מקור:חוק ביטוח בריאות ממלכתי

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.3</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>מקור:חוק ביטוח בריאות ממלכתי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>248</id>
    <revision>
      <id>3017375</id>
      <parentid>3016732</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:06:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 76</comment>
      <origin>3017375</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="388639" sha1="rnhra7o0hbegzyxmlt7dczmhactfhpk" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994

&lt;מאגר 2000111 תיקון 2215129 תקן 157723 קוד a163Y00000DuF5fQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשנ&quot;ד, 156|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211132)); ((תשנ&quot;ה, 43|תיקון|13:211077)), ((50|תיקון מס' 2|13:211083)), ((81|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|13:211073)); ((תשנ&quot;ו, 253|תיקון מס' 4|13:211300)); ((תשנ&quot;ז, 22|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((190|תיקון מס' 6|14:211440)); ((תשנ&quot;ח, 58|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((135|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|14:211474)); ((תשנ&quot;ט, 101, 105|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 69|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((126|הוראת שעה|15:300188)), ((180|חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה|15:300209)), ((222|תיקון מס' 11|15:300226)); ((תשס&quot;א, 119|תיקון מס' 12|15:300319)), ((229|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|15:300363)), ((241|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)|15:300364)), ((396|תיקון מס' 13|15:300381)), ((432|תיקון מס' 14|15:300390)), ((433|תיקון מס' 15|15:300391)); ((תשס&quot;ב, 93|הוראת שעה|15:300445)), ((94|תיקון מס' 16|15:300446)), ((167|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((472|תיקון מס' 12 לחוק נכי המלחמה בנאצים|15:300513)), ((489|תיקון מס' 52 לחוק הביטוח הלאומי|15:300525)), ((518|תיקון מס' 54 לחוק הביטוח הלאומי|15:300538)); ((תשס&quot;ג, 69|תיקון מס' 4 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|15:300587)), ((175|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((474, 477|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((534|תיקון מס' 23|16:299868)); ((תשס&quot;ד, 58|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((92, 94|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ה, 26|תיקון מס' 27|16:299683)), ((132|תיקון מס' 28 והוראת שעה|16:299648)), ((190|חוק יישום תכנית ההתנתקות|16:299869)), ((382|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((465|תיקון מס' 31|16:301937)), ((695|תיקון מס' 32|16:306560)), ((814|תיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה|16:299994)); ((תשס&quot;ו, 169|תיקון מס' 34|16:299921)), ((314|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 55|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ח, 108|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((140|תיקון מס' 37|17:300861)), ((180|תיקון מס' 39|17:300091)), ((405|חוק השתלת אברים|17:299614)), ((609|הוראת שעה|17:300843)), ((654|תיקון מס' 41|17:300703)), ((729|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|17:300058)); ((תשס&quot;ט, 96|תיקון מס' 43|17:300086)), ((148|תיקון מס' 44|18:301066)), ((174|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 300|תיקון לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|18:301147)), ((302|תיקון מס' 47|18:300965)), ((441|תיקון מס' 48|18:301112)), ((570|תיקון מס' 49|18:301137)), ((596|תיקון מס' 50|18:301227)), ((631|תיקון מס' 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|18:301215)); ((תשע&quot;א, 123|ת&quot;ט|2269)), ((146|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((978|תיקון מס' 53|18:300975)); ((תשע&quot;ב, 582|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)); ((תשע&quot;ה, 137|תיקון מס' 160 לחוק הביטוח הלאומי|19:306620)); ((תשע&quot;ו, 249|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316719)), ((1078|תיקון מס' 57|20:347821)), ((1178|תיקון מס׳ 58|20:348530)); ((תשע&quot;ז, 245|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366872)), ((331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((427|תיקון מס' 192 לחוק הביטוח הלאומי|20:369728)); ((תשע&quot;ח, 52|תיקון מס' 62|20:395596)); ((תשע&quot;ט, 50|תיקון מס' 63|20:520419)); &lt;!-- ((תשפ&quot;ב, 4|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|24:608417)); --&gt; ((תשפ&quot;ב, 257|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)); ((תשפ&quot;ג, 18|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)), ((259|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((624|תיקון מס' 67|25:3020042)), ((727|תיקון מס' 8 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|25:3056762)); ((תשפ&quot;ד, 606|תיקון מס' 69 והוראת שעה|25:4227554)), ((1090|תיקון מס' 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|25:4693413)), ((1114|חוק ניוד מידע רפואי|25:4715833)); ((תשפ&quot;ה, 180|תיקון מס' 72 והוראת שעה|25:5482809)); ((תשפ&quot;ו, 313|תיקון מס' 262 - הוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|25:11858610)), ((484|תיקון מס' 74|25:12432692)), ((582|תיקון מס' 75|25:13060455)), ((604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-4 --&gt;
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 1459|שינוי התוספות השניה והשלישית לחוק|5682)); ((תשנ&quot;ז, 79|שינוי התוספות השניה והשלישית לחוק [תשנ&quot;ה] (ביטול)|5791)); ((תשנ&quot;ט, 1132|שינוי התוספת השניה לחוק|5995)); ((תש&quot;ס, 757|שינוי התוספת השניה לחוק|6046)); ((תשס&quot;ב, 90|שינוי התוספת השניה לחוק|6133)); ((תשס&quot;ג, 262|שינוי התוספת השניה לחוק|6213)); ((תשס&quot;ד, 546|שינוי התוספת השניה לחוק|6316)); ((תשס&quot;ו, 839|שינוי התוספת החמישית לחוק|6490)), ((1106|שינוי התוספת השניה לחוק|6510)); ((תשס&quot;ח, 419|שינוי התוספת השניה לחוק|6643)), ((474|ת&quot;ט|6646)); ((תש&quot;ע, 84|שינוי התוספת השניה לחוק|6820)), ((1250|שינוי התוספת השניה לחוק (מס' 2)|6899)), ((1277|הוספת תחום בתוספת הראשונה לחוק (הוראת שעה)|6901)), ((1277|שינוי התוספת השניה לחוק (מס' 3)|6901)); ((תשע&quot;א, 1380|שינוי התוספת השניה לחוק|7033)); ((תשע&quot;ב, 1095|שינוי התוספת השנייה לחוק|7115)), ((1600|שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק|7154)); ((תשע&quot;ג, 14|שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק|7166)), ((630|שינוי התוספת השנייה לחוק|7212)); ((תשע&quot;ד, 333|תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק|7316)), ((1795|שינוי התוספת החמישית לחוק|7426)); ((תשע&quot;ה, 679|תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק|7477)); ((תשע&quot;ו, 180|תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק|7574)); ((תשע&quot;ז, 1684|שינוי התוספת החמישית לחוק|7853)); ((תשפ&quot;ב, 2856|שינוי התוספת השנייה לחוק|10152)), ((3346|שינוי התוספת השנייה לחוק (מס' 2)|10236)); ((תשפ&quot;ג, 94|תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק|10353)), ((1986|תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק (תיקון)|10693)), ((2422|שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק|10762)); ((תשפ&quot;ד, 902|תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק [תשפ&quot;ג] (תיקון)|10989)), ((1582|שינוי התוספת השלישית לחוק|11129)), ((2704|ת&quot;ט|11316)), ((3768|תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק [תשפ&quot;ג] (תיקון מס' 2)|11488)), ((3790|שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק (מס' 2)|11493)); ((תשפ&quot;ה, 384|שינוי התוספת השנייה לחוק|11583)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 634|עדכון תשלומים בעד שירותי בריאות ותרופות|5827)).

''הארכת הוראות מעבר:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 485|הארכת תקופת זכאות לשירותי רפואת שיניים כלליים בלא רישום|6963)), ((1139|הארכת תקופת זכאות לשירותי רפואת שיניים כלליים בלא רישום (מס' 2)|7012)); ((תשע&quot;ב, 105|הארכת תקופת זכאות לשירותי רפואת שיניים כלליים בלא רישום|7048)).

__TOC__

@ 1. ביטוח הבריאות הממלכתי
: ביטוח הבריאות הממלכתי לפי חוק זה, יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית.

== פרק א' - פרשנות ==

@ 2. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט, תש&quot;ע-5)
: בחוק זה -
:- &quot;דמי ביטוח לאומי&quot; - דמי ביטוח המשולמים למוסד לפי [[חוק הביטוח הלאומי]];
:- &quot;החזקה&quot;, &quot;יחד עם אחרים&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;הכנסה&quot; - הכנסת עובד שממנה חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לאומי, ולגבי מי שאינו עובד כאמור - ההכנסה שממנה הוא חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי;
:- &quot;המוסד&quot;, &quot;עובד&quot;, &quot;מעביד&quot; ו&quot;עובד עצמאי&quot; - כמשמעותם [[בחוק הביטוח הלאומי]];
:- &quot;המועד הקובע&quot; - י&quot;ח בטבת התשנ&quot;ד (1 בינואר 1994);
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד הבריאות;
:- &quot;חבר&quot; - מי שרשום בקופת חולים כחבר;
:- &quot;חברה לתועלת הציבור&quot;, &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]];
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק מס מקביל&quot; - [[חוק מס מקביל, התשל&quot;ג-1973]];
:- &quot;מבוטח&quot; - מי שזכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה;
:- &quot;מד&quot;א&quot; - האגודה &quot;מגן דוד אדום בישראל&quot; שהוקמה לפי [[חוק מגן דוד אדום, התש&quot;י-1950]];
:- &quot;מדד יוקר הבריאות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 9]];
:- &quot;מועצת הבריאות&quot; - המועצה לביטוח הבריאות הממלכתי המוקמת לפי [[סעיף 48]];
:- &quot;נותן שירותים&quot; - מוסד רפואי כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]];
: &quot;סל שירותי הבריאות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 7]];
:- &quot;צד קשור&quot; לתאגיד ייעודי - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שמחזיק ב-10% או יותר מאמצעי השליטה בתאגיד הייעודי או מי שהתאגיד הייעודי מחזיק ב-20% או יותר מאמצעי השליטה בו;
:: (2) מי שרשאי למנות, במישרין או בעקיפין, את המנהל הכללי של התאגיד הייעודי;
:: (3) מי שמכהן כנושא משרה בתאגיד הייעודי;
:: (4) תאגיד שהחברות בו מותנית בחברות בתאגיד הייעודי;
:: (5) מי שאחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4) מחזיק ב-20% או יותר מאמצעי השליטה בו או שולט בו;
:- &quot;תאגיד ייעודי&quot; - חברה שהוכרה לפי [[פרק ו'2]] כמבטחת ייעודית לבריאות השן;
:- &quot;קופת חולים&quot; - תאגיד שהוכר לפי [[סעיפים 24]] [[ו-25]];
:- &quot;תושב&quot; - מי שהוא תושב לענין [[חוק הביטוח הלאומי]], לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו [[בסעיף 378 לחוק האמור]].

== פרק ב' - עקרונות יסוד ==

@ 3. הזכות לשירותי בריאות (תיקון: תש&quot;ע-5)
: (א) כל תושב זכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה, אלא אם כן הוא זכאי להם מכוח חיקוק אחר.
: (ב) המדינה אחראית למימון סל שירותי הבריאות מהמקורות המנויים [[בסעיף 13]].
: (ג) קופת חולים אחראית כלפי מי שרשום בה למתן מלוא שירותי הבריאות שלהם הוא זכאי לפי חוק זה ואולם לגבי מי שרשום בתאגיד ייעודי - יהיה התאגיד הייעודי אחראי כלפיו למתן שירותי רפואת השיניים הכלליים המנויים [[בתוספת השנייה]].
: (ד) שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות יינתנו בישראל, לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, והכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים לפי [[סעיף 13]].
: (ה) שירותי הבריאות יינתנו תוך שמירה על כבוד האדם, הגנה על הפרטיות ושמירה על הסודיות הרפואית.

@ 3א. קביעת תושבות (תיקון: תשנ&quot;ט, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג-5)
: (א) מי שאינו רשום בקופת חולים ומבקש להירשם בקופת חולים, יגיש למוסד בקשה לקבלת אישור כי הוא תושב (להלן - מגיש הבקשה), וכן בקשה לרישום בקופת חולים, לרבות בקשה לרישום ילדו הקטין, בטופס שקבע המוסד (להלן - בקשה לקביעת תושבות).
: (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על -
:: (1) קטין הנמצא במשמורתו של הורהו או של אפוטרופסו החוקי, וההורה או האפוטרופוס, רשום בקופת חולים ונמצא בישראל, ובלבד שהקטין והורהו או אפוטרופסו, רשומים במרשם האוכלוסין;
:: (2) מי שהיה רשום בקופת חולים תכוף לפני הגיעו לגיל 18 וטרם חלפו 12 חודשים מיום שמלאו לו 18 שנים;
:: (3) מי שהיה רשום בקופת חולים תכוף לפני שנעשה לחייל כמשמעותו [[בסעיף 55]] וטרם חלפו 12 חודשים מהיום שחדל להיות חייל כאמור;
:: (4) מי שהיה רשום בקופת חולים תכוף לפני שהיה לאסיר או לעציר וטרם חלפו 12 חודשים מיום שחרורו ממאסר או ממעצר;
:: (5) מי שטרם חלפה תקופה של 90 ימים מיום שנכנס לראשונה לישראל לפי אשרת עולה לפי [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]] (להלן - חוק השבות), או מיום שניתנה לו תעודת עולה לפי [[חוק השבות]], לגבי התקופה שמיום קבלת אשרת העולה או תעודת העולה, כאמור.
: (ג) קבע המוסד כי מגיש הבקשה אינו תושב, יודיע על כך למגיש הבקשה.
: (ד) קבע המוסד כי מגיש הבקשה הוא תושב, יקבע גם את המועד שממנו יש לראותו כתושב (להלן - מועד תחילת התושבות), וירשום אותו ואת ילדו הקטין, על אף האמור [[בסעיף 4א]], בקופת החולים שצוינה בבקשה לקביעת תושבות; המוסד יודיע על הקביעה והרישום למגיש הבקשה (להלן - קביעת המוסד) ולקופת החולים; רישום לפי סעיף קטן זה יהיה בתוקף ממועד הודעת המוסד ויראו בקשה לרישום שהוגשה לפי סעיף קטן (א) כבקשה לרישום שהוגשה לפי הוראות [[סעיף 4א]].
: (ה) קבע המוסד כי מועד תחילת התושבות קדם למועד מתן הודעת המוסד, יחולו, על אף האמור בחוק זה, הוראות אלה:
:: (1) מגיש הבקשה, אינו זכאי, בתקופה שקדמה להגשת הבקשה לקביעת תושבות, לשירותי בריאות לפי חוק זה, או להחזר תשלום בעד שירותי בריאות כאמור, והכל כפוף לאמור בפסקאות (2) ו-(3) להלן:
:: (2)(א) שילם מגיש הבקשה לקופת חולים תשלום עבור ביטוח רפואי (להלן - תשלום לקופה) בעד חודש קלנדרי שחל בתקופה שממועד תחילת התושבות עד למועד הגשת הבקשה לקביעת תושבות, זכאי מגיש הבקשה להחזר סכום התשלום לקופה, עד לסכום דמי ביטוח בריאות שהוא חייב בתשלומו לפי חוק זה בעד אותו חודש;
::: (ב) שילם מגיש הבקשה תשלום לקופת חולים בעד חודש קלנדרי שחל בתקופה שממועד הגשת הבקשה לקביעת תושבות ועד למועד מתן הודעת המוסד, זכאי מגיש הבקשה להחזר סכום התשלום לקופה עד לסכום מרבי שקבע שר הבריאות בהסכמת שר האוצר ושר העבודה והרווחה;
:::: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי), התש״ס–2000]].))
::: (ג) המוסד ינכה את סכומי ההחזר לפי פסקאות משנה (א) ו-(ב) מסכומים שגבה כדמי ביטוח בריאות, וישלמם למגיש הבקשה לפי כללים, תנאים ובמועדים שקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר הבריאות ושר האוצר;
:::: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי), התש״ס–2000]].))
:: (3)(א) מגיש הבקשה זכאי להחזר בשל תשלום ששילם תמורת שירותי בריאות שניתנו לו בישראל בתקופה המתחילה ביום שקדם בשישה חודשים למועד הגשת הבקשה לקביעת התושבות או מיום תחילת התושבות, לפי המאוחר, והמסתיימת במועד שבו ניתנה לו הודעת המוסד, לפי כללים ותנאים שקבע שר הבריאות בהסכמת שר האוצר, ובסכום שתקבע ועדה שמינה שר הבריאות; לענין זה, &quot;שירותי בריאות&quot; - שירותי הבריאות שבסל [[שבתוספת השניה]] ובצו לפי [[סעיף 8(ז)]];
:::: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות), התש&quot;ס–2000]].))
::: (ב) חברי הועדה יהיו נציג שר הבריאות, נציג שר האוצר ונציג המוסד לביטוח לאומי שימנה שר העבודה והרווחה;
::: (ג) קבעה הועדה כי מגיש הבקשה זכאי להחזר לפי הוראות פסקת משנה (א), ינכה המוסד את הסכום שקבעה הועדה מהסכומים שגבה כדמי ביטוח בריאות, וישלמם למגיש הבקשה בהתאם להוראות ובמועדים שקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר הבריאות ושר האוצר;
:::: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד שירותי בריאות), התש&quot;ס-2000]].))
::: (ד) האמור בסעיף זה יחול גם לגבי ילדו של מגיש הבקשה, בשינויים המחויבים.
: (ו) הוראות סעיף קטן (ה)(2)(א) ו-(3) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי מבוטחים כאמור בפסקאות (2) עד (5), של סעיף קטן (ב), בתקופות הנזכרות בהן, לפי הענין.
: (ז) סכומים ששולמו לפי סעיף זה, יראו אותם לענין [[סעיפים 9]] [[ו-13]] כסכומים ששולמו לקופות החולים למימון עלות הסל לקופות.

@ 4. חברות בקופת חולים (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-4, תש&quot;ע-5)
: (א) תושב שמלאו לו 18 שנים חייב להירשם כחבר בקופת חולים, לפי בחירתו, ולרשום בה גם את ילדו הקטין (להלן - הילד), ובלבד שלא יירשמו ביותר מקופת חולים אחת; רישום ילד בידי הורה אחד פוטר את ההורה השני.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) ניתן להירשם בתאגיד ייעודי נוסף על החברות בקופת חולים;
:: (2) ניתן לרשום ילד בתאגיד ייעודי, אף אם הורהו אינו רשום בו.
: (ב) תושב שאינו רשום בקופת חולים יראו אותו כרשום בקופת חולים שקבע שר הבריאות, בהתאם ליחס שבין מספר המבוטחים בכל אחת מקופות החולים לבין סך כל מספר המבוטחים בכל קופות החולים; שר הבריאות, בהסכמת שר העבודה והרווחה, יקבע כללים ונהלים לרישום ולמועדו, לרבות בדבר הגשת בקשה לרישום, אימות הפרטים שבבקשה, דחיית הבקשה אם לא נתקיימו התנאים לרישום לפי החוק, ומתן הודעה על כניסת הרישום לתוקף.
:: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר), התשנ״ה–1995]].))
: (ג) קופת חולים תקבל כל תושב שבחר להירשם בה, לא תגביל את רישומו ולא תתנה אותו בתנאי או בתשלום כלשהו.
: (ד)(1) מעביד לא יבקש ממועמד לעבודה פרטים לגבי זהות קופת החולים שאליה הוא שייך, אלא לצורך הפניית המועמד לבדיקה רפואית, לפי בקשת המעביד או בהתאם לדרישות כל דין, לשם קביעת כשירותו של המועמד לתפקיד המוצע לו;
:: (2) מעביד לא יתנה עבודה בתנאי כלשהו הקשור להשתייכות לקופת חולים מסוימת ולא יחייב עובד להירשם בקופת חולים מסוימת.

@ 4א. רישום ומעבר (תיקון: תשנ”ח, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: בקשה לרישום בקופת חולים, הודעה על מעבר בין קופות החולים, והודעה בדבר ביטול הודעה על מעבר כאמור, לפי [[סעיפים 4]] [[ו-5]], יוגשו באופן בלעדי לבנק הדואר או לגוף אחר שיקבע שר הבריאות בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ועם השר הממונה על אותו גוף לפי הענין (בסעיף זה - הגוף המבצע); שר הבריאות בהסכמת שר האוצר ובהסכמת השר הממונה על הגוף המבצע, לפי הענין, יקבע את גובה התשלום אשר הגוף המבצע יהיה רשאי לגבות בעד הטיפול כאמור ואשר ישמש למימון פעולות אלה.
: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) בקשה לרישום בקופת חולים, הודעה על מעבר בין קופות החולים, והודעה בדבר ביטול הודעה על מעבר כאמור, לפי [[סעיפים 4]] [[ו-5]], יוגשו באופן בלעדי לחברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]] או לגוף אחר שיקבע שר הבריאות בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ועם השר הממונה על אותו גוף לפי הענין (בסעיף זה - הגוף המבצע); שר הבריאות בהסכמת שר האוצר ובהסכמת השר הממונה על הגוף המבצע, לפי הענין, יקבע את גובה התשלום אשר הגוף המבצע יהיה רשאי לגבות בעד הטיפול כאמור ואשר ישמש למימון פעולות אלה.
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר), התשנ״ח–1998]].))

@ 5. מעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ט-3, תש&quot;ע-5, תשפ&quot;ג)
: (א) בכפוף להוראות סעיף זה, רשאי תושב לבטל את חברותו בקופת החולים שבה הוא רשום ולהירשם כחבר בקופת חולים אחרת לפי בחירתו, הכל בהתאם לנהלים שיקבע שר הבריאות.
: (ב) תושב יהיה רשאי לבטל את חברותו בקופת חולים כאמור בסעיף קטן (א) פעמיים במהלך פרק זמן של שנים עשר חודשים; לעניין זה לא יראו רישום בתאגיד ייעודי כביטול חברות בקופת חולים, ואולם תושב יהיה רשאי לבטל חברות בתאגיד ייעודי פעמיים במהלך פרק זמן של 12 חודשים.
: (ג) תושב המעונין לעבור מקופת חולים אחת לאחרת (בסעיף קטן זה - קופת החולים הקולטת) ימסור על כך הודעה; הקבלה בקופת החולים הקולטת תיכנס לתוקף ביום 1 בינואר, 1 במרס, 1 במאי, 1 ביולי, 1 בספטמבר או 1 בנובמבר, הכל לפי המועד הקרוב ליום מסירת ההודעה (בסעיף קטן זה - יום הקבלה), ובלבד שההודעה הוגשה לא יאוחר מיום 15 בחודש שלפני החודש שקדם ליום הקבלה.
: (ד) שר הבריאות רשאי, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, לקבוע בתקנות שיעור שנתי מרבי של חברים שקופת חולים רשאית לקלוט מקופת חולים אחרת על בסיס ארצי או אזורי.
: (ה) נקבע שיעור מרבי לקליטת חברים לפי סעיף קטן (ד), תהיה זכות המעבר של התושב לפי סדר הקדימות של מועד מסירת ההודעה.
: (ו) שר הבריאות, בהסכמת שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ונהלים לענין ביצוע האמור [[בסעיף 4א]] למסירת ההודעה לפי סעיף קטן (ג), לאימות הפרטים שבהודעה, לדחיית ההודעה אם לא נתקיימו התנאים למעבר לפי החוק, ולמתן הודעה על כניסת הרישום לתוקף.
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר), התשנ״ה–1995]].))
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגבלת מעברים בין קופות חולים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]].))

@ 5א. חזקת רישום (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: בתקנות כאמור [[בסעיפים 4]] [[ו-5]] יקבע שר הבריאות בהסכמת שר העבודה והרווחה, כללים בדבר קופת החולים שבה ייחשב תושב כרשום אם לא נרשם בקופת חולים לפי הוראות חוק זה.
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר), התשנ&quot;ה–1995]].))

@ 5ב. השגה על רישום (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ה-2)
: מי שרואה עצמו נפגע מקביעה בקשר לרישומו או לרישום ילדו בקופת חולים או למעבר מקופת חולים אחת לאחרת, רשאי להשיג על כך לפני המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך; לענין זה, &quot;בקשר לרישומו או לרישום ילדו בקופת חולים או למעבר מקופת חולים אחת לאחרת&quot; - לרבות בקשר לסגירת מרפאה או הפסקת התקשרות, כהגדרתן [[בסעיף 23א]], החייבת במסירת הודעה לפי [[סעיף 23א]].

@ 6. תחומי שירותי הבריאות (תיקון: תשנ&quot;ז, תש&quot;ע-5, תשפ&quot;ג)
: (א) שירותי הבריאות יינתנו על-פי סל שירותי הבריאות בתחומים אלה -
:: (1) רפואה מונעת אישית וחינוך לבריאות;
:: (2) אבחון רפואי;
:: (3) טיפול רפואי אמבולטורי, לרבות טיפול נפשי, בין במרפאה ובין בבית, לרבות במעון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (4) אשפוז כללי, אשפוז פסיכיאטרי, אשפוז פסיכוגריאטרי ואשפוז כרוני סיעודי;
:: (5) שיקום רפואי, לרבות שיקום פסיכולוגי, פיזיותרפיה, ריפוי הדיבור, ריפוי בעיסוק ועבודה סוציאלית בתחום הבריאות;
:: (6) הספקת תרופות;
:: (7) מכשירים ואבזרי עזר רפואיים;
:: (8) רפואת שיניים מונעת לילדים, עד גיל שיקבע שר הבריאות בתקנות;
:: (9) עזרה רפואית ראשונה, והסעת לבית חולים או למרפאה;
:: (10) שירותי רפואה בעבודה;
:: (11) טיפול רפואי ונפשי לגמילה לנפגעי סמים ואלכוהול;
:: (12) בריאות השן.
: (ב) שר הבריאות רשאי בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, להוסיף על התחומים המפורטים בסעיף קטן (א) (1) עד (11); הוספת תחום תפורסם [[בתוספת הראשונה]].

@ 7. סל שירותי הבריאות (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח)
: (א) בחוק זה -
::- &quot;סל שירותי הבריאות&quot; - הפירוט [[שבסעיף 7א]] [[ושבתוספות השניה]] [[והשלישית]] של שירותי הבריאות שיינתנו למבוטח בכל תחום מהתחומים המנויים [[בסעיף 6]] [[ובתוספת הראשונה]] בכפוף לאמור [[בסעיף 8]];
::- &quot;סל השירותים הבסיסי&quot; -
::: (1) שירותי הבריאות שנתנה קופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל לחבריה במועד הקובע לרבות תשלומים מיוחדים ששילם החבר, הכל כמפורט [[בתוספת השניה]];
::: (2) שירותי הבריאות שנתנה המדינה לפרט במועד הקובע, כמפורט [[בתוספת השלישית]], והכל לפי התנאים והתשלומים שהיו נהוגים ערב תחילתו של חוק זה ושיפרסם שר הבריאות ברשומות;
:::: ((פורסמה [[הודעה בדבר תנאים ותשלומים לשירותי בריאות שנתנה המדינה לפרט במועד הקובע]] לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994 (י&quot;פ תשנ&quot;ה, 2271).))
::: (3) (((נמחקה);))
::: (4) שירותי רפואה בעבודה כאמור [[בסעיף 7א]];
::: (5) רשימת התרופות והתשלומים עבורן שהיו נהוגים במועד הקובע בקופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל כפי שיפורט בצו לפי [[סעיף 8(ז)]].
: (ב) סל השירותים הבסיסי הוא סל שירותי הבריאות.

@ 7א. שירותי רפואה בעבודה (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) שר הבריאות ושר העבודה והרווחה יקבעו סוגים, מקומות, מועדים, דרכים והיקף של שירותי הרפואה בעבודה; נקבע בתקנות כי שירותים כאמור יבוצעו במקום העבודה לגבי כלל העובדים או סוג מסוים מהם, יכול שיבוצעו על ידי קופת חולים אחת כפי שייקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), תשל״ג–1973]].))
: (ב) נטל ההוצאה של שירותי רפואה בעבודה יתחלק באופן יחסי בין קופות החולים לפי כללים שיקבעו שר הבריאות ושר העבודה והרווחה.
: (ג) הוראות כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עובד עצמאי.
: (ד) [[תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל&quot;ג-1973]], כנוסחן ביום כ&quot;א בטבת התשנ&quot;ז (31 בדצמבר 1996), למעט [[-#פרק ג|פרק ג': פעולה מונעת ומחקר בבריאות בעבודה]], יראו אותן כאילו הותקנו לפי סעיף זה בכל הנוגע לתקופה המתחילה ביום כ&quot;ב בטבת התשנ&quot;ז (1 בינואר 1997).

@ 8. שינויים בשירותי הבריאות ותשלומים (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס-3, תש&quot;ס-4, תשס&quot;א, תשס&quot;א-3, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ב-4, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה-6, תשס&quot;ח-4, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (א) שר הבריאות רשאי בצו, לערוך שינויים בסל שירותי הבריאות המפורט [[בתוספת השניה]] [[והשלישית]] ובלבד שלא יעשה שינוי הגורע מן הסל או המוסיף לעלותו.
: (א1)(1) קופת חולים רשאית להציע:
::: (א) הוספה לסל שירותי הבריאות [[שבתוספת השניה]] ובצו לפי סעיף קטן (ז) (להלן - [[תוספת 2|התוספת]] והצו);
::: (ב) גריעה של הוספה שנוספה כאמור בפסקת משנה (א);
::: (ג) תשלומים שיחולו על החברים בקופת חולים עבור הסל [[תוספת 2|שבתוספת]] ובצו, השונים מהתשלומים [[תוספת 2|שבתוספת]] ובצו, וכן תשלומים עבור שירותים שהוספו כאמור בפסקת משנה (א).
:: (2) בשינויים כאמור בפסקה (1) יתקיימו עקרונות אלה:
::: (א) אין בהם כדי להביא לדחיה של חברים על רקע מצבם הכלכלי או הבריאותי;
::: (ב) תשלומי החברים, בין כהשתתפות עצמית ובין כתשלום עתי קבוע, יהיו אחידים ובלתי מפלים, ובלא תלות בהכנסות החברים;
::: (ג) נקבעו תשלומי חברים שאינם מפורטים בסל [[תוספת 2|שבתוספת]] ובצו, ייקבעו ביחס אליהם הנחות או פטורים לחברים בקבוצות האלה:
:::: (1) חבר שטרם מלאו לו 18 שנים;
:::: (2) חבר שהגיע לגיל פרישת חובה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]] (בסעיף זה - חוק גיל פרישה);
:::: (3) חבר שהגיע לגיל פרישה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה]], ומשתלמת בעדו גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]] (בחוק זה - חוק הבטחת הכנסה), או לפי [[סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]], ובלבד שהשתלמה לחבר בתכוף להגשת התביעה לקבלת תגמול לפי [[הסעיף האמור]] גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] בעד תקופה של שישה חודשים לפחות;
:::: (4) חבר והתלויים בו שמשתלמת בעדם גמלה לפי [[פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי]] וכן חבר שטרם מלאו לו 18 שנים ו-3 חודשים, שמשתלמת בעדו גמלה לפי [[הסכם בדבר גמלת ניידות]] שנערך לפי [[סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]], וחבר והתלויים בו שמשתלמת בעדם קצבת אזרח ותיק לפי [[פרק י&quot;א לחוק הביטוח הלאומי]] ותכוף לפני שהשתלמה בעדם קצבה כאמור השתלמה בעדם גמלה לפי [[פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי]];
:::: (5) (((נמחקה);))
:::: (6) חולה במחלה כרונית;
:::: (7) חבר במשפחה אשר לה 4 ילדים או יותר; לענין זה, &quot;משפחה&quot; - יחיד ובן זוגו וילדיהם עד גיל 18, או יחיד וילדיו עד גיל 18, הרשומים בקופת חולים אחת;
:::: (8) חבר שהוא עולה חדש, ב-12 החודשים הראשונים לאחר עלייתו לישראל;
::: (ג1) הנחה או פטור שנקבעו לענין פסקה מפסקאות משנה (ג)(1) עד (8) יחולו על כלל החברים המנויים באותה פסקת משנה;
::: (ד) שר הבריאות ושר האוצר רשאים להוסיף קבוצות אוכלוסיה שיהיו זכאיות להנחה לפי פסקת משנה (ג), ובלבד שנמצא מקור מימון להנחות אלה.
: (א2)(1) שינוי כאמור בסעיף קטן (א1) טעון אישור שר הבריאות; שר הבריאות רשאי להתנגד לשינוי, אם יש בו כדי לפגוע בבריאות הציבור או אם הוא אינו עומד בעקרונות המפורטים בסעיף קטן (א1); כל החלטה על שינוי בתשלומי החברים בקופת חולים, לפי סעיף קטן (א1), טעונה גם אישור של ועדת הכספים של הכנסת. נקבעה במסגרת שינוי כאמור תקרה לתשלום בעבור תרופות לחולים כרוניים, תחול התקרה גם על הציוד המתכלה שהחולה הכרוני נזקק לו.
:: (2) נקבע שינוי לפי הוראות פסקה (1) לתשלום השתתפות עצמית, בעבור ביקור אצל רופא, מכון או מרפאת חוץ, לא יחול התשלום האמור על שירותים הכלולים [[חלק ראשון $|בסעיף 20 בתוספת השניה]], וההשתתפות העצמית בעדם תיעשה, לפי האמור [[סעיף 6 חלק שני תוספת שנייה|בפרט 6 בפרק שירותים בהשתתפות כספית עצמית של המבוטח שבתוספת השניה]], ובלבד שעל חבר קופה הזכאי לגמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]], יחול הפטור כאמור [[סעיף 6 חלק שני תוספת שנייה|בסיפה לפרט 6 האמור]].
:: (3) קופת חולים לא תגבה מנפגע תאונת דרכים תשלום השתתפות עצמית בעבור שירותים הכלולים [[בתוספת השניה]] ובצו לפי סעיף קטן (ז) הניתנים לו לפי חוק זה בשל הפגיעה האמורה.
:: (4) מבוטח יהיה פטור מתשלום השתתפות עצמית בעבור שירותים הכלולים [[בתוספת השנייה]] או בצו לפי סעיף קטן (ז) הניתנים לו לפי חוק זה בשל פגיעה בעבודה כהגדרתה [[בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי]] או בשל פגיעה שחלות לגביה הוראות [[+|פרקים י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1 לחוק האמור]]; גבתה קופת חולים תשלום ממבוטח כאמור, לפני שנתברר לה כי השירות ניתן בשל פגיעה בעבודה כאמור, תשיב לו את הסכומים שגבתה בתוך 50 ימים מהיום שבו נוכחה לדעת, בין על פי בקשת המבוטח ובין בדרך אחרת, כי השירות שבעדו נגבה התשלום ניתן למבוטח בשל פגיעה כאמור.
: (א3) בקשה לשינוי יכול שתוגש פעם בשנה או יותר, במועדים שיקבע שר הבריאות; החלטת שר הבריאות בבקשה לאישור השינוי תינתן תוך 60 ימים ממועד הגשתה על ידי קופת החולים.
: (א4) קופת חולים תפרסם הודעה על שינויים שאושרו לפי סעיף זה, בהתאם לכללים שקבע שר הבריאות; שר הבריאות יקבע כללים גם לפרסום סל השירותים והתשלומים המחייב את קופת החולים (להלן - סל השירותים והתשלומים של הקופה).
: (א5) שינוי שאושר בידי שר הבריאות לפי סעיף זה, יחול על חברי קופת החולים החל ביום ה-30 לאחר פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (א4).
: (א6) שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע תקרה שנתית להכנסות קופת חולים מתשלומי חברים, כשיעור מחלקה של כל קופה במקורות המימון לפי [[פסקאות (1) עד (5) של סעיף 13(א)]], וכן תקרת תשלום שנתית למשפחה; לענין זה, &quot;משפחה&quot; - כהגדרתה בסעיף קטן (א1)(2)(ג)(7).
: (א7) שילם חבר תשלום השתתפות עצמית בעבור שירות של ביקור אצל רופא, מכון או מרפאת חוץ, שנקבע לגביו תשלום אחת לרבעון, יהיה החבר פטור מתשלום בעבור אותו שירות במשך שלושה חודשים מיום הביקור כאמור, גם אם התקופה האמורה חלה לאחר תום הרבעון שבו היה אותו ביקור.
: (א8) גבתה קופת חולים תשלום מחברי משפחה מעבר לתקרת התשלום שנקבעה לפי סעיף קטן (א1)(2)(ג)(7) או לפי סעיף קטן (א6), תשיב את הסכומים שגבתה מעבר לתקרה האמורה, ולא תידרש לשם כך בקשה מצד החבר; שר הבריאות רשאי להורות על הדרך והמועד להשבת הסכומים.
: (ב)(1) שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור הממשלה רשאי, בצו, להוסיף על סל שירותי הבריאות המפורט [[בתוספת השניה]] [[והשלישית]], ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת לגרוע ממנו, ובלבד שצו לענין [[סעיף 6(א)(10)]] יינתן גם בהסכמת שר העבודה והרווחה; הוספה או גריעה כאמור יחולו גם על סל השירותים והתשלומים של כל קופת חולים.
:: (2)(א) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הממשלה רשאי, בצו, להוסיף לסל שירותי הבריאות שירותים או תרופות, כנגד גריעה של שירותים או תרופות מהסל, אם שר האוצר אישר כי הצו האמור אינו מוסיף לעלות הסל ואינו מפחית ממנה.
::: (ב) נקבעו בצו כאמור בפסקת משנה (א) גריעה והוספה של שירותים ותרופות בשיעור העולה בשנת תקציב אחת על 1% מעלות הסל לאותה שנה, טעון הצו אישור ועדת הבריאות של הכנסת.
::: (ג) בצו לפי פסקה זו רשאי שר הבריאות כאמור, לקבוע הוראות לענין המשך מתן השירות או התרופה שנגרעו מהסל בידי קופת החולים, גם לאחר שנגרעו, למי שהחל לקבל את השירות או התרופה האמורים בתקופה שבה נכללו בסל.
: (ג) בצו לפי סעיף קטן (א) או (ב) יפורטו שירותי הבריאות שיינתנו בתשלום, שירותי הבריאות שיינתנו ללא תשלום וכן גובה התשלום.
: (ד) שר הבריאות רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, לשנות את גובה התשלומים עבור שירותי הבריאות הכלולים בסל השירותים הבסיסי, וכן את דרכי התשלום.
: (ה) לא ייווסף שירות לסל שירותי הבריאות ללא תשלום או בתשלום הנמוך מעלותו, אלא אם כן נמצא לכך מקור מימון נוסף על המקורות לפי [[סעיף 13]], או מקור שהתפנה עקב ביטול שירות או התייעלות.
: (ו) (((בוטל).))
: (ז)(1) שר הבריאות יפרסם בצו את רשימת התרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות ואת גובה תשלום החבר בעדן בהתאם לרשימת התרופות והתשלומים שהיו נהוגים בקופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ביום הקובע.
::: ((פורסם [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ״ה–1995]].))
:: (2) שר הבריאות רשאי בצו לשנות את רשימת התרופות, ובלבד שהשינוי לא יוסיף לעלות סל שירותי הבריאות. השר יביא את הצו לידיעת ועדת הבריאות של הכנסת, והוא ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מהמועד שהובא לידיעת הועדה, אלא אם כן החליטה הועדה אחרת.
:: (3) אזרח ותיק, שמשתלמת לו גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או לפי [[סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]], ובלבד שהשתלמה לחבר בתכוף להגשת התביעה לקבלת תגמול לפי [[הסעיף האמור]] גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] בעד תקופה של שישה חודשים לפחות; וכן מבוטח אשר הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי אלמלא הוראת [[סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי]] היה זכאי לגמלה לפי הוראות [[החוק האמור]], יהיה זכאי להנחה בשיעור של 50% מתשלום החבר בעד תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות; שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, יקבע כללים ונהלים למתן ההנחה; לענין זה, &quot;אזרח ותיק&quot; - כהגדרתו [[בחוק האזרחים הותיקים, התש&quot;ן-1989]].
:: (3א) על אף האמור בהגדרה &quot;אזרח ותיק&quot; שבפסקה (3), בשנים 2022 עד 2025, יראו כאזרח ותיק לעניין הפסקה האמורה גם אישה תושבת ישראל שהגיעה, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל 62.
:: (4) ותיק מלחמה נזקק כמשמעותו [[בחוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה, התש&quot;ס-2000]], וכן ותיק מלחמה, כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק האמור]], אשר הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי אלמלא הוראת [[סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי]], היה זכאי לגמלה לפי הוראת [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]], זכאי להנחה בשיעור 75% מתשלום החבר בעד תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות לפי כללים ונהלים שקבע שר הבריאות בהסכמת שר האוצר.
:: (5) נכה נתמך כהגדרתו [[בסעיף 24ב לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]], יהיה זכאי להנחה בשיעור של 50% מתשלום החבר בעד תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות, לפי כללים ונהלים שקבע שר הבריאות בהסכמת שר האוצר.
: (ז1) תורם כהגדרתו [[בחוק השתלת אברים, התשס&quot;ח-2008]], יהיה פטור מתשלומי חברים המפורטים בסל שבתוספת ובצו, וכן מתשלומי השתתפות עצמית שאושרו כאמור בסעיף קטן (א2), בעד כל שירות הכלול בסל שירותי הבריאות שנזקק לו בשל נטילת האבר או בשל תוצאותיה.
: (ח) התשלומים עבור שירותי בריאות ותרופות הכלולים בסל שירותי הבריאות או בסל השירותים והתשלומים של הקופה, יעודכנו ב-1 באפריל של כל שנה בשיעור עליית מדד יוקר הבריאות בשנה הקודמת; המנהל יפרסם ברשומות הודעה על התשלומים כפי שעודכנו כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם), התשנ״ח–1998]].))

@ 9. עלות סל שירותי בריאות (תיקון: תשנ&quot;ז, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2)
: (א) שר הבריאות ושר האוצר יקבעו, עם תחילתו של חוק זה, באישור ועדת הבריאות של הכנסת את עלות סל שירותי הבריאות, ובלבד שעלות הסל לא תפחת מסך כל ההוצאה של קופות החולים בתקציבן הרגיל בשנת 1993 בתוספת הסכומים ממקורות המימון [[שבסעיף 13(א)(3) ו-(4)]] בשנת 1993.
:: ((עלות הסל היא 14,555 מיליון ש&quot;ח, במחירי מדד יוקר הבריאות הממוצע לשנת 1996 (ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 773). סכום זה מתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה החל ב-1.1.1996 בהתאם לצו ביטוח בריאות ממלכתי (עלות סל שירותי הבריאות), התשנ&quot;ו-1995 (ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 232).))
: (א1)(1) החל בשנת 1997, תפורסם מדי שנה, בסמוך למועד העדכון לפי סעיף קטן (ב)(2), עלות סל שירותי הבריאות.
:: (2) עלות סל שירותי הבריאות מהווה את סכום המרכיבים המפורטים להלן לאחר עדכונם לפי שיטות העדכון השונות שנקבעו להן:
::: (א) עלות מתן שירותי הבריאות בידי קופות החולים לפי חוק זה, כמפורט [[בתוספת השניה]] [[ובסעיף 7א]] (להלן - עלות הסל לקופות);
::: (ב) עלות מתן שירותי הבריאות לפרט, כמפורט [[בתוספת השלישית]].
:: (3) בפרסום לפי סעיף קטן זה יפורטו גם מרכיבי עלות הסל, כמפורט בפסקה (2).
: (ב)(1) עלות הסל לקופות תתעדכן מדי שנה בשיעור עליית מדד יוקר הבריאות שתפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; מרכיבי מדד יוקר הבריאות יהיו כמפורט [[בתוספת החמישית]].
:: (2) שר הבריאות ושר האוצר יקבעו, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, את מועדי העדכון.
:: (3) שר הבריאות ושר האוצר רשאים, על פי המלצת מועצת הבריאות ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת לשנות בצו את הרכב מדד יוקר הבריאות, או לעדכן את עלות הסל לקופות בשל השינויים הדמוגרפיים שחלו באוכלוסיה.
: (ג) בכל אחת מהשנים 2024 עד 2027, יגדלו עלות סל שירותי הבריאות או תקציב משרד הבריאות למבחני התמיכה והתוכניות הלאומיות למערכת הבריאות הציבורית בהיקף שלא יפחת משווי הסטת הפעילות הניתוחית מחברות הביטוח לתוכניות השב&quot;ן בשנה שקדמה לה, הנובעת מהוראות [[פרק ז'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]].

@ 10. שירותי בריאות נוספים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט-3, תש&quot;ע-5, תשפ&quot;ג-2)
: (א) קופת חולים רשאית להציע לחבריה תכניות לשירותי בריאות נוספים שאינם כלולים בסל השירותים והתשלומים של הקופה (להלן - תכנית לשירותים נוספים), בין בעצמה ובין באמצעות חברה-בת בשליטה מלאה (להלן בסעיף זה - הקופה); תכנית לשירותים נוספים, וכל שינוי בה, טעונים אישור שר הבריאות.
:: ((השר אצל את סמכותו לפי סעיף 10(א) לסגן מנכ&quot;ל לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות (י&quot;פ תש&quot;ע, 746).))
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד ייעודי לא יהיה רשאי להציע לחבריו תכנית לשירותים נוספים, אלא בתחום בריאות השן בלבד.
: (ב) תכנית לשירותים נוספים תוצע לחברי הקופה כהסדר של איזון משותף הדדי בלבד, בכפוף לכללים הבאים:
:: (1) השירותים שבתכנית יינתנו אך ורק במסגרת המקורות שנגבו לענין זה ממי שהצטרף לתכנית (להלן - עמיתים) וממקורות מימון המגיעים ממבטח לפי [[פרק ז'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:: (2) הקופה רשאית לשנות, מעת לעת, את זכויות העמיתים בתכנית ואת תשלומי העמיתים;
:: (3) התכנית תהיה למתן שירותים בפועל בלבד, בידי הקופה או באישורה, למעט שירותי סיעוד ולמעט בחירת רופא מנתח לביצוע ניתוח, בלא שיידרש מהעמית תשלום השתתפות עצמית, ולא תכלול מתן פיצוי כספי לעמית כתחליף לשירות;
:: (4) התכנית לא תכלול תרופות מצילות חיים או מאריכות חיים.
: (ג)(1) קופת חולים תצרף לתכנית כל חבר המבקש להצטרף לתכנית, ללא קשר למצבו הבריאותי או הכלכלי, ולא תגביל את הצטרפותו או את זכויותיו בעת הצטרפותו בתנאי כלשהו, למעט תקופות אכשרה סבירות, שייקבעו לגבי כלל העמיתים בתכנית לענין מתן שירותים שונים במסגרתה, ובלבד שלא תיקבע תקופת אכשרה כאמור לענין שירותים שהיו כלולים בסל השירותים והתשלומים של הקופה לגבי מי שהיה חבר בקופה והצטרף לתכנית לא יאוחר משנה אחת אחרי השינוי בסל השירותים והתשלומים של הקופה.
:: (1א)(א) מבוטח שעבר מקופת חולים אחת שבה היה עמית בתכנית לשירותים נוספים (בפסקה זו - הקופה הקודמת) לקופת חולים אחרת (בפסקה זו - הקופה הקולטת), והצטרף לתכנית לשירותים נוספים של הקופה הקולטת בתוך 90 ימים מהמועד שבו נרשם כחבר בה, יהיה פטור מתקופת אכשרה בתכנית לשירותים נוספים של הקופה הקולטת שנקבעה כאמור בסעיף קטן זה, כמשך תקופת חברותו בתכנית לשירותים נוספים בקופה הקודמת, לרבות תקופת האכשרה שעבר במסגרת אותה תכנית, הכל בכפוף להוראות פסקת משנה (ב).
::: (ב) הקביעה כאמור בפסקת משנה (א) תחול במעבר בין רבדים מקבילים בתכנית לשירותים נוספים בקופת החולים הקודמת ובקופת החולים הקולטת, ואולם אם המבוטח עבר מרובד נמוך בקופה הקודמת לרובד גבוה יותר בקופה הקולטת תחול על המבוטח תקופת האכשרה החלה בקופה הקולטת שנקבעה לגבי מעבר בין הרובד הנמוך לרובד הגבוה יותר שאליו הצטרף; לעניין זה, &quot;רבדים מקבילים&quot;, &quot;רובד נמוך&quot; ו&quot;רובד גבוה&quot; - לפי המדרג הפנימי של התכניות לשירותים נוספים שקבעה כל קופת חולים, בלא קשר להיקף השירותים הכלולים בכל רובד.
:: (2) הקופה רשאית לקבוע, לענין תקופות אכשרה כאמור בפסקה (1), הוראות שונות לגבי מעבר מתכנית של קופה אחרת.
: (ד) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג), קופת חולים לא תפלה בין עמיתים בתכנית, בין בעת ההצטרפות אליה ובין במתן השירותים במסגרתה.
: (ה) מחיר התכנית יהיה אחיד לכל קבוצת גיל, ללא תלות במספר שנות החברות בתכנית, או במצבו הבריאותי או הכלכלי של העמית.
: (ו) קופת חולים תיתן את שירותי הבריאות הנוספים במסגרת התכנית באופן שהוצאותיה, בכל שנה, לא יעלו על הכנסותיה מתשלומי העמיתים וממקורות מימון המגיעים ממבטח לפי [[פרק ז'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]].
: (ז) סמכויות הפיקוח והבקרה לפי חוק זה יחולו על הקופה גם לענין מתן שירותי הבריאות הנוספים לפי סעיף זה; ראה שר הבריאות כי לא עמדה הקופה בתנאים שבסעיף זה או מצא פגם או ליקוי במתן שירותים לפי התכנית, דרך כלל או לענין מסוים, רשאי הוא, לאחר שנתן לקופה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להורות על תיקון הליקוי וכן, אם הליקויים לא תוקנו, להורות לקופה להימנע מצירוף עמיתים חדשים לתכנית, עד לתיקון הליקויים להנחת דעתו.
:: ((השר אצל סמכותו לפי סעיף 10(ז) לסגן מנכ&quot;ל לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות (י&quot;פ תש&quot;ע, 746).))
: (ח) שר הבריאות רשאי לקבוע כללים בכל הקשור להפעלה ראויה של תכניות לפי סעיף זה, לרבות לענין פרסום זכויות העמיתים בתכנית, הודעה על שינויים שאושרו בה וקביעת מועד תחילתם של השינויים; כן רשאי שר הבריאות לקבוע כללים בדבר החובה של קופת חולים לנהל חשבונות ולדווח דיווח כספי בקשר למתן שירותים לפי התכנית, וזאת מבלי לגרוע מהוראות כל דין; ספרי החשבונות, הדוחות והמאזנים הכספיים הקשורים למתן השירותים לפי התכנית יתנהלו בנפרד ובאופן שניתן להבחין בין שירותים אלה לבין שאר הפעילות הכספית של קופת החולים.
: (ט) חברות של אדם בתכנית לשירותי בריאות נוספים בתאגיד ייעודי לא תשלול ולא תגביל את זכאותו לשירותים בתחום בריאות השן הכלולים בתכנית לשירותי בריאות נוספים בקופת החולים שבה הוא חבר, אלא אם כן קבע שר הבריאות הוראות אחרות לעניין זה.
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות), התשנ״ח–1998]].))
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה), התשנ״ט–1998]].))

@ 11. שירותי בריאות במדינות חוץ
: שר הבריאות רשאי לקבוע כי שירות בריאות מסוים הכלול בסל שירותי הבריאות יכול שיינתן במדינת חוץ, בהתקיים נסיבות רפואיות מיוחדות, וכן רשאי הוא לקבוע את התנאים והנהלים לכך ואת שיעור ההשתתפות הכספית של המבוטח בעד השירות.
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ), התשנ״ה–1995]].))

@ 12. מתן שירותי בריאות על בסיס ארצי ואזורי
: שירותי הבריאות, כולם או חלקם, יינתנו על בסיס ארצי, אזורי או בין אזורי, הכל כפי שיקבע שר הבריאות.

== פרק ג' - מימון שירותי הבריאות ==

@ 13. מקורות המימון (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ח, תשפ&quot;ג-4)
: (א) מקורות המימון של שירותי הבריאות הניתנים לפי חוק זה יהיו:
:: (1) דמי ביטוח בריאות לפי [[סעיף 14]] וכן סכומים שהעבירה הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים למוסד לביטוח לאומי לפי [[סעיף 12ו(א) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]];
:: (1א) סכומים שגבה המוסד בהתאם להוראות [[סעיף 58(ד)]];
:: (2) תקבולי המס המקביל לפי [[חוק מס מקביל]] בעד התקופה המסתיימת ביום כ&quot;א בטבת התשנ&quot;ז (31 בדצמבר 1996);
:: (3) ההקצאה השנתית למשרד הבריאות כאמור [[בסעיף 237(ב) ו-(ג) בחוק הביטוח הלאומי]];
:: (4)(א) הסכומים המופיעים במועד הקובע בתקציב משרד הבריאות והמשמשים למתן שירותי בריאות לפרט, לרבות בתחומי הרפואה המונעת, הפסיכיאטריה, הגריאטריה ומכשירי השיקום;
::: (א1) הסכומים המופיעים בתקציב משרד הבריאות לשנת 1997 המיועדים להעברה לקופות החולים כמקור מימון לפי סעיף זה, למעט הסכומים לפי פסקה (5);
::: (ב) הסכומים האמורים בפסקת משנה (א) יעודכנו בכל שנה, במועד ולפי המדדים המשמשים לעדכון תקציב המדינה;
:: (5) סכומים נוספים מתקציב המדינה כפי שייקבעו מדי שנה בחוק התקציב השנתי ואשר ישלימו את מימון עלות הסל לקופות בניכוי סכום שייחשב לענין זה כמקור המימון לפי פסקה (6); הסכום שינוכה כאמור יהיה סכום השווה לשיעור של 6.45% מעלות הסל לקופות;
:: (6) התקבולים של קופת החולים משירותי בריאות שניתנים בתשלום לפי [[סעיפים 7]] [[ו-8]].
: (ב)(1) קופת חולים לא תגבה, במישרין או בעקיפין, דמי ביטוח בריאות או כל תשלום אחר עבור שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות, או עבור שירותי בריאות אחרים. ואולם רשאית היא לגבות תשלומים שנקבעו לפי [[סעיפים 7]] [[ו-8]], או תשלומים עבור ביטוח משלים כאמור [[בסעיף 10]].
:: (2) קופת חולים רשאית לממן מתן שירותי בריאות גם ממקורות נוספים על המפורטים בסעיף קטן (א).
: (ג) הייתה קופת חולים רשאית לגבות השתתפות עצמית לפי חוק זה עבור שירות בריאות הניתן על ידי רופא, תהיה קופת החולים רשאית לגבות את ההשתתפות העצמית גם אם אותו שירות ניתן על ידי עמית רופא לפי הרשאה אישית שקיבל מרופא מומחה; לעניין זה, &quot;הרשאה אישית&quot;, &quot;עמית רופא&quot; ו&quot;רופא מומחה&quot; - כהגדרתם [[בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]].

@ 14. חובת תשלום דמי ביטוח בריאות (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-7, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-6, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;סכום המינימום&quot; - סכום של 47 שקלים חדשים לחודש (((נכון לשנת 1995, בשנת 2025, 120 ש&quot;ח))) שיעודכן החל ביום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995), במועדים ובשיעורים שבהם מתעדכנות קיצבאות כמשמעותן [[בחוק הביטוח הלאומי]], לפי [[סעיף 2 לחוק האמור]];
::- &quot;גמלת אזרח ותיק מיוחדת&quot; - כהגדרתה [[בחוק הביטוח הלאומי]];
::- &quot;קצבת אזרח ותיק&quot; - קצבת אזרח ותיק כמשמעותה [[בחוק הביטוח הלאומי]] או גמלת אזרח ותיק מיוחדת;
::- &quot;עקרת בית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי]];
::- &quot;דמי הסתגלות מיוחדים&quot;, &quot;גמול פרישה&quot; ו&quot;קצבת התאמה&quot; - דמי הסתגלות, גמול פרישה וקצבת התאמה לפי [[סימן ג' לפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס&quot;ה-2005]] (בסעיף זה - חוק יישום תכנית ההתנתקות).
: (ב)(1) מעביד חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בעד כל עובד מעובדיו שהוא מבוטח ושהמעביד חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעדו, בשיעור של 5.17% (((עד ועד בכלל 2024, 5%; בינואר 2025, 5.16%))) מהכנסת העובד; המעביד ינכה את דמי ביטוח הבריאות משכרו של העובד.
:: (2) מבוטח שהוא עובד ושמעבידו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעדו, אך העובד חייב בתשלומם בעד עצמו, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בשיעור של 5.17% (((בינואר 2025, 5.16%))) מהכנסתו.
: (ג)(1) מבוטח שהוא עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמו, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בשיעור של 5.17% (((עד ועד בכלל 2024, 5%; בינואר 2025, 5.16%))) מהכנסתו.
:: (2) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמו, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בשיעור של 5.17% (((עד ועד בכלל 2024, 5%; בינואר 2025, 5.16%))) מהכנסתו, ובלבד שסכום דמי ביטוח הבריאות שישולמו על ידיו לא יפחת מסכום המינימום; סכום המינימום לענין זה יעודכן החל ביום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995), במועדים בהם מתעדכנת הכנסת המינימום הקבועה [[בפרט 4 בלוח י&quot;א לחוק הביטוח הלאומי]].
: (ד)(1) מבוטח שמשתלמת לו גימלה מאת המוסד, כמפורט בפסקה (2) שבסעיף קטן זה, חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות מסכום הגימלה, בשיעורים בהם חייב מעביד בתשלום דמי ביטוח בריאות בעד עובדו.
:: (2)(א) דמי פגיעה לפי [[פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי]].
::: (ב) דמי תאונה המשתלמים לעובד או לעובד עצמאי, לפי [[פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי]].
::: (ג) דמי לידה וגימלה לשמירת הריון כמשמעותם [[בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]].
::: (ד) דמי אבטלה כמשמעותם [[בפרק ז' לחוק הביטוח הלאומי]].
::: (ה) גימלה המשתלמת לעובד בשל חוב שכר עבודה לפי [[פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי]].
::: (ו) תגמול המשתלם לעובד המשרת במילואים לפי [[פרק י&quot;ב לחוק הביטוח הלאומי]].
:: (3) שולמה גימלה כאמור בפסקה (2) על ידי המעביד, או שילם המעביד לעובדו שכר במקום אותה גימלה, יחול האמור בסעיף קטן (ב)(1) בשינויים המחוייבים, ולענין זה תיחשב הגימלה כהכנסת העובד.
:: (4) המדינה תשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בעד מי שמקבל דמי הסתגלות מיוחדים, בסכום השווה למכפלה של השיעור האמור בסעיף קטן (ב)(1) בדמי ההסתגלות המיוחדים; המינהלה כהגדרתה [[בחוק יישום תכנית ההתנתקות]] תנכה את דמי ביטוח הבריאות מדמי ההסתגלות המיוחדים, ותעבירם למוסד.
: (ה)(1) מבוטח, שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק בתוספת גימלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]] (להלן - השלמת הכנסה), ומבוטח שמשתלמת לו גמלה נוספת לנכה כמשמעותה [[בסעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי]], חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום.
:: (2) מבוטח שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק ללא השלמת הכנסה, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בסכום של 88 שקלים חדשים (((נכון לשנת 1995, בשנת 2025, 231 ש&quot;ח))) לחודש, ואולם מבוטח כאמור שמשולמת לו תוספת לקיצבה בעד בן-זוג וכן מבוטח כאמור שלבן-זוגו משולמת קצבת אזרח ותיק, חייב לשלם דמי ביטוח בריאות בסכום של 128 שקלים חדשים (((נכון לשנת 1995, בשנת 2025, 332 ש&quot;ח))) לחודש. הסכומים הקבועים בפסקה זו יעודכנו במועדים ובשיעורים שבהם מתעדכן סכום המינימום.
:: (3) האמור בפסקה (2) יחול גם על מבוטח שבשל הכנסתו אינו זכאי לגמלת אזרח ותיק מיוחדת, וכן על מבוטח שמשתלמת לו קיצבה לפי [[+|סעיפים 261]] [[ו-320(ד) או (ה) לחוק הביטוח הלאומי]].
:: (4) מבוטח החייב בתשלום דמי ביטוח בריאות לפי סעיף קטן זה, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו-(ו1).
: (ה1) מבוטח שמשתלמים לו פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי]], גמול פרישה או קצבת התאמה, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות, בשיעורים המשתלמים מהכנסת עובד לפי הוראות סעיף קטן (ב), ויחולו לענין זה ההוראות לפי [[סעיף 345ב לחוק האמור]], בשינויים המחויבים.
: (ו) מבוטח שאין משתלמים בעדו דמי ביטוח בריאות לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ה1) או (ו1), חייב לשלם דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום.
: (ו1) (((חל על דמי ביטוח בריאות הנגבים בעד חודש ינואר 2025 ואילך):)) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו-(ה1), מעסיק החייב לשלם דמי ביטוח בריאות בעד עובד, עובד החייב בתשלום דמי ביטוח בריאות בעד עצמו ועובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בריאות לפי אותם סעיפים קטנים, ישלמו על החלק מההכנסה שאינו עולה על הסכום המופחת שנקבע לפי [[סעיף 341 לחוק הביטוח הלאומי]], דמי ביטוח בריאות בשיעור של 3.23%.
:: (((עד 2024 נקבעו דמי ביטוח בריאות בשיעור של 3.1% על הסכום המופחת על פי [[תקנה 1 תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח בריאות), התשנ״ה–1995]], שלא בוטלה).))
: (ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו1), לא ישולמו דמי ביטוח בריאות בעד מבוטח שטרם מלאו לו 18 שנים, בעד עקרת בית ובעד תלמיד או מתגייס שחל לגביו פטור מדמי ביטוח לאומי לפי הוראות [[סעיף 351(יא)(2א) או (2ב) לחוק הביטוח הלאומי]], ובעד מי שחל לגביו פטור מדמי ביטוח לאומי לפי הוראות [[סעיף 351(ז1) או (יא)(2ג) לחוק הביטוח הלאומי]].
: (ז1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו1), ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ז), לא ישולמו דמי ביטוח בריאות בעד מבוטח שהוא תורם כהגדרתו [[בחוק השתלת אברים, התשס&quot;ח-2008]], שתרם בישראל אבר, בחייו, לנתרם שהוא תושב ישראל, לתקופה שקבע שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר.
: (ז2) (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):)) בחישוב הכנסת מבוטח לעניין תשלום דמי ביטוח בריאות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תובא בחשבון גם הכנסה הפטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי לפי [[סעיף 350א(א) לחוק הביטוח הלאומי]].
: (ח) שר הבריאות רשאי, בהסכמת שר העבודה והרווחה ובאישור שר האוצר וועדת הבריאות של הכנסת, לקבוע בתקנות -
:: (1) שיעורים וסכומים שונים של דמי ביטוח בריאות מאלה שנקבעו בסעיפים קטנים (א) עד (ו1), לכלל המבוטחים;
:: (2) פטורים ושיעורים מופחתים של תשלומים עבור שירותי בריאות לפי [[סעיף 8]], לסוגי מבוטחים.
: (ט) שר העבודה והרווחה רשאי, בהסכמת שר הבריאות ובאישור שר האוצר וועדת הבריאות של הכנסת לקבוע בתקנות -
:: (1) לכלל המבוטחים או לסוגים מהם, לרבות מבוטחים המנויים [[בסעיף 371 לחוק הביטוח הלאומי]] -
::: (א) כללים והוראות מיוחדות, בדבר תשלום דמי ביטוח בריאות ודרכי גבייתם;
::: (ב) פטורים מדמי ביטוח בריאות ושיעור מופחת של דמי ביטוח בריאות לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח;
:: (2) שיעורים וסכומים שונים של דמי ביטוח בריאות, מאלה שנקבעו בסעיפים קטנים (א) עד (ו1), לסוגי מבוטחים כאמור בפסקה (1).
:: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות), התשנ״ה–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח בריאות), התשנ״ה–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח בריאות), התשנ״ה–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית), התשנ״ה–1995]].))
: (י) על אף האמור בכל דין -
:: (1) רשאי המוסד לנכות מכל גימלה או תשלום אחר שהוא משלם לפי כל דין, את דמי ביטוח הבריאות שבהם חייב מקבל הגימלה או התשלום; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות כללים והוראות בדבר ניכוי דמי ביטוח בריאות כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול), התשנ״ו–1996]].))
:: (2) משלם תגמול כמשמעותו [[בפסקאות (3) ו-(4) לסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי]], יעביר למוסד את דמי ביטוח הבריאות שבהם חייב מקבל התגמול לפי סעיף קטן (ו), לפי מועדים וכללים, לרבות כללים לענין קביעת זהות החייבים בתשלום דמי ביטוח בריאות כאמור, שיקבעו בתקנות שר העבודה והרווחה ושר הבריאות, באישור שר האוצר; משלם התגמול רשאי לנכות מהתגמול את דמי ביטוח הבריאות שהועברו למוסד.

