאי (בסעיף זה - הקצבה המלאה), השווה להפרש שבין מכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה ובין מחצית סכום ההפחתה כאמור [[בסעיף 21א(א)]], ואם מתקיים סייג מהסייגים להפחתת קצבת הפרישה כאמור [[בסעיף 21א(ב)]] - סכום השווה למכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה (בסעיף זה - הסכום המועבר לבן זוג לשעבר);
:: (2) ביקש זכאי להוון לסכום חד-פעמי שיעור מהסכום המועבר לבן זוגו לשעבר וניתנה הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר להיוון בהתאם להוראות [[סעיף 109(ב)(4)]], יועבר הסכום המועבר כאמור לבן זוגו לשעבר של הזכאי, במועד שבו משולם לזכאי הסכום המהוון באותו שיעור מהסכום הנותר בידי הזכאי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש שלאחר רישום ההערה ואילך; הסכום האמור מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש האמור ועד מועד ההעברה, לא ישולם לזכאי והוא יועבר לבן הזוג לשעבר במועד לתשלום הקצבה החל ממועד ההעברה;
:: (2) לא יועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי לפי [[סעיפים 15(2) או (3)]] [[או 17א]] סכום כאמור בסעיף קטן (א), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד אחד מהחודשים כמפורט להלן, לפי העניין, ואילך -
::: (א) בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל פרישת חובה;
::: (ב) בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל אחר שנקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ובלבד שאינו נמוך מגיל 60 או גיל כמפורט להלן, לפי העניין -
:::: (1) לעניין זכאית שהיא גננת ותיקה - מגיל הפרישה לגננת; לעניין זה, &quot;גיל הפרישה לגננת&quot; ו&quot;גננת ותיקה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 64]];
:::: (2) לעניין זכאי שהוא שוטר שהיו מתקיימים בו התנאים לפי [[סעיף 17(4)]], כפי שהוא נקרא [[בסעיף 72א]], ליציאה לקצבה בלי שתידרש הסכמתו של המפקח הכללי של המשטרה, אילולא יצא לקצבה לפי [[סעיפים 15(2) או (3)]] [[או 17א]] - מגיל הפרישה לשוטר; לעניין זה, &quot;גיל הפרישה לשוטר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 69א]];
:: (3) לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א), אם התקבל, עד המועד לתשלום הקצבה באותו חודש, צו של בית משפט המונע את ההעברה;
:: (4) נמחקה ההערה על פי צו של הערכאה הראשונה, ואם הוגש ערעור על החלטתה - על פי צו של ערכאת הערעור, תופסק העברת הכספים מאותו מועד לבן הזוג לשעבר, והזכאי יהיה זכאי למלוא הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות סעיף זה, בלא הפחתה;
:: (5) נפטר בן הזוג לשעבר, ישולם לזכאי מאותו מועד הסכום שאמור היה להיות מועבר לבן הזוג לשעבר, ויחולו הוראות [[סעיף 21א(א)(4)]].
: (ג)(1) הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, לא ניתן לשעבוד או להעברה לאחר בידי הזכאי, אלא בהסכמה בכתב של בן הזוג לשעבר ובכפוף להוראות כל דין.
:: (2) הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, יראו אותו, כל עוד לא נמחקה ההערה, לעניין עיקול לפי כל דין, בלבד, ככספים שלהם זכאי בן הזוג לשעבר.
:: (3) יראו את כל הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר כקצבה לעניין [[סעיף 58(ב)]].

@ 59. הגבלה על קיזוז
: אוצר המדינה אינו רשאי לקזז גמלאות כנגד חוב המגיע מזכאי לגמלה, חוץ מחובות אלה:
: (1) מפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גמלאות;
: (2) מילוות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה או שאוצר המדינה ערב להן;
: (3) סכומים ששולמו לזכאי מאוצר המדינה בטעות ולמעלה מן המגיע על חשבון משכורתו או גמלאותיו או פיצויי פיטורים;
: (4) סכומים שהזכאי קיבל מצד שלישי על חשבון פיצויים כאמור [[בסעיף 60]];
: (5) הוצאות שחויב בהם הזכאי לפי [[סעיף 97]].

@ 60. תביעות נגד צד שלישי (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשל&quot;ז-3)
: (א) היה המקרה שחייב את אוצר המדינה לתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] (להלן - פקודת הנזיקין) או לפי [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל&quot;ה-1975]], רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לשיעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.
: (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולעשות כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
: (ג)(1) היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגמלה או בפיצויים.
:: (2) הגיש הזכאי תובענה לפי [[פקודת הנזיקין]] או לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל&quot;ה-1975]] נגד המדינה, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש - עד לאחר תום תקופת הערעור.
: (ד) לענין [[סעיף 86 לפקודת הנזיקין]] רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

@ 61. דין נכה הנוהג שלא כראוי
: קצבתו של זכאי ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו, רשאי הממונה להפחית, להתלות או לשלול ממנה אותו חלק שבו היא עודפת על הקצבּה שהיתה מגיעה לולא הנכות, אם אותו זכאי -
: (1) גרם לנכותו על ידי התנהגות רעה חמורה מצדו;
: (2) הפר ללא סיבה מספקת הוראה של הועדה הרפואית או של רופא שהסמיכה לכך ושהיתה מכוונת להחיש את החלמתו או להפחית את דרגת נכותו;
: (3) נהג בדרך שמן המפורסמות היא שעלולה להעלות את דרגת נכותו או למנוע בעד החלמתו;
: (4) נמנע ללא סיבה מספקת מהתייצב לבדיקות של הועדה הרפואית שהוא חייב בהן לפי חוק זה או התקנות שהותקנו לפיו.

@ 62. תשלום גמלה לפרנסת בני משפחה או בן זוג לשעבר (תיקון: תשנ&quot;ד, תשע&quot;ד-3)
: (א) מקום שנשללה גמלה, כולה או מקצתה, מאדם או שהופסק לו תשלומה בהחלטת הממונה, רשאי הממונה להורות שתשולם, כולה או מקצתה, למי שהאדם חייב בפרנסתם, ולעניין קצבת פרישה - גם לבן זוג לשעבר של אותו אדם שהיה מועבר לו חלק מהקצבה לפי הוראות [[סעיף 58א]] אילולא נשללה מאותו אדם הקצבה או הופסק לו תשלומה; אולם אם נשללה גמלה מאדם עקב החלטת בית הדין למשמעת, לא יורה הממונה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.
: (ב) נפטר האדם תוך תקופת השלילה, רשאי הממונה להורות שתשולם לשאיריו הקצבּה, כולה או מקצתה, שהיו זכאים לה אילו באה תקופת השלילה לידי גמר תכוף לפני פטירתו, ובלבד שהשאירים הגישו לו תביעה לכך תוך שנתיים מתאריך הפטירה; אולם אם נשללה הגמלה מהנפטר עקב החלטת בית הדין למשמעת בלי שהממונה השתמש לגביו בסמכותו בהתאם לסעיף קטן (א), לא יורה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.
: (ג) החלטת הממונה לפי סעיף זה תהיה, לענין ערעור, חלק מההחלטה בדבר השלילה.

@ 63. הוראה לצורך קביעת זכות לגמלה של בני משפחה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;א-2, תשפ&quot;ו)
: מקום שאין משלמים קצבה לשאיר בתוקף ההוראות [[שבסעיפים 32]], [[33]], [[34]], [[36]], [[40]], [[48]], [[50]], [[51]], [[55]], [[56]], [[60(ב)]] [[או 60(ג)]] ולא מטעם אחר, רואים אותו שאיר, לצורך קביעת זכותם לגמלה של בני משפחה אחרים ושיעורה, כאילו היה זכאי לקצבה.

== פרק ג'1: הוראות מיוחדות בענין עובדי שירותי הבטחון (תיקון: תשמ&quot;ז) ==

@ 63א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשס&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;שירותי הבטחון&quot; - שירות הבטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:- &quot;עובד שירותי הבטחון&quot; - עובד המדינה בשירותי הבטחון, למעט עובד חדש בשירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 108ב]];
:- &quot;שירות בשירותי הבטחון&quot; - שירות של עובד שירותי הבטחון בשירותי הבטחון.

@ 63א1. מועד המעבר, המשכורת הקובעת, רכיב שכר מוחרג ורשימת הדירוגים הבסיסית (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ג)
: (א) [[ההגדרה &quot;מועד המעבר&quot; שבסעיף 8]] תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כך:
::- &quot;&quot;מועד המעבר&quot; - יום כ&quot;ב בניסן התשע&quot;ו (30 באפריל 2016);&quot;.
: (ב) [[ההגדרה &quot;משכורת קובעת&quot; שבסעיף 8]] תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו בסופה נאמר:
:: &quot;(4) על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), שולמה, לאחר מועד המעבר, תוספת על משכורתו של פלוני בעד התקופה שלפני מועד המעבר, שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ושנכרת לאחר המועד האמור, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.&quot;
: (ג) [[ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים הבסיסית&quot; שבסעיף 8]] תיקרא לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו במקום הסיפה החל במילה &quot;שבחלק&quot; נאמר &quot;[[שבחלק ד' לתוספת השלישית]]&quot;.
: (ד) [[בהגדרה &quot;רכיב שכר מוחרג&quot; שבסעיף 8]], פסקה (1) תיקרא לגבי עובד שירותי הביטחון כך:
:: &quot;(1) הוא מגיע לעובד שירותי הביטחון שדרגתו כדרגה שהייתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות ומקורו בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו, אשר נחתם ביום י&quot;ב בסיוון התשפ&quot;ג (1 ביוני 2023) ואילך ([[סעיף 8|בהגדרה זו]] - ההסכם הקיבוצי);&quot;.

@ 63א2. עדכון המשכורת הקובעת (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-2)
: (א) [[סעיף 9]] ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו -
:: (1) בסעיף קטן (א1), במקום &quot;כ&quot;ט באדר א' התשע&quot;ד (1 במרס 2014)&quot; נאמר &quot;כ&quot;ג בניסן התשע&quot;ו (1 במאי 2016)&quot;;
:: (2) אחרי סעיף קטן (א1) נאמר:
::: &quot;(א2) העדכון הנוסף בעד קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 ישולם בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן ובמועדים כמפורט בהן:
:::: (1) סכום השווה ל-50% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור [[בסעיף 9א(ט)(1)]] המובא [[בסעיף 63א3]];
:::: (2) סכום השווה ל-52% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור [[בסעיף 9א(ט)(2)]] המובא [[בסעיף 63א3]].
::: (א3) על אף הוראות סעיף קטן (א2), נפטר מי שזכאי לעדכון הנוסף כאמור באותו סעיף קטן, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד-פעמי בגובה התשלומים לפי אותו סעיף קטן שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור הריבית כאמור [[בסעיף 9א(י)(2)]] המובא [[בסעיף 63א3]].
::: (א4) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), לגבי מי שפרש משירות לפני מועד המעבר ומשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית, ושיעור היתרה לניכוי בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 בלא הפחתת היתרה לניכוי, המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1) בעד השנים 2016 ו-2017; לעניין זה, &quot;היתרה לניכוי&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 9א(א)]] המובא [[בסעיף 63א3]].&quot;
: (ב) [[סעיף 9(ב)]] ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו -
:: (1) בהגדרה &quot;המדד הקודם&quot; -
::: (א) בפסקה (1), במקום &quot;ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008)&quot; נאמר &quot;כ&quot;ו בתשרי התשע&quot;ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013&quot; ובמקום &quot;חודש דצמבר 2008&quot; נאמר &quot;חודש דצמבר 2013&quot;;
::: (ב) בפסקה (2), במקום &quot;ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008)&quot; נאמר &quot;כ&quot;ו בתשרי התשע&quot;ד (30 בספטמבר 2013), למעט מי שפרש בחודש נובמבר 2013&quot;;
:: (2) במקום ההגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; נאמר:
:::- &quot;&quot;העדכון הנוסף&quot;, לגבי עובד של שירותי הביטחון פלוני - עדכון בשיעור ממשכורתו הקובעת השווה להפרש שבין השיעור האמור בפסקה (1) לבין השיעור האמור בפסקה (2), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, ולעניין קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 - עדכון כאמור כשהוא מוכפל ב-0.395:
:::: (1) שיעור כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו עובד או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:
::::: (א) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - השיעור הקבוע לגביו [[בחלק א' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את [[תוספת 3 חלק ד פרט 6|פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית]], כך שבמקום &quot;ערב מועד המעבר&quot; יבוא &quot;ערב מועד הפרישה&quot;;
::::: (ב) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) - השיעור הקבוע לגביו [[בחלק י' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
:::: (2) שיעור הניכוי כהגדרתו [[בסעיף 9א(א)]] המובא [[בסעיף 63א3]], החל לגבי העובד.&quot;

@ 63א3. תוספות לקצבה (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-2)
: [[סעיף 9א]] ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו נאמר בו:
: &quot;(א) [[9א|בסעיף זה]] -
::- &quot;היתרה לניכוי&quot; - ההפרש שבין שיעור הניכוי לבין השיעור האמור [[בפסקה (1) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]], המובא [[בסעיף 63א2]], ואם ההפרש הוא שלילי - 0;
::- &quot;מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה&quot; - שיעור עליית מדד חודש דצמבר של השנה שבה פרש העובד משירות לעומת מדד החודש שבו פרש;
::- &quot;המדד השנתי&quot;, לשנה מסוימת - שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;
::- &quot;מוקבל לנושא משרה שיפוטית&quot; - מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;
::- &quot;מכפלת המדדים השנתיים&quot;, לגבי שנים מסוימות - מכפלת המדד השנתי לשנה הראשונה שבאותן שנים בכל אחד מהמדדים השנתיים של שאר השנים האמורות;
::- &quot;מקדם החלוקה&quot;, לגבי קצבה מסוימת - שיעור הניכוי בעד אותה קצבה, ככל שקיים, בתוספת 100%, ואם לא קיים שיעור ניכוי - 100%;
::- &quot;קצבת הבסיס&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) - הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו כשהיא מחולקת במקדם החלוקה, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש משירות כאמור, או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (2) לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1), בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (3) לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (4) לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::- &quot;קצבת הבסיס לצורך ניכויים&quot; - קצבת הבסיס לפי פסקה (1) להגדרה &quot;קצבת הבסיס&quot;;
::- &quot;שיעור הניכוי&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] -
:::: (א) אם פרש עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) -
::::: (1) לגבי קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2012 - 2.25%;
::::: (2) לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש יוני 2013 - 4.4643%;
::::: (3) לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך - 5.4643%;
:::: (ב) אם פרש במהלך השנים 2011 ו-2012 -
::::: (1) לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש יוני 2013 - 2.1655%;
::::: (2) לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך - 3.1435%;
:::: (ג) אם פרש מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013), לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך - 0.9572%;
::: (2) לגבי מוקבל לנושאי משרה שיפוטית -
:::: (א) אם פרש עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) -
::::: (1) לגבי קצבאות חודש ינואר 2010 עד חודש דצמבר 2010 - 0.61%;
::::: (2) לגבי קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2011 - 4.52%;
::::: (3) לגבי קצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 - 8.51%;
::::: (4) לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 - 11.33%;
::::: (5) לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 - 14.28%;
::::: (6) לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך - 16.42%;
:::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2012 -
::::: (1) לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 - 2.38%;
::::: (2) לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 - 5.091%;
::::: (3) לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך - 7.073%.
: (ב) מי שפרש משירות לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת לקצבה בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, [[בחלק א' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה - תוספת שחיקה).
: (ג) מי שפרש משירות לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, והכול לפי העניין ([[פרק ב|בפרק זה]] - תוספת בשל המדד לשנת 2008):
:: (1) לגבי מי שפרש לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) - בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור הקבוע לגביו [[בחלק ב' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו;
:: (2) לגבי מי שפרש משירות במהלך שנת 2008 - בשיעור מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה.
: (ד) מי שפרש משירות עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], למעט הדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק ד פרט 4|בפרטים (4) עד (6) לרשימה]], תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה - תוספת בשל הסכמי שכר).
: (ה) מי שפרש משירות לפני יום כ&quot;ו בתשרי התשע&quot;ד (30 בספטמבר 2013) או בחודש נובמבר 2013, תשולם לו או לשאירו, לפני העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 השווה להפרש כמפורט בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, והכול בהתאם למועד פרישתו ([[פרק ב|בפרק זה]] - תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013):
:: (1) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - ההפרש שבין מכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2009 עד 2013 כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס, לבין שיעור הניכוי כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
:: (2) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
:: (3) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
:: (4) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו-2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
:: (5) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2012 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
:: (6) לגבי מי שפרש מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום כ&quot;ו בתשרי התשע&quot;ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים.
: (ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה השיעור הכולל של כל התוספות המגיעות, לפי אותם סעיפים קטנים, מתוך קצבת הבסיס, בתוספת השיעור האמור [[בפסקה (1) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]], המובא [[בסעיף 63א2]], לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ-5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו או לשאירו לפי סעיף קטן (ה), בעד חודש ינואר 2016 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זה תובא בחשבון בשיעור הכולל האמור גם תוספת לקצבה שממנה הופחת שיעור הניכוי וכן תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו משירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.
: (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תוספות לפי אותם סעיפים קטנים בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2017 ישולמו בהתאם להוראות אלה:
:: (1) במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2016 - ישולם שליש מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;
:: (2) במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2017 עד חודש דצמבר 2017 - ישולמו שני שלישים מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;
:: (3) ההפרשים שבין מלוא התוספות בעד הקצבאות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) לבין התוספות ששולמו במועד תשלום הקצבאות כאמור באותן פסקאות, ישולמו בתשלומים במהלך השנים 2019 עד 2021, כך שבכל שנה ישולם שליש מההפרשים כאמור, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום לעומת מדד החודש שבעדו שולמה אותה תוספת.
: (ח) מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין -
:: (1) לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה - תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב-0.395, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה [[בחלק א' שבתוספת הרביעית]];
:: (2) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 - תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב-0.395;
:: (3) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר - תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב-0.395;
:: (4) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהיא מוכפלת ב-0.395:
::: (א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
:: (5) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:
::: (א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
::: (ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
:: (6) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (4) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 עד קצבת חודש דצמבר 2012 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:
::: (א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 ו-2011 ובקצבת הבסיס;
::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 ו-2011 ובקצבת הבסיס;
::: (ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2011 ובקצבת הבסיס;
::: (ד) אם פרש במהלך שנת 2011 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
:: (7) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (5) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2013 עד קצבת חודש דצמבר 2013 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:
::: (א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 ובקצבת הבסיס;
::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 ובקצבת הבסיס;
::: (ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 ו-2012 ובקצבת הבסיס;
::: (ד) אם פרש במהלך שנת 2011 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2012 ובקצבת הבסיס;
::: (ה) אם פרש במהלך שנת 2012 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
:: (8) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (6) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2014 עד קצבת חודש דצמבר 2015 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:
::: (א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
::: (ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
::: (ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
::: (ד) אם פרש במהלך שנת 2011 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו-2013 ובקצבת הבסיס;
::: (ה) אם פרש במהלך שנת 2012 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס;
::: (ו) אם פרש מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום כ&quot;ו בתשרי התשע&quot;ד (30 בספטמבר 2013) או שפרש בחודש נובמבר 2013 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.
: (ט) התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:
:: (1) סכום השווה ל-50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד חודש ינואר של השנה שבה שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש דצמבר 2015;
:: (2) סכום השווה ל-52% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.
: (י) על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד-פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ז)(3) - 0.64%;
:: (2) לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ט) - 2.8%.
: (יא) הוראות [[9א|סעיף זה]] לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי [[סעיף 28]], ויחולו עליו הוראות [[אותו סעיף]] לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור [[9א|בסעיף זה]].&quot;

@ 63א4. דין תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ו)
: [[סעיף 9ב]] ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו -
: (1) האמור בו מסומן &quot;(א)&quot; ובו, במקום &quot;[[ו-62(ב)]]&quot; נאמר &quot;[[62(ב)]], [[63ב]] [[ו-63ה]]&quot;;
: (2) אחרי סעיף קטן (א) בא:
:: &quot;(ב) לעניין סעיף קטן (א) -
::: (1) תוספות לקצבה המשולמות כאמור [[בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א]], המובא [[בסעיף 63א3]], יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין [[סעיף 37]], כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;
::: (2) תוספות לקצבה המשולמות כאמור [[בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א]], המובא [[בסעיף 63א3]], יראו אותן לעניין [[סעיף 37]] כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף ששולמו לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור.&quot;

@ 63ב. מענק נוסף לקצבה לעובד שירותי הבטחון (תיקון: תשמ&quot;ז)
: (א) לזכאי לקצבת פרישה לפי [[סעיף 15(2), (3) או (4)]], לפי [[סעיף 17(1)]] או לפי [[סעיף 18]], שהיה עובד שירותי הבטחון בתכוף לפני פרישתו המזכה אותו לקצבה, ישולם, בנוסף לקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית [[וסעיף 22]] לא יחול.
: (ב) פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.

@ 63ג. דין שירות חובה (תיקון: תשמ&quot;ז, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ט-2)
: (א) מי שפרש מהשירות כעובד שירותי הביטחון, תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה, תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, בהתקיים שניים אלה:
:: (1) הוא הצטרף לשירות ביטחוני מזכה עד יום ה' בטבת התשס&quot;א (31 בדצמבר 2000);
:: (2) הוא שירת עשר שנים לפחות, במצטבר, בשירות ביטחוני מזכה, אחד או יותר.
: (ב) בסעיף זה, &quot;שירות ביטחוני מזכה&quot; ו&quot;שירות חובה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 79א(ב)]].
: (ג) מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור בסעיף קטן (א) והוא זכאי לקצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור [[בסעיף 20(א)]], קצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.
: (ד) סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום ו' בתמוז התשל&quot;ט (1 ביולי 1979), ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל-1 בחודש שלאחר פרסומו.

@ 63ד. שיעור קצבת הפרישה (תיקון: תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ב-4)
: [[סעיף 20]] ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו -
: (1) בסעיף קטן (ג), אחרי &quot;כשהוא נכה&quot; בא &quot;בין כמשמעותו בחוק זה ובין כמשמעותו [[בחוק הנכים]]&quot;;
: (2) בסופו בא:
:: &quot;(ד) עובד שירותי הבטחון הזכאי לקצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה [[בחוק הנכים]], שלקה בה בשירות בשירותי הבטחון ודרגת נכותו היא שלושים וחמשה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:
::: (1) קצבה לפי סעיף קטן (א), ועל אף האמור [[בסעיף 34(ב) ו-(ג)]] - גם מלוא התגמולים והזכויות לפי [[חוק הנכים]];
::: (2) קצבה של עשרים וחמשה אחוזים ממשכורתו הקובעת;
::: ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי [[חוק הנכים]] לא יפחתו מחמשים אחוזים ממשכורתו הקובעת.&quot;

@ 63ד1. (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ו–2, תשע&quot;ו–3) : (((בוטל).))

@ 63ד2. קצבה ומשכורת (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ו–2, תשע&quot;ו–3)
: [[סעיף 35]] ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו -
: (1) במקום סעיף קטן (א) בא:
:: &quot;(א) זכאי לקצבת פרישה שהוא עובד שירותי הביטחון, שחזר לשירות בשירותי הביטחון, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.&quot;;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) (((נמחקה);))
: (4) (((נמחקה);))
: (5) (((נמחקה).))

@ 63ה. גמלה ותגמול (תיקון: תשמ&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: [[סעיף 34(ג)]] ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו בסופו בא:
: &quot;אולם מי שבחר בקצבה לפי [[סעיף 20(ד)(2)]], יהיה רשאי לקבל את מלוא התגמולים בנוסף לקצבה לפי [[הסעיף האמור]] ואין רואים קצבה זו כהכנסה לענין חוקי השיקום&quot;.

@ 63ו. דין נכות (תיקון: תשמ&quot;ז)
: [[סעיף 61]] ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו ברישה, אחרי &quot;דרגת נכותו&quot; בא &quot;לרבות נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]]&quot;.

@ 63ז. דין נכה (תיקון: תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז)
: (א) [[חוק הנכים]] יחול על עובד שירותי הבטחון, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות [[פרק זה]].
: (ב) לענין סעיף קטן (א), כל מקום [[בחוק הנכים]] שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.

@ 63ח. דין משפחת נספה (תיקון: תשמ&quot;ז, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד)
: (א) [[חוק משפחות החיילים]] יחול על עובד שירותי הבטחון שנפטר ועל בני משפחתו, לרבות ארוסתו, כהגדרתה [[בסעיף 35ב(א) לחוק האמור]], של עובד שירותי הבטחון שנפטר, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות [[פרק זה]].
: (ב) לענין סעיף קטן (א), כל מקום [[בחוק משפחות החיילים]] שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.

@ 63ט. אזכורים (תיקון: תשמ&quot;ז)
: כל חיקוק שבו מדובר [[בחוק הנכים]] או [[בחוק משפחות החיילים]] ייקרא כאילו מדובר בו גם [[בסעיפים 63ז]] [[ו-63ח]].

@ 63ט1. תחולה על עובדים זמניים (תיקון: תשע&quot;ז)
: הוראות [[סעיפים 63ז]] [[ו-63ח]] יחולו גם על מי שמועסק בשירותי הביטחון במסגרת יחסי עבודה ולא התמנה לפי [[חוק המינויים]], ובלבד שהוא מועסק כאמור בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, כמשמעותם [[בסעיף 108ח(2א)(2)]], או בחוזה מיוחד כמשמעותו [[בסעיף 40 לחוק המינויים]], ואולם לעניין פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות, שאינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום כהגדרתה [[בסעיף 295א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], יחולו עליו הוראות [[פרק ה' לחוק האמור]], וכן יחולו עליו, בשינויים המחויבים, הוראות [[+|סעיפים 295א(ה) עד (ח)]] [[ו-295ב לאותו חוק]].

@ 63י. זכויות יתר (תיקון: תשמ&quot;ז)
: כל חיקוק המעניק או הנותן סמכות להעניק זכות יתר, פטור, שחרור מלא או חלקי מחובה המוטלת על פי דין או עדיפות או זכות אחרת, הניתנים לחייל נכה כמשמעותו [[בחוק הנכים]] או לבן משפחה של חייל שנספה כמשמעותו [[בחוק משפחות החיילים]], רואים אותו כמעניק או כנותן סמכות להעניק אותם גם לעובד שירותי הבטחון שהוא נכה או לבן משפחה של עובד שירותי הבטחון שנספה.

@ 63יא. עובד שנעדר (תיקון: תשמ&quot;ז)
: לענין [[סעיף 3 לחוק משפחות החיילים]], הרשות הצבאית המוסמכת, לגבי עובד שירותי הבטחון שנעדר תהיה מי ששר האוצר מינהו לענין סעיף זה.

@ 63יב. קצבה לשאירים (תיקון: תשמ&quot;ז, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ו)
: עובד שירותי הבטחון שנפטר בזמן שירותו בשירותי הבטחון או עובד שירותי הביטחון שזכאי לקצבת פרישה ונפטר, ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם [[בסעיף 34(א)]], יחולו על השאירים הוראות [[+|סעיפים 23]], [[+|23א]], [[+|26]] [[ו-32(ה) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]], בתיאומים המחוייבים לפי הענין.

== פרק ג'2: הוראות מיוחדות בעניין עובד רשות מקרקעי ישראל (תיקון: תשע&quot;א) ==

@ 63יג. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;המדד החדש&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
:- &quot;המדד הקודם&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - מדד החודש שקדם לחודש שבו חל מועד תחילת השירות ברשות;
:- &quot;הסכם סיום העבודה במינהל&quot; - הסכם קיבוצי מיוחד בדבר סיום עבודה במינהל מקרקעי ישראל, בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנחתם ביום י&quot;ד באייר התשע&quot;א (18 במאי 2011);
:- &quot;חודש העדכון&quot; - חודש ינואר של כל שנה, ולגבי שנת הפרישה - גם החודש שבו חל מועד הפרישה; ואולם לגבי מי ששנת הפרישה שלו חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות - החודש שבו חל מועד הפרישה;
:- &quot;מועד המעבר לרשות&quot; - כהגדרתו בהסכם קיבוצי מיוחד בדבר תנאי עבודה ברשות מקרקעי ישראל, בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנחתם ביום י&quot;ד באייר התשע&quot;א (18 במאי 2011);
:- &quot;מועד תחילת השירות ברשות&quot; - מועד תחילת שירותו ברשות של עובד הרשות;
:- &quot;עובד הרשות&quot; - עובד המדינה, שהתמנה למשרה בתקן ברשות;
:- &quot;הרשות&quot; - רשות מקרקעי ישראל שהוקמה לפי [[סעיף 2 לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש&quot;ך-1960]];
:- &quot;שנת פרישה&quot; - השנה שבה חל מועד פרישתו מהשירות של עובד הרשות;
:- &quot;תוספות נוספות&quot; - כל אחת מהתוספות המפורטות להלן, המשתלמת לעובד הרשות:
:: (1) גמול השתלמות א';
:: (2) גמול השתלמות ב';
:: (3) גמול מינהל;
:: (4) תוספת הערבה;
:: (5) תוספת אחרת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד הרשות, אשר הוכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לעניין תקרת המשכורת;
:- &quot;תקרת משכורת&quot; - שיעור משכורתו של עובד הרשות בעד חודש העדכון, בצירוף התוספות הנוספות המשתלמות בעד החודש האמור.

@ 63יד. משכורת קובעת של עובד הרשות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף [[ההגדרה &quot;משכורת קובעת&quot; שבסעיף 8]], משכורתו הקובעת של עובד הרשות לעניין [[פרק ב']], תהיה המשכורת הבסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהיא מעודכנת עד ערב פרישתו מהשירות לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (י) וכפי שהיא מעודכנת לאחר פרישתו מהשירות לפי הוראות [[סעיפים 9]] [[ו-63יז]].
: (ב) משכורתו הבסיסית של עובד הרשות תהיה שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע ערב מועד תחילת שירותו של העובד ברשות, לעובד אחר שדרגתו כדרגה שהיתה לו באותו מועד; לעניין זה, &quot;תוספות קבועות&quot; - למעט קצובת הבראה וקצובת ביגוד.
: (ג) המשכורת הבסיסית תעודכן בהתאם למפורט להלן:
:: (1) לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה - תעודכן המשכורת הבסיסית, אחת לשנה בחודש העדכון (בסעיף קטן זה - עדכון שנתי), לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת הבסיסית לאחר העדכון השנתי (בסעיף זה - המשכורת המעודכנת) לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר כאמור בסעיף קטן (י) ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד:
::: (א) שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת שתי נקודות האחוז, ולעניין העדכון הראשון - שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת ¹⁄₆ נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו ממועד תחילת שירותו ברשות עד יום 31 בדצמבר של השנה שבה חל המועד האמור (בסעיף קטן זה - מספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות);
::: (ב) נקודת האחוז, ולעניין העדכון הראשון - ¹⁄₁₂ נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות;
:: (2) לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו - תעודכן, ערב מועד פרישתו, המשכורת המעודכנת, לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת המעודכנת לאחר עדכונה לפי פסקה זו (בסעיף זה - המשכורת ערב הפרישה) לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר כאמור בסעיף קטן (י) ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד:
::: (א) שיעור שינוי מדד החודש שבו חל מועד פרישתו של עובד הרשות מהשירות לעומת המדד הקודם, בתוספת ¹⁄₆ נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו מיום 1 בינואר של שנת הפרישה או ממועד תחילת השירות ברשות, לפי המאוחר, עד מועד פרישתו (בפסקה זו - מספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות);
::: (ב) ¹⁄₁₂ נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות.
: (ד) האמור [[בסעיף 10(1)]] יחול לעניין חישוב חודשי השירות לפי סעיף קטן (ג).
: (ה) על אף הוראות פסקאות (1)(א) ו-(2)(א) של סעיף קטן (ג), לעניין עובד הרשות שפרש מהשירות לפי הסכם סיום העבודה במינהל בתקופה של שלוש שנים שתחילתה במועד המעבר לרשות, יחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים אלה:
:: (1) בפסקה (1)(א), במקום &quot;שתי נקודות האחוז&quot; יקראו &quot;נקודת האחוז&quot;, ובמקום &quot;¹⁄₆ נקודת האחוז&quot; יקראו &quot;¹⁄₁₂ נקודת האחוז&quot;;
:: (2) בפסקה (2)(א), במקום &quot;¹⁄₆ נקודת האחוז&quot; יקראו &quot;¹⁄₁₂ נקודת האחוז&quot;.
: (ו) מתקיימים לגבי עובד הרשות, לראשונה, התנאים לתשלום אחת או יותר מהתוספות המנויות בפסקאות (1) עד (3) להגדרה &quot;תוספות נוספות&quot;, בתקופה של חמש שנים שתחילתה במועד תחילת שירותו ברשות, או עד ערב פרישתו מהשירות, לפי המוקדם, יראו לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(י) את המשכורת הבסיסית של אותו עובד כאילו כללה, ערב מועד תחילת שירותו ברשות, את אותה תוספת בהתאם לשיעורה במועד האמור; ואולם לעניין ניכוי תשלומים ממשכורתו הקובעת של העובד לפי [[סעיף 89(א)(2) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס&quot;ג-2003]], יחול האמור בסעיף קטן זה רק בעד התקופה שמהמועד הראשון שבו התקיימו התנאים לתשלום אותה תוספת.
: (ז) חל מועד תחילת שירותו ברשות של עובד הרשות עד יום כ&quot;ג בתמוז התשע&quot;ג (1 ביולי 2013), תעודכן משכורתו המעודכנת או משכורתו ערב הפרישה, לפי העניין, גם במועדים המפורטים [[בתוספת החמישית]], בשיעורים החלים לגביו בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות, ובלבד שהמשכורת המעודכנת או המשכורת ערב הפרישה לא תעלה, לאחר העדכון לפי סעיף קטן זה, על תקרת משכורתו של העובד.
: (ח) למשכורתו המעודכנת או למשכורתו ערב הפרישה, של עובד הרשות, ייווסף במועד שבו משתלמת לו קצובת הבראה או קצובת ביגוד, סכום בגובה הקצובה כאמור, עד מועד פרישתו מהשירות.
: (ט) מתקיימים לגבי עובד הרשות, ערב פרישתו מהשירות, תנאי זכאות להעלאה בדרגה, אחת או יותר (בפסקה זו - דרגה נוספת) ייווסף למשכורתו ערב הפרישה גם סכום בגובה ההפרש שבין המשכורת ערב הפרישה אילו המשכורת הבסיסית חושבה לפי הדרגה הנוספת לבין המשכורת ערב הפרישה; לעניין חישוב ההפרש האמור לא תובא בחשבון תקרת המשכורת.
: (י) לעניין סעיף זה, משכורת בעדכון מצטבר היא המשכורת הבסיסית כמשמעותה בסעיף קטן (ב) כשהיא מעודכנת באופן כמפורט להלן:
:: (1) לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה - המשכורת הבסיסית כשהיא מעודכנת אחת לשנה, בחודש העדכון, לפי השיעור האמור בסעיף קטן (ג)(1)(א);
:: (2) לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו - המשכורת הבסיסית לאחר העדכון כאמור בפסקה (1) כשהיא מעודכנת ערב מועד הפרישה לפי השיעור האמור בסעיף קטן (ג)(2)(א);
:: (3) על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), לעניין עובד הרשות שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ה), יחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים האמורים בסעיף קטן (ה)(1) או (2), לפי העניין;
:: (4) התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ז), תעודכן המשכורת הבסיסית גם במועדים המפורטים באותו סעיף קטן ובשיעורים החלים לגבי העובד בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות.

@ 63טו. משכורת קובעת של עובד הרשות שהורד בדרגה (תיקון: תשע&quot;א)
: על אף הוראות [[סעיף 63יד]], הורד עובד הרשות בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, יחליט בית הדין למשמעת אם לעניין חישוב המשכורת הקובעת לפי [[הסעיף האמור]] יורד העובד בדרגה לעומת הדרגה שהיתה לו ערב תחילת שירותו ברשות, ואם החליט בית הדין למשמעת כי לעניין חישוב המשכורת הקובעת יורד העובד בדרגה כאמור, תחושב משכורתו הקובעת לפי [[סעיף 63יד]], במשך כל תקופת ההורדה, לפי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]] על פי הדרגה שלפני ההורדה.

@ 63טז. משכורת קובעת של עובד עובר (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מועד המעבר&quot; - המועד שבו עבר עובד עובר מהרשות למשרה אחרת בשירות המדינה שאינה ברשות;
::- &quot;עובד עובר&quot; - מי שהיה עובד הרשות ועבר למשרה אחרת בשירות המדינה שאינה ברשות, אשר הוראות חוק זה חלות עליו גם לאחר המעבר.
: (ב) משכורתו הקובעת של עובד עובר תהיה כאמור [[בהגדרה &quot;משכורת קובעת&quot; שבסעיף 8]], ואולם על אף ההגדרה האמורה אם ערב מועד המעבר עלתה משכורתו הקובעת של העובד העובר אילו היתה מחושבת לפי [[סעיף 63יד]], על משכורתו הקובעת במועד המעבר כשהיא מחושבת לפי [[סעיף 8]], תכלול משכורתו הקובעת תוספת בגובה ההפרש שבין שתי המשכורות הקובעות כאמור, ובלבד שניתן לכך אישור מאת נציב השירות בהתאם לכללים הקיימים לעניין תוספות שכר לעובד מועבר בשירות המדינה ובכפוף לתנאי האישור.

@ 63יז. עדכון המשכורת הקובעת (תיקון: תשע&quot;א)
: [[סעיף 9]] ייקרא, לגבי עובד הרשות, כאילו אחרי סעיף קטן (א) בא:
: &quot;(א1) פרש עובד הרשות מהשירות עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013), תעודכן משכורתו הקובעת במועדים המפורטים [[בתוספת החמישית]] החלים לאחר מועד פרישתו, בשיעורים החלים לגביו [[בתוספת האמורה]] בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות, נוסף על עדכונים לפי [[9|סעיף קטן (א)]].&quot;.

@ 63יח. תקופות בלא משכורת שמביאים אותן בחשבון (תיקון: תשע&quot;א)
: [[סעיף 11(4)]] ייקרא, לגבי עובד הרשות, כאילו במקום &quot;המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר&quot; בא &quot;המשכורות הקובעות שלפיהן היתה משולמת לעובד קצבה אילולא נעדר מהשירות והיה פורש מהשירות באותו מועד&quot;.

@ 63יט. הגדלת תקופת השירות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לצורך קביעת זכויותיו לפי חוק זה, של עובד שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, תחושב תקופת שירותו כתקופה גדולה משהיתה למעשה, כך ששיעור קצבתו יגדל בשיעור של עשר נקודות האחוז או בשיעור בנקודות האחוז שבו היה גדל שיעור קצבתו אילו שירת עד תום החודש שבו היה מגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, תשס&quot;ד-2004]], לפי הנמוך, ובלבד ששיעור הקצבה לא יעלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו, והכל בכפוף לתנאים שנקבעו לעניין הגדלת תקופת השירות לפי [[סעיף 100]]:
:: (1) מתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (א) הוא פרש מהשירות בתקופה שבין יום ל' באב התש&quot;ע (10 באוגוסט 2010) לבין מועד כניסתו לתוקף של הסכם סיום העבודה במינהל, בהתאם לתכנית פרישה שאושרה בידי נציב השירות וערב פרישתו שירת במינהל מקרקעי ישראל, ולא מתקיים בו סייג מהסייגים לתחולת הסכם סיום העבודה במינהל;
::: (ב) הוא פרש מהשירות בהתאם להסכם סיום העבודה;
:: (2) בחודש שבו פרש מהשירות טרם הגיע לגיל 65;
:: (3) הוא פרש מהשירות בנסיבות כאמור [[בסעיף 15(4)]] או בנסיבות כאמור [[בסעיף 17(2)]];
:: (4) לגבי מי ששולם לו מענק לפי [[סעיף 22(א)]] שחושב בהתאם להוראות [[פסקה (2) של הסעיף האמור]], ואשר במסגרת הקצבה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו לעניין [[22|אותה פסקה]] לא הובאה בחשבון הגדלת תקופת השירות שהוא זכאי לה לפי סעיף זה - הוא השיב לאוצר המדינה את ההפרש שבין סכום המענק ששולם לו לבין סכום המענק המגיע לו כשמובאת בחשבון הגדלת תקופת השירות כאמור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סך הגדלות תקופת השירות לפי הסעיף הקטן האמור ולפי [[סעיף 100]] לא יעלה על תקופת שירותו בפועל של העובד.

== פרק ד': הוראות מיוחדות בענין גננות ומורים (תיקון: תשל&quot;ז-3) ==

@ 64. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גיל הפרישה לגננת&quot; - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בתוספת השניה]];
:- &quot;גננת&quot; - עובדת המועסקת כגננת;
:- &quot;גננת ותיקה&quot; - גננת ששירתה עשר שנים כגננת.

@ 65. זכות לפרישה מוקדמת (תיקון: תשס&quot;ד)
: גננת ותיקה רשאית, נוסף לאמור [[בסעיף 17]], לצאת לקצבה אם הגיעה לגיל הפרישה לגננת.

@ 66. יציאה לקצבה לפי החלטת נציב השירות (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ד)
: (א) מקום [[שבסעיף 18]] מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של יציאת גננת ותיקה לקצבה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 18]] רשאי נציב השירות לדחות את הוצאתו לקצבה של עובד הוראה לפי [[אותו סעיף]] עד יום 31 באוגוסט הסמוך שלאחר היום שבו הגיע עובד ההוראה לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]].

@ 67. מענק נוסף לקצבה (תיקון: תשס&quot;ד)
: מקום [[שבסעיף 22]] מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של פרישת גננת.

@ 67א. גמלה ופיצויי פרישה (תיקון: תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ד)
: [[בסעיף 39]], סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) ייקראו לגבי גננת ותיקה כאילו במקום &quot;לגיל 60&quot; בא &quot;לגיל הפרישה לגננת&quot;.

@ 68. תחילת תשלום קצבה (תיקון: תשס&quot;ד)
: מקום [[שבסעיף 46(ב)]] מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של יציאת גננת ותיקה לקצבה.

@ 69. סייג להגבלה מחמת בריאות (תיקון: תשס&quot;ד)
: מקום [[שסעיף 94]] חל על גננת והיא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ב' בתוספת השניה]] בטרם שירתה חמש עשרה שנה, ייקרא [[94|הסעיף]] כאילו נאמר בו, במקום הסיפה שלאחר המלים &quot;על אף המותנה&quot; - &quot;אם היא גננת ותיקה והגיעה לגיל הפרישה לגננת&quot;.

== פרק ה': תחולת החוק על שוטרים וסוהרים ==

@ 69א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גיל פרישה מוקדמת לשוטר&quot; - הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בתוספת השניה]];
:- &quot;גיל הפרישה לשוטר&quot; - הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]].

@ 70. תיאומים (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב)
: (א) חוק זה יחול על כל שוטר בתיאומים ובתוספות האחרות שנקבעו [[בפרק זה]].
: (ב) לגבי שוטר או שאיריו -
:: (1) כל מקום שמדובר ב&quot;נציב השירות&quot; ייקרא כאילו המדובר ב&quot;מפקח הכללי של המשטרה&quot;;
:: (2) [[סעיפים 103]] [[ו-104]] לא יחולו לגבי כללים, תנאים, הוראות או המלצות הנוגעים לשוטרים או לשאיריהם של שוטרים;
:: (3) [[סעיף 46(ב)]] לא יחול;
:: (4) במקום [[סעיפים 86 עד 93]] יחולו [[#סעיפים 38 עד 42|הסעיפים 52ב עד 52ו לחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות), תשי&quot;ד-1954]], בשינויים ותיאומים אלה:
::: (א) מקום [[-#38|שבסעיפים אלה]] מדובר בשירות הקבע ייקרא כאילו מדובר בו בשירות המדינה שחוק זה חל עליו;
::: (ב) מקום [[-#38|שבסעיפים אלה]] מדובר בגימלאות לפי [[אותו חוק]] ייקרא כאילו מדובר בו בגימלאות לפי חוק זה;
::: (ג) מקום [[-#38|שבסעיפים אלה]] מדובר בשר הבטחון ייקרא כאילו מדובר בשר האוצר;
::: (ד) מקום [[-#38|שבסעיפים אלה]] מדובר בארגונים ציבוריים לענין [[אותו חוק]] ייקרא כאילו מדובר בארגונים ציבוריים שאישרה הממשלה לענין חוק זה.

@ 71. רציפות שירותו של שוטר
: [[פסקאות (1) ו-(2) לסעיף 3]] לא יחולו על שוטר, אולם רציפות בשירותו אין רואים כנפסקת מחמת העדרו משירות לרגל חופשה או מנוחה שניתנה לפי כללי השירות במשטרה.

@ 71א. מועד המעבר, המשכורת הקובעת, רכיב שכר מוחרג ורשימת הדירוגים הבסיסית (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (א) [[ההגדרה &quot;מועד המעבר&quot; שבסעיף 8]] תיקרא, למעט לעניין חישוב תוספות ההפרשים לפי [[סעיף 9א(ח)]] המובא [[בסעיף 71א2]], כך:
:: &quot;&quot;מועד המעבר&quot; - יום ח' באייר התשע&quot;ב (30 באפריל 2012)&quot;.
: (ב) [[ההגדרה &quot;משכורת קובעת&quot; שבסעיף 8]] תיקרא כאילו בסופה נאמר:
:: &quot;(4) על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), פלוני שתכוף לפני פרישתו מהשירות היה לו מינוי לתפקיד שצמודה לו דרגה העולה על דרגתו, והמינוי היה לתקופה העולה על שישה חודשים, תחושב משכורתו הקובעת, בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה הצמודה לאותו תפקיד ולא על פי דרגתו;
:: (5) על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), שולמה לאחר יום ח' באייר התשע&quot;ב (30 באפריל 2012), תוספת שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ונכרת לאחר המועד האמור על משכורתו של שוטר, בעד התקופה שלפני המועד האמור, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו&quot;.
: (ג) [[ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים הבסיסית&quot; שבסעיף 8]] תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילה &quot;שבחלק&quot; נאמר &quot;[[שבחלק ב' לתוספת השלישית]]&quot;.
: (ד) [[בהגדרה &quot;רכיב שכר מוחרג&quot; שבסעיף 8]], פסקה (1) תיקרא לגבי שוטר כך:
:: &quot;(1) הוא מגיע לשוטר שדרגתו כדרגה שהייתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות ומקורו בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו, אשר נחתם ביום י&quot;ב בסיוון התשפ&quot;ג (1 ביוני 2023) ואילך ([[8|בהגדרה זו]] - ההסכם הקיבוצי);&quot;.

@ 71א1. עדכון המשכורת הקובעת (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד)
: (א) [[סעיף 9]] ייקרא כאילו אחרי סעיף קטן (א1) נאמר:
:: &quot;(א2) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), לגבי מי שערב פרישתו משירות דורג בדירוג הרופאים ופרש משירות לפני יום ח' בשבט התשע&quot;ב (1 בפברואר 2012), ושיעור הניכוי, בעד קצבת חודש ינואר 2013 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1) בעד שנת 2012; לעניין זה, &quot;שיעור הניכוי&quot; - לפי [[פסקה (3) להגדרה &quot;שיעור הניכוי&quot; שבסעיף 9א]] המובא [[בסעיף 71א2]].&quot;
: (ב) [[ההגדרה &quot;המדד הקודם&quot; שבסעיף 9(ב)]] תיקרא כאילו בכל מקום, במקום &quot;ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008)&quot; נאמר &quot;כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011)&quot; ובמקום &quot;חודש דצמבר 2008&quot; נאמר &quot;חודש דצמבר 2011&quot;.
: (ג) [[ההגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]] תיקרא כך:
::- &quot;&quot;העדכון הנוסף&quot;, לגבי שוטר פלוני - עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו שוטר או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:
::: (1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק א' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את [[תוספת 3 חלק ב פרט 6|פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית]] כך שבמקום &quot;ערב מועד המעבר&quot; יבוא &quot;ערב מועד הפרישה&quot;;
::: (2) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג' באב התש&quot;ע (14 ביולי 2010) עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) - עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק ה' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו;
::: (3) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) - עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו [[בחלק י' לתוספת שלישית א']], בהתאם למועד פרישתו.&quot;

@ 71א2. תוספות לקצבה (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד)
: [[סעיף 9א]] ייקרא כאילו נאמר בו:
: &quot;(א) [[9א|בסעיף זה]] -
::- &quot;המדד השנתי&quot;, לשנה מסוימת - שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;
::- &quot;מוקבל לנושא משרה שיפוטית&quot; - מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;
::- &quot;קצבת הבסיס&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) - הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (2) לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1), בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (3) לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::: (4) לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
::- &quot;שיעור הניכוי&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית]] - שיעור של 2.25%;
::: (2) לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית - שיעור של 8.5%;
::: (3) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים -
:::: (א) אם פרש עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) יהיה שיעור הניכוי לפי התקופות והשיעורים כלהלן:
::::: (1) לגבי קצבת חודש אוגוסט 2011 עד חודש ינואר 2012 - השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש אוגוסט 2011 בקצבה המגיעה לו בעד חודש יולי 2011, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא יובאו בחשבון תוספת ביגוד ותוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי להן;
::::: (2) לגבי קצבת חודש פברואר 2012 ואילך - הסך הכולל של השיעור האמור בפסקה (1) והשיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, והפחתת 1 מהמנה האמורה; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;
:::: (ב) אם פרש מיום א' באב התשע&quot;א (1 באוגוסט 2011) עד יום ז' בשבט התשע&quot;ב (31 בינואר 2012) - השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;
::- &quot;השיעור הקובע&quot; - (((נמחקה).))
: (ב) מי שפרש משירות לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, [[בחלק א' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה - תוספת שחיקה).
: (ג) מי שפרש משירות לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין ([[פרק ב|בפרק זה]] - תוספת בשל המדד לשנת 2008):
:: (1) לגבי מי שפרש לפני יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) - בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור הקבוע לגביו [[בחלק ב' בתוספת הרביעית]], בהתאם למועד פרישתו;
:: (2) לגבי מי שפרש משירות במהלך שנת 2008 - בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות.
: (ד) מי שפרש משירות עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים [[תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית]], למעט הדירוגים המפורטים [[תוספת 3 חלק ב פרט 3|בפרטים (3)]], [[תוספת 3 חלק ב פרט 4|(4)]] [[תוספת 3 חלק ב פרט 6|ו-(6) לרשימה]], תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה - תוספת בשל הסכמי שכר).
: (ה) מי שפרש משירות לפני יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012) תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור מקצבת הבסיס השווה להפרש כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, או לשיעור כמפורט בפסקה (4), והכל בהתאם למועד פרישתו ([[בפרק זה]] - תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011):
:: (1) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - ההפרש שבין מכפלת המדד השנתי לשנת 2009 במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
:: (2) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 - ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
:: (3) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 - ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, במדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
:: (4) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2011 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, ואולם לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש כאמור עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) - ההפרש שבין השיעור האמור לבין שיעור הניכוי, ובלבד שהוא הפרש חיובי.
: (ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה השיעור הכולל של כל התוספות המגיעות, לפי אותם סעיפים קטנים, לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ-5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו לפי סעיף קטן (ה), בעד חודש ינואר 2012 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זה תובא בחשבון בשיעור הכולל האמור גם תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו משירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.
: (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), הסכום הכולל של כל התוספות המגיעות לפי אותם סעיפים קטנים למי שפרש משירות או לכל שאיריו בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 (בסעיף קטן זה - הסכום החודשי הכולל) ישולם בהתאם להוראות אלה:
:: (1) במועד תשלום הקצבה שבעדה משולם הסכום החודשי הכולל, ישולם הסכום האמור או 940 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
:: (2) עלה הסכום החודשי הכולל על סכום של 940 שקלים חדשים, ישולם ההפרש שביניהם, בתשלומים כמפורט להלן, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש דצמבר 2012:
::: (א) במועד תשלום הקצבה בעד חודש פברואר 2014 ישולם מההפרש סכום השווה למחצית ההפרש או ליתרת ההפרש שאינה עולה על 300 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם;
::: (ב) יתרת ההפרש, ככל שתיוותר, תשולם במועד תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים 2015 ו-2016, כך שבכל שנה ישולמו 50% מיתרת ההפרש.
: (ח) מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה - תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2011 אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה [[בחלק א' שבתוספת הרביעית]];
:: (2) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 - תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות;
:: (3) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר - תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011 אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות;
:: (4) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ואולם לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור, בעד קצבת חודש מרס 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010, סכום השווה ל-0.61% מקצבת הבסיס:
::: (א) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
::: (ב) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
:: (5) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום כאמור הוא סכום חיובי, ואולם לגבי מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית או בדירוג הרופאים, יופחת מהסכום האמור סכום השווה לשיעור הניכוי כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, ולגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור סכום השווה ל-4.51% מקצבת הבסיס:
::: (א) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
::: (ב) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
::: (ג) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.
: (ט) התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:
:: (1) סכום השווה ל-50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2014 עד 2018, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד חודש ינואר של השנה שבה שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש אפריל 2012;
:: (2) סכום השווה ל-52% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2014 עד 2018, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.
: (י) על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד-פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית של 0.64%.
: (יא) הוראות [[9א|סעיף זה]] לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי [[סעיף 28]], ויחולו עליו הוראות [[אותו סעיף]] לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור [[9א|בסעיף זה]].&quot;

@ 72. דין תוספות לקצבה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: [[סעיף 9ב]] ייקרא כאילו -
: (1) האמור בו מסומן &quot;(א)&quot; ובו, במקום &quot;[[ו-62(ב)]]&quot; נאמר &quot;[[62(ב)]] [[ו-78]]&quot;;
: (2) אחרי סעיף קטן (א) בא:
:: &quot;(ב) לעניין סעיף קטן (א) -
::: (1) תוספות לקצבה המשולמות כאמור [[בסעיפים קטנים (ז) או (ט) של סעיף 9א]], המובא [[בסעיף 71א2]], יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין [[סעיף 37]], כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;
::: (2) תוספות לקצבה המשולמות כאמור [[בסעיף קטן (ז) של סעיף 9א]], המובא [[בסעיף 71א2]], יראו אותן לעניין [[סעיף 37]] כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף אם שולמו, כולן או חלקן, לפי הוראות אותו סעיף קטן, לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור.&quot;.

@ 72א. יציאה לקצבה מרצון (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשס&quot;ד)
: [[סעיף 17]] ייקרא כאילו בסופו בא:
: &quot;(4) אם הוא שוטר - לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, מהן לא פחות מחמש עשרה שנה במשטרה, ואם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר והמפקח הכללי של המשטרה הסכים לפרישתו.&quot;

@ 72ב. יציאה מוקדמת (תיקון: תשל&quot;ז-3)
: בחירתו של שוטר לפי [[סעיף 17א]] תהא מותנית בהסכמת המפקח הכללי של המשטרה לסיום שירותו.

@ 73. יציאה לקצבה לפי הוראה (תיקון: תשס&quot;ד)
: [[סעיף 18]] לא יחול על שוטר, אולם שוטר ששירת עשר שנים לפחות, רשאי המפקח הכללי של המשטרה להורות על יציאתו לקצבה, אם הגיע השוטר לגיל הפרישה לשוטר.

@ 74. תוצאות השעיה
: (א) [[פסקאות (5) ו-(6) לסעיף 10]] ייקראו כאילו במקום &quot;לפי [[חוק המשמעת]]&quot; בא &quot;לפי כל חוק הדן בהשעיית שוטרים מהשירות&quot;.
: (ב) [[פסקה (6) לסעיף 10]] תיקרא כאילו במקום &quot;בית הדין למשמעת שהוקם לפי [[החוק האמור]] (להלן - בית הדין למשמעת)&quot; ו-&quot;בית הדין&quot; בא &quot;המפקח הכללי של המשטרה&quot;.

@ 75. חישוב המשכורת הקובעת במשרה חלקית
: [[סעיף 12(א)]] ייקרא כאילו במקום פרטים (א) ו-(ב) שבפסקה (4) בא:
: &quot;(א) חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - אם נסתיים השירות מסיבת מוות או אם פוטר העובד מסיבת מצב בריאות לקוי;
: (ב) עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - אם העובד יצא לקצבה לאחר שועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אינו מסוגל לעבוד בשירות המדינה;&quot;.

@ 76. שלילת גמלה בגלל עבירה (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשס&quot;ד)
: (א) [[סעיף 15]] ייקרא כאילו במקום פסקאות (2) עד (4) בא:
:: &quot;(2) מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי וכן מי שפוטר מסיבה אחרת לאחר עשר שנות שירות כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק א' בתוספת השניה]], או יותר ולא נשללה ממנו זכות לגמלה לפי החלטה של המפקח הכללי של המשטרה&quot;.
: (ב) המפקח הכללי של המשטרה לא יתן החלטה כאמור [[בסעיף 15(2)]] אלא באישור שר המשטרה ואם פוטר השוטר לרגל עבירה, לרבות עבירה משמעתית, שעבר בתקופת שירותו, ובנסיבות הענין יש בעבירה משום קלון או משום פגיעה חמורה בחובותיו כשוטר.

@ 77. מענק נוסף לקצבה (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד)
: [[סעיף 22]] ייקרא כאילו נאמר בו:
: &quot;22. (א) (()) שוטר שפוטר מהשירות והוא זכאי עקב פיטוריו לקצבה לפי חוק זה, וכן שוטר שהמפקח הכללי של המשטרה הורה על יציאתו לקצבה לפי [[סעיף 73]], ישולם לו, נוסף על הקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית.
: (ב) פוטר שוטר בנסיבות שבהן ניתן היה לשלול ממנו את זכותו לגימלה מכוח [[סעיף 76(ב)]], אך לא השתמשו בסמכות זו, רשאי המפקח הכללי של המשטרה, באישור שר המשטרה, להחליט שלא ישולם לו המענק לפי סעיף זה, כולו או מקצתו.
: (ג) שוטר שיצא לקצבה בנסיבות המתוארות [[בסעיף 17(4)]], ישולם לו נוסף לקצבה מענק, באחוזים כאמור להלן מהסכום השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו או למשכורתו השנתית, הכל לפי הקטן יותר:
:: (1) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשנה או יותר אך לא ביותר משנתיים [---] - 15%
:: (2) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשנתיים או יותר אך לא ביותר משלוש שנים [---] - 30%
:: (3) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשלוש שנים או יותר אך לא ביותר מארבע שנים [---] - 50%
:: (4) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בארבע שנים או יותר אך לא ביותר מחמש שנים [---] - 75%
:: (5) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר בחמש שנים או יותר [---] - 100%.
: (ד) שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, מהן לא פחות מחמש עשרה שנה במשטרה, ובזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:
:: (1) הקצבה על פי [[סעיף 26]];
:: (2) הקצבה על פי [[סעיף 28]] שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקצבה ביום פטירתו, בתוספת המענק על פי סעיף קטן (ג) לסעיף זה שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.
: (ה) שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת חמש עשרה שנים לפחות במשטרה, הזכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם [[בסעיף 34(א)]], הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:
:: (1) קצבה לפי [[סעיף 78(ג)]];
:: (2) הקצבה לפי [[סעיף 78(ט)]] שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקצבה ביום פטירתו ובחר בקצבה לפי [[סעיף 78(ב)(1)]], בתוספת אחוז מהמענק על פי סעיף קטן (א) בשיעורים הבאים:
::: (א) אם בזמן פטירתו טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיה שיעור המענק באחוזים מן המענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו, כמפורט להלן:
:::: {{טורים שווים | {{מוקטן|&lt;u&gt;שנות שירות&lt;/u&gt;}} | {{מוקטן|&lt;u&gt;אחוזים&lt;/u&gt;}}}}
:::: {{טורים שווים | עשרים ואחת | 15}}
:::: {{טורים שווים | עשרים ושתיים | 30}}
:::: {{טורים שווים | עשרים ושלוש | 50}}
:::: {{טורים שווים | עשרים וארבע | 75}}
:::: {{טורים שווים | עשרים וחמש ויותר | 100;}}
::: (ב) אם בזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיו שאיריו זכאים ל-100% מהמענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.
: (ו) השאיר הנפטר אחריו יותר מבן זוג אחד, או שבן הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד, או שהתלויים אינם סמוכים כך, או נחלקו הדעות בין השאירים בדבר הבחירה, תיעשה הבחירה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה) בידי הממונה, ואם לפי בחירה זו יגיע גם מענק, יחלק אותו הממונה בין השאירים, הכל בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם.
: (ז) לא השאיר שוטר כאמור בסעיף קטן (ד) אחריו שאירים, יהיו יורשיו זכאים למענק לפי סעיף קטן (ג) שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.&quot;

@ 77א. (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 77ב. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו–3) : (((בוטל).))

@ 78. קצבה בנוסף לתגמולים (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ב-4, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תגמולים לפי [[חוק הנכים]]&quot;, &quot;תגמולים לפי [[חוק משפחות החיילים]]&quot; - תגמולים כאמור המגיעים לשוטר או לשאיריו, הכל לפי הענין, מכוח [[חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט&quot;ו-1955]];
::- &quot;השיעור הקיצוני&quot;, לצורך חישוב שיעור הקצבה על פי סעיף זה - כמשמעותו [[בסעיף 30(ב)]]; ואולם אם כלולה בחשבון, בתקופת שירותו, תקופת שירות חובה, ייתוסף לו השיעור המגיע בשל תקופת שירות החובה כהגדרתו [[בסעיף 79א(ב)]], אף אם לא שירת במשטרה עשר שנים לפחות כאמור [[בסעיף 79א(א)]].
: (ב) פוטר שוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]] שלקה בה באותו שירות ושדרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי [[חוק הנכים]], הברירה בידו, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור [[בסעיפים 15]] [[ו-34]], לבחור באחת מאלה, ולא ייגרע בכך מזכויותיו האחרות לפי [[חוק הנכים]]:
:: (1) קצבה על פי [[סעיף 20(א)]] וכן מלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו על-פי [[חוק הנכים]];
:: (2) קצבה של 25% ממשכורתו הקובעת ומלוא התגמולים המגיעים לו על-פי [[חוק הנכים]], ובלבד שקצבתו של שוטר כאמור שדרגת נכותו היא 60% או יותר, ביחד עם התגמולים המגיעים לו על פי [[חוק הנכים]], לא יפחתו מ-50% ממשכורתו הקובעת.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), זכאי לקצבה אשר לפני יום כ&quot;א באדר ב' תשכ&quot;ה (25 במרס 1965) בחר בקצבה לפי סעיף 17(ב) לחוק שירות המדינה (גמלאות), תשט&quot;ו-1955, תשולם לו קצבה לפי [[סעיף 20(ב)]] וכן 25% מהתגמולים המגיעים לו לפי [[חוק הנכים]] אם חישוב זה יותר נוח לו.
: (ג) נפטר שוטר בזמן שירותו, ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם [[בסעיף 34(א)]], יהיו שאיריו זכאים, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור [[בסעיפים 26]] [[ו-34(ב), (ג) ו-(ו)]], לקצבה כמפורט להלן, ולמלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום:
:: (1) בן זוג ויתומים כל עוד לא הגיעו לגיל 21, או מי שהגיע לגיל 21 אך אין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל את עצמו, זכאים לקצבה על פי [[סעיף 26]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) תלויים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם זכאים לקצבה של עשרה אחוזים מהמשכורת הקובעת של הנפטר לכל תלוי;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) בכל אחד מן המקרים המנויים להלן ישולמו לשאיריו של שוטר שנפטר, במקום הקצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיף קטן (ג)), קצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם ובכפוף לאמור בסעיף קטן (ו); ואלה המקרים:
:: (1) סך כל הקצבאות המגיעות לשאיריו של הנפטר עולה על השיעור הקיצוני;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) הנפטר השאיר אחריו יותר מבן זוג אחד, או יתומים מיותר מבן זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד.
: (ו) שיעור הקצבּה שיקבע הממונה לשאיר פלוני לפי סעיף קטן (ה) לא יעלה על שיעור הקצבּה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף קטן (ה), וסך כל הקצבאות שיקבע הממונה כאמור לא יעלה על השיעור הקיצוני או על סך כל הקצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף קטן (ה), הכל לפי הסכום הקטן יותר.
: (ז) קצבה לשאיר לפי סעיף זה תשולם כל עוד לא חדל השאיר להיות זכאי לתגמולים.
: (ח) אין רואים קצבה לפי סעיף זה כהכנסה לענין חוקי השיקום כהגדרתם [[בסעיף 34(א)]] שמכוחם ניתנים התגמולים לזכאי לקצבה.
: (ט) שאיריו של שוטר שזכאי לקצבת פרישה ונפטר, והם זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם [[בסעיף 34(א)]] וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 34(ז)]].
: (י) (((בוטל).))

@ 78א. קצבה ומשכורת (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו–3)
: [[סעיף 35]] ייקרא כך:
: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
:: ”(א) זכאי לקצבת פרישה שהוא שוטר, שחזר לשירות במשטרה או החל לשרת בשירות בתי הסוהר, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, הכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.”;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) (((נמחקה);))
: (4) (((נמחקה);))
: (5) (((נמחקה).))

@ 78ב. גמלה ופיצויי פרישה (תיקון: תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ד)
: [[בסעיף 39]], סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) ייקראו כאילו במקום &quot;לגיל 60&quot; בא &quot;לגיל הפרישה לשוטר&quot;.

@ 78ג. &lt;!-- לשעבר סעיף 78ב --&gt; דחיית התחלה של תשלום הקצבה (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ד)
: [[סעיף 46]] ייקרא כאילו בסופו בא:
: &quot;(ד) עובד שיצא לקצבה לפי [[סעיף 17(4)]] לפני שהגיע לגיל הפרישה לשוטר, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל הפרישה לשוטר; אולם אם קבעה הועדה הרפואית כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות - תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי-כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן - מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו האמור.&quot;

@ 79. הכרה בשירות בטחוני (תיקון: תשל&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות בטחוני&quot; -
:: (1) שירות פעיל בצבא אחת ממעצמות הברית כמשמעותן [[בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש&quot;י-1950]], בתקופה שתחילתה ביום י&quot;ז באלול תרצ&quot;ט (1 בספטמבר 1939) וסופה ביום ו' בתשרי תש&quot;ז (1 באוקטובר 1946);
:: (2) שירות מלא ביחידותיו המגוייסות של ארגון ההגנה בארץ-ישראל;
:: (3) שירות פעיל ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ-ישראל למען עצמאות ישראל;
:: (4) שירות פעיל כשוטר של ממשלת ארץ-ישראל;
:: (5) שירות מלא בנוטרות ממשלת ארץ-ישראל.
: (ב) מי שנתקבל לשירות במשטרת ישראל לפני י&quot;א באייר תשי&quot;ח (1 במאי 1958) ושירת בה, בתפקיד שהכיר בו המפקח הכללי של המשטרה כתפקיד משטרתי, חמש שנים לפחות, יוסיפו על תקופת שירותו במדינה לענין חוק זה את תקופת שירותו הבטחוני, ובלבד שהגיש בקשה להכיר בשירותו הבטחוני, בליווי הוכחות בכתב, למפקח הכללי של המשטרה או למי שמינה לכך, עד למועד שנקבע לכך בתקנות.

@ 79א. דין שירות חובה (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ג, תשע&quot;ט-2)
: (א) מי שפרש מהשירות כשוטר, תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, בהתקיים שניים אלה:
:: (1) הוא הצטרף לשירות ביטחוני מזכה עד יום ה' בטבת התשס&quot;א (31 בדצמבר 2000);
:: (2) הוא שירת עשר שנים לפחות, במצטבר, בשירות ביטחוני מזכה, אחד או יותר.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;שירות ביטחוני מזכה&quot; - שירות בשירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 63א]], שירות במשטרת ישראל, שירות בשירות בתי הסוהר או שירות בשירות קבע כהגדרתו [[בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;שירות חובה&quot; - שירות בצבא-הגנה לישראל שלא על פי התחייבות לשירות קבע ושלא לפי [[חוק שירות המילואים#|הפרק הרביעי לחוק שירות בטחון, תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
::- &quot;שירות קבע&quot; - שירות בצבא-הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע.
: (ג) סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום א' בניסן התשל&quot;ו (1 באפריל 1976); ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל-1 בחודש שלאחר פרסומו.

@ 79ב. קצבה מוגדלת (תיקון: תשל&quot;ו-3)
: מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור [[בסעיף 79א]] והוא זכאי לקצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור [[בסעיף 20(א)]], קצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.

@ 80. סייג להגבלה מחמת בריאות או גיל (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ד)
: (א) [[סעיף 94(א)]] ייקרא כאילו נאמר בו, במקום הסיפה שלאחר המלים &quot;על אף המותנה&quot; - &quot;אם הגיע לגיל הפרישה לשוטר אחרי עשר שנות שירות, וכן יחול חוק זה על שאיריו, על אף המותנה, אם נפטר אחרי עשר שנות שירות&quot;.
: (ב) קבלה לשירות לפי [[סעיף 94]], אין קבלה כשוטר מוסף זמני במשמע.
: (ג) [[סעיף 95]] ייקרא כאילו במקום &quot;בגיל 50&quot; בא &quot;בגיל 45&quot; ובמקום &quot;טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]]&quot; בא &quot;טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר&quot;.

@ 81. תחולה לגבי סוהרים (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט-2)
: הוראות [[סעיפים 70 עד 80]] יחולו על כל סוהר בשינויים ותיקונים אלה:
: (1) בכל מקום שמדובר ב&quot;שוטר&quot; קרי &quot;סוהר&quot;, ומקום שמדובר ב&quot;שוטר מוסף זמני&quot; קרי &quot;סוהר מוסף זמני&quot;;
: (2) בכל מקום שמדובר ב&quot;משטרה&quot; או ב&quot;משטרת ישראל&quot; קרי &quot;שירות בתי הסוהר&quot;, למעט [[בהגדרה &quot;שירות ביטחוני מזכה&quot; שבסעיף 79א(ב)]];
: (3) בכל מקום שמדובר ב&quot;מפקח הכללי של המשטרה&quot; קרי &quot;נציב בתי הסוהר&quot;;
: (4) בכל מקום שמדובר ב&quot;תפקיד משטרתי&quot; קרי &quot;תפקיד פעיל כסוהר&quot;;
: (5) בכל מקום שמדובר ב&quot;[[חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט&quot;ו-1955]]&quot; קרי &quot;[[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש&quot;ך-1960]]&quot;;
: (5א) [[ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים הבסיסית&quot; שבסעיף 8]] תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילה &quot;שבחלק&quot; נאמר &quot;[[שבחלק ג' לתוספת השלישית]]&quot;;
: (6) [[הסיפה לסעיף 76(ב)]] המתחילה במלים &quot;והוא נידון עליה למאסר של שלושה חדשים לפחות&quot; לא תחול;
: (7) [[בסעיף 78א(1)]], בסעיף קטן (א) המובא בו, במקום הרישה עד המילים &quot;בשירות בתי הסוהר&quot; יבוא &quot;זכאי לקצבת פרישה שהוא סוהר, שחזר לשירות בשירות בתי הסוהר או החל לשרת במשטרה&quot;.

== פרק ו': עובדים שעברו אל השירות או ממנו ==

@ 82. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ארגון ציבורי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מוסד מוּכר&quot; - מוסד או ארגון שהממשלה אישרה אותו כמוסד מוּכר לענין [[פרק זה]], באשר תפקידיו, כולם או מקצתם, הפכו לשירות משירותי המדינה, ולרבות חלק מגוף כאמור;
:- &quot;שירות צבאי&quot; - שירות כמשמעותו [[בחוק הנכים]], למעט שירות חלקי כמשמעותו [[בחוק החיילים המשוחררים]].

@ 83. דין עבודה במוסד מוכר
: (א) אדם שפרש ממוסד מוּכר ועבר לשירות המדינה, תיחשב עבודתו באותו מוסד כשירות לענין חוק זה ותקופת עבודתו במוסד תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת עבודתו בשירות המדינה, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
: (ב) אדם שפרש מעבודתו במוסד מוּכר וחזר לעבוד בו או במוסד מוּכר אחר תצורף, לענין סעיף קטן (א), תקופת עבודתו הקודמת לתקופת עבודתו החוזרת, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הכרת עבודה במוסד מוכר כשירות), תשכ״ב–1962]].))

@ 84. דין שירותו הצבאי של העובר ממוסד מוכר לשירות המדינה
: (א) אדם שפרש ממוסד מוּכר ועבר לשירות המדינה בנסיבות המזכות אותו בהכרת תקופת עבודתו במוסד המוּכר לענין [[סעיף 83]], ובין פרישתו מהמוסד המוכר לבין תחילת עבודתו בשירות המדינה חלה הפסקה עקב שירות צבאי - ייחשב אותו חלק מתקופת השירות הצבאי שלפני יום ו' באייר תש&quot;ח (15 במאי 1948) כתקופת עבודה במוסד המוכר, ואילו לגבי אותו חלק מתקופת השירות הצבאי החל מיום ו' באייר תש&quot;ח (15 במאי 1948) יחולו הוראות אלה:
:: (1) קיבל העובד מהמוסד המוּכר משכורת - תחושב התקופה שבעדה קיבל משכורת כתקופת עבודה במוסד המוכר;
:: (2) לא קיבל משכורת כאמור - תחושב התקופה כשירות המדינה.
: (ב) אדם שפרש ממוסד מוּכר ועבר לשירות המדינה בנסיבות המזכות אותו בהכרת תקופת עבודתו במוסד המוּכר לענין [[סעיף 83]] ואחרי שעבר חלה הפסקה בשירותו במדינה עקב שירות צבאי, ותקופת עבודתו במוסד המוכר בצירוף שירותו במדינה לפני הפסקתו על ידי השירות הצבאי היתה ששה חדשים או יותר, רואים לענין חוק זה את תקופת שירותו הצבאי האמור כתקופה שדינה כדין שירות לפי [[סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים]]; הוראה זו לא תחול על שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע אלא אם קדמה לו ללא הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחייבות כאמור ותקופת שירות הקבע בין על פי התחייבות אחת בין על פי התחייבויות רצופות אחדות לא עלתה על שנתיים.

@ 85. העברה מסוג שירות למשנהו (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשל&quot;ד)
: (א) מי שהיה בשירות מטעם המדינה בתפקיד שחוק זה לא חל עליו ועבר לשרת את המדינה כעובד שחוק זה חל עליו - ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת שירותו כעובד, בהתחשב עם כל תשלום או זכות שרכש לרגל פרישתו משירותו הקודם, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; במידה שצורפה תקופת שירותו הקודם - בטלה זכותו לקצבה שלא מכוח חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (חישוב גימלאות בעד תקופת שירות שהחוק לא חל עליו), תשכ״א–1961]].))
: (ב) מי שהיה בשירות מטעם המדינה שחוק זה אינו חל עליו (להלן בסעיף זה - שירות קודם), ובזמן שירותו האמור שילם אוצר המדינה בעדו תשלומים לקרן פנסיה או קרן תגמולים (להלן - בסעיף זה - הקרן), ועבר ללא הפסקה לשרת את המדינה כעובד בשירות שחוק זה חל עליו, הרי, על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) אם התקשר שר האוצר עם הקרן בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של אדם העובר כאמור, לרבות השירות הקודם, תבוא בחשבון, כולה או מקצתה, לענין זכויותיו לגמלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו - יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע;
:: (2) לא התקשר שר האוצר בהסכם כאמור בפסקה (1) - ייחשב שירותו הקודם של העובד שלא חלה בו הפסקה כשירות לענין חוק זה, ותקופת השירות האמור תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, ובלבד שכל זכויותיו של העובד בקרן המתייחסות לתקופת שירותו הקודם הועברו לאוצר המדינה במועד שנקבע בתקנות;
::: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (מועד להעברת זכויות המתייחסות לתקופת שירות קודם), תשכ״ח–1968]].))
:: (3) [[סעיף 3]] יחול, בשינויים המחוייבים, לענין הפסקת הרציפות בין השירות שחוק זה אינו חל עליו ובין השירות שחוק זה חל עליו, וכן לענין הפסקת הרציפות של תקופת השירות הקודם כאמור בפסקה (2).
: (ג) עבר אדם לשרת את המדינה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לפני כ&quot;ח בתשרי תשכ&quot;ח (1 בנובמבר 1967) ולא חל עליו הסכם כאמור בסעיף קטן (ב), הרי על אף האמור בסעיף קטן (ב) ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, הכל בתנאים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
: (ד) מי שהיה בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לשרת את המדינה כעובד בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, הרי אם שר האוצר התקשר עם קרן שהעובד קשור בה או המשרתת עובדים בתפקיד כאמור, בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של העובד בשירות שחוק זה חל עליו, כולה או מקצתה, תבוא בחשבון לענין זכויות לגמלאות או לתשלומים כיוצאים באלה, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו - יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לצירוף תקופת שירות קודם), תשכ״ט–1968]].))

@ 86. הסכם עם מעסיק (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-2)
: (א) שר האוצר רשאי להתקשר עם מעסיק בהסכם - כללי או מיוחד לאדם ששמו נקוב בהסכם - שלפיו תקופת עבודתו, כולה או מקצתה, של העובר משירות המדינה לעבודה אצל המעסיק או להיפך, תבוא בחשבון לענין זכויות לגמלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן המעסיק שלא לפי חוק זה, וכן מקצתן מזו ומקצתן מזה, הכל לפי תנאים שיראו לקבוע בהסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
: (ב) לענין סעיף קטן (א), דין הסכם כאמור עם קרן פנסיה או עם קרן תגמולים, שעובדי המעסיק קשורים בה או המשרתת את עובדי המעסיק - כדין הסכם עם המעסיק.
: (ג) בסעיף זה, &quot;תקופת עבודה&quot; - תקופת שירות בשירות המדינה או תקופת עבודה אצל מעסיק אחר.

@ 87. זכויות העובד על פי הסכם (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-2)
: (א) הסכם לפי [[סעיפים 85]] [[או 86]], דינו, לענין זכויותיו של האדם שההסכם חל עליו ושל שאיריו, כדין הסכם שאף הם צד בו, ודין גמלאות המגיעות לאדם לפי ההסכם מאוצר המדינה - כדין גמלאות לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - אדם שפרש משירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לעבוד אצל מעסיק אחר, או בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, ואותה פרישה מהווה עילה לתשלום גמלה לפי חוק זה על השירות שממנו פרש, יהא זכאי לגמלה זו בלבד; אולם -
:: (1) אם העובד הודיע לממונה בכתב, תוך התקופה שנקבעה בהסכם הכללי, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי אותו הסכם, יהא זכאי רק לזכויות אלה;
:: (2) אם הביא נציב השירות את ההסכם לידיעת העובד בדרך שנקבעה בתקנות, יהיה העובד זכאי לזכויותיו לפי ההסכם בלבד, זולת אם הודיע לממונה, תוך הזמן ובדרך שנקבעו בתקנות, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי חוק זה ולא לפי ההסכם.

@ 88. תנאי הסכם מיוחד (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: לא יתקשר שר האוצר בהסכם מיוחד לפי [[סעיפים 85]] [[או 86]] אלא בהסכמת העובד שההסכם חל עליו, והוא יקבע בתקנות את התנאים שבהם מותר להתקשר בהסכמים כאמור, ובלבד שלא יתנה על הסכמת העובד.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים להסכם מיוחד), תשכ״ה–1965]].))

@ 89. אצילת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: שר האוצר רשאי לאצול מסמכויותיו להתקשר בהסכם מיוחד לפי [[סעיפים 85]] [[או 86]], או בהסכם לפי [[סעיף 92]].

@ 90. המלצת ועדת השירות (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: הסכם כללי לפי [[סעיפים 85]] [[או 86]] טעון המלצת ועדת השירות ויפורסם ברשומות.

@ 91. הקנית זכויות לגמלה שלא על פי הסכם (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-2)
: עבר אדם מעבודה אצל מעסיק אחר לשירות המדינה ולא חל על העברתו זו הסכם לפי [[סעיף 86]], יהא מותר, לענין זכויותיו וזכויות שאיריו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, להביא בחשבון את תקופת עבודתו של אותו אדם במקום עבודתו הקודם, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים להבאה בחשבון של עבודה בארגון ציבורי), תשכ״ח–1968]].))

@ 92. הסכם עם העובד הפורש (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-2)
: עבר אדם משירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו לעבודה אצל מעסיק אחר או לתפקיד בשירות המדינה שחוק זה אינו חל עליו, ולא חל על העברתו הסכם לפי [[סעיפים 85]] [[או 86]], רשאי שר האוצר להתקשר אתו בהסכם שלפיו ישולמו לו או לשאיריו גמלאות בעד תקופת שירותו במדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלומי העובד לאוצר המדינה ותחולה למפרע.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לתשלום גימלאות לגבי אדם שעבר משירות המדינה לארגון ציבורי), תשכ״ח–1968]].))

@ 93. איסור גמלאות כפל (תיקון: תשל&quot;ג-5, תשע&quot;ד-2)
: על אף האמור [[בסעיפים 85 עד 92]], לא יהא אדם זכאי לגמלה בקשר לתקופה אחת, גם מן המדינה לפי חוק זה וגם מן המעסיק האחר או מן המדינה שלא לפי חוק זה, והברירה בידו.

== פרק ז': סייגי בריאות, גיל ונכות ==

@ 94. עובד שנתקבל בהגבלה מחמת מצב בריאותו (תיקון: תשל&quot;ג-4, תשע&quot;ד-2)
: (א) עובד אשר הועדה הרפואית, או רופא בשירות המדינה ששר הבריאות מינהו לכך, קבעו בשעת קבלתו לשירות או לאחר מכן, אך לא יאוחר משנה מיום קבלתו לשירות, כי ביום קבלתו לשירות היה מצב בריאותו לקוי, ובגלל זה הותנה כי שירותו לא ישא זכות לגמלאות (להלן - הגבלת זכות הגמלה) - יחול חוק זה עליו, על אף המותנה, אם שירת חמש עשרה שנה, יהא גילו אשר יהא, או אם הגיע לגיל 60 אחרי עשר שנות שירות; וכן יחול חוק זה על שאיריו, על אף המותנה, אם נפטר אחרי עשר שנות שירות.
: (ב) &quot;קבלה לשירות&quot;, לענין סעיף זה - למעט קבלה על פי הרשאת העסקה לפי [[סעיף 38 לחוק המינויים]].
: (ג) קביעת ועדה רפואית או רופא לפי סעיף זה, כי מצב בריאותו של עובד לקוי, יכול שתהא כללית או לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד; היתה הקביעה לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד, לא תותנה הגבלת זכות הגמלה של העובד אלא למקרה של פרישה עקב הליקוי או הפגם האמור.

@ 95. עובד שנתקבל בהסתייגות מחמת גיל (תיקון: תשס&quot;ד)
: עובד שבשעת קבלתו לשירות הוא בגיל 50 או למעלה מזה יהא מותר להתנות בעת קבלתו לשירות כי שירותו לא ישא זכות לגמלאות; אולם עובד שבשעת קבלתו לשירות טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בתוספת השניה]] ושירת עשר שנים לפחות, יחול חוק זה עליו ועל שאיריו על אף המותנה.

@ 96. קביעת נכות
: (א) בכל מקום בחוק זה שמדובר בו בנכה או בנכות, לגבי אדם המתקבל לשירות, תהא ראיה מכרעת ויחידה בדבר הנכות ודרגתה - קביעתם של ועדה רפואית או של רופא בשירות המדינה, שנעשתה בשעת קבלתו של אותו אדם לשירות או תוך שנה לאחר יום קבלתו לשירות, כמשמעותה [[בסעיף 94]].
: (ב) בכל מקום בחוק זה שמדובר בו בנכה או בנכות, לגבי אדם הפורש מהשירות, תהא ראיה מכרעת ויחידה בדבר הנכות ודרגתה - קביעתה של ועדה רפואית, לרבות הועדה הרפואית לעררים, שנעשתה סמוך לפני הפרישה או לאחר מכן.

@ 97. ערר לועדה הרפואית לעררים
: הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת ועדה רפואית, למעט החלטה לפי [[סעיף 94]], רשאי לערור עליה בפני הועדה הרפואית לעררים בתנאים ובדרך שקבע שר האוצר בתקנות, ומותר לקבוע בתקנות אלה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, את התנאים שבהם רשאית הועדה הרפואית לעררים לחייב את העורר בהוצאות הערר.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על החלטת ועדה רפואית), תשכ״ט–1968]].))

@ 98. בדיקה רפואית של נכים (תיקון: תשל&quot;ז-3)
: (א) מי שדרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו רשאים הוא או הממונה לדרוש שייבדק שנית על ידי הועדה הרפואית לשם קביעת דרגת נכותו מחדש, אם עברו לפחות ששה חדשים מיום שנקבעה דרגת נכותו לאחרונה.
: (ב) בבואה לקבוע דרגת נכות מחדש, לא תביא הועדה הרפואית בחשבון אלא את הנכות הנובעת מהפגיעה או מהפגיעות שבגללן נקבעה לנבדק לראשונה דרגת נכות לפי חוק זה.

@ 99. צמצום וביטול של התניות
: כדי להסיר ספק נאמר בזה שהתניה ששירותו של אדם פלוני לא ישא זכותו לגמלאות ניתנת לצמצום או לביטול על-ידי מי שהתנה אותה ובדרך שהתנה.

== פרק ח': שונות ==

@ 100. הגדלת תקופת השירות בתנאים מסויימים (תיקון: תשל&quot;ו)
: (א) עובד המועסק בתנאי עבודה שקבעה הממשלה כתנאים מיוחדים לענין סעיף זה, רשאי נציב השירות להורות בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה, כי לצורך קביעת זכויותיו של אותו עובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, ובשיעור שקבעה הממשלה.
:: ((ראו [[הודעות בדבר תנאי עבודה מיוחדים]].))
:: ((פורסמה [[הודעה בדבר תנאי עבודה מיוחדים]] (י&quot;פ תשע&quot;ג, 2766).))
: (ב) לגבי עובד שסעיף קטן (א) אינו חל עליו רשאי נציב השירות להורות, בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה באישור ועדת העבודה של הכנסת, כי לצורך קביעת זכויותיו של העובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, בשיעור שקבעה הממשלה.

@ 100א. שירות בבריגדה היהודית ובצבא הבריטי (תיקון: תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ה)
: מי שבתקופה שבין י&quot;ז באלול תרצ&quot;ט (1 בספטמבר 1939) לבין ו' בתשרי תש&quot;ז (1 באוקטובר 1946) התגייס בארץ ישראל לשירות פעיל בבריגדה היהודית או ביחידה אחרת שבצבא הבריטי על פי קריאת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל ייווספו על תקופת שירותו ארבע חמישיות מתקופת שירותו הפעיל בתקופה האמורה, כאילו היו תקופות שירות, ובלבד שהגיש לנציב השירות בקשה להכיר בשירות פעיל זה, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (הכרה בשירות פעיל בצבא הבריטי), תשל״ד–1973]].))

@ 100ב. שירות בטחוני אחר לפני הקמת המדינה (תיקון: תשל&quot;ה)
: מי שהתגייס בארץ-ישראל לפני יום ה' באייר תש&quot;ח (14 במאי 1948) לשירות פעיל ומלא בנוטרות של ממשלת ארץ-ישראל או ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ-ישראל למען עצמאות ישראל, אף אם שירותו הוא ביחידה זו או מקצתו היה בחוץ לארץ, ייווספו על תקופת שירותו ארבע חמישיות מתקופת שירותו הפעיל והמלא כאמור כאילו היתה תקופת שירות, ובלבד שהגיש לנציב השירות, במועדים ובדרך שנקבעו בתקנות, בקשה להכיר בשירות פעיל ומלא זה.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (בקשה להכרה בשירות פעיל), תשל״ו–1976]].))

@ 101. דין החלטה של נציב השירות
: לענין [[סעיפים 43]] [[ו-44]] יהיה דין החלטת נציב השירות לפי חוק זה כדין החלטת הממונה, וכל האמור [[43|בסעיפים אלה]] לגבי הממונה ייקרא, במקרה זה, כאילו המדובר הוא בנציב השירות.

@ 102. אצילת סמכויות (תיקון: תשמ&quot;א-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ד-3)
: (א) הממונה רשאי, באישור שר האוצר, לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה למעט סמכויותיו לפי [[סעיפים 30(א)]], [[44]], [[48]], [[49(ב)]], [[50]], [[51]], [[60(ב)]], [[61]] [[ו-62]].
: (ב) נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות, לאצול מסמכויותיו לפי [[סעיפים 10(4)]], [[11(4)]], [[63טז(ב)]] [[ו-66(ב)]] וכן לפי [[סעיף 18]] לגבי עובדים שהגיעו לגיל 65.

@ 103. הוראות ועדת השירות ונציב השירות לאחר משא ומתן עם העובדים
: (א) כל כלל, תנאי או הוראה כללית אחרת הנקבעים לפי חוק זה על ידי נציב השירות או ועדת השירות ייקבעו אחרי משא ומתן עם נציגות עובדי המדינה ועם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה.
: (ב) נתגלעו חילוקי דעות בין ועדת השירות או נציב השירות ובין נציגות עובדי המדינה בענין שסעיף קטן (א) חל עליו, רשאית נציגות עובדי המדינה להביא את השאלה שבמחלוקת בפני ועדת תיווך.
: (ג) ועדת התיווך תהיה של שלושה חברים שיתמנו על ידי שר העבודה; חבר אחד יתמנה לפי המלצת ועדת השירות, חבר שני לפי המלצת נציגות עובדי המדינה והחבר השלישי ישמש כיושב ראש; עובד המדינה לא יתמנה כחבר ועדת התיווך.

@ 104. הוראות הממשלה ושר האוצר לפי המלצת ועדת השירות לאחר משא ומתן עם העובדים
: כל כלל, תנאי או הוראה אחרת שנקבעים לפי חוק זה על ידי הממשלה או על ידי שר האוצר, בין בתקנות ובין בדרך אחרת, ייקבעו לפי המלצת ועדת השירות; ועל מתן המלצה לכלל, לתנאי או להוראה כללית אחרת יחולו חובת המשא ומתן וזכות התיווך כאמור [[בסעיף 103]].

@ 105. גמלאות לעובדי תאגידים (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ה)
: (א) בכל מקום שנקבע בחוק כי תנאי עבודתם של עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה, יהיו הרשויות הפועלות לפי חוק זה מוסמכות לפעול גם לגבי עובדי התאגיד, כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב השירות לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד תאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]], אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד.
: (ב) הגמלאות לעובדי התאגיד ישולמו מקופת התאגיד.
: (ג) על אף האמור בכל דין או הסכם החל ביום כינון הרשות תשולם לגמלאי איגוד לכבאות, ולגמלאי רשות מקומית, מאוצר המדינה, קצבה שלה הוא זכאי בהתאם להוראות הסדר פנסיה תקציבית קיים, אשר יחולו עליה הוראות חוק זה, והרשויות הפועלות לפי חוק זה יהיו מוסמכות לפעול גם לגבי הגמלאים האמורים, כאילו היו עובדי המדינה.
: (ג1) על אף האמור [[בסעיף 24(ב) לחוק רשות השידור, התשכ&quot;ה-1965]] כנוסחו ערב ביטולו [[בסעיף 123 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]] (בסעיף קטן זה - חוק רשות השידור), הוראות [[סעיף 9(א1)]] לא יחולו על עובדי רשות השידור שפרשו משירותם, שחוק זה חל לגביהם מכוח [[סעיף 24 לחוק רשות השידור]], אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, והכול במועד שקבע ובשינויים שקבע.
: (ג2) על אף האמור בכל דין או הסכם, מיום ביטולו של [[חוק רשות השידור, התשכ&quot;ה-1965]], [[בסעיף 123 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]], תשולם לגמלאי רשות השידור, מאוצר המדינה, קצבה שלה הם זכאים לפי הסדר פנסיה תקציבית, והרשויות הפועלות לפי חוק זה יהיו מוסמכות לפעול גם לגבי הגמלאים האמורים, כאילו היו עובדי המדינה; לעניין זה -
::- &quot;גמלאי רשות השידור&quot; - מי שפרש לקצבה מרשות השידור וזכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית;
::- &quot;הסדר פנסיה תקציבית&quot; - הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מרשות השידור מדי חודש בחודשו באופן רציף, מרשות השידור לפי חוק זה או לפי הסכם במשך כל חייו, ולאחר מותו - לשאירו, והכול בכפוף להוראות מגבילות כהגדרתן [[בסעיף 107ג]].
: (ג3)(1) על אף האמור בכל דין, צו שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 9(ג)(1) או (2)]] לא יחול על מי שפרש מתאגיד או מרשות השידור, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת בצו לפי פסקאות (2) או (3), ולגבי רשות השידור - לפי פסקה (4).
:: (2) שר האוצר רשאי לקבוע, בצו -
::: (א) כי בשל הסכם קיבוצי ארצי תעודכן משכורתו הקובעת של מי שפרש מתאגיד ומתקיים לגביו אחד מאלה, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
:::: (1) הוא דורג ערב פרישתו מתאגיד בדירוג מהדירוגים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השישית]] או בדירוג עובדי הוראה, ופרש מהתאגיד בתקופה מהתקופות המנויות [[בסעיף 9(ג)(1)]] לגבי אותו דירוג;
:::: (2) הוא דורג ערב פרישתו מתאגיד בדירוג המנוי [[בחלק ב' לתוספת השישית]], ופרש מהתאגיד בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019);
::: (ב) כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקת משנה (א), בעד תקופה שקדמה למועד מתן צו לפי אותה פסקה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה לפי [[סעיף 9(ג)(3)]].
:: (3) בלי לגרוע מהוראות פסקה (2), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי בשל הסכם קיבוצי ארצי נוסף תעודכן משכורתו הקובעת של מי שפרש מתאגיד ומתקיים לגביו אחד מאלה, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
::: (א) הוא דורג ערב פרישתו מהתאגיד בדירוג מהדירוגים המפורטים [[בחלק א' לתוספת השישית]] או בדירוג עובדי הוראה, ופרש מהתאגיד בתקופה מהתקופות המנויות [[בסעיף 9(ב)(2)]] לגבי אותו דירוג;
::: (ב) הוא דורג ערב פרישתו מהתאגיד בדירוג המנוי [[בחלק ב' לתוספת השישית]], ופרש מהתאגיד בתקופה שמיום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) עד יום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ז (31 במרץ 2027).
:: (4) בלי לגרוע מההוראות לפי סעיף קטן (ג1), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי בשל הסכם קיבוצי ארצי תעודכן משכורתו הקובעת של גמלאי רשות השידור כהגדרתו בסעיף קטן (ג2) שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המנויים [[$ תוספת שישית|בחלק א']] [[תוספת 6 חלק ג|או ג' לתוספת השישית]] ופרש בתקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש&quot;ף (30 בנובמבר 2019), בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים; כמו כן רשאי שר האוצר לקבוע בצו כאמור כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקה זו בעד תקופה שקדמה למועד מתן הצו, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה לפי [[סעיף 9(ג)(3)]].
:: (5) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;הסכם קיבוצי ארצי&quot; ו&quot;הסכם קיבוצי ארצי נוסף&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 9(ג)]];
:::- &quot;תאגיד&quot; - תאגיד כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;גמלאי איגוד לכבאות&quot; - מי שפרש לקצבה מאיגוד ערים לכבאות לפני יום כינון הרשות, והיה זכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים מקופת האיגוד;
::- &quot;גמלאי רשות מקומית&quot; - מי שפרש לקצבה מרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות, לפני יום כינון הרשות, ערב פרישתו הועסק במחלקה האמורה והיה זכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים מקופת הרשות המקומית;
::- &quot;הסדר פנסיה תקציבית קיים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 107ג(ב)]], ולעניין אופן חישוב המשכורת הקובעת תחול פסקה (2) להגדרה &quot;תוספת קבועה&quot; כאמור [[בסעיף 107ג(א)(1)]];
::- &quot;יום כינון הרשות&quot; ו&quot;רשות מקומית שיש לה מחלקת כבאות&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 2]] [[=חוק רשות הכבאות וההצלה|ו-97 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], בהתאמה.

@ 106. עונשין
: (א) מי שמסר במזיד לאדם המחליט בענין זכויותיו לפי חוק זה ידיעה כוזבת באותו ענין, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות.
: (ב) מי שגרם במרמה, או ביודעין על ידי העלמת פרטים שיש להם חשיבות לענין, למתן גמלה או להגדלתה, בין לידיו ובין לידי הזולת, דינו - מאסר שנה או קנס 1000 לירות.
: (ג) אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חיקוק אחר.

== פרק ט' - אי-תחולה (תיקון: תשס&quot;ד-2) ==

=== סימן א': עובדי המדינה (תיקון: תשס&quot;ד-2) ===

@ 107. אי-תחולה
: (א) הוראות חוק זה לא יחולו -
:: (1) על עובד המדינה אשר הזכויות הקשורות במותו או ביציאתו לקצבה נקבעות בחיקוק אחר;
:: (2) על עובד המדינה המועסק כדין על פי חוזה יחידי, אם כך נקבע באותו חוזה ובמידה שנקבע;
:: (3) על עובד בשירות, במפעל או במוסד אשר ערב כ' באב תשט&quot;ו (8 באוגוסט 1955) שילם אוצר המדינה בעד עובדיהם תשלומים לקרן פנסיה או לקרן תגמולים, כל עוד לא החליטה הממשלה אחרת בהחלטה שפורסמה ברשומות.
: (ב) הממשלה תחליט לפי פסקה (3) לסעיף קטן (א) לאחר התייעצות בועדת העבודה של הכנסת; עובד שהחלטה לפי אותה פסקה חלה עליו, יחול לגביו חוק זה כתום 30 יום מיום פרסום ההחלטה.

@ 107א. עובד חדש (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-2)
: (א) הוראות חוק זה לא יחולו על מי שהתמנה לפי [[חוק המינויים]] ביום הקובע החל לגביו או לאחריו (להלן - עובד חדש).
: (ב) עובד חדש יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה, בתנאים שייקבעו בהסכם הקיבוצי החל עליו; לא חל על עובד חדש הסכם קיבוצי, יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה בתנאים שייקבעו בחוזה העבודה החל עליו; לא חל עליו הסכם או חוזה כאמור, יבוטח העובד באותם תנאים שבהם מבוטחים רוב העובדים החדשים בקופת גמל לקצבה על פי בחירתו.
: (ג)(1) שר האוצר יקבע את היום הקובע בהודעה ברשומות, ובלבד שהיום הקובע יהיה בתוך תקופה של 6 חודשים שתחילתה ביום י&quot;ז באדר התשס&quot;ב (1 במרס 2002).
:: (2)(א) שר האוצר רשאי לקבוע יום קובע שונה לסוגי עובדים שונים.
::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), לגבי עובדים במקום עבודה מהמפורטים [[בתוספת הראשונה]], יקבע שר האוצר, בהתאם להוראות פסקה (1), יום קובע אחיד לכלל העובדים באותו מקום עבודה (בסעיף זה - יום קובע אחיד); ואולם רשאים הצדדים להסכם קיבוצי להסכים ביניהם לגבי סוג עובדים במקום עבודה מהמפורטים [[בתוספת הראשונה]], כי לא יחול עליו התנאי בדבר יום קובע אחיד; הוסכם כאמור, יהיה היום הקובע שיקבע שר האוצר לגבי אותו סוג עובדים בתוך תקופה של שני חודשים שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר היום שבו הודיעו על כך לשר האוצר, ובלבד שבכל מקרה יהיה היום הקובע בתוך התקופה האמורה בפסקה (1).
:: (3) הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על עובדים שתנאי עבודתם על פי כל דין הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה.
: (ד) בסעיף זה, &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].

@ 107ב. סייג לתחולת [[סעיף 107א]] (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-3, תשע&quot;ד-2)
: על אף הוראות [[סעיף 107א]], הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מאלה:
: (1) מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי [[תקנה 1(5) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש&quot;ך-1960]], או לפי [[תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי משרד מבקר המדינה), התשכ&quot;ב-1962]], או לפי [[תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת), התשכ&quot;ד-1963]], ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי לפי [[סעיף 17 לחוק המינויים]] (להלן - כתב מינוי) ביום הקובע או לאחריו, ובלבד שמועד תחילת מינויו קדם ליום הקובע;
: (2) מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים להלן, ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו:
:: (א) כתב הרשאה שניתן לפי [[סעיף 37 לחוק המינויים]];
:: (ב) הרשאה להעסקה לשעה שניתנה בכתב לפי [[סעיף 38 לחוק המינויים]];
:: (ג) הרשאה להעסקה שניתנה בכתב לפי [[סעיף 39א לחוק המינויים]];
: (3) מי שערב היום הקובע לעובדים מסוגו היה מועסק אצל מעסיק ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי [[סעיף 86]], והוראות הסכם זה חלו לגביו ביום הקובע כאמור, ואשר נתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו;
: (4) מי שנתמנה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו וערב היום הקובע היה שוטר או סוהר, ובלבד שאותו אדם לא יצא לקצבה עקב שירותו במשטרה או בשירות בתי הסוהר, לפי הענין, ושלא היתה הפסקה בין שירותו במשטרה או בשירות בתי הסוהר לבין תחילת שירותו בשירות המדינה בתפקיד שלו התמנה בכתב מינוי;
: (5) עובד שירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 63א]].

@ 107ג. עובד איגוד כבאות או רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 107א]] והאמור בכל דין או הסכם, הוראות חוק זה יחולו על עובד כבאות בפנסיה תקציבית שהתמנה לפי [[חוק המינויים]] ביום כינון הרשות (בסעיף זה - עובד קיים), בשינויים אלה:
:: (1) ההגדרה &quot;תוספת קבועה&quot; לעניין [[פרק ב']] תיקרא כך:
:::- &quot;&quot;תוספת קבועה&quot; - תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד המתקיים בה אחד משני אלה:
:::: (1) תוספת שהוכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לעניין חוק זה;
:::: (2) תוספת שהיתה נכללת במשכורתו הקובעת של עובד לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים, אילו המשיך לעבוד באיגוד ערים לכבאות או במחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית עד למועד פרישתו משירות, והכל בכפוף להוראות מגבילות;&quot;;
:: (2) תקופות עבודתו של עובד קיים באיגוד ערים לכבאות או ברשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות שאלמלא הוראות [[חוק רשות הכבאות וההצלה]] היו נושאות זכות לגמלאות לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים, יראו אותן כתקופת שירות לעניין חוק זה, ולא יחולו לגבי תקופות העבודה האמורות הוראות הסדר הפנסיה התקציבית הקיים.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;הסדר פנסיה תקציבית קיים&quot; - הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מאיגוד ערים לכבאות או מרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת האיגוד או הרשות המקומית, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו - לשאירו, והכל בכפוף להוראות מגבילות;
::- &quot;הוראות מגבילות&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) [[סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::: (2) הוראות [[10:562702|סעיף 23 לחוק התקציב לשנת הכספים 1982, התשמ&quot;ב-1982]];
::: (3) הוראות [[10:562704|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1983, התשמ&quot;ג-1983]];
::: (4) הוראות [[10:546515|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1984, התשמ&quot;ד-1984]];
::- &quot;חוק רשות הכבאות וההצלה&quot; - [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]];
::- &quot;יום כינון הרשות&quot;, &quot;עובד עובר&quot; ו&quot;רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 2]] [[ו-97 לחוק רשות הכבאות וההצלה]];
::- &quot;עובד כבאות בפנסיה תקציבית&quot; - עובד עובר, שהסדר הפנסיה החל לגביו ערב יום כינון הרשות הוא הסדר פנסיה תקציבית קיים.

@ 108. אי תחולה על יחידות מסויימות
: קבעה הממשלה, על פי [[סעיף 4 לחוק המינויים]], שירות, מפעל או יחידה שעל עובדיהם או על סוג של עובדיהם לא יחולו הוראות [[חוק המינויים]] או מקצתן, רשאית היא, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה ברשומות, לקבוע כי על אותם עובדים לא יחול חוק זה או כל חלק ממנו, אולם כל עוד לא עשתה כן יהיה דינם של עובדים אלה, לענין חוק כזה, כדין עובדי המדינה לכל דבר.

@ 108א. הסכם לביטוח מיוחד (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-2)
: (א) ביטוח זכויות פנסיה של עובד המדינה בשל רכיבי משכורת שאינם חלק מהמשכורת הקובעת, כהגדרתה [[בסעיף 8]], מקצתם או כולם, בקופת גמל כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], ייעשה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה אחר, שיאושרו על ידי שר האוצר.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי ליצור לעובד או לאדם אחר שהוראות חוק זה חלות עליו מכוח חוק או הסכם אף אחת מזכויות אלה:
:: (1) זכות לגמלאות בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) זכות לביטוח זכויות פנסיה בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א), בלי שנעשה לגביו הסכם קיבוצי או חוזה עבודה כאמור בסעיף קטן (א).

=== סימן ב': סוהר, שוטר ועובד שירותי הביטחון (תיקון: תשס&quot;ד-2) ===

@ 108ב. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ו-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;המועד הקובע&quot; - יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003);
:- &quot;מסלול קצבת גישור&quot; - שירות המקנה זכאות לתשלום קצבת גישור לעובד חדש בשירותי הביטחון שפרש משירות לפני הגיעו לגיל פרישת חובה;
:- &quot;סוהר חדש&quot; - מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר לפי [[פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]], לרבות סוהר מוסף זמני, שגויס אחרי המועד הקובע, ולמעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים [[שבסעיף 108ח]];
:- &quot;עובד שירותי הביטחון&quot; ו&quot;שירותי הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 63א]];
:- &quot;עובד חדש בשירותי הביטחון&quot; - עובד המדינה בשירותי הביטחון, שהתמנה לשירות המדינה לפי [[חוק המינויים]] אחרי המועד הקובע, למעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים [[שבסעיף 108ח]];
:- &quot;עובד ביטחון חדש&quot; - סוהר חדש, שוטר חדש ועובד חדש בשירותי הביטחון;
:- &quot;קופת ביטוח&quot; - קופת גמל לקצבה, שהיא קופת ביטוח כהגדרתה [[בתקנות קופות הגמל]];
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot;, &quot;קרן ותיקה&quot;, &quot;קרן חדשה מקיפה&quot; ו&quot;קרן חדשה כללית&quot; - כהגדרתן [[בתקנות קופות הגמל]];
:- &quot;קצבת גישור&quot; - סכום המשתלם מדי חודש לעובד שירותי הביטחון שפרש משירותו עד הגיעו לגיל מסוים בהתאם להוראות שנקבעו מכוח [[סעיף 108ז(א)]];
:- &quot;קרן חדשה&quot; - קרן חדשה מקיפה וקרן חדשה כללית;
:- &quot;קרן פנסיה&quot; - קרן ותיקה או קרן חדשה;
:- &quot;שוטר חדש&quot; - מי שנמנה עם חיל המשטרה, לרבות שוטר מוסף זמני, שגויס אחרי המועד הקובע, למעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים [[שבסעיף 108ח]];
:- &quot;תקנות קופות הגמל&quot; - [[=תקנות קופות הגמל|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ&quot;ד-1964]].

@ 108ג. עובד ביטחון חדש (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: הוראות חוק זה לא יחולו על עובד ביטחון חדש, ואולם -
: (1) הוראות [[סעיפים 63ז עד 63יב]] יחולו על עובד חדש בשירותי הביטחון, אלא אם כן נקבעו הוראות אחרות בענינים האמורים [[63ז|באותם סעיפים]] בתקנות לפי [[סעיף 108ז]];
: (2) יחולו עליו הוראות [[סימן זה]].

@ 108ד. ביטוח לעובד ביטחון חדש (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: עובד ביטחון חדש יהיה מבוטח בקרן פנסיה או בקופת ביטוח או בשתיהן, בהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 108ה. הפרשות לקרן פנסיה (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) בשל משכורתו של עובד ביטחון חדש ישולמו, מדי חודש, החל בחודש ינואר 2004, לקרן פנסיה או לקופת ביטוח כאמור בסעיף קטן (ב) סכומים כמפורט להלן:
:: (1) מאוצר המדינה - סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמשלמת המדינה לקופת גמל לקצבה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור [[בסעיף 107א]] שלא חל עליו הסכם או חוזה;
:: (2) ממשכורתו של עובד הביטחון החדש - סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמנוכה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בפסקה (1), או שיעור גבוה יותר עד לתקרה הקבועה על פי דין אם ביקש זאת עובד הביטחון החדש.
: (ב) קרן הפנסיה או קופת הביטוח, שהסכומים האמורים בסעיף קטן (א) ישולמו לה תהיה -
:: (1) לגבי עובד ביטחון חדש הרשאי להיות מבוטח בקרן ותיקה על פי דין - קרן ותיקה כאמור אם ביקש זאת העובד, ואם לא ביקש, זאת - קרן פנסיה או קופת ביטוח כאמור בפסקה (2);
:: (2) לגבי עובד ביטחון חדש שפסקה (1) אינה חלה עליו - קרן חדשה או קופת ביטוח, ובלבד ששיעורי ההפרשה מאוצר המדינה לא יעלו על האמור בסעיף קטן (א)(1).
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;המשכורת המבוטחת&quot; -
::: (1) לגבי שוטר חדש וסוהר חדש - הרכיבים המשולמים לשוטר החדש או לסוהר החדש, שהיו מובאים בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת לשוטר או לסוהר שחוק זה חל עליהם, בתוספת רכיבים שקבעה הממשלה;
::: (2) לגבי עובד חדש בשירותי הביטחון - רכיבים המשולמים לעובד החדש בשירותי הביטחון שקבעה הממשלה;
::- &quot;משכורת קובעת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 8]].

@ 108ו. קביעת קרן הפנסיה או תכנית הביטוח של עובד הביטחון החדש (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) קרן הפנסיה או תכנית הביטוח כאמור [[בסעיף 108ה(ב)(2)]] תיקבע בידי עובד הביטחון החדש על פי שיקול דעתו הבלעדי.
: (ב) לא יאוחר מ-30 ימים לפני תחילת עבודתו, תימסר לעובד הביטחון החדש הודעה שתכלול את כל האמור להלן:
:: (1) זכותו לבחור בקרן חדשה או בקופת ביטוח לפי שיקול דעתו;
:: (2) פרטים על האפשרויות הפנסיוניות השונות העומדות לפניו, ובכלל זה פרטים על קרן הפנסיה או קופת הביטוח שנבחרו כאמור בסעיף קטן (ג);
:: (3) ההוראות שיחולו עליו אם לא יבחר קרן פנסיה או קופת ביטוח, כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) משרד ראש הממשלה או המשרד לביטחון הפנים, לפי הענין, בהסכמת שר האוצר, יקבעו קרן פנסיה או קופת ביטוח שבה יהיו מבוטחים -
:: (1) עובד ביטחון חדש שבחר להיות מבוטח בה;
:: (2) עובד ביטחון חדש שלא בחר בקרן או בקופת ביטוח, אחרות, עד למועד תחילת התשלומים בשל משכורתו כאמור [[בסעיף 108ה]].

@ 108ז. תקנות (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת יקבע, בשים לב לצרכים המיוחדים של המשטרה, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוראות ותנאים בענינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של עובדי ביטחון חדשים, לרבות לענין תשלום גמלאות לעובד ביטחון חדש שפרש לגמלאות לפני גיל הפרישה כהגדרתו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]], ואולם הוראות ותנאים בעניין תשלום גמלאות לעובדים חדשים בשירותי הביטחון שפרשו לגמלאות לפני גיל פרישת חובה עד למועד שייקבע בהן ייקבעו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת; תקנות כאמור לענין עובדים חדשים בשירות הביטחון ייקבעו בהתייעצות עם ראש הממשלה, ולענין שוטרים וסוהרים - בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
: (א1) (((החל ממועד שיקבע השר לביטחון לאומי לפי [[סעיף 6 לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ&quot;ו-2026]]):)) שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של המשטרה ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, מקצוע שאינו ייחודי למשטרה, אחד או יותר, אשר שוטר שיחל לעבוד בו לאחר מועד הוספתו לצו לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה:
:: (1) תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודים של המשטרה;
:: (2) נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה במשטרה, בשים לב למאפיינים הייחודיים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר במשטרה, לצד המאפיינים הייחודיים של המשטרה;
:: (3) המשטרה מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם מתאים בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור;
:: (4) 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו במשטרה במהלך 36 החודשים שקדמו למועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו שוטרים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור;
:: (5) במועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, 50% לפחות מכלל השוטרים החדשים במשטרת ישראל המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור.
: (ב) שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה, ולפי המלצת ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או ראש שירות הביטחון הכללי, לפי העניין, ובאישור ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שישיבותיה חסויות, רשאי לקבוע, בצו נפרד לכל אחד משירותי הביטחון, מקצוע שאינו ייחודי לשירות הביטחון, אחד או יותר, אשר עובד שיחל לעבוד בו באותו שירות ביטחון לאחר מועד הוספתו לצו, לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה:
:: (1) תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודיים של שירות הביטחון;
:: (2) נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה בשירות הביטחון, בשים לב למאפיינים הייחודיים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר בתוך שירות הביטחון, לצד המאפיינים הייחודיים של שירות הביטחון;
:: (3) שירות הביטחון מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור;
:: (4) 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו בשירות הביטחון במהלך 36 החודשים שקדמו למועד מתן המלצת ראש שירות הביטחון לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו עובדים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור;
:: (5) במועד מתן המלצת ראש שירות הביטחון לגביו, 50% לפחות מכלל העובדים החדשים בשירות הביטחון המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ&quot;ו-2026]].))
:: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי), התשפ&quot;ו-2026]].))

@ 108ח. סייג לתחולת [[סימן זה]] (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ט-2)
: על אף הוראות [[סימן זה]], הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (6), ולא יראו כל אחד מהם כסוהר חדש, כעובד חדש בשירותי הביטחון או כשוטר חדש, לפי הענין:
: (1) עובד שירותי הביטחון שבמועד הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים [[בפסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף 107ב(2)]], ונתמנה לשירות המדינה לפי [[חוק המינויים]] לאחר המועד הקובע;
: (2) עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי [[סעיף 40 לחוק המינויים]] ונתמנה לשירות המדינה לפי [[החוק האמור]] לאחר המועד הקובע, ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לענין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;
: (2א) עובד שירות הביטחון הכללי שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי [[סעיף 40 לחוק המינויים]] והתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נתמנה לשירות המדינה לפי [[החוק האמור]] לאחר המועד הקובע;
:: (2) עבר להיות מועסק בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, והכל כפי שקבע ראש הממשלה, באישור ועדת הכנסת לענייני השירות, לפי [[+|סעיפים 2(ג)]] [[ו-21 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]], ונתמנה לשירות המדינה לפי [[חוק המינויים]] לאחר המועד הקובע;
:: ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לעניין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;
: (3) עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (א) במועד הקובע הוא היה מועסק אצל מעסיק ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי [[סעיף 86]] (בפסקה זו - המעסיק הקודם), והוראות הסכם זה חלו לגביו במועד הקובע;
:: (ב) לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;
:: (ג) לא היתה הפסקה בין עבודתו אצל המעסיק הקודם לבין תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;
:: (ד) הוא לא יצא לקצבה עקב עבודתו אצל המעסיק הקודם;
: (4) מי שהיה שוטר וחזר להיות שוטר חדש, מי שהיה סוהר וחזר להיות סוהר חדש, או מי שהיה עובד שירותי הביטחון, וחזר להיות עובד חדש בשירותי הביטחון, ובלבד שהוראות חוק זה חלו עליו תקופה של עשר שנים לפחות ולא היתה הפסקה בשירותו לתקופה העולה על שנתיים;
: (5) עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (א) במועד הקובע הוא היה עובד המדינה, שוטר, סוהר או חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע, או שלאחר המועד הקובע היה חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע ואינו חייל חדש כהגדרתו [[בסעיף 67א לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
:: (ב) הוראות חוק זה או הוראות [[חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]], למעט [[-|פרק ד'1 שבו]], לפי הענין, חלו עליו תקופה של ארבעים ושניים חודשים לפחות;
:: (ג) לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;
:: (ד) לא היתה הפסקה העולה על שישה חודשים בין שירותו כאמור בפסקת משנה (א) לבין המועד שבו החל לשרת כעובד ביטחון חדש; לענין זה יראו גם את המועד שבו החל עובד חדש בשירותי הביטחון לעבוד בחוזה לפי [[סעיף 40 לחוק המינויים]] או לעבוד בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, כאמור בפסקה (2א)(2), כמועד תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;
:: (ה) הוא לא יצא לקצבה עקב שירותו כאמור בפסקת משנה (א);
: (6) עובד ביטחון חדש שהתקיימו בו התנאים המזכים במענק או בקצבה לפי [[סעיפים 15(2) או (3)]], [[23]], [[26]], [[27]], [[28]], [[77(ה)]] [[או 78]], לפני שהותקנו תקנות לפי [[סעיף 108ז]].

@ 108ט. הסדרי מעבר לפנסיה צוברת לעובד ביטחון (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: הוראות חוק זה לא יחולו על עובד ביטחון שנתקיימו בו התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2), ויראו אותו כעובד ביטחון חדש:
: (1) הוא הגיש בקשה להיות עובד ביטחון חדש לפי הוראות [[סימן זה]], ובכלל זה ביקש כי הוראות חוק זה לא יחולו עליו;
: (2) בקשתו אושרה בהתאם לתקנות שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לענין זכאות לרכוש ביטוח פנסיוני בעבור תקופות שירות קודמות למועד הגשת הבקשה וזכאות לתגמול בשל התקופה האמורה; תקנות כאמור ייקבעו, לענין עובדים בשירות הביטחון - בהתייעצות עם ראש הממשלה, ולענין שוטרים וסוהרים - בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

== פרק י': הוראות כלליות (תיקון: תשס&quot;ד-2) ==

@ 109. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ח, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובענינים אלה:
:: (1) שיטת ההיווּן של קצבאות כשזה דרוש לענין [[סעיפים 22]], [[26(ב)]] [[או 60]];
:: (2) התנאים שבהם יהיה מותר היווּנה של כל קצבה אחרת ושיטת היוונה, לרבות היווּן קצבה שאינה משתלמת עדיין למי שזכאי לה בתוקף האמור [[בסעיף 46(ב)]];
:: (3) הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות על ידי הועדה הרפואית, וכן הדרכים להגשת דרישה לקביעת דרגת נכות מחדש לענין [[סעיף 98]];
:: (4) דינים וחשבונות, הצהרות ותעודות שתובע גמלה או מקבלה חייב להגיש לשם מניעת תשלומי יתר ותשלומי כפל;
:: (5) סדרי הגשת תביעות לגמלאות;
:: (6) מועדים לעשיית כל פעולה לפי חוק זה, לרבות הגשת בקשות על פיו, במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) תקנות לפי פסקה (2) לסעיף קטן (א) -
:: (1) לא יורשה בהן היווּן של יותר מעשרים וחמישה אחוזים מהקצבאות;
:: (2) ההיווּן של קצבת פרישה לא יביא לפיהן, בחישוב קצבת שאיריו של הזכאי לפי [[סעיף 28(א) רישה]], לידי הפחתת קצבת השאירים;
:: (3) לא תהוון לפיהן קצבה שתגיע לזכאי כעבור שש שנים ממועד ההיוון;
:: (4) לא יורשה בהן היוון של שיעור מהסכום המועבר לבן זוג לשעבר כאמור [[בסעיף 58א]], אלא אם כן ביקש הזכאי לקצבת פרישה להוון את אותו שיעור גם מהחלק מקצבת הפרישה שנותר לו לאחר ההעברה, ובעד אותה תקופה, וניתנה לכך את הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הגשת תביעות, הצהרות והודעות), תשי״ז–1956]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (היוון קצבאות ותביעות נגד צד שלישי), התשנ״ט–1998]].))

@ 110. שירות מלפני תחילת הנוסח הקודם
: בתנאים שנקבעו על ידי הממשלה מותר לשלם גמלה לרגל פרישתו של עובד אף אם פרש לפני כ' באב תשט&quot;ו (8 באוגוסט 1955); לענין קביעת זכות כלשהי לפי חוק זה תבוא בחשבון כל תקופת שירות שחלה לפני היום האמור.
: ((פורסמה [[הודעה בדבר תנאים לתשלום גימלה לרגל פרישתו של עובד לפני תחילת החוק]] (י&quot;פ תשי&quot;ט, 1633).))
: ((פורסמה [[הודעה בדבר תנאים לתשלום גימלה לרגל פרישתו של מורה לפני תחולת החוק]] (י&quot;פ תשכ&quot;ב, 848).)) 

@ 111. תחילה
: תחילתו של נוסח משולב זה ביום כ&quot;ח בתמוז תש&quot;ל (1 באוגוסט 1970).

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 107א(ג)(2)(ב)]]))) ====
@ : בתי חולים ממשלתיים;
@ : ממ&quot;ג - מרכז למחקר גרעיני;
@ : רפא&quot;ל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה.

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ד) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15(4)]], [[17(1)]], [[18]], [[20(ד)]], [[35]], [[46(ג)]], [[57(1)]], [[64]], [[66(ב)]], [[69]], [[69א]], [[76(א)]], [[80]], [[95]], [[105(א)]]))) ====
=== חלק א' ===
==== ((([[סעיפים 15(4)]], [[76(א)]]))) ====
: {|
! חודש הלידה !! גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד מרס 1964 || 40
|-
| אפריל עד אוגוסט 1964 || 40 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1964 עד אפריל 1965 || 40 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1965 || 41
|-
| ינואר עד אוגוסט 1966 || 41 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1966 עד אפריל 1967 || 41 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1967 ואילך || 42
|}

=== חלק ב' ===
==== ((([[סעיפים 15(4)]], [[17(1)]], [[35]], [[57(1)]], [[69]], [[69א]], [[80]], [[95]]))) ====
: {|
! חודש הלידה !! גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד מרס 1949 || 55
|-
| אפריל עד אוגוסט 1949 || 55 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 55 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1950 || 56
|-
| ינואר עד אוגוסט 1951 || 56 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1951 עד אפריל 952 || 56 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1952 ואילך || 57
|}

=== חלק ג' ===
==== ((([[סעיפים 20(ד)]], [[69(א)]]))) ====
: {|
! חודש הלידה !! גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד מרס 1954 || 50
|-
| אפריל עד אוגוסט 1954 || 50 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1954 עד אפריל 1955 || 50 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1955 || 51
|-
| ינואר עד אוגוסט 1956 || 51 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1956 עד אפריל 1957 || 51 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1957 ואילך || 52
|}

=== חלק ד' ===
==== ((([[סעיף 64]]))) ====
: {|
! חודש הלידה !! גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד מרס 1947 || 57
|-
| אפריל עד אוגוסט 1947 || 57 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1947 עד אפריל 1948 || 57 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1948 || 58
|-
| ינואר עד אוגוסט 1949 || 58 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 58 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1950 ואילך || 59
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשס&quot;ט) __NOSUB__ ==
=== חלק א' (תיקון: תשע&quot;ב) ===
==== ((([[סעיף 8|סעיף 8, ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים הבסיסית&quot;]]))) ====
@ (1) : הדירוג המינהלי;
@ (2) : דירוג המח&quot;ר;
@ (3) : דירוג המהנדסים;
@ (4) : דירוג ההנדסאים והטכנאים;
@ (5) : דירוג העיתונאים בשירות הציבורי;
@ (6) : דירוג המשפטנים (לרבות סניגורים ציבוריים ולמעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (7) : דירוג הפרקליטים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (8) : דירוג הפסיכולוגים;
@ (9) : דירוג הרוקחים;
@ (10) : דירוג הפיזיותרפיסטים;
@ (11) : דירוג המרפאים בעיסוק;
@ (12) : דירוג האחים והאחיות;
@ (13) : דירוג הביוכימאים והמיקרוביולוגים;
@ (14) : דירוג טכנאי הרנטגן;
@ (15) : דירוג הפארה–רפואיים (לרבות קלינאי תקשורת);
@ (16) : דירוג העובדים הסוציאליים;
@ (17) : דירוג מקצ&quot;ט;
@ (18) : דירוג המפקחים הימיים;
@ (19) : דירוג שירות החוץ.

=== חלק ב' (תיקון: תשע&quot;ב) ===
==== ((([[סעיף 8|ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים&quot; שבסעיף 8]], כפי שהוחלה לגבי שוטרים [[בסעיף 71א(ג)]]))) ====
@ (1) : הדירוג האחיד;
@ (2) : דירוג המח&quot;ר;
@ (3) : דירוג המהנדסים;
@ (4) : דירוג ההנדסאים והטכנאים;
@ (5) : דירוג המח&quot;ר המועדף;
@ (6) : דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (7) : דירוג משטרתי מיוחד;
@ (8) : דירוג מחקר ופיתוח משטרתי;
@ (9) : דירוג הקצינים הטכניים;
@ (10) : דירוג הקצינים המקצועיים.

=== חלק ג' (תיקון: תשע&quot;ב) ===
==== ((([[סעיף 8|ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים&quot; שבסעיף 8]], כפי שהוחלה לגבי סוהרים [[בסעיף 81(5א)]]))) ====
@ (1) : הדירוג האחיד;
@ (2) : דירוג המח&quot;ר;
@ (3) : דירוג המהנדסים;
@ (4) : דירוג ההנדסאים והטכנאים;
@ (5) : דירוג המח&quot;ר המועדף;
@ (6) : דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (7) : דירוג הרוקחים;
@ (8) : דירוג האחים והאחיות;
@ (9) : דירוג טכנאי הרנטגן;
@ (10) : דירוג שירות בתי הסוהר מיוחד;
@ (11) : דירוג הקצינים הטכניים;
@ (12) : דירוג הקצינים המקצועיים.

=== חלק ד' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===
==== ((([[סעיף 8|ההגדרה &quot;רשימת הדירוגים&quot; שבסעיף 8]], כפי שהוחלה לגבי עובדי שירותי הביטחון [[בסעיף 63א1]]))) ====
@ (1) : הדירוג המינהלי;
@ (2) : דירוג המח&quot;ר;
@ (3) : דירוג המח&quot;ר המיוחד;
@ (4) : דירוג המהנדסים;
@ (5) : דירוג ההנדסאים והטכנאים;
@ (6) : דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (7) : דירוג הקצינים הטכניים.

== תוספת שלישית א' (תיקון: תשע&quot;ד-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיפים 9(ב)]], [[63א2(ב)(2)]] [[ו-71א1(ג)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ====

=== חלק א' ===
==== ((([[פסקאות (1) ו-(2) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]], [[פסקה (1)(א) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 63א2(ב)(2)]] [[ופסקה (1) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 71א1(ג)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ====
: {|
! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש יולי 2013
|-
| מינואר 2009 עד מרס 2010 || {{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.1488 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 2.25 || 0.1281 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 2.25 || 0.2736 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 2.25 || 0.4191 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 2.25 || 0.5647 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 2.25 || 0.7102 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 2.25 || 0.8557 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 2.25 || 1.0013 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 2.25 || 1.1468 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 2.25 || 1.2924 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 1.4379 || 0 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 1.5834 || 0 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 1.7115 || 0.0172 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 1.7115 || 0.1603 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 1.7115 || 0.3033 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 1.7115 || 0.4464 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 1.7115 || 0.5895 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 1.7115 || 0.7326 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 0.8757 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.0188 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.1619 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.3049 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 1.4480 || 0
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 1.5911 || 0
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 1.7342 || 0
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 1.8773 || 0
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 2.0204 || 0
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.1569
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.3137
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.4706
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.6275
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.7843
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.9412
|-
| מינואר 2013 עד יוני 2013 || 0 || 0 || 0 || 0.9412
|}

=== חלק ב' ===
==== ((([[פסקה (3) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;6&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אפריל 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש יולי 2013
|-
| ינואר 2009 || 0.3502 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| פברואר 2009 || 0.6108 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| מרס 2009 || 0.9167 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2009 || 1.2229 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| מאי 2009 || 1.5295 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| יוני 2009 || 1.8365 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| יולי 2009 || 2.1437 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2009 || 2.4513 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2009 || 2.7592 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2009 || 3.0675 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2009 || 3.3761 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2009 || 3.6851 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| ינואר 2010 || 3.9944 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| פברואר 2010 || 4.3040 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| מרס 2010 || 4.6140 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 4.9243 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 5.2349 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 5.5459 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 5.8572 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 6.1689 || 0 || 0 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 6.2500 || 0.2173 || 0 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 6.2500 || 0.5113 || 0 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 6.2500 || 0.8056 || 0 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 6.2500 || 1.0000 || 0.0992 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 1.0000 || 0.3912 || 0 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 1.0000 || 0.6835 || 0 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 1.0000 || 0.9761 || 0 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 0 || 1.2691 || 0 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 0 || 1.5623 || 0 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 0 || 1.8559 || 0 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 0 || 2.1498 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 0 || 2.4440 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 0 || 2.7385 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 0 || 2.9051 || 0.1247 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 0 || 2.9051 || 0.4115 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 0 || 2.9051 || 0.698 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 0 || 0.9861 || 0
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 0 || 1.2738 || 0
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 0 || 1.5619 || 0
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 0 || 1.8502 || 0
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 0 || 2.1389 || 0
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 0 || 2.4279 || 0
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 0 || 2.7338 || 0
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 0 || 3.0401 || 0
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 0 || 3.3313 || 0.0149
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 0 || 3.3313 || 0.3120
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 0 || 3.3313 || 0.6093
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 0 || 3.3313 || 0.9070
|-
| מינואר 2013 עד יוני 2013 || 0 || 0 || 0 || 0 || 0.9070
|}
=== חלק ג' ===
==== ((([[פסקה (4) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש יולי 2013
|-
| מינואר 2009 עד מרס 2010 || {{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.2679 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 4.0500 || 0.2265 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 4.0500 || 0.4840 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 4.0500 || 0.7414 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 4.0500 || 0.9988 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 4.0500 || 1.2563 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 4.0500 || 1.5137 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 4.0500 || 1.7711 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 4.0500 || 2.0286 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 4.0500 || 2.2860 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 2.5434 || 0 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 2.8009 || 0 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 3.0583 || 0 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 3.2196 || 0.0931 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 3.2196 || 0.3425 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 3.2196 || 0.5919 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 3.2196 || 0.8413 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 3.2196 || 1.0907 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 3.2196 || 1.3401 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 3.2196 || 1.5895 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 3.2196 || 1.8389 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 3.2196 || 2.0883 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 2.3377 || 0
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 2.5871 || 0
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 2.8365 || 0
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 3.0859 || 0
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 3.3353 || 0
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.1498
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.2996
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.4494
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.5993
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.7491
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 3.5847 || 0.8989
|-
| מינואר 2013 עד יוני 2013 || 0 || 0 || 0 || 0.8989
|}
=== חלק ד' ===
==== ((([[פסקה (5) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ד-3)
{|
! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אפריל 2013 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש יולי 2013
|-
| מינואר 2009 עד מרס 2010 || {{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.1488 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 2.2500 || 0.1281 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 2.2500 || 0.2736 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 2.2500 || 0.4191 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 2.2500 || 0.5647 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 2.2500 || 0.7102 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 2.2500 || 0.8557 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 2.2500 || 1.0013 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 2.2500 || 1.1468 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 2.2500 || 1.2924 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 1.4379 || 0 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 1.5834 || 0 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 1.7115 || 0.0172 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 1.7115 || 0.1603 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 1.7115 || 0.3033 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 1.7115 || 0.4464 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 1.7115 || 0.5895 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 1.7115 || 0.7326 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 0.8757 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.0188 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.1619 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 1.7115 || 1.3049 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 1.4480 || 0
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 1.5911 || 0
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 1.7342 || 0
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 1.8773 || 0
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 2.0204 || 0
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.1569
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.3137
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.4706
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.6275
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.7843
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.9412
|-
| מינואר 2013 עד מרס 2013 || 0 || 0 || 2.1635 || 0.9412
|-
| מאפריל 2013 עד יוני 2013 || 0 || 0 || 0 || 0.9412
|}

=== חלק ה' ===
==== ((([[פסקה (6) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]] [[ופסקה (2) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 71א1(ג)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;300px&quot; | מועד הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אוגוסט 2011
|-
| מיום ג' באב התש&quot;ע (14 ביולי 2010) עד יום ג' באלול התש&quot;ע (13 באוגוסט 2010) || 0.191
|-
| מיום ד' באלול התש&quot;ע (14 באוגוסט 2010) עד יום ה' בתשרי התשע&quot;א (13 בספטמבר 2010) || 0.382
|-
| מיום ו' בתשרי התשע&quot;א (14 בספטמבר 2010) עד יום ה' בחשון התשע&quot;א (13 באוקטובר 2010) || 0.573
|-
| מיום ו' בחשוון התשע&quot;א (14 באוקטובר 2010) עד יום ו' בכסלו התשע&quot;א (13 בנובמבר 2010) || 0.764
|-
| מיום ז' בכסלו התשע&quot;א (14 בנובמבר 2010) עד יום ו' בטבת התשע&quot;א (13 בדצמבר 2010) || 0.955
|-
| מיום ז' בטבת התשע&quot;א (14 בדצמבר 2010) עד יום ח' בשבט התשע&quot;א (13 בינואר 2011) || 1.146
|-
| מיום ט' בשבט התשע&quot;א (14 בינואר 2011) עד יום ט' באדר א' התשע&quot;א (13 בפברואר 2011) || 1.337
|-
| מיום י' באדר א' התשע&quot;א (14 בפברואר 2011) עד יום ז' באדר ב' התשע&quot;א (13 במרס 2011) || 1.528
|-
| מיום ח' באדר ב' התשע&quot;א (14 במרס 2011) עד יום ט' בניסן התשע&quot;א (13 באפריל 2011) || 1.719
|-
| מיום י' בניסן התשע&quot;א (14 באפריל 2011) עד יום ט' באייר התשע&quot;א (13 במאי 2011) || 1.910
|-
| מיום י' באייר התשע&quot;א (14 במאי 2011) עד יום י&quot;א בסיוון התשע&quot;א (13 ביוני 2011) || 2.101
|-
| מיום י&quot;ב בסיוון התשע&quot;א (14 ביוני 2011) עד יום י&quot;א בתמוז התשע&quot;א (13 ביולי 2011) || 2.292
|-
| מיום י&quot;ב בתמוז התשע&quot;א (14 ביולי 2011) עד יום כ&quot;ט בתמוז התשע&quot;א (31 ביולי 2011) || 2.483
|}

=== חלק ו' ===
==== ((([[פסקה (7)(א) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | תוספת (סכום בשקלים חדשים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש יולי 2013
|-
| ינואר 2009 || 20.80 || 0 || 0 || 0
|-
| פברואר 2009 || 41.54 || 0 || 0 || 0
|-
| מרס 2009 || 62.22 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2009 || 82.84 || 0 || 0 || 0
|-
| מאי 2009 || 103.40 || 0 || 0 || 0
|-
| יוני 2009 || 123.89 || 0 || 0 || 0
|-
| יולי 2009 || 144.33 || 0 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2009 || 164.71 || 0 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2009 || 185.02 || 0 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2009 || 205.28 || 0 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2009 || 225.48 || 0 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2009 || 245.61 || 0 || 0 || 0
|-
| ינואר 2010 || 265.69 || 0 || 0 || 0
|-
| פברואר 2010 || 285.71 || 0 || 0 || 0
|-
| מרס 2010 || 305.68 || 0 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 325.58 || 0 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 345.43 || 0 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 365.22 || 0 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 384.95 || 0 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 388.44 || 16.18 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 387.88 || 36.36 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 387.32 || 56.48 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 386.76 || 76.55 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 386.21 || 96.55 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 102.15 || 0 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 121.49 || 0 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 140.77 || 0 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 160.00 || 0 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 179.17 || 0 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 198.29 || 0 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 217.35 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 236.36 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 255.32 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 266.29 || 7.93 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 265.35 || 27.72 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 264.41 || 47.46 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 30.61 || 0
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 49.30 || 0
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 67.93 || 0
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 86.52 || 0
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 101.12 || 3.93
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 100.00 || 23.53
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 98.75 || 43.07
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 97.50 || 62.55
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 96.25 || 81.97
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 95.01 || 101.33
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 93.77 || 120.62
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 92.54 || 139.86
|-
| מינואר 2013 עד יוני 2013 || 0 || 0 || 0 || 82.40
|}
=== חלק ז' ===
==== ((([[פסקה (7)(ב) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012
|-
| ינואר 2009 || 0.044 || 0
|-
| פברואר 2009 || 0.087 || 0
|-
| מרס 2009 || 0.131 || 0
|-
| אפריל 2009 || 0.175 || 0
|-
| מאי 2009 || 0.218 || 0
|-
| יוני 2009 || 0.262 || 0
|-
| יולי 2009 || 0.306 || 0
|-
| אוגוסט 2009 || 0.350 || 0
|-
| ספטמבר 2009 || 0.393 || 0
|-
| אוקטובר 2009 || 0.437 || 0
|-
| נובמבר 2009 || 0.481 || 0
|-
| דצמבר 2009 || 0.524 || 0
|-
| ינואר 2010 || 0.568 || 0
|-
| פברואר 2010 || 0.612 || 0
|-
| מרס 2010 || 0.655 || 0
|-
| אפריל 2010 || 0.699 || 0
|-
| מאי 2010 || 0.743 || 0
|-
| יוני 2010 || 0.786 || 0
|-
| יולי 2010 || 0.830 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 0.874 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 0.917 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 0.961 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 1.005 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 1.049 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 0.043
|-
| פברואר 2011 || 0 || 0.086
|-
| מרס 2011 || 0 || 0.129
|-
| אפריל 2011 || 0 || 0.172
|-
| מאי 2011 || 0 || 0.215
|-
| יוני 2011 || 0 || 0.258
|-
| יולי 2011 || 0 || 0.301
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 0.345
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 0.388
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 0.431
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 0.474
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 0.517
|}

=== חלק ח' ===
==== ((([[פסקה (8) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | מי שערב פרישתו דורג בדירוג המינהלי בדרגה שאינה עולה על דרגה 17+ או בדירוג המח&quot;ר, בדירוג המהנדסים או בדירוג ההנדסאים והטכנאים בדרגה שאינה עולה על דרגה 38+
|-
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אוגוסט 2010 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אוגוסט 2011
|-
| מינואר 2009 עד יולי 2010 || {{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.3684 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 0 || 0.234
|-
| ספטמבר 2010 || 0 || 0.467
|-
| אוקטובר 2010 || 0 || 0.701
|-
| נובמבר 2010 || 0 || 0.935
|-
| דצמבר 2010 || 0 || 1.168
|-
| ינואר 2011 || 0 || 1.402
|-
| פברואר 2011 || 0 || 1.636
|-
| מרס 2011 || 0 || 1.869
|-
| אפריל 2011 || 0 || 2.103
|-
| מאי 2011 || 0 || 2.336
|-
| יוני 2011 || 0 || 2.570
|-
| יולי 2011 || 0 || 2.804
|}
@
{|
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | מי שערב פרישתו דורג בדירוג המינהלי בדרגה 18 ומעלה או בדירוג המח&quot;ר, בדירוג המהנדסים או בדירוג ההנדסאים והטכנאים בדרגה 39 ומעלה
|-
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אוגוסט 2010 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש אוגוסט 2011
|-
| מינואר 2009 עד יולי 2010 || {{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.2631 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 0 || 0.238
|-
| ספטמבר 2010 || 0 || 0.48
|-
| אוקטובר 2010 || 0 || 0.71
|-
| נובמבר 2010 || 0 || 0.95
|-
| דצמבר 2010 || 0 || 1.19
|-
| ינואר 2011 || 0 || 1.43
|-
| פברואר 2011 || 0 || 1.67
|-
| מרס 2011 || 0 || 1.90
|-
| אפריל 2011 || 0 || 2.14
|-
| מאי 2011 || 0 || 2.38
|-
| יוני 2011 || 0 || 2.62
|-
| יולי 2011 || 0 || 2.86
|}

=== חלק ט' ===
==== ((([[פסקה (9) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | דרג מזכיר שני, מזכיר ראשון או יועץ
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013
|-
| ינואר 2009 || 0.0749 || 0 || 0
|-
| פברואר 2009 || 0.1496 || 0 || 0
|-
| מרס 2009 || 0.2240 || 0 || 0
|-
| אפריל 2009 || 0.2982 || 0 || 0
|-
| מאי 2009 || 0.3722 || 0 || 0
|-
| יוני 2009 || 0.4460 || 0 || 0
|-
| יולי 2009 || 0.5196 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2009 || 0.5929 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2009 || 0.6661 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2009 || 0.7390 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2009 || 0.8117 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2009 || 0.8842 || 0 || 0
|-
| ינואר 2010 || 0.9565 || 0 || 0
|-
| פברואר 2010 || 1.0286 || 0 || 0
|-
| מרס 2010 || 1.1004 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 1.1721 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 1.2435 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 1.3148 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 1.3858 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 1.4566 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 1.5273 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 1.5977 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 1.6679 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 1.7379 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 0.1264 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 0.2524 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 0.3780 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 0.5033 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 0.6282 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 0.7528 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 0.8771 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 1.0010 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 1.1245 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 1.2477 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 1.3706 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 1.4931 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 0.1224
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 0.2445
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 0.3663
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 0.4877
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 0.6088
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 0.7296
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 0.8499
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 0.9698
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 1.0894
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 1.2086
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 1.3275
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 1.4460
|}
@
{|
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | דרג ציר-יועץ, ציר או שגריר
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013
|-
| ינואר 2009 || 0.0599 || 0 || 0
|-
| פברואר 2009 || 0.1196 || 0 || 0
|-
| מרס 2009 || 0.1792 || 0 || 0
|-
| אפריל 2009 || 0.2386 || 0 || 0
|-
| מאי 2009 || 0.2978 || 0 || 0
|-
| יוני 2009 || 0.3568 || 0 || 0
|-
| יולי 2009 || 0.4157 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2009 || 0.4744 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2009 || 0.5329 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2009 || 0.5912 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2009 || 0.6494 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2009 || 0.7074 || 0 || 0
|-
| ינואר 2010 || 0.7652 || 0 || 0
|-
| פברואר 2010 || 0.8229 || 0 || 0
|-
| מרס 2010 || 0.8803 || 0 || 0
|-
| אפריל 2010 || 0.9377 || 0 || 0
|-
| מאי 2010 || 0.9948 || 0 || 0
|-
| יוני 2010 || 1.0518 || 0 || 0
|-
| יולי 2010 || 1.1087 || 0 || 0
|-
| אוגוסט 2010 || 1.1653 || 0 || 0
|-
| ספטמבר 2010 || 1.2218 || 0 || 0
|-
| אוקטובר 2010 || 1.2782 || 0 || 0
|-
| נובמבר 2010 || 1.3343 || 0 || 0
|-
| דצמבר 2010 || 1.3903 || 0 || 0
|-
| ינואר 2011 || 0 || 0.1585 || 0
|-
| פברואר 2011 || 0 || 0.2026 || 0
|-
| מרס 2011 || 0 || 0.3034 || 0
|-
| אפריל 2011 || 0 || 0.4040 || 0
|-
| מאי 2011 || 0 || 0.5043 || 0
|-
| יוני 2011 || 0 || 0.6043 || 0
|-
| יולי 2011 || 0 || 0.7040 || 0
|-
| אוגוסט 2011 || 0 || 0.8035 || 0
|-
| ספטמבר 2011 || 0 || 0.9027 || 0
|-
| אוקטובר 2011 || 0 || 1.0016 || 0
|-
| נובמבר 2011 || 0 || 1.1002 || 0
|-
| דצמבר 2011 || 0 || 1.1985 || 0
|-
| ינואר 2012 || 0 || 0 || 0.0986
|-
| פברואר 2012 || 0 || 0 || 0.1968
|-
| מרס 2012 || 0 || 0 || 0.2949
|-
| אפריל 2012 || 0 || 0 || 0.3926
|-
| מאי 2012 || 0 || 0 || 0.4901
|-
| יוני 2012 || 0 || 0 || 0.5873
|-
| יולי 2012 || 0 || 0 || 0.6842
|-
| אוגוסט 2012 || 0 || 0 || 0.7807
|-
| ספטמבר 2012 || 0 || 0 || 0.8770
|-
| אוקטובר 2012 || 0 || 0 || 0.9729
|-
| נובמבר 2012 || 0 || 0 || 1.0686
|-
| דצמבר 2012 || 0 || 0 || 1.1640
|}

=== חלק י' ===
==== ((([[פסקה (10) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 9(ב)]], [[פסקה (1)(ב) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 63א2(ב)(2)]] {{ש}} [[ופסקה (3) להגדרה &quot;העדכון הנוסף&quot; שבסעיף 71א1(ג)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ====
: {|
! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;200px&quot; | חודש הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2010 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2011 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | קצבת חודש ינואר 2013
|-
| מינואר 2009 עד דצמבר 2009 || {{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.0511 || 0 || 0 || 0
|-
| מינואר 2010 עד דצמבר 2010 || 0 || {{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2010 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.3234 || 0 || 0
|-
| מינואר 2011 עד דצמבר 2011 || 0 || 0 || {{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2011 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.3185 || 0
|-
| מינואר 2012 עד דצמבר 2012 || 0 || 0 || 0 || {{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2012 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב-0.2166
|}
: לעניין [[תוספת חלק י|חלק זה]], בחישוב חודשי השירות יחול האמור [[בסעיף 10(1)]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשס&quot;ט) __NOSUB__ ==
=== חלק א' ===
==== ((([[סעיפים 9א(ב)]], [[63א3(ב)]] [[ו-71א2(ב)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ====
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot; | מועד פרישה !! colspan=&quot;3&quot; | שיעור תוספת השחיקה באחוזים מקצבת הבסיס
|-
! width=&quot;100px&quot; | בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש מרס 2009 !! width=&quot;100px&quot; | בעד קצבת חודש אפריל 2009 עד קצבת חודש מרס 2010 !! width=&quot;100px&quot; | בעד קצבת חודש אפריל 2010 ואילך
|-
| עד יום ה' בטבת התשס&quot;א (31 בדצמבר 2000) || 5 || 9 || 12
|-
| מיום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001) עד יום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) || 5 || 9 || 11
|-
| מיום י&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (1 בינואר 2002) עד יום כ&quot;ו בטבת התשס&quot;ג (31 בדצמבר 2002) || 5 || 9 || 10
|-
| מיום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003) עד יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003) || 5 || 9 || 9
|-
| מיום ז' בטבת התשס&quot;ד (1 בינואר 2004) עד יום י&quot;ט בטבת התשס&quot;ה (31 בדצמבר 2004) || 5 || 8 || 8
|-
| מיום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) עד יום ל' בכסלו התשס&quot;ו (31 בדצמבר 2005) || 5 || 8 || 8
|-
| מיום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) עד יום י' בטבת התשס&quot;ז (31 בדצמבר 2006) || 5 || 6 || 6
|-
| מיום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) עד יום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007) || 5 || 5 || 5
|}

=== חלק ב' ===
==== ((([[סעיפים 9א(ג)]], [[63א3(ג)]] [[ו-71א2(ג)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ====
: {|
! width=&quot;300px&quot; | מועד הפרישה !! width=&quot;100px&quot; | שיעור הניכוי מהמדד לשנת 2008 בנקודות האחוז
|-
| עד יום ה' בטבת התשס&quot;א (31 בדצמבר 2000) || 0.6
|-
| מיום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001) עד יום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) || 0.55
|-
| מיום י&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (1 בינואר 2002) עד יום כ&quot;ו בטבת התשס&quot;ג (31 בדצמבר 2002) || 0.5
|-
| מיום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003) עד יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003) || 0.45
|-
| מיום ז' בטבת התשס&quot;ד (1 בינואר 2004) עד יום י&quot;ט בטבת התשס&quot;ה (31 בדצמבר 2004) || 0.4
|-
| מיום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) עד יום ל' בכסלו התשס&quot;ו (31 בדצמבר 2005) || 0.35
|-
| מיום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) עד יום י' בטבת התשס&quot;ז (31 בדצמבר 2006) || 0.3
|-
| מיום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) עד יום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007) || 0.25
|}
=== חלק ג' ===
==== ((([[סעיף 9א(ד)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | לגבי דירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית
|-
! width=&quot;300px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | שיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים בעד קצבת חודש דצמבר 2009 ואילך
|-
| עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009) || 5
|}
=== חלק ד' ===
==== ((([[סעיף 9א(ד)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | לגבי דירוג עובדי הוראה
|-
! width=&quot;300px&quot; | מועד פרישה !! width=&quot;100px&quot; | שיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים בעד קצבת חודש דצמבר 2009 ואילך
|-
| עד יום י&quot;ג בכסלו התש&quot;ע (30 בנובמבר 2009) || 1.95
|}
=== חלק ה' ===
==== ((([[סעיף 9א(ד)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot; | לגבי דירוג הרופאים
|-
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot; | | מועד פרישה !! colspan=&quot;3&quot; | שיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים
|-
! width=&quot;100px&quot; | בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש מאי 2010 !! width=&quot;100px&quot; | בעד קצבת חודש יוני 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 !! width=&quot;100px&quot; | בעד קצבת חודש ינואר 2011 ואילך
|-
| עד יום י&quot;ד בטבת התש&quot;ע (31 בדצמבר 2009) || 3.964 || 7.927 || 11.891
|-
| מיום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) עד יום י&quot;ח בסיוון התש&quot;ע (31 במאי 2010) || 0 || 3.813 || 7.625
|-
| מיום י&quot;ט בסיוון התש&quot;ע (1 ביוני 2010) עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) || 0 || 0 || 3.672
|}
== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 63יד(ז)]] [[ו-63יז]]))) ====
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot; | מועד תחילת שירות ברשות !! colspan=&quot;3&quot; | שיעור העדכון (באחוזים)
|-
! width=&quot;100px&quot; | בחודש ינואר 2012 !! width=&quot;100px&quot; | בחודש ינואר 2013 !! width=&quot;100px&quot; | בחודש יולי 2013
|-
| מיום א' באב התשע&quot;א (1 באוגוסט 2011) עד יום א' באלול התשע&quot;א (31 באוגוסט 2011) || 1.7115 || 0.7326 || 0
|-
| מיום ב' באלול התשע&quot;א (1 בספטמבר 2011) עד יום ב' בתשרי התשע&quot;ב (30 בספטמבר 2011) || 1.7115 || 0.8757 || 0
|-
| מיום ג' בתשרי התשע&quot;ב (1 באוקטובר 2011) עד יום ג' בחשוון התשע&quot;ב (31 באוקטובר 2011) || 1.7115 || 0.0188 || 0
|-
| מיום ד' בחשוון התשע&quot;ב (1 בנובמבר 2011) עד יום ד' בכסלו התשע&quot;ב (30 בנובמבר 2011) || 1.7115 || 0.1619 || 0
|-
| מיום ה' בכסלו התשע&quot;ב (1 בדצמבר 2011) עד יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012) || 1.7115 || 1.3049 || 0
|-
| מיום ז' בטבת התשע&quot;ב (2 בינואר 2012) עד יום ז' בשבט התשע&quot;ב (31 בינואר 2012) || 0 || 1.4480 || 0
|-
| מיום ח' בשבט התשע&quot;ב (1 בפברואר 2012) עד יום ו' באדר התשע&quot;ב (29 בפברואר 2012) || 0 || 1.5911 || 0
|-
| מיום ז' באדר התשע&quot;ב (1 במרס 2012) עד יום ח' בניסן התשע&quot;ב (31 במרס 2012) || 0 || 1.7342 || 0
|-
| מיום ט' בניסן התשע&quot;ב (1 באפריל 2012) עד יום ח' באייר התשע&quot;ב (30 באפריל 2012) || 0 || 1.8773 || 0
|-
| מיום ט' באייר התשע&quot;ב (1 במאי 2012) עד יום י' בסיוון התשע&quot;ב (31 במאי 2012) || 0 || 2.0204 || 0
|-
| מיום י&quot;א בסיוון התשע&quot;ב (1 ביוני 2012) עד יום י' בתמוז התשע&quot;ב (30 ביוני 2012) || 0 || 2.1635 || 0
|-
| מיום י&quot;א בתמוז התשע&quot;ב (1 ביולי 2012) עד יום י&quot;ב באב התשע&quot;ב (31 ביולי 2012) || 0 || 2.1635 || 0.157
|-
| מיום י&quot;ג באב התשע&quot;ב (1 באוגוסט 2012) עד יום י&quot;ג באלול התשע&quot;ב (31 באוגוסט 2012) || 0 || 2.1635 || 0.314
|-
| מיום י&quot;ד באלול התשע&quot;ג (1 בספטמבר 2012) עד יום י&quot;ד בתשרי התשע&quot;ג (30 בספטמבר 2012) || 0 || 2.1635 || 0.471
|-
| מיום ט&quot;ו בתשרי התשע&quot;ג (1 באוקטובר 2012) עד יום ט&quot;ו בחשוון התשע&quot;ג (31 באוקטובר 2012) || 0 || 2.1635 || 0.627
|-
| מיום ט&quot;ז בחשוון התשע&quot;ג (1 בנובמבר 2012) עד יום ט&quot;ז בכסלו התשע&quot;ג (30 בנובמבר 2011) || 0 || 2.1635 || 0.784
|-
| מיום י&quot;ז בכסלו התשע&quot;ג (1 בדצמבר 2012) עד יום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) || 0 || 2.1635 || 0.941
|-
| מיום כ' בטבת התשע&quot;ג (2 בינואר 2013) עד יום כ&quot;ג בתמוז התשע&quot;ג (1 ביולי 2013) || 0 || 0 || 0.941
|}

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;ה) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 9(ג)]] [[ו-105(ג3)]]))) ====

=== חלק א' ===
@ (1) : הדירוג המינהלי;
@ (2) : הדירוג האחיד;
@ (3) : דירוג טכנאי הרנטגן;
@ (4) : דירוג המח&quot;ר, לרבות פסיכולוגים ולרבות עובדי ביקורת;
@ (5) : דירוג המהנדסים;
@ (6) : דירוג ההנדסאים והטכנאים;
@ (7) : דירוג הפיזיותרפיסטים;
@ (8) : דירוג המשפטנים (לרבות סניגורים ציבוריים ולמעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (9) : דירוג העיתונאים בשירות הציבורי;
@ (10) : דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים;
@ (11) : דירוג הרוקחים;
@ (12) : דירוג האחים והאחיות;
@ (13) : דירוג הפארה-רפואיים (לרבות קלינאי תקשורת וטכנולוגים רפואיים);
@ (14) : דירוג המרפאים בעיסוק;
@ (15) : דירוג המפקחים הימיים;
@ (16) : דירוג המקצ&quot;ט;
@ (17) : דירוג קלדניות שופטים;
@ (18) : דירוג מעברי הגבול;
@ (19) : דירוג רשות מקרקעי ישראל;
@ (20) : דירוג הכבאים;
@ (21) : דירוג העובדים הסוציאליים;
@ (22) : דירוג שירות החוץ;
@ (23) : דירוג הפרקליטים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
@ (24) : דירוג ביקורת המדינה;
@ (25) : דירוג המח&quot;ר המועדף;
@ (26) : דירוג הקצינים הטכניים;
@ (27) : דירוג משטרתי מיוחד;
@ (28) : דירוג שירות בתי הסוהר מיוחד;
@ (29) : דירוג מחקר ופיתוח משטרתי;
@ (30) : דירוג נוסף שיקבע שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה, שאינו טעון פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר;
@ (31) : דירוג נוסף שיקבע שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ובלבד שחל לגביו הסכם קיבוצי ארצי או הסכם קיבוצי ארצי נוסף.

=== חלק ב' ===
@ (1) : דירוג 80 במועצה להשכלה גבוהה.

=== חלק ג' ===
@ (1) : דירוג העיתונאים ברשות השידור;
@ (2) : דירוג עיתונות הפקה ברשות השידור;
@ (3) : דירוג משולב ברשות השידור.

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום ב' בניסן תש&quot;ל (8 באפריל 1970).
&lt;חתימות&gt; שלמה הלל, שר המשטרה, ממלא מקום שר המשפטים</text>
      <sha1>cv23u1xeefqwhvygxi2jk7gr8x5kz5a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק שירות המדינה (גמלאות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>315377</id>
    <revision>
      <id>3017176</id>
      <parentid>3002441</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T23:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3017172]</comment>
      <origin>3017176</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="468510" sha1="29l1ajzzv8qr40pb9v8hwbmgodr7lp1" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001392}} '''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ו, 135|חוק שירות המדינה (גמלאות)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209615.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517968.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 51|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209614.pdf}}, {{ח:תיבה|173|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_211829.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 59|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209613.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517985.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 64|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209612.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 120|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209611.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209610.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 176|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209609.pdf}}, {{ח:תיבה|201|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 30|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209608.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 77|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}, {{ח:תיבה|120|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209607.pdf}}.

'''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|ס״ח תש״ל, 65|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_311010.pdf}}, {{ח:תיבה|120|תיקון מס׳ 10 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 107|הוראות מעבר|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209625.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 78|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209606.pdf}}, {{ח:תיבה|80|תיקון לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209759.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209605.pdf}}, {{ח:תיבה|200|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209604.pdf}}, {{ח:תיבה|255|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 80|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317775.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 128|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209602.pdf}}, {{ח:תיבה|238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209261.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 10|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209601.pdf}}, {{ח:תיבה|10|תיקון מס׳ 11 והוראות מעבר|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209599.pdf}}, {{ח:תיבה|18|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209598.pdf}}, {{ח:תיבה|97|תיקון מס׳ 2 לחוק שירות עבודה בשעת חירום|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209575.pdf}}, {{ח:תיבה|163|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209597.pdf}}, {{ח:תיבה|249|תיקון מס׳ 10 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209600.pdf}}, {{ח:תיבה|273|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209596.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 82|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209595.pdf}}, {{ח:תיבה|100|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209594.pdf}}, {{ח:תיבה|106|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209593.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 152|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 26|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209591.pdf}}, {{ח:תיבה|124|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209590.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 102|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209589.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 139|תיקון מס׳ 22 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209588.pdf}}, {{ח:תיבה|171|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209587.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 184|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210477.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 124|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210560.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 44|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210624.pdf}}, {{ח:תיבה|55|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210595.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 12|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210645.pdf}}, {{ח:תיבה|14|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210698.pdf}}, {{ח:תיבה|99|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210761.pdf}}, {{ח:תיבה|99|חוק הגמלאות (השלמה לתוספת היוקר)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210760.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 20|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210731.pdf}}, {{ח:תיבה|189|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210775.pdf}}, {{ח:תיבה|190|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 142|הוראת שעה [תשמ״ט] (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211721.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 63|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210849.pdf}}, {{ח:תיבה|64|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210883.pdf}}, {{ח:תיבה|117|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210892.pdf}}, {{ח:תיבה|162|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211673.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 85|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות המדינה (משמעת)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211017.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 33|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211343.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 86|הגדלת קיצבה לגמלאי משרד התקשורת|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211387.pdf}}, {{ח:תיבה|183|תיקון מס׳ 27 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211433.pdf}}, {{ח:תיבה|211|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211425.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 80|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 120|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211622.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 495|תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300401.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 150|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|510|תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300547.pdf}}, {{ח:תיבה|602|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1865.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 83|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300591.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 51|חוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|130|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 126|חוק השבת קצבה לבן זוג שנישא בשנית ונישואיו השניים פקעו (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299625.pdf}}, {{ח:תיבה|914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 152|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299980.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 447|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300849.pdf}}, {{ח:תיבה|515|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 180|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1004|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301391.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 266|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301462.pdf}}, {{ח:תיבה|742|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 210|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301617.pdf}}, {{ח:תיבה|604|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}, {{ח:תיבה|703|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303844.pdf}}, {{ח:תיבה|813|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 292|תיקון מס׳ 2 לחוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|738|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340612.pdf}}, {{ח:תיבה|1143|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348256.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348673.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 242|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|666|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}, {{ח:תיבה|928|תיקון מס׳ 7 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382861.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 66|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525593.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528240.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 164, 167|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 639|תיקון מס׳ 43 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4239853.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 409|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 219|חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_10912219.pdf}}, {{ח:תיבה|352|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א(א)}}, הוראות חוק זה לא יחולו על מי שהתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959}} ביום הקובע לפי {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א(ג)}} או לאחריו, למעט בסייגים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 107ב|בסעיפים 107ב}} {{ח:פנימי|סעיף 107ג|ו־107ג}}; לפי {{ח:פנימי|סעיף 108ב|סעיפים 108ב}} {{ח:פנימי|סעיף 108ג|ו־108ג}}, הוראות חוק זה לא יחולו על סוהר חדש, שוטר חדש ועובד חדש בשירותי הביטחון שגויס אחרי יום 31.12.2003.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: גמלאות ושיעורן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תביעות ותשלומים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: הוראות מיוחדות בענין עובדי שירותי הבטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג2|פרק ג׳2: הוראות מיוחדות בעניין עובד רשות מקרקעי ישראל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות מיוחדות בענין גננות ומורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תחולת החוק על שוטרים וסוהרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עובדים שעברו אל השירות או ממנו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: סייגי בריאות, גיל ונכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳ – אי־תחולה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: עובדי המדינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: סוהר, שוטר ועובד שירותי הביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ז־3, תשנ״ב־2, תשס״ב, תשס״ד־2, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ד־3, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בני זוג“ –
{{ח:תתת|(1)}} עובד או זכאי לקצבת פרישה, ואשתו לרבות הידועה בציבור כאשתו;
{{ח:תתת|(2)}} עובדת או זכאית לקצבת פרישה, ובעלה לרבות הידוע בציבור כבעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג לשעבר“, של עובד או עובדת, או של זכאי או זכאית לקצבת פרישה – אחד מהמפורטים להלן, שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי יועבר לו חלק מקצבת פרישה המגיעה לעובד או לעובדת שפרשו משירות:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיתה אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהיה בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה;
{{ח:תתת|(3)}} פרוד של קבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל פרישת חובה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – קצבּה או מענק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הטבות פרישה“ – גמלה, פיצויי פיטורים וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – יום שקבע שר האוצר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התרת נישואין“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 2|בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ – הועדה המוסמכת לקבוע את כשרם הרפואי של בני אדם המתקבלים לשירות המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת השירות“ – ועדת שירות המדינה שנתמנתה על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החיילים המשוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המינויים“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המשמעת“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני“ – {{ח:חיצוני|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יחסי ממון“ – {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג|חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משפחות החיילים“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי המלחמה בנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההעברה“ – 45 ימים מהמועד שבו מסר הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך הודעה בדבר רישום הערה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד הפירוד“ – המועד שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כמועד שבו חל פירוד בין עובד או זכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענק“ – תשלום חד־פעמי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – אדם שנפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה, ואין זו פגיעת כושר ארעית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציב השירות“ – מי שנתמנה נציב שירות המדינה על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציגות עובדי המדינה“ – ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוהר“ – מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|פקודת בתי הסוהר, 1946}}, לרבות סוהר מוסף זמני ולמעט סוהר חדש כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 108ב|בסעיף 108ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ או ”עובד“ – מי שנתמנה לשירות המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} וכן שוטר וסוהר, למעט עובד חדש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 107א|בסעיף 107א}}, וכן למעט – על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בסעיף 108}} – מי שנתקבל לשירות המדינה בנציגות ישראל בחוץ־לארץ במעמד עובד מקומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עומד ברשות עצמו“ – מי שהגיע לגיל 18, ובילדו ובנכדו של נפטר, לרבות ילדו החורג או המאומץ – מי שהגיע לגיל 20, ואם הוא בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}} או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}} – מי שהגיע לגיל 21, והכל פרט למי שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פירוד“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התרת נישואין;
{{ח:תתת|(2)}} קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין על פי בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק יחסי ממון}}, או קביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין לאיזון“ – פסק דין לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון}}, בדבר חלוקת נכסים בין בני זוג שנפרדו בשל פקיעת נישואין עקב מותו של עובד או של זכאי לקצבת פרישה או פסק דין אחר לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם שניתן עקב מותו של עובד או של זכאי לקצבת פרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני“ – פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, חלוקה של קצבת פרישה המגיעה לעובד שפרש משירות או לזכאי לקצבת פרישה, בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר, בשל פירוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוד של קבע“, של עובד או של זכאי לקצבת פרישה – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, שחלה בינה ובין העובד או הזכאי כאמור פרידה של קבע;
{{ח:תתת|(2)}} בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, שחלה בינו ובין העובדת או הזכאית כאמור פרידה של קבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון“ – פרוד של קבע, שנקבע בפסק דין לאיזון כי הוא היה זכאי לחלק מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לעובד שנפטר אילולא פטירתו או לחלק מקצבת הפרישה של זכאי לקצבת פרישה שנפטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרידה של קבע“ – מצב שבו מתקיים לגבי בני זוג אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים המפורטים להלן ואותו הליך לא נסגר בתקופה האמורה:
{{ח:תתתת|(א)}} הליך להתרת נישואין;
{{ח:תתתת|(ב)}} תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
{{ח:תתתת|(ג)}} תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
{{ח:תתתת|(ד)}} בקשה לקביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 5א|סעיף 5א(א) לחוק יחסי ממון}} או לקביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
{{ח:תתתת|(ה)}} בקשה לנקוט אמצעים לשמירת זכויות, לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 11|סעיף 11 לחוק יחסי ממון}};
{{ח:תתת|(2)}} קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של 20 חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרישה משירות“ – יציאה לקצבה, מוות או פיטורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבּה“ – קצבת פרישה או קצבת שאיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת פרישה“ – סכום המשתלם מדי חודש לעובד שפרש משירותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת שאיר“ – סכום המשתלם מדי חודש לשאיריו של עובד או של עובד שפרש משירותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוטר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השיעור להעברה“ – השיעור מקצבת הפרישה שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כשיעור שיועבר לבן הזוג לשעבר, או השיעור שנקבע בפסק דין לאיזון כשיעור שהיה מועבר לפרוד של קבע מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לזכאי לה אילולא נפטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השיעור המשותף“ – השיעור המתקבל מחלוקת התקופה המשותפת שעד למועד הפירוד בתקופת השירות שעד למועד הפירוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – שירות כעובד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה המשותפת“ – תקופה החלה בתקופת השירות, שנקבע לגביה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי נצברה במהלכה קצבת פרישה המשותפת לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן זוגו לשעבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר“ – תוספת המגיעה לפי חיקוק אחר, לקצבה כהגדרתה בסעיף זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת שירות“ – תקופת שירות רצופה.

{{ח:סעיף|2|הפסקת רציפות מחמת פיטורים או התפטרות}}
{{ח:ת}} כדי להסיר ספק נאמר בזה:
{{ח:תת|(1)}} רציפות בשירות יראו כנפסקת מחמת פיטוריו או התפטרותו של עובד, אף אם מיד וללא הפסקה לאחר סיום שירותו עקב הפיטורים או ההתפטרות נתקבל שנית לשירות; הוראה זו אינה גורעת מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(4)}};
{{ח:תת|(2)}} התפטר או פוטר עובד מחלק של משרתו בלבד וקיבל הטבות פרישה עקב ההתפטרות או הפיטורים, יראו את שירותו בחלק המשרה שבעדו שולמו הטבות הפרישה כשירות שרציפותו נפסקה.

{{ח:סעיף|3|תקופות שאינן מפסיקות רציפות|תיקון: תשל״ו־4}}
{{ח:ת}} רציפות בשירות אין רואים אותה כנפסקת מחמת העדרו של העובד מעבודתו לרגל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} פגרה, חופשה או מנוחה הניתנת לפי החוק או בהסכמת האדם המוסמך לכך בשירות המדינה;
{{ח:תת|(2)}} שביתה;
{{ח:תת|(3)}} תאונה בעבודה, מחלה או כל הפסקה אחרת שחלה בשירות ואין לעובד שליטה עליה;
{{ח:תת|(4)}} שירות צבאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|בחוק החיילים המשוחררים}}, וכל העדר שלאחריו אם הוא חל בתקופה שדינה כדין שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 12|סעיף 12 לאותו חוק}};
{{ח:תת|(5)}} שירות חלקי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|בחוק החיילים המשוחררים}};
{{ח:תת|(6)}} שירות מילואים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון}};
{{ח:תת|(7)}} אימון לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|(8)}} כל העדר אחר שנקבע בתקנות כבלתי מפסיק את רציפות השירות.

{{ח:סעיף|4|שאירים|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו (להלן – אלמנה);
{{ח:תתת|(2)}} מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היה פרוד של קבע שלה (להלן – אלמן);
{{ח:תתת|(2א)}} בן זוגו לשעבר;
{{ח:תתת|(2ב)}} פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;
{{ח:תתת|(3)}} ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו (להלן – יתום);
{{ח:תתת|(4)}} הורהו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו, ודינו יהא כדין תלוי כאמור בפסקה (5);
{{ח:תתת|(5)}} בן משפחה אחר, אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; ואם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור משכורת המשתלמת לעובדים – בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן – תלוי).
{{ח:תת|(ב)}} לאלמנה או לאלמן ייקרא להלן ”בן־זוג“.

{{ח:סעיף|5|ממונה על תשלום גמלאות}}
{{ח:ת}} שר האוצר ימנה אדם אחד או יותר להיות ממונה על תשלום הגמלאות (להלן – ממונה); הודעה על מינוי ממונה ועל מענו תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|6|סמכויות עזר}}
{{ח:ת}} על ממונה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|7|ועדה רפואית לעררים}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות ימנה ועדה רפואית לעררים.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע את דרכי מינויה של הועדה הרפואית לעררים ואת דרכי הרכבתה לכל ערר.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינוי ועדה רפואית לעררים ועל מענה תפורסם ברשומות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: גמלאות ושיעורן}}

{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד המעבר“ – יום י׳ באב התשס״ט (31 ביולי 2009);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממוצע משוקלל“ של שיעורי חלקיות משרה – השבר היוצא מחיבור המכפלות של כל אחד מהשיעורים האמורים במספר החדשים שבהם שירת העובד לפי אותם שיעורים, וחלוקת סך הכל במספר כל החדשים שבהם שירת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משכורת קובעת“, לגבי אדם פלוני בזמן פלוני – שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, ולמעט רכיבי שכר מוחרגים, כמפורט להלן, לפי העניין, כפי שהוא מעודכן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי פלוני שפרש משירות אחרי מועד המעבר – שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, ולמעט רכיבי שכר מוחרגים המגיע ערב פרישתו של פלוני מהשירות, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי פלוני שפרש משירות לפני מועד המעבר – שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע במועד המעבר, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;
{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), הורד פלוני בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, תחושב משכורתו הקובעת במשך כל תקופת ההורדה, בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שלפני ההורדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משכורת שנתית“, לגבי עובד שפרש משירותו – משכורתו הקובעת במועד פרישתו כפול שנים עשר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב שכר מוחרג“ – רכיב שכר שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מגיע לעובד שדרגתו כדרגה שהייתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות, בהתאם להסכם הקיבוצי שחל לגביו, אשר נחתם ביום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) ואילך (בהגדרה זו – ההסכם הקיבוצי) או בשל הצמדת משכורתו למשכורת של עובד שחל לגביו ההסכם הקיבוצי;
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בהסכם הקיבוצי כי הוא לא יובא בחשבון לצורך חישוב המשכורת הקובעת לעניין הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא היה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי; לעניין זה, רכיב שכר שבא במקום רכיב שכר אחר שהיה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי ולא נכלל בחישוב המשכורת הקובעת ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי, ייחשב כרכיב שכר שלא היה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הדירוגים הבסיסית“ – רשימת הדירוגים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|שבחלק א׳ לתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת קבועה“ – תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד ושהוּכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לענין חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על הכרה בתוספות קבועות להלן: תוספת השכלה ישימה ותוספת השכלה ישימה למהנדס, תוספת מקצועית ותוספת צבירת שיעור תמריץ (י״פ תשע״ו, 3144); תוספת פריפריה ותוספת גמול מומחיות (י״פ תשע״ו, 3144).}}

{{ח:סעיף|9|עדכון המשכורת הקובעת|תיקון: תשס״ט, תשע״ד, תשע״ו־2, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המשכורת הקובעת תעודכן בחודש ינואר של כל שנה (בסעיף זה – חודש העדכון), בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת שלישית א׳}} ופרש בתקופות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3א|באותה תוספת}}, תעודכן משכורתו הקובעת לא יאוחר מיום כ״ט באדר א׳ התשע״ד (1 במרס 2014) גם בעדכון הנוסף החל לגביו, בעד קצבאות החודשים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת האמורה}} ואילך.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 9א|ובסעיף 9א}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הקודם“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שפרש מהשירות עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008) – מדד חודש דצמבר 2008;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008) – מדד החודש שבו פרש מהשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העדכון הנוסף“, לגבי אדם פלוני – עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו אדם ערב פרישתו:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|בפסקאות (1) עד (5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|(6)}} למעט סניגורים ציבוריים, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 8|(8)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 9|(9)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 12|(12) עד (14)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 16|ו־(16) עד (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} וכן בדירוג מעברי הגבול בדירוג קלדניות שופטים או בדירוג ביקורת המדינה – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק א|בחלק א׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 6|פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} כך שבמקום ”ערב מועד המעבר“ יבוא ”ערב מועד הפרישה“;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי מי שערב פרישתו היה עובד כבאות בפנסיה תקציבית כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 107ג|בסעיף 107ג(ב)}} ודורג בדירוג הכבאים או בדירוג עובדי המינהל והשירותים (דירוג אחיד) – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום כ״ח בשבט התשע״ג (8 בפברואר 2013) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק א|בחלק א׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתת|(3)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 7|בפסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית}}, וכן מי שערב פרישתו שירת כסניגור ציבורי – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 7|פסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} כך שבמקום ”ערב מועד המעבר“ יבוא ”ערב מועד הפרישה“;
{{ח:תתתת|(4)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 10|בפסקאות (10)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 11|(11)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 15|או (15) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתת|(5)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ד|בחלק ד׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתת|(6)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג׳ באב התש״ע (14 ביולי 2010) עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתת|(7)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 16|בפסקה (16) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} – עדכון כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתתת|(א)}} אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – תיווסף למשכורתו הקובעת תוספת בסכומים הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ו|בחלק ו׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011), וערב פרישתו שירת במשרד הבריאות – תעודכן משכורתו הקובעת, לאחר עדכונה כאמור בפסקת משנה (א), בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ז|בחלק ז׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתתת|(ג)}} עדכון כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(8)}} לגבי מי שערב פרישתו מהשירות שירת כעובד מינהל ומשק בבית חולים, ודורג בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|בפסקאות (1) עד (4) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ח|בחלק ח׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו ולדרגה שבה דורג באותו מועד; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(9)}} לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 19|בפסקה (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} בדרג מזכיר שני, מזכיר ראשון, יועץ, ציר־יועץ, ציר או שגריר – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ט|בחלק ט׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו ולדרג שבו דורג כאמור; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(10)}} לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג המשפטנים או בדירוג הפרקליטים ומשכורתו הקובעת חושבה באותו מועד לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק י|בחלק י׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו –
{{ח:תתת|(1)}} כי בשל הסכם קיבוצי ארצי תעודכן משכורתו הקובעת של מי מהמנויים להלן, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
{{ח:תתתת|(א)}} מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השישית}} ופרש מהשירות בתקופה שמיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום ב׳ בכסלו התש״ף (30 בנובמבר 2019);
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שדורג ערב פרישתו בדירוג עובדי הוראה ופרש מהשירות בתקופה שמיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום י״א באלול התש״ף (31 באוגוסט 2020);
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), כי בשל הסכם קיבוצי ארצי נוסף תעודכן משכורתו הקובעת של מי מהמנויים להלן, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
{{ח:תתתת|(א)}} מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השישית}} ופרש מהשירות בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) עד יום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ז (31 במרץ 2027);
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שדורג ערב פרישתו בדירוג עובדי הוראה ופרש מהשירות בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) עד יום י״ח באלול התשפ״ו (31 באוגוסט 2026);
{{ח:תתת|(3)}} כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקה (1), בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו לפי אותה פסקה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעור שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שהסתיימה לפני יום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) (בפסקה זו – המועד הקובע) – שיעור עליית המדד שפורסם ערב מועד התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר 2024;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שמהמועד הקובע ועד ערב כניסתו לתוקף של הצו – שיעור עליית המדד שפורסם ערב מועד התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש שבעדו ניתן התשלום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&amp;quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח״ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&amp;quot;ר)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח״ר), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה־רפואי), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&amp;quot;ט)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ״ט), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&amp;quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח״ר ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה), התשפ״ו–2026}}, {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ), התשפ״ו–2026}} ו{{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)|צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף קטן (ג) –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם מסגרת 2016“ – הסכם קיבוצי (מסגרת) שנחתם ביום י׳ בניסן התשע״ו (18 באפריל 2016), בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם מסגרת 2023“ – הסכם קיבוצי (מסגרת) שנחתם ביום כ״ח בתמוז התשפ״ג (17 ביולי 2023), בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי ארצי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הסכם מסגרת 2016;
{{ח:תתתת|(2)}} הסכם קיבוצי שנחתם בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, במקביל להסכם מסגרת 2016, ביום י׳ בניסן התשע״ו (18 באפריל 2016), כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים;
{{ח:תתתת|(3)}} הסכם קיבוצי שנעשה בדרך של חתימה על כתב הצטרפות להסכם מסגרת 2016;
{{ח:תתתת|(4)}} הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום כ״ז באלול התשע״ו (30 בספטמבר 2016), כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים ובכלל זה בהסכם הקיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום כ״א באדר התשע״ז (19 במרץ 2017);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי ארצי נוסף“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הסכם מסגרת 2023;
{{ח:תתתת|(2)}} הסכם קיבוצי שנעשה בדרך של חתימה על כתב הצטרפות להסכם מסגרת 2023;
{{ח:תתתת|(3)}} הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום כ״ד בתשרי התשפ״ג (19 באוקטובר 2022);
{{ח:תתתת|(4)}} הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום ג׳ בתמוז התשפ״ד (9 ביולי 2024);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כתב הצטרפות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}.

{{ח:סעיף|9א|תוספות לקצבה|תיקון: תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד לשנת 2008“ – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד חודש דצמבר 2007;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת הבסיס“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) – הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1) בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף התוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שפרש משירות לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית}} או דורג בדירוג עובדי הוראה, תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה – תוספת שחיקה):
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית – תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הרביעית}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה – תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעור של 5% מקצבת הבסיס.
{{ח:תת|(ג)}} מי שפרש מהשירות לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, בדירוג עובדי הוראה או בדירוג אחר שקבע לגביו שר האוצר שיעור בצו לפי פסקה (1)(ג), תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2009 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה – תוספת בשל המדד לשנת 2008):
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שפרש לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) – בשיעור ההפרש שבין המדד לשנת 2008 לבין אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית}} – השיעור בנקודות האחוז הקבוע לגביו {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הרביעית}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה – שיעור של 0.25 נקודת האחוז;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג אחר – שיעור שקבע שר האוצר בצו, ובלבד שלא יעלה על השיעור בנקודות האחוז המפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הרביעית}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שפרש מהשירות בתקופה שמיום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008) – בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות.
{{ח:תת|(ד)}} מי שפרש מהשירות עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, או בדירוג עובדי הוראה, או מי שפרש מהשירות עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) וערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים, תשולם לו או לשאירו, תוספת בעד הקצבאות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ג|בחלק ג׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ד|בחלק ד׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ה|בחלק ה׳ בתוספת הרביעית}}, בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ג|בחלקים האמורים}}, הכל לפי העניין ובהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר).
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי תוספת שחיקה תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) או לשאירו או כי תוספת בשל הסכמי שכר תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) או לשאירו, הכל לפי העניין, גם אם ערב הפרישה לא דורג מי שפרש מהשירות כאמור בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, בדירוג עובדי הוראה או בדירוג הרופאים; בצו לפי סעיף קטן זה יקבע שר האוצר את שיעור תוספת השחיקה או התוספת בשל הסכמי שכר, שתשולם למי שפרש מהשירות כאמור או לשאירו, בהתאם למועד הפרישה, וכן את הקצבאות שבעדן תשולם התוספת, ואופן חישובה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (תוספות לקצבה)|צו שירות המדינה (גמלאות) (תוספות לקצבה), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} לא קבע שר האוצר צו לפי סעיף קטן (ג)(1)(ג) או לפי סעיף קטן (ה), לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג שאינו מפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, ואינו דירוג עובדי הוראה או דירוג הרופאים (בסעיף זה – דירוג אחר), עד ליום כ׳ באב התש״ע (31 ביולי 2010), יראו את הדירוג האחר כאילו נמנה עם רשימת הדירוגים הבסיסית לעניין התוספות לקצבה לפי סעיף זה, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} ניתנה לאחר יום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) תוספת למשכורת הנכללת במשכורת הקובעת, שלפיה מחושבת קצבתו של מי שפרש משירות עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009) או של שאירו, יופחת מסך התוספות לקצבה לפי סעיף זה סכום הקצבה שנוסף בשל התוספת למשכורת הקובעת;
{{ח:תתת|(2)}} תוספת המגיעה לפי סעיף קטן זה למי שפרש משירות או לשאירו, שהיא תוספת שחיקה בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, תוספת בשל מדד לשנת 2008 בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010 ותוספת בשל הסכמי שכר בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, לפי סעיף קטן זה, תשולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש ספטמבר 2010.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|אותו סעיף}} לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד) (הוראת שעה)|חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד) (הוראת שעה), התשס״א–2001}} ו{{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר)|חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר), התשס״ב–2002}} לעניין מי שפרש משירות המדינה בדירוג מן הדירוגים המנויים בחוקים האמורים, לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000).}}

{{ח:סעיף|9ב|דין תוספות לקצבה|תיקון: תשס״ט, תשע״ד־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} תוספת לקצבה המגיעה למי שפרש מהשירות או לשאירו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}}, וכן תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, יראו אותן כחלק מהקצבה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(4) ו־(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32(א) ו־(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46 עד 48(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56 עד 58}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62(ב)}}, וכחלק מהקצבה {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”גמלה“ שבסעיף 1}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 40|40}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}}.

{{ח:סעיף|10|חישוב תקופת השירות}}
{{ח:ת}} בחישוב תקופת השירות לענין חוק זה יחולו כללים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא אך עולה על חמישה עשר יום – תחושב כחודש מלא, ושאינה עולה על חמישה עשר יום – לא תחושב כלל;
{{ח:תת|(2)}} תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא, כאמור בפסקה (1), כחלק השנים עשר של השנה;
{{ח:תת|(3)}} אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לעובד;
{{ח:תת|(4)}} עובד שתקופת שירותו הרצופה נפסקה, מותר להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה, אם החליט כך נציב השירות לפי כללים שקבעה ועדת השירות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה)|כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה), תשכ״א–1961}}.}}
{{ח:תת|(5)}} תקופה שבה היה העובד מושעה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}}, בין במשכורת ובין שלא במשכורת, לא תובא בחשבון, אלא אם הוחזר לשירות בתום תקופת ההשעיה או אם נפטר בתוך אותה תקופה;
{{ח:תת|(6)}} עובד שהושעה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}} ופוטר תוך תקופת ההשעיה שלא מאחת הסיבות שהביאו לידי ההשעיה, יחליט בית הדין למשמעת שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק האמור}} (להלן – בית הדין למשמעת), על פי בקשתם של נציב השירות או של העובד, אם ובאיזו מידה יראו את תקופת ההשעיה כתקופת שירות; בהכרעתו יביא בית הדין בחשבון אם ובאיזו מידה הוּכחה האשמה שגרמה להשעיית העובד.

{{ח:סעיף|11|תקופות ללא משכורת שמביאים אותן בחשבון|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת השירות על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(3)}}, אם היא אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תקופה שדינה כדין שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים}};
{{ח:תת|(2)}} תקופת שירות חלקי לפי {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים}}, או תקופת שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|(3)}} תקופה שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תת|(4)}} תקופה שלא הגיעה בעדה לעובד משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (תשלומים לענין סעיף 11(4) לחוק)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (תשלומים לענין סעיף 11(4) לחוק), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|12|כללים לחישוב המשכורת הקובעת של עובד במשרה חלקית|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} בחישוב המשכורת הקובעת של עובד שהועסק בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית יחולו הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה לא נשתנה במשך כל תקופת שירותו – תהא משכורתו הקובעת שיעור חלקיות המשרה כשהוא מוכפל במשכורתה הקובעת של המשרה המלאה;
{{ח:תתת|(2)}} הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה נשתנה מתקופה לתקופה – תהא משכורתו הקובעת שיעור יחסי של משכורתה הקובעת של המשרה המלאה, והוא כממוצע המשוקלל של שיעורי חלקיות משרתו, בתקופות השונות של שירותו; הוא הדין אם הועסק העובד בחלק מתקופת שירותו במשרה מלאה;
{{ח:תתת|(3)}} עלתה תקופת שירותו של העובד על 420 חודש, הרי אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מאשר החישוב לפי פסקה (2), יחושב הממוצע המשוקלל לפי שיעור חלקיות המשרה ב־420 חדשי השירות הנוחים ביותר לו; אולם קצבת פרישה המשתלמת לפי חישוב זה לא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת המחושבת לפי ממוצע משוקלל זה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי שיעורי חלקיות המשרה בתקופות הנקובות להלן, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מן החישוב לפי פסקאות (2) ו־(3):
{{ח:תתתת|(א)}} חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה – אם נפטר העובד או פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה – בכל מקרה אחר;
{{ח:תתת|(5)}} נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת תקופת מינימום במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה; תקופת המינימום היא ששים חודש בשוטר או בסוהר או אם סיבת הפרישה היתה פטירתו של העובד או פיטוריו מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר, ובכל מקרה אחר – מאה ועשרים חודש;
{{ח:תתת|(6)}} תקופה שבה הועסק העובד במשרה חלקית תיחשב כתקופה שבה הועסק במשרה מלאה או במשרה שחלקיותה גבוהה יותר, אם שולמו בעדה על ידי העובד או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס ההפרש שבין משכורתו של העובד במשרתו החלקית לבין המשכורת של המשרה המלאה או המשכורת של המשרה שחלקיותה גבוהה יותר, הכל לפי הענין;
{{ח:תתת|(7)}} שולמה למי שהועסקה בהוראה במשרה חלקית הטבת שכר על פי הסדר או הוראה החלים על עובדות הוראה שחלקיות משרתן &lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;5&lt;/sub&gt; לפחות בתקופה שהן אמהות לילדים עד גיל 14, יראו לענין סעיף זה את חלקיות משרתה בתקופה האמורה כמוגדלת בחלק העשירי של משרה מלאה, ובלבד ששיעור החלקיות של המשרה לא יעלה עקב הגדלה זו על מאה אחוז.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב המשכורת הקובעת של מי שפרש מהשירות לפני כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) ייקראו פסקאות (4) ו־(5) של סעיף קטן (א) כאילו נאמר בהן כך:
{{ח:תתת|&quot;(4)}} נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבּה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}}, לפי שיעור חלקיות המשרה בחמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מהחישוב לפי פסקאות (2) ו־(3);
{{ח:תתת|(5)}} נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}}, לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שבתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה;&quot;.

{{ח:סעיף|13|משרה חלקית ששיעורה פחות משליש}}
{{ח:תת|(א)}} שירותו של עובד שחלקיות משרתו אינה מגיעה כדי שליש לא יובא בחשבון גמלתו של זכאי לגמלה, לצורך חישוב תקופת השירות ולצורך חישוב המשכורת הקובעת, זולת לענין –
{{ח:תתת|(1)}} קצבת שאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ושירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי אם פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר – לאחר ששירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
{{ח:תתת|(3)}} קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי, אם פרש מסיבת מצב בריאות לקוי ופסקה (2) אינה חלה עליו – לאחר ששירת עשר שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
{{ח:תתת|(4)}} שירותו של עובד עד י״ב באב תשכ״ז (18 באוגוסט 1967).
{{ח:תת|(ב)}} תקופת שירות חלקי לא תפסיק את רציפות השירות, אף אם אין היא מובאת בחשבון כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|14|שירות ביותר ממשרה אחת}}
{{ח:תת|(א)}} הועסק העובד בעת אחת במשרה מלאה אחת ובמשרה או במשרות נוספות תחושב הגמלה על יסוד המשרה המלאה בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} הועסק עובד בעת אחת במספר משרות חלקיות העולות ביחד על משרה מלאה, לא יהיו הוא ושאיריו זכאים לגמלה בעד אותה תקופה אלא בשל משרה מלאה אחת, ולענין זה יראו כחלק העודף על משרה מלאה את העבודה במשרות שבהן משכורתו הקובעת היא הנמוכה ביותר.

{{ח:סעיף|15|זכות לקצבת פרישה|תיקון: תשל״ז־3, תשנ״ד, תשס״ד}}
{{ח:ת}} אלה זכאים לקצבת פרישה:
{{ח:תת|(1)}} מי שיצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}}, {{ח:פנימי|סעיף 17א|17א}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18}};
{{ח:תת|(2)}} מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;
{{ח:תת|(3)}} מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשפסקה (2) אינה חלה עליו;
{{ח:תת|(4)}} מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבה אחרת כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השניה}}, או יותר ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית־הדין למשמעת; אלא שאם פוטר כאמור על פי החלטת בית־הדין למשמעת, בלי שנפסל לשירות, ולפני שהגיע לגיל 60, או לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}} (בפסקה זו – הגיל הקובע) לאחר עשרים וחמש שנות שירות, רשאי בית הדין להחליט על הקטנת קיצבת הפרישה שלו, ובלבד שלא תקטן הקיצבה שתשולם לנידון מהמועד שבו הגיע לגיל 60 או לגיל הקובע, לפי הענין, מהסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}, אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור בפסקה (4), רשאי בית הדין להחליט על שלילה מוחלטת של הזכות לקיצבת פרישה בנסיבות חמורות במיוחד ומנימוקים שיפורשו בהחלטתו.

{{ח:סעיף|16|דין מתגייס לשירות קבע}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 43|בסעיף 43 לחוק החיילים המשוחררים}} – עובד שהתגייס לשירות קבע לא ייחשב, לצורך קביעת זכויותיו לגמלה, כעובד שפוטר.

{{ח:סעיף|17|יציאה לקצבה לפי רצון העובד|תיקון: תשל״ג, תשס״ד}}
{{ח:ת}} עובד רשאי לצאת לקצבה –
{{ח:תת|(1)}} לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}};
{{ח:תת|(2)}} לאחר ששירת עשר שנים, אם הגיע לגיל ששים או אם ועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אין הוא מסוגל לעבוד בשירות המדינה;
{{ח:תת|(3)}} לאחר תקופת שירות של עשרים שנה בהוראה, כמורה או כגננת, יהא גילו בשעת הפרישה אשר יהא.

{{ח:סעיף|17א|יציאה מוקדמת לקצבה|תיקון: תשל״ז־3, תשנ״ז־3, תשס״ט, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד שנסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנים, ואינו זכאי לקצבת פרישה על פי הוראות אחרות של חוק זה, יחול עליו {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ג)}}; אולם אם נפסל העובד לשירות בהחלטת בית הדין למשמעת, או החליט בית הדין, אף בלי שפסל אותו לשירות, שלא תשולם לו קצבת פרישה, כולה או מקצתה, תפקע או תצומצם תחולתו של הסעיף, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה אינו חל על מי שקיבל פיצויים עקב סיום שירותו וכן על מי שזכויותיו לגמלאות עקב שירותו נשמרו על פי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיפים 86}} {{ח:פנימי|סעיף 92|או 92}} או על פי חוק אחר; ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ונרשמה הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)}}, תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר של העובד לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”המשכורת הקובעת“ שבסעיף 8}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9 עד 9ב}}, יראו את מועד סיום השירות של מי שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף זה, כמועד פרישתו מהשירות.

{{ח:סעיף|18|יציאה לקצבה לפי החלטת נציב השירות|תיקון: תשל״ז־3, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} עובד ששירת עשר שנים לפחות, רשאי נציב השירות להחליט על יציאתו לקצבה אם הגיע העובד לגיל 60 והוא חייב לעשות כן בתום החודש שבו הגיע העובד לגיל פרישת חובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}} (בסעיף זה – גיל פרישת חובה); אולם נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות ובהסכמת העובד, להרשות את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל פרישת חובה לתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע, אם הוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה במשרתו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עובד ששירת עשר שנים לפחות והגיע לגיל 60, רשאי נציב השירות להחליט גם על יציאתו לקצבה לגבי חלק ממשרתו בלבד, ואם הגיע העובד לגיל פרישת חובה והוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה חלקית במשרתו – יהא נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי להרשות את המשך העסקתו של העובד לגבי חלק ממשרתו ולתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע; כל החלטת נציב השירות לפי פסקה זו טעונה הסכמת העובד.
{{ח:תתת|(2)}} קצבתו של עובד כאמור, כל עוד הוא מוסיף לשרת במשרה חלקית, תחושב באופן יחסי לחלק המשרה שלגביו הוצא לקצבה; לא הגיע חלקיות המשרה שבה הוסיף העובד לשרת כדי השיעור הבא בחשבון לענין {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} – תחושב כלל קצבתו, לאחר פרישתו מהמשרה החלקית שבה הוסיף לשרת, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)}}, כאילו הוצא לקצבה מלאה במועד שבו הוצא לקצבה לגבי החלק הראשון של משרתו.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את התנאים והדרכים לשימוש בסמכויות של נציב השירות ושל ועדת השירות לפי סעיף זה, לרבות תקופות המקסימום להארכת השירות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67), תשכ״ט–1968}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} עובד הרואה את עצמו נפגע על ידי הוצאתו לקצבה לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, רשאי לערור על החלטת נציב השירות לפני ועדת השירות תוך תקופה ובדרך שנקבעו בתקנות; ועדת השירות תיתן הזדמנות לנציגות עובדי המדינה להשמיע את דבריה ורשאית היא לקבל את הערר או לאשר את החלטת הנציב, בלי שינויים או בשינויים שתמצא לנכון, והחלטתה תהא סופית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על הוצאה לקיצבה)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על הוצאה לקיצבה), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|19|מתן הודעה מוקדמת}}
{{ח:תת|(א)}} עובד היוצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} יתן הודעה מוקדמת על רצונו לצאת לקצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על יציאה לקיצבה)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על יציאה לקיצבה), תשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} נציב השירות יתן לעובד הודעה מוקדמת על החלטתו להוציאו לקצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על הוצאה לקיצבה)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על הוצאה לקיצבה), תשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} פרש העובד בלי שניתנה הודעה מוקדמת כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רואים אותו, לענין הזכויות לגמלה, כאילו פרש בתום התקופה שנקבעה למתן ההודעה ותחילתה ביום הפרישה בפועל, או ביום מתן אותה הודעה – אם ניתנה למועד שלפני תום התקופה שנקבעה; לענין הזכויות למשכורת בעד התקופה האמורה ופיצוי על אי־מתן ההודעה, יהא דין יציאה או הוצאה לקצבה בלא הודעה מוקדמת כאמור כדין התפטרות או פיטורים ללא הודעה מוקדמת.

{{ח:סעיף|20|שיעור קצבת הפרישה|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־3, תשנ״ב־3, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לקצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חדשי שירותו, ובלבד שלא יעלה על שבעים אחוז ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוז ממנה; אולם אם הועסק העובד בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית, יכולה הקצבּה לעלות על שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת, ובלבד שלא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שועדה רפואית קבעה, סמוך לפרישתו, כי הוא נכה בעל דרגת נכות של 50% או יותר, וכן אדם שפוטר מן השירות בגלל נכות בדרגה קטנה מזו, לא תפחת קצבתו מעשרים אחוז ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנתקבל לשירות כשהוא נכה, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנתקבל לשירות תוך שנתיים מיום עלותו ארצה ושירת עשר שנים לפחות עד פרישתו, ואינו מקבל קיצבת פרישה מעבודה או תשלומי ביטוח סוציאלי ממדינה אחרת, וביום התקבלו לשירות הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}, לא תפחת קיצבתו מ־35% ממשכורתו הקובעת; עובד כאמור יהא זכאי לתוספת קיצבה של 2% ממשכורתו הקובעת בעד כל שנת עבודה נוספת מעבר לעשר שנים, ובלבד שקיצבתו לא תעלה על 70% ממשכורתו זו.
{{ח:תת|(ה)}} עובד כאמור בסעיף קטן (ד) והזכאי להגדלת תקופת שירותו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ב)}} בגלל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות מחתרתי בחוץ לארץ;
{{ח:תתת|(2)}} היותו אסיר ציון;
{{ח:תתת|(3)}} היותו ניצול רדיפות הנאצים;
{{ח:תתת|(4)}} היותו הורה שכול או אלמנה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שניספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שניספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(5)}} טעמים רפואיים ומשפחתיים;
{{ח:תתת|(6)}} שירות סדיר כחייל של מי שגוייס בחוץ לארץ לפני עלייתו לארץ, ושירת בתקופת מלחמת העולם השניה בשירות הצבא הבריטי או בצבאות בנות הברית, כשהשירות האמור איננו מובא בחשבון כשירות לצורך הגימלאות;
{{ח:תתת|(7)}} היותו בעל עיטור על״ה שהוענק בעד פעילות שאיננה חופפת פעילות אחרת המזכה בהכרת שירות על פי החוק, –
{{ח:תת}} יהיה זכאי לשתי ההגדלות, ובלבד שתקופת השירות של העובד כפי שהוגדלה כך לא תעלה על פי שניים משנות שירותו בפועל.

{{ח:סעיף|21|מתי לא תובא נכות בחשבון|תיקון: תשל״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שדרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו, כל נכות שבעדה קיבל או היה זכאי לקבל פיצויים או הטבות אחרות מאוצר המדינה {{ח:פנימי|סעיף 60|וסעיף 60}} אינו חל עליה, לא תובא בחשבון לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו, אלא אם הוחזר לאוצר המדינה אותו חלק מהפיצויים או ההטבות שקיבל הבא לפצותו על תקופת נכות שהוא זכאי בה גם לקצבה, או אם ויתר על החלק האמור, הכל לפי הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי קצבה של מי שבחר בקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ג)}}, למעט מי {{ח:פנימי|סעיף 78|שסעיף 78}} חל עליו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנתמלאו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}} אינו חל על אותה נכות;
{{ח:תתת|(3)}} קיבל בעד הנכות פיצויים שלא מאוצר המדינה לפי כל חובה חוקית, פרט לחוזה ביטוח, או מענק מהמוסד לביטוח לאומי, מבלי ששולם לאוצר המדינה אותו חלק מהם הבא לפצותו על תקופת נכותו שבה זכאי הוא גם לקצבה לפי חוק זה, או קיבל בעדה קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, פרט לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ו׳2 לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תת}} לא תבוא בחשבון – לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו לפי חוק זה – כל נכות שבעדה קיבל פיצויים, מענק או קצבה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} נגרמה לעובד על ידי צד שלישי נכות העשויה לקבוע את שיעור קצבתו, {{ח:פנימי|סעיף 60|וסעיף 60}} אינו חל עליה, חייב הוא להודיע על כך לממונה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות ולעשות כל פעולה סבירה שהממונה ידרוש ממנו כדי לקבל פיצויים מהצד השלישי; למטרה זו רשאי הממונה לדרוש מהעובד למסור למי שיורה יפוי־כח להגיש נגד הצד השלישי על חשבון אוצר המדינה תביעה לפיצוי מלא או חלקי על הנכות, הכל כפי שיורה הממונה; לא עשה העובד את המוטל עליו לפי סעיף קטן זה, לא תובא הנכות בחשבון לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר חישוב חלק הפיצויים או המענק שיש להחזירו או לשלמו לאוצר המדינה לפי סעיף זה, בדבר אופן החזרתו ובכל ענין אחר הנוגע לביצוע סעיף זה; בין השאר רשאי הוא לקבוע בתקנות אלה כי תשלומי פיצויים או מענק בעד נכות יובאו בחשבון לענין חישוב הגמלאות לפי סעיף זה רק אם נתקבלו על ידי העובד תוך תקופה מסויימת לפני פרישתו, שנקבעה באותן תקנות.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שפרש מהשירות לפני י״ב באב תשכ״ז (18 באוגוסט 1967) ועל שאיריו.

{{ח:סעיף|21א|הפחתת חלק מקצבת פרישה בשל פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, נרשמה הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב}}, ומתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א}} לעניין ההעברה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תופחת קצבת הפרישה המגיעה לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – הקצבה המלאה) בסכום השווה למכפלת הקצבה המלאה בשיעור הקבוע, בהתאם למינו של בן הזוג לשעבר, {{ח:חיצוני|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו#תוספת|בתוספת לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני}} (בסעיף זה – סכום ההפחתה);
{{ח:תתת|(2)}} לאחר ביצוע ההפחתה כאמור בפסקה (1) והעברת הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א}} ייוותר בידי הזכאי לקצבת פרישה ההפרש שבין הסכום הנותר בידי הזכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה ובין מחצית סכום ההפחתה; בסעיף זה, ”הסכום הנותר בידי זכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה“ – ההפרש שבין הקצבה המלאה ובין הסכום שהיה מועבר לבן הזוג לשעבר אילולא ההפחתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א(א)(1)}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין התקופה שקדמה למועד העברת חלק מקצבת פרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הפחתה כאמור בפסקה (1) תבוצע בעד התקופה שהחל מהחודש שלאחר החודש הראשון שבו שולמה קצבה לזכאי לקצבת פרישה או החודש שבו חל מועד הפירוד, ואם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני מועד אחר לתחילת זכאות בן הזוג לשעבר לקבלת חלק בחיסכון הפנסיוני – החודש האמור, והכול לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההפחתות כאמור בפסקת משנה (א) יחושבו בתוספת שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו הופחת סכום כאמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמה לזכאי לקצבת פרישה קצבה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א), ויחולו לגביהן הוראות פסקה (2); לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|(4)}} נפטר בן הזוג לשעבר, תבוצע מלוא ההפחתה כאמור בפסקה (1) מסכום הקצבה המלאה המשולמת לזכאי לקצבת פרישה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;
{{ח:תתת|(2)}} הבקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 42א|סעיף 42א}} הוגשה לממונה לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או לאחר החודש שקדם לחודש שבו החל העובד לקבל קצבת פרישה, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|22|מענק נוסף לקצבה|תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שפוטר מהשירות לפני שהגיע לגיל 60 והוא זכאי לקצבת פרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(2), (3) או (4)}} {{ח:פנימי|סעיף 78|או 78}} – ישולם לו, נוסף על הקצבּה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על הסכום הקטן משני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משכורתו השנתית;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום היוצא מהיווּן קצבה, ששיעורה כהפרש שבין הקצבּה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו ובין הקצבּה שהיתה מגיעה לו, אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60 ובהגיעו לגיל 60 היה זכאי לתוספת משפחה בגלל אותם בני משפחה שבגללם היה זכאי לתוספת משפחה בשעת פרישתו.
{{ח:תת|(ב)}} היה הזכאי לקצבת פרישה כאמור עובד במשרה חלקית, תחושב הקצבּה שהיתה מגיעה לו אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60, לפי חלקיות המשרה שלפיה מחושבת הקצבּה של אותו עובד בזמן פיטוריו.
{{ח:תת|(ג)}} פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|22א||תיקון: תש״ם, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23|מענק לבעל דרגת נכות נמוכה מ־&lt;wbr&gt;25%}}
{{ח:ת}} עובד – למעט שוטר וסוהר – שפוטר אחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו נמוכה מ־25% והוא זכאי עקב פיטורים אלה לפיצויי פיטורים, ישולם לו נוסף לפיצויים אלה מענק בשיעור של אחוז אחד מסכום הפיצויים לכל אחוז מאותה דרגת נכות.

{{ח:סעיף|24|ברירת זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות יהיה רשאי להודיע בכתב, כי במקום זכותו לקצבה בעד שירותו הקודם הוא בוחר בצירוף תקופת שירותו הקודם לתקופת שירותו החוזר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה לפי סעיף קטן (א) תימסר תוך שנים־עשר חדשים מהמאוחר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יום סיום תקופת הנסיון בשירות החוזר, ואם לא חלה בו תקופת נסיון – יום שחזר העובד לשירות;
{{ח:תתת|(2)}} יום שמי שנקבע בתקנות הודיע לעובד על זכותו לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תת}} אולם לא לאחר שפרש העובד מהשירות החוזר.

{{ח:סעיף|25|דין עובד שצירף תקופות שירות|תיקון: תש״ם, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} הודיע עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} זכותו לקצבה בעד שירותו הקודם בטלה מיום שחזר לשירות, והוא חייב להחזיר לאוצר המדינה, בשיעורים שנקבעו בתקנות, את סכומי הקצבּה שקיבל בעד התקופה שבה שירת שירות חוזר;
{{ח:תת|(2)}} תקופת שירותו הקודם תצורף לתקופת שירותו החוזר;
{{ח:תת|(3)}} קיבל העובד בעת פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} {{ח:פנימי|סעיף 63ב|או 63ב}}, יחזיר לאוצר המדינה, בתנאים, לרבות תשלום בשיעורים, שנקבעו בתקנות, חלק יחסי מן המענק ששיעורו כיחס בין התקופה המתחילה עם חזרתו לשירות החוזר ומסתיימת בהגיעו לגיל 60, לבין התקופה המתחילה עם פרישתו מהשירות הקודם ומסתיימת בהגיעו לגיל 60;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3) רשאי העובד, במקום להחזיר חלק מן המענק כאמור באותה פסקה, לדרוש כי, בחישוב הקצבּה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, יראו את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית בלבד, ואם היתה המשרה חלקית – כמשרה ששיעור חלקיותה קטן ממה שהיה למעשה, הכל לפי שיעורים, כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; אולם פסקה זו לא תחול אם כתוצאה מאותו חישוב תרד חלקיות המשרה בשירות הקודם מתחת לשיעור המובא בחשבון לענין {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(5)}} היוון העובד חלק מקצבתו בעד שירותו הקודם, יראו, בחישוב הקצבּה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית ששיעור חלקיותה כיחס שבין החלק הבלתי מהוּון של הקצבּה בעד השירות הקודם לבין קצבה מלאה לפני ההיווּן;
{{ח:תת|(6)}} הוּון חלק מקצבה כאמור בפסקה (5) בעד תקופה מסויימת בלבד, תשולם הקצבּה לפי האמור בפסקה (5) אחרי הפרישה מהשירות החוזר, רק במשך פרק הזמן שבו עולה התקופה שבעדה הוּונה הקצבּה על התקופה שבה הגיעה לזכאי קצבה מוקטנת עקב ההיוון לפני תחילתו של השירות החוזר; תם אותו פרק זמן, תשולם הקצבּה כאילו לא הוּון חלק מהקצבּה בעד השירות הקודם;
{{ח:תת|(7)}} המשכורת הקובעת, לענין חישוב הקצבה שתגיע לאחר הפרישה מהשירות החוזר, תחושב לפי דרגתו של העובד בזמן פרישתו הראשונה או האחרונה, הכל לפי הדרגה הגבוהה יותר.

{{ח:סעיף|26|קצבה לשאיריו של עובד|תיקון: תשל״ז־3, תשל״ח, תשמ״ו, תשע״ד־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עובד שנפטר בזמן שירותו והוא שירת לפחות שלוש שנים – תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת, והם –
{{ח:תתת|(1)}} לבן זוג –
{{ח:תתתת|(א)}} באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה – ארבעים אחוזים;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הותיר אחריו הנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) –
{{ח:תתתתת|(1)}} עד החודש שבו היה מגיע העובד לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – ארבעים אחוזים;
{{ח:תתתתת|(2)}} החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין ארבעים אחוזים למכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;
{{ח:תתת|(1א)}} לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע – מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;
{{ח:תתת|(2)}} ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן זוג הזכאי לקצבה – עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
{{ח:תתת|(3)}} ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן זוג הזכאי לקצבה – חמישה עשר אחוז לכל יתום בתוספת חמישה עשר אחוז לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
{{ח:תתת|(4)}} לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם – עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר לא בן זוג ולא יתומים הזכאים לקצבה – חמישה עשר אחוז לכל אחד.
{{ח:תת|(א1)}} לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מי שהיה ליתום של עובד לאחר שהגיע לגיל 18 והוא זכאי לקצבה לפי סעיף קטן (א), לרבות קצבה ששיעורה נקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(א)}}, רשאי להוון את הקצבה האמורה כולה.
{{ח:תתת|(2)}} הוראה זו אינה חלה –
{{ח:תתתת|(א)}} על יתום שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם בחרו שאירי העובד בהטבות פרישה אחרות במקום כל הגמלאות המגיעות להם לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40}}.

{{ח:סעיף|27|מענק לשאירים באין קצבה|תיקון: תשל״ג־5, תשמ״ו, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד שנפטר בזמן שירותו לאחר ששירת פחות משלוש שנים, ישולם לרגל פטירתו מענק לשאיריו בשיעור שתקבע הממשלה (בסעיף זה – המענק).
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השירות תקבע את הכללים לחלוקת המענק בין השאירים ושיעורי הסכומים שינוכו ממשכורתו של עובד על חשבון המענק שיגיע לרגל פטירתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שאיר“ – למעט בן זוג לשעבר, ופרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (גימלאות) (מענק לשאירים)|כללי שירות המדינה (גימלאות) (מענק לשאירים), תשט״ז–1956}}.}}

{{ח:סעיף|28|קצבה לשאיריו של זכאי לקצבת פרישה|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשע״ד, תשע״ד־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לקצבת פרישה שנפטר – תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(ב)(2)}}, קצבה באחוזים מהקצבּה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם –
{{ח:תתת|(1)}} לבן־זוג, אם היה בן־זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד –
{{ח:תתתת|(א)}} באין אחרי הזכאי לקצבת פרישה שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הותיר אחריו הזכאי לקצבת פרישה שנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א)- ההפרש שבין שישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר בלא הפחתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א(א)}}, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;
{{ח:תתת|(1א)}} לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 21א(ב)}} – מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן־זוג הזכאי לקצבה – חמישה־עשר אחוז לכל יתום;
{{ח:תתת|(3)}} ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן־זוג הזכאי לקצבה – חמישה־עשר אחוז לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
{{ח:תתת|(4)}} לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ובאין אחרי הנפטר לא בן־זוג ולא יתום הזכאים לקצבה – עשרים אחוז לכל אחד.
{{ח:תת|(א1)}} לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
{{ח:תת|(ב)}} קצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – כאמור ברישה לסעיף קטן (א) – היא הקצבּה שהיה מקבל אותה תכוף לפני פטירתו אילולא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיפים 32}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ו־46(ב) או (ד)}}, בצירוף תוספות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}}, ככל שהיה זכאי להן.
{{ח:תת|(ג)}} הופחתה או נשללה קצבתו של זכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}} {{ח:פנימי|סעיף 61|או 61}}, יראו כקצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקצבּה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(ג)}}, ולענין זה תבוא במקום הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה היה כבר זכאי לה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) –
{{ח:תתת|(1)}} לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(ג)}}, והותיר אחריו, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (2), תשולם קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;
{{ח:תתתת|(ב)}} החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;
{{ח:תתת|(2)}} לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, של מי שבחר בזכויות לקצבה כאמור בפסקה (1) ונפטר כאמור באותה פסקה, תשולם קצבה בסכום השווה למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א(א)}}, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה כאמור אלא החל מהחודש שלאחר החודש הקובע.

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30|קצבת שאיר ששיעורה נקבע על ידי הממונה|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשל״ח, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה סך כל הקצבאות המגיעות לשאיריו של נפטר עולה על השיעור הקיצוני, או שהשאיר אחריו הנפטר יותר מבן זוג אחד או יתומים מיותר מבן זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד – תשולם לשאיריו, במקום הקצבאות בשיעורים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 28|או 28}}, קצבאות בשיעורים שיקבע הממונה, בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם; ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} ששיעור הקצבּה שיקבע הממונה לשאיר פלוני מהשאירים כאמור לא יעלה על שיעור הקצבּה שהיתה מגיעה לאותו שאיר אילולא הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(2)}} שסך כל הקצבאות שיקבע הממונה יהיה השיעור הקיצוני או סך כל הקצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף זה, הכל לפי הסכום הקטן יותר.
{{ח:תת|(א1)}} לעניין סעיף קטן (א), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ואולם האמור באותו סעיף קטן לא יחול אם השאיר אחריו הנפטר בן זוג אחד ובן זוג לשעבר אחד, או בן זוג אחד ופרוד של קבע אחד שניתן לגביו פסק דין לאיזון.
{{ח:תת|(ב)}} השיעור הקיצוני לגבי שאיריו של עובד הוא שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של העובד, ולגבי שאיריו של זכאי לקצבת פרישה – תשעים אחוזים מקצבתו, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשל״ו־7, תשל״ז־3, תשנ״ט, תשס״ה, תשע״ד־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32|הגבלת גמלאות כפל|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז, תשל״ז־3, תש״ן־2, תשס״ט, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”גמלאות כפל“ – שתי קצבאות לפי חוק זה, או קצבה אחת לפי חוק זה בצירוף אחת או יותר מגמלאות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} פיצויים שבועיים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}};
{{ח:תתת|(3)}} קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר כלשהו או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים על פי התקשרות עם אוצר המדינה לצורך קצבה או תשלום כאמור, למעט גמלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}};
{{ח:תתת|(4)}} קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים על פי חוק אחר או הסכם או הסדר כלשהו מקופה ציבורית שקבעה הממשלה לעניין סעיף זה, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולין שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קצבה או תשלום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} היה אדם זכאי לגמלאות כפל וסך כולם, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על 70% מהמשכורת הקובעת, תופחת הקצבּה לפי חוק זה או אחת משתי הקצבאות לפיו, הכל לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גמלאות הכפל על 70% מהמשכורת הקובעת; הוראה זו לא תחול על קצבת יתום ועל קצבה שלא לפי חוק זה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ־ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקצבה לפי חוק זה זכאי לקצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קצבה לפי חוק זה, תהיה ההפחתה של כל קצבה בסכום שיחסו לכלל הסכום שיש להפחית אילו היתה ההפחתה נעשית על פי הוראות סעיף קטן (ב) כיחס של כל קצבה וקצבה אל סכומן הכולל של הקצבאות לפני ההפחתה.
{{ח:תת|(ד)}} המשכורת הקובעת לענין סעיף זה תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה מחושבת כל קצבה לפי חוק זה, או המשכורת שלפיה מחושבות הגמלאות האחרות, הכל לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגמלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין סעיף זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משכורת קובעת משוקללת“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} – המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספות לקצבה ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה למי שפרש כאמור או לשאירו;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי מי שאינה מגיעה לו תוספת לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} – המשכורת הקובעת;
{{ח:תתת}} לעניין הגדרה זו, חל {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} על המשכורת הקובעת לפי חוק זה, תחושב המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי המשכורת הקובעת, הקצבה, והתוספות לקצבה שהיו מחושבות לגבי מי שפרש מהשירות או שאירו אילו עבד מי שפרש כאמור במשרה מלאה בכל תקופת שירותו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוספות לקצבה“ – התוספות לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ב|בסעיף 9ב}} המגיעות למי שפרש מהשירות או לשאירו.
{{ח:תת|(ה)}} שירת עובד בעת אחת בשירות המדינה ובגוף שקופתו נקבעה כקופה ציבורית לעניין סעיף זה, וסך כל הקצבאות והגמלאות המגיעות עקב שירות כאמור עודף על הקצבּה שהיתה מגיעה אילו בתקופה האמורה שירת בשירות המדינה במשרה מלאה, במשכורת השווה למשכורת הקובעת כאמור בסעיף קטן (ד) – תופחת הקצבּה לפי חוק זה בעודף כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} סעיף זה אינו גורע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן־זוגו והשניה היא קיצבת פרישה;
{{ח:תתת|(2)}} הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת פרישה או קיצבת שאיר עקב פטירת בן־זוגו והשניה היא קיצבה בשל פגיעה בעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}.

{{ח:סעיף|33|סייגים {{ח:פנימי|סעיף 32|לסעיף 32}}}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}} אינו חל על קצבה לפי חוק זה של מי שלפני כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) (להלן בסעיף זה – יום התיקון) היה זכאי לה ולגמלה מן המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}} למעט קצבה שניה לפי חוק זה וקצבה בגלל פגיעה בעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} (להלן בסעיף זה – קצבת פגיעה בעבודה).
{{ח:תת|(ב)}} מי שהיה לפני יום התיקון זכאי לשתי קצבאות לפי חוק זה ובחר באחת מהן, זכאי לקבל את שתי הקצבאות לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}; אולם אם שולמו פיצויי פיטורים עקב פרישה מן השירות שהיתה מזכה אותו בקצבה אילו {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}} עמד בתוקף אותה שעה, לא תבוא בחשבון תקופת שירותו התקופה שבעדה שולמו הפיצויים.
{{ח:תת|(ג)}} מי שלפני יום התיקון פרש מהשירות בנסיבות שהיו מזכות אותו או את שאיריו, לפי בחירתם, בקצבה לפי חוק זה או בקצבת פגיעה בעבודה, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחר הזכאי לקצבה כאמור בקצבת פגיעה בעבודה, יהא זכאי גם לקצבה לפי חוק זה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, אולם אם שולמו עקב הפרישה פיצויי פיטורים, לא תבוא בחשבון הקצבּה לפי חוק זה תקופת השירות שבעדה שולמו הפיצויים;
{{ח:תתת|(2)}} בחר הזכאי בקצבה לפי חוק זה, יהא זכאי גם לקצבת פגיעה בעבודה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, ובלבד שהתביעה לקצבת פגיעה בעבודה הוגשה על ידיו תוך שנים עשר חדשים מאירוע המקרה שהיה מזכה אותו בקצבת פגיעה בעבודה לולא בחר בקצבה לפי חוק זה או שהמוסד לביטוח לאומי שילם לאוצר המדינה פיצוי לפי חוק זה, כפי שעמד ערב יום התיקון, על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלם;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2) רשאי המוסד לביטוח לאומי לשלם קצבת פגיעה בעבודה, כולה או מקצתה, אף אם נתבעה אחרי המועד האמור באותה פסקה.

{{ח:סעיף|34|גמלה לפי חוק זה ולפי חוקי השיקום|תיקון: תשל״ג־2, תשל״ז־3, תשנ״ב־4, תשע״ט, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות החיילים}}, {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}}, {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970}}, וכל חוק אחר ששר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, קבע בצו כחוק שיקום לענין חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה לפי חוקי השיקום“ – תגמולים, הענקה או מענק המגיעים לפי חוקי השיקום.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי עקב מאורע אחד לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} ולגמלה לפי חוקי השיקום – הברירה בידו לבחור באחת מהן, אולם משפרש עובד מהשירות ועקב הפרישה נהיה לזכאי גם לגמלה לפי חוקי השיקום מחמת שינוי בשיעור הכנסותיו, לא יגרע הדבר מזכויותיו לגמלאות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} בחר בקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים מהגמלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הזכאי, שלא עקב מאורע אחד, לגמלה לפי חוק זה ולגמלה לפי חוקי השיקום, יהא זכאי לקבל את שתי הגמלאות גם יחד.
{{ח:תתת|(2)}} סעיף קטן זה יחול, לגבי הזמן שלאחר כ״ז בתשרי תשכ״ח (31 באוקטובר 1967), אף על מי שפרש עד אותו יום, ובלבד שאם קיבל הטבות פרישה מאוצר המדינה עקב הפרישה מן השירות, הוחזרו הטבות אלה לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (החזרת הטבות פרישה על ידי זכאי לגימלה לפי החוק ולפי חוקי השיקום)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (החזרת הטבות פרישה על ידי זכאי לגימלה לפי החוק ולפי חוקי השיקום), תשכ״ט–1968}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), עובד שפוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}}, שלקה בה באותו שירות ודרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, יהיה זכאי לקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)}} וכן למלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), עובד שנפטר בזמן שירותו ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום, וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו שאיריו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה, ואין רואים קצבה זו כהכנסה לעניין חוקי השיקום.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), שאיריו של זכאי לקצבת פרישה שנפטר, והם זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה, ואין רואים קצבה זו כהכנסה לעניין חוקי השיקום.

{{ח:סעיף|35|קצבה ומשכורת|תיקון: תש״ל, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשמ״ז, תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ד, תשס״ט, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות במשרד ממשלתי, ביחידת סמך או בגוף אחר שהוראות סעיף קטן זה חלות עליו או הוחלו עליו שמהם פרש, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) תחושב המשכורת הקיימת לפי המשכורת שקיבל הזכאי לקצבה מאוצר המדינה בעד החודש שבו מגיעה הקצבּה.
{{ח:תת|(ג)}} חל {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} על החישוב של המשכורת הקובעת, יובא בחשבון לצורך ההפחתה לפי סעיף קטן (א) רק אותו חלק ממשכורתו הקיימת של הזכאי לקצבה ששיעורו כיחס שבין חלקיות משרתו של העובד שלפיה מחושבת משכורתו הקובעת לבין משכורת של משרה מלאה.
{{ח:תת|(ד)}} זכאי לקצבת פרישה שתכוף לפני פרישתו עבד במשרה חלקית ושנתמלאו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערב פרישתו עבד במשרה נוספת בשירות המדינה, ומשרה זו אינה מזכה בגמלה או בתשלום כיוצא בה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מוסיף לעבוד במשרה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת}} משכורתו בעד העבודה כאמור בפסקה (2) לא תובא בחשבון לענין ההפחתה לפי סעיף זה, אלא במידה ששיעור חלקיות משרתו בעבודה כאמור ביחד עם שיעור חלקיות המשרה שממנה פרש עולים על משרה מלאה.
{{ח:תת|(ה)}} זכאי לקצבת פרישה שהיוון חלק מקצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (א) כאילו מקבל הזכאי קצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקצבּה עקב קבלת משכורת מאוצר המדינה, ינוכה ממנה חלק הקצבּה שהיוון.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקצבת פרישה שהגיע לגיל 60; ואם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הבטחון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א}}, שוטר או סוהר, משהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה כוללת“ – המשכוקת הקיימת בצירוף הקצבה הרגילה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משכורת קובעת“ – משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ד)}}, ואולם הסיפה להגדרה האמורה, החל במילים ”לעניין הגדרה זו“ – לא תחול;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המשכורת הקיימת“ – המשכורת שהזכאי לקצבת פרישה מקבל מאוצר המדינה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבה רגילה“ – קצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|36|קצבה לבן זוג שהגיע לגיל 45|תיקון: תשל״ז־3, תשע״ד־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בסעיפים הקודמים, תשולם קצבת שאיר לבן זוג העומד ברשות עצמו, למעט בן זוג {{ח:פנימי|סעיף 34|שסעיף 34(ו) או (ז)}} חל עליו, רק החל מהגיעו לגיל ארבעים וחמש, זולת אם לו או לנפטר ילד שנתמלאו בו שנים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אינו עומד ברשות עצמו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד, או פרנסתו כולה על בן הזוג, או פרנסתו עליו במידה שקבע שר האוצר באישור ועדת העבודה של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד שנולד אחרי פטירת אביו, רואים אותו, לענין זכויות בן הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.
{{ח:תת|(ג)}} אלמנתו של מי שנפטר לפני כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) שאין לה ילד והיא עומדת ברשות עצמה, לא תשולם לה קצבת שאיר כל עוד לא הגיעה לגיל 45, על אף האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

{{ח:סעיף|37|מענק לבן זוג כשאין קצבה|תיקון: תשל״ז־3, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בן זוג שאיננו מקבל קצבת שאיר בגלל האמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}} או {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(א)(1)}} לגבי תקופת הנישואין – ישולם לו מענק כקצבה שהיה זכאי לה אילולא האמור בסעיפים אלה כפול שנים עשר; אולם בן זוג {{ח:פנימי|סעיף 36|שסעיף 36}} חל עליו ושהגיע במות הנפטר לגיל 43, יהיה המענק בשיעור המכפלה של מחצית הקצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל 45.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינוי זה: במקום ”תקופת הנישואין“ יקראו ”התקופה המשותפת“.

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|39|גמלה ופיצויי פרישה|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} עובד או שאירו הזכאים, בגלל פרישת העובד, לגמלה לפי חוק זה, פרט למענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיפים 23}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}}, לא יהיו זכאים בגלל אותה עילה לפיצויי פיטורים המשתלמים לעובד או לשאיריו, אלא בנסיבות ובתנאים המפורטים בסעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} שאיר הזכאי בגלל מותו של עובד לגמלה לפי חוק זה, לא יהיה זכאי בגלל אותה עילה למענק ביטוח חיים שאוצר המדינה משתתף במימונו.
{{ח:תת|(ג)}} מי שאינו זכאי לקצבה לפי חוק זה בגלל בחירתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}} ומגיעים לו פיצויי פיטורים, לא יעלה סכום הפיצויים על המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו, כפול חמש; שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות משרתו בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה – הכל לפי החישוב הנוח יותר לעובד או לשאיריו, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} מי שחל עליו {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ג)}} ובחר בקצבת פגיעה בעבודה לפני יום התיקון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 33|באותו סעיף}}, ינהגו בו, לענין זכותו לפיצויי פיטורים, כפי שנוהגים לפי סעיף קטן (ג) במי שאינו זכאי לקצבה בגלל בחירתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו, אף אם ויתר הזכאי על גמלתו, או אף אם הגמלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|שבסעיפים 15(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17א|17א}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 61|או 61}}.
{{ח:תת|(ו)}} עובד שנתקיימו בו שלושה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא זכאי לקצבת פרישה בשיעור המְרַבּי, או היה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,
{{ח:תת}} יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.
{{ח:תת|(ז)}} עובד שנתקיימו בו ארבעה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;
{{ח:תתת|(2)}} הוא זכאי לגמלאות כפל לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א)(3) או (4)}}, או לקצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}}, או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת שירותו בפועל מטעם המדינה, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה איננו חל עליו אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}, ותקופת עבודתו אצל מעסיק אחר שחל עליה {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, וכן תקופת עבודתו שעליה העובד איננו זכאי לקצבה לפי חוק זה אלא לקצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)(3) או (4)}}, מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} הוא זכאי לקצבה בשיעור המרבּי בשל הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}} או על פיהם, או בשל האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ב)}}, או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,
{{ח:תת}} יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופות השירות המזכות אותו בקצבה בשיעור המרבּי, או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן – תקופת השירות העודפת).
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), אם על פי הסכם, או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקצבה המשתלם מטעם מעסיק קודם, בחלק משיעור הקצבה שהיתה מגיעה לעובד בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבּי, לא ישולמו פיצויי פיטורים בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקצבה כאמור.
{{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור מרַבּי“ – השיעור המרבּי של קצבת הפרישה שהיה משתלם לעובד אילו פרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פיצויי פיטורים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|בחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת שירות בפועל“ – לרבות –
{{ח:תתתת|(1)}} תקופת עבודה במוסד מוכר שצורפה לתקופת שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 36|סעיף 52 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשי״ד–1954}};
{{ח:תתתת|(2)}} תקופת העדר משירות המובאת בחשבון תקופת השירות מכוח האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(4)}}, או {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 7|בסעיף 12(4) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|40|מענק לשאירים במקום גמלאות אחרות|תיקון: תשל״ח, תשמ״ו}}
{{ח:ת}} עובד שנפטר לאחר שלוש שנות שירות רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור במקום כל הגמלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים להם לולא האמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(א)}};
{{ח:תת|(2)}} המענק שהיה משתלם להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} אילו שירת העובד פחות משלוש שנים, ואם היו מגיעים להם פיצויי פיטורים לולא האמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(א)}} – בתוספת פיצויים אלה, במלואם או בשיעור המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו כפול שלוש, הכל לפי הקטן יותר;
{{ח:ת}} שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות המשרה בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה – הכל לפי החישוב הנוח יותר לשאירים.

{{ח:סעיף|41||תיקון: תשל״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תביעות ותשלומים}}

{{ח:סעיף|42|תביעות|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} התובע גמלה יגיש את תביעתו לממונה.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן פסק דין לאיזון, יהיה הפרוד של קבע רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם מתקיימים לגבי פסק הדין כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר מהמועד שבו חלה הפרידה של קבע;
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בו כי אילולא פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה היתה קצבת הפרישה מחולקת בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין הפרוד של קבע, באופן שהיה מועבר לפרוד של קבע שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לעובד לאחר פרישתו או לזכאי לקצבת פרישה אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בן זוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם נרשמה הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב}} או שהתקיימו נסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42א|בסעיף 42א(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יחליט על סמך התביעה אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן, ישלח את החלטתו בדואר רשום לתובע, ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא יהיה קשור בסדרי הדין ובדיני הראיה אלא יפעל בדרך שיראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הממונה יהיה רשאי להחליט, על סמך תביעה של שאירים, על גמלת ביניים שתשולם עד שיוחלט סופית בזכויותיהם של כל הזכאים לגמלה בקשר לשירותו של העובד; הממונה ישלח את החלטת הביניים בדואר רשום לתובע ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}.
{{ח:תתת|(2)}} סעיף קטן זה אינו גורע מסמכותו של הממונה בדבר תשלום מקדמות.

{{ח:סעיף|42א|בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ומתקיימים לגבי פסק הדין התנאים כמפורט להלן, לפי העניין, רשאי בן הזוג לשעבר להגיש לממונה בקשה לרשום ברישומיו את פרטי פסק הדין:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד;
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בו כי קצבת הפרישה תחולק בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר באופן שהשיעור להעברה שיועבר לבן הזוג לשעבר יהיה שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לזכאי לקצבת פרישה או שתשולם לעובד לאחר שיפרוש, אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.
{{ח:תת|(ב)}} נפטר העובד או הזכאי לקצבת פרישה לפני שהגיש בן זוגו לשעבר בקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף קטן (א), יהיה בן הזוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} גם בלי שהגיש בקשה לרישום פרטי פסק הדין לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים לגבי פסק הדין התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין בן זוג לשעבר של זכאי לקצבת פרישה – גם טרם חלפו, במועד הגשת התביעה, שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין.

{{ח:סעיף|42ב|רישום הערה|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לממונה בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 42א|בסעיף 42א(א)}}, ירשום הממונה ברישומיו הערה בדבר פסק הדין ויכלול בה, בין השאר, את כל אלה (בחוק זה – הערה):
{{ח:תתת|(1)}} הערכאה שנתנה את פסק הדין, משך התקופה המשותפת ומועד הפירוד;
{{ח:תתת|(2)}} השיעור להעברה;
{{ח:תתת|(3)}} אם נקבע בפסק הדין כי האמור בו יחול רק לעניין העברת שיעור מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;
{{ח:תתת|(4)}} אם נקבע בפסק הדין כי התקופה המשותפת היא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א(ב)}}, ואם בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו;
{{ח:תתת|(5)}} אם נקבע בפסק הדין כי העברת חלק מהקצבה המלאה לבן הזוג לשעבר, במקרה שהעובד זכאי לקצבת פרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(2) או (3)}} {{ח:פנימי|סעיף 17א|או 17א}}, תהיה בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע העובד לגיל אחר מגיל פרישת חובה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58א|בסעיף 58א(ב)(2)(ב)}}, ואילך.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיפים 17א(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 58א|ו־58א(ג)(1)}} ממועד קליטת בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ברישומיו של הממונה ועד להחלטתו של הממונה בדבר רישום ההערה, לא יבוצעו הפעולות המנויות בסעיפים האמורים בלא הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך ישלח לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן לזוגו לשעבר, הודעה בדבר רישום ההערה בתוך 14 ימים ממועד הרישום, בדואר רשום או בדרך נוספת שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ג|סעיף 42ג}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יראו החלטה לפי סעיף זה בבקשה לרישום, כהחלטה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}.

{{ח:סעיף|42ג|תקנות לעניין רישום הערה|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 42א|סעיף 42א}}, פרטיה והמסמכים שיצורפו אליה, ובכלל זה אופן הגשת הבקשה ופרקי הזמן המרביים ממועד הגשת הבקשה ועד קליטתה וממועד קליטת הבקשה ועד רישום הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב}};
{{ח:תת|(2)}} אגרה בעד הגשת בקשה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} הודעה על רישום הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב}}, דרכים נוספות למסירתה ושינוי המועדים למסירתה;
{{ח:תת|(4)}} דיווחים שיימסרו לבן זוג לשעבר שהגיש בקשה כאמור בפסקה (1), לרבות לעניין אופן מסירתם והמועדים למסירתם, וכן לעניין הפרטים שייכללו בדוחות, ובכלל זה פרטים לגבי גובה הקצבה המלאה לאחר הפחתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א(א)}} והסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 58א|לסעיף 58א}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|43|ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה או החלטת ביניים של הממונה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר המועד להגשת הערעור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (המועד להגשת ערעור)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (המועד להגשת ערעור), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין האזורי רשאי לאשר את החלטת הממונה או לשנותה, או להחליט החלטה אחרת במקומה.

{{ח:סעיף|44|החלטות חדשות}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להחליט החלטה חדשה בכל ענין, בין ביזמתו ובין לפי בקשת אדם הזכאי לגמלה, אף אם כבר הוחלט בה סופית לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, אם נוכח על סמך ראיות חדשות, שלא היו לפני המחליט הקודם, כי אותה החלטה בטעות יסודה; דין ההחלטה החדשה יהיה לכל דבר, לרבות זכות הערעור, כדין כל החלטה אחרת, אולם לא תבוצע אלא כתום התקופה להגשת הערעור עליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, ואם הוגש הערעור – עד שבית הדין האזורי יורה לבצעה, בין בהחלטתו הסופית ובין בהחלטת ביניים.

{{ח:סעיף|45|גמלאות מאוצר המדינה}}
{{ח:ת}} הגמלאות ישולמו מאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|46|מאימתי משלמים קצבה|תיקון: תשל״ג, תשל״ז־3, תשס״ד, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} קצבה תשולם ביום האחרון של כל חודש, החל מהחודש אחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה, אולם מי שביום כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) היה זכאי לקצבה והיא השתלמה לו בפועל, תשולם לו קצבה, ולפי הענין – לשאיריו, בראש כל חודש.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), תשלום בעד עדכון המשכורת הקובעת בשל חודש ינואר בכל שנה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של אותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} עובד שיצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(1) או (3)}} לפני שהגיע לגיל 60 – תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60; אולם אם קבעה הועדה הרפואית, כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקצבּה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי־כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי־כשרו האמור.
{{ח:תת|(ג)}} עובד שבחר בזכויות לגמלאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}}, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}} (בסעיף קטן זה – גיל פרישת חובה); אולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם פרש העובד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה;
{{ח:תתת|(2)}} אם פרש העובד מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה ואינו זכאי לקצבה לפי פסקה (1), תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60;
{{ח:תתת|(3)}} אם העובד אינו זכאי לקצבת פרישה לפי פסקאות (1) או (2), אך קבעה הועדה הרפואית כי העובד אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת הפרישה גם בתקופה שבה איננו זכאי לה לפי הפסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי־כשרו וכל עוד נמשך אי־כשרו האמור או כל עוד רואים אותו כמובטל לפי האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 163|בסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי}}.

{{ח:סעיף|47|שינוי שיעור קצבה – מאימתי|תיקון: תשל״ז־3}}
{{ח:ת}} אירע מקרה בחודש פלוני שיש בו כדי להגדיל או להקטין את שיעור הקצבּה של זכאי פלוני או להפסיק זמנית את תשלומה או לבטל את ההפסקה או את הזכות לקצבה, אין מביאים אותו בחשבון לענין תשלום הקצבּה בעד אותו חודש, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|48|תשלום בעד תקופה שלפני הגשת בקשה}}
{{ח:תת|(א)}} לא תשולם קצבה בעד תקופה העולה על ארבעה חדשים שלפני הגשת התביעה לקצבה, אולם הממונה רשאי להאריכה לתקופה שאינה עולה על שנתיים, אם האיחור בהגשת התביעה חל מסיבות שלדעת הממונה מצדיקות הארכה זו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה נגד המדינה תובענת נזיקין שעילתה היא מקרה המזכה את התובע בגמלה לפי חוק זה ולאחר מכן הוגשה תביעה לפי חוק זה מכוח אותה עילה, יראו, לענין סעיף זה, כאילו הוגשה התביעה לגמלה ביום הגשת התובענה, ובלבד שהתביעה לגמלה הוגשה למעשה לא יאוחר מחדשיים מיום מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש – מיום תום תקופת הערעור.

{{ח:סעיף|49|תשלום גמלה שלא לידי הזכאי}}
{{ח:תת|(א)}} גמלה תשולם לאדם שלו היא מגיעה, אולם גמלה המגיעה לאדם נתון לאפוטרופסות – תשולם לאפוטרופוס.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח הממונה, כי מתן גמלה לידיו של הזכאי אינו לטובתו או לטובת בני משפחתו שהוא חייב במזונותיהם, או כי מתן הגמלה לאפוטרופוס אינו לטובת הזכאי, רשאי הממונה, לאחר הודעה מוקדמת של חמישה עשר יום לפחות, ליטול לידיו את הגמלה, כולה או מקצתה, ולהשתמש בה לטובת הזכאי או בני משפחתו, או להורות שאדם שהסמיכו לכך יעשה זאת.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ב) שלא בוטלה בערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, יפקע תקפה משנתמנה אפוטרופוס לזכאי – אם לא היה לו אפוטרופוס בשעת מתן ההחלטה, או משאושר האפוטרופוס הקודם על ידי בית משפט מוסמך או משנתמנה אחר במקומו – אם היה לזכאי אפוטרופוס.

{{ח:סעיף|50|התיישנות זכות התביעה|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} הזכות להגיש תביעה לגמלה המגיעה לשאיר מתיישנת בתום ארבע שנים מיום שנולדה עילתה, אולם הממונה רשאי להאריך תקופה זו, אם האיחור בהגשת הבקשה חל עקב סיבות שלתובע לא היתה שליטה עליהן.

{{ח:סעיף|51|איסור צבירת תשלום}}
{{ח:ת}} זכאי שלא גבה כספי גמלה תוך שנתיים מיום שהועמדו לרשותו – רשאי הממונה להחליט על פקיעת זכותו לקבלם.

{{ח:סעיף|52|דין גמלאות המגיעות לזכאי לגמלה שנפטר|תיקון: תשל״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לקצבה שנפטר ולא גבה את הקצבאות המגיעות לו בעד החודש שבו נפטר והחדשיים שקדמו לאותו חודש או חלק מהן – ישולמו קצבאות אלה לידי בן־זוגו, הורו או ילדו של הזכאי, אם לפני פטירתו הורה הזכאי לשלמן כן; לא הורה הזכאי, והיה לו בן־זוג – ישולמו הקצבאות האמורות לידיו; אם גם לא היה בן־זוג, ינהגו בקצבאות לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} זכאי לגמלה שנפטר לפני שהספיק לגבות גמלה המגיעה לו, תשולם הגמלה, בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), לידי שאיריו הזכאים לקצבה עקב פטירתו ותחולק ביניהם ביחס שבו מתחלק סך כל הקצבאות המשתלמות לשאירים; לענין זה יראו בן זוג כזכאי לקצבה אף אם אינו זכאי לקצבת שאיר.
{{ח:תתת|(2)}} לא הוגשה כל תביעה של שאיר – תחולק הגמלה האמורה בין יורשי הזכאי; אולם אם היה לממונה יסוד להניח כי קיימים שאירים הזכאים לקצבה – רשאי הוא לעכב את תשלום הגמלה עד שתעבור תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לגמלה על ידי השאירים, או עד אשר יתנו היורשים ערובה, להנחת דעתו של הממונה, להחזרת הגמלה אם יתגלו שאירים הזכאים לקצבה.

{{ח:סעיף|53|מעשה מרמה}}
{{ח:ת}} הוכח כי ניסה אדם להשיג גמלה במרמה, תופחת הגמלה שהוא זכאי לה ב־25 אחוזים.

{{ח:סעיף|54|הפסקת השירות עקב מעשה מרמה}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר לחשוד כי עובד גרם במרמה להפסקת שירותו והוגשה על מעשה המרמה תובענה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, רשאי אב בית הדין למשמעת, על פי בקשת הממונה ולאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו, לעכב את התשלום של גמלאות המגיעות עקב פרישת העובד כאמור, כולן או מקצתן, עד להחלטת בית הדין בתובענה.
{{ח:תת|(ב)}} על פי בקשת הנוגע בדבר רשאי אב בית הדין למשמעת, בכל עת לפני מתן החלטת בית הדין בתובענה, לשנות או לבטל את החלטת העיכוב אם ראה סיבות המצדיקות את הדבר.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת ההתיישנות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 66|שבסעיף 66 לחוק המשמעת}} לא תחול על הגשת תובענה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} מצא בית הדין בתובענה לפי סעיף זה שמעשה המרמה הוכח, רשאי הוא להחליט כי הנשפט לא יהא זכאי לגמלה, כולה או מקצתה, וכן רשאי הוא לחייב את הנשפט בהחזרת הגמלאות שקיבל ושלא היה זכאי להן לפי החלטת בית הדין, כולן או מקצתן.
{{ח:תת|(ה)}} החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנת לערעור כהחלטת בית הדין על פיטורי עובד.

{{ח:סעיף|55|שאיר שגרם למות המזכה}}
{{ח:ת}} שאיר שגרם במתכוון ושלא כדין למותו של עובד או של זכאי לקצבה או שהיה שותף לעבירה כזאת – לא תשולם לו גמלה שהוא זכאי לה בגלל מותו של אדם זה.

{{ח:סעיף|56|קצבה לאדם במאסר}}
{{ח:ת}} נמצא אדם במאסר על פי פסק דין של בית משפט מוסמך שדן אותו למאסר של שלושה חדשים או יותר – לא תשולם לו כל קצבה בעד הזמן שהוא במאסר.

{{ח:סעיף|57|תשלום קצבה במקרה של פסילה מוגבלת|תיקון: תשנ״ד, תשס״ד}}
{{ח:ת}} מי שנפסל לשירות המדינה לתקופה מוגבלת לפי החלטת בית דין למשמעת, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לא תשולם לו גמלה לתקופת הפסלות; ואולם אם מלאו לנידון 60 שנים, או שהוא הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}} לאחר עשרים וחמש שנות שירות, תשולם לו גימלה שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}, אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים; היתה הפסילה בנסיבות חמורות במיוחד, רשאי בית הדין להחליט כי לא תשולם לנידון כל גימלה בתקופת הפסלות;
{{ח:תת|(2)}} בעד הזמן שלאחר תקופת הפסלות תשולם לו הקצבּה המגיעה לו על פי יתר הוראות חוק זה, אם פסק כך בית הדין למשמעת ובמידה שפסק; אולם אם היה זכאי לצאת לקצבה ערב תחילת הפסלות, תשולם הקצבּה במלואה החל מגמר תקופת הפסלות;
{{ח:תת|(3)}} נפטר הנפסל לפני תום תקופת הפסלות, תשולם לשאיריו הקצבּה שהיו זכאים לה אילו היתה תקופת הפסלות באה לידי גמר ערב פטירתו של הנפסל.

{{ח:סעיף|58|העברת זכות לקצבה|תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} חלק הקצבּה שאינו עולה על סכום שנקבע לענין {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 8|סעיף 8(א) לחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958}}, או מחצית הקצבּה – הכל לפי הסכום הגבוה יותר, לא יהא ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד אלא לשם תשלום מזונות.
{{ח:תת|(ב)}} ”הקצבּה“, לענין סעיף קטן (א) – הקצבּה שהיתה מגיעה אילולא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיפים 32}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}} {{ח:פנימי|סעיף 35|ו־35}}.

{{ח:סעיף|58א|העברת חלק מקצבת פרישה לבן זוג לשעבר|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיפים 49}} {{ח:פנימי|סעיף 58|ו־58}}, ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ונרשמה הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב}}, יחולו, כל עוד בן הזוג לשעבר בחיים, ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} במועד שבו משולמת לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – זכאי) קצבת הפרישה, החל ממועד ההעברה, יועבר לבן זוגו לשעבר סכום מהקצבה המגיעה לזכאי (בסעיף זה – הקצבה המלאה), השווה להפרש שבין מכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה ובין מחצית סכום ההפחתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א(א)}}, ואם מתקיים סייג מהסייגים להפחתת קצבת הפרישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א(ב)}} – סכום השווה למכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה (בסעיף זה – הסכום המועבר לבן זוג לשעבר);
{{ח:תתת|(2)}} ביקש זכאי להוון לסכום חד־פעמי שיעור מהסכום המועבר לבן זוגו לשעבר וניתנה הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר להיוון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(ב)(4)}}, יועבר הסכום המועבר כאמור לבן זוגו לשעבר של הזכאי, במועד שבו משולם לזכאי הסכום המהוון באותו שיעור מהסכום הנותר בידי הזכאי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש שלאחר רישום ההערה ואילך; הסכום האמור מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש האמור ועד מועד ההעברה, לא ישולם לזכאי והוא יועבר לבן הזוג לשעבר במועד לתשלום הקצבה החל ממועד ההעברה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(2) או (3)}} {{ח:פנימי|סעיף 17א|או 17א}} סכום כאמור בסעיף קטן (א), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד אחד מהחודשים כמפורט להלן, לפי העניין, ואילך –
{{ח:תתתת|(א)}} בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל פרישת חובה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל אחר שנקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ובלבד שאינו נמוך מגיל 60 או גיל כמפורט להלן, לפי העניין –
{{ח:תתתתת|(1)}} לעניין זכאית שהיא גננת ותיקה – מגיל הפרישה לגננת; לעניין זה, ”גיל הפרישה לגננת“ ו”גננת ותיקה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}};
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין זכאי שהוא שוטר שהיו מתקיימים בו התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(4)}}, כפי שהוא נקרא {{ח:פנימי|סעיף 72א|בסעיף 72א}}, ליציאה לקצבה בלי שתידרש הסכמתו של המפקח הכללי של המשטרה, אילולא יצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(2) או (3)}} {{ח:פנימי|סעיף 17א|או 17א}} – מגיל הפרישה לשוטר; לעניין זה, ”גיל הפרישה לשוטר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 69א|בסעיף 69א}};
{{ח:תתת|(3)}} לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א), אם התקבל, עד המועד לתשלום הקצבה באותו חודש, צו של בית משפט המונע את ההעברה;
{{ח:תתת|(4)}} נמחקה ההערה על פי צו של הערכאה הראשונה, ואם הוגש ערעור על החלטתה – על פי צו של ערכאת הערעור, תופסק העברת הכספים מאותו מועד לבן הזוג לשעבר, והזכאי יהיה זכאי למלוא הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות סעיף זה, בלא הפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} נפטר בן הזוג לשעבר, ישולם לזכאי מאותו מועד הסכום שאמור היה להיות מועבר לבן הזוג לשעבר, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א(א)(4)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, לא ניתן לשעבוד או להעברה לאחר בידי הזכאי, אלא בהסכמה בכתב של בן הזוג לשעבר ובכפוף להוראות כל דין.
{{ח:תתת|(2)}} הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, יראו אותו, כל עוד לא נמחקה ההערה, לעניין עיקול לפי כל דין, בלבד, ככספים שלהם זכאי בן הזוג לשעבר.
{{ח:תתת|(3)}} יראו את כל הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר כקצבה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ב)}}.

{{ח:סעיף|59|הגבלה על קיזוז}}
{{ח:ת}} אוצר המדינה אינו רשאי לקזז גמלאות כנגד חוב המגיע מזכאי לגמלה, חוץ מחובות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גמלאות;
{{ח:תת|(2)}} מילוות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה או שאוצר המדינה ערב להן;
{{ח:תת|(3)}} סכומים ששולמו לזכאי מאוצר המדינה בטעות ולמעלה מן המגיע על חשבון משכורתו או גמלאותיו או פיצויי פיטורים;
{{ח:תת|(4)}} סכומים שהזכאי קיבל מצד שלישי על חשבון פיצויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}};
{{ח:תת|(5)}} הוצאות שחויב בהם הזכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.

{{ח:סעיף|60|תביעות נגד צד שלישי|תיקון: תשל״ה־2, תשל״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה המקרה שחייב את אוצר המדינה לתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} (להלן – פקודת הנזיקין) או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975}}, רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לשיעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולעשות כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגמלה או בפיצויים.
{{ח:תתת|(2)}} הגיש הזכאי תובענה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975}} נגד המדינה, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש – עד לאחר תום תקופת הערעור.
{{ח:תת|(ד)}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 86|סעיף 86 לפקודת הנזיקין}} רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

{{ח:סעיף|61|דין נכה הנוהג שלא כראוי}}
{{ח:ת}} קצבתו של זכאי ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו, רשאי הממונה להפחית, להתלות או לשלול ממנה אותו חלק שבו היא עודפת על הקצבּה שהיתה מגיעה לולא הנכות, אם אותו זכאי –
{{ח:תת|(1)}} גרם לנכותו על ידי התנהגות רעה חמורה מצדו;
{{ח:תת|(2)}} הפר ללא סיבה מספקת הוראה של הועדה הרפואית או של רופא שהסמיכה לכך ושהיתה מכוונת להחיש את החלמתו או להפחית את דרגת נכותו;
{{ח:תת|(3)}} נהג בדרך שמן המפורסמות היא שעלולה להעלות את דרגת נכותו או למנוע בעד החלמתו;
{{ח:תת|(4)}} נמנע ללא סיבה מספקת מהתייצב לבדיקות של הועדה הרפואית שהוא חייב בהן לפי חוק זה או התקנות שהותקנו לפיו.

{{ח:סעיף|62|תשלום גמלה לפרנסת בני משפחה או בן זוג לשעבר|תיקון: תשנ״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שנשללה גמלה, כולה או מקצתה, מאדם או שהופסק לו תשלומה בהחלטת הממונה, רשאי הממונה להורות שתשולם, כולה או מקצתה, למי שהאדם חייב בפרנסתם, ולעניין קצבת פרישה – גם לבן זוג לשעבר של אותו אדם שהיה מועבר לו חלק מהקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א}} אילולא נשללה מאותו אדם הקצבה או הופסק לו תשלומה; אולם אם נשללה גמלה מאדם עקב החלטת בית הדין למשמעת, לא יורה הממונה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.
{{ח:תת|(ב)}} נפטר האדם תוך תקופת השלילה, רשאי הממונה להורות שתשולם לשאיריו הקצבּה, כולה או מקצתה, שהיו זכאים לה אילו באה תקופת השלילה לידי גמר תכוף לפני פטירתו, ובלבד שהשאירים הגישו לו תביעה לכך תוך שנתיים מתאריך הפטירה; אולם אם נשללה הגמלה מהנפטר עקב החלטת בית הדין למשמעת בלי שהממונה השתמש לגביו בסמכותו בהתאם לסעיף קטן (א), לא יורה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת הממונה לפי סעיף זה תהיה, לענין ערעור, חלק מההחלטה בדבר השלילה.

{{ח:סעיף|63|הוראה לצורך קביעת זכות לגמלה של בני משפחה|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} מקום שאין משלמים קצבה לשאיר בתוקף ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|שבסעיפים 32}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 40|40}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 60|או 60(ג)}} ולא מטעם אחר, רואים אותו שאיר, לצורך קביעת זכותם לגמלה של בני משפחה אחרים ושיעורה, כאילו היה זכאי לקצבה.

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: הוראות מיוחדות בענין עובדי שירותי הבטחון|תיקון: תשמ״ז}}

{{ח:סעיף|63א|הגדרות|תיקון: תשמ״ז, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי הבטחון“ – שירות הבטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד שירותי הבטחון“ – עובד המדינה בשירותי הבטחון, למעט עובד חדש בשירותי הביטחון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 108ב|בסעיף 108ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בשירותי הבטחון“ – שירות של עובד שירותי הבטחון בשירותי הבטחון.

{{ח:סעיף|63א1|מועד המעבר, המשכורת הקובעת, רכיב שכר מוחרג ורשימת הדירוגים הבסיסית|תיקון: תשמ״ט, תשס״ט, תשע״ו־2, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”מועד המעבר“ שבסעיף 8}} תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כך:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ””מועד המעבר“ – יום כ״ב בניסן התשע״ו (30 באפריל 2016);“.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”משכורת קובעת“ שבסעיף 8}} תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו בסופה נאמר:
{{ח:תתת|”(4)}} על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), שולמה, לאחר מועד המעבר, תוספת על משכורתו של פלוני בעד התקופה שלפני מועד המעבר, שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ושנכרת לאחר המועד האמור, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.“
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”רשימת הדירוגים הבסיסית“ שבסעיף 8}} תיקרא לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו במקום הסיפה החל במילה ”שבחלק“ נאמר ”{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד|שבחלק ד׳ לתוספת השלישית}}“.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|בהגדרה ”רכיב שכר מוחרג“ שבסעיף 8}}, פסקה (1) תיקרא לגבי עובד שירותי הביטחון כך:
{{ח:תתת|”(1)}} הוא מגיע לעובד שירותי הביטחון שדרגתו כדרגה שהייתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות ומקורו בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו, אשר נחתם ביום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) ואילך ({{ח:פנימי|סעיף 8|בהגדרה זו}} – ההסכם הקיבוצי);“.

{{ח:סעיף|63א2|עדכון המשכורת הקובעת|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א1), במקום ”כ״ט באדר א׳ התשע״ד (1 במרס 2014)“ נאמר ”כ״ג בניסן התשע״ו (1 במאי 2016)“;
{{ח:תתת|(2)}} אחרי סעיף קטן (א1) נאמר:
{{ח:תתתת|&quot;(א2)}} העדכון הנוסף בעד קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 ישולם בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן ובמועדים כמפורט בהן:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכום השווה ל־50% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א(ט)(1)}} המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א3|בסעיף 63א3}};
{{ח:תתתתת|(2)}} סכום השווה ל־52% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א(ט)(2)}} המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א3|בסעיף 63א3}}.
{{ח:תתתת|(א3)}} על אף הוראות סעיף קטן (א2), נפטר מי שזכאי לעדכון הנוסף כאמור באותו סעיף קטן, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד־פעמי בגובה התשלומים לפי אותו סעיף קטן שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור הריבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א(י)(2)}} המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א3|בסעיף 63א3}}.
{{ח:תתתת|(א4)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), לגבי מי שפרש משירות לפני מועד המעבר ומשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית, ושיעור היתרה לניכוי בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 בלא הפחתת היתרה לניכוי, המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) בעד השנים 2016 ו־2017; לעניין זה, ”היתרה לניכוי“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א(א)}} המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א3|בסעיף 63א3}}.&quot;
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}} ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –
{{ח:תתת|(1)}} בהגדרה ”המדד הקודם“ –
{{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (1), במקום ”ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008)“ נאמר ”כ״ו בתשרי התשע״ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013“ ובמקום ”חודש דצמבר 2008“ נאמר ”חודש דצמבר 2013“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (2), במקום ”ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008)“ נאמר ”כ״ו בתשרי התשע״ד (30 בספטמבר 2013), למעט מי שפרש בחודש נובמבר 2013“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ההגדרה ”העדכון הנוסף“ נאמר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &quot;”העדכון הנוסף“, לגבי עובד של שירותי הביטחון פלוני – עדכון בשיעור ממשכורתו הקובעת השווה להפרש שבין השיעור האמור בפסקה (1) לבין השיעור האמור בפסקה (2), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, ולעניין קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 – עדכון כאמור כשהוא מוכפל ב־0.395:
{{ח:תתתתת|(1)}} שיעור כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו עובד או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:
{{ח:תתתתתת|(א)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית}} – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – השיעור הקבוע לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק א|בחלק א׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד פרט 6|פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית}}, כך שבמקום ”ערב מועד המעבר“ יבוא ”ערב מועד הפרישה“;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – השיעור הקבוע לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק י|בחלק י׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתתת|(2)}} שיעור הניכוי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א(א)}} המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א3|בסעיף 63א3}}, החל לגבי העובד.&quot;

{{ח:סעיף|63א3|תוספות לקצבה|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו נאמר בו:
{{ח:תת|&quot;(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתרה לניכוי“ – ההפרש שבין שיעור הניכוי לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקה (1) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}}, המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א2|בסעיף 63א2}}, ואם ההפרש הוא שלילי – 0;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה“ – שיעור עליית מדד חודש דצמבר של השנה שבה פרש העובד משירות לעומת מדד החודש שבו פרש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד השנתי“, לשנה מסוימת – שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקבל לנושא משרה שיפוטית“ – מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכפלת המדדים השנתיים“, לגבי שנים מסוימות – מכפלת המדד השנתי לשנה הראשונה שבאותן שנים בכל אחד מהמדדים השנתיים של שאר השנים האמורות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדם החלוקה“, לגבי קצבה מסוימת – שיעור הניכוי בעד אותה קצבה, ככל שקיים, בתוספת 100%, ואם לא קיים שיעור ניכוי – 100%;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת הבסיס“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) – הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו כשהיא מחולקת במקדם החלוקה, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש משירות כאמור, או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1), בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(4)}} לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת הבסיס לצורך ניכויים“ – קצבת הבסיס לפי פסקה (1) להגדרה ”קצבת הבסיס“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הניכוי“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית}} –
{{ח:תתתתת|(א)}} אם פרש עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) –
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2012 – 2.25%;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש יוני 2013 – 4.4643%;
{{ח:תתתתתת|(3)}} לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך – 5.4643%;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אם פרש במהלך השנים 2011 ו־2012 –
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש יוני 2013 – 2.1655%;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך – 3.1435%;
{{ח:תתתתת|(ג)}} אם פרש מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013), לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך – 0.9572%;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי מוקבל לנושאי משרה שיפוטית –
{{ח:תתתתת|(א)}} אם פרש עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008) –
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2010 עד חודש דצמבר 2010 – 0.61%;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2011 – 4.52%;
{{ח:תתתתתת|(3)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 – 8.51%;
{{ח:תתתתתת|(4)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 – 11.33%;
{{ח:תתתתתת|(5)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 – 14.28%;
{{ח:תתתתתת|(6)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך – 16.42%;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אם פרש במהלך שנת 2012 –
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 – 2.38%;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 – 5.091%;
{{ח:תתתתתת|(3)}} לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך – 7.073%.
{{ח:תת|(ב)}} מי שפרש משירות לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת לקצבה בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הרביעית}}, בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת שחיקה).
{{ח:תת|(ג)}} מי שפרש משירות לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, והכול לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – תוספת בשל המדד לשנת 2008):
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שפרש לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) – בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור הקבוע לגביו {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הרביעית}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שפרש משירות במהלך שנת 2008 – בשיעור מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה.
{{ח:תת|(ד)}} מי שפרש משירות עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, למעט הדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד פרט 4|בפרטים (4) עד (6) לרשימה}}, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר).
{{ח:תת|(ה)}} מי שפרש משירות לפני יום כ״ו בתשרי התשע״ד (30 בספטמבר 2013) או בחודש נובמבר 2013, תשולם לו או לשאירו, לפני העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 השווה להפרש כמפורט בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, והכול בהתאם למועד פרישתו ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013):
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שפרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – ההפרש שבין מכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2009 עד 2013 כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס, לבין שיעור הניכוי כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו־2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2012 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי מי שפרש מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ו בתשרי התשע״ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה השיעור הכולל של כל התוספות המגיעות, לפי אותם סעיפים קטנים, מתוך קצבת הבסיס, בתוספת השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקה (1) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}}, המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א2|בסעיף 63א2}}, לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ־5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו או לשאירו לפי סעיף קטן (ה), בעד חודש ינואר 2016 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זה תובא בחשבון בשיעור הכולל האמור גם תוספת לקצבה שממנה הופחת שיעור הניכוי וכן תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו משירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.
{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תוספות לפי אותם סעיפים קטנים בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2017 ישולמו בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2016 – ישולם שליש מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;
{{ח:תתת|(2)}} במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2017 עד חודש דצמבר 2017 – ישולמו שני שלישים מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;
{{ח:תתת|(3)}} ההפרשים שבין מלוא התוספות בעד הקצבאות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) לבין התוספות ששולמו במועד תשלום הקצבאות כאמור באותן פסקאות, ישולמו בתשלומים במהלך השנים 2019 עד 2021, כך שבכל שנה ישולם שליש מההפרשים כאמור, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום לעומת מדד החודש שבעדו שולמה אותה תוספת.
{{ח:תת|(ח)}} מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה – תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב־0.395, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ שבתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 – תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב־0.395;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר – תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב־0.395;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהיא מוכפלת ב־0.395:
{{ח:תתתת|(א)}} אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב־0.395:
{{ח:תתתת|(א)}} אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (4) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 עד קצבת חודש דצמבר 2012 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב־0.395:
{{ח:תתתת|(א)}} אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 ו־2011 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 ו־2011 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2011 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם פרש במהלך שנת 2011 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
{{ח:תתת|(7)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (5) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2013 עד קצבת חודש דצמבר 2013 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב־0.395:
{{ח:תתתת|(א)}} אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 ו־2012 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם פרש במהלך שנת 2011 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2012 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ה)}} אם פרש במהלך שנת 2012 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
{{ח:תתת|(8)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (6) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2014 עד קצבת חודש דצמבר 2015 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב־0.395:
{{ח:תתתת|(א)}} אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם פרש במהלך שנת 2011 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו־2013 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ה)}} אם פרש במהלך שנת 2012 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ו)}} אם פרש מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ו בתשרי התשע״ד (30 בספטמבר 2013) או שפרש בחודש נובמבר 2013 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.
{{ח:תת|(ט)}} התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:
{{ח:תתת|(1)}} סכום השווה ל־50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד חודש ינואר של השנה שבה שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש דצמבר 2015;
{{ח:תתת|(2)}} סכום השווה ל־52% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.
{{ח:תת|(י)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו־(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד־פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ז)(3) – 0.64%;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ט) – 2.8%.
{{ח:תת|(יא)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף זה}} לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|אותו סעיף}} לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף זה}}.&quot;

{{ח:סעיף|63א4|דין תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר|תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|סעיף 9ב}} ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –
{{ח:תת|(1)}} האמור בו מסומן ”(א)“ ובו, במקום ”{{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62(ב)}}“ נאמר ”{{ח:פנימי|סעיף 62|62(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63ב|63ב}} {{ח:פנימי|סעיף 63ה|ו־63ה}}“;
{{ח:תת|(2)}} אחרי סעיף קטן (א) בא:
{{ח:תתת|&quot;(ב)}} לעניין סעיף קטן (א) –
{{ח:תתתת|(1)}} תוספות לקצבה המשולמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א}}, המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א3|בסעיף 63א3}}, יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;
{{ח:תתתת|(2)}} תוספות לקצבה המשולמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א}}, המובא {{ח:פנימי|סעיף 63א3|בסעיף 63א3}}, יראו אותן לעניין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף ששולמו לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור.&quot;

{{ח:סעיף|63ב|מענק נוסף לקצבה לעובד שירותי הבטחון|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לזכאי לקצבת פרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(2), (3) או (4)}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(1)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, שהיה עובד שירותי הבטחון בתכוף לפני פרישתו המזכה אותו לקצבה, ישולם, בנוסף לקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית {{ח:פנימי|סעיף 22|וסעיף 22}} לא יחול.
{{ח:תת|(ב)}} פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|63ג|דין שירות חובה|תיקון: תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ח, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שפרש מהשירות כעובד שירותי הביטחון, תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה, תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הצטרף לשירות ביטחוני מזכה עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000);
{{ח:תתת|(2)}} הוא שירת עשר שנים לפחות, במצטבר, בשירות ביטחוני מזכה, אחד או יותר.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”שירות ביטחוני מזכה“ ו”שירות חובה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 79א|בסעיף 79א(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור בסעיף קטן (א) והוא זכאי לקצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}}, קצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום ו׳ בתמוז התשל״ט (1 ביולי 1979), ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל־1 בחודש שלאחר פרסומו.

{{ח:סעיף|63ד|שיעור קצבת הפרישה|תיקון: תשמ״ז, תשנ״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו –
{{ח:תת|(1)}} בסעיף קטן (ג), אחרי ”כשהוא נכה“ בא ”בין כמשמעותו בחוק זה ובין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}}“;
{{ח:תת|(2)}} בסופו בא:
{{ח:תתת|&quot;(ד)}} עובד שירותי הבטחון הזכאי לקצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}}, שלקה בה בשירות בשירותי הבטחון ודרגת נכותו היא שלושים וחמשה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} קצבה לפי סעיף קטן (א), ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ב) ו־(ג)}} – גם מלוא התגמולים והזכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:תתתת|(2)}} קצבה של עשרים וחמשה אחוזים ממשכורתו הקובעת;
{{ח:תתת}} ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} לא יפחתו מחמשים אחוזים ממשכורתו הקובעת.&quot;

{{ח:סעיף|63ד1||תיקון: תשס״ט, תשע״ו־2, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63ד2|קצבה ומשכורת|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־2, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –
{{ח:תת|(1)}} במקום סעיף קטן (א) בא:
{{ח:תתת|”(א)}} זכאי לקצבת פרישה שהוא עובד שירותי הביטחון, שחזר לשירות בשירותי הביטחון, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.“;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|63ה|גמלה ותגמול|תיקון: תשמ״ז, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ג)}} ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו בסופו בא:
{{ח:ת}} ”אולם מי שבחר בקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ד)(2)}}, יהיה רשאי לקבל את מלוא התגמולים בנוסף לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|הסעיף האמור}} ואין רואים קצבה זו כהכנסה לענין חוקי השיקום“.

{{ח:סעיף|63ו|דין נכות|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61}} ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו ברישה, אחרי ”דרגת נכותו“ בא ”לרבות נכות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}}“.

{{ח:סעיף|63ז|דין נכה|תיקון: תשמ״ז, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} יחול על עובד שירותי הבטחון, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), כל מקום {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|63ח|דין משפחת נספה|תיקון: תשמ״ז, תשע״ז, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות החיילים}} יחול על עובד שירותי הבטחון שנפטר ועל בני משפחתו, לרבות ארוסתו, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 35ב|בסעיף 35ב(א) לחוק האמור}}, של עובד שירותי הבטחון שנפטר, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), כל מקום {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות החיילים}} שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|63ט|אזכורים|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} כל חיקוק שבו מדובר {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} או {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות החיילים}} ייקרא כאילו מדובר בו גם {{ח:פנימי|סעיף 63ז|בסעיפים 63ז}} {{ח:פנימי|סעיף 63ח|ו־63ח}}.

{{ח:סעיף|63ט1|תחולה על עובדים זמניים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:פנימי|סעיף 63ח|ו־63ח}} יחולו גם על מי שמועסק בשירותי הביטחון במסגרת יחסי עבודה ולא התמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}}, ובלבד שהוא מועסק כאמור בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 108ח|בסעיף 108ח(2א)(2)}}, או בחוזה מיוחד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 40|בסעיף 40 לחוק המינויים}}, ואולם לעניין פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות, שאינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 295א|בסעיף 295א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}, וכן יחולו עליו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 295א|סעיפים 295א(ה) עד (ח)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 295ב|ו־295ב לאותו חוק}}.

{{ח:סעיף|63י|זכויות יתר|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} כל חיקוק המעניק או הנותן סמכות להעניק זכות יתר, פטור, שחרור מלא או חלקי מחובה המוטלת על פי דין או עדיפות או זכות אחרת, הניתנים לחייל נכה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} או לבן משפחה של חייל שנספה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות החיילים}}, רואים אותו כמעניק או כנותן סמכות להעניק אותם גם לעובד שירותי הבטחון שהוא נכה או לבן משפחה של עובד שירותי הבטחון שנספה.

{{ח:סעיף|63יא|עובד שנעדר|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק משפחות החיילים}}, הרשות הצבאית המוסמכת, לגבי עובד שירותי הבטחון שנעדר תהיה מי ששר האוצר מינהו לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|63יב|קצבה לשאירים|תיקון: תשמ״ז, תשע״ט, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} עובד שירותי הבטחון שנפטר בזמן שירותו בשירותי הבטחון או עובד שירותי הביטחון שזכאי לקצבת פרישה ונפטר, ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)}}, יחולו על השאירים הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 23|סעיפים 23}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 23א|23א}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 26|26}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 32|ו־32(ה) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}, בתיאומים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:קטע2|פרק ג2|פרק ג׳2: הוראות מיוחדות בעניין עובד רשות מקרקעי ישראל|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|63יג|הגדרות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד הקודם“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – מדד החודש שקדם לחודש שבו חל מועד תחילת השירות ברשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם סיום העבודה במינהל“ – הסכם קיבוצי מיוחד בדבר סיום עבודה במינהל מקרקעי ישראל, בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנחתם ביום י״ד באייר התשע״א (18 במאי 2011);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חודש העדכון“ – חודש ינואר של כל שנה, ולגבי שנת הפרישה – גם החודש שבו חל מועד הפרישה; ואולם לגבי מי ששנת הפרישה שלו חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות – החודש שבו חל מועד הפרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד המעבר לרשות“ – כהגדרתו בהסכם קיבוצי מיוחד בדבר תנאי עבודה ברשות מקרקעי ישראל, בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנחתם ביום י״ד באייר התשע״א (18 במאי 2011);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד תחילת השירות ברשות“ – מועד תחילת שירותו ברשות של עובד הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד הרשות“ – עובד המדינה, שהתמנה למשרה בתקן ברשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות מקרקעי ישראל שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 2|סעיף 2 לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת פרישה“ – השנה שבה חל מועד פרישתו מהשירות של עובד הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספות נוספות“ – כל אחת מהתוספות המפורטות להלן, המשתלמת לעובד הרשות:
{{ח:תתת|(1)}} גמול השתלמות א׳;
{{ח:תתת|(2)}} גמול השתלמות ב׳;
{{ח:תתת|(3)}} גמול מינהל;
{{ח:תתת|(4)}} תוספת הערבה;
{{ח:תתת|(5)}} תוספת אחרת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד הרשות, אשר הוכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לעניין תקרת המשכורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת משכורת“ – שיעור משכורתו של עובד הרשות בעד חודש העדכון, בצירוף התוספות הנוספות המשתלמות בעד החודש האמור.

{{ח:סעיף|63יד|משכורת קובעת של עובד הרשות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”משכורת קובעת“ שבסעיף 8}}, משכורתו הקובעת של עובד הרשות לעניין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, תהיה המשכורת הבסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהיא מעודכנת עד ערב פרישתו מהשירות לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (י) וכפי שהיא מעודכנת לאחר פרישתו מהשירות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 63יז|ו־63יז}}.
{{ח:תת|(ב)}} משכורתו הבסיסית של עובד הרשות תהיה שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע ערב מועד תחילת שירותו של העובד ברשות, לעובד אחר שדרגתו כדרגה שהיתה לו באותו מועד; לעניין זה, ”תוספות קבועות“ – למעט קצובת הבראה וקצובת ביגוד.
{{ח:תת|(ג)}} המשכורת הבסיסית תעודכן בהתאם למפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה – תעודכן המשכורת הבסיסית, אחת לשנה בחודש העדכון (בסעיף קטן זה – עדכון שנתי), לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת הבסיסית לאחר העדכון השנתי (בסעיף זה – המשכורת המעודכנת) לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר כאמור בסעיף קטן (י) ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת שתי נקודות האחוז, ולעניין העדכון הראשון – שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt; נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו ממועד תחילת שירותו ברשות עד יום 31 בדצמבר של השנה שבה חל המועד האמור (בסעיף קטן זה – מספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות);
{{ח:תתתת|(ב)}} נקודת האחוז, ולעניין העדכון הראשון – &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו – תעודכן, ערב מועד פרישתו, המשכורת המעודכנת, לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת המעודכנת לאחר עדכונה לפי פסקה זו (בסעיף זה – המשכורת ערב הפרישה) לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר כאמור בסעיף קטן (י) ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור שינוי מדד החודש שבו חל מועד פרישתו של עובד הרשות מהשירות לעומת המדד הקודם, בתוספת &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt; נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו מיום 1 בינואר של שנת הפרישה או ממועד תחילת השירות ברשות, לפי המאוחר, עד מועד פרישתו (בפסקה זו – מספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות);
{{ח:תתתת|(ב)}} &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות.
{{ח:תת|(ד)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(1)}} יחול לעניין חישוב חודשי השירות לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות פסקאות (1)(א) ו־(2)(א) של סעיף קטן (ג), לעניין עובד הרשות שפרש מהשירות לפי הסכם סיום העבודה במינהל בתקופה של שלוש שנים שתחילתה במועד המעבר לרשות, יחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפסקה (1)(א), במקום ”שתי נקודות האחוז“ יקראו ”נקודת האחוז“, ובמקום ”&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt; נקודת האחוז“ יקראו ”&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; נקודת האחוז“;
{{ח:תתת|(2)}} בפסקה (2)(א), במקום ”&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt; נקודת האחוז“ יקראו ”&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; נקודת האחוז“.
{{ח:תת|(ו)}} מתקיימים לגבי עובד הרשות, לראשונה, התנאים לתשלום אחת או יותר מהתוספות המנויות בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”תוספות נוספות“, בתקופה של חמש שנים שתחילתה במועד תחילת שירותו ברשות, או עד ערב פרישתו מהשירות, לפי המוקדם, יראו לעניין סעיפים קטנים (ב) ו־(י) את המשכורת הבסיסית של אותו עובד כאילו כללה, ערב מועד תחילת שירותו ברשות, את אותה תוספת בהתאם לשיעורה במועד האמור; ואולם לעניין ניכוי תשלומים ממשכורתו הקובעת של העובד לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)#סעיף 89|סעיף 89(א)(2) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003}}, יחול האמור בסעיף קטן זה רק בעד התקופה שמהמועד הראשון שבו התקיימו התנאים לתשלום אותה תוספת.
{{ח:תת|(ז)}} חל מועד תחילת שירותו ברשות של עובד הרשות עד יום כ״ג בתמוז התשע״ג (1 ביולי 2013), תעודכן משכורתו המעודכנת או משכורתו ערב הפרישה, לפי העניין, גם במועדים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, בשיעורים החלים לגביו בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות, ובלבד שהמשכורת המעודכנת או המשכורת ערב הפרישה לא תעלה, לאחר העדכון לפי סעיף קטן זה, על תקרת משכורתו של העובד.
{{ח:תת|(ח)}} למשכורתו המעודכנת או למשכורתו ערב הפרישה, של עובד הרשות, ייווסף במועד שבו משתלמת לו קצובת הבראה או קצובת ביגוד, סכום בגובה הקצובה כאמור, עד מועד פרישתו מהשירות.
{{ח:תת|(ט)}} מתקיימים לגבי עובד הרשות, ערב פרישתו מהשירות, תנאי זכאות להעלאה בדרגה, אחת או יותר (בפסקה זו – דרגה נוספת) ייווסף למשכורתו ערב הפרישה גם סכום בגובה ההפרש שבין המשכורת ערב הפרישה אילו המשכורת הבסיסית חושבה לפי הדרגה הנוספת לבין המשכורת ערב הפרישה; לעניין חישוב ההפרש האמור לא תובא בחשבון תקרת המשכורת.
{{ח:תת|(י)}} לעניין סעיף זה, משכורת בעדכון מצטבר היא המשכורת הבסיסית כמשמעותה בסעיף קטן (ב) כשהיא מעודכנת באופן כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה – המשכורת הבסיסית כשהיא מעודכנת אחת לשנה, בחודש העדכון, לפי השיעור האמור בסעיף קטן (ג)(1)(א);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו – המשכורת הבסיסית לאחר העדכון כאמור בפסקה (1) כשהיא מעודכנת ערב מועד הפרישה לפי השיעור האמור בסעיף קטן (ג)(2)(א);
{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), לעניין עובד הרשות שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ה), יחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים האמורים בסעיף קטן (ה)(1) או (2), לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ז), תעודכן המשכורת הבסיסית גם במועדים המפורטים באותו סעיף קטן ובשיעורים החלים לגבי העובד בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות.

{{ח:סעיף|63טו|משכורת קובעת של עובד הרשות שהורד בדרגה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63יד|סעיף 63יד}}, הורד עובד הרשות בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, יחליט בית הדין למשמעת אם לעניין חישוב המשכורת הקובעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 63יד|הסעיף האמור}} יורד העובד בדרגה לעומת הדרגה שהיתה לו ערב תחילת שירותו ברשות, ואם החליט בית הדין למשמעת כי לעניין חישוב המשכורת הקובעת יורד העובד בדרגה כאמור, תחושב משכורתו הקובעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 63יד|סעיף 63יד}}, במשך כל תקופת ההורדה, לפי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 63יד|הסעיף האמור}} על פי הדרגה שלפני ההורדה.

{{ח:סעיף|63טז|משכורת קובעת של עובד עובר|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד המעבר“ – המועד שבו עבר עובד עובר מהרשות למשרה אחרת בשירות המדינה שאינה ברשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד עובר“ – מי שהיה עובד הרשות ועבר למשרה אחרת בשירות המדינה שאינה ברשות, אשר הוראות חוק זה חלות עליו גם לאחר המעבר.
{{ח:תת|(ב)}} משכורתו הקובעת של עובד עובר תהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בהגדרה ”משכורת קובעת“ שבסעיף 8}}, ואולם על אף ההגדרה האמורה אם ערב מועד המעבר עלתה משכורתו הקובעת של העובד העובר אילו היתה מחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 63יד|סעיף 63יד}}, על משכורתו הקובעת במועד המעבר כשהיא מחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, תכלול משכורתו הקובעת תוספת בגובה ההפרש שבין שתי המשכורות הקובעות כאמור, ובלבד שניתן לכך אישור מאת נציב השירות בהתאם לכללים הקיימים לעניין תוספות שכר לעובד מועבר בשירות המדינה ובכפוף לתנאי האישור.

{{ח:סעיף|63יז|עדכון המשכורת הקובעת|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ייקרא, לגבי עובד הרשות, כאילו אחרי סעיף קטן (א) בא:
{{ח:תת|”(א1)}} פרש עובד הרשות מהשירות עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013), תעודכן משכורתו הקובעת במועדים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} החלים לאחר מועד פרישתו, בשיעורים החלים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}} בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות, נוסף על עדכונים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף קטן (א)}}.“.

{{ח:סעיף|63יח|תקופות בלא משכורת שמביאים אותן בחשבון|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(4)}} ייקרא, לגבי עובד הרשות, כאילו במקום ”המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר“ בא ”המשכורות הקובעות שלפיהן היתה משולמת לעובד קצבה אילולא נעדר מהשירות והיה פורש מהשירות באותו מועד“.

{{ח:סעיף|63יט|הגדלת תקופת השירות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך קביעת זכויותיו לפי חוק זה, של עובד שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, תחושב תקופת שירותו כתקופה גדולה משהיתה למעשה, כך ששיעור קצבתו יגדל בשיעור של עשר נקודות האחוז או בשיעור בנקודות האחוז שבו היה גדל שיעור קצבתו אילו שירת עד תום החודש שבו היה מגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, תשס״ד–2004}}, לפי הנמוך, ובלבד ששיעור הקצבה לא יעלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו, והכל בכפוף לתנאים שנקבעו לעניין הגדלת תקופת השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}}:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא פרש מהשירות בתקופה שבין יום ל׳ באב התש״ע (10 באוגוסט 2010) לבין מועד כניסתו לתוקף של הסכם סיום העבודה במינהל, בהתאם לתכנית פרישה שאושרה בידי נציב השירות וערב פרישתו שירת במינהל מקרקעי ישראל, ולא מתקיים בו סייג מהסייגים לתחולת הסכם סיום העבודה במינהל;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא פרש מהשירות בהתאם להסכם סיום העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} בחודש שבו פרש מהשירות טרם הגיע לגיל 65;
{{ח:תתת|(3)}} הוא פרש מהשירות בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(4)}} או בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(2)}};
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מי ששולם לו מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)}} שחושב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|פסקה (2) של הסעיף האמור}}, ואשר במסגרת הקצבה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 22|אותה פסקה}} לא הובאה בחשבון הגדלת תקופת השירות שהוא זכאי לה לפי סעיף זה – הוא השיב לאוצר המדינה את ההפרש שבין סכום המענק ששולם לו לבין סכום המענק המגיע לו כשמובאת בחשבון הגדלת תקופת השירות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סך הגדלות תקופת השירות לפי הסעיף הקטן האמור ולפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לא יעלה על תקופת שירותו בפועל של העובד.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות מיוחדות בענין גננות ומורים|תיקון: תשל״ז־3}}

{{ח:סעיף|64|הגדרות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל הפרישה לגננת“ – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|בחלק ד׳ בתוספת השניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גננת“ – עובדת המועסקת כגננת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גננת ותיקה“ – גננת ששירתה עשר שנים כגננת.

{{ח:סעיף|65|זכות לפרישה מוקדמת|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} גננת ותיקה רשאית, נוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}, לצאת לקצבה אם הגיעה לגיל הפרישה לגננת.

{{ח:סעיף|66|יציאה לקצבה לפי החלטת נציב השירות|תיקון: תשל״ז־3, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מקום {{ח:פנימי|סעיף 18|שבסעיף 18}} מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של יציאת גננת ותיקה לקצבה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}} רשאי נציב השירות לדחות את הוצאתו לקצבה של עובד הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|אותו סעיף}} עד יום 31 באוגוסט הסמוך שלאחר היום שבו הגיע עובד ההוראה לגיל פרישת חובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}.

{{ח:סעיף|67|מענק נוסף לקצבה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מקום {{ח:פנימי|סעיף 22|שבסעיף 22}} מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של פרישת גננת.

{{ח:סעיף|67א|גמלה ופיצויי פרישה|תיקון: תשמ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}}, סעיפים קטנים (ו) ו־(ז) ייקראו לגבי גננת ותיקה כאילו במקום ”לגיל 60“ בא ”לגיל הפרישה לגננת“.

{{ח:סעיף|68|תחילת תשלום קצבה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מקום {{ח:פנימי|סעיף 46|שבסעיף 46(ב)}} מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של יציאת גננת ותיקה לקצבה.

{{ח:סעיף|69|סייג להגבלה מחמת בריאות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מקום {{ח:פנימי|סעיף 94|שסעיף 94}} חל על גננת והיא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}} בטרם שירתה חמש עשרה שנה, ייקרא {{ח:פנימי|סעיף 94|הסעיף}} כאילו נאמר בו, במקום הסיפה שלאחר המלים ”על אף המותנה“ – ”אם היא גננת ותיקה והגיעה לגיל הפרישה לגננת“.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תחולת החוק על שוטרים וסוהרים}}

{{ח:סעיף|69א|הגדרות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל פרישה מוקדמת לשוטר“ – הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל הפרישה לשוטר“ – הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|70|תיאומים|תיקון: תשל״ג־5, תשמ״א־2, תשס״ט, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה יחול על כל שוטר בתיאומים ובתוספות האחרות שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי שוטר או שאיריו –
{{ח:תתת|(1)}} כל מקום שמדובר ב”נציב השירות“ ייקרא כאילו המדובר ב”מפקח הכללי של המשטרה“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיפים 103}} {{ח:פנימי|סעיף 104|ו־104}} לא יחולו לגבי כללים, תנאים, הוראות או המלצות הנוגעים לשוטרים או לשאיריהם של שוטרים;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ב)}} לא יחול;
{{ח:תתת|(4)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיפים 86 עד 93}} יחולו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)#סעיף 38|הסעיפים 52ב עד 52ו לחוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות), תשי״ד–1954}}, בשינויים ותיאומים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מקום {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)#סעיף 38|שבסעיפים אלה}} מדובר בשירות הקבע ייקרא כאילו מדובר בו בשירות המדינה שחוק זה חל עליו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מקום {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)#סעיף 38|שבסעיפים אלה}} מדובר בגימלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)|אותו חוק}} ייקרא כאילו מדובר בו בגימלאות לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מקום {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)#סעיף 38|שבסעיפים אלה}} מדובר בשר הבטחון ייקרא כאילו מדובר בשר האוצר;
{{ח:תתתת|(ד)}} מקום {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)#סעיף 38|שבסעיפים אלה}} מדובר בארגונים ציבוריים לענין {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)|אותו חוק}} ייקרא כאילו מדובר בארגונים ציבוריים שאישרה הממשלה לענין חוק זה.

{{ח:סעיף|71|רציפות שירותו של שוטר}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקאות (1) ו־(2) לסעיף 3}} לא יחולו על שוטר, אולם רציפות בשירותו אין רואים כנפסקת מחמת העדרו משירות לרגל חופשה או מנוחה שניתנה לפי כללי השירות במשטרה.

{{ח:סעיף|71א|מועד המעבר, המשכורת הקובעת, רכיב שכר מוחרג ורשימת הדירוגים הבסיסית|תיקון: תשע״ב, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”מועד המעבר“ שבסעיף 8}} תיקרא, למעט לעניין חישוב תוספות ההפרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א(ח)}} המובא {{ח:פנימי|סעיף 71א2|בסעיף 71א2}}, כך:
{{ח:תת}} ””מועד המעבר“ – יום ח׳ באייר התשע״ב (30 באפריל 2012)“.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”משכורת קובעת“ שבסעיף 8}} תיקרא כאילו בסופה נאמר:
{{ח:תתת|&quot;(4)}} על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), פלוני שתכוף לפני פרישתו מהשירות היה לו מינוי לתפקיד שצמודה לו דרגה העולה על דרגתו, והמינוי היה לתקופה העולה על שישה חודשים, תחושב משכורתו הקובעת, בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה הצמודה לאותו תפקיד ולא על פי דרגתו;
{{ח:תתת|(5)}} על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), שולמה לאחר יום ח׳ באייר התשע״ב (30 באפריל 2012), תוספת שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ונכרת לאחר המועד האמור על משכורתו של שוטר, בעד התקופה שלפני המועד האמור, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו&quot;.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”רשימת הדירוגים הבסיסית“ שבסעיף 8}} תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילה ”שבחלק“ נאמר ”{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|שבחלק ב׳ לתוספת השלישית}}“.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|בהגדרה ”רכיב שכר מוחרג“ שבסעיף 8}}, פסקה (1) תיקרא לגבי שוטר כך:
{{ח:תתת|”(1)}} הוא מגיע לשוטר שדרגתו כדרגה שהייתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות ומקורו בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו, אשר נחתם ביום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) ואילך ({{ח:פנימי|סעיף 8|בהגדרה זו}} – ההסכם הקיבוצי);“.

{{ח:סעיף|71א1|עדכון המשכורת הקובעת|תיקון: תשע״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ייקרא כאילו אחרי סעיף קטן (א1) נאמר:
{{ח:תתת|”(א2)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), לגבי מי שערב פרישתו משירות דורג בדירוג הרופאים ופרש משירות לפני יום ח׳ בשבט התשע״ב (1 בפברואר 2012), ושיעור הניכוי, בעד קצבת חודש ינואר 2013 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) בעד שנת 2012; לעניין זה, ”שיעור הניכוי“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|פסקה (3) להגדרה ”שיעור הניכוי“ שבסעיף 9א}} המובא {{ח:פנימי|סעיף 71א2|בסעיף 71א2}}.“
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ההגדרה ”המדד הקודם“ שבסעיף 9(ב)}} תיקרא כאילו בכל מקום, במקום ”ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008)“ נאמר ”כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011)“ ובמקום ”חודש דצמבר 2008“ נאמר ”חודש דצמבר 2011“.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ההגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}} תיקרא כך:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &quot;”העדכון הנוסף“, לגבי שוטר פלוני – עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו שוטר או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית}} – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק א|בחלק א׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב פרט 6|פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית}} כך שבמקום ”ערב מועד המעבר“ יבוא ”ערב מועד הפרישה“;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג׳ באב התש״ע (14 ביולי 2010) עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתתת|(3)}} לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק י|בחלק י׳ לתוספת שלישית א׳}}, בהתאם למועד פרישתו.&quot;

{{ח:סעיף|71א2|תוספות לקצבה|תיקון: תשע״ב, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} ייקרא כאילו נאמר בו:
{{ח:תת|&quot;(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד השנתי“, לשנה מסוימת – שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקבל לנושא משרה שיפוטית“ – מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת הבסיס“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) – הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1), בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תתתת|(4)}} לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הניכוי“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית}} – שיעור של 2.25%;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית – שיעור של 8.5%;
{{ח:תתתת|(3)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים –
{{ח:תתתתת|(א)}} אם פרש עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) יהיה שיעור הניכוי לפי התקופות והשיעורים כלהלן:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי קצבת חודש אוגוסט 2011 עד חודש ינואר 2012 – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש אוגוסט 2011 בקצבה המגיעה לו בעד חודש יולי 2011, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא יובאו בחשבון תוספת ביגוד ותוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי להן;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי קצבת חודש פברואר 2012 ואילך – הסך הכולל של השיעור האמור בפסקה (1) והשיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, והפחתת 1 מהמנה האמורה; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אם פרש מיום א׳ באב התשע״א (1 באוגוסט 2011) עד יום ז׳ בשבט התשע״ב (31 בינואר 2012) – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השיעור הקובע“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שפרש משירות לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הרביעית}}, בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת שחיקה).
{{ח:תת|(ג)}} מי שפרש משירות לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – תוספת בשל המדד לשנת 2008):
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שפרש לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) – בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור הקבוע לגביו {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הרביעית}}, בהתאם למועד פרישתו;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שפרש משירות במהלך שנת 2008 – בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות.
{{ח:תת|(ד)}} מי שפרש משירות עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|ברשימת הדירוגים הבסיסית}}, למעט הדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב פרט 3|בפרטים (3)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב פרט 4|(4)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב פרט 6|ו־(6) לרשימה}}, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר).
{{ח:תת|(ה)}} מי שפרש משירות לפני יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור מקצבת הבסיס השווה להפרש כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, או לשיעור כמפורט בפסקה (4), והכל בהתאם למועד פרישתו ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011):
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שפרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – ההפרש שבין מכפלת המדד השנתי לשנת 2009 במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 – ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, במדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2011 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, ואולם לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש כאמור עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – ההפרש שבין השיעור האמור לבין שיעור הניכוי, ובלבד שהוא הפרש חיובי.
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה השיעור הכולל של כל התוספות המגיעות, לפי אותם סעיפים קטנים, לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ־5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו לפי סעיף קטן (ה), בעד חודש ינואר 2012 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זה תובא בחשבון בשיעור הכולל האמור גם תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו משירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.
{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), הסכום הכולל של כל התוספות המגיעות לפי אותם סעיפים קטנים למי שפרש משירות או לכל שאיריו בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 (בסעיף קטן זה – הסכום החודשי הכולל) ישולם בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במועד תשלום הקצבה שבעדה משולם הסכום החודשי הכולל, ישולם הסכום האמור או 940 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(2)}} עלה הסכום החודשי הכולל על סכום של 940 שקלים חדשים, ישולם ההפרש שביניהם, בתשלומים כמפורט להלן, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש דצמבר 2012:
{{ח:תתתת|(א)}} במועד תשלום הקצבה בעד חודש פברואר 2014 ישולם מההפרש סכום השווה למחצית ההפרש או ליתרת ההפרש שאינה עולה על 300 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} יתרת ההפרש, ככל שתיוותר, תשולם במועד תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים 2015 ו־2016, כך שבכל שנה ישולמו 50% מיתרת ההפרש.
{{ח:תת|(ח)}} מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה – תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2011 אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ שבתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 – תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר – תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011 אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ואולם לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור, בעד קצבת חודש מרס 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010, סכום השווה ל־0.61% מקצבת הבסיס:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מי שפרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום כאמור הוא סכום חיובי, ואולם לגבי מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית או בדירוג הרופאים, יופחת מהסכום האמור סכום השווה לשיעור הניכוי כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, ולגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור סכום השווה ל־4.51% מקצבת הבסיס:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מי שפרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.
{{ח:תת|(ט)}} התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:
{{ח:תתת|(1)}} סכום השווה ל־50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2014 עד 2018, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד חודש ינואר של השנה שבה שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש אפריל 2012;
{{ח:תתת|(2)}} סכום השווה ל־52% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2014 עד 2018, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.
{{ח:תת|(י)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו־(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד־פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית של 0.64%.
{{ח:תת|(יא)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף זה}} לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|אותו סעיף}} לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף זה}}.&quot;

{{ח:סעיף|72|דין תוספות לקצבה|תיקון: תשע״ב, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|סעיף 9ב}} ייקרא כאילו –
{{ח:תת|(1)}} האמור בו מסומן ”(א)“ ובו, במקום ”{{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62(ב)}}“ נאמר ”{{ח:פנימי|סעיף 62|62(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 78|ו־78}}“;
{{ח:תת|(2)}} אחרי סעיף קטן (א) בא:
{{ח:תתת|&quot;(ב)}} לעניין סעיף קטן (א) –
{{ח:תתתת|(1)}} תוספות לקצבה המשולמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיפים קטנים (ז) או (ט) של סעיף 9א}}, המובא {{ח:פנימי|סעיף 71א2|בסעיף 71א2}}, יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;
{{ח:תתתת|(2)}} תוספות לקצבה המשולמות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף קטן (ז) של סעיף 9א}}, המובא {{ח:פנימי|סעיף 71א2|בסעיף 71א2}}, יראו אותן לעניין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף אם שולמו, כולן או חלקן, לפי הוראות אותו סעיף קטן, לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור.&quot;.

{{ח:סעיף|72א|יציאה לקצבה מרצון|תיקון: תשל״ו־3, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} ייקרא כאילו בסופו בא:
{{ח:תת|”(4)}} אם הוא שוטר – לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, מהן לא פחות מחמש עשרה שנה במשטרה, ואם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר והמפקח הכללי של המשטרה הסכים לפרישתו.“

{{ח:סעיף|72ב|יציאה מוקדמת|תיקון: תשל״ז־3}}
{{ח:ת}} בחירתו של שוטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} תהא מותנית בהסכמת המפקח הכללי של המשטרה לסיום שירותו.

{{ח:סעיף|73|יציאה לקצבה לפי הוראה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} לא יחול על שוטר, אולם שוטר ששירת עשר שנים לפחות, רשאי המפקח הכללי של המשטרה להורות על יציאתו לקצבה, אם הגיע השוטר לגיל הפרישה לשוטר.

{{ח:סעיף|74|תוצאות השעיה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|פסקאות (5) ו־(6) לסעיף 10}} ייקראו כאילו במקום ”לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}}“ בא ”לפי כל חוק הדן בהשעיית שוטרים מהשירות“.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|פסקה (6) לסעיף 10}} תיקרא כאילו במקום ”בית הדין למשמעת שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק האמור}} (להלן – בית הדין למשמעת)“ ו־”בית הדין“ בא ”המפקח הכללי של המשטרה“.

{{ח:סעיף|75|חישוב המשכורת הקובעת במשרה חלקית}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}} ייקרא כאילו במקום פרטים (א) ו־(ב) שבפסקה (4) בא:
{{ח:תת|&quot;(א)}} חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה – אם נסתיים השירות מסיבת מוות או אם פוטר העובד מסיבת מצב בריאות לקוי;
{{ח:תת|(ב)}} עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה – אם העובד יצא לקצבה לאחר שועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אינו מסוגל לעבוד בשירות המדינה;&quot;.

{{ח:סעיף|76|שלילת גמלה בגלל עבירה|תיקון: תשל״ג־5, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} ייקרא כאילו במקום פסקאות (2) עד (4) בא:
{{ח:תתת|”(2)}} מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי וכן מי שפוטר מסיבה אחרת לאחר עשר שנות שירות כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השניה}}, או יותר ולא נשללה ממנו זכות לגמלה לפי החלטה של המפקח הכללי של המשטרה“.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הכללי של המשטרה לא יתן החלטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(2)}} אלא באישור שר המשטרה ואם פוטר השוטר לרגל עבירה, לרבות עבירה משמעתית, שעבר בתקופת שירותו, ובנסיבות הענין יש בעבירה משום קלון או משום פגיעה חמורה בחובותיו כשוטר.

{{ח:סעיף|77|מענק נוסף לקצבה|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ז־3, תשנ״ו, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} ייקרא כאילו נאמר בו:
{{ח:תת|&quot;22.}} (א) שוטר שפוטר מהשירות והוא זכאי עקב פיטוריו לקצבה לפי חוק זה, וכן שוטר שהמפקח הכללי של המשטרה הורה על יציאתו לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}}, ישולם לו, נוסף על הקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית.
{{ח:תת|(ב)}} פוטר שוטר בנסיבות שבהן ניתן היה לשלול ממנו את זכותו לגימלה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(ב)}}, אך לא השתמשו בסמכות זו, רשאי המפקח הכללי של המשטרה, באישור שר המשטרה, להחליט שלא ישולם לו המענק לפי סעיף זה, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ג)}} שוטר שיצא לקצבה בנסיבות המתוארות {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(4)}}, ישולם לו נוסף לקצבה מענק, באחוזים כאמור להלן מהסכום השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו או למשכורתו השנתית, הכל לפי הקטן יותר:
{{ח:תתת|(1)}} עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשנה או יותר אך לא ביותר משנתיים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;– 15%&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשנתיים או יותר אך לא ביותר משלוש שנים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;– 30%&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשלוש שנים או יותר אך לא ביותר מארבע שנים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;– 50%&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(4)}} עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בארבע שנים או יותר אך לא ביותר מחמש שנים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;– 75%&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(5)}} עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר בחמש שנים או יותר &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;– 100%.&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ד)}} שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, מהן לא פחות מחמש עשרה שנה במשטרה, ובזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקצבה על פי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(2)}} הקצבה על פי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}} שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקצבה ביום פטירתו, בתוספת המענק על פי סעיף קטן (ג) לסעיף זה שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.
{{ח:תת|(ה)}} שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת חמש עשרה שנים לפחות במשטרה, הזכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)}}, הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ט)}} שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקצבה ביום פטירתו ובחר בקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)(1)}}, בתוספת אחוז מהמענק על פי סעיף קטן (א) בשיעורים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} אם בזמן פטירתו טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיה שיעור המענק באחוזים מן המענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | {{מוקטן|&lt;u&gt;שנות שירות&lt;/u&gt;}} | {{מוקטן|&lt;u&gt;אחוזים&lt;/u&gt;}}}}
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | עשרים ואחת | 15}}
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | עשרים ושתיים | 30}}
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | עשרים ושלוש | 50}}
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | עשרים וארבע | 75}}
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | עשרים וחמש ויותר | 100;}}
{{ח:תתתת|(ב)}} אם בזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיו שאיריו זכאים ל־100% מהמענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.
{{ח:תת|(ו)}} השאיר הנפטר אחריו יותר מבן זוג אחד, או שבן הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד, או שהתלויים אינם סמוכים כך, או נחלקו הדעות בין השאירים בדבר הבחירה, תיעשה הבחירה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה) בידי הממונה, ואם לפי בחירה זו יגיע גם מענק, יחלק אותו הממונה בין השאירים, הכל בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם.
{{ח:תת|(ז)}} לא השאיר שוטר כאמור בסעיף קטן (ד) אחריו שאירים, יהיו יורשיו זכאים למענק לפי סעיף קטן (ג) שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.&quot;

{{ח:סעיף|77א||תיקון: תשס״ט, תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ב||תיקון: תשע״ד, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|78|קצבה בנוסף לתגמולים|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשנ״ב־4, תשנ״ו, תשע״ט, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}“, ”תגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות החיילים}}“ – תגמולים כאמור המגיעים לשוטר או לשאיריו, הכל לפי הענין, מכוח {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט״ו–1955}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השיעור הקיצוני“, לצורך חישוב שיעור הקצבה על פי סעיף זה – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(ב)}}; ואולם אם כלולה בחשבון, בתקופת שירותו, תקופת שירות חובה, ייתוסף לו השיעור המגיע בשל תקופת שירות החובה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 79א|בסעיף 79א(ב)}}, אף אם לא שירת במשטרה עשר שנים לפחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79א|בסעיף 79א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} פוטר שוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} שלקה בה באותו שירות ושדרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, הברירה בידו, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34}}, לבחור באחת מאלה, ולא ייגרע בכך מזכויותיו האחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}:
{{ח:תתת|(1)}} קצבה על פי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)}} וכן מלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו על־פי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:תתת|(2)}} קצבה של 25% ממשכורתו הקובעת ומלוא התגמולים המגיעים לו על־פי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, ובלבד שקצבתו של שוטר כאמור שדרגת נכותו היא 60% או יותר, ביחד עם התגמולים המגיעים לו על פי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, לא יפחתו מ־50% ממשכורתו הקובעת.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), זכאי לקצבה אשר לפני יום כ״א באדר ב׳ תשכ״ה (25 במרס 1965) בחר בקצבה לפי סעיף 17(ב) לחוק שירות המדינה (גמלאות), תשט״ו–1955, תשולם לו קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}} וכן 25% מהתגמולים המגיעים לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} אם חישוב זה יותר נוח לו.
{{ח:תת|(ג)}} נפטר שוטר בזמן שירותו, ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)}}, יהיו שאיריו זכאים, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34(ב), (ג) ו־(ו)}}, לקצבה כמפורט להלן, ולמלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום:
{{ח:תתת|(1)}} בן זוג ויתומים כל עוד לא הגיעו לגיל 21, או מי שהגיע לגיל 21 אך אין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל את עצמו, זכאים לקצבה על פי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} תלויים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם זכאים לקצבה של עשרה אחוזים מהמשכורת הקובעת של הנפטר לכל תלוי;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} בכל אחד מן המקרים המנויים להלן ישולמו לשאיריו של שוטר שנפטר, במקום הקצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיף קטן (ג)), קצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם ובכפוף לאמור בסעיף קטן (ו); ואלה המקרים:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל הקצבאות המגיעות לשאיריו של הנפטר עולה על השיעור הקיצוני;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} הנפטר השאיר אחריו יותר מבן זוג אחד, או יתומים מיותר מבן זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד.
{{ח:תת|(ו)}} שיעור הקצבּה שיקבע הממונה לשאיר פלוני לפי סעיף קטן (ה) לא יעלה על שיעור הקצבּה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף קטן (ה), וסך כל הקצבאות שיקבע הממונה כאמור לא יעלה על השיעור הקיצוני או על סך כל הקצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף קטן (ה), הכל לפי הסכום הקטן יותר.
{{ח:תת|(ז)}} קצבה לשאיר לפי סעיף זה תשולם כל עוד לא חדל השאיר להיות זכאי לתגמולים.
{{ח:תת|(ח)}} אין רואים קצבה לפי סעיף זה כהכנסה לענין חוקי השיקום כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)}} שמכוחם ניתנים התגמולים לזכאי לקצבה.
{{ח:תת|(ט)}} שאיריו של שוטר שזכאי לקצבת פרישה ונפטר, והם זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)}} וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ז)}}.
{{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|78א|קצבה ומשכורת|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ז־3, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} ייקרא כך:
{{ח:תת|(1)}} במקום סעיף קטן (א) יבוא:
{{ח:תתת|”(א)}} זכאי לקצבת פרישה שהוא שוטר, שחזר לשירות במשטרה או החל לשרת בשירות בתי הסוהר, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, הכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.“;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|78ב|גמלה ופיצויי פרישה|תיקון: תשמ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}}, סעיפים קטנים (ו) ו־(ז) ייקראו כאילו במקום ”לגיל 60“ בא ”לגיל הפרישה לשוטר“.

{{ח:סעיף|78ג|דחיית התחלה של תשלום הקצבה|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} ייקרא כאילו בסופו בא:
{{ח:תת|”(ד)}} עובד שיצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(4)}} לפני שהגיע לגיל הפרישה לשוטר, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל הפרישה לשוטר; אולם אם קבעה הועדה הרפואית כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי־כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי־כשרו האמור.“

{{ח:סעיף|79|הכרה בשירות בטחוני|תיקון: תשל״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שירות בטחוני“ –
{{ח:תתת|(1)}} שירות פעיל בצבא אחת ממעצמות הברית כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם|בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש״י–1950}}, בתקופה שתחילתה ביום י״ז באלול תרצ״ט (1 בספטמבר 1939) וסופה ביום ו׳ בתשרי תש״ז (1 באוקטובר 1946);
{{ח:תתת|(2)}} שירות מלא ביחידותיו המגוייסות של ארגון ההגנה בארץ־ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שירות פעיל ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ־ישראל למען עצמאות ישראל;
{{ח:תתת|(4)}} שירות פעיל כשוטר של ממשלת ארץ־ישראל;
{{ח:תתת|(5)}} שירות מלא בנוטרות ממשלת ארץ־ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנתקבל לשירות במשטרת ישראל לפני י״א באייר תשי״ח (1 במאי 1958) ושירת בה, בתפקיד שהכיר בו המפקח הכללי של המשטרה כתפקיד משטרתי, חמש שנים לפחות, יוסיפו על תקופת שירותו במדינה לענין חוק זה את תקופת שירותו הבטחוני, ובלבד שהגיש בקשה להכיר בשירותו הבטחוני, בליווי הוכחות בכתב, למפקח הכללי של המשטרה או למי שמינה לכך, עד למועד שנקבע לכך בתקנות.

{{ח:סעיף|79א|דין שירות חובה|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ז־3, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ז, תשנ״ח, תשס״ג, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שפרש מהשירות כשוטר, תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הצטרף לשירות ביטחוני מזכה עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000);
{{ח:תתת|(2)}} הוא שירת עשר שנים לפחות, במצטבר, בשירות ביטחוני מזכה, אחד או יותר.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות ביטחוני מזכה“ – שירות בשירותי הביטחון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א}}, שירות במשטרת ישראל, שירות בשירות בתי הסוהר או שירות בשירות קבע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות חובה“ – שירות בצבא־הגנה לישראל שלא על פי התחייבות לשירות קבע ושלא לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|הפרק הרביעי לחוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות קבע“ – שירות בצבא־הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום א׳ בניסן התשל״ו (1 באפריל 1976); ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל־1 בחודש שלאחר פרסומו.

{{ח:סעיף|79ב|קצבה מוגדלת|תיקון: תשל״ו־3}}
{{ח:ת}} מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79א|בסעיף 79א}} והוא זכאי לקצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}}, קצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.

{{ח:סעיף|80|סייג להגבלה מחמת בריאות או גיל|תיקון: תשל״ז־3, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94(א)}} ייקרא כאילו נאמר בו, במקום הסיפה שלאחר המלים ”על אף המותנה“ – ”אם הגיע לגיל הפרישה לשוטר אחרי עשר שנות שירות, וכן יחול חוק זה על שאיריו, על אף המותנה, אם נפטר אחרי עשר שנות שירות“.
{{ח:תת|(ב)}} קבלה לשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}, אין קבלה כשוטר מוסף זמני במשמע.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}} ייקרא כאילו במקום ”בגיל 50“ בא ”בגיל 45“ ובמקום ”טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}}“ בא ”טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר“.

{{ח:סעיף|81|תחולה לגבי סוהרים|תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיפים 70 עד 80}} יחולו על כל סוהר בשינויים ותיקונים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכל מקום שמדובר ב”שוטר“ קרי ”סוהר“, ומקום שמדובר ב”שוטר מוסף זמני“ קרי ”סוהר מוסף זמני“;
{{ח:תת|(2)}} בכל מקום שמדובר ב”משטרה“ או ב”משטרת ישראל“ קרי ”שירות בתי הסוהר“, למעט {{ח:פנימי|סעיף 79א|בהגדרה ”שירות ביטחוני מזכה“ שבסעיף 79א(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} בכל מקום שמדובר ב”מפקח הכללי של המשטרה“ קרי ”נציב בתי הסוהר“;
{{ח:תת|(4)}} בכל מקום שמדובר ב”תפקיד משטרתי“ קרי ”תפקיד פעיל כסוהר“;
{{ח:תת|(5)}} בכל מקום שמדובר ב”{{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט״ו–1955}}“ קרי ”{{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960}}“;
{{ח:תת|(5א)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”רשימת הדירוגים הבסיסית“ שבסעיף 8}} תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילה ”שבחלק“ נאמר ”{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|שבחלק ג׳ לתוספת השלישית}}“;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 76|הסיפה לסעיף 76(ב)}} המתחילה במלים ”והוא נידון עליה למאסר של שלושה חדשים לפחות“ לא תחול;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 78א|בסעיף 78א(1)}}, בסעיף קטן (א) המובא בו, במקום הרישה עד המילים ”בשירות בתי הסוהר“ יבוא ”זכאי לקצבת פרישה שהוא סוהר, שחזר לשירות בשירות בתי הסוהר או החל לשרת במשטרה“.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עובדים שעברו אל השירות או ממנו}}

{{ח:סעיף|82|הגדרות|תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון ציבורי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד מוּכר“ – מוסד או ארגון שהממשלה אישרה אותו כמוסד מוּכר לענין {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, באשר תפקידיו, כולם או מקצתם, הפכו לשירות משירותי המדינה, ולרבות חלק מגוף כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות צבאי“ – שירות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}}, למעט שירות חלקי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|בחוק החיילים המשוחררים}}.

{{ח:סעיף|83|דין עבודה במוסד מוכר}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שפרש ממוסד מוּכר ועבר לשירות המדינה, תיחשב עבודתו באותו מוסד כשירות לענין חוק זה ותקופת עבודתו במוסד תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת עבודתו בשירות המדינה, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שפרש מעבודתו במוסד מוּכר וחזר לעבוד בו או במוסד מוּכר אחר תצורף, לענין סעיף קטן (א), תקופת עבודתו הקודמת לתקופת עבודתו החוזרת, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הכרת עבודה במוסד מוכר כשירות)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הכרת עבודה במוסד מוכר כשירות), תשכ״ב–1962}}.}}

{{ח:סעיף|84|דין שירותו הצבאי של העובר ממוסד מוכר לשירות המדינה}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שפרש ממוסד מוּכר ועבר לשירות המדינה בנסיבות המזכות אותו בהכרת תקופת עבודתו במוסד המוּכר לענין {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}, ובין פרישתו מהמוסד המוכר לבין תחילת עבודתו בשירות המדינה חלה הפסקה עקב שירות צבאי – ייחשב אותו חלק מתקופת השירות הצבאי שלפני יום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948) כתקופת עבודה במוסד המוכר, ואילו לגבי אותו חלק מתקופת השירות הצבאי החל מיום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיבל העובד מהמוסד המוּכר משכורת – תחושב התקופה שבעדה קיבל משכורת כתקופת עבודה במוסד המוכר;
{{ח:תתת|(2)}} לא קיבל משכורת כאמור – תחושב התקופה כשירות המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שפרש ממוסד מוּכר ועבר לשירות המדינה בנסיבות המזכות אותו בהכרת תקופת עבודתו במוסד המוּכר לענין {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}} ואחרי שעבר חלה הפסקה בשירותו במדינה עקב שירות צבאי, ותקופת עבודתו במוסד המוכר בצירוף שירותו במדינה לפני הפסקתו על ידי השירות הצבאי היתה ששה חדשים או יותר, רואים לענין חוק זה את תקופת שירותו הצבאי האמור כתקופה שדינה כדין שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים}}; הוראה זו לא תחול על שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע אלא אם קדמה לו ללא הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחייבות כאמור ותקופת שירות הקבע בין על פי התחייבות אחת בין על פי התחייבויות רצופות אחדות לא עלתה על שנתיים.

{{ח:סעיף|85|העברה מסוג שירות למשנהו|תיקון: תשל״ג־5, תשל״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהיה בשירות מטעם המדינה בתפקיד שחוק זה לא חל עליו ועבר לשרת את המדינה כעובד שחוק זה חל עליו – ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת שירותו כעובד, בהתחשב עם כל תשלום או זכות שרכש לרגל פרישתו משירותו הקודם, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; במידה שצורפה תקופת שירותו הקודם – בטלה זכותו לקצבה שלא מכוח חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (חישוב גימלאות בעד תקופת שירות שהחוק לא חל עליו)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (חישוב גימלאות בעד תקופת שירות שהחוק לא חל עליו), תשכ״א–1961}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שהיה בשירות מטעם המדינה שחוק זה אינו חל עליו (להלן בסעיף זה – שירות קודם), ובזמן שירותו האמור שילם אוצר המדינה בעדו תשלומים לקרן פנסיה או קרן תגמולים (להלן – בסעיף זה – הקרן), ועבר ללא הפסקה לשרת את המדינה כעובד בשירות שחוק זה חל עליו, הרי, על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} אם התקשר שר האוצר עם הקרן בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של אדם העובר כאמור, לרבות השירות הקודם, תבוא בחשבון, כולה או מקצתה, לענין זכויותיו לגמלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו – יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע;
{{ח:תתת|(2)}} לא התקשר שר האוצר בהסכם כאמור בפסקה (1) – ייחשב שירותו הקודם של העובד שלא חלה בו הפסקה כשירות לענין חוק זה, ותקופת השירות האמור תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, ובלבד שכל זכויותיו של העובד בקרן המתייחסות לתקופת שירותו הקודם הועברו לאוצר המדינה במועד שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (מועד להעברת זכויות המתייחסות לתקופת שירות קודם)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (מועד להעברת זכויות המתייחסות לתקופת שירות קודם), תשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} יחול, בשינויים המחוייבים, לענין הפסקת הרציפות בין השירות שחוק זה אינו חל עליו ובין השירות שחוק זה חל עליו, וכן לענין הפסקת הרציפות של תקופת השירות הקודם כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ג)}} עבר אדם לשרת את המדינה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לפני כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) ולא חל עליו הסכם כאמור בסעיף קטן (ב), הרי על אף האמור בסעיף קטן (ב) ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, הכל בתנאים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהיה בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לשרת את המדינה כעובד בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, הרי אם שר האוצר התקשר עם קרן שהעובד קשור בה או המשרתת עובדים בתפקיד כאמור, בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של העובד בשירות שחוק זה חל עליו, כולה או מקצתה, תבוא בחשבון לענין זכויות לגמלאות או לתשלומים כיוצאים באלה, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו – יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לצירוף תקופת שירות קודם)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לצירוף תקופת שירות קודם), תשכ״ט–1968}}.}}

{{ח:סעיף|86|הסכם עם מעסיק|תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי להתקשר עם מעסיק בהסכם – כללי או מיוחד לאדם ששמו נקוב בהסכם – שלפיו תקופת עבודתו, כולה או מקצתה, של העובר משירות המדינה לעבודה אצל המעסיק או להיפך, תבוא בחשבון לענין זכויות לגמלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן המעסיק שלא לפי חוק זה, וכן מקצתן מזו ומקצתן מזה, הכל לפי תנאים שיראו לקבוע בהסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), דין הסכם כאמור עם קרן פנסיה או עם קרן תגמולים, שעובדי המעסיק קשורים בה או המשרתת את עובדי המעסיק – כדין הסכם עם המעסיק.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תקופת עבודה“ – תקופת שירות בשירות המדינה או תקופת עבודה אצל מעסיק אחר.