@ 15. גביית דמי ביטוח בריאות ותשלומים (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ח-2)
: (א) המוסד יגבה את דמי ביטוח הבריאות בדרך שבה הוא גובה את דמי הביטוח הלאומי; לענין הגביה והתשלום של דמי ביטוח הבריאות יחולו הוראות [[חוק הביטוח הלאומי]], בשינויים המחויבים לפי הענין, כאילו היו דמי ביטוח לאומי.
: (ב) ההוראות לפי [[חוק הביטוח הלאומי]], לרבות ההוראות שנקבעו לפי [[-|פרק ט&quot;ו סימן ה']], יחולו בשינויים המחויבים לענין דמי ביטוח בריאות כאילו היו דמי ביטוח לאומי.
: (ג) המוסד ינכה, מהסכומים שגבה כדמי ביטוח בריאות, את ההוצאות שהיו לו בקשר למילוי תפקידיו לפי חוק זה, בשיעורים ולפי דרכי חישוב שיקבעו שר העבודה והרווחה ושר האוצר, ובלבד שסך כל הוצאות המוסד שינוכו כאמור, לא יעלה על חצי אחוז מהסכומים שגבה כדמי ביטוח בריאות.
:: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד), התשנ״ה–1995]].))
: (ד) קופת-חולים או נותן שירותים יגבו ישירות את התשלום ממזיק או ממבטחו או מכל אדם אחר כאמור [[בסעיף 22]], וכן את התשלומים לפי [[סעיפים 7]] [[ו-8]].
: (ה) (((בוטל).))

@ 15א. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.12.2032):))
: שר הבריאות ידווח לוועדת הבריאות של הכנסת, ב-1 בנובמבר בכל שנה החל משנת 2025, על כל אלה:
: (1) התוספת התקציבית לתוכנית הלאומית לבריאות הנפש ולמבחני התמיכה למערכת בריאות הנפש המוצעת בהצעת חוק התקציב השנתי שהונחה באותה שנת כספים, והתוספת התקציבית כאמור שמומשה באותה שנת כספים עד למועד הדיווח, והכול לפי תחומי הוצאה אלה:
:: (א) הרחבת השירות לטיפול מרפאתי שניתן במערכת הציבורית בקהילה, על ידי הגדלת מספר המטפלים במערכת הציבורית, ומספר המגעים הטיפוליים;
:: (ב) חיזוק החוסן הקהילתי המקומי;
:: (ג) יצירת רצף טיפולי וחיזוק חלופות אשפוז;
:: (ד) שיפור האיכות באשפוז הפסיכיאטרי;
: (2) אם לא מונחת הצעת חוק תקציב שנתי באותה שנת כספים - התוספת התקציבית הצפויה לשנת הכספים שלאחר מועד הדיווח, והתוספת התקציבית כאמור שמומשה באותה שנת כספים עד למועד הדיווח, והכול לפי תחומי ההוצאה המנויים בפסקה (1);
: (3) הגידול בגביית דמי ביטוח בריאות הנובע מהוראות [[25:4227554|חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 69 והוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]] [[25:5482809|וחוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 72 והוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]], באותה שנת כספים עד למועד הדיווח ותחזית הגידול בגבייה בשנת הכספים הבאה, בהתאם לנתונים שימסור המוסד לשר הבריאות.

== פרק ד' - חלוקת התקבולים ==

@ 16. העברת כספי מקורות המימון (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ט)
: (א) המוסד יעביר מדי חודש -
:: (1) לקופות החולים - את הכספים שקיבל ממקורות המימון המפורטים [[בסעיף 13(א)]] לאחר ניכוי ההוצאות והסכומים האמורים [[בסעיף 18(א)]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) למועצת הבריאות - סכום כספי שיקבע שר הבריאות ולא יעלה על 0.1 אחוז מדמי ביטוח בריאות שיגבה המוסד;
::: ((פורסם [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות), התשס&quot;ב-2002]].))
:: (4) למד&quot;א - סכום כספי שיקבע שר הבריאות בצו, בהסכמת שר האוצר, ושלא יעלה על החלק השנים עשר של 11 מיליון שקלים חדשים, במחירי מדד יוקר הבריאות הממוצע לשנת 1998; בקביעת הסכום כאמור, יתחשבו השרים בהיקף פעילותו של מד&quot;א בפינוי מבוטחים בניידות טיפול נמרץ לצורך קבלת שירותים לפי חוק זה, למעט נפגעים כמשמעותם [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]], וכן בעלות של פעילות זו למד&quot;א בתנאים של הפעלה יעילה של שירותיה ובקיומם של הסדרים הקובעים חלוקה של נטל העלות בין קופות החולים לבין גופים אחרים.
::: ((פורסם [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד״א), התשנ״ט–1999]].))
::: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד״א), התשנ״ט–1999]].))
: (א1) סכומים ששולמו לפי סעיף קטן (א)(4) יראו אותם, לענין [[סעיפים 9]] [[ו-13]], כסכומים ששולמו לקופות החולים למימון עלות הסל לקופות; האמור בסעיף קטן (א)(4) אין בו כדי לשנות את הקבוע [[בתוספת השניה]] לענין השתתפות כספית עצמית של המבוטח או לענין החזר של הוצאה בידי הקופה, בכל הנוגע לשירותי חירום או לדמי נסיעה והסעות המבוצעים בידי מד&quot;א.
: (ב) בכפוף לאמור [[בסעיף 17]] יקבעו שר הבריאות, שר האוצר ושר העבודה והרווחה כללים, תנאים ומועדים -
:: (1) לחלוקת הכספים לפי סעיף קטן (א)(1) בין קופות החולים;
:: (2) לתשלום מקדמות לקופות החולים מן הכספים האמורים בסעיף קטן (א)(1);
:: (3) להתחשבנות בין המוסד לבין קופות החולים או בין קופות החולים בדבר כספים שחולקו ביתר או בחסר לפי סעיף קטן (א)(1);
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) להעברת הכספים למועצת הבריאות לפי סעיף קטן (א)(3).
:: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים), התשנ״ה–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות), התשנ״ו–1996]].))
: (ג) נדחה מועד תשלום למוסד, לפי [[סעיף 353(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], יידחה מועד תשלום לפי [[פרק זה]], והוא יחול במועד הקבוע לתשלום לפי [[-#סעיף 353|הסעיף האמור]].

@ 17. אופן חלוקת התקבולים (תיקון: תשנ&quot;ז, תש&quot;ע-5, תשע״ו–3, תשפ&quot;ג)
: (א) ההקצאה לקופות החולים של הכספים ממקורות המימון המפורטים [[בסעיף 13(א)(1) עד (5)]] תיעשה בהתאם ליחס שבין מספר המבוטחים המשוקלל בכל אחת מקופות החולים לבין סך כל מספר המבוטחים המשוקלל בכל קופות החולים; לענין זה, &quot;מספר המבוטחים המשוקלל&quot; - מספר המבוטחים כשלכל אחד מהם ניתן משקל לפי גילו, ריחוק מקום מגוריו ממרכזי אוכלוסיה ולפי אמות מידה נוספות, הכל כפי שיקבע שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, לאחר ששר העבודה והרווחה אישר כי בידי המוסד הכלים לחישוב מספר המבוטחים המשוקלל, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת.
: (א1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח שר הבריאות כי אין במספר המבוטחים המשוקלל, לרבות לאחר קביעת אמות מידה נוספות כאמור באותו סעיף קטן, כדי להבטיח חלוקה יעילה והוגנת של מקורות המימון לגבי תחום הקבוע [[בתוספת השמינית]], כולו או שירותים מסוימים במסגרתו (בסעיף קטן זה – תחום), רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, לקבוע כי ההקצאה לקופות החולים של שיעור מהכספים ממקורות המימון המפורטים [[בסעיף 13(א)(1) עד (5)]], המיוחס לתחום כאמור, תיעשה לפי מרכיב ההוצאות הצפויות באותו תחום, בין כאמת מידה יחידה ובין כאמת מידה נוספת למספר המבוטחים המשוקלל בהתאם ליחס שייקבע בתקנות כאמור.
:: (2) שר הבריאות רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, לשנות בצו את התחומים המפורטים [[בתוספת השמינית]].
:: (3) שר הבריאות ימסור לוועדת הבריאות של הכנסת, אחת לשנה ממועד תחילתן של תקנות לפי פסקה (1), דיווח על אופן ההקצאה לפי סעיף קטן זה ועל הנתונים המשמשים להערכת ההוצאות הצפויות.
:: (4) לעניין סעיף קטן זה, ”מרכיב ההוצאות הצפויות” – הערכת ההוצאות הצפויות של קופות החולים, והיחס בין ההוצאות הצפויות של כל קופת חולים להוצאות הצפויות של קופות החולים האחרות, והכול בין שההערכה היא לפי היקף צריכת השירותים של קופות החולים באותו תחום בפועל ובין שההערכה נעשתה בדרך אחרת, לרבות לפי גורמים המשפיעים על היקף ההוצאות הצפויות או על היחס שבין היקפי ההוצאות הצפויות כאמור, או לפי מאפיינים של ההיקף או של היחס כאמור.
: (ב) שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע את המשקל שיינתן לכל מבוטח הזכאי לשירותי רפואת השיניים הכלליים המנויים [[בתוספת השנייה]], וזאת לפי אמות מידה שיקבע לעניין זה באישור ועדת הבריאות של הכנסת; משקל זה יהיה נפרד מהמשקל הניתן לכל מבוטח לפי סעיף קטן (א), והוא ייוחס לקופת החולים או לתאגיד הייעודי שמהם זכאי המבוטח לקבל שירותים כאמור, לפי הוראות [[סעיף 32ה]].
: (ג) שר הבריאות ושר האוצר ימסרו לוועדת הבריאות של הכנסת, אחת לחמש שנים, דיווח על המלצות לשינויים בכללי ההקצאה לפי סעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים), התשנ״ה–1995]].))

@ 18. חלוקת תקבולים (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשע״ו–3, תשפ&quot;ג)
: (א) בסעיף זה, &quot;סכום לחלוקה&quot; - סכום שהמוסד קבע, עם פרסום מאזן המוסד לפי [[סעיף 31 לחוק הביטוח הלאומי]], לחלוקה בין קופות החולים מתוך סך כל התקבולים ממקורות המימון המפורטים [[בסעיף 13(א)(1), (2) ו-(3)]] בשנת הכספים שלגביה נערך המאזן, לאחר ניכוי ההוצאות או הסכומים האמורים [[בסעיפים 3א]], [[15(ג)]], [[16(א)(3) ו-(4)]], [[19]] [[ו-46א(א)]] ולפי [[סעיף 6 לחוק מס מקביל]].
: (ב) המוסד יחשב לכל קופת חולים, במועדים ועל פי הנתונים כמפורט להלן, שיעור מהסכום לחלוקה על פי כללי ההקצאה שנקבעו לפי [[סעיף 17]]:
:: (1) ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה - על פי הנתונים המעודכנים שבידיו;
:: (2) ב-1 בכל חודש שאינו אחד מהחודשים המפורטים בפסקה (1) - על פי הנתונים ששימשו לצורך החישוב לפי אותה הפסקה, תוך התאמת הנתונים כאמור בדבר גיל המבוטחים למועד החישוב, וכן על פי הנתונים המעודכנים שבידיו בענינים אלה:
::: (א) לידות ופטירות;
::: (ב) מבוטחים חדשים;
::: (ג) כל נתון אחר שיקבע שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, לאחר ששר הרווחה אישר כי בידי המוסד הכלים לעדכון אותו נתון, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת;
:: (3) ב־1 בינואר של כל שנה – על פי הנתונים שימסור שר הבריאות לעניין כללי ההקצאה שנקבעו לפי [[סעיף 17(א1)]].
: (ג) הסכום לחלוקה יהיה בתוקף לגבי השנה שלגביה נערך המאזן; השיעור שחישב המוסד לפי סעיף קטן (ב) לכל קופת חולים יהיה בתוקף מיום הקביעה ואילך למשך חודש.

@ 19. מחלה קשה
: (א) שר הבריאות יקבע רשימה של מחלות קשות, ובהסכמת שר האוצר את עלות מתן השירותים הרפואיים למבוטח הלוקה במחלה כאמור.
: (ב) המוסד ינכה מהסכומים שגבה כדמי ביטוח בריאות את הסכום הכולל של העלויות שקבע שר הבריאות בעד שירותים רפואיים לכל המבוטחים הלוקים במחלות קשות; הניכוי האמור והעברת הסכום שנוכה למשרד הבריאות יהיו במועדים ובדרך שיקבע שר הבריאות בהסכמת שר העבודה והרווחה.
: (ג) משרד הבריאות יעביר לקופות החולים את הסכומים שייקבעו כאמור לפי מספר החברים הלוקים במחלות הקשות, בכל קופת חולים.
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות), התשנ״ה–1995]].))

@ 20. ייעוד המימון
: התקבולים ממקורות המימון המפורטים [[בסעיף 13]] ישמשו אך ורק למטרות אלה:
: (1) למתן שירותי בריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות;
: (2) למחקר רפואי לפי כללים שיקבע שר הבריאות;
: (3) למימון פעולותיה של מועצת הבריאות ולכיסוי תשלומי המוסד והוצאותיו כאמור בחוק זה.

@ 20א. היקף ההוצאה המרבית של קופת חולים בבית חולים כללי פרטי (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בית חולים כללי פרטי&quot; - בית חולים כללי שאינו אחד מאלה:
::: (1) בית חולים ממשלתי כללי, לרבות פעילות המתבצעת בו בידי תאגיד בריאות, כהגדרתו [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::: (2) בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים;
::: (3) בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;
::: (4) בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]];
::- &quot;בית חולים ציבורי כללי&quot; - כהגדרתו [[בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס&quot;ב-2002]].
: (ב) שר הבריאות ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, בצו, את היקף ההוצאה המרבית שרשאית להוציא כל קופת חולים, מדי שנה, ממקורות המימון המפורטים [[בסעיף 13]], לצורך רכישת שירותי אשפוז מכלל בתי החולים הכלליים הפרטיים; היקף ההוצאה המרבית כאמור לא יפחת מהיקף ההוצאה שהוציאה בפועל קופת החולים בעד רכישת שירותי אשפוז בבתי חולים כלליים פרטיים בשנת 2007; בסעיף קטן זה, &quot;היקף ההוצאה המרבית&quot; - שיעור מסך ההוצאה של כל קופת חולים בבתי חולים ציבוריים כלליים, בעד שירותי אשפוז.
: (ג) צו לפי סעיף קטן (ב) יעמוד בתוקפו, בכל פעם, לתקופה שלא תעלה על שנתיים.

== פרק ה' - מתן שירותי בריאות ==

@ 21. חובת קופת חולים למתן שירותים (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) קופת חולים תיתן לכל מי שהיא אחראית כלפיו כאמור [[בסעיף 3(ג)]] את כל שירותי הבריאות שלהם הוא זכאי לפי חוק זה, בין בעצמה ובין באמצעות נותני שירותים, ללא כל הפליה ולא תתנה מתן שירותים הכלולים בסל השירותים שלה בהצטרפות או בחברות בתכנית לשירותים נוספים לפי [[סעיף 10]].
: (ב) אי תשלום או פיגור בתשלום דמי ביטוח בריאות לא יפטרו את קופת החולים מחובתה לתת את שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות.

@ 21א. שירותי בריאות לתלמיד (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: שירותי הבריאות לתלמידים בבתי הספר, המנויים [[בתוספת השלישית בסעיף 1(7)]], יינתנו בידי משרד הבריאות.

@ 21ב. שירותים במקצועות הבריאות (תיקון: תשס&quot;ח-7, תש&quot;ע, תשפ&quot;ג-4)
: שירותי בריאות הניתנים לפי חוק זה במקצוע בריאות יינתנו על ידי בעל תעודה במקצוע הבריאות; לעניין זה, &quot;בעל תעודה במקצוע בריאות&quot; ו&quot;מקצוע בריאות&quot; - כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]].

@ 21ג. איסור פיצול מרשמים (תיקון: תש&quot;ע-4)
: קופת חולים או בית מרקחת המספק תכשיר מרשם למבוטח מטעם קופת חולים, יספקו למבוטח תכשיר מרשם המשווק בישראל, באריזה שבה כמות הקרובה ביותר לכמות התכשיר הרשומה במרשם, באופן שיימנע תשלום יתר של המבוטח בהשתתפות העצמית; בסעיף זה, &quot;בית מרקחת&quot; ו&quot;תכשיר מרשם&quot; - כהגדרתם [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]].

@ 21ד. ניפוק תכשיר מרשם שניתן במרשם אלקטרוני (תיקון: תשע״ט)
: (א) לשם ניפוק תכשיר מרשם שניתן במרשם אלקטרוני תאפשר קופת חולים לכל בית מרקחת, ובכלל זה לבית מרקחת שאינו נותן שירותים לקופת החולים לפי [[סעיף 23]] (בסעיף זה - הסדר), לקבל גישה למערכת הממוחשבת שלה, והכול בהתאם להוראות סעיף זה; בסעיף זה -
::- &quot;בית מרקחת&quot; ו&quot;תכשיר מרשם&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 21ג]];
::- &quot;מרשם אלקטרוני&quot; - מרשם כמשמעותו [[בפקודת הרוקחים]], החתום בידי מי שמוסמך לכך לפי [[סעיף 26 לפקודה האמורה]], שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת; לעניין זה, &quot;חתימה אלקטרונית מאובטחת&quot; ו&quot;מסר אלקטרוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;רוקח אחראי&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הרוקחים]].
: (ב) הגישה של בית מרקחת למערכת הממוחשבת כאמור בסעיף קטן (א) תהיה רק למידע על תכשירי מרשם שטרם נופקו, בכפוף לכך שהמבוטח הציג כרטיס חבר של קופת החולים, ובאופן שימזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, את הסיכון לפגיעה בפרטיותו של המבוטח.
: (ג) רוקח שניפק תכשיר מרשם שניתן במרשם אלקטרוני, ידווח על כך לקופת החולים באמצעות המערכת הממוחשבת כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) לא יעביר אדם מידע או נתונים על מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יעיין בהם בלא זכות גישה ולא יעשה בהם כל שימוש אלא לשם ניפוק תכשיר מרשם למבוטח ובהתאם להוראות לפי [[פקודת הרוקחים]] ובהיקף הנדרש לשם כך.
: (ה) רוקח אחראי בבית המרקחת שקיבל גישה למערכת ממוחשבת של קופת חולים יודיע לקופת החולים על פריצה למערכת או שימוש לא מורשה בה מיד כשנודע לו על כך.
: (ו)(1) קופת חולים רשאית לגבות מבית מרקחת תשלום בסכום סביר בעד קבלת גישה למערכת הממוחשבת שלה, ויכול שהגבייה תיעשה באמצעות מי שקופת החולים התקשרה עמו לעניין מתן הגישה כאמור.
:: (2) לא ייגבה מבית מרקחת שאינו בהסדר עם קופת החולים תשלום כאמור בפסקה (1) בסכום העולה על הסכום שייגבה מבית מרקחת שבהסדר עמה.
:: (3) שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע סכום מרבי לתשלום כאמור בסעיף קטן זה אם סבר כי הדבר נדרש כדי למנוע פגיעה ביכולתם של בתי המרקחת לקבל גישה למערכת הממוחשבת של קופת החולים.
: (ז) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לחייב קופת חולים לתת שירותים למבוטח בה באמצעות בית מרקחת שאין לו הסדר עמה או כדי לזכות את המבוטח בהטבה לעניין תשלום בעבור תכשיר המרשם בבית מרקחת כאמור; לעניין זה, &quot;הטבה&quot; - פטור מתשלום או הנחה, לפי כל דין, הוראת מינהל או לפי הסכם בין קופת חולים ובין גוף אחר.
: (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע אחר בין קופת חולים ובין בית מרקחת המותרת לפי כל דין.

@ 21ה. הצגת כלל המידע הרפואי על אודות המבוטח (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (((החל מיום 24.1.2028):))
: (א) קופת חולים תאפשר למבוטח שירות של הצגת כלל המידע הרפואי על אודותיו לפי הוראות סעיף קטן (ב), באופן דיגיטלי באזור האישי של המבוטח באתר האינטרנט של הקופה.
: (ב) מידע שהועבר לקופת החולים לפי [[חוק ניוד מידע רפואי, התשפ&quot;ד-2024]], יוצג כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהועבר למטרת הצגתו, והכול בהתאם לרשימת מקורות המידע המנוהלת לגבי המבוטח במערכת לניהול הרשאות הגישה כאמור [[בסעיף 17(ב) לחוק האמור]].

@ 22. הטבת נזק (תיקון: תשס&quot;ז)
: קופת חולים או נותן שירותים, שנתנו שירותי בריאות למי שחלה או למי שנפגע ממזיק זכאים להיפרע את הטבת הנזק מהמזיק או ממבטחו או מכל אדם אחר, בשל חבותם לפי כל דין או לפי כל חוזה ביטוח, בסכום ההוצאות אשר הוציאו בפועל למתן שירותי הבריאות למי שנפגע או שחלה כאמור; לענין סעיף זה ולענין [[חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ&quot;ד-1964]], &quot;מזיק&quot; - למעט קופת חולים או נותן שירותים.

@ 23. בחירה מבין נותני השירותים (תיקון: תשס&quot;ח-7, תש&quot;ע)
: (א) חבר בקופת החולים זכאי לבחור נותן שירותים עבור עצמו ועבור ילדו הרשום בה מבין נותני השירותים של הקופה או מטעמה, בכפוף להוראות [[סעיף 12]].
: (ב) קופת חולים תקבע את הסדרי הבחירה והיקפה במידה שהיא קשורה עם יותר מנותן שירותים אחד; קופת החולים תביא את ההסדרים לידיעת שר הבריאות ותפרסמם בקרב חבריה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נותן שירותים&quot; - לרבות בעל מקצוע רפואי או פארה רפואי, ובלבד שקיבל רשיון או הכרה במעמד מן המנהל או שהוא בעל תעודה לפי [[חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]].
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים), התשס״ה–2005]].))

@ 23א. הודעה על סגירת מרפאה או הפסקת התקשרות (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) החליטה קופת חולים לסגור מרפאה או להפסיק התקשרות למתן שירות רפואי, לא תעשה כן, אלא לאחר שחלפו שלושה חודשים לפחות, מן המועד שבו מסרה על כך הודעה כמפורט להלן -
:: (1) לענין [[סעיף 5ב]], למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך;
:: (2) לכל המבוטחים שקיבלו שירות רפואי באותה מרפאה או במסגרת אותה התקשרות, בחצי השנה שקדמה לאותו מועד.
: (ב) נודע לקופת חולים על הפסקת שירות רפואי, תמסור על כך הודעה למנויים בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (א), לא יאוחר מ-30 ימים מהמועד שנודע לקופת החולים על הפסקת השירות הרפואי.
: (ג) שר הבריאות יקבע הוראות וכללים לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר -
:: (1) דרכי מסירת ההודעה למבוטחים;
:: (2) דרכים ומועדים למסירת מידע על ידי נותן השירות הרפואי לקופת חולים;
:: (3) תוכן ההודעה, לרבות הודעה על המקום הקרוב לקבלת שירות רפואי מאותו הסוג שנסגר;
:: (4) תוכן ההודעה בדבר זכות המבוטח לפנות למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך לענין [[סעיף 5ב]], בבקשה לעבור לקופת חולים אחרת, אף לפני מועד המעבר האמור [[בסעיף 5(ב)]].
:: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי), התשס״ה–2005]].))
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;הפסקת התקשרות&quot; - לרבות אי חידוש התקשרות;
::- &quot;מרפאה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 29ב(ג)(1)]];
::- &quot;שירות רפואי&quot; - שירות הניתן בידי רופא משפחה, רופא ילדים, אחות או מעבדה, שהוא היחיד מאותו סוג הניתן על ידי הקופה, או מטעמה, באותו יישוב.

== פרק ו' - קופות חולים ==

@ 24. הכרה בקופת חולים
: (א) שר הבריאות רשאי להכיר בקופת חולים לענין חוק זה; הודעה על הכרה תפורסם ברשומות.
: (ב) סירב שר הבריאות להכיר בקופת חולים, ימסור למבקש הודעה בכתב על כך.

@ 25. תנאי הכרה
: שר הבריאות לא יכיר בקופת חולים אלא אם כן נתקיימו בה כל אלה:
: (1) התאגיד המבקש הוא תאגיד שהמסמכים שעל פיו הוא נתכונן ופועל מחייבים את השקעת כל הרווחים בו לשם ביצוע מטרותיו, אינם מתירים חלוקת רווחים בין חבריו או בעלי מניותיו, לפי הענין, ומחייבים את העברת יתרת נכסיו למטרה הקרובה למטרותיו בעת פירוקו או חיסולו;
: (2) לתאגיד המבקש היכולת הכלכלית לספק לאורך זמן את כל שירותי הבריאות לפי חוק זה, בין בעצמו ובין באמצעות נותני שירותים, ברמה רפואית ומקצועית נאותה על פי אמות מידה שקבע שר הבריאות;
: (3) תוך פרק זמן שיקבע שר הבריאות, יהיה מספר המבוטחים בקופת החולים לפחות כמספר שקבע השר;
: (4) התאגיד המבקש אינו בבעלות של נותן שירותים.
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים), התשנ״ו–1995]].))

@ 26. תקנון קופת חולים (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א)(1) לקופת החולים יהיה תקנון אשר יקבע את זכויות חבריה, וכן דרכים להגשת תלונות ובירורן, וסדרים לתיקון ליקויים שנתגלו; בתקנון כאמור ייקבעו גם הליכים לבוררות או לפישור בתביעות של חבר, ובלבד שהליכים אלה לא יתקיימו אלא לפי בקשתו.
:: (2) בתקנון קופת חולים ייקבעו, בין היתר, מוסדות הקופה, וכן דרכי מינוים, סמכויותיהם ותקופת כהונתם של החברים בהם.
: (ב)(1) תקנון הקופה טעון אישור השר בעת ההכרה בקופה.
:: (2) שינוי בתקנון או במסמכי ההתאגדות של הקופה לענין מינוי, פיטורין ותקופת כהונה של החברים במועצת קופת חולים או בדירקטוריון הקופה, של המנהל הכללי ושל נושאי משרה בכירים, וכן שינוי כאמור לענין סמכויותיהם, יהיו טעונים אישור השר; לענין זה, &quot;דירקטוריון&quot; - לרבות גוף הממלא תפקיד דומה אף אם כינויו שונה.
:: (3) כל שינוי אחר בתקנון או במסמכי היסוד של הקופה, שלא נכלל בפסקה (2), יובא לידיעת השר.
: (ב1) השר יהיה רשאי לסרב ליתן אישורו לשינוי בתקנון כאמור בסעיף זה אם לדעתו השינוי המוצע עשוי לפגוע בניהולה העצמאי והתקין של הקופה לטובת חבריה, או במטרה אחרת ממטרות חוק זה.
: (ג) כל תושב זכאי לעיין בתקנון ולקבל ממנו עותק תמורת תשלום הוגן.
: (ד) הוראה בתקנון קופת חולים הסותרת הוראה לפי חוק זה או הגורעת מזכויות מבוטחיה על פי החוק או שינוי בתקנון שלא אושר בידי השר כאמור בסעיף זה - בטלים.
: (ה) כל קופת חולים תפרסם ברבים את השירותים העומדים לרשות חבריה, היכן ניתן לקבלם ומיהם נותני השירותים מטעמה; קופת חולים תעמיד מידע זה לרשות כל חבר, לפי דרישתו.
: (ו)(1) קופת חולים כאמור [[בסעיף 67]], יהיה תקנונה טעון אישור השר בנושאים הנזכרים בסעיף קטן (ב)(2).
:: (2) קופה כאמור בפסקה (1) תגיש את תקנונה לאישור עד ליום כ&quot;ב באדר א' התשנ&quot;ז (1 במרס 1997); השר יאשר את התקנונים בנושאים האמורים בפסקה (1) או יודיע על סירובו לאשרם, תוך 90 ימים מהיום שבו הוגשו לאישורו.
:: (3) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, יהיה רשאי לסרב ליתן אישורו להוראות בתקנון, בנושאים הטעונים אישורו לפי סעיף קטן זה, אם לדעתו יש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין של הקופה לטובת חבריה, והכל בשים לב, בין היתר, למספר חבריה של הקופה, למצבה הכלכלי ולהיקף הכספי של פעולותיה; סירב השר ליתן אישורו כאמור, יתן לקופה הזדמנות לתקן את הטעון תיקון, תוך 60 ימים מיום מתן הודעתו.
:: (4) לא תיקנה הקופה את הטעון תיקון לפי הוראת השר, או לא אישר השר את התיקון שהוצע, רשאי הוא להורות לקופה לחדול מלקבל חברים חדשים כל עוד לא תוקן הטעון תיקון.
:: (5) קופת חולים שתקנונה או שינוי שנעשה בו לפני המועד הקבוע בפסקה (2) לא אושרו בידי השר, לא תהיה רשאית לפעול על פיהם בכל הנוגע לענין מינוי, פיטורין, ותקופת כהונה של המועצה, הדירקטוריון, המנהל הכללי או נושאי משרה בכירים בה או לענין הוראה הנוגעת לסמכויותיהם, כל עוד לא אישר השר את התקנון או את השינויים בו, הכל כאמור בסעיף קטן זה.
:: (6) קופה שתקנונה אושר כאמור בסעיף קטן זה, יחולו על שינויים נוספים בו, הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1).

@ 27. מועצת קופת-חולים (תיקון: תש&quot;ע-5)
: (א) הגוף המנהל העליון של קופת החולים הוא מועצת קופת החולים, והיא תיקרא בשם זה או בשם אחר שייקבע בתקנון קופת החולים; למועצת קופת החולים יהיו הסמכויות הקבועות בתקנון.
: (ב) במועצת קופת החולים יהיו נציגים של חברי קופת החולים אשר ייבחרו בדרך שתיקבע בתקנון, ובלבד שלא יהיו עובדי קופת החולים ולא יהיו קשורים בקשר עסקי עמה; מספר נציגי החברים יהיה לפחות עשירית מכלל חברי המועצה ולא פחות משניים.
: (ג) שר בריאות רשאי למנות משקיף מטעמו למועצת קופת החולים.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי תאגיד ייעודי.

@ 28. אחראי לבירור תלונות החברים (תיקון: תש&quot;ע-5)
: מועצת קופת החולים, ובתאגיד ייעודי - דירקטוריון התאגיד הייעודי, ימנו אחראי לבירור תלונות החברים, אשר יצביע על ליקויים שיתגלו בקופת החולים או בתאגיד הייעודי, לפי העניין, וימליץ המלצות לתיקונם; לאחראי יהיו הסמכויות של מבקר פנימי לפי [[חוק הביקורת הפנימית, התשנ&quot;ב-1992]], ככל שלא נקבעו סמכויותיו בתקנון קופת החולים או בתקנון התאגיד הייעודי, לפי העניין.

== פרק ו'1 - כללים לניהול עניניה של קופת חולים (תיקון: תשנ&quot;ז) ==

@ 29. שליטה בתאגיד אחר (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 29א]], &quot;חזקה&quot;, &quot;רכישה&quot;, &quot;שליטה&quot;, &quot;אמצעי שליטה&quot; ו&quot;בעל ענין&quot; - כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ב) קופת חולים לא תחזיק ולא תרכוש אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד אחר, בין שהוא רשום ובין שאינו רשום, ולא תהיה בעל ענין בו, במישרין או בעקיפין, ולא תתקשר במטרה ליצור מיזם, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) פעילות התאגיד האחר או המיזם (להלן - התאגיד האחר), היא בתחום הבריאות בלבד;
:: (2) מתקיים אחד מאלה:
::: (א) אמצעי השליטה של הקופה הם בשיעור של 20% לפחות מכל סוג של אמצעי שליטה;
::: (ב) אמצעי השליטה של הקופה הם בשיעור נמוך מ-20% והתאגיד האחר הוא חברה שמטרתה להוביל, על בסיס רעיון טכנולוגי חדשני, לפיתוח של מוצר או תהליך חדשני, שיש להם שימוש מסחרי או שהתאגיד האחר הוא מרכז ליזמות טכנולוגית שמטרתו לקדם פיתוח של רעיונות טכנולוגיים חדשניים באמצעות הקמת חברות כאמור, והכול ובלבד שלקופת החולים מעורבות מהותית בגיבוש או בפיתוח הרעיון הטכנולוגי שביסוד פעילות התאגיד האחר (להלן - תאגיד לפיתוח רעיון טכנולוגי);
:: (3) ניתן לכך היתר מראש מאת שר הבריאות ושר האוצר.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), קופת חולים רשאית להחזיק או לרכוש אמצעי שליטה בתאגיד אחר אף אם פעילותו אינה בתחום הבריאות, ובלבד שעיסוקו של התאגיד האחר הוא אספקת שירותי עזר משקיים בתחומי הפעילות של קופת חולים לפי חוק זה או בתחומי הפעילות של בתי חולים, והתקיימו כל אלה:
:: (1) קופת החולים מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בתאגיד האחר, ואולם רשאים שר הבריאות ושר האוצר לקבוע בהיתר לפי פסקה (3) כי הקופה תחזיק בחלק מאמצעי השליטה בתאגיד האחר, ובלבד שהקופה תהיה בעלת השליטה באותו תאגיד;
:: (2) עיקר פעילות התאגיד האחר הוא אספקת שירותי עזר משקיים לאותה קופה או לבתי חולים שבבעלותה, ורשאים שר הבריאות ושר האוצר לקבוע בהיתר לפי פסקה (3) כי כל פעילותו של התאגיד האחר תהיה אספקת שירותי עזר משקיים לקופת החולים או לבתי חולים שבבעלותה;
:: (3) ניתן לכך היתר מראש מאת שר הבריאות ושר האוצר.
: (ג) בבוא שר הבריאות ושר האוצר לדון בבקשה למתן היתר לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1) ישקלו, בין היתר, אם ברכישה או בהחזקה של אמצעי שליטה בתאגיד האחר -
:: (1) יש כדי לקדם את מטרות קופת החולים לפי חוק זה ואת מתן השירותים לחבריה;
:: (2) אין משום הטלת מחויבות על קופת החולים העשויה לסכל את מתן שירותי הבריאות לפי החוק או לפגוע ביכולתה לפעול באיזון תקציבי בהתאם להוראות [[סעיף 32]];
:: (3) אין כדי לפגוע בדרך אחרת במטרה ממטרות חוק זה.
: (ג1) שר הבריאות ושר האוצר רשאים לקבוע, בהיתר לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), תנאים; חדל להתקיים תנאי מהתנאים לפי סעיף זה או תנאי שנקבע בהיתר, יפוג תוקף ההיתר בתום פרק הזמן שקבעו; פרק הזמן ייקבע לאחר שנתנו השרים לקופה הזדמנות להשמיע את טענותיה.
: (ד) רכשה או החזיקה קופת החולים אמצעי שליטה בתאגיד אחר ללא היתר לפי סעיף זה או לאחר שפג תוקפו של היתר כאמור בסעיף קטן (ג1), יורו שר הבריאות ושר האוצר לקופת החולים למכור את אמצעי השליטה בתאגיד האחר בתוך המועד שיקבע; לא מילאה קופת החולים אחר הוראת המכירה, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה שיתן צו למכירת אמצעי השליטה כאמור, לרבות על ידי אדם מיוחד שיתמנה לשם כך; על פעילותו של אותו אדם יחולו הוראות [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], לענין פעילות כונס נכסים.
: (ה) הוראות סעיפים קטנים (ב), (ב1) ו-(ג) יחולו גם על התאגיד האחר בשינויים המחויבים; לא מילא התאגיד האחר אחר הוראות אלה, רשאי שר הבריאות להורות לקופת החולים למכור את אמצעי השליטה שהיא מחזיקה בתאגיד האחר כאמור בסעיף קטן (ד).

@ 29א. שליטה בתאגיד חוץ (תיקון: תשנ&quot;ז, תשע&quot;ח)
: (א) קופת חולים לא תרכוש ולא תחזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה בשיעור כלשהו, בתאגיד שהתאגד על פי דין זר או בתאגיד שמרכז ניהול עסקיו או עיקר פעילותו מחוץ לישראל, ולא תעסוק דרך קבע, במישרין או בעקיפין, בצורה כלשהי מחוץ לישראל, אלא אם כן -
:: (1) פעילות כאמור היא בתחום הבריאות בלבד ויש בה כדי לסייע במישרין למתן שירותי בריאות לפי חוק זה לחברי הקופה;
:: (2) לקופה או למספר קופות ביחד אמצעי שליטה בתאגיד האחר בשיעור של מחצית מכל סוג של אמצעי שליטה, והם מקנים לקופה או למספר קופות ביחד שליטה בתאגיד האחר; ואם כל מטרתו של התאגיד האחר היא להקים ולהפעיל תאגיד לפיתוח רעיון טכנולוגי כהגדרתו [[בסעיף 29(ב)(2)(ב)]] - גם אם לקופה או לכמה קופות יחד אמצעי שליטה בשיעור נמוך יותר;
:: (3) ניתן לכך היתר מראש מאת שר הבריאות ושר האוצר.
: (ב) הוראות [[סעיף 29(ג) עד (ה)]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מתן היתר לפי סעיף זה.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א), לא יחולו על השקעת כספים והחזקת נכסים שאינם מקנים אמצעי שליטה שבוצעו בהתאם לכללים שנקבעו לפי [[סעיף 29ב(ב)(1)]].
: (ד) בסעיף זה, &quot;מחוץ לישראל&quot; - למעט אזורי יהודה שומרון וחבל עזה.

@ 29א1. פטור מדרישת היתר מראש לעניין אמצעי שליטה בתאגיד לפיתוח רעיון טכנולוגי (תיקון: תשע&quot;ח)
: על אף האמור [[בסעיפים 29(ב)(3)]] [[ו-29א(א)(3)]], שר הבריאות ושר האוצר רשאים לקבוע תנאים או נסיבות שבהתקיימם לא יידרש היתר מראש כאמור [[29|באותם סעיפים]] לעניין החזקה או רכישה של אמצעי שליטה בתאגיד לפיתוח רעיון טכנולוגי כהגדרתו [[בסעיף 29(ב)(2)(ב)]].

@ 29ב. הוראות בדבר ניהול עניניה של קופת חולים (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ג)
: (א) קופת חולים לא תיתן אשראי, לרבות הלוואה מכל סוג שהוא, ולא תערוב לחוב של אחר; שר הבריאות ושר האוצר רשאים להתיר לקופות החולים או לקופה מסוימת לתת אשראי או לערוב כאמור, דרך כלל או לסוגים, והכל בתנאים שיקבעו לרבות בדבר היקף האשראי.
: (ב) שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) דרכי החזקה והשקעה של נכסי קופת חולים;
:: (2) דרכי פרסום, שיווק וקידום מכירות של קופת חולים וכן היקף ההוצאה השנתית שרשאית קופה להוציא לענין זה;
:: (3) כללים ותנאים להקמת תשתיות למתן שירותי בריאות לפי חוק זה, דרך כלל או לסוגים, וכן הסדרים בדבר דרכי רכישת שירותי תשתית ושירותי בריאות בין הקופות לבין עצמן, כמתחייב מקיומן של תשתיות משותפות לפי הכללים האמורים, לרבות לענין קביעת מחירים בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג); לענין כללים לפי פסקה זו רשאי השר להתחשב בין היתר, גם בגודל האוכלוסיה בישוב ובהרכבה, במספר המרפאות הפועלות בו, ובהשפעה העשויה להיות לתוספת התשתיות על היקף ההוצאה הציבורית לבריאות; בסעיף זה, &quot;תשתיות&quot; - ציוד ומבנים לרבות מרפאות כהגדרן [[בסעיף 34 לפקודת בריאות העם, 1940]] הדרושים למתן שירותי הבריאות לפי חוק זה;
:: (4) עסקאות בין הקופה לתאגיד קשור או עם בעל ענין; לענין זה -
:::- &quot;בעל ענין&quot; - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:::- &quot;תאגיד קשור&quot; - כהגדרתו [[-#1|בסעיף 96א לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], וכן תאגיד שהחברות בו מותנית בחברות בקופת חולים.
: (ג)(1) קופת חולים המפעילה מרפאה ביישוב שאוכלוסייתו אינה עולה על 10,000 תושבים, תיתן במרפאה שירות רפואי גם לחברי קופת חולים אחרת שאינה מפעילה מרפאה באותו יישוב, באופן שוויוני, בכפוף לסל השירותים והתשלומים של הקופה שבה הם חברים; בסעיף קטן זה -
:::- &quot;מרפאה&quot; - מבנה בהחזקת קופת חולים שבו ניתנים שירותי בריאות לפי חוק זה;
:::- &quot;שירות רפואי&quot; - שירות הניתן בידי רופא משפחה, רופא ילדים, רופא נשים, אחות, מעבדה, או בית מרקחת לרבות חדר תרופות.
:: (2) שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לענין מתן שירות רפואי לפי סעיף זה ולענין כללי ההתחשבנות בין הקופות.
::: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים), התשס״ח–2007]].))

@ 30. התקשרויות קופת חולים
: שר הבריאות רשאי לקבוע שהתקשרויות מסוימות בין קופת חולים לבין נותן שירותים או לבין קופת חולים אחרת יהיו טעונות אישורו.
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים), התשפ״ה–2024]].))

@ 31. איסור הפליה
: בהתקשרות של קופת חולים עם נותן שירותים ובהפניית חבריה לנותן שירותים תפעל קופת החולים ללא הפליה בין נותני השירותים, בתום לב ומשיקולים עניניים של טובת החבר וטובת כלל חברי קופת החולים.

@ 32. איזון תקציבי (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) תקציב קופת חולים יהיה מורכב מתקציב רגיל ומתקציב פיתוח; תקציב הפיתוח יוכן מדי שנה במתכונת תלת-שנתית והוא טעון אישור שר הבריאות ושר האוצר.
: (א1) עשתה קופת חולים אחד מאלה:
:: (1) לא הגישה תקציב פיתוח לאישור שר הבריאות ושר האוצר;
:: (2) חרגה מתקציב הפיתוח המאושר;
:: (3) לא עמדה בחובתה לאיזון תקציבי כאמור בסעיף קטן (ב);
:: רשאים שר הבריאות ושר האוצר להורות לקופה בכתב על הפסקת הוצאה של כספים למטרות פיתוח, לתקופה ובתנאים שיקבעו, וכן רשאים הם להורות לקופה להימנע מלהתקשר בהסכמים למטרות כאמור.
: (ב) קופת החולים תיתן את שירותי הבריאות לפי חוק זה באופן שהוצאותיה בתקציב הרגיל בכל שנה לא יעלו על הכנסותיה; לענין זה &quot;תקציב רגיל&quot; - לרבות החזרי קרן וריבית על הלוואות.
: (ג) שר הבריאות ושר האוצר רשאים לקבוע בצו שיעור שנתי מרבי של חברים שקופת חולים רשאית לקלוט בשנה או בשנים שלאחר שנה שבה לא עמדה אותה קופה בחובתה לאיזון תקציבי לפי סעיף קטן (ב), ויחולו לענין זה הוראות [[סעיף 5(ה)]].

== פרק ו'2: תאגיד ייעודי (תיקון: תש&quot;ע-5) ==

@ 32א. הכרה בתאגיד ייעודי (תיקון: תש&quot;ע-5)
: (א) שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להכיר בחברה לתועלת הציבור ([[בפרק זה]] - חברה), כתאגיד ייעודי שפעילותו תוגבל למתן שירותים למבוטחיו בתחום בריאות השן בלבד.
: (ב) חברה המבקשת להכיר בה כתאגיד ייעודי, תגיש בקשה לשר הבריאות ולשר האוצר ותכלול בה את כל אלה:
:: (1) התקנון המוצע של התאגיד הייעודי;
:: (2) פרטים בדבר הספקים שבאמצעותם היא מתכוונת לספק את שירותי רפואת השיניים, ובדבר איכות השירותים, נגישותם וזמינותם;
:: (3) רשימת המחזיקים באמצעי השליטה בחברה המבקשת, וכן -
::: (א) אם מחזיקי אמצעי השליטה בחברה המבקשת הם תאגידים - רשימה של הדירקטורים או חבר בתאגיד הממלא תפקיד דומה אף אם כינויו שונה, של מנהלי העסקים ושל בעלי השליטה בהם;
::: (ב) אם מחזיקי אמצעי השליטה בחברה המבקשת אינם תאגידים - רשימה של מי שהם פועלים כשלוחיהם או כנאמניהם;
::: (ג) כל פרט נוסף הנדרש לשם בחינת מבנה השליטה בה, לרבות פרטים על מייסדי החברה וגופים או יחידים הקשורים אליה או לבעלי השליטה בה;
:: (4) פרטים בדבר האמצעים הכספיים של החברה המבקשת ושל בעלי השליטה בה, וכן האמצעים הכספיים של כל גוף או יחיד אחר הקשור אליה, ככל שהדבר נדרש לשם בחינת איתנותה הכספית של החברה ויציבותה הכלכלית;
:: (5) פרטים, נתונים ומסמכים נוספים אשר לדעת שר הבריאות או שר האוצר, או מי שהם הסמיכו לעניין זה, דרושים לשם בחינת הבקשה.

@ 32ב. הוראות ותנאים במסגרת הכרה בתאגיד ייעודי (תיקון: תש&quot;ע-5)
: (א) ההכרה בחברה כתאגיד ייעודי תכלול הוראות ותנאים הנדרשים לשם הבטחת קיומן של הוראות חוק זה ולשם ניהולו התקין של התאגיד הייעודי, ובכלל זה יכול שתכלול הוראות אלה:
:: (1) הוראות להבטחת יציבותו של התאגיד הייעודי, ובכלל זה ההון העצמי הנדרש מהתאגיד הייעודי;
:: (2) ערבויות שימציאו המחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד הייעודי או השולטים בו, או כל יחיד או גוף אחר שזיקתו לתאגיד הייעודי משפיעה על איתנותו הכספית ויציבותו הכלכלית, תנאי הערבויות והמועדים והדרכים למימושן, וכן התחייבויות שעל כל אחד מאלה להמציא לשם השלמת ההון העצמי של התאגיד הייעודי, תנאי ההתחייבויות והמועדים והדרכים למימושן;
:: (3) הוראות לעניין הגבלה של העברת מידע הנוגע למבוטחים;
:: (4) הוראות הנדרשות למניעת דחייה של מבוטחים על רקע מצבם הכלכלי או הבריאותי;
:: (5) הוראות לעניין התקשרויות בין התאגיד הייעודי לבין צד קשור לתאגיד הייעודי, לרבות לעניין קבלת שירותים או רכישת טובין;
:: (6) הוראות לעניין מתן שירותים נוספים, רפואיים או אחרים, לחברי התאגיד הייעודי בידי צד קשור לתאגיד הייעודי, שלא במסגרת תכנית לשירותים נוספים כמשמעותה [[בסעיף 10]].
: (ב) שר הבריאות ושר האוצר רשאים, מזמן לזמן, לשנות תנאים שנכללו בהכרה כאמור בסעיף קטן (א) ולהוסיף תנאים, לאחר שניתנה לתאגיד הייעודי הזדמנות להביא את טענותיו לעניין זה בתוך תקופה שיקבעו ובאופן שיקבעו.

@ 32ג. ייחוד פעילותה של חברה שהוכרה כתאגיד ייעודי (תיקון: תש&quot;ע-5)
: חברה שהוכרה כתאגיד ייעודי תעסוק רק בפעילות שהותרה לה לפי הוראות חוק זה.

@ 32ד. שליטה בתאגיד ייעודי (תיקון: תש&quot;ע-5)
: (א) לא ישלוט אדם בתאגיד ייעודי, ולא ירכוש ולא יחזיק בו או בתאגיד השולט בו, יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה, והכל בין בעצמו ובין עם אחרים, אלא על פי היתר מאת שר הבריאות ושר האוצר; השרים רשאים לקבוע בהיתר כי היקף אמצעי השליטה של בעל שליטה בתאגיד ייעודי לא יפחת משיעור כפי שהורו, או כי שיעור אמצעי השליטה שמחזיקים בעלי השליטה, במצטבר, לא יפחת משיעור כפי שהורו.
: (ב) במתן היתר לפי סעיף זה יביאו שר הבריאות ושר האוצר בחשבון, בין השאר, את התאמתו של המבקש לשלוט או להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, ובכלל זה את ניסיונו העסקי, עיסוקיו האחרים, חוסנו הכלכלי וניקיון כפיו.
: (ג) לא יינתן היתר לפי סעיף זה -
:: (1) לקופת חולים או לתאגיד שבשליטתה או שבשליטת בעל השליטה בה;
:: (2) לתאגיד שקופת חולים או שבעל השליטה בה, מחזיקים יותר מעשרים אחוזים מאמצעי השליטה בו;
:: (3) לתאגיד ששר הבריאות ושר האוצר סברו שיש לו זיקה מהותית לקופת חולים;
:: (4) למבטח כהגדרתו [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לרבות לתאגיד שבשליטתו.
: (ד) שר הבריאות ושר האוצר רשאים לבטל היתר שניתן לפי סעיף זה, או לשנותו, לאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות להביא את טענותיו או לתקן את הטעון תיקון בתוך תקופה שיקבעו ובאופן שיקבעו, אם היה יסוד סביר להניח שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;
:: (2) בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה אשר מהותה, חומרתה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;
:: (3) הוגש נגד בעל ההיתר או נגד נושא משרה בו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (2) וטרם ניתן בו פסק דין סופי או שמתנהלת נגד מי מהם חקירה פלילית בשל עבירה כאמור - לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה;
:: (4) לעניין בעל היתר שהוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו, או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין בעל היתר שהוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל;
:: (5) קיים חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של התאגיד הייעודי, או קיים חשש לפגיעה בטובת הציבור או בקיומן של הוראות חוק זה, אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.
: (ה) מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי לא יעביר אותם לאחר, אם יהיה בכך כדי להביא להפרה של הוראות סעיף זה או של הוראות היתר לפי סעיף זה, או ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף זה ואין בידו היתר.
: (ו) רכש אדם שליטה או אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי או בתאגיד השולט בו, קיבל שליטה או אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי בהעברה על פי דין, או שלט או החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי, בניגוד להוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) רשאים שר הבריאות ושר האוצר להורות כי לא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי השליטה וכן להורות על ביטול הצבעה או מינוי שנעשו מכוח אמצעי שליטה כאמור;
:: (2) רשאי בית המשפט, לבקשת שר הבריאות ושר האוצר, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה, כולם או חלקם; מונה כונס נכסים כאמור, תהיה לו, בכפוף להוראות בית המשפט, הזכות הבלעדית להפעיל את אמצעי השליטה שלגביהם מונה ואת הזכויות הנובעות מהם, עד אשר ימכרם.

@ 32ה. תנאי לקבלת שירותי רפואת שיניים (תיקון: תש&quot;ע-5)
: מבוטח הזכאי לשירותי רפואת השיניים הכלליים, המנויים [[בתוספת השנייה]], חייב, כתנאי לקבלת השירותים האמורים, להירשם או לרשום את ילדו, לפי העניין, בתאגיד ייעודי או ברישום מיוחד בקופת החולים שבה הוא או ילדו חברים, לפי העניין.

@ 32ו. תחולת הוראות על תאגיד ייעודי (תיקון: תש&quot;ע-5)
: כל הוראה על פי כל דין החלה על קופת חולים, לרבות הוראה המטילה חובות, המקנה זכויות למבוטח או המעניקה סמכויות לגוף או לאדם כלפי קופת חולים, יראו אותה כחלה גם על תאגיד ייעודי, אלא אם כן נקבע במפורש, לעניין הוראה מסוימת, כי לא תחול על התאגיד הייעודי או כי תחול עליו בשינויים.

== פרק ז' - פיקוח ובקרה ==

@ 33. ביקורת מבקר המדינה
: קופת החולים היא גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 34. חובת ניהול רשומות
: לצורך הפיקוח והבקרה לפי חוק זה רשאי שר הבריאות לקבוע בתקנות סוגי רשומות רפואיות ומינהליות שחובה על קופת חולים לקיים ולנהל.

@ 35. פיקוח ובקרה
: (א) משרד הבריאות יפקח על פעילותן של קופות החולים לפי חוק זה ויבקר את איכות שירותיהן; דרכי הפיקוח והבקרה ייקבעו בתקנות.
: (ב) שר הבריאות יקבע בתקנות הוראות בדבר חובת הדיווח של קופות החולים למשרד הבריאות ומועדו, ואת תקופות הדיווח בכל הנוגע לעניינים אלה:
:: (1) נתונים סטטיסטיים על החברים וילדיהם הרשומים בקופת החולים;
:: (2) דרכי הניהול הכספי של קופת החולים;
:: (3) שירותי הבריאות שנתנה קופת החולים בתקופת הדיווח והתנאים שבהם ניתנו;
:: (4) מצב הציוד ומלאי התרופות;
:: (5) ההתקשרויות עם נותני שירותים ופרטיהם;
:: (6) מידע ניהולי, כספי או רפואי.
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים), התשנ״ט–1998]].))
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פיקוח ובקרה פיננסית על קופות החולים), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח), התשע״ג–2013]].))

@ 36. ידיעות והסברים
: המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש מקופת חולים או מנותן שירותים ידיעות, מסמכים, לרבות רשומות רפואיות והסברים שברשותם בדבר פעילותה של קופת החולים על פי חוק זה; מי שנדרש לכך חייב למסור את המידע האמור.

@ 37. נקיטת אמצעים נגד קופת חולים (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ב-2)
: (א) סבר המנהל כי קופת חולים אינה מקיימת הוראה לפי חוק זה או שאינה מתנהלת כראוי או שקיים חשש שלא תוכל לתת לחבריה את שירותי הבריאות לפי חוק זה, רשאי הוא לשלוח לה הודעה בכתב שבה יתרה בה כי עליה למלא אחר הוראות החוק או לתקן את הליקויים שיפרט תוך תקופה שיקבע.
: (ב) לא מילאה קופת החולים אחר ההתראה של המנהל כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך המנהל ליושב ראש הדירקטוריון ולמבקר הפנים של הקופה; יושב ראש הדירקטוריון יכנס את הדירקטוריון לדיון בהתראה של המנהל, בתוך 21 ימים ממועד קבלתה; לא כונס הדירקטוריון, רשאי המנהל להורות על כינוסו במועד ובמקום שיקבע; הדירקטוריון ידון בהתראה של המנהל ויודיע למנהל את החלטתו.
: (ג)(1) ראה המנהל כי לא כונס הדירקטוריון או כי לא מילאה קופת החולים אחר התראת המנהל כאמור בסעיף קטן (א) יודיע על כך לשר הבריאות שיהא רשאי למנות ועדה שתבדוק את הענין (להלן - הועדה הבודקת) ותגיש לו את המלצותיה; מספר חברי הועדה הבודקת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה; אחד מחברי הועדה הבודקת יהיה נציג היועץ המשפטי לממשלה.
:: (2) שר הבריאות ושר האוצר רשאים למנות חשב מלווה לתקופת עבודתה של הועדה הבודקת, אם ראו צורך בכך לאחר התייעצות בועדה, ולאחר שנתנו לקופה הזדמנות להשמיע את טענותיה.
: (ד) הועדה הבודקת תקבע את ממצאיה, בתוך תקופה שיקבע המנהל ושלא תפחת מ-15 ימים, ולאחר שנתנה לקופת החולים הזדמנות להשמיע את טענותיה.
: (ה) ראה שר הבריאות, לאחר שעיין בממצאיה של הועדה הבודקת, כי קופת החולים איננה ממלאת אחר הוראות לפי חוק זה או שאינה מתנהלת כראוי או קיים חשש שלא תוכל לתת לחבריה את שירותי הבריאות לפי חוק זה רשאי הוא להורות למנהל לפרסם את ממצאי הועדה.
: (ה1) ראה שר הבריאות כי לא תוקן ליקוי שבשלו נתן הוראה לפי סעיף קטן (ה), בתוך 14 ימים ממועד מתן ההוראה כאמור, רשאי הוא לנקוט אחד או יותר מהאמצעים האלה:
:: (1) להשעות נושא משרה של קופת החולים לתקופה שיקבע; הושעה נושא משרה כאמור, ימונה אחר תחתיו לתקופת ההשעיה, בהתאם להוראות חוק זה ולתקנון קופת החולים;
:: (1א) להורות לקופה, בהסכמת שר האוצר, שלא להוציא כספים לצורכי פרסום, שיווק וקידום מכירות, לתקופה שיקבע בהוראה; הוראה שניתנה לפי פסקה זו תגבר על קביעה לפי [[סעיף 29ב(ב)(2)]];
:: (1ב) להורות למוסד, בהסכמת שר האוצר, על עיכוב של סכום מכספי מקדמות כמשמעותן לפי [[סעיף 16(ב)(2)]], לתקופה שיקבע בהוראה, ובלבד שהסכום המצטבר המעוכב על פי פסקה זו לא יעלה על 2.5% מן הסכום שהועבר לקופת החולים על ידי המוסד בחודש הקלנדרי שקדם לחודש שבו ניתנה הוראת העיכוב; נסתיימה תקופת העיכוב יחזיר המוסד את הסכום שעוכב לקופת החולים בצירוף ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות;
:: (1ג) למנות לקופת חולים חשב מלווה אף אם לא התקיימו התנאים למינויו לפי [[סעיף 37א(א)]];
:: (2) למנות מנהל מורשה שינהל את קופת החולים במקום הנהלתה או שיפקח עליה (להלן - מנהל מורשה), ורשאי הוא לפרט את תפקידי הניהול והפיקוח ואת סמכויות המנהל המורשה;
:: (3) למנות לקופת החולים ועדה שתייעץ למנהל המורשה;
:: (4) לבטל את ההכרה בקופת החולים (להלן - ביטול הכרה) ולקבוע את מועד הביטול, ובלבד שהועדה הבודקת המליצה על כך.
: (ו) נקט שר הבריאות אמצעי לפי סעיף קטן (ה) ימסור על כך הודעה בכתב לקופת החולים; הודעה על ביטול הכרה בקופת חולים תפורסם גם ברשומות ובשני עתונים יומיים.
: (ז) לועדה הבודקת יהיו הסמכויות המוקנות למבקר פנימי לפי [[חוק הבקורת הפנימית, התשנ&quot;ב-1992]], וכן יהיו לה סמכויות לפי [[סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1968]].
: (ז1) על חשב מלווה שהתמנה לפי סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות החלות על חשב מלווה לפי חוק זה.
: (ח) עם מתן הודעה על ביטול הכרה בקופת חולים, יקבע שר הבריאות הסדרים שיבטיחו את המשך מתן שירותי הבריאות לחברי קופת החולים ורישומם בקופות חולים אחרות, ובכלל זה את החובה של קופת חולים להעביר את הרשומות הרפואיות למי שהוא יקבע; כן רשאי הוא למנות מנהל מטעמו לביצוע ההסדרים.

@ 37א. מינוי חשב מלווה (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א)(1) נתקיים בקופת חולים אחד מאלה:
::: (א) לקופה גרעון בפועל בשנה הקודמת וגרעון מתוכנן לשנה השוטפת בשיעור של 5% או יותר, או שלקופה גרעון בפועל בשיעור האמור במשך שתי שנות תקציב רצופות; שיעורו של הגרעון ייקבע ביחס לתקבולי הקופה ממקורות המימון המפורטים [[בסעיף 13]], לאותה שנה; לענין סעיף זה, &quot;גרעון&quot; - עודף הוצאות, לרבות הוצאות עקב תשלומי ריבית, על הכנסות, בצירוף חריגה מתקציב הפיתוח המאושר;
::: (ב) הקופה הפרה הוראה שניתנה לפי [[סעיף 32(א1)]];
::: רשאים שר הבריאות ושר האוצר למנות לקופה חשב מלווה לאחר שנתנו לה הזדמנות להשמיע את טענותיה.
:: (2) שר הבריאות ושר האוצר רשאים לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תנאים נוספים שבהתקיימם יתמנה לקופה חשב מלווה לפי סעיף זה.
: (ב) הודעה על מינוי חשב מלווה לפי סעיף זה ועל עיקרי סמכויותיו לפי חוק זה תפורסם ברשומות ובשני עיתונים יומיים, שכל אחד מהם הוא עיתון נפוץ כמשמעותו [[בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

@ 37ב. תקופת מינוי חשב מלווה (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) חשב מלווה ימונה לשנה אחת; מי שמינה חשב מלווה רשאי להאריך את תקופת מינויו, ובלבד שמשך המינוי הכולל לא יעלה על שנתיים.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מי שמינה את החשב המלווה להאריך את מינויו לתקופה שיקבע, ובלבד שהארכה לפי סעיף זה תיעשה לאחר עיון בממצאיה של ועדה בודקת שמונתה לענין זה.
: (ג) שכרו של החשב המלווה ייקבע בידי שר האוצר וישולם בידי קופת החולים.

@ 37ג. סמכויות החשב המלווה ופעולות הטעונות אישורו (תיקון: תשנ&quot;ז)
: מונה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה:
: (1) החשב המלווה יפקח על מערך ההכנסות של קופת החולים מכל מקור שהוא, לרבות על התקבולים מהמוסד ועל גביית התשלומים עבור שירותים הניתנים בתשלום לפי חוק זה, ורשאי הוא ליתן לקופה הוראות לענין הפיקוח כאמור;
: (2) החל במועד מינויו של חשב מלווה, לא תתחייב הקופה בכל דרך שהיא בהתחייבות כספית או בהתחייבות אחרת אשר לה השלכה ישירה על מצבה הכספי, וכן לא תיטול על עצמה מחויבות כספית אחרת כלשהי, אלא אם כן אושר הדבר מראש בידי החשב המלווה;
: (3) החל במועד מינויו של חשב מלווה, לא תקבל הקופה עובד ולא תקבע את תנאי העסקתו, וכן לא תשנה את תנאי העסקתם של עובדיה אלא באישור החשב המלווה; החשב המלווה רשאי לסרב ליתן אישורו משיקולים תקציביים בלבד; מונה אדם כעובד קופה בניגוד לאמור, רשאי החשב המלווה להורות לקופה לפעול לסיום העסקתו; לענין זה, &quot;עובד קופה&quot; - לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
: (4) כל נושא תפקיד ניהולי בקופה חייב למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן, ולספק לו כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו.

@ 37ד. דין וחשבון והמלצות החשב המלווה (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) החשב המלווה יגיש לשר הבריאות ולשר האוצר דין וחשבון על מצבה הכספי של הקופה לגבי כל רבעון המסתיים ביום האחרון של החודש השלישי, השישי, התשיעי והשנים-עשר של השנה, ויפרט בו את הכנסותיה והוצאותיה באותו רבעון, וכן פרטים נוספים שייקבעו; החשב המלווה יגיש, 30 ימים לפני תום תקופת מינויו, דין וחשבון כאמור ביחס לכל תקופת כהונתו מיום מינויו.
: (ב) סבר החשב המלווה כי נתקיימו התנאים המפורטים [[בסעיף 37(ה)]], רשאי הוא להמליץ בפני שר הבריאות על הקמת ועדה בודקת בהתאם להוראות [[סעיף 37]]; החשב המלווה יהיה חבר בועדה הבודקת שמונתה כאמור.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על חשב שמונה לפי [[סעיף 37(ג)(2)]].

@ 37ה. תביעה בשם קופת חולים (תיקון: תשנ&quot;ט)
: היועץ המשפטי לממשלה רשאי, לבקשת שר הבריאות, לתבוע בשם קופת חולים, חבר דירקטוריון או נושא משרה אחר בשל נזק שנגרם לקופה ממעשה או ממחדל בניגוד לחובותיו כלפיה על פי דין; לענין זה, &quot;נושא משרה&quot; - כמשמעותו [[סעיף 1 לחוק החברות|בסעיף 96כד לפקודת החברות]].

@ 38. פירוק מרצון של קופת חולים
: (א) החלטת קופת חולים על פירוק מרצון טעונה, בנוסף לאמור בכל דין, החלטה של מועצת קופת החולים ברוב של שני שלישים מהנוכחים בהצבעה ובלבד שבמנין קולות הרוב האמור ייכלל רוב קולות הנציגים הנבחרים של חברי קופת החולים.
: (ב) החליטה קופת חולים על פירוק מרצון תודיע על כך, מיד, לשר הבריאות.
: (ג) שר הבריאות יקבע הסדרים למתן שירותים רפואיים לחברי קופת חולים בפירוק מרצון, ורשאי הוא לחייב את קופת החולים להמשיך במתן שירותי הבריאות לחבריה עד להשתלבותם בקופת חולים אחרת.

@ 39. נכסי קופת חולים
: קופת חולים שחוסלה או פורקה על פי כל דין, יהפכו נכסיה, לאחר כיסוי חובותיה, להקדש ציבורי כמשמעותו [[בחוק הנאמנות, התשל&quot;ט-1979]], שמטרתו מתן שירותי בריאות לתושבי המדינה והם ינוהלו בידי הנאמן הציבורי שמונה לפי [[סעיף 36 לחוק האמור]] כל עוד לא מינה בית המשפט נאמן אחר.

== פרק ח' - מידע ==

@ 40. מסירת מידע למוסד ולמשרד הבריאות (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב-2)
: (א) קופת חולים תעביר למוסד או למשרד הבריאות, לפי דרישתם, את כל הנתונים הדרושים לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה.
: (ב)(1) לא המציאה קופת חולים למוסד נתונים שנדרשו לפי סעיף קטן (א), וחלפו 60 ימים ממועד הדרישה, רשאי המוסד לעכב כספים המגיעים לקופת החולים לפי חוק זה.
:: (2) לא המציאה הקופה למשרד הבריאות נתונים שנדרשו לפי סעיף קטן (א), וחלפו 60 ימים מיום הדרישה, רשאי שר הבריאות, לאחר שנתן לקופה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להורות למוסד לעכב כספים המגיעים לקופת החולים לפי חוק זה.
: (ג) מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות בעד עצמו או בעד אחר וכן מי שמשתלמים בעדו דמי ביטוח בריאות, חייב למסור למעבידו או למוסד, לפי דרישתם, כל נתון הדרוש למוסד לביצוע תפקידיו לפי חוק זה.
: (ד) המוסד רשאי להעביר לקופת חולים מידע הדרוש לה לאימות נתונים לגבי מי שרשום בה, לצורך ביצוע תפקידיה לפי חוק זה.
: (ד1) המוסד רשאי להעביר לחברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]] (בסעיף זה - חוק הדואר), בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]] או לגוף שייקבע לפי [[סעיף 4א]], מידע הדרוש לו לביצוע תפקידיו לפי [[הסעיף האמור]].
:: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) המוסד רשאי להעביר לחברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]] (בסעיף זה - חוק הדואר), או לגוף שייקבע לפי [[סעיף 4א]], מידע הדרוש לו לביצוע תפקידיו לפי [[הסעיף האמור]].
: (ה) המוסד רשאי להעביר למנהל או למי שהוסמך על ידו, לפי דרישתם, מידע המצוי ברשות המוסד והדרוש למשרד הבריאות לביצוע תפקידיו לפי חוק זה.
: (ו) משרד הבריאות וכן החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]] או גוף אחר שייקבע לפי [[סעיף 4א]] רשאים להעביר למוסד לפי דרישתו את כל הנתונים לצורך ביצוע תפקידיו לפי חוק זה.
:: (((החל מהמועד היום לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) משרד הבריאות וכן החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר]] או גוף אחר שייקבע לפי [[סעיף 4א]] רשאים להעביר למוסד לפי דרישתו את כל הנתונים לצורך ביצוע תפקידיו לפי חוק זה.

@ 40א. דיווח על תרומות בתחום הבריאות (תיקון: תשס&quot;ח-5, תשע&quot;א-2, תשפ&quot;ג)
: (א) תורם שנתן לגוף העוסק בתחום הבריאות תרומה בסכום כלשהו, או שנתן לרופא, לרוקח או לחוקר בתחום הרפואה או הבריאות, תרומה בסכום מצטבר העולה על 2,500 שקלים חדשים בשנה, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד 1 במרס, רשימה של התרומות שנתן כאמור בשנה הקודמת, ויציין לצד כל תרומה למי ניתנה, את סכומה או את שווייה, וכן לגבי תרומה בכסף - את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף - את תיאורה.
: (ב) גוף העוסק בתחום הבריאות שקיבל מתורם תרומה בסכום כלשהו, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד 1 במרס, רשימה של התרומות שקיבל כאמור בשנה הקודמת, ויציין לצד כל תרומה ממי נתקבלה, את סכומה או את שווייה, וכן, לגבי תרומה בכסף - את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף - את תיאורה.
: (ג) רופא, רוקח או חוקר בתחום הרפואה או הבריאות, שקיבל מתורם תרומה בסכום מצטבר העולה על 2,500 שקלים חדשים לשנה, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד 1 במרס, רשימה של התרומות שקיבל כאמור בשנה הקודמת, ויציין לצד כל תרומה ממי נתקבלה, את סכומה או את שווייה, וכן, לגבי תרומה בכסף - את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף - את תיאורה.
: (ד) עד 1 במאי, בכל שנה, יפרסם שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך, באתר האינטרנט של משרד הבריאות את הרשימות שהועברו לו לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג).
: (ה) שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות רשימה של התרומות שקיבל המשרד מתורמים ויציין לצד כל תרומה ממי נתקבלה, את סכומה או את שווייה, וכן, לגבי תרומה בכסף - את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף - את תיאורה.
: (ו) שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך ימסור את הרשימות כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה) ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ז) הסכומים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד כאמור שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגלו ל-100 השקלים החדשים הקרובים; שר הבריאות יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים כפי שעודכנו כאמור.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישום&quot; - מי שקיבל תעודת רישום של תכשיר בפנקס לפי [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]] (בחוק זה - פקודת הרוקחים);
::- &quot;גוף העוסק בתחום הבריאות&quot; - כל אחד מאלה, ובלבד שהגופים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) פועלים שלא למטרת רווח:
::: (1) גוף העוסק בהספקת שירותים, במחקר ובפיתוח בתחום הבריאות, ובכלל זה בביצוע ניסויים קליניים;
::: (2) גוף העוסק בייצוג חולים או עובדים בתחום הבריאות;
::: (3) גוף העוסק בקידום תחום הבריאות או בהגברת המודעות לנושאים בתחום הבריאות;
::: (4) קופת חולים;
::: (5) בית חולים ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 4 לחוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
::: (6) גוף שקבע שר הבריאות בצו, באישור ועדת הבריאות של הכנסת;
::- &quot;הפנקס&quot; ו&quot;תכשיר&quot; - כהגדרתם [[בפקודת הרוקחים]];
::- &quot;ציוד רפואי&quot; - לרבות מכשיר, תוכנת מחשב, אבזר, חומר כימי, מוצר ביולוגי או מוצר ביוטכנולוגי, המשמשים בטיפול רפואי או הנדרשים לצורך פעולתם של מכשיר, תוכנה, אבזר, חומר כימי, או מוצר כאמור במסגרת טיפול רפואי, ולמעט תכשיר;
::- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::- &quot;תורם&quot; - תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל שהוא אחד המפורטים להלן, ולעניין דיווח על תרומות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ה) - גם מי שאינו תושב ישראל וכן תאגיד הרשום מחוץ לישראל, שהוא אחד המפורטים להלן:
::: (1) יצרן, יבואן או משווק של ציוד רפואי;
::: (2) בעל רישום של תכשיר;
::: (3) יצרן, יבואן או משווק של תכשיר, אף אם אינו בעל הרישום;
::: (4) תאגיד השולט או המצוי בשליטת אחד הגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (3);
::- &quot;תרומה&quot; - בכסף או בשווה כסף.

@ 40ב. מסירת מידע מרשויות המדינה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ג)
: (א) שר הבריאות רשאי לקבוע כי רשות מרשויות המדינה, החייבת במתן שירותי בריאות למבוטח לפי חיקוק אחר ובשל כך הוא אינו זכאי לאותם שירותי בריאות לפי חוק זה, תודיע על כך לקופת החולים שבה רשום המבוטח, רק לשם הסדרת ההתחשבנות בין קופת החולים ובין אותה רשות, לגבי מבוטחים כאמור ובמידה הנדרשת לשם כך; בתקנות כאמור ייקבעו הפרטים שייכללו בהודעה, אופן מסירתה והמועד למסירתה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראת [[סעיף 3(א)]], קופת חולים לא תסרב לתת שירות בריאות למבוטח שהודעה לגביו נמסרה לה כאמור בסעיף קטן (א), ואולם היא תהיה זכאית לחזור לרשות כאמור לשם הסדרת ההתחשבנות לגבי שירות בריאות שנתנה והרשות היתה חייבת לתתו למבוטח.
: (ג) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לאדם שמינה לכך המנהל הכללי של קופת החולים והודעה על מינויו נמסרה למנהל הכללי של משרד הבריאות (בסעיף זה - האחראי על ההתחשבנות).
: (ד) קופת חולים והאחראי על ההתחשבנות לא יעשו כל שימוש במידע שנמסר בהודעה לפי סעיף קטן (א) אלא לשם הסדרת ההתחשבנות כאמור באותו סעיף קטן ולא יעבירוהו לאחר.
: (ה) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם השר הממונה על החיקוק האחר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מסירת מידע ממשרד הביטחון), התשע״ח–2017]].))

@ 41. חובת שמירה על סודיות
: (א) מסירת מידע ונתונים לפי הוראות חוק זה לא תיעשה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראותיו, ותוך הגנה על הפרטיות של המבוטח ושמירה על הסודיות של המידע הרפואי הנוגע לו.
: (ב) כל אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה לגבי מבוטח תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרו בסוד ולא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין או על פי צו בית משפט.

@ 42. שמירת דינים
: הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על הוראות כל דין.

== פרק ט' - נציב קבילות ==

@ 43. מינוי נציב קבילות
: (א) שר הבריאות ימנה, באישור הממשלה ובאישור מועצת הבריאות, נציב שתפקידו לטפל בקבילות הציבור (להלן - הנציב); על מינוי הנציב תחול הוראת [[סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].
: (ב) תקופת כהונתו של הנציב תהיה חמש שנים מיום המינוי, וניתן למנותו לתקופת כהונה נוספת של חמש שנים.

@ 44. תנאים למינוי הנציב
: לא ימונה ולא יכהן כנציב -
: (1) מי שאינו אזרח ישראל;
: (2) מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
: (3) מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו בחוזה או בעסקה עם קופת חולים או עם נותן שירותים או עם מי שהוא בעל ענין בתאגיד הקשור עמם.

@ 45. הגשת תלונה
: כל תושב רשאי להגיש לנציב תלונה נגד קופת חולים, נותן שירותים כמשמעותו [[בסעיף 23(ג)]], עובד מעובדיהם או כל מי שפועל מטעמם, בכל הקשור למילוי תפקידיהם לפי חוק זה.

@ 46. סמכויות ודרכי בירור
: (א) הסמכויות הנתונות לנציב תלונות הציבור [[+|בסעיפים 41]], [[+|42]], [[+|43]] [[ו-45 לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]], יהיו נתונות גם לנציב, בשינויים המחויבים.
: (ב) הנציב ידווח למנהל על תוצאות הבירור של כל תלונה.
: (ג) הנציב רשאי להמליץ לכל גורם מוסמך לנקוט אמצעים מתאימים נגד מי שהוגשה עליו תלונה.
: (ד) הנציב רשאי להשתתף בישיבות מועצת הבריאות ולבקש ממנה כל חומר הקשור לעבודת המועצה כפי שיראה לנכון.
: (ה) אין בסמכויות הנציב לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מסמכויותיו ומתפקידיו של נציב תלונות הציבור לפי [[חוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 46א. תלונה שענינה אי מתן שירותי בריאות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) החליט הנציב כי תלונה של מבוטח שענינה אי מתן שירותי בריאות היא מוצדקת ולא פעלה קופת חולים על פי החלטת הנציב בתוך 21 ימים מיום מתן ההחלטה, יהיה המבוטח רשאי לפנות למנהל או למי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה - המנהל) בבקשה לאכוף את החלטת הנציב (בסעיף זה - הבקשה); הוגשה בקשה ורכש המבוטח את שירותי הבריאות, יורה המנהל למוסד על ביצוע החזר למבוטח בעד הרכישה, בסכום שיקבע, מתוך מקורות המימון המגיעים לקופה לפי [[סעיף 16(א)(1)]].
: (ב) לענין הפעלת סמכותו לפי סעיף זה, יחולו על המנהל ההוראות החלות על הוועדה שמינה שר הבריאות לענין [[סעיף 3א(ה)(3)(א)]], בשינויים המחויבים, ולענין ביצוע ההחזר יחולו על המוסד ההוראות החלות עליו לענין ביצוע החלטת הוועדה האמורה.
: (ג)(1) הוגשה לבית הדין לעבודה תובענה שענינה זכאותו של המבוטח לשירותי בריאות נשוא התלונה, תודיע על כך קופת החולים שבה רשום המבוטח בכתב למנהל.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה תובענה כאמור בפסקה (1) במועד מוקדם מהמועד שבו הוגשה הבקשה, לא יעשה המנהל, או המוסד אם המנהל הודיע לו על כך, שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף קטן (א).
: (ד) מבוטח לא יהא זכאי להחזר כאמור בסעיף קטן (א), בעד שירותי בריאות שרכש בטרם ניתנה החלטת הנציב כאמור בסעיף קטן (א).

@ 46ב. מתן מידע לציבור (תיקון: תשס&quot;ח-3)
: קופת חולים תציב שלט בכל מרפאה, במקום בולט, ובו מידע בדבר הנציב ובדבר האחראי לבירור תלונות החברים שמונה לפי [[סעיף 28]], תפקידיהם, סמכויותיהם והדרכים שבהן ניתן לפנות אליהם; מידע כאמור ייכלל גם בפרסום שיישלח לחברים אחת לשנה; בסעיף זה, &quot;מרפאה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 29ב(ג)(1)]].

== פרק י' - עונשין ==

@ 47. עונשין (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-4, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א-2)
: (א) מי שעשה ביודעין אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור:
:: (1) סירב לרשום תושב שביקש להירשם בקופת החולים, הגביל את הרישום או התנה אותו בתנאי או בתשלום כלשהו, בניגוד לאמור [[בסעיף 4(ג)]];
:: (1א) ביקש ממועמד לעבודה פרטים לגבי זהות קופת החולים שאליה הוא שייך, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ד)(1)]] או התנה עבודה בתנאי כלשהו הקשור להשתייכות לקופת חולים מסויימת, או חייב עובד להירשם בקופת חולים מסויימת, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ד)(2)]];
:: (2) גבה דמי ביטוח בריאות או כל תשלום אחר עבור שירותי הבריאות או עבור ביטוח משלים, שלא כפי שנקבע [[בסעיפים 7]], [[8]] [[ו-10]], או בניגוד להוראות [[סעיף 13(ב)(1)]];
:: (3) לא שילם דמי ביטוח בריאות עבור עובדו כפי שנקבע [[בסעיף 14(ב)(1)]];
:: (4) קיבל כספים ממקורות המימון כאמור [[בסעיף 13]] והשתמש בתקבולים למטרה שאינה אחת המטרות המפורטות [[בסעיף 20]];
:: (5) היה אחראי למתן שירותי בריאות לפי חוק זה ולא נתנם למי שזכאי להם לפי חוק זה או הפלה בין זכאים במתן שירותים כאמור;
:: (5א) החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי או שלט בתאגיד ייעודי, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 32ד(א)]];
:: (5ב) העביר אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי, אם היה בכך כדי להביא להפרה של הוראות [[סעיף 32ד]] או של הוראות היתר לפי [[סעיף 32ד]], או ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 32ד(ה)]];
:: (6) לא מסר למנהל או למי שהמנהל הסמיכו לכך, ידיעה, מסמך או הסבר שברשותו אשר נדרש למסרם לפי [[סעיף 36]];
:: (7) לא מסר למוסד או למשרד הבריאות מידע שחייב למוסרו לפי [[סעיף 40]];
:: (8) לא שמר על סודיות מידע שהגיע אליו לפי חוק זה, עשה בו שימוש או גילה אותו לאחר שלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה;
:: (9) לא ניהל חשבונות או רשומות, או לא קיים חובת הדיווח, הכל כפי שקבע שר הבריאות לפי [[סעיפים 10(ג)]], [[34]] [[או 35]], לפי הענין;
:: (10) לא פעל בהתאם להוראות [[סעיף 37ג]].
: (א1) מי שביודעין לא מסר דיווח על תרומות בהתאם להוראות [[סעיף 40א(א) עד (ג)]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור.
: (ב) מי שעשה ביודעין אחד מאלה, דינו - קנס:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) לא שילם דמי ביטוח בריאות כפי שנקבע [[בסעיף 14(ב)(2) עד 14(ו)]];
:: (3) הפר חובתו לפרסם מידע או להעמידו לרשותו של חבר, כפי שנקבע [[בסעיף 26(ה)]].
:: (4) הפר הוראות [[סעיפים 29]] [[ו-29א]] או הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 10(ז)]] [[ו-32(א1)]].
: (ג) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, יואשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל או שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהלי בכיר האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

== פרק י&quot;א - מועצת הבריאות ==

@ 48. הקמת מועצת הבריאות
: (א) מוקמת בזה מועצה לביטוח הבריאות הממלכתי (להלן - מועצת הבריאות).
: (ב) שר הבריאות יהיה יושב ראש מועצת הבריאות; השר רשאי למנות את המנהל לממלא מקום דרך כלל, או למנות חבר מועצת הבריאות לממלא מקום לענין מסוים.
: (ג) תקופת כהונתה של מועצת הבריאות תהיה ארבע שנים.
: (ד) מועצת הבריאות תתכנס לפחות אחת לשלושה חודשים.
: (ה) מועצת הבריאות תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.
: (ו) מועצת הבריאות רשאית למנות ועדות מבין חבריה לתקופה שתקבע, לקבוע יושב ראש לועדה, להעביר לועדה מתפקידיה ולאצול לה מסמכויותיה, וכן רשאית היא להיעזר במומחים שלא מבין חבריה.

@ 49. הרכב מועצת הבריאות
: (א) מספר חברי מועצת הבריאות ובכלל זה היושב ראש יהיה 46 והם -
:: (1) שר הבריאות וששה חברים שימנה שר הבריאות מקרב עובדי משרד הבריאות;
:: (2) שני חברים מקרב עובדי משרד העבודה והרווחה, ושני חברים מקרב עובדי המוסד לביטוח לאומי, שימנה שר העבודה והרווחה;
:: (3) חבר אחד שימנה שר האוצר מקרב עובדי משרד האוצר;
:: (4) חבר אחד שימנה שר המשפטים מקרב עובדי משרד המשפטים;
:: (5) קצין רפואה ראשי בצבא-הגנה-לישראל או נציגו;
:: (6) חמישה מומחים מתחומי הרפואה, המינהל, הכלכלה, האתיקה הרפואית ומדעי החברה שימנה שר הבריאות;
:: (7) עשרה נציגים של קופות חולים בחלוקה לפי מפתח יחסי שיקבע שר הבריאות בהתחשב במספר החברים בכל קופת חולים;
:: (8) שני נציגים של ההסתדרות הרפואית הישראלית;
:: (9) נציג אחד של ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל;
:: (10) נציג אחד של הסתדרות הרוקחים;
:: (11) שני נציגים של ארגון האחים והאחיות;
:: (12) נציג אחד של הארגונים הפארה-רפואיים;
:: (13) נציג אחד של ארגון העובדים הסוציאליים;
:: (14) נציג אחד של הדיקנים של בתי הספר לרפואה המוכרים בישראל;
:: (15) נציג אחד של ארגון יציג של עובדים;
:: (16) נציג אחד של ארגוני מעסיקים;
:: (17) נציג אחד של מרכז השלטון המקומי;
:: (18) נציג אחד של ארגון המועצות האזוריות;
:: (19) חבר אחד שימנה שר הבריאות מקרב מנהלי בתי חולים שהבעלות בהם היא ברובה פרטית;
:: (20) שני חברים שימנה שר הבריאות מקרב מועמדים שיציעו ארגוני החולים;
:: (21) נציג אחד שימנה שר הבריאות מתוך רשימת המומלצים שתוגש בידי מועצת הפסיכולוגים והסתדרות הפסיכולוגים.
: (ב) בהרכב החברים שימונו מקרב עובדי הממשלה יהיה ייצוג לשני המינים בלפחות רבע מכלל ההרכב, בהרכב הנציגים של גוף המיוצג בידי שלושה ומעלה יהיה ייצוג לשני מינים.

@ 50. פקיעת כהונה כחבר מועצת הבריאות
: חבר מועצת הבריאות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתה של מועצת הבריאות באחת מאלה:
: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש מועצת הבריאות;
: (2) אם נתמנה בהיותו עובד המדינה - פרש או הושעה מן השירות;
: (3) אם נתמנה בהיותו עובד, חבר או ממלא תפקיד בגוף מסוים - סיים עבודתו או חדל להיות חבר או חדל למלא אותו תפקיד באותו גוף.

@ 51. העברה מכהונה
: מי שמינה או שבחר חבר למועצת הבריאות רשאי להעבירו מכהונתו לפני תום תקופת כהונתה של מועצת הבריאות באחת מאלה:
: (1) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
: (2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון.

@ 52. תפקידי מועצת הבריאות (תיקון: תשנ&quot;ח)
: תפקידי מועצת הבריאות יהיו אלה:
: (1) לייעץ לשר הבריאות לענין חוק זה בנושאים הבאים:
:: (א) שיעורי דמי ביטוח בריאות;
:: (ב) שינויים בסל שירותי הבריאות בהתחשב בין היתר, בטכנולוגיות חדשות ועלויותיהן;
:: (ג) קידום השוויונות באיכות שירותי הבריאות, זמינותם ונגישותם בהתאם להוראות החוק;
:: (ד) אמות מידה להקצאת מקורות להרחבת שירותי הבריאות;
:: (ה) תשלומים של מבוטחים בעד שירותי הבריאות;
:: (ו) סוגיות ערכיות במישור הממלכתי בתחום הבריאות;
:: (ז) סדרי עדיפות וקדימה בתחום הבריאות לניצול משאבים לפי צרכים שונים;
:: (ח) מתן שירותי בריאות על בסיס אזורי או בין אזורי;
:: (ט) כל נושא אחר שיקבע שר הבריאות, או ששליש מחברי מועצת הבריאות יבקשו לדון בו;
: (2) לקיים מעקב אחר ביצוע החוק ולערוך מחקרים, סקרים וחוות דעת מקצועיות באמצעות מכון שיקבע השר;
: (3) לפרסם מידע עדכני ושוטף לחברי קופות החולים בדבר זכויותיהם לפי החוק, השירותים העומדים לרשותם, היכן ניתן לקבלם ומי הם נותני השירותים מטעם כל קופת חולים;
: (4) (((נמחקה);))
: (5) למלא את התפקיד שיועד לה [[בסעיף 37]] לענין נקיטת אמצעים נגד קופת חולים;
: (6) לאשר מינוי נציב קבילות לפי [[סעיף 43]].

== פרק י&quot;ב - הוראות כלליות ==

@ 53. ערעור קופת חולים על החלטת שר הבריאות
: (א) הרואה עצמו נפגע מסירובו של שר הבריאות להכיר בו לפי [[סעיף 24]] או הרואה עצמו נפגע מנקיטת אחד האמצעים המפורטים [[בסעיף 37(ה)]] רשאי לערער על החלטת שר הבריאות לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה על הסירוב או נקיטת האמצעי.
: (ב) הוגש ערעור כאמור על ביטול הכרה בקופת חולים יעוכב ביצוע ההחלטה עד מתן פסק דין סופי בערעור, אלא אם כן ציווה בית המשפט אחרת.

@ 54. פניה לערכאות (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ט)
: (א) קופת חולים לא תגביל ולא תשלול זכותו של חבר או של כל אדם אחר לפנות לערכאות.
: (ב) לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה או הועדה שהוקמה לפי [[סעיף 3א]], או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות.
: (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הבריאות ושר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בתקנות מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין סעיף קטן (ב).

@ 55. שירותי בריאות לחייל (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשפ&quot;ג)
: (א) חוק זה לא יחול על חייל בשירות סדיר כמשמעותו [[בפסקה (1) של הגדרת &quot;חייל&quot; בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]] (להלן - החייל), במשך תקופת שירותו, למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום.
: (ב) חייל יהיה זכאי לשירותי בריאות מחיל הרפואה של צבא-הגנה-לישראל או מי שפועל מטעמו.
: (ג) מי שחדל לחלוטין או לשעה מלהיות חייל מכל סיבה שהיא, יהיה זכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה, מהמועד שבו חדל להיות חייל, ויחולו עליו כל החובות הקבועות בחוק.
: (ד) שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם שר הבטחון ושר העבודה והרווחה, לקבוע הסדרים לגבי בן-הזוג והילדים הקטינים של חייל, בדבר רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות, וכן בדבר שיעור דמי ביטוח בריאות ודרכי גבייתם, ופטורים מתשלומים לשירותי הבריאות.
: (ה) שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, ובהסכמת שר הבטחון ושר האוצר, לקבוע הסדרים לגבי חייל כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], בדבר רישום בקופת חולים, דרך מתן שירותי הבריאות וכן בדבר שיעור דמי ביטוח בריאות, דרכי גבייתם, פטורים מתשלומים והסדרי תשלום אחרים ובלבד ששיעור דמי ביטוח בריאות מהשכר המשולם לחייל, המשרת בשירות סדיר לפי התחייבות לשירות קבע, יהיה זהה לשיעור המשתלם בעד עובד לפי הוראות [[סעיף 14(ב)(1)]]; תקנות לפי סעיף קטן זה יובאו לאישור ועדת הבריאות של הכנסת תוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה.
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לגבי חיילים ובני משפחותיהם), התשנ״ה–1995]].))

@ 56. הסדרים מיוחדים
: (א) שר הבריאות רשאי לקבוע הסדרים מיוחדים -
:: (1) בדבר רישום בקופת החולים ודרך מתן שירותי הבריאות -
::: (א) למבוטח המתגורר במעון, כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]], או במעון נעול כמשמעותו [[בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
::: (ב) למבוטח המאושפז בבית חולים לחולי נפש כמשמעותו [[בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]];
::: (ג) למבוטח שנתמנה לו אפוטרופוס או שנמצא במשמורתו של אדם אחר על פי כל דין;
::: (ד) למי שנמצא בישראל ואינו מבוטח לפי חוק זה בהיקף ובתנאים שיקבע;
:::: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים, זכויות וחובות של מקבלי היתר שהייה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ״ב–2022), התשע״ו–2016]].))
:::: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי החוק), התשפ״ד–2024]].))
::: (ה) לאסיר או לעציר;
:: (2) לביצוע הסכמים שנעשו בין ישראל ובין מדינת חוץ בעניני ביטוח בריאות; 
:: (3) בדבר הכרה, על בסיס הדדי, בשירותי בריאות הניתנים מחוץ לישראל.
: (ב) הסדרים לפי סעיף קטן (א) פסקה (1)(א), (ג) ו-(ד) ופסקאות (2) ו-(3) ייקבעו באישור שר העבודה והרווחה; הסדרים לפי סעיף קטן (א)(1)(ד) ייקבעו גם באישור שר האוצר.

@ 57. פטורים ושיעורים מיוחדים (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: שר הבריאות ושר האוצר, באישור שר העבודה והרווחה, רשאים לקבוע שיעור דמי ביטוח בריאות מיוחדים ופטורים וכן דרכי גביה -
: (1) (((נמחקה);))
: (2) למנויים [[בסעיף 56(א)(1)]];
: (3) (((נמחקה).))
: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון), התשנ״ה–1995]].))

@ 58. הגבלת זכותו של תושב ששהה מחוץ לישראל (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה-5, תשס&quot;ח-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שנת היעדרות&quot; - תקופה של 12 חודשים רצופים שבמהלכם התגורר אדם 182 ימים מחוץ לישראל, ובלבד שבמנין הימים האמורים לא תובא בחשבון -
::: (1) תקופה שקדמה ליום י&quot;ד באדר התשס&quot;א (1 במרס 2001);
::: (2) תקופה שקדמה למועד שבו נעשה לראשונה לעולה לפי [[חוק השבות]];
::: (3) תקופה שקדמה למועד שבו ניתנו לו לראשונה אשרה או רשיון לישיבת קבע, לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
::: (4) תקופה של 24 חודשים שחלה תכוף לאחר תום השירות הסדיר של חייל משוחרר, או מיום סיום שירות קבע של תקופה שאינה עולה על 24 חודשים; לענין זה -
::::- &quot;חייל משוחרר&quot; ו&quot;שירות סדיר&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 1 לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]];
::::- &quot;שירות קבע&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
::: (5) תקופה שבה היה קטין, לרבות תקופה שחלה תכוף לאחריה, ובלבד שפקיד שומה קבע לגביו לענין [[סעיף 35 לפקודת מס הכנסה]], כי דינו כדין עולה;
::: (6) תקופה שבה תושב ישראל באזור, כהגדרתו [[בסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי]], התגורר באזור;
::: (7) תקופה שלכל אורכה הוא היה תושב ואשר בעדה שילם למוסד את דמי ביטוח הבריאות החלים עליו לפי חוק זה; לענין זה ייחשב אדם כמי ששילם דמי ביטוח בריאות בעד תקופה כאמור אם לא היה קיים לגביו חוב של דמי ביטוח בריאות בעד אותה תקופה או בעד כל חלק ממנה, שהפיגור בתשלומו עולה על 12 חודשים;
::- &quot;תקופת היעדרות&quot; - שתי שנות היעדרות רצופות לפחות.
: (ב) מי שהיה תושב, במועד שקדם לתקופת היעדרות, לא יהיה זכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה, למשך תקופה של חודש כנגד כל שנת היעדרות שבתקופת ההיעדרות, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים (להלן - תקופת המתנה). לענין סעיף קטן זה, &quot;חודש&quot; - תקופה של 25 ימי שהייה רצופים בישראל של אדם במהלך שנה שהיא אינה שנת היעדרות של אותו אדם או תקופה קצרה יותר של ימי שהייה כאמור, שקבע המוסד לגבי אדם מסוים, אם אותו אדם הוכיח למוסד כי בשל עיסוקו קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את קיצור התקופה או אם הוכיח למוסד כי בשל טיפולים רפואיים שהוא נזקק להם, הוא שהה מחוץ לישראל.
: (ב1) היה אדם חייב בתקופת המתנה, ימסור על כך המוסד הודעה לקופת החולים שבה הוא רשום; בהודעה תפורט תקופת ההמתנה הנדרשת ממנו.
: (ב2) המוסד יעדכן את קופת החולים לגבי שינויים בתקופת ההמתנה הנדרשת מאדם בהתאם למשך היעדרותו.
: (ב3) אדם שהשלים תקופת המתנה יהיה זכאי לקבל שירותי בריאות לפי חוק זה, מתום אותה תקופה, ובלבד שעד אותו מועד לא נצברה לגביו שנת היעדרות נוספת; המוסד ייתן הודעה לקופת החולים שבה רשום האדם כי אותו אדם סיים את תקופת ההמתנה הנדרשת ממנו.
: (ב4) מצא המוסד לגבי אדם כי תקופת ההמתנה הושלמה כאמור בסעיף קטן (ב3) בשנה שנתברר כי היא, לגביו, תקופת היעדרות, יודיע על כך המוסד לקופת החולים שבה רשום אותו אדם; מהיום שקופת החולים קיבלה את ההודעה תיפסק זכאותו של אותו אדם לשירותי בריאות לפי חוק זה, כל עוד לא השלים את תקופת ההמתנה הנדרשת ממנו לגבי מלוא תקופת היעדרותו, וההודעה לפי סעיף קטן (ב3) - בטלה;
:: המוסד יעדכן את קופת החולים לגבי השינויים בתקופת ההמתנה הנדרשת מאותו אדם כאמור בסעיף קטן (ב2); במנין תקופת ההמתנה הנדרשת מאותו אדם לא תבוא בחשבון תקופת המתנה שלגביה מצא המוסד כי היא הושלמה בשנה שנתברר כי היא, לגביו, תקופת היעדרות.
: (ג) מי שחלה לגביו תקופת המתנה והמוסד קבע לגביו, לפי הוראות [[סעיף 3א]], כי מועד תחילת התושבות קדם למועד מתן הודעת המוסד -
:: (1) התקופה שממועד תחילת התושבות ועד ליום שבו ניתנה לו הודעת המוסד, תובא במנין תקופת ההמתנה;
:: (2) הוראות [[סעיף 3א(ה)(2) ו-(3)]] לא יחולו לגבי תקופת ההמתנה.
: (ד)(1) בסעיף זה -
:::- &quot;תשלום מיוחד&quot; - דמי ביטוח בריאות החלים לפי חוק זה, לגבי עובד שהכנסתו היא השכר הממוצע, כשהם מוכפלים בשלושים;
:::- &quot;השכר הממוצע&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש ינואר החל סמוך לפני תחילת ביצוע התשלום המיוחד, ולגבי מי שהחל לשלם את התשלום המיוחד לראשונה בחודש ינואר - השכר הממוצע של חודש ינואר האמור.
:: (2) אדם החייב בתקופת המתנה לפי סעיף זה רשאי לשלם למוסד, חרף תקופת ההמתנה, תשלום מיוחד לפי הוראות סעיף זה באחת הדרכים האלה (להלן - תקופת התשלום):
::: (א) במספר תשלומים חודשיים שווים ורצופים שאינו עולה על שישה בהתאם לבקשת המבוטח;
::: (ב) בתשלום חד פעמי.
:: (3) שילם אדם תשלום מיוחד, לא יהיה חייב בתקופת המתנה מיום תום תקופת התשלום ועד ליום שבו נוצרה לגביו תקופת היעדרות נוספת, ובלבד שלא היה קיים לגביו, לגבי תקופת התשלום, חוב בעד התשלום המיוחד שהפיגור בתשלומו עולה על שלושה חודשים; ואולם, בתקופה שתחילתה ביום פירעון מלוא התשלום המיוחד וסיומה בתום תקופת ההמתנה שהיה חייב בה אילולא שילם את התשלום המיוחד, לא יהיה זכאי אותו אדם לשירותי בריאות לפי הוראות [[סעיף 11]], וכן לשירותי בריאות המנויים [[חלק ראשון $|בפרט 6(ד) לתוספת השניה]].
:: (4) שילם אדם תשלום מיוחד לפי סעיף קטן זה, ימסור המוסד הודעה על כך לקופת החולים שבה הוא רשום.
:: (5) החל אדם לשלם תשלום מיוחד לפי פסקה (2), ונוצר לגביו, לגבי תקופת התשלום, חוב בעד התשלום המיוחד שהפיגור בתשלומו עולה על שלושה חודשים, לא יהיה זכאי לכל זכות הנתונה בפסקה האמורה למי ששילם תשלום מיוחד במהלך תקופת תשלום מלאה, והוא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם.
: (ד1) השלים אדם את תקופת ההמתנה החלה לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב), או שילם תשלום מיוחד חלף תקופת ההמתנה לפי הוראות סעיף קטן (ד), והמוסד לא נתן על כך הודעה לקופת החולים שבה רשום האדם לפי הוראות סעיף קטן (ב3) או (ד)(4), לפי הענין, זכאי אותו אדם להחזר בשל תשלום ששילם תמורת שירותי בריאות שניתנו לו בישראל בתקופה שמתום תקופת ההמתנה או תקופת התשלום, לפי הענין, ועד למועד מתן ההודעה כאמור, לפי הכללים והתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 3א(ה)(3)(א)]] ובסכום שתקבע הוועדה שמונתה לפי [[אותו סעיף]], ובלבד שאותו אדם היה זכאי לקבל את שירותי הבריאות האמורים מקופת החולים; קבעה הוועדה את זכאותו של אדם להחזר כאמור, ינכה המוסד את הסכום שקבעה הוועדה מהסכומים שגבה כדמי ביטוח בריאות, וישלמם לאותו אדם בהתאם להוראות ובמועדים שנקבעו לפי [[סעיף 3א(ה)(3)(ג)]].
: (ה) שר העבודה והרווחה, באישור שר הבריאות ושר האוצר, יקבע כללים, תנאים ומועדים לביצוע סעיף זה.

@ 59. מתן שירותי בריאות למבוטחי חוץ
: מבוטח הזכאי על פי דיני מדינת חוץ לקבל בישראל שירותי בריאות או לקבל מאת מדינת חוץ או מאת גוף הפועל במדינת החוץ - החזר עבור ההוצאות או תשלום עבור שירותי הבריאות שקיבל, יהיה זכאי לקבל את השירותים האמורים מקופת החולים שבה הוא רשום ויהא עליו להעביר לקופת החולים את ההחזר עבור ההוצאות או התשלום שיקבל ממדינת החוץ או מאת הגוף הפועל בה; שר הבריאות רשאי להתקין תקנות לענין סעיף זה.

@ 60. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: (א) שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: (ב) תקנות וצווים לפי חוק זה ייקבעו בשים לב למקורות המימון המפורטים [[בסעיף 13]].
: (ג) תקנות בכל הנוגע להקצאה של הכספים ממקורות המימון לפי [[סעיף 17]] יותקנו בהסכמת שר העבודה והרווחה ובכפוף להוראות [[סעיף 17]].
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה בכל הנוגע לגביה, לחלוקה ולהעברה של הכספים שהמוסד קיבל ממקורות המימון המפורטים [[בסעיף 13(א)]], והוא רשאי להתקין תקנות לענין זה, בהסכמת שר הבריאות.

@ 61. שמירת דינים
: חוק זה בא להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו.

@ 62. : ((הנוסח שולב [[בתקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]].))
@ 63. (תיקון: תשנ&quot;ה-2) : ((הנוסח שולב [[בחוק מס מקביל, התשל&quot;ג-1973]].))
@ 64. (תיקון: תשנ&quot;ז) : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968]].))
@ 65. : ((הנוסח שולב [[בחוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]].))
@ 66. : ((הנוסח שולב [[בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]].))

== פרק י&quot;ג - הוראות מעבר ==

@ 67. הכרה בקופת חולים קיימת (תיקון: תשנ&quot;ז)
: קופת חולים ששמה מופיע [[בתוספת השביעית]] (להלן - קופת חולים קיימת) היא קופת חולים מוכרת לפי [[סעיף 24]] ויחולו עליה הוראות חוק זה לכל דבר וענין.

@ 68. רישום קופת חולים וחישוב השיעור מהסכום לחלוקה (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: (א) מי שהיה זכאי לשירותי בריאות בקופת חולים קיימת ערב תחילתו של חוק זה, הוא מבוטח באותה קופת החולים ויראו אותו כרשום בה לפי [[סעיף 4(א)]], ויחולו עליו הוראות חוק זה.
: (ב) תושב שערב תחילתו של החוק היה רשום ביותר מקופת חולים אחת, יראו אותו כמי שנרשם בקופת החולים שבה נרשם לאחרונה.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 5(ב)]], תושב שלא היה רשום בקופת חולים ערב תחילתו של החוק, ושנרשם בהתאם לקביעת השר לפי [[סעיף 4(ב)]], יהיה רשאי לעבור לקופת חולים אחרת החל במועד הקרוב לאחר תחילת החוק כאמור [[בסעיף 5(ג)]], ובכפוף לו.
: (ד) נתונים שהיו בידי המוסד ערב תחילתו של חוק זה לצורך ביצוע תפקידיו לפי [[חוק מס מקביל]] בדבר מספר הנפשות הזכאיות לטיפול בקופת חולים מסוימת ומועד תחילת הזכאות, יהוו ראיה לכאורה בדבר -
:: (1) זכאות לקבלת שירותי בריאות באותה קופת חולים ביום תחילתו של חוק זה;
:: (2) מנין תקופת השנה לפי [[סעיף 5(ב)]];
:: (3) מועדי הרישום בקופת החולים לענין סעיף קטן (ב).
: (ה) המוסד יערוך את החישוב הראשון של השיעור מהסכום לחלוקה לכל קופת חולים לפי [[סעיף 18(ב)]] לפי הנתונים שהיו בידיו ערב תחילתו של החוק לצורך ביצוע תפקידיו לפי [[חוק מס מקביל]] והוא יחלק את תקבולי המס המקביל שיתקבלו בחודש ינואר 1995, בין קופות החולים לפי [[סעיף 6 לחוק מס מקביל]], כנוסחו ערב תחילתו של החוק.
: (ו) שר הבריאות, בהסכמת שר העבודה והרווחה, יקבע כללים בדבר מתן הודעה לתושב על רישומו או רישום ילדו הקטין לפי סעיף זה ומועד כניסת הרישום כאמור לתוקף.
:: ((פורסמו [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר), התשנ״ה–1995]].))
: (ז) הרואה עצמו נפגע מקביעה בדבר רישום בקופת חולים לפי סעיף זה, רשאי בתנאים שייקבעו בתקנות, להשיג עליה לפני המנהל או מי שהוא הסמיך לכך.

@ 69. שירותי בריאות לפרט (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-2)
: (א) שירותי הבריאות שניתנו לפרט על ידי המדינה ערב תחילתו של חוק זה, כמפורט [[בתוספת השלישית]], ימשיכו להינתן על ידי משרד הבריאות, בין בעצמו ובין באמצעות נותני שירותים או רשות מקומית, אלא אם כן החליט שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור הממשלה, כי שירותי הבריאות שניתנו לפרט כאמור יינתנו, כולם או חלקם, על ידי קופות החולים; הוחלט כאמור, יתוקנו [[התוספות השניה]] [[והשלישית]] בהתאם.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), שירותי הרפואה המונעת המנויים [[בתוספת השלישית בסעיף 1(1), (2), (4)(א) עד (ד) ו-(6)]] יינתנו בידי משרד הבריאות, בין בעצמו ובין באמצעות נותני שירותים או רשויות מקומיות.
: (א2) על אף הוראות סעיף קטן (א), שירותי הבריאות לתלמידים בבתי הספר, המנויים [[בתוספת השלישית בסעיף 1(7)]], יינתנו כאמור [[בסעיף 21א]] בידי משרד הבריאות.
: (ב) כל עוד לא העבירה המדינה לקופות החולים את שירותי הבריאות האמורים בסעיף קטן (א) לא יהיו קופות החולים חייבות לתת את השירותים האמורים.
: (ג) מימון השירותים שיתן משרד הבריאות כאמור בסעיף קטן (א) יהיה ממקורות המימון המפורטים [[בסעיפים 13(א)(3)]] [[ו-13(א)(4)]] והמוסד לא יעבירם לקופות החולים על אף האמור [[בסעיף 16(א)]].

@ 69א. מימון על ידי המדינה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: על אף האמור [[בסעיף 7(א) בפסקה (2) להגדרה &quot;סל השירותים הבסיסי&quot;]], ועל אף האמור בכל דין, שירותי הבריאות לתלמידים בבתי הספר, המנויים [[בתוספת השלישית בסעיף 1(7)]], יינתנו על חשבון אוצר המדינה.

@ 70. מתן שירותי בריאות בתקופת הביניים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשפ&quot;ג)
: (א) בסעיף זה, &quot;תקופת הביניים&quot; - התקופה שמתחילתו של חוק זה, ועד יום ו' בתמוז התשנ&quot;ח (30 ביוני 1998), למעט לענין מתן שירותי בריאות נוספים לפי [[סעיף 10]] למצטרפים חדשים אחרי יום ג' בטבת התשנ&quot;ח (1 בינואר 1998) זולת אם יקבע שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת תקופה אחרת או תקופות אחרות, לענין מסוים; הודעה על התקופה האחרת תפורסם ברשומות.
:: ((פורסמה הודעה על תקופה אחרת (י&quot;פ תשנ&quot;ח, 4448 [4661]), לפיה תקופת הביניים תימשך עד יום י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998); הוראה זו לא תחול על אותן תרופות שבצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ&quot;ה-1995, שקופת חולים לא סיפקה במועד הקובע או שהוספו לצו האמור לאחר תחילתו, והתשלום בעדן.))
: (ב) בתקופת הביניים רשאית קופת חולים קיימת להמשיך ולתת למי שרשום בה את שירותי הבריאות שהיו נהוגים אצלה במועד הקובע באותם הכללים והתנאים שהיו נהוגים אצלה באותו מועד, ובלבד שעד תום תקופת הביניים תיערך למתן שירותי הבריאות לפי הוראות חוק זה.

@ 71. תחילה (תיקון: תשנ&quot;ה)
: תחילתו של חוק זה ביום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995).

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 6(ב)]]))) ====
@ (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ע-3, תש&quot;ע-5) : (((נמחק)))

== תוספת שניה ==
==== ((([[סעיף 7(א)]]))) ====

=== חלק ראשון: שירותי הבריאות של קופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל לחבריה במועד הקובע (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ב) ===

@ 1. : ביקורים במרפאות
: (א) רפואה ראשונית להתייעצות, אבחון וטפול:
:: (1) רפואה כללית;
:: (2) רפואת משפחה;
:: (3) רפואת ילדים.
: (ב) רפואה מקצועית - להתייעצות, אבחון וטיפול:
:: (1) אף אוזן גרון;
:: (2) אונקולוגיה;
:: (3) אורולוגיה;
:: (4) אורטופדיה וכירורגית כף היד;
:: (5) אימונולוגיה;
:: (6) אלרגיה;
:: (7) אנדוקרינולוגיה וסוכרת;
:: (8) גנטיקה;
:: (9) גריאטריה;
:: (10) המטולוגיה;
:: (11) התפתחות הילד;
:: (12) ילדים;
:: (13) כירורגיה כללית וילדים;
:: (14) כירורגיה פלסטית;
:: (15) לב חזה וכלי דם;
:: (16) נפרולוגיה;
:: (17) נוירוכירורגיה;
:: (18) נוירולוגיה;
:: (19) גינקולוגיה וילוד;
:: (20) עור;
:: (21) גסטרואנטרולוגיה;
:: (22) עיניים;
:: (23) פסיכיאטריה;
:: (24) פנימית;
:: (25) רוימטולוגיה;
:: (26) קרדיולוגיה;
:: (27) ריאות;
:: (28) רדיולוגיה;
:: (29) רפואה גרעינית;
:: (30) רפואה תעסוקתית;
:: (31) רפואת פה ולסת (למעט רפואת שיניים);
:: (32) רפואת שיקום.
: (ג) למקצועות פארה-רפואיים - להתייעצות אבחון וטיפול.

@ 2. : אשפוז בבית חולים כללי - להתייעצות, אבחון וטיפול.