{{ח:סעיף|87|זכויות העובד על פי הסכם|תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}}, דינו, לענין זכויותיו של האדם שההסכם חל עליו ושל שאיריו, כדין הסכם שאף הם צד בו, ודין גמלאות המגיעות לאדם לפי ההסכם מאוצר המדינה – כדין גמלאות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – אדם שפרש משירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לעבוד אצל מעסיק אחר, או בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, ואותה פרישה מהווה עילה לתשלום גמלה לפי חוק זה על השירות שממנו פרש, יהא זכאי לגמלה זו בלבד; אולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם העובד הודיע לממונה בכתב, תוך התקופה שנקבעה בהסכם הכללי, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי אותו הסכם, יהא זכאי רק לזכויות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הביא נציב השירות את ההסכם לידיעת העובד בדרך שנקבעה בתקנות, יהיה העובד זכאי לזכויותיו לפי ההסכם בלבד, זולת אם הודיע לממונה, תוך הזמן ובדרך שנקבעו בתקנות, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי חוק זה ולא לפי ההסכם.

{{ח:סעיף|88|תנאי הסכם מיוחד|תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:ת}} לא יתקשר שר האוצר בהסכם מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}} אלא בהסכמת העובד שההסכם חל עליו, והוא יקבע בתקנות את התנאים שבהם מותר להתקשר בהסכמים כאמור, ובלבד שלא יתנה על הסכמת העובד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים להסכם מיוחד)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים להסכם מיוחד), תשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|89|אצילת סמכויות|תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לאצול מסמכויותיו להתקשר בהסכם מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}}, או בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}.

{{ח:סעיף|90|המלצת ועדת השירות|תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:ת}} הסכם כללי לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}} טעון המלצת ועדת השירות ויפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|91|הקנית זכויות לגמלה שלא על פי הסכם|תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} עבר אדם מעבודה אצל מעסיק אחר לשירות המדינה ולא חל על העברתו זו הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, יהא מותר, לענין זכויותיו וזכויות שאיריו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, להביא בחשבון את תקופת עבודתו של אותו אדם במקום עבודתו הקודם, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים להבאה בחשבון של עבודה בארגון ציבורי)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים להבאה בחשבון של עבודה בארגון ציבורי), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|92|הסכם עם העובד הפורש|תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} עבר אדם משירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו לעבודה אצל מעסיק אחר או לתפקיד בשירות המדינה שחוק זה אינו חל עליו, ולא חל על העברתו הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}}, רשאי שר האוצר להתקשר אתו בהסכם שלפיו ישולמו לו או לשאיריו גמלאות בעד תקופת שירותו במדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלומי העובד לאוצר המדינה ותחולה למפרע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לתשלום גימלאות לגבי אדם שעבר משירות המדינה לארגון ציבורי)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לתשלום גימלאות לגבי אדם שעבר משירות המדינה לארגון ציבורי), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|93|איסור גמלאות כפל|תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיפים 85 עד 92}}, לא יהא אדם זכאי לגמלה בקשר לתקופה אחת, גם מן המדינה לפי חוק זה וגם מן המעסיק האחר או מן המדינה שלא לפי חוק זה, והברירה בידו.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: סייגי בריאות, גיל ונכות}}

{{ח:סעיף|94|עובד שנתקבל בהגבלה מחמת מצב בריאותו|תיקון: תשל״ג־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} עובד אשר הועדה הרפואית, או רופא בשירות המדינה ששר הבריאות מינהו לכך, קבעו בשעת קבלתו לשירות או לאחר מכן, אך לא יאוחר משנה מיום קבלתו לשירות, כי ביום קבלתו לשירות היה מצב בריאותו לקוי, ובגלל זה הותנה כי שירותו לא ישא זכות לגמלאות (להלן – הגבלת זכות הגמלה) – יחול חוק זה עליו, על אף המותנה, אם שירת חמש עשרה שנה, יהא גילו אשר יהא, או אם הגיע לגיל 60 אחרי עשר שנות שירות; וכן יחול חוק זה על שאיריו, על אף המותנה, אם נפטר אחרי עשר שנות שירות.
{{ח:תת|(ב)}} ”קבלה לשירות“, לענין סעיף זה – למעט קבלה על פי הרשאת העסקה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 38|סעיף 38 לחוק המינויים}}.
{{ח:תת|(ג)}} קביעת ועדה רפואית או רופא לפי סעיף זה, כי מצב בריאותו של עובד לקוי, יכול שתהא כללית או לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד; היתה הקביעה לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד, לא תותנה הגבלת זכות הגמלה של העובד אלא למקרה של פרישה עקב הליקוי או הפגם האמור.

{{ח:סעיף|95|עובד שנתקבל בהסתייגות מחמת גיל|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} עובד שבשעת קבלתו לשירות הוא בגיל 50 או למעלה מזה יהא מותר להתנות בעת קבלתו לשירות כי שירותו לא ישא זכות לגמלאות; אולם עובד שבשעת קבלתו לשירות טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}} ושירת עשר שנים לפחות, יחול חוק זה עליו ועל שאיריו על אף המותנה.

{{ח:סעיף|96|קביעת נכות}}
{{ח:תת|(א)}} בכל מקום בחוק זה שמדובר בו בנכה או בנכות, לגבי אדם המתקבל לשירות, תהא ראיה מכרעת ויחידה בדבר הנכות ודרגתה – קביעתם של ועדה רפואית או של רופא בשירות המדינה, שנעשתה בשעת קבלתו של אותו אדם לשירות או תוך שנה לאחר יום קבלתו לשירות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94}}.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מקום בחוק זה שמדובר בו בנכה או בנכות, לגבי אדם הפורש מהשירות, תהא ראיה מכרעת ויחידה בדבר הנכות ודרגתה – קביעתה של ועדה רפואית, לרבות הועדה הרפואית לעררים, שנעשתה סמוך לפני הפרישה או לאחר מכן.

{{ח:סעיף|97|ערר לועדה הרפואית לעררים}}
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת ועדה רפואית, למעט החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}, רשאי לערור עליה בפני הועדה הרפואית לעררים בתנאים ובדרך שקבע שר האוצר בתקנות, ומותר לקבוע בתקנות אלה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, את התנאים שבהם רשאית הועדה הרפואית לעררים לחייב את העורר בהוצאות הערר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על החלטת ועדה רפואית)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על החלטת ועדה רפואית), תשכ״ט–1968}}.}}

{{ח:סעיף|98|בדיקה רפואית של נכים|תיקון: תשל״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מי שדרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו רשאים הוא או הממונה לדרוש שייבדק שנית על ידי הועדה הרפואית לשם קביעת דרגת נכותו מחדש, אם עברו לפחות ששה חדשים מיום שנקבעה דרגת נכותו לאחרונה.
{{ח:תת|(ב)}} בבואה לקבוע דרגת נכות מחדש, לא תביא הועדה הרפואית בחשבון אלא את הנכות הנובעת מהפגיעה או מהפגיעות שבגללן נקבעה לנבדק לראשונה דרגת נכות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|99|צמצום וביטול של התניות}}
{{ח:ת}} כדי להסיר ספק נאמר בזה שהתניה ששירותו של אדם פלוני לא ישא זכותו לגמלאות ניתנת לצמצום או לביטול על־ידי מי שהתנה אותה ובדרך שהתנה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: שונות}}

{{ח:סעיף|100|הגדלת תקופת השירות בתנאים מסויימים|תיקון: תשל״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עובד המועסק בתנאי עבודה שקבעה הממשלה כתנאים מיוחדים לענין סעיף זה, רשאי נציב השירות להורות בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה, כי לצורך קביעת זכויותיו של אותו עובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, ובשיעור שקבעה הממשלה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|הודעות בדבר תנאי עבודה מיוחדים|הודעות בדבר תנאי עבודה מיוחדים}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר תנאי עבודה מיוחדים|הודעה בדבר תנאי עבודה מיוחדים}} (י״פ תשע״ג, 2766).}}
{{ח:תת|(ב)}} לגבי עובד שסעיף קטן (א) אינו חל עליו רשאי נציב השירות להורות, בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה באישור ועדת העבודה של הכנסת, כי לצורך קביעת זכויותיו של העובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, בשיעור שקבעה הממשלה.

{{ח:סעיף|100א|שירות בבריגדה היהודית ובצבא הבריטי|תיקון: תשל״ג־3, תשל״ה}}
{{ח:ת}} מי שבתקופה שבין י״ז באלול תרצ״ט (1 בספטמבר 1939) לבין ו׳ בתשרי תש״ז (1 באוקטובר 1946) התגייס בארץ ישראל לשירות פעיל בבריגדה היהודית או ביחידה אחרת שבצבא הבריטי על פי קריאת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל ייווספו על תקופת שירותו ארבע חמישיות מתקופת שירותו הפעיל בתקופה האמורה, כאילו היו תקופות שירות, ובלבד שהגיש לנציב השירות בקשה להכיר בשירות פעיל זה, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (הכרה בשירות פעיל בצבא הבריטי)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (הכרה בשירות פעיל בצבא הבריטי), תשל״ד–1973}}.}}

{{ח:סעיף|100ב|שירות בטחוני אחר לפני הקמת המדינה|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} מי שהתגייס בארץ־ישראל לפני יום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) לשירות פעיל ומלא בנוטרות של ממשלת ארץ־ישראל או ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ־ישראל למען עצמאות ישראל, אף אם שירותו הוא ביחידה זו או מקצתו היה בחוץ לארץ, ייווספו על תקופת שירותו ארבע חמישיות מתקופת שירותו הפעיל והמלא כאמור כאילו היתה תקופת שירות, ובלבד שהגיש לנציב השירות, במועדים ובדרך שנקבעו בתקנות, בקשה להכיר בשירות פעיל ומלא זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (בקשה להכרה בשירות פעיל)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (בקשה להכרה בשירות פעיל), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|101|דין החלטה של נציב השירות}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיפים 43}} {{ח:פנימי|סעיף 44|ו־44}} יהיה דין החלטת נציב השירות לפי חוק זה כדין החלטת הממונה, וכל האמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיפים אלה}} לגבי הממונה ייקרא, במקרה זה, כאילו המדובר הוא בנציב השירות.

{{ח:סעיף|102|אצילת סמכויות|תיקון: תשמ״א־2, תשע״א, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, באישור שר האוצר, לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה למעט סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיפים 30(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 44|44}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62}}.
{{ח:תת|(ב)}} נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות, לאצול מסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63טז|63טז(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 66|ו־66(ב)}} וכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} לגבי עובדים שהגיעו לגיל 65.

{{ח:סעיף|103|הוראות ועדת השירות ונציב השירות לאחר משא ומתן עם העובדים}}
{{ח:תת|(א)}} כל כלל, תנאי או הוראה כללית אחרת הנקבעים לפי חוק זה על ידי נציב השירות או ועדת השירות ייקבעו אחרי משא ומתן עם נציגות עובדי המדינה ועם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה.
{{ח:תת|(ב)}} נתגלעו חילוקי דעות בין ועדת השירות או נציב השירות ובין נציגות עובדי המדינה בענין שסעיף קטן (א) חל עליו, רשאית נציגות עובדי המדינה להביא את השאלה שבמחלוקת בפני ועדת תיווך.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת התיווך תהיה של שלושה חברים שיתמנו על ידי שר העבודה; חבר אחד יתמנה לפי המלצת ועדת השירות, חבר שני לפי המלצת נציגות עובדי המדינה והחבר השלישי ישמש כיושב ראש; עובד המדינה לא יתמנה כחבר ועדת התיווך.

{{ח:סעיף|104|הוראות הממשלה ושר האוצר לפי המלצת ועדת השירות לאחר משא ומתן עם העובדים}}
{{ח:ת}} כל כלל, תנאי או הוראה אחרת שנקבעים לפי חוק זה על ידי הממשלה או על ידי שר האוצר, בין בתקנות ובין בדרך אחרת, ייקבעו לפי המלצת ועדת השירות; ועל מתן המלצה לכלל, לתנאי או להוראה כללית אחרת יחולו חובת המשא ומתן וזכות התיווך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103}}.

{{ח:סעיף|105|גמלאות לעובדי תאגידים|תיקון: תשס״ד, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ד־4, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־4, תשע״ז־3, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל מקום שנקבע בחוק כי תנאי עבודתם של עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה, יהיו הרשויות הפועלות לפי חוק זה מוסמכות לפעול גם לגבי עובדי התאגיד, כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב השירות לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד תאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}, אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הגמלאות לעובדי התאגיד ישולמו מקופת התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בכל דין או הסכם החל ביום כינון הרשות תשולם לגמלאי איגוד לכבאות, ולגמלאי רשות מקומית, מאוצר המדינה, קצבה שלה הוא זכאי בהתאם להוראות הסדר פנסיה תקציבית קיים, אשר יחולו עליה הוראות חוק זה, והרשויות הפועלות לפי חוק זה יהיו מוסמכות לפעול גם לגבי הגמלאים האמורים, כאילו היו עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק רשות השידור#סעיף 24|בסעיף 24(ב) לחוק רשות השידור, התשכ״ה–1965}} כנוסחו ערב ביטולו {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי#סעיף 123|בסעיף 123 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}} (בסעיף קטן זה – חוק רשות השידור), הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א1)}} לא יחולו על עובדי רשות השידור שפרשו משירותם, שחוק זה חל לגביהם מכוח {{ח:חיצוני|חוק רשות השידור#סעיף 24|סעיף 24 לחוק רשות השידור}}, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, והכול במועד שקבע ובשינויים שקבע.
{{ח:תת|(ג2)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, מיום ביטולו של {{ח:חיצוני|חוק רשות השידור|חוק רשות השידור, התשכ״ה–1965}}, {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי#סעיף 123|בסעיף 123 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}}, תשולם לגמלאי רשות השידור, מאוצר המדינה, קצבה שלה הם זכאים לפי הסדר פנסיה תקציבית, והרשויות הפועלות לפי חוק זה יהיו מוסמכות לפעול גם לגבי הגמלאים האמורים, כאילו היו עובדי המדינה; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלאי רשות השידור“ – מי שפרש לקצבה מרשות השידור וזכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר פנסיה תקציבית“ – הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מרשות השידור מדי חודש בחודשו באופן רציף, מרשות השידור לפי חוק זה או לפי הסכם במשך כל חייו, ולאחר מותו – לשאירו, והכול בכפוף להוראות מגבילות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 107ג|בסעיף 107ג}}.
{{ח:תת|(ג3)|(1)}} על אף האמור בכל דין, צו שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1) או (2)}} לא יחול על מי שפרש מתאגיד או מרשות השידור, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת בצו לפי פסקאות (2) או (3), ולגבי רשות השידור – לפי פסקה (4).
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר רשאי לקבוע, בצו –
{{ח:תתתת|(א)}} כי בשל הסכם קיבוצי ארצי תעודכן משכורתו הקובעת של מי שפרש מתאגיד ומתקיים לגביו אחד מאלה, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא דורג ערב פרישתו מתאגיד בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השישית}} או בדירוג עובדי הוראה, ופרש מהתאגיד בתקופה מהתקופות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)(1)}} לגבי אותו דירוג;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא דורג ערב פרישתו מתאגיד בדירוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השישית}}, ופרש מהתאגיד בתקופה שמיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום ב׳ בכסלו התש״ף (30 בנובמבר 2019);
{{ח:תתתת|(ב)}} כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקת משנה (א), בעד תקופה שקדמה למועד מתן צו לפי אותה פסקה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(3)}}.
{{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (2), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי בשל הסכם קיבוצי ארצי נוסף תעודכן משכורתו הקובעת של מי שפרש מתאגיד ומתקיים לגביו אחד מאלה, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא דורג ערב פרישתו מהתאגיד בדירוג מהדירוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השישית}} או בדירוג עובדי הוראה, ופרש מהתאגיד בתקופה מהתקופות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)(2)}} לגבי אותו דירוג;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא דורג ערב פרישתו מהתאגיד בדירוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השישית}}, ופרש מהתאגיד בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) עד יום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ז (31 במרץ 2027).
{{ח:תתת|(4)}} בלי לגרוע מההוראות לפי סעיף קטן (ג1), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי בשל הסכם קיבוצי ארצי תעודכן משכורתו הקובעת של גמלאי רשות השידור כהגדרתו בסעיף קטן (ג2) שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ג|או ג׳ לתוספת השישית}} ופרש בתקופה שמיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום ב׳ בכסלו התש״ף (30 בנובמבר 2019), בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים; כמו כן רשאי שר האוצר לקבוע בצו כאמור כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקה זו בעד תקופה שקדמה למועד מתן הצו, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(3)}}.
{{ח:תתת|(5)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי ארצי“ ו”הסכם קיבוצי ארצי נוסף“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – תאגיד כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלאי איגוד לכבאות“ – מי שפרש לקצבה מאיגוד ערים לכבאות לפני יום כינון הרשות, והיה זכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים מקופת האיגוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלאי רשות מקומית“ – מי שפרש לקצבה מרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות, לפני יום כינון הרשות, ערב פרישתו הועסק במחלקה האמורה והיה זכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים מקופת הרשות המקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר פנסיה תקציבית קיים“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 107ג|בסעיף 107ג(ב)}}, ולעניין אופן חישוב המשכורת הקובעת תחול פסקה (2) להגדרה ”תוספת קבועה“ כאמור {{ח:פנימי|סעיף 107ג|בסעיף 107ג(א)(1)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום כינון הרשות“ ו”רשות מקומית שיש לה מחלקת כבאות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 97|ו־97 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, בהתאמה.

{{ח:סעיף|106|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמסר במזיד לאדם המחליט בענין זכויותיו לפי חוק זה ידיעה כוזבת באותו ענין, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שגרם במרמה, או ביודעין על ידי העלמת פרטים שיש להם חשיבות לענין, למתן גמלה או להגדלתה, בין לידיו ובין לידי הזולת, דינו – מאסר שנה או קנס 1000 לירות.
{{ח:תת|(ג)}} אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חיקוק אחר.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳ – אי־תחולה|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: עובדי המדינה|תיקון: תשס״ד־2}}

{{ח:סעיף|107|אי־&lt;wbr&gt;תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה לא יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} על עובד המדינה אשר הזכויות הקשורות במותו או ביציאתו לקצבה נקבעות בחיקוק אחר;
{{ח:תתת|(2)}} על עובד המדינה המועסק כדין על פי חוזה יחידי, אם כך נקבע באותו חוזה ובמידה שנקבע;
{{ח:תתת|(3)}} על עובד בשירות, במפעל או במוסד אשר ערב כ׳ באב תשט״ו (8 באוגוסט 1955) שילם אוצר המדינה בעד עובדיהם תשלומים לקרן פנסיה או לקרן תגמולים, כל עוד לא החליטה הממשלה אחרת בהחלטה שפורסמה ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה תחליט לפי פסקה (3) לסעיף קטן (א) לאחר התייעצות בועדת העבודה של הכנסת; עובד שהחלטה לפי אותה פסקה חלה עליו, יחול לגביו חוק זה כתום 30 יום מיום פרסום ההחלטה.

{{ח:סעיף|107א|עובד חדש|תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה לא יחולו על מי שהתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} ביום הקובע החל לגביו או לאחריו (להלן – עובד חדש).
{{ח:תת|(ב)}} עובד חדש יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה, בתנאים שייקבעו בהסכם הקיבוצי החל עליו; לא חל על עובד חדש הסכם קיבוצי, יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה בתנאים שייקבעו בחוזה העבודה החל עליו; לא חל עליו הסכם או חוזה כאמור, יבוטח העובד באותם תנאים שבהם מבוטחים רוב העובדים החדשים בקופת גמל לקצבה על פי בחירתו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} שר האוצר יקבע את היום הקובע בהודעה ברשומות, ובלבד שהיום הקובע יהיה בתוך תקופה של 6 חודשים שתחילתה ביום י״ז באדר התשס״ב (1 במרס 2002).
{{ח:תתת|(2)|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע יום קובע שונה לסוגי עובדים שונים.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף הוראות פסקת משנה (א), לגבי עובדים במקום עבודה מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, יקבע שר האוצר, בהתאם להוראות פסקה (1), יום קובע אחיד לכלל העובדים באותו מקום עבודה (בסעיף זה – יום קובע אחיד); ואולם רשאים הצדדים להסכם קיבוצי להסכים ביניהם לגבי סוג עובדים במקום עבודה מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, כי לא יחול עליו התנאי בדבר יום קובע אחיד; הוסכם כאמור, יהיה היום הקובע שיקבע שר האוצר לגבי אותו סוג עובדים בתוך תקופה של שני חודשים שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר היום שבו הודיעו על כך לשר האוצר, ובלבד שבכל מקרה יהיה היום הקובע בתוך התקופה האמורה בפסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על עובדים שתנאי עבודתם על פי כל דין הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף|107ב|סייג לתחולת {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א}}|תיקון: תשס״ב, תשס״ב־3, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א}}, הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד)#סעיף 1|תקנה 1(5) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש״ך–1960}}, או לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי משרד מבקר המדינה)#סעיף 1|תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי משרד מבקר המדינה), התשכ״ב–1962}}, או לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)#סעיף 1|תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת), התשכ״ד–1963}}, ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק המינויים}} (להלן – כתב מינוי) ביום הקובע או לאחריו, ובלבד שמועד תחילת מינויו קדם ליום הקובע;
{{ח:תת|(2)}} מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים להלן, ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו:
{{ח:תתת|(א)}} כתב הרשאה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המינויים}};
{{ח:תתת|(ב)}} הרשאה להעסקה לשעה שניתנה בכתב לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 38|סעיף 38 לחוק המינויים}};
{{ח:תתת|(ג)}} הרשאה להעסקה שניתנה בכתב לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 39א|סעיף 39א לחוק המינויים}};
{{ח:תת|(3)}} מי שערב היום הקובע לעובדים מסוגו היה מועסק אצל מעסיק ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, והוראות הסכם זה חלו לגביו ביום הקובע כאמור, ואשר נתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו;
{{ח:תת|(4)}} מי שנתמנה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו וערב היום הקובע היה שוטר או סוהר, ובלבד שאותו אדם לא יצא לקצבה עקב שירותו במשטרה או בשירות בתי הסוהר, לפי הענין, ושלא היתה הפסקה בין שירותו במשטרה או בשירות בתי הסוהר לבין תחילת שירותו בשירות המדינה בתפקיד שלו התמנה בכתב מינוי;
{{ח:תת|(5)}} עובד שירותי הביטחון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א}}.

{{ח:סעיף|107ג|עובד איגוד כבאות או רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות|תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א}} והאמור בכל דין או הסכם, הוראות חוק זה יחולו על עובד כבאות בפנסיה תקציבית שהתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} ביום כינון הרשות (בסעיף זה – עובד קיים), בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההגדרה ”תוספת קבועה“ לעניין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} תיקרא כך:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &quot;”תוספת קבועה“ – תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד המתקיים בה אחד משני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} תוספת שהוכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לעניין חוק זה;
{{ח:תתתתת|(2)}} תוספת שהיתה נכללת במשכורתו הקובעת של עובד לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים, אילו המשיך לעבוד באיגוד ערים לכבאות או במחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית עד למועד פרישתו משירות, והכל בכפוף להוראות מגבילות;&quot;;
{{ח:תתת|(2)}} תקופות עבודתו של עובד קיים באיגוד ערים לכבאות או ברשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות שאלמלא הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק רשות הכבאות וההצלה}} היו נושאות זכות לגמלאות לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים, יראו אותן כתקופת שירות לעניין חוק זה, ולא יחולו לגבי תקופות העבודה האמורות הוראות הסדר הפנסיה התקציבית הקיים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר פנסיה תקציבית קיים“ – הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מאיגוד ערים לכבאות או מרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת האיגוד או הרשות המקומית, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו – לשאירו, והכל בכפוף להוראות מגבילות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מגבילות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_562702.pdf|סעיף 23 לחוק התקציב לשנת הכספים 1982, התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתתת|(3)}} הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_562704.pdf|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1983, התשמ״ג–1983}};
{{ח:תתתת|(4)}} הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_546515.pdf|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1984, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק רשות הכבאות וההצלה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום כינון הרשות“, ”עובד עובר“ ו”רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 97|ו־97 לחוק רשות הכבאות וההצלה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד כבאות בפנסיה תקציבית“ – עובד עובר, שהסדר הפנסיה החל לגביו ערב יום כינון הרשות הוא הסדר פנסיה תקציבית קיים.

{{ח:סעיף|108|אי תחולה על יחידות מסויימות}}
{{ח:ת}} קבעה הממשלה, על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק המינויים}}, שירות, מפעל או יחידה שעל עובדיהם או על סוג של עובדיהם לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} או מקצתן, רשאית היא, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה ברשומות, לקבוע כי על אותם עובדים לא יחול חוק זה או כל חלק ממנו, אולם כל עוד לא עשתה כן יהיה דינם של עובדים אלה, לענין חוק כזה, כדין עובדי המדינה לכל דבר.

{{ח:סעיף|108א|הסכם לביטוח מיוחד|תיקון: תשס״ב, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביטוח זכויות פנסיה של עובד המדינה בשל רכיבי משכורת שאינם חלק מהמשכורת הקובעת, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, מקצתם או כולם, בקופת גמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, ייעשה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה אחר, שיאושרו על ידי שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי ליצור לעובד או לאדם אחר שהוראות חוק זה חלות עליו מכוח חוק או הסכם אף אחת מזכויות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות לגמלאות בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} זכות לביטוח זכויות פנסיה בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א), בלי שנעשה לגביו הסכם קיבוצי או חוזה עבודה כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: סוהר, שוטר ועובד שירותי הביטחון|תיקון: תשס״ד־2}}

{{ח:סעיף|108ב|הגדרות|תיקון: תשס״ד־2, תשפ״ג־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול קצבת גישור“ – שירות המקנה זכאות לתשלום קצבת גישור לעובד חדש בשירותי הביטחון שפרש משירות לפני הגיעו לגיל פרישת חובה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוהר חדש“ – מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}, לרבות סוהר מוסף זמני, שגויס אחרי המועד הקובע, ולמעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים {{ח:פנימי|סעיף 108ח|שבסעיף 108ח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד שירותי הביטחון“ ו”שירותי הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד חדש בשירותי הביטחון“ – עובד המדינה בשירותי הביטחון, שהתמנה לשירות המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} אחרי המועד הקובע, למעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים {{ח:פנימי|סעיף 108ח|שבסעיף 108ח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד ביטחון חדש“ – סוהר חדש, שוטר חדש ועובד חדש בשירותי הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת ביטוח“ – קופת גמל לקצבה, שהיא קופת ביטוח כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|בתקנות קופות הגמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“, ”קרן ותיקה“, ”קרן חדשה מקיפה“ ו”קרן חדשה כללית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|בתקנות קופות הגמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת גישור“ – סכום המשתלם מדי חודש לעובד שירותי הביטחון שפרש משירותו עד הגיעו לגיל מסוים בהתאם להוראות שנקבעו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 108ז|סעיף 108ז(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חדשה“ – קרן חדשה מקיפה וקרן חדשה כללית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן פנסיה“ – קרן ותיקה או קרן חדשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוטר חדש“ – מי שנמנה עם חיל המשטרה, לרבות שוטר מוסף זמני, שגויס אחרי המועד הקובע, למעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים {{ח:פנימי|סעיף 108ח|שבסעיף 108ח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות קופות הגמל“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ״ד–1964}}.

{{ח:סעיף|108ג|עובד ביטחון חדש|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על עובד ביטחון חדש, ואולם –
{{ח:תת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ז|סעיפים 63ז עד 63יב}} יחולו על עובד חדש בשירותי הביטחון, אלא אם כן נקבעו הוראות אחרות בענינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 63ז|באותם סעיפים}} בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 108ז|סעיף 108ז}};
{{ח:תת|(2)}} יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|108ד|ביטוח לעובד ביטחון חדש|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} עובד ביטחון חדש יהיה מבוטח בקרן פנסיה או בקופת ביטוח או בשתיהן, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|108ה|הפרשות לקרן פנסיה|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בשל משכורתו של עובד ביטחון חדש ישולמו, מדי חודש, החל בחודש ינואר 2004, לקרן פנסיה או לקופת ביטוח כאמור בסעיף קטן (ב) סכומים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מאוצר המדינה – סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמשלמת המדינה לקופת גמל לקצבה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 107א|בסעיף 107א}} שלא חל עליו הסכם או חוזה;
{{ח:תתת|(2)}} ממשכורתו של עובד הביטחון החדש – סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמנוכה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בפסקה (1), או שיעור גבוה יותר עד לתקרה הקבועה על פי דין אם ביקש זאת עובד הביטחון החדש.
{{ח:תת|(ב)}} קרן הפנסיה או קופת הביטוח, שהסכומים האמורים בסעיף קטן (א) ישולמו לה תהיה –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עובד ביטחון חדש הרשאי להיות מבוטח בקרן ותיקה על פי דין – קרן ותיקה כאמור אם ביקש זאת העובד, ואם לא ביקש, זאת – קרן פנסיה או קופת ביטוח כאמור בפסקה (2);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עובד ביטחון חדש שפסקה (1) אינה חלה עליו – קרן חדשה או קופת ביטוח, ובלבד ששיעורי ההפרשה מאוצר המדינה לא יעלו על האמור בסעיף קטן (א)(1).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המשכורת המבוטחת“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי שוטר חדש וסוהר חדש – הרכיבים המשולמים לשוטר החדש או לסוהר החדש, שהיו מובאים בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת לשוטר או לסוהר שחוק זה חל עליהם, בתוספת רכיבים שקבעה הממשלה;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי עובד חדש בשירותי הביטחון – רכיבים המשולמים לעובד החדש בשירותי הביטחון שקבעה הממשלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משכורת קובעת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}.

{{ח:סעיף|108ו|קביעת קרן הפנסיה או תכנית הביטוח של עובד הביטחון החדש|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} קרן הפנסיה או תכנית הביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108ה|בסעיף 108ה(ב)(2)}} תיקבע בידי עובד הביטחון החדש על פי שיקול דעתו הבלעדי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מ־30 ימים לפני תחילת עבודתו, תימסר לעובד הביטחון החדש הודעה שתכלול את כל האמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} זכותו לבחור בקרן חדשה או בקופת ביטוח לפי שיקול דעתו;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים על האפשרויות הפנסיוניות השונות העומדות לפניו, ובכלל זה פרטים על קרן הפנסיה או קופת הביטוח שנבחרו כאמור בסעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(3)}} ההוראות שיחולו עליו אם לא יבחר קרן פנסיה או קופת ביטוח, כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} משרד ראש הממשלה או המשרד לביטחון הפנים, לפי הענין, בהסכמת שר האוצר, יקבעו קרן פנסיה או קופת ביטוח שבה יהיו מבוטחים –
{{ח:תתת|(1)}} עובד ביטחון חדש שבחר להיות מבוטח בה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד ביטחון חדש שלא בחר בקרן או בקופת ביטוח, אחרות, עד למועד תחילת התשלומים בשל משכורתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108ה|בסעיף 108ה}}.

{{ח:סעיף|108ז|תקנות|תיקון: תשס״ד־2, תשפ״ג־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת יקבע, בשים לב לצרכים המיוחדים של המשטרה, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוראות ותנאים בענינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של עובדי ביטחון חדשים, לרבות לענין תשלום גמלאות לעובד ביטחון חדש שפרש לגמלאות לפני גיל הפרישה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}, ואולם הוראות ותנאים בעניין תשלום גמלאות לעובדים חדשים בשירותי הביטחון שפרשו לגמלאות לפני גיל פרישת חובה עד למועד שייקבע בהן ייקבעו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת; תקנות כאמור לענין עובדים חדשים בשירות הביטחון ייקבעו בהתייעצות עם ראש הממשלה, ולענין שוטרים וסוהרים – בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל ממועד שיקבע השר לביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)#סעיף 6|סעיף 6 לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ״ו–2026}}):}} שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של המשטרה ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, מקצוע שאינו ייחודי למשטרה, אחד או יותר, אשר שוטר שיחל לעבוד בו לאחר מועד הוספתו לצו לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודים של המשטרה;
{{ח:תתת|(2)}} נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה במשטרה, בשים לב למאפיינים הייחודיים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר במשטרה, לצד המאפיינים הייחודיים של המשטרה;
{{ח:תתת|(3)}} המשטרה מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם מתאים בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור;
{{ח:תתת|(4)}} 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו במשטרה במהלך 36 החודשים שקדמו למועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו שוטרים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור;
{{ח:תתת|(5)}} במועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, 50% לפחות מכלל השוטרים החדשים במשטרת ישראל המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה, ולפי המלצת ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או ראש שירות הביטחון הכללי, לפי העניין, ובאישור ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שישיבותיה חסויות, רשאי לקבוע, בצו נפרד לכל אחד משירותי הביטחון, מקצוע שאינו ייחודי לשירות הביטחון, אחד או יותר, אשר עובד שיחל לעבוד בו באותו שירות ביטחון לאחר מועד הוספתו לצו, לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודיים של שירות הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה בשירות הביטחון, בשים לב למאפיינים הייחודיים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר בתוך שירות הביטחון, לצד המאפיינים הייחודיים של שירות הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} שירות הביטחון מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור;
{{ח:תתת|(4)}} 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו בשירות הביטחון במהלך 36 החודשים שקדמו למועד מתן המלצת ראש שירות הביטחון לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו עובדים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור;
{{ח:תתת|(5)}} במועד מתן המלצת ראש שירות הביטחון לגביו, 50% לפחות מכלל העובדים החדשים בשירות הביטחון המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|108ח|סייג לתחולת {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}, הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (6), ולא יראו כל אחד מהם כסוהר חדש, כעובד חדש בשירותי הביטחון או כשוטר חדש, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} עובד שירותי הביטחון שבמועד הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים {{ח:פנימי|סעיף 107ב|בפסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף 107ב(2)}}, ונתמנה לשירות המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} לאחר המועד הקובע;
{{ח:תת|(2)}} עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 40|סעיף 40 לחוק המינויים}} ונתמנה לשירות המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|החוק האמור}} לאחר המועד הקובע, ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לענין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;
{{ח:תת|(2א)}} עובד שירות הביטחון הכללי שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 40|סעיף 40 לחוק המינויים}} והתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתמנה לשירות המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|החוק האמור}} לאחר המועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} עבר להיות מועסק בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, והכל כפי שקבע ראש הממשלה, באישור ועדת הכנסת לענייני השירות, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 2|סעיפים 2(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 21|ו־21 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}, ונתמנה לשירות המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} לאחר המועד הקובע;
{{ח:תת}} ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לעניין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;
{{ח:תת|(3)}} עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} במועד הקובע הוא היה מועסק אצל מעסיק ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} (בפסקה זו – המעסיק הקודם), והוראות הסכם זה חלו לגביו במועד הקובע;
{{ח:תתת|(ב)}} לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;
{{ח:תתת|(ג)}} לא היתה הפסקה בין עבודתו אצל המעסיק הקודם לבין תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;
{{ח:תתת|(ד)}} הוא לא יצא לקצבה עקב עבודתו אצל המעסיק הקודם;
{{ח:תת|(4)}} מי שהיה שוטר וחזר להיות שוטר חדש, מי שהיה סוהר וחזר להיות סוהר חדש, או מי שהיה עובד שירותי הביטחון, וחזר להיות עובד חדש בשירותי הביטחון, ובלבד שהוראות חוק זה חלו עליו תקופה של עשר שנים לפחות ולא היתה הפסקה בשירותו לתקופה העולה על שנתיים;
{{ח:תת|(5)}} עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} במועד הקובע הוא היה עובד המדינה, שוטר, סוהר או חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע, או שלאחר המועד הקובע היה חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע ואינו חייל חדש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67א|בסעיף 67א לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(ב)}} הוראות חוק זה או הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#פרק ד1|פרק ד׳1 שבו}}, לפי הענין, חלו עליו תקופה של ארבעים ושניים חודשים לפחות;
{{ח:תתת|(ג)}} לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;
{{ח:תתת|(ד)}} לא היתה הפסקה העולה על שישה חודשים בין שירותו כאמור בפסקת משנה (א) לבין המועד שבו החל לשרת כעובד ביטחון חדש; לענין זה יראו גם את המועד שבו החל עובד חדש בשירותי הביטחון לעבוד בחוזה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 40|סעיף 40 לחוק המינויים}} או לעבוד בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, כאמור בפסקה (2א)(2), כמועד תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;
{{ח:תתת|(ה)}} הוא לא יצא לקצבה עקב שירותו כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תת|(6)}} עובד ביטחון חדש שהתקיימו בו התנאים המזכים במענק או בקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(2) או (3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}}, {{ח:פנימי|סעיף 77|77(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 78|או 78}}, לפני שהותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 108ז|סעיף 108ז}}.

{{ח:סעיף|108ט|הסדרי מעבר לפנסיה צוברת לעובד ביטחון|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על עובד ביטחון שנתקיימו בו התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2), ויראו אותו כעובד ביטחון חדש:
{{ח:תת|(1)}} הוא הגיש בקשה להיות עובד ביטחון חדש לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}, ובכלל זה ביקש כי הוראות חוק זה לא יחולו עליו;
{{ח:תת|(2)}} בקשתו אושרה בהתאם לתקנות שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לענין זכאות לרכוש ביטוח פנסיוני בעבור תקופות שירות קודמות למועד הגשת הבקשה וזכאות לתגמול בשל התקופה האמורה; תקנות כאמור ייקבעו, לענין עובדים בשירות הביטחון – בהתייעצות עם ראש הממשלה, ולענין שוטרים וסוהרים – בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות כלליות|תיקון: תשס״ד־2}}

{{ח:סעיף|109|ביצוע ותקנות|תיקון: תשל״א, תשל״ו־2, תשל״ח, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיטת ההיווּן של קצבאות כשזה דרוש לענין {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 60|או 60}};
{{ח:תתת|(2)}} התנאים שבהם יהיה מותר היווּנה של כל קצבה אחרת ושיטת היוונה, לרבות היווּן קצבה שאינה משתלמת עדיין למי שזכאי לה בתוקף האמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות על ידי הועדה הרפואית, וכן הדרכים להגשת דרישה לקביעת דרגת נכות מחדש לענין {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}};
{{ח:תתת|(4)}} דינים וחשבונות, הצהרות ותעודות שתובע גמלה או מקבלה חייב להגיש לשם מניעת תשלומי יתר ותשלומי כפל;
{{ח:תתת|(5)}} סדרי הגשת תביעות לגמלאות;
{{ח:תתת|(6)}} מועדים לעשיית כל פעולה לפי חוק זה, לרבות הגשת בקשות על פיו, במידה שלא נקבעו בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי פסקה (2) לסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לא יורשה בהן היווּן של יותר מעשרים וחמישה אחוזים מהקצבאות;
{{ח:תתת|(2)}} ההיווּן של קצבת פרישה לא יביא לפיהן, בחישוב קצבת שאיריו של הזכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(א) רישה}}, לידי הפחתת קצבת השאירים;
{{ח:תתת|(3)}} לא תהוון לפיהן קצבה שתגיע לזכאי כעבור שש שנים ממועד ההיוון;
{{ח:תתת|(4)}} לא יורשה בהן היוון של שיעור מהסכום המועבר לבן זוג לשעבר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58א|בסעיף 58א}}, אלא אם כן ביקש הזכאי לקצבת פרישה להוון את אותו שיעור גם מהחלק מקצבת הפרישה שנותר לו לאחר ההעברה, ובעד אותה תקופה, וניתנה לכך את הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הגשת תביעות, הצהרות והודעות)|תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הגשת תביעות, הצהרות והודעות), תשי״ז–1956}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (היוון קצבאות ותביעות נגד צד שלישי)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (היוון קצבאות ותביעות נגד צד שלישי), התשנ״ט–1998}}.}}

{{ח:סעיף|110|שירות מלפני תחילת הנוסח הקודם}}
{{ח:ת}} בתנאים שנקבעו על ידי הממשלה מותר לשלם גמלה לרגל פרישתו של עובד אף אם פרש לפני כ׳ באב תשט״ו (8 באוגוסט 1955); לענין קביעת זכות כלשהי לפי חוק זה תבוא בחשבון כל תקופת שירות שחלה לפני היום האמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר תנאים לתשלום גימלה לרגל פרישתו של עובד לפני תחילת החוק|הודעה בדבר תנאים לתשלום גימלה לרגל פרישתו של עובד לפני תחילת החוק}} (י״פ תשי״ט, 1633).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר תנאים לתשלום גימלה לרגל פרישתו של מורה לפני תחולת החוק|הודעה בדבר תנאים לתשלום גימלה לרגל פרישתו של מורה לפני תחולת החוק}} (י״פ תשכ״ב, 848).}}

{{ח:סעיף|111|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח משולב זה ביום כ״ח בתמוז תש״ל (1 באוגוסט 1970).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ב, תשס״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א(ג)(2)(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בתי חולים ממשלתיים;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ממ״ג – מרכז למחקר גרעיני;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רפא״ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 69א|69א}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|80}}, {{ח:פנימי|סעיף 95|95}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105(א)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד מרס 1964&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל עד אוגוסט 1964&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1964 עד אפריל 1965&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1965&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1966&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1966 עד אפריל 1967&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1967 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 69א|69א}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|80}}, {{ח:פנימי|סעיף 95|95}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד מרס 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל עד אוגוסט 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1949 עד אפריל 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1951&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1951 עד אפריל 952&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1952 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד מרס 1954&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל עד אוגוסט 1954&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1954 עד אפריל 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1956 עד אפריל 1957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1957 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ד|חלק ד׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד מרס 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל עד אוגוסט 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1947 עד אפריל 1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1949 עד אפריל 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1950 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8, ההגדרה ”רשימת הדירוגים הבסיסית“}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} הדירוג המינהלי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} דירוג המהנדסים;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} דירוג ההנדסאים והטכנאים;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} דירוג העיתונאים בשירות הציבורי;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} דירוג המשפטנים (לרבות סניגורים ציבוריים ולמעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} דירוג הפרקליטים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} דירוג הפסיכולוגים;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} דירוג הרוקחים;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} דירוג הפיזיותרפיסטים;

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} דירוג המרפאים בעיסוק;

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} דירוג האחים והאחיות;

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 13}}
{{ח:ת}} דירוג הביוכימאים והמיקרוביולוגים;

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 14}}
{{ח:ת}} דירוג טכנאי הרנטגן;

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 15}}
{{ח:ת}} דירוג הפארה–רפואיים (לרבות קלינאי תקשורת);

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 16}}
{{ח:ת}} דירוג העובדים הסוציאליים;

{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 17}}
{{ח:ת}} דירוג מקצ״ט;

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 18}}
{{ח:ת}} דירוג המפקחים הימיים;

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 19}}
{{ח:ת}} דירוג שירות החוץ.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”רשימת הדירוגים“ שבסעיף 8}}, כפי שהוחלה לגבי שוטרים {{ח:פנימי|סעיף 71א|בסעיף 71א(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} הדירוג האחיד;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} דירוג המהנדסים;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} דירוג ההנדסאים והטכנאים;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר המועדף;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} דירוג משטרתי מיוחד;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} דירוג מחקר ופיתוח משטרתי;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} דירוג הקצינים הטכניים;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} דירוג הקצינים המקצועיים.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ג|חלק ג׳|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”רשימת הדירוגים“ שבסעיף 8}}, כפי שהוחלה לגבי סוהרים {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיף 81(5א)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} הדירוג האחיד;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} דירוג המהנדסים;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} דירוג ההנדסאים והטכנאים;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר המועדף;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} דירוג הרוקחים;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} דירוג האחים והאחיות;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} דירוג טכנאי הרנטגן;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} דירוג שירות בתי הסוהר מיוחד;

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} דירוג הקצינים הטכניים;

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} דירוג הקצינים המקצועיים.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ד|חלק ד׳|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|ההגדרה ”רשימת הדירוגים“ שבסעיף 8}}, כפי שהוחלה לגבי עובדי שירותי הביטחון {{ח:פנימי|סעיף 63א1|בסעיף 63א1}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק ד פרט 1}}
{{ח:ת}} הדירוג המינהלי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 חלק ד פרט 2}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק ד פרט 3}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר המיוחד;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ד פרט 4}}
{{ח:ת}} דירוג המהנדסים;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק ד פרט 5}}
{{ח:ת}} דירוג ההנדסאים והטכנאים;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ד פרט 6}}
{{ח:ת}} דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 חלק ד פרט 7}}
{{ח:ת}} דירוג הקצינים הטכניים.

{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|ההגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיפים 9(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63א2|63א2(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 71א1|ו־71א1(ג)}})}}|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63א2|פסקה (1)(א) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 63א2(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 71א1|ופסקה (1) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 71א1(ג)}})}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש יולי 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2009 עד מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.1488&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1281&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2736&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5647&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8557&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1468&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2924&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4379&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5834&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1603&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3033&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4464&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5895&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7326&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8757&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0188&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1619&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3049&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5911&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7342&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8773&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1569&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3137&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4706&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6275&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7843&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9412&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2013 עד יוני 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9412&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (3) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש אפריל 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש יולי 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3502&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6108&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9167&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5295&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8365&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1437&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.4513&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.7592&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.0675&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.3761&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.6851&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.9944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.3040&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.6140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.9243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.2349&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.5459&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.8572&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.1689&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2173&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8056&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0992&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3912&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6835&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9761&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2691&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5623&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8559&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1498&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.4440&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.7385&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.9051&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1247&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.9051&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.9051&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.698&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9861&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2738&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5619&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8502&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1389&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.4279&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.7338&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.0401&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.3313&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0149&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.3313&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.3313&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6093&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.3313&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9070&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2013 עד יוני 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9070&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (4) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש יולי 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2009 עד מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.2679&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2265&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4840&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7414&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9988&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2563&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7711&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0286&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2860&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5434&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.8009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.0583&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0931&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3425&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5919&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8413&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0907&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3401&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5895&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8389&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0883&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.3377&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5871&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.8365&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.0859&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.3353&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5847&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5847&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1498&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5847&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2996&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5847&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4494&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5847&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5993&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5847&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7491&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5847&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8989&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2013 עד יוני 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8989&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ד|חלק ד׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (5) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד־3}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש אפריל 2013&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש יולי 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2009 עד מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.1488&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1281&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2736&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5647&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8557&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1468&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2924&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4379&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5834&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1603&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3033&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4464&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5895&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7326&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8757&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0188&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1619&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3049&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5911&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7342&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8773&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1569&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3137&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4706&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6275&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7843&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9412&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2013 עד מרס 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9412&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאפריל 2013 עד יוני 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9412&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ה|חלק ה׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (6) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 71א1|ופסקה (2) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 71א1(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;מועד הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש אוגוסט 2011&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ג׳ באב התש״ע (14 ביולי 2010) עד יום ג׳ באלול התש״ע (13 באוגוסט 2010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.191&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ד׳ באלול התש״ע (14 באוגוסט 2010) עד יום ה׳ בתשרי התשע״א (13 בספטמבר 2010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.382&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ו׳ בתשרי התשע״א (14 בספטמבר 2010) עד יום ה׳ בחשון התשע״א (13 באוקטובר 2010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.573&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ו׳ בחשוון התשע״א (14 באוקטובר 2010) עד יום ו׳ בכסלו התשע״א (13 בנובמבר 2010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.764&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ז׳ בכסלו התשע״א (14 בנובמבר 2010) עד יום ו׳ בטבת התשע״א (13 בדצמבר 2010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.955&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ז׳ בטבת התשע״א (14 בדצמבר 2010) עד יום ח׳ בשבט התשע״א (13 בינואר 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.146&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ט׳ בשבט התשע״א (14 בינואר 2011) עד יום ט׳ באדר א׳ התשע״א (13 בפברואר 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.337&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י׳ באדר א׳ התשע״א (14 בפברואר 2011) עד יום ז׳ באדר ב׳ התשע״א (13 במרס 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.528&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ח׳ באדר ב׳ התשע״א (14 במרס 2011) עד יום ט׳ בניסן התשע״א (13 באפריל 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.719&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י׳ בניסן התשע״א (14 באפריל 2011) עד יום ט׳ באייר התשע״א (13 במאי 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.910&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י׳ באייר התשע״א (14 במאי 2011) עד יום י״א בסיוון התשע״א (13 ביוני 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.101&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ב בסיוון התשע״א (14 ביוני 2011) עד יום י״א בתמוז התשע״א (13 ביולי 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.292&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ב בתמוז התשע״א (14 ביולי 2011) עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.483&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ו|חלק ו׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (7)(א) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;תוספת (סכום בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש יולי 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;82.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;103.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;123.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;144.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;164.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;205.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;225.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;245.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;285.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;305.68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;325.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;345.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;365.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;384.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;388.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;387.88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;387.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;386.76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;76.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;386.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;102.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;179.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;236.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;255.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;266.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;264.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;86.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;101.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.93&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43.07&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;81.97&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;95.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;101.33&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120.62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;92.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.86&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2013 עד יוני 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;82.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ז|חלק ז׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (7)(ב) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.044&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.087&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.262&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.306&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.393&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.437&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.481&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.524&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.568&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.612&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.655&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.699&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.743&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.786&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.830&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.874&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.917&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.961&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.005&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.049&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.043&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.086&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.129&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.172&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.215&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.258&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.301&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.345&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.388&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.431&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.474&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.517&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ח|חלק ח׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (8) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;מי שערב פרישתו דורג בדירוג המינהלי בדרגה שאינה עולה על דרגה 17+ או בדירוג המח״ר, בדירוג המהנדסים או בדירוג ההנדסאים והטכנאים בדרגה שאינה עולה על דרגה 38+&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש אוגוסט 2010&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש אוגוסט 2011&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2009 עד יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.3684&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.234&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.467&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.701&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.935&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.168&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.402&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.636&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.869&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.103&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.336&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.570&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.804&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;מי שערב פרישתו דורג בדירוג המינהלי בדרגה 18 ומעלה או בדירוג המח״ר, בדירוג המהנדסים או בדירוג ההנדסאים והטכנאים בדרגה 39 ומעלה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש אוגוסט 2010&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש אוגוסט 2011&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2009 עד יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.2631&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.238&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.48&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.71&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.19&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.43&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.38&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.86&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק ט|חלק ט׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (9) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;דרג מזכיר שני, מזכיר ראשון או יועץ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0749&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1496&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2982&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3722&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4460&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5929&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6661&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7390&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8117&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8842&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9565&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0286&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1721&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2435&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3858&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4566&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5273&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5977&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6679&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7379&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1264&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2524&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3780&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5033&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6282&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7528&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8771&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2477&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3706&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4931&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1224&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2445&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3663&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4877&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6088&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7296&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8499&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9698&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0894&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2086&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3275&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4460&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;דרג ציר־יועץ, ציר או שגריר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0599&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1792&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2386&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2978&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3568&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4157&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4744&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5329&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5912&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6494&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7074&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7652&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8803&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9377&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0518&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1087&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1653&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2782&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3343&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3903&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1585&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2026&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3034&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4040&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5043&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6043&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7040&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8035&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9027&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0986&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1968&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2949&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3926&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4901&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5873&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6842&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7807&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8770&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9729&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0686&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1640&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3א חלק י|חלק י׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (10) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63א2|פסקה (1)(ב) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 63א2(ב)(2)}} {{ש}} {{ח:פנימי|סעיף 71א1|ופסקה (3) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 71א1(ג)}})}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2010&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קצבת חודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2009 עד דצמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.0511&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2010 עד דצמבר 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2010 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.3234&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2011 עד דצמבר 2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2011 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.3185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינואר 2012 עד דצמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2012 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל}} ב־0.2166&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3א חלק י|חלק זה}}, בחישוב חודשי השירות יחול האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(1)}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיפים 9א(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63א3|63א3(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 71א2|ו־71א2(ב)}})}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;שיעור תוספת השחיקה באחוזים מקצבת הבסיס&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש מרס 2009&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בעד קצבת חודש אפריל 2009 עד קצבת חודש מרס 2010&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בעד קצבת חודש אפריל 2010 ואילך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001) עד יום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ז בטבת התשס״ב (1 בינואר 2002) עד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) עד יום ל׳ בכסלו התשס״ו (31 בדצמבר 2005)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) עד יום י׳ בטבת התשס״ז (31 בדצמבר 2006)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיפים 9א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63א3|63א3(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 71א2|ו־71א2(ג)}})}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;מועד הפרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שיעור הניכוי מהמדד לשנת 2008 בנקודות האחוז&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001) עד יום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ז בטבת התשס״ב (1 בינואר 2002) עד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) עד יום ל׳ בכסלו התשס״ו (31 בדצמבר 2005)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) עד יום י׳ בטבת התשס״ז (31 בדצמבר 2006)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;לגבי דירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים בעד קצבת חודש דצמבר 2009 ואילך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ד|חלק ד׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;לגבי דירוג עובדי הוראה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים בעד קצבת חודש דצמבר 2009 ואילך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.95&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ה|חלק ה׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; style=&quot;font-size: larger;&quot;&gt;לגבי דירוג הרופאים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot;&gt;| מועד פרישה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;שיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש מאי 2010&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בעד קצבת חודש יוני 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בעד קצבת חודש ינואר 2011 ואילך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.964&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.927&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.891&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) עד יום י״ח בסיוון התש״ע (31 במאי 2010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.813&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.625&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ט בסיוון התש״ע (1 ביוני 2010) עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.672&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 63יד|סעיפים 63יד(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 63יז|ו־63יז}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot;&gt;מועד תחילת שירות ברשות&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;שיעור העדכון (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בחודש ינואר 2012&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בחודש ינואר 2013&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בחודש יולי 2013&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום א׳ באב התשע״א (1 באוגוסט 2011) עד יום א׳ באלול התשע״א (31 באוגוסט 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7326&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ב׳ באלול התשע״א (1 בספטמבר 2011) עד יום ב׳ בתשרי התשע״ב (30 בספטמבר 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8757&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ג׳ בתשרי התשע״ב (1 באוקטובר 2011) עד יום ג׳ בחשוון התשע״ב (31 באוקטובר 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0188&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ד׳ בחשוון התשע״ב (1 בנובמבר 2011) עד יום ד׳ בכסלו התשע״ב (30 בנובמבר 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1619&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ה׳ בכסלו התשע״ב (1 בדצמבר 2011) עד יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3049&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ז׳ בטבת התשע״ב (2 בינואר 2012) עד יום ז׳ בשבט התשע״ב (31 בינואר 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ח׳ בשבט התשע״ב (1 בפברואר 2012) עד יום ו׳ באדר התשע״ב (29 בפברואר 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5911&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ז׳ באדר התשע״ב (1 במרס 2012) עד יום ח׳ בניסן התשע״ב (31 במרס 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7342&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ט׳ בניסן התשע״ב (1 באפריל 2012) עד יום ח׳ באייר התשע״ב (30 באפריל 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8773&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ט׳ באייר התשע״ב (1 במאי 2012) עד יום י׳ בסיוון התשע״ב (31 במאי 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״א בסיוון התשע״ב (1 ביוני 2012) עד יום י׳ בתמוז התשע״ב (30 ביוני 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״א בתמוז התשע״ב (1 ביולי 2012) עד יום י״ב באב התשע״ב (31 ביולי 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.157&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ג באב התשע״ב (1 באוגוסט 2012) עד יום י״ג באלול התשע״ב (31 באוגוסט 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.314&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ד באלול התשע״ג (1 בספטמבר 2012) עד יום י״ד בתשרי התשע״ג (30 בספטמבר 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.471&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ט״ו בתשרי התשע״ג (1 באוקטובר 2012) עד יום ט״ו בחשוון התשע״ג (31 באוקטובר 2012)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.627&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום ט״ז בחשוון התשע״ג (1 בנובמבר 2012) עד יום ט״ז בכסלו התשע״ג (30 בנובמבר 2011)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.784&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום י״ז בכסלו התשע״ג (1 בדצמבר 2012) עד יום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.941&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיום כ׳ בטבת התשע״ג (2 בינואר 2013) עד יום כ״ג בתמוז התשע״ג (1 ביולי 2013)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.941&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105(ג3)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} הדירוג המינהלי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} הדירוג האחיד;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} דירוג טכנאי הרנטגן;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר, לרבות פסיכולוגים ולרבות עובדי ביקורת;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} דירוג המהנדסים;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} דירוג ההנדסאים והטכנאים;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} דירוג הפיזיותרפיסטים;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} דירוג המשפטנים (לרבות סניגורים ציבוריים ולמעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} דירוג העיתונאים בשירות הציבורי;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים;

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} דירוג הרוקחים;

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} דירוג האחים והאחיות;

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 13}}
{{ח:ת}} דירוג הפארה־רפואיים (לרבות קלינאי תקשורת וטכנולוגים רפואיים);

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 14}}
{{ח:ת}} דירוג המרפאים בעיסוק;

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 15}}
{{ח:ת}} דירוג המפקחים הימיים;

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 16}}
{{ח:ת}} דירוג המקצ״ט;

{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 17}}
{{ח:ת}} דירוג קלדניות שופטים;

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 18}}
{{ח:ת}} דירוג מעברי הגבול;

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 19}}
{{ח:ת}} דירוג רשות מקרקעי ישראל;

{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 20}}
{{ח:ת}} דירוג הכבאים;

{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 21}}
{{ח:ת}} דירוג העובדים הסוציאליים;

{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 22}}
{{ח:ת}} דירוג שירות החוץ;

{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 23}}
{{ח:ת}} דירוג הפרקליטים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);

{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 24}}
{{ח:ת}} דירוג ביקורת המדינה;

{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 25}}
{{ח:ת}} דירוג המח״ר המועדף;

{{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 26}}
{{ח:ת}} דירוג הקצינים הטכניים;

{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 27}}
{{ח:ת}} דירוג משטרתי מיוחד;

{{ח:סעיף*|(28)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 28}}
{{ח:ת}} דירוג שירות בתי הסוהר מיוחד;

{{ח:סעיף*|(29)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 29}}
{{ח:ת}} דירוג מחקר ופיתוח משטרתי;

{{ח:סעיף*|(30)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 30}}
{{ח:ת}} דירוג נוסף שיקבע שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה, שאינו טעון פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר;

{{ח:סעיף*|(31)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 31}}
{{ח:ת}} דירוג נוסף שיקבע שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ובלבד שחל לגביו הסכם קיבוצי ארצי או הסכם קיבוצי ארצי נוסף.

{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 6 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} דירוג 80 במועצה להשכלה גבוהה.

{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 6 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} דירוג העיתונאים ברשות השידור;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 6 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} דירוג עיתונות הפקה ברשות השידור;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 6 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} דירוג משולב ברשות השידור.

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום ב׳ בניסן תש״ל (8 באפריל 1970).}}
* '''שלמה הלל'''&lt;br&gt;שר המשטרה&lt;br&gt;ממלא מקום שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>29l1ajzzv8qr40pb9v8hwbmgodr7lp1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ליקוטי הלכות/אורח חיים/הלכות שבועות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>363175</id>
    <revision>
      <id>3017089</id>
      <parentid>3017081</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T13:31:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30320-67</username>
        <id>45607</id>
      </contributor>
      <comment>/* אות ד */ הוספתי אות יוד למילה הינו,וכעת המילה היא היינו,וגם תיקנתי את מקום המרכאות שנכתבו הפוך ]  [ ,וכתבתי אותם כסדר [   ]</comment>
      <origin>3017089</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24297" sha1="ry671czsymu6zeangzlx6tcv1o1b2u1" xml:space="preserve">=שבועות הלכה א=

ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר &quot;אשרי העם השגחה&quot; סימן יג: 

והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): 

==אות א==

וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר &quot;שאלו את רבי יוסי בן קיסמא&quot; סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ&quot;ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו:

==אות ב==

וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ&quot;ל שהחכם הנ&quot;ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ&quot;ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ&quot;ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ&quot;ל ועל -כן סופרין לעמר כנ&quot;ל. ועל-כן מתפללין אז, &quot;יודוך עמים וכו'&quot;, דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: 

==אות ג==

וזה שכתוב, &quot;בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;. בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ&quot;ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ&quot;ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ&quot;ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ&quot;ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השינה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדושה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מוחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שינה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ&quot;ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ&quot;ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שינה כנ&quot;ל:

==אות ד==

וזה שאוכלין אחר כך בבקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באידרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רוחצות בחלב כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם [היינו על העכו&quot;ם], כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שינה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטייר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטייר בעיניו, כי אין רוצה שיצטייר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבאר שם, עין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שינה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, &quot;תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'&quot;.' תמיד' דיקא, בחינת עינא פקיחא כנ&quot;ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזה שנאמר במתן תורה, &quot;אתה הראת לדעת כי ה' וכו'&quot;. 'הראת' דיקא לשון נפעל, דהינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, הינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, &quot;ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב&quot;. 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דיקא. 'ואשר אין לו כסף' דיקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ&quot;ל: 

==אות ה==

וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ&quot;ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר &quot;וביום הבכורים&quot;, להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ&quot;ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ&quot;ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ&quot;ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;מזקק שבעתים&quot;, הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ&quot;ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ&quot;ל. נמצא שבמ&quot;ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ&quot;ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ&quot;ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ&quot;ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ&quot;ל: 

==אות ו==

וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר &quot;האי מאן דאזיל למינסב&quot; סימן כט וכו', עין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;אריתי מורי עם בשמי&quot;, הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ&quot;ל. &quot;שתיתי ייני עם חלבי&quot;, הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ&quot;ל. וזה שכתוב, &quot;אל תרא יין כי יתאדם&quot;, הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ&quot;ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ&quot;ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ&quot;ל. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס&quot; כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ&quot;ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ&quot;ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ&quot;ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ&quot;ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל: 

==אות ז==

וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ&quot;ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ&quot;ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ&quot;ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ&quot;ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ&quot;ל. וזהו, &quot;שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'&quot; . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ&quot;ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ&quot;ל. וזהו, &quot;ועשית חג שבעות וכו'&quot;, שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ&quot;ל וזהו, &quot;ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'&quot;, הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ&quot;ל: 

==אות ח==

וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ&quot;ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ&quot;ל. ועל-כן קורין רות כנ&quot;ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן:

=שבועות ב=

הלכות חג השבועות: 

מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: 

==אות א==

כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): 

==אות ב==

ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ&quot;ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ&quot;ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ&quot;ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס&quot;ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם:
[[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]]</text>
      <sha1>ry671czsymu6zeangzlx6tcv1o1b2u1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017090</id>
      <parentid>3017089</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T13:32:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30320-67</username>
        <id>45607</id>
      </contributor>
      <comment>/* אות ד */ הוספתי אות ו למילה בבקר,וכעת המילה היא בבוקר</comment>
      <origin>3017090</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24299" sha1="qayyhkkemq2gai4yfkr4jfksxp2n4hp" xml:space="preserve">=שבועות הלכה א=

ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר &quot;אשרי העם השגחה&quot; סימן יג: 

והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): 

==אות א==

וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר &quot;שאלו את רבי יוסי בן קיסמא&quot; סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ&quot;ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו:

==אות ב==

וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ&quot;ל שהחכם הנ&quot;ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ&quot;ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ&quot;ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ&quot;ל ועל -כן סופרין לעמר כנ&quot;ל. ועל-כן מתפללין אז, &quot;יודוך עמים וכו'&quot;, דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: 

==אות ג==

וזה שכתוב, &quot;בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;. בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ&quot;ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ&quot;ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ&quot;ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ&quot;ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השינה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדושה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מוחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שינה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ&quot;ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ&quot;ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שינה כנ&quot;ל:

==אות ד==

וזה שאוכלין אחר כך בבוקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באידרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רוחצות בחלב כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם [היינו על העכו&quot;ם], כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שינה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטייר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטייר בעיניו, כי אין רוצה שיצטייר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבאר שם, עין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שינה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, &quot;תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'&quot;.' תמיד' דיקא, בחינת עינא פקיחא כנ&quot;ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזה שנאמר במתן תורה, &quot;אתה הראת לדעת כי ה' וכו'&quot;. 'הראת' דיקא לשון נפעל, דהינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, הינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, &quot;ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב&quot;. 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דיקא. 'ואשר אין לו כסף' דיקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ&quot;ל: 

==אות ה==

וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ&quot;ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר &quot;וביום הבכורים&quot;, להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ&quot;ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ&quot;ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ&quot;ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;מזקק שבעתים&quot;, הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ&quot;ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ&quot;ל. נמצא שבמ&quot;ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ&quot;ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ&quot;ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ&quot;ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ&quot;ל: 

==אות ו==

וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר &quot;האי מאן דאזיל למינסב&quot; סימן כט וכו', עין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;אריתי מורי עם בשמי&quot;, הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ&quot;ל. &quot;שתיתי ייני עם חלבי&quot;, הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ&quot;ל. וזה שכתוב, &quot;אל תרא יין כי יתאדם&quot;, הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ&quot;ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ&quot;ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ&quot;ל. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס&quot; כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ&quot;ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ&quot;ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ&quot;ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ&quot;ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל: 

==אות ז==

וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ&quot;ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ&quot;ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ&quot;ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ&quot;ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ&quot;ל. וזהו, &quot;שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'&quot; . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ&quot;ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ&quot;ל. וזהו, &quot;ועשית חג שבעות וכו'&quot;, שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ&quot;ל וזהו, &quot;ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'&quot;, הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ&quot;ל: 

==אות ח==

וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ&quot;ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ&quot;ל. ועל-כן קורין רות כנ&quot;ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן:

=שבועות ב=

הלכות חג השבועות: 

מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: 

==אות א==

כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): 

==אות ב==

ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ&quot;ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ&quot;ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ&quot;ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס&quot;ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם:
[[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]]</text>
      <sha1>qayyhkkemq2gai4yfkr4jfksxp2n4hp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017091</id>
      <parentid>3017090</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T13:36:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30320-67</username>
        <id>45607</id>
      </contributor>
      <comment>/* אות ד */ הוספתי אות יוד למילה עיין,ובמילים הינו או דהינו הוספתי אות יוד וכעת הם היינו או דהיינו,כי המאמר לא מנוקד</comment>
      <origin>3017091</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24307" sha1="cej7d4zgja02bausfpakrrki2w2whz6" xml:space="preserve">=שבועות הלכה א=

ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר &quot;אשרי העם השגחה&quot; סימן יג: 

והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): 

==אות א==

וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר &quot;שאלו את רבי יוסי בן קיסמא&quot; סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ&quot;ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו:

==אות ב==

וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ&quot;ל שהחכם הנ&quot;ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ&quot;ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ&quot;ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ&quot;ל ועל -כן סופרין לעמר כנ&quot;ל. ועל-כן מתפללין אז, &quot;יודוך עמים וכו'&quot;, דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: 

==אות ג==

וזה שכתוב, &quot;בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;. בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ&quot;ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ&quot;ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ&quot;ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ&quot;ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השינה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדושה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מוחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שינה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ&quot;ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ&quot;ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שינה כנ&quot;ל:

==אות ד==

וזה שאוכלין אחר כך בבוקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באידרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עיין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רוחצות בחלב כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם [היינו על העכו&quot;ם], כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שינה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטייר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטייר בעיניו, כי אין רוצה שיצטייר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבאר שם, עין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שינה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, &quot;תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'&quot;.' תמיד' דיקא, בחינת עינא פקיחא כנ&quot;ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזה שנאמר במתן תורה, &quot;אתה הראת לדעת כי ה' וכו'&quot;. 'הראת' דיקא לשון נפעל, דהיינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהיינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, היינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, &quot;ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב&quot;. 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דיקא. 'ואשר אין לו כסף' דיקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ&quot;ל: 

==אות ה==

וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ&quot;ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר &quot;וביום הבכורים&quot;, להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ&quot;ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ&quot;ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ&quot;ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;מזקק שבעתים&quot;, הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ&quot;ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ&quot;ל. נמצא שבמ&quot;ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ&quot;ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ&quot;ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ&quot;ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ&quot;ל: 

==אות ו==

וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר &quot;האי מאן דאזיל למינסב&quot; סימן כט וכו', עין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;אריתי מורי עם בשמי&quot;, הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ&quot;ל. &quot;שתיתי ייני עם חלבי&quot;, הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ&quot;ל. וזה שכתוב, &quot;אל תרא יין כי יתאדם&quot;, הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ&quot;ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ&quot;ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ&quot;ל. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס&quot; כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ&quot;ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ&quot;ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ&quot;ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ&quot;ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל: 

==אות ז==

וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ&quot;ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ&quot;ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ&quot;ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ&quot;ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ&quot;ל. וזהו, &quot;שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'&quot; . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ&quot;ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ&quot;ל. וזהו, &quot;ועשית חג שבעות וכו'&quot;, שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ&quot;ל וזהו, &quot;ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'&quot;, הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ&quot;ל: 

==אות ח==

וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ&quot;ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ&quot;ל. ועל-כן קורין רות כנ&quot;ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן:

=שבועות ב=

הלכות חג השבועות: 

מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: 

==אות א==

כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): 

==אות ב==

ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ&quot;ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ&quot;ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ&quot;ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס&quot;ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם:
[[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]]</text>
      <sha1>cej7d4zgja02bausfpakrrki2w2whz6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017092</id>
      <parentid>3017091</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T13:40:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30320-67</username>
        <id>45607</id>
      </contributor>
      <comment>/* אות ד */ הוספתי אות ו במילה כמבאר וכעת המילה היא כמבואר,ובאותו המקום הוספתי למילה עין אות יוד וכעת המילה היא עיין,זה נמצא בתוך המרכאות (  )</comment>
      <origin>3017092</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24311" sha1="oipvaf11cdkmroq3p7cmgnfcouw7obr" xml:space="preserve">=שבועות הלכה א=

ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר &quot;אשרי העם השגחה&quot; סימן יג: 

והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): 

==אות א==

וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר &quot;שאלו את רבי יוסי בן קיסמא&quot; סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ&quot;ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו:

==אות ב==

וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ&quot;ל שהחכם הנ&quot;ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ&quot;ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ&quot;ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ&quot;ל ועל -כן סופרין לעמר כנ&quot;ל. ועל-כן מתפללין אז, &quot;יודוך עמים וכו'&quot;, דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: 

==אות ג==

וזה שכתוב, &quot;בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;. בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ&quot;ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ&quot;ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ&quot;ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ&quot;ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השינה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדושה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מוחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שינה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ&quot;ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ&quot;ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שינה כנ&quot;ל:

==אות ד==

וזה שאוכלין אחר כך בבוקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באידרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עיין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רוחצות בחלב כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם [היינו על העכו&quot;ם], כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שינה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטייר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטייר בעיניו, כי אין רוצה שיצטייר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבואר שם, עיין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שינה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, &quot;תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'&quot;.' תמיד' דיקא, בחינת עינא פקיחא כנ&quot;ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזה שנאמר במתן תורה, &quot;אתה הראת לדעת כי ה' וכו'&quot;. 'הראת' דיקא לשון נפעל, דהיינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהיינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, היינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, &quot;ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב&quot;. 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דיקא. 'ואשר אין לו כסף' דיקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ&quot;ל: 

==אות ה==

וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ&quot;ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר &quot;וביום הבכורים&quot;, להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ&quot;ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ&quot;ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ&quot;ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;מזקק שבעתים&quot;, הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ&quot;ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ&quot;ל. נמצא שבמ&quot;ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ&quot;ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ&quot;ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ&quot;ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ&quot;ל: 

==אות ו==

וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר &quot;האי מאן דאזיל למינסב&quot; סימן כט וכו', עין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;אריתי מורי עם בשמי&quot;, הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ&quot;ל. &quot;שתיתי ייני עם חלבי&quot;, הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ&quot;ל. וזה שכתוב, &quot;אל תרא יין כי יתאדם&quot;, הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ&quot;ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ&quot;ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ&quot;ל. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס&quot; כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ&quot;ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ&quot;ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ&quot;ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ&quot;ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל: 

==אות ז==

וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ&quot;ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ&quot;ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ&quot;ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ&quot;ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ&quot;ל. וזהו, &quot;שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'&quot; . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ&quot;ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ&quot;ל. וזהו, &quot;ועשית חג שבעות וכו'&quot;, שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ&quot;ל וזהו, &quot;ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'&quot;, הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ&quot;ל: 

==אות ח==

וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ&quot;ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ&quot;ל. ועל-כן קורין רות כנ&quot;ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן:

=שבועות ב=

הלכות חג השבועות: 

מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: 

==אות א==

כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): 

==אות ב==

ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ&quot;ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ&quot;ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ&quot;ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס&quot;ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם:
[[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]]</text>
      <sha1>oipvaf11cdkmroq3p7cmgnfcouw7obr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017093</id>
      <parentid>3017092</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T13:43:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30320-67</username>
        <id>45607</id>
      </contributor>
      <comment>/* אות ד */ הוספתי אות יוד במילה דיקא ,בשתי מקומות,וכעת המילים הם דייקא,כי המאמר לא מנוקד</comment>
      <origin>3017093</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24315" sha1="p4j3thpklw15yfctn9bwji7p15z947r" xml:space="preserve">=שבועות הלכה א=

ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר &quot;אשרי העם השגחה&quot; סימן יג: 

והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): 

==אות א==

וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר &quot;שאלו את רבי יוסי בן קיסמא&quot; סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ&quot;ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו:

==אות ב==

וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ&quot;ל שהחכם הנ&quot;ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ&quot;ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ&quot;ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ&quot;ל ועל -כן סופרין לעמר כנ&quot;ל. ועל-כן מתפללין אז, &quot;יודוך עמים וכו'&quot;, דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: 

==אות ג==

וזה שכתוב, &quot;בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;. בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ&quot;ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ&quot;ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ&quot;ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ&quot;ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השינה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדושה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מוחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שינה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ&quot;ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ&quot;ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שינה כנ&quot;ל:

==אות ד==

וזה שאוכלין אחר כך בבוקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באידרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עיין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רוחצות בחלב כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם [היינו על העכו&quot;ם], כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שינה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטייר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטייר בעיניו, כי אין רוצה שיצטייר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבואר שם, עיין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שינה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, &quot;תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'&quot;.' תמיד' דייקא, בחינת עינא פקיחא כנ&quot;ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזה שנאמר במתן תורה, &quot;אתה הראת לדעת כי ה' וכו'&quot;. 'הראת' דייקא לשון נפעל, דהיינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהיינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, היינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, &quot;ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב&quot;. 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דיקא. 'ואשר אין לו כסף' דיקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ&quot;ל: 

==אות ה==

וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ&quot;ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר &quot;וביום הבכורים&quot;, להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ&quot;ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ&quot;ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ&quot;ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;מזקק שבעתים&quot;, הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ&quot;ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ&quot;ל. נמצא שבמ&quot;ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ&quot;ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ&quot;ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ&quot;ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ&quot;ל: 

==אות ו==

וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר &quot;האי מאן דאזיל למינסב&quot; סימן כט וכו', עין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;אריתי מורי עם בשמי&quot;, הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ&quot;ל. &quot;שתיתי ייני עם חלבי&quot;, הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ&quot;ל. וזה שכתוב, &quot;אל תרא יין כי יתאדם&quot;, הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ&quot;ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ&quot;ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ&quot;ל. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס&quot; כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ&quot;ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ&quot;ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ&quot;ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ&quot;ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל: 

==אות ז==

וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ&quot;ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ&quot;ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ&quot;ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ&quot;ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ&quot;ל. וזהו, &quot;שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'&quot; . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ&quot;ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ&quot;ל. וזהו, &quot;ועשית חג שבעות וכו'&quot;, שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ&quot;ל וזהו, &quot;ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'&quot;, הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ&quot;ל: 

==אות ח==

וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ&quot;ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ&quot;ל. ועל-כן קורין רות כנ&quot;ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן:

=שבועות ב=

הלכות חג השבועות: 

מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: 

==אות א==

כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): 

==אות ב==

ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ&quot;ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ&quot;ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ&quot;ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס&quot;ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם:
[[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]]</text>
      <sha1>p4j3thpklw15yfctn9bwji7p15z947r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017094</id>
      <parentid>3017093</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T13:46:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30320-67</username>
        <id>45607</id>
      </contributor>
      <comment>/* אות ד */ הוספתי אות יוד במילה דיקא,בעוד שתי מקומות,וכעת הם דייקא,כי המאמר לא מנוקד</comment>
      <origin>3017094</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24319" sha1="ef2n6bsk42nr177dwx9gxivuc4cvctd" xml:space="preserve">=שבועות הלכה א=

ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר &quot;אשרי העם השגחה&quot; סימן יג: 

והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): 

==אות א==

וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר &quot;שאלו את רבי יוסי בן קיסמא&quot; סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ&quot;ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו:

==אות ב==

וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ&quot;ל שהחכם הנ&quot;ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ&quot;ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ&quot;ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ&quot;ל ועל -כן סופרין לעמר כנ&quot;ל. ועל-כן מתפללין אז, &quot;יודוך עמים וכו'&quot;, דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: 

==אות ג==

וזה שכתוב, &quot;בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;. בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ&quot;ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ&quot;ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ&quot;ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ&quot;ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השינה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדושה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מוחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שינה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ&quot;ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ&quot;ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שינה כנ&quot;ל:

==אות ד==

וזה שאוכלין אחר כך בבוקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באידרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עיין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רוחצות בחלב כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם [היינו על העכו&quot;ם], כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שינה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטייר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטייר בעיניו, כי אין רוצה שיצטייר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבואר שם, עיין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שינה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, &quot;תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'&quot;.' תמיד' דייקא, בחינת עינא פקיחא כנ&quot;ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזה שנאמר במתן תורה, &quot;אתה הראת לדעת כי ה' וכו'&quot;. 'הראת' דייקא לשון נפעל, דהיינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהיינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, היינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, &quot;ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב&quot;. 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דייקא. 'ואשר אין לו כסף' דייקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ&quot;ל: 

==אות ה==

וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ&quot;ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר &quot;וביום הבכורים&quot;, להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ&quot;ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ&quot;ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ&quot;ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;מזקק שבעתים&quot;, הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ&quot;ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ&quot;ל. נמצא שבמ&quot;ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ&quot;ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ&quot;ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ&quot;ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ&quot;ל: 

==אות ו==

וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר &quot;האי מאן דאזיל למינסב&quot; סימן כט וכו', עין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;אריתי מורי עם בשמי&quot;, הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ&quot;ל. &quot;שתיתי ייני עם חלבי&quot;, הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ&quot;ל. וזה שכתוב, &quot;אל תרא יין כי יתאדם&quot;, הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ&quot;ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ&quot;ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ&quot;ל. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס&quot; כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ&quot;ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ&quot;ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ&quot;ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ&quot;ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל: 

==אות ז==

וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ&quot;ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ&quot;ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ&quot;ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ&quot;ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ&quot;ל. וזהו, &quot;שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'&quot; . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ&quot;ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ&quot;ל. וזהו, &quot;ועשית חג שבעות וכו'&quot;, שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ&quot;ל וזהו, &quot;ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'&quot;, הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ&quot;ל: 

==אות ח==

וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ&quot;ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ&quot;ל. ועל-כן קורין רות כנ&quot;ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן:

=שבועות ב=

הלכות חג השבועות: 

מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: 

==אות א==

כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): 

==אות ב==

ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ&quot;ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ&quot;ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ&quot;ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס&quot;ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם:
[[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]]</text>
      <sha1>ef2n6bsk42nr177dwx9gxivuc4cvctd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017095</id>
      <parentid>3017094</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T13:59:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30320-67</username>
        <id>45607</id>
      </contributor>
      <comment>/* אות ו */ הוספתי אות ו למילה המחין וכעת המילה היא המוחין,וגם הוספתי אות יוד למילה עין וכעת המילה היא עיין</comment>
      <origin>3017095</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24323" sha1="b0gqjdfyny536amheiyxsr46uqty6l4" xml:space="preserve">=שבועות הלכה א=

ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר &quot;אשרי העם השגחה&quot; סימן יג: 

והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): 

==אות א==

וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר &quot;שאלו את רבי יוסי בן קיסמא&quot; סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ&quot;ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו:

==אות ב==

וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ&quot;ל שהחכם הנ&quot;ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ&quot;ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ&quot;ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ&quot;ל ועל -כן סופרין לעמר כנ&quot;ל. ועל-כן מתפללין אז, &quot;יודוך עמים וכו'&quot;, דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: 

==אות ג==

וזה שכתוב, &quot;בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;. בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ&quot;ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ&quot;ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ&quot;ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ&quot;ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השינה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדושה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מוחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שינה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ&quot;ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ&quot;ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שינה כנ&quot;ל:

==אות ד==

וזה שאוכלין אחר כך בבוקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באידרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עיין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רוחצות בחלב כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם [היינו על העכו&quot;ם], כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שינה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטייר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטייר בעיניו, כי אין רוצה שיצטייר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבואר שם, עיין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שינה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, &quot;תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'&quot;.' תמיד' דייקא, בחינת עינא פקיחא כנ&quot;ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזה שנאמר במתן תורה, &quot;אתה הראת לדעת כי ה' וכו'&quot;. 'הראת' דייקא לשון נפעל, דהיינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהיינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, היינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, &quot;ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב&quot;. 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דייקא. 'ואשר אין לו כסף' דייקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ&quot;ל: 

==אות ה==

וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ&quot;ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר &quot;וביום הבכורים&quot;, להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ&quot;ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ&quot;ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ&quot;ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;מזקק שבעתים&quot;, הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ&quot;ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ&quot;ל. נמצא שבמ&quot;ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ&quot;ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ&quot;ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ&quot;ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ&quot;ל: 

==אות ו==

וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המוחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר &quot;האי מאן דאזיל למינסב&quot; סימן כט וכו', עיין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;אריתי מורי עם בשמי&quot;, הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ&quot;ל. &quot;שתיתי ייני עם חלבי&quot;, הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ&quot;ל. וזה שכתוב, &quot;אל תרא יין כי יתאדם&quot;, הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ&quot;ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ&quot;ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ&quot;ל. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס&quot; כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ&quot;ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ&quot;ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ&quot;ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ&quot;ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל: 

==אות ז==

וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ&quot;ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ&quot;ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ&quot;ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ&quot;ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ&quot;ל. וזהו, &quot;שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'&quot; . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ&quot;ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ&quot;ל. וזהו, &quot;ועשית חג שבעות וכו'&quot;, שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ&quot;ל וזהו, &quot;ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'&quot;, הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ&quot;ל: 

==אות ח==

וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ&quot;ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ&quot;ל. ועל-כן קורין רות כנ&quot;ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן:

=שבועות ב=

הלכות חג השבועות: 

מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: 

==אות א==

כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): 

==אות ב==

ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ&quot;ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ&quot;ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ&quot;ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס&quot;ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם:
[[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]]</text>
      <sha1>b0gqjdfyny536amheiyxsr46uqty6l4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017096</id>
      <parentid>3017095</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T14:01:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30320-67</username>
        <id>45607</id>
      </contributor>
      <comment>/* אות ו */ הוספתי אות יוד למילה עקר וכעת המילה היא עיקר</comment>
      <origin>3017096</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24325" sha1="cuf56mcbev4teg3xzethgv9zyo8b25c" xml:space="preserve">=שבועות הלכה א=

ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר &quot;אשרי העם השגחה&quot; סימן יג: 

והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): 

==אות א==

וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר &quot;שאלו את רבי יוסי בן קיסמא&quot; סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ&quot;ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו:

==אות ב==

וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ&quot;ל שהחכם הנ&quot;ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ&quot;ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ&quot;ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ&quot;ל ועל -כן סופרין לעמר כנ&quot;ל. ועל-כן מתפללין אז, &quot;יודוך עמים וכו'&quot;, דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: 

==אות ג==

וזה שכתוב, &quot;בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;. בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ&quot;ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ&quot;ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ&quot;ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ&quot;ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השינה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדושה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מוחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שינה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ&quot;ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ&quot;ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שינה כנ&quot;ל:

==אות ד==

וזה שאוכלין אחר כך בבוקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באידרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עיין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רוחצות בחלב כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם [היינו על העכו&quot;ם], כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שינה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטייר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטייר בעיניו, כי אין רוצה שיצטייר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבואר שם, עיין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שינה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, &quot;תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'&quot;.' תמיד' דייקא, בחינת עינא פקיחא כנ&quot;ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזה שנאמר במתן תורה, &quot;אתה הראת לדעת כי ה' וכו'&quot;. 'הראת' דייקא לשון נפעל, דהיינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהיינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, היינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, &quot;ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב&quot;. 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דייקא. 'ואשר אין לו כסף' דייקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ&quot;ל: 

==אות ה==

וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ&quot;ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר &quot;וביום הבכורים&quot;, להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ&quot;ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ&quot;ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ&quot;ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;מזקק שבעתים&quot;, הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ&quot;ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ&quot;ל. נמצא שבמ&quot;ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ&quot;ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ&quot;ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ&quot;ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ&quot;ל: 

==אות ו==

וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עיקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המוחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר &quot;האי מאן דאזיל למינסב&quot; סימן כט וכו', עיין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;אריתי מורי עם בשמי&quot;, הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ&quot;ל. &quot;שתיתי ייני עם חלבי&quot;, הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ&quot;ל. וזה שכתוב, &quot;אל תרא יין כי יתאדם&quot;, הינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ&quot;ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ&quot;ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ&quot;ל. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס&quot; כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ&quot;ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ&quot;ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ&quot;ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ&quot;ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל: 

==אות ז==

וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ&quot;ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ&quot;ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ&quot;ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ&quot;ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ&quot;ל. וזהו, &quot;שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'&quot; . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ&quot;ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ&quot;ל. וזהו, &quot;ועשית חג שבעות וכו'&quot;, שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ&quot;ל וזהו, &quot;ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'&quot;, הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ&quot;ל: 

==אות ח==

וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ&quot;ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ&quot;ל. ועל-כן קורין רות כנ&quot;ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן:

=שבועות ב=

הלכות חג השבועות: 

מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: 

==אות א==

כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): 

==אות ב==

ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ&quot;ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ&quot;ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ&quot;ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס&quot;ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם:
[[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]]</text>
      <sha1>cuf56mcbev4teg3xzethgv9zyo8b25c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017097</id>
      <parentid>3017096</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T14:06:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30320-67</username>
        <id>45607</id>
      </contributor>
      <comment>/* אות ו */ הוספתי אות יוד למילים הינו ,דהינו,וכעת הם היינו ,דהיינו,וגם הוספתי אות ו למילה רחצות,וכעת המילה היא רוחצות</comment>
      <origin>3017097</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24331" sha1="rn5j5s4uuds4t5wrwilevy8n0c5lk5a" xml:space="preserve">=שבועות הלכה א=

ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר &quot;אשרי העם השגחה&quot; סימן יג: 

והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): 

==אות א==

וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר &quot;שאלו את רבי יוסי בן קיסמא&quot; סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ&quot;ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו:

==אות ב==

וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ&quot;ל שהחכם הנ&quot;ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ&quot;ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ&quot;ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ&quot;ל ועל -כן סופרין לעמר כנ&quot;ל. ועל-כן מתפללין אז, &quot;יודוך עמים וכו'&quot;, דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: 

==אות ג==

וזה שכתוב, &quot;בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;. בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ&quot;ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ&quot;ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ&quot;ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ&quot;ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השינה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדושה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מוחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שינה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ&quot;ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ&quot;ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שינה כנ&quot;ל:

==אות ד==

וזה שאוכלין אחר כך בבוקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באידרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עיין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רוחצות בחלב כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם [היינו על העכו&quot;ם], כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שינה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטייר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטייר בעיניו, כי אין רוצה שיצטייר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבואר שם, עיין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שינה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, &quot;תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'&quot;.' תמיד' דייקא, בחינת עינא פקיחא כנ&quot;ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזה שנאמר במתן תורה, &quot;אתה הראת לדעת כי ה' וכו'&quot;. 'הראת' דייקא לשון נפעל, דהיינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהיינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, היינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, &quot;ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב&quot;. 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דייקא. 'ואשר אין לו כסף' דייקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ&quot;ל: 

==אות ה==

וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ&quot;ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר &quot;וביום הבכורים&quot;, להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ&quot;ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ&quot;ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ&quot;ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;מזקק שבעתים&quot;, הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ&quot;ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ&quot;ל. נמצא שבמ&quot;ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ&quot;ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ&quot;ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ&quot;ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ&quot;ל: 

==אות ו==

וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עיקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המוחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר &quot;האי מאן דאזיל למינסב&quot; סימן כט וכו', עיין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;אריתי מורי עם בשמי&quot;, הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ&quot;ל. &quot;שתיתי ייני עם חלבי&quot;, הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ&quot;ל. וזה שכתוב, &quot;אל תרא יין כי יתאדם&quot;, היינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ&quot;ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהיינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רוחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדשה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ&quot;ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דיקא כנ&quot;ל. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס&quot; כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ&quot;ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ&quot;ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ&quot;ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ&quot;ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל: 

==אות ז==

וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ&quot;ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ&quot;ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ&quot;ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ&quot;ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ&quot;ל. וזהו, &quot;שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'&quot; . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ&quot;ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ&quot;ל. וזהו, &quot;ועשית חג שבעות וכו'&quot;, שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ&quot;ל וזהו, &quot;ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'&quot;, הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ&quot;ל: 

==אות ח==

וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ&quot;ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ&quot;ל. ועל-כן קורין רות כנ&quot;ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן:

=שבועות ב=

הלכות חג השבועות: 

מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: 

==אות א==

כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): 

==אות ב==

ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ&quot;ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ&quot;ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ&quot;ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס&quot;ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם:
[[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]]</text>
      <sha1>rn5j5s4uuds4t5wrwilevy8n0c5lk5a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017098</id>
      <parentid>3017097</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T14:10:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30320-67</username>
        <id>45607</id>
      </contributor>
      <comment>/* אות ו */  הוספתי אות ו למילה שבקדשה וכעת המילה היא שבקדושה,הוספתי אות יוד למילה עקר וכעת המילה היא עיקר ,הוספתי אות יוד למילה דיקא וכעת המילה היא דייקא</comment>
      <origin>3017098</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24337" sha1="9y5ri001q0d16fx9dmyjns2q7n6wr69" xml:space="preserve">=שבועות הלכה א=

ענין שבועות שהיא קבלת התורה על-פי המאמר &quot;אשרי העם השגחה&quot; סימן יג: 

והכלל להמשיך השגחה שלמה הוא על-ידי שבירת תאות ממון ושבירתה על-ידי צדקה. כי על-ידי שבירת תאות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל-ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על-ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם ואזי עיר גיבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל-ידי זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, ועל-ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה, אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו' (עין שם כל זה היטב): 

==אות א==

וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואספה, הינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשות שעל-ידי זה נעשה בחינת שבועות, דהינו קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות, כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד, שזה בחינת רוח נדיבה, בחינת צדקה, שעל ידה משברין תאות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח, כי מצה היא בחינת צדקה, (כמובא בדברי רבנו נרו יאיר במאמר &quot;שאלו את רבי יוסי בן קיסמא&quot; סימן נז ובמקום אחר. ועל-כן זכו אז לרכוש גדול, דהינו עשירות דקדושה שזוכין על-ידי שבירת תאות ממון בחינת שמח זבולון, כמבאר שם במאמר הנ&quot;ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כג, שעקר עשירות תלוי בשבירת תאות ממון, בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו:

==אות ב==

וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ&quot;ל שהחכם הנ&quot;ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת 'אריתי מורי עם בשמי', שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה. הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת מרת נפש, ועל-כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה כנ&quot;ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על-ידי בחינת אריתי מורי וכו', שזה בחינת עמר שעורים כנ&quot;ל. וזה בחינת ספירה שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין, כי נהפך מנינם ומספרם על-ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות כידוע. ועל-כן על -ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת אריתי מורי כנ&quot;ל ועל -כן סופרין לעמר כנ&quot;ל. ועל-כן מתפללין אז, &quot;יודוך עמים וכו'&quot;, דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם: 

==אות ג==

וזה שכתוב, &quot;בחדש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;. בלב שלם באחדות, כי קדם היו מפזרים ומפרדים, כי עדין לא נתאספו יחד כל הנפשות, אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כלם יחד כל הנפשות ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ&quot;ל ואז מלקטין כל הנפשות יחד בשבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, שזה בחינת עמר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם, הינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות, תאוות כנ&quot;ל, זה בחינת עמר שעורים להעלות אותם גם כן כנ&quot;ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם, שהם בחינת נפשות טובות, שהם נקראים אדם בעלי דעה ושכל ועל-ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ&quot;ל ואזי נמשך השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל-כן אינם ישנים כל הלילה. גם נדוד השינה זה בחינת שבירת התאות ממון, שהיא חשך, עצבות, סטרא דמותא, כי אפלו עשירות דקדושה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה, (כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה. אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מוחו, כמו שמבאר שם. אבל כשנופלין לתאות ממון חס ושלום, צריכין לנדד שינה, הינו לשבר תאות ממון, ועל-כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון, על-כן נעורין מקדם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ&quot;ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלמה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ&quot;ל, כי זה תלוי בזה, דהינו ההשגחה תלויה בשבירת תאות ממון שהיא בחינת שינה כנ&quot;ל:

==אות ד==

וזה שאוכלין אחר כך בבוקר מאכלי חלב, זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב. ואיתא באידרא, זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים, עיין שם. ועל-כן אחר שנעורין, שזה בחינת עינא פקיחא וכו', אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רוחצות בחלב כנ&quot;ל. וכל זה על-ידי בחינת קבלת התורה, שהיא בחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל, כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם [היינו על העכו&quot;ם], כי ההשגחה שעליהם, היא בבחינת שינה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסבלו, שאזי תכף ומיד סותם עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטייר בעיניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטייר בעיניו, כי אין רוצה שיצטייר בעיניו דבר שנאוי, כמו-כן ממש בחינת השגחתו עליהם, שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטירין בעיניו יתברך, כביכול, (כמבואר שם, עיין שם) שזה בחינת ועצם עיניו מראות ברע, בחינת שינה, בחינת עינים סגורות, כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותכף ומיד סותמם, כביכול, כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלמה, בחינת עינא פקיחא וכו' שתמיד עיניו פקוחות לטובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל, שנאמר בה, &quot;תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו'&quot;.' תמיד' דייקא, בחינת עינא פקיחא כנ&quot;ל, ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטירין בעיניו, כביכול, בבחינת השגחה שלמה כנ&quot;ל. וזה שנאמר במתן תורה, &quot;אתה הראת לדעת כי ה' וכו'&quot;. 'הראת' דייקא לשון נפעל, דהיינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלמה על-ידי קבלת התורה כנ&quot;ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' שתיתי ייני עם חלבי, שעל-ידי אריתי מורי וכו', דהיינו בחינת ולוקח נפשות וכו', ועל-ידי זה, שתיתי ייני עם חלבי, היינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב, כמו שכתוב, &quot;ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב&quot;. 'בלוא כסף ובלוא מחיר' דייקא. 'ואשר אין לו כסף' דייקא, כי על-ידי שבירת תאות כסף וזהב זוכין לתורה, שהיא בחינת יין וחלב כנ&quot;ל: 

==אות ה==

וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים , הינו שאמרות ה' וכו', דהינו תורה, זוכין על-ידי בחינת כסף צרוף וכו', דהינו שעל-ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב, דהינו שמשברין תאות עשירות ומוציאין משם כל הנפשות והניצוצות, על-ידי זה נעשה התורה כנ&quot;ל. וזהו בעצמו מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל, שעל-ידי שבירת תאות ממון יכולין לקח נפשות ולעשות מזה תורה, הינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה, הינו משבירת תאות ממון, כי כל הנפשות והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה, (כמו שמבאר כל זה במאמר &quot;וביום הבכורים&quot;, להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עין שם בסימן נו). וזה שאמר החכם, הצילני מפזור הנפש, דהינו שלא יהיה לו נכסין מפזרין, כי עקר הפזור הנפש הוא בתוך הממון כנ&quot;ל. ועל-כן לקיחת ולקיטת הנפשות הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ&quot;ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ&quot;ל, עקר לקיטתם הוא מתוך תאות העשירות ששם נפילת כל הנפשות חס ושלום, ועל-כן צריך החכם לשבר תאות ממון כדי לקח נפשות, כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ&quot;ל. נמצא, שהממון בעצמו נעשה תורה, דהינו על-ידי שמשבר תאות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על-ידי בחינת כסף צרוף, על-ידי צרוף וזקוק הכסף שמוציא משם הנפשות, על-ידי זה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;מזקק שבעתים&quot;, הינו שבע פעמים שבע בחינת שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשות ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ&quot;ל, ועקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ&quot;ל. נמצא שבמ&quot;ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזקק שבעתים כנ&quot;ל, ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים, שהוא שבועות כנ&quot;ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחן את הזהב וצרפתים כצרף את הכסף, שעקר הבחינה והצרוף של נפשות ישראל הוא בבחינת צרוף כסף וזהב, כי שם מלבשים כל הנפשות כנ&quot;ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף , 'מאלפי זהב וכסף' דיקא, שעל-ידי שבירת תאות כסף וזהב, על-ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשות משם ועושין מהם תורה כנ&quot;ל: 

==אות ו==

וזה שנמשלה התורה ליין וחלב, כי עיקר התורה על-ידי ברור הנפשות שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם. וזהו בעצמו בחינת יין וחלב, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, בחינת ברורין, שזהו בעצמו בחינת ברור הנפשות כידוע. וזהו גם כן בחינת יין, כי בהיין יש גם כן שתי בחינות זכה-נעשה ראש, לא זכה-נעשה רש. וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש, שהוא בחינת זכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם, שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על-ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמים אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש, בחינת לבנונית המוחין, בחינת דם נעכר ונעשה חלב. נמצא, שזכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר &quot;האי מאן דאזיל למינסב&quot; סימן כט וכו', עיין שם). ועל-כן התורה נמשלה ליין וחלב, שהם בחינת ברורי הנפשות, בבחינת דם נעכר וכו', שמזה נעשה תורה כנ&quot;ל. וזהו &quot;אריתי מורי עם בשמי&quot;, הינו לקוטי וברורי הנפשות כנ&quot;ל. &quot;שתיתי ייני עם חלבי&quot;, הינו התורה שנמשלה ליין וחלב, שהם הם ברורי הנפשות בבחינת דם נעכר וכו', ואזי נעשה מהם תורה כנ&quot;ל. וזה שכתוב, &quot;אל תרא יין כי יתאדם&quot;, היינו שפגם היין בבחינת דם, בחינת כי יתאדם, שאחריתו דם, הוא בחינת אל תרא, בחינת פגם ההשגחה, כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ&quot;ל, אזי הוא בבחינת טוב עין, בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על-ידי בחינת יין וחלב, דהיינו על-ידי התורה, שזהו בחינת עיניו וכו' רוחצות בחלב. וזהו בחינת טוב עין הוא יברך, בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו, בחינת עיני השגחה שנמשכין על-ידי יין טוב שבקדושה, בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד, שהוא בחינת כוס של ברכה, אבל פגם היין, בבחינת דם כנ&quot;ל, הוא הפך מזה, בחינת אל תרא יין וכו', 'אל תרא' דייקא כנ&quot;ל. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס&quot; כתיב, הינו תאות עשירות שהוא פגם הדמים, פגם היין, כי עיקר הברור הוא מתוך תאות ממון כנ&quot;ל, כי תאות ממון הוא בחינת דם נדות, בחינת וזהבם לנדה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. וזהו, &quot;כי יתן בכוס עינו&quot;, בכיס כתיב, כי הם בחינה אחת, שעל-ידי תאות ממון, שהוא בחינת פגם הדמים, על-ידי זה נפגם היין כנ&quot;ל, ועל-ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ&quot;ל. וזהו בחינת נתן עיניו בממון, שבעד הממון נותן עיניו, דהינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על-ידי תאות ממון כנ&quot;ל, כי ההשגחה נמשכת על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל: 

==אות ז==

וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת שבעה גלדי עינא, שהם בחינת זין ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת זין ראשים של ב' השינין, שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל-כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר. והם בחינת שני השכליים הנ&quot;ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ&quot;ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבעה מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על-ידי שני שכליות הנ&quot;ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על-כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ&quot;ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ&quot;ל. וזהו, &quot;שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'&quot; . כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה'-מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר, כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי הנפשות כידוע, ועל-כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת אריתי מורי וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ&quot;ל. ועל-כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ&quot;ל. וזהו 'מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו'', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן פזור תחת הספירה כנ&quot;ל. וזהו, &quot;ועשית חג שבעות וכו'&quot;, שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על-ידי לקוט הנפשות כנ&quot;ל וזהו, &quot;ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו'&quot;, הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל-ידי זה נשבר תאות ממון ועל-ידי זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה כנ&quot;ל: 

==אות ח==

וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות-משיח, מלכות דוד, כי קבלת התורה כנ&quot;ל הוא על-ידי התגלות מלכות משיח, (כמו שמבאר שם במאמר &quot;אשרי העם&quot; הנ&quot;ל), שעל-ידי שבירת תאות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה, ועל-כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על-ידי שבירת תאות ממון כנ&quot;ל, על-כן אז בחינת התגלות משיח כנ&quot;ל. ועל-כן קורין רות כנ&quot;ל. ועל-כן דוד מת בעצרת, כי עצרת הוא בחינת מלכות-משיח, ועל-כן אז הוא יום הלולא דילה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח, כי וזרח השמש ובא השמש-עד שלא שקעה וכו', ועל-כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תכף נולד ונתגלה משיח שיבוא במהרה בימינו, אמן:

=שבועות ב=

הלכות חג השבועות: 

מה שנעורין כל הלילה בשבועות ואוכלין אחר כך מאכלי חלב: 

==אות א==

כי שבועות הוא מתן תורה, והתורה הוא בחינת שלמות לשון הקדש, שעל-ידי זה מכניעין להרע של השבעים לשונות, דהינו תאות נאוף וזוכין לשמירת הברית. כי עקר מתן תורה תלוי בשמירת הברית, כמו שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא וכו' כמו שכתב רבנו בזה , וכמו שכתוב ועתה וכו' ושמרתם את בריתי וכו'. כי על-ידי שמירת הברית בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון בשעת מתן תורה. ועל-כן נעורים כל הלילה כדי להכניע את השנה, דהינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על-ידי זה שמשברין ומכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב שבתרגום ללשון הקדש (כמו שכתב רבנו נרו יאיר כל זה במאמר תפלה לחבקוק סימן יט): 

==אות ב==

ועל-כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום כדי להעלות ללשון הקדש על-ידי זה כנ&quot;ל. וכן ביום טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו תפלה לחבקוק, כמו שכתוב שם: אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן וכו', וכן תחלת ההפטרה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות וכו', שמדבר גם כן משלמות לשון הקדש על-ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו שזה בחינת קבלת התורה כנ&quot;ל, ועל-כן אומרים גם כן מקדם שבח להשם יתברך בלשון תרגום, דהינו יציב פתגם וכו', כדי להשלים לשון הקדש כנ&quot;ל. ועל-כן אוכלים אחר כך מאכלי חלב, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב, כמובא, כי זה נעשה על-ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל-ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס&quot;ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם:
[[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]]</text>
      <sha1>9y5ri001q0d16fx9dmyjns2q7n6wr69</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>379131</id>
    <revision>
      <id>3017148</id>
      <parentid>3000921</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:25:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3017148</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="409149" sha1="nbftxhr7db3zh85y66pto7preg0e0ew" xml:space="preserve">{{ביאור:מכילתא דרבי ישמעאל}}

===פתיחה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יב, א'''
(שְׁמוֹת יב,א) &quot;וַיֹּאמֶר יי אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, {{הע-שמאל|הדרשה דנה במעמדו של אהרון, לאור הסתירה שבין [[שמות יב א]] לבין [[שמות ו כו]], ומסיקה שאהרון אמנם היה ראוי להתגלות ולדברי ה', אבל כיוון שמשה היה מכובד ממנו – למעשה דיבר ה' רק עם משה, חוץ מבשלושה מקומות: [[ויקרא י ח]], [[במדבר יח א]], וכן [[במדבר יח כ]], שבהם דבר ה' עם אהרון ישירות, בלי תיווך של משה.
הדרשה מגדילה את הפער בין משה לשאר הנביאים, ע&quot;י הקטנת חלקם בנבואה (במקרה שלפנינו, חלקו של אהרון), ברוח [[במדבר יב ו]] – ז.}}
בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר.&quot; 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁהָיָה הַדִּבֵּר לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן. 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[שמות ו כח]]) &quot;וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר יי אֶל מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;, 
לְמֹשֶׁה הָיָה הַדִּבֵּר, וְלֹא לְאַהֲרֹן! 
אִם כֵּן, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן&quot;?
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכַּשֵּׁם שֶׁהָיָה מֹשֶׁה כְּלִי לַדִּבְּרוֹת, כָּךְ הָיָה אַהֲרֹן כְּלִי לַדִּבְּרוֹת. 
וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ? 
מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה. 
נִמְצֵאתָ מְמָעֵט אַהֲרֹן מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵי אֶפְשָׁר. 

דָּבָר אַחֵר: {{הע-שמאל|דרשה הפוכה במגמתה מהקודמת: המגמה כאן היא להגדיל את מקומו של אהרון מול פרעה, ולטעון שבהקשר של פרעה היה אהרון שקול למשה, ושניהם הוכיחו את פרעה באופן אסרטיבי.}}
&quot;אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[שמות ז א]]) &quot;וַיֹּאמֶר יי אֶל מֹשֶׁה: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה.&quot; 
אֵין לִי אֶלָּא מֹשֶׁה דַּיָּן לְפַרְעֹה. אַהֲרֹן, מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר, &quot;אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן&quot;, הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: 
מַה מֹּשֶׁה הָיָה דַּיָּן לְפַרְעֹה, אַף אַהֲרֹן הָיָה דַּיָּן לְפַרְעֹה; 
מַה מֹּשֶׁה הָיָה אוֹמֵר דְּבָרָיו וְלֹא יָרֵא, אַף אַהֲרֹן אוֹמֵר דְּבָרָיו וְלֹא יָרֵא. 

דָּבָר אַחֵר: {{הע-שמאל|הטענה החוזרת בדרשה זו ובארבע הדרשות הבאות היא שאין לומר 'כל הקודם במקרא קודם במעשה', כלומר מי ששמו מופיע ראשון הוא חשוב יותר; אלא שני הגורמים שקולים ושווי ערך, כיוון שקיים פסוק אחד (לפחות) המונה אותם בסדר הפוך. במקרה של משה ואהרון משמעות הדרשה היא ששניהם שקולים לחלוטין, ובכך משלימה הדרשה את קודמתה ומביאה את שיווי המשקל בין משה לאהרון לשיאו. אכן עדיין אין הדרשה סותרת את הדרשה הראשונה ועדיין אין כאן טענה שאהרון זכה לנבואות הישירות מהקב&quot;ה.
וראו גם [[בראשית רבה א טו|בראשית רבה א, טו,]] בדברי ר' אלעזר בר' שמעון, וכן [[ביאור:תוספתא/כריתות/ד#ז|תוספתא כריתות ד ז,]] [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|וספרי במדבר קלג.]]}} 
&quot;אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא הוּא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה; 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[שמות ו כו]]) &quot;הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה&quot;, 
מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין זֶה כַּזֶּה. 

כַּיּוֹצֵא בַזֶּה אַתָּה אוֹמֵר: ([[בראשית א א]]) {{הע-שמאל|התיחסות למחלוקת בית שמאי ובית הלל על בריאת העולם. הדרשה טוענת שהן השמים והן הארץ נוצרו בבת אחת, והם שווים בחשיבותם.}}
&quot;בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.&quot; 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא הוּא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה; 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[בראשית ב ד]]) &quot;בְּיוֹם עֲשׂוֹת יי אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם&quot;, 
מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין כְּאֶחָד זֶה כַּזֶּה. 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[שמות ג ו]]) {{הע-שמאל|גם שלושת האבות שווים בחשיבותם, למרות שכמובן מבחינה כרונולוגית אברהם הוא הראשון ביניהם.}}
&quot;וַיֹּאמֶר: אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב&quot;, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל הַקּוֹדֵם בַּדָּבָר הוּא חָשׁוּב מֵחֲבֵרוֹ; 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[ויקרא כו מב]]) &quot;וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, 
וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם&quot;, 
מַגִּיד שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן שְׁקוּלִין כְּאֶחָד. 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[שמות כב יב]]) {{הע-שמאל|מצוות הכבוד והמורא של האב והאם מעניקה לשניהם אותו יחס, אבל ראו [[ביאור:משנה כריתות פרק ו#משנה ט|כריתות ו ט]], שלמעשה בכל זאת כבוד האב קודם.
וראו אפשרויות נוספות לביאור סדר המניה של האב או האם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|לקמן בחדש ח.]]}}
&quot;כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ&quot;. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא הוּא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה; 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[ויקרא יט ג]]) &quot;אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ&quot;, 
מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין זֶה כַּזֶּה. 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[במדבר יד ו]]) {{הע-שמאל|יהושע וכלב התנגדו באותה עוצמה לשאר המרגלים, למרות האמור ב[[במדבר יג ל]].}}
&quot;וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ, קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם.&quot; 
שׁוֹמְעֵנִי, כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא הוּא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה; 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[במדבר לב יב]]) &quot;בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot;, 
מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים כְּאֶחָד. 

&quot;בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;, {{הע-שמאל|הדרשה מבוססת על הייתור, לכאורה, של המילים 'בארץ מצרים', ומגבילה את הנבואה על פי מקומה. אחת המסקנות ממנה היא שעל מי שרוצה לזכות בנבואה להתרחק ממקום עבודה זרה. ניתן להקשות על הדרשה מסיפור ההתגלות לאבימלך מלך פלישתים – ראו [[בראשית כ ג]].}}
חוּץ לַכְּרָךְ. 
אַתָּה אוֹמֵר חוּץ לַכְּרָךְ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּתוֹךְ הַכְּרָךְ? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[שמות ט כט]]) &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה: כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר, אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל יי, 
הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד, לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַיי הָאָרֶץ&quot;, 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר? 
וּמַה תְּפִלָּה הַקַּלָּה, לֹא הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶלָּא חוּץ לָעִיר, 
{{ב|דִּבּוּר|נבואה}} הֶחָמוּר, דִּין הוּא שֶׁלֹּא נִדְבַּר עִמּוֹ אֶלָּא חוּץ לַכְּרָךְ. 
וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ בְּתוֹךְ הַכְּרָךְ? 
מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים. 
וְעַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, {{הע-שמאל|השוו לדברי ר' יהודה הלוי [[ספר הכוזרי מאמר שני (אבן תיבון)|בספר הכוזרי ב יד,]] שטען שכל הנבואות מאז ומעולם היו בא&quot;י או בעבורה. הדרשה שלפנינו לא הרחיקה לכת עד כדי כך, וטוענת שלפני שנבחרה א&quot;י הנבואות לא היו דוקא בה.
לעניין היתר הבמות ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק יד|זבחים יד.]]
הבחירה היא פעולה בהסטוריה, ולעיתים היא תלויה בבני אדם – אבל התוצאות שלה קובעות את העתיד לנצח. לכן לעולם יהיו הכהנים מזרע אהרון והמלכים מבית דוד.}}
הָיוּ כָּל הָאֲרָצוֹת כְּשֵׁרוֹת לַדִּבְּרוֹת; מִשְּׁנִּבְחֲרָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יָצְאוּ כָּל הָאֲרָצוֹת. 
עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרָה יְרוּשָׁלַיִם, הָיְתָה {{ב|כָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה לַמִּזְבְּחוֹת;|במסגרת היתר במות}} 
מִשְּׁנִּבְחֲרָה יְרוּשָׁלַיִם, יָצָאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דברים יב יג]]) &quot;הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ 
בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה. כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יי&quot;. 
עַד שֶׁלֹּא נִבְחַר בֵּית עוֹלָמִים, הָיְתָה {{ב|יְרוּשָׁלַיִם|כולה}} רְאוּיָה לַשְּׁכִינָה; 
מִשֶּׁנִּבְחַר בֵּית עוֹלָמִים, יָצָאת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[תהלים קלב יג]]) &quot;כִּי בָחַר יי בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ.&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[תהלים קלב יד]]) &quot;זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד&quot;. 
עַד שֶׁלֹּא נִבְחַר אַהֲרֹן, הָיוּ כָל יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִים לַכְּהֻנָּה; 
מִשֶּׁנִּבְחַר אַהֲרֹן, יָצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[במדבר יח יט]]) &quot;בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יי&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[במדבר כה יג]]) &quot;וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו&quot; 
עַד שֶׁלֹּא נִבְחַר דָּוִד, היוּ כָּל יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִים לַמַּלְכוּת; 
מִשֶּׁנִּבְחַר דָּוִד, יָצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דברי הימים ב יג ה]]) &quot;הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת, 
כִּי יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, לוֹ וּלְבָנָיו, בְּרִית מֶלַח.&quot; 

אִם תֹּאמַר: דָּן אֲנִי אֶת הַנְּבִיאִים {{ב|שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ!|אחרי שנבחרה א&quot;י, לכאורה בניגוד לדרשה הקודמת}} 
אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ, לֹא נִדְבַּר עִמָּהֶם אֶלָּא {{ב|בִּזְכוּת אָבוֹת,|בזכות תפילת רחל אימנו יש בכל זאת נבואה בחו&quot;ל.}} 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ירמיה לא יד]]-טז) &quot;כֹּה אָמַר יי: קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, 
רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ. כֹּה אָמַר יי: מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, 
כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ, נְאֻם יי, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יי, וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.&quot; 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: {{הע-שמאל|לפי הדרשה הזאת הנביאים שהתנבאו בחו&quot;ל זכו לכך בזכות המים שטיהרו את מקומם, ולא רק בזכות האבות והאמהות.}}
אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ וּבִזְכוּת אָבוֹת, לֹא נִדְבַּר עִמָּהֶם אֶלָּא בְמָקוֹם טָהוֹר שֶׁלְּמַיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דניאל ח ב]]) &quot;וַאֲנִי הָיִיתִי עַל אוּבַל אוּלָי&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[דניאל י ד]]) &quot;וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל, הוּא חִדָּקֶל&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[יחזקאל א ג]]) &quot;הָיֹה הָיָה דְבַר יי אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן, בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר&quot;. 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: {{הע-שמאל|במקרה של יחזקאל, הנבואה שלו התחילה עוד בא&quot;י.}}
נִדְבַּר עִמּוֹ בָּאָרֶץ וְנִדְבַּר עִמּוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הָיֹה הָיָה דְבַר יי&quot; 
&quot;הָיֹה&quot;, שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בָּאָרֶץ; &quot;הָיָה&quot;, שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ חוּצָה לָאָרֶץ. 
הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן צָדוֹק אוֹמֵר: &quot;הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ([[יחזקאל ג כב]]) &quot;קוּם, צֵא אֶל הַבִּקְעָה&quot;, 
מַגִּיד {{ב|שֶׁהַבִּקְעָה כְּשֵׁרָה.|לנבואה למרות שאינה מקום מים}} 

תֵּדַע שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית בְּחוּצָה לָאָרֶץ, {{הע-שמאל|יונה משמש הוכחה לטענה שהנבואה מוגבלת עקרונית לא&quot;י, אפילו אם היא מופנית לחו&quot;ל.}}
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יונה א ב]]) &quot;וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יי&quot; 
וְכִי מִלִּפְנֵי יי הוּא בּוֹרֵחַ? 
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ([[תהלים קלט ז]]-י) &quot;אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ, וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח?
אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל, הִנֶּךָ. אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם,
גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי, וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ.&quot; 
וּכְתִיב: ([[זכריה ד י]]) &quot;עֵינֵי יי הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ&quot;, 
וּכְתִיב: ([[משלי טו ג]]) &quot;בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי יי צֹפוֹת רָעִים וטוֹבִים.&quot; 
([[עמוס ט ב]]-ד) &quot;אִם יַחְתְּרוּ בִשְׁאוֹל, מִשָּׁם יָדִי תִקָּחֵם, וְאִם יַעֲלוּ הַשָּׁמַיִם, מִשָּׁם אוֹרִידֵם. 
וְאִם יֵחָבְאוּ בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל, מִשָּׁם אֲחַפֵּשׂ וּלְקַחְתִּים, וְאִם יִסָּתְרוּ מִנֶּגֶד עֵינַי בְּקַרְקַע הַיָּם, מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת הַנָּחָשׁ וּנְשָׁכָם. 
וְאִם יֵלְכוּ בַשְּׁבִי לִפְנֵי אֹיבֵיהֶם, מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת הַחֶרֶב וַהֲרָגָתַם, וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה.&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[איוב לד כב]]) &quot;אֵין חשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם פֹּעֲלֵי אָוֶן.&quot; 
אֶלָּא אָמַר יוֹנָה, אֵלֵךְ לִי לְחוּצָה לָאָרֶץ, מָקוֹם שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית, 
שֶׁהַגּוֹיִם קְרוֹבֵי תְּשׁוּבָה הֵן, שֶׁלֹּא לְחַיֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל. 
מָשָׁל לְעֶבֶד כֹּהֵן שֶׁבָּרַח מֵרַבּוֹ. אָמַר, אֵלֵךְ לִי לְבֵין הַקְּבָרוֹת, מָקוֹם שֶׁאֵין רַבִּי יָכֹל לָבֹא אַחֲרַי. 
אָמַר לוֹ רַבּוֹ: &quot;יֵשׁ לִי {{ב|כְּנָיוֹת|עבדים שאינם כהנים}} כַּיּוֹצֵא בָּךְ!&quot; 
כָּךְ אָמַר יוֹנָה: אֵלֵךְ לִי לְחוּצָה לָאָרֶץ, מָקוֹם שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית, 
שֶׁהַגּוֹיִם קְרוֹבֵי תְּשׁוּבָה הֵן, שֶׁלֹּא לְחַיֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל. 
אָמַר לוֹ הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא: יֵשׁ לִי שְׁלוּחִין כַּיּוֹצֵא בָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יונה א ד]]) &quot;וַיי הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם&quot;, 

נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;שְׁלֹשָׁה בָנִים הֵם: {{הע-שמאל|מבין שלושת הנביאים הנדונים כאן מעדיף הדרשן את ירמיהו, שכיבד גם את הקב&quot;ה וגם את ישראל. יונה זכה לעוד נבואה אחת ולא יותר, כי כיבד את ישראל, ואליהו הודח מתפקידו כנביא כי יצא נגד עמו.}}
אֶחָד תָּבַע {{ב|כְּבוֹד הָאָב וּכְבוֹד הַבֵּן,|כבוד הקב&quot;ה וכבוד ישראל}} וְאֶחָד תָּבַע כְּבוֹד הָאָב וְלֹא כְבוֹד הַבֵּן, 
וְאֶחָד תָּבַע כְּבוֹד הַבֵּן וְלֹא כְבוֹד הָאָב.&quot; 
יִרְמְיָה תָּבַע כְּבוֹד הָאָב וּכְבוֹד הַבֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[איכה ג מב]]) &quot;נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ.&quot; 
לְכָךְ נִכְפְּלָה נְבוּאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ירמיה לו לב]]) &quot;וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים&quot;. 
אֵלִיָּהוּ תָּבַע כְּבוֹד הָאָב וְלֹא כְבוֹד הַבֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[מלכים א יט יד]]) &quot;קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיי אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, 
כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ, וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב, 
וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ.&quot; 
וּמַה נֶּאֱמַר שָׁם? ([[מלכים א יט טו]]-טז) &quot;וַיֹּאמֶר יי אֵלָיו: לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק, 
וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם. וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, 
וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה, תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ.&quot; 
שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ&quot;, אֶלָּא שֶׁאֵי אֶפְשִׁי בִנְבוּאָתָךְ. 
יוֹנָה תָּבַע כְּבוֹד הַבֵּן וְלֹא כְבוֹד הָאָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יונה א ג]]) &quot;וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יי, 
וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ, וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ, לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יי.&quot; 
מָה כתִיב? ([[יונה ג א]]) &quot;וַיְהִי דְבַר יי אֶל יוֹנָה שֵׁנִית לֵאמֹר.&quot; 
שֵׁנִית נִדְבַּר עִמּוֹ, לֹא שְׁלִישִׁית. 

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: {{הע-שמאל|ר' נתן טוען שיונה לא התכוון להתחמק מהנבואה אלא התכוון להתאבד, וכך להימנע ממנה.}}
לֹא הָלַךְ יוֹנָה אֶלָּא לְאַבֵּד עַצְמוֹ בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יונה א יב]]) &quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל הַיָּם&quot;. 
וְכֵן תִּמְצָא, {{הע-שמאל|חזרה לעניין נבואת משה ותיאורו כמנהיג המוכן למסור את נפשו כדי להציל את עמו}}
הָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים הָיוּ נוֹתְנִים עַצְמָם עַל יִשְׂרָאֵל. בְּמֹשֶׁה מַה הוּא אוֹמֵר? ([[שמות לב לב]]) 
&quot;וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ.&quot; 
([[במדבר יא טו]]) &quot;וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג, 
אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי.&quot; 
בְּדָוִד מַהוּ אוֹמֵר: ([[שמואל ב כד]]) &quot;הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי, וְאֵלֶּה הַצֹּאן, מֶה עָשׂוּ? 
תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי!&quot; 
הָא בְּכָל מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא, הָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים נָתְנוּ נַפְשָׁם עַל יִשְׂרָאֵל. 

&quot;לֵאמֹר&quot; - צֵא וֶאֱמֹר אֲלֵיהֶם מִיָּד, {{הע-שמאל|חז&quot;ל נחלקים במשמעות המילה 'לאמור': ר' ישמעאל טוען שהנבואה צריכה להיות מועברת מייד לבני ישראל. ר' אליעזר טוען שהמשוב צריך לחזור אל הקב&quot;ה, והנבואה היא חלק מדיאלוג בין הקב&quot;ה למשה.}}
דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות לד לד]]) &quot;וְיָצָא וְדִבֶּר&quot;. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: צֵא וֶאֱמֹר אֲלֵיהֶם וַהֲשִׁיבֵנִי דָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות יט ח]]) &quot;וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יי&quot;, 
וְאוֹמֵר: ([[יחזקאל ט יא]]) &quot;וְהִנֵּה הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, אֲשֶׁר הַקֶּסֶת בְּמָתְנָיו, מֵשִׁיב דָּבָר&quot;, 
וְאוֹמֵר: ([[איוב לח לה]]) &quot;הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ.&quot; 
שְׁלוּחֵי הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כִשְׁלוּחֵי בָשָׂר וָדָם, {{הע-שמאל|המשוב לקב&quot;ה אינו מחייב את המשיבים להגיע למקומו, שהרי הוא בכל מקום.}}
שֶׁשְּׁלוּחֵי בָשָׂר וָדָם צְרִיכִין לַחְזֹר אֵצֶל שׁוֹלְחֵיהֶם, אֲבָל לְפָנֶיךָ אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא &quot;הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ&quot;, 
וְיָשׁוּבוּ לֹא נֶאֱמַר כֵּן אֶלָּא &quot;וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ&quot;, הָא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵן מְהַלְּכִין נִמְצָאִים לְפָנֶיךָ, 
וְאוֹמְרִים &quot;עָשִׂינוּ שְׁלִיחוּתָךְ.&quot; לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ([[ירמיה כג כד]]) &quot;הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם יי&quot;. 
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: כְּשֶׁהַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת וְרָעוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, 
עַל הַטּוֹבָה, מַחְזִירִים לְפָנָיו, {{הע-שמאל|ר' יאשיה אינו עוסק בשאלה מהו 'לאמור', אלא מדייק בפסוק מיחזקאל, שיש הבדל בין גזירה לטובה ובין גזירה לרעה: לטענתו רק המלאכים ששליחותם לטובה מחזירים משוב כי השליחות שלהם חשובה יותר.}}
וְעַל הָרָעָה, אֵין מַחְזִירִים לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יחזקאל ט ב]]) &quot;וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים, 
בָּאִים מִדֶּרֶךְ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן, אֲשֶׁר מָפְנֶה צָפוֹנָה, וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ, וְאִישׁ אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו, 
וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת.&quot; 
וּכְתִיב: ([[יחזקאל ט ג]]) &quot;וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּב&quot;, וְאוֹמֵר: ([[יחזקאל ט ד]]-ה) 
&quot;וַיֹּאמֶר יי אֵלָו: עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר, בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם, וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים 
עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ. וּלְאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי&quot; 
וְנֶאֱמַר: ([[יחזקאל ט ו]]-ז) &quot;זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית, וְעַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו הַתָּו, אַל תִּגַּשׁוּ, 
וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ, וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: טַמְּאוּ אֶת הַבַּיִת וּמַלְאוּ אֶת הַחֲצֵרוֹת חֲלָלִים, צֵאוּ! 
וְיָצְאוּ וְהִכּוּ בָעִיר.&quot; 
יָצְאוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ וְעָשׂוּ שְׁלִיחוּתָן, אֵלּוּ שֶׁנִּצְטַוּוּ עַל הָרָעָה, לֹא לָמַדְנוּ שֶׁהֶחְזִירוּ שְׁלִיחוּתָן, 
וְזֶה שֶׁנִּצְטַוָּה עַל הַטּוֹבָה, לָמַדְנוּ שֶׁהֶחְזִיר שְׁלִיחוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יחזקאל ט יא]]) &quot;וְהִנֵּה הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר הַקֶּסֶת בְּמָתְנָיו 
מֵשִׁיב דָּבָר לֵאמֹר: עָשִׂיתִי כַאֲשֶׁר צִוִּיתָנִי.&quot; 

שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּי אוֹמֵר: {{הע-שמאל|בן עזאי מפרש את המילה 'לאמור' בהקשר של הלכות לימוד תורה: כשם שלומדים בקול רם כך מלמדים בקול רם.}}
&quot;לֵאמֹר&quot; - בַּקּוֹל שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ בּוֹ, בּוֹ אַתְּ לָמֵד. 

רבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: &quot;לֵאמֹר&quot; - צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁבִּזְכוּתָם הוּא מְדַבֵּר עִמִּי, {{הע-שמאל|ר' עקיבא קושר את המילה 'לאמור' ליחסים שבין משה, הקב&quot;ה וישראל.}}
שֶׁכָּל שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה שֶׁהָיָה כוֹעֵס עַל יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דברים ב טז]]-יז) &quot;וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם. וַיְדַבֵּר יי אֵלַי לֵאמֹר.&quot; 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּי: אֵינִי כְמֵשִׁיב עַל דִּבְרֵי {{ב|רַבִּי,|הוא ר' עקיבא}} אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו. 
וְלֹא עִם מֹשֶׁה בִּלְבַד הָיָה מְדַבֵּר בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, {{הע-שמאל|בן עזאי מרחיב את הטענה של ר' עקיבא.}}
אֶלָּא עִם הַנְּבִיאִים כֻּלָּם לֹא דִבֵּר אֶלָּא בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יחזקאל ג טו]]) &quot;וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם.&quot; 
וּכְתִיב: ([[יחזקאל ג טז]]) &quot;וַיְהִי מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים וַיְהִי דְבַר יי אֵלַי לֵאמֹר.&quot; 
וּכְתִיב: ([[ירמיה מב ז]]) &quot;וַיְהִי מִקֵּץ עֲשֶׂרֶת יָמִים וַיְהִי דְבַר יי אֶל יִרְמְיָהוּ.&quot; 
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּבָרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה, שֶׁהָיָה מִתְרָעֵם לִפְנֵי הַמָּקוֹם: ([[ירמיה מה ג]]) &quot;אָמַרְתָּ אוֹי נָא לִי כִּי יָסַף יי יָגוֹן עַל מַכְאֹבִי&quot;. 
מַה נִּשְׁתַּנֵּיתִי אֲנִי מִכָּל תַּלְמִידֵי הַנְּבִיאִים? 
יְהוֹשֻׁעַ שִׁמֵּשׁ מֹשֶׁה, וְשָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; {{הע-שמאל|ברוך בן נריה לא זכה לנבואה כי העם לא היה ראוי לכך!}}
אֱלִישָׁע שִׁמֵּשׁ אֵלִיָּהוּ, וְשָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. מַה נִּשְׁתַּנֵּיתִי אֲנִי מִכָּל תַּלְמִידֵי הַנְּבִיאִים? 
&quot;יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי.&quot;
וְאֵין מְנוּחָה אֶלָּא נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[במדבר יא כו]]) &quot;וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[מלכים ב ב טו]]) &quot;נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע&quot;, 
וְאוֹמֵר: ([[ישעיה יא ב]]) &quot;וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יי&quot;. 
בֹּא וּרְאֵה מָה הַמָּקוֹם מְשִׁיבוֹ: ([[ירמיה מה ד]]-ה) &quot;כֹּה תֹּאמַר אֵלָיו: כֹּה אָמַר יי: 
הִנֵּה, אֲשֶׁר בָּנִיתִי, אֲנִי הֹרֵס, וְאֵת אֲשֶׁר נָטַעְתִּי, אֲנִי נֹתֵשׁ, 
וְאֶת כָּל הָאָרֶץ הִיא. וְאַתָּה תְּבַקֶּשׁ לְךָ גְדֹלוֹת? אַל תְּבַקֵּשׁ&quot;,
וְאֵין גְּדוֹלוֹת אֶלָּא נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[מלכים ב ח ד]]) &quot;סַפְּרָה נָּא לִי אֵת כָּל הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע.&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[ירמיה לג ג]]) &quot;קְרָא אֵלַי וְאֶעֱנֶךָּ, וְאַגִּידָה לְּךָ גְּדֹלוֹת וּבְצֻרוֹת לֹא יְדַעְתָּם.&quot; 
אָמַר בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה: אִם אֵין כֶּרֶם, אֵין סְיָג, אִם אֵין צֹאן, אֵין רוֹעֶה. 
מִפְּנֵי מָה? כִּי: ([[ירמיה מה ה]]) &quot;וְאַתָּה תְּבַקֶּשׁ לְךָ גְדֹלוֹת? אַל תְּבַקֵּשׁ! 
כִּי הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל כָּל בָּשָׂר, נְאֻם יי, וְנָתַתִּי לְךָ אֶת נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל, עַל כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר תֵּלֶךְ שָׁם.&quot; 
הָא בְּכָל מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁאֵין הַנְּבִיאִים מִתְנַּבְּאִים אֶלָּא בִּזְכוּתָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. 
}}

===פָּרָשָׁה א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יב, ב'''
(שְׁמוֹת יב,ב) &quot;הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.&quot; {{הע-שמאל|ר' ישמעאל ור' עקיבא מסכימים בדרשה על 'הזה': לדעת שניהם הביטוי מסמן הצבעה, ולכן המילה 'החודש' מתפרשת לא כתיאור זמן אלא כירח בזמן המולד; אבל לדעת ר' ישמעאל ההצבעה היא של משה, שהראה את המולד לישראל; ולדעת ר' עקיבא ההצבעה היא ע&quot;י הקב&quot;ה, שהראה את המולד למשה.
חז&quot;ל רא בביטוי הנדרש הוכחה ללוח הירח שממחיש את החודש החדש. זו אחת המחלוקות הבולטות מול ספרי היובלים וחנוך, שטענו שלוח השנה הוא שמשי, והמלה 'חודש' אינה קשורה לירח אלא ל1/12 מהשנה.}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר: מֹשֶׁה הֶרְאָה אֶת הַחֹדֶשׁ לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: 
כַּזֶּה הֱיוּ רוֹאִין וְקוֹבְעִין אֶת הַחֹדֶשׁ לַדּוֹרוֹת! 
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁנִּתְקַשָּׁה בָהֶן מֹשֶׁה, {{הע-שמאל|ר עקיבא מונה עוד שנים – שלושה ענייני הלכה שהקב&quot;ה הראה למשה באצבע.}}
וְהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם אֶת כֻּלָּן בָּאֶצְבַּע. 
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[ויקרא יא כט]]) &quot;וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא&quot; 
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר: ([[במדבר ח ד]]) &quot;וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה&quot; 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף בַּשְּׁחִיטָה נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות כט לח]]) &quot;וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: {{הע-שמאל|רשב&quot;י ור' אליעזר מפרידים בין הנבואה למשה לבין ראיית המולד, כי לדעתם הנבואה למשה היא דווקא ביום; וראו [[ביאור:ספרא/צו#פרק יח|ספרא צו פרק יח, י]]. והשוו [[בראשית רבה נב ה]], שהנבואה לנביאי הגויים היא דווקא בלילה!}}
וַהֲלֹא כָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁנִּדְבַּר עִם מֹשֶׁה, לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ אֶלָּא בַיּוֹם, 
וְהַחֹדֶשׁ הֶרְאָהוּ בַּלַּיְלָה, וְכֵיצַד? הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בַּיּוֹם, וְהֶרְאָהוּ הַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם! 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נִדְבַּר עִמּוֹ בַּיּוֹם עִם חֲשֵׁכָה, וְהֶרְאָהוּ הַחֹדֶשׁ בַּחֲשֵׁכָה. 

&quot;הַחֹדֶשׁ הַזֶּה&quot;, זֶה נִיסָן. אַתָּה אוֹמֵר זֶה נִיסָן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד {{ב|מֵחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה|האחרים}}? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[שמות כג טז]]) &quot;וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה&quot;, ([[שמות לד לב]]) &quot;וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה.&quot; 
אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה אֵי זֶה חֹדֶשׁ {{הע-שמאל|חדש תשרי, שבו חל חג האסיף - הוא השביעי, ראו [[ויקרא כג לט]]. חז&quot;ל משקיעים הרבה מאמצים להוכיח שהחדש של יציאת מצרים הוא ניסן.}}
{{ב|שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אָסִיף וּתְקוּפָה וְשָׁנָה יוֹצְאָה בוֹ|חדש תשרי הוא חודש האסיף, ובו תקופת השנה, כלומר נקיפת (שינוי) השנה}} וְקָרוּי שְׁבִיעִי? 
אֵי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא תִּשְׁרִי. לְאַחַר שֶׁלָּמַדְתָּ שֶׁשְּׁבִיעִי זֶה תִּשְׁרִי, רִאשׁוֹן זֶה נִיסָן. 
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: ([[אסתר ג ז]]) &quot;בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן&quot;. 

&quot;רֹאשׁ חֳדָשִׁים&quot; מַגִּיד שֶׁנִּיסָן רֹאשׁ לֶחֳדָשִׁים. {{הע-שמאל|המילה 'הוא' נדרשת בגזירה שווה. הפסוק מדברים מונה את חג המצות ראשון בין שלושת הרגלים.}}
וּמְנַיִן אַף לַמְּלָכִים? תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;הוּא&quot;: ([[מלכים א ו א]]) &quot;הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל&quot;. 
וּמְנַיִן אַף לָרְגָלִים? תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;חַג&quot;: ([[דברים טז טז]]) &quot;בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת&quot; 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁנִּיסָן רֹאשׁ לֶחֳדָשִׁים, לַמְּלָכִים, וְלָרְגָלִים. רַבִּי נָתָן וְרַבִּי יִצְחָק אוֹמְרִים: אַף לִשְׂכִירוּת בָּתִּים. 
אֲבָל לֹא לַשָּׁנִים וְלֹא לַשְּׁמִטִּין וְלֹא לַיּוֹבְלוֹת, {{הע-שמאל|הביטוי 'במועד שנת השמיטה' מלמד שתשרי הוא ראש השנה לשמיטים. הביטויים 'תקופת השנה' ו'בצאת השנה' מלמדים שהוא גם ראש השנה לשנים. היובלים, הנטיעה והירקות נובעים מראש השנה לשנים. יתכן גם שלפנינו דרשה על 'הזה', לעניינים מצומצמים אלו של חדשים, מלכים ורגלים, ולא לעניינים אחרים.}}
וְלֹא לַנְּטִיעָה וְלֹא לַיְּרָקוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דברים לא י]]) &quot;מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת.&quot; 
([[דברים לא יא]]) &quot;בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יי אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר 
תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם.&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[שמות כג טז]]) &quot;וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה&quot; ([[שמות לד כב]]) &quot;וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה.&quot; 
זֶה הוּא הָאָמוּר לָךְ לַשָּׁנִים, לַשְּׁמִטִּים וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְּרָקוֹת. 

&quot;הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם&quot;, וְלֹא מָנָה בוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. {{הע-שמאל|בסביבת חז&quot;ל הם היו יוצאי דופן בעניין הלוח המשולב, בניגוד לשאר התרבויות. הדרשה מוסיפה שגם לפני יציאת מצרים לא היו תרבויות שהשתמשו בלוח הירח, ומאז ומעולם היה מדובר בלוח מיוחד לעם ישראל. היא מציגה את המעקב אחרי המולד, המתבטא בהתבוננות בשמים – כיצירת קשר בין עם ישראל לאלוהיו, וראו גם [[ביאור:משנה ראש השנה פרק ג#משנה ח|ראש השנה ג, ח;]] שפירשו באופן דומה גם את ההתבוננות בנחש הנחושת ובידי משה.}}
אַתָּה אוֹמֵר &quot;לָכֶם, וְלֹא מָנָה בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן&quot;, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לָכֶם, וְלֹא לַגּוֹיִם? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם&quot;, הֲרֵי לָכֶם וְלֹא לַגּוֹיִם אָמוּר. 
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לָכֶם&quot;? לָכֶם וְלֹא מָנָה בוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁיִּשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְהַגּוֹיִם לַחַמָּה. 
לֹא דַּיָּם לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, מַגְבִּיהִים אֶת עֵינֵיהֶם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, 

וּכְשֶׁהַחַמָּה לוֹקָה, סִימָן רַע לַגּוֹיִם, שֶׁהֵם מוֹנִים לַחַמָּה. {{הע-שמאל|ת&quot;ק מפרש את ליקויי החמה וליקויי הלבנה כסימנים רעים לגויים או לישראל. ר' מאיר ור' יאשיה מפרשים אותם כסימנים רעים לכל העמים, יושבי מזרח (הפרתים) או יושבי מערב (הרומיים) – כולל ישראל; ואילו ר' יונתן טוען שכל אותות השמים למיניהם אינם רלבנטיים כלל לישראל, ואף מרמז על איסור לעסוק באסטרולוגיה.}}
וּכְשֶׁהַלְּבָנָה לוֹקָה, סִימָן רַע לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מוֹנִים לַלְּבָנָה. 
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשֶׁהַחַמָּה לוֹקָה בַּמִּזְרָח, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מִזְרָח; 
בַּמַּעֲרָב, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מַעֲרָב. 
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: כְּשֶׁהַמַּזָּלוֹת לוֹקִים בַּמִּזְרָח, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מִזְרָח; 
בַּמַּעֲרָב, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מַעֲרָב. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִתְּנוּ לַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ירמיה י ב]]) &quot;כֹּה אָמַר יי: אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ, 
וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ&quot;. 
}}

=== פָּרָשָׁה ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''המשך על שמות יב, ב'''
&quot;רֹאשׁ חֳדָשִׁים&quot;, שׁוֹמְעֵנִי, מִעוּט חֳדָשִׁים שְׁנַיִם, 
מְנַיִן לִשְׁאָר חֳדָשִׁים? תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה&quot; {{הע-שמאל|התשובה לשאלה 'למה נאמר' תופיע בהמשך, בדברי ר' ישמעאל.
עיבור השנים נועד להתאים את לוח הירח ללוח השמש, והוא מתבטא בהכפלת חודש אדר, הנתפס כחודש האחרון בשנה. חזקיה המלך, שעיבר את חודש ניסן (ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ד#משנה ט|פסחים ד ט]]) - עשה שלא כהלכה!}}
&quot;רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[דברים טז א]]) &quot;שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח&quot; 
שָׁמוֹר אֶת הַפֶּסַח לָאָבִיב וְאָבִיב לַפֶּסַח, {{ב|שֶׁיָּבֹא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ.|סמוך לפסח}} 
הָא כֵּיצַד? 
עַבֵַּר אֶת אֲדָר, שֶׁיָּבֹא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ! 
הֲרֵי שֶׁעִבְּרוּ אֶת אֲדָר וְלֹא בָא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ, 
שׁוֹמְעֵנִי, יְעַבְּרוּ אֶת נִיסָן! 
הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הָא אִם אָמַרְתָּ כֵּן, נִמְצֵאתָ אַתָּה עוֹשֶׂה נִיסָן שֵׁנִי, 
וְאָמְרָה תּוֹרָה &quot;רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם&quot;! 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב&quot;,
חֹדֶשׁ הַסָּמוּךְ לָאָבִיב אַתָּה מְעַבֵּר, 
וְאֵי זֶה זֶה? הֱוֵי אוֹמֵר, זֶה אֲדָר! {{הע-שמאל|ר' ישמעאל דורש את הפסוק הנוכחי כדי לטעון שמעברים דווקא את אדר. ר' יונתן טוען כך על סמך הפסוק מדברים.}}

אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מִכַּמָּה מְעַבֵּר. {{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בעיבור השנה וטוענת שמעברים דווקא חודש שלם, ולא בדיוק 11.5 יום. לכך יש מחיר של אי דיוק מסויים, אבל זו הדרך היחידה לשלב את לוח החודש הירחי עם לוח השנה השמשי.}}
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ&quot; - חֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר. 
וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל {{ב|וְחֹדֶשׁ מִתְעַבֵּר|לעיתים החודש הוא של 30 יום ולעיתים 29 יום}} וְשָׁנָה מִתְעַבֶּרֶת, 
מַה הַחֹדֶשׁ, {{ב|אֶחָד מִמְּנוּיָיו,|יום}} אַף שָׁנָה, {{ב|אֶחָד מִמְּנוּיֶיהָ|חודש}} 
אִי מַה חֹדֶשׁ, אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים בּוֹ, אַף שָׁנָה, אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים בָּהּ? {{הע-שמאל|הדרשה דוחה הצעות לעבר שנה ב1/30 שנה (12 יום!) או לעבר חודש ב1/12 ממנו (כשלושה ימים).}}
תִּלְמֹד לוֹמַר, &quot;שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ&quot;, 
חֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר, וְאֵי אַתָּה מְעַבֵּר אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים בָּהּ! 
אִי מַה שָּׁנָה אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בָּהּ, אַף חֹדֶשׁ אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בּוֹ? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[ויקרא כג ו]]) &quot;וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, 
חַג הַמַּצּוֹת לַיי, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ.&quot; 
יוֹם לְחֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר, וְאֵי אַתָּה מְעַבֵּר אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בּוֹ! {{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש את הצמידות 'יום לחודש', שממנה עולה שמנויי החודש הם הימים.
ר' יצחק עוסק בהצעה דלעיל, לעבר 12 יום בשנה, וטוען שנסיון כזה יוביל להריסת לוח הירח.}}
וְרַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הָא אִם אָמַרְתָּ כֵּן, כְּבַר הַלְּבָנָה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ! 
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן. 
הוֹאִיל וְהַחֹדֶשׁ מִתְעַבֵּר, וְהַשָּׁנָה מִתְעַבֶּרֶת, 
מַה הַחֹדֶשׁ, אֶחָד מִמְּנוּיָיו, אַף הַשָּׁנָה אֶחָד מִמְּנוּיֶיהָ. 
מַה חֹדֶשׁ, אֵין תּוֹסֶפֶת עִבּוּרוֹ אֶלָּא בַסּוֹף, {{הע-שמאל|דרשה שלישית הטוענת שחודש העיבור הוא אדר, בנוסף לדרשות ר' ישמעאל ור' יונתן לעיל.}}
אַף שָׁנָה, {{ב|אֵין תּוֹסֶפֶת עִבּוּרָהּ אֶלָּא בַסּוֹף!|באדר}} 
רַבִּי יִרְמְיָה אוֹמֵר: הוֹאִיל {{ב|וְטֻמְאָה מְעַכֶּבֶת|את הפסח ליחידים}} וְאָבִיב מְעַכֵּב 
מַה {{ב|טֻּמְאָה, אֵין פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם,|הטמאים ממתינים חודש, עד פסח שני}} אַף אָבִיב, אֵין פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. 
אוֹ {{ב|אֲפִלּוּ כִּי חָל אָבִיב וּבָא?|אם הקדים האביב, האם ניתן גם לקצר את השנה?}} {{הע-שמאל|דורש 'למועדה', שההתאמה לאביב תהיה רק לאחר המועד ולא לפניו.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות יג י]]) &quot;וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ&quot;, 
בְּמוֹעֲדָהּ אַתָּה מוֹסִיף וְאֵי אַתָּה מוֹנֵעַ. 

&quot;רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה&quot; - שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה נִיסָן אַחֵר. {{הע-שמאל|ראו לעיל דרשת ר' ישמעאל, שאין לעבר את ניסן, הנראית דומה לכאן. 
ר' יאשיה (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק א#משנה ב|סנהדרין א, ב,]] שפורום הדיון היה מצומצם בהרבה) דורש 'לכם', ואולי הוא דורש 'כל עדת בני ישראל'.}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מְנַיִן שֶׁאֵין מְעַבְּרִים אֶת הַשָּׁנָה 
אֶלָּא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה&quot;.

&quot;דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, 
וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת, שֶׂה לַבָּיִת.&quot;
}}

===פָּרָשָׁה ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יב, ג-ד'''
([[שמות יב ג]]) &quot;דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל&quot;. {{הע-שמאל|ראו בתחילת [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#מסכתא דפסחא בא (פתיחה)|הפתיחה לעיל,]] שמיעטה את אהרון מהדיברות (הנבואות הישירות). כאן מתואר אהרון כתלמיד חכם הזוכה למעין נבואה בלימודו מפי מורו משה.}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים הָיוּ? 
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ([[שמות לא יג]])  &quot;וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר&quot;? 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;דַּבְּרוּ&quot;? 
אֶלָּא כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר, הָיָה אַהֲרֹן מַרְכִּין אָזְנוֹ לִשְׁמֹעַ בְּאֵימָה, 
וּמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא. 
רַבִּי אֲחִי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: וְכִי שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים הָיוּ? {{הע-שמאל|כאן מתואר אהרון כמי שנראה כמדבר את הנבואות, למרות שלמעשה היה רק משה הנביא העיקרי משניהם.
רשב&quot;י תולה את הטענה הזאת ביחסי הכבוד ההדדי שבין משה לאהרון.}}
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ([[שמות לא יג]]) &quot;וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;? 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;דַּבְּרוּ&quot;? 
אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁמֹּשֶׁה מְדַבֵּר, הָיָה אַהֲרֹן מִימִינוֹ וְאֶלְעָזָר מִשְּׂמֹאלוֹ, 
וְאִיתָמָר מִימִינוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, 
וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּינֵיהֶם כְּאִלּוּ שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: &quot;מֹשֶׁה הָיָה חוֹלֵק כָּבוֹד לְאַהֲרֹן וְאוֹמֵר לוֹ &quot;לַמְּדֵנִי!&quot; 
וְאַהֲרֹן הָיָה חוֹלֵק כָּבוֹד לְמֹשֶׁה וְאוֹמֵר לוֹ &quot;לַמְּדֵנִי!&quot; 
וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּינֵיהֶם כְּאִלּוּ שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים. 

&quot;דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ&quot;. 
הַדִּבֵּר הַזֶּה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. 
אַתָּה אוֹמֵר הַדִּבֵּר הָיָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַדִּבֵּר וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם דַּבְּרוּ&quot;, {{הע-שמאל|הדרשה מוכיחה שהנבואה וההוראה לישראל (&quot;הדיבר&quot;) היתה מראש חודש.}}
אֵמָּתַי הָיָה הַדִּבֵּר? בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. 
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: 
הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. 

רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, {{הע-שמאל|ר' אחא מוכיח שהקניה של הקרבן היתה בעשירי לחודש ולא לפני כן. הוא מוכיח זאת מהמילה 'לאמור' המפרידה בין הדיבור וההוראה לישראל ובין לקיחת השה בעשור לחודש.}}
וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. 
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַדִּבֵּר {{ב|וּלְקִיחָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ,|מראש חודש עד י בו לכל המאוחר}} 
וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר&quot;, 
שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, אֶלָּא לְהַפְסִיק הָעִנְיָן. 
הָא אֵין לָךְ לָדוּן כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כָּרִאשׁוֹן: 
הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. 

רַבִּי יוֹסֵה הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, {{הע-שמאל|ר' יוסי משלים את שורת הדרשות ומדגיש שאין לשחוט את הפסח לפני יד בחודש. שלוש הדרשות מראות שהתהליך של הדיבר, הלקיחה והשחיטה התנהל במשך כל 14 הימים ולא היתה אפשרות לקצר אותו ולהקדים את הלקיחה או את השחיטה.}}
וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. 
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, 
וּלְקִיחָה וּשְׁחִיטָה בֶּעָשׂוֹר? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם&quot;. 
אִם אָמַרְתָּ כֵּן, עָקַרְתָּ אֶת כָּל הַכָּתוּב! 
הָא אֵין לָךְ לָדוּן כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כָּרִאשׁוֹן: 
הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. 

&quot;בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ&quot;. {{הע-שמאל|הדרשה מאפשרת לדחות את הלקיחה אבל כאמור לעיל לא את השחיטה.}}
אֵין לִי אֶלָּא עֲשִׂירִי שֶׁהוּא כָּשֵׁר לִלְקִיחָה; אַרְבָּעָה עָשָׂר, מְנַיִן? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה עֲשִׂירִי, שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה, כָּשֵׁר לִלְקִיחָה, 
אַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁהוּא כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא כָּשֵׁר לִלְקִיחָה? 
שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מְנַיִן? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם עֲשִׂירִי, שֶׁאֵינוֹ קָרוֹב לִשְׁחִיטָה, כָּשֵׁר לִלְקִיחָה, 
שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, שֶׁהוּא קָרוֹב לִשְׁחִיטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא כָּשֵׁר לִלְקִיחָה? 
וְהוּא הַדִּין לְאַחַד עָשָׂר, לִשְׁנֵים עָשָׂר. 

&quot;בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה&quot;, לְהוֹצִיא פֶּסַח דּוֹרוֹת, {{הע-שמאל|דורש 'הזה'; סיוג דברי ר' אחא דלעיל, שאין להקדים את לקיחת הפסח לפני י בחודש - לפסח מצרים. פסח דורות יכול להילקח גם מוקדם יותר.}}
שֶׁפֶּסַח מִצְרָיִם מַקָּחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר, וּפֶסַח דּוֹרוֹת מַקָּחוֹ כָּל זְמַן. 

&quot;וְיִקְחוּ לָהֶם&quot;. וְכִי כֻלָּן הָיוּ לוֹקְחִין? {{הע-שמאל|מקור לכלל ההלכתי 'שלוחו של אדם כמותו'.}}
אֶלָּא לַעֲשׁוֹת שְׁלוּחוֹ שֶׁלְּאָדָם כְּמוֹתוֹ. 
מִכָּן אָמְרוּ: שְׁלוּחוֹ שֶׁלְּאָדָם כְּמוֹתוֹ. 

&quot;אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת&quot; {{הע-שמאל|בדרך כלל מספיק שה למשפחה, אבל אם המשפחה גדולה יש לחלק אותה למספר קרבנות: לפעמים 'שה לבית אבות' ולפעמים 'שה לבית'.}}
בִּכְלַל שֶׂה, גְּדִי וְטָלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דברים יד ד]]) &quot;שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים.&quot; 
&quot;לְבֵית אָבֹת&quot; אֵין &quot;לְבֵית אָבֹת&quot; אֶלָּא לְמִשְׁפָּחוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[במדבר א ב]]) &quot;לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם&quot; 
וַהֲרֵי שֶׁהָיוּ עֶשֶׂר מִשְׁפָּחוֹת לְבֵית אָב אֶחָד! שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׂה אֶחָד לְכֻלָּם. 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;שֶׂה לַבָּיִת&quot;. 
([[שמות יב ד]]) &quot;וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה&quot;. {{הע-שמאל|ניתן להוסיף מנויים או לבטל מנויים (דורש 'ימעט' כפעולה, שמיעטו אותו) על הפסח עד שנשחט, וראו גם [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ג|פסחים ח ג.]] – כל זאת בתנאי שנשאר מי שיאכל ממנו. לדעת ר' יהודה חייב להשאר ברשימת המנויים לפחות אחד מהמנוים המקוריים, וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ז#ז|תוספתא פסחים ז ז.]]}}
בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ שֶׁלְּעוֹלָם נִמְנִין עַל הַפֶּסַח וּמוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ, 
עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט, 
בִּלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֶת הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּלְבַד שֶׁיְּהֵא שָׁם אֶחָד מֵחֲבוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה, 
שֶׁלֹּא לַעֲשׁוֹת עִקָּר טְפֵלָה וּטְפֵלָה עִקָּר. 

&quot;וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ &quot; {{הע-שמאל|ר' עקיבא דורש את לשון היחיד 'ולקח הוא', ומסיק ששוחטים את הפסח על היחיד, וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ז|פסחים ח ז,]] כר' יוסי - בניגוד לדעת ר' יהודה.}}
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, 
שֶׁאִם רוֹצֶה אָדָם לַעֲשׁוֹת פִּסְחוֹ יְחִידִי, שֶׁהוּא רַשַּׁי? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ &quot;
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, {{הע-שמאל|ר' ישמעאל אינו מכריע בין שכנו שבגגו (במקום מגוריו) או שכנו שבשדה, וביחס לביטוי 'הקרוב אל ביתו', שהיה יכול להכריע לשכנו שבגגו, הוא קובע 'דבר הכתוב בהווה', כלומר לאו דווקא שכנו. זו גם דעת רשב&quot;י.
בפסח דורות היו כל עולי הרגלים שכנים, ולא היתה משמעות לביטוי 'הקרוב אל ביתו', שהרי עולי הרגל אינם גרים בבית. נראה שזה מה שעומד מאחורי דעותיהם של ר' ישמעאל ושל רשב&quot;י.
בזמן חז&quot;ל היה שינוי חברתי: בתי האב (החמולות) כבר לא היו פועלים כיחידה אחת, אלא משפחות גרעיניות פעלו כל אחת לעצמה. לכן הומר המונח המקראי 'בית אבות' למונח החז&quot;לי 'מנויים', המסמן בחירה חופשית של כמה משפחות שאינן בהכרח מאותה החמולה.}} 
שֶׁאִם יִרְצֶה אָדָם לְמַנּוֹת אֲחֵרִים עַל פִּסְחוֹ, שֶׁהוּא רַשַּׁי? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ &quot;
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שְׁכֵנוֹ שֶׁבְּגַגּוֹ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁכֵנוֹ שֶׁבַּשָּׂדֶה? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ&quot;, 
דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: &quot;שְׁכֵנוֹ&quot;, מִכָּל מָקוֹם. 

&quot;בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת&quot; אֵין 'מִכְסַת' אֶלָּא מִנְיָן, שֶׁיִּשְׁחֲטֶנּוּ לִמְנוּיָיו {{הע-שמאל| לעניין השחיטה למנוייו ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ה#משנה ג|פסחים ה ג.]] דורש 'מכסת' – למנוייו. החזרה של הביטוי מלמדת שהפסח שנשחט שלא למנוייו פסול.}}
וְאִם שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו עָבַר עַל מִצְוָה 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁיְּהֵא כָּשֵׁר 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ&quot;, שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לִפְסֹל. 

דָּבָר אַחֵר: 
&quot;בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|'נפשות' כולל גם אשה וכו'. החולה והקטן שאינם יכולים לאכול כזית אינם נמנים, שנאמר 'לפי אכלו'.}}
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִישׁ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; 
אִשָּׁה, טוּמְטוּם, אַנְדְּרוֹגִינוֹס, מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת&quot;, רִבָּה. 
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ, 
וּמֵבִיא אֶת הַחוֹלֶה וְאֶת הַקָּטָן שֶׁאֵינָן יְכֹלִין לֹאכַל כַּזַּיִת! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ&quot;,
יָצְאוּ הַחוֹלֶה וְהַקָּטָן שֶׁאֵינָן יְכֹלִין לֹאכַל כַּזַּיִת, שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן. 

&quot;תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה&quot; {{הע-שמאל|ר' יאשיה מסביר את האטימולוגיה של הביטוי 'תכוסו', ומאשר את פרשנותו דלעיל לעניין המנויים. להסבר דברי ר' ישמעאל ראו לעיל בדרשה על 'ימעט הבית'. גם ר' יצחק מסכים שרשימת המנויים עשויה להשתנות כל זמן שהפסח לא נשחט, ודורש זאת מהביטוי 'על השה', שעדיין הוא חי.}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;לָשׁוֹן סֻרְסִי הוּא זֶה, 
כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: &quot;{{ב|כּוֹס|כסוס, תן לי לאכול}} לִי טָלֶה זֶה!&quot; 
&quot;עַל הַשֶּׂה&quot;. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ שֶׁנִּמְנִים עַל הַפֶּסַח 
וּמוֹשְׁכִים אֶת יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט, 
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בַּמֵּי הָעִנְיָן מְדַבֵּר? בְּחַי.
}}

===פָּרָשָׁה ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יב, ה'''
([[שמות יב ה]]) &quot;שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם, 
מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ.&quot;
&quot;שֶׂה&quot;, בִּכְלַל שֶׂה, גְּדִי וְטָלֶה,  {{הע-שמאל|ראו הדרשה על גדי וטלה לעיל פרשה ג על הפסוק  'שה לבית אבות'}}
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דברים יד ד]]) &quot;שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים&quot;. 
&quot;תָמִים&quot;, לְהוֹצִיא בַּעַל מוּם. 
&quot;זָכָר&quot;, לְהוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס וּנְקֵבָה. 
&quot;בֶּן שָׁנָה&quot;, אֵין לִי אֶלָּא בֶּן שָׁנָה; {{ב|כָּל שְׁנָתוֹ מְנַיִן|במהלך שנתו השניה, גם בן שנה וחצי}}? 
הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר קַל וָחֹמֶר: 
וּמָה אִם עוֹלָה חֲמוּרָה, כְּשֵׁרָה לָבֹא כָּל שְׁנָתָהּ כְּבַת שְׁנָתָהּ, 
פֶּסַח, שֶׁהוּא קַל, אֵינוֹ דִין שֶׁיֻּכְשַׁר לָבֹא כָּל שְׁנָתוֹ כְּבֶן שְׁנָתוֹ? 
רַבִּי יוֹסֵה הַגְּלִילִי אוֹמֵר: וּמָה אַיִל, שֶׁתְּחִלָּתוֹ פָסוּל, סוֹפוֹ כָּשֵׁר, 
שֶׂה, שֶׁתְּחִלָּתוֹ כָּשֵׁר, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא סוֹפוֹ כָּשֵׁר? 

&quot;מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים&quot;,
מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא {{ב|שֶׁיָּבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאַחַת?|גם כבש וגם עז}} 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[ויקרא א י]]) &quot;וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ&quot; 
מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: {{הע-שמאל|הק&quot;ו כאן דומה לזה של ר' ישמעאל בדרשה הקודמת, ומבוסס על ההנחה שהפסח קל מהעולה.}}
וּמָה אִם עוֹלָה חֲמוּרָה, כְּשֵׁרָה לְהָבִיא מין אֶחָד, 
פֶּסַח, שֶׁהוּא קַל, אֵינוֹ דִין שֶׁיֻּכְשַׁר לָבֹא מִמִּין אֶחָד? 
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים&quot;? 
מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 

([[שמות יב ו]]) &quot;וְהָיָה לָכֶם&quot; - לְהָבִיא פֶּסַח דּוֹרוֹת, 
שֶׁלֹּא יָבֹא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. {{הע-שמאל|לאחר שהרחיבה הדרשה את מקורו של הפסח לכבשים ועיזים, היא מצמצמת אותו לצאן ולא לבקר, למרות הפסוק בדברים טז. לפנינו חמש דרשות (עד סוף הפרשה) הנחלצות למשימה זו}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;תִּקָּחוּ&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דברים טז ב]]) &quot;וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיי אֱלֹהֶיךָ, צֹאן וּבָקָר&quot;, 
צֹאן לַפֶּסַח, וּבָקָר לַחֲגִיגָה. 
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה בַּפֶּסַח? 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;שֶׂה תָמִים זָכָר&quot; פֶּסַח מִצְרָיִם, 
אֲבָל פֶּסַח דּוֹרוֹת, יָבִיא מִזֶּה וּמִזֶּה! {{הע-שמאל|ר' יאשיה דורש את הייתור של 'תיקחו'.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ&quot;
שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;תִּקָּחוּ&quot;, וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;תִּקָּחוּ&quot;? 
שֶׁלֹּא יָבִיא פֶּסַח דּוֹרוֹת אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: צֹאן לַפֶּסַח, וּבָקָר לַחֲגִיגָה. 
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה בַּפֶּסַח? 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;שֶׂה תָמִים זָכָר&quot; פֶּסַח מִצְרָיִם, 
אֲבָל פֶּסַח דּוֹרוֹת, יָבִיא מִזֶּה וּמִזֶּה! {{הע-שמאל|ר' יונתן טוען לקרבה בין דיני פסח מצרים לדיני פסח דורות, למרות שדווקא דין הלקיחה הוא שונה, ראו לעיל פרשה ג, על 'בעשור לחודש הזה'.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות יג ה]]) &quot;וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה&quot;, 
כָּעֲבֹדָה שֶׁעָבַדְתָּ בְּמִצְרַיִם, כָּךְ עֲשֵׂה לַדּוֹרוֹת. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן. 

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: צֹאן לַפֶּסַח, וּבָקָר לַחֲגִיגָה. 
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה בַּפֶּסַח? 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם&quot;, פֶּסַח מִצְרָיִם, 
אֲבָל פֶּסַח דּוֹרוֹת, יָבִיא מִזֶּה וּמִזֶּה! {{הע-שמאל|ראו את דברי ר' אליעזר לעיל על הפסוק 'והיה לכם'. הוא מוכיח שגם בשמות מדובר בין השאר על פסח דורות, ולדעתו הביטויים 'והיה לכם' (פס' ה) ו'יהיה לכם' (פס' ו) עוסקים בו, כמו הביטוי 'לחוק לך'.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות יב כד]]) &quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ&quot; 
הֲרֵי פֶּסַח דּוֹרוֹת אָמוּר. 
אִם כֵּן, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיי אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר&quot;?
צֹאן לַפֶּסַח, וּבָקָר לַחֲגִיגָה. 

רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: 
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיי אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר&quot;
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ&quot; {{הע-שמאל|ר' עקיבא מיישם את המידה של ר' ישמעאל על שני כתובים המכחישין זה את זה.}}
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ? 
אָמַרְתָּ זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: 
שְׁנֵי כְתוּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה וְסוֹתְרִין זֶה עַל יְדֵי זֶה, 
מִתְקַיְּמִין בִּמְקוֹמָן, עַד שֶׁיָּבֹא כָּתוּב שְׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶן. 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות יב כא]]) &quot;מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, 
וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח&quot;, 
צֹאן לַפֶּסַח וְלֹא בָקָר לַפֶּסַח. 

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּחֲגִיגָה הַבָּאָה בַּפֶּסַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|ר' ישמעאל מדייק שבספר דברים לא נזכר בפירוש הפסח, ולכן אין כלל סתירה בין הפסוקים.}}
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּפֶּסַח עַצְמוֹ? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שֶׂה תָמִים זָכָר&quot;, הֲרֵי פֶּסַח עַצְמוֹ אָמוּר. 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיי אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר&quot;?
בַּחֲגִיגָה הַבָּאָה בַּפֶּסַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 

רַבִּי אוֹמֵר: בַּזֶּבַח הַבָּא מִן הַבָּקָר כְּמִן הַצֹּאן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, {{הע-שמאל|רבי מניח כבר מראש שהפסח הוא מהצאן ואילו שלמי חגיגה יכולים להיות גם בקר. כל שנותר לו הוא להעמיד את ספר דברים בקרבן שלמים; ואכן יש דמיון מסוים בין השלמים לפסח. לעניין מותר שלמים ומותר הפסח ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ב#משנה ה|שקלים ב, ה.]]}}
וְאֵי זֶה זֶה? זֶה {{ב|שְׁלָמִים.|שלמי חגיגה}} 
מִכָּן אָמְרוּ: מוֹתַר שְׁלָמִים לִשְׁלָמִים, וּמוֹתַר פֶּסַח לִשְׁלָמִים.
}}

===פָּרָשָׁה ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יב, ו'''
([[שמות יב ו]]) &quot;וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת, עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, 
וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם.&quot;
מִפְּנֵי מָה הִקְדִּים הַכָּתוּב לְקִיחָתוֹ שֶׁלַּפֶּסַח לִשְׁחִיטָתוֹ {{הע-שמאל|ר' מתיא בן חרש טוען שלא היה ניתן לגאול את ישראל בלי שיקיימו מצוות, 'שאין נוטלין שכר אלא ע&quot;י מעשה'; שתי המצוות שבזכותן נגאלו ישראל ממצרים הן מצוות הקשורות בדם ובזהות לאומית – מצוות הפסח ומצוות מילה. מצוות מילה מוכרת מימי אברהם אבינו, ומצוות הפסח ניתנה לישראל ארבעה ימים לפני היציאה ממצרים, ולכן נצטוו לקנות את הפסח ארבעה ימים מראש; וראו שמות יב מד, שאכן קושר את שתי המצוות הללו זו לזו.
הדרשה של ר' מתיא מבוססת על קריאת הפסוקים מיחזקאל טז ו-ח מהאחרון לראשון. כתוצאה מקריאה כזאת נוצר רושם שהדם שבו מבוססת הנערה מהמשל ביחזקאל הוא דם הבגרות או דם הבתולין, ולא כבפשט, שמדובר בדם הלידה שעמו נולדה.}}
אַרְבָּעָה יָמִים? 
הָיָה רַבִּי מַתְיָה בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: 
([[יחזקאל טז ח]]) &quot;וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ, וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים&quot;, 
הִגִּיעַ שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם 
שֶׁיִּגְאַל אֶת בָּנָיו, 
וְלֹא הָיָה בְּיָדָם מִצְווֹת שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָּהֶם כְּדֵי שֶׁיִּגָאֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: 
([[יחזקאל טז ז]]) &quot;רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, 
שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה.&quot; 
עֵרֹם מִכָּל מִצְווֹת. 
נָתַן לָהֶם הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי מִצְווֹת, דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה, 
שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָם כְּדֵי שֶׁיִּגָאֲלוּ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יחזקאל טז ו]]) &quot;וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ, וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, 
וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ חֲיִי! וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ חֲיִי!&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[זכריה ט יא]]) &quot;גַּם אַתְּ, בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ 
מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ.&quot; 
לְכָךְ הִקְדִּים הַכָּתוּב לְקִיחָתוֹ שֶׁלַּפֶּסַח לִשְׁחִיטָתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים, 
שֶׁאֵין נוֹטְלִין שָׁכָר אֶלָּא עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: וְכִי לֹא הָיָה בְּיָדָם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מִצְווֹת 
שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כְּדַי בָּהֶם? {{הע-שמאל|ר' אלעזר מסכים עם העיקרון של ר' מתיא, שאין נוטלים שכר אלא ע&quot;י מעשה; אבל לטענתו היו בני ישראל במצרים מחזיקים בארבע מצוות חשובות. אכן אין ביניהן הימנעות מע&quot;ז!}}
שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְלֹא עַל לָשׁוֹן הָרָע, 
וְלֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם, וְלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם. 

וּמְנַיִן שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עַל הָעֲרָיוֹת? 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ויקרא כד י]]) &quot;וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית&quot;, 
לְהוֹדִיעַ שְׁבָחָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא הָיָה בֵּינֵיהֶם אֶלָּא זֶה, 
וּפִרְסְמוֹ וּפֵרְטוֹ הַכָּתוּב. 
וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: ([[שיר השירים ד יב]]) &quot;גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם.&quot; 
גַּן נָעוּל&quot;, אֵלּוּ הַזְּכָרִים, &quot;גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם&quot;, אֵלּוּ הַנְּקֵבוֹת. {{הע-שמאל|לפי דרשת ר' נתן הנשים הקפידו על איסורי עריות, ולא ברור אם גם הגברים עשו כך.}}
וְרַבִּי נָתָן אוֹמֵר: &quot;גַּן נָעוּל&quot;, אֵלּוּ הַנְּשׂוּאוֹת, 
&quot;גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם&quot;, אֵלּוּ הָאֲרוּסוֹת. 
דָּבָר אַחֵר. &quot;גַּן נָעוּל&quot;, &quot;גַּל נָעוּל&quot;, אֵלּוּ שְׁתֵּי בִיאוֹת. 

וּמְנַיִן שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עַל לָשׁוֹן הָרָע, וְהָיוּ אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות ג כב]]) &quot;וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ&quot;. 
כְּבַר {{ב|הָיָה בְּיָדָם|הידיעה שעומדים לצאת ממצרים}} שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, 
וְאֵי אַתָּה מוֹצֵא אֶחָד מֵהֶם שֶׁהִלְשִׁין עַל חֲבֵרוֹ. 

וּמְנַיִן {{ב|שֶׁלֹּא שִׁנּוּ שְׁמָם?|שלא איבדו את היוחסין שלהם}} 
כַּשֵּׁם שֶׁמְּיַחֲסָן בִּירִידָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות א ב]]) &quot;רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה&quot;, 
כָּךְ מְיַחֲסָן בַּעֲלִיָּתָן &quot;רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי&quot;. 
וְאוֹמֵר: ([[במדבר א יח]]) &quot;וְאֵת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, 
וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, 
מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְגֻלְגְּלֹתָם.&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[בראשית מח טז]]) &quot;הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, 
וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.&quot; 

וּמְנַיִן שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם? {{הע-שמאל|אחת המצוות היא השימוש בלשון העברית (דורש 'עברי' – 'עברים'), בניגוד לימי התלמוד, שעברו ללשון ארמית.}}
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[בראשית מה יב]]) &quot;כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם.&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[שמות ה יג]]) &quot;וַיֹּאמְרוּ: אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ, 
נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיי אֱלֹהֵינוּ, 
פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב.&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[בראשית יד יג]]) &quot;וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי&quot; 

וּמִפְּנֵי מָה הִקְדִּים לְקִיחָתוֹ שֶׁלַּפֶּסַח לִשְׁחִיטָתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים? 
לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁטוּפִין בָּעֲבוֹדָה זָרָה בְּמִצְרַיִם, {{הע-שמאל|ר' אלעזר מסביר את ארבעת הימים כימים של התרחקות מעבודה זרה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיא|ספרי במדבר קיא,]] שדורשים את הפסוק שלפי פשטו עוסק בעבירה על כל המצוות - על איסור ע&quot;ז.}}
וַעֲבוֹדָה זָרָה שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[במדבר טו כד]]) &quot;וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה&quot;, 
יִחֵד הַכָּתוּב הַמִּצְוָה הַזֹּאת וַאֲמָרָהּ עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
וְאֵי זֶה? זֶה עֲבוֹדָה זָרָה. 
אַתָּה אוֹמֵר עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת מִכָּל מִצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[במדבר טו כב]]) &quot;וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה, 
אֲשֶׁר דִּבֶּר יי אֶל מֹשֶׁה.&quot; 
בָּאוּ כָּל הַמִּצְווֹת לְלַמֵּד עַל מִצְוָה אַחַת שֶׁשְּׁקוּלָה בְּכֻלָּן: 
מָה הָעוֹבֵר עַל כָּל הַמִּצְווֹת, פּוֹרֵק עוֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה, 
אַף הָעוֹבֵר עַל {{ב|מִצְוָה אַחַת|עבודה זרה}} פּוֹרֵק עוֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה. 
שֶׁנֶּאֱמַר לַעֲבֹר בְּרִיתִי, 
וּמְנַיִן לָעוֹבֵר עַל כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁהוּא פּוֹרֵק עוֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה? 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דברים כט יא]]) &quot;לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יי אֱלֹהֶיךָ&quot;, 
וְאֵין בְּרִית אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דברים כח סט]]) &quot;אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית, 
אֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב, 
מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב.&quot; 
אָמַר לָהֶם: מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְהִדָּבְקוּ בַּמִּצְווֹת. 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: {{הע-שמאל|ר' יהודה בן בתירא מסכים עם ר' אלעזר, שישראל היו שטופים בע&quot;ז, ומסביר את אי שיתוף הפעולה שלהם עם משה בכך שהם רצו להמשיך לעבוד ע&quot;ז.}}
([[שמות ו ט]]) &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, 
וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.&quot;
וְכִי יֵשׁ לָךְ אָדָם שֶׁהוּא מִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ? 
'נוֹלַד לָךְ בֶּן זָכָר', 'רַבָּךְ מוֹצִיאָךְ לְחֵרוּת', וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ? 
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר &quot;וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה&quot;? 
אֶלָּא שֶׁהָיָה קָשֶׁה בְּעֵינֵיהֶם לִפְרֹשׁ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יחזקאל כ ז]]-ט) &quot;וָאֹמַר אֲלֵהֶם: אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, 
וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ.&quot; 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי, אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ, 
וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ, {{הע-שמאל|הפסוקים מיחזקאל מסייעים גם הם לטענה שמשה דרש מישראל להימנע מע&quot;ז והם סירבו.}}
וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם, לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם. 
&quot;וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי, לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם, 
אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.&quot; 
הָדָא הִיא דִכְתִיב: ([[שמות ו יג]]) &quot;וַיְדַבֵּר יי אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, 
וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, צִוָּם לִפְרֹשׁ מֵעֲבוֹדָה זָרָה. 

&quot;וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|דורש 'משמרת' – הוכחה שיגאלו, שהמצרים רצו לתקוף את ישראל על שרצו לשחוט את הצאן - והקב&quot;ה שמר עליהם.}}
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: 
מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח.&quot; 
אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ: 
([[שמות ח כב]]) &quot;הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ!&quot; 
אָמַר לָהֶן: מִן הַנֵּס שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לָכֶם בִּמְשִׁיכָתוֹ, 
אַתֶּם יוֹדְעִים מָה בִּשְׁחִיטָתוֹ. 

&quot;וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת&quot;, שָׁמְרֵהוּ עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר וְשָׁחְטֵהוּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר 
אַתָּה אוֹמֵר שָׁמְרֵהוּ עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר וְשָׁחְטֵהוּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, {{הע-שמאל|מצוות שחיטת ואכילת הפסח קשורה למצוות אכילת המצה, בי&quot;ד בערב ולא למחרתו}}
אוֹ שָׁמְרֵהוּ עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּמָשְׁכֵהוּ וְשָׁחְטֵהוּ בְּט&quot;ו? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: &quot;בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם&quot;, 
קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה. 
הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: 
שָׁמְרֵהוּ עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר, וְשָׁחְטֵהוּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. 

&quot;וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב 
שֶׁהָיוּ מְבַקְּרִין אוֹתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם לִשְׁחִיטָה. 
מִכָּן אַתָּה דָּן עַל הַתָּמִיד: נֶאֶמְרָה שְׁמִירָה בַּפֶּסַח וְנֶאֶמְרָה שְׁמִירָה בַתָּמִיד. 
מַה שְּׁמִירָה הָאֲמוּרָה בַּפֶּסַח, מְבַקְּרִין אוֹתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָה, 
אַף שְׁמִירָה הָאֲמוּרָה בַּתָּמִיד, מְבַקְּרִין אוֹתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָה. 
מִכָּן אָמְרוּ: ([[ביאור:משנה ערכין פרק ב#משנה ה|ערכין ב ה]]) אֵין פּוֹחֲתִים מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים הַמְּבֻקָּרִין מִלִּשְׁכַּת הַטְּלָאִים, 
כְּדַי לַשַּׁבָּת וְלִשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, 
וּמוֹסִיפִין לְעוֹלָם. 
&quot;וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת&quot;, לְהוֹצִיא פֶּסַח דּוֹרוֹת, {{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ג, על פס' ג.}}
שֶׁפֶּסַח מִצְרָיִם מַקָּחוֹ בֶּעָשׂוֹר, וּפֶסַח דּוֹרוֹת מַקָּחוֹ כָּל זְמַן. 

&quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ&quot; וְכִי כֻּלָּן שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ? {{הע-שמאל|ראו גם לעיל פרשה ג, על פס' ג.}}
אֶלָּא לַעֲשׁוֹת שְׁלוּחוֹ שֶׁלְּאָדָם כְּמוֹתוֹ. 
מִכָּן אָמְרוּ: שְׁלוּחוֹ שֶׁלְּאָדָם כְּמוֹתוֹ. 
&quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ&quot;, בֵּין בַּחֹל, בֵּין בַּשַּׁבָּת. 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ([[שמות לא יד]]) &quot;מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת&quot;? 
בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת חוּץ מִשְּׁחִיטַת הַפֶּסַח, אוֹ אַף בִּשְׁחִיטַת פֶּסַח? {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#יד|תוספתא פסחים ד יד,]] שהדרשה מגזירה שווה על 'במועדו' מיוחסת להלל הזקן. כאן היא מיוחסת לר' יאשיה.}}
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ&quot;? בִּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים חוּץ מִן הַשַּׁבָּת, 
אוֹ אַף בַּשַּׁבָּת? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[במדבר ט ב]]) &quot;וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ&quot;, וַאֲפִלּוּ בַשַּׁבָּת. 
דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
{{ב|נָם|נאם, אמר}} לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: מִמַּשְׁמָע הַזֶּה, עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ. 
נָם לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: 
([[במדבר כח ב]]) &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: 
אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ.&quot; 
אִם לְלַמֵּד עַל הַתָּמִיד שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, 
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ([[במדבר כח ט]]-י) &quot;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה... על עולת התמיד&quot;, 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;? 
אֶלָּא לְהַקִּישׁ וְלָדוּן גְּזֵרָה שָׁוֶה: נֶאֱמַר כָּאן &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;; 
מָה לְהַלָּן דּוֹחֶה שַׁבָּת, אַף כָּאן דּוֹחֶה שַׁבָּת. 

&quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל&quot; {{הע-שמאל|דורש 'אותו', לשון יחיד. והשוו בבלי [[סוכה כז ב]], לעניין הסוכה.}}
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר 
שֶׁאִם אֵין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא פֶּסַח אֶחָד, 
שֶׁכֻּלָּן יוֹצְאִין בּוֹ יְדֵי חוֹבָתָן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: &quot;וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, 
וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם.&quot;
&quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל&quot;, 
מִכָּן אָמְרוּ: ([[ביאור:משנה פסחים פרק ה#משנה ה|פסחים ה ה]]) הַפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלוֹשׁ כִּתּוֹת: 
קָהָל וְעֵדָה וְיִשְׂרָאֵל. 

&quot;בֵּין הָעַרְבָּיִם&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, עִם דִמְדוּמֵי חַמָּה, {{הע-שמאל|הדרשה מנסה למצוא את זמן שחיטת הפסח וזמן בישולו ואכילתו, ומסיקה שאלו שני זמנים שונים, שביניהם מופיעות המילים &quot;מועד צאתך&quot; וכו': השחיטה ביום יד אחרי הצהרים, והבישול והאכילה – אחרי חשיכה.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר ([[דברים טז ו]]) &quot;בָּעָרֶב&quot;
אִי &quot;בָּעָרֶב&quot;, יָכֹל מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ חַמָּה? 
תִּלְמֹד לוֹמַר {{ב|&quot;כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ&quot;.|לפני השקיעה}} 
אִי &quot;כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ&quot;, &quot;וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ&quot;? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;מוֹעֵד צֵאתְךָ&quot;, הִפְסִיק הָעִנְיָן. הָא כֵּיצַד? 
&quot;וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ&quot; - מִשֶּׁחֲשֵׁכָה. 
רַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: 
([[דברים טז ו]]) &quot;שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב&quot;, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כִּשְׁמוּעוֹ! {{הע-שמאל|רבי לומד את הזמנים מהביטוי 'מועד צאתך ממצרים' ישירות, שכן לדעתו היציאה היתה בצהרי היום. כשם שבצהרי ט&quot;ו יצאו ממצרים, כך בצהרי י&quot;ד שוחטים את הפסח.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם.&quot; 
אֵימָתַי יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם? - מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ([[שמות יב מא]]) &quot;וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, 
וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יי מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.&quot; 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מְנַיִן רְאָיָה לְבֵין הָעַרְבָּיִם, 
שֶׁהוּא מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה? {{הע-שמאל|ר' נתן מוכיח מירמיה שמיד לאחר הצהרים מתחיל 'בין הערביים', כי מתחילים להינטות צללי ערב.}}
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ירמיה ו ד]]) &quot;קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה, 
קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַצָּהֳרָיִם, אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם, כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב.&quot; 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְהָשִׁית רִאשׁוֹן אַחֲרוֹן וְאַחֲרוֹן רִאשׁוֹן: 
&quot;מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם&quot;, לִשְׁחִיטָתוֹ; &quot;כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ&quot;, לִצְלִיָּתוֹ; {{הע-שמאל|רשב&quot;י מבחין בין שלושה זמנים: זמן השחיטה (ביום), זמן הצליה (אחרי השקיעה) וזמן האכילה (מהחושך). אבל ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ה#משנה י|פסחים ה י,]] שצלו רק אחרי החשיכה.
בן בתירא מדגיש שעוברים שני זמנים (דורש 'ערביים') בין השחיטה לאכילה: השקיעה והחשיכה.}}
&quot;בָּעָרֶב&quot;, לַאֲכִילָתוֹ. 
בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: בֵּין הָעַרְבַּיִם שָׁחְטֵהוּ, תֵּן עֶרֶב לִשְׁחִיטָתוֹ, תֵּן עֶרֶב לַאֲכִילָתוֹ.
}}

===פרשה ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יב, ז-י'''
([[שמות יב ז]]) &quot;וְלָקְחוּ מִן הַדָּם&quot;. {{הע-שמאל|מחלוקת מהו הסף: לכל הדעות היה בו בית קיבול, בדומה לבזיכים ששימשו אחר כך במקדש (ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ה#משנה ה|פסחים ה ה]]). ר' ישמעאל מפרש לפי הפשט, שהסף הוא חלק מפתח הבית ('אסקופה'), ולכן לדעתו בנה כל אחד בית קיבול (עוקה) ליד סף ביתו. ר' עקיבא טוען שמראש מדובר בכלי נייד כמו במקדש.}} 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין בַּיָּד בֵּין בכלי! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר בַּסַּף&quot;, 
מַגִּיד הַכָּתוּב שעוקה חוקק בְּצַד הָאַסְקֻפָּה וְשׁוֹחֵט בְּתוֹכָהּ. 
וְאֵין סַף אֶלָּא אַסְקֻפָּה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יחזקאל מג ח]]) &quot;בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי 
וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם, 
וְטִמְּאוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, 
וָאֲכַל אֹתָם בְּאַפִּי.&quot; 
וּכְתִיב: ([[ישעיה ו ד]]) &quot;וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים&quot;. 
דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: &quot;אֵין סַף אֶלָּא כְּלִי, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[מלכים א ז נ]]) &quot;וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת 
וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר, 
וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, 
לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל, זָהָב.&quot; 

&quot;וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף&quot;, מִבִּפְנִים. {{הע-שמאל|מחלוקת היכן נתנו את הדם. ר' ישמעאל ור' נתן טוענים שנתנו אותו על המשקוף ועל המזוזות מבפנים, שהרי מדובר באות פנימי וסודי המסמל את הקשר בין הקב&quot;ה לעמו. ר' יצחק טוען שנתנו אותו על הצד החיצוני של הפתח, כהפגנה כנגד המצרים. לדעתו יש דמיון בין הדם לבין הלכות המזוזה בימינו, וראו [[מנחות לג ב]]. והשוו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלז|ספרי דברים שלז.]]}}
אַתָּה אוֹמֵר מִבִּפְנִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִבַּחוּץ? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם&quot;, 
הַנִּרְאֶה לִי, וְלֹא הַנִּרְאֶה לַאֲחֵרִים. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִבִּפְנִים. 
אַתָּה אוֹמֵר מִבִּפְנִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִבַּחוּץ? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת&quot;, 
לָכֶם לְאוֹת וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: לְעוֹלָם מִבַּחוּץ, 
כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַמִּצְרִיִּים רוֹאִין וּמֵעֵיהֶן מִתְחַתְּכִין. 

&quot;וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף&quot;. {{הע-שמאל|את דם הקרבן, שבימי הבית היו שופכים אל יסוד המזבח (ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ה#משנה ו|פסחים ה ו]]) – שפכו ישראל על המשקוף ועל המזוזות, בכל סדר ששפכו. מבחינה זאת היו המשקוף והמזוזות מעין מזבחות. ר' ישמעאל, כשיטתו בפרשנות הסף בתחילת הפרשה – מוסיף גם את הסף לרשימת המזבחות.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אִם הִקְדִּים זֶה לַזֶּה, לֹא יָצָא! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת&quot;,
הָא אִם הִקְדִּים זֶה לַזֶּה, יָצָא. 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁשְּׁלֹשָׁה מִזְבְּחוֹת הָיוּ לאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם: 
הַמַּשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבָּעָה הָיוּ: 
הַסַּף וְהַמַּשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת. 

&quot;עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם.&quot; {{הע-שמאל|את הדם מרחו גם על פתחי הבתים שלא אכלו בהם את הפסח.}}
אֵין לִי אֶלָּא &quot;עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם.&quot;
בָּתִּים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים בָּהֶם, מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם&quot;, מִכָּל מָקוֹם. 

([[שמות יב ח]]) &quot;וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר&quot;. בָּשָׂר, לֹא גִידִים וְלֹא עֲצָמוֹת וְלֹא קַרְנַיִם וְלֹא טְלָפִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה י|פסחים ז י-יא.]]}}

&quot;בַּלַּיְלָה הַזֶּה&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל הַלַּיְלָה! {{הע-שמאל|את הפסח צריך לאכול עד עלות השחר, ולא כל הלילה. הטענה שההגבלה של האכילה עד חצות היא משום סייג היא טענתו של רבן גמליאל, ראו [[ביאור:משנה ברכות פרק א|ברכות א א.]] ר' אליעזר חולק עליו וקובע שההגבלה הזאת היא מהתורה.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר&quot;,
אֲנִי אֶקְרָא &quot;וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ.&quot; 
לָמָּה נֶאֱמַר? 
לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לִתֵּן תְּחוּם לְבָקְרוֹ שֶׁלַּבֹּקֶר, 
וְאֵי זֶה? זֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. 
מִכָּן אָמְרוּ: אֲכִילַת פְּסָחִים וַאֲכִילַת זְבָחִים וְהֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִין, 
מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. 
כָּל הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. 
וּמִפְּנֵי מָה אָמְרוּ &quot;עַד חֲצוֹת&quot;? 
כְּדֵי לְהַרְחִיק אָדָם מִן הָעֲבֵרָה, וְלַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה, 
וּלְקַיֵּם דִּבְרֵי אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים ([[ביאור:משנה אבות פרק א|אבות א, א]]): 
&quot;הֱווּ מְתוּנִין בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה!&quot; 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן 'לַיְלָה' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'לַיְלָה', 
מַה לְּהַלָּן עַד חֲצוֹת, אַף כָּאן עַד חֲצוֹת. 

&quot;צְלִי אֵשׁ&quot;. וְלֹא צְלִי שְׁפוּד, {{הע-שמאל|ראו מסקנות מעשיות [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה ב|בפסחים ז ב.]]}}
וְלֹא צְלִי אַסְכְּלָה, וְלֹא צְלִי חַרְסוֹ שֶׁלַּתַּנּוּר, 
אֶלָּא צְלִי אֵשׁ.
 
צְלִי אֵשׁ הַצָּלוּי מִן הַחַי. {{הע-שמאל|אין לבשל את הפסח לפני צלייתו. דורש 'כי אם' – שרק נצלה ולא בושל.}}
אַתָּה אוֹמֵר הַצָּלוּי מִן הַחַי, 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַצָּלוּי מִן הַמְבֻשָּׁל? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;כִּי אִם צְלִי אֵשׁ&quot;,
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;צְלִי אֵשׁ&quot;? 
הַצָּלוּי מִן הַחַי. 
&quot;צְלִי אֵשׁ&quot;.
 
([[במדבר ט יא]]) &quot;עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.&quot; {{הע-שמאל|מצוות הפסח הן אכילתו, איסור שבירת העצם, המצות והמרורים.}}
הוֹסִיף לוֹ הַכָּתוּב שְׁתֵּי מִצְווֹת, 
חוּץ מִן הַמִּצְוָה הָאֲמוּרָה בְּגוּפוֹ. 
{{ב|וְאֵי זֶה זֶה|ומהי המצווה בגופו של הפסח}}? 
זֶה &quot;וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ.&quot;

([[שמות יב ח]]) &quot;צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים&quot;
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמִּצְוַת הַפֶּסַח צְלִי אֵשׁ מַצָּה וּמָרוֹר. 
וּמְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם אֵין לָהֶם מַצָּה וּמָרוֹר, 
הֵן יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּפֶּסַח? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ב#כב|תוספתא פסחים ב כב.]] הדרשה שלפנינו מאפשרת לקיים מצווה גם באמצעות מצה ומרור בלבד, כנהוג היום.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;יֹאכְלֻהוּ.&quot; 
אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶם מַצָּה וּמָרוֹר 
הֵן יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּפֶּסַח, 
(יָכֹל) כָּךְ אִם אֵין לָהֶם פֶּסַח, 
יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בְּמַצָּה וּמָרוֹר? 
הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְהַפֶּסַח מִצְוַת עֲשֵׂה, 
וּמַצָּה וּמָרוֹר מִצְוַת עֲשֵׂה, 
הָא לָמַדְתָּ, כְּמוֹ שֶׁאִם אֵין לָהֶם מַצָּה וּמָרוֹר, 
הֵן יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּפֶּסַח, 
כָּךְ אִם אֵין לָהֶם פֶּסַח, יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בְּמַצָּה וּמָרוֹר. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.&quot; {{הע-שמאל|דורש 'על', כלומר לאחר אכילת המצות. אכילת המצה המכונה 'אפיקומן' היא רק זכר למצוות אכילת הפסח.}}
מִכָּן אָמְרוּ: הַפֶּסַח נֶאֱכָל אֲכִילַת שֹׂבַע, 
וְאֵין מַצָּה וּמָרוֹר נֶאֱכָלִים אֲכִילַת שֹׂבַע.

([[שמות יב ט]]) &quot;אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא&quot; אֵין נָא אֶלָּא חַי {{הע-שמאל|הביטוי 'ובשל מבושל' יכול להתפרש כאיסור דווקא על בישול ארוך, אבל הניגוד 'כי אם צלי אש' מלמד שכל אכילה מהפסח שאינה צלי אש אסורה.}}
&quot;וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל&quot;, לְחַיֵּב עַל הַחַי וְעַל הַמְבֻשָּׁל. 
אַתָּה אוֹמֵר לְחַיֵּב עַל הַחַי וְעַל הַמְבֻשָּׁל, 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְחַיֵּב עַל הַחַי וְעַל הַמְבֻשָּׁל בְּיוֹתֵר? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;כִּי אִם צְלִי אֵשׁ&quot;.
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל&quot;? 
לְחַיֵּב עַל הַחַי וְעַל הַמְבֻשָּׁל. 

&quot;וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם&quot;. אֵין לִי אֶלָּא מַיִם, 
שְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין מְנַיִן? 
הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: {{הע-שמאל|ר' ישמעאל לומד את איסור בישול בשאר המשקין מקל וחומר. ר' עקיבא לומד אותו מהריבוי 'ובשל מבושל'.}} 
אִם מַיִם, שֶׁאֵינָן {{ב|מְפִיגִין טַעְמָן,|של הבשר}} הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין בְּבִשּׁוּל, 
שְׁאָר הַמַּשְׁקִין, שֶׁהֵן מְפִיגִין טַעְמָן, דִּין הוּא שֶׁיְּהוּ אֲסוּרִין בְּבִשּׁוּל. 
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא מַיִם, שְׁאָר כָּל מַשְׁקִין מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל&quot;, לְהָבִיא שְׁאָר הַמַּשְׁקִין. 

רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִי אֶקְרָא 'אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ', {{הע-שמאל|הרחבה לאיסור דלעיל, לבשל את הפסח לפני צלייתו. רבי מוסיף שאפילו אם הבישול היה מבעוד יום הוא פוסל את הפסח. דורש את הכפילות 'ובשל מבושל'.}}
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם&quot;?
שֶׁיָּכֹל אֵין לִי אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהוּא בֶּאֱכֹל צְלִי, 
שֶׁהוּא בְּבַל תֹּאכַל נָא וּמְבֻשָּׁל. 
מִבְּעוֹד יוֹם מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל&quot;, 
לְחַיֵּב עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם. 

&quot;וּבָשֵׁל&quot;, אֵין 'בָּשֵׁל' אֶלָּא צְלִי, {{הע-שמאל|צליה נחשבת בישול, ולכן הכפילות 'ובשל מבושל במים', כדי לדייק שמבין הבישולים רק הצליה מותרת בפסח. הסבר שלישי לכפילות.
לדברי ר' יאשיה ראו [[ביאור:תוספתא/נדרים/ג|תוספתא נדרים ג, א.]]}}
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דברים טז ז]]) &quot;וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ&quot;. 
וְאוֹמֵר: ([[דברי הימים ב לה יג]]) &quot;וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט, 
וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת, 
וַיָּרִיצוּ לְכָל בְּנֵי הָעָם.&quot; 
מִכָּן הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַמְבֻשָּׁל אָסוּר בַּצְּלִי. 

&quot;אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם, {{הע-שמאל|כשם שאין לבשל וגם לצלות, כך אין לבשל חלקים מהפסח ולצלות אחרים.}}
כִּי אִם צְלִי אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ.&quot; 
לָמָּה נֶאֱמַר? 
הָיִיתִי אוֹמֵר, הָרָאוּי לִשְׁלֹק, יִשְׁלֹק, הָרָאוּי לִצְלוֹת, יִצְלֶה. 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם, 
כִּי אִם צְלִי אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ.&quot;
 
רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ - תּוֹךְ וּבַר. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. {{הע-שמאל|ר' עקיבא דורש שהראש יהיה מונח על קרבו של הקרבן, שתולה את המעיים מחוץ לגוף הקרבן – ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז|פסחים ז, א.]] רבי כדעת ר' יוסי הגלילי שם, שהצליה היא של הגדי כמו שהוא בשלמותו. הם חולקים במשמעות המילה 'על': האם מדובר בראש שמעל כרעיו וקרבו או שהמובן הוא 'כל'.}}
רַבִּי אוֹמֵר: מְקֻלָּס. 

([[שמות יב י]]) &quot;וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר&quot; הָא אִם הוֹתִיר, עָבַר עַל מִצְוָה. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יְהֵא כָּשֵׁר! {{הע-שמאל|ראו לעיל, הדרשה על 'בלילה הזה'.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ.&quot; 
אֲנִי אֶקְרָא 'וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ',
&quot;עַד בֹּקֶר&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? 
אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן תְּחוּם לְבָקְרוֹ שֶׁלַּבֹּקֶר. 

דָּבָר אַחֵר: מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;עַד בֹּקֶר&quot;? {{הע-שמאל|פעמיים הופיעה בפסוק המילה 'בקר', ומכאן מסיקים שמדובר בבקר נוסף על בקר ט&quot;ו בניסן.}}
מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ נִשְׂרָף עַד אוֹר שִׁשָּׁה עָשָׂר. 

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[שמות יב טז]]) &quot;כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם&quot;
שְׂרֵפָה, מֵעֵין מְלָאכָה הִיא. {{הע-שמאל|ר' ישמעאל טוען שהשריפה ממילא אסורה ביו&quot;ט, והייתור בפסוק הוא למקרה שגם בט&quot;ז לא ניתן לשרוף את השאריות, כי הוא נופל בשבת.}}
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;עַד בֹּקֶר&quot;? 
אֶלָּא אִם חָל אוֹר שִׁשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, 
מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ נִשְׂרָף אֶלָּא עַד אוֹר שִׁבְעָה עָשָׂר. 

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. {{הע-שמאל|ר' יונתן דוחה את דברי ר' ישמעאל וטוען שגם שריפת הנותר בשבת אסורה, מקל וחומר, ומציע לחזור לדרשה דלעיל על הפסוק 'בלילה הזה'.}}
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁכָּל אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב, 
אֵין שְׂרֵפַת נוֹתָר דּוֹחָה יוֹם טוֹב, 
מָקוֹם שֶׁאֵין מִקְצָת אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, 
אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא תְּהֵא שְׂרֵפַת נוֹתָר דּוֹחָה אוֹתוֹ? 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;עַד בֹּקֶר&quot;? 
בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן תְּחוּם לְבָקְרוֹ שֶׁלַּבֹּקֶר. 

רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. {{הע-שמאל|ר' יצחק מתיחס לדרשת 'דבר אחר' דלעיל, הלומדת שאין לשרוף את הנותר ביו&quot;ט, ודוחה אותה בקל וחומר, ומציע גם הוא לחזור לדרשה דלעיל על 'בלילה הזה', שיש לסיים את האכילה עד עלות השחר.}}
וּמָה אִם חָמֵץ, שֶׁהוּא בְּבַל יֵרָאֶה וּבְבַל יִמָּצֵא, 
אֵין שְׂרֵפָתוֹ דּוֹחָה יוֹם טוֹב, 
נוֹתָר, שֶׁאֵינוֹ בְּבַל יֵרָאֶה וּבְבַל יִמָּצֵא, 
אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִדָּחֶה יוֹם טוֹב לְשָׂרְפוֹ? 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;עַד בֹּקֶר&quot;? לָעִנְיָן שֶׁאֲמַרְנוּ.
}}

===פרשה ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יב, יא-יד'''
([[שמות יב יא]]) &quot;וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ&quot;, כְּיוֹצְאֵי דְּרָכִים. {{הע-שמאל|אכילת הפסח בזריזות לא היתה בגלל החיפזון של ישראל אלא כדי ללמד דרך ארץ להולכי הדרך. ישראל לא מיהרו לצאת ממצרים, והראיה היא שלא חרץ כלב לשונו! – אבל המצרים לחצו עליהם לצאת במהירות.}}
רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: 
בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִן הַתּוֹרָה, עַל יוֹצְאֵי דְּרָכִים, שֶׁיִּהְיוּ מְזֹרָזִין. 
&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן&quot;, זֶה חֶפְזוֹן מִצְרָיִם 
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חֶפְזוֹן יִשְׂרָאֵל? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[שמות יא ז]]) &quot;וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ&quot; 
הֲרֵי חֶפְזוֹן יִשְׂרָאֵל אָמוּר. 
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן&quot;?
זֶה חֶפְזוֹן מִצְרָיִם. 

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: &quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן&quot;, זֶה חֶפְזוֹן יִשְׂרָאֵל. 
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חֶפְזוֹן מִצְרָיִם? {{הע-שמאל|ריב&quot;ק טוען שישראל נחפזו לצאת ממצרים, בניגוד לדברי ר' יוסי הגלילי. אכן, גם המצרים גרשו אותם.}}
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם&quot;, 
הֲרֵי חֶפְזוֹן מִצְרָיִם אָמוּר, 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בְּחִפָּזוֹן&quot;? 
זֶה חֶפְזוֹן יִשְׂרָאֵל. 

אַבָּא חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה חֶפְזוֹן שְׁכִינָה. {{הע-שמאל|ר' אליעזר טוען שהקב&quot;ה זירז את ישראל לצאת מהר ככל האפשר. בסך הכל המצב המשברי של יציאת מצרים היה באווירה של חפזון שבאה מצד כל הגורמים המעורבים במשבר. הדרשה שלו היא על פסוקי שיר השירים המתארים את הקב&quot;ה מדלג על הגבעות ועומד אחר הכותל, המגן על יושבי הבית, כמו במכת בכורות. יתכן גם שהוא דורש את הסמיכות &quot;בחפזון... לה'&quot;.}}
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: 
([[שיר השירים ב ח]]) &quot;קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת.&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[שיר השירים ב ט]]) &quot;הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ&quot;. 
יָכֹל אַף לֶעָתִיד לָבֹא יְהֵא בְּחִפָּזוֹן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[ישעיה נב יב]]) &quot;כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ, וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן, 
כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יי, וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.&quot; 

&quot;פֶּסַח הוּא לַיי&quot;, שֶׁיִּהְיוּ כָל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם. {{הע-שמאל|הפסח מיוחד מרוב הקרבנות בכך שהכנתו ושחיטתו מחייבים מודעות שמדובר בקרבן הפסח דווקא, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק א|זבחים א א.]]}}

([[שמות יב יב]]) &quot;וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;. {{הע-שמאל|מפרש 'עברתי' כפשוטו, הקב&quot;ה יעבור בארץ מצרים ויהרוג את הבכורים.}}
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּמֶלֶךְ שֶׁעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם 

דָּבָר אַחֵר: נוֹתֵן אֲנִי עֶבְרָתִי וְיִרְאָתִי בְמִצְרַיִם. 
אֵין עֶבְרָה אֶלָּא זַעַם, {{הע-שמאל|מפרש 'עברתי' מלשון עברה וזעם.}}
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[תהלים עח מט]]) &quot;יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה&quot;, 
וְאוֹמֵר: ([[צפניה א טו]]) &quot;יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא, יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה, 
יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה, יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל.&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[ישעיה יג ט]]) &quot;הִנֵּה יוֹם יי בָּא אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף, 
לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה, וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה.&quot; 

&quot;וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר&quot;. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, עַל יְדֵי מַלְאָךְ אוֹ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. {{הע-שמאל|לפי הדרשה, שנוצרה כנגד הנוצרים הראשונים – הקב&quot;ה בעצמו הכה את הבכורים ולא היה לו שליח, ולא בן וכו'.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וַיי הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;, 
לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. 

&quot;וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; {{הע-שמאל|דורש &quot;בארץ&quot;. חם כוש וכו' הם עמים הקרובים למצרים, ראו [[יחזקאל ל ה]]. הדרשה מרחיבה את מכת הבכורות.}}
אֲפִלּוּ מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים וְהֵם בְּמִצְרַיִם. 
וּבְכוֹרֵי מִצְרָיִם, אֲפִלּוּ הֵם בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[תהלים קלו י]]) &quot;לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&quot; 
בְּכוֹרֵי חָם כּוּשׁ פּוּט וְלוּד, מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[תהלים עח נא]]) &quot;וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, 
רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי חָם.&quot; 

&quot;מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה&quot;. 
מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. 
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[בראשית ז כג]]) &quot;וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, 
מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה, עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם, {{הע-שמאל|כאן ובסיפור המבול דורש את הסדר: אדם ואחריו בהמה; בסיפור סדום דורש את הכאת האנשים שבפתח לפני האחרים; בקריעת ים סוף דורש את הסדר: פרעה ואחריו כל חילו; בעיר הנידחת – אותה ואחר כך את בהמתה; בסוטה – בטנה ויריכה ואחר כך שאר גופה; והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א, ז.]] וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ד|תוספתא סוטה ד ד,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|לקמן ויהי א,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פרשה יח|ספרי במדבר יח.]]}}
וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ&quot;. 
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[בראשית יט יא]]) &quot;וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים&quot;. 
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[שמות יד ד]]) &quot;וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ&quot;. 
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[דברים יג טו]]) &quot;הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב, 
הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ, וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב.&quot; 
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[במדבר ה כו]]) &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;, 
אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה. 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר&quot;, 
מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: 
וּמָה, אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְעוּטָה, מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה לוֹקֶה תְּחִלָּה, 
קַל וָחֹמֶר לְמִדָּה טוֹבָה, שֶׁמְּרֻבָּה. 

&quot;וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יי.&quot; {{הע-שמאל|הדרשה מדגישה דבר שאינו מפורש – השפטים שעשה הקב&quot;ה באלוהי מצרים; הריבוי של ה'שפטים' מלמד, לדעת ת&quot;ק, שבכל חומר היתה השחתה אופיינית לו. לדעת 'יש אומרים' ההשחתה לא היתה אופיינית לחומר אלא האבן נרקבה והעץ נמס.
ר' נתן טוען, על סמך הריבוי, שהפסלים נהרסו בארבע דרכים גם יחד, ואילו המצרים (הבכורים) נהרגו בשלוש דרכים.}}
שְׁפָטִים מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה: שֶׁלָּאֶבֶן הָיְתָה נְמַסֵּית, 
וְשֶׁלָּעֵץ הָיְתָה נִרְקֶבֶת, וְשֶׁלַּמַּתֶּכֶת נֶעְשֵׂית {{ב|חֲרָרָה,|חלודה}} 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[במדבר לג ד]]) וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה יי בָּהֶם כָּל בְּכוֹר, 
וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה יי שְׁפָטִים.&quot; 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁלָּאֶבֶן נִרְקֶבֶת, וְשֶׁלָּעֵץ נְמַסֵּית. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שְׁפָטִים שָׁפוֹט שׁוֹפְטֵי שְׁפָטִים, 
נִרְקָבִים, נִבְקָקִים, נִגְדָּעִים, נִשְׂרָפִים. 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִין, שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה לוֹקָה בְּאַרְבָּעָה דְּרָכִים, 
וְעוֹבְדֶיהָ בִּשְׁלֹשָׁה: בְּמַכָּה, בְּהַשְׁחָתָה וּבְמַגֵּפָה. 

&quot;אֲנִי יי&quot;, 
מַה שֶּׁאֵי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לוֹמַר כֵּן. {{הע-שמאל|דרשה מסוג 'הפטרה', שנועדה לעודד את הציבור. היא מניחה שמדה טובה מרובה ממידת פורענות, כלומר ההטבה של הקב&quot;ה גדולה מהרוע המופץ מטעמו בעולם; וראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז]] לפירוט הנושא.}}
&quot;אֲנִי יי&quot;, בִּשְׁבוּעָה אֲנִי נִפְרָע מֵהֶם. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: 
וּמָה, מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְעוּטָה, אָמַר הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׁוֹת וְעָשָׂה, 
מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! 

([[שמות יב יג]]) &quot;וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת&quot;,
לָכֶם לְאוֹת, וְלֹא לִי לְאוֹת; לָכֶם לְאוֹת, וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת. {{הע-שמאל|הקב&quot;ה אינו זקוק לסימן מי הוא ישראל, אבל ישראל עצמם צריכים; וראו לעיל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ו|פרשה ו]] על פס' ז.
כאן נראה שהמצווה חלה הן על מקום האכילה הן על מקום הלינה, והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק יג|מכדרשב&quot;י יב יג:]] &quot;מקום אכילה - שם היתה לינה&quot;.}}
&quot;עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: &quot;עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם&quot;?
אֵין לִי אֶלָּא בָּתִּים שֶׁיֹּאכְלוּ בָהֶם, 
בָּתִּים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בָּהֶם, מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: &quot;עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם&quot;, מִכָּל מָקוֹם. 

&quot;וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם&quot;. 
הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וַהֲלֹא הַכֹּל גָּלוּי לְפָנָיו, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דניאל ב כב]]) &quot;יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא, וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא.&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[תהלים קלט יב]]) &quot;גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ&quot; 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם&quot;? {{הע-שמאל|חוזר על המסר בדרשה הקודמת: המצווה אינה כדי שהקב&quot;ה יוכל להבחין אלא היא לשמה, ובזכותה מגן הקב&quot;ה על ישראל ומעניק להם חיים. דורש 'פסחתי'-חסתי: הקב&quot;ה הגן על ישראל  מפני המשחית – מלאך החבלה; זאת בניגוד לדרשה דלעיל על פס' יב.}}
אֶלָּא בִּשְׂכַר מִצְוָה שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים, אֲנִי נִגְלָה וְחָס עֲלֵיכֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם&quot;
אֵין פְּסִיחָה אֶלָּא חַיִּים, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ישעיה לא ה]]) &quot;כְּצִפֳּרִים עָפוֹת, כֵּן יָגֵן יי צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם, 
גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט.&quot; 

דָּבָר אַחֵר: &quot;וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם&quot;, {{הע-שמאל|על פי הדרשה הזאת הצלת ישראל במצרים, וגם בימי דוד בזמן הדבר - לא היתה בזכות קרבן הפסח אלא בזכות עקידת יצחק. הדם הוא סמל לדם עקידת יצחק, למרות שהוא דם של הפסח.}}
רוֹאֶה אֲנִי דָּם עֲקֵדָתוֹ שֶׁלְּיִצְחָק, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[בראשית כב יד]]) &quot;וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יי יִרְאֶה, 
אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יי יֵרָאֶה.&quot;
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ([[דברי הימים א כא טו]]) &quot;וַיִּשְׁלַח הָאֱלֹהִים מַלְאָךְ לִירוּשָׁלִַם לְהַשְׁחִיתָהּ, 
וּכְהַשְׁחִית רָאָה יי וַיִּנָּחֶם עַל הָרָעָה, 
וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית: רַב! עַתָּה, הֶרֶף יָדֶךָ! 
וּמַלְאַךְ יי עֹמֵד עִם גֹּרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי.&quot; 
מָה רָאָה? רָאָה דַּם עֲקֵדָתוֹ שֶׁלְּיִצְחָק, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה&quot;. 

&quot;וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם&quot;
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;אַל תִּקְרֵי &quot;וּפָסַחְתִּי&quot;, אֶלָּא 'וּפָסַעְתִּי', {{הע-שמאל|דורש 'פסחתי'-פסעתי, וחוזר למשמעות הרגילה של 'ופסחתי', מלשון דילוג. הפסוק 'עומד אחר כתלנו' מתפרש שהקב&quot;ה פגע במצרים אבל לא בבתי ישראל, שנשארו מאחורי כתליהם.}}
שֶׁהַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַלֵּג עַל בָּתֵּי בָנָיו בְּמִצְרַיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שיר השירים ב ח]]) &quot;קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים&quot;, 
וְאוֹמֵר: ([[שיר השירים ב ט]]) &quot;דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, 
הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים.&quot; 

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: 
&quot;וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם&quot;, עֲלֵיכֶם אֲנִי חַס, וַאֲנִי אֵינִי חַס עַל הַמִּצְרִים. 
הֲרֵי שֶׁהָיָה מִצְרִי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, {{הע-שמאל|ר' יונתן מביא את הרעיון (שהובע לעיל ע&quot;י ר' ישמעאל) שלא הדם הגן על ישראל במצרים לקיצוניות, וטוען שההצלה היא בגלל הזהות היהודית ולא בגלל הדם. כמו ר' ישמעאל, גם הוא דורש 'פסחתי'-חסתי.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יִנָּצֵל בְּגִינוֹ. 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם&quot;' עֲלֵיכֶם אֲנִי חַס, וְלֹא עַל הַמִּצְרִים. 
הֲרֵי שֶׁהָיָה יִשְׂרָאֵל בְּבֵית הַמִּצְרִים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יִלְקֶה בִּגְלָלוֹ, 
תִּלְמֹד לוֹמַר: &quot;וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית, 
בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.&quot; 
בָּכֶם אֵינוֹ הוֹוֶה, אֲבָל הוֹוֶה הוּא בְּמִצְרַיִם. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.&quot; {{הע-שמאל|המכות והנגף מאיימים על ישראל, אבל לא בזמן מכת בכורות אלא לאחר מכן.}}
בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֵינוֹ הוֹוֶה, אֲבָל הוֹוֶה הוּא לְאַחַר זְמַן. 

([[שמות יב יד]]) &quot;וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם&quot;. 
יוֹם שֶׁהוּא לָךְ לְזִכָּרוֹן אַתָּה חוֹגְגוֹ, {{הע-שמאל|הדרשה מדגישה שלמרות הביטוי הדומה 'היום הזה', חג הפסח אינו לזכרון היציאה ממצרים אלא לזכרון מצוות הפסח וההצלה ממכת בכורות, שהרי היציאה ממצרים היתה למחרת.}}
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ אֵי זֶהוּ! 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[שמות יג ג]]) &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם: 
זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים, 
כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יי אֶתְכֶם מִזֶּה, וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ.&quot; 
{{ב|עֲדַיִן הַדָּבָר שָׁקוּל|שהרי לא מדובר על מצוות הפסח אלא על איסור חמץ}} 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[במדבר לג ג]]) &quot;וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, 
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, 
מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה&quot;, 
אֵימָתַי אָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח? בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב, 
וְהֵם לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ. 

&quot;וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיי&quot; {{הע-שמאל|המילה 'חג' מתפרשת כחיוב בשלמי חגיגה, והדרשה מבררת שבמובן הזה החג חל במשך כל שבעת ימי הפסח – גם בחול המועד. והשוו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/א#ד|תוספתא חגיגה א ד,]] שם נראה שחובת חגיגה היא רק ביו&quot;ט הראשון, ולא בהמשך החג. שבעת ימי חג המצות הם ימי תשלומים עבור מי שלא הביא חגיגה ביום הראשון; וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק יד|מכדרשב&quot;י יב יד.]]}}
אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁהוּא טָעוּן חֲגִיגָה, 
יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות יג ו]]) &quot;שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיי.&quot; 
אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן שֶׁהֵם טְעוּנִים חֲגִיגָה, 
חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד מְנַיִן? 
הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן קְרוּיִין &quot;מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot;, 
וְחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד קָרוּי &quot;מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot;, 
אִם לָמַדְתָּ עַל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן, שֶׁהֵן קְרוּאִים &quot;מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot;, 
הֲרֵי הֵן טְעוּנִין חֲגִיגָה, 
חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁהוּא קָרוּי &quot;מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot;, דִּין הוּא שֶׁיִּטְעֹן חֲגִיגָה. 
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: {{הע-שמאל|חול המועד חמור במובן זה אף מיו&quot;ט!}}
וּמָה, אִם יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן, שֶׁאֵין לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם מְקֻדָּשִׁין, 
הֲרֵי הֵן טְעוּנִין חֲגִיגָה, 
חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁהוּא מְקֻדָּשׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, דִּין הוּא שֶׁיְּהֵא טָעוּן חֲגִיגָה. 

דָּבָר אַחֵר: אִם יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, שֶׁאֵין לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם טְעוּנִים חֲגִיגָה, 
הֲרֵי הֵן טְעוּנִים חֲגִיגָה, 
חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁלְּפָנָיו וְאַחֲרָיו טָעוּן חֲגִיגָה, דִּין הוּא שֶׁיִּטְעֹן חֲגִיגָה 

רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: {{הע-שמאל|ר' יוסי הגלילי מוכיח ישירות מהפסוק בדברים שהחג וחובת החגיגה נמשכים שבעה ימים, כולל חול המועד.}}
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ([[דברים טז טו]]) &quot;שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיי אֱלֹהֶיךָ&quot;, 
לְהָבִיא שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח שֶׁיִּטְעֲנוּ חֲגִיגָה. 
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בֶּחַג? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[ויקרא כג מא]]) &quot;וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיי&quot;, הֲרֵי חַג אָמוּר; 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיי&quot;?
לְהָבִיא שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח שֶׁיִּטְעֲנוּ חֲגִיגָה. 

&quot;לְדֹרֹתֵיכֶם&quot; 
שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לַדּוֹרוֹת. {{הע-שמאל|פסח דורות תקף לעולם.}}
אוֹ &quot;לְדֹרֹתֵיכֶם&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי, מִעוּט דּוֹרוֹת שְׁנַיִם? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ&quot;.
}}

===פרשה ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יב, טו'''
([[שמות יב טו]]) &quot;שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ&quot; {{הע-שמאל|מצות כשרות רק אם הן עשויות מבצק שעלול להחמיץ, כלומר מחמשת מיני דגן; וראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק א|חלה א א-ד.]]}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל מַצּוֹת בְּמַשְׁמָע! 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[דברים טז ג]]) &quot;לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ&quot;, 
לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא דָּבָר הַבָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ, 
וְאֵי זֶה זֶה? 
אֵלּוּ חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, וְאֵלּוּ הֵם: הַחִטִּים, וְהַשְּׂעוֹרִים, וְהַכֻּסְּמִים, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וְשִׁיפוֹן. 
יָצְאוּ הָאֹרֶז וְהַדֹּחַן וְהַפְּרָגִין וְהַקִּטְנִיּוֹת וְהַשַּׁמְשְׁמִין, 
שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי חָמֵץ וּמַצָּה, אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן. 

&quot;שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ&quot;. {{הע-שמאל|בדומה לדרשה הקודמת, מצה כשרה דווקא אם היא אפויה כמו לחם, ולא מבושלת.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף מַעֲשֵׂה קְדֵרָה בְמַשְׁמָע! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לֶחֶם&quot;. 

&quot;שִׁבְעַת יָמִים&quot;, {{הע-שמאל|חג המצות הוא מטו עד כא, ו'עד' בכלל.}}
עִם יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן. 
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא {{ב|חוּץ לְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן?|וימשך עד כב בניסן}} 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים&quot;. 
אִי &quot;עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים&quot;, {{ב|אוֹצִיא סָמוּךְ לְעֶשְׂרִים!|מנסה לקרוא כאילו 'עד' אינו בכלל}} 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ&quot;. 

&quot;שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ&quot;, {{הע-שמאל|הדרשה מתמודדת עם הסתירה בין הציווי המיוחד לאכילת מצה בליל הסדר לבין הקביעה שחג המצות נמשך שבעה ימים.}}
לַעֲשׁוֹת הָרִאשׁוֹן חוֹבָה וּשְׁאָר הַיָּמִים רְשׁוּת. 
אַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׁוֹת הָרִאשׁוֹן חוֹבָה, וּשְׁאָר הַיָּמִים רְשׁוּת, 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַעֲשׁוֹת הָרִאשׁוֹן רְשׁוּת, וּשְׁאָר הַיָּמִים חוֹבָה? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות יב יח]]) &quot;בָּרִאשֹׁן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת&quot;. 
הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה. 
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן, 
לַעֲשׁוֹת הָרִאשׁוֹן חוֹבָה, וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים רְשׁוּת. 

&quot;שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ&quot;. {{הע-שמאל|כאן היה אפשר לפרש שששת הימים שבדברים אינם כוללים את היום הראשון. הדרשה אינה נוקטת בדרך זו אלא מסיקה מהסתירה שאכילת המצה ביום השביעי היא רשות, וממנו מקישה לימי חול המועד.}}  
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ([[שמות יב טו]]) &quot;שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ&quot;, 
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ([[דברים טז ח]]) &quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת&quot;. 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ? 
הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, בַּכְּלָל הָיָה וְיָצָא. 
מוּצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: מַה שְּׁבִיעִי רְשׁוּת, אַף כֻּלָּן רְשׁוּת, 
אוֹ מַה הַשְּׁבִיעִי רְשׁוּת, אַף לַיְלָה הָרִאשׁוֹן רְשׁוּת? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;, 
הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה, 
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן. 
הַשְּׁבִיעִי הָיָה בַכְּלָל וְיָצָא. מוּצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: מַה שְּׁבִיעִי רְשׁוּת, אַף כֻּלָּן רְשׁוּת. 

דָּבָר אַחֵר: {{הע-שמאל|כאן מנצלים חכמים את הסתירה להוכיח את שיטתם שחג העומר הוא ביום השני של פסח.}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר 'שִׁשָּׁה', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר 'שִׁבְעָה'. 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ? 
אֶלָּא שִׁשָּׁה מִן הֶחָדָשׁ שִׁבְעָה מִן הַיָּשָׁן. 

&quot;שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם 
כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי.&quot; 
מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. {{הע-שמאל|ר' ישמעאל טוען שמצוות ביעור החמץ היא מערב יום טוב, לפני הקרבת הפסח. ר' יונתן מוכיח את הטענה הזאת מהלכות יום טוב, שאין לשרוף בו חמץ, וראו דברי ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ו|לעיל פרשה ו.]] ר' יוסי הגלילי לומד זאת מ'אך', שמצביע לדעתו על הכנה מוקדמת.}}
אַתָּה אוֹמֵר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות לד כה]]) &quot;לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי&quot;, 
לֹא תִשְׁחַט אֶת הַפֶּסַח וַעֲדַיִן חָמֵץ קַיָּם. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. 
הֲרֵי כְּבַר נֶאֱמַר &quot;כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם&quot;,
שְׂרֵפָה מֵעֵין מְלָאכָה הִיא. 
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר&quot;? מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. 
רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: &quot;בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם&quot; 
מִבְּעֶרֶב יוֹם טוֹב 
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;אַךְ בַּיּוֹם&quot;, חִלֵּק.
 
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: &quot;תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם&quot;, בִּשְׂרִיפָה. 
אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׂרִיפָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּכָל דָּבָר? {{הע-שמאל|ר' יוסי טוען שהשבתת החמץ היא דווקא בשריפה, ולומד זאת ממצוות שריפת הנותר. וראו דעת ר' יהודה [[ביאור:משנה פסחים פרק ב|בפסחים ב, א.]] הנסיון להשוות את החמץ לנותר מאלץ את ר' יוסי להצביע על ארבע דרכים שבהן דומה החמץ לנותר ושניהם שונים מאיסורי אכילה אחרים.}}
הֲרֵי אַתָּה דָּן: נוֹתָר אָסוּר בַּאֲכִילָה, וְחָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה. 
אִם לָמַדְתָּ עַל נוֹתָר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה, אַף חָמֵץ לֹא יְהֵא אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה! 
הֲרֵי נְבֵלָה תּוֹכִיחַ, שֶׁהִיא אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה וְאֵינָהּ בִּשְׂרִיפָה, 
הִיא תּוֹכִיחַ עַל חָמֵץ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה, לֹא יְהֵא בִּשְׂרִיפָה. 
אָמַרְתָּ {{ב|הֶפְרֵשׁ|הבדל בין חמץ לנבילה}}: נוֹתָר אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְחָמֵץ אָסוּר בַּהֲנָאָה, 
אִם לָמַדְתָּ עַל נוֹתָר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה, אַף חָמֵץ לֹא יְהֵא אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה! 
וַהֲרֵי שׁוֹר הַנִּסְקָל יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה וְאֵינוֹ בִשְׂרִיפָה! 
הוּא יוֹכִיחַ עַל חָמֵץ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה, לֹא יְהֵא בִשְׂרִיפָה. 
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: נוֹתָר, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, וְחָמֵץ, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. 
אִם לָמַדְתָּ עַל נוֹתָר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה, אַף חָמֵץ לֹא יְהֵא אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה! 
וַהֲרֵי חֵלֶב שֶׁלַּשּׁוֹר הַנִּסְקָל יוֹכִיחַ, שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, וְאֵינוֹ בִּשְׂרִיפָה! 
הוּא יוֹכִיחַ עַל חָמֵץ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, לֹא יְהֵא בִּשְׂרִיפָה. 
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: אָדוּן אַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת כְּאַחַת מֵאַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת כְּאַחַת. 
נוֹתָר אָסוּר בַּאֲכִילָה וְאָסוּר בַּהֲנָאָה, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת וְהַזְּמַן גָּרַם, 
וְחָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה וְאָסוּר בַּהֲנָאָה, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת וְהַזְּמַן גָּרַם. 
וְאַל תֹּאמַר נְבֵלָה תּוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, אֵינָהּ אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, 
וְלֹא שׁוֹר הַנִּסְקָל יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה, אֵין חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. 
וְלֹא חֵלֶב שׁוֹר הַנִּסְקָל יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, אֵין הַזְּמַן גּוֹרֵם, 
אֶלָּא אֶלְמֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר: 
אֶלְמֹד דָּבָר שֶׁהוּא שָׁוֶה בְּאַרְבָּעָה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בְּאַרְבָּעָה דְּרָכִים, 
וְאַל אֶלְמֹד דָּבָר שֶׁהוּא שָׁוֶה בְּאַרְבָּעָה דְּרָכִים 
מִדָּבָר שֶׁהוּא שָׁוֶה בַּדֶּרֶךְ אֶחָד, אוֹ בִשְׁנַיִם, אוֹ בִשְׁלֹשָׁה. 
אִם לָמַדְתָּ עַל נוֹתָר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה, אַף חָמֵץ לֹא יִהְיֶה אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה!
 
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה: סָבוּר אַתָּה שֶׁאַתָּה מַחְמִיר עָלָיו, 
וְאֵינָךְ אֶלָּא מֵקֵל עָלָיו! {{הע-שמאל|ר' יהודה בן בתירא מסכים שלכתחילה יש לשרוף את החמץ, אבל טוען שלאחר שעת הביעור יש לכלות את החמץ בכל דרך שאפשר, וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ב|פסחים ב, א.]]}}
הָא אִם לֹא מָצָא אוּר, יֵשֵׁב לוֹ וְלֹא יִשְׂרֹף? 
אֶלָּא בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה הֱוֵי אוֹמֵר: {{ב|עַד שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ שָׁעַת הַבִּעוּר|עד תחילת שעה ששית}}, מִצְוַת כִּלּוּיוֹ בִּשְׂרִיפָה. 
מִשֶּׁהִגִּיעָה שָׁעַת הַבִּעוּר, מִצְוַת כִּלּוּיוֹ בְּכָל דָּבָר. 
רַבִּי אוֹמֵר: בְּדָבָר שֶׁהוּא בְּ'בַל יֵרָאֶה' וּ'בַל יִמָּצֵא'. {{הע-שמאל|רבי מנסה להוכיח את עדיפות השריפה על פני שיטות כילוי אחרות, וטוען שדווקא בשריפה מוודאים שהחמץ אינו קיים עוד; וקשה על דבריו מהמשנה שם 'מטיל לים'.}}
וְאֵי זֶה הוּא דָּבָר שֶׁהוּא בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא? 
אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה. 

&quot;כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה&quot;. {{הע-שמאל|ההקבלה בין מצוות המצה לאיסור החמץ פועלת לשני הכיוונים: כשם שמצה מאורז וכו' פסולה – כך חמץ מהחומרים הנ&quot;ל אינו חמץ, והשוו לדרשה דלעיל על הפסוק 'שבעת ימים מצות תאכלו'.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל חָמֵץ בְּמַשְׁמָע! תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ&quot;, 
לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא בָא לִידֵי חָמֵץ וּמַצָּה. 
וְאֵי זֶה הוּא? זֶהוּ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, הַחִטִּין וְהַשְּׂעוֹרִים וְהַכֻּסְּמִים, שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, שִׁיפוֹן. 
יָצְאוּ הָאֹרֶז וְהַדֹּחַן וְהַפְּרָגִין וְהַשַּׁמְשְׁמִין וְהַקִּטְנִיּוֹת,  
שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן. 

&quot;וְנִכְרְתָה&quot;. אֵין הַכְרָתָה אֶלָּא הַפְסָקָה. 
&quot;הַנֶּפֶשׁ הַהִוא&quot;, {{הע-שמאל|ר' עקיבא טוען שכרת על עבירה במזיד הוא מיתה בידי שמים, וראו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק יד|ספרא אמור יד ד]]; וראו [[רמב&quot;ן על ויקרא יח כט|רמב&quot;ן על ויקרא יח כט,]] המבחין בין שלושה עונשי &quot;כרת&quot;: בגוף בלבד, בעולם הבא בלבד, או בשניהם; וראו [[אבן עזרא על בראשית יז יד|א&quot;ע לבראשית יז, יד,]] הקושר את העונש למות בני החוטא. וראו דיון על עונש הכרת [[ביאור:משנה כריתות פרק א|בביאור לפרק א במסכת כריתות.]]}} 
מְזִידָה. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. 
&quot;מִיִּשְׂרָאֵל&quot;. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, תִּכָּרֵת מִיִּשְׂרָאֵל וְתֵלֵךְ לָהּ לְעַם אַחֵר? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[ויקרא כב ג]]) &quot;מִלְּפָנַי, אֲנִי יי&quot;, 
בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רְשׁוּתִי. 

&quot;מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;. 
עָנְשׁוֹ שִׁבְעָה וְאַזְהָרָתוֹ לְעוֹלָם. {{הע-שמאל|חמץ שעבר עליו הפסח אסור באכילה אבל אין על אכילתו עונש כרת; לעומתו חלב – כל זמן שמוזהר עליו נענש עליו.}}
שֶׁהָיָה בַדִּין, הוֹאִיל וְהַחֵלֶב חַיָּב עָלָיו כָּרֵת, וְחָמֵץ, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, 
אִם לָמַדְתָּ עַל הַחֵלֶב שֶׁעָשָׂה עָנְשׁוֹ כְאַזְהָרָתוֹ, 
יָכֹל אַף עַל הֶחָמֵץ, יַעֲשֶׂה עָנְשׁוֹ כְאַזְהָרָתוֹ? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;,  
שֶׁעָנְשׁוֹ שִׁבְעָה וְאַזְהָרָתוֹ לְעוֹלָם. 
עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ&quot;.
}}

===פרשה ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יב, טז-יז'''
([[שמות יב טז]]) &quot;וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot; 
קַדְשֵם בְּמַאֲכַל וּבְמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת נְקִיָּה. {{הע-שמאל|מקרא קודש הוא יום המחייב מאכל ומשתה ובגדים נקיים.}}
אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, שֶׁהֵם קְרוּיִין 'מִקְרָא קֹדֶשׁ'. 
חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[ויקרא כג ב]]) &quot;אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יי, 
אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ&quot;. 

&quot;כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם&quot;
אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה. {{הע-שמאל|הדרשה מוכיחה שחול המועד אסור בעשיית מלאכה ר' יאשיה לומד זאת מהציווי 'תשמור'. ר' יונתן לומד בקל וחומר, ומניח שחול המועד חמור מיו&quot;ט, וראו גם לעיל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|פרשה ז,]] על פס' יד.}}
יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot;
אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן שֶׁהֵם אֲסוּרִין בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, 
חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות כג טו]]) &quot;אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר&quot;, מִכָּל מָקוֹם. 
דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. 
אִם יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, 
שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם, 
הֲרֵי הֵם אֲסוּרִים בִּמְלָאכָה, 
חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, 
אֵינוֹ דִין שֶׁיֵּאָסֵר בִּמְלָאכָה? 
שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית יוֹכִיחוּ, שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, 
וּמֻתָּרִים בִּמְלָאכָה. 
הֵם יוֹכִיחוּ עַל חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְדֻשָּׁה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, 
מֻתָּר בִּמְלָאכָה! 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁאֵין בָּהֶם קָרְבַּן מוּסָף, 
לְכָךְ מֻתָּרִין בִּמְלָאכָה, 
תֹּאמַר בְּחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף, 
לְכָךְ יְהֵא אָסוּר בִּמְלָאכָה! 
וַהֲרֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים יוֹכִיחוּ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קָרְבַּן מוּסָף, וּמֻתָּרִים בִּמְלָאכָה. 
הֵם יוֹכִיחוּ עַל חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף, 
יְהֵא מֻתָּר בִּמְלָאכָה. 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ ברָאשֵׁי חֳדָשִׁים, שֶׁאֵין קְרוּיִין 'מִקְרָא קֹדֶשׁ', 
לְכָךְ מֻתָּרִין בִּמְלָאכָה, 
תֹּאמַר בְּחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁהוּא קָרוּי 'מִקְרָא קֹדֶשׁ', 
לְפִיכָךְ יְהֵא אָסוּר בִּמְלָאכָה. 
הָא לָמַדְנוּ עַל חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁהוּא אָסוּר בִּמְלָאכָה. 

&quot;כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם&quot;.
לֹא תַּעֲשֶׂה אַתָּה וְלֹא יַעֲשֶׂה חֲבֵרָךְ, וְלֹא יַעֲשֶׂה גּוֹי מְלַאכְתָּךְ. 
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, {{הע-שמאל|אסור לגרום למלאכת היהודי להיעשות, אפילו על ידי אחרים. ר' יאשיה לומד זאת מאיסור השבת בפרשת כי תשא; ר' יונתן לומד זאת מהפסוק שלנו, ומתיר את מלאכת הגוי הן בשבת הן ביו&quot;ט, שנאמר ליהודים 'זכור' ולא לגויים.}}
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַּעֲשֶׂה אַתָּה וְלֹא יַעֲשֶׂה חֲבֵרָךְ, 
וְיַעֲשֶׂה גּוֹי מְלַאכְתָּךְ? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות לה ב]]) &quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, 
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיי, 
כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת.&quot; 
הָא לָמַדְתָּ &quot;כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם&quot;
לֹא תַּעֲשֶׂה אַתָּה וְלֹא יַעֲשֶׂה חֲבֵרָךְ, וְלֹא יַעֲשֶׂה גּוֹי מְלַאכְתָּךְ. 
דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ. 
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ([[שמות כ ז]]) &quot;זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.&quot; 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: 
וּמָה, אִם שַׁבָּת חֲמוּרָה, אֵין אַתָּה מֻזְהָר עַל {{ב|מְלֶאכֶת הַגּוֹי בִּמְלַאכְתָּךְ,|פעולת הגוי בחפציך}} 
יוֹם טוֹב הַקַּל, דִּין הוּא שֶׁלֹּא תְּהֵא מֻזְהָר עַל מְלֶאכֶת הַגּוֹי בִּמְלַאכְתָּךְ! 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם&quot;? 
אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב שֶׁאַתָּה מֻזְהָר עַל מְלֶאכֶת חֲבֵרָךְ בִּמְלַאכְתָּךְ 
שַׁבָּת מְנַיִן? 
קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם יוֹם טוֹב הַקַּל, אַתָּה מֻזְהָר עַל מְלֶאכֶת חֲבֵרָךְ בִּמְלַאכְתָּךְ, 
שַׁבָּת חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מֻזְהָר עַל מְלֶאכֶת חֲבֵרָךְ בִּמְלַאכְתָּךְ. 

&quot;אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ&quot;. {{הע-שמאל|ראו לעצם העניין [[ביאור:תוספתא/חגיגה/ב#י|תוספתא חגיגה ב י:]] בית הלל מודים שלא כל הקרבה מותרת ביום טוב, וב&quot;ש מודים שלא כל הקרבה אסורה בשבת, ובלשון המדרש 'מקצת עבודה דוחה שבת ואין כל עבודה דוחה יו&quot;ט'; אבל הם מבחינים בין ההיתר הגורף למלאכת אוכל נפש ביו&quot;ט לבין האיסור הגורף על כך בשבת.
וראו גם את דברי ר' יונתן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ו|בסוף פרשה ו.]]}}
כָּל אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב, {{ב|וְאֵין כָּל עֲבוֹדָה דּוֹחָה יוֹם טוֹב.|במקדש, כגון סמיכה על נדרים ונדבות שאינם בגלל יו&quot;ט}} 
שֶׁהָיָה בַדִּין: 
וּמָה, אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִקְצָת אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה, שַׁבָּת, 
{{ב|מִקְצָת עֲבוֹדָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת,|שהרי סומכים על קרבנות המוספין של השבת בשבת עצמה}} 
מָקוֹם שֶׁכָּל אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה, יוֹם טוֹב, 
אֵינוֹ דִין שֶׁכָּל עֲבוֹדָה דּוֹחָה יוֹם טוֹב? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ&quot;, כָּל אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב, 
וְאֵין כָּל עֲבוֹדָה דּוֹחָה יוֹם טוֹב. 
וִיהֵא מִקְצָת אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת! 
וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה, אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כָּל עֲבוֹדָה דּוֹחָה, יוֹם טוֹב, 
כָּל אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב, 
בְּמָקוֹם שֶׁמִקְצָת עֲבוֹדָה דּוֹחָה, שַׁבָּת, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא מִקְצָת אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: &quot;וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, 
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם, 
אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ, הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.&quot; 
מִקְצָת עֲבוֹדָה דּוֹחָה שַׁבָּת, וְאֵין מִקְצָת אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת. 

&quot;וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, 
כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם, אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ, {{הע-שמאל|לדעת ר' ישמעאל מותר ביו&quot;ט להכין אוכל נפש רק עבור בני אדם יהודים; לדעת ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא מותר גם עבור בע&quot;ח של היהודי; וראו [[ביאור:משנה ביצה פרק ג|ביצה ג א.]]}}
הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.&quot; 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה וְנַפְשׁוֹת {{ב|אֲחֵרִים|גויים}} בְּמַשְׁמָע! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לָכֶם&quot;, לָכֶם, וְלֹא לַבְּהֵמָה, לָכֶם, וְלֹא {{ב|לַאֲחֵרִים.|לגויים}} 
דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: &quot;אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ&quot;, 
אַף נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בְּמַשְׁמָע! 
מַשְׁמָע מֵבִיא נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה וּמֵבִיא נַפְשׁוֹת אֲחֵרִים! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;אַךְ&quot;, חָלַק. 
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: &quot;אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ&quot;, 
אַף נֶפֶשׁ בְּהֵמָה בְּמַשְׁמָע! מַשְׁמָע מֵבִיא נֶפֶשׁ בְּהֵמָה וּמֵבִיא נַפְשׁוֹת אֲחֵרִים! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לָכֶם&quot;, לָכֶם, וְלֹא לַאֲחֵרִים. 
מָה רָאִיתָ לַחְלֹק? 
שֶׁאַתָּה מֻזְהָר עַל הַבְּהֵמָה, וְאֵי אַתָּה מֻזְהָר עַל הַגּוֹי. 

([[שמות יב יז]]) &quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת&quot; 
שָׁמְרֵם עַד שֶׁלֹּא תְבִיאֵם לִידֵי פְסוּל {{הע-שמאל|לדעת חכמים אפילו בצק משואר (חיוור), שאין בו סדקים – מחייב את האוכלו כרת, ויש למנוע את השיאור ע&quot;י מים קרים.}}
מִכָּן אָמְרוּ ([[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ד|פסחים ב ד-ה]]): תָּפַח, תִּלְטֹשׂ בְּצוֹנִין. 
שֵׂאוּר יִשָּׂרֵף, וְהָאוֹכְלוֹ פָטוּר. סִדּוּק יִשָּׂרֵף, וְהָאוֹכְלוֹ חַיָּב מִיתָה. 
אֵיזֶהוּ שֵׂאוּר? כְּקַרְנֵי חֲגָבִים. סִדּוּק? שֶׁנִּתְעָרְבוּ סְדָקָיו זֶה בָזֶה. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:  זֶה וָזֶה, הָאוֹכְלוֹ חַיָּב מִיתָה. 
אֵיזֶהוּ שֵׂאוּר? כָּל שֶׁהִכְסִיפוּ פָנָיו, כְּאָדָם שֶׁעָמְדוּ שְׂעָרוֹתָיו.
 
&quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת&quot; {{הע-שמאל|דרשה נאה על החמצה.}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אַל תִּקְרָא כֵן, אֶלָּא 'וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמִּצְווֹת'. 
כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מַחְמִיצִין אֶת הַמַּצָּה, כָּךְ אֵין מַחְמִיצִין אֶת הַמִּצְוָה, 
אֶלָּא אִם בָּאָה מִצְוָה לְיָדָךְ, עֲשֵׂה אוֹתָהּ מִיָּד! 

&quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת, כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, 
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.&quot; {{הע-שמאל|לעניין זמן היציאה ממצרים ראו לעיל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ה|פרשה ה,]] על הפסוק 'בין הערביים'.}}
מַגִּיד שֶׁלֹּא יָצְאוּ אֶלָּא בַיּוֹם. 

&quot;הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם&quot; 
אֵלּוּ צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|המדרש מניח כמובן מאליו שגם צבאות מלאכי השרת נגאלו עם ישראל ממצרים.}}
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא צִבְאוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[שמות יב מא]]) &quot;יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יי&quot;, 
הֲרֵי צִבְאוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אָמוּר, 
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם&quot;? 
אֵלּוּ צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל. 

&quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;. 
לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|המדרש מסייג את דבריו לעיל, על הפסוק 'כל מלאכה לא תיעשה בהם', ומגביל את איסורי המלאכה בחול המועד רק למלאכות ממש, ולא לאיסורי שבות; אבל ביו&quot;ט גם הם אסורים. וראו [[ביאור:משנה ביצה פרק ה#משנה ב|ביצה ה ב.]]}}
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם&quot;?
אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁהֵם מִשּׁוּם מְלָאכָה, 
דְּבָרִים שֶׁהֵם מִשּׁוּם שְׁבוּת מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה&quot;, 
לְהָבִיא דְּבָרִים שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת. 
וְאַף חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד יְהֵא אָסוּר מִשּׁוּם שְׁבוּת! 
וְהַדִּין נוֹתֵן: 
הוֹאִיל וְיוֹם הָרִאשׁוֹן וְיוֹם הָאַחֲרוֹן קְרוּיִין 'מִקְרָא קֹדֶשׁ', 
וְחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד קָרוּי 'מִקְרָא קֹדֶשׁ', 
אִם לָמַדְתָּ עַל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, שֶׁהֵן קְרוּאִים 'מִקְרָא קֹדֶשׁ', 
הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת, 
אַף חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁהוּא קָרוּי 'מִקְרָא קֹדֶשׁ', יְהֵא אָסוּר מִשּׁוּם שְׁבוּת! 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[ויקרא כג לט]]) &quot;בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.&quot;
}}

===פרשה י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יב, יח-כ'''
([[שמות יב יח]]) &quot;בָּרִאשֹׁן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב, תֹּאכְלוּ מַצֹּת&quot;,
הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה. {{הע-שמאל|דורש 'עד' – ברצף. והשוו לדרשות על פסוק דומה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|לעיל פרשה ח.]]}}
&quot;עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב.&quot; 
מַה תִּלְמֹד לוֹמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ&quot;, 
אֵין לִי אֶלָּא יָמִים. לֵילוֹת מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: &quot;עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב&quot;, 
לְרַבּוֹת אֶת הַלֵּילוֹת. 

([[שמות יב יט]]) &quot;שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא&quot;. 
אֵין לִי אֶלָּא 'בַּל יִמָּצֵא'. 'בַּל יֵרָאֶה' מְנַיִן? {{הע-שמאל|מערכת איסורי 'בל יראה' ו'בל ימצא' לחמץ ולשאור והגדרת שניהם כעשויים מחמשת מיני דגן מבוססת של היקש הנובע מהקישור ביניהם בפסוק.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות יג ז]]) &quot;וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ&quot;. 
אֵין לִי אֶלָּא שְׂאוֹר שֶׁהוּא בְּ'בַל יֵרָאֶה' וּבְ'בַל יִמָּצֵא'. 
חָמֵץ מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות יג ז]]) &quot;וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר&quot; 
הִקִּישׁ שְׂאוֹר לֶחָמֵץ וְחָמֵץ לַשְּׂאוֹר. 
מָה זֶה בְּ'בַל יֵרָאֶה' וּבְ'בַל יִמָּצֵא', אַף זֶה בְּ'בַל יֵרָאֶה' וּבְ'בַל יִמָּצֵא'. 
מָה זֶה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, אַף זֶה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. 

&quot;בְּבָתֵּיכֶם&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הגבלת האיסור; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ב|פסחים ב, ב-ג.]]}}
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּכָל גְּבֻלֶךָ&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כְּמַשְׁמָעוֹ! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בְּבָתֵּיכֶם&quot;: מַה בָּתֵּיכֶם בִּרְשׁוּתְכֶם, אַף גְּבוּלָךְ בִּרְשׁוּתָךְ. 
יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת נָכְרִי, 
אַף עַל פִּי שֶׁיָּכֹל לְבַעֲרוֹ, אֲבָל אֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. 
יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁלַּנָּכְרִי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל, וְחָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, 
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ, אֲבָל אֵינוֹ יָכֹל לְבַעֲרוֹ. 
אַתָּה אוֹמֵר, לְכָךְ בָּא, {{הע-שמאל|תיקנתי לפי הגר&quot;א את ניסוח ההו&quot;א לנוסח סביר בעיני: לא הגיוני לדעתי שחמץ בגבולין יהיה חמור מחמץ בבית. ההפך הגיוני, אבל הדרשה סותרת אותו.}}
אוֹ לֹא בָּא אֶלָּא לְלַמְּדָךְ 'בַּבָּתִּים שִׁבְעָה וּבַגְּבוּלִין יום אחד'? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: &quot;מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, 
וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ.&quot; 
מַה בָּתִּים שִׁבְעָה, אַף בַּגְּבוּלִים שִׁבְעָה. 

&quot;כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הדרשה דלעיל על הפסוק 'שבעת ימים שאור' וכו' מקישה חמץ לשאור וההפך. כאן מבחינים ביניהם: החמץ ראוי לאכילה והשאור מחמיץ אחרים (כלומר בצקים אחרים); לכן יש צורך בשני הפסוקים על עונש הכרת לאוכלם.}}
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ&quot; 
אֵין לִי אֶלָּא חָמֵץ שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. שְׂאוֹר מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה&quot;.
עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַּדִּין: מָה, אִם חָמֵץ, שֶׁאֵינוֹ מַחְמִיץ לַאֲחֵרִים, 
חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, 
שְׂאוֹר, שֶׁהוּא מַחְמִיץ לַאֲחֵרִים, אֵינוֹ דִין שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת? 
לֹא, אִם אָמַרְתָּ בֶּחָמֵץ, שֶׁהוּא רָאוּי לַאֲכִילָה, 
לְפִיכָךְ יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, 
תֹּאמַר בַּשְּׂאוֹר, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, לְפִיכָךְ לֹא יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה&quot;.
אֶקְרָא אֲנִי אֶת הַשְּׁאוֹר קַל וָחֹמֶר לֶחָמֵץ: 
מָה, אִם הַשְּׁאוֹר, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, 
חָמֵץ, שֶׁרָאוּי לַאֲכִילָה, דִּין הוּא שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת! 
לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַשְּׂאוֹר, שֶׁהוּא מַחְמִיץ לַאֲחֵרִים, 
לְכָךְ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, 
תֹּאמַר בֶּחָמֵץ, שֶׁאֵינוֹ מַחְמִיץ לַאֲחֵרִים, לְפִיכָךְ לֹא יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה&quot;. 

&quot;שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם, כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת, 
וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל, בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ.&quot; 
עַד שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁנֵי כְתוּבִין, וְאִם לֹא, לֹא שָׁמַעְנוּ. 

&quot;וְנִכְרְתָה&quot;, אֵין הַכְרָתָה אֶלָּא הַפְסָקָה. {{הע-שמאל|מערכת הדרשות על עונש הכרת זהה לזו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|שבפרשה ח לעיל.]] עיינו שם.}}
&quot;הַנֶּפֶשׁ הַהִוא&quot;, מְזִידָה. 
דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. 
&quot;מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל&quot;, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, תִּכָּרֵת מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל וְתֵלֵךְ לָהּ לְעַם אַחֵר! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;מִלְּפָנַי, אֲנִי יי&quot;, 
בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רְשׁוּתִי. 
&quot;בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ&quot; 
לְפִי שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים. 
אַף בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים. 

([[שמות יב כ]]) &quot;כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ&quot;. לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|דורש 'כל', שגם אם ערבב חמץ או מחמצת בחומרים אחרים אין לאכלם ואיסורם כרוך בכרת, וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ג|פסחים ג, א.]]}}
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה&quot;, &quot;כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה&quot;,
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, תַּעֲרָבְתָּן מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ&quot;. 

&quot;בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת&quot;. לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דברים יד כג]]) &quot;וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יי אֱלֹהֶיךָ, 
בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot;, 
הֲרֵי שֶׁהֶעֱלָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִירוּשָׁלַיִם, {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ב#יח|תוספתא פסחים ב, יח,]] שם נאמר 'יוצאים במעשר שני בירושלים אבל לא בביכורים'. כאן אסרו ר' ישמעאל ור' יוסי הגלילי גם מעשר שני, אבל חכמים ור' אליעזר התירו.
לעניין הסופגנים והדובשנים וכו' ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ב#כ|שם הלכה כ]], שאמנם מותר לאכול גם מהם בפסח אבל אין יוצאים בהם ידי חובת מצה. אם אכן מדובר בעיסה של קמח ויין או דבש גם חכמים סוברים כך, והתוספתא כדעתם.
הקשר בין הדובשנים ומעשר שני הוא בכך שר' ישמעאל אוסר את הדובשנים משום לחם עוני ור' יוסי הגלילי אוסר מעשר שני מאותה הסיבה.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יָצָא בוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ מִשּׁוּם מַצָּה! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot;, יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל בְּכָל מָקוֹם. 
וּמְנַיִן שֶׁלֹּא יָצָא לֹא בְלֶחֶם הַפָּנִים וְלֹא בְשִׁירֵי מְנָחוֹת 
וְלֹא בְחַלּוֹת תּוֹדָה וְלֹא בִרְקִיקֵי נָזִיר וְלֹא בְבִכּוּרִים? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת&quot;, 
יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. 
מַשְׁמָע, מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ, וּמֵבִיא הַסִּפְגָּנִין וְהַדִּבְשָׁנִים, 
וְהָאִסְקָרִיטִין וְחַלּוֹת מַשְׂרֵת וַאֲשִׁישָׁה! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לֶחֶם עֹנִי&quot;, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵינָן לֶחֶם עֹנִי. 
דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יוֹצֵא {{ב|בָם|בלחם קדשים מהסוגים השונים ובבכורים}} וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לֶחֶם עֹנִי&quot;? 
שֶׁלֹּא יָלוּשׁ לֹא בַיַּיִן וְלֹא בַשֶּׁמֶן, וְלֹא בִשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִים, 
אֲבָל מְקַטֵּף הוּא מִכֻּלָּן. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יוֹצֵא בָם וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לֶחֶם עֹנִי&quot;? 
אֶלָּא מַה לַּחְמוֹ שֶׁלֶּעָנִי כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, אִשְׁתּוֹ לָשָׁה, וְהוּא מַסִּיק בַּתַּנּוּר, 
אַף כָּאן הִיא לָשָׁה וְהוּא מַסִּיק בַּתַּנּוּר. 
רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: 
([[דברים טז ג]]) &quot;לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת&quot; 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּמַשְׁמָע! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לֶחֶם עֹנִי&quot;, 
יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בְשִׂמְחָה. 
}}

===פרשה יא=== 
{{הע-שמאל|הפרשה עוסקת בפסוקי שמות יב כא-כד, המספרים על קיום ההוראות שקבל משה לעיל בפס' ג ואילך, ולכן חוזרות בה רבות מהדרשות שהופיעו לעיל.}}
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יב, כא-כד'''
([[שמות יב כא]]) &quot;וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. מְלַמֵּד שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין. {{הע-שמאל|משה מינה את הזקנים לבית דין, ויצר בכך שכבה של מנהיגות ביניים בינו לבין העם.}}

&quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם&quot;. הַדִּבֵּר מִפִּי מֹשֶׁה, &quot;לֵאמֹר&quot; לְכָל יִשְׂרָאֵל. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: הַדִּבֵּר מִפִּי מֹשֶׁה, לֵאמֹר לַזְּקֵנִים, {{הע-שמאל|ראו לעיל בפתיחה, שם היו דרשות אחרות על 'לאמור'.}}
וְהַזְּקֵנִים לֵאמֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל. 
{{ב|נָם|נאם, אמר}} לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: {{ב|אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה.|המלה 'לאמור' משמשת גם כמצווה לומר לכל ישראל וגם לומר להם באמצעות הזקנים}}
מָה נִשְׁתַּנָּה הַדִּבֵּר הַזֶּה מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה? 
שֶׁכֻּלָּן הָיוּ מִפִּי מֹשֶׁה לֵאמֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל, אַף כָּאן הַדִּבֵּר מִפִּי מֹשֶׁה לֵאמֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל. 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם&quot;? {{הע-שמאל|משה חלק כבוד לזקנים, אבל את הנבואה אמר בעצמו לכל ישראל.}}
אֶלָּא שֶׁמֹּשֶׁה חָלַק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים. 
וְכֵן הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה: &quot;מֹשֶׁה! חֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים!&quot; 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות ג טז]]) &quot;לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: 
יי אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי&quot;. 
וּכְתִיב: ([[שמות ד כט]]) &quot;וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.&quot; 

&quot;מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן&quot; 
&quot;מִשְׁכוּ&quot;, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, {{ב|&quot;וּקְחוּ&quot;,|בלשון חז&quot;ל מדובר ברכישה.}} מִי שֶׁאֵין לוֹ. {{הע-שמאל|הכפילות 'משכו וקחו' נדרשת ע&quot;י ת&quot;ק על הצאן, ע&quot;י ר' יוסי הגלילי על המעבר מע&quot;ז לעבודת ה', ע&quot;י ר' ישמעאל על רשימות המנויים על הפסח (ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ג|לעיל פרשה ג על הפסוק 'איש שה לבית אבות']]), וע&quot;י ר' יצחק על הלכות הקניין, ראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ד|קידושין א, ד.]]}}
רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה, וְהִדָּבְקוּ בַּמִּצְוָה. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ 
שֶׁלָּעוֹלָם נִמְנִין עַל הַפֶּסַח וּמוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט, 
וּבִלְבַד שֶׁיַּנִּיחַ אֶת הַפֶּסַח כָּל שֶׁהוּא. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ עַל בְּהֵמָה דַּקָּה, שֶׁהִיא נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה. 

&quot;וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח&quot; 
מִצְוָה שֶׁיִּשְׁחֲטֶנּוּ לִשְׁמוֹ, אֲבָל שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, עָבַר עַל מִצְוָה. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יֻכְשַׁר, 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם&quot;, שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לִפְסֹל. 
מִכָּן אָמְרוּ ([[ביאור:משנה זבחים פרק א|זבחים א, א.]]): כָּל הַזְּבָחִים שֶׁלֹּא נִזְבְּחוּ לִשְׁמָן כְּשֵׁרִין, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לְשׁוּם חוֹבָה לַבְּעָלִים, 
חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת. 

([[שמות יב כב]]) &quot;וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב&quot;, מִכָּן אַתָּה לָמֵד כָּל {{ב|הַלְּקִיחוֹת|של אזוב}} שֶׁבַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|דורש &quot;אגודה&quot; - שלושה גבעולי איזוב, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ט|פרה יא ט.]] והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ו|אבות ג ו,]] שדורשים אגודה - חמישה.}}
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ לְקִיחוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לָךְ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא אֲגֻדָּה, 
כָּךְ פּוֹרֵט אֲנִי לְכָל הַלְּקִיחוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָם אֶלָּא '''אֲגֻדּוֹת'''. 

&quot;אֵזוֹב&quot; וְלֹא אֵזוֹב יָוָן וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, וְלֹא אֵזוֹב כַּחְלִית וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִית, {{הע-שמאל|הלכות האיזוב, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
וְלֹא כָל אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שֵׁם לְוַי. 

&quot;וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם&quot; שֶׁיְּהֵא בַדָּם כְּדֵי טְבִילָה. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב, ב.]]}}

&quot;אֲשֶׁר בַּסַּף&quot;. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁעוּקָה חוֹקֵק בְּצַד הָאַסְקֻפָּה, 
וְשׁוֹחֵט בְּתוֹכָהּ, אֵין סַף אֶלָּא אַסְקֻפָּה, {{הע-שמאל|המחלוקת בין ר' ישמעאל לר' עקיבא הופיעה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ו|לעיל פרשה ו]].}}
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יחזקאל מג ח]]) &quot;בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, 
וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם&quot;, 
וְכָתוּב: ([[ישעיה ו ד]]) &quot;וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים&quot;. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵין סַף אֶלָּא כֶּלִי, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[מלכים א ז נ]]) &quot;וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת&quot;. 

&quot;וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף&quot;, מִבִּפְנִים. {{הע-שמאל|גם המחלוקת בין ר' ישמעאל, ר' יונתן ור' יצחק, והדיון על מספר המזבחות הופיעו שם.}}
אַתָּה אוֹמֵר מִבִּפְנִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִבַּחוּץ? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם&quot;, הַנִּרְאֶה לִי וְלֹא לַאֲחֵרִים. 
דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִבִּפְנִים. 
אַתָּה אוֹמֵר מִבִּפְנִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִבַּחוּץ? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת&quot;, לָכֶם לְאוֹת וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא מִבַּחוּץ, 
כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַמִּצְרִים רוֹאִים, וּמְעֵיהֶם מִתְחַתְּכִים. 
&quot;וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת&quot;. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אִם הִקְדִּים זֶה לַזֶּה, לֹא יָצָא! 
תִּלְמֹד לוֹמַר: &quot;וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף&quot;,
הָא אִם הִקְדִּים זֶה לַזֶּה, יָצָא. 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים, שְׁלֹשָׁה מִזְבְּחוֹת הָיוּ לאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם: 
הַמַּשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי מְזוּזוֹת. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבָּעָה הָיוּ: הַסַּף, וְהַמַּשְׁקוֹף, וּשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת. 

&quot;מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף&quot;. עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/יומא/ג#ב|תוספתא יומא ג, ב]], שגם הזאות הדם של הכהן הגדול ביום הכיפורים היו בטבילה לכל הזאה.}}
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר &quot;וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף&quot;? 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף&quot;? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, טְבִילָה אַחַת לְכֻלָּם! 
תִּלְמֹד לוֹמַר: &quot;וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף&quot;, 
עַל כָּל הַגָּעָה, טְבִילָה. 

&quot;וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר.&quot; מַגִּיד, {{הע-שמאל|המשחית אינו מבחין ולכן גם על הצדיקים להימנע מלצאת מהבית.}}
מִשֶּׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית לְחַבֵּל, אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיק לָרָשָׁע, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ישעיה כו כ]]) &quot;לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ, 
חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר-זָעַם.&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[יחזקאל כא ח]]) &quot;הִנְנִי אֵלַיִךְ וְהוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ, 
וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע.&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[שמות לג כב]]) &quot;וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי&quot;. {{הע-שמאל|גם משה היה צריך להסתתר בנקרת הצור.}}

&quot;עַד בֹּקֶר&quot;. לְלַמְּדָךְ, כְּשֶׁתֵּצֵא לַדֶּרֶךְ, הִכָּנֵס בְּכִי טוֹב וְצֵא בְכִי טוֹב. 
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁהָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים נָהֲגוּ בְדֶרֶךְ אֶרֶץ: {{הע-שמאל|'דרך ארץ' היא לקום בבקר לפעילות היום. גם האבות והנביאים קמו בבקר לקיום המצוות – כולל לעקידה, קל וחומר שאר בני האדם. הקימה בבקר נלמדת גם מתהלים קד: אחרי שהכפירים טרפו בלילה קמים בני האדם בבקר.}}
&quot;וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר&quot; ([[בראשית כב ג]]) &quot;וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר&quot; ([[בראשית כח יח]]) 
&quot;וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר&quot; ([[שמות לד ד]]) &quot;וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר&quot; ([[יהושע ג א]]) 
&quot;וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר&quot; ([[שמואל א טו יב]]) 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וַהֲלֹא הָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים, 
שֶׁהָלְכוּ לַעֲשׁוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, נָהֲגוּ בְדֶרֶךְ אֶרֶץ, 
שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ([[תהלים קד כ]]) &quot;תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה&quot;, 
וְאוֹמֵר: &quot;הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;תִּתֵּן לָהֶם, יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ, יִשְׂבְּעוּן טוֹב.&quot; 
וְאוֹמֵר: &quot;תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן.&quot; 
מִכָּן וְאֵילָךְ, &quot;יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב.&quot; 
וְאוֹמֵר: &quot;מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יי, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ.&quot;

([[שמות יב כג]]) &quot;וְעָבַר יי לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, {{הע-שמאל|הדרשות על ה' שעובר לנגוף הופיעו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|לעיל בפרשה ז.]]}}
וּפָסַח יי עַל הַפֶּתַח, וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף.&quot; 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּמֶלֶךְ שֶׁהוּא עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;וְעָבַר יי&quot;, נוֹתֵן הוּא עֶבְרָתוֹ וְיִרְאָתוֹ בְמִצְרַיִם. 
אֵין עֶבְרָה אֶלָּא זַעַם, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[תהלים עח מט]]) &quot;יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, 
עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.&quot; 
וּכְתִיב: ([[צפניה א טו]]) &quot;יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא&quot;. 
וּכְתִיב: ([[ישעיה יג ט]]) &quot;הִנֵּה יוֹם יי בָּא, אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן, 
אָף לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה, וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה.&quot; 
וּכְתִיב: ([[עמוס ה יז]]) &quot;וּבְכָל כְּרָמִים מִסְפֵּד, כִּי אֶעֱבֹר בְּקִרְבְּךָ, אָמַר יי.&quot; 

&quot;וְרָאָה אֶת הַדָּם&quot; הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: &quot;וַהֲלֹא הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו? 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דניאל ב כב]]) &quot;יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא.&quot; {{הע-שמאל|גם הדרשות על 'וראה את הדם' הופיעו שם.}}
וְאוֹמֵר: ([[תהלים קלט יב]]) &quot;גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ&quot; 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְרָאָה אֶת הַדָּם&quot;? 
אֶלָּא בִּשְׂכַר מִצְווֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים, הוּא נִגְלָה עֲלֵיהֶם וְחָס עֲלֵיהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּפָסַח יי עַל הַפֶּתַח&quot;, וְאֵין פְּסִיחָה אֶלָּא חַיִּים, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ישעיה לא ה]]) &quot;כְּצִפֳּרִים עָפוֹת, כֵּן יָגֵן יי צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם, 
גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט.&quot; 

דָּבָר אַחֵר: &quot;וְרָאָה אֶת הַדָּם&quot;, רוֹאֶה הוּא דַּם עֲקֵדָתוֹ שֶׁלְּיִצְחָק, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[בראשית כב יד]]) &quot;וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יי יִרְאֶה&quot;. 
וּכְתִיב: ([[דברי הימים א כא טו]]) &quot;וּכְהַשְׁחִית רָאָה יי וַיִּנָּחֶם&quot;. 
מָה רָאָה רָאָה? דַּם עֲקֵדָתוֹ שֶׁלְּיִצְחָק. 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[בראשית כב ח]]) &quot;אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה&quot;. 

&quot;וּפָסַח יי עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן&quot;. {{הע-שמאל|ההשוואה בין דם הפסח למצוות מזוזה מודגשת כאן. נראה שבגלל ההשוואה הזאת נתפסת המזוזה בתלמוד כאביזר מגן ומציל, כמעט מאגי; וראו בבלי [[יומא יא ב]] וכן [[מנחות לג ב]].
בסיום הדרשה נאלץ המדרש להסביר כיצד בכל זאת נפגעים יהודים למרות המזוזה; והשוו הסבר דומה מפי ר' עקיבא ב[[סנהדרין סה ב]].}}
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם דַּם פֶּסַח מִצְרָיִם הַקַּל, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְשָׁעָה, 
וְאֵינוֹ נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְאֵינוֹ נוֹהֵג לַדּוֹרוֹת, נֶאֱמַר בּוֹ &quot;וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית&quot;,
מְזוּזָה, שֶׁהִיא חֲמוּרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת מְיֻחָדִין, 
וְנוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְנוֹהֶגֶת לַדּוֹרוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית! 
אֶלָּא מִי גָּרַם? עֲוֹנוֹתֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ירמיה ה כה]]) &quot;עוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה, 
וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם.&quot; 
וּכְתִיב: ([[ישעיה נט ב]]) &quot;כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם, 
וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ.&quot; 

([[שמות יב כד]]) &quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה&quot;. לְהָבִיא פֶסַח דּוֹרוֹת, {{הע-שמאל|ראו דרשות על הצאן לקרבן פסח [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ד|לעיל פרשה ד.]] לעניין הוצאת הנשים ממלאכת זריקת הדם של הפסח (למרות שהן חייבות באכילת הקרבן) השוו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ח|קידושין א, ח.]]}} 
שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. 
&quot;לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְלָקְחוּ מִן הַדָּם&quot;, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף הַנָּשִׁים בְּמַשְׁמָעוֹ, תִּלְמֹד לוֹמַר: &quot;לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;, הָאֲנָשִׁים וְלֹא הַנָּשִׁים.
}}

===פרשה יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יב, כה-כח'''
([[שמות יב כה]]) &quot;וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ&quot;, {{הע-שמאל|מצוות פסח דורות חלה רק מהכניסה לארץ, והפסח שעשו במדבר ([[במדבר ט א]]-ה) היה בהוראת שעה. מצוות הפסח נועדה דווקא לעם בארצו!}}
תָּלָה הַכָּתוּב לַעֲבוֹדָה זוֹ מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ וּלְהַלָּן.
 
&quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר&quot;. וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[שמות ו ח]]) &quot;וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ, {{הע-שמאל|מכאן מתחילה שורה ארוכה של איזכורי דיבורי ה'. העיקרון הוא שהנבואה צופה הכל ואין הפתעות לנביא.}}
אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, 
וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יי.&quot; 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[שמות טז כג]]) &quot;הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יי, שַׁבָּתוֹן&quot;. 
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[שמות טז ה]]) &quot;וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ, 
וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם.&quot; 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[ויקרא י ג]]) &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: {{הע-שמאל|אפילו במקרה טראגי כמותם של נדב אביהו היתה נבואה מוקדמת.}}
הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יי לֵאמֹר: בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד, וַיִּדֹּם אַהֲרֹן.&quot; 
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[שמות כט מג]]) &quot;וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי.&quot; 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[דברים יא כה]]) &quot;פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יי אֱלֹהֵיכֶם 
עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר&quot;. 
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[שמות כג כז]]) &quot;אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, 
וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם, וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף.&quot; 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[דברים יב כ]]) &quot;כִּי יַרְחִיב יי אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ, 
וְאָמַרְתָּ, אֹכְלָה בָשָׂר, כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר.&quot;  {{הע-שמאל|במקרה הזה היו שתי נבואות מוקדמות.}}
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[שמות לד כד]]) &quot;כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[שמות כג לא]]) &quot;וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים, וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר, 
כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ.&quot; 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[דברים טו ו]]) &quot;כִּי יי אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ&quot;. 
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[דברים ז יד]]) &quot;בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים&quot;. 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[דברים כו יח]]) &quot;וַיי הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה&quot;. {{הע-שמאל|התפיסה היא שהסגולה היא עובדה ולא משימה המוטלת על העם.}}
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[שמות יט ה]]) &quot;וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה&quot;. 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[דברים כו יט]]) &quot;וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם {{הע-שמאל|כאן השאלה שונה, והיא קשורה לעתיד שהקב&quot;ה יעשה את עמו תהילה, ואכן הפסוק הוא מאוחר לזה שבפרק כו.}}
אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת.&quot; 
וְהֵיכָן עָשָׂה? ([[דברים כח יג]]) &quot;וּנְתָנְךָ יי לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב&quot;. 

([[דברים כו יט]]) &quot;וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַיי אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.&quot; {{הע-שמאל|הטענה 'והייתם לי קדושים' נתפסת כנבואה ולא כהוראה.}}
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[ויקרא כ כו]]) &quot;וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יי, 
וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי.&quot; 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[שמות לב כז]]) &quot;כֹּה אָמַר יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ&quot;. {{הע-שמאל|ההוראה להרוג את עובדי העגל אינה הוראת שעה, אלא הוצאה להורג לפי דין עובד ע&quot;ז.}}
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[שמות כב יט]]) &quot;זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם&quot;. 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[ישעיה א ב]]) &quot;שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יי דִּבֵּר&quot;. {{הע-שמאל|על הדמיון בין נבואת ישעיהו לבין שירת האזינו. הדרשה מניחה שגם כאן 'דיבר' אינו מרמז להווה של ישעיהו אלא לנבואה מהעבר הרחוק, וכך גם בדרשות הבאות.}}
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[דברים לב א]]) &quot;הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה&quot;. 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[ישעיה מ ה]]) &quot;וְנִגְלָה כְּבוֹד יי, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יי דִּבֵּר.&quot; 
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[דברים לב לט]]) &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא&quot;. 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[ישעיה א יט]]-כ) &quot;אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם, טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ. 
וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם, חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי יי דִּבֵּר.&quot; 
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[ויקרא כו כה]]) &quot;וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית, 
וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם, וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם, וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב.&quot; 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[ישעיה כה ח]]) &quot;בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שכט|ספרי דברים שכט.]]}}
וּמָחָה אֲדֹנָי יי דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים, וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ, כִּי יי דִּבֵּר.&quot; 
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[דברים לב לט]]) &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי, 
אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל.&quot; 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[ישעיה נח יד]]) &quot;אָז תִּתְעַנַּג עַל יי וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, 
וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ, כִּי פִּי יי דִּבֵּר.&quot; 
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[דברים לב יג]]) &quot;יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי, 
וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר.&quot; 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[יחזקאל לט ג]]-ח) &quot; וְהִכֵּיתִי קַשְׁתְּךָ מִיַּד שְׂמֹאולֶךָ וְחִצֶּיךָ מִיַּד יְמִינְךָ אַפִּיל... 
לְעֵיט צִפּוֹר כָּל כָּנָף... בָאָה וְנִהְיָתָה, נְאֻם אֲדֹנָי יי. הוּא הַיּוֹם אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי.&quot; {{הע-שמאל|שירת האזינו מתפרשת על מלחמת גוג ומגוג; ראו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלב|ספרי דברים שלב.]]}}
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[דברים לב מב]]) &quot;אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם&quot; 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[מיכה ד ד]]) &quot;וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, {{הע-שמאל|פסוקי הברכה בפרשת בחוקותי אינם מותנים אלא נתפסים כנבואה לכל דבר.}}
וְאֵין מַחֲרִיד, כִּי פִי יי צְבָאוֹת דִּבֵּר.&quot; 
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[ויקרא כו ו]]) &quot;וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ&quot;. 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[עובדיה א יח]]) &quot;וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, 
וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם, וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו, כִּי יי דִּבֵּר.&quot; 
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[במדבר כד יט]]) &quot;וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר.&quot; 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[בראשית כא א]]) &quot;וַיי פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר&quot; 
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[בראשית יז יט]]) &quot;וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, 
וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק, וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.&quot; 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[בראשית כא א]]) &quot;וַיַּעַשׂ יי לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.&quot; {{הע-שמאל|סוף הפסוק על לידת יצחק מתפרש על ירושת הארץ.}}
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[בראשית טו יח]]) &quot;בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יי אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: 
לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת.&quot; 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[יואל ד ח]]) &quot;וּמָכַרְתִּי אֶת בְּנֵיכֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם בְּיַד בְּנֵי יְהוּדָה, {{הע-שמאל|נבואת יואל היא לצור וצידון, מבני כנען.}}
וּמְכָרוּם לִשְׁבָאיִם, אֶל גּוֹי רָחוֹק, כִּי יי דִּבֵּר.&quot; 
וְהֵיכָן דִּבֵּר? ([[בראשית ט כה]]) &quot;וַיֹּאמֶר: אָרוּר כְּנָעַן! עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו.&quot; 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[דברים יז טו]]) &quot;רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה, 
לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס, וַיי אָמַר לָכֶם: לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד.&quot; 
וְהֵיכָן אָמַר? ([[שמות יד יג]]) &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם: אַל תִּירָאוּ! 
הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם! כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם, 
לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם.&quot; 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[ישעיה סה כה]]) &quot;זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן, 
וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ, לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, אָמַר יי.&quot; {{הע-שמאל|ראו לעיל בהערה על מיכה.}}
וְהֵיכָן אָמַר? ([[ויקרא כו ו]]) &quot;וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ&quot;. 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[מלכים א יא ב]]) &quot;מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר יי&quot; 
וְהֵיכָן אָמַר? ([[דברים ז ג]]) &quot;וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם&quot;. 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[מלכים א ח יב]]) &quot;אָז אָמַר שְׁלֹמֹה: יי אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל.&quot; 
וְהֵיכָן אָמַר? ([[ויקרא טז ב]]) &quot;כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת&quot;. 

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[מלאכי ג יז]]) &quot;וְהָיוּ לִי, אָמַר יי צְבָאוֹת, לַיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה&quot;. 
וְהֵיכָן אָמַר? ([[שמות יט ה]]) &quot;וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה&quot;. {{הע-שמאל|ראו גם לעיל בדרשה על הפסוק 'וה' האמירך היום' ([[דברים כו יח]]).}}

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ([[יואל ג ה]]) &quot;וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם יי יִמָּלֵט, 
כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר יי, וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר יי קֹרֵא.&quot; 
וְהֵיכָן אָמַר? ([[דברים כח י]])  &quot;וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי שֵׁם יי נִקְרָא עָלֶיךָ, וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ .&quot; 

כַּיּוֹצֵא בוֹ: ([[ישעיה סו כא]]) &quot;וְגַם מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, אָמַר יי.&quot; {{הע-שמאל|לקב&quot;ה בלבד ידועות הנסתרות, והן כוללות גם את הכהנים והלוויים שנטמעו בין הגויים, והוא שיחזיר אותם לכהונה וללווייה.}}
וְהֵיכָן אָמַר? ([[דברים כט כח]]) &quot;הַנִּסְתָּרֹת לַיי אֱלֹהֵינוּ, 
וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם, לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.&quot; 

אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: ([[שמות יב כה]]) &quot;וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, {{הע-שמאל|חזרה על הדרשה שבראש הפרשה.}}
אֲשֶׁר יִתֵּן יי לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת.&quot; 
תָּלָה הַכָּתוּב לָעֲבוֹדָה הַזֹּאת מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ וּלְהַלָּן. 

([[שמות יב כו]]) &quot;וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם&quot;. {{הע-שמאל|האם הבשורה שבני בניהם של ישראל לא ידעו את סיפור יציאת מצרים וישאלו עליו היא טובה או רעה?}}
בְּשׂוֹרָה רָעָה נִתְבַּשְּׂרוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁסּוֹף הַתּוֹרָה עֲתִידָה לְהִשְׁתַּכֵּחַ. 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים, בְּשׂוֹרָה טוֹבָה נִתְבַּשְּׂרוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, 
שֶׁהֵן עֲתִידִים לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים לָהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות יב כז]]) &quot;וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיי, 
אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל, 
{{ב|וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ.&quot;|הרי שהודו על הבשורה, ומכאן שהיתה טובה.}} 

לָמָּה הִשְׁתַּחֲווּ? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות יג יח]]) &quot;וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה, 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אֶחָד מֵחָמֵשׁ מֵאוֹת עָלוּ. {{הע-שמאל|ת&quot;ק וי&quot;א דורשים 'וחמושים'. ר' נהוראי דורש 'רבבה', כלומר אחד מ10000. הטענה היא שרוב בני ישראל מתו במצרים בימי החושך, שבהם לא רואים המצרים, וגם המתים מישראל כנראה מתו כי לא ראו את אחיהם ורצו להשאר במצרים.}}
רַבִּי נְהוֹרַי אוֹמֵר: &quot;הָעֲבוֹדָה! וְלֹא אֶחָד מֵחָמֵשׁ מֵאוֹת עָלוּ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יחזקאל טז ז]]) &quot;רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, 
שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה.&quot; 
וּכְתִיב: ([[שמות א ז]]) &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ&quot;, 
שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה אַחַת יוֹלֶדֶת שִׁשָּׁה בָּנִים בְּכֶרֶס אֶחָד, 
וְאַתָּה אוֹמֵר 'אֶחָד מֵחָמֵשׁ מֵאוֹת עָלוּ'! 
וְאֵימָתַי מֵתוּ? בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות י כג]]) &quot;לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו&quot;, 
שֶׁהָיוּ קוֹבְרִין מֵתֵיהֶן, וְהוֹדוּ וְשִׁבְּחוּ שֶׁלֹּא רָאוּ אוֹיְבִים וְשָׂמְחוּ בְמַפָּלָתָם. 

([[שמות יב כז]]) &quot;וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיי&quot;. {{הע-שמאל|ר' יוסי מצטרף לדרשת ר' נהוראי וטוען שגם בשעת מכת בכורות מתו רבים מישראל, שלא אכלו את הפסח. הוא חולק על הנאמר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|לעיל פרשה ז,]] על הפסוק 'ופסחתי עליכם'.}}
רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: רְאוּיִין הָיוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל כְּלָיָה בְּמִצְרַיִם, 
עַד שֶׁגָּמַר הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם אֶת פִּסְחוֹ.
 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות יב כז]]) &quot;וַאֲמַרְתֶּם: זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיי, אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, 
בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל. וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ.&quot; {{הע-שמאל|דרשה שלישית על 'ויקוד העם וישתחוו'.}}
לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ הַנִּסִּים הָאֵלּוּ שֶׁעָשָׂה הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, 
צָרִיךְ לְשַׁבֵּחַ. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ([[שמות יח ח]]-י) &quot;וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יי לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם 
עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל. אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם יי. 
וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יי לְיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם.
וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ: בָּרוּךְ יי אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה, 
אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם!&quot; {{הע-שמאל|את החובה להודות ניתן ללמוד גם ממעשי יתרו.}}

([[שמות יב כח]]) &quot;וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. לִתֵּן שָׁכָר לַהֲלִיכָה, וְשָׁכָר לָעֲשִׂיָּה. 
&quot;וַיַּעֲשׂוּ&quot;. וְכִי כְּבַר עָשׂוּ? אֶלָּא מִשֶּׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׁוֹת, מַעְלָה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ עָשׂוּ. 
&quot;כַּאֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, כֵּן עָשׂוּ.&quot; לְהוֹדִיעָךְ שְׁבָחָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, {{הע-שמאל|ישראל מוצגים כאן כצדיקים שמגיע להם שכר מצווה, בניגוד לדברי ר' יוסי הגלילי דלעיל.}}
שֶׁכַּשֵּׁם שֶׁאָמְרוּ לָהֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ. 

דָּבָר אַחֵר: מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;כֵּן עָשׂוּ&quot;?
אֶלָּא אַף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ כֵן. {{הע-שמאל|דורש 'משה ואהרון כן עשו'}}
}}

===פרשה יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יב, כט-לו'''
([[שמות יב כט]]) &quot;וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|ת&quot;ק ור' יהודה דורשים את ההבדל בין 'כחצות' לבין 'בחצי'. ר' אליעזר מפרש שלאו דווקא, ומכת בכורות היתה לאורך כל המחצית הראשונה של הלילה, שהרי עד חצות אכלו ישראל את הפסח ולא בחצות בדיוק.}}
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות יא ד]]) &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: כֹּה אָמַר יי: 
כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם.&quot; 
שֶׁאֵי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לַעֲמֹד עַל חֶצְיוֹ שֶׁלַּלַּיְלָה, 
אֲבָל כָּאן, יוֹצְרוֹ חִלְּקוֹ. 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הַיּוֹדֵעַ שְׁעוֹתָיו וְעוֹנוֹתָיו, הוּא חִלְּקוֹ. {{הע-שמאל|השליטה על הזמן לדעת ר' יהודה אינה תלויה ביצירת הלילה אלא ביצירת הזמן עצמו.}}
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן 'לַיְלָה', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'לַיְלָה', 
מַה לְּהַלָּן עַד חֲצוֹת, אַף כָּאן עַד חֲצוֹת. 

&quot;וַיי הִכָּה כָל בְּכוֹר&quot; {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|לעיל פרשה ז,]] על הפסוק 'והכיתי כל בכור' הדרשה מתנגדת לנצרות, לפיה הקב&quot;ה שלח שליח לעולם.}}
שׁוֹמְעֵנִי, עַל יְדֵי מַלְאָךְ אוֹ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ! 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות יב יב]]) &quot;וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר&quot;, 
לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. 

&quot;וַיי הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;, {{הע-שמאל|ראו שם.}}
אֲפִלּוּ מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים. 
וּבְכוֹרֵי מִצְרָיִם שֶׁהֵן בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[תהלים קלו י]]) &quot;לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם&quot;. 
בְּכוֹרֵי חַם כּוּשׁ וּפוּט וְלוּד, מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[תהלים עח נא]]) &quot;וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, 
רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי חָם.&quot; 

&quot;מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ&quot; {{הע-שמאל|פרעה היה הבכור היחיד ששרד, למרות שהקב&quot;ה הכה מבכור פרעה. גם בעל צפון היתהה ע&quot;ז היחידה ששרדה, וראו את התנגדותם של חז&quot;ל להריסת הפסילים מהסיבה הזאת, שהיא עלולה לחזק את האמונה בע&quot;ז, ראו [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ד#משנה ז|ע&quot;ז ד ז.]]}}
בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ עַל פַּרְעֹה, שֶׁהוּא בְּכוֹר. 
אַתָּה אוֹמֵר לְלַמְּדָךְ עַל פַּרְעֹה שֶׁהוּא בְּכוֹר, 
אוֹ לֹא בָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל בְּנוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ&quot;, הֲרֵי בְּנוֹ אָמוּר. 
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;מִבְּכֹר פַּרְעֹה&quot;? 
בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ עַל פַּרְעֹה שֶׁהוּא בְּכוֹר, 
וְהוּא נִשְׁתַּיַּר מִכָּל הַבְּכוֹרוֹת, 
וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ([[שמות ט טו]]) &quot;וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ&quot; 
בַּעַל צָפוֹן נִשְׁתַּיַּר מִכָּל הַיִּרְאוֹת, בִּשְׁבִיל לְפַתּוֹת לִבָּן שֶׁלְּמִצְרָיִם. 
עָלָיו הוּא אוֹמֵר: ([[איוב יב כג]]) {{ב|&quot;מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם&quot;.|מחזק את הגויים (את פרעה) כדי לאבדם.}} 

&quot;עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי&quot;. וְכִי שְׁבוּיִין, מַה חָטְאוּ? {{הע-שמאל|השאלה &quot;מה חטאו&quot; מבוססת על הנחה שאין אדם נענש אלא אם חטא בעצמו; וראו גם לקמן &quot;בהמה מה חטאה?&quot;
ההסבר לטוטאליות של ההשמדה דומה לדברי הזקנים ברומי [[באור:משנה עבודה זרה פרק ד#משנה ז|במשנה הנ&quot;ל,]] שלא לחזק ידי עובדי ע&quot;ז.}}
אֶלָּא שֶׁלֹּא יְהוּ הַשְּׁבוּיִין אוֹמְרִים: &quot;יִרְאָתֵנוּ הֵבִיאָה עֲלֵיהֶם אֶת הַפֻּרְעָנוּת! 
קָשָׁה יִרְאָתֵנוּ, שֶׁעָמְדָה עַל עַצְמָהּ! 
קָשָׁה יִרְאָתֵנוּ שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בָנוּ הַפֻּרְעָנוּת!&quot; 

דָּבָר אַחֵר: לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל גְּזֵרוֹת שֶׁהָיָה פַּרְעֹה גּוֹזֵר עַל יִשְׂרָאֵל, {{הע-שמאל|הסבר ענייני ומוסרי לפגיעה בשבויים.}}
הָיוּ הַשְּׁבוּיִין שְׂמֵחִין בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[משלי יז ה]]) &quot;שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה&quot;. 
וּכְתִיב: ([[משלי כד יז]]) &quot;בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח&quot; 
וּכְתִיב: ([[יחזקאל כו ב]]-ג) &quot;בֶּן אָדָם! יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלִַם: 
הֶאָח! נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים, נָסֵבָּה אֵלָי, אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה.&quot; 
וּכְתִיב: &quot;לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יי: הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר! 
וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים, כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו.&quot; 
וְלֹא שְׁבוּיִים בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִלּוּ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות יא ה]]) &quot;עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם, 
וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה.&quot; 
וְכִי בְּהֵמָה, מַה חָטָאת? אֶלָּא שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַמִּצְרִים: {{הע-שמאל|בעניין בכור הבהמה, שהמצרים עשו אותה אלוהות, חוזרים להסבר הראשון, שהרי כאן אין הסבר מוסרי; והשוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ד|סנהדרין ז ד,]] ההסבר השני להריגת הבהמה, שלא מדובר באשמה אלא באינטרס ציבורי.}}
&quot;יִרְאָתֵנוּ הֵבִיאָה עָלֵינוּ אֶת הַפֻּרְעָנוּת! 
קָשָׁה יִרְאָתֵנוּ, שֶׁהֵבִיאָה עָלֵינוּ אֶת הַפֻּרְעָנוּת! 
קָשָׁה יִרְאָתֵנוּ, שֶׁעָמְדָה לְעַצְמָהּ! 
קָשָׁה יִרְאָתֵנוּ, שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בּהּ פֻּרְעָנוּת!&quot; 

([[שמות יב ל]]) &quot;וַיָּקָם פַּרְעֹה&quot;. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בְּשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת, 
שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ מְלָכִים לַעֲמֹד בְּשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת! {{הע-שמאל|פרעה לא נהג כמלך רגיל כשקם בלילה.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לַיְלָה&quot;. 
אִי לַיְלָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, עַל יְדֵי שָׁרִים וְשָׁרוֹת! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;הוּא&quot;. 

&quot;הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם&quot;. {{הע-שמאל|הדרשנים נהנים להתעלל בדמותו של פרעה וטוענים שהוא אישית נאלץ להעיר את עבדיו משנתם. הם מתעלמים לשם כך מפשט, שלפיו היו כל המצרים ערים וצועקים צעקה גדולה.}}
מַגִּיד שֶׁפַּרְעֹה מְחַזֵּר עַל כָּל בָּתֵּי עֲבָדָיו, וְעַל כָּל בָּתֵּי מִצְרָיִם, 
וּמַעֲמִידָן אֶחָד אֶחָד מִמְּקוֹמוֹ. 

&quot;וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה&quot;. {{הע-שמאל|התגשמות הנבואה שניתנה למשה בפרק הקודם.}}
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות יא ו]]) &quot;וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם, 
אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף.&quot; 

&quot;כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת.&quot; {{הע-שמאל|ר' נתן טוען שגם התמונות של בכורים שמתו הרבה לפני מכת בכורות נשחקו ונהרסו, ושכלבים היו מחטטים בקברי הבכורות הללו, ולכן נחשב הלילה כאילו הבכורים מתו בו ממש.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וְכִי לֹא הָיוּ שָׁם בָּתִּים אֲשֶׁר אֵין שָׁם בְּכוֹרוֹת? 
אֶלָּא, כֵּיוָן שֶׁהָיָה הַבְּכוֹר מֵת לְאֶחָד מֵהֶן, 
הָיוּ עוֹשִׂין לוֹ {{ב|אִיקוֹנִין|תמונה}}, וּמַעֲמִידָהּ בְּבֵיתוֹ. 
וְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, נִשְׁחֶקֶת וְנִדֶּקֶת וְנִזֶּרֶת, 
וְהָיָה אוֹתוֹ הַיּוֹם קָשֶׁה לָהֶן כְּיוֹם הַקְּבוּרָה. 
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים מְקֻבָּרִים בְּבָתֵּיהֶם, 
וְהָיוּ הַכְּלָבִים נִכְנָסִין דֶּרֶךְ הַכּוּכִין וּמְחַטְּטִין, 
וּמוֹצִיאִין אֶת הַבְּכוֹרוֹת מִתּוֹךְ כּוּכֵיהֶן וּמְתַעְתְּעִין בָּהֶם, 
וְהָיָה אוֹתוֹ הַיּוֹם קָשֶׁה לָהֶם כְּיוֹם הַקְּבוּרָה. 

([[שמות יב לא]]) &quot;וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן&quot; {{הע-שמאל|המשך ההשפלה של פרעה; ראו לעיל בפסוק 'הוא וכל עבדיו'.}}
מַגִּיד שֶׁהָיָה פַּרְעֹה מְחַזֵּר וְשׁוֹאֵל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: 
&quot;הֵיכָן מֹשֶׁה שָׁרוּי? הֵיכָן אַהֲרֹן שָׁרוּי?&quot; 

&quot;וַיֹּאמֶר: קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי&quot; אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: {{הע-שמאל|משה מקפיד לצאת דווקא ביום, בפרהסיא, לעיני כל המצרים.}}
מֻזְהָרִין אָנוּ שֶׁלֹּא לָצֵאת אֶלָּא {{ב|בְּפַרְהֶסְיָא,| parrhēsía חופש דיבור; בגלוי}}
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות יב כב]]) &quot;וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר.&quot; 

דָּבָר אַחֵר: &quot;וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן&quot;, {{הע-שמאל|כאשר גירש פרעה את משה מארמונו ניבא משה שעבדי פרעה יבקשו ממנו לצאת. הוא לא ניבא שגם פרעה עצמו יבקש זאת כי חלק כבוד למלכותו של פרעה, כמיטב המסורת של חז&quot;ל. הם ייחסו את הכבוד למלכות לחלק מדרך הארץ שבה צריך אדם לנהוג, במיוחד במצבם הפוליטי, שהיו כפופים למלכות הרומית.}}
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[שמות י כא]]-כב) &quot;וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה: 
לֵךְ מֵעָלָי! הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי, 
כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּרְתָּ&quot;. 
יָפֶה דִּבַּרְתָּ, וּבִזְמַנּוֹ דִּבַּרְתָּ! &quot;לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ.&quot; 
אֶלָּא &quot;וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי&quot;, ([[שמות יא ח]]) 
שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;אֵלֶּה&quot;, אֶלָּא שֶׁסּוֹפָךְ עָתִיד לִהְיוֹת בְּרֹאשָׁם וְלֵירֵד בָּרִאשׁוֹנָה. 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁמֹּשֶׁה חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. 
וְכֵן הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ: &quot;חֲלֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת&quot;, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות ו יג]]) &quot;וַיְדַבֵּר יי אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, 
וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה&quot;, 
צִוָּם לַחֲלֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. 
וְכֵן מָצִינוּ בְּיוֹסֵף, שֶׁחָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: 
([[בראשית מא טז]]) &quot;בִּלְעָדָי! אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה&quot; 
וְכֵן יַעֲקֹב חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[בראשית מח ב]]) &quot;וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה&quot; {{הע-שמאל|המלכות לה חלק יעקב אבינו כבוד היתה מלכותו של בנו יוסף, והמלכות בימי אליהו היתה של אחאב.}}
וְכֵן אֵלִיָּהוּ חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[מלכים א יח מו]]) &quot;וְיַד יי הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ, 
וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו, וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב&quot;. 
וְכֵן חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חָלְקוּ כָבוֹד לַמַּלְכוּת, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דניאל ג כו]]) &quot;בֵּאדַיִן קְרֵב נְבוּכַדְנֶצַּר לִתְרַע אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא, {{הע-שמאל|חנניה מישאל ועזריה מצייתים למלך, ודניאל אף מברך אותו לאחר שהמלך השליך אותו לגוב האריות.}}
עָנֵה וְאָמַר: שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, עַבְדוֹהִי דִּי אֱלָהָא עִלָּאָה, פֻּקוּ וֶאֱתוֹ! באדין נפקין!&quot; 
וְכֵן דָּנִיֵּאל חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דניאל ו כא]]) &quot;וּכְמִקְרְבֵהּ לְגֻבָּא, 
לְדָנִיֵּאל בְּקָל עֲצִיב זְעִק, עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל: דָּנִיֵּאל, עֲבֵד אֱלָהָא חַיָּא, 
אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא, הַיְכִל לְשֵׁיזָבוּתָךְ מִן אַרְיָוָתָא? מלל:מלכא לעולמין חיי&quot; 

&quot;וַיֹּאמֶר: קוּמוּ צְּאוּ!&quot; {{הע-שמאל|פרעה נכנע ומסכים לכל בקשותיו של משה. המדרש מוסיף שפרעה שלח זבחים ועולות למרות שהדברים אינם מפורשים בכתוב.}}
אֲנִי אָמַרְתִּי &quot;מִי וָמִי הַהֹלְכִים?&quot; 
וְאַתֶּם אֲמַרְתֶּם &quot;בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ&quot;. &quot;קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי!&quot; 
אֲנִי אָמַרְתִּי &quot;רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג&quot;, 
וְאַתֶּם אֲמַרְתֶּם &quot;וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ&quot;.&quot;גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ!&quot; ([[שמות יב לב]]) 
אַתֶּם אֲמַרְתֶּם &quot;גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת&quot; 
&quot;גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וָלֵכוּ!&quot;

([[שמות יב לב]]) &quot;וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי.&quot; {{הע-שמאל|המדרש זהה לפשט כאן.}}
הִתְפַּלְּלוּ עָלַי, כְּדֵי שֶּתִּכְלֶה מִמֶּנִּי הַפֻּרְעָנוּת. 

([[שמות יב לג]]) &quot;וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם&quot; מַגִּיד שֶׁהָיוּ טוֹרְדִין אוֹתָם לָצֵאת בִּבְהָלָה, 

&quot;כִּי אָמְרוּ, כֻּלָּנוּ מֵתִים.&quot; אָמְרוּ: לֹא כִגְזֵרַת מֹשֶׁה. 
מֹשֶׁה אָמַר &quot;וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;, 
וְהָיוּ סְבוּרִין שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה בָנִים, אֵין מֵת אֶלָּא הַבְּכוֹר שֶׁבָּהֶם. 
וְהֵם לֹא הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁנְּשׁוֹתֵיהֶן חֲשׁוּדוֹת בָּעֲרָיוֹת, וְכֻלָּן בְּכוֹרִים מֵרַוָּקִים אֲחֵרִים. 
הֵן עָשׂוּ בַּסֵּתֶר, וְהַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא פִּרְסֵם אוֹתָם. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג|תוספתא סוטה ג א.]] לדיון הסיום על מדת פורענות ומידה טובה השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|לעיל פרשה ז,]] על הפסוקים &quot;מאדם עד בהמה&quot; ו&quot;אני ה'&quot;.}}
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מוּעֶטֶת, 
הָעוֹשֶׂה בַסֵּתֶר, הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַרְסְמוֹ, 
מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! 

([[שמות יב לד]]) &quot;וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ&quot;. 
מַגִּיד שֶׁלָּשׁוּ אֶת הָעִסָּה, וְלֹא הִסְפִּיקוּ לְחַמְּצָהּ עַד שֶׁנִּגְאֲלוּ. {{הע-שמאל|למרות האמור [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|לעיל פרשה ז,]] שלעתיד לבוא לא יהיה חפזון, טוען הדרשן כאן שגם בגאולה העתידה לא יספיק הבצק להחמיץ.}} 
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבֹא, 
דִכְתִיב: ([[הושע ז ד]]-ה) &quot;כֻּלָּם מְנָאֲפִים כְּמוֹ תַנּוּר בֹּעֵרָה מֵאֹפֶה. 
יִשְׁבּוֹת מֵעִיר מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ. 
יוֹם מַלְכֵּנוּ הֶחֱלוּ שָׂרִים חֲמַת מִיָּיִן, מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים.&quot; 
&quot;מִשְׁאֲרֹתָם&quot;, אֵלּוּ שִׁיּוּרֵי מַצָּה וּמָרוֹר. {{הע-שמאל|דורש 'משארותם' – שאריותיהם. לפסח עצמו אסור שיהיו שאריות, ולכן השאריות הן מהמצה והמרור.}}
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שִׁירֵי פְסָחִים? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר&quot;, 
הֲרֵי שִׁירֵי פְסָחִים אָמוּר; 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם&quot;? 
אֵלּוּ שִׁיּוּרֵי מַצָּה וּמָרוֹר. 

&quot;צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם.&quot; רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: &quot;וְכִי לֹא הָיְתָה שָׁם בְּהֵמָה? {{הע-שמאל|ר' נתן שואל גם כאן שאלה בפשט, וראו גם את שאלתו לעיל על הפסוק 'כי אין בית אשר אין שם מת.'}}
וַהֲרֵי כְּבַר נֶאֱמַר: ([[שמות יב לח]]) &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם, וְצֹאן וּבָקָר&quot;. 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;עַל שִׁכְמָם&quot;? אֶלָּא שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחַבְּבִין אֶת הַמִּצְווֹת. 

([[שמות יב לה]]) &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה&quot;. {{הע-שמאל|אמנם משה הורה לישראל את כל דיני הפסח, אבל מההקשר של כלי כסף מסיק הדרשן שמדובר דווקא בשאילת הרכוש, ובתוכו היה מקום מיוחד לכסות.}}
וְכִי מָה אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם? 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ([[שמות יא ב]]) &quot;דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם, 
וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ, וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.&quot; 
וְכֵן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: &quot;וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.&quot; 
שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וּשְׂמָלֹת&quot;, אֶלָּא הַכְּסוּת הָיְתָה חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם, יוֹתֵר מִכֶּסֶף וְזָהָב. 

([[שמות יב לו]]) &quot;וַיי נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם, וַיַּשְׁאִלוּם, וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.&quot; {{הע-שמאל|ר' ישמעאל מדגיש את הרצון של המצרים לתת את כליהם לישראל. ר' יוסי הגלילי מעדיף להסביר את האמון שנתנו המצרים בישראל, על שלא ניצלו את ההזדמנות לגנוב בימי האפלה.}}
&quot;וַיַּשְׁאִלוּם&quot;, כְּמַשְׁמָעוֹ: 
לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר &quot;הַשְׁאִילֵנִי!&quot; עַד שֶׁהוּא מוֹצִיא וְנוֹתֵן לוֹ. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: הֶאֱמִינוּ בָם מִשְּׁלֹשֶׁת יְמֵי הָאֲפֵלָה, 
שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: מָה, אִם בְּשָׁעָה שֶׁהָיִינוּ בַאֲפֵלָה וְהֵם בְּאוֹרָה, 
לֹא נֶחְשְׁדוּ, וְעַכְשָׁו הֵן נֶחְשָׁדִין? 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם, וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ: 
הַשְׁאִילֵנִי {{ב|כַּלָּךְ| משי גס}} הַמֻּנָּח בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְהַלָּה מוֹצִיא וְנוֹתֵן לוֹ. 
וְאֵין חֵן אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[זכריה יב י]]) &quot;וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם 
רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים&quot;. {{הע-שמאל|ר' אליעזר טוען שישראל אפילו לא ניצלו את ימי האפלה כדי לראות מה יש בבתי המצרים, אלא נעזרו לשם כך ברוח הקודש. ר' נתן ממשיך את דרשת ר' ישמעאל ומייחס למצרים יוזמה להשאיל מרכושם לבני ישראל, כשם שראינו לעיל על הפסוק 'גם צאנכם גם בקרכם קחו'}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ לוֹמַר &quot;וַיַּשְׁאִלוּם&quot;, אֶלָּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁאֲלוּ הָיוּ מַשְׁאִילִים אוֹתָם. 
הָיָה אוֹמֵר לוֹ: &quot;תֵּן לִי חֵפֶץ פְּלוֹנִי!&quot; וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ: &quot;טֹל לָךְ, וְאַחֵר כַּיּוֹצֵא בוֹ!&quot; 

&quot;וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.&quot; מְלַמֵּד שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֵם נִתֶּכֶת וּבְטֵלָה, 
וְחָזְרָה לַתְּחִלָּה. {{הע-שמאל|דורש 'וינצלו' מלשון נצל, הפרשה נוזלית מן המת. וראו לעניין הפגיעה בע&quot;ז [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|לעיל פרשה ז]] על הפסוק 'ובכל אלוהי מצרים'.}}

וּמְנַיִן שֶׁבִּזַּת הַיָּם גְּדוֹלָה מִבִּזַּת מִצְרָיִם? {{הע-שמאל|שלוש דרשות הטוענות שביזת הים היתה גדולה מביזת מצרים, נראה שהדרשנים מעדיפים להגדיל את ביזת הים, שהיתה אקט מלחמתי, ולא את ביזת מצרים שנעשתה לכאורה במעין מרמה.}}
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יחזקאל טז ז]]) &quot;וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים&quot;. 
&quot;בַּעֲדִי&quot;, זוֹ בִזַּת מִצְרָיִם; &quot;עֲדָיִים&quot;, זוֹ בִזַּת הַיָּם. 
וְאוֹמֵר: ([[תהלים סח יד]]) &quot;כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף&quot;, זוֹ בִזַּת מִצְרָיִם; 
&quot;וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ&quot;, זוֹ בִזַּת הַיָּם. 
([[שיר השירים א יא]]) &quot;תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ&quot; זוֹ בִזַּת הַיָּם; 
&quot;עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף.&quot; זוֹ בִזַּת מִצְרָיִם.
}}

===פרשה יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יב, לז-מב'''
([[שמות יב לז]]) &quot;וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה&quot;. {{הע-שמאל|משה קרא לכל ישראל שהיו מפוזרים בכל מצרים לרעמסס, וקולו נשמע בכל הארץ. המדרש משווה את השמעת הקול לפיזור האפר במכת שחין.}}
מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת {{ב|מֵאָה וְשִׁשִּׁים מִיל, מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים פַּרְסָה,|שארבעה מיל הם פרסה}} 
הוֹלֵךְ קוֹלוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם. 
וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב: ([[שמות ט ח]]-ט) &quot;וַיֹּאמֶר יי אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן: 
קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן, וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה. 
וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; 
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם אָבָק, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַלֵּךְ, הָלַךְ מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם, 
קַל וָחֹמֶר לַקּוֹל, שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַלֵּךְ. 

כְּהֶרֶף עַיִן נָסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: {{הע-שמאל|הנסיעה מרעמסס לסוכות היתה על כנפי נשרים. מפרש 'סוכות' כשם מקום, וראו בדרשה הבאה.}}
([[שמות יט ד]]) &quot;אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם, 
וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.&quot; 

&quot;סֻכֹּתָה&quot;, סֻכּוֹת מַמָּשׁ הָיוּ, דִכְתִיב: ([[בראשית לג יז]]) &quot;וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה&quot;. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק יז|ספרא אמור פרק יז, יא.]] בבבלי [[סוכה יא ב]] מוחלפים שמות החולקים, וראו [[ביאור:משנה סוכה פרק א#משנה יא|סוכה א יא.]]
ר' אליעזר מפרש 'סוכות' כשם גנרי לכל מקום שיש בו סוכות, כאן ובבראשית. ר' עקיבא טוען שבני ישראל הגיעו לרעמסס וזכו לענני כבוד שם. ר' נחמיה מעיר על הלשון 'סוכותה', וממשיך את דברי חכמים, שמדובר בשם מקום.}}
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין &quot;סֻכּוֹת&quot; אֶלָּא מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[במדבר לג ו]]) 
&quot;וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם&quot;. מָה 'אֵתָם' מָקוֹם, אַף 'סֻכּוֹת' מָקוֹם. 
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵין סֻכּוֹת אֶלָּא עֲנָנֵי כָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: 
([[ישעיה ד ה]]) &quot;וּבָרָא יי עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ 
עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה, כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה.&quot; 
אֵין לִי אֶלָּא לְשֶׁעָבַר, לֶעָתִיד לָבֹא מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[ישעיה ד ו]]) &quot;וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב, 
וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר.&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[ישעיה לה י]]) &quot;וּפְדוּיֵי יי יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם&quot;. {{הע-שמאל|דורש 'שמחת עולם' ככינוי לענני הכבוד.}}
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: &quot;סֻכֹּתָה&quot;, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לָמֵ&quot;ד מִתְּחִלָּתוֹ, נוֹתֵן לוֹ הֵ&quot;א בְסוֹפוֹ. 

&quot;כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי&quot;, כּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שיר השירים ג ז]]-ח) &quot;הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, 
הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, שִׁשִּׁים רִבּוֹא גִּבּוֹרִים מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, {{הע-שמאל|לפי הדרשה, ריבוא מישראל הם גיבור של הקב&quot;ה, שהשלום שלו. משימתם של ישראל היא להלחם את מלחמות ה', לנקום בגויים ולהגן על מיטתו של הקב&quot;ה (היא המקדש), וכך להביא שלום לעולם; ולכן הדרשה מכנה את התורה &quot;ספר מלחמות ה'&quot;.}}
&quot;כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.&quot; 
&quot;עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת יי&quot; ([[במדבר כא יד]]) 
וּכְתִיב: ([[תהלים קמט ה]]-ט) &quot;יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. 
רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם&quot;
וְאוֹמֵר: &quot;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים 
לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו&quot; 

&quot;לְבַד מִטָּף&quot;, לְבַד מִנָּשִׁים וּקְטַנִּים. {{הע-שמאל|'טף' כולל לכל הדעות גם נשים. לדעת ר' יונתן המונח כולל את כל מי שאינו לוחם, וראו בדרשה הקודמת.}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;לְבַד מִטָּף&quot;, לְבַד מִנָּשִׁים, טַף וּזְקֵנִים. 

([[שמות יב לח]]) &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם, וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד.&quot; 
מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. {{הע-שמאל|האם מספר הבהמות היה כפול ממספר הגברים, או פי 4 או פי 6 ממספרם. יתכן שהמחלוקת קשורה לשאלה כמה היו הטף (ראו בדרשה הקודמת), וההנחה היא שעל כל אחד מהיוצאים היתה בהמה.}}
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים רִבּוֹא. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא. 

&quot;וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד.&quot; עֲלֵיהֶם אָמַר הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: 
([[בראשית טו יד]]) &quot;וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל&quot;, {{הע-שמאל|דורש 'כבד', שהבהמות היו טעונות בכסף ובזהב. וראו [[בראשית יג ב]], שגם לאברהם היה מקנה כבד, כסף וזהב.}}
עִם יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם אֲנִי מְמַלְּאָן כֶּסֶף וְזָהָב. 

([[שמות יב לט]]) &quot;וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק&quot;, מַגִּיד שֶׁלָּשׁוּ אֶת הָעִסָּה, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|לעיל, פרשה יג,]] על פס' לד.}}
וְלֹא הִסְפִּיקוּ לְחַמְּצָהּ, עַד שֶׁנִּגְאֲלוּ. 
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, לֶעָתִיד לָבֹא מַהוּ אוֹמֵר? 
([[הושע ז ד]]-ה) &quot;יִשְׁבּוֹת מֵעִיר מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ. 
יוֹם מַלְכֵּנוּ הֶחֱלוּ שָׂרִים חֲמַת מִיָּיִן מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים.&quot; 

&quot;עֻגֹת&quot;, אֵין עוּגוֹת אֶלָּא {{ב|חֲרָרָה,|פיתה עגולה על גחלים, מצה תימנית}} 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יחזקאל ד יב]]) &quot;וְעֻגַת שְׂעֹרִים תֹּאכְלֶנָּה&quot;, 
וּכְתִיב: ([[מלכים א יז יג]]) &quot;עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה&quot;. 
נֵס גָּדוֹל נֶעֱשָׂה לָהֶם בַּחֲרָרָה זוֹ, שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם עַד שֶׁיָּרַד לָהֶם הַמָּן. 

&quot;כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי, מֵאֲלֵיהֶם! {{הע-שמאל|היציאה ממצרים לא היתה בעל כרחם של ישראל אלא הם ציפו לה ויצאו ברגע שהיו יכולים.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ&quot;, עַל שֶׁנִּגְאֲלוּ. 

&quot;וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.&quot; לְהוֹדִיעַ שְׁבָחָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, 
שֶׁלֹּא אָמְרוּ לְמֹשֶׁה: &quot;הֵיאָךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר, וְאֵין לָנוּ צֵדָה לַדֶּרֶךְ?&quot; {{הע-שמאל|המשך הטענה מהדרשה הקודמת: כיוון שרצו לצאת – יצאו כשהיו יכולים, ולא השתהו להכין צידה לדרך.}}
אֶלָּא הֶאֱמִינוּ וְהָלְכוּ אַחַר מֹשֶׁה. וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: 
([[ירמיה ב ב]]) &quot;הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר יי: 
זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.&quot; 
מַה שָּׁכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? ([[ירמיה ב ג]]) &quot;קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיי, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, 
כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ, רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם, נְאֻם יי.&quot;

([[שמות יב מ]]) &quot;וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם, שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.&quot; 
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה&quot;, {{הע-שמאל|שלושה פסוקים סותרים זה את זה: 430 שנה, 400 שנה או דור רביעי. חז&quot;ל חישבו ששהות ישראל בארץ גושן ובמצרים מסתכמת ב210 שנים. 
הדרשה של רבי רלבנטית גם לחישוב קץ הגלות בימיו, שהקץ אינו קבוע לגמרי אלא הוא תלוי בתשובה.}} 
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ([[בראשית טו יג]]) &quot;וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה&quot;. 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ? 
{{ב|שְׁלֹשִׁים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא נוֹלַד יִצְחָק נִגְזְרָה גְּזֵרָה בֵּין הַבְּתָרִים.|יציאת מצרים היתה 430 שנה אחרי ברית בין הבתרים, שהן 400 שנים מהולדת יצחק.}} 
רַבִּי אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה&quot;, 
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ([[בראשית טו טז]]) &quot;וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה&quot;. 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִין אֵלּוּ? 
אָמַר הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, אֲנִי {{ב|גּוֹאֲלָם לַדּוֹרוֹת,|לאחר ארבעה דורות.}} 
וְאִם לָאו, אֲנִי גּוֹאֲלָם לַשָּׁנִים. 

'וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, [וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן, וּבְאֶרֶץ גֹּשֶׁן,] {{הע-שמאל|רשימת שינויים בתרגום השבעים לעומת נוסח המסורה של התנ&quot;ך. לפי הדרשה השינויים באו למנוע קושיות של עובדי אלילים על התורה, לסתור טענות אנטישמיות ולהחליף את המילים 'חמור' ו'ארנבת', שנתפסו לא מכובדות בעיני הקוראים. למעשה חלק מהם הוא תוצאה של הבדלי התחביר ביוונית לעומת העברית. בחלק מהמקרים מדובר בתוספת של מילים ובחלקם בהחלפת המילים באחרות.}}
שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה'. 
וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁכָּתְבוּ לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ. כַּיּוֹצֵא בוֹ כָּתְבוּ אֵלָיו: 
'אֱלֹהִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית', ([[בראשית א א]]) 'אֶעֱשֶׂה אָדָם בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת', ([[בראשית א כו]]) 
'זָכָר וּנְקוּבָיו בְּרָאָם', ([[בראשית א כז]]) 'וַיְכַל... בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי', ([[בראשית ב ב]]) 
'הָבָה אֵרְדָה וְאָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם', ([[בראשית יא ז]]), 
'וַתִּצְחַק שָׂרָה בִּקְרוֹבֶיהָ לֵאמֹר', ([[בראשית יח יב]]) 
'כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ שׁוֹר וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ אָבוּס', ([[בראשית מט ו]]) 
'וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל נוֹשֵׂא אָדָם', ([[שמות ד כ]]) 
'לֹא חֶמֶד אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי', ([[במדבר טז טו]]) 
'אֲשֶׁר חָלַק יי אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְהָאִיר לְכָל הָעַמִּים', ([[דברים ד יט]]) 
וְכָתְבוּ לוֹ: ([[דברים יז ג]]) 'אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי [לָאֻמּוֹת לְעָבְדָם]' 
וְכָתְבוּ לוֹ: ([[ויקרא יא ו]]) {{ב|'וְאֶת שְׂעִירַת הָרַגְלַיִם'|kai ton dasupoda; dasúpous: שם של סוג ארנבת, lepus timidus}}

&quot;וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה&quot;. 
([[שמות יב מא]]) &quot;וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה&quot;, 
מַגִּיד שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ, לֹא עִכְּבָן הַמָּקוֹם כְּהֶרֶף עַיִן. {{הע-שמאל|דורש 'ויהי מקץ' – מייד עם קץ; הטענה שברית בין הבתרים והולדת יצחק אירעו בטו בניסן היא תוצאה של הדרשה הנ&quot;ל.}}
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן נִדְבַּר הַמָּקוֹם עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ בֵּין הַבְּתָרִים. 
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן בָּאוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵצֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְבַשְּׂרוֹ. 
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן נוֹלַד יִצְחָק. 
וּמְנַיִן שֶׁבַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן נִגְזְרָה גְזֵרָה בֵּין הַבְּתָרִים? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי מִקֵּץ&quot;, קֵץ אֶחָד לְכֻלָּן. 

וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יי&quot;, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ט|לעיל פרשה ט,]] על פס' יז.}}
אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִין, 
כִּבְיָכֹל שְׁכִינָה מְשֻׁעְבֶּדֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות כד י]]) &quot;וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, 
וְתַחַת רַגְלָיו {{ב|כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר&quot;.|שישראל עבדו בחומר ובלבנים.}} 
וּכְשֶׁנִּגְאֲלוּ מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר&quot; 
וְנֶאֱמַר: ([[ישעיה סג ט]]) &quot;בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר&quot;, 
אֵין לִי אֶלָּא צָרַת צִבּוּר, צָרַת יָחִיד מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[תהלים צא טו]]) &quot;יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה&quot;. 
וְאוֹמֵר: ([[בראשית לט כ]]) &quot;וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף {{ב|אֹתוֹ&quot;.|את הקב&quot;ה עם יוסף}} 
וְאוֹמֵר: ([[בראשית לט כא]]) &quot;וַיְהִי יי אֶת יוֹסֵף&quot;.

וְאוֹמֵר: ([[שמואל ב ז כג]]) &quot;מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו.&quot; {{הע-שמאל|זו דרשה נפרדת, ובה מחלוקת בין ר' אליעזר,  הטוען שהקב&quot;ה גאל ממצרים את ישראל עם אלוהיהם – פסל מיכה, ולא פגע בפסל – לבין ר' עקיבא, הדורש כמו בדרשה הקודמת, שגם את עצמו גאל הקב&quot;ה ממצרים.}}
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עֲבוֹדָה זָרָה עָבְרָה עִם יִשְׂרָאֵל בַּיָּם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[זכריה י יא]]) &quot;וְעָבַר בַּיָּם צָרָה, וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים&quot;, 
וְאֵי זֶה זֶה? זֶה צַלְמוֹ שֶׁלְּמִיכָה. 
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אִלְמָלֵא מִקְרָא כָתוּב, אֵי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ: 
כִּבְיָכֹל אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;עַצְמָךְ פָּדִיתָ!&quot; 

וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל, כִּבְיָכֹל גָּלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם: {{הע-שמאל|הרחבת הדרשה של ר' עקיבא לכל הגלויות שגלו ישראל.}}
גָּלוּ לְמִצְרַיִם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמואל א ב כז]]) &quot;הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם&quot;. 
גָּלוּ לְבָבֶל, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ישעיה מג יד]]) &quot;לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה&quot;. 
גָּלוּ לְעֵילָם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ירמיה מט לח]]) &quot;וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם&quot;. 
גָּלוּ לֶאֱדוֹם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ישעיה סג א]]) &quot;מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם, חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה&quot;. 
וּכְשֶׁעֲתִידִין לַחְזֹר, כִּבְיָכֹל שְׁכִינָה חוֹזֶרֶת עִמָּהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דברים ל ג]])  &quot;וְשָׁב יי אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ&quot;. 
אֵינוֹ אוֹמֵר 'וְהֵשִׁיב', אֶלָּא &quot;וְשָׁב&quot;, וְאוֹמֵר: ([[שיר השירים ד ח]]) &quot;אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה&quot;. 
וְכִי {{ב|מִלְּבָנוֹן|לבנון נדרש ככינוי למקדש, שהיה בנוי מארזי הלבנון.}} הִיא בָּאָה? וַהֲלֹא {{ב|לִלְבָנוֹן הִיא עוֹלָה!|שנאמר שם 'תשורי מראש אמנה'.}} 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה&quot;? כִּבְיָכֹל אֲנִי וְאַתְּ מִלְּבָנוֹן גָּלִינוּ, 
אֲנִי וְאַתְּ לִלְבָנוֹן עוֹלִים. 

([[שמות יב מב]]) &quot;לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיי&quot; {{הע-שמאל|לדעת ר' יהושע הגאולה העתידה תהיה כגאולת מצרים, המוכתבת ע&quot;י הקץ הקבוע מראש, ולכן זמנה בפסח. לדעת ר' אליעזר היא תהיה תלויה בתשובה, ולכן היא קשורה לחודש תשרי – חודש התשובה. וראו [[ראש השנה יא ב]].}}
בּוֹ נִגְאֲלוּ, וּבוֹ עֲתִידִין לְהִגָּאֵל. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיי&quot; 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בּוֹ נִגְאֲלוּ, לֶעָתִיד לָבֹא, אֵין נִגְאָלִים אֶלָּא בְּתִשְׁרִי, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[תהלים פא ד]]) &quot;תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ&quot;. 
מִפְּנֵי מָה? &quot;כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.&quot; 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיי&quot;? {{הע-שמאל|ראו לעיל על פס' מא.}}
אֶלָּא הוּא הַלַּיְלָה שֶׁאָמַר הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: 
&quot;אַבְרָהָם! בַּלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי גוֹאֵל אֶת בָּנֶיךָ!&quot; 
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ, לֹא עִכְּבָן הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּהֶרֶף עַיִן. 

&quot;שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.&quot; 
מַגִּיד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּר בּוֹ.
}}

===פרשה טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יב, מג-מט'''
([[שמות יב מג]]) &quot;וַיֹּאמֶר יי אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח&quot;. {{הע-שמאל|הלכות הפסח מסודרות, בדומה להלכות פרה אדומה, בכלל ופרט. אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן קובעת שכלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט.
והשוו לדברי איסי בן עקיבא בדרשה הבאה, שהביטוי 'חוקת הפסח' הוא סיכום של ההלכות דלעיל, ואינו כלל המקדים את הפרטים.}}
יֵשׁ פַּרְשִׁיּוֹת שֶׁהוּא כּוֹלֵל בַּתְּחִלָּה וּפוֹרֵט בַּסּוֹף, 
פּוֹרֵט בַּתְּחִלָּה וְכוֹלֵל בַּסּוֹף: 
([[שמות יט ו]]) &quot;וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ&quot;, פְּרָט; 
&quot;אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תדַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, כְּלָל. 
([[במדבר יט ב]]) &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot;, כְּלָל; 
&quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה&quot;, פְּרָט. 
([[שמות יב מג]]) &quot;זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח&quot;, כְּלָל; &quot;כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot;, פְּרָט. 
כְּלָל וּפְרָט, אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט. 

&quot;זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח&quot;. {{הע-שמאל|להשוואה בין הלכות פסח מצרים ופסח דורות ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#יא|תוספתא פסחים ח, יא ואילך.]] בהלכה יח שם נראה שר' אליעזר בן יעקב קיצוני יותר מר' יונתן, וטוען שפרשתנו נאמרה רק בפסח מצרים, ושפסח דורות אינו מחייב את מילת העבדים. 
ר' יונתן דורש 'חוקת' – 'ככל חוקותיו', ולדעתו הלכות פסח דורות נמצאות בספר במדבר, המפנה לפרשתנו. 
ר' יאשיה דורש 'ככל', ומסיק שהלכות פסח דורות אינן רק בפרשתנו אלא חלקן נאמרו לעיל [[שמות יב ח|פס' ח-י.]] הביטוי 'ככל חוקותיו' וכו' בספר במדבר מכוון לפסוקים ההם, ואילו הפרשה שלנו נאמרה ישירות גם לדורות. 
איסי קורא את פס' מג כסיכום של מה שנאמר בפס' ח-י, ולשיטתו החיוב למול כדי לאכול, הנאמר כאן - אינו מחוקת הפסח, אלא הוא מצווה עצמאית הנוהגת לדורות.}}
בְּפֶסַח מִצְרָיִם וּבְפֶסַח דּוֹרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: בְּפֶסַח מִצְרָיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אֵין לִי אֶלָּא פֶסַח מִצְרָיִם, פֶּסַח דּוֹרוֹת מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[במדבר ט ג]]) &quot;כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ.&quot; 
נָם לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה, 
בְּפֶסַח מִצְרָיִם וּבְפֶסַח דּוֹרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו&quot;? 
אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֵּד בּוֹ {{ב|דְּבָרִים הַמְחֻסָּרִים כָּן.|הלכות שנאמרו לעיל.}} 
אִיסֵי בֶּן עֲקִיבָה אוֹמֵר: חֻקָּה הָאֲמוּרָה בַּפֶּסַח {{ב|אֵינָהּ אֶלָּא בְּגוּפוֹ.|ובפרשתנו נאמרו הלכות שאינן בגופו של הקרבן}} 

&quot;כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ.&quot; {{הע-שמאל|גם ישראל משומד אסור לאכול מהפסח, כמו גוי, למרות הדרשה הידועה 'אף על פי שחטא – ישראל הוא' ([[סנהדרין מד א]]) – למרות שהוא נימול! הערלה נמצאת בלבו של המשומד! - הדרשה קשורה לנוצרים הראשונים, שביניהם היו גם ישראל משומדים.}} 
אֶחָד יִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּד וְאֶחָד גּוֹי בְּמַשְׁמָע, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יחזקאל מד ט]]) &quot;כָּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב&quot;. 

([[שמות יב מד]]) &quot;וְכָל עֶבֶד אִישׁ&quot;. אֵין לִי אֶלָּא עֶבֶד אִישׁ, {{הע-שמאל|גם אשה וקטן חייבים למול את עבדיהם.}}
עֶבֶד אִשָּׁה וְקָטָן מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;מִקְנַת כָּסֶף&quot;, מִכָּל מָקוֹם. 

&quot;וּמַלְתָּה אֹתוֹ, אָז יֹאכַל בּוֹ.&quot; 
&quot;אָז יֹאכַל בּוֹ&quot;, רַבּוֹ. מַגִּיד שֶׁמִּילַת עֲבָדָיו מְעַכְּבַתּוּ מִלֹּאכַל בַּפֶּסַח! {{הע-שמאל|איסור האכילה אינו חל לדעת ר' אליעזר רק על העבד הערל אלא גם על בעליו; ולא רק על הילד הערל אלא גם על אביו. לתפיסתו מדובר על סנקציה כנגד האדון או האב. ר' ישמעאל חולק עליו ולדעתו אין האדון חייב למול את עבדיו, אבל עבד שלא נימול אינו אוכל את הפסח.}} 
אֵין לִי אֶלָּא מִילַת עֲבָדָיו, מִילַת זְכָרָיו מְנַיִן? 
הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֱמַר כָּאן ([[שמות יב מד]]) &quot;אָז&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[שמות יב מח]]) &quot;אָז&quot;; 
מַה לְּהַלָּן מִילַת זְכָרִים, אַף כָּאן מִילַת זְכָרִים. 
וּמָה כָּאן מִילַת עֲבָדָיו, אַף לְהַלָּן מִילַת עֲבָדָיו. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵין מִילַת עֲבָדָיו מְעַכְּבַתּוּ מִלֹּאכַל בַּפֶּסַח. 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וּמַלְתָּה אֹתוֹ, אָז יֹאכַל בּוֹ&quot;? 
הֲרֵי שֶׁהָיוּ לְפָנָיו עֲבָדִים עֲרֵלִים, 
מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם רָצָה לְמוּלָן וּלְהַאֲכִילָן בַּפֶּסַח, שֶׁהוּא רַשַּׁי? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וּמַלְתָּה אֹתוֹ, אָז יֹאכַל בּוֹ&quot;. 
וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהוּא רַשַּׁי לְקַיֵּם לוֹ עֲבָדִים עֲרֵלִים, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות כג יב]]) &quot;וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר&quot;. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ רַשַּׁי לְקַיֵּם לוֹ עֲבָדִים עֲרֵלִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּמַלְתָּה אֹתוֹ&quot;. 
אִם כֵּן, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר&quot;? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מתיר לקיים עבדים ערלים רק באופן זמני, בגלל אילוצים של שבת וכדומה. בדרך כלל עצם קניית העבד מחייבת למול אותו.}}
לוֹמַר לָךְ, הֲרֵי שֶׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, 
וְלֹא הִסְפִּיק לְמוּלוֹ עַד שֶׁהֶחְשִׁיךְ, לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר&quot;. 

דָּבָר אַחֵר: ([[שמות יב מד]]) &quot;וּמַלְתָּה אֹתוֹ, אָז יֹאכַל בּוֹ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְהָבִיא אֶת שֶׁנִּתְקַיְּמָה בּוֹ מִצְוַת מִילָה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/יד#ו|תוספתא אהלות יד ו,]] שגוי חוצץ לטומאה כי אינו מקבל טומאה, ואילו יהודי אינו חוצץ; וחכמים קבעו שאפילו אם מל ונשארו ציצים, והם מכסים את המילה – דינו כישראל.}}
אֲפִלּוּ שֶׁחָזַר הַבָּשָׂר וְחִפָּה אֶת הָעֲטָרָה, 
אֵינוֹ מְעַכְּבוֹ מִלֹּאכַל לֹא בַּפֶּסַח וְלֹא לֹאכַל בִּתְרוּמָה, 
עַל זֶה נִמְנוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּלוֹד וְאָמְרוּ: אֵין חוֹצֵץ לַטֻּמְאָה. 

([[שמות יב מה]]) &quot;תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot;.  {{הע-שמאל|ר' אליעזר דורש שגם שכיר ערל אצל הכהן, או גר תושב ערל – אסורים לאכול פסח ותרומה.
והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור סוף פרק ד,]] וכן [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק מה|מכילתא דרשב&quot;י כאן,]] שמפרשים &quot;תושב ושכיר&quot; - עבד עברי!}}
&quot;תּוֹשָׁב&quot;, זֶה גֵּר תּוֹשָׁב; &quot;שָׂכִיר&quot;, זֶה הַגּוֹי. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: &quot;תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לָדוּן מִן הַפֶּסַח עַל הַתְּרוּמָה, לִפְסֹל בָּהּ אֶת הֶעָרֵל. 
עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַּדִּין: וּמָה, פֶּסַח הַקַּל, פָּסַל בּוֹ אֶת הֶעָרֵל, 
תְּרוּמָה חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסֹל בָּהּ אֶת הֶעָרֵל? 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַּפֶּסַח, שֶׁמִּעֵט בּוֹ הַכָּתוּב זְמַן אֲכִילָתוֹ לְאוֹכְלָיו, 
לְכָךְ פָּסַל בּוֹ אֶת הֶעָרֵל, 
תֹּאמַר בִּתְרוּמַה, {{ב|שֶּׁרִבָּה הַכָּתוּב זְמַן אֲכִילָתָהּ לְאוֹכְלֶיהָ,|שאכילתה אינה מוגבלת בזמן}} 
אֵינוֹ דִין שֶׁנִּפְסֹל בָּהּ אֶת הֶעָרֵל! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר&quot; בַּפֶּסַח, ([[ויקרא כב י]]) &quot;תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר&quot; בִּתְרוּמָה. 
מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה: 
נֶאֱמַר &quot;תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר&quot; בַּפֶּסַח, וְנֶאֱמַר &quot;תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר&quot; בִּתְרוּמָה. 
מַה כָּאן פּוֹסֵל בּוֹ אֶת הֶעָרֵל, אַף לְהַלָּן, פּוֹסֵל בּוֹ אֶת הֶעָרֵל. 

רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: &quot;תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? 
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot;? {{הע-שמאל|עצם המילה אינה מתירה לאכול את הפסח, אלא ההשתייכות לעם היהודי; וראו גם לעיל על 'כל בן נכר'.}} 
אֲבָל אִם הָיָה עֲרָבִי מָהוּל וְגִבְעוֹנִי מָהוּל, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יֻכְשַׁר לֹאכַל בַּפֶּסַח! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot;. 

([[שמות יב מו]]) &quot;בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל&quot;. בַּחֲבוֹרָה אַחַת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|לשון הריבוי 'על הבתים', הנראית כסותרת את הפסוק הנדרש, מתפרשת שהפסח נאכל בשני מקומות אבל לא בשתי חבורות. רשב&quot;י מדגים כיצד הוא נאכל בשני מקומות.}}
אַתָּה אוֹמֵר בַּחֲבוֹרָה אַחַת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַיִת אֶחָד כְּמַשְׁמָעוֹ? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[שמות יב ז]]) &quot;עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם&quot;,
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהוּא נֶאֱכָל בְּבָתִּים הַרְבֵּה. 
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל&quot;? בַּחֲבוֹרָה אַחַת. 
מִכָּן אָמְרוּ: הַפֶּסַח נֶאֱכָל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, 
וְאֵין נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוֹרוֹת. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, כֵּיצַד? 
הָיוּ בְתוֹךְ הַבַּיִת, וּבָקְעָה עֲלֵיהֶם הַקּוֹרָה וְיוֹצְאִים לַחוּץ; 
הָיוּ בֶּחָצֵר וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים עֲלֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ בְתוֹךְ הַבַּיִת, 
נִמְצְאוּ אוֹכְלָיו אוֹכְלִין אוֹתוֹ בִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. 

&quot;בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל, לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה, 
וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ.&quot; חוּץ לַחֲבוֹרָה. {{הע-שמאל|חבורה עשויה לאכול את הפסח בחצר או במקום אחר מחוץ לבית. הביטוי 'בבית אחד' כבר התפרש בדרשה הקודמת במובן 'בחבורה אחת', וכך גם כאן; וראו גם [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה יב|פסחים ז, יב.]]
אם יצא חלק מהבשר ממקום החבורה – כל הפסח, גם מה שנאכל כראוי – פסול.}}
אַתָּה אוֹמֵר &quot;חוּצָה&quot;, חוּץ לַחֲבוֹרָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוּץ לַבַּיִת? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;חוּצָה&quot;, חוּץ {{ב|לַאֲכִילָתוֹ.|לחבורה האוכלת}} הָא אִם הוֹצִיא, עָבַר עַל מִצְוָה. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יְהֵא כָשֵׁר! 
וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וּשְׁלָמִים קֳדָשִׁים קַלִּים, וְהַפֶּסַח קֳדָשִׁים קַלִּים, 
אִם לָמַדְתָּ עַל שְׁלָמִים אִם הוֹצִיאָן לַחוּץ, פְּסָלָן, 
אַף הַפֶּסַח, אִם הוֹצִיאוֹ לַחוּץ, פְּסָלוֹ! 
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר: &quot;לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה&quot;? חוּץ לַחֲבוֹרָה. 

&quot;לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה&quot;. {{הע-שמאל|ההבחנה בין מצוות הבשר למצוות העצם נדרשת גם לקולא, שאם יצאה עצם – אין הפסח נפסל.}}
בַּבָּשָׂר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בַּבָּשָׂר, אוֹ אֶחָד בָּשָׂר וְאֶחָד עֶצֶם פָּסַל? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל, לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה, 
וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ&quot;, בַּבָּשָׂר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 

&quot;וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ.&quot; {{הע-שמאל|איסור שבירת העצם הוא אפילו במסגרת האכילה, כדי לאכול את המח – אפילו אז אסור.}}
לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ([[שמות יב ח]]) &quot;וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה&quot;? 
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר&quot;, הַבָּשָׂר שֶׁחוּצָה לָעֶצֶם. 
אַתָּה אוֹמֵר הַבָּשָׂר שֶׁחוּצָה לָעֶצֶם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַבָּשָׂר שֶׁבְּתוֹךְ הָעֶצֶם? 
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ&quot;?
עֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ בָשָׂר, אוֹ עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָשָׂר? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ&quot;, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָשָׂר בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ בָשָׂר. 

&quot;בוֹ&quot;, וְלֹא בִשְׁאָר קֳדָשִׁים. {{הע-שמאל|איסור שבירת העצם ייחודי לפסח ואינו חל על קרבנות נוספים – אפילו על קודשים חמורים.}}
שֶׁהָיָה בַדִּין: וּמָה, אִם פֶּסַח הַקַּל, הֲרֵי הוּא עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם &quot;וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ&quot;,
קֳדָשִׁים חֲמוּרִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא עוֹבֵר עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם 'בַּל תִּשְׁבְּרוּ בוֹ'? 
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בוֹ&quot;? &quot;בּוֹ&quot;, וְלֹא בִשְׁאָר קֳדָשִׁים. 

([[שמות יב מז]]) &quot;כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#יב|תוספתא פסחים ח יב-יג,]] שם דנים בשאלה האם צירוף השכן לחבורה בפסח דורות הוא מצווה. מכל מקום מוסכם על רוב התנאים שהרכב החבורה בפסח דורות הוא חופשי יותר.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[שמות יב כא]]) &quot;וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: 
מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח&quot;, 
יָכֹל כַּשֵּׁם שֶׁפֶּסַח מִצְרָיִם אֵינוֹ כָשֵׁר אֶלָּא לְמִשְׁפָּחָה, 
אַף פֶּסַח דּוֹרוֹת אֵינוֹ כָשֵׁר אֶלָּא לְמִשְׁפָּחָה? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל&quot;, מַגִּיד שֶׁפֶּסַח דּוֹרוֹת בָּא בְּעִרְבּוּבְיָה. 

([[שמות יב מח]]) &quot;וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח לַיי&quot;. {{הע-שמאל|הגר חייב בקרבן פסח אבל אין החובה נובעת מהגיור אלא מהזמן – יד בניסן. לכן אין עליו חובת פסח אם התגייר בתאריך אחר, וראו בדרשה הבאה.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כֵּיוָן שֶׁנִּתְגַּיַּר, יַעֲשֶׂה פֶסַח מִיָּד! תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ&quot;. 
מָה אֶזְרָח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף גֵּר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. 

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁנִּתְגַּיַּר בֵּין שְׁנֵי פְסָחִים, {{הע-שמאל|רשב&quot;א כרבי [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ד|בתוספתא פסחים ח, ד.]]}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יַעֲשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי! תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ&quot;, 
מָה אֶזְרַח הָאָרֶץ, עַד שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי, 
כָּךְ גֵּר, כָּל שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי. 

&quot;הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר, וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ&quot;. {{הע-שמאל|השוו לעיל על הפסוק 'ומלתה אותו אז יאכל בו'. שם היה זה ר' אליעזר שקבע שמילת עבדים מעכבתו מלאכול את הפסח, ור' ישמעאל חלק עליו. כאן קובע כך ר' ישמעאל, ור' יונתן חולק על הטענה הנוספת, שגם מילת הבנים הזכרים מעכבתו מלאכול בפסח.}} 
מַגִּיד שֶׁמִּילַת זְכָרִים מְעַכְּבַתּוּ מִלֹּאכַל בַּפֶּסַח. 
אֵין לִי אֶלָּא מִילַת זְכָרִים, מִילַת עֲבָדִים מְנַיִן? 
הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֱמַר כָּאן &quot;אָז&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אָז&quot;; 
מַה לְּהַלָּן מִילַת עֲבָדִים, אַף כָּאן מִילַת עֲבָדִים. 
וּמָה כָּאן מִילַת זְכָרִים, אַף לְהַלָּן מִילַת זְכָרִים. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין מִילַת זְכָרִים מְעַכְּבַתּוּ מִלֹּאכַל בַּפֶּסַח. 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ&quot;?
אֶלָּא הֲרֵי שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי מִצְווֹת, מִצְוַת פֶּסַח וּמִצְוַת מִילָה, 
אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ מֵהֶם תַּקְדִּים. {{הע-שמאל|ר' יונתן מתאר מצב שהגר עצמו יכול לאכול את הפסח, אבל מצוות מילה קודמת לכך, ולכן למעשה לא יעשה פסח עד שימול את בניו. וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ג#משנה ז|פסחים ג ז,]] שם מדובר על מי שהולך לשחוט את פסחו או למול את בנו. כאן הוא צריך להחליט בין המשימות.}}
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ&quot;
תַּקְדִּים מִצְוַת מִילָה לְמִצְוַת הַפֶּסַח. 

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;הִמּוֹל לוֹ&quot;,
אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הָעֶבֶד שֶׁטָּבַל לִפְנֵי רַבּוֹ, וְיָצָא לְבֶן חוֹרִין. 
מַעֲשֶׂה בִּבְלוּרְיָא, שֶׁטָּבְלוּ מִקְצָת שִׁפְחוֹתֶיהָ לְפָנֶיהָ, {{הע-שמאל|הדרשה של ר' נתן מבוססת על הלשון 'כל זכר' בניגוד ל'כל זכריו', והוא מסיק מכך שלעיתים המילה והגיור מוציאים את העבד מחזקת אדונו.  ואכן, השפחות שטבלו לפני בלוריא יצאו לחירות, אבל הן לא ניצלו את ההזדמנות אלא המשיכו לשמש אותה.}}
וּמִקְצָתָן לְאַחֲרֶיהָ. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ 
אֶת שֶׁטָּבְלוּ לְפָנֶיהָ, בָּנוֹת חוֹרִין, לְאַחֲרֶיהָ, מְשֻׁעְבָּדוֹת. 
וְאַף עַל פִּי כֵן, שִׁמְּשׁוּהָ עַד יוֹם מוֹתָהּ. 

&quot;וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot;. {{הע-שמאל|ראו לעיל על הפסוק 'וכל ערל'. כדי לאכול את הפסח צריך להיות נימול, אבל לא די בכך, שהרי המשומד אינו אוכל את הפסח.}}.
לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ([[שמות יב מג]]) &quot;כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot;?
אֲבָל יִשְׂרָאֵל עָרֵל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יְהֵא כָשֵׁר לֹאכַל בַּפֶּסַח! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot;. 

([[שמות יב מט]]) &quot;תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח&quot;, {{הע-שמאל|הפסוק הנדון חורג מהלכות הפסח ומלמד על כל המצוות שבתורה!}}
לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ([[שמות יב מח]]) &quot;וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ&quot;? 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח&quot;? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח&quot;, 
אֵין לִי אֶלָּא פֶּסַח שֶׁהִשְׁוָה בּוֹ אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח! 
שְׁאָר כָּל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר&quot;, 
בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח בְּכָל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.
}}

===פרשה טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יג, א-ד'''
([[שמות יג א]]-ב) &quot;וַיְדַבֵּר יי אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר&quot;. 
זוֹ אַחַת מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם: {{הע-שמאל|בדומה לפרשה טו, שנפתחה בהדגמת המידה 'כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט', גם פרשה טז נפתחת בהדגמת המידה 'כלל שהוא צריך לפרט ופרט שהוא צריך לכלל'.}}
מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָטוֹ, וּפְרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָלוֹ. 
&quot;קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא&quot;, כְּלָל, 
אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת בְּמַשְׁמָע. 
([[דברים טו יט]]) &quot;כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ, 
הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַיי אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ, וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ&quot;, פְּרָט, 
יָצְאוּ נְקֵבוֹת מִמַּשְׁמָע. 
אֲנִי אֶקְרָא אֶת הַכְּלָל, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר אֶת הַפְּרָט? 
שֶׁאִם אֲנִי קוֹרֵא אֶת הַכְּלָל אֲבָל לֹא אֶת הַפְּרָט, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל שֶׁיִּוָּלֵד רִאשׁוֹן, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה, יִהְיֶה בְּכוֹר! 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[דברים טו יט]]) &quot;כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ 
הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַיי אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ&quot;, 
&quot;הַזָּכָר&quot;, זְכָרִים אֲבָל לֹא נְקֵבוֹת. {{הע-שמאל|ולכן הכלל צריך את הפרט.}}
אֲנִי אֶקְרָא אֶת הַפְּרָט, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר אֶת הַכְּלָל? 
אִם קוֹרֵא אֲנִי אֶת הַפְּרָט וְלֹא אֶת הַכְּלָל, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל זָכָר שֶׁיִּוָּלֵד, בֵּין שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ רֶחֶם וּבֵין שֶׁאֵינוֹ פּוֹתֵחַ רֶחֶם, 
יִהְיֶה בְּכוֹר! 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות יג ב]]) &quot;קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר&quot;, עַד שֶׁיְּהֵא זָכָר וּפוֹתֵחַ רֶחֶם. {{הע-שמאל|הרי שהפרט צריך את הכלל.}}
לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ([[שמות לד יט]]) &quot;כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר&quot;. 

([[שמות יג ב]]) &quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;, {{הע-שמאל|בכור בהמה טהורה של לויים אינו מוקדש. והשוו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב|בכורות ב א:]] 'הכהנים והלוויים חייבים'!}}
אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָאָדָם, יֵשׁ לוֹ בַבְּהֵמָה. 
יָצְאוּ הַלְוִיִּם, שֶׁאֵין לָהֶם בָאָדָם, אֵין לָהֶם בַּבְּהֵמָה. 

דָּבָר אַחֵר: הִקִּישׁ בְּכוֹר אָדָם לִבְכוֹר בְּהֵמָה, וּבְכוֹר בְּהֵמָה לִבְכוֹר אָדָם. 
מַה הַבְּהֵמָה, הַנְּפָלִים פּוֹטְרִים בָּהּ אֶת הַבְּכוֹרָה, {{הע-שמאל|אם הבהמה או האשה הפילה לפני הולדת הבכור – הנולד אחרי הנפל אינו 'פטר רחם' ואינו מוקדש. וראו גם [[ביאור:תוספתא/בכורות/ב#יג|תוספתא בכורות ב יג]] וכן [[ביאור:משנה בכורות פרק ח|בכורות ח א.]] הבכור אינו צריך להינתן לכהן במקום מסויים, אלא בכל מקום שהכהן מוכן לקבלו, למרות האמור ב[[דברים יב ו]].
בכור האדם נפדה מבן חודש, ובכור הבהמה הדקה כמוהו, ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד, א,]] אבל שם מבחינים בין בהמה דקה לגסה, וכאן לא.}}
אַף הָאָדָם, הַנְּפָלִים פּוֹטְרִים בּוֹ אֶת הַבְּכוֹרָה. 
וּמַה בְּכוֹר אָדָם, אַתָּה רַשַּׁי לִתְּנוֹ לוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, 
אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה, אַתָּה רַשַּׁי לִתְּנוֹ לוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה. 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[דברים יב ו]]) &quot;וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, 
וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם, 
וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם, וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם&quot;, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אֲפִלּוּ הִיא בְמָקוֹם רָחוֹק, יִהְיֶה עָלָיו חוֹבָה לַהֲבִיאוֹ לְבֵית הַבְּחִירָה! 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות יג א]]) &quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;, הִקִּישׁ בְּכוֹר בְּהֵמָה לִבְכוֹר אָדָם: 
מַה בְּכוֹר אָדָם, אַתָּה רַשַּׁי לִתְּנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, 
אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה, אַתָּה רַשַּׁי לִתְּנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה. 
וּמַה בְּכוֹר אָדָם, אַתָּה מְטַפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם, 
אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה, אַתָּה מְטַפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם.

&quot;לִי הוּא&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|ההקדשה ע&quot;י הבעלים היא מצווה, אבל קדושת הבהמה חלה גם אם לא הקדיש. יתכן שלפנינו גם משחק מילים 'הזכר' – שכר.
בהמשך עוסק המדרש בהלכות המזבח והמקדש, ובכך הוא רומז לכך שהבעלים דומים לכהנים ומקיימים כמוהם מצוות.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[דברים טו יט]]) &quot;הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַיי אֱלֹהֶיךָ&quot;, 
הַקְדִּישׁוֹ שֶׁתְּקַבֵּל שָׁכָר, 
אוֹ אִם הִקְדִּישׁוֹ, מֻקְדָּשׁ, וְאִם לֹא הִקְדִּישׁוֹ, אֵינוֹ מֻקְדָּשׁ? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לִי הוּא&quot;, מִכָּל מָקוֹם. 
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ&quot;? 
הַקְדִּישׁוֹ לְקַבֵּל שָׁכָר. 

כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: ([[ויקרא ו ה]]) &quot;וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר&quot;, 
לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הדלקת העצים אינה אמורה להספיק לאש ה', אלא היא מצווה לכהן.}}
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ([[ישעיה מ טז]]) &quot;וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר&quot;! 
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים&quot;? 
כְּדֵי שֶׁתְּקַבֵּל שָׁכָר. 

כַּיּוֹצֵא בוֹ: ([[במדבר כח ד]]) &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|בדומה לדרשה הקודמת גם הקרבנות אינם אמורים להספיק לקב&quot;ה אלא לקיים מצווה.}}
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ([[ישעיה מ טז]]) &quot;וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה&quot;? 
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר&quot;? 
לְקַבֵּל שָׁכָר. 

כַּיּוֹצֵא בוֹ: ([[שמות כה ח]]) &quot;וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ([[ירמיה כג כד]]) &quot;הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא&quot;? 
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ&quot;? {{הע-שמאל|המקדש עצמו אינו בית ה' אלא הוא קיום מצווה, והשוו גם [[ירמיה ז ד]].}}
כְּדֵי לְקַבֵּל שָׁכָר עַל הָעֲשִׂיָּה. 

כְּבַר שָׁבְתוּ תַּלְמִידִים בְּיַבְנֶה, וְלֹא שָׁבַת שָׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ו|תוספתא סוטה ז, ו,]] שם דורש ר' אלעזר את [[דברים לא יב|פרשת הקהל.]]
המשמעות הרחבה של הטענה כאן היא שלא רק המקדש ועולמו עומדים על קיום המצווה ולא על צורך ענייני, אלא כך גם המצווה החשובה בעולמם של חז&quot;ל, לימוד תורה, לעיתים אינה בגלל צורך ענייני אלא לקיים מצווה.}} 
וּכְשֶׁבָּאוּ תַּלְמִידָיו אֶצְלוֹ, אָמַר לָהֶם: &quot;מָה דְּבָרִים הָיָה לָכֶם בְּיַבְנֶה?&quot; 
אָמְרוּ לוֹ: &quot;אַחֲרֶיךָ רַבִּי!&quot; 
אָמַר לָהֶם: &quot;וּמִי שָׁבַת שָׁם?&quot; 
אָמְרוּ לוֹ: &quot;רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה.&quot; 
אָמַר לָהֶם: &quot;אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁבַת שָׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְלֹא חִדֵּשׁ לָכֶם דָּבָר?&quot; 
אָמְרוּ לוֹ: &quot;רַבִּי! כְּלָל זֶה דָּרַשׁ: 
([[דברים כט ט]]-י) &quot;אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יי אֱלֹהֵיכֶם, 
רָאשֵׁיכֶם, שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. 
טַפְּכֶם, נְשֵׁיכֶם&quot;. 
וְכִי מַה טַּף זֶה יוֹדֵעַ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרַע? 
אֶלָּא לִתֵּן שָׁכָר לִמְבִיאֵיהֶם, לְרַבּוֹת שְׂכָר עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, 
לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ([[ישעיה מב כא]]) &quot;יי חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&quot; 
אָמַר לָהֶם: &quot;אֵי זֶה דָבָר חִדֵּשׁ יָתֵר עַל זֶה?&quot; {{הע-שמאל|ר' יהושע מתפעל מהדרשה של ר' אלעזר, וטוען שאין חידוש גדול יותר.
ראו [[ביאור:משנה ברכות פרק א#משנה ה|ברכות א, ה,]] שם הקריאה 'הרי אני כבן שבעים שנה' מיוחסת לר' אלעזר בן עזריה עצמו.
הקריאה 'אין דור יתום' וכו' מופיעה גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ז|בתוספתא סוטה ז ז.]]}}
הֲרֵינִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי לְדָבָר זֶה בִּלְתִּי הַיּוֹם! 
אַשְׁרֵיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁאֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ! 
אֵין הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ!&quot; 
אָמְרוּ לוֹ: &quot;רַבִּי! עוֹד כְּלָל זֶה דָּרַשׁ: 
([[ירמיה טז יד]]-טו) &quot;לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יי, וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד: 
חַי יי, אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;. {{הע-שמאל|לעניין המשל של רשב&quot;י, והכללתו בקביעה 'צרות אחרונות משכחות את הראשונות' ראו [[ביאור:תוספתא/ברכות/א#יא|תוספתא ברכות א יא ואילך.]]}}
לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? 
לְאֶחָד שֶׁהָיָה מִתְאַוֶּה לְבָנִים, וְנוֹלְדָה לוֹ בַת, נוֹדֵר בְּחַיֶּיהָ. 
חָזַר וְנוֹלַד לוֹ בֶּן, הִנִּיחַ אֶת הַבַּת, וְהָיָה נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַבֵּן.&quot; 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? 
לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע בּוֹ זְאֵב. 
נִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְתַנֶּה נִסִּים שֶׁנֶּעֱשׂוּ לוֹ בַזְּאֵב. 
פָּגַע בּוֹ אֲרִי וְנִצַּל הֵימֶנּוּ. הִנִּיחַ מַעֲשֵׂה זְאֵב, וְהָיָה מְתַנֶּה נִסִּים שֶׁנֶּעֱשׂוּ לוֹ בַאֲרִי. 

כַּיּוֹצֵא בוֹ דָרַשׁ: ([[בראשית כה יט]]) &quot;וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל&quot;, 
עָבַר שֵׁם הָרִאשׁוֹן וְנִתְקַיַּם הַשֵּׁנִי. {{הע-שמאל|גם ענייני החלפת השמות מוצגים [[ביאור:תוספתא/ברכות/א#יב|בתוספתא שם.]]}} 
כַּיּוֹצֵא בוֹ דָרַשׁ: ([[בראשית יז ה]]) &quot;וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם&quot;, 
עָבַר שֵׁם הָרִאשׁוֹן וְנִתְקַיַּם הַשֵּׁנִי. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ דָרַשׁ: ([[בראשית יז טו]]) &quot;וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם: 
שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי, כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ.&quot; 
עָבַר שֵׁם הָרִאשׁוֹן וְנִתְקַיַּם הַשֵּׁנִי. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ דָרַשׁ: ([[בראשית לב כח]]) &quot;וַיֹּאמֶר: לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, 
כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.&quot; 
שֵׁם הָרִאשׁוֹן נִתְקַיֵּם לוֹ, וְשֵׁם הַשֵּׁנִי נִתּוֹסַף לוֹ. 
יִצְחָק, לֹא נִשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ, שֶׁנִּקְרָא מִפִּי הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא. 

וּשְׁלֹשָׁה הֵם שֶׁנִּקְרְאוּ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא: {{הע-שמאל|הרחבה של השורה האחרונה בדרשה הקודמת, המסבירה מדוע שמו של יצחק לא השתנה, בניגוד לשמותיהם של אביו ושל בנו.}}
יִצְחָק וּשְׁלֹמֹה וְיֹאשִׁיָּה. 
בְּיִצְחָק מַהוּ אוֹמֵר? ([[בראשית יז יט]]) &quot;אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, 
וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק&quot;. 
בִּשְׁלֹמֹה מַהוּ אוֹמֵר? ([[דברי הימים א כב ח]]) &quot;הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ, הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה, 
וַהֲנִיחוֹתִי לוֹ מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב, כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ, 
וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו.&quot; 
בְּיֹאשִׁיָּהוּ מַהוּ אוֹמֵר? ([[מלכים א יג ב]]) &quot;וַיִּקְרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יי וַיֹּאמֶר: 
מִזְבֵּחַ, מִזְבֵּחַ! כֹּה אָמַר יי: הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד, יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ, 
וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ, 
וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ.&quot; 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים, {{ב|אַף יִשְׁמָעֵאל בַּגּוֹיִם.|נקרא שמו מפי הקב&quot;ה}} 

מָצִינוּ שְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וּמַעֲשֵׂיהֶם גְּלוּיִים לַמָּקוֹם עַד שֶׁלֹּא נוֹצְרוּ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ירמיה א ה]]) &quot;בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן, יְדַעְתִּיךָ, {{הע-שמאל|הרחבה לדרשה הקודמת, שבה נקראו שמות לשלושה צדיקים לפני שנוצרו. כאן טוענים שגם מעשיהם גלויים מראש. 
הדרשה מאתגרת את עיקרון הבחירה החפשית של הרמב&quot;ם.}}
וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם, הִקְדַּשְׁתִּיךָ, נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ.&quot; 
מָצִינוּ שְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁלַּצַּדִּיקִים, שְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁלָּרְשָׁעִים, מְנַיִן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[תהלים נח ד]]) &quot;זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם, תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָב.&quot; 

([[שמות יג ג]]) &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם: זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה ברכות פרק א#משנה ה|ברכות א, ה.]] הפסוק מ[[ירמיה טז יד]] הופיע לעיל בדרשה על שינוי הצרות.}}
אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יי אֶתְכֶם מִזֶּה, 
וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ.&quot; 
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁמַּזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּיָּמִים, בַּלֵּילוֹת מְנַיִן? 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דברים טז ג]]) &quot;לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם 
כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ&quot;, 
&quot;יְמֵי חַיֶּיךָ&quot;, הַיָּמִים, &quot;כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ&quot;, הַלֵּילוֹת. כְּדִבְרֵי בֶּן זוֹמָא. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: &quot;יְמֵי חַיֶּיךָ&quot;, בָּעוֹלָם הַזֶּה, 
&quot;כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ&quot;, לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. 
אָמַר לָהֶם בֶּן זוֹמָא: עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם לֶעָתִיד לָבֹא, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ירמיה טז יד]]-טו) &quot;לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יי, וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד: 
חַי יי, אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם! 
כִּי אִם: חַי יי אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן!&quot; 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ([[ירמיה כג ח]]) &quot;אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא&quot;, {{הע-שמאל|ר' נתן דורש 'אשר העלה' – ממצרים, 'ואשר הביא' – מארץ צפון.}}
מַגִּיד שֶׁמַּזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם לֶעָתִיד לָבֹא. 

וּמְנַיִן שֶׁאוֹמְרִים: &quot;בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, {{הע-שמאל|דרשות אסמכתא לתפילת שמונה עשרה ולברכת המזון.}}
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב&quot;? 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות ג טו]]) &quot;וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה: 
כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: יי אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי, 
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב&quot;. 
וּמְנַיִן שֶׁהֵן מְבָרְכִין עַל הַמָּזוֹן? 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דברים ח י]]) &quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ&quot;, זוֹ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה; 
&quot;עַל הָאָרֶץ&quot;, זוֹ בְּרָכָה שְׁנִיָּה; &quot;הַטֹּבָה&quot;, זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[דברים ג כה]]) &quot;הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן.&quot; 
&quot;אֲשֶׁר נָתַן לָךְ&quot;, שֶׁגְּמָלַנוּ כָל טוֹב. 
רַבִּי חִיָּא בַּר נַחְמָנִי אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ&quot;.
מָה זֶה מְחֻסָּר &quot;אֲשֶׁר נָתַן לָךְ&quot;? - בֵּין מִדָּה טוֹבָה לְמִדַּת פֻּרְעָנוּת! {{הע-שמאל|ר' ישמעאל דורש לברך גם בזמן הפורענות, שניתנה גם היא מהקב&quot;ה. דורש 'אשר נתן לך' – מה שנתן! – בניגוד לדברי ר' יהודה [[ביאור:משנה ברכות פרק ו#משנה ג|בברכות ו ג.]] וראו גם [[ביאור:משנה ברכות פרק ט#משנה ה|ברכות ט ה.]]}}

אֵין לִי אֶלָּא מָזוֹן שֶׁהוּא טָעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו; לְפָנָיו מְנַיִן? 
הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: &quot;קַל וָחֹמֶר הוּא: מָה, כְּשֶׁאָכַל וְשָׂבַע, הֲרֵי הוּא טָעוּן בְּרָכָה, 
כְּשֶׁהוּא תָּאֵב, לֹא כָל שֶׁכֵּן? {{הע-שמאל|ברכה לפני המזון נלמדת ע&quot;י ר' ישמעאל בקל וחומר, וע&quot;י ר' נתן משמואל הנביא. ר' יצחק לומד אותה מהמילה 'לחמך'. [[ביאור:תוספתא/ברכות/ד|בתוספתא ברכות ד א]] מוסיפים שהברכה מתירה את ההנאה, ומונעת ממנה להיחשב מעילה במעשי הקב&quot;ה.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ([[שמואל א ט יג]]) &quot;כְּבֹאֲכֶם הָעִיר, כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ, 
בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֹאכַל, כִּי לֹא יֹאכַל הָעָם עַד בֹּאוֹ, 
כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח, אַחֲרֵי כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים, 
וְעַתָּה עֲלוּ! כִּי אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ.&quot; 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ([[שמות כג כה]]) &quot;וַעֲבַדְתֶּם אֵת יי אֱלֹהֵיכֶם, 
וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ&quot;. 
אֵימָתַי הוּא &quot;לַחְמְךָ&quot;? עַד שֶׁלֹּא אֲכַלְתּוֹ. 

אֵין לִי אֶלָּא אֲכִילַת מָזוֹן שֶׁטָּעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, תּוֹרָה מְנַיִן? 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם מָזוֹן, שֶׁהוּא חַיֵּי שָׁעָה, {{הע-שמאל|ברכת התורה לפניה ולאחריה היא שיא הסוגיה. ר' ישמעאל לומד גם אותה בקל וחומר, כמו את הברכה שלפני המזון; ר' יהודה דורש בדומה לר' ישמעאל על 'אשר נתן לך' – את המילה 'הטובה', הנקשרת ללימוד תורה.}}
טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, 
תּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עוֹלָם הַבָּא, דִּין הוּא שֶׁתִּטְעֹן בְּרָכָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: &quot;הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ&quot;. 
מָה זֶה מְחֻסַּר 'טוֹבָה'? זוֹ תּוֹרָה, 
דִכְתִיב: ([[משלי ד ב]]) &quot;כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ.&quot; 

רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: {{הע-שמאל|דרשות של ר' חנינא ורבי על המברך והעונים לו, מעין הנהוג היום לומר 'ברוך הוא וברוך שמו'. כאן הנוסח שונה במקצת.}}
&quot;הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ([[דברים לב ג]]) &quot;כִּי שֵׁם יי אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ!&quot; 
&quot;כִּי שֵׁם יי אֶקְרָא&quot;, זֶה הַמְבָרֵךְ; &quot;הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ&quot;, אֵלּוּ הָעוֹנִים אַחֲרָיו. 
וּמָה הֵן עוֹנִים אַחֲרָיו? &quot;בָּרוּךְ יי הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם&quot;. 
וּכְשֶׁהוּא קוֹרֵא בִשְׁמוֹ, יְהוּ עוֹנִין אַחֲרָיו: &quot;בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֵד&quot;. 
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: ([[תהלים לד ד]]) &quot;גַּדְּלוּ לַיי אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו!&quot; 
רַבִּי אוֹמֵר: ([[משלי י ז]]) &quot;זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה&quot;, 
כְּשֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַצַּדִּיק, צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[תהלים קמה יז]]) &quot;צַדִּיק יי בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו.&quot; 
תֵּן לוֹ בְרָכָה, אָמֵן. 

&quot;וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ&quot; לַעֲשׁוֹת אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל. {{הע-שמאל|ר' יאשיה לומד מהלשון הסבילה 'לא יאכל', שגם המאכיל לאחר חמץ בפסח חייב. ר' יצחק לומד ממנה שהחמץ אסור גם בהנאה. כל אחד משניהם טוען שדרשת האחר מיותרת.}}
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאָסְרוֹ בַּהֲנָאָה? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ&quot;, לָמַדְנוּ שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה; 
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ&quot;? לַעֲשׁוֹת אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל. 
דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. וּמָה, אִם שְׁרָצִים קַלִּים, עָשָׂה בָהֶם אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל, 
חָמֵץ חָמוּר, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל? 
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ&quot;? לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאָסְרוֹ בַּהֲנָאָה. 

רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: ([[שמות יג ג]]-ד) &quot;לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. הַיּוֹם&quot;, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#כא|תוספתא פסחים ח כא,]] וכן גם [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ה|פסחים ט ה.]]}}
מַגִּיד שֶׁלֹּא אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל מַצָּה בְּמִצְרַיִם, אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד. 

([[שמות יג ד]]) &quot;הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב.&quot; {{הע-שמאל|כאן מופיע 'אביב' כעונה נוחה ליציאה בשנה, ולא במובנו החקלאי כשלב בהבשלת החיטה.
בהמשך נדרשת המילה 'בכושרות' במובן דומה: עונה נוחה להליכה.}}
שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;חֹדֶשׁ הָאָבִיב&quot;, אֶלָּא חֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָּשֵׁר לָכֶם, 
לֹא חַמָּה קָשָׁה וְלֹא גְּשָׁמִים. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ([[תהלים סח ל]]) &quot;מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, 
מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת&quot;, 
שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בַּכּוֹשָׁרוֹת&quot;, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בַּכּוֹשָׁרוֹת&quot;? 
אֶלָּא חֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָשֵׁר לָכֶם, לֹא חַמָּה קָשָׁה וְלֹא גְּשָׁמִים. 

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;בַּכּוֹשָׁרוֹת&quot;, אֵלּוּ בוֹכִים וְאֵלּוּ מְשׁוֹרְרִים: {{הע-שמאל|דרשה נוספת על 'בכושרות', המחלקת את המילה: 'בכו-שרות'.}}
מִצְרָיִם בּוֹכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[במדבר לג ד]]) &quot;וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים&quot;, 
וְיִשְׂרָאֵל מְשׁוֹרְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ([[תהלים קיח טו]]-טז) &quot;קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים, 
יְמִין יי עֹשָׂה חָיִל. יְמִין יי רוֹמֵמָה&quot;. 
שֶׁהַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְרוֹמֵם עַל מִצְרָיִם. 

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: &quot;בַּכּוֹשָׁרוֹת&quot;, {{ב|בְּמַעֲשֵׂי הֶכְשֵׁרוּת|חסד}} שֶׁלָּהֵם. {{הע-שמאל|דרשה שלישית על 'בכושרות', מלשון כשרות. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ה|לעיל פרשה ה,]] כדעת ר' אלעזר הקפר, שישראל היו זכאים וראויים להיגאל בזכות מעשיהם הטובים.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ([[שמות לח ח]]) &quot;בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת&quot;. 

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: &quot;בִּזְכוּת אַבְרָהָם אָבִינוּ הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, {{הע-שמאל|ראב&quot;ע טוען שיצאו ממצרים בזכות אבות, וליתר דיוק – בזכות אברהם, שעמו נכרתה ברית בין הבתרים.}}
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[תהלים קה מב]]) &quot;כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ, אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ.&quot; 
וְאוֹמֵר: ([[תהלים קה מג]]) &quot;וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן, בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו.&quot; 

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בִּזְכוּת הַמִּילָה הוֹצִיאָם הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא, {{הע-שמאל|דרשה דומה לזו של ר' מתיא בן חרש, [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ה|לעיל פרשה ה.]]}}
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[יחזקאל טז ז]]) &quot;וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ, וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, 
וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ חֲיִי! וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ חֲיִי!&quot; 

דָּבָר אַחֵר: {{ב|בִּזְרִיזוּת|במהירות, בלחץ של הקב&quot;ה.}} יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות יג ג]]) &quot;כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יי אֶתְכֶם מִזֶּה&quot;. 

דָּבָר אַחֵר: {{ב|בִּזְרִיזוּת עַצְמָן|בניגוד לדרשה הקודמת, בזכות קיום המצווה}} יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות יב יא]]) &quot;וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ: מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, 
נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם, וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם, וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, פֶּסַח הוּא לַיי.&quot; 

רַבִּי אוֹמֵר: ([[תהלים סח ל]]) &quot;מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, 
אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה.&quot; {{הע-שמאל|דרשה רביעית על 'בכושרות', הטוענת שישראל לא יצאו ממצרים אלא בחסדו של הקב&quot;ה, ולמעשה דינם היה להשאר שם; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ה|לעיל פרשה ה,]] דעת ר' יהודה בן בתירא.}}
סוֹרְרִים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁנּוֹהֵג עִמָּהֶם {{ב|בְּהֶכְשֵׁרוּת.|בחסד}} 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ([[יחזקאל כ ז]]-ט) &quot;וָאֹמַר אֲלֵהֶם: אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, 
וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ! אֲנִי יי אֱלֹהֵיכֶם. 
וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי, אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ, 
וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ. [...] 
וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי, לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם, 
אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.&quot; 
&quot;אַךְ סוֹרְרִים&quot;, סוֹרְרִים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁנּוֹהֵג עִמָּהֶם בְּהֶכְשֵׁרוּת. 

([[שמות יג ד]]) &quot;הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים&quot; שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב&quot;. {{הע-שמאל|בשנה של יציאת מצרים חל פסח באביב ולא היה צורך לעבר אותה, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ב|לעיל פרשה ב.]]}}
מַגִּיד שֶׁהַשָּׁנָה שֶׁיָּצְאוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֵינָהּ צְרִיכָה לְעַבֵּר.
}}

===פרשה יז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יג, ה-י'''
([[שמות יג ה]]) &quot;וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יי אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי&quot;. בָּאָרֶץ שִׁבְעָה עֲמָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְאֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר? {{הע-שמאל|אמנם לא נזכרו כאן הפריזי והגרגשי, אבל המדרש קובע שמדובר באותה הארץ, שהרי גם בדברים נזכר הביטוי &quot;כי יביאך ה'&quot;. המאפיין את הארץ הוא ההתנחלות של ישראל בה.}} 
הֲרֵי אַתָּה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן 'בִּיאָה' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[דברים ז א]]) 'בִּיאָה'; 
מַה לְּהַלָּן בְּאֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִין, שֶׁהֵן שִׁבְעָה בְמָקוֹם אַחֵר, הַכָּתוּב מְדַבֵּר, 
אַף כָּאן בְּאֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִין שֶׁהֵן שִׁבְעָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 

רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: ([[שמות יג ה]]) &quot;אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[דברים כו ב]]) &quot;וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה&quot;, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל הָאֲרָצוֹת בְּמַשְׁמָע! 
הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֱמַר כָּאן 'שְׁבוּעָה' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[דברים ו י]]) 'שְׁבוּעָה'; 
מַה לְּהַלָּן בְּאֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִים, שֶׁהֵם שִׁבְעָה בְמָקוֹם אַחֵר, {{הע-שמאל|הארץ היא עבר הירדן המערבי; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק א#משנה י|בכורים א י.]] המאפיין את הארץ הוא המחוייבות של הקב&quot;ה לשבועתו ומחוייבות ישראל לקיום המצוות שבה.}}
אַף כָּאן בְּאֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִים שֶׁהֵם שִׁבְעָה בְמָקוֹם אַחֵר. 

רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ&quot;, {{הע-שמאל|לדעת ר' יאשיה המאפיין את הארץ הוא יבוליה הפיזיים. כל שלוש הדרשות מסכימות שאין לייחס חשיבות למספר העממים שמרכיבים את הארץ.}}
וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[דברים ו ג]]) &quot;אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ&quot;. 
מַה לְּהַלָּן בְּאֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִים, שֶׁהֵן שִׁבְעָה בְמָקוֹם אַחֵר, 
אַף כָּאן בְּאֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִים, שֶׁהֵן שִׁבְעָה בְמָקוֹם אַחֵר. 

&quot;אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ&quot; וְהֵיכָן נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ? {{הע-שמאל|פירוט השבועות והנבואות לשלושת האבות. והשוו לדרשות על 'כאשר דיבר', [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|לעיל פרשה יב.]]}}
([[בראשית טו יח]]) &quot;בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יי אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: 
לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת.&quot; 
בְּיִצְחָק מַה הוּא אוֹמֵר? ([[בראשית כו ג]]) &quot;גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ, 
כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, 
וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ.&quot; 
בְּיַעֲקֹב הוּא אוֹמֵר: ([[בראשית כח יג]]) &quot;הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה&quot;. 

&quot;וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה&quot;. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|לעיל פרשה טו,]] על הפסוק 'זאת חוקת הפסח'. שם למד ר' יונתן את הלכות פסח דורות מהפסוק [[במדבר ט ג]] 'ככל חוקותיו', וכאן הוא לומד אותן מפסוקנו.}} 
כָּעֲבוֹדָה שֶׁעָבַדְתָּ בְמִצְרַיִם, כָּךְ עֲשֵׂה לַדּוֹרוֹת! דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן. 

([[שמות יג ו]]) &quot;שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת&quot;. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל מַצָּה בְּמַשְׁמָעוֹ! {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|לעיל פרשה ח,]] על הפסוק 'שבעת ימים מצות תאכלו'.}} 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[דברים טז ג]]) &quot;לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, 
שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת&quot;. 
לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבָּאִים לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ, 
וְאֵי זֶה זֶה? זֶה חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין: הַחִטִּין וְהַשְּׂעוֹרִים וְהַכֻּסְּמִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. 
יָצְאוּ אֹרֶז וְדֹחַן וְהַפְּרָגִין וְהַשַּׁמְשְׁמִין וְהַקִּטְנִיּוֹת, 
שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן. 

&quot;שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת&quot;, לַעֲשׁוֹת הָרִאשׁוֹן חוֹבָה, וּשְׁאָר הַיָּמִים רְשׁוּת. 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַעֲשׁוֹת הָרִאשׁוֹן רְשׁוּת, וְהָאַחֲרוֹן חוֹבָה? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|שם.]]}}
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות יב יח]]) &quot;בָּרִאשֹׁן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב&quot;. 
הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹב. הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן. 

&quot;שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת&quot;. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;שִׁבְעַת יָמִים&quot; 
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ([[דברים טז ח]]) &quot;שֵׁשֶׁת יָמִים&quot;. 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים אֵלּוּ? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|שם.]]}}
הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה הָיָה בַכְּלָל, יָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: 
מַה שְּׁבִיעִי רְשׁוּת, אַף כֻּלָּן רְשׁוּת. 
אִי מַה שְּׁבִיעִי רְשׁוּת, אַף לַיְלָה הָרִאשׁוֹן רְשׁוּת! 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות יב יח]]) &quot;בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם&quot;, 
הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה. 
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן. 
לַיְלָה הָרִאשׁוֹן חוֹבָה, וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים רְשׁוּת. 
הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִן הַכְּלָל יָצָא, מוּצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: 
מַה שְּׁבִיעִי רְשׁוּת, אַף כֻּלָּן רְשׁוּת. 

דָּבָר אַחֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ([[דברים טז ח]]) &quot;שֵׁשֶׁת יָמִים&quot; {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|שם.]]}}
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר:  &quot;שִׁבְעַת יָמִים&quot; 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ? אֶלָּא שִׁשָּׁה מִן הֶחָדָשׁ, וְשִׁבְעָה מִן הַיָּשָׁן. 

&quot;וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיי&quot;. לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|לעיל פרשה ז.]]}} 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[שמות יב יד]]) &quot;וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיי&quot;, 
אֵין לָךְ אֶלָּא יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא טָעוּן חֲגִיגָה, 
יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיי&quot;. 
אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן שֶׁהֵן טְעוּנִין חֲגִיגָה, 
חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד מְנַיִן? הֲרֵי אַתָּה דָן: 
הוֹאִיל וְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן קְרוּיִין &quot;מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot;, וְחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד קָרוּי &quot;מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot;, 
אִם לָמַדְתָּ עַל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, שֶׁהֵם קְרוּיִים &quot;מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot;, 
שֶׁהֵם טְעוּנִים חֲגִיגָה, 
אַף חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁהוּא קָרוּי &quot;מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot;, דִּין הוּא שֶׁיִּטְעֹן חֲגִיגָה. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן, 
שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם, הֵן טְעוּנִין חֲגִיגָה, 
חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, דִּין הוּא שֶׁיִּטְעֹן חֲגִיגָה. 

דָּבָר אַחֵר: אִם יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, 
וְאֵין טְעוּנִין חֲגִיגָה לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, הֲרֵי הֵן טְעוּנִין חֲגִיגָה, 
חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁהוּא טָעוּן חֲגִיגָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, לֹא דִּין הוּא שֶׁיִּטְעֹן חֲגִיגָה? 
אוֹ כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ חֲגִיגָה, יֵשׁ מַצָּה, כָּל זְמַן שֶׁאֵין חֲגִיגָה, אֵין מַצָּה, {{הע-שמאל|גם אם לא נכנס למקדש במשך שבעת ימי הפסח ואינו חייב להביא חגיגה – חייב לאכול מצה.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר ([[שמות יג ז]]) &quot;מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים&quot;. 

([[שמות יג ז]]) &quot;מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ עַל הֶחָמֵץ שֶׁהוּא אָסוּר מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה. {{הע-שמאל|דורש '''את''' – לרבות ביום יד אחרי חצות.}}
מְנַיִן שֶׁהוּא אָסוּר מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים&quot;. 
מִכָּן הָיָה ([[ביאור:משנה פסחים פרק א#משנה ג|פסחים א ג]]) רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ: 
אוֹר אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בַּשַּׁחְרִית, וּבְשָׁעַת הַבִּעוּר. 

&quot;וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר&quot;, 
הִקִּישׁ חָמֵץ לַשְּׂאוֹר, וּשְׂאוֹר לֶחָמֵץ: {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה י|לעיל פרשה י.]]}}
מָה זֶה בְּ'בַל יֵרָאֶה', אַף זֶה בְּ'בַל יֵרָאֶה'; 
מָה זֶה בְּ'בַל יִמָּצֵא' אַף זֶה בְּ'בַל יִמָּצֵא'; 
מָה זֶה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, אַף זֶה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. 

&quot;בְּכָל גְּבֻלֶךָ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה י|שם.]]}}
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות יב יט]]) &quot;שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם&quot;, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כִּשְׁמוּעוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בְּכָל גְּבֻלֶךָ&quot;. 
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר &quot;בְּבָתֵּיכֶם&quot;? מָה בֵּיתָךְ בִּרְשׁוּתָךְ, אַף גְּבוּלָךְ בִּרְשׁוּתָךְ; 
יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בִרְשׁוּת נָכְרִי, 
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָכֹל לְבַעֲרוֹ, אֲבָל אֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. 
יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁלַּנָּכְרִי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל, וְחָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, 
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ, אֲבָל אֵינוֹ יָכֹל לְבַעֲרוֹ. 
אַתָּה אוֹמֵר, לְכָךְ בָּא, אוֹ אֵינוֹ בָא אֶלָּא לְלַמֵּד 
בַּגְּבוּלִין שִׁבְעָה וּבַבָּתִּים לְעוֹלָם? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[דברים טז ד]]) &quot;לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים&quot;, 
מָה בַּגְּבוּלִין שִׁבְעָה, אַף בַּבָּתִּים שִׁבְעָה. 

([[שמות יג ח]]) &quot;וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי, מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ! {{הע-שמאל|דורש 'זה', שניתן להצביע על המצה והמרור (ובמקדש גם על הפסח).
ההגדה של פסח מסיקה מהדרשה הזאת את המצווה לספר ביציאת מצרים.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בַּיּוֹם הַהוּא&quot;. 
אִי בַּיּוֹם הַהוּא, יָכֹל מִבְּעוֹד יוֹם? תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;בַּעֲבוּר זֶה&quot;, 
בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ עַל שֻׁלְחָנָךְ. 

&quot;בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|השאלה המיוחסת לרשע היתה על הלכות הבכורים, וכאן אין שאלה אלא רק אמירה של האב; אבל הדרשה מעדיפה למצוא כאן את התשובה לבן הרשע.
הבן הרשע, בניגוד לחכם, התם ושאינו יודע לשאול, אינו מאופיין ברמת חכמתו אלא במוטיבציה שלו שלא לקיים מצוות. נראה שמדובר בבן נוצרי, וההתיחסות לבן היא במסגרת המאבק של חז&quot;ל בנוצרים הראשונים.
לדרשה המלאה על ארבעת הבנים ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יח|לקמן פרשה יח.]]}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[שמות יב כו]]) &quot;מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?&quot; 
אֶלָּא זֶה בֶּן רָשָׁע הוּא, שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל. 
וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, אַף אַתָּה, הוֹצִיאֵהוּ מִן הַכְּלָל! 
&quot;בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם&quot;, לִי וְלֹא לָךְ! 
וּלְפִי שֶׁהוֹצֵאתָ אֶת עַצְמָךְ מִן הַכְּלָל, אִלּוּ הָיִיתָ שָׁם, לֹא הָיִיתָ נִגְאָל. 

([[שמות יג ט]]) &quot;וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ&quot;, זֶה כֶּרֶךְ אֶחָד שֶׁלְּאַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת. 
וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה: תֵּן תְּפִלִּין בַּיָּד, תֵּן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, {{הע-שמאל|הלכות התפילין: בתפילין של יד נמצאות ארבע הפרשיות ביחד, בכרך אחד, ואילו בתפילין של ראש הן מחולקות לארבעה כרכים (תאים), המחוברים זה לזה ככיס אחד. הדרשה עוסקת בהבדל בין 'טוטפות' בלשון רבים לבין 'אות' ו'זכרון' בלשון יחיד.}}. 
מַה בָּרֹאשׁ אַרְבַּע טוֹטָפוֹת, אַף בַּיָּד אַרְבַּע טוֹטָפוֹת! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ&quot;, כֶּרֶךְ אֶחָד שֶׁלְּאַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת. 
יָכֹל כַּשֵּׁם שֶׁבַּיָּד כֶּרֶךְ אֶחָד, כָּךְ בָּרֹאשׁ כֶּרֶךְ אֶחָד? 
וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה: תֵּן תְּפִלִּין בַּיָּד, תֵּן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, 
מַה בַּיָּד כֶּרֶךְ אֶחָד, אַף בָּרֹאשׁ כֶּרֶךְ אֶחָד! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;לְטֹטָפֹת&quot;, &quot;לְטוֹטָפֹת&quot;, הֲרֵי אַרְבַּע טוֹטָפוֹת אֲמוּרוֹת. 
אוֹ יַעֲשֶׂה אַרְבַּע כִּיסִין שֶׁלְּאַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ&quot;, כִּיס אֶחָד שֶׁלְּאַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת. 

&quot;עַל יָדְךָ&quot;, עַל גֹּבַהּ שֶׁלַּיָּד. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל יָדְךָ כְּמַשְׁמָעוֹ? 
הַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה: תֵּן תְּפִלִּין בַּיָּד, תֵּן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, {{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, שבה לא הוקשו תפילין של יד לתפילין של ראש, כאן הן מוקשים זה לזה.}}
מַה בָּרֹאשׁ, עַל גֹּבַהּ שֶׁלָּרֹאשׁ, אַף בַּיָּד, עַל גֹּבַהּ שֶׁלַּיָּד. 

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: &quot;עַל יָדְךָ&quot;, עַל גֹּבַהּ שֶׁלַּיָּד. {{הע-שמאל|תפילין של יד מוסתרים, בניגוד לתפילין של ראש.}}
אַתָּה אוֹמֵר עַל גֹּבַהּ שֶׁלַּיָּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא {{ב|עַל הַיָּד כְּמַשְׁמָעוֹ?|על כף היד}} 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ&quot;, 
&quot;לְךָ לְאוֹת&quot;, וְאֵינָהּ אוֹת לַאֲחֵרִים. 

רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: עַל גֹּבַהּ שֶׁלַּיָּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל יָדְךָ כְּמַשְׁמָעוֹ? {{הע-שמאל|תפילין של יד מונחים מול הלב, ולכן הם על גובה היד, כלומר על הזרוע.}}
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[דברים יא יח]]) &quot;וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם&quot;, 
לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַלֵּב. 
וְאֵי זֶה הוּא דָּבָר שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַלֵּב? זֶה גֹּבַהּ שֶׁלַּיָּד. 

&quot;עַל יָדְךָ&quot;, זֶה שְׂמֹאל. {{הע-שמאל|לדרשת ר' יצחק מובן מדוע מונחים התפילין על יד שמאל; אבל לפי שאר הדרשות יש להוכיח זאת. הדרשה טוענת שסתם 'יד' היא יד שמאל, שהרי בישעיה ובשופטים המשלים של 'יד' היא 'ימין', ומכאן שיד היא שמאל.}}
אַתָּה אוֹמֵר זֶה שְׂמֹאל, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין? 
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ישעיה מח יג]]) &quot;אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ, 
וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם, קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם, יַעַמְדוּ יַחְדָּו&quot;. 
וְאוֹמֵר: ([[שופטים ה כו]]) &quot;יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה, 
וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים&quot;. 
הָא אֵינוֹ יָד בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שְׂמֹאל. 

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ([[דברים ו ח]]-ט) &quot;וּקְשַׁרְתָּם&quot;, &quot;וּכְתַבְתָּם&quot;, {{הע-שמאל|ר' נתן מוכיח שמדובר ביד שמאל, כי קושרים את התפילין באמצעות יד ימין.}}
מַה כְּתִיבָה בַּיָּמִין, אַף קְשִׁירָה בַּיָּמִין. 

אַבָּא יוֹסֵה {{ב|הֶחָרָם|הדייג}} אוֹמֵר: &quot;מָצִינוּ שֶׁהַיָּמִין קְרוּיָה יָד. {{הע-שמאל|אבא יוסה מראה שהדרשות דלעיל, מישעיה ומשופטים, הן רק אסמכתות (זכר לדבר) – לפי הפסוק מבראשית, המכנה את שתי ידיו של יעקב 'יד'. הוא מסיק שלעיתים יש להניח את התפילין ביד ימין,  כגון הגידם או האיטר.}}
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, 
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[בראשית מח יד]]) &quot;וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ... שיכל את ידיו&quot;. 
וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;עַל יָדְךָ&quot;? לְהָבִיא אֶת הַגִּדֵּם, שֶׁיְּהֵא נוֹתֵן בַּיָּמִין. 

&quot;וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה, וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ&quot;. 
כָּל זְמַן שֶׁלַּיָּד בַּיָּד, תֵּן אֶת שֶׁלָּרֹאשׁ בָּרֹאשׁ. {{הע-שמאל|סדר הנחת וחליצת התפילין הוא יד-ראש-ראש-יד.}}
מִכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּפִלִּין, כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן, 
נוֹתֵן שֶׁלַּיָּד, וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן שֶׁלָּרֹאשׁ, 
וּכְשֶׁהוּא חוֹלֵץ, חוֹלֵץ אֶת שֶׁלָּרֹאשׁ, וְאַחַר כָּךְ חוֹלֵץ אֶת שֶׁלַּיָּד. 

&quot;בֵּין עֵינֶיךָ&quot; עַל גֹּבַהּ שֶׁלָּרֹאשׁ. {{הע-שמאל|המקום שבו מניחים תפילין של ראש הוא בחלק העליון של הראש, ולא בין העיניים – במקום שבו צומח השער, שאם יגלחוהו יעברו על איסור קורחה.}}
אַתָּה אוֹמֵר גֹּבַהּ שֶׁלָּרֹאשׁ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בֵּין עֵינֶיךָ כִּשְׁמוּעוֹ? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[דברים יד א]]) &quot;בָּנִים אַתֶּם לַיי אֱלֹהֵיכֶם, 
לֹא תִתְגֹּדְדוּ, וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת&quot;. 
מָה &quot;בֵּין עֵינֵיכֶם&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, עַל גֹּבַהּ שֶׁלָּרֹאשׁ, 
אַף &quot;בֵּין עֵינֶיךָ&quot; הָאָמוּר כָּאן, עַל גֹּבַהּ שֶׁלָּרֹאשׁ. 

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה: {{הע-שמאל|בין העיניים יש איזור הגבות שהוא שעיר ומטמא בשיער צהוב, ואיזור עור הפנים שמטמא בשיער לבן. בגובה הראש כל האיזור מטמא בשיער צהוב; וכיוון שיש להשוות בין תפילין של יד לתפילין של ראש מסיק ר' יהודה שהתפילין בראש הוא בגובה של ראש.}}
תֵּן תְּפִלִּין בַּיָּד, תֵּן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, 
מַה בַּיָּד, מָקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי לִטַּמֵּא בְּנֶגַע אֶחָד, 
אַף בָּרֹאשׁ, מָקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי לִטַּמֵּא בְּנֶגַע אֶחָד. 

&quot;לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יי בְּפִיךָ&quot;, {{הע-שמאל|הנשים פטורות מתפילין כי הן פטורות מלימוד תורה. (לא הוזכר כאן השיקול של מצוות עשה שהזמן גרמה). וראו גם [[ביאור:משנה ברכות פרק ג#משנה ג|ברכות ג ג.]] למרות זאת מסופר על נשים ועבד שהניחו תפילין, ונראה שמדובר במצוות רשות עבורן.}}
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות יג ט]]) &quot;וְהָיָה לְךָ לְאוֹת&quot;, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף הַנָּשִׁים בְּמַשְׁמָע! 
וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וּמְזוּזָה מִצְוַת 'עֲשֵׂה', וּתְפִלִּין מִצְוַת 'עֲשֵׂה', 
אִם לָמַדְתָּ עַל מְזוּזָה, שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּנָּשִׁים כְּבָאֲנָשִׁים, 
יָכֹל אַף תְּפִלִּין יִנְהֲגוּ בַּנָּשִׁים כְּבָאֲנָשִׁים? 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות יג ט]]) &quot;לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יי בְּפִיךָ&quot;. 
לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְמִי שֶׁהוּא חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. 
מִכָּן אָמְרוּ: הַכֹּל חַיָּבִין בַּתְּפִלִּין, חוּץ מִנָּשִׁים וַעֲבָדִים. 
מִיכָל בַּת כּוּשִׁי הָיְתָה מַנַּחַת תְּפִלִּין. אִשְׁתּוֹ שֶׁלְּיוֹנָה הָיְתָה עוֹלָה לָרְגָלִים, 
טְבִי עַבְדּוֹ שֶׁלְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה מַנִּיחַ תְּפִלִּין. 

&quot;וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יי בְּפִיךָ&quot;. 
מִכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין, כְּאִלּוּ קוֹרֵא בַתּוֹרָה, {{הע-שמאל|קישור נוסף בין תפילין ללימוד תורה.}}
וְכָל הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה פָּטוּר מִן הַתְּפִלִּין. 

([[שמות יג י]]) &quot;וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות יג ט]]) &quot;וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ&quot;, {{הע-שמאל|מציג את הפרשנות שגם הקטן חייב בתפילין ודוחה אותה; הקטן פטור מתפילין אם אינו יכול לשמור עליהם בצורה מכובדת; וראו [[ביאור:משנה ברכות פרק ג#משנה ג|ברכות ג, ג.]] כאן, ובדך כלל בספרות התנאים, 'קטן' הוא פעוט, ולא מדובר על נער בגיל פחות מ13; וראו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/א#ב|תוספתא חגיגה א, ב:]] 'יודע לשמור תפיליו – אביו לוקח לו תפילין.'}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף הַקְּטַנִּים בְּמַשְׁמָע! 
וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וּמְזוּזָה מִצְוַת 'עֲשֵׂה', וּתְפִלִּין מִצְוַת 'עֲשֵׂה', 
אִם לָמַדְתָּ עַל מְזוּזָה, שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּקְּטַנִּים כְּבַגְּדוֹלִים, 
אַף תְּפִלִּין יִנְהֲגוּ בַּקְּטַנִּים כְּבַגְּדוֹלִים!
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת&quot;, 
לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלִּין. 
מִכָּן אָמְרוּ: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלִּין, הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה לוֹ תְּפִלִּין. 

&quot;וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת&quot;, זוֹ חֻקַּת תְּפִלִּין. {{הע-שמאל|לימוד במידה 'דבר הלמד מעניינו'.}}
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ חֻקַּת תְּפִלִּין, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חֻקַּת כָּל הַמִּצְווֹת? 
אָמַרְתָּ, בַּמֵּי הָעִנְיָן מְדַבֵּר? בַּתְּפִלִּין. 

&quot;מִיָּמִים יָמִימָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הגבלת זמן הנחת התפילין ליום בלבד, וראו גם בדרשה הבאה.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְהָיָה לְךָ לְאוֹת&quot;, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף הַלֵּילוֹת בְּמַשְׁמָע! 
וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וּמְזוּזָה מִצְוַת 'עֲשֵׂה', וּתְפִלִּין מִצְוַת 'עֲשֵׂה', 
אִם לָמַדְתָּ עַל מְזוּזָה שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּלֵּילוֹת כְּבַיָּמִים, 
יָכֹל אַף תְּפִלִּין נוֹהֲגִין בַּלֵּילוֹת כְּבַיָּמִים! 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;מִיָּמִים יָמִימָה&quot;, בַּיָּמִים אַתָּה נוֹתֵן, וְלֹא בַלֵּילוֹת. 

דָּבָר אַחֵר: ([[שמות יג י]]) &quot;מִיָּמִים יָמִימָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הגבלת זמן הנחת התפילין לימי החול בלבד. 'ימים ימימה' – בימים רגילים, ימי חול.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְהָיָה לְךָ לְאוֹת&quot;, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים בְּמַשְׁמָע! 
וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וּמְזוּזָה מִצְוַת 'עֲשֵׂה', וּתְפִלִּין מִצְוַת 'עֲשֵׂה', 
אִם לָמַדְתָּ עַל מְזוּזָה שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, 
יָכֹל אַף תְּפִלִּין יִנְהֲגוּ בַשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;מִיָּמִים יָמִימָה&quot;, יָצְאוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. 

רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;מִיָּמִים יָמִימָה.&quot; {{הע-שמאל|ניסוח נוסף של הדרשה דלעיל.}}
הוֹאִיל וּמְזוּזָה מִצְוַת 'עֲשֵׂה', וּתְפִלִּין מִצְוַת 'עֲשֵׂה', 
אִם לָמַדְתָּ עַל מְזוּזָה שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, 
יָכֹל אַף תְּפִלִּין כֵּן? תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;מִיָּמִים יָמִימָה&quot;. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;מִיָּמִים יָמִימָה&quot;. {{הע-שמאל|ניסוח שלישי לאותו רעיון. הפעם דורש 'מימים' במובן 'חלק מהימים'.}}
יֵשׁ יָמִים שֶׁאַתָּה נוֹתֵן, וְיֵשׁ יָמִים שֶׁאֵין אַתָּה נוֹתֵן, 
יָצְאוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. 

רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הוֹאִיל וְשַׁבָּת קְרוּיָה ([[שמות לא יג]]) 'אוֹת', וּתְפִלִּין קְרוּיִין ([[שמות יג ט]]) 'אוֹת', 
לֹא יִתֵּן אוֹת בְּתוֹךְ אוֹת, אוֹ יִתֵּן אוֹת בְּתוֹךְ אוֹת? {{הע-שמאל|השבת והתפילין מעידים על הקשר בין ישראל לקב&quot;ה, וראו גם לעיל הדרשה על הפסוק 'ולזכרון בין עיניך' המייתר הנחת תפילין למי שקורא בתורה; אבל אי אפשר לוותר על השבת לצורך הנחת תפילין, כי בשבת נזכרת הברית בפירוש ולכן היא עדיפה.}}
אָמַרְתָּ, תִּדְחֶה שַׁבָּת שֶׁהִיא קְרוּיָה אוֹת וּבְרִית 
לַתְּפִלִּין שֶׁאֵינָן קְרוּיִין אֶלָּא אוֹת בִּלְבַד. 

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הוֹאִיל וְשַׁבָּת קְרוּיָה אוֹת, וּתְפִלִּין קְרוּיִין אוֹת, {{הע-שמאל|דרשה דומה לקודמת – הפעם העדיפות של השבת היא כי ענשה מרובה ומעיד על חומרתה.}}
לֹא יִתֵּן אוֹת בְּתוֹךְ אוֹת, אוֹ יִתֵּן אוֹת בְּתוֹךְ אוֹת? 
אָמַרְתָּ, תִּדְחֶה שַׁבָּת, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת וּמִיתַת בֵּית דִּין, 
לַתְּפִלִּין, שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן לֹא כָרֵת וְלֹא מִיתַת בֵּית דִּין. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;מִיָּמִים יָמִימָה&quot;. 
מַגִּיד שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת הַתְּפִלִּין אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. {{הע-שמאל|לפי בית הלל יש לבדוק את התפילין בכל 'ימים', כלומר פעם בשנה.
נראה שלפנינו מחומרי בית הלל, ומשום מה לא הופיעו במסכת עדיות. גם הסדר אינו אופייני, שהרי בדרך כלל מקדימים את דברי בית שמאי; וראו [[ירושלמי עירובין י א]], שם החליפו את בית הלל שכאן בבית שמאי וכן את דברי שמאי בדברי הלל הזקן.}}
נֶאֱמַר כָּאן: &quot;מִיָּמִים יָמִימָה&quot;, 
וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ([[ויקרא כה כט]]) &quot;יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ&quot;. 
מַה &quot;יָּמִים&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, אֵין פָּחוּת מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, 
אַף &quot;יָמִים&quot; הָאֲמוּרִים כָּאן, אֵין פָּחוּת מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. 
דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. 
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָדְקָן עוֹלָמִית. 
שַׁמַּי הַזָּקֵן אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁלַּאֲבִי אִמָּא.
}}

===פרשה יח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על שמות יג, יא-טז'''
([[שמות יג יא]]) &quot;וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יי אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי&quot;. {{הע-שמאל|דרשה בזכות הכנענים, למרות שקוללו ע&quot;י נח. זאת בניגוד למגמה, המתבטאת למשל [[ספרא (מלבי&quot;ם)/פרשת אחרי מות/פרק יג|בספרא אחרי מות פרק יג, ו.]]}}
זָכָה כְנַעַן שֶׁתִּקָּרֵא הָאָרֶץ עַל שְׁמוֹ. וְכִי מָה עָשָׂה כְּנַעַן? 
אֶלָּא, כֵּיוָן שֶׁשָּמַע כְּנַעַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ, עָמַד וּפִנָּה מִפְּנֵיהֶם. 
אָמַר לוֹ הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה פִנִּיתָ מִפְּנֵי בָּנַי, 
אַף אֲנִי אֶקְרָא הָאָרֶץ עַל שְׁמָךְ, וְאֶתֵּן לָךְ אֶרֶץ יָפָה כְּאַרְצָךְ. 
וְאֵי זוֹ זוֹ? זוֹ אַפְרִיקָא. 

וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ([[בראשית י טו]]) &quot;וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת.&quot; {{הע-שמאל|גם חת בן כנען זוכה לדרשה אוהדת, במו&quot;מ על מערת המכפלה, בו מכונים תושבי חברון 'בני חת'; אבל קשה, שלא מצאנו שעזב לאפריקה.}}
וּכְתִיב: ([[בראשית כג ה]]-ו) &quot;וַיַּעֲנוּ בְנֵי חֵת אֶת אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ: 
שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ, בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ, 
אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ.&quot; 
אָמַר לָהֶם הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם כִּבַּדְתֶּם אֶת יְדִידַי, 
אַף אֲנִי אֶקְרָא הָאָרֶץ עַל שִׁמְכֶם, וְאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ יָפָה כְּאַרְצְכֶם 
וְאֵי זוֹ זוֹ? זוֹ אַפְרִיקִי. 

&quot;כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ&quot;. {{הע-שמאל|המדרש מצביע על השבועה של הקב&quot;ה ליוצאי מצרים וגם לשלושת האבות; והשוו לעיל, פרשה יז, על הפסוק 'אשר נשבע לאבותיך'.}}
וְהֵיכָן נִשְׁבַּע לָךְ? ([[שמות ו ח]]) &quot;וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ 
אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, 
וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יי.&quot; 

&quot;וְלַאֲבֹתֶיךָ&quot;. וְהֵיכָן נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ? 
בְּאַבְרָהָם כְּתִיב: ([[בראשית טו יח]]) &quot;בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יי אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר&quot;; 
בְּיִצְחָק כְּתִיב: ([[בראשית כו ג]]) &quot;גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ, 
כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, 
וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ.&quot; 
בְּיַעֲקֹב כְּתִיב: ([[בראשית כח יג]]) &quot;הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ.&quot; 

&quot;וּנְתָנָהּ לָךְ&quot;, שֶׁלֹּא תְּהֵא בְעֵינֶיךָ כִּירוּשַׁת אָבוֹת, {{הע-שמאל|מסר חשוב גם לדורנו!}}
אֶלָּא תְּהֵא בְעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נְתוּנָה לָךְ. 

([[שמות יג יב]]) &quot;וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם&quot;. {{הע-שמאל|ההעברה בבכורות אינה העברה תחת השבט אלא הפרשתם לקרבן.}}
אֵין הַעֲבָרָה אֶלָּא הַפְרָשָׁה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ([[במדבר כז ח]]) &quot;וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ&quot;. 

שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּי אוֹמֵר: &quot;וְהַעֲבַרְתָּ&quot;, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר? {{הע-שמאל|לעניין מעשר בהמה ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ט#משנה ד|בכורות ט ד.]] הדרשה מנסה ללמוד את פטור היתום מקל וחומר, ומשנכשלה בכך ('לא זכיתי מן הדין') עוברת ללימוד מגזירה שווה מלשון העברה שבפרשתנו.
לפי הדרשה אין הבכור היתום מקודש, ולא שמענו על כך במשנה ובתוספתא; וראו [[שמות כב כט]] ואת הדיון עליו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|לקמן כספא יט.]] הפטור של היתום מבכורה רמוז שם אבל לא נאמר במפורש. וראו [[תוספות יום טוב על בכורות ט#משנה ד|תויו&quot;ט בכורות ט ד.]]}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[ויקרא כז לב]]) &quot;כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט&quot;, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף הַיָּתוֹם בְּמַשְׁמָע! 
וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה, אִם בַּעַל מוּם, שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, 
הֲרֵי הוּא נִכְנָס לַדֵּיר לְהִתְעַשֵּׂר, יָתוֹם, שֶׁהוּא כָשֵׁר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, 
לֹא יְהֵא נִכְנָס לַדֵּיר לְהִתְעַשֵּׂר? וַהֲרֵי הַלָּקוּחַ יוֹכִיחַ, 
שֶׁהוּא כָשֵׁר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאֵינוֹ נִכְנָס לַדֵּיר לְהִתְעַשֵּׂר! 
הוּא יוֹכִיחַ עַל הַיָּתוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָשֵׁר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, 
לֹא יְהֵא נִכְנָס לַדֵּיר לְהִתְעַשֵּׂר. 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַּלָּקוּחַ, שֶׁאֵינוֹ נוֹלָד בִּרְשׁוּתוֹ, לְכָךְ אֵינוֹ נִכְנָס לַדֵּיר לְהִתְעַשֵּׂר, 
תֹּאמַר בַּיָּתוֹם, שֶׁנּוֹלַד בִּרְשׁוּתוֹ, לְכָךְ יְהֵא נִכְנָס לַדֵּיר לְהִתְעַשֵּׂר. 
לֹא זָכִיתִי מִן הַדִּין, נֶאֱמַר כָּאן 'עֲבָרָה' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'עֲבָרָה'; 
מָה 'עֲבָרָה' הָאֲמוּרָה כָּאן, אֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עָלָיו אֶלָּא בְחַיֵּי אִמּוֹ, 
אַף 'עֲבָרָה' הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, דִּין הוּא שֶׁלֹּא תְהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עָלָיו אֶלָּא בְּחַיֵּי אִמּוֹ. 
אִי מַה כָּאן זְכָרִים, אַף לְהַלָּן זְכָרִים, 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט&quot;, אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת בְּמַשְׁמָע. 

&quot;וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה&quot;. {{הע-שמאל|דורש 'שגר' – לרבות נפלים, וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ג|בכורות ג, א.]]}}
אֵין פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֶלָּא שֶׁשִּׁגְּרַתּוּ אִמּוֹ. 
&quot;יהיה&quot; -  פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה, וְהַבָּא אַחֲרָיו אֵינוֹ בְּכוֹר. 

&quot;אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ&quot;, לְהוֹצִיא אֶת הַמּוֹכֵר עֹבֶר בְּהֶמְתּוֹ לַגּוֹי. {{הע-שמאל|המוכר את עובר בכור הבהמה לגוי לפני שהמליטה אותו, או הקונה את עובר בהמתו של הגוי – כשהומלטו העוברים הם פטורים מהבכורה, וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב|בכורות ב, א,]] שם דורשים את הדין מהמילה 'בישראל' ([[במדבר ג יג]])}}
מַשְׁמָע, מוֹצִיא אֲנִי אֶת הַמּוֹכֵר עֹבֶר בְּהֶמְתּוֹ לַגּוֹי, 
וּמֵבִיא אֲנִי אֶת הַלּוֹקֵחַ עֹבֶר בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלַּגּוֹי! 
תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[דברים טו יט]]) &quot;אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ&quot;, 
לְהוֹצִיא אֶת הַלּוֹקֵחַ עֹבֶר בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלַּגּוֹי. 

&quot;הַזְּכָרִים לַיי&quot;. {{הע-שמאל|חכמים חולקים על ר' יוסי הגלילי בטענה שלא יתכן ששני הולדות אכן הומלטו יחדיו, אלא ודאי אחד משניהם הוא הבכור; וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב#משנה ו|בכורות ב, ו.]] במשנה ח שם דנים במקרה המצוי, שאין עדים להמלטה אלא לפנינו שני טלאים.}}
מִכָּן הָיָה רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: רָחֵל שֶׁלֹּא בִכֵּרָה וְיָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים, 
וְיָצְאוּ שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כְּאַחַת, שְׁנֵיהֶם לַכֹּהֵן,
 שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות יג יב]]) &quot;הַזְּכָרִים לַיי&quot;. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵי אֶפְשָׁר! 
אֶלָּא אֶחָד לוֹ, וְאֶחָד לַכֹּהֵן. 

([[שמות יג יג]]) &quot;וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot;. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ה|בכורות א, ה,]] שם חולק ר' אלעזר ומתיר לפדות בכלאים.}}
בְּשֶׂה וְלֹא בְעֵגֶל, וְלֹא בְחַיָּה, וְלֹא בִשְׁחוּטָה וְלֹא בִטְרֵפָה, 
וְלֹא בַּכּוֹי וְלֹא בְכִלְאַיִם. 

([[שמות לד כ]]) &quot;וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הקראים אכן מחייבים לפדות כל בכור בהמה שאינו כשר לקרבן, אבל חז&quot;ל קוראים את הפסוקים על פטר חמור בדווקא, ואת הפסוק מבמדבר קוראים כעוסק במי שהקדיש בהמה טמאה לבדק הבית ומטילים עליו לפדותה בכסף.}}
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ([[במדבר יח טו]]) &quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה... ואת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְמֵאָה תִפְדֶּה&quot;, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה בְמַשְׁמָע! 
תִּלְמֹד לוֹמַר: &quot;וְכָל פֶּטֶר '''חֲמֹר''' תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot;, 
פֶּטֶר חֲמוֹר אַתָּה פוֹדֶה, וְאֵי אַתָּה פוֹדֶה כָּל בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה. 
וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר, פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, 
וּשְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה בִּכְסוּת וְכֵלִים! 
תִּלְמֹד לוֹמַר עוֹד בְמָקוֹם אֶחָד: ([[שמות לד כ]]) &quot;וּפֶטֶר '''חֲמוֹר''' תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot;, 
פֶּטֶר חֲמוֹר אַתָּה פוֹדֶה, וְאֵי אַתָּה פוֹדֶה בְּכוֹר שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה. 
אִם כֵּן, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;? 
אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָן שֶׁפּוֹדִין בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, 
תְּנֵהוּ עִנְיָן שֶׁמַּקְדִּישִׁין בְּהֵמָה טְמֵאָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, 
וּפוֹדִין אוֹתָהּ מֵהֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת. 

&quot;וְאִם לֹא תִפְדֶּה, וַעֲרַפְתּוֹ&quot;. 
מִכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת פְּדִיָּה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת עֲרִיפָה. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;וְאִם לֹא תִפְדֶּה, וַעֲרַפְתּוֹ&quot;, {{הע-שמאל|העריפה היא מין קנס, והעיר הערוף אסור בהנאה.}}
אִם אֵין אַתָּה פוֹדֵהוּ, עָרְפֵהוּ! הוֹאִיל וְאִבַּדְתָּ נִכְסֵי כֹּהֵן, אַף נְכָסֶיךָ יֹאבֵדוּ! 
וּמְנַיִן שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה? נֶאֱמַר כָּאן 'עֲרִיפָה', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[דברים כא ד]]) 'עֲרִיפָה'; 
מַה לְּהַלָּן אָסוּר בַּהֲנָאָה, אַף כָּאן אָסוּר בַּהֲנָאָה. 

&quot;וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ([[במדבר יח טז]]) &quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה&quot;, כְּלָל; 
&quot;בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים&quot;, פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט, אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט. 
וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;כֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה&quot;, 
חָזַר וְכָלַל, אוֹ כָלַל בַּכְּלָל הָרִאשׁוֹן? 
אָמַרְתָּ, לָאו אֶלָּא כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אֵי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. {{הע-שמאל|פדיון האדם אינו דווקא בכסף, אלא גם בנכסים אחרים אם אינם מקרקעין עבדים או שטרות, כלומר בדברים הדומים לכסף, בהתאם למידת 'כלל ופרט וכלל', למרות שהסדר בתורה הוא כלל וכלל ופרט.}}
מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ בַּנְּכָסִים הַמִּטַּלְטְלִים, שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת, וְגוּפָן מָמוֹן, 
אַף אֲנִי, אֵינִי מַרְבֶּה אֶלָּא נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת וְגוּפָן מָמוֹן. 
מִכָּן אָמְרוּ ([[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ח|בכורות ח ח]]): בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹרֵי אָדָם, 
חוּץ מֵעֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת וְקַרְקָעוֹת וְהֶקְדֵּשׁוֹת. 
רַבִּי אוֹמֵר: בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹרֵי אָדָם, חוּץ מִשְּׁטָרוֹת. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה&quot;. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ד|בכורות ח, ד.]]}}
הֲרֵי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה בְכוֹרוֹת מֵחָמֵשׁ נָשִׁים, מְנַיִן שֶׁחַיָּב לִפְדּוֹת אֶת כֻּלָּן? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot; וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה&quot; 

([[שמות יג טו]]) &quot;וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה&quot;. {{הע-שמאל|דורש 'וכל בכור אפדה', גם את עצמי. לעצם הדין ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בכורות ח ו.]]}}
מְנַיִן אִם לֹא פְדָאוֹ אָבִיו, הוּא יִפְדֶּה אֶת עַצְמוֹ? 
תִּלְמֹד לוֹמַר &quot;וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה.&quot; 

רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה, {{הע-שמאל|ר' יוסי מנסה להוכיח את החובה לפדות את עצמו מבניין אב מכתוב אחד, ונאלץ להשתמש בבנין אב משני כתובים.}}
פְּדֵה אֶת בְּנָךְ, וְלַמֵּד אֶת בְּנָךְ תּוֹרָה, 
אִם לָמַדְתָּ עַל תַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁאִם לֹא לִמְּדוֹ אָבִיו, הוּא מְלַמֵּד לְעַצְמוֹ, 
כָּךְ, אִם לֹא פְדָאוֹ אָבִיו, הוּא פוֹדֶה אֶת עַצְמוֹ! 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, 
שֶׁאִם לֹא לִמְּדוֹ אָבִיו, הוּא מְלַמֵּד לְעַצְמוֹ, 
תֹּאמַר בְּפְדִיָּה, שֶׁאֵינָהּ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַכֹּל, 
לְכָךְ, אִם לֹא פְדָאוֹ אָבִיו, הוּא לֹא יִפְדֶּה אֶת עַצְמוֹ! 
וַהֲרֵי הַמִּילָה תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַכֹּל, 
וְאִם לֹא מָלוֹ אָבִיו, הוּא מָל אֶת עַצְמוֹ. 
כָּךְ, אִם לֹא פְדָאוֹ אָבִיו, הוּא יִפְדֶּה אֶת עַצְמוֹ. 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַּמִּילָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת, 
שֶׁאִם לֹא מָלוֹ אָבִיו, הוּא מָל אֶת עַצְמוֹ, 
תֹּאמַר בְּפְדִיָּה, שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת, 
לְכָךְ, אִם לֹא פְדָאוֹ אָבִיו, הוּא לֹא יִפְדֶּה אֶת עַצְמוֹ! 
אָמַרְתָּ הֲפָרֵשׁ וְאָדוּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁלָשְׁתָּן: 
לֹא הֲרֵי מִילָה כַּהֲרֵי תַלְמוּד, וְלֹא הֲרֵי תַלְמוּד כַּהֲרֵי מִילָה, 
וְלֹא זֶה וָזֶה כַּהֲרֵי פְדִיָּה, וְלֹא הֲרֵי פְדִיָּה כַּהֲרֵי זֶה וָזֶה. 
הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁהוּא מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן. 
אִם לֹא עָשָׂה לוֹ אָבִיו, יַעֲשֶׂה הוּא לְעַצְמוֹ. 
אַף כָּל שֶׁהוּא מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן, 
אִם לֹא עָשָׂה לוֹ אָבִיו, הוּא יַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/קידושין/א#ח|תוספתא קידושין א ח,]] 'מצוות האב על הבן'.}}
מִכָּן אָמְרוּ: מִן הַתּוֹרָה, חַיָּב אָדָם לָמוּל אֶת בְּנוֹ, 
וְלִפְדּוֹתוֹ, וּלְלַמְּדוֹ תוֹרָה, וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. 
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אַף לְלַמְּדוֹ שַׁיִט. 
רַבִּי אוֹמֵר: אַף יִשּׁוּב מְדִינָה. 

([[שמות יג יד]]) &quot;וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר&quot;. 
יֵשׁ מָחָר {{ב|עַכְשָׁו,|מחר ממש, ביום הבא}} וְיֵשׁ מָחָר {{ב|לְאַחַר זְמַן.|בעוד שנים.}} 
&quot;מָחָר לֵאמֹר, מָה זֹאת?&quot; הֲרֵי מָחָר לְאַחַר זְמַן; 
([[שמות ח יט]]) &quot;מָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה&quot;, הֲרֵי מָחָר עַכְשָׁו. 
([[שמות יז ט]]) &quot;מָחָר אָנֹכִי נִצָּב&quot;, הֲרֵי מָחָר עַכְשָׁו; 
([[יהושע כב כד]]) &quot;מָחָר יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם לְבָנֵינוּ&quot;, הֲרֵי מָחָר לְאַחַר זְמַן. 

([[דברים ו כ]]) &quot;מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים {{הע-שמאל|השאלות מתפרשות כשאלות של ארבעה בנים. התשובות בתורה אינן מתאימות לבנים המדוברים. הבן החכם מבחין בין עדות חוקים ומשפטים. הבן הרשע מוציא עצמו מן הכלל, וכנראה מייצג נוצרי, המתנגד לקיום ההלכה. הבן התם (הטיפש) מנוגד לחכם, ואינו מרחיב את הפירוט בשאלה, והבן הרביעי לא שואל כלל..
בעניין הבן הרשע ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יז|לעיל פרשה יז.]]}}
אֲשֶׁר צִוָּה יי אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?&quot; 
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, אַרְבָּעָה בָנִים הֵם: 
אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל. 
חָכָם מַה הוּא אוֹמֵר? ([[דברים ו כ]]) &quot;מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים 
אֲשֶׁר צִוָּה יי אֱלֹהֵינוּ&quot; אוֹתָנוּ? 
אַף אַתָּה, פְּתַח לוֹ בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: {{הע-שמאל|לבן החכם אין לספר ביציאת מצרים, למרות שהפסוק בדברים שם אכן מספר על היציאה. המדרש מספר לו על הלכות הפסח, כדעת [[ביאור:תוספתא/פסחים/י#יב|התוספתא פסחים י יב.]]}}
([[ביאור:תוספתא/פסחים/י#יא|תוספתא פסחים י יא]]) אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח {{ב|אֶפִּיקוֹמוֹן.|epikõmon: מה שֶׁבָּא אַחַר הסעודה, קינוח}}
רָשָׁע מַה הוּא אוֹמֵר? ([[שמות יב כו]]) &quot;מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?&quot; לָכֶם וְלֹא לוֹ. 
וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִקָּר, 
אַף אַתָּה, הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: 
([[שמות יג ח]]) &quot;בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם&quot;, לִי וְלֹא לָךְ! 
אִלּוּ הָיִיתָ שָׁם, לֹא הָיִיתָ נִגְאָל. 
תָּם, מַה הוּא אוֹמֵר? ([[שמות יג יד]]) &quot;מַה זֹּאת? 
&quot;וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יי מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.&quot; 
וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל, אַתְּ פְּתַח לוֹ! {{הע-שמאל|בן קטן שאינו יודע לשאול ואינו מבחין במוזרות – אפילו אליו חייב האב להתייחס ולפתוח לו.
המדרש שיבץ לבן שאינו יודע לשאול את אותו הפסוק כמו לרשע, אבל כאן המנגינה שונה.}}
שֶׁנֶּאֱמַר: ([[שמות יג ח]]) &quot;וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: 
בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.&quot; 

דָּבָר אַחֵר: ([[דברים ו כ]]) &quot;מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים&quot;. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/י#יב|תוספתא פסחים י יב,]] שמספרת על רבן גמליאל וזקנים שעסקו בהלכות הפסח אף אחרי חצות, עד שעלה עמוד השחר.}}
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: &quot;מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם הָיְתָה חֲבוֹרָה שֶׁלַּחֲכָמִים אוֹ שֶׁלְּתַלְמִידִים, 
שֶׁצְּרִיכִים לַעֲסֹק בְּהִלְכוֹת פֶּסַח עַד חֲצוֹת? 
לְכָךְ נֶאֱמַר: ([[דברים ו כ]]) &quot;כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר: 
מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יי אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם.&quot;

([[שמות יג טו]]) &quot;וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ&quot;, {{הע-שמאל|הדרשה מדגישה שלפרעה לא היתה בחירה חופשית, והקב&quot;ה שלט בו.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, מֵאֵלָיו! תִּלְמֹד לוֹמַר: ([[שמות יא י]]) &quot;וַיְחַזֵּק יי אֶת לֵב פַּרְעֹה, 
וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.&quot; 

&quot;וַיַּהֲרֹג יי כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, {{הע-שמאל|בכורי בהמה טהורה נזבחים כי הם כבכורי הבהמה של המצרים שנהרגו; לעומתם בכורי האדם דומים לעם ישראל שנפדה משבי ולכן הם נפדים.
הדרשה מדגישה את ההבדל בין בכורי הבהמה לבין בכורי האדם, ואינה מאפשרת לראות בבכורי האדם כפדויים ממוות, שהרי אינם דומים לבכורות המצרים אלא לבני ישראל.}}
מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה, עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיי כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים, 
וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה.&quot;
מִכָּן אָמְרוּ: זוֹבְחִין בְּכוֹרֵי בְהֵמָה כְּנֶגֶד בְּכוֹרֵי בְהֵמָה, 
וּפוֹדִין בְּכוֹרֵי אָדָם כְּנֶגֶד בְּכוֹרֵי אָדָם. 

&quot;וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ, {{הע-שמאל|לדיון בעיקרי מצוות תפילין ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יז|לעיל פרשה יז.]]}}
כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יי מִמִּצְרָיִם.&quot; בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת מַזְכִּיר פָּרָשַׁת תְּפִלִּין: 
([[שמות יג ב]]) &quot;קַדֶּשׁ לִי&quot;, ([[שמות יג יא]]) &quot;וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ&quot;, 
([[דברים ו ד]]) &quot;שְׁמַע&quot;, ([[דברים יא יג]]) &quot;וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ&quot;. 
מִכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּפִלִּין, אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת שֶׁלַּיָּד הֵם כֶּרֶךְ אֶחָד; 
אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת שֶׁלָּרֹאשׁ הֵם אַרְבַּע טוֹטָפוֹת, 
וְאֵלּוּ הֵן: &quot;קַדֶּשׁ לִי&quot;, &quot;וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ&quot;, &quot;שְׁמַע&quot;, &quot;וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ&quot;. 
כּוֹתְבָן כְּסִדְרָן, וְאִם כְּתָבָן שֶׁלֹּא כְסִדְרָן, הֲרֵי אֵלּוּ יִגָּנֵזוּ. 

חַסְלַת מַסֶּכְתָּא דְפִסְחָא, וְהָיְתָה הַרְוָחָה.
}}</text>
      <sha1>nbftxhr7db3zh85y66pto7preg0e0ew</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>411283</id>
    <revision>
      <id>3017103</id>
      <parentid>2931549</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T17:15:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3017103</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3955" sha1="3kpaoywjux9cif3caex39rgd9p1qaoc" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד), התשע&quot;ח-2018

&lt;מאגר תקן 2067985 קוד a163Y00000DuUnHQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2138|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|8015)); ((תשפ&quot;ו, 2164|תיקון|12398)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 2(ג)]] [[+|ו-21(א)]] [[=החוק|לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, ובכפוף להוראות [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ולהוראות חוק התקציב השנתי, ובאישור ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי וועדת הכנסת לענייני השירות, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;השירות&quot; - שירות הביטחון הכללי;
:- &quot;כתב העסקה&quot; - כהגדרתו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;נציב השירות&quot; - נציב שירות המדינה כמשמעותו [[=חוק המינויים|בסעיף 6 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]] (להלן - חוק המינויים), או מי שהוא הסמיכו לכך לעניין תקנות אלה;
:- &quot;ראש השירות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3 לחוק]] או מי שהוא הסמיכו לכך לעניין תקנות אלה.

@ 2. העסקה בחוזה מיוחד (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ראש השירות רשאי, באישור נציב השירות, להורות כי בתפקיד שיחליט לפי מאפייניו המיוחדים של השירות או של התפקיד, יועסק עובד בחוזה מיוחד, ובכלל זה בתפקיד שנציב שירות המדינה קבע כי הוא נכלל [[בצו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026]].

@ 3. דין חוזה מיוחד
: על חוזה מיוחד לפי תקנות אלה יחול [[סעיף 40 לחוק המינויים]] בכפוף לאמור בתקנות אלה.

@ 4. ניוד למשרה המובילה לקביעות
: עובד המועסק בחוזה מיוחד לפי תקנות אלה רשאי בחלוף שנתיים ממועד תחילת תוקף החוזה להתמודד על משרות בתקן המובילות לקביעות בשירות, והכול לפי [[כללי שירות הביטחון הכללי (מינוי עובד למשרה בתקן בשירות), התשע&quot;א-2011]].

@ 5. תקופת העסקה בחוזה מיוחד
: תקופת העסקה בחוזה מיוחד לפי תקנות אלה לא תעלה על חמש שנים והיא ניתנת להארכה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים בכל פעם.

@ 6. ייצוג הממשלה
: בעשיית חוזה מיוחד לפי תקנות אלה ייצג את הממשלה נציב השירות, והוא רשאי לאצול מסמכותו זו לראש השירות ולראש אגף משאבי אנוש בשירות.

@ 7. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

@ 8. הוראות מעבר
: הועסק עובד לפי כתב העסקה ונקבע כי עובדים מסוגו יועסקו לפי חוזה מיוחד לפי [[תקנה 2]], ימשיך להיות מועסק בכתב העסקה אלא אם כן הורתה ועדת כוח אדם, כהגדרתה [[בכללי שירות הביטחון הכללי (מינוי עובד למשרה בתקן בשירות), התשע&quot;א-2011]], כי יועסק לפי חוזה מיוחד.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז בסיוון התשע&quot;ח (30 במאי 2018)
&lt;חתימה&gt; בנימין נתניהו ראש הממשלה</text>
      <sha1>3kpaoywjux9cif3caex39rgd9p1qaoc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>463881</id>
    <revision>
      <id>3017138</id>
      <parentid>2928550</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:13:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3017103] תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3017138</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5479" sha1="cbk129jqcbsvss5l0g541gnvj89vumj" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד), התשע״ח–2018}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 2138|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8015.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2164|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12398.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 2|סעיפים 2(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 21|ו־21(א)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי|לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}} (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ולהוראות חוק התקציב השנתי, ובאישור ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי וועדת הכנסת לענייני השירות, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השירות“ – שירות הביטחון הכללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב העסקה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה)|בתקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה), התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציב השירות“ – נציב שירות המדינה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}} (להלן – חוק המינויים), או מי שהוא הסמיכו לכך לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש השירות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק}} או מי שהוא הסמיכו לכך לעניין תקנות אלה.

{{ח:סעיף|2|העסקה בחוזה מיוחד|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} ראש השירות רשאי, באישור נציב השירות, להורות כי בתפקיד שיחליט לפי מאפייניו המיוחדים של השירות או של התפקיד, יועסק עובד בחוזה מיוחד, ובכלל זה בתפקיד שנציב שירות המדינה קבע כי הוא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ״ו–2026}}.

{{ח:סעיף|3|דין חוזה מיוחד}}
{{ח:ת}} על חוזה מיוחד לפי תקנות אלה יחול {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 40|סעיף 40 לחוק המינויים}} בכפוף לאמור בתקנות אלה.

{{ח:סעיף|4|ניוד למשרה המובילה לקביעות}}
{{ח:ת}} עובד המועסק בחוזה מיוחד לפי תקנות אלה רשאי בחלוף שנתיים ממועד תחילת תוקף החוזה להתמודד על משרות בתקן המובילות לקביעות בשירות, והכול לפי {{ח:חיצוני|כללי שירות הביטחון הכללי (מינוי עובד למשרה בתקן בשירות)|כללי שירות הביטחון הכללי (מינוי עובד למשרה בתקן בשירות), התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף|5|תקופת העסקה בחוזה מיוחד}}
{{ח:ת}} תקופת העסקה בחוזה מיוחד לפי תקנות אלה לא תעלה על חמש שנים והיא ניתנת להארכה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים בכל פעם.

{{ח:סעיף|6|ייצוג הממשלה}}
{{ח:ת}} בעשיית חוזה מיוחד לפי תקנות אלה ייצג את הממשלה נציב השירות, והוא רשאי לאצול מסמכותו זו לראש השירות ולראש אגף משאבי אנוש בשירות.

{{ח:סעיף|7|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

{{ח:סעיף|8|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} הועסק עובד לפי כתב העסקה ונקבע כי עובדים מסוגו יועסקו לפי חוזה מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, ימשיך להיות מועסק בכתב העסקה אלא אם כן הורתה ועדת כוח אדם, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי שירות הביטחון הכללי (מינוי עובד למשרה בתקן בשירות)|בכללי שירות הביטחון הכללי (מינוי עובד למשרה בתקן בשירות), התשע״א–2011}}, כי יועסק לפי חוזה מיוחד.

{{ח:חתימות|ט״ז בסיוון התשע״ח (30 במאי 2018)}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>cbk129jqcbsvss5l0g541gnvj89vumj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/ו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>881608</id>
    <revision>
      <id>3017191</id>
      <parentid>3016299</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T06:54:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3017191</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="98715" sha1="klvpqti19deg7s5vpo8i2zczshzuzrq" xml:space="preserve">==פרק ו==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את איסור התער לכל הכלים: לנזיר אסור לפגוע בשערו גם במספרים או במריטה. אבל הורדת שיער באמצעים כימיים היא אמנם עבירה על מצוות גידול השיער אבל אינה אסורה בלאו; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ג|נזיר ו ג,]] שת&quot;ק אינו מזכיר את איסור החפיפה באדמה, ור' ישמעאל מציג אותו כדומה לשאר איסורי התגלחת.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''' – יְגַדֵּל בִּקְדֻשָּׁה. 
אַל יַעֲבִיר בְּתַעַר וּבְמִסְפָּרַיִם, אַל יִתְלֹשׁ וְאַל יִמְרֹט, וְאַל יָחוּף בָּאֲדָמָה, וְאַל יִתֵּן {{ב|סַמָּנִין|חומר או משחה להסרת שיער}} – בַּעֲשֵׂה. 
וּמִנַּיִן בְּלֹא תַעֲשֶׂה? אָמַרְתָּ: '''&quot;תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ&quot;'''. 
אֵין בְּמַשְׁמַע בְּלֹא תַעֲשֶׂה אֶלָּא הַתַּעַר! כְּשֶׁאָמַר '''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר&quot;''' – רִבָּה הַכֹּל. 
אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מָה הַתַּעַר, שֶׁהוּא בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּכְלִי – 
אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת הַמִּסְפָּרַיִם, שֶׁהוּא בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּכְלִי. 
מַה בֵּין תַּעַר לְמִסְפָּרַיִם? שֶׁהַתַּעַר מְכַלֶּה וְהַמִּסְפָּרַיִם מְשַׁיְּרוֹת. 
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – רִבָּה הַתּוֹלֵשׁ וְהַמּוֹרֵט. '''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;''' – רִבָּה הַ{{ב|מְסַפְסֵף בָּאוּר|חורך באש}}. 
הָא מַה שִּׁיַּרְתִּי בְּמִצְוַת עֲשֵׂה? הַחוֹפֵף בָּאֲדָמָה וְהַנּוֹתֵן סַמָּנִין. 
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ה פס' יב: דין נזיר דומה לדין הסוטה – שניהם חלים רק על יהודים.}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין נְזִירוּת, אֵין הַגּוֹיִם נוֹדְרִין נְזִירוּת! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה' לְעֹלָה&quot; {{ממ|ויקרא|כב|יח}}; 
לְעוֹלָה הֵן נוֹדְרִין, אֵין נוֹדְרִין לִנְזִירוּת. 

{{הע-שמאל|אשה יכולה, בניגוד לעבד, לנדור נזירות; אבל אם היפר לה בעלה היא פטורה. אין מנגנון דומה לדין העבד וכאן טוענת הדרשה שהנזירות לא חלה עליו כלל. השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט|נזיר ט א.]] שם נראה שעבדים יכולים לנזור, והם משלימים את הנזירות כשהם משתחררים.
למרות שהבעל רשאי להפר את נזירות אשתו אין הוא רשאי לכוף את אשתו לנזירות, אלא אם היא נדרה בעצמה.}}בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין נְזִירוּת, אֵין הָעֲבָדִים נוֹדְרִין נְזִירוּת, מִפְּנֵי שֶׁרַבּוֹ כּוֹפֵהוּ 
וְאוֹמֵר לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן – וְהוּא שׁוֹתֶה; לְגַלֵּחַ – וְהוּא מְגַלֵּחַ; לִטָּמֵא לְמֵתִים – וְהוּא מִטַּמֵּא! 
אוֹ &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ '''&quot;אִישׁ&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים! 
'''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: יָכוֹל כְּשֶׁיַּדִּירֶנָּה בַּעְלָהּ? 
מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לִי בַּדִּין: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מֵפֵר, נִדְרֵי עַצְמוֹ – הֲרֵי הוּא אוֹסֵר עָלָיו נְדָרִים, 
מָקוֹם שֶׁהוּא מֵפֵר, נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיֶּאֱסֹר עָלֶיהָ נְדָרִים? 
אָמַרְתָּ: &quot;וְאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר&quot; {{ממ|במדבר|ל|ד}}, לֹא כְּשֶׁיַּדִּירֶנָּה בַּעְלָהּ! 

{{הע-שמאל|הנזירות היא אישית; ולכן בניגוד לכהונה, שבה לקטן אסור להיטמא, ולאשה מותר – האשה הנזירה אסורה להיטמא, ואילו קטן שנדר נזירות נדרו בטל, ולכן מותר לו להיטמא – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|ספרי כב]] וכן [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ו|נידה ה ו.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל אַף הַנְּזִירָה לֹא תְּהֵא מִטַּמְּאָה לְמֵתִים? 
וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, בַּכֹּהֲנִים – לֹא עָשָׂה בָּהֶן נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים, 
מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, בַּנְּדָרִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהֶן נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;אוֹ אִשָּׁה... עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא&quot;'''. 

{{הע-שמאל|הרעיון וההרהור שמא להיות נזיר אינם מחייבים את המהרהר לממש את מחשבתו; אבל אם החליט לנדור והוציא מפיו  אמירה – גם אם היא מעוותת לחלוטין – הנזירות חלה. כלומר כל זמן שהביטוי אינו חד משמעי שמורה לנודר אפשרות לטעון שלא החליט סופית לנדור, אבל הביטוי הברור &quot;הריני נזיר&quot; או ההחלטה הסופית שלו לנזור, אפילו אם לא היה ביטוי ברור - מחייבים אותו; וראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה ט|ספרא חובה ט ב.]] זו פרשנות [[ביאור:משנה נזיר פרק א|לנזיר א א.]]}}'''&quot;אִישׁ כִּי יַפְלִיא&quot;''' – כְּשֶׁיְּפָרֵשׁ. '''&quot;לִנְדֹּר&quot;''' – פְּרָט לִמְהַרְהֵר בַּלֵּב! וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה הַגּוֹמֵר בַּלֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נֶדֶר&quot;. 

{{הע-שמאל|נזירות היא סוג של נדר, ולכן חלים עליה דיני הנדר: חיוב לביטוי כלשהו בפה, וכן איסור &quot;לא תאחר&quot;; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|ספרי כב.]]}}&quot;נֶדֶר&quot;, נֶאֱמַר כָּאן &quot;נֶדֶר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;נֶדֶר&quot; {{ממ|דברים|כג|כב}}. 
מַה נֶּדֶר הָאָמוּר כָּאן, &quot;כִּי יַפְלִיא&quot; – אַף נֶדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן, כִּי יַפְלִיא. 
וּמַה נֶּדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן, &quot;אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ&quot;, 
אַף נֶדֶר הָאָמוּר כָּאן, אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. 

{{הע-שמאל|לעניין נזירות בתוך נזירות ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ח|תוספתא נזיר א ח.]] וראו דוגמאות [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ט|בנזיר ב ט-י.]] גם בעניין זה הנזירות היא סוג של נדר, כאמור בתוספתא שם, שנאמר &quot;נזיר להזיר&quot;; זאת למרות שבענייני נגעים אין נגע נוסף באותו מצורע גורם להסגרה של המצורע או להחלטתו, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]}}'''&quot;נָזִיר לְהַזִּיר&quot;''' – נוֹדֵר הוּא נְזִירוּת בְּתוֹךְ נְזִירוּת. 
וְהָיָה בַּדִּין שֶׁלֹּא יַזִּיר, הוֹאִיל וְהַנְּגָעִים גּוֹרְמִים לְהָבָאַת קָרְבָּן – וְהַנְּזִירוּת גּוֹרֶמֶת לְהָבָאַת קָרְבָּן. 
מָה מָצִינוּ בַּנְּגָעִים, שֶׁאִם נוֹלַד לוֹ נֶגַע בְּתוֹךְ נִגְעוֹ – אֵינוֹ גּוֹרֵם לוֹ לְהָבִיא קָרְבָּן שֵׁנִי עַד שֶׁיֵּצֵא יְדֵי רִאשׁוֹן, 
וְכֵן הַנְּזִירוּת, שֶׁאִם נוֹלְדָה לוֹ נְזִירוּת בְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ – אֵינָהּ גּוֹרֶמֶת לוֹ שֶׁיָּבִיא קָרְבָּן שֵׁנִי עַד שֶׁיֵּצֵא יְדֵי רִאשׁוֹן! 

{{הע-שמאל|הזרת הבן ע&quot;י אביו אפשרית דווקא אם הבן הקטן ושאר האחים הסכימו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ו|נזיר ד ו.]]
הנזירות עשויה לקדש את הנזיר, אבל רק בתנאי שהיא דרך קדושה, וראו הדגמה [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ו|בתוספתא נזיר ד ו.]]}}{{ב|בְּצַד הַשֵּׁנִי|דבר אחר}}: אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;נָזִיר לְהַזִּיר&quot;''', מַזִּיר הוּא בְּנוֹ הַקָּטָן כְּשֶׁיִּרְצוּ הַקְּרוֹבִים. 
'''&quot;לַה'&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַנְּזִירוּת לַשֵּׁם כְּשֶׁהִיא דֶּרֶךְ קְדֻשָּׁה. 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מותר לנזיר לגלח במקום מצווה (תגלחת אם היה מצורע ונרפא הנגע), ולהיטמא למת מצווה; אבל אסור לו לשתות יין מצווה (כגון יין של מעשר שני), למרות שמותר לו לאכול ולשתות מעשר שני להוציא גפן ומוצריה. גם לכהן אסור לשתות יין בעת עבודתו אבל כהן שעבד במקדש שתוי חייב מיתה ואילו הנזיר לא; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|נזיר ו ה.]]}}'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', נֶאֱסַר הַנָּזִיר בְּשָׁלֹשׁ מִצְווֹת: מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן, וּמִלְּגַלֵּחַ וּמִלִּיטַּמֵּא לְמֵתִים. 
וְהֻתַּר בִּשְׁתַּיִם מֵהֶן בִּמְקוֹם מִצְוָה: לְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת מִצְוָה, וּלְהִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. 
יָכוֹל יְהֵא מֻתָּר בְּיֵין מִצְוָה? וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם הָאוֹנֵן, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּיֵין הָרְשׁוּת – הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה. 
נָזִיר, שֶׁהוּא אָסוּר בְּיֵין הָרְשׁוּת – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה? 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בָּאוֹנֵן, שֶׁהוּא אָסוּר בְּאֹכֶל מִצְוָה – תֹּאמַר בַּנָּזִיר, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה? 
הֲרֵי כֹּהֵן יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה, וְאָסוּר בְּיֵין מִצְוָה. 
וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל הַנָּזִיר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה – הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה! 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּכֹהֵן, שֶׁהוּא בְּמִיתָה – תֹּאמַר בַּנָּזִיר, שֶׁאֵינוֹ בְּמִיתָה? 
הוֹאִיל וְאֵינוֹ בְּמִיתָה, יְהֵא מֻתָּר בְּיֵין מִצְוָה! – אָמַרְתָּ &quot;מִיַּיִן&quot; – לְרַבּוֹת יֵין מִצְוָה! 

{{הע-שמאל|ר' אלעזר מוכיח מכינוי היין בנסכים &quot;שיכר&quot; שגם כאן שיכר הוא 100% יין, ואינו מזוג במים. 
בהמשך הוא הולך ודורש את כל רשימת האיסורים המוטלים על הנזיר.}}'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: &quot;מִיַּיִן&quot; – זֶה יַיִן מָזוּג, &quot;שֵׁכָר&quot; – זֶה חַי. 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא &quot;יַיִן&quot; – זֶה חַי, &quot;וְשֵׁכָר&quot; – זֶה מָזוּג? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין... נֶסֶךְ '''שֵׁכָר'''&quot; {{ממ|במדבר|כח|ז}}. חַי אַתָּה מְנַסֵּךְ, וְאִי אַתָּה מְנַסֵּךְ מָזוּג! 
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: &quot;יַיִן&quot; – זֶה מָזוּג, &quot;שֵׁכָר&quot; – זֶה חַי. 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא יַיִן? מִנַּיִן אֲפִילּוּ חֹמֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;חֹמֶץ&quot;! אִי &quot;חֹמֶץ&quot;, יָכוֹל אַף חֹמֶץ שֶׁל תֶּמֶד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;חֹמֶץ יַיִן&quot;! הִתִּיר בִּמְעֹרָב שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם. 
אֵין לִי אֶלָּא חֹמֶץ יַיִן, מִנַּיִן אַף הַמַּטִּיל מַיִם לְתוֹךְ עֲנָבִים וְהִבְאִישׁוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִשְׁרַת עֲנָבִים&quot;. 
וּמִנַּיִן אַף מִשְׁרַת בֹּסֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְכָל מִשְׁרַת&quot;. 

{{הע-שמאל|מותר לנזיר להשתמש ביין כחומר ריפוי ולהשתתף בדריכת היין, וכן לאכול ענפים ועלים צעירים של גפן ואת פרחי הענבים – הסמדר; ונאסרו עליו רק אכילת הענבים – כולל בוסר וצימוקים - ושתיית היין.}}יָכוֹל לֹא יִתֵּן עַל מוֹחוֹ וְעַל מַגֵּפָתוֹ, וְלֹא יֵרֵד בְּתוֹךְ הַגַּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא יִשְׁתֶּה&quot;: מִשּׁוּם שְׁתִיָּה הוּא עוֹבֵר, אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם כָּל אֵלֶּה. 
יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא בִּשְׁתִיָּה? וּמִנַּיִן אַף בַּאֲכִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַעֲנָבִים לֹא יֹאכֵל&quot;. 
לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ גֶּפֶן יַיִן בְּעֹנֶשׁ, אֵין {{ב|טְרוּקְטֵי|גפן מאכל}} בְּעֹנֶשׁ; וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר טְרוּקְטֵי בְּאַזְהָרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַעֲנָבִים לֹא יֹאכֵל&quot;. אֵין לִי אֶלָּא עֲנָבִים; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בֹּסֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַחִים&quot;. 
וּמִנַּיִן אַף יְבֵשִׁים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וִיבֵשִׁים&quot;. יָכוֹל אַף הַחוּטִין וְהֶעָלִים וְהַלּוּלָבִין וּמֵי גְפָנִים וְהַסְּמָדַר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;; יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן פְּרִי וְלֹא פְּסֹלֶת פְּרִי, אֶלָּא כְּעֵץ הֵן חֲשׁוּבִין! 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ב|נזיר ו ב,]] לפי פשט המשנה, שמדובר במחלוקת. אבל השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה כג|ספרי כד,]] שר' יוסי דק נותן סימן להלכה של ר' יהודה.
ר' אלעזר בן עזריה מחמיר ביחס לר' עקיבא, וטוען שגם על אכילת החרצנים והזג הנזיר מגלח, למרות שהם פחות מכזית; המסורת העתיקה &quot;בראשונה&quot; במשנה א שם, מקילה עוד יותר ביין, כי שיעורו לפיה הוא רביעית.}}'''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;''', אֵלּוּ הֵן הַחַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן הַזַּגִּים? 
הַחַרְצַנִּים אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים, וְהַזּוֹגִים אֵלּוּ הֵן הַפְּנִימִיִּים – דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. 
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שֶׁלֹּא תִּטְעֶה, כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה: הַחִיצוֹן זוֹג וְהַפְּנִימִי עִנְבּוֹל. 
נִמְצָא: הַחַרְצַנִּים הֵן הַפְּנִימִיִּין שֶׁזּוֹרְעִין אוֹתָן; וְהַזּוֹגִין הֵן הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה. 
'''&quot;מֵחַרְצַנִּים&quot;''', אָמַרְתָּ מִעוּט חַרְצַנִּים שְׁנַיִם; '''&quot;וְעַד זוֹג&quot;''' זֶה זָג אֶחָד. 
רַבִּי עֲקִיבָה הָיָה מַרְבֶּה בְּכֻלָּן כַּזַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;'''; הֶחֱזִירָן לַכְּלָל שֶׁהָיוּ בּוֹ! 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין נזירות של פחות מ30 יום; ראו [[ביאור:תוספתא/ערכין/א#ה|תוספתא ערכין א ה.]] ראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ד|נזיר ב ד,]] שאין נזירות בלי שלושת האיסורים הנ&quot;ל.}}'''&quot;כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ&quot;''', יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יְגַלֵּחַ, יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יִשְׁתֶּה יַיִן, יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יִטַּמָּא לְמֵתִים. 
מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי נָזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּשַׁבָּת זוֹ', 'לְגַלֵּחַ בְּשַׁבָּת זוֹ', 'לִיטַּמֵּא בְּמֵתִים בְּשַׁבָּת זוֹ' – אֵין זֶה אֶלָּא כְּנוֹדֵר בְּנָזִיר. 

{{הע-שמאל|ראו דברי בית הלל [[ביאור:תוספתא/נזיר/ב#ו|בתוספתא נזיר ב ו:]] נזיר שלא אמר במפורש &quot;הריני נזיר 30 יום&quot;, אלא נזר סתם, לכתחילה עליו לגלח ביום 31, אבל אם עבר וגילח ביום שלושים – יצא. אבל אם שתה יין ביום 30 יחזור וינזור מההתחלה.}}מְמַעֵט אֲנִי בְּנוֹדֵר סְתָם, שֶׁאִם גִּלַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים – שֶׁיַּעֲלֶה לוֹ. 
יָכוֹל אַף {{ב|בִּמְפָרֵשׁ|&quot;נזיר 30 יום&quot;}} כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְמֵי נִזְרוֹ... לֹא יְגַלֵּחַ&quot;'''. 
מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלֵּחַ בֵּין נְזִירוּת לִנְזִירוּת', 
הוֹאִיל וְהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְגַלֵּחַ, יָכוֹל תְּהֵא רְשׁוּת בְּיָדוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְמֵי נִזְרוֹ... לֹא יִשְׁתֶּה יַיִן עַד מְלֹאת הַיָּמִים&quot;''' וְגוֹ'. 

{{הע-שמאל|אם נדר כמה נזירויות רצופות, והתנה מראש שבין נזירות לנזירות יגלח- מותר לו לגלח בין הנזירויות, אבל לא לשתות יין ולהיטמא למת, כי מיד אחרי שגילח חלה עליו הנזירות הבאה.
אם לא התנה כך בפירוש, וכן אם עלה אחרי נזירות אחת לא&quot;י – אינו מגלח בין נזירות לנזירות אלא משלח את שערו פרע.
הסיפור על הליני המלכה מופיע גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ו|בנזיר ג ו,]] כדוגמא לנזירות ארוכה, שהמלכה לא התכוונה לנזור.}}מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי מוֹסִיף עַל נְזִירוּתִי עוֹד שְׁלֹשִׁים יוֹם', אָמַרְתָּ: '''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר יַזִּיר לַה'&quot;'''. 
מִי שֶׁנִּזּוֹר בְּאֶרֶץ טְמֵאָה וּבָא לוֹ לְאֶרֶץ טְהוֹרָה, יָכוֹל יְגַלֵּחַ וִישַׁלַּח פֶּרַע שֵׁנִי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''' – גִּדֵּל פֶּרַע הוּא. 
מַעֲשֶׂה בְּהִלְנִי הַמַּלְכָּה שֶׁהָלַךְ בְּנָהּ לַמִּלְחָמָה, וְאָמְרָה: 'אִם יָבֹא בְּנִי מִן הַמִּלְחָמָה בְּשָׁלוֹם – הֲרֵנִי נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים'. 
וּבָא בְּנָהּ מִן הַמִּלְחָמָה וְהָיְתָה נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים. וּלְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים עָלָת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, 
וְהוֹרָה בֵּית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. וּלְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים נִטְמֵאת, 
וְנִמְצֵאת נְזִירָה אַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁנָה! 

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כה|ספרי כה.]] הזמן המינימלי של 30 יום נקבע כדי שיהיה ניכר בשיער הנזיר; אבל יתכן נזיר קרח.}}'''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''', מִכָּן אָמְרוּ: סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם, מִנְיַן 'יִהְיֶה'. 
'''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''' – מִצְוַת עֲשֵׂה. '''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּרַע, מִי שֶׁאֵין לוֹ פֶּרַע מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''' – כְּמַה שֶׁהוּא! וְאֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּרַע, מִי שֶׁאֵין לוֹ מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''', מַה שֶׁהוּא. 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזיר צריך להימנע לא רק מטומאת מת, אלא גם מרביעית דם מן המת; והשוו [[ביאור:ספרא/אמור|ספרא אמור פרשה א ב,]] שם מדובר באזהרה לכהנים שלא יטמאו. דורש &quot;נפש&quot; ככינוי לדם, שנאמר &quot;כי הדם הוא הנפש&quot; ([[דברים יב כג]].)}}'''&quot;כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת&quot;''' – יֹאמַר &quot;מֵת&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נֶפֶשׁ&quot;? לְהָבִיא אֶת הַדָּם.
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כו|בספרי כו:]] ארבעת איזכורי הקרובים באים ללמד על ארבעה שאינם נטמאים לקרוביהם, אבל מיטמאים כדי לקבור מת מצווה (גופה שאין מי שיקברנה): נזיר, מי שהולך לשחוט את פסחו ואמור לשמור על טהרה, מי שאינו קרוב פיזית למת המצווה ואפילו מי שהולך לשחוט את פסחו והוא מרוחק מהגופה. הפירוט של הארבעה אינו זהה לזה שבספרי, אבל מספרם ארבעה כמו שם.
לעניין &quot;קטנים כגדולים&quot; השוו לעיל פסוק ב.}}'''&quot;לְאָבִיו... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', יָכוֹל לֹא יִטַּמָּא עַל מֵת מִצְוָה? 
וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא: הוֹאִיל וְהַכֹּהֲנִים בְּלֹא תַּעֲשֶׂה מִלִּיטַּמֵּא לְמֵתִים, 
אִם מִטַּמֵּא הַכֹּהֵן עַל מֵת מִצְוָה – אַף הַנָּזִיר יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה! 
קַל וָחֹמֶר: וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים – בְּכֹהֲנִים, 
הֲרֵי הֵן מִטַּמְּאִין עַל מֵת מִצְוָה; 
מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים – בְּנָזִיר, 
אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא? מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה! 
יָכוֹל לֹא יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בָּרֶגֶל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בָּרֶגֶל. 
יָכוֹל יִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה {{ב|בִּקְרוֹבִים|פיזית, ולא ברחוקים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָחִיו לֹא יִטַּמָּא&quot;''', מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים. 
יָכוֹל יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בִּקְרוֹבִים בָּרֶגֶל, אֲבָל לֹא יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים בָּרֶגֶל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּלְאֲחוֹתוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים בָּרֶגֶל! 

{{הע-שמאל|אם נגע הנזיר בשפוד מתכת שנגע במת אינו מגלח ואינו סותר את נזירותו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג.]] אבל אם נגע בשדרה וכו' – עליו לגלח ולהתחיל את הנזירות מתחילתה; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט#משנה ב|שם משנה ב.]]
כשהנזיר מגלח – אינו צריך לגלח את שערות כל גופו אלא את אלו שבראשו בלבד.}}'''&quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאֲחוֹתוֹ לֹא יִטַּמָּא לָהֶם&quot;''' – פְּרָט לְנוֹגֵעַ בַּשַּׁפּוּד! 
'''&quot;בְּמוֹתָם&quot;''' – רִבָּה דָּבָר אַחֵר שֶׁיִּטַּמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם, וְאֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? 
הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי.
'''&quot;כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַנְּזִירוּת בָּרֹאשׁ. 
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזירות היא דרך להתקדשות אם היא נעשית מהמניעים הנכונים; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז|נזיר ז א,]] שמשווים את קדושת הנזיר לקדושת כהן גדול.
לעניין המניעים של 'דרך פרישות וטהרה' ראו דוגמא בסיפור [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ו|שבתוספתא נזיר ד ו.]]}}'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;''', מִפְּנֵי שֶׁנָּזַר דֶּרֶךְ פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה – נִקְרָא קָדוֹשׁ.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשְּׁקָלוֹ הַכָּתוּב כְּנָבִיא; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִירִים&quot; {{ממ|עמוס|ב|יא}}! 
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שתי דוגמאות לטומאה העלולה להתרחש בלי שהנזיר ציפה לה, ונטמא בה לאנסו.}}'''&quot;וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו&quot;''', לְרַבּוֹת שֶׁנָּפַל עָלָיו הַבַּיִת וְעַל הַמֵּת. 
'''&quot;בְּפֶתַע פִּתְאֹם&quot;''', לְרַבּוֹת שֶׁמֵּת עָלָיו בְּפֻנְדָּקִי. 

{{הע-שמאל|הדרשה מחמירה ביחס [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ב|לנזיר ז ב,]] ומחייבת את הנזיר לגלח גם על נגיעה באיבר מן החי שאין עליו בשר כראוי, וראו לעיל פס' ה.}} '''&quot;וְטִמֵּא רֹאשׁ&quot;''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא נוֹגֵעַ בְּמֵת שָׁלֵם, 
וּבַשִּׁדְרָה וּבַגֻּלְגֹּלֶת, וּבַחֲצִי לֹג דָּם וּבַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, 
וְאֵבֶר מִן הַחַי וְאֵבֶר מִן הַמֵּת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי?
כְּשֶׁאָמַר 'טִמֵּא' - רִבָּה אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי. 
'טִמֵּא' &quot;'''וְ'''טִמֵּא&quot; - רִבָּה כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנֵּצֶל וּמְלֹא תַּרְוָוד רַקָּב וְרֹב בִּנְיָנוֹ וְרֹב מִנְיָנוֹ. 
'''&quot;נִזְרוֹ&quot;''' - רִבָּה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא.

{{הע-שמאל|הנזיר מגלח רק את שערות ראשו, ולא את זקנו או שיער אחר. 
בתגלחת טהרה הגילוח מתרחש ביום ה-31, ולא בלילה; וראו לעיל פס' ה, שלדעת בית הלל אם גלח ביום ה30 יצא.}}'''&quot;וְגִלַּח&quot;''', יָכוֹל יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא רֹאשׁוֹ! 
מְמַעֵט אֲנִי בְּכָל שְׂעָרוֹ וְלֹא אֲמַעֵט בִּזְקָנוֹ, שֶׁהוּא בִּכְלַל רֹאשׁוֹ? אָמַרְתָּ '''&quot;וְגִלַּח רֹאשׁוֹ&quot;''' פְּרָט לִזְקָנוֹ. 
'''&quot;וְגִלַּח&quot;''', יָכוֹל עַד שֶׁלֹּא טָהַר? אָמַרְתָּ לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ&quot;'''.
יָכוֹל בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ &quot;'''בַּיּוֹם''' הַשְּׁבִיעִי&quot;: בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה! 
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בניגוד לקרבנות ציבור, כגון תמידים ומוספים, שאי אפשר להקריב אותם ביום אחר – את קרבנות היחיד, כגון קרבן הנזיר – ניתן להקריב גם אחרי יום הגילוח; וראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|נזיר ו ו.]]}}&quot;וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִיא שְׁתֵּי תֹרִים&quot;, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְחוּנְיָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הֲבָאַת קָרְבָּן בְּיָחִיד, וְנֶאֶמְרָה הֲבָאַת קָרְבָּן בְּצִבּוּר. 
מָה לָמֵד בְּצִבּוּר? אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ; יָכוֹל מַה הֲבָאַת קָרְבַּן צִבּוּר, אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ, 
כָּךְ הֲבָאַת קָרְבָּן בְּיָחִיד, אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ? 
אָמַרְתָּ 'בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי' &quot;'''וּ'''בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot;, רִבָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי! 

{{הע-שמאל|הבאת קרבנות העוף מנוסחת בצורה מסורבלת. הדרשה מראה שאף מילה אינה מיותרת. לעניין &quot;פרידה אחת...&quot; ראו [[ביאור:משנה קנים פרק ב#משנה ה|קינים ב ה.]]}}&quot;יָבִיא... תֹרִים&quot;, יָכוֹל הַרְבֵּה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;'''שְׁתֵּי''' תֹרִים&quot;. 
יָכוֹל יָבִיא תֹּרִים וּבְנֵי יוֹנָה? אָמַרְתָּ: &quot;שְׁתֵּי תֹרִים '''אוֹ''' שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה&quot;. 
יָכוֹל יָבִיא {{ב|פְּרִידָה אַחַת מִזּוֹ וּפְרִידָה אַחַת מִזּוֹ|תור אחד ובן יונה אחד}}? אָמַרְתָּ: &quot;'''שְׁתֵּי תֹרִים''' אוֹ '''שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה'''&quot;. 
לֹא מָצָא תֹּרִים, וּמִנַּיִן שֶׁיָּבִיא בְּנֵי יוֹנָה? אָמַרְתָּ: &quot;שְׁתֵּי תֹרִים - אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה&quot;! 
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|החטאת מכפרת על הטומאה של הנזיר – ראו להלן. ו החיבור של המילה &quot;ועשה&quot; מלמדת שגם העולה משלימה את הכפרה.
בהמשך חולקים התנאים על מהות החטא שחטא הנזיר, שעליו להביא כפרה אפילו לאונסו (ראו לעיל פס' ט:) ת&quot;ק מזהה את החטא, כדעת ר' ישמעאל בספרי, עם הטומאה, למרות שהטומאה נכפתה על הנזיר; ר' שמעון טוען שעצם נדר הנזירות הוא בגדר חטא.
לאחר שגילח - הנזיר חייב להשלים את נדרו למרות שלא חזר ונזר; את ימי ההשלמה מונים מהיום שבו נטהר, שהוא גם יום הגילוח, ולא מיום הבאת הקרבנות - וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה ל|ספרי ל-לא.]]}}'''&quot;וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה&quot;''' – חַטָּאת כַּפָּרָה, אֵין בָּעוֹלָה כַּפָּרָה! 
יָכוֹל שֶׁאֵין בָּעוֹלָה שִׁיּוּרֵי כַּפָּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'עָשָׂה' – '''&quot;וְעָשָׂה&quot;'''! 
'''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot;''' – מִשּׁוּם טֻמְאַת הַמֵּתִים. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: '''&quot;מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot;''' – מִשּׁוּם שֶׁחָטָא עַל נַפְשׁוֹ. 
'''&quot;וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ&quot;''' – יַחֲזֹר וִיגַדֵּל בִּקְדֻשָּׁה; '''&quot;בַּיּוֹם הַהוּא&quot;''' – בְּיוֹם שֶׁטָּהַר. 
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|נזיר שגילח תגלחת טומאה חוזר ומתחיל את תקופת הנזירות מתחילתה. 
גילאי הקרבנות הם לעצמם, כלומר מזמן המלטתם, כדברי רבי [[ביאור:תוספתא/פרה/א#ד|בתוספתא פרה א ד,]] ולא כדברי חכמים שם.
האשם הוא מעין קנס לנזיר שנטמא, ואינו מיועד לכפרה. ר' שמעון מוכיח שהאשם אינו מכפר מכך שהנזיר חוזר על הנזירות מתחילתה, ויש לו הזדמנות שניה להשלים את נזירותו, הזדמנות שאין לשאר מביאי האשם; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לא|ספרי לא.]]
בהמשך מובאת רשימת טומאות בינוניות, שאינן מחייבות גילוח אבל במהלכן אין מונים ימי נזירות; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג.]]
לדברי ר' עקיבא ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ד|שם משנה ד.]] חכמים קבעו שהנזיר מגלח רק על חצי לוג דם, למרות שרביעית דם (חצי הכמות הנ&quot;ל) מספיקה לטמא באוהל.}}'''&quot;וְהִזִּיר לַיהוָה אֶת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' – יַחֲזִיר וְיַשְׁלִים יְמֵי נְזִירוּתוֹ שֶׁהִזִּיר. 
'''&quot;וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ&quot;''' – לֹא אַיִל. 
'''&quot;בֶּן שְׁנָתוֹ&quot;''' – בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים. 
'''&quot;לְאָשָׁם&quot;''' – הֲרֵי זֶה קְנָס! 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא מָצִינוּ אָשָׁם שֶׁיָּבֹא לְבַטֵּל – אֶלָּא זֶה בִּלְבַד, 
שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו '''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;'''! 
'''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''' – {{ב|מַפִּיל הוּא|אינו מונה}} לְאַחַר {{ב|בְּדַם רְבִיעִית,|שנטמא בדם רביעית, וכך גם בהמשך}} 
לְאַחַר בְּרֹבַע עֲצָמוֹת, עַל מַגַּע שַׁפּוּד וְעַל יְמֵי חִלּוּטוֹ שֶׁל מְצֹרָע. 
יָכוֹל שֶׁהוּא סוֹתֵר בְּכָל אֵלּוּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי טָמֵא נִזְרוֹ&quot;''': טֻמְאָה סוֹתֶרֶת, אֵין כָּל אֵלּוּ סוֹתְרִים! 
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: דַּנְתִּי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה אִם עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, 
שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם בְּאֹהֶל – הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ; 
רְבִיעִית דָּם, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה אֶת הָאָדָם בְּאֹהֶל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעָהּ וְעַל מַשָּׂאָהּ? 
נָזַף בִּי וְאָמַר לִי: אֵין דָּנִין בְּנָזִיר מִקַּל וָחֹמֶר! 
וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַרְתִּי לוֹ אֶת הַדָּבָר. 
אָמַר לִי: רוֹאֶה אֲנִי {{ב|לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר,|ללמוד קל וחומר}} אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים &quot;חֲצִי לֹג&quot;! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ד|נזיר ג ד,]] וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לא|ספרי לא.]] נראה שר' עקיבא סובר כאן כר' אליעזר במשנה.}}'''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים – הוּא סוֹתֵר אֶת הָרִאשׁוֹנִים, 
לֹא בִּזְמַן שֶׁאֵין לוֹ אַחֲרוֹנִים! 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: '''&quot;הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''' – מַה שֶּׁגָּזְרוּ הָרִאשׁוֹנִים, שְׁלֹשִׁים יוֹם. 
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|חציו הראשון של הפסוק נדרש כמסכם את תגלחת הטומאה, וחציו השני נתפס כפותח את דיני תגלחת הטהרה שבסוף הנזירות.
גם נזירות לזמן ארוך, ואפילו נזיר עולם – מגלחים תגלחת טומאה אם נטמאו; אבל בבמה אין מקריבים קרבן נזירות, בדומה לדין הסוטה; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה#פסוק כט|לעיל פרק ה דרשה לפס' כט;]] וכדעת חכמים [[ביאור:משנה נזיר פרק ה#משנה ד|בנזיר ה ד.]]
הדרשה מתנגדת לדעת ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ה|בתוספתא נזיר א ה]], המאפשר לנזור &quot;נזירות שמשון&quot;, שאינה כוללת איסור טומאה למתים, וכמובן נזיר שמשון אינו מגלח על הטומאה.}}'''&quot;וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר&quot;''' – תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַנְּזִירִים, שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. 
יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה הַנָּזִיר נְזִירוּת עוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תּוֹרַת&quot;. 
יָכוֹל שֶׁאַתְּ מְרַבֶּה הַנָּזִיר נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;. 

{{הע-שמאל|ראו לעיל בסוף הדרשה לפס' ט; למחלוקת בית הלל ובית שמאי על המגלח בדיעבד ביום שלושים ראו לעיל בדרשה לפס' ה ובתוספתא הנזכרת שם, וכן [[ביאור:משנה נזיר פרק ג|בנזיר ג א.]]}}'''&quot;בְּיוֹם מְלֹאת&quot;''' – בַּיּוֹם יָבִיא אוֹתוֹ, לֹא בַּלַּיְלָה! 
'''&quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' – רָאוּי לְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טָהֳרָה, בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים. 
וּמִנַּיִן שֶׁאִם גִּלַּח בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים יָצָא? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אוֹתוֹ&quot;! 

{{הע-שמאל|הדרשה תומכת בדעת בית הלל, שהנזיר חייב להביא את קרבנות התגלחת שלו על חשבונו. לדעתם אין להתנדב קרבנות של תגלחת הטהרה עבור נזיר אחר, מחשש שמא עניים ינזרו כדי ליהנות מבשר השלמים שנכלל בקרבן תגלחת הטהרה. בית שמאי התירו להתנדב את קרבנות התגלחת, בטענה שהאיסורים של הנזיר מרתיעים דיים, ולכן אין חשש שאנשים ינזרו כשכל כוונתם לאכול סעודה אחת; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ה|נזיר ב ה-ו,]] כדעת בית שמאי.}} '''&quot;יָבִיא&quot;''' – יְבִיאֵם בְּעַל כָּרְחוֹ! מִכָּאן הָיוּ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹדְרִין לִנְזִירוּת. 
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין נוֹדְרִין, {{ב|שֶׁמָּא יִנָּזֵר לְחַיָּיו.|ינזור לכל חייו, בהמתנה למישהו אחר שיממן את הקרבנות והוא יאכל את בשר כבש האשם.}} 
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁלֹּא יִלְמֹד לֶאֱכֹל מִשֶּׁל בְּרִיּוֹת? 
אִם אֵינוֹ נָזִיר, וְהוּא אוֹמֵר 'נָזִיר אֲנִי': 
נִמְצָא מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן וּמִלִּטָּמֵא לְמֵתִים – בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל סְעוּדָה אַחַת! 
}}

===פסוק יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דרשת אגדה על הכינוי &quot;אחד&quot; לקב&quot;ה. לעניין גיל הקרבנות השוו לעיל פס' יב.
לעניין גילוח שתי נזירויות השוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה#פסוק יט|לעיל בדרשה לפרק ה פס' יט.]]}}'''&quot;וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַה'&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַבְּהֵמָה מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁם. '''&quot;כֶּבֶשׂ אֶחָד&quot;''' – לֹא שְׁנַיִם. 
אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁ לְשֵׁם {{ב|אֶחָד|הקב&quot;ה}}.
'''&quot;בֶּן שְׁנָתוֹ&quot;''' – בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים; '''&quot;לְעֹלָה&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם עוֹלָה. 
'''&quot;וְכַבְשָׂה&quot;''' – יָכוֹל שְׁתַּיִם? אָמַרְתָּ '''&quot;אַחַת&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא אַחַת. אָמַרְתָּ '''&quot;אַחַת&quot;''', אֵין מְגַלְּחִין שְׁתֵּי נְזִירוֹת כְּאַחַת! 
'''&quot;בַּת שְׁנָתָהּ&quot;''' – בַּת שָׁנָה לְעַצְמָהּ, לֹא בַּת שָׁנָה לַשָּׁנִים; '''&quot;לְחַטָּאת&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשָׁהּ לְשֵׁם חַטָּאת! 
'''&quot;וְאַיִל&quot;''', יָכוֹל שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא אֶחָד. אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', מְגַלֵּחַ הוּא עַל זֶבַח אֶחָד. 
'''&quot;בֶּן שָׁנָה&quot;''' – לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים! '''&quot;לִשְׁלָמִים&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם שְׁלָמִים!
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את החלות והרקיקים יש להביא בכלי. החלות בלולות והרקיקים רק משוחים בשמן בצורת X; ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ו#משנה ג|מנחות ו ג;]] וראו גם [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה י|ספרא נדבה פרשה י ד.]]}}&quot;וְסַל מַצּוֹת&quot;, יָכוֹל מִצְוָה שֶׁיָּבִיא בְּסַל? אֵין לִי אֶלָּא בְּסַל, מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שְׁאָר כָּל הַכֵּלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר 'סַל' &quot;'''וְ'''סַל&quot;. 
&quot;סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן&quot;, יָכוֹל יִתֵּן לַחַלּוֹת מְשִׁיחָה וְלָרְקִיקִים בְּלִילָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מַצּוֹת&quot; – לְמַצָּה שָׁווּ, לֹא שָׁווּ לִבְלִילָה וְלִמְשִׁיחָה! 
&quot;וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים&quot;, יָכוֹל כְּדֶרֶךְ הַמּוֹשְׁחִין? אָמַרְתָּ &quot;בַּשֶּׁמֶן&quot;, כְּדֵי קִיּוּם שֶׁמֶן. 
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? טוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ וְנוֹתֵן אַחַת עַל זוֹ וְאַחַת עַל זוֹ, {{ב|כְּמִין כִּי|בצורת X}}. 

{{הע-שמאל|על הנזיר להביא נסכים לעולה ולשלמים, אבל לא לחטאת; וראו מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לד|בספרי לד.]]}}&quot;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם&quot;, אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מָה הָאַיִל, שֶׁהוּא בָּא בְּנֵדֶר וּנְדָבָה – שֶׁהוּא טָעוּן נְסָכִים, 
אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת הָעוֹלָה, שֶׁהוּא בָּא בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. 
וְלָמָּה מִיעַטְתִּי אֶת הַחַטָּאת? שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא לְכַפָּרָה! 
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין ההקדשה של האיל ראו גם לעיל בדרשה לפס' יד.
שחיטת האיל צריכה להיות רק אחרי שהביא את סל המצות לעזרה, וראו דין דומה לעניין קרבן תודה [[ביאור:משנה מנחות פרק ז#משנה ג|במנחות ז ג.]]}} '''&quot;וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה' עַל סַל הַמַּצּוֹת&quot;''' – שֶׁיַּקְדִּים הֶקְדֵּשׁוֹ לְזִבְחוֹ. 
זְבִיחַת תּוֹדָה מְעַכֶּבֶת אֶת לַחְמָהּ; זְבִיחַת שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת מְעַכֶּבֶת אֶת לַחְמָן. 
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהַזֶּבַח בִּירוּשָׁלַיִם וְהַלֶּחֶם בִּירוּשָׁלַיִם, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהַזֶּבַח בִּירוּשָׁלַיִם וְהַלֶּחֶם {{ב|בְּבֵית פָּגֵי|מחוץ לעזרה}}! 

{{הע-שמאל|ראו מחלוקת בין ר' יהודה לר' אלעזר איזה קרבן נשחט ראשון [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|בנזיר ו ז.]]}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: '''&quot;יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה'&quot;''' – יַעֲשֶׂה שֶׁל שְׁלָמִים תְּחִלָּה.
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל| ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ה|תוספתא נזיר ד ה,]] [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ח|ונזיר ו ח]] דעות נוספות והחלפת ר' מאיר בר' יהודה.
הדעה שכל הטקסים מסתיימים בשריפת השיער תחת הדוד מבוססת כנראה על תפיסת השער כקרבן.}}'''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – יָכוֹל אַף {{ב|בַּמְּדִינָה|מחוץ למקדש}}? אָמַרְתָּ: 'גִּלַּח' – &quot;'''וְ'''גִּלַּח&quot;, אַף בַּמְּדִינָה! 
מַה בֵּין מְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִמְגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה? 
הַמְּגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מְשַׁלֵּחַ שְׂעָרוֹ תַּחַת הַדּוּד, וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ אֶת הַשֵּׂעָר תַּחַת הַדּוּד. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד – שׁוֹלְחִין שֵׂעָר תַּחַת הַדּוּד. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מְשַׁלֵּחַ שֵׂעָר תַּחַת הַדּוּד, 
וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה '''בְּטֻמְאָה''' קוֹבְרוֹ בִּמְקוֹמוֹ. 

{{הע-שמאל|ר' שמעון שזורי ור' יוחנן הסנדלר מבחינים בין תגלחות הטהרה של נזיר ושל נזירה. הראשון מתנגד לגילוח הנזירה, כדי לא לפגום ביפיה, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ה|נזיר ד ה,]] והשני מתנגד לכניסת הנזירה לפתח ההיכל כדי להצניע את הנזירה מעיני הציבור. על שתי הדרשות חלקו חכמים.
לעניין הסוטה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו,]] שיש מגמה לנוול אותה, ובכל זאת טוען ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ה|בתוספתא שם]] שיש לשמור על הצניעות מפני פרחי כהונה.
שתי ההסתייגויות הללו פוגעות בנזירות האשה.}} '''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר&quot;''' – רַבִּי שִׁמְעוֹן הַשְּׁזוּרִי אוֹמֵר: לֹא הַנְּזִירָה!  
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 'גִּלַּח' &quot;'''וְ'''גִּלַּח&quot; – אַף הַנְּזִירָה. 
רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: נָזִיר '''&quot;אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', אֵין הַנְּזִירָה '''&quot;פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''! 
אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה? אָמַר לָהֶם: שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל פִּרְחֵי כְּהֻנָּה לַעֲבֵרָה. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא שׂוֹטָה תּוֹכִיחַ! 
אָמַר לָהֶם: לֹא דּוֹמָה שׂוֹטָה לִנְזִירָה, שֶׁשּׂוֹטָה לֹא גּוֹדֶלֶת וְלֹא כּוֹחֶלֶת וְלֹא פּוֹקֶסֶת, וְהַנְּזִירָה מֻתֶּרֶת בְּכָל אֵלּוּ!  

{{הע-שמאל|מסביר את הלשון המסורבלת &quot;שער ראש נזרו&quot;, ומפרש את איזכור השלמים כדוגמא שאינה דווקא.}}'''&quot;פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶת רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;''' – יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִטְמָא? מִנַּיִן אַף בִּזְמַן שֶׁנִּטְמָא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;'''. 
'''&quot;תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;''' – נִטְמְאוּ שְׁלָמִים, מִנַּיִן שֶׁיִּתֵּן תַּחַת זֶבַח אַחֵר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֶבַח&quot;'''. 
נִטְמָא הַזֶּבַח מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָתַן עַל הָאֵשׁ&quot;''', מִכָּל צַד. 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש &quot;בשלה מן האיל&quot; שתתבשל עם האיל; וראו הלכות הבישול [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|בנזיר ו ט,]] [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לו|ובספרי לו.]]}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה&quot;''' – שֶׁתְּהֵא שְׁלוּקָה. 
'''&quot;מִן הָאַיִל&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הָאַיִל, שֶׁיִּשָּׁלֵק כֻּלּוֹ! 

{{הע-שמאל|מהפסוק בויקרא נראה שהבעלים מניף, ומהפסוק בפרשת קורח נראה שהכהן עושה זאת. הכהן אינו מניח את הזרוע בידי ישראל, שהרי עליו להניף בעצמו, שנאמר &quot;כחזה התנופה&quot; [[במדבר יח יח]]. לכן הכהן והבעלים מניפים יחדיו את כל התנופות, והראיה מפסוקנו; לפירוט על דרך ההנפה ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו,]] וכן [[ביאור:ספרא/צו#פרק טז|ספרא צו פרק טז ב-ג.]]}}'''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר וְהֵנִיף&quot;''', יָכוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הָיָה מֵנִיף? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַמַּקְרִיב&quot;''' {{ממ|ויקרא|ז|כט}} הַמַּקְרִיב יָנִיף. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;''' {{ממ|במדבר|יח|יט}},
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף. יָכוֹל יְהוּ עוֹשִׂין שֶׁמַּנִּיחַ כֹּהֵן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;. יָכוֹל יְהוּ עוֹשִׂין כְּשֶׁמַּנִּיחַ כֹּהֵן מוֹשִׁיט לַכֹּהֵן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;. יָכוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הָיָה מֵנִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;;
אוֹ &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; אַהֲרֹן וּבָנָיו הָיָה מֵנִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;; 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;,
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף! 
הֵא מָה הַדָּבָר? מַה שֶּׁלִּמֵּד בְּנָזִיר! 
וּמָה לִמֵּד בְּנָזִיר? אָמַרְתָּ '''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר... וְהֵנִיף הַכֹּהֵן&quot;''' – 
אַף בְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵנִיף.
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרק טז|ספרא צו פרק טז ב.]] נראה שלפנינו דחיית הצעה לפתרון שונה לבעיה דלעיל: יכול יניף הבעלים ויניף הכהן אחריו? ת&quot;ל תנופה, אחת ולא שתים! 
לעניין &quot;לפנים&quot; ראו ספרא שם: התנופה מתבצעת ממזרח למזבח, ופני המניפים למערב, אל ההיכל.}}'''&quot;וְהֵנִיף אֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה&quot;''' – תְּנוּפָה אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. '''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – שֶׁתְּהֵא תְּנוּפָה לִפְנִים מִן הַמֵּנִיף.

{{הע-שמאל|&quot;חזה התנופה ושוק התרומה&quot; הם ביטויים שנזכרו בקרבן שלמים (ראו [[ויקרא ז לד]]), הייחוד באיל הנזיר הוא התוספת של הזרוע הבשלה, שאינה באה במקום החזה והשוק אלא כתוספת עליהם.}}'''&quot;עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה&quot;''', אַף אֵיל נָזִיר הָיָה בִּכְלַל שְׁלָמִים; 
יָצָא מִכְּלַל שְׁלָמִים – לְטָעֲנוֹ בִּזְרוֹעַ בְּשֵׁלָה. 
יָכוֹל שֶׁבָּא לְפָטְרוֹ בְּחָזֶה וְשׁוֹק? אָמַרְתָּ '''&quot;עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה&quot;''' –
הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא בָּא לְפָטְרוֹ מִן הֶחָזֶה וְשׁוֹק! וְלָמָּה בָּא? לְטָעֲנוֹ זְרוֹעַ בְּשֵׁלָה! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|נזיר ו ט]] מרבה מו החיבור שגם מעשה אחד בגוף הנזיר מסיים את הנזירות ומתיר לנזיר לשתות יין ולהיטמא למתים, וראו שם משנה יא.}}'''&quot;וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן&quot;''' – אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ. וּמִנַּיִן אַף לְאַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי?
תַּלְמוּד לוֹמַר 'אַחַר' '''&quot;וְאַחַר&quot;'''.
מִשֶּׁיִּזָּרֵק עָלָיו אַחֵר מִן הַדָּמִים – הֻתַּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עַל כַּפָּיו וְלֹא הֵנִיף וְלֹא גִּלַּח. 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזירות חלה רק באהל מועד, במשכן שילה ובבית המקדש; וראו לעיל בדרשה לפס' יג.
לעניין ההשוואה בין שער הנזיר לקרבן ראו [[ביאור:משנה מסכת נזיר|במבוא למסכת נזיר,]] שלפנינו אחת התפיסות של נזירות בכלל; וראו ברשימת איסורי ההנאה המופיעה כמה פעמים במשנה, והכוללת את שער הנזיר שעליו להישרף או להיקבר – למשל [[ביאור:משנה תמורה פרק ז#משנה ד|תמורה ז ד.]] לפי דברי ר' שמעון שזורי לעיל פס' יח אין הנזירה מגלחת וכך היא אינה מעלה קרבן!}} '''&quot;זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר&quot;''' – תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַנְּזִירוֹת; שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן טָהֳרָה וְתִנְהֹג בְּשִׁילֹה וּבְבֵית עוֹלָמִים. 
יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹאת&quot;'''. 
'''&quot;אֲשֶׁר יִדֹּר קָרְבָּנוֹ&quot;''' – זֶה הָאוֹמֵר &quot;הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת&quot;, שֶׁיָּבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת {{ב|וְיָקוּם|ויקיים את הנזירות}}.
'''&quot;קָרְבָּנוֹ לַיהוָה עַל נִזְרוֹ&quot;''' – הֲרֵי נִזְרוֹ כְּקָרְבָּן, לוֹמַר: כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹעֲלִין בְּקָרְבָּן כֵּן מוֹעֲלִין בַּשֵּׂעָר. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מוֹעֲלִין בַּשֵּׂעָר. 

{{הע-שמאל|רשאי הנזיר לנדור קרבנות נוספים ולהקריבם, ובלבד שלא יפחת משלוש בהמות.
הנוזר &quot;נזירויות כחול הים&quot; הוא למעשה נזיר עד מותו, והוא רשאי פעם ב30 יום לגלח את שערו, כדי להקל את משקלו. לעומת זאת הנוזר סתם – אינו רשאי לגלח במהלך 30 ימי הנזירות.}}'''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' – '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יִפְחֹת! 
אוֹ '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יוֹסִיף? 
אָמַרְתָּ '''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יִפְחֹת, וְלֹא '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יוֹסִיף! 
'''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;''' – זֶה הַנּוֹדֵר בִּנְזִירוּת 'כְּחוֹל הַיָּם', 
שֶׁבְּכָל שָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לְהָקֵל מֵרֹאשׁוֹ – יָקֵל. 
יָכוֹל אַף הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת' כֵּן? 
אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;'''. 
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|ספרא נדבה פרק ב א-ד,]] שם טוענת הדרשה בהתאם לפסוק שלנו, שבכל מקום שנאמר &quot;ויאמר ה' אל אהרון&quot; (למשל [[במדבר יח א]]), למעשה הדיבור נאמר רק למשה, והוא שהעביר את הדברים לאהרון; וראו גם [[ביאור:ספרא/בחוקותי#פרק ח|ספרא בחוקותי ח י,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|ספרי לט.]]
כאן מוסיפה הדרשה שכל ישראל שמעו שהקב&quot;ה דיבר עם משה, בניגוד לאמור [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|בספרא נדבה פרק ב ח-י.]]}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן&quot;''', יָכוֹל הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר לְאַהֲרֹן, שֶׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? 
אָמַרְתָּ '''&quot;אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים&quot;''' וגו' {{ממ|ויקרא|כו|מו}} הָא כָּל הַמִּצְוֹת, 
הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הַכְּלָלִים וְהַפְּרָטִים, הַגּוּפִים וְהַדִּקְדּוּקִים – נֶאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְאַהֲרֹן&quot;'''? אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה {{ב|הוֹגֵין|מתאים}} לְאַהֲרֹן, הָיָה נִתְלֶה בְּאַהֲרֹן; 
וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה הוֹגֵין לְיִשְׂרָאֵל, הָיָה נִתְלֶה בְּיִשְׂרָאֵל. 
הָא, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה הוֹגֵין לְאַהֲרֹן – לְפִיכָךְ נִתְלָה בְּאַהֲרֹן; אַף עַל פִּי כֵן כֻּלָּם שָׁמְעוּ אֶת הַדִּבּוּר! 
'''&quot;{{ב|(ושמו את שמי על) [אֶת]|הגהה על פי מה&quot;ג מהדורת מוסד הרב קוק}} בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִין מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;''', מִכָּל מָקוֹם! 

{{הע-שמאל|הלכות ברכת כהנים: הם אינם מברכים אלא חוזרים על אמירת החזן; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|ספרי סוף לט.]]}}'''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;''', יָכוֹל יְהוּא מְבָרְכִין אוֹתָן עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַחַזָּן אוֹמֵר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;'''; הַחַזָּן אוֹמֵר תְּחִלָּה – וְהֵן מְבָרְכִין אַחַר כֵּן! 
}}

===פסוק כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מבחין בין ברכה, של הצלחה ופריון – לבין שמירה מאבדן; ר' יצחק טוען שהשמירה היא לא ממזיקים חיצוניים אלא מהיצר הרע; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מ|ספרי מ.]]}} '''&quot;יְבָרֶכְךָ ה'&quot;''' – זוֹ בְּרָכָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה: &quot;בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים&quot; {{ממ|דברים|ז|יד}}, 
&quot;בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ&quot; וְגוֹ', &quot;בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶיךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|כח|ו}},
&quot;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה&quot; – הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין! מִנַּיִן אַף שְׁמוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;'''. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אַתָּה, אִם מְבֹרָכִין הֵן – שְׁמוּרִין הֵן; וְאִם שְׁמוּרִין הֵן – מְבֹרָכִין הֵן! 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;'''? אֶלָּא '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – מִיֵּצֶר רָע, שֶׁלֹּא יוֹצִיאֲךָ מִן הָעוֹלָם. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ מִן הַמַּזִּיקִין הַמַּקִּיפִין אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף&quot; וְגוֹ' {{ממ|תהלים|צא|ז}} 

{{הע-שמאל|הדרשה מתקדמת ומראה את החידוש והצריכות בשתי הברכות: ברכת הצלחה ושמירה ממזיקים, וברכת השראת שכינה, דעת ובינה.}}הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין וּשְׁמוּרִין, וּמִנַּיִן אַף שְׁכִינָה תְּהֵא בֵּינֵיהֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''', אַף שְׁכִינָה תְּהֵא בֵּינֵיהֶן. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו&quot;''' – יָגֵן עָלֶיךָ, {{ב|מִמְּאוֹר הַשְּׁכִינָה|על ידי מאור השכינה}} 
הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין וּשְׁמוּרִין וּשְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן, וּמִנַּיִן אַף חֲנוּנִים בְּדַעַת וּבְבִינָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וִיחֻנֶּךָ&quot;''', אַף חֲנוּנִים בְּדַעַת וּבְבִינָה. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָ&quot;''' – יִתֵּן בָּהֶם דַּעַת שֶׁתְּהוּ חוֹנְנִים זֶה אֶת זֶה וּמְרַחֲמִים זֶה אֶת זֶה, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ&quot; {{ממ|דברים|יג|יח}}. 

{{הע-שמאל|מכאן עד סוף פס' כה נראה שמדובר בהעתקה ישירה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מ|מספרי מ-מא,]] וראו שם; כך מוסברת התופעה שהמדרש התקדם לפס' כה וחזר לעסוק בפס' כד.
הדרשות השונות מסכימות ש&quot;יברכך&quot; הוא ברכת הנכסים, כבספר דברים דלעיל. הן שונות זו מזו בדרשותיהן את &quot;וישמרך&quot;.
הדרשות מסודרות החל משמירת הנכסים, דרך שמירת הגוף – אל שמירת הנשמה לאחר המוות מאבדן ומגיהינום, והחזרתה בעולם הבא.
בין הדרשות משולבות גם דרשות על שמירה מיצר הרע ומן המזיקים, וכן דרשות לאומיות, על שמירה משלטון זר ושמירת הקץ והגאולה – בזכות האבות.
הדגשתי בפסוקים המצוטטים את השימוש בביטויי השמירה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בִּנְכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' בִּנְכָסִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בִּנְכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' בַּגּוּף. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בַּגּוּף, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' מִיֵּצֶר רָע. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ '''וְשָׁמַר''' רַגְלְךָ מִלָּכֶד&quot; {{ממ|משלי|ג|כו}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – שֶׁלֹּא יַשְׁלִיט עָלֶיךָ אֲחֵרִים, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה... ה' '''יִשְׁמָרְךָ''' מִכָּל רָע&quot; וְגוֹ' {{הפניה לפסוקים|תהלים|קכא|ו|ז}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר לְךָ בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וְשָׁמַר''' ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית&quot; וְגוֹ' {{ממ|דברים|ז|יב}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר לְךָ אֶת הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה... 
אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|כא|יא|יב}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ בִּשְׁעַת הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים&quot; {{ממ|שמואל א|כה|כט}} 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין צַדִּיקִים בֵּין רְשָׁעִים? – שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע&quot; {{ממ|שמואל א|כה|כט}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;רַגְלֵי חֲסִידָיו '''יִשְׁמֹר'''&quot; {{ממ|שמואל א|ב|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ&quot; וְגוֹ' {{ממ|ישעיה|מ|לא}} 
}}.

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל| שלוש דרשות על 'יאר ה' פניו': המאור הוא של פני המתברך; המאור הוא של שכינת הקב&quot;ה; המאור הוא התורה.}}'''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''' – יִתֵּן לְךָ מְאוֹר פָּנִים.
וְרַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה מְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ&quot; {{ממ|ישעיה|ס|א}},
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה&quot; {{ממ|תהלים|סז|ב}}.
דָּבָר אַחֵר: זֶה מְאוֹר הַתּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר&quot; {{ממ|משלי|ו|כג}}.

{{הע-שמאל| גם כאן רוב הדיון המדרשי הוא על סוף הפסוק – המילה 'ויחונך'. הדרשות נעות מ'יתן לך', דרך 'תמצא חן' ושבות לבסוף לפרשנות 'יתן לך' – דרשה אחת מסבירה שהקב&quot;ה יתן לך יכולת ללמוד את התורה, והדרשה האחרונה עוסקת בעצם הנתינה בחינם.}}'''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יְחָנְּךָ בְּמִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן&quot; {{ממ|שמות|לג|יט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יִתֵּן לְךָ חֵן בְּעֵינֵי בְּרִיּוֹתָיו.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר&quot; {{ממ|בראשית|לט|כא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ&quot; {{ממ|אסתר|ב|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּתֵּן ה' אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד&quot; וְגוֹ' {{ממ|דניאל|א|ט}}, וְאוֹמֵר: &quot;וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם&quot; {{ממ|משלי|ג|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – {{ב|בְּדַעַת בְּחָכְמָה|ראו לעיל בדרשה לפס' כד: כפילות!}} וּמוּסָר וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ&quot; {{ממ|משלי|ד|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יְחָנְּךָ בְּמַתְּנוֹת חִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם... עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ&quot; {{ממ|תהלים|קכג|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ&quot; {{ממ|ישעיה|לג|ב}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – אִם יֵשׁ לְךָ – יִתֵּן לְךָ, וְאִם אֵין לְךָ – יַלְוֶה לְךָ.
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב:]] המונח &quot;נתינת פנים&quot; הוא לאו דווקא לטובה; ראו למשל [[ויקרא כ ו]] והדרשה עליו בספרא ([[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה ד|ספרא קדושים פרשה ד ה]]). גם כאן &quot;נתינת הפנים&quot; היא לרעה, ודווקא '''נשיאת''' הפנים, כלומר העלאתם והרחקתם ממך - היא לטובה.}}&quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו'''&quot; – יַעֲבִיר כַּעֲסוֹ מִמְּךָ, וְיַהֲפֹךְ פָּנָיו כְּלַפֵּי אֶצְלְךָ.

{{הע-שמאל|כאן חוזרת הדרשה לפרשנות הרגילה, לפיה נתינת הפנים היא התבוננות לטובה. הדרשה מדמה את ההבטחה הזאת לברכה הכרוכה בהתבוננות במבורך פנים אל פנים.}}לֹא דּוֹמֶה אָדָם שׁוֹאֵל שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ פָּנָיו כְּשׁוֹאֵל שְׁלוֹמוֹ מִן הַצְּדָדִין, 
אֶלָּא &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;, יוֹפֵךְ פָּנָיו אֶצְלְךָ.

{{הע-שמאל|גם כאן יש דמיון רב בין ספרי זוטא לספרי, ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב.]] הדרשה מסבירה את נשיאת הפנים כהבטחה להיענות מיידית לתפילת המבורך, בזכות אברהם אבינו. התיאולוגיה היא של מידת החסד, שהרי לפי הדרשה האל אמור להיענות לתפילה של כל יהודי מצאצאי אברהם.}}דָּבָר אַחֵר: &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ&quot; {{ממ|בראשית|יט|כא}}.
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם לְלוֹט נָשָׂאתִי פָנִים מִפְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, 
לְךָ לֹא אֶשָּׂא פָנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ?

{{הע-שמאל|ר' יוסי מעמיד מול הברכה לנשיאת פנים פסוק הטוען שהקב&quot;ה אינו נושא פנים, ועל כך תפארתו. התשובה מבוססת על דברי ר' אלעזר [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ט|ביומא ח ט,]] ומבחינה בין חטאים שבין אדם למקום, שעליהם מבטיח לנו הקב&quot;ה נשיאת פנים ומחילה – לבין חטאים שבין אדם לחברו, שעליהם אין הקב&quot;ה מוחל. גם ר' עקיבא עושה את ההבחנה הזאת, לא בהקשר של יום הכיפורים ולא בהקשר של ברכת הכהנים אלא ישירות מ13 מידות.}}רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;,
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; {{ממ|דברים|י|יז}} –
וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
אֶלָּא &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו'''&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ;
&quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵירְךָ!
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְנַקֵּה&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;לֹא יְנַקֶּה&quot; {{ממ|שמות|לד|ז}} –
וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
אֶלָּא &quot;וְנַקֵּה&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ; &quot;לֹא יְנַקֶּה&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵירְךָ!

{{הע-שמאל|ראו דברי ר' אלעזר [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#ט|בתוספתא יומא ד ט,]] המבחין לא לפי אופי העבירה אלא לפי התשובה ממנה. כאן מיוחסת ההבחנה לבן עזאי.}}מִיכָּן הָיָה בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: &quot;וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה&quot; – מְנַקֶּה הוּא וְאֵינוֹ מְנַקֶּה;
מְנַקֶּה לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְנַקֶּה {{ב|לַמַּחֲזִיקִים|לממשיכים בחטאם}}.

{{הע-שמאל|הדרשה מציגה את נשיאת הפנים כגמול לעשיית רצונו; אבל קצת קשה, שהרי אם ישראל עושים רצונו, הרי הם זכאים לגמול טוב, וממילא אין הגמול בגדר 'נשיאת פנים', אלא הוא מגיע להם בזכות! 
התיאולוגיה המצטיירת כאן היא של מידת הדין, שאינה נושאת פנים, אלא נותנת לכל אדם את הגמול המגיע לו; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב.]]}}דָּבָר אַחֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;,
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; –
הֵיאַךְ יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ &quot;יִשָּׂא&quot;; וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ &quot;לֹא יִשָּׂא&quot;!

{{הע-שמאל|ראו קיצור אותה דרשה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|בספרי מב,]] במסגרת דרשות &quot;גדול השלום&quot;. כאן מעמת ר' שמעון את השלום מול כבוד ה' ומכריע שהשלום גדול יותר!}}הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִלּוּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה יָתֵר מִן הַשָּׁלוֹם – נְתָנָהּ לַצַּדִּיקִים.
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַקְדִּימוֹת אוֹתָן;
הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת &quot;יָבוֹא שָׁלוֹם&quot;, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת &quot;יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם&quot;, וְהַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת &quot;הֹלֵךְ נְכֹחוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|נז|ב}}.
וְאִלּוּ לֹא דַּיָּן לַצַּדִּיקִים, שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי כָּבוֹד; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ&quot; {{ממ|ישעיה|נח|ח}}.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֵן מְקַלְּסִים לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: &quot;יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ&quot;.
דָּבָר אַחֵר: אַתָּה אוֹמֵר חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִלּוּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה יָתֵר מִן הַשָּׁלוֹם – מְנָעָהּ מִן הָרְשָׁעִים.
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מַקְדִּימוֹת אוֹתָן;
הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת &quot;אֵין שָׁלוֹם&quot;, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת &quot;אָמַר ה' לָרְשָׁעִים&quot; {{ממ|ישעיה|נז|כא}}, הַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת &quot;לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן&quot; {{ממ|ישעיה|נ|יא}}.
וְאִם לֹא דַּיָּן לָרְשָׁעִים, שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי מְחַבְּלִים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים&quot; {{ממ|איוב|לג|כב}},
&quot;יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל חֹשֶׁךְ וּמִתֵּבֵל יְנִדֻּהוּ&quot; {{ממ|איוב|יח|יח}}, &quot;יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה&quot; {{ממ|תהלים|לה|ה}}.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֵן מִתְקַנְטְרִין לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִין: &quot;אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה'... לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן&quot;.

{{הע-שמאל|אלפי הרבבות של המלאכים המתלווים לה' – מתלווים אליו כאשר הוא &quot;עושה שלום&quot;. כשהוא יוצא למלחמה הוא פועל לבדו!}}דָּבָר אַחֵר, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם! שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא;
מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמִלְחָמָה – הוּא הוֹלֵךְ בְּאֻכְלוֹסִין וּבְלִגְיוֹנִין, וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְשָׁלוֹם – אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי.
וּמִדָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְשָׁלוֹם – הוּא הוֹלֵךְ בְּלִגְיוֹנוֹת וּבְאֻכְלוֹסִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ&quot; {{ממ|דניאל|ז|י}}, וְאוֹמֵר: &quot;'''עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו – הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו'''&quot; {{ממ|איוב|כה|ג}},
וְאוֹמֵר: &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ&quot; {{ממ|תהלים|סח|יח}}.
וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמִלְחָמָה – אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;פּוּרָה דָּרַכְתִּי '''לְבַדִּי''' וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם&quot; וגו' {{ממ|ישעיה|סג|ג}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הַמַּבּוּל – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא''' אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע&quot; {{ממ|בראשית|ו|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הַפַּלָּגָה – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִשָּׁם '''הֱפִיצָם ה'''' עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|יא|ט}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מֵחֲמֵשֶׁת כְּרַכֵּי סְדוֹם – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' '''הִמְטִיר''' עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם&quot; {{ממ|בראשית|יט|כד}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִן הַמִּצְרִיִּים – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַה'''' הִכָּה כָל בְּכוֹר&quot; {{ממ|שמות|יב|כט}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הָאֱמוֹרִי – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן '''וַה' הִשְׁלִיךְ''' עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת&quot; {{ממ|יהושע|י|יא}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִסַּנְחֵרִיב – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה'''' אֶל מַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; {{ממ|ישעיה|לז|לו}}.

{{הע-שמאל|השלום נקשר בצדיקים, אברהם, יעקב, אהרון ופנחס; והשוו דברי ר' שמעון לעיל &quot;שאילו ברא&quot; וכו'.}} דָּבָר אַחֵר: אַתָּה אוֹמֵר חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל מַעֲשִׂים וּזְכִיּוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ 
לֹא נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם שְׂכָרוֹ, אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם&quot; {{ממ|בראשית|טו|טו}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ מִן הַמָּקוֹם אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי&quot; {{ממ|בראשית|כח|כא}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַהֲרֹן, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם&quot; {{ממ|מלאכי|ב|ה}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּפִינְחָס, שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם שְׂכָרוֹ אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם&quot; {{ממ|במדבר|כה|יב}}.

{{הע-שמאל|הקשרים בין השלום לתורה וללימודה, שהיא הערך העליון בתרבות חז&quot;ל - מופיעים גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|בספרי מב.]] וראו שם גם בעניין שלום מלכות בית דוד. כאן נקשר השלום למלכות המשיח מבית דוד העתיד למלוך בירושלים.}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם&quot; {{ממ|משלי|ג|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|קיט|קסה}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נָתַן הַמָּקוֹם שְׂכַר עוֹשֵׂי צְדָקוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם&quot; {{ממ|ישעיה|לב|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִמְשְׁלָה יְרוּשָׁלַם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ&quot; {{ממ|תהלים|קכב|ז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְנַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם&quot; {{ממ|ישעיה|לב|יח}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא כּוֹנֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ&quot; {{ממ|ישעיה|ט|ו}}.

{{הע-שמאל|הדהוד לדברי ר' שמעון לעיל &quot;שאלו ברא הקדוש ברוך הוא מדה יפה יתר מן השלום - מנעה מן הרשעים&quot;.}} וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא פָּרַע הַמָּקוֹם מִן עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים אֶלָּא שֶׁמָּנַע מֵהֶן שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם&quot; {{ממ|דברים|כג|ז}}.
}}

===פסוק כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה קושרת את הברכה לאיזכור השם המפורש, הפועל לברך את ישראל בדרך הקרובה למאגיה. ה&quot;פרוצים&quot; הרחיקו לכת והשתמשו בו למאגיה ממש, ולכן הוא הוצנע, ונאמר רק במקדש ורק ע&quot;י הכהן הגדול, ואף אז הוא נשמר בסוד; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מג|ספרי מג.]]}} '''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי&quot;''' – שְׁמִי הַמְּיֻחָד שֶׁלִּי. מַגִּיד שֶׁהֵן מִתְבָּרְכִין בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד. 
יָכוֹל אַף בַּגְּבוּלִין יְהוּ מִתְבָּרְכִין בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם&quot; {{ממ|דברים|יב|כא}} 
מַה לְּהַלָּן, מִקְדָּשׁ – אַף כָּאן, מִקְדָּשׁ! – אֶלָּא מִשֶּׁרַבּוּ הַפְּרוּצִים חָזְרוּ לִהְיוֹת מוֹסְרִין אוֹתוֹ לַצְּנוּעִים שֶׁבַּכְּהֻנָּה. 
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: מַעֲשֶׂה וְהָיִיתִי עוֹמֵד עִם אַחַי הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוּרָה, וְהִטִּיתִי אָזְנִי כְּלַפֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, 
וּשְׁמַעְתִּיו שֶׁאֲמָרוֹ בְּתוֹךְ נְעִימַת אֶחָיו הַכֹּהֲנִים! 

{{הע-שמאל|למרות שאין מברכים בשם המפורש מחוץ למקדש – אין נמנעים שם מברכה בכלל, אלא מברכים בכינוי. והשוו לדרשה של הלל [[ביאור:תוספתא/סוכה/ד#ג|בתוספתא סוכה ד ג,]] על הפסוק משמות, המציגה את היחס בין העליה למקדש לברכה החלה על העולה כיחס גומלין, של סיבה (הביקור במקדש) ותוצאה (ברכת ה'), ואינה תולה את הברכה בברכת הכהנים.
כאן היחס בין הברכה של בני האדם במקדש לבין השראת השכינה הוא יחס היררכי: ברכת הכהנים מחוץ למקדש אינה כוללת את השם המפורש, אבל היא קיימת.
הדרשה מונה גם הבדלים נוספים בין ברכת הכהנים במקדש לזו שבגבולין, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז#משנה ו|סוטה ז ו.]]}}אוֹ בַּמִּקְדָּשׁ מְבָרְכִין וְאֵין מְבָרְכִין בַּגְּבוּלִין? 
אָמַרְתָּ: &quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ&quot; {{ממ|שמות|כ|כא}} – אַף בַּגְּבוּלִין. 
אֶלָּא שֶׁבַּגְּבוּלִין אוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת – {{ב|וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת|לא היו עונים אמן על כל פסוק אלא רק בסופם.}} 
בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמֵר הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ – וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּיוֹ. 
בַּגְּבוּלִין נוֹשְׂאִין יְדֵיהֶן כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶן – וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן. 

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מברך את ישראל, ולכן אין הברכה תלויה בכהנים אלא בו.}}'''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''', יָכוֹל אִם רָצוּ הַכֹּהֲנִים לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין, 
וְאִם לָאו אֵינָן מְבֹרָכִין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''': בֵּין רוֹצִים בֵּין אֵינָם רוֹצִים – אֲנִי אֲבָרְכֵם מִן הַשָּׁמַיִם. 

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, המושא של &quot;אברכם&quot; אינו ישראל דווקא, אלא גם הכהנים המברכים!}}הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל; מִי מְבָרֵךְ אֶת הַכֹּהֲנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''': הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֵךְ אֶת אֵלּוּ וְאֶת אֵלּוּ.
}}</text>
      <sha1>klvpqti19deg7s5vpo8i2zczshzuzrq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017193</id>
      <parentid>3017191</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T07:10:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3017193</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="98835" sha1="32jyz9sd7fqfu4jguibp2xfva2mj30v" xml:space="preserve">==פרק ו==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את איסור התער לכל הכלים: לנזיר אסור לפגוע בשערו גם במספרים או במריטה. אבל הורדת שיער באמצעים כימיים היא אמנם עבירה על מצוות גידול השיער אבל אינה אסורה בלאו; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ג|נזיר ו ג,]] שת&quot;ק אינו מזכיר את איסור החפיפה באדמה, ור' ישמעאל מציג אותו כדומה לשאר איסורי התגלחת.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''' – יְגַדֵּל בִּקְדֻשָּׁה. 
אַל יַעֲבִיר בְּתַעַר וּבְמִסְפָּרַיִם, אַל יִתְלֹשׁ וְאַל יִמְרֹט, וְאַל יָחוּף בָּאֲדָמָה, וְאַל יִתֵּן {{ב|סַמָּנִין|חומר או משחה להסרת שיער}} – בַּעֲשֵׂה. 
וּמִנַּיִן בְּלֹא תַעֲשֶׂה? אָמַרְתָּ: '''&quot;תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ&quot;'''. 
אֵין בְּמַשְׁמַע בְּלֹא תַעֲשֶׂה אֶלָּא הַתַּעַר! כְּשֶׁאָמַר '''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר&quot;''' – רִבָּה הַכֹּל. 
אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מָה הַתַּעַר, שֶׁהוּא בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּכְלִי – 
אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת הַמִּסְפָּרַיִם, שֶׁהוּא בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּכְלִי. 
מַה בֵּין תַּעַר לְמִסְפָּרַיִם? שֶׁהַתַּעַר מְכַלֶּה וְהַמִּסְפָּרַיִם מְשַׁיְּרוֹת. 
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – רִבָּה הַתּוֹלֵשׁ וְהַמּוֹרֵט. '''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;''' – רִבָּה הַ{{ב|מְסַפְסֵף בָּאוּר|חורך באש}}. 
הָא מַה שִּׁיַּרְתִּי בְּמִצְוַת עֲשֵׂה? הַחוֹפֵף בָּאֲדָמָה וְהַנּוֹתֵן סַמָּנִין. 
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ה פס' יב: דין נזיר דומה לדין הסוטה – שניהם חלים רק על יהודים.}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין נְזִירוּת, אֵין הַגּוֹיִם נוֹדְרִין נְזִירוּת! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה' לְעֹלָה&quot; {{ממ|ויקרא|כב|יח}}; 
לְעוֹלָה הֵן נוֹדְרִין, אֵין נוֹדְרִין לִנְזִירוּת. 

{{הע-שמאל|אשה יכולה, בניגוד לעבד, לנדור נזירות; אבל אם היפר לה בעלה היא פטורה. אין מנגנון דומה לדין העבד וכאן טוענת הדרשה שהנזירות לא חלה עליו כלל. השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט|נזיר ט א.]] שם נראה שעבדים יכולים לנזור, והם משלימים את הנזירות כשהם משתחררים.
למרות שהבעל רשאי להפר את נזירות אשתו אין הוא רשאי לכוף את אשתו לנזירות, אלא אם היא נדרה בעצמה.}}בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין נְזִירוּת, אֵין הָעֲבָדִים נוֹדְרִין נְזִירוּת, מִפְּנֵי שֶׁרַבּוֹ כּוֹפֵהוּ 
וְאוֹמֵר לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן – וְהוּא שׁוֹתֶה; לְגַלֵּחַ – וְהוּא מְגַלֵּחַ; לִטָּמֵא לְמֵתִים – וְהוּא מִטַּמֵּא! 
אוֹ &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ '''&quot;אִישׁ&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים! 
'''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: יָכוֹל כְּשֶׁיַּדִּירֶנָּה בַּעְלָהּ? 
מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לִי בַּדִּין: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מֵפֵר, נִדְרֵי עַצְמוֹ – הֲרֵי הוּא אוֹסֵר עָלָיו נְדָרִים, 
מָקוֹם שֶׁהוּא מֵפֵר, נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיֶּאֱסֹר עָלֶיהָ נְדָרִים? 
אָמַרְתָּ: &quot;וְאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר&quot; {{ממ|במדבר|ל|ד}}, לֹא כְּשֶׁיַּדִּירֶנָּה בַּעְלָהּ! 

{{הע-שמאל|הנזירות היא אישית; ולכן בניגוד לכהונה, שבה לקטן אסור להיטמא, ולאשה מותר – האשה הנזירה אסורה להיטמא, ואילו קטן שנדר נזירות נדרו בטל, ולכן מותר לו להיטמא – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|ספרי כב]] וכן [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ו|נידה ה ו.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל אַף הַנְּזִירָה לֹא תְּהֵא מִטַּמְּאָה לְמֵתִים? 
וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, בַּכֹּהֲנִים – לֹא עָשָׂה בָּהֶן נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים, 
מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, בַּנְּדָרִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהֶן נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;אוֹ אִשָּׁה... עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא&quot;'''. 

{{הע-שמאל|הרעיון וההרהור שמא להיות נזיר אינם מחייבים את המהרהר לממש את מחשבתו; אבל אם החליט לנדור והוציא מפיו  אמירה – גם אם היא מעוותת לחלוטין – הנזירות חלה. כלומר כל זמן שהביטוי אינו חד משמעי שמורה לנודר אפשרות לטעון שלא החליט סופית לנדור, אבל הביטוי הברור &quot;הריני נזיר&quot; או ההחלטה הסופית שלו לנזור, אפילו אם לא היה ביטוי ברור - מחייבים אותו; וראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה ט|ספרא חובה ט ב.]] זו פרשנות [[ביאור:משנה נזיר פרק א|לנזיר א א.]]}}'''&quot;אִישׁ כִּי יַפְלִיא&quot;''' – כְּשֶׁיְּפָרֵשׁ. '''&quot;לִנְדֹּר&quot;''' – פְּרָט לִמְהַרְהֵר בַּלֵּב! וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה הַגּוֹמֵר בַּלֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נֶדֶר&quot;. 

{{הע-שמאל|נזירות היא סוג של נדר, ולכן חלים עליה דיני הנדר: חיוב לביטוי כלשהו בפה, וכן איסור &quot;לא תאחר&quot;; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|ספרי כב.]]}}&quot;נֶדֶר&quot;, נֶאֱמַר כָּאן &quot;נֶדֶר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;נֶדֶר&quot; {{ממ|דברים|כג|כב}}. 
מַה נֶּדֶר הָאָמוּר כָּאן, &quot;כִּי יַפְלִיא&quot; – אַף נֶדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן, כִּי יַפְלִיא. 
וּמַה נֶּדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן, &quot;אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ&quot;, 
אַף נֶדֶר הָאָמוּר כָּאן, אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. 

{{הע-שמאל|לעניין נזירות בתוך נזירות ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ח|תוספתא נזיר א ח.]] וראו דוגמאות [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ט|בנזיר ב ט-י.]] גם בעניין זה הנזירות היא סוג של נדר, כאמור בתוספתא שם, שנאמר &quot;נזיר להזיר&quot;; זאת למרות שבענייני נגעים אין נגע נוסף באותו מצורע גורם להסגרה של המצורע או להחלטתו, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]}}'''&quot;נָזִיר לְהַזִּיר&quot;''' – נוֹדֵר הוּא נְזִירוּת בְּתוֹךְ נְזִירוּת. 
וְהָיָה בַּדִּין שֶׁלֹּא יַזִּיר, הוֹאִיל וְהַנְּגָעִים גּוֹרְמִים לְהָבָאַת קָרְבָּן – וְהַנְּזִירוּת גּוֹרֶמֶת לְהָבָאַת קָרְבָּן. 
מָה מָצִינוּ בַּנְּגָעִים, שֶׁאִם נוֹלַד לוֹ נֶגַע בְּתוֹךְ נִגְעוֹ – אֵינוֹ גּוֹרֵם לוֹ לְהָבִיא קָרְבָּן שֵׁנִי עַד שֶׁיֵּצֵא יְדֵי רִאשׁוֹן, 
וְכֵן הַנְּזִירוּת, שֶׁאִם נוֹלְדָה לוֹ נְזִירוּת בְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ – אֵינָהּ גּוֹרֶמֶת לוֹ שֶׁיָּבִיא קָרְבָּן שֵׁנִי עַד שֶׁיֵּצֵא יְדֵי רִאשׁוֹן! 

{{הע-שמאל|הזרת הבן ע&quot;י אביו אפשרית דווקא אם הבן הקטן ושאר האחים הסכימו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ו|נזיר ד ו.]]
הנזירות עשויה לקדש את הנזיר, אבל רק בתנאי שהיא דרך קדושה, וראו הדגמה [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ו|בתוספתא נזיר ד ו.]]}}{{ב|בְּצַד הַשֵּׁנִי|דבר אחר}}: אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;נָזִיר לְהַזִּיר&quot;''', מַזִּיר הוּא בְּנוֹ הַקָּטָן כְּשֶׁיִּרְצוּ הַקְּרוֹבִים. 
'''&quot;לַה'&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַנְּזִירוּת לַשֵּׁם כְּשֶׁהִיא דֶּרֶךְ קְדֻשָּׁה. 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מותר לנזיר לגלח במקום מצווה (תגלחת אם היה מצורע ונרפא הנגע), ולהיטמא למת מצווה; אבל אסור לו לשתות יין מצווה (כגון יין של מעשר שני), למרות שמותר לו לאכול ולשתות מעשר שני להוציא גפן ומוצריה. גם לכהן אסור לשתות יין בעת עבודתו אבל כהן שעבד במקדש שתוי חייב מיתה ואילו הנזיר לא; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|נזיר ו ה.]]}}'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', נֶאֱסַר הַנָּזִיר בְּשָׁלֹשׁ מִצְווֹת: מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן, וּמִלְּגַלֵּחַ וּמִלִּיטַּמֵּא לְמֵתִים. 
וְהֻתַּר בִּשְׁתַּיִם מֵהֶן בִּמְקוֹם מִצְוָה: לְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת מִצְוָה, וּלְהִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. 
יָכוֹל יְהֵא מֻתָּר בְּיֵין מִצְוָה? וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם הָאוֹנֵן, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּיֵין הָרְשׁוּת – הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה. 
נָזִיר, שֶׁהוּא אָסוּר בְּיֵין הָרְשׁוּת – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה? 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בָּאוֹנֵן, שֶׁהוּא אָסוּר בְּאֹכֶל מִצְוָה – תֹּאמַר בַּנָּזִיר, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה? 
הֲרֵי כֹּהֵן יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה, וְאָסוּר בְּיֵין מִצְוָה. 
וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל הַנָּזִיר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה – הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה! 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּכֹהֵן, שֶׁהוּא בְּמִיתָה – תֹּאמַר בַּנָּזִיר, שֶׁאֵינוֹ בְּמִיתָה? 
הוֹאִיל וְאֵינוֹ בְּמִיתָה, יְהֵא מֻתָּר בְּיֵין מִצְוָה! – אָמַרְתָּ &quot;מִיַּיִן&quot; – לְרַבּוֹת יֵין מִצְוָה! 

{{הע-שמאל|ר' אלעזר מוכיח מכינוי היין בנסכים &quot;שיכר&quot; שגם כאן שיכר הוא 100% יין, ואינו מזוג במים. 
בהמשך הוא הולך ודורש את כל רשימת האיסורים המוטלים על הנזיר.}}'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: &quot;מִיַּיִן&quot; – זֶה יַיִן מָזוּג, &quot;שֵׁכָר&quot; – זֶה חַי. 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא &quot;יַיִן&quot; – זֶה חַי, &quot;וְשֵׁכָר&quot; – זֶה מָזוּג? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין... נֶסֶךְ '''שֵׁכָר'''&quot; {{ממ|במדבר|כח|ז}}. חַי אַתָּה מְנַסֵּךְ, וְאִי אַתָּה מְנַסֵּךְ מָזוּג! 
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: &quot;יַיִן&quot; – זֶה מָזוּג, &quot;שֵׁכָר&quot; – זֶה חַי. 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא יַיִן? מִנַּיִן אֲפִילּוּ חֹמֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;חֹמֶץ&quot;! אִי &quot;חֹמֶץ&quot;, יָכוֹל אַף חֹמֶץ שֶׁל תֶּמֶד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;חֹמֶץ יַיִן&quot;! הִתִּיר בִּמְעֹרָב שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם. 
אֵין לִי אֶלָּא חֹמֶץ יַיִן, מִנַּיִן אַף הַמַּטִּיל מַיִם לְתוֹךְ עֲנָבִים וְהִבְאִישׁוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִשְׁרַת עֲנָבִים&quot;. 
וּמִנַּיִן אַף מִשְׁרַת בֹּסֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְכָל מִשְׁרַת&quot;. 

{{הע-שמאל|מותר לנזיר להשתמש ביין כחומר ריפוי ולהשתתף בדריכת היין, וכן לאכול ענפים ועלים צעירים של גפן ואת פרחי הענבים – הסמדר; ונאסרו עליו רק אכילת הענבים – כולל בוסר וצימוקים - ושתיית היין.}}יָכוֹל לֹא יִתֵּן עַל מוֹחוֹ וְעַל מַגֵּפָתוֹ, וְלֹא יֵרֵד בְּתוֹךְ הַגַּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא יִשְׁתֶּה&quot;: מִשּׁוּם שְׁתִיָּה הוּא עוֹבֵר, אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם כָּל אֵלֶּה. 
יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא בִּשְׁתִיָּה? וּמִנַּיִן אַף בַּאֲכִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַעֲנָבִים לֹא יֹאכֵל&quot;. 
לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ גֶּפֶן יַיִן בְּעֹנֶשׁ, אֵין {{ב|טְרוּקְטֵי|גפן מאכל}} בְּעֹנֶשׁ; וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר טְרוּקְטֵי בְּאַזְהָרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַעֲנָבִים לֹא יֹאכֵל&quot;. אֵין לִי אֶלָּא עֲנָבִים; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בֹּסֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַחִים&quot;. 
וּמִנַּיִן אַף יְבֵשִׁים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וִיבֵשִׁים&quot;. יָכוֹל אַף הַחוּטִין וְהֶעָלִים וְהַלּוּלָבִין וּמֵי גְפָנִים וְהַסְּמָדַר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;; יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן פְּרִי וְלֹא פְּסֹלֶת פְּרִי, אֶלָּא כְּעֵץ הֵן חֲשׁוּבִין! 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ב|נזיר ו ב,]] לפי פשט המשנה, שמדובר במחלוקת. אבל השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה כג|ספרי כד,]] שר' יוסי דק נותן סימן להלכה של ר' יהודה.
ר' אלעזר בן עזריה מחמיר ביחס לר' עקיבא, וטוען שגם על אכילת החרצנים והזג הנזיר מגלח, למרות שהם פחות מכזית; המסורת העתיקה &quot;בראשונה&quot; במשנה א שם, מקילה עוד יותר ביין, כי שיעורו לפיה הוא רביעית.}}'''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;''', אֵלּוּ הֵן הַחַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן הַזַּגִּים? 
הַחַרְצַנִּים אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים, וְהַזּוֹגִים אֵלּוּ הֵן הַפְּנִימִיִּים – דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. 
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שֶׁלֹּא תִּטְעֶה, כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה: הַחִיצוֹן זוֹג וְהַפְּנִימִי עִנְבּוֹל. 
נִמְצָא: הַחַרְצַנִּים הֵן הַפְּנִימִיִּין שֶׁזּוֹרְעִין אוֹתָן; וְהַזּוֹגִין הֵן הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה. 
'''&quot;מֵחַרְצַנִּים&quot;''', אָמַרְתָּ מִעוּט חַרְצַנִּים שְׁנַיִם; '''&quot;וְעַד זוֹג&quot;''' זֶה זָג אֶחָד. 
רַבִּי עֲקִיבָה הָיָה מַרְבֶּה בְּכֻלָּן כַּזַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;'''; הֶחֱזִירָן לַכְּלָל שֶׁהָיוּ בּוֹ! 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין נזירות של פחות מ30 יום; ראו [[ביאור:תוספתא/ערכין/א#ה|תוספתא ערכין א ה.]] ראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ד|נזיר ב ד,]] שאין נזירות בלי שלושת האיסורים הנ&quot;ל.}}'''&quot;כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ&quot;''', יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יְגַלֵּחַ, יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יִשְׁתֶּה יַיִן, יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יִטַּמָּא לְמֵתִים. 
מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי נָזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּשַׁבָּת זוֹ', 'לְגַלֵּחַ בְּשַׁבָּת זוֹ', 'לִיטַּמֵּא בְּמֵתִים בְּשַׁבָּת זוֹ' – אֵין זֶה אֶלָּא כְּנוֹדֵר בְּנָזִיר. 

{{הע-שמאל|ראו דברי בית הלל [[ביאור:תוספתא/נזיר/ב#ו|בתוספתא נזיר ב ו:]] נזיר שלא אמר במפורש &quot;הריני נזיר 30 יום&quot;, אלא נזר סתם, לכתחילה עליו לגלח ביום 31, אבל אם עבר וגילח ביום שלושים – יצא. אבל אם שתה יין ביום 30 יחזור וינזור מההתחלה.}}מְמַעֵט אֲנִי בְּנוֹדֵר סְתָם, שֶׁאִם גִּלַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים – שֶׁיַּעֲלֶה לוֹ. 
יָכוֹל אַף {{ב|בִּמְפָרֵשׁ|&quot;נזיר 30 יום&quot;}} כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְמֵי נִזְרוֹ... לֹא יְגַלֵּחַ&quot;'''. 
מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלֵּחַ בֵּין נְזִירוּת לִנְזִירוּת', 
הוֹאִיל וְהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְגַלֵּחַ, יָכוֹל תְּהֵא רְשׁוּת בְּיָדוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְמֵי נִזְרוֹ... לֹא יִשְׁתֶּה יַיִן עַד מְלֹאת הַיָּמִים&quot;''' וְגוֹ'. 

{{הע-שמאל|אם נדר כמה נזירויות רצופות, והתנה מראש שבין נזירות לנזירות יגלח- מותר לו לגלח בין הנזירויות, אבל לא לשתות יין ולהיטמא למת, כי מיד אחרי שגילח חלה עליו הנזירות הבאה.
אם לא התנה כך בפירוש, וכן אם עלה אחרי נזירות אחת לא&quot;י – אינו מגלח בין נזירות לנזירות אלא משלח את שערו פרע.
הסיפור על הליני המלכה מופיע גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ו|בנזיר ג ו,]] כדוגמא לנזירות ארוכה, שהמלכה לא התכוונה לנזור.}}מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי מוֹסִיף עַל נְזִירוּתִי עוֹד שְׁלֹשִׁים יוֹם', אָמַרְתָּ: '''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר יַזִּיר לַה'&quot;'''. 
מִי שֶׁנִּזּוֹר בְּאֶרֶץ טְמֵאָה וּבָא לוֹ לְאֶרֶץ טְהוֹרָה, יָכוֹל יְגַלֵּחַ וִישַׁלַּח פֶּרַע שֵׁנִי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''' – גִּדֵּל פֶּרַע הוּא. 
מַעֲשֶׂה בְּהִלְנִי הַמַּלְכָּה שֶׁהָלַךְ בְּנָהּ לַמִּלְחָמָה, וְאָמְרָה: 'אִם יָבֹא בְּנִי מִן הַמִּלְחָמָה בְּשָׁלוֹם – הֲרֵנִי נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים'. 
וּבָא בְּנָהּ מִן הַמִּלְחָמָה וְהָיְתָה נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים. וּלְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים עָלָת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, 
וְהוֹרָה בֵּית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. וּלְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים נִטְמֵאת, 
וְנִמְצֵאת נְזִירָה אַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁנָה! 

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כה|ספרי כה.]] הזמן המינימלי של 30 יום נקבע כדי שיהיה ניכר בשיער הנזיר; אבל יתכן נזיר קרח.}}'''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''', מִכָּן אָמְרוּ: סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם, מִנְיַן 'יִהְיֶה'. 
'''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''' – מִצְוַת עֲשֵׂה. '''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּרַע, מִי שֶׁאֵין לוֹ פֶּרַע מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''' – כְּמַה שֶׁהוּא! וְאֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּרַע, מִי שֶׁאֵין לוֹ מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''', מַה שֶׁהוּא. 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזיר צריך להימנע לא רק מטומאת מת, אלא גם מרביעית דם מן המת; והשוו [[ביאור:ספרא/אמור|ספרא אמור פרשה א ב,]] שם מדובר באזהרה לכהנים שלא יטמאו. דורש &quot;נפש&quot; ככינוי לדם, שנאמר &quot;כי הדם הוא הנפש&quot; ([[דברים יב כג]].)}}'''&quot;כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת&quot;''' – יֹאמַר &quot;מֵת&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נֶפֶשׁ&quot;? לְהָבִיא אֶת הַדָּם.
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כו|בספרי כו:]] ארבעת איזכורי הקרובים באים ללמד על ארבעה שאינם נטמאים לקרוביהם, אבל מיטמאים כדי לקבור מת מצווה (גופה שאין מי שיקברנה): נזיר, מי שהולך לשחוט את פסחו ואמור לשמור על טהרה, מי שאינו קרוב פיזית למת המצווה ואפילו מי שהולך לשחוט את פסחו והוא מרוחק מהגופה. הפירוט של הארבעה אינו זהה לזה שבספרי, אבל מספרם ארבעה כמו שם.
לעניין &quot;קטנים כגדולים&quot; השוו לעיל פסוק ב.}}'''&quot;לְאָבִיו... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', יָכוֹל לֹא יִטַּמָּא עַל מֵת מִצְוָה? 
וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא: הוֹאִיל וְהַכֹּהֲנִים בְּלֹא תַּעֲשֶׂה מִלִּיטַּמֵּא לְמֵתִים, 
אִם מִטַּמֵּא הַכֹּהֵן עַל מֵת מִצְוָה – אַף הַנָּזִיר יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה! 
קַל וָחֹמֶר: וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים – בְּכֹהֲנִים, 
הֲרֵי הֵן מִטַּמְּאִין עַל מֵת מִצְוָה; 
מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים – בְּנָזִיר, 
אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא? מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה! 
יָכוֹל לֹא יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בָּרֶגֶל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בָּרֶגֶל. 
יָכוֹל יִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה {{ב|בִּקְרוֹבִים|פיזית, ולא ברחוקים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָחִיו לֹא יִטַּמָּא&quot;''', מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים. 
יָכוֹל יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בִּקְרוֹבִים בָּרֶגֶל, אֲבָל לֹא יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים בָּרֶגֶל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּלְאֲחוֹתוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים בָּרֶגֶל! 

{{הע-שמאל|אם נגע הנזיר בשפוד מתכת שנגע במת אינו מגלח ואינו סותר את נזירותו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג.]] אבל אם נגע בשדרה וכו' – עליו לגלח ולהתחיל את הנזירות מתחילתה; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט#משנה ב|שם משנה ב.]]
כשהנזיר מגלח – אינו צריך לגלח את שערות כל גופו אלא את אלו שבראשו בלבד.}}'''&quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאֲחוֹתוֹ לֹא יִטַּמָּא לָהֶם&quot;''' – פְּרָט לְנוֹגֵעַ בַּשַּׁפּוּד! 
'''&quot;בְּמוֹתָם&quot;''' – רִבָּה דָּבָר אַחֵר שֶׁיִּטַּמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם, וְאֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? 
הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי.
'''&quot;כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַנְּזִירוּת בָּרֹאשׁ. 
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזירות היא דרך להתקדשות אם היא נעשית מהמניעים הנכונים; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז|נזיר ז א,]] שמשווים את קדושת הנזיר לקדושת כהן גדול.
לעניין המניעים של 'דרך פרישות וטהרה' ראו דוגמא בסיפור [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ו|שבתוספתא נזיר ד ו.]]}}'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;''', מִפְּנֵי שֶׁנָּזַר דֶּרֶךְ פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה – נִקְרָא קָדוֹשׁ.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשְּׁקָלוֹ הַכָּתוּב כְּנָבִיא; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִירִים&quot; {{ממ|עמוס|ב|יא}}! 
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שתי דוגמאות לטומאה העלולה להתרחש בלי שהנזיר ציפה לה, ונטמא בה לאנסו.}}'''&quot;וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו&quot;''', לְרַבּוֹת שֶׁנָּפַל עָלָיו הַבַּיִת וְעַל הַמֵּת. 
'''&quot;בְּפֶתַע פִּתְאֹם&quot;''', לְרַבּוֹת שֶׁמֵּת עָלָיו בְּפֻנְדָּקִי. 

{{הע-שמאל|הדרשה מחמירה ביחס [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ב|לנזיר ז ב,]] ומחייבת את הנזיר לגלח גם על נגיעה באיבר מן החי שאין עליו בשר כראוי, וראו לעיל פס' ה.}} '''&quot;וְטִמֵּא רֹאשׁ&quot;''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא נוֹגֵעַ בְּמֵת שָׁלֵם, 
וּבַשִּׁדְרָה וּבַגֻּלְגֹּלֶת, וּבַחֲצִי לֹג דָּם וּבַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, 
וְאֵבֶר מִן הַחַי וְאֵבֶר מִן הַמֵּת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי?
כְּשֶׁאָמַר 'טִמֵּא' - רִבָּה אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי. 
'טִמֵּא' &quot;'''וְ'''טִמֵּא&quot; - רִבָּה כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנֵּצֶל וּמְלֹא תַּרְוָוד רַקָּב וְרֹב בִּנְיָנוֹ וְרֹב מִנְיָנוֹ. 
'''&quot;נִזְרוֹ&quot;''' - רִבָּה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא.

{{הע-שמאל|הנזיר מגלח רק את שערות ראשו, ולא את זקנו או שיער אחר. 
בתגלחת טהרה הגילוח מתרחש ביום ה-31, ולא בלילה; וראו לעיל פס' ה, שלדעת בית הלל אם גלח ביום ה30 יצא.}}'''&quot;וְגִלַּח&quot;''', יָכוֹל יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא רֹאשׁוֹ! 
מְמַעֵט אֲנִי בְּכָל שְׂעָרוֹ וְלֹא אֲמַעֵט בִּזְקָנוֹ, שֶׁהוּא בִּכְלַל רֹאשׁוֹ? אָמַרְתָּ '''&quot;וְגִלַּח רֹאשׁוֹ&quot;''' פְּרָט לִזְקָנוֹ. 
'''&quot;וְגִלַּח&quot;''', יָכוֹל עַד שֶׁלֹּא טָהַר? אָמַרְתָּ לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ&quot;'''.
יָכוֹל בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ &quot;'''בַּיּוֹם''' הַשְּׁבִיעִי&quot;: בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה! 
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בניגוד לקרבנות ציבור, כגון תמידים ומוספים, שאי אפשר להקריב אותם ביום אחר – את קרבנות היחיד, כגון קרבן הנזיר – ניתן להקריב גם אחרי יום הגילוח; וראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|נזיר ו ו.]]}}&quot;וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִיא שְׁתֵּי תֹרִים&quot;, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְחוּנְיָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הֲבָאַת קָרְבָּן בְּיָחִיד, וְנֶאֶמְרָה הֲבָאַת קָרְבָּן בְּצִבּוּר. 
מָה לָמֵד בְּצִבּוּר? אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ; יָכוֹל מַה הֲבָאַת קָרְבַּן צִבּוּר, אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ, 
כָּךְ הֲבָאַת קָרְבָּן בְּיָחִיד, אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ? 
אָמַרְתָּ 'בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי' &quot;'''וּ'''בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot;, רִבָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי! 

{{הע-שמאל|הבאת קרבנות העוף מנוסחת בצורה מסורבלת. הדרשה מראה שאף מילה אינה מיותרת. לעניין &quot;פרידה אחת...&quot; ראו [[ביאור:משנה קנים פרק ב#משנה ה|קינים ב ה.]]}}&quot;יָבִיא... תֹרִים&quot;, יָכוֹל הַרְבֵּה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;'''שְׁתֵּי''' תֹרִים&quot;. 
יָכוֹל יָבִיא תֹּרִים וּבְנֵי יוֹנָה? אָמַרְתָּ: &quot;שְׁתֵּי תֹרִים '''אוֹ''' שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה&quot;. 
יָכוֹל יָבִיא {{ב|פְּרִידָה אַחַת מִזּוֹ וּפְרִידָה אַחַת מִזּוֹ|תור אחד ובן יונה אחד}}? אָמַרְתָּ: &quot;'''שְׁתֵּי תֹרִים''' אוֹ '''שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה'''&quot;. 
לֹא מָצָא תֹּרִים, וּמִנַּיִן שֶׁיָּבִיא בְּנֵי יוֹנָה? אָמַרְתָּ: &quot;שְׁתֵּי תֹרִים - אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה&quot;! 
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|החטאת מכפרת על הטומאה של הנזיר – ראו להלן. ו החיבור של המילה &quot;ועשה&quot; מלמדת שגם העולה משלימה את הכפרה.
בהמשך חולקים התנאים על מהות החטא שחטא הנזיר, שעליו להביא כפרה אפילו לאונסו (ראו לעיל פס' ט:) ת&quot;ק מזהה את החטא, כדעת ר' ישמעאל בספרי, עם הטומאה, למרות שהטומאה נכפתה על הנזיר; ר' שמעון טוען שעצם נדר הנזירות הוא בגדר חטא.
לאחר שגילח - הנזיר חייב להשלים את נדרו למרות שלא חזר ונזר; את ימי ההשלמה מונים מהיום שבו נטהר, שהוא גם יום הגילוח, ולא מיום הבאת הקרבנות - וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה ל|ספרי ל-לא.]]}}'''&quot;וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה&quot;''' – חַטָּאת כַּפָּרָה, אֵין בָּעוֹלָה כַּפָּרָה! 
יָכוֹל שֶׁאֵין בָּעוֹלָה שִׁיּוּרֵי כַּפָּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'עָשָׂה' – '''&quot;וְעָשָׂה&quot;'''! 
'''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot;''' – מִשּׁוּם טֻמְאַת הַמֵּתִים. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: '''&quot;מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot;''' – מִשּׁוּם שֶׁחָטָא עַל נַפְשׁוֹ. 
'''&quot;וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ&quot;''' – יַחֲזֹר וִיגַדֵּל בִּקְדֻשָּׁה; '''&quot;בַּיּוֹם הַהוּא&quot;''' – בְּיוֹם שֶׁטָּהַר. 
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|נזיר שגילח תגלחת טומאה חוזר ומתחיל את תקופת הנזירות מתחילתה. 
גילאי הקרבנות הם לעצמם, כלומר מזמן המלטתם, כדברי רבי [[ביאור:תוספתא/פרה/א#ד|בתוספתא פרה א ד,]] ולא כדברי חכמים שם.
האשם הוא מעין קנס לנזיר שנטמא, ואינו מיועד לכפרה. ר' שמעון מוכיח שהאשם אינו מכפר מכך שהנזיר חוזר על הנזירות מתחילתה, ויש לו הזדמנות שניה להשלים את נזירותו, הזדמנות שאין לשאר מביאי האשם; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לא|ספרי לא.]]
בהמשך מובאת רשימת טומאות בינוניות, שאינן מחייבות גילוח אבל במהלכן אין מונים ימי נזירות; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג.]]
לדברי ר' עקיבא ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ד|שם משנה ד.]] חכמים קבעו שהנזיר מגלח רק על חצי לוג דם, למרות שרביעית דם (חצי הכמות הנ&quot;ל) מספיקה לטמא באוהל.}}'''&quot;וְהִזִּיר לַיהוָה אֶת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' – יַחֲזִיר וְיַשְׁלִים יְמֵי נְזִירוּתוֹ שֶׁהִזִּיר. 
'''&quot;וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ&quot;''' – לֹא אַיִל. 
'''&quot;בֶּן שְׁנָתוֹ&quot;''' – בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים. 
'''&quot;לְאָשָׁם&quot;''' – הֲרֵי זֶה קְנָס! 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא מָצִינוּ אָשָׁם שֶׁיָּבֹא לְבַטֵּל – אֶלָּא זֶה בִּלְבַד, 
שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו '''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;'''! 
'''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''' – {{ב|מַפִּיל הוּא|אינו מונה}} לְאַחַר {{ב|בְּדַם רְבִיעִית,|שנטמא בדם רביעית, וכך גם בהמשך}} 
לְאַחַר בְּרֹבַע עֲצָמוֹת, עַל מַגַּע שַׁפּוּד וְעַל יְמֵי חִלּוּטוֹ שֶׁל מְצֹרָע. 
יָכוֹל שֶׁהוּא סוֹתֵר בְּכָל אֵלּוּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי טָמֵא נִזְרוֹ&quot;''': טֻמְאָה סוֹתֶרֶת, אֵין כָּל אֵלּוּ סוֹתְרִים! 
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: דַּנְתִּי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה אִם עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, 
שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם בְּאֹהֶל – הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ; 
רְבִיעִית דָּם, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה אֶת הָאָדָם בְּאֹהֶל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעָהּ וְעַל מַשָּׂאָהּ? 
נָזַף בִּי וְאָמַר לִי: אֵין דָּנִין בְּנָזִיר מִקַּל וָחֹמֶר! 
וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַרְתִּי לוֹ אֶת הַדָּבָר. 
אָמַר לִי: רוֹאֶה אֲנִי {{ב|לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר,|ללמוד קל וחומר}} אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים &quot;חֲצִי לֹג&quot;! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ד|נזיר ג ד,]] וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לא|ספרי לא.]] נראה שר' עקיבא סובר כאן כר' אליעזר במשנה.}}'''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים – הוּא סוֹתֵר אֶת הָרִאשׁוֹנִים, 
לֹא בִּזְמַן שֶׁאֵין לוֹ אַחֲרוֹנִים! 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: '''&quot;הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''' – מַה שֶּׁגָּזְרוּ הָרִאשׁוֹנִים, שְׁלֹשִׁים יוֹם. 
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|חציו הראשון של הפסוק נדרש כמסכם את תגלחת הטומאה, וחציו השני נתפס כפותח את דיני תגלחת הטהרה שבסוף הנזירות.
גם נזירות לזמן ארוך, ואפילו נזיר עולם – מגלחים תגלחת טומאה אם נטמאו; אבל בבמה אין מקריבים קרבן נזירות, בדומה לדין הסוטה; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה#פסוק כט|לעיל פרק ה דרשה לפס' כט;]] וכדעת חכמים [[ביאור:משנה נזיר פרק ה#משנה ד|בנזיר ה ד.]]
הדרשה מתנגדת לדעת ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ה|בתוספתא נזיר א ה]], המאפשר לנזור &quot;נזירות שמשון&quot;, שאינה כוללת איסור טומאה למתים, וכמובן נזיר שמשון אינו מגלח על הטומאה.}}'''&quot;וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר&quot;''' – תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַנְּזִירִים, שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. 
יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה הַנָּזִיר נְזִירוּת עוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תּוֹרַת&quot;. 
יָכוֹל שֶׁאַתְּ מְרַבֶּה הַנָּזִיר נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;. 

{{הע-שמאל|ראו לעיל בסוף הדרשה לפס' ט; למחלוקת בית הלל ובית שמאי על המגלח בדיעבד ביום שלושים ראו לעיל בדרשה לפס' ה ובתוספתא הנזכרת שם, וכן [[ביאור:משנה נזיר פרק ג|בנזיר ג א.]]}}'''&quot;בְּיוֹם מְלֹאת&quot;''' – בַּיּוֹם יָבִיא אוֹתוֹ, לֹא בַּלַּיְלָה! 
'''&quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' – רָאוּי לְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טָהֳרָה, בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים. 
וּמִנַּיִן שֶׁאִם גִּלַּח בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים יָצָא? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אוֹתוֹ&quot;! 

{{הע-שמאל|הדרשה תומכת בדעת בית הלל, שהנזיר חייב להביא את קרבנות התגלחת שלו על חשבונו. לדעתם אין להתנדב קרבנות של תגלחת הטהרה עבור נזיר אחר, מחשש שמא עניים ינזרו כדי ליהנות מבשר השלמים שנכלל בקרבן תגלחת הטהרה. בית שמאי התירו להתנדב את קרבנות התגלחת, בטענה שהאיסורים של הנזיר מרתיעים דיים, ולכן אין חשש שאנשים ינזרו כשכל כוונתם לאכול סעודה אחת; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ה|נזיר ב ה-ו,]] כדעת בית שמאי.}} '''&quot;יָבִיא&quot;''' – יְבִיאֵם בְּעַל כָּרְחוֹ! מִכָּאן הָיוּ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹדְרִין לִנְזִירוּת. 
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין נוֹדְרִין, {{ב|שֶׁמָּא יִנָּזֵר לְחַיָּיו.|ינזור לכל חייו, בהמתנה למישהו אחר שיממן את הקרבנות והוא יאכל את בשר כבש האשם.}} 
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁלֹּא יִלְמֹד לֶאֱכֹל מִשֶּׁל בְּרִיּוֹת? 
אִם אֵינוֹ נָזִיר, וְהוּא אוֹמֵר 'נָזִיר אֲנִי': 
נִמְצָא מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן וּמִלִּטָּמֵא לְמֵתִים – בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל סְעוּדָה אַחַת! 
}}

===פסוק יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דרשת אגדה על הכינוי &quot;אחד&quot; לקב&quot;ה. לעניין גיל הקרבנות השוו לעיל פס' יב.
לעניין גילוח שתי נזירויות השוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה#פסוק יט|לעיל בדרשה לפרק ה פס' יט.]]}}'''&quot;וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַה'&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַבְּהֵמָה מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁם. '''&quot;כֶּבֶשׂ אֶחָד&quot;''' – לֹא שְׁנַיִם. 
אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁ לְשֵׁם {{ב|אֶחָד|הקב&quot;ה}}.
'''&quot;בֶּן שְׁנָתוֹ&quot;''' – בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים; '''&quot;לְעֹלָה&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם עוֹלָה. 
'''&quot;וְכַבְשָׂה&quot;''' – יָכוֹל שְׁתַּיִם? אָמַרְתָּ '''&quot;אַחַת&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא אַחַת. אָמַרְתָּ '''&quot;אַחַת&quot;''', אֵין מְגַלְּחִין שְׁתֵּי נְזִירוֹת כְּאַחַת! 
'''&quot;בַּת שְׁנָתָהּ&quot;''' – בַּת שָׁנָה לְעַצְמָהּ, לֹא בַּת שָׁנָה לַשָּׁנִים; '''&quot;לְחַטָּאת&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשָׁהּ לְשֵׁם חַטָּאת! 
'''&quot;וְאַיִל&quot;''', יָכוֹל שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא אֶחָד. אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', מְגַלֵּחַ הוּא עַל זֶבַח אֶחָד. 
'''&quot;בֶּן שָׁנָה&quot;''' – לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים! '''&quot;לִשְׁלָמִים&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם שְׁלָמִים!
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את החלות והרקיקים יש להביא בכלי. החלות בלולות והרקיקים רק משוחים בשמן בצורת X; ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ו#משנה ג|מנחות ו ג;]] וראו גם [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה י|ספרא נדבה פרשה י ד.]]}}&quot;וְסַל מַצּוֹת&quot;, יָכוֹל מִצְוָה שֶׁיָּבִיא בְּסַל? אֵין לִי אֶלָּא בְּסַל, מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שְׁאָר כָּל הַכֵּלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר 'סַל' &quot;'''וְ'''סַל&quot;. 
&quot;סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן&quot;, יָכוֹל יִתֵּן לַחַלּוֹת מְשִׁיחָה וְלָרְקִיקִים בְּלִילָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מַצּוֹת&quot; – לְמַצָּה שָׁווּ, לֹא שָׁווּ לִבְלִילָה וְלִמְשִׁיחָה! 
&quot;וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים&quot;, יָכוֹל כְּדֶרֶךְ הַמּוֹשְׁחִין? אָמַרְתָּ &quot;בַּשֶּׁמֶן&quot;, כְּדֵי קִיּוּם שֶׁמֶן. 
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? טוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ וְנוֹתֵן אַחַת עַל זוֹ וְאַחַת עַל זוֹ, {{ב|כְּמִין כִּי|בצורת X}}. 

{{הע-שמאל|על הנזיר להביא נסכים לעולה ולשלמים, אבל לא לחטאת; וראו מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לד|בספרי לד.]]}}&quot;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם&quot;, אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מָה הָאַיִל, שֶׁהוּא בָּא בְּנֵדֶר וּנְדָבָה – שֶׁהוּא טָעוּן נְסָכִים, 
אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת הָעוֹלָה, שֶׁהוּא בָּא בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. 
וְלָמָּה מִיעַטְתִּי אֶת הַחַטָּאת? שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא לְכַפָּרָה! 
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין ההקדשה של האיל ראו גם לעיל בדרשה לפס' יד.
שחיטת האיל צריכה להיות רק אחרי שהביא את סל המצות לעזרה, וראו דין דומה לעניין קרבן תודה [[ביאור:משנה מנחות פרק ז#משנה ג|במנחות ז ג.]]}} '''&quot;וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה' עַל סַל הַמַּצּוֹת&quot;''' – שֶׁיַּקְדִּים הֶקְדֵּשׁוֹ לְזִבְחוֹ. 
זְבִיחַת תּוֹדָה מְעַכֶּבֶת אֶת לַחְמָהּ; זְבִיחַת שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת מְעַכֶּבֶת אֶת לַחְמָן. 
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהַזֶּבַח בִּירוּשָׁלַיִם וְהַלֶּחֶם בִּירוּשָׁלַיִם, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהַזֶּבַח בִּירוּשָׁלַיִם וְהַלֶּחֶם {{ב|בְּבֵית פָּגֵי|מחוץ לעזרה}}! 

{{הע-שמאל|ראו מחלוקת בין ר' יהודה לר' אלעזר איזה קרבן נשחט ראשון [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|בנזיר ו ז.]]}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: '''&quot;יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה'&quot;''' – יַעֲשֶׂה שֶׁל שְׁלָמִים תְּחִלָּה.
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל| ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ה|תוספתא נזיר ד ה,]] [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ח|ונזיר ו ח]] דעות נוספות והחלפת ר' מאיר בר' יהודה.
הדעה שכל הטקסים מסתיימים בשריפת השיער תחת הדוד מבוססת כנראה על תפיסת השער כקרבן.}}'''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – יָכוֹל אַף {{ב|בַּמְּדִינָה|מחוץ למקדש}}? אָמַרְתָּ: 'גִּלַּח' – &quot;'''וְ'''גִּלַּח&quot;, אַף בַּמְּדִינָה! 
מַה בֵּין מְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִמְגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה? 
הַמְּגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מְשַׁלֵּחַ שְׂעָרוֹ תַּחַת הַדּוּד, וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ אֶת הַשֵּׂעָר תַּחַת הַדּוּד. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד – שׁוֹלְחִין שֵׂעָר תַּחַת הַדּוּד. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מְשַׁלֵּחַ שֵׂעָר תַּחַת הַדּוּד, 
וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה '''בְּטֻמְאָה''' קוֹבְרוֹ בִּמְקוֹמוֹ. 

{{הע-שמאל|ר' שמעון שזורי ור' יוחנן הסנדלר מבחינים בין תגלחות הטהרה של נזיר ושל נזירה. הראשון מתנגד לגילוח הנזירה, כדי לא לפגום ביפיה, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ה|נזיר ד ה,]] והשני מתנגד לכניסת הנזירה לפתח ההיכל כדי להצניע את הנזירה מעיני הציבור. על שתי הדרשות חלקו חכמים.
לעניין הסוטה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו,]] שיש מגמה לנוול אותה, ובכל זאת טוען ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ה|בתוספתא שם]] שיש לשמור על הצניעות מפני פרחי כהונה.
שתי ההסתייגויות הללו פוגעות בנזירות האשה.}} '''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר&quot;''' – רַבִּי שִׁמְעוֹן הַשְּׁזוּרִי אוֹמֵר: לֹא הַנְּזִירָה!  
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 'גִּלַּח' &quot;'''וְ'''גִּלַּח&quot; – אַף הַנְּזִירָה. 
רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: נָזִיר '''&quot;אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', אֵין הַנְּזִירָה '''&quot;פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''! 
אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה? אָמַר לָהֶם: שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל פִּרְחֵי כְּהֻנָּה לַעֲבֵרָה. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא שׂוֹטָה תּוֹכִיחַ! 
אָמַר לָהֶם: לֹא דּוֹמָה שׂוֹטָה לִנְזִירָה, שֶׁשּׂוֹטָה לֹא גּוֹדֶלֶת וְלֹא כּוֹחֶלֶת וְלֹא פּוֹקֶסֶת, וְהַנְּזִירָה מֻתֶּרֶת בְּכָל אֵלּוּ!  

{{הע-שמאל|מסביר את הלשון המסורבלת &quot;שער ראש נזרו&quot;, ומפרש את איזכור השלמים כדוגמא שאינה דווקא.}}'''&quot;פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶת רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;''' – יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִטְמָא? מִנַּיִן אַף בִּזְמַן שֶׁנִּטְמָא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;'''. 
'''&quot;תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;''' – נִטְמְאוּ שְׁלָמִים, מִנַּיִן שֶׁיִּתֵּן תַּחַת זֶבַח אַחֵר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֶבַח&quot;'''. 
נִטְמָא הַזֶּבַח מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָתַן עַל הָאֵשׁ&quot;''', מִכָּל צַד. 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש &quot;בשלה מן האיל&quot; שתתבשל עם האיל; וראו הלכות הבישול [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|בנזיר ו ט,]] [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לו|ובספרי לו.]]}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה&quot;''' – שֶׁתְּהֵא שְׁלוּקָה. 
'''&quot;מִן הָאַיִל&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הָאַיִל, שֶׁיִּשָּׁלֵק כֻּלּוֹ! 

{{הע-שמאל|מהפסוק בויקרא נראה שהבעלים מניף, ומהפסוק בפרשת קורח נראה שהכהן עושה זאת. הכהן אינו מניח את הזרוע בידי ישראל, שהרי עליו להניף בעצמו, שנאמר &quot;כחזה התנופה&quot; [[במדבר יח יח]]. לכן הכהן והבעלים מניפים יחדיו את כל התנופות, והראיה מפסוקנו; לפירוט על דרך ההנפה ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו,]] וכן [[ביאור:ספרא/צו#פרק טז|ספרא צו פרק טז ב-ג.]]}}'''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר וְהֵנִיף&quot;''', יָכוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הָיָה מֵנִיף? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַמַּקְרִיב&quot;''' {{ממ|ויקרא|ז|כט}} הַמַּקְרִיב יָנִיף. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;''' {{ממ|במדבר|יח|יט}},
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף. יָכוֹל יְהוּ עוֹשִׂין שֶׁמַּנִּיחַ כֹּהֵן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;. יָכוֹל יְהוּ עוֹשִׂין כְּשֶׁמַּנִּיחַ כֹּהֵן מוֹשִׁיט לַכֹּהֵן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;. יָכוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הָיָה מֵנִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;;
אוֹ &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; אַהֲרֹן וּבָנָיו הָיָה מֵנִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;; 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;,
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף! 
הֵא מָה הַדָּבָר? מַה שֶּׁלִּמֵּד בְּנָזִיר! 
וּמָה לִמֵּד בְּנָזִיר? אָמַרְתָּ '''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר... וְהֵנִיף הַכֹּהֵן&quot;''' – 
אַף בְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵנִיף.
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרק טז|ספרא צו פרק טז ב.]] נראה שלפנינו דחיית הצעה לפתרון שונה לבעיה דלעיל: יכול יניף הבעלים ויניף הכהן אחריו? ת&quot;ל תנופה, אחת ולא שתים! 
לעניין &quot;לפנים&quot; ראו ספרא שם: התנופה מתבצעת ממזרח למזבח, ופני המניפים למערב, אל ההיכל.}}'''&quot;וְהֵנִיף אֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה&quot;''' – תְּנוּפָה אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. '''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – שֶׁתְּהֵא תְּנוּפָה לִפְנִים מִן הַמֵּנִיף.

{{הע-שמאל|&quot;חזה התנופה ושוק התרומה&quot; הם ביטויים שנזכרו בקרבן שלמים (ראו [[ויקרא ז לד]]), הייחוד באיל הנזיר הוא התוספת של הזרוע הבשלה, שאינה באה במקום החזה והשוק אלא כתוספת עליהם.}}'''&quot;עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה&quot;''', אַף אֵיל נָזִיר הָיָה בִּכְלַל שְׁלָמִים; 
יָצָא מִכְּלַל שְׁלָמִים – לְטָעֲנוֹ בִּזְרוֹעַ בְּשֵׁלָה. 
יָכוֹל שֶׁבָּא לְפָטְרוֹ בְּחָזֶה וְשׁוֹק? אָמַרְתָּ '''&quot;עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה&quot;''' –
הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא בָּא לְפָטְרוֹ מִן הֶחָזֶה וְשׁוֹק! וְלָמָּה בָּא? לְטָעֲנוֹ זְרוֹעַ בְּשֵׁלָה! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|נזיר ו ט]] מרבה מו החיבור שגם מעשה אחד בגוף הנזיר מסיים את הנזירות ומתיר לנזיר לשתות יין ולהיטמא למתים, וראו שם משנה יא.}}'''&quot;וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן&quot;''' – אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ. וּמִנַּיִן אַף לְאַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי?
תַּלְמוּד לוֹמַר 'אַחַר' '''&quot;וְאַחַר&quot;'''.
מִשֶּׁיִּזָּרֵק עָלָיו אַחֵר מִן הַדָּמִים – הֻתַּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עַל כַּפָּיו וְלֹא הֵנִיף וְלֹא גִּלַּח. 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזירות חלה רק באהל מועד, במשכן שילה ובבית המקדש; וראו לעיל בדרשה לפס' יג.
לעניין ההשוואה בין שער הנזיר לקרבן ראו [[ביאור:משנה מסכת נזיר|במבוא למסכת נזיר,]] שלפנינו אחת התפיסות של נזירות בכלל; וראו ברשימת איסורי ההנאה המופיעה כמה פעמים במשנה, והכוללת את שער הנזיר שעליו להישרף או להיקבר – למשל [[ביאור:משנה תמורה פרק ז#משנה ד|תמורה ז ד.]] לפי דברי ר' שמעון שזורי לעיל פס' יח אין הנזירה מגלחת וכך היא אינה מעלה קרבן!}} '''&quot;זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר&quot;''' – תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַנְּזִירוֹת; שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן טָהֳרָה וְתִנְהֹג בְּשִׁילֹה וּבְבֵית עוֹלָמִים. 
יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹאת&quot;'''. 
'''&quot;אֲשֶׁר יִדֹּר קָרְבָּנוֹ&quot;''' – זֶה הָאוֹמֵר &quot;הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת&quot;, שֶׁיָּבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת {{ב|וְיָקוּם|ויקיים את הנזירות}}.
'''&quot;קָרְבָּנוֹ לַיהוָה עַל נִזְרוֹ&quot;''' – הֲרֵי נִזְרוֹ כְּקָרְבָּן, לוֹמַר: כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹעֲלִין בְּקָרְבָּן כֵּן מוֹעֲלִין בַּשֵּׂעָר. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מוֹעֲלִין בַּשֵּׂעָר. 

{{הע-שמאל|רשאי הנזיר לנדור קרבנות נוספים ולהקריבם, ובלבד שלא יפחת משלוש בהמות.
הנוזר &quot;נזירויות כחול הים&quot; הוא למעשה נזיר עד מותו, והוא רשאי פעם ב30 יום לגלח את שערו, כדי להקל את משקלו. לעומת זאת הנוזר סתם – אינו רשאי לגלח במהלך 30 ימי הנזירות.}}'''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' – '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יִפְחֹת! 
אוֹ '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יוֹסִיף? 
אָמַרְתָּ '''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יִפְחֹת, וְלֹא '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יוֹסִיף! 
'''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;''' – זֶה הַנּוֹדֵר בִּנְזִירוּת 'כְּחוֹל הַיָּם', 
שֶׁבְּכָל שָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לְהָקֵל מֵרֹאשׁוֹ – יָקֵל. 
יָכוֹל אַף הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת' כֵּן? 
אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;'''. 
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|ספרא נדבה פרק ב א-ד,]] שם טוענת הדרשה בהתאם לפסוק שלנו, שבכל מקום שנאמר &quot;ויאמר ה' אל אהרון&quot; (למשל [[במדבר יח א]]), למעשה הדיבור נאמר רק למשה, והוא שהעביר את הדברים לאהרון; וראו גם [[ביאור:ספרא/בחוקותי#פרק ח|ספרא בחוקותי ח י,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|ספרי לט.]]
כאן מוסיפה הדרשה שכל ישראל שמעו שהקב&quot;ה דיבר עם משה, בניגוד לאמור [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|בספרא נדבה פרק ב ח-י.]]}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן&quot;''', יָכוֹל הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר לְאַהֲרֹן, שֶׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? 
אָמַרְתָּ '''&quot;אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים&quot;''' וגו' {{ממ|ויקרא|כו|מו}} הָא כָּל הַמִּצְוֹת, 
הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הַכְּלָלִים וְהַפְּרָטִים, הַגּוּפִים וְהַדִּקְדּוּקִים – נֶאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְאַהֲרֹן&quot;'''? אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה {{ב|הוֹגֵין|מתאים}} לְאַהֲרֹן, הָיָה נִתְלֶה בְּאַהֲרֹן; 
וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה הוֹגֵין לְיִשְׂרָאֵל, הָיָה נִתְלֶה בְּיִשְׂרָאֵל. 
הָא, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה הוֹגֵין לְאַהֲרֹן – לְפִיכָךְ נִתְלָה בְּאַהֲרֹן; אַף עַל פִּי כֵן כֻּלָּם שָׁמְעוּ אֶת הַדִּבּוּר! 
'''&quot;{{ב|(ושמו את שמי על) [אֶת]|הגהה על פי מה&quot;ג מהדורת מוסד הרב קוק}} בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִין מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;''', מִכָּל מָקוֹם! 

{{הע-שמאל|הלכות ברכת כהנים: הם אינם מברכים אלא חוזרים על אמירת החזן; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|ספרי סוף לט.]]}}'''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;''', יָכוֹל יְהוּא מְבָרְכִין אוֹתָן עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַחַזָּן אוֹמֵר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;'''; הַחַזָּן אוֹמֵר תְּחִלָּה – וְהֵן מְבָרְכִין אַחַר כֵּן! 
}}

===פסוק כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מבחין בין ברכה, של הצלחה ופריון – לבין שמירה מאבדן; ר' יצחק טוען שהשמירה היא לא ממזיקים חיצוניים אלא מהיצר הרע; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מ|ספרי מ.]]}} '''&quot;יְבָרֶכְךָ ה'&quot;''' – זוֹ בְּרָכָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה: &quot;בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים&quot; {{ממ|דברים|ז|יד}}, 
&quot;בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ&quot; וְגוֹ', &quot;בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶיךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|כח|ו}},
&quot;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה&quot; – הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין! מִנַּיִן אַף שְׁמוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;'''. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אַתָּה, אִם מְבֹרָכִין הֵן – שְׁמוּרִין הֵן; וְאִם שְׁמוּרִין הֵן – מְבֹרָכִין הֵן! 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;'''? אֶלָּא '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – מִיֵּצֶר רָע, שֶׁלֹּא יוֹצִיאֲךָ מִן הָעוֹלָם. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ מִן הַמַּזִּיקִין הַמַּקִּיפִין אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף&quot; וְגוֹ' {{ממ|תהלים|צא|ז}} 

{{הע-שמאל|הדרשה מתקדמת ומראה את החידוש והצריכות בשתי הברכות: ברכת הצלחה ושמירה ממזיקים, וברכת השראת שכינה, דעת ובינה.}}הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין וּשְׁמוּרִין, וּמִנַּיִן אַף שְׁכִינָה תְּהֵא בֵּינֵיהֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''', אַף שְׁכִינָה תְּהֵא בֵּינֵיהֶן. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו&quot;''' – יָגֵן עָלֶיךָ, {{ב|מִמְּאוֹר הַשְּׁכִינָה|על ידי מאור השכינה}} 
הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין וּשְׁמוּרִין וּשְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן, וּמִנַּיִן אַף חֲנוּנִים בְּדַעַת וּבְבִינָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וִיחֻנֶּךָ&quot;''', אַף חֲנוּנִים בְּדַעַת וּבְבִינָה. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָ&quot;''' – יִתֵּן בָּהֶם דַּעַת שֶׁתְּהוּ חוֹנְנִים זֶה אֶת זֶה וּמְרַחֲמִים זֶה אֶת זֶה, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ&quot; {{ממ|דברים|יג|יח}}. 

{{הע-שמאל|מכאן עד סוף פס' כה נראה שמדובר בהעתקה ישירה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מ|מספרי מ-מא,]] וראו שם; כך מוסברת התופעה שהמדרש התקדם לפס' כה וחזר לעסוק בפס' כד.
הדרשות השונות מסכימות ש&quot;יברכך&quot; הוא ברכת הנכסים, כבספר דברים דלעיל. הן שונות זו מזו בדרשותיהן את &quot;וישמרך&quot;.
הדרשות מסודרות החל משמירת הנכסים, דרך שמירת הגוף – אל שמירת הנשמה לאחר המוות מאבדן ומגיהינום, והחזרתה בעולם הבא.
בין הדרשות משולבות גם דרשות על שמירה מיצר הרע ומן המזיקים, וכן דרשות לאומיות, על שמירה משלטון זר ושמירת הקץ והגאולה – בזכות האבות.
הדגשתי בפסוקים המצוטטים את השימוש בביטויי השמירה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בִּנְכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' בִּנְכָסִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בִּנְכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' בַּגּוּף. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בַּגּוּף, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' מִיֵּצֶר רָע. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ '''וְשָׁמַר''' רַגְלְךָ מִלָּכֶד&quot; {{ממ|משלי|ג|כו}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – שֶׁלֹּא יַשְׁלִיט עָלֶיךָ אֲחֵרִים, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה... ה' '''יִשְׁמָרְךָ''' מִכָּל רָע&quot; וְגוֹ' {{הפניה לפסוקים|תהלים|קכא|ו|ז}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר לְךָ בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וְשָׁמַר''' ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית&quot; וְגוֹ' {{ממ|דברים|ז|יב}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר לְךָ אֶת הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה... 
אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|כא|יא|יב}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ בִּשְׁעַת הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים&quot; {{ממ|שמואל א|כה|כט}} 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין צַדִּיקִים בֵּין רְשָׁעִים? – שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע&quot; {{ממ|שמואל א|כה|כט}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;רַגְלֵי חֲסִידָיו '''יִשְׁמֹר'''&quot; {{ממ|שמואל א|ב|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ&quot; וְגוֹ' {{ממ|ישעיה|מ|לא}} 
}}.

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל| שלוש דרשות על 'יאר ה' פניו': המאור הוא של פני המתברך; המאור הוא של שכינת הקב&quot;ה; המאור הוא התורה.}}'''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''' – יִתֵּן לְךָ מְאוֹר פָּנִים.
וְרַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה מְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ&quot; {{ממ|ישעיה|ס|א}},
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה&quot; {{ממ|תהלים|סז|ב}}.
דָּבָר אַחֵר: זֶה מְאוֹר הַתּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר&quot; {{ממ|משלי|ו|כג}}.

{{הע-שמאל| גם כאן רוב הדיון המדרשי הוא על סוף הפסוק – המילה 'ויחונך'. הדרשות נעות מ'יתן לך', דרך 'תמצא חן' ושבות לבסוף לפרשנות 'יתן לך' – דרשה אחת מסבירה שהקב&quot;ה יתן לך יכולת ללמוד את התורה, והדרשה האחרונה עוסקת בעצם הנתינה בחינם.}}'''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יְחָנְּךָ בְּמִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן&quot; {{ממ|שמות|לג|יט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יִתֵּן לְךָ חֵן בְּעֵינֵי בְּרִיּוֹתָיו.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר&quot; {{ממ|בראשית|לט|כא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ&quot; {{ממ|אסתר|ב|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּתֵּן ה' אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד&quot; וְגוֹ' {{ממ|דניאל|א|ט}}, וְאוֹמֵר: &quot;וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם&quot; {{ממ|משלי|ג|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – {{ב|בְּדַעַת בְּחָכְמָה|ראו לעיל בדרשה לפס' כד: כפילות!}} וּמוּסָר וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ&quot; {{ממ|משלי|ד|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יְחָנְּךָ בְּמַתְּנוֹת חִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם... עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ&quot; {{ממ|תהלים|קכג|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ&quot; {{ממ|ישעיה|לג|ב}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – אִם יֵשׁ לְךָ – יִתֵּן לְךָ, וְאִם אֵין לְךָ – יַלְוֶה לְךָ.
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב:]] המונח &quot;נתינת פנים&quot; הוא לאו דווקא לטובה; ראו למשל [[ויקרא כ ו]] והדרשה עליו בספרא ([[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה ד|ספרא קדושים פרשה ד ה]]). גם כאן &quot;נתינת הפנים&quot; היא לרעה, ודווקא '''נשיאת''' הפנים, כלומר העלאתם והרחקתם ממך - היא לטובה.}}&quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו'''&quot; – יַעֲבִיר כַּעֲסוֹ מִמְּךָ, וְיַהֲפֹךְ פָּנָיו כְּלַפֵּי אֶצְלְךָ.

{{הע-שמאל|כאן חוזרת הדרשה לפרשנות הרגילה, לפיה נתינת הפנים היא התבוננות לטובה. הדרשה מדמה את ההבטחה הזאת לברכה הכרוכה בהתבוננות במבורך פנים אל פנים.}}לֹא דּוֹמֶה אָדָם שׁוֹאֵל שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ פָּנָיו כְּשׁוֹאֵל שְׁלוֹמוֹ מִן הַצְּדָדִין, 
אֶלָּא &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;, יוֹפֵךְ פָּנָיו אֶצְלְךָ.

{{הע-שמאל|גם כאן יש דמיון רב בין ספרי זוטא לספרי, ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב.]] הדרשה מסבירה את נשיאת הפנים כהבטחה להיענות מיידית לתפילת המבורך, בזכות אברהם אבינו. התיאולוגיה היא של מידת החסד, שהרי לפי הדרשה האל אמור להיענות לתפילה של כל יהודי מצאצאי אברהם.}}דָּבָר אַחֵר: &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ&quot; {{ממ|בראשית|יט|כא}}.
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם לְלוֹט נָשָׂאתִי פָנִים מִפְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, 
לְךָ לֹא אֶשָּׂא פָנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ?

{{הע-שמאל|ר' יוסי מעמיד מול הברכה לנשיאת פנים פסוק הטוען שהקב&quot;ה אינו נושא פנים, ועל כך תפארתו. התשובה מבוססת על דברי ר' אלעזר [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ט|ביומא ח ט,]] ומבחינה בין חטאים שבין אדם למקום, שעליהם מבטיח לנו הקב&quot;ה נשיאת פנים ומחילה – לבין חטאים שבין אדם לחברו, שעליהם אין הקב&quot;ה מוחל. גם ר' עקיבא עושה את ההבחנה הזאת, לא בהקשר של יום הכיפורים ולא בהקשר של ברכת הכהנים אלא ישירות מ13 מידות.}}רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;,
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; {{ממ|דברים|י|יז}} –
וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
אֶלָּא &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו'''&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ;
&quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵירְךָ!
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְנַקֵּה&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;לֹא יְנַקֶּה&quot; {{ממ|שמות|לד|ז}} –
וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
אֶלָּא &quot;וְנַקֵּה&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ; &quot;לֹא יְנַקֶּה&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵירְךָ!

{{הע-שמאל|ראו דברי ר' אלעזר [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#ט|בתוספתא יומא ד ט,]] המבחין לא לפי אופי העבירה אלא לפי התשובה ממנה. כאן מיוחסת ההבחנה לבן עזאי.}}מִיכָּן הָיָה בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: &quot;וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה&quot; – מְנַקֶּה הוּא וְאֵינוֹ מְנַקֶּה;
מְנַקֶּה לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְנַקֶּה {{ב|לַמַּחֲזִיקִים|לממשיכים בחטאם}}.

{{הע-שמאל|הדרשה מציגה את נשיאת הפנים כגמול לעשיית רצונו; אבל קצת קשה, שהרי אם ישראל עושים רצונו, הרי הם זכאים לגמול טוב, וממילא אין הגמול בגדר 'נשיאת פנים', אלא הוא מגיע להם בזכות! 
התיאולוגיה המצטיירת כאן היא של מידת הדין, שאינה נושאת פנים, אלא נותנת לכל אדם את הגמול המגיע לו; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב.]]}}דָּבָר אַחֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;,
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; –
הֵיאַךְ יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ &quot;יִשָּׂא&quot;; וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ &quot;לֹא יִשָּׂא&quot;!

{{הע-שמאל|ראו קיצור אותה דרשה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|בספרי מב,]] במסגרת דרשות &quot;גדול השלום&quot;. כאן מעמת ר' שמעון את השלום מול כבוד ה' ומכריע שהשלום גדול יותר!}}הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִלּוּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה יָתֵר מִן הַשָּׁלוֹם – נְתָנָהּ לַצַּדִּיקִים.
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַקְדִּימוֹת אוֹתָן;
הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת &quot;יָבוֹא שָׁלוֹם&quot;, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת &quot;יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם&quot;, וְהַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת &quot;הֹלֵךְ נְכֹחוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|נז|ב}}.
וְאִלּוּ לֹא דַּיָּן לַצַּדִּיקִים, שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי כָּבוֹד; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ&quot; {{ממ|ישעיה|נח|ח}}.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֵן מְקַלְּסִים לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: &quot;יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ&quot;.
דָּבָר אַחֵר: אַתָּה אוֹמֵר חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִלּוּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה יָתֵר מִן הַשָּׁלוֹם – מְנָעָהּ מִן הָרְשָׁעִים.
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מַקְדִּימוֹת אוֹתָן;
הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת &quot;אֵין שָׁלוֹם&quot;, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת &quot;אָמַר ה' לָרְשָׁעִים&quot; {{ממ|ישעיה|נז|כא}}, הַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת &quot;לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן&quot; {{ממ|ישעיה|נ|יא}}.
וְאִם לֹא דַּיָּן לָרְשָׁעִים, שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי מְחַבְּלִים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים&quot; {{ממ|איוב|לג|כב}},
&quot;יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל חֹשֶׁךְ וּמִתֵּבֵל יְנִדֻּהוּ&quot; {{ממ|איוב|יח|יח}}, &quot;יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה&quot; {{ממ|תהלים|לה|ה}}.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֵן מִתְקַנְטְרִין לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִין: &quot;אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה'... לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן&quot;.

{{הע-שמאל|אלפי הרבבות של המלאכים המתלווים לה' – מתלווים אליו כאשר הוא &quot;עושה שלום&quot;. כשהוא יוצא למלחמה הוא פועל לבדו!}}דָּבָר אַחֵר, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם! שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא;
מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמִלְחָמָה – הוּא הוֹלֵךְ בְּאֻכְלוֹסִין וּבְלִגְיוֹנִין, וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְשָׁלוֹם – אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי.
וּמִדָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְשָׁלוֹם – הוּא הוֹלֵךְ בְּלִגְיוֹנוֹת וּבְאֻכְלוֹסִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ&quot; {{ממ|דניאל|ז|י}}, וְאוֹמֵר: &quot;'''עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו – הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו'''&quot; {{ממ|איוב|כה|ג}},
וְאוֹמֵר: &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ&quot; {{ממ|תהלים|סח|יח}}.
וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמִלְחָמָה – אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;פּוּרָה דָּרַכְתִּי '''לְבַדִּי''' וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם&quot; וגו' {{ממ|ישעיה|סג|ג}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הַמַּבּוּל – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא''' אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע&quot; {{ממ|בראשית|ו|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הַפַּלָּגָה – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִשָּׁם '''הֱפִיצָם ה'''' עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|יא|ט}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מֵחֲמֵשֶׁת כְּרַכֵּי סְדוֹם – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' '''הִמְטִיר''' עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם&quot; {{ממ|בראשית|יט|כד}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִן הַמִּצְרִיִּים – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַה'''' הִכָּה כָל בְּכוֹר&quot; {{ממ|שמות|יב|כט}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הָאֱמוֹרִי – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן '''וַה' הִשְׁלִיךְ''' עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת&quot; {{ממ|יהושע|י|יא}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִסַּנְחֵרִיב – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה'''' אֶל מַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; {{ממ|ישעיה|לז|לו}}.

{{הע-שמאל|השלום נקשר בצדיקים, אברהם, יעקב, אהרון ופנחס; והשוו דברי ר' שמעון לעיל &quot;שאילו ברא&quot; וכו'.}} דָּבָר אַחֵר: אַתָּה אוֹמֵר חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל מַעֲשִׂים וּזְכִיּוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ 
לֹא נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם שְׂכָרוֹ, אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם&quot; {{ממ|בראשית|טו|טו}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ מִן הַמָּקוֹם אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי&quot; {{ממ|בראשית|כח|כא}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַהֲרֹן, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם&quot; {{ממ|מלאכי|ב|ה}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּפִינְחָס, שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם שְׂכָרוֹ אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם&quot; {{ממ|במדבר|כה|יב}}.

{{הע-שמאל|הקשרים בין השלום לתורה וללימודה, שהיא הערך העליון בתרבות חז&quot;ל - מופיעים גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|בספרי מב.]] וראו שם גם בעניין שלום מלכות בית דוד. כאן נקשר השלום למלכות המשיח מבית דוד העתיד למלוך בירושלים.
המובא באותיות קטנות נמצא רק בגירסת מה&quot;ג ומקוריותו מסופקת.}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם&quot; {{ממ|משלי|ג|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|קיט|קסה}}.
&lt;small&gt;וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נָתַן הַמָּקוֹם שְׂכַר עוֹשֵׂי צְדָקוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם&quot; {{ממ|ישעיה|לב|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִמְשְׁלָה יְרוּשָׁלַם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ&quot; {{ממ|תהלים|קכב|ז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְנַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם&quot; {{ממ|ישעיה|לב|יח}}.&lt;/small&gt;
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא כּוֹנֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ&quot; {{ממ|ישעיה|ט|ו}}.

{{הע-שמאל|הדהוד לדברי ר' שמעון לעיל &quot;שאלו ברא הקדוש ברוך הוא מדה יפה יתר מן השלום - מנעה מן הרשעים&quot;.}} וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא פָּרַע הַמָּקוֹם מִן עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים אֶלָּא שֶׁמָּנַע מֵהֶן שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם&quot; {{ממ|דברים|כג|ז}}.
}}

===פסוק כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה קושרת את הברכה לאיזכור השם המפורש, הפועל לברך את ישראל בדרך הקרובה למאגיה. ה&quot;פרוצים&quot; הרחיקו לכת והשתמשו בו למאגיה ממש, ולכן הוא הוצנע, ונאמר רק במקדש ורק ע&quot;י הכהן הגדול, ואף אז הוא נשמר בסוד; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מג|ספרי מג.]]}} '''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי&quot;''' – שְׁמִי הַמְּיֻחָד שֶׁלִּי. מַגִּיד שֶׁהֵן מִתְבָּרְכִין בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד. 
יָכוֹל אַף בַּגְּבוּלִין יְהוּ מִתְבָּרְכִין בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם&quot; {{ממ|דברים|יב|כא}} 
מַה לְּהַלָּן, מִקְדָּשׁ – אַף כָּאן, מִקְדָּשׁ! – אֶלָּא מִשֶּׁרַבּוּ הַפְּרוּצִים חָזְרוּ לִהְיוֹת מוֹסְרִין אוֹתוֹ לַצְּנוּעִים שֶׁבַּכְּהֻנָּה. 
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: מַעֲשֶׂה וְהָיִיתִי עוֹמֵד עִם אַחַי הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוּרָה, וְהִטִּיתִי אָזְנִי כְּלַפֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, 
וּשְׁמַעְתִּיו שֶׁאֲמָרוֹ בְּתוֹךְ נְעִימַת אֶחָיו הַכֹּהֲנִים! 

{{הע-שמאל|למרות שאין מברכים בשם המפורש מחוץ למקדש – אין נמנעים שם מברכה בכלל, אלא מברכים בכינוי. והשוו לדרשה של הלל [[ביאור:תוספתא/סוכה/ד#ג|בתוספתא סוכה ד ג,]] על הפסוק משמות, המציגה את היחס בין העליה למקדש לברכה החלה על העולה כיחס גומלין, של סיבה (הביקור במקדש) ותוצאה (ברכת ה'), ואינה תולה את הברכה בברכת הכהנים.
כאן היחס בין הברכה של בני האדם במקדש לבין השראת השכינה הוא יחס היררכי: ברכת הכהנים מחוץ למקדש אינה כוללת את השם המפורש, אבל היא קיימת.
הדרשה מונה גם הבדלים נוספים בין ברכת הכהנים במקדש לזו שבגבולין, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז#משנה ו|סוטה ז ו.]]}}אוֹ בַּמִּקְדָּשׁ מְבָרְכִין וְאֵין מְבָרְכִין בַּגְּבוּלִין? 
אָמַרְתָּ: &quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ&quot; {{ממ|שמות|כ|כא}} – אַף בַּגְּבוּלִין. 
אֶלָּא שֶׁבַּגְּבוּלִין אוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת – {{ב|וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת|לא היו עונים אמן על כל פסוק אלא רק בסופם.}} 
בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמֵר הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ – וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּיוֹ. 
בַּגְּבוּלִין נוֹשְׂאִין יְדֵיהֶן כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶן – וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן. 

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מברך את ישראל, ולכן אין הברכה תלויה בכהנים אלא בו.}}'''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''', יָכוֹל אִם רָצוּ הַכֹּהֲנִים לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין, 
וְאִם לָאו אֵינָן מְבֹרָכִין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''': בֵּין רוֹצִים בֵּין אֵינָם רוֹצִים – אֲנִי אֲבָרְכֵם מִן הַשָּׁמַיִם. 

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, המושא של &quot;אברכם&quot; אינו ישראל דווקא, אלא גם הכהנים המברכים!}}הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל; מִי מְבָרֵךְ אֶת הַכֹּהֲנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''': הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֵךְ אֶת אֵלּוּ וְאֶת אֵלּוּ.
}}</text>
      <sha1>32jyz9sd7fqfu4jguibp2xfva2mj30v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1344645</id>
    <revision>
      <id>3017194</id>
      <parentid>3016300</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T07:18:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3017194</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33759" sha1="qygabhb6gacmmknsxe2djx7jahbgicd" xml:space="preserve">==פרק ז==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|משיחת המשכן התקיימה רק לאחר שהושלמה כל בנייתו.}}'''&quot;וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה... וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot;''', אֵינִי יוֹדֵעַ אִם בַּיּוֹם שֶׁהִתְחִיל בּוֹ אוֹ בַּיּוֹם שֶׁגְּמָרוֹ? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַיְהִי בְּיוֹם '''כַּלּוֹת''' מֹשֶׁה&quot; אֵינוֹ בַּיּוֹם שֶׁהִתְחִיל בּוֹ, אֶלָּא בַּיּוֹם שֶׁגְּמָרוֹ! 

{{הע-שמאל|הדרשה מונה את כל הקדושות שהיו במדבר; של אנשים – משה, אהרון והכהנים, הלוויים וכל ישראל – ושל המשכן. הקידוש נעשה בדרך כלל ע&quot;י פעולות ומצוות, חוץ ממשה שהתקדש ישירות בענן כבוד ה'.
קידושם של אהרון, בניו והמשכן מפורטים בתיאור מלא, ולא רק במקורות מהפסוקים.}}&quot;וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ&quot;, מֹשֶׁה נִתְקַדֵּשׁ בֶּעָנָן כָּל שִׁבְעָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי שֵׁשֶׁת יָמִים, וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן&quot; {{ממ|שמות|כד|טז}}. 
אַהֲרֹן וּבָנָיו נִתְקַדְּשׁוּ בְּשֶׁמֶן וּבְדָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּז עַל אַהֲרֹן&quot; וְגוֹ' {{ממ|ויקרא|ח|ל}}. 
מְשִׁיחַת אַהֲרֹן כֵּיצַד? כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מוֹשֵׁחַ אֶת אַהֲרֹן. 
הָיָה מַפְשִׁיטוֹ וּמַרְחִיצוֹ, וְסָךְ בֵּין עֵינָיו {{ב|כְּמִין כִּי|בצורת X}} וְחוֹזֵר וּמַלְבִּישׁוֹ, 
וּשְׁמוֹנָה בְּגָדִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|תוספתא מנחות ו ו.]]}}מְשִׁיחַת בָּנָיו כֵּיצַד? כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מוֹשֵׁחַ אֶת בָּנָיו. 
הָיָה מַפְשִׁיטָן וּמַרְחִיצָן, וְסָךְ בֵּין עֵינֵיהֶם כְּמִין כִּי וְחוֹזֵר וּמַלְבִּישָׁן, 
וּבְנֵי אַהֲרֹן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. 

{{הע-שמאל|יתכן שגם כאן מדובר על בגדי הכהנים ההדיוטות; ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|מנחות שם.]]}}הַלְוִיִּם נִתְקַדְּשׁוּ בְּהַזָּיָה וּבְתִגְלַחַת, בְּקָרְבָּן וּבִתְנוּפָה. 
בְּהַזָּיָה מִנַּיִן? &quot;הַזֵּה עֲלֵיהֶן מֵי חַטָּאת&quot; {{ממ|במדבר|ח|ז}}. בְּתִגְלַחַת מִנַּיִן? &quot;וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם&quot; (שם). 
בְּקָרְבָּן מִנַּיִן? &quot;וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר...&quot; {{ממ|במדבר|ח|ח}}. 
בִּתְנוּפָה מִנַּיִן? &quot;וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'&quot; {{ממ|במדבר|ח|יא}}. 
יִשְׂרָאֵל נִתְקַדְּשׁוּ בְּפָרַת חַטָּאת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה&quot; {{ממ|במדבר|יט|ב}}.
הַמִּשְׁכָּן נִתְקַדֵּשׁ בַּעֲמִידָה וּבְפֵרוּק וּבְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. 
בַּעֲמִידָה מִנַּיִן? &quot;וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן... הוּקַם הַמִּשְׁכָּן&quot; {{ממ|שמות|מ|יז}}, 
בְּפֵרוּק מִנַּיִן? &quot;וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ&quot; {{ממ|במדבר|ד|כ}}. 
בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מִנַּיִן? &quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה... וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot; {{ממ|ויקרא|ח|י}}. 

{{הע-שמאל|משה היה מעמיד את המשכן, מושח אותו מבחוץ פנימה ומפרקו מבפנים החוצה שבעה ימים, וביום השמיני העמיד אותו ומשח אותו ולא פירקו. וראו מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה מד|בספרי מד.]]}}מְשִׁיחַת הַמִּשְׁכָּן כֵּיצַד? כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מוֹשֵׁחַ אֶת הַמִּשְׁכָּן, הָיָה מוֹשְׁחוֹ וּמַעֲמִידוֹ וּמְפָרְקוֹ, 
וּבַשְּׁמִינִי הָיָה מוֹשְׁחוֹ וּמַעֲמִידוֹ וְלֹא מְפָרְקוֹ! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף בַּשְּׁמִינִי הָיָה מוֹשְׁחוֹ וּמַעֲמִידוֹ וּמְפָרְקוֹ. 
כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מוֹשֵׁחַ אֶת הַמִּשְׁכָּן, הָיָה מוֹשְׁחוֹ מִבַּחוּץ – וְנִכְנָס, 
כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְפָרְקוֹ, הָיָה מְפָרְקוֹ מִבִּפְנִים – וְיוֹצֵא! 
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנשיאים היו כאלה כבר במצרים, ולא מונו ע&quot;י משה, וראו [[במדבר ב]]; והם שפקדו את השבטים במדבר והובילו אותם במסעם; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה מה|ספרי מה.]]}}'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל... הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטּוֹת&quot;''' – בְּמִצְרָיִם,
'''&quot;הֵן הָעוֹמְדִין עַל הַפְּקוּדִים&quot;''' – הֵם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין עַל הַמִּנְיָן וְעַל הַדְּגָלִים. 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|התרגום בישעיה מט של &quot;בחוצן&quot; הוא &quot;בציבייה&quot;. ר' ישמעאל דורש צב – צבע.}} '''&quot;שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב&quot;''', אֵין צָב אֶלָּא קְמוּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּצַּבִּים וּבַפְּרָדִים&quot; {{ממ|ישעיה|סו|כ}}.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין צָב אֶלָּא צְמוּדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן&quot; {{ממ|ישעיה|מט|כב}}.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵין צָב אֶלָּא מְצֻיָּרוֹת. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּצִבְעוֹ שֶׁל רָקִיעַ. 
'''&quot;עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵי נְשִׂיאִים הֵבִיאוּ עֲגָלָה אַחַת, וְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט הֵבִיא פָּר. 
וְהָיָה מֹשֶׁה מִתְיָרֵא: שֶׁמָּא יָמוּת שׁוֹרוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן? שֶׁמָּא תִּשָּׁבֵר עֲגָלָה שֶׁל אֶחָד מֵהֶן? 
וְנִמְצָא אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט – אֵין לוֹ חֵלֶק בַּמִּשְׁכָּן. 
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבִּשְּׂרוֹ הַמָּקוֹם שֶׁאֵין אֶחָד מִן הַשְּׁוָרִים מֵת, וְלֹא אַחַת מִן הָעֲגָלוֹת נִשְׁבֶּרֶת? 
אָמַרְתָּ: &quot;וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד&quot;. 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|משה חשש מהמנהיגות של הנשיאים ורצה לפגוע בה ע&quot;י סירוב לקבל את תרומתם, אבל הקב&quot;ה הבטיח לו שהוא הנביא החשוב בעם, ואילו היה דורש מהנשיאים להביא את תרומותיהם בפירוט היה עושה זאת ע&quot;י משה, ודרש ממנו לקחת את התרומה. מסתבר שמדובר ביוזמה של הנשיאים ולא בדרישה אלוהית בנבואה.
ביאור אחר: משה חשש שאם יקבל את קרבנות הנשיאים יהיה בכך חילול הקודש ועירוב שלו עם יוזמה אנושית כמו במעשה נדב ואביהו. הקב&quot;ה מלמד אותו שיוזמה אנושית מקובלת ומבורכת בתנאי שהיא יוזמה של ציבור ולא של יחידים.}}'''&quot;קַח מֵאִתָּם&quot;''', הָיָה מֹשֶׁה מִתְיָרֵא וְאוֹמֵר: דּוֹמֶה שֶׁמָּא עָבְרָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְשָׁרְתָה עַל הַנְּשִׂיאִים! 
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אִלּוּ אֲנִי אָמַרְתִּי לָהֶן לְהַקְרִיב, לֹא לְךָ הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁתֹּאמַר לָהֶן? אֶלָּא הֵן הִתְנַדְּבוּ בְּעַצְמָן! 
וְהָיָה מֹשֶׁה מְסָרֵב לָקַחַת מִיָּדָם; אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: '''&quot;קַח מֵאִתָּם!&quot;''' 
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|קושר את המשימות של הלוויים לעגלות שקבלו.}}'''&quot;אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת&quot;''' וְגוֹ', מָה הָיְתָה עֲבוֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד? 
אָמַרְתָּ: &quot;וְנָשְׂאוּ אֶת יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן...&quot; {{ממ|במדבר|ד|כה}}
'''&quot;וְאֵת אַרְבַּעַת הָעֲגָלוֹת&quot;''' וְגוֹ', וּמָה הָיְתָה עֲבוֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד?
אָמַרְתָּ: &quot;וּפְקֻדַּת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי מְרָרִי קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן&quot; וְגוֹ' {{ממ|במדבר|ג|לו}}
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה&quot;''', חֲמִשָּׁה עָשָׂר פַּעַם נִדְבַּר עִם מֹשֶׁה בְּיוֹם אֶחָד, וְאֵיזֶה? זֶה יוֹם הוּקַם הַמִּשְׁכָּן. 
וְאֵלּוּ הֵן:
&quot;אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן&quot; {{ממ|ויקרא|א|ב}}, &quot;צַו אֶת אַהֲרֹן&quot; {{ממ|ויקרא|ו|ב}}, &quot;קַח לְךָ עֵגֶל&quot; {{ממ|ויקרא|ט|ב}},
&quot;יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ&quot; {{ממ|ויקרא|י|ט}}, &quot;אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט&quot; {{ממ|ויקרא|יז|ג}}, &quot;כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; {{ממ|ויקרא|יח|ג}},
&quot;קְדֹשִׁים תִּהְיוּ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|ב}}, &quot;אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים&quot; {{ממ|ויקרא|כא|א}}, &quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot; {{ממ|במדבר|ה|ב}}, 
&quot;כֹּה תְבָרְכוּ&quot; {{ממ|במדבר|ו|כג}}, &quot;קַח מֵאִתָּם&quot; {{ממ|במדבר|ז|ה}}, &quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot; {{ממ|במדבר|ז|יא}}, 
&quot;בְּהַעֲלֹתְךָ&quot; {{ממ|במדבר|ח|ב}}, &quot;קַח אֶת הַלְוִיִּם&quot; {{ממ|במדבר|ח|ו}}, &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה אֲדֻמָּה&quot; {{ממ|במדבר|יט|ב}} 

{{הע-שמאל|לפי הדרשה הסכימו כל הנשיאים בעצמם שנחשון יקריב ראשון; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה מז|ספרי מז,]] שם משה קבע בנבואה שיקריבו לפי סדר המסעות.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;''', אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: לְכֻלְּכֶם נֶאֱמַר לִי שֶׁתַּקְרִיבוּ,
אֲבָל לֹא נֶאֱמַר לִי מִי מִכֶּם יַקְרִיב רִאשׁוֹן? 
נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּנַחְשׁוֹן; אָמְרוּ: זֶה קִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, וְהוּא רָאוּי לְהוֹרִיד הַשְּׁכִינָה –
וְהוּא מִכֶּם יַקְרִיב רִאשׁוֹן! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן... נַחְשׁוֹן&quot;. 
בְּכֻלָּם כְּתִיב &quot;קָרְבָּנוֹ&quot;, וּבוֹ כְּתִיב &quot;וְקָרְבָּנוֹ&quot;; בְּכֻלָּם כְּתִיב &quot;עַתֻּדִים&quot; חָסֵר, וּבוֹ כְּתִיב &quot;עַתּוּדִים&quot;.
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הקערה והמזרק הם כלי קודש ולכן אם הוכנס לתוכם דבר מה, אפילו בטעות – המוכנס אליהם קדוש, וראו [[ביאור:תוספתא/זבחים/א#ח|תוספתא זבחים א ח,]] &quot;שקדשו בכלי&quot;. אם נטמאו הכלים הם פסולים, וכן אם השתמש בהם כהן מחוסר כפרה הם פסולים.}}'''&quot;קַעֲרַת כֶּסֶף&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אַחַת&quot;'''? '''&quot;מִזְרַק כֶּסֶף&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶחָד&quot;'''? 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְקַדְּשִׁין אֶת הַנּוֹפֵל לְתוֹכָן, וְנִפְסָלִין בְּטֻמְאָה וּבְלִינָה וּבִמְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;קְעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן&quot;''' {{ממ|שמות|כה|כט}}, 
וְכִי בָּהֵן הָיוּ מְנַסְּכִין? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ&quot;''' {{ממ|במדבר|ד|ז}}! 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן&quot;'''? 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְקַדְּשִׁין אֶת הַנּוֹפֵל לְתוֹכָן, וְנִפְסָלִין בְּטֻמְאָה וּבְלִינָה וּבִמְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה.
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדרך נס קרבנות הנשיאים היו זהים, למרות שלא תיאמו ביניהם מראש. לכן קרבן של כל נשיא נקרא על שמו, שהרי הרכבו הוא יוזמה של הנשיא.}}&quot;'''זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן'''&quot;, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכֻּלָּן נִתְנַדְּבוּ מֵעַצְמָן, וְהָיָה קָרְבַּן כֻּלָּן שָׁוֶה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן'''&quot;, 
&quot;זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל&quot;, &quot;זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב&quot;, &quot;זֶה קָרְבַּן אֱלִיצוּר&quot;! 

{{הע-שמאל|משה היה מלך, אהרון אחיו כהן גדול, נדב ואביהו סגני כהונה. והשוו לסיפור על קמחית, [[ביאור:תוספתא/יומא/ג#כ|בתוספתא יומא ג כ.]] נראה שלמרות שהיה אבל אחד בלבד – הוא גבר על השמחות.}}בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם רָאֲתָה אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אַרְבַּע שְׂמָחוֹת וְאֵבֶל אֶחָד:
רָאֲתָה יְבָמָהּ – מֶלֶךְ, אָחִיהָ – נָשִׂיא, בַּעְלָהּ – כֹּהֵן גָּדוֹל, שְׁנֵי בָּנֶיהָ – סְגָנֵי כְּהֻנָּה; וְאֵבֶל אֶחָד – עַל שְׁנֵי בָּנֶיהָ. 
עַל אוֹתוֹ הַיּוֹם הוּא אוֹמֵר:
&quot;עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו...&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|טז}}, &quot;בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|א}}.
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לפי הדרשה היוזמה לתת עגלות היתה של שבט יששכר, ולכן הוא הקריב ביום השני. הדרשה אינה מזכירה את סדר המסעות כעיקרון לסדר ההקרבה.}}'''&quot;בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר&quot;''', לָמָּה כְּתִיב בְּיִשָּׂשכָר &quot;הִקְרִיב&quot;? 
לְפִי שֶׁהִקְרִיב שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה, וְהוּא שֶׁנָּתַן עֵצָה לַשְּׁבָטִים שֶׁיָּבִיאוּ עֲגָלוֹת. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יָשִׁיב וְשִׁמְרוֹן&quot; {{ממ|דברי הימים א|ז|א}}, וַהֲלֹא שְׁמוֹ &quot;יוֹב וְשִׁמְרוֹן&quot; {{ממ|בראשית|מו|יג}}! 
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יָשִׁיב? שֶׁ'''הֵשִׁיב''' עֵצָה לַשְּׁבָטִים לַעֲשׂוֹת עֲגָלוֹת! לְפִי כָּךְ נֶאֱמַר בּוֹ &quot;הִקְרִיב&quot;, 
כְּאִילּוּ הוּא לְבַדּוֹ שֶׁהִקְרִיב, וְאֵינוֹ טְפֵלָה לַאֲחֵרִים! 
}}

===פסוק פד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' א, וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה נג|ספרי נג.]] המזבח נמשח במשך שמונה ימים, ולכן מדייקת הדרשה שמדובר ביום שבו סיים משה למשוח אותו, כלומר ביום השמיני.}}'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''', אֵין יָדוּעַ אִם בְּיוֹם שֶׁגְּמָרוֹ אוֹ בְּיוֹם שֶׁהֵחֵל לְהַעֲמִידוֹ! 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot;''' – הָא כְּבָר כִּלּוּי אָמוּר; 
וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''', עֲדַיִן הַדָּבָר חָלוּק! – הָא יָדַעְתָּ שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר כֵּן; 
'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''', לֹא בְּיוֹם שֶׁגְּמָרוֹ – אֶלָּא בְּיוֹם שֶׁהֵחֵל לְהַעֲמִידוֹ! 

{{הע-שמאל|הקדשת המזבח ומשיחתו, וכן משיחת הכהנים היו חד פעמיות, ולעולם לא יחזרו וימשחו, לא בימות המשיח ולא בעולם הבא!
שתי דרשות עם אותו המסר, אחת על במדבר והשניה על ויקרא.}}'''&quot;בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''', יָכוֹל שֶׁהוּא נִמְשָׁח מֵעַתָּה? אָמַרְתָּ &quot;זֹאת&quot;, עוֹד אֵינוֹ נִמְשָׁח מֵעַתָּה! 
אֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: לֹא יִמָּשַׁח לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל יִמָּשַׁח לֶעָתִיד לָבֹא! 
אָמַרְתָּ '''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי&quot;''' וְגוֹ', עוֹד אֵינוֹ נִמְשָׁח לֶעָתִיד לָבֹא! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו&quot;''' {{ממ|ויקרא|ז|לה}}, יָכוֹל שֶׁהֵן נִמְשָׁחִין מֵעַתָּה? 
אָמַרְתָּ &quot;זֹאת&quot;, אֵינָן נִמְשָׁחִין מֵעַתָּה. 
עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: לֹא יִמָּשְׁחוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל יִמָּשְׁחוּ לֶעָתִיד לָבֹא? 
אָמַרְתָּ &quot;זֹאת&quot;, אֵינָן נִמְשָׁחִין לֶעָתִיד לָבֹא! 

{{הע-שמאל|ראו [[אבות דרבי נתן לד#ד|אדר&quot;נ לד ד.]] למרות שהם מכונים &quot;בני היצהר&quot;, כהן הצדק ומלך המשיח לא ימשחו בעצמם אלא אבותיהם נמשחו.}}וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִין עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ&quot;''' {{ממ|זכריה|ד|יד}}? 
זֶה אַהֲרֹן וְדָוִד: זֶה מְבַקֵּשׁ כְּהֻנָּתוֹ, וְזֶה מְבַקֵּשׁ מַלְכוּתוֹ! 

{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יז, שבדרך נס היו כל הקרבנות זהים. הנשיאים חלקו כבוד זה לזה (ראו לעיל בדרשה לפס' יא) והשיוויון בקרבנות מאפשר לראות אותם כקרבנות ציבור הדוחים את השבת, שבודאי חלה לפחות פעם אחת במהלך ההקרבה.}}'''&quot;מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;? 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּתְנַדְּבוּ מֵעַצְמָן, וְהָיָה קָרְבַּן כֻּלָּן שָׁוֶה, כְּאָרְכָּן כֵּן רָחְבָּן כֵּן מִשְׁקָלָן! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;? 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּתְנַדְּבוּ מֵעַצְמָן, וְהָיָה קָרְבַּן כֻּלָּן שָׁוֶה, וְלֹא הִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן יוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ; 
שֶׁאִלּוּ הִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן יוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ – לֹא הָיָה קָרְבַּן אֶחָד מֵהֶן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת! 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אַתֶּם חֲלַקְתֶּם כָּבוֹד אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, וַאֲנִי {{ב|חוֹלֵק לָכֶם כָּבוֹד|ומאפשר לכם להקריב גם בשבת}},
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;'''! 
}}

===פסוק פה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין משקל הכלים השוה ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה נד| ספרי נד-נה.]] כאן מוסיפים שגם הבהמות היו זהות זו לזו בגדלן ואפילו בצבעיהן.}}'''&quot;שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף, כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת&quot;'''.
וְכִי אֵין יָדוּעַ שֶׁ'''&quot;אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;'''?
יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא שׁוֹקְלָן כֻּלָּן כְּאַחַת הָיוּ יְתֵרִים, וּבִזְמַן שֶׁהוּא שׁוֹקְלָן אַחַת אַחַת הָיוּ חֲסֵרִים?
אָמַרְתָּ: '''&quot;כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;''': בֵּין שׁוֹקְלָן כֻּלָּן כְּאַחַת, בֵּין שׁוֹקְלָן אֶחָד אֶחָד!
'''&quot;כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא מִדַּת הַכֵּלִים, שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִין;
מִדַּת בְּהֵמָה גַּסָּה מִנַּיִן, אִם שְׁחוֹרוֹת – שְׁחוֹרוֹת, אִם לְבָנוֹת – לְבָנוֹת?
אָמַרְתָּ: '''&quot;כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא מִדַּת בְּהֵמָה גַּסָּה, מִדַּת בְּהֵמָה דַּקָּה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֵילִם שִׁשִּׁים, עַתּוּדִים שִׁשִּׁים, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁשִּׁים&quot;''':
}}

===פסוק פח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' פד.}}'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''' – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ '''&quot;בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''' לְמַעְלָה. 
}}

===פסוק פט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|האופי של השראת השכינה כאן ובספר שמות הוא שונה: כאן השכינה במגמה של עליה מהארץ למעלה, ולכן היא נחשפת לפני משה פה אל פה, ואילו בספר שמות היא יורדת מן השמים והיא מסכנת את הנכנסים למשכן. יתכן שההבדל בכיוונים נובע מקרבנות הנשיאים, שבאו מהארץ למשכן, ואם כך הרי הקרבנות הללו הם שאיפשרו למשה להכנס למשכן ולשוחח בו עם הקב&quot;ה!}} '''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר '''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', 
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; {{ממ|שמות|מ|לה}}, כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? 
אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁשְּׁכִינָה מַגַּעַת לָאָרֶץ, מַהוּא אוֹמֵר? &quot;וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה&quot;, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמְחַבְּלִים לְחַבֵּל;
וּבִזְמַן שֶׁשְּׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מִן הָאָרֶץ, מַהוּא אוֹמֵר? '''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ&quot;'''! כֵּיוָן שֶׁהָיָה נִכְנָס - הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ. 

{{הע-שמאל|שלושה יתרונות בנבואת משה על נבואת בלעם, ושלושה יתרונות בנבואת בלעם על זו של משה. ברקע לדרשה עומדת הדרשה [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|מספרי דברים שנז,]] על הפסוק &quot;ולא קם עוד בישראל כמשה&quot; ([[דברים לד י]]), שבאומות העולם קם נביא כמשה, הוא בלעם; היתרונות היחסיים מציגים את נבואת בלעם כעדיפה על נבואת משה מבחינה טכנית; ואת נבואת משה כעדיפה על זו של בלעם בכבוד ובמידות מוסריות. בלעם היה כטבח, המחליט מי יתברך ומי יתקלל, ומשה כשר הנפגש עם המלך רק בהזמנה מראש; והשוו לדברי ריב&quot;ז על ההבדל בינו לבין ר' חנינא בן דוסא, ב[[ברכות לד ב]].
אחד היתרונות של נבואת בלעם הוא שבלעם יכול היה תמיד לזכות לנבואה כרצונו, שנאמר &quot;נופל וגלוי עיניים&quot;, התכונה הזאת לא היתה למשה, ולעיתים היתה הנבואה נמנעת ממנו – בניגוד לפשט כאן, המציג את משה כנכנס למשכן - וזוכה מיד בהתגלות; ואכן ר' שמעון טוען שאין בידי בלעם יתרון על משה בעניין זה.}}שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הָיָה בּוֹ בְּיַד מֹשֶׁה, מַה שֶׁלֹּא הָיָה בְּיַד בִּלְעָם:
מֹשֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי&quot; {{ממ|דברים|ה|כח}};
וְעִם בִּלְעָם לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ אֶלָּא נוֹפֵל, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם&quot; {{ממ|במדבר|כד|ד}}.
מֹשֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ&quot; {{ממ|במדבר|יב|ח}};
וּבְבִלְעָם כְּתִיב &quot;נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל&quot; {{ממ|במדבר|כד|ד}}, 
שֶׁלֹּא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה.
מֹשֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים&quot; {{ממ|שמות|לג|יא}};
וְעִם בִּלְעָם לֹא הָיָה מְדַבֵּר כִּי בִּמְשָׁלִים, 
כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר &quot;וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר&quot; וגו' {{ממ|במדבר|כד|טו}}. 
שְׁלֹשׁ מִדּוֹת הָיוּ בְּיַד בִּלְעָם מַה שֶׁלֹּא הָיָה בְּיַד מֹשֶׁה:
מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִי מְדַבֵּר עִמּוֹ, בִּלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ מִי מְדַבֵּר עִמּוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה&quot; {{ממ|במדבר|כד|ד}}.
מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ; 
וּבִלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְדַבֵּר עִמּוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן&quot; {{ממ|במדבר|כד|טז}}. 
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְטַבָּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַה הַמֶּלֶךְ מַקְרִיב עַל שֻׁלְחָנוֹ, 
וְיוֹדֵעַ כַּמָּה הוֹצָאוֹת יוֹצְאוֹת לַמֶּלֶךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ;
כָּךְ הָיָה בִּלְעָם יוֹדֵעַ מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְדַבֵּר עִמּוֹ.
בִּלְעָם הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם&quot; {{ממ|במדבר|כד|ד}},
הָיָה מִשְׁתַּטֵּחַ עַל פָּנָיו - וּמִיָּד הָיָה גְּלוּי עֵינַיִם עַל מַה שֶׁשּׁוֹאֵל;
וּמֹשֶׁה לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף מֹשֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''';
כֵּיוָן שֶׁהָיָה רוֹצֶה - הָיָה נִכְנָס וְהוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ. 

{{הע-שמאל|השוו דברי ר' יוסי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|במכילתא בחדש ד:]] &quot;השמים שמים לה'; לא עלה אליהו למעלה ולא ירד הכבוד למטה&quot;. ר' יוסי ובנו ר' אליעזר מדגישים את ההפרדה בין מלכות השמים לבין העולם הזה, שהוא בידי האדם. לדעתם אין הקב&quot;ה יורד לארץ ממש, אלא הוא משמיע את קולו מהשמים לבני האדם הנביאים שבארץ, ומשה לא דיבר עם הקב&quot;ה ישירות אלא עם הסילון – שליחו של הקב&quot;ה, שירד לארץ כמו קולו.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: שׁוֹמְעַנִי כְּאִלּוּ לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לָאָרֶץ מֵעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ&quot; {{ממ|דברים|ד|לו}}, &quot;אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם&quot; {{ממ|שמות|כ|יט}};
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''? אֶלָּא כְּמִין סִילוֹן שֶׁל אֵשׁ הָיָה יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם לְבֵין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים - וּמְדַבֵּר עִמּוֹ,
מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו&quot;.
}}</text>
      <sha1>qygabhb6gacmmknsxe2djx7jahbgicd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1645906</id>
    <revision>
      <id>3017195</id>
      <parentid>3016301</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T07:37:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3017195</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14305" sha1="506ds0my26jnppryi4nokqx07xn0nkc" xml:space="preserve">==פרק ח==

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מילוי השמן בנרות מכונה &quot;הטבת הנרות&quot;, או &quot;סידור הנרות&quot;. הכהן מיטיב את הנרות בבקר, אבל המצווה היא להדליק אותם ולהעלותם.
הדלקת הנרות מתבצעת אחד אחד, בזה אחר זה, לכל שבעת הנרות ע&quot;י כהן אחד, שהרי בספר שמות נראה שמדובר בנר יחיד – נר התמיד. את הטבת והדלקת הנרות עושים הכהנים בסבב ביניהם &quot;כמין עטרה&quot;, וראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרשה יג|ספרא אמור פרשה יג י]] [[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ט|ותמיד ג ט.]]
פירוש אחר: &quot;כמין עטרה&quot; - לפי הדרשה כאן היו שאר הנרות מקיפים בעיגול את הנר המערבי, ולא היו בשורה אחת! - וראו במדרש &quot;מאור האפילה&quot;.
כאן הנר החשוב הוא הנר האמצעי; במשנה שם נראה שהנר החשוב הוא הנר המערבי, הקרוב ביותר לקדש הקדשים.}}'''&quot;בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת&quot;'''; אֵין יָדוּעַ אִם '''&quot;בְּהַעֲלֹתְךָ&quot;''' – לְהַעֲלוֹתָם, אוֹ '''&quot;בְּהַעֲלֹתְךָ&quot;''' – לְסַדְּרָם. 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot;''' – לְהַעֲלוֹתָם, אֲבָל לֹא לְסַדְּרָם. 
יָכוֹל שֶׁהָיָה מַעֲלֶה כֻּלָּהּ כְּאַחַת? אָמַרְתָּ &quot;לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד&quot; {{ממ|ויקרא|כד|ב}} – אֶחָד אֶחָד. 
יָכוֹל אַהֲרֹן לֹא הָיָה מַעֲלֶה כֻּלָּהּ כְּאַחַת, אֲבָל בָּנָיו יְהוּא מַעֲלִים כֻּלָּהּ כְּאַחַת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot;''', &quot;יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו&quot; {{ממ|שמות|כז|כא}} – אֶחָד אֶחָד. 
וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיְּהוּ חוֹזְרִין חָלִילָה|הכהנים או הנרות, ראו בהערה}} כְּמִין עֲטָרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot;'''. 
וּמִנַּיִן שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַנֵּרוֹת מֻסְטָרִין כְּנֶגֶד נֵר הָאֶמְצָעִי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה&quot;'''. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי&quot; {{ממ|במדבר|כב|ה}}. 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְרוֹמִי וְרָאִיתִי שָׁם אֶת הַמְּנוֹרָה – הָיוּ כָּל הַנֵּרוֹת מֻסְטָרִין כְּנֶגֶד נֵר הָאֶמְצָעִי! 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ניסוח אחר [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה ס|בספרי ס.]]}}'''&quot;וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן&quot;''' – עָשָׂה מַה שֶּׁנִּתְפַּקֵּד; לֹא פָּחַת וְלֹא הוֹסִיף. 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ייצור המנורה, כולל הקנים והפרחים, היה ע&quot;י הכאה בפטיש ומתיחת הזהב, המכונים [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סא|בספרי סא]] &quot;מקשה&quot; ו&quot;מעשה קורנס&quot;; אבל כלי העבודה שבאמצעותם טיפלו בפתילות היו מגוש נפרד של זהב.}}'''&quot;וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה&quot;'''; מִנַּיִן שֶׁהַמְּנוֹרָה מִן הַמָּשׁוּךְ? אָמַרְתָּ: &quot;מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה&quot; {{ממ|שמות|כה|לא}}. 
אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת קָנִים וּפְרָחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תֵּעָשֶׂה&quot;. 
יָכוֹל אַף הַצְּבָתִים וְהַמַּחְתּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הִיא&quot;. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'הִיא' – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר 'תֵּעָשֶׂה', וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'תֵּעָשֶׂה' – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר 'הִיא'. 
{{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט|לפנינו ריבוי – &quot;תעשה&quot; – ומיעוט – &quot;היא&quot;; מה ההגיון בפרשנות שהקנים והפרחים הם מן המשוך ואילו כלי העבודה לא?}} 
הֲרֵי הֵן מֻקָּשִׁים לַמְּנוֹרָה: מַה מְּנוֹרָה, מְשַׁמֶּשֶׁת וְאֵינָהּ זָזָה – אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת כָּל הַכֵּלִים שֶׁהֵן מְשַׁמְּשִׁין וְאֵינָן זָזִין. 
יָצְאוּ הַצְּבָתִים וְהַמַּחְתּוֹת, שֶׁהֵן נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין. 

{{הע-שמאל|דרשה בניסוח מעט שונה מקודמתה על אותו עניין: המשוך מככר הזהב.}}וּמִנַּיִן שֶׁהַמְּנוֹרָה מִן הַכִּכָּר? אָמַרְתָּ: &quot;כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ&quot; {{ממ|שמות|כה|לט}}. 
מִנַּיִן לְרַבּוֹת קָנִים וּפְרָחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יַעֲשֶׂה אֹתָהּ&quot;. 
יָכוֹל אַף הַצְּבָתִין וְהַמַּחְתּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אֹתָהּ'. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'אֹתָהּ' – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר 'יַעֲשֶׂה', וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'יַעֲשֶׂה' – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר 'אֹתָהּ'. 
הָא כֵּיצַד? אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט. 
הֲרֵי הֵן מֻקָּשִׁין לַמְּנוֹרָה: מַה מְּנוֹרָה, מְשַׁמֶּשֶׁת וְאֵינָהּ זָזָה – אַף אֲנִי מְרַבֶּה אֶת כָּל הַכֵּלִים שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין וְאֵינָן זָזִין. 
יָצְאוּ הַצְּבָתִים וְהַמַּחְתּוֹת – שֶׁהֵם נִכְנָסִים וְיוֹצְאִין. 

{{הע-שמאל|ריב&quot;ק עוסק בכפילות של מידת ככר הזהב למנורה ב[[שמות לז כד]] וב[[שמות כה לט]]. הוא מפרש שהככר השניה, בפרק לז, נועדה להיקש בין המנורה לבין כליה, שכולם עשויים מזהב טהור.}}רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אִם לוֹמַר שֶׁהַמְּנוֹרָה מִן הַכִּכָּר – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּכָּר זָהָב טָהוֹר&quot; {{ממ|שמות|כה|לט}}.
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ&quot;? אֶלָּא מַה מְּנוֹרָה, זָהָב טָהוֹר – אַף כֵּלֶיהָ, זָהָב טָהוֹר. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סא|ספרי סא]] [[ביאור:תוספתא/מנחות/ט#ט|ותוספתא מנחות ט ט.]] במנורה מעכבת המקשה, ואילו בחצוצרות מעכב החומר – כסף.}}חֹמֶר בַּמְּנוֹרָה מִבַּחֲצוֹצְרוֹת, וּבַחֲצוֹצְרוֹת מִבַּמְּנוֹרָה: 
שֶׁהַמְּנוֹרָה אֵינָהּ אֶלָּא מִן הַמָּשׁוּךְ; אִם אֵין לוֹ מִן הַמָּשׁוּךְ – אַל יַעֲשֶׂה מִשֶּׁאֵינוֹ מָשׁוּךְ! 
אִם אֵין לוֹ שֶׁל זָהָב – עוֹשֶׂה הוּא מִן הַכֶּסֶף אוֹ מִן הַנְּחֹשֶׁת! 
חֹמֶר בַּחֲצוֹצְרוֹת מִבַּמְּנוֹרָה, שֶׁהַחֲצוֹצְרוֹת אֵינָן אֶלָּא מִן הַמָּשׁוּךְ; 
אִם אֵין לוֹ מִן הַמָּשׁוּךְ – עוֹשֶׂה הוּא מִשֶּׁאֵינוֹ מָשׁוּךְ! אִם אֵין לוֹ שֶׁל כֶּסֶף – אַל יַעֲשֶׂה מִן הַזָּהָב וּמִן הַנְּחֹשֶׁת! 

{{הע-שמאל|המילה &quot;המנורה&quot; חוזרת ארבע פעמים בפס' ב-ד	 הדרשן מסיק שמשה ראה את המנורה ארבע פעמים.}}'''&quot;כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה'&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה אוֹתָהּ לוֹ אַרְבָּעָה פְּעָמִים. 
רָאָה אוֹתָהּ עִם שְׁאָר כָּל הַכֵּלִים וּשְׁכֵחָהּ, וְחָזַר וְרָאָה אוֹתָהּ שְׁנִיָּה – מִיכָאֵל עוֹמֵד וּמַמְשִׁיחַ בָּהּ. 
וְרָאָה אוֹתָהּ {{ב|וְנַעֲשֵׂית|כשנעשתה}}, וְחָזַר וְרָאָה אוֹתָהּ עֲשׂוּיָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנוֹרָה&quot;! 
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|נראה שיש לתקן את הנוסח של הקל וחומר. להלן הנוסח המתוקן: והלא דין הוא, ומה במקום שלא פסלו השנים פסלו המומים (בכהנים) – כאן וכו'. קל וחומר המבקש להחמיר ולפסול גם לוי בעל מום, והוא נדחה שנאמר &quot;זאת אשר ללוויים&quot;; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סב|ספרי סב;]] והשוו לקמן בדרשה לפס' כו, הצד השני של הקל וחומר.}}&quot;וַיְדַבֵּר... '''זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם'''&quot;, הַשָּׁנִים פּוֹסְלוֹת בַּלְוִיִּם, וְאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן.
וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא? וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָּסְלוּ מוּמִין, פָּסְלוּ שָׁנִים –
כָּאן, שֶׁפָּסְלוּ שָׁנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסְלוּ מוּמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם'''&quot;; הַשָּׁנִים פּוֹסְלִין בַּלְוִיִּם, אֵין הַמּוּמִין פּוֹסְלִין בַּלְוִיִּם.
}}

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בשנת החמישים של הלוי הוא אינו עובד עוד בנשיאת המשכן, ולמעשה הוא מפסיק כשהוא בן 49 שנים ועוד מעט.}}'''&quot;וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה&quot;''' – זוֹ עֲבוֹדַת הַמַּשּׂוֹי. 
'''&quot;וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד&quot;''' – רַבִּי אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה 'יַעֲבֹד', אָמְרָה תּוֹרָה שֶׁ'לֹּא יַעֲבֹד'; 
אִם לָמַדְתָּ שֶׁהוּא עוֹבֵד שְׁנַת עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, יָכוֹל יַעֲבֹד כָּל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד&quot;'''! 
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כבר במדבר הלוויים המשיכו להיות שוערים ומשוררים (אלא אם נפסל קולם משירה) גם מעל גיל 50, ואחרי שנכנסו לארץ ובטל הצורך לשאת את המשכן – בטלה הפסקת העבודה של הלוויים בגיל 50.
הצד השני של הדרשה לפס' כד מבקש לפסול כהנים מבוגרים מלעבוד במקדש, והוא נדחה שנאמר &quot;ככה&quot;. לעניין כהנים צעירים ראו [[ביאור:ספרא/אמור#פרשה ג|ספרא אמור פרשה ג א,]] שבדיעבד אם עבד מי שהביא שתי שערות – עבודתו כשרה, אבל למעשה החמירו והתירו לכהנים לעבוד רק מגיל 20; והשוו לדעת רבי [[ביאור:תוספתא/זבחים/יא#ד|בתוספתא זבחים יא ד.]]
הדרשה על &quot;במשמרותם&quot; עוסקת במשמרות הכהונה והלוויה שעבדו במקדש בתורנות, וראו [[ביאור:משנה תענית פרק ד#משנה ב|תענית ד ב.]]}}'''&quot;וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו&quot;''' – אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסַל מִן הַמַּשָּׂא, חָזַר לִהְיוֹת שׁוֹעֵר, שׁוֹמֵר וּמְשׁוֹרֵר, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת&quot;'''. 
'''&quot;וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד&quot;''' – זֶה מַשָּׂא שֶׁהָיָה בַּמִּדְבָּר, וּמִשֶּׁבָּא לָאָרֶץ – כְּשֶׁיִּתְקַלְקֵל קוֹלוֹ נִפְסַל מִלּוֹמַר שִׁירָה! 
'''&quot;כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם בְּמִשְׁמְרֹתָם&quot;''', הַשָּׁנִים פּוֹסְלוֹת בַּלְוִיִּם וְאֵינָן פּוֹסְלוֹת בַּכֹּהֲנִים. 
וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָּסְלוּ הַמּוּמִין – פָּסְלוּ הַשָּׁנִים, 
מָקוֹם שֶׁפָּסְלוּ הַמּוּמִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסְלוּ שָׁנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם&quot;'''; הַשָּׁנִים פּוֹסְלוֹת הַלְוִיִּם, אֵינָן פּוֹסְלוֹת בַּכֹּהֲנִים! 
'''&quot;בְּמִשְׁמְרֹתָם&quot;''', מַגִּיד שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין מִשְׁמָרוֹת הַרְבֵּה, וְהֵן אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים מִשְׁמָר, מִשְׁמָר לְכָל שַׁבָּת, וְחוֹזְרִין חָלִילָה!
}}</text>
      <sha1>506ds0my26jnppryi4nokqx07xn0nkc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תוספות רבינו יהודה שירליאון על הש&quot;ס/ברכות/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1701644</id>
    <revision>
      <id>3017170</id>
      <parentid>3016886</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T21:16:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori0749</username>
        <id>35920</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף ז: */</comment>
      <origin>3017170</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="404849" sha1="ll9kpgasqxwdsxj1wv34gpulifk17f8" xml:space="preserve">
 &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;מסכת ברכות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; 


&lt;center&gt;רעיון מוסרי: כל הגמרות מתחילות תמיד מדף ב' ולא בדף א'. למה? 

לומר לך שלא משנה כמה למדת, דע לך שאפי' את דף א' עדיין לא למדת.&lt;/center&gt;


== &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''פרק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; ==


== דף ב' ==
===[[ברכות_ב_א|דף ב'''.''']]=== 

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=3&amp;fs=0 ראה כאן]'''

V++_

'''עד סוף האשמורת הראשונה'''. 
יש לומר, דבהכי פליגי. ר' אליעזר סבר בשכבך [כל זמן שעוסקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. וטעם הגהה זו, כיון שהמילה &quot;'''בשכיבה'''&quot; המובאת כאן בכתה&quot;י השונים (הנראית מיותרת בלא הגהה) נמצאת גם בלשון תוס' הרא&quot;ש, ודברי תוס' הרא&quot;ש על מסכתנו הלא מושתתין על פי רוב על דברי רבינו כמו שניכר בהרבה מדיבוריו. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בדברי רבינו כפי הכתוב בתוס' הרא&quot;ש, ונשמטו בטעות מילים אלו (שהוספתי) מכתה&quot;י השונים. ותורף דברים אלו יהיה בנין אב לכל מקום שהוגה על ידי מלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; בשכיבה, דומיא דובקומך דלא משמע כולי יומא אלא כל זמן שעוסקים בקימה. ורבן גמליאל סבר האי כמשמעו והאי כמשמעו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
 
'''כל הנאכלים ליום אחד'''. 
בגמ' קאמר &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_א|לקמן ט'''.''']]}&lt;/small&gt; ואילו אכילת פסחים לא קתני. פירוש, בכלל הני [דאינן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהותיו של הרב ניסן זק״ש המגיה על ספר תוספות רבינו יהודה שירליאון (ומעתה כל פעם שאזכיר הגהותיו, אזכירו בתור &quot;המגיה&quot;), ובכת״י השונים חסר. ובהתאם לכך הקפתי האות ד׳ שבתחילת המילה שאחרי כן ע&quot;מ להתאים הלשון למבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; (ד)נאכלים &lt;sup&gt;{{הערה|לא שייך ע&quot;פ מה שהגהנו לפני כן.}}&lt;/sup&gt;(אינו) אלא עד חצות. ואם תאמר אמאי, [דילמא הוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש בדף ט' ע&quot;א, בד&quot;ה '''ואילו אכילת פסחים וכו''''. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דאי'''&quot;, ואינו מובן לפי עינינו. ואולי התכוון המעתיק לכתוב &quot;'''דא&quot;י'''&quot; (או כל כעין זה) שהוא קיצור אותיות תחילה וסוף של &quot;'''דילמא הוי'''&quot; , ושובש אח&quot;כ מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בכלל הנאכלים ליום אחד וכו', דהכי אמרינן בפסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_ע_א|ע'''.''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו בפסחים שם כתובה הלשון אחרת, וז&quot;ל הגמ': '''דתניא בן תימא אומר, חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו'''', וכן הוא ברוב כתה&quot;י הישנים (ובמעט מהם כתוב &quot;ואינה נאכלת אלא ללילה&quot;, ולגרסה זו ליתא לקושית רבינו [&quot;המגיה&quot;]). ואפשר שהיית לפני רבינו גרסא אחרת, או שרבינו גרס כמותנו אלא שכתב את תוכן כוונת הדברים ולא את הלשון הנאמרת שם. וראה עוד בגמ' פסחים דף פט ע&quot;א, שביחס לפסח נאמר שם בלשון &quot;'''דאילו פסח ליום ולילה וכו''''&quot;, וכך היא הגרסא בד&quot;ה שבתוס' שם וברוב כתה&quot;י הישנים (ועל הגמ' הזו מקשים תוס' שם את קושית רבינו שבכאן). ובתוס' שאנץ גרס שם &quot;דאילו פסח '''נאכל''' ליום ולילה&quot;, ושם הקשה קושית רבינו ותירץ אחרת. ע&quot;ש. ולפי הצד שאמרנו שרבינו הביא בדיבור זה את תוכן כוונת הדברים ביחס לפסח אך לא גרס כך בפועל, א&quot;כ מה שאמר בסוף דבריו &quot;'''ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום'''&quot; צ&quot;ל שחוזר על הדברים הנ&quot;ל שנאמרו בדף פ&quot;ט ע&quot;א, דבדברים שנאמרו בדף ע' ע&quot;א לא הוזכר לא יום ולא לילה ביחס לפסח. ועוד אפשר שכוונתו למה שהזכיר יום ביחס לחגיגה הנאכלת עמו ודכוותה גבי פסח, ושפיר מוקמינן ליה אדף ע' ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה נאכל[ת]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון נקיבה, דחגיגה נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהתם קאמר יום ולילה שעיקר אכילתו בלילה, ולא נקט יום אלא לפי שנשחט ביום. אבל הכא שלא הזכיר כלל לילה, משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(1)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דלא מיירי כלל בפסח. ועוד דהכא איכא למטעי והתם ליכא למטעי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום.

'''נתני דשחרית ברישא'''. 
שעקר [המצוות]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה בהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה), אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שעקר '''מצותה''' ביום&quot;.  ולא נהירא לי, דהלא ק&quot;ש של ערבית עיקרה בלילה ושל שחרית עיקרה ביום, ואין עדיפות לשל יום על פני של לילה. והמשך הדברים שכתב '''ובקרא נמי הקדים וכו'''' אינו נתינת טעם למה שכתב לפני, אלא סיבה נוספת. דאם נאמר שהוא נתינת טעם, היה לו לומר &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בקרא הקדים וכו'&quot;.}}&lt;/sup&gt; ביום. ובקרא נמי הקדים תמיד של שחר לשל בין הערבים &lt;small&gt;{[[במדבר_כח_ד|במדבר כ&quot;ח, ד']]}&lt;/small&gt;. 