@ 3. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ס, ק&quot;ת תשס&quot;ו-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3, קת תשפ&quot;ד-5) : בדיקות מעבדה -
: (א) בדיקות ביוכימיות, כגון:
:: (1) ביוכימיה כללית;
:: (2) אנזימים;
:: (3) אלקטרוליטים ומתכות;
:: (4) תיפקודי כליה וכבד;
:: (5) כימיה של נוזלי הגוף (כולל תבחין זיעה);
:: (6) בדיקות כימיות בצואה ובשתן;
:: (7) ויטמינים;
:: (8) פורפירינים;
:: (9) ליקויים מטבוליים;
:: (10) כרומטוגרפיה של חלבונים;
:: (11) חלבון עוברי.
: (ב) פרמקולוגיה קלינית, כגון:
:: (1) בדיקת תרופות בדם.
: (ג) בדיקות אנדוקרינולוגיות, כגון:
:: (1) הורמוני ההיפופיזה - כולל תבחינים דינמיים ודיכוי;
:: (2) בדיקת תיפקוד בלוטת התריס;
:: (3) הורמוני אדרנל - כולל תבחינים דינמיים ודיכוי;
:: (4) הורמון אנטי דיורטי;
:: (5) הורמוני מין;
:: (6) הורמוני כליה;
:: (7) הורמוני לבלב;
:: (8) הורמוני מערכת העיכול;
:: (9) הורמון פארה-תירואיד.
: (ד) בדיקות המטולוגיות, כגון:
:: (1) המטולוגיה כללית;
:: (2) תיפקודי קרישה;
:: (3) המוגלובינים;
:: (4) אנזימי הכדורית האדומה;
:: (5) תיפקוד הכדורית הלבנה.
: (ה) בדיקות פתולוגיה, ציטולוגיה וציטוכימיה, כגון -
:: (1) ציטולוגיה וציטוכימיה של המערכת ההמופוייטית (לשד העצם, קשרי לימפה טחול);
:: (2) ציטולוגיה של נוזלי הגוף והפרשות - (חלל החזה, הבטן, עמוד השדרה כיח);
:: (3) ציטולוגיה וציטוכימיה של תאים סרטניים;
:: (4) ציטולוגיה מ-FNA מגושים חשודים לסרטן;
:: (5) ביופסיות לפתולוגיה וניתוחים שלאחר המוות, כולל לצורך יעוץ גנטי;
:: (6) אימונוהיסטופתולוגיה, כולל סמנים ממברניים;
:: (7) נוזל מיפרקי;
:: (8) בדיקת גבישים בנוזל מפרקי;
:: (9) סמנים לממאירות;
:: (10) אבחון מולקולרי ומעקב אחר מחלה שארית - לחולים עם גידולים המטולוגיים ממאירים;
:: (11) אפיון גנוטיפי לילדים החולים במחלה ממארת;
:: (12) בדיקת סידור גנים לקולטני תאי B או T בחולים החשודים כלוקים בלימפומה B או T ושהבדיקות האימונוהיסטוכימיות וההיסטולוגיות שנעשו להם לא הורו תוצאות חד משמעיות.
: (ו) בדיקות אימונולוגיה הומורלית ואימונוהמטולוגיה, כגון -
:: (1) הערכה תיפקודית של מערכת החיסון ההומורלית
::: - אלקטרופורזה של חלבוני הנסיוב;
::: - קביעה כמותית של אימונוגלובולינים
::: - אימונואלקטרופורזה
::: - מערכת המשלים
::: - חלבוני השלב החריף;
:: (2) אנטיגנים מיוחדים;
:: (3) נוגדנים נגד מרכיבי תאים שונים - כגון:
::: כדוריות לבנות, טסיות דם ונוגדנים אחרים, למעט בדיקות לאלרגנים ספציפיים (specific IgE);
:: (4) נוגדנים מסוג אנטי גליאדין ואנטיאנדומיזיאל, נוגדנים נגד מרכיבי הגרעין, ציטופלסמה ונוגדנים עצמיים שונים.
: (ז) פוריות הגבר והאישה, כגון -
:: (1) אבחון כמותי של תאי הזרע;
:: (2) אבחון כמותי ואיכות של תנועת תאי הזרע;
:: (3) אבחון מורפולוגי של תאי הזרע כולל מיקרוסקופ אלקטרוני (אקרוזומיה);
:: (4) בדיקה בקטריולוגית מקפת של נוכחות מיקרואורגניזמים בשתן, בזירמה ובהפרשות הערמונית;
:: (5) בדיקות ביוכימיות ואנזימטיות שונות המשקפות פעילותם התקינה של בלוטות העור המישניות בתעלה הזיכרית;
:: (6) בדיקות לברור עקרות האישה לרבות בדיקות לצורך הפריה מלאכותית.
: (ח) בדיקות בקטריולוגיות, סרולוגיות, לחיידקים, טפילים, נגיפים ופיטריות, כגון -
:: (1) תרביות כלליות (הפרשות, נוזלי גוף, רקמות ועוד);
:: (2) תרביות דם;
:: (3) תרביות צואה;
:: (4) תרביות מדרכי נשימה;
:: (5) תרביות מדרכי שתן;
:: (6) תרביות כמותיות מדרכי המין;
:: (7) בדיקות לזהוי טפילים;
:: (8) קביעת רמות אנטיביוטיקה;
:: (9) סרולוגיה אבחנתית;
:: (10) פעילות אנטיבקטריאלית של סרום ונוזלי גוף;
:: (11) בדיקות לשחפת;
:: (12) מעקב אפידמיולוגי;
:: (13) נוזל סינוביאלי.
: (ט) בדיקות דחופות, כגון -
:: (1) בדיקות ביוכימיות;
:: (2) בדיקות טוקסיקולוגיות;
:: (3) בדיקות PH וגזים בדם;
:: (4) בדיקות המטולוגיות;
:: (5) בדיקות שתן.
: (י) בדיקות שתן, צואה, כגון -
:: (1) שתן כללית;
:: (2) תבחינים מיוחדים בשתן;
:: (3) בדיקות צואה - ביוכימיה;
:: (4) דם סמוי בצואה.
: (יא) אולטרה סטרוקטורה של התא (מיקרוסקופיה אלקטרונית) כגון:
:: (1) מבנים תוך תאיים של המערכת ההמופוייטית;
:: (2) מיקרוסקופיה סורקת.
: (יב) בדיקות בהריון, כגון -
:: בדיקה BHCG.
: (יג) בדיקה לאבחון יתר חום ממאיר -
:: (1) מטופל שקיים לגביו חשד כי הוא לוקה בתסמונת יתר חום ממאיר;
:: (2) במטופל שיש לו קרוב משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה עם תסמונת יתר חום ממאיר.
: (יד) בדיקת עמידות לנגיף HIV לטיפול תרופתי - לנשאי הנגיף HIV וחולי איידס במצבים האלה:
:: (1) במטופלים שבהם נכשל טיפול &quot;קוקטיל&quot; התרופות המקובל כעבור שלושה חודשים של טיפול, או שנצפתה בהם עליה מחודשת בעומס נגיפי אחרי ירידה ראשונית;
:: (2) בנשים הרות נשאיות הנגיף HIV;
:: (3) בחולי AIDS ונשאי HIV לפני תחילת טיפול (נאיביים לטיפול).
: (טו) בדיקת עומס נגיפי בנשאי HBV.
: (טז) טרופיזם CCR5
:: לצורך בדיקת התאמת הטיפול לנשאי HIV וחולי AIDS המועמדים לקבל טיפול ב-Maraviroc.
: (יז) בדיקת עומס נגיפי בנשאי HCV.
: (יח) בדיקת מוטציה מסוג BRAF במצבים האלה:
:: (1) בדיקת התאמת הטיפול ב-Vemurafenib לחולי מלנומה מתקדמת (גרורתית או שאינה נתיחה);
:: (2) בדיקת התאמת הטיפול במעכב BRAF לחולה סרטן תירואיד מתקדם מקומי או גרורתי;
:: (3) בדיקת התאמת הטיפול במעכב BRAF לחולה סרטן ריאה מתקדם מסוג NSCLC;
:: (4) בדיקת התאמת הטיפול במעכב BRAF לחולה באחת מהממאירות האלה:
::: (א) pHGG (pediatric high grade glioma);
::: (ב) pLGG (pediatric low grade glioma);
::: (ג) Ameloblastoma;
::: (ד) aHGG (adult high grade glioma);
::: (ה) BTC (billiary tract cancer);
::: (ו) PTC (Papillary thyroid cancer);
::: (ז) ASI (Adenocarcinoma of the small intestine);
::: (ח) LGOC (Low grade ovarian cancer).
: (יט) בדיקת EGFR לצורך אבחון חולי סרטן ריאה המועמדים לטיפול ב-gefitinib או ב-erlotinib או Osimertinib.
: (כ) בדיקת מוטציה מסוג ALK לצורך בדיקת התאמת הטיפול במצבים האלה:
:: (1) טיפול במעכב ALK לצורך בדיקת לחולי אדנוקרצינומה של הריאה מסוג NSCLC;
:: (2) חולה בסרטן ריאה מסוג NCSLC בשלב מחלה II או III נתיח.
: (כא) בדיקת פיברוטסט לקביעת רמת פיברוזיס כבדית.
: (כב) בדיקת פיברוסקאן לקביעת רמת פיברוזיס כבדית.
: (כג) בדיקה גנטית לאיתור נשאות הגן HLA B*5701 ברזולוציה נמוכה בנשאי HIV, בעבור נשאי HIV במטרה לבחון רגישות לתרופה Abacavir.
: (כד) בדיקה גנטית לאיתור נשאות הגן HLA B*5701 ברזולוציה גבוהה בנשאי HIV, בעבור נשאי HIV במטרה לבחון רגישות לתרופה Abacavir, למטופלים שנמצאו חיוביים לבדיקה ברזולוציה נמוכה.
: (כה) בדיקת ROS1 rearrangement להתאמת הטיפול במעכב ROS בחולה סרטן ריאה מתקדם מסוג NSCLC.
: (כו) בדיקת PDL1 המיועדת לאלה:
:: (1) חולי סרטן ריאה מתקדם מסוג NSCLC;
:: (2) התאמת הטיפול ב-Durvalumab בחולה סרטן שלפוחית השתן בקו טיפול מתקדם;
:: (3) התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן בדרכי השתן (urothelial) מתקדם מקומי או גרורתי ineligible cisplatin;
:: (4) התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן צוואר רחם חוזר או גרורתי;
:: (5) התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן שד מתקדם מקומי לא נתיח או גרורתי מסוג negative triple;
:: (6) התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן בדרכי השתן שחדר את שכבת השריר (MIUC);
:: (7) התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן ריאה מסוג NCSLC בשלב מחלה II או III נתיח;
:: (8) התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן צוואר רחם עיקש (persistent) או חוזר;
:: (9) התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן דרכי שתן מתקדם מקומי או גרורתי, אשר מחלתם לא התקדמה בקו ראשון;
:: (10) לחולים המועמדים לטיפול קו ראשון בסרטן ושט מסוג תאי קשקש (ESCC) לא נתיח, מתקדם או גרורתי, בשילוב עם כימותרפיה.
: (כז) בדיקה לאבחון מוטציה סומטית מסוג BRCA במצבים האלה:
:: (1) התאמת טיפול במעכב PARP בחולה בסרטן שחלה עם מחלה חוזרת רגישה לפלטינום שלא נמצאה נשאית למוטציה מולדת ב-BRCA;
:: (2) התאמת טיפול במעכב PARP כטיפול אחזקה בקו ראשון בחולה סרטן שחלה אפיתליאלי או סרטן חצוצרות או סרטן פריטוניאלי ראשוני;
:: (3) חולים המועמדים לטיפול בסרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס שמחלתם התקדמה לאחר טיפול קודם ב-Enzalutamide או Abiraterone.
: (כח) בדיקת MSI או בדיקת dMMR להתאמת טיפול במעכב Checkpoint בחולה עם גידול מתקדם לא נתיח או גרורתי באבחנות האלה:
:: (1) סרטן קולורקטאלי;
:: (2) סרטן ריאה מסוג SCLC;
:: (3) סרטן מרה ודרכי מרה;
:: (4) סרטן ושט;
:: (5) סרטן גסטרי ו-junction GE;
:: (6) סרטן לבלב;
:: (7) סרטן מעי דק;
:: (8) סרטן שד גרורתי מסוג HER2 חיובי;
:: (9) סרטן שד מסוג HR (Hormone Receptor) חיובי;
:: (10) סרטן שד מסוג Negative Triple;
:: (11) סרטן רחם;
:: (12) סרטן בלוטת התריס;
:: (13) סרטן ערמונית;
:: (14) סרקומה;
:: (15) אנדוקרצינומה רטרופריטונאלית;
:: (16) סרטן נוירואנדוקריני;
:: (17) מזותליומה;
:: (18) קרצינומה אדרנוקורטיקלית;
:: (19) סרטן צוואר הרחם;
:: (20) סרטן שחלה;
:: (21) סרטן מוח;
:: (22) סרטן בבלוטות הרוק;
:: (23) סרטן האשכים;
:: (24) סרטן של האמפולה על שם ווטר (Vater).
: (כט) בדיקת פרופיל מולקולרי מקיף של גידולים סולידיים להתאמת טיפול במצבים האלה:
:: (1) חולי סרטן ריאה מסוג NSCLC מתקדם או גרורתי;
:: (2) חולי סרטן מעי גס וחלחולת גרורתי;
:: (3) חולי סרטן שלפוחית שתן גרורתי;
:: (4) חולי סרטן ממקור לא ידוע (CUP) גרורתי;
:: (5) חולי סרטן בלוטת תריס גרורתי;
:: (6) סרטן גרורתי של הקיבה והמעי מסוג סרקומה - Gastrointestinal Stromal Tumor (GIST);
:: (7) סרטן גרורתי של דרכי המרה כולנגיוקרצינומה;
:: (8) סרטן גרורתי של הערמונית;
:: (9) סרטן גרורתי של המעי הדק;
:: (10) סרטן גרורתי של הוושט (אנדוקרצינומה) ומעבר ושט קיבה (GEJ);
:: (11) סרטן גרורתי של יותרת הכליה Adrenocortical Carcinoma;
:: (12) סרטן שד Triple Negetive גרורתי לנשים עם בדיקת PD-L1 שלילית;
:: (13) גידולים גרורתיים נדירים;
:: (14) גידולים סולידיים והמטולוגיים ממאירים בילדים ומתבגרים עד גיל 25;
:: (15) חולי סרטן רירית רחם מתקדם או גרורתי או בסיכון גבוה להישנות.
: (ל) בדיקת פרופיל מולקולרי מקיף של גידולים סולידיים לקביעת אבחנה או התאמת טיפול במצבים האלה:
:: (1) סרקומה של רקמה רכה במחלה גרורתית או לא נתיחה;
:: (2) גידולי מוח.
: (לא) בדיקת FGFR להתאמת הטיפול במעכב FGFR בחולה סרטן דרכי שתן (urothelial) מתקדם מקומי או גרורתי, שמחלתו התקדמה.
: (לב) בדיקת NTRK לצורך בדיקת התאמת הטיפול במעכב NTRK במצבים האלה:
:: (1) ילדים עם ממאירות סולידיות, שמחלתם מתקדמת מקומית או גרורתית;
:: (2) מבוגרים עם ממאירות סולידיות, שמחלתם גרורתית או שטיפול בהסרה כירורגית יביא לתחלואה חמורה.
: (לג) בדיקת aquaporin-4 בחולי NMOSD המועמדים לטיפול ב-Satralizumab.
: (לד) בדיקת CYP2C9 לחולים בטרשת נפוצה המועמדים לטיפול ב-siponimod.
: (לה) בדיקת ADAMTS-13 להתאמת הטיפול ולמעקב אחר חולי aTTP המטופלים ב-Caplacizumab.
: (לו) בדיקת מוטציה מסוג PIK3CA לצורך בדיקת התאמת הטיפול בחולי סרטן שד מתקדם המועמדים לטיפול ב-Alpelisib.
: (לז) בדיקת סטטוס Homologous Recombination Deficiency (HRD) לצורך בדיקת התאמת הטיפול במעכב PARP בחולה סרטן מתקדם מסוג שחלה אפיתליאלי, חצוצרות או פריטונאלי ראשוני בלא מוטציה מסוג BRCA.
: (לח) בדיקת HLA לצורך בדיקת התאמת הטיפול ב-Tebentafusp בחולה במלנומה לא נתיחה או גרורתית של ענביית העין.
: (לט) בדיקת פרופיל מולקולרי לצורך אבחון וקבלת החלטה להשתלת מח עצם, במחלות ההמטולוגיות האלה:
:: (1) Acute myeloid leukemia;
:: (2) Acute lymphoblastic leukemia;
:: (3) Myelodysplastic syndrome;
:: (4) Myeloproliferative neoplasm - חולי מיאלופיברוזיס ראשוני או משני;
:: (5) כשל של מח עצם.
: (מ) בדיקה לאבחון חסר פעילות האנזים (Dihydropyrimidine Dehydrogenase DPD) בחולים המועמדים לטיפול בתרופות ממשפחת הפלואורופירימידינים.

@ 4. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ס, ק&quot;ת תשס&quot;ב, ק&quot;ת תשס&quot;ד, ק&quot;ת תשס&quot;ו-2, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : רפואה גרעינית -
: (א) מכלול הדגמות במערכות שונות, כגון -
:: (1) מיפוי לב;
:: (2) מיפוי עם פיברינוגן מסומן;
:: (3) אנגיוגרפיה;
:: (4) ספקטליום;
:: (5) הדמיית גידולים עם סומטוסטטין;
:: (6) בדיקת דימות באמצעות FDG במכשיר PET בהתוויות האלה:
::: (א) לחולים בסרטן ריאה מסוג non small cell;
::: (ב) לחולים בסרטן הקולון רקטום;
::: (ג) לחולים בלימפומה;
::: (ד) לחולים במלנומה ממאירה;
::: (ה) לחולות בסרטן צוואר הרחם;
::: (ו) לחולים בסרטן ראש-צוואר;
::: (ז) לחולים בסרטן הוושט;
::: (ח) לחולים בסרטן התירואיד;
::: (ט) לחולים בסרטן השד;
::: (י) לחולים בסרטן שחלה;
::: (יא) לחולים בסרקומות (יואינג, אסטאוגנית, רקמות רכות);
::: (יב) לחולים בנוירובלסטומה;
::: (יג) לחולים בסרטן המוח;
::: (יד) איתור מוקד אפילפטי בחולה המועמד לניתוח להסרת המוקד האפילפטי;
::: (טו) לחולים בסרטן אשכים;
::: (טז) לחולים עם מיאלומה נפוצה;
::: (יז) לחולי סרטן (קרצינומה) ממקור לא ידוע;
::: (יח) לחולים בסרטן קיבה;
::: (יט) לחולים בסרטן האנוס;
::: (כ) לחולים בסרטן הפלאורה;
::: (כא) לחולים בסרטן הערמונית;
::: (כב) לחולים בסרטן לבלב;
::: (כג) לחולים בסרטן כליה;
::: (כד) לחולים בסרטן שלפוחית השתן;
::: (כה) לחולות בסרטן הרחם;
::: (כו) לחולות בסרטן העריה;
::: (כז) לחולים עם תסמונות פאראניאופלסטיות;
::: (כח) לחולים עם מצבים מורכבים של זיהום ודלקת;
::: (כט) לחולים עם ממאירות של הכבד;
::: (ל) לחולים עם ממאירות של כיס מרה ודרכי מרה;
:: (7) בדיקת דימות באמצעות מכשיר PET CT עם F-Dopa18 לצורך גילוי גידולים נוירואנדוקריניים.
: (ב) מערכת האנדוקרינית, כגון -
:: (1) מיפוי אדרנל;
:: (2) מיפוי תירואיד;
:: (3) מיפוי פארתירואיד;
:: (4) זיהוי גרורות.
: (ג) מערכת העיכול, כגון -
:: (1) תבחין שילינג;
:: (2) תבחיני תת-ספיגה;
:: (3) ספיגת סידן;
:: (4) רפלוקס בושט;
:: (5) מיפוי לדימום במערכת העיכול;
:: (6) מיפוי דרכי מרה;
:: (7) מיפוי כבד וטחול;
:: (8) מיפוי בלוטות רוק.
: (ד) מערכת המין והשתן, כגון -
:: (1) מיפוי כליה דינמי;
:: (2) קביעת קצב פינוי;
:: (3) מיפוי אשכים;
:: (4) פוסטולוגרפיה;
:: (5) אורטרוגרפיה;
:: (6) היסטרוסלפינגוגרפיה.
: (ה) מערכת ההמטופואיטית, כגון -
:: (1) נפח פלזמה;
:: (2) הישרדות כדוריות הדם;
:: (3) מיפוי מוח העצם;
:: (4) פרוקינטיקה.
: (ו) מערכת המוסקולוסקלטלית, כגון -
:: (1) מיפוי עצמות (גליום וטכנציום);
:: (2) מיפוי עם גליום;
:: (3) מיאלוגרפיה;
:: (4) בדיקת צפיפות העצם מסיבות רפואיות בלבד, כגון: במחלה ממארת, בטיפול ממושך בקורטיקוסטרואידים ובהפרעה בפעילות הפארתירואיד, ואי ספיקת כליות קשה;
:: (5) בדיקת צפיפות עצם בשיטת DEXA במקרים אלה:
::: (א) לנשים וגברים מעל גיל 60 - אחת ל-5 שנים;
::: (ב) לנשים שגילן מעל 50 - אחת לשנתיים ובהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) שבר קיים;
:::: (2) שבר אוסטיאופורוטי בקרוב משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה;
:::: (3) BMI‏ (Body Mass Index) נמוך מ-19;
:::: (4) לנשים המקבלות טיפול בתרופות ALENDRONATE SODIUM או RALOXIFENE או RISEDRONATE SODIUM על פי ההוראות שנקבעו [[בצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ&quot;ה-1995]];
::: (ב1) לגברים שגילם מעל 50 - אחת לשנתיים ובהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) שבר קיים;
:::: (2) שבר אוסטיאופורוטי בקרוב משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה;
:::: (3) BMI‏ (Body Mass Index) נמוך מ-19;
:::: (4) מקבלים טיפול בתרופה Alendronate Sodium על פי ההוראות שנקבעו [[בצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ&quot;ה-1995]];
::: (ג) לנשים או גברים, הלוקים באחת המחלות הכרוכות בסיכון יתר לאוסטיאופורוזיס או המטופלים בתכשיר גלוקוקורטיקואידי במשך שלושה חודשים ומעלה - תבוצע הבדיקה בלא מגבלת גיל ובתדירות שתתאים לכל אחת מהמחלות או לטיפול בתכשיר.
: (ז) מערכת העצבים, כגון -
:: (1) מיפוי מוח;
:: (2) מחזור הנוזל הצרברוספינלי.
: (ח) מערכת הנשימה, כגון -
:: מיפוי ריאות - ונטילציה, פרפוזיה, ברונכוגרפיה.
: (ט) לימפואנגיוגרפיה.
: (י) מיפוי גידולים בעיניים.
: (יא) מיפוי דרכי הדמעות.
: (יב) מיפוי גוף שלם.

@ 5. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו) : רדיולוגיה טיפולית ואבחנתית -
: (א) רדיולוגיה טיפולית, כגון -
:: (1) רדיותרפיה בממאירויות שונות כולל תירואיד, פארתירואיד, הערמונית, גרורות בעצמות, במערכת עצבים מרכזית;
:: (2) טיפול על-ידי מחטי אירידיום ורדיואיזוטופים במחלות התירואיד, סרטן הערמונית, פוליציתמיה, מיימת ונוזל פלוירלי עקב ממאירות, ארטריטיס ועוד;
:: (3) טיפול בקובלט;
:: (4) טיפול במאיץ קווי;
:: (5) הקרנות רנטגן שטחיות ועמוקות.
: (ב) רדיולוגיה אבחנתית - (צילום, עם ובלי חומר ניגוד, שיקוף וסקירה), כגון -
:: (1) מינוגרף;
:: (2) בית-חזה;
:: (3) בטן;
:: (4) עצמות ומפרקים;
:: (5) עמוד שדרה ואגן;
:: (6) מערות האף, עצמות הפנים, דרכי אויר עליונות;
:: (7) גולגולת;
:: (8) אזניים.
: (ג) דרכי העיכול, כגון -
:: (1) ושט;
:: (2) קיבה;
:: (3) מעי-דק;
:: (4) מעי-גס כולל קונטרסט כפול.
: (ד) דרכי המרה, כגון -
:: (1) מילוי דרך הפה של חומר ניגוד;
:: (2) הזרקה/הזלפה תוך ורידית של חומר ניגוד;
:: (3) מילוי רטרוגרדי - של חומר ניגוד;
:: (4) P.T.C, E.R.C.P‏.‎
: (ה) דרכי השתן, כגון -
:: (1) אורוגרפיה תוך ורידית;
:: (2) מילוי רטרוגרדי.
: (ו) שונות -
:: (1) טומוגרפיה וטומוגרפיה ממוחשבת (CT);
:: (2) ממוגרפיה;
:: (3) היסטרו-סלפינגוגרפיה;
:: (4) אורטרוגרפיה;
:: (5) פיסטולוגרפיה;
:: (6) ברונכוגרפיה;
:: (7) פנאומוגרפיה גולגולת/בטן;
:: (8) מיאלוגרפיה;
:: (9) לימפוגרפיה;
:: (10) אנגיוגרפיה;
:: (11) אנגיו-קרדיוגרפיה;
:: (12) אולטרסאונד;
:: (12א) בדיקת סקר לגילוי מוקדם של מפרצת אאורטלית בטנית;
::: בדיקת סקר חד-פעמית באמצעות סונר (אולטראסאונד) ממוקד לאאורטה;
::: הבדיקה תבוצע בגברים מעשנים או שעישנו בעבר, בגילאי 65 שנים עד 74 שנים;
:: (13) M.R.I.‎;
:: (14) ארתרוגרפיה.

@ 6. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ס, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : פעולות אבחון וטיפול נוספות:
: (א) אלרגיה, כגון -
:: (1) דסנסיטיזציה אקוטית;
:: (2) היפוסנסיטיזציה;
:: (3) תבחיני עור כגון תבחינים לרעלנים;
:: (4) טסטים פרובוקטיבים ברונכיאלים;
:: (5) תבחין מנטו;
:: (6) תבחין עור לאלרגנים לפנצילין.
: (ב) עירויים וזריקות, כגון -
:: (1) עירוי דם כולל ערוי משלימי הדם, החלפת פלסמה;
:: (2) עירוי נוזלים לוריד, הזנה פראנטרלית;
:: (3) B.C.G.‎;
:: (4) הזרקות למפרקים, גידים ובורסות;
:: (5) כימוטרפיה כולל כימוטרפיה ביתית;
:: (6) הזרקות תוך שריריות, תת עוריות ותוך עוריות;
:: (7) חיסונים (למעט חיסונים לנוסעים לחוץ לארץ) פעולת החיסון בלבד;
:: (8) הזרקות ליצירת חסם בעצבים וגנגליונים;
:: (9) זילוח מבודד לגפה באמצעות חומר הגורם לנמק התאים - למטופלים הלוקים בסרקומה גרורתית מבודדת;
:: (10) פוטופרזיס חוץ-גופי, בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) המטופל סובל מלימפומה עורית ולא הגיב לטיפול אחר;
::: (ב) המטופל סובל ממחלת שתל כנגד מאכסן ולא הגיב לטיפול אחר;
::: (ג) המטופל הוא מושתל לב או לב-ריאה, הסובל מתהליך של דחיית שתל, ולא הגיב לטיפול אחר;
:: (11) אפרזיס של LDL‏ (LOW DENSITY LIPOPROTEIN) לחולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית ובהתקיים אחד מאלה:
::: (א) החולה הוא הומוזיגוט למחלה, עם ערכי LDL גבוהים מ-‎500 mg/dl;
::: (ב) החולה הוא הטרוזיגוט למחלה, בלא עדות למחלת לב כלילית אשר למרות טיפול תרופתי מרבי נותר עם ערכי LDL הגבוהים מ-‎300 mg/dl;
::: (ג) החולה הוא הטרוזיגוט למחלה, עם מחלת לב כלילית אשר למרות טיפול תרופתי מרבי נותר עם ערכי LDL הגבוהים מ-‎mg/dl 200.
: (ג) טיפול נמרץ, כגון -
:: (1) פעולות החייאה במצבי חירום כגון בדום לב, טראומה כשלון לב-ראות;
:: (2) השתלות קוצב לב טרנסטורקלי;
:: (3) אינטובציה אנדוטרכאלית;
:: (4) טיפול נמרץ ליילוד ולפג כולל ניטור מדדים חיוניים והזנה מלאכותית;
:: (5) טיפול נמרץ כללי כולל סיוע נשימתי;
:: (6) טיפול היפרברי;
:: (7) דיאליזה - המודיאליזה, דיאליזה פריטונאלית, דיאליזה ביתית.
: (ד) אבחון וטיפול בעקרות, כגון:
:: (1) תבחינים לצורך בירור עקרות ולצורך הפריה מלאכותית;
:: (2) טיפול בעקרות;
:: (3) הפריה מלאכותית - כולל טיפולים להשבחת זרע וטיפול הורמונלי;
:: (4) טיפולי הפריה חוץ-גופית - ניתנים לצורך הולדת ילד ראשון ושני, לבני זוג שלהם אין ילדים בנישואיהם הנוכחיים, וכן לאישה בלא ילדים המעוניינת להקים משפחה חד-הורית, וכן לגברים שהם בני זוג שלהם אין ילדים או לגבר בלא ילדים המעוניין להקים משפחה חד-הורית, בתהליך פונדקאות.
: (ד1) שימור פוריות לילדות, לנערות ולנשים המיועדות לקבל טיפול בכימותרפיה או בהקרנות: השירות יינתן לנשים המיועדות לקבל טיפול בכימותרפיה או בהקרנות שעלול לפגוע בפוריותן מבין החלופות האלה:
:: (1) שימור עוברים;
:: (2) שימור ביציות;
:: (3) שימור והשתלה של רקמת שחלה;
:: הטיפול ניתן לצורך הולדת ילד ראשון ושני לבני זוג שלהם אין ילדים בנישואיהם הנוכחיים וכן לאישה, נערה או ילדה, בלא ילדים, למטרת שימור פוריות.
: (ד2) השתלת רקמת שחלה (על רקע ממאירות) למטרת שימור פוריות (עד שני ילדים במשפחה).
: (ד3) שימור פוטנציאל הפוריות לנשים עם סיכון מוגבר לאל-וסת מוקדם בהתוויות האלה:
:: (1) נשים עם רזרבה שחלתית ירודה;
:: (2) נשים לפני טיפול גונדוטוקסי שלא עקב ממאירות;
:: (3) נשים המועמדות לניתוח של הסרה של יותר משחלה אחת;
:: הטיפול יינתן לצורך הולדת ילד ראשון ושני לבני זוג שלהם אין ילדים בנישואיהם הנוכחיים וכן לאישה, נערה או ילדה, בלא ילדים, למטרת שימור פוריות.
: (ה) אבחון מערכת העצבים והשריר, כגון -
:: (1) ביופסיה משריר;
:: (2) EMG ומבחני העברה עצבית;
:: (3) EEG.
: (ו) אבחון וטיפול במפרקים, כגון -
:: (1) מניפולציות;
:: (2) ארטרוסקופיה.
: (ו1) בדיקה ממוחשבת תלת-ממדית של התנועה וההליכה לאבחון והחלטה טיפולית בהפרעות תנועה בילדים הסובלים מאחד מאלה:
:: (1) מחלות נוירו-אורתופדיות כגון: שיתוק מוחין, Myelomeningocele, ומחלות אחרות;
:: (2) מחלות נוירולוגיות, קשיי הליכה או הפרעות מוטוריות בהתפתחות;
:: (3) מחלות אורתופדיות של הגפיים התחתונות, עמוד השדרה והגפיים העליונות.
: (ז) פניה לחדר מיון של בית חולים.
: (ח) טיפול תרופתי בהרטבה לילית.
: (ט) טיפול שיניים בחולים אונקולוגיים לפני ואחרי טיפול כימותרפי/קרינתי.
: (י) טיפולי שיניים מיוחדים לחולים עם פגיעה בהתפתחות עצמות הפנים (Hemifacial Microsomia).
: (יא) טיפולי שיניים מיוחדים לבעלי פגמים מולדים במשנן (Cleidocranial Dysplasia).
: (יב) טיפולי שיניים מיוחדים לבעלי חיך ושפה שסועים.
: (יב1) טיפול שיניים לבעלי פגיעה מערכתית מולדת במבנה ובחומר השן - טיפול שיניים משמר ומשקם לשיניים שנפגעו באופן ישיר מהמחלות Dentinogenesis imperfecta,‏ Amelogenesis imperfecta;
:: הטיפול יינתן למטופלים שלא מלאו להם 25 שנים.
: (יב2) טיפול דנטלי מקיף רב-תחומי, עד גיל 30, בחולי תסמונת Treacher Collins -
:: הטיפול האמור יינתן לאחר אבחון שיבצע רופא או רופא שיניים מומחה;
:: הטיפול יינתן בידי רופא שיניים מומחה ברפואת שיניים, כירורגיית הפה והלסתות ושיקום הפה, בעל ניסיון בטיפול בחולים אלה;
:: הטיפול יכלול סבב טיפולי שיניים הכולל רפואת שיניים בתחומי מניעה, טיפול משמר, אורתודונטיה ושיקום הפה.
: (יב3) טיפול דנטלי מקיף רב-תחומי, עד גיל 30, בתסמונות סגירה מוקדמת של תפרי הגולגולת (כגון תסמונות Apart,‏ Crouzon ו-Pfeiffer)
:: הטיפול יינתן לאחר אבחון שיבצע רופא או רופא שיניים מומחה;
:: הטיפול יינתן בידי רופא שיניים מומחה ברפואת שיניים, כירורגיית הפה והלסתות ושיקום הפה, בעל ניסיון בטיפול בחולים אלה;
:: הטיפול יכלול סבב טיפולי שיניים הכולל רפואת שיניים בתחומי מניעה, טיפול משמר, אורתודונטיה ושיקום הפה.
: (יב4) טיפולי שיניים עד גיל 40, לסובלים מחוסר מולד מרובה של 6 שיניים ומעלה -
:: הטיפול יינתן לאחר אבחון שיבצע רופא או רופא שיניים מומחה;
:: הטיפול יינתן בידי רופא שיניים מומחה ברפואת שיניים, כירורגיית הפה והלסתות ושיקום הפה, בעל ניסיון בטיפול בחולים אלה;
:: הטיפול יכלול סבב טיפולי שיניים הכולל אורתודונטיה ושיקום הפה וכן רפואת שיניים בתחומי מניעה, טיפול משמר, ותותבות אקריליות זמניות.
: (יב5) טיפולי שיניים מונעים ומשמרים עד גיל 24 שנים ללוקים בתסמונות נוירו-התפתחותיות המלוות בלקות ביד או בלסת ובלבד שאלה -
:: (1) יינתנו לאחר אבחון נוירולוג שיציין קיומה של מחלת עצב-שריר או פגיעה מוחית מולדת או נרכשת, נוסף על אחת מהלקויות האלה לפחות:
::: (א) לקות מוטורית בגפה עליונה;
::: (ב) הפרעה אוראלית המשרה מחלות דנטליות או פריודונטליות שהיא הפרעה בטונוס שרירי הלסת או אפרקסיה המונעת לעיסה ובליעה תקינים או הפרעה בגזע המוח הגורמת להפרעה בתפקוד עצבים קרניאליים האחראים על תפקוד שרירי הלעיסה והבליעה או נשימת פה;
:: (2) יינתנו למטופלים שאינם חוסים במוסדות.
: (יב6) טיפולים אורתודנטיים (יישור שיניים) מכינים ונלווים לניתוחים אורתודנטיים במטופלים הזכאים לניתוחים במסגרת הסל.
: (יב7) טיפולי שיניים מונעים ומשמרים עד גיל 24 שנים ללוקים במוגבלות שכלית התפתחותית, שאינם חוסים במוסדות או מגורים של משרד הרווחה.
: (יב8) טיפול דנטלי בחבלות שיניים בילדים, כולל עזרה ראשונה, אבחון, ייעוץ, טיפולים משמרים והרדמה (אם ההפניה להרדמה ניתנת עד 6 חודשים מהחבלה), למעט טיפול משקם שאינו הדבקת והארכה של כותרת, ולמעט אורתודנטיה.
: (יג) טיפולים בפצעים קשי ריפוי -
:: הטיפולים יינתנו לאחר מיצוי הטיפול המקובל בפצעים כאמור [[פרט 19|בסעיף 19(ב)(3)]] וזאת לטיפול בפצעים קשי ריפוי על רקע מחלות כרוניות, פצעי לחץ, פצעי טראומה או פצעים שאינם נרפאים כצפוי אחרי ניתוח.
: (יד) טיפול כימותרפי בממאירויות בילדים -
:: טיפולים כימותרפיים בילדים לממאירויות הייחודיות לגיל הילדות ולפי פרוטוקולים מקובלים בעולם.

@ 7. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : מיילדות, כגון -
: (א) בדיקת רופא וקביעת הריון.
: (ב) מחלה בזמן הריון ומעקב אחר הריון בר-סיכון.
: (ג) פנייה לועדה להפסקת הריון וביצוע הפסקת הריון.
: (ג1) (((נמחק).))
: (ד) סקירת מערכות עובר.
: (ה) אקו לב עובר - (לאחר שעלה חשד למום לב בעובר).
: (ו) הרדמה אפידורלית בעת תהליך הלידה.
: (ז) בדיקה לזיהוי מוקדם של מומים בעובר.
: (ח) בדיקת מי שפיר כאשר הסיכוי לתיסמונת דאון בלידה, הוא מעל 1:380; לפי חלבון עוברי, BHCG אסטריול וגיל האשה.
: (ט) בדיקת שקיפות עורפית בהיריון לאבחון תסמונת דאון הבדיקה כוללת בדיקת אולטראסאונד של מדידת עובי השקיפות העורפית (nuchal translucency - NT) עם תיעוד מצולם; הבדיקה תבוצע בין שבוע 0+11 לשבוע 6+13 של ההיריון.
: (ט1) בדיקת סקר ביוכימי PAPP-A ו-free beta hCG לנשים הרות בטרימסטר ראשון; הבדיקה תבוצע בין שבוע 0+11 לשבוע 6+13 של ההיריון באמצעות בדיקת דם של האישה לרמות של PAPP-A ו-free beta hCG.
: (י) סליל לחסימת חצוצרות למניעת היריון - שימוש באבזר סלילי בטכניקה היסטרוסקופית לסגירת החצוצרות לשם מניעת היריון בנשים שהיריון מהווה סיכון לחייהן, ואשר מסיבות רפואיות לא מתאימות להתערבויות כירורגיות.

@ 8. : פעולות ניתוחיות
: (א) ניתנים כל הניתוחים הטיפולים בכל מערכות הגוף.
: (ב) השתלות איברים.
: (ג) שחזור פלסטי, למעט טיפולים וניתוחים קוסמטיים.
: (ד) משתלים פנימיים.
: (ה) הרדמה לסוגיה.

@ 9. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : עור ושד - אבחנה, טפול ופעולות ניתוחיות, כגון:
: (א) ניקוז מורסה או המטומה -
:: (1) שאיבה לצורך בדיקה ציטולוגית;
:: (2) ביופסיות עור מכל סוג;
:: (3) כריתה של נגעי עור כמו ורוקות, פפילומות, נבוסים ציסטות המנגיומות;
:: (4) ליפומות, דרמואיד ציסט, פילונידל ציסט;
:: (4א) פוטותרפיה ופוטוכימותרפיה לטיפול בלימפומה עורית וליכן-פלאנוס;
:: (5) הסרת גוף זר.
: (ב) טפול בכוויות, כולל דברידמנט והשתלות עור.
: (ג) תפרים בעור ובתת עור.
: (ד) ביופסיות שד, אספירציה של ציסטה, ניקוז מורסה או המטומה.
: (ה) כריתת שד, גידול או למפקטומיה. כריתת שד בגבר שלא מסיבות קוסמטיות.
: (ו) שחזור שד לאחר כריתה בשל ממאירות.
: (ז) פסוריאזיס -
:: (1) טיפול תרופתי;
:: (2) שהייה בים המלח;
:: (3) טיפול &quot;פובה&quot;;
:: הערה - לא תינתן השתתפות לטיפול בים המלח ולטיפול &quot;פובה&quot; באותה שנה.
: (ח) טיפולי &quot;פובה&quot; לחולי &quot;ויטיליגו&quot;.
: (ט) פאה משיער טבעי לחולי אלופציה אראטה טוטאליס או אוניברסליס.

@ 10. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : מערכת השלד והשרירים - אבחנה, טפול ופעולות ניתוחיות כגון:
: (א) כף יד ושורש כף יד, כגון -
:: (1) קטיעה;
:: (2) ארטרודזיס;
:: (3) ארטרופלסטיקה;
:: (4) ארטרוסקופיה;
:: (5) ארטרוטומיה;
:: (6) נטילת ביופסיה מעצמות, ממפרק או משריר;
:: (7) דקומפרסיה של העצב המדיאני או עצבים אחרים;
:: (8) חתכים וניקוז במקרי אוסטאומיאליטיס;
:: (9) סינובקטומיה כימית או ניתוחית;
:: (10) חתך בפסיה או גידים;
:: (11) מניפולציה של כף היד ושרש כף היד;
:: (12) אוסטאוטומיה;
:: (13) טפול בפסוידוארטרוזיס;
:: (14) רקונסטרוקציה של העצמות, ליגמנטים, עצבים, גידים, ראימפלנטציה;
:: (15) שחרור גידים;
:: (16) רדוקציה של שברים בעצמות כף היד ושרש כף היד.
: (ב) אמה ומרפק, כגון -
:: (1) קטיעה;
:: (2) ארטרודזיס;
:: (3) ארטרוסקופיה;
:: (4) אספירציה;
:: (5) הזרקה למפרק או לגיד או לבורסה;
:: (6) ביופסיה;
:: (7) דקומפרסיה ודנרווציה;
:: (8) ניקוז;
:: (9) מניפולציה;
:: (10) אקסיזיה של בורסה באולקרנון;
:: (11) סינובקסומיה;
:: (12) כריתה של גידולים ברקמה רכה או העצם;
:: (13) רקונסטרוקציה;
:: (14) רדוקציה של דיסלוקציות;
:: (15) טיפול בשברים של עצמות האמה והמרפק;
:: (16) נתוחי החלפת מפרקים.
: (ג) כתף, זרוע ובית החזה, כגון -
:: (1) קטיעה;
:: (2) ארטרודזיס;
:: (3) ארטרוסקופיה;
:: (4) שאיבת נוזל;
:: (5) הזרקה למרפק;
:: (6) ביופסיה;
:: (7) כריתה וניקוז;
:: (8) מניפולציות;
:: (9) אקסיזיה של עצמות;
:: (10) סינובקטומיה;
:: (11) כריתת בורסות;
:: (12) מניסקוטומיה;
:: (13) רקונסטרוקציה של עצבים. שרירים ורקמה רכה;
:: (14) רדוקציה ותיקון שברים ודיסלוקציות בעצמות הכתף, היד ובית החזה;
:: (15) רדוקציות סגורות ורדוקציות ניתוחיות פתוחות;
:: (16) נתוחי החלפת מפרקים.
: (ד) גולגולת ומנידבולה, כגון -
:: (1) ארטרופלסטיקה;
:: (2) שחזור פלסטי, למעט ניתוחים קוסמטיים;
:: (3) ביופסיה;
:: (4) כריתה וניקוז;
:: (5) ניתוחים אורביטו-קרניאליים;
:: (6) אקסיזיות;
:: (7) רדוקציה וטפול בשברים בגולגולת ובלסת התחתונה;
:: (8) טיפול בדיסלוקציות.
: (ה) עמוד השדרה, כגון -
:: (1) דקומפרסיה;
:: (2) דיסקוטומיה;
:: (3) למינקטומיה;
:: (4) אקספלורציה אחורית;
:: (5) פתיחת דורה;
:: (6) ניקוז (באוסטאומיאליטיס) מניפולציה;
:: (7) חיתוך עצמות, שרירים, רקמה רכה;
:: (8) אוסטאוטומיה;
:: (9) הכנסת שתלים לעמוד השדרה;
:: (10) רדוקציה של שברים ונקעים;
:: (11) VEPTR - מערכת מודולרית להרחבת צלעות בתינוקות וילדים עם תסמונת בית חזה לא מספק (thoracic insufficiency syndrome) שבהם התפקוד הריאתי פגום, באופן משני למומי לידה של איחוי או חוסר צלעות ועקמת, לצורך התפתחות תקינה של עמוד השדרה;
:: (12) חגורת גב (מחוך) לטיפול בעקמת של עמוד השדרה, אצל ילדים לפני סיום הגדילה, במקרים אלה:
::: (א) עקמת אידיופטית קלה עד בינונית של עמוד השדרה;
::: (ב) קיפוזיס אידיופתי;
::: (ג) עקמת לאחר טראומה לעמוד השדרה או לאחר גידולים או זיהומים;
::: (ד) עקמת מולדת;
::: (ה) עקמת על רקע מחלה נוירומוסקולרית.
: (ו) אגן הירכיים ומפרקי הירכיים, כגון -
:: (1) אמפוטציה;
:: (2) ארטרודזיס;
:: (3) ארטרופלסטיקה;
:: (4) ארטרוסקופיה של מפרק הירך;
:: (5) ארטרוטומיה;
:: (6) ניקוז ושאיבה;
:: (7) ביופסיות;
:: (8) דנרבציה;
:: (9) מניפולציות;
:: (10) אקסיזיות;
:: (11) אוסטאוטומיה;
:: (12) רדוקציה וטיפול בנקעים ובשברים;
:: (13) סד לפריקה התפתחותית במפרקי הירכיים Developmental Dysplasia Of Hip (DDH).
: (ז) ירך וברכיים, כגון -
:: (1) אמפוטציה;
:: (2) ביופסיה;
:: (3) חיתוך וניקוז (כגון אוסטאומיאליטיס), כריתת עצם, שריר, רקמה רכה;
:: (4) ניתוחי רקונסטרוקציה;
:: (5) ניתוחי רדוקציה של שברים ונקעים;
:: (6) כריתת מניסקוס;
:: (7) החלפת מפרקים;
:: (8) שאיבה או הזרקת מפרק הברך.
: (ח) שוק, כף הרגל ושרש כף הרגל, כגון -
:: (1) אמפוטציות;
:: (2) ביופסיות;
:: (3) דקומפרסיה, חיתוך וניקוז;
:: (4) טיפול בפסוידוארוזיס;
:: (5) אוסטאוטומיה;
:: (6) רדוקציה של שברים ונקעים;
:: (7) ארטרוסקופיה;
:: (8) ארטרוטומיה;
:: (9) הזרקה למפרקים הנ&quot;ל;
:: (10) סד לכף רגל קלובה (club foot).

@ 11. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ס, ק&quot;ת תשס&quot;ו-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : מערכת הנשימה - אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון -
: (א) נזופרינקס -
:: (1) ביופסיה;
:: (2) כריתת נגעים וגידולים;
:: (3) גלוסוטומיה;
:: (4) אנדוסקופיה של דרכי אויר העליונות.
: (ב) אף -
:: (1) ניקוז מורסה והמטומה;
:: (2) כריתת פוליפים;
:: (3) ביופסיות;
:: (4) סילוק גוף זר;
:: (5) רינופלסטיקה לשם תיקון שפה שסועה;
:: (6) טיפולים בדימומים מהאף;
:: (7) יישור מחיצה;
:: (8) בדיקת פוטנציאל ממברנת האף במטופל שקיים לגביו חשד כי הוא לוקה במחלת לייפת כיסתית (סיסטיק פיברוזיס), על אף אי גילוי המחלה בבדיקות גנטיות או במבחן זיעה.
: (ג) סינוסים -
:: (1) שטיפה וניקוז;
:: (2) סינוסקטומיה;
:: (3) סגירת פיסטולות.
: (ד) גרון -
:: (1) אנדוסקופיה;
:: (2) כריתת גרון עם או בלי כריתה חלקית או שלמה של בלוטת התירואיד;
:: (3) לרינגופלסטיקה;
:: (4) הסרת פוליפים ויבלות ממיתרי הקול;
:: (5) השתלת תותב דיבור, אחזקתו והחלפתו לחולים שעברו כריתת גרון שלמה עקב ממאירות;
:: (6) מכשיר דיבור אלקטרוני לאחר כריתת גרון שלמה - לחולים לאחר כריתת גרון אשר בעקבות מצבם הפיסי או הטיפול האונקולוגי לא יכולים להשתמש בתותב דיבור;
:: (7) שסתום דיבור לחולים לאחר פיום קנה (טרכאוסטומיה).
: (ה) קנה הנשימה והברונכים -
:: (1) ברונכוסקופיה עם או בלי ביופסיות;
:: (2) שאיבות והזרקת חומר ניגודי;
:: (3) אספירציות;
:: (4) חיתוך קנה;
:: (5) החדרת צינור לקנה;
:: (6) כריתת קנה הנשימה;
:: (7) כריתת הקרינה.
: (ו) דופן בית-החזה ומדיאסטינום -
:: (1) כריתת גידולים;
:: (2) כריתת צלעות;
:: (3) כריתת הסטרנום;
:: (4) פיקסציה של בית-החזה;
:: (5) טורקופלסטיקה;
:: (6) ביופסיות;
:: (7) מדיאסטינוסקופיה;
:: (8) מכשיר משעל בעבור חולים במחלות ניוון ופגיעה בשרירים או עצבים (מחלות נוירומוסקולריות), הגורמות לפגיעה משמעותית בדופן בית החזה ותנועת הסרעפת, שבהם מתקיים קושי בביצוע פעולת שיעול אפקטיבית (על רקע היחלשות השיעול ופעולות ריאה נלוות), וצבירת הפרשות בדרכי הנשימה בלא אפשרות לנקזן באופן יעיל;
:: (9) מערכת לקיצוב חשמלי של הסרעפת, הטכנולוגיה תינתן לעונים על אחד מאלה:
::: (א) מטופלים עם פגיעה בעמוד שדרה צווארי, הגורמת להגבלה בנשימה ותלות בהנשמה חיצונית;
::: (ב) חולי ALS עם הגבלה בנשימה והנזקקים לתמיכה נשימתית.
: (ז) ריאות וקרום הריאה -
:: (1) אספירציה אבחנתית;
:: (2) ניקוז;
:: (2א) סיוע ביתי בניקוז ריאתי לחולים אלה:
::: (א) חולי לייפת כיסתית;
::: (ב) חולי PCD (primary ciliary dyskinesia);
::: (ג) חולי דיסאוטונומיה משפחתית (FD);
::: (ד) חולי Ataxia Telangiectasia (AT);
:: (3) הכנסת חומר כמוטרפי או סקלרוזנטי;
:: (4) אנדוסקופיות;
:: (5) ביופסיה מהראיה;
:: (6) ביופסיה מהפלוירה;
:: (7) ניקוז נוזל פלוירלי או פנוימטורקס;
:: (8) דקורטיקציה של הריאה;
:: (9) כריתת ריאה עם או בלי דיסקציה של בלוטות המדיאסטינום;
:: (10) לובקטומיה;
:: (11) כריתת סגמנט ריאתי;
:: (12) בולקטומיה;
:: (13) כריתת פלוירה;
:: (14) השתלת ריאות;
:: (15) טיפול במשאבה לחולים ביתר לחץ ריאתי המקבלים טיפול בתכשיר REMODULIN בהתאם למסגרת הכללתו בסל;
:: (16) מכשירי אינהלציה לתרופות ייעודיות לסיסטיק פיברוזיס (CF(())) ו-Primary Ciliary Dyskinesia (PCD(()));
:: (17) מכשירים מסוג Technology Mesh Vibrating (VMT) יינתנו לחולים שהם אחד מאלה:
::: (א) ילדים עד גיל 18 שנים החולים בלייפת כיסתית (CF);
::: (ב) בגירים חולי CF או PCD המטופלים בתרופות אשר יכולות להינתן רק באמצעות מכשיר מסוג זה.
: (ח) תיפקודי ריאות.
: (ט) בדיקת EGFR לצורך אבחון חולי סרטן ריאה המועמדים לטיפול ב-TKIs.
: (י) שירותי שיקום ריאתי:
:: (1) חולי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) -
::: (א) סדנת שיקום ריאתי תינתן בתדירות של אחת לשנה לחולים עם מחלת ריאות חסימתית (COPD) קשה (דרגה 3 עד 4 לפי דירוג GOLD);
::: (ב) סדנת שיקום ריאתי תינתן לחולים עם מחלת ריאות חסימתית (COPD) בדרגה בינונית ומעלה (דרגה 2 ומעלה לפי דירוג GOLD) לפני ניתוח חזה ובטן ולאחריו;
:: (2) שיקום ריאתי לחולים הנמצאים ברשימת המתנה להשתלת ריאה;
:: (3) שיקום ריאתי לחולים לאחר השתלת ריאה;
:: (4) סדנת שיקום ריאתי בתדירות של אחת לשנה לחולי יתר לחץ דם ריאתי עורקי (קבוצה 1 של ארגון הבריאות העולמי);
:: (5) סדנת שיקום ריאתי בתדירות של אחת לשנה לחולים עם ברונכיאקטזות;
:: (6) סדנת שיקום ריאתי בתדירות של אחת לשנה לחולים עם מחלת ריאה אינטרסטיציאלית.

@ 12. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ט, ק&quot;ת תש&quot;ס, ק&quot;ת תשס&quot;ג, ק&quot;ת תשס&quot;ד, ק&quot;ת תשס&quot;ו-2, ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-5) : מערכת לב-ריאה וכלי דם - אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון -
: (א) הלב וקרום הלב -
:: (1) מסג' לב - סגור ופתוח;
:: (2) אספירציה מהפריקרד;
:: (3) הזרקת חמרים סקלרוזנטיים לפריקרד;
:: (4) ביופסית פריקרד;
:: (5) פריקרדיאקטומיה;
:: (6) קרדיוטומיה עם אקספלורציה;
:: (7) אבלציה של הצרור ע&quot;ש היס;
:: (8) אבלציה על-ידי גלי רדיו;
:: (9) כריתת גידול החדר;
:: (10) כריתת אנאוריזמה של הסינוס ע&quot;ש ולסלווה;
:: (11) אנדארטרקטומיה של העורקים הכליליים;
:: (12) ניתוחים לתיקון מומים מולדים של הלב וכלי הדם ולרבות ניתוח לתיקון מומים מולדים במחיצות הלב באמצעות התקנים מלאכותיים;
:: (13) השתלת לב;
:: (14) שוק חשמלי קרדיאלי;
:: (15) צינטור הלב כולל מבחנים המודינמיים, זרימה ומטבוליים שמאלי, לב ימני ומיהול על-ידי צבע;
:: (16) תפוקת הלב;
:: (17) תבחיני מאמץ בעת צינטור;
:: (18) תבחין לתיפקוד לב ריאה;
:: (19) איזוטופים בעת צינטור;
:: (20) אנגיוגרפיה כולל בעקבות ניתוחי מעקף;
:: (21) תומכנים ותומכנים עורקיים כליים משחררי תרופה;
:: (22) מבחנים אלקטרופיסיולוגיים וקיצוב הלב;
:: (23) מיפוי אנדוקרדיאלי;
:: (24) הכנסת אלקטרודה אנדוקרדיאלית זמנית, ומיקומה;
:: (25) השתלת קוצב לב;
:: (26) ביופסיה אנדומיוקרדיאלית;
:: (27) אלקטרוקרדיוגרפיה;
:: (27א) קלט אלקטרוקרדיוגרפיה אוטומטי מושתל תת-עורי -
::: (א) לאחר מיצוי בירור של סינקופה;
::: (ב) בהמלצת קרדיולוג המתמחה באלקטרופיסיולוגיה;
:: (28) הולטר;
:: (29) מבחן מאמץ על-ידי דיפירידמול-טליום;
:: (30) קרדיוביפר;
:: (31) קרדיוגרפיה בלתי פולשנית כגון: אקו', אקו' דופלר;
:: (32) אבחנה, טפול ומעקב אחר חולי לב;
:: (33) שיקום חולי לב - לאחר שחרור מבית החולים;
:: (34) מכשיר עזר לחדר השמאלי של הלב -
::: (א) לחולים שנמצאו מועמדים כשירים להשתלת לב ומצבם הידרדר באופן שחייב אשפוז ותמיכה בקטכולאמינים או בבלון אינטרה-אאורטלי;
::: (ב) לחולי אי-ספיקת לב סופנית שאינם מיועדים להשתלת לב - כטיפול קבע ארוך טווח;
:: (34א) מערכת לב מלאכותי לחולים עם אי-ספיקת לב דו-חדרית המועמדים להשתלה, כגישור לפני השתלה;
:: (35) בדיקת אקו לב במאמץ עם דובוטמין;
:: (36) מערכת קיצוב דו-חדרית לטיפול בחולה הסובל מאי ספיקת לב קשה למרות טיפול קונבנציונלי מיטבי (הכולל: טיפול תרופתי, רהוסקולריזציה ותיקון בעיות מסתמיות) ועונה על כל התנאים האלה:
::: (א) דרגה תפקודית III-IV;
::: (ב) תפוקת לב (LVEF) נמוכה מ-35%;
::: (ג) הגדלת חדר שמאל (55 מ&quot;מ &lt; LVEDD בבדיקת אקו);
::: (ד) הפרעת הולכה חשמלית המתבטאת ברוחב QRS של 130 מילי/שניות ומעלה;
:: (37) סוגר אוזנית לעלייה שמאלית בלב, בחולים הסובלים מפרפור עליות, כמפורט להלן:
::: (א) חולים הסובלים מפרפור עליות המצויים בסיכון גבוה לשבץ מוחי ואינם יכולים להיות מטופלים בנוגדי קרישה;
::: (ב) חולים הסובלים מפרפור עליות, המצויים בסיכון בינוני-גבוה לשבץ מוחי (CHADS2 score בדרגה 2 ומעלה) ושאינם יכולים להיות מטופלים בנוגדי קרישה ושסבלו מאירוע דימום משמעותי עם או בלי נוגדי קרישה.
: (ב) מסתמי לב -
:: (1) וולווטומיה;
:: (2) אנולופלסטיקה;
:: (3) החלפת מסתמים;
:: (4) רזקציות של שריר החדר;
:: (5) אאורטופלסטיקה;
:: (6) השתלת מסתם אאורטלי בשיטה מלעורית בחולים בסיכון גבוה;
:: (7) השתלת מסתם ריאתי בגישה מלעורית על רקע מום מולד;
:: (8) התקן קליפ לתיקון דלף מיטרלי בגישה מלעורית לחולים עם mitral severe regurgitation שהם בעלי סיכון גבוה לניתוח; הטיפול מיועד לחולים עם דלף מיטרלי קשה (severe MR) הנמצאים בסיכון ניתוחי גבוה או שאינם מתאימים לניתוח ושמבנה המסתם שלהם מתאים לתיקון באמצעות ההתקן;
:: (9) תיקון דלף במסתם הטריקוספידלי באמצעות קירוב עלי המסתם בגישה מלעורית; הטיפול מיועד לחולים עם אי-ספיקת לב בלא עדות למחלה מיטראלית משמעותית, למרות מיצוי הטיפול התרופתי לאי-ספיקת לב ושאינם מתאימים לניתוח על רקע גורמי סיכון.
: (ג) עורקים -
:: (1) החדרת עירוי לעורק להחלפת נוזלים או כימותרפיה;
:: (2) ארטריוטומיה;
:: (3) תפירת עורקים;
:: (4) קשירת עורקים;
:: (5) ארטריופלסטיקה;
:: (6) אנדארטרקטומיה;
:: (7) ניתוחי האאורטה ולרבות טיפול תוך עורקי במפרצת של אב העורקים באמצעות תומך שתל (STENT);
:: (7א) טיפול תוך עורקי, בתומך שתל, במפרצת של אב-העורקים בחזה, בכל אחד ממצבים אלה:
::: (א) מפרצת של האאורטה;
::: (ב) קרע של האאורטה;
::: (ג) דיסקציה של האאורטה;
:: (8) ניתוחי אנאוריזמות במערכות הקרדיווסקולרית;
:: (9) ניתוחי מעקפים בכלי הדם פריפרים כגון: אאורטו-איליאק, איליו פמורל;
:: (10) ניקור עורק;
:: (11) קנולציה של כלי הדם.
: (ד) ורידים -
:: (1) כריתת פיסטולה או אנאוריזמה;
:: (2) סגירה של ורידים ודליות - ספנוס, פמורל, פופליטאל, ג'וגולר, איליאק;
:: (3) קשירה גבוהה וקילוף דליות (למעט טיפולים קוסמטיים);
:: (4) ניתוחי וריד חלול עליון ותחתון;
:: (5) אמבולקוטמיה ריאתית;
:: (6) טרומבקטומיה;
:: (7) מעקף ספלנו-רנלי ו-Porto caval;
:: (8) התקנת אנסטומוזות כולל התקנת שנט לדיאליזה;
:: (9) טיפולים בדליות וורידים למעט טיפולים קוסמטיים;
:: (10) ניקור ורידי;
:: (11) ונסקציה;
:: (12) הכנסת קטטר היקמן והוצאתו;
:: (13) פיקוח על טיפול נגד קרישה;
:: (14) Continuous Enhanced Circulation Therapy למניעת Venous Thromboembolism (VTE) לחולים העוברים ניתוחי החלפת ירך או ברך שבהם יש הוריית נגד לטיפול בנוגדי קרישה.
: (ה) טחול ומח עצם -
:: (1) אספירציה מהטחול או מח עצם;
:: (2) ביופסיות;
:: (3) כריתת טחול ניקוז;
:: (4) ביופסיה וכריתת בלוטות לימפה;
:: (5) השתלת מוח עצם, למעט השתלה בשיטה של הפרדת תאי אב;
:: (6) השתלת מוח עצם, בשיטה של הפרדת תאי אב, במקרים אלה:
::: (א) המטופל מאובחן כחולה בלוקמיה, זקוק להשתלת מוח עצם ולא נמצא לו תורם מתאים;
::: (ב) המטופל סובל ממחלה גנטית מסכנת חיים, זקוק להשתלת מוח עצם ולא נמצא לו תורם מתאים;
:: (7) שימור דם טבורי למשפחות בסיכון שבהן יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם אבחנה ידועה של מחלה המטואונקולוגיה או כשל של מח העצם bone marrow failure הניתנת לטיפול על ידי השתלת מח עצם.

@ 13. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ט, ק&quot;ת תש&quot;ס, ק&quot;ת תשס&quot;ב, ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשס&quot;ח-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : מערכת העיכול - אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון -
: (א) חלל הפה והלוע - למעט שיניים וחניכיים, אלא אם כן הם מהווים שלבהכרחי ומציל חיים על-פי קביעה רפואית
:: (1) ניקוז מורסה והמטומה;
:: (2) ביופסיה;
:: (3) קשירת לשון;
:: (4) כריתת לזיות;
:: (5) כריתת לשון מלאה או חלקית;
:: (6) אובולקטומיה;
:: (7) טיפול בחיך שסוע;
:: (8) סגירת פיסטולות;
:: (9) פרינגופלסטיקה;
:: (10) כריתת לוע חלקית;
:: (11) כריתת לוע וגרון עם (([כך במקור])) בלי כריתת תירואיד;
:: (12) נתוח לתירוגלוסל רקס;
:: (13) טונסילקטומיה;
:: (14) אדנואידקטומיה;
:: (15) הרדמה לצורך טיפולי שיניים במקרים מיוחדים כגון: חולי נפש, שיתוק מוחין, תסמונת דאון וחולי לב המקבלים קומדין;
:: (16) טיפול בפתולוגיה ראשונית בלבד של מפרק הלסת, למעט בעיות הנובעות מהשיניים;
:: (17) ניתוחים אורטוגנטים - רק אלו המתחייבים מהפרעה תיפקודית קשה.
: (ב) בבלוטות הרוק והשפתיים -
:: (1) סיאלוליטוסמיה;
:: (2) פעולות בבלוטות הרוק;
:: (3) ביופסיה;
:: (4) כריתה חלקית או מלאה של השפתיים;
:: (5) מפוי בלוטת הרוק.
: (ג) ושט -
:: (1) אזופגוסקופיה;
:: (2) הרחבת הושט;
:: (3) הזרקת לדליות בושט;
:: (4) אזופגוסטומיה;
:: (5) כריתת דליות בושט;
:: (6) כריתת דיברקטיקולום;
:: (7) כריתת ושט חלקית;
:: (8) מיוטומיה;
:: (9) רקונסטרוקציה של הושט;
:: (10) טיפולי היאטוס הרניה;
:: (11) נתוח לסטריקטורה;
:: (12) תיקון קרעים בושט;
:: (13) אזופגו-גסטרוסטומיה;
:: (14) סגירת פיסטולות;
:: (15) תיפקודי תנועת הושט;
:: (16) תיפקודי חומצת הושט.
: (ד) קיבה -
:: (1) אנדוסקופיות;
:: (2) גסטרוסטומיה;
:: (2א) התקן גסטרוסטומיה מסוג כפתור לחולים הזקוקים להזנה ממושכת דרך גסטרוסטומיה ושחולים באחת ממחלות אלה:
::: (א) דיסאוטונומיה משפחתית;
::: (ב) סיסטיק פיברוזיס;
::: (ג) מחלת קרוהן;
::: (ד) קוליטיס אלצרטיבית;
::: (ה) מחלה מטבולית;
::: (ו) תסמונת דאון;
::: (ז) מחלת אגירה של גליקוגן (מסוג 1 או 2);
::: (ח) שיתוק מוחין;
::: (ט) מחלה נוירומוסקולריות;
::: (י) מחלה המתבטאת בפרכוסים בלתי נשלטים;
::: (יא) מום מולד או נרכש, או כל תסמונת אחרת;
:: (3) פילורומיוטומיה;
:: (4) ביופסיות;
:: (5) גסטרקטומיה מלאה או חלקית;
:: (6) וגוטומיה - מלאה או סלקטיבית;
:: (7) פילורופלסטיקה;
:: (8) גסטרואנטרוסטומיה;
:: (9) כריתת קיבה מסיבות השמנה תיעשה רק לצורך טיפול מציל חיים;
:: (10) גסטרודואודנוסטומיה;
:: (11) סגירת פיסטולית;
:: (12) שטיפת קיבה;
:: (13) מבחני הפרשת הקיבה;
:: (14) גסטרופלסטיה לפרוסקופית לטיפול בהשמנת יתר חולנית של חולים בעלי BMI‏ (Body mass index) גבוה -
::: (א) מ-40, לאחר כישלון של ניסיון ממשי לירידה במשקל;
::: (ב) מ-35, הסובלים ממחלות הנובעות ממשקלם כגון יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית או הפסקת נשימה.
: (ה) מעיים -
:: (1) אנדוסקופיות - קיבה ותריסריון, ומעי לארכו;
:: (2) דילטציות של חסימות;
:: (3) כריתת פוליפים;
:: (4) קואגולציה;
:: (5) אנטרוטומיה;
:: (6) איליאוסטומיה;
:: (7) לפרוסקופיה;
:: (8) קולוסטומיה;
:: (8א) ניקוז הפרשות של חולי סטומה בציוד מתכלה;
:: (9) צקוסטומיה;
:: (10) אנטרו-אנטרוסטומיה;
:: (11) רזקציות במעיים;
:: (12) תיקון פיסטולות;
:: (13) כריתת מעי;
:: (14) טיפול בחסימת מעיים כולל באטרזיה של הילוד;
:: (15) סגירת כולוסטומיה;
:: (16) צקופקסיה;
:: (17) סיגמואידופקסיה;
:: (18) רדוקציה של פרולפס;
:: (19) טיפול בדילטציה;
:: (20) כריתת מזנטריום;
:: (21) ניתוחי התוספתן;
:: (22) מבחן כוליציסטוקינין;
:: (23) בדיקת KRAS לצורך אבחון חולי סרטן מעי גס המועמדים לטיפול ב-Cetuximab או Panitumumab, בהתאם להתוויות הכלולות [[בצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ&quot;ה-1995]];
:: (24) נוירומודולציה עצבית (גירוי חשמלי של שורשי העצב הסקראלי) לטיפול באי-נקיטת צואה; הטכנולוגיה תינתן לחולים עם אי-נקיטת צואה לאחר כישלון טיפול שמרני (התנהגותי, תרופתי, משוב ביולוגי);
:: (24) (((מספור שגוי במקור):)) בדיקה לנוכחות מוטציה מסוג NRAS לצורך בחינת התאמה טיפולית של חולי סרטן מעי גס לטיפול תרופתי.
: (ו) רקטום ואנוס -
:: (1) אנדוסקופיה;
:: (2) כריתה קדמית של הרקטום;
:: (3) כריתה בטנית - פרינאלית;
:: (4) ניתוח הרטמן;
:: (5) ביופסיות;
:: (6) פיוקטוטומיה;
:: (7) כריתת סרטן הרקטום;
:: (8) כריתת פוליפים;
:: (9) טיפול צניחת הרקטום;
:: (10) סגירת פיסטולות;
:: (11) טיפול בדילטציות;
:: (12) הרחקת גוף זר;
:: (13) טיפול טחורים;
:: (14) חיתוך ספינקטר האנוס;
:: (15) כריתת נגעים ממאירים ושפירים;
:: (16) תיקון פיסטולה באנוס. הזרקות לטחורים;
:: (17) תיקון מום מלידה באנוס;
:: (18) תיקון ספניקטר האנוס;
:: (19) טיפול בקונדילומות;
:: (20) מנומטריה רקטלית.
: (ז) הכבד ודרכי המרה -
:: (1) ביופסיות כבד;
:: (2) כריתת כבד מלאה או חלקית;
:: (3) לפרוטומיה;
:: (4) השתלת כבד;
:: (5) הכנסת צנטר למערכת המרה;
:: (6) ניקוז דרך העור טרנס כבדי;
:: (7) כולציסטקטומיה או טיפול אחר מקובל באבני מרה;
:: (8) כולדוכוטומיה;
:: (9) ספינקטרוסטומיה;
:: (10) כולדוכו-דואדנוסטומיה;
:: (11) כולדוכואנטרוסטומיה;
:: (12) כולציסטוגסטרוסטומיה;
:: (13) הכנסת תומך (STENT) לכלי הדם התוך-כבדיים למטופלים הסובלים מיתר לחץ פורטאלי, ובהתקיים תנאים אלה:
::: (א) דימומים חוזרים מדליות בושט שלא ניתן לעצרם על ידי טיפול סקלורזציה או קשירה של הדליות;
::: (ב) מיימת שאינה ניתנת לטיפול בדרך אחרת;
:: (14) בדיקת אלסטרוגפיה (Fibroscan) או בדיקת מדדים לא ישירים בדם (Fibrotext):
:: (א) בחולים חדשים המאובחנים עם HCV עם גנוטיפים 1, 2, 3 ו-4 לקביעת דרגת הפיברוזיס לצורך החלטה על התחלת טיפול;
:: (ב) בחולים מכל הגנוטיפים עם דרגות פיברוזיס F2–F0, מעקב עד להחלטה על התחלת טיפול.
: (ח) לבלב -
:: (1) ביופסיה;
:: (2) כריתה;
:: (3) ניקוז;
:: (4) ניתוח ע&quot;ש ויפל;
:: (5) כריתה דיסטלית.
: (ט) הבטן והפריטוניאום
:: (1) אספירציה אבחנתית;
:: (2) מתן כמוטרפיה;
:: (3) לפרוטומיה;
:: (4) לפרוטומיה עקב טראומה;
:: (5) ספלנקטומיה;
:: (6) תיקון הסרעפת;
:: (7) תיקון נזק למעיים;
:: (8) ניתוח כבד פגוע;
:: (9) כריתת כליה;
:: (10) ניקוז מורסה;
:: (11) התקנת נקז פריטונאי-ג'גולרי;
:: (12) כריתת גידולים בדופנות הבטן ובחלל הבטן;
:: (13) אומנטופקסיה;
:: (14) הרניוטומיה;
:: (15) נתוחי הרניה דיאפרגמטית.
: (י) יעוץ דיאטני למטרה רפואית בלבד.
: (יא) הערכה של הפרעות במנגנון הבליעה בילדים והטיפול בהן.
: (יב) אנדוסקופיה באמצעות קפסולה לאחר מיצוי אמצעי אבחון אחרים תינתן להתוויות האלה:
:: (1) דימום סמוי חוזר במערכת העיכול ממקור לא ידוע;
:: (2) חשד למחלת מעי דלקתית (Inflammatory bowel disease - IBD);
:: (3) חולים עם מחלת קרוהן ידועה עם חשד להתלקחות, לאחר איליאוקולונוסקופיה ובדיקת דימות חתך (MRE או CTE).