'''בשחר מברך שתים לפניה וכו''''. 
בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt; מפרש טעמא על שם שבע ביום הללתיך &lt;small&gt;{[[תהלים_קיט_קסד|תהילים קי״ט, קס״ד]]}&lt;/small&gt;. ואותה ברכה של ישתבח אחר פסוקי דזימרא נתקנה. וכן [לפניהם]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהות הרב זבולון זק&quot;ש שהגיה על פיענוח כת&quot;י ניו יורק במאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (הובא בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך. ומכאן ואילך כל מקום שאזכיר הגהותיו אקראם בשם &quot;הגהות סיני&quot;). וטעם ההגהה, שבכת&quot;י ניו יורק כתוב כאן '''לפני''', ושיער ב-&quot;הגהות סיני&quot; שכנראה היה כתוב: '''לפני'''' (קיצור של '''&quot;לפניהם&quot;''') והושמט הגרש.}}&lt;/sup&gt; ברוך שאמר נתקנה ברכה לפתיחה. אבל פסוקים שלפני יראו עינינו והברכה [לא נתקנו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג עשין מצוה י&quot;ט, ע&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נתקנה'''&quot; בלבד בלא המילה &quot;'''לא'''&quot; קודם, אך אינו מסתדר לפי עינינו. ואף שבלשון הסמ&quot;ג כתוב &quot;'''לא נתקנה'''&quot; בלשון יחיד, הנראה יותר שיש להגיה אף בלשון הסמ&quot;ג '''&quot;נתקנו&quot;''' בלשון רבים, שהלא מדבר הוא על הפסוקים והברכה יחד שהם רבים.}}&lt;/sup&gt; בימי חכמי התלמוד, [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הנראה לענ&quot;ד, וכן יש שהגיהו זאת על לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לפי שאנו סוברים תפלת ערבית רשות כמו שנפרש {לקמן כז''':''', ד&quot;ה ורב אמר}, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן ניכר מלשון המשפט ומלשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לפי שבתי כנסיות שלהם [היו אז]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אז היו&quot;''' בהיפוך לשון, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; רחוקים מבתיהם ולא היו יכולים לאחר עד [אחר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; תפלת ערבית, תקנו להם אותם פסוקים שיש בהם שמונה עשרה אזכרות כנגד ברכות של שמונה עשרה, והברכה אח&quot;כ לשבח בעלמא. וכיון שנקבעו שוב לא נסתלקו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''והא קמ&quot;לן דכפרה לא מעכבא'''. 
ואם תאמר מאי קמל&quot;ן, משנה שלימה היא בנגעים ומייתי לה בפרק הערל ביבמות &lt;small&gt;{[[יבמות_עד_ב|עד''':''']]}&lt;/small&gt; טבל ועלה אוכל במעשר, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים. ואומר רבי&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניו יורק ובעוד כת&quot;י אחרים הגרסא כאן היא '''ואומר ר'''' (קיצור של &quot;רבי&quot;), אך בכת&quot;י אוקספורד הגרסא כאן היא '''&quot;ואומר רבינו&quot;'''. והיותר נראה לענ&quot;ד כגרסת כת&quot;י ניו יורק והשאר, דהלא רבינו מדבר כאן בשם רבו המובהק, ודרכם של בעלי התוס' היה לקרוא לרבם המובהק בשם &quot;רבי&quot; סתם. ובלשון &quot;רבינו&quot; לעומת זאת, השתמשו בהזכירם דברי גדולים אחרים שאינם רבותיהם המובהקים. ועיין עוד מה שכתבתי בהערה האחרונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt;, כיון שאינו מאריך בלשונו, אשמועינן חידוש אגב אורחיה אע&quot;פ ששנוי [במשנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''במשמ''''&quot; או '''&quot;במשמע&quot;''' תלוי בכת&quot;י, אך ניכר שטעות סופר הוא.}}&lt;/sup&gt; אחרת. וכן בפרק נערה בכתובות &lt;small&gt;{[[כתובות_מח_א|מח'''.''']]/[[כתובות_מח_ב|מח''':''']]}&lt;/small&gt; לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה, לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. ואע&quot;פ שהיא משנה שנויה בפרק אע&quot;פ &lt;small&gt;{שם [[כתובות_נז_א|נז'''.''']]/[[כתובות_נז_ב|נז''':''']]}&lt;/small&gt;, [בית דין של אחריהם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ גרסת המשנה שם. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כדי שהם ברשות אביהם'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אמרו עד שתכנס לחופה. וכן יש בריש [יבמות]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בריש ב&quot;מ&quot;''', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש בברכה משולשת. אך הנראה שהגרסא הנכונה היית '''יבמות''' ונשתבש, וכך אכן הגיהו בלשון תוס' הרא&quot;ש שם. וטעם הדבר, כיון שאם נאמר שגורסים &quot;בריש ב&quot;מ&quot;, בהכרח פירושו הוא בתחילת פרק &quot;ב' מידות&quot; וכוונתו לסוגיא במנחות בדף צג ע&quot;א. וא&quot;כ קשה, דהלא הוא אינו בראש הפרק אלא בסופו. ועיין עוד במנחות בדף הנ&quot;ל בתוס' ד&quot;ה &quot;'''הכל'''&quot; שדנו שם בנידון דידן, ושם הזכירו את הראיות שהביא רבינו. וכשהזכירו ראיה זו שאנו דנים בה, כתבו זאת בלשון: &quot;'''וכן בריש יבמות'''&quot; בדומה ללשון רבינו, וא&quot;כ מוכח שכך יש לגרוס גם כאן. וע&quot;ש בתוס' הנ&quot;ל בביאור הראיה מריש יבמות.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; כדפי' בתוספות. מ&quot;ר&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; פירש זאת בתור '''&quot;מפי רבי&quot;'''. וכן מצינו בברכות דף נא''':''' בתוס' ד&quot;ה &quot;והלכתא בכולהו&quot;, את הלשון: '''מפי רבי משה הלברט'''. וכפי שאמרתי לעיל שכשמשתמשים בעלי התוס' בלשון זו, בדרך כלל מתייחסת היא לרבם המבוהק. וכשמדברים על שאר גדולים שאינם רבותיהם המובהקים, מתייחסים אליהם בעלי התוס' בדרך כלל בתור &quot;רבינו פלוני בן פלוני&quot; או &quot;רבינו פלוני אלמוני&quot;, אלא א&quot;כ יש להם שם מיוחד כעין &quot;השר מקוצי&quot; שאז מזכירים אותו בשמו המיוחד לו. והכוונה כאן בדברי רבינו היא, לרבינו יצחק הזקן (אחיינו ותלמידו של רבינו תם) ששמו מוזכר בתוס' שבדף בתור &quot;ר&quot;י&quot; בקיצור. והוא היה דודו ורבו המובהק של רבינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא'''. 
פירש רש&quot;י ביאת שמשו, שקיעת החמה&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו ברש&quot;י חסר, וקיים הוא בדפוס שונצינו-פיזרו עם עוד כמה דיבורים החסרים לפנינו. וכפי הנראה הושמטו בטעות בדפוסים מאוחרים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;. דילמא ביאת אורו הוא, שיאור&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(2)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יום השמיני ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ואין נראה לרבינו שמואל דהוי ביאת אורו זריחת השמש, שלא מצינו ביאה אלא לשון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(3)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שקיעה, דכתיב כי בא השמש &lt;small&gt;{[[בראשית_כח_יא|בראשית כ&quot;ח, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, עד בא השמש &lt;small&gt;{[[שמות_כב_כה|שמות כ&quot;ב כ&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, ובלשון זריחה הוא אומר השמש יצא על הארץ &lt;small&gt;{[[בראשית_יט_כג|בראשית י&quot;ט, כ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(4)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;ועוד, לבני מערבא דפשטי &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;די ברייתא&quot;''' בשיבוש, או &quot;'''ברייתא'''&quot; בלא מ' בתחילה, תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[מ]ברייתא דלאו ביאת אורו הוא אלא ביאת שמשו דהיינו טהר יומא, ממתניתין משמע הכי, דקתני משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן דהיינו ערבית. ע&quot;כ פירש רבינו שמואל, ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא שנשקעה כל השמש ברקיע לגמרי, [ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דנטהר ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בא&quot;''', ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt; שמשו. דילמא ביאת אורו הוא, תחילת שקיעתו של שמש שנכנס ברקיע ואין למטה אלא צל, והוא תחילת כניסתו ברקיע, ועדיין יש לו שהות חמשה מילין &lt;small&gt;{[[פסחים_צג_ב|פסחים צג''':''']]}&lt;/small&gt; עד שיהיה כולו ברקיע [ויגיע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד או כל כעין זה כיון שהלשון מרגשת חסרה, אך המגיהים הגיהו אחרת ולא נראה בעיני. ובכתה&quot;י השונים אינו, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; צאת הכוכבים&lt;sup&gt;{{הערה|הוסיף &quot;המגיה&quot;, שאפשר שהמילים &quot;'''צאת הכוכבים'''&quot; שבכאן הם בעצם תוספת מאוחרת שנשתרבבה לתוך דברי רבינו, שהלא אינם קיימים בלשון תוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתים על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. ומאי וטהר טהר גברא, כדאשכחן קרא[י]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; טובא וטמא עד הערב וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_יז_טו|ויקרא י&quot;ז, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ומשני, '''אם כן לימא קרא ויטהר'''. אע&quot;ג דבדוכתי טובא כתיב ורחץ בשרו במים וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_טו_יג|ויקרא ט&quot;ו, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, האי דאיכא למטעי הוה ליה למכתב ויטהר. והשתא פשטינן שפיר במערבא מברייתא דצאת הכוכבים [דטהר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס כאן, כיוון שהלשון '''&quot;דהיינו טהר יומא&quot;''' כמו שהיא מרגשת חסרה ביחס למבנה המשפט. ובהתאם להגהתי, הקפתי את האות ד' שבמילה שאחר כך בכדי להתאים הלשון למבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; (ד)היינו טהר יומא. ואע&quot;ג דביאת אורו משמע כיסוי הגלגל, מ&quot;מ ביאת שמש דקרא היינו שקיעת השמש לגמרי. ובערוך &lt;small&gt;{[[ספר_הערוך/אות_א#אר(1)|ערך אֹר (אור א')]]}&lt;/small&gt; פירש כפירוש רבינו שמואל [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אך'''&quot;, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; שמהפך הגירסא, שגורס&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(5)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ביאת אורו במקום ביאת שמשו&lt;sup&gt;{{הערה|והיא גרסת הגאונים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' כתב הכסף משנה על הרמב&quot;ם בהלכות ק&quot;ש פ&quot;א הי&quot;ג, שיש שואלין מדוע לרבן גמליאל יש שינוי בדרשת הפסוקים. שבשכבך משמע כל זמן ששוכבים במיטתם דהיינו כל הלילה, ולעומת זאת ובקומך מפרש שהכוונה רק בשעה שעוסקים בקימה, ולא כל זמן שהם בתקומה דהיינו כל היום. והמג&quot;א והט&quot;ז בשולחן ערוך או&quot;ח סימן נ&quot;ח סעיף ו' מתרצים על כך, שאמנם בשכבך משמע כל זמן שהוא שוכב במיטתו, מפני שכל זמן שהוא שוכב שפיר קרינן בה בשכבך. אבל ובקומך קרינן רק בזמן שעוסק בקימה בפועל, משום דאחרי כן הוא הולך או יושב או עומד, ואינו נמצא בפעולת קימה ממטתו יותר. (ע&quot;כ תוכן דבריהם). וכך נראה שהיא שיטת רבינו והרא&quot;ש בדעת רבן גמליאל. ור' אליעזר מודה לרבן גמליאל שכך פירוש הדברים, אלא שמבקרה זה כיון שהוקש בשכבך ל-ובקומך לכך הוגבל זמן &quot;בשכבך&quot; לזמן שעוסקים בשכיבה בלבד דומיא דובקומך.
----
 '''ב.''' עתה בקושיא מבין רבינו שהסיבה שהבינה הגמ' שאין פסח כלול בכלל כל הנאכלים ליום אחד, הוא מפני שאין הפסח נאכל ליום אחד אפי' למ&quot;ד שנאכל כל הלילה, כיון שאינו נאכל ביום כלל אלא רק נשחט בו, ולערב הוא דנאכל. ועל זה הקשה, מדוע אי אפשר להבין שפסח כלול מדברי המשנה, הלא בברייתא שהשוותה ביו פסח לחגיגה הנאכלת עמו, נקטה הברייתא שהחגיגה נאכלת ליום ולילה כדין הפסח, אע&quot;פ שהפסח עצמו אינו נאכל ביום אלא רק נשחט בו. אלמא לא קפיד התנא לומר על הפסח שנאכל ליום אחד אע&quot;פ שאינו נכון, ומדוע א&quot;כ לא נאמר זאת אף על משנתנו?
----
 '''ג.''' נראה לבאר כוונת רבינו בזה ע&quot;פ התוס' בפסחים {פט.}. שרצונו לומר, שאפי' אם נאמר שאינו משנה לעניין זה אם כתב או לא כתב לילה בדבריו, ולכן ע&quot;פ זה אפשר להניח שפסח כלול בדברי המשנה, אעפ&quot;כ עדיין אי אפשר לומר שפסח כלול בדברי המשנה. כיוון שבמידה והיתה כוונת המשנה גם לפסח וכדעת ר' עקיבא הסובר שנאכל הפסח כל הלילה, א&quot;כ היה על המשנה לכתוב זאת במפורש ע&quot;מ לבאר לנו שאינה סוברת כהמשנה באיזהו מקומן הסוברת שפסח נאכל עד חצות. ומכיוון שלא כתבה משנתנו במפורש בכדי להוציא משיטת משנת איזהו מקומן, אנו מסיקים מכך שבודאי סוברת היא כדעת המשנה של איזהו מקומן, וגם לשיטתה אכילת הפסח עד חצות. ואלו הם למעשה תמצית כוונת דברי רבינו. ועפ&quot;ז נפרש עתה את דבריו הכתובים כאן: דהיינו שכיוון '''&quot; שאצלנו יש מקום לטעות&quot;''' ולומר שסוברת משנתנו שפסח נאכל עד חצות כשיטת משנת איזהו מקומן, לכך היה עליה לפרש לנו אחרת אם אינה סוברת כך. ולכך כיוון שלמעשה לא פירשה משנתנו אחרת, בהכרח שבאמת אין פסח כלול בדבריה, ובאמת סוברת היא שפסח נאכל עד חצות כהמשנה באיזהו מקומן. אבל שם בברייתא בפסחים {ע.} שהברייתא רק משווה את דיני חגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני קרבן הפסח, '''&quot;אין שם מקום לטעות&quot;''' ולחשוב שיאכל הפסח עד חצות או עד עלות השחר אם לא תפרש זאת הברייתא. וזאת מכיוון שאין אנו עוסקים שם בדיני הפסח, אלא בדיני החגיגה הנאכלת עם הפסח. שהלא כל עיסוק הברייתא שם היא להשוות את דיני החגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני הפסח עצמו שנאכלת עמו, ללמד שדינם שווה מבלי לדקדק בעד מתי בלילה נאכלת. ולכן אפשר שסוברת הברייתא שם שהפסח נאכל עד חצות או לחלופין עד עלות השחר, ואין שום הכרח לכאן או לכאן מלשונה, שהלא אין זה עיקר עיסוקה. ומימלא '''&quot;אין הברייתא שם חוששת להזכיר יום בדבריה&quot;''' אע&quot;פ שאין הפסח נאכל ביום בפועל. וזאת מכיוון שאין הדקדוק שם על זמני אכילת הפסח, אלא על זמני אכילת קרבן חגיגה שבאופן ההוא בחגיגה הנאכלת עם הפסח, הוגבל זמן אכילתה של החגיגה ליום ולילה כנגד זמני שחיטת ואכילת הפסח, ואע&quot;פ שבדרך כלל נאכלת החגיגה לשני ימים ולילה אחד. ולכן כתבה הברייתא &quot;יום&quot; בהתייחסות לקרבן החגיגה שאכן נאכל ביום כיון שזהו דינו, והוא עיקר עניינה של הברייתא שם.
----
 '''ד.''' '''עניין ראשון:''' יוצא לפי דעת רבינו שטעם תיקון ברכת יראו עינינו היא בכדי להחליף את תפילת העמידה של ערבית, ולא היו מתפללים עמידה כלל אלא הולכים לביתם אחר אמירת יראו עינינו. ויכלו לעשות זאת ע&quot;י צירוף שתי טעמים שהם: '''א.''' שתפילת ערבית רשות. '''וב.''' שלא יכלו אז להתעכב בבתי הכנסת מחוץ לעיר מפני הסכנה. וכך היא שיטת הרא&quot;ש בתוספותיו דף ד''':''', ובפסקיו סימן ה' ובעוד ראשונים. ומוסיף רבינו שכיון שנקבעו אז פסוקים וברכה זו, אף שכיום בתי הכנסיות בתוך העיר ואין חשש סכנה שמשום כך חזרו להתפלל עמידה של ערבית וקבעוה חובה, אעפ&quot;כ לא נתבטלה התקנה וממשיכים לומר יראו עינינו קודם שמונה עשרה של ערבית. אך דעת התוס' שבדף ודעת תוס' רבנו פרץ, שאכן היו מתפללים ערבית גם אז. וסיבת תקנת ברכה זו, היא בכדי להמתין למאחרים שלא ישארו לבד בסיום התפילה מפני הסכנה. (המגיה. וע&quot;ש עוד בדבריו והמקורות.)
 '''עניין שני:''' רבינו לא ביאר מתי נתקנה ברכת יראו עינינו (אלא רק מאיזה טעם נתקנה), וישנם בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים. ומכל מקום נראה שמוסכם אצל כולם שתקנה זו נעשתה אחר חתימת התלמוד בזמן תקופת הסבוראים - גאונים, כיון שבזמן הגאונים כבר היית קיימת ודנו עליה.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ב_ב|דף ב''':''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=4&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח עד &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(6ב)'''}}&lt;/sup&gt; שעומד ליפטר מתוך הסעודה'''.
ואם תאמר והעני מתי יקרא ק&quot;ש&lt;sup&gt;{{הערה|דאינו יכול לאכול קודם ק&quot;ש כפי שאמרה הגמ' בדף ד''':''' שהזכיר רבינו בסוף דבריו בדיבור זה (התוס' שבדף). וכן קשה הדבר למ&quot;ד משעה שבני אדם נכנסין להסב (תוס' הרא&quot;ש).}}&lt;/sup&gt;, וכי בעניים נכרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7ב)'''}}&lt;/sup&gt; [יהיב]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה ברשב&quot;א. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''איכא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; שיעורא למילתיה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו. ורבינו חננאל גריס עד שעה שעומד לישן&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא לפנינו בגמ' כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה. ובכת&quot;י פריס כתוב עד שעה שעומד לישן וליפטר מתוך הסעודה, וכנראה הוא תוצאה של עירוב גרסאות (המגיה). ופירוש הר&quot;ח על ברכות לא זכינו לו אלא רק מעט מזער.}}&lt;/sup&gt;, ומשמע [לגירסתו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה דצ&quot;ל גם כאן. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''לפי'''' (לפירושו), אך אין נראית לי גרסת כת&quot;י זו נכונה, כיון דאין זה פירושו של ר&quot;ח אלא גרסתו.}}&lt;/sup&gt; שיתפלל ויקרא ק&quot;ש קודם שילך לישן אחר אכילתו. ואין נראה, דהא אמרינן &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|לקמן ד''':''']]}&lt;/small&gt; אדם בא מן השדה בערב [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך. 

'''ואע&quot;פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו''''.
ואם תאמר, והא ראיה גדולה היא ומפקינן מינה במגילה &lt;small&gt;{[[מגילה_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt; שמצאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(8ב)'''}}&lt;/sup&gt; הכוכבים עד עמוד השחר לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה. אך הנראה שצריך לגרוס בלשון זכר, שהלא לילה זכר הוא. לכך הגהתי זאת כאן ובעוד שני מקומות בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; לענין כל דבר שמצותו בלילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הדין בשאר המקומות בדיבור זה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דודאי לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון זכר כדלעיל. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה וכדלעיל.}}&lt;/sup&gt;, אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינו כי אם זכר. ואם תאמר, כיון דקיימא לן דצאת הכוכבים לילה גמור [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל וכנ&quot;ל, ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;גמור '''היא'''&quot;. והשיבוש ברור, שמצד אחד נקט &quot;גמור&quot; בלשון זכר ומצד שני נקט &quot;היא&quot; בלשון נקיבה.}}&lt;/sup&gt;, [ואמרינן]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;אני&quot;, וכנראה שהכוונה היית ל-'''אמ'''' (קיצור של &quot;אמרינן&quot;) ונשתבש מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בשלהי במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|לקמן לה''':''']]}&lt;/small&gt; כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אם כן, למה נחלקו שם &lt;small&gt;{[[שבת_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt; התנאים בשיעור בין השמשות, ניחזי אנן למנין צאת הכוכבים. [ו]יש לומר, שאין אנו בקיאים בשיעור הכוכבים, כדאמרינן התם &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|שם]]}&lt;/small&gt; לא כוכבים גדולים הנראים [ביום]&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש ובגמ' שלפנינו, וכן הוא בגרסת התוס' שבדף בשבת לה'''.''' בד&quot;ה &quot;תרי תילתי מיל&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בלילה&quot;''', והשיבוש ברור.}}&lt;/sup&gt;, ולא קטנים הנראים [בלילה]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;ביום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, אלא בינוניים. ואם תאמר, ולמה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''או יתנו'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[ו]יתנו בו זמן מתי הוא. [ו]יש לומר, שזמנו קבוע (ידוע)&lt;sup&gt;{{הערה|מילה זו אינה בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן ניכר שמיותרת היא. &quot;והמגיה&quot; טוען שאפשר שהיא פירוש מאוחר למילה &quot;קבוע&quot; שנשתרבב בטעות ללשון כתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמפרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(9ב)'''}}&lt;/sup&gt; בירושלמי בפרק קמא דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

'''ר' אחאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(10ב)'''}}&lt;/sup&gt; ואמרי לה ר' אחא &lt;sup&gt;{{הערה|נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''אומר'''&quot;. וכך הוא בגמ' לפנינו, ובכל הדפוסים ישנים וכתה&quot;י שראיתי.}}&lt;/sup&gt; משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'''.
פרש רש&quot;י לשון אחר, בערבי שבתות. מיהו, למאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא, (היה)&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;משמע דהדר&quot;''' בלא המילים '''&quot;היה&quot;''' '''&quot;ואז&quot;''', ועל פי זה הקפתי המילים בסוגרים עגולות אך לא הסרתים. וכן ניכר שמיותרים הם.}}&lt;/sup&gt; משמע (אז)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דהדר למאי דאמרינן מעיקרא דעני &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;כבני&quot;''' או '''&quot;בבני&quot;''' בשיבוש תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[ו]בני אדם בערבי שבתות חד שעורא הוא. ואם כן קשה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להשמיט את ה-'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''', כי לפי עיניינו הוא המשך המילים &quot;'''ואם כן קשה, למה וכו''''&quot; ולא מתחיל קושיה אחרת.}}&lt;/sup&gt;(ו)למה אין מקשה ר' אחא היינו [רבי חנינא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לדברי ר' חנינא בגמ' לפנינו, וברור. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דאמר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ולפי זה יש לנו לפרש בלשון אחר, דבחול מיירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(11ב)'''}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, נפרש דיאמר דעני ובני אדם לאו חד שעורא הוא, אך היה לו להקשות ולתרץ כן. ואם תאמר, אם עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא, למה לא שאל התלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(12ב)'''}}&lt;/sup&gt; הי מינייהו מאוחר. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דפשיטא ליה כיון דעני אחר צאת הכוכבים דשל בני אדם מוקדם, שממהרים לאכול פתן בערבי שבתות קודם צאת הכוכבים מטעם שהכל מוכן להם, וממהרים פן יכלו הנרות. 

'''ר' חנינא היינו ר' אליעזר'''.
&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[תימה, ו]לימא דשני שיעורי[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''דשאני שיעוריה'''&quot; או &quot;דשני '''שיעוריה'''&quot; תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt; הם, עני וקדוש היום. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דלא מסתבר ליה לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ג' ==
===[[ברכות_ג_א|דף ג'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=5&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''תרי תנאי ואליבא דר' מאיר'''.
ואם תאמר, אמאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(13ב)'''}}&lt;/sup&gt; לא משני דאידי ואידי חד שעורא הוא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דלא מסתבר ליה למימר דרוב בני אדם ממהרין לאכול כל כך בערבי שבתות בזמן שהכהנים [טובלים]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אוכלים'''&quot;, אך בהכרח שהגרסא כאן היא &quot;'''טובלים'''&quot;, וכן הוא בתוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש. וגרסת כתה&quot;י השונים טעות סופר היא.}}&lt;/sup&gt; שהוא מבעוד יום. אי נמי אי הוי טעם אמת דעני ובני אדם חד שיעורא הוא, א&quot;כ הוי אחר צאת הכוכבים כיון דשיעור דעני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(14ב)'''}}&lt;/sup&gt; מאוחר. ועוד לספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(15ב)'''}}&lt;/sup&gt; בדרבי אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בגרסת התלמוד הבבלי כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה (המגיה).}}&lt;/sup&gt; לא היה יכול לומר כן, דאם כן ר' מאיר היינו ר' אחא. מפי רבי.  

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ג' ע&quot;ב אחר ד&quot;ה &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא סדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; ['''כי''']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&lt;big&gt;פי'&lt;/big&gt;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; '''קא תשיב משמרה ראשונה בסופה'''&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת בעלי התוס' כאן היית שונה מהגרסא שלפנינו, וגרסתם כעין: '''כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופה ואמצע דאמצעיתא''' (או דמציעתא) '''ותחילת אחרונה''' (ע&quot;פ כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה של הגמ'. &quot;המגיה&quot;).}}&lt;/sup&gt;. (כן)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן אינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא היה כתוב '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;''' ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; ראיתי כתוב בספר ר' יהודה בן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(16ב)'''}}&lt;/sup&gt; ברזילי, דתנן בפ&quot;ק דיומא &lt;small&gt;{[[יומא_כ_א|כ'''.''']]}&lt;/small&gt; בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר [או]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת המשנה בגמ' הבבלית של יומא ובעוד מקומות, וכן הוא בתוספות הרא&quot;ש (המגיה).}}&lt;/sup&gt; בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(17ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ביום הכפורים מחצות, ברגלים מאשמורת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(18ב)'''}}&lt;/sup&gt; הראשונה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(19ב)'''}}&lt;/sup&gt;. וכשיזכור הקב&quot;ה אותן ג' עבודות שהיו בסוף משמרה ראשונה, ובחצות לילה ובתחילת אחרונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, כביכול אין שמחה לפניו. ויהיב בהו תנא סימנא שיהא אדם מצר ודואג כמו שהקב&quot;ה דואג באותן שעות. וגם ראוי באותה שעה להפיל תחינה על חרבן הבית, שנאמר קומי רוני בלילה &lt;small&gt;{[[איכה_ב_יט|איכה ב', י&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ו' ע&quot;ב בתוך ד&quot;ה '''&quot;אגרא דבי טמיא&quot;''' בשיבוש, והצגתיו במקומו הראוי לו.}}&lt;/sup&gt; '''למאן דגני בבית אפל'''.
ואם תאמר, והלא ר' אליעזר לית ל[יה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;לו&quot;''' (או &quot;'''לן'''&quot; בשיבוש תלוי בכת&quot;י), והגהתי הדבר לפי הנראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל הלשון בכל מקום. ועוד, שהתוס' מדברים במשפט זה בארמית ו-&quot;'''לו'''&quot; הוא בעברית ואינו מזדווג נכון.}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש בעמוד השחר [מיד]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מאי'''&quot;, ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;, אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(20ב)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון התוס' שבדף. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כשידע מתי יעלה עמוד השחר, אז יוכל לכוין לאותו שיעור. מפי רבי.

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים אחר הדיבור שאחריו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בסדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''אוי לי שהחרבתי את ביתי'''.
כלומר, הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(21ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואית דלא גרסי לי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ורצונו לומר שאינם גורסים &quot;'''אוי לי'''&quot; אלא רק &quot;'''אוי שהחרבתי'''&quot;, מפני שאין ראוי לומר לשון &quot;אוי לי&quot; כלפי הקב&quot;ה. ואכן בכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי שהחרבתי&quot; (דברי). ועיין בתוס' הרא&quot;ש ליישוב נוסף לגרסת &quot;אוי לי&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ולא גרסי נמי לקמן [אוי לאב]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוגה ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה). ובכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי '''&lt;big&gt;לו&lt;/big&gt;''' לאב&quot;.}}&lt;/sup&gt;, אלא גרסי אוי שהגלה את בניו, כלומר אוי לרשעים. מיהו, אתי שפיר [כדפרישית]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כדפרש&quot;י'''&quot;. והשערת המגיה שהיה כתוב '''כדפרשי'''' שהוא קיצור של &quot;כדפרישית&quot;, ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;.

'''היה לך להתפלל תפלה קצרה'''.
תימה, דהא [תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|הובא בסוף המשפט, איך היותר נראה שזהו מקומו ובטעות השתרבב לסוף המשפט.}}&lt;/sup&gt; גבי גדודי חיה ולסטים תנן &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהה שהגהתי קודם לכן נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''לה'''&quot; לתיקון הלשון, שיהיה כתוב &quot;גבי גדודי חיה ולסטים תנן '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;.}}&lt;/sup&gt; לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_ב|כ&quot;ט''':''']]}&lt;/small&gt; (תפלה קצרה)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הראשונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; ולא בדרך שלא במקום סכנה, וכאן בדרבי יוסי לא הייתה סכנה. ואי &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה לענ&quot;ד דצ&quot;ל גם כאן.}}&lt;/sup&gt;[ב]הביננו [מיירי]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;, לא אשכחנא דקרי לה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; תפילה קצרה אלא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(22ב)'''}}&lt;/sup&gt; מעין שמנה עשרה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ואדרבה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ועוד] , &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה בהתאם ללשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]קאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(23ב)'''}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt; מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה, [מכלל דהביננו לא מקרי תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. ושיער המגיה, שכנראה מחמת כפילות המילים הדומות &quot;תפילה קצרה, תפילה קצרה&quot; שבסוף כל משפט, הושמט בטעות חלק זה מדברי רבינו, ונראה.}}&lt;/sup&gt;. ועוד, מנא [לן]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(24ב)'''}}&lt;/sup&gt;. דאיכא מאן דאמר לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כח_ב|כ&quot;ח''':''']]}&lt;/small&gt; בכל יום מתפלל אדם הביננו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולאביי דלייט עלה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; לא אשכחנא שהוא מחלק בין דרך לעלמא&lt;sup&gt;{{הערה|ומ&quot;מ בכתה&quot;י מינכן, אוקספורד, ופריס כתוב בפירוש &quot;אביי לייט אמאן דמצלי הביננו '''במתא'''&quot;, ומשמע דבדרך מותר אף לאביי. וכן בכת&quot;י פירנצה-לורנציאנה הוסיפו המילה &quot;במתא&quot; מעל השורה בסוף דברי אביי. ועיין עוד לקמן {כט.} בתוס' ד&quot;ה '''לייט וכו'''' מה שכתבו שם בשם &quot;יש ספרים&quot;.}}&lt;/sup&gt;. על כן נראה לרבי , &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(25ב)'''}}&lt;/sup&gt;דכולי עלמא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אומרים הביננו בדרך והיא תפילה קצרה דנסבא. אבל אין להביא ראיה מדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. איכא, דאלו הביננו צריך לומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכי הדר לביתיה לא הדר ומצלי. תפלה קצרה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כי'''&quot; בלא הבנה, וההשערה היא שהוא שיבוש של '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;'''.}}&lt;/sup&gt;[וכו'] דהוה משמע שנתקנה הביננו בדרך, דהא אינו אלא לומר איזה חילוק יש בין הביננו לתפלה קצרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''ועונים אמן יהא שמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(26ב)'''}}&lt;/sup&gt; הגדול מבורך'''.
מכאן קשיא לרבי על שיש במחזורים &lt;small&gt;{מחזור ויטרי (מהדורת גולדשימדט) הלכות שחרית, סימן מ&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|דף נ'.}}&lt;/sup&gt;}&lt;/small&gt; בפירוש קדיש, יהא שמיה רבא מברך, [יהא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם לגרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש ושאר בעלי תוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שם י&quot;ה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, ובהתאם להבנת העניין וגרסת הדברים גם בשאר בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[גדול ושלם ו]מבורך לעולם. דהא משמע הכא דאינו כי אם תרגום של שמו [הגדול]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. ומה שפירש שם &lt;small&gt;{מחזור ויטרי שם, באמצעו}&lt;/small&gt; שאינו אומר אותו לשון [עברי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וכן משמע כדבריו מלשון המחזור ויטרי, עיין שם היטב. וכוונת העניין, שאינו אומר אותו לשון עברי כולו, אלא מתחיל בעברית: &quot;יתגדל ויתקדש&quot;, וממשיך בארמית: &quot;שמיה רבא&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;תרגום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כולו, בשביל שהוא שבח נאה והשטן מקטרג אם היה מבין. והוא אינו מבין, דאין מלאכי השרת מכירים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(27ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי &lt;small&gt;{[[שבת_יב_ב|שבת יב''':''']]}&lt;/small&gt;, לא נהירא כלל. אלא נראה הטעם, שהיו רגילים לאומרו ב[דרשא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ברשא'''&quot; בשיבוש, וכנראה שנשמטה ה-'''ד'''' באמצע המילה.}}&lt;/sup&gt; שהיו [שם]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה שהלשון כאן מרגשת חסרה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(28ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי. וכדאמרינן בשלהי סוטה &lt;small&gt;{[[סוטה_מט_א|מט'''.''']]}&lt;/small&gt; על[מא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''על'''&quot; בלבד בחיסור אותיות.}}&lt;/sup&gt; אמאי מקיים, אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=6&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''במקומן חיישינן'''.
ואם תאמר, והא אמרינן בתרי ופריצי דליכא [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' חכמי אנגליה. אך בכתה&quot;י השונים חסר, וגרם לכמה מגיהים להגיה דברים אלו לא נכון מחמת הקושי.}}&lt;/sup&gt; חשד ולא מזיקין. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דהיינו בסתמא, אבל הכא מיירי שידוע&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(29ב)'''}}&lt;/sup&gt; שמזיקין רגילים שם. אי נמי איפכא, דמסתמא יש לחוש למזיקין, אבל התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(30ב)'''}}&lt;/sup&gt; שידוע לנו שאין מזיקין רגילים שם כלל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ראש האשמורת התיכונה'''.
במחנה מדין משתעי קרא, ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. 

'''ר' יהושע&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''רבי יהושע בן לוי'''&quot;. אך טעות סופר הוא, דהלא תנא זה הוא ר' יהושע סתם דהוא ר' יהושע בן חנניא.}}&lt;/sup&gt; אומר עד שלש שעות'''. 
פירוש, עד סוף שלוש שעות. שכן בני מלכים עומדים בשתי שעות ביום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד בכוונת רבינו דהיו עומדים בסוף שתי שעות בתחילת שעה שלישית כפי שכתב רש&quot;י, דאי לאו הכי נמצא דשעה שלישית איננה זמן קימה והיאך יקראו בני מלכים בה. וכן משמע מלשונו דר' יהושע שאמר &quot;שכן דרך בני מלכים '''לעמוד בשלש שעות'''&quot;  דסוף עמידתם היא לכל הפחות בתחילת שעה שלישית, דאי לאו הכי לא היה שייך לומר &quot;לעמוד בשלש שעות&quot; אלא &quot;בשתי שעות&quot;. וכאן שכתב רבינו דעומדים &quot;בשתי השעות&quot;, נראה דכוונתו שעומדים אחר שתי שעות שלימות, לאפוקי שעה שלישית שאינה אלא תחילתה. וכן רבינו בעצמו לקמן בדף ז' ע&quot;א בד&quot;ה &quot;בתלת שעי קמייתא&quot; הביא את דברי רבינו שמעיה וכתב בשמו שהמלכים קמים בשעה שלישית. ואם אינו סובר כשיטתו היה צריך שלא להזכיר דבריו או לחלוק עליו, ומכך שלא עשה זאת משמע דהכי סבירא ליה לרבינו גם כן.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן הכא, ויקראוה בשעה שלישית.

'''אלא לדברי תורה וכ&quot;ש מילי דעלמא'''. 
ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}&lt;/small&gt; דדברי תורה אסורים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יותר למת'''&quot; 
 או &quot;'''למת'''&quot; (תלוי בכת&quot;י) בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[לפני ה]מת משום לועג לרש &lt;small&gt;{[[משלי_יז_ה|משלי י&quot;ז, ה']]}&lt;/small&gt;, והא לא שייך במילי דעלמא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(31ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם. והכא חוץ לארבע אמות שמותר אז בדברי תורה כדמשמע התם &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|שם]]}&lt;/small&gt;, וכדאמרינן בירושלמי דמי שמתו &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ג|פ&quot;ג, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt;, ושם יש יותר גנאי במילי דעלמא.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת'''.
דהא ארבע רוחות מנשבות בכל יום. רוח מזרחית בשש שעות ראשונות של יום, ורוח מערבית בשש שעות אחרונות, ורוח דרומית בתחילת הלילה, ורוח צפונית [בחצות הלילה. ואע&quot;ג דאמרינן בפרק לא יחפור &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_כה_א|בבא בתרא כה'''.''']]}&lt;/small&gt; ורוח צפונית]&lt;sup&gt;{{הערה|בברכה משולשת הגיהו '''בלשון תוס' הרא&quot;ש''' (שדבריו דומים לדברי רבינו) אחרת, אך הגהה זו לא נראתה בעיני כלל. ולכך הגהתי ע&quot;פ מה שנראה לענ&quot;ד שהוא כפי לשון רש&quot;י, ובהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה.}}&lt;/sup&gt; מנשבת עם כולם, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; כשהייתה לבד[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לשונית, שהלא רוח נקבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לבד'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; בחצי הלילה הייתה בחזקה ובגבורתה ועורר הכינור. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה בהתאם למבנה לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע נמי שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן לא [משתנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לעולם סדר השעות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ח)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכן משמע לפי סדר חנ&quot;כל ש&quot;צם &lt;small&gt;{[[שבת_קכט_ב|שבת קכט''':''']]}&lt;/small&gt;, דקיל&quot;ן שלעולם יש י&quot;ב שעות ביום וי&quot;ב שעות בלילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ט)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ור' יהושע נמי שהזכיר לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; שלש שעות , וכן לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']]}&lt;/small&gt; דמזכ[י]ר&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד. אך בכל כתה&quot;י כתוב &quot;דמזכר&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; זמן ארבע שעות, אם היו משתנות לפי גודל הלילות והימים, היה לו להזכיר שליש היום או רביע היום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(י)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.   

'''ואין הבור מתמלא מחולייתו'''.
פירש רש&quot;י, דעוקר חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(32ב)'''}}&lt;/sup&gt; מבור כרוי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי ללשון זכר, כיון שהענין חוזר על בור ו-&quot;בור&quot; זכר הוא. ועיין בהערה הבא לחיזוק דברי.}}&lt;/sup&gt; וחוזר ומשליכה&lt;sup&gt;{{הערה|כאן הוא לשון נקבה כיון שחוזר על החוליא שהיא נקבה, ומיד כותב '''&quot;לתוכו&quot;''' בלשון זכר מכיון שחוזר בזה על הבור שהוא זכר. והרי זה סייעתא למה שכתבתי בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; לתוכו, אין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(33ב)'''}}&lt;/sup&gt; מתמלא ממנה. וקשה לרבינו תם דהא אין המשל דומה לענין, שהן נוטלים ממון מאלו ונותנים לאלו. ואם היו נוטלים ממון מן העניים וחוזרים ונותנים להם, אז היה דומה למשל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יא)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. על כן פירש רבינו תם, אין הבור מתמלא מחולייתו פירוש ממקום כרייתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(34ב)'''}}&lt;/sup&gt;, שלא יתמלא הבור מים מן המים הנובעים בו. והכי נמי אמרינן במדרש שמואל &lt;small&gt;{פרק כ&quot;ז, ג'}&lt;/small&gt;, אין הבור מתמלא מים מחולייתו אלא [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ממשיכים לו אמת המים ממקום אחר, כן לא יוכלו לפרנס &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם למבנה לשון המשפט, ואע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ה]עניים אם לא יפשטו ידיהם בגדוד. והא דאמרינן לקמן בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_נט_א|נט'''.''']]}&lt;/small&gt; נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ובתר הכי קאמר נטל שני כוכבים מעש והחזירם לכימה. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(35ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ומשני אין הבור מתמלא מחולייתו. והשתא לפירוש רש&quot;י אתי שפיר טפי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שסובר ששני כוכבים של כימה לא אבדו, ולכך מקשה שיחזירם לה כמו ש[היו]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. אך אפשר גם להגיה &quot;כמו '''שהיה'''&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כמו '''שהוא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; בתחילה. ומשני, אין הבור מתמלא מחולייתו כמו בתחילה. אבל לפירוש רבינו תם צריך לפרש, שאבדו אותם שני כוכבים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(36ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כלומר ירדד כמכה בקורנס וירחיב הכוכבים למלאת הנקב. [ומשני]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ומתרץ'''&quot; בלשון עברי. אך הנראה לענ&quot;ד כמו שהגהתי, שהרי כך היא לשונו לעיל לגבי פירוש שיטת רש&quot;י. ועוד שבלשון הקושיא בפירוש שיטת ר&quot;ת, השתמש רבינו בלשון ארמי &quot;'''ופריך'''&quot;, וא&quot;כ מסתבר דגם בתשובה ישתמש בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt;, אין הבור מתמלא מחולייתו אם לא [יביא ממקום]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אם לא '''יבא במקום'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אחר, [ומנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;יהשונים הגרסא היא &quot;'''ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא'''&quot; ולא זכיתי להבין עינינו, דמה עניין מלכות שמים לענייננו?. אי לכך הגהתי על פי לשון ספר הישר לר&quot;ת סימן שמ (בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א). ובזה מובן, דבא להשוות מנהג כוכבי הרקיע למנהג הארץ. וכנראה שהמעתיק נמשך בלשונו אחר הלשון שהזכיר בדיבור המתחיל &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;.}}&lt;/sup&gt; דרקיעא כעין [מנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דארעא. ויש ספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(37ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם וליהדרינן לה, משמע שלא אבדו. ולא תיקשי דהיכא אשכחנא בור גבי מים נובעים, [דלא מקרי בור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אלא גבי מכונסים. דטובא אשכחנא, כמו בור הגולה דמדות &lt;small&gt;{[[משנה_מדות_ה_ד|פ&quot;ה, מ&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ובור של עולי בבל &lt;small&gt;{[[נדרים_מח_א|נדרים מח'''.''']]}&lt;/small&gt;. וריב&quot;א פירש אין הבור מתמלא מחולייתו, כמו חוליית הבור והסלע &lt;small&gt;{[[משנה_שבת_יא_ב|שבת פי&quot;א, מ&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. כלומר, אין רגילים לעשות שפה [גבוהה לבור]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, איך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''לבור גבוה'''&quot; ולשון מגומגמת היא.}}&lt;/sup&gt;, שאם תשליך החוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(38ב)'''}}&lt;/sup&gt; לתוך עומקו ש[י]תמלא&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;'''שתתמלא'''&quot;. אך כיוון שבור לשון זכר הוא ותתמלא לשון נקבה, אינו מתיישב נכון. לכך הגהתיו ללשון זכר.}}&lt;/sup&gt; ממנה. ורבי פירש, שאם תחפור חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(39ב)'''}}&lt;/sup&gt; בבור זה ותניחנה מצד זה אינו מתמלא, כי מה שנתן בצד זה חסר בצד זה. כך מה שנפרנס העניים חסר מן העשירים. מפי רבי.

'''ונמלכים בסנהדרין'''. 
כדתנן &lt;small&gt;{[[משנה_סנהדרין_א_ה|סנהדרין פ&quot;א, מ&quot;ה]]}&lt;/small&gt; אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. וגם הם היו בעלי עצה וגבורה.

'''וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וכו''''.
מפרש בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סנהדרין_י#הלכה_ב_גמרא|סנהדרין פ&quot;י, ה&quot;ב]]}&lt;/small&gt; שהיו שואלים אח&quot;כ באורים ותומים ומוצאים כדבריו, שנאמר כאשר ישאל איש בדבר האלוקים.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ואע&quot;פ שקרות הגבר בסמוך לו '''הוא''' הזמן השלישי שתורמין בו המזבח, והוא אין זמנו בתחילת המשמרה השלישית דהיא עלות השחר אלא זמן מועט קודם לכן. מ&quot;מ כיון דקרות הגבר אין זמנו מוגדר, נקבע כאן זמן עלות השחר לזמן שכנגדו כיון שהוא מוגדר וסמוך לו. כך נראה לענ&quot;ד.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ב.''' לקמן במשנה בדף כח: שנינו דרבי יהושע סובר שמתפלל אדם בכל יום הביננו (מעין שמונה עשרה), ועל שיטה זו קילל אביי בגמ' שלא להתפלל אותה. והנראה שהזכיר רבינו שיטה זו דר' יהושע עם קללת אביי דווקא בתור המקור לקושיתו, כיון שרוצה רבינו לומר בזה דלדעתו למ&quot;ד '''שאין''' אדם מתפלל הביננו בכל יום אין רלוונטיות לשאלתנו, כיון דאין לו תפילת הביננו כלל. וכן לר' עקיבא שפוסק שיכול לאומרה גם בבית הכנסת אם אין שמונה עשרה שגורה בפיו, א&quot;כ הוא הדין דיוכל לאומרה בדרך אם דעתו טרודה. ואפי' למ&quot;ד שמתפלל אדם תפילת שמונה עשרה בכל יום, '''בלא קיללת אביי''' מותר הוא להתפלל הביננו בבית הכנסת אף אם בקיא בשמונה עשרה ברכות וכל שכן בדרך. ויוצא א&quot;כ דלכל השיטות הנ&quot;ל אין מקום להקשות כלום. ורק לאביי שקילל והגביל את היתר השימוש בתפלת הביננו למ&quot;ד שמתיר להתפלל הביננו בכל יום, יש מקום למצוא הגבלה של היתר בדרך. דאף לאביי שאין דעתו נוחה בתפילה זו, לא מסתבר שיקלל את מי שאנוס ומוכרח להשתמש בה כגון בדרך, אלא שאין ראיה מדברי הגמ' לחלק לשיטתו בין דרך לעלמא לפי גרסתנו בגמ'. ולכך הוקשה זאת לרבינו.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ג.''' בגרסא כת&quot;י אוקספורד הגרסא היא &quot;דכ&quot;ע&quot; (דכולי עלמא) בלא ל', ואומר המגיה שהכוונה בזה שכולם אפי' מי שאינו נמצא במקום גדודי חיה ולסטים, יכולים לומר הביננו בדרך. ומביא ראיה שכך פירוש העניין מלשון חידושי הרא&quot;ה (דפוס תשס&quot;ז} בדף טו (מדפי הספר) שהזכיר עניין זה שדנו בו תוס', ומסיק &quot;'''ושמעינן מינה דכולי עלמא בדרך שארי לצלויי לכתחילה הביננו'''&quot;. אך שאר כת&quot;י של רבינו גורסים &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא&quot;. ואולי אפשר ליישב בדוחק לגרסתם, דהכוונה דבין למאן דאמר '''שאין''' מתפלל אדם הביננו בכל יום, ובין לאביי דלייט עלה, לכולם מותר לומר הביננו בדרך. אך היותר נראה כהבנת הרא&quot;ה. ומכל מקום נראה דאף לגרסא הגורסת &quot;'''דכולי עלמא'''&quot;, בכלל כוונת הדברים היא שלכל השיטות (דהיינו דאף למאן דאמר ש&lt;big&gt;'''אין'''&lt;/big&gt; אדם מתפלל הביננו בכל יום) מותר להתפלל בדרך הביננו (ולאפוקי מההבנה הקודמת שלמ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום, אין תפילת הביננו כלל ואפי' בדרך). ומ&quot;מ כוונת ר&quot;י (רבו של רבינו) לומר בתירוצו, דלא כמו שהבנו עד עכשיו דכל דיוני החכמים היו על השימוש בהביננו בין בעיר ובין בדרך. אלא כל דיוני התנאים והאמוראים על הביננו מתחילים אך ורק כשהאדם בעיר, אבל בדרך לא דנו בזה דודאי מותר לכולי עלמא.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ד.''' דהיינו '''שאף''' בלא תירוצו של ר&quot;י אין ראיה שהביננו נתקנה בדרך, כיון שהיה אפשר לומר שדברי הגמ' האלו נאמרו רק בכדי לפרש חילוק דיניה של הביננו מתפילה קצרה שכל אמירתה היא רק בדרך במקום לסטים, ולעיקר הדין '''בלא קיללת אביי'''. וזה בין למ&quot;ד מתפלל אדם הביננו בכל יום ובין לדעת ר' עקיבא שם שסובר שנתקנה עבור מי שאינו בקיא (שלשיטתם אפשר לאומרה אפי' בבית הכנסת, ואין חילוק מיוחד לדרך). אבל אחר קללת אביי היינו סוברים (בלא תירוץ ר&quot;י) שאין להתפלל הביננו כלל ואפי' בדרך. ומ&quot;מ אפי' אחר תירוץ ר&quot;י  אין שום הכרח מגמ' זו שעיקר תקנת הביננו היא בדרך, כיון שהשימוש בה בדרך הוא רק מסתעף להיתר להשתמש בה במקום אחר, דהיינו או להיתר להשתמש בה במקום שמונה עשרה אם רוצה או להיתר למי שאינו בקיא בשמונה עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אך לא במיוחד לדרך. ואפי' למ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום (אחר תירוצו של ר&quot;י), כל ההיתר להשתמש בה בדרך הוא מפני שהוא סבור שנתקנה למקרים של אונס, ובדרך נחשב לאונס מפני שמפסיקים בו עוברי דרכים, אך לא נתקנה במיוחד עבור הדרך כמו שנתקנה התפילה קצרה (דברי). אך תוס' הרא&quot;ש והרשב&quot;א אכן הוכיחו מכאן דהביננו נתקנה בדרך (המגיה)
----
 '''ה.''' &quot;והמגיה&quot; הקשה א&quot;כ איך יתיישב לפי&quot;ז פירוש המילה &quot;במקומן&quot;. ונלענ&quot;ד ליישב, דלפירוש זה &quot;במקומן&quot; הכוונה במקומות שרגילים להיות מצויים בהם, והיינו סתם חורבות דהם מקום המוחזק ורגיל במזיקין. והגמ' שהעמידה הברייתא שאסרה בחשד אף בלא חשש מפולת ומזיקין (בחדתי ובתרי ופריצי), מדברת דווקא במקום שידוע לנו שאין מזיקין מצויין שם, אלא שחוששים שמא יזדמן לשם מזיק מפני שהוא מקום עזוב, ולכך לא יכנס אפ' בהכי כשהוא יחידי.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ו.''' דהיינו שבתוך ארבע אמות דהוא אסור משום לועג לרש בדברי תורה, הרי יש איסור חמור יותר בעיסוק בדברי תורה דהוא גם משום לועג לרש וגם משום כבוד המת, מהאיסור לעסוק בדברים בטלים דאינו אלא משום כבוד המת שנראה כאילו נתייאש מליטפל בו. אך מחוץ לארבע אמות דאינו אלא משום כבוד המת, העיסוק בדברים בטלים יש בו יותר גנאי מעיסוק בדברי תורה כיון דחשובים הם.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ז.''' רצונו ז&quot;ל להוכיח מכאן שחישוב השעות הוא לעולם לפי שעות זמניות, דהיינו שלעולם מחלקים את היום ל-12 שעות ואת הלילה ל-12 שעות בין בימים והלילות הארוכים ובין בימים והלילות הקצרים. ובא לאפוקי שאין מחלקים את ה24 שעות ל24 חלקים שווים כך שכל חלק יחשב לשעה, שהם הנקראים שעות שוות או שעות בינוניות. ומה שכתב רבינו &quot;שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&quot;, הכוונה היא אין שאין אומרים שבימים ארוכים לדוג' מתחלקים השעות באופן שיש 18 שעות ביום ובלילה 6 שעות, שבזה נמצא שמתחלקים השעות לפי גודל הימים והלילות. אלא לעולם שתים עשר שעות לזה ושתים עשר שעות לזה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ח.''' נראה לענ&quot;ד כוונתו בזה, שמכאן משמע שאין משתנים זמני נשיבת הרוחות כשמשתנים אורך וקוצר היום והלילה. 
 '''וכן נראה מהזוהר הקדוש''' בפרשת בראשית שאומרים חז&quot;ל על ענין זה וז&quot;ל: ותאנא, אמר ר' יצחק ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבוקר ועד חצי היום וכו' רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה וכו' רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא וכו' רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבוקר (עכ&quot;ל הזוהר הקדוש). ומשמע מזמני נשיבת הרוחות, שחישוב זמני השעות בזמני נשיבת הרוחות הוא ליום בפני עצמו וללילה בפני עצמו. ולכך, אין משתנה לעולם זמני נשיבתם של הרוחות, אלא כל רוח נושבת בשעה שלה בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ט.''' שצ&quot;ם חנכ&quot;ל הם ראשי תיבות לשמות כוכבי המזלות המשמשים במהלך היום שהם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. וסדר שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהוזכר הינו לפי סדר תחילת שימושם בשעה שנתלו בשמים בתחילת ליל רביעי. ששעה ראשונה של ליל רביעי שימש שבתאי, ובשעה שאחרי צדק, ובשעה שלישית מאדים וכו', ואחר שבע שעות, חוזר שבתאי ומשמש שוב ואחריו צדק וחוזר חלילה. ולפי סדר זה, כל תחילת לילה מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר משבעת המזלות, שבתחילת ליל ראשון שהוא מוצ&quot;ש משמש מזל כוכב, ובליל יום שני משמש מזל צדק וכו' לפי סדר סימני המזלות כצנ&quot;ש חל&quot;ם. וכן בכל תחילת יום מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר, שבתחילת יום ראשון משמש מזל חמה, ובתחילת יום שני משמש מזל לבנה וכו' לפי סדר סימני המזלות חל&quot;ם כצנ&quot;ש. ונמצא א&quot;כ, שחישוב השעות נעשה ליום בפני עצמו ולילה בפני עצמו, שאם תאמר שהמדובר הוא לפי שעות שוות, נמצא א&quot;כ שאין המזלות מתחילות לשמש בתחילת ימי השבוע לפי הסדר הנ&quot;ל כפי שאמרנו, אלא רק בזמנים שהיום והלילה שווים. שהלא אין שתים עשר שעות הלילה בשעות שוות, מסתיימות בתחילת היום ממש ברוב ימי השנה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''י.''' רצונו לומר, שאם המדובר הוא בשעות שוות, נמצא שיש יותר משתים עשר שעות ביום או פחות מכך ברוב ימי השנה, וא&quot;כ לבוא ולומר שלש שעות או ארבע שעות אינו מדד נכון לשליש היום או לרביע היום, שאפשר שהם יותר מכך או פחות מכך. ולכך אם ובאמת כוונתם היית לשעות שוות, היה להם לנקוט בלשון שליש היום ורביע היום שהם גדר הזמן הנכון. ולפיכך מסיק רבינו שבהכרח חז&quot;ל חישבו את הזמנים לפי שעות זמניות, שלעולם שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה. ולכן שלש שעות וארבע שעות הם גדר זמן נכון לשליש היום ורביע היום.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יא.''' מה שנראה בעיני ישוב לדעת רש&quot;י בזה הוא, שדפנות הבור החפור הוא במשל העניים, וחסרון העפר שבבור החפור, הוא במשל חסרון ממונם. ודפנות קרקעית הבור שמלא עפר הוא במשל העשירים, והעפר שבקרקעית הוא במשל ממון העשירים. וכשאתה נוטל מן העפר שבתחתית הבור ומחזיר העפר חזרה, אינו מתמלא חיסרון הבור בכך. ושפיר הוי דומה לנמשל. דהבור הוא במשל כלל ישראל, ונטילת העפר מתחתית הבור ונתינתו בחזרה, הוא במשל נטילת הממון מן העשירים ונתינתו לעניים להשלים חסרונם. ואח&quot;כ ראיתי דכן אמר הגר&quot;א מוילנא זצ&quot;ל באמרי נועם, דהבור הוא במשל כלל ישראל וז&quot;ל: '''לפי פרש&quot;י שלפנינו שכתוב העוקר חוליא מבור כרוי וכו' אתי שפיר. דהם אמרו לו עמך ישראל וכו', פי' כלל ישראל בין עשירים בין עניים. ונמצא דהם דומים בכלל כבור כרוי(ה) שאינו מלא מהם וכו''''. וכן בספר קדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים כתב על קושית ר&quot;ת, וז&quot;ל: '''לכאורה אין מקום לקושייתם, כי רש&quot;י סובר שכל ישראל הם כאיש אחד כדאשכחן בכמה דוכתי''' וכו' '''ושפיר הוא דומה לנמשל ממש. וק&quot;ל.''' והנראה שכוונתם של הגר&quot;א והקדושה וברכה בזה הוא כפי שאמרנו, שתוכן הבור מכוון על כלל ישראל, אלא שהחסרון שבבור על חסרון ממון העניים והעפר שבתחתית הבור על ממון העשירים כנ&quot;ל.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יב.''' אך ראה תוס' המקביל בסנהדרין טז'''.''' שהקשו על רש&quot;י מגמ' זו של כימה. אך יש מקום לתרץ בפשטות, דאף פה אין זה ראיה גמורה לרש&quot;י, אלא כוונת רבינו שגמ' זו יותר מתיישבת עם דברי רש&quot;י מאשר עם דבריו של ר&quot;ת. שאין בהבנת ר&quot;ת שום דמיון להבנת הדברים ששם, והוצרך רבינו להסביר הבנה אחרת בדברים שבגמ' שם, על מנת שיתאפשר לדמות הדברים להבנתו של ר&quot;ת.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יג.''' אך ראה בספר הישר לרבינו תם סימן תיט (במהדורת דבליצקי) שסובר לכאורה שלא אבדו, וז&quot;ל: '''וההיא דהרואה פריך, ונימליה מדידיה. ה&quot;פ, ירחיב ויאריך ב' כוכבי כימה וימלא וכו'''' וא&quot;כ בפירוש כתב דצריך להאריך ולהרחיב השני כוכבים שנטל ולא את הכוכבים שנותרו, וא&quot;כ לא אבדו. אך אפשר שהמילה '''ב'''' טעות סופר היא, וא&quot;כ אתיא שפיר עם דברי רבינו. ואכן בספר הישר בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א כתוב: '''ה&quot;פ יאריך וירחיב כוכב[י]''' (כצ&quot;ל) '''כימה''' בלא האות '''ב''''. והמגיה טוען ביחס לגרסה שגורסת ב', שאפשר שהגרסא היית &quot;יאריך וירחיב &lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;כוכבי כימה&quot; והופרדה ה-ב' בטעות. ומ&quot;מ כך או כך אותם שתי כוכבים אינם מוזכרים בפירוש בדברי ר&quot;ת. ולגבי מה שכתב רבינו בלשון המורה על כך שכביכול הוא זה שחידשו בדעת ר&quot;ת. צריך לפרש דכוונתו לומר, דפירוש דברי ר&quot;ת כשאמר &quot;יאריך וירחיב כוכבי כימה&quot;, הכוונה לכוכבים שנותרו ולא על אותם ב' כוכבים שנטל, דהם אבדו. דהיינו שבא לפרש דברי ר&quot;ת שכתב בספר הישר ולא לחדשם מאפס.
----
&lt;references /&gt;

== דף ד' ==
===[[ברכות_ד_א|דף ד'''.''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=7&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''הכי גריס רבינו תם'''. 
יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי. כרתי, שכורתים דבריהם, [פירוש, שחותכים ודנים דין אמת]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכעין זה בתוס' שבדף, וכן ניכר מהלשון. ובכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהמשך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. פלתי, שמופלאים בדבריהם (פירוש, שחותכים ודנים דין אמת, מופלאים)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, כמו מופלא שבבית דין. ואביתר אלו אורים ותומים, שכן מצינו שהיה שואל דוד בו באורים ותומים. ורש&quot;י הפך הגרסא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ודחק לפרש דכרתי ופלתי הם אורים ותומים, ובניהו היה קודם להם. וגרסת ספרים ישנים ניחא טפי.

'''תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת''' ['''שמו''']&lt;sup&gt;{{הערה|חסר בכתה&quot;י השונים, והשלמתיו כפי הנראה נכון לעין הקורא. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;.
כך גרסת הספרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(40ב)'''}}&lt;/sup&gt; שלנו. ורבינו תם גריס לא מפיבושת שמו אלא [אש]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''איש''' בעל&quot;, אך בדברי הימים כתוב '''אשבעל''' בלא יו&quot;ד. ואכן בתוס' הרא&quot;ש כתב '''&quot;אש בעל&quot;''' כפי הכתוב בדברי הימים, ולכך הגהתי גם כאן.}}&lt;/sup&gt; בעל שמו, והוא מפיבושת בן שאול בן רצפה בת איה, והוא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ מבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt;[ה]נזכר בדברי הימים &lt;small&gt;{א'. [[דברי_הימים_א_ח_לג|ח', ל&quot;ג]]. וכן [[דברי_הימים_א_ט_לט|ט', ל&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. ואיש בושת לא נזכר עם בני שאול לא בשמואל &lt;small&gt;{[[שמואל_א_יד_מט|א. י&quot;ד, מ&quot;ט]]}&lt;/small&gt; ולא בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; .&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אלא''' מפיבושת&quot;, אך הלשון קשה שהלא כבר אמר זאת קודם לכן. ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד, ורצונו להוסיף פה הטעם מדוע נימנה בדברי הימים עם הגיבורים מבני שאול אע&quot;פ שלא היה מהם.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפיבושת מתוך חכמתו זכה ונמנה עם בני שאול בדברי הימים, [ודוד]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש רווח מקום חלק לפני מילה זו, וכך הגהתי לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; בעל כרחו העבירו לפני הארון כמו שהעביר מפיבושת בן יהונתן אלא שביקש שלא יקלטנו הארון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_עט_א|יבמות עט'''.''']]}&lt;/small&gt;. ושמא [אף]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; על רבו ביקש רחמים ולא נענה &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש כאן רווח מקום חלק לפני מילה זו. &quot;והמגיה והגהות סיני&quot; הגיהו כאן באופנים מסוימים אך לא נראו בעיני, ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[כיון ש]לא נמצא יותר (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכתה&quot;י השונים בשיבוש והקפתיו, אך &quot;המגיה&quot; טען שצריך להגיה זאת בתור &quot;אז&quot;.}}&lt;/sup&gt; מבני שאול להשלים השבעה. ועל מפיבושת בן יהונתן ביקש רחמים מפני הברית. והרב רבינו שמעיה גריס, אלא מריבעל שמו שנקרא [כך]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; [משום]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם דוד בעליו בהלכה. ואגב ריהטיה לא עיין בה, דהא דריש ליה בשבת &lt;small&gt;{[[שבת_נו_ב|נו''':''']]}&lt;/small&gt; בעניין אחר, למה נקרא שמו מריבעל &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(41ב)'''}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם בעליו, שאמר לו אין לי תרעומת אלא על מי שהביאך בשלום, ואותו היה, מפיבושת בן יהונתן בן שאול. ואין לגרוס לא מפיבושת שמו אלא מריבעל שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כלל&quot;.}}&lt;/sup&gt;, דאדרבה עיקר [שמו]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר כאן שחסרה מילה זו לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; של בן יהונתן מפיבושת [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שמו&quot; אך אינו נכון לפי לשון המשפט. וזאת כיון שהלא בהכרח היה כתוב לפני כן במשפט זה: &quot;שעיקר '''&lt;big&gt;שמו&lt;/big&gt;''' של בן יהונתן וכו'&quot; וכפי שהגהתי, ולכך אי אפשר לומר שעוד הפעם אמר בסוף &quot;מפיבושת '''שמו'''&quot; שאינו נכון לשונית ומיותר הוא, לכך הגהתיו בהתאם ללשון המשפט. ואפשר שהמילה &quot;שמו&quot; שאמורה להיות בתחילת המשפט כפי שהגהתי, השתרבבה בטעות לסוף המשפט והחליפה את המילה &quot;הוא&quot;.}}&lt;/sup&gt;. '''('''אבל בהא הוה ניחא שבקש עליו [רחמים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שהיה רבו&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכיתי להבין מה רצה לומר פה. דאם נאמר שחוזר משפט זה על מפיבושת בן יהונתן א&quot;כ מאי ניחא, הא מפני הברית התפלל ולא מפני שהיה הוא רבו של דוד. ואם נאמר שחוזר על מפיבושת בן שאול דהוא אשבעל, א&quot;כ איפכא הוה ליה למימר &quot;דהשתא ניחא '''שלא''' התפלל עליו, כיון '''שלא''' היה רבו&quot;. ואולי דברים אלו הם מדברי מגיה שנשתרבבו לתוך דברי רבינו, וכן המשך הדברים עד סוף הדיבור. וראיה לכך, שכתב מיד דקשיא ליה על גרסת רבינו שמעיה מדוע לא הזכיר דרשה דכאן שם ודרשה דשם כאן. ולכאורה קשה על קושיתו, דהלא רבינו כבר דחה גרסת רבינו שמעיה משני טעמים, וכיון דכבר העמיד רבינו את דעתו ביחס אליהם היאך יחזור מדבריו בלא שום יישוב וטענה. ואף הלשון ניכרת קצת, שנכתבה בלשון חפוזה כדרך הגהות קצרות.}}&lt;/sup&gt;. אבל קשה, דבשבת לא ראיתי כלל דרשה זו אם היינו גורסים כן, ולא הכא דרשא דהתם. ש&quot;מ תרתי נינהו.''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;

'''חכמים כמאן סבירא להו'''. 
בעל כרחין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(42ב)'''}}&lt;/sup&gt; אינו כל כך זמן שכיבה אלא [אי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; כר' אליעזר אי [כרבן גמליאל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כרבנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה בעיני שרבינו מתייחס רק לשינויי גרסת הגמ' בסדר הדברים, ולא לשינוי גרסת הפסוק &quot;ואחרי אחיתופל&quot;. שאע&quot;פ שמצינו שבעלי התוס' המאוחרים דנו בכך שרש&quot;י גרס את לשון הפסוק כך: &quot;ואחרי אחיתופל '''בניהו בן יהוידע'''&quot; בזמן שלפנינו כתוב בפסוק &quot;יהוידע בן בניהו&quot;, מ&quot;מ רבינו תם בספר הישר לא הזכיר עניין שינוי הפסוק, אלא רק כתב על פירוש רש&quot;י &quot;ולשון הקונטרס אין נוח&quot;. ואם נאמר שראה גרסת רש&quot;י שלפנינו, א&quot;כ היה צריך להזכיר עניין שינוי לשון הפסוק ולומר שאין זה נכון ולא רק שאינו נוח. אלא בהכרח צ&quot;ל שחוזרים דברי ר&quot;ת רק על סדר הדברים בגרסת הגמ' בדעת רש&quot;י, שסדר זה לדבריו אינו נוח. וכן רבינו כאן לא הזכיר עניין שינוי גרסת הפסוק, אלא רק שהיפך רש&quot;י הגרסא, ושגרסת הספרים הישנים נוחה יותר מגרסתו וכדברי רבינו תם. ואכן בחידושי הר&quot;ן לסנהדרין {טז.} מבאר הר&quot;ן את גרסת הגמ' לשיטת רש&quot;י, ושם הוא גורס בשיטת רש&quot;י ואחרי אחיתופל '''יהוידע בן בניהו'''&quot; כפי שמופיע לפנינו בפסוק וכפי שגרס רבינו תם, ואח&quot;כ חתם &quot;זוהי שיטת רש&quot;י הנכונה והמוסכמת&quot;. וא&quot;כ יש להסיק מכך שבגרסת רש&quot;י שלפנינו נפלה טעות סופר במהלך השנים בתקופת הראשונים, ובעלי התוס' המאוחרים כבר ראו את הגרסא המשובשת בדבריו של רש&quot;י מה שלא ראו רבינו תם ורבינו (והר&quot;ן או שראה הגרסא הראשונה או שכפי הנראה הגיה גרסת הפסוק לרש&quot;י בהתאם למה שבאמת היא גרסת רש&quot;י לדעתו). ולכך בעלי התוס' האחרונים דנו על גרסת הפסוק בגמ' לדעת רש&quot;י, מה שלא דנו על כך בעלי התוס' הראשונים. ומ&quot;מ כבר בתקופת הגאונים ראו את גרסת הפסוק המשובשת שכבר היית קיימת בחלק מגרסאות הגמ' שלפניהם, והסיקו כפי שהסיקו בעלי התוס' האחרונים {ראה אוצר הגאונים ברכות, חלק &quot;אוצר התשובות&quot; דף 6}.
----
 ב. יוצא לפי דעת ר&quot;ת שיש כאן שלושה אנשים. מפיבושת שהוא אשבעל רבו של דוד ובנו של שאול שהוזכר בדברי הימים מפני חכמתו. איש בושת שהוא בן נוסף של שאול שלא הוזכר בדברי הימים. ומפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוזכר אף בשם מריבעל, שהוא שהעביר דוד לפני הארון והתפלל עליו שלא יקלטנו.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=8&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו וכו''''.
מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק&quot;ש של לילה שאין לאדם לאכול בתחילה סעודה של לילה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל.

'''מסייע ליה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(43ב)'''}}&lt;/sup&gt; לר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך וכו''''&lt;sup&gt;{{הערה|יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה וכו'&quot;. ואם גורסים כן, אם כן אין מקום לגרוס &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; שהלא בכך כולל הדיבור את כל המאמר ואינו מקצר דבר. &quot;והמגיה&quot; מוסיף ומעיר, דגרסא זו אכן קיימת בכת&quot;י של הגמ' ובראשונים, אך לפנינו כתוב בלא המילים &quot;של ערבית&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
תימה לרבי, [ואנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, ודומה לזה בלשון הרשב&quot;א. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יוחנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כמאן קיימא לן שאין [אנו]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; סומכים גאולה של ערבית, שהרי אנו מפסיקים בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ושמא סבירא לן כרב&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא שהיית לפני רבינו שם היא כפי הנראה: &quot;והלכתא כדברי האומר חובה. ורב אמר תפילת ערבית רשות&quot; או בדומה לכך, וכפי שהביא מסורת הש&quot;ס (בהוצאות הגמ' הרגילות). וכעין זה נמצא בכל כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ'. אך לפנינו מופיעה מחלוקת זו בשם אביי ורבא.}}&lt;/sup&gt; דאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt; דרשות ה[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד, שהלא חוזר על ערבית וערבית נקיבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתובה בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקיימא לן בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן &lt;small&gt;{[[ביצה_ד_א|ביצה ד'''.''']]}&lt;/small&gt;, (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. והטעם, מכיון שאם נגרוס &quot;או&quot; נמצא שישנם שני תירוצים בדברי רבינו, ותירוצו הראשון מתעלם לחלוטין מהכלל שהלכה כר' יוחנן לגבי רב וזה אינו מסתבר. ועוד דכך היא גירסת תוס' הרא&quot;ש שרוב דבריו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; שמא סובר ר' יוחנן כרב [ואפילו הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר. והסרתי את האות ו' שבתחילת המילה שאחרי בהתאם להגהה זו בכדי להתאים הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ו)מחייב לסמוך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואם כן גם לנו יש לסמוך. והסומך אחר יראו עינינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין מזיחין אותו.  

'''ר' יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תיקנום'''.
[וקי&quot;ל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''וקאמר'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כר' יוחנן ולא כר' יהושע בן לוי, וכן עמא דבר, וכן פוסק בה&quot;ג. והני אמוראי דלקמן&lt;sup&gt;{{הערה|כוונתו לאותם אמוראים שהתפללו קודם זמן ק&quot;ש, והוקשה מכך שלכאורה לא סמכו גאולה לתפילה. דכיון שצריך לברך ברכות ק&quot;ש ביחד עם ק&quot;ש, איך ברכו הברכות ועוד לא הגיע זמנה. וא&quot;כ נמצא שסוברים הם לכאורה כר' יהושע בן לוי שאינו מצריך סמיכה בלילה, והיו מתפללים ערבית בלא ק&quot;ש וברכותיה, וכשהגיע זמנה ברכו וקראו. ולכך העיר רבינו שלא נטעה לומר כך, כיון שמנהגם לא היה מטעם שסברו שאין צורך לסמוך, אלא סיבת ההקדמה היא '''משום של שבת בערב שבת''''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_א|כז'''.''']]}&lt;/small&gt;, משום של שבת בערב שבת ולא משום דסבירא להו כר' יהושע בן לוי. [ולא היו קורין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. &quot;והמגיה&quot; טען שצריך לגרוס כאן &quot;אי נמי לא היו קורין&quot; שסובר הוא שתירוץ אחר נאמר כאן, אך אין הגהתו מוכרחת. ובכתה&quot;י השונים יש כאן מקום חלק המורה על חסר, ומיד כתוב &quot;מתפללים ק&quot;ש&quot;. והגהתי הלשון ל-&quot;'''קורין''' ק&quot;ש&quot;, דלשון &quot;מתפללים&quot; גבי ק&quot;ש טעות סופר הוא, דק&quot;ש אינה תפילה.}}&lt;/sup&gt; ק&quot;ש בלילה אלא הכל אומרים מבעוד יום, וסמכו על ר' יהודה דחשיב מפלג המנחה ואילך לילה לעניין תפילה &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']] / [[ברכות_כו_ב|כו''':''']]}&lt;/small&gt; ולעניין ק&quot;ש כמו שפירש רבינו תם בריש פירקין&lt;sup&gt;{{הערה|מכאן יש להוכיח שלכל הפחות חסר הדיבור הראשון בתחילת פרק א'. וכן ניכר מתוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתין על דברי רבינו על פי רוב, שכתב את הדיבור הראשון בפרק א' שבו מוזכרים דברי ר&quot;ת ובדברי רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;. ועוד אומר רבי שלא על חינם היו עושים כן, אלא שהיו טרודין בלילה [בשום מצווה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא ע&quot;פ פסקי הרא&quot;ש פרק ד' סימן ו'. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''בשם מיניה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שהיו אומרים הבדלה בשבת [כדאמר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כדפירש&quot;. ובהתאם למה שהעמדנו בהערה הבאה שמדובר כאן על אמורא, אין לשון זו נראית. שהרגלם של בעלי התוס' לומר &quot;פירש&quot; כלפי ראשונים כמותם ולא כלפי אמוראים בגמ'. ולכך הגהתי בהתאם.}}&lt;/sup&gt; ר&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב כאן בכתה&quot;י השונים, ואומר &quot;המגיה&quot; שהכוונה ל-&quot;'''רב תחליפא'''&quot; וכגירסא אחרת בגמ' לקמן דף כז''':''', שהיא: &quot;'''ת&quot;ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס'''&quot; (וכך הוא בכת&quot;י פריס ובפסקי הרא&quot;ש שם. וכן מובא בכתה&quot;י פירנצה ואוקספורד בתור &quot;איתמר נמי&quot;.). אך בגרסתנו בגמ' שם מופיעה מימרא זו בשם &quot;'''רב יהודה אמר שמואל'''&quot;. ומ&quot;מ קשיא לי, מדוע לא אמר רבינו &quot;'''כדאמרינן לקמן'''&quot; בלא להזכיר דאמרו רב תחליפא כפי הרגל לשון בעלי התוס'. ולענ&quot;ד טעות סופר יש כאן ואיני יודע להכריע.}}&lt;/sup&gt; [לקמן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים אינו, והגהתי בהתאם למה שנראה לשונית ע&quot;פ הגרסא הקיימת. אך כפי שאמרתי לענ&quot;ד בהערה הקודמת, הגרסא כן משובשת וצריכה הגהה אחרת.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לכתחילה ודאי לא היו עושים כן.  

'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא מלשון תוס' הרא&quot;ש. וכן נראה ממבנה לשון השקלא וטריא שכך ראוי לגרוס. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אילו&quot;}}&lt;/sup&gt;[ד]אילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים'''.
תימה, דאמרינן ביומא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(44ב)'''}}&lt;/sup&gt;פרק אמר להם הממונה &lt;small&gt;{[[יומא_לז_א|לז'''.''']]}&lt;/small&gt;, וכן אתה מוצא בשלשה מלאכים&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא אצלנו בגמ' שם שונה מלשון זו, ואפשר שהיא לשון קצרה. ומ&quot;מ אין נפקא מינה כך או כך.}}&lt;/sup&gt; שבאו [אצל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י איטליה כתוב &quot;'''אל''' אברהם&quot;, ואפשר לקיימו אלא שהעדפתי לשון תוס' הרא&quot;ש. ובשאר כתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מעל'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אברהם, מיכאל וגבריאל [ורפאל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגרסת הגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים חסר. ותדע, דנקט רבינו בדבריו שלשה מלאכים והזכיר רק שתים.}}&lt;/sup&gt;, (תימה כן)&lt;sup&gt;{{הערה|מוכח דמיותר, שהלא כבר אמר בתחילת הדיבור את המילה &quot;תימה&quot;, וכן אינו בגרסת תוס' הרא&quot;ש שזהה כמעט אחד לאחד לדברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; [דהתם קרי ליה מלאך והכא קרי ליה שרף]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דקרי הכא שרף והכא קרי ליה מלאך'''&quot;, והגהתי בהתאם לגרסת תוס' הרא&quot;ש שנכונה יותר. דמכיוון שבא להקשות מהא דאמרינן ביומא, א&quot;כ הוי ליה להתחיל דבריו בלשון: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''דהתם''' קרי ליה '''מלאך''' '''והכא''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; דכיוון דאיומא קאי ממנו היה לו להתחיל קושייתו. ועוד דכל הדיבור זהה כמעט אחד לאחד עם לשון תוס' הרא&quot;ש, ומסתברא מילתא דאף במשפט זה הגרסא היא כפי שגרס הרא&quot;ש, שכפי שאמרתי היא היותר נכונה ומסתברת.}}&lt;/sup&gt;. ומשמע באגדה של פסח ששני ענינים הם, דכתיב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(45ב)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמות_יב_יב|שמות י&quot;ב, י&quot;ב]]}&lt;/small&gt; ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכתי כל בכור, אני ולא שרף. ויש לומר דודאי שני ענינים הם, אלא זימנין דקרי ליה הכי וזמנין דקרי ליה הכי&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש בסיום דיבור זה כתוב: &quot;'''הכל לפי השליחות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ונראה לומר דכוונת רבינו כאן כשאמר &quot;מחייב לסמוך&quot;, היינו שכשרוצה להתפלל ערבית כיון שחייב הוא להקדים ברכות ק&quot;ש לערבית, מתחייב הוא בזה לסומך גאולה לתפילה לכתחילה. וצריך לומר לפי&quot;ז שחיוב הסמיכה דערבית שונה מחיוב הסמיכה דשחרית. דבשחרית הוא &quot;חיוב סמיכה&quot;, ואמירת ק&quot;ש וברכותיה קודם התפילה הוא יותר בגדר תוצאה יוצאת לחיוב לסמוך. אבל בערבית דאינו &quot;מחויב סמיכה&quot; אם אינו מתפלל, אם אכן בחר להתפלל ערבית שמתחייב להקדים ק&quot;ש וברכותיה מהטעמים שהוזכרו בגמ', ממילא מחייבינן ליה לסמוך לכתחילה. ונמצא דהתפילה גורמת הקדמת ק&quot;ש וברכותיה, והחיוב לסמוך הוא תוצאה יוצאת מכח חיוב הקדימה בהיפך משחרית. ונראה לי דזה הוי דומיא דגאולת מצרים. דכמו במצרים שיכלו בני ישראל לצאת בלילה אלא שלא יצאו מרצונם, שנמצא דהגאולה היית תלויה ברצונם, שאם היו רוצים היו יוצאים ונגאלים. לכן גם בענייננו התפילה והגאולה תלויה ברצונם, שאם ירצו להתפלל ערבית יחויבו להסמיך הגאולה לתפילה כאילו נגאלו בלילה, ואם לא ירצו להתפלל לא יחויבו להסמיך ופטורים מהתפילה. אך בשחרית דבגזרת הבורא יצאו ונגאלו בפועל שלא מבחירתם, מחויבים אנו לסמוך הגאולה לתפילה תמיד.
 '''ב.''' והטעם מדוע לא נחשבים יראו עינינו והקדיש הפסק בין הגאולה לתפילה. התוס' שבדף כתבו כאן לגבי יראו עינינו, שכיוון שתקנוה כגאולה אריכתא דמיא (וכן הדין לגבי הקדיש לכאורה). אך יש שכתבו שהוא משום שיראו עינינו נתקנה בתור חלופה לתפילת שמונה כיון שלא היו יכולים לאומרה (י&quot;א מפני סכנת מזיקים, שהיו בהכנ&quot;ס שלהם בשדה מחוץ לעיר והיה סכנה להתאחר. וי&quot;א מפני גזרת שמד, שגזרו שלא יתפללו שמונה עשרה של ערבית), וא&quot;כ שפיר סומך הוא גאולה לתפילה, שיראו עינינו כתפילה נחשבת והרי הוא סומך אליה את ברכת השכיבנו (אבודרהם והגהות מרדכי). ולגבי הקדיש כתב בשו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד' סימן ו', דיראו עינינו וקדיש הכל מעניין גאולה הוא, ולכן אין להפסיק ביניהם לבין התפילה. וכן כתב הראב&quot;ן בסימן ק&quot;מ: וכן יתגדל ויתקדש שהוא מעין הגאולה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי וכו', לא הוי הפסק בין גאולה לתפילת ערבית עכ&quot;ל. אך יש מהראשונים שמחמת קושיות אלו היו נמנעים מלאומרה (ואולי גם את הקדיש לא היו אומרים). שכיוון שחלפה שעת הדחק ההיא, חייבים אנו לחזור ולסמוך גאולה לתפילה כדינה.
----
&lt;references /&gt;

== דף ה' ==
===[[ברכות_ה_א|דף ה'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=9&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואין רשף אלא מזיקין'''. 
ולקמן &lt;small&gt;{בסמוך}&lt;/small&gt; קאמר אין רשף אלא יסורין, וכולהו מדסמכי למזי רעב ולקטב מרירי. 

----

===[[ברכות_ה_ב|דף ה''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=10&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ונגעים לא, והא אמר מר&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בכמה כת&quot;י של הגמ'. אך לפנינו בגמ' כתוב &quot;כדתניא&quot;, ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;והא&quot;ר יוחנן&quot;.}}&lt;/sup&gt; כל מי''' ['''שיש''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שלא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; וכו''''. 
ואם תאמר&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(א)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;, והא אמרינן בערכין פרק [ג']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''ב'''' או '''שני''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ערכין_טז_ב|ט&quot;ז'''.''']]}&lt;/small&gt; ובפרק קמא דשבועות &lt;small&gt;{[[שבועות_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; על שבעה דברים נגעים באים, ואמרינן &lt;small&gt;{שבועות שם&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן סוטה לו., כריתות כו.}}&lt;/sup&gt;&lt;small&gt;}&lt;/small&gt; דחטאת מצורע אינו בא על חטא(ת)&lt;sup&gt;{{הערה|הוקף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וברור, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שנאמרה קודם לכן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; משום דמנגעיה איכפר ליה&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש מסיים בכאן בלשון הזו: '''אלמא נגעים באים בעון האדם ואינן יסורין של אהבה'''. ואפשר שזוהי היית גם גרסת רבינו ונשמט.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש (אלא שתירץ רק את התירוץ השני). ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, ש[ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''של כולם'''&quot; וכנראה שנשמטה ה-ע' בטעות.}}&lt;/sup&gt; כולם לוקין בעון הדור&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(46ב)'''}}&lt;/sup&gt; והני [ייסורי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אסירי'''&quot; בשיבוש. והכוונה שעל כל סוגי הנגעים לוקין הצדיקים בעון הדור והם ייסורי אהבה, שהלא לא על חטאם של הצדיקים הם באים.}}&lt;/sup&gt; אהבה&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ב)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;. אי נמי יש לומר דהכי פריך, ונגעים לא, והלא הם מזבח כפרה [יותר משאר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים מופיע בהיפוך לשון '''&quot;משאר יותר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; ייסורין, [אם כן פעמים הם של אהבה יותר משאר יסורין&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ג)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוסף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש שנסמך רבות על לשון רבינו כפי שהזכרנו כבר לעיל. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא נשמט בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ייסורין, ייסורין'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt;, וקשיא לר' יוחנן דאמר שאינן של אהבה כלל. אבל &lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניורק יש כאן מקום חלק ואולי יש להוסיף אבל '''ודאי ד'''פעמים וכו', אך אפשר שהיה כתוב אחרת. ומכל מקום אין זה משנה את עצם משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;פעמים שעל חטא הם באים. 

'''אי בעית אימא הא לן והא להו'''. 
פרש רש&quot;י (הא לן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; [בני]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הא לן א&quot;י'''&quot;. אך שיבוש גרסא הוא, שהלא &quot;לן&quot; המוזכר בגמ' על בני בבל מכוון, ועתה הלא דנים אנו על בני א&quot;י. והגהתי ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש הנסמך רבות על דברי רבינו כנ&quot;ל, וכן הוא בתוס' שבדף ועוד. ואם נרצה לקיים מילים אלו נצטרך להגיה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;פרש רש&quot;י הא '''להו''', בני ארץ ישראל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.}}&lt;/sup&gt; ארץ ישראל שמשתלחים חוץ לערי חומה. וקשה להר&quot;ר אלחנן דאמרינן בערכין פרק המקדיש שדהו &lt;small&gt;{[[ערכין_כט_א|כט.]]}&lt;/small&gt; דאין בתי ערי חומה נוהג[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נוהג'''&quot;, והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שאחרי כן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; בזמן שאין היובל נוהג &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. וטוען דשמא נשמט בטעות מכתה&quot;י השונים מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''נוהג, נוהג'''&quot; הנאמרת בסוף כל משפט כאן.}}&lt;/sup&gt;[וא&quot;כ בא&quot;י עצמו יכול לחלק, כאן בזמן שהיובל נוהג וכאן בזמן שאין היובל נוהג]. &lt;sup&gt;{{הערה|ברשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי הביאו תירוץ זה בשם רבינו אלחנן עצמו, ותמוה א&quot;כ מדוע רבינו וכן תוס' הרא&quot;ש לא כתבו דהוא תירץ זאת. וצ&quot;ל דגם הקושיא וגם התירוץ נאמרו בחדא מחתא בשם רבינו אלחנן, ולכך לא נאמר שמו. והרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי העירו זאת בתירוץ ע&quot;מ שלא נטעה לומר דהם עצמם תירצוהו כמו שהוקשה לנו בכאן.}}&lt;/sup&gt;ושמא התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(47ב)'''}}&lt;/sup&gt; לענין בתי [ערי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון הרשב&quot;א בזה. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; חומה, אבל לענין קדושה דשילוח מחנות נוהגים עכשיו למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא &lt;small&gt;{[[מגילה_י_א|מגילה י'''.''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא בכל כתה&quot;י בסוף הדיבור (אחר המילים &quot;ולא בבבל&quot;), והבאתיו למקומו הראוי לו בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי בדברי רבינו אלחנן.}}&lt;/sup&gt;[ובמסכת כלים &lt;small&gt;{פ&quot;א מש' [[משנה_כלים_א_ז|ז']] - [[משנה_כלים_א_ח|ח']]}&lt;/small&gt; שנינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ערי חומה מקודש'''['''ות''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מקודשים'''&quot; בלשון זכר. ולפנינו במשנה שם הגרסא היא &quot;עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה&quot;.}}&lt;/sup&gt; '''['''ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים וכו' הר הבית מקודש ממנו''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ז'}&lt;/small&gt; וכנראה שנשתבשה הגרסא בגרסאות הראשונים השונים מריבוי העתקות וקוצרו הלשונות.}}&lt;/sup&gt; שאין זבין '''['''וזבות וכו' נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|גם כאן הוגה בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ח'}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt; וטמאי מתים נכנסים לשם]&lt;sup&gt;{{הערה|כל המשפט הזה כפי שאמרתי לעיל נכתב בסוף הדיבור בטעות, וכאן הוא מקומו בהתאם לראשונים השונים שהזכירו דיבור זה, ולכך העברתיו לכאן כנ&quot;ל. ובסוף הדיבור השארתי את הגרסא המקורית על מנת שיוכל הלומד לראות מה היית הגרסא בכת&quot;י וס&quot;י שכפי הנראה משובשת היא או מקוצרת בצורה חסרה. אח&quot;כ השלמתי את החסר כפי הנראה לענ&quot;ד, והרי זו הגהה בתוך הגהה. ולכך סימנתי את ההגהות הפנימיות בשוליים מודגשות לסימן היכר.}}&lt;/sup&gt;. מיהו, היה יכול לפרש הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(48ב)'''}}&lt;/sup&gt;מהם  &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ברוב&lt;/big&gt; א&quot;י'''&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt;[ב]א&quot;י ולא בבבל. &lt;small&gt;(ובמסכת כלים שנינו ערי חומה מקודשים שאין זבים וטמאי מתים נכנסים לשם)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|כפי שכתבתי לעיל קטע הזה הועבר לחלק קודם בדיבור זה בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. וכפי שהזכרתי לעיל הגהתי את המשפט הזה שם בהתאם ללשון המשנה שלפנינו, שאין משפט זה נכון כמות שהוא, וגם ניכר כאן שאין זה מקומו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;(נוהג בזמן הזה למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה מיותר מכיון שכבר הסיק זאת קודם לכן, לכך הקפתי משפט זה ולא הקדמתיו יחד עם המשפט הקודם. וכן ליתא ברשב&quot;א ובר&quot;א אלשבילי שהביאו את אותה הלשון כבדברי רבינו. ומי שבכל זאת רוצה לקיימו, יש לו לגרוס כך (או כל כעין זה): &quot;'''אלמא דשילוח מחנות'''&quot; נוהג בזמן הזה וכו', ולהקדים משפט זה גם כן ביחד עם המשפט המוקף קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;

'''והאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר'''. 
פרש רש&quot;י, לאדם חשוב כר' יוחנן (לא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה, שבכך הלשון סדורה נכון. וכן הגהתי בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; באו לו רק ייסורין של אהבה. וקשה דהא מסיק &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה נכון לפי מבנה המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]היכא דלא הוה ליה כלל לא הוי ייסורין של אהבה, והרי כמה [צדיקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;והרי כמה '''ביסורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אין להם בנים, וגם יהושע לא מצינו שהיה לו בן &lt;small&gt;{[[מגילה_יד_ב|מגילה יד:]]}&lt;/small&gt;. ואי משום בנות, ר' יוחנן [נמי הוו ליה בנות כדאיתא בפרק בתרא דקידושין &lt;small&gt;{[[קידושין_עא_ב|עא:]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר דהכי פריך, והאמר ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. וטענתו שכנראה נשמט מכתה&quot;י השונים בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ר' יוחנן, ר' יוחנן'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt; דין גרמא דעשיראה ביר אלמא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;הוה&quot;''' והגהתי ל-'''&quot;היה&quot;''' שכך יותר נראה נכון. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; רגיל לנחם אחרים בכך, ואי לא הו[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הוה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; יסורין של אהבה לא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מנחם בה אחרים. והכי נמי פריך &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד נכון לשונית, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרק יש נוחלים &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_קטז_א|ב&quot;ב קטז.]]}&lt;/small&gt; והא[מר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;והא&quot;''', והמסתבר שהכוונה ל-'''והאמר''' כפי שהוא בדיבור המתחיל ובגמ' שלפנינו וברוב כת&quot;י והדפוסים הישנים. וצריך לומר שהיה בדברי רבינו כתוב בגרש כך: '''והא'''' המורה על קיצור המילה &quot;'''והאמר'''&quot;, ומריבוי ההעתקות הושמט הגרש בטעות. ומ&quot;מ ברוב כתה&quot;י של רבינו גם בדיבור המתחיל מובא בלשון &quot;והא ר' יוחנן&quot; בשיבוש. וצ&quot;ל לגרסא זו של דברי רבינו, שרבינו גרס בגמ'  &quot;'''והא א&quot;ר''' יוחנן&quot; כגרסת חלק מכתה&quot;י של הגמ', ומריבוי העתקות הוחלף בטעות מ-&quot;'''&lt;big&gt;א&quot;ר&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; ל-&quot;'''&lt;big&gt;ר'&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; בלבד בכל כתה&quot;י של רבינו.}}&lt;/sup&gt; ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר שמנחם אחרים בכך, ואי[ך]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וזאת מכיוון שמעניין &quot;'''דין גרמא וכו''''&quot; הקשתה הגמ' בבבא בתרא (קטז.) על דבריו של ר' יוחנן שם שאמר בשם רשב&quot;י, דכיצד אמר 
בשם רשב&quot;י בהיפך ממה שסובר במשמעות אמירתו &quot;דין גרמא וכו'&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אין''' קאמר&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt; קאמר התם הקב&quot;ה מעלה עליו [עברה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ' בבא בתרא שם. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;.

ה&quot;ג '''אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות'''. 
ולא גרסינן אין אדם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בכמה כת&quot;י של הגמ', וכן היא הגרסא בחלק מגרסאות מסכת דרך ארץ זוטא פ&quot;ד. ועיין בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א אצלנו שהפנה למסכת שבת נה: בתוס' שם, שמיישבים לשון זו שהיא כלפי רוב בני האדם ביחס לעניין אחר, וא&quot;כ ה&quot;ה גם כאן (המגיה).}}&lt;/sup&gt;, דהא כמה צדיקים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(49ב)'''}}&lt;/sup&gt; זוכים לשתי שולחנות כדאמרינן בפרק בתרא דהוריות &lt;small&gt;{[[הוריות_י_ב|'''י:''']]}&lt;/small&gt;, אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה 

'''ואי משום''' ['''בני'''
. תימה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; והא הוה ליה ר' פדת, כדאמרינן לקמן (בפ' ב')&lt;sup&gt;{{הערה|הוא בפרק ראשון ולא בשני, וא&quot;כ גם אם נגיה זאת אין מקום לומר כאן &quot;'''בפרק א''''&quot; אלא &quot;'''בפרקין'''&quot; כפי הרגל לשונו בכל מקום, ולכך הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_יא_ב|יא:]]}&lt;/small&gt; וכן אורי ליה ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסת הגמ' בכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים שלפנינו, והוא ר' אלעזר בן פדת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; לר' פדת [בריה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגמ' לפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ'. ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; אהבה רבה. וכן בפרק קמא דנדה &lt;small&gt;{[[נידה_ח_א|ח.]]}&lt;/small&gt; ובכמה  &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(50ב)'''}}&lt;/sup&gt;דוכתי&lt;sup&gt;{{הערה|מו&quot;ק כ'''.''', ירושלמי יומא פ&quot;ב ה&quot;ב, מגילה פ&quot;ד ה&quot;י.}}&lt;/sup&gt;. [ו]יש&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לומר, שעדיין לא נולד או שמא נפטר בחיי ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסאות הגמ' בדפוסים ישנים ובכתה&quot;י כדלעיל. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;.

'''וכי עביד''' ['''קב&quot;ה''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה באחד מכתה&quot;י של הגמ' במעט שינוי לשון. ובגמ' לפנינו הגרסא היא &quot;מי '''&lt;big&gt;חשיד&lt;/big&gt;''' קב&quot;ה&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ' (אלא שיש בכתה&quot;י שגורסים כגרסתנו, ויש שגור' &quot;הקב&quot;ה&quot; בדומה. וכן י&quot;ג &quot;מריה דעלמא&quot; או &quot;מרי עלמא&quot;). ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; '''דינא בלא דינא'''. 
הרבה צדיקים יש שלוקין בגופן ובממונן, אבל הם [היו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; יודעים דלא הוה יהיב שבישתא לאריסא והיו רוצים לרמוז&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(51ב)'''}}&lt;/sup&gt; לו שלא יעשה עוד. 

'''שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר'''. 
אבל על הארון שחוצץ בינו ובין הקיר אין לחוש. וכן התיבה שמניחים עלי[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''עליו'''&quot; בלשון זכר, והגהתיו ללשון נקבה בהתאם ל-&quot;'''תיבה'''&quot; שהיא נקבה, דעליה קאי. ותדע, דהלא אומר בסמוך &quot;כיון '''שהיא קבועה'''&quot; בלשון נקבה ביחס לתיבה.}}&lt;/sup&gt; הס&quot;ת &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''יש קורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[כש]קורין ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''בה'''&quot; בלשון נקיבה, והגהתיו ללשון זכר בהתאם ל-&quot;'''ספר'''&quot; שהוא זכר, דעליו קאי.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהיא קבועה שם אינו חושש. 

'''אלא''' ['''אימא''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אומר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;  '''סמוך למטת'''['''י''']&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;למטתו&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. 
כלומר שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל בעומדו &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון הרא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו (סימן ז'). ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;על מטתו&quot;''' ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt;[מ]מטתו. '''ורש&quot;י פירש'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(52ב)'''}}&lt;/sup&gt; שגם לתלמוד תורה לא היה מפסיק, ולא ידענא מנא ליה. והערוך פירש כמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(53ב)'''}}&lt;/sup&gt; פירושים ואינם נכונים. 

'''שנאמר טורף נפשו באפו'''. 
ונפשו לשון תפלה כדכתיב {&lt;small&gt;שמואל א'. [[שמואל_א_א_טו|א', ט&quot;ו]]&lt;/small&gt;} ואשפוך את נפשי לפני ה'. '''פירש רבינו חננאל''' דוקא בבית הכנסת שלהם שהיו רחוקים מן העיר ויש לירא מן המזיקין, ושמא גם בשלנו בלילה. ורבי רגיל&lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שכתב דבריו עוד בחייו של ר&quot;י ולכך הזכיר הנהגתו בלשון הווה. ואפשר שהיית הגרסא &quot;ורבי '''היה''' רגיל&quot; בלשון עבר ונשמטה המילה, וא&quot;כ אחר פטירתו נאמרו הדברים.}}&lt;/sup&gt; להמתין אפי' ביום, ודוקא כשהיה עומד להתפלל.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה לענ&quot;ד שהוקשה לרבינו, שהיאך הבינה הגמ' מכך שנאמר שנגעים &quot;אינן אלא מזבח כפרה&quot; דנגעים הוי יסורים של אהבה, הלא מצינו שהנגעים באו לכפר על עוונות, וא&quot;כ אפשר שמזבח כפרה דנגעים גם כן בא לכפר עוונות ואינן יסורים של אהבה. 
----
 ב. בתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי על עוונות הם באים, אלא שייסורים אלו אינם באים על עוון עצמם אלא עוונות הדור, והוי דומיא דמזבח שמקבל האש והקרבן תמורת עוונות ישראל. ולפי זה משמעות מזבח כפרה הוא, שמכפרים הנגעים על ישראל כמזבח המכפר על כלל ישראל בקרבנות ציבור, דהם עיקר קרבנותיו כיון שקבועים בו.
----
 ג. נראה לענ&quot;ד שבתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי שאפשר שעל חטא היחיד הם באים, אלא שמכל שכן דהוו גם כן ייסורים של אהבה. שהלא אע&quot;פ שישנם ייסורים לא פחות קשים מהם, אעפ&quot;כ כפרה מיוחדת וגדולה יותר נתנה בנגעים שאין בשאר ייסורים, א&quot;כ מכל שכן שיהיו הם ראויים יותר לבוא בתור ייסורים של אהבה להרבות שכר למקבלם יותר משאר ייסורים. שכיון שמטרת הייסורים של אהבה היא להרבות שכר למקבלם, א&quot;כ ודאי שראוי שתינתן האפשרות שיקבלו הצדיקים את הייסורים שמרבים את הכי הרבה שכר שהם הנגעים.
----
 ד. הנראה שרוצה להוכיח שכיוון שנשנו כולם בחדא מחתא, א&quot;כ כשם שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבוא דלכך איסור הכניסה לטמאים נוהג במיקום בית המקדש כיום, א&quot;כ ה&quot;ה גם שיש כיום איסור כניסה למצורעים אף בעיירות המוקפות חומה (הגהות סיני).

== דף ו' ==
===[[ברכות_ו_א|דף ו'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=11&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ככסלא לגיא'''&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיע &quot;'''לאוגיא'''&quot;, וכגרסתנו הוא גם בלשון התוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש (ובתוס' רבינו פרץ בדומה). ובכתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' מופיע או בלשון &quot;לאוגיא&quot; או בלשון &quot;לאגיא&quot;. ואפשר שאכן היית גרסת רבינו &quot;לאגיא&quot; אלא שנשמטה ה-א', או שהיית לרבינו גרסא שונה במשנה ובגמ'.}}&lt;/sup&gt;. 
פרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(54ב)'''}}&lt;/sup&gt; רבי [כעין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש והתוס' שבדף. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כיאן&quot; או באופנים משובשים דומים.}}&lt;/sup&gt; התלמים המקיפים [הערוגה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''המחרישה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן בריש נדרים &lt;small&gt;{[[נדרים_ו_ב|'''ו:''']]}&lt;/small&gt; הדין לגיא להוי פאה. 

'''חד לא מכתבן מיליה בספר זכרונות'''. 
פירוש עם האחרים, אבל בספר לבדו נכתבים. דהא תנן &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ב_א|אבות פ&quot;ב, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt; וכל מעשיך בספר נכתבים, וכל שכן הכא, דמדה טובה מרובה &lt;small&gt;{[[סוטה_יא_א|סוטה יא.]]}&lt;/small&gt;. 

'''וכיון דאפילו תלתא עשרה למה לי וכו''''. 
תימה דבמסכת אבות (תנן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; פרק עקביא &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ג_ו|פ&quot;ג, מ&quot;ו]]}&lt;/small&gt; [תנן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים נכתבה קודם שלא במקומה.}}&lt;/sup&gt; מנין אפילו חמשה, והכא לא דריש מיניה מידי. ואמאי לא מייתי ליה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; וכן נראה נכון. וע&quot;פ זה יש להוסיף ו' קודם המילה שאחרי כן.}}&lt;/sup&gt;(ו)הכא, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם להגהה במילה שלפני, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפרש דכיון דאפילו [בתלתא חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך יש להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;דכיון דאפי' '''בחמש בתלתא''' למה לי&quot;, וניכר השיבוש להדיא.}}&lt;/sup&gt; למה לי. ואומר רבי דחמשה דהתם מיירי (כגון)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהרי כתב &quot;כגון&quot; בסמוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברים שצריך [חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דיינים, כגון בחליצה &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אית ליה&quot; בלבד.}}&lt;/sup&gt;[למאן ד]אית ליה &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_א|יבמות קא.]]}&lt;/small&gt;, [ומדידת עגלה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''המארת שלה'''&quot; או דומה לכך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[סנהדרין_ב_א|סנהדרין ב.]]}&lt;/small&gt; וכיוצא בהם&lt;sup&gt;{{הערה|כתב &quot;המגיה&quot; שבא לרבות סמיכת זקנים, הכולל סמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של ציבור, וסמיכת זקנים כפשוטו שיהיו הנסמכים להקראות בתואר &quot;'''רבי'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ותיסק אדעתין שאינם חשובים אפילו כשאר דין, שאינו צריך אלא ראיה בעלמא, קמ&quot;ל. והכי גרסינן &lt;small&gt;{אבות [[משנה_אבות_ג_ו|שם]]}&lt;/small&gt; מנין שאפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה &lt;small&gt;{[[עמוס_ט_ו|עמוס ט', ו']]}&lt;/small&gt;. פירוש, אותם שצריכים ליאגד יחד דהיינו אגודה שלו, אלמא שכינה ביניהם. ומנין שאפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט, דמשמע שלשה כדאמרינן הכא. ואית דגרסי התם איפכא ולא נהירא, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, כיון שנראה מדבריו שבא להוכיח את שיטתו מכך שדרשו חז&quot;ל לפנינו אחרת ולא מחמת שכך משמעות הכתוב, וכמו שכתב רבינו לעיל בדיבור זה. ואכן הוכיחו התוס' בסוכה באופן זה {יג'''.''', ד&quot;ה בשלש וכו'}, וכך הוא בתוס' הרא&quot;ש שם. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דהא אמרינן הכא] דמבקרב אלהים ישפוט &lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה נכון לשונית לענ&quot;ד, מצד מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ד)משמע שלשה שיושבין בדין. ולפי גירסתם מפרשי [הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;מפר' קא'&quot;''' ובעוד אופנים דומים בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, דמבקרב משמע [באמצע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וכעין זה בתוס' שבדף שם. ובכתה&quot;י של רבינו כתוב כאן &quot;'''חמשה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כלומר חצי העדה שהזכרנו למעלה. ואגודתו משמע שלשה, כמו אגודת אזוב שהיא שלשה קלחים. &lt;sup&gt;{{הערה|משפט אחרון זה כפי שהוא אינו מובן. דמדוע משמע שאגודתו היינו חמשה מחמת שיש חמש אצבעות ביד? אלא בהכרח שנפל שיבוש בדברי רבינו, וצריך לומר כאן בדומה למה שכתבו התוס' ותוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וז&quot;ל התוס' הנ&quot;ל: &quot;'''ושמא אע&quot;ג דבעלמא חשיב' אגודה בשלשה, האי קרא דאגודתו על ארץ יסדה לא מיתוקם אלא בחמשה, משום דכתיב אף ידי יסדה ארץ והיד יש בו ה' אצבעות'''&quot;. אלא שכיון שאין לי שום דרך לדעת את לשונו של רבינו בכדי להגיה, לכן השארתי את דבריו כפי שהם, וכאן אכתוב מה שאני משער שהיית גרסתו. וכך היא: '''ויש מפרשים אגודתו על ארץ יסדה, חמשה, משום דכתיב ואף ידי יסדה ארץ, וחמש אצבעות יש ביד'''.}}&lt;/sup&gt;ויש מפרשים, אגודתו חמשה כמו חמש אצבעות שביד. 

'''ובזרוע עוזו אלו תפילין'''. 
והכי נמי אמרינן בנזיר &lt;small&gt;{[[נזיר_ג_ב|ג''':''']]}&lt;/small&gt; מנין לאומר ימינו שהיא שבועה, שנאמר &lt;small&gt;{[[ישעיהו_סב_ח|ישעיה סב, ח]]}&lt;/small&gt; נשבע ה' בימינו. שמאלו שהיא שבועה, שנאמר ובזרוע עוזו. אלמא זרוע משמע ליה שמאל.

'''תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש'''. 
פירש [רש&quot;י]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש' תוס' רבינו פרץ, והתוס' שבדף בדפוס שונצינו-פיזארו, וע&quot;פ זה היא הגהת הב&quot;ח בדפוס שלנו כפי הנראה. ובכתה&quot;י השונים של דברי רבינו כתוב כאן '''&quot;שברצועותיו&quot;''' בשיבוש. ואומר &quot;המגיה&quot; שכנראה &quot;פי' שברצועותיו&quot; היית זו הגהה בצד הגליון בכת&quot;י קדומים, והכוונה האמיתית בה היית להיות הגהה על מה שכתוב בסוף משפט זה &quot;והדלי&quot;ת בקשר&quot;. והיינו שבאה הגהה זו לומר שהכוונה לדלי&quot;ת שברצועותיו, וסופר טועה חשב שהגהה זו באה לתקן את תחילת הדיבור. דהיינו שבמקום לכתוב &quot;פי' רש&quot;י&quot;, הבין הסופר שהתכוון המגיה שיש לתקן ולכתוב &quot;פי' שברצועותיו&quot;.}}&lt;/sup&gt; רוב אותיות שדי כתובות בו, השי&quot;ן בקומט העור והדלי&quot;ת בקשר. ואין נראה לרבי, דהא אמרינן בפרק בתרא [דמגילה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תשמישי קדושה נרתיק תפלין ורצועותיהן וכו', [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; דלא קרי להו אלא תשמישי [קדושה]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר החיסרון, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; בעלמא. ועוד דבכל התלמוד קורא אותם קשר, כדאמרינן {לקמן ז.} מלמד שהראה לו קשר של תפילין. &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;ואמרינן בשבת וכו'&quot;. אך קשה, שהלא לשון זו היא לשון הממשיכה את הנושא הקודם, וכאן הלא מתחיל קושיא חדשה. לכן הגהתי בהתאם למה שנראה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;[ועוד ד]אמרינן בשבת פרק במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_כח_ב|כח:]]},&lt;/small&gt; לא &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''הכשירו'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;[הוכשרו] למלאכת שמים אלא מין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(55ב)'''}}&lt;/sup&gt; בהמה טהורה בלבד. ואמרינן למאי הלכתא. אילימא לעורן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(56ב)'''}}&lt;/sup&gt;, והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני. אלא לרצועות, והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ואי הוי &lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל בבירור, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכל כתה&quot;י כתוב בשיבוש &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;דלית&quot; .}}&lt;/sup&gt;[ה]דלי&quot;ת [והיו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''והא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מן השם, הוה ליה לאקשויי כמו שמקשה גבי שי&quot;ן, [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, בכתה&quot;י השונים חסר. ואולי אפשר להגיה באופן אחר ולכתוב &quot;'''שמע מינה'''&quot; כמו שאומר רבינו לקמן.}}&lt;/sup&gt; שאינם חשובות מאותיות השם אלא כקשר בעלמא. ועוד אמרינן בבמה אישה &lt;small&gt;{[[שבת_סב_א|שבת סב.]]}&lt;/small&gt; [והרי]&lt;sup&gt;{{הערה|השלמת לשון הקושיא ע&quot;פ לשון הגמ' שם, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; תפילין דמחופה עור, ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו. ומשני, התם משום שי&quot;ן. ומשום דלי&quot;ת [ויו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה דהלא קושיא זו רלוונטית גם ליו&quot;ד. ועוד דאמר אח&quot;כ &quot;שמע מינה שאינם חשובות וכו'&quot; בלשון רבים ומשמע שגם ליו&quot;ד התייחס. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לא [אמר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שמע מינה שאינם חשובות מאותיות השם. מיהו יש לדחות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(57ב)'''}}&lt;/sup&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ד]כיון &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לדברי המרדכי בשם רבינו אלחנן (העתקתים בהערה הבאה), שהובא בהלכות קטנות למרדכי על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר). ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[שניתן ל]התיר(ו)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד. דהלא מתייחס לדל&quot;ת ויו&quot;ד יחד, ולכן לא שייך להשתמש בלשון יחיד.}}&lt;/sup&gt;, כל [זמן שרוצה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ דברי &quot;המגיה&quot; בתור הגהה אפשרית והיא ישרה בעיני. ובמדרכי בשם רבינו אלחנן הנ&quot;ל הובא בלשון: &quot;משום דניתן להתיר בכל עת שירצה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;כל שרואה&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, לא הזכיר [רק]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; השי&quot;ן. &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)על כן פירש רבי, אלו תפילין שבראש לפי שהן בגובה[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון התוס' שבדף. וכן נכון, דראש זכר הוא ולכן אין שייך לומר בגובהה בלשון נקיבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;בגובהה&quot;.}}&lt;/sup&gt; של ראש דנראים לכל, אבל של יד אינן נראים דכתיב לך לאות ולא לאחרים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[לאות]. &lt;sup&gt;{{הערה|לכאורה נראה מיותר, דהלא אמר קודם לכן &quot;על כן פירש רבי&quot; ולכך פשוט שהכל מפי רבו, וא&quot;כ מה בא להוסיף?}}&lt;/sup&gt;מפי רבי. &lt;sup&gt;{{הערה|בהלכות קטנות להרא&quot;ש הלכות תפילין כתוב שספק זה הסתפק רבינו יעקב מאורליני&quot;ש דהוא רבינו תם, וא&quot;כ קשה מדוע רבינו לא הזכיר את שמו. ואפשר דנשמטו מהלשון של רבינו כאן כמה מילים.}}&lt;/sup&gt;מיהו למאי דפריש דאותיות של דלי&quot;ת ויו&quot;ד לא חשיבי, צ&quot;ע אם יוכל להכניס תפילין של יד לבית הכסא כיון שמחופות עור ואין בהן שי&quot;ן, או דילמא לא שנא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ו_ב|דף ו''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=12&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל הקובע מקום לתפלתו'''. 
ואינו הולך פעמים לבית הכנסת זה ופעמים לבית הכנסת זה. אבל בחד בית הכנסת אפילו בשני מקומות שפיר דמי&lt;sup&gt;{{הערה|באגודה כתב וז&quot;ל &quot;פר&quot;י, לאו דווקא בשתי בתי כנסיות, אלא אפילו בבית הכנסת אחד צריך אדם לייחד לו מקום. וכן מוכח בירושלמי פרק תפילת השחר&quot;. ויש שהוכיחו מכאן שזוהי דעת ר&quot;י, וא&quot;כ תמוה על דברי רבינו שלא נקט דעת רבו. אבל אפשר שהיה זה גדול אחר שבעל האגודה הכיר שגם הוא נקרא רבינו יצחק. וזוהי למעשה מחלוקת ראשונים האם דווקא בשתי בני כנסיות או אפי' בבית כנסת אחד. ודעת תוס' חכמי אנגליה בשונה מרבינו, שאפי' בבית כנסת אחד לא ישנה מזוית לזוית.}}&lt;/sup&gt;, דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד_ד|הלכה ד']]}&lt;/small&gt;, צריך אדם ליחד מקום &lt;sup&gt;{{הערה|רוב כתה&quot;י גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''בית הכנסת&quot;, אך אין זו הגרסא הנכונה לענ&quot;ד, לא כאן ולא בדברי הרא&quot;ש בתוספו' ובפסקיו שנסמך על דברי רבינו. וזאת מכיוון שאם נאמר כך, נמצא שהגמ' מורה שיש לאדם לייחד לעצמו מקום בתוך בית הכנסת להתפלל בכדי שיתפלל במקום אחד תמיד, וא&quot;כ זוהי ראיה לסתור דבריו ולא לסייע. ו-&quot;המגיה&quot; הגיה את דברי רבינו, והוסיף על דבריו בכדי ליישב קושיא זו. אך אין צורך כפי שאמרתי.}}&lt;/sup&gt;לבית הכנסת, שנאמר, ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם &lt;small&gt;{שמואל ב'. [[שמואל_ב_טו_לב|ט&quot;ו, ל&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה. 

'''אגרא דפירקא ריהטא'''. 
פירש רש&quot;י זהו עיקר שכרם, שיש בני אדם שאין מבינים הדרשה מפי הרב. וקצת תימה, דר' זירא גופיה קאמר לעיל &lt;small&gt;{בדף זה}&lt;/small&gt; דמריש הוה אמינא דמחללי שבתא כי רהטי, &lt;sup&gt;{{הערה|ישנם שינויי גרסאות בכתה&quot;י של הגמ' ביחס למי אמר את המימרא של &quot;מריש הוה אמינא&quot; לעיל. וכן יש שינויי גרסאות ביחס למי אמר את המימרא הנוכחית. ולפי שינויי גרסאות אלו אין קושיא כלל (&quot;המגיה&quot; בשם אביו).}}&lt;/sup&gt;ועתה אומר שאין [להם שכר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''להשתכר'''&quot;בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; רק במרוצתם. ורבי מפרש אם רוצה לעשות מצוה כמאמרה בלי חסרון, יעשה כל הדברים שבסמוך.

'''אגרא דבי טמיא''' &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה, ובמקום הוכנס כאן בטעות ד&quot;ה &quot;למאן דגריס בבית אפל&quot; (שהצגתיו במקומו הראוי לו לעיל בדף ג' עמ' א'), ואח&quot;כ ממשיך בענין התוס' שלנו במילים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''עושה המצוה וכו'. ולכך הגהתי דיבור זה בהתאם למה שצריך להיות כתוב.}}&lt;/sup&gt;['''שתיקותא'''.
אין נראה לפרש דמיירי באבל ושותק ומקבל שכר כדכתיב וידום אהרון&lt;sup&gt;{{הערה|בא רבינו לאפוקי מפירושם של כמה ראשונים שאכן מפרשים את הדברים כך (מדרש שכל טוב, הראב&quot;ן, הערוך ועוד).}}&lt;/sup&gt;, דכל הני מיירי במי ש]עושה המצוה, והאבל אינו עושה שום מצוה. ומפרש רבי שהבאים בבית האבל לנחמו יושבים ושותקים ומקשיבים לדברי הגדול הבא לנחם אותו, ואם היו מדברים האחרים&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא בכל כתה&quot;י, אבל הלשון נשמעת לא ישרה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ואם היו '''האחרים מדברים'''&quot; בהיפוך לשון. או שמא היה כתוב &quot;ואם היו מדברים '''בדברים אחרים'''&quot; והושמטה בטעות המילה '''&quot;בדברים&quot;''' מחמת דימיון המילים &quot;מדברים, בדברים&quot;.}}&lt;/sup&gt; אין זה כבוד ותנחומין לאבל. וטמ[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; על שם עצמות המת, כמו שפירש רבינו שלמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(58ב)'''}}&lt;/sup&gt; בפירוש חומש  , &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כותב (בשם אחרים שכתבו) בשם ספר עוטה אור (חובר על תרגום אונקלוס, דפוס וילנא שנת תר&quot;ג) שדברי רש&quot;י מוסבים על &quot;אנחנו טמאים '''לנפש אדם'''&quot; {במדבר ט', ז'}, והודפסו בטעות על הפסוק &quot;וכל טמא לנפש&quot; {במדבר ה', ב'}. ולגבי אונקלוס שם {במדבר ה', ב'} שכתוב בו &quot;לטמי נפשא '''דאינשא'''&quot; על אף שלא הוזכר בפסוק &quot;אדם&quot;, כתב &quot;המגיה&quot; שאכן בדפוסים ישנים של אונקלוס ליתא למילת &quot;אינשא&quot; בתרגומו שם. ואני מוסיף על דבריו, שאף בתאג'ים (שהם חומשים תימניים המבוססים על כת&quot;י תימניים עתיקים של החמישה חומשי תורה) לא מוזכר &quot;אינשא&quot; בתרגום אונקלוס כבספרים הישנים שהזכיר המגיה. ולכן מסיק &quot;המגיה&quot; שיש להגיה דברי רבינו (וכן בתוס' הרא&quot;ש) ולכתוב &quot;'''לנפש אדם'''&quot; במקום גרסת כתה&quot;י שהיא &quot;'''בעצם אדם'''&quot;. וכך הגהתי שהדברים מסתברים. וכן בהמשך יש להגיה ולכתוב &quot;'''ל'''טמי נפשא דאינשא&quot;, ולא &quot;'''ב'''טמי&quot;. וזאת בהתאם לגרסת התרגום בפסוק של במדבר ט', ז'.}}&lt;/sup&gt;[לנפש] אדם &lt;small&gt;{[[במדבר_ט_ז|במדבר ט', ז']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;[ל]טמי נפשא [דאינשא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת אונקלוס שלפנינו, וכן הוא מצוטט בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;, לשון עצם [אדם]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי מילה זו בכדי להתאים הלשון לפירוש רש&quot;י על החומש שלפנינו. וז&quot;ל רש&quot;י בחומש: דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אומר אני שהוא לשון עצמות '''אדם''' בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt; בלשון ארמי. וכן במדרש, אנדריאנוס שחיק טמיא, פירוש שחוק עצמות. ובערוך פירש טמא, אבל. באטב&quot;ח האל&quot;ף טי&quot;ת, ובאלב&quot;ם המ&quot;ם נעשית בי&quot;ת והלמ&quot;ד אל&quot;ף.

'''כל המתפלל אחורי בית הכנסת'''.
פירש רש&quot;י, שכל בתי כנסיות שלהם פתחיהם למזרח, כדתניא בתוספתא דמגילה &lt;small&gt;{[[תוספתא/מגילה/ד|פרק ד', י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ואחוריהם היו למערב&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת רש&quot;י שעל הרי&quot;ף. וכתב &quot;המגיה&quot; דאף ברש&quot;י כת&quot;י הוא כפי שגרסו התוס', אך בגרסת רש&quot;י שלפנינו על הגמ' אינו כך.}}&lt;/sup&gt;. והמתפלל אחורי בית הכנסת, זהו שהופך פניו למערב ואחוריו לכותל מערבי של בית הכנסת ששם משתחוים הצבור. וק&quot;ל, דהא משמע שלא היה דומה כשתי רשויות אם &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(59ב)'''}}&lt;/sup&gt; הופך פניו כלפי הרוח שהופכים הצבור פניהם. (וא&quot;ר)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר כיון שכבר כתב בסוף הדיבור דהוא &quot;מפי רבי&quot;. ועוד  שהוא אינו מתחיל עניין חדש בכאן, אלא בא להשלים דבריו ולומר מדוע משמע שאין זה נראה כשתי רשויות. שבלא דברים אלו לא ברור מניין משמע לו כך. ויש כת&quot;י שגרס &quot;ואית דאמרי&quot;. ומ&quot;מ גם גרסא זו אינה נראית, דאין לשון זו שייכת בכאן שהרי זה המשך הקושיא, ועוד שאין זה הרגל לשון בעלי התוס'. &quot;והמגיה&quot; כתב שאפשר שהלשון &quot;אית דאמרי&quot; היה כתוב בגליון, ובא להעיר שמה שכתב רבינו לפני כן &quot;וק&quot;ל&quot; יש גרסאות שגורסות &quot;ואין דאמרי&quot; ונשתרבב בטעות לתוך דברי רבינו. אך גם זה אינו נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; שלפי שיטת התוספתא משמע שהיו משתחוים למערב, או משום דילפינן ממשכן כמו שנאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(60ב)'''}}&lt;/sup&gt; שם שפתח המשכן היה למזרח, או לפי שהיתה ירושלים במערב[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לגרסת התוס' בעירובין י&quot;ח ע&quot;ב, בד&quot;ה ולא אחורי בית הכנסת וכו'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דבעינן והתפללו אליך דרך ארצם &lt;small&gt;{מלכים א'. [[מ&quot;ג_מלכים_א_ח_מח|ח', מ&quot;ח]]}&lt;/small&gt; כדלקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;. וא&quot;כ, אם היה עומד אחורי בית הכנסת ופניו למערב אז היה עושה כדרך שהעם עושים, אבל אם היה הופך פניו, אז היה דומה לשתי רשויות. על כן יש לפרש, דאחורי בית הכנסת קרוי מי שהוא אחורי העם במזרח בית הכנסת לאותם שמשתחוים למערב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(61ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואפילו הפתח למזרח&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(62ב)'''}}&lt;/sup&gt;, קורא אחורי בהכ&quot;נ לפי שהוא אחורי העם. וכפירוש זה משמע בפרקין לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח''':''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בפרק הרואה&quot; בשיבוש, והוגה בהתאם ללשון הנכונה לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ו]בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; דקאמר אסור [לעבור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בלשון הגמ' שלפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' (למעט בכת&quot;י שגורסים בלשון הילוך). ובכל כתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''לעמוד'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. ומסיים בה, הני מילי דליכא פיתחא אחרינא, פירוש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(63ב)'''}}&lt;/sup&gt; שדומה שהוא לפני הפתח ואינו חושש ליכנס. משמע שבאותו צד שקורא אחורי בהכ&quot;נ, באותו צד הוי הפתח. והפתחים היו לצד מזרח, שהיו מתפללים לצד מערב. מיהו קשה, דלשון אחורי בהכ&quot;נ &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[משמע כמו] (ו)אחורי המשכן, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד דבלא זה הלשון נשמעת חסרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע שקרוי אחורים (אחורי)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. וכן הוא בלא זה בתוס' חכמי אנגליה. אך בתוס' הרא&quot;ש נקט בהיפך, דהיינו שנקט לשון &quot;אחורי&quot; בלבד בלא מילת &quot;אחורים&quot;. אך היותר נראה לשונית נכון לענ&quot;ד בכאן, אם ננקוט לשון &quot;אחורים&quot; כלשון תוס' חכמי אנגליה.}}&lt;/sup&gt; אותו צד שהופכים את פניהם, כדפירש רש&quot;י. ולפירוש רש&quot;י, הא דקאמר כי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה, אע&quot;פ שאינו הופך פניו לצד אותו הרוח ששם הופכים הצבור פניהם, לא מיחזי כשתי רשויות כיון שכולם הופכים פניהם כלפי הארון &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש מסיים כאן במילים &quot;ששם התורה מונחת&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כדאמרינן נמי במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, שמארבע רוחות הופכים פניהם לצד הכפורת. מיהו יש לפרש, לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(64ב)'''}}&lt;/sup&gt; ששם השכינה על הכפורת בבית קדשי הקדשים. מפי רבי.

'''בדובר'''.
הערוך &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ב)'''}}&lt;/sup&gt;גריס &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ג)'''}}&lt;/sup&gt;בדבד&lt;sup&gt;{{הערה|בדפוס וילנא בגליון (למטה ממסורת הש&quot;ס) כתוב שגרסת הערוך היא &quot;'''כ'''דובר&quot; ב-כ' כפי גרסת כמה גאונים וראשונים, וכגרסת דפוס וילנא והגמ' שלפנינו. אך לפנינו בערוך מופיע &quot;'''ב'''דובר&quot; ב-ב', וכן היא גרסת כמה מכתבי היד הישנים של הגמ'. ובדברי רבינו נמצאו שתי גרסאות בכתה&quot;י, יש שגורס &quot;בדובר&quot; בד&quot;ה, ויש שגורס &quot;כדובר&quot;, ובהתאם לגרסא שתבחר יש להגיה את גרסת הערוך להיפך. ולי אין אפשרות להכריע בזה ובחרתי אחת מהן. ובכתה&quot;י של רבינו שלפנינו כתוב &quot;בדבר&quot; או &quot;בדבד&quot; תלוי בכת&quot;י בשיבוש כפי הנראה, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; בדלי&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|תימה, מה בא לאפוקי? הלא גם גרסת רבינו בדלי&quot;ת היא. ואין לומר שבא לאפוקי מהאות ר', כיון שעיקר השינוי בגרסת הערוך הוא באות הראשונה אם גורסים ב-כ' או ב-ב' (כנ&quot;ל בהערה הקודמת) והיה לו להזכיר שינוי זה דהוא עיקר שינוי הגרסא. ולפי&quot;ז נראה לומר שאין שינויי גרסא בין גרסת רבינו והערוך באות הראשונה, דשניהם נקטו הלשון ב-ב' או ב-כ' בתחילה, וכל השינוי הוא רק באות האחרונה. דלגרסת רבינו גורסים &quot;בדוב'''ר'''&quot; או &quot;כדוב'''ר'''&quot; (בהתאם לשינויי הגרסאות השונות בכהת&quot;י כנ&quot;ל בהערה הקודמת). ולערוך גורסים &quot;בדוב'''ד''' או כדוב'''ד''' (לפי הגרסאות השונות כנ&quot;ל). ואכן בחלק מכתה&quot;י גורסים &quot;בדבד&quot; כנ&quot;ל בהערה הקודמת, ואולי זה שיבוש של &quot;בדובד&quot;. אך מדברי הערוך שהביא ראיה מלשון הערב (ראה הערה הבאה), משמע קצת דאינו כך. ובכל מקרה אין מקום להכריע בדבר כנ&quot;ל בהערה הקודמת, וישמע חכם ויוסף לקח.}}&lt;/sup&gt;, ופי' אחוריך בלשון ערבי&lt;sup&gt;{{הערה|כותב שם הערוך שבלשון ערבי אומרים &quot;מוסתדבר&quot; שפירושו לאחורנית. וזה חיזוק לכך שגירסת רבינו כאן היית בדובר או כדובר, ולא בדבר או בדבד כגרסא שבכתה&quot;י של רבינו שלפנינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''כרום זלות לבני אדם'''. 
פשטיה דקרא מפרש רבינו יעקב, סביב רשעים יתהלכון כרום זלות, כלומר הרשעים מתקנאים כשרואים &lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד שיש לגרוס בלא האות כ' בהתאם ללשון המשפט, ולכך הקפתיה.}}&lt;/sup&gt;(כ)שירום זלזול מבני אדם, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית, אך אינו בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;[ו]מבקשים עליו תחבולות להזיקו. ועל עצמו היה דוד אומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(66ב)'''}}&lt;/sup&gt; כן&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כותב רש&quot;י שם: '''כרום זלות לבני אדם'''. מקנאתם שעינם רעה בגדולתי, שנלקחתי מאחרי הצאן למלך. וזהו פתרונו: כרום זלות לבני אדם, כשמתרומם איש הזולל בעיני ב&quot;א. וזהו דוגמת האמור במקום אחר אבן מאסו הבונים. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר פירש, כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם. וכן הוא בתרגום בהדיא, עלקא דמצצא דמא דאינשא, וכן פירש בנו רבינו שמואל. ומנחם פירש &lt;small&gt;{מחברת מנחם, ערך זל, דף 78}&lt;/small&gt;, כרום לשון ראם&lt;sup&gt;{{הערה|וז&quot;ל מחברת מנחם: '''כרום זלות לבני אדם'''. כלם בעלי נפש המה, בלענים וגרגרנים. וכה פתרון סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם. זלות הוא מגזרת זולל. ורום מגזרת ראם ורים. וכה תוכן פתרון הפסוק, סביבות העני יסובו רשעים לבלעו חנם, ויהיו בליעה לבני אדם, ויהי הדל למו למאכל. אכלו שארו, ויפשיטו את עורו מעליו ועצמותיו פצחו וכו'. הן נמצא ראם ורים ורום ענין אחד להם. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;.

'''ולא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
תימה למה נקרא תפלת המנחה, &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' על דף בפסחים קז'''.''' כותבים לשון שאלה זו בד&quot;ה '''&quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' כמו שהגהתי כאן. אך בכת&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן '''&quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' ואינו נראה לשונית נכון.}}&lt;/sup&gt;[ד]אי משום מנחת הערב, כמו כן בבקר יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(67ב)'''}}&lt;/sup&gt; מנחה. ושמא לפי שתפלת שחרית וערבית יש להם שם אחר, נקראת &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(68ב)'''}}&lt;/sup&gt;[זו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לו'''&quot;. ומכל מקום אפשר שצריך להגיה &quot;נקראת '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; על שם המנחה. או שמא לפי שאליהו נענה בה, או משום דשל שחרית זמנה מבבקר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(69ב)'''}}&lt;/sup&gt; [וזו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''או'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; עיקר התחלת זמנה בשעת המנחה. ובירושלמי דפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד|הלכה א']]}&lt;/small&gt; קאמר, תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וכו', הכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה, והכא את עביד שתי שעות ומחצה. ופירש ה&quot;ר אלחנן שכך ר&quot;ל, וכי נחלק בתפלת המנחה כמו כן, שבערב פסח נמהרנה ובשאר ימים נאחרנה. ומשני, אמר ר' יוסי לא הוקשה תפלת המנחה אלא לקטורת, שנאמר &lt;small&gt;{[[תהלים_קמא_ב|תהלים קמא ,ב']]}&lt;/small&gt; תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. כלומר, קטורת זמנה קבוע בערב הפסח כמו בשאר ימים. ומשמע דלקטורת מדמי לה התם, ומכל מקום נקראת מנחה על שהיא סמו[כה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לתקן ללשון נקבה, כיוון שמדבר על תפילה שהיא נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''סמוך'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; למנחה&lt;sup&gt;{{הערה|ויש להוסיף ולדקדק שתפילות כנגד תמידין תקנום, ולכך בודאי שתפילת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים. אבל מכל מקום לעניין קביעות הזמן קבעוה ע&quot;פ זמן הקטורת שהוא קבוע (המגיה). והיינו שלקטורת שהיא מסדר התמיד יש זמן קבוע כל השנה, בשונה מקרבן התמיד דבין הערביים שישנם זמנים שמקדימים אותו לפי הצורך. ולכך העדיפו את זמן הקטורת לעניין קביעות זמן מנחה.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תפלות כנגד תמידין תקנום, וקאמר דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, מכל מקום יכול להיות דמדסמכי מנחה אקטורת, שהכל הוא מסדר התמיד. וגם קטורת קודמת לנסכים, ומנחת נסכים היא עם הנסכים כדמשמע ביומא &lt;small&gt;{[[יומא_לג_ב|לג:]], [[יומא_לד_א|לד.]]}&lt;/small&gt;.

'''לא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
לפי שהיא גמר תפלות היום, משמע שהיא עת רצון יותר.
----

===ביאורים===
 א. בד&quot;ה '''תניא ר' אליעזר הגדול''' וכו':
 1. בקושיא &quot;דלא קרי להו את תשמישי קדושה בעלמא&quot;. תריץ רבינו אלחנן בנו של ר&quot;י שהביאו המרדכי בהלכות קטנות על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר), שהמדובר הוא ברצועות מנותקות מן התפילין או ברצועות המחוברות לתפילין שבלו ואינן כשירות, שבאופן זה רצועות אלו הן תשמישי קדושה בעלמא. אבל במחוברות לתפילין כשירות, הרי הן קדושה גמורה.
 2. בקושיא &quot;דבכל התלמוד קורא אותם קשר&quot;. הכוונה בזה, שמכך שבמקום לקרוא לקשר ה-ד' בתפילין של ראש &quot;דל&quot;ת של תפילין&quot; (כשם שקורא לשי&quot;ן שבתפילין של ראש) קראו לזה &quot;קשר של תפילין&quot;, משמע שאינם אלא קשר בעלמא ואין להם חשיבות של קדושה עצמה. אך הרמב&quot;ן והרשב&quot;א כתבו דאכן הן קדושה עצמה, אלא שכיון שאינם בכתיבה כשי&quot;ן, לכך לא חשיבי אלא כקשר בעלמא ולא ככתיבת האות עצמה. ומשום כך נקרית &quot;קשר של תפילין&quot;.
 3. ובקושיא &quot;דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא מין בהמה טהורה&quot;. הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ענו, דכיון שאינם בכתיבה אלא בקשירה, לכן אינם חשובות בכלל תורת ה'. ומשום כך צריך ללמוד את הצורך בבהמה טהורה ממקום אחר, אבל אכן קדושה ממש הן. ע&quot;כ תוכן דבריהם. ורבינו אלחנן המובא במרדכי הנ&quot;ל תירץ, שכיון שיכול להתירו כל עת שרוצה, לכן אין אפשרות ללמוד עליו את הצורך להיות מבהמה טהורה מכח הפסוק תורת ה'. ע&quot;כ תוכן דבריו. אלא שרבינו אלחנן לא ביאר מדוע, וכנראה שהוא מאותו טעם שכתבו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, דהיינו כיוון שאינו בכתיבה אלא בקשירה שאפשר להתירה כל עת שרוצה. ולכך אינו חשוב אות ממש שאפשר ללומדה מתורת ה'.

 ב. &quot;המגיה&quot; כתב, שהספק הוא האם אסרו להכניס גם את התפילין של יד מחשש שיטעו ולא יבדילו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, או שמא לא חששו ומותר להכניס תפילין של יד. ודעת הקדוש מקורביל שמותר להיכנס בתפילין של יד לבית הכסא (תוס' שבדף בשבת סא. ד&quot;ה דילמא וכו').

 ג. בד&quot;ה '''ולא נענה אלא''' וכו':
 נראה להסביר בכוונת התירוצים כאן, כך:
 1. ושמא לפי שתפילת שחרית וערבית ניתן להם שם אחר, לכך קראוה על שם המנחה. ונ&quot;ל בפירוש הדברים: ששחרית נקראה על שם זמנה שהוא בשחריתו של יום. וערבית נקראה על שם זמנה שהיא בעירובו של יום. אבל מנחה זמנה לכתחילה מתחילת זמן מנחה קטנה, וא&quot;כ על שם מה יקראו שמה? לכך נתנו לה את שמה על שם המנחה של תמיד של בין הערביים שזמנה ברוב השנה בזמן מנחה קטנה.
 2. או שמא לפי שאליהו נענה בזמן בה, שנאמר ביחס לזמן ההוא ויהי בעלות המנחה, לכך קראו לתפילת הצהרים על שמה משום דהיא עת רצון {ע&quot;פ התוס' בפסחים קז.}.
 3. או משום שתפילת שחרית נקראת כיוון שזמנה מוקדם בבוקר בזמן התחלת הקרבת תמיד של שחר, אבל תפילת הצהרים עיקר זמנה נוהג בזמן קרבן המנחה שהוא סוף קרבן התמיד של בן הערביים, לכך נקראתה תפילת הצהרים על שם קרבן המנחה. 
 (ויש להעיר, שמצינו כתוב אצל יעקב אבינו כשפגש בעשו &quot;ויאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת '''מנחתי''' מידי&quot; ותרגם אונקלוס &quot;וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל '''תִּקְרוּבְתִּי''' מִן יְדִי&quot;. ומכאן שהמנחה המדוברת שהיית כוללת בהמות הייתה נקראת &quot;קרבן&quot;, שמנחה היא מתנה של ריצוי. וא&quot;כ אפשר שאף קרבן התמיד של בין הערבים נקראת בלשון מנחה, שקרבן התמיד הוא מתנה של ריצוי כלפי מעלה. וכן ראיתי שכתבו המפרשים במעשה דאליהו בהר הכרמל, ש-&quot;ויהי בעלות המנחה&quot; הכוונה לקרבן התמיד של בן הערבים).
 4. לעניין מדוע זמנה של תפילת המנחה היא בסוף קרבן תמיד של בין הערביים ולא בתחילתו. כתב הירושלמי שהוא משום שהוקשה תפילת הצהרים לקטורת &quot;תכון תפלתי  קטורת לפניך וכו'&quot;, וכיוון שהקטורת מוקטרת כל השנה באותה שעה, העדיפו לקבוע זמן המנחה בשעתה. אבל כיוון שזמן תפילת הצהרים היא בסמוך לזמן הקרבת המנחה, לכך נקראת התפילה על שם המנחה (ואפשר שהסיבה שלא קראה תפילת הקטורת, משום שרצה לקוראה על שם קרבן, וקטורת אינה קרבן). ואע&quot;ג שאמרנו תפילות כנגד תמידין תקנום, ותפלת הצהרים כנגד תמיד של בן הערבים היא. אפשר לומר שכיוון שהקטורת סמוכה לנסכים בפסוק ואף נעשית קודם לה בסמוך, שהקטורת נעשית בין תמיד של בין הערביים לנסכיו, לכך נמצא שהכל הוא מסדר קרבן התמיד של בן הערבים ושפיר הוי כנגד תמיד של בן הערבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ז' ==
===[[ברכות_ז_א|דף ז'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=13&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שיעברו פנים של זעם'''. 
ולפי זה יש לפרש אם אין פניך הולכים &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שמות ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, אם לא יעברו פנים של זעם. ולפי הפשט קשה לדברי פירוש רבינו שמואל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ה)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ש]תחלה אמר לו הקב&quot;ה הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי וגו' &lt;small&gt;{[[שמות_לב_לד|שם ל&quot;ב, ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ומשה השיבו הודיעני נא את דרכיך &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יג|שם ל&quot;ג, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, שתלך אתה עמנו ואני אחריך. והקב&quot;ה השיבו פני ילכו &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יד|שם ל&quot;ג, י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, אני בעצמי אלך לכבש המלכים. [והניחותי לך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהנחתי לך'''&quot;, והגהתי זאת על פי סדר לשון הפסוק, שהלא רבינו כאן מפרש והולך על פי סדר הפסוק. וגם הלשון &quot;שהנחתי לך&quot; אינו מסתדר מצד העניין.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, כלומר אניח [לך מאויבך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אניח '''אותך בא&quot;י'''&quot;, והוגה בהתאם לכתוב בפירוש הרשב&quot;ם על התורה.}}&lt;/sup&gt;, כמו &quot;עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם&quot; &lt;small&gt;{[[יהושע_א_טו|יהושע א', ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. פני ילכו, כמו &quot;ופניך הולכים&quot; בקרב דאבשלום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שבשני הראיות מיהושע ומשמואל שהביא כאן, רוצה להוכיח שהלשון &quot;פני ילכו&quot; והלשון &quot;והניחותי לך&quot; מתייחסים לעניין מלחמה. וא&quot;כ ממילא זה מוכיח את פירושו של רשב&quot;ם, שמה שביקש משה ומה שנענה לו הקב&quot;ה הכל מתייחס לכך שהקב&quot;ה ילך למלחמה לפניהם.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יז_יא|שמואל ב'. י&quot;ז, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;. ומשה אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שם ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, והקב&quot;ה [כבר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, בהתבסס על מילה מחוקה שנראית כמו &quot;אשר&quot; בכת&quot;י ניו יורק, שאפשר מסברא לומר שהיה כתוב &quot;כבר&quot; ונשתבש. וכיון שלא היה נראה לסופר הלשון &quot;אשר&quot; בכאן, מחקה. ובכל מקרה נראה נכון להוסיפה, דהלא כאן הוא סיום הקושיא, ובלא המילה &quot;כבר&quot; אינו נשמע כך. ועוד דכך הוא בדומה ללשון רבותינו בעלי התוס' על התורה שכתבו &quot;והלא כבר נתרצה לו&quot;. אך בשאר כתה&quot;י השונים אין לה זכר.}}&lt;/sup&gt; נתרצה לו.

'''וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמנת אלפים וכו''''. 
ורבינו יעקב&lt;sup&gt;{{הערה|זהו רבינו יעקב בן מאיר דהוא רבינו תם, רבו ודודו של רבינו יצחק הזקן (ר&quot;י) שהיה רבו של רבינו.}}&lt;/sup&gt; הגיה &lt;small&gt;{ספר הישר סימן רצ&quot;ג}&lt;/small&gt; על פי התוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא/ברכות/א|פ&quot;א, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, אחד מרבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות ועשרים [וארבעה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כתב להגיה '''&quot;כ&quot;ד&quot;''' דכך מדויק על פי החשבון שיכתוב רבינו מיד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כ&quot;ח'''&quot;, ואין זה נכון על פי החשבון הנ&quot;ל. ואני המרתי את האותיות למספרים בכאן.}}&lt;/sup&gt; בשעה&lt;sup&gt;{{הערה|העיר &quot;המגיה&quot; דבתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} גרס &quot;וכמה רגע אחד מה' ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות ומ&quot;ח בשעה&quot; (ולפנינו בע&quot;ז הגרסא אחרת). והעיר עוד דכגרסת רבינו אלחנן נמצא גם בכת&quot;י קמבריג' שם, וכן במדרש הגדול במדבר פ' כ&quot;ג ועוד. והוסיף שלפי ברייתא קדומה שהובאה בפירוש לספר יצירה לר&quot;י ברצלוני עמ' 244, נמצא מספר זה מדוייק.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''קתני&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ד]קתני התם , &lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה של &quot;השעה אחת מכ&quot;ד ביום&quot; אינו מופיע בתוספתא שלפנינו, והגר&quot;א הגיה בירושלמי (שיוזכר לקמן בדיבור זה) לשון תוספתא זו כך {המגיה}.}}&lt;/sup&gt;השעה אחת&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י כתוב &quot;'''אחד'''&quot; בלשון זכר בכל לשון התוספתא, למעט כת&quot;י אחד שבמקום לכתוב אחד כתב א'. וכיוון שאפשר לומר לפי כת&quot;י זה שהכוונה ל-&quot;אחת&quot; בלשון נקיבה, נקטתי לשון זו שנכונה יותר ביחס לרוב לשון הברייתא, למעט ביחס ל-&quot;רגע&quot; דהוא זכר. וכן הוא בלשון התוספתא שלפנינו (אלא ששם גם ביחס ל&quot;רגע&quot; שהוא זכר נאמר &quot;אחת&quot; בלשון נקיבה ההיפך מכאן).}}&lt;/sup&gt; מכ&quot;ד ביום, העונה אחת מכ&quot;ד בשעה, העת אחת מכ&quot;ד בעונה, הרגע אחד מכ&quot;ד בעת. וזה עולה למה שהגיה רבינו יעקב, ודוק ותשכח. ומיהו אומר רבי דבירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt; גרסינן לתרוייהו, דיש רגעים גדולים וקטנים. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכעין זה בתוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {שם}.}}&lt;/sup&gt;[ו]כן יסד ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אל'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''עזר&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; קליר, &lt;sup&gt;{{הערה|זהו חלק מסילוק לפיוט קדושתא הנאמרת בשבת שקלים בשלש ברכות הראשונות של תפילת העמידה, וחלק זה הוא מהפיוט שבתוך הקדושה עצמה {ראה חלק פיוט זה בספר &quot;פיוטים לארבע פרשיות&quot; הוצאת מכון &quot;ממלכת כהנים&quot; - ניו יורק, עמ' ל&quot;ד}. ומתחיל פיוט קדושתא זה בחזרת העמידה אחר &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot;, במילים &quot;מסוד חכמים ונבונים&quot;.}}&lt;/sup&gt;ורגעי העונה כעונות כל היום, [זוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה הלשון, ובהתאם ללשונו בהמשך. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''וזהו'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; גרסת התוספתא. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים, &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)זוהי גרסת הספרים שלנו. 

'''רגע כמימריה &lt;sup&gt;{{הערה|זוהי גרסת רבינו, וכן הוא בכמה כת&quot;י ישנים. וכן ברש&quot;י לפנינו גרס כגרסת רבינו, אלא שגרס &quot;'''מאי קרא'''&quot; במקום '''שנאמר'''. אך בגמ' לפנינו יש כאן תוספת לשון '''ומנא לן דרגע רתח''' שנאמר כי וכו', ובדומה לזה בע&quot;ז {ד''':'''} בלשון '''ומנא לן דרגע הוה ריתחיה'''. וראה בתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} שמזכיר את שתי הגרסאות הללו. וישנם עוד שינויי גרסאות נוספים בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;שנאמר כי רגע באפו'''. 
תימה, היכי משמע מכאן רגע כמימריה. ואי הוה גרי' וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו, אי נמי חבי כמעט רגע &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(70)'''}}&lt;/sup&gt;עד יעבור זעם. ובתר הכי גר' וכמה רגע כמימריה, הוה ניחא טפי. ואם תאמר, מה היה יכול לומר בלעם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(71)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה מועטת כזו. ויש לומר שהיה יכול לומר כלם. מיהו לא משמע הכי, אלא כיון [שמתחיל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא בהתאם לגרסת בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שמתקבל'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; קללתו באותה שעה היה מזיק [אפילו לאחר כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון התוס' שבדף, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;. וכן משמע באגדת חלק &lt;small&gt;{[[סנהדרין_קה_ב|סנהדרין קה''':''']]}&lt;/small&gt;, מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, שבקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(72)'''}}&lt;/sup&gt; מדרשות, ולא תמשך מלכותם וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_6|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וגם נראה שלא היה יכול להמית אומה שלימה, דא&quot;כ היה בו כח להחריב העולם. אלא היה יכול להזיקם בקללתו הרבה.
 
'''בתלת שעי קמייתא'''. 
פירש ה&quot;ר שמעיה דהיינו שעה שלישית שמלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה כדאמרינן בסמוך, שהרי הם עומדים בשעה שלישית כדאמרינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_א|ד'''.''']]}&lt;/small&gt;. והא דאמרינן בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד, דילמא איכא ריתחא וכו'. ואע&quot;פ שאינו כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(73)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה שלישית &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שהיה כתוב בכאן &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, וראיתי באחד מכתה&quot;י של רבינו שיש רווח בין המילים &quot;בשעה שלישית&quot; לבין המילה &quot;כיון&quot;. ולכן אפשר לומר שנחסרו שם כמה מילים או שלא היה ברור למעתיק ולכן השאיר חלק. ומכח כך אפשר להעמיד ולומר שהלשון של רבינו היית: &quot;ואע&quot;פ שאינו כי אם בשעה שלישית &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, כיון שהריתחא בא (אחריך) [אחרי כן]. וזה מתאים לפירוש תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {ד'''.''').}}&lt;/sup&gt;, כיון שהריתחא בא [אחרי כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כנלע&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אחריך'''&quot; או &quot;אחריו&quot;.}}&lt;/sup&gt; לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שנשתרבב לכאן לשון &quot;לאו אורח ארעא&quot; מהדיבור הבא. דאם היה אומר דהוא מטעם שמא תדחה תפלתו, הוה ניחא. אבל מטעם דאינו דרך ארץ להתפלל קודם שעת הכעס, זה אינו מובן. והטעם הנראה יותר הוא מהטעם שכתב רבינו אלחנן במסכת ע&quot;ז {שם}, דשמא ימשך בתפילתו ותגיע שעה שלישית.}}&lt;/sup&gt;

'''ההוא מינאה דהוה בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(74)'''}}&lt;/sup&gt;. 
ואע&quot;ג דאמרינן&lt;sup&gt;{{הערה|בספר מושב זקנים לבעלי התוס' בפרשת שמות פרק ג', הובאו דברים אלו בשם רבינו תם. וז&quot;ל &quot;ור&quot;ת הקשה על ההוא גופא. והא אמרינן המינים והמסורין מורידין ולא מעלין. השתא להורידם מותר, כ&quot;ש להענישן שהוא מותר. ותירץ שמא יותר אִסּוּר יש להעניש ולהמית את הגוי ע&quot;י שם דקש' להטריח(ו) השי&quot;ת, מלהמיתו בידים, וא&quot;כ היאך הרג משה את המצרי בשם המפורש. וי&quot;ל דאותו מצרי שהרג משה היה חייב מיתה שהרי בא על אשת איש, שנ' (ויקרא כ', י') מות יומת הנואף והנואפת, ואין ניאוף אלא באשת איש כדפר&quot;ש (שמות כ', י&quot;ג)&quot;.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_כו_ב|ע&quot;ז כו:]]}&lt;/small&gt; המינין והמסורות מורידים ולא מעלים, מ&quot;מ לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיעה תוספת דברים &quot;ורחמיו על כל מעכשיו כתיב&quot; שלא מזכירים בעלי התוס' השונים בכאן ובסוגיה המקבילה בע&quot;ז (ד:). ואפשר לתרץ דרחמיו על כל מעשיו היא הסיבה מדוע הדבר אינו דרך ארץ (המגיה). ועוד אפשר לומר דלא היית בגרסתם קטע זה, ואכן ישנם כמה כת&quot;י שלא גורסים לה. וכן בסוגיה המקבילה בע&quot;ז (שם) הקטע הנ&quot;ל מופיע בסוגריים מרובעות לסימון שיש להוסיפה, כיוון שלא היית בגרסתם.}}&lt;/sup&gt; להטריח שמים להורגו שלא כדרך בני אדם. ויש ספרים [דגרסי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך מוכרח להוסיף, שהלשון נמצאת קטועה בלא זה.}}&lt;/sup&gt; ההוא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(75)'''}}&lt;/sup&gt;נכרי&lt;sup&gt;{{הערה|ורצונו לומר דבהכי שפיר דמי, דלגבי נכרי אין מורידין וכמו שכתבו התוס' שבדף. אלא דאכתי קשה איך רצה א&quot;כ ריב&quot;ל להורגו?. ותירץ תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז (ד:) דמצערו הרבה שאני. אך התוס' שבדף בע&quot;ז (שם) תירצו דהתכוון להזיקו ולא להורגו, ולא דמי להורדה לבור.}}&lt;/sup&gt;

'''תחת גערה במבין'''. 
פירש רבינו נסים&lt;sup&gt;{{הערה|הוא רבינו נסים גאון.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{המודפס בדף}&lt;/small&gt; בלב, כדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; לב מבין&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בפירושו למשלי פרק י&quot;ז, שפירוש הכתוב הוא: &quot;תרד גערה ותשכון בלב המבין&quot;.}}&lt;/sup&gt;. 

'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(76)'''}}&lt;/sup&gt;כשרציתי לא רצית'''. 
פירוש&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית הגרסא בחלק מכתה&quot;י, ובחלק מהם כתוב כאן '''&quot;כלל&quot;'''. וטוען המגיה שהמילה &quot;כלל&quot; שם היא כתוצאה משיבוש המילה '''כלומר''', שכן כך מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. ואני נקטתי כגרסת כתה&quot;י האחרים.}}&lt;/sup&gt; (כשרציתי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן ליתא בתוספות הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; כשהורשת לראות מה [שהייתי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהיה'''&quot; בשיבוש. &quot;והמגיה&quot; טוען שאולי גרסת רבינו היית &quot;'''שהיה מורשה''' לך לראות&quot; ופחות נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; מרשה לך לראות, לא רצית. ועכשיו שאתה רוצה לראות פני ממש, איני רוצה&lt;sup&gt;{{הערה|וזה שנתן הקב&quot;ה טעם משום &quot;כי לא יראני האדם וחי&quot;, דמשמע שזהו הטעם ולא משום שסירב משה לראות, עיין במהרש&quot;א בחידושי אגדות כאן.}}&lt;/sup&gt;. ותימה, למה הענישו [ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בתוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים הגרסא פה היא &quot;'''כל''' כך&quot;. ופחות נראה בעיני, אבל אפשר לקיימו.}}&lt;/sup&gt; כך.
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(ה)'''|'''לדברי פירוש רבינו שמואל'''}} נראה לענ&quot;ד לפרש כך: שאין הכוונה שלפי פירוש הגמ' היה קשה לרבינו שמואל, שהלא פירוש רבינו שמואל שונה מפירוש הגמ'. אלא הכוונה לפי צורת הדיון של פירוש הגמ' בין הקב&quot;ה למשה, היה קשה גם לפירושו של רבינו שמואל על הפסוקים. שלפירוש הגמ' אמר הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו המתן עד שיעברו פנים של זעם, א&quot;כ &quot;'''אם אין פניך הולכים'''&quot; הכתוב אחריו, הכוונה בו שאומר משה בטענה לפני הקב&quot;ה, אם אתה לא מעביר פנים של זעם מעם ישראל אל תעלינו מזה. ואף שכבר אמר לו הקב&quot;ה שהוא יעביר פניו, ביחס לפירוש הגמ' זה אינו קשה, כמו שכתבו &quot;רבותינו בעלי התוס' על התורה&quot; בפירוש שני, שאפשר שאמר הקב&quot;ה המתן עד שיעברו פנים של זעם ואלך עם ישראל, אך לא מיד. ומשה אמר שלא יזוז משם עד שיעברו פנים של זעם מיד, ונתרצה לו הקב&quot;ה. או אפשר לפרש כפירושם הראשון. שאמר הקב&quot;ה למשה &quot;פני ילכו והניחותי לך&quot; להנות מזיו שכינתי, לך ולא להם. והתפלל משה על כך: &quot;אם אין פניך הולכים&quot; שיהו כולם כמותי, &quot;אל תעלנו מזה&quot;, ונתרצה לו הקב&quot;ה לבסוף. אך ביחס לפירוש של רבינו שמואל, שאמר לו הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו שהוא עצמו יעבור למלחמה לפני ישראל. א&quot;כ מה טען משה אחרי כן אם &quot;'''אין פניך הולכים'''&quot;, שכביכול התפלל משה על כך שסירב הקב&quot;ה לילך למלחמה לפני ישראל. הלא הקב&quot;ה אמר לו שהוא מתרצה ללכת לפני ישראל למלחמה, וא&quot;כ מהי טענתו של משה?
 '''אבל אפשר לתרץ''' שרצה משה שיכרות לו הקב&quot;ה ברית על כך. וכמו שמפרש רשב&quot;ם עצמו על התורה בהמשך הפסוקים, שכך אכן היית כוונתו הנסתרת של משה. וכנראה הטעם בזה כדי שלא יגרום החטא.

 א. רצונו להוכיח מבלעם שרצה להאריך הרבה בקללתו על ישראל על אף שהיה לפניו רק רגע אחד בלבד שבו הקב&quot;ה כועס, וזו ראיה לתירוץ השני (תוס' חכמי אנגליה).
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ז_ב|דף ז''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=14&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלהים במה אדע כי א'''['''י''']'''רשנה'''. 
ואם תאמר, והכתיב ברוך ה' אלהי שם &lt;small&gt;{[[בראשית_ט_כו|בראשית ט', כ&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר, דגבי שבח לא איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(77)'''}}&lt;/sup&gt; (בח)&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסאות כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''בת''' או '''בח''' ועוד כעין שיבוש זה. והנכון לענ&quot;ד שהיה כתוב &quot;ר' יוחנן&quot; או בקיצור &quot;ר&quot;י&quot; (דהוא בעל מימרא זו), ומריבוי העתקות השתבש. אך ע&quot;פ &quot;מושב זקנים&quot; לבעלי התוס' (פרשת לך לך פרק ט&quot;ו), וכן ע&quot;פ &quot;אמרי נעם&quot; לר' יעקב דילישקש (פרשת לך לך), ששאלו וענו את אותם דברים כדברי רבינו ולא הזכירו את ר' יוחנן בדבריהם, אפשר דלא גרסינן ליה כלל.}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, כפירוש ה&quot;ר שמעיה שפירש דמיירי בשם שכת[וב]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל כנראה לעין. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שכת&quot;. וכנראה שהיה גרש אחר ה-ת' לסימן קיצור, והושמט בשוגג מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; [באל&quot;ף]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ, ועוד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''באו ד'''' או באופנים משובשים אחרים הדומים לזה. והכוונה היית ב-'''א' ד'''', דהיינו בשם אדנות המתחיל באל&quot;ף ודל&quot;ת. וכן מוגה באחד מכתה&quot;י בגיליון.}}&lt;/sup&gt; דל&quot;ת, דמשמע לשון אדנות ככתבו. ואם תאמר, והכתיב בקרא דמקמי הכי, ויאמר [אברם]&lt;sup&gt;{{הערה|הושלם בהתאם ללשון הפסוק, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אדני אלוהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ב|בראשית ט&quot;ו, ב']]}&lt;/small&gt;, והוא כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת ואותו פסוק היה לו לתלמוד להביא&lt;sup&gt;{{הערה|אכן בגרסת רש&quot;י בש&quot;ס כת&quot;י שוניצינו-פיזארו הביא את הפסוק הזה ולא את הפסוק שמופיע לפנינו. וכן הביאו התוס' זאת בדף מט. בד&quot;ה ברוך שנתן שבתות וכו'. וכנראה שגרסא אחרת היית לפניהם, או שמא טעות סופר היא כמו שהגיהו שם. מ&quot;מ בכל כתה&quot;י של הגמ' הפסוק הינו כפי שמופיע לפנינו.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שהתלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(78)'''}}&lt;/sup&gt; לא דקדק בכך. ולמאי דפרי[שית]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דפריך'''&quot;, ובהגהות סיני כתב להגיה &quot;'''דפריש''''&quot; עם גרש, והוא קיצור של &quot;'''דפרישית'''&quot;, שהלא אינו קושיא אלא הסבר ופירוש. ואין לומר שהמילה היא &quot;דפריש&quot; שהכוונה לפי מה שפורש בגמ', כיון שאינו מפורש בגמ' אלא הראשונים הם שדנו והוכיחו הדבר. ולצערנו דברי רבינו על שבת לא זכינו להם, אך עיין בתוס' שבדף בשבת דף י' עמ' ב' ד&quot;ה &quot;'''ושל סדום וכו&lt;big&gt;'&lt;/big&gt;'''&quot; לביאור הדברים בהרחבה.}}&lt;/sup&gt; בפ&quot;ק דשבת &lt;small&gt;{[[שבת_י_ב|י''':''']]}&lt;/small&gt; שאותו [פסוק]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא הלשון בהמשך דברי רבינו, וכך גם הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דבמה אדע &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ח|בראשית ט&quot;ו, ח']]}&lt;/small&gt; היה בברית בין הבתרים שהיה [אז]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אברהם בן שבעים. ואותו פסוק דמה תתן לי היה אחר שכבש המלכים, והוא&lt;sup&gt;{{הערה|הנראה לענ&quot;ד שהיה כתוב כאן &quot;'''והיה אז'''&quot; או &quot;'''והוא היה אז&quot;''' דכעין זה מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך אפשר לקיים הגרסא הנוכחית.}}&lt;/sup&gt; אז בן שבעים ושלש כמו שמוכיח בסדר עולם&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, דבסדר עולם משמע שהיה אז בן שבעים וחמש, וכך אכן העירו התוס' בשבת, וא&quot;כ כיצד אומר רבינו שמשמע מסדר עולם שהיה בן ע&quot;ג שנים. לכך (אם לא נאמר שהיית לרבינו גרסא אחרת בסדר עולם) מוכרח להגיה באחד משלושה אופנים. או שהגרסא בדברי רבינו היא '''שבעים וחמש''' שנים, או שהגרסא היא '''דלא''' כמו שמוכיח בסדר עולם. או שאפשר שגרס את שניהם (כמו שגרסו התוס' שבדף שניהם). שגרס &quot;והוא אז בן '''ע&quot;ג''' (לפי חשבונם) '''או ע&quot;ה''' כמו שמוכיח בסדר עולם&quot;.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד ע&quot;פ סדר לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ו)א&quot;כ נאמר זה קודם ואין מוקדם ומאוחר, &lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אתי שפיר שהביא כאן הפסוק דבמה אדע שנאמר תחלה בברית בין הבתרים. מפי רבי. 

'''למען ה''''. 
גם הוא כתוב בדניאל באל&quot;ף דל&quot;ת &lt;small&gt;{[[דניאל_ט_יז|דניאל ט', י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;.

'''א&quot;ל כולי האי. א&quot;ל הכי אמר ר' יוחנן אין תפלתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(79)'''}}&lt;/sup&gt; של אדם נשמעת אלא עם הציבור וכו''''.
פירש רבינו יעקב בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; גבי לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד וכו', עד אי הכי אפילו דצפרא נמי. ומשני, כיון דאיכא ציבורא דמצלו בההיא שעתא לא מדחי, פירוש בשום מקום &lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו אם יש ציבור שמתפללים באיזה שהוא מקום בעולם באותה שעה שהוא מתפלל, מועיל דלא מדחי תפילתו.}}&lt;/sup&gt;. והא דקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(80)'''}}&lt;/sup&gt; הכא שנשמעת בשעה שהצבור מתפללים ומשמע דהיינו דווקא בעירו. מ&quot;מ, אהני מה שהצבור מתפללים בשום מקום לענין דלא מדחי ולא מפקיד דינא עליה. אבל לענין עת רצון צריך שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים בעירו. ואם מצלי עם הציבור כ&quot;ש דעדיף טפי.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

== דף ח' ==
===[[ברכות_ח_א|דף ח'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=15&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אימא שיעור שני פתחים'''. 
שלא ימהר להתפלל כשנכנס מיד, אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף.&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת כל כתה&quot;י, וכעין זה כתוב בתוס' חכמי אנגליה &quot;דלא כפירוש ה&quot;ר '''יוסי'''&quot;. והנראה מכל בעלי התוס' שדנו בנושא, שהכוונה לפירוש כעין מה שפירש רש&quot;י. אך אפשר באמת שהוא טעות סופר והכוונה היית לרש&quot;י, כמו שכתבו התוס' שבדף בד&quot;ה &quot;שיעור שני פתחים&quot;, המובא בגרסת דפוס ישן שונצינו-פיזארו לתלמוד הבבלי בדף שלנו (ומובא גם כן בהגהות הב&quot;ח כאן). וסיבת השיבוש בזה נראה לומר, שהוא כיוון שהיה כתוב במקור '''&quot;דלא כפירוש רש&quot;י&quot;''', ומאוחר יותר נשתבש ל-הר&quot;י (הרב רבינו יצחקי) מריבוי העתקות, והמעתיקים המאוחרים פירשו ופתחו קיצור זה לה&quot;ר יוסף או ה&quot;ר יוסי. אך בלשון תוס' רבינו פרץ כתוב &quot;בלשון יש מפרשים&quot;, ואולי כוונתו היית לכלול בלשון זו גם את שיטת רש&quot;י וגם את שיטת ה&quot;ר יוסף שאמרו דבר אחד.}}&lt;/sup&gt;

'''שערים המצויינים בהלכה'''. 
משערי ציון דייק, דלא כתיב שערי ירושל[י]ם&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. 

'''רב ששת מהדר אפיה וגריס'''. 
תימה, והא אמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין &lt;small&gt;{[[סוטה_לט_א|לט.]]}&lt;/small&gt;, כיוון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם &lt;small&gt;{[[נחמיה_ח_ה|נחמיה ח', ה']]}&lt;/small&gt;. ואין לומר דשאני הכא דמהדר אפיה, דא&quot;כ הוה ליה (למימר)&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י אוקספורד כתוב &quot;'''הוי ליה למימר לאתויי'''&quot;, ובהכרח שהמילה &quot;'''למימר'''&quot; מיותרת והשתרבבה לכאן בטעות.}}&lt;/sup&gt; לאתויי מילתא דרב ששת התם. אלא נראה לרבי, דהא דקאמר התם אסור לספר בדבר הלכה, היינו בקול רם שמעכב האחרים מלשמוע, אבל בלחש שפיר דמי. והא דמהדר אפיה וגריס, ה&quot;ה דבדלא מהדר אפיה היה יכול לגרוס בלחש שלא היה נראה כמניח ספר תורה, אלא רבותא נקט דאפילו מהדר אפיה שנראה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(81)'''}}&lt;/sup&gt; כמניח ס&quot;ת, שפיר דמי. והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(82)'''}}&lt;/sup&gt;, דדוקא כשיש שם עשרה אז יכול להיות מהדר אפיה. אבל אין שם כי אם עשרה, אסיר&lt;sup&gt;{{הערה|באור זרוע {חלק א', הלכות ק&quot;ש, סימן י&quot;א} הביא את דברי רבינו שבדיבור זה, ובדבריו גרס &quot;אסור&quot; בוא&quot;ו, וכך נראה יותר מבחינה לשונית.}}&lt;/sup&gt; לאהדורי אפיה, שאנו רוצים שיהיו עשרה שומעים לספר תורה. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר ד&quot;ה &quot;שנים מקרא&quot; אך אין זה מקומו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש קודם.}}&lt;/sup&gt; '''ישלים פרשיותיו עם הצבור'''. 
נראה לרבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(83)'''}}&lt;/sup&gt; דכל השבוע קרי עם הצבור. ואע&quot;פ  שלכאורה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(84)'''}}&lt;/sup&gt; משמע דכל קמי שבתא דהיינו מיום רביעי ואילך קרי עם הצבור, מ&quot;מ כיון שמתחילים בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(85)'''}}&lt;/sup&gt; ממנחתא דשבתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(86)'''}}&lt;/sup&gt; הכל קרוי עם הצבור. וזמן השלמה כתוב &lt;small&gt;&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;במדרש&lt;sup&gt;{{הערה|בבית יוסף באו&quot;ח סימן רפ&quot;ה הובא שמקור הדברים במכילתא פרשת בא אל פרעה, אך אינו נמצא לפנינו. ולשון מדרש זה כיום מובא בספר חופת אליהו הנביא שער השישה ועוד. ועיין בביאורים לגרסאות שקיימות לפנינו.}}&lt;/sup&gt; [ז]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים מובא &quot;'''ג''''&quot;, אך בגרסאות המדרש שלפנינו כתוב &quot;'''ז''''&quot; (עיין בגרסאות בביאורים). וכן נכון יותר לפי המשך דבריו.}}&lt;/sup&gt; דברים צוה רבינו הקדוש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; את בניו בשעה שנפטר לבית עולמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(88)'''}}&lt;/sup&gt;, ג' ליראת שמים, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון יותר מבחינה לשונית, וכן הוא בחלק מגרסאות המדרש שלפנינו. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ו]ד' לדרך ארץ. ואלו הם של יראת שמים [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, שהלא &quot;'''אל תאכל לחם וכו''''&quot; הוא האחרון מתוך השלושה של יראת שמים.}}&lt;/sup&gt;, אל תאכל&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון יחיד לכל אורך דברי מדרש זה בגרסת המדרשים שלפנינו. ובחלק מהם אף כתוב &quot;צווה רבינו וכו' את '''בנו''' בלשון יחיד גם כן. אך אפשר לקיימו אף לגרסתנו, שאפשר שאמר רבינו הקדוש דבריו בלשון ציווי כללי, ולא בלשון המתייחסת אל בניו. אך בכת&quot;י ירושלים של רבינו וכן בתוס' שבדף, לשון המדרש כתוב בלשון רבים המתייחסת אל בניו.}}&lt;/sup&gt; לחם בשבת עד שתגמר כל הפרשה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(89)'''}}&lt;/sup&gt;. משמע שקודם אכילה יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(90)'''}}&lt;/sup&gt; לו להשלימה, מיהו אם השלים לאחר אכילה שפיר דמי. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר הד&quot;ה &quot;עטרות ודיבון&quot;, אך אין זה מקומו דעטרות ודיבון שייך לעמ' ב' ועניין זה לעמ' א'. והצגתיו במקומו הראוי לו כפי שהוא בתוס' שבדף.}}&lt;/sup&gt; '''שנים מקרא ואחד תרגום וכו''''. 
יש מפרשים דהכי מהני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(91)'''}}&lt;/sup&gt; לכל הלועזות &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]לעז שלהם. שהתרגום מפרש (להבין)&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בכתה&quot;י אך נראה מיותר לפי לשון המשפט, ולכך הקפתיו בסוגרים עגולות.}}&lt;/sup&gt; לעמי הארץ שאינם מבינים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(92)'''}}&lt;/sup&gt; הקודש, וה&quot;ה בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(93)'''}}&lt;/sup&gt; לעז למכירים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(94)'''}}&lt;/sup&gt; בו. אבל אין נראה בעיני רבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(95)'''}}&lt;/sup&gt;, שהרי התרגום מפרש כמה דברים שאין ללמוד מתוך המקרא, כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר וכו'.  
----

===ביאורים===
 א. 1. '''גרסת המדרש בספר חופת אליהו רבה (דפוס זולקווא)''' &lt;small&gt;-'''בשער הששה, דף י&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: (ששה) [שבעה] דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא (ושלשה) [וארבעה] לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא ק&quot;ש. ואל תכנס לבית הכנסת אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. (וג') [וד'] בדרך ארץ ואלו הן: אל תחתוך בשר על (יריכך) [ידך] שלא תחתוך בשרך. ואל תשיח אחר הכותל דאזיל-[אולי צ&quot;ל דאמרו] אוזנים לכותל. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם, אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
 2. '''וגרסת המדרש בחופת אליהו רבה (בספר כבוד חופה)''' &lt;small&gt;-'''בדף 47'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בנו, שלשה ליראת חטא וארבעה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא קרית שמע ותתפלל. ואל תכנס לבית המדרש אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וד' של דרך ארץ: אל תחתוך על ידך בשר כדי שלא יחתוך בשרך ונמצאת מבזה את האוכלין. ואל תשיח אחרי הכותל שכך אמ' חכמים, אזנים להם לכותל ואזנים לבית הכסא. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואל יציע אחר מיטתך. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תיסמך בהם אלא אתה בעצמך תציע מטתך.
 3. '''וגרסת המדרש בספר הליקוטים (גרינהוט)''' &lt;small&gt;-'''בחלק ג', דף ל&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בנו. שלשה על יראת חטא וד' על דרך ארץ. של יראת חטא: אמר לו, אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ותתפלל. ואל תכנס באחרונה לבית המדרש. ואל תשב לאכול בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושל ד&quot;א: אמר לו, אל תחתוך בשר על ידך [שמא תחתך ידך] ונמצאת מבזה את השלחן. ואל תסיח אחורי הכותל מפני ששנו חכמים עינים להרים, ואזנים לכתלים. אזנים לבית הכסא, אזנים לד&quot;א. וכשאתה מהלך בדרך ומגיע לנהר ואין מנעל ברגליך, הנעל רגליך ועבור. ואפילו יש לך כמה עבדים ושפחות ומציעים לך את המטה, אל תניחם אלא הצע את בעצמך.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ח_ב|דף ח''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=16&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואפילו עטרות ודיבון'''. 
פירש רש&quot;י שאין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(96)'''}}&lt;/sup&gt; תרגום. וקשה, דהוה מצי למימר אפי' ראובן שמעון וגו'&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(97)'''}}&lt;/sup&gt; וכיוצא בהן &lt;small&gt;{[[שמות_א|שמות א', ב-ד]]}&lt;/small&gt;. ואומר רבי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום בעטרות ודיבון, וכן תרגום ירושלמי, ועתה צ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כת&quot;י שבהם כתוב כאן &quot;צריך לפרש&quot;, ובספר ברכה משולשת כתוב כאן &quot;צריך להשמיענו&quot;. אך בכת&quot;י ירושלים שעל פיו כפי הנראה נכתב &quot;תוס' רבינו יהודה החסיד&quot; בברכה משולשת, כתוב '''&quot;צ&quot;ל&quot;''' בראשי תיבות. וכיון שאין הכרעה לכאן או לכאן, השארתי את ראשי התיבות כמו שהן.}}&lt;/sup&gt; ואפילו עטרות ודיבון שאין כל כך צורך בתרגום שלו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(א)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אע&quot;פ כן יש לומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(98)'''}}&lt;/sup&gt; שנים מקרא ואחד תרגום, [אבל ראובן שמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ואכן ניכרת ההשמטה מכך שאומר מיד, &quot;'''ומ&quot;מ אנו מחמירין וכו' במקום שאין תרגום וכו''''&quot;. ואם היו חוזרים דבריו על עטרות ודיבון, הלא יש לו תרגום ירושלמי.}}&lt;/sup&gt;. ומ&quot;מ אנו מחמירין כפירוש רש&quot;י לומר במקום שאין תרגום, ג' פעמים מקרא. ותרגום של ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, מפרש במגילה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(99)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כה_ב|כה''':''']]}&lt;/small&gt; שאינו מתרגם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(100)'''}}&lt;/sup&gt; משום ישא. כלומר, שאין לפרסם שהקב&quot;ה נושא פנים לישראל, שאומות העולם מליזין עליו, אע&quot;פ שתירצנוהו בנדה בפרק בתרא &lt;small&gt;{[[נידה_ע_ב|ע''':''']]}&lt;/small&gt; ולקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

['''ל''']'''הני''' ['''פרשייתי''']&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן, '''&quot;הני פרשיות&quot;'''. אבל כפי הנראה הוא שיבוש מריבוי העתקות, שהלא בארמית הלשון כאן. והגהתיו ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''דכולי שתא'''. יש ספרים דגרסי דכלה, וכן גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(101)'''}}&lt;/sup&gt; רבינו חננאל ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ב)'''}}&lt;/sup&gt;. 
פירוש שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד, ואז לא היה לו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(102)'''}}&lt;/sup&gt; פנאי. וכן נראה יותר. 

'''כאלו התענה תשיעי ועשירי'''. 
פירוש אם נצטוה.

'''דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'''. 
כדדרשינן בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; מושמתם בארון &lt;small&gt;{[[דברים_י_ב|דברים י', ב']]}&lt;/small&gt;. וזה היה כשהניחו הארון בבית עולמים בימי שלמה, ואז לא היו מוליכין הארון למלחמה. אבל עד בית עולמים היו שברי לוחות לבד בארון שעשה משה, ולא בשל בצלאל. &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה יותר נכון לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אותו של בצלאל לא היה הולך עמהן למלחמה, אלא פעם אחת בימי עלי ונענשו עליו ונשבה. והא דאמרינן בעירובין פרק הדר &lt;small&gt;{[[עירובין_סג_ב|סג''':''']]}&lt;/small&gt;, גמירי דכל זמן שארון ושכינה שלא במקומן, ישראל אסורים בתשמיש המטה. זהו הארון שעשה בצלאל שנשאו הכהנים סביב יריחו. וההיא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(103)'''}}&lt;/sup&gt; דאוריה דכתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות וגו' &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יא_יא|שמואל ב'. י&quot;א, י&quot;א]]}&lt;/small&gt; דמשמע שם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(104)'''}}&lt;/sup&gt; שדוד שמש מיטתו, ואוריה נמי מחמיר על עצמו היה. אותו הארון היה ששברי לוחות מונחים בו, והוא היה הולך עמהם למלחמה ששני ארונות היו כדפרישית&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(105)'''}}&lt;/sup&gt;, וכדתניא בספרי &lt;small&gt;{במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא פב ([[ספרי_על_במדבר_י|פר' י' פס' ל&quot;ג]])}&lt;/small&gt; וארון ברית ה' נוסע לפניהם &lt;small&gt;{[[במדבר_י_לג|במדבר י', ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, זהו ארון ששברי לוחות מונחין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(106)'''}}&lt;/sup&gt;. והא דכתיב ושמתם בארון שהיו לוחות ושברי לוחות יחד, נאמר לימי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(107)'''}}&lt;/sup&gt; שלמה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים, ושוב לא יצא עמהם למלחמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(108)'''}}&lt;/sup&gt;. ובירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סוטה_ח_ג|פ&quot;ח, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt; איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(109)'''}}&lt;/sup&gt;, איכא מאן דאמר שני ארונות היו, ואיכא מאן דאמר ארון אחד היה. וזה לשון הירושלמי, קרא מסייע ליה לר' יהודה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(110)'''}}&lt;/sup&gt; בן לקיש. פירוש, שאמר שני ארונות היו, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות. מה עבדון ליה רבנן. פירוש, שהיו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(111)'''}}&lt;/sup&gt; אומרים שלא היה כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(112)'''}}&lt;/sup&gt; ארון אחד שהיה בקירוי, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. כלומר, קירוי של חול בעלמא, שלא היה יושב כי אם בתוך היריעה. מפי רבי.

'''הלכה כרבן גמליאל'''. 
דאע&quot;ג דרבנן פליגי עליה ומצרכי עד חצות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(113)'''}}&lt;/sup&gt; לחומרא, מ&quot;מ הלכה כרבן גמליאל ואין צריך להחמיר ולהרחיק מחצות לגבי ק&quot;ש כמו לגבי שאר דברים. ומ&quot;מ צריך למהר לכתחלה מתחלת הלילה כדאמרינן בריש פרקין &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]}&lt;/small&gt; שלא יאמר אדם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(114)'''}}&lt;/sup&gt; אוכל קימעא וכו' .

'''לעולם ליליא הוא, והאי דקרי ליה יממא וכו''''.
ואם תאמר, כיון שלאחר עמוד השחר נמי ליליא הוא, א&quot;כ היה לו לומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים אחר עמוד השחר, ויוצא אחד של לילה ואחד של יום. דהא דקאמר דליליא הוא, משמע לענין שכיבה. ושמא יש לומר דלענין דבר אחר קרוי ליליא, כגון לתפילין וציצית, ולא לק&quot;ש. אי נמי הכי קאמר, לעולם ליליא הוא שאין דרך בני אדם לעמוד באותה שעה, ומכל מקום יממא הוא לענין ק&quot;ש דהוי זמן קימה, דאיכא מיעוטא וכו'. מפי רבי. וכן יש לפרש ברייתא שאחר כך.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(א)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 נראה שכוונתו שאין צורך בתרגום שלו הכוונה לתרגום הירושלמי, מכיוון שהתרגום הזה איננו תרגום אונקלוס שעליו התכוונה הגמ' שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום. ולכך, אין צריך אותו כל כך, כיון שרק אם יש תרגום הצריכה הגמ' לתרגמו. אך אם אין תרגום אפשר שלא הצריכה הגמ' לתרגמו כלל או שהצריכה לקוראו שלש פעמים מקרא בלבד ולא לפנות לתרגומים אחרים.

 {{ד&quot;מ|'''(ב)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 תוס' הרא&quot;ש כותב שגרסת ר&quot;ח היא '''&quot;פרשייתי דכלה&quot;'''. דהיינו שכפי הנראה גרס ר&quot;ח בגמ': &quot;סבר לאשלומינו להני פרשייתי דכלה&quot;.
----

== דף ט' ==
===[[ברכות_ט_א|דף ט'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=17&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''לא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(115)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, לעולם יממא הוא'''. 
פירוש קודם הנץ החמה. ולא מיירי לאחר עמוד השחר מיד, דהא ר' עקיבא אית ליה לקמן בפרקין משיכיר בין חמור לערוד. ואע&quot;פ שיוצא בק&quot;ש של לילה קודם הנץ, מ&quot;מ קאמר בסמוך ר' עקיבא&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכל כתה&quot;י השונים. אך לענ&quot;ד יש להגיה הלשון ולגורסו בהיפוך, דהיינו &quot;מ&quot;מ קאמר '''ר' עקיבא בסמוך'''. וכן משמע קצת שכך הרגל לשונו של רבינו לומר את שם האומר קודם שיאמר &quot;בסמוך&quot;, כמו שמצינו בדף כ' בד&quot;ה א&quot;ר אבינא וכו'. שכתב שם באמצע הדיבור, &quot;ואע&quot;ג דר' יהודה פליג עליה בסמוך&quot;. ואע&quot;ג שאינו ראיה גמורה, כך נראה בעיני יותר נכון.}}&lt;/sup&gt; דמשיכיר בין חמור לערוד יממא הוא. והוה מצי למינקט תרוייהו קודם הנץ החמה, אלא אשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(116)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאחר הנץ החמה יממא הוא ואינו יוצא בו בשל לילה. אי נמי, תרי תנאי אליבא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(117)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דר' עקיבא. ולקמן בשמעתא דותיקין נפרשנה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(118)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו''''. 
משמע דהלכתא כרבי אלעזר בן עזריה מדסתם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(119)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הך משנה כותיה, וההיא דשלהי ערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|קכ:]]}&lt;/small&gt; ובאיזהו מקומן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(120)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[זבחים_נו_ב|זבחים נו:]]}&lt;/small&gt;. מיהו במגילה פרק הקורא למפרע &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt;, מוקי לה לסתם משנה כר' עקיבא. [ואע&quot;ג דהכא חדא והכא תלת, מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהיפך. דהיינו שבתחילה כתוב &quot;מאי אולמיה וכו'&quot; ואח&quot;כ &quot;דהכא חדא וכו'&quot;. אך לא נראה בעיני נכון לשונית, והפכתיו.}}&lt;/sup&gt;, דהכי פרכינן בעלמא &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_ב|יבמות קא:]]&lt;big&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן קידושין נד:}}&lt;/sup&gt;&lt;/big&gt;}&lt;/small&gt; מה לי חד ומה לי תרי. וגם אין לפסוק כר' עקיבא מכח דתנן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(121)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לה גבי הלכתא פסיקתא במגילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|שם]]}&lt;/small&gt;, דלא דמיא כל כך לההיא דהשוכר את האומנין &lt;small&gt;{[[בבא_מציעא_עו_א|ב&quot;מ עו.]]}&lt;/small&gt;, כל החוזר בו ידו על התחתונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם הלכה כר' אלעזר בן עזריה צריך למהר לאכול מצה קודם חצות, כדאמרינן בערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; אכל מצה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. מיהו, מדמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(122)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע בפלוגתא דראב&quot;ע ור' עקיבא, ומוקמינן ר' יהושע כר' עקיבא, משמע קצת דהלכה כר' עקיבא. ושמא להרחיק אדם מן העבירה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(123)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; (שמא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד, דמשפט זה הוא המשך המשפט הקודם ולא עניין נוסף.}}&lt;/sup&gt; היה מודה דהוי פסח עד חצות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(124)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו, גבי מצה אין לנו להחמיר כל כך, וגם לשון מצותם עד שיעלה עמוד השחר משמע שאינו חושש בהרחקה ואפילו באכילת פסחים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(125)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אבל אי הוה שייך הרחקה בהלל וק&quot;ש, כל שכן במצה. ואפילו נקל בק&quot;ש, יש לנו להחמיר במצה כיון שהיא מן התורה, אבל ק&quot;ש דרבנן. ואפילו למ&quot;ד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(126)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש דאורייתא, שמא ר&quot;ל דאסמכוה אקרא. ומ&quot;מ נוהג רבי לאכול מצה קודם חצות, וכן מצה של אפיקומן. ואפילו בהלל היה נכון להקדימו קודם חצות אע&quot;פ שאין בו חומרא יותר מבק&quot;ש, דפסקינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח:]]}&lt;/small&gt; כר&quot;ג. והא דמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(127)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בירושלמי דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|פ&quot;א, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; משנה דערבי פסחים כר' עקיבא, חולק על תלמוד שלנו שמעמידה שם &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; דלא כר' עקיבא. מפי רבי. 

'''יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת&quot;ל''' &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת הגמרא שלפנינו. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;['''ב''']'''לילה'''. 
ואם תאמר, לרבי אלעזר הך דרשא מנא ליה, כיון דאיצטריך ליה לילה לילה לג&quot;ש. ואין לומר דמהזה ממעט יום שלפניו, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לשונית לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]מדקאמר ורבי עקיבא הזה למה לי, משמע דמוקי ליה כוליה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(128)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לג&quot;ש. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דממילא שמעינן מינה דלילה אתא למעוטי יום.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד'''.
ואם תאמר, לימא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(129)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום ולילה כתודה. ויש לומר, דיש להקישו לשלמים, משום דמותר הפסח קרב שלמים. ועוד, דלא קאמר שיהא נאכל ממש, אלא שלא יהא נפסל עד יום שני. 

'''והני תנאי כהני'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''תנאי וכו''''.
ואם תאמר, וכי חולקות הדרשות זו על זו. דלעיל מפיק ליה מלילה וחפזון, והכא מפיק ליה מתזבח הפסח בערב. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דמשמעות דורשין איכא בינייהו. ורבי אומר דלא פליגי, אלא כל אחד מיישב פסוק דמשנה תורה לפי סברתו. 
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ט_ב|דף ט''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=18&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''בעל כרחם דמצרים'''. 
לפי שלא היו ישראל רוצים לצאת&lt;sup&gt;{{הערה|הקשה &quot;המגיה&quot;, שהלא הטעם שהיה הדבר בעל כרחם דמצרים הוא משום שלא רצו המצרים להשאילם ונאצלו לכך, וכמו שהגמ' אומרת שהטעם דהוא בעל כרחם דמצרים משום &quot;ונות בית תחלק שלל&quot;. וא&quot;כ מה שלא היו ישראל רוצים לצאת אינו הטעם לכך. ולכך הגיה כאן מסברא שצ&quot;ל כאן שני דיבורים: &quot;'''בעל כרחן דמצרים.''' לפי שלא רצו להשאילם. '''בעל כרחן דישראל'''. לפי שלא היו ישראל רוצים לשאת&quot; (תיקן &quot;לשאת&quot; במקום &quot;לצאת&quot;, וכפי שהגמ' אומרת למ&quot;ד בעל כרחם דישראל שהטעם הוא &quot;משום משוי&quot;), והשאיר בצ&quot;ע. אך לענ&quot;ד אין זה מוכרח, מכיוון שדברי רבינו כפי שהם נכונים. שבעל כרחם דמצרים לדעת רבינו אפשר שלא היה משום שלא רצו להשאילם, ונכפו מאת ה' להשאילם '''סתם'''. אלא משום שלא רצו ישראל לצאת בלא שישאילו להם, לכך הוכרחו להשאילם. שאחר מכת בכורות היו המצרים בהולים להוציא ישראל ממצרים, והיו עושים הכל בכדי שיצאו. ואולי זה מה שנתכוון רבינו להעירנו בזה, שלא תחשוב הטעם כפי שהבין המגיה, אלא כפי שאמרתי. וכך משמע קצת מרש&quot;י על התורה, וז&quot;ל &quot;שהיו נותנים לישראל כדי שילכו&quot;.}}&lt;/sup&gt;.

'''וינצלו את מצרים'''.
משמע שהסירו מן המצולה כל מה שבה והם הדגים, וכן ריקנום מממונם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומאן דדריש וינצלו כמצודה, דריש וינצלו כמו וינצדו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מהפכי וגרסי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(131)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כמצודה דגים כמו מצודת ים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(132)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכמצולה דגן. ולא נהיר[א]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה מסברא ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;'''ואין נראה דלא''' שייך&quot; במקום.}}&lt;/sup&gt;, דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(133)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  

'''תנא&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו ונכון. דלגרסת רבינו ותוס' הרא&quot;ש תירוץ זה לא נאמר בתור תשובת הגמ' כמו הגרסא שבגמרות שלנו: &quot;'''אלא''' בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. אלא הגמ' הביאה ברייתא שמתרצת את השאלה. ואכן התוס' שבדף שגרסו כגירסא הגמ' שלפנינו שנאמרו הדברים מתירוץ הגמ' ולא מברייתא, לא הקשו את הקושיא הראשונה שהביא רבינו, כיון שאינה שייכת לפי גרסתנו.}}&lt;/sup&gt; בין תכלת שבה ללבן שבה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל, דקאי אגבבא דעמרא שנתנוהו ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום. ואין נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא כאן היא &quot;נראה לרבי&quot;. אך אין נראה בעיני, שהלא בסוף הדיבור הוא אומר &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ יש לו לומר כאן &quot;ואין נראה לי&quot;, דרבו הוא זה שאומר זאת ולא הוא. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בראשי תיבות &quot;נ&quot;ל&quot;, והמעתיקים פתחו זאת בצורה שאינה נכונה. וכן איתא בראשי תיבות באחד מכתה&quot;י והשארתיו כך. וכן הוא לקמן בדף י&quot;א ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דהא בברייתא לא קתני לגבבא, שאין זה לשון הברייתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד דמשמע במנחות פרק התכלת {מג:} דמיירי בציצית, דקאמר ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיזו זו, ק&quot;ש. כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(134)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משיכיר בין תכלת ללבן. ואם כן על כרחך הכי פירושו, משיכיר בין חוליא של לבן לחוליא של תכלת המוטל בציצית. וכן מוכח בירושלמי דפרקין, כיני מתניתין בין תכלת שבה ללבן שבה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מאי טעמא דרבנן, וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומאי טעמא דרבי אליעזר, וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(135)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, פירוש בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(136)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. וכן פירש בערוך בערך תכלת. 

'''אחרים אומרים כדי שיראה חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו'''. 
והאי אחרים לאו היינו ר' מאיר דלעיל. וכהאי גונא איתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(137)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק שלשה שאכלו &lt;small&gt;{מז:}&lt;/small&gt; דקאמר איזהו עם הארץ. וכן בסוטה פרק [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא נקרא לפנינו בגמ', וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; נוטל &lt;small&gt;{כב.}&lt;/small&gt;. וכן יש בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{טו:}&lt;/small&gt; יש אומרים שאינו ר' נתן, שנזכרו שם עם ר' נתן גבי איוב. '''ירושלמי''' &lt;small&gt;{בפרקין ה&quot;ב}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש ותוס' שעל הדף. אך בכת&quot;י השונים כתוב בלא זה.}}&lt;/sup&gt;[ב]מה אנן קיימין, אי ברגיל, אפילו רחיק כמה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא גם בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך התוס' שבדף גורסים בלשון &quot;'''טפי'''&quot;. וצ&quot;ל בגרסתו של רבינו, שפירושו &quot;אפי' רחוק '''כמה''' אמות יותר מארבע&quot;.}}&lt;/sup&gt;, חכים ליה. ואי בשאינו רגיל, אפילו קריב (נמי)&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר שמיותר הוא, ולכך הקפתיו. ויש בכתה&quot;י שגורסים כאן '''&quot;ליה&quot;''' במקום, ועדיין נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt; גביה לא חכים ליה. אלא [כי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא בגרסת הירושלמי שלפנינו וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;כן&quot;''' ואפשר שגם שם נפלה טעות סופר. ומ&quot;מ בכתה&quot;י של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt; אנן קיימין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(138)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברגיל ואינו רגיל, כה[די]ן&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כהן&quot;, ובחלקם אף מנוקד עם צירי תחת הה&quot;א, ופירושו &quot;כההוא&quot; או &quot;כהזה&quot;. אך הגהתי בהתאם לגרסת התוס' שבדף שנראה יותר שהיא הגרסא המקורית של דברי רבינו לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; דאזיל (ליה)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו בתוס' הרא&quot;ש, וכן נראה מיותר לפי עינינו.}}&lt;/sup&gt; לאכסניא&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת התוס' שבדף היא &quot;כהדין אכסניא&quot;.}}&lt;/sup&gt; ואתי לקייצין. 

'''לתפלה כאחרים'''. 
פירוש, לתפילין. תימה, אמאי שבקיה לציצית ונקט תפילין, שיש אומרים במנחות סוף פרק הקומץ {לו:} שמצותן בלילה &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י השונים. אך אולי יש לגרוס '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''הלכה ואין מורין כן.}}&lt;/sup&gt;דהלכה ואין מורין כן, ושבקיה לציצית דקיימא לן כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(139)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; {שם מג.}, ואין מצות[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה, כיון שמתייחס לציצית שהיא בלשון נקיבה. אך בכל כתה&quot;י והד&quot;י כתוב &quot;מצותו&quot; או &quot;מצותן&quot;, וכנראה ט&quot;ס היא.}}&lt;/sup&gt; אלא ביום. מיהו אומר רבי דיכול להיות שזמן ציצית נמי הוי לאחרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, כדאמרינן במנחות פרק התכלת {מג:}, ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת. ואיזו זו, ק&quot;ש. מפי רבי.

'''לק&quot;ש כותיקין, דא&quot;ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'''. 
ואם תאמר, אם כן על מה אנו סומכים שאנו קורין אותה אחר הנץ החמה. נהי דאמר רבי יהושע עד שלש שעות, ואמר רב יהודה אמר שמואל לקמן {י:} הלכה כר' יהושע, הא אביי אמר לק&quot;ש כותיקין והוא בתראה. '''ואומר רבי''', דותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות, אע&quot;פ שהיו ממהרין [לקרות אותה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל. אך בכתה&quot;י השונים כתוב בהיפוך לשון &quot;'''אותה לקרות'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; עם הנץ החמה. והכי מוכח לקמן בסוף גמרא דמי שמתו {כב:}. דקתני במשנה על בעל קרי, ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(140)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה יעלה ויקרא. וקאמר בגמ' {כה:}, לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר עד הנץ החמה. אפילו תימא כר' יהושע דילמא כותיקין דא&quot;ר יוחנן וכו', משמע בהדיא שהם סוברים כר' יהושע. ומוכח נמי, דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ החמה, דמוקי המשנה שצריך לקרותה קודם הנץ החמה כותיקין. ואביי נמי לא נקט לקרית שמע כותיקין אלא לומר דאע&quot;ג דהלכה כאחרים לק&quot;ש, צריך לאחר[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה, וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; מעט קודם הנץ החמה כותיקין, כדי שיסמוך גאולה לתפלה וכו'. וכן הדין שזמן ק&quot;ש מתחיל כאחרים, וזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; עד שלש שעות כר' יהושע, אלא שהותיקין מקדימים למצות ומשכימים לקרותה קודם הנץ החמה כדי שתהא תפלתם ביום אחר הנץ, כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש. ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שמאחרין אותה עד מעט קודם הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. '''וכן משמע בירושלמי''' {בפרקין ה&quot;ב} דקאמר, מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(141)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברחוק ארבע אמות ויכירנו, כמאן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך וכו', וזהו כפירוש רבי. '''ולקמן נמי''' בפרק תפילת השחר {כט:} מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(142)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;  גבי מתפלל עם דמדומי חמה, דכתיב יראוך עם שמש [ולפני ירח דור דורים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, מכיוון שמ-&quot;לפני ירח&quot; הוא שמוכיח על זמן דמדומי חמה, ולא מייראוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מביא רק את &quot;ולפני ירח דור דורים&quot; בתור ראיה לעניין זה. ובכת&quot;י ירושלים כתוב אחרי המילים &quot;יראוך עם שמש&quot;, את המילה &quot;וגו'&quot;. וכפי הנראה שהפסוק קוצר, ומחמת כך בכת&quot;י מאוחרים טעו והושמט &quot;וגו'&quot; לחלוטין.}}&lt;/sup&gt; ואתפילת המנחה קאי התם. '''ואל תתמה''' דעם הנץ החמה משמע קודם, ועם שמש משמע אחר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(143)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; זריחת השמש, דעם בסמוך משמע כמו ערב שבת עם חשיכה, וגם עם שמש משמע בשעת זריחה. '''והא דאמ' לקמן''' בפרק תפלת השחר {כו.}, דקאמר במשנה, תפלת השחר עד חצות, ופריך בגמרא ורמינהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(144)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מצותה עם הנץ החמה. פירוש, מצותה דק&quot;ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה מיד. ומשני, ההיא כותיקין וכו'. מיהו אע&quot;פ שאינו יכול להמתין ק&quot;ש בברכותיה עד חצות, ואינו יכול לסמוך גאולה לתפלה, מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(145)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליה עד חצות. '''ולא תיקשי''' הא דאמרינן ביומא פרק אמר להם הממונה {לז:}, אף היא עשתה נברשת של זהב, בשעה שחמה זורחת בה ניצוצות יוצאין ממנה, וידעו כל העם שהגיע זמן ק&quot;ש. ואמר אביי לשאר עמא דבירושלם, &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שצריך להוסיף את האות ד' בתחילה, ולגרוס &quot;&lt;big&gt;'''ד'''&lt;/big&gt;משמע&quot;.}}&lt;/sup&gt;משמע שאינו מתחיל עד אחר הנץ החמה, והא לא אשכחן שום תנא שיקבע זמן אחר הנץ. אלא ודאי הוקבע אותו זמן לצבור, לפי שאינן יכולים להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם בקיאים לכוין. '''ואם תאמר''', והא אמר רבי שמעון בן יוחאי משום ר' עקיבא לעיל {ח:}, פעמים שאדם קורא ק&quot;ש וכו' אחד קודם הנץ החמה ואחד אחר הנץ החמה, ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(146)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ופסיק ריב&quot;ל {ט.} כרבי שמעון שאמר משום ר' עקיבא. אלמא קודם הנץ לילה הוא, ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ כאותה משנה דיומא. '''ויש לומר''', דאפילו פליג ריב&quot;ל אאביי, הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתראה. '''ועוד יש לומר''' דלא פסיק ריב&quot;ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ יוצא בשל לילה, כדקאמר בתר הכי דלא בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר, דהנהו זוגא דרבנן דאישתכור וכו'. אבל במה שתחילת זמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; דיום אחר הנץ לא פסיק כלל. '''אי נמי יש לומר''', דאפי' ר' שמעון מודה שזמן ק&quot;ש של יום קודם הנץ החמה. והא דלא נקט פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה, והוי רבותא טפי. איכא למימר דבעי לאשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(147)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. ואפי' נאמר דר&quot;ש סבר דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ, מ&quot;מ אין נכון להעמיד המשנה דיומא כר&quot;ש ודלא ככל הני תנאי. דא&quot;כ היה [לה]&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י למעט הגרסא כאן היא &quot;הל&quot;ל&quot; בראשי תיבות. ובכת&quot;י ירושלים, גרמניה ובדפוס הישן פתחו את הראשי תיבות הללו. אלא שבכת&quot;י גרמניה גורס &quot;היה לו לומר&quot;, ופחות נראה. ובכת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן הגרסא היא &quot;היה לו לגמ'&quot;. וברור שיש לתקן את המילה &quot;לו&quot; ללשון נקיבה, דגמרא לשון נקיבה היא. ובהתאם לזה הגהתי הלשון.}}&lt;/sup&gt; לגמ' דיומא לדקדק כן, ולהעמידה כר' שמעון אליבא דר' עקיבא. מפי רבי. '''ורבינו יעקב פירש'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(148)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתשובתו לה&quot;ר שמשון בן ה&quot;ר יוסף&lt;sup&gt;{{הערה|כנראה שהכוונה לרבינו שמשון בן רבינו יוסף מפלייזא (גיסו של רבינו תם), שהיה סבם של הר&quot;ש משאנץ והריצב&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ החמה כההיא משנה דיומא, וכר&quot;ש דאמר משום ר' עקיבא דפסיק ריב&quot;ל כותיה, דשל יום הוי אחר הנץ החמה. והויתיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ, כדי שיסמכו גאולה לתפילה ונמצאו מתפללים ביום. ובשביל חביבות התפילה שתהא עם השמש היו ממהרים ק&quot;ש. ואע&quot;ג דתפילות כנגד תמידים תקנום והתמיד היה קודם הנץ, מכל מקום זמנה של תפילה בשעת הנץ עם השמש. והיינו דפריך בפרק תפלת השחר {כו.}, ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. פירוש ולא עד חצות, דזמן תפילה עם הנץ משמע ליה, דקא מיירי בחביבות התפילה ולא בעיקר ק&quot;ש. ולהכי לא פריך מיניה גבי ק&quot;ש, שהיה יודע שהיו קורין שלא כדין מפני חביבות התפילה, וממהרין אותה קודם זמנה. והכי אית ליה לרבי שמעון משום ר' עקיבא דזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; הוי אחר הנץ ופסיק ריב&quot;ל כותיה, וכן המשנה דיומא. מיהו קשה לשון מצותה דקאי אק&quot;ש, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון לשונית לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ד]משמע [שזוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שזהו&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; המצוה ועיקר הזמן. וגם אביי דבתראה הוא פסיק כאחרים וכותיקין. '''ורבינו יעקב פירש''' דאביי סימנא בעלמא נקט. כלומר, סמוך להנץ החמה כמו שעושים ותיקין יש לו לעשות, אך הם מקדימים מעט קודם הנץ, ואביי קאמר אחר הנץ כמשנה דיומא. ואמרינן נמי במגילה פרק הקורא {כ.}, ואין טובלים אלא ביום, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(149)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה. וכולם שעשו משעלה עמוד השחר כשר, אלמא דבר שזמנו ביום מצותו משעת הנץ החמה. אבל קשה לפרש כן שאביי יאמר לק&quot;ש כותיקין וליה לא סבירא ליה. והא דאמרינן לקמן בגמ' דבשחר מברך {יב.}, דזמן יוצר אור לא מטא בעמוד השחר כשהיו קורין אותו אנשי משמר. לא בעי למימר דלא הוי עד הנץ החמה שהוא ה' מילין אחר עמוד השחר, אלא יכול להיות&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש לתקן כאן ל-&quot;לקרות&quot;.}}&lt;/sup&gt; בזמנים השנויים גבי ק&quot;ש במשנתינו, שאז שייך לומר יוצר אור. ובתוספות ה&quot;ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל, משמע שסובר כפירוש רבי. '''ורבינו חננאל פירש''', דהאי גומרין, קוראין. ופוסק דזמן ק&quot;ש מהנץ החמה עד ג' שעות כר' יהושע [בן לוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ומפרש הרא&quot;ש שם שהוא כריב&quot;ל שפסק שהלכה כר' שמעון משום ר' עקיבא, שזמן ק&quot;ש מהנץ והלאה עד ג' שעות ולא קודם הנץ, וכמו שמשמע מהמשנה ביומא.}}&lt;/sup&gt;, ומפרש ייראוך עם שמש [היינו ק&quot;ש, כלומר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה נכון.}}&lt;/sup&gt; שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ואין נראה, דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דמיירי בעיקר תפילה. וגם קרא דייראוך עם שמש מוקמינן ליה גבי תפילה בפרק תפלת השחר. ועוד, דלשון גומרין לא אתי שפיר&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לומר בכוונתו, שאם היית הכוונה בגומרין לקוראין סתם, היה לו לומר &quot;קוראין&quot;. א&quot;כ מדוע נקט התנא לשון &quot;גומרין&quot;?. לכך אין פירושו של ר&quot;ח מתיישב לשיטת רבינו, אלא נראה יותר כמו שיפרש רבינו מיד.}}&lt;/sup&gt;. ושמא יש לפרש (שלא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, מכיוון שלא בא לשלול אלא לפרש פירוש אחר בכוונת &quot;גומרין&quot;. דהיינו שבא לפרש שגומרין אינו קוראין סתם כפי' ר&quot;ח, אלא גומרין היינו משלימין קריאתה עם הנץ החמה, שהיא עונתה למצווה מן המובחר ביחס לתפילה. ולכך הוספתי את האות ש' במילה שאחר כך. אך הנראה שיש להוסיף ולגרוס &quot;ושמא יש לפרש '''דגומרין היינו''' שהיו גומרין אותה בעונתה&quot;, או כל כעין זה. וכך לשון רבינו תהיה מכוונת היטב.}}&lt;/sup&gt; [ש]היו&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד מסברא או כל כעין זה, שבא לפרש פירוש אחר. וכן כתבו התוס' שבדף ביומא {לז:} וז&quot;ל: ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ, כדי שיתפללו בתחלת הנץ.}}&lt;/sup&gt; גומרין אותה בעונתה, וכדפר' ניחא טפי&lt;sup&gt;{{הערה|ויש שהקשו שהלא רבינו בעצמו מודה בדף י&quot;ד ע&quot;א שגומרין פירושו הוא גם קוראין, א&quot;כ משמע שפירש כפירוש הר&quot;ח. אך למעשה אינו קושיא כלל, וזאת מחמת שבלשון העברי יכולות להיות שתי מילים שמשמעותם קרובה אחת לשניה, אך לעולם לא יהיו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין. ולכך אע&quot;פ שגומר מתפרש אף כקורא, עדיין אין משמעותו קורא כפשוטו, אלא פירושו &quot;קורא ומשלים&quot;. אך לדעת רבינו חננאל לשון גומרין בכאן הוא במשמעות קוראין כפשוטו, בשונה ממשמעותו הרגילה שהיא &quot;קורא ומשלים&quot;. ור&quot;י חולק ואומר שאף כאן משמעות גומרין היא קוראין ומשלימין בעונתה כבדרך כלל, וכמו שביאר רבינו בפרק ב' בדף יד ע&quot;א לגבי ההלל שלשון גומרין מתפרש גם כקוראין, אלא שגומרין מדבר על קריאת ההלל כשמשלימים כולה, וקוראין כשקוראים אותה בדילוג ובחסר. לכן גם כאן לשון גומרין, מתפרש כקוראין ומשלימין קריאתה בעונתה.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(150)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
פירוש כוותיקין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(151)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דוקא. והכי נמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(152)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משמע לישנא דבסמוך, דקאמר זימנא חדא סמך גאולה לתפילה וכו'. 

'''אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם וכו''''. 
ירושלמי {פ&quot;ג, ה&quot;א}, מצוה לראות גדולי מלכות וכו', משמע אפילו גדולי אומות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(153)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; העולם קאמר.  

'''מכדי יהיו לרצון אמרי פי וכו' נימריה מעיקרא'''.  
ואם תאמר ומאי קושיא. יותר נכון לומר ה' שפתי תפתח מעיקרא, ויהיו לרצון לבסוף, שכתוב בסוף המזמור. ויש לומר, דדרשינן בירושלמי {בפרקין, ה&quot;א} סמיכת גאולה לתפילה מדכתיב ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ועל כן היה נכון לאומרו תחילה, דהוי וגואלי סמוך לתפילה. ה&quot;ר אלחנן.

'''אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא'''.
מכאן קשה לפירוש רש&quot;י שפירש במגילה פרק שני {יז:} גבי ברכת השנים: '''ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה'''. ואם תאמר שמינית היא, אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי [פרשתא]&lt;sup&gt;{{הערה|ברש&quot;י אצלנו: '''&quot;תרתי פרשתא היא&quot;''', וכך נראה מלשון תוס' הרא&quot;ש שראה כעין זה בלשון רש&quot;י. ודבריו הם ראיה גדולה לגרסת רבינו, כי כפי שהזכרנו כבר רוב דברי תוס' הרא&quot;ש במסכתנו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; נינהו {ע&quot;כ}, דהכא מוכח דחדא נינהו. אלא יש לפרש, למה ה' תעמוד ברחוק שיש שם &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה או כל כעין זה, ועיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרשה, הויא תחילת פרשה&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש במגילה שם, מובא בלשון '''&quot;דלמנצח על מות לבן ולמה ה' תעמוד ברחוק שתי פרשיות הם&quot;''', וכעין זה בתוס' שבדף שם. וזוהי כוונת רבינו.}}&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(154)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא לפי דברי רבינו וכן לפי דברי התוס' שבדף במגילה שם, שמזמור '''למנצח עלמות לבן''' ומזמור '''למה ה' תעמוד ברחוק''' שמופיעים בספרים שלנו אחד אחרי השני, היו מופיעים בספריהם כמזמור אחד.}}&lt;/sup&gt;
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 '''א.''' הלשון הלכתא פסיקתא מתכוונת למשנה הראשונה בפרק השוכר את האומנין במסכת בבא מציעא {עו.}, ששם נקטה המשנה הלכות פסוקות אחת אחרי השניה, והן עיקר להלכה. והראיה לכך, שאין הלכות אלו שייכות לעניין המדובר שם, ולכך בהכרח נכתבו משום שפסקם התנא להלכה, כן כתב רש&quot;י בבבא קמא פרק הגוזל עצים {קב.}. ושם הוסיף שמשמעות &quot;הלכתא פסיקתא&quot; היא, שלא נחלק עליהם אדם. אך התוס' שם כתבו בתירוץ שני שאפשר שנקרא הלכתא פסיקתא מחמת ששנה התנא משנה זו בלשון פסיקת הלכות אחד אחרי השני. וכעת מבין רבינו שהמשנה במגילה בפרק הקורא למפרע {כ:} ששם סידר התנא דינים שאינם קשורים לעניין המדובר במגילה, ה&quot;ה שנחשבת משנה זו &quot;הלכתא פסיקתא&quot;. ולפי&quot;ז נראה לומר שסובר רבינו כתירוץ השני של התוס' בבא קמא {שם}. וזאת מכך שראה רבינו לומר שמשנה זו במגילה נחשבת הלכתא פסיקתא, אע&quot;פ שאמרה הגמ' שם {כא.} שלשון המשנה, &quot;דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה&quot; בא להוציא משיטת ר' אלעזר בן עזריה שחולק על דין זה. וא&quot;כ נמצא שיש דין השנוי שם שנחלק עליו אדם.
 '''ב.''' רבינו לא פירש מה החילוק שבין המשנה של בבא מציעה לבין זו של מגילה, ובתוס' הרא&quot;ש פירש זאת וז&quot;ל: דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין {ב&quot;מ עו.} כל החוזר בו ידו על התחתונה. דהתם {בבבא מציעא} שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה אע&quot;פ [שאין זה מקומן - כצ&quot;ל]‏, &quot;שכל המשנה&quot; אין מקומו לשנות שם, אלא אגב כל החוזר נקטיה. אבל התם {במגילה} שונה יחד כל שזמנו בלילה . עכ&quot;ל. דהיינו שבבבא מציעא שנה דינים שאינם שייכים בשום צורה לעניין המדובר במשנה, אלא נשנה אגב הדין הדומה לו. אבל במגילה אין זה כך, אלא שנה את כל הדינים השייכים לעניין המשנה תחת המשפט &quot;כל היום כשר ל-... וכו'&quot;. דהיינו שכל מה שדינו נוהג כל היום הרי הוא בכלל עניין משנה זו, ואין זה נחשב דבר שאין מקומו.
 '''ג.''' בכת&quot;י ירושלים מגיעה כאן הגהה וזו לשונה: '''אי נמי כמו שפירש ה&quot;ר יוסף, כי הג&quot;ש אינה אלא מהזה הזה. ובלילה, איצטריך למעוטי כמו לר' עקיבא. אי נמי, ימעט יום מדרשא דלקמן, שם תזבח את הפסח בערב וכו' וכבא השמש אתה אוכל. ובקר לא איצטריך לדרשא, דפ' ר' אליעזר במגילה [ובד&quot;י דמילה] לאשמועינן דאין שורפין קדשים ביום טוב, אלא נדרשיניה כמו שדורשין אמוראים דלשם דלית להו בקר שני לשרפתו. עד כאן הגהה.''' וניכרים השגיאות לעין, אך לא טרחתי להגיה.
 '''ד.'''   עיין בפסחים קיט. בתוס' ד&quot;ה כמצודה שאין בה דגן לביאור העניין.
 '''ה'''. קשה, דמנין לבעלי התוס' שאין ברגילות לשון הברייתא לדון על גיזת צמר? והנראה לענ&quot;ד שכוונתם כאן היא שהסיקו שמן הסתם לשון הברייתא היא כלשון משנתנו אלא שסיימה אחרת. דהיינו שנקטה הברייתא בלשון זו: &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. ועל כך ודאי שאין כוונת הברייתא חוזרת על גיזת צמר, שהלא אמרה הברייתא &quot;בין תכלת '''שבה''' ללבן '''שבה'''&quot; המדבר על דבר שידוע שיש בו תכלת. וגיזת צמר אינה ידועה לנו בהכרח שכך היא צבועה. ולכך מוכרחים אנו לומר שהכוונה על חוליות הציצית, דידוע ומפורסם אצל הכל שיש בה לבן ותכלת. ולכך כתב רבינו דאין הברייתא מדברת בגיזת צמר '''כאן''', ולא שבדרך כלל אין דרכה בכך.
 '''ו.''' בכת&quot;י ירושלים ישנה תוספת שהובאה בצד הגיליון, וזו לשונה: '''ודבר מועט הוא ומוטל בין שתי חוליות של תכלת, ואינו ניכר כמו שתי גבבות זו מזו'''. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הוכנס לתוך הדיבור. וכיון שברוב כתה&quot;י לא הובא, השארתי את הדיבור כמו שהוא. ועוד שהוא אינו לשון ירושלמי, וניכר שהוכנס מאוחר יותר כהגהה מבארת.
 '''ז.''' בכת&quot;י ירושלים יש כאן תוספת שאין עיניינה נראה שייך לנושא. וזו לשונה: '''וכן לתפלין, דלא חיישינן תו שמא יפיח בהם כיון שהוא זמן קימה'''

== דף י' ==
===[[ברכות_י_א|דף י'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=19&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל פרשה שהיתה חביבה על דוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(155)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; פתח בה באשרי וכו''''. 
לאו דוקא נקט אשרי, אלא לישנא דקמייתא נקט. כלומר, חתימה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(156)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מעין פתיחה כמו &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דהא אמזמור קאי (כפי הנראה מלשון תוס' הרא&quot;ש), ומזמור זכר הוא. ועוד ראיה, שהשתמש רבינו בלשון זכר בהמשך &quot;מתחילים&quot; ו-&quot;מסיימים&quot;. ואף לכתה&quot;י שגורסים &quot;מתחילי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;, אין זה לשון נקיבה. דאי לשון נקיבה הוא ואפרשה קאי (דהיא נקיבה), היה עליו לנקוט &quot;מתחיל'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימ'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot;. ובדפוס ישן וכתה&quot;י שגרסו גרסא זו, נקטו &quot;אות'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;אות[ם]&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(157)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמתחילים בהללויה ומסיימים בהללויה, וכן הודו {פרקי' קי&quot;ח, קל&quot;ו}, וכן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ {פרק ח'}, וכיוצא בהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(158)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן הוא דרך שבח יותר. ולכך תקנו חכמים ברוב ברכות מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף. מפי רבי.    

'''חטאים כתיב'''. 
ואע&quot;ג דהיינו נמי חוטאים, דהא לא קרינן חֲטָאִים בחטף פת&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר שכאשר כתוב חַטָאִים עם פתח תחת החי&quot;ת משמעותו גם חוטאים כמו &quot;והייתי אני ובני שלמה חַטָאִים&quot; {מלכים א'. א', כ&quot;א}, וכן &quot;פחדו בציון חַטָאִים&quot; {ישעיה. ל&quot;ג, י&quot;ד} ועוד. אך אם החי&quot;ת הינה מנוקדת בחטף פתח, משמעותה היא מלשון חטא בלבד, כמו &quot;כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים&quot; {קהלת. י', ד'}.}}&lt;/sup&gt;. מכל מקום מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות. וכן [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שמא&lt;/small&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|יש כת&quot;י גורסים זאת כאן, ויש כת&quot;י שגורסים &quot;שמ'&quot; אחרי המילה &quot;יש&quot; שבכאן, ובשיבוש כפי הנראה. וכיוון שיש שאינם גורסים זאת במיקום זה, כתבתי שיש גורסים כך.}}&lt;/sup&gt; יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי {עמוס ט', י'}, מדלא כתיב חוטאי. 

'''מעשה דשאול הוה ברישא'''. 
שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עובדי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(159)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]הוו כחד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(160)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עניינא קא בעי&lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו כוונתו בזה ע&quot;פ הגמ' בפסחים ו: שמגביל שם רב פפא את הכלל שאין מוקדם ומאוחר לשני עניינים. אבל בעניין אחד מה שמוקדם מוקדם ומה שמאוחר מאוחר.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו שמואל פירש לפי הפשט&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר, שרבינו שמואל פירש הטעם מדוע לא הקדימו מעשה דשאול קודם למעשה דאבשלום (בלי קשר לדיון הגמ' בשאלת הצדוקי), אך ע&quot;פ פשט הדברים שהמדובר הוא בדוד ולא במלחמת גוג ומגוג. ומה שתרצה הגמ' שמדובר במלחמת גוג ומגוג, הוא ע&quot;פ דרש ולא על פי פשט לשיטתו.}}&lt;/sup&gt;, דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחלת מלכותו לפי פשטו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(161)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(162)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; וישמעו פלשתים כי משחו את דוד, ויעלו [כל]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא כתוב בשמואל ובפסוק המקביל בדברי הימים.}}&lt;/sup&gt; פלשתים לבקש את דוד {שמואל ב'. ה', י&quot;ז}&lt;sup&gt;{{הערה|וכן בלשון כמעט זהה בדברי הימים א'. י&quot;ד, ח'.}}&lt;/sup&gt;. שהיו רוצים להעבירו ממלכותו, לפי שהיה עבד לאכיש, ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו. אבל בימי שאול לא היה מלך.

'''מסיפא דעניינא תוסף רוחם וגו''''. 
ולא גרסינן מרישא דעניינא. 

'''כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'''. 
דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(163)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בדברי הימים {א'. כ&quot;א, ט&quot;ז} וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. וכתיב ויפול דוד, והזקנים מכוסים בשקים על פניהם {שם}, שבקשו רחמים. ויש מפרשים מדכתיב {שמואל ב'. כ&quot;א, י&quot;ז} ויעזר לו אבישי, ואמרינן בחלק {סנהדרין צה.} שעזרו בתפלה. ואע&quot;פ שכבר השליך לדוד וחנית תחתיו, לא נמנעו מלהתפלל.
----

&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_י_ב|דף י''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=20&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''שסמך גאולה לתפלה'''. 
משום הך מילתא מייתי לכולה מילתא דחזקיהו הכא.

'''וגנותי על העיר הזאת'''. 
אחר שחלה חזקיהו כתיב. 

'''שלא ראתה קרי עליהם'''. 
ואם תאמר, מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש, דילמא היינו לפי שראתה הסדין. ויש לומר, דמכל מקום נתנה לב להכיר ולראות יותר מבעלה שלא נתן לב.

'''בהוד יופיה'''. 
זה כתוב אחר כך כשהלכה אל אלישע כדי שיחיה את בנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(164)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אבל כענין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(165)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הזה הכירה בו מתחלה. 

'''רגל ישרה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל דדייק מדכתיב רגל, דמשמע דתרווייהו כחד רגל. אי נמי י&quot;ל, מדכתיב ישרה, שמכוונות רגליהם ומיושרות. ובירושלמי פליגי בה אמוראי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(166)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. חד אמר ככהנים, דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. כלומר, שאין להם להרחיב את פסיעותיהם, אלא מהלכים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(167)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עקב בצד גודל. וחד אמר כמלאכים, דכתיב ורגליהם רגל ישרה. מכאן נראה לרבי דהא דאמרינן בסוכה [נב:}, אמרו עליו על בנה של מרתא בת ביתוס, שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(168)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הלקוח באלף זוז, והיה הולך עקב בצד גודל. שלא להראות כחו עשה כן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(169)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים. 

'''מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה'''. 
מספקא [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] לרבי, אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפילה ועד ד' שעות לר' יהודה, או אפי' כל היום כולו לא הפסיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_11|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה, יותר מן הקורא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(170)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתורה'''. 
ואם תאמר, מאי איריא ק&quot;ש אפילו תפילה נמי, דקיי&quot;ל בפ&quot;ק דשבת {יא.} דכגון אנן מפסיקים בין לק&quot;ש בין לתפילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ רגילות לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו קאמר התם, שהיו מפסיקים לק&quot;ש ולא לתפילה לפי שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק&quot;ש. אי נמי ה&quot;פ, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(171)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין זה חידוש אי ק&quot;ש עדיפא, דאפילו תפילה נמי עדיפא, דזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. והכי קאמר התם, מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק&quot;ש.

'''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(172)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;'''. 
ואע&quot;ג דאמרינן לעיל בריש פרקין {ב.} [אדקאי בשחרית]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. וכן הקפתי ה-ד' שבראש המילה שאחרי להתאים למבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ד)פריש מילי דשחרית. מ&quot;מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דובשכבך.
----

===ביאורים===
 א. בכת&quot;י ירושלים ישנה הגהה בגיליון וז&quot;ל '''לא ידענא מאי ספקא. דאי משום תפלה, הא אמרינן לקמן (דיש) [בפרק] תפלת השחר טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ודוקא בשוגג או באונס, אבל במזיד לא. ונראה דה&quot;ה לק&quot;ש. כ&quot;מ'''
----
&lt;references /&gt;

== דף י&quot;א ==
===[[ברכות_יא_א|דף יא'''.''']]===
V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=21&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי'''. 
פירוש, כיון דאסיקנא דאפילו הולך לדבר מצוה פטור, אם כן אפילו כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה.

'''חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, ואבל מעולל בעפר קרנו, ובמועד קטן פרק בתרא &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|טו'''.''']]}&lt;/small&gt; מפיק ליה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסירי. ואם תאמר, אם כן מאי האי דקאמר התם &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|מ&quot;ק שם]]}&lt;/small&gt; אבל אסור בדברי תורה, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום &lt;small&gt;{[[יחזקאל_כד_יז|כ&quot;ד, י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;. ואמאי לא אמרינן מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(173)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, מכלל דכולי עלמא שרו. ויש לומר, שהקב&quot;ה לא בא להחמיר על יחזקאל, אלא להקל עליו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מפרשים לקרא הכי, האנק דום אבל מתים&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק הגרסא היא &quot;מתים אבל&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש שלפנינו, וכן במעט מכתה&quot;י של רבינו גרסו בהיפוך מהפסוק כפי הגרסא המוצגת כאן, וכך הוא מסתדר נכון לפי הפירוש שמפרש רבינו מיד. ואולי סיבת היפוך המילים באה בתור פירוש, דהיינו שפירוש משמעות הפסוק באמירת &quot;מתים אבל&quot; היא ל-&quot;אבל מתים&quot;, ואח&quot;כ פירש רבינו כוונת משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;, לא תעשה. כלומר, בדברי תורה לא תדום, ולא תעשה אבילות של מתים מזה, כי אתה מותר בדברי תורה. 

'''אמרו לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים'''. 
כלומר לקנתר [המינים]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי זאת לענ&quot;ד מכח שילוב בין גרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש (הזהה ללשון שנאמרה פה), לבין הגרסא בדברי רבינו המוזכרת בלשון כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן (שכתובה בלשון אחרת, וראה בהערה הבאה), אך בשאר כתה&quot;י כתוב בלא זה. ואכן בחלק מכתה&quot;י השאירו מקום חלק במיקום זה, ובכת&quot;י גרמניה ישנם שאריות חלקי אותיות לכיתוב שנמחק, וניכר מהמחק שהיה כתוב משהו כעין &quot;מינין וגוים&quot;.}}&lt;/sup&gt; המשחיתים את זקנם&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. אך בכת&quot;י ירושלים וכן בדפוס הישן הגרסא היא: '''&quot;כלומר כנגד המינים כדי לקנתרם שהם משחיתים וכו'&quot;'''. אך אריכות לשון היא זו, ולכך העדפתי לגרוס כגרסת שאר כתה&quot;י, עם תיקון קל כמו שכתבתי בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בענין אחר. 

'''עשה כדברי בית שמאי עשה, כדברי בית הלל עשה'''. 
תימה, מאי קאמר. אי קודם בת קול, אמאי קאמר רב יוסף דלא עשה ולא כלום. ואי לאחר בת קול, אמאי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; קאמר]&lt;/small&gt; עשה כדברי בית שמאי עשה. ועוד, אמאי לא מוכח מהך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(174)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברייתא דעשו בית שמאי כדבריהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד, ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר' טרפון כדברי בית שמאי. ועוד, מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן נראה נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מבכל התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(175)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אך יש לדחות, משום דמייתי עלה מתניתין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומכל מקום נראה בעיני לפרש, דהכא דוקא גבי ק&quot;ש (דהכא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; שייכא הך פלוגתא ואפילו לאחר בת קול, דהא בית הלל נמי מודו שיכולים לקרותה מוטים ועומדים ואינו נראה כחולק עליהם. ורב יוסף קאמר, דאפילו הכי לא עשה ולא כלום, כמו שאנו אומרים לקמן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(176)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע&quot;פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו. אבל מכל מקום הוא יושב&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש להגיה ללשון עבר, כיון שלגרוס בלשון הווה לענ&quot;ד פחות מתאים כאן מהבחינה הלשונית.}}&lt;/sup&gt; בסוכה ואפילו הכי לא קיים מצות סוכה, [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד מסברא לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; הוא הדין נמי גבי ק&quot;ש שלא יצא כלל. ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון. ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו בית שמאי כדבריהם, דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל. וכהאי גונא משני התם בפרק קמא דיבמות, הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה, הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד.

'''ב&quot;ש פוסלים וכו''''. 
בפרק קמא דסוכה &lt;small&gt;{[[סוכה_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; מפרש דבתרתי פליגי, בסוכה גדולה שיושב סמוך לפתח, ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו. מדנקט לשון פוסלים ומכשירים, ולא נקט לשון אוסרים ומתירים.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, אשתים לאחריה דערבית קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. '''וקשה לרבינו יעקב''', דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו. ועוד, היאך אנו אומרים אור יום הנף&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט מסוג הפיוטים הנקראים &quot;ביכור&quot; העוסקים בעניינים הקשורים לבהמק&quot;ד. והם סוג פיוטים שניתווספו מאוחר יותר על פיוטי &quot;המערבית&quot; שנתקנו עבור ברכות ק&quot;ש של ערבית במועדים. ומיקום הביכור המוזכר הוא קודם חתימת ברכת השכיבנו, ביום טוב שני של פסח בגלויות. ומחברו הוא הרב מאיר בן רבי יצחק ש&quot;ץ &quot;בעל האקדמות&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לפסח, דף 32}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt; בהשכיבנו, והלא קצרה היא. ועוד הכי הוה ליה למתני, ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה. ועוד, מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות. ועוד, דלא מזכיר לה בתוספתא &lt;small&gt;{דברכות [[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|פ&quot;א ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt; בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא. '''ועל כן פירש רבינו יעקב''' דלאו אדלעיל קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(177)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא מילתא באפי נפשה [היא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס ע&quot;פ האופן המורגל בלשון בעלי התוס'. ועוד שבכמה כת&quot;י מובא בלשון זו: &quot;אלא ה&quot;פ, דמילתא לחודא היא&quot;. ואע&quot;פ שגרסתם אינה נראית, עכ&quot;פ אפשר להסיק משם שצריך לגרוס את המילה '''&quot;היא&quot;''' בדברינו גם כן. וכן הוא בלשון האור זרוע כהגהתנו &lt;small&gt;{הלכות קריאת שמע, סעיף י&quot;ט}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;. אחת ארוכה וכו' כלומר, בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כגון ברכת הפירות וברכת המצות וברכת [הזימון]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת התוספתא בירושלמי שלפנינו &lt;small&gt;{פ&quot;א, ה&quot;ה}&lt;/small&gt;, ובתוספתא כת&quot;י ווינה. ומ&quot;מ בגרסת כתה&quot;י השונים של רבינו הגרסא היא '''&quot;וברכת המזון&quot;'''. אך נראה שט&quot;ס היא, שהלא ברכת המזון דין ברכה ארוכה לה, שחותמת בברוך בשונה מברכות הפירות והמצוות שהזכיר. ובגרסת התוספתא שלפנינו כתוב &quot;ברכת הזמן&quot; דהיינו ברכת שהחיינו, אך אפשר שנשתבש מ-&quot;זימון&quot; &quot;לזמן&quot; מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות. מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט שנאמר בברכת המזון לשבת הנישואין. מקומו בתוך ברכת הזן אחר המילים &quot;כי הוא זן ומפרנס לכל&quot;, ובסיומו ממשיך &quot;ונאמר פותח את ידיך וכו' בא&quot;י הזן את הכל&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור ויטרי דפוס תרפ&quot;ג, חלק ב' דף 602}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;, שאומרים בברכת הזן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(178)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|יש מכתה&quot;י שגורסים כך בראשי תיבות ויש מהם שגורסים &quot;נראה לרבי&quot;, אך היותר נכון בעיני שהכוונה היא ל-&quot;נראה לי&quot;. וזאת מכיון שרבינו מסיים העניין באמירת &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ כל דבריו הם דברי רבו, ולא דבריו שלו שיבוא ויאמר &quot;נראה לרבי&quot;.}}&lt;/sup&gt; דברכת הזן לא הוי ברכת זימון, דאין זה אלא נברך שאכלנו משלו. אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכא מידי להא דאמרינן בפרק שלושה שאכלו &lt;small&gt;{[[ברכות_מו_א|מו'''.''']]}&lt;/small&gt;, עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז&quot;ה. ושפיר אמרינן אות מבראשית הוכתרה. '''ועוד אומר רבינו יעקב''', דפירוש רש&quot;י שפירש ארוכה אמת ואמונה, ליתא. דהא אמרינן לקמן בפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt;, אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלקיכם אין צריך לומר אמת. והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו', ואלילה קאי. הרי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; לך]&lt;/small&gt; שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה. '''ועוד פירש רבינו יעקב''', אחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה קאי, כלומר בין ארוכה ובין קצרה. שכשאומר פרשת ציצית, אומר אמת והויא ארוכה. וכשאינו אומר פרשת ציצית, אומר מודים אנחנו לך וכו' כדאיתא לעיל, והויא קצרה. והא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דתניא בתוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ז|פ&quot;א, ה&quot;ז]]}&lt;/small&gt; למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, דהלא אינו מביא את כל דברי התוספתא. וכן במיעוט מכתה&quot;י גרסו משפט זה בסמוך בביאור הדברים, ושמה כתוב &quot;וכו'&quot; אחר משפט זה.}}&lt;/sup&gt;. כלומר, למה הוזכר במשנה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס, דהלא אף על הארוכה חוזר ולא רק על הקצרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[אחת ארוכה ו]אחת קצרה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]בין ארוכה בין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'. ובכולהו מקצרים ומאריכים לבד מאותן ברכות שמונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(179)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתוספתא &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|שם ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;.
'''והא דאמרינן''' &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_א|לקמן לד'''.''']]}&lt;/small&gt; '''אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות''' . 
פרש רבינו יעקב, וכן [ר]ה&quot;ג&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל, דכך כתב רבינו לקמן &lt;small&gt;{דף לד.}&lt;/small&gt;. ועוד שבה&quot;ג עצמו בהלכות תפילה אינו מחלק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור ואוסר לומר אפי' &quot;זכרנו&quot; בעשרת ימי תשובה, ע&quot;ש, וכך אכן רבינו בעצמו כותב מיד. אלא שקשה מלשון הטור או&quot;ח סימן קי&quot;ב, שכתב שבעל הלכות גדולות אכן סובר כשיטת ר&quot;ת. ואפשר לתרץ שטעות סופר היא שם. שכפי הנראה בכתבים הראשונים היה כתוב רה&quot;ג, ומחמת ריבוי העתקות שונה בטעות לבה&quot;ג, ומאוחר יותר פתחו המעתיקים  ראשי התיבות ל-&quot;בעל הלכות גדולות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, וכן רבינו חננאל דהיינו דוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(180)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו. ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לשאול צרכי צבור שהם רבים, דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו, שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא, שכולם צרכי רבים הם. ועוד, אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו &lt;small&gt;{[[גיטין_ו_ב|גיטין ו''':''']]}&lt;/small&gt;, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(181)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אל יוציא עצמו מן הכלל &lt;small&gt;{[[ברכות_מט_ב|לקמן מט''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה &lt;small&gt;{[[שבת_לב_א|שבת לב'''.''']]}&lt;/small&gt;, ורוב שְׁבֶּאַל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(182)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תעשה כגון אלו אינן דוקא, ואי עבד עבד&lt;sup&gt;{{הערה|בשבלי הלקט ובמחזור ויטרי מובא כאן בלשון אחרת. במקום &quot;ואי עבד עבד&quot;, כתוב &quot;דוק ותשכח&quot;. &lt;small&gt;{ראה שבלי הלקט מהודרת מירסקי דפים 214-216. ובמחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' תש&quot;ל.}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt;. ומה שכתב בה&quot;ג &lt;small&gt;{הלכות תפילה, ד&quot;ה אל ישאל וכו'}&lt;/small&gt; גבי ההיא דאל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: &quot;מכאן אית רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא&quot;, אין נראה כלל. דהא צרכי רבים דכל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(183)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ישראל שפיר דמי, כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(184)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומטעם זה אנו נוהגים לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;קרובות&quot; או &quot;קרובץ&quot; למנהג ההגיה האשכנזית, הינם מערכות פיוטים שנתקנו ע&quot;י פייטני ארץ ישראל עבור חזרת הש&quot;ץ. ישנם כמה סוגים של קרובות, והקרובה שמזכיר רבינו היא פיוט קרובה שנקראת &quot;קדושתא&quot; שמיועדת לשבתות, ימים טובים ומועדים שונים. מיקום אמירת סוג קרובות אלו הוא בשלשת הברכות הראשונות בלבד, בזמן שחלקן מחליפות את נוסחי הברכות שבה הן נמצאות לחלוטין (חוץ מהפתיחה והחתימה שנשאר כמטבע שטבעו חכמים), וחלקן מוספות עליהן.}}&lt;/sup&gt; בשלש ראשונות. וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן, ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר. וגם ר' אלעזר הקליר יסד קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, ותנא היה. וראיה יש, מדאמרינן בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא, דפוס תרכ&quot;ח פסקא כ&quot;ח, דף קע&quot;ט עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים, חלק ב' עמ' 403}&lt;/small&gt;, כד דמך ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון קרא עליו דורו [מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו' מכל אבקת רוכל. מהו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בפיסקתא אצלנו, וכן הוא בשבלי הלקט הנ&quot;ל. וע&quot;פ זה הגהתי כאן, שכך נראה לענ&quot;ד נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מכל אבקת רוכל, דהוה [קרי ותני]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הפסיקתא שלפנינו. ובכתה&quot;י שלפנינו הגרסא דהוה תנא וקרוי [וי&quot;ג קורא] ודרו' ופייטן [וי&quot;ג פייטן ודרשן].}}&lt;/sup&gt; ופייט(ן) ודַּרִשׁ(ן)&lt;sup&gt;{{הערה|בקטע פיסקתא זו יש הרבה שינויי גרסאות בכל מיני ספרים וכת&quot;י שונים &lt;small&gt;{עיין בפסיקתא דרב כהנא בהוצאות השונות שלפנינו (שם), וכן באור זרוע הנ&quot;ל ובשבלי הלקט {מהדורת מירסקי, סימן כ&quot;ח דף 214}.}&lt;/small&gt; והגהתי את הדברים כפי הנראה נכון. ועיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, ולעולם לא תמצא שיסד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(185)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שום קרובה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(186)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום שני של יום טוב. ואותה של יום שני של סוכות &lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קרובה המתחיל במילים &quot;ארחץ בניקיון כפות&quot; &lt;small&gt;(ע&quot;פ שבלי הלקט, מהדורת מירסקי דף 214)&lt;/small&gt; הנמצא אף כיום במחזורי סוכות למנהג האשכנזים, בין &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot; לחתימה. ופיוט זה מתחיל באמירת: &quot;ארחץ בנקיון כפות, בלי חמס קחת סנסון כפות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כתוב עליה במחזורים ישנים, קדושתא כעין קלירית. ו-&quot;אחות אשר לך כספת&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|פיוט קרובה זו היא קדושתא לשחרית של שמיני עצרת, ומיוחס לר' אלעזר הקליר. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, דף 376.}&lt;/small&gt;. ומתחיל במילים: &quot;אחות אשר לך כספת, ביום טובה, לה טוב הוספת&quot;. כיום ברוב קהילות אשכנז לא נוהגים לאומרה.}}&lt;/sup&gt; שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת רבינו בכתה&quot;י השונים, וכן היא בגרסת המחזור ויטרי {שם}. אך יותר נראה נכון כגרסת השבלי הלקט &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, שגורס '''&quot;ליום טוב ראשון של שמיני עצרת&quot;'''.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שמזכיר טל בברכת מחיה המתים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואילו היה ליום [טוב]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת שבלי הלקט {שם}. וכן נראה לענ&quot;ד נכון גם כאן, אע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; אחרון היה מזכיר גשם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכל האומר שעשה הוא &quot;אֹמֵן שלא קם כמותו&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קדושתא ליום שני של שמחת תורה. ומיוחס אף הוא לר' אלעזר הקליר, אלא שלדעת רבינו תם פה זוהי טעות. מקומו קודם חתימת מגן אברהם, ומתחיל במילים &quot;אמן של קם כמותו, ברום ותחת נודעה אמונתו&quot; &lt;small&gt;{וראה הנוסח המלא בכתב העת &quot;פיוטים בלתי נודעים&quot; חלק א' לחיים בראדי, דף ט' (ונקרא גם בשם &quot;קבץ על יד&quot; של חברת מקיצי נרדמים, חלק י&quot;א)&lt;/small&gt;. ופיוט זה לא נוהגים לאומרו כיום.}}&lt;/sup&gt;, אינו אלא טועה. וכל אות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב בלשון זכר, והוגה ללשון נקיבה כיון ש-&quot;פרשה&quot; בלשון נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; פרשיות שבמגלה בגמ' {לא.} בימים טובים שניים, אינו מזכיר. ומצינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(187)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא דפוס תרכ&quot;ח. פסקא י', דף צ' עמ' ב'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 194}&lt;/small&gt; שבתחילתו היה מוליך משואות ואוכל מלא התנור פת. פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם וחמוריהם על הגג. ושמא על שם אכילתו נקרא קליר&lt;sup&gt;{{הערה|כותב הערוך ערך קלר: '''בויקרא רבה בראש אחרי מות, ובפסקא דאחרי מות ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו, וכי קילורית עלת עמהן לסיני. פירוש שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר, על כן נקרא ר' אלעזר הקליר, שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח'''. ובמחזור ויטרי {שם} כותב: '''ושמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר, ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר (ו)היה קונה עוגות משכרו, ושוב נעשה תלמיד חכם'''. וניכר חוסר סדר בדבריו של המחזור ויטרי, ופשוט שטעות סופר נפלה שם.}}&lt;/sup&gt; [שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מתחילת הסוגרים ועד כאן הוא בהתאם לגרסת המחזור ויטרי {שם} ושבלי הלקט {שם}, וכן נראה נכון לענ&quot;ד (ועיין בהערה קודמת לשון הערוך המבאר מה עניין אכילת העוגות, לכך שמכונה &quot;קליר&quot;). אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;.ובההיא שעתא&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_12|(ח)]]&lt;/sup&gt; תיקן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(188)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(189)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; התם בפסיקתא &lt;small&gt;{דשנת תרכ&quot;ח פסקא י', דף צ&quot;ג עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 197}&lt;/small&gt;,]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה בעיני להגיה דברי רבינו. אך הגרסא המקורית היא: '''ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי‏. ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא''', וכן איתא במחזור ויטרי ובשבלי הלקט בתוספת המשפט '''&quot;שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&quot;'''. אך קשה לי על סדר הדברים, דכיון שכותב: &quot;ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי&quot;, צריך מיד לבוא ולומר מדוע, דהיינו &quot;משום שהיה קונה עוגות משכרו&quot;. ומדוע א&quot;כ כתב באמצע: ש-&quot;באותה שעה תיקן קרובות&quot; שמפסיק בענין המדובר. ולכך הגהתי את סדר הדברים באופן הנראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. ואפי' תאמר שלא היה ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אלא אחר היה, מ&quot;מ משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(190)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה. ובכמה מקומות חולק על התלמוד שלנו ותופס לו שיטת הירושלמי, ואם כן עליו יש לסמוך לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; ופיוטים. ועוד, דמשמע בפ&quot;ק דעבודה זרה &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד. דקאמר התם, אע&quot;פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו', אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צורכי יחיד לעצמו, אבל שלש ראשונות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(191)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; צרכי רבים דכל ישראל נינהו. ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום, שזהו שבח וכבוד לרב שכל ישראל צריכים רחמים, כך פירש רבינו יעקב. מפי רבי. ומיהו, אם ר' אלעזר קליר הוא ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון, מצינו שחולק בפיוטו על ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון. שהרי יסד בפרשת החדש, מועד מזמין לנדגלים, נועדים בו עינימו&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא הנכונה של הפיוט, וכן הוא באור זרוע &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, ובגרסת כת&quot;י ירושלים (בסימני מחיקה. שטעה הסופר וחשב שיש לתקן ל-&quot;עצימה&quot; בדומה לשאר כתה&quot;י, כפי הנראה). ובכתה&quot;י האחרים כתוב בשיבוש '''&quot;עצמה&quot;'''.}}&lt;/sup&gt; צירי רוגלים, ספור הוא למלכים ולרגלים&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה הוא חלק מפיוט קדושתא לשבת '''&quot;החודש הזה לכם&quot;''' שמתחיל במילים &quot;אדון מקדם תכנו ראש&quot;, ומקומו אחר חתימת מחיה המתים. &lt;small&gt;{עיין בנוסח הפיוט בספר להודות ולהלל רוזנוואסר, בין דפים של&quot;א - של&quot;ה. וחלק הנוסח המוזכר כאן נמצא בדף של&quot;ג}&lt;/small&gt;. פיוט זה לא נאמר כיום.}}&lt;/sup&gt;. פירוש, דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ&quot;ק דראש השנה &lt;small&gt;{[[ראש_השנה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt;, דבחג הסוכות &lt;small&gt;[י&quot;ג דוקא]&lt;/small&gt; עובר בבל תאחר. ושמא מ&quot;מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דסבירא לן כאבוה ר' שמעון &lt;small&gt;[י&quot;ג בן יוחאי]&lt;/small&gt; דאמר &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; שלשה רגלים כסדרן וחג הפסח&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(192)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תחלה.
----

===ביאורים===
 '''א.''' דהיינו, שכיון שבאבלות של יחזקאל הקב&quot;ה בא להקל עליו ביחס לשאר אבלים, לכך מה שאסר עליו בוודאי שלא הקל לשאר אבלים. ובמה שהקל עליו, לו לבדו הקל אך לא לשאר האבלים. (תוס' הרא&quot;ש}
 '''ב.''' במסכת יבמות &lt;small&gt;{יד.}&lt;/small&gt; נחלקו מספר אמוראים האם עשו בית שמאי כדבריהם או שנהגו כבית הלל. והגמ' אומרת שם שאפשר להעמיד את המחלוקת גם קודם בת קול וגם לאחר בת קול &lt;small&gt;{עיין בעירובין יג: עניין הבת קול}&lt;/small&gt;. ושאל רבינו כאן, מדוע לא הוכיחה הגמ' ביבמות ממעשיו של ר' טרפון שהוזכר במשנה כאן, שעשו בית שמאי כדבריהם? 
 '''ג.''' דהיינו שכיוון שרב נחמן בר יצחק שהוא הדעה השלישית במחלוקת, הביא את המשנה שלנו המספרת על מעשיו של ר' טרפון כראיה לדבריו, לכן הובאה כל המחלוקת כאן. {המגיה}
 '''ד.''' בכתיב יד ירושלים וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) מובאת כן תוספת לשון: &quot;כמו אחת בתולות ואחת בעולות '''הם שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל'''&quot;.
 '''ה.''' נראה לענ&quot;ד דכך הוקשה לו. שהלא לדעת רבינו תם בפירוש זה, אחת ארוכה ואחת קצרה חוזר על אמת ואמונה בלבד. וא&quot;כ מהי כוונת הלשון בתוספתא שאומרת '''&quot;למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'&quot;''', שמשמע ממנה '''&quot;שהאחת ארוכה ואחת קצרה&quot;''' חוזר על מקום שאמרו להאריך ומקום שאמרו לקצר ולא על אמת ואמונה. ונראה שתירץ, שהכוונה בשאלת התוספתא היא, שמדוע הזכירו את הלשון אחת ארוכה ואחת קצרה כלל, הלא בלא זה הייתי יודע שאם נתקנה אמת ואמונה על שני מטבעות לשון שאחת ארוכה ואחת קצרה, ששייך לאומרה בין ארוכה ובין קצרה. אלא בהכרח שזה נאמר כדי ללמד דבר נוסף, דהיינו שאף שאמת ואמונה יכול לאומרה בין ארוכה בין קצרה, אעפ&quot;כ בשאר המקומות שהזכירה התוספתא, כשאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, וכשאמרו להאריך אינו רשאי לקצר.
 '''ו.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את מוריד הטל שהוא '''&quot;בטל תחייה להחיותם&quot;'''
 '''ז.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא '''&quot;בגשם נדבות להחיותם&quot;'''.
 '''ח.''' היה נראה לומר דהיינו בשעה שאכל עוגה שהיה בתוכה קמיע ונתפקח מחמת כך {עיין ערוך ערך &quot;קלר&quot;}, אך העיקר חסר מן הספר. ולכך צריך לומר כפי שמשמע מגרסת המחזור ויטרי, ש-&quot;אותה שעה&quot; היא בשעה שהיה קונה עוגות ואוכלם. וביחס לעניין שאכל עוגה עם קמיע ונתפקח כתב המחזור ויטרי, דהיא קבלה שונה ביחס למה שכתב בפסיקתא. וקבלה זו מתאימה לצד שר' אלעזר קליר הוא אינו ר' אלעזר ברבי שמעון.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יא_ב|דף יא''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=22&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(193)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמעתי בשם רבינו אליהו מפ'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. וכתב המגיה שזה קיצור של &quot;מפריז&quot;, ושהוא רבינו אליהו הצרפתי תלמידו של רבינו תם. אך בכת&quot;י ירושלים ובדה&quot;י לא גרסו מילה זו.}}&lt;/sup&gt; משום דאמרינן בחולין פרק כסוי הדם &lt;small&gt;{[[חולין_פז_א|פז'''.''']]}&lt;/small&gt;, אמר ליה ההוא מינא לרבי, מי שיצר הרים לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב יוצר הרים ובורא רוח &lt;small&gt;{[[עמוס_ד_יג|עמוס ד', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. אמר ליה, שטיא שפיל לסיפיה דקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דכתיב&lt;/small&gt;] ה' צבאות שמו&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק כתוב &quot;ה' '''אלוקי''' צבאות שמו&quot;. אך בגרסת התוס' וכן בגרסתנו שם בגמ' לא הובאה מילה זו. וכנראה נאמר כך בתור קיצור לשון.}}&lt;/sup&gt;. הכא נמי הכתיב יוצר אור ובורא חושך &lt;small&gt;{[[ישעיהו_מה_ז|ישעיה מ&quot;ה, ז']]}&lt;/small&gt;. לכך אנו מזכירים אותם יחד לומר שיוצר [וי&quot;ג שכלם יוצר] אחד בראם. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג &lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;&lt;small&gt;'''תניא נמי הכי&lt;/small&gt;'''] '''אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם'''&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית גרסת רבינו בגמ' כגרסת כמה כת&quot;י של הגמ', וכן היית גרסת הגאונים (ראה אוצה&quot;ג) בה&quot;ג {א', ע&quot;ג} רי&quot;ף, רא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו ועוד. ובספר ברכה משולשת ישנה הגהה לפני דיבור זה שאומרת שכן היא גרסת בה&quot;ג ר&quot;ח, רי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ואע&quot;פ שלא מצאנו שהר&quot;ח והרמב&quot;ם גרסו כך, אפשר שהסיקה ההגהה זאת מכח כך שהם פסקו שיש לומר אהבת עולם (המגיה). ומ&quot;מ, לפנינו מופיע בגמ' בהיפך מגרסא זו.}}&lt;/sup&gt;. ומכל מקום כתבו הגאונים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ז&quot;ל&lt;/small&gt;] שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וגם סתם תלמודא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;התלמוד&lt;/small&gt;] מזכיר לקמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסמוך&lt;/small&gt;] &lt;small&gt;{בעמ' זה}&lt;/small&gt; אהבה רבה בשל שחרית. 

'''משקרא ק&quot;ש אין''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''אינו'''&lt;/small&gt;] '''צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה'''. 
אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל. ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, השכים לשנות קודם ק&quot;ש צריך לברך, לאחר ק&quot;ש אין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אינו&lt;/small&gt;] צריך לברך. אמר ר' אבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בא&lt;/small&gt;] והוא ששנה על אתר. ו(ל)הכי&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה, שהלא אינו בא לתת טעם לספק, אלא לפרט מהו הספק.}}&lt;/sup&gt; מיבעיא ליה למר, מי שבירך ועסק בתורה&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה, צריך לברך או לא. מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפילין שמברך עליהן כל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בכל&lt;/small&gt;] שעה שמניחן, או לא. ואם לא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(194)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המנהג שלא לברך, לא היה מסופק. אבל בשביל שנוהגים שלא לברך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(195)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג טעות [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;טעות&lt;/small&gt;] הוא. ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה, אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה, דלא מתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כששנה&lt;/small&gt;] על אתר, ואם שנה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש, ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסיק [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יפסוק&lt;/small&gt;] ויחזור ויעסוק, דכל המברך על התורה אין צריך לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק, ולכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על כל מברך ברכת התורה. אבל אם בכל המברך ברכת התורה היה כן הדין, היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שיפסיק באמצע העסק יצריכנו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;צריך&lt;/small&gt;] לחזור ולברך, וכ&quot;ש הנפטר באהבה רבה. אי נמי, יש ללמוד מתוך המנהג, מדלא פירש כן בתלמוד שלנו, חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(196)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דאם לא כן היה לו לחלק כמו שמחלק בירושלמי. אי נמי, אפילו אם תמצא לומר שאינו חולק וצריך לחזור ולברך גם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(197)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לתלמוד שלנו, וגם תאמר שאפילו בירך ברכת התורה והפסיק באמצע העסק שצריך לחזור ולברך, אפשר בני אדם שתדירים לעסוק בתורה וממהרים עסקיהם לחזור וללמוד, ותדיר דעתם לחזור [א]ל&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י הגרסא היא '''&quot;על&quot;''' וכן בדה&quot;י, אלא שלענ&quot;ד יש לגרוס גם כאן &quot;אל&quot; דכל הטענה פה היא מצד שדעתו ללמוד אח&quot;כ, דלכך לא הוי הפסק, ואין עניין או צורך שתהיה דעתו לחזור על לימודו לעניינו. ועוד דלקמן ישנה לשון דומה, ושם יש שגורסים &quot;על&quot; ויש שגורסים &quot;אל&quot;, וא&quot;כ גם כאן אפשר שהגרסא היית &quot;אל&quot;. ועוד דיש שגורסים כאן &quot;עוד ללמוד&quot; וא&quot;כ ניכר כפי שאמרתי שכל הטענה היא מצד שדעתו לחזור ללמוד, ומכאן נלמד לגרסתנו גם כן. וכן מלשון תוס' הרא&quot;ש משמע שהגרסא הנכונה כאן היא &quot;אל&quot;, ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; הלימוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(198)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אין הפסקם חשוב הפסק לענין ברכה זאת. '''וכבר שאלתי מרבינו יעקב''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] מנוחתו כבוד על ברכת הסוכה אם צריך לברך כשנכנס לישן בה, כי הייתי מחשב כי אין צריך לברך, כי שמא לא יוכל לישן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בה&lt;/small&gt;]. וכשהוא ממש סמוך לשינה אינו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אין&lt;/small&gt;] יכול לברך מחמת השינה שקפצה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י והדה&quot;י. אך נראה יותר נכון שהגרסא היית '''שקופצת עליו''' בלשון הווה, והשתבש מאוחר יותר ללשון עבר.}}&lt;/sup&gt; עליו, ולכך נהגו שלא לברך. והשיבני [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וענני&lt;/small&gt;] כי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(199)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כל מצות סוכה שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת, כגון שינה וטיול ושינון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(200)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסוכה&lt;/small&gt;], ברכת לישב בסוכה שבירך בסעודה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסעודתו&lt;/small&gt;] פוטרתו מלברך עליהם. ואם שם אין צריך לברך על השינה מטעמו של רבינו יעקב, ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(201)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; למלאכתו ושוב נמלך לישן, כל שכן כאן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;כאן&lt;/small&gt;] שדעתו כל שעה לחזור אל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;על&lt;/small&gt;] הלימוד, שיש לומר מתוך המנהג שלא יצטרך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(202)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לברך. ועל הטיול והשינון לא שאלתי ממנו כי אם על השינה, לפי שבשינה מצינו שאסור לישן חוץ לסוכה שינת עראי, והחמירו בה יותר מבאכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. וכיון שמברכים על האכילה כ&quot;ש על השינה אא&quot;כ יש [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהא&lt;/small&gt;] טעם לחלק, אבל בטיול ושינון לא מצינו שום איסור חוץ לסוכה. '''ואמנם בפסקי ה&quot;ר שמעיה''' תלמידו של רבינו שלמה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;] ראיתי שכתב על רבינו שלמה ז&quot;ל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;]: כשמשכים רבי לעסוק בתורה, מברך ברכת התורה. וכשהולך אחר כך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אחרי כן&lt;/small&gt;] לבית הכנסת ואומר ברכות ופסוקי דזמרא, חוזר ומברך ברכת התורה כמו באותם הימים שלא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(203)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משכים ללמוד. ונותן טעם לדבריו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לדבר&lt;/small&gt;], שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(204)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ולא חשיבא ברכה לבטלה, אע&quot;פ שכבר בירך קודם שקרא פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל, ה&quot;ה נמי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הכי נמי&lt;/small&gt;] הכא דלא חשיבא ברכה לבטלה. ואילו הביא הירושלמי טעם לדבריו לומר שבשביל שהפסיק חוזר ומברך, על זה לא נפלאתי. אבל תמהתי על טעם זה אם אמרו רבינו שלמה ז&quot;ל, כי בלא טעם של הפסק שיזקיקנו לחזור ולברך, לא יברך כמה פעמים כי למה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לעומד לקרוא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וקורא&lt;/small&gt;] בתורה, כי אותו&lt;sup&gt;{{הערה|הלשון נראית חסרה, ואולי יש לגרוס &quot;כי אותו '''העומד'''&quot; או כעין זה.}}&lt;/sup&gt; אפילו בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו, צריך הוא לחזור ולברך על קריאתו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;קריאתה&lt;/small&gt;] בצבור, כי נתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה, וכמו שנתקנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(205)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת אשר בחר בנביאים טובים על ההפטרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בהפטרה&lt;/small&gt;]. ועוד אפילו במקום דשייכא ברכה, אפילו בספר תורה הקפידו שלא לגרום ברכה שאינה צריכה, גבי ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה &lt;small&gt;{[[יומא_ע_א|יומא ע'''.''']]}&lt;/small&gt;, כך השיב רבינו יעקב.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(206)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''הכי גרסינן בסדר רב עמרם''' &lt;small&gt;{דפוס וורשא דף ב' ע&quot;א}&lt;/small&gt;. 
למקרא&lt;sup&gt;{{הערה|בסדר רב עמרם שלפנינו מובא שרב המנונא הוא שאמר: &quot;למקרא צריך לברך וכו'&quot;. אך בכל כתה&quot;י השונים של רבינו לא הוזכר שמו, ואולי נשמט בטעות.}}&lt;/sup&gt; צריך לברך, למשנה אין צריך לברך. ור' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבל&lt;/small&gt;] לתלמוד אין צריך לברך. ור' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך, דא&quot;ר חייא וכו'. פירוש, מדרש חלופי תלמוד. ובפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; נמי גרסינן לתלמוד ולא גרסינן למשנה.

הכי גריס [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הגהת&lt;/small&gt;] רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;]. '''ור' יוחנן אמר &lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;הערב נא וכו''''. 
לפי שרגיל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] לפרש דכל היכא שהברכות שלפניהם קצרות, אפי' ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך, כגון ברכות של הבדלה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(207)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן אותן ברכות של שחרית&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש ובפסקיו גורס כאן &quot;של חופה&quot;.}}&lt;/sup&gt;. אם כן היה צריך לברכת הערב לפתוח בברוך, שאותה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כי אותה&lt;/small&gt;] שלפניה קצרה. אבל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] היה אומר, שאין זה כי אם סיום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;של&lt;/small&gt;] ברכת אקב&quot;ו לעסוק בדברי תורה, ואינ'&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י השונים כתוב &quot;ואינם&quot; בלשון זכר בזמן שברכות לשון נקיבה הן. למעט כת&quot;י אחת שגרס ואינ' שאפשר להעמיד שגרסתו המקורית בלשון נקיבה נאמרה וקוצר. ולכך נקטתי בלשון קיצור.}}&lt;/sup&gt; כי אם שתי ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ב)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;. אבל פירושו לא יתכן כמו שפירשתי בערבי פסחים&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ג)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ובכתובות&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכינו לפירושו למסכת כתובות, ובפסחים רק לכמה דפים בודדים. והסוגיות המדוברות נמצאות בפסחים דף קד''':''' ובכתובות דף ח'''.'''}}&lt;/sup&gt;. וצריך עיון בסדר רב עמרם אם מונה אותן שלש ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ד)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(208)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{מו. ד&quot;ה וברכה}&lt;/small&gt;.

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;תנן התם&lt;/small&gt;'''] '''אמר להם הממונה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, הסגן. ואין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ואינו&lt;/small&gt;] נראה, דהא אמרינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דקאמר&lt;/small&gt;] בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_יומא_ג_ח|יומא פ&quot;ג, ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;, על חמשה דברים הסגן ממונה, ואלו הן: אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ד_א|יומא פ&quot;ד, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. כשהיה מטיל גורלות ביום הכפורים, הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. והניף הסגן בסודרים &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ג|תמיד פ&quot;ז, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ואחז הסגן בימינו והעלהו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. לא היה כהן גדול מתמנה &lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ה)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;[עד שמתמנה הסגן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ ספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י. אך בכל כתה&quot;י של רבינו הגרסא היא &quot;לא היה כהן גדול מתמנה '''להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot;, ועיין בביאורים מה שכתבתי על כך.}}&lt;/sup&gt;, וכולם מפורשים בסדר יומא&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, שהלא לא כל הדברים הוזכרו ביומא, אלא חלקם בתמיד {המגיה}. ואפשר שיש כאן ובתוס' הרא&quot;ש טעות סופר, וצריך לגרוס וכולם מפורשים בסדר '''הש&quot;ס''' בתלמוד שלנו במקומם&quot;, או &quot;וכולם מפורשין בתלמוד שלנו במקומם&quot; ולהשמיט לחלוטין את &quot;בסדר יומא&quot;. ועוד אפשר לומר, שיש להוסיף ולגרוס &quot;בסדר יומא &quot;ותמיד&quot;. אלא שבכך קשה קצת, דאין מסכתות יומא ותמיד נקראות &quot;סדרים&quot; אלא &quot;מסכתות&quot; בודדות.}}&lt;/sup&gt; בתלמוד שלנו במקומם. ע&quot;כ נראה דכהן אחר היה, [שהיה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה לשונית נכון גם פה. והושמט כפי הנראה מחמת כפילות הלשון &quot;היה, היה&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; ממונה על כך. וכן, אמר להם הממונה בואו והפיסו &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_א|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ג|יומא פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו והביאו טלה וכו' &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_ג|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

הכי גרסינן '''וברכו שלוש ברכות, אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים'''. 
ולא היו מתפללים כי אם אותן שלש ברכות ולא כל שמנה עשרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ברכות&lt;/small&gt;], דאפי' זמן ק&quot;ש לא הגיע. כדתניא, קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(209)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לא יצא, שאנשי משמר מקדימים וכו'. אלא היו מתפללים ברכות אלו כדי שיקובל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שיתקבל&lt;/small&gt;] קרבנם ברצון. וברכת כהנים היינו שים שלום, או &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ש]היו אומרים ממש פסוקי ברכת כהנים כמו שאנו אומרים אותם אחר הודאה לפני שים שלום (והיינו שים שלום)&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י גורסים מילים אלו למעט כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן, ואכן נראות מילים אלו לא שייכות. אבל אפשר שצריך לגרוס &quot;'''וחותם''' שים שלום&quot; או &quot;'''ומסיים''' שים שלום&quot; (שכך היא גרסת תוס' הרא&quot;ש). והכוונה בזה כפי דעת המאירי, שאומר שבלא חתימת שים שלום אח&quot;כ אי אפשר לקרוא לזה &quot;ברכת כהנים&quot;, שהלא אין זה כי אם תחינה ופסוקים בעלמא.}}&lt;/sup&gt;. אבל נושאים כפיהם לא היו, דאם כן היה לו להאריך כאן על משנה זו, כמו שמאריך שם בתמיד פרק החלו עולים&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו המשנה הזו נמצאת בפרק &quot;בזמן שכהן גדול&quot; שהוא הפרק השביעי, ופרק החלו עולין הוא הפרק השישי. אלא שבכתה&quot;י של מסכת זו ובגרסת הגאונים והראשונים, היית המסכת הזו מחזקת שישה פרקים בלבד, והפרק השביעי הוא בעצם המשך הפרק השישי {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ב|פ&quot;ז, מ&quot;ב]]}:&lt;/small&gt; &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ועוד, אם כן (הוה ליה למיתני)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהלא בסמוך הוא אומר גם כן &quot;הוה ליה למתני&quot;, ולמה יאמר פעמיים ללא צורך.}}&lt;/sup&gt; בתענית {[[תענית_כו_א|כו'''.''']]/[[תענית_כו_ב|כו''':''']]} גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(210)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כפיהם, בשחרית ובמוסף וכו', הוה ליה למתני ובמקדש ד' פעמים, אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה. אבל בספרים שלנו גרסינן וגם בפירוש רש&quot;י: וברכו את העם, ופרש&quot;י ז&quot;ל עם העם. ולא ידענא מאי קאמר, דהא אכתי לא הגיע זמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שעת&lt;/small&gt;] ק&quot;ש כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(211)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר ש&quot;ץ יסד בפיוט של &quot;תפלה תקח&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|היא נוסח פיוט לסליחות לערב ראש השנה למנהג האשכנזים, הנאמר אחרי תחנת &quot;מחי ומסי ממית ומחיה&quot;, ומתחיל בלשון &quot;תפילה תקח תחינה תבחר&quot;. ונמצא פיוט זה בנוסחי הסליחות למנהגי אשכנז גם היום.}}&lt;/sup&gt; {[https://he.wikisource.org/wiki/סליחות_לימי_התשובה/מנהג_פולין/סליחות_לערב_ראש_השנה#סליחה_מא סליחה מא]}, אמת ועבודה וברכת כהנים יברכו העם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(212)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת נהנים&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא פה היא &quot;כהנים&quot;, ואינו כך בנוסח הסליחה כיום.}}&lt;/sup&gt;, וצריך עיון בפירושו.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

 '''א.''' מבואר כאן שהשאלה שנשאלה לר&quot;י היא על מי שבירך ברכות התורה ועסק בתורה מיד ואח&quot;כ הלך ועסק בדברים אחרים, אם צריך לחזור ולברך כשחוזר מאוחר יותר ללמוד שוב, כיון שהפסיק באמצע. אך בתוס' שבדף מפורש, שהשאלה שנשאלה היא לגבי מי שבירך ברכות התורה &quot;ולא עסק בתורה כלל&quot; אחר כך, אלא הלך לעסקו ואחרי כן חזר ללמוד, האם צריך לחזור ולברך כיון שלא עסק בתורה מיד, או שמא לא צריך. וצ&quot;ע (המגיה). ואפשר שבעלי התוס' נחלקו בעיקר העניין מה היא השאלה שנשאלה לר&quot;י, או שר&quot;י נשאל שני שאלות נפרדות, ותירץ תירוץ דומה לשניהם.
 '''ב.''' משפט זה קאי על כל ברכות התורה בכללי, שלפי האמור אינם כי אם שתים ולא שלוש. ואינו חוזר על ברכות &quot;על דברי תורה&quot; ו-&quot;הערב נא&quot; שדן בהם עתה. כי אם נאמר שאכן דן עליהן, נמצא סותר עצמו.
 '''ג.''' כיון שאין לנו את דברי רבינו על פסחים וכתובות, לכך איננו יודעים בוודאות מה היו טענותיו לפרוך דברי ר&quot;ת. אבל מדברי תוס' רבינו פרץ על פסחים &lt;small&gt;{קד''':'''}&lt;/small&gt;, נראה שקושיתו של רבינו היית מהירושלמי. וזהו לשונו של רבינו פרץ: '''מיהו קשה לפירוש ר&quot;ת, דקאמר בירושלמי: &quot;התיבון, הרי הבדלה. ומשני, שנייא משום דר' היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. הא קידוש. שנייא היא, שאם היה יושב ושותה [מבעוד יום]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר ר' [יונה]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;, טופס ברכות כך הוא&quot;. משמע בהדיא דברכה פוטרת חברתה אע&quot;פ שהראשונה קצרה ואינה חותמת בברוך, דלא כפירוש ר&quot;ת.''' דהיינו ששיטת רבינו תם (כפי שכתב שם רבינו פרץ קודם לכן באותו דיבור) היא, שעל מנת שתהא לברכה דין ברכה הסמוכה לחברתה, הברכה שבאה קודם חייבת להיות חותמת בברוך, כיון שחתימתה נחשבת הפתיחה לברכה שאחריה. וא&quot;כ קשה מהירושלמי הנזכר, שהרי ניסתה שם הגמ' להקשות על הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, מסדרי ברכות שבהן הברכה הראשונה אינה חותמת בברוך (כדוגמת ברכות ההבדלה והקידוש). וא&quot;כ רואים אנו להדיא דלא כפירוש ר&quot;ת, דאם נאמר כפירושו א&quot;כ מה שייך להקשות מברכות כעין אלו בזמן שמעיקרא אינן יכולות להיחשב ברכה הסמוכה לחבירתה לשיטתו, שהרי אינן חותמות בברוך.
 '''ד.''' במחזור ויטרי גרס &quot;הערב&quot; בלא וא&quot;ו ולכן יש מקום להסתפק בדבר האם הוא מחשיב את ברכות התורה כשלשה ברכות או כשנים. שאע&quot;פ שאינו אומר &quot;והערב&quot; גילה רבינו את דעתו שאין זה מכריח ששלשה ברכות הם, שעדיין אפשר שיהיו שנים וברכה הסמוכה לחבירתה היא (המגיה).
 '''ה.''' הגרסא בדברי רבינו בכל כתה&quot;י היא &quot;'''לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot; אלא שלדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס אלא הירושלמי הנ&quot;ל. וקרבן העדה כתב שהטעם בזה הוא כדי שיהא רגיל בעבודה. אך יש כתבו שהמדובר פה הוא לא בכהן גדול המתמנה, אלא באופן שאירע פסול בכהן גדול וצריך להחליפו זמנית, שהדין הוא בזה שרק הסגן הוא היחיד שיכול להחליפו {המגיה ועוד}. והמקור לזה ביומא לט עמ' א', במשנה הראשונה של פרק רביעי שאומרת &quot;הסגן בימינו וכו'&quot;, ועל פי טעם הברייתא דר' חנינא סגן הכהנים שדנה על כך, המובאת שם בגמ' באותו עמוד. אך הטעם האמיתי הוא כפי שראיתי בספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י, שמיוחס לאחד מבעלי התוס'. ששם כתב בערך ר' חנניא סגן הכהנים, בזו הלשון: &quot;'''ובתחילת פרק טרף בקלפי, ר' חנניא סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה, שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו. ובירושלמי בסדר יומא פרק אמר להם הממונה. ה' דברים היה הסגן משמש, הסגן מימינו וראש בית [אב]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; משמאלו. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך. הניף הסגן בסודרים. אחז הסגן [בימינו]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; והעלהו, כמ&quot;כ &lt;small&gt;&lt;small&gt;כצ&quot;ל-&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;[ב]תמיד בפ' החלו. ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן, שהיו ממנין הסגן ואח&quot;כ כהן גדול, כדא&quot;ר חנניא סגן הכהנים'''.&quot;, עכ&quot;ל. מבואר מכאן שאין כוונת הירושלמי שרק מי שנתמנה לסגן רשאי להתמנות לכהן גדול, אלא הכוונה שאין ממנים כהן גדול עד שממנים סגן תחילה. ונראה שטעם העניין הוא, כדי שאם יארע פסול בכהן גדול יהיה הסגן מזומן להחליפו, ולכך הגהתי זאת בדברי רבינו. אלא שאפשר ליישב גרסתנו, שהכוונה במילים &quot;נעשה סגן&quot; היא ל-&quot;נתמנה הסגן&quot; ובכך אתיא שפיר, אלא שגרסא זו פחות נראית בלאו הכי.

== דף י&quot;ב ==
===[[ברכות_יב_א|דף יב'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=23&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא דנקיט''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;נקיט&lt;/small&gt;'''] '''כסא דשכרא וסבר דחמרא הוא וכו''''.
והשתא דלא איפשיטא &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(213)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;בעי[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דכך גרסו התוס' שבדף ושאר התוס' המקבילים, וכך נראה יותר מהבחינה לשונית. אך בכל כתה&quot;י גרסו &quot;בעיא&quot; (למעט כת&quot;י ירושלים והדפה&quot;י שלא גרסו מילה זו כלל).}}&lt;/sup&gt; (למסקנא)&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' שבדף וכן בתוס' המקבילים לא גרסו מילה זו. ובכת&quot;י ירושלים (של רבינו) ובדפוס הישן לא גרסו את המילה &quot;בעיא&quot;. ולכך נראה לומר שיש כאן עירוב גרסאות, דמי שגורס &quot;בעיא&quot;, לא גורס &quot;למסקנא&quot;. ומי שגורס &quot;למסקנא&quot;, לא גורס &quot;בעיא&quot;. ואכן המילה &quot;למסקנא&quot; כאן נראית מיותרת.}}&lt;/sup&gt; אזלינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אזילנא&lt;/small&gt;] לחומרא.&lt;sup&gt;{{הערה|מהתוס' שבדף אנו יודעים ששיטה זו היא דעת ר&quot;י רבו של רבינו, וא&quot;כ נראה לומר שרבינו סיים דיבור זה במילים &quot;מפי רבי&quot; והושמט.}}&lt;/sup&gt;

'''כל ברכה שאין בה'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(214)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''עמה'''&lt;/small&gt;] '''מלכות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(215)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''אינה ברכה'''. 
ואם תאמר, ברכה אחת מעין שבע ששליח צבור אומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(216)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בכל ערב שבת, הלא אין בה מלכות. ויש לומר, דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(217)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מלכות, כדאמרינן בפרק בתרא דראש השנה {לב:} גבי מלכיות, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זוהי [י&quot;ג זו היא, וי&quot;ג זהו] מלכות. כלומר, שהוא אחד בעולמו ואין זולתו.

'''ואמונתך בלילות'''. 
ואמרינן במדרש {רבה, איכה ג'} חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהאדם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שאדם&lt;/small&gt;] מאמין בהקב&quot;ה ומפקיד רוחו בידו ומחזירה אליו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לו&lt;/small&gt;], ומחדש כוחו ממה שיגע כל היום. אי נמי כפירוש רש&quot;י.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יב_ב|דף יב''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=24&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''רב ששת כי כרע כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]. 
ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ה|בפרקין ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, תני רבי חלפתא בן שאול, הכל שוחים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שוחחין&lt;/small&gt;] עם שליח צבור בהודאה. רבי זעירא אמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(218)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף. וקאמר נמי התם &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(219)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;(בפרק קמא דברכות ירושלמי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, דהא בהא אנן קיימינן.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, רבי שמואל בר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ב&quot;ר&lt;/small&gt;] נתן בשם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;משום&lt;/small&gt;] רבי  אחא בר חנינא, מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(220)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  אמר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] ר' חייא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(221)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבא&lt;/small&gt;] , לא הוה מעבר אלא גער&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(222)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]'''. 
פירש בערוך בשם רב האי גאון ז&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|שם בערך &quot;חזר = חיזרא&quot; באמצע הערך. ויש שם תוספת דברים ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;, חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר. וכריעה&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב כאן: &quot;וכשכורע לא יכרע&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם בדברי רבינו ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;, שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד כברייתו אפי' בשחותו מחציו, אלא צריך שיכוף את ראשו שיהיה כאגמון שכפוף ראשו, ולעולם צריך לכוף צוארו, עכ&quot;ל הערוך דחיזרא. ובירושלמי דפרקין &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; גבי מודים תני, ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד דלא יעביד כהדין חדרונא, אלא כל עצמותי וגו'. ופירש בערוך בערך חדר&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו הוא בערך '''&quot;חדרונא&quot;'''. ואולי גם מה שכתב רבינו כאן הוא ערך חדר' עם גרש שהכוונה לחדרונא, ונשמט במהלך הזמן.}}&lt;/sup&gt;, והצב למינהו תרגום ירושלמי&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כמה גרסאות לערך זה. ונראה שצריך לגרוס '''וחדרונא לזנוי תרגום ירושלמי והצב למינהו&quot;'''. ותרגום זה נמצא לפנינו בתור תרגום יונתן בן עוזיאל.}}&lt;/sup&gt; וחדרונא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וחדרונאי&lt;/small&gt;], כעין פירושו שפירש כי הצב דומה לצפרדע, כששוחה שוחה ממתניו וראשו זקוף כברייתו.

'''זקיף כי חיויא'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(223)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
בפרק קמא דבבא קמא (בסופו)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה לשונית נכון לפי הרגל לשון בעלי התוס'. ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;'''בסוף פרק קמא דבבא קמא'''&quot;, ואולי זו היית הגרסא גם פה ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[בבא_קמא_טז_א|טז'''.''']]}&lt;/small&gt; אמרינן, שדרו של אדם לאחר שבע שנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(224)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; נעשית נחש וכו', והוא דלא כרע במודים. דהיינו מדה כנגד מדה, לפי שיש לו לכרוע ולזקוף כחיויא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיויא&lt;/small&gt;] במודים והוא לא עשה כן, לפיכך נעשה נחש.

'''והלכתא כרבה דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט'''. 
ומיהו &lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה, משום שלשון רבינו כאן מגומגמת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;[אע&quot;ג ד]פשיטא לן כרבה בכולא תלמודא, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י, אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה. ובכת&quot;י של רבינו כתוב כאן '''&quot;אלא&quot;''' במקום.}}&lt;/sup&gt; משום &lt;sup&gt;{{הערה|נאמר אחרי כן, אך הוגה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י על מנת להסדיר הלשון.}}&lt;/sup&gt;[דקאמר] &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהתנו קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;(ד)רבי אלעזר (קאמר)&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל שתי הערות קודם לכן.}}&lt;/sup&gt; אם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;אם&lt;/small&gt;] אמר האל הקדוש יצא, הוצרך לומר הלכתא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; הלכה&lt;/small&gt;] כרבה דאמר המלך הקדוש. ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(225)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ואם לא אמר אין מחזירים אותו, אבל רבה&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד מיותר דהא בשיטת רבה עסקינן, אך לא הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; חולק על רבי אלעזר שצריך לומר לכתחלה המלך הקדוש, ולרבי אלעזר אין צריך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(226)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לאומרו אפילו לכתחילה. והא דנקט יצא, לפי שאין רבי אלעזר מקפיד מה יאמר או המלך הקדוש או האל הקדוש, ורבה מצריך לומר המלך הקדוש לכתחילה. ו[ב]זה&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. אבל בכל כתה&quot;י ובדפוס הישן כתוב '''&quot;ומזה&quot;''', ולשון הזו אינה מתיישבת יפה.}}&lt;/sup&gt; פוסק התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(227)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כרבה, אבל בהמלך המשפט מחזירים אותו לפי שהוא משנה ממטבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מטבע&lt;/small&gt;] שטבעו חכמים בברכות. וכן בזכרנו, ומי כמוך אב הרחמים, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וכן&lt;/small&gt;] וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בספר חיים ברכה ושלום וכו' שמוסיפים לומר בעשרת ימי תשובה, אומר רבי שמחזירים אותו דמשנה ממטבע הברכות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(228)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(229)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יחזור ויתפלל, ובין ביחיד בין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;בין&lt;/small&gt;] בצבור מחזירים אותו. ובירושלמי דתענית פרק קמא &lt;small&gt;{[[ירושלמי_תענית_א|ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; תני, התפלל ואינו יודע אם הזכיר, אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(230)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מה שהוא למוד הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;]. מכאן ואילך מה שצריך הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;] גבי משיב הרוח ומוריד הגשם. וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בו&quot;''' ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;[בהם] &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(231)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(232)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ראיתי שפוסק שצריך לומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(233)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המלך הקדוש, ואם לא אמר מחזירים אותו, דאין הלכה כרבי אלעזר. וסבירא ליה דרבה פליג ארבי אלעזר בדיעבד, ודלא כפירושנו.

'''בקשו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש'''. 
ירושלמי, מפני מה שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון, רבי סימון אומר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אומר, מפני שעשרת הדברות כלולים בהן, אנכי ה' אלהיך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ב|שמות כ', ב']]}&lt;/small&gt;, &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot;. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ה' אחד&quot;. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ו|שמות כ', ו']]}&lt;/small&gt;, &quot;ואהבת וכו'&quot;, מאן דרחים למלכא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מלכא&lt;/small&gt;] לא משתבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לישתבע&lt;/small&gt;] בשמיה לשיקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ומשקר&lt;/small&gt;] . זכור את יום השבת &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ז|שמות כ', ז']]}&lt;/small&gt;, &quot;למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי&quot;. רבי אומר, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות. שנאמר, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; ושבת&lt;/small&gt;] קדשך &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(234)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;הודעת &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(235)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;להם&lt;sup&gt;{{הערה|לשון הפסוקים שונה מהכתוב כאן, אלא שהרבה פעמים דרך חז&quot;ל לשנות ולקצר לשון הפסוק לעיקר העניין הנצרך. וכך היא לשון הפסוקים במלואם: פסוק י&quot;ג - '''ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים'''. פסוק י&quot;ד - '''ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך'''.}}&lt;/sup&gt; {נחמיה ט'. [[נחמיה_ט_יב|י&quot;ג]]-[[נחמיה_ט_יד|י&quot;ד]]} (א&quot;ר אלעזר בר אבינא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בר אביטן&lt;/small&gt;] להודיעך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י״ג&lt;/sup&gt; לומר&lt;/small&gt;] ששקולה כנגד כל המצות, שנאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(236)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על הר סיני ירדת וגו'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכת&quot;י השונים למעט כת&quot;י ירושלים והדפ&quot;הי, אך מכל מקום נראה מיותר דכבר גרסנו זאת בדברי רבי קודם לכן וכן אינו בגרסתנו שם. וכנראה עירוב גרסאות הוא.}}&lt;/sup&gt;). כבד את אביך וכו' &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יא|שמות כ', י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. לא תרצח &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יב|שמות כ', י&quot;ב]]}&lt;/small&gt;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, מאן דקטיל מיתקטיל. לא תנאף &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot;. דאמר רבי לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דחטאה&lt;/small&gt;], שנאמר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקב&quot;ה אי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אם&lt;/small&gt;] יהבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהיבת&lt;/small&gt;] לי ליבא ועינא אנא ידע דאת דידי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דילי&lt;/small&gt;]. לא תגנוב &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגן חברך. לא תענה &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;אני ה' אלהיכם&quot;, וכתיב וה' אלהים אמת &lt;small&gt;{[[ירמיהו_י_י|ירמיה י', י']]}&lt;/small&gt;. מהו אמת, שהוא אלוהים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אל&lt;/small&gt;] חיים ומלך עולם. [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אמר רבי&lt;/small&gt;] אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(237)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על חברך עדות שקר, מעלה אני עליך כאילו אתה מעיד עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יג|שמות כ', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ולא על מזוזות בית חברך. 

'''זו מינות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(238)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
והאי נמי בכלל עבודה זרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(239)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא, וליכא אלא חמשה דברים. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''מתניתין'''&lt;/small&gt;] '''מזכירים יציאת מצרים בלילות'''. אבל רבנן סבירא להו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(240)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאין מזכירים, דכל ימי חייך כתיב ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(241)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לעיל.
----
&lt;references /&gt;

== '''דף י&quot;ג''' ==

===[[ברכות_יג_א|דף יג'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=25&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא שיהא ישראל עקר'''.
דבכל מקום כתיב בני ישראל.

'''עד שהיה מספר מעשה ארי פגע בו דוב'''. 
לפי שהדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(242)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עז יותר ובעל תחבולות להזיק יותר מארי. ובכך מיישב רבי מאי דאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(243)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בריש ע&quot;ז&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(244)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שאחר מלכות רומי באה מלכות פרס דחשיבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt; ליה&lt;/small&gt;] לפי שנמשלה לדוב, דכתיב וארו חיוא אחרי תניינא דמיא לדוב וגו'. וקשה, אדרבה מלכות בבל חשיבא טפי שנמשלה לארי. והשתא אתי שפיר, לפי שדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(245)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא בעל תחבולות להזיק יותר כדמשמע הכא. מפי רבי. 

'''ר' אלעזר אומר עובר בלאו'''. 
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ויש מפרשים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(246)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דבר קפרא לא חשיב ליה לאו משום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; לפי&lt;/small&gt;] שניתק לעשה, דכתיב והיה שמך אברהם. ואידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(247)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לפי שמתקן הלאו, ולא נהירא. ומה שהזכיר בר קפרא עשה ולא הזכיר הלאו אי סבר לה לדר' אלעזר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(248)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משום דלא משמע עשה כל כך אלא קריאת השם פירש &lt;sup&gt;{{הערה|נראה ששני מילים אילו הם שיבוש של מגיה. דהלא בא לומר שאין משמע מלשון הפסוק כל כך שהוא מצוות עשה לקוראו אברהם, אלא משמע שהוא בא רק לפרש את שמו שיקרא מכאן ואילך אברהם.}}&lt;/sup&gt;(שהוא עשה). &lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מכאן ועד סוף הדיבור נמצא בכת&quot;י ירושלים בלבד.}}&lt;/sup&gt;'''בירושלמי דהאי פרקין''', למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה. אלו אבות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ירושלים גורס &quot;'''אילו אבותיו קראו אותו בשמו'''&quot; בלשון יחיד, והוא שיבוש שהלא חוזר על אברהם ויעקב דהם רבים. ולכך הגהתי הגהה זו וכן את ההגהות הסמוכות ע&quot;פ הגרסא בלשון הירושלמי שלפנינו.}}&lt;/sup&gt; קראו אות[ן] בשמ[ן], אבל יצחק הקב&quot;ה קראו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק. 
----
&lt;references /&gt;
----
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;סליק פרקין&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;הדרן עלך מאימתי&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;

== שינויי גרסאות ==
==='''דף ב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(1)'''|'''משמע דלא מיירי כלל בפסח'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''משום''' דלא מיירי כלל בפסח&quot;

{{ד&quot;מ|'''(2)'''|'''דילמא ביאת אורו הוא שיאור יום השמיני'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;דילמא ביאת אורו הוא '''שיאיר''' יום השמיני&quot;

{{ד&quot;מ|'''(3)'''|'''אלא לשון שקיעה'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;אלא '''לשום''' שקיעה&quot;

{{ד&quot;מ|'''(4)'''|'''ועוד לבני מערבא דפשטי'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;ועוד לבני מערבא '''דפשטו'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(5)'''|'''שגורס ביאת אורו'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''שאומר''' ביאת אורו'''&quot;

==='''דף ב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(6ב)'''|'''עד שעומד ליפטר'''}} גרסת התוס' שבדף וכן בתוס' הרא&quot;ש היא &quot;עד '''שעה''' 
שעומד ליפטר&quot;, וכן היא גרסתנו בגמ' ובדפוסים וכת&quot;י ישנים. וכיון שתוס' הרא&quot;ש רוב דבריו משותתין על דברי רבינו, אפשר שזוהי גם גרסת רבינו והושמט בטעות בכת&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(7ב)'''|'''וכי בעניים נכרים'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;וכי בעניים '''גוים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(8ב)'''|'''שמצאת הכוכבים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''שמיציאת''' הכוכבים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(9ב)'''|'''כמו שמפרש בירושלמי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;כמו '''שמפורש''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(10ב)'''|'''ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא'''}} וישנם כת&quot;י שגורסים &quot;ר' '''יוסי''' ואמרי לה ר' אחא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(11ב)'''|'''דבחול מיירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דבחול '''איירי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(12ב)'''|'''למה לא שאל התלמוד'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;למה לא שאל '''תלמודא'''&quot;.

==='''דף ג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(13ב)'''|'''וא&quot;ת אמאי לא'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;וא&quot;ת '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אמאי לא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(14ב)'''|'''דשיעור דעני מאוחר'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דשיעור '''עני'''&quot; בלא ד' לפני מילת &quot;עני&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(15ב)'''|'''ועוד לספרים דגרסי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot; ועוד לספרים '''דגרסי'''' &quot; שהוא קיצור של &quot;'''גרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(16ב)'''|'''בספר ר' יהודה בן ברזילי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בספר ר' יהודה '''&lt;big&gt;בר&lt;/big&gt;''' ברזילי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(17ב)'''|'''בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בסמוך לו בין מלפניו בין '''מאחריו'''&quot; או '''לאחריו'''.

{{ד&quot;מ|'''(18ב)'''|'''ברגלים מאשמורת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''אשמורת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(19ב)'''|'''ברגלים מאשמורת הראשונה'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים מאשמורת '''ראשונה'''&quot; בלא ה' קודם המילה &quot;ראשונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(20ב)'''|'''אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא עד שיכיר בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(21ב)'''|'''הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על '''זה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(22ב)'''|'''אלא מעין שמונה עשרה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''קורא לה''' מעין שמונה עשרה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(23ב)'''|'''ועוד [ד]קאמר לקמן'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ועוד קאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;. ולפי הגהתנו כאן יהיה צריך לומר &quot;[ד]קאמרינן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(24ב)'''|'''מנא [לן] דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מנא דגבי דרך דמישתרי הביננו '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''יותר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(25ב)'''|'''דכולי עלמא אומרים הביננו בדרך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא אומרים וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(26ב)'''|'''יהא שמו הגדול מבורך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;יהא '''שמיה''' הגדול מבורך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(27ב)'''|'''דאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי&quot; בלא האות ב' קודם המילה &quot;לשון&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(28ב)'''|'''שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''לשון ארמי&quot;.

==='''דף ג:'''===

{{ד&quot;מ|'''(29ב)'''|'''אבל הכא מיירי שידוע'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל הכא מיירי '''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''ידוע&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(30ב)'''|'''אבל התם איירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל התם '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(31ב)'''|'''דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(32ב)'''|'''דעוקר חוליא מבור'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דעוקר חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;''' מבור וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(33ב)'''|'''אין מתמלא ממנה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''אינו''' מתמלא ממנה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(34ב)'''|'''פירוש ממקום כרייתו'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;פירוש ממקום כריית'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(35ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (רש&quot;י)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(36ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (ר&quot;ת)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(37ב)'''|'''ויש ספרים דגרסי התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ויש ספרים '''דגרסי'''' התם&quot; דהוא קיצור של &quot;'''דגרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(38ב)'''|'''שאם תשליך החוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תשליך החולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

{{ד&quot;מ|'''(39ב)'''|'''שאם תחפור חוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תחפור חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

==='''דף ד.'''===

{{ד&quot;מ|'''(40ב)'''|'''כך גרסת הספרים שלנו'''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן &quot;כך גרסת ספרים שלנו&quot; ולא גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''ספרים שלנו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(41ב)'''|'''למה נקרא שמו מריבעל, שהיה מריב וכו''''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן תוספת &quot;למה נקרא שמו מריבעל, '''מרי בעל''' שהיה מריב וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(42ב)'''|'''בעל כרחין אינו וכו''''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בעל כרחי'''&lt;big&gt;ך&lt;/big&gt;''' אינו וכו'&quot; או &quot;בעל כ'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''רחיך וכו'&quot;

==='''דף ד:'''===

{{ד&quot;מ|'''(43ב)'''|'''מסייע ליה לר' יוחנן'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;מסייע לר' יוחנן&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(44ב)'''|'''פרק אמר להם הממונה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;פרק אמר להם הממונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(45ב)'''|'''דכתיב ועברתי בארץ מצרים'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;כד&lt;/big&gt;'''כתיב ועברתי בארץ מצרים&quot;

==='''דף ה:'''===

{{ד&quot;מ|'''(46ב)'''|'''ש[ע]ל כולם לוקין בעון הדור'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ש[ע]ל כולם לוקין '''&lt;big&gt;על&lt;/big&gt;''' עון הדור&quot;

{{ד&quot;מ|'''(47ב)'''|'''ושמא התם איירי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ושמא התם '''&lt;big&gt;מיירי&lt;/big&gt;''' וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(48ב)'''|'''שנזהרים מהם [ב]א&quot;י'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שנזהרים '''&lt;big&gt;בהן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(49ב)'''|'''דהא כמה צדיקים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דהא כמה '''&lt;big&gt;חסידים&lt;/big&gt;'''&quot;, אלא שמשאר בעלי התוס' נראה דטעות הוא.

{{ד&quot;מ|'''(50ב)'''|'''ובכמה דוכתי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ובכמה דוכתי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(51ב)'''|'''והיו רוצים לרמוז'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והיו רוצים '''&lt;big&gt;לרמז&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(52ב)'''|'''ורש&quot;י פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''ופירש רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(53ב)'''|'''והערוך פירש כמה פירושים'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והערוך פירש '''&lt;big&gt;הרבה&lt;/big&gt;''' פירושים&quot;.

==='''דף ו.'''===

{{ד&quot;מ|'''(54ב)'''|'''פרש רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''פרש רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(55ב)'''|'''אלא מין בהמה טהורה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''עור''' בהמה טהורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(56ב)'''|'''אילימא לעורן'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אילימא '''לעורו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(57ב)'''|'''מיהו יש לדחות'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לדחו'''&lt;big&gt;ק&lt;/big&gt;'''&quot; ואפשר לקיימו.

==='''דף ו:'''===

{{ד&quot;מ|'''(58ב)'''|'''שפירש רבינו שלמה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שפירש '''רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(59ב)'''|'''כשתי רשויות אם הופך פניו'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כשתי רשויות אם '''היה''' הופך פניו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(60ב)'''|'''דילפינן ממשכן כמו שנאמר שם'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;דילפינן ממשכן כמו '''שאמר''' שם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(61ב)'''|'''לאותם שמשתחוים למערב'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;לאותם שמשתחוים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מערב&quot; ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(62ב)'''|'''ואפילו הפתח למזרח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ואפילו הפתח '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מזרח&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(63ב)'''|'''פירוש לפי שדומה שהוא לפני הפתח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot; פירוש שדומה שהוא לפני הפתח&quot; בלא המילה &quot;'''לפי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(64ב)'''|'''מיהו יש לפרש לפי ששם השכינה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לפרש '''משום''' ששם השכינה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ב)'''|'''הערוך גריס'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;הערוך '''גורס'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ג)'''|'''בדבד'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''בדבר'''&quot;. ובגליון הש&quot;ס גורס בדברי הערוך &quot;'''כדובר'''&quot;. והגרסא שלפנינו בערוך היא &quot;'''בדובר'''&quot; כלשון הד&quot;ה של רבינו. ומדברי רבינו משמע קצת שגרס בערוך &quot;בדוב'''ד'''&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(66ב)'''|'''ועל עצמו היה דוד אומר כן'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ועל עצמו היה '''אומר דוד''' כן&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(67ב)'''|'''כמו כן בבקר יש מנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כמו כן '''יש בבוקר''' מנחה&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(68ב)'''|'''נקראת (לו) [זו] על שם המנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;נקראת על שם המנחה&quot; בלא המילה '''לו''' (או ''זו'' כפי שהגהתי) באמצע.

{{ד&quot;מ|'''(69ב)'''|'''דשל שחרית זמנה מבבקר'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דשל שחרית זמנה '''בבקר'''&quot; בלא מ' בתחילה.

==='''דף ז.'''===

{{ד&quot;מ|'''(70)'''|'''בתי כנסיות ובתי מדרשות'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בתי כנסיות ומדרשות&quot; בלא להוסיף עוד מילת &quot;'''בתי'''&quot; קודם מדרשות.

{{ד&quot;מ|'''(71)'''|'''מה היה יכול לומר בלעם בשעה וכו''''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מה היה יכול לומר בשעה נועטת כזו&quot; בלא להזכיר &quot;'''בלעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(72)'''|'''אי נמי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אי נמי חבי כמעט רגע&quot; ולא גורסים את סוף הפסוק &quot;'''עד יעבור זעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(73)'''|'''ואע&quot;פ שאינו כי אם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ואע&quot;פ שאינו '''אלא'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(74)'''|'''בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''}} יש כת&quot;י דגורס &quot;בשיבבותיה דר' יהושע וכו'&quot; בלא המילים &quot;'''לאו אורח ארעא'''&quot; בסיום.

{{ד&quot;מ|'''(75)'''|'''ההוא נכרי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ההוא '''גוי'''&quot;. ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''ההוא גוי עכו&quot;ם'''&quot;. אך נראה שהגרסא השניה היא טעות סופר דיש לגרוס או עכו&quot;ם או גוי והסופר עירב שני הגרסאות. וכן מצינו במהדורה הישנה של תוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד:} שכתוב &quot;ההוא '''עכו&quot;ם'''&quot;, ובמהדורה החדשה יותר כתוב ההוא '''גוי'''. וכנראה שגרסת &quot;עכו&quot;ם&quot; מחמת הצינזור היא. והמגיה כתב בשם כת&quot;י ספרדי דשם הגרסא &quot;'''נכרי'''&quot;בגמ' כדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(76)'''|'''כשרציתי לא רצית'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;עד כ'''&lt;/big&gt;שרציתי לא רצית&quot; וכנראה עירוב גרסאות הוא. שהיית גרסא שגורסת &quot;'''עד שרציתי לא רצית'''&quot;  והתערבה אחר כך עם גרסתנו, וכתוצאה מכך נוספה ה-כ' קודם המילה &quot;שרציתי&quot;. &quot;והמגיה&quot; טוען שהמילה השתרבבה מהדיבור שאחריו שמתחיל ב-&quot;עד שבא אברהם&quot;.

==='''דף ז:'''===

{{ד&quot;מ|'''(77)'''|'''דגבי שבח לא איירי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דגבי שבח לא '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot; ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(78)'''|'''שהתלמוד לא דקדק בכך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''שתלמודא''' לא דקדק בכך&quot; איך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(79)'''|'''אין תפלתו של אדם נשמעת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אין '''תפילה''' של אדם נשמעת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(80)'''|'''והא דקאמר הכא'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;והא '''דאמר''' הכא&quot;.

==='''דף ח.'''===

{{ד&quot;מ|'''(81)'''|'''שנראה כמניח ספר תודה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''נראה כמניח ספר תורה&quot;, אך פחות נראה לשונית.

{{ד&quot;מ|'''(82)'''|'''ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפירש '''ר' יצחק אלפס'''&quot;. ואולי יש לתקן &quot;אלפס'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''.

{{ד&quot;מ|'''(83)'''|'''נראה לרבי דכל השבוע וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;נראה דכל השבוע&quot; בלא המילה &quot;רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(84)'''|'''ואע&quot;פ שלכאורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואע&quot;ג ד'''לכאורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(85)'''|'''כיוון שמתחילים בו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;כיון '''שמתחיל בה'''&quot; בלשון יחיד ובלשון נקיבה. וצ&quot;ל דלגרסא הנוקטת בלשון זכר, הענין חוזר על השבוע שהוא זכר. ולגרסא הנוקטת בלשון נקיבה, העניין חוזר על הפרשה דהיא נקבה.

{{ד&quot;מ|'''(86)'''|'''ממנחתא דשבתא'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''במנחה ב'''שבתא&quot; וכת&quot;י אחר גורס &quot;ממנחתא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''שבתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(87)'''|'''צוה רבינו הקדוש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;צוה רבינו&quot; בלא המילה '''קדוש''', אך בגרסאות המדרשים שלפנינו אכן מופיע.

{{ד&quot;מ|'''(88)'''|'''צוה רבינו הקדוש את בניו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שציוה רבינו הקדוש לבניו''' (שלשה) כצ&quot;ל-'''[שבעה] דברים בשעה שנפטר לבית עולמו'''&quot;. ובכת&quot;י ובדפוס הישן שכתוב &quot;שלשה&quot; הוא טעות סופר, וצריך להגיה '''שבעה''' כפי שהגהתי כאן.

{{ד&quot;מ|'''(89)'''|'''אל תאכל לחם בשבת על שתגמור כל הפרשה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שלא תאכלו''' לחם בשבת עד '''שתגמרו''' כל הפרשה&quot;, בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(90)'''|'''יש לו להשלימה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''היה''' לו להשלימה&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(91)'''|'''דהכי מהני לכל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;דהכי '''נמי''' לכל וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(92)'''|'''שאינם מבינים בלשון הקודש'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שאין''' מבינים לשון הקודש&quot;, והמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(93)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;ה&quot;ה לשון לעז וכו'&quot;, שהמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(94)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;וה&quot;ה לשון לע&quot;ז '''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''מכירים בו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(95)'''|'''אבל אין נראה בעיני רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;אבל אין נראה בעיני&quot; בלא המילה '''רבי'''. אך א&quot;כ והיא דעתו האישית, היה לו לומר &quot;ואין נראה בעיני&quot; שמשמע שבא לומר דעתו. אך כאן כשאומר '''אבל''', בא לומר שיש סיבה צדדית שאינה מסתדרת עם ההבנה הנוכחית, ובמקרה זה היא דעתו של רבו שמתנגדת אליה, לכך אין הגרסא השניה נראית. '''כך נראה לעניות דעתי'''. ומכל מקום ישנו כת&quot;י הגורס &quot;'''ואין נראה בעיני רבי'''&quot;, ולגרסא הזו אם נשמיט את המילה &quot;רבי&quot; לכאורה אפשר לקיימו.

==='''דף ח:'''===

{{ד&quot;מ|'''(96)'''|'''פירש רש&quot;י שאין בו תרגום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''שאין '''בהם''' תרגום''', אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(97)'''|'''דהוי מצי למימר אפי' ראובן שמעון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוי מצי למימר ראובן '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''שמעון&quot;, ובלא המילה '''אפי'''', אך הנראה יותר כפי שגרסתי.

{{ד&quot;מ|'''(98)'''|'''אע&quot;פ כן יש לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אע&quot;פ כן '''צריך''' לומר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(99)'''|'''מפרש במגילה'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''מפורש בגמרא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(100)'''|'''שאינו מתרגם'''}} ובחלק מכתה&quot;י וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''שאין מתרגמין'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(101)'''|'''וכן גריס'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן  '''גרסת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(102)'''|'''ואז לא היה לו פנאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואז לא היה פנאי&quot; בלא המילה &quot;'''לו'''&quot;. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הגרסא היא &quot;לא היה '''להם''' פנאי&quot; בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(103)'''|'''וההיא דאוריה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וההוא''' דאוריה&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(104)'''|'''דמשמע שם שדוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים וכן בדפוס ישן: &quot;דמשמע שדוד&quot; בלא המילה &quot;'''שם'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(105)'''|'''ששני ארונות היו כדפרישית'''}} ובדפוס הישן גורסים: &quot;ששני ארונות היו '''כדפרישנא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(106)'''|'''זהו ארון ששברי לוחות מונחים בו'''}} בכתה&quot;י ישנם כמה שינויי גרסאות בזה: '''&lt;big&gt;א.&lt;/big&gt;''' &quot;'''זהו הארון''' (כצ&quot;ל)-'''[ש]שם שברי לוחות מונחים'''&quot;. '''&lt;big&gt;ב.&lt;/big&gt;''' &quot;זהו הארון '''שבו היו''' שברי וכו'&quot;. '''&lt;big&gt;ג.&lt;/big&gt;''' &quot;שברי '''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''לוחות מונחים&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(107)'''|'''נאמר לימי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: נאמר '''בימי''' ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(108)'''|'''ושוב לא יצא עמהם למלחמה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב לא יצא עמהם '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מלחמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(109)'''|'''איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא'''}} גרסא זו היא שילוב של שתי גרסאות בכתה&quot;י השונים. יש בכת&quot;י שגורסים &quot;דאיכא פלוגמא דאמוראי&quot; בלא &quot;'''בהא מילתא'''&quot;. ויש בכת&quot;י שגורסים &quot;ואיכא פלוגתא בהא מילתא&quot; בלא &quot;'''דאמוראי'''&quot;. וחיברתים לגרסא אחת, דהלא אין סתירה בין הגרסאות, ומיגו תרוויהו תיפוק מילתא.

{{ד&quot;מ|'''(110)'''|'''קרא מסייע ליה לר' יהודה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קרא מסייע לר' יהודה&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(111)'''|'''פירוש שהיו אומרים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פירוש '''שהם''' אומרים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(112)'''|'''שלא היה כי אם ארון אחד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: שלא היה '''אלא אחד'''.

{{ד&quot;מ|'''(113)'''|'''ומצרכי עד חצות לחומרא'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) כתוב: &quot;ומצרכי עד חצות '''לק&quot;ש''' לחומרא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(114)'''|'''שלא יאמר אדם אוכל קימעא'''}} כך הוא בגרסת הדפוס הישן. אך בכתה&quot;י השונים גורסים: &quot;שלא יאמר אוכל קימעא&quot; בלא המילה &quot;'''אדם'''&quot;.

==='''דף ט.'''===

{{ד&quot;מ|'''(115)'''|בד&quot;ה '''לא, לעולם יממא הוא'''}} ויש בכת&quot;י שאינם גורסים בד&quot;ה: את המילה '''לא'''.

{{ד&quot;מ|'''(116)'''|'''אלא אשמעינן דאחר הנץ וכו''''}} ויש בכת&quot;י וכן בדפוס הישן שגורסים: אלא '''אשמועינן''' וכו'. אך אינו נראה, שלענ&quot;ד החילוק בין אשמועינן לבין אשמעינן הוא, ש-אשמועינן משמש בלשון הוה (&quot;לאשמועינן&quot; דהיינו &quot;להשמיענו&quot;). ו-אשמעינן משמע בלשון עבר (&quot;השמיענו&quot;). אי לכך לפי פירוש העניין נראה ש-&quot;אשמעינן&quot; הוא הנכון.

{{ד&quot;מ|'''(117)'''|'''תרי תנאי אליבא דר' עקיבא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אליבא דר' עקיבא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(118)'''|'''בשמעתא דותיקין נפרשנה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: פה את המילה &quot;'''בס&quot;ד'''&quot; אלא שרגילות לשון רבינו להשתמש במילים בעז&quot;ה ולא בס&quot;ד, ולכך נראה שצריך לגרוס בעז&quot;ה, או לא לגרוס בכלל ככתה&quot;י שאינם גורסים זאת.

{{ד&quot;מ|'''(119)'''|'''מדסתם הך משנה כותיה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''מדתנא''' הך שמעתא כותיה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(120)'''|'''וההיא דשלהי ערבי פסחים ובאיזהו מקומן'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ופ' איזהו''' מקומן&quot;. ואם אנו גורסים זאת, יש להגיה &quot;ו[ב]פ' איזהו מקומן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(121)'''|'''וגם אין לפסוק וכו' מכח דתנן לה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מכח '''דתני''' לה וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(122)'''|'''מיהו מדמוקמינן הכא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מיהו מד'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''וקמינן הכא&quot;. &quot;מוקמינן&quot; משמעותו &quot;מכך שמעמידים אנו&quot; בהווה, ו-&quot;אוקימנן&quot; משמעותו &quot;מכך שהעמדנו&quot; בעבר. ואפשר לקיים לשונית את שתי הגרסאות, אלא שבהמשך הדיבור נקט מוקמינן.

{{ד&quot;מ|'''(123)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה (שמא) וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(124)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה היה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot; במקום &quot;היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(125)'''|'''היה מודה דהוי פסח עד חצות'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בהתאם לשינוי הגרסא הקודם שהזכרתי: &quot;[ו]מודה דהוי פסח עד חצות&quot; בלא &quot;'''היה'''&quot; קודם, ועם תוספת ו' קודם &quot;מודה&quot; כפי שהגהתי. ובדפוס הישן גורס: היה מודה '''ר' עקיבא''' דהוי פסח עד חצות '''לכתחילה'''.

{{ד&quot;מ|'''(126)'''|'''ואפילו למ&quot;ד'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: ואפילו למאן '''דאית ליה'''.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקמינן בירושלמי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''דמוקי''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקי ליה כוליה לג&quot;ש'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;דמוקי ליה '''כולה''' לג&quot;ש&quot; בלשון נקיבה. והנראה יותר שאמר רבינו בלשון זכר, שחוזר על &quot;העניין&quot; או &quot;הדברים שכתובים&quot; שהם בלשון זכר. אך אם נרצה להעמיד את גרסת הנקיבה, א&quot;כ יש להעמיד שהכוונה היא ל-&quot;דמוקי כולה מילתא לג&quot;ש&quot; שהוא נאמר בארמית בלשון נקיבה, אך פירושו &quot;לכל העניין&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(128)'''|'''לימא ליום ולילה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ואימא''' ליום ולילה&quot;. אך אינו נראה, וזאת כיון ש-&quot;אימא&quot; משמעותו היא &quot;אומר&quot; שפחות מתאים לשונית לענייננו. לעומת &quot;לימא&quot; שפירושו &quot;יאמר&quot; שיותר מסתדר.

{{ד&quot;מ|'''(129)'''|בד&quot;ה '''והני תנאי כהני תנאי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בד&quot;ה: והני תנאי '''כי הני''' תנאי, והוא והוא.

==='''דף ט:'''===

{{ד&quot;מ|'''(130)'''|'''וכן ריקנום מממונם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן '''ריקנו אותם''' מממונם&quot;. וי&quot;ג &quot;ריקנו אותם '''מן''' ממונם&quot;. ופחות מסתבר שיאריך כל כך כשאפשר לקצר.

{{ד&quot;מ|'''(131)'''|'''ויש מהפכי וגרסי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: ויש '''מהפכי' וגורסי'''' שהוא בלשון עברי.

{{ד&quot;מ|'''(132)'''|'''כמו מצודת ים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו מצודת '''דגים'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(133)'''|'''ולא נהיר[א] דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואין נראה, דלא''' שייך דגן למצולה שהיא עמקי '''מים'''. אלא שכת&quot;י אלו לא בהכרח מכילות את כל השינויים הללו יחד, אלא רק חלק מן השינויים.

{{ד&quot;מ|'''(134)'''|'''מאימתי קורין את שמע בשחרין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;את שמע '''בשחרית'''&quot;, וכך היא גרסתנו בגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(135)'''|'''כדי שיהא ניכר בן הצבעים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כדי שיהא ניכר בן '''הצבועים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(136)'''|'''פירוש בין תכלת לכרתי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(137)'''|'''וכהאי גוונא איתא לקמן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכהאי גוונא '''איכא''' לקמן&quot;, ופחות מסתבר.

{{ד&quot;מ|'''(138)'''|'''אלא כי אנן קיימין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא כי אנן '''קיימינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(139)'''|'''כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כר' שמעון דהוה מצוות עשה שהזמן גרמא'''&quot; ובלא המילה &quot;היא&quot; לבסוף.

{{ד&quot;מ|'''(140)'''|'''עד שלא תנץ  החמה, יעלה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;עד שלא '''יהא הנץ''' החמה, יעלה ויקרא&quot;. אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(141)'''|'''מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאן דאמר '''כדי שיראה חברו''' ברחוק ארבע אמות&quot;. וי&quot;ג &quot;מאן דאמר כדי שיהא '''רואה חברו'''&quot; בלא &quot;את&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(142)'''|'''מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דקאי''' ייראוך עם שמש אתפלה&quot;, שהמילה &quot;קאי&quot; בתחילה במקום בסוף.

{{ד&quot;מ|'''(143)'''|'''ועם שמש משמע אחר זריחת השמש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועם השמש משמע אחר '''הנץ החמה דהיינו אחר''' זריחת השמש&quot;. ולענ&quot;ד היא אריכות לשון שאין בה צורך, ולכך פחות מסתברת גרסא זו בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(144)'''|'''ופריך בגמרא ורמינהי מצותה עם הנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ופריך בגמ' '''מהא דתנן''' מצותה עם הנץ החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(145)'''|'''מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו ליה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''יהבי''' ליה&quot;. וההבדל בניהם הוא: ש-&quot;יהבו ליה&quot; הכוונה &quot;מביאים לו&quot; בלשון הווה, ו-&quot;יהבי ליה&quot; הכוונה &quot;יביאו לו&quot; בלשון עתיד, ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(146)'''|'''ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס) בהיפוך: &quot;'''ויוצא בה אחד משום לילה ואחד משום יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(147)'''|'''איכא למימר דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;איכא למימר דבעי '''לאשמעינן'''&quot;. אך כפי שכתבתי לעיל, &quot;אשמעינן&quot; הוא בלשון עבר ולכך אינו שייך כאן.

{{ד&quot;מ|'''(148)'''|'''ורבינו יעקב פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס): &quot;'''ורבינו תם''' פירש&quot;. אלא שנראה בעיני שראשוני בעלי התוס' לא נהגו להשתמש בכינויי שבח להזכיר את הקודמים להם, אלא נקטו בשמותם כפי שהם, ורק בדורות המאוחרים יותר של בעלי התוס' התחילו להשתמש בכינויים. אך אין לי ראיה ברורה לדבר.

{{ד&quot;מ|'''(149)'''|'''וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד '''הנץ''' החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(150)'''|'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום '''כולו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(151)'''|'''פירוש כויתיקין דווקא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כעין''' ותיקין דווקא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(152)'''|'''והכי נמי משמע לישנא דבסמוך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והכי משמע לישנא דבסמוך&quot; בלא המילה &quot;נמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(153)'''|'''משמע אפילו גדולי אומות העולם קאמר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;משמע אפילו גדולי '''מלכי''' אומות העולם קאמר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(154)'''|'''הויא תחילת פרשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;הויא תחילת '''מזמור'''&quot;. וי&quot;ג שניהם: &quot;הויא תחילת פרשה והויא תחילת מזמור&quot;, ולענ&quot;ד עירוב גרסאות הוא.

==='''דף י.'''===

{{ד&quot;מ|'''(155)'''|'''שהיתה חביבה על דוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיתה חביבה '''לדוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(156)'''|'''כלומר חתימה מעין פתיחה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כלומר '''שחותם''' מעין פתיחה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(157)'''|'''כמו אות[ם] שמתחילים וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן יש הרבה''' שמתחילים&quot;

{{ד&quot;מ|'''(158)'''|'''וכיוצא בהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן כיוצא בהם'''&quot;, אך לשונית פחות נראה בעיני. ואפשר שהיה כתוב &quot;'''וכ&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;''' כיוצא בהם&quot; ונשתבש.

{{ד&quot;מ|'''(159)'''|'''הני תרי עובדי [ד]הוו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והני תרי '''ענייני''' [ד]הוו וכו'&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(160)'''|'''[ד]הוו בחד עניינא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוו '''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''חד עניינא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(161)'''|'''בתחלת מלכותו לפי פשטו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בתחלת מלכותו לפי '''פשוטו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(162)'''|'''דכתיב וישמעו פלשתים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב וישמעו פלשתים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(163)'''|'''דכתיב בדברי הימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב בדברי הימים&quot;.

==='''דף י:'''===

{{ד&quot;מ|'''(164)'''|'''אל אלישע כדי שיחיה את בנה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''אצל אלישע כשהחיה את בנה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(165)'''|'''אבל כענין הזה הכירה בו מתחלה.'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל '''ב'''ענין הזה הכירה בו מתחלה&quot;, אך אינו נראה לענ&quot;ד.

{{ד&quot;מ|'''(166)'''|'''ובירושלמי פליגי בה אמוראי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ובירושלמי דפרקין פליגי בה תרי אמוראי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(167)'''|'''אלא מהלכים עקב בצד גודל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא '''מהלך''' עקב בצד גודל&quot;. וי&quot;ג &quot;אבל '''הולכים''' עקב וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(168)'''|'''שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיה נוטל שתי יריכות '''של''' שור הגדול&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(169)'''|'''שלא להראות כחו עשה כן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שלא להראות כחו '''היה עושה''' כן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(170)'''|בד&quot;ה '''יותר מן הקורא בתורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;יותר '''מעוסק''' בתורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(171)'''|'''דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דת'''למוד תודה בעידן '''ד'''ק&quot;ש&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(172)'''|בד&quot;ה '''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בערב יטו ויקראו'''&quot; בלבד. וניכר שנשמטו כמה מילים מלשון דיבור המתחיל הזה.

==='''דף יא.'''===

{{ד&quot;מ|'''(173)'''|'''מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שמוסיפים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום '''שהוא אסור בדברי תורה''', מכלל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(174)'''|'''אמאי לא מוכח מהך ברייתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמאי לא מוכח '''מהאי''' ברייתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(175)'''|'''מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי] מבכל התלמוד '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל '''תלמודא'''&quot; (המילה &quot;טפי&quot; כפי שמוספת כאן, היא הגהה מסברא על פי גרסת תוס' הרא&quot;ש. ועיין בהערה שכתבתי על כך).

{{ד&quot;מ|'''(176)'''|'''כמו שאנו אומרים לקמן וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו שאנו '''רואים''' לקמן&quot; או &quot;'''רואים אח&quot;כ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(177)'''|'''ועל כן פירש רבינו יעקב דלאו אדלעיל קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועל כן פירש רבינו יעקב '''דלא קאי אדלעיל'''&quot;, וכן הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש.

{{ד&quot;מ|'''(178)'''|'''שאומרים בברכת הזן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שאומרים בברכת '''המזון'''&quot;, ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(179)'''|'''מאותן ברכות שמונה בתוספתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאותן ברכות '''ששונה''' בתוספתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(180)'''|'''אבל צרכי צבור שרי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל צרכי צבור '''שרו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(181)'''|'''וכן אל יוציא עצמו מן הכלל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכמו''' אל יוציא עצמו מן הכלל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(182)'''|'''ורוב שבאל תעשה כגון אלו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ורוב '''שב ואל''' תעשה כגון אלו&quot;. ולגרסת &quot;שבאל&quot; המשמעות היא: ורוב שבאותם מימרות שנאמר בהם &quot;אל&quot;. ולגרסא השניה הכוונה: רוב אותם מימרות שנאמר לנו בהם &quot;להימנע ולא לעשות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(183)'''|'''דהא צרכי רבים דכל ישראל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא צרכי רבים '''של כל''' ישראל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(184)'''|'''שפיר דמי, כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפיר דמי, '''כדפרישנא'''&quot;. ונראה לענ&quot;ד לפי מה שראיתי על פי דברי הראשונים, שלשון &quot;כדפרישית&quot; חוזר על מה שנאמר על ידו באותו המאמר, ולשון &quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דבר שנאמר על ידו במקום אחר. וזה על פי רוב המקרים שמצאתי, אלא שיש מקרים (מועטים יותר) שאינם כך. ואפשר שבאותם מקרים טעו המעתיקים בין &quot;כדפרישנא&quot; ל-&quot;כדפרישית&quot;, כיון שלא מצאו טעם לחלק ביניהם.

{{ד&quot;מ|'''(185)'''|'''ולעולם לא תמצא שיסד וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולעולם לא תמצא '''שפייט'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(186)'''|'''שום קרובה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שום '''קרובץ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(187)'''|'''ומצינו בפסיקתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ומצאתי''' בפסיקתא&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(188)'''|'''ובההיא שעתא תיקן קרובות וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובההיא שעתא '''פייט''' קרובות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(189)'''|'''ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב נעשה תלמיד חכם '''כדאמרינן''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(190)'''|'''מ&quot;מ משמע שמקרית ספר היה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מ&quot;מ '''תלמד''' שמקרית ספר היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(191)'''|'''אבל שלש ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו'''}} ויש בכתה&quot; שגורסים: אבל שלש '''אחרונות''' צרכי רבים דכל ישראל נינהו&quot;. אלא שאינו מסתדר עם המשך הדברים שאומר: &quot;ולפיכך האריכו '''בהם''' בקדושת היום&quot;, וזה בודאי חוזר על הראשונות. ואם בכל זאת נרצה לקיימו, נצטרך להשמיט את המילה &quot;בהם&quot;, ונאמר שטעות סופר היא.

{{ד&quot;מ|'''(192)'''|'''וחג הפסח תחלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: וחג המצות תחלה.

==='''דף יא:'''===

{{ד&quot;מ|'''(193)'''|בד&quot;ה '''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. ואכן קיימת גרסא כזו בכתה&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(194)'''|'''ואם לא היה המנהג שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואם היה''' המנהג שלא לברך&quot;, אלא שאין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(195)'''|'''אבל בשביל שנוהגים שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל בשביל '''שהם נוהגים לברך'''&quot; בהתאם לגרסא הקודמת, ואף הוא אין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(196)'''|'''חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''חולק הוא בזה התלמוד שלנו על הירושלמי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(197)'''|'''וצריך לחזור ולברך גם לתלמוד שלנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &quot;וצריך לחזור ולברך '''אפי'''' לתלמוד שלנו&quot; ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(198)'''|'''ותדיר דעתם לחזור [א]ל הלימוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ותדיר דעתם לחזור '''עוד ללמוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(199)'''|'''והשיבני כי כל מצות סוכה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;והשיבני '''על''' כל מצות סוכה וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; ופחות נראה, אלא שאפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(200)'''|'''כגון שינה וטיול ושינון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''בשינה ושינון וטיול'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(201)'''|'''ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואפי' הסיח דעתו '''משינה והלך'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(202)'''|'''מתוך המנהג שלא יצטרך לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מתוך המנהג '''שאין צריך''' לברך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(203)'''|'''כמו באותם הימים שלא היה משכים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו באותם הימים '''שהשכים'''&quot;, ואין לו הבנה.

{{ד&quot;מ|'''(204)'''|'''שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שכמו שהקורא בתורה מברך '''על''' התורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(205)'''|'''כמו שנתקנה ברכת אשר בחר בנביאים טובים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו '''אשר נתקנה''' ברכת אשר בחר בנביאים טובים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(206)'''|'''כך השיב רבינו יעקב'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כך השיב '''רבי'''&quot;, והיינו רבינו יעקב שהיה רבו של ר&quot;י הזקן שהוא רבו של רבינו. ומשפט זה אמרו ר&quot;י הזקן. אך לגרסא שכתבתנו בפנים הדיבור, צ&quot;ל שמילים אלו אמרם רבינו יהודה שירליאון, דהיינו שכך השיב רבינו יעקב לשאלתו של ר&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(207)'''|'''כגון ברכות של הבדלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''ברכת ההבדלה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(208)'''|'''ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה '''בס&quot;ד'''&quot;. אלא שפחות נראה בעיני לגרוס כך, כיון דדרכו של רבינו לומר &quot;בע&quot;ה&quot; ולא &quot;בס&quot;ד&quot; למעט מקום אחד, וגם שם יש גרסאות בכתה&quot;י שאין גורסות זאת.

{{ד&quot;מ|'''(209)'''|'''קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קראה '''וגם''' אנשי משמר '''וגם''' אנשי מעמד&quot;, אלא שה-&quot;וגם&quot; הכתוב שם נראה כמו &quot;עם&quot;. וכנראה שבאמת היה כתוב &quot;עם&quot; ונשתבש ל-&quot;וגם&quot; מחמת הדומי של המילים מצד מראה הכתיב יד. ואכן כך גורס רש&quot;י אצלנו: &quot;'''הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא וכו''''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(210)'''|'''גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים כפיהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;גבי ג' פעמים ביום '''הכהנים נושאין''' כפיהם&quot; בהיפוך לשון.

{{ד&quot;מ|'''(211)'''|'''דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש '''כדפרישנא'''&quot;, אלא שכפי שכתבתי לעיל נראה ש-&quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דברים שנאמרו במקום אחד, ו-&quot;כדפרישית&quot; על דברים שנאמרו באותו מאמר. ולכך יותר נראית בעיני הגרסא שבחרתי.

{{ד&quot;מ|'''(212)'''|'''יברכו העם ברכת נהנים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וברכו את העם''' ברכת נהנים.

==='''דף יב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(213)'''|'''והשתא דלא איפשיטא בעיא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא דלא איפשיטא&quot; בלא המילה &quot;בעיא&quot;. אלא שבכל בעלי התוס' הן שבדף והן המקבילים אכן גורסים זאת (אמנם בשינוי לשון מעט, '''בעיין''') בענין זה.

{{ד&quot;מ|'''(214)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה '''שאין מלכות עמה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(215)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה שאין בה מלכות '''שמים'''&quot; בסימני מחיקה. וכן נוקטת גרסא זו בכל הדיבור, את המילה &quot;שמים&quot; בסמוך למילה &quot;מלכות&quot; בדומה לכאן, עם סימני מחיקה.

{{ד&quot;מ|'''(216)'''|'''ששליח צבור אומר בכל ערב שבת'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''שאומר ש&quot;ץ''' בכל ערב שבת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(217)'''|'''דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהאל הקדוש שאין כמוהו '''זו היא''' (וי&quot;ג '''זהו''') מלכות&quot;.

==='''דף יב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(218)'''|'''רבי זעירא אמר ובלבד במודים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''(ו)ר' אלעזר אומר''' ובלבד במודים&quot;. והקפתי את האות וא&quot;ו שקודם '''רבי אלעזר''', כיון שהיא אינה מתיישבת יפה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(219)'''|'''(בפרק קמא דברכות ירושלמי)'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בירושלמי דפ&quot;ק דברכות'''&quot;. ואף גרסא זו נראית מיותר.

{{ד&quot;מ|'''(220)'''|'''אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''ואף ר' יוחנן הוה מעבר''' בלא דברי ר' אמי. וישנם עוד גרסאות אבל משובשות הן.

{{ד&quot;מ|'''(221)'''|'''אמר ר' חייא בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אבא&lt;/small&gt;]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''ו'''רבי חייא בר אבא וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ולגרסא זו רבי חייא לא תיקן דבריו של ר' אמי, אלא הירושלמי מעיד שר' חייא בא אבא עצמו לא היה מעביר אלא גוער בלבד.