@ 14. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ס, ק&quot;ת תשס&quot;ג, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : הכליות ומערכת המין והשתן - אבחנה טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון -
: (א) הכליה והפרינפרום
:: (1) ביופסית כליה;
:: (2) ניקוז מורסה כליתית או פרינפרית;
:: (3) נפרוטומיה;
:: (4) פיאלוטומיה;
:: (5) כריתת כלי דם אברנטיים;
:: (6) כריתת גביעי כליה;
:: (7) כריתת כליה מלאה או חלקית;
:: (8) כריתת כליה ואורטר;
:: (9) פיאלופלסטיקה;
:: (10) נפרופקסיה;
:: (11) כריתת גידולים רטרופריטונאליים;
:: (12) הסרת אבני כליה וריסוק אבני כליה;
:: (13) השתלת כליה.
: (ב) אורטר -
:: (1) אנדוסקופיות;
:: (2) אורטרוטומיה;
:: (3) כריתת אורטר;
:: (4) אנסטומוזות;
:: (5) ראימפלטנציה;
:: (6) תיקוני פיסטולות אורטרו - וגינליות;
:: (7) התקנת CONDUIT אורטרו-אליאלי.
: (ג) שלפוחית השתן -
:: (1) ציסטוסקופיות עם או בלי ביופסיות;
:: (2) מנומטריה;
:: (3) ביופסית הערמונית;
:: (4) כריתת שאתות;
:: (5) סילוק גוף זר;
:: (6) קטטריזציה;
:: (7) הכנסת תרופות דרך קטטר לשלפוחית;
:: (8) ציסטוטומיה וציסטוסטומיה;
:: (9) כריתת שלפוחית השתן;
:: (10) סגירת פיסטולות;
:: (11) סוגר מלאכותי לשלפוחית השתן;
:: (12) הזרקת טפלון לילדים הסובלים מרפלוקס;
:: (13) ניתוח זעיר לתיקון דליפת שתן אגב מאמץ בעזרת סרט סינתטי;
:: (14) טיפול משולב בהיפרתרמיה מקומית וכימותרפיה בסרטן שלפוחית השתן מסוג TCC - טיפול משלים לחולים הנמצאים בסיכון בינוני עד גבוה להישנות המחלה (חזרה והתקדמות), לאחר ביצוע ניתוח ראשוני לכריתת הגידול (Trabsurethral resection - TUR) ואחרי כישלון טיפול קודם בשטיפות מקומיות (אימונותרפיה [BCG] או כימותרפיה [כגון מיטומיצין]), או בחולים שבהם נכשלו הטיפולים בשטיפות מקומיות ואשר בהם קיימת הוריית נגד לביצוע הניתוח;
:: (15) מתן תוך-שלפוחיתי של גליקוזאמינוגליקאנים;
::: הטיפול יינתן בעבור חולים הסובלים מדלקת של שלפוחית השתן (ציסטיטיס) חמורה שהופיעה לאחר הקרנות לאזור האגן;
:: (16) נוירומודולציה עצבית (גירוי חשמלי של שורשי העצב הסקראלי):
::: (א) לטיפול באצירת שתן לא חסימתית אידיופתית כרונית;
::: (ב) לטיפול בפעילות יתר של שלפוחית השתן (overactive bladder) ו-urge incontinence לאחר מיצוי טיפול שמרני ותרופתי.
: (ד) שופכה -
:: (1) אנדוסקופיה;
:: (2) ביופסיה;
:: (3) אורטרוסטומיה;
:: (4) מיאטוטומיה;
:: (5) כריתת פפילומות;
:: (6) כריתת סעיפים;
:: (7) כריתת מסתמים בתוך השופכה;
:: (8) אורטרופקסיה;
:: (9) אורטרופלסטיקה;
:: (10) תיקון קרעים ופיסטולות;
:: (11) הרחבות של סטרוקטורות;
:: (12) התקן להרחבת שפכה לחולים עם קטטר ממושך ובהיצרות שופכה.
: (ה) מערכת המין בגבר -
:: 1. איבר המין -
::: - ביופסיה;
::: - אמפוטציה;
::: - טיפול בקונדילומטה;
::: - תיקון היפוספדיאס;
::: - השתלת תותב לאין אונות;
:: 2. אשכים -
::: - ניקור מורסה;
::: - ביופסיה;
::: - כריתת אשכים;
::: - ניתוח לתיקון אשך טמיר;
::: - ניקוז מורסה באפידידימיס;
::: - כריתת ספרמטוצלה;
::: - אספירציה של הידרוצלה וכריתתו;
::: - ניקוז או כריתה של שק האשכים;
::: - הדגמה וקשירה של הוס-דפרנס וחבל הזרע;
::: - מאמני נרתיק לנשים הסובלות מ-Genito-pelvic pain/penetration disorder;
:: 3. ערמונית -
::: - ביופסיה;
::: - אנדוסקופיה;
::: - הפרתרמיה לחולים שאינם יכולים לעמוד בהרדמה;
::: - טיפול בהקפאה עמוקה בסרטן הערמונית יינתן לחולים שאינם יכולים לעבור טיפול ניתוחי או לחולים שלגביהם קיימת הוריית נגד לטיפול בקרינה, בהיעדר עדות לגרורות;
::: - סוגר מלאכותי לשלפוחית השתן;
::: - תותב ע&quot;ש ניסנקורן לחולים עם ערמונית מגדלים שאינם יכולים לעמוד בהרדמה;
:: 4. טיפול בהפרעות בתיפקוד מיני.
: (ו) מערכת המין באישה
:: (1) ניקוז מורסה, ביופסיה, קשירת ורידים בוולווה;
:: (2) נרתיק -
::: - אנדוסקופיה;
::: - ניקוז וחיתוך מורסה;
::: - תיקון מקרים של צניחה - אנטרוצלה;
::: - כריתת פוליפים;
::: - סגירת פיסטולות;
:: (3) צוואר הרחם -
::: - אנדוסקופיות;
::: - ביופסיה;
::: - משטח צואר הרחם;
::: - כריתה של הצוואר;
:: (4) גוף הרחם -
::: - אנדוסקופיה;
::: - ביופסיה מהאנדומטריום;
::: - גרידה לאחר הפלה ספונטנית;
::: - כריתת חצוצרה;
::: - ניתוחי חצוצרה;
::: - הטיפולים במחלה ודלקות של האגן;
::: - כריתת מיומה;
::: - כריתת רחם עם או בלי טפולות;
::: - היסטרופלסטיקה;
::: - אבלציה תרמית על ידי בלון לטיפול במנורגיה;
::: - אמצעי מניעה לא הורמונליים - התקנים תוך-רחמיים;
:: (5) חצוצרות -
::: - טיפול בהריון חצוצרתי;
::: - לפרוסקופיה אבחנתית וטיפולית;
::: - כריתת חצוצרה;
::: - ניתוחי חצוצרה;
::: - טיפולים במחלה ודלקות של האגן;
::: - קשירת חצוצרה מסיבה רפואית תוך כדי ניתוח קיסרי, צינתור חצוצרות כטיפול בעקרות;
::: שחלות -
::: - כריתה;
::: - ביופסיה;
::: - כריתה ושאיבת ציסטה;
:: (6) טיפול בהפרעות בתיפקוד מיני.

@ 15. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-5) : המערכת האנדוקרינית - אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון -
: (א) כלל השיטות האבחנתיות, הטיפולים והפעולות הניתוחיות במערכת האנדוקרינית, כגון -
:: (1) מבחן ACTH;
:: (2) הורמון אנטידיורטי;
:: (3) גלוקגון טסט;
:: (4) היסטמין טסט;
:: (5) העמסת סוכר;
:: (6) גרוי ע&quot;י פנטגסטרין;
:: (7) TRH טסט;
:: (8) מבחני גרוי להפרשת הורמוני בלוטת יותרת המח;
:: (9) דגימה מ-Petrosal Sinus.
: (ב) בלוטת התירואיד -
:: (1) בדיקות להערכת תיפקוד ומבנה בלוטה;
:: (2) אספירציה;
:: (3) ביופסיה;
:: (4) ניקוז מורסה;
:: (5) כריתת תירואיד חלקית או מלאה;
:: (6) כריתת קישרית בודד.
: (ג) בלוטות הפארה-תירואיד -
:: (1) הערכת תיפקוד בלוטת הפארה-תירואיד;
:: (2) אקספלורציה והסרה של בלוטות הפארה-תירואיד או גידול בהן;
:: (3) ניתוח רדיקלי של הצוואר עקב גידול בתירואיד או בפארה-תירואיד.
: (ד) כריתת תימוס.
: (ה) בלוטות יותרת הכליה - כריתת הכליה - חד צדדי או דו צדדי. טיפול תרופתי לדכוי יתרת הכליה, איסוף שתן לסטרואידים, מבחן דיכוי על ידי דקסמטזון.
: (ו) סוכרת -
:: (1) בדיקות - GHB;
:: (2) פרוקטוזאמין;
:: (3) C-peptide;
:: (4) העמסת סוכר;
:: (5) טפול בסיבוכי סוכרת;
:: (6) הזלפת אינסולין במשאבה תת-עורית -
::: (א) בחולה סוכרת מטיפוס 1 הסובל מאחד ממצבים אלה:
:::: (1) התקפים חוזרים של נוירוהיפוגליקמיה;
:::: (2) התקפים חוזרים של קטואצידוזיס והיפוגליקמיה המחייבים אשפוז;
:::: (3) רמת המוגלובין AIC שלו היא 7.5 ומעלה;
:::: (4) אינו מגיע למצב של איזון ברמות הסוכר בדמו למרות מיצוי חלופות טיפול מקובלות אחרות הכלולות בסל שירותי הבריאות, לרבות טיפול בשלוש זריקות אינסולין או יותר ביממה;
::: (ב) באישה הלוקה בסוכרת מטיפוס 1 - בתקופה שלפני הריון מתוכנן או במשך הריונה;
::: (ג) בחולה סוכרת מטיפוס 2 - המטופל באינסולין במינון של מעל יחידה אחת לקילוגרם שפיתח תינגודת קשה לאינסולין ואינו מגיע למצב של איזון ברמות הסוכר בדמו;
:: (7) מכשיר לקריאה רצופה בזמן אמת - המכשיר יינתן לחולי סוכרת מסוג I הסובלים מקושי באיזון ובהתוויות אלה:
::: (א) נשים חולות סוכרת מסוג I, שאינן מאוזנות לפני ההיריון או במהלכו; המכשיר יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי - לתקופה שלפני הכניסה להיריון לצורך השגת איזון, לתקופת ההיריון ולתקופת משכב הלידה; המכשיר יינתן בהמלצת רופא מומחה במרפאת סוכרת או רופא מומחה ברפואת נשים במרפאה להיריון בסיכון גבוה;
::: (ב) ילדים חולי סוכרת מסוג I הסובלים מקושי באיזון רמת סוכר למרות טיפול מיטבי, ובהתאם למפורט להלן:
:::: (1) ילדים שמלאו להם 8 שנים וטרם מלאו להם 18 שנים שחוו שני אירועים מתועדים של היפוגליקמיה;
:::: (2) ילדים שלא מלאו להם 8 שנים שקיים קושי להשיג איזון בטיפול במחלתם; המכשיר יינתן בהמלצת רופא מומחה במרפאת סוכרת;
::: (ג) מטופלים שמלאו להם 18, שהם חולי סוכרת סוג I הסובלים מהיפוגליקמיה לא מודעת (unawareness) וקושי באיזון רמת סוכר למרות טיפול מיטבי, שחוו שני אירועים של היפוגליקמיה מתועדים, ב-12 החודשים שקדמו לבקשה;
:::: הטכנולוגיה תינתן בהמלצת רופא מומחה במרפאת סוכרת;
::: (ד) מבוגרים חולי סוכרת סוג 1 הסובלים מהיפוגליקמיה סימפומטית עם תיעוד במכשיר או במרפאה;
:: (8) טכנולוגיות FLASH לניטור סוכר:
::: (א) חולי סוכרת מסוג 1 שאינם משתמשים בניטור סוכר רציף;
::: (ב) חולי סוכרת מסוג 2 המטופלים באינסולין במשטר מרובה זריקות (Multiple daily injection) הכולל אינסולין קצר טווח, או במשאבת אינסולין;
::: (ג) נשים עם סוכרת הריונית (Gestational Diabetes Mellitus) המטופלות באינסולין;
:: (9) מערכת היברידית-אוטומטית, לניטור סוכר רציף והזלפת אינסולין מותאמת אישית במעגל סגור:
::: (א) לילדים עד גיל 18 עם סוכרת מסוג 1 הזכאים למשאבת אינסולין; מטופלים שהתחילו שימוש בטכנולוגיה זו בגיל הילדות - הזכאות תימשך גם לאחר הגיעם לגיל 18;
::: (ב) למטופלים מבוגרים בגילים 18–40 שנים המשתמשים באינסולין מזה לפחות 6 חודשים וזכאים למשאבת אינסולין וניטור סוכר רציף.
: (ו1) מכשיר לקריאה רצופה של סוכר בזמן אמת לקטינים הסובלים מהיפוגליקמיה כתוצאה ממחלת אגירת גליקוגן מסוג 1 או היפראינסוליניזם מולד של הינקות; המכשיר יינתן לקטינים הסובלים מקושי באיזון רמת סוכר למרות טיפול מיטבי; הזכאות היא מעת גילוי המחלה עד גיל 18;
:: הטיפול יינתן בהמלצת רופא מומחה באנדוקרינולוגיה;
:: הטיפול יכלול את המכשיר הקבוע וציוד מתכלה הנדרש לניטור ובכלל זה את החיישנים.
: (ז) גיל הבלות - טיפול הורמונלי חלופי באסטרוגנים ותרופות פרוגסטטיביות.

@ 16. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ט, ק&quot;ת תש&quot;ס, ק&quot;ת תשס&quot;ו-2, ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשס&quot;ח-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : מערכת העצבים - אבחנה, טיפול ופעולות כירורגיות, כגון -
: (א) מוח -
:: (1) ניתוח - במקרים של שאתות (כולל גישה טרנספנואידלית);
:: (2) תיקוני אנאוריזמות;
:: (3) טיפיל במלפורמצוית עורקיות-ורידיות;
:: (4) קרניוטומיה לשם ניקוז המטומה ומורסה;
:: (5) מעקפים אקסטרקרניאלים - אינטרקניאלים;
:: (6) אובליטרציה בשל פיסטולה קרוטיס-קברנוס;
:: (7) חורי Burr;
:: (8) קרניוטומיה לשם ביופסית מוח;
:: (9) כריתת המיספירה. תיקון אנצפלוצלה;
:: (10) פעולות בפוסה אחורית;
:: (11) ניקוז חדרי המוח;
:: (12) ניתוחים עקב חבלות בגולגול, למשל -
::: - נזק לרקמת המוח
::: - ניקוז וסילוק המטומה תוך מוחית
::: - סילוק גוף זר
::: - דקומפרסיה;
:: (13) תיקוני מפרצת תוך מוחית בעזרת נוירורדיולוגיה פולשנית, תוך שימוש בסלילים וכיוצא באלה;
:: (14) טיפול בקוצב מוח במחלת פרקינסון ובהפרעות תנועה בהמלצת רופא מומחה בנוירולוגיה;
:: (15) קוצב וגאלי לטיפול באפילפסיה;
:: (16) גירוי מוחי עמוק לטיפול במבוגרים הסובלים מאפילפסיה עמידה מסוג partial onset (עם התרחבות למוקדים נוספים או בלא התרחבות כאמור) - לחולים שמיצו טיפול תרופתי וקוצב וגאלי;
:: (17) טיפול ברעד ראשוני באמצעות התערבות באזורי המוח ומערכת העצבים המעורבים בהפרעה;
:: (18) טיפול בשדות חשמליים (Tumor Treating Fields) - ב-Glioblastoma Multiforme (GBM) לחולים לאחר ניתוח וטיפול משולב בהקרנות ו-Temozolomide.
: (ב) עצבים קרניאלים -
:: (1) דקומפרסיה;
:: (2) נוילקטומיה.
: (ג) עורקי המוח -
:: (1) אנדארטרקטומיה של עורקי התרדמה ושל העורקים הורטברלים;
:: (2) ביופסיה של העורק הטמפורלי;
:: (3) קשירה.
: (ד) פעולות -
:: (1) מעקפים של הנוזל הצרברו-ספינלי.
: (ה) גולגולת -
:: (1) תיקון דפקטים בגולגולת;
:: (2) קרניוטומיה לשם תיקון קרניופציאלי ולסילוק טומור בארובת העין, ולדקומפרסיה של עצב הראיה.
: (ו) חוט השידרה -
:: (1) גידולים - הוצאה חלקית או מלאה אקסטרדורלית או אינטרדורלית;
:: (2) ביופסיה וכריתה של גידולים תוך מדולריים;
:: (3) מלפורמציות עורקיות-ורידיות;
:: (4) פעולות דקומפרסיה כולל למינקטומיה;
:: (5) דיסקטומיה;
:: (6) פעולות לאיחוי חוליות;
:: (7) פעולות לטיפול ואיחוי שברים;
:: (8) תיקון מנינגוצלה ומנינגומיאלוצלה.
: (ז) עצבים פריפריים -
:: (1) חיתוך גידולים והסרתם;
:: (2) תפירת עצבים;
:: (3) השתלה;
:: (4) דקומפרסיה;
:: (5) חיתוך;
:: (6) כריתה;
:: (7) ביופסיה וטרנספוזיציה של עצבים פריפריים.
: (ח) מערכת העצבים האוטונומית - סימפטקטומיה.
: (ט) תבחינים וטיפול, כגון -
:: (1) ניקור מותני;
:: (2) תבחין טנסילון;
:: (3) תבחין קצמן;
:: (4) הזרקה לנוזל השדרה;
:: (5) E.E.G.‎;
:: (6) בדיקות במעבדת שינה;
:: (7) טיפול בכאב על-ידי אלחוש מקומי ואזורי;
:: (8) טיפול בדיקור (במסגרת מרפאת כאב לחולים במחלות ממאירות);
:: (9) סטימולציה ספינלית לטיפול בכאב באמצעות -
::: (א) אלקטרודה זמנית, בהתמלא כל התנאים האלה:
:::: (1) נתקבלה המלצת רופא במרפאת כאב הקובע המלצה למתן הטיפול לאותו מטופל;
:::: (2) הטיפול דרוש לאותו מטופל עקב אחד מאלה:
::::: (א) כאב נוירוגני;
::::: (ב) כאב שלאחר ניתוח גב;
::::: (ג) כאב עקב Intractable Angina Pectoris;
::::: (ד) כאב עקב Peripheral Vascular Disease;
:::: (3) טיפולים שמרניים (כגון טיפול בתרופות) וכן טיפולים שאינם שמרניים (כגון הזרקת סטרואידים לשורשי העצבים, אפידורל או פאראורטברל) שניתנו לאותו מטופל נכשלו, ואין ודאות כי והיה ניתן לפתור את בעייתו באמצעות פעולה כירורגית;
::: (ב) אלקטרודה קבועה, למטופל שרופא במרפאה כאב קבע לגביו כי עבר, במשך ימים מספר, טיפול כאמור בפסקת משנה (א), ובלבד שבעקבות אותו טיפול חש אותו מטופל בהקלה בכאביו, ונזקק במידה פחותה לנטילת תרופות לטיפול בכאביו;
:: (10) טיפול בכאבים באמצעות משאבה -
::: (א) בהתקיים כל התנאים האלה:
:::: (1) התקבלה המלצת רופא במרפאת כאב;
:::: (2) המטופל הוא אחד מאלה:
::::: (א) חולה הסובל מכאב עקב מחלת הסרטן;
::::: (ב) החולה משותק גפה (פאראפלג או קוואדריפלג) או קטוע גפיים - וסובל מכאב עקב מצבו זה;
:::: (3) המטופל לא הגיב לטיפולים שמרניים (כגון טיפול בתרופות) או לטיפולים שאינם שמרניים (כגון הזרקת סטרואידים לשורשי העצבים, אפידורל, השתלת אלקטרודות);
:::: (4) אין ודאות כי אפשר לפתור את כאבו של המטופל באמצעות פעולה כירורגית;
::: (ב) בהתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1)(3) ו-(4), אם המטופל אובחן כסובל מכאב כרוני שלא באחד המצבים המנויים בסעיף קטן (א)(2), איננו מגיב לטיפול אחר בכאב, ורופא שנקבע לכך מטעם הקופה, אישר כי יש הצדקה רפואית לטיפול;
:: (11) טיפול בכאב עז באמצעות גלי רדיו.
: (י) משאבה להזלפת בקלופן לתוך תעלת השדרה - לכל אחד מאלה:
:: (1) לילדים הסובלים מספסטיות קשה על רקע שיתוק מוחין, שכשלו בטיפולים אחרים, כאשר הספסטיות מהווה מגבלה של ממש בתפקוד וביכולת לטפל בהם;
:: (2) לחולי שיתוק מוחין הסובלים מספסטיות קשה הגורמת להגבלה תפקודית וכאב;
:: (3) לחולי טרשת נפוצה הסובלים מספסטיות קשה הגורמת להגבלה תפקודית וכאב;
:: (4) לחולים הסובלים מספסטיות לאחר פגיעות בחוט השדרה על רקע מצבים פתולוגיים בתעלת השדרה בחוט השדרה או בחוליות: גידול ספינאלי, מיאליטיס, מלפורמציה וסקולרית, מצבים ניווניים של המוח או חוט השדרה, או על רקע ניתוח, וכן במצב של תמט חוליה.
: (יא) משאבה להזרקה תת-עורית של אפומורפין:
:: (1) בחולי פרקינסון הנדרשים לטיפול מתמשך בהזרקות מרובות של אפומואפין תת-עורי לשיפור איזון מחלתם;
:: (2) בחולי פרקינסון שמחלתם מלווה בתנודתיות מוטורית גבוהה, הנדרשים לטיפול מתמשך באפומורפין.

@ 17. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, ק&quot;ת תשס&quot;ג, ק&quot;ת תשס&quot;ו-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : עינים - אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון -
: (א) בדיקת ראייה למטרות רפואיות
:: - אלקטרואוקולוגרם;
:: - אנגיוגרפיה ע&quot;י פלואורסצאין;
:: - תבחינים לגלאוקומה;
:: - אופתלמודינמומטריה;
:: - טונומטריה;
:: - שדות ראיה;
:: - VER;
:: - הפרשת דמעות וצביעת הקרנית.
: (ב) אבחנה, טיפול ומעקב אחר מחלות עיניים.
: (ב1) טיפול פוטודינמי בניוון מרכז רשתית העין (מאקולרי) באמצעות תכשיר VERTEPORFIN יינתן בכל אחד מהמקרים האלה:
:: (1) חולים הסובלים ממחלת AGE RELATED MACULAR DEGENERATION ‏(AMD) פובלית עם מרכיב קלסי דומיננטי;
:: (2) חולים הסובלים ממחלת AGE RELATED MACULAR DEGENERATION ‏(AMD) עם ממברנה ניאווסקולרית תת-פובלית חבויה;
:: (3) חולים הסובלים מניאווסקולריזציה כורואידלית תת-פובלית שנגרמה ממיופיה.
: (ב2) נקז תוך עיני לטיפול בגלאוקומה.
: (ג) גלגל העין -
:: (1) אנוקלאציה;
:: (2) הסרת גוף זר.
: (ד) קרנית וסקלרה -
:: (1) פרצנטזיס;
:: (2) הסרת גוף זר;
:: (3) כריתת פטריגיום;
:: (4) קרטקטומיה;
:: (5) כריתת דרמואיד;
:: (6) צריבת כיב;
:: (7) השתלת קרנית;
:: (8) חיתוך הסקלרה;
:: (9) מיפוי טופוגרפי של הקרנית, לחולים באחד ממצבים אלה:
::: (א) סובלים ממחלת קרנית;
::: (ב) נמצאים לאחר ניתוח השתלת קרנית;
::: (ג) נמצאים לאחר ניתוח הסרת ירוד;
:: (10) קרוס-לינקינג לקרטוקונוס וקרטאקטזיה;
::: הטיפול מיועד לחולים הסובלים מקרטוקונוס או מקרטאקטזיה המראים התקדמות מהירה, ושהתקיים בהם אחד מאלה, במהלך 12 החודשים שקדמו לתחילת הטיפול:
::: (א) עלייה של 1 דיופטר בצילינדר;
::: (ב) עלייה של 1 דיופטר ב-K MAX;
::: (ג) ירידה של למעלה משורה בחדות הראייה.
: (ה) קשתית -
:: (1) אירידקטומיה;
:: (2) ניתוחי זווית העין בעזרת לייזר;
:: (3) כריתת הקשתית; טיפול לגלאוקומה.
: (ו) עדשה -
:: (1) ניתוחי קטרקט;
:: (2) הסרת העדשה;
:: (3) שאיבת vitreous השתלתו;
:: (4) כריתת הויטראוס;
:: (5) השחלת עדשה תוך עינית.
: (ז) רשתית - טיפולים בהפרדות הרישתית.
: (ח) שרירים אקסטראוקולריים - ניתוחי פזילה.
: (ט) אורביטה -
:: (1) ניקוז;
:: (2) חיתוך וכריתת טומורים;
:: (3) ביופסיה;
:: (4) שיחזור פלסטי ולא קוסמטי.
: (י) עפעפיים -
:: (1) ניקוז מורסה;
:: (2) טיפול בכילזיון;
:: (3) טיפול בורקות;
:: (4) טיפול בפפילומות;
:: (5) תיקוני פטוזיס;
:: (6) טיפול באנטרופיון;
:: (7) טיפול באקטרופיון.
: (יא) לחמית -
:: (1) הסרת גוף זר;
:: (2) הסרת נגעים בלחמית.
: (יב) דרכי הדמעות;
:: (1) ניתוחי מעקף;
:: (2) מניפולציות.
: (יג) אורתופטיקה.
: (יד) בדיקת OCT‏ (Optic coherence tomography) להדמיית רשתית העין בעבור מצבים פתולוגיים של רשתית העין לצורך אבחון, מעקב והחלטה טיפולית.
: (טו) משקפי ראייה לילדים עד גיל 7 שנים.

@ 18. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ט, ק&quot;ת תש&quot;ס, ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-5) : אזניים - אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון:
: (א) אוזן חיצונית -
:: (1) אנדוסקופיות לסילוק גוף זר;
:: (2) ביופסיות;
:: (3) ניקוז המטומה;
:: (4) חיתוך בשל פריכונדריטיס;
:: (5) סילוק סחוס או ניתוח רדיקלי;
:: (6) הסרת פוליפים;
:: (7) ניתוחים בתוך צינור השמע החיצוני;
:: (8) תיקון פגמים מולדים ומיאטופלסטיקה;
:: (9) פלסטיקה של האוזן החיצונית.
: (ב) אוזן תיכונה -
:: (1) מירינגוטומיה;
:: (2) פרצנטזיס;
:: (3) מסטואידקטומיה;
:: (4) מירינגופלסטיקה;
:: (5) סגירת פיסטולה;
:: (6) השתלת שתל לאוזן הפנימית ואחזקתו, לסובלים מחירשות חד-צדדית עצבית-תחושתית (סנסורינוירלית) - SSD, חמורה או עמוקה באוזן אחת;
:: (7) שדרוג מערכת חיצונית של שתל שמיעה, כולל מעבד שתל שמיעה, למושתלים בשתלי אוזן פנימית ואוזן תיכונה.
: (ג) אוזן פנימית -
:: (1) BERA;
:: (2) לבירינטוטומיה;
:: (3) סטפדקטומיה;
:: (4) מעקף אנדולימפטי;
:: (5) שתלים לאוזן הפנימית לרבות טיפול בבלאי סביר שוטף של חלקים חיצוניים בשתל, שבלעדיו תימנע אפשרות השימוש בו - בעבור ילדים מבוטחים שלא מלאו להם 18 שנים, עם חירשות דו-צדדית אשר אינה ניתנת לשיקום באמצעות מכשירי שמיעה, וכן בעבור מבוטחים שמלאו להם 18 שנים שהם מתחרשים חדשים או לקויי שמיעה ששמיעתם הידרדרה;
:: (6) השתלת שתל לאוזן הפנימית ואחזקתו, לסובלים מחירשות חד-צדדית עצבית-תחושתית (סנסורינוירלית) – SSD, חמורה או עמוקה באוזן אחת;
:: (6א) שתל שבלול (קוכליארי) ואחזקתו לטיפול בחירשות אסימטרית למטופלים עד גיל 18, לאחר ניסיון שימוש במכשיר שמיעה קונבנציונלי, הסובלים מחירשות אסימטרית באחד מהמצבים האלה:
::: (1) כאשר אוזן אחת חירשית והאוזן השנייה עם לקות שמיעה;
::: (2) כאשר קיימת ירידה אסימטרית חמורה או בינונית בשמיעה לפחות באוזן אחת;
:: (7) שדרוג מערכת חיצונית של שתל שמיעה, כולל מעבד שתל שמיעה, למושתלים בשתלי אוזן פנימית ואוזן תיכונה.
: (ד) בדיקות שמיעה אבחנתיות:
:: (1) תבחין קלורי.
: (ה) מערכת שמיעה מבוססת הולכת עצם BAHA‏ (Bone anchored hearing aid) - בחולים אשר אינם יכולים לקבל מענה באמצעות מכשירי שמיעה המבוססים על הולכת אוויר או באמצעות שתל קוכליארי.
: (ו) שדרוג מערכת חיצונית של שתל שמיעה, כולל מעבד שתל שמיעה, למושתלי מערכת שמיעה מבוססת הולכת עצם, מוגני עצם ומשולבים.
: (ז) מכשירי שמיעה לבני 18 למעלה.

@ 19. : שירותי סיעוד
: (א) באשפוז כל הפעילויות הסיעודיות במסגרת האשפוז, כולל שמירות מיוחדות עפ&quot;י הוראה רפואית;
: (ב) במסגרת הקהילתית פעילויות כגון:
:: (1) מדידת סימנים חיוניים;
:: (2) לקיחת דגימות מעבדה;
:: (3) טיפול בפצעים;
:: (4) מתן זריקות;
:: (5) שטיפת אזניים;
:: (6) הכנסה ושטיפה של קטטר;
:: (7) התקנת פנרוס;
:: (8) בצוע חוקנים;
:: (9) פיקוח וסיוע באינהלציה;
:: (10) פיקוח וסיוע בלקיחת תרופות;
:: (11) הוצאת תפרים;
:: (12) טיפול בטרכאוסטומיה;
:: (13) מעקב יזום אחר חולים כרונים;
:: (14) מתן טיפול ראשוני במצבי חולי חריפים, על-פי הוראות הקבע, בהעדר רופא;
:: (15) הדרכה פרטנית לנושאי בריאות.

@ 20. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט) : התפתחות הילד
: (א) שירותים שיכללו:
:: (1) אבחון וטיפול על ידי צוות רב מקצועי בילדים עד גיל תשע שנים. צוות רב מקצועי כולל: רופא מומחה בנוירולוגיית ילדים או רופא ילדים מומחה בעל ניסיון בתחום התפתחות הילד, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, עובד סוציאלי, קלינאי תקשורת, מרפא בעיסוק.
:: (2) אבחון וריפוי בהפרעות דיבור לילדים עד גיל תשע שנים.
:: (3) טיפול צוות רב מקצועי בילדים עם נכויות סומטיות עד גיל 18.
:: (4) אבחון רפואי לילדים עד גיל 18.
:: (5) טיפול רב מקצועי בדיספונקציה מוחית מזערית, למעט הפרעות ריכוז וקשב או ליקויי למידה, ליקוי שפה ודיבור, הפרעות בתקשורת או סרבול מוטורי לילדים עד גיל תשע (לילדים עם נכויות סומטיות עד גיל 18).
:: (6) טיפול רב מקצועי בילדים עד גיל 6 עם הפרעות ריכוז וקשב או ליקויי למידה.
:: (7) טיפול צוות רב מקצועי בילדים עד גיל 18 שאובחנו כמצויים בספקטרום האוטיסטי לפי הגדרות מדריך הסיווג והאבחון DSM-4, למעט ילדים כאמור עד גיל 7 המממשים את זכאותם לטיפול בריאותי מקדם בהתאם להוראות [[התוספת השלישית]].
: (ב) שירותי אבחון כאמור בסעיף קטן (א) יינתנו רק לפי אישור שניתן מטעם קופת חולים בידי רופא מומחה בנוירולוגיית ילדים או רופא ילדים מומחה בעל ניסיון בתחום התפתחות הילד.
: (ג) שירותי האבחון יינתנו במכון להתפתחות הילד שהכיר בו משרד הבריאות או ביחידה לטיפול התפתחותי, שהכיר בה משרד הבריאות, או בידי עובד בעל תעודת הכרה במעמד שנתן לו משרד הבריאות ושיש לו ניסיון של שנתיים לפחות בעבודה במכון או ביחידה כאמור, והוא עובד על פי תכנית טיפול שהתוו מכון או יחידה כאמור.

@ 21. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : גנטיקה -
: א. ייעוץ גנטי בבעיות תורשתיות כולל בדיקות דם
: ב. טיפול תרופתי במחלת גושה (עפ&quot;י קביעת וועדה מקצועית).
: ג. בדיקת סקר למוטציות שכיחות בגנים BRCA1/BRCA2 לחולה עם סרטן שד או לבלב.
: ד. בדיקת סקר למוטציות שכיחות בגנים BRCA1/BRCA2 לנשים יהודיות ממוצא אשכנז.

@ 21א. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : אבחון גנטי טרום-השרשתי -
: (א) הטיפול יינתן למטופלים שמתקיים לגביהם אחד ממצבים אלה:
:: (1) נשאות של מחלות גנטיות או הפרעה כרומוסומלית במטופלים בהפריה חוץ-גופית עקב ליקויי פוריות;
:: (2) הפלות חוזרות על רקע הפרעות כרומוסומליות;
:: (3) נשים או זוגות בסיכון גבוה להולדת ילד עם מומים כרומוסומליים חמורים במיוחד או זוגות עם נשאות של מוטציות, הגורמות למחלות גנטיות חמורות במיוחד, שלגביהם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) שני תנאים אלה:
:::: (1) קיימת בדיקת מעבדה המאבחנת נשאות למחלה, והמחלה ניתנת לאיתור בעובר;
:::: (2) קיים סיכון של 25% עד 50% למחלה מונוגנית חמורה במיוחד כגון תלסמיה מייג'ור, לייפת כיסתית, תסמונת X השביר, טיי-זקס וכדומה.
::: (ב) באחד מבני הזוג קיים שינוי כרומוסומלי מאוזן כגון טרנסלוקציה, אשר מעלה את הסיכון לעובר עם שינוי כרומוסומלי חמור;
::: הזכאות לטיפול לפי פסקה זו, תוגבל לשני הריונות בלבד, שהסתיימו בלידה;
::: לעניין פסקה זו, &quot;מחלה גנטית חמורה במיוחד&quot; - מחלה הגורמת לתמותה בגיל צעיר או לתחלואה וסבל רב בלא אפשרות ריפוי;
:: (4) נשאות של מוטציות בגנים הגורמים לחירשות גנטית לא תסמונתית.
: (ב) זכאות לטיפול תיקבע בהתאם להמלצת יועץ גנטי.

@ 22. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : מקצועות פארה-רפואיים
: (א) פיזיותרפיה -
:: (1) פיזיותרפיה בעת אשפוז כולל הערכה ראשונית והדרכה;
:: (2) פיזיותרפיה חריפה בקהילה:
::: הערכה וטיפול במקרים חריפים, מבוגרים וילדים במחלות, כגון -
::: - כוויות;
::: - טראומה;
::: - אחרי אירוע מוחי;
::: - ניתוחים;
::: - מצבי נשימה חריפים;
:: (3) פיזיותרפיה כרונית בקהילה:
::: (1) הערכה וטיפול במקרים כרוניים במבוגרים וילדים או במחלות. כגון:
:::: במחלות נוירולוגיות, נווניות, במחלות מפרקים ושרירים;
:: (4) קבוצות יציבה לילדים -
:: (5) קבוצות יציבה אשר נתנות כחלק אינטגרלי של הטיפול.
: (ב) ריפוי בעיסוק -
:: (1) בעת אשפוז;
:: (2) איבחון וטיפול בקהילה במצבים כרוניים, כגון: אחרי אירוע מוחי, מחלות ניווניות, מחלות מפרקים;
::: במצבים חריפים, כגון: לאחר ניתוחים בכף היד, כוויות או טראומה.
: (ג) הפרעות בתקשורת (ריפוי דיבור)
:: (1) בדיקות שמיעה;
:: (2) התאמת מכשיר שמיעה;
:: (3) אימוני שמיעה, קריאת שפתיים והדרכה;
:: (4) אבחון שפה ודיבור;
:: (5) טיפול בשפה ודיבור;
:: (6) טיפול קול;
:: (7) טיפול בהפרעות קול כתוצאה מהתערבות כירורגית;
:: (8) טיפול בצרידות למורים;
:: (9) טיפול בגמגום;
:: (10) טיפול קלינאות תקשורת להתאמה מגדרית של הקול לטרנסג'נדרים.
: (ד) שרות פסיכולוגי -
:: (1) שרותי אבחון והערכה פסיכולוגיים;
:: (2) יעוץ פסיכולוגי במרפאות ראשוניות, בבתי חולים כלליים, במכונים ובגנים טיפוליים;
:: (3) טיפול פרטני, זוגי, משפחתי וקבוצתי;
:: (4) התערבות פסיכולוגית בזמן משבר;
:: (5) טיפול פסיכולוגי שיקומי ונוירופסיכולוגי;
:: (6) טיפול פסיכותרפוטי פעיל וממושך לא יותר משנתיים, במידה שקיימת אינדיקציה למתן טיפולים מעבר לכך - על פי המלצת הגורם המטפל הבכיר.
: (ה) עבודה סוציאלית -
:: (1) טיפול פסיכוסוציאלי למטרות רפואיות במצבים חריפים;
:: (2) טיפול פסיכוסוציאלי למטרות רפואיות במחלות ממושכות;
:: (3) טיפול בחולה ובמשפחתו בסיוע למיצוי משאבים אישיים וגיוס משאבים קהילתיים. וחברתיים ומוסדיים לטפול בחולה כחלופה לאשפוז או מניעתו.
: (ו) תזונה ודיאטה -
:: (1) הנחיות והדרכה לדיאטה בעת אשפוז;
:: (2) דיאטה ותזונה - טיפול בחולים חריפים וכרוניים בקהילה ובמרפאות חוץ של בתי חולים.
:: (3) טיפול דיאטתי ותזונה לחולים המטופלים בדיאליזה וחולי כליות כרוניים, סוכרת, היפרליפידמיה ומקרים חריגים.

@ 22א. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב-3, תשפ&quot;ד-2) : בריאות הנפש -
: (א) סל השירותים בתחום האשפוז -
:: (1) שירותי חירום ומיון;
:: (2) שירותי אשפוז פסיכיאטריים, ואשפוז יום;
:: (3) ייעוץ וטיפול באשפוז בבתי חולים כלליים;
:: (4) אשפוז מבוטח לצורך הסתכלות, לפי הוראת פסיכיאטר מחוזי או על פי צו בית משפט בהליך פלילי, לפי [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]] (להלן - חוק טיפול בחולי נפש), ומתן חוות דעת פסיכיאטרית או תעודה רפואית, לאחר בדיקה בחדר מיון או לאחר אשפוז, לצורך הליך כאמור;
:: (5) שירות למבוטח באשפוז או באשפוז יום לצורך סיוע בהגשת בקשות לוועדת שיקום אזורית לפי [[=חוק שיקום מתמודדי נפש|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש&quot;ס-2000]] (להלן - חוק שיקום מתמודדי נפש), ובכלל זה הכנת חוות דעת לוועדה.
: (ב) סל שירותים אמבולטוריים בבריאות הנפש -
:: (1) שירותי אבחון, הערכה, ייעוץ וטיפול פסיכותרפויטי, התערבות במשברים, טיפול אישי, משפחתי, קבוצתי, מעקב תמיכה ואחזקה, וביקורי בית;
:: (2) טיפול יום במרפאה;
:: (3) מתן חוות דעת פסיכיאטרית או תעודה רפואית על מבוטח, לאחר בדיקה במרפאה, על פי הוראת פסיכיאטר מחוזי או על פי צו בית משפט בהליך פלילי, לפי [[חוק טיפול בחולי נפש]];
:: (4) שירות למבוטח המקבל שירות מרפאתי, לצורך סיוע בהגשת בקשות לוועדת שיקום אזורית לפי [[חוק שיקום מתמודדי נפש]] ובכלל זה הכנת חוות דעת לוועדה.

@ 23. : גריאטריה ושיקום -
: (1) אשפוז חולה שיקומי - ניתן עד 3 חדשים (ועדה מקצועית של קופת החולים תוכל לאשר הארכת התקופה).

@ 23א. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ה, ק&quot;ת תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 24. : כל האישורים הניתנים שהם לצרכי רפוי כגון -
: (1) סיכומים לגורמים רפואיים;
: (2) אישור בריאות לתלמיד לחזור ללימודים;
: (3) פטור ממכס של מכשיר רפואי או תרופה;
: (4) אישור לקבלת דירה או החלפתה - מטעמי בריאות;
: (5) טלפון מטעמי בריאות;
: (6) פטור או הנחה במיסים ואגרות מטעמי בריאות;
: (7) אישור לצה&quot;ל על מצב בריאות;
: (8) אישור רפואי לבית-אבות ולמוסדות סיעודיים לפי הפרטים בכרטיס הרפואי;
: (9) תעודת פטירה;
: (10) אישור על מצב בריאות על גבי טופס סטנדרטי;
: (11) למוסד לביטוח לאומי - תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה וכן תעודת אי כושר.

@ 24א. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, ק&quot;ת תשס&quot;ג, ק&quot;ת תשס&quot;ד, ק&quot;ת תשס&quot;ו-2, ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-5) : מזון תרופתי, לפי מרשם של הרופא המטפל או דיאטנית קלינית -
: (1) לחולים במחלת פנילקטונוריה (Phenylketonuria):
:: (א) Phenyl free 2
:: (ב) Phenyl free 1
:: (ג) Phenex 1
:: (ד) Phenex 2
:: (ה) XP Analog
:: (ו) XP Maxamaid
:: (ז) XP Maxamum
:: (ח) L-TYROSINE
:: (ט) Phlexy 10 drink
:: (י) PKU Golike 3-16
:: (יא) PUK Golike 16+‎;
: (2) לחולים במחלה Maple Syrup Urine Disease‏ (MSUD):
:: (א) MSUD Aid III (([במקור: MUSD]))
:: (ב) MSUD (([במקור: MUSD]))
:: (ג) Isoleucine
:: (ד) Valine
:: (ה) Citrulline
:: (ו) Arginine
:: (ז) XMTVI Low Amino Acid Mix
:: (ז1) L-LEUCINE
:: (ח) חולים שלא מלאה להם שנה, גם כל אלה:
::: (1) MSUD 1
::: (2) Ketonex 1
::: (3) MSUD Analog
::: (4) XMTVI Analog
:: (ט) לחולים שמלאה להם שנה ולא מלאו להם שמונה שנים, גם כל אלה:
::: (1) MSUD 2
::: (2) Ketonex 2
::: (3) MSUD Maxamaid
::: (4) XMTVI Maxamaid
:: (ט1) לחולים שמלאו להם שלוש שנים ומעלה, גם כל אלה:
::: (א) 15 MSUD cooler;
:: (י) לחולים שמלאו להם שמונה שנים, גם כל אלה:
::: (1) MSUD Maxamum
::: (2) XMTVI Maxamum;
: (3) לחולים במחלה Mitochondrial Acetoacetyl - CoA Thiolase Deficiency:
:: (א) לחולים שלא מלאה להם שנה:
::: (1) MSUD 1
::: (2) Ketonex 1
::: (3) MSUD Analog
:: (ב) לחולים שמלאה להם שנה ולא מלאו להם שמונה שנים:
::: (1) MSUD 2
::: (2) Ketonex 2
::: (3) MSUD Maxamaid
:: (ג) לחולים שמלאו להם שמונה שנים:
::: MSUD Maxamum
:: (ד) L-VALINE
:: (ה) L-LEUCINE
:: (ו) L-ISOLEUCINE;
: (4) לחולים במחלה Propionic or Methylmalonic Acidemia:
:: (א) XMTVI Low Amino Acid Mix
:: (א1) L-THREONINE
:: (א2) L-METHIONINE
:: (א3) L-ISOLEUCINE
:: (א4) L-VALINE
:: (ב) לחולים שלא מלאה להם שנה, גם כל אלה:
::: (1) OS 1
::: (2) Propimex 1
::: (3) XMTVI Analog
:: (ג) לחולים שמלאה להם שנה ולא מלאו להם שמונה שנים, גם כל אלה:
::: (1) OS 2
::: (2) Propimex 2
::: (3) XMTVI Maxamaid
:: (ד) לחולים שמלאו להם שמונה שנים גם
::: XMTVI Maxamum;
: (5) לחולים במחלה Homocystinuria:
:: (א) לחולים שלא מלאה להם שנה:
::: (1) HOM 1
::: (2) Hominex 1
::: (3) Xmet Analog
:: (ב) לחולים שמלאה להם שנה ולא מלאו להם שמונה שנים:
::: (1) HOM 2
::: (2) Hominex 2
::: (3) Xmet Maxamaid
:: (ג) לחולים שמלאו להם שמונה שנים:
::: Xmet Maxamum;
: (6) לחולים במחלה Tyrosinemia:
:: (א) Xphen Tyr Amino Acid Mix
:: (ב) 3200AB
:: (ב1) L-PHENYLANINE
:: (ג) לחולים שלא מלאה להם שנה, גם כל אלה:
::: (1) Tyr 1
::: (2) Tyromex 1
::: (3) XPT Analog
:: (ד) לחולים שלא מלאו להם שלוש שנים, גם:
:::: Xphen Tyr Analog
:: (ה) לחולים שמלאו להם שלוש שנים, גם:
:::: Xphen Tyr Maxamaid
:: (ו) לחולים שמלאה להם שנה ולא מלאו להם שמונה שנים, גם כל אלה:
::: (1) Tyr 2
::: (2) Tyromex 2
::: (3) XPT Maxamaid
:: (ז) לחולים שמלאו להם שמונה שנים, גם:
:::: XPT Maxamum
:: (ח) לחולים שמלאו להם שמונה עשרה שנים, גם:
:::: Xphen Tyr Maxamum;
: (7) לחולים במחלה rea Cycle Disorders או Gyrate atrophy:
:: (א) Dialamine Essential Amino Acid Mix
:: (ב) Arginine
:: (ג) Citrulline
:: (ד) MJ 80056
:: (ה) Phenylacetate
:: (ו) Sodium Benzoate
:: (ז) לחולים שלא מלאה להם שנה, גם כל אלה:
::: (1) UCD 1
::: (2) Cyclinex 1
::: (3) Dialamine
:: (ח) לחולים שמלאה להם שנה, גם כל אלה:
::: (1) UCD 2
::: (2) Ketonex 2
::: (3) Essential Amino Acid Mix;
: (8) לחולים במחלה Isovaleric Acidemia:
:: (א) Xleu Amino Acid Mix
:: (א1) L-CARNITINE
:: (א2) GLYCINE
:: (ב) לחולים שלא מלאה להם שנה, גם כל אלה:
::: (1) I-Valex 1
::: (2) Xleu Analog
:: (ג) לחולים שמלאה להם שנה ולא מלאו להם שמונה שנים, גם כל אלה:
::: (1) I-Valex 2
::: (2) Xleu Maxamaid
:: (ד) לחולים שמלאו להם שמונה שנים, גם:
:::: Xleu Maxamum;
: (9) לחולים במחלה (Adrenoleukodystrophy (ALD:
:: (א) lorenzo oil;
: (10) לחולים במחלה Glutaric Aciduria Type 1:
:: (א) Xlys Lowtry Free Amino Acid Mix
:: (ב) Carnitine Amino Acid
:: (ג) לחולים שלא מלאה להם שנה, גם כל אלה:
::: (1) Xlys lowtry Analog
::: (2) MJ0056
:: (ד) לחולים שמלאה להם שנה ולא מלאו להם שמונה שנים, גם:
:::: Xlys lowtry Maxamaid
:: (ה) לחולים שמלאו להם שמונה שנים, גם:
:::: Xlys lowtry Maxamum;
: (11) לחולים במחלה Glutaric Aciduria Type II:
:: (א) Monogen
:: (ב) Portagen
:: (ג) Liquigen
:: (ד) MCT oil;
: (12) לחולים במחלה (Sulfite Oxidase Deficiency (SOD:
:: (א) לחולים שלא מלאה להם שנה:
::: (1) Xmet Xcys Analog
:: (ב) לחולים שמלאה להם שנה:
::: (1) Xmet Xcys Maxamaid;
: (13) לחולים במחלה Long Chain Fatty Acid Oxidation Defect:
:: (א) Portagen
:: (ב) Liquagen
:: (ג) MCT oil
:: (ד) monogen;
: (14) לחולים במחלה Galacotsemia:
::: Galacotmin 19;
: (15) לחולים במחלת דיסאוטונומיה משפחתית (Familial Dysautonomy):
:: (א) AlitraQ
:: (ב) Emental Flavor pac
:: (ג) Enfamil AR
:: (ד) Ensure
:: (ה) Ensure Plus
:: (ו) Ensure with Fiber
:: (ז) Fresubin
:: (ח) Isocal liquid
:: (ט) Isocal powder
:: (י) Isofiber
:: (יא) Isomil
:: (יב) Jevity
:: (יג) L-Emental
:: (יד) L-Emental Plus
:: (טו) MTC Oil
:: (טז) MTC Peptide 0-2
:: (יז) Neocate
:: (יח) Neocate Advanced
:: (יט) Nutramigen
:: (כ) Nutren 1.0
:: (כא) Nutren 1.5
:: (כב) Nutren Junior
:: (כג) Nutren w/fiber
:: (כד) Osmolite
:: (כה) Ped. Vivonex
:: (כו) Pediasure
:: (כז) Polycose
:: (כח) Pregestimil
:: (כט) Prosobee
:: (ל) Pulmocare
:: (לא) S Drops
:: (לב) Scandishake
:: (לג) Easy drink
:: (לד) Easy fiber
:: (לה) Easy shake
:: (לו) Nutrilon AR
:: (לז) Nutrilon Pepti junior
:: (לח) Similac alimentum
:: (לט) Similac AR;
: (16) לחולים במחלה לייפת כיסתית (Cystic Fibrosis):
:: (א) ADEKS vit. Drops
:: (ב) ADEKS vit. Tab
:: (ג) AlitraQ
:: (ד) תכשירים מולטיויטמינים
:: (ה) Emental Flavor pac
:: (ו) Enfamil AR
:: (ז) Ensure
:: (ח) Ensure Plus
:: (ט) Ensure with Fiber
:: (י) Isocal liq.‎
:: (יא) Isocal powder
:: (יב) Jevity
:: (יג) L-Emental
:: (יד) Magnesium Diasporal
:: (טו) MTC oil
:: (טז) MTC Peptide 0-2
:: (יז) Neocate
:: (יח) Neocate Advanced
:: (יט) Nutren 1.0
:: (כ) Nutren 1.5
:: (כא) Nutren Junior
:: (כב) Nutren w/fiber
:: (כג) Osmolite
:: (כד) Pediasure
:: (כה) Peptamen Junior
:: (כו) Polycose
:: (כז) Portagen
:: (כח) Pregestimil
:: (כט) Pulmocare
:: (ל) Scandishake
:: (לא) Tolerex
:: (לב) Vivonex Ped
:: (לג) Easy drink
:: (לד) Easy fiber
:: (לה) Easy shake
:: (לו) Nutrilon AR
:: (לז) Nutrilon Pepti junio
:: (לח) Similac alimentum
:: (לט) Nutren Junior 1.5
:: (מ) Similac AR;
: (17) לתינוקות שאינם מסוגלים לספוג מזון באופן רגיל - Neocate;
: (18) תרכובות מזון ליילודים ולאימהות נשאיות HIV וחולות AIDS; הטיפול כולל תחליפי חלב להזנה מלאה של התינוק עד מלאת שנה לילד;
: (19) לחולים במחלה אפילפסיה - Ketocal;
:: התכשיר יינתן לטיפול בחולים הסובלים מאפילפסיה לאחר כישלון טיפולי בשלושה קווי טיפול קודמים, בתרופות אנטי-אפילפטיות;
: (20) מזון תרופתי להזנת תינוקות וילדים חולי אי-ספיקה כלייתית כרונית, כהשלמה לכלכלה רגילה או כהזנה מלאה:
:: (א) Nephrocare או Nepro HP;
:: (ב) Similac PM 60/40;
:: (ג) Suplena;
: (20א) לחולי אי-ספיקה כלייתית סופנית המטופלים בדיאליזה ובעלי ערך אלבומין שווה או נמוך מ-4.0 ג'/דצ&quot;ל:
:: (1) Nephrocare;
:: (2) Nepro HP;
:: (3) Novasource renal;
: (20ב) מזון תרופתי להזנת ילדים עד גיל 10 הסובלים מאי-ספיקה כלייתית - מסוג Renastart;
: (20ג) מזון תרופתי לפי מרשם של הרופא המטפל או דיאטנית קלינית כהשלמה לכלכלה רגילה, לחולי אי-ספיקה כלייתית כרונית (שלב 4–5) - מסוג Nepro LP;
: (21) בחולים שטרם מלאו להם 4 שנים החולים במחלות כרוניות או מחלות מטבוליות או מחלות נוירולוגיות או עם צנתר אנטרלי, אשר אינם יכולים לקבל כלכלת מזון רגילה -
:: (א) העונים על כל אלה:
::: (1) תלויים בהזנה אנטרלית לאורך זמן באופן בלעדי;
::: (2) בעלי צרכים תזונתיים מיוחדים לאורך זמן;
:: (ב) טיפול באמצעות תכשירים אלה:
::: (1) Nutren Junior;
::: (2) Nutren junior with fiber;
::: (3) Pediasure;
: (22) לחולים במחלת IBD (Inflammatory Bowel Disease) למניעת פאוצ'יטיס:
:: (א) VSL#3;
:: (ב) Vivomixx;
: (23) לחולי פאוציטיס כרונית, לשמירת הפוגה, כולל בחולים עם התקפים חוזרים:
:: (א) VSL#3;
:: (ב) Vivomixx;
: (24) לילדים החולים במחלת קרוהן או IBD:
::: Modulen IBD בכל אחד מאלה:
::: (א) ילדים המצויים בתת-תזונה או פגיעה בגדילה, כטיפול בלעדי בזמן התלקחות או בעת אבחנה או כשהמחלה פעילה או מערבת את המעי הדק;
::: (ב) ילדים הזקוקים לטיפול חלקי במטרה לשמור על רמיסיה;
: (25) לילדים הסובלים מתת-תזונה:
::: Peptamen junior;
: (26) מזון ייעודי עתיר חלבון - בחולים אונקולוגיים המועמדים לניתוח במערכת העיכול או באזור ראש צוואר - Impact, למשך 7 ימים לפני הניתוח;
: (27) מזון לתינוקות עם דרישות תזונתיות מוגברות לאחר אשפוז על רקע בעיות הזנה ותחילת שימוש במזון כאמור במסגרת אשפוזית, לאחר כישלון הזנה בריכוז פורמולה - רגילה, עד להגעה למשקל של 8 ק&quot;ג או גיל שנה וחצי לפי המוקדם מביניהם - Infatrini;
: (28) מזון ייעודי לילדים ותינוקות הסובלים מבעיות ספיגה ואלרגיות למזון - Nutramigen AA lipil;
: (29) מזון תרופתי לפי מרשם של הרופא המטפל או דיאטנית קלינית לחולים במחלה אטאקסיה טלנגיקטאזיה (Ataxia Telangiectasia):
:: (א) Pediasure;
:: (ב) Pulmocare;
:: (ג) Pediasure;
:: (ד) Pulmocare;
:: (ה) Jevity;
:: (ו) Ensure plus;
:: (ז) Osmolite;
:: (ח) Easy drink;
:: (ט) Ensure compact;
:: (י) Ensure plus;
:: (יא) Glucerna plus;
:: (יב) Jevity plus;
:: (יג) Nutren 2;
:: (יד) Nutren junior with fiber;
:: (טו) Peptamen prebio;
:: (טז) Vital 1.5;
:: (יז) Easy daily;
: (30) לחולים ביתר חומצה גלוטרית 1 type‏ - GA;
: (31) מזון תרופתי, לפי מרשם של הרופא המטפל או דיאטנית קלינית לחולים במחלת אגירת גליקוגן (GSD I ו-GSD III)‏ - Glycosade;
: (32) מזון רפואי להזנת ילדים בגילים 4 עד 19 שנים עם צנתר אנטרלי, החולים במחלות כרוניות, מחלות מטבוליות ומחלות נוירולוגיות:
:: (א) Easy Fiber;
:: (ב) Jevity;
:: (ג) Nutren Junior;
:: (ד) Nutren Junior With Fiber;
:: (ה) Osmolite HN;
:: (ו) Pediasure;
:: (ז) Peptamen Junior;
:: (ח) Nutren 2;
:: (ט) Easy Daily;
: (33) מזון תרופתי לפי מרשם הרופא המטפל או דיאטנית קלינית לחולי ALS (AMYOTROTHIC LATERAL SCLEROSIS):
:: (א) Easy Fiber;
:: (ב) Ensure Plus;
:: (ג) Glucerna Plus;
:: (ד) Jevity;
:: (ה) Jevity plus;
:: (ו) Nutren 2;
:: (ז) Osmolite HN;
:: (ח) Easy Drink;
:: (ט) Easy Meal K2;
:: (י) Easy Daily;
: (34) מזון ייעודי באמצעות צנתר אנטרלי, לבני 19 ומעלה הנמצאים במצב הזנה לאורך זמן וההזנה במזון הייעודי היא בלעדית:
:: (א) Easy Drink;
:: (ב) Easy Fiber;
:: (ג) Ensure Plus;
:: (ד) glucerna Plus;
:: (ה) Jevity;
:: (ו) Jevity Plus;
:: (ז) Nutren 2;
:: (ח) Osmolite HN;
:: (ט) Peptamen Prebio;
:: (י) Vital 1.5;
:: (יא) Easy Meal K2;
:: (יב) Easy Daily;
: (35) מזון ייעודי לילדים חולי סרטן שטרם מלאה להם שנה:
:: (א) Infatrini;
:: (ב) Nutramigen LGG Lipil 1;
:: (ג) Nutramigen LGG Lipil 2;
:: (ד) Nutramigen Pureamino;
:: (ה) Nutrilon Pepti Junior;
:: (ו) Similac Alimentum;
:: (ז) Pregestimil Lipil;
: (36) מזון ייעודי לילדים חולי סרטן שמלאה להם שנה וטרם מלאו להם 14 שנים המצויים בסיכון לתת-תזונה:
:: (א) Baby Calorie;
:: (ב) Easy Drink;
:: (ג) Easy Calorie;
:: (ד) Ensure Plus;
:: (ה) Necocate Advance;
:: (ו) Nutramigen Pureamino;
:: (ז) Nutramigen LGG Lipil 1;
:: (ח) Nutramigen LGG Lipil 2;
:: (ט) Nutren Junior;
:: (י) Nutren Junior With Fiber;
:: (יא) Nutrilon Pepti Junior;
:: (יב) Osmolite HN;
:: (יג) Pediasure;
:: (יד) Peptamen Junior;
:: (טו) Pregestimil Lipil;
:: (טז) Similac Alimentum;
: (37) מזון ייעודי לילדים חולי סרטן שמלאו להם 14 שנים וטרם מלאו להם 19 שנים המצויים בסיכון לתת-תזונה:
:: (א) Easy Drink;
:: (ב) Easy Fiber;
:: (ג) Easy Meal k2;
:: (ד) Ensure Compact;
:: (ה) Ensure Plus;
:: (ו) Ensure Plus Advance;
:: (ז) Glucerna Plus;
:: (ח) Jevity;
:: (ט) Jevity Plus;
:: (י) Nutren 2;
:: (יא) Nutren Junior;
:: (יב) Nutren Junior With Fiber;
:: (יג) Osmolite HN;
:: (יד) Pediasure;
:: (טו) Peptamen Junior;
:: (טז) Peptamen Prebio;
:: (יז) Vital 1.5;
: (38) מזון ייעודי להשלמה תזונתית לחולים אונקולוגיים עם אבחת סרטן באזור ראש-צוואר, תירואיד, מערכת העיכול וסרטן ריאות, מגיל 19 ומעלה:
:: (א) Easy Daily;
:: (ב) Easy Drink;
:: (ג) Easy Fiber;
:: (ד) Easy Meal k2;
:: (ה) Ensure Compact;
:: (ו) Ensure Plus;
:: (ז) Ensure Plus Advance;
:: (ח) Glucerna Plus;
:: (ט) Jevity;
:: (י) Jevity Plus;
:: (יא) Nepro HP;
:: (יב) Nepro LP;
:: (יג) Nutren 2;
:: (יד) Osmolite HN;
:: (טו) Peptamen Prebio;
:: (טז) Vital 1.5;
: (39) מזון תרופתי ייעודי לטיפול במצבים של תת-ספיגה במערכת העיכול - Peptamen Prebio;
: (40) מזון תרופתי ייעודי לטיפול במצבים של תת-ספיגה במערכת העיכול - 1.5 Vital;
: (41) השלמה תזונתית למשך 90 ימים למבוגרים בני 65 שנים ומעלה בתת-תזונה, לאחר ניתוח שבר בצוואר ירך - Ensure Plus Advance;
: (42) מזון ייעודי מלא להזנה ארוכת טווח בצינורית, בילדים בגילי 3–13, לאחר מיצוי טיפול בפורמולה סטנדרטית - Compleat pediatric;
: (43) מזון תרופתי ייעודי לחולים הנמצאים בעקה מטבולית ומוזנים אנטרלית - Perative;
: (44) מזון תרופתי ייעודי לחולים הסובלים מפצעי לחץ ופצעים ניתוחיים קשיי ריפוי - Perative.