{{ד&quot;מ|'''(222)'''|'''לא הוה מעבר אלא גער'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לא היה מעבירו אלא גער ביה'''&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(223)'''|'''זקיף כי חיויא'''}} בהתאם לשינויי הגרסאות שיש ביחס למילה &quot;כחיזרא&quot; שיש גורסים &quot;כי חיזרא&quot;, מסתבר לומר שגם כאן היית גרסא שגורסת &quot;כחיויא&quot; במילה אחת, ואכן לפנינו בגמ' מופיע במילה אחת.

{{ד&quot;מ|'''(224)'''|'''שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשית נחש וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;שדרו של אדם '''לאחר שבעים שנה''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ואינו נראה שהרי הגמ' שמה נוקטת מספר דברים שמשתנים לאחר שבע שנים, וביניהם שדרו של האדם. וכן אינו נמצא גרסא כזו בכל כת&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(225)'''|'''ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר '''דיצא דיעבד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(226)'''|'''ולרבי אלעזר אין צריך לאומרו אפילו לכתחילה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ור' אלעזר לא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אין&lt;/small&gt;] מצריך''' לאומרו אפילו לכתחילה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(227)'''|'''פוסק התלמוד כרבה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פוסק '''תלמודא''' כרבה&quot;, ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(228)'''|'''דמשנה ממטבע הברכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לפי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מפני&lt;/small&gt;] שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(229)'''|'''ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואם ספק בידו אם הזכיר אם '''לא הזכיר'''&quot;. וי&quot;ג &quot;ואם '''ספיקא הוא בידו אם אמר ואם לאו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(230)'''|'''אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: &quot;אמר רבי יוחנן '''חזקה כל שלשים יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(231)'''|'''וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם] הוא הדין&quot;. וברור שהמילים &quot;הוא הדין&quot; האחרונות מיותרות הן. ולכך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, ומי שגורס &quot;הוא הדין&quot; בתחילה, אינו גורס בסוף. ומי שגורס בסוף, גורס בתחילה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''וכן''' לכל הדברים וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(232)'''|'''ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בספר '''הרב אלפס'''&quot; וי&quot;ג בקיצור &quot;בספר '''הרי&quot;ף'''&quot;. ואף גרסתנו היא פתיחת ראשי התיבות של הקיצור &quot;ריא&quot;ף&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(233)'''|'''ראיתי שפוסק שצריך לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ראיתי שפוסק לומר&quot; בלא המילה &quot;צריך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(234)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואת שבת קדשך '''קבעת''' הודעת להם&quot; וברור שמיותר הוא. אך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, שיש גרסא הגורסת ואת שבת קדשך &quot;'''קבעת להם'''&quot; ויש שגורסת &quot;'''הודעת להם'''&quot;. והסגרא המסתברת יותר לענ&quot;ד היא &quot;הודעת להם&quot;, מכיוון שהיא בדומה ללשון הפסוק.

{{ד&quot;מ|'''(235)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפוך: &quot;ואת שבת קדשך '''להם הודעת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(236)'''|'''א&quot;ר אלעזר בר אבינא וכו' שנאמר על הר סיני ירדת וגו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;א&quot;ר אלעזר בר אבינא לומר ששקולה כנגד כל המצות&quot; ולא ממשיך מהמילה &quot;שנאמר&quot; עד וגו'. ומ&quot;מ כמו שכתבתי שם בהערה, כפי הנראה עירוב גרסאות יש כאן בכל מקרה, שהלא רבי אמר כבר את אותם דברים קודם לכן.

{{ד&quot;מ|'''(237)'''|'''אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד על חברך עדות שקר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמר הקב&quot;ה, אם '''אם העדות''' על חברך עדות שקר. ואולי נתכוון לכתוב ״העדת״, או שהוגים זאת הָעֵדוֹתׇ ב-ה' חסרה.

{{ד&quot;מ|'''(238)'''|'''זו מינות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;זו '''בידוסות'''&quot;, וברור ששיבוש הוא, אלא שאפשר שהשיבוש הזה מבוסס על גרסא אחרת בדברי רבינו. שכפי הנראה בגרסאות כת&quot;י ישנות יותר היית גרסא שגורסת &quot;זו אפיקורסות&quot;, ונשתבשה במהלך השנים ל&quot;בידוסות&quot; מכח ריבוי העתקות.

{{ד&quot;מ|'''(239)'''|'''והאי נמי בכלל עבודה זרה הוא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והאי נמי בכלל עבודה אלילים (או עבדות כוכבים)&quot;. וכעין זה בכל מקום שמוזכר עבודה זרה.

{{ד&quot;מ|'''(240)'''|'''אבל רבנן סבירא להו '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל רבנן '''סברי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(241)'''|'''ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן לעיל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועיקר גאולה היתה ביום '''כדאמר''' לעיל&quot;, ואינו נראה בעיני.

==='''דף יג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(242)'''|'''לפי שהדוב עז יותר וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''שדוב הוא''' עז יותר וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ובלא המילה &quot;לפי&quot; בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(243)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובכך מישב רבי '''הא דאמרינן''' בריש ע&quot;ז&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(244)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בריש עבודה כוכבים (או אלילים)&quot;. וכן הוא בכל מקום שמזכירים עבודה זרה בדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(245)'''|'''והשתא אתי שפיר, לפי שדוב הוא בעל תחבולות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא אתי שפיר לפי '''שהדוב''' בעל תחבולות&quot;, ובלא המילה &quot;הוא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(246)'''|'''ויש מפרשים, דבר קפרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויש '''לפרש''' דבר קפרא&quot;, ופחות נראה בעיני.


{{ד&quot;מ|'''(247)'''|'''ואידך, לא דמי לאו דנותר דחשיב ניתק לעשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&quot;, ופחות מתיישב מבחינה הבנתית.

{{ד&quot;מ|'''(248)'''|'''אי סבר לה לדר' אלעזר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אי סבר לה '''דר' אלעזר'''&quot; בלא ל' קודם, ופחות מתיישב מבחינה לשונית.

== אודות המהדורה ==
ע&quot;פ דף הויקיפדיה של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F רבינו יהודה שירליאון], &lt;big&gt;'''ר&quot;י שִׂירְלֵיאוֹן'''&lt;/big&gt; נולד בשנת ד'תתקכ&quot;ו לבריאה שהיא שנת 1166 למנינם לערך, ונפטר בשנת ד'תתקפ&quot;ד לבריאה שהיא שנת 1224 למנינם לערך. ודבריו כאן הינם בני כ800 שנה. 
ועיין עוד בדף הויקפדיה הנ&quot;ל עליו. 

גרסא זו של תוספות רבינו יהודה שירליאון הוגהה ותוקנה ע&quot;פ כתבי יד, וכן מדפוס ישן המבוסס על כתב יד, ובהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש וספרי בעלי תוס' אחרים שלשונם זהה או דומה לדברי רבינו בהרבה מאוד מהפעמים. וכן מעט מן הסברא. ובכל מצב השתדלנו להביא את גרסאות כתבי היד המקוריות בהערות כדי לצאת ידי חובה על צד שטעינו.

'''מקורות הדברים לתוספות ר&quot;י שירליאון שכאן הם:''' 
# מ-ספר ברכה משולשת שנדפס  בוארשא בשנת תרכ&quot;ג לבריאה על שם &quot;ברכת משולשת&quot; או &quot;ברכה משולשת&quot; כפי  שהרגילים לקרוא לו היום (שהוא נכתב ע&quot;פ כתיב יד מירושלים, שיש אומרים שהוא הכתיב יד שקיים כיום בספריה הלאומית של ישראל). ודברי רבינו הנזכרים שם נכתבו בשם תוס' ר&quot;י החסיד בטעות. 
# וכן ממאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; שהובאו בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק, כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך שנדפס בשנת תשט&quot;ו לבריאה מדף ב' עד דף ח' (שהוא פיענוח כתיב היד של הספריה היהודית התיאולוגית בניו יורק) שמטרתו להשלים את הדפים החסרים מספר ברכה משולשת.
# וכן מ-ספר תוס' ר&quot;י שירליאון (שהוא פיענוח כתיב יד אוקספורד) הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שנדפס בשנת תשכ&quot;ט ע&quot;י דפוס &quot;יד הרב הרצוג&quot;.
# ובעיקר מכתבי היד של דברי רבינו מאוקספורד, ניו יורק, איטליה, גרמניה וירושלים, שמאוחר יותר מצאתים בספריות דיגיטליות שונות.

----</text>
      <sha1>ll9kpgasqxwdsxj1wv34gpulifk17f8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מערבי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1702274</id>
    <revision>
      <id>3017204</id>
      <parentid>3007702</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T08:37:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* מעין שבע */</comment>
      <origin>3017204</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5099" sha1="4pbkjx7djcro6euh5zbub9gro3dsxvd" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{מערבית|נוסח=מערבי|אורי וישעי על הים נגלה}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==עמידה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}}
===קדושת היום===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}

==מעין שבע==
{{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}}
{{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שמיני עצרת}}{{סוף}}

==קדיש שלם==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}
{{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים ברוב הקהילות {{צ|במה מדליקין}}:}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי1}}{{סוף}}

==קידוש==
{{הור|מקדשים על היין:}}{{ש}}
{{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|ראש השנה=לא|שהחיינו= לא|מוצ&quot;ש=לא}}
{{רקע אפור|{{הור|כשחל בשבת, ממשיכים ברוב הקהילות :}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי2}}
===קדיש יתום===
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}{{סוף}}}}

==ספירת העומר==
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.

הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים לָעֹמֶר.{{ש}}

הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ.{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.)

==עלינו לשבח==
{{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}}
===קדיש יתום===
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
===סיום===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}}
{{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}}

[[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]</text>
      <sha1>4pbkjx7djcro6euh5zbub9gro3dsxvd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מילון התופת/מהדורה שניה 1825/אזהרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1704393</id>
    <revision>
      <id>3017230</id>
      <parentid>2766154</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:08:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>3017230</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5826" sha1="328vgqs2s8i25a6zn6jrxpy9rggz4fa" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=קולן דה פלאנסי
|שם ספר=מילון התופת (מהדורה שלישית 1825)
|שם נוסף=הקדמה
|הבא=מילון התופת/מהדורה שלישית 1825/מבוא
|רישום הבא=מבוא
|הקודם=מילון התופת/מהדורה שלישית 1825/שער
|רישום הקודם=שער
|סוגה=דמונוגרפיה
}}
=== {{צבע גופן|אדום|אזהרה}} ===
{{צבע גופן|אדום|כבר ציינו ש{{צבע גופן|ירוק|כל הספרים שנוצרו בהשראת אמונות תפלות על התופת לא היו בעיקרן אלא ערימה מגוחכת של גוזמאות, חיבורים או חיבורים פגומים. או דיונים קרים}} ללא מטרה וללא הקשר. ואפשר לספור יותר מעשרים אלף כרכים על עניינים מוזרים אלו. אין ספק שכדאי לנצל מכרה שכזה, שכל כך ליבה את דמיונם של אבותינו ושראוי לפחות לסקרנותנו המלאה.}}

{{צבע גופן|אדום|הציבור עשה חסד גדול עם כותב מילון התופת בקבלת הפנים שנתן למהדורה הראשונה, שאינה יכולה להיחשב אלא חיבור חלש ובלתי-מושלם של גבר צעיר. מחקר חדש ושמונה שנים של עבודה מתמדת שיפרו מאוד את היצירה הזו. היה צורך לגעת בהכל, לשנות שורה של פסקאות לא מדוייקות, להסיר קטעי מילוי וקטעים חסרי ערך ולהוסיף שלושת אלפים או ארבעת אלפים מאמרים שחמקו בעבודה הראשונית שפורסמה בשני כרכים.}}

{{צבע גופן|אדום|האנשים שרוצים לדעת מעט על החומרים שאנו עוסקים בהם, ולבנות אוסף של חמש מאות או שש מאות יצירות מהמעניינות ביותר והכמעט-תמיד נדירות שצוטטו בנושאים הפיקנטיים הללו חייבים להוציא סכומים גדולים ולהעביר מספר שנים בחקירתם. עולה המחשבה כי ניתן לחסוך מהם את כל ההוצאות הללו וכל הכאב הזה באמצעות המהדורה החדשה שפרסמנו של מילון התופת. אפשר למצוא שם כל מה שנוגע לשדים, לרוחות, לספרייטים, לשדונים, לפאנטומים, לחוזרים מן המתים, לספקטרים, לערפדים, לגועלים, למכשפים, ללאמיות{{הערה|ראו בויקיפדיה [[w:en:lamia|lamia]]}}, לשבת, לאנשי זאב, לאינקובות לסאקובות, לבונים החופשיים, לקסמים, לכישופים, להקסמות, לצוענים, לקוסמים, לגמדים, לסילפים, לאונדינים, לסלמנדרות, לפיות, לעוגים, לג'ינים, לזימונים, לסודות מופלאים, לאלכימיה, לקבלה, לקמעות, לאסטרולוגיה שיפוטית, לפיזיונומיה, לקריאת כף יד, למטופוסקופיה{{הערה|ראו בויקיפדיה [[w:en:Metoposcopy|Metoposcopy]]}}, לקרניולוגיה{{הערה|[[w:פרנולוגיה]]}}, למגנטיות של בעלי חיים, לשרביטי עתידות, להורוסקופים, לקרטומנסיה, לחלומות, לדרכים השונות להגיד עתידות, לאמנות הזכיה בהגרלות, לדעות קדומות, לשגיאות פופולריות, לדעות שקריות, לאמונות טפלות יוצאות דופן, לתחזיות, לקשירת החבל{{הערה|טכניקה להטלת קללה על בעל טרי כך שלא יתפקד מינית בליל הכלולות. ראו [[wikt:nouer l’aiguillette]].}}, ובכלל לנשמתם ותמציתם של כל הספרים שנכתבו על דברים מהתופת.}}

{{צבע גופן|אדום|בנוסף לביוגרפיות של שדים ומכשפים, ניתנו כאן גם ידיעות על דמונוגרפים, עם ניתוח מהיר של יצירותיהם הגדולות וביבליוגרפיה של ספרים שנכתבו על עניינים מהסוג שראינו פה. תמצאו כאן כל מה שיש לחפש בשלל ספרי הכישוף, ב&quot;מפתח שלמה&quot;{{הערה|ראו בויקיפדיה [[w:en:Key of Solomon|Ket of Solomon]]}}, ב&quot;דרקון האדום&quot;{{הערה|ראו בויקיפדיה [[w:en:Grand Grimoire|Grand Grimoire]]}}, וביצירות אחרות מהז'אנר. ובל נשכח את &quot;האלבר הקטן&quot;{{הערה|ראו בויקיפדיה [[w:en:Petit Albert|Petit Albert]]}}, &quot;הקסם השחור&quot; והאנשירידיון של לאו השלישי{{הערה|ראו בויקיפדיה [[w:לאו השלישי (אפיפיור)|לאו השלישי (אפיפיור)]]}}. יינתנו גם כל השברים שלוקטו על ידי לונגלה-דופרנואה, אך ללא בליל ההגיגים שהופך אותם לחסרי טעם. ועוד הרבה מקורות מסקרנים ונדירים, מוכרים למעטים או שלא פורסמו עד היום. סוף סוף נחשוף את הסודות המודרניים ביותר, כמו מדע הניחוש לפי חלבוני הביצה ולפי סימני הקפה.}}

{{צבע גופן|אדום|אעיז להציג עבודה זו כיצירה חדשה, כי היא מגישה יותר מאלפיים ערכים שלא ניתן למצוא באנציקלופדיה, במילוני המיתולוגיה או בביוגרפיות, אך הן מפוזרות ברסיסים בהמון יצירות ישנות שכבר לא ניתן לקרוא.}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מילון התופת]]</text>
      <sha1>328vgqs2s8i25a6zn6jrxpy9rggz4fa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/נוסח אשכנז/עמידה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1727415</id>
    <revision>
      <id>3017106</id>
      <parentid>3017043</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T17:41:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* כפל דפים */ תגובה</comment>
      <origin>3017106</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20309" sha1="7ep5lrog4bzgl5ac9f91q1d8ge4pou7" xml:space="preserve">==יו&quot;ט שלא חל בשבת==
[[משתמש:מו יו הו]], יישר כח על יצירת הדף ועל התוכנית לייעול כללי של דפי הסידורים והמחזורים. לאט לאט אני לומד את השיטה...

האם יש אפשרות לשבץ בדף סידור את 'והשיאנו' ללא התוספות של שבת? ניסיתי עכשיו לסדר קצת את דפי המחזור לשבועות. ויום א' דשבועות לעולם אינו חל בשבת כך שעדיף היה אילו היה אפשר לוותר לחלוטין על האזכורים הללו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:21, 16 במאי 2025 (IDT)

:ב'והשיאנו' אפשר בקלות לתייג רק את החלק שנאמר בחול. אלא שהבעיה קיימת גם ב'ותתן לנו', ושם עדיין לא עשיתי בכלל הכנה עבור כל חג בפני עצמו. אולי בינתיים להעתיק את הטקסט עצמו, ובעתיד נסדר את זה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:47, 16 במאי 2025 (IDT)
::איזה קטע צריך לבחור כדי לתייג רק את החלק של חול? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:51, 16 במאי 2025 (IDT)
:::התכוונתי &quot;לתייג&quot; במשמעות של להוסיף תגים חדשים... עכשיו גם עשיתי את זה. כיניתי את הקטע &quot;והשיאנו1&quot; [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:07, 16 במאי 2025 (IDT)

הוספתי השבוע באותו האופן תגים חדשים לקטע 'מלוך על כל העולם כולו' בתפילת ראש השנה, כדי שתהיה אפשרות לתייג רק את הברכה של חול, אבל עכשיו משום מה גם כשאני מנסה לתייג את הקטע כולו, בפועל מוצגים הקטעים של חול. {{א|מו יו הו}}, אתה יודע להסביר מה גורם לזה? (או למצער, לפתור את הבעיה...) תודה רבה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:19, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

:הבעיה תיפטר אם תשנה את השם של הקטע השלם לשם שלא מתחיל באותה מילה שבה מתחיל הקטע החלקי. שמתי לב פעם שאם שמותיהם של כמה קטעים בדף פותחים באותה מילה עם רווח אחריה, כתיבת המילה הפותחת בקישור תכליל את כולם ברצף (מן הסתם יכול להיות שימושי אצלנו, טרם ניסיתי לעבוד עם זה). אבל כנראה שאם הקטעים אינם בזה אחר זה אלא זה בתוך זה, העסק משתבש.
:אגב, אולי יעניין אותך לדעת שאם רוצים ניתן לבדוק אם ההכללה עובדת גם לפני ששומרים את העריכה, על ידי הוספת קישור להכללה בדף העריכה עצמו, ואז ניתן לראות מיד בחלונית התצוגה המקדימה אם זה עובד או לא. ועוד משהו אחר אגב קישורים באותו דף, למרות שניתן להכליל קטע מהדף באותו דף עצמו, אם תכליל אחר כך את הדף (או קטע ממנו שכולל גם את הקטע המוכלל) בדף שני, תוצג הודעת שגיאה כאילו מדובר בתבנית הקוראת לעצמה. לדוגמה, בדף הנוכחי הכללתי כמה פעמים את הקטע &quot;וביום השבת&quot; בתפילות מועדים שיכולים לחול בשבת, אבל את כולם סימנתי כלא-להכללה (אם כי לא באמת צריך, אפשר פשוט לא להכליל), ובכל אחד מדפי המועדים צריך להכליל בנפרד את הקטע, שזה מוסיף עבודה, אבל כנראה אי אפשר להתגבר על זה (אלא אם נחלק את הדף לכמה דפים שיכלילו זה מזה).
:התחלתי פעם לכתוב תבנית בשם [[תבנית:קדושת היום|קדושת היום]] שאמורה להקל על כל העבודה הזו, אבל למרבה הצער לא הצלחתי למצוא את הריכוז הדרוש לסיים אותה. אעלה אותה עכשיו למרות שהיא טובה רק בשביל שבת ור&quot;ח ושבת ר&quot;ח, אולי זה יזרז אותי להמשיך איתה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:42, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

== ותערב ==

רציתי להוסיף לדף הזה (או אולי במקום אחר) את 'ותערב' המשולב בברכת רצה, כדי לאפשר הכללה שלו בכל דפי המחזורים השונים בעיצוב אחיד. אבל, אני בעצמי לא בטוח מה הדרך העדיפה לעצב את השילוב הזה, ואשמח לעצתכם ({{א|מו יו הו}}, {{א|Nahum}}, {{א|Hornikishay}}). כרגע ישנם עיצובים שונים בדפים שונים:{{ש}}
;אפשרות א
(כפי שעיצב {{א|מו יו הו}} ב[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף יום א|מוסף א' דפסח]]) 

{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}}
{{סוף}}
{|
|-
|וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| ||{{הור|מנהג א&quot;י:}}{{ש}}וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם.
|}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
{{סוף}}
לענ&quot;ד באפשרות זו נראה כאילו גם לאחר חתימת 'שאותך' חוזרים ואמרים 'ותחזינה'. גם אין התייחסות לאפשרות שא&quot;א כלל ותערב (כשאין כהן).
;אפשרות ב
(כפי שעיצבתי אני שם וב[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום ב|מוסף ב' דראש השנה]])
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}}

{|
|-
|{{הור|קו&quot;ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.{{ש}}{{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| ||{{הור|מנהג א&quot;י:}}{{ש}}{{הור|קו&quot;ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם.{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
|}
{{סוף}}
כאן הזזתי את חתימת 'המחזיר' לצד של מנהג א&quot;י בלבד, כדי שלא תופיע אחרי 'שאותך', אבל שוב אין התייחסות לאפשרות שאין כהן, וגם מאבדים את ההבחנה בין קטעי הקבע שבמסגרת לאלה שלא.

;אפשרות ג
(כפי שעיצבתי ב[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום א|מוסף א' דראש השנה]])
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}}
{{סוף}}
{{הור|אם אין כהן עולה לדוכן, אין אומרים {{צ|ותערב}}}}
{|
|-
|{{הור|קו&quot;ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.{{ש}}{{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| ||{{הור|מנהג א&quot;י:}}{{ש}}{{הור|קו&quot;ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם.
|}
{{הור|אם לא אמרו {{צ|ותערב}} החזן ממשיך כאן, ולמנהג א&quot;י ממשיך כאן גם אחרי {{צ|ותערב}}}}{{ש}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
{{סוף}}
כאן הוצאתי שוב את 'ותערב' מהמסגרת, והוספתי הוראה לאפשרות שאין כהן, אבל זה שוב יוצר בעיני תמונה כאילו שתי החתימות נאמרות זו אחר זו. {{ש}}
אשמח לשמוע את דעתכם, ואם יש לכם הצעה טובה (או לפחות טובה יותר), מה טוב! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:43, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
: &quot;ותחזינה&quot; למנהג א&quot;י אינו נאמר בסיום &quot;ותערב&quot; (גם ע&quot;י הקהל)?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
: לגופו של עניין, אני מעדיף את האופציה האחרונה. אולי למרכז את &quot;ותחזינה...לציון&quot;, וגם להרחיק אותו שורה נוספת למטה, ואז זה ייראה פחות כאילו שתי החתימות נאמרות זאח&quot;ז.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:45, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
: בנוסח של מנהג ארץ ישראל אומרים בנוסף &quot;ושם נעבדך… קדמוניות&quot; (כנראה טעות שלי). לגבי העיצוב, אני רוצה להציע אופציה נוספת, כדלהלן:

{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}
{{סוף}}

וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. {{הור1|בחו&quot;ל|וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים.}} וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

{{מסגרת-סידור}}
{|
|-
|{{הור|מנהג ארץ ישראל:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יז ת}}
|{{הור|מנהג חו&quot;ל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.
|}
{{סוף}}
אמנם תפקיד המסגרת להפריד בין תפילות הקבע והתוספות, ולגבי נוסחאות שמחליפות את תפילת הקבע יש מקום לדון להיכן הן שייכות (ביוצרות, &quot;והחיות&quot; מופיע מחוץ למסגרת, וכן לגבי &quot;זה צור&quot; במערביות); אבל כשמדובר בחתימת הברכה, נראה לי שמבנה הברכה המוצג במסגרת ייראה חסר אם הוא יהיה בלי חתימה, למרות שכאן יש חתימה לפי הנוסח השני. זה בעצם כמו שעשית במערביות לגבי החתימה של אמת ואמונה. אם נעשה כך כאן, ההבדל בין הנוסחאות במה שנשאר מהתוספת כבר לא יצדיק לדעתי הפרדה שלהן. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:47, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
: העיצוב האחרון שלך יצא קצת מבולגן מדיי לטעמי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:05, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
: נראה לי שהטעות שלך נובעת מאי מודעות לעובדה שהמילים &quot;ושם נעבדך...קדמוניות &quot; צריכות להיות בדיוק באותו עיצוב ובהקבלה מדוייקת למילים &quot;ותחזינה...ברחמים&quot;. שתיהן מהוות סמוך לחתימה מעין החתימה ואינן חלק מגוף התוספת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:11, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
:: בנוסף לכך, למיטב ידיעתי נהוג לומר גם במנהג א&quot;י &quot;ושם נעבדך...קדמוניות&quot; (אלא שאומרים זאת לפני &quot;ותחזינה&quot;).-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:25, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
::לגבי הבלגן, אם הכוונה למסגרת השניה, אני מסכים, פשוט בתצוגה המקדימה זה היה מסודר יותר בגלל הרזולוציה (אם תצר את החלון עד שהטקסט בטור הימני יגלוש תבין למה אני מתכוון). אבל אפשר כמובן לסדר את זה בשלל דרכים. עיקר העניין פה זה השאלה העקרונית מה צריך להיות איפה. לגבי הטעות, למרות שיש הגיון בדבריך (ואולי זה גם מוכח מכך שהמילים &quot;ותחזינה...&quot; הוזזו אחורה), מצד שני העובדה שהקהל אומר גם מילים אלו קצת מראה שהתייחסו גם אליהן כאל תוספת, ומהבחינה הזו דווקא יש כאן הקבלה מדוייקת (כלומר החזן אומר מה שבמסגרת והקהל מה שמחוץ לה), בעוד שבאפשרות ג' היא לא קיימת מאף בחינה. לגבי הטענה האחרונה, אכן הערתי על זה בתחילת התגובה שלי וגם סידרתי את זה בהצעה שנתתי. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 17:38, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
::: אני חושב שצריך להיות משהו כמו להלן:
::: 
::: 
{|
|-
| {{הור|מנהג חו&quot;ל:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. {{ש}}{{ש}}וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| {{הור|מנהג א&quot;י:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{ש}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
|} 
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:43, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
: ורצוי להוסיף את המילים &quot;והחזן מסיים&quot; גם לפני &quot;בא&quot;י&quot; למנהג א&quot;י. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:46, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
::ולגבי המסגרת? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 17:47, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
::: אני לא יודע מה לגבי המסגרת. אני לא ממש מבין לשם מה היא נחוצה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:50, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
:::: אם &quot;ותחזינה...שכינתו לציון&quot; במסגרת אז גם &quot;שם נעבדך...נעבוד&quot; צריך להיות במסגרת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:51, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
:::::המסגרת מבדילה באופן חזותי בולט בין נוסח הקבע של התפילה ובין תוספות שונות ופיוטים המשתלבים בתוכה. בעיני יש לזה יתרון גדול מבחינת הנראות לקורא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:04, 3 בספטמבר 2025 (IDT)
:::::: אבל החתימה &quot;שאותך לבדך&quot; איננה פיוט או תוספת. היא חתימת חובה לברכת &quot;רצה&quot;. בלעדיה לא יצא החזן ידי חובת תפילה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:23, 3 בספטמבר 2025 (IDT)
:::::::חשבתי שאמרת שאינך מבין את הצורך במסגרת באופן כללי, ועל זה עניתי. במקרה הזה, שלא מדובר בדיוק בתוספת, אולי באמת אפשר להכניס את הכל למסגרת (כמו שעשיתי באפשרות ב), או רק את החתימות. מצד שני, כן מדובר כאן על קטע שאיננו חלק מנוסח התפילה ה'רגיל'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:01, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

== כפל דפים ==

למה יש גם דף [[סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה]] עם טקסט משלו? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:39, 19 במאי 2026 (IDT)

:הוא ישן, יצרתי את הדף הנוכחי במטרה להחליף אותו כדי לייעל את הכללת התפילות בדפים השונים. לא רציתי אז לעשות את השינויים בדף עצמו כדי לא לשבש את הדפים הרבים שהשתמשו בו (עדיין יש כמה כאלה) ומסיבות נוספות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:41, 20 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7ep5lrog4bzgl5ac9f91q1d8ge4pou7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אורח חיים מוסר תוכחת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727450</id>
    <revision>
      <id>3017162</id>
      <parentid>3017029</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T20:57:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* קיקלר */</comment>
      <origin>3017162</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74807" sha1="hkls5wrkysxbwyhmdnqew3m4mm795yl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אורח חיים מוסר תוכחת
| תמונה = 
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]]
| מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]]
| מחבר = [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמעון בר יצחק; שמעון בר יצחק בר אבון חזק; שמעון בר יצחק חזק ואמץ; שמעון בר יצחק חזק
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2010|א-2010]]
| מנהגים = נאמרת לרוב קהילות אשכנז המערבי ביום ראשון של שבועות,{{הערה|כך אומרים באותו יום שתי המערכות הגדולות של [[מחבר:רבי שמעון הגדול|רבי שמעון הגדול]] לחג השבועות, כי מערכת היוצר {{צ|[[אדון אימנני]]}} ג&quot;כ שלו היא.}} ולמנהג אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ב'.{{ש}}
ברוב קהילות אשכנז המזרחי ומיעוט קהילות אשכנז המערבי אין אומרים בקרובה זו {{צ|[[אל נא לעולם תוערץ]]}}.{{הערה|ה[[לבוש אורח חיים תצד#ב|לבוש]] תהה מה פשר מנהג זה.}} בוורמייזא אומרים אותו אחר קטע {{צ|כאשר נגלית לאבותינו}}.{{ש}}
יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט {{צ|[[#סדר עולם|שעשוע יום יום]]}} המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}, וכן מנהג וורמייזא. נוהגים להוסיף בסוף הפיוט בית {{צ|וישמחו כל העם}} מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}}. ולמנהג אשכנז המזרחי יש שאין אומרים אותו, וכן מנהג פראג.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
====מגן====
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֹ}}רַח חַיִּים מוּסַר תּוֹכַחַת{{ש}}
{{סי|בְּ}}תִתְּךָ לְנוֹשָעִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת{{ש}}
{{סי|גָּ}}עֲשׁוּ עַמּוּדֵי רוֹם וָתַחַת{{ש}}
{{סי|דְּ}}בֵקֶיךָ בְּבוֹאָם מַתָּנוֹת לָקַחַת

{{סי|הִ}}סַּעְתָּ עַם כַּצֹּאן לִנְחוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}נִהַגְתָּם כְּעֵדֶר בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}}
{{סי|זִ}}כִּיתָם לַתּוֹרָה בְּאַהַב לְהֵאָחוֹת{{ש}}
{{סי|חֹ}}דֶשׁ שְׁלִישִׁי בְּצֵאתָם לִרְוָחוֹת

{{סי|טֶ}}רֶם נִגְלֵיתָ בְּשֵׂעִיר וּפָארָן{{ש}}
{{סי|יִ}}דַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עָנְשָׁן וּשְׂכָרָן{{ש}}
{{סי|כִּ}}רְאוֹתְךָ כִּי מֵאֲנוּ לְשָׁמְרָן{{ש}}
{{סי|לֹ}}א חֲשַׁבְתָּם וְרָאִיתָ לְהַתִּירָן

{{סי|מִ}}מִּדְבָּר נִתְּנָה מְקוֹם הַפְקֵר{{ש}}
{{סי|נֶ}}גֶד הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵין כָּל סוֹקֵר{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה לְהִתְעַקֵּר{{ש}}
{{סי|עֵ}}ת יָבוֹאוּ בַמִּשְׁפָּט לְהִתְחַקֵּר

{{סי|פִּ}}יךָ לֹא דִבֵּר בְּמִסְתָּרִים{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק דּוֹבֵר מַגִּיד מֵישָׁרִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים בּוֹעֲרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}אוּ וְתָמְהוּ מְלָכִים וְשָׂרִים

{{סי|שָׁ}}לִישִׁים כָּתַבְתָּ לְעַם מְשֻׁלָּשִׁי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לַּשְׁתָּ שָׁלִישׁ מִשֵּׁבֶט הַשְׁלִישִׁי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}מִימָה וּבָרָה מְשִׁיבַת נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|תָּ}}מַכְתָּ לְהַנְחִילִי בְּיֶרַח שְׁלִישִׁי.

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מֵישָׁרִים כָּל מַעְגְּלֵי טוּבוֹ{{ש}}
:הִשְׁמִיעַ מִפִּיו לְעַם קְרוֹבוֹ{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;לַהֲבוֹת אֵשׁ בְּקוֹל בְּחָצְבוֹ{{ש}}
:מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}מְכוּ כָבוֹד נוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}}
{{סי|שֻׁ}}תְּפוּ בְּמַתַּן יְקָרָה וַחֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּיָה חַשׁוּקָה מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאָה בַּת מֶלֶךְ כְּבוּדָה

{{סי|צִ}}יר נֶאֱמָן קָרָאתָ לַעֲלוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בֵּאַרְתּוֹ חֲמוּרוֹת וְקַלּוֹת{{ש}}
{{סי|עֳ}}נָשִׁין וְאַזְהָרוֹת פְּרָטוֹת וּכְלָלוֹת{{ש}}
{{סי|שְׂ}}כַר הַמִצְוֺת וְשִׁלּוּם גְּמוּלוֹת

{{סי|נַּ}}מְתָּ לּוֹ כֹּה תֹאמַר{{ש}}
{{סי|מִ}}לִּפּחוֹת וּמִלְּהוֹסִיף מַאֲמָר{{ש}}
{{סי|לְ}}נָשִׁים בִּלְשׁוֹן רַכָּה לוֹמַר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}בֶד הַדִּקְדּוּק לַאֲנָשִׁים לִגְמָר

{{סי|יָ}}רַד מִן הָהָר וְהִשְׁמִיעָם{{ש}}
{{סי|טַ}}עֲמֵי מֶתֶק וְאִמְרֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חֻ}}בְּרוּ וְהִשְׁוּוּ כְאֶחָד בְּמַדָּעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מַעַשׂ לְמִשְׁמָעָם

{{סי|וּ}}בַשְּׁלִישִׁי לְיוֹם הִתְקַדְּשׁם בּוֹ{{ש}}
{{סי|הִ}}קְדִּים עַל יָדָם מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ תַּלְמִיד לְהַמְתִּין לְרַבּוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ הִפְלִיא לְזֶרַע אוֹהֲבוֹ

{{סי|בְּ}}נָסְעָם מִיַּם סוּף אֲגוּדִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}רִיב וּמַצָּה נוֹסְעִים וְעוֹמְדִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֲ}}זַי בְּעֵת נָסְעוּ מֵרְפִידִים{{ש}}
{{סי|אֶ}}ל סִינַי בָּאוּ כְּאֶחָד אֲחוּדִים.

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הַלְלוּיָהּ כִּי הוּא הָיָה וְיִהְיֶה{{ש}}
:בְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת אוֹתָנוֹ יְחַיֶּה{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;לְפָנָיו יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה{{ש}}
:וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור|מחיה המתים}}

====משלש====

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}}

{{סי|שְׁ}}לֵמִים בַּחֲנוֹתָם נֶגֶד הָהָרָה{{ש}}
{{סי|שָׁ}}וִים וּנְכוֹנִים בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}}
{{סי|שִׁ}}מַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עֲרוּכָה וּשְׁמוּרָה{{ר1}}
{{סי|שִׁ}}מְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה.{{ממס|תהלים נ ז}}

{{סי|מִ}}צְוֺת וְחֻקִים דָּת וָדִין{{ש}}
{{סי|מִ}}שָּׁם לָמְדוּ מַאֲמַצֵּי הַדִּין{{ש}}
{{סי|מִ}}דֶּשֶׁן בֵּיתְךָ זָכוּ לְהַעֲדִין{{ר1}}
{{סי|מִ}}שָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין.{{ממס|תהלים עו ט}}

{{סי|עַ}}ד לֹא נִגְלָה לִמְצוּקֵי אָרֶץ{{ש}}
{{סי|עָ}}בַר וְזָרַח וְהוֹפִיעַ בָּאָרֶץ{{ש}}
{{סי|עַ}}מִּים מִשָּׁם נִפְרְצוּ פָּרֶץ{{ר1}}
{{סי|עָ}}מַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ.{{ממס|חבקוק ג ו}}

{{סי|וּ}}מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָה בְּמִצְעַד{{ש}}
{{סי|וּ}}לְעַם קְרוֹבוֹ מִסִּינַי נוֹעַד{{ש}}
{{סי|וַ}}עֲמּוּדֵי תֵבֵל גָּעֲשׁוּ לְהַרְעַד{{ר1}}
{{סי|וַ}}יִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד.{{ממס|חבקוק ג ו}}

{{סי|נִ}}קְבְּצוּ לְאֻמִּים רֶגֶשׁ בְּשָׁמְעָם{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֶסְפוּ לְקוֹסֵם לְשָׁאֳלוֹ מַה טַּעַם{{ש}}
{{סי|נְ}}אֻם הֱשִׁיבָם עַל מַה הָרַעַם{{ר1}}
{{סי|נֹ}}תֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם.{{ממס|תהלים סח לו}}

{{סי|בַּ}}נְתָּה מֵרָחוֹק לְנוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שֶׁלָּם יִסַּדְתָּ עַל אֶרֶץ אֲגֻדָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֵן נַעֲבָדְךָ בְּגִיל וּרְעָדָה{{ר1}}
{{סי|בְּ}}סוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.{{ממס|תהלים קיא א}}

{{סי|רִ}}דְתְּךָ לְסִינַי בָּאֵלִים בּוֹעֲרִים{{ש}}
{{סי|רֶ}}שֶׁף לְרַגְלֶךָ יָצָא בְּהִידּוּרִים{{ש}}
{{סי|ר}}וֹעֲדִים נְמוֹגִים כָּל יְצוּרִים{{ר1}}
{{סי|רָ}}אוּךָ יָחִילוּ הָרִים.{{ממס|חבקוק ג י}}

{{סי|יָ}}רְאָה וְחָלָה מִתְּנָאָהּ הָאָרֶץ{{ש}}
{{סי|יָ}}זְמָה פֶּן תֵּהָפֵך לְתֹּהוּ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|יֻ}}סָּדוּ עַמּוּדֶיהָ בְּאָנֹכִי בְּמֶרֶץ{{ר1}}
{{סי|י}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים קלח ד}}

{{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ אֲחָזוּם בְּעָתָה{{ש}}
{{סי|צֶ}}לַע כְּגִיגִית עֲלֵיהֶם כָּפַפְתָּ{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפָה קִבְּלוּ בְּמָנוֹד וְאֵימָתָה{{ר1}}
{{סי|צ}}וֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי לא כז}}

{{סי|חָ}}שׁוּ הָרִים לְקַבֵּל שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פֵצִים לְהִתְעַלּוֹת בִּיקַר תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}}
{{סי|חֻ}}בַּב חוֹרֵב מֵהָרֵי אַדְמָתוֹ{{ר1}}
{{סי|חָ}}מַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ.{{ממס|תהלים סח יז}}

{{סי|קָ}}רָאתָ לֶעָנָו מֵרוּם גְּבֹהִים{{ש}}
לְהַנְחִיל תְּעוּדָה לְעַם כְּמֵהִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}}
וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות יט ג}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
&lt;קטע התחלה=המשך/&gt;

====פיוט ד====

אִם לֹא אֲמָרֶיךָ הַנְּעִימִים{{ש}}
חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא מִתְקַיְּמִים{{ש}}
וְהִנְחַלְתָּם מוֹרָשָׁה לִמְעוּטֵי עַמִּים{{ש}}
מֵאַהֲבָתְךָ אוֹתָם וּבְזֵכֶר שְׁבוּעַת קְדוּמִים{{ש}}
וּמְאֹד תִּתְאַוֶּה לָמוֹ לִהְיוֹת שְׁלֵמִים{{ש}}
וּבְמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ לֵב וָדַעַת מְשִׂימִים{{ש}}
וּבְסוֹד יְרֵאֶיךָ יָשִׁיבוּ טְעָמִים{{ש}}
בְּרִיתְךָ לִנְצוֹר לֶכֶת בְּדֶרֶךְ תָּמִים{{ש}}
וּבְעֵת הִשְׁמַעְתָּם חֻקֶּיךָ הַתְּמִימִים{{ש}}
עָמְדוּ בְמוֹרָא כְּאֶחָד מָשְׁלָמִים{{ש}}
וְנִגְלָה לָמוֹ רָז מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}}
עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה הֱיוֹת מַקְדִּימִים{{ש}}
וְנַמְתָּ מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לְעוֹלָמִים{{ש}}
לְיִרְאָה אוֹתִי לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים{{ש}}
לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וּבִדְרָכַי מְסֻיָּמִים{{ש}}
וְיִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְּלִי הֱיוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}}
כִּמְעַט מִפְּנֵיהֶם אַכְנִיעַ שׂוֹטְמִים{{ש}}
וְאָשִׁיב יָדִי עַל אוֹיְבִים וְקָמִים{{ש}}
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ש}}
לֹא בּוֹשִׁים וְלֹא נִכְלָמִים{{ש}}
וְאַתָּה אָדוֹן הַצּוּר תָּמִים{{ש}}
בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}}
פֵּתַח דְּבָרֶיךָ הֲבִינֵם בְּחִכּוּמִים{{ש}}
וּתְזַכֵּם לִהְיוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים{{ש}}
וּבְתוֹכָם תִּשְׁכֹּן רָם עַל רָמִים.

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}
====קיקלר====

{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון חזק'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;'''וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.'''

{{סי|שְׁ}}בוּיַת מָרוֹם לֻקְּחָה כְּהַיוֹם / מִצְוֺתֶיהָ וְהוֹרְיוֹתֶיהָ מִפִּי אָיוֹם / מִמִּדְבַּר נְתוּנָה לְיוֹצְאֵי פִדְיוֹם{{ש}}
{{סי|מַ}}אֲמָר וְצִוּוּי וְעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה / חֹק וּמִשְׁפָּט בְּרִית וְתוֹרָה / נֹעַם הֶגֶה דִבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}}
{{סי|עֲ}}רוּכִים יַחַד זֶה אַחַר זֶה / וּצְמוּדִים מַחֲזֶה אֶל מַחֲזֶה / לוּחוֹת כְּתוּבִים מִזֶּה וּמִזֶּה&lt;noinclude&gt;
&lt;small&gt;{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}&lt;/small/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{סי|וְ}}הַמִּכְתָּב מִכְתָּב אֱלֹהִים לְאַשְּׁשָׁה / חֲקָקָם זֶה כְּנֶגֶד זֶה לְדָרְשָׁה / כִּוְּנָם וְהִתְוָם חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{סי|נֹ}}עַם אָנֹכִי הִשְׁמִיעַ בְּמַאֲמָר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּרְצָח הִזְהִיר בְּמִשְׁמָר / זֶה עַל זֶה לְהָבִין וְלִגְמָר{{ש}}
{{סי|בְּ}}הִכָּשֵׁל יְצוּרִים לִשְׁפָּךְ דָּם / כְּאִלּוּ מְמַעֲטִים דְּמוּת בַּהֲזִידָם / כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם&lt;noinclude&gt;
&lt;small&gt;{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}&lt;/small/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{סי|רָ}}מַז לֹא יִהְיֶה בַּשֵּׁנִי דִיבּוּר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּנְאָף הִזְִהִיר לְצִיבּוּר / עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבוּר{{ש}}
{{סי|יַ}}גִּיד וְיוֹכִיחַ עֲלֵי כוֹפְרִים / דּוֹמִים לְאִשָּׁה מְנָאֶפֶת מֵאֲחֵרִים / תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים{{ש}}
{{סי|צִ}}וָּה לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם כְּלָיוֹת חוֹקֵר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּגְנֹב הִזְהִיר לְהִתְיַקֵּר / הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר&lt;noinclude&gt;
&lt;small&gt;{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}&lt;/small/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{סי|חִ}}וָּה זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תַעֲנֶה הִזְהִיר בִּמְשִׁיבַת / פֶּן תְּשַׁקֵּר וְתוֹצִיא דִבַּת{{ש}}
{{סי|קְ}}רִיאָתָם יוֹכִיחוּ לָז לְלָז לִדּוֹן / כָּל מְחַלֵּל יוֹם קֹדֶשׁ בְּזָדוֹן / כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בָּאָדוֹן{{ש}}
{{סי|בִּ}}שְׁמֹר יְצִיר שַׁבָּת מֵחַלֵּל / מֵעִיד כִּי לְשִּׁשָׁה עוֹלָם שִׁכְלֵל / וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְיָ וַאֲנִי אֵל&lt;noinclude&gt;
&lt;small&gt;{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}&lt;/small/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{סי|רָ}}שַׁם מִצְוַת כַּבֵּד לְעַם נִבְרָא / אָב וָאֵם מְכַבֵּד בְּמוֹרָא / מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶר לֹא תַחְמֹד שָׁת לְנֶגְדּוֹ / בֵּית רֵעַ וַאֲמָתוֹ וְעַבְדּוֹ / שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל כְּבוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}אֵר מַאֲמָר לְמַאֲמָר לְמוּלוֹ / יַגִּיד עַל הַחוֹמֵד לְהַכְשִׁילוֹ / סוֹפוֹ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁהוּא מְקַלְלוֹ&lt;noinclude&gt;
&lt;small&gt;{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}&lt;/small/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{סי|וְ}}אֵלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִבְּרוֹת הַכְּלוּלוֹת / נֶחֶרְתוּ עַל הַלֻּחוֹת הַמְּעֻלּוֹת / וּמִפֶּה אֶל פֶּה הָשְׁמְעוּ בְקוֹלוֹת{{ש}}
{{סי|נְ}}בוֹנִים שֻׁלְהָבוּ מִלַּהַב הַמִּשְׁמָע / וְהִשְׁמִיעוּ אֵין יְכֹלֶת לִשְׁמָע / קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע{{ש}}
{{סי|חַ}}י הוֹדָה לַאֲשֶׁר אָמְרוּ / {{סי|זָ}}כוּ {{סי|קְ}}דוֹשִׁים וּמִשָּׁם נִתְאַשְּׁרוּ / כְּנָם הֵטִיבוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ{{ש}}
{{רפרן|&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}

====אל נא לעולם תוערץ====
&lt;includeonly&gt;{{הור2|בהרבה קהילות אין אומרים כאן {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}.}}&lt;/includeonly&gt;
{{:אל נא לעולם תוערץ}}{{ש}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;'''כַּאֲשֶׁר נִגְלֵיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה / כֵּן נִזְכֶּה שְׁכִינָתְךָ לַחֲזֶה / וְנֹאמַר: הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה. קָדוֹשׁ.'''
====סדר עולם====
&lt;includeonly&gt;{{הור2|יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט זה המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}.}}&lt;/includeonly&gt;
'''וּבְכֵן, יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}}

{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}}

{{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ יוֹם יוֹם מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}}
קָדָם מִפְעָלָיו אַלְפַּיִם שָׁנָה{{ש}}
אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ חֲקָרָהּ וֶהֱכִינָהּ{{ש}}
בִּימִינוֹ חֲקָקָהּ וּבְחֵיקוֹ נְתָנָהּ{{ש}}
הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה{{ש}}
בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים קוֹלָהּ נָתְנָה{{ש}}
אֲלֵיכֶם אֶקְרָא בַּעֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}}
שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר לְהָבִינָה{{ש}}
מִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים וּנְכוֹנָה{{ש}}
בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי בְּלִי תוֹאֲנָה{{ש}}
כֻּלָּם נְכוֹחִים לְיוֹדְעֵי בִינָה{{ש}}
קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כֶּסֶף וּתְכוּנָה

{{סי|מִ}}קַּדְמֵי קֶדֶם מֵרֹאשׁ נִסַּכְתִּי{{ש}}
בְּאֵין תְּהוֹם וּמַעְיָן נִתְהַלָּלְתִּי{{ש}}
בְּטֶרֶם הַר וָגֶבַע נִתְחוֹלָּלְתִּי{{ש}}
בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם הָיִיתִי{{ש}}
בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים עִמּוֹ נִמְצֵאתִי{{ש}}
אֲנִי חָכְמָה עָרְמָה שָׁכָנְתִּי{{ש}}
מְשַׁחֲרַי אִמְצָאֻנְנִי וְאֹהֲבַי אָהַבְתִּי{{ש}}
מֵחָרוּץ וּמִפָּז נִבְחֲרָה תְּבוּאָתִי{{ש}}
בְּאֹרַח צְדָקָה וּמִשְׁפָּט הִתְהַלַּכְתִּי{{ש}}
יָסוּרוּ אֵלַי חֲסַר לֵב וָפֶתִי{{ש}}
לִלְחֹם בְּלַחְמִי וְלִשְׁתּוֹת יַיִן מָסַכְתִּי{{ש}}
כִּי עֹשֶׁר וְכָבוֹד נִמְצָא אִתִּי

{{סי|עֲ}}צָתוֹ מֵרָחוֹק אִמֵּן לְאַמְּנִי{{ש}}
חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ שָׂם לְמַעֲנִי{{ש}}
רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בְּחֶסֶד קָנָנִי{{ש}}
מִצּוּף דְּבַשׁ וָנֹפֶת הִמְתִּיקָנִי{{ש}}
זָהָב וּפְנִינִים לֹא יַעַרְכוּנִי{{ש}}
כִּי כָל בֵּיתִי לָבוּש שָׁנִי{{ש}}
לִוְיַת חֵן וְרִפְאוּת נְתָנָנִי{{ש}}
יָדַי וְכָפַּי לִפְרוֹשׂ לֶעָנִי{{ש}}
פִּי פָתוּחַ בְּחָכְמָה וּבְשֵׂכֶל חִכְּמָנִי{{ש}}
וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנִי{{ש}}
טָבוּחַ טִבְחִי וְעָרוּךְ שֻׁלְחָנִי{{ש}}
אֹרֶךְ יָמִים וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלִי וּבִימִינִי

{{סי|וּ}}בַעֲצָתִי נוֹעַץ רוֹכֵב כְּרוּבִים{{ש}}
מְמַדֵּי אֶרֶץ שָׂם וְדִבֵּק רְגָבִים{{ש}}
שָׁמַיִם נָטָה וְשָׂם סִתְרוֹ עָבִים{{ש}}
שֶׁמֶשׁ הִזְרִיחַ וְצָר יָרֵחַ וְכוֹכָבִים{{ש}}
וְהִדְשִׁיא וּהִזְרִיעַ אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים{{ש}}
וְהִשְׁרִיץ דָּגִים וְעוֹפוֹת וַחֲגָבִים{{ש}}
וְחַיָּה וּבְהֵמָה וְכָל פָּרִים וְרָבִים{{ש}}
וַיִּיצֶר בְּכַפּוֹ רֹאשׁ לְכָל נְצִיבִים{{ש}}
בְּהִבָּרְאוּ כּוֹנְנוּ תֻפִּים וּנְקָבִים{{ש}}
וּמְעַט מֵאֱלֹהִים חִסְּרוֹ בָאֳהָבִים{{ש}}
וְכָבוֹד וְהָדָר עִטְּרוֹ בְשִׂגּוּבִים{{ש}}
וְהִמְשִׁילוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים

{{סי|נֹ}}עַם אֶבֶן יְקָרָה שָׁת מְסֻכָּתוֹ{{ש}}
בְּצַלְמוֹ רִקְמוֹ וְהִפְאִיר תְּמוּנָתוֹ{{ש}}
וּמִקָּצֶה עַד קָצֶה הֵקִים קוֹמָתוֹ{{ש}}
וְחָלַק לוֹ מִשֵּׂכֶל תְּבוּנָתוֹ{{ש}}
וּבְמִלַּת לָשׁוֹן הִפְלִיא דִבְרָתוֹ{{ש}}
וַיִּקְרָא שֵׁמוֹת לְכָל בְּרִיָּתוֹ{{ש}}
וְעַל כָּל יְצוּרִים הָיְתָה אֵימָתוֹ{{ש}}
וּבְעֵדֶן גַּן הָיְתָה חֲנִיתוֹ{{ש}}
וּלְהַמְתִּיקֵנִי בְּפִיו הָיְתָה תַאֲוָתוֹ{{ש}}
עֵקֶב הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ עַפְרוֹת אַדְמָתוֹ{{ש}}
חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתַי לַהֲגוֹת בְּאִמְרָתוֹ{{ש}}
וְנֹעַם מִשְׁפְּטֵי צִדְקִי לְחַוּוֹתוֹ

{{סי|בְּ}}שׁוּרִי מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ{{ש}}
לֹא שָׁמַר צִוּוּי וַיְפִירֵהוּ{{ש}}
בִּיקָר לֹא לָן וַיְגָרְשֵׁהוּ{{ש}}
וְנִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה מִקְרֵהוּ{{ש}}
בְּאָכְלוֹ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוָּהוּ{{ש}}
לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ וּלְטָעֳמֵהוּ{{ש}}
וְהִרְצֵתִי אֲמָרַי לִפְנֵי בוֹרְאֵהוּ{{ש}}
לֹא חָפַצְתִּי בוֹ כִּי מְרִי הוּא{{ש}}
בְּמִפְקַד אֶחָד לֹא עָמַד לְקַיְּמֵהוּ{{ש}}
וּבִקְוֻצּוֹת תַּלְתַּלַי אֵיךְ יַעֲמֹד הוּא{{ש}}
בַּחֲסַר לֵב יָמוּת בְּלִי לְהַחֲיֵהוּ{{ש}}
לֹא נוּכַל לְהִדָּבֵק אֲנִי וָהוּא

{{סי|רַ}}בּוּ שָׁנִים וְהָלְכוּ דוֹרוֹת{{ש}}
אֲנִי הָיִיתִי אֲצוּרָה בִּמְרוֹמֵי דִירוֹת{{ש}}
בֵּין אֶרְאֶלֵי טֹהַר אִמְרוֹתַי טְהוֹרוֹת{{ש}}
וְעָמַד אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹת{{ש}}
מְיַשֵּׁר מַעְגָּל וּמְסִלּוֹת יְשָׁרוֹת{{ש}}
אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ בְּכוֹשָׁרוֹת{{ש}}
מְנַחֵם מִמַּעַשׂ וּמֵעֹצֶב מְאֵרוֹת{{ש}}
וּבְשֶׁטֶף זַעַם נֶחֱלַץ מִצָּרוֹת{{ש}}
בְּצֵאתוֹ לָרְוָחָה מִתּוֹךְ מַסְגֵּרוֹת{{ש}}
הִקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה וּתְשׁוּרוֹת{{ש}}
מִכָּל חַיָּה וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת טְהוֹרוֹת{{ש}}
וְרָצָה לְדַבְּקוֹ בִי אִמְרוֹתַי לְהוֹרוֹת

{{סי|י}}וֹם נִשְׁתַּכֵּר נִפְרְדָה תַאֲוָתוֹ{{ש}}
מִמַּטָּעֵי כַרְמוֹ הִרְוָה שְׁתִיָּתוֹ{{ש}}
וְנִתְגַּל בְּאָהֳלוֹ וְגִלָּה נַבְלוּתוֹ{{ש}}
וּבְנוֹ נִכְנַס וְרָאָה עֶרְוָתוֹ{{ש}}
וַיִּיקֶץ מִיֵּינוֹ וְאֵרֲרוֹ בְקִלְלָתוֹ{{ש}}
עֶבֶד עֲבָדִים לְאֶחָיו הֶיוֹתוֹ{{ש}}
בַּעֲשׂוֹתוֹ כָכָה מְאַסְתִּיו לִשְׂנֹאתוֹ{{ש}}
וְנַמְתִּי לִצוּרִי לֹא אֶחְפֹּץ קִרְבָתוֹ{{ש}}
כִּי בְשִׁכְרוּתוֹ יָצָא מִדַּעְתּוֹ{{ש}}
וַיָפֶר חֻקִּי וַיְקָרֵב מִיתָתוֹ{{ש}}
לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה בִשְׁתוֹתוֹ{{ש}}
כָּל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יַרְבֶּה חָכְמָתוֹ

{{סי|צֶ}}דֶק לְעֶשְׂרִים הֵעִיר מִמִּזְרָח{{ש}}
בּוֹרְאוֹ הִכִּיר לְשָׁלֹשׁ אֵיתָן הָאֶזְרָח{{ש}}
וְכִתַּת וְשִׁבַּר אֱלִילֵי תֶרַח{{ש}}
וּמִבֵּין חֲשֵׁכִים אוֹרוֹ זָרָח{{ש}}
וּמִבֵּית מוֹלַדְתּוֹ גָּלָה וּבָרַח{{ש}}
וְהִצְלִיחַ בְּלֶכְתּוֹ וּכְחֲבַצֶּלֶת פָּרָח{{ש}}
אֵשֶׁל נָטַע וְהָעוֹבְרִים הֶאֱרַח{{ש}}
וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ רֵיחוֹ הֵרָח{{ש}}
וְתוֹעֵי דֶרֶךְ הִסְלִיל בָּאֹרָח{{ש}}
יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים הִבְרָח{{ש}}
וְשָׁמַר תּוֹרוֹת וּבְמִצְוֺת טָרַח{{ש}}
וְגָבַר כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַמִּזְרָח

{{סי|חֻ}}בַּב וְנֶחְשַׁק בְּשָׁמְרוֹ אֱמוּנָה{{ש}}
בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶׂר נִצְרַף לְבָחֲנָה{{ש}}
וּמָצָא שְׂכַר בִּטְנוֹ לְמֵאָה שָׁנָה{{ש}}
וְהִתְחִיל בְּמִצְוָה נִתְּנָה לִשְׁמֹנָה{{ש}}
וְנָם צוּר בָּא עֵת וְהִגִּיעָה עוֹנָה{{ש}}
אָמוֹן שַׁעֲשׁוּעִים לְהִנָּתֵן בְּמַתָּנָה{{ש}}
וְגַם אֲנִי נִרְצֵיתִי בּוֹ לְהִתְחַתְּנָה{{ש}}
לוּלֵי נָאַם בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה{{ש}}
וְשָׁאַל אוֹת לְהוֹדִיעוֹ נְכוֹנָה{{ש}}
וְגָרַם גֵּרוּת אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה{{ש}}
בְּפֶרֶךְ לְעַנּוֹת עֲדַת מִי מָנָה{{ש}}
אָז חָדַלְתִּי בָּאָרֶץ לְשָׁכְנָה

{{סי|קָ}}ם בְּנוֹ תַחְתָּיו וְהוּשַׁת לְשָׂרִים{{ש}}
בְּדַרְכֵי הוֹרוֹ הָלַךְ בְּמֵישָׁרִים{{ש}}
לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש}}
וּכְקָרְבַּן נִיחֹחַ הֹעֲלָה בְּבֵרוּרִים{{ש}}
וְנִרְצָה כְּכָלִיל וְשַׁלְמֵי אֵמוּרִים{{ש}}
וְזָרַע וּמָצָא מֵאָה שְׁעָרִים{{ש}}
וְהִצְלִיחַ וְהִשְׂכִּיל וְהִנְעִים אֲמָרִים{{ש}}
וְחָפֵץ לְהַגְדִּילוֹ בְּתוֹרַת מוּסָרִים{{ש}}
וְגַם אֲנִי אֲהַבְתִּיו חָמַדְתִּיו מִנְּעוּרִים{{ש}}
לוּלֵי שְׂאֵתוֹ פְּנֵי עוֹכֵר בָּעוֹכְרִים{{ש}}
וּבַעֲשָׁנוֹ נֶעֱשַׁן וְהִכְהָה מְאוֹרִים{{ש}}
בַּעֲבוּרוֹ נִמְנַעְתִּי לְהִוָּדַע בַּשְּׁעָרִים

{{סי|חֶ}}בְיוֹן עֹז שָׁכַנְתִּי בְּמַחְמָד{{ש}}
לָאָרֶץ לֹא יָרַדְתִּי לְהִתְלַמָּד{{ש}}
וְעָמַד אִישׁ תָּם וְתַאֲוָתִי חָמַד{{ש}}
יָשַׁב אֹהָלִים עִתּוֹתַי לְהַתְמַד{{ש}}
בְּרָכָה יָרַש וְלִגְבִיר הָעֳמַד{{ש}}
זַרְעוֹ לְהַרְבּוֹת כְּחוֹל לֹא יִמָּד{{ש}}
רוּחַ נְדִיבָה סְמָכַתְהוּ לְהַצְמַד{{ש}}
בְּתֻמּוֹ הָלַךְ וּבְכָשְׁרוֹ עָמָד{{ש}}
יוֹצְרוֹ אֲהֵבוֹ וּבְעֵינָיו נֶחְמָד{{ש}}
וַיֹּרֵנִי הִנֵּה זֶה נָעִים וְנֶחְמָד{{ש}}
נָאֶה לוֹ בְהֶגְיוֹנֵךְ לִלְמַד{{ש}}
יִתְמָךְ לִבּוֹ דְבָרֵךְ וּבְסוֹדֵךְ יָעֳמַד

{{סי|זַ}}ךְ הָיָה וְנָבָר וְאִישׁ אֱמוּנָה{{ש}}
וְרָאוּי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּמַתָּן צְפוּנָה{{ש}}
אֲבָל לֹא שָׁקַט וְלֹא הָפְנָה{{ש}}
בְּבֵית אָבִיו לֹא נָח מִתְּלֻנָּה{{ש}}
אָחִיו מִתְנַחֵם לְהָרְגוֹ בְּשִׂטְנָה{{ש}}
עָמַד מִפָּנָיו וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה{{ש}}
בְּמַקְלוֹ עָבַר וַיָּבֹא חָרָנָה{{ש}}
בְּאִשָּׁה שָׁמַר עֶשְׂרִים שָׁנָה{{ש}}
בְּגִידּוּל בָּנִים נִטְרַח בְּאָמְנָה{{ש}}
נִמְכַּר פֹּרָת לְתַאֲלָה וְלִמְגִנָּה{{ש}}
בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן יָרַד לְגֹשְׁנָה{{ש}}
לָכֵן לֹא נָפַלְתִּי בְּגוֹרָלוֹ לְמָנָה

{{סי|קָ}}רַב מוֹעֵד וְהִגִּיעַ זְמָן{{ש}}
וְשָׁר בְּעִנּוּי עַם לֹא אַלְמָן{{ש}}
וַיָּקֶם מוֹשִׁיעַ רֹעֶה נֶאֱמָן{{ש}}
תְּחִלַּת צֵאתוֹ מִצְרִי טָמָן{{ש}}
וַיַּךְ בְּמִצְרַיִם כָּל אֱלִיל וְחַמָּן{{ש}}
וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר שַׂר וּמִשְׁמָן{{ש}}
וְהִגִּיהַּ אוֹר וְהֵאִיר אַשְׁמָן{{ש}}
אֲסִירֵי עֳנִי לְיֶשַׁע זִמָּן{{ש}}
יָם הֶעֱבִירָם וְהִסִּיעָם לִתְחוּמָן{{ש}}
וְהֵגִיז לָמוֹ שְׂלָו וְהִמְטִירָם מָן{{ש}}
הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָן{{ש}}
וְאִוָּה לְהַנְחִילָם מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן

{{סי|וּ}}בְיֶרַח הַשְּׁלִישִׁי לַחֹפֶשׁ בְּצֵאתָם{{ש}}
בָּאוּ לְחֹרֵב כָּל מַקְהֵלוֹתָם{{ש}}
וְנֶגֶד הָהָר הָיִתָה חֲנָיָתָם{{ש}}
הִסְכִּימוּ דַעְתָּם וְהִשְׁווּ עֲצָתָם{{ש}}
וּמֹשֶׁה עָלָה וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם{{ש}}
וְנִצְטַוָּה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם{{ש}}
הַיּוֹם וּמָחָר צַוֵּה פְרִישָׁתָם{{ש}}
וְיוֹם אֶחָד הוֹסִיף לְטָהֳרָתָם{{ש}}
וְסִדֵּר עִנְיָנָם וּמִצְוַת הַגְבָּלָתָם{{ש}}
וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְכָרַת בְּרִיתָם{{ש}}
וְהֵקִים מַצֵּבוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְטֵי תָם{{ש}}
וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם

{{סי|אֲ}}זַי בַּשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת בָּקְרוֹ{{ש}}
מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ הוֹפִיעַ בִּיקָרוֹ{{ש}}
רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן מְשַׁנְנֵי פְאֵרוֹ{{ש}}
וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְהִזְרִיחַ אוֹרוֹ{{ש}}
קוֹלוֹ בְּכֹחוֹ קוֹלוֹ בַּהֲדָרוֹ{{ש}}
וְרוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ{{ש}}
וְעָנָן כָּבֵד כִּסָּה עַל הָרוֹ{{ש}}
וְהצוּרִים נִתְּצוּ הָרִים בְּעָקְרוֹ{{ש}}
הוֹלֵךְ וְחָזֵק קוֹל שׁוֹפָרוֹ{{ש}}
חוֹצֵב לֶהָבוֹת אֲרָזִים בְּשָׁבְרוֹ{{ש}}
קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּרוֹ{{ש}}
וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד בִּפְאֵר דְּבִירוֹ

{{סי|מִ}}תְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי{{ש}}
הִנֵּה בָא קִצִּי וְהִגִּיעַ עִתִּי{{ש}}
לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי{{ש}}
יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי{{ש}}
יֵדְעוּ הַכֹּל מַה מְּלַאכְתִּי{{ש}}
צֶדֶק וּמִשְׁפָּט בְּתוֹך נִתִיבָתִי{{ש}}
עֹמֶק חָכְמָתִי וְסוֹד בִּינָתִי{{ש}}
יָבִינוּ שְׂכָרִי עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי{{ש}}
עֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי וְסֶגֶר מִסְגַּרְתִּי{{ש}}
תִּקוּן אֶצְבְּעוֹתַי וְרֹב פְּעֻלָּתִי{{ש}}
כִּי עַד עַתָּה בַּמְּרוֹמִים שָׁכַנְתִּי{{ש}}
וְהַיּוֹם בָּאָדָם מַתָּנוֹת לֻקָּחְתִּי

{{סי|צִ}}יר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים{{ש}}
כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קְצִירִים{{ש}}
חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים{{ש}}
וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה לַהֲדוּרִים{{ש}}
אֲמָרִים נְעִימִים מִפְּנִינִים יְקָרִים{{ש}}
וְקִבְּלָם מִימִין יוֹצֵר הָרִים{{ש}}
וְצִבְאוֹת קֹדֶשׁ עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ש}}
טֶרֶם נִשְׁמַע אָנוּ שׁוֹמְרִים{{ש}}
וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ מֵרְעָמִים כַּבִּירִים{{ש}}
וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְצוּרִים{{ש}}
יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָרִים

&lt;noinclude&gt;{{הור2|בית זה לקוח מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]]:{{ש}}
{{#קטע:ארץ מטה ורעשה|וישמחו}}}}&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור2|בית זה הובא מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]], ואינו נאמר בפראג וק&quot;ק:}}
{{#קטע:ארץ מטה ורעשה|חזןוישמחו}}&lt;/includeonly&gt;
====סדר דיברין====
'''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}}

{{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}לּוּף מְסֻבָּל בְּהוֹד אִפּוּדִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב חֲמוּדִים{{ש}}
{{סי|גָּ}}רוֹן עָנוּק לְשׁוֹן לִמּוּדִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים דְּבוּרִים כְּאֹפָן שְׁקוּדִים{{ש}}
{{סי|הַ}}מְשׁוּלִים לְשָׁלֹשׁ מַשְׁקִים נֶחֱמָדִים{{ש}}
{{סי|וּ}}בַפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים נִשְׁמָרִים וְעֹמְדִים{{ש}}
{{סי|זֹ}}נְחִים הַגָּבֹהַּ וְלַנָּמוּךְ יוֹרְדִים{{ש}}
{{סי|חַ}}יִּים וְרִפְאוּת לְמוֹצְאֵיהֶם מַעֲמִידִים{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַים מְנֻקָּדִים{{ש}}
{{סי|יְ}}קָרִים מִזָּהָב וּמִפְּנִינִים נֶחֱמָדִים{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל חֲפָצִים לְנֶגְדָּם בַּל נִמְדָּדִים{{ש}}
{{סי|לֶ}}קַח טוֹב וּמוּסָר מַגִּידִים{{ש}}
{{סי|מֶ}}תֶק וּמַרְפֵּא לַעֲצָמוֹת וְגִידִים{{ש}}
{{סי|נְ}}תוּנִים מֵאֵשׁ וְכָאֵשׁ יוֹקְדִים{{ש}}
{{סי|סַ}}ם חַיִּים לְבָהֶם מִתְכַּבְּדִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹזְבֵיהֶם עוֹזְבִים וְחוֹבְקֵיהֶם מְכַבְּדִים{{ש}}
{{סי|פִּ}}לְפּוּלָם בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׁרֵה מִתְלַמְּדִים{{ש}}
{{סי|צ}}וֹרְפֵיהֶם מוֹשִׁיבִים בֵּין נְגִידִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹנֵיהֶם לְחַיֵּי עוֹלָם עֲתִידִים{{ש}}
{{סי|רַ}}ב טוּב הַצָּפוּן לַחֲסִידִים{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}מְרֵיהֶם יֻצְּלוּ מִכָּל פְּחָדִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹמְכֵיהֶם מְאַשְּׁרִים וּבוֹזֵיהֶם מְלַפְּדִים.

:מְלַפְּדִים לַפִּידִים וּבְרָקִים נוֹגְהִים{{ש}}
:בְּתִתּוֹ קוֹל עֹז מִשְּׁמֵי גְבֹהִים{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ כַּדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}}
{{סי|שַׂ}}חוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם וְהַמְּצוּקִים{{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ רְעָמִים וְגָבְרוּ זִקִּים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלֵי קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וַחֲזָקִים{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף הַדִּבּוּר כְּנִיצוֹצֵי בְרָקִים{{ש}}
{{סי|פַּ}}טִּישׁ מְפֹצֵץ סַלְעֵי נְקִיקִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹרֵךְ אַחַת וּשְׁתַּיִם מִתְחַלְּקִים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד יְרֵאִים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹתְנֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר מִתְחַזְּקִים{{ש}}
{{סי|מֹ}}שֶׁה יְדַבֵּר וְהַכֹּל שׁוֹתְקִים{{ש}}
{{סי|לְ}}עַמּוֹ הִנְחִיל מִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתִּים חֲשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|יְ}}דִיעַת חֹסֶן וִישׁוּעַת נְזִיקִים{{ש}}
{{סי|טַ}}עֲמֵי חָכְמָה וָדַעַת מְפִיקִים{{ש}}
{{סי|חִ}}נָּם נְתָנָם גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}}
{{סי|זִ}}כָּם בְּמַתָּנָה לְבוֹ דְבֵקִים{{ש}}
{{סי|וְ}}כֻלּוֹ מַחֲמַדִּים וְחִכּוֹ מַמְתַקִּים{{ש}}
{{סי|הִ}}שְׁמִיעַ אָנֹכִי בְּרֹאשׁ פְרָקִים{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ בַּעֲשׂוֹתוֹ בְּמַיִם עֲמֻקִּים{{ש}}
{{סי|גִּ}}בּוֹר נִגְלָה וְנִלְחַם בִּמְצוּקִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}תִתּוֹ בְסִינַי דָּתוֹת וְחֻקִּים{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי כְּרַחֲמָן נִגְלָה מִשְּׂחָקִים.

:מִשְּׂחָקִים הִבְרַקְתָּ נָגְהֶךָ{{ש}}
:וְהִשְׁמַעְתָּ לְעַם כְּמֵהֶיךָ{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֶ}}רֶץ עָשִׂיתִי וְאָדָם בָּרָאתִי{{ש}}
{{סי|בְּ}}רִיחַ וּדְלָתַיִם לַיָּם שָׂמְתִּי{{ש}}
{{סי|גִּ}}לִּיתִי שַׁחַר וָבֹקֶר צִוִּיתִי{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת פִּלָּגְתִּי{{ש}}
{{סי|הָ}}אוֹר וְהַחֹשֶׁךְ בִמְקוֹמָם שִׁכַּנְתִּי{{ש}}
{{סי|וְ}}הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ לִכְבוֹדִי יָצָרְתִּי{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת מַזָּרוֹת בְּעִתָּם הוֹצֵאתִי{{ש}}
{{סי|חֻ}}קּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִשְׁטָרָם שָׂמְתִּי{{ש}}
{{סי|ט}}וֹפְלֵי שֶׁקֶר בְּשֶׁטֶף הֶאֱבַדְתִּי{{ש}}
{{סי|י}}וֹרְדֵי בִקְעָה לְשׁוֹנָם בָּלָלְתִּי{{ש}}
{{סי|כְּ}}דָרְלָעֹמֶר וְעֹזְרָיו הִכֵּיתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}עֵמֶק שָׁוֶה לַיְלָה חִלָּקְתִּי{{ש}}
{{סי|מ}}וֹרִיָּה עֲקֵדַת יָחִיד רָאִיתִי{{ש}}
{{סי|נֵ}}דֶר נָדַרְתִּי בִּי נִשְׁבַּעְתִּי{{ש}}
{{סי|שָׂ}}ר אֶל מַלְאָךְ בְּעֶזְרוֹ הָיִיתִי{{ש}}
{{סי|עִ}}מּוֹ מִדַּבֵּר לְרֹדְפוֹ הִזְהָרְתִּי{{ש}}
{{סי|פַּ}}תְרוּסִים בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת מָחַצְתִּי{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹתֵיכֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם גָּאָלְתִּי{{ש}}
{{סי|קָ}}רַעְתִּי יַם סוּף וְאֶתְכֶם הֶעֱבַרְתִּי{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}דַּדְתִּי מְזַנֵּב וְחֵילוֹ הֶחֱלַשְׁתִּי{{ש}}
{{סי|שַׁ}}בַּת קֹדֶשׁ לָכֶם הִנְחָלְתִּי{{ש}}
{{סי|תִּ}}רְגַּלְתִּי וּבְכַנְפֵי נֶשֶׁר נָשָׂאתִי{{ש}}
{{סי|תֹּ}}קֶף שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת לָכֶם נָתָתִּי.

:נָתַתִּי לְךָ תּוֹכְחוֹת מוּסָרִים{{ש}}
:הִשָּׁמֵר לְבַל תַּטֶּה אֲשׁוּרִים{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים|1}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח המצונזר:{{ש}}
{{סי|תַּ}}עְתֻּעִים הֵמָּה מוּסַר הֲבָלִים{{ש}}
{{סי|שַׁ}}חַר אֵין לָמוֹ וְלֹא מוֹעִילִים{{ש}}
{{סי|ר}}וֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם לִבָּם הֲתוּלִים{{ש}}
{{סי|קֶ}}צֶף מוֹסִיפִים וְחֵמָה מַגְדִּילִים{{ש}}
{{סי|צ}}וּרַת חַמָּה וּלְבָנָה נוֹטְלִים{{ש}}
{{סי|פִּ}}לְשֵׁי עָב וְתַבְנִית מַזָּלִים{{ש}}
{{סי|עֲ}}צַבִּים כִּתְבוּתָם מַעֲשֵׂה כַשּׁוּלִים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹגְדִים לָהֶם וְַאֲלֵיהֶם מִתְפַּלְלִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹתְנִים לָהֶם כָּבוֹד וְהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁתַּחֲוִים לָמוֹ וּמִשְׁאֲלוֹתָם שׁוֹאֲלִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָשִׁיבוּ לְלִבָּם וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}י יִרְאָתָם פְּגָרִים אֻמְלָלִים ({{סי|כִּ}}י לֹא יוֹעִילוּ עֲמָלִים){{ש}}
{{סי|יִ}}צְעֲקוּ אֲלֵיהֶם וְאֵינָם נִצּוֹלִים{{ש}}
{{סי|טָ}}חוּ עֵינֵיהֶם וְלִבּוֹתָם סְכָלִים{{ש}}
{{סי|ח}}וֹכִים יְשׁוּעָה מֵאִטִּים וֶאֱלִילִים ({{סי|חַ}}מָּנִים קְרוּאִים וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים){{ש}}
{{סי|זְ}}נוּחִים תְעוּבִים שִׁקוּצִים וְגִלּוּלִים (וְאִטִּים וְלֹא יוֹעִילוּם){{ש}}
{{סי|וְ}}חֵלֶק יַעֲקֹב וכו'...}}&lt;/noinclude&gt;{{סי|תַּ}}עְתֻּעִים הֵמָּה מוּסַר הֲבָלִים{{ש}}
{{סי|שַׁ}}חַר אֵין לָמוֹ וְלֹא מוֹעִילִים{{ש}}
{{סי|רֹ}}עֶה אֵפֶר לִבָּם הֲתוּלִים{{ש}}
{{סי|קֶ}}צֶף מוֹסִיפִים וְחֵמָה מַגְדִּילִים{{ש}}
{{סי|צֹ}}רְפִים כֶּסֶף וּבַקָּנֶה שׁוֹקְלִים{{ש}}
{{סי|פַּ}}חֵי זָהָב מִכִּיס זָלִים{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כְּתֵפָם נוֹשְׂאִים וְסוֹבְלִים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹגְדִים לוֹ וְאֵלָיו מִתְפַּלְלִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹטְעִים אֹרֶן וְגֶשֶׁם מַגְדִּילִים{{ש}}
{{סי|מִ}}קְצָתוֹ לָאֵשׁ וְחֶצְיוֹ לַפְּסִילִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָשִׁיבוּ לְלִבָּם וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}י שְׁאֵרִיתוֹ שָׂרְפוּ לְגֶחָלִים{{ש}}
{{סי|יִ}}צְעֲקוּ אֵלָיו וְאֵינָם נִצּוֹלִים{{ש}}
{{סי|טָ}}חוּ עֵינֵיהֶם וְלִבּוֹתָם סְכָלִים{{ש}}
{{סי|חַ}}מָּנִים קְרוּאִים שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|זְ}}נוּחִים תְעוּבִים אִטִּים וֶאֱלִילִים{{ש}}
{{סי|וְ}}חֵלֶק יַעֲקֹב יוֹצֵר הַכֹּל אֵל אֵלִים{{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן מַיִם נוֹתֵן וּנְשִׂיאִים עֹלִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרוֹ מֵקִים וַעֲצָתוֹ יַשְׁלִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹעֵר בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלִּים{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ תִדְבָּקוּ וְעָדָיו הֱיוּ מְיַחֲלִים{{ש}}
{{סי|אֹ}}יְבֵיכֶם יַפִּיל חֲלָלִים חֲלָלִים.

:חֲלָלִים אַפִּיל כָּל שׁוֹכְחֵי הַשֵּׁם{{ש}}
:הִשָּׁמֵר פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לֹא תִשָׂא אֶת־שֵׁם|1}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֲ}}מִתִּי שְׁמוֹ הַמְפֹרָשׁ בְּשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ נוֹסְדוּ אֲרָצוֹת וְנֻטְּעוּ רְקִיעִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּלוֹת אֶרֶץ וְרוּחוֹת מְרֻבָּעִים{{ש}}
{{סי|דֻּ}}בְּקוּ בְחוֹתָמוֹ הֱיוֹת נִקְבָּעִים{{ש}}
{{סי|הֻ}}זְכַּר עַל הַיָּם וְנַעֲשָׂה בְקִיעִים{{ש}}
{{סי|וְ}}עַל הַמַּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים{{ש}}
{{סי|זֵ}}כֶר קָדְשׁוֹ בּוֹ יָרוּצוּ נוֹשָׁעִים{{ש}}
{{סי|חֹ}}צֵב לֶהָבוֹת וּמְפֹצֵץ סְלָעִים{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָעִים{{ש}}
{{סי|יְ}}צוּרָיו בֹּחֵן בְּכָל עִתִּים וּרְגָעִים{{ש}}
{{סי|כַּ}}לּוֹת בְּחֵמָה בּוֹ נִפְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|לְ}}הָבִיא שֶׁבֶר לְחַטָּאִים וּפוֹשְׁעִים{{ש}}
{{סי|מְ}}פִירֵי חֹק וְלַשֶּׁקֶר נִשְׁבָּעִים{{ש}}
{{סי|נִ}}לְכָּדִים בַּעֲוֺנָם וּבִזְדוֹנָם נִתְבָּעִים{{ש}}
{{סי|שׂ}}וֹנְאֵי תוֹכָחוֹת וּמוּסָר פּוֹרְעִים{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָרוֹת יוּבְלוּ וְרֹגֶז שְׂבֵעִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים{{ש}}
{{סי|צ}}וֹמֵת לַבְּקָרִים כָּל רְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|קַ}}נּוֹא וְנוֹקֵם וְקוֹבֵעַ קוֹבְעִים{{ש}}
{{סי|ר}}וֹאֶה וְצוֹפֶה טוֹבִים וְרָעִים{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מֵאֶרֶר פְּגָעִים{{ש}}
{{סי|תִּ}}תְיָרֵא מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם תְּמִים דֵּעִים.

:תְּמִים דֵּעִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}}
:וְהִזְהִיר עַל מוֹרָא מִקְדָּשׁוֹ{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}שְׁלוּם כָּל מַעַשׂ וּגְמַר מְלָאכָה{{ש}}
{{סי|שַׁ}}בַּת מְנוּחָה וְקִדּוּשׁ בְּרָכָה{{ש}}
{{סי|רֶ}}גֶל לְהָשִׁיב וּלְמַעֵט הֲלִיכָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רוּי עֹנֶג לְכַבְּדוֹ כַהֲלָכָה{{ש}}
{{סי|צַ}}עַד תְּחוּמָיו אַלְפַּיִם לֵלֵכָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}סִיעָה גַסָּה בּוֹ בְּלִי לְהַלְּכָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}רֶךְ הֲכָנָתוֹ בַּשִּׁשִּׁי לְעָרְכָה{{ש}}
{{סי|סְ}}עוּדוֹת שָׁלֹשׁ מִצְוָתוֹ עֲרוּכָה{{ש}}
{{סי|נִ}}כְפַּל בְּלַחְמוֹ לָעֲנֻגָּה וְרַכָּה{{ש}}
{{סי|מִ}}מָּרָה נִתַּן כַּדָּת וְכַהֲלָכָה{{ש}}
{{סי|לְ}}אוֹת הוּשַׂם עָלָיו לְסָמְכָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}י לְשִׁשָּׁה מְלַאכְתּוֹ נֶעֱרְכָה{{ש}}
{{סי|יְ}}צִיאוֹתָיו וּרְשֻׁיּוֹתָיו בְּלִי לְהָפְכָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא בּוֹ לְחָסְכָה{{ש}}
{{סי|חִ}}לּוּל מֵזִיד לִסְקִילָה לְמָשְׁכָה{{ש}}
{{סי|זְ}}כִירָה וּשְׁמִירָה עָדָיו תְּנוּכָה{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא מָתְקוֹ לְחַנְּכָה{{ש}}
{{סי|הַ}}נּוֹצְרוֹ יִנָּצֵל מִשִּׁלּוּשׁ מְבוּכָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין עָנְשׁוֹ וְאַזְהָרָתוֹ חֲתוּכָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכֻּרְתּוֹ מֵאִתִּי תְמוּכָה{{ש}}
{{סי|בֵּ}}ינִי וּבֵין אֹם הַמְבֹרָכָה{{ש}}
{{סי|א}}וֹת שַׂמְתִּי כִּי לִי הַמַּמְלָכָה.

:הַמַּמְלָכָה הַמְלִיכֵנִי כְּנָאֳמֶךָ{{ש}}
:וְתִזְכֶּה לְאֹרֶךְ יָמֶיךָ{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ|1}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֹ}}מֵן וּמֵינֶקֶת בְּךָ מִתְעַסְּקִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}שֶׁלְּךָ תְּחִלָּה כְּאֵזוֹר דְּבֵקִים{{ש}}
{{סי|גַּ}}עְיַת שֶׁוַע וְתַחַן מְפִיקִים{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְצוּרָם הֱיוֹת בֵּן חוֹבְקִים{{ש}}
{{סי|הָ}}שְׁתְּפוּ שְׁנֵיהֶם עִמּוֹ עֲסוּקִים{{ש}}
{{סי|וְ}}נוֹצַרְתָּ וְנוֹלַדְתָּ לְעִתֵּי חֻקִּים{{ש}}
{{סי|זִ}}כּוּךָ וֶהֱבִיאוּךָ בִּבְרִית לְהָקִים{{ש}}
{{סי|חִ}}בְּקוּךָ בִרְכַּיִם וְשַָׁדַיִם מֵינִיקִים{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶף חֻקֶיךָ זָנִים וּמַשְׁקִים{{ש}}
{{סי|יְ}}גִיעַת עֲמָלָם עִמְּךָ מְחַלְּקִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר וּמוּסָר מְחַנְּכִים וּמְחַזְּקִים{{ש}}
{{סי|לְ}}שׁוֹן לִמּוּדִים וּדְבָרִים עַתִּיקִים{{ש}}
{{סי|מְ}}תַקְּנִים עֵזֶר וּלְהַשִּׂיאֲךָ זוֹקְקִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹשְׂאִים פֶּלֶל עֲבוּרְךָ וְלָאֵל זוֹעֲקִים{{ש}}
{{סי|סָ}}מְכֵם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְתַפְנוּקִים{{ש}}
{{סי|עָ}}נְדֵם בִּכְסוּת נְקִיָּה בְּחִשּׁוּקִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}נֵה לְגַעֲרָתָם לְבַל יְהוּ מְצִיקִים{{ש}}
{{סי|צְ}}פֵה לְמוּסָרָם וְלֹא תְרַדֵּף רֵיקִים{{ש}}
{{סי|קַ}}יֵּם כִּבּוּדָם וּמוֹרָאָם כְּחֻקִּים{{ש}}
{{סי|רְ}}בוֹת אֹרֶךְ יָמִים וּמֵעָוֺן מְנֻקִּים{{ש}}
{{סי|שִׁ}}וָּם לִכְבוֹדוֹ וּלְמוֹרָאוֹ גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}}
{{סי|תַּ}}חַת כֵּן הוֹדוּהוּ מַלְכֵי אֲרָקִים.

:אֲרָקִים וּגְבֹהִים יָסַד בְּפֶצַח{{ש}}
:קַבֵּל מוֹרָאוֹ וְאַל תָּעֵז מֶצַח{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תּ}}וֹכַחַת אֱהוֹב וּמוּסָר יְרֵאִים{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מִפִּתּוּי חַטָּאִים{{ש}}
{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם רָצִים וְלָרַע מוּבָאִים{{ש}}
{{סי|קֶ}}שֶׁר קוֹשְׁרִים לְהַפִּיל חֵלְכָּאִים{{ש}}
{{סי|צָ}}רִים בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרוּאִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֶרֶת לִבְלִי חֹק בָּאִים{{ש}}
{{סי|עַ}}צֶּבֶת נוֹתְנִים וְכֹשֶׁל מַמְצִיאִים{{ש}}
{{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם אֱרֹב דָּם מְמַלְּאִים{{ש}}
{{סי|נַ}}חֲלַת אִוֶּלֶת יִנְחֲלוּ פְתָאִים{{ש}}
{{סי|מְ}}שׁוּבָתָם תַּהַרְגֵם בְּתַחֲלוּאִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תֹאבֶה לַעֲצַת נִשְׂנָאִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}י כֶחָצִיר יִמָּלוּ וְכִדְשָׁאִים{{ש}}
{{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר בְּרֶצַח חוֹטְאִים{{ש}}
{{סי|טֹ}}רַח גְּזֵרָתָם עָלַי מַשִּׂיאִים{{ש}}
{{סי|חֲ}}נֵפִים אֶרֶץ בְּדָם מְטַמְּאִים{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינָתִי מִתּוֹכָם מוֹצִיאִים{{ש}}
{{סי|וְ}}עַל יְדֵי חֲלָלִים הַנִּמְצָאִים{{ש}}
{{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנַּחַל מְבִיאִים{{ש}}
{{סי|דָּ}}ם שׁוֹפְכִים בְּשׁוֹגֵג בְּלֹא רוֹאִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלִים לְעָרֵי מִקְלָט הַנִּקְרָאִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}הֲזִידָם לַהֲרֹג בְּצֶלֶם בְּרוּאִים{{ש}}
{{סי|אַ}}תָּה תְּבַעֵר הַדָּם לְעֵין כָּל רוֹאִים.

:רֹאִים יִוָּסְרוּ לְהִשָּׁמֵר מֵאַף{{ש}}
:שְׁמֹר מִצְוָה וְלַהֶבֶל אַל תִּשְׁאָף{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}שֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת{{ש}}
{{סי|בֵּ}}יתָהּ הַרְחֵק כִּי נְפָשׁוֹת עֹכֶרֶת{{ש}}
{{סי|גֶּ}}חָלִים בַּחֵיק מַחְתָּה וּמַבְעֶרֶת{{ש}}
{{סי|דְּ}}רָכֶיהָ שְׁאוֹל וּמָוֶת עוֹרֶרֶת{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לַטֶּבַח מוֹסֶרֶת{{ש}}
{{סי|וּ}}כְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל מְיַסֶּרֶת{{ש}}
{{סי|זַ}}עַם מַרְבָּה וְעֶצֶב מְמַהֶרֶת{{ש}}
{{סי|חֲ}}מַת גֶּבֶר וְשִׂנְאָה מְעוֹרֶרֶת{{ש}}
{{סי|טִ}}יף נֹפֶת בִּשְׂפָתֶיהָ מְדַבֶּרֶת{{ש}}
{{סי|י}}וֹם אַחֲרִיתָהּ כַּלַּעֲנָה מְמָרֶרֶת{{ש}}
{{סי|כִּ}}י אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ אוֹמֶרֶת{{ש}}
{{סי|לְ}}יַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת{{ש}}
{{סי|מֹ}}דָע תִּקְרָא לַבִּינָה הַמְיֻשֶּׁרֶת{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח עֲדֵי עַד עָלֶיךָ מְשַׁמֶּרֶת{{ש}}
{{סי|שְׂ}}מַח בְּאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ הַמְחֻבֶּרֶת{{ש}}
{{סי|עִ}}מָּהּ תִּתְרַפֵּק וְלֹא בְאַחֶרֶת{{ש}}
{{סי|פּ}}וּצַת מַעְיָנֶךָ חוּצָה עוֹבֶרֶת{{ש}}
{{סי|צְ}}מָחִים תַּרְבֶּה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
{{סי|קַ}}דֵּשׁ עַצְמְךָ בִּפְרִישׁוּת אַדֶּרֶת{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵה לַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מַע מוּסָר וְעָנְדֵהוּ לְגַרְגֶּרֶת{{ש}}
{{סי|תִּ}}תֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן וַעֲטֶרֶת.

:וַעֲטֶרֶת תִּנְחַל וּבְשֵׂיבָה תָנוּב{{ש}}
:אִם תִּשְׁמוֹר הוֹן מִלִּגְנוֹב{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תְּ}}תַעֵב מְתֵי גַנָּבִים וְסִיעָתָם{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹלְלִים וְחוֹמְסִים כָּל עִתָּם{{ש}}
{{סי|רְ}}חַק מֵעֹשֵׁק וֶהְיֶה תָם{{ש}}
{{סי|קַ}}שֵּׁט מַעְבָּדֶיךָ וְהַצְדֵּק אוֹתָם{{ש}}
{{סי|צְ}}פֵה לַחֲכָמִים וֶאֱלַף אֹרְחוֹתָם{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלַּת צְדָקָה לְחַיִּים תְּבוּאָתָם{{ש}}
{{סי|עִ}}קְשִׁים הַרְחֵק הַמְעַקְּלִים נְתִיבָתָם{{ש}}
{{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם דּוֹלְקִים בְלִבָּם רָעָתָם{{ש}}
{{סי|נָ}}כוֹנוּ שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת לִגְוִיָּתָם{{ש}}
{{סי|מָ}}דוֹן מְשַׁלְּחִים וּמַצָּה אַהֲבָתָם{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יַחַרְכוּ רְמִיָּה צֵידָתָם{{ש}}
{{סי|כִּ}}י אָוֶן וְעָמָל תַּחַת שְׂפָתָם{{ש}}
{{סי|י}}וֹם יִלָּכְדוּ בֹגְדִים בְּהַוָּתָם{{ש}}
{{סי|ט}}וֹרְפִים בַּנֹּעַר וּבַקְּדֵשִׁים חַיָּתָם{{ש}}
{{סי|ח}}וֹלְקֵי עִם גַּנָּב שׂוֹנְאֵי נַפְשׁוֹתָם{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה דַרְכָּם וְלַהֶבֶל אַחֲרִיתָם{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תְּאַשֵּׁר נְלוֹזֵי מַעְגְּלוֹתָם{{ש}}
{{סי|הִ}}זָּהֵר פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָם{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה הַשְׁלָמָתָם{{ש}}
{{סי|גְּ}}נֵבָה אֵין לָמוֹ נִמְכָּרִים בִּגְנֵבָתָם{{ש}}
{{סי|בְּ}}נִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם{{ש}}
{{סי|אֶ}}ת רַגְלְךָ מְנַע מִנְּתִיבָתָם.

:מִנְּתִיבָתָם חֲשֹׂךְ וְאַל תִּתְגַּנֶּה{{ש}}
:וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לֹא־תַעֲנֶה|1}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}מְרֵי כָזָב וּמַעַן כְּחָשִׁים{{ש}}
{{סי|בְּ}}נִיב שׂפָתֶיךָ בַּל יְהוּ אֲרוּשִׁים{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם אֱוִילִים אֲשֶׁר מַחֲרִישִׁים{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹמִים וְנֶחֱשָׁבִים לְחַכְמֵי חֲרָשִׁים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכֵי רָכִיל שָׁלֹשׁ מְעַנְּשִׁים{{ש}}
{{סי|וְ}}נֶאֱמְנֵי רוּחַ מְכַסִּים וּמַחְשִׁים{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה חֵלֶק מְלָשְׁנִים הַמַּרְגִּישִׁים{{ש}}
{{סי|חִ}}צֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים קָשִׁים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹמְנִים פַח כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים{{ש}}
{{סי|יֹ}}עֲצֵי מִרְמָה כָּזָב מְלַחֲשִׁים{{ש}}
{{סי|כְּ}}מַדְקְרוֹת חֶרֶב בּוֹטִים מְנַקְּשִׁים{{ש}}
{{סי|לְ}}שׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא מַגִּישִׁים{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּרִי פִיהֶם יִשְׂבְּעוּ אֲנָשִׁים{{ש}}
{{סי|נִ}}רְגָּן דְּבָרָיו כְּמִתְלַהֲמִים חָשִׁים{{ש}}
{{סי|שְׂ}}פַת אֱמֶת יִכּוֹן בִּישִׁישִׁים{{ש}}
{{סי|עַ}}ד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן טִפְּשִׁים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹשְׂקֵי שָׂפָה מְחִתָּה עֲנוּשִׁים{{ש}}
{{סי|צָ}}רוֹת רוֹדְפִים וְעֹנֶשׁ מְבַקְשִׁים{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָם לְהָעִיד חָמָס וְלֹא בוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|ר}}וּחָם יוֹצִיאוּ כְּסִילִים אֲנוּשִׁים{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}קֶר בַּהֲעִידָם נִזְמְמוּ בְּפֵרוּשִׁים{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲשֶׂה לָמוֹ כְּזִמּוֹתָם לְהַאֲשִׁים.

:לְהַאֲשִׁים מְנַע עַצְמְךָ לִתְמֹד{{ש}}
:וְנֶצַח לְפָנַי תַּעֲמֹד.{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לֹא־תַחְמֹד|1}}

{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק'''}}

{{סי|שֶׁ}}כֶן רֵעֲךָ בֵּיתוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}}
{{סי|מִ}}קְנֵהוּ וְקִנְיָנוֹ וְכָל חֵילוֹ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שָׂדֵהוּ וּגְבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לוֹ{{ש}}
{{סי|נִ}}טְעוֹ וְכַרְמוֹ גַּנּוֹ וּשְׁבִילוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}עִירוֹ וְעֵצָיו פֵּרוֹתָיו וִיבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|רִ}}כְבּוֹ וּפָרָשָׁיו יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}קָר כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְנֹעַם גָּדְלוֹ{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנוֹ וַאֲלָפָיו מַשְׁקֵהוּ וּמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חֲ}}בֶרְתּוֹ וְכָל מַחֲמַדֵּי מַכְלֻלוֹ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קָ}}רוּץ מֵחֹמֶר מַה מּוֹעִילוֹ{{ש}}
{{סי|ח}}וֹמֵד וּמִתְאֲוֶּה אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ{{ש}}
{{סי|קִ}}נְיָן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ לָמָּה הוּא לוֹ{{ש}}
יָבִין וְיַשְׂכִּיל בְּדֵעוֹ וְשִׂכְלוֹ{{ש}}
יִשְׂמַח וְיָעֹז בְּמַתַּת גּוֹרָלוֹ.

:גֹּורָלוֹ הִנְחִיל אֵל לִירֵאִים{{ש}}
:בְּקֹלֹת וּבְרָקִים נוֹרָאִים{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וְכָל־הָעָם רֹאִים|1}}

====סילוק====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}

וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַנִּרְאָה וְהַנִּשְׁמָע{{ש}}
וְשׁוֹמְעִים אֶת הַנִּשְׁמָע וְהַנִּרְאָה{{ש}}
כְּשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}}
וְנֶחְצָב עַל הַלֻּחוֹת בְּתִפְאָרָה{{ש}}
קוֹל קוֹלי קוֹלוֹת וְרוּחַ סְעָרָה{{ש}}
וְלַפִּיד לַפִּידֵי לַפִּידִים אֵשׁ בֹּעֵרָה{{ש}}
קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ וְקוֹל יְיָ בַּהֲדָרָה{{ש}}
מְפַרֵשׁ אֶת הַדִּבּוּר לְבָאֵרָה{{ש}}
יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ סִתְרֵי תוֹרָה{{ש}}
וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ לִבָּם לְשַׁבְּרָה{{ש}}
וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִילִין שְׁנַיִם וַעֲשָׂרָה{{ש}}
וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְסַיְּעָם מִשְּׁמֵי שִׁפְרָה{{ש}}
וּמַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן בַּהֲלִיכָה יִדֹּדוּן בַּחֲזִירָה{{ש}}
וְלֹא הֵם בִּלְבָד כִּי אִם עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}}
שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי לְהֵעָזְרָה{{ש}}
וְנִשְׁתַּלְהֲבוּ מִכֹּחַ הָאֵשׁ וְרוּחָם עָבְרָה{{ש}}
וְעַנְנֵי כָבוֹד הִזִּילוּ טַלְלֵי אוֹרָה{{ש}}
אֶרֶץ רָעֲשָׁה וְגַם שָׁמַיִם נָטְפוּ לְחַשְּׁרָה{{ש}}
גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים לְיָפָה וּבָרָה{{ש}}
נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ לְשָׁמְרָה{{ש}}
וּכְמוֹצְאֵי שָׁלָל רַב שָׂשׂוּ בַּאֲמִירָה טְהוֹרָה{{ש}}
וְנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הִשְׁמִיעוּ בַאֲמִירָה{{ש}}
וְלֹא הָיָה בָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל יוֹתֵר מִדַּבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}}
וְנָמוּ לְרוֹעָם קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע אֲמִירָה{{ש}}
כִּי אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ נָמוּת מְהֵרָה{{ש}}
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶם בְּעֵינָיו לְיַשְּׁרָה{{ש}}
מִשָּׁם זָכוּ לְהַעֲמִיד נְבִיאִים לְהִתְאַשְּׁרָה{{ש}}
וְנָם מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְבָחֳרָה{{ש}}
אִלּוּ אֶפְשַׁר לְבַלַּע הַמָּוֶת וּלְהַעֲבִירָה{{ש}}
אֲבָל אִי אֶפְשַׁר שֶׁכְּבַר נִגְזְרָה גְּזֵרָה{{ש}}
וְעַל תְּנַאי כָּך עָמְדוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה{{ש}}
אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם לְהִתְפָּאֵרָה{{ש}}
חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן בְּעֶבְרָה{{ש}}
וּמֹשֶׁה מְזָרְזָן וּמְפַיֵּס לְכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה{{ש}}
וְהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ וְהַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם יוֹתֵר מִשַּׁלִּיטִים עֲשָׂרָה{{ש}}
וְאוֹמֵר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מִן הָאֵשׁ וּמִן הַסְּעָרָה{{ש}}
וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה עַל פְּנֵיכֶם יִרְאֶה טְהוֹרָה{{ש}}
סִימָן טוֹב בָּאָדָם שֶׁהוּא בּוֹישָׁן וְרוּחוֹ נִשְׁבָּרָה{{ש}}
שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָנָו עִמּוֹ שְׁכִינָה שׁוֹרָה{{ש}}
אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְעֶזְרָה{{ש}}
אֶל זֶה אַבִּיט אֶת עָנִי וּנְכֵה רוּחַ לְהֵעָתְרָה{{ש}}
אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה.

וְעָנָו נִכְנַס לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִיצוֹת{{ש}}
חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל נְחוּצוֹת{{ש}}
עָנָן לִפְנִים וַעֲרָפֶל לִפְנַי וְלִפְנִים וְחֹשֶׁךְ בַּחוּצוֹת{{ש}}
וְסִבֶּר לוֹ פָנִים לְהִתְרַצּוֹת{{ש}}
וְקִבְּלוּ עַל יָדוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֺת קְבוּצוֹת{{ש}}
וְנָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה בְּדַעַת וּבְמֹעֵצוֹת{{ש}}
וְלָכֵן נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ תַּלְתַּלֶּיהָ קְוֻצּוֹת{{ש}}
זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי עוֹמֵד בִּפְרָצוֹת{{ש}}
אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְּחֹרֵב הַר הַנִּבְחָר מֵהָרֵי אֲרָצוֹת{{ש}}
חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְתוֹרוֹת לְחֵיךְ נִמְלָצוֹת.

וְכָל הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר שָׁמְעוּ קוֹלוֹ{{ש}}
זָכוּ לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי זְבוּלוֹ{{ש}}
עָלָיו נִתְרַפְּקוּ וְחָיוּ בְצִלּוֹ{{ש}}
וְנָתַן בְּתוֹכָם מִשְׁכָּנוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}}
וְהִרְבָּה לְהַרְאוֹתָם מוֹפְתֵי מִפְעָלוֹ{{ש}}
וְיָדוֹ הַחֲזָקָה וּכְבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ{{ש}}
וּבְשׁוּב רוּחָם לְאוֹצַר מִכְלּוּלוֹ{{ש}}
לֹא שָׁלְטָה בִבְשָׂרָם רִמָּה לְאָכְלוֹ{{ש}}
אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִדְרִיכָם שְׁבִילוֹ{{ש}}
וְלָעוֹלָם הַבָּא יֵאָסְפוּ לוֹ{{ש}}
וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר מִלּוּלוֹ{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ:{{ש}}
וּבְיוֹם זֶה הִשְׁמִיעַ הוֹד קוֹלוֹ{{ש}}
וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל פָּצְחוּ הִלּוּלוֹ{{ש}}
וּמַלְאֲכֵי מַעְלָה הִנְעִימוּ מַהֲלָלוֹ{{ש}}
וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}}
שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְזִקֵּי חַשְׁמַלּוֹ{{ש}}
קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה קִדְּמוּ לְסַלְסְלוֹ{{ש}}
וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם סֻבֳּלוֹ{{ש}}
נִרְאִים נוֹשְׂאִים וְנִשָּׂאִים בְּחֵילוֹ{{ש}}
וּנְהַר דִּי־נוּר הָעוֹבֵר לְמוּלוֹ{{ש}}
נוֹתְנִים עֹז וּגְדֻלָּה לְהַלְלוֹ{{ש}}
וּמֵאָז מַקְדִּישִׁים חֶבֶל גּוֹרָלוֹ{{ש}}
יוֹם יוֹם יְנַשְּׂאוּהוּ וִירוֹמְמוּהוּ קְהָלוֹ{{ש}}
חַיָּלֵי מַעְלָה אֵינָם מַעֲרִיצִים לוֹ{{ש}}
עַד יַקְדִּישׁוּהוּ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ{{ש}}
אֵלּוּ אַחַר אֵלּוּ מַאְדִּירִים צִלְצוּלוּ{{ש}}
וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה יְשַׁלְשׁוּ לוֹ{{ש}}
דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים לְהַקְדִּישׁ לוֹ.&lt;קטע סוף=המשך/&gt;&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{הור|כַּכָּתוּב}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hkls5wrkysxbwyhmdnqew3m4mm795yl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים ו ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728665</id>
    <revision>
      <id>3017100</id>
      <parentid>3016968</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T15:57:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017100</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13796" sha1="1d9hfnhbwfq7n1okgv88i8nx2o27hto" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ו|ב|ו א|ז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ו עמוד ב] שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני, {{הל&quot;מ-רק-גמרא|שנאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, וכתיב ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם. ורבן שמעון בן גמליאל? אמר לך: איידי דאיירי במילי דפסחא, מסיק להו לכל מילי דפסחא. מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל? שהרי משה עומד בראש החדש ומזהיר על הפסח, שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים, וכתיב דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת וגו'. ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אלא אמר רבה בר שימי משמיה דרבינא: מהכא, וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית... בחדש הראשון, וכתיב: ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. - הכא נמי, ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אמר רב נחמן בר יצחק: אתיא מדבר ממדבר. כתיב הכא במדבר סיני וכתיב התם וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני. מה להלן בראש חדש - אף כאן בראש חדש. - וניכתוב ברישא דחדש ראשון, והדר ניכתוב דחדש שני! - אמר רב מנשיא בר תחליפא משמיה דרב: זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה. - אמר רב פפא: לא אמרן אלא בתרי ענייני, אבל בחד עניינא, מאי דמוקדם - מוקדם, ומאי דמאוחר - מאוחר. דאי לא תימא הכי - כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט דילמא פרט וכלל הוא. ותו, פרט וכלל - נעשה כלל מוסף על הפרט דילמא כלל ופרט הוא. - אי הכי, אפילו בתרי ענייני נמי! הניחא למאן דאמר: כלל ופרט המרוחקין זה מזה - אין דנין אותו בכלל ופרט - שפיר. אלא למאן דאמר דנין, מאי איכא למימר? - אפילו למאן דאמר דנין, הני מילי - בחד עניינא, אבל בתרי ענייני - אין דנין. }}
אמר רב יהודה {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב: }}{{שוליים|א}}הבודק צריך שיבטל {{הל&quot;מ-רק-ראש|מיד אחר בדיקתו}}. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|היכי מבטל דאמר הכי }}({{הל&quot;מ-ריף-ראש|כל חמירא דאיכא ברשותי דלא }}חזיתיה חמיתיה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולא ביערתיה ליבטיל }}ולחשיב וליהוי כעפרא){{הל&quot;מ-רק-ראש| דארעא‍ והוי הפקר ולאו דידיה ולא עובר עליו בבל יראה}}. מאי טעמא {{הל&quot;מ-רק-ראש|צריך ביטול והלא בדק ופינה כל החמץ שנמצא? אי נימא משום פירורין והא לא חשיבי }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אי נימא משום פירורין }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דקים ‍ שלא מצא בבדיקה ונשארו‍ ועובר עליו בבל יראה ואף על פי שאינו רואה דהא לא כתיב לא תראה חמץ אלא לא יראה משמע לא יהא לך חמץ במקום הראוי לראיה ואף על פי שאין יודע שהם בביתו מ&quot;מ בל יראה איכא ולכך צריך שיבטל ושוב אין כאן איסור בל יראה. ופריך }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הא לא חשיבי}},{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומשום פירורין לא צריך ביטול דממילא בטילי והוי הפקר ואין עובר עליהן}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| וכי תימא: כיון דמינטר להו אגב ביתיה חשיבי - והתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|סופי תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים, סופי ענבים ומשמר שדהו מפני מקשאות ומפני מדלעות, בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן - אסורין משום גזל וחייבין במעשר, בזמן שאין בעל הבית מקפיד עליהן - מותרין משום גזל ופטורין משום מעשר! - }}אמר רבא: גזירה שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתיה עילויה{{הל&quot;מ-רק-ראש| כלומר‍ חיישינן שמא באחת מן הזויות היתה גלוסקא יפיפיה שדעתו עילויה ולא בטלה ממילא ולכך צריך לבטל}}. - וכי משכחת ליה לבטליה! {{הל&quot;מ-רק-ראש|ולמה הצריכו לבטל בשעת הבדיקה }}- {{שוליים|ג}}דילמא משכחת ליה לבתר איסורא, ולאו ברשותיה קיימא{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, ולא מצי מבטיל. }}דאמר רבי אלעזר: שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו, ואלו הן: בור ברשות הרבים, וחמץ משש שעות ולמעלה. וניבטליה בארבע, וניבטליה בחמש! - כיון דלאו זמן איסורא הוא, ולאו זמן ביעורא הוא - דילמא פשע ולא מבטל ליה.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שהרי משה רבינו עומד בפסח ראשון''' - ודורש להן בהלכות פסח השני דהיינו שלשים יום שהוא בארבעה עשר באייר:

'''מה להלן ראש חדש''' - דכתיב ביה באחד לחדש השני:

'''וניכתוב ברישא כו'''' - לא אשמעתין פריך אלא אסדר פרשיות קפריך מכדי פרשת פסח נאמרה תחלה שהרי בחדש הראשון נאמר כדכתיב בחדש הראשון לאמר ופרשת פקודים נאמרה באייר ומאי טעמא אקדמה להאי בראש הספר ופרשת זו בפרשת בהעלותך:

'''אין מוקדם ומאוחר בתורה''' - לא הקפידה תורה על סדר מוקדם ומאוחר ופרשיות דנאמרו תחלה הקדימו המאוחרות לה:

'''בתרי ענייני''' - בשתי פרשיות:

'''בחד עניינא''' - במקראות הסדורות בפרשה אחת:

'''דאי לא תימא הכי''' - דבסדר כתיבתן נאמרו הא דקיימא לן כל כלל ופרט אין בכלל אלא מה שהוא בפרט לפי שבא הפרט ופרט שזהו הכלל היכי סמכינן עלה דילמא פרט וכלל הוא:

'''נעשה כלל מוסף על הפרט''' - שלא תאמר אין כאן אלא פרט או כיוצא בו נביא בדינו בבנין אב לכן הוסיף הכתוב כלל אחריו להביא כל דבר ואפילו אינו דומה לפרט:

'''אי הכי''' - קשיא לך אפילו בתרי ענייני תיקשי לך דהא דיינינן כלל ופרט כשנאמר אחד מהן בפרשה זו ואחד מהן בפרשה אחרת:

'''הא ניחא''' - דלא קשיא לך:

'''למאן דאמר כלל ופרט המרוחקין אין דנין כו'''' - ופלוגתא היא במנחות בפרק כל המנחות באות מצה (דף נה:) ובבבא קמא בהחובל (דף פה.):

'''הבודק צריך שיבטל''' - בלבו סמוך לבדיקה מיד ואומר כל חמירא דאיכא בביתא הדין ליבטיל:

'''מאי טעמא''' - הרי מבער כל הנמצא:

'''וכי תימא כיון דמנטר להו אגב ביתיה''' - עם שאר ממונו הוא משמרן שכשהוא נועל ביתו לשומרו נמצא משמר כל מה שבתוכו הלכך חשיבי ושימור דלאו אדעתא דידיה הוא מי מחשבי ליה:

'''והתניא סופי תאנים''' - סוף לקיטת תאנים נמצאים בתאנה תאנים שאינן מתבשלות כל צרכן עולמית:

'''ומשמר שדהו מפני ענבים''' - ובעל הבית זה משמר שדה זו שלא יכנסו בני אדם לתוכה ואין דעתו מפני התאנים אלא מפני שיש בה ענבים שעדיין לא הגיע עת הבציר או סופי ענבים שלא יתבשלו עולמית ובעל הבית משמר שדהו זו שהן בתוכה ולא בשבילן אלא מפני מדלעות ומקשאות שבה:

'''קשואין ודלועין''' - שם הפרי עצמו:

'''מקשאות ומדלעות''' - קרי כל האילנות:

'''וחייבין במעשר''' - אם ליקטן בעל הבית או נתנן לאחר:

'''ופטורין מן המעשר''' - דהפקר פטור מן המעשר:

'''ודעתו עליה''' - חשובה היא בעיניו וחס עליה לשורפה ומשהה אפילו רגע אחד ונמצא עובר עליה בבל יראה ובבל ימצא אבל משבטלה אינו עובר דלא כתב אלא תשביתו:

'''דלאו ברשותיה הוא''' - אינו שלו: דאמר ר' אלעזר ב' דברים אינן שלו ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו. להתחייב עליהן:

'''בור ברשות הרבים''' - הפותחו חייב בניזקין ואין הבור שלו אלא של הפקר שהרי ברשות הרבים הוא ואף על פי שכרהו אין רשות הרבים קנויה לו:

'''וניבטליה בארבע''' - כלומר למה הוצרכתו לבטל בלילה ליתקנו רבנן לכל אדם שיבטל קודם איסורו:

'''פשע''' - ישכח ויבא לידי פשיעה שעל ידי מה יזכר אבל עכשיו שעסוק בבדיקתו יזכר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ו ב שנאמר ויהי אנשים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_שנאמר ויהי אנשים]]
'''שנאמר''' ויהי אנשים. והא דאמר בהניזקין (גיטין ד' ס. ושם) שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן והיינו בראש חדש ניסן פרשת טמאים לא כפ&quot;ה דפי' פרשת טמאים ויהי אנשים דזו הפרשה נאמרה בערב הפסח כדמשמע הכא אלא פרשת טמאים טומאת תרומה וקדשים:
[[File:תוס פסחים 1 ו ב ומזהיר על פסח שני.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_ומזהיר על פסח שני]]
''' ומזהיר''' על פסח שני. אע&quot;ג שעל ידי שאילתו הוזקק לומר להן מ&quot;מ לא היה צריך להאריך אלא אל תעשו פסח ותו לא: 

'''ממאי''' דבריש ירחא קאי. תימה דבשבת בפ&quot;ר עקיבא (דף פו: ושם) קאמר (רבה) דכ&quot;ע בר&quot;ח אתו למדבר סיני כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החדש הזה וגו' מה להלן ר&quot;ח אף כאן ראש חדש אלמא פשיטא דהחדש הזה נאמר לו בר&quot;ח והיינו משום דאמר בהקומץ רבה (מנחות כט.) שנתקשה משה רבינו בראיית הלבנה עד שאמר לו הקב&quot;ה כזה ראה וקדש ותי' ר&quot;ת אע&quot;ג שאמר הקב&quot;ה למשה בריש ירחא דילמא משה לא אמר להם לישראל אלא בג' או בד' בירחא ומסיק דיליף מדבר ממדבר דבההיא דבאחד לחדש השני אמירת הקב&quot;ה ואמירת משה הוי בריש ירחא דכתיב באחד לחדש השני ויתילדו וגו' ור&quot;י מפרש אע&quot;ג דהחדש הזה הוה בריש ירחא מיהו דילמא הא דקאמר דברו אל כל עדת ישראל לא הוה בריש ירחא ואם תאמר אמאי לא יליף התם מדבר מבמדבר כי הכא וי&quot;ל דמדבר מבמדבר לא ילפינן:

''' אבל''' בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם. היינו דוקא היכא דליכא דרשה וטעם דהא תנן בפ' נגמר הדין (סנהדרין מה. ושם) דדחיית הנסקל קודם לסקילתו אע&quot;ג דסקילה כתיב ברישא דכתיב כי סקל יסקל או ירה יירה היינו משום דכתיב במקום אחר סקילה בגמר מיתה דכתיב וסקלתם באבנים ומתו:

''' אבל''' בתרי ענייני אין דנין. והא דפריך בסוף הפרה (ב&quot;ק ד' נד: ושם) ואימא בהמתך דדברות ראשונות כלל שור וחמור פרט בהמתך דדברות האחרונות חזר וכלל אע&quot;ג דמרוחקין טובא היינו משום דעשרת הדברות חשיבי כחד עניינא דבדיבור אחד נאמרו:

''' ודעתיה''' עילויה. פירוש ולא בטל מאיליו כמו פירורין ועל פ&quot;ה קשה מאי פריך כי משכחת ליה ניבטלה הא פי' ודעתיה עילויה שחס עליה לבטלה:

''' משש''' שעות ולמעלה. פ&quot;ה מתחלת שש ולא נהירא לר&quot;ת דע&quot;כ הא דאמר לעיל חמץ מו' שעות ולמעלה אסור היינו מסוף שש ופר&quot;ת דמסוף שש קאמר ומייתי ראיה מחיטי קורדנייתא שהן קשין והוה חמץ נוקשה שאינו אסור נמי אלא מדרבנן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ו|ב}}</text>
      <sha1>1d9hfnhbwfq7n1okgv88i8nx2o27hto</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017101</id>
      <parentid>3017100</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T17:14:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017101</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13946" sha1="bz0x847n05mkau1sy2bnd82agjg4qtj" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ו|ב|ו א|ז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ו עמוד ב] שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני, {{הל&quot;מ-רק-גמרא|שנאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, וכתיב ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם. ורבן שמעון בן גמליאל? אמר לך: איידי דאיירי במילי דפסחא, מסיק להו לכל מילי דפסחא. מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל? שהרי משה עומד בראש החדש ומזהיר על הפסח, שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים, וכתיב דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת וגו'. ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אלא אמר רבה בר שימי משמיה דרבינא: מהכא, וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית... בחדש הראשון, וכתיב: ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. - הכא נמי, ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אמר רב נחמן בר יצחק: אתיא מדבר ממדבר. כתיב הכא במדבר סיני וכתיב התם וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני. מה להלן בראש חדש - אף כאן בראש חדש. - וניכתוב ברישא דחדש ראשון, והדר ניכתוב דחדש שני! - אמר רב מנשיא בר תחליפא משמיה דרב: זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה. - אמר רב פפא: לא אמרן אלא בתרי ענייני, אבל בחד עניינא, מאי דמוקדם - מוקדם, ומאי דמאוחר - מאוחר. דאי לא תימא הכי - כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט דילמא פרט וכלל הוא. ותו, פרט וכלל - נעשה כלל מוסף על הפרט דילמא כלל ופרט הוא. - אי הכי, אפילו בתרי ענייני נמי! הניחא למאן דאמר: כלל ופרט המרוחקין זה מזה - אין דנין אותו בכלל ופרט - שפיר. אלא למאן דאמר דנין, מאי איכא למימר? - אפילו למאן דאמר דנין, הני מילי - בחד עניינא, אבל בתרי ענייני - אין דנין. }}
אמר רב יהודה {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב: }}{{שוליים|א}}הבודק צריך שיבטל {{הל&quot;מ-רק-ראש|מיד אחר בדיקתו}}. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|היכי מבטל דאמר הכי }}({{הל&quot;מ-ריף-ראש|כל חמירא דאיכא ברשותי דלא }}חזיתיה חמיתיה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולא ביערתיה ליבטיל }}ולחשיב וליהוי כעפרא){{הל&quot;מ-רק-ראש| דארעא‍ והוי הפקר ולאו דידיה ולא עובר עליו בבל יראה}}. מאי טעמא {{הל&quot;מ-רק-ראש|צריך ביטול והלא בדק ופינה כל החמץ שנמצא? אי נימא משום פירורין והא לא חשיבי }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אי נימא משום פירורין }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דקים ‍ שלא מצא בבדיקה ונשארו‍ ועובר עליו בבל יראה ואף על פי שאינו רואה דהא לא כתיב לא תראה חמץ אלא לא יראה משמע לא יהא לך חמץ במקום הראוי לראיה ואף על פי שאין יודע שהם בביתו מ&quot;מ בל יראה איכא ולכך צריך שיבטל ושוב אין כאן איסור בל יראה. ופריך }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הא לא חשיבי}},{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומשום פירורין לא צריך ביטול דממילא בטילי והוי הפקר ואין עובר עליהן}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| וכי תימא: כיון דמינטר להו אגב ביתיה חשיבי - והתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|סופי תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים, סופי ענבים ומשמר שדהו מפני מקשאות ומפני מדלעות, בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן - אסורין משום גזל וחייבין במעשר, בזמן שאין בעל הבית מקפיד עליהן - מותרין משום גזל ופטורין משום מעשר! - }}אמר רבא: גזירה שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתיה עילויה{{הל&quot;מ-רק-ראש| כלומר‍ חיישינן שמא באחת מן הזויות היתה גלוסקא יפיפיה שדעתו עילויה ולא בטלה ממילא ולכך צריך לבטל}}. - וכי משכחת ליה לבטליה! {{הל&quot;מ-רק-ראש|ולמה הצריכו לבטל בשעת הבדיקה }}- {{שוליים|ג}}דילמא משכחת ליה לבתר איסורא, ולאו ברשותיה קיימא{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, ולא מצי מבטיל. }}דאמר רבי אלעזר: שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו, ואלו הן: בור ברשות הרבים, וחמץ משש שעות ולמעלה. וניבטליה בארבע, וניבטליה בחמש! - כיון דלאו זמן איסורא הוא, ולאו זמן ביעורא הוא - דילמא פשע ולא מבטל ליה.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שהרי משה רבינו עומד בפסח ראשון''' - ודורש להן בהלכות פסח השני דהיינו שלשים יום שהוא בארבעה עשר באייר:

'''מה להלן ראש חדש''' - דכתיב ביה באחד לחדש השני:

'''וניכתוב ברישא כו'''' - לא אשמעתין פריך אלא אסדר פרשיות קפריך מכדי פרשת פסח נאמרה תחלה שהרי בחדש הראשון נאמר כדכתיב בחדש הראשון לאמר ופרשת פקודים נאמרה באייר ומאי טעמא אקדמה להאי בראש הספר ופרשת זו בפרשת בהעלותך:

'''אין מוקדם ומאוחר בתורה''' - לא הקפידה תורה על סדר מוקדם ומאוחר ופרשיות דנאמרו תחלה הקדימו המאוחרות לה:

'''בתרי ענייני''' - בשתי פרשיות:

'''בחד עניינא''' - במקראות הסדורות בפרשה אחת:

'''דאי לא תימא הכי''' - דבסדר כתיבתן נאמרו הא דקיימא לן כל כלל ופרט אין בכלל אלא מה שהוא בפרט לפי שבא הפרט ופרט שזהו הכלל היכי סמכינן עלה דילמא פרט וכלל הוא:

'''נעשה כלל מוסף על הפרט''' - שלא תאמר אין כאן אלא פרט או כיוצא בו נביא בדינו בבנין אב לכן הוסיף הכתוב כלל אחריו להביא כל דבר ואפילו אינו דומה לפרט:

'''אי הכי''' - קשיא לך אפילו בתרי ענייני תיקשי לך דהא דיינינן כלל ופרט כשנאמר אחד מהן בפרשה זו ואחד מהן בפרשה אחרת:

'''הא ניחא''' - דלא קשיא לך:

'''למאן דאמר כלל ופרט המרוחקין אין דנין כו'''' - ופלוגתא היא במנחות בפרק כל המנחות באות מצה (דף נה:) ובבבא קמא בהחובל (דף פה.):

'''הבודק צריך שיבטל''' - בלבו סמוך לבדיקה מיד ואומר כל חמירא דאיכא בביתא הדין ליבטיל:

'''מאי טעמא''' - הרי מבער כל הנמצא:

'''וכי תימא כיון דמנטר להו אגב ביתיה''' - עם שאר ממונו הוא משמרן שכשהוא נועל ביתו לשומרו נמצא משמר כל מה שבתוכו הלכך חשיבי ושימור דלאו אדעתא דידיה הוא מי מחשבי ליה:

'''והתניא סופי תאנים''' - סוף לקיטת תאנים נמצאים בתאנה תאנים שאינן מתבשלות כל צרכן עולמית:

'''ומשמר שדהו מפני ענבים''' - ובעל הבית זה משמר שדה זו שלא יכנסו בני אדם לתוכה ואין דעתו מפני התאנים אלא מפני שיש בה ענבים שעדיין לא הגיע עת הבציר או סופי ענבים שלא יתבשלו עולמית ובעל הבית משמר שדהו זו שהן בתוכה ולא בשבילן אלא מפני מדלעות ומקשאות שבה:

'''קשואין ודלועין''' - שם הפרי עצמו:

'''מקשאות ומדלעות''' - קרי כל האילנות:

'''וחייבין במעשר''' - אם ליקטן בעל הבית או נתנן לאחר:

'''ופטורין מן המעשר''' - דהפקר פטור מן המעשר:

'''ודעתו עליה''' - חשובה היא בעיניו וחס עליה לשורפה ומשהה אפילו רגע אחד ונמצא עובר עליה בבל יראה ובבל ימצא אבל משבטלה אינו עובר דלא כתב אלא תשביתו:

'''דלאו ברשותיה הוא''' - אינו שלו: דאמר ר' אלעזר ב' דברים אינן שלו ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו. להתחייב עליהן:

'''בור ברשות הרבים''' - הפותחו חייב בניזקין ואין הבור שלו אלא של הפקר שהרי ברשות הרבים הוא ואף על פי שכרהו אין רשות הרבים קנויה לו:

'''וניבטליה בארבע''' - כלומר למה הוצרכתו לבטל בלילה ליתקנו רבנן לכל אדם שיבטל קודם איסורו:

'''פשע''' - ישכח ויבא לידי פשיעה שעל ידי מה יזכר אבל עכשיו שעסוק בבדיקתו יזכר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ו ב שנאמר ויהי אנשים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_שנאמר ויהי אנשים]]
'''שנאמר''' ויהי אנשים. והא דאמר בהניזקין (גיטין ד' ס. ושם) שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן והיינו בראש חדש ניסן פרשת טמאים לא כפ&quot;ה דפי' פרשת טמאים ויהי אנשים דזו הפרשה נאמרה בערב הפסח כדמשמע הכא אלא פרשת טמאים טומאת תרומה וקדשים:
[[File:תוס פסחים 1 ו ב ומזהיר על פסח שני.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_ומזהיר על פסח שני]]
''' ומזהיר''' על פסח שני. אע&quot;ג שעל ידי שאילתו הוזקק לומר להן מ&quot;מ לא היה צריך להאריך אלא אל תעשו פסח ותו לא: 
[[File:תוס עירובין 1 ו ב ממאי דבריש ירחא קאי.ogg|thumb|תוס_עירובין_1_ו_ב_ממאי דבריש ירחא קאי]]
'''ממאי''' דבריש ירחא קאי. תימה דבשבת בפ&quot;ר עקיבא (דף פו: ושם) קאמר (רבה) דכ&quot;ע בר&quot;ח אתו למדבר סיני כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החדש הזה וגו' מה להלן ר&quot;ח אף כאן ראש חדש אלמא פשיטא דהחדש הזה נאמר לו בר&quot;ח והיינו משום דאמר בהקומץ רבה (מנחות כט.) שנתקשה משה רבינו בראיית הלבנה עד שאמר לו הקב&quot;ה כזה ראה וקדש ותי' ר&quot;ת אע&quot;ג שאמר הקב&quot;ה למשה בריש ירחא דילמא משה לא אמר להם לישראל אלא בג' או בד' בירחא ומסיק דיליף מדבר ממדבר דבההיא דבאחד לחדש השני אמירת הקב&quot;ה ואמירת משה הוי בריש ירחא דכתיב באחד לחדש השני ויתילדו וגו' ור&quot;י מפרש אע&quot;ג דהחדש הזה הוה בריש ירחא מיהו דילמא הא דקאמר דברו אל כל עדת ישראל לא הוה בריש ירחא ואם תאמר אמאי לא יליף התם מדבר מבמדבר כי הכא וי&quot;ל דמדבר מבמדבר לא ילפינן:

''' אבל''' בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם. היינו דוקא היכא דליכא דרשה וטעם דהא תנן בפ' נגמר הדין (סנהדרין מה. ושם) דדחיית הנסקל קודם לסקילתו אע&quot;ג דסקילה כתיב ברישא דכתיב כי סקל יסקל או ירה יירה היינו משום דכתיב במקום אחר סקילה בגמר מיתה דכתיב וסקלתם באבנים ומתו:

''' אבל''' בתרי ענייני אין דנין. והא דפריך בסוף הפרה (ב&quot;ק ד' נד: ושם) ואימא בהמתך דדברות ראשונות כלל שור וחמור פרט בהמתך דדברות האחרונות חזר וכלל אע&quot;ג דמרוחקין טובא היינו משום דעשרת הדברות חשיבי כחד עניינא דבדיבור אחד נאמרו:

''' ודעתיה''' עילויה. פירוש ולא בטל מאיליו כמו פירורין ועל פ&quot;ה קשה מאי פריך כי משכחת ליה ניבטלה הא פי' ודעתיה עילויה שחס עליה לבטלה:

''' משש''' שעות ולמעלה. פ&quot;ה מתחלת שש ולא נהירא לר&quot;ת דע&quot;כ הא דאמר לעיל חמץ מו' שעות ולמעלה אסור היינו מסוף שש ופר&quot;ת דמסוף שש קאמר ומייתי ראיה מחיטי קורדנייתא שהן קשין והוה חמץ נוקשה שאינו אסור נמי אלא מדרבנן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ו|ב}}</text>
      <sha1>bz0x847n05mkau1sy2bnd82agjg4qtj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017105</id>
      <parentid>3017101</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T17:34:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017105</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14132" sha1="iz3w034cs6fpl29svbxeaqlpvkfrvrk" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ו|ב|ו א|ז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ו עמוד ב] שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני, {{הל&quot;מ-רק-גמרא|שנאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, וכתיב ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם. ורבן שמעון בן גמליאל? אמר לך: איידי דאיירי במילי דפסחא, מסיק להו לכל מילי דפסחא. מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל? שהרי משה עומד בראש החדש ומזהיר על הפסח, שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים, וכתיב דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת וגו'. ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אלא אמר רבה בר שימי משמיה דרבינא: מהכא, וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית... בחדש הראשון, וכתיב: ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. - הכא נמי, ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אמר רב נחמן בר יצחק: אתיא מדבר ממדבר. כתיב הכא במדבר סיני וכתיב התם וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני. מה להלן בראש חדש - אף כאן בראש חדש. - וניכתוב ברישא דחדש ראשון, והדר ניכתוב דחדש שני! - אמר רב מנשיא בר תחליפא משמיה דרב: זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה. - אמר רב פפא: לא אמרן אלא בתרי ענייני, אבל בחד עניינא, מאי דמוקדם - מוקדם, ומאי דמאוחר - מאוחר. דאי לא תימא הכי - כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט דילמא פרט וכלל הוא. ותו, פרט וכלל - נעשה כלל מוסף על הפרט דילמא כלל ופרט הוא. - אי הכי, אפילו בתרי ענייני נמי! הניחא למאן דאמר: כלל ופרט המרוחקין זה מזה - אין דנין אותו בכלל ופרט - שפיר. אלא למאן דאמר דנין, מאי איכא למימר? - אפילו למאן דאמר דנין, הני מילי - בחד עניינא, אבל בתרי ענייני - אין דנין. }}
אמר רב יהודה {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב: }}{{שוליים|א}}הבודק צריך שיבטל {{הל&quot;מ-רק-ראש|מיד אחר בדיקתו}}. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|היכי מבטל דאמר הכי }}({{הל&quot;מ-ריף-ראש|כל חמירא דאיכא ברשותי דלא }}חזיתיה חמיתיה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולא ביערתיה ליבטיל }}ולחשיב וליהוי כעפרא){{הל&quot;מ-רק-ראש| דארעא‍ והוי הפקר ולאו דידיה ולא עובר עליו בבל יראה}}. מאי טעמא {{הל&quot;מ-רק-ראש|צריך ביטול והלא בדק ופינה כל החמץ שנמצא? אי נימא משום פירורין והא לא חשיבי }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אי נימא משום פירורין }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דקים ‍ שלא מצא בבדיקה ונשארו‍ ועובר עליו בבל יראה ואף על פי שאינו רואה דהא לא כתיב לא תראה חמץ אלא לא יראה משמע לא יהא לך חמץ במקום הראוי לראיה ואף על פי שאין יודע שהם בביתו מ&quot;מ בל יראה איכא ולכך צריך שיבטל ושוב אין כאן איסור בל יראה. ופריך }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הא לא חשיבי}},{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומשום פירורין לא צריך ביטול דממילא בטילי והוי הפקר ואין עובר עליהן}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| וכי תימא: כיון דמינטר להו אגב ביתיה חשיבי - והתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|סופי תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים, סופי ענבים ומשמר שדהו מפני מקשאות ומפני מדלעות, בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן - אסורין משום גזל וחייבין במעשר, בזמן שאין בעל הבית מקפיד עליהן - מותרין משום גזל ופטורין משום מעשר! - }}אמר רבא: גזירה שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתיה עילויה{{הל&quot;מ-רק-ראש| כלומר‍ חיישינן שמא באחת מן הזויות היתה גלוסקא יפיפיה שדעתו עילויה ולא בטלה ממילא ולכך צריך לבטל}}. - וכי משכחת ליה לבטליה! {{הל&quot;מ-רק-ראש|ולמה הצריכו לבטל בשעת הבדיקה }}- {{שוליים|ג}}דילמא משכחת ליה לבתר איסורא, ולאו ברשותיה קיימא{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, ולא מצי מבטיל. }}דאמר רבי אלעזר: שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו, ואלו הן: בור ברשות הרבים, וחמץ משש שעות ולמעלה. וניבטליה בארבע, וניבטליה בחמש! - כיון דלאו זמן איסורא הוא, ולאו זמן ביעורא הוא - דילמא פשע ולא מבטל ליה.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שהרי משה רבינו עומד בפסח ראשון''' - ודורש להן בהלכות פסח השני דהיינו שלשים יום שהוא בארבעה עשר באייר:

'''מה להלן ראש חדש''' - דכתיב ביה באחד לחדש השני:

'''וניכתוב ברישא כו'''' - לא אשמעתין פריך אלא אסדר פרשיות קפריך מכדי פרשת פסח נאמרה תחלה שהרי בחדש הראשון נאמר כדכתיב בחדש הראשון לאמר ופרשת פקודים נאמרה באייר ומאי טעמא אקדמה להאי בראש הספר ופרשת זו בפרשת בהעלותך:

'''אין מוקדם ומאוחר בתורה''' - לא הקפידה תורה על סדר מוקדם ומאוחר ופרשיות דנאמרו תחלה הקדימו המאוחרות לה:

'''בתרי ענייני''' - בשתי פרשיות:

'''בחד עניינא''' - במקראות הסדורות בפרשה אחת:

'''דאי לא תימא הכי''' - דבסדר כתיבתן נאמרו הא דקיימא לן כל כלל ופרט אין בכלל אלא מה שהוא בפרט לפי שבא הפרט ופרט שזהו הכלל היכי סמכינן עלה דילמא פרט וכלל הוא:

'''נעשה כלל מוסף על הפרט''' - שלא תאמר אין כאן אלא פרט או כיוצא בו נביא בדינו בבנין אב לכן הוסיף הכתוב כלל אחריו להביא כל דבר ואפילו אינו דומה לפרט:

'''אי הכי''' - קשיא לך אפילו בתרי ענייני תיקשי לך דהא דיינינן כלל ופרט כשנאמר אחד מהן בפרשה זו ואחד מהן בפרשה אחרת:

'''הא ניחא''' - דלא קשיא לך:

'''למאן דאמר כלל ופרט המרוחקין אין דנין כו'''' - ופלוגתא היא במנחות בפרק כל המנחות באות מצה (דף נה:) ובבבא קמא בהחובל (דף פה.):

'''הבודק צריך שיבטל''' - בלבו סמוך לבדיקה מיד ואומר כל חמירא דאיכא בביתא הדין ליבטיל:

'''מאי טעמא''' - הרי מבער כל הנמצא:

'''וכי תימא כיון דמנטר להו אגב ביתיה''' - עם שאר ממונו הוא משמרן שכשהוא נועל ביתו לשומרו נמצא משמר כל מה שבתוכו הלכך חשיבי ושימור דלאו אדעתא דידיה הוא מי מחשבי ליה:

'''והתניא סופי תאנים''' - סוף לקיטת תאנים נמצאים בתאנה תאנים שאינן מתבשלות כל צרכן עולמית:

'''ומשמר שדהו מפני ענבים''' - ובעל הבית זה משמר שדה זו שלא יכנסו בני אדם לתוכה ואין דעתו מפני התאנים אלא מפני שיש בה ענבים שעדיין לא הגיע עת הבציר או סופי ענבים שלא יתבשלו עולמית ובעל הבית משמר שדהו זו שהן בתוכה ולא בשבילן אלא מפני מדלעות ומקשאות שבה:

'''קשואין ודלועין''' - שם הפרי עצמו:

'''מקשאות ומדלעות''' - קרי כל האילנות:

'''וחייבין במעשר''' - אם ליקטן בעל הבית או נתנן לאחר:

'''ופטורין מן המעשר''' - דהפקר פטור מן המעשר:

'''ודעתו עליה''' - חשובה היא בעיניו וחס עליה לשורפה ומשהה אפילו רגע אחד ונמצא עובר עליה בבל יראה ובבל ימצא אבל משבטלה אינו עובר דלא כתב אלא תשביתו:

'''דלאו ברשותיה הוא''' - אינו שלו: דאמר ר' אלעזר ב' דברים אינן שלו ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו. להתחייב עליהן:

'''בור ברשות הרבים''' - הפותחו חייב בניזקין ואין הבור שלו אלא של הפקר שהרי ברשות הרבים הוא ואף על פי שכרהו אין רשות הרבים קנויה לו:

'''וניבטליה בארבע''' - כלומר למה הוצרכתו לבטל בלילה ליתקנו רבנן לכל אדם שיבטל קודם איסורו:

'''פשע''' - ישכח ויבא לידי פשיעה שעל ידי מה יזכר אבל עכשיו שעסוק בבדיקתו יזכר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ו ב שנאמר ויהי אנשים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_שנאמר ויהי אנשים]]
'''שנאמר''' ויהי אנשים. והא דאמר בהניזקין (גיטין ד' ס. ושם) שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן והיינו בראש חדש ניסן פרשת טמאים לא כפ&quot;ה דפי' פרשת טמאים ויהי אנשים דזו הפרשה נאמרה בערב הפסח כדמשמע הכא אלא פרשת טמאים טומאת תרומה וקדשים:
[[File:תוס פסחים 1 ו ב ומזהיר על פסח שני.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_ומזהיר על פסח שני]]
''' ומזהיר''' על פסח שני. אע&quot;ג שעל ידי שאילתו הוזקק לומר להן מ&quot;מ לא היה צריך להאריך אלא אל תעשו פסח ותו לא: 
[[File:תוס עירובין 1 ו ב ממאי דבריש ירחא קאי.ogg|thumb|תוס_עירובין_1_ו_ב_ממאי דבריש ירחא קאי]]
'''ממאי''' דבריש ירחא קאי. תימה דבשבת בפ&quot;ר עקיבא (דף פו: ושם) קאמר (רבה) דכ&quot;ע בר&quot;ח אתו למדבר סיני כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החדש הזה וגו' מה להלן ר&quot;ח אף כאן ראש חדש אלמא פשיטא דהחדש הזה נאמר לו בר&quot;ח והיינו משום דאמר בהקומץ רבה (מנחות כט.) שנתקשה משה רבינו בראיית הלבנה עד שאמר לו הקב&quot;ה כזה ראה וקדש ותי' ר&quot;ת אע&quot;ג שאמר הקב&quot;ה למשה בריש ירחא דילמא משה לא אמר להם לישראל אלא בג' או בד' בירחא ומסיק דיליף מדבר ממדבר דבההיא דבאחד לחדש השני אמירת הקב&quot;ה ואמירת משה הוי בריש ירחא דכתיב באחד לחדש השני ויתילדו וגו' ור&quot;י מפרש אע&quot;ג דהחדש הזה הוה בריש ירחא מיהו דילמא הא דקאמר דברו אל כל עדת ישראל לא הוה בריש ירחא ואם תאמר אמאי לא יליף התם מדבר מבמדבר כי הכא וי&quot;ל דמדבר מבמדבר לא ילפינן:
[[File:תוס פסחים 1 ו א אבל בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_א_אבל בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם]]
''' אבל''' בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם. היינו דוקא היכא דליכא דרשה וטעם דהא תנן בפ' נגמר הדין (סנהדרין מה. ושם) דדחיית הנסקל קודם לסקילתו אע&quot;ג דסקילה כתיב ברישא דכתיב כי סקל יסקל או ירה יירה היינו משום דכתיב במקום אחר סקילה בגמר מיתה דכתיב וסקלתם באבנים ומתו:

''' אבל''' בתרי ענייני אין דנין. והא דפריך בסוף הפרה (ב&quot;ק ד' נד: ושם) ואימא בהמתך דדברות ראשונות כלל שור וחמור פרט בהמתך דדברות האחרונות חזר וכלל אע&quot;ג דמרוחקין טובא היינו משום דעשרת הדברות חשיבי כחד עניינא דבדיבור אחד נאמרו:

''' ודעתיה''' עילויה. פירוש ולא בטל מאיליו כמו פירורין ועל פ&quot;ה קשה מאי פריך כי משכחת ליה ניבטלה הא פי' ודעתיה עילויה שחס עליה לבטלה:

''' משש''' שעות ולמעלה. פ&quot;ה מתחלת שש ולא נהירא לר&quot;ת דע&quot;כ הא דאמר לעיל חמץ מו' שעות ולמעלה אסור היינו מסוף שש ופר&quot;ת דמסוף שש קאמר ומייתי ראיה מחיטי קורדנייתא שהן קשין והוה חמץ נוקשה שאינו אסור נמי אלא מדרבנן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ו|ב}}</text>
      <sha1>iz3w034cs6fpl29svbxeaqlpvkfrvrk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017107</id>
      <parentid>3017105</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T17:42:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017107</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14292" sha1="4zvblh8tcnkxv5scpkh1dms8vvjrffi" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ו|ב|ו א|ז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ו עמוד ב] שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני, {{הל&quot;מ-רק-גמרא|שנאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, וכתיב ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם. ורבן שמעון בן גמליאל? אמר לך: איידי דאיירי במילי דפסחא, מסיק להו לכל מילי דפסחא. מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל? שהרי משה עומד בראש החדש ומזהיר על הפסח, שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים, וכתיב דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת וגו'. ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אלא אמר רבה בר שימי משמיה דרבינא: מהכא, וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית... בחדש הראשון, וכתיב: ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. - הכא נמי, ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אמר רב נחמן בר יצחק: אתיא מדבר ממדבר. כתיב הכא במדבר סיני וכתיב התם וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני. מה להלן בראש חדש - אף כאן בראש חדש. - וניכתוב ברישא דחדש ראשון, והדר ניכתוב דחדש שני! - אמר רב מנשיא בר תחליפא משמיה דרב: זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה. - אמר רב פפא: לא אמרן אלא בתרי ענייני, אבל בחד עניינא, מאי דמוקדם - מוקדם, ומאי דמאוחר - מאוחר. דאי לא תימא הכי - כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט דילמא פרט וכלל הוא. ותו, פרט וכלל - נעשה כלל מוסף על הפרט דילמא כלל ופרט הוא. - אי הכי, אפילו בתרי ענייני נמי! הניחא למאן דאמר: כלל ופרט המרוחקין זה מזה - אין דנין אותו בכלל ופרט - שפיר. אלא למאן דאמר דנין, מאי איכא למימר? - אפילו למאן דאמר דנין, הני מילי - בחד עניינא, אבל בתרי ענייני - אין דנין. }}
אמר רב יהודה {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב: }}{{שוליים|א}}הבודק צריך שיבטל {{הל&quot;מ-רק-ראש|מיד אחר בדיקתו}}. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|היכי מבטל דאמר הכי }}({{הל&quot;מ-ריף-ראש|כל חמירא דאיכא ברשותי דלא }}חזיתיה חמיתיה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולא ביערתיה ליבטיל }}ולחשיב וליהוי כעפרא){{הל&quot;מ-רק-ראש| דארעא‍ והוי הפקר ולאו דידיה ולא עובר עליו בבל יראה}}. מאי טעמא {{הל&quot;מ-רק-ראש|צריך ביטול והלא בדק ופינה כל החמץ שנמצא? אי נימא משום פירורין והא לא חשיבי }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אי נימא משום פירורין }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דקים ‍ שלא מצא בבדיקה ונשארו‍ ועובר עליו בבל יראה ואף על פי שאינו רואה דהא לא כתיב לא תראה חמץ אלא לא יראה משמע לא יהא לך חמץ במקום הראוי לראיה ואף על פי שאין יודע שהם בביתו מ&quot;מ בל יראה איכא ולכך צריך שיבטל ושוב אין כאן איסור בל יראה. ופריך }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הא לא חשיבי}},{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומשום פירורין לא צריך ביטול דממילא בטילי והוי הפקר ואין עובר עליהן}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| וכי תימא: כיון דמינטר להו אגב ביתיה חשיבי - והתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|סופי תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים, סופי ענבים ומשמר שדהו מפני מקשאות ומפני מדלעות, בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן - אסורין משום גזל וחייבין במעשר, בזמן שאין בעל הבית מקפיד עליהן - מותרין משום גזל ופטורין משום מעשר! - }}אמר רבא: גזירה שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתיה עילויה{{הל&quot;מ-רק-ראש| כלומר‍ חיישינן שמא באחת מן הזויות היתה גלוסקא יפיפיה שדעתו עילויה ולא בטלה ממילא ולכך צריך לבטל}}. - וכי משכחת ליה לבטליה! {{הל&quot;מ-רק-ראש|ולמה הצריכו לבטל בשעת הבדיקה }}- {{שוליים|ג}}דילמא משכחת ליה לבתר איסורא, ולאו ברשותיה קיימא{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, ולא מצי מבטיל. }}דאמר רבי אלעזר: שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו, ואלו הן: בור ברשות הרבים, וחמץ משש שעות ולמעלה. וניבטליה בארבע, וניבטליה בחמש! - כיון דלאו זמן איסורא הוא, ולאו זמן ביעורא הוא - דילמא פשע ולא מבטל ליה.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שהרי משה רבינו עומד בפסח ראשון''' - ודורש להן בהלכות פסח השני דהיינו שלשים יום שהוא בארבעה עשר באייר:

'''מה להלן ראש חדש''' - דכתיב ביה באחד לחדש השני:

'''וניכתוב ברישא כו'''' - לא אשמעתין פריך אלא אסדר פרשיות קפריך מכדי פרשת פסח נאמרה תחלה שהרי בחדש הראשון נאמר כדכתיב בחדש הראשון לאמר ופרשת פקודים נאמרה באייר ומאי טעמא אקדמה להאי בראש הספר ופרשת זו בפרשת בהעלותך:

'''אין מוקדם ומאוחר בתורה''' - לא הקפידה תורה על סדר מוקדם ומאוחר ופרשיות דנאמרו תחלה הקדימו המאוחרות לה:

'''בתרי ענייני''' - בשתי פרשיות:

'''בחד עניינא''' - במקראות הסדורות בפרשה אחת:

'''דאי לא תימא הכי''' - דבסדר כתיבתן נאמרו הא דקיימא לן כל כלל ופרט אין בכלל אלא מה שהוא בפרט לפי שבא הפרט ופרט שזהו הכלל היכי סמכינן עלה דילמא פרט וכלל הוא:

'''נעשה כלל מוסף על הפרט''' - שלא תאמר אין כאן אלא פרט או כיוצא בו נביא בדינו בבנין אב לכן הוסיף הכתוב כלל אחריו להביא כל דבר ואפילו אינו דומה לפרט:

'''אי הכי''' - קשיא לך אפילו בתרי ענייני תיקשי לך דהא דיינינן כלל ופרט כשנאמר אחד מהן בפרשה זו ואחד מהן בפרשה אחרת:

'''הא ניחא''' - דלא קשיא לך:

'''למאן דאמר כלל ופרט המרוחקין אין דנין כו'''' - ופלוגתא היא במנחות בפרק כל המנחות באות מצה (דף נה:) ובבבא קמא בהחובל (דף פה.):

'''הבודק צריך שיבטל''' - בלבו סמוך לבדיקה מיד ואומר כל חמירא דאיכא בביתא הדין ליבטיל:

'''מאי טעמא''' - הרי מבער כל הנמצא:

'''וכי תימא כיון דמנטר להו אגב ביתיה''' - עם שאר ממונו הוא משמרן שכשהוא נועל ביתו לשומרו נמצא משמר כל מה שבתוכו הלכך חשיבי ושימור דלאו אדעתא דידיה הוא מי מחשבי ליה:

'''והתניא סופי תאנים''' - סוף לקיטת תאנים נמצאים בתאנה תאנים שאינן מתבשלות כל צרכן עולמית:

'''ומשמר שדהו מפני ענבים''' - ובעל הבית זה משמר שדה זו שלא יכנסו בני אדם לתוכה ואין דעתו מפני התאנים אלא מפני שיש בה ענבים שעדיין לא הגיע עת הבציר או סופי ענבים שלא יתבשלו עולמית ובעל הבית משמר שדהו זו שהן בתוכה ולא בשבילן אלא מפני מדלעות ומקשאות שבה:

'''קשואין ודלועין''' - שם הפרי עצמו:

'''מקשאות ומדלעות''' - קרי כל האילנות:

'''וחייבין במעשר''' - אם ליקטן בעל הבית או נתנן לאחר:

'''ופטורין מן המעשר''' - דהפקר פטור מן המעשר:

'''ודעתו עליה''' - חשובה היא בעיניו וחס עליה לשורפה ומשהה אפילו רגע אחד ונמצא עובר עליה בבל יראה ובבל ימצא אבל משבטלה אינו עובר דלא כתב אלא תשביתו:

'''דלאו ברשותיה הוא''' - אינו שלו: דאמר ר' אלעזר ב' דברים אינן שלו ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו. להתחייב עליהן:

'''בור ברשות הרבים''' - הפותחו חייב בניזקין ואין הבור שלו אלא של הפקר שהרי ברשות הרבים הוא ואף על פי שכרהו אין רשות הרבים קנויה לו:

'''וניבטליה בארבע''' - כלומר למה הוצרכתו לבטל בלילה ליתקנו רבנן לכל אדם שיבטל קודם איסורו:

'''פשע''' - ישכח ויבא לידי פשיעה שעל ידי מה יזכר אבל עכשיו שעסוק בבדיקתו יזכר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ו ב שנאמר ויהי אנשים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_שנאמר ויהי אנשים]]
'''שנאמר''' ויהי אנשים. והא דאמר בהניזקין (גיטין ד' ס. ושם) שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן והיינו בראש חדש ניסן פרשת טמאים לא כפ&quot;ה דפי' פרשת טמאים ויהי אנשים דזו הפרשה נאמרה בערב הפסח כדמשמע הכא אלא פרשת טמאים טומאת תרומה וקדשים:
[[File:תוס פסחים 1 ו ב ומזהיר על פסח שני.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_ומזהיר על פסח שני]]
''' ומזהיר''' על פסח שני. אע&quot;ג שעל ידי שאילתו הוזקק לומר להן מ&quot;מ לא היה צריך להאריך אלא אל תעשו פסח ותו לא: 
[[File:תוס עירובין 1 ו ב ממאי דבריש ירחא קאי.ogg|thumb|תוס_עירובין_1_ו_ב_ממאי דבריש ירחא קאי]]
'''ממאי''' דבריש ירחא קאי. תימה דבשבת בפ&quot;ר עקיבא (דף פו: ושם) קאמר (רבה) דכ&quot;ע בר&quot;ח אתו למדבר סיני כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החדש הזה וגו' מה להלן ר&quot;ח אף כאן ראש חדש אלמא פשיטא דהחדש הזה נאמר לו בר&quot;ח והיינו משום דאמר בהקומץ רבה (מנחות כט.) שנתקשה משה רבינו בראיית הלבנה עד שאמר לו הקב&quot;ה כזה ראה וקדש ותי' ר&quot;ת אע&quot;ג שאמר הקב&quot;ה למשה בריש ירחא דילמא משה לא אמר להם לישראל אלא בג' או בד' בירחא ומסיק דיליף מדבר ממדבר דבההיא דבאחד לחדש השני אמירת הקב&quot;ה ואמירת משה הוי בריש ירחא דכתיב באחד לחדש השני ויתילדו וגו' ור&quot;י מפרש אע&quot;ג דהחדש הזה הוה בריש ירחא מיהו דילמא הא דקאמר דברו אל כל עדת ישראל לא הוה בריש ירחא ואם תאמר אמאי לא יליף התם מדבר מבמדבר כי הכא וי&quot;ל דמדבר מבמדבר לא ילפינן:
[[File:תוס פסחים 1 ו א אבל בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_א_אבל בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם]]
''' אבל''' בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם. היינו דוקא היכא דליכא דרשה וטעם דהא תנן בפ' נגמר הדין (סנהדרין מה. ושם) דדחיית הנסקל קודם לסקילתו אע&quot;ג דסקילה כתיב ברישא דכתיב כי סקל יסקל או ירה יירה היינו משום דכתיב במקום אחר סקילה בגמר מיתה דכתיב וסקלתם באבנים ומתו:
[[File:תוס פסחים 1 ו ב אבל בתרי ענייני אין דנין.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_אבל בתרי ענייני אין דנין]]
''' אבל''' בתרי ענייני אין דנין. והא דפריך בסוף הפרה (ב&quot;ק ד' נד: ושם) ואימא בהמתך דדברות ראשונות כלל שור וחמור פרט בהמתך דדברות האחרונות חזר וכלל אע&quot;ג דמרוחקין טובא היינו משום דעשרת הדברות חשיבי כחד עניינא דבדיבור אחד נאמרו:

''' ודעתיה''' עילויה. פירוש ולא בטל מאיליו כמו פירורין ועל פ&quot;ה קשה מאי פריך כי משכחת ליה ניבטלה הא פי' ודעתיה עילויה שחס עליה לבטלה:

''' משש''' שעות ולמעלה. פ&quot;ה מתחלת שש ולא נהירא לר&quot;ת דע&quot;כ הא דאמר לעיל חמץ מו' שעות ולמעלה אסור היינו מסוף שש ופר&quot;ת דמסוף שש קאמר ומייתי ראיה מחיטי קורדנייתא שהן קשין והוה חמץ נוקשה שאינו אסור נמי אלא מדרבנן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ו|ב}}</text>
      <sha1>4zvblh8tcnkxv5scpkh1dms8vvjrffi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017110</id>
      <parentid>3017107</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T17:59:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017110</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14414" sha1="5s0l48wbbv3rjkilnwblo4vr389shua" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ו|ב|ו א|ז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ו עמוד ב] שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני, {{הל&quot;מ-רק-גמרא|שנאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, וכתיב ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם. ורבן שמעון בן גמליאל? אמר לך: איידי דאיירי במילי דפסחא, מסיק להו לכל מילי דפסחא. מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל? שהרי משה עומד בראש החדש ומזהיר על הפסח, שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים, וכתיב דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת וגו'. ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אלא אמר רבה בר שימי משמיה דרבינא: מהכא, וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית... בחדש הראשון, וכתיב: ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. - הכא נמי, ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אמר רב נחמן בר יצחק: אתיא מדבר ממדבר. כתיב הכא במדבר סיני וכתיב התם וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני. מה להלן בראש חדש - אף כאן בראש חדש. - וניכתוב ברישא דחדש ראשון, והדר ניכתוב דחדש שני! - אמר רב מנשיא בר תחליפא משמיה דרב: זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה. - אמר רב פפא: לא אמרן אלא בתרי ענייני, אבל בחד עניינא, מאי דמוקדם - מוקדם, ומאי דמאוחר - מאוחר. דאי לא תימא הכי - כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט דילמא פרט וכלל הוא. ותו, פרט וכלל - נעשה כלל מוסף על הפרט דילמא כלל ופרט הוא. - אי הכי, אפילו בתרי ענייני נמי! הניחא למאן דאמר: כלל ופרט המרוחקין זה מזה - אין דנין אותו בכלל ופרט - שפיר. אלא למאן דאמר דנין, מאי איכא למימר? - אפילו למאן דאמר דנין, הני מילי - בחד עניינא, אבל בתרי ענייני - אין דנין. }}
אמר רב יהודה {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב: }}{{שוליים|א}}הבודק צריך שיבטל {{הל&quot;מ-רק-ראש|מיד אחר בדיקתו}}. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|היכי מבטל דאמר הכי }}({{הל&quot;מ-ריף-ראש|כל חמירא דאיכא ברשותי דלא }}חזיתיה חמיתיה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולא ביערתיה ליבטיל }}ולחשיב וליהוי כעפרא){{הל&quot;מ-רק-ראש| דארעא‍ והוי הפקר ולאו דידיה ולא עובר עליו בבל יראה}}. מאי טעמא {{הל&quot;מ-רק-ראש|צריך ביטול והלא בדק ופינה כל החמץ שנמצא? אי נימא משום פירורין והא לא חשיבי }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אי נימא משום פירורין }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דקים ‍ שלא מצא בבדיקה ונשארו‍ ועובר עליו בבל יראה ואף על פי שאינו רואה דהא לא כתיב לא תראה חמץ אלא לא יראה משמע לא יהא לך חמץ במקום הראוי לראיה ואף על פי שאין יודע שהם בביתו מ&quot;מ בל יראה איכא ולכך צריך שיבטל ושוב אין כאן איסור בל יראה. ופריך }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הא לא חשיבי}},{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומשום פירורין לא צריך ביטול דממילא בטילי והוי הפקר ואין עובר עליהן}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| וכי תימא: כיון דמינטר להו אגב ביתיה חשיבי - והתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|סופי תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים, סופי ענבים ומשמר שדהו מפני מקשאות ומפני מדלעות, בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן - אסורין משום גזל וחייבין במעשר, בזמן שאין בעל הבית מקפיד עליהן - מותרין משום גזל ופטורין משום מעשר! - }}אמר רבא: גזירה שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתיה עילויה{{הל&quot;מ-רק-ראש| כלומר‍ חיישינן שמא באחת מן הזויות היתה גלוסקא יפיפיה שדעתו עילויה ולא בטלה ממילא ולכך צריך לבטל}}. - וכי משכחת ליה לבטליה! {{הל&quot;מ-רק-ראש|ולמה הצריכו לבטל בשעת הבדיקה }}- {{שוליים|ג}}דילמא משכחת ליה לבתר איסורא, ולאו ברשותיה קיימא{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, ולא מצי מבטיל. }}דאמר רבי אלעזר: שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו, ואלו הן: בור ברשות הרבים, וחמץ משש שעות ולמעלה. וניבטליה בארבע, וניבטליה בחמש! - כיון דלאו זמן איסורא הוא, ולאו זמן ביעורא הוא - דילמא פשע ולא מבטל ליה.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שהרי משה רבינו עומד בפסח ראשון''' - ודורש להן בהלכות פסח השני דהיינו שלשים יום שהוא בארבעה עשר באייר:

'''מה להלן ראש חדש''' - דכתיב ביה באחד לחדש השני:

'''וניכתוב ברישא כו'''' - לא אשמעתין פריך אלא אסדר פרשיות קפריך מכדי פרשת פסח נאמרה תחלה שהרי בחדש הראשון נאמר כדכתיב בחדש הראשון לאמר ופרשת פקודים נאמרה באייר ומאי טעמא אקדמה להאי בראש הספר ופרשת זו בפרשת בהעלותך:

'''אין מוקדם ומאוחר בתורה''' - לא הקפידה תורה על סדר מוקדם ומאוחר ופרשיות דנאמרו תחלה הקדימו המאוחרות לה:

'''בתרי ענייני''' - בשתי פרשיות:

'''בחד עניינא''' - במקראות הסדורות בפרשה אחת:

'''דאי לא תימא הכי''' - דבסדר כתיבתן נאמרו הא דקיימא לן כל כלל ופרט אין בכלל אלא מה שהוא בפרט לפי שבא הפרט ופרט שזהו הכלל היכי סמכינן עלה דילמא פרט וכלל הוא:

'''נעשה כלל מוסף על הפרט''' - שלא תאמר אין כאן אלא פרט או כיוצא בו נביא בדינו בבנין אב לכן הוסיף הכתוב כלל אחריו להביא כל דבר ואפילו אינו דומה לפרט:

'''אי הכי''' - קשיא לך אפילו בתרי ענייני תיקשי לך דהא דיינינן כלל ופרט כשנאמר אחד מהן בפרשה זו ואחד מהן בפרשה אחרת:

'''הא ניחא''' - דלא קשיא לך:

'''למאן דאמר כלל ופרט המרוחקין אין דנין כו'''' - ופלוגתא היא במנחות בפרק כל המנחות באות מצה (דף נה:) ובבבא קמא בהחובל (דף פה.):

'''הבודק צריך שיבטל''' - בלבו סמוך לבדיקה מיד ואומר כל חמירא דאיכא בביתא הדין ליבטיל:

'''מאי טעמא''' - הרי מבער כל הנמצא:

'''וכי תימא כיון דמנטר להו אגב ביתיה''' - עם שאר ממונו הוא משמרן שכשהוא נועל ביתו לשומרו נמצא משמר כל מה שבתוכו הלכך חשיבי ושימור דלאו אדעתא דידיה הוא מי מחשבי ליה:

'''והתניא סופי תאנים''' - סוף לקיטת תאנים נמצאים בתאנה תאנים שאינן מתבשלות כל צרכן עולמית:

'''ומשמר שדהו מפני ענבים''' - ובעל הבית זה משמר שדה זו שלא יכנסו בני אדם לתוכה ואין דעתו מפני התאנים אלא מפני שיש בה ענבים שעדיין לא הגיע עת הבציר או סופי ענבים שלא יתבשלו עולמית ובעל הבית משמר שדהו זו שהן בתוכה ולא בשבילן אלא מפני מדלעות ומקשאות שבה:

'''קשואין ודלועין''' - שם הפרי עצמו:

'''מקשאות ומדלעות''' - קרי כל האילנות:

'''וחייבין במעשר''' - אם ליקטן בעל הבית או נתנן לאחר:

'''ופטורין מן המעשר''' - דהפקר פטור מן המעשר:

'''ודעתו עליה''' - חשובה היא בעיניו וחס עליה לשורפה ומשהה אפילו רגע אחד ונמצא עובר עליה בבל יראה ובבל ימצא אבל משבטלה אינו עובר דלא כתב אלא תשביתו:

'''דלאו ברשותיה הוא''' - אינו שלו: דאמר ר' אלעזר ב' דברים אינן שלו ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו. להתחייב עליהן:

'''בור ברשות הרבים''' - הפותחו חייב בניזקין ואין הבור שלו אלא של הפקר שהרי ברשות הרבים הוא ואף על פי שכרהו אין רשות הרבים קנויה לו:

'''וניבטליה בארבע''' - כלומר למה הוצרכתו לבטל בלילה ליתקנו רבנן לכל אדם שיבטל קודם איסורו:

'''פשע''' - ישכח ויבא לידי פשיעה שעל ידי מה יזכר אבל עכשיו שעסוק בבדיקתו יזכר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ו ב שנאמר ויהי אנשים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_שנאמר ויהי אנשים]]
'''שנאמר''' ויהי אנשים. והא דאמר בהניזקין (גיטין ד' ס. ושם) שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן והיינו בראש חדש ניסן פרשת טמאים לא כפ&quot;ה דפי' פרשת טמאים ויהי אנשים דזו הפרשה נאמרה בערב הפסח כדמשמע הכא אלא פרשת טמאים טומאת תרומה וקדשים:
[[File:תוס פסחים 1 ו ב ומזהיר על פסח שני.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_ומזהיר על פסח שני]]
''' ומזהיר''' על פסח שני. אע&quot;ג שעל ידי שאילתו הוזקק לומר להן מ&quot;מ לא היה צריך להאריך אלא אל תעשו פסח ותו לא: 
[[File:תוס עירובין 1 ו ב ממאי דבריש ירחא קאי.ogg|thumb|תוס_עירובין_1_ו_ב_ממאי דבריש ירחא קאי]]
'''ממאי''' דבריש ירחא קאי. תימה דבשבת בפ&quot;ר עקיבא (דף פו: ושם) קאמר (רבה) דכ&quot;ע בר&quot;ח אתו למדבר סיני כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החדש הזה וגו' מה להלן ר&quot;ח אף כאן ראש חדש אלמא פשיטא דהחדש הזה נאמר לו בר&quot;ח והיינו משום דאמר בהקומץ רבה (מנחות כט.) שנתקשה משה רבינו בראיית הלבנה עד שאמר לו הקב&quot;ה כזה ראה וקדש ותי' ר&quot;ת אע&quot;ג שאמר הקב&quot;ה למשה בריש ירחא דילמא משה לא אמר להם לישראל אלא בג' או בד' בירחא ומסיק דיליף מדבר ממדבר דבההיא דבאחד לחדש השני אמירת הקב&quot;ה ואמירת משה הוי בריש ירחא דכתיב באחד לחדש השני ויתילדו וגו' ור&quot;י מפרש אע&quot;ג דהחדש הזה הוה בריש ירחא מיהו דילמא הא דקאמר דברו אל כל עדת ישראל לא הוה בריש ירחא ואם תאמר אמאי לא יליף התם מדבר מבמדבר כי הכא וי&quot;ל דמדבר מבמדבר לא ילפינן:
[[File:תוס פסחים 1 ו א אבל בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_א_אבל בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם]]
''' אבל''' בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם. היינו דוקא היכא דליכא דרשה וטעם דהא תנן בפ' נגמר הדין (סנהדרין מה. ושם) דדחיית הנסקל קודם לסקילתו אע&quot;ג דסקילה כתיב ברישא דכתיב כי סקל יסקל או ירה יירה היינו משום דכתיב במקום אחר סקילה בגמר מיתה דכתיב וסקלתם באבנים ומתו:
[[File:תוס פסחים 1 ו ב אבל בתרי ענייני אין דנין.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_אבל בתרי ענייני אין דנין]]
''' אבל''' בתרי ענייני אין דנין. והא דפריך בסוף הפרה (ב&quot;ק ד' נד: ושם) ואימא בהמתך דדברות ראשונות כלל שור וחמור פרט בהמתך דדברות האחרונות חזר וכלל אע&quot;ג דמרוחקין טובא היינו משום דעשרת הדברות חשיבי כחד עניינא דבדיבור אחד נאמרו:
[[File:תוס פסחים 1 ו ב ודעתיה עילויה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_ודעתיה עילויה]]
''' ודעתיה''' עילויה. פירוש ולא בטל מאיליו כמו פירורין ועל פ&quot;ה קשה מאי פריך כי משכחת ליה ניבטלה הא פי' ודעתיה עילויה שחס עליה לבטלה:

''' משש''' שעות ולמעלה. פ&quot;ה מתחלת שש ולא נהירא לר&quot;ת דע&quot;כ הא דאמר לעיל חמץ מו' שעות ולמעלה אסור היינו מסוף שש ופר&quot;ת דמסוף שש קאמר ומייתי ראיה מחיטי קורדנייתא שהן קשין והוה חמץ נוקשה שאינו אסור נמי אלא מדרבנן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ו|ב}}</text>
      <sha1>5s0l48wbbv3rjkilnwblo4vr389shua</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017120</id>
      <parentid>3017110</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T18:22:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017120</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14542" sha1="a7js3woccl7yihtf72e9hl81nidxxcl" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ו|ב|ו א|ז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ו עמוד ב] שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני, {{הל&quot;מ-רק-גמרא|שנאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, וכתיב ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם. ורבן שמעון בן גמליאל? אמר לך: איידי דאיירי במילי דפסחא, מסיק להו לכל מילי דפסחא. מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל? שהרי משה עומד בראש החדש ומזהיר על הפסח, שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים, וכתיב דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת וגו'. ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אלא אמר רבה בר שימי משמיה דרבינא: מהכא, וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית... בחדש הראשון, וכתיב: ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. - הכא נמי, ממאי דבריש ירחא קאי? דילמא בארבעה בירחא או בחמשה בירחא קאי! - אמר רב נחמן בר יצחק: אתיא מדבר ממדבר. כתיב הכא במדבר סיני וכתיב התם וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני. מה להלן בראש חדש - אף כאן בראש חדש. - וניכתוב ברישא דחדש ראשון, והדר ניכתוב דחדש שני! - אמר רב מנשיא בר תחליפא משמיה דרב: זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה. - אמר רב פפא: לא אמרן אלא בתרי ענייני, אבל בחד עניינא, מאי דמוקדם - מוקדם, ומאי דמאוחר - מאוחר. דאי לא תימא הכי - כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט דילמא פרט וכלל הוא. ותו, פרט וכלל - נעשה כלל מוסף על הפרט דילמא כלל ופרט הוא. - אי הכי, אפילו בתרי ענייני נמי! הניחא למאן דאמר: כלל ופרט המרוחקין זה מזה - אין דנין אותו בכלל ופרט - שפיר. אלא למאן דאמר דנין, מאי איכא למימר? - אפילו למאן דאמר דנין, הני מילי - בחד עניינא, אבל בתרי ענייני - אין דנין. }}
אמר רב יהודה {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב: }}{{שוליים|א}}הבודק צריך שיבטל {{הל&quot;מ-רק-ראש|מיד אחר בדיקתו}}. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|היכי מבטל דאמר הכי }}({{הל&quot;מ-ריף-ראש|כל חמירא דאיכא ברשותי דלא }}חזיתיה חמיתיה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולא ביערתיה ליבטיל }}ולחשיב וליהוי כעפרא){{הל&quot;מ-רק-ראש| דארעא‍ והוי הפקר ולאו דידיה ולא עובר עליו בבל יראה}}. מאי טעמא {{הל&quot;מ-רק-ראש|צריך ביטול והלא בדק ופינה כל החמץ שנמצא? אי נימא משום פירורין והא לא חשיבי }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אי נימא משום פירורין }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דקים ‍ שלא מצא בבדיקה ונשארו‍ ועובר עליו בבל יראה ואף על פי שאינו רואה דהא לא כתיב לא תראה חמץ אלא לא יראה משמע לא יהא לך חמץ במקום הראוי לראיה ואף על פי שאין יודע שהם בביתו מ&quot;מ בל יראה איכא ולכך צריך שיבטל ושוב אין כאן איסור בל יראה. ופריך }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הא לא חשיבי}},{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומשום פירורין לא צריך ביטול דממילא בטילי והוי הפקר ואין עובר עליהן}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| וכי תימא: כיון דמינטר להו אגב ביתיה חשיבי - והתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|סופי תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים, סופי ענבים ומשמר שדהו מפני מקשאות ומפני מדלעות, בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן - אסורין משום גזל וחייבין במעשר, בזמן שאין בעל הבית מקפיד עליהן - מותרין משום גזל ופטורין משום מעשר! - }}אמר רבא: גזירה שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתיה עילויה{{הל&quot;מ-רק-ראש| כלומר‍ חיישינן שמא באחת מן הזויות היתה גלוסקא יפיפיה שדעתו עילויה ולא בטלה ממילא ולכך צריך לבטל}}. - וכי משכחת ליה לבטליה! {{הל&quot;מ-רק-ראש|ולמה הצריכו לבטל בשעת הבדיקה }}- {{שוליים|ג}}דילמא משכחת ליה לבתר איסורא, ולאו ברשותיה קיימא{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, ולא מצי מבטיל. }}דאמר רבי אלעזר: שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו, ואלו הן: בור ברשות הרבים, וחמץ משש שעות ולמעלה. וניבטליה בארבע, וניבטליה בחמש! - כיון דלאו זמן איסורא הוא, ולאו זמן ביעורא הוא - דילמא פשע ולא מבטל ליה.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שהרי משה רבינו עומד בפסח ראשון''' - ודורש להן בהלכות פסח השני דהיינו שלשים יום שהוא בארבעה עשר באייר:

'''מה להלן ראש חדש''' - דכתיב ביה באחד לחדש השני:

'''וניכתוב ברישא כו'''' - לא אשמעתין פריך אלא אסדר פרשיות קפריך מכדי פרשת פסח נאמרה תחלה שהרי בחדש הראשון נאמר כדכתיב בחדש הראשון לאמר ופרשת פקודים נאמרה באייר ומאי טעמא אקדמה להאי בראש הספר ופרשת זו בפרשת בהעלותך:

'''אין מוקדם ומאוחר בתורה''' - לא הקפידה תורה על סדר מוקדם ומאוחר ופרשיות דנאמרו תחלה הקדימו המאוחרות לה:

'''בתרי ענייני''' - בשתי פרשיות:

'''בחד עניינא''' - במקראות הסדורות בפרשה אחת:

'''דאי לא תימא הכי''' - דבסדר כתיבתן נאמרו הא דקיימא לן כל כלל ופרט אין בכלל אלא מה שהוא בפרט לפי שבא הפרט ופרט שזהו הכלל היכי סמכינן עלה דילמא פרט וכלל הוא:

'''נעשה כלל מוסף על הפרט''' - שלא תאמר אין כאן אלא פרט או כיוצא בו נביא בדינו בבנין אב לכן הוסיף הכתוב כלל אחריו להביא כל דבר ואפילו אינו דומה לפרט:

'''אי הכי''' - קשיא לך אפילו בתרי ענייני תיקשי לך דהא דיינינן כלל ופרט כשנאמר אחד מהן בפרשה זו ואחד מהן בפרשה אחרת:

'''הא ניחא''' - דלא קשיא לך:

'''למאן דאמר כלל ופרט המרוחקין אין דנין כו'''' - ופלוגתא היא במנחות בפרק כל המנחות באות מצה (דף נה:) ובבבא קמא בהחובל (דף פה.):

'''הבודק צריך שיבטל''' - בלבו סמוך לבדיקה מיד ואומר כל חמירא דאיכא בביתא הדין ליבטיל:

'''מאי טעמא''' - הרי מבער כל הנמצא:

'''וכי תימא כיון דמנטר להו אגב ביתיה''' - עם שאר ממונו הוא משמרן שכשהוא נועל ביתו לשומרו נמצא משמר כל מה שבתוכו הלכך חשיבי ושימור דלאו אדעתא דידיה הוא מי מחשבי ליה:

'''והתניא סופי תאנים''' - סוף לקיטת תאנים נמצאים בתאנה תאנים שאינן מתבשלות כל צרכן עולמית:

'''ומשמר שדהו מפני ענבים''' - ובעל הבית זה משמר שדה זו שלא יכנסו בני אדם לתוכה ואין דעתו מפני התאנים אלא מפני שיש בה ענבים שעדיין לא הגיע עת הבציר או סופי ענבים שלא יתבשלו עולמית ובעל הבית משמר שדהו זו שהן בתוכה ולא בשבילן אלא מפני מדלעות ומקשאות שבה:

'''קשואין ודלועין''' - שם הפרי עצמו:

'''מקשאות ומדלעות''' - קרי כל האילנות:

'''וחייבין במעשר''' - אם ליקטן בעל הבית או נתנן לאחר:

'''ופטורין מן המעשר''' - דהפקר פטור מן המעשר:

'''ודעתו עליה''' - חשובה היא בעיניו וחס עליה לשורפה ומשהה אפילו רגע אחד ונמצא עובר עליה בבל יראה ובבל ימצא אבל משבטלה אינו עובר דלא כתב אלא תשביתו:

'''דלאו ברשותיה הוא''' - אינו שלו: דאמר ר' אלעזר ב' דברים אינן שלו ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו. להתחייב עליהן:

'''בור ברשות הרבים''' - הפותחו חייב בניזקין ואין הבור שלו אלא של הפקר שהרי ברשות הרבים הוא ואף על פי שכרהו אין רשות הרבים קנויה לו:

'''וניבטליה בארבע''' - כלומר למה הוצרכתו לבטל בלילה ליתקנו רבנן לכל אדם שיבטל קודם איסורו:

'''פשע''' - ישכח ויבא לידי פשיעה שעל ידי מה יזכר אבל עכשיו שעסוק בבדיקתו יזכר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ו ב שנאמר ויהי אנשים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_שנאמר ויהי אנשים]]
'''שנאמר''' ויהי אנשים. והא דאמר בהניזקין (גיטין ד' ס. ושם) שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן והיינו בראש חדש ניסן פרשת טמאים לא כפ&quot;ה דפי' פרשת טמאים ויהי אנשים דזו הפרשה נאמרה בערב הפסח כדמשמע הכא אלא פרשת טמאים טומאת תרומה וקדשים:
[[File:תוס פסחים 1 ו ב ומזהיר על פסח שני.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_ומזהיר על פסח שני]]
''' ומזהיר''' על פסח שני. אע&quot;ג שעל ידי שאילתו הוזקק לומר להן מ&quot;מ לא היה צריך להאריך אלא אל תעשו פסח ותו לא: 
[[File:תוס עירובין 1 ו ב ממאי דבריש ירחא קאי.ogg|thumb|תוס_עירובין_1_ו_ב_ממאי דבריש ירחא קאי]]
'''ממאי''' דבריש ירחא קאי. תימה דבשבת בפ&quot;ר עקיבא (דף פו: ושם) קאמר (רבה) דכ&quot;ע בר&quot;ח אתו למדבר סיני כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החדש הזה וגו' מה להלן ר&quot;ח אף כאן ראש חדש אלמא פשיטא דהחדש הזה נאמר לו בר&quot;ח והיינו משום דאמר בהקומץ רבה (מנחות כט.) שנתקשה משה רבינו בראיית הלבנה עד שאמר לו הקב&quot;ה כזה ראה וקדש ותי' ר&quot;ת אע&quot;ג שאמר הקב&quot;ה למשה בריש ירחא דילמא משה לא אמר להם לישראל אלא בג' או בד' בירחא ומסיק דיליף מדבר ממדבר דבההיא דבאחד לחדש השני אמירת הקב&quot;ה ואמירת משה הוי בריש ירחא דכתיב באחד לחדש השני ויתילדו וגו' ור&quot;י מפרש אע&quot;ג דהחדש הזה הוה בריש ירחא מיהו דילמא הא דקאמר דברו אל כל עדת ישראל לא הוה בריש ירחא ואם תאמר אמאי לא יליף התם מדבר מבמדבר כי הכא וי&quot;ל דמדבר מבמדבר לא ילפינן:
[[File:תוס פסחים 1 ו א אבל בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_א_אבל בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם]]
''' אבל''' בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם. היינו דוקא היכא דליכא דרשה וטעם דהא תנן בפ' נגמר הדין (סנהדרין מה. ושם) דדחיית הנסקל קודם לסקילתו אע&quot;ג דסקילה כתיב ברישא דכתיב כי סקל יסקל או ירה יירה היינו משום דכתיב במקום אחר סקילה בגמר מיתה דכתיב וסקלתם באבנים ומתו:
[[File:תוס פסחים 1 ו ב אבל בתרי ענייני אין דנין.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_אבל בתרי ענייני אין דנין]]
''' אבל''' בתרי ענייני אין דנין. והא דפריך בסוף הפרה (ב&quot;ק ד' נד: ושם) ואימא בהמתך דדברות ראשונות כלל שור וחמור פרט בהמתך דדברות האחרונות חזר וכלל אע&quot;ג דמרוחקין טובא היינו משום דעשרת הדברות חשיבי כחד עניינא דבדיבור אחד נאמרו:
[[File:תוס פסחים 1 ו ב ודעתיה עילויה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_ודעתיה עילויה]]
''' ודעתיה''' עילויה. פירוש ולא בטל מאיליו כמו פירורין ועל פ&quot;ה קשה מאי פריך כי משכחת ליה ניבטלה הא פי' ודעתיה עילויה שחס עליה לבטלה:
[[File:תוס פסחים 1 ו ב משש שעות ולמעלה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ו_ב_משש שעות ולמעלה]]
''' משש''' שעות ולמעלה. פ&quot;ה מתחלת שש ולא נהירא לר&quot;ת דע&quot;כ הא דאמר לעיל חמץ מו' שעות ולמעלה אסור היינו מסוף שש ופר&quot;ת דמסוף שש קאמר ומייתי ראיה מחיטי קורדנייתא שהן קשין והוה חמץ נוקשה שאינו אסור נמי אלא מדרבנן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ו|ב}}</text>
      <sha1>a7js3woccl7yihtf72e9hl81nidxxcl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים ז א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728666</id>
    <revision>
      <id>3017126</id>
      <parentid>2939020</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T18:38:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017126</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16509" sha1="j0iqswvk21l58deuw02mil6r2at1lf1" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ז|א|ו ב|ז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ז עמוד א] וניבטליה בשית! - כיון דאיסורא דרבנן עילויה {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- כדאורייתא דמיא, ולאו ברשותיה קיימא, }}ולא מצי מבטיל. דאמר רב גידל {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי חייא בר יוסף }}אמר רב: {{שוליים|א}}המקדש משש שעות ולמעלה, אפילו בחיטי קורדניתא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דשרירן ויבישן }}- אין חוששין לקידושין {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דאיסורי הנאה נינהו}}.{{הל&quot;מ-רק-ראש| כתב בתשובת רש&quot;י מיד בלילה יבטל ויש שנוהגין לבטל בתחלת שעה ששית בשעת שריפה. ואומר אני‍ ששניהם כאחד טובים מדאמר דלאו זמן איסורא ולאו זמן ביעורא משמע אי הוה בזמן איסוריה או בזמן ביעוריה שהוא זמן קבוע‍ ולא פשע שפיר דמי וכן היה אומר ריצב&quot;א והטעם לפי שרגילין לקנות פת ביום‍ וגם בפת שיבטל בלילה הוא חוזר וזוכה וגם לא בטל בלילה אלא החמץ שלא ראה ושמא ישאר ממנו כזית. ומה שכתב בתשובת רש&quot;י בתחלת שעה ששית רצונו לומר סוף חמישית קודם שיתחיל איסוריה. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| ולבתר איסורא לא מצי מבטיל ליה? }}והא תניא: היה יושב בבית המדרש ונזכר שיש חמץ בתוך ביתו - מבטלו בלבו, אחד שבת ואחד יום טוב. בשלמא שבת - משכחת לה, כגון שחל ארבעה עשר להיות בשבת. אלא יום טוב - בתר איסורא הוא! {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמר רב אחא בר יעקב: הכא }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|ואוקימנא התם }}{{שוליים|ב}}בתלמיד יושב לפני רבו {{הל&quot;מ-רק-גמרא|עסקינן, ו}}נזכר שיש עיסה מגולגלת בתוך ביתו, ומתיירא שמא תחמיץ קדים ומבטיל ליה מיקמי דתחמיץ. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דיקא נמי, דקתני: היה יושב בתוך בית המדרש, שמע מינה. }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אבל לבתר דאחמיצה לא מצי מבטל לה}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבה בר רב הונא אמר רב: הפת שעיפשה, כיון שרבתה מצה - מותרת, היכי דמי? אילימא דידע בה דחמץ היא - כי רבתה מצה מאי הוי? אלא, דלא ידעינן בה אי חמץ הוא אי מצה הוא - מאי איריא כי רבתה מצה? אפילו כי לא רבתה מצה נמי, ניזיל בתר בתרא! מי לא תנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה - לעולם מעשר, בהר הבית - חולין, בירושלים, בשעת הרגל - מעשר, בשאר ימות השנה - חולין. ואמר רב שמעיה בר זירא: מאי טעמא - הואיל ושוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יום. אלמא אמרינן: קמאי קמאי אזלי ליה, והני אחריני נינהו. }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכא נמי - נימא: קמא קמא אזיל, והאי דהאידנא הוא! - שאני הכא, דעיפושה מוכיח עילויה. - אי עיפושה מוכיח עילויה - כי רבתה מצה מאי הוי? - אמר רבה: לא תימא שרבתה מצה, אלא אימא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שרבו ימי מצה עילויה. - אי הכי פשיטא! - לא צריכא, דעיפושה מרובה. מהו דתימא: כיון דעיפושה מרובה - איגליא מילתא דודאי חמץ מעליא הוא, קא משמע לן: כיון שרבו ימי מצה עילויה, אמרינן: כל יומא ויומא נהמא חמימא אפה, ושדא עילויה ועפשא טפי. ומי אזלינן בתר בתרא? והא תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תיבה שנשתמשו בה מעות חולין ומעות מעשר, אם רוב חולין - חולין, אם רוב מעשר - מעשר. ואמאי? ליזיל בתר בתרא! - אמר רב נחמן בר יצחק: הכא במאי עסקינן - כגון שנשתמשו בה מעות חולין ומעות מעשר, ואין יודע איזה מהן בסוף. רב זביד אמר: כגון שנשתמשו בה ציבורין ציבורין. רב פפא אמר: כגון דאישתכח בגומא. }}
אמר רב יהודה: הבודק צריך שיברך.{{הל&quot;מ-רק-ראש| ‍. דלא תימא אינה כל כך מצוה כיון‍ דאינה אלא לבער את החמץ מן הבית. ומה שאין מברכין על ביעור בשעה חמישית בשעה שהוא מוציא החמץ מן הבית והוא מצוה מן התורה כדכתיב ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם‍ ודרשינן לעיל דביום הראשון היינו בי&quot;ד. אומר אני דהוצאת חמץ מן הבית קודם זמן איסוריה לא נפיק מתשביתו דהא אמר רבי עקיבא לעיל (דף ה ב) תשביתו היינו שריפה. ולא צותה תורה לשורפו אלא אחר שכבר נאסר. מידי דהוה אנותר. (לקמן דף כז ב) אבל בעוד שהוא מותר באכילה לא ישרפנו ומה שמוציאין אותו מן הבית היינו שלא יעבור עליו בבל יראה ואין מפורש בו מצות עשה מן התורה שיהא מצוה לברך עליו. ומן הראוי שיברך קודם בדיקה על בדיקת חמץ ותקנו לומר על ביעור חמץ לפי שלאחר הבדיקה מיד הוא מבטל והיינו ביעור לחמץ שאינו ידוע לו ומצניע את הידוע לו ואוכל ממנו עד שעה חמישית ואז מבערו מן הבית‍ ועל עסק זה נגררה הברכה של בדיקה שהיא תחלת הביעור ונגמר בשעה חמישית. והא דלא מברכין עלה שהחיינו אף על גב דבאה מזמן לזמן. נ&quot;ל כיון דמצוה זו אינה אלא לצורך הרגל לתקן הבית ולבער החמץ מתוכו לצורך המועד סמכינן לה אזמן דרגל‍ מידי דהוה אעושה סוכה ולולב לעצמו דמחויב לברך שהחיינו בעשייתו אלא סמכי' ליה אזמן דרגל (פ' לולב וערבה ס&quot;ס לז). וי&quot;א‍ שאין לבודק לדבר עד שיגמרו הבדיקה ויש מוסיפין עוד יותר ואומרים שאם סח בדברים דעלמא שלא מעין הבדיקה‍ שצריך לחזור (ולבדוק) ולברך‍ וכל זה אין נראה לי אלא שיש ליזהר שלא יסיח בין ברכה לתחלת הבדיקה ואחר שהתחיל לא הויא שיחה הפסק‍ מידי דהוה אישיבת סוכה וכאדם המדבר בתוך סעודתו דלא הויא שיחה הפסק להצריך לחזור ולברך על הסוכה וברכת המוציא דלא מצינו דשיחה הוי הפסק אלא‍ בין תפילין לתפילין משום דברכה ראשונה קיימא נמי אהנחת תפילין של ראש ואם סח צריך לברך פעם אחרת להניח תפילין לפר&quot;ת ולרש&quot;י נמי כיון דתרי מצות נינהו ולא מעכבי אהדדי ואם לא סח אין צריך לברך על מצות תפילין‍ א&quot;כ הוי היסח הדעת. ומיהו לכתחלה טוב ליזהר שלא יעסוק בשיחה בטילה עד שיגמור כל הבדיקה כולה כדי שישים אל לבו לבדוק בחדרים ובעליות ובכל מקום שמכניסין בו חמץ. ואם בע&quot;ה אינו יכול לטרוח לבדוק בכל המקומות שבבית יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שהוא מברך לבדוק ויתפזרו לבדוק איש איש למקומו על סמך הברכה שיברך בע&quot;ה כדתניא בתוספתא דברכות (פ&quot;ו) עשרה שעושין מצוה אחת אחד מברך לכולם:}}
 מאי מברך? {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רב פפי אמר משמיה דרבא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|: (אומר) לבער }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|על ביעור }}חמץ{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ר}}ב פפא אמר משמיה דרבא: לבער על ביעור חמץ.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| בלבער - כולי עלמא לא פליגי דודאי להבא משמע, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וניבטליה בשית''' -  ליתקנו רבנן לכל אדם ליבטל בלבו בתחלת שש דהשתא לא פשע דאיכא זכרון טובא שהרי עסוק בשריפתו:

'''כיון דאיסורא דרבנן''' -  דמשעברו חמש אסור בחמץ לדברי הכל כדאורייתא דמי ואינו שלו ולא מצי מבטל ליה בלבו וכיון דחס עליה ומשהי ליה פורתא עבר עליה:

'''המקדש''' -  אשה:

'''משש שעות ולמעלה''' -  מתחלת שש דאיסורא דרבנן הוא:

'''אפילו בחיטי קורדנייתא''' -  הצומחים בהרי אררט קשין הם מאד ואפילו הכי אין חוששין לקדושין אם באו עליהם מים ואף על גב דאתי איסור הנאת חמץ דרבנן דשש ומפקע קידושי תורה ושרי אשת איש לעלמא הא מתרצינן בכמה דוכתין כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש והפקר ב&quot;ד הפקר והם הפקירו ממונו:

'''עיסה מגולגלת''' -  שלא החמיצה ומפני אימת כבוד רבו אין יכול לקום ולילך ולאפותה:

'''דקדים ומבטל לה''' -  בלבו דעדיין היא ברשותו שלא נאסרה עליו:

'''דיקא נמי''' -  דעדיין לא החמיצה דקתני היה יושב בבית המדרש דמשמע מפני שאין יכול לקום ולילך משם הוא מבטלה בלבו ואי בחמץ גמור למה לי יושב בבית המדרש ואפילו אם היה פנוי מה בידו לעשות יותר השבתה בלב זהו ביעורו אלא ודאי כשיש בידו לתקן קאי ובידו לאפותה אם היה פנוי הואיל ולא החמיצה עדיין ומשום יום טוב נקט יושב בבית המדרש ודשבת מתוקמא בחמץ גמור ובארבעה עשר שחל להיות בשבת:

'''כיון שרבתה מצה''' -  קס&quot;ד אם נשתמשו בתיבה זו מצה יותר מחמץ אזלינן בתר רובא ומותרת: רוב אוכלי בשר בירושלים כל ימות השנה ממעות מעשר שני הן לפי שלא היו מספיקין לאכול כל מעות מעשר שני שלהן ברגל ונותנין אותם לבני העיר בטובת הנאה והן אוכלים אותם בקדושתן ועיקר אכילת מעות מעשר שלמים היו מביאין מהן כדקיימא לן במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|פב|א}} הלכך לוקחין מהן בהמות דכל זמן שיש לו מעות מעשר אינו מוציא מעות חולין ואע&quot;ג דאיכא למימר שמא מיד המוכר נפלו ומעות חולין הן ספק איסורא לחומרא:

'''בהר הבית לעולם חולין''' -  ואפילו בשעת הרגל שיש מעות מעשר מרובין בירושלים ממעות חולין לא מספקינן להו במעשר דאזלינן בתר רובא דשתא ואמרינן לאו האידנא נפול אלא קודם הרגל ובירושלים בשאר ימות השנה חולין דרוב מעות העיר חולין ובשעת הרגל מעשר כדמפרש טעמא מה טעם בשעת הרגל מעשר ולא אמרי' קודם הרגל נפול כדאמרן בנמצאין בהר הבית הואיל ושווקי ירושלים עשויים להתכבד בכל יום מפני הטיט ואי נפול קודם הרגל הוו משתכחי בשעת כיבוד אבל הר הבית מתוך שהוא משופע והרוח מכבדתו מעפרו ועוד שאין אדם נכנס באבק שעל גבי רגליו ואינו עשוי להתכבד אלמא בכל דבר העשוי להתכבד אמרינן קמאי קמאי אזדו וסתם תיבות שמשתמשין בהן אוכלין נוטלין ראשון ראשון כדי שלא יתעפשו וכל שכן דמסתמא בדקה זה אור לארבעה עשר והאי דבתרא היא ומצה היא:

'''מוכיח עליה''' -  שהרי הוא זה ימים רבים וחמץ הוא:

'''שרבו ימי המצה''' -  וראוי להיות מעופש משנכנס הפסח:

'''אי הכי פשיטא''' -  אפי' ספק ליכא דמסתמא ודאי בדקה והא מצה היא:

'''אם רוב חולין''' -  נשתמשו בה חולין אלמא בתר רובא אזלינן ולא בתר בתרא:

'''ציבורין ציבורין''' -  של מעשר בזוית זו ושל חולין בזוית זו וביום אחד:

'''בגומא''' -  דליכא למימר זיל בתר בתרא דקמאי הא שקלינהו משום דיש לחוש שמא בגומא נטמן ולא ראוהו:

'''בלבער כולי עלמא לא פליגי דלהבא משמע''' -  ושפיר דמי דברכה קודם עשיית המצוה בעינן כדלקמן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ז א לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_א_לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר]]
'''לפני''' סוחרי בהמה לעולם מעשר. פ&quot;ה אע&quot;פ דאיכא למתלי במוכר כמו בלוקח מספיקא תלינן לחומרא ואין נראה לר&quot;י דסמוך מיעוטא דחולין דשאר מעות לפלגא דמוכר וה&quot;ל רובא להיתר ואור&quot;י דלוקחים הוו רובא דכמה בני אדם עומדים על בהמה אחת לקנות:

''' בהר''' הבית לעולם חולין. מקשה ר&quot;י היאך נמצאו שם הא אמר בפ' הרואה (ברכות סב:) לא יכנס בהר הבית במעות הצרורות בסדינו ואור&quot;י דאינו אסור אלא היכא דנושאן בפרהסיא בסדינו דגנאי הוא דנראה כהולך שם לסחורה אבל בצינעא לא:

''' עשויין''' להתכבד בכל יום. קשה לר&quot;י דמסקי' בפרק דם הנדה (נדה נו: ושם) גבי שרץ שנמצא במבוי אין חזקתו מתכבד אלא על ידי בדיקה ותירץ דשרץ שהוא בכעדשה אין חזקתו כל כך מתכבד כמו במעות:

''' בלבער''' כ&quot;ע לא פליגי דלהבא משמע. מכאן היה מצריך רשב&quot;א לברך לפני המילה להכניסו דאי לאחר המילה ישקר בברכתו דלהכניסו להבא משמע ועוד שצריך לברך עובר לעשייתו ולא נראה לר&quot;ת דבפרק ר' אליעזר דמילה (שבת דף קלז: ושם) תניא המל אומר אקב&quot;ו על המילה אבי הבן אומר להכניסו משמע לאחר המילה מקומו אע&quot;ג דלהכניסו משמע להבא לא קשה דלא על זאת הנעשה עכשיו מברך אלא משבח ומודה להקב&quot;ה שצונו על המילה כשתבא לידו ותיקנוה כאן לגלות ולהודיע שזו המילה נעשה לשם יוצרנו ולא לשם ע&quot;ג ולא לשם מורנא ולא לשם הר גרזים ואין צריך לברך עובר לעשייתו אלא במקום שהעושה המצוה הוא מברך אבל כשמברך אחר לא ותדע שהרי ברכת אירוסין אינו מברך אלא אחר אירוסין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ז|א}}</text>
      <sha1>j0iqswvk21l58deuw02mil6r2at1lf1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017127</id>
      <parentid>3017126</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T18:45:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017127</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16655" sha1="leh7aanm19g2h8txm8euxqoc2ylbqvm" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ז|א|ו ב|ז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ז עמוד א] וניבטליה בשית! - כיון דאיסורא דרבנן עילויה {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- כדאורייתא דמיא, ולאו ברשותיה קיימא, }}ולא מצי מבטיל. דאמר רב גידל {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי חייא בר יוסף }}אמר רב: {{שוליים|א}}המקדש משש שעות ולמעלה, אפילו בחיטי קורדניתא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דשרירן ויבישן }}- אין חוששין לקידושין {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דאיסורי הנאה נינהו}}.{{הל&quot;מ-רק-ראש| כתב בתשובת רש&quot;י מיד בלילה יבטל ויש שנוהגין לבטל בתחלת שעה ששית בשעת שריפה. ואומר אני‍ ששניהם כאחד טובים מדאמר דלאו זמן איסורא ולאו זמן ביעורא משמע אי הוה בזמן איסוריה או בזמן ביעוריה שהוא זמן קבוע‍ ולא פשע שפיר דמי וכן היה אומר ריצב&quot;א והטעם לפי שרגילין לקנות פת ביום‍ וגם בפת שיבטל בלילה הוא חוזר וזוכה וגם לא בטל בלילה אלא החמץ שלא ראה ושמא ישאר ממנו כזית. ומה שכתב בתשובת רש&quot;י בתחלת שעה ששית רצונו לומר סוף חמישית קודם שיתחיל איסוריה. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| ולבתר איסורא לא מצי מבטיל ליה? }}והא תניא: היה יושב בבית המדרש ונזכר שיש חמץ בתוך ביתו - מבטלו בלבו, אחד שבת ואחד יום טוב. בשלמא שבת - משכחת לה, כגון שחל ארבעה עשר להיות בשבת. אלא יום טוב - בתר איסורא הוא! {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמר רב אחא בר יעקב: הכא }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|ואוקימנא התם }}{{שוליים|ב}}בתלמיד יושב לפני רבו {{הל&quot;מ-רק-גמרא|עסקינן, ו}}נזכר שיש עיסה מגולגלת בתוך ביתו, ומתיירא שמא תחמיץ קדים ומבטיל ליה מיקמי דתחמיץ. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דיקא נמי, דקתני: היה יושב בתוך בית המדרש, שמע מינה. }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אבל לבתר דאחמיצה לא מצי מבטל לה}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבה בר רב הונא אמר רב: הפת שעיפשה, כיון שרבתה מצה - מותרת, היכי דמי? אילימא דידע בה דחמץ היא - כי רבתה מצה מאי הוי? אלא, דלא ידעינן בה אי חמץ הוא אי מצה הוא - מאי איריא כי רבתה מצה? אפילו כי לא רבתה מצה נמי, ניזיל בתר בתרא! מי לא תנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה - לעולם מעשר, בהר הבית - חולין, בירושלים, בשעת הרגל - מעשר, בשאר ימות השנה - חולין. ואמר רב שמעיה בר זירא: מאי טעמא - הואיל ושוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יום. אלמא אמרינן: קמאי קמאי אזלי ליה, והני אחריני נינהו. }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכא נמי - נימא: קמא קמא אזיל, והאי דהאידנא הוא! - שאני הכא, דעיפושה מוכיח עילויה. - אי עיפושה מוכיח עילויה - כי רבתה מצה מאי הוי? - אמר רבה: לא תימא שרבתה מצה, אלא אימא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שרבו ימי מצה עילויה. - אי הכי פשיטא! - לא צריכא, דעיפושה מרובה. מהו דתימא: כיון דעיפושה מרובה - איגליא מילתא דודאי חמץ מעליא הוא, קא משמע לן: כיון שרבו ימי מצה עילויה, אמרינן: כל יומא ויומא נהמא חמימא אפה, ושדא עילויה ועפשא טפי. ומי אזלינן בתר בתרא? והא תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תיבה שנשתמשו בה מעות חולין ומעות מעשר, אם רוב חולין - חולין, אם רוב מעשר - מעשר. ואמאי? ליזיל בתר בתרא! - אמר רב נחמן בר יצחק: הכא במאי עסקינן - כגון שנשתמשו בה מעות חולין ומעות מעשר, ואין יודע איזה מהן בסוף. רב זביד אמר: כגון שנשתמשו בה ציבורין ציבורין. רב פפא אמר: כגון דאישתכח בגומא. }}
אמר רב יהודה: הבודק צריך שיברך.{{הל&quot;מ-רק-ראש| ‍. דלא תימא אינה כל כך מצוה כיון‍ דאינה אלא לבער את החמץ מן הבית. ומה שאין מברכין על ביעור בשעה חמישית בשעה שהוא מוציא החמץ מן הבית והוא מצוה מן התורה כדכתיב ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם‍ ודרשינן לעיל דביום הראשון היינו בי&quot;ד. אומר אני דהוצאת חמץ מן הבית קודם זמן איסוריה לא נפיק מתשביתו דהא אמר רבי עקיבא לעיל (דף ה ב) תשביתו היינו שריפה. ולא צותה תורה לשורפו אלא אחר שכבר נאסר. מידי דהוה אנותר. (לקמן דף כז ב) אבל בעוד שהוא מותר באכילה לא ישרפנו ומה שמוציאין אותו מן הבית היינו שלא יעבור עליו בבל יראה ואין מפורש בו מצות עשה מן התורה שיהא מצוה לברך עליו. ומן הראוי שיברך קודם בדיקה על בדיקת חמץ ותקנו לומר על ביעור חמץ לפי שלאחר הבדיקה מיד הוא מבטל והיינו ביעור לחמץ שאינו ידוע לו ומצניע את הידוע לו ואוכל ממנו עד שעה חמישית ואז מבערו מן הבית‍ ועל עסק זה נגררה הברכה של בדיקה שהיא תחלת הביעור ונגמר בשעה חמישית. והא דלא מברכין עלה שהחיינו אף על גב דבאה מזמן לזמן. נ&quot;ל כיון דמצוה זו אינה אלא לצורך הרגל לתקן הבית ולבער החמץ מתוכו לצורך המועד סמכינן לה אזמן דרגל‍ מידי דהוה אעושה סוכה ולולב לעצמו דמחויב לברך שהחיינו בעשייתו אלא סמכי' ליה אזמן דרגל (פ' לולב וערבה ס&quot;ס לז). וי&quot;א‍ שאין לבודק לדבר עד שיגמרו הבדיקה ויש מוסיפין עוד יותר ואומרים שאם סח בדברים דעלמא שלא מעין הבדיקה‍ שצריך לחזור (ולבדוק) ולברך‍ וכל זה אין נראה לי אלא שיש ליזהר שלא יסיח בין ברכה לתחלת הבדיקה ואחר שהתחיל לא הויא שיחה הפסק‍ מידי דהוה אישיבת סוכה וכאדם המדבר בתוך סעודתו דלא הויא שיחה הפסק להצריך לחזור ולברך על הסוכה וברכת המוציא דלא מצינו דשיחה הוי הפסק אלא‍ בין תפילין לתפילין משום דברכה ראשונה קיימא נמי אהנחת תפילין של ראש ואם סח צריך לברך פעם אחרת להניח תפילין לפר&quot;ת ולרש&quot;י נמי כיון דתרי מצות נינהו ולא מעכבי אהדדי ואם לא סח אין צריך לברך על מצות תפילין‍ א&quot;כ הוי היסח הדעת. ומיהו לכתחלה טוב ליזהר שלא יעסוק בשיחה בטילה עד שיגמור כל הבדיקה כולה כדי שישים אל לבו לבדוק בחדרים ובעליות ובכל מקום שמכניסין בו חמץ. ואם בע&quot;ה אינו יכול לטרוח לבדוק בכל המקומות שבבית יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שהוא מברך לבדוק ויתפזרו לבדוק איש איש למקומו על סמך הברכה שיברך בע&quot;ה כדתניא בתוספתא דברכות (פ&quot;ו) עשרה שעושין מצוה אחת אחד מברך לכולם:}}
 מאי מברך? {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רב פפי אמר משמיה דרבא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|: (אומר) לבער }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|על ביעור }}חמץ{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ר}}ב פפא אמר משמיה דרבא: לבער על ביעור חמץ.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| בלבער - כולי עלמא לא פליגי דודאי להבא משמע, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וניבטליה בשית''' -  ליתקנו רבנן לכל אדם ליבטל בלבו בתחלת שש דהשתא לא פשע דאיכא זכרון טובא שהרי עסוק בשריפתו:

'''כיון דאיסורא דרבנן''' -  דמשעברו חמש אסור בחמץ לדברי הכל כדאורייתא דמי ואינו שלו ולא מצי מבטל ליה בלבו וכיון דחס עליה ומשהי ליה פורתא עבר עליה:

'''המקדש''' -  אשה:

'''משש שעות ולמעלה''' -  מתחלת שש דאיסורא דרבנן הוא:

'''אפילו בחיטי קורדנייתא''' -  הצומחים בהרי אררט קשין הם מאד ואפילו הכי אין חוששין לקדושין אם באו עליהם מים ואף על גב דאתי איסור הנאת חמץ דרבנן דשש ומפקע קידושי תורה ושרי אשת איש לעלמא הא מתרצינן בכמה דוכתין כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש והפקר ב&quot;ד הפקר והם הפקירו ממונו:

'''עיסה מגולגלת''' -  שלא החמיצה ומפני אימת כבוד רבו אין יכול לקום ולילך ולאפותה:

'''דקדים ומבטל לה''' -  בלבו דעדיין היא ברשותו שלא נאסרה עליו:

'''דיקא נמי''' -  דעדיין לא החמיצה דקתני היה יושב בבית המדרש דמשמע מפני שאין יכול לקום ולילך משם הוא מבטלה בלבו ואי בחמץ גמור למה לי יושב בבית המדרש ואפילו אם היה פנוי מה בידו לעשות יותר השבתה בלב זהו ביעורו אלא ודאי כשיש בידו לתקן קאי ובידו לאפותה אם היה פנוי הואיל ולא החמיצה עדיין ומשום יום טוב נקט יושב בבית המדרש ודשבת מתוקמא בחמץ גמור ובארבעה עשר שחל להיות בשבת:

'''כיון שרבתה מצה''' -  קס&quot;ד אם נשתמשו בתיבה זו מצה יותר מחמץ אזלינן בתר רובא ומותרת: רוב אוכלי בשר בירושלים כל ימות השנה ממעות מעשר שני הן לפי שלא היו מספיקין לאכול כל מעות מעשר שני שלהן ברגל ונותנין אותם לבני העיר בטובת הנאה והן אוכלים אותם בקדושתן ועיקר אכילת מעות מעשר שלמים היו מביאין מהן כדקיימא לן במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|פב|א}} הלכך לוקחין מהן בהמות דכל זמן שיש לו מעות מעשר אינו מוציא מעות חולין ואע&quot;ג דאיכא למימר שמא מיד המוכר נפלו ומעות חולין הן ספק איסורא לחומרא:

'''בהר הבית לעולם חולין''' -  ואפילו בשעת הרגל שיש מעות מעשר מרובין בירושלים ממעות חולין לא מספקינן להו במעשר דאזלינן בתר רובא דשתא ואמרינן לאו האידנא נפול אלא קודם הרגל ובירושלים בשאר ימות השנה חולין דרוב מעות העיר חולין ובשעת הרגל מעשר כדמפרש טעמא מה טעם בשעת הרגל מעשר ולא אמרי' קודם הרגל נפול כדאמרן בנמצאין בהר הבית הואיל ושווקי ירושלים עשויים להתכבד בכל יום מפני הטיט ואי נפול קודם הרגל הוו משתכחי בשעת כיבוד אבל הר הבית מתוך שהוא משופע והרוח מכבדתו מעפרו ועוד שאין אדם נכנס באבק שעל גבי רגליו ואינו עשוי להתכבד אלמא בכל דבר העשוי להתכבד אמרינן קמאי קמאי אזדו וסתם תיבות שמשתמשין בהן אוכלין נוטלין ראשון ראשון כדי שלא יתעפשו וכל שכן דמסתמא בדקה זה אור לארבעה עשר והאי דבתרא היא ומצה היא:

'''מוכיח עליה''' -  שהרי הוא זה ימים רבים וחמץ הוא:

'''שרבו ימי המצה''' -  וראוי להיות מעופש משנכנס הפסח:

'''אי הכי פשיטא''' -  אפי' ספק ליכא דמסתמא ודאי בדקה והא מצה היא:

'''אם רוב חולין''' -  נשתמשו בה חולין אלמא בתר רובא אזלינן ולא בתר בתרא:

'''ציבורין ציבורין''' -  של מעשר בזוית זו ושל חולין בזוית זו וביום אחד:

'''בגומא''' -  דליכא למימר זיל בתר בתרא דקמאי הא שקלינהו משום דיש לחוש שמא בגומא נטמן ולא ראוהו:

'''בלבער כולי עלמא לא פליגי דלהבא משמע''' -  ושפיר דמי דברכה קודם עשיית המצוה בעינן כדלקמן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ז א לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_א_לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר]]
'''לפני''' סוחרי בהמה לעולם מעשר. פ&quot;ה אע&quot;פ דאיכא למתלי במוכר כמו בלוקח מספיקא תלינן לחומרא ואין נראה לר&quot;י דסמוך מיעוטא דחולין דשאר מעות לפלגא דמוכר וה&quot;ל רובא להיתר ואור&quot;י דלוקחים הוו רובא דכמה בני אדם עומדים על בהמה אחת לקנות:
[[File:תוס פסחים 1 ז א בהר הבית לעולם חולין.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_א_בהר הבית לעולם חולין]]
''' בהר''' הבית לעולם חולין. מקשה ר&quot;י היאך נמצאו שם הא אמר בפ' הרואה (ברכות סב:) לא יכנס בהר הבית במעות הצרורות בסדינו ואור&quot;י דאינו אסור אלא היכא דנושאן בפרהסיא בסדינו דגנאי הוא דנראה כהולך שם לסחורה אבל בצינעא לא:

''' עשויין''' להתכבד בכל יום. קשה לר&quot;י דמסקי' בפרק דם הנדה (נדה נו: ושם) גבי שרץ שנמצא במבוי אין חזקתו מתכבד אלא על ידי בדיקה ותירץ דשרץ שהוא בכעדשה אין חזקתו כל כך מתכבד כמו במעות:

''' בלבער''' כ&quot;ע לא פליגי דלהבא משמע. מכאן היה מצריך רשב&quot;א לברך לפני המילה להכניסו דאי לאחר המילה ישקר בברכתו דלהכניסו להבא משמע ועוד שצריך לברך עובר לעשייתו ולא נראה לר&quot;ת דבפרק ר' אליעזר דמילה (שבת דף קלז: ושם) תניא המל אומר אקב&quot;ו על המילה אבי הבן אומר להכניסו משמע לאחר המילה מקומו אע&quot;ג דלהכניסו משמע להבא לא קשה דלא על זאת הנעשה עכשיו מברך אלא משבח ומודה להקב&quot;ה שצונו על המילה כשתבא לידו ותיקנוה כאן לגלות ולהודיע שזו המילה נעשה לשם יוצרנו ולא לשם ע&quot;ג ולא לשם מורנא ולא לשם הר גרזים ואין צריך לברך עובר לעשייתו אלא במקום שהעושה המצוה הוא מברך אבל כשמברך אחר לא ותדע שהרי ברכת אירוסין אינו מברך אלא אחר אירוסין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ז|א}}</text>
      <sha1>leh7aanm19g2h8txm8euxqoc2ylbqvm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017140</id>
      <parentid>3017127</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:18:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017140</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16805" sha1="6yrq5x58arkmsf4y1vn5q8d1g1uuziz" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ז|א|ו ב|ז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ז עמוד א] וניבטליה בשית! - כיון דאיסורא דרבנן עילויה {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- כדאורייתא דמיא, ולאו ברשותיה קיימא, }}ולא מצי מבטיל. דאמר רב גידל {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי חייא בר יוסף }}אמר רב: {{שוליים|א}}המקדש משש שעות ולמעלה, אפילו בחיטי קורדניתא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דשרירן ויבישן }}- אין חוששין לקידושין {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דאיסורי הנאה נינהו}}.{{הל&quot;מ-רק-ראש| כתב בתשובת רש&quot;י מיד בלילה יבטל ויש שנוהגין לבטל בתחלת שעה ששית בשעת שריפה. ואומר אני‍ ששניהם כאחד טובים מדאמר דלאו זמן איסורא ולאו זמן ביעורא משמע אי הוה בזמן איסוריה או בזמן ביעוריה שהוא זמן קבוע‍ ולא פשע שפיר דמי וכן היה אומר ריצב&quot;א והטעם לפי שרגילין לקנות פת ביום‍ וגם בפת שיבטל בלילה הוא חוזר וזוכה וגם לא בטל בלילה אלא החמץ שלא ראה ושמא ישאר ממנו כזית. ומה שכתב בתשובת רש&quot;י בתחלת שעה ששית רצונו לומר סוף חמישית קודם שיתחיל איסוריה. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| ולבתר איסורא לא מצי מבטיל ליה? }}והא תניא: היה יושב בבית המדרש ונזכר שיש חמץ בתוך ביתו - מבטלו בלבו, אחד שבת ואחד יום טוב. בשלמא שבת - משכחת לה, כגון שחל ארבעה עשר להיות בשבת. אלא יום טוב - בתר איסורא הוא! {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמר רב אחא בר יעקב: הכא }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|ואוקימנא התם }}{{שוליים|ב}}בתלמיד יושב לפני רבו {{הל&quot;מ-רק-גמרא|עסקינן, ו}}נזכר שיש עיסה מגולגלת בתוך ביתו, ומתיירא שמא תחמיץ קדים ומבטיל ליה מיקמי דתחמיץ. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דיקא נמי, דקתני: היה יושב בתוך בית המדרש, שמע מינה. }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אבל לבתר דאחמיצה לא מצי מבטל לה}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבה בר רב הונא אמר רב: הפת שעיפשה, כיון שרבתה מצה - מותרת, היכי דמי? אילימא דידע בה דחמץ היא - כי רבתה מצה מאי הוי? אלא, דלא ידעינן בה אי חמץ הוא אי מצה הוא - מאי איריא כי רבתה מצה? אפילו כי לא רבתה מצה נמי, ניזיל בתר בתרא! מי לא תנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה - לעולם מעשר, בהר הבית - חולין, בירושלים, בשעת הרגל - מעשר, בשאר ימות השנה - חולין. ואמר רב שמעיה בר זירא: מאי טעמא - הואיל ושוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יום. אלמא אמרינן: קמאי קמאי אזלי ליה, והני אחריני נינהו. }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכא נמי - נימא: קמא קמא אזיל, והאי דהאידנא הוא! - שאני הכא, דעיפושה מוכיח עילויה. - אי עיפושה מוכיח עילויה - כי רבתה מצה מאי הוי? - אמר רבה: לא תימא שרבתה מצה, אלא אימא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שרבו ימי מצה עילויה. - אי הכי פשיטא! - לא צריכא, דעיפושה מרובה. מהו דתימא: כיון דעיפושה מרובה - איגליא מילתא דודאי חמץ מעליא הוא, קא משמע לן: כיון שרבו ימי מצה עילויה, אמרינן: כל יומא ויומא נהמא חמימא אפה, ושדא עילויה ועפשא טפי. ומי אזלינן בתר בתרא? והא תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תיבה שנשתמשו בה מעות חולין ומעות מעשר, אם רוב חולין - חולין, אם רוב מעשר - מעשר. ואמאי? ליזיל בתר בתרא! - אמר רב נחמן בר יצחק: הכא במאי עסקינן - כגון שנשתמשו בה מעות חולין ומעות מעשר, ואין יודע איזה מהן בסוף. רב זביד אמר: כגון שנשתמשו בה ציבורין ציבורין. רב פפא אמר: כגון דאישתכח בגומא. }}
אמר רב יהודה: הבודק צריך שיברך.{{הל&quot;מ-רק-ראש| ‍. דלא תימא אינה כל כך מצוה כיון‍ דאינה אלא לבער את החמץ מן הבית. ומה שאין מברכין על ביעור בשעה חמישית בשעה שהוא מוציא החמץ מן הבית והוא מצוה מן התורה כדכתיב ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם‍ ודרשינן לעיל דביום הראשון היינו בי&quot;ד. אומר אני דהוצאת חמץ מן הבית קודם זמן איסוריה לא נפיק מתשביתו דהא אמר רבי עקיבא לעיל (דף ה ב) תשביתו היינו שריפה. ולא צותה תורה לשורפו אלא אחר שכבר נאסר. מידי דהוה אנותר. (לקמן דף כז ב) אבל בעוד שהוא מותר באכילה לא ישרפנו ומה שמוציאין אותו מן הבית היינו שלא יעבור עליו בבל יראה ואין מפורש בו מצות עשה מן התורה שיהא מצוה לברך עליו. ומן הראוי שיברך קודם בדיקה על בדיקת חמץ ותקנו לומר על ביעור חמץ לפי שלאחר הבדיקה מיד הוא מבטל והיינו ביעור לחמץ שאינו ידוע לו ומצניע את הידוע לו ואוכל ממנו עד שעה חמישית ואז מבערו מן הבית‍ ועל עסק זה נגררה הברכה של בדיקה שהיא תחלת הביעור ונגמר בשעה חמישית. והא דלא מברכין עלה שהחיינו אף על גב דבאה מזמן לזמן. נ&quot;ל כיון דמצוה זו אינה אלא לצורך הרגל לתקן הבית ולבער החמץ מתוכו לצורך המועד סמכינן לה אזמן דרגל‍ מידי דהוה אעושה סוכה ולולב לעצמו דמחויב לברך שהחיינו בעשייתו אלא סמכי' ליה אזמן דרגל (פ' לולב וערבה ס&quot;ס לז). וי&quot;א‍ שאין לבודק לדבר עד שיגמרו הבדיקה ויש מוסיפין עוד יותר ואומרים שאם סח בדברים דעלמא שלא מעין הבדיקה‍ שצריך לחזור (ולבדוק) ולברך‍ וכל זה אין נראה לי אלא שיש ליזהר שלא יסיח בין ברכה לתחלת הבדיקה ואחר שהתחיל לא הויא שיחה הפסק‍ מידי דהוה אישיבת סוכה וכאדם המדבר בתוך סעודתו דלא הויא שיחה הפסק להצריך לחזור ולברך על הסוכה וברכת המוציא דלא מצינו דשיחה הוי הפסק אלא‍ בין תפילין לתפילין משום דברכה ראשונה קיימא נמי אהנחת תפילין של ראש ואם סח צריך לברך פעם אחרת להניח תפילין לפר&quot;ת ולרש&quot;י נמי כיון דתרי מצות נינהו ולא מעכבי אהדדי ואם לא סח אין צריך לברך על מצות תפילין‍ א&quot;כ הוי היסח הדעת. ומיהו לכתחלה טוב ליזהר שלא יעסוק בשיחה בטילה עד שיגמור כל הבדיקה כולה כדי שישים אל לבו לבדוק בחדרים ובעליות ובכל מקום שמכניסין בו חמץ. ואם בע&quot;ה אינו יכול לטרוח לבדוק בכל המקומות שבבית יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שהוא מברך לבדוק ויתפזרו לבדוק איש איש למקומו על סמך הברכה שיברך בע&quot;ה כדתניא בתוספתא דברכות (פ&quot;ו) עשרה שעושין מצוה אחת אחד מברך לכולם:}}
 מאי מברך? {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רב פפי אמר משמיה דרבא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|: (אומר) לבער }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|על ביעור }}חמץ{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ר}}ב פפא אמר משמיה דרבא: לבער על ביעור חמץ.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| בלבער - כולי עלמא לא פליגי דודאי להבא משמע, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וניבטליה בשית''' -  ליתקנו רבנן לכל אדם ליבטל בלבו בתחלת שש דהשתא לא פשע דאיכא זכרון טובא שהרי עסוק בשריפתו:

'''כיון דאיסורא דרבנן''' -  דמשעברו חמש אסור בחמץ לדברי הכל כדאורייתא דמי ואינו שלו ולא מצי מבטל ליה בלבו וכיון דחס עליה ומשהי ליה פורתא עבר עליה:

'''המקדש''' -  אשה:

'''משש שעות ולמעלה''' -  מתחלת שש דאיסורא דרבנן הוא:

'''אפילו בחיטי קורדנייתא''' -  הצומחים בהרי אררט קשין הם מאד ואפילו הכי אין חוששין לקדושין אם באו עליהם מים ואף על גב דאתי איסור הנאת חמץ דרבנן דשש ומפקע קידושי תורה ושרי אשת איש לעלמא הא מתרצינן בכמה דוכתין כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש והפקר ב&quot;ד הפקר והם הפקירו ממונו:

'''עיסה מגולגלת''' -  שלא החמיצה ומפני אימת כבוד רבו אין יכול לקום ולילך ולאפותה:

'''דקדים ומבטל לה''' -  בלבו דעדיין היא ברשותו שלא נאסרה עליו:

'''דיקא נמי''' -  דעדיין לא החמיצה דקתני היה יושב בבית המדרש דמשמע מפני שאין יכול לקום ולילך משם הוא מבטלה בלבו ואי בחמץ גמור למה לי יושב בבית המדרש ואפילו אם היה פנוי מה בידו לעשות יותר השבתה בלב זהו ביעורו אלא ודאי כשיש בידו לתקן קאי ובידו לאפותה אם היה פנוי הואיל ולא החמיצה עדיין ומשום יום טוב נקט יושב בבית המדרש ודשבת מתוקמא בחמץ גמור ובארבעה עשר שחל להיות בשבת:

'''כיון שרבתה מצה''' -  קס&quot;ד אם נשתמשו בתיבה זו מצה יותר מחמץ אזלינן בתר רובא ומותרת: רוב אוכלי בשר בירושלים כל ימות השנה ממעות מעשר שני הן לפי שלא היו מספיקין לאכול כל מעות מעשר שני שלהן ברגל ונותנין אותם לבני העיר בטובת הנאה והן אוכלים אותם בקדושתן ועיקר אכילת מעות מעשר שלמים היו מביאין מהן כדקיימא לן במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|פב|א}} הלכך לוקחין מהן בהמות דכל זמן שיש לו מעות מעשר אינו מוציא מעות חולין ואע&quot;ג דאיכא למימר שמא מיד המוכר נפלו ומעות חולין הן ספק איסורא לחומרא:

'''בהר הבית לעולם חולין''' -  ואפילו בשעת הרגל שיש מעות מעשר מרובין בירושלים ממעות חולין לא מספקינן להו במעשר דאזלינן בתר רובא דשתא ואמרינן לאו האידנא נפול אלא קודם הרגל ובירושלים בשאר ימות השנה חולין דרוב מעות העיר חולין ובשעת הרגל מעשר כדמפרש טעמא מה טעם בשעת הרגל מעשר ולא אמרי' קודם הרגל נפול כדאמרן בנמצאין בהר הבית הואיל ושווקי ירושלים עשויים להתכבד בכל יום מפני הטיט ואי נפול קודם הרגל הוו משתכחי בשעת כיבוד אבל הר הבית מתוך שהוא משופע והרוח מכבדתו מעפרו ועוד שאין אדם נכנס באבק שעל גבי רגליו ואינו עשוי להתכבד אלמא בכל דבר העשוי להתכבד אמרינן קמאי קמאי אזדו וסתם תיבות שמשתמשין בהן אוכלין נוטלין ראשון ראשון כדי שלא יתעפשו וכל שכן דמסתמא בדקה זה אור לארבעה עשר והאי דבתרא היא ומצה היא:

'''מוכיח עליה''' -  שהרי הוא זה ימים רבים וחמץ הוא:

'''שרבו ימי המצה''' -  וראוי להיות מעופש משנכנס הפסח:

'''אי הכי פשיטא''' -  אפי' ספק ליכא דמסתמא ודאי בדקה והא מצה היא:

'''אם רוב חולין''' -  נשתמשו בה חולין אלמא בתר רובא אזלינן ולא בתר בתרא:

'''ציבורין ציבורין''' -  של מעשר בזוית זו ושל חולין בזוית זו וביום אחד:

'''בגומא''' -  דליכא למימר זיל בתר בתרא דקמאי הא שקלינהו משום דיש לחוש שמא בגומא נטמן ולא ראוהו:

'''בלבער כולי עלמא לא פליגי דלהבא משמע''' -  ושפיר דמי דברכה קודם עשיית המצוה בעינן כדלקמן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ז א לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_א_לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר]]
'''לפני''' סוחרי בהמה לעולם מעשר. פ&quot;ה אע&quot;פ דאיכא למתלי במוכר כמו בלוקח מספיקא תלינן לחומרא ואין נראה לר&quot;י דסמוך מיעוטא דחולין דשאר מעות לפלגא דמוכר וה&quot;ל רובא להיתר ואור&quot;י דלוקחים הוו רובא דכמה בני אדם עומדים על בהמה אחת לקנות:
[[File:תוס פסחים 1 ז א בהר הבית לעולם חולין.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_א_בהר הבית לעולם חולין]]
''' בהר''' הבית לעולם חולין. מקשה ר&quot;י היאך נמצאו שם הא אמר בפ' הרואה (ברכות סב:) לא יכנס בהר הבית במעות הצרורות בסדינו ואור&quot;י דאינו אסור אלא היכא דנושאן בפרהסיא בסדינו דגנאי הוא דנראה כהולך שם לסחורה אבל בצינעא לא:
[[File:תוס פסחים 1 ז א עשויין להתכבד בכל יום.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_א_עשויין להתכבד בכל יום]]
''' עשויין''' להתכבד בכל יום. קשה לר&quot;י דמסקי' בפרק דם הנדה (נדה נו: ושם) גבי שרץ שנמצא במבוי אין חזקתו מתכבד אלא על ידי בדיקה ותירץ דשרץ שהוא בכעדשה אין חזקתו כל כך מתכבד כמו במעות:

''' בלבער''' כ&quot;ע לא פליגי דלהבא משמע. מכאן היה מצריך רשב&quot;א לברך לפני המילה להכניסו דאי לאחר המילה ישקר בברכתו דלהכניסו להבא משמע ועוד שצריך לברך עובר לעשייתו ולא נראה לר&quot;ת דבפרק ר' אליעזר דמילה (שבת דף קלז: ושם) תניא המל אומר אקב&quot;ו על המילה אבי הבן אומר להכניסו משמע לאחר המילה מקומו אע&quot;ג דלהכניסו משמע להבא לא קשה דלא על זאת הנעשה עכשיו מברך אלא משבח ומודה להקב&quot;ה שצונו על המילה כשתבא לידו ותיקנוה כאן לגלות ולהודיע שזו המילה נעשה לשם יוצרנו ולא לשם ע&quot;ג ולא לשם מורנא ולא לשם הר גרזים ואין צריך לברך עובר לעשייתו אלא במקום שהעושה המצוה הוא מברך אבל כשמברך אחר לא ותדע שהרי ברכת אירוסין אינו מברך אלא אחר אירוסין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ז|א}}</text>
      <sha1>6yrq5x58arkmsf4y1vn5q8d1g1uuziz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017185</id>
      <parentid>3017140</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T05:55:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017185</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16981" sha1="i8v55zof1xpqoda7lzag7uzocsotlhl" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ז|א|ו ב|ז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ז עמוד א] וניבטליה בשית! - כיון דאיסורא דרבנן עילויה {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- כדאורייתא דמיא, ולאו ברשותיה קיימא, }}ולא מצי מבטיל. דאמר רב גידל {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי חייא בר יוסף }}אמר רב: {{שוליים|א}}המקדש משש שעות ולמעלה, אפילו בחיטי קורדניתא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דשרירן ויבישן }}- אין חוששין לקידושין {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דאיסורי הנאה נינהו}}.{{הל&quot;מ-רק-ראש| כתב בתשובת רש&quot;י מיד בלילה יבטל ויש שנוהגין לבטל בתחלת שעה ששית בשעת שריפה. ואומר אני‍ ששניהם כאחד טובים מדאמר דלאו זמן איסורא ולאו זמן ביעורא משמע אי הוה בזמן איסוריה או בזמן ביעוריה שהוא זמן קבוע‍ ולא פשע שפיר דמי וכן היה אומר ריצב&quot;א והטעם לפי שרגילין לקנות פת ביום‍ וגם בפת שיבטל בלילה הוא חוזר וזוכה וגם לא בטל בלילה אלא החמץ שלא ראה ושמא ישאר ממנו כזית. ומה שכתב בתשובת רש&quot;י בתחלת שעה ששית רצונו לומר סוף חמישית קודם שיתחיל איסוריה. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| ולבתר איסורא לא מצי מבטיל ליה? }}והא תניא: היה יושב בבית המדרש ונזכר שיש חמץ בתוך ביתו - מבטלו בלבו, אחד שבת ואחד יום טוב. בשלמא שבת - משכחת לה, כגון שחל ארבעה עשר להיות בשבת. אלא יום טוב - בתר איסורא הוא! {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמר רב אחא בר יעקב: הכא }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|ואוקימנא התם }}{{שוליים|ב}}בתלמיד יושב לפני רבו {{הל&quot;מ-רק-גמרא|עסקינן, ו}}נזכר שיש עיסה מגולגלת בתוך ביתו, ומתיירא שמא תחמיץ קדים ומבטיל ליה מיקמי דתחמיץ. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דיקא נמי, דקתני: היה יושב בתוך בית המדרש, שמע מינה. }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אבל לבתר דאחמיצה לא מצי מבטל לה}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבה בר רב הונא אמר רב: הפת שעיפשה, כיון שרבתה מצה - מותרת, היכי דמי? אילימא דידע בה דחמץ היא - כי רבתה מצה מאי הוי? אלא, דלא ידעינן בה אי חמץ הוא אי מצה הוא - מאי איריא כי רבתה מצה? אפילו כי לא רבתה מצה נמי, ניזיל בתר בתרא! מי לא תנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה - לעולם מעשר, בהר הבית - חולין, בירושלים, בשעת הרגל - מעשר, בשאר ימות השנה - חולין. ואמר רב שמעיה בר זירא: מאי טעמא - הואיל ושוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יום. אלמא אמרינן: קמאי קמאי אזלי ליה, והני אחריני נינהו. }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכא נמי - נימא: קמא קמא אזיל, והאי דהאידנא הוא! - שאני הכא, דעיפושה מוכיח עילויה. - אי עיפושה מוכיח עילויה - כי רבתה מצה מאי הוי? - אמר רבה: לא תימא שרבתה מצה, אלא אימא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שרבו ימי מצה עילויה. - אי הכי פשיטא! - לא צריכא, דעיפושה מרובה. מהו דתימא: כיון דעיפושה מרובה - איגליא מילתא דודאי חמץ מעליא הוא, קא משמע לן: כיון שרבו ימי מצה עילויה, אמרינן: כל יומא ויומא נהמא חמימא אפה, ושדא עילויה ועפשא טפי. ומי אזלינן בתר בתרא? והא תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תיבה שנשתמשו בה מעות חולין ומעות מעשר, אם רוב חולין - חולין, אם רוב מעשר - מעשר. ואמאי? ליזיל בתר בתרא! - אמר רב נחמן בר יצחק: הכא במאי עסקינן - כגון שנשתמשו בה מעות חולין ומעות מעשר, ואין יודע איזה מהן בסוף. רב זביד אמר: כגון שנשתמשו בה ציבורין ציבורין. רב פפא אמר: כגון דאישתכח בגומא. }}
אמר רב יהודה: הבודק צריך שיברך.{{הל&quot;מ-רק-ראש| ‍. דלא תימא אינה כל כך מצוה כיון‍ דאינה אלא לבער את החמץ מן הבית. ומה שאין מברכין על ביעור בשעה חמישית בשעה שהוא מוציא החמץ מן הבית והוא מצוה מן התורה כדכתיב ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם‍ ודרשינן לעיל דביום הראשון היינו בי&quot;ד. אומר אני דהוצאת חמץ מן הבית קודם זמן איסוריה לא נפיק מתשביתו דהא אמר רבי עקיבא לעיל (דף ה ב) תשביתו היינו שריפה. ולא צותה תורה לשורפו אלא אחר שכבר נאסר. מידי דהוה אנותר. (לקמן דף כז ב) אבל בעוד שהוא מותר באכילה לא ישרפנו ומה שמוציאין אותו מן הבית היינו שלא יעבור עליו בבל יראה ואין מפורש בו מצות עשה מן התורה שיהא מצוה לברך עליו. ומן הראוי שיברך קודם בדיקה על בדיקת חמץ ותקנו לומר על ביעור חמץ לפי שלאחר הבדיקה מיד הוא מבטל והיינו ביעור לחמץ שאינו ידוע לו ומצניע את הידוע לו ואוכל ממנו עד שעה חמישית ואז מבערו מן הבית‍ ועל עסק זה נגררה הברכה של בדיקה שהיא תחלת הביעור ונגמר בשעה חמישית. והא דלא מברכין עלה שהחיינו אף על גב דבאה מזמן לזמן. נ&quot;ל כיון דמצוה זו אינה אלא לצורך הרגל לתקן הבית ולבער החמץ מתוכו לצורך המועד סמכינן לה אזמן דרגל‍ מידי דהוה אעושה סוכה ולולב לעצמו דמחויב לברך שהחיינו בעשייתו אלא סמכי' ליה אזמן דרגל (פ' לולב וערבה ס&quot;ס לז). וי&quot;א‍ שאין לבודק לדבר עד שיגמרו הבדיקה ויש מוסיפין עוד יותר ואומרים שאם סח בדברים דעלמא שלא מעין הבדיקה‍ שצריך לחזור (ולבדוק) ולברך‍ וכל זה אין נראה לי אלא שיש ליזהר שלא יסיח בין ברכה לתחלת הבדיקה ואחר שהתחיל לא הויא שיחה הפסק‍ מידי דהוה אישיבת סוכה וכאדם המדבר בתוך סעודתו דלא הויא שיחה הפסק להצריך לחזור ולברך על הסוכה וברכת המוציא דלא מצינו דשיחה הוי הפסק אלא‍ בין תפילין לתפילין משום דברכה ראשונה קיימא נמי אהנחת תפילין של ראש ואם סח צריך לברך פעם אחרת להניח תפילין לפר&quot;ת ולרש&quot;י נמי כיון דתרי מצות נינהו ולא מעכבי אהדדי ואם לא סח אין צריך לברך על מצות תפילין‍ א&quot;כ הוי היסח הדעת. ומיהו לכתחלה טוב ליזהר שלא יעסוק בשיחה בטילה עד שיגמור כל הבדיקה כולה כדי שישים אל לבו לבדוק בחדרים ובעליות ובכל מקום שמכניסין בו חמץ. ואם בע&quot;ה אינו יכול לטרוח לבדוק בכל המקומות שבבית יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שהוא מברך לבדוק ויתפזרו לבדוק איש איש למקומו על סמך הברכה שיברך בע&quot;ה כדתניא בתוספתא דברכות (פ&quot;ו) עשרה שעושין מצוה אחת אחד מברך לכולם:}}
 מאי מברך? {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רב פפי אמר משמיה דרבא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|: (אומר) לבער }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|על ביעור }}חמץ{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ר}}ב פפא אמר משמיה דרבא: לבער על ביעור חמץ.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| בלבער - כולי עלמא לא פליגי דודאי להבא משמע, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וניבטליה בשית''' -  ליתקנו רבנן לכל אדם ליבטל בלבו בתחלת שש דהשתא לא פשע דאיכא זכרון טובא שהרי עסוק בשריפתו:

'''כיון דאיסורא דרבנן''' -  דמשעברו חמש אסור בחמץ לדברי הכל כדאורייתא דמי ואינו שלו ולא מצי מבטל ליה בלבו וכיון דחס עליה ומשהי ליה פורתא עבר עליה:

'''המקדש''' -  אשה:

'''משש שעות ולמעלה''' -  מתחלת שש דאיסורא דרבנן הוא:

'''אפילו בחיטי קורדנייתא''' -  הצומחים בהרי אררט קשין הם מאד ואפילו הכי אין חוששין לקדושין אם באו עליהם מים ואף על גב דאתי איסור הנאת חמץ דרבנן דשש ומפקע קידושי תורה ושרי אשת איש לעלמא הא מתרצינן בכמה דוכתין כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש והפקר ב&quot;ד הפקר והם הפקירו ממונו:

'''עיסה מגולגלת''' -  שלא החמיצה ומפני אימת כבוד רבו אין יכול לקום ולילך ולאפותה:

'''דקדים ומבטל לה''' -  בלבו דעדיין היא ברשותו שלא נאסרה עליו:

'''דיקא נמי''' -  דעדיין לא החמיצה דקתני היה יושב בבית המדרש דמשמע מפני שאין יכול לקום ולילך משם הוא מבטלה בלבו ואי בחמץ גמור למה לי יושב בבית המדרש ואפילו אם היה פנוי מה בידו לעשות יותר השבתה בלב זהו ביעורו אלא ודאי כשיש בידו לתקן קאי ובידו לאפותה אם היה פנוי הואיל ולא החמיצה עדיין ומשום יום טוב נקט יושב בבית המדרש ודשבת מתוקמא בחמץ גמור ובארבעה עשר שחל להיות בשבת:

'''כיון שרבתה מצה''' -  קס&quot;ד אם נשתמשו בתיבה זו מצה יותר מחמץ אזלינן בתר רובא ומותרת: רוב אוכלי בשר בירושלים כל ימות השנה ממעות מעשר שני הן לפי שלא היו מספיקין לאכול כל מעות מעשר שני שלהן ברגל ונותנין אותם לבני העיר בטובת הנאה והן אוכלים אותם בקדושתן ועיקר אכילת מעות מעשר שלמים היו מביאין מהן כדקיימא לן במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|פב|א}} הלכך לוקחין מהן בהמות דכל זמן שיש לו מעות מעשר אינו מוציא מעות חולין ואע&quot;ג דאיכא למימר שמא מיד המוכר נפלו ומעות חולין הן ספק איסורא לחומרא:

'''בהר הבית לעולם חולין''' -  ואפילו בשעת הרגל שיש מעות מעשר מרובין בירושלים ממעות חולין לא מספקינן להו במעשר דאזלינן בתר רובא דשתא ואמרינן לאו האידנא נפול אלא קודם הרגל ובירושלים בשאר ימות השנה חולין דרוב מעות העיר חולין ובשעת הרגל מעשר כדמפרש טעמא מה טעם בשעת הרגל מעשר ולא אמרי' קודם הרגל נפול כדאמרן בנמצאין בהר הבית הואיל ושווקי ירושלים עשויים להתכבד בכל יום מפני הטיט ואי נפול קודם הרגל הוו משתכחי בשעת כיבוד אבל הר הבית מתוך שהוא משופע והרוח מכבדתו מעפרו ועוד שאין אדם נכנס באבק שעל גבי רגליו ואינו עשוי להתכבד אלמא בכל דבר העשוי להתכבד אמרינן קמאי קמאי אזדו וסתם תיבות שמשתמשין בהן אוכלין נוטלין ראשון ראשון כדי שלא יתעפשו וכל שכן דמסתמא בדקה זה אור לארבעה עשר והאי דבתרא היא ומצה היא:

'''מוכיח עליה''' -  שהרי הוא זה ימים רבים וחמץ הוא:

'''שרבו ימי המצה''' -  וראוי להיות מעופש משנכנס הפסח:

'''אי הכי פשיטא''' -  אפי' ספק ליכא דמסתמא ודאי בדקה והא מצה היא:

'''אם רוב חולין''' -  נשתמשו בה חולין אלמא בתר רובא אזלינן ולא בתר בתרא:

'''ציבורין ציבורין''' -  של מעשר בזוית זו ושל חולין בזוית זו וביום אחד:

'''בגומא''' -  דליכא למימר זיל בתר בתרא דקמאי הא שקלינהו משום דיש לחוש שמא בגומא נטמן ולא ראוהו:

'''בלבער כולי עלמא לא פליגי דלהבא משמע''' -  ושפיר דמי דברכה קודם עשיית המצוה בעינן כדלקמן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ז א לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_א_לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר]]
'''לפני''' סוחרי בהמה לעולם מעשר. פ&quot;ה אע&quot;פ דאיכא למתלי במוכר כמו בלוקח מספיקא תלינן לחומרא ואין נראה לר&quot;י דסמוך מיעוטא דחולין דשאר מעות לפלגא דמוכר וה&quot;ל רובא להיתר ואור&quot;י דלוקחים הוו רובא דכמה בני אדם עומדים על בהמה אחת לקנות:
[[File:תוס פסחים 1 ז א בהר הבית לעולם חולין.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_א_בהר הבית לעולם חולין]]
''' בהר''' הבית לעולם חולין. מקשה ר&quot;י היאך נמצאו שם הא אמר בפ' הרואה (ברכות סב:) לא יכנס בהר הבית במעות הצרורות בסדינו ואור&quot;י דאינו אסור אלא היכא דנושאן בפרהסיא בסדינו דגנאי הוא דנראה כהולך שם לסחורה אבל בצינעא לא:
[[File:תוס פסחים 1 ז א עשויין להתכבד בכל יום.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_א_עשויין להתכבד בכל יום]]
''' עשויין''' להתכבד בכל יום. קשה לר&quot;י דמסקי' בפרק דם הנדה (נדה נו: ושם) גבי שרץ שנמצא במבוי אין חזקתו מתכבד אלא על ידי בדיקה ותירץ דשרץ שהוא בכעדשה אין חזקתו כל כך מתכבד כמו במעות:
[[File:תוס פסחים 1 ז א בלבער כ&quot;ע לא פליגי דלהבא משמע.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_א_בלבער כ&quot;ע לא פליגי דלהבא משמע]]
''' בלבער''' כ&quot;ע לא פליגי דלהבא משמע. מכאן היה מצריך רשב&quot;א לברך לפני המילה להכניסו דאי לאחר המילה ישקר בברכתו דלהכניסו להבא משמע ועוד שצריך לברך עובר לעשייתו ולא נראה לר&quot;ת דבפרק ר' אליעזר דמילה (שבת דף קלז: ושם) תניא המל אומר אקב&quot;ו על המילה אבי הבן אומר להכניסו משמע לאחר המילה מקומו אע&quot;ג דלהכניסו משמע להבא לא קשה דלא על זאת הנעשה עכשיו מברך אלא משבח ומודה להקב&quot;ה שצונו על המילה כשתבא לידו ותיקנוה כאן לגלות ולהודיע שזו המילה נעשה לשם יוצרנו ולא לשם ע&quot;ג ולא לשם מורנא ולא לשם הר גרזים ואין צריך לברך עובר לעשייתו אלא במקום שהעושה המצוה הוא מברך אבל כשמברך אחר לא ותדע שהרי ברכת אירוסין אינו מברך אלא אחר אירוסין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ז|א}}</text>
      <sha1>i8v55zof1xpqoda7lzag7uzocsotlhl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017186</id>
      <parentid>3017185</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T06:04:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017186</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16982" sha1="fnzj851m7v0bmor5savehgdwuytaudl" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ז|א|ו ב|ז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ז עמוד א] וניבטליה בשית! - כיון דאיסורא דרבנן עילויה {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- כדאורייתא דמיא, ולאו ברשותיה קיימא, }}ולא מצי מבטיל. דאמר רב גידל {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי חייא בר יוסף }}אמר רב: {{שוליים|א}}המקדש משש שעות ולמעלה, אפילו בחיטי קורדניתא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דשרירן ויבישן }}- אין חוששין לקידושין {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דאיסורי הנאה נינהו}}.{{הל&quot;מ-רק-ראש| כתב בתשובת רש&quot;י מיד בלילה יבטל ויש שנוהגין לבטל בתחלת שעה ששית בשעת שריפה. ואומר אני‍ ששניהם כאחד טובים מדאמר דלאו זמן איסורא ולאו זמן ביעורא משמע אי הוה בזמן איסוריה או בזמן ביעוריה שהוא זמן קבוע‍ ולא פשע שפיר דמי וכן היה אומר ריצב&quot;א והטעם לפי שרגילין לקנות פת ביום‍ וגם בפת שיבטל בלילה הוא חוזר וזוכה וגם לא בטל בלילה אלא החמץ שלא ראה ושמא ישאר ממנו כזית. ומה שכתב בתשובת רש&quot;י בתחלת שעה ששית רצונו לומר סוף חמישית קודם שיתחיל איסוריה. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| ולבתר איסורא לא מצי מבטיל ליה? }}והא תניא: היה יושב בבית המדרש ונזכר שיש חמץ בתוך ביתו - מבטלו בלבו, אחד שבת ואחד יום טוב. בשלמא שבת - משכחת לה, כגון שחל ארבעה עשר להיות בשבת. אלא יום טוב - בתר איסורא הוא! {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמר רב אחא בר יעקב: הכא }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|ואוקימנא התם }}{{שוליים|ב}}בתלמיד יושב לפני רבו {{הל&quot;מ-רק-גמרא|עסקינן, ו}}נזכר שיש עיסה מגולגלת בתוך ביתו, ומתיירא שמא תחמיץ קדים ומבטיל ליה מיקמי דתחמיץ. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דיקא נמי, דקתני: היה יושב בתוך בית המדרש, שמע מינה. }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אבל לבתר דאחמיצה לא מצי מבטל לה}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבה בר רב הונא אמר רב: הפת שעיפשה, כיון שרבתה מצה - מותרת, היכי דמי? אילימא דידע בה דחמץ היא - כי רבתה מצה מאי הוי? אלא, דלא ידעינן בה אי חמץ הוא אי מצה הוא - מאי איריא כי רבתה מצה? אפילו כי לא רבתה מצה נמי, ניזיל בתר בתרא! מי לא תנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה - לעולם מעשר, בהר הבית - חולין, בירושלים, בשעת הרגל - מעשר, בשאר ימות השנה - חולין. ואמר רב שמעיה בר זירא: מאי טעמא - הואיל ושוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יום. אלמא אמרינן: קמאי קמאי אזלי ליה, והני אחריני נינהו. }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכא נמי - נימא: קמא קמא אזיל, והאי דהאידנא הוא! - שאני הכא, דעיפושה מוכיח עילויה. - אי עיפושה מוכיח עילויה - כי רבתה מצה מאי הוי? - אמר רבה: לא תימא שרבתה מצה, אלא אימא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שרבו ימי מצה עילויה. - אי הכי פשיטא! - לא צריכא, דעיפושה מרובה. מהו דתימא: כיון דעיפושה מרובה - איגליא מילתא דודאי חמץ מעליא הוא, קא משמע לן: כיון שרבו ימי מצה עילויה, אמרינן: כל יומא ויומא נהמא חמימא אפה, ושדא עילויה ועפשא טפי. ומי אזלינן בתר בתרא? והא תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תיבה שנשתמשו בה מעות חולין ומעות מעשר, אם רוב חולין - חולין, אם רוב מעשר - מעשר. ואמאי? ליזיל בתר בתרא! - אמר רב נחמן בר יצחק: הכא במאי עסקינן - כגון שנשתמשו בה מעות חולין ומעות מעשר, ואין יודע איזה מהן בסוף. רב זביד אמר: כגון שנשתמשו בה ציבורין ציבורין. רב פפא אמר: כגון דאישתכח בגומא. }}
אמר רב יהודה: הבודק צריך שיברך.{{הל&quot;מ-רק-ראש| ‍. דלא תימא אינה כל כך מצוה כיון‍ דאינה אלא לבער את החמץ מן הבית. ומה שאין מברכין על ביעור בשעה חמישית בשעה שהוא מוציא החמץ מן הבית והוא מצוה מן התורה כדכתיב ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם‍ ודרשינן לעיל דביום הראשון היינו בי&quot;ד. אומר אני דהוצאת חמץ מן הבית קודם זמן איסוריה לא נפיק מתשביתו דהא אמר רבי עקיבא לעיל (דף ה ב) תשביתו היינו שריפה. ולא צותה תורה לשורפו אלא אחר שכבר נאסר. מידי דהוה אנותר. (לקמן דף כז ב) אבל בעוד שהוא מותר באכילה לא ישרפנו ומה שמוציאין אותו מן הבית היינו שלא יעבור עליו בבל יראה ואין מפורש בו מצות עשה מן התורה שיהא מצוה לברך עליו. ומן הראוי שיברך קודם בדיקה על בדיקת חמץ ותקנו לומר על ביעור חמץ לפי שלאחר הבדיקה מיד הוא מבטל והיינו ביעור לחמץ שאינו ידוע לו ומצניע את הידוע לו ואוכל ממנו עד שעה חמישית ואז מבערו מן הבית‍ ועל עסק זה נגררה הברכה של בדיקה שהיא תחלת הביעור ונגמר בשעה חמישית. והא דלא מברכין עלה שהחיינו אף על גב דבאה מזמן לזמן. נ&quot;ל כיון דמצוה זו אינה אלא לצורך הרגל לתקן הבית ולבער החמץ מתוכו לצורך המועד סמכינן לה אזמן דרגל‍ מידי דהוה אעושה סוכה ולולב לעצמו דמחויב לברך שהחיינו בעשייתו אלא סמכי' ליה אזמן דרגל (פ' לולב וערבה ס&quot;ס לז). וי&quot;א‍ שאין לבודק לדבר עד שיגמרו הבדיקה ויש מוסיפין עוד יותר ואומרים שאם סח בדברים דעלמא שלא מעין הבדיקה‍ שצריך לחזור (ולבדוק) ולברך‍ וכל זה אין נראה לי אלא שיש ליזהר שלא יסיח בין ברכה לתחלת הבדיקה ואחר שהתחיל לא הויא שיחה הפסק‍ מידי דהוה אישיבת סוכה וכאדם המדבר בתוך סעודתו דלא הויא שיחה הפסק להצריך לחזור ולברך על הסוכה וברכת המוציא דלא מצינו דשיחה הוי הפסק אלא‍ בין תפילין לתפילין משום דברכה ראשונה קיימא נמי אהנחת תפילין של ראש ואם סח צריך לברך פעם אחרת להניח תפילין לפר&quot;ת ולרש&quot;י נמי כיון דתרי מצות נינהו ולא מעכבי אהדדי ואם לא סח אין צריך לברך על מצות תפילין‍ א&quot;כ הוי היסח הדעת. ומיהו לכתחלה טוב ליזהר שלא יעסוק בשיחה בטילה עד שיגמור כל הבדיקה כולה כדי שישים אל לבו לבדוק בחדרים ובעליות ובכל מקום שמכניסין בו חמץ. ואם בע&quot;ה אינו יכול לטרוח לבדוק בכל המקומות שבבית יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שהוא מברך לבדוק ויתפזרו לבדוק איש איש למקומו על סמך הברכה שיברך בע&quot;ה כדתניא בתוספתא דברכות (פ&quot;ו) עשרה שעושין מצוה אחת אחד מברך לכולם:}}
 מאי מברך? {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רב פפי אמר משמיה דרבא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|: (אומר) לבער }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|על ביעור }}חמץ{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ר}}ב פפא אמר משמיה דרבא: לבער על ביעור חמץ.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| בלבער - כולי עלמא לא פליגי דודאי להבא משמע, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וניבטליה בשית''' -  ליתקנו רבנן לכל אדם ליבטל בלבו בתחלת שש דהשתא לא פשע דאיכא זכרון טובא שהרי עסוק בשריפתו:

'''כיון דאיסורא דרבנן''' -  דמשעברו חמש אסור בחמץ לדברי הכל כדאורייתא דמי ואינו שלו ולא מצי מבטל ליה בלבו וכיון דחס עליה ומשהי ליה פורתא עבר עליה:

'''המקדש''' -  אשה:

'''משש שעות ולמעלה''' -  מתחלת שש דאיסורא דרבנן הוא:

'''אפילו בחיטי קורדנייתא''' -  הצומחים בהרי אררט קשין הם מאד ואפילו הכי אין חוששין לקדושין אם באו עליהם מים ואף על גב דאתי איסור הנאת חמץ דרבנן דשש ומפקע קידושי תורה ושרי אשת איש לעלמא הא מתרצינן בכמה דוכתין כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש והפקר ב&quot;ד הפקר והם הפקירו ממונו:

'''עיסה מגולגלת''' -  שלא החמיצה ומפני אימת כבוד רבו אין יכול לקום ולילך ולאפותה:

'''דקדים ומבטל לה''' -  בלבו דעדיין היא ברשותו שלא נאסרה עליו:

'''דיקא נמי''' -  דעדיין לא החמיצה דקתני היה יושב בבית המדרש דמשמע מפני שאין יכול לקום ולילך משם הוא מבטלה בלבו ואי בחמץ גמור למה לי יושב בבית המדרש ואפילו אם היה פנוי מה בידו לעשות יותר השבתה בלב זהו ביעורו אלא ודאי כשיש בידו לתקן קאי ובידו לאפותה אם היה פנוי הואיל ולא החמיצה עדיין ומשום יום טוב נקט יושב בבית המדרש ודשבת מתוקמא בחמץ גמור ובארבעה עשר שחל להיות בשבת:

'''כיון שרבתה מצה''' -  קס&quot;ד אם נשתמשו בתיבה זו מצה יותר מחמץ אזלינן בתר רובא ומותרת: רוב אוכלי בשר בירושלים כל ימות השנה ממעות מעשר שני הן לפי שלא היו מספיקין לאכול כל מעות מעשר שני שלהן ברגל ונותנין אותם לבני העיר בטובת הנאה והן אוכלים אותם בקדושתן ועיקר אכילת מעות מעשר שלמים היו מביאין מהן כדקיימא לן במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|פב|א}} הלכך לוקחין מהן בהמות דכל זמן שיש לו מעות מעשר אינו מוציא מעות חולין ואע&quot;ג דאיכא למימר שמא מיד המוכר נפלו ומעות חולין הן ספק איסורא לחומרא:

'''בהר הבית לעולם חולין''' -  ואפילו בשעת הרגל שיש מעות מעשר מרובין בירושלים ממעות חולין לא מספקינן להו במעשר דאזלינן בתר רובא דשתא ואמרינן לאו האידנא נפול אלא קודם הרגל ובירושלים בשאר ימות השנה חולין דרוב מעות העיר חולין ובשעת הרגל מעשר כדמפרש טעמא מה טעם בשעת הרגל מעשר ולא אמרי' קודם הרגל נפול כדאמרן בנמצאין בהר הבית הואיל ושווקי ירושלים עשויים להתכבד בכל יום מפני הטיט ואי נפול קודם הרגל הוו משתכחי בשעת כיבוד אבל הר הבית מתוך שהוא משופע והרוח מכבדתו מעפרו ועוד שאין אדם נכנס באבק שעל גבי רגליו ואינו עשוי להתכבד אלמא בכל דבר העשוי להתכבד אמרינן קמאי קמאי אזדו וסתם תיבות שמשתמשין בהן אוכלין נוטלין ראשון ראשון כדי שלא יתעפשו וכל שכן דמסתמא בדקה זה אור לארבעה עשר והאי דבתרא היא ומצה היא:

'''מוכיח עליה''' -  שהרי הוא זה ימים רבים וחמץ הוא:

'''שרבו ימי המצה''' -  וראוי להיות מעופש משנכנס הפסח:

'''אי הכי פשיטא''' -  אפי' ספק ליכא דמסתמא ודאי בדקה והא מצה היא:

'''אם רוב חולין''' -  נשתמשו בה חולין אלמא בתר רובא אזלינן ולא בתר בתרא:

'''ציבורין ציבורין''' -  של מעשר בזוית זו ושל חולין בזוית זו וביום אחד:

'''בגומא''' -  דליכא למימר זיל בתר בתרא דקמאי הא שקלינהו משום דיש לחוש שמא בגומא נטמן ולא ראוהו:

'''בלבער כולי עלמא לא פליגי דלהבא משמע''' -  ושפיר דמי דברכה קודם עשיית המצוה בעינן כדלקמן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ז א לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_א_לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר]]
'''לפני''' סוחרי בהמה לעולם מעשר. פ&quot;ה אע&quot;פ דאיכא למתלי במוכר כמו בלוקח מספיקא תלינן לחומרא ואין נראה לר&quot;י דסמוך מיעוטא דחולין דשאר מעות לפלגא דמוכר וה&quot;ל רובא להיתר ואור&quot;י דלוקחים הוו רובא דכמה בני אדם עומדים על בהמה אחת לקנות:
[[File:תוס פסחים 1 ז א בהר הבית לעולם חולין.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_א_בהר הבית לעולם חולין]]
''' בהר''' הבית לעולם חולין. מקשה ר&quot;י היאך נמצאו שם הא אמר בפ' הרואה (ברכות סב:) לא יכנס בהר הבית במעות הצרורות בסדינו ואור&quot;י דאינו אסור אלא היכא דנושאן בפרהסיא בסדינו דגנאי הוא דנראה כהולך שם לסחורה אבל בצינעא לא:
[[File:תוס פסחים 1 ז א עשויין להתכבד בכל יום.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_א_עשויין להתכבד בכל יום]]
''' עשויין''' להתכבד בכל יום. קשה לר&quot;י דמסקי' בפרק דם הנדה (נדה נו: ושם) גבי שרץ שנמצא במבוי אין חזקתו מתכבד אלא על ידי בדיקה ותירץ דשרץ שהוא בכעדשה אין חזקתו כל כך מתכבד כמו במעות:
[[File:.תוס פסחים 1 ז א בלבער כ&quot;ע לא פליגי דלהבא משמע.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_א_בלבער כ&quot;ע לא פליגי דלהבא משמע]]
''' בלבער''' כ&quot;ע לא פליגי דלהבא משמע. מכאן היה מצריך רשב&quot;א לברך לפני המילה להכניסו דאי לאחר המילה ישקר בברכתו דלהכניסו להבא משמע ועוד שצריך לברך עובר לעשייתו ולא נראה לר&quot;ת דבפרק ר' אליעזר דמילה (שבת דף קלז: ושם) תניא המל אומר אקב&quot;ו על המילה אבי הבן אומר להכניסו משמע לאחר המילה מקומו אע&quot;ג דלהכניסו משמע להבא לא קשה דלא על זאת הנעשה עכשיו מברך אלא משבח ומודה להקב&quot;ה שצונו על המילה כשתבא לידו ותיקנוה כאן לגלות ולהודיע שזו המילה נעשה לשם יוצרנו ולא לשם ע&quot;ג ולא לשם מורנא ולא לשם הר גרזים ואין צריך לברך עובר לעשייתו אלא במקום שהעושה המצוה הוא מברך אבל כשמברך אחר לא ותדע שהרי ברכת אירוסין אינו מברך אלא אחר אירוסין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ז|א}}</text>
      <sha1>fnzj851m7v0bmor5savehgdwuytaudl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים ז ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728667</id>
    <revision>
      <id>3017187</id>
      <parentid>2939021</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T06:17:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017187</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17747" sha1="n3t1hdn04tsn3qu6io11jo0ym42em5c" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ז|ב|ז א|ח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ז עמוד ב] כי פליגי - בעל ביעור. מר סבר: מעיקרא משמע, ומר סבר: להבא משמע. מיתיבי: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה! - התם היכי נימא? נימא למול - לא סגיא דלאו איהו מהיל? - אבי הבן מאי איכא למימר? - אין הכי נמי. מיתיבי: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה. - התם נמי, היכי נימא? נימא לשחוט - לא סגיא דלאו איהו שחט? - פסח וקדשים מאי איכא למימר? - אין הכי נמי. מיתיבי: העושה לולב לעצמו מברך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. נטלו לצאת בו אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב. - שאני התם, דבעידנא דאגבהה נפק ביה. - אי הכי, לצאת בו? יצא בו מיבעי ליה! - אין הכי נמי, ומשום דקא בעי למיתנא סיפא לישב בסוכה תנא רישא נמי לצאת בו. דקתני סיפא: העושה סוכה לעצמו אומר: ברוך אתה ה' שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. נכנס לישב בה אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה. }}{{שוליים|א}}והלכתא: על ביעור חמץ
{{הל&quot;מ-רק-ראש|והלכתא על ביעור חמץ‍ פירוש גם על ביעור חמץ אף על גב דבלבער כ&quot;ע מודו ובעל ביעור פליגי משום דאמר במס' ברכות (דף נ א) מברכותיו של אדם ניכר שתלמיד חכם הוא והמברך על ביעור ניכר שתלמיד חכם הוא ויודע דעל ביעור נמי להבא משמע כדאמר בפ' כיצד מברכין (דף לח ב) משתבחין רבנן לר' זירא [את] בר רב זביד דאדם גדול הוא ובקי בברכות הוא אמר להם לכשיבא לידכם הביאוהו לידי כי אתא קריבו ליה תכא ואפיקו ליה ריפתא א&quot;ל לטעום מר מידי אמר לו לישרי לן מר ופתח ואמר מוציא לחם מן הארץ אמר זהו שאומרים עליו אדם גדול הוא בשלמא אי אמר לן המוציא אמר לן טעמא‍ ואשמעינן הלכתא אלא אמר מוציא מאי קמ&quot;ל במוציא כ&quot;ע לא פליגי אלמא שצריך להשמיענו חדוש בברכותיו ולכך נהגו לברך על ביעור חמץ לאשמעינן דגם זה להבא משמע ושלא יטעו לומר דעל ביעור לשעבר ואם בירך כך לא יצא. ומה שחלקו במטבע ברכות יש מהן שתיקנו בעל ויש מהן שתיקנו בלמ&quot;ד ר&quot;ת ז&quot;ל היה נותן טעם לדבר‍ דכל מצות דנעשות מיד שייך לברך עליהן על כגון על מקרא מגילה על הטבילה על נטילת ידים‍ על הפרשת תרומה על אכילת מצה‍ על אכילת מרור אבל להניח תפילין להתעטף בציצית ולישב בסוכה יש בהן שיהוי והלשון מורה על כך להיות מעוטר בתפילין ולהיות עטוף בציצית ולישב בסוכה לאכול ולטייל כל היום ולהדליק נר חנוכה‍ יש שיהוי במצותה כדאמרינן בבמה מדליקין (דף כא ב) מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. וכן לשמוע קול שופר יש שיהוי להפסקה בין התקיעות דעיקר מצות שופר על סדר הברכות. ומה שאין מברכין על קריאת הלל ואנו מברכין על מקרא מגילה היינו טעמא לפי שקוראים את המגילה בלא הפסק‍ אבל בקריאת ההלל מפסיקין והצבור עונין ראשי הפסוקים. ועוד דאמרינן בפסחים (דף קיז א) דעיקר קריאת הלל תקנו נביאים הראשונים לקרותו על כל צרה שלא תבא על הצבור לכשיגאלו גומרין את הלל הלכך שייך ביה האי לישנא לקרות את הלל דכל מצוה שאינה חובה תמיד לא שייך ביה על‍ ומה שמברכין להכניסו וכו' משום דברכה זו לא נתקנה לגמרי על מצוה זו‍ תדע דהא מברכין אותה לאחר המילה אלא נתקנה להודות ולהלל ולשבח להקב&quot;ה שצוה לעשות מצוה זו בכל פעם שתבא לידינו. ומה שמברכין בתפילין של יד להניח ועל של ראש על מצות משום דלא רצו חכמים‍ לתקן שתי ברכות זו אחר זו במצוה אחת שוות ותקנו בשל ראש על מצות שהיא גמר המצוה. וריב&quot;א היה מחלק‍ דמצוה דאפשר לעשות ע&quot;י שליח מברך על אבל מצוה שהוא בעצמו צריך לעשותה צריך לברך בלמ&quot;ד וזו היא קצת סברת הש&quot;ס דלמול משמע דלא סגי דלאו איהו מהיל‍ ועל שופר אנו מברכים לשמוע בקול שופר דלא סגי דלאו איהו שומע ולקרוא את הלל אף על פי דשומע כעונה כמו גבי מקרא מגילה מ&quot;מ מצוה לענות בראשי הפרקי' אף על פי דשומע כעונה. ועל הטבילה אף על גב דטבילת טמאים א&quot;א לעשות ע&quot;י שליח כיון דטבילת כלים אפשר לקיים ע&quot;י שליח‍ לא פלוג.‍ גם משום דטבילת גרים שהיא לאחר הטבילה. ועל נטילת לולב לפי שפעמים מברך אחר שיצא בו שכבר נטל לא שייך לברך ליטול משום דלהבא משמע והיינו נמי טעמא דעל נט&quot;י. ולהדליק נר של חנוכה אף על גב דאפשר לעשות ע&quot;י שליח‍ אורחא דמילתא הוא שכל אדם מדליק בביתו מפני חביבות הנס‍ וכן נר של שבת ועל ספירת העומר לפי שנהגו שש&quot;צ מברך להוציא את מי שאינו יודע לברך לכך מברכין על. ובתפילין נמצא בספרים מדויקים במצות תפילין וכן כתב רב אלפס ז&quot;ל. ועל התורה‍ מברכין באשכנז לעסוק בדברי תורה.‍ ולפי טעם זה מברכין לאכול מצה ולאכול מרור:}}

. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דכולי עלמא מיהא, מעיקרא בעינן לברוכי}}{{הל&quot;מ-ריף-ראש| ומיבעי ליה לאיניש לברוכי ברישא והדר בדיק }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנלן? - }}דאמר רב יהודה אמר שמואל: {{שוליים|ב}}כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא? אמר רב נחמן בר יצחק: דאמר קרא וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי. אביי אמר: מהכא, והוא עבר לפניהם. ואי בעית אימא: מהכא, ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם. בי רב אמרי: חוץ מן הטבילה ושופר. בשלמא טבילה - דאכתי גברא לא חזי, אלא שופר מאי טעמא? וכי תימא: משום דילמא מיקלקלא תקיעה. אי הכי - אפילו שחיטה ומילה נמי! - אלא }}אמר רב חסדא: {{שוליים|ג}}חוץ מן הטבילה בלבד איתמר. תניא נמי הכי: טבל ועלה, בעלייתו אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה{{הל&quot;מ-ריף-ראש|.  ומפרשי לה רבנן דבטבילת גר בלבד אבל שאר חייבי טבילות מברכין ואחר כך טובלין דהא קיימא לן נדה קוצה לה חלתה ומחייבא לברוכי להפריש חלה ותנן נמי זב שראה קרי ונדה שפלטה ש&quot;ז צריכין טבילה טעמא דראה קרי ופלטה ש&quot;ז הא לא ראה קרי ולא פלטה ש&quot;ז קורין ומתפללין ואין צריכין טבילה: }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ור&quot;י מפרש דאין למחות בנשים שמברכות אחר טבילה ולא קודם כיון דאיכא גר דלא מצי לברך עד לאחר הטבילה לא פלוג. והאי טעמא נמי שייך בנטילת ידים שנהגו לברך אחר הנטילה לפי שבבקר כשידיו מלוכלכות לא מצי לברוכי עד אחר הנטילה לכך נהגו לעשות כן אף בנטילה דסעודה. ועוד יש טעם אחר בנטילה כיון דמברך קודם ניגוב גם זו מצות נטילה כדאמרינן בסוטה (דף ד ב) כל האוכל פת בלא ניגוב כאילו אוכל לחם טמא: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאור הנר וכו'. מנא הני מילי? אמר רב חסדא: למדנו מציאה ממציאה, ומציאה מחיפוש, וחיפוש מחיפוש, וחיפוש מנרות, ונרות מנר. מציאה ממציאה - כתיב הכא שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם וכתיב התם ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא. ומציאה מחיפוש דידיה, וחיפוש מנרות - דכתיב בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות, ונרות מנר, דכתיב נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם חפש כל חדרי בטן. תנא דבי רבי ישמעאל: לילי ארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר, אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר שבעת ימים שאר לא ימצא ואומר ויחפש בגדול החל ובקטן כלה ואומר בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואומר נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם חפש. מאי ואומר? וכי תימא: האי בעת ההיא קולא הוא, דקאמר רחמנא: לא בדיקנא לה בירושלים בנהורא דאבוקה, דנפיש נהורא טובא, אלא בנהורא דשרגא, דזוטר נהורא טפי, דעון רבה משתכח ועון זוטר לא משתכח - תא שמע: נר ה' נשמת אדם. }}
{{הל&quot;מ-ריף-ראש|בודקין את החמץ לאור הנר וכו' מפני שאור הנר יפה לבדיקה }}תנו רבנן: {{שוליים|ד}}אין בודקין לא לאור החמה, ולא לאור הלבנה, {{שוליים|ה}}ולא לאור האבוקה, אלא לאור הנר,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מעיקרא משמע''' -  על ביעור שביערתי והרי עדיין לא בדיק דהא ברכה קודם בדיקה היא ביעור היינו נמי בדיקה:

'''נימא למול''' -  בתמיה משמע דאותו רופא המל את כל בני העיר (צווה) למול את התינוק הזה:

'''וכי לא סגי דלאו איהו מהיל''' -  עליו המצוה מוטלת והלא על אביו מוטל כדאמרן בקדושין פרק קמא (קרוב לסופו) אבל ביעור מצוה על בעל החמץ מוטלת וכל איש ואיש בודק ביתו והיכא דיכול לומר לבער לא נימא על ביעור:

'''ופרכינן אבי הבן מאי איכא למימר''' -  אי על המילה לשעבר משמע וזה אפשר לו לומר למול מאי איכא למימר היכי שרינן ליה למימר על המילה:

'''אין הכי נמי''' -  צריך לומר למול:

'''פסח וקדשים''' -  הבעלים נצטוו דכתיב ([[ויקרא  א]]) וסמך ידו ושחט:

'''נפק ביה''' -  ומברך על שעבר:

'''והלכתא על ביעור''' -  נמי להבא משמע וגבי מילה נמי לא שנא אבי הבן מאינש דעלמא דהא להבא משמע ועל המילה נמי כלמול דמי:

'''עובר''' -  קודם כמו ויעבר את הכושי קדמו במיתת אבשלום:

'''ויעבר מלכם לפניהם''' -  יקדים לילך בראש:

'''דאכתי גברא לא חזי''' -  כגון טבילת בעלי קרי דקיימא לן בברכות (ד' כ:) שאסור בדברי תורה ובברכה דעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין לדברי תורה ומשום ההוא טבילה תקון בכל הטבילות ברכתן לבסוף:

'''למדנו מציאה''' -  האמורה בחמץ ממציאה האמורה בגביע דבנימין:

'''ומציאה מחיפוש''' -  כלומר ואותה מציאה של בנימין מחיפוש האמור אצלה דמה מציאה של גביע ע&quot;י חיפוש אף מציאת חמץ ע&quot;י חיפוש:

'''וחיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות''' -  לאחר שלמדת שהיא ע&quot;י חיפוש חזור ולמוד זה החיפוש מחיפוש שכתוב בירושלים שהוא בנרות כדכתיב בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות:

'''ונרות מנר''' -  דכתיב בנר יחידי נר (אלהים) נשמת אדם חופש כל חדרי בטן ולקמיה מפרש הא למה לי:

'''זכר לדבר''' -  כדפרשינן והשתא מפרש קראי היכא וראיה ממש ליתא אלא אסמכתא בעלמא דדברי תורה מדברי קבלה נינהו:

'''קולא הוא''' -  דאקיל רחמנא גבי ירושלים דלא נבדקיה באבוקה אלא באור קטן הילכך לא ילפינן חמץ מיניה להקל:

'''תא שמע''' -  מהאי קרא דבדיקה מעלייתא היא דכתיב חופש כל חדרי בטן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ז ב כי פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_כי פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע]]
'''כי''' פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע. פירש ר&quot;ת לשעבר משמע טפי מלהבא אבל מ&quot;מ משמע נמי קצת להבא דאי לא משמע כלל להבא אלא לשעבר א&quot;כ היכי קאמר בסמוך נימא למול לא סגי דלאו איהו מהיל וכי בשביל שאין אנו יודעין לתקן יאמר שקר:

''' לא''' סגי דלאו איהו מהיל. דעל האב מוטל כדפירש הקונטרס אבל המל גרים מברך למול את הגרים שהמברך חייב למול כמו האב המל:

''' בעידנא''' דאגבהה נפיק ביה. וא&quot;ת כיון דנפק היאך יברך והלא צריך לברך עובר לעשייתו ואומר ר&quot;י אע&quot;ג דנפק אכתי עוסק במצוה שצריך לנענע בקריאת הלל (סוכה לז:):

''' לצאת''' יצא מיבעי ליה. לצאת משמע שלא יצא עדיין באותה נטילה ומשכחת לה כשהפכו כדאמרי' בסוכה (ד' מב.) דאינו יוצא אלא דרך גדילתו או שנטלו שלא לצאת בו באותה נטילה וכשאדם נוטל לולב אין צריך להופכו כדפי' ר&quot;י כיון שצריך לנענע בהלל או משום שאינו רוצה לצאת באותה נטילה:

''' והלכתא''' על ביעור חמץ. יכול הוא לומר כן שאף זה הלשון משמע להבא או שמא דוקא על ביעור חמץ ויש טעם בברכות ור&quot;י לא מצא טעם לכל הברכות:

''' על''' הטבילה. אומר ר&quot;ח בשם הגאון דוקא בטבילת גר דלא חזי קודם טבילה דלא מצי למימר וצונו דאכתי נכרי הוא אבל שאר חייבי טבילה כגון בעל קרי וכיוצא בו מותר לברך כדאמרינן בפ' מי שמתו (ד' כב.) נהוג עלמא כתלתא סבי כר' יהודה בבעל קרי שיכול להתפלל ולברך וללמוד קודם טבילה אעפ&quot;כ אומר ר&quot;י דאין לגעור בנשים שמברכות אחר הטבילה כיון דאיכא טבילת גר דלא מצי לברך לא חילקו וכן בנטילת ידים לא חילקו בין נטילה של אחר בית הכסא דלא מצי לברך קודם מיהו בנטילה יש טעם אחר לברך אחר נטילה קודם ניגוב כדאמרינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוטה|ד|ב}} האוכל לחם בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא וי&quot;מ דבכל טבילות קאמר דגברא לא חזי דקודם שירד למים אינו צריך לברך דילמא משום ביעתותא דמיא מימנע ולא טביל ואחר שיורד אז הוא ערום ואסור לברך משום דלבו רואה את הערוה:

''' ונרות''' מנר. וקשה דהוה ליה למימר חיפוש מנר ולא נרות מנר וי&quot;ל דחיפוש לא קאי אנר לכך יש לפרש דיליף חיפוש דנר מחיפוש דירושלים שהיא בנרות ואותן נרות מנר ואתי שפיר דהשתא צריך לאתויי קרא דחיפוש נרות ולא סגי בקרא דנר ה' נשמת אדם וגו':&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ז|ב}}</text>
      <sha1>n3t1hdn04tsn3qu6io11jo0ym42em5c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017188</id>
      <parentid>3017187</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T06:27:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017188</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17895" sha1="lw14373f9xm56ounhumiqe5ga5847lk" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ז|ב|ז א|ח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ז עמוד ב] כי פליגי - בעל ביעור. מר סבר: מעיקרא משמע, ומר סבר: להבא משמע. מיתיבי: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה! - התם היכי נימא? נימא למול - לא סגיא דלאו איהו מהיל? - אבי הבן מאי איכא למימר? - אין הכי נמי. מיתיבי: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה. - התם נמי, היכי נימא? נימא לשחוט - לא סגיא דלאו איהו שחט? - פסח וקדשים מאי איכא למימר? - אין הכי נמי. מיתיבי: העושה לולב לעצמו מברך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. נטלו לצאת בו אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב. - שאני התם, דבעידנא דאגבהה נפק ביה. - אי הכי, לצאת בו? יצא בו מיבעי ליה! - אין הכי נמי, ומשום דקא בעי למיתנא סיפא לישב בסוכה תנא רישא נמי לצאת בו. דקתני סיפא: העושה סוכה לעצמו אומר: ברוך אתה ה' שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. נכנס לישב בה אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה. }}{{שוליים|א}}והלכתא: על ביעור חמץ
{{הל&quot;מ-רק-ראש|והלכתא על ביעור חמץ‍ פירוש גם על ביעור חמץ אף על גב דבלבער כ&quot;ע מודו ובעל ביעור פליגי משום דאמר במס' ברכות (דף נ א) מברכותיו של אדם ניכר שתלמיד חכם הוא והמברך על ביעור ניכר שתלמיד חכם הוא ויודע דעל ביעור נמי להבא משמע כדאמר בפ' כיצד מברכין (דף לח ב) משתבחין רבנן לר' זירא [את] בר רב זביד דאדם גדול הוא ובקי בברכות הוא אמר להם לכשיבא לידכם הביאוהו לידי כי אתא קריבו ליה תכא ואפיקו ליה ריפתא א&quot;ל לטעום מר מידי אמר לו לישרי לן מר ופתח ואמר מוציא לחם מן הארץ אמר זהו שאומרים עליו אדם גדול הוא בשלמא אי אמר לן המוציא אמר לן טעמא‍ ואשמעינן הלכתא אלא אמר מוציא מאי קמ&quot;ל במוציא כ&quot;ע לא פליגי אלמא שצריך להשמיענו חדוש בברכותיו ולכך נהגו לברך על ביעור חמץ לאשמעינן דגם זה להבא משמע ושלא יטעו לומר דעל ביעור לשעבר ואם בירך כך לא יצא. ומה שחלקו במטבע ברכות יש מהן שתיקנו בעל ויש מהן שתיקנו בלמ&quot;ד ר&quot;ת ז&quot;ל היה נותן טעם לדבר‍ דכל מצות דנעשות מיד שייך לברך עליהן על כגון על מקרא מגילה על הטבילה על נטילת ידים‍ על הפרשת תרומה על אכילת מצה‍ על אכילת מרור אבל להניח תפילין להתעטף בציצית ולישב בסוכה יש בהן שיהוי והלשון מורה על כך להיות מעוטר בתפילין ולהיות עטוף בציצית ולישב בסוכה לאכול ולטייל כל היום ולהדליק נר חנוכה‍ יש שיהוי במצותה כדאמרינן בבמה מדליקין (דף כא ב) מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. וכן לשמוע קול שופר יש שיהוי להפסקה בין התקיעות דעיקר מצות שופר על סדר הברכות. ומה שאין מברכין על קריאת הלל ואנו מברכין על מקרא מגילה היינו טעמא לפי שקוראים את המגילה בלא הפסק‍ אבל בקריאת ההלל מפסיקין והצבור עונין ראשי הפסוקים. ועוד דאמרינן בפסחים (דף קיז א) דעיקר קריאת הלל תקנו נביאים הראשונים לקרותו על כל צרה שלא תבא על הצבור לכשיגאלו גומרין את הלל הלכך שייך ביה האי לישנא לקרות את הלל דכל מצוה שאינה חובה תמיד לא שייך ביה על‍ ומה שמברכין להכניסו וכו' משום דברכה זו לא נתקנה לגמרי על מצוה זו‍ תדע דהא מברכין אותה לאחר המילה אלא נתקנה להודות ולהלל ולשבח להקב&quot;ה שצוה לעשות מצוה זו בכל פעם שתבא לידינו. ומה שמברכין בתפילין של יד להניח ועל של ראש על מצות משום דלא רצו חכמים‍ לתקן שתי ברכות זו אחר זו במצוה אחת שוות ותקנו בשל ראש על מצות שהיא גמר המצוה. וריב&quot;א היה מחלק‍ דמצוה דאפשר לעשות ע&quot;י שליח מברך על אבל מצוה שהוא בעצמו צריך לעשותה צריך לברך בלמ&quot;ד וזו היא קצת סברת הש&quot;ס דלמול משמע דלא סגי דלאו איהו מהיל‍ ועל שופר אנו מברכים לשמוע בקול שופר דלא סגי דלאו איהו שומע ולקרוא את הלל אף על פי דשומע כעונה כמו גבי מקרא מגילה מ&quot;מ מצוה לענות בראשי הפרקי' אף על פי דשומע כעונה. ועל הטבילה אף על גב דטבילת טמאים א&quot;א לעשות ע&quot;י שליח כיון דטבילת כלים אפשר לקיים ע&quot;י שליח‍ לא פלוג.‍ גם משום דטבילת גרים שהיא לאחר הטבילה. ועל נטילת לולב לפי שפעמים מברך אחר שיצא בו שכבר נטל לא שייך לברך ליטול משום דלהבא משמע והיינו נמי טעמא דעל נט&quot;י. ולהדליק נר של חנוכה אף על גב דאפשר לעשות ע&quot;י שליח‍ אורחא דמילתא הוא שכל אדם מדליק בביתו מפני חביבות הנס‍ וכן נר של שבת ועל ספירת העומר לפי שנהגו שש&quot;צ מברך להוציא את מי שאינו יודע לברך לכך מברכין על. ובתפילין נמצא בספרים מדויקים במצות תפילין וכן כתב רב אלפס ז&quot;ל. ועל התורה‍ מברכין באשכנז לעסוק בדברי תורה.‍ ולפי טעם זה מברכין לאכול מצה ולאכול מרור:}}

. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דכולי עלמא מיהא, מעיקרא בעינן לברוכי}}{{הל&quot;מ-ריף-ראש| ומיבעי ליה לאיניש לברוכי ברישא והדר בדיק }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנלן? - }}דאמר רב יהודה אמר שמואל: {{שוליים|ב}}כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא? אמר רב נחמן בר יצחק: דאמר קרא וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי. אביי אמר: מהכא, והוא עבר לפניהם. ואי בעית אימא: מהכא, ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם. בי רב אמרי: חוץ מן הטבילה ושופר. בשלמא טבילה - דאכתי גברא לא חזי, אלא שופר מאי טעמא? וכי תימא: משום דילמא מיקלקלא תקיעה. אי הכי - אפילו שחיטה ומילה נמי! - אלא }}אמר רב חסדא: {{שוליים|ג}}חוץ מן הטבילה בלבד איתמר. תניא נמי הכי: טבל ועלה, בעלייתו אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה{{הל&quot;מ-ריף-ראש|.  ומפרשי לה רבנן דבטבילת גר בלבד אבל שאר חייבי טבילות מברכין ואחר כך טובלין דהא קיימא לן נדה קוצה לה חלתה ומחייבא לברוכי להפריש חלה ותנן נמי זב שראה קרי ונדה שפלטה ש&quot;ז צריכין טבילה טעמא דראה קרי ופלטה ש&quot;ז הא לא ראה קרי ולא פלטה ש&quot;ז קורין ומתפללין ואין צריכין טבילה: }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ור&quot;י מפרש דאין למחות בנשים שמברכות אחר טבילה ולא קודם כיון דאיכא גר דלא מצי לברך עד לאחר הטבילה לא פלוג. והאי טעמא נמי שייך בנטילת ידים שנהגו לברך אחר הנטילה לפי שבבקר כשידיו מלוכלכות לא מצי לברוכי עד אחר הנטילה לכך נהגו לעשות כן אף בנטילה דסעודה. ועוד יש טעם אחר בנטילה כיון דמברך קודם ניגוב גם זו מצות נטילה כדאמרינן בסוטה (דף ד ב) כל האוכל פת בלא ניגוב כאילו אוכל לחם טמא: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאור הנר וכו'. מנא הני מילי? אמר רב חסדא: למדנו מציאה ממציאה, ומציאה מחיפוש, וחיפוש מחיפוש, וחיפוש מנרות, ונרות מנר. מציאה ממציאה - כתיב הכא שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם וכתיב התם ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא. ומציאה מחיפוש דידיה, וחיפוש מנרות - דכתיב בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות, ונרות מנר, דכתיב נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם חפש כל חדרי בטן. תנא דבי רבי ישמעאל: לילי ארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר, אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר שבעת ימים שאר לא ימצא ואומר ויחפש בגדול החל ובקטן כלה ואומר בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואומר נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם חפש. מאי ואומר? וכי תימא: האי בעת ההיא קולא הוא, דקאמר רחמנא: לא בדיקנא לה בירושלים בנהורא דאבוקה, דנפיש נהורא טובא, אלא בנהורא דשרגא, דזוטר נהורא טפי, דעון רבה משתכח ועון זוטר לא משתכח - תא שמע: נר ה' נשמת אדם. }}
{{הל&quot;מ-ריף-ראש|בודקין את החמץ לאור הנר וכו' מפני שאור הנר יפה לבדיקה }}תנו רבנן: {{שוליים|ד}}אין בודקין לא לאור החמה, ולא לאור הלבנה, {{שוליים|ה}}ולא לאור האבוקה, אלא לאור הנר,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מעיקרא משמע''' -  על ביעור שביערתי והרי עדיין לא בדיק דהא ברכה קודם בדיקה היא ביעור היינו נמי בדיקה:

'''נימא למול''' -  בתמיה משמע דאותו רופא המל את כל בני העיר (צווה) למול את התינוק הזה:

'''וכי לא סגי דלאו איהו מהיל''' -  עליו המצוה מוטלת והלא על אביו מוטל כדאמרן בקדושין פרק קמא (קרוב לסופו) אבל ביעור מצוה על בעל החמץ מוטלת וכל איש ואיש בודק ביתו והיכא דיכול לומר לבער לא נימא על ביעור:

'''ופרכינן אבי הבן מאי איכא למימר''' -  אי על המילה לשעבר משמע וזה אפשר לו לומר למול מאי איכא למימר היכי שרינן ליה למימר על המילה:

'''אין הכי נמי''' -  צריך לומר למול:

'''פסח וקדשים''' -  הבעלים נצטוו דכתיב ([[ויקרא  א]]) וסמך ידו ושחט:

'''נפק ביה''' -  ומברך על שעבר:

'''והלכתא על ביעור''' -  נמי להבא משמע וגבי מילה נמי לא שנא אבי הבן מאינש דעלמא דהא להבא משמע ועל המילה נמי כלמול דמי:

'''עובר''' -  קודם כמו ויעבר את הכושי קדמו במיתת אבשלום:

'''ויעבר מלכם לפניהם''' -  יקדים לילך בראש:

'''דאכתי גברא לא חזי''' -  כגון טבילת בעלי קרי דקיימא לן בברכות (ד' כ:) שאסור בדברי תורה ובברכה דעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין לדברי תורה ומשום ההוא טבילה תקון בכל הטבילות ברכתן לבסוף:

'''למדנו מציאה''' -  האמורה בחמץ ממציאה האמורה בגביע דבנימין:

'''ומציאה מחיפוש''' -  כלומר ואותה מציאה של בנימין מחיפוש האמור אצלה דמה מציאה של גביע ע&quot;י חיפוש אף מציאת חמץ ע&quot;י חיפוש:

'''וחיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות''' -  לאחר שלמדת שהיא ע&quot;י חיפוש חזור ולמוד זה החיפוש מחיפוש שכתוב בירושלים שהוא בנרות כדכתיב בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות:

'''ונרות מנר''' -  דכתיב בנר יחידי נר (אלהים) נשמת אדם חופש כל חדרי בטן ולקמיה מפרש הא למה לי:

'''זכר לדבר''' -  כדפרשינן והשתא מפרש קראי היכא וראיה ממש ליתא אלא אסמכתא בעלמא דדברי תורה מדברי קבלה נינהו:

'''קולא הוא''' -  דאקיל רחמנא גבי ירושלים דלא נבדקיה באבוקה אלא באור קטן הילכך לא ילפינן חמץ מיניה להקל:

'''תא שמע''' -  מהאי קרא דבדיקה מעלייתא היא דכתיב חופש כל חדרי בטן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ז ב כי פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_כי פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע]]
'''כי''' פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע. פירש ר&quot;ת לשעבר משמע טפי מלהבא אבל מ&quot;מ משמע נמי קצת להבא דאי לא משמע כלל להבא אלא לשעבר א&quot;כ היכי קאמר בסמוך נימא למול לא סגי דלאו איהו מהיל וכי בשביל שאין אנו יודעין לתקן יאמר שקר:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב לא סגי דלאו איהו מהיל.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_לא סגי דלאו איהו מהיל]]
''' לא''' סגי דלאו איהו מהיל. דעל האב מוטל כדפירש הקונטרס אבל המל גרים מברך למול את הגרים שהמברך חייב למול כמו האב המל:

''' בעידנא''' דאגבהה נפיק ביה. וא&quot;ת כיון דנפק היאך יברך והלא צריך לברך עובר לעשייתו ואומר ר&quot;י אע&quot;ג דנפק אכתי עוסק במצוה שצריך לנענע בקריאת הלל (סוכה לז:):

''' לצאת''' יצא מיבעי ליה. לצאת משמע שלא יצא עדיין באותה נטילה ומשכחת לה כשהפכו כדאמרי' בסוכה (ד' מב.) דאינו יוצא אלא דרך גדילתו או שנטלו שלא לצאת בו באותה נטילה וכשאדם נוטל לולב אין צריך להופכו כדפי' ר&quot;י כיון שצריך לנענע בהלל או משום שאינו רוצה לצאת באותה נטילה:

''' והלכתא''' על ביעור חמץ. יכול הוא לומר כן שאף זה הלשון משמע להבא או שמא דוקא על ביעור חמץ ויש טעם בברכות ור&quot;י לא מצא טעם לכל הברכות:

''' על''' הטבילה. אומר ר&quot;ח בשם הגאון דוקא בטבילת גר דלא חזי קודם טבילה דלא מצי למימר וצונו דאכתי נכרי הוא אבל שאר חייבי טבילה כגון בעל קרי וכיוצא בו מותר לברך כדאמרינן בפ' מי שמתו (ד' כב.) נהוג עלמא כתלתא סבי כר' יהודה בבעל קרי שיכול להתפלל ולברך וללמוד קודם טבילה אעפ&quot;כ אומר ר&quot;י דאין לגעור בנשים שמברכות אחר הטבילה כיון דאיכא טבילת גר דלא מצי לברך לא חילקו וכן בנטילת ידים לא חילקו בין נטילה של אחר בית הכסא דלא מצי לברך קודם מיהו בנטילה יש טעם אחר לברך אחר נטילה קודם ניגוב כדאמרינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוטה|ד|ב}} האוכל לחם בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא וי&quot;מ דבכל טבילות קאמר דגברא לא חזי דקודם שירד למים אינו צריך לברך דילמא משום ביעתותא דמיא מימנע ולא טביל ואחר שיורד אז הוא ערום ואסור לברך משום דלבו רואה את הערוה:

''' ונרות''' מנר. וקשה דהוה ליה למימר חיפוש מנר ולא נרות מנר וי&quot;ל דחיפוש לא קאי אנר לכך יש לפרש דיליף חיפוש דנר מחיפוש דירושלים שהיא בנרות ואותן נרות מנר ואתי שפיר דהשתא צריך לאתויי קרא דחיפוש נרות ולא סגי בקרא דנר ה' נשמת אדם וגו':&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ז|ב}}</text>
      <sha1>lw14373f9xm56ounhumiqe5ga5847lk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017190</id>
      <parentid>3017188</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T06:36:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017190</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18049" sha1="4gt8aennt73v6vi98vgamjeuw2y2u7i" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ז|ב|ז א|ח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ז עמוד ב] כי פליגי - בעל ביעור. מר סבר: מעיקרא משמע, ומר סבר: להבא משמע. מיתיבי: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה! - התם היכי נימא? נימא למול - לא סגיא דלאו איהו מהיל? - אבי הבן מאי איכא למימר? - אין הכי נמי. מיתיבי: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה. - התם נמי, היכי נימא? נימא לשחוט - לא סגיא דלאו איהו שחט? - פסח וקדשים מאי איכא למימר? - אין הכי נמי. מיתיבי: העושה לולב לעצמו מברך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. נטלו לצאת בו אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב. - שאני התם, דבעידנא דאגבהה נפק ביה. - אי הכי, לצאת בו? יצא בו מיבעי ליה! - אין הכי נמי, ומשום דקא בעי למיתנא סיפא לישב בסוכה תנא רישא נמי לצאת בו. דקתני סיפא: העושה סוכה לעצמו אומר: ברוך אתה ה' שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. נכנס לישב בה אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה. }}{{שוליים|א}}והלכתא: על ביעור חמץ
{{הל&quot;מ-רק-ראש|והלכתא על ביעור חמץ‍ פירוש גם על ביעור חמץ אף על גב דבלבער כ&quot;ע מודו ובעל ביעור פליגי משום דאמר במס' ברכות (דף נ א) מברכותיו של אדם ניכר שתלמיד חכם הוא והמברך על ביעור ניכר שתלמיד חכם הוא ויודע דעל ביעור נמי להבא משמע כדאמר בפ' כיצד מברכין (דף לח ב) משתבחין רבנן לר' זירא [את] בר רב זביד דאדם גדול הוא ובקי בברכות הוא אמר להם לכשיבא לידכם הביאוהו לידי כי אתא קריבו ליה תכא ואפיקו ליה ריפתא א&quot;ל לטעום מר מידי אמר לו לישרי לן מר ופתח ואמר מוציא לחם מן הארץ אמר זהו שאומרים עליו אדם גדול הוא בשלמא אי אמר לן המוציא אמר לן טעמא‍ ואשמעינן הלכתא אלא אמר מוציא מאי קמ&quot;ל במוציא כ&quot;ע לא פליגי אלמא שצריך להשמיענו חדוש בברכותיו ולכך נהגו לברך על ביעור חמץ לאשמעינן דגם זה להבא משמע ושלא יטעו לומר דעל ביעור לשעבר ואם בירך כך לא יצא. ומה שחלקו במטבע ברכות יש מהן שתיקנו בעל ויש מהן שתיקנו בלמ&quot;ד ר&quot;ת ז&quot;ל היה נותן טעם לדבר‍ דכל מצות דנעשות מיד שייך לברך עליהן על כגון על מקרא מגילה על הטבילה על נטילת ידים‍ על הפרשת תרומה על אכילת מצה‍ על אכילת מרור אבל להניח תפילין להתעטף בציצית ולישב בסוכה יש בהן שיהוי והלשון מורה על כך להיות מעוטר בתפילין ולהיות עטוף בציצית ולישב בסוכה לאכול ולטייל כל היום ולהדליק נר חנוכה‍ יש שיהוי במצותה כדאמרינן בבמה מדליקין (דף כא ב) מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. וכן לשמוע קול שופר יש שיהוי להפסקה בין התקיעות דעיקר מצות שופר על סדר הברכות. ומה שאין מברכין על קריאת הלל ואנו מברכין על מקרא מגילה היינו טעמא לפי שקוראים את המגילה בלא הפסק‍ אבל בקריאת ההלל מפסיקין והצבור עונין ראשי הפסוקים. ועוד דאמרינן בפסחים (דף קיז א) דעיקר קריאת הלל תקנו נביאים הראשונים לקרותו על כל צרה שלא תבא על הצבור לכשיגאלו גומרין את הלל הלכך שייך ביה האי לישנא לקרות את הלל דכל מצוה שאינה חובה תמיד לא שייך ביה על‍ ומה שמברכין להכניסו וכו' משום דברכה זו לא נתקנה לגמרי על מצוה זו‍ תדע דהא מברכין אותה לאחר המילה אלא נתקנה להודות ולהלל ולשבח להקב&quot;ה שצוה לעשות מצוה זו בכל פעם שתבא לידינו. ומה שמברכין בתפילין של יד להניח ועל של ראש על מצות משום דלא רצו חכמים‍ לתקן שתי ברכות זו אחר זו במצוה אחת שוות ותקנו בשל ראש על מצות שהיא גמר המצוה. וריב&quot;א היה מחלק‍ דמצוה דאפשר לעשות ע&quot;י שליח מברך על אבל מצוה שהוא בעצמו צריך לעשותה צריך לברך בלמ&quot;ד וזו היא קצת סברת הש&quot;ס דלמול משמע דלא סגי דלאו איהו מהיל‍ ועל שופר אנו מברכים לשמוע בקול שופר דלא סגי דלאו איהו שומע ולקרוא את הלל אף על פי דשומע כעונה כמו גבי מקרא מגילה מ&quot;מ מצוה לענות בראשי הפרקי' אף על פי דשומע כעונה. ועל הטבילה אף על גב דטבילת טמאים א&quot;א לעשות ע&quot;י שליח כיון דטבילת כלים אפשר לקיים ע&quot;י שליח‍ לא פלוג.‍ גם משום דטבילת גרים שהיא לאחר הטבילה. ועל נטילת לולב לפי שפעמים מברך אחר שיצא בו שכבר נטל לא שייך לברך ליטול משום דלהבא משמע והיינו נמי טעמא דעל נט&quot;י. ולהדליק נר של חנוכה אף על גב דאפשר לעשות ע&quot;י שליח‍ אורחא דמילתא הוא שכל אדם מדליק בביתו מפני חביבות הנס‍ וכן נר של שבת ועל ספירת העומר לפי שנהגו שש&quot;צ מברך להוציא את מי שאינו יודע לברך לכך מברכין על. ובתפילין נמצא בספרים מדויקים במצות תפילין וכן כתב רב אלפס ז&quot;ל. ועל התורה‍ מברכין באשכנז לעסוק בדברי תורה.‍ ולפי טעם זה מברכין לאכול מצה ולאכול מרור:}}

. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דכולי עלמא מיהא, מעיקרא בעינן לברוכי}}{{הל&quot;מ-ריף-ראש| ומיבעי ליה לאיניש לברוכי ברישא והדר בדיק }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנלן? - }}דאמר רב יהודה אמר שמואל: {{שוליים|ב}}כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא? אמר רב נחמן בר יצחק: דאמר קרא וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי. אביי אמר: מהכא, והוא עבר לפניהם. ואי בעית אימא: מהכא, ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם. בי רב אמרי: חוץ מן הטבילה ושופר. בשלמא טבילה - דאכתי גברא לא חזי, אלא שופר מאי טעמא? וכי תימא: משום דילמא מיקלקלא תקיעה. אי הכי - אפילו שחיטה ומילה נמי! - אלא }}אמר רב חסדא: {{שוליים|ג}}חוץ מן הטבילה בלבד איתמר. תניא נמי הכי: טבל ועלה, בעלייתו אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה{{הל&quot;מ-ריף-ראש|.  ומפרשי לה רבנן דבטבילת גר בלבד אבל שאר חייבי טבילות מברכין ואחר כך טובלין דהא קיימא לן נדה קוצה לה חלתה ומחייבא לברוכי להפריש חלה ותנן נמי זב שראה קרי ונדה שפלטה ש&quot;ז צריכין טבילה טעמא דראה קרי ופלטה ש&quot;ז הא לא ראה קרי ולא פלטה ש&quot;ז קורין ומתפללין ואין צריכין טבילה: }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ור&quot;י מפרש דאין למחות בנשים שמברכות אחר טבילה ולא קודם כיון דאיכא גר דלא מצי לברך עד לאחר הטבילה לא פלוג. והאי טעמא נמי שייך בנטילת ידים שנהגו לברך אחר הנטילה לפי שבבקר כשידיו מלוכלכות לא מצי לברוכי עד אחר הנטילה לכך נהגו לעשות כן אף בנטילה דסעודה. ועוד יש טעם אחר בנטילה כיון דמברך קודם ניגוב גם זו מצות נטילה כדאמרינן בסוטה (דף ד ב) כל האוכל פת בלא ניגוב כאילו אוכל לחם טמא: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאור הנר וכו'. מנא הני מילי? אמר רב חסדא: למדנו מציאה ממציאה, ומציאה מחיפוש, וחיפוש מחיפוש, וחיפוש מנרות, ונרות מנר. מציאה ממציאה - כתיב הכא שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם וכתיב התם ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא. ומציאה מחיפוש דידיה, וחיפוש מנרות - דכתיב בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות, ונרות מנר, דכתיב נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם חפש כל חדרי בטן. תנא דבי רבי ישמעאל: לילי ארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר, אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר שבעת ימים שאר לא ימצא ואומר ויחפש בגדול החל ובקטן כלה ואומר בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואומר נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם חפש. מאי ואומר? וכי תימא: האי בעת ההיא קולא הוא, דקאמר רחמנא: לא בדיקנא לה בירושלים בנהורא דאבוקה, דנפיש נהורא טובא, אלא בנהורא דשרגא, דזוטר נהורא טפי, דעון רבה משתכח ועון זוטר לא משתכח - תא שמע: נר ה' נשמת אדם. }}
{{הל&quot;מ-ריף-ראש|בודקין את החמץ לאור הנר וכו' מפני שאור הנר יפה לבדיקה }}תנו רבנן: {{שוליים|ד}}אין בודקין לא לאור החמה, ולא לאור הלבנה, {{שוליים|ה}}ולא לאור האבוקה, אלא לאור הנר,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מעיקרא משמע''' -  על ביעור שביערתי והרי עדיין לא בדיק דהא ברכה קודם בדיקה היא ביעור היינו נמי בדיקה:

'''נימא למול''' -  בתמיה משמע דאותו רופא המל את כל בני העיר (צווה) למול את התינוק הזה:

'''וכי לא סגי דלאו איהו מהיל''' -  עליו המצוה מוטלת והלא על אביו מוטל כדאמרן בקדושין פרק קמא (קרוב לסופו) אבל ביעור מצוה על בעל החמץ מוטלת וכל איש ואיש בודק ביתו והיכא דיכול לומר לבער לא נימא על ביעור:

'''ופרכינן אבי הבן מאי איכא למימר''' -  אי על המילה לשעבר משמע וזה אפשר לו לומר למול מאי איכא למימר היכי שרינן ליה למימר על המילה:

'''אין הכי נמי''' -  צריך לומר למול:

'''פסח וקדשים''' -  הבעלים נצטוו דכתיב ([[ויקרא  א]]) וסמך ידו ושחט:

'''נפק ביה''' -  ומברך על שעבר:

'''והלכתא על ביעור''' -  נמי להבא משמע וגבי מילה נמי לא שנא אבי הבן מאינש דעלמא דהא להבא משמע ועל המילה נמי כלמול דמי:

'''עובר''' -  קודם כמו ויעבר את הכושי קדמו במיתת אבשלום:

'''ויעבר מלכם לפניהם''' -  יקדים לילך בראש:

'''דאכתי גברא לא חזי''' -  כגון טבילת בעלי קרי דקיימא לן בברכות (ד' כ:) שאסור בדברי תורה ובברכה דעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין לדברי תורה ומשום ההוא טבילה תקון בכל הטבילות ברכתן לבסוף:

'''למדנו מציאה''' -  האמורה בחמץ ממציאה האמורה בגביע דבנימין:

'''ומציאה מחיפוש''' -  כלומר ואותה מציאה של בנימין מחיפוש האמור אצלה דמה מציאה של גביע ע&quot;י חיפוש אף מציאת חמץ ע&quot;י חיפוש:

'''וחיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות''' -  לאחר שלמדת שהיא ע&quot;י חיפוש חזור ולמוד זה החיפוש מחיפוש שכתוב בירושלים שהוא בנרות כדכתיב בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות:

'''ונרות מנר''' -  דכתיב בנר יחידי נר (אלהים) נשמת אדם חופש כל חדרי בטן ולקמיה מפרש הא למה לי:

'''זכר לדבר''' -  כדפרשינן והשתא מפרש קראי היכא וראיה ממש ליתא אלא אסמכתא בעלמא דדברי תורה מדברי קבלה נינהו:

'''קולא הוא''' -  דאקיל רחמנא גבי ירושלים דלא נבדקיה באבוקה אלא באור קטן הילכך לא ילפינן חמץ מיניה להקל:

'''תא שמע''' -  מהאי קרא דבדיקה מעלייתא היא דכתיב חופש כל חדרי בטן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ז ב כי פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_כי פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע]]
'''כי''' פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע. פירש ר&quot;ת לשעבר משמע טפי מלהבא אבל מ&quot;מ משמע נמי קצת להבא דאי לא משמע כלל להבא אלא לשעבר א&quot;כ היכי קאמר בסמוך נימא למול לא סגי דלאו איהו מהיל וכי בשביל שאין אנו יודעין לתקן יאמר שקר:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב לא סגי דלאו איהו מהיל.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_לא סגי דלאו איהו מהיל]]
''' לא''' סגי דלאו איהו מהיל. דעל האב מוטל כדפירש הקונטרס אבל המל גרים מברך למול את הגרים שהמברך חייב למול כמו האב המל:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב בעידנא דאגבהה נפיק ביה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_בעידנא דאגבהה נפיק ביה]]
''' בעידנא''' דאגבהה נפיק ביה. וא&quot;ת כיון דנפק היאך יברך והלא צריך לברך עובר לעשייתו ואומר ר&quot;י אע&quot;ג דנפק אכתי עוסק במצוה שצריך לנענע בקריאת הלל (סוכה לז:):

''' לצאת''' יצא מיבעי ליה. לצאת משמע שלא יצא עדיין באותה נטילה ומשכחת לה כשהפכו כדאמרי' בסוכה (ד' מב.) דאינו יוצא אלא דרך גדילתו או שנטלו שלא לצאת בו באותה נטילה וכשאדם נוטל לולב אין צריך להופכו כדפי' ר&quot;י כיון שצריך לנענע בהלל או משום שאינו רוצה לצאת באותה נטילה:

''' והלכתא''' על ביעור חמץ. יכול הוא לומר כן שאף זה הלשון משמע להבא או שמא דוקא על ביעור חמץ ויש טעם בברכות ור&quot;י לא מצא טעם לכל הברכות:

''' על''' הטבילה. אומר ר&quot;ח בשם הגאון דוקא בטבילת גר דלא חזי קודם טבילה דלא מצי למימר וצונו דאכתי נכרי הוא אבל שאר חייבי טבילה כגון בעל קרי וכיוצא בו מותר לברך כדאמרינן בפ' מי שמתו (ד' כב.) נהוג עלמא כתלתא סבי כר' יהודה בבעל קרי שיכול להתפלל ולברך וללמוד קודם טבילה אעפ&quot;כ אומר ר&quot;י דאין לגעור בנשים שמברכות אחר הטבילה כיון דאיכא טבילת גר דלא מצי לברך לא חילקו וכן בנטילת ידים לא חילקו בין נטילה של אחר בית הכסא דלא מצי לברך קודם מיהו בנטילה יש טעם אחר לברך אחר נטילה קודם ניגוב כדאמרינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוטה|ד|ב}} האוכל לחם בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא וי&quot;מ דבכל טבילות קאמר דגברא לא חזי דקודם שירד למים אינו צריך לברך דילמא משום ביעתותא דמיא מימנע ולא טביל ואחר שיורד אז הוא ערום ואסור לברך משום דלבו רואה את הערוה:

''' ונרות''' מנר. וקשה דהוה ליה למימר חיפוש מנר ולא נרות מנר וי&quot;ל דחיפוש לא קאי אנר לכך יש לפרש דיליף חיפוש דנר מחיפוש דירושלים שהיא בנרות ואותן נרות מנר ואתי שפיר דהשתא צריך לאתויי קרא דחיפוש נרות ולא סגי בקרא דנר ה' נשמת אדם וגו':&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ז|ב}}</text>
      <sha1>4gt8aennt73v6vi98vgamjeuw2y2u7i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017192</id>
      <parentid>3017190</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T06:55:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017192</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18187" sha1="jfdun33rgcl4p2d3zw50m3qfjaqqdzs" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ז|ב|ז א|ח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ז עמוד ב] כי פליגי - בעל ביעור. מר סבר: מעיקרא משמע, ומר סבר: להבא משמע. מיתיבי: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה! - התם היכי נימא? נימא למול - לא סגיא דלאו איהו מהיל? - אבי הבן מאי איכא למימר? - אין הכי נמי. מיתיבי: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה. - התם נמי, היכי נימא? נימא לשחוט - לא סגיא דלאו איהו שחט? - פסח וקדשים מאי איכא למימר? - אין הכי נמי. מיתיבי: העושה לולב לעצמו מברך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. נטלו לצאת בו אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב. - שאני התם, דבעידנא דאגבהה נפק ביה. - אי הכי, לצאת בו? יצא בו מיבעי ליה! - אין הכי נמי, ומשום דקא בעי למיתנא סיפא לישב בסוכה תנא רישא נמי לצאת בו. דקתני סיפא: העושה סוכה לעצמו אומר: ברוך אתה ה' שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. נכנס לישב בה אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה. }}{{שוליים|א}}והלכתא: על ביעור חמץ
{{הל&quot;מ-רק-ראש|והלכתא על ביעור חמץ‍ פירוש גם על ביעור חמץ אף על גב דבלבער כ&quot;ע מודו ובעל ביעור פליגי משום דאמר במס' ברכות (דף נ א) מברכותיו של אדם ניכר שתלמיד חכם הוא והמברך על ביעור ניכר שתלמיד חכם הוא ויודע דעל ביעור נמי להבא משמע כדאמר בפ' כיצד מברכין (דף לח ב) משתבחין רבנן לר' זירא [את] בר רב זביד דאדם גדול הוא ובקי בברכות הוא אמר להם לכשיבא לידכם הביאוהו לידי כי אתא קריבו ליה תכא ואפיקו ליה ריפתא א&quot;ל לטעום מר מידי אמר לו לישרי לן מר ופתח ואמר מוציא לחם מן הארץ אמר זהו שאומרים עליו אדם גדול הוא בשלמא אי אמר לן המוציא אמר לן טעמא‍ ואשמעינן הלכתא אלא אמר מוציא מאי קמ&quot;ל במוציא כ&quot;ע לא פליגי אלמא שצריך להשמיענו חדוש בברכותיו ולכך נהגו לברך על ביעור חמץ לאשמעינן דגם זה להבא משמע ושלא יטעו לומר דעל ביעור לשעבר ואם בירך כך לא יצא. ומה שחלקו במטבע ברכות יש מהן שתיקנו בעל ויש מהן שתיקנו בלמ&quot;ד ר&quot;ת ז&quot;ל היה נותן טעם לדבר‍ דכל מצות דנעשות מיד שייך לברך עליהן על כגון על מקרא מגילה על הטבילה על נטילת ידים‍ על הפרשת תרומה על אכילת מצה‍ על אכילת מרור אבל להניח תפילין להתעטף בציצית ולישב בסוכה יש בהן שיהוי והלשון מורה על כך להיות מעוטר בתפילין ולהיות עטוף בציצית ולישב בסוכה לאכול ולטייל כל היום ולהדליק נר חנוכה‍ יש שיהוי במצותה כדאמרינן בבמה מדליקין (דף כא ב) מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. וכן לשמוע קול שופר יש שיהוי להפסקה בין התקיעות דעיקר מצות שופר על סדר הברכות. ומה שאין מברכין על קריאת הלל ואנו מברכין על מקרא מגילה היינו טעמא לפי שקוראים את המגילה בלא הפסק‍ אבל בקריאת ההלל מפסיקין והצבור עונין ראשי הפסוקים. ועוד דאמרינן בפסחים (דף קיז א) דעיקר קריאת הלל תקנו נביאים הראשונים לקרותו על כל צרה שלא תבא על הצבור לכשיגאלו גומרין את הלל הלכך שייך ביה האי לישנא לקרות את הלל דכל מצוה שאינה חובה תמיד לא שייך ביה על‍ ומה שמברכין להכניסו וכו' משום דברכה זו לא נתקנה לגמרי על מצוה זו‍ תדע דהא מברכין אותה לאחר המילה אלא נתקנה להודות ולהלל ולשבח להקב&quot;ה שצוה לעשות מצוה זו בכל פעם שתבא לידינו. ומה שמברכין בתפילין של יד להניח ועל של ראש על מצות משום דלא רצו חכמים‍ לתקן שתי ברכות זו אחר זו במצוה אחת שוות ותקנו בשל ראש על מצות שהיא גמר המצוה. וריב&quot;א היה מחלק‍ דמצוה דאפשר לעשות ע&quot;י שליח מברך על אבל מצוה שהוא בעצמו צריך לעשותה צריך לברך בלמ&quot;ד וזו היא קצת סברת הש&quot;ס דלמול משמע דלא סגי דלאו איהו מהיל‍ ועל שופר אנו מברכים לשמוע בקול שופר דלא סגי דלאו איהו שומע ולקרוא את הלל אף על פי דשומע כעונה כמו גבי מקרא מגילה מ&quot;מ מצוה לענות בראשי הפרקי' אף על פי דשומע כעונה. ועל הטבילה אף על גב דטבילת טמאים א&quot;א לעשות ע&quot;י שליח כיון דטבילת כלים אפשר לקיים ע&quot;י שליח‍ לא פלוג.‍ גם משום דטבילת גרים שהיא לאחר הטבילה. ועל נטילת לולב לפי שפעמים מברך אחר שיצא בו שכבר נטל לא שייך לברך ליטול משום דלהבא משמע והיינו נמי טעמא דעל נט&quot;י. ולהדליק נר של חנוכה אף על גב דאפשר לעשות ע&quot;י שליח‍ אורחא דמילתא הוא שכל אדם מדליק בביתו מפני חביבות הנס‍ וכן נר של שבת ועל ספירת העומר לפי שנהגו שש&quot;צ מברך להוציא את מי שאינו יודע לברך לכך מברכין על. ובתפילין נמצא בספרים מדויקים במצות תפילין וכן כתב רב אלפס ז&quot;ל. ועל התורה‍ מברכין באשכנז לעסוק בדברי תורה.‍ ולפי טעם זה מברכין לאכול מצה ולאכול מרור:}}

. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דכולי עלמא מיהא, מעיקרא בעינן לברוכי}}{{הל&quot;מ-ריף-ראש| ומיבעי ליה לאיניש לברוכי ברישא והדר בדיק }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנלן? - }}דאמר רב יהודה אמר שמואל: {{שוליים|ב}}כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא? אמר רב נחמן בר יצחק: דאמר קרא וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי. אביי אמר: מהכא, והוא עבר לפניהם. ואי בעית אימא: מהכא, ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם. בי רב אמרי: חוץ מן הטבילה ושופר. בשלמא טבילה - דאכתי גברא לא חזי, אלא שופר מאי טעמא? וכי תימא: משום דילמא מיקלקלא תקיעה. אי הכי - אפילו שחיטה ומילה נמי! - אלא }}אמר רב חסדא: {{שוליים|ג}}חוץ מן הטבילה בלבד איתמר. תניא נמי הכי: טבל ועלה, בעלייתו אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה{{הל&quot;מ-ריף-ראש|.  ומפרשי לה רבנן דבטבילת גר בלבד אבל שאר חייבי טבילות מברכין ואחר כך טובלין דהא קיימא לן נדה קוצה לה חלתה ומחייבא לברוכי להפריש חלה ותנן נמי זב שראה קרי ונדה שפלטה ש&quot;ז צריכין טבילה טעמא דראה קרי ופלטה ש&quot;ז הא לא ראה קרי ולא פלטה ש&quot;ז קורין ומתפללין ואין צריכין טבילה: }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ור&quot;י מפרש דאין למחות בנשים שמברכות אחר טבילה ולא קודם כיון דאיכא גר דלא מצי לברך עד לאחר הטבילה לא פלוג. והאי טעמא נמי שייך בנטילת ידים שנהגו לברך אחר הנטילה לפי שבבקר כשידיו מלוכלכות לא מצי לברוכי עד אחר הנטילה לכך נהגו לעשות כן אף בנטילה דסעודה. ועוד יש טעם אחר בנטילה כיון דמברך קודם ניגוב גם זו מצות נטילה כדאמרינן בסוטה (דף ד ב) כל האוכל פת בלא ניגוב כאילו אוכל לחם טמא: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאור הנר וכו'. מנא הני מילי? אמר רב חסדא: למדנו מציאה ממציאה, ומציאה מחיפוש, וחיפוש מחיפוש, וחיפוש מנרות, ונרות מנר. מציאה ממציאה - כתיב הכא שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם וכתיב התם ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא. ומציאה מחיפוש דידיה, וחיפוש מנרות - דכתיב בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות, ונרות מנר, דכתיב נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם חפש כל חדרי בטן. תנא דבי רבי ישמעאל: לילי ארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר, אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר שבעת ימים שאר לא ימצא ואומר ויחפש בגדול החל ובקטן כלה ואומר בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואומר נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם חפש. מאי ואומר? וכי תימא: האי בעת ההיא קולא הוא, דקאמר רחמנא: לא בדיקנא לה בירושלים בנהורא דאבוקה, דנפיש נהורא טובא, אלא בנהורא דשרגא, דזוטר נהורא טפי, דעון רבה משתכח ועון זוטר לא משתכח - תא שמע: נר ה' נשמת אדם. }}
{{הל&quot;מ-ריף-ראש|בודקין את החמץ לאור הנר וכו' מפני שאור הנר יפה לבדיקה }}תנו רבנן: {{שוליים|ד}}אין בודקין לא לאור החמה, ולא לאור הלבנה, {{שוליים|ה}}ולא לאור האבוקה, אלא לאור הנר,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מעיקרא משמע''' -  על ביעור שביערתי והרי עדיין לא בדיק דהא ברכה קודם בדיקה היא ביעור היינו נמי בדיקה:

'''נימא למול''' -  בתמיה משמע דאותו רופא המל את כל בני העיר (צווה) למול את התינוק הזה:

'''וכי לא סגי דלאו איהו מהיל''' -  עליו המצוה מוטלת והלא על אביו מוטל כדאמרן בקדושין פרק קמא (קרוב לסופו) אבל ביעור מצוה על בעל החמץ מוטלת וכל איש ואיש בודק ביתו והיכא דיכול לומר לבער לא נימא על ביעור:

'''ופרכינן אבי הבן מאי איכא למימר''' -  אי על המילה לשעבר משמע וזה אפשר לו לומר למול מאי איכא למימר היכי שרינן ליה למימר על המילה:

'''אין הכי נמי''' -  צריך לומר למול:

'''פסח וקדשים''' -  הבעלים נצטוו דכתיב ([[ויקרא  א]]) וסמך ידו ושחט:

'''נפק ביה''' -  ומברך על שעבר:

'''והלכתא על ביעור''' -  נמי להבא משמע וגבי מילה נמי לא שנא אבי הבן מאינש דעלמא דהא להבא משמע ועל המילה נמי כלמול דמי:

'''עובר''' -  קודם כמו ויעבר את הכושי קדמו במיתת אבשלום:

'''ויעבר מלכם לפניהם''' -  יקדים לילך בראש:

'''דאכתי גברא לא חזי''' -  כגון טבילת בעלי קרי דקיימא לן בברכות (ד' כ:) שאסור בדברי תורה ובברכה דעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין לדברי תורה ומשום ההוא טבילה תקון בכל הטבילות ברכתן לבסוף:

'''למדנו מציאה''' -  האמורה בחמץ ממציאה האמורה בגביע דבנימין:

'''ומציאה מחיפוש''' -  כלומר ואותה מציאה של בנימין מחיפוש האמור אצלה דמה מציאה של גביע ע&quot;י חיפוש אף מציאת חמץ ע&quot;י חיפוש:

'''וחיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות''' -  לאחר שלמדת שהיא ע&quot;י חיפוש חזור ולמוד זה החיפוש מחיפוש שכתוב בירושלים שהוא בנרות כדכתיב בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות:

'''ונרות מנר''' -  דכתיב בנר יחידי נר (אלהים) נשמת אדם חופש כל חדרי בטן ולקמיה מפרש הא למה לי:

'''זכר לדבר''' -  כדפרשינן והשתא מפרש קראי היכא וראיה ממש ליתא אלא אסמכתא בעלמא דדברי תורה מדברי קבלה נינהו:

'''קולא הוא''' -  דאקיל רחמנא גבי ירושלים דלא נבדקיה באבוקה אלא באור קטן הילכך לא ילפינן חמץ מיניה להקל:

'''תא שמע''' -  מהאי קרא דבדיקה מעלייתא היא דכתיב חופש כל חדרי בטן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ז ב כי פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_כי פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע]]
'''כי''' פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע. פירש ר&quot;ת לשעבר משמע טפי מלהבא אבל מ&quot;מ משמע נמי קצת להבא דאי לא משמע כלל להבא אלא לשעבר א&quot;כ היכי קאמר בסמוך נימא למול לא סגי דלאו איהו מהיל וכי בשביל שאין אנו יודעין לתקן יאמר שקר:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב לא סגי דלאו איהו מהיל.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_לא סגי דלאו איהו מהיל]]
''' לא''' סגי דלאו איהו מהיל. דעל האב מוטל כדפירש הקונטרס אבל המל גרים מברך למול את הגרים שהמברך חייב למול כמו האב המל:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב בעידנא דאגבהה נפיק ביה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_בעידנא דאגבהה נפיק ביה]]
''' בעידנא''' דאגבהה נפיק ביה. וא&quot;ת כיון דנפק היאך יברך והלא צריך לברך עובר לעשייתו ואומר ר&quot;י אע&quot;ג דנפק אכתי עוסק במצוה שצריך לנענע בקריאת הלל (סוכה לז:):
[[File:תוס פסחים 1 ז ב לצאת יצא מיבעי ליה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_לצאת יצא מיבעי ליה]]
''' לצאת''' יצא מיבעי ליה. לצאת משמע שלא יצא עדיין באותה נטילה ומשכחת לה כשהפכו כדאמרי' בסוכה (ד' מב.) דאינו יוצא אלא דרך גדילתו או שנטלו שלא לצאת בו באותה נטילה וכשאדם נוטל לולב אין צריך להופכו כדפי' ר&quot;י כיון שצריך לנענע בהלל או משום שאינו רוצה לצאת באותה נטילה:

''' והלכתא''' על ביעור חמץ. יכול הוא לומר כן שאף זה הלשון משמע להבא או שמא דוקא על ביעור חמץ ויש טעם בברכות ור&quot;י לא מצא טעם לכל הברכות:

''' על''' הטבילה. אומר ר&quot;ח בשם הגאון דוקא בטבילת גר דלא חזי קודם טבילה דלא מצי למימר וצונו דאכתי נכרי הוא אבל שאר חייבי טבילה כגון בעל קרי וכיוצא בו מותר לברך כדאמרינן בפ' מי שמתו (ד' כב.) נהוג עלמא כתלתא סבי כר' יהודה בבעל קרי שיכול להתפלל ולברך וללמוד קודם טבילה אעפ&quot;כ אומר ר&quot;י דאין לגעור בנשים שמברכות אחר הטבילה כיון דאיכא טבילת גר דלא מצי לברך לא חילקו וכן בנטילת ידים לא חילקו בין נטילה של אחר בית הכסא דלא מצי לברך קודם מיהו בנטילה יש טעם אחר לברך אחר נטילה קודם ניגוב כדאמרינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוטה|ד|ב}} האוכל לחם בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא וי&quot;מ דבכל טבילות קאמר דגברא לא חזי דקודם שירד למים אינו צריך לברך דילמא משום ביעתותא דמיא מימנע ולא טביל ואחר שיורד אז הוא ערום ואסור לברך משום דלבו רואה את הערוה:

''' ונרות''' מנר. וקשה דהוה ליה למימר חיפוש מנר ולא נרות מנר וי&quot;ל דחיפוש לא קאי אנר לכך יש לפרש דיליף חיפוש דנר מחיפוש דירושלים שהיא בנרות ואותן נרות מנר ואתי שפיר דהשתא צריך לאתויי קרא דחיפוש נרות ולא סגי בקרא דנר ה' נשמת אדם וגו':&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ז|ב}}</text>
      <sha1>jfdun33rgcl4p2d3zw50m3qfjaqqdzs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017196</id>
      <parentid>3017192</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T08:10:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017196</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18329" sha1="57gxjhj0y6kpe3fcxyg4c5gbuhz4gmi" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ז|ב|ז א|ח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ז עמוד ב] כי פליגי - בעל ביעור. מר סבר: מעיקרא משמע, ומר סבר: להבא משמע. מיתיבי: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה! - התם היכי נימא? נימא למול - לא סגיא דלאו איהו מהיל? - אבי הבן מאי איכא למימר? - אין הכי נמי. מיתיבי: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה. - התם נמי, היכי נימא? נימא לשחוט - לא סגיא דלאו איהו שחט? - פסח וקדשים מאי איכא למימר? - אין הכי נמי. מיתיבי: העושה לולב לעצמו מברך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. נטלו לצאת בו אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב. - שאני התם, דבעידנא דאגבהה נפק ביה. - אי הכי, לצאת בו? יצא בו מיבעי ליה! - אין הכי נמי, ומשום דקא בעי למיתנא סיפא לישב בסוכה תנא רישא נמי לצאת בו. דקתני סיפא: העושה סוכה לעצמו אומר: ברוך אתה ה' שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. נכנס לישב בה אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה. }}{{שוליים|א}}והלכתא: על ביעור חמץ
{{הל&quot;מ-רק-ראש|והלכתא על ביעור חמץ‍ פירוש גם על ביעור חמץ אף על גב דבלבער כ&quot;ע מודו ובעל ביעור פליגי משום דאמר במס' ברכות (דף נ א) מברכותיו של אדם ניכר שתלמיד חכם הוא והמברך על ביעור ניכר שתלמיד חכם הוא ויודע דעל ביעור נמי להבא משמע כדאמר בפ' כיצד מברכין (דף לח ב) משתבחין רבנן לר' זירא [את] בר רב זביד דאדם גדול הוא ובקי בברכות הוא אמר להם לכשיבא לידכם הביאוהו לידי כי אתא קריבו ליה תכא ואפיקו ליה ריפתא א&quot;ל לטעום מר מידי אמר לו לישרי לן מר ופתח ואמר מוציא לחם מן הארץ אמר זהו שאומרים עליו אדם גדול הוא בשלמא אי אמר לן המוציא אמר לן טעמא‍ ואשמעינן הלכתא אלא אמר מוציא מאי קמ&quot;ל במוציא כ&quot;ע לא פליגי אלמא שצריך להשמיענו חדוש בברכותיו ולכך נהגו לברך על ביעור חמץ לאשמעינן דגם זה להבא משמע ושלא יטעו לומר דעל ביעור לשעבר ואם בירך כך לא יצא. ומה שחלקו במטבע ברכות יש מהן שתיקנו בעל ויש מהן שתיקנו בלמ&quot;ד ר&quot;ת ז&quot;ל היה נותן טעם לדבר‍ דכל מצות דנעשות מיד שייך לברך עליהן על כגון על מקרא מגילה על הטבילה על נטילת ידים‍ על הפרשת תרומה על אכילת מצה‍ על אכילת מרור אבל להניח תפילין להתעטף בציצית ולישב בסוכה יש בהן שיהוי והלשון מורה על כך להיות מעוטר בתפילין ולהיות עטוף בציצית ולישב בסוכה לאכול ולטייל כל היום ולהדליק נר חנוכה‍ יש שיהוי במצותה כדאמרינן בבמה מדליקין (דף כא ב) מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. וכן לשמוע קול שופר יש שיהוי להפסקה בין התקיעות דעיקר מצות שופר על סדר הברכות. ומה שאין מברכין על קריאת הלל ואנו מברכין על מקרא מגילה היינו טעמא לפי שקוראים את המגילה בלא הפסק‍ אבל בקריאת ההלל מפסיקין והצבור עונין ראשי הפסוקים. ועוד דאמרינן בפסחים (דף קיז א) דעיקר קריאת הלל תקנו נביאים הראשונים לקרותו על כל צרה שלא תבא על הצבור לכשיגאלו גומרין את הלל הלכך שייך ביה האי לישנא לקרות את הלל דכל מצוה שאינה חובה תמיד לא שייך ביה על‍ ומה שמברכין להכניסו וכו' משום דברכה זו לא נתקנה לגמרי על מצוה זו‍ תדע דהא מברכין אותה לאחר המילה אלא נתקנה להודות ולהלל ולשבח להקב&quot;ה שצוה לעשות מצוה זו בכל פעם שתבא לידינו. ומה שמברכין בתפילין של יד להניח ועל של ראש על מצות משום דלא רצו חכמים‍ לתקן שתי ברכות זו אחר זו במצוה אחת שוות ותקנו בשל ראש על מצות שהיא גמר המצוה. וריב&quot;א היה מחלק‍ דמצוה דאפשר לעשות ע&quot;י שליח מברך על אבל מצוה שהוא בעצמו צריך לעשותה צריך לברך בלמ&quot;ד וזו היא קצת סברת הש&quot;ס דלמול משמע דלא סגי דלאו איהו מהיל‍ ועל שופר אנו מברכים לשמוע בקול שופר דלא סגי דלאו איהו שומע ולקרוא את הלל אף על פי דשומע כעונה כמו גבי מקרא מגילה מ&quot;מ מצוה לענות בראשי הפרקי' אף על פי דשומע כעונה. ועל הטבילה אף על גב דטבילת טמאים א&quot;א לעשות ע&quot;י שליח כיון דטבילת כלים אפשר לקיים ע&quot;י שליח‍ לא פלוג.‍ גם משום דטבילת גרים שהיא לאחר הטבילה. ועל נטילת לולב לפי שפעמים מברך אחר שיצא בו שכבר נטל לא שייך לברך ליטול משום דלהבא משמע והיינו נמי טעמא דעל נט&quot;י. ולהדליק נר של חנוכה אף על גב דאפשר לעשות ע&quot;י שליח‍ אורחא דמילתא הוא שכל אדם מדליק בביתו מפני חביבות הנס‍ וכן נר של שבת ועל ספירת העומר לפי שנהגו שש&quot;צ מברך להוציא את מי שאינו יודע לברך לכך מברכין על. ובתפילין נמצא בספרים מדויקים במצות תפילין וכן כתב רב אלפס ז&quot;ל. ועל התורה‍ מברכין באשכנז לעסוק בדברי תורה.‍ ולפי טעם זה מברכין לאכול מצה ולאכול מרור:}}

. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דכולי עלמא מיהא, מעיקרא בעינן לברוכי}}{{הל&quot;מ-ריף-ראש| ומיבעי ליה לאיניש לברוכי ברישא והדר בדיק }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנלן? - }}דאמר רב יהודה אמר שמואל: {{שוליים|ב}}כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא? אמר רב נחמן בר יצחק: דאמר קרא וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי. אביי אמר: מהכא, והוא עבר לפניהם. ואי בעית אימא: מהכא, ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם. בי רב אמרי: חוץ מן הטבילה ושופר. בשלמא טבילה - דאכתי גברא לא חזי, אלא שופר מאי טעמא? וכי תימא: משום דילמא מיקלקלא תקיעה. אי הכי - אפילו שחיטה ומילה נמי! - אלא }}אמר רב חסדא: {{שוליים|ג}}חוץ מן הטבילה בלבד איתמר. תניא נמי הכי: טבל ועלה, בעלייתו אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה{{הל&quot;מ-ריף-ראש|.  ומפרשי לה רבנן דבטבילת גר בלבד אבל שאר חייבי טבילות מברכין ואחר כך טובלין דהא קיימא לן נדה קוצה לה חלתה ומחייבא לברוכי להפריש חלה ותנן נמי זב שראה קרי ונדה שפלטה ש&quot;ז צריכין טבילה טעמא דראה קרי ופלטה ש&quot;ז הא לא ראה קרי ולא פלטה ש&quot;ז קורין ומתפללין ואין צריכין טבילה: }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ור&quot;י מפרש דאין למחות בנשים שמברכות אחר טבילה ולא קודם כיון דאיכא גר דלא מצי לברך עד לאחר הטבילה לא פלוג. והאי טעמא נמי שייך בנטילת ידים שנהגו לברך אחר הנטילה לפי שבבקר כשידיו מלוכלכות לא מצי לברוכי עד אחר הנטילה לכך נהגו לעשות כן אף בנטילה דסעודה. ועוד יש טעם אחר בנטילה כיון דמברך קודם ניגוב גם זו מצות נטילה כדאמרינן בסוטה (דף ד ב) כל האוכל פת בלא ניגוב כאילו אוכל לחם טמא: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאור הנר וכו'. מנא הני מילי? אמר רב חסדא: למדנו מציאה ממציאה, ומציאה מחיפוש, וחיפוש מחיפוש, וחיפוש מנרות, ונרות מנר. מציאה ממציאה - כתיב הכא שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם וכתיב התם ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא. ומציאה מחיפוש דידיה, וחיפוש מנרות - דכתיב בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות, ונרות מנר, דכתיב נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם חפש כל חדרי בטן. תנא דבי רבי ישמעאל: לילי ארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר, אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר שבעת ימים שאר לא ימצא ואומר ויחפש בגדול החל ובקטן כלה ואומר בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואומר נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם חפש. מאי ואומר? וכי תימא: האי בעת ההיא קולא הוא, דקאמר רחמנא: לא בדיקנא לה בירושלים בנהורא דאבוקה, דנפיש נהורא טובא, אלא בנהורא דשרגא, דזוטר נהורא טפי, דעון רבה משתכח ועון זוטר לא משתכח - תא שמע: נר ה' נשמת אדם. }}
{{הל&quot;מ-ריף-ראש|בודקין את החמץ לאור הנר וכו' מפני שאור הנר יפה לבדיקה }}תנו רבנן: {{שוליים|ד}}אין בודקין לא לאור החמה, ולא לאור הלבנה, {{שוליים|ה}}ולא לאור האבוקה, אלא לאור הנר,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מעיקרא משמע''' -  על ביעור שביערתי והרי עדיין לא בדיק דהא ברכה קודם בדיקה היא ביעור היינו נמי בדיקה:

'''נימא למול''' -  בתמיה משמע דאותו רופא המל את כל בני העיר (צווה) למול את התינוק הזה:

'''וכי לא סגי דלאו איהו מהיל''' -  עליו המצוה מוטלת והלא על אביו מוטל כדאמרן בקדושין פרק קמא (קרוב לסופו) אבל ביעור מצוה על בעל החמץ מוטלת וכל איש ואיש בודק ביתו והיכא דיכול לומר לבער לא נימא על ביעור:

'''ופרכינן אבי הבן מאי איכא למימר''' -  אי על המילה לשעבר משמע וזה אפשר לו לומר למול מאי איכא למימר היכי שרינן ליה למימר על המילה:

'''אין הכי נמי''' -  צריך לומר למול:

'''פסח וקדשים''' -  הבעלים נצטוו דכתיב ([[ויקרא  א]]) וסמך ידו ושחט:

'''נפק ביה''' -  ומברך על שעבר:

'''והלכתא על ביעור''' -  נמי להבא משמע וגבי מילה נמי לא שנא אבי הבן מאינש דעלמא דהא להבא משמע ועל המילה נמי כלמול דמי:

'''עובר''' -  קודם כמו ויעבר את הכושי קדמו במיתת אבשלום:

'''ויעבר מלכם לפניהם''' -  יקדים לילך בראש:

'''דאכתי גברא לא חזי''' -  כגון טבילת בעלי קרי דקיימא לן בברכות (ד' כ:) שאסור בדברי תורה ובברכה דעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין לדברי תורה ומשום ההוא טבילה תקון בכל הטבילות ברכתן לבסוף:

'''למדנו מציאה''' -  האמורה בחמץ ממציאה האמורה בגביע דבנימין:

'''ומציאה מחיפוש''' -  כלומר ואותה מציאה של בנימין מחיפוש האמור אצלה דמה מציאה של גביע ע&quot;י חיפוש אף מציאת חמץ ע&quot;י חיפוש:

'''וחיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות''' -  לאחר שלמדת שהיא ע&quot;י חיפוש חזור ולמוד זה החיפוש מחיפוש שכתוב בירושלים שהוא בנרות כדכתיב בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות:

'''ונרות מנר''' -  דכתיב בנר יחידי נר (אלהים) נשמת אדם חופש כל חדרי בטן ולקמיה מפרש הא למה לי:

'''זכר לדבר''' -  כדפרשינן והשתא מפרש קראי היכא וראיה ממש ליתא אלא אסמכתא בעלמא דדברי תורה מדברי קבלה נינהו:

'''קולא הוא''' -  דאקיל רחמנא גבי ירושלים דלא נבדקיה באבוקה אלא באור קטן הילכך לא ילפינן חמץ מיניה להקל:

'''תא שמע''' -  מהאי קרא דבדיקה מעלייתא היא דכתיב חופש כל חדרי בטן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ז ב כי פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_כי פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע]]
'''כי''' פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע. פירש ר&quot;ת לשעבר משמע טפי מלהבא אבל מ&quot;מ משמע נמי קצת להבא דאי לא משמע כלל להבא אלא לשעבר א&quot;כ היכי קאמר בסמוך נימא למול לא סגי דלאו איהו מהיל וכי בשביל שאין אנו יודעין לתקן יאמר שקר:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב לא סגי דלאו איהו מהיל.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_לא סגי דלאו איהו מהיל]]
''' לא''' סגי דלאו איהו מהיל. דעל האב מוטל כדפירש הקונטרס אבל המל גרים מברך למול את הגרים שהמברך חייב למול כמו האב המל:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב בעידנא דאגבהה נפיק ביה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_בעידנא דאגבהה נפיק ביה]]
''' בעידנא''' דאגבהה נפיק ביה. וא&quot;ת כיון דנפק היאך יברך והלא צריך לברך עובר לעשייתו ואומר ר&quot;י אע&quot;ג דנפק אכתי עוסק במצוה שצריך לנענע בקריאת הלל (סוכה לז:):
[[File:תוס פסחים 1 ז ב לצאת יצא מיבעי ליה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_לצאת יצא מיבעי ליה]]
''' לצאת''' יצא מיבעי ליה. לצאת משמע שלא יצא עדיין באותה נטילה ומשכחת לה כשהפכו כדאמרי' בסוכה (ד' מב.) דאינו יוצא אלא דרך גדילתו או שנטלו שלא לצאת בו באותה נטילה וכשאדם נוטל לולב אין צריך להופכו כדפי' ר&quot;י כיון שצריך לנענע בהלל או משום שאינו רוצה לצאת באותה נטילה:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב והלכתא על ביעור חמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_והלכתא על ביעור חמץ]]
''' והלכתא''' על ביעור חמץ. יכול הוא לומר כן שאף זה הלשון משמע להבא או שמא דוקא על ביעור חמץ ויש טעם בברכות ור&quot;י לא מצא טעם לכל הברכות:

''' על''' הטבילה. אומר ר&quot;ח בשם הגאון דוקא בטבילת גר דלא חזי קודם טבילה דלא מצי למימר וצונו דאכתי נכרי הוא אבל שאר חייבי טבילה כגון בעל קרי וכיוצא בו מותר לברך כדאמרינן בפ' מי שמתו (ד' כב.) נהוג עלמא כתלתא סבי כר' יהודה בבעל קרי שיכול להתפלל ולברך וללמוד קודם טבילה אעפ&quot;כ אומר ר&quot;י דאין לגעור בנשים שמברכות אחר הטבילה כיון דאיכא טבילת גר דלא מצי לברך לא חילקו וכן בנטילת ידים לא חילקו בין נטילה של אחר בית הכסא דלא מצי לברך קודם מיהו בנטילה יש טעם אחר לברך אחר נטילה קודם ניגוב כדאמרינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוטה|ד|ב}} האוכל לחם בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא וי&quot;מ דבכל טבילות קאמר דגברא לא חזי דקודם שירד למים אינו צריך לברך דילמא משום ביעתותא דמיא מימנע ולא טביל ואחר שיורד אז הוא ערום ואסור לברך משום דלבו רואה את הערוה:

''' ונרות''' מנר. וקשה דהוה ליה למימר חיפוש מנר ולא נרות מנר וי&quot;ל דחיפוש לא קאי אנר לכך יש לפרש דיליף חיפוש דנר מחיפוש דירושלים שהיא בנרות ואותן נרות מנר ואתי שפיר דהשתא צריך לאתויי קרא דחיפוש נרות ולא סגי בקרא דנר ה' נשמת אדם וגו':&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ז|ב}}</text>
      <sha1>57gxjhj0y6kpe3fcxyg4c5gbuhz4gmi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017197</id>
      <parentid>3017196</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T08:25:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017197</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18435" sha1="0u8h6whoty3tmiabtzpqgnql0y2rp3k" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ז|ב|ז א|ח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ז עמוד ב] כי פליגי - בעל ביעור. מר סבר: מעיקרא משמע, ומר סבר: להבא משמע. מיתיבי: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה! - התם היכי נימא? נימא למול - לא סגיא דלאו איהו מהיל? - אבי הבן מאי איכא למימר? - אין הכי נמי. מיתיבי: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה. - התם נמי, היכי נימא? נימא לשחוט - לא סגיא דלאו איהו שחט? - פסח וקדשים מאי איכא למימר? - אין הכי נמי. מיתיבי: העושה לולב לעצמו מברך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. נטלו לצאת בו אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב. - שאני התם, דבעידנא דאגבהה נפק ביה. - אי הכי, לצאת בו? יצא בו מיבעי ליה! - אין הכי נמי, ומשום דקא בעי למיתנא סיפא לישב בסוכה תנא רישא נמי לצאת בו. דקתני סיפא: העושה סוכה לעצמו אומר: ברוך אתה ה' שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. נכנס לישב בה אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה. }}{{שוליים|א}}והלכתא: על ביעור חמץ
{{הל&quot;מ-רק-ראש|והלכתא על ביעור חמץ‍ פירוש גם על ביעור חמץ אף על גב דבלבער כ&quot;ע מודו ובעל ביעור פליגי משום דאמר במס' ברכות (דף נ א) מברכותיו של אדם ניכר שתלמיד חכם הוא והמברך על ביעור ניכר שתלמיד חכם הוא ויודע דעל ביעור נמי להבא משמע כדאמר בפ' כיצד מברכין (דף לח ב) משתבחין רבנן לר' זירא [את] בר רב זביד דאדם גדול הוא ובקי בברכות הוא אמר להם לכשיבא לידכם הביאוהו לידי כי אתא קריבו ליה תכא ואפיקו ליה ריפתא א&quot;ל לטעום מר מידי אמר לו לישרי לן מר ופתח ואמר מוציא לחם מן הארץ אמר זהו שאומרים עליו אדם גדול הוא בשלמא אי אמר לן המוציא אמר לן טעמא‍ ואשמעינן הלכתא אלא אמר מוציא מאי קמ&quot;ל במוציא כ&quot;ע לא פליגי אלמא שצריך להשמיענו חדוש בברכותיו ולכך נהגו לברך על ביעור חמץ לאשמעינן דגם זה להבא משמע ושלא יטעו לומר דעל ביעור לשעבר ואם בירך כך לא יצא. ומה שחלקו במטבע ברכות יש מהן שתיקנו בעל ויש מהן שתיקנו בלמ&quot;ד ר&quot;ת ז&quot;ל היה נותן טעם לדבר‍ דכל מצות דנעשות מיד שייך לברך עליהן על כגון על מקרא מגילה על הטבילה על נטילת ידים‍ על הפרשת תרומה על אכילת מצה‍ על אכילת מרור אבל להניח תפילין להתעטף בציצית ולישב בסוכה יש בהן שיהוי והלשון מורה על כך להיות מעוטר בתפילין ולהיות עטוף בציצית ולישב בסוכה לאכול ולטייל כל היום ולהדליק נר חנוכה‍ יש שיהוי במצותה כדאמרינן בבמה מדליקין (דף כא ב) מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. וכן לשמוע קול שופר יש שיהוי להפסקה בין התקיעות דעיקר מצות שופר על סדר הברכות. ומה שאין מברכין על קריאת הלל ואנו מברכין על מקרא מגילה היינו טעמא לפי שקוראים את המגילה בלא הפסק‍ אבל בקריאת ההלל מפסיקין והצבור עונין ראשי הפסוקים. ועוד דאמרינן בפסחים (דף קיז א) דעיקר קריאת הלל תקנו נביאים הראשונים לקרותו על כל צרה שלא תבא על הצבור לכשיגאלו גומרין את הלל הלכך שייך ביה האי לישנא לקרות את הלל דכל מצוה שאינה חובה תמיד לא שייך ביה על‍ ומה שמברכין להכניסו וכו' משום דברכה זו לא נתקנה לגמרי על מצוה זו‍ תדע דהא מברכין אותה לאחר המילה אלא נתקנה להודות ולהלל ולשבח להקב&quot;ה שצוה לעשות מצוה זו בכל פעם שתבא לידינו. ומה שמברכין בתפילין של יד להניח ועל של ראש על מצות משום דלא רצו חכמים‍ לתקן שתי ברכות זו אחר זו במצוה אחת שוות ותקנו בשל ראש על מצות שהיא גמר המצוה. וריב&quot;א היה מחלק‍ דמצוה דאפשר לעשות ע&quot;י שליח מברך על אבל מצוה שהוא בעצמו צריך לעשותה צריך לברך בלמ&quot;ד וזו היא קצת סברת הש&quot;ס דלמול משמע דלא סגי דלאו איהו מהיל‍ ועל שופר אנו מברכים לשמוע בקול שופר דלא סגי דלאו איהו שומע ולקרוא את הלל אף על פי דשומע כעונה כמו גבי מקרא מגילה מ&quot;מ מצוה לענות בראשי הפרקי' אף על פי דשומע כעונה. ועל הטבילה אף על גב דטבילת טמאים א&quot;א לעשות ע&quot;י שליח כיון דטבילת כלים אפשר לקיים ע&quot;י שליח‍ לא פלוג.‍ גם משום דטבילת גרים שהיא לאחר הטבילה. ועל נטילת לולב לפי שפעמים מברך אחר שיצא בו שכבר נטל לא שייך לברך ליטול משום דלהבא משמע והיינו נמי טעמא דעל נט&quot;י. ולהדליק נר של חנוכה אף על גב דאפשר לעשות ע&quot;י שליח‍ אורחא דמילתא הוא שכל אדם מדליק בביתו מפני חביבות הנס‍ וכן נר של שבת ועל ספירת העומר לפי שנהגו שש&quot;צ מברך להוציא את מי שאינו יודע לברך לכך מברכין על. ובתפילין נמצא בספרים מדויקים במצות תפילין וכן כתב רב אלפס ז&quot;ל. ועל התורה‍ מברכין באשכנז לעסוק בדברי תורה.‍ ולפי טעם זה מברכין לאכול מצה ולאכול מרור:}}

. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דכולי עלמא מיהא, מעיקרא בעינן לברוכי}}{{הל&quot;מ-ריף-ראש| ומיבעי ליה לאיניש לברוכי ברישא והדר בדיק }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנלן? - }}דאמר רב יהודה אמר שמואל: {{שוליים|ב}}כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא? אמר רב נחמן בר יצחק: דאמר קרא וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי. אביי אמר: מהכא, והוא עבר לפניהם. ואי בעית אימא: מהכא, ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם. בי רב אמרי: חוץ מן הטבילה ושופר. בשלמא טבילה - דאכתי גברא לא חזי, אלא שופר מאי טעמא? וכי תימא: משום דילמא מיקלקלא תקיעה. אי הכי - אפילו שחיטה ומילה נמי! - אלא }}אמר רב חסדא: {{שוליים|ג}}חוץ מן הטבילה בלבד איתמר. תניא נמי הכי: טבל ועלה, בעלייתו אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה{{הל&quot;מ-ריף-ראש|.  ומפרשי לה רבנן דבטבילת גר בלבד אבל שאר חייבי טבילות מברכין ואחר כך טובלין דהא קיימא לן נדה קוצה לה חלתה ומחייבא לברוכי להפריש חלה ותנן נמי זב שראה קרי ונדה שפלטה ש&quot;ז צריכין טבילה טעמא דראה קרי ופלטה ש&quot;ז הא לא ראה קרי ולא פלטה ש&quot;ז קורין ומתפללין ואין צריכין טבילה: }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ור&quot;י מפרש דאין למחות בנשים שמברכות אחר טבילה ולא קודם כיון דאיכא גר דלא מצי לברך עד לאחר הטבילה לא פלוג. והאי טעמא נמי שייך בנטילת ידים שנהגו לברך אחר הנטילה לפי שבבקר כשידיו מלוכלכות לא מצי לברוכי עד אחר הנטילה לכך נהגו לעשות כן אף בנטילה דסעודה. ועוד יש טעם אחר בנטילה כיון דמברך קודם ניגוב גם זו מצות נטילה כדאמרינן בסוטה (דף ד ב) כל האוכל פת בלא ניגוב כאילו אוכל לחם טמא: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאור הנר וכו'. מנא הני מילי? אמר רב חסדא: למדנו מציאה ממציאה, ומציאה מחיפוש, וחיפוש מחיפוש, וחיפוש מנרות, ונרות מנר. מציאה ממציאה - כתיב הכא שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם וכתיב התם ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא. ומציאה מחיפוש דידיה, וחיפוש מנרות - דכתיב בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות, ונרות מנר, דכתיב נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם חפש כל חדרי בטן. תנא דבי רבי ישמעאל: לילי ארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר, אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר שבעת ימים שאר לא ימצא ואומר ויחפש בגדול החל ובקטן כלה ואומר בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואומר נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם חפש. מאי ואומר? וכי תימא: האי בעת ההיא קולא הוא, דקאמר רחמנא: לא בדיקנא לה בירושלים בנהורא דאבוקה, דנפיש נהורא טובא, אלא בנהורא דשרגא, דזוטר נהורא טפי, דעון רבה משתכח ועון זוטר לא משתכח - תא שמע: נר ה' נשמת אדם. }}
{{הל&quot;מ-ריף-ראש|בודקין את החמץ לאור הנר וכו' מפני שאור הנר יפה לבדיקה }}תנו רבנן: {{שוליים|ד}}אין בודקין לא לאור החמה, ולא לאור הלבנה, {{שוליים|ה}}ולא לאור האבוקה, אלא לאור הנר,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מעיקרא משמע''' -  על ביעור שביערתי והרי עדיין לא בדיק דהא ברכה קודם בדיקה היא ביעור היינו נמי בדיקה:

'''נימא למול''' -  בתמיה משמע דאותו רופא המל את כל בני העיר (צווה) למול את התינוק הזה:

'''וכי לא סגי דלאו איהו מהיל''' -  עליו המצוה מוטלת והלא על אביו מוטל כדאמרן בקדושין פרק קמא (קרוב לסופו) אבל ביעור מצוה על בעל החמץ מוטלת וכל איש ואיש בודק ביתו והיכא דיכול לומר לבער לא נימא על ביעור:

'''ופרכינן אבי הבן מאי איכא למימר''' -  אי על המילה לשעבר משמע וזה אפשר לו לומר למול מאי איכא למימר היכי שרינן ליה למימר על המילה:

'''אין הכי נמי''' -  צריך לומר למול:

'''פסח וקדשים''' -  הבעלים נצטוו דכתיב ([[ויקרא  א]]) וסמך ידו ושחט:

'''נפק ביה''' -  ומברך על שעבר:

'''והלכתא על ביעור''' -  נמי להבא משמע וגבי מילה נמי לא שנא אבי הבן מאינש דעלמא דהא להבא משמע ועל המילה נמי כלמול דמי:

'''עובר''' -  קודם כמו ויעבר את הכושי קדמו במיתת אבשלום:

'''ויעבר מלכם לפניהם''' -  יקדים לילך בראש:

'''דאכתי גברא לא חזי''' -  כגון טבילת בעלי קרי דקיימא לן בברכות (ד' כ:) שאסור בדברי תורה ובברכה דעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין לדברי תורה ומשום ההוא טבילה תקון בכל הטבילות ברכתן לבסוף:

'''למדנו מציאה''' -  האמורה בחמץ ממציאה האמורה בגביע דבנימין:

'''ומציאה מחיפוש''' -  כלומר ואותה מציאה של בנימין מחיפוש האמור אצלה דמה מציאה של גביע ע&quot;י חיפוש אף מציאת חמץ ע&quot;י חיפוש:

'''וחיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות''' -  לאחר שלמדת שהיא ע&quot;י חיפוש חזור ולמוד זה החיפוש מחיפוש שכתוב בירושלים שהוא בנרות כדכתיב בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות:

'''ונרות מנר''' -  דכתיב בנר יחידי נר (אלהים) נשמת אדם חופש כל חדרי בטן ולקמיה מפרש הא למה לי:

'''זכר לדבר''' -  כדפרשינן והשתא מפרש קראי היכא וראיה ממש ליתא אלא אסמכתא בעלמא דדברי תורה מדברי קבלה נינהו:

'''קולא הוא''' -  דאקיל רחמנא גבי ירושלים דלא נבדקיה באבוקה אלא באור קטן הילכך לא ילפינן חמץ מיניה להקל:

'''תא שמע''' -  מהאי קרא דבדיקה מעלייתא היא דכתיב חופש כל חדרי בטן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ז ב כי פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_כי פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע]]
'''כי''' פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע. פירש ר&quot;ת לשעבר משמע טפי מלהבא אבל מ&quot;מ משמע נמי קצת להבא דאי לא משמע כלל להבא אלא לשעבר א&quot;כ היכי קאמר בסמוך נימא למול לא סגי דלאו איהו מהיל וכי בשביל שאין אנו יודעין לתקן יאמר שקר:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב לא סגי דלאו איהו מהיל.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_לא סגי דלאו איהו מהיל]]
''' לא''' סגי דלאו איהו מהיל. דעל האב מוטל כדפירש הקונטרס אבל המל גרים מברך למול את הגרים שהמברך חייב למול כמו האב המל:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב בעידנא דאגבהה נפיק ביה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_בעידנא דאגבהה נפיק ביה]]
''' בעידנא''' דאגבהה נפיק ביה. וא&quot;ת כיון דנפק היאך יברך והלא צריך לברך עובר לעשייתו ואומר ר&quot;י אע&quot;ג דנפק אכתי עוסק במצוה שצריך לנענע בקריאת הלל (סוכה לז:):
[[File:תוס פסחים 1 ז ב לצאת יצא מיבעי ליה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_לצאת יצא מיבעי ליה]]
''' לצאת''' יצא מיבעי ליה. לצאת משמע שלא יצא עדיין באותה נטילה ומשכחת לה כשהפכו כדאמרי' בסוכה (ד' מב.) דאינו יוצא אלא דרך גדילתו או שנטלו שלא לצאת בו באותה נטילה וכשאדם נוטל לולב אין צריך להופכו כדפי' ר&quot;י כיון שצריך לנענע בהלל או משום שאינו רוצה לצאת באותה נטילה:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב והלכתא על ביעור חמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_והלכתא על ביעור חמץ]]
''' והלכתא''' על ביעור חמץ. יכול הוא לומר כן שאף זה הלשון משמע להבא או שמא דוקא על ביעור חמץ ויש טעם בברכות ור&quot;י לא מצא טעם לכל הברכות:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב על הטבילה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_על הטבילה]]
''' על''' הטבילה. אומר ר&quot;ח בשם הגאון דוקא בטבילת גר דלא חזי קודם טבילה דלא מצי למימר וצונו דאכתי נכרי הוא אבל שאר חייבי טבילה כגון בעל קרי וכיוצא בו מותר לברך כדאמרינן בפ' מי שמתו (ד' כב.) נהוג עלמא כתלתא סבי כר' יהודה בבעל קרי שיכול להתפלל ולברך וללמוד קודם טבילה אעפ&quot;כ אומר ר&quot;י דאין לגעור בנשים שמברכות אחר הטבילה כיון דאיכא טבילת גר דלא מצי לברך לא חילקו וכן בנטילת ידים לא חילקו בין נטילה של אחר בית הכסא דלא מצי לברך קודם מיהו בנטילה יש טעם אחר לברך אחר נטילה קודם ניגוב כדאמרינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוטה|ד|ב}} האוכל לחם בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא וי&quot;מ דבכל טבילות קאמר דגברא לא חזי דקודם שירד למים אינו צריך לברך דילמא משום ביעתותא דמיא מימנע ולא טביל ואחר שיורד אז הוא ערום ואסור לברך משום דלבו רואה את הערוה:

''' ונרות''' מנר. וקשה דהוה ליה למימר חיפוש מנר ולא נרות מנר וי&quot;ל דחיפוש לא קאי אנר לכך יש לפרש דיליף חיפוש דנר מחיפוש דירושלים שהיא בנרות ואותן נרות מנר ואתי שפיר דהשתא צריך לאתויי קרא דחיפוש נרות ולא סגי בקרא דנר ה' נשמת אדם וגו':&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ז|ב}}</text>
      <sha1>0u8h6whoty3tmiabtzpqgnql0y2rp3k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017203</id>
      <parentid>3017197</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T08:37:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017203</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18549" sha1="6mbzuambhfk66w5jy6vxy8alricbwjs" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ז|ב|ז א|ח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ז עמוד ב] כי פליגי - בעל ביעור. מר סבר: מעיקרא משמע, ומר סבר: להבא משמע. מיתיבי: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה! - התם היכי נימא? נימא למול - לא סגיא דלאו איהו מהיל? - אבי הבן מאי איכא למימר? - אין הכי נמי. מיתיבי: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה. - התם נמי, היכי נימא? נימא לשחוט - לא סגיא דלאו איהו שחט? - פסח וקדשים מאי איכא למימר? - אין הכי נמי. מיתיבי: העושה לולב לעצמו מברך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. נטלו לצאת בו אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב. - שאני התם, דבעידנא דאגבהה נפק ביה. - אי הכי, לצאת בו? יצא בו מיבעי ליה! - אין הכי נמי, ומשום דקא בעי למיתנא סיפא לישב בסוכה תנא רישא נמי לצאת בו. דקתני סיפא: העושה סוכה לעצמו אומר: ברוך אתה ה' שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. נכנס לישב בה אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה. }}{{שוליים|א}}והלכתא: על ביעור חמץ
{{הל&quot;מ-רק-ראש|והלכתא על ביעור חמץ‍ פירוש גם על ביעור חמץ אף על גב דבלבער כ&quot;ע מודו ובעל ביעור פליגי משום דאמר במס' ברכות (דף נ א) מברכותיו של אדם ניכר שתלמיד חכם הוא והמברך על ביעור ניכר שתלמיד חכם הוא ויודע דעל ביעור נמי להבא משמע כדאמר בפ' כיצד מברכין (דף לח ב) משתבחין רבנן לר' זירא [את] בר רב זביד דאדם גדול הוא ובקי בברכות הוא אמר להם לכשיבא לידכם הביאוהו לידי כי אתא קריבו ליה תכא ואפיקו ליה ריפתא א&quot;ל לטעום מר מידי אמר לו לישרי לן מר ופתח ואמר מוציא לחם מן הארץ אמר זהו שאומרים עליו אדם גדול הוא בשלמא אי אמר לן המוציא אמר לן טעמא‍ ואשמעינן הלכתא אלא אמר מוציא מאי קמ&quot;ל במוציא כ&quot;ע לא פליגי אלמא שצריך להשמיענו חדוש בברכותיו ולכך נהגו לברך על ביעור חמץ לאשמעינן דגם זה להבא משמע ושלא יטעו לומר דעל ביעור לשעבר ואם בירך כך לא יצא. ומה שחלקו במטבע ברכות יש מהן שתיקנו בעל ויש מהן שתיקנו בלמ&quot;ד ר&quot;ת ז&quot;ל היה נותן טעם לדבר‍ דכל מצות דנעשות מיד שייך לברך עליהן על כגון על מקרא מגילה על הטבילה על נטילת ידים‍ על הפרשת תרומה על אכילת מצה‍ על אכילת מרור אבל להניח תפילין להתעטף בציצית ולישב בסוכה יש בהן שיהוי והלשון מורה על כך להיות מעוטר בתפילין ולהיות עטוף בציצית ולישב בסוכה לאכול ולטייל כל היום ולהדליק נר חנוכה‍ יש שיהוי במצותה כדאמרינן בבמה מדליקין (דף כא ב) מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. וכן לשמוע קול שופר יש שיהוי להפסקה בין התקיעות דעיקר מצות שופר על סדר הברכות. ומה שאין מברכין על קריאת הלל ואנו מברכין על מקרא מגילה היינו טעמא לפי שקוראים את המגילה בלא הפסק‍ אבל בקריאת ההלל מפסיקין והצבור עונין ראשי הפסוקים. ועוד דאמרינן בפסחים (דף קיז א) דעיקר קריאת הלל תקנו נביאים הראשונים לקרותו על כל צרה שלא תבא על הצבור לכשיגאלו גומרין את הלל הלכך שייך ביה האי לישנא לקרות את הלל דכל מצוה שאינה חובה תמיד לא שייך ביה על‍ ומה שמברכין להכניסו וכו' משום דברכה זו לא נתקנה לגמרי על מצוה זו‍ תדע דהא מברכין אותה לאחר המילה אלא נתקנה להודות ולהלל ולשבח להקב&quot;ה שצוה לעשות מצוה זו בכל פעם שתבא לידינו. ומה שמברכין בתפילין של יד להניח ועל של ראש על מצות משום דלא רצו חכמים‍ לתקן שתי ברכות זו אחר זו במצוה אחת שוות ותקנו בשל ראש על מצות שהיא גמר המצוה. וריב&quot;א היה מחלק‍ דמצוה דאפשר לעשות ע&quot;י שליח מברך על אבל מצוה שהוא בעצמו צריך לעשותה צריך לברך בלמ&quot;ד וזו היא קצת סברת הש&quot;ס דלמול משמע דלא סגי דלאו איהו מהיל‍ ועל שופר אנו מברכים לשמוע בקול שופר דלא סגי דלאו איהו שומע ולקרוא את הלל אף על פי דשומע כעונה כמו גבי מקרא מגילה מ&quot;מ מצוה לענות בראשי הפרקי' אף על פי דשומע כעונה. ועל הטבילה אף על גב דטבילת טמאים א&quot;א לעשות ע&quot;י שליח כיון דטבילת כלים אפשר לקיים ע&quot;י שליח‍ לא פלוג.‍ גם משום דטבילת גרים שהיא לאחר הטבילה. ועל נטילת לולב לפי שפעמים מברך אחר שיצא בו שכבר נטל לא שייך לברך ליטול משום דלהבא משמע והיינו נמי טעמא דעל נט&quot;י. ולהדליק נר של חנוכה אף על גב דאפשר לעשות ע&quot;י שליח‍ אורחא דמילתא הוא שכל אדם מדליק בביתו מפני חביבות הנס‍ וכן נר של שבת ועל ספירת העומר לפי שנהגו שש&quot;צ מברך להוציא את מי שאינו יודע לברך לכך מברכין על. ובתפילין נמצא בספרים מדויקים במצות תפילין וכן כתב רב אלפס ז&quot;ל. ועל התורה‍ מברכין באשכנז לעסוק בדברי תורה.‍ ולפי טעם זה מברכין לאכול מצה ולאכול מרור:}}

. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דכולי עלמא מיהא, מעיקרא בעינן לברוכי}}{{הל&quot;מ-ריף-ראש| ומיבעי ליה לאיניש לברוכי ברישא והדר בדיק }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנלן? - }}דאמר רב יהודה אמר שמואל: {{שוליים|ב}}כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא? אמר רב נחמן בר יצחק: דאמר קרא וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי. אביי אמר: מהכא, והוא עבר לפניהם. ואי בעית אימא: מהכא, ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם. בי רב אמרי: חוץ מן הטבילה ושופר. בשלמא טבילה - דאכתי גברא לא חזי, אלא שופר מאי טעמא? וכי תימא: משום דילמא מיקלקלא תקיעה. אי הכי - אפילו שחיטה ומילה נמי! - אלא }}אמר רב חסדא: {{שוליים|ג}}חוץ מן הטבילה בלבד איתמר. תניא נמי הכי: טבל ועלה, בעלייתו אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה{{הל&quot;מ-ריף-ראש|.  ומפרשי לה רבנן דבטבילת גר בלבד אבל שאר חייבי טבילות מברכין ואחר כך טובלין דהא קיימא לן נדה קוצה לה חלתה ומחייבא לברוכי להפריש חלה ותנן נמי זב שראה קרי ונדה שפלטה ש&quot;ז צריכין טבילה טעמא דראה קרי ופלטה ש&quot;ז הא לא ראה קרי ולא פלטה ש&quot;ז קורין ומתפללין ואין צריכין טבילה: }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ור&quot;י מפרש דאין למחות בנשים שמברכות אחר טבילה ולא קודם כיון דאיכא גר דלא מצי לברך עד לאחר הטבילה לא פלוג. והאי טעמא נמי שייך בנטילת ידים שנהגו לברך אחר הנטילה לפי שבבקר כשידיו מלוכלכות לא מצי לברוכי עד אחר הנטילה לכך נהגו לעשות כן אף בנטילה דסעודה. ועוד יש טעם אחר בנטילה כיון דמברך קודם ניגוב גם זו מצות נטילה כדאמרינן בסוטה (דף ד ב) כל האוכל פת בלא ניגוב כאילו אוכל לחם טמא: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאור הנר וכו'. מנא הני מילי? אמר רב חסדא: למדנו מציאה ממציאה, ומציאה מחיפוש, וחיפוש מחיפוש, וחיפוש מנרות, ונרות מנר. מציאה ממציאה - כתיב הכא שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם וכתיב התם ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא. ומציאה מחיפוש דידיה, וחיפוש מנרות - דכתיב בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות, ונרות מנר, דכתיב נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם חפש כל חדרי בטן. תנא דבי רבי ישמעאל: לילי ארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר, אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר שבעת ימים שאר לא ימצא ואומר ויחפש בגדול החל ובקטן כלה ואומר בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואומר נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם חפש. מאי ואומר? וכי תימא: האי בעת ההיא קולא הוא, דקאמר רחמנא: לא בדיקנא לה בירושלים בנהורא דאבוקה, דנפיש נהורא טובא, אלא בנהורא דשרגא, דזוטר נהורא טפי, דעון רבה משתכח ועון זוטר לא משתכח - תא שמע: נר ה' נשמת אדם. }}
{{הל&quot;מ-ריף-ראש|בודקין את החמץ לאור הנר וכו' מפני שאור הנר יפה לבדיקה }}תנו רבנן: {{שוליים|ד}}אין בודקין לא לאור החמה, ולא לאור הלבנה, {{שוליים|ה}}ולא לאור האבוקה, אלא לאור הנר,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מעיקרא משמע''' -  על ביעור שביערתי והרי עדיין לא בדיק דהא ברכה קודם בדיקה היא ביעור היינו נמי בדיקה:

'''נימא למול''' -  בתמיה משמע דאותו רופא המל את כל בני העיר (צווה) למול את התינוק הזה:

'''וכי לא סגי דלאו איהו מהיל''' -  עליו המצוה מוטלת והלא על אביו מוטל כדאמרן בקדושין פרק קמא (קרוב לסופו) אבל ביעור מצוה על בעל החמץ מוטלת וכל איש ואיש בודק ביתו והיכא דיכול לומר לבער לא נימא על ביעור:

'''ופרכינן אבי הבן מאי איכא למימר''' -  אי על המילה לשעבר משמע וזה אפשר לו לומר למול מאי איכא למימר היכי שרינן ליה למימר על המילה:

'''אין הכי נמי''' -  צריך לומר למול:

'''פסח וקדשים''' -  הבעלים נצטוו דכתיב ([[ויקרא  א]]) וסמך ידו ושחט:

'''נפק ביה''' -  ומברך על שעבר:

'''והלכתא על ביעור''' -  נמי להבא משמע וגבי מילה נמי לא שנא אבי הבן מאינש דעלמא דהא להבא משמע ועל המילה נמי כלמול דמי:

'''עובר''' -  קודם כמו ויעבר את הכושי קדמו במיתת אבשלום:

'''ויעבר מלכם לפניהם''' -  יקדים לילך בראש:

'''דאכתי גברא לא חזי''' -  כגון טבילת בעלי קרי דקיימא לן בברכות (ד' כ:) שאסור בדברי תורה ובברכה דעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין לדברי תורה ומשום ההוא טבילה תקון בכל הטבילות ברכתן לבסוף:

'''למדנו מציאה''' -  האמורה בחמץ ממציאה האמורה בגביע דבנימין:

'''ומציאה מחיפוש''' -  כלומר ואותה מציאה של בנימין מחיפוש האמור אצלה דמה מציאה של גביע ע&quot;י חיפוש אף מציאת חמץ ע&quot;י חיפוש:

'''וחיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות''' -  לאחר שלמדת שהיא ע&quot;י חיפוש חזור ולמוד זה החיפוש מחיפוש שכתוב בירושלים שהוא בנרות כדכתיב בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות:

'''ונרות מנר''' -  דכתיב בנר יחידי נר (אלהים) נשמת אדם חופש כל חדרי בטן ולקמיה מפרש הא למה לי:

'''זכר לדבר''' -  כדפרשינן והשתא מפרש קראי היכא וראיה ממש ליתא אלא אסמכתא בעלמא דדברי תורה מדברי קבלה נינהו:

'''קולא הוא''' -  דאקיל רחמנא גבי ירושלים דלא נבדקיה באבוקה אלא באור קטן הילכך לא ילפינן חמץ מיניה להקל:

'''תא שמע''' -  מהאי קרא דבדיקה מעלייתא היא דכתיב חופש כל חדרי בטן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ז ב כי פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_כי פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע]]
'''כי''' פליגי בעל ביעור מר סבר לשעבר משמע. פירש ר&quot;ת לשעבר משמע טפי מלהבא אבל מ&quot;מ משמע נמי קצת להבא דאי לא משמע כלל להבא אלא לשעבר א&quot;כ היכי קאמר בסמוך נימא למול לא סגי דלאו איהו מהיל וכי בשביל שאין אנו יודעין לתקן יאמר שקר:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב לא סגי דלאו איהו מהיל.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_לא סגי דלאו איהו מהיל]]
''' לא''' סגי דלאו איהו מהיל. דעל האב מוטל כדפירש הקונטרס אבל המל גרים מברך למול את הגרים שהמברך חייב למול כמו האב המל:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב בעידנא דאגבהה נפיק ביה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_בעידנא דאגבהה נפיק ביה]]
''' בעידנא''' דאגבהה נפיק ביה. וא&quot;ת כיון דנפק היאך יברך והלא צריך לברך עובר לעשייתו ואומר ר&quot;י אע&quot;ג דנפק אכתי עוסק במצוה שצריך לנענע בקריאת הלל (סוכה לז:):
[[File:תוס פסחים 1 ז ב לצאת יצא מיבעי ליה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_לצאת יצא מיבעי ליה]]
''' לצאת''' יצא מיבעי ליה. לצאת משמע שלא יצא עדיין באותה נטילה ומשכחת לה כשהפכו כדאמרי' בסוכה (ד' מב.) דאינו יוצא אלא דרך גדילתו או שנטלו שלא לצאת בו באותה נטילה וכשאדם נוטל לולב אין צריך להופכו כדפי' ר&quot;י כיון שצריך לנענע בהלל או משום שאינו רוצה לצאת באותה נטילה:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב והלכתא על ביעור חמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_והלכתא על ביעור חמץ]]
''' והלכתא''' על ביעור חמץ. יכול הוא לומר כן שאף זה הלשון משמע להבא או שמא דוקא על ביעור חמץ ויש טעם בברכות ור&quot;י לא מצא טעם לכל הברכות:
[[File:תוס פסחים 1 ז ב על הטבילה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ז_ב_על הטבילה]]
''' על''' הטבילה. אומר ר&quot;ח בשם הגאון דוקא בטבילת גר דלא חזי קודם טבילה דלא מצי למימר וצונו דאכתי נכרי הוא אבל שאר חייבי טבילה כגון בעל קרי וכיוצא בו מותר לברך כדאמרינן בפ' מי שמתו (ד' כב.) נהוג עלמא כתלתא סבי כר' יהודה בבעל קרי שיכול להתפלל ולברך וללמוד קודם טבילה אעפ&quot;כ אומר ר&quot;י דאין לגעור בנשים שמברכות אחר הטבילה כיון דאיכא טבילת גר דלא מצי לברך לא חילקו וכן בנטילת ידים לא חילקו בין נטילה של אחר בית הכסא דלא מצי לברך קודם מיהו בנטילה יש טעם אחר לברך אחר נטילה קודם ניגוב כדאמרינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוטה|ד|ב}} האוכל לחם בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא וי&quot;מ דבכל טבילות קאמר דגברא לא חזי דקודם שירד למים אינו צריך לברך דילמא משום ביעתותא דמיא מימנע ולא טביל ואחר שיורד אז הוא ערום ואסור לברך משום דלבו רואה את הערוה:
[[File:תוס עירובין 1 ז ב ונרות מנר.ogg|thumb|תוס_עירובין_1_ז_ב_ונרות מנר]]
''' ונרות''' מנר. וקשה דהוה ליה למימר חיפוש מנר ולא נרות מנר וי&quot;ל דחיפוש לא קאי אנר לכך יש לפרש דיליף חיפוש דנר מחיפוש דירושלים שהיא בנרות ואותן נרות מנר ואתי שפיר דהשתא צריך לאתויי קרא דחיפוש נרות ולא סגי בקרא דנר ה' נשמת אדם וגו':&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ז|ב}}</text>
      <sha1>6mbzuambhfk66w5jy6vxy8alricbwjs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים ח א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728668</id>
    <revision>
      <id>3017219</id>
      <parentid>2939022</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T09:26:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017219</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14588" sha1="4yrpmmgex5sl2wb7bl4fwm6vadv74h2" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ח|א|ז ב|ח ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ח עמוד א] מפני שאור הנר יפה לבדיקה. ואף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם ואומר ויחפש בגדול החל ואומר בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואומר נר ה' נשמת אדם חפש כל חדרי בטן. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|האי אור החמה היכי דמי? אי נימא בחצר - ה}}אמר רבא: {{שוליים|א}}חצר אינה צריכה בדיקה, מפני שהעורבין מצויין שם{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. אלא באכסדרה - האמר רבא: }}{{שוליים|ב}}אכסדרה {{הל&quot;מ-רק-ריף|דנפיש נהורה }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לאורה נבדקת }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|בודקין אותה אפילו לאור החמה:}}! {{הל&quot;מ-רק-ראש|אם היה טרוד ולא בדק בלילה כדאיתא בירושלמי (הל' א)‍ וכי יש חמה בלילה תיפתר בשלא בדק כדתנן לא בדק אור ארבעה עשר בודק ארבעה עשר שחרית‍ הדא אמר אפילו ביום צריך לבדוק לאור הנר ואפילו בבית שיש בו אורה. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|- לא צריכא, לארובה דבחדר. - ודהיכא? }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אי לבהדי ארובה - היינו אכסדרה, אלא לצדדין. - }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ולא לאור האבוקה ואף על גב דאבוקה נפיש נהורא דידה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואבוקה לא? והאמר רבא: מאי דכתיב ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזו למה צדיקים דומין בפני שכינה - כנר בפני האבוקה. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואמר רבא: אבוקה להבדלה - מצוה מן המובחר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|! - אמר רב נחמן בר יצחק: זה יכול להכניסו לחורין ולסדקין, וזה - }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אפילו הכי אין בודקין לאורה‍ מפני ש}}אינו {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|יכול להכניסו לחורין ולסדקין}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. רב זביד אמר: זה - אורו לפניו, וזה -}} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אורו לאחריו. רב פפא אמר: האי - בעית, והאי - לא בעית}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| וגם משום דבעית שמא ישרוף הבית‍}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. רבינא אמר: האי - משך נהורא, והאי - מיקטף איקטופי. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ונהגו באשכנז שאין בודקין אלא בנר של שעוה אבל לא בנר של חלב שהוא ירא שמא יטיף על הכלים וגם לא בנר של שומן שהוא ירא שמא יטיף על כלי החלב‍ וגם לא בנר של שמן שהוא מתיירא שמא יטיף על הבגדים ויטנפם וגם אין יכול להכניסו לחורין ולסדקין: }}
כל מקום שאין מכניסין {{הל&quot;מ-ריף-ראש|בו חמץ אין צריך בדיקה}} כו{{הל&quot;מ-רק-ריף|(הא דאמרי ב&quot;ה שתי שורות החיצונות שהן העליונות פליגי בפירושה רב ושמואל והלכה כשמואל דאמר עליונה ושלפנים הימנה דהויין להו תרוייהו עליונות) }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|'. כל מקום לאתויי מאי? - לאתויי הא ד}}תנו רבנן: {{שוליים|ד}}חורי בית העליונים והתחתונים, {{שוליים|ה}}וגג היציע, וגג המגדל, {{שוליים|ו}}ורפת בקר, ולולין, ומתבן, {{שוליים|ז}}ואוצרות יין, ואוצרות שמן - אין צריכין בדיקה. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבן שמעון בן גמליאל אומר: מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת - צריכה בדיקה. ורמינהו: }}תניא {{שוליים|ח}}חור שבין אדם לחבירו - זה בודק עד מקום שידו מגעת, וזה בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בלבו. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבן שמעון בן גמליאל אומר: מטה החולקת בתוך הבית, ועצים ואבנים סדורים תחתיה, ומפסקת - אינה צריכה בדיקה. קשיא מטה אמטה, קשיא חורין אחורין! - חורין אחורין לא קשיא; הא - בעילאי ובתתאי, והא - במיצעי. מטה אמטה לא קשיא; הא - דמידליא, הא - דמיתתאי. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואוצרות יין אין צריך בדיקה? }}והתניא: אוצרות יין - צריך בדיקה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, אוצרות שמן - אין צריך בדיקה! - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הכא במאי עסקינן }}התם - במסתפק מהן{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. - אי הכי שמן נמי! - שמן - יש קבע לאכילה, יין - אין קבע לשתיה. }}תני רבי חייא: עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בארץ ישראל במסתפק מהן.{{הל&quot;מ-רק-ריף| (וככר בשמי קורה לא סגי בביטול אלא צריך סולם להורידו דילמא נפיל ואתי למיכליה)}} אמר רב חסדא: בי דגים אין צריך בדיקה. והתניא: צריכין בדיקה! - לא קשיא; הא - ברברבי, הא - בזוטרי. אמר רבה בר רב הונא: בי מילחי ובי קירי צריך בדיקה. אמר רב פפא: בי ציבי ובי תמרי צריך בדיקה. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנא: אין מחייבין אותו להכניס ידו לחורין ולסדקין לבדוק - מפני הסכנה. מאי סכנה? אי נימא מפני סכנת עקרב - כי משתמש היכי אישתמש? - לא צריכא, }}{{שוליים|ט}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דנפל. - אי נפל - למה לי בדיקה? והתנן: חמץ שנפלה עליו מפולת - הרי הוא כמבוער! - התם - שאין הכלב יכול לחפש אחריו, הכא - כשהכלב יכול לחפש אחריו. - והא אמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין! - אמר רב אשי: שמא תאבד לו מחט, ואתי לעיוני בתרה. וכהאי גוונא לאו מצוה הוא? - והתניא: האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או שאהיה בן העולם הבא – }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מפני שאור הנר יפה לבדיקה''' -  לקמיה מפרש מאי מעליותא מאבוקה:

'''לאורה נבדקת''' -  לאור שלה נבדקת ואין צריך להביא לה אור הנר בלילה אלא בודקה ביום:

'''ודהיכא''' -  באיזה מקום בחדר לא סגיא לה לאור הארובה:

'''אי נימא להדי ארובה''' -  נגד החור ממש אמאי לא היינו אכסדרה:

'''לצדדין''' -  של חור:

'''ונוגה''' -  של עתיד לצדיקים כאור של שבעת ימי בראשית יהיה:

'''קרנים''' -  מלשון כי קרן עור פניו ([[שמות  לד]]) וזהרורין מיד הקב&quot;ה לו לצדיק מזיו של הקב&quot;ה ילכו זהרורין להקרין פני הצדיקים ולא יהיה אורם שוה לאורו אלא כנר בפני האבוקה:

'''אורו לאחריו''' -  ואדם האוחזו לפניו הוא בודק הלכך אין יפה לבדיקה:

'''בעית''' -  מתיירא שלא יבעיר את הבית ואין לבו על הבדיקה יפה:

'''האי משיך נהוריה''' -  אור הנר נמשך ומאריך במקומו ואינו דולק בקפיצות אלא נח במקום אחד:

'''מיקטף איקטופי''' -  נפסק וקופץ תמיד לשון הקוטפים מלות ([[איוב  ל]]):

'''כל לאיתויי מאי''' -  דלא תנא מקום שמכניסין בו כו':

'''חורי''' -  שבכותל:

'''העליונים והתחתונים''' -  הגבוהים יותר מדאי והנמוכים יותר מדאי ואין נוחין להשתמש אין צריך לבדוק:

'''וגג היציע''' -  אע&quot;פ שהוא נמוך הואיל ומשופע אין צריך לבדוק אבל שאר גגין שלהן לא היו משופעין:

'''יציע''' -  אנפרי&quot;ץ {{קטן|(אפינדי&quot;ץ: יציע [אגף צדדי בבנין, שגגו יורד בשיפוע מקיר הבניין הראשי ולחוץ])}} :

'''גג המגדל''' -  משטיי&quot;ר {{קטן|(מישטיי&quot;ר: מזנון לשמירת אוכל)}}  של עץ שנותנים לתוכו כלים ואוכלים תוכו צריך בדיקה ולא גגו:

'''ורפת בקר''' -  שאם היה שם חמץ הבהמות אכלוהו:

'''ולולין''' -  מקום דירת תרנגולין:

'''ומתבן''' -  בית התבן דמה דרכו של חמץ שם וכן אוצרות יין ושמן:

'''החולקת''' -  מעמידין אותה במקום מחיצה לחלק תשמישי הבית ואורחא דמילתא נקט:

'''ומפסקת''' -  יש הפסק בין שוליה לקרקע כגון שרגליה גבוהים למטה:

'''עד מקום שידו מגעת''' -  כגון שהכותל עב הרבה:

'''ומפסקת''' -  יש אויר בין שוליה לעצים:

'''קשיא חורין אחורין''' -  דקא תנא הכא חורין צריכין בדיקה:

'''הא''' -  דקתני לעיל אין צריכין בעילאי ותתאי שאין נוחה תשמישתן כדקתני בהדיא והא באמצעי שנוחים להשתמש:

'''דמדליא''' -  שגבוהה הרבה ויש אויר תחתיה הרבה נוחה תשמישתה:

'''דמיתתאי''' -  אף על פי שיש קצת אויר אין נוחה תשמישתה:

'''במסתפק''' -  אוצר שמסתפק הימנו יין לשולחנו צריך בדיקה פעמים שהשמש נכנס להביא יין כשהוא כלה על השולחן ופתו בידו:

'''יש קבע לאכילה''' -  יודע הוא כמה שמן צריך לכך וכך בני אדם ומביאו קודם סעודה ואין צריך לעמוד מן השלחן ולהביא אבל יין אין קבע לשתיה פעמים ששתיית סעודה מרובה משל אתמול ואין השמש בקי בדבר:

'''עשו אוצרות שכר בבבל''' -  להצריך בדיקה במסתפק כאוצרות יין בארץ ישראל דכיון דרגילין בו אין קבע לשתייתו:

'''הא ברברבי''' -  אין צריך בדיקה שיש להם קבע ואומד ואין צריך לעמוד ולהביא באמצע הסעודה:

'''זוטרי''' -  אין להם קבע ואומד וצריך לעמוד ולהביא:

'''בי מלחי''' -  בית המלח:

'''ובי קירי''' -  שעוה צריך בדיקה לפי שעומד מתוך הסעודה להביא מלח ונרות:

'''דנפל''' -  אם נפל הבנין אין מחייבין אותו לבדוק את גל אבנים אלא למראית העין אבל לא להכניס ידו ביניהן ומתחלה כשהיה הכותל קיים נשתמש בחוריו ועכשיו נפל ויש שם סכנת עקרבים שדרכן לימצא באשפות ובגלין:

'''בשאין הכלב יכול לחפש אחריו''' -  הכי מפרש לה ר&quot;ש בפ&quot;ב ותניא כמה חפישת הכלב שלשה טפחים:

'''שמא תאבד לו מחט''' -  קודם לכן ואתי השתא לעיוני בתרה וכיון דמתכוין אף למחט לאו שליח מצוה הוא וניזוק:

'''וכה&quot;ג''' -  דמתכוין למצוה ולצרכו לאו שליח מצוה הוא בתמיה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ח א מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ח_א_מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת]]
'''מטה''' החולקת בתוך הבית ומפסקת. פרש&quot;י דלענין תחתיה מיירי וקשה דלפי' לא ה&quot;ל למימר החולקת אלא מפסקת ותו לא אלא י&quot;ל חולקת בתוך הבית ומפסקת היינו שמונחת באמצע הבית וחולקת היינו שמגעת מכותל לכותל ואינו יכול לעבור מצד אחר אלא על גבי המטה או ישוח ויעבור תחתיה וקאמר דאין צריך בדיקה לצד הפנימי וכן משמע בירושל' ובתוספתא דקאמר רשב&quot;ג אומר מטה שהיא חוצצת החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים מונחים תחתיה בודק צד החיצון ואינו בודק צד הפנימי ומתוך הירושלמי משמע דברייתא דקתני בה עצים ואבנים גרס אין צריך בדיקה והא דלא משני הכא שיש עצים ואבנים משום דלא משמע ליה שבשביל כך אין צריך בדיקה [אלא] משום דאין דרך לשוח ולעבור תחת המטה ומשני הא דמידליא התם צריך בדיקה לפי שרגליה גבוהין ויכול לעבור תחתיה בלא שחייה אי נמי במידליא א&quot;צ דלא ניחא לעלות על גבה ולעבור וי&quot;ס דגרסי אין צריך בקמייתא ובבתרייתא צריך ולפי גירסא זו נקט עצים ואבנים סדורים תחתיה לרבותא ור&quot;ח גרס בתרוייהו אין צריך ופריך מהא דבקמייתא לא בעינן עצים סדורים ובבתרייתא בעינן:

''' הכא''' כשהכלב יכול לחפש אחריו. ולכך אינו פטור אלא מפני הסכנה והא דמשמע גבי מפולת דאם הכלב יכול לחפש אינו כמבוער וצריך לבערו ולא מיפטר מפני סכנת עקרב אור&quot;י שאני התם דודאי איכא חמץ הטריחוהו חכמים להשכיר פועלים במרא וחצינא אבל הכא שאין החמץ ידוע לא הטריחוהו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ח א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ח|א}}</text>
      <sha1>4yrpmmgex5sl2wb7bl4fwm6vadv74h2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017226</id>
      <parentid>3017219</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T09:50:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017226</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14752" sha1="cc5f1p3daoyhjild2gfe3pjgi2zubkv" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ח|א|ז ב|ח ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ח עמוד א] מפני שאור הנר יפה לבדיקה. ואף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם ואומר ויחפש בגדול החל ואומר בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואומר נר ה' נשמת אדם חפש כל חדרי בטן. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|האי אור החמה היכי דמי? אי נימא בחצר - ה}}אמר רבא: {{שוליים|א}}חצר אינה צריכה בדיקה, מפני שהעורבין מצויין שם{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. אלא באכסדרה - האמר רבא: }}{{שוליים|ב}}אכסדרה {{הל&quot;מ-רק-ריף|דנפיש נהורה }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לאורה נבדקת }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|בודקין אותה אפילו לאור החמה:}}! {{הל&quot;מ-רק-ראש|אם היה טרוד ולא בדק בלילה כדאיתא בירושלמי (הל' א)‍ וכי יש חמה בלילה תיפתר בשלא בדק כדתנן לא בדק אור ארבעה עשר בודק ארבעה עשר שחרית‍ הדא אמר אפילו ביום צריך לבדוק לאור הנר ואפילו בבית שיש בו אורה. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|- לא צריכא, לארובה דבחדר. - ודהיכא? }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אי לבהדי ארובה - היינו אכסדרה, אלא לצדדין. - }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ולא לאור האבוקה ואף על גב דאבוקה נפיש נהורא דידה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואבוקה לא? והאמר רבא: מאי דכתיב ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזו למה צדיקים דומין בפני שכינה - כנר בפני האבוקה. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואמר רבא: אבוקה להבדלה - מצוה מן המובחר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|! - אמר רב נחמן בר יצחק: זה יכול להכניסו לחורין ולסדקין, וזה - }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אפילו הכי אין בודקין לאורה‍ מפני ש}}אינו {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|יכול להכניסו לחורין ולסדקין}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. רב זביד אמר: זה - אורו לפניו, וזה -}} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אורו לאחריו. רב פפא אמר: האי - בעית, והאי - לא בעית}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| וגם משום דבעית שמא ישרוף הבית‍}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. רבינא אמר: האי - משך נהורא, והאי - מיקטף איקטופי. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ונהגו באשכנז שאין בודקין אלא בנר של שעוה אבל לא בנר של חלב שהוא ירא שמא יטיף על הכלים וגם לא בנר של שומן שהוא ירא שמא יטיף על כלי החלב‍ וגם לא בנר של שמן שהוא מתיירא שמא יטיף על הבגדים ויטנפם וגם אין יכול להכניסו לחורין ולסדקין: }}
כל מקום שאין מכניסין {{הל&quot;מ-ריף-ראש|בו חמץ אין צריך בדיקה}} כו{{הל&quot;מ-רק-ריף|(הא דאמרי ב&quot;ה שתי שורות החיצונות שהן העליונות פליגי בפירושה רב ושמואל והלכה כשמואל דאמר עליונה ושלפנים הימנה דהויין להו תרוייהו עליונות) }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|'. כל מקום לאתויי מאי? - לאתויי הא ד}}תנו רבנן: {{שוליים|ד}}חורי בית העליונים והתחתונים, {{שוליים|ה}}וגג היציע, וגג המגדל, {{שוליים|ו}}ורפת בקר, ולולין, ומתבן, {{שוליים|ז}}ואוצרות יין, ואוצרות שמן - אין צריכין בדיקה. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבן שמעון בן גמליאל אומר: מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת - צריכה בדיקה. ורמינהו: }}תניא {{שוליים|ח}}חור שבין אדם לחבירו - זה בודק עד מקום שידו מגעת, וזה בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בלבו. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבן שמעון בן גמליאל אומר: מטה החולקת בתוך הבית, ועצים ואבנים סדורים תחתיה, ומפסקת - אינה צריכה בדיקה. קשיא מטה אמטה, קשיא חורין אחורין! - חורין אחורין לא קשיא; הא - בעילאי ובתתאי, והא - במיצעי. מטה אמטה לא קשיא; הא - דמידליא, הא - דמיתתאי. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואוצרות יין אין צריך בדיקה? }}והתניא: אוצרות יין - צריך בדיקה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, אוצרות שמן - אין צריך בדיקה! - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הכא במאי עסקינן }}התם - במסתפק מהן{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. - אי הכי שמן נמי! - שמן - יש קבע לאכילה, יין - אין קבע לשתיה. }}תני רבי חייא: עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בארץ ישראל במסתפק מהן.{{הל&quot;מ-רק-ריף| (וככר בשמי קורה לא סגי בביטול אלא צריך סולם להורידו דילמא נפיל ואתי למיכליה)}} אמר רב חסדא: בי דגים אין צריך בדיקה. והתניא: צריכין בדיקה! - לא קשיא; הא - ברברבי, הא - בזוטרי. אמר רבה בר רב הונא: בי מילחי ובי קירי צריך בדיקה. אמר רב פפא: בי ציבי ובי תמרי צריך בדיקה. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנא: אין מחייבין אותו להכניס ידו לחורין ולסדקין לבדוק - מפני הסכנה. מאי סכנה? אי נימא מפני סכנת עקרב - כי משתמש היכי אישתמש? - לא צריכא, }}{{שוליים|ט}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דנפל. - אי נפל - למה לי בדיקה? והתנן: חמץ שנפלה עליו מפולת - הרי הוא כמבוער! - התם - שאין הכלב יכול לחפש אחריו, הכא - כשהכלב יכול לחפש אחריו. - והא אמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין! - אמר רב אשי: שמא תאבד לו מחט, ואתי לעיוני בתרה. וכהאי גוונא לאו מצוה הוא? - והתניא: האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או שאהיה בן העולם הבא – }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מפני שאור הנר יפה לבדיקה''' -  לקמיה מפרש מאי מעליותא מאבוקה:

'''לאורה נבדקת''' -  לאור שלה נבדקת ואין צריך להביא לה אור הנר בלילה אלא בודקה ביום:

'''ודהיכא''' -  באיזה מקום בחדר לא סגיא לה לאור הארובה:

'''אי נימא להדי ארובה''' -  נגד החור ממש אמאי לא היינו אכסדרה:

'''לצדדין''' -  של חור:

'''ונוגה''' -  של עתיד לצדיקים כאור של שבעת ימי בראשית יהיה:

'''קרנים''' -  מלשון כי קרן עור פניו ([[שמות  לד]]) וזהרורין מיד הקב&quot;ה לו לצדיק מזיו של הקב&quot;ה ילכו זהרורין להקרין פני הצדיקים ולא יהיה אורם שוה לאורו אלא כנר בפני האבוקה:

'''אורו לאחריו''' -  ואדם האוחזו לפניו הוא בודק הלכך אין יפה לבדיקה:

'''בעית''' -  מתיירא שלא יבעיר את הבית ואין לבו על הבדיקה יפה:

'''האי משיך נהוריה''' -  אור הנר נמשך ומאריך במקומו ואינו דולק בקפיצות אלא נח במקום אחד:

'''מיקטף איקטופי''' -  נפסק וקופץ תמיד לשון הקוטפים מלות ([[איוב  ל]]):

'''כל לאיתויי מאי''' -  דלא תנא מקום שמכניסין בו כו':

'''חורי''' -  שבכותל:

'''העליונים והתחתונים''' -  הגבוהים יותר מדאי והנמוכים יותר מדאי ואין נוחין להשתמש אין צריך לבדוק:

'''וגג היציע''' -  אע&quot;פ שהוא נמוך הואיל ומשופע אין צריך לבדוק אבל שאר גגין שלהן לא היו משופעין:

'''יציע''' -  אנפרי&quot;ץ {{קטן|(אפינדי&quot;ץ: יציע [אגף צדדי בבנין, שגגו יורד בשיפוע מקיר הבניין הראשי ולחוץ])}} :

'''גג המגדל''' -  משטיי&quot;ר {{קטן|(מישטיי&quot;ר: מזנון לשמירת אוכל)}}  של עץ שנותנים לתוכו כלים ואוכלים תוכו צריך בדיקה ולא גגו:

'''ורפת בקר''' -  שאם היה שם חמץ הבהמות אכלוהו:

'''ולולין''' -  מקום דירת תרנגולין:

'''ומתבן''' -  בית התבן דמה דרכו של חמץ שם וכן אוצרות יין ושמן:

'''החולקת''' -  מעמידין אותה במקום מחיצה לחלק תשמישי הבית ואורחא דמילתא נקט:

'''ומפסקת''' -  יש הפסק בין שוליה לקרקע כגון שרגליה גבוהים למטה:

'''עד מקום שידו מגעת''' -  כגון שהכותל עב הרבה:

'''ומפסקת''' -  יש אויר בין שוליה לעצים:

'''קשיא חורין אחורין''' -  דקא תנא הכא חורין צריכין בדיקה:

'''הא''' -  דקתני לעיל אין צריכין בעילאי ותתאי שאין נוחה תשמישתן כדקתני בהדיא והא באמצעי שנוחים להשתמש:

'''דמדליא''' -  שגבוהה הרבה ויש אויר תחתיה הרבה נוחה תשמישתה:

'''דמיתתאי''' -  אף על פי שיש קצת אויר אין נוחה תשמישתה:

'''במסתפק''' -  אוצר שמסתפק הימנו יין לשולחנו צריך בדיקה פעמים שהשמש נכנס להביא יין כשהוא כלה על השולחן ופתו בידו:

'''יש קבע לאכילה''' -  יודע הוא כמה שמן צריך לכך וכך בני אדם ומביאו קודם סעודה ואין צריך לעמוד מן השלחן ולהביא אבל יין אין קבע לשתיה פעמים ששתיית סעודה מרובה משל אתמול ואין השמש בקי בדבר:

'''עשו אוצרות שכר בבבל''' -  להצריך בדיקה במסתפק כאוצרות יין בארץ ישראל דכיון דרגילין בו אין קבע לשתייתו:

'''הא ברברבי''' -  אין צריך בדיקה שיש להם קבע ואומד ואין צריך לעמוד ולהביא באמצע הסעודה:

'''זוטרי''' -  אין להם קבע ואומד וצריך לעמוד ולהביא:

'''בי מלחי''' -  בית המלח:

'''ובי קירי''' -  שעוה צריך בדיקה לפי שעומד מתוך הסעודה להביא מלח ונרות:

'''דנפל''' -  אם נפל הבנין אין מחייבין אותו לבדוק את גל אבנים אלא למראית העין אבל לא להכניס ידו ביניהן ומתחלה כשהיה הכותל קיים נשתמש בחוריו ועכשיו נפל ויש שם סכנת עקרבים שדרכן לימצא באשפות ובגלין:

'''בשאין הכלב יכול לחפש אחריו''' -  הכי מפרש לה ר&quot;ש בפ&quot;ב ותניא כמה חפישת הכלב שלשה טפחים:

'''שמא תאבד לו מחט''' -  קודם לכן ואתי השתא לעיוני בתרה וכיון דמתכוין אף למחט לאו שליח מצוה הוא וניזוק:

'''וכה&quot;ג''' -  דמתכוין למצוה ולצרכו לאו שליח מצוה הוא בתמיה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ח א מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ח_א_מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת]]
'''מטה''' החולקת בתוך הבית ומפסקת. פרש&quot;י דלענין תחתיה מיירי וקשה דלפי' לא ה&quot;ל למימר החולקת אלא מפסקת ותו לא אלא י&quot;ל חולקת בתוך הבית ומפסקת היינו שמונחת באמצע הבית וחולקת היינו שמגעת מכותל לכותל ואינו יכול לעבור מצד אחר אלא על גבי המטה או ישוח ויעבור תחתיה וקאמר דאין צריך בדיקה לצד הפנימי וכן משמע בירושל' ובתוספתא דקאמר רשב&quot;ג אומר מטה שהיא חוצצת החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים מונחים תחתיה בודק צד החיצון ואינו בודק צד הפנימי ומתוך הירושלמי משמע דברייתא דקתני בה עצים ואבנים גרס אין צריך בדיקה והא דלא משני הכא שיש עצים ואבנים משום דלא משמע ליה שבשביל כך אין צריך בדיקה [אלא] משום דאין דרך לשוח ולעבור תחת המטה ומשני הא דמידליא התם צריך בדיקה לפי שרגליה גבוהין ויכול לעבור תחתיה בלא שחייה אי נמי במידליא א&quot;צ דלא ניחא לעלות על גבה ולעבור וי&quot;ס דגרסי אין צריך בקמייתא ובבתרייתא צריך ולפי גירסא זו נקט עצים ואבנים סדורים תחתיה לרבותא ור&quot;ח גרס בתרוייהו אין צריך ופריך מהא דבקמייתא לא בעינן עצים סדורים ובבתרייתא בעינן:
[[File:תוס פסחים ח א הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו.ogg|thumb|תוס_פסחים_ח_א_הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו]]
''' הכא''' כשהכלב יכול לחפש אחריו. ולכך אינו פטור אלא מפני הסכנה והא דמשמע גבי מפולת דאם הכלב יכול לחפש אינו כמבוער וצריך לבערו ולא מיפטר מפני סכנת עקרב אור&quot;י שאני התם דודאי איכא חמץ הטריחוהו חכמים להשכיר פועלים במרא וחצינא אבל הכא שאין החמץ ידוע לא הטריחוהו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ח א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ח|א}}</text>
      <sha1>cc5f1p3daoyhjild2gfe3pjgi2zubkv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים ח ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728669</id>
    <revision>
      <id>3017229</id>
      <parentid>2939023</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:05:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017229</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12787" sha1="1ws3cwe97f416bzlpy2cn9q1u6fvmhj" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ח|ב|ח א|ט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ח עמוד ב] הרי זה צדיק גמור! - דילמא בתר דבדק אתי לעיוני בתרה. רב נחמן בר יצחק אמר: משום סכנת הנכרים, ופלימו היא. ד}}תניא: חור שבין יהודי לארמאי - בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בלבו. פלימו אמר: {{שוליים|א}}כל עצמו אינו בודק מפני הסכנה. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי סכנה? אי נימא סכנת כשפים }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|שמא יאמר הנכרי כשפים הוא עושה לי }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ואף על גב דשלוחי מצוה אין ניזוקין היכא דשכיחא היזיקא שאני וכיון דאיכא סכנה עבדינן כפלימו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - כי אישתמיש היכי אישתמיש? התם כי אישתמיש - יממא, ונהורא, ולא מסיק אדעתיה. הכא - ליליא, ושרגא הוא, ומסיק אדעתיה. - והאמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין! - היכא דשכיח היזיקא שאני, שנאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך וגו'. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעו מיניה מרב: הני בני בי רב דדיירי בבאגא מהו למיתי קדמא וחשוכא לבי רב? אמר להו: ניתו, עלי ועל צוארי. ניזיל מאי? אמר להו: לא ידענא. איתמר, אמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן. כמאן - כי האי תנא, דתניא, איסי בן יהודה אומר: כלפי שאמרה תורה ולא יחמד איש את ארצך - מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה, תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה. והלא דברים קל וחומר, ומה אלו שדרכן לזוק - אינן ניזוקין, בני אדם שאין דרכן לזוק - על אחת כמה וכמה. אין לי אלא בהליכה, בחזרה מנין? תלמוד לומר ופנית בבקר והלכת לאהליך מלמד שתלך ותמצא אהלך בשלום. וכי מאחר דאפילו בחזירה בהליכה למה לי? - לכדרבי אמי, דאמר רבי אמי: כל אדם שיש לו קרקע - עולה לרגל, ושאין לו קרקע - אין עולה לרגל. אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים - כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים - דיינו, נמצאת עלייה שלא לשמה. כיוצא בו אמר רבי דוסתאי ברבי ינאי: מפני מה אין חמי טבריא בירושלים - כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא - דיינו, ונמצאת עלייה שלא לשמה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובמה אמרו שתי שורות וכו'. מרתף מאן דכר שמיה? - הכי קאמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל מקום שאין מכניסין בו חמץ - אין צריך בדיקה, ואוצרות יין ואוצרות שמן נמי אין צריך בדיקה. ובמה אמרו שתי שורות במרתף - מקום שמכניסין בו חמץ, ובמסתפק. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בית שמאי אומרים שתי שורות וכו'. אמר רב יהודה: שתי שורות שאמרו - מן הארץ ועד שמי קורה. ורבי יוחנן אמר: שורה אחת כמין גאם. תניא כוותיה דרב יהודה, תניא כוותיה דרבי יוחנן. תניא כוותיה דרב יהודה, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף. ושתי שורות שאמרו - מן הארץ ועד שמי קורה. תניא כוותיה דרבי יוחנן: שתי שורות על פני כל המרתף, חיצונה רואה את הפתח, ועליונה רואה את הקורה. שלפנים הימנה ושלמטה הימנה - אין צריך בדיקה}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|. בית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות שהן העליונות. אמר רב: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עליונה ושלמטה הימנה. ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי טעמא דרב - דייק חיצונות. - והא עליונות קתני! - למעוטי תתאי דתתייתא. ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה, מאי טעמא - דייק עליונות. - והא חיצונה קתני! - למעוטי גוייאתא דגוייאתא. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רבי חייא תני כוותיה דרב, וכולהו תנאי תנו כוותיה דשמואל. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והלכתא כוותיה דשמואל. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|יש מן הגאונים שפסקו כוותיה דשמואל כיון דכולהו תנאי תנו כוותיה והרמב&quot;ם ז&quot;ל (פ&quot;ב מהל' חמץ ומצה) פסק כרב וכן פסק ה&quot;ר יונה ז&quot;ל דכל ברייתא דלא מתנייא בי רבי חייא ור' אושעיא לאו בר סמכא היא וכיון דרבי חייא תני כרב אין לחוש לאידך ברייתות דתנו כשמואל. ואפילו תימא רבי אושעיא היה בכללם מכל מקום הוה ליה רבי חייא ור' אושעיא חד לגבי חד‍ וחזרינן לכללא‍ דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי:}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הרי זה צדיק גמור''' -  בדבר זה ולא אמרינן שלא לשמה עושה אלא קיים מצות בוראו שצוהו לעשות צדקה ומתכוין אף להנאת עצמו שיזכה בה לעולם הבא או שיחיו בניו:

'''בתר דבדק''' -  וגמר את כל המצוה אתי לעיוני בתרה:

'''כל עצמו אינו בודק''' -  כל עצמו של חור אינו בודק שלא יאמר הנכרי כשפים עשה לי:

'''ולאו אדעתיה''' -  דנכרי לשום אל לבו עלילה זו:

'''איך אלך''' -  למשוח את דוד ואע&quot;פ ששלוחו של מקום היה הרי היה ירא:

'''בני בי רב''' -  תלמידים הצריכים לרבם עדיין קרו בני רב:

'''דדיירו בבאגי''' -  בכפרים שבבקעה ובלע&quot;ז קנפי&quot;א {{קטן|(קנפני&quot;א: מישור, שדה פתוח, איזור של שדות)}} :

'''מהו למיתי קדומא וחשוכא''' -  השכם והערב קודם עלות השחר ומשתחשך כלום יש להם לירא מן המזיקים:

'''ועל צוארי''' -  יהא עונש הזיקן דודאי לא יזוקו שהמצוה מגינה עליהם:

'''ניזיל''' -  לאושפיזא משתחשך מאי כלום יכולין לסמוך על המצוה אף בחזרה או לא:

'''כלפי שאמרה תורה''' -  מתוך שאמרה תורה כך אנו למדים שהבטיחו הכתוב שלא יוזק ממונו וכל שכן גופו דאין דרכו לזוק דאדם אית ליה מזלא ואינו מהיר להיות ניזק בגופו:

'''כדר' אמי''' -  קרא קמא לכדר' אמי אתא:

'''פירות גינוסר''' -  מתוקין מאד כדאמרי' בברכות ([[ברכות מד א|דף מד.]]) והיינו כינרת שם מדינה בארץ ישראל:

'''מרתף מאן דכר שמיה''' -  לפוטרו מן הבדיקה דקא מתמה תנא קמא ואמר ובמה אמרו:

'''הכי קאמר''' -  דקתני רישא כל מקום שאין מכניסין כו' ואמרי' לעיל כל מקום לאיתויי מאי לאיתויי אוצרות יין ושמן ומשום הכי אמרי' ובמה אמרו לקמן צריך בדיקה ומפרש במקום שמכניסין בו חמץ והיכי דמי כגון במסתפק:

'''שתי שורות שאמרו''' -  בית שמאי (אומרים) מן הארץ ועד שמי קורה דרך האוצרי יין לסדר חביותיהן שורות שורות עד שממלאין כל קרקע המרתף וחוזרין ומניחין חבית על חבית כשורות תחתונות עד הקורה ואמרי בית שמאי שאותן שתי שורות חיצונות אותה שרואה את הפתח על פני רוחב כל המרתף והשורה שלאחריה צריך לבדוק מן הארץ עד התקרה:

'''שמי קורה''' -  כמו שמי השמים ([[תהלים  קמח ד]]):

'''ור' יוחנן אמר''' -  שתי שורות שאמרו בית שמאי היא שורה חיצונה מן הארץ ועד תקרה וחוזר ובודק כל החביות העליונות על פני כל ארכו ורחבו של מרתף שאף היא נקראת שורה אם באת למנות מלמעלה למטה:

'''גאם''' -  היא גימ&quot;ל יוונית ועשויה כמין כף שלנו פתוחה שורה אחת כמין גאם היינו שורה בזקיפה ושורה עליונה בשכיבה כאדם הבודק כותל הבית מבחוץ והגג:

'''הרואה את הקורה''' -  דהיינו כל גג השורות:

'''שלפנים הימנה''' -  של חיצונה:

'''ושלמטה הימנה''' -  של עליונה אינה צריכה בדיקה:

'''בית הלל אומרים כו'''' -  מתני' קא נסיב:

'''עליונה ושלמטה הימנה''' -  האי עליונה לא כל גג השורות באורך המרתף קאמר כדאמר ר' יוחנן אליבא דבית שמאי אלא שורת חבית אחת על פני רוחב כל המרתף ולא מן הארץ ועד הקורה אלא אותה שורה הרואה את הפתח ואת הקורה:

'''ושלמטה הימנה''' -  ועוד שורת חבית אחת למטה מן העליונה היא משורה הזקופה כנגד הפתח והאי פתח לאו כנגדו ממש קאמר אלא הכותל שהפתח בו קרי הכי:

'''עליונה ושלפנים הימנה''' -  בגג החבית בודק שתי שורות על פני כל המרתף:

'''מאי טעמא דרב''' -  דלא בעי למימר עליונה ושלפנים הימנה כמשמעותיה דמתניתין דהא מתניתין עליונות קתני:

'''דייק חיצונות''' -  ואותה שלפנים לאו חיצונה היא וקא סבר רב דתנא דמתני' בחיצונות דק בלישניה אבל בעליונות לא דק בלישניה:

'''תתאי דתתייתא''' -  כגון שלישית ושתחתיה:

'''ושמואל דייק עליונות''' -  והא של מטה לאו עליונה היא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ח ב שיזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ח_ב_שיזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור]]
'''שיזכה''' לעולם הבא הרי זה צדיק גמור. והדתנן (אבות פ&quot;א מ&quot;ג) אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס היינו בכה&quot;ג שאם לא תבוא לו אותה הטובה שהוא מצפה תוהא ומתחרט על הצדקה שעשה אבל מי שאינו תוהא ומתחרט ה&quot;ז צדיק גמור וכן משמע בריש מסכת ר&quot;ה (דף ד.) ובפ&quot;ק דב&quot;ב (דף י:):

''' מלמד''' שתהא פרתך רועה באפר. ומאת קדריש את ארצך הטפל לארצך:

''' לכדרבי''' אמי. ואם תאמר והשתא את למה לי למידרש בהליכה ואור&quot;י דלא נכתב אלא משום דבר שנתחדש בה משום חדוש דארצך כתב נמי את למדרש אע&quot;ג דלא איצטריך:

''' רב''' דייק חיצונות. נראה לר&quot;י דרב סבר דאיכא למידק טפי מחיצונות משום דתנן ברישא ושמואל סבר דמעליונות איכא למידק כיון דעליונות אחיצונות קאי ומפרש מה הן חיצונות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ח|ב}}</text>
      <sha1>1ws3cwe97f416bzlpy2cn9q1u6fvmhj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017232</id>
      <parentid>3017229</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:11:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017232</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12947" sha1="ojfo5fcy5zfpu0tnd9bk9m7tlez1tdo" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ח|ב|ח א|ט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ח עמוד ב] הרי זה צדיק גמור! - דילמא בתר דבדק אתי לעיוני בתרה. רב נחמן בר יצחק אמר: משום סכנת הנכרים, ופלימו היא. ד}}תניא: חור שבין יהודי לארמאי - בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בלבו. פלימו אמר: {{שוליים|א}}כל עצמו אינו בודק מפני הסכנה. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי סכנה? אי נימא סכנת כשפים }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|שמא יאמר הנכרי כשפים הוא עושה לי }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ואף על גב דשלוחי מצוה אין ניזוקין היכא דשכיחא היזיקא שאני וכיון דאיכא סכנה עבדינן כפלימו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - כי אישתמיש היכי אישתמיש? התם כי אישתמיש - יממא, ונהורא, ולא מסיק אדעתיה. הכא - ליליא, ושרגא הוא, ומסיק אדעתיה. - והאמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין! - היכא דשכיח היזיקא שאני, שנאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך וגו'. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעו מיניה מרב: הני בני בי רב דדיירי בבאגא מהו למיתי קדמא וחשוכא לבי רב? אמר להו: ניתו, עלי ועל צוארי. ניזיל מאי? אמר להו: לא ידענא. איתמר, אמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן. כמאן - כי האי תנא, דתניא, איסי בן יהודה אומר: כלפי שאמרה תורה ולא יחמד איש את ארצך - מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה, תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה. והלא דברים קל וחומר, ומה אלו שדרכן לזוק - אינן ניזוקין, בני אדם שאין דרכן לזוק - על אחת כמה וכמה. אין לי אלא בהליכה, בחזרה מנין? תלמוד לומר ופנית בבקר והלכת לאהליך מלמד שתלך ותמצא אהלך בשלום. וכי מאחר דאפילו בחזירה בהליכה למה לי? - לכדרבי אמי, דאמר רבי אמי: כל אדם שיש לו קרקע - עולה לרגל, ושאין לו קרקע - אין עולה לרגל. אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים - כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים - דיינו, נמצאת עלייה שלא לשמה. כיוצא בו אמר רבי דוסתאי ברבי ינאי: מפני מה אין חמי טבריא בירושלים - כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא - דיינו, ונמצאת עלייה שלא לשמה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובמה אמרו שתי שורות וכו'. מרתף מאן דכר שמיה? - הכי קאמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל מקום שאין מכניסין בו חמץ - אין צריך בדיקה, ואוצרות יין ואוצרות שמן נמי אין צריך בדיקה. ובמה אמרו שתי שורות במרתף - מקום שמכניסין בו חמץ, ובמסתפק. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בית שמאי אומרים שתי שורות וכו'. אמר רב יהודה: שתי שורות שאמרו - מן הארץ ועד שמי קורה. ורבי יוחנן אמר: שורה אחת כמין גאם. תניא כוותיה דרב יהודה, תניא כוותיה דרבי יוחנן. תניא כוותיה דרב יהודה, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף. ושתי שורות שאמרו - מן הארץ ועד שמי קורה. תניא כוותיה דרבי יוחנן: שתי שורות על פני כל המרתף, חיצונה רואה את הפתח, ועליונה רואה את הקורה. שלפנים הימנה ושלמטה הימנה - אין צריך בדיקה}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|. בית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות שהן העליונות. אמר רב: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עליונה ושלמטה הימנה. ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי טעמא דרב - דייק חיצונות. - והא עליונות קתני! - למעוטי תתאי דתתייתא. ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה, מאי טעמא - דייק עליונות. - והא חיצונה קתני! - למעוטי גוייאתא דגוייאתא. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רבי חייא תני כוותיה דרב, וכולהו תנאי תנו כוותיה דשמואל. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והלכתא כוותיה דשמואל. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|יש מן הגאונים שפסקו כוותיה דשמואל כיון דכולהו תנאי תנו כוותיה והרמב&quot;ם ז&quot;ל (פ&quot;ב מהל' חמץ ומצה) פסק כרב וכן פסק ה&quot;ר יונה ז&quot;ל דכל ברייתא דלא מתנייא בי רבי חייא ור' אושעיא לאו בר סמכא היא וכיון דרבי חייא תני כרב אין לחוש לאידך ברייתות דתנו כשמואל. ואפילו תימא רבי אושעיא היה בכללם מכל מקום הוה ליה רבי חייא ור' אושעיא חד לגבי חד‍ וחזרינן לכללא‍ דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי:}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הרי זה צדיק גמור''' -  בדבר זה ולא אמרינן שלא לשמה עושה אלא קיים מצות בוראו שצוהו לעשות צדקה ומתכוין אף להנאת עצמו שיזכה בה לעולם הבא או שיחיו בניו:

'''בתר דבדק''' -  וגמר את כל המצוה אתי לעיוני בתרה:

'''כל עצמו אינו בודק''' -  כל עצמו של חור אינו בודק שלא יאמר הנכרי כשפים עשה לי:

'''ולאו אדעתיה''' -  דנכרי לשום אל לבו עלילה זו:

'''איך אלך''' -  למשוח את דוד ואע&quot;פ ששלוחו של מקום היה הרי היה ירא:

'''בני בי רב''' -  תלמידים הצריכים לרבם עדיין קרו בני רב:

'''דדיירו בבאגי''' -  בכפרים שבבקעה ובלע&quot;ז קנפי&quot;א {{קטן|(קנפני&quot;א: מישור, שדה פתוח, איזור של שדות)}} :

'''מהו למיתי קדומא וחשוכא''' -  השכם והערב קודם עלות השחר ומשתחשך כלום יש להם לירא מן המזיקים:

'''ועל צוארי''' -  יהא עונש הזיקן דודאי לא יזוקו שהמצוה מגינה עליהם:

'''ניזיל''' -  לאושפיזא משתחשך מאי כלום יכולין לסמוך על המצוה אף בחזרה או לא:

'''כלפי שאמרה תורה''' -  מתוך שאמרה תורה כך אנו למדים שהבטיחו הכתוב שלא יוזק ממונו וכל שכן גופו דאין דרכו לזוק דאדם אית ליה מזלא ואינו מהיר להיות ניזק בגופו:

'''כדר' אמי''' -  קרא קמא לכדר' אמי אתא:

'''פירות גינוסר''' -  מתוקין מאד כדאמרי' בברכות ([[ברכות מד א|דף מד.]]) והיינו כינרת שם מדינה בארץ ישראל:

'''מרתף מאן דכר שמיה''' -  לפוטרו מן הבדיקה דקא מתמה תנא קמא ואמר ובמה אמרו:

'''הכי קאמר''' -  דקתני רישא כל מקום שאין מכניסין כו' ואמרי' לעיל כל מקום לאיתויי מאי לאיתויי אוצרות יין ושמן ומשום הכי אמרי' ובמה אמרו לקמן צריך בדיקה ומפרש במקום שמכניסין בו חמץ והיכי דמי כגון במסתפק:

'''שתי שורות שאמרו''' -  בית שמאי (אומרים) מן הארץ ועד שמי קורה דרך האוצרי יין לסדר חביותיהן שורות שורות עד שממלאין כל קרקע המרתף וחוזרין ומניחין חבית על חבית כשורות תחתונות עד הקורה ואמרי בית שמאי שאותן שתי שורות חיצונות אותה שרואה את הפתח על פני רוחב כל המרתף והשורה שלאחריה צריך לבדוק מן הארץ עד התקרה:

'''שמי קורה''' -  כמו שמי השמים ([[תהלים  קמח ד]]):

'''ור' יוחנן אמר''' -  שתי שורות שאמרו בית שמאי היא שורה חיצונה מן הארץ ועד תקרה וחוזר ובודק כל החביות העליונות על פני כל ארכו ורחבו של מרתף שאף היא נקראת שורה אם באת למנות מלמעלה למטה:

'''גאם''' -  היא גימ&quot;ל יוונית ועשויה כמין כף שלנו פתוחה שורה אחת כמין גאם היינו שורה בזקיפה ושורה עליונה בשכיבה כאדם הבודק כותל הבית מבחוץ והגג:

'''הרואה את הקורה''' -  דהיינו כל גג השורות:

'''שלפנים הימנה''' -  של חיצונה:

'''ושלמטה הימנה''' -  של עליונה אינה צריכה בדיקה:

'''בית הלל אומרים כו'''' -  מתני' קא נסיב:

'''עליונה ושלמטה הימנה''' -  האי עליונה לא כל גג השורות באורך המרתף קאמר כדאמר ר' יוחנן אליבא דבית שמאי אלא שורת חבית אחת על פני רוחב כל המרתף ולא מן הארץ ועד הקורה אלא אותה שורה הרואה את הפתח ואת הקורה:

'''ושלמטה הימנה''' -  ועוד שורת חבית אחת למטה מן העליונה היא משורה הזקופה כנגד הפתח והאי פתח לאו כנגדו ממש קאמר אלא הכותל שהפתח בו קרי הכי:

'''עליונה ושלפנים הימנה''' -  בגג החבית בודק שתי שורות על פני כל המרתף:

'''מאי טעמא דרב''' -  דלא בעי למימר עליונה ושלפנים הימנה כמשמעותיה דמתניתין דהא מתניתין עליונות קתני:

'''דייק חיצונות''' -  ואותה שלפנים לאו חיצונה היא וקא סבר רב דתנא דמתני' בחיצונות דק בלישניה אבל בעליונות לא דק בלישניה:

'''תתאי דתתייתא''' -  כגון שלישית ושתחתיה:

'''ושמואל דייק עליונות''' -  והא של מטה לאו עליונה היא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ח ב שיזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ח_ב_שיזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור]]
'''שיזכה''' לעולם הבא הרי זה צדיק גמור. והדתנן (אבות פ&quot;א מ&quot;ג) אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס היינו בכה&quot;ג שאם לא תבוא לו אותה הטובה שהוא מצפה תוהא ומתחרט על הצדקה שעשה אבל מי שאינו תוהא ומתחרט ה&quot;ז צדיק גמור וכן משמע בריש מסכת ר&quot;ה (דף ד.) ובפ&quot;ק דב&quot;ב (דף י:):
[[File:תוס פסחים 1 ח ב מלמד שתהא פרתך רועה באפר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ח_ב_מלמד שתהא פרתך רועה באפר]]
''' מלמד''' שתהא פרתך רועה באפר. ומאת קדריש את ארצך הטפל לארצך:

''' לכדרבי''' אמי. ואם תאמר והשתא את למה לי למידרש בהליכה ואור&quot;י דלא נכתב אלא משום דבר שנתחדש בה משום חדוש דארצך כתב נמי את למדרש אע&quot;ג דלא איצטריך:

''' רב''' דייק חיצונות. נראה לר&quot;י דרב סבר דאיכא למידק טפי מחיצונות משום דתנן ברישא ושמואל סבר דמעליונות איכא למידק כיון דעליונות אחיצונות קאי ומפרש מה הן חיצונות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ח|ב}}</text>
      <sha1>ojfo5fcy5zfpu0tnd9bk9m7tlez1tdo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017240</id>
      <parentid>3017232</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:22:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017240</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13057" sha1="o91fjvlzipcbbmi5p338gx7byuvi99q" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ח|ב|ח א|ט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ח עמוד ב] הרי זה צדיק גמור! - דילמא בתר דבדק אתי לעיוני בתרה. רב נחמן בר יצחק אמר: משום סכנת הנכרים, ופלימו היא. ד}}תניא: חור שבין יהודי לארמאי - בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בלבו. פלימו אמר: {{שוליים|א}}כל עצמו אינו בודק מפני הסכנה. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי סכנה? אי נימא סכנת כשפים }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|שמא יאמר הנכרי כשפים הוא עושה לי }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ואף על גב דשלוחי מצוה אין ניזוקין היכא דשכיחא היזיקא שאני וכיון דאיכא סכנה עבדינן כפלימו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - כי אישתמיש היכי אישתמיש? התם כי אישתמיש - יממא, ונהורא, ולא מסיק אדעתיה. הכא - ליליא, ושרגא הוא, ומסיק אדעתיה. - והאמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין! - היכא דשכיח היזיקא שאני, שנאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך וגו'. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעו מיניה מרב: הני בני בי רב דדיירי בבאגא מהו למיתי קדמא וחשוכא לבי רב? אמר להו: ניתו, עלי ועל צוארי. ניזיל מאי? אמר להו: לא ידענא. איתמר, אמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן. כמאן - כי האי תנא, דתניא, איסי בן יהודה אומר: כלפי שאמרה תורה ולא יחמד איש את ארצך - מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה, תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה. והלא דברים קל וחומר, ומה אלו שדרכן לזוק - אינן ניזוקין, בני אדם שאין דרכן לזוק - על אחת כמה וכמה. אין לי אלא בהליכה, בחזרה מנין? תלמוד לומר ופנית בבקר והלכת לאהליך מלמד שתלך ותמצא אהלך בשלום. וכי מאחר דאפילו בחזירה בהליכה למה לי? - לכדרבי אמי, דאמר רבי אמי: כל אדם שיש לו קרקע - עולה לרגל, ושאין לו קרקע - אין עולה לרגל. אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים - כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים - דיינו, נמצאת עלייה שלא לשמה. כיוצא בו אמר רבי דוסתאי ברבי ינאי: מפני מה אין חמי טבריא בירושלים - כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא - דיינו, ונמצאת עלייה שלא לשמה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובמה אמרו שתי שורות וכו'. מרתף מאן דכר שמיה? - הכי קאמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל מקום שאין מכניסין בו חמץ - אין צריך בדיקה, ואוצרות יין ואוצרות שמן נמי אין צריך בדיקה. ובמה אמרו שתי שורות במרתף - מקום שמכניסין בו חמץ, ובמסתפק. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בית שמאי אומרים שתי שורות וכו'. אמר רב יהודה: שתי שורות שאמרו - מן הארץ ועד שמי קורה. ורבי יוחנן אמר: שורה אחת כמין גאם. תניא כוותיה דרב יהודה, תניא כוותיה דרבי יוחנן. תניא כוותיה דרב יהודה, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף. ושתי שורות שאמרו - מן הארץ ועד שמי קורה. תניא כוותיה דרבי יוחנן: שתי שורות על פני כל המרתף, חיצונה רואה את הפתח, ועליונה רואה את הקורה. שלפנים הימנה ושלמטה הימנה - אין צריך בדיקה}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|. בית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות שהן העליונות. אמר רב: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עליונה ושלמטה הימנה. ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי טעמא דרב - דייק חיצונות. - והא עליונות קתני! - למעוטי תתאי דתתייתא. ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה, מאי טעמא - דייק עליונות. - והא חיצונה קתני! - למעוטי גוייאתא דגוייאתא. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רבי חייא תני כוותיה דרב, וכולהו תנאי תנו כוותיה דשמואל. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והלכתא כוותיה דשמואל. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|יש מן הגאונים שפסקו כוותיה דשמואל כיון דכולהו תנאי תנו כוותיה והרמב&quot;ם ז&quot;ל (פ&quot;ב מהל' חמץ ומצה) פסק כרב וכן פסק ה&quot;ר יונה ז&quot;ל דכל ברייתא דלא מתנייא בי רבי חייא ור' אושעיא לאו בר סמכא היא וכיון דרבי חייא תני כרב אין לחוש לאידך ברייתות דתנו כשמואל. ואפילו תימא רבי אושעיא היה בכללם מכל מקום הוה ליה רבי חייא ור' אושעיא חד לגבי חד‍ וחזרינן לכללא‍ דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי:}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הרי זה צדיק גמור''' -  בדבר זה ולא אמרינן שלא לשמה עושה אלא קיים מצות בוראו שצוהו לעשות צדקה ומתכוין אף להנאת עצמו שיזכה בה לעולם הבא או שיחיו בניו:

'''בתר דבדק''' -  וגמר את כל המצוה אתי לעיוני בתרה:

'''כל עצמו אינו בודק''' -  כל עצמו של חור אינו בודק שלא יאמר הנכרי כשפים עשה לי:

'''ולאו אדעתיה''' -  דנכרי לשום אל לבו עלילה זו:

'''איך אלך''' -  למשוח את דוד ואע&quot;פ ששלוחו של מקום היה הרי היה ירא:

'''בני בי רב''' -  תלמידים הצריכים לרבם עדיין קרו בני רב:

'''דדיירו בבאגי''' -  בכפרים שבבקעה ובלע&quot;ז קנפי&quot;א {{קטן|(קנפני&quot;א: מישור, שדה פתוח, איזור של שדות)}} :

'''מהו למיתי קדומא וחשוכא''' -  השכם והערב קודם עלות השחר ומשתחשך כלום יש להם לירא מן המזיקים:

'''ועל צוארי''' -  יהא עונש הזיקן דודאי לא יזוקו שהמצוה מגינה עליהם:

'''ניזיל''' -  לאושפיזא משתחשך מאי כלום יכולין לסמוך על המצוה אף בחזרה או לא:

'''כלפי שאמרה תורה''' -  מתוך שאמרה תורה כך אנו למדים שהבטיחו הכתוב שלא יוזק ממונו וכל שכן גופו דאין דרכו לזוק דאדם אית ליה מזלא ואינו מהיר להיות ניזק בגופו:

'''כדר' אמי''' -  קרא קמא לכדר' אמי אתא:

'''פירות גינוסר''' -  מתוקין מאד כדאמרי' בברכות ([[ברכות מד א|דף מד.]]) והיינו כינרת שם מדינה בארץ ישראל:

'''מרתף מאן דכר שמיה''' -  לפוטרו מן הבדיקה דקא מתמה תנא קמא ואמר ובמה אמרו:

'''הכי קאמר''' -  דקתני רישא כל מקום שאין מכניסין כו' ואמרי' לעיל כל מקום לאיתויי מאי לאיתויי אוצרות יין ושמן ומשום הכי אמרי' ובמה אמרו לקמן צריך בדיקה ומפרש במקום שמכניסין בו חמץ והיכי דמי כגון במסתפק:

'''שתי שורות שאמרו''' -  בית שמאי (אומרים) מן הארץ ועד שמי קורה דרך האוצרי יין לסדר חביותיהן שורות שורות עד שממלאין כל קרקע המרתף וחוזרין ומניחין חבית על חבית כשורות תחתונות עד הקורה ואמרי בית שמאי שאותן שתי שורות חיצונות אותה שרואה את הפתח על פני רוחב כל המרתף והשורה שלאחריה צריך לבדוק מן הארץ עד התקרה:

'''שמי קורה''' -  כמו שמי השמים ([[תהלים  קמח ד]]):

'''ור' יוחנן אמר''' -  שתי שורות שאמרו בית שמאי היא שורה חיצונה מן הארץ ועד תקרה וחוזר ובודק כל החביות העליונות על פני כל ארכו ורחבו של מרתף שאף היא נקראת שורה אם באת למנות מלמעלה למטה:

'''גאם''' -  היא גימ&quot;ל יוונית ועשויה כמין כף שלנו פתוחה שורה אחת כמין גאם היינו שורה בזקיפה ושורה עליונה בשכיבה כאדם הבודק כותל הבית מבחוץ והגג:

'''הרואה את הקורה''' -  דהיינו כל גג השורות:

'''שלפנים הימנה''' -  של חיצונה:

'''ושלמטה הימנה''' -  של עליונה אינה צריכה בדיקה:

'''בית הלל אומרים כו'''' -  מתני' קא נסיב:

'''עליונה ושלמטה הימנה''' -  האי עליונה לא כל גג השורות באורך המרתף קאמר כדאמר ר' יוחנן אליבא דבית שמאי אלא שורת חבית אחת על פני רוחב כל המרתף ולא מן הארץ ועד הקורה אלא אותה שורה הרואה את הפתח ואת הקורה:

'''ושלמטה הימנה''' -  ועוד שורת חבית אחת למטה מן העליונה היא משורה הזקופה כנגד הפתח והאי פתח לאו כנגדו ממש קאמר אלא הכותל שהפתח בו קרי הכי:

'''עליונה ושלפנים הימנה''' -  בגג החבית בודק שתי שורות על פני כל המרתף:

'''מאי טעמא דרב''' -  דלא בעי למימר עליונה ושלפנים הימנה כמשמעותיה דמתניתין דהא מתניתין עליונות קתני:

'''דייק חיצונות''' -  ואותה שלפנים לאו חיצונה היא וקא סבר רב דתנא דמתני' בחיצונות דק בלישניה אבל בעליונות לא דק בלישניה:

'''תתאי דתתייתא''' -  כגון שלישית ושתחתיה:

'''ושמואל דייק עליונות''' -  והא של מטה לאו עליונה היא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ח ב שיזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ח_ב_שיזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור]]
'''שיזכה''' לעולם הבא הרי זה צדיק גמור. והדתנן (אבות פ&quot;א מ&quot;ג) אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס היינו בכה&quot;ג שאם לא תבוא לו אותה הטובה שהוא מצפה תוהא ומתחרט על הצדקה שעשה אבל מי שאינו תוהא ומתחרט ה&quot;ז צדיק גמור וכן משמע בריש מסכת ר&quot;ה (דף ד.) ובפ&quot;ק דב&quot;ב (דף י:):
[[File:תוס פסחים 1 ח ב מלמד שתהא פרתך רועה באפר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ח_ב_מלמד שתהא פרתך רועה באפר]]
''' מלמד''' שתהא פרתך רועה באפר. ומאת קדריש את ארצך הטפל לארצך:
[[File:תוס פסחים 1 ח ב לכדרבי אמי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ח_ב_לכדרבי אמי]]
''' לכדרבי''' אמי. ואם תאמר והשתא את למה לי למידרש בהליכה ואור&quot;י דלא נכתב אלא משום דבר שנתחדש בה משום חדוש דארצך כתב נמי את למדרש אע&quot;ג דלא איצטריך:

''' רב''' דייק חיצונות. נראה לר&quot;י דרב סבר דאיכא למידק טפי מחיצונות משום דתנן ברישא ושמואל סבר דמעליונות איכא למידק כיון דעליונות אחיצונות קאי ומפרש מה הן חיצונות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ח|ב}}</text>
      <sha1>o91fjvlzipcbbmi5p338gx7byuvi99q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017255</id>
      <parentid>3017240</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T10:33:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017255</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13185" sha1="b66meuhvd9lw0h2xtgrod3jvpe2ou41" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ח|ב|ח א|ט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ח עמוד ב] הרי זה צדיק גמור! - דילמא בתר דבדק אתי לעיוני בתרה. רב נחמן בר יצחק אמר: משום סכנת הנכרים, ופלימו היא. ד}}תניא: חור שבין יהודי לארמאי - בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בלבו. פלימו אמר: {{שוליים|א}}כל עצמו אינו בודק מפני הסכנה. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי סכנה? אי נימא סכנת כשפים }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|שמא יאמר הנכרי כשפים הוא עושה לי }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ואף על גב דשלוחי מצוה אין ניזוקין היכא דשכיחא היזיקא שאני וכיון דאיכא סכנה עבדינן כפלימו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - כי אישתמיש היכי אישתמיש? התם כי אישתמיש - יממא, ונהורא, ולא מסיק אדעתיה. הכא - ליליא, ושרגא הוא, ומסיק אדעתיה. - והאמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין! - היכא דשכיח היזיקא שאני, שנאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך וגו'. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעו מיניה מרב: הני בני בי רב דדיירי בבאגא מהו למיתי קדמא וחשוכא לבי רב? אמר להו: ניתו, עלי ועל צוארי. ניזיל מאי? אמר להו: לא ידענא. איתמר, אמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן. כמאן - כי האי תנא, דתניא, איסי בן יהודה אומר: כלפי שאמרה תורה ולא יחמד איש את ארצך - מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה, תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה. והלא דברים קל וחומר, ומה אלו שדרכן לזוק - אינן ניזוקין, בני אדם שאין דרכן לזוק - על אחת כמה וכמה. אין לי אלא בהליכה, בחזרה מנין? תלמוד לומר ופנית בבקר והלכת לאהליך מלמד שתלך ותמצא אהלך בשלום. וכי מאחר דאפילו בחזירה בהליכה למה לי? - לכדרבי אמי, דאמר רבי אמי: כל אדם שיש לו קרקע - עולה לרגל, ושאין לו קרקע - אין עולה לרגל. אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים - כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים - דיינו, נמצאת עלייה שלא לשמה. כיוצא בו אמר רבי דוסתאי ברבי ינאי: מפני מה אין חמי טבריא בירושלים - כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא - דיינו, ונמצאת עלייה שלא לשמה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובמה אמרו שתי שורות וכו'. מרתף מאן דכר שמיה? - הכי קאמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל מקום שאין מכניסין בו חמץ - אין צריך בדיקה, ואוצרות יין ואוצרות שמן נמי אין צריך בדיקה. ובמה אמרו שתי שורות במרתף - מקום שמכניסין בו חמץ, ובמסתפק. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בית שמאי אומרים שתי שורות וכו'. אמר רב יהודה: שתי שורות שאמרו - מן הארץ ועד שמי קורה. ורבי יוחנן אמר: שורה אחת כמין גאם. תניא כוותיה דרב יהודה, תניא כוותיה דרבי יוחנן. תניא כוותיה דרב יהודה, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף. ושתי שורות שאמרו - מן הארץ ועד שמי קורה. תניא כוותיה דרבי יוחנן: שתי שורות על פני כל המרתף, חיצונה רואה את הפתח, ועליונה רואה את הקורה. שלפנים הימנה ושלמטה הימנה - אין צריך בדיקה}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|. בית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות שהן העליונות. אמר רב: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עליונה ושלמטה הימנה. ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי טעמא דרב - דייק חיצונות. - והא עליונות קתני! - למעוטי תתאי דתתייתא. ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה, מאי טעמא - דייק עליונות. - והא חיצונה קתני! - למעוטי גוייאתא דגוייאתא. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רבי חייא תני כוותיה דרב, וכולהו תנאי תנו כוותיה דשמואל. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והלכתא כוותיה דשמואל. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|יש מן הגאונים שפסקו כוותיה דשמואל כיון דכולהו תנאי תנו כוותיה והרמב&quot;ם ז&quot;ל (פ&quot;ב מהל' חמץ ומצה) פסק כרב וכן פסק ה&quot;ר יונה ז&quot;ל דכל ברייתא דלא מתנייא בי רבי חייא ור' אושעיא לאו בר סמכא היא וכיון דרבי חייא תני כרב אין לחוש לאידך ברייתות דתנו כשמואל. ואפילו תימא רבי אושעיא היה בכללם מכל מקום הוה ליה רבי חייא ור' אושעיא חד לגבי חד‍ וחזרינן לכללא‍ דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי:}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הרי זה צדיק גמור''' -  בדבר זה ולא אמרינן שלא לשמה עושה אלא קיים מצות בוראו שצוהו לעשות צדקה ומתכוין אף להנאת עצמו שיזכה בה לעולם הבא או שיחיו בניו:

'''בתר דבדק''' -  וגמר את כל המצוה אתי לעיוני בתרה:

'''כל עצמו אינו בודק''' -  כל עצמו של חור אינו בודק שלא יאמר הנכרי כשפים עשה לי:

'''ולאו אדעתיה''' -  דנכרי לשום אל לבו עלילה זו:

'''איך אלך''' -  למשוח את דוד ואע&quot;פ ששלוחו של מקום היה הרי היה ירא:

'''בני בי רב''' -  תלמידים הצריכים לרבם עדיין קרו בני רב:

'''דדיירו בבאגי''' -  בכפרים שבבקעה ובלע&quot;ז קנפי&quot;א {{קטן|(קנפני&quot;א: מישור, שדה פתוח, איזור של שדות)}} :

'''מהו למיתי קדומא וחשוכא''' -  השכם והערב קודם עלות השחר ומשתחשך כלום יש להם לירא מן המזיקים:

'''ועל צוארי''' -  יהא עונש הזיקן דודאי לא יזוקו שהמצוה מגינה עליהם:

'''ניזיל''' -  לאושפיזא משתחשך מאי כלום יכולין לסמוך על המצוה אף בחזרה או לא:

'''כלפי שאמרה תורה''' -  מתוך שאמרה תורה כך אנו למדים שהבטיחו הכתוב שלא יוזק ממונו וכל שכן גופו דאין דרכו לזוק דאדם אית ליה מזלא ואינו מהיר להיות ניזק בגופו:

'''כדר' אמי''' -  קרא קמא לכדר' אמי אתא:

'''פירות גינוסר''' -  מתוקין מאד כדאמרי' בברכות ([[ברכות מד א|דף מד.]]) והיינו כינרת שם מדינה בארץ ישראל:

'''מרתף מאן דכר שמיה''' -  לפוטרו מן הבדיקה דקא מתמה תנא קמא ואמר ובמה אמרו:

'''הכי קאמר''' -  דקתני רישא כל מקום שאין מכניסין כו' ואמרי' לעיל כל מקום לאיתויי מאי לאיתויי אוצרות יין ושמן ומשום הכי אמרי' ובמה אמרו לקמן צריך בדיקה ומפרש במקום שמכניסין בו חמץ והיכי דמי כגון במסתפק:

'''שתי שורות שאמרו''' -  בית שמאי (אומרים) מן הארץ ועד שמי קורה דרך האוצרי יין לסדר חביותיהן שורות שורות עד שממלאין כל קרקע המרתף וחוזרין ומניחין חבית על חבית כשורות תחתונות עד הקורה ואמרי בית שמאי שאותן שתי שורות חיצונות אותה שרואה את הפתח על פני רוחב כל המרתף והשורה שלאחריה צריך לבדוק מן הארץ עד התקרה:

'''שמי קורה''' -  כמו שמי השמים ([[תהלים  קמח ד]]):

'''ור' יוחנן אמר''' -  שתי שורות שאמרו בית שמאי היא שורה חיצונה מן הארץ ועד תקרה וחוזר ובודק כל החביות העליונות על פני כל ארכו ורחבו של מרתף שאף היא נקראת שורה אם באת למנות מלמעלה למטה:

'''גאם''' -  היא גימ&quot;ל יוונית ועשויה כמין כף שלנו פתוחה שורה אחת כמין גאם היינו שורה בזקיפה ושורה עליונה בשכיבה כאדם הבודק כותל הבית מבחוץ והגג:

'''הרואה את הקורה''' -  דהיינו כל גג השורות:

'''שלפנים הימנה''' -  של חיצונה:

'''ושלמטה הימנה''' -  של עליונה אינה צריכה בדיקה:

'''בית הלל אומרים כו'''' -  מתני' קא נסיב:

'''עליונה ושלמטה הימנה''' -  האי עליונה לא כל גג השורות באורך המרתף קאמר כדאמר ר' יוחנן אליבא דבית שמאי אלא שורת חבית אחת על פני רוחב כל המרתף ולא מן הארץ ועד הקורה אלא אותה שורה הרואה את הפתח ואת הקורה:

'''ושלמטה הימנה''' -  ועוד שורת חבית אחת למטה מן העליונה היא משורה הזקופה כנגד הפתח והאי פתח לאו כנגדו ממש קאמר אלא הכותל שהפתח בו קרי הכי:

'''עליונה ושלפנים הימנה''' -  בגג החבית בודק שתי שורות על פני כל המרתף:

'''מאי טעמא דרב''' -  דלא בעי למימר עליונה ושלפנים הימנה כמשמעותיה דמתניתין דהא מתניתין עליונות קתני:

'''דייק חיצונות''' -  ואותה שלפנים לאו חיצונה היא וקא סבר רב דתנא דמתני' בחיצונות דק בלישניה אבל בעליונות לא דק בלישניה:

'''תתאי דתתייתא''' -  כגון שלישית ושתחתיה:

'''ושמואל דייק עליונות''' -  והא של מטה לאו עליונה היא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ח ב שיזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ח_ב_שיזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור]]
'''שיזכה''' לעולם הבא הרי זה צדיק גמור. והדתנן (אבות פ&quot;א מ&quot;ג) אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס היינו בכה&quot;ג שאם לא תבוא לו אותה הטובה שהוא מצפה תוהא ומתחרט על הצדקה שעשה אבל מי שאינו תוהא ומתחרט ה&quot;ז צדיק גמור וכן משמע בריש מסכת ר&quot;ה (דף ד.) ובפ&quot;ק דב&quot;ב (דף י:):
[[File:תוס פסחים 1 ח ב מלמד שתהא פרתך רועה באפר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ח_ב_מלמד שתהא פרתך רועה באפר]]
''' מלמד''' שתהא פרתך רועה באפר. ומאת קדריש את ארצך הטפל לארצך:
[[File:תוס פסחים 1 ח ב לכדרבי אמי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ח_ב_לכדרבי אמי]]
''' לכדרבי''' אמי. ואם תאמר והשתא את למה לי למידרש בהליכה ואור&quot;י דלא נכתב אלא משום דבר שנתחדש בה משום חדוש דארצך כתב נמי את למדרש אע&quot;ג דלא איצטריך:
[[File:תוס פסחים 1 ח ב רב דייק חיצונות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ח_ב_רב דייק חיצונות]]
''' רב''' דייק חיצונות. נראה לר&quot;י דרב סבר דאיכא למידק טפי מחיצונות משום דתנן ברישא ושמואל סבר דמעליונות איכא למידק כיון דעליונות אחיצונות קאי ומפרש מה הן חיצונות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ח|ב}}</text>
      <sha1>b66meuhvd9lw0h2xtgrod3jvpe2ou41</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים ט א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728670</id>
    <revision>
      <id>3017263</id>
      <parentid>2939024</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T11:23:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017263</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13435" sha1="s330rlp2ns5kxd7xdhjjhrpog5qjme3" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ט|א|ח ב|ט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ט עמוד א] משנה. {{שוליים|א}}אין חוששין שמא גיררה חולדה מבית לבית וממקום למקום, דאם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר - אין לדבר סוף. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. טעמא - דלא חזינא דשקל, הא חזינא דשקל - חיישינן, ובעי בדיקה. ואמאי? נימא אכלתיה! מי לא תנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מדורות הנכרים טמאים. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכמה ישהה במדור ויהא המדור צריך בדיקה - ארבעים יום, ואף על פי שאין לו אשה. }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכל מקום שחולדה וחזיר יכולין להלוך - אין צריך בדיקה! - אמר רבי זירא: לא קשיא; הא - בבשר, והא - בלחם. בבשר - לא משיירא, בלחם - משיירא. אמר רבא: האי מאי? בשלמא התם - אימור הוה אימור לא הוה, ואם תמצא לומר הוה - אימור אכלתיה. אבל הכא - דודאי דחזינא דשקל - מי יימר דאכלתיה? הוי ספק וודאי, ואין ספק מוציא מידי ודאי. - ואין ספק מוציא מידי ודאי? והא תניא: חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות, ואפילו הן בני יומן - הרי הן בחזקת מתוקנין. והא הכא, דודאי טבילי הני פירי, וספק מעושרין וספק לא מעושרין - וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי! - התם ודאי וודאי הוא, דודאי מעשרי, כדרבי חנינא חוזאה. דאמר רבי חנינא חוזאה: חזקה על חבר שאין מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. ואי בעית אימא: ספק וספק הוא, דילמא מעיקרא אימור דלא טבילי, כרבי אושעיא. דאמר רבי אושעיא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה, כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר. ואין ספק מוציא מידי ודאי? והתניא, אמר רבי יהודה: מעשה בשפחתו של מציק אחד ברימון, שהטילה נפל לבור }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתני' אין חוששין שמא גיררה חולדה כו'''' -  אין חוששין כשבדק זוית זו ובא לבדוק זו שמא בתוך שבא לבדוק זו גיררה חולדה חמץ למקום הבדוק וצריכנא לחזור ולבדוק:

'''שאם כן''' -  שבאת לחוש לכך הרי גם מחצר לחצר יש לומר כך אני בדקתי קודם לחבירי ולאחר בדיקתי הביאה חולדה חמץ מחצר חבירי לחצרי ואין לדבר סוף ולאו חצר ממש קאמר אלא כל בתי החצר קרוי חצר:

'''גמ' הא חזינן''' -  שהביאתו לכאן חיישינן שמא עדיין הוא כאן וצריך לבדוק ואמאי נימא אכלתיה:

'''מי לא תנן''' -  במסכת אהלות מדורות העובדי כוכבים טמאין מפני שקוברין נפליהם בבתיהם והעכו&quot;ם מטמאין במיתתן אף באהל לרבנן ולר&quot;ש בן יוחי נמי דאמר קברי העובדי כוכבים אינם מטמאין במגע ומשא מודה הוא דלא אימעוט אלא מטומאת אהל דלא מקרו אדם: וכמה ישהה הנכרי במדור ויהא המדור צריך בדיקה לכשיצא העכו&quot;ם וירצה ישראל לדור בו:

'''מ' יום''' -  כדי יצירת הולד:

'''ואע&quot;פ שאין עמו אשה''' -  לפי שחשוד הוא על הזנות:

'''וכל מקום שחזיר וחולדה יכולין להלוך אין צריכין בדיקה''' -  שאם הושלך שם חטטוהו ואכלוהו:

'''הא''' -  דאהלות בבשרא מיירי הלכך ודאי אכלוה דלא משתיירא:

'''האי מאי''' -  כלומר מאי קושיא א&quot;נ אורחא דמשייר' בבישרא ליכא לן למיחש התם מידי דהתם חששא בעלמא הוא אימור הוה אימור לא הוה הלכך היכא דשכיחא חולדה תלינן לקולא ואמרי' אם תמצא לומר הוה אימור אכלתיה וספק אכילה יכול להוציאנו מידי ספק השלכה אבל הכא גבי חמץ דקשיא לך היכא דחזינן דגררה נמי נימא אכלתיה ודאי הוה. 

'''מי יימר דאכלתיה''' - הוי ספק ביעור ודאי חמץ היה כאן ואין ספק היתר מוציא את הבית הזה מידי ודאי איסור:

'''מגורה''' -  גורן:

'''בני יומן''' -  דנכרין הן שהיום נתמרחו:

'''והא הכא''' -  דכיון דממורחין הן והרי הן בבית דכל מגורה בבית היא:

'''ודאי טבילי''' -  דהא נגמרה מלאכתן וראו פני הבית וחל שם טבל עליהן משעה שראה פני הבית ספק עישרן חבר זה ספק לא עישרן ואתי ספק זה ומוציא פירות הללו מידי ודאי טבל משום דרוב חברים מעשרין הם מיד קודם שיניחם מתחת ידו:

'''התם ודאי וודאי הוא''' -  כי היכי דפשיטא לן דטבילי מעיקרא הכי נמי פשיטא לן דעשרינהו ואין גמגום והילוך אחר הרוב בדבר אלא חזקה ודאי על כל החברים:

'''ואי בעית אימא ספק וספק הוא''' -  כי היכי דמספקא לן אי לא עשרינהו הכי נמי איכא לספוקי אי חל עלייהו שם טבל מעולם אי לא ומעיקרא אימור לא טבול ואע&quot;פ שהן ממורחין ובתוך הבית אימור עבד להו כדר' אושעיא שהכניסה לבית במוץ שלה ואחר כך דש וממרח וחובת הטבל חלה בראיית פני הבית בבבא מציעא בהשוכר (דף פח:) וזה בראיית פני הבית לא נגמרה מלאכתן לחול עליו שם טבל וכשגמר מלאכתן כבר בתוך הבית הוא ואין אלו פני הבית אלא כשנכנס דרך פתחים כדתניא חסידים הראשונים היו מכניסים פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר עכשיו מכניסין דרך גגות דרך חצירות וקרפיפות לבית כדי לפוטרן הלכך לא חייל עלייהו שם טבל ומותר היורש הזה לאוכלן אכילת קבע ולא תימא נהי דלא חייל עלייהו טיבלא לאכילת עראי אכילת קבע מיהא ליתסרו דהא דמיתסרא אכילת קבע קודם קביעות גורן וגמר מלאכה מדרבנן הוא וגבי איסור דרבנן סמכינן אחזקת חבר שעישרן:

'''כדי שתהא בהמתו אוכלת''' -  ואפילו קבע דכל זמן שאין שם גורנו של טבל עליו אינו אוסר באכילת עראי וכל אכילת בהמה לא גזרו עלה משום אכילת קבע דתנן במסכת פאה (פ&quot;א מ&quot;ו) מאכיל לבהמה ולחיה ולעופות ופטור מן המעשרות עד שימרח אבל למאכל אדם נהי דלא טביל מדאורייתא מיהו אפילו קודם מירוח אסרו לאכול קבע בכולי גמרא:

'''מציק''' -  איניש אלמא וישראל הוה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ט א אין חוששין שמא גיררה חולדה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_א_אין חוששין שמא גיררה חולדה]]
'''אין''' חוששין שמא גיררה חולדה. ואם תאמר והא מרישא שמעי' דקתני כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה תריץ דהוה מוקמינן בשאין חולדה וברדלס יכולין להלך שם:

''' כל''' מקום שחולדה וברדלס וחזיר מצויין שם אין צריך בדיקה. אומר ר&quot;י דכהנים מותרין ליכנס בבתי עובדי כוכבים אפי' אין חזיר וחולדה מצויין שם משום דתניא בתוספתא דאין מדורות העובדי כוכבים בחוצה לארץ:

''' בבשר''' לא משיירא. אומר ר&quot;ת דהיינו דוקא בשר נפלים דרכיך דהא בפרק [שני] דב&quot;ק (דף יט: ושם) חשיב חזיר שאכל בשר אכילה על ידי הדחק:

''' ואם''' תמצא לומר הוה אימור אכלתיה. וא&quot;ת והא מדורות העובדי כוכבים רשות היחיד הן ותנן במסכת טהרות (פ&quot;ו מ&quot;ד) כל מקום שאתה יכול להרבות ספיקות וספיקי ספיקות ברשות היחיד טמא וי&quot;ל דלא דמי הך ספיקא לשאר ספיקי דאמאי אית לן למימר שיהא בו נפל ודמי לספק ביאה א&quot;נ אימר אכלתיה עדיף משאר ספיקות דספק הרגיל הוא וקרוב לודאי ותדע דאפילו מידי ודאי בעי למימר שיוצא זה הספק:

''' כדי''' שתהא בהמה אוכלת. ותימה דמ&quot;מ הוי ודאי טבל מדרבנן לענין אכילת קבע אפי' הכניסה במוץ שלה כדאמר כדי שתהא בהמה אוכלת משמע אבל הוא עצמו אסור ובתוספת' תניא ומייתי לה בפ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|יג|א}} הכניס לבית שבולין לעשות מהן עיסה אוכל מהן עראי ופטור וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי דרבנן וחשיב להו בחזקת מתוקנים גבי חמץ אמאי לא אתי ספק ומוציא מידי ודאי בדיקה דרבנן דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ואומר ר&quot;י דמתני' איירי בשלא ביטלו דהוי ודאי דאוריי' ועוד אומר ר&quot;י דהא דקאמר הרי הן בחזקת מתוקנין היינו בהנך דלא חזו אלא לבהמה והא דפריך במנחות בפרק רבי ישמעאל (דף סז: ושם) אמאי דקאמר מירוח הנכרי אינו פוטר משום בעלי כיסין פירוש עשירים שמוכרין תבואתן לנכרי קודם מירוח וחוזרין וקונין מהן אחרי מירוח תרומה נמי אפשר דעביד כרבי אושעיא וכו' משמע דלגמרי פטור ה&quot;פ עביד להו כרבי אושעיא ובמידי דמאכל בהמה מה הועילו חכמים בתקנתן:

''' כדי''' שתהא בהמה אוכלת. משמע דבטבל שראה פני הבית אפילו בהמה נמי לא אכלה ותימה לר&quot;י מאי שנא משאר הנאה דשרי דלא מצינו טבל שהוא אסור בהנאה ויש לומר דדרשינן בבמה מדליקין (שבת כו. ושם) גבי אין מדליקין בטבל טמא משום דכתיב את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת טהורה ואחת טמאה מה טהורה אין לך בה אלא משעת הרמה ואילך אף טמאה כן והיינו הדלקה והדר גמר טהורה מטמאה מה טמאה דמיתסר בהדלקה קודם הרמה אף טהורה וכן להאכיל לבהמה וכל הנאה של כילוי ומהכא נמי ידעינן דאין ישראל מאכיל לבהמתו כרשיני תרומה ורש&quot;י לא פי' כן בשבת:

''' בשפחתו''' של מציק ובא כהן והציץ לידע אם זכר אם נקבה. מכאן אין להוכיח דשפחה מטמאה בלידה דשמא של גבירתה היה מיהו בת&quot;כ אמרינן בהדיא דבר אל בני ישראל אין לי אלא בני ישראל מנין לרבות גיורת ושפחה משוחררת ושאין משוחררת ת&quot;ל אשה והא דפריך בפ' הערל (יבמות עד: ושם) מי מצית אמרת תרומה כתיב הכא והתניא דבר אל בני ישראל גיורת ושפחה משוחררת מנין ת&quot;ל אשה הא דנקט התם משוחררת לאו למעוטי שאין משוחררת אלא קיצר הברייתא משום דלא פריך אלא ממשוחררת כדמסיק ואי ס&quot;ד לתרומה משוחררת בנות מיכל תרומה נינהו ושאין משוחררת אכלה שפיר אם היא של כהן ואומר ר&quot;י דכהן שוטה היה דאפילו אם נאמר של גבירתה היה וכהן זה קרוב היה לא היה לו ליטמא דאמרינן בתורת כהנים דאין כהן מטמא לנפלים דדומיא דאביו ואמו בעינן בני קיימא ועוד דכאן לא היה לצורך המת:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ט|א}}</text>
      <sha1>s330rlp2ns5kxd7xdhjjhrpog5qjme3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017266</id>
      <parentid>3017263</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T11:31:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017266</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13697" sha1="adoixkegeks5a2s32dao4h1l7hpc9ph" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ט|א|ח ב|ט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ט עמוד א] משנה. {{שוליים|א}}אין חוששין שמא גיררה חולדה מבית לבית וממקום למקום, דאם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר - אין לדבר סוף. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. טעמא - דלא חזינא דשקל, הא חזינא דשקל - חיישינן, ובעי בדיקה. ואמאי? נימא אכלתיה! מי לא תנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מדורות הנכרים טמאים. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכמה ישהה במדור ויהא המדור צריך בדיקה - ארבעים יום, ואף על פי שאין לו אשה. }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכל מקום שחולדה וחזיר יכולין להלוך - אין צריך בדיקה! - אמר רבי זירא: לא קשיא; הא - בבשר, והא - בלחם. בבשר - לא משיירא, בלחם - משיירא. אמר רבא: האי מאי? בשלמא התם - אימור הוה אימור לא הוה, ואם תמצא לומר הוה - אימור אכלתיה. אבל הכא - דודאי דחזינא דשקל - מי יימר דאכלתיה? הוי ספק וודאי, ואין ספק מוציא מידי ודאי. - ואין ספק מוציא מידי ודאי? והא תניא: חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות, ואפילו הן בני יומן - הרי הן בחזקת מתוקנין. והא הכא, דודאי טבילי הני פירי, וספק מעושרין וספק לא מעושרין - וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי! - התם ודאי וודאי הוא, דודאי מעשרי, כדרבי חנינא חוזאה. דאמר רבי חנינא חוזאה: חזקה על חבר שאין מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. ואי בעית אימא: ספק וספק הוא, דילמא מעיקרא אימור דלא טבילי, כרבי אושעיא. דאמר רבי אושעיא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה, כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר. ואין ספק מוציא מידי ודאי? והתניא, אמר רבי יהודה: מעשה בשפחתו של מציק אחד ברימון, שהטילה נפל לבור }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתני' אין חוששין שמא גיררה חולדה כו'''' -  אין חוששין כשבדק זוית זו ובא לבדוק זו שמא בתוך שבא לבדוק זו גיררה חולדה חמץ למקום הבדוק וצריכנא לחזור ולבדוק:

'''שאם כן''' -  שבאת לחוש לכך הרי גם מחצר לחצר יש לומר כך אני בדקתי קודם לחבירי ולאחר בדיקתי הביאה חולדה חמץ מחצר חבירי לחצרי ואין לדבר סוף ולאו חצר ממש קאמר אלא כל בתי החצר קרוי חצר:

'''גמ' הא חזינן''' -  שהביאתו לכאן חיישינן שמא עדיין הוא כאן וצריך לבדוק ואמאי נימא אכלתיה:

'''מי לא תנן''' -  במסכת אהלות מדורות העובדי כוכבים טמאין מפני שקוברין נפליהם בבתיהם והעכו&quot;ם מטמאין במיתתן אף באהל לרבנן ולר&quot;ש בן יוחי נמי דאמר קברי העובדי כוכבים אינם מטמאין במגע ומשא מודה הוא דלא אימעוט אלא מטומאת אהל דלא מקרו אדם: וכמה ישהה הנכרי במדור ויהא המדור צריך בדיקה לכשיצא העכו&quot;ם וירצה ישראל לדור בו:

'''מ' יום''' -  כדי יצירת הולד:

'''ואע&quot;פ שאין עמו אשה''' -  לפי שחשוד הוא על הזנות:

'''וכל מקום שחזיר וחולדה יכולין להלוך אין צריכין בדיקה''' -  שאם הושלך שם חטטוהו ואכלוהו:

'''הא''' -  דאהלות בבשרא מיירי הלכך ודאי אכלוה דלא משתיירא:

'''האי מאי''' -  כלומר מאי קושיא א&quot;נ אורחא דמשייר' בבישרא ליכא לן למיחש התם מידי דהתם חששא בעלמא הוא אימור הוה אימור לא הוה הלכך היכא דשכיחא חולדה תלינן לקולא ואמרי' אם תמצא לומר הוה אימור אכלתיה וספק אכילה יכול להוציאנו מידי ספק השלכה אבל הכא גבי חמץ דקשיא לך היכא דחזינן דגררה נמי נימא אכלתיה ודאי הוה. 

'''מי יימר דאכלתיה''' - הוי ספק ביעור ודאי חמץ היה כאן ואין ספק היתר מוציא את הבית הזה מידי ודאי איסור:

'''מגורה''' -  גורן:

'''בני יומן''' -  דנכרין הן שהיום נתמרחו:

'''והא הכא''' -  דכיון דממורחין הן והרי הן בבית דכל מגורה בבית היא:

'''ודאי טבילי''' -  דהא נגמרה מלאכתן וראו פני הבית וחל שם טבל עליהן משעה שראה פני הבית ספק עישרן חבר זה ספק לא עישרן ואתי ספק זה ומוציא פירות הללו מידי ודאי טבל משום דרוב חברים מעשרין הם מיד קודם שיניחם מתחת ידו:

'''התם ודאי וודאי הוא''' -  כי היכי דפשיטא לן דטבילי מעיקרא הכי נמי פשיטא לן דעשרינהו ואין גמגום והילוך אחר הרוב בדבר אלא חזקה ודאי על כל החברים:

'''ואי בעית אימא ספק וספק הוא''' -  כי היכי דמספקא לן אי לא עשרינהו הכי נמי איכא לספוקי אי חל עלייהו שם טבל מעולם אי לא ומעיקרא אימור לא טבול ואע&quot;פ שהן ממורחין ובתוך הבית אימור עבד להו כדר' אושעיא שהכניסה לבית במוץ שלה ואחר כך דש וממרח וחובת הטבל חלה בראיית פני הבית בבבא מציעא בהשוכר (דף פח:) וזה בראיית פני הבית לא נגמרה מלאכתן לחול עליו שם טבל וכשגמר מלאכתן כבר בתוך הבית הוא ואין אלו פני הבית אלא כשנכנס דרך פתחים כדתניא חסידים הראשונים היו מכניסים פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר עכשיו מכניסין דרך גגות דרך חצירות וקרפיפות לבית כדי לפוטרן הלכך לא חייל עלייהו שם טבל ומותר היורש הזה לאוכלן אכילת קבע ולא תימא נהי דלא חייל עלייהו טיבלא לאכילת עראי אכילת קבע מיהא ליתסרו דהא דמיתסרא אכילת קבע קודם קביעות גורן וגמר מלאכה מדרבנן הוא וגבי איסור דרבנן סמכינן אחזקת חבר שעישרן:

'''כדי שתהא בהמתו אוכלת''' -  ואפילו קבע דכל זמן שאין שם גורנו של טבל עליו אינו אוסר באכילת עראי וכל אכילת בהמה לא גזרו עלה משום אכילת קבע דתנן במסכת פאה (פ&quot;א מ&quot;ו) מאכיל לבהמה ולחיה ולעופות ופטור מן המעשרות עד שימרח אבל למאכל אדם נהי דלא טביל מדאורייתא מיהו אפילו קודם מירוח אסרו לאכול קבע בכולי גמרא:

'''מציק''' -  איניש אלמא וישראל הוה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ט א אין חוששין שמא גיררה חולדה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_א_אין חוששין שמא גיררה חולדה]]
'''אין''' חוששין שמא גיררה חולדה. ואם תאמר והא מרישא שמעי' דקתני כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה תריץ דהוה מוקמינן בשאין חולדה וברדלס יכולין להלך שם:
[[File:תוס פסחים 1 ט א כל מקום שחולדה וברדלס וחזיר מצויין שם אין צריך בדיקה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_א_כל מקום שחולדה וברדלס וחזיר מצויין שם אין צריך בדיקה]]
''' כל''' מקום שחולדה וברדלס וחזיר מצויין שם אין צריך בדיקה. אומר ר&quot;י דכהנים מותרין ליכנס בבתי עובדי כוכבים אפי' אין חזיר וחולדה מצויין שם משום דתניא בתוספתא דאין מדורות העובדי כוכבים בחוצה לארץ:

''' בבשר''' לא משיירא. אומר ר&quot;ת דהיינו דוקא בשר נפלים דרכיך דהא בפרק [שני] דב&quot;ק (דף יט: ושם) חשיב חזיר שאכל בשר אכילה על ידי הדחק:

''' ואם''' תמצא לומר הוה אימור אכלתיה. וא&quot;ת והא מדורות העובדי כוכבים רשות היחיד הן ותנן במסכת טהרות (פ&quot;ו מ&quot;ד) כל מקום שאתה יכול להרבות ספיקות וספיקי ספיקות ברשות היחיד טמא וי&quot;ל דלא דמי הך ספיקא לשאר ספיקי דאמאי אית לן למימר שיהא בו נפל ודמי לספק ביאה א&quot;נ אימר אכלתיה עדיף משאר ספיקות דספק הרגיל הוא וקרוב לודאי ותדע דאפילו מידי ודאי בעי למימר שיוצא זה הספק:

''' כדי''' שתהא בהמה אוכלת. ותימה דמ&quot;מ הוי ודאי טבל מדרבנן לענין אכילת קבע אפי' הכניסה במוץ שלה כדאמר כדי שתהא בהמה אוכלת משמע אבל הוא עצמו אסור ובתוספת' תניא ומייתי לה בפ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|יג|א}} הכניס לבית שבולין לעשות מהן עיסה אוכל מהן עראי ופטור וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי דרבנן וחשיב להו בחזקת מתוקנים גבי חמץ אמאי לא אתי ספק ומוציא מידי ודאי בדיקה דרבנן דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ואומר ר&quot;י דמתני' איירי בשלא ביטלו דהוי ודאי דאוריי' ועוד אומר ר&quot;י דהא דקאמר הרי הן בחזקת מתוקנין היינו בהנך דלא חזו אלא לבהמה והא דפריך במנחות בפרק רבי ישמעאל (דף סז: ושם) אמאי דקאמר מירוח הנכרי אינו פוטר משום בעלי כיסין פירוש עשירים שמוכרין תבואתן לנכרי קודם מירוח וחוזרין וקונין מהן אחרי מירוח תרומה נמי אפשר דעביד כרבי אושעיא וכו' משמע דלגמרי פטור ה&quot;פ עביד להו כרבי אושעיא ובמידי דמאכל בהמה מה הועילו חכמים בתקנתן:

''' כדי''' שתהא בהמה אוכלת. משמע דבטבל שראה פני הבית אפילו בהמה נמי לא אכלה ותימה לר&quot;י מאי שנא משאר הנאה דשרי דלא מצינו טבל שהוא אסור בהנאה ויש לומר דדרשינן בבמה מדליקין (שבת כו. ושם) גבי אין מדליקין בטבל טמא משום דכתיב את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת טהורה ואחת טמאה מה טהורה אין לך בה אלא משעת הרמה ואילך אף טמאה כן והיינו הדלקה והדר גמר טהורה מטמאה מה טמאה דמיתסר בהדלקה קודם הרמה אף טהורה וכן להאכיל לבהמה וכל הנאה של כילוי ומהכא נמי ידעינן דאין ישראל מאכיל לבהמתו כרשיני תרומה ורש&quot;י לא פי' כן בשבת:

''' בשפחתו''' של מציק ובא כהן והציץ לידע אם זכר אם נקבה. מכאן אין להוכיח דשפחה מטמאה בלידה דשמא של גבירתה היה מיהו בת&quot;כ אמרינן בהדיא דבר אל בני ישראל אין לי אלא בני ישראל מנין לרבות גיורת ושפחה משוחררת ושאין משוחררת ת&quot;ל אשה והא דפריך בפ' הערל (יבמות עד: ושם) מי מצית אמרת תרומה כתיב הכא והתניא דבר אל בני ישראל גיורת ושפחה משוחררת מנין ת&quot;ל אשה הא דנקט התם משוחררת לאו למעוטי שאין משוחררת אלא קיצר הברייתא משום דלא פריך אלא ממשוחררת כדמסיק ואי ס&quot;ד לתרומה משוחררת בנות מיכל תרומה נינהו ושאין משוחררת אכלה שפיר אם היא של כהן ואומר ר&quot;י דכהן שוטה היה דאפילו אם נאמר של גבירתה היה וכהן זה קרוב היה לא היה לו ליטמא דאמרינן בתורת כהנים דאין כהן מטמא לנפלים דדומיא דאביו ואמו בעינן בני קיימא ועוד דכאן לא היה לצורך המת:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ט|א}}</text>
      <sha1>adoixkegeks5a2s32dao4h1l7hpc9ph</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017267</id>
      <parentid>3017266</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T11:41:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017267</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13821" sha1="d0vd8ouarjkh724576mtjheg9r0wecd" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ט|א|ח ב|ט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ט עמוד א] משנה. {{שוליים|א}}אין חוששין שמא גיררה חולדה מבית לבית וממקום למקום, דאם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר - אין לדבר סוף. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. טעמא - דלא חזינא דשקל, הא חזינא דשקל - חיישינן, ובעי בדיקה. ואמאי? נימא אכלתיה! מי לא תנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מדורות הנכרים טמאים. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכמה ישהה במדור ויהא המדור צריך בדיקה - ארבעים יום, ואף על פי שאין לו אשה. }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכל מקום שחולדה וחזיר יכולין להלוך - אין צריך בדיקה! - אמר רבי זירא: לא קשיא; הא - בבשר, והא - בלחם. בבשר - לא משיירא, בלחם - משיירא. אמר רבא: האי מאי? בשלמא התם - אימור הוה אימור לא הוה, ואם תמצא לומר הוה - אימור אכלתיה. אבל הכא - דודאי דחזינא דשקל - מי יימר דאכלתיה? הוי ספק וודאי, ואין ספק מוציא מידי ודאי. - ואין ספק מוציא מידי ודאי? והא תניא: חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות, ואפילו הן בני יומן - הרי הן בחזקת מתוקנין. והא הכא, דודאי טבילי הני פירי, וספק מעושרין וספק לא מעושרין - וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי! - התם ודאי וודאי הוא, דודאי מעשרי, כדרבי חנינא חוזאה. דאמר רבי חנינא חוזאה: חזקה על חבר שאין מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. ואי בעית אימא: ספק וספק הוא, דילמא מעיקרא אימור דלא טבילי, כרבי אושעיא. דאמר רבי אושעיא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה, כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר. ואין ספק מוציא מידי ודאי? והתניא, אמר רבי יהודה: מעשה בשפחתו של מציק אחד ברימון, שהטילה נפל לבור }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתני' אין חוששין שמא גיררה חולדה כו'''' -  אין חוששין כשבדק זוית זו ובא לבדוק זו שמא בתוך שבא לבדוק זו גיררה חולדה חמץ למקום הבדוק וצריכנא לחזור ולבדוק:

'''שאם כן''' -  שבאת לחוש לכך הרי גם מחצר לחצר יש לומר כך אני בדקתי קודם לחבירי ולאחר בדיקתי הביאה חולדה חמץ מחצר חבירי לחצרי ואין לדבר סוף ולאו חצר ממש קאמר אלא כל בתי החצר קרוי חצר:

'''גמ' הא חזינן''' -  שהביאתו לכאן חיישינן שמא עדיין הוא כאן וצריך לבדוק ואמאי נימא אכלתיה:

'''מי לא תנן''' -  במסכת אהלות מדורות העובדי כוכבים טמאין מפני שקוברין נפליהם בבתיהם והעכו&quot;ם מטמאין במיתתן אף באהל לרבנן ולר&quot;ש בן יוחי נמי דאמר קברי העובדי כוכבים אינם מטמאין במגע ומשא מודה הוא דלא אימעוט אלא מטומאת אהל דלא מקרו אדם: וכמה ישהה הנכרי במדור ויהא המדור צריך בדיקה לכשיצא העכו&quot;ם וירצה ישראל לדור בו:

'''מ' יום''' -  כדי יצירת הולד:

'''ואע&quot;פ שאין עמו אשה''' -  לפי שחשוד הוא על הזנות:

'''וכל מקום שחזיר וחולדה יכולין להלוך אין צריכין בדיקה''' -  שאם הושלך שם חטטוהו ואכלוהו:

'''הא''' -  דאהלות בבשרא מיירי הלכך ודאי אכלוה דלא משתיירא:

'''האי מאי''' -  כלומר מאי קושיא א&quot;נ אורחא דמשייר' בבישרא ליכא לן למיחש התם מידי דהתם חששא בעלמא הוא אימור הוה אימור לא הוה הלכך היכא דשכיחא חולדה תלינן לקולא ואמרי' אם תמצא לומר הוה אימור אכלתיה וספק אכילה יכול להוציאנו מידי ספק השלכה אבל הכא גבי חמץ דקשיא לך היכא דחזינן דגררה נמי נימא אכלתיה ודאי הוה. 

'''מי יימר דאכלתיה''' - הוי ספק ביעור ודאי חמץ היה כאן ואין ספק היתר מוציא את הבית הזה מידי ודאי איסור:

'''מגורה''' -  גורן:

'''בני יומן''' -  דנכרין הן שהיום נתמרחו:

'''והא הכא''' -  דכיון דממורחין הן והרי הן בבית דכל מגורה בבית היא:

'''ודאי טבילי''' -  דהא נגמרה מלאכתן וראו פני הבית וחל שם טבל עליהן משעה שראה פני הבית ספק עישרן חבר זה ספק לא עישרן ואתי ספק זה ומוציא פירות הללו מידי ודאי טבל משום דרוב חברים מעשרין הם מיד קודם שיניחם מתחת ידו:

'''התם ודאי וודאי הוא''' -  כי היכי דפשיטא לן דטבילי מעיקרא הכי נמי פשיטא לן דעשרינהו ואין גמגום והילוך אחר הרוב בדבר אלא חזקה ודאי על כל החברים:

'''ואי בעית אימא ספק וספק הוא''' -  כי היכי דמספקא לן אי לא עשרינהו הכי נמי איכא לספוקי אי חל עלייהו שם טבל מעולם אי לא ומעיקרא אימור לא טבול ואע&quot;פ שהן ממורחין ובתוך הבית אימור עבד להו כדר' אושעיא שהכניסה לבית במוץ שלה ואחר כך דש וממרח וחובת הטבל חלה בראיית פני הבית בבבא מציעא בהשוכר (דף פח:) וזה בראיית פני הבית לא נגמרה מלאכתן לחול עליו שם טבל וכשגמר מלאכתן כבר בתוך הבית הוא ואין אלו פני הבית אלא כשנכנס דרך פתחים כדתניא חסידים הראשונים היו מכניסים פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר עכשיו מכניסין דרך גגות דרך חצירות וקרפיפות לבית כדי לפוטרן הלכך לא חייל עלייהו שם טבל ומותר היורש הזה לאוכלן אכילת קבע ולא תימא נהי דלא חייל עלייהו טיבלא לאכילת עראי אכילת קבע מיהא ליתסרו דהא דמיתסרא אכילת קבע קודם קביעות גורן וגמר מלאכה מדרבנן הוא וגבי איסור דרבנן סמכינן אחזקת חבר שעישרן:

'''כדי שתהא בהמתו אוכלת''' -  ואפילו קבע דכל זמן שאין שם גורנו של טבל עליו אינו אוסר באכילת עראי וכל אכילת בהמה לא גזרו עלה משום אכילת קבע דתנן במסכת פאה (פ&quot;א מ&quot;ו) מאכיל לבהמה ולחיה ולעופות ופטור מן המעשרות עד שימרח אבל למאכל אדם נהי דלא טביל מדאורייתא מיהו אפילו קודם מירוח אסרו לאכול קבע בכולי גמרא:

'''מציק''' -  איניש אלמא וישראל הוה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ט א אין חוששין שמא גיררה חולדה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_א_אין חוששין שמא גיררה חולדה]]
'''אין''' חוששין שמא גיררה חולדה. ואם תאמר והא מרישא שמעי' דקתני כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה תריץ דהוה מוקמינן בשאין חולדה וברדלס יכולין להלך שם:
[[File:תוס פסחים 1 ט א כל מקום שחולדה וברדלס וחזיר מצויין שם אין צריך בדיקה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_א_כל מקום שחולדה וברדלס וחזיר מצויין שם אין צריך בדיקה]]
''' כל''' מקום שחולדה וברדלס וחזיר מצויין שם אין צריך בדיקה. אומר ר&quot;י דכהנים מותרין ליכנס בבתי עובדי כוכבים אפי' אין חזיר וחולדה מצויין שם משום דתניא בתוספתא דאין מדורות העובדי כוכבים בחוצה לארץ:
[[File:תוס פסחים 1 ט א בבשר לא משיירא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_א_בבשר לא משיירא]]
''' בבשר''' לא משיירא. אומר ר&quot;ת דהיינו דוקא בשר נפלים דרכיך דהא בפרק [שני] דב&quot;ק (דף יט: ושם) חשיב חזיר שאכל בשר אכילה על ידי הדחק:

''' ואם''' תמצא לומר הוה אימור אכלתיה. וא&quot;ת והא מדורות העובדי כוכבים רשות היחיד הן ותנן במסכת טהרות (פ&quot;ו מ&quot;ד) כל מקום שאתה יכול להרבות ספיקות וספיקי ספיקות ברשות היחיד טמא וי&quot;ל דלא דמי הך ספיקא לשאר ספיקי דאמאי אית לן למימר שיהא בו נפל ודמי לספק ביאה א&quot;נ אימר אכלתיה עדיף משאר ספיקות דספק הרגיל הוא וקרוב לודאי ותדע דאפילו מידי ודאי בעי למימר שיוצא זה הספק:

''' כדי''' שתהא בהמה אוכלת. ותימה דמ&quot;מ הוי ודאי טבל מדרבנן לענין אכילת קבע אפי' הכניסה במוץ שלה כדאמר כדי שתהא בהמה אוכלת משמע אבל הוא עצמו אסור ובתוספת' תניא ומייתי לה בפ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|יג|א}} הכניס לבית שבולין לעשות מהן עיסה אוכל מהן עראי ופטור וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי דרבנן וחשיב להו בחזקת מתוקנים גבי חמץ אמאי לא אתי ספק ומוציא מידי ודאי בדיקה דרבנן דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ואומר ר&quot;י דמתני' איירי בשלא ביטלו דהוי ודאי דאוריי' ועוד אומר ר&quot;י דהא דקאמר הרי הן בחזקת מתוקנין היינו בהנך דלא חזו אלא לבהמה והא דפריך במנחות בפרק רבי ישמעאל (דף סז: ושם) אמאי דקאמר מירוח הנכרי אינו פוטר משום בעלי כיסין פירוש עשירים שמוכרין תבואתן לנכרי קודם מירוח וחוזרין וקונין מהן אחרי מירוח תרומה נמי אפשר דעביד כרבי אושעיא וכו' משמע דלגמרי פטור ה&quot;פ עביד להו כרבי אושעיא ובמידי דמאכל בהמה מה הועילו חכמים בתקנתן:

''' כדי''' שתהא בהמה אוכלת. משמע דבטבל שראה פני הבית אפילו בהמה נמי לא אכלה ותימה לר&quot;י מאי שנא משאר הנאה דשרי דלא מצינו טבל שהוא אסור בהנאה ויש לומר דדרשינן בבמה מדליקין (שבת כו. ושם) גבי אין מדליקין בטבל טמא משום דכתיב את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת טהורה ואחת טמאה מה טהורה אין לך בה אלא משעת הרמה ואילך אף טמאה כן והיינו הדלקה והדר גמר טהורה מטמאה מה טמאה דמיתסר בהדלקה קודם הרמה אף טהורה וכן להאכיל לבהמה וכל הנאה של כילוי ומהכא נמי ידעינן דאין ישראל מאכיל לבהמתו כרשיני תרומה ורש&quot;י לא פי' כן בשבת:

''' בשפחתו''' של מציק ובא כהן והציץ לידע אם זכר אם נקבה. מכאן אין להוכיח דשפחה מטמאה בלידה דשמא של גבירתה היה מיהו בת&quot;כ אמרינן בהדיא דבר אל בני ישראל אין לי אלא בני ישראל מנין לרבות גיורת ושפחה משוחררת ושאין משוחררת ת&quot;ל אשה והא דפריך בפ' הערל (יבמות עד: ושם) מי מצית אמרת תרומה כתיב הכא והתניא דבר אל בני ישראל גיורת ושפחה משוחררת מנין ת&quot;ל אשה הא דנקט התם משוחררת לאו למעוטי שאין משוחררת אלא קיצר הברייתא משום דלא פריך אלא ממשוחררת כדמסיק ואי ס&quot;ד לתרומה משוחררת בנות מיכל תרומה נינהו ושאין משוחררת אכלה שפיר אם היא של כהן ואומר ר&quot;י דכהן שוטה היה דאפילו אם נאמר של גבירתה היה וכהן זה קרוב היה לא היה לו ליטמא דאמרינן בתורת כהנים דאין כהן מטמא לנפלים דדומיא דאביו ואמו בעינן בני קיימא ועוד דכאן לא היה לצורך המת:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ט|א}}</text>
      <sha1>d0vd8ouarjkh724576mtjheg9r0wecd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017273</id>
      <parentid>3017267</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T11:55:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017273</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14003" sha1="revygs90s3qistbs5z06p33kn6c6nhr" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ט|א|ח ב|ט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ט עמוד א] משנה. {{שוליים|א}}אין חוששין שמא גיררה חולדה מבית לבית וממקום למקום, דאם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר - אין לדבר סוף. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. טעמא - דלא חזינא דשקל, הא חזינא דשקל - חיישינן, ובעי בדיקה. ואמאי? נימא אכלתיה! מי לא תנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מדורות הנכרים טמאים. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכמה ישהה במדור ויהא המדור צריך בדיקה - ארבעים יום, ואף על פי שאין לו אשה. }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכל מקום שחולדה וחזיר יכולין להלוך - אין צריך בדיקה! - אמר רבי זירא: לא קשיא; הא - בבשר, והא - בלחם. בבשר - לא משיירא, בלחם - משיירא. אמר רבא: האי מאי? בשלמא התם - אימור הוה אימור לא הוה, ואם תמצא לומר הוה - אימור אכלתיה. אבל הכא - דודאי דחזינא דשקל - מי יימר דאכלתיה? הוי ספק וודאי, ואין ספק מוציא מידי ודאי. - ואין ספק מוציא מידי ודאי? והא תניא: חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות, ואפילו הן בני יומן - הרי הן בחזקת מתוקנין. והא הכא, דודאי טבילי הני פירי, וספק מעושרין וספק לא מעושרין - וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי! - התם ודאי וודאי הוא, דודאי מעשרי, כדרבי חנינא חוזאה. דאמר רבי חנינא חוזאה: חזקה על חבר שאין מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. ואי בעית אימא: ספק וספק הוא, דילמא מעיקרא אימור דלא טבילי, כרבי אושעיא. דאמר רבי אושעיא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה, כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר. ואין ספק מוציא מידי ודאי? והתניא, אמר רבי יהודה: מעשה בשפחתו של מציק אחד ברימון, שהטילה נפל לבור }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתני' אין חוששין שמא גיררה חולדה כו'''' -  אין חוששין כשבדק זוית זו ובא לבדוק זו שמא בתוך שבא לבדוק זו גיררה חולדה חמץ למקום הבדוק וצריכנא לחזור ולבדוק:

'''שאם כן''' -  שבאת לחוש לכך הרי גם מחצר לחצר יש לומר כך אני בדקתי קודם לחבירי ולאחר בדיקתי הביאה חולדה חמץ מחצר חבירי לחצרי ואין לדבר סוף ולאו חצר ממש קאמר אלא כל בתי החצר קרוי חצר:

'''גמ' הא חזינן''' -  שהביאתו לכאן חיישינן שמא עדיין הוא כאן וצריך לבדוק ואמאי נימא אכלתיה:

'''מי לא תנן''' -  במסכת אהלות מדורות העובדי כוכבים טמאין מפני שקוברין נפליהם בבתיהם והעכו&quot;ם מטמאין במיתתן אף באהל לרבנן ולר&quot;ש בן יוחי נמי דאמר קברי העובדי כוכבים אינם מטמאין במגע ומשא מודה הוא דלא אימעוט אלא מטומאת אהל דלא מקרו אדם: וכמה ישהה הנכרי במדור ויהא המדור צריך בדיקה לכשיצא העכו&quot;ם וירצה ישראל לדור בו:

'''מ' יום''' -  כדי יצירת הולד:

'''ואע&quot;פ שאין עמו אשה''' -  לפי שחשוד הוא על הזנות:

'''וכל מקום שחזיר וחולדה יכולין להלוך אין צריכין בדיקה''' -  שאם הושלך שם חטטוהו ואכלוהו:

'''הא''' -  דאהלות בבשרא מיירי הלכך ודאי אכלוה דלא משתיירא:

'''האי מאי''' -  כלומר מאי קושיא א&quot;נ אורחא דמשייר' בבישרא ליכא לן למיחש התם מידי דהתם חששא בעלמא הוא אימור הוה אימור לא הוה הלכך היכא דשכיחא חולדה תלינן לקולא ואמרי' אם תמצא לומר הוה אימור אכלתיה וספק אכילה יכול להוציאנו מידי ספק השלכה אבל הכא גבי חמץ דקשיא לך היכא דחזינן דגררה נמי נימא אכלתיה ודאי הוה. 

'''מי יימר דאכלתיה''' - הוי ספק ביעור ודאי חמץ היה כאן ואין ספק היתר מוציא את הבית הזה מידי ודאי איסור:

'''מגורה''' -  גורן:

'''בני יומן''' -  דנכרין הן שהיום נתמרחו:

'''והא הכא''' -  דכיון דממורחין הן והרי הן בבית דכל מגורה בבית היא:

'''ודאי טבילי''' -  דהא נגמרה מלאכתן וראו פני הבית וחל שם טבל עליהן משעה שראה פני הבית ספק עישרן חבר זה ספק לא עישרן ואתי ספק זה ומוציא פירות הללו מידי ודאי טבל משום דרוב חברים מעשרין הם מיד קודם שיניחם מתחת ידו:

'''התם ודאי וודאי הוא''' -  כי היכי דפשיטא לן דטבילי מעיקרא הכי נמי פשיטא לן דעשרינהו ואין גמגום והילוך אחר הרוב בדבר אלא חזקה ודאי על כל החברים:

'''ואי בעית אימא ספק וספק הוא''' -  כי היכי דמספקא לן אי לא עשרינהו הכי נמי איכא לספוקי אי חל עלייהו שם טבל מעולם אי לא ומעיקרא אימור לא טבול ואע&quot;פ שהן ממורחין ובתוך הבית אימור עבד להו כדר' אושעיא שהכניסה לבית במוץ שלה ואחר כך דש וממרח וחובת הטבל חלה בראיית פני הבית בבבא מציעא בהשוכר (דף פח:) וזה בראיית פני הבית לא נגמרה מלאכתן לחול עליו שם טבל וכשגמר מלאכתן כבר בתוך הבית הוא ואין אלו פני הבית אלא כשנכנס דרך פתחים כדתניא חסידים הראשונים היו מכניסים פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר עכשיו מכניסין דרך גגות דרך חצירות וקרפיפות לבית כדי לפוטרן הלכך לא חייל עלייהו שם טבל ומותר היורש הזה לאוכלן אכילת קבע ולא תימא נהי דלא חייל עלייהו טיבלא לאכילת עראי אכילת קבע מיהא ליתסרו דהא דמיתסרא אכילת קבע קודם קביעות גורן וגמר מלאכה מדרבנן הוא וגבי איסור דרבנן סמכינן אחזקת חבר שעישרן:

'''כדי שתהא בהמתו אוכלת''' -  ואפילו קבע דכל זמן שאין שם גורנו של טבל עליו אינו אוסר באכילת עראי וכל אכילת בהמה לא גזרו עלה משום אכילת קבע דתנן במסכת פאה (פ&quot;א מ&quot;ו) מאכיל לבהמה ולחיה ולעופות ופטור מן המעשרות עד שימרח אבל למאכל אדם נהי דלא טביל מדאורייתא מיהו אפילו קודם מירוח אסרו לאכול קבע בכולי גמרא:

'''מציק''' -  איניש אלמא וישראל הוה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ט א אין חוששין שמא גיררה חולדה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_א_אין חוששין שמא גיררה חולדה]]
'''אין''' חוששין שמא גיררה חולדה. ואם תאמר והא מרישא שמעי' דקתני כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה תריץ דהוה מוקמינן בשאין חולדה וברדלס יכולין להלך שם:
[[File:תוס פסחים 1 ט א כל מקום שחולדה וברדלס וחזיר מצויין שם אין צריך בדיקה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_א_כל מקום שחולדה וברדלס וחזיר מצויין שם אין צריך בדיקה]]
''' כל''' מקום שחולדה וברדלס וחזיר מצויין שם אין צריך בדיקה. אומר ר&quot;י דכהנים מותרין ליכנס בבתי עובדי כוכבים אפי' אין חזיר וחולדה מצויין שם משום דתניא בתוספתא דאין מדורות העובדי כוכבים בחוצה לארץ:
[[File:תוס פסחים 1 ט א בבשר לא משיירא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_א_בבשר לא משיירא]]
''' בבשר''' לא משיירא. אומר ר&quot;ת דהיינו דוקא בשר נפלים דרכיך דהא בפרק [שני] דב&quot;ק (דף יט: ושם) חשיב חזיר שאכל בשר אכילה על ידי הדחק:
[[File:תוס פסחים 1 ט א ואם תמצא לומר הוה אימור אכלתיה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_א_ואם תמצא לומר הוה אימור אכלתיה]]
''' ואם''' תמצא לומר הוה אימור אכלתיה. וא&quot;ת והא מדורות העובדי כוכבים רשות היחיד הן ותנן במסכת טהרות (פ&quot;ו מ&quot;ד) כל מקום שאתה יכול להרבות ספיקות וספיקי ספיקות ברשות היחיד טמא וי&quot;ל דלא דמי הך ספיקא לשאר ספיקי דאמאי אית לן למימר שיהא בו נפל ודמי לספק ביאה א&quot;נ אימר אכלתיה עדיף משאר ספיקות דספק הרגיל הוא וקרוב לודאי ותדע דאפילו מידי ודאי בעי למימר שיוצא זה הספק:

''' כדי''' שתהא בהמה אוכלת. ותימה דמ&quot;מ הוי ודאי טבל מדרבנן לענין אכילת קבע אפי' הכניסה במוץ שלה כדאמר כדי שתהא בהמה אוכלת משמע אבל הוא עצמו אסור ובתוספת' תניא ומייתי לה בפ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|יג|א}} הכניס לבית שבולין לעשות מהן עיסה אוכל מהן עראי ופטור וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי דרבנן וחשיב להו בחזקת מתוקנים גבי חמץ אמאי לא אתי ספק ומוציא מידי ודאי בדיקה דרבנן דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ואומר ר&quot;י דמתני' איירי בשלא ביטלו דהוי ודאי דאוריי' ועוד אומר ר&quot;י דהא דקאמר הרי הן בחזקת מתוקנין היינו בהנך דלא חזו אלא לבהמה והא דפריך במנחות בפרק רבי ישמעאל (דף סז: ושם) אמאי דקאמר מירוח הנכרי אינו פוטר משום בעלי כיסין פירוש עשירים שמוכרין תבואתן לנכרי קודם מירוח וחוזרין וקונין מהן אחרי מירוח תרומה נמי אפשר דעביד כרבי אושעיא וכו' משמע דלגמרי פטור ה&quot;פ עביד להו כרבי אושעיא ובמידי דמאכל בהמה מה הועילו חכמים בתקנתן:

''' כדי''' שתהא בהמה אוכלת. משמע דבטבל שראה פני הבית אפילו בהמה נמי לא אכלה ותימה לר&quot;י מאי שנא משאר הנאה דשרי דלא מצינו טבל שהוא אסור בהנאה ויש לומר דדרשינן בבמה מדליקין (שבת כו. ושם) גבי אין מדליקין בטבל טמא משום דכתיב את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת טהורה ואחת טמאה מה טהורה אין לך בה אלא משעת הרמה ואילך אף טמאה כן והיינו הדלקה והדר גמר טהורה מטמאה מה טמאה דמיתסר בהדלקה קודם הרמה אף טהורה וכן להאכיל לבהמה וכל הנאה של כילוי ומהכא נמי ידעינן דאין ישראל מאכיל לבהמתו כרשיני תרומה ורש&quot;י לא פי' כן בשבת:

''' בשפחתו''' של מציק ובא כהן והציץ לידע אם זכר אם נקבה. מכאן אין להוכיח דשפחה מטמאה בלידה דשמא של גבירתה היה מיהו בת&quot;כ אמרינן בהדיא דבר אל בני ישראל אין לי אלא בני ישראל מנין לרבות גיורת ושפחה משוחררת ושאין משוחררת ת&quot;ל אשה והא דפריך בפ' הערל (יבמות עד: ושם) מי מצית אמרת תרומה כתיב הכא והתניא דבר אל בני ישראל גיורת ושפחה משוחררת מנין ת&quot;ל אשה הא דנקט התם משוחררת לאו למעוטי שאין משוחררת אלא קיצר הברייתא משום דלא פריך אלא ממשוחררת כדמסיק ואי ס&quot;ד לתרומה משוחררת בנות מיכל תרומה נינהו ושאין משוחררת אכלה שפיר אם היא של כהן ואומר ר&quot;י דכהן שוטה היה דאפילו אם נאמר של גבירתה היה וכהן זה קרוב היה לא היה לו ליטמא דאמרינן בתורת כהנים דאין כהן מטמא לנפלים דדומיא דאביו ואמו בעינן בני קיימא ועוד דכאן לא היה לצורך המת:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ט|א}}</text>
      <sha1>revygs90s3qistbs5z06p33kn6c6nhr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:נעם1</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1736306</id>
    <revision>
      <id>3017085</id>
      <parentid>2979125</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T13:12:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>علاء</username>
        <id>14701</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>علاء העביר את הדף [[משתמש:נעם12]] לשם [[משתמש:נעם1]]: הדף הועבר אוטומטית בעת שינוי שם המשתמש &quot;[[Special:CentralAuth/נעם12|נעם12]]&quot; אל &quot;[[Special:CentralAuth/נעם1|נעם1]]&quot;</comment>
      <origin>2979125</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="71" sha1="lyhsz5el1b7vfqfrfel540fqcljsa2k" xml:space="preserve">אני פעיל בעיקר ב[[w:משתמש:נעם12|ויקיפדיה]]</text>
      <sha1>lyhsz5el1b7vfqfrfel540fqcljsa2k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:נעם1/common.js</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1736307</id>
    <revision>
      <id>3017083</id>
      <parentid>2979134</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T13:12:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>علاء</username>
        <id>14701</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>علاء העביר את הדף [[משתמש:נעם12/common.js]] לשם [[משתמש:נעם1/common.js]]: הדף הועבר אוטומטית בעת שינוי שם המשתמש &quot;[[Special:CentralAuth/נעם12|נעם12]]&quot; אל &quot;[[Special:CentralAuth/נעם1|נעם1]]&quot;</comment>
      <origin>2979134</origin>
      <model>javascript</model>
      <format>text/javascript</format>
      <text bytes="1263" sha1="cegvdeb83nhfmewnfs93io2rx7hwnmc" xml:space="preserve">// הרצה אוטומטית של סקריפט לצנזור שם ה', ללא כפתור
// מקור: [[מדיה ויקי:Gadget-Censorbutton.js]]
if (
  mw.config.get('wgNamespaceNumber') === 0 ||
  mw.config.get('wgNamespaceNumber') === 106 ||
  mw.config.get('wgNamespaceNumber') === 14
) {

    function censore(element, word) {
    let split_str = word.split(&quot;&quot;);
    const nikud = &quot;[֐-׈/]*&quot;;
    
    const reg_list = split_str.reduce((list, elem, i) =&gt; {
      list.push(elem, nikud);
      return list;
    }, []);
    reg_list.splice(0, 0, '(');
    reg_list.splice(3, 0, ')', '(');
    reg_list.push(')');
    if (word === &quot;אדני&quot;) reg_list[reg_list.length-4] = &quot;[֐-֯/ָּ]*&quot;;
    
    const regex = new RegExp(reg_list.join(&quot;&quot;), &quot;g&quot;);
    element.innerHTML = element.innerHTML.replace(regex, &quot;$1-$2&quot;);
    }

    var elements = document.getElementsByTagName(&quot;*&quot;);

    for (var i = 0; i &lt; elements.length; i++) {
      censore(elements[i], &quot;יהוה&quot;);
      censore(elements[i], &quot;אדני&quot;);
      censore(elements[i], &quot;אלוה&quot;);
      censore(elements[i], &quot;אלהי&quot;);
      censore(elements[i], &quot;אלהים&quot;);
      censore(elements[i], &quot;אלוהים&quot;);
      censore(elements[i], &quot;צבאות&quot;);
      censore(elements[i], &quot;שדי&quot;);
    }
}</text>
      <sha1>cegvdeb83nhfmewnfs93io2rx7hwnmc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:נעם1</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1736308</id>
    <revision>
      <id>3017086</id>
      <parentid>2979175</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T13:12:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>علاء</username>
        <id>14701</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>علاء העביר את הדף [[שיחת משתמש:נעם12]] לשם [[שיחת משתמש:נעם1]]: הדף הועבר אוטומטית בעת שינוי שם המשתמש &quot;[[Special:CentralAuth/נעם12|נעם12]]&quot; אל &quot;[[Special:CentralAuth/נעם1|נעם1]]&quot;</comment>
      <origin>2979175</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="805" sha1="ac0p9dvughvz74m5eeammlojg4retcg" xml:space="preserve">== ברוך הבא ==

{{בה}} [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 12:28, 22 בינואר 2026 (IST)

:תודה על קבלת הפנים!
:מקבלים פנים גם לאנשים עם חשבון גלובלי מויקיפדיה? [[משתמש:נעם12|נעם12]] ([[שיחת משתמש:נעם12|שיחה]]) 13:18, 22 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי שכן (כשהם עורכים). אנשים עם חשבון גלובלי בלי עריכות לא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:30, 22 בינואר 2026 (IST)</text>
      <sha1>ac0p9dvughvz74m5eeammlojg4retcg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738392</id>
    <revision>
      <id>3017217</id>
      <parentid>3016270</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T09:23:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017217</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1421" sha1="7filnew0c9uxlcwjh51qqwiwxhz1dg6" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|פרק א]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|שופטים א}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|פרק ב]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|שופטים ב}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|פרק ג]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|שופטים ג}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|פרק ד]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|שופטים ד}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|פרק ה]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|שופטים ה}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|פרק ו]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|שופטים ו}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ז|פרק ז]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ז|שופטים ז}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח|פרק ח]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח|שופטים ח}}

{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>7filnew0c9uxlcwjh51qqwiwxhz1dg6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית לשבת חול המועד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740018</id>
    <revision>
      <id>3017104</id>
      <parentid>3017080</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T17:32:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול גרסה [[Special:Diff/3017080|3017080]] של [[Special:Contributions/Yack67|Yack67]] ([[User talk:Yack67|שיחה]]) לא בד&quot;ו פסח</comment>
      <origin>3017104</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7738" sha1="k101qfhki2r9v8e67z3y96qtcv3bjv0" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==קבלת שבת==
{{הור2|אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}}
==ערבית==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}}
{|
|-
|{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}}
|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}}
|}
{{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}}
&lt;/center&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ג|ט}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}}
===חצי קדיש===
{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת=לא}}
==עמידה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}}
===קדושת היום===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}
וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּמוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=פסח}}

וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ.  אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן שַׁבָּת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי {{הור|[נוסח ישן: אוֹהֲבֵי]}} שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}

==מעין שבע==
{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}}


===קדיש שלם===
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}

===קידוש===
{{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת). ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים לפניו {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}{{ש}}
{{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שבת}}
==ספירת העומר==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|ברכה}}{{ש}}
2. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|שחוה&quot;פ1}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|נוא}}{{ש}}
4. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|שחוה&quot;פ2}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|נוא}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|הרחמן}}

==עלינו לשבח==
{{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}}
===קדיש יתום===
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
===סיום===
{{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}}
{{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}}
[[קטגוריה:חול המועד]]
[[קטגוריה:שבת חול המועד]]
[[קטגוריה:חג פסח]]</text>
      <sha1>k101qfhki2r9v8e67z3y96qtcv3bjv0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמת יהגה חכי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743671</id>
    <revision>
      <id>3017174</id>
      <parentid>3016519</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T21:51:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>המשך הגהה</comment>
      <origin>3017174</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66111" sha1="1rerqsf49lpt0a1paa7pf0yzwybosoa" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אליהו חזק''', '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֱ}}מֶת יֶהְגֶּה חִכִּי מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֲדֹנִי{{ש}}
כָּל פִּקּוּדֵי כֹל בְּסִיס טֶבַע אֲדָנִי{{ש}}
{{סי|לְ}}בַל אֶכָּשֵׁל נִדְבוֹת פִּי לְהַעֲמִידֵנִי{{ר1}}
רְצֵה נָא יְיָ וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי.{{ממס|תהלים קיט קח}}

{{סי|יִ}}תְרוֹן הַכְשֵׁר חָכְמָה סוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נְצֹר עֵדוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד אִמְרֵי נֹעַם טוּרֵי קִצְבוֹתֶיךָ{{ר1}}
הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ.{{ממס|תהלים קיט עג}}

{{סי|וּ}}בְעֵרֶךְ מִלַּי מִמְּךָ מִשְׂגָּב אֲבַקְשָׁה{{ש}}
חֻקֵּי חַיִּים בָּם לֹא אִנָּקְשָׁה{{ש}}
{{סי|חִ}}מְּדָתַם רַעְיָתְךָ בַּשְּׁלִישִׁי לְחָפְשָׁהּ{{ר1}}
לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת נַפְשָׁהּ.{{ממס|ירמיהו ב כד}}

{{סי|זְ}}קוּקָה שִׁבְעָתַיִם לְגַרְגֶּרֶת רְבִידִים{{ש}}
יַעֲלַת חֵן לְלִקְחָהּ זְבוּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ צוּרִי, דְּבָרֶיהָ הַחֲמוּדִים{{ר1}}
יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים.{{ממס|ישעיהו נ ד}}

{{סי|אָ}}מוֹן שַׁעֲשׁוּעִים אֶדֶר מַחְמַדְּךָ{{ש}}
אוֹת אָתִיתִי בְּקֻשְׁטָא לְהַעֲמִידְךָ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}רוּר דָּרְבָן מַרְדַּע מַלְמָדְךָ{{ר1}}
אֲנִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ.{{ממס|ישעיהו מח יז}}

{{סי|גְּ}}בוּלוֹת הִצַּבְתִּי מְמַדֵּי שָׁעֳלִי{{ש}}
חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי מְיַשְּׁרֵי מִשְׁעוֹלִי{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרוֹן הִרְבֵּיתִי לִפְנֵי פֹעֲלִי{{ר1}}
לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי.{{ממס|תהלים פא יד}}

{{סי|הַ}}שֵּׁם תִּירָא וְאַחֲרָיו נוֹהִים{{ש}}
תַּתֵּם דֶּרֶךְ תָּקֹץ בַּגְּבֹהִים{{ש}}
{{סי|וְ}}טַהֵר גוּפְךָ מִהְיוֹת כְּמִתְלַהְלְהִים{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים.{{ממס|קהלת ד יז}}

{{סי|זָ}}רֵז לְהוֹרוֹת וְאַלּוּף לְסַבֵּל{{ש}}
לְאַהֲבָה וּלְקַדֵּשׁ צְבָאֲךָ עֲלֵי תֵבֶל{{ש}}
{{סי|חֶ}}סֶד רָדְפָה בַחַיִּים כִּי הֶבֶל{{ר1}}
לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל.{{ממס|קהלת ז ב}}

{{סי|טְ}}בִילָה בִזְמַנָּהּ, וְעַל אַרְבַּע גְּדִילִים{{ש}}
יָתֵד עַל אֲזֵנֶךָ תְּכַסֶּה הַגְּדוֹלִים{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידַי בִּתְפִלָּה קֹדֶם שׁוֹאֲלִים{{ר1}}
הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים.{{ממס|תהלים כט א}}

{{סי|כַּ}}בֵּד הוֹרֶיךָ זְכוֹר בּוֹרְאֶךָ{{ש}}
פַּלֵּס אֹרַח נְתִיב מוֹרָאֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}פִתְחֲךָ מְזֻזָה יְמִין מְבוֹאֶךָ{{ר1}}
יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ.{{ממס|תהלים קכא ח}}

{{סי|מֵ}}אָה בְרָכוֹת יוֹם יוֹם שַׁחֲרֵהוּ{{ש}}
מִקְדָּשׁ לְיִרְאָה מְאֹד תְּהַדְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|נֹ}}פֶשׁ כִּפּוּר כְּאִסּוּרָיו שָׁמְרֵהוּ{{ר1}}
הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ.{{ממס|ישעיהו נח ו}}

{{סי|סְ}}פוּרִים לָעֹמֶר חֲמִשִּׁים קְבַעְתִּים{{ש}}
לִישׁוּעַ הַבֵּן חֲמִשָּׁה הִשְׁמַעְתִּים{{ש}}
{{סי|עִ}}בּוּר וּתְקוּפָה בְּחֶשְׁבּוֹן הוֹדַעְתִּים{{ר1}}
לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|פְּ}}אֵרְךָ בְרֹאשֶׁךָ יָד תִּשָּׂאֶנּוּ{{ש}}
לֶקֶט וּשְׁאָר לְעָנִי תַמְצִיאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי שְׁבִיעִית פִּרְיָהּ תּוֹצִיאֶנּוּ{{ר1}}
כָּל יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ.{{ממס|איוב כ כב}}

{{סי|קְ}}רָא שְׁמַע הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ{{ש}}
לָתֵת מְנָת לְמַחֲזִיקֵי דָּת אֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּל לְנוֹתָר כֹּהֵן תִּתְיָאֵשׁ{{ר1}}
הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ.{{ממס|יחזקאל כד י}}

{{סי|שְׁ}}קָלִים לְהָבִיא וּבְאֶחָד יַשְׁמִיעוּ{{ש}}
לִשְׁפֹּט גֵּר צֶדֶק אֵלָיו תִּשְׁמָעוּ{{ש}}
{{סי|תְּ}}קִיעוֹת בְּזִכָּרוֹן זְכוּת יַכְרִיעוּ{{ר1}}
בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ.{{ממס|תהלים צח ו}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תִּ}}רְדֹּף צֶדֶק וְתִזְכֶּה לְכִלָּה{{ש}}
רֵאשִׁית הַגֵּז מִצֹּאן בְּמִכְלָה{{ש}}
{{סי|שָׁ}}רֵשׁ אֲשֵׁרָה נֶחֱרָצָה וְכָלָה{{ר1}}
הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה.{{ממס|יחזקאל טו ד}}

{{סי|רֵ}}עַ לֶאֱהֹב וּלְצַדֵּק מִפְעָלַי{{ש}}
לְגָרֵי שַׁעַר נִבְלוֹת גִּעוּלַי{{ש}}
{{סי|קְ}}רִיאַת מֶלֶךְ דַּעַת מַעֲלָלַי{{ר1}}
בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי.{{ממס|תהלים מ ח}}

{{סי|צַ}}חַן טַהֵר בְּקָרְבָּן וּתְחִנָּה{{ש}}
שַׂמַּח כַּלָּה בְּהַטָּיַת חִנָּהּ{{ש}}
{{סי|פֶּ}}גַע אֶפְרוֹחִים בְּרֵכָה תַחֲזִיקֶנָּה{{ר1}}
כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ.{{ממס|משלי כז ח}}

{{סי|עֲ}}רֻמִּים תַּלְבִּישׁ תְּבַקֵּר חֹלִי{{ש}}
גְּמֹל דַּלִּים לִנְחֹל בְּהַנְחִילִי{{ש}}
{{סי|סַ}}פֵּר יוֹמָם מְגִלַּת אִיּוּלִי{{ר1}}
וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי.{{ממס|תהלים כב ג}}

{{סי|נֵ}}ר שַׁבָּת וַחֲנֻכָּה מְאוֹרֵי עֵיפָתֶךָ{{ש}}
פֶּטֶר שׁוֹר וַחֲמוֹר בְּכוֹרֵי רְפָתֶיךָ{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרְשֵׁי סִינַי בְּתַרְבֵּץ מִשְׁפַּתֶּיךָ{{ר1}}
יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ.{{ממס|משלי כב יח}}

{{סי|לַ}}יְלָה וּשְׁמֹנָה עָשָׂר לִגְמֹר הַלֵּל אֲגוּדִים{{ש}}
בִּשְׁמִי לִשָּׁבַע אֱמוּנָה מַגִּידִים{{ש}}
{{סי|כֶּ}}סֶף אֲחֻזָּה לְעוֹלָם מַעֲבִידִים{{ר1}}
כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים.{{ממס|בראשית ט כה}}

{{סי|יִ}}בּוּם לָאָח וּמַעֲשַׂר עָנִי תְּחַלֵּק{{ש}}
קוֹמֵץ וּמַקְטִיר מַזֶּה וּמוֹלֵק{{ש}}
{{סי|טָ}}רֵד תִּמְחֶה פָּשַׁט כַּיֶּלֶק{{ר1}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק.{{ממס|במדבר כד כ}}

{{סי|חֲ}}לִיצָה וְרֹק נִרְאֶה לַחֲמִשָּׁה{{ש}}
תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וָחֳמָשִׁים חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{סי|זָ}}כָה לִכְהֻנָּה גְדֹלָה לְשַׁמְּשָׁה{{ר1}}
בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה.{{ממס|ויקרא כא יד}}

{{סי|וְ}}עַל הַמִּצְוֹת לְכַפֵּר פָּר תִּקְנֶה{{ש}}
עֲבוֹדַת הֶעָשׂוֹר עָלֶיךָ תְּמַנֶּה{{ש}}
{{סי|הִ}}טַּמֵּא לְמֵת וְלֹא לְעֵר וְעוֹנֶה{{ר1}}
הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה.{{ממס|משלי כא יג}}

{{סי|דָּ}}ם לְכִסּוּי בְּחֻלִּין נֹתְנַנִי{{ש}}
סֻכָּה כָל שִׁבְעָה זֵכֶר לַעֲנָנִי{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל מוּרָם כַּאֲשֶׁר דָּנַנִּי{{ר1}}
זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי.{{ממס|תהלים נ כג}}

{{סי|בִּ}}עוּר חָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר הֻצְרְכוּ{{ש}}
שָׁלֹשׁ רְגָלִים פְּעָמֶיךָ יִדְרֹכוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}תֶּם כֹּהֲנַי מוּל מַעֲרֶכֶת תַּעֲרֹכוּ{{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ.{{ממס|תהלים קלד ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}ח לְהַחֲיוֹת אֲשׁוּרוֹ כִּי יִמְעַד{{ש}}
לִקְבֹּר מֵתִים לַלְּוָיָה תִצְעַד{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵךְ לַמּוֹצִיא בְחַסְדּוֹ לָעַד{{ר1}}
לֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד.{{ממס|תהלים קד טו}}

{{סי|גִּ}}יל תָּגִיל בְּקַלִּים יִשָּׁחֵטוּן{{ש}}
בַּכֹּל וּלְעוֹלָם הַכֹּל יִשְׁחֹטוּן{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אִילָן בִּשְׁתַּיִם לְיָד יִפְשֹׁטוּן{{ר1}}
תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן.{{ממס|תהלים קד כח}}

{{סי|הִ}}תְקַדֵּשׁ וּקְדֹשׁ וּפַיֵּס לִשְׂכַר יוֹמָם דּוֹפְקִים{{ש}}
מוֹצָאֵי פֶה תִּשְׁמֹר רְצוֹן יְיָ מְפִיקִים{{ש}}
{{סי|וּ}}פְרֹק וּטְעֹן לְבִרְכַּיִם פִּיקִים{{ר1}}
וְנָפַל וְאֵין לוֹ מֵקִים.{{ממס|ירמיהו נ לב}}

{{סי|זְ}}בִיחָה בַצָּפוֹן הַגָּשָׁה וְקַבָּלָה{{ש}}
פְּתִיתָה וּמְלִיקָה יְצִיקָה וּבְלִילָה{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק אֲכִילַת פְּסָחִים בַּיּוֹם חָלִילָה{{ר1}}
תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה.{{ממס|תהלים קד כ}}

{{סי|טָ}}הֳרַת קָרְבָּן וְהַזָּיָה וְאֵמוּרִים לְרָחְצָה{{ש}}
הֶסְגֵּר וְהֶחְלֵט לַמַּחֲנֶה חוּצָה{{ש}}
{{סי|יִ}}טָּהֲרוּ טְמֵאִים בִּלְתִּי חֲצִיצָה{{ר1}}
שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה.{{ממס|שה&quot;ש ד ב}}

{{סי|כֶּ}}רֶם בְּאַרְבַּע טֹהַר יְרַקְרַק אֲדַמְדָּם{{ש}}
יִשְׁמְרוּ שַׁבַּתִּי יִלְבְּשׁוּ מַחֲמַדָּם{{ש}}
{{סי|לְ}}זָכְרוֹ בְּאֵין תָּדִיר וְתָדִיר – תָּדִיר מֻקְדָּם{{ר1}}
תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם.{{ממס|משלי כג לא}}

{{סי|מַ}}חְסוֹר הַעֲבֵט שַׁלַּח עִמְּךָ כִּי טוֹב{{ש}}
קְדֻשָּׁה וַעֲנָוָה הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב{{ש}}
{{סי|נֹ}}דְדֵי לַלֶּחֶם בֵּיתְךָ מִקְּטֹב{{ר1}}
תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב.{{ממס|תהלים קד כח}}

{{סי|ס}}וֹטָה לְהַשְׁקוֹת מַעֲשֵׂר וַדַּאי וּדְמָאִים{{ש}}
קֹדֶשׁ רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי וּבַגּוֹלָה יוֹמַיִם{{ש}}
{{סי|עֲ}}רֹךְ אֶתְרוֹג וַהֲדַס וְלוּלָב לַשָּׁמַים{{ר1}}
כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם.{{ממס|ישעיהו מד ד}}

{{סי|פְּ}}דוּעִים בְּהַעֲנֵק וּבְמַתָּן יְחֻנְּנוּ{{ש}}
דְּבָרַי בְּלֹא גִמְגּוּם בְּפִיךָ יְשֻׁנְּנוּ{{ש}}
{{סי|צֹ}}רֶךְ גַּג בְּמַעֲקֶה לַהֲכִינֶנּוּ{{ר1}}
מֵיְיָ מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ.{{ממס|תהלים לז כג}}

{{סי|קְ}}בַע תּוֹרָתְךָ וְלַבָּנִים תִּשְׁנֶה{{ש}}
וִדּוּי נָמוֹךְ וּמִקְרָא רָם תַּעֲנֶה{{ש}}
{{סי|רַ}}ב לְהַדֵּר וְשָׂב תַּחְבּוּלוֹת יִקְנֶה{{ר1}}
עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה.{{ממס|נחום ב ט}}

{{סי|שָׁ}}לֹשׁ תִּסְעֹד פְּרֵה וּרְבֵה וְתִבָּנֶה{{ש}}
בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֹּהֵן יֵהָנֶה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת עֲשִׂירִי קֹדֶשׁ קוֹנֶה{{ר1}}
תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה.{{ממס|ירמיהו לג יג}}

{{הור|סימן: '''הזקן בר מנחם חזק אמן'''}}

{{סי|הַ}}סֶּגֶן בְּכִפּוּר פָּר יַקְרִיבֶנּוּ{{ש}}
עֲשִׂירִית הָאֵיפָה נַפְשׁוֹ תִדְּבֶנּוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מָן עֶשֶׂר כֶּסֶף כִּי יַלְוֶנּוּ{{ר1}}
לֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ.{{ממס|ירמיהו יז יא}}

{{סי|קָ}}רְבַּן בֵּית דִּין וְחִזּוּק בֶּרֶךְ תִּכְרַע{{ש}}
שְׁבִיתַת שְׁלֹשָׁה עֲבוֹדָתָם הַפְרַע{{ש}}
{{סי|נִ}}מּוֹל לִשְׁמֹנָה אַף בְּשַׁבָּת מְאֹרָע{{ר1}}
קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע.{{ממס|במדבר ו ה}}

{{סי|בַּ}}שֵּׁם הִדָּבֵק לֶכֶת בְּחִין עֶרְכּוֹ{{ש}}
מַעְשֵׂר שֵׁנִי אֱכֹל בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}מִצְוֹת עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ר1}}
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ.{{ממס|משלי כב ו}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי קֹדֶשׁ מוֹעֲדֶיךָ{{ש}}
כִּפּוּר וְזִכָּרוֹן מְלִיצִים בַּעֲדֶךָ{{ש}}
{{סי|רֶ}}צַח כִּי תִמְצָא נֹפֵל בְּשָׂדֶךָ{{ר1}}
עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ.{{ממס|ש&quot;א טז ב}}

{{סי|מְ}}נוּיִם לַפֶּסַח מִכְסַת בֶּעָשׂוֹר תִּקְבַּע{{ש}}
עַל מַצָּה וּמָרוֹר אֲכִילָתוֹ תְּקֻבַּע{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱסַר אַרְבָּעָה בִּשּׁוּלוֹ כְּטֶבַע{{ר1}}
יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע.{{ממס|ישעיהו מד טז}}

{{סי|חֻ}}קַּי לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת תְּאַלְּפָה{{ש}}
לְשׂוּמָם עַל לֵב עַד בֹּא חֲלִיפָה{{ש}}
{{סי|מִ}}דָּה הַשְׁלֵם וְצַדֵּק הִין לְעָדְפָה{{ר1}}
אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה.{{ממס|משלי כ י}}

{{סי|חַ}}וּוֹת שׁוֹפְטִים הוֹרוֹת דִּין סֵתֶר{{ש}}
הָשֵׁב הַעֲבוֹט וּנְתֹן וְאֶקְשֹׁר לְךָ כֶּתֶר{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק בְּשַׂר תַּאֲוָה כִּי יַרְחִיב לְךָ פֶּתֶר{{ר1}}
אָמַר יְיָ אָכֹל וְהוֹתֵר.{{ממס|מ&quot;ב ד מג}}

{{סי|זְ}}הִירִים בְּמִשְׁפָּט לַאֲמִתּוֹ מַצְדִּיקִים{{ש}}
אַרְבָּעָה בָּרֶגֶל לְשַׂמֵּחַ נִזְקָקִים{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה עֲצֶרֶת קֹדֶשׁ כְּהַדְּבָרִים עַתִּיקִים{{ר1}}
אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים.{{ממס|נחמיה ח י}}

{{סי|קְ}}דוֹשַׁי תִּירָא עוֹסְקֵי דָּת תְּמִימָה{{ש}}
מַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ לִבְּךָ הַשָּׁמַיְמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רָאתָ עַמִּיתְךָ וְדַעְתּוֹ לֹא סָכְמָה{{ר1}}
שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה.{{ממס|משלי כט טו}}

{{סי|אֶ}}בְיוֹן הַלְוֹת בָּהֶן תַּלְמוּד סְדָרֶיךָ{{ש}}
עֲשֵׂה צְדָקָה כְּמִנְיַן עֲדָרֶיךָ{{ש}}
בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְהַעֲלוֹת נִדְבוֹת הֲדָרֶיךָ{{ר1}}
וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.{{ממס|תהלים נ יד}}

{{סי|מַ}}לֵּא לִבֵּנוּ לְיִרְאָתְךָ מַחֲסֶה{{ש}}
{{סי|נִ}}תְלוֹנֵן בְּצִלְּךָ וּבִכְנָפֶיךָ נֶחֱסֶה{{ש}}
שָׁלְמוּ כֻלָּם מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ר1}}
כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה.{{ממס|שמות יט ח}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}זְנְךָ הַט, בִּי לְצֶדֶק יִמְלֹךְ מֶלֶךְ{{ש}}
דְּרָכַי דַרְכֵי נֹעַם נְתִיב שָׁלוֹם תֵּלֶךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}ין בִּנְזִיקִין, אֵין מִקְצוֹעַ וּלְהִתְחַכֵּם וְלֵילֵךְ{{ר1}}
שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ז ד}}

{{סי|גְּ}}מַר דִּין לְחוֹב נִמְכַּר בַּשְּׁבִיעִית חֹפֶשׁ{{ש}}
וְגַם מוֹכֵר עַצְמוֹ אָז יִמְצָא נֹפֶשׁ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינְךָ לִפְסֹל זִבְחֵי טִפֵּשׁ{{ר1}}
הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ה ו|וגם=ש&quot;ב ה ח{{!}}שם פסוק ח}}

{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית וְיוֹבֵל בְּחֻקֵּיהֶן תִּתְיַצְּבוּן{{ש}}
בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה לְשָׁנָה תִּקְצֹבוּן{{ש}}
{{סי|וּ}}בָאֵר עַל הַשְּׁלֵמוֹת כְּכָל אֲשֶׁר תְּצֻוּוּן{{ר1}}
לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן.{{ממס|איוב יט כד}} 

{{סי|זָ}}ךְ שֶׁמֶן לְמָאוֹר וַהֲקָמַת מִשְׁכָּנִי{{ש}}
בִּגְדֵי שְׂרָד עִם כִּיּוֹר וְכַנִּי{{ש}}
{{סי|חָ}}דַל מִפְּסֹחַ לְאֹנֶס חוֹשַׁשְׁנִי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|טִ}}יעַת רְבָעִי, עִבְרִי לְנָכְרִי בְּמִמְכָּרָיו{{ש}}
חֲצוֹצְרוֹת לְהָרִיעַ לְמַסַּע הֶכֵּרָיו{{ש}}
{{סי|יְ}}פַת תֹּאַר הִתַּרְתִּי לְהִרְהוּר כִּעוּרָיו{{ר1}}
כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו.{{ממס|בראשית ח כא}}

{{סי|כִּ}}שְׂדֵה הָאָרֶץ בֵּית חָצֵר וּמְסִבּוֹ{{ש}}
חֲנֻכַּת מִזְבֵּחַ לְהַדְלִיק אֵשׁ שֶׁבּוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרְבָּן תִּקַּנְתִּי לְעוֹסְקֵי טִבּוֹ{{ר1}}
עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.{{ממס|בראשית כח יב}}

{{סי|מ}}וֹצִיא שֵׁם רָע לַעֲנֹשׁ לֹא כֵן יְדַמֶּה{{ש}}
שׁוֹתֶה בוֹר וּמְקַלְקֵל לָזֶה דוֹמֶה{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר אֵפֶר פָּרָה טָהוֹר מְטַמֵּא{{ר1}}
מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא.{{ממס|איוב יד ד}}

{{סי|ס}}וּר נְבֵלָה וְשֶׁרֶץ וְשִׁכְבַת זֶרַע תִּרְחָצָה{{ש}}
כֹּהֵן לְקַדֵּשׁ בִּזְרִיזוּת לְנַחֲצָה{{ש}}
{{סי|עִ}}בְרִיָּה מֵרְשׁוּת אָדוֹן תֵּצֵא חוּצָה{{ר1}}
כְּפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ.{{ממס|בראשית מ י}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת גֵּר תּוֹשָׁב יוֹלֶדֶת וּנְגָעִים{{ש}}
סַנְהֶדְרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה רִיבוֹת מַרְגִּיעִים{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן סַנְהֶדְרֵי גָזִית הֲלִיכוֹתַי קוֹבְעִים{{ר1}}
יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים.{{ממס|שמות א ה}}

{{סי|קִ}}רְבַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּמִלֵּי שְׁבָחֶיךָ{{ש}}
תְּרוּמַת מֶכֶס הַשְּׁבִי מַלְקוֹחֵי רְוָחֶיךָ{{ש}}
{{סי|רִ}}בִּיתִיךָ בְּכוֹר לְיַפּוֹת כֹּחֶךָ{{ר1}}
שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ.{{ממס|בראשית מח כב}}

{{סי|שְׁ}}לָמִים וְעוֹלוֹת יֵרָצוּ לְעוֹשֶׂיךָ{{ש}}
הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ וְכָלִיל סִדּוּר מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב מִנְיַן רְאִיּוֹת זָב בְּנִימוֹסֶיךָ{{ר1}}
יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסֶךָ.{{ממס|דברים כה יג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן הַמִּשְׁחָה וַחֲרָמִים וָעֵרֶךְ{{ש}}
הֶקְדֵּשׁ לְפִי הַכָּבוֹד נִדּוֹן כְּעֵרֶךְ{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}שׁ עָרֵי מִקְלָט פָּרָשַׁת הַדֶּרֶךְ{{ר1}}
יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ.{{ממס|תהלים כה ח}}

{{סי|תּ}}וֹרַת נָזִיר וְאוֹנֵס וּמְפַתֶּה לְשַׁלְּמָה{{ש}}
עִיר אוֹיֵב לָמַס לְךָ כִּי הָשְׁלְמָה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת מוֹרֶדֶת חֶרֶב לַעֲקֹר תְּחוּמָהּ{{ר1}}
אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.{{ממס|תהלים קכ ז}}

{{סי|תָּ}}לוּי אָשָׁם וּוַדַּאי וּקְטֹרֶת לְנַחַת{{ש}}
לֶחֶם הַפָּנִים לְפָנַי מֻנַּחַת{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְחִיק גְּמוּלָה לְהִנָּצֵל מִשַּׁחַת{{ר1}}
מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת.{{ממס|משלי כה כו}}

{{הור|סימן: '''אליהו חזק אמן סלה'''}}

{{סי|אֹ}}כֶל וּמַשְׁקֶה וּבֶגֶד לְטֻמְאָתָן יָרְדוּ{{ש}}
שׁוֹכֵב עִם נֶחְרֶפֶת לְהַלְקוֹת, בִּי מָרְדוּ{{ש}}
{{סי|לָ}}קֹץ שֹׁלַחַת יָד בְּמָמוֹן יִשְׁקֹדוּ{{ר1}}
אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ.{{ממס|איוב טו יח}}

{{סי|יְ}}מֵי הֶחָג לְנַסֵּךְ מַיִם, בְּמַיִם תֻּחַן{{ש}}
עֶשְׂרוֹנִים כְּמִשְׁפָּטָם אֹזֶן מִלִּין תִּבְחַן{{ש}}
{{סי|הַ}}מַּעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת לְשִׁלְחָן{{ר1}}
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן.{{ממס|תהלים כג ה}}

{{סי|וּ}}פָרָשַׁת נִדַּחַת וְנָבִיא לְסָרָה מְסָרֵב{{ש}}
סֵפֶר כְּרִיתוּת וְדָבָר הַמְעָרֵב{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק תְּמִידִין כָּלִיל יֵעָרֵב{{ר1}}
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב.{{ממס|דה&quot;ב יג יא}}

{{סי|זְ}}כֹר קְלָלוֹת וּבְרָכוֹת, כֹּחֲךָ יִגְבַּר{{ש}}
הֲבָאַת עֹמֶר מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בִּמְחֻבָּר{{ש}}
{{סי|קְ}}הָלֶיךָ הַקְהֵל אִישׁ וְאִשָּׁה וְטַף כִּמְדֻבָּר{{ר1}}
וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר.{{ממס|ישעיהו ל כא}}

{{סי|אֶ}}ת שְׁבוּעַת הַעְלֵם דָּבָר בִּכְלָל קָרְבָּנַי{{ש}}
נְחָלוֹת וְנוֹתְנֵי מוּמִין כְּמִדְרַשׁ דָּרְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|מ}}וּסָפִים {{סי|נִ}}קְרָבִים בְּסִדּוּר עִנְיָנַי{{ר1}}
לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי יְיָ.{{ממס|דה&quot;ב ב ג}}

{{סי|שַׂ}}מַּח {{סי|לִ}}בִּי לְגַרְגְּרוֹתֵי עֲנָקֶיךָ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן לִי מַה יָּקְרוּ הֲמוֹן מְחוֹקְקֶיךָ{{ש}}
תַּמּוּ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקֵּי צִבּוּר דְּבֵקֶיךָ{{ר1}}
יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ.{{ממס|תהלים קיט פ}}{{ש}}
  
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''הזקן חזק'''}}

{{סי|אֲ}}לֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא בֹּאוּ עוּשׂוּ {{ש}}
לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר הֵחָלְצוּ חוּשׁוּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}סִפּוּר עֳנָשַׁי לִשְׁמֹעַ תֶּחֱשׁוּ {{ר1}}
פְּתָאיִם עָבְרוּ נֶעֱנָשׁוּ.{{ממס|משלי כז יב}}

{{סי|גְּ}}מַר דִּין לָחוֹב לְהָלִין צֶדֶק תְּמַלְּאֵהוּ {{ש}}
לִזְכוּת בּוֹ בַיּוֹם הַפְּסָק תַּעֲלוּהוּ {{ש}}
{{סי|דַּ}}נְתֶּם וְנִתְחַיַּב סְקִילָה תִּסְקְלוּהוּ {{ר1}}
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ.{{ממס|אסתר ז ט}}

{{סי|הַ}}בָּא לָאֵם, כַּלָּה וּבְהֵמָה {{ש}}
אוֹב וְיִדְּעֹנִי מִטַּמֵּא בָהֵמָּה {{ש}}
{{סי|וּ}}מְקַלֵּל אָב וָאֵם נַפְשׁוֹ לְעָגְמָה {{ר1}}
צְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה.{{ממס|משלי כו ח}}

{{סי|זִ}}נָּה אֲרוּסָה כִּי נִפְתָּה לִבְבֵיהֶם {{ש}}
מֵסִית וּמַדִּיחַ בְּמַחְשַׁכֵּי חֻבֵּיהֶם {{ש}}
{{סי|חִ}}לֵּל שַׁבְּתוֹתַי בִּמְלֶאכֶת טִבֵּיהֶם {{ר1}}
אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם.{{ממס|קהלת י ט}}

{{סי|טִ}}מְּאוּ אֵשֶׁת אָב בְּרֹעַ מְזִמּוֹתָם {{ש}}
זְכָרִים נִזְקָקִים לְזָכָר עֲמִיתָם {{ש}}
{{סי|יַ}}ד הָעֵדִים בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחֲרֵיהֶם לַהֲמִיתָם {{ר1}}
שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם.{{ממס|תהלים סח כח}}

{{סי|כְּ}}סִילוּת הוֹמִיָּה בִּלְתִּי הָבֵן {{ש}}
לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָה תְּכַוֵּן {{ש}}
{{סי|לְ}}סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא אִישׁ כִּי בֵן {{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן.{{ממס|ישעיהו סב י}}

{{סי|מְ}}גַדֵּף בְּנִיבוֹ בְּנַפְשׁוֹ נִבְחָל {{ש}}
עוֹבֵד זָרָה שֵׁם כִּי יֵחַל {{ש}}
{{סי|נַ}}פְשָׁם מֵאִתִּי זֹאת תִּנְחַל {{ר1}}
חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל.{{ממס|ש&quot;א יז מ}}

{{סי|סָ}}כָל מַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ בְּאִשָּׁיו {{ש}}
וּמְכַשֵּׁף בַּעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי בִאוּשָׁיו {{ש}}
{{סי|עַ}}ל זֶה וְעַל זֶה הִסְכִּים בָּעֳנָשָׁיו {{ר1}}
רֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו.{{ממס|זכריה ז ב}}

{{סי|פֵּ}}רוּשׁ שְׂרֵפָה דַּלְתוֹתַי תִּשְׁקֹד {{ש}}
אֶת מִי וָמִי בְּדִינָהּ תִּפְקֹד {{ש}}
{{סי|צֹ}}ק אֲבָר רוֹתֵחַ לִיקֹד {{ר1}}
וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד.{{ממס|ישעיהו י טז}}

{{סי|קִ}}לְקְלָה בַת כֹּהֵן בְּמַרְגִּילֵי רוֹכֵל {{ש}}
וְהַבָּא עַל בִּתּוֹ מִבְּלִי הַשְׂכֵּל {{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה נַפְשָׁם בְּאֵיזוֹ תֵּכֵל {{ר1}}
אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}}

{{סי|שׁ}}וֹכֵב עִם חוֹתֶנֶת לְמֶשֶׁךְ אֶת לֵצִים {{ש}}
וְעִם בַּת בִּתּוֹ לְהַתְרָאַת מְלִיצִים {{ש}}
{{סי|שָׁ}}לְמוּ בְאַהֲבָתָם לִהְיוֹת שִׁקּוּצִים {{ר1}}
דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים.{{ממס|תהלים קיח יב}}

{{סי|תֹּ}}עֲבוּ וְנֶאֶלְחוּ בְּטִנּוּף מַעֲשִׂים {{ש}}
בָּאֵי אִשָּׁה וּבִתָּהּ צוּר מַכְעִיסִים {{ש}}
{{סי|תְּ}}נֵם לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ יְחִידָתָם חוֹמְסִים {{ר1}}
כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים.{{ממס|ישעיהו סד א}}

{{סי|הַ}}בַּת בְּנָהּ וְאֵם חָמוֹת אֶתְהֶן בְּבָעֳלָךְ {{ש}}
וְגַם אֵם חוֹתֵן בְּיֵצֶר מַעֲלָךְ {{ש}}
{{סי|זְ}}כוּרִים לְמַעְלָה כְּמוֹ הֵם בְּנִפְלָךְ {{ר1}}
כֵּן יִשְׂרְפוּ לָךְ.{{ממס|ירמיהו לד ה}}

{{סי|קַ}}ח מִפִּיו תּוֹרָה וְרַבֵּה פְעָלִים {{ש}}
סְקִילָה שְׁנִיָּה נֶאֶמְרָה בְּגוֹרָלָהּ עוֹלִים {{ש}}
{{סי|נָ}}א אֲבָאֵר בְּזוֹ נִכְלָלִים {{ר1}}
חֶרֶב שְׁלִישִׁתָה חֶרֶב חֲלָלִים.{{ממס|יחזקאל כא יט}}

{{סי|חֲ}}קֹר שֶׁבַע לְמִיתַת נִדּוֹנַי {{ש}}
מֵהֵיטֵב שִׁוּוּי גְּזֵרַת דִּינַי {{ש}}
{{סי|זֶ}}ה רוֹצֵחַ וְנִדָּחִים מְדָנַי {{ר1}}
נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם יְיָ.{{ממס|ירמיהו כה לא}}

{{סי|קַ}}ו לָקָו צַו לָצָו אַשְׁמִיעֲכֶם {{ש}}
סִדּוּר חֵנֶק עַתָּה אוֹדִיעֲכֶם {{ש}}
{{סי|קָ}}שֶׁה סוּדָר לְרַכָּה תַּכְרִיכְכֶם {{ר1}}
מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם.{{ממס|שמות יב כא}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}ב וָאֵם מַכֶּה וּמִתְנַבֵּא בְּשֵׁם אֱלִיל לְנָקְשִׁי {{ש}}
גּוֹנֵב נֶפֶשׁ וּנְבִיא שֶׁקֶר וּמַמְרֵא בְמִדְרָשִׁי {{ש}}
{{סי|בּ}}וֹעֵל אֵשֶׁת אִישׁ וְכֹהֶנֶת וְזוֹמְמֶיהָ בְּהֶקֵּשִׁי {{ר1}}
וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי.{{ממס|איוב ז טו}}

{{סי|גָּ}}מְרוּ מִיתוֹת בֵּית דִּין אַרְבַּע בְּמִנְיָנַי {{ש}}
עֵדִים וְהַתְרָאָה סֵדֶר בִּנְיָנַי {{ש}}
{{סי|דְּ}}רוּשִׁים וְנוֹסָפִים עֲלֵיהֶם זֵידוֹנַי {{ר1}}
גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר יְיָ.{{ממס|צפניה ב ה}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ עִנָּה{{ש}}
אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְעִם נִדָּה זִנָּה{{ש}}
{{סי|וּ}}מְלָאכָה וַאֲכִילָה בְכִפּוּר עִם אֵלֶּה תְּפַרְסְמֶנָּה {{ר1}}
יַכְרֵת יְיָ לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה.{{ממס|מלאכי ב יב}}

{{סי|זָ}}בַחְתָּ וְהֶעֱלִיתָ קֳדָשַׁי חוּץ לִגְבוּלָם {{ש}}
אָכַלְתָּ בָהֶם נוֹתָר וּפִגּוּלָם {{ש}}
{{סי|חֵ}}יקְךָ אֲחוֹת אָב עַל כָּל נֶעְלָם {{ר1}}
תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם.{{ממס|עובדיה א י}}

{{סי|טָ}}מֵא אוֹכֵל קֹדֶשׁ אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי {{ש}}
וְאוֹכֵל חֵלֶב וָדָם אֲשֶׁר הֶחְדַּלְתִּי {{ש}}
{{סי|יַ}}עֲמֹד יְפַטֵּם שַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי {{ר1}}
אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי.{{ממס|ירמיהו לד יג}}

{{סי|כְּ}}בוֹא אֶל מִקְדָּשׁ טָמֵא וּמְטַמֵּא מַחֲנֵיהֶם {{ש}}
וְלֹא עָשָׂה פֶסַח בַּחֲבוּרַת מְנוּיֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לְ}}נַפְשָׁם אֹמֵר זָכְרֵימוֹ הֵם וּמֶהֱמֵהֶם{{ר1}}
אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם.{{ממס|ירמיהו ז כח}}

{{סי|מִ}}ילָה הֵפַר בְּרִית אֵל מְחוֹלְלוֹ {{ש}}
בֶּחָמֵץ בְּפֶסַח דְּבַר קָדְשִׁי חִלְּלוֹ {{ש}}
{{סי|נִ}}תַּן כָּאֵלֶּה סָךְ בְּמִשְׁחָה בְּמִנְלוֹ {{ר1}}
יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ.{{ממס|דניאל ט כו}}

{{סי|סֹ}}בּוּ נָא אֵלַי לְאִמְרוֹת נָעֳמִי {{ש}}
לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, וּגְבוּרָה עִמִּי {{ש}}
{{סי|עַ}}ל אֵיזוֹ לָדַעַת טַעֲמִי {{ר1}}
יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי.{{ממס|עמוס ט י}}

{{סי|פָּ}}רוּעַ וּמְשַׁמֵּשׁ לֹא מַזֶּה וּבֶן מַזֶּה {{ש}}
לֹא רָחַץ יָדָיו וְרַגְלָיו דְּבָרִי בֹזֶה {{ש}}
{{סי|צַ}}ד זֶה כָּרֵת לֹא אֶחֱזֶה {{ר1}}
רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה.{{ממס|שמות י יז}}

{{סי|קֹ}}דֶשׁ מְשַׁמְּשִׁין בְּטֻמְאָה עֲצָתִי הִמְרוּ {{ש}}
מְחֻסְּרֵי בְגָדִים וְכַפָּרָה כְּהֻנָּה לֹא שָׁמְרוּ {{ש}}
{{סי|רֹ}}וַחַת הֲלָכָה בַּכֹּל גָּמְרוּ {{ר1}}
אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ.{{ממס|איוב כח כב}}

{{סי|שִׁ}}מֵּשׁ טְבוּל יוֹם אֵין הַדִּין עִמּוֹ {{ש}}
שְׁתוּי יַיִן לְמִקְדָּשׁ פְּעָמוֹ {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}אָכַל טֶבֶל כְּמוֹ הֵם בַּאֲשָׁמוֹ {{ר1}}
יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ.{{ממס|תהלים מא ו}}

{{סי|תְּ}}רוּמַת הָאָרֶץ גְּדֵלָה גְּבוּל צַח {{ש}}
זָר הָאוֹכְלָהּ בְּאַזְהָרַת צַח {{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּמַת כֹּהֵן טָמֵא בָּלַע בְּפֶצַח {{ר1}}
בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.{{ממס|ישעיהו כה ח}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}שִׁית לִבְּךָ לְמַלְקִיּוֹת עַל כָּל לָאו וָלָאו {{ש}}
בִּרְצוּעַת עֵגֶל וַחֲמוֹר כְּמִדְרַשׁ מַקְהֵלָיו{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹבָב וְלֹא מַכִּיר לְהַלְקוֹת כְּמִפְעָלָיו {{ר1}}
יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי מְלָאכָה בִּלְתִּי מוֹצָא {{ש}}
מֵרְאוֹת שׁוֹר לְהִתְעַלֵּם נִדָּח כִּי תִמְצָא {{ש}}
{{סי|קֵ}}בָר וּנְקִיָּה חָמֵץ בִּימֵי אֲכִילַת מַצָּה {{ר1}}
יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא.{{ממס|קהלת ח יז}}

{{סי|צִ}}וִּיתִי לֹא תַעֲשׂוּ אִישׁ בְּעֵינָיו נוֹכַח {{ש}}
מֵרָצוֹחַ וְגָנוֹב וְנָאוֹף לְהִזָּהֵר וּלְהִוָּכַח {{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדַּת מְחִיַּת עֲמָלֵק לְהִתְוַכַּח {{ר1}}
קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל תִּשְׁכַּח.{{ממס|משלי ד ה}}

{{סי|עֲ}}צֶרֶת וְיוֹם כִּפּוּר אַחַת בַּשָּׁנָה {{ש}}
אַל תַּעַשׂ מְלָאכָה מִקַּחַת בָּשְׁנָה {{ש}}
{{סי|סֶ}}גֶל זִכָּרוֹן רִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי דְּרָשׁ נָא {{ר1}}
אַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה.{{ממס|איוב ג ו}}

{{סי|נִ}}חֵשׁ וּמְעוֹנֵן מֵעֲשׂוֹת מְנָת מִדָּיו{{ש}}
לֹא תַחְמֹד לְרֵעַ בַּעֲדִי עֲדָיו {{ש}}
{{סי|מְ}}לִיצָה לְהוֹרוֹת מִסּוּר מֵאָרוֹן מַחֲמַדָּיו {{ר1}}
לא אַחֲרִישׁ בַּדָּיו.{{ממס|איוב מא ד}}

{{סי|לֹ}}א תְעַנּוּן יָתוֹם וְאַלְמָנָה שְׁכוֹל {{ש}}
לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְלַקֵּט לַעֲנִיֵּי כַלְכֹּל {{ש}}
{{סי|כְּ}}מִדְרָשִׁי עַל הַדָּם כֹּל יָכוֹל {{ר1}}
וְלֹא תֶחֶטְאוּ לַייָ לֶאֱכֹל.{{ממס|ש&quot;א יד לד}}

{{סי|יִ}}נָּבֵא שֶׁקֶר אַל תִּשְׁמַע לְקוֹלוֹ {{ש}}
לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל לְעַקְּלוֹ {{ש}}
{{סי|טַ}}עַמְךָ לֹא יָאֹר נָשִׂיא לְגַעֲלוֹ {{ר1}}
אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ.{{ממס|משלי כ יא}}

{{סי|חֲ}}מוֹר מֵהַבִּיט וְתִתְעַלֵּם נוֹפֵל לְסֻבֳּלוֹ {{ש}}
אַלְמָנָה עֲנִיָּה וַעֲשִׁירָה בִּגְדָהּ מִלְּחָבְלוֹ {{ש}}
{{סי|זָ}}קֵן לֵוִי אֶת חֲמִשִּׁים בִּמְלֹא {{ר1}}
מְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ.{{ממס|קהלת ה יד}}

{{סי|וּ}}פֶסַח מִזְּבֹחַ שַׁעֲרֵי חוֹמוֹת וְחֵילָם {{ש}}
לֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל עַד עֶצֶם מִלְּאָכְלָם {{ש}}
{{סי|הַ}}לְוִיִּם מֵהַנְחִיל עִם אֲחֵיהֶם בְּנָחְלָם {{ר1}}
חֵלֶק אֵין לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם.{{ממס|קהלת ט ו}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ מִצְרַיִם מִשּׁוּב עֲקֵבַיִם בַּל יֵחָמֵסוּ {{ש}}
יָרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב לֵב לֹא יִמַּסּוּ {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם פְּאַת שָׂדֶה לַעֲנִיַּי בִּי יֶחֱסוּ {{ר1}}
כָּלָה אַל תַּעֲשׂוּ.{{ממס|ירמיהו ה י}}

{{סי|בָּ}}שָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה מִלְּאֱכֹל הַשְׁלָכָתוֹ {{ש}}
עִבְרִי לֹא רֵיקָם מֵאִתְּךָ בְלֶכְתּוֹ {{ש}}
{{סי|בַּ}}הֶרֶת מֻסְגָּר וּמֻחֲלָט שִׁלַּחְתּוֹ{{ר1}}
אַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.{{ממס|משלי ג יא}}

{{סי|אֵ}}יתָן מֵעֲבֹד וּמִזְּרֹעַ לַעֲרִיפַת נְחָלֶיךָ {{ש}}
פֶּסַח לֹא תוֹצִיא מִמְּחִיצוֹת אֹהָלֶיךָ {{ש}}
{{סי|אֲ}}כָלְךָ בְּהֵמוֹת צֹאנְךָ וְאֵילֶיךָ {{ר1}}
טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לט}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליהו הזקן חזק'''}}

{{סי|אֶ}}בְיוֹן לָחֹן לֹא יֵרַע לְגַלְגֵּל מִדָּה בְמִדָּה {{ש}}
מִלּוֹמַר קָרְבָה רְאֵה מַה כָּתוּב בְּצִדָּהּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}אַרְצְכֶם מִתֵּת בְּרִצְפַת מִקְדָּשׁ צִמְדָּה {{ר1}}
כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.{{ממס|ישעיהו ב טז}}

{{סי|גְּ}}זֵלָה מֵעֲשׂוֹת וְשֶׁקֶר רֶגֶל יִמְעֹד {{ש}}
מֵעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי לִצְעֹד {{ש}}
{{סי|דִּ}}בּוּק חֹשֶׁן בְּאֵפוֹד לִסְעֹד {{ר1}}
אֵין מֵזַח עוֹד.{{ממס|ישעיהו כג י}}

{{סי|הַ}}שְּׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה לֹא יִגְרַע וִיעַכֵּב {{ש}}
חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר מִלְּעַכֵּב {{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם שָׁכֵב {{ר1}}
עִמּוֹ גַּם רֶכֶב.{{ממס|בראשית נ ט}}

{{סי|זַ}}הֵר כֹּהֲנַי מִפְּרֹעַ וּמִפְּרֹם כְּלָל כְּלָל {{ש}}
גָּדוֹל אוֹנֵן מִצֵּאת מִקְדָּשׁ לֹא יְחֻלַּל {{ש}}
{{סי|חֲ}}לָלָה זֹנָה מִקַּחַת זַרְעוֹ מְחֻלָּל {{ר1}}
כִּי יִמָּצֵא חָלָל.{{ממס|דברים כא א}}

{{סי|טִ}}יב שְׁבִיעִית נְזִירֶיךָ מִלִּבְצֹר וְלֶאֱגֹר {{ש}}
לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית מִסָּבִיב מָגוֹר {{ש}}
{{סי|יִ}}נָּצֵל עֶבֶד בְּמִבְטַחֲךָ לִסְגֹּר {{ר1}}
לֹא יֻתַּן סְגוֹר.{{ממס|איוב כח טו}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂיהֶם לֹא תַעֲשׂוּ וְלֹא תֵלְכוּ בְחֻקּוֹתֵיהֶם {{ש}}
לֹא תִתְחַתֵּן בָּם קִרְבַת דְּבֵקֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לֹ}}א כַסְפְּךָ בְּנֶשֶׁךְ וּמַאֲכָלִים בְּמַכָּרֵיהֶם {{ר1}}
לֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם.{{ממס|תהלים מד יג}}

{{סי|מֶ}}לַח לֹא תַשְׁבִּית לְכָל קָרְבָּן מָחְזָר {{ש}}
וּשְׂאוֹר וּדְבַשׁ מֵהַקְטִיר מִמִּזְבְּחִי מוּזָר {{ש}}
{{סי|נֵ}}צַח מִהְיוֹת כְּקֹרַח זֶרַע אֶלְעָזָר {{ר1}}
עֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר.{{ממס|איוב יט כז}}

{{סי|שֶׂ}}רֶט לָנֶפֶשׁ בְּבוֹאֲךָ לְתַנּוֹתוֹ {{ש}}
לֹא תַעֲזֹב לֵוִי מְקוֹמְךָ תַּחֲנֹתוֹ {{ש}}
{{סי|עַ}}מּוֹנִי וּמוֹאָבִי מִבּוֹא הָיָה לוֹ לְקַדֵּם בְּמְנָתוֹ {{ר1}}
זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ.{{ממס|תהלים צח ג}}

{{סי|פֶּ}}רֶךְ מֵרְדוֹת וּמִקְּפֹץ לְיָד יִשְׁלָחוּן{{ש}}
לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶיךָ נְכָסֶיךָ יַצְלִיחוּן{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי לְכֹהֲנַי בְּגֵרוּשִׁין לֹא יִקָּחוּן{{ר1}}
אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן.{{ממס|תהלים קטו ו}}

{{סי|קַ}}עֲקַע כְּתֹבֶת בִּבְשַׂרְכֶם לֹא תִתְּנוּהוּ{{ש}}
אוֹב וְגַם יִדְּעוֹנִי אַל תִּפְנוּהוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}ב רָב בְּסַנְהֶדְרֵי מֻפְלֵא יְמַנּוּהוּ{{ר1}}
מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|שֵׁ}}ם רָע מוֹצִיא וְאוֹנֵס מִלְּשַׁלֵּחַ נוֹשֵׂא{{ש}}
מַמְזֵר לֹא יִשָּׂא וּמַמְזֶרֶת לֹא תִנָּשֵׂא{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אִלְתִּיו צִוַּנִי חוּץ מִמַּעֲשֵׂר מְנֻסֶּה{{ר1}}
לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה.{{ממס|ישעיהו ז יב}}

{{סי|תַּ}}חְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר לְהָבַר{{ש}}
מִלִּשָּׂא חֵטְא לְרֵעַ לְהוֹכִיחַ כִּי עָבַר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קַּח חֲדָשָׁה מִצֵּאת לַצָּבָא כִּכְבָר{{ר1}}
שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|אַ}}ל תְּחַיֶּה כָל נְשָׁמָה יֶחֶרְבוּ חָרוֹב{{ש}}
לֹא תַשְׁחִית וְתִכְרֹת עֵץ מַאֲכָל וְחֵרוֹב{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִדְרֹשׁ לְמוֹאָב לְקַלֶּלְךָ יֶאֱרֹב{{ר1}}
שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב.{{ממס|ישעיהו נז יט}}

{{סי|יְ}}שַׁסַּע וְלֹא יַבְדִּיל וְלֹא עוֹד הֲזָדָה{{ש}}
נִבְלַת בְּהֵמָה לֹא תֹאכַל וְגַם אֶת גִּידָהּ{{ש}}
{{סי|הַ}}מֶּלֶךְ לֹא יַרְבֶּה בְּטֵלִים לְשָׁקְדָה{{ר1}}
סוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה.{{ממס|נחום ג ב}}

{{סי|וּ}}מָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ מִקְנֶה{{ש}}
בְּאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ בְּכָל אֲשֶׁר תִּקְנֶה{{ש}}
{{סי|הָ}}עִיר הַנִּדַּחַת הַכֹּל תְּפַנֶּה{{ר1}}
חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה.{{ממס|יחזקאל כו יד}}

{{סי|זְ}}רִיעָה לֹא בַיּוֹבֵל וְקָצִיר וּבָצִיר עִמָּם{{ש}}
לֹא תִשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים בְּעִנְיַן רִשּׁוּמָם{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹת זְבָחֶיךָ לַשֵּׁם הַמְרוֹמָם{{ר1}}
לֹא בָּנָיו מוּמָם.{{ממס|דברים לב ה}}

{{סי|נָ}}כְרִים מִיָּדָם לֹא תַקְרִיב קָרְבְּנֵיהֶם{{ש}}
מִצְרַיִם לֹא תוֹסִיף לִרְאוֹת פְּנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|חֵ}}טְא וְעָוֹן לְעֵדוּת טִבֵּיהֶם{{ר1}}
לא אֶחָד בָּהֶם.{{ממס|תהלים קלט טז}}

{{סי|זֶ}}רַע לֹא כִלְאַיִם יְפַתְּחוּ אֲדָמָה וִישַׂדְּדוּ{{ש}}
אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רְשָׁעִים יָעִידוּ{{ש}}
{{סי|קְ}}רֵבוּת שֵׁם אֱלִילִים מִשְּׁמֹעַ יִכָּחֵדוּ{{ר1}}
לֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ.{{ממס|ירמיהו ג טז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֶ}}ל הַמַּחֲנֶה לֹא תָבוֹא לְמִקְרֵה הַטֻּמְאוֹת{{ש}}
לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ דִּבְרֵי חֲפָאוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָקָן מֵהַשְׁחִית תַּחְתִּית לִקְפָאוֹת{{ר1}}
כֵּן לְאַרְבַּע הַפֵּאוֹת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות כה כו}}

{{סי|גֵּ}}ר לֹא תִלְחַץ וְלֹא תוֹנֶה אוֹנָאַת שִׂיחִים{{ש}}
עָרֵל וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכְלוּ בַּפְּסָחִים{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ גְּדִידוּת מֵעֲשׂוֹת בְּהֵאָנֵק אֲנוּחִים{{ר1}}
כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים.{{ממס|מ&quot;א יח כח}}

{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית לֹא תִגֹּשׂ לְעֶבֶד לֹוֶה חֹפֶשׁ{{ש}}
עִם הַבָּשָׂר לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִשּׂוּם דָּמִים בְּסֻלָּם רָעוּעַ בְּבַיִת נֹפֶשׁ{{ר1}}
וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נו יא}}

{{סי|זָ}}מִיר לֹא בַשְּׁבִיעִית זֶרַע וּקְצִיר גִּילוֹ{{ש}}
פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְיָ לְאֶפְרַיִם תִּרְגְּלוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}קּוֹתִי לֹא תִנְאַף מֻזְהָר מְנָאֵף בְּעִקּוּלוֹ{{ר1}}
לֹא יְעַקְּבֵם כִּי יִשָּׁמַע קוֹלוֹ.{{ממס|איוב לז ד}}

{{סי|טְ}}מֵאִים מִלֶּאֱכֹל מְנוּיִם אֶת עָזְנִיָּה{{ש}}
פֶּן יוֹסִיף אַזְהָרָה לְחַבָּלָה טְרִיָּה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַס מִפְּגֹם לְבִנְךָ מִתֵּת לַעֲנָה פוֹרִיָּה{{ר1}}
בְּאֵר צָרָה נָכְרִיָּה.{{ממס|משלי כג כז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף תַּלְוֶה לְעָנִי כְּנֹשֶׁה לוֹ אַל{{ש}}
נֶעֱבָד מִלְּהָבִיא בַיִת נִתְעָב וּמְגֹאָל{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָלִין נִבְלַת תָּלוּי נוֹאָל{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|מִ}}שְׁפַּט גֵּר צִוַּנִי לֹא אַטֶּה בִּלְשׁוֹנִי{{ש}}
לְבַל לֶכֶת רָכִיל בַּסֵּתֶר מְלָשְׁנִי{{ש}}
{{סי|נִ}}פְקַדְתִּי מִתְּעֹב מִצְרִי וַאֲדוֹמִי וְלִפְסֹל רִאשׁוֹנִי{{ר1}}
עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי.{{ממס|קהלת ד טו}}

{{סי|שְׂ}}אוֹר וְחָמֵץ לֹא יֵרָאוּ גְּבוּלֵי מוֹשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
אוֹבוֹת לֹא תִדְרֹשׁ לַחֲקֹר מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|עֲ}}דֵי עַד לֹא תַשִּׂיג לְמַלֵּא תַאֲוָתֶךָ{{ר1}}
גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ.{{ממס|משלי כב כח}}

{{סי|פֶּ}}ן יְבַעֵט לְדִי זָהָב וְלֹא סְגֻלַּת מֶלֶךְ מְרֻבָּה{{ש}}
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מְלָכוֹת לֹא יוֹתֵר לְחִבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיכָה יְבָמָה לְיַבֵּם לְזִיקָה שֶׁבָּהּ{{ר1}}
זָרִים לֹא יַעַבְרוּ בָהּ.{{ממס|יואל ד יז}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא בְּעַם גּוֹרָלוֹ{{ש}}
מִלָּגֹז בְּכוֹר צֹאן אַף כִּי הֻמַּם וְחִלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה מֵעֲבֹד מֵרֶחֶם בָּחַר לוֹ{{ר1}}
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ.{{ממס|דברים לג יז}}

{{סי|שֹׁ}}חַד לֹא תִקַּח לַחֲקֹר הַדִּין מִנַּיִן{{ש}}
נָזִיר לֹא יֹאכַל עֲנָבִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹלַחַת יָד הֲגוּנָה אַיִן{{ר1}}
לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן.{{ממס|יחזקאל טז ה}}

{{סי|תִּ}}קּוּן אִשָּׁה לֹא תֶהְדַּר לְכַלְּלִי{{ש}}
וְלֹא עַל אִשָּׁה קִשּׁוּט מִכְלוֹלִי{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִטְּעֹם בְּמַאֲכָלִי{{ר1}}
מָצָאתִי אוֹן לִי.{{ממס|הושע יב ט}}

{{הור|סימן: '''אליהו הזקן חזק בתורה ובמעשים טובים בלבי אמן אמן וכן יהי רצון רוכב שמים בעזרי'''}}

{{סי|אַ}}ל כְּהַטָּיָתְךָ לְטוֹבָה לְרָעוֹת לָרַבִּים קָשׁוּר{{ש}}
מֵעֲשׂוֹת עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט מִשְׁפָּטִי תָשׁוּר{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָתוּר עַל לֵב לֶאֱחֹז בְּרֶגֶל אַשּׁוּר{{ר1}}
עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר.{{ממס|בראשית טז ז}}

{{סי|יְ}}כֹלֶת לֹא לִמְכֹּר יְעוּדָה יִתְכַּסּוּ בְּבִגְדָם{{ש}}
גְּרוּשָׁה בְעוּלָה מִלַּחֲזֹר לְבַעְלָהּ אֲשֶׁר קָדַם{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת רִיבַי דַּיָּן עוֹמֵד בְּסוֹדָם{{ר1}}
לֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם.{{ממס|ירמיהו מט יח}}

{{סי|וְ}}לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִלְּאֱכֹל מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא לְבַעֲרָה{{ש}}
שְׁבוּיָה תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ לֹא תִתְעַמֵּר לְצַעֲרָהּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן בְּלֹא בָשֵׁל מְבֻשָּׁל פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
נָא מִפִּיו תּוֹרָה.{{ממס|איוב כב כב}}

{{סי|זַ}}רְעֲךָ לֹא יִמָּצֵא מַעֲבִיר בָּאֵשׁ לְקָמְלוֹ{{ש}}
לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ מִלְּחָמְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דֵּם לְהַצִּיל רֵעַ מֵעֲמֹד לְקָם לוֹ{{ר1}}
עָלָיו דָּמִים לוֹ.{{ממס|שמות כב ב}}

{{סי|נֶ}}פֶשׁ לֹא תְשַׁקֵּץ בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּאַזְהָרָה{{ש}}
לֹא תַחֲנִיף וּתְטַמֵּא אֶרֶץ מְטֹהָרָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
אַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה.{{ממס|איוב ג ד}}

{{סי|חֲ}}יָלַי לָרֶגֶל לֹא פָנַי רֵיקָם בַּעֲלוֹתָם{{ש}}
לֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ בְּזֹהַם פְּעֻלָּתָם{{ש}}
{{סי|חַ}}יָּבֵי מִלְוֶה מַלְוִין בָּתֵּי מְנוּחָתָם{{ר1}}
לֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם.{{ממס|יואל ב ז}}

{{סי|זָ}}כוֹר מִשְּׁמֹעַ שָׁוְא תָּשֵׁב רִיב תַּחְקְרֵהוּ{{ש}}
מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם יְיָ תְּיַקְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה דִּין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֶאֱכֹל וְלֹא יִפְדּוּהוּ {{ר1}}
בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ.{{ממס|משלי כד ז}}

{{סי|קֹ}}דֶשׁ עֵצָיו מִשְּׂרֹף כַּעֲצֵי אֲשֵׁרָה לֵאמֹר{{ש}}
לֹא תָסוּר מִכָּל דְּבָרַי לִגְמֹר{{ש}}
{{סי|קְ}}שׁוּרִים יַחְדָּו מֵחֲרֹשׁ תִּשְׁמֹר{{ר1}}
רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר.{{ממס|ישעיהו לב כ}}

{{סי|בִּ}}תְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ גְּבֶרֶת לְשִׁפְחָה{{ש}}
לֹא תִלְמַד כְּמַעֲשֵׂיהֶם מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה{{ש}}
{{סי|תִּ}}מְצָא קֵן לֹא תִקַּח מִחָה{{ר1}}
אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה.{{ממס|תהלים קיג ט}}

{{סי|וְ}}לֹא תָקִים מַצֵּבָה מֵאַחֲרַי לָשׁוּב{{ש}}
וְלֹא הַקָּפַת פְּאַת רֹאשְׁךָ תָּשׁוּב{{ש}}
{{סי|רֶ}}וַח פְּעֻלָּה לְהַלִּין כְּנֶפֶשׁ חָשׁוּב{{ר1}}
אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב.{{ממס|משלי ג כח}}

{{סי|הָ}}דוּר לֹא בְרִיב לְכָבוֹד כִּי יִדַּל{{ש}}
לֹא תִטַּמְּאוּ בָהֶם קֹדֶשׁ מֵחֹל מֻבְדַּל{{ש}}
{{סי|וְ}}דַיָּן בִּשְׁפֹט עִם שְׁמִי עֹז וּמִגְדָּל{{ר1}}
לֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל.{{ממס|איוב לד יט}}

{{סי|בִּ}}לְבָבְךָ אַל תֹּאמַר בְּצִדְקִי לִי רְוָחָה{{ש}}
לֹא תוֹנֶה רֵעַ בְּחֵיל תְּמוּרָה וּשְׁבָחָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה בְּבֵין הָעֵינַיִם מִשּׂוּם לְסָרְחָה{{ר1}}
עַל כָּל רֹאשׁ קָרְחָה.{{ממס|עמוס ח י}}

{{סי|עָ}}לֶיךָ אִישׁ נָכְרִי לֹא תוּכַל לִשָּׂאֶנּוּ{{ש}}
שְׂכַר שָׂכִיר שֶׁמֶשׁ לֹא תְבוֹאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי אֶתְנָן מֵהָבִיא מִזְבְּחִי לֹא אֶרְצֶנּוּ{{ר1}}
כִּי בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ.{{ממס|משלי כא כז}}

{{סי|יְ}}קָר חֶפְצֵי רֵעַ לִבְּךָ אַל יִתְאַב{{ש}}
לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וְרֵעוֹ כִּי נִתְעַב{{ש}}
{{סי|מִ}}יַּד הַבֵּן לֹא יוּמַת אָב לִדְאַב{{ר1}}
וּבֵן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב.{{ממס|יחזקאל יח כ}}

{{סי|טְ}}בוּלִים כִּלְאַיִם מִלִּלְבֹּשׁ וְגַם מֵעֲלוֹת לְמָסָךְ{{ש}}
אֱלִיל לֹא יַעֲשֶׂה בְּשֶׁקֶר נִסָּךְ{{ש}}
{{סי|וּ}}מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתֵּת לַמֵּת לְמֵת אֲנִי נֶחְשָׂךְ{{ר1}}
כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ.{{ממס|תהלים מב ה}}

{{סי|בְּ}}עַרְבַּיִם עַל חָמֵץ מִשְּׁחֹט פֶּסַח שֵׂיוֹ{{ש}}
כֶּרֶם לֹא כִלְאַיִם פֶּן יֵקַד אֵשׁ כִּרְיוֹ{{ש}}
{{סי|יַ}}עֲבִיר עָצִיץ נָקוּב וְהוֹסִיף נֶאֱסָר בְּמִרְיוֹ{{ר1}}
וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ.{{ממס|שה&quot;ש ח יב}}

{{סי|מַ}}דִּיחַ מֵחֲמֹל וְכַסּוֹת בְּמַה לַּתֶּבֶן אֶת הַבָּר{{ש}}
לֹא תַשִּׁיךְ וְתִשֹּׁךְ הוֹן לְחוֹנֵן מֻצְבָּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵלֶּה הִזְהַרְתִּי אַבְנֵי מִזְבֵּחַ תּוֹךְ וּבָר{{ר1}}
כֵּן נָגֹזּוּ וְעָבָר.{{ממס|נחום א יב}}

{{סי|לֹ}}א תִשְׁמַע לְמַדִּיחַ לַחֲלַקְלַקּוֹת יֶעֱרַב{{ש}}
לֹא תֹאבֶה וְתַכְמִין מְחִתָּה לוֹ תִקְרַב{{ש}}
{{סי|בַּ}}אֲכָלְךָ פֶסַח בֶּן נֵכָר סָרָב{{ר1}}
בְּשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב.{{ממס|משלי יד י}}

{{סי|יְ}}דִידוּת אָח מִשְּׂנֹא וּמִלָּחֹן גּוֹיִם עֲדֵי עַד{{ש}}
מִלִּשָּׂא וְהַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפַּט בֵּית וַעַד{{ש}}
{{סי|אַ}}ל תְּאַחֵר נֵדֶר רְגָלִים קִבּוּץ נוֹעָד{{ר1}}
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד.{{ממס|משלי ל כט}}

{{סי|מְ}}כַשֵּׁפָה מִלְּהַחֲיוֹת וּמִלְּאַחֵר דִּמְעָה וּמְלֵאָה{{ש}}
בְּהֵמָה לֹא יָמִיר בְּטוֹבָה מַתְּלָאָה{{ש}}
{{סי|נָ}}זִיר לֹא כְשִׁמְשׁוֹן יַיִן לְגָמְאָה{{ר1}}
וְאֶל מֵת אָדָם לֹא יָבוֹא לְטָמְאָה.{{ממס|יחזקאל מד כה}}

{{סי|אַ}}ל יִטַּמָּא בַעַל לִפְסוּלָה נֶאֱהֶבֶת{{ש}}
לֹא תַרְבִּיעַ בְּהֵמָה בְּלֹא מִינָהּ מַדְהֶבֶת{{ש}}
{{סי|מִ}}זְבְּחִי תָּמִיד לִקְרִיבָה מְהֻבְהֶבֶת{{ר1}}
לֹא תִכְבֶּה לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ממס|יחזקאל כא ג}}

{{סי|נֶ}}צַח מִסּוּר מִלֵּב פִּקּוּדִים יְשָׁרִים{{ש}}
עֹרֶף לֹא תַקְשׁוּ מִהְיוֹת בַּקּוֹשְׁרִים{{ש}}
{{סי|נְ}}טִיעוֹתֶיךָ קֹדֶשׁ לְהִלּוּל מֵישָׁרִים{{ר1}}
לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים.{{ממס|ישעיהו כז ט}}

{{סי|וּ}}בַעַל מוּם לֹא יִגַּשׁ מַקְטִיר וְזוֹרֵק{{ש}}
יָדְךָ לֹא תִקַּח כַּחַשׁ וָפֶרֶק{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׂבָּה וּבְנָהּ מִשְּׁחֹט תּוֹדִיעַ לְהָרֵק{{ר1}}
תַּעֲמֹד עַל הַפֶּרֶק.{{ממס|עובדיה א יד}}

{{סי|נֹ}}עַם דְּבָרַי לֹא תִשְׁכַּח וְלִלְמֹד{{ש}}
כֶּסֶף וְזָהָב עַל אֱלִיל לֹא תַחְמֹד{{ש}}
{{סי|יְ}}רָא מֵרְאוֹת עֶרְוַת דָּבָר לִצְמֹד{{ר1}}
וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד.{{ממס|משלי כה ו}}

{{סי|הַ}}מִּדָּה מֵעֲשׂוֹת עָוֶל מִשְׁקָל וּמְשׂוּרָה לְכֹסֶף{{ש}}
יְפַת תֹּאַר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַכֶּסֶף{{ש}}
{{סי|יַ}}ד עָנִי לְחַזֵּק שִׁכְחָה לְאַסֵּף{{ר1}}
עָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר וְאֵין מְאַסֵּף.{{ממס|ירמיהו ט כא}}

{{סי|רָ}}צוֹחַ נָקִי וְצַדִּיק אַל תְּהִי עַוְלָה{{ש}}
שְׂדֵה רֵעַ מִלְּהָנִיף חֶרְמֵשׁ לִיבוּלָהּ{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּי מִלֶּאֱכֹל סַתֵּם וְאַבֵּד סוּרֵי לָהּ{{ר1}}
לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה.{{ממס|בראשית לד יד}}

{{סי|וְ}}לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר פָּנִים נִזְעָמִים{{ש}}
בְּחֶפְצֵי שְׁאֵלָה כְּמִדְרַשׁ הַטְּעָמִים{{ש}}
{{סי|נִ}}אוּף בַּת מִלְּחַלֵּל לָתֶת לָהּ בְּעִגּוּמִים{{ר1}}
זָקֵן בָּא בַּיָּמִים.{{ממס|בראשית כד א}}

{{סי|רֹ}}אשׁ נָזִיר לֹא תַעֲבִיר תַּעַר מְרוּטָה{{ש}}
בַּעְלַת מוּם מִזְּבֹחַ כְּלָלָהּ וּפְרָטָהּ{{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יִטַּמָּא לְךָ כֹּהֵן מִבְטָא{{ר1}}
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא.{{ממס|ויקרא ד ב}}

{{סי|כְּ}}דַבֵּר רָשׁ תַּחֲנוּן מִלְּאַמֵּץ לֵב לְמָנָה{{ש}}
כֹּהֲנַי לֹא יְחַלְּלוּ שְׁמִי אֹמֶן אֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}כְהֻנָּה גְדוֹלָה מִקַּחַת נִמְנָה{{ר1}}
הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה.{{ממס|יחזקאל מד כב}}

{{סי|שְׁ}}לֹשָׁה לֹא תְבַשֵּׁל אֲכִילָה הֲנָאָה תְּבַשְּׁלֵהוּ{{ש}}
מוּם פָּרֹכֶת מִבֹּא מִקְדָּשׁ מִלְּחַלְּלֵהוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְקוּת לְחֵרֶם בְּיַד לֹא יַעַזְבֵהוּ{{ר1}}
אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא.{{ממס|ישעיהו מא ז}}

{{סי|יִ}}גַּע בְּטָמֵא וּמִנְחַת כֹּהֵן מִלֶּאֱכֹל מְאוּמָה{{ש}}
וְשֶׁקֶץ וְחָגָב טָמֵא כְּחֹק אֻמָּה וְאֻמָּה{{ש}}
{{סי|מִ}}דָּה לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה לְעָרְמָה{{ר1}}
אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה.{{ממס|משלי כ כג}}

{{סי|בַּ}}קֹּדֶשׁ לֹא יֹאכְלוּ וְלֹא יְחַלְּלוּ אוֹסִיף{{ש}}
שֵׁם מִלְּחַלֵּל וְזֶרַע חָלָל מִלְּהוֹסִיף{{ש}}
{{סי|עֵ}}רֶךְ תּוֹרָה לֹא תִגְרַע לְבַל תַּכְסִיף{{ר1}}
עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף.{{ממס|איוב לח יא}}

{{סי|זֶ}}ה סֵדֶר לָאו וָעֹנֶשׁ סִיַּמְתִּיו לְאָפְנֵהוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}צַפְתִּיו תּוֹךְ עַמִּי לְצוּר יַעַבְדֶנְהוּ{{ש}}
{{סי|יְ}}סֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ{{ר1}}
חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ.{{ממס|ירמיהו ה כב}}

אָז שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת לַכַּלָּה נוֹעָדִים{{ש}}
שָׁמַיִם וָאָרֶץ נֶאֱמָנִים עֵדִים{{ש}}
פֵּרוּשׁ עֹנֶשׁ וְשָׂכָר שָׂשִׂים וְחָדִים{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ט כז}}

לִי אֲנִי חָכְמָה יוּשַׁת לֵב וְיֻתַּן{{ש}}
מְזִמּוֹת רֹעַ שְׂאוֹר מִדְרָשִׁי יְחִתַּן{{ש}}
לָזֶה וְלַבָּא שְׂכָרִי רַב יֻמְתַּן{{ר1}}
הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן.{{ממס|בראשית לד יב}}

וִתּוּקֵי אֲמָרַי מְאִירֵי עֵינַיִם{{ש}}
מָה רַב טוּבִי לְמַטֵּי אָזְנַיִם{{ש}}
פּוֹעֲלַי עֲצֵלִים לִלְבֹּן שִׁנַּיִם{{ר1}}
וְהַמְּלָאכָה לֹא לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.{{ממס|עזרא י יג}}

מֶשֶׁךְ מִפְּנִינִים מַה יָּקָר לְהוֹרוֹת{{ש}}
דִּינֵי מָמוֹן וָנֶפֶשׁ הַטֻּמְאוֹת וְהַטְּהָרוֹת{{ש}}
כָּלוּ צוּפַי מֶתֶק אַזְהָרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

לְהַר נַחֲלָתְךָ נְחֵנוּ גְאוּלִים{{ש}}
מִדֵּי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת פָּנֶיךָ שֹׁאֲלִים{{ש}}
לֵאמֹר כְּבָרִאשׁוֹנָה שָׁלֹשׁ רְגָלִים עוֹלִים{{ר1}}
מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים.{{ממס|שה&quot;ש ז ב}}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ וְנֶאֱמַר: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}{{ש}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>1rerqsf49lpt0a1paa7pf0yzwybosoa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017175</id>
      <parentid>3017174</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T21:52:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:מנהג צרפת]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3017175</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66148" sha1="2eir2a4nekeeejahos83y36rmiaddni" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אליהו חזק''', '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֱ}}מֶת יֶהְגֶּה חִכִּי מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֲדֹנִי{{ש}}
כָּל פִּקּוּדֵי כֹל בְּסִיס טֶבַע אֲדָנִי{{ש}}
{{סי|לְ}}בַל אֶכָּשֵׁל נִדְבוֹת פִּי לְהַעֲמִידֵנִי{{ר1}}
רְצֵה נָא יְיָ וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי.{{ממס|תהלים קיט קח}}

{{סי|יִ}}תְרוֹן הַכְשֵׁר חָכְמָה סוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נְצֹר עֵדוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד אִמְרֵי נֹעַם טוּרֵי קִצְבוֹתֶיךָ{{ר1}}
הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ.{{ממס|תהלים קיט עג}}

{{סי|וּ}}בְעֵרֶךְ מִלַּי מִמְּךָ מִשְׂגָּב אֲבַקְשָׁה{{ש}}
חֻקֵּי חַיִּים בָּם לֹא אִנָּקְשָׁה{{ש}}
{{סי|חִ}}מְּדָתַם רַעְיָתְךָ בַּשְּׁלִישִׁי לְחָפְשָׁהּ{{ר1}}
לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת נַפְשָׁהּ.{{ממס|ירמיהו ב כד}}

{{סי|זְ}}קוּקָה שִׁבְעָתַיִם לְגַרְגֶּרֶת רְבִידִים{{ש}}
יַעֲלַת חֵן לְלִקְחָהּ זְבוּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ צוּרִי, דְּבָרֶיהָ הַחֲמוּדִים{{ר1}}
יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים.{{ממס|ישעיהו נ ד}}

{{סי|אָ}}מוֹן שַׁעֲשׁוּעִים אֶדֶר מַחְמַדְּךָ{{ש}}
אוֹת אָתִיתִי בְּקֻשְׁטָא לְהַעֲמִידְךָ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}רוּר דָּרְבָן מַרְדַּע מַלְמָדְךָ{{ר1}}
אֲנִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ.{{ממס|ישעיהו מח יז}}

{{סי|גְּ}}בוּלוֹת הִצַּבְתִּי מְמַדֵּי שָׁעֳלִי{{ש}}
חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי מְיַשְּׁרֵי מִשְׁעוֹלִי{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרוֹן הִרְבֵּיתִי לִפְנֵי פֹעֲלִי{{ר1}}
לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי.{{ממס|תהלים פא יד}}

{{סי|הַ}}שֵּׁם תִּירָא וְאַחֲרָיו נוֹהִים{{ש}}
תַּתֵּם דֶּרֶךְ תָּקֹץ בַּגְּבֹהִים{{ש}}
{{סי|וְ}}טַהֵר גוּפְךָ מִהְיוֹת כְּמִתְלַהְלְהִים{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים.{{ממס|קהלת ד יז}}

{{סי|זָ}}רֵז לְהוֹרוֹת וְאַלּוּף לְסַבֵּל{{ש}}
לְאַהֲבָה וּלְקַדֵּשׁ צְבָאֲךָ עֲלֵי תֵבֶל{{ש}}
{{סי|חֶ}}סֶד רָדְפָה בַחַיִּים כִּי הֶבֶל{{ר1}}
לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל.{{ממס|קהלת ז ב}}

{{סי|טְ}}בִילָה בִזְמַנָּהּ, וְעַל אַרְבַּע גְּדִילִים{{ש}}
יָתֵד עַל אֲזֵנֶךָ תְּכַסֶּה הַגְּדוֹלִים{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידַי בִּתְפִלָּה קֹדֶם שׁוֹאֲלִים{{ר1}}
הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים.{{ממס|תהלים כט א}}

{{סי|כַּ}}בֵּד הוֹרֶיךָ זְכוֹר בּוֹרְאֶךָ{{ש}}
פַּלֵּס אֹרַח נְתִיב מוֹרָאֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}פִתְחֲךָ מְזֻזָה יְמִין מְבוֹאֶךָ{{ר1}}
יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ.{{ממס|תהלים קכא ח}}

{{סי|מֵ}}אָה בְרָכוֹת יוֹם יוֹם שַׁחֲרֵהוּ{{ש}}
מִקְדָּשׁ לְיִרְאָה מְאֹד תְּהַדְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|נֹ}}פֶשׁ כִּפּוּר כְּאִסּוּרָיו שָׁמְרֵהוּ{{ר1}}
הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ.{{ממס|ישעיהו נח ו}}

{{סי|סְ}}פוּרִים לָעֹמֶר חֲמִשִּׁים קְבַעְתִּים{{ש}}
לִישׁוּעַ הַבֵּן חֲמִשָּׁה הִשְׁמַעְתִּים{{ש}}
{{סי|עִ}}בּוּר וּתְקוּפָה בְּחֶשְׁבּוֹן הוֹדַעְתִּים{{ר1}}
לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|פְּ}}אֵרְךָ בְרֹאשֶׁךָ יָד תִּשָּׂאֶנּוּ{{ש}}
לֶקֶט וּשְׁאָר לְעָנִי תַמְצִיאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי שְׁבִיעִית פִּרְיָהּ תּוֹצִיאֶנּוּ{{ר1}}
כָּל יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ.{{ממס|איוב כ כב}}

{{סי|קְ}}רָא שְׁמַע הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ{{ש}}
לָתֵת מְנָת לְמַחֲזִיקֵי דָּת אֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּל לְנוֹתָר כֹּהֵן תִּתְיָאֵשׁ{{ר1}}
הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ.{{ממס|יחזקאל כד י}}

{{סי|שְׁ}}קָלִים לְהָבִיא וּבְאֶחָד יַשְׁמִיעוּ{{ש}}
לִשְׁפֹּט גֵּר צֶדֶק אֵלָיו תִּשְׁמָעוּ{{ש}}
{{סי|תְּ}}קִיעוֹת בְּזִכָּרוֹן זְכוּת יַכְרִיעוּ{{ר1}}
בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ.{{ממס|תהלים צח ו}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תִּ}}רְדֹּף צֶדֶק וְתִזְכֶּה לְכִלָּה{{ש}}
רֵאשִׁית הַגֵּז מִצֹּאן בְּמִכְלָה{{ש}}
{{סי|שָׁ}}רֵשׁ אֲשֵׁרָה נֶחֱרָצָה וְכָלָה{{ר1}}
הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה.{{ממס|יחזקאל טו ד}}

{{סי|רֵ}}עַ לֶאֱהֹב וּלְצַדֵּק מִפְעָלַי{{ש}}
לְגָרֵי שַׁעַר נִבְלוֹת גִּעוּלַי{{ש}}
{{סי|קְ}}רִיאַת מֶלֶךְ דַּעַת מַעֲלָלַי{{ר1}}
בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי.{{ממס|תהלים מ ח}}

{{סי|צַ}}חַן טַהֵר בְּקָרְבָּן וּתְחִנָּה{{ש}}
שַׂמַּח כַּלָּה בְּהַטָּיַת חִנָּהּ{{ש}}
{{סי|פֶּ}}גַע אֶפְרוֹחִים בְּרֵכָה תַחֲזִיקֶנָּה{{ר1}}
כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ.{{ממס|משלי כז ח}}

{{סי|עֲ}}רֻמִּים תַּלְבִּישׁ תְּבַקֵּר חֹלִי{{ש}}
גְּמֹל דַּלִּים לִנְחֹל בְּהַנְחִילִי{{ש}}
{{סי|סַ}}פֵּר יוֹמָם מְגִלַּת אִיּוּלִי{{ר1}}
וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי.{{ממס|תהלים כב ג}}

{{סי|נֵ}}ר שַׁבָּת וַחֲנֻכָּה מְאוֹרֵי עֵיפָתֶךָ{{ש}}
פֶּטֶר שׁוֹר וַחֲמוֹר בְּכוֹרֵי רְפָתֶיךָ{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרְשֵׁי סִינַי בְּתַרְבֵּץ מִשְׁפַּתֶּיךָ{{ר1}}
יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ.{{ממס|משלי כב יח}}

{{סי|לַ}}יְלָה וּשְׁמֹנָה עָשָׂר לִגְמֹר הַלֵּל אֲגוּדִים{{ש}}
בִּשְׁמִי לִשָּׁבַע אֱמוּנָה מַגִּידִים{{ש}}
{{סי|כֶּ}}סֶף אֲחֻזָּה לְעוֹלָם מַעֲבִידִים{{ר1}}
כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים.{{ממס|בראשית ט כה}}

{{סי|יִ}}בּוּם לָאָח וּמַעֲשַׂר עָנִי תְּחַלֵּק{{ש}}
קוֹמֵץ וּמַקְטִיר מַזֶּה וּמוֹלֵק{{ש}}
{{סי|טָ}}רֵד תִּמְחֶה פָּשַׁט כַּיֶּלֶק{{ר1}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק.{{ממס|במדבר כד כ}}

{{סי|חֲ}}לִיצָה וְרֹק נִרְאֶה לַחֲמִשָּׁה{{ש}}
תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וָחֳמָשִׁים חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{סי|זָ}}כָה לִכְהֻנָּה גְדֹלָה לְשַׁמְּשָׁה{{ר1}}
בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה.{{ממס|ויקרא כא יד}}

{{סי|וְ}}עַל הַמִּצְוֹת לְכַפֵּר פָּר תִּקְנֶה{{ש}}
עֲבוֹדַת הֶעָשׂוֹר עָלֶיךָ תְּמַנֶּה{{ש}}
{{סי|הִ}}טַּמֵּא לְמֵת וְלֹא לְעֵר וְעוֹנֶה{{ר1}}
הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה.{{ממס|משלי כא יג}}

{{סי|דָּ}}ם לְכִסּוּי בְּחֻלִּין נֹתְנַנִי{{ש}}
סֻכָּה כָל שִׁבְעָה זֵכֶר לַעֲנָנִי{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל מוּרָם כַּאֲשֶׁר דָּנַנִּי{{ר1}}
זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי.{{ממס|תהלים נ כג}}

{{סי|בִּ}}עוּר חָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר הֻצְרְכוּ{{ש}}
שָׁלֹשׁ רְגָלִים פְּעָמֶיךָ יִדְרֹכוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}תֶּם כֹּהֲנַי מוּל מַעֲרֶכֶת תַּעֲרֹכוּ{{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ.{{ממס|תהלים קלד ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}ח לְהַחֲיוֹת אֲשׁוּרוֹ כִּי יִמְעַד{{ש}}
לִקְבֹּר מֵתִים לַלְּוָיָה תִצְעַד{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵךְ לַמּוֹצִיא בְחַסְדּוֹ לָעַד{{ר1}}
לֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד.{{ממס|תהלים קד טו}}

{{סי|גִּ}}יל תָּגִיל בְּקַלִּים יִשָּׁחֵטוּן{{ש}}
בַּכֹּל וּלְעוֹלָם הַכֹּל יִשְׁחֹטוּן{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אִילָן בִּשְׁתַּיִם לְיָד יִפְשֹׁטוּן{{ר1}}
תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן.{{ממס|תהלים קד כח}}

{{סי|הִ}}תְקַדֵּשׁ וּקְדֹשׁ וּפַיֵּס לִשְׂכַר יוֹמָם דּוֹפְקִים{{ש}}
מוֹצָאֵי פֶה תִּשְׁמֹר רְצוֹן יְיָ מְפִיקִים{{ש}}
{{סי|וּ}}פְרֹק וּטְעֹן לְבִרְכַּיִם פִּיקִים{{ר1}}
וְנָפַל וְאֵין לוֹ מֵקִים.{{ממס|ירמיהו נ לב}}

{{סי|זְ}}בִיחָה בַצָּפוֹן הַגָּשָׁה וְקַבָּלָה{{ש}}
פְּתִיתָה וּמְלִיקָה יְצִיקָה וּבְלִילָה{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק אֲכִילַת פְּסָחִים בַּיּוֹם חָלִילָה{{ר1}}
תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה.{{ממס|תהלים קד כ}}

{{סי|טָ}}הֳרַת קָרְבָּן וְהַזָּיָה וְאֵמוּרִים לְרָחְצָה{{ש}}
הֶסְגֵּר וְהֶחְלֵט לַמַּחֲנֶה חוּצָה{{ש}}
{{סי|יִ}}טָּהֲרוּ טְמֵאִים בִּלְתִּי חֲצִיצָה{{ר1}}
שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה.{{ממס|שה&quot;ש ד ב}}

{{סי|כֶּ}}רֶם בְּאַרְבַּע טֹהַר יְרַקְרַק אֲדַמְדָּם{{ש}}
יִשְׁמְרוּ שַׁבַּתִּי יִלְבְּשׁוּ מַחֲמַדָּם{{ש}}
{{סי|לְ}}זָכְרוֹ בְּאֵין תָּדִיר וְתָדִיר – תָּדִיר מֻקְדָּם{{ר1}}
תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם.{{ממס|משלי כג לא}}

{{סי|מַ}}חְסוֹר הַעֲבֵט שַׁלַּח עִמְּךָ כִּי טוֹב{{ש}}
קְדֻשָּׁה וַעֲנָוָה הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב{{ש}}
{{סי|נֹ}}דְדֵי לַלֶּחֶם בֵּיתְךָ מִקְּטֹב{{ר1}}
תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב.{{ממס|תהלים קד כח}}

{{סי|ס}}וֹטָה לְהַשְׁקוֹת מַעֲשֵׂר וַדַּאי וּדְמָאִים{{ש}}
קֹדֶשׁ רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי וּבַגּוֹלָה יוֹמַיִם{{ש}}
{{סי|עֲ}}רֹךְ אֶתְרוֹג וַהֲדַס וְלוּלָב לַשָּׁמַים{{ר1}}
כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם.{{ממס|ישעיהו מד ד}}

{{סי|פְּ}}דוּעִים בְּהַעֲנֵק וּבְמַתָּן יְחֻנְּנוּ{{ש}}
דְּבָרַי בְּלֹא גִמְגּוּם בְּפִיךָ יְשֻׁנְּנוּ{{ש}}
{{סי|צֹ}}רֶךְ גַּג בְּמַעֲקֶה לַהֲכִינֶנּוּ{{ר1}}
מֵיְיָ מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ.{{ממס|תהלים לז כג}}

{{סי|קְ}}בַע תּוֹרָתְךָ וְלַבָּנִים תִּשְׁנֶה{{ש}}
וִדּוּי נָמוֹךְ וּמִקְרָא רָם תַּעֲנֶה{{ש}}
{{סי|רַ}}ב לְהַדֵּר וְשָׂב תַּחְבּוּלוֹת יִקְנֶה{{ר1}}
עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה.{{ממס|נחום ב ט}}

{{סי|שָׁ}}לֹשׁ תִּסְעֹד פְּרֵה וּרְבֵה וְתִבָּנֶה{{ש}}
בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֹּהֵן יֵהָנֶה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת עֲשִׂירִי קֹדֶשׁ קוֹנֶה{{ר1}}
תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה.{{ממס|ירמיהו לג יג}}

{{הור|סימן: '''הזקן בר מנחם חזק אמן'''}}

{{סי|הַ}}סֶּגֶן בְּכִפּוּר פָּר יַקְרִיבֶנּוּ{{ש}}
עֲשִׂירִית הָאֵיפָה נַפְשׁוֹ תִדְּבֶנּוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מָן עֶשֶׂר כֶּסֶף כִּי יַלְוֶנּוּ{{ר1}}
לֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ.{{ממס|ירמיהו יז יא}}

{{סי|קָ}}רְבַּן בֵּית דִּין וְחִזּוּק בֶּרֶךְ תִּכְרַע{{ש}}
שְׁבִיתַת שְׁלֹשָׁה עֲבוֹדָתָם הַפְרַע{{ש}}
{{סי|נִ}}מּוֹל לִשְׁמֹנָה אַף בְּשַׁבָּת מְאֹרָע{{ר1}}
קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע.{{ממס|במדבר ו ה}}

{{סי|בַּ}}שֵּׁם הִדָּבֵק לֶכֶת בְּחִין עֶרְכּוֹ{{ש}}
מַעְשֵׂר שֵׁנִי אֱכֹל בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}מִצְוֹת עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ר1}}
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ.{{ממס|משלי כב ו}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי קֹדֶשׁ מוֹעֲדֶיךָ{{ש}}
כִּפּוּר וְזִכָּרוֹן מְלִיצִים בַּעֲדֶךָ{{ש}}
{{סי|רֶ}}צַח כִּי תִמְצָא נֹפֵל בְּשָׂדֶךָ{{ר1}}
עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ.{{ממס|ש&quot;א טז ב}}

{{סי|מְ}}נוּיִם לַפֶּסַח מִכְסַת בֶּעָשׂוֹר תִּקְבַּע{{ש}}
עַל מַצָּה וּמָרוֹר אֲכִילָתוֹ תְּקֻבַּע{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱסַר אַרְבָּעָה בִּשּׁוּלוֹ כְּטֶבַע{{ר1}}
יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע.{{ממס|ישעיהו מד טז}}

{{סי|חֻ}}קַּי לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת תְּאַלְּפָה{{ש}}
לְשׂוּמָם עַל לֵב עַד בֹּא חֲלִיפָה{{ש}}
{{סי|מִ}}דָּה הַשְׁלֵם וְצַדֵּק הִין לְעָדְפָה{{ר1}}
אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה.{{ממס|משלי כ י}}

{{סי|חַ}}וּוֹת שׁוֹפְטִים הוֹרוֹת דִּין סֵתֶר{{ש}}
הָשֵׁב הַעֲבוֹט וּנְתֹן וְאֶקְשֹׁר לְךָ כֶּתֶר{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק בְּשַׂר תַּאֲוָה כִּי יַרְחִיב לְךָ פֶּתֶר{{ר1}}
אָמַר יְיָ אָכֹל וְהוֹתֵר.{{ממס|מ&quot;ב ד מג}}

{{סי|זְ}}הִירִים בְּמִשְׁפָּט לַאֲמִתּוֹ מַצְדִּיקִים{{ש}}
אַרְבָּעָה בָּרֶגֶל לְשַׂמֵּחַ נִזְקָקִים{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה עֲצֶרֶת קֹדֶשׁ כְּהַדְּבָרִים עַתִּיקִים{{ר1}}
אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים.{{ממס|נחמיה ח י}}

{{סי|קְ}}דוֹשַׁי תִּירָא עוֹסְקֵי דָּת תְּמִימָה{{ש}}
מַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ לִבְּךָ הַשָּׁמַיְמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רָאתָ עַמִּיתְךָ וְדַעְתּוֹ לֹא סָכְמָה{{ר1}}
שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה.{{ממס|משלי כט טו}}

{{סי|אֶ}}בְיוֹן הַלְוֹת בָּהֶן תַּלְמוּד סְדָרֶיךָ{{ש}}
עֲשֵׂה צְדָקָה כְּמִנְיַן עֲדָרֶיךָ{{ש}}
בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְהַעֲלוֹת נִדְבוֹת הֲדָרֶיךָ{{ר1}}
וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.{{ממס|תהלים נ יד}}

{{סי|מַ}}לֵּא לִבֵּנוּ לְיִרְאָתְךָ מַחֲסֶה{{ש}}
{{סי|נִ}}תְלוֹנֵן בְּצִלְּךָ וּבִכְנָפֶיךָ נֶחֱסֶה{{ש}}
שָׁלְמוּ כֻלָּם מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ר1}}
כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה.{{ממס|שמות יט ח}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}זְנְךָ הַט, בִּי לְצֶדֶק יִמְלֹךְ מֶלֶךְ{{ש}}
דְּרָכַי דַרְכֵי נֹעַם נְתִיב שָׁלוֹם תֵּלֶךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}ין בִּנְזִיקִין, אֵין מִקְצוֹעַ וּלְהִתְחַכֵּם וְלֵילֵךְ{{ר1}}
שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ז ד}}

{{סי|גְּ}}מַר דִּין לְחוֹב נִמְכַּר בַּשְּׁבִיעִית חֹפֶשׁ{{ש}}
וְגַם מוֹכֵר עַצְמוֹ אָז יִמְצָא נֹפֶשׁ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינְךָ לִפְסֹל זִבְחֵי טִפֵּשׁ{{ר1}}
הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ה ו|וגם=ש&quot;ב ה ח{{!}}שם פסוק ח}}

{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית וְיוֹבֵל בְּחֻקֵּיהֶן תִּתְיַצְּבוּן{{ש}}
בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה לְשָׁנָה תִּקְצֹבוּן{{ש}}
{{סי|וּ}}בָאֵר עַל הַשְּׁלֵמוֹת כְּכָל אֲשֶׁר תְּצֻוּוּן{{ר1}}
לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן.{{ממס|איוב יט כד}} 

{{סי|זָ}}ךְ שֶׁמֶן לְמָאוֹר וַהֲקָמַת מִשְׁכָּנִי{{ש}}
בִּגְדֵי שְׂרָד עִם כִּיּוֹר וְכַנִּי{{ש}}
{{סי|חָ}}דַל מִפְּסֹחַ לְאֹנֶס חוֹשַׁשְׁנִי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|טִ}}יעַת רְבָעִי, עִבְרִי לְנָכְרִי בְּמִמְכָּרָיו{{ש}}
חֲצוֹצְרוֹת לְהָרִיעַ לְמַסַּע הֶכֵּרָיו{{ש}}
{{סי|יְ}}פַת תֹּאַר הִתַּרְתִּי לְהִרְהוּר כִּעוּרָיו{{ר1}}
כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו.{{ממס|בראשית ח כא}}

{{סי|כִּ}}שְׂדֵה הָאָרֶץ בֵּית חָצֵר וּמְסִבּוֹ{{ש}}
חֲנֻכַּת מִזְבֵּחַ לְהַדְלִיק אֵשׁ שֶׁבּוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרְבָּן תִּקַּנְתִּי לְעוֹסְקֵי טִבּוֹ{{ר1}}
עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.{{ממס|בראשית כח יב}}

{{סי|מ}}וֹצִיא שֵׁם רָע לַעֲנֹשׁ לֹא כֵן יְדַמֶּה{{ש}}
שׁוֹתֶה בוֹר וּמְקַלְקֵל לָזֶה דוֹמֶה{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר אֵפֶר פָּרָה טָהוֹר מְטַמֵּא{{ר1}}
מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא.{{ממס|איוב יד ד}}

{{סי|ס}}וּר נְבֵלָה וְשֶׁרֶץ וְשִׁכְבַת זֶרַע תִּרְחָצָה{{ש}}
כֹּהֵן לְקַדֵּשׁ בִּזְרִיזוּת לְנַחֲצָה{{ש}}
{{סי|עִ}}בְרִיָּה מֵרְשׁוּת אָדוֹן תֵּצֵא חוּצָה{{ר1}}
כְּפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ.{{ממס|בראשית מ י}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת גֵּר תּוֹשָׁב יוֹלֶדֶת וּנְגָעִים{{ש}}
סַנְהֶדְרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה רִיבוֹת מַרְגִּיעִים{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן סַנְהֶדְרֵי גָזִית הֲלִיכוֹתַי קוֹבְעִים{{ר1}}
יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים.{{ממס|שמות א ה}}

{{סי|קִ}}רְבַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּמִלֵּי שְׁבָחֶיךָ{{ש}}
תְּרוּמַת מֶכֶס הַשְּׁבִי מַלְקוֹחֵי רְוָחֶיךָ{{ש}}
{{סי|רִ}}בִּיתִיךָ בְּכוֹר לְיַפּוֹת כֹּחֶךָ{{ר1}}
שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ.{{ממס|בראשית מח כב}}

{{סי|שְׁ}}לָמִים וְעוֹלוֹת יֵרָצוּ לְעוֹשֶׂיךָ{{ש}}
הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ וְכָלִיל סִדּוּר מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב מִנְיַן רְאִיּוֹת זָב בְּנִימוֹסֶיךָ{{ר1}}
יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסֶךָ.{{ממס|דברים כה יג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן הַמִּשְׁחָה וַחֲרָמִים וָעֵרֶךְ{{ש}}
הֶקְדֵּשׁ לְפִי הַכָּבוֹד נִדּוֹן כְּעֵרֶךְ{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}שׁ עָרֵי מִקְלָט פָּרָשַׁת הַדֶּרֶךְ{{ר1}}
יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ.{{ממס|תהלים כה ח}}

{{סי|תּ}}וֹרַת נָזִיר וְאוֹנֵס וּמְפַתֶּה לְשַׁלְּמָה{{ש}}
עִיר אוֹיֵב לָמַס לְךָ כִּי הָשְׁלְמָה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת מוֹרֶדֶת חֶרֶב לַעֲקֹר תְּחוּמָהּ{{ר1}}
אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.{{ממס|תהלים קכ ז}}

{{סי|תָּ}}לוּי אָשָׁם וּוַדַּאי וּקְטֹרֶת לְנַחַת{{ש}}
לֶחֶם הַפָּנִים לְפָנַי מֻנַּחַת{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְחִיק גְּמוּלָה לְהִנָּצֵל מִשַּׁחַת{{ר1}}
מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת.{{ממס|משלי כה כו}}

{{הור|סימן: '''אליהו חזק אמן סלה'''}}

{{סי|אֹ}}כֶל וּמַשְׁקֶה וּבֶגֶד לְטֻמְאָתָן יָרְדוּ{{ש}}
שׁוֹכֵב עִם נֶחְרֶפֶת לְהַלְקוֹת, בִּי מָרְדוּ{{ש}}
{{סי|לָ}}קֹץ שֹׁלַחַת יָד בְּמָמוֹן יִשְׁקֹדוּ{{ר1}}
אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ.{{ממס|איוב טו יח}}

{{סי|יְ}}מֵי הֶחָג לְנַסֵּךְ מַיִם, בְּמַיִם תֻּחַן{{ש}}
עֶשְׂרוֹנִים כְּמִשְׁפָּטָם אֹזֶן מִלִּין תִּבְחַן{{ש}}
{{סי|הַ}}מַּעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת לְשִׁלְחָן{{ר1}}
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן.{{ממס|תהלים כג ה}}

{{סי|וּ}}פָרָשַׁת נִדַּחַת וְנָבִיא לְסָרָה מְסָרֵב{{ש}}
סֵפֶר כְּרִיתוּת וְדָבָר הַמְעָרֵב{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק תְּמִידִין כָּלִיל יֵעָרֵב{{ר1}}
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב.{{ממס|דה&quot;ב יג יא}}

{{סי|זְ}}כֹר קְלָלוֹת וּבְרָכוֹת, כֹּחֲךָ יִגְבַּר{{ש}}
הֲבָאַת עֹמֶר מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בִּמְחֻבָּר{{ש}}
{{סי|קְ}}הָלֶיךָ הַקְהֵל אִישׁ וְאִשָּׁה וְטַף כִּמְדֻבָּר{{ר1}}
וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר.{{ממס|ישעיהו ל כא}}

{{סי|אֶ}}ת שְׁבוּעַת הַעְלֵם דָּבָר בִּכְלָל קָרְבָּנַי{{ש}}
נְחָלוֹת וְנוֹתְנֵי מוּמִין כְּמִדְרַשׁ דָּרְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|מ}}וּסָפִים {{סי|נִ}}קְרָבִים בְּסִדּוּר עִנְיָנַי{{ר1}}
לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי יְיָ.{{ממס|דה&quot;ב ב ג}}

{{סי|שַׂ}}מַּח {{סי|לִ}}בִּי לְגַרְגְּרוֹתֵי עֲנָקֶיךָ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן לִי מַה יָּקְרוּ הֲמוֹן מְחוֹקְקֶיךָ{{ש}}
תַּמּוּ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקֵּי צִבּוּר דְּבֵקֶיךָ{{ר1}}
יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ.{{ממס|תהלים קיט פ}}{{ש}}
  
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''הזקן חזק'''}}

{{סי|אֲ}}לֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא בֹּאוּ עוּשׂוּ {{ש}}
לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר הֵחָלְצוּ חוּשׁוּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}סִפּוּר עֳנָשַׁי לִשְׁמֹעַ תֶּחֱשׁוּ {{ר1}}
פְּתָאיִם עָבְרוּ נֶעֱנָשׁוּ.{{ממס|משלי כז יב}}

{{סי|גְּ}}מַר דִּין לָחוֹב לְהָלִין צֶדֶק תְּמַלְּאֵהוּ {{ש}}
לִזְכוּת בּוֹ בַיּוֹם הַפְּסָק תַּעֲלוּהוּ {{ש}}
{{סי|דַּ}}נְתֶּם וְנִתְחַיַּב סְקִילָה תִּסְקְלוּהוּ {{ר1}}
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ.{{ממס|אסתר ז ט}}

{{סי|הַ}}בָּא לָאֵם, כַּלָּה וּבְהֵמָה {{ש}}
אוֹב וְיִדְּעֹנִי מִטַּמֵּא בָהֵמָּה {{ש}}
{{סי|וּ}}מְקַלֵּל אָב וָאֵם נַפְשׁוֹ לְעָגְמָה {{ר1}}
צְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה.{{ממס|משלי כו ח}}

{{סי|זִ}}נָּה אֲרוּסָה כִּי נִפְתָּה לִבְבֵיהֶם {{ש}}
מֵסִית וּמַדִּיחַ בְּמַחְשַׁכֵּי חֻבֵּיהֶם {{ש}}
{{סי|חִ}}לֵּל שַׁבְּתוֹתַי בִּמְלֶאכֶת טִבֵּיהֶם {{ר1}}
אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם.{{ממס|קהלת י ט}}

{{סי|טִ}}מְּאוּ אֵשֶׁת אָב בְּרֹעַ מְזִמּוֹתָם {{ש}}
זְכָרִים נִזְקָקִים לְזָכָר עֲמִיתָם {{ש}}
{{סי|יַ}}ד הָעֵדִים בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחֲרֵיהֶם לַהֲמִיתָם {{ר1}}
שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם.{{ממס|תהלים סח כח}}

{{סי|כְּ}}סִילוּת הוֹמִיָּה בִּלְתִּי הָבֵן {{ש}}
לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָה תְּכַוֵּן {{ש}}
{{סי|לְ}}סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא אִישׁ כִּי בֵן {{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן.{{ממס|ישעיהו סב י}}

{{סי|מְ}}גַדֵּף בְּנִיבוֹ בְּנַפְשׁוֹ נִבְחָל {{ש}}
עוֹבֵד זָרָה שֵׁם כִּי יֵחַל {{ש}}
{{סי|נַ}}פְשָׁם מֵאִתִּי זֹאת תִּנְחַל {{ר1}}
חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל.{{ממס|ש&quot;א יז מ}}

{{סי|סָ}}כָל מַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ בְּאִשָּׁיו {{ש}}
וּמְכַשֵּׁף בַּעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי בִאוּשָׁיו {{ש}}
{{סי|עַ}}ל זֶה וְעַל זֶה הִסְכִּים בָּעֳנָשָׁיו {{ר1}}
רֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו.{{ממס|זכריה ז ב}}

{{סי|פֵּ}}רוּשׁ שְׂרֵפָה דַּלְתוֹתַי תִּשְׁקֹד {{ש}}
אֶת מִי וָמִי בְּדִינָהּ תִּפְקֹד {{ש}}
{{סי|צֹ}}ק אֲבָר רוֹתֵחַ לִיקֹד {{ר1}}
וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד.{{ממס|ישעיהו י טז}}

{{סי|קִ}}לְקְלָה בַת כֹּהֵן בְּמַרְגִּילֵי רוֹכֵל {{ש}}
וְהַבָּא עַל בִּתּוֹ מִבְּלִי הַשְׂכֵּל {{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה נַפְשָׁם בְּאֵיזוֹ תֵּכֵל {{ר1}}
אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}}

{{סי|שׁ}}וֹכֵב עִם חוֹתֶנֶת לְמֶשֶׁךְ אֶת לֵצִים {{ש}}
וְעִם בַּת בִּתּוֹ לְהַתְרָאַת מְלִיצִים {{ש}}
{{סי|שָׁ}}לְמוּ בְאַהֲבָתָם לִהְיוֹת שִׁקּוּצִים {{ר1}}
דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים.{{ממס|תהלים קיח יב}}

{{סי|תֹּ}}עֲבוּ וְנֶאֶלְחוּ בְּטִנּוּף מַעֲשִׂים {{ש}}
בָּאֵי אִשָּׁה וּבִתָּהּ צוּר מַכְעִיסִים {{ש}}
{{סי|תְּ}}נֵם לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ יְחִידָתָם חוֹמְסִים {{ר1}}
כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים.{{ממס|ישעיהו סד א}}

{{סי|הַ}}בַּת בְּנָהּ וְאֵם חָמוֹת אֶתְהֶן בְּבָעֳלָךְ {{ש}}
וְגַם אֵם חוֹתֵן בְּיֵצֶר מַעֲלָךְ {{ש}}
{{סי|זְ}}כוּרִים לְמַעְלָה כְּמוֹ הֵם בְּנִפְלָךְ {{ר1}}
כֵּן יִשְׂרְפוּ לָךְ.{{ממס|ירמיהו לד ה}}

{{סי|קַ}}ח מִפִּיו תּוֹרָה וְרַבֵּה פְעָלִים {{ש}}
סְקִילָה שְׁנִיָּה נֶאֶמְרָה בְּגוֹרָלָהּ עוֹלִים {{ש}}
{{סי|נָ}}א אֲבָאֵר בְּזוֹ נִכְלָלִים {{ר1}}
חֶרֶב שְׁלִישִׁתָה חֶרֶב חֲלָלִים.{{ממס|יחזקאל כא יט}}

{{סי|חֲ}}קֹר שֶׁבַע לְמִיתַת נִדּוֹנַי {{ש}}
מֵהֵיטֵב שִׁוּוּי גְּזֵרַת דִּינַי {{ש}}
{{סי|זֶ}}ה רוֹצֵחַ וְנִדָּחִים מְדָנַי {{ר1}}
נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם יְיָ.{{ממס|ירמיהו כה לא}}

{{סי|קַ}}ו לָקָו צַו לָצָו אַשְׁמִיעֲכֶם {{ש}}
סִדּוּר חֵנֶק עַתָּה אוֹדִיעֲכֶם {{ש}}
{{סי|קָ}}שֶׁה סוּדָר לְרַכָּה תַּכְרִיכְכֶם {{ר1}}
מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם.{{ממס|שמות יב כא}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}ב וָאֵם מַכֶּה וּמִתְנַבֵּא בְּשֵׁם אֱלִיל לְנָקְשִׁי {{ש}}
גּוֹנֵב נֶפֶשׁ וּנְבִיא שֶׁקֶר וּמַמְרֵא בְמִדְרָשִׁי {{ש}}
{{סי|בּ}}וֹעֵל אֵשֶׁת אִישׁ וְכֹהֶנֶת וְזוֹמְמֶיהָ בְּהֶקֵּשִׁי {{ר1}}
וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי.{{ממס|איוב ז טו}}

{{סי|גָּ}}מְרוּ מִיתוֹת בֵּית דִּין אַרְבַּע בְּמִנְיָנַי {{ש}}
עֵדִים וְהַתְרָאָה סֵדֶר בִּנְיָנַי {{ש}}
{{סי|דְּ}}רוּשִׁים וְנוֹסָפִים עֲלֵיהֶם זֵידוֹנַי {{ר1}}
גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר יְיָ.{{ממס|צפניה ב ה}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ עִנָּה{{ש}}
אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְעִם נִדָּה זִנָּה{{ש}}
{{סי|וּ}}מְלָאכָה וַאֲכִילָה בְכִפּוּר עִם אֵלֶּה תְּפַרְסְמֶנָּה {{ר1}}
יַכְרֵת יְיָ לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה.{{ממס|מלאכי ב יב}}

{{סי|זָ}}בַחְתָּ וְהֶעֱלִיתָ קֳדָשַׁי חוּץ לִגְבוּלָם {{ש}}
אָכַלְתָּ בָהֶם נוֹתָר וּפִגּוּלָם {{ש}}
{{סי|חֵ}}יקְךָ אֲחוֹת אָב עַל כָּל נֶעְלָם {{ר1}}
תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם.{{ממס|עובדיה א י}}

{{סי|טָ}}מֵא אוֹכֵל קֹדֶשׁ אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי {{ש}}
וְאוֹכֵל חֵלֶב וָדָם אֲשֶׁר הֶחְדַּלְתִּי {{ש}}
{{סי|יַ}}עֲמֹד יְפַטֵּם שַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי {{ר1}}
אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי.{{ממס|ירמיהו לד יג}}

{{סי|כְּ}}בוֹא אֶל מִקְדָּשׁ טָמֵא וּמְטַמֵּא מַחֲנֵיהֶם {{ש}}
וְלֹא עָשָׂה פֶסַח בַּחֲבוּרַת מְנוּיֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לְ}}נַפְשָׁם אֹמֵר זָכְרֵימוֹ הֵם וּמֶהֱמֵהֶם{{ר1}}
אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם.{{ממס|ירמיהו ז כח}}

{{סי|מִ}}ילָה הֵפַר בְּרִית אֵל מְחוֹלְלוֹ {{ש}}
בֶּחָמֵץ בְּפֶסַח דְּבַר קָדְשִׁי חִלְּלוֹ {{ש}}
{{סי|נִ}}תַּן כָּאֵלֶּה סָךְ בְּמִשְׁחָה בְּמִנְלוֹ {{ר1}}
יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ.{{ממס|דניאל ט כו}}

{{סי|סֹ}}בּוּ נָא אֵלַי לְאִמְרוֹת נָעֳמִי {{ש}}
לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, וּגְבוּרָה עִמִּי {{ש}}
{{סי|עַ}}ל אֵיזוֹ לָדַעַת טַעֲמִי {{ר1}}
יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי.{{ממס|עמוס ט י}}

{{סי|פָּ}}רוּעַ וּמְשַׁמֵּשׁ לֹא מַזֶּה וּבֶן מַזֶּה {{ש}}
לֹא רָחַץ יָדָיו וְרַגְלָיו דְּבָרִי בֹזֶה {{ש}}
{{סי|צַ}}ד זֶה כָּרֵת לֹא אֶחֱזֶה {{ר1}}
רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה.{{ממס|שמות י יז}}

{{סי|קֹ}}דֶשׁ מְשַׁמְּשִׁין בְּטֻמְאָה עֲצָתִי הִמְרוּ {{ש}}
מְחֻסְּרֵי בְגָדִים וְכַפָּרָה כְּהֻנָּה לֹא שָׁמְרוּ {{ש}}
{{סי|רֹ}}וַחַת הֲלָכָה בַּכֹּל גָּמְרוּ {{ר1}}
אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ.{{ממס|איוב כח כב}}

{{סי|שִׁ}}מֵּשׁ טְבוּל יוֹם אֵין הַדִּין עִמּוֹ {{ש}}
שְׁתוּי יַיִן לְמִקְדָּשׁ פְּעָמוֹ {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}אָכַל טֶבֶל כְּמוֹ הֵם בַּאֲשָׁמוֹ {{ר1}}
יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ.{{ממס|תהלים מא ו}}

{{סי|תְּ}}רוּמַת הָאָרֶץ גְּדֵלָה גְּבוּל צַח {{ש}}
זָר הָאוֹכְלָהּ בְּאַזְהָרַת צַח {{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּמַת כֹּהֵן טָמֵא בָּלַע בְּפֶצַח {{ר1}}
בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.{{ממס|ישעיהו כה ח}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}שִׁית לִבְּךָ לְמַלְקִיּוֹת עַל כָּל לָאו וָלָאו {{ש}}
בִּרְצוּעַת עֵגֶל וַחֲמוֹר כְּמִדְרַשׁ מַקְהֵלָיו{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹבָב וְלֹא מַכִּיר לְהַלְקוֹת כְּמִפְעָלָיו {{ר1}}
יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי מְלָאכָה בִּלְתִּי מוֹצָא {{ש}}
מֵרְאוֹת שׁוֹר לְהִתְעַלֵּם נִדָּח כִּי תִמְצָא {{ש}}
{{סי|קֵ}}בָר וּנְקִיָּה חָמֵץ בִּימֵי אֲכִילַת מַצָּה {{ר1}}
יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא.{{ממס|קהלת ח יז}}

{{סי|צִ}}וִּיתִי לֹא תַעֲשׂוּ אִישׁ בְּעֵינָיו נוֹכַח {{ש}}
מֵרָצוֹחַ וְגָנוֹב וְנָאוֹף לְהִזָּהֵר וּלְהִוָּכַח {{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדַּת מְחִיַּת עֲמָלֵק לְהִתְוַכַּח {{ר1}}
קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל תִּשְׁכַּח.{{ממס|משלי ד ה}}

{{סי|עֲ}}צֶרֶת וְיוֹם כִּפּוּר אַחַת בַּשָּׁנָה {{ש}}
אַל תַּעַשׂ מְלָאכָה מִקַּחַת בָּשְׁנָה {{ש}}
{{סי|סֶ}}גֶל זִכָּרוֹן רִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי דְּרָשׁ נָא {{ר1}}
אַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה.{{ממס|איוב ג ו}}

{{סי|נִ}}חֵשׁ וּמְעוֹנֵן מֵעֲשׂוֹת מְנָת מִדָּיו{{ש}}
לֹא תַחְמֹד לְרֵעַ בַּעֲדִי עֲדָיו {{ש}}
{{סי|מְ}}לִיצָה לְהוֹרוֹת מִסּוּר מֵאָרוֹן מַחֲמַדָּיו {{ר1}}
לא אַחֲרִישׁ בַּדָּיו.{{ממס|איוב מא ד}}

{{סי|לֹ}}א תְעַנּוּן יָתוֹם וְאַלְמָנָה שְׁכוֹל {{ש}}
לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְלַקֵּט לַעֲנִיֵּי כַלְכֹּל {{ש}}
{{סי|כְּ}}מִדְרָשִׁי עַל הַדָּם כֹּל יָכוֹל {{ר1}}
וְלֹא תֶחֶטְאוּ לַייָ לֶאֱכֹל.{{ממס|ש&quot;א יד לד}}

{{סי|יִ}}נָּבֵא שֶׁקֶר אַל תִּשְׁמַע לְקוֹלוֹ {{ש}}
לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל לְעַקְּלוֹ {{ש}}
{{סי|טַ}}עַמְךָ לֹא יָאֹר נָשִׂיא לְגַעֲלוֹ {{ר1}}
אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ.{{ממס|משלי כ יא}}

{{סי|חֲ}}מוֹר מֵהַבִּיט וְתִתְעַלֵּם נוֹפֵל לְסֻבֳּלוֹ {{ש}}
אַלְמָנָה עֲנִיָּה וַעֲשִׁירָה בִּגְדָהּ מִלְּחָבְלוֹ {{ש}}
{{סי|זָ}}קֵן לֵוִי אֶת חֲמִשִּׁים בִּמְלֹא {{ר1}}
מְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ.{{ממס|קהלת ה יד}}

{{סי|וּ}}פֶסַח מִזְּבֹחַ שַׁעֲרֵי חוֹמוֹת וְחֵילָם {{ש}}
לֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל עַד עֶצֶם מִלְּאָכְלָם {{ש}}
{{סי|הַ}}לְוִיִּם מֵהַנְחִיל עִם אֲחֵיהֶם בְּנָחְלָם {{ר1}}
חֵלֶק אֵין לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם.{{ממס|קהלת ט ו}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ מִצְרַיִם מִשּׁוּב עֲקֵבַיִם בַּל יֵחָמֵסוּ {{ש}}
יָרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב לֵב לֹא יִמַּסּוּ {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם פְּאַת שָׂדֶה לַעֲנִיַּי בִּי יֶחֱסוּ {{ר1}}
כָּלָה אַל תַּעֲשׂוּ.{{ממס|ירמיהו ה י}}

{{סי|בָּ}}שָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה מִלְּאֱכֹל הַשְׁלָכָתוֹ {{ש}}
עִבְרִי לֹא רֵיקָם מֵאִתְּךָ בְלֶכְתּוֹ {{ש}}
{{סי|בַּ}}הֶרֶת מֻסְגָּר וּמֻחֲלָט שִׁלַּחְתּוֹ{{ר1}}
אַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.{{ממס|משלי ג יא}}

{{סי|אֵ}}יתָן מֵעֲבֹד וּמִזְּרֹעַ לַעֲרִיפַת נְחָלֶיךָ {{ש}}
פֶּסַח לֹא תוֹצִיא מִמְּחִיצוֹת אֹהָלֶיךָ {{ש}}
{{סי|אֲ}}כָלְךָ בְּהֵמוֹת צֹאנְךָ וְאֵילֶיךָ {{ר1}}
טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לט}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליהו הזקן חזק'''}}

{{סי|אֶ}}בְיוֹן לָחֹן לֹא יֵרַע לְגַלְגֵּל מִדָּה בְמִדָּה {{ש}}
מִלּוֹמַר קָרְבָה רְאֵה מַה כָּתוּב בְּצִדָּהּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}אַרְצְכֶם מִתֵּת בְּרִצְפַת מִקְדָּשׁ צִמְדָּה {{ר1}}
כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.{{ממס|ישעיהו ב טז}}

{{סי|גְּ}}זֵלָה מֵעֲשׂוֹת וְשֶׁקֶר רֶגֶל יִמְעֹד {{ש}}
מֵעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי לִצְעֹד {{ש}}
{{סי|דִּ}}בּוּק חֹשֶׁן בְּאֵפוֹד לִסְעֹד {{ר1}}
אֵין מֵזַח עוֹד.{{ממס|ישעיהו כג י}}

{{סי|הַ}}שְּׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה לֹא יִגְרַע וִיעַכֵּב {{ש}}
חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר מִלְּעַכֵּב {{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם שָׁכֵב {{ר1}}
עִמּוֹ גַּם רֶכֶב.{{ממס|בראשית נ ט}}

{{סי|זַ}}הֵר כֹּהֲנַי מִפְּרֹעַ וּמִפְּרֹם כְּלָל כְּלָל {{ש}}
גָּדוֹל אוֹנֵן מִצֵּאת מִקְדָּשׁ לֹא יְחֻלַּל {{ש}}
{{סי|חֲ}}לָלָה זֹנָה מִקַּחַת זַרְעוֹ מְחֻלָּל {{ר1}}
כִּי יִמָּצֵא חָלָל.{{ממס|דברים כא א}}

{{סי|טִ}}יב שְׁבִיעִית נְזִירֶיךָ מִלִּבְצֹר וְלֶאֱגֹר {{ש}}
לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית מִסָּבִיב מָגוֹר {{ש}}
{{סי|יִ}}נָּצֵל עֶבֶד בְּמִבְטַחֲךָ לִסְגֹּר {{ר1}}
לֹא יֻתַּן סְגוֹר.{{ממס|איוב כח טו}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂיהֶם לֹא תַעֲשׂוּ וְלֹא תֵלְכוּ בְחֻקּוֹתֵיהֶם {{ש}}
לֹא תִתְחַתֵּן בָּם קִרְבַת דְּבֵקֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לֹ}}א כַסְפְּךָ בְּנֶשֶׁךְ וּמַאֲכָלִים בְּמַכָּרֵיהֶם {{ר1}}
לֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם.{{ממס|תהלים מד יג}}

{{סי|מֶ}}לַח לֹא תַשְׁבִּית לְכָל קָרְבָּן מָחְזָר {{ש}}
וּשְׂאוֹר וּדְבַשׁ מֵהַקְטִיר מִמִּזְבְּחִי מוּזָר {{ש}}
{{סי|נֵ}}צַח מִהְיוֹת כְּקֹרַח זֶרַע אֶלְעָזָר {{ר1}}
עֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר.{{ממס|איוב יט כז}}

{{סי|שֶׂ}}רֶט לָנֶפֶשׁ בְּבוֹאֲךָ לְתַנּוֹתוֹ {{ש}}
לֹא תַעֲזֹב לֵוִי מְקוֹמְךָ תַּחֲנֹתוֹ {{ש}}
{{סי|עַ}}מּוֹנִי וּמוֹאָבִי מִבּוֹא הָיָה לוֹ לְקַדֵּם בְּמְנָתוֹ {{ר1}}
זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ.{{ממס|תהלים צח ג}}

{{סי|פֶּ}}רֶךְ מֵרְדוֹת וּמִקְּפֹץ לְיָד יִשְׁלָחוּן{{ש}}
לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶיךָ נְכָסֶיךָ יַצְלִיחוּן{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי לְכֹהֲנַי בְּגֵרוּשִׁין לֹא יִקָּחוּן{{ר1}}
אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן.{{ממס|תהלים קטו ו}}

{{סי|קַ}}עֲקַע כְּתֹבֶת בִּבְשַׂרְכֶם לֹא תִתְּנוּהוּ{{ש}}
אוֹב וְגַם יִדְּעוֹנִי אַל תִּפְנוּהוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}ב רָב בְּסַנְהֶדְרֵי מֻפְלֵא יְמַנּוּהוּ{{ר1}}
מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|שֵׁ}}ם רָע מוֹצִיא וְאוֹנֵס מִלְּשַׁלֵּחַ נוֹשֵׂא{{ש}}
מַמְזֵר לֹא יִשָּׂא וּמַמְזֶרֶת לֹא תִנָּשֵׂא{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אִלְתִּיו צִוַּנִי חוּץ מִמַּעֲשֵׂר מְנֻסֶּה{{ר1}}
לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה.{{ממס|ישעיהו ז יב}}

{{סי|תַּ}}חְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר לְהָבַר{{ש}}
מִלִּשָּׂא חֵטְא לְרֵעַ לְהוֹכִיחַ כִּי עָבַר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קַּח חֲדָשָׁה מִצֵּאת לַצָּבָא כִּכְבָר{{ר1}}
שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|אַ}}ל תְּחַיֶּה כָל נְשָׁמָה יֶחֶרְבוּ חָרוֹב{{ש}}
לֹא תַשְׁחִית וְתִכְרֹת עֵץ מַאֲכָל וְחֵרוֹב{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִדְרֹשׁ לְמוֹאָב לְקַלֶּלְךָ יֶאֱרֹב{{ר1}}
שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב.{{ממס|ישעיהו נז יט}}

{{סי|יְ}}שַׁסַּע וְלֹא יַבְדִּיל וְלֹא עוֹד הֲזָדָה{{ש}}
נִבְלַת בְּהֵמָה לֹא תֹאכַל וְגַם אֶת גִּידָהּ{{ש}}
{{סי|הַ}}מֶּלֶךְ לֹא יַרְבֶּה בְּטֵלִים לְשָׁקְדָה{{ר1}}
סוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה.{{ממס|נחום ג ב}}

{{סי|וּ}}מָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ מִקְנֶה{{ש}}
בְּאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ בְּכָל אֲשֶׁר תִּקְנֶה{{ש}}
{{סי|הָ}}עִיר הַנִּדַּחַת הַכֹּל תְּפַנֶּה{{ר1}}
חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה.{{ממס|יחזקאל כו יד}}

{{סי|זְ}}רִיעָה לֹא בַיּוֹבֵל וְקָצִיר וּבָצִיר עִמָּם{{ש}}
לֹא תִשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים בְּעִנְיַן רִשּׁוּמָם{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹת זְבָחֶיךָ לַשֵּׁם הַמְרוֹמָם{{ר1}}
לֹא בָּנָיו מוּמָם.{{ממס|דברים לב ה}}

{{סי|נָ}}כְרִים מִיָּדָם לֹא תַקְרִיב קָרְבְּנֵיהֶם{{ש}}
מִצְרַיִם לֹא תוֹסִיף לִרְאוֹת פְּנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|חֵ}}טְא וְעָוֹן לְעֵדוּת טִבֵּיהֶם{{ר1}}
לא אֶחָד בָּהֶם.{{ממס|תהלים קלט טז}}

{{סי|זֶ}}רַע לֹא כִלְאַיִם יְפַתְּחוּ אֲדָמָה וִישַׂדְּדוּ{{ש}}
אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רְשָׁעִים יָעִידוּ{{ש}}
{{סי|קְ}}רֵבוּת שֵׁם אֱלִילִים מִשְּׁמֹעַ יִכָּחֵדוּ{{ר1}}
לֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ.{{ממס|ירמיהו ג טז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֶ}}ל הַמַּחֲנֶה לֹא תָבוֹא לְמִקְרֵה הַטֻּמְאוֹת{{ש}}
לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ דִּבְרֵי חֲפָאוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָקָן מֵהַשְׁחִית תַּחְתִּית לִקְפָאוֹת{{ר1}}
כֵּן לְאַרְבַּע הַפֵּאוֹת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות כה כו}}

{{סי|גֵּ}}ר לֹא תִלְחַץ וְלֹא תוֹנֶה אוֹנָאַת שִׂיחִים{{ש}}
עָרֵל וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכְלוּ בַּפְּסָחִים{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ גְּדִידוּת מֵעֲשׂוֹת בְּהֵאָנֵק אֲנוּחִים{{ר1}}
כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים.{{ממס|מ&quot;א יח כח}}

{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית לֹא תִגֹּשׂ לְעֶבֶד לֹוֶה חֹפֶשׁ{{ש}}
עִם הַבָּשָׂר לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִשּׂוּם דָּמִים בְּסֻלָּם רָעוּעַ בְּבַיִת נֹפֶשׁ{{ר1}}
וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נו יא}}

{{סי|זָ}}מִיר לֹא בַשְּׁבִיעִית זֶרַע וּקְצִיר גִּילוֹ{{ש}}
פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְיָ לְאֶפְרַיִם תִּרְגְּלוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}קּוֹתִי לֹא תִנְאַף מֻזְהָר מְנָאֵף בְּעִקּוּלוֹ{{ר1}}
לֹא יְעַקְּבֵם כִּי יִשָּׁמַע קוֹלוֹ.{{ממס|איוב לז ד}}

{{סי|טְ}}מֵאִים מִלֶּאֱכֹל מְנוּיִם אֶת עָזְנִיָּה{{ש}}
פֶּן יוֹסִיף אַזְהָרָה לְחַבָּלָה טְרִיָּה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַס מִפְּגֹם לְבִנְךָ מִתֵּת לַעֲנָה פוֹרִיָּה{{ר1}}
בְּאֵר צָרָה נָכְרִיָּה.{{ממס|משלי כג כז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף תַּלְוֶה לְעָנִי כְּנֹשֶׁה לוֹ אַל{{ש}}
נֶעֱבָד מִלְּהָבִיא בַיִת נִתְעָב וּמְגֹאָל{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָלִין נִבְלַת תָּלוּי נוֹאָל{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|מִ}}שְׁפַּט גֵּר צִוַּנִי לֹא אַטֶּה בִּלְשׁוֹנִי{{ש}}
לְבַל לֶכֶת רָכִיל בַּסֵּתֶר מְלָשְׁנִי{{ש}}
{{סי|נִ}}פְקַדְתִּי מִתְּעֹב מִצְרִי וַאֲדוֹמִי וְלִפְסֹל רִאשׁוֹנִי{{ר1}}
עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי.{{ממס|קהלת ד טו}}

{{סי|שְׂ}}אוֹר וְחָמֵץ לֹא יֵרָאוּ גְּבוּלֵי מוֹשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
אוֹבוֹת לֹא תִדְרֹשׁ לַחֲקֹר מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|עֲ}}דֵי עַד לֹא תַשִּׂיג לְמַלֵּא תַאֲוָתֶךָ{{ר1}}
גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ.{{ממס|משלי כב כח}}

{{סי|פֶּ}}ן יְבַעֵט לְדִי זָהָב וְלֹא סְגֻלַּת מֶלֶךְ מְרֻבָּה{{ש}}
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מְלָכוֹת לֹא יוֹתֵר לְחִבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיכָה יְבָמָה לְיַבֵּם לְזִיקָה שֶׁבָּהּ{{ר1}}
זָרִים לֹא יַעַבְרוּ בָהּ.{{ממס|יואל ד יז}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא בְּעַם גּוֹרָלוֹ{{ש}}
מִלָּגֹז בְּכוֹר צֹאן אַף כִּי הֻמַּם וְחִלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה מֵעֲבֹד מֵרֶחֶם בָּחַר לוֹ{{ר1}}
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ.{{ממס|דברים לג יז}}

{{סי|שֹׁ}}חַד לֹא תִקַּח לַחֲקֹר הַדִּין מִנַּיִן{{ש}}
נָזִיר לֹא יֹאכַל עֲנָבִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹלַחַת יָד הֲגוּנָה אַיִן{{ר1}}
לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן.{{ממס|יחזקאל טז ה}}

{{סי|תִּ}}קּוּן אִשָּׁה לֹא תֶהְדַּר לְכַלְּלִי{{ש}}
וְלֹא עַל אִשָּׁה קִשּׁוּט מִכְלוֹלִי{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִטְּעֹם בְּמַאֲכָלִי{{ר1}}
מָצָאתִי אוֹן לִי.{{ממס|הושע יב ט}}

{{הור|סימן: '''אליהו הזקן חזק בתורה ובמעשים טובים בלבי אמן אמן וכן יהי רצון רוכב שמים בעזרי'''}}

{{סי|אַ}}ל כְּהַטָּיָתְךָ לְטוֹבָה לְרָעוֹת לָרַבִּים קָשׁוּר{{ש}}
מֵעֲשׂוֹת עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט מִשְׁפָּטִי תָשׁוּר{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָתוּר עַל לֵב לֶאֱחֹז בְּרֶגֶל אַשּׁוּר{{ר1}}
עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר.{{ממס|בראשית טז ז}}

{{סי|יְ}}כֹלֶת לֹא לִמְכֹּר יְעוּדָה יִתְכַּסּוּ בְּבִגְדָם{{ש}}
גְּרוּשָׁה בְעוּלָה מִלַּחֲזֹר לְבַעְלָהּ אֲשֶׁר קָדַם{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת רִיבַי דַּיָּן עוֹמֵד בְּסוֹדָם{{ר1}}
לֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם.{{ממס|ירמיהו מט יח}}

{{סי|וְ}}לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִלְּאֱכֹל מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא לְבַעֲרָה{{ש}}
שְׁבוּיָה תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ לֹא תִתְעַמֵּר לְצַעֲרָהּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן בְּלֹא בָשֵׁל מְבֻשָּׁל פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
נָא מִפִּיו תּוֹרָה.{{ממס|איוב כב כב}}

{{סי|זַ}}רְעֲךָ לֹא יִמָּצֵא מַעֲבִיר בָּאֵשׁ לְקָמְלוֹ{{ש}}
לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ מִלְּחָמְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דֵּם לְהַצִּיל רֵעַ מֵעֲמֹד לְקָם לוֹ{{ר1}}
עָלָיו דָּמִים לוֹ.{{ממס|שמות כב ב}}

{{סי|נֶ}}פֶשׁ לֹא תְשַׁקֵּץ בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּאַזְהָרָה{{ש}}
לֹא תַחֲנִיף וּתְטַמֵּא אֶרֶץ מְטֹהָרָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
אַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה.{{ממס|איוב ג ד}}

{{סי|חֲ}}יָלַי לָרֶגֶל לֹא פָנַי רֵיקָם בַּעֲלוֹתָם{{ש}}
לֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ בְּזֹהַם פְּעֻלָּתָם{{ש}}
{{סי|חַ}}יָּבֵי מִלְוֶה מַלְוִין בָּתֵּי מְנוּחָתָם{{ר1}}
לֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם.{{ממס|יואל ב ז}}

{{סי|זָ}}כוֹר מִשְּׁמֹעַ שָׁוְא תָּשֵׁב רִיב תַּחְקְרֵהוּ{{ש}}
מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם יְיָ תְּיַקְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה דִּין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֶאֱכֹל וְלֹא יִפְדּוּהוּ {{ר1}}
בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ.{{ממס|משלי כד ז}}

{{סי|קֹ}}דֶשׁ עֵצָיו מִשְּׂרֹף כַּעֲצֵי אֲשֵׁרָה לֵאמֹר{{ש}}
לֹא תָסוּר מִכָּל דְּבָרַי לִגְמֹר{{ש}}
{{סי|קְ}}שׁוּרִים יַחְדָּו מֵחֲרֹשׁ תִּשְׁמֹר{{ר1}}
רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר.{{ממס|ישעיהו לב כ}}

{{סי|בִּ}}תְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ גְּבֶרֶת לְשִׁפְחָה{{ש}}
לֹא תִלְמַד כְּמַעֲשֵׂיהֶם מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה{{ש}}
{{סי|תִּ}}מְצָא קֵן לֹא תִקַּח מִחָה{{ר1}}
אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה.{{ממס|תהלים קיג ט}}

{{סי|וְ}}לֹא תָקִים מַצֵּבָה מֵאַחֲרַי לָשׁוּב{{ש}}
וְלֹא הַקָּפַת פְּאַת רֹאשְׁךָ תָּשׁוּב{{ש}}
{{סי|רֶ}}וַח פְּעֻלָּה לְהַלִּין כְּנֶפֶשׁ חָשׁוּב{{ר1}}
אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב.{{ממס|משלי ג כח}}

{{סי|הָ}}דוּר לֹא בְרִיב לְכָבוֹד כִּי יִדַּל{{ש}}
לֹא תִטַּמְּאוּ בָהֶם קֹדֶשׁ מֵחֹל מֻבְדַּל{{ש}}
{{סי|וְ}}דַיָּן בִּשְׁפֹט עִם שְׁמִי עֹז וּמִגְדָּל{{ר1}}
לֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל.{{ממס|איוב לד יט}}

{{סי|בִּ}}לְבָבְךָ אַל תֹּאמַר בְּצִדְקִי לִי רְוָחָה{{ש}}
לֹא תוֹנֶה רֵעַ בְּחֵיל תְּמוּרָה וּשְׁבָחָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה בְּבֵין הָעֵינַיִם מִשּׂוּם לְסָרְחָה{{ר1}}
עַל כָּל רֹאשׁ קָרְחָה.{{ממס|עמוס ח י}}

{{סי|עָ}}לֶיךָ אִישׁ נָכְרִי לֹא תוּכַל לִשָּׂאֶנּוּ{{ש}}
שְׂכַר שָׂכִיר שֶׁמֶשׁ לֹא תְבוֹאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי אֶתְנָן מֵהָבִיא מִזְבְּחִי לֹא אֶרְצֶנּוּ{{ר1}}
כִּי בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ.{{ממס|משלי כא כז}}

{{סי|יְ}}קָר חֶפְצֵי רֵעַ לִבְּךָ אַל יִתְאַב{{ש}}
לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וְרֵעוֹ כִּי נִתְעַב{{ש}}
{{סי|מִ}}יַּד הַבֵּן לֹא יוּמַת אָב לִדְאַב{{ר1}}
וּבֵן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב.{{ממס|יחזקאל יח כ}}

{{סי|טְ}}בוּלִים כִּלְאַיִם מִלִּלְבֹּשׁ וְגַם מֵעֲלוֹת לְמָסָךְ{{ש}}
אֱלִיל לֹא יַעֲשֶׂה בְּשֶׁקֶר נִסָּךְ{{ש}}
{{סי|וּ}}מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתֵּת לַמֵּת לְמֵת אֲנִי נֶחְשָׂךְ{{ר1}}
כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ.{{ממס|תהלים מב ה}}

{{סי|בְּ}}עַרְבַּיִם עַל חָמֵץ מִשְּׁחֹט פֶּסַח שֵׂיוֹ{{ש}}
כֶּרֶם לֹא כִלְאַיִם פֶּן יֵקַד אֵשׁ כִּרְיוֹ{{ש}}
{{סי|יַ}}עֲבִיר עָצִיץ נָקוּב וְהוֹסִיף נֶאֱסָר בְּמִרְיוֹ{{ר1}}
וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ.{{ממס|שה&quot;ש ח יב}}

{{סי|מַ}}דִּיחַ מֵחֲמֹל וְכַסּוֹת בְּמַה לַּתֶּבֶן אֶת הַבָּר{{ש}}
לֹא תַשִּׁיךְ וְתִשֹּׁךְ הוֹן לְחוֹנֵן מֻצְבָּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵלֶּה הִזְהַרְתִּי אַבְנֵי מִזְבֵּחַ תּוֹךְ וּבָר{{ר1}}
כֵּן נָגֹזּוּ וְעָבָר.{{ממס|נחום א יב}}

{{סי|לֹ}}א תִשְׁמַע לְמַדִּיחַ לַחֲלַקְלַקּוֹת יֶעֱרַב{{ש}}
לֹא תֹאבֶה וְתַכְמִין מְחִתָּה לוֹ תִקְרַב{{ש}}
{{סי|בַּ}}אֲכָלְךָ פֶסַח בֶּן נֵכָר סָרָב{{ר1}}
בְּשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב.{{ממס|משלי יד י}}

{{סי|יְ}}דִידוּת אָח מִשְּׂנֹא וּמִלָּחֹן גּוֹיִם עֲדֵי עַד{{ש}}
מִלִּשָּׂא וְהַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפַּט בֵּית וַעַד{{ש}}
{{סי|אַ}}ל תְּאַחֵר נֵדֶר רְגָלִים קִבּוּץ נוֹעָד{{ר1}}
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד.{{ממס|משלי ל כט}}

{{סי|מְ}}כַשֵּׁפָה מִלְּהַחֲיוֹת וּמִלְּאַחֵר דִּמְעָה וּמְלֵאָה{{ש}}
בְּהֵמָה לֹא יָמִיר בְּטוֹבָה מַתְּלָאָה{{ש}}
{{סי|נָ}}זִיר לֹא כְשִׁמְשׁוֹן יַיִן לְגָמְאָה{{ר1}}
וְאֶל מֵת אָדָם לֹא יָבוֹא לְטָמְאָה.{{ממס|יחזקאל מד כה}}

{{סי|אַ}}ל יִטַּמָּא בַעַל לִפְסוּלָה נֶאֱהֶבֶת{{ש}}
לֹא תַרְבִּיעַ בְּהֵמָה בְּלֹא מִינָהּ מַדְהֶבֶת{{ש}}
{{סי|מִ}}זְבְּחִי תָּמִיד לִקְרִיבָה מְהֻבְהֶבֶת{{ר1}}
לֹא תִכְבֶּה לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ממס|יחזקאל כא ג}}

{{סי|נֶ}}צַח מִסּוּר מִלֵּב פִּקּוּדִים יְשָׁרִים{{ש}}
עֹרֶף לֹא תַקְשׁוּ מִהְיוֹת בַּקּוֹשְׁרִים{{ש}}
{{סי|נְ}}טִיעוֹתֶיךָ קֹדֶשׁ לְהִלּוּל מֵישָׁרִים{{ר1}}
לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים.{{ממס|ישעיהו כז ט}}

{{סי|וּ}}בַעַל מוּם לֹא יִגַּשׁ מַקְטִיר וְזוֹרֵק{{ש}}
יָדְךָ לֹא תִקַּח כַּחַשׁ וָפֶרֶק{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׂבָּה וּבְנָהּ מִשְּׁחֹט תּוֹדִיעַ לְהָרֵק{{ר1}}
תַּעֲמֹד עַל הַפֶּרֶק.{{ממס|עובדיה א יד}}

{{סי|נֹ}}עַם דְּבָרַי לֹא תִשְׁכַּח וְלִלְמֹד{{ש}}
כֶּסֶף וְזָהָב עַל אֱלִיל לֹא תַחְמֹד{{ש}}
{{סי|יְ}}רָא מֵרְאוֹת עֶרְוַת דָּבָר לִצְמֹד{{ר1}}
וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד.{{ממס|משלי כה ו}}

{{סי|הַ}}מִּדָּה מֵעֲשׂוֹת עָוֶל מִשְׁקָל וּמְשׂוּרָה לְכֹסֶף{{ש}}
יְפַת תֹּאַר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַכֶּסֶף{{ש}}
{{סי|יַ}}ד עָנִי לְחַזֵּק שִׁכְחָה לְאַסֵּף{{ר1}}
עָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר וְאֵין מְאַסֵּף.{{ממס|ירמיהו ט כא}}

{{סי|רָ}}צוֹחַ נָקִי וְצַדִּיק אַל תְּהִי עַוְלָה{{ש}}
שְׂדֵה רֵעַ מִלְּהָנִיף חֶרְמֵשׁ לִיבוּלָהּ{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּי מִלֶּאֱכֹל סַתֵּם וְאַבֵּד סוּרֵי לָהּ{{ר1}}
לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה.{{ממס|בראשית לד יד}}

{{סי|וְ}}לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר פָּנִים נִזְעָמִים{{ש}}
בְּחֶפְצֵי שְׁאֵלָה כְּמִדְרַשׁ הַטְּעָמִים{{ש}}
{{סי|נִ}}אוּף בַּת מִלְּחַלֵּל לָתֶת לָהּ בְּעִגּוּמִים{{ר1}}
זָקֵן בָּא בַּיָּמִים.{{ממס|בראשית כד א}}

{{סי|רֹ}}אשׁ נָזִיר לֹא תַעֲבִיר תַּעַר מְרוּטָה{{ש}}
בַּעְלַת מוּם מִזְּבֹחַ כְּלָלָהּ וּפְרָטָהּ{{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יִטַּמָּא לְךָ כֹּהֵן מִבְטָא{{ר1}}
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא.{{ממס|ויקרא ד ב}}

{{סי|כְּ}}דַבֵּר רָשׁ תַּחֲנוּן מִלְּאַמֵּץ לֵב לְמָנָה{{ש}}
כֹּהֲנַי לֹא יְחַלְּלוּ שְׁמִי אֹמֶן אֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}כְהֻנָּה גְדוֹלָה מִקַּחַת נִמְנָה{{ר1}}
הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה.{{ממס|יחזקאל מד כב}}

{{סי|שְׁ}}לֹשָׁה לֹא תְבַשֵּׁל אֲכִילָה הֲנָאָה תְּבַשְּׁלֵהוּ{{ש}}
מוּם פָּרֹכֶת מִבֹּא מִקְדָּשׁ מִלְּחַלְּלֵהוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְקוּת לְחֵרֶם בְּיַד לֹא יַעַזְבֵהוּ{{ר1}}
אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא.{{ממס|ישעיהו מא ז}}

{{סי|יִ}}גַּע בְּטָמֵא וּמִנְחַת כֹּהֵן מִלֶּאֱכֹל מְאוּמָה{{ש}}
וְשֶׁקֶץ וְחָגָב טָמֵא כְּחֹק אֻמָּה וְאֻמָּה{{ש}}
{{סי|מִ}}דָּה לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה לְעָרְמָה{{ר1}}
אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה.{{ממס|משלי כ כג}}

{{סי|בַּ}}קֹּדֶשׁ לֹא יֹאכְלוּ וְלֹא יְחַלְּלוּ אוֹסִיף{{ש}}
שֵׁם מִלְּחַלֵּל וְזֶרַע חָלָל מִלְּהוֹסִיף{{ש}}
{{סי|עֵ}}רֶךְ תּוֹרָה לֹא תִגְרַע לְבַל תַּכְסִיף{{ר1}}
עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף.{{ממס|איוב לח יא}}

{{סי|זֶ}}ה סֵדֶר לָאו וָעֹנֶשׁ סִיַּמְתִּיו לְאָפְנֵהוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}צַפְתִּיו תּוֹךְ עַמִּי לְצוּר יַעַבְדֶנְהוּ{{ש}}
{{סי|יְ}}סֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ{{ר1}}
חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ.{{ממס|ירמיהו ה כב}}

אָז שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת לַכַּלָּה נוֹעָדִים{{ש}}
שָׁמַיִם וָאָרֶץ נֶאֱמָנִים עֵדִים{{ש}}
פֵּרוּשׁ עֹנֶשׁ וְשָׂכָר שָׂשִׂים וְחָדִים{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ט כז}}

לִי אֲנִי חָכְמָה יוּשַׁת לֵב וְיֻתַּן{{ש}}
מְזִמּוֹת רֹעַ שְׂאוֹר מִדְרָשִׁי יְחִתַּן{{ש}}
לָזֶה וְלַבָּא שְׂכָרִי רַב יֻמְתַּן{{ר1}}
הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן.{{ממס|בראשית לד יב}}

וִתּוּקֵי אֲמָרַי מְאִירֵי עֵינַיִם{{ש}}
מָה רַב טוּבִי לְמַטֵּי אָזְנַיִם{{ש}}
פּוֹעֲלַי עֲצֵלִים לִלְבֹּן שִׁנַּיִם{{ר1}}
וְהַמְּלָאכָה לֹא לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.{{ממס|עזרא י יג}}

מֶשֶׁךְ מִפְּנִינִים מַה יָּקָר לְהוֹרוֹת{{ש}}
דִּינֵי מָמוֹן וָנֶפֶשׁ הַטֻּמְאוֹת וְהַטְּהָרוֹת{{ש}}
כָּלוּ צוּפַי מֶתֶק אַזְהָרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

לְהַר נַחֲלָתְךָ נְחֵנוּ גְאוּלִים{{ש}}
מִדֵּי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת פָּנֶיךָ שֹׁאֲלִים{{ש}}
לֵאמֹר כְּבָרִאשׁוֹנָה שָׁלֹשׁ רְגָלִים עוֹלִים{{ר1}}
מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים.{{ממס|שה&quot;ש ז ב}}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ וְנֶאֱמַר: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}{{ש}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:מנהג צרפת]]</text>
      <sha1>2eir2a4nekeeejahos83y36rmiaddni</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/301</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1743736</id>
    <revision>
      <id>3017223</id>
      <parentid>3016529</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T09:41:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017223</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4453" sha1="t5doddbgoecbx4t6q2f5ih5fojfbt2c" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;אורח חיים הלכות פסח&lt;/noinclude&gt;===‫אשל אברהם‬===
‫
{{לא נשלם|סימן תצג}}

&lt;קטע התחלה=מא תצד א/&gt;
'''{{ג|תצד}} קשה לי''' כו'. עיין מ&quot;א. עיין ח&quot;י ועיין פר&quot;ח בזה. ומה שכתב: '''ממתינין בקידוש עד צאת הכוכבים,''' ובט&quot;ז כתב אף בתפילת ערבית ממתינין, וכבר כתבנו בזה, ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים רעא#מא א|סימן רע&quot;א במגן אברהם א]]. להיות נעורים בלילה, ונדפס סדר הלימוד בזה הלילה. ומתפללים מיד כשיאיר היום, אע&quot;ג דראוי לאחר הנץ, עיין [[מגן אברהם על אורח חיים פט#מא א|סימן פ&quot;ט במ&quot;א א]], מכל מקום מפני הטורח יע&quot;ש. ועל נטילת ידיים עיין סימן ד סעיף ג (ט&quot;ס עבי&quot;ד וצ&quot;ל [[שולחן ערוך אורח חיים ד|עיין סימן ד]]). ואם ישן שינת עראי או ידיו מטונפות אפילו הכי צריך עיון אם יברך על נטילת ידיים בבוקר, ועיין אליה רבה שם אות ח ובפריי שם, וגם בניעור כל הלילה ראוי לשמוע הברכה על נטילת ידיים מאחרים. ואפשר דהעולם סומכין ומברכין על נטילת ידיים בעשה צרכיו מקודם וידיו מטונפות דהוי ספק ספיקא ולכן מברכין ועדיין צריך עיון. וברכת התורה ודאי מברכין, דאין כוונתינו, רק ליום ולילה. וקריאת שמע יקרא אחר צאת הכוכבים, דבשאר ימות השנה יוצא בקריאת שמע שעל מטתו כו'. ומיהו משום הכי יוכל להתפלל ערבית מבעוד יום ולקרות קריאת שמע בלילה אחר כך כמו בכל לילה, ועיין ט&quot;ז א. ובעניין טעם עליון ותחתון יש בו להאריך, ואמנם כבר האריך בעל צהר התיבה המדקדק הגדול המפורסם ודבריו אינם צריכים חיזוק כידוע:

'''{{ק|(א)}} כל הבכור.''' עיין מ&quot;א. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים תצ|סימן ת״צ]], שבשבת צריך לקרות שבעה מתחילין &quot;עשר תעשר&quot;, מה שאין כן בשמיני עצרת אף בחול מתחילין עשר תעשר, [[מגן אברהם על אורח חיים תרסח#מא ד|כבסימן תרס״ח במגן אברהם ד]]:

'''{{ק|(ב)}} &quot;וה' בהיכל קדשו&quot;.''' עיין מ&quot;א. ואומרים &quot;יציב פתגם&quot; אחר פסוק ראשון של הפטרה, עיין ט&quot;ז א:
 
'''{{ק|(ג)}} אסור.''' עיין מ&quot;א. ומשמע דאסרו חג סוכות מותר להתענות. [[מגן אברהם על אורח חיים תכט#מא ח|ובתכ״ט אות ח]] דמנהג שלא להתענות בכל אסרו חג אף אחר סוכות, יע&quot;ש. ועיין במשנה למלך פרק ששי מהלכות כלי המקדש הלכה ט וי׳, הקשה על המגן אברהם דבימי המקדש כשחל שבועות בשבת היו מותרין בהספד ותענית ביום ראשון אסרו חג, דלא ליתן מקום לצדוקים, [[חגיגה יז א]] יע&quot;ש. והנה יש לומר כמו שכתב הלבוש כאן דעתה אין מצויים צדוקים בינינו משום הכי אין לחוש להם ואסור להתענות באסרו חג, יע&quot;ש. והיינו דוודאי כל ז' ימים יש תשלומין ומפני זה לבד אין לאסור התענית כל ז' ימים, רק אסרו חג הואיל ואם חל בשבת בזמן המקדש היה יום טבוח אחר השבת. ומכל מקום צריך עיון קצת, ודברי הלבוש גם כן צריכים עיון במה שכתב דיום טבוח אחר השבת שזה לבית שמאי, לא לבית הלל, וצריך עיון:
 
'''זמן שהחיינו.''' עיין מ&quot;א. [[שולחן ערוך אורח חיים תעג|תע&quot;ג]], וחק יעקב שם משמע דיש תשלומין כל ז'. ולדינא ספק ברכות לקולא, עיין א&quot;ר כאן ד. ואם נזכר ביום א׳ בשחרית אומר זמן, וכן קידוש אם שכח בלילה יקדש בשחרית &quot;אשר בחר בנו&quot;, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רעא|סימן ער&quot;א]]:&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>t5doddbgoecbx4t6q2f5ih5fojfbt2c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/391</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1743741</id>
    <revision>
      <id>3017200</id>
      <parentid>3017057</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T08:33:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3017200</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4465" sha1="9drwjo1punh20bmfms33vqm18mmkacv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫רבי ור' נתן סוף משנה

&lt;קטע התחלה=פרק מו/&gt;
‫כר׳ יוחנן בן ברוקא ר׳ בא בשם ר׳ יוחנן '''מה טעם שאל את נתן הבבלי'''
מה ראו חכמים לומר הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקה ולא אתם (בארץ ישראל, כדברי
הרשב״ם ב&quot;ב ד׳ קל״ב) הוא ששניהם ירתון אמר ליה (רבי) '''יטלון''' תנינן וכו׳
אתא (רבי) לגבי אבוי (אצל רבן שמעון בן גמליאל) אמר ליה קפחת את נתן
הבבלי לית כאן יטלון אלא ירתון אמר ר׳ יוסי בי ר׳ בון טעיתי טעות ששניתי
לכם לית כאן יטלון אלא יירתון&quot;.

והנה נראה בזה שני דברים אשר יאירו לנו לדעת מתוכם את אשר הי׳ אז.

־ראשונה שאף שהדבר מפורש שהי׳ זה עוד בחיי רבן שמעון בן גמליאל
אבי רבי בכל זה שאל זה רבי מר׳ נתן ולא מר׳ שמעון בן גמליאל.

אף שזה ודאי שהלכה כר׳ יוחנן בן ברוקה נפסקה רק בימי דור שלפי השמד.

שהרי זה ודאי שר׳ יוחנן בן ברוקה לא נחלק בימי יבנה שלא נמצא לפנינו
עם ראשי הדור הקודם כר׳ טרפון ר׳ עקיבא ור׳ ישמעאל.

ובבבא בתרא ד' ק&quot;ל על דברי ר׳ יוחנן בן ברוקא אשר באו במשנה שם נאמר בגמ׳:

״והתניא ר׳ ישימעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקא אומר לא נחלקו '''אבא'''
'''וחכמים''' על אחר במקום בת ובת במקום בן שלא אמר כלום על מה נחלקו
על בן בין הבנים וכו׳ שאבא אומר יירש וחכמים אומרים לא יירש וכו׳.״

ומבואר שבראשית ימי ר׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקה היו עוד
החכמים חולקים על ר׳ יוחנן בן ברוקא ועדין לא נפסקה במתיבתא הלכה פסוקה
כר׳ יוחנן בן ברוקא.

כי הלשון הזה ״מה טעם אמרו הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקא״ או הלשון
״מה ראו חכמים לומר הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקא&quot; מורה על עצמו שהי׳ על זה
הסבמת חכמי המתיבתא הכללית.

ועל כן הנה אין זה הרבים (החכמים) אשר נחלקו עם ר׳ יוחנן בן ברוקא.

ומבואר מעצמו ני דבר ההלכה אשר נפסקב כר׳ יוחנן בן ברוקה הי׳
בהתחדש המתיבתא בשפרעם ובהיות רבן שמעון בן גמליאל נשיא.

ובבל זה שאל רבי זה מר׳ נתן ולא מאביו רשב״ג.

וזה הוא במו שיבבר נתבאר ני ר׳ נתן הבבלי הי׳ שים האב בית דין‬
‫בד׳מתיבתא‪ ,‬ונל הדברים האלה עמדו במתיבתא תחת משמרת פקודתו‪.‬‬
‫ואמנם בי נראה מזה נם היםוד השני אשי בבר נתבאר נם הוא‪.‬‬
‫בבד נתבאר לנו בהי׳ב ני המסבתא אשר גרסו בהמתיבתא הבללית אותה‬
‫גרסו בבל הישי־בות הפ־טיות בולב‪.‬‬
‫וד‪-‬נני ־ואים בי גם רבי וגם רשב״ג אביו לא עמדו בתחלה על עיקר נוסה‬
‫יסוד המשנ־‪ .‬בבתובות ד׳ נ׳ב בפי שתי׳ בפי רוב השונים בא־ין יש־אל‪.‬‬
‫ועמדו על זה ־ק אחרי העמידם על הדבר ושמ׳עו זד‪ .‬מפי ר׳ נתן‪.‬‬
‫״ולא אתם )רוב השונים בא־ין ישראל( שניתם ״ירהון&quot; אמר ליד‪) .‬רבי(‬
‫יטילון תנינן אתא )רבי( לגבי אבוי אמר ליד‪ .‬קפחת את נתן הבבלי לית באן‬
‫יטילון אלא י־תון אמ־ ־׳ יום* בי ר׳ בון טעי‪,‬תי טעית ששניתי לבם )יצלון בנוסה‬
‫'‬
‫המשינד! ל־ת באן יטלון אלא ירתין״‪.‬‬
‫והיינו שיצדקו דב־י ד׳ נתל בנופה המשנד‪ ,.‬ו־׳ שמעין בן גמליאל יאמר על‬
‫עצמו בי מיעה בלמדו לפני תלמידיו בישיבתו הם־טיית דב־י יסיד המשינד‪ ,‬בבתיבית‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9drwjo1punh20bmfms33vqm18mmkacv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרות ה' אמרות טהורות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743773</id>
    <revision>
      <id>3017111</id>
      <parentid>3017009</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T17:59:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3017111</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1162" sha1="eo6h4ffo5ael2g42hnhh9h724hpk16f" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=סרגל/&gt;
{| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center
|- align=center bgcolor=&quot;#F3F6FB&quot;
|{{גדול-מודגש|[[אמרות ה' אמרות טהורות]]}}{{ש}}
[[אמרות ה' אמרות טהורות/מגן|מגן]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/מחיה|מחיה]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/משלש|משלש]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ד|פיוט ד]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ה|פיוט ה]] · קיקלר: [[אמרות ה' אמרות טהורות/אדיר ונשגב|אדיר ונשגב]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/איומה חשוקה|איומה חשוקה]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/יונת אלם|יונת אלם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר עולם|סדר עולם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר דיברין|סדר דיברין]] · סילוק
|}&lt;קטע סוף=סרגל/&gt;
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:יוסף טוב עלם]]
[[קטגוריה:מנהג צרפת]]</text>
      <sha1>eo6h4ffo5ael2g42hnhh9h724hpk16f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017122</id>
      <parentid>3017111</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T18:27:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3017122</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1297" sha1="9ptu4hrya3ijydgjnvz2zzpmbhzzkny" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=סרגל/&gt;
{| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center
|- align=center bgcolor=&quot;#F3F6FB&quot;
|{{גדול-מודגש|[[אמרות ה' אמרות טהורות]]}}{{ש}}
[[אמרות ה' אמרות טהורות/מגן|מגן]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/מחיה|מחיה]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/משלש|משלש]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ד|פיוט ד]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ה|פיוט ה]] · קיקלר: [[אמרות ה' אמרות טהורות/אדיר ונשגב|אדיר ונשגב]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/איומה חשוקה|איומה חשוקה]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/יונת אלם|יונת אלם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר עולם|סדר עולם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר דיברין|סדר דיברין]] · סילוק{{הערה|הסילוק חסר במרבית כתבי־היד, וראו בדף השיחה}}
|}&lt;קטע סוף=סרגל/&gt;
&lt;noinclude&gt;
----
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:יוסף טוב עלם]]
[[קטגוריה:מנהג צרפת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9ptu4hrya3ijydgjnvz2zzpmbhzzkny</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017123</id>
      <parentid>3017122</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T18:27:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017123</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1299" sha1="nqv9e2jj4etcyiuaft0px0drg3uvylk" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=סרגל/&gt;
{| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center
|- align=center bgcolor=&quot;#F3F6FB&quot;
|{{גדול-מודגש|[[אמרות ה' אמרות טהורות]]}}{{ש}}
[[אמרות ה' אמרות טהורות/מגן|מגן]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/מחיה|מחיה]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/משלש|משלש]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ד|פיוט ד]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ה|פיוט ה]] · קיקלר: [[אמרות ה' אמרות טהורות/אדיר ונשגב|אדיר ונשגב]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/איומה חשוקה|איומה חשוקה]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/יונת אלם|יונת אלם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר עולם|סדר עולם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר דיברין|סדר דיברין]] · סילוק{{הערה|הסילוק חסר במרבית כתבי־היד, וראו בדף השיחה}}
|}&lt;קטע סוף=סרגל/&gt;
&lt;noinclude&gt;


----
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:יוסף טוב עלם]]
[[קטגוריה:מנהג צרפת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>nqv9e2jj4etcyiuaft0px0drg3uvylk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017125</id>
      <parentid>3017123</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T18:30:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>אם לדייק, לא קיקלר</comment>
      <origin>3017125</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1300" sha1="840piic76w46hfw0mk97qmjzmxqjzgq" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=סרגל/&gt;
{| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center
|- align=center bgcolor=&quot;#F3F6FB&quot;
|{{גדול-מודגש|[[אמרות ה' אמרות טהורות]]}}{{ש}}
[[אמרות ה' אמרות טהורות/מגן|מגן]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/מחיה|מחיה]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/משלש|משלש]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ד|פיוט ד]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ה|פיוט ה]] · פיוט ו: [[אמרות ה' אמרות טהורות/אדיר ונשגב|אדיר ונשגב]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/איומה חשוקה|איומה חשוקה]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/יונת אלם|יונת אלם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר עולם|סדר עולם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר דיברין|סדר דיברין]] · סילוק{{הערה|הסילוק חסר במרבית כתבי־היד, וראו בדף השיחה}}
|}&lt;קטע סוף=סרגל/&gt;
&lt;noinclude&gt;


----
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:יוסף טוב עלם]]
[[קטגוריה:מנהג צרפת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>840piic76w46hfw0mk97qmjzmxqjzgq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017152</id>
      <parentid>3017125</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:34:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3017152</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1324" sha1="54b56gpo9y4iov9xgvwaer2q4chniq0" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=סרגל/&gt;
{| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center
|- align=center bgcolor=&quot;#F3F6FB&quot;
|{{גדול-מודגש|[[אמרות ה' אמרות טהורות]]}}{{ש}}
[[אמרות ה' אמרות טהורות/מגן|מגן]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/מחיה|מחיה]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/משלש|משלש]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ד|פיוט ד]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ה|פיוט ה]] · פיוט ו: [[אמרות ה' אמרות טהורות/אדיר ונשגב|אדיר ונשגב]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/איומה חשוקה|איומה חשוקה]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/יונת אלם|יונת אלם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר עולם|סדר עולם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר דיברין|סדר דיברין]] · סילוק&lt;noinclude&gt;{{הערה|הסילוק חסר במרבית כתבי־היד, וראו בדף השיחה.}}&lt;/noinclude&gt;
|}&lt;קטע סוף=סרגל/&gt;
&lt;noinclude&gt;


----
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:יוסף טוב עלם]]
[[קטגוריה:מנהג צרפת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>54b56gpo9y4iov9xgvwaer2q4chniq0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017171</id>
      <parentid>3017152</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T21:24:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017171</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2587" sha1="e0cigrpnwwhm1zwgxwnpq2tdbdyme1n" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=סרגל/&gt;
{| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center
|- align=center bgcolor=&quot;#F3F6FB&quot;
|{{גדול-מודגש|[[אמרות ה' אמרות טהורות]]}}{{ש}}
[[אמרות ה' אמרות טהורות/מגן|מגן]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/מחיה|מחיה]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/משלש|משלש]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ד|פיוט ד]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ה|פיוט ה]] · פיוט ו: [[אמרות ה' אמרות טהורות/אדיר ונשגב|אדיר ונשגב]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/איומה חשוקה|איומה חשוקה]] · רהיט: [[אמרות ה' אמרות טהורות/יונת אלם|יונת אלם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר עולם|סדר עולם]] · [[אמרות ה' אמרות טהורות/סדר דיברין|סדר דיברין]] · סילוק&lt;noinclude&gt;{{הערה|הסילוק חסר במרבית כתבי־היד, וראו בדף השיחה.}}&lt;/noinclude&gt;
|}&lt;קטע סוף=סרגל/&gt;
&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אמרות ה' אמרות טהורות
| תמונה = 
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]]
| מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום ב')]]{{הערה|כך מסיק י. פרנקל במבוא למחזור שבועות הערה 155 מנוסח רוב הכ&quot;י במגן. וגם מפסוקי מחיה ומשלש מוכח כן.}}
| מחבר = [[מיבר:יוסף טוב עלם|ר' יוסף טוב עלם]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף בר שמואל; יוסף בר שמואל; יוסף בר שמואל חזק; יוסף חזק; יוסף; יוסף; יוסף טוב עלם, יוסף בר שמואל; יוסף בן שממואל, יוסף בר שמואל.
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-5900|א-5900]]
| מנהגים = היתה נאמרת בימי הביניים למנהג צרפת באחד מימי שבועות. כבמרבית הקרובות, בשליו מסויים הפסיקו למנהג זה לומר בה את הסילוק.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}

----
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:יוסף טוב עלם]]
[[קטגוריה:מנהג צרפת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>e0cigrpnwwhm1zwgxwnpq2tdbdyme1n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרות ה' אמרות טהורות/מגן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743778</id>
    <revision>
      <id>3017142</id>
      <parentid>3016955</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:22:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017142</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3969" sha1="iwaq82ynyxvxuhm6yoe4j9fh855s574" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר שמואל'''}}

{{סי|אִ}}מְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת {{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲלִיל לָאָרֶץ שִׁבְעָתַיִם מְסוּרוֹת {{ש}}
{{סי|גֶּ}}בַע נָמוֹג וְרָעֲשׁוּ צוּרוֹת {{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר בְּצַוֹּתָה לְאֶלֶף דּוֹרוֹת

{{סי|הִ}}סְכִּים מוֹשֵׁל יְצוּרָיו לְיַפֶּה {{ש}}
{{סי|וּ}}בָן מִבְּלִי לְנִבְלָלִים מַרְפֵּא {{ש}}
{{סי|זָ}}ם אֶקְרָאֵם הֲיֵשׁ מְצַפֶּה {{ש}}
{{סי|חֲ}}רוּגִים מִמְּצֹא פֵּתַח פֶּה

{{סי|טָ}}עַם בְּמִבְטָא קְצָוֹת אַרְבַּע {{ש}}
{{סי|יְ}}קָרָה לְהַנְחִיל לְשִׁבְעִים תָּבַע {{ש}}
{{סי|כָּ}}ל דִּבּוּר וְדִבּוּר נֶחְלַק לְשֶׁבַע {{ש}}
{{סי|לְ}}כָל אֹם בִּשְׂפָתוֹ לְהַקְבַּע

{{סי|מְ}}שׁוּלֵי מִשְׁחָק כְּהִפְנוּ עֹרֶף {{ש}}
{{סי|נִ}}תַּן הֶתֵּר לְכוֹרְעֵי תֶרֶף {{ש}}
{{סי|סִ}}בְרָם הוּחַק לְדֶלֶק וְשֶׂרֶף {{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּסִים זִקַּק בְּכוּר וּמַצְרֵף

{{סי|פְּ}}לִיאַת מַתָּן מִקְנֶה וְקִנְיָן {{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּיִם כַּחַמָּה וְאֵבָרִים בְּמִנְיָן {{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים הִקְשִׁיב אַחַת תִּנְיָן {{ש}}
{{סי|רַ}}עֲפֵי מַלְקוֹחָיו בְּרֹב עִנְיָן

{{סי|שִׁ}}מְּעָם קוֹלוֹ תְּמִים דֵּעוֹת {{ש}}
{{סי|שְׁ}}מָרָם בְּחַסְדּוֹ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת {{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה הִנְחִילָם בִּרְעָמִים וּזְוָעוֹת {{ש}}
{{סי|תֵּ}}כֶף לִגְאֻלָּה שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת.
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת׃{{ממס|דברים טז ט}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם׃{{ממס|תהלים יב ז}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל׃{{ממס|ישעיהו מ טו}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ׃{{ממס|משלי כז כא}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סב יב}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטָפוּ, זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שופטים ה ה|וגם=תהלים סח ט}}
{{סוף}}
:{{סי|יִ}}שְׂרָאֵל {{סי|וְ}}שׁוֹפְטָיו {{סי|סִ}}בְּרוּ {{סי|פָ}}נִים {{ש}}
:{{סי|בְּ}}מַתָּן {{סי|רַ}}עֲנָנָה {{סי|שֶׁ}}בֶת {{סי|מְ}}בִינִים {{ש}}
:{{סי|וּ}}בָהּ {{סי|אֻ}}מְּצוּ [{{סי|לִ}}]הְיוֹת דְּשֵׁנִים {{ש}}
:חַי סִכְּכָם כִּתְרִיס וּמָגִנִּים.
{{הור|מגן אברהם}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>iwaq82ynyxvxuhm6yoe4j9fh855s574</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017173</id>
      <parentid>3017142</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T21:41:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>זה אותו כתב יד שנמצא בו הסילוק, ולדאבוני אין ממנו סריקה נגישה</comment>
      <origin>3017173</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4203" sha1="dfypoiegm7hmzlidpow60t6q3lck977" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר שמואל'''}}

{{סי|אִ}}מְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת {{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲלִיל לָאָרֶץ שִׁבְעָתַיִם מְסוּרוֹת {{ש}}
{{סי|גֶּ}}בַע נָמוֹג וְרָעֲשׁוּ צוּרוֹת {{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר בְּצַוֹּתָה לְאֶלֶף דּוֹרוֹת

{{סי|הִ}}סְכִּים מוֹשֵׁל יְצוּרָיו לְיַפֶּה {{ש}}
{{סי|וּ}}בָן מִבְּלִי לְנִבְלָלִים מַרְפֵּא {{ש}}
{{סי|זָ}}ם אֶקְרָאֵם הֲיֵשׁ מְצַפֶּה {{ש}}
{{סי|חֲ}}רוּגִים מִמְּצֹא פֵּתַח פֶּה

{{סי|טָ}}עַם בְּמִבְטָא קְצָוֹת אַרְבַּע {{ש}}
{{סי|יְ}}קָרָה לְהַנְחִיל לְשִׁבְעִים תָּבַע {{ש}}
{{סי|כָּ}}ל דִּבּוּר וְדִבּוּר נֶחְלַק לְשֶׁבַע {{ש}}
{{סי|לְ}}כָל אֹם בִּשְׂפָתוֹ לְהַקְבַּע

{{סי|מְ}}שׁוּלֵי מִשְׁחָק כְּהִפְנוּ עֹרֶף {{ש}}
{{סי|נִ}}תַּן הֶתֵּר לְכוֹרְעֵי תֶרֶף {{ש}}
{{סי|סִ}}בְרָם הוּחַק לְדֶלֶק וְשֶׂרֶף {{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּסִים זִקַּק בְּכוּר וּמַצְרֵף

{{סי|פְּ}}לִיאַת מַתָּן מִקְנֶה וְקִנְיָן {{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּיִם כַּחַמָּה וְאֵבָרִים בְּמִנְיָן {{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים הִקְשִׁיב אַחַת תִּנְיָן {{ש}}
{{סי|רַ}}עֲפֵי מַלְקוֹחָיו בְּרֹב עִנְיָן

{{סי|שִׁ}}מְּעָם קוֹלוֹ תְּמִים דֵּעוֹת {{ש}}
{{סי|שְׁ}}מָרָם בְּחַסְדּוֹ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת {{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה הִנְחִילָם בִּרְעָמִים וּזְוָעוֹת {{ש}}
{{סי|תֵּ}}כֶף לִגְאֻלָּה שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת.
{{הור2|בכתב יד אחד,{{הערה|אוקספורד בודליאנה Opp.670}} נמצא בית נוסף (אולי מהמחבר עצמו) המתחיל {{צ|שבוכיו אפדני}} ומקשר לפסוק [[שמות יט א]].}}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת׃{{ממס|דברים טז ט}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם׃{{ממס|תהלים יב ז}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל׃{{ממס|ישעיהו מ טו}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ׃{{ממס|משלי כז כא}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סב יב}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטָפוּ, זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שופטים ה ה|וגם=תהלים סח ט}}
{{סוף}}
:{{סי|יִ}}שְׂרָאֵל {{סי|וְ}}שׁוֹפְטָיו {{סי|סִ}}בְּרוּ {{סי|פָ}}נִים {{ש}}
:{{סי|בְּ}}מַתָּן {{סי|רַ}}עֲנָנָה {{סי|שֶׁ}}בֶת {{סי|מְ}}בִינִים {{ש}}
:{{סי|וּ}}בָהּ {{סי|אֻ}}מְּצוּ [{{סי|לִ}}]הְיוֹת דְּשֵׁנִים {{ש}}
:חַי סִכְּכָם כִּתְרִיס וּמָגִנִּים.
{{הור|מגן אברהם}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>dfypoiegm7hmzlidpow60t6q3lck977</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרות ה' אמרות טהורות/מחיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743779</id>
    <revision>
      <id>3017108</id>
      <parentid>3016952</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T17:55:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3017108</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4190" sha1="97mk9d04q6dx5ru5fm25sl0pl04l30o" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''', '''יוסף בר שמואל'''}}

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ {{ש}}
{{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ יוֹמַיִם וְתִשְׁחֹרֶת חֹפֶשׁ {{ש}}
{{סי|רִ}}וָּה מִלְקָחָהּ נֶאֱצָלִים מִכֶּפֶשׁ {{ש}}
{{סי|קְ}}הָלֵימוֹ הִפְרִישׁ מֵהַבְלֵי טֶפֶשׁ

{{סי|צָ}}בָא רָב בְּאֹמֶר בֻּשַּׂר {{ש}}
{{סי|פּ}}וֹנִים וְנִדָּדִים שְׁנֵים עָשָׂר {{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף רֶכֶב אָסַר {{ש}}
{{סי|סִ}}פְרָם כַּחֲמוּדוֹת אַחַת מִלִּחְסַר

{{סי|נַ}}עֲשֶׂה וְנִשְׁמַע כְּפָצוּ יְשָׁרִים {{ש}}
{{סי|מ}}וּסַבִּים רְבָבוֹת מֵאָה וְעֶשְׂרִים {{ש}}
{{סי|לְ}}אִישׁ כִּתְרַיִם בַּעֲדִי קוֹשְׁרִים {{ש}}
{{סי|כְּ}}הֻנָּה וּנְגִידוּת וַחֲפָצִים יְקָרִים

{{סי|יַ}}עַר וְכַרְמֶל סִבְכֵי שׁוֹשָׁן {{ש}}
{{סי|טָ}}סִים וּמְעוֹפְפִים, וְאַבִּירֵי בָשָׁן {{ש}}
{{סי|חָ}}דְלוּ מִנְּוֵיהֶם וְחָפוּ רֹאשָׁם {{ש}}
{{סי|זָ}}עִים מִבְּרָקִים וְתִמְרוֹת עָשָׁן

{{סי|וּ}}מִקּוֹל רַעַם וְלַפִּידִים נוֹצְצִים {{ש}}
{{סי|הֵ}}מַסּוּ פְּחוּזִים וְלֶאֱוִילָם נוֹחֲצִים {{ש}}
{{סי|דִּ}}בְּרוּ הַלְהִמָּחוֹת יְקוּמִים נֶחֱרָצִים {{ש}}
{{סי|גִּ}}לָּמוֹ שֶׁפִי מַתַּת חֲלוּצִים

{{סי|בְּ}}חַבְלֵי אָדָם בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה {{ש}}
{{סי|בְּ}}חַסְדּוֹ מְשָׁכָם דָּגוּל מֵרְבָבָה {{ש}}
{{סי|אִ|1}}מְרֵי {{סי|נֹ|1}}עַם {{סי|כְּ|1}}תִיבָה {{סי|יְ|1}}הִיבָה {{ש}}
{{סי|אִ}}לֵּף לַחוֹגְגִים בַּעֲצֶרֶת נְדָבָה.
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַייָ אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ׃{{ממס|דברים טז י}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָמוּ גוֹיִם, מָטוּ מַמְלָכוֹת, נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ׃{{ממס|תהלים מו ז}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃{{ממס|שמות כ ב}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ׃{{ממס|איוב כו יא}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה׃{{ממס|שמות יט ח}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן, אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ׃{{ממס|תהלים סח יח}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים יט י}}
{{סוף}}
{{סי|יַ}}חְדָּו {{סי|וֻ}}עֲדוּ {{סי|סְ}}גָנֵי {{סי|פְּ}}דוּיִם {{ש}}
{{סי|בְּ}}מִסְפַּר {{סי|רִ}}בּוֹאוֹת {{סי|שִׁ}}שִּׁים {{סי|מְ}}נוּיִם {{ש}}
{{סי|וּ}}כְשָׁמְעָם {{סי|אֹ}}מֶר {{סי|לִ}}בּוֹתָם סְווּיִם {{ש}}
וּבַהֲנָפַת גֶּשֶׁם עָמְדוּ חַיִּים.

[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>97mk9d04q6dx5ru5fm25sl0pl04l30o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017145</id>
      <parentid>3017108</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:24:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017145</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4251" sha1="twi9cjho7y8ycbc8uz1abhl4tdddcw4" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''', '''יוסף בר שמואל'''}}

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ {{ש}}
{{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ יוֹמַיִם וְתִשְׁחֹרֶת חֹפֶשׁ {{ש}}
{{סי|רִ}}וָּה מִלְקָחָהּ נֶאֱצָלִים מִכֶּפֶשׁ {{ש}}
{{סי|קְ}}הָלֵימוֹ הִפְרִישׁ מֵהַבְלֵי טֶפֶשׁ

{{סי|צָ}}בָא רָב בְּאֹמֶר בֻּשַּׂר {{ש}}
{{סי|פּ}}וֹנִים וְנִדָּדִים שְׁנֵים עָשָׂר {{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף רֶכֶב אָסַר {{ש}}
{{סי|סִ}}פְרָם כַּחֲמוּדוֹת אַחַת מִלִּחְסַר

{{סי|נַ}}עֲשֶׂה וְנִשְׁמַע כְּפָצוּ יְשָׁרִים {{ש}}
{{סי|מ}}וּסַבִּים רְבָבוֹת מֵאָה וְעֶשְׂרִים {{ש}}
{{סי|לְ}}אִישׁ כִּתְרַיִם בַּעֲדִי קוֹשְׁרִים {{ש}}
{{סי|כְּ}}הֻנָּה וּנְגִידוּת וַחֲפָצִים יְקָרִים

{{סי|יַ}}עַר וְכַרְמֶל סִבְכֵי שׁוֹשָׁן {{ש}}
{{סי|טָ}}סִים וּמְעוֹפְפִים, וְאַבִּירֵי בָשָׁן {{ש}}
{{סי|חָ}}דְלוּ מִנְּוֵיהֶם וְחָפוּ רֹאשָׁם {{ש}}
{{סי|זָ}}עִים מִבְּרָקִים וְתִמְרוֹת עָשָׁן

{{סי|וּ}}מִקּוֹל רַעַם וְלַפִּידִים נוֹצְצִים {{ש}}
{{סי|הֵ}}מַסּוּ פְּחוּזִים וְלֶאֱוִילָם נוֹחֲצִים {{ש}}
{{סי|דִּ}}בְּרוּ הַלְהִמָּחוֹת יְקוּמִים נֶחֱרָצִים {{ש}}
{{סי|גִּ}}לָּמוֹ שֶׁפִי מַתַּת חֲלוּצִים

{{סי|בְּ}}חַבְלֵי אָדָם בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה {{ש}}
{{סי|בְּ}}חַסְדּוֹ מְשָׁכָם דָּגוּל מֵרְבָבָה {{ש}}
{{סי|אִ|1}}מְרֵי {{סי|נֹ|1}}עַם {{סי|כְּ|1}}תִיבָה {{סי|יְ|1}}הִיבָה {{ש}}
{{סי|אִ}}לֵּף לַחוֹגְגִים בַּעֲצֶרֶת נְדָבָה.
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַייָ אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ׃{{ממס|דברים טז י}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָמוּ גוֹיִם, מָטוּ מַמְלָכוֹת, נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ׃{{ממס|תהלים מו ז}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃{{ממס|שמות כ ב}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ׃{{ממס|איוב כו יא}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה׃{{ממס|שמות יט ח}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן, אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ׃{{ממס|תהלים סח יח}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים יט י}}
{{סוף}}
:{{סי|יַ}}חְדָּו {{סי|וֻ}}עֲדוּ {{סי|סְ}}גָנֵי {{סי|פְּ}}דוּיִם {{ש}}
:{{סי|בְּ}}מִסְפַּר {{סי|רִ}}בּוֹאוֹת {{סי|שִׁ}}שִּׁים {{סי|מְ}}נוּיִם {{ש}}
:{{סי|וּ}}כְשָׁמְעָם {{סי|אֹ}}מֶר {{סי|לִ}}בּוֹתָם סְווּיִם {{ש}}
:וּבַהֲנָפַת גֶּשֶׁם עָמְדוּ חַיִּים.
{{הור|מחיה המתים}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>twi9cjho7y8ycbc8uz1abhl4tdddcw4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרות ה' אמרות טהורות/משלש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743780</id>
    <revision>
      <id>3017149</id>
      <parentid>3017013</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:26:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017149</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3552" sha1="jit44iy5uya58qnc203sg0w9s1qpgct" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אַ}}מִּיצֵי שַׁחַק וּפְלִיאֵי תֵבֵל {{ש}}
{{סי|תּ}}וֹפְפִים בְּעוּגָב וּכְלֵי נֶבֶל {{ש}}
{{סי|בְּ}}הוֹרִישׁוֹ מִצְוֹת לְנַחֲלַת חֶבֶל {{ש}}
{{סי|שָׁ}}קַד לְהַפְרִישָׁם מֵחֻקּוֹת הָבֶל

{{סי|גֵּ}}הַּ מוֹסִיפִים חֶרֶס וְסַהַר {{ש}}
{{סי|רָ}}עֲפוּ שְׁחָקִים וְנִתְמַלָּא נְהָר {{ש}}
{{סי|דָּ}}הֲרוּ גֵיאָיוֹת וְנָמְטוּ לִגְהַר {{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיָה בְהַשְׁמִיעוֹ בְּמַחְמַד הָר

{{סי|הֵ}}אִירוּ בְרָקָיו אַפְסֵי אֲרָקִים {{ש}}
{{סי|צָ}}לַח אוֹר וְהָלְכוּ בְרָקִים {{ש}}
{{סי|וְ}}נוֹסַד חֶבְיוֹן עֹז מֵעוֹלְלִים וְיוֹנְקִים {{ש}}
{{סי|פִּ}}עֲנוּחַ יְקָר לִוְיַת עֲנָקִים

{{סי|זֹ}}הַר כְּבוֹדוֹ הוֹפִיעַ מִתֵּימָן {{ש}}
{{סי|עִ}}יר גִּבּוֹרִים לִשְׁבִי הֻזְמַן {{ש}}
{{סי|חִ}}וָּה מִבְטֶחָה בְּיַד נֶאֱמָן {{ש}}
{{סי|סִ}}תְרֵי מַדָּעִים פֵּרוּשָׁן וְטַעְמָן

{{סי|טֹ}}הַר יְדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹת דּוֹדִים {{ש}}
{{סי|נִ}}זְלֵי סַמִּים בְּחֵשֶׁק אֲפוּדִים {{ש}}
{{סי|יַ}}חְדָּו נִתְעַלְּסוּ בַּיְתָה יְחִידִים {{ש}}
{{סי|מְ}}סֻלָּאִים בַּפָּז וּכְלֵי מַחְמַדִּים

{{סי|כִּ}}תְבֵי תוֹרָתוֹ וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים {{ש}}
{{סי|כְּ}}לָלָן וּפְרָטָן וְחִדּוּשֵׁי סוֹפְרִים {{ש}}
{{סי|לְ}}עַמּוֹ הוֹרִישָׁם אַדִּיר אַדִּירִים {{ש}}
{{סי|לְ}}יוֹם נֶחְקַק לְהַקְרִיב בִּכּוּרִים.
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃{{ממס|במדבר כח כו}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צז ד}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃{{ממס|תהלים ח ג}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה, כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|חבקוק ג ג}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה׃{{ממס|תהלים סח ז}}
{{סוף}}
{{הור|ונאמר: ימלוך…}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>jit44iy5uya58qnc203sg0w9s1qpgct</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743781</id>
    <revision>
      <id>3017150</id>
      <parentid>3016956</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:27:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017150</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3384" sha1="a80wb8r0u7d6t2514zvr6o8h4s3rloo" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''אֵל נָא''', {{ש}}
אֲרוֹמִמְךָ נֶצַח בְּשֶׁבַח וּבִרְנָנִים {{ש}}
וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים {{ש}}
אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ כֹּחֲךָ בְּגֵאוֹנִים {{ש}}
לְעָם אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ מִקִּמְשׁוֹנִים {{ש}}
וּמִכּוּר בַּרְזֶל גְּאַלְתָּם מִסְּוֵנִים {{ש}}
מִקֹּצֶר רוּחַ וּמִפֶּרֶךְ לְבֵנִים {{ש}}
וּבְגִזְרֵי יָם הִדְרַכְתָּם חֲנוּנִים {{ש}}
בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבְרֹב אוֹנִים {{ש}}
וּבְצֵל יְמִינְךָ הָלְכוּ גְּנוּנִים {{ש}}
וְצָרֵיהֶם שַׂמְתָּ לְדֹמֶן דֵּרְאוֹנִים {{ש}}
וּמִקְצֵה חֲמִשִּׁים הִקְרַבְתָּם לְסִינִים {{ש}}
לְהוֹרִישָׁם לֶקַח לֻחוֹת אֲבָנִים {{ש}}
וּבְרֹב חִבָּה הָיוּ נְכוֹנִים {{ש}}
לְקַבֵּל יִרְאָתְךָ וְעֵדוּת נֶאֱמָנִים {{ש}}
וּמֵרֹאשׁ לֶכְתָּם וּבוֹאָם בִּמְדָנִים {{ש}}
וּבִמְרִיבוֹת הָיוּ נוֹסְעִים וְחוֹנִים {{ש}}
וּבְבוֹאָם לְסִין הַר גַּבְנוּנִים {{ש}}
הִסִּיעוּ מֵהֶם פְּסִילֵי חַמָּנִים {{ש}}
וּבְלֵב אֶחָד וְדַעַת שׁוֹכְנִים {{ש}}
וַיִּחְדוּ לִבּוֹתָם לְשׁוֹכֵן מְעוֹנִים {{ש}}
וְאָז קָרָאתָ לְכָל בִּרְיוֹנִים {{ש}}
וַיְמָאֲנוּ שְׁמֹעַ כִּבְנֵי עוֹנְנִים {{ש}}
וְחָזַרְתָּ עַל עַם בְּחוּנִים {{ש}}
הַנִּקְרָאִים בְּשִׁמְךָ זֶרַע אֵתָנִים {{ש}}
וְדִבַּרְתָּ הַטּוּ אֹזֶן מְבִינִים {{ש}}
וְקַבְּלוּ מִצְוֹתַי וְתִהְיוּ דְשֵׁנִים {{ש}}
כִּי נֵר לִקְחִי וְגֵהְיוֹנִים {{ש}}
בְּאֵר מַיִם חַיִּים מַעְיַן גַּנִּים {{ש}}
וּכְהַסְכִּיתָם שִׁמְעֲךָ הָיוּ עוֹנִים {{ש}}
הִנְנוּ וְעָשִׂינוּ בְּשִׂיחַ הֶגְיוֹנִים {{ש}}
וְעַל כָּכָה נַעֲשׂוּ סְגָנִים {{ש}}
סְגֻלָּה מְחֻמֶּדֶת מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים {{ש}}
וְיִחַדְתָּם לְשִׁמְךָ אָבוֹת וּבָנִים {{ש}}
וְאֻשְּׁרוּ מִכָּל בִּקְצָוֹת וּפִנִּים {{ש}}
וְשִׁמְךָ עֲלֵיהֶם נַעֲלָה בְּחִסּוּנִים {{ש}}
וְנִתְגַּדַּלְתָּ בְּתוֹכָם בְּטֹהַר מִשְׁכָּנִים {{ש}}
וְרִבְבוֹת מַעְלָה אַלְפֵי שִׁנְאַנִּים {{ש}}
קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים {{ש}}
וְשִׁבְּחוּךָ יַחַד עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. {{ש}}

'''חַי וְקַיָּם נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ'''
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוט ד' בקדושתא]]</text>
      <sha1>a80wb8r0u7d6t2514zvr6o8h4s3rloo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרות ה' אמרות טהורות/פיוט ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743782</id>
    <revision>
      <id>3017151</id>
      <parentid>3016957</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:30:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017151</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3230" sha1="jdscrcxa378dx6pgumnx1gkfn5l82c8" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר שמואל חזק'''. מובאות מ[[עשרת הדברות]]}}

{{סי|יָ|1}}הּ בְּרִדְתּוֹ מִגְּבֹהִים {{ש}}
{{סי|א}}וֹרוּ עֵינַיִם כֵּהִים {{ש}}
{{סי|בֵּ}}אוּר עֲשֶׂרֶת נֹגְהִים {{ש}}
'''וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים'''

{{סי|וִ|1}}עוּד נִצּוּחַ נִגּוּנַי {{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹר נֶצַח בְּעִנְיָנַי {{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לַהַג שִׁנּוּנַי {{ש}}
'''אָנֹכִי יְיָ'''

{{סי|סִ|1}}חַבְתִּי עָרִים בִּגְלָלְךָ {{ש}}
{{סי|הֶ}}חֱשֵׁיתִי לִשְׁמֹר רַגְלְךָ {{ש}}
{{סי|וְ}}סֶמֶל הַקִּנְאָה בְּחֵילְךָ {{ש}}
'''לֹא יִהְיֶה לְךָ'''

{{סי|פְּ|1}}נֵה לַעֲמֹל בְּרֶשֶׁם {{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר גּוּשׁ וָנֶשֶׁם {{ש}}
{{סי|חִ}}נָּם לַשָּׁוְא הֵאָשֵׁם {{ש}}
'''לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם'''

{{סי|בְּ|1}}סוֹד נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת {{ש}}
{{סי|טְ}}רַח לַעֲסֹק בְּאַהֲבַת {{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר עֹנֶג כְּחוֹבַת {{ש}}
'''זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת'''

{{סי|רַ|1}}חַשׁ אֹמֶר נָעֳמֶךָ {{ש}}
{{סי|כְּ}}מֹס וַעֲצֹר בְּעַמֶּךָ {{ש}}
{{סי|לֵ}}ילֵי שְׁנוֹתֶיךָ וְיָמֶיךָ {{ש}}
'''כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ'''

{{סי|שְׁ|1}}מֹר לְהִזָּהֵר בְּפֶצַח {{ש}}
{{סי|מִ}}בְּלִי נְטֹשׁ נֶצַח {{ש}}
{{סי|נ}}וֹצָרִים בִּדְמוּת צָח {{ש}}
'''לֹא תִּרְצָח'''

{{סי|מָ|1}}שׁוֹךְ בְּרוּחַ אַף {{ש}}
{{סי|סְ}}תֹר עַצְמְךָ מֵאַף {{ש}}
{{סי|עֲ}}צוּמַת הֶרֶג בִּשְׁאַף {{ש}}
'''לֹא תִּנְאָף'''

{{סי|וּ|1}}בִרְעוּת שָׁרְשָׁךְ תַּעֲנֹב {{ש}}
{{סי|פְּ}}נֵי תֵבֵל לִתְנֹב {{ש}}
{{סי|צְ}}רוֹרוֹת כֶּסֶף לִזְנֹב {{ש}}
'''לֹא תִּגְנֹב'''

{{סי|אִ|1}}מְרֵי דָת תִּפְנֶה {{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשְׁךָ בְּךָ יַחֲנֶה {{ש}}
{{סי|רֵ}}עַ בְּעֵדוּת לֵאָנֶה {{ש}}
'''לֹא תַעֲנֶה'''

{{סי|לֶ|1}}קַח טוֹב לִלְמֹד {{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר עוֹלָם לַעֲמֹד {{ש}}
{{סי|תְּ}}שׂוּמֶת רֵעַ לִצְמֹד {{ש}}
'''לֹא תַחְמֹד'''

{{סי|חִ|1}}קְרֵי לֵב מֻפְלָאִים {{ש}}
{{סי|זֹ|1}}רַזְתָּ בְּעֵדֵי מְמֻלָּאִים {{ש}}
{{סי|ק|1}}וֹלוֹת וְלַפִּידִים נִשָּׂאִים {{ש}}
'''וְכָל הָעָם רֹאִים'''

{{הור|אל נא לעולם תוערץ}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]]</text>
      <sha1>jdscrcxa378dx6pgumnx1gkfn5l82c8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרות ה' אמרות טהורות/אדיר ונשגב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743785</id>
    <revision>
      <id>3017153</id>
      <parentid>3017001</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:34:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>לדעתי ככה יותר מושלם. אין לנו לחוס על הנייר.</comment>
      <origin>3017153</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3879" sha1="erezxtxq54q1j978i8p77i25fsm0ek7" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף חזק'''}}

'''תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה / מְשִׁיבַת רוּחַ וּנְשָׁמָה / קָדוֹשׁ.'''

{{סי|אַ}}דִּיר וְנִשְׂגָּב קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת {{ש}}
{{סי|בְּ}}הוֹרִישׁוֹ לָעָם אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת {{ש}}
{{סי|גָּ}}מַר מֵאָז עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת
&lt;small&gt;{{רפרן|תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה / מְשִׁיבַת רוּחַ וּנְשָׁמָה / קָדוֹשׁ}}&lt;/small&gt;
{{סי|דִּ}}בּוּר הָרִאשׁוֹן בְּצֵאתוֹ בָאֵשׁ {{ש}}
{{סי|הָ}}יָה נוֹשְׁקָם נְשִׁיקַת אֵשׁ {{ש}}
{{סי|וּ}}פָרְחָה רוּחָם מִכֹּבֶד הָאֵשׁ
&lt;small&gt;{{רפרן|תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה / מְשִׁיבַת רוּחַ וּנְשָׁמָה / קָדוֹשׁ}}&lt;/small&gt;
{{סי|זְ}}קוּקָה וּבְחוּנָה חֲמוּדָה וְנָאָה {{ש}}
{{סי|חָ}}שָׁה לָלֶכֶת לְאָהֳלֵי נַהֲלָאָה {{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים כֻּלָּם מֵתִים מָצְאָה
&lt;small&gt;{{רפרן|תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה / מְשִׁיבַת רוּחַ וּנְשָׁמָה / קָדוֹשׁ}}&lt;/small&gt;
{{סי|יָ}}צְאָה לַמֶּרְחָב אֲרֻכָּה וּרְחָבָה {{ש}}
{{סי|כַּ}}חֲזוֹתָהּ כָּכָה לִמְאֹד נֶעֶצְבָה {{ש}}
{{סי|לְ}}יוֹשֵׁב שַׁחַק מַהֵר שָׁבָה
&lt;small&gt;{{רפרן|תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה / מְשִׁיבַת רוּחַ וּנְשָׁמָה / קָדוֹשׁ}}&lt;/small&gt;
{{סי|מֶ}}לֶךְ עוֹלָם לְמִי נֻתַּתִּי {{ש}}
{{סי|נֶ}}גֶף וְחַיִּים לְאֵיזֶה מִשְׁמַרְתִּי {{ש}}
{{סי|סָ}}ח אֵלֶיהָ לְחַיִּים בִּתִּי
&lt;small&gt;{{רפרן|תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה / מְשִׁיבַת רוּחַ וּנְשָׁמָה / קָדוֹשׁ}}&lt;/small&gt;
{{סי|עָ}}נְתָה שֵׁנִית לְדַבֵּר בְּשֶׁלָּם {{ש}}
{{סי|פָּ}}תַחְתָּ בְלִקְחִי חַיֵּי עוֹלָם {{ש}}
{{סי|צְ}}בָאֲךָ הִנֵּה מֵתִים כֻּלָּם
&lt;small&gt;{{רפרן|תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה / מְשִׁיבַת רוּחַ וּנְשָׁמָה / קָדוֹשׁ}}&lt;/small&gt;
{{סי|קָ}}דוֹשׁ בַּיְתָה יְחִידִים מוֹשִׁיב {{ש}}
{{סי|רָ}}חַשׁ טוֹב לִקְדוּמָה הִקְשִׁיב {{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹשַׁנִּים גְּלָלֵךְ נַפְשָׁם אָשִׁיב
&lt;small&gt;{{רפרן|תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה / מְשִׁיבַת רוּחַ וּנְשָׁמָה / קָדוֹשׁ}}&lt;/small&gt;
{{סי|תָּ}}מִים רוֹכֵב בִּשְׁמֵי עֲרָבוֹת {{ש}}
{{סי|יִ}}שֵּׁר {{סי|וְ}}הֵנִיף גִּשְׁמֵי נְדָבוֹת {{ש}}
{{סי|סְ}}גֻלַּת {{סי|פְּ}}לֵיטִים הֶחֱיָה בְּחִבּוֹת
&lt;small&gt;{{רפרן|תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה / מְשִׁיבַת רוּחַ וּנְשָׁמָה / קָדוֹשׁ}}&lt;/small&gt;
{{סי|חֹ}}ק שֵׁנִי כְּיָצָא בַּהֲדָרוֹ {{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים בְּרַגְלֵיהֶם עָמְדוּ לְמַאֲמָרוֹ {{ש}}
{{סי|קִ}}שְּׁבָם הַשְּׁאָר מֹשֶׁה בְחִירוֹ.
&lt;small&gt;{{רפרן|תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה / מְשִׁיבַת רוּחַ וּנְשָׁמָה / קָדוֹשׁ}}&lt;/small&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי קיקלר]]</text>
      <sha1>erezxtxq54q1j978i8p77i25fsm0ek7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרות ה' אמרות טהורות/איומה חשוקה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743786</id>
    <revision>
      <id>3017154</id>
      <parentid>3017002</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:39:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017154</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4440" sha1="1fk39tv6f5yw9lvmwfrr6zokb1xvzdv" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף'''}}

'''כְּהוֹפַעְתָּ מִשְּׁחָקִים / לְלַמֵּד חֻקִּים''' {{ש}}
'''כֵּן תּוֹפִיעַ לְהָקִים / שׁוֹשַׁנִּים הָעֲמָקִים.'''

{{סי|אֲ}}יֻמָּה חֲשׁוּקָה יָפָה כַלְּבָנָה {{ש}}
{{סי|בְּ}}יָד הַגְּדוֹלָה נִגְאֲלָה מֵאֲנִינָה {{ש}}
{{סי|גֹּ}}עֲלָה וַתֻּתַּשׁ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה {{ש}}
{{סי|דָּ}}גוּל כְּמֵאָז לְקַדְמָתָהּ תְּשִׁיבֶנָּה
&lt;small&gt;{{רפרן|כְּהוֹפַעְתָּ מִשְּׁחָקִים / לְלַמֵּד חֻקִּים / כֵּן תּוֹפִיעַ לְהָקִים / שׁוֹשַׁנִּים הָעֲמָקִים.}}&lt;/small&gt;
{{סי|הָ}}יְתָה מִקֶּדֶם כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר {{ש}}
{{סי|וּ}}מַלְכָּהּ בְּאֹהָלֶיהָ בַּעֲדָתָהּ בּוֹחֵר {{ש}}
{{סי|זִ}}נְּבוּהָ עַתָּה נִמְהֲרִים אַחֵר {{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָתָהּ כְּמֵאָז תָּחִישׁ מִלְּאַחֵר
&lt;small&gt;{{רפרן|כְּהוֹפַעְתָּ מִשְּׁחָקִים / לְלַמֵּד חֻקִּים / כֵּן תּוֹפִיעַ לְהָקִים / שׁוֹשַׁנִּים הָעֲמָקִים.}}&lt;/small&gt;
{{סי|טִ}}בּוּעַ שְׁעָרִים וּמוֹעֵד הַנִּשְׁחָת {{ש}}
{{סי|יָ}}חִיד תְּקוֹמֵם מִפַּחַד וָפַחַת {{ש}}
{{סי|כַּ}}לֵּה מִתְקַדְּשִׁים אַחַר אַחַת {{ש}}
{{סי|לְ}}הוֹשִׁיעַ מֻתְאֲמִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת
&lt;small&gt;{{רפרן|כְּהוֹפַעְתָּ מִשְּׁחָקִים / לְלַמֵּד חֻקִּים / כֵּן תּוֹפִיעַ לְהָקִים / שׁוֹשַׁנִּים הָעֲמָקִים.}}&lt;/small&gt;
{{סי|מַ}}לְכִּי הַשְׁמֵד מִשְׁתַּחֲוִים לַחֲפַרְפָּר {{ש}}
{{סי|נְ}}עִימִים יֻצְדְּקוּ וְחֶטְאָם יְכֻפַּר {{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֵק מַטָּעָם לַייָ יְסֻפַּר {{ש}}
{{סי|עֱ}}נוּתָם תְּקַבֵּל וְתִיטַב מִשּׁוֹר פָּר
&lt;small&gt;{{רפרן|כְּהוֹפַעְתָּ מִשְּׁחָקִים / לְלַמֵּד חֻקִּים / כֵּן תּוֹפִיעַ לְהָקִים / שׁוֹשַׁנִּים הָעֲמָקִים.}}&lt;/small&gt;
{{סי|פּ}}וֹרְכִים הַרְעֵל בְּרִבּוּעַ כּוֹסוֹת {{ש}}
{{סי|צַ}}הֵל מְקַבְּלִים דָּתְךָ בִּמְשׁוֹשׁוֹת {{ש}}
{{סי|קֹ}}דֶם הַקְשִׁיבוּ הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת {{ש}}
{{סי|רְ}}עֵם וְנַשְּׂאֵם בְּאוֹתוֹת וּבְמַסּוֹת
&lt;small&gt;{{רפרן|כְּהוֹפַעְתָּ מִשְּׁחָקִים / לְלַמֵּד חֻקִּים / כֵּן תּוֹפִיעַ לְהָקִים / שׁוֹשַׁנִּים הָעֲמָקִים.}}&lt;/small&gt;
{{סי|שׁ}}וֹכֵן מְעוֹנִים הַמְרוֹמָם בְּכִסֵּא {{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר שְׁתִילִים בַּעֲשָׂרָה מְנוּסָה {{ש}}
{{סי|תִּ}}זְכֹּר הַקְדָמַת לְשֵׁמַע מַעֲשֶׂה {{ש}}
{{סי|תְּ}}הִי לַהֲמוֹנָם לְמִסְתּוֹר וּלְמַחְסֶה
&lt;small&gt;{{רפרן|כְּהוֹפַעְתָּ מִשְּׁחָקִים / לְלַמֵּד חֻקִּים / כֵּן תּוֹפִיעַ לְהָקִים / שׁוֹשַׁנִּים הָעֲמָקִים.}}&lt;/small&gt;
{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ תּוֹשִׁיעַ מִמַּחַץ אוֹיְבֵיהֶם {{ש}}
{{סי|וְ}}אַמְּצֵם לִהְיוֹת שׁוֹבִים לְשֹׁבֵיהֶם {{ש}}
{{סי|סֶ}}לָה יַעֲלֹזוּ וְיַבְהִיקוּ זִיוֵיהֶם {{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּדֵי יִשְׂרָאֵל תְּשׁוֹבֵב לִנְוֵיהֶם.
&lt;small&gt;{{רפרן|כְּהוֹפַעְתָּ מִשְּׁחָקִים / לְלַמֵּד חֻקִּים / כֵּן תּוֹפִיעַ לְהָקִים / שׁוֹשַׁנִּים הָעֲמָקִים.}}&lt;/small&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>1fk39tv6f5yw9lvmwfrr6zokb1xvzdv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרות ה' אמרות טהורות/יונת אלם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743787</id>
    <revision>
      <id>3017155</id>
      <parentid>3017003</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:43:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017155</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3833" sha1="tw9qjp3vv6ovijtal21csot6fqkhhha" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוסף''', '''א&quot;ב'''}}

{{סי|י}}וֹנַת אֵלֶם הִתְעוֹרְרִי גַּלְמוּדָה וּשְׁכוּלָה {{ש}}
{{סי|וְ}}עִלְזִי בְּמִקָּחֵךְ מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ {{ש}}
{{סי|סֵ}}פֶר תַּנְחוּמַיִךְ עַיִן לֹא נִסְתַּכְּלָה{{ר1}}
{{מילת קבע|מַה}} יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה.{{ממס|שה&quot;ש ד י}}

{{סי|אֶ}}דֶר הַיְקָר עָדִית וּכְלֵי זַיִן {{ש}}
{{סי|בְּ}}הִגָּלוֹת לָךְ קְדוֹשָׁךְ עַיִן בְּעַיִן {{ש}}
{{סי|גּ}}וֹיֵי אֶרֶץ נֶגְדֵּךְ נֶחְשְׁבוּ כְאַיִן{{ר1}}
{{מילת קבע|מַה}} טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן.{{ממס|שה&quot;ש ד י}}

{{סי|דְּ}}בֵקִים יַחַד אִתָּךְ צוֹפִים וּמַנְהִיגִים {{ש}}
{{סי|הַ}}מּוֹדִיעִים לֶחֳדָשִׁים וְלֶקַח טוֹב הוֹגִים {{ש}}
{{סי|וּ}}מֵאֵימַת מוֹרָאֵךְ אֶרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ נְמוֹגִים{{ר1}}
{{מילת קבע|מַה}} יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים.{{ממס|שה&quot;ש ז ז}}

{{סי|זָ}}וִיּוֹת מְחֻטָּבוֹת וְדַלְתֵי הֵיכָל הַנְּעוּלִים {{ש}}
{{סי|ח}}וֹזַיִךְ יְפַתְּחוּ לָרֶגֶל הֱיוֹת עוֹלִים {{ש}}
{{סי|טְ}}נוּפִים עַפְרוֹתָם לֹא יִסְפֹּק לִשְׁעָלִים{{ר1}}
{{מילת קבע|מַה}} יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים.{{ממס|שה&quot;ש ז ב}}

{{סי|יְ}}חוּסָה בְּמוֹשַׁב זְקֵנִים שְׂבֵעִים וּדְשֵׁנִים {{ש}}
{{סי|כְּ}}תוּרָה צִיץ וָנֵזֶר לִפְקֹחַ עֵינַיִם {{ש}}
{{סי|לְ}}מִכְלוֹלָהּ הִסְתַּכְּלוּ כָּל לְקוּחֵי אָזְנַיִם{{ר1}}
{{סי|מַ}}{{מילת קבע|ה}} תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם.{{ממס|שה&quot;ש ז א}}

{{סי|נְ}}אוֹת מִדְבָּר יִרְעֲפוּ וְיִזְּלוּ הַרְרֵי אֵל {{ש}}
{{סי|סֻ}}כַּת דָּוִד תִּתְחַדֵּשׁ וְחוֹמַת אֲרִיאֵל {{ש}}
{{סי|ע}}וֹלָלִים בִּרְחוֹבוֹת יָשִׂישׂוּ בְּמַתְּנַת נַחֲלִיאֵל{{ר1}}
{{מילת קבע|מַה}} טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|במדבר כד ה}}

{{סי|פְּ}}אֵר צְנִיף מְלוּכָה לַאֲלָפִים יִמָּסֵר {{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן בְּשִׁכְלוּלָהּ יַרְבֶּה לָהּ הַמֶּשֶׂר {{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים יַעֲלוּ כְּיוֹנֵק וְגוֹמֵל בֹּסֶר{{ר1}}
{{מילת קבע|מַה}} נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר.{{ממס|ישעיהו נב ז}}

{{סי|רָ}}אשֵׁי עַם יִתְעַנְּגוּ בַּעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים {{ש}}
{{סי|שְׁ}}לַל צָרִים יֹאכֵלוּ וְחָרְבוֹת מֵחִים {{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימִים בְּיַחַד חֲבֵרִים שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים{{ר1}}
{{מילת קבע|מַה}} טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים.{{ממס|תהלים קלג א}}

==הערות==
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>tw9qjp3vv6ovijtal21csot6fqkhhha</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017156</id>
      <parentid>3017155</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:44:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017156</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3844" sha1="odztqcgmtyci2rf4i0ngfvi0aaliyf3" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוסף''', '''א&quot;ב'''}}

{{סי|י}}וֹנַת אֵלֶם הִתְעוֹרְרִי גַּלְמוּדָה וּשְׁכוּלָה {{ש}}
{{סי|וְ}}עִלְזִי בְּמִקָּחֵךְ מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ {{ש}}
{{סי|סֵ}}פֶר תַּנְחוּמַיִךְ עַיִן לֹא נִסְתַּכְּלָה{{ר1}}
{{מילת קבע|מַה}} יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה.{{ממס|שה&quot;ש ד י}}

{{סי|אֶ}}דֶר הַיְקָר עָדִית וּכְלֵי זַיִן {{ש}}
{{סי|בְּ}}הִגָּלוֹת לָךְ קְדוֹשָׁךְ עַיִן בְּעַיִן {{ש}}
{{סי|גּ}}וֹיֵי אֶרֶץ נֶגְדֵּךְ נֶחְשְׁבוּ כְאַיִן{{ר1}}
{{מילת קבע|מַה}} טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן.{{ממס|שה&quot;ש ד י}}

{{סי|דְּ}}בֵקִים יַחַד אִתָּךְ צוֹפִים וּמַנְהִיגִים {{ש}}
{{סי|הַ}}מּוֹדִיעִים לֶחֳדָשִׁים וְלֶקַח טוֹב הוֹגִים {{ש}}
{{סי|וּ}}מֵאֵימַת מוֹרָאֵךְ אֶרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ נְמוֹגִים{{ר1}}
{{מילת קבע|מַה}} יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים.{{ממס|שה&quot;ש ז ז}}

{{סי|זָ}}וִיּוֹת מְחֻטָּבוֹת וְדַלְתֵי הֵיכָל הַנְּעוּלִים {{ש}}
{{סי|ח}}וֹזַיִךְ יְפַתְּחוּ לָרֶגֶל הֱיוֹת עוֹלִים {{ש}}
{{סי|טְ}}נוּפִים עַפְרוֹתָם לֹא יִסְפֹּק לִשְׁעָלִים{{ר1}}
{{מילת קבע|מַה}} יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים.{{ממס|שה&quot;ש ז ב}}

{{סי|יְ}}חוּסָה בְּמוֹשַׁב זְקֵנִים שְׂבֵעִים וּדְשֵׁנִים {{ש}}
{{סי|כְּ}}תוּרָה צִיץ וָנֵזֶר לִפְקֹחַ עֵינַיִם {{ש}}
{{סי|לְ}}מִכְלוֹלָהּ הִסְתַּכְּלוּ כָּל לְקוּחֵי אָזְנַיִם{{ר1}}
{{סי|מַ}}{{מילת קבע|ה}} תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם.{{ממס|שה&quot;ש ז א}}

{{סי|נְ}}אוֹת מִדְבָּר יִרְעֲפוּ וְיִזְּלוּ הַרְרֵי אֵל {{ש}}
{{סי|סֻ}}כַּת דָּוִד תִּתְחַדֵּשׁ וְחוֹמַת אֲרִיאֵל {{ש}}
{{סי|ע}}וֹלָלִים בִּרְחוֹבוֹת יָשִׂישׂוּ בְּמַתְּנַת נַחֲלִיאֵל{{ר1}}
{{מילת קבע|מַה}} טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|במדבר כד ה}}

{{סי|פְּ}}אֵר צְנִיף מְלוּכָה לַאֲלָפִים יִמָּסֵר {{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן בְּשִׁכְלוּלָהּ יַרְבֶּה לָהּ הַמֶּשֶׂר {{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים יַעֲלוּ כְּיוֹנֵק וְגוֹמֵל בֹּסֶר{{ר1}}
{{מילת קבע|מַה}} נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר.{{ממס|ישעיהו נב ז}}

{{סי|רָ}}אשֵׁי עַם יִתְעַנְּגוּ בַּעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים {{ש}}
{{סי|שְׁ}}לַל צָרִים יֹאכֵלוּ וְחָרְבוֹת מֵחִים {{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימִים בְּיַחַד חֲבֵרִים שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים{{ר1}}
{{מילת קבע|מַה}} טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים.{{ממס|תהלים קלג א}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>odztqcgmtyci2rf4i0ngfvi0aaliyf3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרות ה' אמרות טהורות/סדר עולם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743788</id>
    <revision>
      <id>3017157</id>
      <parentid>3017006</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:46:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017157</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21092" sha1="qrw6ttnpednjg9chiulhrnivsy45lxy" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול עשר, '''יוסף בר שמואל'''; '''יוסף טוב עלם'''}}

{{סי|אָ}}ז מֵרֵאשִׁית כָּל מִפְעַל יְצִירָה {{ש}}
{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי דֶלֶק בְּטֶרֶם בָּרָא {{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ שְׁחָקִים בְּטֶרֶם שִׁפְרָה {{ש}}
{{סי|אָ}}הֳלֵי עֲלִיּוֹת בְּטֶרֶם הִקְרָה {{ש}}
{{סי|אֶ}}רֶץ וּמְלֹאָהּ בְּטֶרֶם קָרָא {{ש}}
{{סי|אֶ}}בֶן פִּנָּה בְּטֶרֶם יָרָה {{ש}}
{{סי|אַ}}חַת הַמְּאוֹרוֹת בְּטֶרֶם נֶחְסְרָה {{ש}}
{{סי|אֶ}}גֶל נִכְבַּדִּים בְּטֶרֶם נִגְּרָה {{ש}}
{{סי|אֹ}}רַח לְגַלּוֹת בְּטֶרֶם הִתְרָה {{ש}}
{{סי|אַ}}לְפַּיִם שָׁנָה נִתְקַדְּמָה הַתּוֹרָה

{{סי|בּ}}וֹחֵן לְבָבוֹת צוּר עוֹלָמִים {{ש}}
{{סי|בְּ}}מַחֲשַׁבְתּוֹ עָלָה לְהַצִּיב תְּחוּמִים {{ש}}
{{סי|בְּ}}הִסְתַּכְּלוֹ מַה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים {{ש}}
{{סי|בְּ}}חִבַּת מַקְהֵלוֹת בִּבְרִיתוֹ חֲתוּמִים {{ש}}
{{סי|בְּ}}תִגְבֹּרֶת אַהַב מְעוּטֵי עַמִּים {{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵי לֵבָב נְקִיִּם וּתְמִימִים {{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲלֵי אֲסֻפּוֹת חֲכָמִים מְחֻכָּמִים {{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲדֵמוֹ הִסְכִּים לְשַׁכְלֵל אוּלָמִים {{ש}}
{{סי|בַּ}}תְּחִלָּה נִמְלַךְ בִּרְחָבָה מִיַּמִּים {{ש}}
{{סי|בִּ}}תִּי הַקְשִׁיבִי דְּבָרַי הַנְּעִימִים

{{סי|גֵּ}}הַּ נַעֲמָנִים לְפָנַי זָרְחָה {{ש}}
{{סי|גֶּ}}זַע הַמְפֹאָר וְגֶפֶן פּוֹרְחָה {{ש}}
{{סי|גְּ}}דִילִים מֻתְאָמִים מַעֲלֵי מִנְחָה {{ש}}
{{סי|גִּ}}דְלֵי מֶרְקַחַת וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה {{ש}}
{{סי|גּ}}וֹמְרֵי מִשְׁנַיּוֹת וַהֲלָכָה רֹוְחָה {{ש}}
{{סי|גָּ}}בְהֵי עֲלִיּוֹת בַּעֲדָם אֶמְתְּחָה {{ש}}
{{סי|גֹּ}}לֶם אֲצַיֵּר וְנֶשֶׁם אָפִיחָה {{ש}}
{{סי|גְּ}}דָרַיִךְ לִבְנוֹת עֹז מִבְטֶחָה {{ש}}
{{סי|גִּ}}נְזֵי סוֹדַיִךְ לְהָפִיק בְּשִׂמְחָה {{ש}}	
{{סי|גַּ}}לִּי לְפָנַי עֲצָתֵךְ הַמְשֻׁבָּחָה

{{סי|דִּ}}בְּרָה מַשְׂכֶּלֶת מִלִּים עֲרֵבִים {{ש}}
{{סי|דָּ}}גוּל תִּתְבָּרַךְ יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים {{ש}}
{{סי|דִּ}}בְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ גְּדוֹלִים וַחֲבִיבִים {{ש}}
{{סי|דְּ}}רוּשִׁים לָנֶצַח וְלָעַד נִצָּבִים {{ש}}
{{סי|דּ}}וֹר הַמּוּמָתִים וְלֶעָפָר שָׁבִים {{ש}}
{{סי|דְּ}}מוּיֵי תוֹלַעַת וְכָעָשׁ נִרְקָבִים {{ש}}
{{סי|דְּ}}חוּפִים וּמְבֹהָלִים וּלְדַמִּים אוֹרְבִים {{ש}}
{{סי|דְּ}}חֵנִי מֵהֱמֵהֶם מִהְיוֹתִי שׁוֹאֲבִים {{ש}}
{{סי|דָּ}}תִי תִּסְתַּפֵּק בְּבוֹעֲרִים כִּשְׁבִיבִים {{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדּוּקַי יְשַׁנְּנוּ לַעֲלֹס בַּאֲהָבִים

{{סי|הִ}}מְלִיץ לְעֻמָּתָהּ תְּמִים דֵּעִים {{ש}}
{{סי|הֵ}}יטַבְתְּ דִּבְרָתֵךְ בַּת שַׁעֲשׁוּעִים {{ש}}
{{סי|הַ}}אֻמְנָם אָפֵס אֹרַח נָעִים {{ש}}
{{סי|הֲ}}לִיכוֹתַיִךְ לְצַוֹּת לְאֶרְאֶלִּי רְקִיעִים {{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה מִשְׁפָּטַי בֶּאֱנוֹשׁ נִקְבָּעִים {{ש}}
{{סי|הַ}}טְּמֵאִים לָנֶפֶשׁ וְיוֹלְדוֹת וּנְגָעִים {{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכֵי עֲקַלְקַלּוֹת וְלַשָּׁוְא נִשְׁבָּעִים {{ש}}
{{סי|ה}}וֹרִים שׁוֹכְבִים מוֹלִידִים וּמַזְרִיעִים {{ש}}
{{סי|הֵ}}מָּה יַחֲזִיקוּךְ לִסְלֹחַ פְּשָׁעִים {{ש}}
{{סי|הִ}}יא תִפְאַרְתֵּךְ בִּגְדֻלַּת מַדָּעִים

{{סי|וּ}}כְשָׁמְעָה מְשַׂחֶקֶת דִּבְּרוֹת הַנְּכוֹחוֹת {{ש}}
{{סי|וַ}}תּוֹסֶף לַעֲנוֹת לֵאלֹהֵי הָרוּחוֹת {{ש}}
{{סי|וַ}}דַּאי כִּדְבָרְךָ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת {{ש}}
{{סי|וְ}}הִנֵּה בִּינוֹתִי וְעֵינַי פְּקוּחוֹת {{ש}}
{{סי|וְ}}רָאוּי לְאֵלּוּ לְשַׁנְּנִי בִמְנוּחוֹת {{ש}}
{{סי|וְ}}אָמְנָם נָתַתָּ יְמֵיהֶם טְפָחוֹת {{ש}}
{{סי|וּ}}בְהַרְגִּיזָם לְעֻמָּתֶךָ חֻיְּבוּ לְהִמָּחוֹת {{ש}}
{{סי|וְ}}אֵיכָה תִּתְאַפֵּק מִלְּשׂוּמָם לְמַשְׁטֵחוֹת {{ש}}
{{סי|וְ}}אַתָּה נִקְרֵאתָ בַּעַל מַרְתֵּחוֹת {{ש}}
{{סי|וְ}}הֵיאַךְ אִוָּתֵר כַּעֲצוּבַת אֲנָחוֹת

{{סי|יָ|1}}הּ מְפַתֶּה בְּמַדָּעִים {{ש}}
{{סי|וּ|1}}מְשַׂחֵק בְּבַת שַׁעֲשׁוּעִים {{ש}}
{{סי|ס|1}}וֹחֵחַ בְּקוֹל נָעִים {{ש}}
{{סי|פִּ|1}}קּוּדֶיהָ לְהַנְחִיל לַנּוֹשָׁעִים

{{סי|זִ}}מֵּן לְהָשִׁיב דָּגוּל מֵרְבָבָה {{ש}}
{{סי|זִ}}קֵּק אִמְרָתוֹ בְּרוּחַ נְדִיבָה {{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע נֶאֱלָחִים בְּהֵעָקְלָם נְתִיבָה {{ש}}
{{סי|זְ}}דוֹנוֹת לִסְפּוֹת כִּצְמֵאָה וְרָוָה {{ש}}
{{סי|זְ}}בַדְתִּים לְהוֹרוֹת מִדָּה טוֹבָה {{ש}}
{{סי|זֹ}}את תּוֹחַלְתָּם יְשׁוּבוּן בִּתְשׁוּבָה {{ש}}
{{סי|זְ}}בָחִים יַקְרִיבוּ וְחַגֵּי נְדָבָה {{ש}}
{{סי|זַ}}עֲקָם לָנֶצַח בְּהֵכָלִי יוּבָא {{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים וּנְקִיִּם אֲשִׁיתֵם בְּחִבָּה {{ש}}
{{סי|ז}}וּ בְּהַשְׁמִיעָהּ נִתְיַשְּׁבָה בְלִבָּהּ

{{סי|חָ}}ל הַבַּנַּאי פַּלָּטֵרִין לִבְנוֹת {{ש}}
{{סי|חִ}}בֵּר מַעֲשֵׂהוּ בְּדַעַת וּתְבוּנוֹת {{ש}}
{{סי|ח}}וּג שָׁמַיִם וְאַרְבַּע פִּנּוֹת {{ש}}
{{סי|חַ}}שְׁמַלֵּי רְתֵת וּמַלְאֲכֵי מְעוֹנוֹת {{ש}}
{{סי|חַ}}דְרֵי סוּפָה וְסַעַר וּמְלוּנוֹת {{ש}}
{{סי|חַ}}מָּה וּלְבָנָה בְּקֶשֶׁר מַעֲדַנּוֹת {{ש}}
{{סי|חֳ}}דָשִׁים וּתְקוּפוֹת בָּהֶם לִמָּנוֹת {{ש}}
{{סי|חָ}}צִיר הִצְמִיחַ יְצוּרָיו לֵהָנוֹת {{ש}}
{{סי|חִ}}וָּה מֵאֶפֶס כָּמוֹהוּ בְּמַחֲנוֹת {{ש}}
{{סי|חֶ}}מְדָּתוֹ הִשְׁלִים הַכֹּל בְּהֶגְיוֹנוֹת

{{סי|טְ}}פוּחֵי זֶרֶת וְיַבֶּשֶׁת כֻּלָּהּ {{ש}}
{{סי|טִ}}ירוֹת בְּהִבָּרְאָם וְצִבְיוֹנָם נִמְלָא {{ש}}
{{סי|טַ}}בּוּר הָאָרֶץ נִתְרְמָה חַלָּה {{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם אֲנָשִׁים נִבְרָא תְחִלָּה {{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם שׁוֹכֵן מַעְלָה {{ש}}
{{סי|טִ}}עֵם לִכְבוּדָּה שַׁבְּחוּ לְהִתְגַּדְּלָה {{ש}}
{{סי|טֶ}}בַע הִגְלַמְתִּי כְּמַרְאֵה חַשְׁמַלָּה {{ש}}
{{סי|טָ}}עוּן וּמְקֻלָּס וּבַכֹּל נִתְעַלָּה {{ש}}
{{סי|ט}}וֹב הַתְחַבְּרֵךְ עִמּוֹ כְּכַלָּה {{ש}}
{{סי|טִ}}יכּוּס חֲתֻנָּתֵךְ הִתְאַמְּצִי בְגִילָה

{{סי|יְ}}קָרָה מְחֻטֶּבֶת בְּנֹעַם הֶחֱזִירָה {{ש}}
{{סי|יִ}}תְפָּאַר שִׁמְךָ אָיֹם וְנוֹרָא {{ש}}
{{סי|יָ}}דַעְתִּי אֲנִי יָשָׁר נִקְרָא {{ש}}
{{סי|יְ}}צַרְתּוֹ בְכַפֶּךָ וְהַשְּׁאָר בַּאֲמִירָה {{ש}}
{{סי|יְ}}קוּמוֹ הֶעֱלֵיתָ כְּמֵאֶרֶץ לַתִּקְרָה {{ש}}
{{סי|יְ}}צוּרִים בְּמַדָּע כִּנּוּיָם קָרָא {{ש}}
{{סי|יָ}}שַׁב בְּעֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ {{ש}}
{{סי|יָ}}רַט הַדֶּרֶךְ וְנִתְקַלְקַל מְהֵרָה {{ש}}
{{סי|יָ}}קַשׁ בַּפֶּרִי וְרוּחֲךָ הִמְרָה {{ש}}
{{סי|יָ}}פֶה אֵינֶנּוּ לְהִתְאָרֵס בַּתּוֹרָה

{{סי|כֶּ}}תֶר לִוְיַת חֵן מָצָא {{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה אָהַב וְרָצָה {{ש}}
{{סי|כָּ}}סַף לְנַחֵם וְלִגְדֹּר פִּרְצָה {{ש}}
{{סי|כִּ}}תּוֹת דּוֹרוֹתָיו בְּהַשְׁחִיתָם אַרְצָה {{ש}}
{{סי|כָּ}}שְׁלוּ בְמַעֲלָלָם וּמַרְעִיתָם נָפוֹצָה {{ש}}
{{סי|כַּ}}וִּים וּמַעְיָנוֹת נִתְגַּבְּרוּ חוּצָה {{ש}}
{{סי|כָּ}}ל הַיְקוּמִים נִמְחוּ בִנְחִיצָה {{ש}}
{{סי|כֻּ}}נַּס בַּתֵּבָה וּבְשָׁלוֹם יָצָא {{ש}}
{{סי|כַּ}}לָּה הִתְחַתְּנִי וּלְפָנָיו רוּצָה {{ש}}
{{סי|כְּ}}מוּסַיִךְ יְבָאֵר בַּת הַיְעוּצָה

{{סי|לִ}}קְרָאתוֹ עָנְתָה יְקָרָה מִפְּנִינִים {{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה תִשְׁאָלֵנִי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים {{ש}}
{{סי|לִ}}הְיוֹת לְגֶבֶר בַּעַל מְדָנִים {{ש}}
{{סי|ל}}וֹעֲגִים בִּמְחוֹתוֹ נֻצַּל מִתְּאוּנִים {{ש}}
{{סי|לְ}}מוֹצָאוֹ נָטַע שׂוֹרֵק גְּפָנִים {{ש}}
{{סי|לַ}}עַט מִיֵּינוֹ וְנִתְגַּל בִּמְלוֹנִים {{ש}}
{{סי|לֻ}}בַּט וְסֵרְסוֹ מִצְעָר בַּבָּנִים {{ש}}
{{סי|לְ}}עֵת נִתְעוֹרֵר קִלְּלוֹ בְגֵאוֹנִים {{ש}}
{{סי|לְ}}מֵרֵאשִׁית נִמְצָא מְקַלֵּל בִּרְיוֹנִים {{ש}}
{{סי|לְ}}הָנִיא בִרְכָתְךָ אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים

{{סי|מִ}}קְצֵה עֶשְׂרִים לְתוֹלְדוֹת תֵּבֵל {{ש}}
{{סי|מֵ}}עֵבֶר בָּא רַב הַחוֹבֵל {{ש}}
{{סי|מִ}}שָּׁלֹשׁ הִכִּיר עוֹלָם סוֹבֵל {{ש}}
{{סי|מָ}}אַס וְהִתְעִיב רְמוּיֵי הֶבֶל {{ש}}
{{סי|מְ}}עָכָם וּשְׁבָרָם כְּשֵׁבֶר נֵבֶל {{ש}}
{{סי|מִ}}נָּהוּ לְשָׂרְפוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל {{ש}}
{{סי|מָ}}שׁוּי נִמְלַט מִכַּף מְעַוֵּל {{ש}}
{{סי|מְ}}צָאתִיו וּבְחַרְתִּיו חֻקּוֹתַיִךְ לְקַבֵּל {{ש}}
{{סי|מַ}}הֲרִי הִתְאַחֲזִי יְרֻשַּׁת חֶבֶל {{ש}}
{{סי|מְ}}גָדַיִךְ יִכְנֹס בִּמְשֹׁךְ הַיּוֹבֵל

{{סי|נָ}}שְׂאָה וְהֵרִימָה קוֹלָהּ עָלָיו {{ש}}
{{סי|נִ}}בְּבָה בְּתַחְבּוּלוֹת לְאַדִּיר בִּזְבוּלָיו {{ש}}
{{סי|נ}}וֹיוֹ יָדַעְתִּי וְרֻבֵּי מַהֲלָלָיו {{ש}}
{{סי|נְ}}קִי כַפַּיִם יֶשְׁנוֹ בְמִפְעָלָיו {{ש}}
{{סי|נִ}}מְצָא כִּמְעַט פְּסֹלֶת בְּמַעֲלָלָיו {{ש}}
{{סי|נִ}}סִּיתוֹ בְיָחִיד אָהוּב בְּעוֹלָלָיו {{ש}}
{{סי|נָ}}חַץ לְהָשִׁיב מַתַּן לִבְעָלָיו {{ש}}
{{סי|נֶ}}הְפַּךְ לְאַכְזָרִי וַיִּמְרֹט כֵּלָיו {{ש}}
{{סי|נִ}}מְנַע מִלְּחַנֵּן וּשְׂאֵת פִּלּוּלָיו {{ש}}
{{סי|נֹ}}פֶת צוּפַי אֶפְרֹשׁ מִמּוּלָיו

{{סי|ס}}וֹרֵק הִפְרִיחַ לְעַשְׂרוֹת עֶשֶׂר {{ש}}
{{סי|סְ}}עִיפֵי פֹרִיָּה וְלִחְלוּחַ בֹּסֶר {{ש}}
{{סי|סַ}}הַר הָאַגָּן מֶזֶג מִלְּחַסֵּר {{ש}}
{{סי|סִ}}גֵּר חַיָּתוֹ בְּטֶבַח לְהִמָּסֵר {{ש}}
{{סי|סִ}}דֵּר עַצְמוֹ הֵיטֵב לְהֵאָסֵר {{ש}}
{{סי|סָ}}רוֹחַ מִבְּלִי בְּכִבּוּד הַמְיַסֵּר {{ש}}
{{סי|סֹ}}בִּי נִשְׂגָּבָה רַבַּת הַמֶּשֶׂר {{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּי צִדְקוֹתַיִךְ בְּאָזְנַיִךְ אֲבַשֵּׂר {{ש}}
{{סי|סָ}}רוֹב אַיִן מֵאִתּוֹ לְהָסֵר {{ש}}
{{סי|ס}}וֹדַיִךְ יְגַלֶּה לְהַתִּיר וּלְאַסֵּר

{{סי|עָ}}רְבָה מַחְכֶּמֶת לְאֵל מִתְנַשֵּׂא {{ש}}
{{סי|עֶ}}לְיוֹן אַתָּה מְפֹאָר בַּכִּסֵּא {{ש}}
{{סי|עֲ}}צָתְךָ תַנְחֵנִי לְמִסְתּוֹר וּלְמַחֲסֶה {{ש}}
{{סי|ע}}וֹלָל הַמְשֻׁבָּח בְּכִשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה {{ש}}
{{סי|עָ}}קוּד לְפָנֶיךָ בְּמִזְבַּחֲךָ כְּשֶׂה {{ש}}
{{סי|עֲ}}וִילִים חֲנַנְתּוֹ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה {{ש}}
{{סי|עֲ}}מָלוֹ בַּתּוֹרָה מֵאַהַב מְכַסֶּה {{ש}}
{{סי|עָ}}צַם חִבָּתוֹ לְצַיָּד הַמְשַׁסֶּה {{ש}}
{{סי|עֵ}}ינָיו כָּהוּ בַּעֲשַׁן הַנִּמְסֶה {{ש}}
{{סי|עֵ}}קֶב הֱיוֹתוֹ פָּנִים נוֹשֵׂא

{{סי|פָּ}}רַח נֵצֶר לַעֲטֶרֶת צְבִי {{ש}}
{{סי|פְּ}}רִי צַדִּיק זֶרַע אֹהֲבִי {{ש}}
{{סי|פִּ}}תְחֵי אֹהָלִים אָהַב וְצָבִי {{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר דְּיוֹקָנוֹ חָקוּק בְּמוֹשָׁבִי {{ש}}
{{סי|פָּ}}רָשַׁת גָּדְלוֹ בַּתּוֹרָה וּבַנָּבִיא {{ש}}
{{סי|פָּ}}גוּם אֵינֶנּוּ מְאוּמָה בְּמִכְתָּבִי {{ש}}
{{סי|פִּ}}רְחֵי מַצָּעוֹ בִּתְמִימוּת הֵבִיא {{ש}}
{{סי|פְּ}}קוּדֵי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן וְלֵוִי {{ש}}
{{סי|פִּ}}תְחִי וָרֹנִּי וְנַגֵּן הֵיטִיבִי {{ש}}
{{סי|פְּ}}רָטַיִךְ יְשַׁנֵּן בַּת מַשְׁאַבִּי

{{סי|צָ}}וְחָה לְעֻמָּתוֹ תּוֹרָה תְמִימָה {{ש}}
{{סי|צְ}}לָף הַמְהֻלָּל בְּמַדָּע וְחָכְמָה {{ש}}
{{סי|צִ}}וָּה הוֹרֵהוּ לַגָּדוֹל בָּהֵמָה {{ש}}
{{סי|צַ}}יִד לְהָבִיא לְהַטְעִימוֹ לֻגְמָא {{ש}}
{{סי|צָ}}עַד הַלָּזֶה לִשְׁגַר הַבְּהֵמָה {{ש}}
{{סי|צְ}}פִירֵי הָעִזִּים לָקַח מִשָּׁמָּה {{ש}}
{{סי|צַ}}וָּארוֹ הִלְבִּישׁ בְּעוֹרוֹתָם לְגָלְמָה {{ש}}
{{סי|צָ}}ג וַיָּבֵא מַטְעַמִּים בְּעָרְמָה {{ש}}
{{סי|צָ}}נוּעַ יוֹלְדוֹ בְּמַהֲתַלּוֹת רִמָּה {{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיקִים גְּנוּתָן לַעֲשׂוֹת מִרְמָה

{{סי|קָ}}ם לְתַשְׁלוּם עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה {{ש}}
{{סי|קָ}}רוּי יְקוּתִיאֵל בְּדָת מוֹרָשָׁה {{ש}}
{{סי|קֶ}}דֶם בַּתֵּבָה מִמַּיִם נִמְשָׁה {{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת רוּחַ אוֹתוֹ לָבְשָׁה {{ש}}
{{סי|קִ}}לֵּל כַּסְלוּחִי בְּפֵרוּשׁ בִּלְחִישָׁה {{ש}}
{{סי|קִ}}לַּע נִשְׁמָתוֹ בְּמַכָּה אֲנוּשָׁה {{ש}}
{{סי|קְ}}לַסְתֵּרוֹ לִרְאוֹת יָרְאוּ לְהַגִּישָׁה {{ש}}
{{סי|ק}}וּמִי שַׁעֲשׁוּעִי עִמּוֹ לְהַרְגִּישָׁה {{ש}}
{{סי|קִ}}צֵּךְ הִגִּיעַ וְעוֹנָתְךָ חָשָׁה {{ש}}
{{סי|קְ}}רָבַיִךְ עָלְזִי אֶבֶן הָרֹאשָׁה

{{סי|רֵ}}יחַ הַמֻּנְעָם לְנִיחוֹחַ כְּעָלָה {{ש}}
{{סי|רָ}}עֲשָׁה מְהֻלֶּלֶת וּבְדַעַת מִלְּלָה {{ש}}
{{סי|רְ}}בִיד הַנִּסְלָד בִּפְאֵר תְּהִלָּה {{ש}}
{{סי|רְ}}אוּיִן חֻקּוֹתַי בְּיָד לְהִתְקַבֵּלָה {{ש}}
{{סי|רֳ}}אִי יָפְיוּתוֹ נִתְגַּדַּל לְמַעְלָה {{ש}}
{{סי|רָ}}מַס מַפְרִיכִים בִּנְגָעִים וּמַחֲלָה {{ש}}
{{סי|רֵ}}עִים מִבֵּינָם הוֹצִיאָם בְּגִילָה {{ש}}
{{סי|רֹ}}גַע הַיָּמָּה בְּשֵׁם הַנַּעֲלָה {{ש}}
{{סי|רְ}}חוּמִים הוֹלִיכָם אֹרַח סְלוּלָה {{ש}}
{{סי|רְ}}צוֹנִי וְצִבְיוֹנִי עַמּוֹ לְהִתְאַהֲלָה

{{סי|טַ|1}}עַם {{סי|וּ|1}}מִלָּה {{סי|בְּ|1}}בוֹא מִמּוּלָהּ {{ש}}
{{סי|עָ|1}}לַץ {{סי|לְ|1}}הַנְחִילָהּ {{סי|מִ|1}}שִּׂמְחָה גְּדוֹלָה

{{סי|שִׁ}}לֵּשׁ עוֹלָמוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן {{ש}}
{{סי|שָׁ}}ת בֵּינוֹ לְלֹא אַלְמָן {{ש}}
{{סי|שָׁ}}לִיחַ שָׁלִישׁ נֶטַע נַעֲמָן {{ש}}
{{סי|שְׁ}}לִישִׁי לְבֶטֶן בַיִת נֶאֱמָן {{ש}}
{{סי|שָׁ}}לֹשׁ אוֹתוֹתָיו וּשְׁלֹשָׁה נִטְמַן {{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּשׁ לֶקַח מַעֲשֵׂה אָמָּן {{ש}}
{{סי|שְׁ}}לֹשֶׁת מַשְׁקִין מִיַּד הַמְיֻמָּן {{ש}}
{{סי|שְׁ}}לִישִׁיָּה נִחַל פֵּרוּשָׁן וְטַעְמָן {{ש}}
{{סי|שְׁ}}לִישִׁי יֶרַח לָהֶם נִזְדַּמַּן {{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי בִּכְבוֹדוֹ כְּהוֹפִיעַ מִתֵּימָן

{{סי|תָּ}}קַף עָנָו וְעָלָה לַמְּרוֹמוֹת {{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה לְקַבֵּל בֶּעֱזוּז רוֹמְמוֹת {{ש}}
{{סי|תַּ}}בְנִיתוֹ בָּרָקִיעַ וְרַגְלָיו בַּהֲדוֹמוֹת {{ש}}
{{סי|תֹּ}}אַר פַּרְצוּפוֹ הֻבְהַק בִּנְעִימוֹת {{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן לַפִּידִים הָלְכוּ בְּתַעֲצוּמוֹת {{ש}}
{{סי|תּ}}וֹלְדוֹת הָאָרֶץ הִבְהִילוּם בְּאֵימוֹת {{ש}}
{{סי|תָּ}}רוּ מַדּוּעַ קוֹלוֹת הוֹמְמוֹת {{ש}}
{{סי|תְּ}}שׁוּבָה הֱשִׁיבָם בַּעַל נְקָמוֹת {{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרָה אָנֹכִי מוֹרִיד בָּאֲדָמוֹת {{ש}}
{{סי|תּ}}וֹבְעֶיהָ יֶאֱתָיוּ לְקַבְּלָה בְּרִשּׁוּמוֹת

{{סי|יָ}}הּ בִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין מַפְנָה {{ש}}
{{סי|וְ}}גִילָה לְמָשׁוּי מִתּוֹךְ הַסְּנֶה {{ש}}
{{סי|סָ}}כַם בְּדַעְתּוֹ יִשְׂרָאֵל לְכַנֶּה {{ש}}
{{סי|פָּ}}תַח הִתְקַבְּלוּ קִנְיָן וּמִקְנֶה {{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּכִים נִתְכַּוְּנוּ וַיַּעֲנוּ הִנֵּה {{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם בְּהַסְכִּיתָם נֹעַם מַעֲנֶה {{ש}}
{{סי|שָׁ}}תָם לִתְהִלָּה בְּכָל הַמַּחֲנֶה {{ש}}
{{סי|מַ}}שְׂכֻּרְתָּם מִנָּה לְהִשְׁתַּלֵּם מִשְׁנֶה {{ש}}
{{סי|וְ}}הִמְשִׁילָם בַּכֹּל אֲלָפִים וְצֶאנָה {{ש}}
{{סי|אֶ}}רְאֶלִּים מֵאָז הִתְחִילוּ לְקַנֵּא {{ש}}
{{סי|לְ}}הוֹשִׁיעָם יוֹצְרָם סָבִיב חוֹנֶה.
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>qrw6ttnpednjg9chiulhrnivsy45lxy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרות ה' אמרות טהורות/סדר דיברין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743789</id>
    <revision>
      <id>3017158</id>
      <parentid>3017011</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T20:20:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה, הוספת סימנים...</comment>
      <origin>3017158</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35311" sha1="2luv9fo42o18216iwx8vz9j2tx8d2m8" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}

{{מר|'''וּבְכֵן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}}}}
{{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|אַ}}בִּיר לְבָאֵר קָשׁוֹת וְרַכּוֹת {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת.{{ממס|משלי כח כ}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|בָּ}}חוּן לְיַשֵּׁר כִּהוּן מַמְלֶכֶת {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} תְּבוּנָה יְיַשֶּׁר לָכֶת.{{ממס|משלי טו כא}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|גָּ}}דוֹל מְהֻדָּר בְּשֵׂכֶל מַעֲשֵׂהוּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא.{{ממס|מלכים ב ד ט}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ חֶבְיוֹן גִּנְזֵי חֲבוּיָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} צַדִּיק תָּמִים הָיָה.{{ממס|בראשית ו ט}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|הָ}}גוּן מְיַסֵּר בְּכֹשֶׁר לַהֲמוֹנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} יָרֵא אֶת יְיָ.{{ממס|תהלים קיב א}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|וַ}}עֵד רֵעִים לַדָּר בִּזְבוּלִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.{{ממס|בראשית כה כז}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|זְ}}קוּקָה לְהַנְחִיל אֹם אֲיֻמָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֹהֵב חָכְמָה.{{ממס|משלי כט ג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|חָ}}זוּת נֹעַם לִפְרֹשׁ בְּנִיבוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ.{{ממס|במדבר כז יח}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|טְ}}הוֹרִים תַּחְתִּית הָהָר לְמָשְׁכָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} נָבוֹן וְחָכָם.{{ממס|בראשית מא לג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|יְ}}קָרִים מִפַּז לְשַׁנֵּן בְּגִשְׁתּוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ.{{ממס|משלי כב כט}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|כְּ}}מוּסוֹת לְהוֹרִישׁ נְגִידִים בְּסֶבֶר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּר.{{ממס|משלי כא כח}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|לָ}}שִׁית צֵל צָר כְּלַיִל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} גִּבּוֹר חַיִל.{{ממס|רות ב א}} 
|-
|}
:חַיִל וְצִבְאוֹת גְּבֹהִים
:חָרְדוּ וְיַחַד תֹּמְהִים
:{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל אֶרֶץ וּמְגַלֵּה רָזֶה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.{{ממס|עמוס ג א}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|נָ}}אוֹר לְיַשֵּׁר לֵב עָקֹב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} דְבַר יְיָ בֵּית יַעֲקֹב.{{ממס|ירמיהו ב ד}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|סַ}}גִּיב מֵישָׁרִים בְּנֹעַם לְחַבֵּר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר.{{ממס|משלי ח ו}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|עַ}}תִּיק לְיַסֵּד חֶבְיוֹן בְּעוֹלָלַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} שָׁמוֹעַ אֵלַי.{{ממס|ישעיהו נה ב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|פּ}}וֹדֶה לְעַם אַחֲרָיו נָהוּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ.{{ממס|ירמיהו יג טו}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|צ}}וּר קְדוֹשֵׁי אֶרֶץ לְהַשְׁלֵו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} אֵלַי אַבִּירֵי לֵב.{{ממס|ישעיהו מו יב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|קְ}}רֹא לַמּוֹרְדִים צוּר יְשׁוּעָתִי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.{{ממס|ישעיהו לג יג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|רָ}}ם בִּרְאוֹת פֶּרֶךְ מְעַנַּי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} הָרִים אֶת רִיב יְיָ.{{ממס|מיכה ו ב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|שַׁ}}לִּיט לְשׁוֹבֵב כֶּתֶר לִקְהָלַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} חֲכָמִים מִלָּי.{{ממס|איוב לד ב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|שַׁ}}דַּי לְהוֹרִישׁ דָּתוֹ לַעֲדָתִי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} שָׁמוֹעַ מִלָּתִי.{{ממס|איוב יג יז}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|תָּ}}ם בְּמַדָּע וְשֶׂכֶל לַהֲגוּנִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} מְלָכִים (ו)הַאֲזִינוּ רֹזְנִים.{{ממס|שופטים ה ג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|תַּ}}קִּיף אֱמוּנִים בְּכִלְכּוּל לִבָּדֵק {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק.{{ממס|ישעיהו נא א}} 
|-
|}
:צֶדֶק נִתְעַטַּפְתָּ בְּגָבְהֶךָ
:צוּר בְּהַשְׁמִיעֲךָ לִכְמֵהֶיךָ
:{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|תְּ}}חִלָּה פָּתַח נָאוֹר בְּשִׂיחוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} אֶרֶץ בְּכֹחוֹ.{{ממס|ירמיהו י יב}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|שָׁ}}מָיִם וָאָרֶץ תִּכַּנְתִּי בְחָזְקָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.{{ממס|ירמיהו ט כג}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ר}}וֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי עֶרֶץ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קטו טו}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|קָ}}בַעְתִּי מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים מֻבְהָקִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים.{{ממס|תהלים קמו ז}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט כֹּל וְסוֹקֵר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר.{{ממס|איוב ט י}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקַצְוֵי אֲדָמָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה.{{ממס|איוב ט ט}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ע}}וֹלָם מַטְרִיף בְּעַיִן יָפָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} שַׁחַר עֵיפָה.{{ממס|עמוס ד יג}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ס}}וֹפֵר צְעָדִים בְּסוֹף לִפָּרַע {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע.{{ממס|ישעיהו מה ז}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|נ}}וֹתֵן תְּשׁוּעַת לְעַם הֲמוֹנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} צְדָקוֹת יְיָ.{{ממס|תהלים קג ו}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|מֶ}}לֶךְ לֹא יִתַּמּוּ יָמָיו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} [שָׁלוֹם] בִּמְרוֹמָיו.{{ממס|איוב כה ב}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צֶדֶק נִשְׂגָּב בִּמְעוֹפְפִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} חֶסֶד לַאֲלָפִים.{{ממס|שמות כ ו}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|כַּ}}בִּיר נִקְרָא אֵל אֱמוּנָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה.{{ממס|דברים י יח}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|יָ}}צָאתִי לְיֵשַׁע יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ממס|תהלים קו כא}} 
|-
|}
:בְּמִצְרַיִם טַסְתִּי בִּגְלָלְךָ
:אֱלוֹהַּ אַחֵר בִּקְהָלְךָ
:{{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|טָ}}חֵי תָּפֵל אָוֶן תּוֹעֵבָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} זָכָר [אוֹ] (ו)נְקֵבָה.{{ממס|דברים ד טז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|חַ}}לּוּקֵי פַּטִּישׁ לִפְרֹץ פֶּרֶץ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.{{ממס|דברים ד יז|שם פסוק יז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|זָ}}רָה עֲבוֹדָה לֶאֱוִיל מְטֻנָּף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל צִפּוֹר כָּנָף.{{ממס|דברים ד יז|שם}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|וִ}}עוּד מַשְׂכִּית לְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁמָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה.{{ממס|דברים ד יח|שם פסוק יח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|ה}}וֹלֵלוּת רָעָה רְשֻׁיוֹת שְׁתַּיִם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם.{{ממס|דברים ד יח|שם}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אֱלִילִים רַבָּה מַשְׂטֵמָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|גִּ}}עוּל מְלֶאכֶת בָּשָׂר וָדָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} יַד אָדָם.{{ממס|יחזקאל י ח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|בִּ}}נְיַן שִׁמּוּשׁ בַּשָּׁוְא נִתְעָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} מְנוֹרָה שֶׁל שִׁבְעָה {{ש-רווח}}
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|אִ}}קּוּן מֻגְלָם מֵאַרְבָּעָה פָנִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים 
|}
:וְאוֹפַנִּים מְסַלְסְלִים לְנִשָּׂא
:שְׁמוֹ בְּרוּחַ גַּסָּה
:{{סי|לֹא תִשָּׂא|1}}
{{הור|סימן: '''יוסף ב(ן) שממואל'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|יָ}}הּ אַכְתְּרִיאֵל מְפֹרָשׁ בִּקְדֻשָּׁה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה.{{ממס|יונה א ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|וָ}}תִיק מְהֻדָּר בְּנִגּוּן שְׁבָחַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי.{{ממס|איוב יב י}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|סַ}}גִּיב מְכַלֶּה זֵדִים בְּחֶרֶץ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים צה ד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|פּ}}וֹדֶה רָם וְנִשָּׂא הוּא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ.{{ממס|תהלים צה ה|שם פסוק ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|בֹּ}}חֵן צַדִּיק {{סי|נֶ}}אְדָּר בְּכִשְׁרוֹן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן.{{ממס|שמואל א יב ו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן שַׁחַק פּוֹדֶה וְגוֹאֵל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ירמיהו טז יד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|מְ}}הֻדָּר בְּרֹב צִבְאוֹתָיו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו.{{ממס|תהלים עח מג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|מֶ}}לֶךְ שׁוֹפֵט כָּל יְצוּרִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים.{{ממס|איוב לד יט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|וִ}}עֵד לְחֶבְלוֹ סֶגֶל כָּפוּף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף.{{ממס|דברים יא ד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|אֵ}}ל בְּקִצְפּוֹ עוֹלָם נָמָס {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} אִם עָבַר וְרָמָס.{{ממס|מיכה ה ז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|לִ}}מֵּד חֻקּוֹת וּמִצְוֹת בְּאִפּוּדָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם.{{ממס|ויקרא יח ה}} 
|-
|}
:הָאָדָם יִנְצֹר כְּבָבַת
:רִבְיַת עֹנֶג כְּחוֹבַת
:{{סי|זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת|1}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|אִ}}לּוּף נֹפֶשׁ שְׁמוֹר בְּעִנְיָנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּתְעַנַּג עַל יְיָ.{{ממס|ישעיהו נח יד}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|בִּ}}גְדֵי חֹפֶשׁ בּוֹ לְשַׁנֵּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּקְרָא וַייָ יַעֲנֶה.{{ממס|ישעיהו נח ט}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|גְּ}}מַר מְלֶאכֶת יוֹם מַלְכֶּךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ.{{ממס|משלי ג כג}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|דָּ}}תוֹ לְקַיֵּם בְּסוֹד מוֹרֶיךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ.{{ממס|ישעיהו נח ח}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|הִ}}לְכוֹת שַׁבָּת לַחֲקֹר כַּמִּשְׁפָּט {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט.{{ממס|משלי ב ט}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|וְ}}קַדְּשׁוֹ בְּיַיִן בְּרֹן וְהִדּוּרִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים.{{ממס|ישעיהו לה ה}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|זֹ}}הַר נֵרוֹ לְהַדְלִיק לְפָנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תָּבִין יִרְאַת יְיָ.{{ממס|משלי ב ה}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|חֶ}}פְצְךָ מִמְּצוֹא בְּהוֹן לְהִפָּסֵחַ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ.{{ממס|ישעיהו לה ו}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|טְ}}בוֹחַ וְהוֹסֵף מַאֲכָל אֶחָד {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּשְׁכַּב וְלֹא תִפְחָד.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי ג כד}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|י}}וֹם מַרְגּוֹעַ לְהַדֵּר בְּגִילָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּשְׂמַח בְּתוּלָה.{{ממס|ירמיהו לא יב}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|כִּ}}י בְהִשְׁתַּמֵּר מִצְוָה תִּגָּאֵל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל.{{ממס|במדבר כא יז}} 
|-
|}
:יִשְׂרָאֵל פָּצִיתִי שְׁמֶךָ {{ש}}
:לְעוֹלָם כָּל יָמֶיךָ {{ש}}
:{{סי|כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|לַ}}עֲבֹד יוֹלְדָךְ כְּעַל גְּמוּלָיו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו.{{ממס|משלי ג כז}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|מְ}}לַפְּפִים גּוּפְךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ.{{ממס|משלי ד כא}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|נ}}וֹשְׂאֶיךָ בְּחֵיק כְּיוֹנֵק לִגְמֹל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול.{{ממס|משלי ד כז}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|שָׂ}}מִים בְּפִיךָ אֹכֶל לִלְעֹס {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס.{{ממס|קהלת ז ט}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|עֲ}}צוּבָה בִגְלָלֶךָ בְּהֵרוּי יִחוּמֶיךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ.{{ממס|משלי א ח}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|פּ}}וֹנִים לְכַלְכֶּלְךָ בְּטוּב עַיִן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן.{{ממס|משלי כג כ}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}}{{סי|צָ}}גִים בַּפֶּרֶק לְכָל מְאֹרָע {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע.{{ממס|משלי כ כב}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|קֹ}}רְאָה בְּכִלּוּל לְהֵטִיב שְׁמֶךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ.{{ממס|משלי כג כב}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|רָ}}צִים לְהַשְׁאִיבְךָ מַעְיַן יְשׁוּעָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי רָעָה {{ש-רווח}}
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|שֻׁ}}תָּפִים בְּךָ נַעֲשׂוּ אִתִּי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתִּי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי ג יא}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|תָּ}}רִים לְחַסֶּנְךָ קִנְיָן מְרֻבָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תִּרְשַׁע הַרְבֵּה.{{ממס|קהלת ז יז}} 
|-
|}
:הַרְבֵּה הִזְהַרְתִּיךָ בְּפֶצַח {{ש}}
:יְקוּמִים בְּעַזּוּת מֵצַח {{ש}}
:{{סי|לֹא תִּרְצַח|1}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} (אמונת) [{{סי|תְּ}}מוּנַת] יוֹצֵר לִשְׁפֹּךְ דָּם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.{{ממס|בראשית ט ו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים לִדּוֹן בִּכְאֵב נֶעְכָּר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר.{{ממס|תהלים ט יג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|רְ}}צוּצִים בָּרִים בְּנֶפֶשׁ לִזַּק {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} גֹאֲלָם חָזָק.{{ממס|משלי כג יא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|קְ}}לֹעַ נְפָשׁוֹת יָד לְהָנִיף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הַדָּם הוּא יַחֲנִיף.{{ממס|במדבר לה לג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|צְ}}עוֹד בְּנֶפֶשׁ דַּכִּים לְהַלְאֶה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רָם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה.{{ממס|תהלים קלח ו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|פֹּ}}עַל קוֹנְךָ מְלַאכְתּוֹ לְהַבְאִישׁ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ.{{ממס|איוב לד כא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|עֲ}}שׂוּיִם בְּכַף שׁוֹכֵן מְעוֹנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|סֶ}}מֶל לֹא יְכֻפַּר סָרְכוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ.{{ממס|במדבר לה לג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|נֵ}}ר אֱלֹהִים בֶּאֱנוֹשׁ נָתוּן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן.{{ממס|תהלים לז ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|מַ}}עַשׂ צוּר לְהַשְׁמִיד בְּאֶנֶף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מַה תִּקְוַת חָנֵף.{{ממס|איוב כז ח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|לַ}}הֶבֶת יָהּ בְּסִלּוּף לְהִשָּׁפֵט {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֱלֹהִים שֹׁפֵט.{{ממס|תהלים נ ו}} 
|-
|}
:שׁוֹפֵט יִשְׁמְרֵךְ מֵאַף{{ש}}
:הִזָּהֵר וְסוּר מִלִּשְׁאַף{{ש}}
:{{סי|לֹא תִּנְאַף|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|כְּ}}סִילוּת אִשָּׁה מָרָה כַּלַּעֲנָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} שׁוּחָה עֲמֻקָּה זֹנָה.{{ממס|משלי כג כז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|יָ}}פָה וְסָרַת טַעַם לְחַלְּלָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה.{{ממס|משלי ז כו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|טְ}}מֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הִיא זִמָּה.{{ממס|איוב לא יא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|חֲ}}נֵפִים בְּעַזּוּת לִפְתָאיִם תִּקְרָא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה.{{ממס|משלי ה ג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|זְ}}עוּמָה אֹכֶלֶת מַעֲדַנִּים רִבְּתָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי ב יח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|וְ}}תִרְדֹּף זֹנוֹת לַחֲשֹׁק בָּהֶן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן.{{ממס|יחזקאל כג לז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|ה}}וֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת גִּזְעֲךָ לְשַׁכֵּל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|דֶּ}}לֶף טוֹרֵד זֹנָה צוֹעָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָה.{{ממס|הושע ד יב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|גֻּ}}לַּת תַּחְתִּית נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ.{{ממס|מיכה א ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|בְּ}}עוּלַת בַּעַל וְתִטֹּל חֶפְצָהּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מֵאֶתְנַן זֹנָה קִבָּצָה.{{ממס|מיכה א ז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|א}}וֹרֶבֶת בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} חָרוֹן אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ.{{ממס|יחזקאל ז יב}} 
|-
|}
:הֲמוֹנָהּ תַּרְחִיק מִלַּעֲנֹב {{ש}}
:וְחֶמְדַּת אֲחֵרִים לִזְנֹב {{ש}}
:{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}}
{{הור|סימן: '''יוסף בר שמואל'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|יְ}}גִיעַת רֵעִים וְעֵסֶק צָרְכָּם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם.{{ממס|קהלת ז ז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|וְ}}תִתְעָרֵב בְּאִישִׁים מִרְמָה חָפָצוּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ.{{ממס|משלי א טז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|סֵ}}תֶר לְשׁוּם פָּנִים לְהָעַק {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק.{{ממס|חבקוק ב יא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|פֹּ}}עַל יְצוּרִים וַעֲמַל יָדָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מֶה הֹוֶה לָאָדָם.{{ממס|קהלת ב כב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|בְּ}}לֹעַ זַכִּים בְּמִסְתָּר לֶאֱרֹב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רִנְנַת רְשָׁעִים מִקָּרוֹב.{{ממס|איוב כ ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|רִ}}בּוּי נִכְבָּדִים לִכְנֹס בְּעָוֶל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|שְׁ}}סוֹת דַּלִּים רֵיקִים לְעָזְבָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} יְיָ יָרִיב רִיבָם.{{ממס|משלי כב כג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|מָ}}מוֹן אֲחֵרִים אוֹצָר לְמַלֵּא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הוּא כְּרָקָב יִבְלֶה.{{ממס|איוב יג כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|וְ}}תִלְמַד דֶּרֶךְ מַתְעֶה רֶסֶן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן.{{ממס|משלי כז כד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|אֱ}}חֹז תַּרְבּוּת רֵעִים לִגְנַאי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} קֶצֶף לַייָ.{{ממס|ישעיהו לד ב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|לֶ}}חֶם סְתָרִים לִטְעֹם כָּאֱוִילִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים.{{ממס|קהלת ה ג}} 
|-
|}
:בַּכְּסִילִים שְׁמֹר מִלְּקַנֵּא {{ש}}
:וּמִפִּיךָ דָּבָר מְגֻנֶּה {{ש}}
:{{סי|לֹא תַּעֲנֶה|1}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|אֹ}}מֶר שֶׁקֶר עֲנָוִים לְדַכֵּא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה.{{ממס|משלי יט ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|בְּ}}רֶשַׁע וְתוֹאֲנָה קוּם וְהַמָּנוֹת {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת.{{ממס|דברים יט טז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|גֹּ}}עַל לָשׁוֹן הֱיוֹת בְּרִשְׁעֶךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} חִנָּם בְּרֵעֶךָ.{{ממס|משלי כד כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|דְּ}}רֹךְ בִּמְסִלּוֹת רַע מְלָשְׁנִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} חָמָס וְשׁוֹלֵחַ מְדָנִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי ו יט}}
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|הֲ}}רֹג נָקִי וְצַדִּיק כְּטִפֵּשׁ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ.{{ממס|במדבר לה ל}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|וּ}}תְהִי מוֹצִיא שֵׁם גִּדּוּפִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים.{{ממס|מלאכי ג ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|זְ}}כוּת הַזַּכַּאי לִהְיוֹת עוֹזֵב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב.{{ממס|משלי יד ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|חָ}}מָס וָשֹׁד לָקוּם בְּעֶלְבּוֹן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן.{{ממס|דברים יט טו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|טֻ}}מְאַת הַפֶּה לְהָפִיק בְּמִשְׁפָּט {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} בְּלִיַּעַל (יליז) [יָלִיץ] מִשְׁפָּט.{{ממס|משלי יט כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|יְ}}שָׁרָה לְעַקֵּשׁ בְּמַשָּׂא כָבֵד {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} כְּזָבִים יֹאבֵד.{{ממס|משלי כא כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|כְּ}}מוֹ לְיִזְרְעֵאלִי נַעֲשָׂה לְהִמָּעֵד {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} שֶׁקֶר הָעֵד.{{ממס|דברים יט יח}} 
|-
|}
:הָעֵד הַעִדֹתִי מְאֹד {{ש}}
:רְכוּשׁ רֵעֲךָ לִצְמֹד {{ש}}
:{{סי|לֹא תַּחְמֹד|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|לְ}}הַרְבּוֹת מִשֶּׁל אֲחֵרִים יַהַב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב.{{ממס|חגי ב ח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|מִ}}קְנֶה וְקִנְיָן גָּדוֹל וּמִזְעָר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} כָל חַיְתוֹ יָעַר.{{ממס|תהלים נ י}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|נְ}}אֻם לִפְלוֹנִי בִּינָה יְתֵרָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} חָכְמָה וּגְבוּרָה {{ש-רווח}}
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|שָׂ}}דֶה וָכֶרֶם וְדִירָה נָאָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} תֵבֵל וּמְלֹאָהּ.{{ממס|תהלים נ יב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|עֹ}}צֶם סְרָרָה לְבַקֵּשׁ בְּכֹשֶׁל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל.{{ממס|מיכה ה א}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|פְּ}}לִיאַת יוֹעֵץ אִנּוּי צְדִיָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} עֵצָה וְתוּשִׁיָּה.{{ממס|משלי ח יד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|צ}}וּרַת אִלְּמִים לַעֲבֹד בְּפֶרֶךְ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ.{{ממס|ישעיהו מה כג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁה לְהָמִיר בְּלֹא יַעֲנוּךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} יִזְעָקוּ אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ.{{ממס|הושע ח ב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|רְ}}קָמוֹת לַחֲטֹף מִקַּל וְקָשֶׁה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} גִלְעָד לִי מְנַשֶּׁה.{{ממס|תהלים קח ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|שׁ}}וּב בְּאֶזְרוֹעַ לְשָׁלֵם סֻכִּי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} לְהָשִׁיב אֶת מַלְכִּי.{{ממס|שמואל ב יט מד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|תּ}}וֹעַ תְּחִלָּה רַגְלַיִם נָאווּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} אִיִּים יְקַוּוּ.{{ממס|ישעיהו ס ט}} 
|-
|}
:יְקַוּוּ עֵינֶיךָ פְּלָאִים {{ש}}
:הַמּוֹרִישְׁךָ דָּת בְּמוֹרָאִים {{ש}}
:{{סי|וְכָל הָעָם רֹאִים|1}}
{|
|-
|{{הור|ובכן לך תעלה קדושה}}
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]]</text>
      <sha1>2luv9fo42o18216iwx8vz9j2tx8d2m8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017159</id>
      <parentid>3017158</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T20:21:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017159</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35338" sha1="rafujolcyblu4g9su2qq8fw27r5krvn" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}

{{מר|'''וּבְכֵן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}}}}
{{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|אַ}}בִּיר לְבָאֵר קָשׁוֹת וְרַכּוֹת {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת.{{ממס|משלי כח כ}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|בָּ}}חוּן לְיַשֵּׁר כִּהוּן מַמְלֶכֶת {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} תְּבוּנָה יְיַשֶּׁר לָכֶת.{{ממס|משלי טו כא}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|גָּ}}דוֹל מְהֻדָּר בְּשֵׂכֶל מַעֲשֵׂהוּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא.{{ממס|מלכים ב ד ט}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ חֶבְיוֹן גִּנְזֵי חֲבוּיָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} צַדִּיק תָּמִים הָיָה.{{ממס|בראשית ו ט}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|הָ}}גוּן מְיַסֵּר בְּכֹשֶׁר לַהֲמוֹנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} יָרֵא אֶת יְיָ.{{ממס|תהלים קיב א}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|וַ}}עֵד רֵעִים לַדָּר בִּזְבוּלִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.{{ממס|בראשית כה כז}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|זְ}}קוּקָה לְהַנְחִיל אֹם אֲיֻמָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֹהֵב חָכְמָה.{{ממס|משלי כט ג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|חָ}}זוּת נֹעַם לִפְרֹשׁ בְּנִיבוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ.{{ממס|במדבר כז יח}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|טְ}}הוֹרִים תַּחְתִּית הָהָר לְמָשְׁכָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} נָבוֹן וְחָכָם.{{ממס|בראשית מא לג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|יְ}}קָרִים מִפַּז לְשַׁנֵּן בְּגִשְׁתּוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ.{{ממס|משלי כב כט}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|כְּ}}מוּסוֹת לְהוֹרִישׁ נְגִידִים בְּסֶבֶר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּר.{{ממס|משלי כא כח}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|לָ}}שִׁית צֵל צָר כְּלַיִל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} גִּבּוֹר חַיִל.{{ממס|רות ב א}} 
|-
|}
:חַיִל וְצִבְאוֹת גְּבֹהִים
:חָרְדוּ וְיַחַד תֹּמְהִים
:{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל אֶרֶץ וּמְגַלֵּה רָזֶה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.{{ממס|עמוס ג א}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|נָ}}אוֹר לְיַשֵּׁר לֵב עָקֹב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} דְבַר יְיָ בֵּית יַעֲקֹב.{{ממס|ירמיהו ב ד}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|סַ}}גִּיב מֵישָׁרִים בְּנֹעַם לְחַבֵּר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר.{{ממס|משלי ח ו}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|עַ}}תִּיק לְיַסֵּד חֶבְיוֹן בְּעוֹלָלַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} שָׁמוֹעַ אֵלַי.{{ממס|ישעיהו נה ב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|פּ}}וֹדֶה לְעַם אַחֲרָיו נָהוּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ.{{ממס|ירמיהו יג טו}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|צ}}וּר קְדוֹשֵׁי אֶרֶץ לְהַשְׁלֵו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} אֵלַי אַבִּירֵי לֵב.{{ממס|ישעיהו מו יב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|קְ}}רֹא לַמּוֹרְדִים צוּר יְשׁוּעָתִי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.{{ממס|ישעיהו לג יג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|רָ}}ם בִּרְאוֹת פֶּרֶךְ מְעַנַּי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} הָרִים אֶת רִיב יְיָ.{{ממס|מיכה ו ב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|שַׁ}}לִּיט לְשׁוֹבֵב כֶּתֶר לִקְהָלַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} חֲכָמִים מִלָּי.{{ממס|איוב לד ב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|שַׁ}}דַּי לְהוֹרִישׁ דָּתוֹ לַעֲדָתִי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} שָׁמוֹעַ מִלָּתִי.{{ממס|איוב יג יז}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|תָּ}}ם בְּמַדָּע וְשֶׂכֶל לַהֲגוּנִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} מְלָכִים (ו)הַאֲזִינוּ רֹזְנִים.{{ממס|שופטים ה ג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|תַּ}}קִּיף אֱמוּנִים בְּכִלְכּוּל לִבָּדֵק {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק.{{ממס|ישעיהו נא א}} 
|-
|}
:צֶדֶק נִתְעַטַּפְתָּ בְּגָבְהֶךָ
:צוּר בְּהַשְׁמִיעֲךָ לִכְמֵהֶיךָ
:{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|תְּ}}חִלָּה פָּתַח נָאוֹר בְּשִׂיחוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} אֶרֶץ בְּכֹחוֹ.{{ממס|ירמיהו י יב}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|שָׁ}}מָיִם וָאָרֶץ תִּכַּנְתִּי בְחָזְקָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.{{ממס|ירמיהו ט כג}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ר}}וֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי עֶרֶץ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קטו טו}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|קָ}}בַעְתִּי מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים מֻבְהָקִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים.{{ממס|תהלים קמו ז}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט כֹּל וְסוֹקֵר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר.{{ממס|איוב ט י}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקַצְוֵי אֲדָמָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה.{{ממס|איוב ט ט}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ע}}וֹלָם מַטְרִיף בְּעַיִן יָפָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} שַׁחַר עֵיפָה.{{ממס|עמוס ד יג}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ס}}וֹפֵר צְעָדִים בְּסוֹף לִפָּרַע {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע.{{ממס|ישעיהו מה ז}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|נ}}וֹתֵן תְּשׁוּעַת לְעַם הֲמוֹנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} צְדָקוֹת יְיָ.{{ממס|תהלים קג ו}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|מֶ}}לֶךְ לֹא יִתַּמּוּ יָמָיו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} [שָׁלוֹם] בִּמְרוֹמָיו.{{ממס|איוב כה ב}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צֶדֶק נִשְׂגָּב בִּמְעוֹפְפִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} חֶסֶד לַאֲלָפִים.{{ממס|שמות כ ו}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|כַּ}}בִּיר נִקְרָא אֵל אֱמוּנָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה.{{ממס|דברים י יח}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|יָ}}צָאתִי לְיֵשַׁע יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ממס|תהלים קו כא}} 
|-
|}
:בְּמִצְרַיִם טַסְתִּי בִּגְלָלְךָ
:אֱלוֹהַּ אַחֵר בִּקְהָלְךָ
:{{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|טָ}}חֵי תָּפֵל אָוֶן תּוֹעֵבָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} זָכָר [אוֹ] (ו)נְקֵבָה.{{ממס|דברים ד טז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|חַ}}לּוּקֵי פַּטִּישׁ לִפְרֹץ פֶּרֶץ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.{{ממס|דברים ד יז|שם פסוק יז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|זָ}}רָה עֲבוֹדָה לֶאֱוִיל מְטֻנָּף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל צִפּוֹר כָּנָף.{{ממס|דברים ד יז|שם}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|וִ}}עוּד מַשְׂכִּית לְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁמָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה.{{ממס|דברים ד יח|שם פסוק יח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|ה}}וֹלֵלוּת רָעָה רְשֻׁיוֹת שְׁתַּיִם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם.{{ממס|דברים ד יח|שם}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אֱלִילִים רַבָּה מַשְׂטֵמָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|גִּ}}עוּל מְלֶאכֶת בָּשָׂר וָדָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} יַד אָדָם.{{ממס|יחזקאל י ח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|בִּ}}נְיַן שִׁמּוּשׁ בַּשָּׁוְא נִתְעָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} מְנוֹרָה שֶׁל שִׁבְעָה {{ש-רווח}}
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|אִ}}קּוּן מֻגְלָם מֵאַרְבָּעָה פָנִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים 
|}
:וְאוֹפַנִּים מְסַלְסְלִים לְנִשָּׂא
:שְׁמוֹ בְּרוּחַ גַּסָּה
:{{סי|לֹא תִשָּׂא|1}}
{{הור|סימן: '''יוסף ב(ן) שממואל'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|יָ}}הּ אַכְתְּרִיאֵל מְפֹרָשׁ בִּקְדֻשָּׁה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה.{{ממס|יונה א ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|וָ}}תִיק מְהֻדָּר בְּנִגּוּן שְׁבָחַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי.{{ממס|איוב יב י}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|סַ}}גִּיב מְכַלֶּה זֵדִים בְּחֶרֶץ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים צה ד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|פּ}}וֹדֶה רָם וְנִשָּׂא הוּא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ.{{ממס|תהלים צה ה|שם פסוק ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|בֹּ}}חֵן צַדִּיק {{סי|נֶ}}אְדָּר בְּכִשְׁרוֹן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן.{{ממס|שמואל א יב ו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן שַׁחַק פּוֹדֶה וְגוֹאֵל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ירמיהו טז יד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|מְ}}הֻדָּר בְּרֹב צִבְאוֹתָיו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו.{{ממס|תהלים עח מג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|מֶ}}לֶךְ שׁוֹפֵט כָּל יְצוּרִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים.{{ממס|איוב לד יט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|וִ}}עֵד לְחֶבְלוֹ סֶגֶל כָּפוּף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף.{{ממס|דברים יא ד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|אֵ}}ל בְּקִצְפּוֹ עוֹלָם נָמָס {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} אִם עָבַר וְרָמָס.{{ממס|מיכה ה ז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|לִ}}מֵּד חֻקּוֹת וּמִצְוֹת בְּאִפּוּדָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם.{{ממס|ויקרא יח ה}} 
|-
|}
:הָאָדָם יִנְצֹר כְּבָבַת
:רִבְיַת עֹנֶג כְּחוֹבַת
:{{סי|זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת|1}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|אִ}}לּוּף נֹפֶשׁ שְׁמוֹר בְּעִנְיָנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּתְעַנַּג עַל יְיָ.{{ממס|ישעיהו נח יד}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|בִּ}}גְדֵי חֹפֶשׁ בּוֹ לְשַׁנֵּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּקְרָא וַייָ יַעֲנֶה.{{ממס|ישעיהו נח ט}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|גְּ}}מַר מְלֶאכֶת יוֹם מַלְכֶּךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ.{{ממס|משלי ג כג}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|דָּ}}תוֹ לְקַיֵּם בְּסוֹד מוֹרֶיךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ.{{ממס|ישעיהו נח ח}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|הִ}}לְכוֹת שַׁבָּת לַחֲקֹר כַּמִּשְׁפָּט {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט.{{ממס|משלי ב ט}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|וְ}}קַדְּשׁוֹ בְּיַיִן בְּרֹן וְהִדּוּרִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים.{{ממס|ישעיהו לה ה}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|זֹ}}הַר נֵרוֹ לְהַדְלִיק לְפָנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תָּבִין יִרְאַת יְיָ.{{ממס|משלי ב ה}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|חֶ}}פְצְךָ מִמְּצוֹא בְּהוֹן לְהִפָּסֵחַ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ.{{ממס|ישעיהו לה ו}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|טְ}}בוֹחַ וְהוֹסֵף מַאֲכָל אֶחָד {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּשְׁכַּב וְלֹא תִפְחָד.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי ג כד}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|י}}וֹם מַרְגּוֹעַ לְהַדֵּר בְּגִילָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּשְׂמַח בְּתוּלָה.{{ממס|ירמיהו לא יב}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|כִּ}}י בְהִשְׁתַּמֵּר מִצְוָה תִּגָּאֵל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל.{{ממס|במדבר כא יז}} 
|-
|}
:יִשְׂרָאֵל פָּצִיתִי שְׁמֶךָ {{ש}}
:לְעוֹלָם כָּל יָמֶיךָ {{ש}}
:{{סי|כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|לַ}}עֲבֹד יוֹלְדָךְ כְּעַל גְּמוּלָיו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו.{{ממס|משלי ג כז}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|מְ}}לַפְּפִים גּוּפְךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ.{{ממס|משלי ד כא}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|נ}}וֹשְׂאֶיךָ בְּחֵיק כְּיוֹנֵק לִגְמֹל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול.{{ממס|משלי ד כז}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|שָׂ}}מִים בְּפִיךָ אֹכֶל לִלְעֹס {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס.{{ממס|קהלת ז ט}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|עֲ}}צוּבָה בִגְלָלֶךָ בְּהֵרוּי יִחוּמֶיךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ.{{ממס|משלי א ח}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|פּ}}וֹנִים לְכַלְכֶּלְךָ בְּטוּב עַיִן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן.{{ממס|משלי כג כ}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}}{{סי|צָ}}גִים בַּפֶּרֶק לְכָל מְאֹרָע {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע.{{ממס|משלי כ כב}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|קֹ}}רְאָה בְּכִלּוּל לְהֵטִיב שְׁמֶךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ.{{ממס|משלי כג כב}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|רָ}}צִים לְהַשְׁאִיבְךָ מַעְיַן יְשׁוּעָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי רָעָה {{ש-רווח}}
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|שֻׁ}}תָּפִים בְּךָ נַעֲשׂוּ אִתִּי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתִּי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי ג יא}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|תָּ}}רִים לְחַסֶּנְךָ קִנְיָן מְרֻבָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תִּרְשַׁע הַרְבֵּה.{{ממס|קהלת ז יז}} 
|-
|}
:הַרְבֵּה הִזְהַרְתִּיךָ בְּפֶצַח {{ש}}
:יְקוּמִים בְּעַזּוּת מֵצַח {{ש}}
:{{סי|לֹא תִּרְצַח|1}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} (אמונת) [{{סי|תְּ}}מוּנַת] יוֹצֵר לִשְׁפֹּךְ דָּם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.{{ממס|בראשית ט ו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים לִדּוֹן בִּכְאֵב נֶעְכָּר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר.{{ממס|תהלים ט יג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|רְ}}צוּצִים בָּרִים בְּנֶפֶשׁ לִזַּק {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} גֹאֲלָם חָזָק.{{ממס|משלי כג יא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|קְ}}לֹעַ נְפָשׁוֹת יָד לְהָנִיף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הַדָּם הוּא יַחֲנִיף.{{ממס|במדבר לה לג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|צְ}}עוֹד בְּנֶפֶשׁ דַּכִּים לְהַלְאֶה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רָם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה.{{ממס|תהלים קלח ו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|פֹּ}}עַל קוֹנְךָ מְלַאכְתּוֹ לְהַבְאִישׁ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ.{{ממס|איוב לד כא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|עֲ}}שׂוּיִם בְּכַף שׁוֹכֵן מְעוֹנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|סֶ}}מֶל לֹא יְכֻפַּר סָרְכוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ.{{ממס|במדבר לה לג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|נֵ}}ר אֱלֹהִים בֶּאֱנוֹשׁ נָתוּן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן.{{ממס|תהלים לז ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|מַ}}עַשׂ צוּר לְהַשְׁמִיד בְּאֶנֶף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מַה תִּקְוַת חָנֵף.{{ממס|איוב כז ח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|לַ}}הֶבֶת יָהּ בְּסִלּוּף לְהִשָּׁפֵט {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֱלֹהִים שֹׁפֵט.{{ממס|תהלים נ ו}} 
|-
|}
:שׁוֹפֵט יִשְׁמְרֵךְ מֵאַף{{ש}}
:הִזָּהֵר וְסוּר מִלִּשְׁאַף{{ש}}
:{{סי|לֹא תִּנְאַף|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|כְּ}}סִילוּת אִשָּׁה מָרָה כַּלַּעֲנָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} שׁוּחָה עֲמֻקָּה זֹנָה.{{ממס|משלי כג כז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|יָ}}פָה וְסָרַת טַעַם לְחַלְּלָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה.{{ממס|משלי ז כו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|טְ}}מֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הִיא זִמָּה.{{ממס|איוב לא יא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|חֲ}}נֵפִים בְּעַזּוּת לִפְתָאיִם תִּקְרָא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה.{{ממס|משלי ה ג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|זְ}}עוּמָה אֹכֶלֶת מַעֲדַנִּים רִבְּתָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי ב יח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|וְ}}תִרְדֹּף זֹנוֹת לַחֲשֹׁק בָּהֶן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן.{{ממס|יחזקאל כג לז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|ה}}וֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת גִּזְעֲךָ לְשַׁכֵּל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|דֶּ}}לֶף טוֹרֵד זֹנָה צוֹעָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָה.{{ממס|הושע ד יב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|גֻּ}}לַּת תַּחְתִּית נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ.{{ממס|מיכה א ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|בְּ}}עוּלַת בַּעַל וְתִטֹּל חֶפְצָהּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מֵאֶתְנַן זֹנָה קִבָּצָה.{{ממס|מיכה א ז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|א}}וֹרֶבֶת בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} חָרוֹן אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ.{{ממס|יחזקאל ז יב}} 
|-
|}
:הֲמוֹנָהּ תַּרְחִיק מִלַּעֲנֹב {{ש}}
:וְחֶמְדַּת אֲחֵרִים לִזְנֹב {{ש}}
:{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}}
{{הור|סימן: '''יוסף בר שמואל'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|יְ}}גִיעַת רֵעִים וְעֵסֶק צָרְכָּם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם.{{ממס|קהלת ז ז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|וְ}}תִתְעָרֵב בְּאִישִׁים מִרְמָה חָפָצוּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ.{{ממס|משלי א טז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|סֵ}}תֶר לְשׁוּם פָּנִים לְהָעַק {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק.{{ממס|חבקוק ב יא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|פֹּ}}עַל יְצוּרִים וַעֲמַל יָדָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מֶה הֹוֶה לָאָדָם.{{ממס|קהלת ב כב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|בְּ}}לֹעַ זַכִּים בְּמִסְתָּר לֶאֱרֹב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רִנְנַת רְשָׁעִים מִקָּרוֹב.{{ממס|איוב כ ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|רִ}}בּוּי נִכְבָּדִים לִכְנֹס בְּעָוֶל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|שְׁ}}סוֹת דַּלִּים רֵיקִים לְעָזְבָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} יְיָ יָרִיב רִיבָם.{{ממס|משלי כב כג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|מָ}}מוֹן אֲחֵרִים אוֹצָר לְמַלֵּא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הוּא כְּרָקָב יִבְלֶה.{{ממס|איוב יג כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|וְ}}תִלְמַד דֶּרֶךְ מַתְעֶה רֶסֶן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן.{{ממס|משלי כז כד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|אֱ}}חֹז תַּרְבּוּת רֵעִים לִגְנַאי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} קֶצֶף לַייָ.{{ממס|ישעיהו לד ב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|לֶ}}חֶם סְתָרִים לִטְעֹם כָּאֱוִילִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים.{{ממס|קהלת ה ג}} 
|-
|}
:בַּכְּסִילִים שְׁמֹר מִלְּקַנֵּא {{ש}}
:וּמִפִּיךָ דָּבָר מְגֻנֶּה {{ש}}
:{{סי|לֹא תַּעֲנֶה|1}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|אֹ}}מֶר שֶׁקֶר עֲנָוִים לְדַכֵּא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה.{{ממס|משלי יט ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|בְּ}}רֶשַׁע וְתוֹאֲנָה קוּם וְהַמָּנוֹת {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת.{{ממס|דברים יט טז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|גֹּ}}עַל לָשׁוֹן הֱיוֹת בְּרִשְׁעֶךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} חִנָּם בְּרֵעֶךָ.{{ממס|משלי כד כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|דְּ}}רֹךְ בִּמְסִלּוֹת רַע מְלָשְׁנִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} חָמָס וְשׁוֹלֵחַ מְדָנִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי ו יט}}
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|הֲ}}רֹג נָקִי וְצַדִּיק כְּטִפֵּשׁ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ.{{ממס|במדבר לה ל}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|וּ}}תְהִי מוֹצִיא שֵׁם גִּדּוּפִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים.{{ממס|מלאכי ג ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|זְ}}כוּת הַזַּכַּאי לִהְיוֹת עוֹזֵב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב.{{ממס|משלי יד ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|חָ}}מָס וָשֹׁד לָקוּם בְּעֶלְבּוֹן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן.{{ממס|דברים יט טו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|טֻ}}מְאַת הַפֶּה לְהָפִיק בְּמִשְׁפָּט {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} בְּלִיַּעַל (יליז) [יָלִיץ] מִשְׁפָּט.{{ממס|משלי יט כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|יְ}}שָׁרָה לְעַקֵּשׁ בְּמַשָּׂא כָבֵד {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} כְּזָבִים יֹאבֵד.{{ממס|משלי כא כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|כְּ}}מוֹ לְיִזְרְעֵאלִי נַעֲשָׂה לְהִמָּעֵד {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} שֶׁקֶר הָעֵד.{{ממס|דברים יט יח}} 
|-
|}
:הָעֵד הַעִדֹתִי מְאֹד {{ש}}
:רְכוּשׁ רֵעֲךָ לִצְמֹד {{ש}}
:{{סי|לֹא תַּחְמֹד|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|לְ}}הַרְבּוֹת מִשֶּׁל אֲחֵרִים יַהַב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב.{{ממס|חגי ב ח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|מִ}}קְנֶה וְקִנְיָן גָּדוֹל וּמִזְעָר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} כָל חַיְתוֹ יָעַר.{{ממס|תהלים נ י}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|נְ}}אֻם לִפְלוֹנִי בִּינָה יְתֵרָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} חָכְמָה וּגְבוּרָה {{ש-רווח}}
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|שָׂ}}דֶה וָכֶרֶם וְדִירָה נָאָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} תֵבֵל וּמְלֹאָהּ.{{ממס|תהלים נ יב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|עֹ}}צֶם סְרָרָה לְבַקֵּשׁ בְּכֹשֶׁל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל.{{ממס|מיכה ה א}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|פְּ}}לִיאַת יוֹעֵץ אִנּוּי צְדִיָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} עֵצָה וְתוּשִׁיָּה.{{ממס|משלי ח יד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|צ}}וּרַת אִלְּמִים לַעֲבֹד בְּפֶרֶךְ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ.{{ממס|ישעיהו מה כג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁה לְהָמִיר בְּלֹא יַעֲנוּךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} יִזְעָקוּ אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ.{{ממס|הושע ח ב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|רְ}}קָמוֹת לַחֲטֹף מִקַּל וְקָשֶׁה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} גִלְעָד לִי מְנַשֶּׁה.{{ממס|תהלים קח ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|שׁ}}וּב בְּאֶזְרוֹעַ לְשָׁלֵם סֻכִּי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} לְהָשִׁיב אֶת מַלְכִּי.{{ממס|שמואל ב יט מד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|תּ}}וֹעַ תְּחִלָּה רַגְלַיִם נָאווּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} אִיִּים יְקַוּוּ.{{ממס|ישעיהו ס ט}} 
|-
|}
:יְקַוּוּ עֵינֶיךָ פְּלָאִים {{ש}}
:הַמּוֹרִישְׁךָ דָּת בְּמוֹרָאִים {{ש}}
:{{סי|וְכָל הָעָם רֹאִים|1}}
{|
|-
|{{הור|ובכן לך תעלה קדושה}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]]</text>
      <sha1>rafujolcyblu4g9su2qq8fw27r5krvn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017160</id>
      <parentid>3017159</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T20:22:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017160</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35331" sha1="d9cvg0hxpq9bpfacayfbsbh8owj63hr" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}

{{מר|'''וּבְכֵן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}}}}
{{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|אַ}}בִּיר לְבָאֵר קָשׁוֹת וְרַכּוֹת {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת.{{ממס|משלי כח כ}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|בָּ}}חוּן לְיַשֵּׁר כִּהוּן מַמְלֶכֶת {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} תְּבוּנָה יְיַשֶּׁר לָכֶת.{{ממס|משלי טו כא}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|גָּ}}דוֹל מְהֻדָּר בְּשֵׂכֶל מַעֲשֵׂהוּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא.{{ממס|מלכים ב ד ט}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ חֶבְיוֹן גִּנְזֵי חֲבוּיָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} צַדִּיק תָּמִים הָיָה.{{ממס|בראשית ו ט}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|הָ}}גוּן מְיַסֵּר בְּכֹשֶׁר לַהֲמוֹנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} יָרֵא אֶת יְיָ.{{ממס|תהלים קיב א}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|וַ}}עֵד רֵעִים לַדָּר בִּזְבוּלִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.{{ממס|בראשית כה כז}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|זְ}}קוּקָה לְהַנְחִיל אֹם אֲיֻמָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֹהֵב חָכְמָה.{{ממס|משלי כט ג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|חָ}}זוּת נֹעַם לִפְרֹשׁ בְּנִיבוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ.{{ממס|במדבר כז יח}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|טְ}}הוֹרִים תַּחְתִּית הָהָר לְמָשְׁכָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} נָבוֹן וְחָכָם.{{ממס|בראשית מא לג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|יְ}}קָרִים מִפַּז לְשַׁנֵּן בְּגִשְׁתּוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ.{{ממס|משלי כב כט}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|כְּ}}מוּסוֹת לְהוֹרִישׁ נְגִידִים בְּסֶבֶר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּר.{{ממס|משלי כא כח}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|לָ}}שִׁית צֵל צָר כְּלַיִל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} גִּבּוֹר חַיִל.{{ממס|רות ב א}} 
|-
|}
:חַיִל וְצִבְאוֹת גְּבֹהִים
:חָרְדוּ וְיַחַד תֹּמְהִים
:{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל אֶרֶץ וּמְגַלֵּה רָזֶה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.{{ממס|עמוס ג א}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|נָ}}אוֹר לְיַשֵּׁר לֵב עָקֹב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} דְבַר יְיָ בֵּית יַעֲקֹב.{{ממס|ירמיהו ב ד}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|סַ}}גִּיב מֵישָׁרִים בְּנֹעַם לְחַבֵּר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר.{{ממס|משלי ח ו}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|עַ}}תִּיק לְיַסֵּד חֶבְיוֹן בְּעוֹלָלַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} שָׁמוֹעַ אֵלַי.{{ממס|ישעיהו נה ב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|פּ}}וֹדֶה לְעַם אַחֲרָיו נָהוּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ.{{ממס|ירמיהו יג טו}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|צ}}וּר קְדוֹשֵׁי אֶרֶץ לְהַשְׁלֵו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} אֵלַי אַבִּירֵי לֵב.{{ממס|ישעיהו מו יב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|קְ}}רֹא לַמּוֹרְדִים צוּר יְשׁוּעָתִי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.{{ממס|ישעיהו לג יג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|רָ}}ם בִּרְאוֹת פֶּרֶךְ מְעַנַּי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} הָרִים אֶת רִיב יְיָ.{{ממס|מיכה ו ב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|שַׁ}}לִּיט לְשׁוֹבֵב כֶּתֶר לִקְהָלַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} חֲכָמִים מִלָּי.{{ממס|איוב לד ב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|שַׁ}}דַּי לְהוֹרִישׁ דָּתוֹ לַעֲדָתִי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} שָׁמוֹעַ מִלָּתִי.{{ממס|איוב יג יז}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|תָּ}}ם בְּמַדָּע וְשֶׂכֶל לַהֲגוּנִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} מְלָכִים (ו)הַאֲזִינוּ רֹזְנִים.{{ממס|שופטים ה ג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|תַּ}}קִּיף אֱמוּנִים בְּכִלְכּוּל לִבָּדֵק {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק.{{ממס|ישעיהו נא א}} 
|-
|}
:צֶדֶק נִתְעַטַּפְתָּ בְּגָבְהֶךָ
:צוּר בְּהַשְׁמִיעֲךָ לִכְמֵהֶיךָ
:{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|תְּ}}חִלָּה פָּתַח נָאוֹר בְּשִׂיחוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} אֶרֶץ בְּכֹחוֹ.{{ממס|ירמיהו י יב}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|שָׁ}}מָיִם וָאָרֶץ תִּכַּנְתִּי בְחָזְקָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.{{ממס|ירמיהו ט כג}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ר}}וֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי עֶרֶץ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קטו טו}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|קָ}}בַעְתִּי מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים מֻבְהָקִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים.{{ממס|תהלים קמו ז}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט כֹּל וְסוֹקֵר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר.{{ממס|איוב ט י}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקַצְוֵי אֲדָמָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה.{{ממס|איוב ט ט}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ע}}וֹלָם מַטְרִיף בְּעַיִן יָפָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} שַׁחַר עֵיפָה.{{ממס|עמוס ד יג}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ס}}וֹפֵר צְעָדִים בְּסוֹף לִפָּרַע {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע.{{ממס|ישעיהו מה ז}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|נ}}וֹתֵן תְּשׁוּעַת לְעַם הֲמוֹנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} צְדָקוֹת יְיָ.{{ממס|תהלים קג ו}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|מֶ}}לֶךְ לֹא יִתַּמּוּ יָמָיו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} [שָׁלוֹם] בִּמְרוֹמָיו.{{ממס|איוב כה ב}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צֶדֶק נִשְׂגָּב בִּמְעוֹפְפִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} חֶסֶד לַאֲלָפִים.{{ממס|שמות כ ו}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|כַּ}}בִּיר נִקְרָא אֵל אֱמוּנָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה.{{ממס|דברים י יח}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|יָ}}צָאתִי לְיֵשַׁע יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ממס|תהלים קו כא}} 
|-
|}
:בְּמִצְרַיִם טַסְתִּי בִּגְלָלְךָ
:אֱלוֹהַּ אַחֵר בִּקְהָלְךָ
:{{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|טָ}}חֵי תָּפֵל אָוֶן תּוֹעֵבָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} זָכָר [אוֹ] (ו)נְקֵבָה.{{ממס|דברים ד טז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|חַ}}לּוּקֵי פַּטִּישׁ לִפְרֹץ פֶּרֶץ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.{{ממס|דברים ד יז|שם פסוק יז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|זָ}}רָה עֲבוֹדָה לֶאֱוִיל מְטֻנָּף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל צִפּוֹר כָּנָף.{{ממס|דברים ד יז|שם}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|וִ}}עוּד מַשְׂכִּית לְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁמָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה.{{ממס|דברים ד יח|שם פסוק יח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|ה}}וֹלֵלוּת רָעָה רְשֻׁיוֹת שְׁתַּיִם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם.{{ממס|דברים ד יח|שם}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אֱלִילִים רַבָּה מַשְׂטֵמָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|גִּ}}עוּל מְלֶאכֶת בָּשָׂר וָדָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} יַד אָדָם.{{ממס|יחזקאל י ח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|בִּ}}נְיַן שִׁמּוּשׁ בַּשָּׁוְא נִתְעָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} מְנוֹרָה שֶׁל שִׁבְעָה {{ש-רווח}}
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|אִ}}קּוּן מֻגְלָם מֵאַרְבָּעָה פָנִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים 
|}
:וְאוֹפַנִּים מְסַלְסְלִים לְנִשָּׂא
:שְׁמוֹ בְּרוּחַ גַּסָּה
:{{סי|לֹא תִשָּׂא|1}}
{{הור|סימן: '''יוסף ב(ן) שממואל'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|יָ}}הּ אַכְתְּרִיאֵל מְפֹרָשׁ בִּקְדֻשָּׁה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה.{{ממס|יונה א ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|וָ}}תִיק מְהֻדָּר בְּנִגּוּן שְׁבָחַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי.{{ממס|איוב יב י}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|סַ}}גִּיב מְכַלֶּה זֵדִים בְּחֶרֶץ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים צה ד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|פּ}}וֹדֶה רָם וְנִשָּׂא הוּא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ.{{ממס|תהלים צה ה|שם פסוק ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|בֹּ}}חֵן צַדִּיק {{סי|נֶ}}אְדָּר בְּכִשְׁרוֹן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן.{{ממס|שמואל א יב ו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן שַׁחַק פּוֹדֶה וְגוֹאֵל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ירמיהו טז יד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|מְ}}הֻדָּר בְּרֹב צִבְאוֹתָיו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו.{{ממס|תהלים עח מג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|מֶ}}לֶךְ שׁוֹפֵט כָּל יְצוּרִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים.{{ממס|איוב לד יט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|וִ}}עֵד לְחֶבְלוֹ סֶגֶל כָּפוּף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף.{{ממס|דברים יא ד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|אֵ}}ל בְּקִצְפּוֹ עוֹלָם נָמָס {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} אִם עָבַר וְרָמָס.{{ממס|מיכה ה ז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|לִ}}מֵּד חֻקּוֹת וּמִצְוֹת בְּאִפּוּדָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם.{{ממס|ויקרא יח ה}} 
|-
|}
:הָאָדָם יִנְצֹר כְּבָבַת
:רִבְיַת עֹנֶג כְּחוֹבַת
:{{סי|זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת|1}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|אִ}}לּוּף נֹפֶשׁ שְׁמוֹר בְּעִנְיָנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּתְעַנַּג עַל יְיָ.{{ממס|ישעיהו נח יד}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|בִּ}}גְדֵי חֹפֶשׁ בּוֹ לְשַׁנֵּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּקְרָא וַייָ יַעֲנֶה.{{ממס|ישעיהו נח ט}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|גְּ}}מַר מְלֶאכֶת יוֹם מַלְכֶּךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ.{{ממס|משלי ג כג}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|דָּ}}תוֹ לְקַיֵּם בְּסוֹד מוֹרֶיךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ.{{ממס|ישעיהו נח ח}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|הִ}}לְכוֹת שַׁבָּת לַחֲקֹר כַּמִּשְׁפָּט {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט.{{ממס|משלי ב ט}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|וְ}}קַדְּשׁוֹ בְּיַיִן בְּרֹן וְהִדּוּרִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים.{{ממס|ישעיהו לה ה}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|זֹ}}הַר נֵרוֹ לְהַדְלִיק לְפָנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תָּבִין יִרְאַת יְיָ.{{ממס|משלי ב ה}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|חֶ}}פְצְךָ מִמְּצוֹא בְּהוֹן לְהִפָּסֵחַ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ.{{ממס|ישעיהו לה ו}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|טְ}}בוֹחַ וְהוֹסֵף מַאֲכָל אֶחָד {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּשְׁכַּב וְלֹא תִפְחָד.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי ג כד}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|י}}וֹם מַרְגּוֹעַ לְהַדֵּר בְּגִילָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּשְׂמַח בְּתוּלָה.{{ממס|ירמיהו לא יב}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|כִּ}}י בְהִשְׁתַּמֵּר מִצְוָה תִּגָּאֵל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל.{{ממס|במדבר כא יז}} 
|-
|}
:יִשְׂרָאֵל פָּצִיתִי שְׁמֶךָ {{ש}}
:לְעוֹלָם כָּל יָמֶיךָ {{ש}}
:{{סי|כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|לַ}}עֲבֹד יוֹלְדָךְ כְּעַל גְּמוּלָיו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו.{{ממס|משלי ג כז}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|מְ}}לַפְּפִים גּוּפְךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ.{{ממס|משלי ד כא}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|נ}}וֹשְׂאֶיךָ בְּחֵיק כְּיוֹנֵק לִגְמֹל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול.{{ממס|משלי ד כז}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|שָׂ}}מִים בְּפִיךָ אֹכֶל לִלְעֹס {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס.{{ממס|קהלת ז ט}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|עֲ}}צוּבָה בִגְלָלֶךָ בְּהֵרוּי יִחוּמֶיךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ.{{ממס|משלי א ח}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|פּ}}וֹנִים לְכַלְכֶּלְךָ בְּטוּב עַיִן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן.{{ממס|משלי כג כ}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}}{{סי|צָ}}גִים בַּפֶּרֶק לְכָל מְאֹרָע {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע.{{ממס|משלי כ כב}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|קֹ}}רְאָה בְּכִלּוּל לְהֵטִיב שְׁמֶךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ.{{ממס|משלי כג כב}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|רָ}}צִים לְהַשְׁאִיבְךָ מַעְיַן יְשׁוּעָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי רָעָה {{ש-רווח}}
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|שֻׁ}}תָּפִים בְּךָ נַעֲשׂוּ אִתִּי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתִּי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי ג יא}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|תָּ}}רִים לְחַסֶּנְךָ קִנְיָן מְרֻבָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תִּרְשַׁע הַרְבֵּה.{{ממס|קהלת ז יז}} 
|-
|}
:הַרְבֵּה הִזְהַרְתִּיךָ בְּפֶצַח {{ש}}
:יְקוּמִים בְּעַזּוּת מֵצַח {{ש}}
:{{סי|לֹא תִּרְצַח|1}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} (אמונת) [{{סי|תְּ}}מוּנַת] יוֹצֵר לִשְׁפֹּךְ דָּם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.{{ממס|בראשית ט ו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים לִדּוֹן בִּכְאֵב נֶעְכָּר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר.{{ממס|תהלים ט יג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|רְ}}צוּצִים בָּרִים בְּנֶפֶשׁ לִזַּק {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} גֹאֲלָם חָזָק.{{ממס|משלי כג יא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|קְ}}לֹעַ נְפָשׁוֹת יָד לְהָנִיף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הַדָּם הוּא יַחֲנִיף.{{ממס|במדבר לה לג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|צְ}}עוֹד בְּנֶפֶשׁ דַּכִּים לְהַלְאֶה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רָם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה.{{ממס|תהלים קלח ו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|פֹּ}}עַל קוֹנְךָ מְלַאכְתּוֹ לְהַבְאִישׁ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ.{{ממס|איוב לד כא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|עֲ}}שׂוּיִם בְּכַף שׁוֹכֵן מְעוֹנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|סֶ}}מֶל לֹא יְכֻפַּר סָרְכוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ.{{ממס|במדבר לה לג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|נֵ}}ר אֱלֹהִים בֶּאֱנוֹשׁ נָתוּן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן.{{ממס|תהלים לז ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|מַ}}עַשׂ צוּר לְהַשְׁמִיד בְּאֶנֶף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מַה תִּקְוַת חָנֵף.{{ממס|איוב כז ח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|לַ}}הֶבֶת יָהּ בְּסִלּוּף לְהִשָּׁפֵט {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֱלֹהִים שֹׁפֵט.{{ממס|תהלים נ ו}} 
|-
|}
:שׁוֹפֵט יִשְׁמְרֵךְ מֵאַף{{ש}}
:הִזָּהֵר וְסוּר מִלִּשְׁאַף{{ש}}
:{{סי|לֹא תִּנְאַף|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|כְּ}}סִילוּת אִשָּׁה מָרָה כַּלַּעֲנָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} שׁוּחָה עֲמֻקָּה זֹנָה.{{ממס|משלי כג כז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|יָ}}פָה וְסָרַת טַעַם לְחַלְּלָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה.{{ממס|משלי ז כו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|טְ}}מֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הִיא זִמָּה.{{ממס|איוב לא יא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|חֲ}}נֵפִים בְּעַזּוּת לִפְתָאיִם תִּקְרָא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה.{{ממס|משלי ה ג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|זְ}}עוּמָה אֹכֶלֶת מַעֲדַנִּים רִבְּתָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי ב יח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|וְ}}תִרְדֹּף זֹנוֹת לַחֲשֹׁק בָּהֶן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן.{{ממס|יחזקאל כג לז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|ה}}וֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת גִּזְעֲךָ לְשַׁכֵּל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|דֶּ}}לֶף טוֹרֵד זֹנָה צוֹעָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָה.{{ממס|הושע ד יב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|גֻּ}}לַּת תַּחְתִּית נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ.{{ממס|מיכה א ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|בְּ}}עוּלַת בַּעַל וְתִטֹּל חֶפְצָהּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מֵאֶתְנַן זֹנָה קִבָּצָה.{{ממס|מיכה א ז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|א}}וֹרֶבֶת בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} חָרוֹן אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ.{{ממס|יחזקאל ז יב}} 
|-
|}
:הֲמוֹנָהּ תַּרְחִיק מִלַּעֲנֹב {{ש}}
:וְחֶמְדַּת אֲחֵרִים לִזְנֹב {{ש}}
:{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}}
{{הור|סימן: '''יוסף בר שמואל'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|יְ}}גִיעַת רֵעִים וְעֵסֶק צָרְכָּם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם.{{ממס|קהלת ז ז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|וְ}}תִתְעָרֵב בְּאִישִׁים מִרְמָה חָפָצוּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ.{{ממס|משלי א טז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|סֵ}}תֶר לְשׁוּם פָּנִים לְהָעַק {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק.{{ממס|חבקוק ב יא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|פֹּ}}עַל יְצוּרִים וַעֲמַל יָדָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מֶה הֹוֶה לָאָדָם.{{ממס|קהלת ב כב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|בְּ}}לֹעַ זַכִּים בְּמִסְתָּר לֶאֱרֹב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רִנְנַת רְשָׁעִים מִקָּרוֹב.{{ממס|איוב כ ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|רִ}}בּוּי נִכְבָּדִים לִכְנֹס בְּעָוֶל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|שְׁ}}סוֹת דַּלִּים רֵיקִים לְעָזְבָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} יְיָ יָרִיב רִיבָם.{{ממס|משלי כב כג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|מָ}}מוֹן אֲחֵרִים אוֹצָר לְמַלֵּא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הוּא כְּרָקָב יִבְלֶה.{{ממס|איוב יג כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|וְ}}תִלְמַד דֶּרֶךְ מַתְעֶה רֶסֶן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן.{{ממס|משלי כז כד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|אֱ}}חֹז תַּרְבּוּת רֵעִים לִגְנַאי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} קֶצֶף לַייָ.{{ממס|ישעיהו לד ב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|לֶ}}חֶם סְתָרִים לִטְעֹם כָּאֱוִילִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים.{{ממס|קהלת ה ג}} 
|-
|}
:בַּכְּסִילִים שְׁמֹר מִלְּקַנֵּא {{ש}}
:וּמִפִּיךָ דָּבָר מְגֻנֶּה {{ש}}
:{{סי|לֹא תַּעֲנֶה|1}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|אֹ}}מֶר שֶׁקֶר עֲנָוִים לְדַכֵּא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה.{{ממס|משלי יט ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|בְּ}}רֶשַׁע וְתוֹאֲנָה קוּם וְהַמָּנוֹת {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת.{{ממס|דברים יט טז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|גֹּ}}עַל לָשׁוֹן הֱיוֹת בְּרִשְׁעֶךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} חִנָּם בְּרֵעֶךָ.{{ממס|משלי כד כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|דְּ}}רֹךְ בִּמְסִלּוֹת רַע מְלָשְׁנִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} חָמָס וְשׁוֹלֵחַ מְדָנִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי ו יט}}
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|הֲ}}רֹג נָקִי וְצַדִּיק כְּטִפֵּשׁ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ.{{ממס|במדבר לה ל}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|וּ}}תְהִי מוֹצִיא שֵׁם גִּדּוּפִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים.{{ממס|מלאכי ג ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|זְ}}כוּת הַזַּכַּאי לִהְיוֹת עוֹזֵב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב.{{ממס|משלי יד ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|חָ}}מָס וָשֹׁד לָקוּם בְּעֶלְבּוֹן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן.{{ממס|דברים יט טו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|טֻ}}מְאַת הַפֶּה לְהָפִיק בְּמִשְׁפָּט {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} בְּלִיַּעַל (יליז) [יָלִיץ] מִשְׁפָּט.{{ממס|משלי יט כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|יְ}}שָׁרָה לְעַקֵּשׁ בְּמַשָּׂא כָבֵד {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} כְּזָבִים יֹאבֵד.{{ממס|משלי כא כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|כְּ}}מוֹ לְיִזְרְעֵאלִי נַעֲשָׂה לְהִמָּעֵד {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} שֶׁקֶר הָעֵד.{{ממס|דברים יט יח}} 
|-
|}
:הָעֵד הַעִדֹתִי מְאֹד {{ש}}
:רְכוּשׁ רֵעֲךָ לִצְמֹד {{ש}}
:{{סי|לֹא תַּחְמֹד|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|לְ}}הַרְבּוֹת מִשֶּׁל אֲחֵרִים יַהַב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב.{{ממס|חגי ב ח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|מִ}}קְנֶה וְקִנְיָן גָּדוֹל וּמִזְעָר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} כָל חַיְתוֹ יָעַר.{{ממס|תהלים נ י}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|נְ}}אֻם לִפְלוֹנִי בִּינָה יְתֵרָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} חָכְמָה וּגְבוּרָה {{ש-רווח}}
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|שָׂ}}דֶה וָכֶרֶם וְדִירָה נָאָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} תֵבֵל וּמְלֹאָהּ.{{ממס|תהלים נ יב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|עֹ}}צֶם סְרָרָה לְבַקֵּשׁ בְּכֹשֶׁל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל.{{ממס|מיכה ה א}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|פְּ}}לִיאַת יוֹעֵץ אִנּוּי צְדִיָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} עֵצָה וְתוּשִׁיָּה.{{ממס|משלי ח יד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|צ}}וּרַת אִלְּמִים לַעֲבֹד בְּפֶרֶךְ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ.{{ממס|ישעיהו מה כג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁה לְהָמִיר בְּלֹא יַעֲנוּךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} יִזְעָקוּ אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ.{{ממס|הושע ח ב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|רְ}}קָמוֹת לַחֲטֹף מִקַּל וְקָשֶׁה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} גִלְעָד לִי מְנַשֶּׁה.{{ממס|תהלים קח ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|שׁ}}וּב בְּאֶזְרוֹעַ לְשָׁלֵם סֻכִּי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} לְהָשִׁיב אֶת מַלְכִּי.{{ממס|שמואל ב יט מד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|תּ}}וֹעַ תְּחִלָּה רַגְלַיִם נָאווּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} אִיִּים יְקַוּוּ.{{ממס|ישעיהו ס ט}} 
|-
|}
:יְקַוּוּ עֵינֶיךָ פְּלָאִים {{ש}}
:הַמּוֹרִישְׁךָ דָּת בְּמוֹרָאִים {{ש}}
:{{סי|וְכָל הָעָם רֹאִים|1}}
{{הור|ובכן לך תעלה קדושה}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]]</text>
      <sha1>d9cvg0hxpq9bpfacayfbsbh8owj63hr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017161</id>
      <parentid>3017160</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T20:44:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017161</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35329" sha1="ff6ck7zvdp0xazejfjh0i3fsybm7ogw" xml:space="preserve">{{#קטע:אמרות ה' אמרות טהורות|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}

{{מר|'''וּבְכֵן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}}}}
{{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|אַ}}בִּיר לְבָאֵר קָשׁוֹת וְרַכּוֹת {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת.{{ממס|משלי כח כ}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|בָּ}}חוּן לְיַשֵּׁר כִּהוּן מַמְלֶכֶת {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} תְּבוּנָה יְיַשֶּׁר לָכֶת.{{ממס|משלי טו כא}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|גָּ}}דוֹל מְהֻדָּר בְּשֵׂכֶל מַעֲשֵׂהוּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא.{{ממס|מלכים ב ד ט}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ חֶבְיוֹן גִּנְזֵי חֲבוּיָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} צַדִּיק תָּמִים הָיָה.{{ממס|בראשית ו ט}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|הָ}}גוּן מְיַסֵּר בְּכֹשֶׁר לַהֲמוֹנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} יָרֵא אֶת יְיָ.{{ממס|תהלים קיב א}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|וַ}}עֵד רֵעִים לַדָּר בִּזְבוּלִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.{{ממס|בראשית כה כז}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|זְ}}קוּקָה לְהַנְחִיל אֹם אֲיֻמָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֹהֵב חָכְמָה.{{ממס|משלי כט ג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|חָ}}זוּת נֹעַם לִפְרֹשׁ בְּנִיבוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ.{{ממס|במדבר כז יח}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|טְ}}הוֹרִים תַּחְתִּית הָהָר לְמָשְׁכָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} נָבוֹן וְחָכָם.{{ממס|בראשית מא לג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|יְ}}קָרִים מִפַּז לְשַׁנֵּן בְּגִשְׁתּוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ.{{ממס|משלי כב כט}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|כְּ}}מוּסוֹת לְהוֹרִישׁ נְגִידִים בְּסֶבֶר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּר.{{ממס|משלי כא כח}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיֵּרֶד}} {{סי|לָ}}שִׁית צֵל צָר כְּלַיִל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אִישׁ}} גִּבּוֹר חַיִל.{{ממס|רות ב א}} 
|-
|}
:חַיִל וְצִבְאוֹת גְּבֹהִים
:חָרְדוּ וְיַחַד תֹּמְהִים
:{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל אֶרֶץ וּמְגַלֵּה רָזֶה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.{{ממס|עמוס ג א}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|נָ}}אוֹר לְיַשֵּׁר לֵב עָקֹב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} דְבַר יְיָ בֵּית יַעֲקֹב.{{ממס|ירמיהו ב ד}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|סַ}}גִּיב מֵישָׁרִים בְּנֹעַם לְחַבֵּר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר.{{ממס|משלי ח ו}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|עַ}}תִּיק לְיַסֵּד חֶבְיוֹן בְּעוֹלָלַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} שָׁמוֹעַ אֵלַי.{{ממס|ישעיהו נה ב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|פּ}}וֹדֶה לְעַם אַחֲרָיו נָהוּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ.{{ממס|ירמיהו יג טו}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|צ}}וּר קְדוֹשֵׁי אֶרֶץ לְהַשְׁלֵו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} אֵלַי אַבִּירֵי לֵב.{{ממס|ישעיהו מו יב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|קְ}}רֹא לַמּוֹרְדִים צוּר יְשׁוּעָתִי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.{{ממס|ישעיהו לג יג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|רָ}}ם בִּרְאוֹת פֶּרֶךְ מְעַנַּי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} הָרִים אֶת רִיב יְיָ.{{ממס|מיכה ו ב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|שַׁ}}לִּיט לְשׁוֹבֵב כֶּתֶר לִקְהָלַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} חֲכָמִים מִלָּי.{{ממס|איוב לד ב}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|שַׁ}}דַּי לְהוֹרִישׁ דָּתוֹ לַעֲדָתִי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} שָׁמוֹעַ מִלָּתִי.{{ממס|איוב יג יז}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|תָּ}}ם בְּמַדָּע וְשֶׂכֶל לַהֲגוּנִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} מְלָכִים (ו)הַאֲזִינוּ רֹזְנִים.{{ממס|שופטים ה ג}} 
|-
|{{מילת קבע|וַיְדַבֵּר}} {{סי|תַּ}}קִּיף אֱמוּנִים בְּכִלְכּוּל לִבָּדֵק {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|שִׁמְעוּ}} אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק.{{ממס|ישעיהו נא א}} 
|-
|}
:צֶדֶק נִתְעַטַּפְתָּ בְּגָבְהֶךָ
:צוּר בְּהַשְׁמִיעֲךָ לִכְמֵהֶיךָ
:{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|תְּ}}חִלָּה פָּתַח נָאוֹר בְּשִׂיחוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} אֶרֶץ בְּכֹחוֹ.{{ממס|ירמיהו י יב}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|שָׁ}}מָיִם וָאָרֶץ תִּכַּנְתִּי בְחָזְקָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.{{ממס|ירמיהו ט כג}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ר}}וֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי עֶרֶץ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קטו טו}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|קָ}}בַעְתִּי מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים מֻבְהָקִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים.{{ממס|תהלים קמו ז}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט כֹּל וְסוֹקֵר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר.{{ממס|איוב ט י}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקַצְוֵי אֲדָמָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה.{{ממס|איוב ט ט}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ע}}וֹלָם מַטְרִיף בְּעַיִן יָפָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} שַׁחַר עֵיפָה.{{ממס|עמוס ד יג}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ס}}וֹפֵר צְעָדִים בְּסוֹף לִפָּרַע {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע.{{ממס|ישעיהו מה ז}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|נ}}וֹתֵן תְּשׁוּעַת לְעַם הֲמוֹנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֵׂה}} צְדָקוֹת יְיָ.{{ממס|תהלים קג ו}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|מֶ}}לֶךְ לֹא יִתַּמּוּ יָמָיו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} [שָׁלוֹם] בִּמְרוֹמָיו.{{ממס|איוב כה ב}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צֶדֶק נִשְׂגָּב בִּמְעוֹפְפִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} חֶסֶד לַאֲלָפִים.{{ממס|שמות כ ו}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|כַּ}}בִּיר נִקְרָא אֵל אֱמוּנָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה.{{ממס|דברים י יח}} 
|-
|{{מילת קבע|אָנֹכִי}} {{סי|יָ}}צָאתִי לְיֵשַׁע יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֹשֶׂה}} גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ממס|תהלים קו כא}} 
|-
|}
:בְּמִצְרַיִם טַסְתִּי בִּגְלָלְךָ
:אֱלוֹהַּ אַחֵר בִּקְהָלְךָ
:{{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|טָ}}חֵי תָּפֵל אָוֶן תּוֹעֵבָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} זָכָר [אוֹ] (ו)נְקֵבָה.{{ממס|דברים ד טז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|חַ}}לּוּקֵי פַּטִּישׁ לִפְרֹץ פֶּרֶץ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.{{ממס|דברים ד יז|שם פסוק יז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|זָ}}רָה עֲבוֹדָה לֶאֱוִיל מְטֻנָּף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל צִפּוֹר כָּנָף.{{ממס|דברים ד יז|שם}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|וִ}}עוּד מַשְׂכִּית לְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁמָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה.{{ממס|דברים ד יח|שם פסוק יח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|ה}}וֹלֵלוּת רָעָה רְשֻׁיוֹת שְׁתַּיִם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם.{{ממס|דברים ד יח|שם}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אֱלִילִים רַבָּה מַשְׂטֵמָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} כָּל רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|גִּ}}עוּל מְלֶאכֶת בָּשָׂר וָדָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} יַד אָדָם.{{ממס|יחזקאל י ח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|בִּ}}נְיַן שִׁמּוּשׁ בַּשָּׁוְא נִתְעָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} מְנוֹרָה שֶׁל שִׁבְעָה {{ש-רווח}}
|-
|{{מילת קבע|לֹא יִהְיֶה לְךָ}} {{סי|אִ}}קּוּן מֻגְלָם מֵאַרְבָּעָה פָנִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|תַּבְנִית}} שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים 
|}
:וְאוֹפַנִּים מְסַלְסְלִים לְנִשָּׂא
:שְׁמוֹ בְּרוּחַ גַּסָּה
:{{סי|לֹא תִשָּׂא|1}}
{{הור|סימן: '''יוסף בן שממואל'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|יָ}}הּ אַכְתְּרִיאֵל מְפֹרָשׁ בִּקְדֻשָּׁה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה.{{ממס|יונה א ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|וָ}}תִיק מְהֻדָּר בְּנִגּוּן שְׁבָחַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי.{{ממס|איוב יב י}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|סַ}}גִּיב מְכַלֶּה זֵדִים בְּחֶרֶץ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים צה ד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|פּ}}וֹדֶה רָם וְנִשָּׂא הוּא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ.{{ממס|תהלים צה ה|שם פסוק ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|בֹּ}}חֵן צַדִּיק {{סי|נֶ}}אְדָּר בְּכִשְׁרוֹן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן.{{ממס|שמואל א יב ו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן שַׁחַק פּוֹדֶה וְגוֹאֵל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ירמיהו טז יד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|מְ}}הֻדָּר בְּרֹב צִבְאוֹתָיו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו.{{ממס|תהלים עח מג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|מֶ}}לֶךְ שׁוֹפֵט כָּל יְצוּרִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים.{{ממס|איוב לד יט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|וִ}}עֵד לְחֶבְלוֹ סֶגֶל כָּפוּף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף.{{ממס|דברים יא ד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|אֵ}}ל בְּקִצְפּוֹ עוֹלָם נָמָס {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} אִם עָבַר וְרָמָס.{{ממס|מיכה ה ז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם}} {{סי|לִ}}מֵּד חֻקּוֹת וּמִצְוֹת בְּאִפּוּדָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אֲשֶׁר}} יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם.{{ממס|ויקרא יח ה}} 
|-
|}
:הָאָדָם יִנְצֹר כְּבָבַת
:רִבְיַת עֹנֶג כְּחוֹבַת
:{{סי|זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת|1}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|אִ}}לּוּף נֹפֶשׁ שְׁמוֹר בְּעִנְיָנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּתְעַנַּג עַל יְיָ.{{ממס|ישעיהו נח יד}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|בִּ}}גְדֵי חֹפֶשׁ בּוֹ לְשַׁנֵּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּקְרָא וַייָ יַעֲנֶה.{{ממס|ישעיהו נח ט}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|גְּ}}מַר מְלֶאכֶת יוֹם מַלְכֶּךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ.{{ממס|משלי ג כג}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|דָּ}}תוֹ לְקַיֵּם בְּסוֹד מוֹרֶיךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ.{{ממס|ישעיהו נח ח}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|הִ}}לְכוֹת שַׁבָּת לַחֲקֹר כַּמִּשְׁפָּט {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט.{{ממס|משלי ב ט}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|וְ}}קַדְּשׁוֹ בְּיַיִן בְּרֹן וְהִדּוּרִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים.{{ממס|ישעיהו לה ה}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|זֹ}}הַר נֵרוֹ לְהַדְלִיק לְפָנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תָּבִין יִרְאַת יְיָ.{{ממס|משלי ב ה}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|חֶ}}פְצְךָ מִמְּצוֹא בְּהוֹן לְהִפָּסֵחַ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ.{{ממס|ישעיהו לה ו}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|טְ}}בוֹחַ וְהוֹסֵף מַאֲכָל אֶחָד {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּשְׁכַּב וְלֹא תִפְחָד.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי ג כד}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|י}}וֹם מַרְגּוֹעַ לְהַדֵּר בְּגִילָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} תִּשְׂמַח בְּתוּלָה.{{ממס|ירמיהו לא יב}} 
|-
|{{מילת קבע|זָכוֹר}} {{סי|כִּ}}י בְהִשְׁתַּמֵּר מִצְוָה תִּגָּאֵל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אָז}} יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל.{{ממס|במדבר כא יז}} 
|-
|}
:יִשְׂרָאֵל פָּצִיתִי שְׁמֶךָ {{ש}}
:לְעוֹלָם כָּל יָמֶיךָ {{ש}}
:{{סי|כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|לַ}}עֲבֹד יוֹלְדָךְ כְּעַל גְּמוּלָיו {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו.{{ממס|משלי ג כז}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|מְ}}לַפְּפִים גּוּפְךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ.{{ממס|משלי ד כא}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|נ}}וֹשְׂאֶיךָ בְּחֵיק כְּיוֹנֵק לִגְמֹל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול.{{ממס|משלי ד כז}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|שָׂ}}מִים בְּפִיךָ אֹכֶל לִלְעֹס {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס.{{ממס|קהלת ז ט}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|עֲ}}צוּבָה בִגְלָלֶךָ בְּהֵרוּי יִחוּמֶיךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ.{{ממס|משלי א ח}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|פּ}}וֹנִים לְכַלְכֶּלְךָ בְּטוּב עַיִן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן.{{ממס|משלי כג כ}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}}{{סי|צָ}}גִים בַּפֶּרֶק לְכָל מְאֹרָע {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע.{{ממס|משלי כ כב}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|קֹ}}רְאָה בְּכִלּוּל לְהֵטִיב שְׁמֶךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ.{{ממס|משלי כג כב}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|רָ}}צִים לְהַשְׁאִיבְךָ מַעְיַן יְשׁוּעָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי רָעָה {{ש-רווח}}
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|שֻׁ}}תָּפִים בְּךָ נַעֲשׂוּ אִתִּי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתִּי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי ג יא}} 
|-
|{{מילת קבע|כַּבֵּד}} {{סי|תָּ}}רִים לְחַסֶּנְךָ קִנְיָן מְרֻבָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|אַל}} תִּרְשַׁע הַרְבֵּה.{{ממס|קהלת ז יז}} 
|-
|}
:הַרְבֵּה הִזְהַרְתִּיךָ בְּפֶצַח {{ש}}
:יְקוּמִים בְּעַזּוּת מֵצַח {{ש}}
:{{סי|לֹא תִּרְצַח|1}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} (אמונת) [{{סי|תְּ}}מוּנַת] יוֹצֵר לִשְׁפֹּךְ דָּם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.{{ממס|בראשית ט ו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים לִדּוֹן בִּכְאֵב נֶעְכָּר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר.{{ממס|תהלים ט יג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|רְ}}צוּצִים בָּרִים בְּנֶפֶשׁ לִזַּק {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} גֹאֲלָם חָזָק.{{ממס|משלי כג יא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|קְ}}לֹעַ נְפָשׁוֹת יָד לְהָנִיף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הַדָּם הוּא יַחֲנִיף.{{ממס|במדבר לה לג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|צְ}}עוֹד בְּנֶפֶשׁ דַּכִּים לְהַלְאֶה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רָם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה.{{ממס|תהלים קלח ו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|פֹּ}}עַל קוֹנְךָ מְלַאכְתּוֹ לְהַבְאִישׁ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ.{{ממס|איוב לד כא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|עֲ}}שׂוּיִם בְּכַף שׁוֹכֵן מְעוֹנַי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|סֶ}}מֶל לֹא יְכֻפַּר סָרְכוֹ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ.{{ממס|במדבר לה לג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|נֵ}}ר אֱלֹהִים בֶּאֱנוֹשׁ נָתוּן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן.{{ממס|תהלים לז ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|מַ}}עַשׂ צוּר לְהַשְׁמִיד בְּאֶנֶף {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מַה תִּקְוַת חָנֵף.{{ממס|איוב כז ח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִרְצַח}} {{סי|לַ}}הֶבֶת יָהּ בְּסִלּוּף לְהִשָּׁפֵט {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֱלֹהִים שֹׁפֵט.{{ממס|תהלים נ ו}} 
|-
|}
:שׁוֹפֵט יִשְׁמְרֵךְ מֵאַף{{ש}}
:הִזָּהֵר וְסוּר מִלִּשְׁאַף{{ש}}
:{{סי|לֹא תִּנְאַף|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|כְּ}}סִילוּת אִשָּׁה מָרָה כַּלַּעֲנָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} שׁוּחָה עֲמֻקָּה זֹנָה.{{ממס|משלי כג כז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|יָ}}פָה וְסָרַת טַעַם לְחַלְּלָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה.{{ממס|משלי ז כו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|טְ}}מֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הִיא זִמָּה.{{ממס|איוב לא יא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|חֲ}}נֵפִים בְּעַזּוּת לִפְתָאיִם תִּקְרָא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה.{{ממס|משלי ה ג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|זְ}}עוּמָה אֹכֶלֶת מַעֲדַנִּים רִבְּתָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי ב יח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|וְ}}תִרְדֹּף זֹנוֹת לַחֲשֹׁק בָּהֶן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן.{{ממס|יחזקאל כג לז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|ה}}וֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת גִּזְעֲךָ לְשַׁכֵּל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|דֶּ}}לֶף טוֹרֵד זֹנָה צוֹעָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָה.{{ממס|הושע ד יב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|גֻּ}}לַּת תַּחְתִּית נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ.{{ממס|מיכה א ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|בְּ}}עוּלַת בַּעַל וְתִטֹּל חֶפְצָהּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מֵאֶתְנַן זֹנָה קִבָּצָה.{{ממס|מיכה א ז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִנְאַף}} {{סי|א}}וֹרֶבֶת בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} חָרוֹן אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ.{{ממס|יחזקאל ז יב}} 
|-
|}
:הֲמוֹנָהּ תַּרְחִיק מִלַּעֲנֹב {{ש}}
:וְחֶמְדַּת אֲחֵרִים לִזְנֹב {{ש}}
:{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}}
{{הור|סימן: '''יוסף בר שמואל'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|יְ}}גִיעַת רֵעִים וְעֵסֶק צָרְכָּם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם.{{ממס|קהלת ז ז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|וְ}}תִתְעָרֵב בְּאִישִׁים מִרְמָה חָפָצוּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ.{{ממס|משלי א טז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|סֵ}}תֶר לְשׁוּם פָּנִים לְהָעַק {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק.{{ממס|חבקוק ב יא}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|פֹּ}}עַל יְצוּרִים וַעֲמַל יָדָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} מֶה הֹוֶה לָאָדָם.{{ממס|קהלת ב כב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|בְּ}}לֹעַ זַכִּים בְּמִסְתָּר לֶאֱרֹב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} רִנְנַת רְשָׁעִים מִקָּרוֹב.{{ממס|איוב כ ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|רִ}}בּוּי נִכְבָּדִים לִכְנֹס בְּעָוֶל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|שְׁ}}סוֹת דַּלִּים רֵיקִים לְעָזְבָם {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} יְיָ יָרִיב רִיבָם.{{ממס|משלי כב כג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|מָ}}מוֹן אֲחֵרִים אוֹצָר לְמַלֵּא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} הוּא כְּרָקָב יִבְלֶה.{{ממס|איוב יג כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|וְ}}תִלְמַד דֶּרֶךְ מַתְעֶה רֶסֶן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן.{{ממס|משלי כז כד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|אֱ}}חֹז תַּרְבּוּת רֵעִים לִגְנַאי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} קֶצֶף לַייָ.{{ממס|ישעיהו לד ב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תִגְנֹב}} {{סי|לֶ}}חֶם סְתָרִים לִטְעֹם כָּאֱוִילִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|כִּי}} אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים.{{ממס|קהלת ה ג}} 
|-
|}
:בַּכְּסִילִים שְׁמֹר מִלְּקַנֵּא {{ש}}
:וּמִפִּיךָ דָּבָר מְגֻנֶּה {{ש}}
:{{סי|לֹא תַּעֲנֶה|1}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|אֹ}}מֶר שֶׁקֶר עֲנָוִים לְדַכֵּא {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה.{{ממס|משלי יט ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|בְּ}}רֶשַׁע וְתוֹאֲנָה קוּם וְהַמָּנוֹת {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת.{{ממס|דברים יט טז}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|גֹּ}}עַל לָשׁוֹן הֱיוֹת בְּרִשְׁעֶךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} חִנָּם בְּרֵעֶךָ.{{ממס|משלי כד כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|דְּ}}רֹךְ בִּמְסִלּוֹת רַע מְלָשְׁנִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} חָמָס וְשׁוֹלֵחַ מְדָנִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי ו יט}}
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|הֲ}}רֹג נָקִי וְצַדִּיק כְּטִפֵּשׁ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ.{{ממס|במדבר לה ל}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|וּ}}תְהִי מוֹצִיא שֵׁם גִּדּוּפִים {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים.{{ממס|מלאכי ג ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|זְ}}כוּת הַזַּכַּאי לִהְיוֹת עוֹזֵב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב.{{ממס|משלי יד ה}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|חָ}}מָס וָשֹׁד לָקוּם בְּעֶלְבּוֹן {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן.{{ממס|דברים יט טו}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|טֻ}}מְאַת הַפֶּה לְהָפִיק בְּמִשְׁפָּט {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} בְּלִיַּעַל (יליז) [יָלִיץ] מִשְׁפָּט.{{ממס|משלי יט כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|יְ}}שָׁרָה לְעַקֵּשׁ בְּמַשָּׂא כָבֵד {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} כְּזָבִים יֹאבֵד.{{ממס|משלי כא כח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַעֲנֶה}} {{סי|כְּ}}מוֹ לְיִזְרְעֵאלִי נַעֲשָׂה לְהִמָּעֵד {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|עֵד}} שֶׁקֶר הָעֵד.{{ממס|דברים יט יח}} 
|-
|}
:הָעֵד הַעִדֹתִי מְאֹד {{ש}}
:רְכוּשׁ רֵעֲךָ לִצְמֹד {{ש}}
:{{סי|לֹא תַּחְמֹד|1}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|לְ}}הַרְבּוֹת מִשֶּׁל אֲחֵרִים יַהַב {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב.{{ממס|חגי ב ח}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|מִ}}קְנֶה וְקִנְיָן גָּדוֹל וּמִזְעָר {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} כָל חַיְתוֹ יָעַר.{{ממס|תהלים נ י}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|נְ}}אֻם לִפְלוֹנִי בִּינָה יְתֵרָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} חָכְמָה וּגְבוּרָה {{ש-רווח}}
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|שָׂ}}דֶה וָכֶרֶם וְדִירָה נָאָה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} תֵבֵל וּמְלֹאָהּ.{{ממס|תהלים נ יב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|עֹ}}צֶם סְרָרָה לְבַקֵּשׁ בְּכֹשֶׁל {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל.{{ממס|מיכה ה א}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|פְּ}}לִיאַת יוֹעֵץ אִנּוּי צְדִיָּה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} עֵצָה וְתוּשִׁיָּה.{{ממס|משלי ח יד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|צ}}וּרַת אִלְּמִים לַעֲבֹד בְּפֶרֶךְ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ.{{ממס|ישעיהו מה כג}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁה לְהָמִיר בְּלֹא יַעֲנוּךָ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} יִזְעָקוּ אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ.{{ממס|הושע ח ב}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|רְ}}קָמוֹת לַחֲטֹף מִקַּל וְקָשֶׁה {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} גִלְעָד לִי מְנַשֶּׁה.{{ממס|תהלים קח ט}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|שׁ}}וּב בְּאֶזְרוֹעַ לְשָׁלֵם סֻכִּי {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} לְהָשִׁיב אֶת מַלְכִּי.{{ממס|שמואל ב יט מד}} 
|-
|{{מילת קבע|לֹא תַחְמֹד}} {{סי|תּ}}וֹעַ תְּחִלָּה רַגְלַיִם נָאווּ {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לִי}} אִיִּים יְקַוּוּ.{{ממס|ישעיהו ס ט}} 
|-
|}
:יְקַוּוּ עֵינֶיךָ פְּלָאִים {{ש}}
:הַמּוֹרִישְׁךָ דָּת בְּמוֹרָאִים {{ש}}
:{{סי|וְכָל הָעָם רֹאִים|1}}
{{הור|ובכן לך תעלה קדושה}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]]</text>
      <sha1>ff6ck7zvdp0xazejfjh0i3fsybm7ogw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:אמרות ה' אמרות טהורות</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743790</id>
    <revision>
      <id>3017109</id>
      <parentid>3017064</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T17:59:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סילוק */ תגובה</comment>
      <origin>3017109</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="708" sha1="304t91ui8vcnzb5hfibzuzkptwp9s51" xml:space="preserve">== סילוק ==

הסילוק, החסר במרבית כתבי היד (בשל מנהג צרפת המאוחר לא לומר סילוקים), נתגלה ונדפס בידי גבריאל וסרמן ב'פעמי שולמית', מחקרי ירושלים בספרות עברית כרך לב. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:37, 20 במאי 2026 (IDT)

:תודה על המידע. מוסיף [https://www.academia.edu/51020777/The_Lost_Silluq_from_the_Qedushta_Imerot_Adonai_by_Joseph_Tov_Elem קישור] למאמר. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:59, 20 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>304t91ui8vcnzb5hfibzuzkptwp9s51</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017119</id>
      <parentid>3017109</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T18:21:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* סילוק */ תגובה</comment>
      <origin>3017119</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="877" sha1="hiko3y8tl0653mclu307odw1ii30j24" xml:space="preserve">== סילוק ==

הסילוק, החסר במרבית כתבי היד (בשל מנהג צרפת המאוחר לא לומר סילוקים), נתגלה ונדפס בידי גבריאל וסרמן ב'פעמי שולמית', מחקרי ירושלים בספרות עברית כרך לב. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:37, 20 במאי 2026 (IDT)

:תודה על המידע. מוסיף [https://www.academia.edu/51020777/The_Lost_Silluq_from_the_Qedushta_Imerot_Adonai_by_Joseph_Tov_Elem קישור] למאמר. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:59, 20 במאי 2026 (IDT)
::אולי מותר להכניס את הקישור בתוך הדף? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:21, 20 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>hiko3y8tl0653mclu307odw1ii30j24</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017124</id>
      <parentid>3017119</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T18:28:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* סילוק */ תגובה למשתמש Yack67: הוספתי הערה והפנייה לכאן.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3017124</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1028" sha1="ri9szdgbozd4oa0j3olxrb5n8j6pgjc" xml:space="preserve">== סילוק ==

הסילוק, החסר במרבית כתבי היד (בשל מנהג צרפת המאוחר לא לומר סילוקים), נתגלה ונדפס בידי גבריאל וסרמן ב'פעמי שולמית', מחקרי ירושלים בספרות עברית כרך לב. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:37, 20 במאי 2026 (IDT)

:תודה על המידע. מוסיף [https://www.academia.edu/51020777/The_Lost_Silluq_from_the_Qedushta_Imerot_Adonai_by_Joseph_Tov_Elem קישור] למאמר. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:59, 20 במאי 2026 (IDT)
::אולי מותר להכניס את הקישור בתוך הדף? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:21, 20 במאי 2026 (IDT)
::: הוספתי הערה והפנייה לכאן.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:28, 20 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ri9szdgbozd4oa0j3olxrb5n8j6pgjc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:נעם12/common.js</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1743791</id>
    <redirect title="משתמש:נעם1/common.js" />
    <revision>
      <id>3017084</id>
      <timestamp>2026-05-20T13:12:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>علاء</username>
        <id>14701</id>
      </contributor>
      <comment>علاء העביר את הדף [[משתמש:נעם12/common.js]] לשם [[משתמש:נעם1/common.js]]: הדף הועבר אוטומטית בעת שינוי שם המשתמש &quot;[[Special:CentralAuth/נעם12|נעם12]]&quot; אל &quot;[[Special:CentralAuth/נעם1|נעם1]]&quot;</comment>
      <origin>3017084</origin>
      <model>javascript</model>
      <format>text/javascript</format>
      <text bytes="165" sha1="s1yn0klyew2e0n05l16rrq1i3w2j2x6" xml:space="preserve">/* #REDIRECT */mw.loader.load(&quot;//he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A0%D7%A2%D7%9D1/common.js&amp;action=raw&amp;ctype=text/javascript&quot;);</text>
      <sha1>s1yn0klyew2e0n05l16rrq1i3w2j2x6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:נעם12</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743792</id>
    <redirect title="שיחת משתמש:נעם1" />
    <revision>
      <id>3017087</id>
      <timestamp>2026-05-20T13:12:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>علاء</username>
        <id>14701</id>
      </contributor>
      <comment>علاء העביר את הדף [[שיחת משתמש:נעם12]] לשם [[שיחת משתמש:נעם1]]: הדף הועבר אוטומטית בעת שינוי שם המשתמש &quot;[[Special:CentralAuth/נעם12|נעם12]]&quot; אל &quot;[[Special:CentralAuth/נעם1|נעם1]]&quot;</comment>
      <origin>3017087</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43" sha1="4e8lkk5ledgey0yi1pralcgnt3dh37w" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחת משתמש:נעם1]]</text>
      <sha1>4e8lkk5ledgey0yi1pralcgnt3dh37w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:נעם12</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1743793</id>
    <redirect title="משתמש:נעם1" />
    <revision>
      <id>3017088</id>
      <timestamp>2026-05-20T13:12:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>علاء</username>
        <id>14701</id>
      </contributor>
      <comment>علاء העביר את הדף [[משתמש:נעם12]] לשם [[משתמש:נעם1]]: הדף הועבר אוטומטית בעת שינוי שם המשתמש &quot;[[Special:CentralAuth/נעם12|נעם12]]&quot; אל &quot;[[Special:CentralAuth/נעם1|נעם1]]&quot;</comment>
      <origin>3017088</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34" sha1="av5leilixkru9laxwiv83ve704ir482" xml:space="preserve">#הפניה [[משתמש:נעם1]]</text>
      <sha1>av5leilixkru9laxwiv83ve704ir482</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1743794</id>
    <revision>
      <id>3017112</id>
      <timestamp>2026-05-20T18:04:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3017112</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39466" sha1="cwohdvvl57r5q02oompo6fv0ob3u0ye" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1714|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|12344)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 108ז]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהמלצת ועדת השירות לפי [[סעיף 104 לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אוכלוסייה&quot; - עובדים המועסקים בתפקידים הנמנים על אחד מתחומי ההעסקה המפורטים [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;אית&quot;ן&quot; - אזרח ישראלי תומך נציגות;
:- &quot;הארגון&quot; - המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:- &quot;ארגון אחר&quot; - משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי וצבא ההגנה לישראל;
:- &quot;העסקה מזכה&quot; - תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)]];
:- &quot;ותק מזערי&quot; - תקופות שירות בהעסקה מזכה, ברציפות או במצטבר, לפי העניין, כמפורט [[בתקנה 3(א)]];
:- &quot;חוזה ל'&quot; - חוזה העסקה ללוחמי ל' לפי תנאי הסיכום הבין-משרדי בעניינם מיום כ&quot;ז בניסן התשנ&quot;ט (13 באפריל 1999) כפי שיעודכן מזמן לזמן;
:- &quot;חוק קופות גמל&quot; - [[=חוק קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק שירות הקבע&quot; - [[=חוק שירות הקבע|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;יתרה צבורה&quot;, במועד מסוים - הכספים שהופקדו לזכותו של עובד זכאי בחשבונו בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח, בשל תקופת העסקה מזכה בארגון או בארגון אחר, בתוספת התשואה שנזקפה בשל כספים אלה ובניכוי כספים שמשך ודמי ניהול;
:- &quot;כתב מינוי&quot; - כמשמעותו [[חוק שירות המדינה (מינויים)=|בסעיף 17 לחוק המינויים]];
:- &quot;מועד החישוב&quot; - מועד סיום העסקתו של העובד הזכאי בארגון;
:- &quot;מועד חתימת הסיכום&quot; - יום י&quot;ט באב התשפ&quot;ב (16 באוגוסט 2022);
:- &quot;עובד זכאי&quot; - עובד חדש בשירותי הביטחון, כמשמעותו [[בסעיף 108ב לחוק]], המועסק בארגון ושערב סיום העסקתו בארגון הועסק בכתב מינוי;
:- &quot;עובד במינוי בפועל או בהשאלה&quot; - עובד שהועבר במינוי בפועל או בהשאלה למשרד ממשלתי אחר, או שהועבר בהשאלה למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר או לצבא ההגנה לישראל לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) ערב המינוי בפועל או ההשאלה העובד היה מועסק בארגון בתקן, כמשמעותו [[בסעיף 15 לחוק המינויים]], במשך חמש שנים לפחות;
:: (2) במועד המינוי בפועל או ההשאלה העובד מועסק בכתב מינוי או בחוזה ל';
:: (3) ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב, בטרם אישור המינוי בפועל או ההשאלה, כי הם נדרשים לפיתוחו המקצועי של העובד או כי המינוי בפועל או ההשאלה יביאו לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
:: (4) ראשי האגפים של משאבי אנוש בארגון ובגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה, אישרו את המינוי בפועל או ההשאלה;
:- &quot;עמ&quot;י&quot; - עובד מקומי ישראלי;
:- &quot;עמית פעיל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;צו המקצועות&quot; - [[=צו המקצועות|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026]];
:- &quot;קופת ביטוח&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], ובלבד שאושרה כקופת גמל לקצבה;
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;קצבה תקציבית רעיונית&quot; - קצבה שהייתה משתלמת לעובד בשל פרישתו אילו העובד הזכאי לא היה עובד ביטחון חדש אלא היה זכאי לקצבה לפי [[החוק]], המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים - קצבה שהייתה משתלמת לעובד הזכאי בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית פעיל לפי הסדר הפנסיה שחל עליו על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד, המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קרן ברירת מחדל&quot; - קרן לפי [[סעיף 108ו(ג)(2) לחוק]];
:- &quot;קרן חדשה כללית&quot; ו&quot;קרן חדשה מקיפה&quot; - כהגדרתן [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;שאיר&quot; - זכאי לקצבת שאיר לפי תקנון או הסכם של קרן הפנסיה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל בקרן הפנסיה או בקופת ביטוח זו במועד פטירתו;
:- &quot;שכר שעה&quot; - חוזה מיוחד להעסקה לפי שעה.

@ 2. תנאי הזכאות לקצבת גישור
: עובד זכאי יהיה זכאי לקצבת גישור לפי תקנות אלה, בהתקיים כל אלה:
: (1) הארגון פיטר אותו;
: (2) בעת פיטוריו הוא הועסק בכתב מינוי במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]], או במקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]] ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (א) האמור [[בתקנה 3(ב)(16)(ב)]];
:: (ב) הוא נקלט למקצוע האמור לפני שהמקצוע נכלל [[בצו המקצועות]] לראשונה;
: (3) הוא צבר את הוותק המזערי הנדרש לפי [[תקנה 3(א)]];
: (4) הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו לפי [[תוספת ראשונה|טור ג' בטבלה שבתוספת הראשונה]];
: (5) הוא אינו זכאי לקצבה לפי [[החוק]] או לפי [[חוק שירות הקבע]]; פסקה זו לא תחול על עובד זכאי שהחל לעבוד בארגון כעובד ביטחון חדש כהגדרתו [[בסעיף 108ב]] לפני מועד חתימת הסיכום, ואינו זכאי לקצבה לפי הוראות [[סעיף 108ח לחוק]] בעבור תקופת שירותו בארגון;
: (6) הוא אינו זכאי לקצבה מכוח תקנות אלה, תקנות אחרות מכוח [[סעיף 108ז]] או תקנות מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]], אלא אם כן הסכים בכתב לכך שתשלום הקצבה האמורה יופסק כל עוד הוא משרת בארגון והתקבל אישור הארגון האחר על הפסקת הקצבה כאמור;
: (7) הוא אישר בכתב כי הוא מתחייב להודיע לארגון אם ביצע משיכה מהיתרה הצבורה שלו במהלך תקופת זכאותו לתשלום קצבת הגישור, וכי הוא מודע לכך שמשיכה כאמור תביא לחישוב מחדש של גובה קצבתו.

@ 3. חישוב תקופת השירות לצורך זכאות לקצבה
: (א) הוותק המזערי הנדרש לעובד שפוטר מהארגון בשנה מסוימת יהיה לפי הנקוב בצידה:
:: (1) עד שנת 2019 - עשר שנים;
:: (2) במהלך שנת 2020 - אחת עשרה שנים;
:: (3) במהלך שנת 2021 - שתים עשרה שנים;
:: (4) במהלך שנת 2022 - שלוש עשרה שנים;
:: (5) החל משנת 2023 ואילך - חמש עשרה שנים.
: (ב) תקופת העסקה של עובד זכאי בארגון תוכר לצורך הוותק המזערי אם היא אחת מאלה:
:: (1) תקופת העסקה בכתב מינוי;
:: (2) תקופת ניסיון לקבלת כתב מינוי ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (3) תקופת העסקה בהרשאה להעסקה לשעה בתקופת ניסיון לפי [[חוק המינויים]], ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (4) תקופת העסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי באחד מהמקצועות המפורטים להלן, ובלבד שלא תעלה על מספר השנים שלצידם:
::: (א) קצין איסוף - 5 שנים;
::: (ב) לוחם ט' - שנתיים;
::: (ג) קצין שיתוף פעולה - שנתיים;
::: (ד) מבצע - שנתיים;
::: (ה) קצין פרויקטים מבצעיים - שנתיים;
::: (ו) צוער - שנתיים;
::: (ז) קצין מבצעי תודעה - שנתיים;
:: (5) תקופת העסקה בחוזה ל';
:: (6) תקופת חופשה בלא משכורת של עד שנה, ברציפות או במצטבר, ובלבד שלגבי עובד שטרם צבר את הוותק המזערי נציב השירות אישר אותה, ובלבד שהעובד חזר לאחריה לשירות פעיל בארגון לשנתיים רצופות לפחות;
:: (7) תקופת לידה והורות כמשמעותה [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]], לרבות בשל אימוץ כאמור [[-|בסעיף 9ד לחוק זה]], ותקופות חופשה בלא משכורת לאחר תקופת הלידה וההורות מכוח [[סעיף 7(ד)(1) לחוק האמור]];
:: (8) תקופת חופשת מחלה בלא משכורת;
:: (9) תקופת חופשה בלא משכורת למטרת טיפול רפואי בעובד או בבן משפחה או לצורך עזרה לבן משפחה חולה;
:: (10) תקופת שירות חובה בארגון או בארגון אחר, ובלבד שהתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]];
:: (11) תקופת העסקה כעמ&quot;י או אית&quot;ן, בתנאי שהתקיימו פסקאות משנה (א) ו-(ב) ולפי הוראת פסקת משנה (ג):
::: (א) ערב תחילת העסקתו כעמ&quot;י או אית&quot;ן הוא הועסק לפי אחת מהפסקאות (1) עד (9), (11) עד (13), (15) עד (17);
::: (ב) העובד הצטרף לבן זוגו שיצא לשליחות מטעם משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך של המשרד הממשלתי וארגון אחר;
::: (ג) רק מחצית מהתקופה תוכר כהעסקה מזכה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות; על אף האמור, תקופת העסקה שנייה כעמ&quot;י או אית&quot;ן תוכר אף אם הגיע העובד להגבלה האמורה ברישה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות נוספות, ובלבד שהתקבל אישור של החשב הכללי טרם יציאת העובד לתקופת השליחות השנייה בדבר ההכרה בתקופה זו כתקופה מזכה נוספת;
:: (12) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה בארגון אחר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (13) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה במשרד ממשלתי אחר, לתקופה של עד שלוש שנים, ברציפות או במצטבר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) בתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה בכירים למי שמועסק בתפקיד בכיר;
::: (ב) העובד חזר לארגון לתקופת שירות בהעסקה מזכה טרם פרישתו, אלא אם כן השלים חמש עשרה שנות העסקה מזכות בארגון טרם תקופת המינוי בפועל;
:: (14) תקופת העסקה בארגון אחר ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) תקופת ההעסקה כאמור מוכרת כהעסקה מזכה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]] או מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]] שהותקנו לעניין הארגון האחר; טרם הותקנו תקנות כאמור בארגון האחר, תקופת ההעסקה תוכר אם היא אחת מאלה:
:::: (1) העסקה בכתב מינוי;
:::: (2) שירות כחייל חדש כהגדרתו [[בסעיף 67א לחוק שירות הקבע]] ובלבד שלא מדובר בתקופת חופשה בלא משכורת או מתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (3) שירות כסוהר חדש או כשוטר חדש, ובלבד שתנאי השכר בה הם לפי תנאי השכר המקובלים במשטרה או בשירות בתי הסוהר ואין מדובר בשוטר או בסוהר מוסף זמני, בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (4) שירות כעובד חדש בשירות הביטחון הכללי, ובלבד שתנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ואין מדובר בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
::: (ב) העובד החל להיות מועסק בארגון בתוך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו בארגון האחר;
::: (ג) העובד אינו זכאי לקצבה מהארגון האחר בעד תקופת העסקה זו;
::: (ד) במועד סיום העסקתו בארגון האחר לא חל עליו האמור [[בתקנה 3(ג)(2)]];
:: (15) תקופת שירות בארגון כחייל בשירות קבע במסגרת יחידות מחוץ לצבא ההגנה לישראל, כמשמעותן בפקודות הצבא, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) לא הייתה הפסקה העולה על 12 חודשים בין תקופת השירות האמורה לבין המועד שבו החל לשרת בארגון;
::: (ב) תקופת השירות האמורה אינה מזכה בקצבה מכוח [[החוק]] או מכוח תקנות לפי [[סעיף 108ז לחוק]] שהותקנו לעניין ארגון אחר;
::: (ג) במהלך שירותו בארגון, העובד אינו מקבל קצבה מארגון אחר;
:: (16) תקופת שירות במקצוע הנכלל [[בצו המקצועות]], לפי אחד מאלה:
::: (א) העובד עבר ממקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]], למעט במקצועות שנוספו [[לצו המקצועות]] לפי [[סעיף 108ז(ב)(2) לחוק]], לתפקיד חוד או מבצעי או לתפקיד אחר שאישר נציב השירות שאינו נכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים עד חמש שנות העסקה רצופות במקצוע מהמועד שהתווסף המקצוע [[לצו המקצועות]], ערב המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]]; במניין חמש שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה בלא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כעמ&quot;י או אית&quot;ן;
:::: (2) לאחר המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]], העובד מועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל';
::: (ב) העובד עבר מתפקיד שלא נכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]], למעט מקצוע שהתווסף [[לצו המקצועות]] לפי [[חוק|סעיף 108ז(ב)(2)]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים שמונה שנות העסקה לפחות במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]] ערב המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]]; במניין שמונה שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה בלא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון אחר שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כעמ&quot;י או אית&quot;ן;
:::: (2) טרם המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]], וכן לאחר המעבר לתפקיד האמור, העובד הועסק בארגון בכתב מינוי לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (17) תקופת שירות בארגון שאינה עולה על חמש שנים, בהעסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ושאינה בחוזה ל' או בשכר שעה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) במועד חתימת הסיכום העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל';
::: (ב) תקופת השירות חלה לפני מועד חתימת הסיכום;
::: (ג) העובד פוטר מהארגון לפני יום ט' בטבת התשצ&quot;ד (31 בדצמבר 2033).
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), תקופות שירות בהעסקה מזכה של עובד זכאי לא יוכרו לצורך ותק מזערי בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) תקופת העסקתו בארגון הסתיימה בטרם השלים את מלוא תקופת השירות הנדרשת לצורך הוותק המזערי הקבוע לגביו, והעובד חזר לארגון בחלוף שישה חודשים ממועד פרישתו;
:: (2) הוא עבר לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] ולא מתקיימת לגביו תקנת משנה (ב)(16)(ב) או (17);
:: (3) הוא עבר להעסקה בארגון שאינה אחד מהמפורטים להלן, למעט אם היא לטובת תקופת הכשרה:
::: (א) העסקה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) שכר שעה;
::: (ג) חוזה ל';
::: (ד) עמ&quot;י או אית&quot;ן -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
::: (ה) חופשה בלא משכורת שאינה לטובת שליחות מטעם המדינה של בן הזוג -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]].

@ 4. שיוך לאוכלוסייה
: עובד זכאי ישויך לאחת האוכלוסיות המנויות [[בתוספת הראשונה]], לפי כללים אלה:
: (1) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסייה זו;
: (2) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות אך לא באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסיית המטה;
: (3) על אף האמור בפסקה (2), השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסיות שבקבוצות (א) או (ב), [[בטור א' שבתוספת הראשונה]] - ישויך העובד לאוכלוסייה שבה גיל הפרישה הגבוה ביותר מבין האוכלוסיות שבהן שירת; ואולם אם שירת העובד באוכלוסייה שבקבוצה (א) כאמור במשך 8 שנים והיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א' ומעלה, ישויך לאוכלוסייה שבקבוצה (א) האמורה;
: (4) תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)(6), (11) או (13)]], תיחשב כתקופת שירות באוכלוסיית המטה.

@ 5. משך תשלום הקצבה
: (א) הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיית המטה, אוכלוסיית המודיעין או שנקלט לאוכלוסיית הטכנולוגיה לאחר תחילת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שהגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט [[בתוספת הראשונה]], לפי הפירוט הזה:
:: (1) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה עד סוף שנת 2021 - משך תשלום הקצבה יהיה עד גיל 67;
:: (2) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2022 - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 17 שנים;
:: (3) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2023 - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 16 שנים;
:: (4) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2024 - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 15 שנים;
:: (5) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2025 ואילך - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 14 שנים.
: (ב) הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיות החוד, המבצעי, הסיוע המבצעי והתפקידים המסוכנים, או עם אוכלוסיית הטכנולוגיה והעסקתו בארגון החלה לפני מועד התקנת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שבעת סיום העסקתו בארגון הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט [[בתוספת הראשונה]], ועד להגיעו לגיל 67.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבעה הוועדה הרפואית, כמשמעותה [[בחוק המינויים]], כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה והתקיימו כל אלה, תשולם הקצבה עד הגיעו לגיל 67:
:: (1) גיל העובד 42 ומעלה;
:: (2) העובד השלים עשר שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) העובד אינו זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה שבה הוא מבוטח עקב אי-כשירותו כאמור ברישה; אם העובד זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה כאמור, תשולם לו קצבה בגובה ההפרש החיובי שבין קצבה שלה היה זכאי מכוח תקנות אלה אילולא היה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה, לבין גובה הקצבה שלה הוא זכאי מקופת הגמל לקצבה כאמור, ובלבד שהעובד הגיש לקופת הגמל לקצבה תביעה לקצבה והתקבלה החלטה בעניין זכאותו לקצבה על ידי קופת הגמל, והצהיר בכתב שהוא יעביר לארגון כל מידע או מסמך הנדרש לארגון לצורך בדיקת ההפרש האמור.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), נציב השירות, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש בארגון, רשאי לאשר, במקרים חריגים, זכאות לקצבה לפי תקנות אלה שתשולם עד הגיעו של העובד לגיל 67, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) העובד בגיל 45 ומעלה;
:: (2) העובד השלים 15 שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) מתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) הוא בתפקיד שאושר כעתודה לפיקוד בארגון, מונה בוועדת מינויים בארגון לתפקיד המוגדר כפיקוד והוסמך בקורס פיקוד ייעודי ומחוסר שיבוץ;
::: (ב) הוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות;
::: (ג) ראש אגף משאבי אנוש בארגון קבע לגביו שהוא מיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון.

@ 6. דרך חישוב הקצבה
: (א) הקצבה לעובד זכאי תהיה הנמוכה מבין קצבתו התקציבית הרעיונית לפי חלקיות משרתו המשוקללת וקצבתו הצוברת הרעיונית, כפי שיחושבו במועד החישוב או במועד משיכה מהיתרה הצבורה כאמור [[בתקנה 2(7)]] לפי תקנת משנה (ו) והנוסחאות [[שבתוספת השנייה]]; ואולם אם בוטח העובד בקרן ותיקה, כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], קצבתו תחושב לפי [[פרט 2 לתוספת השנייה]] בלבד.
: (ב) לצורך חישוב הקצבה התקציבית הרעיונית והקצבה הצוברת הרעיונית ייחשבו תקופות אלה בלבד, בכפוף לאמור [[בתקנה 3(ג)]]:
:: (1) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(1) עד (5), (10) עד (15) ו-(16)(ב)]], ויראו כאילו בפסקה (11)(ג), במקום &quot;רק מחצית מהתקופה&quot; נאמר &quot;התקופה&quot;;
:: (2) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(6)]] ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 6 לתוספת השנייה]];
:: (3) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(8) ו-(9)]], ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (4) תקופה לפי [[תקנה 3(ב)(7)]], ובלבד שבעד התקופה שבעדה לא שולמו דמי לידה מתוך תקופה זו נרכשו הזכויות לגמלה לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (5) תקופות העסקה לפי שעה בארגון או בארגון אחר, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון בהעסקה לפי האמור [[בתקנה 3(ב)(1) או (2)]] עד ליום ט' בתשרי התשפ&quot;ו (1
באוקטובר 2025);
:: (6) הגדלת תקופת שירות לגבי תקופות שירות שקדמו ליום י&quot;ד בתמוז התשע&quot;ה (1 ביולי 2015) ושאישר נציב השירות, אם היא אחת מאלה:
::: (א) תקופת שירות שהייתה חלה מכוח [[סעיף 100 לחוק]], לפי הוראות של נציב השירות לעניין הגדלות תקופת שירות בעקבות שירות קודם או לעניין הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים, אילו הוראות [[החוק]] היו חלות על העובד;
::: (ב) תקופת שירות בתפקיד באוכלוסיית החוד, מבצעי וסיוע מבצעי וכן בתפקידים נוספים שאישרה הממשלה לעניין זה, בשיעור שתורה לכל שנה שבה שירת העובד בתפקידים האמורים;
::: (ג) הגדלת תקופת שירות לעובד זכאי המועסק בחוזה ל' בשיעור של 100% לכל שנה שבה הועסק בחוזה ל';
:: (7) על אף האמור בתקנת משנה (ב), בחישוב הקצבה הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות שאישר נציב השירות לתקופות שירות לפי [[תקנה 3(ב)(14)]] בשל שירות בתפקיד חוד בשירות הביטחון הכללי שקדמה ליום כ&quot;ה באדר ב' התשס&quot;ח (1 באפריל 2008).
: (ג) קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בשיעור של השינוי בין המדד של חודש דצמבר של השנה הקודמת לבין המדד של חודש דצמבר של השנה שלפניה.
: (ד) הממונה על תשלום הגמלאות ישלם את הקצבאות.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד זכאי שחזר לעבוד בארגון והכנסתו הכוללת ממשכורתו ומקצבת הגישור שלו עולה על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, תשולם לו קצבה בשיעור של שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; בתקנת משנה זו, &quot;הקצבה הרגילה&quot; - קצבת הגישור שהייתה מגיעה לו אלמלא תקנת משנה זו.

@ 7. קצבה לשאירים
: (א) נפטר העובד הזכאי לאחר סיום העסקתו בארגון ולפני הגיעו לגיל 67, תשולם לשאיריו קצבה, בסכום ההפרש שבין סכום כלל קצבאות השאירים שלהן היו זכאים לפי תנאי ההסכם או התקנון של קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל במועד פטירתו, לפי שכרו האחרון בארגון, לבין סכום כלל קצבאות השאירים לפי הסכם או תקנון כאמור שלהן זכאים השאירים במועד פטירתו, וזאת כל עוד שאירי העובד הזכאי זכאים לקצבת שאירים לפי הסכם או תקנון קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד.
: (ב) קצבה לשאירים לפי תקנת משנה (א) תשולם עד לחודש שלפני החודש שבו היה מגיע העובד הזכאי לגיל 67.

@ 8. החלת הוראות חוק שונות
: על קצבת הגישור יחולו [[+|סעיפים 5 עד 6]], [[+|10(1) עד (2) ו-(5) עד (6)]], [[+|32]], [[+|34]], [[+|42 עד 44]], [[+|48 עד 58]], [[+|59 עד 60]] [[ו-62 לחוק]], בשינויים המחויבים.

@ 9. תחילה ותחולה
(א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתן של תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (תיקון), התשפ&quot;ו-2026 (((ביום 29.3.2026))).
: (ב) תחילתה של [[תקנה 6(ד)]] ביום י&quot;ז באב התשפ&quot;ו (31 ביולי 2026).
: (ג) תקנות אלה יחולו על עובד שהגורם המוסמך אישר את פרישתו מיום ב' בטבת התשע&quot;ח (20 בדצמבר 2017); עובד שפרש או שפרישתו אושרה כאמור לפני מועד זה, זכאי לקצבה כפי שחושבה לו במועד פרישתו, שתעודכן לפי [[תקנה 6(ד)]], [[ותקנה 7]] תחול על שאיריו.
: (ד) יראו את המקדמות ששולמו לפורשים מהארגון עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה כקצבאות ששולמו מכוח תקנות אלה.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;אוכלוסייה&quot; בתקנה 1]], [[תקנות 2(4)]], [[4]] [[ו-5]]))) ====
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} אוכלוסייה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שנת סיום העסקה בארגון !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} גיל הפרישה המזערי
|-
| : (א) חוד || כל שנה || 42 
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | : (ב) מבצעי, סיוע מבצעי, תפקידים מסוכנים, טכנולוגיה || עד 2020 || 45 
|-
| 2021 || 45.5
|-
| 2022 || 46
|-
| 2023 || 46.5
|-
| 2024 || 47
|-
| 2025 || 47.5
|-
| 2026 או לאחריה || 48 
|-
| rowspan=&quot;6&quot; | : (ג) מטה ומודיעין || עד 2020 || 50 
|-
| 2021 || 50.5
|-
| 2022 || 51
|-
| 2023 || 51.5
|-
| 2024 || 52
|-
| 2025 ואילך || 53 
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 6]]))) ====

@ 1. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + A_2 * \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2} &lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;A_1&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;
:- &lt;math&gt;A_2&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; = שיעור הנחת תשואה כפי שיורה מזמן לזמן הממונה כהגדרתו [[בחוק קופות גמל]], לפי [[סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל]], בניכוי דמי ניהול מרביים כמשמעותם [[בתקנה 3(א)(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע&quot;ב-2012]];
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן פנסיה חדשה מקיפה ולביטוח מנהלים;
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; = מקדם המרה לקצבת זקנה לגיל 67 כמשמעותו בתקנון קרן ברירת המחדל שנבחרה לחייל חדש לפי [[סעיף 67ה(ג) לחוק שירות הקבע]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן פנסיה חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה כללית ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = פרק הזמן, בשנים, בין מועד החישוב לבין מועד הגיעו של העובד לגיל 67.

@ 2. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית בקרן ותיקה כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]]:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;H*K&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; = ממוצע 36 המשכורות הקובעות האחרונות בארגון;
:- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; =  מספר חודשי השירות בהעסקה מזכה לחלק לשש מאות, ובלבד שלא יעלה על 70% משכרו הקובע אלא אם כן מתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]].

@ 3. : נוסחה לחישוב קצבה תקציבית רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;D*E - F&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = סך כל רכיבי השכר הכלולים במשכורת האחרונה של העובד הזכאי בארגון במועד החישוב ושנכללים במשכורת הקובעת של עובד הארגון שאינו עובד ביטחון חדש, לרבות רכיבי שכר שהממשלה אישרה כתוספת קבועה למשכורת של עובדים שאינם מבוטחים בפנסיה תקציבית, מעודכן לפי [[סעיף 9 לחוק]];
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = מספר חודשי השירות הרצופים בהעסקה מזכה, בכפוף [[+|לסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק]] [[ולתקנה 3(ג)]], לחלק לשש מאות, בכפוף להוראות [[סעיף 10 לחוק]] למעט [[-|סעיף 10(4)]], בתוספת הגדלות תקופות שירות כאמור [[בתקנה 6(ב) ו-(ג)]], ובלבד שלא יעלה על 70% ממשכורתו הקובעת למעט בהתאם לתנאים הקבועים [[בסעיף 63ג לחוק]];
:- &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; = סך כל ההפחתה מהקצבה התקציבית הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67.

@ 4. : נוסחה לחישוב סך כל ההפחתה מהקצבה הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67 (&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;F = G_{1s} \times \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + G_{2s} \times \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;G_1&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה המקיפה בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד החישוב;
:- &lt;math&gt;G_2&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן חדשה הכללית בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד החישוב;
:- &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; = מספר המשיכה מקרן הפנסיה;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]].

@ 5. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית למי שהתגייס לארגון לפני יום ב' בסיוון התשפ&quot;ב (1 ביוני 2022):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + (A_2+12*D)*\tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}

@ 6. : נוסחה לרכישת תקופת חופשה בלא משכורת:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; = עלות רכישת הזכויות לגמלה בעד התקופה בלא משכורת;
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; = ריבית היוון בשיעור של 2%;
:- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; = גיל הפרישה בפועל של העובד הזכאי.

@ 7. : נוסחה לרכישת הזכויות לגמלה בעד תקופת חופשה בלא משכורת במקרים מיוחדים:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times 0.7 \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד בשבט התשפ&quot;ו (11 בפברואר 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>cwohdvvl57r5q02oompo6fv0ob3u0ye</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017121</id>
      <parentid>3017112</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T18:26:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3017121</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40607" sha1="1p844aeptgxe2vp70hcxado8dowp8lz" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1714|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|12344)), ((2164|תיקון|12398)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 108ז]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהמלצת ועדת השירות לפי [[סעיף 104 לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אוכלוסייה&quot; - עובדים המועסקים בתפקידים הנמנים על אחד מתחומי ההעסקה המפורטים [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;אית&quot;ן&quot; - אזרח ישראלי תומך נציגות;
:- &quot;הארגון&quot; - המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:- &quot;ארגון אחר&quot; - משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי וצבא ההגנה לישראל;
:- &quot;העסקה מזכה&quot; - תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)]];
:- &quot;ותק מזערי&quot; - תקופות שירות בהעסקה מזכה, ברציפות או במצטבר, לפי העניין, כמפורט [[בתקנה 3(א)]];
:- &quot;חוזה ל'&quot; - חוזה העסקה ללוחמי ל' לפי תנאי הסיכום הבין-משרדי בעניינם מיום כ&quot;ז בניסן התשנ&quot;ט (13 באפריל 1999) כפי שיעודכן מזמן לזמן;
:- &quot;חוק קופות גמל&quot; - [[=חוק קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק שירות הקבע&quot; - [[=חוק שירות הקבע|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;יתרה צבורה&quot;, במועד מסוים - הכספים שהופקדו לזכותו של עובד זכאי בחשבונו בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח, בשל תקופת העסקה מזכה בארגון או בארגון אחר, בתוספת התשואה שנזקפה בשל כספים אלה ובניכוי כספים שמשך ודמי ניהול;
:- &quot;כתב מינוי&quot; - כמשמעותו [[חוק שירות המדינה (מינויים)=|בסעיף 17 לחוק המינויים]];
:- &quot;מועד החישוב&quot; - מועד סיום העסקתו של העובד הזכאי בארגון, וכן, לגבי עובד זכאי שביצע משיכה מהיתרה הצבורה לאחר סיום העסקתו, גם המועד שבו ביצע משיכה כאמור;
:- &quot;מועד חתימת הסיכום&quot; - יום י&quot;ט באב התשפ&quot;ב (16 באוגוסט 2022);
:- &quot;עובד זכאי&quot; - עובד חדש בשירותי הביטחון, כמשמעותו [[בסעיף 108ב לחוק]], המועסק בארגון ושערב סיום העסקתו בארגון הועסק בכתב מינוי;
:- &quot;עובד במינוי בפועל&quot; - עובד שהועבר במינוי בפועל למשרד ממשלתי אחר, או שהועבר בהשאלה למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר או לצבא ההגנה לישראל לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) ערב המינוי בפועל העובד היה מועסק בארגון בתקן, כמשמעותו [[בסעיף 15 לחוק המינויים]], במשך חמש שנים לפחות;
:: (2) במועד המינוי בפועל העובד מועסק בכתב מינוי או בחוזה ל';
:: (3) ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב, בטרם אישור המינוי בפועל, כי הם נדרשים לפיתוחו המקצועי של העובד או כי המינוי בפועל יביאו לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
:: (4) ראשי האגפים של משאבי אנוש בארגון ובגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה, אישרו את המינוי בפועל;
:- &quot;עמ&quot;י&quot; - עובד מקומי ישראלי;
:- &quot;עמית פעיל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;צו המקצועות&quot; - [[=צו המקצועות|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026]];
:- &quot;קופת ביטוח&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], ובלבד שאושרה כקופת גמל לקצבה;
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;קצבה תקציבית רעיונית&quot; - קצבה שהייתה משתלמת לעובד בשל פרישתו אילו העובד הזכאי לא היה עובד ביטחון חדש אלא היה זכאי לקצבה לפי [[החוק]], אך המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים - קצבה שהייתה משתלמת לעובד הזכאי בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית פעיל לפי הסדר הפנסיה שחל עליו על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד, המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קרן ברירת מחדל&quot; - קרן לפי [[סעיף 108ו(ג)(2) לחוק]];
:- &quot;קרן חדשה כללית&quot; ו&quot;קרן חדשה מקיפה&quot; - כהגדרתן [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;שאיר&quot; - זכאי לקצבת שאיר לפי תקנון או הסכם של קרן הפנסיה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל בקרן הפנסיה או בקופת ביטוח זו במועד פטירתו;
:- &quot;שכר שעה&quot; - חוזה מיוחד להעסקה לפי שעה.

@ 2. תנאי הזכאות לקצבת גישור
: עובד זכאי יהיה זכאי לקצבת גישור לפי תקנות אלה, בהתקיים כל אלה:
: (1) הארגון פיטר אותו;
: (2) בעת פיטוריו הוא הועסק בכתב מינוי במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]], או במקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]] ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (א) האמור [[בתקנה 3(ב)(16)(ב)]];
:: (ב) הוא נקלט למקצוע האמור לפני שהמקצוע נכלל [[בצו המקצועות]] לראשונה;
: (3) הוא צבר את הוותק המזערי הנדרש לפי [[תקנה 3(א)]];
: (4) הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו לפי [[תוספת ראשונה|טור ג' בטבלה שבתוספת הראשונה]];
: (5) הוא אינו זכאי לקצבה לפי [[החוק]] או לפי [[חוק שירות הקבע]]; פסקה זו לא תחול על עובד זכאי שהחל לעבוד בארגון כעובד ביטחון חדש כהגדרתו [[בסעיף 108ב]] לפני מועד חתימת הסיכום, ואינו זכאי לקצבה לפי הוראות [[סעיף 108ח לחוק]] בעבור תקופת שירותו בארגון;
: (6) הוא אינו זכאי לקצבה מכוח תקנות אלה, תקנות אחרות מכוח [[סעיף 108ז]] או תקנות מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]], אלא אם כן הסכים בכתב לכך שתשלום הקצבה האמורה יופסק כל עוד הוא משרת בארגון והתקבל אישור הארגון האחר על הפסקת הקצבה כאמור;
: (7) הוא אישר בכתב כי הוא מתחייב להודיע לארגון אם ביצע משיכה מהיתרה הצבורה שלו במהלך תקופת זכאותו לתשלום קצבת הגישור, וכי הוא מודע לכך שמשיכה כאמור תביא לחישוב מחדש של גובה קצבתו.

@ 3. חישוב תקופת השירות לצורך זכאות לקצבה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הוותק המזערי הנדרש לעובד שפוטר מהארגון בשנה מסוימת יהיה לפי הנקוב בצידה:
:: (1) עד שנת 2019 - עשר שנים;
:: (2) במהלך שנת 2020 - אחת עשרה שנים;
:: (3) במהלך שנת 2021 - שתים עשרה שנים;
:: (4) במהלך שנת 2022 - שלוש עשרה שנים;
:: (5) החל משנת 2023 ואילך - חמש עשרה שנים.
: (ב) תקופת העסקה של עובד זכאי בארגון תוכר לצורך הוותק המזערי אם היא אחת מאלה:
:: (1) תקופת העסקה בכתב מינוי;
:: (2) תקופת ניסיון לקבלת כתב מינוי ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (3) תקופת העסקה בהרשאה להעסקה לשעה בתקופת ניסיון לפי [[חוק המינויים]], ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (4) תקופת העסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי באחד מהמקצועות המפורטים להלן, ובלבד שלא תעלה על מספר השנים שלצידם:
::: (א) קצין איסוף - 5 שנים;
::: (ב) לוחם ט' - שנתיים;
::: (ג) קצין שיתוף פעולה - שנתיים;
::: (ד) מבצע - שנתיים;
::: (ה) קצין פרויקטים מבצעיים - שנתיים;
::: (ו) צוער - שנתיים;
::: (ז) קצין מבצעי תודעה - שנתיים;
:: (5) תקופת העסקה בחוזה ל';
:: (6) תקופת חופשה בלא משכורת של עד שנה, ברציפות או במצטבר, ובלבד שלגבי עובד שטרם צבר את הוותק המזערי נציב השירות אישר אותה, ובלבד שהעובד חזר לאחריה לשירות פעיל בארגון לשנתיים רצופות לפחות;
:: (7) תקופת לידה והורות כמשמעותה [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]], לרבות בשל אימוץ כאמור [[-|בסעיף 9ד לחוק זה]], ותקופות חופשה בלא משכורת לאחר תקופת הלידה וההורות מכוח [[סעיף 7(ד)(1) לחוק האמור]];
:: (8) תקופת חופשת מחלה בלא משכורת;
:: (9) תקופת חופשה בלא משכורת למטרת טיפול רפואי בעובד או בבן משפחה או לצורך עזרה לבן משפחה חולה;
:: (10) תקופת שירות חובה בארגון או בארגון אחר, ובלבד שהתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]];
:: (11) תקופת העסקה כעמ&quot;י או אית&quot;ן, בתנאי שהתקיימו פסקאות משנה (א) ו-(ב) ולפי הוראת פסקת משנה (ג):
::: (א) ערב תחילת העסקתו כעמ&quot;י או אית&quot;ן הוא הועסק לפי אחת מהפסקאות (1) עד (9), (11) עד (13), (15) עד (17);
::: (ב) העובד הצטרף לבן זוגו שיצא לשליחות מטעם משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך של המשרד הממשלתי וארגון אחר;
::: (ג) רק מחצית מהתקופה תוכר כהעסקה מזכה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות; על אף האמור, תקופת העסקה שנייה כעמ&quot;י או אית&quot;ן תוכר אף אם הגיע העובד להגבלה האמורה ברישה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות נוספות, ובלבד שהתקבל אישור של החשב הכללי טרם יציאת העובד לתקופת השליחות השנייה בדבר ההכרה בתקופה זו כתקופה מזכה נוספת;
:: (12) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה בארגון אחר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (13) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל במשרד ממשלתי אחר, לתקופה של עד שלוש שנים, ברציפות או במצטבר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) בתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה בכירים למי שמועסק בתפקיד בכיר;
::: (ב) העובד חזר לארגון לתקופת שירות בהעסקה מזכה טרם פרישתו, אלא אם כן השלים חמש עשרה שנות העסקה מזכות בארגון טרם תקופת המינוי בפועל;
:: (14) תקופת העסקה בארגון אחר ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) תקופת ההעסקה כאמור מוכרת כהעסקה מזכה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]] או מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]] שהותקנו לעניין הארגון האחר; טרם הותקנו תקנות כאמור בארגון האחר, תקופת ההעסקה תוכר אם היא אחת מאלה:
:::: (1) העסקה בכתב מינוי;
:::: (2) שירות כחייל חדש כהגדרתו [[בסעיף 67א לחוק שירות הקבע]] ובלבד שלא מדובר בתקופת חופשה בלא משכורת או מתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (3) שירות כסוהר חדש או כשוטר חדש, ובלבד שתנאי השכר בה הם לפי תנאי השכר המקובלים במשטרה או בשירות בתי הסוהר ואין מדובר בשוטר או בסוהר מוסף זמני, בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (4) שירות כעובד חדש בשירות הביטחון הכללי, ובלבד שתנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ואין מדובר בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
::: (ב) העובד החל להיות מועסק בארגון בתוך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו בארגון האחר;
::: (ג) העובד אינו זכאי לקצבה מהארגון האחר בעד תקופת העסקה זו;
::: (ד) במועד סיום העסקתו בארגון האחר לא חל עליו האמור [[בתקנה 3(ג)(2)]];
:: (15) תקופת שירות בארגון כחייל בשירות קבע במסגרת יחידות מחוץ לצבא ההגנה לישראל, כמשמעותן בפקודות הצבא, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) לא הייתה הפסקה העולה על 12 חודשים בין תקופת השירות האמורה לבין המועד שבו החל לשרת בארגון;
::: (ב) תקופת השירות האמורה אינה מזכה בקצבה מכוח [[החוק]] או מכוח תקנות לפי [[סעיף 108ז לחוק]] שהותקנו לעניין ארגון אחר;
::: (ג) במהלך שירותו בארגון, העובד אינו מקבל קצבה מארגון אחר;
:: (16) תקופת שירות במקצוע הנכלל [[בצו המקצועות]], לפי אחד מאלה:
::: (א) העובד עבר ממקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]], למעט מקצועות שנוספו [[לצו המקצועות]] לפי [[סעיף 108ז(ב)(2) לחוק]], למקצוע שאינו נכלל [[בצו המקצועות]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים עד חמש שנות העסקה רצופות במקצוע מהמועד שהתווסף המקצוע [[לצו המקצועות]], ערב המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]]; במניין חמש שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה בלא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כעמ&quot;י או אית&quot;ן;
:::: (2) לאחר המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]], העובד מועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל';
::: (ב) העובד עבר מתפקיד שלא נכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]], למעט מקצוע שהתווסף [[לצו המקצועות]] לפי [[חוק|סעיף 108ז(ב)(2)]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים שמונה שנות העסקה לפחות במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]] ערב המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]]; במניין שמונה שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה בלא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון אחר שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כעמ&quot;י או אית&quot;ן;
:::: (2) טרם המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]], וכן לאחר המעבר לתפקיד האמור, העובד הועסק בארגון בכתב מינוי לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (17) תקופת שירות בארגון שאינה עולה על חמש שנים, בהעסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ושאינה בחוזה ל' או בשכר שעה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) במועד חתימת הסיכום העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל';
::: (ב) תקופת השירות חלה לפני מועד חתימת הסיכום;
::: (ג) העובד פוטר מהארגון לפני יום ט' בטבת התשצ&quot;ד (31 בדצמבר 2033).
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), תקופות שירות בהעסקה מזכה של עובד זכאי לא יוכרו לצורך ותק מזערי בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) תקופת העסקתו בארגון הסתיימה בטרם השלים את מלוא תקופת השירות הנדרשת לצורך הוותק המזערי הקבוע לגביו, והעובד חזר לארגון בחלוף שנים עשר חודשים ממועד פרישתו;
:: (2) הוא עבר לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] ולא מתקיימת לגביו תקנת משנה (ב)(16)(ב);
:: (3) הוא עבר להעסקה בארגון שאינה אחד מהמפורטים להלן, למעט אם היא לטובת תקופת הכשרה, או אם היא תקופת העסקה לפי תקנת משנה (ב)(17):
::: (א) העסקה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) שכר שעה;
::: (ג) חוזה ל';
::: (ד) עמ&quot;י או אית&quot;ן -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
::: (ה) חופשה בלא משכורת שאינה לטובת שליחות מטעם המדינה של בן הזוג -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]].

@ 4. שיוך לאוכלוסייה
: עובד זכאי ישויך לאחת האוכלוסיות המנויות [[בתוספת הראשונה]], לפי כללים אלה:
: (1) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסייה זו;
: (2) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות אך לא באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסיית המטה;
: (3) על אף האמור בפסקה (2), השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסיות שבקבוצות (א) או (ב), [[בטור א' שבתוספת הראשונה]] - ישויך העובד לאוכלוסייה שבה גיל הפרישה הגבוה ביותר מבין האוכלוסיות שבהן שירת; ואולם אם שירת העובד באוכלוסייה שבקבוצה (א) כאמור במשך 8 שנים והיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א' ומעלה, ישויך לאוכלוסייה שבקבוצה (א) האמורה;
: (4) תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)(6), (11) או (13)]], תיחשב כתקופת שירות באוכלוסיית המטה.

@ 5. משך תשלום הקצבה
: (א) הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיית המטה, אוכלוסיית המודיעין או שנקלט לאוכלוסיית הטכנולוגיה לאחר תחילת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שהגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט [[בתוספת הראשונה]], לפי הפירוט הזה:
:: (1) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה עד סוף שנת 2021 - משך תשלום הקצבה יהיה עד גיל 67;
:: (2) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2022 - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 17 שנים;
:: (3) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2023 - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 16 שנים;
:: (4) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2024 - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 15 שנים;
:: (5) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2025 ואילך - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 14 שנים.
: (ב) הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיות החוד, המבצעי, הסיוע המבצעי והתפקידים המסוכנים, או עם אוכלוסיית הטכנולוגיה והעסקתו בארגון החלה לפני מועד התקנת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שבעת סיום העסקתו בארגון הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט [[בתוספת הראשונה]], ועד להגיעו לגיל 67.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבעה הוועדה הרפואית, כמשמעותה [[בחוק המינויים]], כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה והתקיימו כל אלה, תשולם הקצבה עד הגיעו לגיל 67:
:: (1) גיל העובד 42 ומעלה;
:: (2) העובד השלים עשר שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) העובד אינו זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה שבה הוא מבוטח עקב אי-כשירותו כאמור ברישה; אם העובד זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה כאמור, תשולם לו קצבה בגובה ההפרש החיובי שבין קצבה שלה היה זכאי מכוח תקנות אלה אילולא היה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה, לבין גובה הקצבה שלה הוא זכאי מקופת הגמל לקצבה כאמור, ובלבד שהעובד הגיש לקופת הגמל לקצבה תביעה לקצבה והתקבלה החלטה בעניין זכאותו לקצבה על ידי קופת הגמל, והצהיר בכתב שהוא יעביר לארגון כל מידע או מסמך הנדרש לארגון לצורך בדיקת ההפרש האמור.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), נציב השירות, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש בארגון, רשאי לאשר, במקרים חריגים, זכאות לקצבה לפי תקנות אלה שתשולם עד הגיעו של העובד לגיל 67, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) העובד בגיל 45 ומעלה;
:: (2) העובד השלים 15 שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) מתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) הוא בתפקיד שאושר כעתודה לפיקוד בארגון, מונה בוועדת מינויים בארגון לתפקיד המוגדר כפיקוד והוסמך בקורס פיקוד ייעודי ומחוסר שיבוץ;
::: (ב) הוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות;
::: (ג) ראש אגף משאבי אנוש בארגון קבע לגביו שהוא מיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון.

@ 6. דרך חישוב הקצבה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הקצבה לעובד זכאי תהיה הנמוכה מבין קצבתו התקציבית הרעיונית לפי הממוצע המשוקלל של שיעור חלקיות משרתו וקצבתו הצוברת הרעיונית, כפי שיחושבו במועד החישוב, וכן במועדי החישוב לגבי עובד שביצע משיכה כאמור [[בתקנה 2(7)]], והכול לפי תקנת משנה (ב) והנוסחאות [[שבתוספת השנייה]]; ואולם אם בוטח העובד בקרן ותיקה, כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], קצבתו תחושב לפי [[פרט 2 לתוספת השנייה]] בלבד.
: (ב) לצורך חישוב הקצבה התקציבית הרעיונית והקצבה הצוברת הרעיונית ייחשבו תקופות אלה בלבד, בכפוף לאמור [[בתקנה 3(ג)]]:
:: (1) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(1) עד (5), (10) עד (15) ו-(16)(ב)]], ויראו כאילו בפסקה (11)(ג), במקום &quot;רק מחצית מהתקופה&quot; נאמר &quot;התקופה&quot;;
:: (2) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(6)]] ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 6 לתוספת השנייה]];
:: (3) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(8) ו-(9)]], ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (4) תקופה לפי [[תקנה 3(ב)(7)]], ובלבד שבעד התקופה שבעדה לא שולמו דמי לידה מתוך תקופה זו נרכשו הזכויות לגמלה לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (5) תקופות העסקה לפי שעה בארגון או בארגון אחר, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון בהעסקה לפי האמור [[בתקנה 3(ב)(1) או (2)]] עד ליום ט' בתשרי התשפ&quot;ו (1
באוקטובר 2025);
:: (6) הגדלת תקופת שירות לגבי תקופות שירות שקדמו ליום י&quot;ד בתמוז התשע&quot;ה (1 ביולי 2015) ושאישר נציב השירות, אם היא אחת מאלה:
::: (א) תקופת שירות שהייתה חלה מכוח [[סעיף 100 לחוק]], לפי הוראות של נציב השירות לעניין הגדלות תקופת שירות בעקבות שירות קודם או לעניין הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים, אילו הוראות [[החוק]] היו חלות על העובד;
::: (ב) תקופת שירות בתפקיד באוכלוסיית החוד, מבצעי וסיוע מבצעי וכן בתפקידים נוספים שאישרה הממשלה לעניין זה, בשיעור שתורה לכל שנה שבה שירת העובד בתפקידים האמורים;
::: (ג) הגדלת תקופת שירות לעובד זכאי המועסק בחוזה ל' בשיעור של 100% לכל שנה שבה הועסק בחוזה ל';
:: (7) על אף האמור בתקנת משנה (ב), בחישוב הקצבה הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות שאישר נציב השירות לתקופות שירות לפי [[תקנה 3(ב)(14)]] בשל שירות בתפקיד חוד בשירות הביטחון הכללי שקדמה ליום כ&quot;ה באדר ב' התשס&quot;ח (1 באפריל 2008).
: (ג) קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בשיעור של השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה הקודמת לבין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה שלפניה.
: (ד) הממונה על תשלום הגמלאות ישלם את הקצבאות.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד זכאי שחזר לעבוד בארגון והכנסתו הכוללת ממשכורתו ומקצבת הגישור שלו עולה על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, תשולם לו קצבה בשיעור של שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; בתקנת משנה זו, &quot;הקצבה הרגילה&quot; - קצבת הגישור שהייתה מגיעה לו אלמלא תקנת משנה זו.

@ 7. קצבה לשאירים
: (א) נפטר העובד הזכאי לאחר סיום העסקתו בארגון ולפני הגיעו לגיל 67, תשולם לשאיריו קצבה, בסכום ההפרש שבין סכום כלל קצבאות השאירים שלהן היו זכאים לפי תנאי ההסכם או התקנון של קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל במועד פטירתו, לפי שכרו האחרון בארגון, לבין סכום כלל קצבאות השאירים לפי הסכם או תקנון כאמור שלהן זכאים השאירים במועד פטירתו, וזאת כל עוד שאירי העובד הזכאי זכאים לקצבת שאירים לפי הסכם או תקנון קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד.
: (ב) קצבה לשאירים לפי תקנת משנה (א) תשולם עד לחודש שלפני החודש שבו היה מגיע העובד הזכאי לגיל 67.

@ 8. החלת הוראות חוק שונות
: על קצבת הגישור יחולו [[+|סעיפים 5 עד 6]], [[+|10(1) עד (2) ו-(5) עד (6)]], [[+|32]], [[+|34]], [[+|42 עד 44]], [[+|48 עד 58]], [[+|59 עד 60]] [[ו-62 לחוק]], בשינויים המחויבים.

@ 9. תחילה ותחולה (תיקון: תשפ&quot;ו)
(א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתן של תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (תיקון), התשפ&quot;ו-2026 (((ביום 29.3.2026))).
: (ב) תחילתה של [[תקנה 6(ד)]] ביום י&quot;ז באב התשפ&quot;ו (31 ביולי 2026).
: (ג) תקנות אלה יחולו על עובד שהגורם המוסמך אישר את פרישתו מיום ב' בטבת התשע&quot;ח (20 בדצמבר 2017); עובד שפרש או שפרישתו אושרה כאמור לפני מועד זה, זכאי לקצבה כפי שחושבה לו במועד פרישתו, שתעודכן לפי [[תקנה 6(ד)]], [[ותקנה 7]] תחול על שאיריו.
: (ד) יראו את המקדמות ששולמו לפורש מהארגון עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה כקצבאות ששולמו מכוח תקנות אלה; עלה גובה הקצבה לפורש מכוח תקנות אלה על הסכום שקיבל כמקדמות, ישולמו לו ההפרשים בין גובה המקדמות שקיבל לגובה הקצבה מכוח תקנות אלה, בניכוי עדכון הקצבה כאמור [[בתקנה 6(ג)]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;אוכלוסייה&quot; בתקנה 1]], [[תקנות 2(4)]], [[4]] [[ו-5]]))) ====
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} אוכלוסייה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שנת סיום העסקה בארגון !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} גיל הפרישה המזערי
|-
| : (א) חוד || כל שנה || 42 
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | : (ב) מבצעי, סיוע מבצעי, תפקידים מסוכנים, טכנולוגיה || עד 2020 || 45 
|-
| 2021 || 45.5
|-
| 2022 || 46
|-
| 2023 || 46.5
|-
| 2024 || 47
|-
| 2025 || 47.5
|-
| 2026 או לאחריה || 48 
|-
| rowspan=&quot;6&quot; | : (ג) מטה ומודיעין || עד 2020 || 50 
|-
| 2021 || 50.5
|-
| 2022 || 51
|-
| 2023 || 51.5
|-
| 2024 || 52
|-
| 2025 ואילך || 53 
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[ההגדרות &quot;קצבה תקציבית רעיונית&quot; ו&quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים, בתקנה 1]] [[ותקנה 6]]))) (תיקון: תשפ&quot;ו) ====

@ 1. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + A_2 * \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2} &lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;A_1&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;
:- &lt;math&gt;A_2&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; = שיעור הנחת תשואה כפי שיורה מזמן לזמן הממונה כהגדרתו [[בחוק קופות גמל]], לפי [[סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל]], בניכוי דמי ניהול מרביים כמשמעותם [[בתקנה 3(א)(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע&quot;ב-2012]];
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן פנסיה חדשה מקיפה ולביטוח מנהלים;
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; = מקדם המרה לקצבת זקנה לגיל 67 כמשמעותו בתקנון קרן ברירת המחדל שנבחרה לחייל חדש לפי [[סעיף 67ה(ג) לחוק שירות הקבע]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן פנסיה חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה כללית ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = פרק הזמן, בשנים, בין מועד החישוב לבין מועד הגיעו של העובד לגיל 67.

@ 2. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית בקרן ותיקה כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]]:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;H*K&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; = ממוצע 36 המשכורות הקובעות האחרונות בארגון;
:- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; =  מספר חודשי השירות בהעסקה מזכה לחלק לשש מאות, ובלבד שלא יעלה על 70% משכרו הקובע אלא אם כן מתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]].

@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ו) : נוסחה לחישוב קצבה תקציבית רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;D*E - F&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = סך כל רכיבי השכר הכלולים במשכורת האחרונה של העובד הזכאי בארגון במועד הפרישה ושנכללים במשכורת הקובעת של עובד הארגון שאינו עובד ביטחון חדש, בתוספת רכיבי שכר שהממשלה אישרה אותם לעניין תקנות אלה, ואם בוצעה משיכה מהיתרה הצבורה, סך כל רכיבי השכר כאמור, כשהוא מעודכן לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממועד הפרישה ועד למועד המשיכה כאמור;
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = מספר חודשי השירות הרצופים בהעסקה מזכה, בכפוף [[+|לסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק]] [[ולתקנה 3(ג)]], לחלק לשש מאות, בכפוף להוראות [[סעיף 10 לחוק]] למעט [[-|סעיף 10(4)]], בתוספת הגדלות תקופות שירות כאמור [[בתקנה 6(ב) ו-(ג)]], ובלבד שלא יעלה על 70% ממשכורתו הקובעת למעט בהתאם לתנאים הקבועים [[בסעיף 63ג לחוק]];
:- &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; = סך כל ההפחתה מהקצבה התקציבית הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67.

@ 4. (תיקון: תשפ&quot;ו) : נוסחה לחישוב סך כל ההפחתה מהקצבה הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67 (&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;F = G_{1s} \times \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + G_{2s} \times \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;G_1&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה המקיפה בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;G_2&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן חדשה הכללית בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; = מספר המשיכה מקרן הפנסיה;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]].

@ 5. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית למי שהתגייס לארגון לפני יום ב' בסיוון התשפ&quot;ב (1 ביוני 2022):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + (A_2+12*D)*\tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}

@ 6. : נוסחה לרכישת תקופת חופשה בלא משכורת:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; = עלות רכישת הזכויות לגמלה בעד התקופה בלא משכורת;
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; = ריבית היוון בשיעור של 2%;
:- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; = גיל הפרישה בפועל של העובד הזכאי.

@ 7. : נוסחה לרכישת הזכויות לגמלה בעד תקופת חופשה בלא משכורת במקרים מיוחדים:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times 0.7 \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד בשבט התשפ&quot;ו (11 בפברואר 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>1p844aeptgxe2vp70hcxado8dowp8lz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017144</id>
      <parentid>3017121</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T19:23:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3017144</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40621" sha1="0l60g5cebmfibg1ffs3xc42hzoxef9y" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1714|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|12344)), ((2164|תיקון|12398)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 108ז]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהמלצת ועדת השירות לפי [[סעיף 104 לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אוכלוסייה&quot; - עובדים המועסקים בתפקידים הנמנים על אחד מתחומי ההעסקה המפורטים [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;אית&quot;ן&quot; - אזרח ישראלי תומך נציגות;
:- &quot;הארגון&quot; - המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:- &quot;ארגון אחר&quot; - משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי וצבא ההגנה לישראל;
:- &quot;העסקה מזכה&quot; - תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)]];
:- &quot;ותק מזערי&quot; - תקופות שירות בהעסקה מזכה, ברציפות או במצטבר, לפי העניין, כמפורט [[בתקנה 3(א)]];
:- &quot;חוזה ל'&quot; - חוזה העסקה ללוחמי ל' לפי תנאי הסיכום הבין-משרדי בעניינם מיום כ&quot;ז בניסן התשנ&quot;ט (13 באפריל 1999) כפי שיעודכן מזמן לזמן;
:- &quot;חוק קופות גמל&quot; - [[=חוק קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק שירות הקבע&quot; - [[=חוק שירות הקבע|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;יתרה צבורה&quot;, במועד מסוים - הכספים שהופקדו לזכותו של עובד זכאי בחשבונו בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח, בשל תקופת העסקה מזכה בארגון או בארגון אחר, בתוספת התשואה שנזקפה בשל כספים אלה ובניכוי כספים שמשך ודמי ניהול;
:- &quot;כתב מינוי&quot; - כמשמעותו [[חוק שירות המדינה (מינויים)=|בסעיף 17 לחוק המינויים]];
:- &quot;מועד החישוב&quot; - מועד סיום העסקתו של העובד הזכאי בארגון, וכן, לגבי עובד זכאי שביצע משיכה מהיתרה הצבורה לאחר סיום העסקתו, גם המועד שבו ביצע משיכה כאמור;
:- &quot;מועד חתימת הסיכום&quot; - יום י&quot;ט באב התשפ&quot;ב (16 באוגוסט 2022);
:- &quot;עובד זכאי&quot; - עובד חדש בשירותי הביטחון, כמשמעותו [[בסעיף 108ב לחוק]], המועסק בארגון ושערב סיום העסקתו בארגון הועסק בכתב מינוי;
:- &quot;עובד במינוי בפועל&quot; - עובד שהועבר במינוי בפועל למשרד ממשלתי אחר, או שהועבר בהשאלה למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר או לצבא ההגנה לישראל לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) ערב המינוי בפועל העובד היה מועסק בארגון בתקן, כמשמעותו [[בסעיף 15 לחוק המינויים]], במשך חמש שנים לפחות;
:: (2) במועד המינוי בפועל העובד מועסק בכתב מינוי או בחוזה ל';
:: (3) ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב, בטרם אישור המינוי בפועל, כי הם נדרשים לפיתוחו המקצועי של העובד או כי המינוי בפועל יביאו לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
:: (4) ראשי האגפים של משאבי אנוש בארגון ובגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה, אישרו את המינוי בפועל;
:- &quot;עמ&quot;י&quot; - עובד מקומי ישראלי;
:- &quot;עמית פעיל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;צו המקצועות&quot; - [[=צו המקצועות|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026]];
:- &quot;קופת ביטוח&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], ובלבד שאושרה כקופת גמל לקצבה;
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;קצבה תקציבית רעיונית&quot; - קצבה שהייתה משתלמת לעובד בשל פרישתו אילו העובד הזכאי לא היה עובד ביטחון חדש אלא היה זכאי לקצבה לפי [[החוק]], אך המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים - קצבה שהייתה משתלמת לעובד הזכאי בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית פעיל לפי הסדר הפנסיה שחל עליו על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד, המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קרן ברירת מחדל&quot; - קרן לפי [[סעיף 108ו(ג)(2) לחוק]];
:- &quot;קרן חדשה כללית&quot; ו&quot;קרן חדשה מקיפה&quot; - כהגדרתן [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;שאיר&quot; - זכאי לקצבת שאיר לפי תקנון או הסכם של קרן הפנסיה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל בקרן הפנסיה או בקופת ביטוח זו במועד פטירתו;
:- &quot;שכר שעה&quot; - חוזה מיוחד להעסקה לפי שעה.

@ 2. תנאי הזכאות לקצבת גישור
: עובד זכאי יהיה זכאי לקצבת גישור לפי תקנות אלה, בהתקיים כל אלה:
: (1) הארגון פיטר אותו;
: (2) בעת פיטוריו הוא הועסק בכתב מינוי במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]], או במקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]] ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (א) האמור [[בתקנה 3(ב)(16)(ב)]];
:: (ב) הוא נקלט למקצוע האמור לפני שהמקצוע נכלל [[בצו המקצועות]] לראשונה;
: (3) הוא צבר את הוותק המזערי הנדרש לפי [[תקנה 3(א)]];
: (4) הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו לפי [[תוספת ראשונה|טור ג' בטבלה שבתוספת הראשונה]];
: (5) הוא אינו זכאי לקצבה לפי [[החוק]] או לפי [[חוק שירות הקבע]]; פסקה זו לא תחול על עובד זכאי שהחל לעבוד בארגון כעובד ביטחון חדש כהגדרתו [[חוק|בסעיף 108ב]] לפני מועד חתימת הסיכום, ואינו זכאי לקצבה לפי הוראות [[סעיף 108ח לחוק]] בעבור תקופת שירותו בארגון;
: (6) הוא אינו זכאי לקצבה מכוח תקנות אלה, תקנות אחרות מכוח [[חוק|סעיף 108ז]] או תקנות מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]], אלא אם כן הסכים בכתב לכך שתשלום הקצבה האמורה יופסק כל עוד הוא משרת בארגון והתקבל אישור הארגון האחר על הפסקת הקצבה כאמור;
: (7) הוא אישר בכתב כי הוא מתחייב להודיע לארגון אם ביצע משיכה מהיתרה הצבורה שלו במהלך תקופת זכאותו לתשלום קצבת הגישור, וכי הוא מודע לכך שמשיכה כאמור תביא לחישוב מחדש של גובה קצבתו.

@ 3. חישוב תקופת השירות לצורך זכאות לקצבה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הוותק המזערי הנדרש לעובד שפוטר מהארגון בשנה מסוימת יהיה לפי הנקוב בצידה:
:: (1) עד שנת 2019 - עשר שנים;
:: (2) במהלך שנת 2020 - אחת עשרה שנים;
:: (3) במהלך שנת 2021 - שתים עשרה שנים;
:: (4) במהלך שנת 2022 - שלוש עשרה שנים;
:: (5) החל משנת 2023 ואילך - חמש עשרה שנים.
: (ב) תקופת העסקה של עובד זכאי בארגון תוכר לצורך הוותק המזערי אם היא אחת מאלה:
:: (1) תקופת העסקה בכתב מינוי;
:: (2) תקופת ניסיון לקבלת כתב מינוי ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (3) תקופת העסקה בהרשאה להעסקה לשעה בתקופת ניסיון לפי [[חוק המינויים]], ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (4) תקופת העסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי באחד מהמקצועות המפורטים להלן, ובלבד שלא תעלה על מספר השנים שלצידם:
::: (א) קצין איסוף - 5 שנים;
::: (ב) לוחם ט' - שנתיים;
::: (ג) קצין שיתוף פעולה - שנתיים;
::: (ד) מבצע - שנתיים;
::: (ה) קצין פרויקטים מבצעיים - שנתיים;
::: (ו) צוער - שנתיים;
::: (ז) קצין מבצעי תודעה - שנתיים;
:: (5) תקופת העסקה בחוזה ל';
:: (6) תקופת חופשה בלא משכורת של עד שנה, ברציפות או במצטבר, ובלבד שלגבי עובד שטרם צבר את הוותק המזערי נציב השירות אישר אותה, ובלבד שהעובד חזר לאחריה לשירות פעיל בארגון לשנתיים רצופות לפחות;
:: (7) תקופת לידה והורות כמשמעותה [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]], לרבות בשל אימוץ כאמור [[-|בסעיף 9ד לחוק זה]], ותקופות חופשה בלא משכורת לאחר תקופת הלידה וההורות מכוח [[סעיף 7(ד)(1) לחוק האמור]];
:: (8) תקופת חופשת מחלה בלא משכורת;
:: (9) תקופת חופשה בלא משכורת למטרת טיפול רפואי בעובד או בבן משפחה או לצורך עזרה לבן משפחה חולה;
:: (10) תקופת שירות חובה בארגון או בארגון אחר, ובלבד שהתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]];
:: (11) תקופת העסקה כעמ&quot;י או אית&quot;ן, בתנאי שהתקיימו פסקאות משנה (א) ו-(ב) ולפי הוראת פסקת משנה (ג):
::: (א) ערב תחילת העסקתו כעמ&quot;י או אית&quot;ן הוא הועסק לפי אחת מהפסקאות (1) עד (9), (11) עד (13), (15) עד (17);
::: (ב) העובד הצטרף לבן זוגו שיצא לשליחות מטעם משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך של המשרד הממשלתי וארגון אחר;
::: (ג) רק מחצית מהתקופה תוכר כהעסקה מזכה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות; על אף האמור, תקופת העסקה שנייה כעמ&quot;י או אית&quot;ן תוכר אף אם הגיע העובד להגבלה האמורה ברישה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות נוספות, ובלבד שהתקבל אישור של החשב הכללי טרם יציאת העובד לתקופת השליחות השנייה בדבר ההכרה בתקופה זו כתקופה מזכה נוספת;
:: (12) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה בארגון אחר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (13) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל במשרד ממשלתי אחר, לתקופה של עד שלוש שנים, ברציפות או במצטבר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) בתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה בכירים למי שמועסק בתפקיד בכיר;
::: (ב) העובד חזר לארגון לתקופת שירות בהעסקה מזכה טרם פרישתו, אלא אם כן השלים חמש עשרה שנות העסקה מזכות בארגון טרם תקופת המינוי בפועל;
:: (14) תקופת העסקה בארגון אחר ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) תקופת ההעסקה כאמור מוכרת כהעסקה מזכה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]] או מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]] שהותקנו לעניין הארגון האחר; טרם הותקנו תקנות כאמור בארגון האחר, תקופת ההעסקה תוכר אם היא אחת מאלה:
:::: (1) העסקה בכתב מינוי;
:::: (2) שירות כחייל חדש כהגדרתו [[בסעיף 67א לחוק שירות הקבע]] ובלבד שלא מדובר בתקופת חופשה בלא משכורת או מתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (3) שירות כסוהר חדש או כשוטר חדש, ובלבד שתנאי השכר בה הם לפי תנאי השכר המקובלים במשטרה או בשירות בתי הסוהר ואין מדובר בשוטר או בסוהר מוסף זמני, בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (4) שירות כעובד חדש בשירות הביטחון הכללי, ובלבד שתנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ואין מדובר בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
::: (ב) העובד החל להיות מועסק בארגון בתוך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו בארגון האחר;
::: (ג) העובד אינו זכאי לקצבה מהארגון האחר בעד תקופת העסקה זו;
::: (ד) במועד סיום העסקתו בארגון האחר לא חל עליו האמור [[בתקנה 3(ג)(2)]];
:: (15) תקופת שירות בארגון כחייל בשירות קבע במסגרת יחידות מחוץ לצבא ההגנה לישראל, כמשמעותן בפקודות הצבא, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) לא הייתה הפסקה העולה על 12 חודשים בין תקופת השירות האמורה לבין המועד שבו החל לשרת בארגון;
::: (ב) תקופת השירות האמורה אינה מזכה בקצבה מכוח [[החוק]] או מכוח תקנות לפי [[סעיף 108ז לחוק]] שהותקנו לעניין ארגון אחר;
::: (ג) במהלך שירותו בארגון, העובד אינו מקבל קצבה מארגון אחר;
:: (16) תקופת שירות במקצוע הנכלל [[בצו המקצועות]], לפי אחד מאלה:
::: (א) העובד עבר ממקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]], למעט מקצועות שנוספו [[לצו המקצועות]] לפי [[סעיף 108ז(ב)(2) לחוק]], למקצוע שאינו נכלל [[בצו המקצועות]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים עד חמש שנות העסקה רצופות במקצוע מהמועד שהתווסף המקצוע [[לצו המקצועות]], ערב המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]]; במניין חמש שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה בלא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כעמ&quot;י או אית&quot;ן;
:::: (2) לאחר המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]], העובד מועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל';
::: (ב) העובד עבר מתפקיד שלא נכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]], למעט מקצוע שהתווסף [[לצו המקצועות]] לפי [[חוק|סעיף 108ז(ב)(2)]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים שמונה שנות העסקה לפחות במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]] ערב המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]]; במניין שמונה שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה בלא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון אחר שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כעמ&quot;י או אית&quot;ן;
:::: (2) טרם המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]], וכן לאחר המעבר לתפקיד האמור, העובד הועסק בארגון בכתב מינוי לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (17) תקופת שירות בארגון שאינה עולה על חמש שנים, בהעסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ושאינה בחוזה ל' או בשכר שעה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) במועד חתימת הסיכום העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל';
::: (ב) תקופת השירות חלה לפני מועד חתימת הסיכום;
::: (ג) העובד פוטר מהארגון לפני יום ט' בטבת התשצ&quot;ד (31 בדצמבר 2033).
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), תקופות שירות בהעסקה מזכה של עובד זכאי לא יוכרו לצורך ותק מזערי בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) תקופת העסקתו בארגון הסתיימה בטרם השלים את מלוא תקופת השירות הנדרשת לצורך הוותק המזערי הקבוע לגביו, והעובד חזר לארגון בחלוף שנים עשר חודשים ממועד פרישתו;
:: (2) הוא עבר לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] ולא מתקיימת לגביו תקנת משנה (ב)(16)(ב);
:: (3) הוא עבר להעסקה בארגון שאינה אחד מהמפורטים להלן, למעט אם היא לטובת תקופת הכשרה, או אם היא תקופת העסקה לפי תקנת משנה (ב)(17):
::: (א) העסקה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) שכר שעה;
::: (ג) חוזה ל';
::: (ד) עמ&quot;י או אית&quot;ן -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
::: (ה) חופשה בלא משכורת שאינה לטובת שליחות מטעם המדינה של בן הזוג -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]].

@ 4. שיוך לאוכלוסייה
: עובד זכאי ישויך לאחת האוכלוסיות המנויות [[בתוספת הראשונה]], לפי כללים אלה:
: (1) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסייה זו;
: (2) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות אך לא באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסיית המטה;
: (3) על אף האמור בפסקה (2), השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסיות שבקבוצות (א) או (ב), [[בטור א' שבתוספת הראשונה]] - ישויך העובד לאוכלוסייה שבה גיל הפרישה הגבוה ביותר מבין האוכלוסיות שבהן שירת; ואולם אם שירת העובד באוכלוסייה שבקבוצה (א) כאמור במשך 8 שנים והיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א' ומעלה, ישויך לאוכלוסייה שבקבוצה (א) האמורה;
: (4) תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)(6), (11) או (13)]], תיחשב כתקופת שירות באוכלוסיית המטה.

@ 5. משך תשלום הקצבה
: (א) הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיית המטה, אוכלוסיית המודיעין או שנקלט לאוכלוסיית הטכנולוגיה לאחר תחילת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שהגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט [[בתוספת הראשונה]], לפי הפירוט הזה:
:: (1) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה עד סוף שנת 2021 - משך תשלום הקצבה יהיה עד גיל 67;
:: (2) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2022 - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 17 שנים;
:: (3) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2023 - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 16 שנים;
:: (4) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2024 - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 15 שנים;
:: (5) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2025 ואילך - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 14 שנים.
: (ב) הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיות החוד, המבצעי, הסיוע המבצעי והתפקידים המסוכנים, או עם אוכלוסיית הטכנולוגיה והעסקתו בארגון החלה לפני מועד התקנת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שבעת סיום העסקתו בארגון הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט [[בתוספת הראשונה]], ועד להגיעו לגיל 67.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבעה הוועדה הרפואית, כמשמעותה [[בחוק המינויים]], כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה והתקיימו כל אלה, תשולם הקצבה עד הגיעו לגיל 67:
:: (1) גיל העובד 42 ומעלה;
:: (2) העובד השלים עשר שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) העובד אינו זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה שבה הוא מבוטח עקב אי-כשירותו כאמור ברישה; אם העובד זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה כאמור, תשולם לו קצבה בגובה ההפרש החיובי שבין קצבה שלה היה זכאי מכוח תקנות אלה אילולא היה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה, לבין גובה הקצבה שלה הוא זכאי מקופת הגמל לקצבה כאמור, ובלבד שהעובד הגיש לקופת הגמל לקצבה תביעה לקצבה והתקבלה החלטה בעניין זכאותו לקצבה על ידי קופת הגמל, והצהיר בכתב שהוא יעביר לארגון כל מידע או מסמך הנדרש לארגון לצורך בדיקת ההפרש האמור.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), נציב השירות, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש בארגון, רשאי לאשר, במקרים חריגים, זכאות לקצבה לפי תקנות אלה שתשולם עד הגיעו של העובד לגיל 67, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) העובד בגיל 45 ומעלה;
:: (2) העובד השלים 15 שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) מתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) הוא בתפקיד שאושר כעתודה לפיקוד בארגון, מונה בוועדת מינויים בארגון לתפקיד המוגדר כפיקוד והוסמך בקורס פיקוד ייעודי ומחוסר שיבוץ;
::: (ב) הוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות;
::: (ג) ראש אגף משאבי אנוש בארגון קבע לגביו שהוא מיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון.

@ 6. דרך חישוב הקצבה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הקצבה לעובד זכאי תהיה הנמוכה מבין קצבתו התקציבית הרעיונית לפי הממוצע המשוקלל של שיעור חלקיות משרתו וקצבתו הצוברת הרעיונית, כפי שיחושבו במועד החישוב, וכן במועדי החישוב לגבי עובד שביצע משיכה כאמור [[בתקנה 2(7)]], והכול לפי תקנת משנה (ב) והנוסחאות [[שבתוספת השנייה]]; ואולם אם בוטח העובד בקרן ותיקה, כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], קצבתו תחושב לפי [[פרט 2 לתוספת השנייה]] בלבד.
: (ב) לצורך חישוב הקצבה התקציבית הרעיונית והקצבה הצוברת הרעיונית ייחשבו תקופות אלה בלבד, בכפוף לאמור [[בתקנה 3(ג)]]:
:: (1) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(1) עד (5), (10) עד (15) ו-(16)(ב)]], ויראו כאילו בפסקה (11)(ג), במקום &quot;רק מחצית מהתקופה&quot; נאמר &quot;התקופה&quot;;
:: (2) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(6)]] ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 6 לתוספת השנייה]];
:: (3) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(8) ו-(9)]], ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (4) תקופה לפי [[תקנה 3(ב)(7)]], ובלבד שבעד התקופה שבעדה לא שולמו דמי לידה מתוך תקופה זו נרכשו הזכויות לגמלה לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (5) תקופות העסקה לפי שעה בארגון או בארגון אחר, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון בהעסקה לפי האמור [[בתקנה 3(ב)(1) או (2)]] עד ליום ט' בתשרי התשפ&quot;ו (1
באוקטובר 2025);
:: (6) הגדלת תקופת שירות לגבי תקופות שירות שקדמו ליום י&quot;ד בתמוז התשע&quot;ה (1 ביולי 2015) ושאישר נציב השירות, אם היא אחת מאלה:
::: (א) תקופת שירות שהייתה חלה מכוח [[סעיף 100 לחוק]], לפי הוראות של נציב השירות לעניין הגדלות תקופת שירות בעקבות שירות קודם או לעניין הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים, אילו הוראות [[החוק]] היו חלות על העובד;
::: (ב) תקופת שירות בתפקיד באוכלוסיית החוד, מבצעי וסיוע מבצעי וכן בתפקידים נוספים שאישרה הממשלה לעניין זה, בשיעור שתורה לכל שנה שבה שירת העובד בתפקידים האמורים;
::: (ג) הגדלת תקופת שירות לעובד זכאי המועסק בחוזה ל' בשיעור של 100% לכל שנה שבה הועסק בחוזה ל';
:: (7) על אף האמור בתקנת משנה (ב), בחישוב הקצבה הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות שאישר נציב השירות לתקופות שירות לפי [[תקנה 3(ב)(14)]] בשל שירות בתפקיד חוד בשירות הביטחון הכללי שקדמה ליום כ&quot;ה באדר ב' התשס&quot;ח (1 באפריל 2008).
: (ג) קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בשיעור של השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה הקודמת לבין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה שלפניה.
: (ד) הממונה על תשלום הגמלאות ישלם את הקצבאות.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד זכאי שחזר לעבוד בארגון והכנסתו הכוללת ממשכורתו ומקצבת הגישור שלו עולה על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, תשולם לו קצבה בשיעור של שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; בתקנת משנה זו, &quot;הקצבה הרגילה&quot; - קצבת הגישור שהייתה מגיעה לו אלמלא תקנת משנה זו.

@ 7. קצבה לשאירים
: (א) נפטר העובד הזכאי לאחר סיום העסקתו בארגון ולפני הגיעו לגיל 67, תשולם לשאיריו קצבה, בסכום ההפרש שבין סכום כלל קצבאות השאירים שלהן היו זכאים לפי תנאי ההסכם או התקנון של קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל במועד פטירתו, לפי שכרו האחרון בארגון, לבין סכום כלל קצבאות השאירים לפי הסכם או תקנון כאמור שלהן זכאים השאירים במועד פטירתו, וזאת כל עוד שאירי העובד הזכאי זכאים לקצבת שאירים לפי הסכם או תקנון קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד.
: (ב) קצבה לשאירים לפי תקנת משנה (א) תשולם עד לחודש שלפני החודש שבו היה מגיע העובד הזכאי לגיל 67.

@ 8. החלת הוראות חוק שונות
: על קצבת הגישור יחולו [[+|סעיפים 5 עד 6]], [[+|10(1) עד (2) ו-(5) עד (6)]], [[+|32]], [[+|34]], [[+|42 עד 44]], [[+|48 עד 58]], [[+|59 עד 60]] [[ו-62 לחוק]], בשינויים המחויבים.

@ 9. תחילה ותחולה (תיקון: תשפ&quot;ו)
(א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתן של תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (תיקון), התשפ&quot;ו-2026 (((ביום 29.3.2026))).
: (ב) תחילתה של [[תקנה 6(ד)]] ביום י&quot;ז באב התשפ&quot;ו (31 ביולי 2026).
: (ג) תקנות אלה יחולו על עובד שהגורם המוסמך אישר את פרישתו מיום ב' בטבת התשע&quot;ח (20 בדצמבר 2017); עובד שפרש או שפרישתו אושרה כאמור לפני מועד זה, זכאי לקצבה כפי שחושבה לו במועד פרישתו, שתעודכן לפי [[תקנה 6(ד)]], [[ותקנה 7]] תחול על שאיריו.
: (ד) יראו את המקדמות ששולמו לפורש מהארגון עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה כקצבאות ששולמו מכוח תקנות אלה; עלה גובה הקצבה לפורש מכוח תקנות אלה על הסכום שקיבל כמקדמות, ישולמו לו ההפרשים בין גובה המקדמות שקיבל לגובה הקצבה מכוח תקנות אלה, בניכוי עדכון הקצבה כאמור [[בתקנה 6(ג)]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;אוכלוסייה&quot; בתקנה 1]], [[תקנות 2(4)]], [[4]] [[ו-5]]))) ====
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} אוכלוסייה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שנת סיום העסקה בארגון !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} גיל הפרישה המזערי
|-
| : (א) חוד || כל שנה || 42 
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | : (ב) מבצעי, סיוע מבצעי, תפקידים מסוכנים, טכנולוגיה || עד 2020 || 45 
|-
| 2021 || 45.5
|-
| 2022 || 46
|-
| 2023 || 46.5
|-
| 2024 || 47
|-
| 2025 || 47.5
|-
| 2026 או לאחריה || 48 
|-
| rowspan=&quot;6&quot; | : (ג) מטה ומודיעין || עד 2020 || 50 
|-
| 2021 || 50.5
|-
| 2022 || 51
|-
| 2023 || 51.5
|-
| 2024 || 52
|-
| 2025 ואילך || 53 
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[ההגדרות &quot;קצבה תקציבית רעיונית&quot; ו&quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים, בתקנה 1]] [[ותקנה 6]]))) (תיקון: תשפ&quot;ו) ====

@ 1. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + A_2 * \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2} &lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;A_1&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;
:- &lt;math&gt;A_2&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; = שיעור הנחת תשואה כפי שיורה מזמן לזמן הממונה כהגדרתו [[בחוק קופות גמל]], לפי [[סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל]], בניכוי דמי ניהול מרביים כמשמעותם [[בתקנה 3(א)(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע&quot;ב-2012]];
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן פנסיה חדשה מקיפה ולביטוח מנהלים;
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; = מקדם המרה לקצבת זקנה לגיל 67 כמשמעותו בתקנון קרן ברירת המחדל שנבחרה לחייל חדש לפי [[סעיף 67ה(ג) לחוק שירות הקבע]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן פנסיה חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה כללית ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = פרק הזמן, בשנים, בין מועד החישוב לבין מועד הגיעו של העובד לגיל 67.

@ 2. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית בקרן ותיקה כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]]:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;H*K&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; = ממוצע 36 המשכורות הקובעות האחרונות בארגון;
:- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; =  מספר חודשי השירות בהעסקה מזכה לחלק לשש מאות, ובלבד שלא יעלה על 70% משכרו הקובע אלא אם כן מתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]].

@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ו) : נוסחה לחישוב קצבה תקציבית רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;D*E - F&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = סך כל רכיבי השכר הכלולים במשכורת האחרונה של העובד הזכאי בארגון במועד הפרישה ושנכללים במשכורת הקובעת של עובד הארגון שאינו עובד ביטחון חדש, בתוספת רכיבי שכר שהממשלה אישרה אותם לעניין תקנות אלה, ואם בוצעה משיכה מהיתרה הצבורה, סך כל רכיבי השכר כאמור, כשהוא מעודכן לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממועד הפרישה ועד למועד המשיכה כאמור;
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = מספר חודשי השירות הרצופים בהעסקה מזכה, בכפוף [[+|לסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק]] [[ולתקנה 3(ג)]], לחלק לשש מאות, בכפוף להוראות [[סעיף 10 לחוק]] למעט [[-|סעיף 10(4)]], בתוספת הגדלות תקופות שירות כאמור [[בתקנה 6(ב) ו-(ג)]], ובלבד שלא יעלה על 70% ממשכורתו הקובעת למעט בהתאם לתנאים הקבועים [[בסעיף 63ג לחוק]];
:- &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; = סך כל ההפחתה מהקצבה התקציבית הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67.

@ 4. (תיקון: תשפ&quot;ו) : נוסחה לחישוב סך כל ההפחתה מהקצבה הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67 (&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;F = G_{1s} \times \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + G_{2s} \times \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;G_1&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה המקיפה בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;G_2&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן חדשה הכללית בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; = מספר המשיכה מקרן הפנסיה;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]].

@ 5. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית למי שהתגייס לארגון לפני יום ב' בסיוון התשפ&quot;ב (1 ביוני 2022):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + (A_2+12*D)*\tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}

@ 6. : נוסחה לרכישת תקופת חופשה בלא משכורת:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; = עלות רכישת הזכויות לגמלה בעד התקופה בלא משכורת;
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; = ריבית היוון בשיעור של 2%;
:- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; = גיל הפרישה בפועל של העובד הזכאי.

@ 7. : נוסחה לרכישת הזכויות לגמלה בעד תקופת חופשה בלא משכורת במקרים מיוחדים:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times 0.7 \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד בשבט התשפ&quot;ו (11 בפברואר 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>0l60g5cebmfibg1ffs3xc42hzoxef9y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017166</id>
      <parentid>3017144</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T21:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3017166</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40617" sha1="04xswc7nanto3lyfbs38h49p6ufe78m" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1714|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|12344)), ((2164|תיקון|12398)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 108ז]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהמלצת ועדת השירות לפי [[סעיף 104 לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אוכלוסייה&quot; - עובדים המועסקים בתפקידים הנמנים על אחד מתחומי ההעסקה המפורטים [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;אית&quot;ן&quot; - אזרח ישראלי תומך נציגות;
:- &quot;הארגון&quot; - המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:- &quot;ארגון אחר&quot; - משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי וצבא ההגנה לישראל;
:- &quot;העסקה מזכה&quot; - תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)]];
:- &quot;ותק מזערי&quot; - תקופות שירות בהעסקה מזכה, ברציפות או במצטבר, לפי העניין, כמפורט [[בתקנה 3(א)]];
:- &quot;חוזה ל'&quot; - חוזה העסקה ללוחמי ל' לפי תנאי הסיכום הבין-משרדי בעניינם מיום כ&quot;ז בניסן התשנ&quot;ט (13 באפריל 1999) כפי שיעודכן מזמן לזמן;
:- &quot;חוק קופות גמל&quot; - [[=חוק קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק שירות הקבע&quot; - [[=חוק שירות הקבע|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;יתרה צבורה&quot;, במועד מסוים - הכספים שהופקדו לזכותו של עובד זכאי בחשבונו בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח, בשל תקופת העסקה מזכה בארגון או בארגון אחר, בתוספת התשואה שנזקפה בשל כספים אלה ובניכוי כספים שמשך ודמי ניהול;
:- &quot;כתב מינוי&quot; - כמשמעותו [[חוק שירות המדינה (מינויים)=|בסעיף 17 לחוק המינויים]];
:- &quot;מועד החישוב&quot; - מועד סיום העסקתו של העובד הזכאי בארגון, וכן, לגבי עובד זכאי שביצע משיכה מהיתרה הצבורה לאחר סיום העסקתו, גם המועד שבו ביצע משיכה כאמור;
:- &quot;מועד חתימת הסיכום&quot; - יום י&quot;ט באב התשפ&quot;ב (16 באוגוסט 2022);
:- &quot;עובד זכאי&quot; - עובד חדש בשירותי הביטחון, כמשמעותו [[בסעיף 108ב לחוק]], המועסק בארגון ושערב סיום העסקתו בארגון הועסק בכתב מינוי;
:- &quot;עובד במינוי בפועל&quot; - עובד שהועבר במינוי בפועל למשרד ממשלתי אחר, או שהועבר בהשאלה למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר או לצבא ההגנה לישראל לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) ערב המינוי בפועל העובד היה מועסק בארגון בתקן, כמשמעותו [[בסעיף 15 לחוק המינויים]], במשך חמש שנים לפחות;
:: (2) במועד המינוי בפועל העובד מועסק בכתב מינוי או בחוזה ל';
:: (3) ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב, בטרם אישור המינוי בפועל, כי הם נדרשים לפיתוחו המקצועי של העובד או כי המינוי בפועל יביאו לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
:: (4) ראשי האגפים של משאבי אנוש בארגון ובגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה, אישרו את המינוי בפועל;
:- &quot;עמ&quot;י&quot; - עובד מקומי ישראלי;
:- &quot;עמית פעיל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;צו המקצועות&quot; - [[=צו המקצועות|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026]];
:- &quot;קופת ביטוח&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], ובלבד שאושרה כקופת גמל לקצבה;
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;קצבה תקציבית רעיונית&quot; - קצבה שהייתה משתלמת לעובד בשל פרישתו אילו העובד הזכאי לא היה עובד ביטחון חדש אלא היה זכאי לקצבה לפי [[החוק]], אך המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים - קצבה שהייתה משתלמת לעובד הזכאי בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית פעיל לפי הסדר הפנסיה שחל עליו על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד, המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קרן ברירת מחדל&quot; - קרן לפי [[סעיף 108ו(ג)(2) לחוק]];
:- &quot;קרן חדשה כללית&quot; ו&quot;קרן חדשה מקיפה&quot; - כהגדרתן [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;שאיר&quot; - זכאי לקצבת שאיר לפי תקנון או הסכם של קרן הפנסיה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל בקרן הפנסיה או בקופת ביטוח זו במועד פטירתו;
:- &quot;שכר שעה&quot; - חוזה מיוחד להעסקה לפי שעה.

@ 2. תנאי הזכאות לקצבת גישור
: עובד זכאי יהיה זכאי לקצבת גישור לפי תקנות אלה, בהתקיים כל אלה:
: (1) הארגון פיטר אותו;
: (2) בעת פיטוריו הוא הועסק בכתב מינוי במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]], או במקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]] ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (א) האמור [[בתקנה 3(ב)(16)(ב)]];
:: (ב) הוא נקלט למקצוע האמור לפני שהמקצוע נכלל [[בצו המקצועות]] לראשונה;
: (3) הוא צבר את הוותק המזערי הנדרש לפי [[תקנה 3(א)]];
: (4) הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו לפי [[תוספת ראשונה|טור ג' בטבלה שבתוספת הראשונה]];
: (5) הוא אינו זכאי לקצבה לפי [[החוק]] או לפי [[חוק שירות הקבע]]; פסקה זו לא תחול על עובד זכאי שהחל לעבוד בארגון כעובד ביטחון חדש כהגדרתו [[חוק|בסעיף 108ב]] לפני מועד חתימת הסיכום, ואינו זכאי לקצבה לפי הוראות [[סעיף 108ח לחוק]] בעבור תקופת שירותו בארגון;
: (6) הוא אינו זכאי לקצבה מכוח תקנות אלה, תקנות אחרות מכוח [[חוק|סעיף 108ז]] או תקנות מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]], אלא אם כן הסכים בכתב לכך שתשלום הקצבה האמורה יופסק כל עוד הוא משרת בארגון והתקבל אישור הארגון האחר על הפסקת הקצבה כאמור;
: (7) הוא אישר בכתב כי הוא מתחייב להודיע לארגון אם ביצע משיכה מהיתרה הצבורה שלו במהלך תקופת זכאותו לתשלום קצבת הגישור, וכי הוא מודע לכך שמשיכה כאמור תביא לחישוב מחדש של גובה קצבתו.

@ 3. חישוב תקופת השירות לצורך זכאות לקצבה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הוותק המזערי הנדרש לעובד שפוטר מהארגון בשנה מסוימת יהיה לפי הנקוב בצידה:
:: (1) עד שנת 2019 - עשר שנים;
:: (2) במהלך שנת 2020 - אחת עשרה שנים;
:: (3) במהלך שנת 2021 - שתים עשרה שנים;
:: (4) במהלך שנת 2022 - שלוש עשרה שנים;
:: (5) החל משנת 2023 ואילך - חמש עשרה שנים.
: (ב) תקופת העסקה של עובד זכאי בארגון תוכר לצורך הוותק המזערי אם היא אחת מאלה:
:: (1) תקופת העסקה בכתב מינוי;
:: (2) תקופת ניסיון לקבלת כתב מינוי ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (3) תקופת העסקה בהרשאה להעסקה לשעה בתקופת ניסיון לפי [[חוק המינויים]], ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (4) תקופת העסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי באחד מהמקצועות המפורטים להלן, ובלבד שלא תעלה על מספר השנים שלצידם:
::: (א) קצין איסוף - 5 שנים;
::: (ב) לוחם ט' - שנתיים;
::: (ג) קצין שיתוף פעולה - שנתיים;
::: (ד) מבצע - שנתיים;
::: (ה) קצין פרויקטים מבצעיים - שנתיים;
::: (ו) צוער - שנתיים;
::: (ז) קצין מבצעי תודעה - שנתיים;
:: (5) תקופת העסקה בחוזה ל';
:: (6) תקופת חופשה בלא משכורת של עד שנה, ברציפות או במצטבר, ובלבד שלגבי עובד שטרם צבר את הוותק המזערי נציב השירות אישר אותה, ובלבד שהעובד חזר לאחריה לשירות פעיל בארגון לשנתיים רצופות לפחות;
:: (7) תקופת לידה והורות כמשמעותה [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]], לרבות בשל אימוץ כאמור [[-|בסעיף 9ד לחוק זה]], ותקופות חופשה בלא משכורת לאחר תקופת הלידה וההורות מכוח [[סעיף 7(ד)(1) לחוק האמור]];
:: (8) תקופת חופשת מחלה בלא משכורת;
:: (9) תקופת חופשה בלא משכורת למטרת טיפול רפואי בעובד או בבן משפחה או לצורך עזרה לבן משפחה חולה;
:: (10) תקופת שירות חובה בארגון או בארגון אחר, ובלבד שהתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]];
:: (11) תקופת העסקה כעמ&quot;י או אית&quot;ן, בתנאי שהתקיימו פסקאות משנה (א) ו-(ב) ולפי הוראת פסקת משנה (ג):
::: (א) ערב תחילת העסקתו כעמ&quot;י או אית&quot;ן הוא הועסק לפי אחת מהפסקאות (1) עד (9), (11) עד (13), (15) עד (17);
::: (ב) העובד הצטרף לבן זוגו שיצא לשליחות מטעם משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך של המשרד הממשלתי וארגון אחר;
::: (ג) רק מחצית מהתקופה תוכר כהעסקה מזכה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות; על אף האמור, תקופת העסקה שנייה כעמ&quot;י או אית&quot;ן תוכר אף אם הגיע העובד להגבלה האמורה ברישה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות נוספות, ובלבד שהתקבל אישור של החשב הכללי טרם יציאת העובד לתקופת השליחות השנייה בדבר ההכרה בתקופה זו כתקופה מזכה נוספת;
:: (12) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה בארגון אחר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (13) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל במשרד ממשלתי אחר, לתקופה של עד שלוש שנים, ברציפות או במצטבר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) בתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה בכירים למי שמועסק בתפקיד בכיר;
::: (ב) העובד חזר לארגון לתקופת שירות בהעסקה מזכה טרם פרישתו, אלא אם כן השלים חמש עשרה שנות העסקה מזכות בארגון טרם תקופת המינוי בפועל;
:: (14) תקופת העסקה בארגון אחר ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) תקופת ההעסקה כאמור מוכרת כהעסקה מזכה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]] או מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]] שהותקנו לעניין הארגון האחר; טרם הותקנו תקנות כאמור בארגון האחר, תקופת ההעסקה תוכר אם היא אחת מאלה:
:::: (1) העסקה בכתב מינוי;
:::: (2) שירות כחייל חדש כהגדרתו [[בסעיף 67א לחוק שירות הקבע]] ובלבד שלא מדובר בתקופת חופשה בלא משכורת או מתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (3) שירות כסוהר חדש או כשוטר חדש, ובלבד שתנאי השכר בה הם לפי תנאי השכר המקובלים במשטרה או בשירות בתי הסוהר ואין מדובר בשוטר או בסוהר מוסף זמני, בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (4) שירות כעובד חדש בשירות הביטחון הכללי, ובלבד שתנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ואין מדובר בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
::: (ב) העובד החל להיות מועסק בארגון בתוך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו בארגון האחר;
::: (ג) העובד אינו זכאי לקצבה מהארגון האחר בעד תקופת העסקה זו;
::: (ד) במועד סיום העסקתו בארגון האחר לא חל עליו האמור [[בתקנה 3(ג)(2)]];
:: (15) תקופת שירות בארגון כחייל בשירות קבע במסגרת יחידות מחוץ לצבא ההגנה לישראל, כמשמעותן בפקודות הצבא, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) לא הייתה הפסקה העולה על 12 חודשים בין תקופת השירות האמורה לבין המועד שבו החל לשרת בארגון;
::: (ב) תקופת השירות האמורה אינה מזכה בקצבה מכוח [[החוק]] או מכוח תקנות לפי [[סעיף 108ז לחוק]] שהותקנו לעניין ארגון אחר;
::: (ג) במהלך שירותו בארגון, העובד אינו מקבל קצבה מארגון אחר;
:: (16) תקופת שירות במקצוע הנכלל [[בצו המקצועות]], לפי אחד מאלה:
::: (א) העובד עבר ממקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]], למעט מקצועות שנוספו [[לצו המקצועות]] לפי [[סעיף 108ז(ב)(2) לחוק]], למקצוע שאינו נכלל [[בצו המקצועות]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים עד חמש שנות העסקה רצופות במקצוע מהמועד שהתווסף המקצוע [[לצו המקצועות]], ערב המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]]; במניין חמש שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה בלא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כעמ&quot;י או אית&quot;ן;
:::: (2) לאחר המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]], העובד מועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל';
::: (ב) העובד עבר מתפקיד שלא נכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]], למעט מקצוע שהתווסף [[לצו המקצועות]] לפי [[חוק|סעיף 108ז(ב)(2)]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים שמונה שנות העסקה לפחות במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]] ערב המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]]; במניין שמונה שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה בלא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון אחר שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כעמ&quot;י או אית&quot;ן;
:::: (2) טרם המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]], וכן לאחר המעבר לתפקיד האמור, העובד הועסק בארגון בכתב מינוי לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (17) תקופת שירות בארגון שאינה עולה על חמש שנים, בהעסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ושאינה בחוזה ל' או בשכר שעה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) במועד חתימת הסיכום העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל';
::: (ב) תקופת השירות חלה לפני מועד חתימת הסיכום;
::: (ג) העובד פוטר מהארגון לפני יום ט' בטבת התשצ&quot;ד (31 בדצמבר 2033).
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), תקופות שירות בהעסקה מזכה של עובד זכאי לא יוכרו לצורך ותק מזערי בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) תקופת העסקתו בארגון הסתיימה בטרם השלים את מלוא תקופת השירות הנדרשת לצורך הוותק המזערי הקבוע לגביו, והעובד חזר לארגון בחלוף שנים עשר חודשים ממועד פרישתו;
:: (2) הוא עבר לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] ולא מתקיימת לגביו תקנת משנה (ב)(16)(ב);
:: (3) הוא עבר להעסקה בארגון שאינה אחד מהמפורטים להלן, למעט אם היא לטובת תקופת הכשרה, או אם היא תקופת העסקה לפי תקנת משנה (ב)(17):
::: (א) העסקה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) שכר שעה;
::: (ג) חוזה ל';
::: (ד) עמ&quot;י או אית&quot;ן -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
::: (ה) חופשה בלא משכורת שאינה לטובת שליחות מטעם המדינה של בן הזוג -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]].

@ 4. שיוך לאוכלוסייה
: עובד זכאי ישויך לאחת האוכלוסיות המנויות [[בתוספת הראשונה]], לפי כללים אלה:
: (1) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסייה זו;
: (2) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות אך לא באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסיית המטה;
: (3) על אף האמור בפסקה (2), השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסיות שבקבוצות (א) או (ב), [[בטור א' שבתוספת הראשונה]] - ישויך העובד לאוכלוסייה שבה גיל הפרישה הגבוה ביותר מבין האוכלוסיות שבהן שירת; ואולם אם שירת העובד באוכלוסייה שבקבוצה (א) כאמור במשך 8 שנים והיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א' ומעלה, ישויך לאוכלוסייה שבקבוצה (א) האמורה;
: (4) תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)(6), (11) או (13)]], תיחשב כתקופת שירות באוכלוסיית המטה.

@ 5. משך תשלום הקצבה
: (א) הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיית המטה, אוכלוסיית המודיעין או שנקלט לאוכלוסיית הטכנולוגיה לאחר תחילת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שהגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט [[בתוספת הראשונה]], לפי הפירוט הזה:
:: (1) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה עד סוף שנת 2021 - משך תשלום הקצבה יהיה עד גיל 67;
:: (2) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2022 - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 17 שנים;
:: (3) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2023 - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 16 שנים;
:: (4) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2024 - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 15 שנים;
:: (5) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2025 ואילך - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 14 שנים.
: (ב) הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיות החוד, המבצעי, הסיוע המבצעי והתפקידים המסוכנים, או עם אוכלוסיית הטכנולוגיה והעסקתו בארגון החלה לפני מועד התקנת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שבעת סיום העסקתו בארגון הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט [[בתוספת הראשונה]], ועד להגיעו לגיל 67.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבעה הוועדה הרפואית, כמשמעותה [[בחוק המינויים]], כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה והתקיימו כל אלה, תשולם הקצבה עד הגיעו לגיל 67:
:: (1) גיל העובד 42 ומעלה;
:: (2) העובד השלים עשר שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) העובד אינו זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה שבה הוא מבוטח עקב אי-כשירותו כאמור ברישה; אם העובד זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה כאמור, תשולם לו קצבה בגובה ההפרש החיובי שבין קצבה שלה היה זכאי מכוח תקנות אלה אילולא היה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה, לבין גובה הקצבה שלה הוא זכאי מקופת הגמל לקצבה כאמור, ובלבד שהעובד הגיש לקופת הגמל לקצבה תביעה לקצבה והתקבלה החלטה בעניין זכאותו לקצבה על ידי קופת הגמל, והצהיר בכתב שהוא יעביר לארגון כל מידע או מסמך הנדרש לארגון לצורך בדיקת ההפרש האמור.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), נציב השירות, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש בארגון, רשאי לאשר, במקרים חריגים, זכאות לקצבה לפי תקנות אלה שתשולם עד הגיעו של העובד לגיל 67, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) העובד בגיל 45 ומעלה;
:: (2) העובד השלים 15 שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) מתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) הוא בתפקיד שאושר כעתודה לפיקוד בארגון, מונה בוועדת מינויים בארגון לתפקיד המוגדר כפיקוד והוסמך בקורס פיקוד ייעודי ומחוסר שיבוץ;
::: (ב) הוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות;
::: (ג) ראש אגף משאבי אנוש בארגון קבע לגביו שהוא מיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון.

@ 6. דרך חישוב הקצבה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הקצבה לעובד זכאי תהיה הנמוכה מבין קצבתו התקציבית הרעיונית לפי הממוצע המשוקלל של שיעור חלקיות משרתו וקצבתו הצוברת הרעיונית, כפי שיחושבו במועד החישוב, וכן במועדי החישוב לגבי עובד שביצע משיכה כאמור [[בתקנה 2(7)]], והכול לפי תקנת משנה (ב) והנוסחאות [[שבתוספת השנייה]]; ואולם אם בוטח העובד בקרן ותיקה, כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], קצבתו תחושב לפי [[פרט 2 לתוספת השנייה]] בלבד.
: (ב) לצורך חישוב הקצבה התקציבית הרעיונית והקצבה הצוברת הרעיונית ייחשבו תקופות אלה בלבד, בכפוף לאמור [[בתקנה 3(ג)]]:
:: (1) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(1) עד (5), (10) עד (15) ו-(16)(ב)]], ויראו כאילו בפסקה (11)(ג), במקום &quot;רק מחצית מהתקופה&quot; נאמר &quot;התקופה&quot;;
:: (2) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(6)]] ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 6 לתוספת השנייה]];
:: (3) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(8) ו-(9)]], ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (4) תקופה לפי [[תקנה 3(ב)(7)]], ובלבד שבעד התקופה שבעדה לא שולמו דמי לידה מתוך תקופה זו נרכשו הזכויות לגמלה לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (5) תקופות העסקה לפי שעה בארגון או בארגון אחר, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון בהעסקה לפי האמור [[בתקנה 3(ב)(1) או (2)]] עד ליום ט' בתשרי התשפ&quot;ו (1 באוקטובר 2025);
:: (6) הגדלת תקופת שירות לגבי תקופות שירות שקדמו ליום י&quot;ד בתמוז התשע&quot;ה (1 ביולי 2015) ושאישר נציב השירות, אם היא אחת מאלה:
::: (א) תקופת שירות שהייתה חלה מכוח [[סעיף 100 לחוק]], לפי הוראות של נציב השירות לעניין הגדלות תקופת שירות בעקבות שירות קודם או לעניין הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים, אילו הוראות [[החוק]] היו חלות על העובד;
::: (ב) תקופת שירות בתפקיד באוכלוסיית החוד, מבצעי וסיוע מבצעי וכן בתפקידים נוספים שאישרה הממשלה לעניין זה, בשיעור שתורה לכל שנה שבה שירת העובד בתפקידים האמורים;
::: (ג) הגדלת תקופת שירות לעובד זכאי המועסק בחוזה ל' בשיעור של 100% לכל שנה שבה הועסק בחוזה ל';
:: (7) על אף האמור בתקנת משנה (ב), בחישוב הקצבה הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות שאישר נציב השירות לתקופות שירות לפי [[תקנה 3(ב)(14)]] בשל שירות בתפקיד חוד בשירות הביטחון הכללי שקדמה ליום כ&quot;ה באדר ב' התשס&quot;ח (1 באפריל 2008).
: (ג) קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בשיעור של השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה הקודמת לבין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה שלפניה.
: (ד) הממונה על תשלום הגמלאות ישלם את הקצבאות.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד זכאי שחזר לעבוד בארגון והכנסתו הכוללת ממשכורתו ומקצבת הגישור שלו עולה על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, תשולם לו קצבה בשיעור של שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; בתקנת משנה זו, &quot;הקצבה הרגילה&quot; - קצבת הגישור שהייתה מגיעה לו אלמלא תקנת משנה זו.

@ 7. קצבה לשאירים
: (א) נפטר העובד הזכאי לאחר סיום העסקתו בארגון ולפני הגיעו לגיל 67, תשולם לשאיריו קצבה, בסכום ההפרש שבין סכום כלל קצבאות השאירים שלהן היו זכאים לפי תנאי ההסכם או התקנון של קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל במועד פטירתו, לפי שכרו האחרון בארגון, לבין סכום כלל קצבאות השאירים לפי הסכם או תקנון כאמור שלהן זכאים השאירים במועד פטירתו, וזאת כל עוד שאירי העובד הזכאי זכאים לקצבת שאירים לפי הסכם או תקנון קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד.
: (ב) קצבה לשאירים לפי תקנת משנה (א) תשולם עד לחודש שלפני החודש שבו היה מגיע העובד הזכאי לגיל 67.

@ 8. החלת הוראות חוק שונות
: על קצבת הגישור יחולו [[+|סעיפים 5 עד 6]], [[+|10(1) עד (2) ו-(5) עד (6)]], [[+|32]], [[+|34]], [[+|42 עד 44]], [[+|48 עד 58]], [[+|59 עד 60]] [[ו-62 לחוק]], בשינויים המחויבים.