@ 24ב. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ו-2, ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;ג) : השלמת מגנזיום בחולים מושתלים - הטיפול כולל מתן מגנזיום ציטראט או מגנזיום אוקסיד במתן פומי לחולים מושתלים בהתוויות האלה:
: (1) חולים לאחר השתלת מוח עצם;
: (2) חולים לאחר השתלת כבד;
: (3) חולים לאחר השתלת כליה;
: (4) חולים לאחר השתלת לב;
: (5) חולים לאחר השתלת ריאה.

@ 24ג. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;ג) : השלמת מגנזיום בחולי סרטן -
: הטיפול כולל מתן מגנזיום ציטראט או מגנזיום אוקסיד במתן פומי לחולי סרטן המטופלים בכימותרפיה.

@ 24ד. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ג) : השלמת מגנזיום בהיפומגנזמיה - הטיפול כולל מתן מגנזיום אוקסיד במתן פומי.

@ 25. : תרופות
: (1) כל התרופות ברשימת התרופות של קופ&quot;ח הניתנים עפ&quot;י מרשם רפואי.

@ 26. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ס, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : בדיקות לגילוי מוקדם של מחלות הסרטן:
: (1) ממוגרפיה לנשים בגיל 50 עד 74 אחת לשנתיים;
: (2) ממוגרפיה לנשים בגיל 40 עד 49 אחת לשנה לנשים שיש להן קרוב משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה שלקה בסרטן שד;
: (3) בדיקת דם סמוי בצואה בגיל 50 עד 74 אחת לשנה;
: (4) בדיקת דם סמוי בצואה בגיל 40 עד 49, אחת לשנה, למבוטחים שלהם קרוב משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה שלקה בסרטן המעי הגס;
: (5) קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה במקרים אלה:
:: (א) למבוטחים שיש להם קרוב משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה שלקה בסרטן המעי הגס - קולונוסקופיה אחת ל-5 שנים החל בגיל 40 או בגיל שהוא צעיר ב-10 שנים מגיל החולה הצעיר במשפחה, לפי המוקדם;
:: (ב) למבוטחים שלגביהם קיים חשד כי לקו בתסמונת פוליפוזיס משפחתית במעי הגס (FAP) - סיגמואידוסקופיה אחת לשנה מגיל 18 ואילך;
:: (ג) למבוטחים שלגביהם קיים חשד כי לקו בתסמונת משפחתית של סרטן המעי הגס בלא פוליפוזיס, ואשר זוהתה אצלם המוטציה הגנטית המתאימה - קולונוסקופיה אחת ל-5 שנים;
: (6) סקר לגילוי נגעים טרום סרטניים של צוואר הרחם באמצעות בדיקת משטח מצוואר הרחם -
:: (א) לנשים בגיל 25 עד 65;
:: (ב) לנשים בנות 65 ומעלה שלא עברו בדיקת סקר לגילוי נגעים טרום סרטניים של צוואר הרחם ב-10 השנים האחרונות - בדיקת סקר אחת.

@ 27. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ו-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3) : שיקום לב לחולים במחלת לב הסובלים מאחד מהמצבים האלה:
: (1) חולים שעברו התקף לב;
: (2) חולים שעברו ניתוחי מעקפים;
: (3) חולים עם אי-ספיקת לב בדרגה II-III ו/או %LVEF &lt; 35 (ירידה בתפקוד חדר שמאל בחומרה בינונית ומעלה);
: (4) חולים שעברו השתלת קוצב לב דפיברילטור;
: (5) חולים שעברו צנתור התערבותי.

@ 27א. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ע-2) : סדנאות לגמילה מעישון.

@ 28. (תיקון: תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ו-3) : דמי נסיעות והסעות -
: (1) חולה אונקלוגי או חולה דיאליזה הנוסע לטיפול בבית חולים יקבל החזר כספי מלא של הוצאות הנסיעה מביתו לביה&quot;ח ובחזרה בגובה דמי תחבורה ציבורית. חולה כנ&quot;ל המוסע באמבולנס או במונית יקבל החזר של 50% מן ההוצאה;
: (1א) חולה באי-ספיקת כליות כרונית המטופל בדיאליזה שלא מלאו לו 18 שנים, הנוסע לטיפול בבית חולים במכון דיאליזה ייעודי לילדים, יקבל החזר כספי מלא של הוצאות הנסיעה מביתו לבית החולים בגובה דמי תחבורה ציבורית; חולה כאמור המוסע באמבולנס או במונית, יקבל החזר של 100% מן ההוצאה;
: (2) מבוטח המוסע לבית חולים בניידת טיפול נמרץ יקבל החזר מלא של ההוצאה במקרה שאושפז (אם לא אושפז יקבל 50% מן ההוצאה);
: (3) מבוטח המוסע לבית חולים באמבולנס של מד&quot;א יקבל החזר מלא של ההוצאה תמורת קבלה במקרה שאושפז;
: (4) בעד מבוטח המוסע לבית חולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס ונפטר בטרם אושפז, יתקבל החזר מלא של ההוצאה, עד לסכום האגרה הקבועה [[=תקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס|בתקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס), התשס&quot;ו-2006]] (להלן - תקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס);
: (4א) מבוטח הנמצא בהכרה מעורפלת עם חשד לתקיפה מינית המוסע באמבולנס למרכז אקוטי לתקיפה מינית - יקבל החזר מלא של ההוצאה, (((החל מיום 17.8.2026):)) לעניין הסעה שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים;
: (5) מבוטח שמלאו לו 80 שנים וזכאי לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 224(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי]] ולגמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], המוסע לבית חולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס, יקבל החזר של 50% מההוצאה, עד לסכום השווה ל-50% מהאגרה הקבועה [[בתקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס]], (((החל מיום 17.8.2026):)) לעניין הסעה שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים;
: (6) (((החל מיום 17.8.2026):)) בעד הסעה לבית חולים, בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס, של מבוטח שלפי רשומות קופת החולים אובחן עם מחלה או הפרעה נפשית קשה, לשם קבלת שירות במחלקה לרפואה דחופה או בחדר מיון, ובכלל זה מיון בבית חולים פסיכיאטרי, שהסתיים ללא אשפוז, למעט ההסעה הראשונה באותה שנה קלנדרית, יקבל המבוטח החזר של 80% מההוצאה, עד לסכום השווה ל-80% מהאגרה הקבועה [[בתקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס]], לעניין הסעה שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים; [[בתוספת זו]], &quot;מחלה או הפרעה נפשית קשה&quot; (Severe Mental Illness) - אחת מאלה: סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, הפרעה סכיזו-אפקטיבית;
: (7) (((החל מיום 17.8.2026):)) בעד הזעקת אמבולנס שהסתיימה בטיפול רפואי בזירת האירוע, עבור מבוטח שלפי רשומות קופת החולים אובחן עם מחלה או הפרעה נפשית קשה, למעט ההזעקה הראשונה באותה שנה קלנדרית, יקבל המבוטח החזר של 80% מההוצאה, עד לסכום השווה ל-80% מהאגרה הקבועה [[בתקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס]], לעניין הזעקת אמבולנס שהסתיימה בטיפול רפואי בזירת האירוע שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים.

@ 29. : שרותי חירום ברפואה -
: בכל מקרה של פניה דחופה לאחד משרותי החירום ברפואה כגון מד&quot;א, בשעות בהן המרפאות סגורות הקופה תשא בהפרש העלות שבין תעריף של הפניה הדחופה ובין תעריף מרכז שירותי הלילה של קופת חולים.

@ 30. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ע-4, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-5) : טיפולי שיניים כלליים -
: טיפולי שיניים לילדים שטרם מלאו להם 18 שנים:
: (1) בדיקה תקופתית בידי רופא - פעם בשנה, ופעם שניה באותה שנה לפי שיקול דעת רפואי;
: (2) בדיקות שגרה ומעקב כחלק מטיפול רפואי;
: (3) ייעוץ והכנת תכנית טיפול - פעם בשנה;
: (4) צילומי רנטגן:
:: (א) זוג צילומי נשך (במסגרת בדיקה תקופתית);
:: (ב) צילומים במהלך טיפול;
: (5) הדרכה בהיגיינה אורלית - פעמיים בשנה;
: (6) הסרת אבנית - פעם בשנה;
: (7) טיפול מניעה באפליקציה מקומית;
: (8) איטום חרירים וחריצים;
: (9) עזרה ראשונה - טיפול שאינו סובל דיחוי, כגון: שיכוך כאב, מתן מרשם תרופתי או טיפול כירורגי במצבים חריפים של דלקת, סילוק עששת וסתימה זמנית, הדבקה חוזרת של שחזור שנפל;
: (10) שחזורים:
:: (א) שחזור אמלגם;
:: (ב) שחזור מחומרים מורכבים;
: (11) טיפול מוך השן במשנן הנשיר והקבוע (לרבות טיפול שורש);
: (12) מבנים (מיידיים ויצוקים);
: (13) כתר טרומי בשיניים אחוריות וקדמיות;
: (14) עקירה (לרבות עקירה כירורגית);
: (15) שומר מקום לאחר עקירה;
: (16) סדציה לצורך טיפולי שיניים;
: (17) הרדמה לצורך טיפולי שיניים - לילדים שטרם מלאו להם 5 שנים הסובלים מעששת ילדות מוקדמת.

@ 31. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ב) 
: טיפולי שיניים למבוטחים שמלאו להם 72 שנים
: (א) טיפולי שיניים משמרים ומונעים למבוטחים שמלאו להם 72 שנים; הזכאות כוללת -
:: (1) עזרה ראשונה - טיפול דחוף שאינו סובל דיחוי, כגון: שיכוך כאב, מתן מרשם תרופתי או טיפול כירורגי במצבים חריפים של דלקת, סילוק עששת, שחזור זמני;
:: (2) בדיקה תקופתית בידי רופא, כולל ייעוץ והכנת טיפול - פעם בשנה;
:: (3) בדיקות שגרה ומעקב כחלק מטיפול רפואי;
:: (4) צילומי רנטגן -
::: (א) זוג צילומי נשך במסגרת בדיקה תקופתית;
::: (ב) צילום סטטוס, לרבות צילום פריאפיקאלי וסטטוס מקביליות - פעם בשנתיים;
::: (ג) צילום פנורמי - פעם בשנתיים;
:: (5) הסרת אבנית - פעם בחצי שנה;
:: (6) הקצעת שורשים - טיפול לרבע פה, עד ארבעה טיפולים בשנתיים (טיפול אחד לכל הפה פעם בשנתיים);
:: (7) טיפול מניעה באפליקציה מקומית של פלואוריד או לקה פלואוריד - פעם בשנה;
:: (8) עקירה, לרבות עקירה כירורגית, המיסקציה וכריתת נגע סב-חודי;
:: (9) טיפול שורש וחידוש טיפול שורש, לרבות כריתת נגע סב-חודי;
:: (10) אפיסקטומי, לרבות כריתת נגע סב-חודי;
:: (11) שחזור - שרף מורכב ואמלגם;
:: (12) מבנה מיידי.
: (ב) טיפולי שיניים משקמים (פרותטיקה) למטופלים שמלאו להם 72 שנים; הזכאות כוללת -
:: (1) הכנת תותבות מיידיות שלמות וחלקיות, לסת עליונה ותחתונה, כולל מדידה והתאמה;
:: (2) התייעצות עם מומחים לצורך התאמת תוכנית הטיפול;
:: (3) הכנת תותבות שלמות, לסת עליונה ותחתונה, כולל מדידה, התאמה, ייצור במעבדה ורשת לתותבת תחתונה במידת הצורך - לא יותר מפעם בשבע שנים לכל לסת, במסגרת זו יינתנו בשבע השנים שלאחר קבלת התותבת גם -
::: (א) ביקור אצל רופא לצורך התאמת תותבות והסרת נקודות לחץ - עד תשעה מפגשים;
::: (ב) ריפוד רך במעבדה או ריפוד קשה במרפאה או במעבדה - עד פעמיים;
::: (ג) ריפוד רך או זמני במרפאה - עד שלוש פעמים;
::: (ד) חידוש בסיס תותבת - עד פעם אחת;
::: (ה) תיקון שברים והוספת שיניים לתותבת - עד פעם אחת;
::: (ו) התקנת עד ארבעה שתלים לצורך תמיכה בתותבת תחתונה, לרבות צילום CT לשתלים, מחברים, מצמדים וגומיות לתותבת, והוצאה והחלפה של השתלים במקרה של כישלון;
:: (4) הכנת תותבת חלקית, כולל מדידה, התאמה, ייצור במעבדה ורשת במידת הצורך - לא יותר מפעם בארבע שנים לכל לסת, למעט במחסור של שן טוחנת אחת בלבד בלסת, במסגרת זו יינתנו בארבע השנים שלאחר קבלת התותבת גם -
::: (א) עד שלושה כתרים מחרסינה או מבושלים, לצורך אחיזה בכל תותבת, לרבות כתר זמני לפני כל כתר קבוע ותיקון והחלפה במידת הצורך;
::: (ב) ביקור אצל רופא לצורך התאמת תותבות והסרת נקודות לחץ - עד תשעה מפגשים;
::: (ג) תיקון שברים והוספת שיניים לתותבת - עד פעם אחת;
:: (5) פליפר;
:: (6) כיפת שורש;
:: (7) העמקת הוסטיבולום לצורך התותבות;
:: (8) אלבאולופלסטיקה;
:: (9) החלפת מחברים כדוריים או לוקייטורים - אחת לשנתיים;
:: (10) החלפת גומיות של מחברים כדוריים או לוקייטורים - אחת לחצי שנה.
: (ג) מרפאות ניידות למתן כלל טיפולי השיניים הכלולים בסל שירותי הבריאות, בעבור מבוטחים השוהים במרכזים שבהם שוהים 150 קשישים או יותר.

@ 32. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ג, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ו-2) 
: רכישת מכשירי שיקום וניידות
: (א) מכשירי שיקום וניידות
:: (1) אורטיזית (מכשירי הליכה);
:: (2) נעליים רפואיות מיוחדות;
:: (3) כיסאות גלגלים ידניים למבוגרים ולילדים;
:: (4) כיסאות שירותים לילדים ולמבוגרים;
:: (5) כיסאות טיולון (BUGGY);
:: (6) כריות מיוחדות לכיסאות גלגלים - JAY ,ROHO, סיליקון, אחר;
:: (7) הליכונים אחוריים;
:: (8) רולוטורים;
:: (9) הליכון אמות;
:: (10) מזרנים חשמליים נגד פצעי לחץ;
:: (11) כיסאות ממונעים, ובלבד שלעניין מי שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים, היעדר יכולת קוגניטיבית, קואורדינטיבית או רפואית להפעלת הכיסא הממונע באופן עצמאי בבטיחות לא תגביל את זכאותו לכיסא ממונע הניתן להנעה בבטיחות בידי מלווה, למעט זכאות להחלפה או לתיקונים בכיסא הממונע לאחר הגיעו לגיל 18;
:: (12) מנועי עזר לכיסאות גלגלים ידניים;
:: (13) זחליל - במקרים חריגים בלבד;
:: (14) אינסרטים;
:: (15) מכשירי עזר לראייה - משקפיים טלסקופיים ומיקרוסקופיים לילדים ונוער עד גיל 18;
:: (16) מכשירי שמיעה לילדים ונוער עד גיל 18;
:: (17) עדשות מגע מיוחדות (לילדים בלבד);
:: (18) תותבות עיניים;
:: (19) עדשה (תותבת) סקלראלית של גלגל העין - הטכנולוגיה תינתן למטופלים שמלאו להם 18 שנים; תדירות ההחלפה אחת לכמה שנים, כתלות בחומר העדשה (כגון זכוכית או אקרילי);
:: (20) תותבות חיצוניות, ובכלל זה אף ואוזן;
:: (21) פרוטזות שד (בפעם הראשונה גם חזייה);
:: (22) מנופים ביתיים - הידראוליים בלבד;
:: (23) מיטות פאולר ידניות וחשמליות;
:: (24) מיטות פאולר + HI-LOW ידניות וחשמליות;
:: (25) עמידונים לילדים ולצעירים, עד גיל 21 עם מוגבלות בניידות; האבזר יינתן למטופלים בלא יכולת עמידה עצמאית, עם או בלי אבזר עזר חלופי תומך;
:: (26) מחשבי תקשורת תומכת וחלופית; יינתנו מחשבי תקשורת תומכת חלופית מהסוגים המפורטים להלן למטופלים שאינם יכולים לקיים תקשורת מילולית ושאינם יכולים להיעזר במכשירי פלט קולי, לוחות תמונות או טאבלטים (כגון iPAD) לצורך תקשורת:
::: (א) מחשבים ייעודיים שעליהם מותקנת תוכנה ייעודית, שניתן להפעילם בדרכי שימוש ישירות או באמצעות אבזרי נגישות שונים;
::: (ב) מחשבים לתקשורת תומכת וחלופית מבוססי מיקוד מבט.
: (ב) מכשירים הניתנים לאוכלוסייה המשוחררת לחלוטין מהשתתפות עצמית - (מקבלי קצבאות למיניהן) -
:: (1) הליכונים רגילים;
:: (2) מקלות הליכה לסוגיהם - חד-רגליים, תלת-רגליים, וארבע-רגליים;
:: (3) קביים קנדיים;
:: (4) כריות ספוג למניעת פצעי לחץ;
:: (5) מזרני ספוג למניעת פצעי לחץ.
: (ג) השירותים המנויים בפרט זה יינתנו על פי הנהלים במשרד הבריאות.

=== חלק שני: שרותים בהשתתפות כספית עצמית של המבוטח (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ב) ===

@ 1. (תיקון: [הודעות]) : ביקור בית של רופא
: א. כאשר המרפאה פתוחה - 11 שקלים ((חדשים))
: ב. כאשר המרפאה סגורה (שירותי לילה) - 48 שקלים ((חדשים)).

@ 2. (תיקון: [הודעות], ק&quot;ת תשס&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ב-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : שירותי חירום
: א. מד&quot;א שח&quot;ל (([במקור: שר&quot;ל])) וכד' -
:: כאשר המרפאה פתוחה - תשלום לפי תעריף מד&quot;א למעט מיקרים בהם יש צורך לאשפז את החולה
:: כאשר המרפאה סגורה - ישלם המבוטח 48 ש&quot;ח וביתרת העלות תישא הקופה;
: ב. חדר מיון -
:: הטיפול הרפואי הניתן בחדרי מיון כרוך בתשלום עפ&quot;י תעריפון משרד הבריאות ובתשלומים בעד שירותים שונים, כפוף לסייגים שיפורטו בהמשך.
:: פטור מתשלום בחדרי מיון ניתן כאשר הפונה הוא:
::: מבוטח שפנה לחדר מיון עם מכתב רפואי ו/או עם טופס 17, ולא אושפז.
::: מבוטח שאושפז גם אם לא היה בידו מכתב רפואי ו/או טופס 17.
::: נפגע עבודה, שבידו אישור ממעבידו (טופס בל/50), על פגיעה בעבודה.
::: נפגע תאונת דרכים, שימציא אישור מן המשטרה על התאונה.
::: תלמיד, שנפגע בבית הספר, או בטיול של בית הספר (&quot;תאונת בית הספר&quot;), ובידו אישור מבית הספר.
::: מבוטח שהופנה לחדר מיון בבית חולים כללי, לפי הוראה של פסיכיאטר מחוזי או על פי צו של בית משפט בהליך פלילי, לפי [[חוק טיפול בחולי נפש]]; מבוטח שפנה או שהופנה לחדר מיון בבית חולים פסיכיאטרי.
::: מבוטח שפנה לחדר מיון במקרים כדלקמן:
::: 1. כל שבר חדש.
::: 2. פריקה חריפה של כתף או מרפק.
::: 3. פציעה הדורשת איחוי ע&quot;י תפירה או אמצעי איחוי חלופי.
::: 4. שאיפת גוף זר לדרכי הנשימה.
::: 5. חדירת גוף זר לעין.
::: 6. טיפול במחלות סרטן.
::: 7. טיפול במחלת המופיליה.
::: 8. טיפול במחלת סיסטיק פיברוסיס (C.F).
::: 9. אישה שנתקפה בצירי לידה.
::: 10. מי שפונה לבי&quot;ח ע&quot;י אמבולנס מד&quot;א, מהרחוב או ממקום צבורי אחר עקב ארוע פתאומי.
::: 11. תינוקות עד גיל חודשיים הפונים עקב הופעה פתאומית של חום גבוה (מעל 38.5°C).
::: 12. חולי דיאליזה.
::: 13. מבוטח שהוא נפגע אלימות במשפחה או נפגע תקיפה מינית.
::: 14. חולי דיסאוטונומיה משפחתית;
::: 15. הכשת נחש;
::: 16. עקיצת עקרב;
::: 17. תגובה אלרגית מסכנת חיים;
::: 18. חבלת ראש עד גיל שנתיים;
::: 19. חבלת ראש מעל גיל 70;
::: 20. התקף אפילפטי בחולה אפילפטי ידוע;
::: 21. פריקת לסת;
::: 22. כווייה מדרגה 3;
:: חייב באגרת מיון בלבד (לפי תעריפון משרד הבריאות),
::: הפונה לחדר מיון בין השעות 01:00–06:00 למעט מי שחלים עליו הסעיפים 1–12 דלעיל.
::: במקרים בהם התברר בדיעבד כי ההפניה היתה מוצדקת מבחינה רפואית.

@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ו-3) : דמי נסיעה והסעות
: א. חולה אונקולוגי או, חולה באי ספיקת כליות כרונית, הנוסע לטיפול בבית חולים, יקבל החזר כספי מלא של הוצאות הנסיעה מביתו לבית החולים בגובה דמי תחבורה ציבורית. חולה כנ&quot;ל המוסע באמבולנס או במונית, יקבל החזר של 50% מן ההוצאה, תמורת קבלות, בעד הסעה לבית חולים ובחזרה.
: (א1) חולה באי-ספיקת כליות כרונית המטופל בדיאליזה שלא מלאו לו 18 שנים, הנוסע לטיפול בבית חולים במכון דיאליזה ייעודי לילדים, יקבל החזר כספי מלא של הוצאות הנסיעה מביתו לבית החולים בגובה דמי תחבורה ציבורית; חולה כאמור המוסע באמבולנס או במונית, יקבל החזר של 100% מן ההוצאה.
: ב. מבוטח המוסע לבית חולים בנט&quot;ן (בניידת טיפול נמרץ של מד&quot;א), יקבל החזר של ההוצאה, תמורת קבלה, במקרה שאושפז. אם לא אושפז יקבל 50% מן ההוצאה תמורת קבלה.
: ג. מבוטח המוסע לבית החולים באמבולנס של מד&quot;א, יקבל החזר מלא של ההוצאה תמורת קבלה, במקרה שאושפז. אם לא אושפז לא יקבל כל החזר.
: (ד) מבוטח הנמצא בהכרה מעורפלת עם חשד לתקיפה מינית, המוסע באמבולנס למרכז אקוטי לתקיפה מינית, יקבל החזר מלא של ההוצאה.
: ד1. בעד מבוטח המוסע לבית חולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס ונפטר בטרם אושפז, יתקבל החזר מלא של ההוצאה תמורת קבלה, עד לסכום האגרה הקבועה [[בתקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס]], (((החל מיום 17.8.2026):)) לעניין הסעה שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים.
: ה. מבוטח שמלאו לו 80 שנים וזכאי לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 224(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי]] ולגמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], המוסע לבית חולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס, יקבל החזר של 50% מההוצאה תמורת קבלה, עד לסכום השווה ל-50% מהאגרה הקבועה [[בתקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס]], (((החל מיום 17.8.2026):)) לעניין הסעה שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים.
: ו. (((החל מיום 17.8.2026):)) בעד הסעה לבית חולים, בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס, של מבוטח שלפי רשומות קופת החולים אובחן עם מחלה או הפרעה נפשית קשה, לשם קבלת שירות במחלקה לרפואה דחופה או בחדר מיון, ובכלל זה מיון בבית חולים פסיכיאטרי, שהסתיים ללא אשפוז, למעט ההסעה הראשונה באותה שנה קלנדרית, יקבל המבוטח החזר של 80% מההוצאה, עד לסכום השווה ל-80% מהאגרה הקבועה [[בתקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס]], לעניין הסעה שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים.
: ז. (((החל מיום 17.8.2026):)) בעד הזעקת אמבולנס שהסתיימה בטיפול רפואי בזירת האירוע, עבור מבוטח שלפי רשומות קופת החולים אובחן עם מחלה או הפרעה נפשית קשה, למעט ההזעקה הראשונה באותה שנה קלנדרית, יקבל המבוטח החזר של 80% מההוצאה, עד לסכום השווה ל-80% מהאגרה הקבועה [[בתקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס]], לעניין הזעקת אמבולנס שהסתיימה בטיפול רפואי בזירת האירוע שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים.

@ 4. (תיקון: [הודעות], ק&quot;ת תשפ&quot;ב-2) : אשפוז כרוני
: אשפוז סיעודי מורכב - 77.5 ש&quot;ח ליום.

@ 5. (תיקון: [הודעות]) : בדיקות במהלך הריון
: בדיקת חלבון עוברי בהריון, תיעשה בהשתתפות עצמית של המבוטחת בסך 33 ש&quot;ח. יתרת עלות הבדיקה על חשבון הקופה, עד לתעריף של משרד הבריאות.

@ 6. (תיקון: [הודעות], ק&quot;ת תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה-6) : טיפולים פארא-רפואיים
:: התפתחות הילד לגילאי 3 עד 9 שנים;
:: טיפול של צוות רב מקצועי יינתן תמורת השתתפות עצמית של המבוטח בסך 17 ש&quot;ח לטיפול. יתרת עלות הטיפול - על חשבון הקופה עד לתעריף של משרד הבריאות; השתתפות הקופה כנ&quot;ל תינתן לטיפול בידי כל אחד מאלה: פסיכולוג, עובד סוציאלי, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת ומרפא בעיסוק -
:: (1) לגילאי 3 עד 6 - עד 27 טיפולים בשנה (ובלבד שסך כל הטיפולים שיינתנו בכלל המקצועות האמורים לא יעלה על 54);
:: (2) לגילאי 6 עד 9 - עד 9 טיפולים בשנה (ובלבד שסך כל הטיפולים שיינתנו בכלל המקצועות האמורים לא יעלה על 18);
:: למרות האמור בפרט זה, חבר קופה הזכאי לגמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]], יהיה פטור מכל תשלום לפי פרט זה, בעד שירות שניתן לילדו.

@ 6א. (תיקון: תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3) : טיפולים פארה-רפואיים בילדים המצויים בספקטרום האוטיסטי
:: טיפול בילדים כאמור [[בסעיף 20(א)(7) בחלקה הראשון של תוספת זו]]:
:: טיפול של צוות רב מקצועי יינתן תמורת השתתפות עצמית של המבוטח בסך 23 שקלים חדשים לטיפול. יתרת עלות הטיפול - על חשבון הקופה עד לתעריף של משרד הבריאות. השתתפות הקופה תינתן לטיפול בידי כל אחד מאלה: פיזיותרפיסט, פסיכולוג, עובד סוציאלי, קלינאי תקשורת ומרפא בעיסוק; סך שעות הטיפול שיינתנו לילד בכלל המקצועות האמורים יעמוד על 3 בשבוע.

@ 7. (תיקון: [הודעות]) : פיזיותרפיה בקהילה
: במקרים שהטיפולים יבוצעו במכונים שמחוץ לקופת חולים, ישתתף המבוטח בסך של 17 ש&quot;ח לטיפול והיתרה על חשבון הקופה, עד לתעריף של משרד הבריאות.

@ 8. (תיקון: [הודעות], ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : הפרעות בתקשורת (ריפוי בדיבור)
: (א) במקרים שהטיפולים יבוצעו במכונים שמחוץ לקופת חולים, ישתתף המבוטח בסך של 17 ש&quot;ח לטיפול והיתרה על חשבון הקופה, עד לתעריף של משרד הבריאות.
: (ב) בטיפול בגמגום, מעבר לגיל 6 - תשתתף הקופה ב-50% מעלות קורס אחד, או מעלות של סדרת טיפולים אחת, לריפוי בדיבור למגמגמים, אך לא יותר מ-50% מתעריף הקורס ב&quot;הדסה&quot;.
: (ג) בטיפול בגמגום, למתבגרים בני 12 ומעלה ומבוגרים הסובלים מחזרה או החמרה של הגמגום לאחר טיפול בעבר, עד שתי סדרות טיפולים, ישתתף המבוטח בסך של 33.07 ש&quot;ח לטיפול והיתרה על חשבון הקופה, עד לתעריף של משרד הבריאות.

@ 9. (תיקון: [הודעות], ק&quot;ת תשפ&quot;ה) : טיפולי פוריות
: השתתפות עצמית של מבוטחת בעד תכשירי FSH ו-LH הניתנים בזריקה, לא תעלה על 235.71 שקלים חדשים לחודש.

@ 9א. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו) : אמצעי מניעה לא הורמונליים - התקנים תוך-רחמיים
: השתתפות עצמית של עד 100%.

@ 10. (תיקון: [הודעות], ק&quot;ת תשס&quot;ו-2) : תותבות
: השתתפות כספית עצמית בשיעור של 80% מעלות התותב (תותבות גפיים בהתאם לנהלי משרד הבריאות); סעיף זה לא יחול על תותב כאמור [[בסעיף 11(ד)(5) לחלק הראשון של תוספת זו]];
: השתלת תותב באין אונות - השתתפות כספית עצמית בתותב $388.

@ 11. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : טיפול שיניים בחולים אונקולוגיים
: (א) לפני טיפול כימותרפי/קרינתי, הקופה תשתתף ב-50% מעלות טיפול משמר וטיפול משקם לפי התעריף של רשת מרפאות השיניים של הקופה (להלן - תעריף הקופה).
: (ב) לאחר טיפול כימותרפי/קרינתי יינתן כיסוי מלא של טיפול משמר וטיפול משקם לפי תעריף הקופה.
: (ג) לאחר טיפול כימותרפי/קרינתי לאזור ראש-צוואר יינתן כיסוי מלא של טיפול תומך בפה, טיפול משמר וטיפול משקם, בלא הגבלת זמן, לפי תעריף הקופה;
:: טיפול משמר וטיפול משקם, מעבר לתקופה האמורה, יינתן, לפי תעריף הקופה, למבוטח שהתקיימו בו כל אלה:
:: (א) חולה שקיבל הקרנות לאזור ראש צוואר בגיל הילדות, בשל מחלה ממארת, לפני או במהלך התפתחות המשנן הקבוע;
:: (ב) בעקבות הטיפול הקרינתי נפגעה באופן בלתי הפיך התפתחות המשנן הזמני והקבוע;
:: (ג) למטופל טרם מלאו 30 שנה.
: (ד) לפני טיפול כירורגי בגידול באזור הלסתות, יינתן כיסוי מלא של טיפול משמר וטיפול משקם, לפי תעריף הקופה.
: (ה) לאחר טיפול כירורגי בגידול באזור הלסתות יינתן כיסוי מלא של טיפול משמר וטיפול משקם (לרבות תותבות) לפי תעריף הקופה.
: (ו) טיפול שיניים משקם לאחר כריתה חלקית או מלאה של הלסתות עקב גידולים שפירים או ציסטות בלסתות.
: (ז) טיפולי שיניים מונעים, משמרים ומשקמים (טיפול מקדים בלבד) לחולים אונקולוגיים בביספוספונטים או Denosumab בשל מיאלומה נפוצה או גרורות לעצמות, ב-50% השתתפות עצמית.

@ 12. : אורתופטיקה (התעמלות לריפוי פזילה)
: הקופה תשתתף בטיפולי אורתופטיקה, בשיעור של 50% מתעריף משרד הבריאות, על פי אישור של רופא עיניים של הקופה.

@ 12א. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה) : סיוע ביתי בניקוז ריאתי - החזר בסך 105 שקלים חדשים בעד כל יום שבו קיבל המבוטח סיוע כאמור.

@ 13. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ס) : (((נמחק).))
@ 14. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ג, ק&quot;ת תשס&quot;ח) : (((נמחק).))

@ 14א. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, ק&quot;ת תשס&quot;ג, ק&quot;ת תשס&quot;ו-2) : מזון תרופתי כמפורט [[תוספת 2 חלק 1 פרט 24 א|(([&lt;s&gt;בתוספת&lt;/s&gt;])) בסעיף 24א בחלק הראשון לתוספת]]:
:: התשלום בעבור פרטי המזון התרופתי האמורים [[בסעיף 24א בחלק הראשון לתוספת]] יהיה -
:: (1) בעד התכשירים ENSURE‏, ISOCAL POWDER‏, ISOMIL‏, MCT OIL‏, OSMOLITE TOLEREX ו-PREGESTIMIL - לפי כללי תכנית הגביה שאושרה לכל אחת מקופות החולים בהתאם [[לסעיף 8 לחוק]], כפוף לכל שינוי עתידי באותה תכנית;
:: (2) בעד התכשירים ALITRAQ‏, PEDIATRIC VIVONEX‏, NEOCATE ADVANCE L-EMENTAL‏ - 20% מהמחיר המרבי לצרכן של התכשיר;
:: (3) בעד שאר התכשירים - 25% ממחירם המרבי לצרכן, למעט התרכובות המנויות [[בסעיף 24א(18) לחלק הראשון של תוספת זו]] אשר יינתנו בלא תשלום;
:: ואולם, תקרת התשלום החודשי למבוטח, בעד כלל פרטי המזון התרופתי האמורים לא תעלה על 495 שקלים חדשים בחודש; תקרת התשלום בעד תרופות לחולה כרוני, כפי שנקבעה בתכנית הגביה שאושרה לכל אחת מקופות החולים בהתאם [[לסעיף 8 לחוק]], לא תחול על התכשירים האמורים.

@ 15. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-5) : אביזרים תכשירים וציוד רפואי
: 1. מחטים לבדיקה עצמית לחולי סוכרת (השתתפות המבוטח 10%);
: 2. מזרקים לשמוש עצמי (השתתפות המבוטח 10%);
: 3. מקלונים לבדיקת סוכר בדם (השתתפות המבוטח 10%);
: 4. מכשירי CPAP לדום נשימה - (השתתפות המבוטח 70%);
: 5. מכשירי הנשמה עפ&quot;י המלצת רופא ריאות מומחה - (20% השתתפות המבוטח);
: 6. חבישות לחץ - (השתתפות המבוטח 40%);
: 7. מזון תרופתי, למעט כמפורט [[בסעיף 24א לחלק הראשון לתוספת]] - בסבסוד הקופה;
: 8. מכנסונים באשפוז ממושך (ניתנים במחיר עלות);
: 9. למבוטחים מעל גיל 18, תשלום בעבור אריזה חודשית של חיישנים של מערכת היברידית לניטור סוכר והזלפת אינסולין (50 שקלים חדשים).

@ 16. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ע-4) : טיפולי שיניים כלליים
: ההשתתפות העצמית בעד טיפול שיניים המנוי [[בפסקאות (10) עד (16) בסעיף 30 לחלק הראשון בתוספת זאת]] תהיה 20 שקלים חדשים לטיפול, אף אם נמשך יותר מביקור אחד, ולא יותר מ-40 שקלים חדשים, במהלך ביקור אחד; ההשתתפות העצמית בעד כל טיפולי העזרה הראשונה כאמור [[סעיף 30 חלק ראשון תוספת זאת|בפסקה (9) בסעיף 30 האמור]] הניתן בביקור אחד תהיה 20 שקלים חדשים.

@ 17. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: טיפולי שיניים למבוטחים שמלאו להם 72 שנים
: ההשתתפות העצמית בעד טיפול שיניים מהטיפולים המנויים [[בסעיף 31 לחלק הראשון לתוספת זו]], תהיה כמפורט להלן:
: (1) עזרה ראשונה, עקירה כירורגית, פליפר, חידוש בסיס תותבת, ריפוד רך או קשה לתותבת - 68 שקלים חדשים;
: (2) פלואוריד - 17 שקלים חדשים;
: (3) טיפול שורש, חידוש טיפול שורש, אפיסקטומי - 136 שקלים חדשים;
: (4) כיפת שורש, כתר זמני מבושל, כל שתל (כולל החדרה), הקצעת שורשים, טיפול לרבע פה - 102 שקלים חדשים;
: (5) תותבת שלמה או חלקית - 306 שקלים חדשים לכל לסת;
: (6) תותבת מיידית, כתר קבוע מחרסינה (כולל כתר זמני במרפאה) - 204 שקלים חדשים;
: (7) בדיקה תקופתית, זוג צילומי נשך במסגרת בדיקה, הסרת אבנית, ארבעה מפגשים ראשונים להתאמת תותבות והסרת נקודות לחץ - בלא השתתפות עצמית;
: (8) צילום סטטוס, צילום פנורמי וצילום CT‏ - 34 שקלים חדשים;
: (9) כל טיפול אחר - 34 שקלים חדשים לטיפול.

@ (18) (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3) : עיניים -
: (1) השתלה של עדשות מתקדמות מסוג: טוריות, מולטיפוקליות ומולטיפוקליות טוריות, בניתוחי קטרקט לתיקון הפרעות תשבורת; ההשתתפות העצמית תעמוד על 100% ממחיר העדשה, בהתאם לסוג העדשה.
: (2) משקפי ראייה לילדים עד גיל 7 שנים, ההשתתפות העצמית בעד המשקפיים תעמוד על 10% או עד 100 ש&quot;ח, הנמוך שבהם.

== תוספת שלישית ==
=== שירותי הבריאות שנתנה המדינה לפרט במועד הקובע ===
==== ((([[סעיף 7 פסקה (2) של הגדרת &quot;סל השירותים הבסיסי&quot;]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-5) : שירותי רפואה מונעת
: (1) בדיקות שגרה, חיסונים כאמור בפסקה (4), מעקב והדרכה בידי רופא ואחות ובדיקת מעבדה לאשה ההרה, לתינוקות ולילדים בתחנות לבריאות המשפחה (טיפות חלב).
: (2) בדיקות לגילוי מוקדם של מחלות ומומים מולדים:
:: (א) בדיקות מי שפיר לנשים שהן בגיל 32 ומעלה בתחילת ההריון
:: (ב) בדיקות לנשאי טיי-זאקס ותלסמיה
:: (ג) בדיקות לגילוי מוקדם אצל ילודים למחלת תת-תריסיות ופניל-קטונוריה (PKU) ו-SCID‏ (Severe combined immunodeficiency);
:: (ד) סקר גנטי רחב אחיד לכלל האוכלוסייה לאיתור נשאים למחלות גנטיות, לביצוע טרום היריון ולידה - בדיקות סקר לאיתור נשאים של מחלות גנטיות שבהן שיעור הנשאות הוא עד 1:110 באוכלוסייה.
: (3) שירות מונע לקשיש.
: (4) חיסונים וטיפול מונע:
:: (א) חיסוני שיגרה:
::: נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B
::: נגד קרמת-צפדת-שעלת-ושיתוק ילדים
::: נגד חצבת
::: נגד אדמת
::: נגד חזרת
::: נגד המופילוס אינפלואנז
::: נגד זיהומים פנוימוקוקיים
::: נגד נגיף רוטה
::: נגד נגיף וריצלה
::: נגד דלקת כבד נגיפית מסוג A
::: נגד HPV לנערות בכיתה ח';
:: (ב) חיסונים וטפול מונע לאוכלוסיות בסיכון:
::: (1) המופילוס אינפלואנזה (ריפאמפין)
::: (2) מנינגוקוקים (ריפאמפין)
::: (3) דלקת כבד נגיפית A (גלובולין)
::: (4) דלקת כבד נגיפית B‏ (HBIG);
:: (ג) נגד צפדת, נגד כלבת ונגד קרמת;
:: (ד) חיסונים לאוכלוסיות מיוחדות:
::: השלמת חיסונים לילדים עולים ולפי הצורך, BCG;
:: (ה) בדיקות שיגרה לקבוצות מיוחדות: בדיקות מנטו, צילום ריאות לפי הצורך.
: (5) בריאות השן - בדיקות שיגרה, מעקב והדרכה, ע&quot;י רופא שיניים ושיננית לתלמידים; וטיפול על-פי הנהלים הנהוגים במשרד הבריאות.
: (6) תכנון המשפחה.
: (7) בדיקות שיגרה, חיסונים כאמור בפסקה (4), מעקב והדרכה בידי רופא ואחות לתלמידים בבתי ספר.
: (8) בדיקת סקר לעין עצלה (Amblyopia) ואיתור ראייה ירודה, אצל ילדים בגילים 3 עד 5 שנים, שיבוצעו בגני ילדים.
: הערה: שירותי הרפואה המונעת הראשונית המוגדרים בסל זה ניתנים בהשתתפות המטופל (אגרת תחנות לבריאות המשפחה, אגרת בריאות השן).

@ 2. : גריאטריה
: (1) שירותי אשפוז באחריות המדינה ובכפוף לנהלי משרד הבריאות:
:: (א) אשפוז חולים סיעודיים גריאטריים
:: (ב) אשפוז תשושי נפש
:: (ג) אשפוז נכים סיעודיים צעירים
:: (ד) אשפוז חולים פסיכוגריאטרים
:: הערה: שירותי האשפוז ניתנים בהשתתפות המאושפז או משפחתו בעלות הטיפול.

@ 3. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ה, ק&quot;ת תשנ&quot;ז, ק&quot;ת תשע&quot;ב-3, ק&quot;ת תשע&quot;ד, תשע&quot;ז-2) : בריאות הנפש
: 1. סל השירותים בתחום האישפוז
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) שירותי אשפוז במחלקה לתחלואה כפולה, של מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה או של מטופלים אחרים הזקוקים לאשפוז באותה מחלקה, בכפוף לאישור ראש שירותי בריאות הנפש או ועדת ההכרעה; לעניין זה -
:::- &quot;ועדת ההכרעה&quot; - ועדה בין-משרדית שמינה שר הבריאות שחברים בה נציגי משרד הבריאות ונציגי משרד הרווחה והשירותים החברתיים;
:::- &quot;חוק טיפול בחולי נפש&quot; - [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]];
:::- &quot;מחלקה לתחלואה כפולה&quot; - מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים פסיכיאטרי או בבית חולים כללי, שהוכרה לעניין פסקה זו בידי המנהל, המיועדת לאשפוז ממושך לא פעיל של מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה;
:::- &quot;מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה&quot; - מטופלים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, ברמה בינונית או חמורה ממנה, שגם אובחנו באבחנה פסיכיאטרית ואשר סובלים מהפרעות קשות בהתנהגות או שכושר השיפוט שלהם או כושר בחינת המציאות שלהם נפגמו באופן ניכר;
:::- &quot;ראש שירותי בריאות הנפש&quot; - כהגדרתו [[בחוק טיפול בחולי נפש]].
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
: 2. סל שירותים אמבולטוריים בבריאות הנפש
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) שירותים לאוכלוסיות מוגדרות בגנים טיפוליים.
: 3. סל שירותי בריאות הנפש לגמילה
:: (1) שירותי אשפוז במוסדות משרד הבריאות (כולל עמותות הממומנות ע&quot;י המשרד);
:: (2) שירותים מרפאתיים;
:: (3) גמילה תוך ביתית;
:: (4) מתן התכשירים המפורטים להלן במסגרת שירות מרפאתי לפי פסקה (2):
::: &quot;Methadone, Buprenorphine, Buprenorphine + Naltrexone&quot;.

@ 4. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-4) : רכישת מכשירי שיקום
: רשימת המכשירים שמשרד הבריאות משתתף במימונם - עפ&quot;י הנהלים במשרד הבריאות
: א. מכשירי שיקום
:: 1. תותבות לגפיים
:: 2. גרבי גדם - בכל מקרה של החלפת תותבת או בית גדם עפ&quot;י הצורך - לא יותר מפעמיים בשנה
:: 3. כפפה לכסוי תותבת יד
:: 4. (((נמחקה);))
:: 5. (((נמחקה);))
:: 6. סדי AFO לשמירת מנח וטווחי תנועה בכפות הרגליים:
::: (א) לילדים עם פוטנציאל עתידי להליכה;
::: (ב) לילדים שנזקקים לתנוחת רגל טיפוסית לצורך עמידה.
: ב. (((נמחק).))
: ג. (((נמחק).))

== תוספת רביעית (((בוטלה))) (תיקון: תשנ&quot;ז) ==

== תוספת חמישית ==
==== ((([[סעיף 9(ב)(1)]]))) ====

@ (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ו, ק&quot;ת תשע&quot;ד-2, ק&quot;ת תשע&quot;ז)
: לעניין [[סעיף 9]], מדד יוקר הבריאות יחושב כשקלול המדדים שלהלן שמחשבת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי השיעור היחסי של כל מדד המרכיב אותו כמפורט להלן:
: (1) 61.7% - מדד השכר למשרת שכיר במגזר הבריאות;
: (2) 3.5% - מדד השכר למשרת שכיר במגזר הציבורי;
: (3) 0.5% - מדד השכר למשרת שכיר במשרדי הממשלה (ממשלה מרכזית);
: (4) 3% - מדד שכר המינימום;
: (5) 26.8% - מדד המחירים לצרכן;
: (6) 4.5% - מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים.
: שנת 2015 תהיה שנת הבסיס לחישוב שיעור מדד יוקר הבריאות לשנים שלאחריה, על כלל מרכיביו (100), במקום שנת 1995.

== תוספת שישית (((בוטלה))) (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-2) ==

== תוספת שביעית (תיקון: תשנ&quot;ז) ==
==== ((([[סעיף 67]]))) ====
@ : קופת חולים הכללית;
@ : קופת חולים לעובדים לאומיים;
@ : קופת חולים מאוחדת (מרכזית–עממית);
@ : קופת חולים מכבי.

== תוספת שמינית (תיקון: תשע״ו–3) ==
==== ((([[סעיף 17(א1)]]))) ====
@ 1. : בריאות הנפש
@ 2. : נפגעי עבודה

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ו' בתמוז התשנ&quot;ד (15 ביוני 1994).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק רבין, ראש הממשלה
* אפרים סנה, שר הבריאות
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* שבח וייס, יושב ראש הכנסת

&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000111}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>rnhra7o0hbegzyxmlt7dczmhactfhpk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הביטוח הלאומי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5273</id>
    <revision>
      <id>3017377</id>
      <parentid>3016752</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:20:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3017376] תיקון מס' 266</comment>
      <origin>3017377</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1102092" sha1="oqju5a2p2tyve8yt3ao7vs245x94qhg" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000198}} '''חוקים קודמים:''' ''חוק הביטוח הלאומי:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 6|חוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208002.pdf}}, {{ח:תיבה|35|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_317296.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 127|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208001.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317297.pdf}}, {{ח:תיבה|46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317744.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209205.pdf}}, {{ח:תיבה|90|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208000.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207999.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 160|תיקון (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_211775.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 36|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_207998.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 40|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 110|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207996.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 8|חוק קביעת גיל|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208169.pdf}}, {{ח:תיבה|121|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207995.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 130|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_203791.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207994.pdf}}, {{ח:תיבה|289|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211699.pdf}}, {{ח:תיבה|352|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 88|חוק שירות עבודה בשעת־חירום|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209577.pdf}}. ''פקודת הפיצויים לעובדים:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1947, תוס׳ 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562552.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 65|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312710.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 293|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209276.pdf}}. ''חוק שירות מילואים (תגמולים):'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 119|חוק שירות מילואים (תגמולים)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 28|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 221|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209572.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517966.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 100|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209571.pdf}}. ''חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 306|חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311005.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517979.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 96|חוק אימוץ ילדים|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 113|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209570.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 60|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209569.pdf}}, {{ח:תיבה|72|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317487.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209568.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 98|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209567.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 60|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 110|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 104|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209564.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 124|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317777.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 135|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209562.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 21 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 86|תיקון מס׳ 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208378.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 30 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207972.pdf}}. ''חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 288|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 167|תיקון מס׳ 21 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}. ''תקנות־שעת־חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת־חירום):'' {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ז, 2607|תקנות־שעת־חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת־חירום)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2057.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ז, 132|חוק סדרי השלטון והמשפט (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210380.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 24|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209855.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 34|הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209854.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 106|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209853.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 114|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 92|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 145|הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209850.pdf}}. '''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ח, 108|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311007.pdf}}, {{ח:תיבה|154|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317299.pdf}}, {{ח:תיבה|165|תיקון לתחילת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311008.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317300.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_207993.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 16|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317301.pdf}}, {{ח:תיבה|58|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207992.pdf}}, {{ח:תיבה|130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209760.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207991.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 128|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207990.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 78|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203735.pdf}}, {{ח:תיבה|86|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203736.pdf}}, {{ח:תיבה|119|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207989.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 126|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207988.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207987.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207986.pdf}}, {{ח:תיבה|162|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317302.pdf}}, {{ח:תיבה|212, 221|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207985.pdf}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 4 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209030.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 74|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 102|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207983.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207982.pdf}}, {{ח:תיבה|238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209261.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207981.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 7|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317779.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 11 לחוק הגנת השכר|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209686.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}, {{ח:תיבה|241|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317783.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207980.pdf}}, {{ח:תיבה|275|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207978.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207977.pdf}}, {{ח:תיבה|281|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317303.pdf}}, {{ח:תיבה|XVI|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 88|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207976.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207975.pdf}}, {{ח:תיבה|123|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207974.pdf}}, {{ח:תיבה|150|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211855.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207973.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207972.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 116|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207968.pdf}}, {{ח:תיבה|141, 142|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 44|תיקון מס׳ 6 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209186.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון מס׳ 28 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207969.pdf}}, {{ח:תיבה|125|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207967.pdf}}, {{ח:תיבה|149|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207966.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 98|תיקון מס׳ 28 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207970.pdf}}, {{ח:תיבה|117|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207965.pdf}}, {{ח:תיבה|118|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207964.pdf}}, {{ח:תיבה|203|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 7|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207962.pdf}}, {{ח:תיבה|36|חוק הבטחת הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208330.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207961.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207960.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207959.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 82|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207958.pdf}}, {{ח:תיבה|202|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207956.pdf}}, {{ח:תיבה|216|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207955.pdf}}, {{ח:תיבה|272|תיקון מס׳ 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209756.pdf}}, {{ח:תיבה|274|ניכוי מיוחד בשל אינפלציה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207957.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 59|תיקון מס׳ 56 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208794.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209746.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 22|הכנסה מחקלאות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210113.pdf}}, {{ח:תיבה|44|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210136.pdf}}, {{ח:תיבה|48|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210135.pdf}}, {{ח:תיבה|56א|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210158.pdf}}, {{ח:תיבה|192|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317440.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 2380|תקנות שעת חירום (חישוב השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968), התשמ״ד–1984|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4690.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ה, 28|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210250.pdf}}, {{ח:תיבה|109|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210415.pdf}}, {{ח:תיבה|209|תיקון מס׳ 13 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210441.pdf}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 16 לחוק הגנת השכר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210421.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 21|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210452.pdf}}, {{ח:תיבה|60|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210459.pdf}}, {{ח:תיבה|64|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210463.pdf}}, {{ח:תיבה|68|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210464.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210487.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210478.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210468.pdf}}, {{ח:תיבה|170|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317304.pdf}}, {{ח:תיבה|184|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317305.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210467.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210498.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 5|תיקון מס׳ 71 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210522.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317306.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317828.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210552.pdf}}, {{ח:תיבה|83|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|93|תיקון מס׳ 72 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210568.pdf}}, {{ח:תיבה|105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210573.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 25 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210560.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס׳ 75 – השכרת דירה למגורים)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}, {{ח:תיבה|74|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210660.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 31|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210719.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 54|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210717.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 71|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210675.pdf}}, {{ח:תיבה|131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210812.pdf}}, {{ח:תיבה|151|תיקון מס׳ 18 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210695.pdf}}, {{ח:תיבה|174|תיקון מס׳ 9 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210787.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 105|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210829.pdf}}, {{ח:תיבה|106|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211700.pdf}}, {{ח:תיבה|125|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211727.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210854.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 44|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210912.pdf}}, {{ח:תיבה|148|חוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211804.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 10, 13|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210947.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 22|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210957.pdf}}, {{ח:תיבה|47|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 83|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 84|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210991.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 85|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211029.pdf}}, {{ח:תיבה|137|חוק קליטת חיילים משוחררים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210948.pdf}}, {{ח:תיבה|147|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211110.pdf}}, {{ח:תיבה|174|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211132.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 88|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211660.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 89|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211347.pdf}}, {{ח:תיבה|257, 258|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf}}, {{ח:תיבה|273|תיקון מס׳ 92|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211348.pdf}}, {{ח:תיבה|274|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211133.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 2|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210958.pdf}}, {{ח:תיבה|43|תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211077.pdf}}, {{ח:תיבה|79|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211073.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211088.pdf}}, {{ח:תיבה|98, 100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211090.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211102.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 99|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211160.pdf}}, {{ח:תיבה|201|תיקון מס׳ 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211169.pdf}}, {{ח:תיבה|327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211178.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 105 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211194.pdf}}, {{ח:תיבה|372|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211202.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211205.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 15 לחוק מס מקביל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211208.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211221.pdf}}, {{ח:תיבה|437|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211653.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 210|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203774.pdf}}, {{ח:תיבה|327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211178.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 105 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211194.pdf}}, {{ח:תיבה|372|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211202.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211205.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 15 לחוק מס מקביל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211208.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211221.pdf}}, {{ח:תיבה|438|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 127|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211318.pdf}}, {{ח:תיבה|131|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211319.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211314.pdf}}, {{ח:תיבה|181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211736.pdf}}, {{ח:תיבה|189|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211307.pdf}}, {{ח:תיבה|382|תיקונים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (פרסום בקובץ)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_203779.pdf}}, {{ח:תיבה|387|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 34|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211392.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211406.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211407.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211411.pdf}}, {{ח:תיבה|166|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211412.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211430.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 57|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211642.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 15 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211508.pdf}}, {{ח:תיבה|134|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211474.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211641.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 16 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211475.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211488.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211489.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211520.pdf}}, {{ח:תיבה|301|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211536.pdf}}, {{ח:תיבה|378|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 30|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211658.pdf}}, {{ח:תיבה|66|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317307.pdf}}, {{ח:תיבה|68|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211602.pdf}}, {{ח:תיבה|77|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211612.pdf}}, {{ח:תיבה|78|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211613.pdf}}, {{ח:תיבה|99|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|256|חוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_300163.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 64|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300618.pdf}}, {{ח:תיבה|66|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|132|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300205.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300252.pdf}}, {{ח:תיבה|269|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 2|תיקון מס׳ 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300625.pdf}}, {{ח:תיבה|2|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300625.pdf}}, {{ח:תיבה|233|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300363.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300376.pdf}}, {{ח:תיבה|428|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300388.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300622.pdf}}, {{ח:תיבה|522|חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית נסיונית לבנים) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300410.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 101|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300452.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300464.pdf}}, {{ח:תיבה|144|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300464.pdf}}, {{ח:תיבה|168|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|428, 430, 434|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו־2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300504.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300555.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300524.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300525.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300537.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300538.pdf}}, {{ח:תיבה|519|תיקון מס׳ 55 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300539.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 132 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300605.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 63|תיקון מס׳ 23 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300585.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300596.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300597.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300606.pdf}}, {{ח:תיבה|175, 180|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|380|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1889.pdf}}, {{ח:תיבה|458, 467, 468, 469, 492, 493|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299915.pdf}}, {{ח:תיבה|576, 576|חוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299935.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 58|חוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|92, 95, 97, 107, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|286|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299837.pdf}}, {{ח:תיבה|332|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299616.pdf}}, {{ח:תיבה|337|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299822.pdf}}, {{ח:תיבה|345|תיקון מס׳ 25 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299786.pdf}}, {{ח:תיבה|391|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299646.pdf}}, {{ח:תיבה|397|תיקון מס׳ 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299741.pdf}}, {{ח:תיבה|425|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299840.pdf}}, {{ח:תיבה|445|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299652.pdf}}, {{ח:תיבה|486|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299624.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299671.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 95|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299661.pdf}}, {{ח:תיבה|189|חוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299869.pdf}}, {{ח:תיבה|346|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|464|תיקון מס׳ 28 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299673.pdf}}, {{ח:תיבה|727|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299900.pdf}}, {{ח:תיבה|809, 814|תיקון מס׳ 147 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299994.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 24|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299914.pdf}}, {{ח:תיבה|226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299895.pdf}}, {{ח:תיבה|262|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2053.pdf}}, {{ח:תיבה|306, 307|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}, {{ח:תיבה|370|תיקון מס׳ 86|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300142.pdf}}, {{ח:תיבה|384|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300147.pdf}}, {{ח:תיבה|386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 52, 54|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 91|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300030.pdf}}, {{ח:תיבה|108|תיקון מס׳ 92 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299961.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300650.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 37 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300133.pdf}}, {{ח:תיבה|317|תיקון מס׳ 95|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299665.pdf}}, {{ח:תיבה|360|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300125.pdf}}, {{ח:תיבה|361|תיקון מס׳ 38 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300741.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300773.pdf}}, {{ח:תיבה|431|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300765.pdf}}, {{ח:תיבה|443|תיקון מס׳ 39 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300029.pdf}}, {{ח:תיבה|453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300067.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 23|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300781.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 24 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300040.pdf}}, {{ח:תיבה|119|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300836.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 103|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300860.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 105|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300066.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300877.pdf}}, {{ח:תיבה|513|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|607|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300901.pdf}}, {{ח:תיבה|671|תיקון מס׳ 109|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300789.pdf}}, {{ח:תיבה|825|תיקון מס׳ 110|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300678.pdf}}, {{ח:תיבה|855|תיקון מס׳ 111|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300148.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 85|תיקון מס׳ 112|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300813.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 7 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300893.pdf}}, {{ח:תיבה|211, 246|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 6 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301090.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 280|תיקון מס׳ 115|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301101.pdf}}, {{ח:תיבה|300|תיקון מס׳ 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301149.pdf}}, {{ח:תיבה|308|תיקון מס׳ 116|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301130.pdf}}, {{ח:תיבה|327|תיקון מס׳ 117|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300966.pdf}}, {{ח:תיבה|328|תיקון מס׳ 118|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300962.pdf}}, {{ח:תיבה|407|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301155.pdf}}, {{ח:תיבה|441|תיקון מס׳ 46 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301054.pdf}}, {{ח:תיבה|601|תיקון מס׳ 120|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301231.pdf}}, {{ח:תיבה|631|תיקון מס׳ 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 16|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301089.pdf}}, {{ח:תיבה|83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|145|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|199|תיקון מס׳ 125|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf}}, {{ח:תיבה|355|תיקון מס׳ 126|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301309.pdf}}, {{ח:תיבה|363|תיקון מס׳ 127|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301128.pdf}}, {{ח:תיבה|966|תיקון מס׳ 48 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301312.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|תיקון מס׳ 129|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 39|תיקון מס׳ 130|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301399.pdf}}, {{ח:תיבה|47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301335.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 3 לחוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301263.pdf}}, {{ח:תיבה|110|תיקון מס׳ 132 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301407.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 133|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301373.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 134|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301432.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 135|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301375.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301431.pdf}}, {{ח:תיבה|173|תיקון מס׳ 49 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301129.pdf}}, {{ח:תיבה|282|תיקון מס׳ 138|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301408.pdf}}, {{ח:תיבה|375|תיקון מס׳ 139|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301207.pdf}}, {{ח:תיבה|583|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301498.pdf}}, {{ח:תיבה|616|תיקון מס׳ 141|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301390.pdf}}, {{ח:תיבה|745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}, {{ח:תיבה|755, 757|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301505.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 112|תיקון מס׳ 144|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301528.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 145 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301559.pdf}}, {{ח:תיבה|172|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 147 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301596.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 71|תיקון מס׳ 50 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301537.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 149|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301618.pdf}}, {{ח:תיבה|266|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301628.pdf}}, {{ח:תיבה|287|תיקון מס׳ 150|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301610.pdf}}, {{ח:תיבה|288|תיקון מס׳ 151|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301611.pdf}}, {{ח:תיבה|393|חוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 4 לחוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303802.pdf}}, {{ח:תיבה|566|תיקון מס׳ 5 לחוק הטבות לניצולי שואה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303804.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 155|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303820.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 156|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303821.pdf}}, {{ח:תיבה|599|תיקון מס׳ 157|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303822.pdf}}, {{ח:תיבה|602|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}, {{ח:תיבה|659|תיקון מס׳ 159|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303834.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 137|תיקון מס׳ 160|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306620.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 161|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313643.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2|תיקון מס׳ 162|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_314977.pdf}}, {{ח:תיבה|12|תיקון מס׳ 120 והוראת שעה לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315852.pdf}}, {{ח:תיבה|244, 247, 249, 250, 251|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 21 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 169|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321790.pdf}}, {{ח:תיבה|612|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|627|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323697.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון מס׳ 172|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323700.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון מס׳ 173|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323702.pdf}}, {{ח:תיבה|646|תיקון מס׳ 174|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323972.pdf}}, {{ח:תיבה|647|תיקון מס׳ 175|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323969.pdf}}, {{ח:תיבה|647|תיקון מס׳ 176 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323971.pdf}}, {{ח:תיבה|658|תיקון מס׳ 177|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324295.pdf}}, {{ח:תיבה|926|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|938|תיקון מס׳ 179|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344457.pdf}}, {{ח:תיבה|967|תיקון מס׳ 180|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_346555.pdf}}, {{ח:תיבה|1079|תיקון מס׳ 46 לחוק הבטחת הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347852.pdf}}, {{ח:תיבה|1093|תיקון מס׳ 55 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 25|תיקון מס׳ 183|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364214.pdf}}, {{ח:תיבה|34|תיקון מס׳ 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364564.pdf}}, {{ח:תיבה|220, 245, 287, 292, 302, 303, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|362|תיקון מס׳ 190|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367828.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 191|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_368985.pdf}}, {{ח:תיבה|423|תיקון מס׳ 192|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369728.pdf}}, {{ח:תיבה|573, 574, 574|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382405.pdf}}, {{ח:תיבה|666|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}, {{ח:תיבה|1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387467.pdf}}, {{ח:תיבה|1052|תיקון מס׳ 196|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390350.pdf}}, {{ח:תיבה|1053|תיקון מס׳ 6 לחוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390349.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 24|תיקון מס׳ 198|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_10520787.pdf}}, {{ח:תיבה|70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456283.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון מס׳ 199|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_457592.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 200|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf}}, {{ח:תיבה|412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}, {{ח:תיבה|523, 523, 524, 527, 528, 531|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491980.pdf}}, {{ח:תיבה|681|תיקון מס׳ 60 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501308.pdf}}, {{ח:תיבה|708|תיקון מס׳ 207|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502445.pdf}}, {{ח:תיבה|823|תיקון מס׳ 208|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504187.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 3390/16|בג״ץ 3390/16 עדאלה נ׳ הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/16/900/033/O42&amp;amp;fileName{{=}}16033900_O42.pdf&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 151|תיקון מס׳ 209|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528246.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 210|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528249.pdf}}, {{ח:תיבה|233|תיקון מס׳ 137 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 212|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528390.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 934|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8428.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 20|תיקון מס׳ 213 והוראת שעה – נגיף הקורונה החדש (קביעת ועדה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_570696.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1372|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8551.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573892.pdf}}, {{ח:תיבה|162|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575135.pdf}}, {{ח:תיבה|210|נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס׳ 216 (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575830.pdf}}, {{ח:תיבה|298, 302, 323|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_578653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 33|תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_584184.pdf}}, {{ח:תיבה|50|תיקון מס׳ 218 – הוראת שעה (מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_586145.pdf}}, {{ח:תיבה|89, 90|תיקון מס׳ 3 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_589930.pdf}}, {{ח:תיבה|260|חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593950.pdf}}, {{ח:תיבה|262|חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593951.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 222|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594378.pdf}}, {{ח:תיבה|270|תיקון מס׳ 223 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594660.pdf}}, {{ח:תיבה|334|תיקון מס׳ 218 – הוראת שעה (מענק חד–פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598125.pdf}}, {{ח:תיבה|336|תיקון מס׳ 224 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598472.pdf}}, {{ח:תיבה|354, 359|תיקון מס׳ 225 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603272.pdf}}, {{ח:תיבה|393|תיקון מס׳ 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_606259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611567.pdf}}, {{ח:תיבה|253, 256|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|754, 754|תיקון מס׳ 229 (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622104.pdf}}, {{ח:תיבה|755|תיקון מס׳ 230|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622114.pdf}}, {{ח:תיבה|833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|858|תיקון מס׳ 231|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_626567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}, {{ח:תיבה|562|תיקון מס׳ 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3012736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 86|תיקון מס׳ 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל (תגמולים למשרתים במילואים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514340.pdf}}, {{ח:תיבה|104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}, {{ח:תיבה|169|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|200, 201|תיקון מס׳ 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל (מינוי רופא מוסמך) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3569808.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3611337.pdf}}, {{ח:תיבה|528|תיקון מס׳ 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4150240.pdf}}, {{ח:תיבה|536|תיקון מס׳ 243|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4165879.pdf}}, {{ח:תיבה|610|תיקון מס׳ 244 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4227557.pdf}}, {{ח:תיבה|915, 915|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4483019.pdf}}, {{ח:תיבה|952|תיקון מס׳ 6 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4615178.pdf}}, {{ח:תיבה|956|תיקון מס׳ 246 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4618943.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 247|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4690532.pdf}}, {{ח:תיבה|1182|תיקון מס׳ 248|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4736918.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 68|תיקון מס׳ 250|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5199011.pdf}}, {{ח:תיבה|72|תיקון מס׳ 251|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5199023.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 252 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5482787.pdf}}, {{ח:תיבה|230|תיקון מס׳ 253 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5527869.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 254|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5574055.pdf}}, {{ח:תיבה|342|תיקון מס׳ 255|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5865214.pdf}}, {{ח:תיבה|395, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}, {{ח:תיבה|504|תיקון מס׳ 257|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191628.pdf}}, {{ח:תיבה|678|תיקון מס׳ 258|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7350030.pdf}}, {{ח:תיבה|690|תיקון מס׳ 7 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7458944.pdf}}, {{ח:תיבה|778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 18|תיקון מס׳ 8 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9833371.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 283 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9913658.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 67 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10625792.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 262 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11858610.pdf}}, {{ח:תיבה|374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235734.pdf}}, {{ח:תיבה|470|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12223999.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 265|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12846924.pdf}}, {{ח:תיבה|562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12958311.pdf}}, {{ח:תיבה|604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים}}.