@ 9. תחילה ותחולה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתן של תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (תיקון), התשפ&quot;ו-2026 (((ביום 29.3.2026))).
: (ב) תחילתה של [[תקנה 6(ד)]] ביום י&quot;ז באב התשפ&quot;ו (31 ביולי 2026).
: (ג) תקנות אלה יחולו על עובד שהגורם המוסמך אישר את פרישתו מיום ב' בטבת התשע&quot;ח (20 בדצמבר 2017); עובד שפרש או שפרישתו אושרה כאמור לפני מועד זה, זכאי לקצבה כפי שחושבה לו במועד פרישתו, שתעודכן לפי [[תקנה 6(ד)]], [[ותקנה 7]] תחול על שאיריו.
: (ד) יראו את המקדמות ששולמו לפורש מהארגון עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה כקצבאות ששולמו מכוח תקנות אלה; עלה גובה הקצבה לפורש מכוח תקנות אלה על הסכום שקיבל כמקדמות, ישולמו לו ההפרשים בין גובה המקדמות שקיבל לגובה הקצבה מכוח תקנות אלה, בניכוי עדכון הקצבה כאמור [[בתקנה 6(ג)]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;אוכלוסייה&quot; בתקנה 1]], [[תקנות 2(4)]], [[4]] [[ו-5]]))) ====
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} אוכלוסייה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שנת סיום העסקה בארגון !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} גיל הפרישה המזערי
|-
| : (א) חוד || כל שנה || 42
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | : (ב) מבצעי, סיוע מבצעי, תפקידים מסוכנים, טכנולוגיה || עד 2020 || 45
|-
| 2021 || 45.5
|-
| 2022 || 46
|-
| 2023 || 46.5
|-
| 2024 || 47
|-
| 2025 || 47.5
|-
| 2026 או לאחריה || 48
|-
| rowspan=&quot;6&quot; | : (ג) מטה ומודיעין || עד 2020 || 50
|-
| 2021 || 50.5
|-
| 2022 || 51
|-
| 2023 || 51.5
|-
| 2024 || 52
|-
| 2025 ואילך || 53
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[ההגדרות &quot;קצבה תקציבית רעיונית&quot; ו&quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים, בתקנה 1]] [[ותקנה 6]]))) (תיקון: תשפ&quot;ו) ====

@ 1. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + A_2 * \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2} &lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;A_1&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;
:- &lt;math&gt;A_2&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; = שיעור הנחת תשואה כפי שיורה מזמן לזמן הממונה כהגדרתו [[בחוק קופות גמל]], לפי [[סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל]], בניכוי דמי ניהול מרביים כמשמעותם [[בתקנה 3(א)(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע&quot;ב-2012]];
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן פנסיה חדשה מקיפה ולביטוח מנהלים;
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; = מקדם המרה לקצבת זקנה לגיל 67 כמשמעותו בתקנון קרן ברירת המחדל שנבחרה לחייל חדש לפי [[סעיף 67ה(ג) לחוק שירות הקבע]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן פנסיה חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה כללית ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = פרק הזמן, בשנים, בין מועד החישוב לבין מועד הגיעו של העובד לגיל 67.

@ 2. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית בקרן ותיקה כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]]:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;H*K&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; = ממוצע 36 המשכורות הקובעות האחרונות בארגון;
:- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = מספר חודשי השירות בהעסקה מזכה לחלק לשש מאות, ובלבד שלא יעלה על 70% משכרו הקובע אלא אם כן מתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]].

@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ו) : נוסחה לחישוב קצבה תקציבית רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;D*E - F&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = סך כל רכיבי השכר הכלולים במשכורת האחרונה של העובד הזכאי בארגון במועד הפרישה ושנכללים במשכורת הקובעת של עובד הארגון שאינו עובד ביטחון חדש, בתוספת רכיבי שכר שהממשלה אישרה אותם לעניין תקנות אלה, ואם בוצעה משיכה מהיתרה הצבורה, סך כל רכיבי השכר כאמור, כשהוא מעודכן לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממועד הפרישה ועד למועד המשיכה כאמור;
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = מספר חודשי השירות הרצופים בהעסקה מזכה, בכפוף [[+|לסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק]] [[ולתקנה 3(ג)]], לחלק לשש מאות, בכפוף להוראות [[סעיף 10 לחוק]] למעט [[-|סעיף 10(4)]], בתוספת הגדלות תקופות שירות כאמור [[בתקנה 6(ב) ו-(ג)]], ובלבד שלא יעלה על 70% ממשכורתו הקובעת למעט בהתאם לתנאים הקבועים [[בסעיף 63ג לחוק]];
:- &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; = סך כל ההפחתה מהקצבה התקציבית הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67.

@ 4. (תיקון: תשפ&quot;ו) : נוסחה לחישוב סך כל ההפחתה מהקצבה הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67 (&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;F = G_{1s} \times \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + G_{2s} \times \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;G_1&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה המקיפה בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;G_2&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן חדשה הכללית בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; = מספר המשיכה מקרן הפנסיה;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]].

@ 5. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית למי שהתגייס לארגון לפני יום ב' בסיוון התשפ&quot;ב (1 ביוני 2022):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + (A_2+12*D)*\tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}

@ 6. : נוסחה לרכישת תקופת חופשה בלא משכורת:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; = עלות רכישת הזכויות לגמלה בעד התקופה בלא משכורת;
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; = ריבית היוון בשיעור של 2%;
:- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; = גיל הפרישה בפועל של העובד הזכאי.

@ 7. : נוסחה לרכישת הזכויות לגמלה בעד תקופת חופשה בלא משכורת במקרים מיוחדים:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times 0.7 \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד בשבט התשפ&quot;ו (11 בפברואר 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>04xswc7nanto3lyfbs38h49p6ufe78m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017221</id>
      <parentid>3017166</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T09:30:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017221</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40665" sha1="sjvgr8jcby1m9gt1p9d2pd4itrbqbjc" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1714|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|12344)), ((2164|תיקון|12398)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 108ז]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהמלצת ועדת השירות לפי [[סעיף 104 לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אוכלוסייה&quot; - עובדים המועסקים בתפקידים הנמנים על אחד מתחומי ההעסקה המפורטים [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;אית&quot;ן&quot; - אזרח ישראלי תומך נציגות;
:- &quot;הארגון&quot; - המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:- &quot;ארגון אחר&quot; - משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי וצבא ההגנה לישראל;
:- &quot;העסקה מזכה&quot; - תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)]];
:- &quot;ותק מזערי&quot; - תקופות שירות בהעסקה מזכה, ברציפות או במצטבר, לפי העניין, כמפורט [[בתקנה 3(א)]];
:- &quot;חוזה ל'&quot; - חוזה העסקה ללוחמי ל' לפי תנאי הסיכום הבין-משרדי בעניינם מיום כ&quot;ז בניסן התשנ&quot;ט (13 באפריל 1999) כפי שיעודכן מזמן לזמן;
:- &quot;חוק קופות גמל&quot; - [[=חוק קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק שירות הקבע&quot; - [[=חוק שירות הקבע|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;יתרה צבורה&quot;, במועד מסוים - הכספים שהופקדו לזכותו של עובד זכאי בחשבונו בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח, בשל תקופת העסקה מזכה בארגון או בארגון אחר, בתוספת התשואה שנזקפה בשל כספים אלה ובניכוי כספים שמשך ודמי ניהול;
:- &quot;כתב מינוי&quot; - כמשמעותו [[חוק שירות המדינה (מינויים)=|בסעיף 17 לחוק המינויים]];
:- &quot;מועד החישוב&quot; - מועד סיום העסקתו של העובד הזכאי בארגון, וכן, לגבי עובד זכאי שביצע משיכה מהיתרה הצבורה לאחר סיום העסקתו, גם המועד שבו ביצע משיכה כאמור;
:- &quot;מועד חתימת הסיכום&quot; - יום י&quot;ט באב התשפ&quot;ב (16 באוגוסט 2022);
:- &quot;עובד זכאי&quot; - עובד חדש בשירותי הביטחון, כמשמעותו [[בסעיף 108ב לחוק]], המועסק בארגון ושערב סיום העסקתו בארגון הועסק בכתב מינוי;
:- &quot;עובד במינוי בפועל&quot; - עובד שהועבר במינוי בפועל למשרד ממשלתי אחר, או שהועבר בהשאלה למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר או לצבא ההגנה לישראל לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) ערב המינוי בפועל העובד היה מועסק בארגון בתקן, כמשמעותו [[בסעיף 15 לחוק המינויים]], במשך חמש שנים לפחות;
:: (2) במועד המינוי בפועל העובד מועסק בכתב מינוי או בחוזה ל';
:: (3) ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב, בטרם אישור המינוי בפועל, כי הם נדרשים לפיתוחו המקצועי של העובד או כי המינוי בפועל יביאו לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
:: (4) ראשי האגפים של משאבי אנוש בארגון ובגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה, אישרו את המינוי בפועל;
:- &quot;עמ&quot;י&quot; - עובד מקומי ישראלי;
:- &quot;עמית פעיל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;צו המקצועות&quot; - [[=צו המקצועות|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026]];
:- &quot;קופת ביטוח&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], ובלבד שאושרה כקופת גמל לקצבה;
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;קצבה תקציבית רעיונית&quot; - קצבה שהייתה משתלמת לעובד בשל פרישתו אילו העובד הזכאי לא היה עובד ביטחון חדש אלא היה זכאי לקצבה לפי [[החוק]], אך המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים - קצבה שהייתה משתלמת לעובד הזכאי בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית פעיל לפי הסדר הפנסיה שחל עליו על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד, המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קרן ברירת מחדל&quot; - קרן לפי [[סעיף 108ו(ג)(2) לחוק]];
:- &quot;קרן חדשה כללית&quot; ו&quot;קרן חדשה מקיפה&quot; - כהגדרתן [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;שאיר&quot; - זכאי לקצבת שאיר לפי תקנון או הסכם של קרן הפנסיה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל בקרן הפנסיה או בקופת ביטוח זו במועד פטירתו;
:- &quot;שכר שעה&quot; - חוזה מיוחד להעסקה לפי שעה.

@ 2. תנאי הזכאות לקצבת גישור
: עובד זכאי יהיה זכאי לקצבת גישור לפי תקנות אלה, בהתקיים כל אלה:
: (1) הארגון פיטר אותו;
: (2) בעת פיטוריו הוא הועסק בכתב מינוי במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]], או במקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]] ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (א) האמור [[בתקנה 3(ב)(16)(ב)]];
:: (ב) הוא נקלט למקצוע האמור לפני שהמקצוע נכלל [[בצו המקצועות]] לראשונה;
: (3) הוא צבר את הוותק המזערי הנדרש לפי [[תקנה 3(א)]];
: (4) הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו לפי [[תוספת ראשונה|טור ג' בטבלה שבתוספת הראשונה]];
: (5) הוא אינו זכאי לקצבה לפי [[החוק]] או לפי [[חוק שירות הקבע]]; פסקה זו לא תחול על עובד זכאי שהחל לעבוד בארגון כעובד ביטחון חדש כהגדרתו [[חוק|בסעיף 108ב]] לפני מועד חתימת הסיכום, ואינו זכאי לקצבה לפי הוראות [[סעיף 108ח לחוק]] בעבור תקופת שירותו בארגון;
: (6) הוא אינו זכאי לקצבה מכוח תקנות אלה, תקנות אחרות מכוח [[חוק|סעיף 108ז]] או תקנות מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]], אלא אם כן הסכים בכתב לכך שתשלום הקצבה האמורה יופסק כל עוד הוא משרת בארגון והתקבל אישור הארגון האחר על הפסקת הקצבה כאמור;
: (7) הוא אישר בכתב כי הוא מתחייב להודיע לארגון אם ביצע משיכה מהיתרה הצבורה שלו במהלך תקופת זכאותו לתשלום קצבת הגישור, וכי הוא מודע לכך שמשיכה כאמור תביא לחישוב מחדש של גובה קצבתו.

@ 3. חישוב תקופת השירות לצורך זכאות לקצבה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הוותק המזערי הנדרש לעובד שפוטר מהארגון בשנה מסוימת יהיה לפי הנקוב בצידה:
:: (1) עד שנת 2019 - עשר שנים;
:: (2) במהלך שנת 2020 - אחת עשרה שנים;
:: (3) במהלך שנת 2021 - שתים עשרה שנים;
:: (4) במהלך שנת 2022 - שלוש עשרה שנים;
:: (5) החל משנת 2023 ואילך - חמש עשרה שנים.
: (ב) תקופת העסקה של עובד זכאי בארגון תוכר לצורך הוותק המזערי אם היא אחת מאלה:
:: (1) תקופת העסקה בכתב מינוי;
:: (2) תקופת ניסיון לקבלת כתב מינוי ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (3) תקופת העסקה בהרשאה להעסקה לשעה בתקופת ניסיון לפי [[חוק המינויים]], ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (4) תקופת העסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי באחד מהמקצועות המפורטים להלן, ובלבד שלא תעלה על מספר השנים שלצידם:
::: (א) קצין איסוף - 5 שנים;
::: (ב) לוחם ט' - שנתיים;
::: (ג) קצין שיתוף פעולה - שנתיים;
::: (ד) מבצע - שנתיים;
::: (ה) קצין פרויקטים מבצעיים - שנתיים;
::: (ו) צוער - שנתיים;
::: (ז) קצין מבצעי תודעה - שנתיים;
:: (5) תקופת העסקה בחוזה ל';
:: (6) תקופת חופשה בלא משכורת של עד שנה, ברציפות או במצטבר, ובלבד שלגבי עובד שטרם צבר את הוותק המזערי נציב השירות אישר אותה, ובלבד שהעובד חזר לאחריה לשירות פעיל בארגון לשנתיים רצופות לפחות;
:: (7) תקופת לידה והורות כמשמעותה [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]], לרבות בשל אימוץ כאמור [[-|בסעיף 9ד לחוק זה]], ותקופות חופשה בלא משכורת לאחר תקופת הלידה וההורות מכוח [[סעיף 7(ד)(1) לחוק האמור]];
:: (8) תקופת חופשת מחלה בלא משכורת;
:: (9) תקופת חופשה בלא משכורת למטרת טיפול רפואי בעובד או בבן משפחה או לצורך עזרה לבן משפחה חולה;
:: (10) תקופת שירות חובה בארגון או בארגון אחר, ובלבד שהתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]];
:: (11) תקופת העסקה כעמ&quot;י או אית&quot;ן, בתנאי שהתקיימו פסקאות משנה (א) ו-(ב) ולפי הוראת פסקת משנה (ג):
::: (א) ערב תחילת העסקתו כעמ&quot;י או אית&quot;ן הוא הועסק לפי אחת מהפסקאות (1) עד (9), (11) עד (13), (15) עד (17);
::: (ב) העובד הצטרף לבן זוגו שיצא לשליחות מטעם משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך של המשרד הממשלתי וארגון אחר;
::: (ג) רק מחצית מהתקופה תוכר כהעסקה מזכה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות; על אף האמור, תקופת העסקה שנייה כעמ&quot;י או אית&quot;ן תוכר אף אם הגיע העובד להגבלה האמורה ברישה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות נוספות, ובלבד שהתקבל אישור של החשב הכללי טרם יציאת העובד לתקופת השליחות השנייה בדבר ההכרה בתקופה זו כתקופה מזכה נוספת;
:: (12) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה בארגון אחר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (13) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל במשרד ממשלתי אחר, לתקופה של עד שלוש שנים, ברציפות או במצטבר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) בתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה בכירים למי שמועסק בתפקיד בכיר;
::: (ב) העובד חזר לארגון לתקופת שירות בהעסקה מזכה טרם פרישתו, אלא אם כן השלים חמש עשרה שנות העסקה מזכות בארגון טרם תקופת המינוי בפועל;
:: (14) תקופת העסקה בארגון אחר ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) תקופת ההעסקה כאמור מוכרת כהעסקה מזכה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]] או מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]] שהותקנו לעניין הארגון האחר; טרם הותקנו תקנות כאמור בארגון האחר, תקופת ההעסקה תוכר אם היא אחת מאלה:
:::: (1) העסקה בכתב מינוי;
:::: (2) שירות כחייל חדש כהגדרתו [[בסעיף 67א לחוק שירות הקבע]] ובלבד שלא מדובר בתקופת חופשה בלא משכורת או מתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (3) שירות כסוהר חדש או כשוטר חדש, ובלבד שתנאי השכר בה הם לפי תנאי השכר המקובלים במשטרה או בשירות בתי הסוהר ואין מדובר בשוטר או בסוהר מוסף זמני, בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (4) שירות כעובד חדש בשירות הביטחון הכללי, ובלבד שתנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ואין מדובר בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
::: (ב) העובד החל להיות מועסק בארגון בתוך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו בארגון האחר;
::: (ג) העובד אינו זכאי לקצבה מהארגון האחר בעד תקופת העסקה זו;
::: (ד) במועד סיום העסקתו בארגון האחר לא חל עליו האמור [[בתקנה 3(ג)(2)]];
:: (15) תקופת שירות בארגון כחייל בשירות קבע במסגרת יחידות מחוץ לצבא ההגנה לישראל, כמשמעותן בפקודות הצבא, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) לא הייתה הפסקה העולה על 12 חודשים בין תקופת השירות האמורה לבין המועד שבו החל לשרת בארגון;
::: (ב) תקופת השירות האמורה אינה מזכה בקצבה מכוח [[החוק]] או מכוח תקנות לפי [[סעיף 108ז לחוק]] שהותקנו לעניין ארגון אחר;
::: (ג) במהלך שירותו בארגון, העובד אינו מקבל קצבה מארגון אחר;
:: (16) תקופת שירות במקצוע הנכלל [[בצו המקצועות]], לפי אחד מאלה:
::: (א) העובד עבר ממקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]], למעט מקצועות שנוספו [[לצו המקצועות]] לפי [[סעיף 108ז(ב)(2) לחוק]], למקצוע שאינו נכלל [[בצו המקצועות]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים עד חמש שנות העסקה רצופות במקצוע מהמועד שהתווסף המקצוע [[לצו המקצועות]], ערב המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]]; במניין חמש שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה בלא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כעמ&quot;י או אית&quot;ן;
:::: (2) לאחר המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]], העובד מועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל';
::: (ב) העובד עבר מתפקיד שלא נכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]], למעט מקצוע שהתווסף [[לצו המקצועות]] לפי [[חוק|סעיף 108ז(ב)(2)]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים שמונה שנות העסקה לפחות במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]] ערב המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]]; במניין שמונה שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה בלא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון אחר שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כעמ&quot;י או אית&quot;ן;
:::: (2) טרם המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]], וכן לאחר המעבר לתפקיד האמור, העובד הועסק בארגון בכתב מינוי לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (17) תקופת שירות בארגון שאינה עולה על חמש שנים, בהעסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ושאינה בחוזה ל' או בשכר שעה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) במועד חתימת הסיכום העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל';
::: (ב) תקופת השירות חלה לפני מועד חתימת הסיכום;
::: (ג) העובד פוטר מהארגון לפני יום ט' בטבת התשצ&quot;ד (31 בדצמבר 2033).
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), תקופות שירות בהעסקה מזכה של עובד זכאי לא יוכרו לצורך ותק מזערי בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) תקופת העסקתו בארגון הסתיימה בטרם השלים את מלוא תקופת השירות הנדרשת לצורך הוותק המזערי הקבוע לגביו, והעובד חזר לארגון בחלוף שנים עשר חודשים ממועד פרישתו;
:: (2) הוא עבר לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] ולא מתקיימת לגביו תקנת משנה (ב)(16)(ב);
:: (3) הוא עבר להעסקה בארגון שאינה אחד מהמפורטים להלן, למעט אם היא לטובת תקופת הכשרה, או אם היא תקופת העסקה לפי תקנת משנה (ב)(17):
::: (א) העסקה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) שכר שעה;
::: (ג) חוזה ל';
::: (ד) עמ&quot;י או אית&quot;ן -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
::: (ה) חופשה בלא משכורת שאינה לטובת שליחות מטעם המדינה של בן הזוג -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]].

@ 4. שיוך לאוכלוסייה
: עובד זכאי ישויך לאחת האוכלוסיות המנויות [[בתוספת הראשונה]], לפי כללים אלה:
: (1) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסייה זו;
: (2) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות אך לא באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסיית המטה;
: (3) על אף האמור בפסקה (2), השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסיות שבקבוצות (א) או (ב), [[בטור א' שבתוספת הראשונה]] - ישויך העובד לאוכלוסייה שבה גיל הפרישה הגבוה ביותר מבין האוכלוסיות שבהן שירת; ואולם אם שירת העובד באוכלוסייה שבקבוצה (א) כאמור במשך 8 שנים והיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א' ומעלה, ישויך לאוכלוסייה שבקבוצה (א) האמורה;
: (4) תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)(6), (11) או (13)]], תיחשב כתקופת שירות באוכלוסיית המטה.

@ 5. משך תשלום הקצבה
: (א) הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיית המטה, אוכלוסיית המודיעין או שנקלט לאוכלוסיית הטכנולוגיה לאחר תחילת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שהגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט [[בתוספת הראשונה]], לפי הפירוט הזה:
:: (1) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה עד סוף שנת 2021 - משך תשלום הקצבה יהיה עד גיל 67;
:: (2) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2022 - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 17 שנים;
:: (3) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2023 - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 16 שנים;
:: (4) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2024 - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 15 שנים;
:: (5) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2025 ואילך - משך תשלום הקצבה לא יעלה על 14 שנים.
: (ב) הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיות החוד, המבצעי, הסיוע המבצעי והתפקידים המסוכנים, או עם אוכלוסיית הטכנולוגיה והעסקתו בארגון החלה לפני מועד התקנת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שבעת סיום העסקתו בארגון הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט [[בתוספת הראשונה]], ועד להגיעו לגיל 67.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבעה הוועדה הרפואית, כמשמעותה [[בחוק המינויים]], כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה והתקיימו כל אלה, תשולם הקצבה עד הגיעו לגיל 67:
:: (1) גיל העובד 42 ומעלה;
:: (2) העובד השלים עשר שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) העובד אינו זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה שבה הוא מבוטח עקב אי-כשירותו כאמור ברישה; אם העובד זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה כאמור, תשולם לו קצבה בגובה ההפרש החיובי שבין קצבה שלה היה זכאי מכוח תקנות אלה אילולא היה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה, לבין גובה הקצבה שלה הוא זכאי מקופת הגמל לקצבה כאמור, ובלבד שהעובד הגיש לקופת הגמל לקצבה תביעה לקצבה והתקבלה החלטה בעניין זכאותו לקצבה על ידי קופת הגמל, והצהיר בכתב שהוא יעביר לארגון כל מידע או מסמך הנדרש לארגון לצורך בדיקת ההפרש האמור.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), נציב השירות, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש בארגון, רשאי לאשר, במקרים חריגים, זכאות לקצבה לפי תקנות אלה שתשולם עד הגיעו של העובד לגיל 67, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) העובד בגיל 45 ומעלה;
:: (2) העובד השלים 15 שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) מתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) הוא בתפקיד שאושר כעתודה לפיקוד בארגון, מונה בוועדת מינויים בארגון לתפקיד המוגדר כפיקוד והוסמך בקורס פיקוד ייעודי ומחוסר שיבוץ;
::: (ב) הוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות;
::: (ג) ראש אגף משאבי אנוש בארגון קבע לגביו שהוא מיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון.

@ 6. דרך חישוב הקצבה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הקצבה לעובד זכאי תהיה הנמוכה מבין קצבתו התקציבית הרעיונית לפי הממוצע המשוקלל של שיעור חלקיות משרתו וקצבתו הצוברת הרעיונית, כפי שיחושבו במועד החישוב, וכן במועדי החישוב לגבי עובד שביצע משיכה כאמור [[בתקנה 2(7)]], והכול לפי תקנת משנה (ב) והנוסחאות [[שבתוספת השנייה]]; ואולם אם בוטח העובד בקרן ותיקה, כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], קצבתו תחושב לפי [[פרט 2 לתוספת השנייה]] בלבד.
: (ב) לצורך חישוב הקצבה התקציבית הרעיונית והקצבה הצוברת הרעיונית ייחשבו תקופות אלה בלבד, בכפוף לאמור [[בתקנה 3(ג)]]:
:: (1) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(1) עד (5), (10) עד (15) ו-(16)(ב)]], ויראו כאילו בפסקה (11)(ג), במקום &quot;רק מחצית מהתקופה&quot; נאמר &quot;התקופה&quot;;
:: (2) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(6)]] ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 6 לתוספת השנייה]];
:: (3) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(8) ו-(9)]], ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (4) תקופה לפי [[תקנה 3(ב)(7)]], ובלבד שבעד התקופה שבעדה לא שולמו דמי לידה מתוך תקופה זו נרכשו הזכויות לגמלה לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (5) תקופות העסקה לפי שעה בארגון או בארגון אחר, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון בהעסקה לפי האמור [[בתקנה 3(ב)(1) או (2)]] עד ליום ט' בתשרי התשפ&quot;ו (1 באוקטובר 2025);
:: (6) הגדלת תקופת שירות לגבי תקופות שירות שקדמו ליום י&quot;ד בתמוז התשע&quot;ה (1 ביולי 2015) ושאישר נציב השירות, אם היא אחת מאלה:
::: (א) תקופת שירות שהייתה חלה מכוח [[סעיף 100 לחוק]], לפי הוראות של נציב השירות לעניין הגדלות תקופת שירות בעקבות שירות קודם או לעניין הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים, אילו הוראות [[החוק]] היו חלות על העובד;
::: (ב) תקופת שירות בתפקיד באוכלוסיית החוד, מבצעי וסיוע מבצעי וכן בתפקידים נוספים שאישרה הממשלה לעניין זה, בשיעור שתורה לכל שנה שבה שירת העובד בתפקידים האמורים;
::: (ג) הגדלת תקופת שירות לעובד זכאי המועסק בחוזה ל' בשיעור של 100% לכל שנה שבה הועסק בחוזה ל';
:: (7) על אף האמור בתקנת משנה (ב), בחישוב הקצבה הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות שאישר נציב השירות לתקופות שירות לפי [[תקנה 3(ב)(14)]] בשל שירות בתפקיד חוד בשירות הביטחון הכללי שקדמה ליום כ&quot;ה באדר ב' התשס&quot;ח (1 באפריל 2008).
: (ג) קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בשיעור של השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה הקודמת לבין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה שלפניה.
: (ד) הממונה על תשלום הגמלאות ישלם את הקצבאות.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד זכאי שחזר לעבוד בארגון והכנסתו הכוללת ממשכורתו ומקצבת הגישור שלו עולה על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, תשולם לו קצבה בשיעור של שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; בתקנת משנה זו, &quot;הקצבה הרגילה&quot; - קצבת הגישור שהייתה מגיעה לו אלמלא תקנת משנה זו.

@ 7. קצבה לשאירים
: (א) נפטר העובד הזכאי לאחר סיום העסקתו בארגון ולפני הגיעו לגיל 67, תשולם לשאיריו קצבה, בסכום ההפרש שבין סכום כלל קצבאות השאירים שלהן היו זכאים לפי תנאי ההסכם או התקנון של קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל במועד פטירתו, לפי שכרו האחרון בארגון, לבין סכום כלל קצבאות השאירים לפי הסכם או תקנון כאמור שלהן זכאים השאירים במועד פטירתו, וזאת כל עוד שאירי העובד הזכאי זכאים לקצבת שאירים לפי הסכם או תקנון קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד.
: (ב) קצבה לשאירים לפי תקנת משנה (א) תשולם עד לחודש שלפני החודש שבו היה מגיע העובד הזכאי לגיל 67.

@ 8. החלת הוראות חוק שונות
: על קצבת הגישור יחולו [[+|סעיפים 5 עד 6]], [[+|10(1) עד (2) ו-(5) עד (6)]], [[+|32]], [[+|34]], [[+|42 עד 44]], [[+|48 עד 58]], [[+|59 עד 60]] [[ו-62 לחוק]], בשינויים המחויבים.

@ 9. תחילה ותחולה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתן של תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (תיקון), התשפ&quot;ו-2026 (((ביום 29.3.2026))).
: (ב) תחילתה של [[תקנה 6(ד)]] ביום י&quot;ז באב התשפ&quot;ו (31 ביולי 2026).
: (ג) תקנות אלה יחולו על עובד שהגורם המוסמך אישר את פרישתו מיום ב' בטבת התשע&quot;ח (20 בדצמבר 2017); עובד שפרש או שפרישתו אושרה כאמור לפני מועד זה, זכאי לקצבה כפי שחושבה לו במועד פרישתו, שתעודכן לפי [[תקנה 6(ד)]], [[ותקנה 7]] תחול על שאיריו.
: (ד) יראו את המקדמות ששולמו לפורש מהארגון עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה כקצבאות ששולמו מכוח תקנות אלה; עלה גובה הקצבה לפורש מכוח תקנות אלה על הסכום שקיבל כמקדמות, ישולמו לו ההפרשים בין גובה המקדמות שקיבל לגובה הקצבה מכוח תקנות אלה, בניכוי עדכון הקצבה כאמור [[בתקנה 6(ג)]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;אוכלוסייה&quot; בתקנה 1]], [[תקנות 2(4)]], [[4]] [[ו-5]]))) ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} אוכלוסייה !! width=&quot;150px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שנת סיום העסקה בארגון !! width=&quot;150px&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} גיל הפרישה המזערי
|-
| : (א) חוד || כל שנה || 42
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | : (ב) מבצעי, סיוע מבצעי, תפקידים מסוכנים, טכנולוגיה || עד 2020 || 45
|-
| 2021 || 45.5
|-
| 2022 || 46
|-
| 2023 || 46.5
|-
| 2024 || 47
|-
| 2025 || 47.5
|-
| 2026 או לאחריה || 48
|-
| rowspan=&quot;6&quot; | : (ג) מטה ומודיעין || עד 2020 || 50
|-
| 2021 || 50.5
|-
| 2022 || 51
|-
| 2023 || 51.5
|-
| 2024 || 52
|-
| 2025 ואילך || 53
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[ההגדרות &quot;קצבה תקציבית רעיונית&quot; ו&quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים, בתקנה 1]] [[ותקנה 6]]))) (תיקון: תשפ&quot;ו) ====

@ 1. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + A_2 * \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2} &lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;A_1&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;
:- &lt;math&gt;A_2&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; = שיעור הנחת תשואה כפי שיורה מזמן לזמן הממונה כהגדרתו [[בחוק קופות גמל]], לפי [[סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל]], בניכוי דמי ניהול מרביים כמשמעותם [[בתקנה 3(א)(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע&quot;ב-2012]];
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן פנסיה חדשה מקיפה ולביטוח מנהלים;
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; = מקדם המרה לקצבת זקנה לגיל 67 כמשמעותו בתקנון קרן ברירת המחדל שנבחרה לחייל חדש לפי [[סעיף 67ה(ג) לחוק שירות הקבע]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן פנסיה חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה כללית ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = פרק הזמן, בשנים, בין מועד החישוב לבין מועד הגיעו של העובד לגיל 67.

@ 2. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית בקרן ותיקה כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]]:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;H*K&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; = ממוצע 36 המשכורות הקובעות האחרונות בארגון;
:- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = מספר חודשי השירות בהעסקה מזכה לחלק לשש מאות, ובלבד שלא יעלה על 70% משכרו הקובע אלא אם כן מתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]].

@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ו) : נוסחה לחישוב קצבה תקציבית רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;D*E - F&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = סך כל רכיבי השכר הכלולים במשכורת האחרונה של העובד הזכאי בארגון במועד הפרישה ושנכללים במשכורת הקובעת של עובד הארגון שאינו עובד ביטחון חדש, בתוספת רכיבי שכר שהממשלה אישרה אותם לעניין תקנות אלה, ואם בוצעה משיכה מהיתרה הצבורה, סך כל רכיבי השכר כאמור, כשהוא מעודכן לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממועד הפרישה ועד למועד המשיכה כאמור;
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = מספר חודשי השירות הרצופים בהעסקה מזכה, בכפוף [[+|לסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק]] [[ולתקנה 3(ג)]], לחלק לשש מאות, בכפוף להוראות [[סעיף 10 לחוק]] למעט [[-|סעיף 10(4)]], בתוספת הגדלות תקופות שירות כאמור [[בתקנה 6(ב) ו-(ג)]], ובלבד שלא יעלה על 70% ממשכורתו הקובעת למעט בהתאם לתנאים הקבועים [[בסעיף 63ג לחוק]];
:- &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; = סך כל ההפחתה מהקצבה התקציבית הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67.

@ 4. (תיקון: תשפ&quot;ו) : נוסחה לחישוב סך כל ההפחתה מהקצבה הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67 (&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;F = G_{1s} \times \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + G_{2s} \times \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;G_1&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה המקיפה בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;G_2&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן חדשה הכללית בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; = מספר המשיכה מקרן הפנסיה;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 1]].

@ 5. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית למי שהתגייס לארגון לפני יום ב' בסיוון התשפ&quot;ב (1 ביוני 2022):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + (A_2+12*D)*\tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}

@ 6. : נוסחה לרכישת תקופת חופשה בלא משכורת:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; = עלות רכישת הזכויות לגמלה בעד התקופה בלא משכורת;
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; = ריבית היוון בשיעור של 2%;
:- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; = גיל הפרישה בפועל של העובד הזכאי.

@ 7. : נוסחה לרכישת הזכויות לגמלה בעד תקופת חופשה בלא משכורת במקרים מיוחדים:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times 0.7 \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד בשבט התשפ&quot;ו (11 בפברואר 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>sjvgr8jcby1m9gt1p9d2pd4itrbqbjc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1743795</id>
    <revision>
      <id>3017114</id>
      <timestamp>2026-05-20T18:09:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3017114</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1917" sha1="4nb602xcaxaa5exx8huof3g7fwa09ou" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1727|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|12344)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 108ז(ב)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), באישור ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהסכמת ראש הממשלה ובהמלצת ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים וועדת השירות לפי [[סעיף 104 לחוק]], אני מצווה לאמור:

@ 1. מקצועות שאינם במסלול קצבת גישור
: עובד שיחל לעבוד במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים במקצוע המנוי [[בתוספת לצו זה]], לא יועסק במסלול קצבת גישור כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק]] המזכה בקצבה לפי [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ&quot;ו-2026]], אלא אם כן חלה עליו [[תקנה 3(ב)(16) לתקנות האמורות]].

@ 2. תחולה
: צו זה לא יחול על עובד שהועסק במקצוע מסוים לפני שהתווסף לצו זה.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
@ 1. : טכנולוגיה;
@ 2. : פסיכולוגיה;
@ 3. : הנדסת בניין;
@ 4. : הפעלת כ'.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ח בשבט התשפ&quot;ו (15 בפברואר 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>4nb602xcaxaa5exx8huof3g7fwa09ou</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:אמרות ה' אמרות טהורות/מחיה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743796</id>
    <revision>
      <id>3017116</id>
      <timestamp>2026-05-20T18:16:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* אקרוסטיכון */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3017116</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="404" sha1="9gusk1rpn723olv79crg1ye12bc1pku" xml:space="preserve">== אקרוסטיכון ==

האקרוסטיכון של המילה &quot;אנכי&quot; מסומן בכתב היד שהעתקתי ממנו (פריס 651). מסתבר יותר שהוא לא מכוון, אבל העתקתי אותו בכל זאת כי חשבתי שזו הברקה נחמדה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:16, 20 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>9gusk1rpn723olv79crg1ye12bc1pku</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017117</id>
      <parentid>3017116</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T18:18:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סליחה שאני משנה, אבל זו טעות מביכה מדי…</comment>
      <origin>3017117</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="288" sha1="753kgwzjsqnclp9rikyf1xwqpne15xb" xml:space="preserve">== אקרוסטיכון ==

האקרוסטיכון של המילה &quot;אנכי&quot; מסומן בכתב היד שהעתקתי ממנו ומקורו ב[[שבת קה א]]. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:16, 20 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>753kgwzjsqnclp9rikyf1xwqpne15xb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:ציטוט השבוע 2026 21</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1743797</id>
    <revision>
      <id>3017129</id>
      <timestamp>2026-05-20T19:03:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ציטוט|תוכן={{טקסט מנוקד|גודל=18}} {{סי|אַ}}קְדָמוּת מִלִּין וְשָׁרָיוּת שׁוּתָא{{ש}}  {{סי|אַ}}וְלָא שָׁקִילְנָא הַרְמָן וּרְשׁוּתָא...|מקור=[[אקדמות|אקדמות לחג שבועות]]}}&quot;</comment>
      <origin>3017129</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="296" sha1="gf4l914es6vh626fawlgwfp1ylongy8" xml:space="preserve">{{ציטוט|תוכן={{טקסט מנוקד|גודל=18}}
{{סי|אַ}}קְדָמוּת מִלִּין וְשָׁרָיוּת שׁוּתָא{{ש}}

{{סי|אַ}}וְלָא שָׁקִילְנָא הַרְמָן וּרְשׁוּתָא...|מקור=[[אקדמות|אקדמות לחג שבועות]]}}</text>
      <sha1>gf4l914es6vh626fawlgwfp1ylongy8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-30320-67</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743798</id>
    <revision>
      <id>3017130</id>
      <timestamp>2026-05-20T19:05:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|ליקוטי הלכות}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3017130</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="144" sha1="7946ko6pf4a4tqyio2a8tmyzw69rejb" xml:space="preserve">{{תודה|ליקוטי הלכות}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:05, 20 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7946ko6pf4a4tqyio2a8tmyzw69rejb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:מילן המלך</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743799</id>
    <revision>
      <id>3017131</id>
      <timestamp>2026-05-20T19:06:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3017131</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="116" sha1="8yrjw9r05keznx84n6wgqkfpvp2hoj7" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:06, 20 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>8yrjw9r05keznx84n6wgqkfpvp2hoj7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Naftalysh</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743800</id>
    <revision>
      <id>3017132</id>
      <timestamp>2026-05-20T19:06:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3017132</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="116" sha1="8yrjw9r05keznx84n6wgqkfpvp2hoj7" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:06, 20 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>8yrjw9r05keznx84n6wgqkfpvp2hoj7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Asaps2000</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743801</id>
    <revision>
      <id>3017133</id>
      <timestamp>2026-05-20T19:06:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3017133</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="116" sha1="8yrjw9r05keznx84n6wgqkfpvp2hoj7" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:06, 20 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>8yrjw9r05keznx84n6wgqkfpvp2hoj7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Asaps2000</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1743802</id>
    <revision>
      <id>3017134</id>
      <timestamp>2026-05-20T19:06:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3017134</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מילן המלך</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1743803</id>
    <revision>
      <id>3017135</id>
      <timestamp>2026-05-20T19:07:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3017135</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Naftalysh</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1743804</id>
    <revision>
      <id>3017136</id>
      <timestamp>2026-05-20T19:07:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3017136</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-29873-44</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743805</id>
    <revision>
      <id>3017137</id>
      <timestamp>2026-05-20T19:07:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|בית שמואל על אבן העזר סב}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3017137</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164" sha1="avkjjk6bfyt2e9tw5dq8uo5t9fcr526" xml:space="preserve">{{תודה|בית שמואל על אבן העזר סב}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 20 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>avkjjk6bfyt2e9tw5dq8uo5t9fcr526</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1743806</id>
    <revision>
      <id>3017146</id>
      <timestamp>2026-05-20T19:25:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3017146</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="44064" sha1="q45onb7lkn4i7sxag3ys7icteiuaq1y" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2166|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|12398)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 108ז]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהמלצת ועדת השירות לפי [[סעיף 104 לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אוכלוסייה&quot; - עובדים המועסקים בתפקידים הנמנים עם אחד מתחומי ההעסקה המפורטים [[חלק א תוספת ראשונה|בטור א' בטבלה שבחלק א' בתוספת הראשונה]];
:- &quot;אית&quot;ן&quot; - אזרח ישראלי תומך נציגות;
:- &quot;הארגון&quot; - שירות הביטחון הכללי;
:- &quot;ארגון אחר&quot; - משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, צבא ההגנה לישראל והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:- &quot;העסקה מזכה&quot; - תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)]];
:- &quot;ותק מזערי&quot; - תקופות שירות בהעסקה מזכה, ברציפות או במצטבר, לפי העניין, כמפורט [[בתקנה 3(א)]];
:- &quot;חוק קופות גמל&quot; - [[=חוק קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק שירות הקבע&quot; - [[=חוק שירות הקבע|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;יתרה צבורה&quot;, במועד מסוים - הכספים שהופקדו לזכותו של עובד זכאי בחשבונו בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח, בשל תקופת העסקה מזכה בארגון או בארגון אחר, בתוספת התשואה שנזקפה בשל כספים אלה, ובניכוי כספים שמשך ודמי ניהול;
:- &quot;כתב מינוי&quot; - כמשמעותו [[חוק שירות המדינה (מינויים)=|בסעיף 17 לחוק המינויים]];
:- &quot;לוחם מיוחד&quot; - כמשמעותו [[הודעות בדבר תנאי עבודה מיוחדים|ב&quot;הודעה בדבר קביעת תנאי עבודה מיוחדים לעובדי שירות הביטחון הכללי&quot;]] שפורסמה בילקוט הפרסומים 4628 מיום י&quot;ג באדר התשנ&quot;ח (11 במרץ 1998);
:- &quot;מועד החישוב&quot; - מועד סיום העסקתו של העובד הזכאי בארגון וכן, לגבי עובד זכאי שביצע משיכה מהיתרה הצבורה לאחר סיום העסקתו, גם המועד שבו ביצע משיכה כאמור;
:- &quot;מועד חתימת הסיכום&quot; - יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ה (12 במרץ 2025);
:- &quot;עובד זכאי&quot; - עובד חדש בשירותי הביטחון, כמשמעותו [[בסעיף 108ב לחוק]], המועסק בארגון ושערב סיום העסקתו בארגון הועסק בכתב מינוי;
:- &quot;עובד אבטחה שעבר בהשאלה&quot; - עובד שעבר במינוי בפועל לחטיבת האבטחה במשרד החוץ או לגוף המספק שירותי אבטחה לחברות התעופה הישראליות לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) ערב העברתו במינוי בפועל העובד היה מועסק בארגון במשך שלוש שנים לפחות לפי אחד מאלה:
::: (א) בכתב מינוי;
::: (ב) בחוזה מיוחד כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)]];
::: (ג) בהעסקה קצובה, כמשמעותה בנוהלי השירות, לפי כתב העסקה כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)]];
:: (2) ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב בטרם אישור השאלתו כי היא נדרשת לפיתוחו המקצועי של העובד או כי השאלתו תביא לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
:: (3) ראש אגף משאבי אנוש בארגון או בגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה אישרו את השאלתו;
:- &quot;עובד אבטחת תעופה&quot; - עובד שהועסק בתפקיד של מאבטח תעופה סדיר או עתודה באמצעות גוף המספק שירותי אבטחה לחברות התעופה הישראליות;
:- &quot;עובד במינוי בפועל או בהשאלה&quot; - עובד שהועבר במינוי בפועל למשרד ממשלתי אחר, או שהועבר בהשאלה למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר או לצבא ההגנה לישראל לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) ערב המינוי בפועל או ההשאלה העובד היה מועסק בארגון בתקן, כמשמעותו [[בסעיף 15 לחוק המינויים]], במשך חמש שנים לפחות;
:: (2) במועד המינוי בפועל או ההשאלה העובד מועסק בכתב מינוי;
:: (3) ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב בטרם אישור המינוי בפועל או ההשאלה כי הם נדרשים לפיתוחו המקצועי של העובד או כי המינוי בפועל או ההשאלה יביאו לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
:: (4) ראשי אגפי משאבי אנוש בארגון ובגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה, אישרו את המינוי בפועל או את ההשאלה;
:- &quot;עמית פעיל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;צו המקצועות&quot; - [[=צו המקצועות|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026]];
:- &quot;קופת ביטוח&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], ובלבד שאושרה כקופת גמל לקצבה;
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;קצבה תקציבית רעיונית&quot; - קצבה שהייתה משתלמת לעובד בשל פרישתו אילו העובד הזכאי לא היה עובד ביטחון חדש אלא היה זכאי לקצבה לפי [[החוק]], אך המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים - קצבה שהייתה משתלמת לעובד הזכאי בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית פעיל לפי הסדר הפנסיה שחל עליו על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד, המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קרן ברירת מחדל&quot; - קרן לפי [[סעיף 108ו(ג)(2) לחוק]];
:- &quot;קרן חדשה כללית&quot; ו&quot;קרן חדשה מקיפה&quot; - כהגדרתן [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;שאיר&quot; - זכאי לקצבת שאיר לפי תקנון או הסכם של קרן הפנסיה או קופת הביטוח של העובד, לו היה העובד עמית פעיל בקרן הפנסיה או בקופת ביטוח זו במועד פטירתו;
:- &quot;שכר שעה&quot; - חוזה מיוחד להעסקה לפי שעה;
:- &quot;תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)&quot; - [[=תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;תקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)&quot; - [[=תקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד), התשע&quot;ח-2018]].

@ 2. תנאי הזכאות לקצבת גישור
: עובד זכאי יהיה זכאי לקצבת גישור לפי תקנות אלה, בהתקיים כל אלה:
: (1) הארגון פיטר אותו;
: (2) בעת פיטוריו הוא הועסק בכתב מינוי במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]] או במקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]] ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (א) האמור [[בתקנה 3(ב)(16)(ב)]];
:: (ב) הוא נקלט למקצוע האמור לפני שהמקצוע נכלל [[בצו המקצועות]] לראשונה;
: (3) הוא צבר את הוותק המזערי הנדרש לפי [[תקנה 3(א)]];
: (4) הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו לפי [[חלק א תוספת ראשונה|טור ג' בטבלה שבחלק א' בתוספת הראשונה]];
: (5) הוא אינו זכאי לקצבה לפי [[החוק]] או לפי [[חוק שירות הקבע]]; פסקה זו לא תחול על עובד זכאי שהחל לעבוד בארגון כעובד ביטחון חדש כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק]] לפני מועד חתימת הסיכום, ואינו זכאי לקצבה לפי הוראות [[סעיף 108ח לחוק]] בעד תקופת שירותו בארגון;
: (6) הוא אינו זכאי לקצבה מכוח תקנות אלה, תקנות אחרות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]] או תקנות מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]], אלא אם כן הסכים בכתב לכך שתשלום הקצבה האמורה יופסק כל עוד הוא משרת בארגון והתקבל אישור הארגון האחר על הפסקת הקצבה כאמור;
: (7) הוא אישר בכתב כי הוא מתחייב להודיע לארגון אם ביצע משיכה מהיתרה הצבורה שלו במהלך תקופת זכאותו לתשלום קצבת הגישור, וכי הוא מודע לכך שמשיכה כאמור תביא לחישוב מחדש של גובה קצבתו.

@ 3. חישוב תקופת השירות לצורך זכאות לקצבה
: (א) ותק מזערי נדרש לעובד שפוטר מהארגון בשנה מסוימת יהיה לפי הנקוב בצידה:
:: (1) עד שנת 2019 - עשר שנים;
:: (2) במהלך שנת 2020 - אחת עשרה שנים;
:: (3) במהלך שנת 2021 - שתים עשרה שנים;
:: (4) במהלך שנת 2022 - שלוש עשרה שנים;
:: (5) במהלך שנת 2023 - ארבע עשרה שנים;
:: (6) משנת 2024 ואילך - חמש עשרה שנים.
: (ב) תקופת העסקה של עובד זכאי בארגון תוכר לצורך הוותק המזערי אם היא אחת מאלה:
:: (1) תקופת העסקה בכתב מינוי;
:: (2) אחת מהמפורטים להלן, ובלבד שהעובד נקלט בהמשך להעסקה בכתב מינוי, ושלא מדובר בתקופת העסקה כעובד אבטחת תעופה:
::: (א) תקופת העסקה לפי כתב העסקה כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)]] לגבי עובדים שהועסקו לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, או עובדים ששכרם שולם באופן דומה בטרם הותקנו [[תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)]];
::: (ב) תקופת העסקה בחוזה מיוחד כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)]] לגבי עובדים שהועסקו לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (3) תקופת העסקה בהרשאה להעסקה לשעה בתקופת ניסיון לפי [[חוק המינויים]] או תקופת ניסיון כהגדרתה [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לתקופת ניסיון במשרות המיועדות להעסקה לפי כתב מינוי), התשס&quot;ח-2008]], ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (4) תקופת חופשה ללא משכורת של עד שנה, ברציפות או במצטבר, ובלבד שלגבי עובד שטרם צבר את הוותק המזערי, נציב השירות אישר אותה, ובלבד שהעובד חזר לאחריה לשירות פעיל בארגון לשנתיים רצופות לפחות;
:: (5) תקופת לידה והורות כמשמעותה [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]], לרבות בשל אימוץ כאמור [[-|בסעיף 9ד לחוק זה]], ותקופות חופשה ללא משכורת לאחר תקופת הלידה וההורות מכוח [[סעיף 7(ד)(1) לחוק האמור]];
:: (6) תקופת חופשת מחלה ללא משכורת;
:: (7) תקופת חופשה ללא משכורת למטרת טיפול רפואי בעובד או בבן משפחה או לצורך עזרה לבן משפחה חולה;
:: (8) תקופת העסקה כלוחם מיוחד;
:: (9) תקופת שירות חובה בארגון או בארגון אחר, ובלבד שהתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]];
:: (10) תקופת שירות בארגון כחייל בשירות קבע במסגרת יחידות מחוץ לצה&quot;ל, כמשמעותן בפקודות הצבא, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) לא הייתה הפסקה העולה על שנים עשר חודשים בין תקופת השירות האמורה לבין המועד שבו החל לשרת בארגון;
::: (ב) תקופת השירות האמורה אינה מזכה בקצבה מכוח [[החוק]] או מכוח תקנות לפי [[סעיף 108ז לחוק]] שהותקנו לעניין ארגון אחר;
::: (ג) במהלך שירותו בארגון, העובד אינו מקבל קצבה מארגון אחר;
:: (11) תקופת העסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, במקצועות רכז או חוקר בהכשרה, ובלבד שהעובד עבר בהמשך להעסקה המובילה לכתב מינוי, ושתקופת העסקה זו לא תעלה על שנתיים;
:: (12) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה בארגון אחר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (13) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל במשרד ממשלתי אחר, לתקופה של עד שלוש שנים, ברציפות או במצטבר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) בתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה בכירים למי שמועסק בתפקיד בכיר;
::: (ב) העובד חזר לארגון לתקופת שירות בהעסקה מזכה טרם פרישתו, אלא אם כן השלים חמש עשרה שנות העסקה מזכות בארגון טרם תקופת המינוי בפועל;
:: (14) תקופת העסקה של עד חמש שנים, ברציפות או במצטבר, כעובד אבטחה שעבר בהשאלה, ובלבד שבתקופת העסקה זו תנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (15) תקופת העסקה בארגון אחר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) תקופת ההעסקה כאמור מוכרת כהעסקה מזכה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]] או מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]] שהותקנו לעניין הארגון האחר; טרם הותקנו תקנות כאמור בארגון האחר, תקופת ההעסקה תוכר אם היא אחת מאלה:
:::: (1) העסקה בכתב מינוי;
:::: (2) שירות כחייל חדש כהגדרתו [[בסעיף 67א לחוק שירות הקבע]] ובלבד שלא מדובר בתקופת חופשה ללא משכורת או מתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (3) שירות כסוהר חדש או כשוטר חדש, ובלבד שתנאי השכר בה הם לפי תנאי השכר המקובלים במשטרה או בשירות בתי הסוהר, ושלא מדובר בשוטר או בסוהר מוסף זמני, בחופשה ללא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (4) שירות כעובד חדש במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובלבד שתנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, ושלא מדובר בחופשה ללא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
::: (ב) העובד החל להיות מועסק בארגון בתוך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו בארגון האחר;
::: (ג) העובד אינו זכאי לקצבה מהארגון האחר בעד תקופת העסקה זו;
::: (ד) במועד סיום העסקתו בארגון האחר לא חל עליו האמור [[בתקנה 3(ג)(2)]];
:: (16) תקופת שירות במקצוע הנכלל [[בצו המקצועות]], לפי אחד מאלה:
::: (א) העובד עבר ממקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]], למעט במקצועות שנוספו [[לצו המקצועות]] לפי [[סעיף 108ז(ב)(2) לחוק]], למקצוע שאינו נכלל [[בצו המקצועות]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים עד חמש שנות העסקה רצופות במקצוע מהמועד שהתווסף המקצוע [[לצו המקצועות]] ערב המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]]; במניין חמש שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה ללא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כאית&quot;ן;
:::: (2) לאחר המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]], העובד מועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) העובד עבר מתפקיד שלא נכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]], למעט מקצוע שהתווסף [[לצו המקצועות]] לפי [[סעיף 108ז(ב)(2) לחוק]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים שמונה שנות העסקה לפחות במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]] ערב המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]]; במניין שמונה שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה ללא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון אחר שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כאית&quot;ן;
:::: (2) טרם המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]] וכן לאחר המעבר לתפקיד האמור, העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (17) תקופת שירות בארגון שאינה עולה על חמש שנים, בהעסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ושאינה בשכר שעה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) במועד חתימת הסיכום העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) תקופת השירות חלה לפני מועד חתימת הסיכום;
::: (ג) העובד פוטר מהארגון לפני יום ט' בטבת התשצ&quot;ד (31 בדצמבר 2033);
:: (18) תקופת העסקה כאית&quot;ן, בתנאי שהתקיימו פסקאות משנה (א) ו-(ב) ולפי פסקת משנה (ג):
::: (א) ערב תחילת העסקתו כאית&quot;ן הוא הועסק לפי אחת מהפסקאות בתקנת משנה זו למעט (9) ו-(15);
::: (ב) העובד הצטרף לבן או לבת זוגו שיצאו לשליחות מטעם משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך של המשרד הממשלתי וארגון אחר;
::: (ג) רק מחצית מהתקופה תוכר כהעסקה מזכה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות; על אף האמור, תקופת העסקה שנייה כאית&quot;ן תוכר אף אם העובד הגיע למגבלה האמורה ברישה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות נוספות, ובלבד שהתקבל אישור של החשב הכללי טרם יציאת העובד לתקופת השליחות השנייה בדבר ההכרה בתקופה זו כתקופה מזכה נוספת.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), תקופות שירות בהעסקה מזכה של עובד זכאי לא יוכרו לצורך ותק מזערי בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) תקופת העסקתו בארגון הסתיימה בטרם השלים את מלוא תקופת השירות הנדרשת לצורך הוותק המזערי הקבוע לגביו, והעובד חזר לארגון בחלוף שנים עשר חודשים ממועד פרישתו;
:: (2) הוא עבר לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] ולא מתקיימת לגביו תקנת משנה (ב)(16)(ב);
:: (3) הוא עבר להעסקה בארגון שאינה אחד מהמפורטים להלן, למעט אם היא לטובת תקופת הכשרה או אם היא תקופת העסקה לפי תקנת משנה (ב)(17):
::: (א) העסקה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) שכר שעה;
::: (ג) אית&quot;ן -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
::: (ד) חופשה ללא משכורת שאינה לטובת שליחות מטעם המדינה של בן הזוג -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]].

@ 4. שיוך לאוכלוסייה
: עובד זכאי ישויך לאחת האוכלוסיות המנויות [[בתוספת הראשונה]], לפי כללים אלה:
: (1) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסייה זו;
: (2) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות אך לא באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסיית המינהלה;
: (3) על אף האמור בפסקה (2) -
:: (א) עובד שהשלים עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסיות [[חלק א תוספת ראשונה|שבקבוצות (ג) או (ד) בטור א' שבחלק א'  בתוספת הראשונה]] - ישויך לאוכלוסייה שבה שירת בתקופה הארוכה ביותר מבין האוכלוסיות שבהן שירת;
:: (ב) עובד ישויך לאוכלוסייה [[חלק א תוספת ראשונה|שבקבוצה (א) בטור א' שבתוספת הראשונה]] אם שירת בה 8 עד 9 שנים, ובלבד שהיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א' ומעלה;
:: (ג) עובד ישויך לאוכלוסייה [[חלק א תוספת ראשונה|שבקבוצה (ג) או (ד) בטור א' שבתוספת הראשונה]], אם שירת באוכלוסיות אלה ובאוכלוסייה (א) במשך התקופות האמורות [[בחלק ב' בתוספת הראשונה]], ובלבד שהיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה ב' ומעלה;
:: (4) תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)(4) או (13)]] תיחשב כתקופת שירות באוכלוסיית המינהלה, למעט תקופות מינוי בפועל במשרד ממשלתי שנציב השירות והממונה על השכר במשרד האוצר אישרו לראות בהן כאוכלוסייה אחרת.

@ 5. משך תשלום הקצבה
: (א) הקצבה לעובד זכאי תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שהגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט [[בטור ג' בחלק א' בתוספת הראשונה]], ועד להגיעו לגיל 67 או למשך התקופה [[שבטור ד' בחלק א' בתוספת הראשונה]], לפי הנמוך שבהם.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבעה הוועדה הרפואית, כמשמעותה [[בחוק המינויים]], כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה והתקיימו כל אלה, תשולם הקצבה עד הגיעו לגיל 67:
:: (1) העובד בגיל 42 ומעלה;
:: (2) העובד השלים עשר שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) העובד אינו זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה שבה הוא מבוטח עקב אי-כשירותו כאמור ברישה; אם העובד זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה כאמור, תשולם לו קצבה בגובה ההפרש החיובי שבין קצבה שלה היה זכאי מכוח תקנות אלה אילולא היה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה לבין גובה הקצבה שלה הוא זכאי מקופת הגמל לקצבה כאמור, ובלבד שהעובד הגיש לקופת הגמל לקצבה תביעה לקצבה וקופת הגמל קיבלה החלטה בעניין זכאותו לקצבה, והצהיר בכתב שהוא יעביר לארגון כל מידע או מסמך הנדרש לארגון לצורך בדיקת ההפרש האמור.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), נציב השירות, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש בארגון, רשאי לאשר במקרים חריגים זכאות לקצבה לפי תקנות אלה, שתשולם עד הגיעו של העובד לגיל 67, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) העובד בגיל 45 ומעלה;
:: (2) העובד השלים 15 שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) מתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) הוא בתפקיד ניהולי, מונה בוועדת מינויים בארגון לתפקיד המוגדר כניהולי ייעודי ומחוסר שיבוץ;
::: (ב) הוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות;
::: (ג) ראש אגף משאבי אנוש בארגון קבע לגביו שהוא מיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון.

@ 6. דרך חישוב הקצבה
: (א) הקצבה לעובד זכאי תהיה הנמוכה מבין קצבתו התקציבית הרעיונית לפי הממוצע המשוקלל של שיעור חלקיות משרתו לבין קצבתו הצוברת הרעיונית כפי שיחושבו במועד החישוב, או במועדי החישוב לגבי עובד שביצע משיכה כאמור [[בתקנה 2(7)]], והכול לפי תקנת משנה (ב) והנוסחאות [[שבתוספת השנייה]]; ואולם אם בוטח העובד בקרן ותיקה, כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], קצבתו תחושב לפי [[פרט 2 לתוספת השנייה]] בלבד.
: (ב) לצורך חישוב הקצבה הרעיונית והקצבה הצוברת הרעיונית, ייחשבו תקופות אלה בלבד, בכפוף לאמור [[בתקנה 3(ג)]]:
:: (1) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(1) עד (3), (8) עד (15), (16)(ב) ו-(18)]], ויראו בפסקה (18)(ג) כאילו במקום &quot;רק מחצית מהתקופה&quot; נאמר &quot;התקופה&quot;;
:: (2) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(4)]] ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 6 לתוספת השנייה]];
:: (3) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(5)]], ובלבד שבעד התקופה שבעדה לא שולמו דמי לידה מתוך תקופה זו נרכשו הזכויות לגמלה לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (4) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(6) ו-(7)]], ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (5) תקופות העסקה לפי שעה בארגון או בארגון אחר למעט תקופת העסקה כעתודת אבטחה, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון לפי האמור [[בתקנות 3(ב)(1)]] [[או 3(ב)(3)]] עד יום ט' בתשרי התשפ&quot;ו (1 באוקטובר 2025);
:: (6) תקופות העסקה כעובד אבטחת תעופה שקדמו ליום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023), ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי בהמשך העובד הועסק בארגון לפי האמור [[בתקנות 3(ב)(1)]] [[או 3(ב)(3)]], ולגבי תקופת העסקה כעתודת אבטחת תעופה יובאו בחשבון רק תקופות שבהן הועסק העובד בהיקף של חצי משרה ומעלה;
:: (7) בחישוב הקצבה התקציבית הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות לגבי תקופת שירות שקדמה ליום כ&quot;ה באדר ב' התשס&quot;ח (1 באפריל 2008) ושאישר נציב השירות, אם היא אחת מאלה:
::: (א) תקופת שירות שהייתה חלה מכוח [[סעיף 100 לחוק]], לפי הוראות של נציב השירות לעניין הגדלות תקופת שירות בעקבות שירות קודם או לעניין הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים, אילו הוראות [[החוק]] היו חלות על העובד;
::: (ב) הגדלה בשיעור של 50% לתקופה שבה הועסק בתפקידי חוד;
::: (ג) הגדלה בשיעור של 100% לתקופה שבה הועסק בתפקיד לוחם מיוחד;
:: (8) בחישוב הקצבה התקציבית הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות שאישר נציב השירות לתקופות שירות לפי [[תקנה 3(ב)(12)]] בשל שירות בתפקיד חוד במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שקדמה ליום י&quot;ד בתמוז התשע&quot;ה (1 ביולי 2015).
: (ג) קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בשיעור של השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה הקודמת לבין מדד המחירים לצרכן כאמור של חודש דצמבר של השנה שלפניה.
: (ד) הממונה על תשלום הגמלאות ישלם את הקצבאות.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד זכאי שחזר לעבוד בארגון והכנסתו הכוללת ממשכורתו ומקצבת הגישור שלו עולה על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, תשולם לו קצבה בשיעור של שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; בתקנת משנה זו, &quot;הקצבה הרגילה&quot; - קצבת הגישור שהייתה מגיעה לו אלמלא תקנת משנה זו.

@ 7. קצבה לשאירים
: (א) נפטר העובד הזכאי לאחר סיום העסקתו בארגון ולפני הגיעו לגיל 67, תשולם לשאיריו קצבה, בסכום ההפרש שבין סכום כלל קצבאות השאירים שלהן היו זכאים לפי תנאי ההסכם או התקנון של קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד, לו היה העובד עמית פעיל במועד פטירתו, לפי שכרו האחרון בארגון, לבין סכום כלל קצבאות השאירים לפי הסכם או תקנון כאמור שלה זכאים השאירים במועד פטירתו, וזאת כל עוד שאירי העובד הזכאי זכאים לקצבת שאירים לפי הסכם או תקנון קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד.
: (ב) קצבה לשאירים לפי תקנת משנה (א) תשולם עד לחודש שלפני החודש שבו היה מגיע העובד הזכאי לגיל 67.

@ 8. החלת הוראות חוק שונות
: על קצבת הגישור יחולו [[+|סעיפים 5 עד 6]], [[+|10(1) עד (2) ו-(5) עד (6)]], [[+|32]], [[+|34]], [[+|42 עד 44]], [[+|48 עד 58]], [[+|59 עד 60]] [[ו-62 לחוק]], בשינויים המחויבים.

@ 9. תחילה ותחולה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתן של תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד) (תיקון), התשפ&quot;ו-2026 (((ביום 20.5.2026))).
: (ב) תחילתה של [[תקנה 6(ד)]] ביום י&quot;ז באב התשפ&quot;ו (31 ביולי 2026).
: (ג) תקנות אלה יחולו על עובד שהגורם המוסמך אישר את פרישתו מיום ב' בטבת התשע&quot;ח (20 בדצמבר 2017); עובד שפרש או שפרישתו אושרה כאמור לפני מועד זה, זכאי לקצבה כפי שחושבה לו במועד פרישתו, שתעודכן לפי [[תקנה 6(ג)]], [[ותקנה 7]] תחול על שאיריו.
: (ד) יראו את המקדמות ששולמו לפורש מהארגון עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה כקצבאות ששולמו מכוח תקנות אלה; עלה גובה הקצבה לפורש מכוח תקנות אלה על הסכום שקיבל כמקדמות, ישולמו לו ההפרשים בין גובה המקדמות שקיבל לגובה הקצבה מכוח תקנות אלה, בניכוי עדכון הקצבה כאמור [[בתקנה 6(ג)]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;אוכלוסייה&quot; בתקנה 1]], [[תקנות 2]], [[4]] [[ו-5]]))) ====

=== חלק א' ===
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} אוכלוסייה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שנת סיום העסקה בארגון !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} גיל הפרישה המזערי !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} משך התשלום (בשנים)
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | : (א) חוד || עד 2018 || 42 ||
|-
| 2019 || 42.5 ||
|-
| 2020 || 43 ||
|-
| 2021 || 43.5 ||
|-
| 2022 || 44 ||
|-
| 2023 || 44.5 ||
|-
| 2024 ואילך || 45 ||
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | : (ב) מינהלה || עד 2018 || 50 || 17
|-
| 2019 || 50.5 || 16.5
|-
| 2020 || 51 || 16
|-
| 2021 || 51.5 || 15.5
|-
| 2022 || 52 || 15
|-
| 2023 || 52.5 || 14.5
|-
| 2024 ואילך || 53 || 14
|-
| rowspan=&quot;9&quot; | : (ג) מודיעין ואבטחה || עד 2018 || 45 || 22
|-
| 2019 || 45.25 || 21.75
|-
| 2020 || 45.5 || 21.5
|-
| 2021 || 45.75 || 21.25
|-
| 2022 || 46 || 21
|-
| 2023 || 46.25 || 20.75
|-
| 2024 עד 2027 || 46.5 || 20.5
|-
| 2028 עד 2030 || 48 || 19
|-
| 2031 ואילך || 50 || 17
|-
| rowspan=&quot;10&quot; | : (ד) טכנולוגיה || עד 2018 || 45 || 22
|-
| 2019 || 45.25 || 21.75
|-
| 2020 || 45.5 || 21.5
|-
| 2021 || 45.75 || 21.25
|-
| 2022 || 46 || 21
|-
| 2023 || 46.25 || 20.75
|-
| 2024 עד 2027 || 46.5 || 20.5
|-
| 2028 עד 2030 || 48 || 19
|-
| 2031 עד 2033 || 50 || 17
|-
| 2034 ואילך || 53 || 14
|}

=== חלק ב' ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;
! שנות שירות באוכלוסיית החוד !! שנות שירות באוכלוסיית מודיעין, אבטחה או טכנולוגיה
|-
| 7 || 1
|-
| 6 || 2
|-
| 5 || 3
|-
| 4 || 5
|-
| 3 || 7
|-
| 0 || 8 או 9
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים בתקנה 1]] [[ותקנה 6]]))) ====

@ 1. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + A_2 * \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2} &lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;A_1&lt;/math&gt; - היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;
:- &lt;math&gt;A_2&lt;/math&gt; - היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; - שיעור הנחת תשואה כפי שיורה מזמן לזמן הממונה כהגדרתו [[בחוק קופות גמל]], לפי [[סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל]], בניכוי דמי ניהול מרביים כמשמעותם [[בתקנה 3(א)(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע&quot;ב-2012]];
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; - הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה מקיפה ולביטוח מנהלים;
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; - הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; - מקדם המרה לקצבת זקנה לגיל 67 כמשמעותו בתקנון קרן ברירת המחדל שנבחרה לחייל חדש לפי [[סעיף 67ה(ג) לחוק שירות הקבע]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; - מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; - מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה כללית ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - פרק הזמן, בשנים, בין מועד החישוב לבין מועד הגיעו של העובד לגיל 67.

@ 2. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית בקרן ותיקה כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]]:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;H*K&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; : - ממוצע 36 המשכורות הקובעות האחרונות בארגון;
:- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; - מספר חודשי השירות בהעסקה מזכה לחלק לשש מאות, ובלבד שלא יעלה על 70% משכרו הקובע אלא אם כן מתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]].

@ 3. : נוסחה לחישוב קצבה תקציבית רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;D*E - F&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; - סך כל רכיבי השכר הכלולים במשכורת האחרונה של העובד הזכאי בארגון במועד החישוב (([צ&quot;ל: במועד הפרישה])) ושנכללים במשכורת הקובעת של עובד הארגון שאינו עובד ביטחון חדש, בתוספת רכיבי שכר שהממשלה אישרה אותם לעניין תקנות אלה, ואם בוצעה משיכה מהיתרה הצבורה, סך כל רכיבי השכר כאמור כשהוא מעודכן לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממועד הפרישה ועד למועד המשיכה כאמור;
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; - מספר חודשי השירות הרצופים בהעסקה מזכה, בכפוף [[+|לסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק]] [[ולתקנה 3(ג)]], לחלק לשש מאות, בכפוף [[לסעיף 10 לחוק]] למעט [[-|סעיף 10(4)]], בתוספת הגדלות תקופות שירות כאמור [[בתקנה 6(ב) ו-(ג)]], ובלבד שלא יעלה על 70% ממשכורתו הקובעת למעט לפי התנאים הקבועים [[בסעיף 63ג לחוק]];
:- &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; - סך כל ההפחתה מהקצבה התקציבית הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67.

@ 4. : נוסחה לחישוב סך כל ההפחתה מהקצבה הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67 (&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;F = G_{1s} \times \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + G_{2s} \times \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;G_1&lt;/math&gt; - סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה המקיפה בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;G_2&lt;/math&gt; - סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה הכללית בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; - מספר המשיכה מקרן הפנסיה;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]].

@ 5. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית למי שהתגייס לארגון לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ה (12 במרץ 2025):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + (A_2+12*D)*\tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}

@ 6. : נוסחה לרכישת תקופת חופשה ללא משכורת:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; - עלות רכישת הזכויות לגמלה בעד התקופה ללא משכורת;
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; - ריבית היוון בשיעור של 2%;
:- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; - גיל הפרישה בפועל של העובד הזכאי.

@ 7. : נוסחה לרכישת הזכויות לגמלה בעד תקופת חופשה ללא משכורת במקרים מיוחדים:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times 0.7 \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}

&lt;פרסום&gt; ב' באייר התשפ&quot;ו (19 באפריל 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>q45onb7lkn4i7sxag3ys7icteiuaq1y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017213</id>
      <parentid>3017146</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T09:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3017213</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="44063" sha1="hd9q1l6qt6cov3mzmh128ms1kn3y1gu" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2166|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|12398)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 108ז]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהמלצת ועדת השירות לפי [[סעיף 104 לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אוכלוסייה&quot; - עובדים המועסקים בתפקידים הנמנים עם אחד מתחומי ההעסקה המפורטים [[חלק א תוספת ראשונה|בטור א' בטבלה שבחלק א' בתוספת הראשונה]];
:- &quot;אית&quot;ן&quot; - אזרח ישראלי תומך נציגות;
:- &quot;הארגון&quot; - שירות הביטחון הכללי;
:- &quot;ארגון אחר&quot; - משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, צבא ההגנה לישראל והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:- &quot;העסקה מזכה&quot; - תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)]];
:- &quot;ותק מזערי&quot; - תקופות שירות בהעסקה מזכה, ברציפות או במצטבר, לפי העניין, כמפורט [[בתקנה 3(א)]];
:- &quot;חוק קופות גמל&quot; - [[=חוק קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק שירות הקבע&quot; - [[=חוק שירות הקבע|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;יתרה צבורה&quot;, במועד מסוים - הכספים שהופקדו לזכותו של עובד זכאי בחשבונו בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח, בשל תקופת העסקה מזכה בארגון או בארגון אחר, בתוספת התשואה שנזקפה בשל כספים אלה, ובניכוי כספים שמשך ודמי ניהול;
:- &quot;כתב מינוי&quot; - כמשמעותו [[חוק שירות המדינה (מינויים)=|בסעיף 17 לחוק המינויים]];
:- &quot;לוחם מיוחד&quot; - כמשמעותו [[הודעות בדבר תנאי עבודה מיוחדים|ב&quot;הודעה בדבר קביעת תנאי עבודה מיוחדים לעובדי שירות הביטחון הכללי&quot;]] שפורסמה בילקוט הפרסומים 4628 מיום י&quot;ג באדר התשנ&quot;ח (11 במרץ 1998);
:- &quot;מועד החישוב&quot; - מועד סיום העסקתו של העובד הזכאי בארגון וכן, לגבי עובד זכאי שביצע משיכה מהיתרה הצבורה לאחר סיום העסקתו, גם המועד שבו ביצע משיכה כאמור;
:- &quot;מועד חתימת הסיכום&quot; - יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ה (12 במרץ 2025);
:- &quot;עובד זכאי&quot; - עובד חדש בשירותי הביטחון, כמשמעותו [[בסעיף 108ב לחוק]], המועסק בארגון ושערב סיום העסקתו בארגון הועסק בכתב מינוי;
:- &quot;עובד אבטחה שעבר בהשאלה&quot; - עובד שעבר במינוי בפועל לחטיבת האבטחה במשרד החוץ או לגוף המספק שירותי אבטחה לחברות התעופה הישראליות לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) ערב העברתו במינוי בפועל העובד היה מועסק בארגון במשך שלוש שנים לפחות לפי אחד מאלה:
::: (א) בכתב מינוי;
::: (ב) בחוזה מיוחד כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)]];
::: (ג) בהעסקה קצובה, כמשמעותה בנוהלי השירות, לפי כתב העסקה כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)]];
:: (2) ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב בטרם אישור השאלתו כי היא נדרשת לפיתוחו המקצועי של העובד או כי השאלתו תביא לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
:: (3) ראש אגף משאבי אנוש בארגון או בגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה אישרו את השאלתו;
:- &quot;עובד אבטחת תעופה&quot; - עובד שהועסק בתפקיד של מאבטח תעופה סדיר או עתודה באמצעות גוף המספק שירותי אבטחה לחברות התעופה הישראליות;
:- &quot;עובד במינוי בפועל או בהשאלה&quot; - עובד שהועבר במינוי בפועל למשרד ממשלתי אחר, או שהועבר בהשאלה למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר או לצבא ההגנה לישראל לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) ערב המינוי בפועל או ההשאלה העובד היה מועסק בארגון בתקן, כמשמעותו [[בסעיף 15 לחוק המינויים]], במשך חמש שנים לפחות;
:: (2) במועד המינוי בפועל או ההשאלה העובד מועסק בכתב מינוי;
:: (3) ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב בטרם אישור המינוי בפועל או ההשאלה כי הם נדרשים לפיתוחו המקצועי של העובד או כי המינוי בפועל או ההשאלה יביאו לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
:: (4) ראשי אגפי משאבי אנוש בארגון ובגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה, אישרו את המינוי בפועל או את ההשאלה;
:- &quot;עמית פעיל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;צו המקצועות&quot; - [[=צו המקצועות|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026]];
:- &quot;קופת ביטוח&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], ובלבד שאושרה כקופת גמל לקצבה;
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;קצבה תקציבית רעיונית&quot; - קצבה שהייתה משתלמת לעובד בשל פרישתו אילו העובד הזכאי לא היה עובד ביטחון חדש אלא היה זכאי לקצבה לפי [[החוק]], אך המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים - קצבה שהייתה משתלמת לעובד הזכאי בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית פעיל לפי הסדר הפנסיה שחל עליו על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד, המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קרן ברירת מחדל&quot; - קרן לפי [[סעיף 108ו(ג)(2) לחוק]];
:- &quot;קרן חדשה כללית&quot; ו&quot;קרן חדשה מקיפה&quot; - כהגדרתן [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;שאיר&quot; - זכאי לקצבת שאיר לפי תקנון או הסכם של קרן הפנסיה או קופת הביטוח של העובד, לו היה העובד עמית פעיל בקרן הפנסיה או בקופת ביטוח זו במועד פטירתו;
:- &quot;שכר שעה&quot; - חוזה מיוחד להעסקה לפי שעה;
:- &quot;תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)&quot; - [[=תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;תקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)&quot; - [[=תקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד), התשע&quot;ח-2018]].

@ 2. תנאי הזכאות לקצבת גישור
: עובד זכאי יהיה זכאי לקצבת גישור לפי תקנות אלה, בהתקיים כל אלה:
: (1) הארגון פיטר אותו;
: (2) בעת פיטוריו הוא הועסק בכתב מינוי במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]] או במקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]] ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (א) האמור [[בתקנה 3(ב)(16)(ב)]];
:: (ב) הוא נקלט למקצוע האמור לפני שהמקצוע נכלל [[בצו המקצועות]] לראשונה;
: (3) הוא צבר את הוותק המזערי הנדרש לפי [[תקנה 3(א)]];
: (4) הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו לפי [[חלק א תוספת ראשונה|טור ג' בטבלה שבחלק א' בתוספת הראשונה]];
: (5) הוא אינו זכאי לקצבה לפי [[החוק]] או לפי [[חוק שירות הקבע]]; פסקה זו לא תחול על עובד זכאי שהחל לעבוד בארגון כעובד ביטחון חדש כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק]] לפני מועד חתימת הסיכום, ואינו זכאי לקצבה לפי הוראות [[סעיף 108ח לחוק]] בעד תקופת שירותו בארגון;
: (6) הוא אינו זכאי לקצבה מכוח תקנות אלה, תקנות אחרות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]] או תקנות מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]], אלא אם כן הסכים בכתב לכך שתשלום הקצבה האמורה יופסק כל עוד הוא משרת בארגון והתקבל אישור הארגון האחר על הפסקת הקצבה כאמור;
: (7) הוא אישר בכתב כי הוא מתחייב להודיע לארגון אם ביצע משיכה מהיתרה הצבורה שלו במהלך תקופת זכאותו לתשלום קצבת הגישור, וכי הוא מודע לכך שמשיכה כאמור תביא לחישוב מחדש של גובה קצבתו.

@ 3. חישוב תקופת השירות לצורך זכאות לקצבה
: (א) ותק מזערי נדרש לעובד שפוטר מהארגון בשנה מסוימת יהיה לפי הנקוב בצידה:
:: (1) עד שנת 2019 - עשר שנים;
:: (2) במהלך שנת 2020 - אחת עשרה שנים;
:: (3) במהלך שנת 2021 - שתים עשרה שנים;
:: (4) במהלך שנת 2022 - שלוש עשרה שנים;
:: (5) במהלך שנת 2023 - ארבע עשרה שנים;
:: (6) משנת 2024 ואילך - חמש עשרה שנים.
: (ב) תקופת העסקה של עובד זכאי בארגון תוכר לצורך הוותק המזערי אם היא אחת מאלה:
:: (1) תקופת העסקה בכתב מינוי;
:: (2) אחת מהמפורטים להלן, ובלבד שהעובד נקלט בהמשך להעסקה בכתב מינוי, ושלא מדובר בתקופת העסקה כעובד אבטחת תעופה:
::: (א) תקופת העסקה לפי כתב העסקה כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)]] לגבי עובדים שהועסקו לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, או עובדים ששכרם שולם באופן דומה בטרם הותקנו [[תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)]];
::: (ב) תקופת העסקה בחוזה מיוחד כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)]] לגבי עובדים שהועסקו לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (3) תקופת העסקה בהרשאה להעסקה לשעה בתקופת ניסיון לפי [[חוק המינויים]] או תקופת ניסיון כהגדרתה [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לתקופת ניסיון במשרות המיועדות להעסקה לפי כתב מינוי), התשס&quot;ח-2008]], ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (4) תקופת חופשה ללא משכורת של עד שנה, ברציפות או במצטבר, ובלבד שלגבי עובד שטרם צבר את הוותק המזערי, נציב השירות אישר אותה, ובלבד שהעובד חזר לאחריה לשירות פעיל בארגון לשנתיים רצופות לפחות;
:: (5) תקופת לידה והורות כמשמעותה [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]], לרבות בשל אימוץ כאמור [[-|בסעיף 9ד לחוק זה]], ותקופות חופשה ללא משכורת לאחר תקופת הלידה וההורות מכוח [[סעיף 7(ד)(1) לחוק האמור]];
:: (6) תקופת חופשת מחלה ללא משכורת;
:: (7) תקופת חופשה ללא משכורת למטרת טיפול רפואי בעובד או בבן משפחה או לצורך עזרה לבן משפחה חולה;
:: (8) תקופת העסקה כלוחם מיוחד;
:: (9) תקופת שירות חובה בארגון או בארגון אחר, ובלבד שהתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]];
:: (10) תקופת שירות בארגון כחייל בשירות קבע במסגרת יחידות מחוץ לצה&quot;ל, כמשמעותן בפקודות הצבא, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) לא הייתה הפסקה העולה על שנים עשר חודשים בין תקופת השירות האמורה לבין המועד שבו החל לשרת בארגון;
::: (ב) תקופת השירות האמורה אינה מזכה בקצבה מכוח [[החוק]] או מכוח תקנות לפי [[סעיף 108ז לחוק]] שהותקנו לעניין ארגון אחר;
::: (ג) במהלך שירותו בארגון, העובד אינו מקבל קצבה מארגון אחר;
:: (11) תקופת העסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, במקצועות רכז או חוקר בהכשרה, ובלבד שהעובד עבר בהמשך להעסקה המובילה לכתב מינוי, ושתקופת העסקה זו לא תעלה על שנתיים;
:: (12) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה בארגון אחר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (13) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל במשרד ממשלתי אחר, לתקופה של עד שלוש שנים, ברציפות או במצטבר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) בתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה בכירים למי שמועסק בתפקיד בכיר;
::: (ב) העובד חזר לארגון לתקופת שירות בהעסקה מזכה טרם פרישתו, אלא אם כן השלים חמש עשרה שנות העסקה מזכות בארגון טרם תקופת המינוי בפועל;
:: (14) תקופת העסקה של עד חמש שנים, ברציפות או במצטבר, כעובד אבטחה שעבר בהשאלה, ובלבד שבתקופת העסקה זו תנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (15) תקופת העסקה בארגון אחר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) תקופת ההעסקה כאמור מוכרת כהעסקה מזכה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]] או מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]] שהותקנו לעניין הארגון האחר; טרם הותקנו תקנות כאמור בארגון האחר, תקופת ההעסקה תוכר אם היא אחת מאלה:
:::: (1) העסקה בכתב מינוי;
:::: (2) שירות כחייל חדש כהגדרתו [[בסעיף 67א לחוק שירות הקבע]] ובלבד שלא מדובר בתקופת חופשה ללא משכורת או מתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (3) שירות כסוהר חדש או כשוטר חדש, ובלבד שתנאי השכר בה הם לפי תנאי השכר המקובלים במשטרה או בשירות בתי הסוהר, ושלא מדובר בשוטר או בסוהר מוסף זמני, בחופשה ללא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (4) שירות כעובד חדש במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובלבד שתנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, ושלא מדובר בחופשה ללא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
::: (ב) העובד החל להיות מועסק בארגון בתוך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו בארגון האחר;
::: (ג) העובד אינו זכאי לקצבה מהארגון האחר בעד תקופת העסקה זו;
::: (ד) במועד סיום העסקתו בארגון האחר לא חל עליו האמור [[בתקנה 3(ג)(2)]];
:: (16) תקופת שירות במקצוע הנכלל [[בצו המקצועות]], לפי אחד מאלה:
::: (א) העובד עבר ממקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]], למעט במקצועות שנוספו [[לצו המקצועות]] לפי [[סעיף 108ז(ב)(2) לחוק]], למקצוע שאינו נכלל [[בצו המקצועות]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים עד חמש שנות העסקה רצופות במקצוע מהמועד שהתווסף המקצוע [[לצו המקצועות]] ערב המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]]; במניין חמש שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה ללא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כאית&quot;ן;
:::: (2) לאחר המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]], העובד מועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) העובד עבר מתפקיד שלא נכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]], למעט מקצוע שהתווסף [[לצו המקצועות]] לפי [[סעיף 108ז(ב)(2) לחוק]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים שמונה שנות העסקה לפחות במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]] ערב המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]]; במניין שמונה שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה ללא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון אחר שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כאית&quot;ן;
:::: (2) טרם המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]] וכן לאחר המעבר לתפקיד האמור, העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (17) תקופת שירות בארגון שאינה עולה על חמש שנים, בהעסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ושאינה בשכר שעה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) במועד חתימת הסיכום העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) תקופת השירות חלה לפני מועד חתימת הסיכום;
::: (ג) העובד פוטר מהארגון לפני יום ט' בטבת התשצ&quot;ד (31 בדצמבר 2033);
:: (18) תקופת העסקה כאית&quot;ן, בתנאי שהתקיימו פסקאות משנה (א) ו-(ב) ולפי פסקת משנה (ג):
::: (א) ערב תחילת העסקתו כאית&quot;ן הוא הועסק לפי אחת מהפסקאות בתקנת משנה זו למעט (9) ו-(15);
::: (ב) העובד הצטרף לבן או לבת זוגו שיצאו לשליחות מטעם משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך של המשרד הממשלתי וארגון אחר;
::: (ג) רק מחצית מהתקופה תוכר כהעסקה מזכה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות; על אף האמור, תקופת העסקה שנייה כאית&quot;ן תוכר אף אם העובד הגיע למגבלה האמורה ברישה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות נוספות, ובלבד שהתקבל אישור של החשב הכללי טרם יציאת העובד לתקופת השליחות השנייה בדבר ההכרה בתקופה זו כתקופה מזכה נוספת.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), תקופות שירות בהעסקה מזכה של עובד זכאי לא יוכרו לצורך ותק מזערי בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) תקופת העסקתו בארגון הסתיימה בטרם השלים את מלוא תקופת השירות הנדרשת לצורך הוותק המזערי הקבוע לגביו, והעובד חזר לארגון בחלוף שנים עשר חודשים ממועד פרישתו;
:: (2) הוא עבר לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] ולא מתקיימת לגביו תקנת משנה (ב)(16)(ב);
:: (3) הוא עבר להעסקה בארגון שאינה אחד מהמפורטים להלן, למעט אם היא לטובת תקופת הכשרה או אם היא תקופת העסקה לפי תקנת משנה (ב)(17):
::: (א) העסקה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) שכר שעה;
::: (ג) אית&quot;ן -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
::: (ד) חופשה ללא משכורת שאינה לטובת שליחות מטעם המדינה של בן הזוג -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]].

@ 4. שיוך לאוכלוסייה
: עובד זכאי ישויך לאחת האוכלוסיות המנויות [[בתוספת הראשונה]], לפי כללים אלה:
: (1) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסייה זו;
: (2) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות אך לא באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסיית המינהלה;
: (3) על אף האמור בפסקה (2) -
:: (א) עובד שהשלים עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסיות [[חלק א תוספת ראשונה|שבקבוצות (ג) או (ד) בטור א' שבחלק א' בתוספת הראשונה]] - ישויך לאוכלוסייה שבה שירת בתקופה הארוכה ביותר מבין האוכלוסיות שבהן שירת;
:: (ב) עובד ישויך לאוכלוסייה [[חלק א תוספת ראשונה|שבקבוצה (א) בטור א' שבתוספת הראשונה]] אם שירת בה 8 עד 9 שנים, ובלבד שהיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א' ומעלה;
:: (ג) עובד ישויך לאוכלוסייה [[חלק א תוספת ראשונה|שבקבוצה (ג) או (ד) בטור א' שבתוספת הראשונה]], אם שירת באוכלוסיות אלה ובאוכלוסייה (א) במשך התקופות האמורות [[בחלק ב' בתוספת הראשונה]], ובלבד שהיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה ב' ומעלה;
:: (4) תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)(4) או (13)]] תיחשב כתקופת שירות באוכלוסיית המינהלה, למעט תקופות מינוי בפועל במשרד ממשלתי שנציב השירות והממונה על השכר במשרד האוצר אישרו לראות בהן כאוכלוסייה אחרת.

@ 5. משך תשלום הקצבה
: (א) הקצבה לעובד זכאי תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שהגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט [[בטור ג' בחלק א' בתוספת הראשונה]], ועד להגיעו לגיל 67 או למשך התקופה [[שבטור ד' בחלק א' בתוספת הראשונה]], לפי הנמוך שבהם.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבעה הוועדה הרפואית, כמשמעותה [[בחוק המינויים]], כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה והתקיימו כל אלה, תשולם הקצבה עד הגיעו לגיל 67:
:: (1) העובד בגיל 42 ומעלה;
:: (2) העובד השלים עשר שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) העובד אינו זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה שבה הוא מבוטח עקב אי-כשירותו כאמור ברישה; אם העובד זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה כאמור, תשולם לו קצבה בגובה ההפרש החיובי שבין קצבה שלה היה זכאי מכוח תקנות אלה אילולא היה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה לבין גובה הקצבה שלה הוא זכאי מקופת הגמל לקצבה כאמור, ובלבד שהעובד הגיש לקופת הגמל לקצבה תביעה לקצבה וקופת הגמל קיבלה החלטה בעניין זכאותו לקצבה, והצהיר בכתב שהוא יעביר לארגון כל מידע או מסמך הנדרש לארגון לצורך בדיקת ההפרש האמור.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), נציב השירות, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש בארגון, רשאי לאשר במקרים חריגים זכאות לקצבה לפי תקנות אלה, שתשולם עד הגיעו של העובד לגיל 67, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) העובד בגיל 45 ומעלה;
:: (2) העובד השלים 15 שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) מתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) הוא בתפקיד ניהולי, מונה בוועדת מינויים בארגון לתפקיד המוגדר כניהולי ייעודי ומחוסר שיבוץ;
::: (ב) הוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות;
::: (ג) ראש אגף משאבי אנוש בארגון קבע לגביו שהוא מיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון.

@ 6. דרך חישוב הקצבה
: (א) הקצבה לעובד זכאי תהיה הנמוכה מבין קצבתו התקציבית הרעיונית לפי הממוצע המשוקלל של שיעור חלקיות משרתו לבין קצבתו הצוברת הרעיונית כפי שיחושבו במועד החישוב, או במועדי החישוב לגבי עובד שביצע משיכה כאמור [[בתקנה 2(7)]], והכול לפי תקנת משנה (ב) והנוסחאות [[שבתוספת השנייה]]; ואולם אם בוטח העובד בקרן ותיקה, כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], קצבתו תחושב לפי [[פרט 2 לתוספת השנייה]] בלבד.
: (ב) לצורך חישוב הקצבה הרעיונית והקצבה הצוברת הרעיונית, ייחשבו תקופות אלה בלבד, בכפוף לאמור [[בתקנה 3(ג)]]:
:: (1) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(1) עד (3), (8) עד (15), (16)(ב) ו-(18)]], ויראו בפסקה (18)(ג) כאילו במקום &quot;רק מחצית מהתקופה&quot; נאמר &quot;התקופה&quot;;
:: (2) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(4)]] ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 6 לתוספת השנייה]];
:: (3) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(5)]], ובלבד שבעד התקופה שבעדה לא שולמו דמי לידה מתוך תקופה זו נרכשו הזכויות לגמלה לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (4) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(6) ו-(7)]], ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (5) תקופות העסקה לפי שעה בארגון או בארגון אחר למעט תקופת העסקה כעתודת אבטחה, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון לפי האמור [[בתקנות 3(ב)(1)]] [[או 3(ב)(3)]] עד יום ט' בתשרי התשפ&quot;ו (1 באוקטובר 2025);
:: (6) תקופות העסקה כעובד אבטחת תעופה שקדמו ליום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023), ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי בהמשך העובד הועסק בארגון לפי האמור [[בתקנות 3(ב)(1)]] [[או 3(ב)(3)]], ולגבי תקופת העסקה כעתודת אבטחת תעופה יובאו בחשבון רק תקופות שבהן הועסק העובד בהיקף של חצי משרה ומעלה;
:: (7) בחישוב הקצבה התקציבית הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות לגבי תקופת שירות שקדמה ליום כ&quot;ה באדר ב' התשס&quot;ח (1 באפריל 2008) ושאישר נציב השירות, אם היא אחת מאלה:
::: (א) תקופת שירות שהייתה חלה מכוח [[סעיף 100 לחוק]], לפי הוראות של נציב השירות לעניין הגדלות תקופת שירות בעקבות שירות קודם או לעניין הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים, אילו הוראות [[החוק]] היו חלות על העובד;
::: (ב) הגדלה בשיעור של 50% לתקופה שבה הועסק בתפקידי חוד;
::: (ג) הגדלה בשיעור של 100% לתקופה שבה הועסק בתפקיד לוחם מיוחד;
:: (8) בחישוב הקצבה התקציבית הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות שאישר נציב השירות לתקופות שירות לפי [[תקנה 3(ב)(12)]] בשל שירות בתפקיד חוד במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שקדמה ליום י&quot;ד בתמוז התשע&quot;ה (1 ביולי 2015).
: (ג) קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בשיעור של השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה הקודמת לבין מדד המחירים לצרכן כאמור של חודש דצמבר של השנה שלפניה.
: (ד) הממונה על תשלום הגמלאות ישלם את הקצבאות.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד זכאי שחזר לעבוד בארגון והכנסתו הכוללת ממשכורתו ומקצבת הגישור שלו עולה על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, תשולם לו קצבה בשיעור של שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; בתקנת משנה זו, &quot;הקצבה הרגילה&quot; - קצבת הגישור שהייתה מגיעה לו אלמלא תקנת משנה זו.

@ 7. קצבה לשאירים
: (א) נפטר העובד הזכאי לאחר סיום העסקתו בארגון ולפני הגיעו לגיל 67, תשולם לשאיריו קצבה, בסכום ההפרש שבין סכום כלל קצבאות השאירים שלהן היו זכאים לפי תנאי ההסכם או התקנון של קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד, לו היה העובד עמית פעיל במועד פטירתו, לפי שכרו האחרון בארגון, לבין סכום כלל קצבאות השאירים לפי הסכם או תקנון כאמור שלה זכאים השאירים במועד פטירתו, וזאת כל עוד שאירי העובד הזכאי זכאים לקצבת שאירים לפי הסכם או תקנון קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד.
: (ב) קצבה לשאירים לפי תקנת משנה (א) תשולם עד לחודש שלפני החודש שבו היה מגיע העובד הזכאי לגיל 67.

@ 8. החלת הוראות חוק שונות
: על קצבת הגישור יחולו [[+|סעיפים 5 עד 6]], [[+|10(1) עד (2) ו-(5) עד (6)]], [[+|32]], [[+|34]], [[+|42 עד 44]], [[+|48 עד 58]], [[+|59 עד 60]] [[ו-62 לחוק]], בשינויים המחויבים.

@ 9. תחילה ותחולה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתן של תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד) (תיקון), התשפ&quot;ו-2026 (((ביום 20.5.2026))).
: (ב) תחילתה של [[תקנה 6(ד)]] ביום י&quot;ז באב התשפ&quot;ו (31 ביולי 2026).
: (ג) תקנות אלה יחולו על עובד שהגורם המוסמך אישר את פרישתו מיום ב' בטבת התשע&quot;ח (20 בדצמבר 2017); עובד שפרש או שפרישתו אושרה כאמור לפני מועד זה, זכאי לקצבה כפי שחושבה לו במועד פרישתו, שתעודכן לפי [[תקנה 6(ג)]], [[ותקנה 7]] תחול על שאיריו.
: (ד) יראו את המקדמות ששולמו לפורש מהארגון עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה כקצבאות ששולמו מכוח תקנות אלה; עלה גובה הקצבה לפורש מכוח תקנות אלה על הסכום שקיבל כמקדמות, ישולמו לו ההפרשים בין גובה המקדמות שקיבל לגובה הקצבה מכוח תקנות אלה, בניכוי עדכון הקצבה כאמור [[בתקנה 6(ג)]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;אוכלוסייה&quot; בתקנה 1]], [[תקנות 2]], [[4]] [[ו-5]]))) ====

=== חלק א' ===
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} אוכלוסייה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שנת סיום העסקה בארגון !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} גיל הפרישה המזערי !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} משך התשלום (בשנים)
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | : (א) חוד || עד 2018 || 42 ||
|-
| 2019 || 42.5 ||
|-
| 2020 || 43 ||
|-
| 2021 || 43.5 ||
|-
| 2022 || 44 ||
|-
| 2023 || 44.5 ||
|-
| 2024 ואילך || 45 ||
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | : (ב) מינהלה || עד 2018 || 50 || 17
|-
| 2019 || 50.5 || 16.5
|-
| 2020 || 51 || 16
|-
| 2021 || 51.5 || 15.5
|-
| 2022 || 52 || 15
|-
| 2023 || 52.5 || 14.5
|-
| 2024 ואילך || 53 || 14
|-
| rowspan=&quot;9&quot; | : (ג) מודיעין ואבטחה || עד 2018 || 45 || 22
|-
| 2019 || 45.25 || 21.75
|-
| 2020 || 45.5 || 21.5
|-
| 2021 || 45.75 || 21.25
|-
| 2022 || 46 || 21
|-
| 2023 || 46.25 || 20.75
|-
| 2024 עד 2027 || 46.5 || 20.5
|-
| 2028 עד 2030 || 48 || 19
|-
| 2031 ואילך || 50 || 17
|-
| rowspan=&quot;10&quot; | : (ד) טכנולוגיה || עד 2018 || 45 || 22
|-
| 2019 || 45.25 || 21.75
|-
| 2020 || 45.5 || 21.5
|-
| 2021 || 45.75 || 21.25
|-
| 2022 || 46 || 21
|-
| 2023 || 46.25 || 20.75
|-
| 2024 עד 2027 || 46.5 || 20.5
|-
| 2028 עד 2030 || 48 || 19
|-
| 2031 עד 2033 || 50 || 17
|-
| 2034 ואילך || 53 || 14
|}

=== חלק ב' ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;
! שנות שירות באוכלוסיית החוד !! שנות שירות באוכלוסיית מודיעין, אבטחה או טכנולוגיה
|-
| 7 || 1
|-
| 6 || 2
|-
| 5 || 3
|-
| 4 || 5
|-
| 3 || 7
|-
| 0 || 8 או 9
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים בתקנה 1]] [[ותקנה 6]]))) ====

@ 1. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + A_2 * \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2} &lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;A_1&lt;/math&gt; - היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;
:- &lt;math&gt;A_2&lt;/math&gt; - היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; - שיעור הנחת תשואה כפי שיורה מזמן לזמן הממונה כהגדרתו [[בחוק קופות גמל]], לפי [[סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל]], בניכוי דמי ניהול מרביים כמשמעותם [[בתקנה 3(א)(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע&quot;ב-2012]];
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; - הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה מקיפה ולביטוח מנהלים;
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; - הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; - מקדם המרה לקצבת זקנה לגיל 67 כמשמעותו בתקנון קרן ברירת המחדל שנבחרה לחייל חדש לפי [[סעיף 67ה(ג) לחוק שירות הקבע]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; - מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; - מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה כללית ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - פרק הזמן, בשנים, בין מועד החישוב לבין מועד הגיעו של העובד לגיל 67.

@ 2. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית בקרן ותיקה כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]]:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;H*K&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; : - ממוצע 36 המשכורות הקובעות האחרונות בארגון;
:- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; - מספר חודשי השירות בהעסקה מזכה לחלק לשש מאות, ובלבד שלא יעלה על 70% משכרו הקובע אלא אם כן מתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]].

@ 3. : נוסחה לחישוב קצבה תקציבית רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;D*E - F&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; - סך כל רכיבי השכר הכלולים במשכורת האחרונה של העובד הזכאי בארגון במועד החישוב (([צ&quot;ל: במועד הפרישה])) ושנכללים במשכורת הקובעת של עובד הארגון שאינו עובד ביטחון חדש, בתוספת רכיבי שכר שהממשלה אישרה אותם לעניין תקנות אלה, ואם בוצעה משיכה מהיתרה הצבורה, סך כל רכיבי השכר כאמור כשהוא מעודכן לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממועד הפרישה ועד למועד המשיכה כאמור;
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; - מספר חודשי השירות הרצופים בהעסקה מזכה, בכפוף [[+|לסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק]] [[ולתקנה 3(ג)]], לחלק לשש מאות, בכפוף [[לסעיף 10 לחוק]] למעט [[-|סעיף 10(4)]], בתוספת הגדלות תקופות שירות כאמור [[בתקנה 6(ב) ו-(ג)]], ובלבד שלא יעלה על 70% ממשכורתו הקובעת למעט לפי התנאים הקבועים [[בסעיף 63ג לחוק]];
:- &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; - סך כל ההפחתה מהקצבה התקציבית הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67.

@ 4. : נוסחה לחישוב סך כל ההפחתה מהקצבה הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67 (&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;F = G_{1s} \times \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + G_{2s} \times \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;G_1&lt;/math&gt; - סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה המקיפה בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;G_2&lt;/math&gt; - סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה הכללית בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; - מספר המשיכה מקרן הפנסיה;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]].

@ 5. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית למי שהתגייס לארגון לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ה (12 במרץ 2025):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + (A_2+12*D)*\tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}

@ 6. : נוסחה לרכישת תקופת חופשה ללא משכורת:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; - עלות רכישת הזכויות לגמלה בעד התקופה ללא משכורת;
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; - ריבית היוון בשיעור של 2%;
:- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; - גיל הפרישה בפועל של העובד הזכאי.

@ 7. : נוסחה לרכישת הזכויות לגמלה בעד תקופת חופשה ללא משכורת במקרים מיוחדים:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times 0.7 \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}

&lt;פרסום&gt; ב' באייר התשפ&quot;ו (19 באפריל 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>hd9q1l6qt6cov3mzmh128ms1kn3y1gu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017220</id>
      <parentid>3017213</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T09:26:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017220</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="44104" sha1="hc6msbqyqdhp2gt075ttglud067a3bi" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2166|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|12398)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 108ז]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהמלצת ועדת השירות לפי [[סעיף 104 לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אוכלוסייה&quot; - עובדים המועסקים בתפקידים הנמנים עם אחד מתחומי ההעסקה המפורטים [[חלק א תוספת ראשונה|בטור א' בטבלה שבחלק א' בתוספת הראשונה]];
:- &quot;אית&quot;ן&quot; - אזרח ישראלי תומך נציגות;
:- &quot;הארגון&quot; - שירות הביטחון הכללי;
:- &quot;ארגון אחר&quot; - משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, צבא ההגנה לישראל והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:- &quot;העסקה מזכה&quot; - תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)]];
:- &quot;ותק מזערי&quot; - תקופות שירות בהעסקה מזכה, ברציפות או במצטבר, לפי העניין, כמפורט [[בתקנה 3(א)]];
:- &quot;חוק קופות גמל&quot; - [[=חוק קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק שירות הקבע&quot; - [[=חוק שירות הקבע|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;יתרה צבורה&quot;, במועד מסוים - הכספים שהופקדו לזכותו של עובד זכאי בחשבונו בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח, בשל תקופת העסקה מזכה בארגון או בארגון אחר, בתוספת התשואה שנזקפה בשל כספים אלה, ובניכוי כספים שמשך ודמי ניהול;
:- &quot;כתב מינוי&quot; - כמשמעותו [[חוק שירות המדינה (מינויים)=|בסעיף 17 לחוק המינויים]];
:- &quot;לוחם מיוחד&quot; - כמשמעותו [[הודעות בדבר תנאי עבודה מיוחדים|ב&quot;הודעה בדבר קביעת תנאי עבודה מיוחדים לעובדי שירות הביטחון הכללי&quot;]] שפורסמה בילקוט הפרסומים 4628 מיום י&quot;ג באדר התשנ&quot;ח (11 במרץ 1998);
:- &quot;מועד החישוב&quot; - מועד סיום העסקתו של העובד הזכאי בארגון וכן, לגבי עובד זכאי שביצע משיכה מהיתרה הצבורה לאחר סיום העסקתו, גם המועד שבו ביצע משיכה כאמור;
:- &quot;מועד חתימת הסיכום&quot; - יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ה (12 במרץ 2025);
:- &quot;עובד זכאי&quot; - עובד חדש בשירותי הביטחון, כמשמעותו [[בסעיף 108ב לחוק]], המועסק בארגון ושערב סיום העסקתו בארגון הועסק בכתב מינוי;
:- &quot;עובד אבטחה שעבר בהשאלה&quot; - עובד שעבר במינוי בפועל לחטיבת האבטחה במשרד החוץ או לגוף המספק שירותי אבטחה לחברות התעופה הישראליות לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) ערב העברתו במינוי בפועל העובד היה מועסק בארגון במשך שלוש שנים לפחות לפי אחד מאלה:
::: (א) בכתב מינוי;
::: (ב) בחוזה מיוחד כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)]];
::: (ג) בהעסקה קצובה, כמשמעותה בנוהלי השירות, לפי כתב העסקה כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)]];
:: (2) ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב בטרם אישור השאלתו כי היא נדרשת לפיתוחו המקצועי של העובד או כי השאלתו תביא לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
:: (3) ראש אגף משאבי אנוש בארגון או בגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה אישרו את השאלתו;
:- &quot;עובד אבטחת תעופה&quot; - עובד שהועסק בתפקיד של מאבטח תעופה סדיר או עתודה באמצעות גוף המספק שירותי אבטחה לחברות התעופה הישראליות;
:- &quot;עובד במינוי בפועל או בהשאלה&quot; - עובד שהועבר במינוי בפועל למשרד ממשלתי אחר, או שהועבר בהשאלה למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר או לצבא ההגנה לישראל לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) ערב המינוי בפועל או ההשאלה העובד היה מועסק בארגון בתקן, כמשמעותו [[בסעיף 15 לחוק המינויים]], במשך חמש שנים לפחות;
:: (2) במועד המינוי בפועל או ההשאלה העובד מועסק בכתב מינוי;
:: (3) ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב בטרם אישור המינוי בפועל או ההשאלה כי הם נדרשים לפיתוחו המקצועי של העובד או כי המינוי בפועל או ההשאלה יביאו לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
:: (4) ראשי אגפי משאבי אנוש בארגון ובגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה, אישרו את המינוי בפועל או את ההשאלה;
:- &quot;עמית פעיל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;צו המקצועות&quot; - [[=צו המקצועות|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026]];
:- &quot;קופת ביטוח&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], ובלבד שאושרה כקופת גמל לקצבה;
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;קצבה תקציבית רעיונית&quot; - קצבה שהייתה משתלמת לעובד בשל פרישתו אילו העובד הזכאי לא היה עובד ביטחון חדש אלא היה זכאי לקצבה לפי [[החוק]], אך המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים - קצבה שהייתה משתלמת לעובד הזכאי בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית פעיל לפי הסדר הפנסיה שחל עליו על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד, המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קרן ברירת מחדל&quot; - קרן לפי [[סעיף 108ו(ג)(2) לחוק]];
:- &quot;קרן חדשה כללית&quot; ו&quot;קרן חדשה מקיפה&quot; - כהגדרתן [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;שאיר&quot; - זכאי לקצבת שאיר לפי תקנון או הסכם של קרן הפנסיה או קופת הביטוח של העובד, לו היה העובד עמית פעיל בקרן הפנסיה או בקופת ביטוח זו במועד פטירתו;
:- &quot;שכר שעה&quot; - חוזה מיוחד להעסקה לפי שעה;
:- &quot;תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)&quot; - [[=תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;תקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)&quot; - [[=תקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד), התשע&quot;ח-2018]].

@ 2. תנאי הזכאות לקצבת גישור
: עובד זכאי יהיה זכאי לקצבת גישור לפי תקנות אלה, בהתקיים כל אלה:
: (1) הארגון פיטר אותו;
: (2) בעת פיטוריו הוא הועסק בכתב מינוי במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]] או במקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]] ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (א) האמור [[בתקנה 3(ב)(16)(ב)]];
:: (ב) הוא נקלט למקצוע האמור לפני שהמקצוע נכלל [[בצו המקצועות]] לראשונה;
: (3) הוא צבר את הוותק המזערי הנדרש לפי [[תקנה 3(א)]];
: (4) הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו לפי [[חלק א תוספת ראשונה|טור ג' בטבלה שבחלק א' בתוספת הראשונה]];
: (5) הוא אינו זכאי לקצבה לפי [[החוק]] או לפי [[חוק שירות הקבע]]; פסקה זו לא תחול על עובד זכאי שהחל לעבוד בארגון כעובד ביטחון חדש כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק]] לפני מועד חתימת הסיכום, ואינו זכאי לקצבה לפי הוראות [[סעיף 108ח לחוק]] בעד תקופת שירותו בארגון;
: (6) הוא אינו זכאי לקצבה מכוח תקנות אלה, תקנות אחרות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]] או תקנות מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]], אלא אם כן הסכים בכתב לכך שתשלום הקצבה האמורה יופסק כל עוד הוא משרת בארגון והתקבל אישור הארגון האחר על הפסקת הקצבה כאמור;
: (7) הוא אישר בכתב כי הוא מתחייב להודיע לארגון אם ביצע משיכה מהיתרה הצבורה שלו במהלך תקופת זכאותו לתשלום קצבת הגישור, וכי הוא מודע לכך שמשיכה כאמור תביא לחישוב מחדש של גובה קצבתו.

@ 3. חישוב תקופת השירות לצורך זכאות לקצבה
: (א) ותק מזערי נדרש לעובד שפוטר מהארגון בשנה מסוימת יהיה לפי הנקוב בצידה:
:: (1) עד שנת 2019 - עשר שנים;
:: (2) במהלך שנת 2020 - אחת עשרה שנים;
:: (3) במהלך שנת 2021 - שתים עשרה שנים;
:: (4) במהלך שנת 2022 - שלוש עשרה שנים;
:: (5) במהלך שנת 2023 - ארבע עשרה שנים;
:: (6) משנת 2024 ואילך - חמש עשרה שנים.
: (ב) תקופת העסקה של עובד זכאי בארגון תוכר לצורך הוותק המזערי אם היא אחת מאלה:
:: (1) תקופת העסקה בכתב מינוי;
:: (2) אחת מהמפורטים להלן, ובלבד שהעובד נקלט בהמשך להעסקה בכתב מינוי, ושלא מדובר בתקופת העסקה כעובד אבטחת תעופה:
::: (א) תקופת העסקה לפי כתב העסקה כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)]] לגבי עובדים שהועסקו לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, או עובדים ששכרם שולם באופן דומה בטרם הותקנו [[תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)]];
::: (ב) תקופת העסקה בחוזה מיוחד כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)]] לגבי עובדים שהועסקו לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (3) תקופת העסקה בהרשאה להעסקה לשעה בתקופת ניסיון לפי [[חוק המינויים]] או תקופת ניסיון כהגדרתה [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לתקופת ניסיון במשרות המיועדות להעסקה לפי כתב מינוי), התשס&quot;ח-2008]], ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (4) תקופת חופשה ללא משכורת של עד שנה, ברציפות או במצטבר, ובלבד שלגבי עובד שטרם צבר את הוותק המזערי, נציב השירות אישר אותה, ובלבד שהעובד חזר לאחריה לשירות פעיל בארגון לשנתיים רצופות לפחות;
:: (5) תקופת לידה והורות כמשמעותה [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]], לרבות בשל אימוץ כאמור [[-|בסעיף 9ד לחוק זה]], ותקופות חופשה ללא משכורת לאחר תקופת הלידה וההורות מכוח [[סעיף 7(ד)(1) לחוק האמור]];
:: (6) תקופת חופשת מחלה ללא משכורת;
:: (7) תקופת חופשה ללא משכורת למטרת טיפול רפואי בעובד או בבן משפחה או לצורך עזרה לבן משפחה חולה;
:: (8) תקופת העסקה כלוחם מיוחד;
:: (9) תקופת שירות חובה בארגון או בארגון אחר, ובלבד שהתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]];
:: (10) תקופת שירות בארגון כחייל בשירות קבע במסגרת יחידות מחוץ לצה&quot;ל, כמשמעותן בפקודות הצבא, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) לא הייתה הפסקה העולה על שנים עשר חודשים בין תקופת השירות האמורה לבין המועד שבו החל לשרת בארגון;
::: (ב) תקופת השירות האמורה אינה מזכה בקצבה מכוח [[החוק]] או מכוח תקנות לפי [[סעיף 108ז לחוק]] שהותקנו לעניין ארגון אחר;
::: (ג) במהלך שירותו בארגון, העובד אינו מקבל קצבה מארגון אחר;
:: (11) תקופת העסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, במקצועות רכז או חוקר בהכשרה, ובלבד שהעובד עבר בהמשך להעסקה המובילה לכתב מינוי, ושתקופת העסקה זו לא תעלה על שנתיים;
:: (12) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה בארגון אחר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (13) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל במשרד ממשלתי אחר, לתקופה של עד שלוש שנים, ברציפות או במצטבר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) בתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה בכירים למי שמועסק בתפקיד בכיר;
::: (ב) העובד חזר לארגון לתקופת שירות בהעסקה מזכה טרם פרישתו, אלא אם כן השלים חמש עשרה שנות העסקה מזכות בארגון טרם תקופת המינוי בפועל;
:: (14) תקופת העסקה של עד חמש שנים, ברציפות או במצטבר, כעובד אבטחה שעבר בהשאלה, ובלבד שבתקופת העסקה זו תנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (15) תקופת העסקה בארגון אחר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) תקופת ההעסקה כאמור מוכרת כהעסקה מזכה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]] או מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]] שהותקנו לעניין הארגון האחר; טרם הותקנו תקנות כאמור בארגון האחר, תקופת ההעסקה תוכר אם היא אחת מאלה:
:::: (1) העסקה בכתב מינוי;
:::: (2) שירות כחייל חדש כהגדרתו [[בסעיף 67א לחוק שירות הקבע]] ובלבד שלא מדובר בתקופת חופשה ללא משכורת או מתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (3) שירות כסוהר חדש או כשוטר חדש, ובלבד שתנאי השכר בה הם לפי תנאי השכר המקובלים במשטרה או בשירות בתי הסוהר, ושלא מדובר בשוטר או בסוהר מוסף זמני, בחופשה ללא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (4) שירות כעובד חדש במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובלבד שתנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, ושלא מדובר בחופשה ללא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
::: (ב) העובד החל להיות מועסק בארגון בתוך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו בארגון האחר;
::: (ג) העובד אינו זכאי לקצבה מהארגון האחר בעד תקופת העסקה זו;
::: (ד) במועד סיום העסקתו בארגון האחר לא חל עליו האמור [[בתקנה 3(ג)(2)]];
:: (16) תקופת שירות במקצוע הנכלל [[בצו המקצועות]], לפי אחד מאלה:
::: (א) העובד עבר ממקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]], למעט במקצועות שנוספו [[לצו המקצועות]] לפי [[סעיף 108ז(ב)(2) לחוק]], למקצוע שאינו נכלל [[בצו המקצועות]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים עד חמש שנות העסקה רצופות במקצוע מהמועד שהתווסף המקצוע [[לצו המקצועות]] ערב המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]]; במניין חמש שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה ללא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כאית&quot;ן;
:::: (2) לאחר המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]], העובד מועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) העובד עבר מתפקיד שלא נכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]], למעט מקצוע שהתווסף [[לצו המקצועות]] לפי [[סעיף 108ז(ב)(2) לחוק]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים שמונה שנות העסקה לפחות במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]] ערב המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]]; במניין שמונה שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה ללא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון אחר שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כאית&quot;ן;
:::: (2) טרם המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]] וכן לאחר המעבר לתפקיד האמור, העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (17) תקופת שירות בארגון שאינה עולה על חמש שנים, בהעסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ושאינה בשכר שעה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) במועד חתימת הסיכום העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) תקופת השירות חלה לפני מועד חתימת הסיכום;
::: (ג) העובד פוטר מהארגון לפני יום ט' בטבת התשצ&quot;ד (31 בדצמבר 2033);
:: (18) תקופת העסקה כאית&quot;ן, בתנאי שהתקיימו פסקאות משנה (א) ו-(ב) ולפי פסקת משנה (ג):
::: (א) ערב תחילת העסקתו כאית&quot;ן הוא הועסק לפי אחת מהפסקאות בתקנת משנה זו למעט (9) ו-(15);
::: (ב) העובד הצטרף לבן או לבת זוגו שיצאו לשליחות מטעם משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך של המשרד הממשלתי וארגון אחר;
::: (ג) רק מחצית מהתקופה תוכר כהעסקה מזכה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות; על אף האמור, תקופת העסקה שנייה כאית&quot;ן תוכר אף אם העובד הגיע למגבלה האמורה ברישה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות נוספות, ובלבד שהתקבל אישור של החשב הכללי טרם יציאת העובד לתקופת השליחות השנייה בדבר ההכרה בתקופה זו כתקופה מזכה נוספת.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), תקופות שירות בהעסקה מזכה של עובד זכאי לא יוכרו לצורך ותק מזערי בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) תקופת העסקתו בארגון הסתיימה בטרם השלים את מלוא תקופת השירות הנדרשת לצורך הוותק המזערי הקבוע לגביו, והעובד חזר לארגון בחלוף שנים עשר חודשים ממועד פרישתו;
:: (2) הוא עבר לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] ולא מתקיימת לגביו תקנת משנה (ב)(16)(ב);
:: (3) הוא עבר להעסקה בארגון שאינה אחד מהמפורטים להלן, למעט אם היא לטובת תקופת הכשרה או אם היא תקופת העסקה לפי תקנת משנה (ב)(17):
::: (א) העסקה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) שכר שעה;
::: (ג) אית&quot;ן -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
::: (ד) חופשה ללא משכורת שאינה לטובת שליחות מטעם המדינה של בן הזוג -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]].

@ 4. שיוך לאוכלוסייה
: עובד זכאי ישויך לאחת האוכלוסיות המנויות [[בתוספת הראשונה]], לפי כללים אלה:
: (1) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסייה זו;
: (2) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות אך לא באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסיית המינהלה;
: (3) על אף האמור בפסקה (2) -
:: (א) עובד שהשלים עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסיות [[חלק א תוספת ראשונה|שבקבוצות (ג) או (ד) בטור א' שבחלק א' בתוספת הראשונה]] - ישויך לאוכלוסייה שבה שירת בתקופה הארוכה ביותר מבין האוכלוסיות שבהן שירת;
:: (ב) עובד ישויך לאוכלוסייה [[חלק א תוספת ראשונה|שבקבוצה (א) בטור א' שבתוספת הראשונה]] אם שירת בה 8 עד 9 שנים, ובלבד שהיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א' ומעלה;
:: (ג) עובד ישויך לאוכלוסייה [[חלק א תוספת ראשונה|שבקבוצה (ג) או (ד) בטור א' שבתוספת הראשונה]], אם שירת באוכלוסיות אלה ובאוכלוסייה (א) במשך התקופות האמורות [[בחלק ב' בתוספת הראשונה]], ובלבד שהיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה ב' ומעלה;
:: (4) תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)(4) או (13)]] תיחשב כתקופת שירות באוכלוסיית המינהלה, למעט תקופות מינוי בפועל במשרד ממשלתי שנציב השירות והממונה על השכר במשרד האוצר אישרו לראות בהן כאוכלוסייה אחרת.

@ 5. משך תשלום הקצבה
: (א) הקצבה לעובד זכאי תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שהגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט [[בטור ג' בחלק א' בתוספת הראשונה]], ועד להגיעו לגיל 67 או למשך התקופה [[שבטור ד' בחלק א' בתוספת הראשונה]], לפי הנמוך שבהם.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבעה הוועדה הרפואית, כמשמעותה [[בחוק המינויים]], כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה והתקיימו כל אלה, תשולם הקצבה עד הגיעו לגיל 67:
:: (1) העובד בגיל 42 ומעלה;
:: (2) העובד השלים עשר שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) העובד אינו זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה שבה הוא מבוטח עקב אי-כשירותו כאמור ברישה; אם העובד זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה כאמור, תשולם לו קצבה בגובה ההפרש החיובי שבין קצבה שלה היה זכאי מכוח תקנות אלה אילולא היה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה לבין גובה הקצבה שלה הוא זכאי מקופת הגמל לקצבה כאמור, ובלבד שהעובד הגיש לקופת הגמל לקצבה תביעה לקצבה וקופת הגמל קיבלה החלטה בעניין זכאותו לקצבה, והצהיר בכתב שהוא יעביר לארגון כל מידע או מסמך הנדרש לארגון לצורך בדיקת ההפרש האמור.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), נציב השירות, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש בארגון, רשאי לאשר במקרים חריגים זכאות לקצבה לפי תקנות אלה, שתשולם עד הגיעו של העובד לגיל 67, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) העובד בגיל 45 ומעלה;
:: (2) העובד השלים 15 שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) מתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) הוא בתפקיד ניהולי, מונה בוועדת מינויים בארגון לתפקיד המוגדר כניהולי ייעודי ומחוסר שיבוץ;
::: (ב) הוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות;
::: (ג) ראש אגף משאבי אנוש בארגון קבע לגביו שהוא מיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון.

@ 6. דרך חישוב הקצבה
: (א) הקצבה לעובד זכאי תהיה הנמוכה מבין קצבתו התקציבית הרעיונית לפי הממוצע המשוקלל של שיעור חלקיות משרתו לבין קצבתו הצוברת הרעיונית כפי שיחושבו במועד החישוב, או במועדי החישוב לגבי עובד שביצע משיכה כאמור [[בתקנה 2(7)]], והכול לפי תקנת משנה (ב) והנוסחאות [[שבתוספת השנייה]]; ואולם אם בוטח העובד בקרן ותיקה, כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], קצבתו תחושב לפי [[פרט 2 לתוספת השנייה]] בלבד.
: (ב) לצורך חישוב הקצבה הרעיונית והקצבה הצוברת הרעיונית, ייחשבו תקופות אלה בלבד, בכפוף לאמור [[בתקנה 3(ג)]]:
:: (1) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(1) עד (3), (8) עד (15), (16)(ב) ו-(18)]], ויראו בפסקה (18)(ג) כאילו במקום &quot;רק מחצית מהתקופה&quot; נאמר &quot;התקופה&quot;;
:: (2) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(4)]] ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 6 לתוספת השנייה]];
:: (3) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(5)]], ובלבד שבעד התקופה שבעדה לא שולמו דמי לידה מתוך תקופה זו נרכשו הזכויות לגמלה לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (4) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(6) ו-(7)]], ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (5) תקופות העסקה לפי שעה בארגון או בארגון אחר למעט תקופת העסקה כעתודת אבטחה, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון לפי האמור [[בתקנות 3(ב)(1)]] [[או 3(ב)(3)]] עד יום ט' בתשרי התשפ&quot;ו (1 באוקטובר 2025);
:: (6) תקופות העסקה כעובד אבטחת תעופה שקדמו ליום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023), ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי בהמשך העובד הועסק בארגון לפי האמור [[בתקנות 3(ב)(1)]] [[או 3(ב)(3)]], ולגבי תקופת העסקה כעתודת אבטחת תעופה יובאו בחשבון רק תקופות שבהן הועסק העובד בהיקף של חצי משרה ומעלה;
:: (7) בחישוב הקצבה התקציבית הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות לגבי תקופת שירות שקדמה ליום כ&quot;ה באדר ב' התשס&quot;ח (1 באפריל 2008) ושאישר נציב השירות, אם היא אחת מאלה:
::: (א) תקופת שירות שהייתה חלה מכוח [[סעיף 100 לחוק]], לפי הוראות של נציב השירות לעניין הגדלות תקופת שירות בעקבות שירות קודם או לעניין הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים, אילו הוראות [[החוק]] היו חלות על העובד;
::: (ב) הגדלה בשיעור של 50% לתקופה שבה הועסק בתפקידי חוד;
::: (ג) הגדלה בשיעור של 100% לתקופה שבה הועסק בתפקיד לוחם מיוחד;
:: (8) בחישוב הקצבה התקציבית הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות שאישר נציב השירות לתקופות שירות לפי [[תקנה 3(ב)(12)]] בשל שירות בתפקיד חוד במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שקדמה ליום י&quot;ד בתמוז התשע&quot;ה (1 ביולי 2015).
: (ג) קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בשיעור של השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה הקודמת לבין מדד המחירים לצרכן כאמור של חודש דצמבר של השנה שלפניה.
: (ד) הממונה על תשלום הגמלאות ישלם את הקצבאות.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד זכאי שחזר לעבוד בארגון והכנסתו הכוללת ממשכורתו ומקצבת הגישור שלו עולה על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, תשולם לו קצבה בשיעור של שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; בתקנת משנה זו, &quot;הקצבה הרגילה&quot; - קצבת הגישור שהייתה מגיעה לו אלמלא תקנת משנה זו.

@ 7. קצבה לשאירים
: (א) נפטר העובד הזכאי לאחר סיום העסקתו בארגון ולפני הגיעו לגיל 67, תשולם לשאיריו קצבה, בסכום ההפרש שבין סכום כלל קצבאות השאירים שלהן היו זכאים לפי תנאי ההסכם או התקנון של קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד, לו היה העובד עמית פעיל במועד פטירתו, לפי שכרו האחרון בארגון, לבין סכום כלל קצבאות השאירים לפי הסכם או תקנון כאמור שלה זכאים השאירים במועד פטירתו, וזאת כל עוד שאירי העובד הזכאי זכאים לקצבת שאירים לפי הסכם או תקנון קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד.
: (ב) קצבה לשאירים לפי תקנת משנה (א) תשולם עד לחודש שלפני החודש שבו היה מגיע העובד הזכאי לגיל 67.

@ 8. החלת הוראות חוק שונות
: על קצבת הגישור יחולו [[+|סעיפים 5 עד 6]], [[+|10(1) עד (2) ו-(5) עד (6)]], [[+|32]], [[+|34]], [[+|42 עד 44]], [[+|48 עד 58]], [[+|59 עד 60]] [[ו-62 לחוק]], בשינויים המחויבים.

@ 9. תחילה ותחולה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתן של תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד) (תיקון), התשפ&quot;ו-2026 (((ביום 20.5.2026))).
: (ב) תחילתה של [[תקנה 6(ד)]] ביום י&quot;ז באב התשפ&quot;ו (31 ביולי 2026).
: (ג) תקנות אלה יחולו על עובד שהגורם המוסמך אישר את פרישתו מיום ב' בטבת התשע&quot;ח (20 בדצמבר 2017); עובד שפרש או שפרישתו אושרה כאמור לפני מועד זה, זכאי לקצבה כפי שחושבה לו במועד פרישתו, שתעודכן לפי [[תקנה 6(ג)]], [[ותקנה 7]] תחול על שאיריו.
: (ד) יראו את המקדמות ששולמו לפורש מהארגון עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה כקצבאות ששולמו מכוח תקנות אלה; עלה גובה הקצבה לפורש מכוח תקנות אלה על הסכום שקיבל כמקדמות, ישולמו לו ההפרשים בין גובה המקדמות שקיבל לגובה הקצבה מכוח תקנות אלה, בניכוי עדכון הקצבה כאמור [[בתקנה 6(ג)]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;אוכלוסייה&quot; בתקנה 1]], [[תקנות 2]], [[4]] [[ו-5]]))) ====

=== חלק א' ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} אוכלוסייה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שנת סיום העסקה בארגון !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} גיל הפרישה המזערי !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} משך התשלום (בשנים)
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | : (א) חוד || עד 2018 || 42 ||
|-
| 2019 || 42.5 ||
|-
| 2020 || 43 ||
|-
| 2021 || 43.5 ||
|-
| 2022 || 44 ||
|-
| 2023 || 44.5 ||
|-
| 2024 ואילך || 45 ||
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | : (ב) מינהלה || עד 2018 || 50 || 17
|-
| 2019 || 50.5 || 16.5
|-
| 2020 || 51 || 16
|-
| 2021 || 51.5 || 15.5
|-
| 2022 || 52 || 15
|-
| 2023 || 52.5 || 14.5
|-
| 2024 ואילך || 53 || 14
|-
| rowspan=&quot;9&quot; | : (ג) מודיעין ואבטחה || עד 2018 || 45 || 22
|-
| 2019 || 45.25 || 21.75
|-
| 2020 || 45.5 || 21.5
|-
| 2021 || 45.75 || 21.25
|-
| 2022 || 46 || 21
|-
| 2023 || 46.25 || 20.75
|-
| 2024 עד 2027 || 46.5 || 20.5
|-
| 2028 עד 2030 || 48 || 19
|-
| 2031 ואילך || 50 || 17
|-
| rowspan=&quot;10&quot; | : (ד) טכנולוגיה || עד 2018 || 45 || 22
|-
| 2019 || 45.25 || 21.75
|-
| 2020 || 45.5 || 21.5
|-
| 2021 || 45.75 || 21.25
|-
| 2022 || 46 || 21
|-
| 2023 || 46.25 || 20.75
|-
| 2024 עד 2027 || 46.5 || 20.5
|-
| 2028 עד 2030 || 48 || 19
|-
| 2031 עד 2033 || 50 || 17
|-
| 2034 ואילך || 53 || 14
|}

=== חלק ב' ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;
! שנות שירות באוכלוסיית החוד !! שנות שירות באוכלוסיית מודיעין, אבטחה או טכנולוגיה
|-
| 7 || 1
|-
| 6 || 2
|-
| 5 || 3
|-
| 4 || 5
|-
| 3 || 7
|-
| 0 || 8 או 9
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים בתקנה 1]] [[ותקנה 6]]))) ====

@ 1. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + A_2 * \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2} &lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;A_1&lt;/math&gt; - היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;
:- &lt;math&gt;A_2&lt;/math&gt; - היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; - שיעור הנחת תשואה כפי שיורה מזמן לזמן הממונה כהגדרתו [[בחוק קופות גמל]], לפי [[סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל]], בניכוי דמי ניהול מרביים כמשמעותם [[בתקנה 3(א)(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע&quot;ב-2012]];
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; - הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה מקיפה ולביטוח מנהלים;
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; - הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; - מקדם המרה לקצבת זקנה לגיל 67 כמשמעותו בתקנון קרן ברירת המחדל שנבחרה לחייל חדש לפי [[סעיף 67ה(ג) לחוק שירות הקבע]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; - מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; - מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה כללית ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - פרק הזמן, בשנים, בין מועד החישוב לבין מועד הגיעו של העובד לגיל 67.

@ 2. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית בקרן ותיקה כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]]:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;H*K&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; - ממוצע 36 המשכורות הקובעות האחרונות בארגון;
:- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; - מספר חודשי השירות בהעסקה מזכה לחלק לשש מאות, ובלבד שלא יעלה על 70% משכרו הקובע אלא אם כן מתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]].

@ 3. : נוסחה לחישוב קצבה תקציבית רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;D*E - F&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; - סך כל רכיבי השכר הכלולים במשכורת האחרונה של העובד הזכאי בארגון במועד החישוב (([צ&quot;ל: במועד הפרישה])) ושנכללים במשכורת הקובעת של עובד הארגון שאינו עובד ביטחון חדש, בתוספת רכיבי שכר שהממשלה אישרה אותם לעניין תקנות אלה, ואם בוצעה משיכה מהיתרה הצבורה, סך כל רכיבי השכר כאמור כשהוא מעודכן לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממועד הפרישה ועד למועד המשיכה כאמור;
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; - מספר חודשי השירות הרצופים בהעסקה מזכה, בכפוף [[+|לסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק]] [[ולתקנה 3(ג)]], לחלק לשש מאות, בכפוף [[לסעיף 10 לחוק]] למעט [[-|סעיף 10(4)]], בתוספת הגדלות תקופות שירות כאמור [[בתקנה 6(ב) ו-(ג)]], ובלבד שלא יעלה על 70% ממשכורתו הקובעת למעט לפי התנאים הקבועים [[בסעיף 63ג לחוק]];
:- &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; - סך כל ההפחתה מהקצבה התקציבית הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67.

@ 4. : נוסחה לחישוב סך כל ההפחתה מהקצבה הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67 (&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;F = G_{1s} \times \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + G_{2s} \times \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;G_1&lt;/math&gt; - סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה המקיפה בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;G_2&lt;/math&gt; - סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה הכללית בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; - מספר המשיכה מקרן הפנסיה;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]].

@ 5. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית למי שהתגייס לארגון לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ה (12 במרץ 2025):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + (A_2+12*D)*\tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}

@ 6. : נוסחה לרכישת תקופת חופשה ללא משכורת:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; - עלות רכישת הזכויות לגמלה בעד התקופה ללא משכורת;
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; - ריבית היוון בשיעור של 2%;
:- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; - גיל הפרישה בפועל של העובד הזכאי.

@ 7. : נוסחה לרכישת הזכויות לגמלה בעד תקופת חופשה ללא משכורת במקרים מיוחדים:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times 0.7 \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}

&lt;פרסום&gt; ב' באייר התשפ&quot;ו (19 באפריל 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>hc6msbqyqdhp2gt075ttglud067a3bi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017222</id>
      <parentid>3017220</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T09:30:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017222</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="44125" sha1="9u631ububjog65az9uh86kgfm90nqu8" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2166|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|12398)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 108ז]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהמלצת ועדת השירות לפי [[סעיף 104 לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אוכלוסייה&quot; - עובדים המועסקים בתפקידים הנמנים עם אחד מתחומי ההעסקה המפורטים [[חלק א תוספת ראשונה|בטור א' בטבלה שבחלק א' בתוספת הראשונה]];
:- &quot;אית&quot;ן&quot; - אזרח ישראלי תומך נציגות;
:- &quot;הארגון&quot; - שירות הביטחון הכללי;
:- &quot;ארגון אחר&quot; - משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, צבא ההגנה לישראל והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:- &quot;העסקה מזכה&quot; - תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)]];
:- &quot;ותק מזערי&quot; - תקופות שירות בהעסקה מזכה, ברציפות או במצטבר, לפי העניין, כמפורט [[בתקנה 3(א)]];
:- &quot;חוק קופות גמל&quot; - [[=חוק קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק שירות הקבע&quot; - [[=חוק שירות הקבע|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;יתרה צבורה&quot;, במועד מסוים - הכספים שהופקדו לזכותו של עובד זכאי בחשבונו בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח, בשל תקופת העסקה מזכה בארגון או בארגון אחר, בתוספת התשואה שנזקפה בשל כספים אלה, ובניכוי כספים שמשך ודמי ניהול;
:- &quot;כתב מינוי&quot; - כמשמעותו [[חוק שירות המדינה (מינויים)=|בסעיף 17 לחוק המינויים]];
:- &quot;לוחם מיוחד&quot; - כמשמעותו [[הודעות בדבר תנאי עבודה מיוחדים|ב&quot;הודעה בדבר קביעת תנאי עבודה מיוחדים לעובדי שירות הביטחון הכללי&quot;]] שפורסמה בילקוט הפרסומים 4628 מיום י&quot;ג באדר התשנ&quot;ח (11 במרץ 1998);
:- &quot;מועד החישוב&quot; - מועד סיום העסקתו של העובד הזכאי בארגון וכן, לגבי עובד זכאי שביצע משיכה מהיתרה הצבורה לאחר סיום העסקתו, גם המועד שבו ביצע משיכה כאמור;
:- &quot;מועד חתימת הסיכום&quot; - יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ה (12 במרץ 2025);
:- &quot;עובד זכאי&quot; - עובד חדש בשירותי הביטחון, כמשמעותו [[בסעיף 108ב לחוק]], המועסק בארגון ושערב סיום העסקתו בארגון הועסק בכתב מינוי;
:- &quot;עובד אבטחה שעבר בהשאלה&quot; - עובד שעבר במינוי בפועל לחטיבת האבטחה במשרד החוץ או לגוף המספק שירותי אבטחה לחברות התעופה הישראליות לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) ערב העברתו במינוי בפועל העובד היה מועסק בארגון במשך שלוש שנים לפחות לפי אחד מאלה:
::: (א) בכתב מינוי;
::: (ב) בחוזה מיוחד כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)]];
::: (ג) בהעסקה קצובה, כמשמעותה בנוהלי השירות, לפי כתב העסקה כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)]];
:: (2) ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב בטרם אישור השאלתו כי היא נדרשת לפיתוחו המקצועי של העובד או כי השאלתו תביא לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
:: (3) ראש אגף משאבי אנוש בארגון או בגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה אישרו את השאלתו;
:- &quot;עובד אבטחת תעופה&quot; - עובד שהועסק בתפקיד של מאבטח תעופה סדיר או עתודה באמצעות גוף המספק שירותי אבטחה לחברות התעופה הישראליות;
:- &quot;עובד במינוי בפועל או בהשאלה&quot; - עובד שהועבר במינוי בפועל למשרד ממשלתי אחר, או שהועבר בהשאלה למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר או לצבא ההגנה לישראל לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) ערב המינוי בפועל או ההשאלה העובד היה מועסק בארגון בתקן, כמשמעותו [[בסעיף 15 לחוק המינויים]], במשך חמש שנים לפחות;
:: (2) במועד המינוי בפועל או ההשאלה העובד מועסק בכתב מינוי;
:: (3) ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב בטרם אישור המינוי בפועל או ההשאלה כי הם נדרשים לפיתוחו המקצועי של העובד או כי המינוי בפועל או ההשאלה יביאו לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
:: (4) ראשי אגפי משאבי אנוש בארגון ובגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה, אישרו את המינוי בפועל או את ההשאלה;
:- &quot;עמית פעיל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;צו המקצועות&quot; - [[=צו המקצועות|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026]];
:- &quot;קופת ביטוח&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], ובלבד שאושרה כקופת גמל לקצבה;
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;קצבה תקציבית רעיונית&quot; - קצבה שהייתה משתלמת לעובד בשל פרישתו אילו העובד הזכאי לא היה עובד ביטחון חדש אלא היה זכאי לקצבה לפי [[החוק]], אך המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים - קצבה שהייתה משתלמת לעובד הזכאי בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית פעיל לפי הסדר הפנסיה שחל עליו על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד, המחושבת לפי הנוסחאות [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;קרן ברירת מחדל&quot; - קרן לפי [[סעיף 108ו(ג)(2) לחוק]];
:- &quot;קרן חדשה כללית&quot; ו&quot;קרן חדשה מקיפה&quot; - כהגדרתן [[בחוק קופות גמל]];
:- &quot;שאיר&quot; - זכאי לקצבת שאיר לפי תקנון או הסכם של קרן הפנסיה או קופת הביטוח של העובד, לו היה העובד עמית פעיל בקרן הפנסיה או בקופת ביטוח זו במועד פטירתו;
:- &quot;שכר שעה&quot; - חוזה מיוחד להעסקה לפי שעה;
:- &quot;תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)&quot; - [[=תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;תקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)&quot; - [[=תקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד), התשע&quot;ח-2018]].

@ 2. תנאי הזכאות לקצבת גישור
: עובד זכאי יהיה זכאי לקצבת גישור לפי תקנות אלה, בהתקיים כל אלה:
: (1) הארגון פיטר אותו;
: (2) בעת פיטוריו הוא הועסק בכתב מינוי במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]] או במקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]] ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (א) האמור [[בתקנה 3(ב)(16)(ב)]];
:: (ב) הוא נקלט למקצוע האמור לפני שהמקצוע נכלל [[בצו המקצועות]] לראשונה;
: (3) הוא צבר את הוותק המזערי הנדרש לפי [[תקנה 3(א)]];
: (4) הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו לפי [[חלק א תוספת ראשונה|טור ג' בטבלה שבחלק א' בתוספת הראשונה]];
: (5) הוא אינו זכאי לקצבה לפי [[החוק]] או לפי [[חוק שירות הקבע]]; פסקה זו לא תחול על עובד זכאי שהחל לעבוד בארגון כעובד ביטחון חדש כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק]] לפני מועד חתימת הסיכום, ואינו זכאי לקצבה לפי הוראות [[סעיף 108ח לחוק]] בעד תקופת שירותו בארגון;
: (6) הוא אינו זכאי לקצבה מכוח תקנות אלה, תקנות אחרות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]] או תקנות מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]], אלא אם כן הסכים בכתב לכך שתשלום הקצבה האמורה יופסק כל עוד הוא משרת בארגון והתקבל אישור הארגון האחר על הפסקת הקצבה כאמור;
: (7) הוא אישר בכתב כי הוא מתחייב להודיע לארגון אם ביצע משיכה מהיתרה הצבורה שלו במהלך תקופת זכאותו לתשלום קצבת הגישור, וכי הוא מודע לכך שמשיכה כאמור תביא לחישוב מחדש של גובה קצבתו.

@ 3. חישוב תקופת השירות לצורך זכאות לקצבה
: (א) ותק מזערי נדרש לעובד שפוטר מהארגון בשנה מסוימת יהיה לפי הנקוב בצידה:
:: (1) עד שנת 2019 - עשר שנים;
:: (2) במהלך שנת 2020 - אחת עשרה שנים;
:: (3) במהלך שנת 2021 - שתים עשרה שנים;
:: (4) במהלך שנת 2022 - שלוש עשרה שנים;
:: (5) במהלך שנת 2023 - ארבע עשרה שנים;
:: (6) משנת 2024 ואילך - חמש עשרה שנים.
: (ב) תקופת העסקה של עובד זכאי בארגון תוכר לצורך הוותק המזערי אם היא אחת מאלה:
:: (1) תקופת העסקה בכתב מינוי;
:: (2) אחת מהמפורטים להלן, ובלבד שהעובד נקלט בהמשך להעסקה בכתב מינוי, ושלא מדובר בתקופת העסקה כעובד אבטחת תעופה:
::: (א) תקופת העסקה לפי כתב העסקה כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)]] לגבי עובדים שהועסקו לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, או עובדים ששכרם שולם באופן דומה בטרם הותקנו [[תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)]];
::: (ב) תקופת העסקה בחוזה מיוחד כמשמעותו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)]] לגבי עובדים שהועסקו לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (3) תקופת העסקה בהרשאה להעסקה לשעה בתקופת ניסיון לפי [[חוק המינויים]] או תקופת ניסיון כהגדרתה [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לתקופת ניסיון במשרות המיועדות להעסקה לפי כתב מינוי), התשס&quot;ח-2008]], ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (4) תקופת חופשה ללא משכורת של עד שנה, ברציפות או במצטבר, ובלבד שלגבי עובד שטרם צבר את הוותק המזערי, נציב השירות אישר אותה, ובלבד שהעובד חזר לאחריה לשירות פעיל בארגון לשנתיים רצופות לפחות;
:: (5) תקופת לידה והורות כמשמעותה [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]], לרבות בשל אימוץ כאמור [[-|בסעיף 9ד לחוק זה]], ותקופות חופשה ללא משכורת לאחר תקופת הלידה וההורות מכוח [[סעיף 7(ד)(1) לחוק האמור]];
:: (6) תקופת חופשת מחלה ללא משכורת;
:: (7) תקופת חופשה ללא משכורת למטרת טיפול רפואי בעובד או בבן משפחה או לצורך עזרה לבן משפחה חולה;
:: (8) תקופת העסקה כלוחם מיוחד;
:: (9) תקופת שירות חובה בארגון או בארגון אחר, ובלבד שהתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]];
:: (10) תקופת שירות בארגון כחייל בשירות קבע במסגרת יחידות מחוץ לצה&quot;ל, כמשמעותן בפקודות הצבא, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) לא הייתה הפסקה העולה על שנים עשר חודשים בין תקופת השירות האמורה לבין המועד שבו החל לשרת בארגון;
::: (ב) תקופת השירות האמורה אינה מזכה בקצבה מכוח [[החוק]] או מכוח תקנות לפי [[סעיף 108ז לחוק]] שהותקנו לעניין ארגון אחר;
::: (ג) במהלך שירותו בארגון, העובד אינו מקבל קצבה מארגון אחר;
:: (11) תקופת העסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, במקצועות רכז או חוקר בהכשרה, ובלבד שהעובד עבר בהמשך להעסקה המובילה לכתב מינוי, ושתקופת העסקה זו לא תעלה על שנתיים;
:: (12) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה בארגון אחר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (13) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל במשרד ממשלתי אחר, לתקופה של עד שלוש שנים, ברציפות או במצטבר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) בתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה בכירים למי שמועסק בתפקיד בכיר;
::: (ב) העובד חזר לארגון לתקופת שירות בהעסקה מזכה טרם פרישתו, אלא אם כן השלים חמש עשרה שנות העסקה מזכות בארגון טרם תקופת המינוי בפועל;
:: (14) תקופת העסקה של עד חמש שנים, ברציפות או במצטבר, כעובד אבטחה שעבר בהשאלה, ובלבד שבתקופת העסקה זו תנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (15) תקופת העסקה בארגון אחר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) תקופת ההעסקה כאמור מוכרת כהעסקה מזכה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]] או מכוח [[סעיף 67ו לחוק שירות הקבע]] שהותקנו לעניין הארגון האחר; טרם הותקנו תקנות כאמור בארגון האחר, תקופת ההעסקה תוכר אם היא אחת מאלה:
:::: (1) העסקה בכתב מינוי;
:::: (2) שירות כחייל חדש כהגדרתו [[בסעיף 67א לחוק שירות הקבע]] ובלבד שלא מדובר בתקופת חופשה ללא משכורת או מתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (3) שירות כסוהר חדש או כשוטר חדש, ובלבד שתנאי השכר בה הם לפי תנאי השכר המקובלים במשטרה או בשירות בתי הסוהר, ושלא מדובר בשוטר או בסוהר מוסף זמני, בחופשה ללא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
:::: (4) שירות כעובד חדש במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובלבד שתנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, ושלא מדובר בחופשה ללא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
::: (ב) העובד החל להיות מועסק בארגון בתוך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו בארגון האחר;
::: (ג) העובד אינו זכאי לקצבה מהארגון האחר בעד תקופת העסקה זו;
::: (ד) במועד סיום העסקתו בארגון האחר לא חל עליו האמור [[בתקנה 3(ג)(2)]];
:: (16) תקופת שירות במקצוע הנכלל [[בצו המקצועות]], לפי אחד מאלה:
::: (א) העובד עבר ממקצוע שנכלל [[בצו המקצועות]], למעט במקצועות שנוספו [[לצו המקצועות]] לפי [[סעיף 108ז(ב)(2) לחוק]], למקצוע שאינו נכלל [[בצו המקצועות]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים עד חמש שנות העסקה רצופות במקצוע מהמועד שהתווסף המקצוע [[לצו המקצועות]] ערב המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]]; במניין חמש שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה ללא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כאית&quot;ן;
:::: (2) לאחר המעבר למקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]], העובד מועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) העובד עבר מתפקיד שלא נכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]], למעט מקצוע שהתווסף [[לצו המקצועות]] לפי [[סעיף 108ז(ב)(2) לחוק]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) העובד השלים שמונה שנות העסקה לפחות במקצוע שלא נכלל [[בצו המקצועות]] ערב המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]]; במניין שמונה שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
::::: (א) חופשה ללא משכורת;
::::: (ב) תקופת העסקה בשכר שעה;
::::: (ג) תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון אחר שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח [[סעיף 108ז לחוק]];
::::: (ד) העסקה כאית&quot;ן;
:::: (2) טרם המעבר לתפקיד שנכלל [[בצו המקצועות]] וכן לאחר המעבר לתפקיד האמור, העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
:: (17) תקופת שירות בארגון שאינה עולה על חמש שנים, בהעסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ושאינה בשכר שעה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) במועד חתימת הסיכום העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) תקופת השירות חלה לפני מועד חתימת הסיכום;
::: (ג) העובד פוטר מהארגון לפני יום ט' בטבת התשצ&quot;ד (31 בדצמבר 2033);
:: (18) תקופת העסקה כאית&quot;ן, בתנאי שהתקיימו פסקאות משנה (א) ו-(ב) ולפי פסקת משנה (ג):
::: (א) ערב תחילת העסקתו כאית&quot;ן הוא הועסק לפי אחת מהפסקאות בתקנת משנה זו למעט (9) ו-(15);
::: (ב) העובד הצטרף לבן או לבת זוגו שיצאו לשליחות מטעם משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך של המשרד הממשלתי וארגון אחר;
::: (ג) רק מחצית מהתקופה תוכר כהעסקה מזכה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות; על אף האמור, תקופת העסקה שנייה כאית&quot;ן תוכר אף אם העובד הגיע למגבלה האמורה ברישה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות נוספות, ובלבד שהתקבל אישור של החשב הכללי טרם יציאת העובד לתקופת השליחות השנייה בדבר ההכרה בתקופה זו כתקופה מזכה נוספת.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), תקופות שירות בהעסקה מזכה של עובד זכאי לא יוכרו לצורך ותק מזערי בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) תקופת העסקתו בארגון הסתיימה בטרם השלים את מלוא תקופת השירות הנדרשת לצורך הוותק המזערי הקבוע לגביו, והעובד חזר לארגון בחלוף שנים עשר חודשים ממועד פרישתו;
:: (2) הוא עבר לתפקיד שנכלל במקצוע [[שבצו המקצועות]] ולא מתקיימת לגביו תקנת משנה (ב)(16)(ב);
:: (3) הוא עבר להעסקה בארגון שאינה אחד מהמפורטים להלן, למעט אם היא לטובת תקופת הכשרה או אם היא תקופת העסקה לפי תקנת משנה (ב)(17):
::: (א) העסקה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
::: (ב) שכר שעה;
::: (ג) אית&quot;ן -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
::: (ד) חופשה ללא משכורת שאינה לטובת שליחות מטעם המדינה של בן הזוג -
:::: (1) לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]];
:::: (2) לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי [[תקנה 9(א)]].

@ 4. שיוך לאוכלוסייה
: עובד זכאי ישויך לאחת האוכלוסיות המנויות [[בתוספת הראשונה]], לפי כללים אלה:
: (1) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסייה זו;
: (2) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות אך לא באוכלוסייה מסוימת - ישויך לאוכלוסיית המינהלה;
: (3) על אף האמור בפסקה (2) -
:: (א) עובד שהשלים עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסיות [[חלק א תוספת ראשונה|שבקבוצות (ג) או (ד) בטור א' שבחלק א' בתוספת הראשונה]] - ישויך לאוכלוסייה שבה שירת בתקופה הארוכה ביותר מבין האוכלוסיות שבהן שירת;
:: (ב) עובד ישויך לאוכלוסייה [[חלק א תוספת ראשונה|שבקבוצה (א) בטור א' שבתוספת הראשונה]] אם שירת בה 8 עד 9 שנים, ובלבד שהיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א' ומעלה;
:: (ג) עובד ישויך לאוכלוסייה [[חלק א תוספת ראשונה|שבקבוצה (ג) או (ד) בטור א' שבתוספת הראשונה]], אם שירת באוכלוסיות אלה ובאוכלוסייה (א) במשך התקופות האמורות [[בחלק ב' בתוספת הראשונה]], ובלבד שהיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה ב' ומעלה;
:: (4) תקופת העסקה לפי [[תקנה 3(ב)(4) או (13)]] תיחשב כתקופת שירות באוכלוסיית המינהלה, למעט תקופות מינוי בפועל במשרד ממשלתי שנציב השירות והממונה על השכר במשרד האוצר אישרו לראות בהן כאוכלוסייה אחרת.

@ 5. משך תשלום הקצבה
: (א) הקצבה לעובד זכאי תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שהגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט [[בטור ג' בחלק א' בתוספת הראשונה]], ועד להגיעו לגיל 67 או למשך התקופה [[שבטור ד' בחלק א' בתוספת הראשונה]], לפי הנמוך שבהם.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבעה הוועדה הרפואית, כמשמעותה [[בחוק המינויים]], כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה והתקיימו כל אלה, תשולם הקצבה עד הגיעו לגיל 67:
:: (1) העובד בגיל 42 ומעלה;
:: (2) העובד השלים עשר שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) העובד אינו זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה שבה הוא מבוטח עקב אי-כשירותו כאמור ברישה; אם העובד זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה כאמור, תשולם לו קצבה בגובה ההפרש החיובי שבין קצבה שלה היה זכאי מכוח תקנות אלה אילולא היה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה לבין גובה הקצבה שלה הוא זכאי מקופת הגמל לקצבה כאמור, ובלבד שהעובד הגיש לקופת הגמל לקצבה תביעה לקצבה וקופת הגמל קיבלה החלטה בעניין זכאותו לקצבה, והצהיר בכתב שהוא יעביר לארגון כל מידע או מסמך הנדרש לארגון לצורך בדיקת ההפרש האמור.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), נציב השירות, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש בארגון, רשאי לאשר במקרים חריגים זכאות לקצבה לפי תקנות אלה, שתשולם עד הגיעו של העובד לגיל 67, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) העובד בגיל 45 ומעלה;
:: (2) העובד השלים 15 שנות העסקה מזכות לפחות;
:: (3) מתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) הוא בתפקיד ניהולי, מונה בוועדת מינויים בארגון לתפקיד המוגדר כניהולי ייעודי ומחוסר שיבוץ;
::: (ב) הוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות;
::: (ג) ראש אגף משאבי אנוש בארגון קבע לגביו שהוא מיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון.

@ 6. דרך חישוב הקצבה
: (א) הקצבה לעובד זכאי תהיה הנמוכה מבין קצבתו התקציבית הרעיונית לפי הממוצע המשוקלל של שיעור חלקיות משרתו לבין קצבתו הצוברת הרעיונית כפי שיחושבו במועד החישוב, או במועדי החישוב לגבי עובד שביצע משיכה כאמור [[בתקנה 2(7)]], והכול לפי תקנת משנה (ב) והנוסחאות [[שבתוספת השנייה]]; ואולם אם בוטח העובד בקרן ותיקה, כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]], קצבתו תחושב לפי [[פרט 2 לתוספת השנייה]] בלבד.
: (ב) לצורך חישוב הקצבה הרעיונית והקצבה הצוברת הרעיונית, ייחשבו תקופות אלה בלבד, בכפוף לאמור [[בתקנה 3(ג)]]:
:: (1) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(1) עד (3), (8) עד (15), (16)(ב) ו-(18)]], ויראו בפסקה (18)(ג) כאילו במקום &quot;רק מחצית מהתקופה&quot; נאמר &quot;התקופה&quot;;
:: (2) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(4)]] ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 6 לתוספת השנייה]];
:: (3) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(5)]], ובלבד שבעד התקופה שבעדה לא שולמו דמי לידה מתוך תקופה זו נרכשו הזכויות לגמלה לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (4) תקופות לפי [[תקנה 3(ב)(6) ו-(7)]], ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה [[שבפרט 7 לתוספת השנייה]];
:: (5) תקופות העסקה לפי שעה בארגון או בארגון אחר למעט תקופת העסקה כעתודת אבטחה, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון לפי האמור [[בתקנות 3(ב)(1)]] [[או 3(ב)(3)]] עד יום ט' בתשרי התשפ&quot;ו (1 באוקטובר 2025);
:: (6) תקופות העסקה כעובד אבטחת תעופה שקדמו ליום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023), ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי בהמשך העובד הועסק בארגון לפי האמור [[בתקנות 3(ב)(1)]] [[או 3(ב)(3)]], ולגבי תקופת העסקה כעתודת אבטחת תעופה יובאו בחשבון רק תקופות שבהן הועסק העובד בהיקף של חצי משרה ומעלה;
:: (7) בחישוב הקצבה התקציבית הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות לגבי תקופת שירות שקדמה ליום כ&quot;ה באדר ב' התשס&quot;ח (1 באפריל 2008) ושאישר נציב השירות, אם היא אחת מאלה:
::: (א) תקופת שירות שהייתה חלה מכוח [[סעיף 100 לחוק]], לפי הוראות של נציב השירות לעניין הגדלות תקופת שירות בעקבות שירות קודם או לעניין הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים, אילו הוראות [[החוק]] היו חלות על העובד;
::: (ב) הגדלה בשיעור של 50% לתקופה שבה הועסק בתפקידי חוד;
::: (ג) הגדלה בשיעור של 100% לתקופה שבה הועסק בתפקיד לוחם מיוחד;
:: (8) בחישוב הקצבה התקציבית הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות שאישר נציב השירות לתקופות שירות לפי [[תקנה 3(ב)(12)]] בשל שירות בתפקיד חוד במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שקדמה ליום י&quot;ד בתמוז התשע&quot;ה (1 ביולי 2015).
: (ג) קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בשיעור של השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה הקודמת לבין מדד המחירים לצרכן כאמור של חודש דצמבר של השנה שלפניה.
: (ד) הממונה על תשלום הגמלאות ישלם את הקצבאות.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד זכאי שחזר לעבוד בארגון והכנסתו הכוללת ממשכורתו ומקצבת הגישור שלו עולה על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, תשולם לו קצבה בשיעור של שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; בתקנת משנה זו, &quot;הקצבה הרגילה&quot; - קצבת הגישור שהייתה מגיעה לו אלמלא תקנת משנה זו.

@ 7. קצבה לשאירים
: (א) נפטר העובד הזכאי לאחר סיום העסקתו בארגון ולפני הגיעו לגיל 67, תשולם לשאיריו קצבה, בסכום ההפרש שבין סכום כלל קצבאות השאירים שלהן היו זכאים לפי תנאי ההסכם או התקנון של קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד, לו היה העובד עמית פעיל במועד פטירתו, לפי שכרו האחרון בארגון, לבין סכום כלל קצבאות השאירים לפי הסכם או תקנון כאמור שלה זכאים השאירים במועד פטירתו, וזאת כל עוד שאירי העובד הזכאי זכאים לקצבת שאירים לפי הסכם או תקנון קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד.
: (ב) קצבה לשאירים לפי תקנת משנה (א) תשולם עד לחודש שלפני החודש שבו היה מגיע העובד הזכאי לגיל 67.

@ 8. החלת הוראות חוק שונות
: על קצבת הגישור יחולו [[+|סעיפים 5 עד 6]], [[+|10(1) עד (2) ו-(5) עד (6)]], [[+|32]], [[+|34]], [[+|42 עד 44]], [[+|48 עד 58]], [[+|59 עד 60]] [[ו-62 לחוק]], בשינויים המחויבים.

@ 9. תחילה ותחולה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתן של תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד) (תיקון), התשפ&quot;ו-2026 (((ביום 20.5.2026))).
: (ב) תחילתה של [[תקנה 6(ד)]] ביום י&quot;ז באב התשפ&quot;ו (31 ביולי 2026).
: (ג) תקנות אלה יחולו על עובד שהגורם המוסמך אישר את פרישתו מיום ב' בטבת התשע&quot;ח (20 בדצמבר 2017); עובד שפרש או שפרישתו אושרה כאמור לפני מועד זה, זכאי לקצבה כפי שחושבה לו במועד פרישתו, שתעודכן לפי [[תקנה 6(ג)]], [[ותקנה 7]] תחול על שאיריו.
: (ד) יראו את המקדמות ששולמו לפורש מהארגון עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה כקצבאות ששולמו מכוח תקנות אלה; עלה גובה הקצבה לפורש מכוח תקנות אלה על הסכום שקיבל כמקדמות, ישולמו לו ההפרשים בין גובה המקדמות שקיבל לגובה הקצבה מכוח תקנות אלה, בניכוי עדכון הקצבה כאמור [[בתקנה 6(ג)]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;אוכלוסייה&quot; בתקנה 1]], [[תקנות 2]], [[4]] [[ו-5]]))) ====

=== חלק א' ===
: {|
! width=&quot;200px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} אוכלוסייה !! width=&quot;150px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שנת סיום העסקה בארגון !! width=&quot;150px&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} גיל הפרישה המזערי !! width=&quot;150px&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} משך התשלום (בשנים)
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | : (א) חוד || עד 2018 || 42 ||
|-
| 2019 || 42.5 ||
|-
| 2020 || 43 ||
|-
| 2021 || 43.5 ||
|-
| 2022 || 44 ||
|-
| 2023 || 44.5 ||
|-
| 2024 ואילך || 45 ||
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | : (ב) מינהלה || עד 2018 || 50 || 17
|-
| 2019 || 50.5 || 16.5
|-
| 2020 || 51 || 16
|-
| 2021 || 51.5 || 15.5
|-
| 2022 || 52 || 15
|-
| 2023 || 52.5 || 14.5
|-
| 2024 ואילך || 53 || 14
|-
| rowspan=&quot;9&quot; | : (ג) מודיעין ואבטחה || עד 2018 || 45 || 22
|-
| 2019 || 45.25 || 21.75
|-
| 2020 || 45.5 || 21.5
|-
| 2021 || 45.75 || 21.25
|-
| 2022 || 46 || 21
|-
| 2023 || 46.25 || 20.75
|-
| 2024 עד 2027 || 46.5 || 20.5
|-
| 2028 עד 2030 || 48 || 19
|-
| 2031 ואילך || 50 || 17
|-
| rowspan=&quot;10&quot; | : (ד) טכנולוגיה || עד 2018 || 45 || 22
|-
| 2019 || 45.25 || 21.75
|-
| 2020 || 45.5 || 21.5
|-
| 2021 || 45.75 || 21.25
|-
| 2022 || 46 || 21
|-
| 2023 || 46.25 || 20.75
|-
| 2024 עד 2027 || 46.5 || 20.5
|-
| 2028 עד 2030 || 48 || 19
|-
| 2031 עד 2033 || 50 || 17
|-
| 2034 ואילך || 53 || 14
|}

=== חלק ב' ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;
! שנות שירות באוכלוסיית החוד !! שנות שירות באוכלוסיית מודיעין, אבטחה או טכנולוגיה
|-
| 7 || 1
|-
| 6 || 2
|-
| 5 || 3
|-
| 4 || 5
|-
| 3 || 7
|-
| 0 || 8 או 9
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;קצבה צוברת רעיונית&quot; במועד מסוים בתקנה 1]] [[ותקנה 6]]))) ====

@ 1. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + A_2 * \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2} &lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;A_1&lt;/math&gt; - היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;
:- &lt;math&gt;A_2&lt;/math&gt; - היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; - שיעור הנחת תשואה כפי שיורה מזמן לזמן הממונה כהגדרתו [[בחוק קופות גמל]], לפי [[סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל]], בניכוי דמי ניהול מרביים כמשמעותם [[בתקנה 3(א)(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע&quot;ב-2012]];
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; - הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה מקיפה ולביטוח מנהלים;
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; - הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה כללית;
:- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; - מקדם המרה לקצבת זקנה לגיל 67 כמשמעותו בתקנון קרן ברירת המחדל שנבחרה לחייל חדש לפי [[סעיף 67ה(ג) לחוק שירות הקבע]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; - מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; - מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה כללית ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - פרק הזמן, בשנים, בין מועד החישוב לבין מועד הגיעו של העובד לגיל 67.

@ 2. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית בקרן ותיקה כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]]:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;H*K&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; - ממוצע 36 המשכורות הקובעות האחרונות בארגון;
:- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; - מספר חודשי השירות בהעסקה מזכה לחלק לשש מאות, ובלבד שלא יעלה על 70% משכרו הקובע אלא אם כן מתקיים האמור [[בסעיף 63ג לחוק]].

@ 3. : נוסחה לחישוב קצבה תקציבית רעיונית:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;D*E - F&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; - סך כל רכיבי השכר הכלולים במשכורת האחרונה של העובד הזכאי בארגון במועד החישוב (([צ&quot;ל: במועד הפרישה])) ושנכללים במשכורת הקובעת של עובד הארגון שאינו עובד ביטחון חדש, בתוספת רכיבי שכר שהממשלה אישרה אותם לעניין תקנות אלה, ואם בוצעה משיכה מהיתרה הצבורה, סך כל רכיבי השכר כאמור כשהוא מעודכן לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממועד הפרישה ועד למועד המשיכה כאמור;
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; - מספר חודשי השירות הרצופים בהעסקה מזכה, בכפוף [[+|לסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק]] [[ולתקנה 3(ג)]], לחלק לשש מאות, בכפוף [[לסעיף 10 לחוק]] למעט [[-|סעיף 10(4)]], בתוספת הגדלות תקופות שירות כאמור [[בתקנה 6(ב) ו-(ג)]], ובלבד שלא יעלה על 70% ממשכורתו הקובעת למעט לפי התנאים הקבועים [[בסעיף 63ג לחוק]];
:- &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; - סך כל ההפחתה מהקצבה התקציבית הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67.

@ 4. : נוסחה לחישוב סך כל ההפחתה מהקצבה הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67 (&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;F = G_{1s} \times \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + G_{2s} \times \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]];
:- &lt;math&gt;G_1&lt;/math&gt; - סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה המקיפה בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;G_2&lt;/math&gt; - סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה הכללית בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
:- &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; - מספר המשיכה מקרן הפנסיה;
:- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 1]].

@ 5. : נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית למי שהתגייס לארגון לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ה (12 במרץ 2025):
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + (A_2+12*D)*\tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}

@ 6. : נוסחה לרכישת תקופת חופשה ללא משכורת:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}
:- &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; - עלות רכישת הזכויות לגמלה בעד התקופה ללא משכורת;
:- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; - כהגדרתו [[בפרט 3]];
:- &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; - ריבית היוון בשיעור של 2%;
:- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; - גיל הפרישה בפועל של העובד הזכאי.

@ 7. : נוסחה לרכישת הזכויות לגמלה בעד תקופת חופשה ללא משכורת במקרים מיוחדים:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times 0.7 \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}

&lt;פרסום&gt; ב' באייר התשפ&quot;ו (19 באפריל 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>9u631ububjog65az9uh86kgfm90nqu8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1743807</id>
    <revision>
      <id>3017147</id>
      <timestamp>2026-05-20T19:25:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3017147</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1897" sha1="1t1a54wgoqhsbmvv6m36g1z5x34vi8n" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2179|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|12398)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 108ז(ב)]] [[=החוק|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - החוק), באישור ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהסכמת ראש הממשלה ובהמלצת ראש שירות הביטחון הכללי וועדת השירות לפי [[סעיף 104 לחוק]], אני מצווה לאמור:

@ 1. מקצועות שאינם במסלול קצבת גישור
: עובד שיחל לעבוד בשירות הביטחון הכללי במקצוע המנוי [[בתוספת לצו זה]], לא יועסק במסלול קצבת גישור כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק]] המזכה בקצבה לפי [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי), התשפ&quot;ו-2026]], אלא אם כן חל עליו האמור [[בתקנה 3(ב)(16) לתקנות האמורות]].

@ 2. תחולה
: צו זה לא יחול על עובד שהועסק במקצוע מסוים לפני שהמקצוע התווסף [[לתוספת לצו]].

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
@ 1. : טכנולוגיה.
@ 2. : פסיכולוגיה.
@ 3. : הנדסת בניין.
@ 4. : טכנו-לוגיסטיקה.
@ 5. : עבודה סוציאלית.
@ 6. : תוקפים.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז באדר התשפ&quot;ו (5 במרץ 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>1t1a54wgoqhsbmvv6m36g1z5x34vi8n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743808</id>
    <revision>
      <id>3017163</id>
      <timestamp>2026-05-20T21:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3017144] תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3017163</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="54139" sha1="mgxclxoe9zo8axmebdsl8v8cxw43a3d" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1714|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12344.pdf}}, {{ח:תיבה|2164|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12398.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} (להלן – החוק), באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהמלצת ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 104|סעיף 104 לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוכלוסייה“ – עובדים המועסקים בתפקידים הנמנים על אחד מתחומי ההעסקה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אית״ן“ – אזרח ישראלי תומך נציגות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הארגון“ – המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון אחר“ – משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי וצבא ההגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העסקה מזכה“ – תקופת העסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ותק מזערי“ – תקופות שירות בהעסקה מזכה, ברציפות או במצטבר, לפי העניין, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוזה ל׳“ – חוזה העסקה ללוחמי ל׳ לפי תנאי הסיכום הבין־משרדי בעניינם מיום כ״ז בניסן התשנ״ט (13 באפריל 1999) כפי שיעודכן מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות הקבע“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרה צבורה“, במועד מסוים – הכספים שהופקדו לזכותו של עובד זכאי בחשבונו בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח, בשל תקופת העסקה מזכה בארגון או בארגון אחר, בתוספת התשואה שנזקפה בשל כספים אלה ובניכוי כספים שמשך ודמי ניהול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב מינוי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק המינויים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד החישוב“ – מועד סיום העסקתו של העובד הזכאי בארגון, וכן, לגבי עובד זכאי שביצע משיכה מהיתרה הצבורה לאחר סיום העסקתו, גם המועד שבו ביצע משיכה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד חתימת הסיכום“ – יום י״ט באב התשפ״ב (16 באוגוסט 2022);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד זכאי“ – עובד חדש בשירותי הביטחון, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק}}, המועסק בארגון ושערב סיום העסקתו בארגון הועסק בכתב מינוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במינוי בפועל“ – עובד שהועבר במינוי בפועל למשרד ממשלתי אחר, או שהועבר בהשאלה למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר או לצבא ההגנה לישראל לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערב המינוי בפועל העובד היה מועסק בארגון בתקן, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק המינויים}}, במשך חמש שנים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} במועד המינוי בפועל העובד מועסק בכתב מינוי או בחוזה ל׳;
{{ח:תתת|(3)}} ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב, בטרם אישור המינוי בפועל, כי הם נדרשים לפיתוחו המקצועי של העובד או כי המינוי בפועל יביאו לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
{{ח:תתת|(4)}} ראשי האגפים של משאבי אנוש בארגון ובגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה, אישרו את המינוי בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמ״י“ – עובד מקומי ישראלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמית פעיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל)|בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו המקצועות“ – {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ״ו–2026}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת ביטוח“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}, ובלבד שאושרה כקופת גמל לקצבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבה תקציבית רעיונית“ – קצבה שהייתה משתלמת לעובד בשל פרישתו אילו העובד הזכאי לא היה עובד ביטחון חדש אלא היה זכאי לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}}, אך המחושבת לפי הנוסחאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבה צוברת רעיונית“ במועד מסוים – קצבה שהייתה משתלמת לעובד הזכאי בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית פעיל לפי הסדר הפנסיה שחל עליו על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד, המחושבת לפי הנוסחאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ברירת מחדל“ – קרן לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ו|סעיף 108ו(ג)(2) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חדשה כללית“ ו”קרן חדשה מקיפה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שאיר“ – זכאי לקצבת שאיר לפי תקנון או הסכם של קרן הפנסיה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל בקרן הפנסיה או בקופת ביטוח זו במועד פטירתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר שעה“ – חוזה מיוחד להעסקה לפי שעה.

{{ח:סעיף|2|תנאי הזכאות לקצבת גישור}}
{{ח:ת}} עובד זכאי יהיה זכאי לקצבת גישור לפי תקנות אלה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הארגון פיטר אותו;
{{ח:תת|(2)}} בעת פיטוריו הוא הועסק בכתב מינוי במקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, או במקצוע שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב)(16)(ב)}};
{{ח:תתת|(ב)}} הוא נקלט למקצוע האמור לפני שהמקצוע נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} לראשונה;
{{ח:תת|(3)}} הוא צבר את הוותק המזערי הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}};
{{ח:תת|(4)}} הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|טור ג׳ בטבלה שבתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(5)}} הוא אינו זכאי לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע}}; פסקה זו לא תחול על עובד זכאי שהחל לעבוד בארגון כעובד ביטחון חדש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב}} לפני מועד חתימת הסיכום, ואינו זכאי לקצבה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ח|סעיף 108ח לחוק}} בעבור תקופת שירותו בארגון;
{{ח:תת|(6)}} הוא אינו זכאי לקצבה מכוח תקנות אלה, תקנות אחרות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז}} או תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ו|סעיף 67ו לחוק שירות הקבע}}, אלא אם כן הסכים בכתב לכך שתשלום הקצבה האמורה יופסק כל עוד הוא משרת בארגון והתקבל אישור הארגון האחר על הפסקת הקצבה כאמור;
{{ח:תת|(7)}} הוא אישר בכתב כי הוא מתחייב להודיע לארגון אם ביצע משיכה מהיתרה הצבורה שלו במהלך תקופת זכאותו לתשלום קצבת הגישור, וכי הוא מודע לכך שמשיכה כאמור תביא לחישוב מחדש של גובה קצבתו.

{{ח:סעיף|3|חישוב תקופת השירות לצורך זכאות לקצבה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוותק המזערי הנדרש לעובד שפוטר מהארגון בשנה מסוימת יהיה לפי הנקוב בצידה:
{{ח:תתת|(1)}} עד שנת 2019 – עשר שנים;
{{ח:תתת|(2)}} במהלך שנת 2020 – אחת עשרה שנים;
{{ח:תתת|(3)}} במהלך שנת 2021 – שתים עשרה שנים;
{{ח:תתת|(4)}} במהלך שנת 2022 – שלוש עשרה שנים;
{{ח:תתת|(5)}} החל משנת 2023 ואילך – חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת העסקה של עובד זכאי בארגון תוכר לצורך הוותק המזערי אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת העסקה בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת ניסיון לקבלת כתב מינוי ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת העסקה בהרשאה להעסקה לשעה בתקופת ניסיון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}}, ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(4)}} תקופת העסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי באחד מהמקצועות המפורטים להלן, ובלבד שלא תעלה על מספר השנים שלצידם:
{{ח:תתתת|(א)}} קצין איסוף – 5 שנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לוחם ט׳ – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קצין שיתוף פעולה – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ד)}} מבצע – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ה)}} קצין פרויקטים מבצעיים – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ו)}} צוער – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ז)}} קצין מבצעי תודעה – שנתיים;
{{ח:תתת|(5)}} תקופת העסקה בחוזה ל׳;
{{ח:תתת|(6)}} תקופת חופשה בלא משכורת של עד שנה, ברציפות או במצטבר, ובלבד שלגבי עובד שטרם צבר את הוותק המזערי נציב השירות אישר אותה, ובלבד שהעובד חזר לאחריה לשירות פעיל בארגון לשנתיים רצופות לפחות;
{{ח:תתת|(7)}} תקופת לידה והורות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}, לרבות בשל אימוץ כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 9ד|בסעיף 9ד לחוק זה}}, ותקופות חופשה בלא משכורת לאחר תקופת הלידה וההורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|סעיף 7(ד)(1) לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(8)}} תקופת חופשת מחלה בלא משכורת;
{{ח:תתת|(9)}} תקופת חופשה בלא משכורת למטרת טיפול רפואי בעובד או בבן משפחה או לצורך עזרה לבן משפחה חולה;
{{ח:תתת|(10)}} תקופת שירות חובה בארגון או בארגון אחר, ובלבד שהתקיים האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ג|בסעיף 63ג לחוק}};
{{ח:תתת|(11)}} תקופת העסקה כעמ״י או אית״ן, בתנאי שהתקיימו פסקאות משנה (א) ו־(ב) ולפי הוראת פסקת משנה (ג):
{{ח:תתתת|(א)}} ערב תחילת העסקתו כעמ״י או אית״ן הוא הועסק לפי אחת מהפסקאות (1) עד (9), (11) עד (13), (15) עד (17);
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד הצטרף לבן זוגו שיצא לשליחות מטעם משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך של המשרד הממשלתי וארגון אחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} רק מחצית מהתקופה תוכר כהעסקה מזכה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות; על אף האמור, תקופת העסקה שנייה כעמ״י או אית״ן תוכר אף אם הגיע העובד להגבלה האמורה ברישה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות נוספות, ובלבד שהתקבל אישור של החשב הכללי טרם יציאת העובד לתקופת השליחות השנייה בדבר ההכרה בתקופה זו כתקופה מזכה נוספת;
{{ח:תתת|(12)}} תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה בארגון אחר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(13)}} תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל במשרד ממשלתי אחר, לתקופה של עד שלוש שנים, ברציפות או במצטבר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה בכירים למי שמועסק בתפקיד בכיר;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד חזר לארגון לתקופת שירות בהעסקה מזכה טרם פרישתו, אלא אם כן השלים חמש עשרה שנות העסקה מזכות בארגון טרם תקופת המינוי בפועל;
{{ח:תתת|(14)}} תקופת העסקה בארגון אחר ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופת ההעסקה כאמור מוכרת כהעסקה מזכה לפי תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}} או מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ו|סעיף 67ו לחוק שירות הקבע}} שהותקנו לעניין הארגון האחר; טרם הותקנו תקנות כאמור בארגון האחר, תקופת ההעסקה תוכר אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} העסקה בכתב מינוי;
{{ח:תתתתת|(2)}} שירות כחייל חדש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67א|בסעיף 67א לחוק שירות הקבע}} ובלבד שלא מדובר בתקופת חופשה בלא משכורת או מתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתתת|(3)}} שירות כסוהר חדש או כשוטר חדש, ובלבד שתנאי השכר בה הם לפי תנאי השכר המקובלים במשטרה או בשירות בתי הסוהר ואין מדובר בשוטר או בסוהר מוסף זמני, בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתתת|(4)}} שירות כעובד חדש בשירות הביטחון הכללי, ובלבד שתנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ואין מדובר בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד החל להיות מועסק בארגון בתוך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו בארגון האחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} העובד אינו זכאי לקצבה מהארגון האחר בעד תקופת העסקה זו;
{{ח:תתתת|(ד)}} במועד סיום העסקתו בארגון האחר לא חל עליו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(15)}} תקופת שירות בארגון כחייל בשירות קבע במסגרת יחידות מחוץ לצבא ההגנה לישראל, כמשמעותן בפקודות הצבא, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא הייתה הפסקה העולה על 12 חודשים בין תקופת השירות האמורה לבין המועד שבו החל לשרת בארגון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת השירות האמורה אינה מזכה בקצבה מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}} או מכוח תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}} שהותקנו לעניין ארגון אחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} במהלך שירותו בארגון, העובד אינו מקבל קצבה מארגון אחר;
{{ח:תתת|(16)}} תקופת שירות במקצוע הנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העובד עבר ממקצוע שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, למעט מקצועות שנוספו {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|לצו המקצועות}} לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז(ב)(2) לחוק}}, למקצוע שאינו נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} העובד השלים עד חמש שנות העסקה רצופות במקצוע מהמועד שהתווסף המקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|לצו המקצועות}}, ערב המעבר למקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}; במניין חמש שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} חופשה בלא משכורת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} תקופת העסקה בשכר שעה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}};
{{ח:תתתתתת|(ד)}} העסקה כעמ״י או אית״ן;
{{ח:תתתתת|(2)}} לאחר המעבר למקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, העובד מועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל׳;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד עבר מתפקיד שלא נכלל במקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|שבצו המקצועות}} לתפקיד שנכלל במקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|שבצו המקצועות}}, למעט מקצוע שהתווסף {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|לצו המקצועות}} לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז(ב)(2)}}, והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} העובד השלים שמונה שנות העסקה לפחות במקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} ערב המעבר לתפקיד שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}; במניין שמונה שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} חופשה בלא משכורת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} תקופת העסקה בשכר שעה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון אחר שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}};
{{ח:תתתתתת|(ד)}} העסקה כעמ״י או אית״ן;
{{ח:תתתתת|(2)}} טרם המעבר לתפקיד שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, וכן לאחר המעבר לתפקיד האמור, העובד הועסק בארגון בכתב מינוי לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(17)}} תקופת שירות בארגון שאינה עולה על חמש שנים, בהעסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ושאינה בחוזה ל׳ או בשכר שעה, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במועד חתימת הסיכום העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל׳;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת השירות חלה לפני מועד חתימת הסיכום;
{{ח:תתתת|(ג)}} העובד פוטר מהארגון לפני יום ט׳ בטבת התשצ״ד (31 בדצמבר 2033).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), תקופות שירות בהעסקה מזכה של עובד זכאי לא יוכרו לצורך ותק מזערי בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת העסקתו בארגון הסתיימה בטרם השלים את מלוא תקופת השירות הנדרשת לצורך הוותק המזערי הקבוע לגביו, והעובד חזר לארגון בחלוף שנים עשר חודשים ממועד פרישתו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עבר לתפקיד שנכלל במקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|שבצו המקצועות}} ולא מתקיימת לגביו תקנת משנה (ב)(16)(ב);
{{ח:תתת|(3)}} הוא עבר להעסקה בארגון שאינה אחד מהמפורטים להלן, למעט אם היא לטובת תקופת הכשרה, או אם היא תקופת העסקה לפי תקנת משנה (ב)(17):
{{ח:תתתת|(א)}} העסקה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} שכר שעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חוזה ל׳;
{{ח:תתתת|(ד)}} עמ״י או אית״ן –
{{ח:תתתתת|(1)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} חופשה בלא משכורת שאינה לטובת שליחות מטעם המדינה של בן הזוג –
{{ח:תתתתת|(1)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}}.

{{ח:סעיף|4|שיוך לאוכלוסייה}}
{{ח:ת}} עובד זכאי ישויך לאחת האוכלוסיות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי כללים אלה:
{{ח:תת|(1)}} השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסייה מסוימת – ישויך לאוכלוסייה זו;
{{ח:תת|(2)}} השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות אך לא באוכלוסייה מסוימת – ישויך לאוכלוסיית המטה;
{{ח:תת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסיות שבקבוצות (א) או (ב), {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ שבתוספת הראשונה}} – ישויך העובד לאוכלוסייה שבה גיל הפרישה הגבוה ביותר מבין האוכלוסיות שבהן שירת; ואולם אם שירת העובד באוכלוסייה שבקבוצה (א) כאמור במשך 8 שנים והיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א׳ ומעלה, ישויך לאוכלוסייה שבקבוצה (א) האמורה;
{{ח:תת|(4)}} תקופת העסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(6), (11) או (13)}}, תיחשב כתקופת שירות באוכלוסיית המטה.

{{ח:סעיף|5|משך תשלום הקצבה}}
{{ח:תת|(א)}} הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיית המטה, אוכלוסיית המודיעין או שנקלט לאוכלוסיית הטכנולוגיה לאחר תחילת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שהגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי הפירוט הזה:
{{ח:תתת|(1)}} לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה עד סוף שנת 2021 – משך תשלום הקצבה יהיה עד גיל 67;
{{ח:תתת|(2)}} לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2022 – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 17 שנים;
{{ח:תתת|(3)}} לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2023 – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 16 שנים;
{{ח:תתת|(4)}} לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2024 – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 15 שנים;
{{ח:תתת|(5)}} לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2025 ואילך – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 14 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיות החוד, המבצעי, הסיוע המבצעי והתפקידים המסוכנים, או עם אוכלוסיית הטכנולוגיה והעסקתו בארגון החלה לפני מועד התקנת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שבעת סיום העסקתו בארגון הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ועד להגיעו לגיל 67.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), קבעה הוועדה הרפואית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|בחוק המינויים}}, כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה והתקיימו כל אלה, תשולם הקצבה עד הגיעו לגיל 67:
{{ח:תתת|(1)}} גיל העובד 42 ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} העובד השלים עשר שנות העסקה מזכות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} העובד אינו זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה שבה הוא מבוטח עקב אי־כשירותו כאמור ברישה; אם העובד זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה כאמור, תשולם לו קצבה בגובה ההפרש החיובי שבין קצבה שלה היה זכאי מכוח תקנות אלה אילולא היה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה, לבין גובה הקצבה שלה הוא זכאי מקופת הגמל לקצבה כאמור, ובלבד שהעובד הגיש לקופת הגמל לקצבה תביעה לקצבה והתקבלה החלטה בעניין זכאותו לקצבה על ידי קופת הגמל, והצהיר בכתב שהוא יעביר לארגון כל מידע או מסמך הנדרש לארגון לצורך בדיקת ההפרש האמור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), נציב השירות, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש בארגון, רשאי לאשר, במקרים חריגים, זכאות לקצבה לפי תקנות אלה שתשולם עד הגיעו של העובד לגיל 67, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העובד בגיל 45 ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} העובד השלים 15 שנות העסקה מזכות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בתפקיד שאושר כעתודה לפיקוד בארגון, מונה בוועדת מינויים בארגון לתפקיד המוגדר כפיקוד והוסמך בקורס פיקוד ייעודי ומחוסר שיבוץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} ראש אגף משאבי אנוש בארגון קבע לגביו שהוא מיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון.

{{ח:סעיף|6|דרך חישוב הקצבה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הקצבה לעובד זכאי תהיה הנמוכה מבין קצבתו התקציבית הרעיונית לפי הממוצע המשוקלל של שיעור חלקיות משרתו וקצבתו הצוברת הרעיונית, כפי שיחושבו במועד החישוב, וכן במועדי החישוב לגבי עובד שביצע משיכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(7)}}, והכול לפי תקנת משנה (ב) והנוסחאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}}; ואולם אם בוטח העובד בקרן ותיקה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}, קצבתו תחושב לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|פרט 2 לתוספת השנייה}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך חישוב הקצבה התקציבית הרעיונית והקצבה הצוברת הרעיונית ייחשבו תקופות אלה בלבד, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}}:
{{ח:תתת|(1)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(1) עד (5), (10) עד (15) ו־(16)(ב)}}, ויראו כאילו בפסקה (11)(ג), במקום ”רק מחצית מהתקופה“ נאמר ”התקופה“;
{{ח:תתת|(2)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(6)}} ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|שבפרט 6 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(3)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(8) ו־(9)}}, ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|שבפרט 7 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} תקופה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(7)}}, ובלבד שבעד התקופה שבעדה לא שולמו דמי לידה מתוך תקופה זו נרכשו הזכויות לגמלה לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|שבפרט 7 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(5)}} תקופות העסקה לפי שעה בארגון או בארגון אחר, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון בהעסקה לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב)(1) או (2)}} עד ליום ט׳ בתשרי התשפ״ו (1
באוקטובר 2025);
{{ח:תתת|(6)}} הגדלת תקופת שירות לגבי תקופות שירות שקדמו ליום י״ד בתמוז התשע״ה (1 ביולי 2015) ושאישר נציב השירות, אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופת שירות שהייתה חלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 100|סעיף 100 לחוק}}, לפי הוראות של נציב השירות לעניין הגדלות תקופת שירות בעקבות שירות קודם או לעניין הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים, אילו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}} היו חלות על העובד;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת שירות בתפקיד באוכלוסיית החוד, מבצעי וסיוע מבצעי וכן בתפקידים נוספים שאישרה הממשלה לעניין זה, בשיעור שתורה לכל שנה שבה שירת העובד בתפקידים האמורים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הגדלת תקופת שירות לעובד זכאי המועסק בחוזה ל׳ בשיעור של 100% לכל שנה שבה הועסק בחוזה ל׳;
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), בחישוב הקצבה הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות שאישר נציב השירות לתקופות שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(14)}} בשל שירות בתפקיד חוד בשירות הביטחון הכללי שקדמה ליום כ״ה באדר ב׳ התשס״ח (1 באפריל 2008).
{{ח:תת|(ג)}} קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בשיעור של השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה הקודמת לבין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה שלפניה.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה על תשלום הגמלאות ישלם את הקצבאות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד זכאי שחזר לעבוד בארגון והכנסתו הכוללת ממשכורתו ומקצבת הגישור שלו עולה על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, תשולם לו קצבה בשיעור של שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; בתקנת משנה זו, ”הקצבה הרגילה“ – קצבת הגישור שהייתה מגיעה לו אלמלא תקנת משנה זו.

{{ח:סעיף|7|קצבה לשאירים}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר העובד הזכאי לאחר סיום העסקתו בארגון ולפני הגיעו לגיל 67, תשולם לשאיריו קצבה, בסכום ההפרש שבין סכום כלל קצבאות השאירים שלהן היו זכאים לפי תנאי ההסכם או התקנון של קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל במועד פטירתו, לפי שכרו האחרון בארגון, לבין סכום כלל קצבאות השאירים לפי הסכם או תקנון כאמור שלהן זכאים השאירים במועד פטירתו, וזאת כל עוד שאירי העובד הזכאי זכאים לקצבת שאירים לפי הסכם או תקנון קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד.
{{ח:תת|(ב)}} קצבה לשאירים לפי תקנת משנה (א) תשולם עד לחודש שלפני החודש שבו היה מגיע העובד הזכאי לגיל 67.

{{ח:סעיף|8|החלת הוראות חוק שונות}}
{{ח:ת}} על קצבת הגישור יחולו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 5|סעיפים 5 עד 6}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 10|10(1) עד (2) ו־(5) עד (6)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 32|32}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 34|34}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 42|42 עד 44}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 48|48 עד 58}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 59|59 עד 60}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 62|ו־62 לחוק}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9|תחילה ותחולה|תיקון: תשפ״ו}}
(א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתן של תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (תיקון), התשפ״ו–2026 {{ח:הערה|(ביום 29.3.2026)}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ד)}} ביום י״ז באב התשפ״ו (31 ביולי 2026).
{{ח:תת|(ג)}} תקנות אלה יחולו על עובד שהגורם המוסמך אישר את פרישתו מיום ב׳ בטבת התשע״ח (20 בדצמבר 2017); עובד שפרש או שפרישתו אושרה כאמור לפני מועד זה, זכאי לקצבה כפי שחושבה לו במועד פרישתו, שתעודכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|ותקנה 7}} תחול על שאיריו.
{{ח:תת|(ד)}} יראו את המקדמות ששולמו לפורש מהארגון עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה כקצבאות ששולמו מכוח תקנות אלה; עלה גובה הקצבה לפורש מכוח תקנות אלה על הסכום שקיבל כמקדמות, ישולמו לו ההפרשים בין גובה המקדמות שקיבל לגובה הקצבה מכוח תקנות אלה, בניכוי עדכון הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג)}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”אוכלוסייה“ בתקנה 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} אוכלוסייה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שנת סיום העסקה בארגון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} גיל הפרישה המזערי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} חוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל שנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;7&quot;&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מבצעי, סיוע מבצעי, תפקידים מסוכנים, טכנולוגיה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2026 או לאחריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;
{{ח:תת|(ג)}} מטה ומודיעין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2025 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרות ”קצבה תקציבית רעיונית“ ו”קצבה צוברת רעיונית“ במועד מסוים, בתקנה 1}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ותקנה 6}})}}|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + A_2 * \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2} &lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;A_1&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;A_2&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה כללית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; = שיעור הנחת תשואה כפי שיורה מזמן לזמן הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 39|סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל}}, בניכוי דמי ניהול מרביים כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול)#סעיף 3|בתקנה 3(א)(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן פנסיה חדשה מקיפה ולביטוח מנהלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה כללית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; = מקדם המרה לקצבת זקנה לגיל 67 כמשמעותו בתקנון קרן ברירת המחדל שנבחרה לחייל חדש לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ה|סעיף 67ה(ג) לחוק שירות הקבע}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן פנסיה חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה כללית ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = פרק הזמן, בשנים, בין מועד החישוב לבין מועד הגיעו של העובד לגיל 67.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית בקרן ותיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;H*K&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; = ממוצע 36 המשכורות הקובעות האחרונות בארגון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = מספר חודשי השירות בהעסקה מזכה לחלק לשש מאות, ובלבד שלא יעלה על 70% משכרו הקובע אלא אם כן מתקיים האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ג|בסעיף 63ג לחוק}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה תקציבית רעיונית:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;D*E - F&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = סך כל רכיבי השכר הכלולים במשכורת האחרונה של העובד הזכאי בארגון במועד הפרישה ושנכללים במשכורת הקובעת של עובד הארגון שאינו עובד ביטחון חדש, בתוספת רכיבי שכר שהממשלה אישרה אותם לעניין תקנות אלה, ואם בוצעה משיכה מהיתרה הצבורה, סך כל רכיבי השכר כאמור, כשהוא מעודכן לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממועד הפרישה ועד למועד המשיכה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = מספר חודשי השירות הרצופים בהעסקה מזכה, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 2|לסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 3|ו־3 לחוק}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ולתקנה 3(ג)}}, לחלק לשש מאות, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 10|סעיף 10 לחוק}} למעט {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 10|סעיף 10(4)}}, בתוספת הגדלות תקופות שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ב) ו־(ג)}}, ובלבד שלא יעלה על 70% ממשכורתו הקובעת למעט בהתאם לתנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ג|בסעיף 63ג לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; = סך כל ההפחתה מהקצבה התקציבית הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב סך כל ההפחתה מהקצבה הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67 (&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;):
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;F = G_{1s} \times \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + G_{2s} \times \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;G_1&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה המקיפה בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;G_2&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן חדשה הכללית בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; = מספר המשיכה מקרן הפנסיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית למי שהתגייס לארגון לפני יום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022):
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + (A_2+12*D)*\tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} נוסחה לרכישת תקופת חופשה בלא משכורת:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; = עלות רכישת הזכויות לגמלה בעד התקופה בלא משכורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בפרט 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בפרט 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; = ריבית היוון בשיעור של 2%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; = גיל הפרישה בפועל של העובד הזכאי.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} נוסחה לרכישת הזכויות לגמלה בעד תקופת חופשה בלא משכורת במקרים מיוחדים:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times 0.7 \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}

{{ח:חתימות|כ״ד בשבט התשפ״ו (11 בפברואר 2026)}}
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>mgxclxoe9zo8axmebdsl8v8cxw43a3d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017177</id>
      <parentid>3017163</parentid>
      <timestamp>2026-05-20T23:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3017166] בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3017177</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="54151" sha1="2wu49fna8hddt7wm4n6oepi7n0p8zdw" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1714|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12344.pdf}}, {{ח:תיבה|2164|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12398.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} (להלן – החוק), באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהמלצת ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 104|סעיף 104 לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוכלוסייה“ – עובדים המועסקים בתפקידים הנמנים על אחד מתחומי ההעסקה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אית״ן“ – אזרח ישראלי תומך נציגות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הארגון“ – המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון אחר“ – משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי וצבא ההגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העסקה מזכה“ – תקופת העסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ותק מזערי“ – תקופות שירות בהעסקה מזכה, ברציפות או במצטבר, לפי העניין, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוזה ל׳“ – חוזה העסקה ללוחמי ל׳ לפי תנאי הסיכום הבין־משרדי בעניינם מיום כ״ז בניסן התשנ״ט (13 באפריל 1999) כפי שיעודכן מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות הקבע“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרה צבורה“, במועד מסוים – הכספים שהופקדו לזכותו של עובד זכאי בחשבונו בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח, בשל תקופת העסקה מזכה בארגון או בארגון אחר, בתוספת התשואה שנזקפה בשל כספים אלה ובניכוי כספים שמשך ודמי ניהול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב מינוי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק המינויים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד החישוב“ – מועד סיום העסקתו של העובד הזכאי בארגון, וכן, לגבי עובד זכאי שביצע משיכה מהיתרה הצבורה לאחר סיום העסקתו, גם המועד שבו ביצע משיכה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד חתימת הסיכום“ – יום י״ט באב התשפ״ב (16 באוגוסט 2022);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד זכאי“ – עובד חדש בשירותי הביטחון, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק}}, המועסק בארגון ושערב סיום העסקתו בארגון הועסק בכתב מינוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במינוי בפועל“ – עובד שהועבר במינוי בפועל למשרד ממשלתי אחר, או שהועבר בהשאלה למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר או לצבא ההגנה לישראל לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערב המינוי בפועל העובד היה מועסק בארגון בתקן, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק המינויים}}, במשך חמש שנים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} במועד המינוי בפועל העובד מועסק בכתב מינוי או בחוזה ל׳;
{{ח:תתת|(3)}} ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב, בטרם אישור המינוי בפועל, כי הם נדרשים לפיתוחו המקצועי של העובד או כי המינוי בפועל יביאו לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
{{ח:תתת|(4)}} ראשי האגפים של משאבי אנוש בארגון ובגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה, אישרו את המינוי בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמ״י“ – עובד מקומי ישראלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמית פעיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל)|בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו המקצועות“ – {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ״ו–2026}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת ביטוח“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}, ובלבד שאושרה כקופת גמל לקצבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבה תקציבית רעיונית“ – קצבה שהייתה משתלמת לעובד בשל פרישתו אילו העובד הזכאי לא היה עובד ביטחון חדש אלא היה זכאי לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}}, אך המחושבת לפי הנוסחאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבה צוברת רעיונית“ במועד מסוים – קצבה שהייתה משתלמת לעובד הזכאי בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית פעיל לפי הסדר הפנסיה שחל עליו על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד, המחושבת לפי הנוסחאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ברירת מחדל“ – קרן לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ו|סעיף 108ו(ג)(2) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חדשה כללית“ ו”קרן חדשה מקיפה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שאיר“ – זכאי לקצבת שאיר לפי תקנון או הסכם של קרן הפנסיה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל בקרן הפנסיה או בקופת ביטוח זו במועד פטירתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר שעה“ – חוזה מיוחד להעסקה לפי שעה.

{{ח:סעיף|2|תנאי הזכאות לקצבת גישור}}
{{ח:ת}} עובד זכאי יהיה זכאי לקצבת גישור לפי תקנות אלה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הארגון פיטר אותו;
{{ח:תת|(2)}} בעת פיטוריו הוא הועסק בכתב מינוי במקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, או במקצוע שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב)(16)(ב)}};
{{ח:תתת|(ב)}} הוא נקלט למקצוע האמור לפני שהמקצוע נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} לראשונה;
{{ח:תת|(3)}} הוא צבר את הוותק המזערי הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}};
{{ח:תת|(4)}} הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|טור ג׳ בטבלה שבתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(5)}} הוא אינו זכאי לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע}}; פסקה זו לא תחול על עובד זכאי שהחל לעבוד בארגון כעובד ביטחון חדש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב}} לפני מועד חתימת הסיכום, ואינו זכאי לקצבה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ח|סעיף 108ח לחוק}} בעבור תקופת שירותו בארגון;
{{ח:תת|(6)}} הוא אינו זכאי לקצבה מכוח תקנות אלה, תקנות אחרות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז}} או תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ו|סעיף 67ו לחוק שירות הקבע}}, אלא אם כן הסכים בכתב לכך שתשלום הקצבה האמורה יופסק כל עוד הוא משרת בארגון והתקבל אישור הארגון האחר על הפסקת הקצבה כאמור;
{{ח:תת|(7)}} הוא אישר בכתב כי הוא מתחייב להודיע לארגון אם ביצע משיכה מהיתרה הצבורה שלו במהלך תקופת זכאותו לתשלום קצבת הגישור, וכי הוא מודע לכך שמשיכה כאמור תביא לחישוב מחדש של גובה קצבתו.

{{ח:סעיף|3|חישוב תקופת השירות לצורך זכאות לקצבה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוותק המזערי הנדרש לעובד שפוטר מהארגון בשנה מסוימת יהיה לפי הנקוב בצידה:
{{ח:תתת|(1)}} עד שנת 2019 – עשר שנים;
{{ח:תתת|(2)}} במהלך שנת 2020 – אחת עשרה שנים;
{{ח:תתת|(3)}} במהלך שנת 2021 – שתים עשרה שנים;
{{ח:תתת|(4)}} במהלך שנת 2022 – שלוש עשרה שנים;
{{ח:תתת|(5)}} החל משנת 2023 ואילך – חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת העסקה של עובד זכאי בארגון תוכר לצורך הוותק המזערי אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת העסקה בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת ניסיון לקבלת כתב מינוי ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת העסקה בהרשאה להעסקה לשעה בתקופת ניסיון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}}, ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(4)}} תקופת העסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי באחד מהמקצועות המפורטים להלן, ובלבד שלא תעלה על מספר השנים שלצידם:
{{ח:תתתת|(א)}} קצין איסוף – 5 שנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לוחם ט׳ – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קצין שיתוף פעולה – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ד)}} מבצע – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ה)}} קצין פרויקטים מבצעיים – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ו)}} צוער – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ז)}} קצין מבצעי תודעה – שנתיים;
{{ח:תתת|(5)}} תקופת העסקה בחוזה ל׳;
{{ח:תתת|(6)}} תקופת חופשה בלא משכורת של עד שנה, ברציפות או במצטבר, ובלבד שלגבי עובד שטרם צבר את הוותק המזערי נציב השירות אישר אותה, ובלבד שהעובד חזר לאחריה לשירות פעיל בארגון לשנתיים רצופות לפחות;
{{ח:תתת|(7)}} תקופת לידה והורות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}, לרבות בשל אימוץ כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 9ד|בסעיף 9ד לחוק זה}}, ותקופות חופשה בלא משכורת לאחר תקופת הלידה וההורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|סעיף 7(ד)(1) לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(8)}} תקופת חופשת מחלה בלא משכורת;
{{ח:תתת|(9)}} תקופת חופשה בלא משכורת למטרת טיפול רפואי בעובד או בבן משפחה או לצורך עזרה לבן משפחה חולה;
{{ח:תתת|(10)}} תקופת שירות חובה בארגון או בארגון אחר, ובלבד שהתקיים האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ג|בסעיף 63ג לחוק}};
{{ח:תתת|(11)}} תקופת העסקה כעמ״י או אית״ן, בתנאי שהתקיימו פסקאות משנה (א) ו־(ב) ולפי הוראת פסקת משנה (ג):
{{ח:תתתת|(א)}} ערב תחילת העסקתו כעמ״י או אית״ן הוא הועסק לפי אחת מהפסקאות (1) עד (9), (11) עד (13), (15) עד (17);
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד הצטרף לבן זוגו שיצא לשליחות מטעם משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך של המשרד הממשלתי וארגון אחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} רק מחצית מהתקופה תוכר כהעסקה מזכה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות; על אף האמור, תקופת העסקה שנייה כעמ״י או אית״ן תוכר אף אם הגיע העובד להגבלה האמורה ברישה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות נוספות, ובלבד שהתקבל אישור של החשב הכללי טרם יציאת העובד לתקופת השליחות השנייה בדבר ההכרה בתקופה זו כתקופה מזכה נוספת;
{{ח:תתת|(12)}} תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה בארגון אחר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(13)}} תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל במשרד ממשלתי אחר, לתקופה של עד שלוש שנים, ברציפות או במצטבר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה בכירים למי שמועסק בתפקיד בכיר;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד חזר לארגון לתקופת שירות בהעסקה מזכה טרם פרישתו, אלא אם כן השלים חמש עשרה שנות העסקה מזכות בארגון טרם תקופת המינוי בפועל;
{{ח:תתת|(14)}} תקופת העסקה בארגון אחר ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופת ההעסקה כאמור מוכרת כהעסקה מזכה לפי תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}} או מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ו|סעיף 67ו לחוק שירות הקבע}} שהותקנו לעניין הארגון האחר; טרם הותקנו תקנות כאמור בארגון האחר, תקופת ההעסקה תוכר אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} העסקה בכתב מינוי;
{{ח:תתתתת|(2)}} שירות כחייל חדש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67א|בסעיף 67א לחוק שירות הקבע}} ובלבד שלא מדובר בתקופת חופשה בלא משכורת או מתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתתת|(3)}} שירות כסוהר חדש או כשוטר חדש, ובלבד שתנאי השכר בה הם לפי תנאי השכר המקובלים במשטרה או בשירות בתי הסוהר ואין מדובר בשוטר או בסוהר מוסף זמני, בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתתת|(4)}} שירות כעובד חדש בשירות הביטחון הכללי, ובלבד שתנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ואין מדובר בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד החל להיות מועסק בארגון בתוך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו בארגון האחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} העובד אינו זכאי לקצבה מהארגון האחר בעד תקופת העסקה זו;
{{ח:תתתת|(ד)}} במועד סיום העסקתו בארגון האחר לא חל עליו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(15)}} תקופת שירות בארגון כחייל בשירות קבע במסגרת יחידות מחוץ לצבא ההגנה לישראל, כמשמעותן בפקודות הצבא, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא הייתה הפסקה העולה על 12 חודשים בין תקופת השירות האמורה לבין המועד שבו החל לשרת בארגון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת השירות האמורה אינה מזכה בקצבה מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}} או מכוח תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}} שהותקנו לעניין ארגון אחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} במהלך שירותו בארגון, העובד אינו מקבל קצבה מארגון אחר;
{{ח:תתת|(16)}} תקופת שירות במקצוע הנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העובד עבר ממקצוע שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, למעט מקצועות שנוספו {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|לצו המקצועות}} לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז(ב)(2) לחוק}}, למקצוע שאינו נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} העובד השלים עד חמש שנות העסקה רצופות במקצוע מהמועד שהתווסף המקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|לצו המקצועות}}, ערב המעבר למקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}; במניין חמש שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} חופשה בלא משכורת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} תקופת העסקה בשכר שעה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}};
{{ח:תתתתתת|(ד)}} העסקה כעמ״י או אית״ן;
{{ח:תתתתת|(2)}} לאחר המעבר למקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, העובד מועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל׳;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד עבר מתפקיד שלא נכלל במקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|שבצו המקצועות}} לתפקיד שנכלל במקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|שבצו המקצועות}}, למעט מקצוע שהתווסף {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|לצו המקצועות}} לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז(ב)(2)}}, והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} העובד השלים שמונה שנות העסקה לפחות במקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} ערב המעבר לתפקיד שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}; במניין שמונה שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} חופשה בלא משכורת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} תקופת העסקה בשכר שעה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון אחר שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}};
{{ח:תתתתתת|(ד)}} העסקה כעמ״י או אית״ן;
{{ח:תתתתת|(2)}} טרם המעבר לתפקיד שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, וכן לאחר המעבר לתפקיד האמור, העובד הועסק בארגון בכתב מינוי לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(17)}} תקופת שירות בארגון שאינה עולה על חמש שנים, בהעסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ושאינה בחוזה ל׳ או בשכר שעה, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במועד חתימת הסיכום העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל׳;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת השירות חלה לפני מועד חתימת הסיכום;
{{ח:תתתת|(ג)}} העובד פוטר מהארגון לפני יום ט׳ בטבת התשצ״ד (31 בדצמבר 2033).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), תקופות שירות בהעסקה מזכה של עובד זכאי לא יוכרו לצורך ותק מזערי בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת העסקתו בארגון הסתיימה בטרם השלים את מלוא תקופת השירות הנדרשת לצורך הוותק המזערי הקבוע לגביו, והעובד חזר לארגון בחלוף שנים עשר חודשים ממועד פרישתו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עבר לתפקיד שנכלל במקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|שבצו המקצועות}} ולא מתקיימת לגביו תקנת משנה (ב)(16)(ב);
{{ח:תתת|(3)}} הוא עבר להעסקה בארגון שאינה אחד מהמפורטים להלן, למעט אם היא לטובת תקופת הכשרה, או אם היא תקופת העסקה לפי תקנת משנה (ב)(17):
{{ח:תתתת|(א)}} העסקה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} שכר שעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חוזה ל׳;
{{ח:תתתת|(ד)}} עמ״י או אית״ן –
{{ח:תתתתת|(1)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} חופשה בלא משכורת שאינה לטובת שליחות מטעם המדינה של בן הזוג –
{{ח:תתתתת|(1)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}}.

{{ח:סעיף|4|שיוך לאוכלוסייה}}
{{ח:ת}} עובד זכאי ישויך לאחת האוכלוסיות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי כללים אלה:
{{ח:תת|(1)}} השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסייה מסוימת – ישויך לאוכלוסייה זו;
{{ח:תת|(2)}} השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות אך לא באוכלוסייה מסוימת – ישויך לאוכלוסיית המטה;
{{ח:תת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסיות שבקבוצות (א) או (ב), {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ שבתוספת הראשונה}} – ישויך העובד לאוכלוסייה שבה גיל הפרישה הגבוה ביותר מבין האוכלוסיות שבהן שירת; ואולם אם שירת העובד באוכלוסייה שבקבוצה (א) כאמור במשך 8 שנים והיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א׳ ומעלה, ישויך לאוכלוסייה שבקבוצה (א) האמורה;
{{ח:תת|(4)}} תקופת העסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(6), (11) או (13)}}, תיחשב כתקופת שירות באוכלוסיית המטה.

{{ח:סעיף|5|משך תשלום הקצבה}}
{{ח:תת|(א)}} הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיית המטה, אוכלוסיית המודיעין או שנקלט לאוכלוסיית הטכנולוגיה לאחר תחילת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שהגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי הפירוט הזה:
{{ח:תתת|(1)}} לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה עד סוף שנת 2021 – משך תשלום הקצבה יהיה עד גיל 67;
{{ח:תתת|(2)}} לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2022 – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 17 שנים;
{{ח:תתת|(3)}} לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2023 – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 16 שנים;
{{ח:תתת|(4)}} לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2024 – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 15 שנים;
{{ח:תתת|(5)}} לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2025 ואילך – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 14 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיות החוד, המבצעי, הסיוע המבצעי והתפקידים המסוכנים, או עם אוכלוסיית הטכנולוגיה והעסקתו בארגון החלה לפני מועד התקנת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שבעת סיום העסקתו בארגון הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ועד להגיעו לגיל 67.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), קבעה הוועדה הרפואית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|בחוק המינויים}}, כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה והתקיימו כל אלה, תשולם הקצבה עד הגיעו לגיל 67:
{{ח:תתת|(1)}} גיל העובד 42 ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} העובד השלים עשר שנות העסקה מזכות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} העובד אינו זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה שבה הוא מבוטח עקב אי־כשירותו כאמור ברישה; אם העובד זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה כאמור, תשולם לו קצבה בגובה ההפרש החיובי שבין קצבה שלה היה זכאי מכוח תקנות אלה אילולא היה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה, לבין גובה הקצבה שלה הוא זכאי מקופת הגמל לקצבה כאמור, ובלבד שהעובד הגיש לקופת הגמל לקצבה תביעה לקצבה והתקבלה החלטה בעניין זכאותו לקצבה על ידי קופת הגמל, והצהיר בכתב שהוא יעביר לארגון כל מידע או מסמך הנדרש לארגון לצורך בדיקת ההפרש האמור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), נציב השירות, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש בארגון, רשאי לאשר, במקרים חריגים, זכאות לקצבה לפי תקנות אלה שתשולם עד הגיעו של העובד לגיל 67, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העובד בגיל 45 ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} העובד השלים 15 שנות העסקה מזכות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בתפקיד שאושר כעתודה לפיקוד בארגון, מונה בוועדת מינויים בארגון לתפקיד המוגדר כפיקוד והוסמך בקורס פיקוד ייעודי ומחוסר שיבוץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} ראש אגף משאבי אנוש בארגון קבע לגביו שהוא מיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון.

{{ח:סעיף|6|דרך חישוב הקצבה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הקצבה לעובד זכאי תהיה הנמוכה מבין קצבתו התקציבית הרעיונית לפי הממוצע המשוקלל של שיעור חלקיות משרתו וקצבתו הצוברת הרעיונית, כפי שיחושבו במועד החישוב, וכן במועדי החישוב לגבי עובד שביצע משיכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(7)}}, והכול לפי תקנת משנה (ב) והנוסחאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}}; ואולם אם בוטח העובד בקרן ותיקה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}, קצבתו תחושב לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|פרט 2 לתוספת השנייה}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך חישוב הקצבה התקציבית הרעיונית והקצבה הצוברת הרעיונית ייחשבו תקופות אלה בלבד, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}}:
{{ח:תתת|(1)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(1) עד (5), (10) עד (15) ו־(16)(ב)}}, ויראו כאילו בפסקה (11)(ג), במקום ”רק מחצית מהתקופה“ נאמר ”התקופה“;
{{ח:תתת|(2)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(6)}} ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|שבפרט 6 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(3)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(8) ו־(9)}}, ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|שבפרט 7 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} תקופה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(7)}}, ובלבד שבעד התקופה שבעדה לא שולמו דמי לידה מתוך תקופה זו נרכשו הזכויות לגמלה לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|שבפרט 7 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(5)}} תקופות העסקה לפי שעה בארגון או בארגון אחר, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון בהעסקה לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב)(1) או (2)}} עד ליום ט׳ בתשרי התשפ״ו (1 באוקטובר 2025);
{{ח:תתת|(6)}} הגדלת תקופת שירות לגבי תקופות שירות שקדמו ליום י״ד בתמוז התשע״ה (1 ביולי 2015) ושאישר נציב השירות, אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופת שירות שהייתה חלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 100|סעיף 100 לחוק}}, לפי הוראות של נציב השירות לעניין הגדלות תקופת שירות בעקבות שירות קודם או לעניין הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים, אילו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}} היו חלות על העובד;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת שירות בתפקיד באוכלוסיית החוד, מבצעי וסיוע מבצעי וכן בתפקידים נוספים שאישרה הממשלה לעניין זה, בשיעור שתורה לכל שנה שבה שירת העובד בתפקידים האמורים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הגדלת תקופת שירות לעובד זכאי המועסק בחוזה ל׳ בשיעור של 100% לכל שנה שבה הועסק בחוזה ל׳;
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), בחישוב הקצבה הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות שאישר נציב השירות לתקופות שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(14)}} בשל שירות בתפקיד חוד בשירות הביטחון הכללי שקדמה ליום כ״ה באדר ב׳ התשס״ח (1 באפריל 2008).
{{ח:תת|(ג)}} קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בשיעור של השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה הקודמת לבין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה שלפניה.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה על תשלום הגמלאות ישלם את הקצבאות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד זכאי שחזר לעבוד בארגון והכנסתו הכוללת ממשכורתו ומקצבת הגישור שלו עולה על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, תשולם לו קצבה בשיעור של שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; בתקנת משנה זו, ”הקצבה הרגילה“ – קצבת הגישור שהייתה מגיעה לו אלמלא תקנת משנה זו.

{{ח:סעיף|7|קצבה לשאירים}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר העובד הזכאי לאחר סיום העסקתו בארגון ולפני הגיעו לגיל 67, תשולם לשאיריו קצבה, בסכום ההפרש שבין סכום כלל קצבאות השאירים שלהן היו זכאים לפי תנאי ההסכם או התקנון של קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל במועד פטירתו, לפי שכרו האחרון בארגון, לבין סכום כלל קצבאות השאירים לפי הסכם או תקנון כאמור שלהן זכאים השאירים במועד פטירתו, וזאת כל עוד שאירי העובד הזכאי זכאים לקצבת שאירים לפי הסכם או תקנון קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד.
{{ח:תת|(ב)}} קצבה לשאירים לפי תקנת משנה (א) תשולם עד לחודש שלפני החודש שבו היה מגיע העובד הזכאי לגיל 67.

{{ח:סעיף|8|החלת הוראות חוק שונות}}
{{ח:ת}} על קצבת הגישור יחולו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 5|סעיפים 5 עד 6}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 10|10(1) עד (2) ו־(5) עד (6)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 32|32}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 34|34}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 42|42 עד 44}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 48|48 עד 58}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 59|59 עד 60}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 62|ו־62 לחוק}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9|תחילה ותחולה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתן של תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (תיקון), התשפ״ו–2026 {{ח:הערה|(ביום 29.3.2026)}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ד)}} ביום י״ז באב התשפ״ו (31 ביולי 2026).
{{ח:תת|(ג)}} תקנות אלה יחולו על עובד שהגורם המוסמך אישר את פרישתו מיום ב׳ בטבת התשע״ח (20 בדצמבר 2017); עובד שפרש או שפרישתו אושרה כאמור לפני מועד זה, זכאי לקצבה כפי שחושבה לו במועד פרישתו, שתעודכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|ותקנה 7}} תחול על שאיריו.
{{ח:תת|(ד)}} יראו את המקדמות ששולמו לפורש מהארגון עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה כקצבאות ששולמו מכוח תקנות אלה; עלה גובה הקצבה לפורש מכוח תקנות אלה על הסכום שקיבל כמקדמות, ישולמו לו ההפרשים בין גובה המקדמות שקיבל לגובה הקצבה מכוח תקנות אלה, בניכוי עדכון הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג)}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”אוכלוסייה“ בתקנה 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} אוכלוסייה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שנת סיום העסקה בארגון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} גיל הפרישה המזערי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} חוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל שנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;7&quot;&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מבצעי, סיוע מבצעי, תפקידים מסוכנים, טכנולוגיה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2026 או לאחריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;
{{ח:תת|(ג)}} מטה ומודיעין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2025 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרות ”קצבה תקציבית רעיונית“ ו”קצבה צוברת רעיונית“ במועד מסוים, בתקנה 1}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ותקנה 6}})}}|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + A_2 * \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2} &lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;A_1&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;A_2&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה כללית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; = שיעור הנחת תשואה כפי שיורה מזמן לזמן הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 39|סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל}}, בניכוי דמי ניהול מרביים כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול)#סעיף 3|בתקנה 3(א)(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן פנסיה חדשה מקיפה ולביטוח מנהלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה כללית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; = מקדם המרה לקצבת זקנה לגיל 67 כמשמעותו בתקנון קרן ברירת המחדל שנבחרה לחייל חדש לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ה|סעיף 67ה(ג) לחוק שירות הקבע}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן פנסיה חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה כללית ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = פרק הזמן, בשנים, בין מועד החישוב לבין מועד הגיעו של העובד לגיל 67.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית בקרן ותיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;H*K&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; = ממוצע 36 המשכורות הקובעות האחרונות בארגון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = מספר חודשי השירות בהעסקה מזכה לחלק לשש מאות, ובלבד שלא יעלה על 70% משכרו הקובע אלא אם כן מתקיים האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ג|בסעיף 63ג לחוק}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה תקציבית רעיונית:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;D*E - F&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = סך כל רכיבי השכר הכלולים במשכורת האחרונה של העובד הזכאי בארגון במועד הפרישה ושנכללים במשכורת הקובעת של עובד הארגון שאינו עובד ביטחון חדש, בתוספת רכיבי שכר שהממשלה אישרה אותם לעניין תקנות אלה, ואם בוצעה משיכה מהיתרה הצבורה, סך כל רכיבי השכר כאמור, כשהוא מעודכן לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממועד הפרישה ועד למועד המשיכה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = מספר חודשי השירות הרצופים בהעסקה מזכה, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 2|לסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 3|ו־3 לחוק}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ולתקנה 3(ג)}}, לחלק לשש מאות, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 10|סעיף 10 לחוק}} למעט {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 10|סעיף 10(4)}}, בתוספת הגדלות תקופות שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ב) ו־(ג)}}, ובלבד שלא יעלה על 70% ממשכורתו הקובעת למעט בהתאם לתנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ג|בסעיף 63ג לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; = סך כל ההפחתה מהקצבה התקציבית הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב סך כל ההפחתה מהקצבה הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67 (&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;):
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;F = G_{1s} \times \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + G_{2s} \times \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;G_1&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה המקיפה בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;G_2&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן חדשה הכללית בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; = מספר המשיכה מקרן הפנסיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית למי שהתגייס לארגון לפני יום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022):
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + (A_2+12*D)*\tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} נוסחה לרכישת תקופת חופשה בלא משכורת:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; = עלות רכישת הזכויות לגמלה בעד התקופה בלא משכורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בפרט 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בפרט 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; = ריבית היוון בשיעור של 2%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; = גיל הפרישה בפועל של העובד הזכאי.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} נוסחה לרכישת הזכויות לגמלה בעד תקופת חופשה בלא משכורת במקרים מיוחדים:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times 0.7 \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}

{{ח:חתימות|כ״ד בשבט התשפ״ו (11 בפברואר 2026)}}
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2wu49fna8hddt7wm4n6oepi7n0p8zdw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017262</id>
      <parentid>3017177</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T11:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3017221]</comment>
      <origin>3017262</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="54193" sha1="qld06l1l2rddq4d92zqtulnmkih4fmm" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1714|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12344.pdf}}, {{ח:תיבה|2164|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12398.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} (להלן – החוק), באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהמלצת ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 104|סעיף 104 לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוכלוסייה“ – עובדים המועסקים בתפקידים הנמנים על אחד מתחומי ההעסקה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אית״ן“ – אזרח ישראלי תומך נציגות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הארגון“ – המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון אחר“ – משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי וצבא ההגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העסקה מזכה“ – תקופת העסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ותק מזערי“ – תקופות שירות בהעסקה מזכה, ברציפות או במצטבר, לפי העניין, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוזה ל׳“ – חוזה העסקה ללוחמי ל׳ לפי תנאי הסיכום הבין־משרדי בעניינם מיום כ״ז בניסן התשנ״ט (13 באפריל 1999) כפי שיעודכן מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות הקבע“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרה צבורה“, במועד מסוים – הכספים שהופקדו לזכותו של עובד זכאי בחשבונו בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח, בשל תקופת העסקה מזכה בארגון או בארגון אחר, בתוספת התשואה שנזקפה בשל כספים אלה ובניכוי כספים שמשך ודמי ניהול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב מינוי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק המינויים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד החישוב“ – מועד סיום העסקתו של העובד הזכאי בארגון, וכן, לגבי עובד זכאי שביצע משיכה מהיתרה הצבורה לאחר סיום העסקתו, גם המועד שבו ביצע משיכה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד חתימת הסיכום“ – יום י״ט באב התשפ״ב (16 באוגוסט 2022);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד זכאי“ – עובד חדש בשירותי הביטחון, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק}}, המועסק בארגון ושערב סיום העסקתו בארגון הועסק בכתב מינוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במינוי בפועל“ – עובד שהועבר במינוי בפועל למשרד ממשלתי אחר, או שהועבר בהשאלה למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר או לצבא ההגנה לישראל לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערב המינוי בפועל העובד היה מועסק בארגון בתקן, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק המינויים}}, במשך חמש שנים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} במועד המינוי בפועל העובד מועסק בכתב מינוי או בחוזה ל׳;
{{ח:תתת|(3)}} ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב, בטרם אישור המינוי בפועל, כי הם נדרשים לפיתוחו המקצועי של העובד או כי המינוי בפועל יביאו לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
{{ח:תתת|(4)}} ראשי האגפים של משאבי אנוש בארגון ובגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה, אישרו את המינוי בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמ״י“ – עובד מקומי ישראלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמית פעיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל)|בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו המקצועות“ – {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ״ו–2026}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת ביטוח“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}, ובלבד שאושרה כקופת גמל לקצבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבה תקציבית רעיונית“ – קצבה שהייתה משתלמת לעובד בשל פרישתו אילו העובד הזכאי לא היה עובד ביטחון חדש אלא היה זכאי לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}}, אך המחושבת לפי הנוסחאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבה צוברת רעיונית“ במועד מסוים – קצבה שהייתה משתלמת לעובד הזכאי בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית פעיל לפי הסדר הפנסיה שחל עליו על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד, המחושבת לפי הנוסחאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ברירת מחדל“ – קרן לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ו|סעיף 108ו(ג)(2) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חדשה כללית“ ו”קרן חדשה מקיפה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שאיר“ – זכאי לקצבת שאיר לפי תקנון או הסכם של קרן הפנסיה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל בקרן הפנסיה או בקופת ביטוח זו במועד פטירתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר שעה“ – חוזה מיוחד להעסקה לפי שעה.

{{ח:סעיף|2|תנאי הזכאות לקצבת גישור}}
{{ח:ת}} עובד זכאי יהיה זכאי לקצבת גישור לפי תקנות אלה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הארגון פיטר אותו;
{{ח:תת|(2)}} בעת פיטוריו הוא הועסק בכתב מינוי במקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, או במקצוע שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב)(16)(ב)}};
{{ח:תתת|(ב)}} הוא נקלט למקצוע האמור לפני שהמקצוע נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} לראשונה;
{{ח:תת|(3)}} הוא צבר את הוותק המזערי הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}};
{{ח:תת|(4)}} הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|טור ג׳ בטבלה שבתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(5)}} הוא אינו זכאי לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע}}; פסקה זו לא תחול על עובד זכאי שהחל לעבוד בארגון כעובד ביטחון חדש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב}} לפני מועד חתימת הסיכום, ואינו זכאי לקצבה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ח|סעיף 108ח לחוק}} בעבור תקופת שירותו בארגון;
{{ח:תת|(6)}} הוא אינו זכאי לקצבה מכוח תקנות אלה, תקנות אחרות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז}} או תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ו|סעיף 67ו לחוק שירות הקבע}}, אלא אם כן הסכים בכתב לכך שתשלום הקצבה האמורה יופסק כל עוד הוא משרת בארגון והתקבל אישור הארגון האחר על הפסקת הקצבה כאמור;
{{ח:תת|(7)}} הוא אישר בכתב כי הוא מתחייב להודיע לארגון אם ביצע משיכה מהיתרה הצבורה שלו במהלך תקופת זכאותו לתשלום קצבת הגישור, וכי הוא מודע לכך שמשיכה כאמור תביא לחישוב מחדש של גובה קצבתו.

{{ח:סעיף|3|חישוב תקופת השירות לצורך זכאות לקצבה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוותק המזערי הנדרש לעובד שפוטר מהארגון בשנה מסוימת יהיה לפי הנקוב בצידה:
{{ח:תתת|(1)}} עד שנת 2019 – עשר שנים;
{{ח:תתת|(2)}} במהלך שנת 2020 – אחת עשרה שנים;
{{ח:תתת|(3)}} במהלך שנת 2021 – שתים עשרה שנים;
{{ח:תתת|(4)}} במהלך שנת 2022 – שלוש עשרה שנים;
{{ח:תתת|(5)}} החל משנת 2023 ואילך – חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת העסקה של עובד זכאי בארגון תוכר לצורך הוותק המזערי אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת העסקה בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת ניסיון לקבלת כתב מינוי ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת העסקה בהרשאה להעסקה לשעה בתקופת ניסיון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}}, ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(4)}} תקופת העסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי באחד מהמקצועות המפורטים להלן, ובלבד שלא תעלה על מספר השנים שלצידם:
{{ח:תתתת|(א)}} קצין איסוף – 5 שנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לוחם ט׳ – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קצין שיתוף פעולה – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ד)}} מבצע – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ה)}} קצין פרויקטים מבצעיים – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ו)}} צוער – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ז)}} קצין מבצעי תודעה – שנתיים;
{{ח:תתת|(5)}} תקופת העסקה בחוזה ל׳;
{{ח:תתת|(6)}} תקופת חופשה בלא משכורת של עד שנה, ברציפות או במצטבר, ובלבד שלגבי עובד שטרם צבר את הוותק המזערי נציב השירות אישר אותה, ובלבד שהעובד חזר לאחריה לשירות פעיל בארגון לשנתיים רצופות לפחות;
{{ח:תתת|(7)}} תקופת לידה והורות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}, לרבות בשל אימוץ כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 9ד|בסעיף 9ד לחוק זה}}, ותקופות חופשה בלא משכורת לאחר תקופת הלידה וההורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|סעיף 7(ד)(1) לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(8)}} תקופת חופשת מחלה בלא משכורת;
{{ח:תתת|(9)}} תקופת חופשה בלא משכורת למטרת טיפול רפואי בעובד או בבן משפחה או לצורך עזרה לבן משפחה חולה;
{{ח:תתת|(10)}} תקופת שירות חובה בארגון או בארגון אחר, ובלבד שהתקיים האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ג|בסעיף 63ג לחוק}};
{{ח:תתת|(11)}} תקופת העסקה כעמ״י או אית״ן, בתנאי שהתקיימו פסקאות משנה (א) ו־(ב) ולפי הוראת פסקת משנה (ג):
{{ח:תתתת|(א)}} ערב תחילת העסקתו כעמ״י או אית״ן הוא הועסק לפי אחת מהפסקאות (1) עד (9), (11) עד (13), (15) עד (17);
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד הצטרף לבן זוגו שיצא לשליחות מטעם משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך של המשרד הממשלתי וארגון אחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} רק מחצית מהתקופה תוכר כהעסקה מזכה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות; על אף האמור, תקופת העסקה שנייה כעמ״י או אית״ן תוכר אף אם הגיע העובד להגבלה האמורה ברישה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות נוספות, ובלבד שהתקבל אישור של החשב הכללי טרם יציאת העובד לתקופת השליחות השנייה בדבר ההכרה בתקופה זו כתקופה מזכה נוספת;
{{ח:תתת|(12)}} תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה בארגון אחר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(13)}} תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל במשרד ממשלתי אחר, לתקופה של עד שלוש שנים, ברציפות או במצטבר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה בכירים למי שמועסק בתפקיד בכיר;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד חזר לארגון לתקופת שירות בהעסקה מזכה טרם פרישתו, אלא אם כן השלים חמש עשרה שנות העסקה מזכות בארגון טרם תקופת המינוי בפועל;
{{ח:תתת|(14)}} תקופת העסקה בארגון אחר ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופת ההעסקה כאמור מוכרת כהעסקה מזכה לפי תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}} או מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ו|סעיף 67ו לחוק שירות הקבע}} שהותקנו לעניין הארגון האחר; טרם הותקנו תקנות כאמור בארגון האחר, תקופת ההעסקה תוכר אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} העסקה בכתב מינוי;
{{ח:תתתתת|(2)}} שירות כחייל חדש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67א|בסעיף 67א לחוק שירות הקבע}} ובלבד שלא מדובר בתקופת חופשה בלא משכורת או מתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתתת|(3)}} שירות כסוהר חדש או כשוטר חדש, ובלבד שתנאי השכר בה הם לפי תנאי השכר המקובלים במשטרה או בשירות בתי הסוהר ואין מדובר בשוטר או בסוהר מוסף זמני, בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתתת|(4)}} שירות כעובד חדש בשירות הביטחון הכללי, ובלבד שתנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ואין מדובר בחופשה בלא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד החל להיות מועסק בארגון בתוך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו בארגון האחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} העובד אינו זכאי לקצבה מהארגון האחר בעד תקופת העסקה זו;
{{ח:תתתת|(ד)}} במועד סיום העסקתו בארגון האחר לא חל עליו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(15)}} תקופת שירות בארגון כחייל בשירות קבע במסגרת יחידות מחוץ לצבא ההגנה לישראל, כמשמעותן בפקודות הצבא, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא הייתה הפסקה העולה על 12 חודשים בין תקופת השירות האמורה לבין המועד שבו החל לשרת בארגון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת השירות האמורה אינה מזכה בקצבה מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}} או מכוח תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}} שהותקנו לעניין ארגון אחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} במהלך שירותו בארגון, העובד אינו מקבל קצבה מארגון אחר;
{{ח:תתת|(16)}} תקופת שירות במקצוע הנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העובד עבר ממקצוע שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, למעט מקצועות שנוספו {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|לצו המקצועות}} לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז(ב)(2) לחוק}}, למקצוע שאינו נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} העובד השלים עד חמש שנות העסקה רצופות במקצוע מהמועד שהתווסף המקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|לצו המקצועות}}, ערב המעבר למקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}; במניין חמש שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} חופשה בלא משכורת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} תקופת העסקה בשכר שעה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}};
{{ח:תתתתתת|(ד)}} העסקה כעמ״י או אית״ן;
{{ח:תתתתת|(2)}} לאחר המעבר למקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, העובד מועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל׳;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד עבר מתפקיד שלא נכלל במקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|שבצו המקצועות}} לתפקיד שנכלל במקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|שבצו המקצועות}}, למעט מקצוע שהתווסף {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|לצו המקצועות}} לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז(ב)(2)}}, והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} העובד השלים שמונה שנות העסקה לפחות במקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} ערב המעבר לתפקיד שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}; במניין שמונה שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} חופשה בלא משכורת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} תקופת העסקה בשכר שעה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון אחר שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}};
{{ח:תתתתתת|(ד)}} העסקה כעמ״י או אית״ן;
{{ח:תתתתת|(2)}} טרם המעבר לתפקיד שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, וכן לאחר המעבר לתפקיד האמור, העובד הועסק בארגון בכתב מינוי לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(17)}} תקופת שירות בארגון שאינה עולה על חמש שנים, בהעסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ושאינה בחוזה ל׳ או בשכר שעה, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במועד חתימת הסיכום העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל׳;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת השירות חלה לפני מועד חתימת הסיכום;
{{ח:תתתת|(ג)}} העובד פוטר מהארגון לפני יום ט׳ בטבת התשצ״ד (31 בדצמבר 2033).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), תקופות שירות בהעסקה מזכה של עובד זכאי לא יוכרו לצורך ותק מזערי בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת העסקתו בארגון הסתיימה בטרם השלים את מלוא תקופת השירות הנדרשת לצורך הוותק המזערי הקבוע לגביו, והעובד חזר לארגון בחלוף שנים עשר חודשים ממועד פרישתו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עבר לתפקיד שנכלל במקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|שבצו המקצועות}} ולא מתקיימת לגביו תקנת משנה (ב)(16)(ב);
{{ח:תתת|(3)}} הוא עבר להעסקה בארגון שאינה אחד מהמפורטים להלן, למעט אם היא לטובת תקופת הכשרה, או אם היא תקופת העסקה לפי תקנת משנה (ב)(17):
{{ח:תתתת|(א)}} העסקה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} שכר שעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חוזה ל׳;
{{ח:תתתת|(ד)}} עמ״י או אית״ן –
{{ח:תתתתת|(1)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} חופשה בלא משכורת שאינה לטובת שליחות מטעם המדינה של בן הזוג –
{{ח:תתתתת|(1)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}}.

{{ח:סעיף|4|שיוך לאוכלוסייה}}
{{ח:ת}} עובד זכאי ישויך לאחת האוכלוסיות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי כללים אלה:
{{ח:תת|(1)}} השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסייה מסוימת – ישויך לאוכלוסייה זו;
{{ח:תת|(2)}} השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות אך לא באוכלוסייה מסוימת – ישויך לאוכלוסיית המטה;
{{ח:תת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסיות שבקבוצות (א) או (ב), {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ שבתוספת הראשונה}} – ישויך העובד לאוכלוסייה שבה גיל הפרישה הגבוה ביותר מבין האוכלוסיות שבהן שירת; ואולם אם שירת העובד באוכלוסייה שבקבוצה (א) כאמור במשך 8 שנים והיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א׳ ומעלה, ישויך לאוכלוסייה שבקבוצה (א) האמורה;
{{ח:תת|(4)}} תקופת העסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(6), (11) או (13)}}, תיחשב כתקופת שירות באוכלוסיית המטה.

{{ח:סעיף|5|משך תשלום הקצבה}}
{{ח:תת|(א)}} הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיית המטה, אוכלוסיית המודיעין או שנקלט לאוכלוסיית הטכנולוגיה לאחר תחילת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שהגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי הפירוט הזה:
{{ח:תתת|(1)}} לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה עד סוף שנת 2021 – משך תשלום הקצבה יהיה עד גיל 67;
{{ח:תתת|(2)}} לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2022 – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 17 שנים;
{{ח:תתת|(3)}} לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2023 – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 16 שנים;
{{ח:תתת|(4)}} לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2024 – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 15 שנים;
{{ח:תתת|(5)}} לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2025 ואילך – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 14 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הקצבה לעובד זכאי שנמנה עם אוכלוסיות החוד, המבצעי, הסיוע המבצעי והתפקידים המסוכנים, או עם אוכלוסיית הטכנולוגיה והעסקתו בארגון החלה לפני מועד התקנת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שבעת סיום העסקתו בארגון הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ועד להגיעו לגיל 67.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), קבעה הוועדה הרפואית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|בחוק המינויים}}, כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה והתקיימו כל אלה, תשולם הקצבה עד הגיעו לגיל 67:
{{ח:תתת|(1)}} גיל העובד 42 ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} העובד השלים עשר שנות העסקה מזכות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} העובד אינו זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה שבה הוא מבוטח עקב אי־כשירותו כאמור ברישה; אם העובד זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה כאמור, תשולם לו קצבה בגובה ההפרש החיובי שבין קצבה שלה היה זכאי מכוח תקנות אלה אילולא היה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה, לבין גובה הקצבה שלה הוא זכאי מקופת הגמל לקצבה כאמור, ובלבד שהעובד הגיש לקופת הגמל לקצבה תביעה לקצבה והתקבלה החלטה בעניין זכאותו לקצבה על ידי קופת הגמל, והצהיר בכתב שהוא יעביר לארגון כל מידע או מסמך הנדרש לארגון לצורך בדיקת ההפרש האמור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), נציב השירות, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש בארגון, רשאי לאשר, במקרים חריגים, זכאות לקצבה לפי תקנות אלה שתשולם עד הגיעו של העובד לגיל 67, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העובד בגיל 45 ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} העובד השלים 15 שנות העסקה מזכות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בתפקיד שאושר כעתודה לפיקוד בארגון, מונה בוועדת מינויים בארגון לתפקיד המוגדר כפיקוד והוסמך בקורס פיקוד ייעודי ומחוסר שיבוץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} ראש אגף משאבי אנוש בארגון קבע לגביו שהוא מיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון.

{{ח:סעיף|6|דרך חישוב הקצבה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הקצבה לעובד זכאי תהיה הנמוכה מבין קצבתו התקציבית הרעיונית לפי הממוצע המשוקלל של שיעור חלקיות משרתו וקצבתו הצוברת הרעיונית, כפי שיחושבו במועד החישוב, וכן במועדי החישוב לגבי עובד שביצע משיכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(7)}}, והכול לפי תקנת משנה (ב) והנוסחאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}}; ואולם אם בוטח העובד בקרן ותיקה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}, קצבתו תחושב לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|פרט 2 לתוספת השנייה}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך חישוב הקצבה התקציבית הרעיונית והקצבה הצוברת הרעיונית ייחשבו תקופות אלה בלבד, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}}:
{{ח:תתת|(1)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(1) עד (5), (10) עד (15) ו־(16)(ב)}}, ויראו כאילו בפסקה (11)(ג), במקום ”רק מחצית מהתקופה“ נאמר ”התקופה“;
{{ח:תתת|(2)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(6)}} ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|שבפרט 6 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(3)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(8) ו־(9)}}, ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|שבפרט 7 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} תקופה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(7)}}, ובלבד שבעד התקופה שבעדה לא שולמו דמי לידה מתוך תקופה זו נרכשו הזכויות לגמלה לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|שבפרט 7 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(5)}} תקופות העסקה לפי שעה בארגון או בארגון אחר, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון בהעסקה לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב)(1) או (2)}} עד ליום ט׳ בתשרי התשפ״ו (1 באוקטובר 2025);
{{ח:תתת|(6)}} הגדלת תקופת שירות לגבי תקופות שירות שקדמו ליום י״ד בתמוז התשע״ה (1 ביולי 2015) ושאישר נציב השירות, אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופת שירות שהייתה חלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 100|סעיף 100 לחוק}}, לפי הוראות של נציב השירות לעניין הגדלות תקופת שירות בעקבות שירות קודם או לעניין הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים, אילו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}} היו חלות על העובד;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת שירות בתפקיד באוכלוסיית החוד, מבצעי וסיוע מבצעי וכן בתפקידים נוספים שאישרה הממשלה לעניין זה, בשיעור שתורה לכל שנה שבה שירת העובד בתפקידים האמורים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הגדלת תקופת שירות לעובד זכאי המועסק בחוזה ל׳ בשיעור של 100% לכל שנה שבה הועסק בחוזה ל׳;
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), בחישוב הקצבה הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות שאישר נציב השירות לתקופות שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(14)}} בשל שירות בתפקיד חוד בשירות הביטחון הכללי שקדמה ליום כ״ה באדר ב׳ התשס״ח (1 באפריל 2008).
{{ח:תת|(ג)}} קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בשיעור של השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה הקודמת לבין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה שלפניה.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה על תשלום הגמלאות ישלם את הקצבאות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד זכאי שחזר לעבוד בארגון והכנסתו הכוללת ממשכורתו ומקצבת הגישור שלו עולה על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, תשולם לו קצבה בשיעור של שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; בתקנת משנה זו, ”הקצבה הרגילה“ – קצבת הגישור שהייתה מגיעה לו אלמלא תקנת משנה זו.

{{ח:סעיף|7|קצבה לשאירים}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר העובד הזכאי לאחר סיום העסקתו בארגון ולפני הגיעו לגיל 67, תשולם לשאיריו קצבה, בסכום ההפרש שבין סכום כלל קצבאות השאירים שלהן היו זכאים לפי תנאי ההסכם או התקנון של קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד, אילו היה העובד עמית פעיל במועד פטירתו, לפי שכרו האחרון בארגון, לבין סכום כלל קצבאות השאירים לפי הסכם או תקנון כאמור שלהן זכאים השאירים במועד פטירתו, וזאת כל עוד שאירי העובד הזכאי זכאים לקצבת שאירים לפי הסכם או תקנון קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד.
{{ח:תת|(ב)}} קצבה לשאירים לפי תקנת משנה (א) תשולם עד לחודש שלפני החודש שבו היה מגיע העובד הזכאי לגיל 67.

{{ח:סעיף|8|החלת הוראות חוק שונות}}
{{ח:ת}} על קצבת הגישור יחולו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 5|סעיפים 5 עד 6}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 10|10(1) עד (2) ו־(5) עד (6)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 32|32}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 34|34}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 42|42 עד 44}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 48|48 עד 58}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 59|59 עד 60}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 62|ו־62 לחוק}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9|תחילה ותחולה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתן של תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (תיקון), התשפ״ו–2026 {{ח:הערה|(ביום 29.3.2026)}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ד)}} ביום י״ז באב התשפ״ו (31 ביולי 2026).
{{ח:תת|(ג)}} תקנות אלה יחולו על עובד שהגורם המוסמך אישר את פרישתו מיום ב׳ בטבת התשע״ח (20 בדצמבר 2017); עובד שפרש או שפרישתו אושרה כאמור לפני מועד זה, זכאי לקצבה כפי שחושבה לו במועד פרישתו, שתעודכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|ותקנה 7}} תחול על שאיריו.
{{ח:תת|(ד)}} יראו את המקדמות ששולמו לפורש מהארגון עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה כקצבאות ששולמו מכוח תקנות אלה; עלה גובה הקצבה לפורש מכוח תקנות אלה על הסכום שקיבל כמקדמות, ישולמו לו ההפרשים בין גובה המקדמות שקיבל לגובה הקצבה מכוח תקנות אלה, בניכוי עדכון הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג)}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”אוכלוסייה“ בתקנה 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} אוכלוסייה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שנת סיום העסקה בארגון&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} גיל הפרישה המזערי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} חוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל שנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;7&quot;&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מבצעי, סיוע מבצעי, תפקידים מסוכנים, טכנולוגיה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2026 או לאחריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;
{{ח:תת|(ג)}} מטה ומודיעין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2025 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרות ”קצבה תקציבית רעיונית“ ו”קצבה צוברת רעיונית“ במועד מסוים, בתקנה 1}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ותקנה 6}})}}|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + A_2 * \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2} &lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;A_1&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;A_2&lt;/math&gt; = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה כללית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; = שיעור הנחת תשואה כפי שיורה מזמן לזמן הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 39|סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל}}, בניכוי דמי ניהול מרביים כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול)#סעיף 3|בתקנה 3(א)(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן פנסיה חדשה מקיפה ולביטוח מנהלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה כללית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; = מקדם המרה לקצבת זקנה לגיל 67 כמשמעותו בתקנון קרן ברירת המחדל שנבחרה לחייל חדש לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ה|סעיף 67ה(ג) לחוק שירות הקבע}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן פנסיה חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה כללית ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = פרק הזמן, בשנים, בין מועד החישוב לבין מועד הגיעו של העובד לגיל 67.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית בקרן ותיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;H*K&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; = ממוצע 36 המשכורות הקובעות האחרונות בארגון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = מספר חודשי השירות בהעסקה מזכה לחלק לשש מאות, ובלבד שלא יעלה על 70% משכרו הקובע אלא אם כן מתקיים האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ג|בסעיף 63ג לחוק}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה תקציבית רעיונית:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;D*E - F&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = סך כל רכיבי השכר הכלולים במשכורת האחרונה של העובד הזכאי בארגון במועד הפרישה ושנכללים במשכורת הקובעת של עובד הארגון שאינו עובד ביטחון חדש, בתוספת רכיבי שכר שהממשלה אישרה אותם לעניין תקנות אלה, ואם בוצעה משיכה מהיתרה הצבורה, סך כל רכיבי השכר כאמור, כשהוא מעודכן לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממועד הפרישה ועד למועד המשיכה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = מספר חודשי השירות הרצופים בהעסקה מזכה, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 2|לסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 3|ו־3 לחוק}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ולתקנה 3(ג)}}, לחלק לשש מאות, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 10|סעיף 10 לחוק}} למעט {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 10|סעיף 10(4)}}, בתוספת הגדלות תקופות שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ב) ו־(ג)}}, ובלבד שלא יעלה על 70% ממשכורתו הקובעת למעט בהתאם לתנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ג|בסעיף 63ג לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; = סך כל ההפחתה מהקצבה התקציבית הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב סך כל ההפחתה מהקצבה הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67 (&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;):
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;F = G_{1s} \times \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + G_{2s} \times \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;G_1&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה המקיפה בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;G_2&lt;/math&gt; = סך כל סכומי המשיכות מהקרן חדשה הכללית בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; = מספר המשיכה מקרן הפנסיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית למי שהתגייס לארגון לפני יום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022):
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + (A_2+12*D)*\tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} נוסחה לרכישת תקופת חופשה בלא משכורת:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; = עלות רכישת הזכויות לגמלה בעד התקופה בלא משכורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בפרט 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; = כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בפרט 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; = ריבית היוון בשיעור של 2%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; = גיל הפרישה בפועל של העובד הזכאי.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} נוסחה לרכישת הזכויות לגמלה בעד תקופת חופשה בלא משכורת במקרים מיוחדים:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times 0.7 \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}

{{ח:חתימות|כ״ד בשבט התשפ״ו (11 בפברואר 2026)}}
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qld06l1l2rddq4d92zqtulnmkih4fmm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1743809</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)" />
    <revision>
      <id>3017164</id>
      <timestamp>2026-05-20T21:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3017164</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="193" sha1="3fmt5c7mutjcs4buyuo3o9gfu5nkh08" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]</text>
      <sha1>3fmt5c7mutjcs4buyuo3o9gfu5nkh08</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743810</id>
    <revision>
      <id>3017165</id>
      <timestamp>2026-05-20T21:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3017165</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743811</id>
    <revision>
      <id>3017178</id>
      <timestamp>2026-05-21T03:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3017114] צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3017178</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3192" sha1="ozeza495kvuxmhbavjq8bl2kfkkwbs1" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1727|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12344.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} (להלן – החוק), באישור ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהסכמת ראש הממשלה ובהמלצת ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים וועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 104|סעיף 104 לחוק}}, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מקצועות שאינם במסלול קצבת גישור}}
{{ח:ת}} עובד שיחל לעבוד במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים במקצוע המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת לצו זה}}, לא יועסק במסלול קצבת גישור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק}} המזכה בקצבה לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ״ו–2026}}, אלא אם כן חלה עליו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)#סעיף 3|תקנה 3(ב)(16) לתקנות האמורות}}.

{{ח:סעיף|2|תחולה}}
{{ח:ת}} צו זה לא יחול על עובד שהועסק במקצוע מסוים לפני שהתווסף לצו זה.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} טכנולוגיה;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} פסיכולוגיה;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} הנדסת בניין;

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} הפעלת כ׳.

{{ח:חתימות|כ״ח בשבט התשפ״ו (15 בפברואר 2026)}}
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ozeza495kvuxmhbavjq8bl2kfkkwbs1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1743812</id>
    <redirect title="שיחה:צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)" />
    <revision>
      <id>3017179</id>
      <timestamp>2026-05-21T03:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3017179</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="191" sha1="nz58qxbjd0k51ccmr0lsnsl0w4euxe3" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]</text>
      <sha1>nz58qxbjd0k51ccmr0lsnsl0w4euxe3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743813</id>
    <revision>
      <id>3017180</id>
      <timestamp>2026-05-21T03:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3017180</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743814</id>
    <redirect title="תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)" />
    <revision>
      <id>3017184</id>
      <timestamp>2026-05-21T05:34:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]</comment>
      <origin>3017184</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="184" sha1="jw1w6gox8eneljjqalrfyw5qyg1zwa1" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]</text>
      <sha1>jw1w6gox8eneljjqalrfyw5qyg1zwa1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:בבא בתרא צו ב</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743815</id>
    <revision>
      <id>3017207</id>
      <timestamp>2026-05-21T08:49:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30572-45</username>
        <id>45618</id>
      </contributor>
      <comment>/* הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3017207</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="637" sha1="rsirotm2nya6hnal254eqa6p3ty2md6" xml:space="preserve">== ''הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי'' ==

אני לא מבין הרי במסכת בבא מציעה פרק שני אלו מציאות כתוב ''חמור וכילו הפוכים ופרה רצה בין הכרמים''  הרי לשור המועד אי לא כלו משתהיים  רק יש לו מועד והגמרא אומרת שצריך להחזיר את זה אז קל וחומר שאין לו כלום לא משתהיים אז לא יצתרך להחזיר [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-30572-45|&amp;#126;2026-30572-45]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-30572-45|שיחה]] 11:49, 21 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>rsirotm2nya6hnal254eqa6p3ty2md6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017209</id>
      <parentid>3017207</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T08:51:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3017209</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="847" sha1="coij7bpuxp6lx584ta5sc2m1tlq42lb" xml:space="preserve">== ''הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי'' ==

אני לא מבין הרי במסכת בבא מציעה פרק שני אלו מציאות כתוב ''חמור וכילו הפוכים ופרה רצה בין הכרמים''  הרי לשור המועד אי לא כלו משתהיים  רק יש לו מועד והגמרא אומרת שצריך להחזיר את זה אז קל וחומר שאין לו כלום לא משתהיים אז לא יצתרך להחזיר [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-30572-45|&amp;#126;2026-30572-45]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-30572-45|שיחה]] 11:49, 21 במאי 2026 (IDT)
: אפשר תרגום לשפה מובנת? עברית, אנגלית, יידיש, ארמית. מה שתרצה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 21 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>coij7bpuxp6lx584ta5sc2m1tlq42lb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743816</id>
    <revision>
      <id>3017210</id>
      <timestamp>2026-05-21T09:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3017146] תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3017210</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="58974" sha1="rph9m0azst4ul1lpsn8ia9o4s50w67j" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2166|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12398.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} (להלן – החוק), באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהמלצת ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 104|סעיף 104 לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוכלוסייה“ – עובדים המועסקים בתפקידים הנמנים עם אחד מתחומי ההעסקה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בטור א׳ בטבלה שבחלק א׳ בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אית״ן“ – אזרח ישראלי תומך נציגות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הארגון“ – שירות הביטחון הכללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון אחר“ – משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, צבא ההגנה לישראל והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העסקה מזכה“ – תקופת העסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ותק מזערי“ – תקופות שירות בהעסקה מזכה, ברציפות או במצטבר, לפי העניין, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות הקבע“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרה צבורה“, במועד מסוים – הכספים שהופקדו לזכותו של עובד זכאי בחשבונו בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח, בשל תקופת העסקה מזכה בארגון או בארגון אחר, בתוספת התשואה שנזקפה בשל כספים אלה, ובניכוי כספים שמשך ודמי ניהול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב מינוי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק המינויים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לוחם מיוחד“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|הודעות בדבר תנאי עבודה מיוחדים#סעיף ב|ב”הודעה בדבר קביעת תנאי עבודה מיוחדים לעובדי שירות הביטחון הכללי“}} שפורסמה בילקוט הפרסומים 4628 מיום י״ג באדר התשנ״ח (11 במרץ 1998);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד החישוב“ – מועד סיום העסקתו של העובד הזכאי בארגון וכן, לגבי עובד זכאי שביצע משיכה מהיתרה הצבורה לאחר סיום העסקתו, גם המועד שבו ביצע משיכה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד חתימת הסיכום“ – יום י״ב באדר התשפ״ה (12 במרץ 2025);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד זכאי“ – עובד חדש בשירותי הביטחון, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק}}, המועסק בארגון ושערב סיום העסקתו בארגון הועסק בכתב מינוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד אבטחה שעבר בהשאלה“ – עובד שעבר במינוי בפועל לחטיבת האבטחה במשרד החוץ או לגוף המספק שירותי אבטחה לחברות התעופה הישראליות לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערב העברתו במינוי בפועל העובד היה מועסק בארגון במשך שלוש שנים לפחות לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכתב מינוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} בחוזה מיוחד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|בתקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בהעסקה קצובה, כמשמעותה בנוהלי השירות, לפי כתב העסקה כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה)|בתקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)}};
{{ח:תתת|(2)}} ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב בטרם אישור השאלתו כי היא נדרשת לפיתוחו המקצועי של העובד או כי השאלתו תביא לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
{{ח:תתת|(3)}} ראש אגף משאבי אנוש בארגון או בגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה אישרו את השאלתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד אבטחת תעופה“ – עובד שהועסק בתפקיד של מאבטח תעופה סדיר או עתודה באמצעות גוף המספק שירותי אבטחה לחברות התעופה הישראליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במינוי בפועל או בהשאלה“ – עובד שהועבר במינוי בפועל למשרד ממשלתי אחר, או שהועבר בהשאלה למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר או לצבא ההגנה לישראל לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערב המינוי בפועל או ההשאלה העובד היה מועסק בארגון בתקן, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק המינויים}}, במשך חמש שנים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} במועד המינוי בפועל או ההשאלה העובד מועסק בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(3)}} ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב בטרם אישור המינוי בפועל או ההשאלה כי הם נדרשים לפיתוחו המקצועי של העובד או כי המינוי בפועל או ההשאלה יביאו לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
{{ח:תתת|(4)}} ראשי אגפי משאבי אנוש בארגון ובגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה, אישרו את המינוי בפועל או את ההשאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמית פעיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל)|בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו המקצועות“ – {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ״ו–2026}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת ביטוח“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}, ובלבד שאושרה כקופת גמל לקצבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבה תקציבית רעיונית“ – קצבה שהייתה משתלמת לעובד בשל פרישתו אילו העובד הזכאי לא היה עובד ביטחון חדש אלא היה זכאי לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}}, אך המחושבת לפי הנוסחאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבה צוברת רעיונית“ במועד מסוים – קצבה שהייתה משתלמת לעובד הזכאי בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית פעיל לפי הסדר הפנסיה שחל עליו על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד, המחושבת לפי הנוסחאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ברירת מחדל“ – קרן לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ו|סעיף 108ו(ג)(2) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חדשה כללית“ ו”קרן חדשה מקיפה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שאיר“ – זכאי לקצבת שאיר לפי תקנון או הסכם של קרן הפנסיה או קופת הביטוח של העובד, לו היה העובד עמית פעיל בקרן הפנסיה או בקופת ביטוח זו במועד פטירתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר שעה“ – חוזה מיוחד להעסקה לפי שעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)“ – {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה)|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה), התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)“ – {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד), התשע״ח–2018}}.

{{ח:סעיף|2|תנאי הזכאות לקצבת גישור}}
{{ח:ת}} עובד זכאי יהיה זכאי לקצבת גישור לפי תקנות אלה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הארגון פיטר אותו;
{{ח:תת|(2)}} בעת פיטוריו הוא הועסק בכתב מינוי במקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} או במקצוע שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב)(16)(ב)}};
{{ח:תתת|(ב)}} הוא נקלט למקצוע האמור לפני שהמקצוע נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} לראשונה;
{{ח:תת|(3)}} הוא צבר את הוותק המזערי הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}};
{{ח:תת|(4)}} הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|טור ג׳ בטבלה שבחלק א׳ בתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(5)}} הוא אינו זכאי לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע}}; פסקה זו לא תחול על עובד זכאי שהחל לעבוד בארגון כעובד ביטחון חדש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק}} לפני מועד חתימת הסיכום, ואינו זכאי לקצבה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ח|סעיף 108ח לחוק}} בעד תקופת שירותו בארגון;
{{ח:תת|(6)}} הוא אינו זכאי לקצבה מכוח תקנות אלה, תקנות אחרות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}} או תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ו|סעיף 67ו לחוק שירות הקבע}}, אלא אם כן הסכים בכתב לכך שתשלום הקצבה האמורה יופסק כל עוד הוא משרת בארגון והתקבל אישור הארגון האחר על הפסקת הקצבה כאמור;
{{ח:תת|(7)}} הוא אישר בכתב כי הוא מתחייב להודיע לארגון אם ביצע משיכה מהיתרה הצבורה שלו במהלך תקופת זכאותו לתשלום קצבת הגישור, וכי הוא מודע לכך שמשיכה כאמור תביא לחישוב מחדש של גובה קצבתו.

{{ח:סעיף|3|חישוב תקופת השירות לצורך זכאות לקצבה}}
{{ח:תת|(א)}} ותק מזערי נדרש לעובד שפוטר מהארגון בשנה מסוימת יהיה לפי הנקוב בצידה:
{{ח:תתת|(1)}} עד שנת 2019 – עשר שנים;
{{ח:תתת|(2)}} במהלך שנת 2020 – אחת עשרה שנים;
{{ח:תתת|(3)}} במהלך שנת 2021 – שתים עשרה שנים;
{{ח:תתת|(4)}} במהלך שנת 2022 – שלוש עשרה שנים;
{{ח:תתת|(5)}} במהלך שנת 2023 – ארבע עשרה שנים;
{{ח:תתת|(6)}} משנת 2024 ואילך – חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת העסקה של עובד זכאי בארגון תוכר לצורך הוותק המזערי אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת העסקה בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מהמפורטים להלן, ובלבד שהעובד נקלט בהמשך להעסקה בכתב מינוי, ושלא מדובר בתקופת העסקה כעובד אבטחת תעופה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופת העסקה לפי כתב העסקה כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה)|בתקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)}} לגבי עובדים שהועסקו לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, או עובדים ששכרם שולם באופן דומה בטרם הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה)|תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת העסקה בחוזה מיוחד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|בתקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)}} לגבי עובדים שהועסקו לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת העסקה בהרשאה להעסקה לשעה בתקופת ניסיון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} או תקופת ניסיון כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לתקופת ניסיון במשרות המיועדות להעסקה לפי כתב מינוי)|בתקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לתקופת ניסיון במשרות המיועדות להעסקה לפי כתב מינוי), התשס״ח–2008}}, ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(4)}} תקופת חופשה ללא משכורת של עד שנה, ברציפות או במצטבר, ובלבד שלגבי עובד שטרם צבר את הוותק המזערי, נציב השירות אישר אותה, ובלבד שהעובד חזר לאחריה לשירות פעיל בארגון לשנתיים רצופות לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} תקופת לידה והורות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}, לרבות בשל אימוץ כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 9ד|בסעיף 9ד לחוק זה}}, ותקופות חופשה ללא משכורת לאחר תקופת הלידה וההורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|סעיף 7(ד)(1) לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(6)}} תקופת חופשת מחלה ללא משכורת;
{{ח:תתת|(7)}} תקופת חופשה ללא משכורת למטרת טיפול רפואי בעובד או בבן משפחה או לצורך עזרה לבן משפחה חולה;
{{ח:תתת|(8)}} תקופת העסקה כלוחם מיוחד;
{{ח:תתת|(9)}} תקופת שירות חובה בארגון או בארגון אחר, ובלבד שהתקיים האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ג|בסעיף 63ג לחוק}};
{{ח:תתת|(10)}} תקופת שירות בארגון כחייל בשירות קבע במסגרת יחידות מחוץ לצה״ל, כמשמעותן בפקודות הצבא, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא הייתה הפסקה העולה על שנים עשר חודשים בין תקופת השירות האמורה לבין המועד שבו החל לשרת בארגון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת השירות האמורה אינה מזכה בקצבה מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}} או מכוח תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}} שהותקנו לעניין ארגון אחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} במהלך שירותו בארגון, העובד אינו מקבל קצבה מארגון אחר;
{{ח:תתת|(11)}} תקופת העסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, במקצועות רכז או חוקר בהכשרה, ובלבד שהעובד עבר בהמשך להעסקה המובילה לכתב מינוי, ושתקופת העסקה זו לא תעלה על שנתיים;
{{ח:תתת|(12)}} תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה בארגון אחר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(13)}} תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל במשרד ממשלתי אחר, לתקופה של עד שלוש שנים, ברציפות או במצטבר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה בכירים למי שמועסק בתפקיד בכיר;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד חזר לארגון לתקופת שירות בהעסקה מזכה טרם פרישתו, אלא אם כן השלים חמש עשרה שנות העסקה מזכות בארגון טרם תקופת המינוי בפועל;
{{ח:תתת|(14)}} תקופת העסקה של עד חמש שנים, ברציפות או במצטבר, כעובד אבטחה שעבר בהשאלה, ובלבד שבתקופת העסקה זו תנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(15)}} תקופת העסקה בארגון אחר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופת ההעסקה כאמור מוכרת כהעסקה מזכה לפי תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}} או מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ו|סעיף 67ו לחוק שירות הקבע}} שהותקנו לעניין הארגון האחר; טרם הותקנו תקנות כאמור בארגון האחר, תקופת ההעסקה תוכר אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} העסקה בכתב מינוי;
{{ח:תתתתת|(2)}} שירות כחייל חדש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67א|בסעיף 67א לחוק שירות הקבע}} ובלבד שלא מדובר בתקופת חופשה ללא משכורת או מתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתתת|(3)}} שירות כסוהר חדש או כשוטר חדש, ובלבד שתנאי השכר בה הם לפי תנאי השכר המקובלים במשטרה או בשירות בתי הסוהר, ושלא מדובר בשוטר או בסוהר מוסף זמני, בחופשה ללא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתתת|(4)}} שירות כעובד חדש במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובלבד שתנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, ושלא מדובר בחופשה ללא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד החל להיות מועסק בארגון בתוך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו בארגון האחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} העובד אינו זכאי לקצבה מהארגון האחר בעד תקופת העסקה זו;
{{ח:תתתת|(ד)}} במועד סיום העסקתו בארגון האחר לא חל עליו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(16)}} תקופת שירות במקצוע הנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העובד עבר ממקצוע שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, למעט במקצועות שנוספו {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|לצו המקצועות}} לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז(ב)(2) לחוק}}, למקצוע שאינו נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} העובד השלים עד חמש שנות העסקה רצופות במקצוע מהמועד שהתווסף המקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|לצו המקצועות}} ערב המעבר למקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}; במניין חמש שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} חופשה ללא משכורת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} תקופת העסקה בשכר שעה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}};
{{ח:תתתתתת|(ד)}} העסקה כאית״ן;
{{ח:תתתתת|(2)}} לאחר המעבר למקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, העובד מועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד עבר מתפקיד שלא נכלל במקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|שבצו המקצועות}} לתפקיד שנכלל במקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|שבצו המקצועות}}, למעט מקצוע שהתווסף {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|לצו המקצועות}} לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז(ב)(2) לחוק}}, והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} העובד השלים שמונה שנות העסקה לפחות במקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} ערב המעבר לתפקיד שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}; במניין שמונה שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} חופשה ללא משכורת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} תקופת העסקה בשכר שעה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון אחר שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}};
{{ח:תתתתתת|(ד)}} העסקה כאית״ן;
{{ח:תתתתת|(2)}} טרם המעבר לתפקיד שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} וכן לאחר המעבר לתפקיד האמור, העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(17)}} תקופת שירות בארגון שאינה עולה על חמש שנים, בהעסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ושאינה בשכר שעה, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במועד חתימת הסיכום העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת השירות חלה לפני מועד חתימת הסיכום;
{{ח:תתתת|(ג)}} העובד פוטר מהארגון לפני יום ט׳ בטבת התשצ״ד (31 בדצמבר 2033);
{{ח:תתת|(18)}} תקופת העסקה כאית״ן, בתנאי שהתקיימו פסקאות משנה (א) ו־(ב) ולפי פסקת משנה (ג):
{{ח:תתתת|(א)}} ערב תחילת העסקתו כאית״ן הוא הועסק לפי אחת מהפסקאות בתקנת משנה זו למעט (9) ו־(15);
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד הצטרף לבן או לבת זוגו שיצאו לשליחות מטעם משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך של המשרד הממשלתי וארגון אחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} רק מחצית מהתקופה תוכר כהעסקה מזכה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות; על אף האמור, תקופת העסקה שנייה כאית״ן תוכר אף אם העובד הגיע למגבלה האמורה ברישה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות נוספות, ובלבד שהתקבל אישור של החשב הכללי טרם יציאת העובד לתקופת השליחות השנייה בדבר ההכרה בתקופה זו כתקופה מזכה נוספת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), תקופות שירות בהעסקה מזכה של עובד זכאי לא יוכרו לצורך ותק מזערי בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת העסקתו בארגון הסתיימה בטרם השלים את מלוא תקופת השירות הנדרשת לצורך הוותק המזערי הקבוע לגביו, והעובד חזר לארגון בחלוף שנים עשר חודשים ממועד פרישתו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עבר לתפקיד שנכלל במקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|שבצו המקצועות}} ולא מתקיימת לגביו תקנת משנה (ב)(16)(ב);
{{ח:תתת|(3)}} הוא עבר להעסקה בארגון שאינה אחד מהמפורטים להלן, למעט אם היא לטובת תקופת הכשרה או אם היא תקופת העסקה לפי תקנת משנה (ב)(17):
{{ח:תתתת|(א)}} העסקה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} שכר שעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} אית״ן –
{{ח:תתתתת|(1)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} חופשה ללא משכורת שאינה לטובת שליחות מטעם המדינה של בן הזוג –
{{ח:תתתתת|(1)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}}.

{{ח:סעיף|4|שיוך לאוכלוסייה}}
{{ח:ת}} עובד זכאי ישויך לאחת האוכלוסיות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי כללים אלה:
{{ח:תת|(1)}} השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסייה מסוימת – ישויך לאוכלוסייה זו;
{{ח:תת|(2)}} השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות אך לא באוכלוסייה מסוימת – ישויך לאוכלוסיית המינהלה;
{{ח:תת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2) –
{{ח:תתת|(א)}} עובד שהשלים עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסיות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|שבקבוצות (ג) או (ד) בטור א׳ שבחלק א׳ בתוספת הראשונה}} – ישויך לאוכלוסייה שבה שירת בתקופה הארוכה ביותר מבין האוכלוסיות שבהן שירת;
{{ח:תתת|(ב)}} עובד ישויך לאוכלוסייה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|שבקבוצה (א) בטור א׳ שבתוספת הראשונה}} אם שירת בה 8 עד 9 שנים, ובלבד שהיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א׳ ומעלה;
{{ח:תתת|(ג)}} עובד ישויך לאוכלוסייה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|שבקבוצה (ג) או (ד) בטור א׳ שבתוספת הראשונה}}, אם שירת באוכלוסיות אלה ובאוכלוסייה (א) במשך התקופות האמורות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הראשונה}}, ובלבד שהיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה ב׳ ומעלה;
{{ח:תתת|(4)}} תקופת העסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(4) או (13)}} תיחשב כתקופת שירות באוכלוסיית המינהלה, למעט תקופות מינוי בפועל במשרד ממשלתי שנציב השירות והממונה על השכר במשרד האוצר אישרו לראות בהן כאוכלוסייה אחרת.

{{ח:סעיף|5|משך תשלום הקצבה}}
{{ח:תת|(א)}} הקצבה לעובד זכאי תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שהגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בטור ג׳ בחלק א׳ בתוספת הראשונה}}, ועד להגיעו לגיל 67 או למשך התקופה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|שבטור ד׳ בחלק א׳ בתוספת הראשונה}}, לפי הנמוך שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), קבעה הוועדה הרפואית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|בחוק המינויים}}, כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה והתקיימו כל אלה, תשולם הקצבה עד הגיעו לגיל 67:
{{ח:תתת|(1)}} העובד בגיל 42 ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} העובד השלים עשר שנות העסקה מזכות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} העובד אינו זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה שבה הוא מבוטח עקב אי־כשירותו כאמור ברישה; אם העובד זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה כאמור, תשולם לו קצבה בגובה ההפרש החיובי שבין קצבה שלה היה זכאי מכוח תקנות אלה אילולא היה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה לבין גובה הקצבה שלה הוא זכאי מקופת הגמל לקצבה כאמור, ובלבד שהעובד הגיש לקופת הגמל לקצבה תביעה לקצבה וקופת הגמל קיבלה החלטה בעניין זכאותו לקצבה, והצהיר בכתב שהוא יעביר לארגון כל מידע או מסמך הנדרש לארגון לצורך בדיקת ההפרש האמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), נציב השירות, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש בארגון, רשאי לאשר במקרים חריגים זכאות לקצבה לפי תקנות אלה, שתשולם עד הגיעו של העובד לגיל 67, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העובד בגיל 45 ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} העובד השלים 15 שנות העסקה מזכות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בתפקיד ניהולי, מונה בוועדת מינויים בארגון לתפקיד המוגדר כניהולי ייעודי ומחוסר שיבוץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} ראש אגף משאבי אנוש בארגון קבע לגביו שהוא מיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון.

{{ח:סעיף|6|דרך חישוב הקצבה}}
{{ח:תת|(א)}} הקצבה לעובד זכאי תהיה הנמוכה מבין קצבתו התקציבית הרעיונית לפי הממוצע המשוקלל של שיעור חלקיות משרתו לבין קצבתו הצוברת הרעיונית כפי שיחושבו במועד החישוב, או במועדי החישוב לגבי עובד שביצע משיכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(7)}}, והכול לפי תקנת משנה (ב) והנוסחאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}}; ואולם אם בוטח העובד בקרן ותיקה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}, קצבתו תחושב לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|פרט 2 לתוספת השנייה}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך חישוב הקצבה הרעיונית והקצבה הצוברת הרעיונית, ייחשבו תקופות אלה בלבד, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}}:
{{ח:תתת|(1)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(1) עד (3), (8) עד (15), (16)(ב) ו־(18)}}, ויראו בפסקה (18)(ג) כאילו במקום ”רק מחצית מהתקופה“ נאמר ”התקופה“;
{{ח:תתת|(2)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(4)}} ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|שבפרט 6 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(3)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(5)}}, ובלבד שבעד התקופה שבעדה לא שולמו דמי לידה מתוך תקופה זו נרכשו הזכויות לגמלה לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|שבפרט 7 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(6) ו־(7)}}, ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|שבפרט 7 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(5)}} תקופות העסקה לפי שעה בארגון או בארגון אחר למעט תקופת העסקה כעתודת אבטחה, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3(ב)(3)}} עד יום ט׳ בתשרי התשפ״ו (1 באוקטובר 2025);
{{ח:תתת|(6)}} תקופות העסקה כעובד אבטחת תעופה שקדמו ליום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023), ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי בהמשך העובד הועסק בארגון לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3(ב)(3)}}, ולגבי תקופת העסקה כעתודת אבטחת תעופה יובאו בחשבון רק תקופות שבהן הועסק העובד בהיקף של חצי משרה ומעלה;
{{ח:תתת|(7)}} בחישוב הקצבה התקציבית הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות לגבי תקופת שירות שקדמה ליום כ״ה באדר ב׳ התשס״ח (1 באפריל 2008) ושאישר נציב השירות, אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופת שירות שהייתה חלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 100|סעיף 100 לחוק}}, לפי הוראות של נציב השירות לעניין הגדלות תקופת שירות בעקבות שירות קודם או לעניין הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים, אילו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}} היו חלות על העובד;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגדלה בשיעור של 50% לתקופה שבה הועסק בתפקידי חוד;
{{ח:תתתת|(ג)}} הגדלה בשיעור של 100% לתקופה שבה הועסק בתפקיד לוחם מיוחד;
{{ח:תתת|(8)}} בחישוב הקצבה התקציבית הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות שאישר נציב השירות לתקופות שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(12)}} בשל שירות בתפקיד חוד במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שקדמה ליום י״ד בתמוז התשע״ה (1 ביולי 2015).
{{ח:תת|(ג)}} קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בשיעור של השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה הקודמת לבין מדד המחירים לצרכן כאמור של חודש דצמבר של השנה שלפניה.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה על תשלום הגמלאות ישלם את הקצבאות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד זכאי שחזר לעבוד בארגון והכנסתו הכוללת ממשכורתו ומקצבת הגישור שלו עולה על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, תשולם לו קצבה בשיעור של שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; בתקנת משנה זו, ”הקצבה הרגילה“ – קצבת הגישור שהייתה מגיעה לו אלמלא תקנת משנה זו.

{{ח:סעיף|7|קצבה לשאירים}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר העובד הזכאי לאחר סיום העסקתו בארגון ולפני הגיעו לגיל 67, תשולם לשאיריו קצבה, בסכום ההפרש שבין סכום כלל קצבאות השאירים שלהן היו זכאים לפי תנאי ההסכם או התקנון של קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד, לו היה העובד עמית פעיל במועד פטירתו, לפי שכרו האחרון בארגון, לבין סכום כלל קצבאות השאירים לפי הסכם או תקנון כאמור שלה זכאים השאירים במועד פטירתו, וזאת כל עוד שאירי העובד הזכאי זכאים לקצבת שאירים לפי הסכם או תקנון קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד.
{{ח:תת|(ב)}} קצבה לשאירים לפי תקנת משנה (א) תשולם עד לחודש שלפני החודש שבו היה מגיע העובד הזכאי לגיל 67.

{{ח:סעיף|8|החלת הוראות חוק שונות}}
{{ח:ת}} על קצבת הגישור יחולו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 5|סעיפים 5 עד 6}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 10|10(1) עד (2) ו־(5) עד (6)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 32|32}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 34|34}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 42|42 עד 44}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 48|48 עד 58}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 59|59 עד 60}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 62|ו־62 לחוק}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתן של תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד) (תיקון), התשפ״ו–2026 {{ח:הערה|(ביום 20.5.2026)}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ד)}} ביום י״ז באב התשפ״ו (31 ביולי 2026).
{{ח:תת|(ג)}} תקנות אלה יחולו על עובד שהגורם המוסמך אישר את פרישתו מיום ב׳ בטבת התשע״ח (20 בדצמבר 2017); עובד שפרש או שפרישתו אושרה כאמור לפני מועד זה, זכאי לקצבה כפי שחושבה לו במועד פרישתו, שתעודכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|ותקנה 7}} תחול על שאיריו.
{{ח:תת|(ד)}} יראו את המקדמות ששולמו לפורש מהארגון עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה כקצבאות ששולמו מכוח תקנות אלה; עלה גובה הקצבה לפורש מכוח תקנות אלה על הסכום שקיבל כמקדמות, ישולמו לו ההפרשים בין גובה המקדמות שקיבל לגובה הקצבה מכוח תקנות אלה, בניכוי עדכון הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג)}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”אוכלוסייה“ בתקנה 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} אוכלוסייה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שנת סיום העסקה בארגון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} גיל הפרישה המזערי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} משך התשלום (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;7&quot;&gt;
{{ח:תת|(א)}} חוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2024 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;7&quot;&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מינהלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2024 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;9&quot;&gt;
{{ח:תת|(ג)}} מודיעין ואבטחה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2024 עד 2027&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2028 עד 2030&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2031 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;10&quot;&gt;
{{ח:תת|(ד)}} טכנולוגיה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2024 עד 2027&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2028 עד 2030&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2031 עד 2033&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2034 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנות שירות באוכלוסיית החוד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנות שירות באוכלוסיית מודיעין, אבטחה או טכנולוגיה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8 או 9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”קצבה צוברת רעיונית“ במועד מסוים בתקנה 1}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ותקנה 6}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + A_2 * \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2} &lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;A_1&lt;/math&gt; – היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;A_2&lt;/math&gt; – היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה כללית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; – שיעור הנחת תשואה כפי שיורה מזמן לזמן הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 39|סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל}}, בניכוי דמי ניהול מרביים כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול)#סעיף 3|בתקנה 3(א)(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; – הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה מקיפה ולביטוח מנהלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; – הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה כללית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; – מקדם המרה לקצבת זקנה לגיל 67 כמשמעותו בתקנון קרן ברירת המחדל שנבחרה לחייל חדש לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ה|סעיף 67ה(ג) לחוק שירות הקבע}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; – מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; – מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה כללית ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; – פרק הזמן, בשנים, בין מועד החישוב לבין מועד הגיעו של העובד לגיל 67.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית בקרן ותיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;H*K&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; : – ממוצע 36 המשכורות הקובעות האחרונות בארגון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; – מספר חודשי השירות בהעסקה מזכה לחלק לשש מאות, ובלבד שלא יעלה על 70% משכרו הקובע אלא אם כן מתקיים האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ג|בסעיף 63ג לחוק}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה תקציבית רעיונית:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;D*E - F&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; – סך כל רכיבי השכר הכלולים במשכורת האחרונה של העובד הזכאי בארגון במועד החישוב {{ח:הערה|[צ״ל: במועד הפרישה]}} ושנכללים במשכורת הקובעת של עובד הארגון שאינו עובד ביטחון חדש, בתוספת רכיבי שכר שהממשלה אישרה אותם לעניין תקנות אלה, ואם בוצעה משיכה מהיתרה הצבורה, סך כל רכיבי השכר כאמור כשהוא מעודכן לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממועד הפרישה ועד למועד המשיכה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; – מספר חודשי השירות הרצופים בהעסקה מזכה, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 2|לסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 3|ו־3 לחוק}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ולתקנה 3(ג)}}, לחלק לשש מאות, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 10|לסעיף 10 לחוק}} למעט {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 10|סעיף 10(4)}}, בתוספת הגדלות תקופות שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ב) ו־(ג)}}, ובלבד שלא יעלה על 70% ממשכורתו הקובעת למעט לפי התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ג|בסעיף 63ג לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; – סך כל ההפחתה מהקצבה התקציבית הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב סך כל ההפחתה מהקצבה הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67 (&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;):
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;F = G_{1s} \times \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + G_{2s} \times \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;G_1&lt;/math&gt; – סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה המקיפה בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;G_2&lt;/math&gt; – סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה הכללית בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; – מספר המשיכה מקרן הפנסיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית למי שהתגייס לארגון לפני יום י״ב באדר התשפ״ה (12 במרץ 2025):
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + (A_2+12*D)*\tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} נוסחה לרכישת תקופת חופשה ללא משכורת:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; – עלות רכישת הזכויות לגמלה בעד התקופה ללא משכורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בפרט 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בפרט 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; – ריבית היוון בשיעור של 2%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; – גיל הפרישה בפועל של העובד הזכאי.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} נוסחה לרכישת הזכויות לגמלה בעד תקופת חופשה ללא משכורת במקרים מיוחדים:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times 0.7 \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}

{{ח:חתימות|ב׳ באייר התשפ״ו (19 באפריל 2026)}}
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rph9m0azst4ul1lpsn8ia9o4s50w67j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017261</id>
      <parentid>3017210</parentid>
      <timestamp>2026-05-21T11:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3017222]</comment>
      <origin>3017261</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59028" sha1="jiuygru1yr0aviwn3jjaeo7e4xpmkij" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2166|תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12398.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} (להלן – החוק), באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהמלצת ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 104|סעיף 104 לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוכלוסייה“ – עובדים המועסקים בתפקידים הנמנים עם אחד מתחומי ההעסקה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בטור א׳ בטבלה שבחלק א׳ בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אית״ן“ – אזרח ישראלי תומך נציגות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הארגון“ – שירות הביטחון הכללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון אחר“ – משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, צבא ההגנה לישראל והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העסקה מזכה“ – תקופת העסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ותק מזערי“ – תקופות שירות בהעסקה מזכה, ברציפות או במצטבר, לפי העניין, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות הקבע“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרה צבורה“, במועד מסוים – הכספים שהופקדו לזכותו של עובד זכאי בחשבונו בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח, בשל תקופת העסקה מזכה בארגון או בארגון אחר, בתוספת התשואה שנזקפה בשל כספים אלה, ובניכוי כספים שמשך ודמי ניהול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב מינוי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק המינויים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לוחם מיוחד“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|הודעות בדבר תנאי עבודה מיוחדים#סעיף ב|ב”הודעה בדבר קביעת תנאי עבודה מיוחדים לעובדי שירות הביטחון הכללי“}} שפורסמה בילקוט הפרסומים 4628 מיום י״ג באדר התשנ״ח (11 במרץ 1998);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד החישוב“ – מועד סיום העסקתו של העובד הזכאי בארגון וכן, לגבי עובד זכאי שביצע משיכה מהיתרה הצבורה לאחר סיום העסקתו, גם המועד שבו ביצע משיכה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד חתימת הסיכום“ – יום י״ב באדר התשפ״ה (12 במרץ 2025);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד זכאי“ – עובד חדש בשירותי הביטחון, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק}}, המועסק בארגון ושערב סיום העסקתו בארגון הועסק בכתב מינוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד אבטחה שעבר בהשאלה“ – עובד שעבר במינוי בפועל לחטיבת האבטחה במשרד החוץ או לגוף המספק שירותי אבטחה לחברות התעופה הישראליות לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערב העברתו במינוי בפועל העובד היה מועסק בארגון במשך שלוש שנים לפחות לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכתב מינוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} בחוזה מיוחד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|בתקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בהעסקה קצובה, כמשמעותה בנוהלי השירות, לפי כתב העסקה כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה)|בתקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)}};
{{ח:תתת|(2)}} ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב בטרם אישור השאלתו כי היא נדרשת לפיתוחו המקצועי של העובד או כי השאלתו תביא לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
{{ח:תתת|(3)}} ראש אגף משאבי אנוש בארגון או בגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה אישרו את השאלתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד אבטחת תעופה“ – עובד שהועסק בתפקיד של מאבטח תעופה סדיר או עתודה באמצעות גוף המספק שירותי אבטחה לחברות התעופה הישראליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במינוי בפועל או בהשאלה“ – עובד שהועבר במינוי בפועל למשרד ממשלתי אחר, או שהועבר בהשאלה למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר או לצבא ההגנה לישראל לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערב המינוי בפועל או ההשאלה העובד היה מועסק בארגון בתקן, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק המינויים}}, במשך חמש שנים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} במועד המינוי בפועל או ההשאלה העובד מועסק בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(3)}} ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב בטרם אישור המינוי בפועל או ההשאלה כי הם נדרשים לפיתוחו המקצועי של העובד או כי המינוי בפועל או ההשאלה יביאו לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;
{{ח:תתת|(4)}} ראשי אגפי משאבי אנוש בארגון ובגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה, אישרו את המינוי בפועל או את ההשאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמית פעיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל)|בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו המקצועות“ – {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ״ו–2026}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת ביטוח“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}, ובלבד שאושרה כקופת גמל לקצבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבה תקציבית רעיונית“ – קצבה שהייתה משתלמת לעובד בשל פרישתו אילו העובד הזכאי לא היה עובד ביטחון חדש אלא היה זכאי לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}}, אך המחושבת לפי הנוסחאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבה צוברת רעיונית“ במועד מסוים – קצבה שהייתה משתלמת לעובד הזכאי בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית פעיל לפי הסדר הפנסיה שחל עליו על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד, המחושבת לפי הנוסחאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ברירת מחדל“ – קרן לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ו|סעיף 108ו(ג)(2) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חדשה כללית“ ו”קרן חדשה מקיפה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שאיר“ – זכאי לקצבת שאיר לפי תקנון או הסכם של קרן הפנסיה או קופת הביטוח של העובד, לו היה העובד עמית פעיל בקרן הפנסיה או בקופת ביטוח זו במועד פטירתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר שעה“ – חוזה מיוחד להעסקה לפי שעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)“ – {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה)|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה), התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)“ – {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד), התשע״ח–2018}}.

{{ח:סעיף|2|תנאי הזכאות לקצבת גישור}}
{{ח:ת}} עובד זכאי יהיה זכאי לקצבת גישור לפי תקנות אלה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הארגון פיטר אותו;
{{ח:תת|(2)}} בעת פיטוריו הוא הועסק בכתב מינוי במקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} או במקצוע שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב)(16)(ב)}};
{{ח:תתת|(ב)}} הוא נקלט למקצוע האמור לפני שהמקצוע נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} לראשונה;
{{ח:תת|(3)}} הוא צבר את הוותק המזערי הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}};
{{ח:תת|(4)}} הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|טור ג׳ בטבלה שבחלק א׳ בתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(5)}} הוא אינו זכאי לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע}}; פסקה זו לא תחול על עובד זכאי שהחל לעבוד בארגון כעובד ביטחון חדש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק}} לפני מועד חתימת הסיכום, ואינו זכאי לקצבה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ח|סעיף 108ח לחוק}} בעד תקופת שירותו בארגון;
{{ח:תת|(6)}} הוא אינו זכאי לקצבה מכוח תקנות אלה, תקנות אחרות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}} או תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ו|סעיף 67ו לחוק שירות הקבע}}, אלא אם כן הסכים בכתב לכך שתשלום הקצבה האמורה יופסק כל עוד הוא משרת בארגון והתקבל אישור הארגון האחר על הפסקת הקצבה כאמור;
{{ח:תת|(7)}} הוא אישר בכתב כי הוא מתחייב להודיע לארגון אם ביצע משיכה מהיתרה הצבורה שלו במהלך תקופת זכאותו לתשלום קצבת הגישור, וכי הוא מודע לכך שמשיכה כאמור תביא לחישוב מחדש של גובה קצבתו.

{{ח:סעיף|3|חישוב תקופת השירות לצורך זכאות לקצבה}}
{{ח:תת|(א)}} ותק מזערי נדרש לעובד שפוטר מהארגון בשנה מסוימת יהיה לפי הנקוב בצידה:
{{ח:תתת|(1)}} עד שנת 2019 – עשר שנים;
{{ח:תתת|(2)}} במהלך שנת 2020 – אחת עשרה שנים;
{{ח:תתת|(3)}} במהלך שנת 2021 – שתים עשרה שנים;
{{ח:תתת|(4)}} במהלך שנת 2022 – שלוש עשרה שנים;
{{ח:תתת|(5)}} במהלך שנת 2023 – ארבע עשרה שנים;
{{ח:תתת|(6)}} משנת 2024 ואילך – חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת העסקה של עובד זכאי בארגון תוכר לצורך הוותק המזערי אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת העסקה בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(2)}} אחת מהמפורטים להלן, ובלבד שהעובד נקלט בהמשך להעסקה בכתב מינוי, ושלא מדובר בתקופת העסקה כעובד אבטחת תעופה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופת העסקה לפי כתב העסקה כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה)|בתקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)}} לגבי עובדים שהועסקו לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, או עובדים ששכרם שולם באופן דומה בטרם הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה)|תקנות שירות הביטחון הכללי (כתב העסקה)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת העסקה בחוזה מיוחד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|בתקנות שירות הביטחון הכללי (חוזה מיוחד)}} לגבי עובדים שהועסקו לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת העסקה בהרשאה להעסקה לשעה בתקופת ניסיון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} או תקופת ניסיון כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לתקופת ניסיון במשרות המיועדות להעסקה לפי כתב מינוי)|בתקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לתקופת ניסיון במשרות המיועדות להעסקה לפי כתב מינוי), התשס״ח–2008}}, ובלבד שהעובד מועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(4)}} תקופת חופשה ללא משכורת של עד שנה, ברציפות או במצטבר, ובלבד שלגבי עובד שטרם צבר את הוותק המזערי, נציב השירות אישר אותה, ובלבד שהעובד חזר לאחריה לשירות פעיל בארגון לשנתיים רצופות לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} תקופת לידה והורות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}, לרבות בשל אימוץ כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 9ד|בסעיף 9ד לחוק זה}}, ותקופות חופשה ללא משכורת לאחר תקופת הלידה וההורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|סעיף 7(ד)(1) לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(6)}} תקופת חופשת מחלה ללא משכורת;
{{ח:תתת|(7)}} תקופת חופשה ללא משכורת למטרת טיפול רפואי בעובד או בבן משפחה או לצורך עזרה לבן משפחה חולה;
{{ח:תתת|(8)}} תקופת העסקה כלוחם מיוחד;
{{ח:תתת|(9)}} תקופת שירות חובה בארגון או בארגון אחר, ובלבד שהתקיים האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ג|בסעיף 63ג לחוק}};
{{ח:תתת|(10)}} תקופת שירות בארגון כחייל בשירות קבע במסגרת יחידות מחוץ לצה״ל, כמשמעותן בפקודות הצבא, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא הייתה הפסקה העולה על שנים עשר חודשים בין תקופת השירות האמורה לבין המועד שבו החל לשרת בארגון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת השירות האמורה אינה מזכה בקצבה מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}} או מכוח תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}} שהותקנו לעניין ארגון אחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} במהלך שירותו בארגון, העובד אינו מקבל קצבה מארגון אחר;
{{ח:תתת|(11)}} תקופת העסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, במקצועות רכז או חוקר בהכשרה, ובלבד שהעובד עבר בהמשך להעסקה המובילה לכתב מינוי, ושתקופת העסקה זו לא תעלה על שנתיים;
{{ח:תתת|(12)}} תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה בארגון אחר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(13)}} תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל במשרד ממשלתי אחר, לתקופה של עד שלוש שנים, ברציפות או במצטבר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בתקופת העסקה זו העובד הועסק לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה בכירים למי שמועסק בתפקיד בכיר;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד חזר לארגון לתקופת שירות בהעסקה מזכה טרם פרישתו, אלא אם כן השלים חמש עשרה שנות העסקה מזכות בארגון טרם תקופת המינוי בפועל;
{{ח:תתת|(14)}} תקופת העסקה של עד חמש שנים, ברציפות או במצטבר, כעובד אבטחה שעבר בהשאלה, ובלבד שבתקופת העסקה זו תנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(15)}} תקופת העסקה בארגון אחר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופת ההעסקה כאמור מוכרת כהעסקה מזכה לפי תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}} או מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ו|סעיף 67ו לחוק שירות הקבע}} שהותקנו לעניין הארגון האחר; טרם הותקנו תקנות כאמור בארגון האחר, תקופת ההעסקה תוכר אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} העסקה בכתב מינוי;
{{ח:תתתתת|(2)}} שירות כחייל חדש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67א|בסעיף 67א לחוק שירות הקבע}} ובלבד שלא מדובר בתקופת חופשה ללא משכורת או מתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתתת|(3)}} שירות כסוהר חדש או כשוטר חדש, ובלבד שתנאי השכר בה הם לפי תנאי השכר המקובלים במשטרה או בשירות בתי הסוהר, ושלא מדובר בשוטר או בסוהר מוסף זמני, בחופשה ללא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתתת|(4)}} שירות כעובד חדש במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובלבד שתנאי השכר הם לפי התנאים המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, ושלא מדובר בחופשה ללא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד החל להיות מועסק בארגון בתוך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו בארגון האחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} העובד אינו זכאי לקצבה מהארגון האחר בעד תקופת העסקה זו;
{{ח:תתתת|(ד)}} במועד סיום העסקתו בארגון האחר לא חל עליו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(16)}} תקופת שירות במקצוע הנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העובד עבר ממקצוע שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, למעט במקצועות שנוספו {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|לצו המקצועות}} לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז(ב)(2) לחוק}}, למקצוע שאינו נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} העובד השלים עד חמש שנות העסקה רצופות במקצוע מהמועד שהתווסף המקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|לצו המקצועות}} ערב המעבר למקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}; במניין חמש שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} חופשה ללא משכורת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} תקופת העסקה בשכר שעה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}};
{{ח:תתתתתת|(ד)}} העסקה כאית״ן;
{{ח:תתתתת|(2)}} לאחר המעבר למקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}, העובד מועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד עבר מתפקיד שלא נכלל במקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|שבצו המקצועות}} לתפקיד שנכלל במקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|שבצו המקצועות}}, למעט מקצוע שהתווסף {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|לצו המקצועות}} לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז(ב)(2) לחוק}}, והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} העובד השלים שמונה שנות העסקה לפחות במקצוע שלא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} ערב המעבר לתפקיד שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}}; במניין שמונה שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} חופשה ללא משכורת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} תקופת העסקה בשכר שעה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון אחר שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק}};
{{ח:תתתתתת|(ד)}} העסקה כאית״ן;
{{ח:תתתתת|(2)}} טרם המעבר לתפקיד שנכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו המקצועות}} וכן לאחר המעבר לתפקיד האמור, העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתת|(17)}} תקופת שירות בארגון שאינה עולה על חמש שנים, בהעסקה שאינה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ושאינה בשכר שעה, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במועד חתימת הסיכום העובד הועסק בארגון לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת השירות חלה לפני מועד חתימת הסיכום;
{{ח:תתתת|(ג)}} העובד פוטר מהארגון לפני יום ט׳ בטבת התשצ״ד (31 בדצמבר 2033);
{{ח:תתת|(18)}} תקופת העסקה כאית״ן, בתנאי שהתקיימו פסקאות משנה (א) ו־(ב) ולפי פסקת משנה (ג):
{{ח:תתתת|(א)}} ערב תחילת העסקתו כאית״ן הוא הועסק לפי אחת מהפסקאות בתקנת משנה זו למעט (9) ו־(15);
{{ח:תתתת|(ב)}} העובד הצטרף לבן או לבת זוגו שיצאו לשליחות מטעם משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך של המשרד הממשלתי וארגון אחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} רק מחצית מהתקופה תוכר כהעסקה מזכה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות; על אף האמור, תקופת העסקה שנייה כאית״ן תוכר אף אם העובד הגיע למגבלה האמורה ברישה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות נוספות, ובלבד שהתקבל אישור של החשב הכללי טרם יציאת העובד לתקופת השליחות השנייה בדבר ההכרה בתקופה זו כתקופה מזכה נוספת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), תקופות שירות בהעסקה מזכה של עובד זכאי לא יוכרו לצורך ותק מזערי בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת העסקתו בארגון הסתיימה בטרם השלים את מלוא תקופת השירות הנדרשת לצורך הוותק המזערי הקבוע לגביו, והעובד חזר לארגון בחלוף שנים עשר חודשים ממועד פרישתו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עבר לתפקיד שנכלל במקצוע {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|שבצו המקצועות}} ולא מתקיימת לגביו תקנת משנה (ב)(16)(ב);
{{ח:תתת|(3)}} הוא עבר להעסקה בארגון שאינה אחד מהמפורטים להלן, למעט אם היא לטובת תקופת הכשרה או אם היא תקופת העסקה לפי תקנת משנה (ב)(17):
{{ח:תתתת|(א)}} העסקה לפי תנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} שכר שעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} אית״ן –
{{ח:תתתתת|(1)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} חופשה ללא משכורת שאינה לטובת שליחות מטעם המדינה של בן הזוג –
{{ח:תתתתת|(1)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 6 שנים אם היא אושרה לפני תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} לתקופה רצופה שלא תעלה על 4 שנים אם היא אושרה לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}}.

{{ח:סעיף|4|שיוך לאוכלוסייה}}
{{ח:ת}} עובד זכאי ישויך לאחת האוכלוסיות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי כללים אלה:
{{ח:תת|(1)}} השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסייה מסוימת – ישויך לאוכלוסייה זו;
{{ח:תת|(2)}} השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות אך לא באוכלוסייה מסוימת – ישויך לאוכלוסיית המינהלה;
{{ח:תת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2) –
{{ח:תתת|(א)}} עובד שהשלים עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסיות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|שבקבוצות (ג) או (ד) בטור א׳ שבחלק א׳ בתוספת הראשונה}} – ישויך לאוכלוסייה שבה שירת בתקופה הארוכה ביותר מבין האוכלוסיות שבהן שירת;
{{ח:תתת|(ב)}} עובד ישויך לאוכלוסייה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|שבקבוצה (א) בטור א׳ שבתוספת הראשונה}} אם שירת בה 8 עד 9 שנים, ובלבד שהיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א׳ ומעלה;
{{ח:תתת|(ג)}} עובד ישויך לאוכלוסייה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|שבקבוצה (ג) או (ד) בטור א׳ שבתוספת הראשונה}}, אם שירת באוכלוסיות אלה ובאוכלוסייה (א) במשך התקופות האמורות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הראשונה}}, ובלבד שהיה זכאי בארגון במשך 15 שנים במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה ב׳ ומעלה;
{{ח:תתת|(4)}} תקופת העסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(4) או (13)}} תיחשב כתקופת שירות באוכלוסיית המינהלה, למעט תקופות מינוי בפועל במשרד ממשלתי שנציב השירות והממונה על השכר במשרד האוצר אישרו לראות בהן כאוכלוסייה אחרת.

{{ח:סעיף|5|משך תשלום הקצבה}}
{{ח:תת|(א)}} הקצבה לעובד זכאי תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שהגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בטור ג׳ בחלק א׳ בתוספת הראשונה}}, ועד להגיעו לגיל 67 או למשך התקופה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|שבטור ד׳ בחלק א׳ בתוספת הראשונה}}, לפי הנמוך שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), קבעה הוועדה הרפואית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|בחוק המינויים}}, כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה והתקיימו כל אלה, תשולם הקצבה עד הגיעו לגיל 67:
{{ח:תתת|(1)}} העובד בגיל 42 ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} העובד השלים עשר שנות העסקה מזכות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} העובד אינו זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה שבה הוא מבוטח עקב אי־כשירותו כאמור ברישה; אם העובד זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה כאמור, תשולם לו קצבה בגובה ההפרש החיובי שבין קצבה שלה היה זכאי מכוח תקנות אלה אילולא היה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה לבין גובה הקצבה שלה הוא זכאי מקופת הגמל לקצבה כאמור, ובלבד שהעובד הגיש לקופת הגמל לקצבה תביעה לקצבה וקופת הגמל קיבלה החלטה בעניין זכאותו לקצבה, והצהיר בכתב שהוא יעביר לארגון כל מידע או מסמך הנדרש לארגון לצורך בדיקת ההפרש האמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), נציב השירות, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש בארגון, רשאי לאשר במקרים חריגים זכאות לקצבה לפי תקנות אלה, שתשולם עד הגיעו של העובד לגיל 67, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העובד בגיל 45 ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} העובד השלים 15 שנות העסקה מזכות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בתפקיד ניהולי, מונה בוועדת מינויים בארגון לתפקיד המוגדר כניהולי ייעודי ומחוסר שיבוץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} ראש אגף משאבי אנוש בארגון קבע לגביו שהוא מיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון.

{{ח:סעיף|6|דרך חישוב הקצבה}}
{{ח:תת|(א)}} הקצבה לעובד זכאי תהיה הנמוכה מבין קצבתו התקציבית הרעיונית לפי הממוצע המשוקלל של שיעור חלקיות משרתו לבין קצבתו הצוברת הרעיונית כפי שיחושבו במועד החישוב, או במועדי החישוב לגבי עובד שביצע משיכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(7)}}, והכול לפי תקנת משנה (ב) והנוסחאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}}; ואולם אם בוטח העובד בקרן ותיקה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}, קצבתו תחושב לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|פרט 2 לתוספת השנייה}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך חישוב הקצבה הרעיונית והקצבה הצוברת הרעיונית, ייחשבו תקופות אלה בלבד, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}}:
{{ח:תתת|(1)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(1) עד (3), (8) עד (15), (16)(ב) ו־(18)}}, ויראו בפסקה (18)(ג) כאילו במקום ”רק מחצית מהתקופה“ נאמר ”התקופה“;
{{ח:תתת|(2)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(4)}} ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|שבפרט 6 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(3)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(5)}}, ובלבד שבעד התקופה שבעדה לא שולמו דמי לידה מתוך תקופה זו נרכשו הזכויות לגמלה לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|שבפרט 7 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} תקופות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(6) ו־(7)}}, ובלבד שנרכשו הזכויות לגמלה בעדן לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|שבפרט 7 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(5)}} תקופות העסקה לפי שעה בארגון או בארגון אחר למעט תקופת העסקה כעתודת אבטחה, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3(ב)(3)}} עד יום ט׳ בתשרי התשפ״ו (1 באוקטובר 2025);
{{ח:תתת|(6)}} תקופות העסקה כעובד אבטחת תעופה שקדמו ליום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023), ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי בהמשך העובד הועסק בארגון לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3(ב)(3)}}, ולגבי תקופת העסקה כעתודת אבטחת תעופה יובאו בחשבון רק תקופות שבהן הועסק העובד בהיקף של חצי משרה ומעלה;
{{ח:תתת|(7)}} בחישוב הקצבה התקציבית הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות לגבי תקופת שירות שקדמה ליום כ״ה באדר ב׳ התשס״ח (1 באפריל 2008) ושאישר נציב השירות, אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופת שירות שהייתה חלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 100|סעיף 100 לחוק}}, לפי הוראות של נציב השירות לעניין הגדלות תקופת שירות בעקבות שירות קודם או לעניין הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים, אילו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק}} היו חלות על העובד;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגדלה בשיעור של 50% לתקופה שבה הועסק בתפקידי חוד;
{{ח:תתתת|(ג)}} הגדלה בשיעור של 100% לתקופה שבה הועסק בתפקיד לוחם מיוחד;
{{ח:תתת|(8)}} בחישוב הקצבה התקציבית הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות שאישר נציב השירות לתקופות שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(12)}} בשל שירות בתפקיד חוד במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שקדמה ליום י״ד בתמוז התשע״ה (1 ביולי 2015).
{{ח:תת|(ג)}} קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בשיעור של השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של חודש דצמבר של השנה הקודמת לבין מדד המחירים לצרכן כאמור של חודש דצמבר של השנה שלפניה.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה על תשלום הגמלאות ישלם את הקצבאות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד זכאי שחזר לעבוד בארגון והכנסתו הכוללת ממשכורתו ומקצבת הגישור שלו עולה על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, תשולם לו קצבה בשיעור של שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת שלפיה חושבה קצבתו, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; בתקנת משנה זו, ”הקצבה הרגילה“ – קצבת הגישור שהייתה מגיעה לו אלמלא תקנת משנה זו.

{{ח:סעיף|7|קצבה לשאירים}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר העובד הזכאי לאחר סיום העסקתו בארגון ולפני הגיעו לגיל 67, תשולם לשאיריו קצבה, בסכום ההפרש שבין סכום כלל קצבאות השאירים שלהן היו זכאים לפי תנאי ההסכם או התקנון של קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד, לו היה העובד עמית פעיל במועד פטירתו, לפי שכרו האחרון בארגון, לבין סכום כלל קצבאות השאירים לפי הסכם או תקנון כאמור שלה זכאים השאירים במועד פטירתו, וזאת כל עוד שאירי העובד הזכאי זכאים לקצבת שאירים לפי הסכם או תקנון קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד.
{{ח:תת|(ב)}} קצבה לשאירים לפי תקנת משנה (א) תשולם עד לחודש שלפני החודש שבו היה מגיע העובד הזכאי לגיל 67.

{{ח:סעיף|8|החלת הוראות חוק שונות}}
{{ח:ת}} על קצבת הגישור יחולו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 5|סעיפים 5 עד 6}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 10|10(1) עד (2) ו־(5) עד (6)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 32|32}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 34|34}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 42|42 עד 44}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 48|48 עד 58}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 59|59 עד 60}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 62|ו־62 לחוק}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתן של תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד) (תיקון), התשפ״ו–2026 {{ח:הערה|(ביום 20.5.2026)}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ד)}} ביום י״ז באב התשפ״ו (31 ביולי 2026).
{{ח:תת|(ג)}} תקנות אלה יחולו על עובד שהגורם המוסמך אישר את פרישתו מיום ב׳ בטבת התשע״ח (20 בדצמבר 2017); עובד שפרש או שפרישתו אושרה כאמור לפני מועד זה, זכאי לקצבה כפי שחושבה לו במועד פרישתו, שתעודכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|ותקנה 7}} תחול על שאיריו.
{{ח:תת|(ד)}} יראו את המקדמות ששולמו לפורש מהארגון עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה כקצבאות ששולמו מכוח תקנות אלה; עלה גובה הקצבה לפורש מכוח תקנות אלה על הסכום שקיבל כמקדמות, ישולמו לו ההפרשים בין גובה המקדמות שקיבל לגובה הקצבה מכוח תקנות אלה, בניכוי עדכון הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג)}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”אוכלוסייה“ בתקנה 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} אוכלוסייה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שנת סיום העסקה בארגון&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} גיל הפרישה המזערי&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} משך התשלום (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;7&quot;&gt;
{{ח:תת|(א)}} חוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2024 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;7&quot;&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מינהלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2024 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;9&quot;&gt;
{{ח:תת|(ג)}} מודיעין ואבטחה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2024 עד 2027&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2028 עד 2030&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2031 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;10&quot;&gt;
{{ח:תת|(ד)}} טכנולוגיה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2024 עד 2027&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2028 עד 2030&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2031 עד 2033&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2034 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנות שירות באוכלוסיית החוד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנות שירות באוכלוסיית מודיעין, אבטחה או טכנולוגיה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8 או 9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”קצבה צוברת רעיונית“ במועד מסוים בתקנה 1}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ותקנה 6}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + A_2 * \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2} &lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;A_1&lt;/math&gt; – היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;A_2&lt;/math&gt; – היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה כללית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; – שיעור הנחת תשואה כפי שיורה מזמן לזמן הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 39|סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל}}, בניכוי דמי ניהול מרביים כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול)#סעיף 3|בתקנה 3(א)(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; – הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה מקיפה ולביטוח מנהלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; – הנחת התשואה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; לקרן חדשה כללית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; – מקדם המרה לקצבת זקנה לגיל 67 כמשמעותו בתקנון קרן ברירת המחדל שנבחרה לחייל חדש לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ה|סעיף 67ה(ג) לחוק שירות הקבע}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; – מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; – מקדם ההמרה כאמור בהגדרה &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בקרן חדשה כללית ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; – פרק הזמן, בשנים, בין מועד החישוב לבין מועד הגיעו של העובד לגיל 67.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית בקרן ותיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}}:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;H*K&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; – ממוצע 36 המשכורות הקובעות האחרונות בארגון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; – מספר חודשי השירות בהעסקה מזכה לחלק לשש מאות, ובלבד שלא יעלה על 70% משכרו הקובע אלא אם כן מתקיים האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ג|בסעיף 63ג לחוק}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה תקציבית רעיונית:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;D*E - F&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; – סך כל רכיבי השכר הכלולים במשכורת האחרונה של העובד הזכאי בארגון במועד החישוב {{ח:הערה|[צ״ל: במועד הפרישה]}} ושנכללים במשכורת הקובעת של עובד הארגון שאינו עובד ביטחון חדש, בתוספת רכיבי שכר שהממשלה אישרה אותם לעניין תקנות אלה, ואם בוצעה משיכה מהיתרה הצבורה, סך כל רכיבי השכר כאמור כשהוא מעודכן לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממועד הפרישה ועד למועד המשיכה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; – מספר חודשי השירות הרצופים בהעסקה מזכה, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 2|לסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 3|ו־3 לחוק}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ולתקנה 3(ג)}}, לחלק לשש מאות, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 10|לסעיף 10 לחוק}} למעט {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 10|סעיף 10(4)}}, בתוספת הגדלות תקופות שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ב) ו־(ג)}}, ובלבד שלא יעלה על 70% ממשכורתו הקובעת למעט לפי התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ג|בסעיף 63ג לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; – סך כל ההפחתה מהקצבה התקציבית הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב סך כל ההפחתה מהקצבה הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67 (&lt;math&gt;F&lt;/math&gt;):
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;F = G_{1s} \times \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + G_{2s} \times \tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_1&lt;/math&gt; – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_2&lt;/math&gt; – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_1&lt;/math&gt; – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_2&lt;/math&gt; – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;G_1&lt;/math&gt; – סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה המקיפה בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;G_2&lt;/math&gt; – סך כל סכומי המשיכות מהקרן החדשה הכללית בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד שבו נערך החישוב המעודכן בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; – מספר המשיכה מקרן הפנסיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט 1}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית למי שהתגייס לארגון לפני יום י״ב באדר התשפ״ה (12 במרץ 2025):
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;A_1 * \tfrac{(1+B_1)^t}{C_1} + (A_2+12*D)*\tfrac{(1+B_2)^t}{C_2}&lt;/math&gt;}}

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} נוסחה לרכישת תקופת חופשה ללא משכורת:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; – עלות רכישת הזכויות לגמלה בעד התקופה ללא משכורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בפרט 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בפרט 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; – ריבית היוון בשיעור של 2%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; – גיל הפרישה בפועל של העובד הזכאי.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} נוסחה לרכישת הזכויות לגמלה בעד תקופת חופשה ללא משכורת במקרים מיוחדים:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;X = [D*E*12] \times 0.7 \times \tfrac{1 - \tfrac{1}{(1+R)^{(57-T)}}}{R}&lt;/math&gt;}}

{{ח:חתימות|ב׳ באייר התשפ״ו (19 באפריל 2026)}}
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>jiuygru1yr0aviwn3jjaeo7e4xpmkij</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1743817</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)" />
    <revision>
      <id>3017211</id>
      <timestamp>2026-05-21T09:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3017211</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="175" sha1="fknc1ehjsxfecjsj0xz7rsm921u2azb" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]</text>
      <sha1>fknc1ehjsxfecjsj0xz7rsm921u2azb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743818</id>
    <revision>
      <id>3017212</id>
      <timestamp>2026-05-21T09:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3017212</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743819</id>
    <revision>
      <id>3017218</id>
      <timestamp>2026-05-21T09:24:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מ:טעמי המקרא|18}} &lt;קטע התחלה=שופטים ח/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=ב|דיבור=מֶה עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם}}מֶה חָשׁוּב מַה שֶּׁעָשִׂיתִי בִּתְחִלָּתוֹ, כְּמַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם אַתֶּם בַּסּוֹף.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הֲלֹא טוֹב עֹלְלוֹת}}שֶׁבָּאוּ לְיֶ...&quot;</comment>
      <origin>3017218</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6245" sha1="f9kgndhipcm0wr36upa82iq5y42d0xv" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שופטים ח/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=ב|דיבור=מֶה עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם}}מֶה חָשׁוּב מַה שֶּׁעָשִׂיתִי בִּתְחִלָּתוֹ, כְּמַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם אַתֶּם בַּסּוֹף.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הֲלֹא טוֹב עֹלְלוֹת}}שֶׁבָּאוּ לְיֶדְכֶם בַּסּוֹף, מִתְּחִלַּת הַבָּצִיר שֶׁבָּצַרְנוּ אֲנִי וּמִשְׁפַּחְתִּי, שֶׁהֲרֵי בְּיֶדְכֶם נָתַן ה׳ אֶת הַמְּלָכִים.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=ג|דיבור=וּמַה יָּכֹלְתִּי}}לַעֲשׂוֹת, שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב כַּמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּכֶם.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=ד|דיבור=עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ}}עוֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, שֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן תְּחִלָּה וְהָיוּ מַשְׁחִיתִים מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן אֶת אֶרֶץ רְאוּבֵן וְגָד וּמְנַשֶּׁה, וְעָבַר שָׁם כְּדֵי לִנְקֹם אַף בָּהֶם.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=ה|דיבור=לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת}}יִשְׂרָאֵל הָיוּ.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=ו|דיבור=הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע בְּיָדֶךָ}}שֶׁאַתָּה מִתְפָּאֵר שֶׁהִצַּלְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=ז|דיבור=הַבַּרְקֳנִים}}{{לעז|רונצי״ש|ronces|מספר=3298|תרגום=קוצים}} בְּלַעַז.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=י|דיבור=בְּקַרְקֹר}}שֵׁם מָקוֹם.&lt;קטע סוף=י/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=יא|דיבור=דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים}}דֶּרֶךְ אֶרֶץ קֵדָר וַעֲרָב הַשּׁוֹכְנִים בַּמִּדְבָּר בְּאָהֳלֵיהֶם, שֶׁרוֹעִים מִקְנֶה תָּמִיד וְאֵין דָּרִים בְּבָתִּים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מִקֶּדֶם לְנֹבַח וְיָגְבֳּהָה}}שֶׁהֵם עָרֵי יִשְׂרָאֵל. וְלֹא רָצָה לֵילֵךְ שָׁם אֶלָּא דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בָּהֶם, וִיהֻמֵּם פִּתְאוֹם.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=יג|דיבור=מִלְמַעְלֵה הֶחָרֶס}}עַד שֶׁלֹּא שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ, בְּעוֹד הַחַמָּה נִרְאֵית גָּבוֹהַּ.&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=טז|דיבור=וַיֹּדַע בָּהֶם}}וְתַבַּר בְּהוֹן (ת&quot;י) [=ושיבר בהם].&lt;קטע סוף=טז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=יח|דיבור=אֶחָד כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ}}יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: אֶחָד הָיָה בָּהֶם שֶׁתָּאֳרוֹ כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וְיֵשׁ לְפָתְרוֹ: כָּמוֹךָ כָּמוֹהֶם, תֹּאַר אֶחָד לָכֶם. כִּי כְּתֹאַר בְּנֵי מְלָכִים הָיוּ.&lt;קטע סוף=יח/&gt;

&lt;קטע התחלה=כ/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=כ|דיבור=וְלֹא שָׁלַף הַנַּעַר חַרְבּוֹ}}לְהָרְגָם, שֶׁהָיָה יָרֵא מֵהֶם.&lt;קטע סוף=כ/&gt;

&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=כא|דיבור=הַשַּׂהֲרֹנִים}}{{לעז|לוני״ש|lunes|מספר=3299|תרגום=ירֵחים|הערה=רש&quot;י מוסיף &quot;של זהב&quot;, כדי שיהיה ברור, שמדובר בתכשיטים בצורת ירח (&quot;שׂהר&quot;).}} בְּלַעַז, שֶׁל זָהָב.&lt;קטע סוף=כא/&gt;

&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=כו|דיבור=הַשַּׂהֲרֹנִים וְהַנְּטִיפוֹת}}&quot;עֻנְקַיָּא וּכְלִילַיָּא&quot; (ת&quot;י) [=מחרוזות־הצוואר והעטרות].&lt;קטע סוף=כו/&gt;

&lt;קטע התחלה=כז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=כז|דיבור=וַיַּעַשׂ אוֹתוֹ גִדְעוֹן לְאֵפוֹד}}לִהְיוֹת לְזִכָּרוֹן עַל תְּשׁוּעָה גְּדוֹלָה, לִרְאוֹת כַּמָּה הָיָה חֵילָם כָּבֵד, שֶׁבְּנִזְמֵי חֲשׁוּבֵיהֶם הָיָה כָּל הַזָּהָב הַזֶּה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיִּזְנוּ כָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו}}לְאַחַר מִיתַת גִּדְעוֹן.&lt;קטע סוף=כז/&gt;

&lt;קטע התחלה=לג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=לג|דיבור=בַּעַל בְּרִית}}כָּךְ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=לג/&gt;

&lt;קטע התחלה=לה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ח|פסוק=לה|דיבור=וְלֹא עָשׂוּ חֶסֶד וְגוֹמֵר}}שֶׁהָרְגוּ אֶת בָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בָּעִנְיָן ([[שופטים ט ה|להלן ט, ה]]).&lt;קטע סוף=לה/&gt;&lt;קטע סוף=שופטים ח/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
&lt;noinclude&gt;
==הערות==
&lt;references /&gt;
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>f9kgndhipcm0wr36upa82iq5y42d0xv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Adir2666fdg</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743820</id>
    <revision>
      <id>3017264</id>
      <timestamp>2026-05-21T11:24:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3017264</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="116" sha1="sn55k0gdjiusng0dvd8652qdgv0vxq5" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:24, 21 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>sn55k0gdjiusng0dvd8652qdgv0vxq5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Adir2666fdg</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1743821</id>
    <revision>
      <id>3017265</id>
      <timestamp>2026-05-21T11:24:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3017265</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>