''שינוי לוחות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 350|שינוי לוח י״א|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5951.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1258|שינוי לוח י׳|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1214|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 764|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה) [תשפ״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11657.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 700|תיקון לוח ח׳2 לחוק (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12183.pdf}}, {{ח:תיבה|700|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12183.pdf}}, {{ח:תיבה|2052|תיקון לוח ח׳2 לחוק (תיקון) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12381.pdf}}. ''שינוי תארים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ג, 708|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 754|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}. ''הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 615|הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6854.pdf}}, {{ח:תיבה|640|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6858.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 1440|צו הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11097.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 390|הארכת תוקפו של סימן א׳ לפרק י״ג2 לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12129.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 16|סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, קבעה ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.

נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ״א–1991.

הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט״ו באייר התשנ״ה (15 במאי 1995).
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|סמכויות השר להתקין תקנות לעניין {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238}} הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי {{ח:פנימי|סעיף 400|סעיף 400}} כל עוד זה נוגע לפסקה הנ״ל (י״פ תשע״ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י״פ תשס״ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי (י״פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: המוסד לביטוח לאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המנגנון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג1|סימן ג׳1: החשב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: האקטואר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כספים ומשק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח אימהות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: דמי לידה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: גמלה לשמירת הריון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: תשלומים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון אשפוז יולדת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ביטוח ילדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קצבת ילדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מענק לימודים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מימון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: חיסכון ארוך טווח לילד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ביטוח נפגעי עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: מבוטחים ותנאים לביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פגיעות בעבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: גמלאות בעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: דמי פגיעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: קצבה או מענק לנכה עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: קביעת דרגת נכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: סמל ותעודה לנכי עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ביטוח נפגעי תאונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: ביטוח אבטלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: מבוטחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: דמי אבטלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח נכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: גמלאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: קביעת נכות ואי־כושר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: ילד נכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ז|סימן ז׳: קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ח|סימן ח׳: מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: ביטוח סיעוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳: גמלאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳: ועדה ארצית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳: מימון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מבוטחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: ביטוח אזרחים ותיקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: ביטוח שאירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: דמי קבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תגמולים למשרתים במילואים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: תגמולים למתנדבים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג1|פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2|פרק י״ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳: תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳: תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: גמלאות – הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן א|סימן א׳: תביעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ב|סימן ב׳: ייעוד הגמלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ג|סימן ג׳: תשלומי גמלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳: תביעות נגד צד שלישי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: דמי ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: הכנסה לענין דמי ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: תשלומים ודוחו״ת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: פיגורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז: הענקות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח: בית הדין לעבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט: עונשין וביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות|אחר=[פרק א׳]}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ז־5, תש״ס־4, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ד, תשס״ה־2, תשס״ו־8, תשס״ט־3, תש״ע־9, תשע״ב־14, תשע״ג־3, תשע״ד־6, תשע״ד־12, תשע״ו־3, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־12, תשע״ז־16, תשע״ז־19, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשפ״ב־3, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־3, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[1, 198א]}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת המוסד האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המינהלה“ – מינהלת המוסד האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר העבודה והרווחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת העבודה והרווחה“ – ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית הדין לעבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשתו“ – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל הפרישה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|בחלק א׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|חלק א׳ בלוח א׳1}}, ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|לחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמול פרישה“ – גמול פרישה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 55|סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, הענקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} וגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} או {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת אזרח ותיק מיוחדת“ – גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} או מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי הסתגלות מיוחדים“ – דמי הסתגלות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 51|סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות“ – {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר קיבוץ מתחדש“ – חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת מעטים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בית הדין לעבודה“ – {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבטחת הכנסה“ – {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק האימוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת השכר“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המשטרה“ – {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנוער“ – {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העמותות“ – {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השבות“ – {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופשה שנתית“ – {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יישום תכנית ההתנתקות“ – {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכניסה לישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משפחות חיילים“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי המלחמה בנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי רדיפות הנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נפגעי פעולות איבה“ – {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עבודת נשים“ – {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצויי פיטורים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בתי הסוהר“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המדינה“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות התעסוקה“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי הכבאות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שכר מינימום“ – {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תגמול לחייל“ – {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“, ”מעסיק“ – מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות לאומי–אזרחי“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית“ – מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו – 7,050 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח; בשנת 2025, 10,268 ש״ח)}};
{{ח:תתת}} ואלה הגמלאות:
{{ח:תתתת|(א)}} מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|ו{{ח:הערה|־}}ג׳ בפרק ג׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימנים ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|ו{{ח:הערה|־}}ח׳ בפרק ה׳}};
{{ח:תתתת|(ג)}} דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}};
{{ח:תתתת|(ד)}} קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ בפרק ט׳}} {{ח:הערה|(בשנת 2024, 10,338 ש״ח; בשנת 2025, 10,979 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} מענק ליתום המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳ בפרק י״א}};
{{ח:תתתת|(ו)}} תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}};
{{ח:תתתת|(ז)}} מענק פטירה המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב|סימן ב׳ בפרק י״ד}};
{{ח:תתתת|(ח)}} גמלאות המשתלמות מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|ההסכם בדבר גמלת ניידות}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 169 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 214 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, או תוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ג)}} – 140 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 158 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) – 6,964 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח; בשנת 2025, 10,139 ש״ח)}};
{{ח:תת}} הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), בתוספת –
{{ח:תתתת|(א)}} לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ בפרק ה׳}} או לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|ו{{ח:הערה|־}}ד׳ שבפרק י״א}} – שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003);
{{ח:תתתת|(ב)}} לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) – השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו־2005, לפי הענין, לפי {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)#סעיף 37|סעיפים 37(ג)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)#סעיף 38|ו־38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}} – משנת 2007 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}} – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכנו הסכומים הקבועים בפסקה (2) לרישה של הגדרה זו, והם יהיו באותה שנה כפי שהיו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024);
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ בפרק ט׳}} וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה – משנת 2023 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב־1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע לשנת 2020“ – השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020);
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע המתוקן“ – השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% – יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגונה“ – אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, ”בן משפחה“ – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד לשעה“ – עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד עצמאי“, לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן – משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;
{{ח:תתת|(2)}} הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל־50% מהשכר הממוצע;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור {{ח:פנימי|לוח א|בלוח א׳}};
{{ח:תת}} לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח א|בלוח א׳}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצוי“ – תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הנזיקין“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת השותפויות“ – {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ מתחדש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ שיתופי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}}, לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 61|בסעיף 61 לאותה פקודה}} שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת התאמה“ – קצבת התאמה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 58א|סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הפיצוי“ – השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי“, ”התנדבות קהילתית“ ו”שירות אזרחי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע“ – הצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו – ממוצע השכר);
{{ח:תתת|(2)}} תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;
{{ח:תת}} לענין הגדרה זו, ”יום העדכון“ – 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן – 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|השכר הממוצע לפי הגדרה זאת: בשנת 2024, 12,379 ש״ח; בשנת 2025 13,153 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,379 ש״ח.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת מס“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת אכשרה“ – פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה.

{{ח:סעיף|2|פריסת תשלומים חריגים|תיקון: תשנ״ט־6|אחר=[1א]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר מדוד“ – שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש״ח; בשנת 2025, 13,316 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,536 ש״ח.}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש שכר חריג“ – החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר מדוד מתוקן“ – השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן – החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;
{{ח:תתת|(2)}} השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, ”הפרש חודשי“ – ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|2א|מי שאינו תושב לענין החוק|תיקון: תשס״ג־5, תשע״ו־13, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הכניסה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל|תקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שוהה שלא כדין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שבידו היתר כאמור {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן)|בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(3)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5 בתקנות הכניסה}};
{{ח:תתת|(3א)}} מי שבידו אשרה ורישיון לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5א|תקנה 5א לתקנות הכניסה}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(א) בתקנות הכניסה}} – בתקופות שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה – השנה הקובעת) – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים;
{{ח:תתת|(5)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה}}, וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}} שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בשנה הקובעת – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.

{{ח:סעיף|3|אגודה שיתופית|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[2]}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

{{ח:סעיף|3א|קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.

{{ח:סעיף|3ב|שינוי סיווגו של קיבוץ|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:ת}} אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג.

{{ח:סעיף|4|חבורת עובדים|אחר=[3]}}
{{ח:ת}} בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

{{ח:סעיף|5|מי שחדל להיות עובד עצמאי|אחר=[4]}}
{{ח:ת}} עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

{{ח:סעיף|6|סמכות לסווג מבוטחים|תיקון: תש״ף|אחר=[4א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.
{{ח:תת|(ג)}} כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל״ב–1972}}.}}

{{ח:סעיף|6א|מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״ט־7}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב) ו־(ג)}} יחולו על צו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} ”חברים בתאגיד“, שהוא חברה – בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד;
{{ח:תתת|(2)}} המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|6ב|מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים|תיקון: תשס״ג־8}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרקים ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.

{{ח:סעיף|7|המדינה כמעביד|אחר=[4ב]}}
{{ח:ת}} דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: המוסד לביטוח לאומי|אחר=[פרק י׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|8|יסודות|אחר=[199]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה.
{{ח:תת|(ג)}} המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 15|סעיף 15 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|9|הטבות סוציאליות|תיקון: תש״ף|אחר=[200]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.
{{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה}} (לא פורסם).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גימלת ניידות|הסכם בדבר גימלת ניידות}} (י״פ תשל״ז, 1813).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע}} (י״פ תשמ״א, 1967).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה|הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה}} (י״פ תשמ״ב, 1729).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע|הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע}} (י״פ תשמ״ה, 168).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות}} (י״פ תשמ״ט, 1778).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה|הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה}} (י״פ תשנ״ב, 299).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת|הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת}} (י״פ תשנ״ג, 1336).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים|הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים}} (י״פ תשנ״ד, 4536).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר|הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר}} (י״פ תש״ס, 1932).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות}} (י״פ תשס״ב, 3575).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף|הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף}} (י״פ תשע״ה, 7092).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית}} (י״פ תשע״ז, 5003).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים|הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים}} (י״פ תשע״ז, 8080).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים}} (י״פ תשפ״ד, 614).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 866).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 1528).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 5833).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 6172).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם|הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד־פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם}} (י״פ תשפ״ד, 7084).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 11094).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ה, 2358).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד־פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ה, 6022).}}

{{ח:סעיף|10|ערעור|תיקון: תשנ״ח־8|אחר=[200א]}}
{{ח:ת}} קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, או מכוח {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} או {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}, ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה}}

{{ח:סעיף|11|הרכב המועצה וכהונתה|אחר=[201]}}
{{ח:תת|(א)}} הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד)|תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי״ח–1958}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים.

{{ח:סעיף|12|תפקידי המועצה|תיקון: תש״ס־4|אחר=[202]}}
{{ח:ת}} המועצה –
{{ח:תת|(1)}} תפקח על פעולות המוסד והנהלתו;
{{ח:תת|(2)}} תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 17א|וסעיף 17א}};
{{ח:תת|(3)}} רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;
{{ח:תת|(4)}} תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה.

{{ח:סעיף|13|ועדות המועצה|אחר=[203]}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף.

{{ח:סעיף|14|יו״ר המועצה וסגנו|אחר=[204]}}
{{ח:ת}} השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש.

{{ח:סעיף|15|הועדה לביטוח אבטלה|אחר=[204א]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן – הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
{{ח:תתת|(2)}} חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה.
{{ח:תתת|(3)}} נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה.
{{ח:תת|(ב)}} נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת –
{{ח:תתת|(1)}} לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה;
{{ח:תתת|(2)}} לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה;
{{ח:תתת|(3)}} לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה;
{{ח:תתת|(4)}} לפקח על פעולות ביטוח האבטלה;
{{ח:תתת|(5)}} למלא כל תפקיד אחר לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} שיטיל עליה השר.
{{ח:תת|(ה)}} סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

{{ח:סעיף|16|הועדה לענין שירות מילואים|אחר=[204ב]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן – הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
{{ח:תתת|(2)}} חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים.
{{ח:תתת|(3)}} נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים {{ח:פנימי|פרק יב|שבפרק י״ב}} –
{{ח:תתת|(1)}} לייעץ לשר בהתוויית המדיניות;
{{ח:תתת|(2)}} לייעץ לשר בהתקנת תקנות;
{{ח:תתת|(3)}} לפקח על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|הפרק}};
{{ח:תתת|(4)}} למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר.
{{ח:תת|(ה)}} סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

{{ח:סעיף|17|נוהל|אחר=[205]}}
{{ח:ת}} המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|17א|גמול והחזר הוצאות|תיקון: תש״ס־4}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואת שיעוריהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה)|תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס״ב–2001}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדה“ – ועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}} לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה.

{{ח:סעיף|18|המינהלה|תיקון: תשס״ג־5|אחר=[206]}}
{{ח:תת|(א)}} חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן – מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה.
{{ח:תת|(ג)}} המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה.

{{ח:סעיף|19|קיום סמכויות|אחר=[207]}}
{{ח:ת}} קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המנגנון}}

{{ח:סעיף|20|המנהל, המשנה והסגנים|אחר=[208]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים.

{{ח:סעיף|21|מנהלים של ענפי ביטוח|אחר=[209]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה.

{{ח:סעיף|22|עובדים אחרים|אחר=[210]}}
{{ח:תת|(א)}} במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 24|לסעיף 24}}, ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23|לסעיף 23}}.
{{ח:תת|(ב)}} מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה.

{{ח:סעיף|23|סניפים|אחר=[211]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם)|תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל״ג–1973}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג1|סימן ג׳1: החשב|תיקון: תשס״ג־5}}

{{ח:סעיף|23א|החשב|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:ת}} על אף הוראות חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(2)}} הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד;
{{ח:תת|(3)}} המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: האקטואר}}

{{ח:סעיף|24|האקטואר|תיקון: תשס״ט־4|אחר=[223]}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 31|לסעיף 31(א)}}, יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים.
{{ח:תת|(ב1)}} שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה – דין וחשבון אקטוארי מלא).
{{ח:תת|(ג)}} בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כספים ומשק}}

{{ח:סעיף|25|הצעת תקציב|אחר=[212]}}
{{ח:תת|(א)}} המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא – תקציב).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|26|אישור התקציב|אחר=[213]}}
{{ח:ת}} השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר.

{{ח:סעיף|27|אחריות להנהלת חשבונות|אחר=[214]}}
{{ח:ת}} המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד.

{{ח:סעיף|28|חשבונות ענפי הביטוח|תיקון: תשע״ו־4|אחר=[215]}}
{{ח:תת|(א)}} כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים.
{{ח:תת|(ב)}} לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר.

{{ח:סעיף|28א|הוראה מיוחדת|תיקון: תשנ״ט־6}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}}, הסכום שביום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, ”ענף ביטוח שירות מילואים“ – כמשמעותו בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו ביום כ״ח בטבת התשנ״ה (31 בדצמבר 1994).

{{ח:סעיף|28ב|הוראת שעה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ח־3, תשס״ט־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}, בתקופה שמיום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה –
{{ח:תת|(1)}} ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש;
{{ח:תת|(2)}} עם פרסום מאזן המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין;
{{ח:תת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, ”אומדן הגירעון“ – ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}, המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה.

{{ח:סעיף|29|חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה|אחר=[215א]}}
{{ח:ת}} הענקת אבטלה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178}}, תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|30|שיפוי הוצאות שירות התעסוקה|אחר=[215ב]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה.
{{ח:תת|(ג)}} סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה.

{{ח:סעיף|31|מאזן ודו״ח כספי|אחר=[216]}}
{{ח:תת|(א)}} תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה.

{{ח:סעיף|32|הקצבות אוצר המדינה למוסד|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ב־12, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ח־3, תשס״ח־5, תשע״א־3, תשע״ב־10, תשע״ב־15, תשע״ד־3, תשע״ו־4, תשע״ז־2, תשע״ז־6, תשע״ז־7, תשע״ז־12, תשע״ז־14, תשע״ז־15, תשע״ח־4, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־6, תשפ״א־10, תשפ״א־11, תשפ״א־12, תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־2, תשפ״ד־9, תשפ״ה־3, תשפ״ה־7|אחר=[217]}}
{{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן {{ח:הערה|(מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; &lt;s&gt;מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;בשנת 2019, 53.57%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;החל מיום 1.3.2018&lt;/s&gt; &lt;s&gt;החל משנת 2018&lt;/s&gt; החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן)}} מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}} ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2018 – 57.16 אחוזים;
{{ח:תתת|(2)}} בשנת 2019 – 55.96 אחוזים;
{{ח:תתת|(3)}} בשנת 2020 – 55.74 אחוזים;
{{ח:תתת|(4)}} בשנת 2021 – 57.26 אחוזים;
{{ח:תתת|(5)}} בשנת 2022 – 53.89 אחוזים;
{{ח:תתת|(6)}} בשנת 2023 – 58.88 אחוזים;
{{ח:תתת|(7)}} בשנת 2024 – 59.81 אחוזים;
{{ח:תתת|(8)}} בשנת 2025 – 47.07 אחוזים;
{{ח:תתת|(9)}} בשנת 2026 – 44.57 אחוזים;
{{ח:תתת|(10)}} בשנת 2027 – 55.40 אחוזים;
{{ח:תתת|(11)}} בשנת 2028 – 56.47 אחוזים;
{{ח:תתת|(12)}} בשנת 2029 ואילך – 56.52 אחוזים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
{{ח:תתת}} הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}.
{{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה, ”תקבולים“ – כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ג2)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות {{ח:פנימי|לוח ב1|לוח ב׳1}}.
{{ח:תת|(ג3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום השווה למכפלת שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום השווה למכפלת שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת.
{{ח:תתת|(2)}} סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה – התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ח)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל {{ח:פנימי|סעיף 74ב|סעיפים 74ב(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 74ג|ו־74ג(א)}}.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ב־6, תשע״ו־4|אחר=[217א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34|השקעות|אחר=[218]}}
{{ח:ת}} כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה.

{{ח:סעיף|35|הלוואות|אחר=[219]}}
{{ח:ת}} המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה.

{{ח:סעיף|36|הענקות|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״א־4, תשפ״ב־3|אחר=[220]}}
{{ח:תת|(א)}} המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה – על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות“ – לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המוסד לבטיחות וגיהות“ – המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|37|נכסים|אחר=[221]}}
{{ח:ת}} על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו.

{{ח:סעיף|38|פטור ממסים|אחר=[222]}}
{{ח:ת}} לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח אימהות|אחר=[פרק ד׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|39|הגדרות|תיקון: תשע״ו־12|אחר=[91]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לידה“ – לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה מקצועית“ – הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|40|מבוטחת|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח|אחר=[92]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.

{{ח:סעיף|41|גמלה למי שאינה מבוטחת|אחר=[93]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לתת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים;
{{ח:תת|(2)}} לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה|תיקון: תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|42|הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה|תיקון: תשנ״ז, תשע״ז־11|אחר=[94]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית –
{{ח:תתת|(1)}} למענק אשפוז;
{{ח:תתת|(2)}} למענק לידה;
{{ח:תתת|(3)}} לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות.
{{ח:תתת|(2)}} תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות.
{{ח:תתת|(3)}} המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו.

{{ח:סעיף|43|מענק אשפוז|תיקון: תשנ״ז|אחר=[94א]}}
{{ח:תת|(א)}} השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח ב׳1}}.
{{ח:תת|(ב)}} מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח ב׳1}}, כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת.

{{ח:סעיף|44|מענק לידה|תיקון: תשנ״ח־6, תשס״א, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ד־7, תשע״ד־7|אחר=[94ב]}}
{{ח:תת|(א)}} נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה –
{{ח:תתת|(1)}} בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
{{ח:תתת|(1א)}} בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
{{ח:תתת|(2)}} בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
{{ח:תת}} לענין זה, ”משפחה“ – בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ב)}} נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעד שני ילדים – 100% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד כל ילד נוסף – 50% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45|קצבת לידה|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ג־11|אחר=[94ג]}}
{{ח:תת|(א)}} נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעד שלושה ילדים – 50% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד ארבעה ילדים – 75% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(3)}} בעד חמישה ילדים או יותר – 100% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב־1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה.
{{ח:תת|(ג)}} הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב־1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה.

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[94ד]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47|הסעת יולדת|אחר=[95]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: דמי לידה}}

{{ח:סעיף|48|הגדרות|תיקון: תשס״ה־2|אחר=[96]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור – היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום הלידה המשוער“ – היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר.

{{ח:סעיף|49|הזכות לדמי לידה|תיקון: תשנ״ז־7, תשס״א־6, תשס״ד־13, תשס״ז־9, תשס״ז־12, תשע״ו־22, תשע״ז־13, תשע״ח־12|אחר=[97]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים}}, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(3)}} אשתו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}} או {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1) או (1א) {{ח:הערה|לחוק עבודת נשים}}}}, פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}} ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}};
{{ח:תתת|(2)}} תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}} – ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}};
{{ח:תתת|(3)}} תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
{{ח:תת|(ד)}} דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד1)}} המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים}}, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות;
{{ח:תתת|(3)}} אשתו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}} ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים}}, וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתתת|(ב)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}} ובטרם סיומו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
{{ח:תתת|(3)}} דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(4)}} דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה.
{{ח:תתת|(5)}} רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו – רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}, ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.

{{ח:סעיף|49א|זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|תיקון: תשפ״א־8}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}:
{{ח:תתת|(1)}} היא ילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}};
{{ח:תתת|(2)}} היא אינה זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} משום שלא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בהגדרה ”היום הקובע“ שבסעיף 48}};
{{ח:תתת|(3)}} היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה.
{{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021).

{{ח:סעיף|49ב|זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה – הוראת שעה|תיקון: תשפ״א־11, תשפ״א־13, תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה:
{{ח:תת|(1)}} היא ילדה בתקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כח|בסעיף 179כח}};
{{ח:תת|(2)}} היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳ לפרק ז׳}};
{{ח:תת|(3)}} היא אינה זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} בשל כך שלא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) או (2)}}, ואולם אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לפי פסקה (2) לתקופה שקדמה ליום הקובע היא הייתה זכאית לדמי לידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) או (2)}}.

{{ח:סעיף|50|תנאי הזכאות|תיקון: תשנ״ח־7, תשס״ה־2, תשס״ז־6, תשע״ז־4, תשע״ז־13|אחר=[98]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה –
{{ח:תתת|(1)}} בעד פרק זמן של 15 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} בעד פרק זמן של 8 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:
{{ח:תתת|(1)}} תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} או תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרקים י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} בשל נכות שדרגתה 100%;
{{ח:תתת|(2)}} תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}};
{{ח:תתת|(3)}} שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום;
{{ח:תתת|(4)}} תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}}, ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע;
{{ח:תתת|(5)}} תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע.

{{ח:סעיף|51|דמי לידה נוספים|תיקון: תשס״ג, תשס״ד־10, תשס״ה־4, תשס״ז־6, תש״ע־7, תשע״ב־9, תשע״ד, תשע״ו־22, תשפ״ו־3|אחר=[98א]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים}}, והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותם סעיפים קטנים}}, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 20 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} 12 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(2)}}.
{{ח:תת|(א1)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}}, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(2)}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.4.2026):}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופה הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים}}, תהיה זכאית בעד תקופה ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ב1)(1) או (ד)(1) לחוק עבודת נשים}} – בעד פרק זמן מצטבר של 20 שבועות.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים}}, ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} עד שהילד יעזוב את בית החולים.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק עבודת נשים}}, יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ד)}} המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}.

{{ח:סעיף|52|תקופת דמי לידה|אחר=[99]}}
{{ח:תת|(א)}} התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}} תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה.

{{ח:סעיף|53|שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־6, תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ג־12|אחר=[100א, 101א, 101ב]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 243|ו־243 לפקודת מס הכנסה}} והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ בלוח י׳}}.

{{ח:סעיף|54|חישוב שכר עבודה רגיל|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ה־2, תשע״ו־16, תשע״ז, תשפ״א־11|אחר=[101]}}
{{ח:תת|(א)}} שכר העבודה הרגיל, לענין {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו־(3) – הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב־90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב־180, לפי הגבוה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הכנסה“ –
{{ח:תתת|(1)}} בעובדת – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} בעובדת עצמאית – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}} – הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה;
{{ח:תתת|(3)}} במבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}} – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|55|תקנות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ז|אחר=[102]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת;
{{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר חישוב התקופות לענין {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};
{{ח:תת|(4)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}} ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}};
{{ח:תת|(5)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}};
{{ח:תת|(6)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#פרק ה סימן ד|סימן ד׳ בפרק ה׳ לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}, כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}} ולענין חישוב הכנסתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54(ב)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (אמהות)|תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי״ד–1954}}.}}

{{ח:סעיף|56|שלילת הזכות|אחר=[103]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה;
{{ח:תת|(2)}} בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם;
{{ח:תת|(3)}} המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד|תיקון: תשנ״ו־4, תשע״א־7}}

{{ח:סעיף|57|גמלאות להורה מאמץ|תיקון: תשנ״ח־3, תשס״א־6, תשס״ד־13, תשס״ז־9, תשע״א־2|אחר=[95א, 103א]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)}}, מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳}}, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק האימוץ}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חישוב מענק הלידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}, יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}}, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה ”היום הקובע“ – היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק האימוץ}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ד)}}.
{{ח:תת|(ה)}} אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה –
{{ח:תתת|(1)}} לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ;
{{ח:תתת|(2)}} לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים.

{{ח:סעיף|57א|גימלאות להורה מיועד|תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסכמים לנשיאת עוברים“ – {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אם מיועדת“ – מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}}, יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}}, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים}}.
{{ח:תת}} לענין סעיף זה יהיה היום הקובע – היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

{{ח:סעיף|57ב|גמלאות להורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א־7, תשע״ו־10}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}}, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה ”היום הקובע“ – יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה:
{{ח:תתת|(1)}} אם טרם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה;
{{ח:תתת|(2)}} אם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ד)}}.
{{ח:תת|(ד)}} התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה –
{{ח:תתת|(1)}} לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד;
{{ח:תתת|(2)}} לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה|תיקון: תשפ״א־8}}

{{ח:סעיף*|57א|זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|תיקון: תשפ״א־8|עוגן=סעיף 57ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1}} וסעיף 57א יופיעו אחרי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} ולא אחרי {{ח:פנימי|סעיף 57ב|סעיף 57ב}}).}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}} והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה – תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}} לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה.
{{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021).

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: גמלה לשמירת הריון}}

{{ח:סעיף|58|הגדרות|תיקון: תשס״ז־12|אחר=[103ג]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטחת“ – עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} ומתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמירת הריון“ – היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

{{ח:סעיף|59|גמלה לשמירת הריון|אחר=[103ד]}}
{{ח:ת}} מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון)|תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|60|שיעור הגמלה|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־6, תש״ס־3, תשס״ג־11|אחר=[103ה]}}
{{ח:ת}} גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב־30; לענין שכר העבודה הרגיל – היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון.

{{ח:סעיף|61|תשלומי כפל|תיקון: תשס״ז־12|אחר=[103ו]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} בעד אותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} בשל זכאותה לדמי מחלה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים}}, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: תשלומים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|62|תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה|תיקון: תשע״ד־9|אחר=[103ב]}}
{{ח:ת}} אשה המבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל״ג–1973}}.}}

{{ח:סעיף|62א|תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה|תיקון: תשע״ד־9}}
{{ח:ת}} אישה המבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} שנקבעה לה דרגת אי־כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה – בגובה דמי לידה המחושבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ה)(3)}}, ואם האישה היא הורה עצמאי – לאישה;
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור רפואי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}.

{{ח:סעיף|63|בדיקת מי־&lt;wbr&gt;שפיר|אחר=[103ב1]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה, ”מבוטחת“ – מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש״ם–1980}} (להלן – תקנות הבדיקה).
{{ח:תת|(ב)}} נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|בתקנות הבדיקה}}, ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985}}; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו״חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון אשפוז יולדת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשנ״ז|אחר=[103ז]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ביטוח ילדים|אחר=[פרק ה׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|65|פרשנות|תיקון: תשנ״ז, תשס״ט־4|אחר=[104]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ –
{{ח:תתתת|(1)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, למעט עקרת בית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}};
{{ח:תתתת|(2)}} יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, למעט עקרת בית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ –
{{ח:תתתת|(1)}} ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח,
{{ח:תתת}} ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים ”אב“, ”אם“ ו”הורה“ יתפרשו בהתאם לכך.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש״ך–1960}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קצבת ילדים}}

{{ח:סעיף|66|זכות לקצבת ילדים|תיקון: תשע״ג־3|אחר=[105]}}
{{ח:ת}} הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121ב|בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|67|מנין ילדים|אחר=[106]}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד.
{{ח:תת|(ב)}} ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא.

{{ח:סעיף|68|סכום הקצבה|תיקון: תשס״ב־4, תשס״ב־5, תשס״ב־6, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ג־9, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ד־3, תשס״ד־4, תשס״ד־6, תשס״ו־7, תשס״ט־3, תשע״ג־3, תשע״ו־3|אחר=[109]}}
{{ח:תת|(א)}} קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}} כשהוא מוכפל ב־2.24;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}} כשהוא מוכפל ב־2.36.
{{ח:תת|(ג)}} הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} או תשלום חודשי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(ג) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69|מקבל הקצבה|אחר=[110, 111]}}
{{ח:תת|(א)}} קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס – למי שנתמנה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר־הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304(א)}}.

{{ח:סעיף|69א|מנין ילדים ממספר נשים|תיקון: תשס״א, תשס״ט־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל מקום אחר {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}}, היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היה לו ילד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ב)}}, יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד;
{{ח:תת|(2)}} לא היה לו ילד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ב)}}, יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב – יבוא הילד במניין האם.

{{ח:סעיף|70|הורה הנעדר מן הארץ|אחר=[112]}}
{{ח:ת}} הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל.

{{ח:סעיף|71|הורה שמת או חדל להיות מבוטח|אחר=[113]}}
{{ח:ת}} מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני.

{{ח:סעיף|72|תקופת הקצבה|אחר=[114]}}
{{ח:תת|(א)}} נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים.
{{ח:תת|(ג)}} נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר.

{{ח:סעיף|73|פטור הקצבה ממסים|אחר=[116]}}
{{ח:ת}} קצבת ילדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68}} לא תיחשב כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מענק לימודים|תיקון: תשנ״ח־9}}

{{ח:סעיף|74|מענק לימודים|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2, תשנ״ח־9, תשנ״ט־3, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ז־3, תשע״ד־7, תשע״ו־9, תשע״ו־21, תשפ״ה־10|אחר=[115]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}, אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי ”מקשר הנישואין“ יבוא ”לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת לימודים“ – התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“ – תובענה בין הורים, בכל אחד מהעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה#סעיף 2|בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“ שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה–2014}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תתתת|(א)}} הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הורה שמשתלמת לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה}}, בעד כל אחד מילדיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;
{{ח:תתתת|(ד)}} מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, בעד אותו ילד;
{{ח:תתתת|(ה)}} מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד.
{{ח:תתת|(2)}} מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב1)}} המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים – אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.
{{ח:תת|(ב2)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(3)}} קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|או ד׳ לפרק י״א}}.
{{ח:תת|(ג)}} מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מימון|תיקון: תשס״ג־8}}

{{ח:סעיף|74א|מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ה־3, תשס״ז, תשס״ח־3, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״ב־6, תשע״ד־2, תשפ״א־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ד)}} מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: חיסכון ארוך טווח לילד|תיקון: תשע״ו־3}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015}}.}}

{{ח:סעיף|74ב|זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9, תשפ״ד־14}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש״ח)}} לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 74ה|סעיף 74ה(א)}}; כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} סך של 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 3;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך של 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה – בהגיעה לגיל 12.
{{ח:תתת|(2)}} הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף)|צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף), התשע״ו–2016}}, סכום החיסכון הנוסף הוא 57 שקלים חדשים.}}
{{ח:תתת|(2א)}} הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו־(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}; {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}}, ”קופת גמל להשקעה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ״א באדר ב׳ התשע״ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}.
{{ח:תת|(ג)}} סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור.
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק.
{{ח:תתת|(2)}} על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תתת|(3)}} ניתן פטור ממכרז לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז.
{{ח:תת|(ה)}} המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ו)}} לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}.
{{ח:תת|(ז)}} בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי.
{{ח:תת|(ח)}} בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד).

{{ח:סעיף|74ג|גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן – יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 21.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 74ב|בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב)}} יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.

{{ח:סעיף|74ד|משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74ג|בסעיף 74ג(א)}}, ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208(ב)}} אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 74ב|בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב)}}, והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל.

{{ח:סעיף|74ה|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳}}|תיקון: תשע״ו־3, תשפ״ה־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 74ג|סעיף 74ג(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיפים 303(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308}} {{ח:פנימי|סעיף 309|ו־309}};
{{ח:תת|(3)}} סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו;
{{ח:תת|(4)}} האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכן סכום החיסכון הבסיסי והוא יהיה באותה שנה כפי שהיה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד)|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|74ו|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74ב|סעיף 74ב(ד)}}, ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ביטוח נפגעי עבודה|אחר=[פרק ג׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: מבוטחים ותנאים לביטוח}}

{{ח:סעיף|75|מבוטחים|תיקון: תשס״ז־12, תשע״ב־13|אחר=[31]}}
{{ח:תת|(א)}} אלה המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} עובד, למעט שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}, סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}} ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק שירות המדינה}};
{{ח:תתת|(2)}} עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(3)}} אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות;
{{ח:תתת|(4)}} אדם הנבחן לפי {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 22|סעיף 22 לחוק החניכות, התשי״ג–1953}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה}}, והוא בשעת הבחינה בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} מי שמתאמן לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(6)}} אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר;
{{ח:תתת|(7)}} חוסה במעון או במעון נעול על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער}}, העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} מי ששכרו נקבע על פי חוק.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו.

{{ח:סעיף|76|עובד בחוץ לארץ|אחר=[32]}}
{{ח:תת|(א)}} העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.

{{ח:סעיף|77|חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה|אחר=[33]}}
{{ח:תת|(א)}} לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד.

{{ח:סעיף|78|הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים|אחר=[34]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} {{ח:פנימי|פרק טו|ופרק ט״ו}}, בקשר לביטוחם של –
{{ח:תת|(1)}} עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה;
{{ח:תת|(2)}} עובד בכלי שיט;
{{ח:תת|(3)}} עובד בכלי טיס;
{{ח:תת|(4)}} מבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}};
{{ח:תת|(5)}} עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
{{ח:תת|(6)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי״ז–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פגיעות בעבודה}}

{{ח:סעיף|79|הגדרות|אחר=[35]}}
{{ח:ת}} בחוק זה, במבוטח –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה בעבודה“ – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת עבודה“ – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלת מקצוע“ – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}} והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.

{{ח:סעיף|80|חזקת תאונת עבודה|אחר=[36]}}
{{ח:ת}} רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –
{{ח:תת|(1)}} אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
{{ח:תת|(2)}} אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;
{{ח:תת|(3)}} אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;
{{ח:תת|(4)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
{{ח:תת|(5)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;
{{ח:תת|(6)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;
{{ח:תת|(7)}} אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(4)}} או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

{{ח:סעיף|81|הפסקה וסטיה|אחר=[37]}}
{{ח:תת|(א)}} תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 80|בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80}} אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין {{ח:פנימי|סעיף 80|פסקה (1) האמורה}}, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על־ידיה אי־כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
{{ח:תת|(ב)}} בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 80|בפסקה (1) של סעיף 80}} לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;
{{ח:תתת|(2)}} כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

{{ח:סעיף|82|רשלנות|אחר=[38]}}
{{ח:ת}} אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.

{{ח:סעיף|83|חזקת סיבתיות|אחר=[39]}}
{{ח:ת}} תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

{{ח:סעיף|84|בקע מפשעתי|אחר=[40]}}
{{ח:ת}} אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
{{ח:תת|(2)}} עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
{{ח:תת|(3)}} הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|84א|ליקוי שמיעה|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 173|סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} (להלן – רעש מזיק);
{{ח:תתת|(2)}} כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 17|בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}} (בסעיף זה – רשומה רפואית);
{{ח:תתתת|(ב)}} היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
{{ח:תת|(ב)}} רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, ”תדירויות גבוהות“ – תדירויות של 3000 ו־4000 מחזורים בשניה;
{{ח:תתת|(2)}} הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
{{ח:תתת|(3)}} הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

{{ח:סעיף|85|מחלות מקצוע|אחר=[41]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: גמלאות בעין}}

{{ח:סעיף|86|זכות לגמלאות בעין|תיקון: תשע״ו־5, תשפ״ד־13|אחר=[42]}}
{{ח:תת|(א)}} פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}, אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות}} או בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|סעיף 8(ז) לחוק האמור}}, ובלבד שהוא זכאי להם לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|אותו חוק}}; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}.
{{ח:תתת|(2)}} הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה}} או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה}} או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}, ”ריפוי“ – לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם.

{{ח:סעיף|87|ריפוי|אחר=[43]}}
{{ח:תת|(א)}} ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|88|החלמה ושיקום|אחר=[44]}}
{{ח:ת}} החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי)|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט״ז–1956}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|89|דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי|אחר=[45]}}
{{ח:תת|(א)}} ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן:
{{ח:תתת|(1)}} באמצעות שירותי הבריאות של המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} מאת המוסד באישור הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים להסמכת שירות רפואי;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך.
{{ח:תת|(ג)}} בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד;
{{ח:תתת|(2)}} אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה.

{{ח:סעיף|90|דרכים למתן שיקום מקצועי|אחר=[46]}}
{{ח:ת}} שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|91|יחסי המוסד עם נותן הגמלאות|אחר=[47]}}
{{ח:ת}} היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}, והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: דמי פגיעה}}

{{ח:סעיף|92|הזכות ותחומיה|תיקון: תשס״ב־2|אחר=[48]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות.

{{ח:סעיף|93|שלושה ימים ראשונים|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3|אחר=[49]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום.
{{ח:תת|(ב)}} בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.

{{ח:סעיף|94|תקופת הזכאות הראשונה|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז־3, תשס״ה־3|אחר=[50]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה הרגיל“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיפים 98}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – מבוטח כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}, למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות הראשונה“ – שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92(א)}} יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה הנפגע עובד –
{{ח:תתתת|(א)}} המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה – הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו – יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה;
{{ח:תתתת|(ב)|(1)}} היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה;
{{ח:תתתתת|(2)}} המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יהיה היום ה־15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד;
{{ח:תתתת|(ד)}} דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו}} והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ה)}} החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד}};
{{ח:תתתת|(ו)}} השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן;
{{ח:תתת|(2)}} היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה.

{{ח:סעיף|95|המקבל תמורת דמי פגיעה|אחר=[51]}}
{{ח:ת}} מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי {{ח:פנימי|סעיף 343|סעיף 343}} לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו.

{{ח:סעיף|96|אסיר ועציר|אחר=[52]}}
{{ח:ת}} לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער}}, לא ישולמו דמי פגיעה.

{{ח:סעיף|97|שיעור דמי פגיעה|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ח־3|אחר=[53]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ־75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}}; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו – ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור.

{{ח:סעיף|98|חישוב שכר עבודה רגיל|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12|אחר=[54]}}
{{ח:תת|(א)}} שכר העבודה הרגיל, לענין {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הכנסה“ –
{{ח:תתת|(1)}} במבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(1)}} – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;
{{ח:תתת|(2)}} במבוטח אחר שלפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}} – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|99|מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי|אחר=[55]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(3)}}, אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}, הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98(ב)(2)}} לגביו כשהוא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(3)}}, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

{{ח:סעיף|100|תקנות|אחר=[56]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}} לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח;
{{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז–1956}}.}}

{{ח:סעיף|101||תיקון: תשס״ב־2|אחר=[57]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|102|דמי פגיעה מופחתים|תיקון: תשנ״ו־3, תשס״ב־2|אחר=[58]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי־כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, במספר שעות אי־הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} (להלן – שעות אי־הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי־הכושר.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: קצבה או מענק לנכה עבודה}}

{{ח:סעיף|103|הגדרות|אחר=[59, 62, 69]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין חוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכה עבודה“ – מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרגה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרגה שאינה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, ”נכות“ – נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים ”דרגת נכות“ ו”קצבת נכות“ יתפרשו לפי זה.

{{ח:סעיף|104|זכות לקצבה או למענק|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ה־3|אחר=[60, 62, 66&lt;wbr&gt;(א), 69]}}
{{ח:תת|(א)}} נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳}} והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} או {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}, לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרגה יציבה של 20% ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה.
{{ח:תת|(ג)}} מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ־20% אך אינה פחותה מ־9%.

{{ח:סעיף|105|חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100%|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ג־11, תשע״ו־14|אחר=[67]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה – הסכום החודשי).
{{ח:תת|(ב)}} חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות.

{{ח:סעיף|106|קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־&lt;wbr&gt;100%|אחר=[68]}}
{{ח:ת}} נכה עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ב)}} שדרגת נכותו פחותה מ־100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה.

{{ח:סעיף|107|מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ־&lt;wbr&gt;20%|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ה־3|אחר=[66]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ג)}} ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 296|בסעיף 296(ב)}}, ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.
{{ח:תת|(ב)}} נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”קצבה חודשית“ – סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}}, בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה.

{{ח:סעיף|108||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[67א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|109||תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12|אחר=[68א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|110|הצמדה למדד|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[68ב]}}
{{ח:ת}} קצבת הנכות תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

{{ח:סעיף|111||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[68ג]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|112|גמלאות מיוחדות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[69]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת –
{{ח:תתת|(1)}} לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} למענק לסידורים חד־פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}}, או הועדה הרפואית לעררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}}, כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ־75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}, כדין קביעת דרגת נכות.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד־פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|113|מענק במקום קצבה|אחר=[70]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק.

{{ח:סעיף|114|עליה בנכות המזכה לקצבה|אחר=[71]}}
{{ח:ת}} עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}} היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק.

{{ח:סעיף|115|הגדלת קצבה לבני 18 ו־&lt;wbr&gt;21|אחר=[72]}}
{{ח:תת|(א)}} קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|116|ניכוי הוצאות כלכלה|אחר=[73]}}
{{ח:ת}} היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם.

{{ח:סעיף|117|הגדלת קצבת הנכות|תיקון: תשס״ג־6|אחר=[73א]}}
{{ח:ת}} קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות {{ח:פנימי|לוח ו|בלוח ו׳}} (להלן – שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח ו|באותו לוח}} בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}} כפול שלושים.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: קביעת דרגת נכות}}

{{ח:סעיף|118|קביעת דרגת נכות|תיקון: תשנ״ח־2, תש״ע|אחר=[61]}}
{{ח:תת|(א)}} רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;
{{ח:תתת|(2)}} את דרגת הנכות לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}}, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(א1)}} קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות.
{{ח:תת|(ב)}} אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף קטן זה – מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה;
{{ח:תתת|(2)}} רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו־(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|119|דרגת נכות שאינה יציבה|אחר=[62]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}} רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע.

{{ח:סעיף|120|סייג לקביעת דרגת נכות|אחר=[63]}}
{{ח:תת|(א)}} בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}}

{{ח:סעיף|121|התחשבות בנכות קודמת|אחר=[63א]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}}, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳}}, אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה.

{{ח:סעיף|122|ערר|תיקון: תש״ע|אחר=[64]}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים.
{{ח:תת|(ב)}} אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור.

{{ח:סעיף|123|ערעור|אחר=[64א]}}
{{ח:ת}} החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

{{ח:סעיף|124|קביעת דרגה – תנאי לתובענה|אחר=[65]}}
{{ח:ת}} קביעת דרגת הנכות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיפים 118 עד 122}}, היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}} בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה.

{{ח:סעיף|125|קביעת הוצאות מחיה ולינה|אחר=[73ב]}}
{{ח:ת}} המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: סמל ותעודה לנכי עבודה}}

{{ח:סעיף|126|סמל ותעודה לנכי עבודה|אחר=[83]}}
{{ח:ת}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים)|תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים), תשכ״ז–1967}}.}}

{{ח:סעיף|127|הצורה ודרכי השימוש|אחר=[84]}}
{{ח:ת}} צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|128|עונשין|אחר=[85]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים:
{{ח:תתת|(1)}} ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו;
{{ח:תתת|(2)}} ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|129|פטור|אחר=[86]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיפים 127}} {{ח:פנימי|סעיף 128|ו־128(א)(2)}} לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני המסחר|פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף 127}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה}}

{{ח:סעיף|130|פרשנות|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[74]}}
{{ח:תת|(א)}} אלה בגדר תלויים במבוטח לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} אשתו בשעת מותו;
{{ח:תתת|(2)}} ילדו כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} {{ח:פנימי|סעיף 252|או 252(ג1)}};
{{ח:תתת|(3)}} הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה“ – לרבות הורה מאמץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}}, הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג;
{{ח:תתת|(4)}} סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם;
{{ח:תתת|(5)}} מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור {{ח:פנימי|לוח ט|בלוח ט׳}} (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}} או התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} או שהתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}}; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים {{ח:פנימי|לוח ט|שבלוח ט׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|בסימן זה}} להלן –
{{ח:תתת|(1)}} דין אלמן כדין אלמנה;
{{ח:תתת|(2)}} ”אלמנה“, ”אלמן“ או ”ילד“ – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} ”קצבת נכות מלאה“ – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}}.

{{ח:סעיף|131|זכות לקצבה או מענק|אחר=[75]}}
{{ח:ת}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|132|שיעורי קצבת תלויים|אחר=[76]}}
{{ח:ת}} המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%;
{{ח:תת|(2)}} לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%;
{{ח:תת|(3)}} לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
{{ח:תת|(4)}} לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
{{ח:תת|(5)}} לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים –
{{ח:תתת|(א)}} לילד אחד – 20%;
{{ח:תתת|(ב)}} לשני ילדים – 30%;
{{ח:תתת|(ג)}} לשלושה ילדים ויותר – 40%;
{{ח:תת|(6)}} לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) –
{{ח:תתת|(א)}} לילד אחד – 60%;
{{ח:תתת|(ב)}} לשני ילדים – 80%;
{{ח:תתת|(ג)}} לשלושה ילדים – 90%;
{{ח:תתת|(ד)}} לארבעה ילדים ויותר – 100%;
{{ח:תת|(7)}} לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה –
{{ח:תתת|(א)}} לתלוי אחד – 50%;
{{ח:תתת|(ב)}} לשני תלויים – 75%;
{{ח:תתת|(ג)}} לשלושה תלויים – 90%;
{{ח:תתת|(ד)}} לארבעה תלויים – 100%.

{{ח:סעיף|133|מענק לאלמנה|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[77]}}
{{ח:תת|(א)}} אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(1)}} כפול שלושים ושש.
{{ח:תת|(ב)}} אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135}} חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
{{ח:תתת|(2)}} אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה:
{{ח:תתתת|(א)}} תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}};
{{ח:תתתת|(ב)}} התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}.

{{ח:סעיף|134|קצבה למפרע לבן זוג תלוי|אחר=[77א]}}
{{ח:ת}} נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג.

{{ח:סעיף|135|אלמנה שחזרה ונישאה|אחר=[78]}}
{{ח:תת|(א)}} חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132|בסעיף 132(1)}} (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה;
{{ח:תת}} ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 262|שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976}}.}}

{{ח:סעיף|136|קצבה כשיש גם תלויים אחרים|אחר=[79]}}
{{ח:ת}} הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(5) או (6)}} היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה.

{{ח:סעיף|137|תלויים חלקיים|אחר=[80]}}
{{ח:ת}} תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)(3)}}, תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}} באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד.

{{ח:סעיף|138|תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם|אחר=[81]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(6) או (7)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}}, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.

{{ח:סעיף|139|גבול קצבאות|אחר=[82]}}
{{ח:תת|(א)}} בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}} על קצבת הנכות המלאה.
{{ח:תת|(ב)}} היו תובעים קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}} יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם.

{{ח:סעיף|140|הגדלת קצבת התלויים|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82א]}}
{{ח:ת}} קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות {{ח:פנימי|לוח ו|בלוח ו׳}} תוגדל בשיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח ו|באותו לוח}} בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}}, כפול שלושים.

{{ח:סעיף|141|הצמדת קצבת תלויים למדד|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82ב]}}
{{ח:ת}} קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

{{ח:סעיף|142||תיקון: תשס״ג־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|143|מענק ליתום שהגיע למצוות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82ד]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|144|הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[90, 90א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}} ומתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|באותו סעיף}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)(2)}}, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שונות}}

{{ח:סעיף|145|הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה|אחר=[87]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם התובע גמלה –
{{ח:תת|(1)}} הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו;
{{ח:תת|(2)}} נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן;
{{ח:תת|(3)}} הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי.

{{ח:סעיף|146|ביקורת|אחר=[88]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה.

{{ח:סעיף|147|{{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים}}|אחר=[89]}}
{{ח:ת}} הוראותיה של {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}}, יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|הפקודה}} – הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים#תוספת 3|בתוספת השלישית לפקודה}} ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953 ביטל את {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}} וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|הפקודה}}. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.}}

{{ח:סעיף|148|ארגון יציג ודמי חברות|תיקון: תשע״א־4|אחר=[89א]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303}}, רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי {{ח:פנימי|סעיף 381|סעיף 381}}, יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים)|תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}, ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח;
{{ח:תתת|(2)}} בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה.

{{ח:סעיף|149|מימון פעולות בטיחות בעבודה|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[89ב]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

{{ח:סעיף|149א|דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח־11, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תאונת עבודה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאונת עבודה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 79|בסעיפים 79}} {{ח:פנימי|סעיף 80|ו־80(2) עד (6)}};
{{ח:תתת|(2)}} מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 84א|או 84א}}.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקדמות עבודת הצוות הבין־משרדי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec230-2023|החלטת הממשלה מס׳ 230 מיום ג׳ באדר התשפ״ג (24 בפברואר 2023)}} לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן – הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ־ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה;
{{ח:תתת|(3)}} נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי־הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה;
{{ח:תתת|(4)}} שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} דיווחים לפי פסקאות (1) ו־(2) – החל מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ״ג–2023}} {{ח:הערה|(ביום 1.6.2023)}}, ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} דיווחים לפי פסקאות (3) ו־(4) – החל ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ביטוח נפגעי תאונות|אחר=[פרק ג׳2]}}

{{ח:סעיף|150|הגדרות|תיקון: תשס״ד|אחר=[90ב]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונה“ – אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבדן כושר התפקוד“ – לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ״א–1981}}, לעניין הגדרת ”אובדן כושר התפקוד“.}}

{{ח:סעיף|151|הזכות ותחומיה|אחר=[90ג]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי.
{{ח:תת|(ב)}} הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות – תוך שבועיים מיום התאונה.

{{ח:סעיף|152|דמי תאונה|אחר=[90ד]}}
{{ח:ת}} דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ־90 ימים.

{{ח:סעיף|153|סייג|אחר=[90ה]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה.
{{ח:תת|(ב)}} בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה.

{{ח:סעיף|154|שיעור דמי תאונה|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[90ו]}}
{{ח:ת}} דמי תאונה ליום הם –
{{ח:תת|(1)}} לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי – כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}};
{{ח:תת|(2)}} לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו – סכום השווה ל־25% מהסכום הבסיסי.

{{ח:סעיף|155|כפל גמלאות|אחר=[90ז]}}
{{ח:ת}} מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, הסכם קיבוצי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי־כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור.

{{ח:סעיף|156|פרקי זמן שאין משלמים בעדם|תיקון: תשנ״ז|אחר=[90ח]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92(א)}} וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח –
{{ח:תת|(1)}} במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה;
{{ח:תת|(2)}} בשירות בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תת|(3)}} במאסר.

{{ח:סעיף|157|מועד להגשת התביעה|אחר=[90ט]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} תוגש תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: ביטוח אבטלה|אחר=[פרק ו׳1]}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: מבוטחים}}

{{ח:סעיף|158|הגדרות|תיקון: תשנ״ח־5, תשנ״ט־5, תשס״ד, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תשפ״ב־7, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127א]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ –
{{ח:תתת|(1)}} תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו;
{{ח:תתת|(2)}} חייל ששירת שירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן – חייל);
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 16|סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון}}, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ־24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ־24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח מיוחד“ – מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – מועד פתיחת העסק) –
{{ח:תתת|(1)}} מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134|סעיף 134 לפקודת מס הכנסה}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 52|סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(2)}} נרשם כעצמאי במוסד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכת שירות התעסוקה“ ו”שירות התעסוקה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי אבטלה“ – גמלה המשתלמת לזכאי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאריך קובע“ – ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג)}}, בפעם השנייה ואילך – יהיה התאריך הקובע ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת.

{{ח:סעיף|159|תקנות|אחר=[127ב]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בתנאים שקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל״ג–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ״ח–1997}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}

{{ח:סעיף|160|זכאי לדמי אבטלה|תיקון: תשנ״ט־5, תשס״ד, תשס״ו־4, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127ג]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} ומלאו לו 20 שנים ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים.
{{ח:תת|(ג)}} מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, ”משפחה“ – בן זוג, הורה, אח או אחות.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} לענין סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 161|וסעיפים 161(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 174|ו־174}} דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158}} כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} לענין סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 161|וסעיפים 161(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 174|ו־174}} דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158}} כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ו)}} מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן – מועד סגירת העסק) –
{{ח:תתת|(1)}} מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134|סעיף 134 לפקודת מס הכנסה}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 61|סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(2)}} נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}};
{{ח:תת}} בסעיף זה, ”התקופה המיוחדת“ – 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו;
{{ח:תתת|(2)}} 24 חודשים.

{{ח:סעיף|161|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ח־8, תשנ״ט־5, תשס״ב־6, תשס״ו־4, תשס״ט־4, תשע״ב־13, תשפ״ב־7|אחר=[127ד]}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח –
{{ח:תתת|(1)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן – ימי אבל);
{{ח:תתת|(2)}} ימי שירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} – עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים – לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה.
{{ח:תת|(ו)}} תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174א|סעיף 174א}} לא תיחשב כתקופת אכשרה.

{{ח:סעיף|162|תקופות נוספות|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ה־2, תשע״ב־13, תשע״ח|אחר=[127ה]}}
{{ח:תת|(א)}} לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה – החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן – הכשרה מקצועית) – 12 חודשים;
{{ח:תתת|(2)}} מחלה או תאונה – שישה חודשים;
{{ח:תתת|(3)}} היעדרות מעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|ו־7 לחוק עבודת נשים}} – לפי מספר חודשי ההיעדרות;
{{ח:תתת|(4)}} היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו – חודש אחד;
{{ח:תתת|(5)}} העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים – לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים.

{{ח:סעיף|163|מובטל|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127ו]}}
{{ח:תת|(א)}} רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן – עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל.
{{ח:תת|(ג)}} מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89(א)}}, אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, ”מחלה“ – לרבות תאונה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (בסעיף קטן זה – חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
{{ח:תתת|(2)}} אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
{{ח:תתת|(3)}} אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות.

{{ח:סעיף|164||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|165|עבודה מתאימה|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ז|אחר=[127ז]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}} רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;
{{ח:תתת|(3)}} העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ד)}} רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}:
{{ח:תתת|(1)}} מי שטרם מלאו לו 25 שנים – מתום 14 ימים מהתאריך הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים – מתום 30 ימים מהתאריך הקובע;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים – מתום 60 ימים מהתאריך הקובע.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו־(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה.
{{ח:תת|(ו)}} הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים.
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) –
{{ח:תתת|(1)}} מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות;
{{ח:תתת|(2)}} ”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;
{{ח:תתת|(3)}} מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.

{{ח:סעיף|166|סייגים לזכאות|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ד, תשפ״ב־7|אחר=[127ח]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה#סעיף 37ב|בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה {{ח:פנימי|סעיף 171|וסעיף 171(א1)}} לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: דמי אבטלה}}

{{ח:סעיף|167|חישוב דמי אבטלה|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ז, תשפ״ב־7|אחר=[127י]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע {{ח:פנימי|לוח ז|בלוח ז׳}} בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יום תשלום“ – יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 173|ו־173}}, לפי הענין;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”השכר היומי הממוצע במשק“ – השכר הממוצע מחולק ב־25;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הראשונה“ – 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה השניה“ – יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על –
{{ח:תתתת|(1)}} סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה;
{{ח:תתתת|(2)}} סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, בעד ימי התשלום שמהיום ה־176 ואילך שלאחר התאריך הקובע.

{{ח:סעיף|168|חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש|אחר=[127יא]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170(ב)(2)}}, לא יעלו על החלק ה־25 מסכום השווה ל־80% משכר המינימום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}.

{{ח:סעיף|169||תיקון: תשנ״ח־8|אחר=[127יב]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|170|השכר היומי הממוצע|תיקון: תשנ״ז־5, תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ח־3, תשע״ב־13|אחר=[127יג]}}
{{ח:תת|(א)}} השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב1)}} השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל.
{{ח:תת|(ד)}} אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה־1 בחודש שבו חל הפיצוי.
{{ח:תת|(ה)}} מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|או 7 לחוק עבודת נשים}}, וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע.
{{ח:תת|(ו)}} בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק שכר מינימום}}, או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ז)}} השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|171|תקופה מרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ז, תשס״ט־4, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, תשפ״ב־7|אחר=[127יד]}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) – אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב־17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש:
{{ח:תתת|(1)}} 175 – אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}};
{{ח:תתת|(1א)}} 138 – אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}};
{{ח:תתת|(1ב)}} 300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים;
{{ח:תתת|(1ג)}} 300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} 70 – אם הוא מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקאות (2) או (3) להגדרת {{ח:הערה|”}}מבוטח{{ח:הערה|“}} שבסעיף 158}} אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה;
{{ח:תתת|(2א)}} 67 – אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים;
{{ח:תתת|(2ב)}} 50 – אם טרם מלאו לו 25 שנים;
{{ח:תתת|(3)}} 100 – בכל מקרה אחר.
{{ח:תת|(א1)}} מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו־(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 166|בסעיף 166(ד)}}, יופחת ב־30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם.

{{ח:סעיף|171א|הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קובע“ – תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופה קובעת“ – 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת תשלום מרבית“ – מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת תקופה קובעת“, לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת – התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת –
{{ח:תתת|(1)}} לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית;
{{ח:תתת|(2)}} לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 168|או 168}}, לפי הענין;
{{ח:תת|(ג)}} כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה.
{{ח:תת|(ד)}} התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996).
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים.

{{ח:סעיף|172|תחילת תשלום דמי אבטלה|אחר=[127טו]}}
{{ח:ת}} לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.

{{ח:סעיף|173|דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית|תיקון: תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ג־6, תשס״ו־4, תשס״ח־11, תשפ״ב־11|אחר=[127טז]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל.
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(3)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167 עד 172}}, ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)}} לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} לא יחולו לגביו; לענין זה, ”זכאי מיוחד“ – מי שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר;
{{ח:תתת|(2)}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ־138 ימים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}.

{{ח:סעיף|173א||תיקון: תשס״ג־5, תשס״ג־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|174|מענק למי שעבד בעבודה מועדפת|תיקון: תשנ״ז־6, תשנ״ט־5, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ו־4, תשס״ז, תשס״ז־8, תשע״ב־7, תשפ״א־6|אחר=[127טז1]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבודה מועדפת“ – עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח|בלוח ח׳}}, ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(א) ו־(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השיעור לחייל“ – שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170(ב)(2)}} אילולא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168}}, ואולם על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א)}}, יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע {{ח:פנימי|לוח ז|בטור א׳ של לוח ז׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג):
{{ח:תתת|(1)}} אילו התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(א)}} הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המענק יהיה בסכום השווה ל־50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}}.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(א) ו־(ב)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, ”עבודה נדרשת“ – עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח|בלוח ח׳}}.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את {{ח:פנימי|לוח ח|לוח ח׳}}.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור {{ח:פנימי|לוח ח פרט ד|בחלק (ד) בלוח ח׳}}, והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים.

{{ח:סעיף|174א|מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש|תיקון: תשנ״ט־5, תשע״ז־5}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174}} יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א}}.

{{ח:סעיף|175|דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־2, תש״ע־9|אחר=[127טז2]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”קצבת פרישה“ – קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} שירות בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שירות במשטרת ישראל;
{{ח:תתת|(4)}} שירות בשירות בתי הסוהר.

{{ח:סעיף|176|דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד|תיקון: תשס״ט־4, תשפ״ד־2, תשפ״ה־12, תשפ״ו־6|אחר=[127טז3]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163(ד)}}, ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):}} הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כב|בסעיף 179כב}}, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}} או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כח|בסעיף 179כח}}, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}} או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה.

{{ח:סעיף|176א|מענק למובטל שעובד בשכר נמוך|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ט־4|אחר=[ה״ש 3א; 127טז4]}}
{{ח:תת|(א)}} מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165}}, וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165(ד)}}, אם נתמלאו לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי – 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(ד)}} שהציע לו שירות התעסוקה;
{{ח:תתת|(2)}} השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן – עבודה בשכר נמוך).
{{ח:תת|(ב)}} סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל־50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165(ד)}}; במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100.
{{ח:תת|(ג)}} הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך.
{{ח:תת|(ז)}} על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(ב)(2)}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: שונות}}

{{ח:סעיף|177|ניכוי מס הכנסה|אחר=[127יז]}}
{{ח:ת}} מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 243|ו־243 לפקודת מס הכנסה}} והתקנות לפיה.

{{ח:סעיף|177א|תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום|תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} לא ישולמו דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה – תקופת החל״ת);
{{ח:תת|(2)}} הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל״ת.

{{ח:סעיף|177ב|אי־&lt;wbr&gt;התחשבות בימי האבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימנים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|ו־&lt;wbr&gt;ו׳}} במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים מסוימים|תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:תת|(א)}} במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳}}:
{{ח:תתת|(1)}} ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171א|בסעיף 171א}}; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}};
{{ח:תתת|(3)}} ימי האבטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 174|בסעיף 174(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳}}“ – הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳ לפרק זה}} כנוסחן {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575830.pdf|בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס׳ 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש״ף–2020}}, כתוקפן ביום כ׳ בתמוז התשפ״א (30 ביוני 2021).

{{ח:סעיף|177ג|הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} הוצעה למבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה־176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה – היום ה־176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, ”הכשרה מקצועית הולמת“ – הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה־176 ואילך את {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א)}}, כך שבמקום ”70%“ יבוא ”100%“, אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע.

{{ח:סעיף|178|הענקת אבטלה|אחר=[127יח&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים.

{{ח:סעיף|179|תנאי להענקה|אחר=[127יח&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}}

{{ח:סעיף|179א||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ב||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ג||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ד||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ה||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ו||תיקון: תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ז||תיקון: תש״ף־5, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ח||תיקון: תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ט||תיקון: תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־11}}

{{ח:סעיף|179י||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יא||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יב||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יג||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יד||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179טו||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|179טז||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יז||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יח||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יט||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כ||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כא||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ה־12}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):}}

{{ח:סעיף|179כב|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳}}|תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת העסקה“, של עובד – הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעת המעסיק על פיטורי העובד;
{{ח:תתת|(2)}} הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 177א|בסעיף 177א}}, אולם לעניין זה יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 177א|פסקה (1) של הסעיף האמור}} בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקום ”30“ יבוא ”12“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסופה יבוא ”לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה שבהם עבד העובד במהלך התקופה הקובעת, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך הדיגיטל הלאומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד יום כ״ח בסיוון התשפ״ה (24 ביוני 2025).

{{ח:סעיף|179כג|הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה|תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, אך צבר תקופת אכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|באותו סעיף}} בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א), שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מוגבלות“ – מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה ”קצבת נכה“ שבהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}} בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא זכאי לפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהתגורר ביישוב שפונה לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec975-2023|החלטת הממשלה מס׳ 975 מיום ג׳ בחשוון התשפ״ד (18 באוקטובר 2023)}}, כפי שתוקנה מזמן לזמן, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת חודשיים לפחות; לעניין זה, יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לעניין סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} נכון למועד הפינוי של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב;
{{ח:תתת|(2)}} הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי מכוח החלטת הממשלה האמורה;
{{ח:תתת|(3)}} לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח החלטת הממשלה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161(ג)(2)}}, במקום ”שישה“ יקראו ”שלושה“.

{{ח:סעיף|179כד|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

{{ח:סעיף|179כה|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח המתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון במסגרת מלחמת חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת והתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec950-2023|החלטת הממשלה מס׳ 950 מיום כ״ז בתשרי התשפ״ד (12 באוקטובר 2023)}}, {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec975-2023|החלטת הממשלה מס׳ 975 מיום ג׳ בחשוון התשפ״ד (18 באוקטובר 2023)}} או {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec988-2023|החלטת הממשלה מס׳ 988 מיום ח׳ בחשוון התשפ״ד (23 באוקטובר 2023)}}, ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|או 171א}}, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לפי סעיף זה:
{{ח:תת|(1)}} נכון למועד הפינוי או ההוצאה לריענון של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב;
{{ח:תת|(2)}} הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי, מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות;
{{ח:תת|(3)}} לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה או הוצא לריענון לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות.

{{ח:סעיף|179כו|תחילת תשלום דמי האבטלה|תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 172|סעיף 172}} כך שבסופו יבוא ”למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת“.

{{ח:סעיף|179כז|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ז)(4ב)}} לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)|תיקון: תשפ״ו־6}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}}

{{ח:סעיף|179כח|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳}}|תיקון: תשפ״ו־6, תשפ״ו־9}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת העסקה“, של עובד – הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעת המעסיק על פיטורי העובד;
{{ח:תתת|(2)}} הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 177א|בסעיף 177א}}, ואולם לעניין זה יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 177א|פסקה (1) של הסעיף האמור}} כך שאחרי ”ביוזמת המעסיק“ יבוא ”או ביוזמת העובד“{{ח:הערה|,}} במקום ”30“ יבוא ”10“ ואחרי ”רצופים לפחות“ יבוא ”שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) או י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026)“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ״ז בניסן התשפ״ו (14 באפריל 2026), או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179לד|סעיף 179לד}}.

{{ח:סעיף|179כט|הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, אך צבר תקופת אכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|באותו סעיף}} בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מוגבלות“ – מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה ”קצבת נכה“ שבהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}} בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא זכאי לפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”משרת מילואים“ – מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות ב־12 החודשים שקדמו ליום הקובע.
{{ח:תת|(ד)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, ”פצוע“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מכוח {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, בשל פגימה שמקורה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), וכן מי שהגיש בקשה להכרה כנכה בנסיבות אלה וקצין התגמולים אישר את בקשתו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק הנכים}}, אף אם טרם נקבעה לו דרגת נכות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוכר כנפגע פעולת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 10|לסעיף 10 לחוק נפגעי פעולות איבה}} בשל פגיעת איבה שמקורה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023).
{{ח:תת|(ה)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ו)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שפונה מביתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, ”פונה מביתו“ – מי שפונה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ובלבד שמסר למוסד אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו פונה או אישור אחר שקבע שר העבודה לפי הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12202037.pdf|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 6 והוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.
{{ח:תת|(ז)}} לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161(ג)(2)}}, במקום ”שישה“ יקראו ”שלושה“.

{{ח:סעיף|179ל|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

{{ח:סעיף|179לא|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח שעבודתו הופסקה בתקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן זה}} וגם במהלך התקופה הקובעת לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ה–2025}}, ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|או 171א}}, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

{{ח:סעיף|179לב|תחילת תשלום דמי האבטלה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 172|סעיף 172}} כך שבסופו יבוא ”למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת“.

{{ח:סעיף|179לג|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ז)(4ב)}} לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת.

{{ח:סעיף|179לד|הארכת התקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שתסתיים לא יאוחר מיום כ״ז באייר התשפ״ו (14 במאי 2026), אם מצא כי הדבר נדרש בשל הימשכות תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026).

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[פרק ו׳3]}}

{{ח:סעיף|180|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־5|אחר=[127נג]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד של עובד“ – לרבות מי שהיה מעבידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר עבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הגנת השכר}}, לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}}, יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|החוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצויי פיטורים“ – פיצויי פיטורים המגיעים מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים}} או מכוח הסכם קיבוצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל“ – כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן – תשלומים סוציאליים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב שכר עבודה“ – לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב לקופת גמל“ – תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 19א|בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר}}.

{{ח:סעיף|181|מבוטחים|אחר=[127נד]}}
{{ח:ת}} המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} הם עובד וקופת גמל.

{{ח:סעיף|182|הזכות לגמלה|תיקון: תשנ״ז־5, תשע״ח־5, תשפ״ג־6|אחר=[127נה]}}
{{ח:ת}} מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} לגבי מעסיק שהוא יחיד – צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, ואם נפטר המעסיק – צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}};
{{ח:תת|(1א)}} לגבי מעסיק שהוא תאגיד – צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:תת|(2)}} לפירוק אגודה שנוסדה לפי {{ח:חיצוני|חוק העותמאני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות}} (להלן – אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} צו לפירוק אגודה שיתופית לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:תת|(5)}} צו לפירוק עמותה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות#סעיף 49|סעיף 49(4) לחוק העמותות}};
{{ח:תת|(6)}} צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 257|סעיף 257(4) לפקודת החברות}}.

{{ח:סעיף|183|שיעור הגמלה לעובד|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ג־11, תשס״ט־4, תשע״ח־5, תשפ״ג־6|אחר=[127נו]}}
{{ח:תת|(א)}} הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ב)}}, ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182}}, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ד|פרק ד׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח –
{{ח:תתת|(1)}} לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו;
{{ח:תתת|(2)}} סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}}, לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה;
{{ח:תת}} לעניין סעיף זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.

{{ח:סעיף|184|שיעור הגמלה לקופת גמל|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ג־11|אחר=[127נז]}}
{{ח:תת|(א)}} הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|185|גמלה לחבר קיבוץ שיתופי|תיקון: תשס״ג־11, תשע״ז־5, תשע״ח־5|אחר=[127נז1]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר אגודה שיתופית“ – מי שביום מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}, היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344(א)(1)}} לפני מועד מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, הגמלה, שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|185א|גמלה לחבר קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 344א|סעיף 344א}} לפני מועד מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר קיבוץ מתחדש“ – מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}, והתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, יחולו על חבר קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|186|פרסום הסכומים המרביים|אחר=[127נח]}}
{{ח:ת}} השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}.

{{ח:סעיף|187|זקיפת חובות|אחר=[127נט]}}
{{ח:תת|(א)}} עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183}}, תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו – לחוב פיצויי פיטורים.
{{ח:תת|(ב)}} עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}}, תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא:
{{ח:תתת|(1)}} ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי;
{{ח:תתת|(2)}} ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר;
{{ח:תתת|(3)}} ביטוח בריאות;
{{ח:תתת|(4)}} קופת תגמולים;
{{ח:תתת|(5)}} כל מטרה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}} או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה.
{{ח:תת|(ד)}} היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}} או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות – לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות.

{{ח:סעיף|188|הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה|אחר=[127ס]}}
{{ח:ת}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין.

{{ח:סעיף|189|הגשת תביעה לגמלה|תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־5|אחר=[127סא]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} יגיש תביעתו למוסד.
{{ח:תת|(ב)}} הגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה.

{{ח:סעיף|190|תשלום הגמלה|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סב]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ג)}}; סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.

{{ח:סעיף|191|עובד שנפטר|אחר=[127סג]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303(ג)}}, אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, תשולם הגמלה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 7|סעיף 7 לחוק הגנת השכר}}, ולשאירים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים}}, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים}}, יהיו זכאים לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|סעיף 5 האמור}}, עד לסכום המרבי הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183}} ובכפוף ליתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|192|תביעות המוסד כלפי המפרק|תיקון: תשנ״ז־5, תשע״ח־5, תשפ״ד־3|אחר=[127סה]}}
{{ח:תת|(א)}} שילם המוסד גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”דין קדימה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.

{{ח:סעיף|193|שיפוט|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סו]}}
{{ח:ת}} הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182}}.

{{ח:סעיף|194|תקנות|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סד]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים {{ח:פנימי|סעיף 189|בסעיפים 189}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח נכות|אחר=[פרק ו׳2]}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשס״ח־10}}

{{ח:סעיף|195|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־3, תשס״ג־5, תשס״ד, תשס״ז־5, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5|אחר=[127כא]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ליקוי חמור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור – ”הכנסה“ כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, הכל למעט קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, ולמעט הענקות מכוח {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 40|סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל״ו–1975}}, לעניין הגדרת ”הכנסה“.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מעבודה או ממשלח יד“ – הכנסה חודשית, בפועל, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|ו־202}} – גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי במשך תקופה ממושכת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה – אי־כושר להשתכר); לעניין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי־הכושר להשתכר;
{{ח:תתת|(3)}} אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע;
{{ח:תת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד קטין“ – עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;
{{ח:תתת|(2)}} היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;
{{ח:תתת|(3)}} היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית נכה“ – מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר כאמור ייקרא להלן – אי־כושר לתפקד);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאריך הקובע“ – התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי־כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי־כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}

{{ח:סעיף|196|הזכאות לגמלת נכות|תיקון: תשס״ב־11, תשע״ו־14, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[127כב&lt;wbr&gt;(א), &lt;wbr&gt;(ד)]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} אם אי־הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני יום ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ב)}} נקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 5|תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}} (בפסקה זו – גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} (בפסקה זו – קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} גמלת ילד נכה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת – סכום התשלום לפי פסקה (1).

{{ח:סעיף|197|הוראות מיוחדות לענין עולים|תיקון: תשנ״ח־11, תשנ״ט־2, תשס״ו־4|אחר=[127כב1&lt;wbr&gt;(א), &lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196(א)}}, עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יחולו על כל עולה בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 207|סעיף 207(א)}}, ולא לגרוע מהן;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196(ב)}}, ולא לגרוע מהן;
{{ח:תתת|(3)}} לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה {{ח:פנימי|סעיף 195|שבסעיף 195}}, לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עולה“ – תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}};
{{ח:תתת|(2)}} בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.

{{ח:סעיף|198|הוראות מיוחדות לענין עקרת בית|אחר=[127כג]}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי־כושרה לתפקד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: גמלאות}}

{{ח:סעיף|199|סוגי גמלאות נכות|תיקון: תשס״ב־11|אחר=[127כה&lt;wbr&gt;(א)&lt;wbr&gt;(1)–&lt;wbr&gt;(3)]}}
{{ח:ת}} נכה זכאי לגמלאות אלו:
{{ח:תת|(1)}} קצבה חודשית – לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200 עד 202}};
{{ח:תת|(2)}} שיקום מקצועי – לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיפים 203 עד 205}};
{{ח:תת|(3)}} השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים – לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}};
{{ח:תת|(4)}} גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 206א|סעיף 206א}}.

{{ח:סעיף|200|קצבה מלאה ושיעורה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3|אחר=[127לו, 127לז]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן – קצבה חודשית מלאה):
{{ח:תתת|(1)}} 107%;
{{ח:תתת|(2)}} 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו;
{{ח:תתת|(3)}} 21.40%;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} 17%, למעט לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו;
{{ח:תתתת|(ב)}} 4.62%, לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן – קצבת יחיד מלאה).
{{ח:תת|(ג)}} היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|בפרט 1 שבלוח ט׳}} – 12.5% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, ”ילד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}.
{{ח:תת|(ד)}} תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב־7%.

{{ח:סעיף|200א||תיקון: תשס״ב־11, תשס״ח־10, תשע״ד־4, תשע״ז־6, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|201|קצבה חלקית|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ג־5, תשס״ח־10, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[127לח]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה, שנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(א)(1) ו־(4)(א), (ג) ו־(ד)}}, לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ג) ו־(ד)}}.

{{ח:סעיף|202|ניכוי הכנסות מקצבה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ב, תשס״ב־11, תשס״ג־5, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תשפ״ב־4, תשפ״ג־5|אחר=[127לט, 127כב1&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} נכה שהיתה לו הכנסה –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור א׳ של לוח ח׳1}}, בשיעורים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור ב׳}}; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי־כושר בשיעור נמוך מ־100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור א׳ של לוח ח׳1}}, בשיעורים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור ב׳}}, מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המחושב בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201(א) ו־(ב)}}, ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע – הסכום המחושב בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201(א)}} בלבד;
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} למבוטח אם שיעורה נמוך מ־2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} וסעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל־11.37% מהשכר הממוצע.

{{ח:סעיף|203|שיקום מקצועי – תנאים|תיקון: תשס״ח־10|אחר=[127מ]}}
{{ח:ת}} מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה:
{{ח:תת|(1)}} נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}};
{{ח:תת|(2)}} אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת;
{{ח:תת|(3)}} הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי;
{{ח:תת|(4)}} הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|204|שיקום מקצועי – כללים|אחר=[127מא]}}
{{ח:ת}} שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} יחולו לגבי מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}}, בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת.

{{ח:סעיף|205|שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[127מב]}}
{{ח:ת}} מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור.

{{ח:סעיף|206|שירותים מיוחדים|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד|אחר=[127כה]}}
{{ח:תת|(א)}} שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.
{{ח:תת|(ב)}} השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} בשיעור של 75% לפחות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}.}}
{{ח:תת|(ג1)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:תת|(ד)}} מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור.

{{ח:סעיף|206א|גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה|תיקון: תשס״ב־11, תשס״ד, תשע״ח־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”גמלה בסיסית“ – גמלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת|הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} 86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה;
{{ח:תתת|(1א)}} 65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה;
{{ח:תתת|(2)}} 37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה;
{{ח:תתת|(3)}} 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: קביעת נכות ואי־כושר}}

{{ח:סעיף|207|תחילת הבירור|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[127כב&lt;wbr&gt;(ב), &lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע.
{{ח:תת|(ב)}} לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו.

{{ח:סעיף|208|אחוזי נכות רפואית|תיקון: תשס״ד־3|אחר=[127כז]}}
{{ח:תת|(א)}} תנאי לקביעת אי־כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה – המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר – קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן – רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ־60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות – שאחוזי הנכות פחותים מ־40%, חייב הוא לנמק קביעתו.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”ליקוי יחיד“ – כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984}}, שבצדם נקוב אחוז נכות.

{{ח:סעיף|209|דרגת אי־&lt;wbr&gt;כושר להשתכר|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6|אחר=[127כח]}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד תביעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 298|בסעיף 298}} יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי־כושרו להשתכר.
{{ח:תת|(א1)}} דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי־הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי־כושר להשתכר בשיעור של 100%.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי־כושר להשתכר, שאינה פחותה מ־75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה – הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ־60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי־כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי־הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת.
{{ח:תתת|(2)}} קביעה מחדש של דרגת אי־כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום.

{{ח:סעיף|210|דרגה זמנית של אי־&lt;wbr&gt;כושר להשתכר|אחר=[127לב]}}
{{ח:ת}} פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי־כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.

{{ח:סעיף|211|ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות|אחר=[127כט, 127ל]}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי־כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים.

{{ח:סעיף|212|מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן|תיקון: תש״ע|אחר=[127לא]}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)}} יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|213|ערעור|אחר=[127לד]}}
{{ח:ת}} החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

{{ח:סעיף|214|בדיקה מחדש של דרגת אי־&lt;wbr&gt;כושר להשתכר|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ב־11, תשס״ג־5, תשס״ד־3, תשס״ח־10, תשע״ז־6|אחר=[127לה]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיפים 208}} {{ח:פנימי|סעיף 209|ו־209}}; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי־התייצבותו.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס״א–2000}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: שונות}}

{{ח:סעיף|215|הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה|תיקון: תשס״ד|אחר=[127מז&lt;wbr&gt;(א)&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}}

{{ח:סעיף|216||תיקון: תשס״א־5|אחר=[127מז&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|217|הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה|אחר=[127כד]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות.

{{ח:סעיף|218|הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות|אחר=[127נב]}}
{{ח:ת}} סמכויות המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} יהיו לו גם לענין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|219|חובת אדם למסור מידע|אחר=[127נ]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם.

{{ח:סעיף|220|מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[127נב1]}}
{{ח:תת|(א)}} בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

{{ח:סעיף|220א|שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}
{{ח:תת|(א)}} נכה שנקבעה לגביו דרגת אי־כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי־הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351}} או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה – זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199(1)}}, תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה – תקופת הזכאות המיוחדת).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|220ב|הגדלת שיעור הקצבאות|תיקון: תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}}, באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}, ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} לא תפחת מ־3,700 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העלאת קצבאות הנכות“ – ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} {{ח:פנימי|סעיף 251|וסעיף 251}}; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה ”הסכום הבסיסי“ ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: ילד נכה}}

{{ח:סעיף|221|הגדרת ילד נכה|אחר=[127מט]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, ”ילד נכה“ – ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.}}

{{ח:סעיף|222|גמלאות בשל ילד נכה|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2|אחר=[127מז&lt;wbr&gt;(א)&lt;wbr&gt;(2), &lt;wbr&gt;(3), 127מח, 127מט1, 127מט2]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית;
{{ח:תתת|(2)}} עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן.
{{ח:תת|(ג1)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 212|סעיפים 212}} {{ח:פנימי|סעיף 213|ו־213}} יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|222א|מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה|תיקון: תשנ״ז־4, תשס״ד־3}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|הסעיף האמור}} לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}} – לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו.

{{ח:סעיף|222ב|גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים|תיקון: תש״ס־5, תשע״ו־10, תשפ״ב־3, תשפ״ד־8}}
{{ח:תת|(א)}} היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(2)}} למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|222ב1|הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר|תיקון: תשע״ח־14}}
{{ח:ת}} מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(א)(1)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ז|סימן ז׳: קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}

{{ח:סעיף|222ג||תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ח|סימן ח׳: מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}}

{{ח:סעיף|222ד||תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: ביטוח סיעוד|אחר=[פרק ו׳5]}}
{{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|223|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ו־4, תשס״ט־4, תשע״ו־19, תשע״ז־12, תשע״ח־8, תשע״ט־2|אחר=[127פג]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תלות“ – בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום־יום או בשל הצורך בהשגחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת סיעוד“ – גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השגחה“ – השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית מקצועית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידות שירות“ – מתן שירותי סיעוד כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בטור א׳ ללוח ח׳2}}, בהיקף כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי מנוחה“ – ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} תושב ישראל שעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד סיעודי“ – מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות יום־יום“ – לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת יחיד מלאה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי בכסף של יחידת שירות“, לעניין חודש קלנדרי מסוים – התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור – ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי סיעוד“ – שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח2|בטור א׳ ללוח ח׳2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות לילה“ – השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳: גמלאות}}

{{ח:סעיף|223א|הגדרות|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ח־8}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר שהותלה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עובדים זרים“ – {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}.

{{ח:סעיף|224|גמלת סיעוד|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ז, תשס״ח־6, תשס״ט־4, תשע״א־8, תשע״ד־8, תשע״ו־19, תשע״ח־8, תשע״ט|אחר=[127פד]}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 225|וסעיף 225}}, מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות – זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה:
{{ח:תתתת|(א)}} 9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 2|בפרטים (2) עד (6) בלוח ח׳2}}, בלבד;
{{ח:תתתת|(ב)}} 5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיפים 224(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 225א|225א(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 225ב|ו־225ב(ב)}} לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות – 10 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות – 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו־2020 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־12 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות – 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־17 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(5)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות – 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־21 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(6)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות – 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־24 יחידות שירות לשבוע.
{{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד המשולמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בסעיף 225(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 225א|או 225א}} תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רופא מומחה“ – רופא מומחה בגריאטריה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}} או מכוח {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007}} (בפסקה זו – חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון –
{{ח:תתתת|(א)}} קצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה#סעיף 1|בפסקאות (1) ו־(3) להגדרה ”קצבה בשל רדיפות הנאצים“ שבחוק ההטבות}};
{{ח:תתתת|(ב)}} קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002;
{{ח:תתתת|(ג)}} קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה|בחוק ההטבות}}.
{{ח:תת|(ה)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}, ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}, בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות.
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|לוח ח2|לוח ח׳2}}.

{{ח:סעיף|224א|ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית – הוראת שעה|תיקון: תשע״ב־4, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תלות“ – בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ניסיונית“ – תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הניסיון“ – תקופה של שנה שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר יום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301559.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 145 – הוראת שעה), התשע״ג–2013}} {{ח:הערה|(מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(ג)}}, בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף האמור}}, במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|אותו סעיף}}, לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)|צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה), התשע״ד–2013}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230}}, בתקופת הניסיון יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 230|פסקה (2) שבסעיף האמור}} בלא הסיפה החל במילים ”ובלבד שלעניין“.

{{ח:סעיף|225|תשלום גמלת סיעוד|תיקון: תשס״ד, תשע״ח־8, תשע״ט, תשע״ט־2|אחר=[127פה]}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(א1)}} קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224}}, יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיפים 303}}, {{ח:פנימי|סעיף 304|304}}, {{ח:פנימי|סעיף 306|ו־306}}, תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי.
{{ח:תת|(ג)}} גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}}; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו.
{{ח:תת|(ד)}} זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237(ב)}} ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}, מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(א)(2) עד (6)}} רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה.
{{ח:תתת|(2)}} כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225ב|סעיף 225ב(ב)}} יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1)}} או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו.
{{ח:תת|(ז)}} קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1)}} או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”גורם מקצועי“ – עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 225ה|בסעיף 225ה}}.

{{ח:סעיף|225א|תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי|תיקון: תשס״ז־4, תשס״ח, תשס״ט־4, תש״ע־5, תשע״א־5, תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225(ב) ו־(ג)}}, גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}} או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 225ב|ובסעיפים 225ב}} {{ח:פנימי|סעיף 225ג|ו־225ג}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטפל“ – מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 324ב|בסעיף 324ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|225ב|קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}} כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225א|הסעיף האמור}} לקבל גם שירותי סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בסעיף 225(ב)}}, כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225(א1)}}, למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר.
{{ח:תת|(ב)}} מי שקיבל גמלה בכסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף 225א}} וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה מלאה“ – שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התוספות“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|225ג|ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־8, תשע״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשבון בנק“, ”פיקדון“ – חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1יא|בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי“ – השיעור הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 12%;
{{ח:תתתת|(2)}} האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפרשה“ – שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12:
{{ח:תתתת|(1)}} המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}};
{{ח:תתתת|(2)}} המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב);
{{ח:תתתת|(3)}} טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.
{{ח:תת|(ב)}} זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}, המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}, והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי.
{{ח:תת|(ג)}} קבלת שירותי סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 225ב|סעיף 225ב}} קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים}} שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש.
{{ח:תת|(ה)}} העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1יא|סעיף 1יא(א) עד (ה) ו־(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים}}, והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון.
{{ח:תת|(ה1)}} בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים}}, אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|225ד|הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיפים 225א עד 225ג}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיפים 224(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 225|ו־225(ה)}} על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב־1 בינואר בשנים 2020 עד 2023.

{{ח:סעיף|225ה|מתאם טיפול|תיקון: תשע״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי הכשירות של מתאם טיפול;
{{ח:תתת|(2)}} הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי;
{{ח:תתת|(3)}} אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול;
{{ח:תתת|(4)}} אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול;
{{ח:תתת|(5)}} הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(6)}} דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול;
{{ח:תתת|(7)}} הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד.
{{ח:תת|(ג)}} השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|226|תקופת אכשרה|אחר=[127פו]}}
{{ח:ת}} תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|227|סייג לזכאות|תיקון: תש״ע־4, תשע״ז־10|אחר=[127פז]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 307|בסעיף 307(א)}} לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, ”בית חולים“ – בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ־90 ימים.

{{ח:סעיף|228|מניעת כפל תשלומים|תיקון: תשס״ב־11|אחר=[127פח]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 206א|ו־206א}}, הברירה בידו לבחור באחת מהן.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים), התשמ״ח–1988}}.}}

{{ח:סעיף|229|תחילת הזכאות|תיקון: תשע״ו־15|אחר=[127פט]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}, הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|230|בדיקה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ח־6, תשע״ב־4, תשע״ג־2, תשע״ח־8|אחר=[127צ]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לבדוק –
{{ח:תתת|(1)}} אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום־יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן – התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(ג)}} בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד.

{{ח:סעיף|230א|הגבלת תקופת הזכאות|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב.
{{ח:תת|(ב)}} מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}} לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|230ב||תיקון: תשס״ו, תש״ע־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|231||תיקון: תשע״ט־2|אחר=[127צא]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|232||תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ט־2|אחר=[127צב]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|233|השגה על קביעת שירותי סיעוד|תיקון: תשע״ט־2|אחר=[127צג]}}
{{ח:ת}} על קביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיפים 225(א1) עד (ד) ו־(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 225א|או 225א(ד)}} ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים.

{{ח:סעיף|234|הרחבת סוגי זכאים וגמלאות|תיקון: תשס״ד|אחר=[127צד]}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ג|סימן ג׳: ועדה ארצית}}

{{ח:סעיף|235|ועדה ארצית לעניני סיעוד|אחר=[127צה]}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן – הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10).
{{ח:תת|(ב)}} ואלה חברי הועדה הארצית:
{{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של משרד העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים של משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} נציג של משרד האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} נציג של משרד הפנים;
{{ח:תתת|(5)}} שני נציגים של מרכז השלטון המקומי;
{{ח:תתת|(6)}} שני נציגים של המוסד;
{{ח:תתת|(7)}} שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל;
{{ח:תתת|(8)}} נציג של כל קופות החולים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קופת חולים מכבי;
{{ח:תתתת|(ב)}} קופת חולים לעובדים לאומיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קופת חולים מאוחדת;
{{ח:תתת|(9)}} שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(10)}} מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(11)}} נציג של ”אש״ל“ – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל;
{{ח:תתת|(12)}} נציג של ”משען“ – מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל;
{{ח:תתת|(13)}} שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה.

{{ח:סעיף|236|תפקידי הועדה הארצית|אחר=[127צו]}}
{{ח:ת}} הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237(א)}} (להלן – פעולות פיתוח) ולצורך זה –
{{ח:תת|(1)}} תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן;
{{ח:תת|(2)}} תמליץ על סדרי עדיפות כלל־ארציים לפעולות פיתוח;
{{ח:תת|(3)}} תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ד|סימן ד׳: מימון}}

{{ח:סעיף|237|פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ח־8, תש״ס, תשס״ג־7, תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[127צז]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתתת|(ב)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתתת|(ג)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו־(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג׳ בתמוז התשנ״ה (1 ביולי 1995).

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים|תיקון: תשע״ז־12|אחר=[פרק ב׳]}}
{{ח:קטע3|פרק יא סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|238|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשס״א־7, תשס״ו־8, תש״ע־8, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[5]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה“ – מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא –
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 244|או 244}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמן“ – מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|פרט 1 של לוח ט׳}}, להוציא –
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת;
{{ח:תת}} בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא מלאו להם 18 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על־יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם־צבאית של צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בשירות סדיר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים;
{{ח:תתתת|(ב)|(1)}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית;
{{ח:תתתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:תתתתת|(2)}} בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יוצא צבא כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}}, שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|החוק האמור}};
{{ח:תתתתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתתת|(3)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} משרת בשירות לאומי–אזרחי;
{{ח:תתתת|(ג)}} לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ושירותם הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} נדחה עקב לימודיהם כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ״ז–1997}}.}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת}} והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|וסימן ח׳ לפרק ה׳}} ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}}, כהכנסה מעבודה או ממשלח יד;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה בת קצבה“ – אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(1) עד (5)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד מבוטח“, ”עובדת מבוטחת“ – מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}.

{{ח:סעיף|239|תחילת תקופת התשלום|תיקון: תשע״ז־12|אחר=[6]}}
{{ח:תת|(א)}} נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 בחודש שלאחריו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} או קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מבוטחים}}

{{ח:סעיף|240|מבוטח|תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[7]}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ג|בחלק ג׳ בלוח א׳1}}, ולגבי אישה – אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}}, ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}}, תהיה מבוטחת לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳}} בלבד.

{{ח:סעיף|241||תיקון: תשנ״ו|אחר=[8]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|242||תיקון: תשנ״ו|אחר=[9]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|243|סוגים מיוחדים|אחר=[10]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240}} לא יהיו מבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל״ט–1979}}.}}

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: ביטוח אזרחים ותיקים|תיקון: תשע״ז־12}}

{{ח:סעיף|244|קצבת אזרח ותיק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־11, תשס״ו־6, תשס״ח־7, תשס״ט־4, תשע״ז־12|אחר=[11]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים – תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד בן הזוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(1) או (3)}} – 8.7% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 5.6% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג)}} לענין הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}, סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 245|וסעיפים 245}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247}}, {{ח:פנימי|סעיף 249|249}} {{ח:פנימי|סעיף 250|ו־250}}, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}} אף אם לא היה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳}} ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}} בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 324|סעיף 324}} יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל.

{{ח:סעיף|245|גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־7, תשנ״ח־10, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[12]}}
{{ח:תת|(א)}} הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא –
{{ח:תתת|(1)}} בגבר – שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית – גיל הפרישה;
{{ח:תתת|(2)}} באשה – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, ואם נתקיים בה אחד מאלה – גיל הפרישה;
{{ח:תתתת|(א)}} נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}} והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
{{ח:תתתת|(ג)}} קיבלה קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244(א) ו־(ב)}} בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל־10% מסכום הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244(א)}}; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מרבית“ – צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור {{ח:פנימי|לוח ט1|בלוח ט׳1}} בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס – צירופם של שניים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ההכנסות החודשיות שחושבו לפי {{ח:פנימי|לוח ט1|לוח ט׳1}} באותה שנת מס;
{{ח:תתתת|(2)}} ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי {{ח:פנימי|לוח ט1|לוח ט׳1}} כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.

{{ח:סעיף|246|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ב־11, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[15]}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק;
{{ח:תתת|(2)}} 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;
{{ח:תתת|(3)}} לא פחות מ־60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת.
{{ח:תת|(ב)}} אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא גרושה, אלמנה או עגונה;
{{ח:תתת|(2)}} היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ה|בחלק ה׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(3)}} בן זוגה אינו מבוטח;
{{ח:תתת|(4)}} שולמה לה קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|247|תלויים|תיקון: תשס״ג־5, תשס״ד|אחר=[17]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל:
{{ח:תת|(1)}} אשתו שנתמלאו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות;
{{ח:תתת|(ב)}} היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו;
{{ח:תתת|(ג)}} אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}} – הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|פרט 1 של לוח ט׳}};
{{ח:תת|(2)}} ילדו;
{{ח:תת|(3)}} מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מלאו לו 70 שנים;
{{ח:תתת|(ב)}} מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|בפרט 1 ללוח ט׳}} או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|247א|תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־4}}
{{ח:ת}} מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(א)}}.

{{ח:סעיף|248|תוספת ותק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־7, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשע״ח־7|אחר=[18]}}
{{ח:ת}} מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת {{ח:הערה|(עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 247א|בסעיף 247א}}, ב־2% לכל שנת ביטוח {{ח:הערה|(עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ־50%.

{{ח:סעיף|249|תוספת דחיית קצבה|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[19]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}} לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב־5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.

{{ח:סעיף|250|מבוטח שחדל להיות זכאי|אחר=[20]}}
{{ח:ת}} היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 245|לסעיף 245}}, יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249}}.

{{ח:סעיף|251|קצבת אזרח ותיק לנכה|תיקון: תשס״ב־11, תשע״ז־12, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[20א]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת נכות“ – קצבה חודשית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199(1)}} וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום קצבת אזרח ותיק“ – סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיפים 244(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה נוספת לנכה“ – סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה – קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ג)}}; קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ב)}}, החל ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}; ואם לא חלות לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} – יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה:
{{ח:תתת|(1)}} 8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021);
{{ח:תתת|(2)}} 12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ב)}}, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} ועד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020) –
{{ח:תתתת|(א)}} 8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021);
{{ח:תתתת|(ב)}} 12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך;
{{ח:תתת|(2)}} אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) ועד יום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) – 17%, בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201}} לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק – כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%.

{{ח:סעיף|251א|שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה|תיקון: תשע״ח־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלת הבטחת הכנסה“ – גמלה חודשית המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}} כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251(ב) עד (ד)}}, חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: ביטוח שאירים}}

{{ח:סעיף|252|גמלת שאירים|תיקון: תשס״ג־11, תשס״ו־6, תשס״ח־7, תשס״ט־4, תשע״ד־10, תשע״ז־18|אחר=[21]}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 255|סעיף 255}} או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 17.7% מהסכום הבסיסי –
{{ח:תתתת|(א)}} לאלמנה שעמה ילדים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;
{{ח:תתתת|(ג)}} לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ב)}} אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג)}} ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:
{{ח:תתת|(1)}} בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד;
{{ח:תתת|(2)}} אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג1)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}}, יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד שקיבל הכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
{{ח:תתת|(2)}} מוסד שקיבל היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(4)}} מוסד שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ג|סעיפים 25ג}} {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ד|ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה}} או רישיון זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ט|סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(5)}} מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
{{ח:תתת|(6)}} ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 22א|בסעיפים 22א}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 22ב|22ב}} {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26ב|או 26ב לחוק שירות ביטחון}};
{{ח:תתת|(7)}} מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(8)}} מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכינות הקדם-צבאיות|בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008}}.
{{ח:תת|(ג2)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}}, יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1).
{{ח:תת|(ד)}} לענין הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}, סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 253|וסעיפים 253}}, {{ח:פנימי|סעיף 258|258}}, {{ח:פנימי|סעיף 260|260}} {{ח:פנימי|סעיף 267|ו־267}}, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253}} אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).

{{ח:סעיף|252א|גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית|תיקון: תשנ״ט־4, תש״ס־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳}} בלבד לפי {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240(ב)}}, אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253(ב)}} ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253(א)}}, יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} היא נפטרה לפני יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) (להלן – היום הקובע);
{{ח:תתת|(2)}} מלאו לה 65 לפני היום הקובע.

{{ח:סעיף|253|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ו|אחר=[22]}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}} היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה;
{{ח:תתת|(2)}} 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת האכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}};
{{ח:תתת|(4)}} 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים;
{{ח:תתת|(3)}} גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו;
{{ח:תתת|(5)}} מבוטח שהניח אחריו ילד – לגבי אותו ילד.

{{ח:סעיף|254|מענק ליתום שהגיע למצוות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[22א]}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255|תשלום מענק|אחר=[23]}}
{{ח:תת|(א)}} אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(1)}} כפול שלושים ושש.
{{ח:תת|(ב)}} חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(1)}} (להלן – שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.
{{ח:תת|(ג)}} אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה.

{{ח:סעיף|256|אלמנה שהיה עמה ילד|אחר=[23א]}}
{{ח:ת}} אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים.

{{ח:סעיף|256א|תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־4}}
{{ח:ת}} אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)}}.

{{ח:סעיף|257|תוספת ותק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־7, תשע״ז־6, תשע״ח־7|אחר=[24]}}
{{ח:ת}} היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת {{ח:הערה|(עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיפים 252}} {{ח:פנימי|סעיף 256א|ו־256א}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 255|סעיף 255}} ב־2% לכל שנת ביטוח {{ח:הערה|(עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ־50%.

{{ח:סעיף|258|גמלה ליותר מאלמנה אחת|אחר=[25]}}
{{ח:ת}} מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} כאילו היא אלמנה יחידה.

{{ח:סעיף|259|קצבה לילדים מנישואין קודמים|אחר=[25א]}}
{{ח:ת}} מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ג)}}.

{{ח:סעיף|260|חידוש זכות לקצבה|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[26]}}
{{ח:ת}} אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
{{ח:תת|(1)}} אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
{{ח:תת|(2)}} אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם:
{{ח:תתת|(א)}} תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}};
{{ח:תתת|(ב)}} התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}.

{{ח:סעיף|261|זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק|תיקון: תשנ״ו, תשע״ז־12|אחר=[26ב, לוח ד׳1]}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת.
{{ח:תת|(ב)}} זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}} בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|הסימן האמור}} בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים – הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן.
{{ח:תת|(ג)}} קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 366|סעיף 366}}.

{{ח:סעיף|262|אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו|אחר=[27]}}
{{ח:תת|(א)}} אלמנה הזכאית למענק לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה;
{{ח:תתת|(3)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות;
{{ח:תתת|(4)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה – לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין.

{{ח:סעיף|263|תשלום הקצבה לילדים|אחר=[28]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ב) ו־(ג)}}, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי״ט–1959}}.}}

{{ח:סעיף|264|סייג לתחולה|אחר=[30]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיפים 252 עד 263}} לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

{{ח:סעיף|265|הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[90, 90א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}} ומתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: דמי קבורה}}

{{ח:סעיף|266|דמי קבורה בארץ|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[29&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|267|דמי קבורה בחוץ לארץ|אחר=[29&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל.

{{ח:סעיף|268|סייג לאגרות קבורה|אחר=[29&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:ת}} כל גוף המורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}}, והתקנות שהותקנו לפיו (להלן – חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|חוק שירותי הדת}}, בנוסף לדמי קבורה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן זה}}, זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 266|סעיף 266}}.

{{ח:סעיף|269|סייג לתחולה|אחר=[30]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן זה}} לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה|תיקון: תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף|269א|מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 269ב|ובסעיף 269ב}} – מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה;
{{ח:תתת|(2)}} נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה – הסכום הקובע);
{{ח:תתת|(4)}} היא נולדה בין השנים 1960 ו־1966;
{{ח:תתת|(5)}} לא שולמו לה דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ב)}} והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(6)}} היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} או תשלום מזונות לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(7)}} היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל־1962 – 4,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1963 – 3,750 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1964 – 3,500 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1965 – 3,250 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(5)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1966 – 3,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳}} או לקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}}, בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק – לא ישולם לה מענק.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 296|בסעיף 296(ב)(1) סיפה}}, מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור.

{{ח:סעיף|269ב|פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן זה}}; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להעניק זכאות למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 269א|סעיף 269א}}, למי שאינה זכאית לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 269א|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|269ג|שיפוי|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 269א|סעיף 269א}}.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תגמולים למשרתים במילואים|אחר=[פרק ו׳4]}}

{{ח:סעיף|270|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשנ״ט־3, תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ג־13, תשס״ד־9, תשס״ח־8, תשפ״ד, תשפ״ד־5, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ה־4, תשפ״ו־2|אחר=[127סז]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מילואים“ – שירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חצי־יומי“ – שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חד־יומי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המזערי“ – 95% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|271|הזכות לתגמול|תיקון: תשס״א־4, תשס״ג־13, תשס״ח־8|אחר=[127סח]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בסעיף 272}} בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת – בעד כל יום מילואים;
{{ח:תתת|(2)}} היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים – בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים – בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב־1.4.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי־יומי, יהיה מחצית השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בסעיף 272}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי)|תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986}}.}}

{{ח:סעיף|272|שיעור התגמול|אחר=[127ע]}}
{{ח:תת|(א)}} שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה –
{{ח:תתת|(1)}} עובד – שכר העבודה הרגיל;
{{ח:תתת|(2)}} עובד עצמאי – הכנסתו הממוצעת;
{{ח:תתת|(3)}} לא עובד ולא עובד עצמאי – התגמול המזערי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} (בסעיף זה – מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים.

{{ח:סעיף|273|שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת|תיקון: תשס״ד־9, תשס״ח־8|אחר=[127עא]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה – רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.
{{ח:תתת|(2)}} סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ־68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, מי שברבע השנה עבד פחות מ־60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול.

{{ח:סעיף|274|חישוב התגמול במקרים מיוחדים|אחר=[127עב]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי.

{{ח:סעיף|274א|חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה|תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 274|סעיף 274}}; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.

{{ח:סעיף|274ב|חישוב התגמול בעד שירות מילואים נוסף בתקופת חירום|תיקון: תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תקופת חירום“ – תקופה שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר 30 ימים מהיום שבו נקראו חיילי מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, וסיומה ביום האחרון של החודש שבו הפסיקו להיקרא חיילי מילואים כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בסעיף 273}}, עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום, וה־1 בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ־90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו בתקופת החירום (בסעיף קטן זה – שירות מילואים נוסף בתקופת החירום), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו בתקופת החירום, ושכל שירות מילואים בתקופה שמתום שירות מילואים זה ועד שירות המילואים שבעדו ניתן התגמול, הוא שירות מילואים נוסף בתקופת החירום.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בסעיף 273}}, עובד שנקרא לשירות מילואים נוסף בתקופת החירום ועבד פחות מ־60 ימים ברבע השנה כאמור בפסקה (1), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו כאמור בפסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה כאמור בפסקה (1) או חודש שבחר העובד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת שירות המילואים.
{{ח:תתת|(4)}} סכום ההכנסה המתקבל לפי פסקאות (1) עד (3), יחולק ב־90.
{{ח:תת|(ג)}} עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(א) או (ב)}}, על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה או בעד שלושת החודשים, כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יחולו לעניין ההפרש שבין הסכומים (בסעיף זה – עלייה בהכנסה) הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלייה בהכנסה בשיעור של עד 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול;
{{ח:תתת|(2)}} עלייה בהכנסה בשיעור העולה על 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול, ובלבד שהיא חלה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלתה ההכנסה לראשונה והוכח, להנחת דעתו של המוסד, כי העלייה נובעת מהכנסה מעבודה ולא מתגמול בעד שירות מילואים.
{{ח:תת|(ד)}} סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבע השנה או בשלושת החודשים כאמור בסעיף קטן (ב), המחושב לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לא יפחת מ־68% מהסכום הבסיסי, אף אם העובד לא עבד באותו חודש.
{{ח:תת|(ה)}} שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בתקופת חירום, כולה או חלקה; נקבע צו כאמור, יחולו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 279|סעיף 279}}, בתקופת תוקפו של הצו, הוראות סעיף קטן (א) שבו, בלבד.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(ג)}} לעניין חישוב התגמול בעת עלייה בשכר העובד כאמור באותן תקנות; התקיימו התנאים למתן תגמול לפי סעיף זה ולפי התקנות האמורות, יחושב התגמול לפי הגבוה מביניהם, ולא תחול ההוראה שבתקנות האמורות לעניין תשלום התגמול במישרין לעובד.

{{ח:סעיף|274ג|תגמול למשוחרר משירות קבע|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לעניין חישוב התגמול כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה, ”שחרור משירות קבע“ – סיום שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מכל סיבה שהיא, ובכלל זה פרישה משירות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף|275|תקנות נוספות ומשלימות|אחר=[127עג]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים)|תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל״ח–1977}}.}}

{{ח:סעיף|276|תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול|תיקון: תשע״א־6|אחר=[127עד]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
{{ח:תתת|(2)}} התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
{{ח:תתת|(3)}} דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול.
{{ח:תת|(ג)}} בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג;
{{ח:תתת|(2)}} ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר;
{{ח:תתת|(3)}} ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;
{{ח:תתת|(4)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
{{ח:תתת|(5)}} ימים אחרים שקבע השר.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|277|קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול|אחר=[127עה]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו.
{{ח:תת|(ב)}} הורה שר הבטחון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}}, כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|278|תשלום מקדמה ע״י צה״ל|אחר=[127עו]}}
{{ח:תת|(א)}} הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון;
{{ח:תתת|(2)}} שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, אשר בוצע מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), יהיה שירות חירום לעניין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12299.pdf|י״פ תשפ״ד, 7220}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13132.pdf|תשפ״ה, 3078}}).}}

{{ח:סעיף|279|תגמול בשירות נוסף במילואים|תיקון: תשפ״ה־4|אחר=[127עז]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שירות נוסף כמשמעותו באותו סעיף קטן שהחל בתקופת חירום כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 274ב|בסעיף 274ב}} (בסעיף קטן זה – תקופת החירום).
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); ואולם לעניין שירות נוסף כאמור בפסקה (1) שהחל בתקופת החירום, אם עלתה הכנסתו המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(א) או (ב)}} על ההכנסה שהובאה בחשבון בחישוב התגמול שלו היה זכאי בשירות המילואים הראשון בתקופת החירום, יחולו לעניין חישוב התגמול הוראות {{ח:פנימי|סעיף 274ב|סעיף 274ב}}.

{{ח:סעיף|280|העברת תגמול באמצעות מעביד|תיקון: תשע״א־6|אחר=[127עח]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 276|בסעיף 276(א)}}, את סכום התגמול המגיע לעובד.
{{ח:תת|(ב)}} המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, ”יתרת התגמול“ – ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 276|סעיף 276(א)}}, למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.
{{ח:תת|(ג)}} דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|281|ניכוי חוב|אחר=[127עט]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|סעיף 280}}, חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד.

{{ח:סעיף|282|הענקות|אחר=[127פ]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}} ובאישור השר, ליתן הענקות –
{{ח:תתת|(1)}} לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם־צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(2)}} לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי)|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם־צבאי), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע״ב–2011 (ק״ת תשע״ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.}}

{{ח:סעיף|283|המשך תשלומים לקופות ולקרנות|תיקון: תשפ״ו־8|אחר=[127פא]}}
{{ח:ת}} מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

{{ח:סעיף|283|המשך תשלומים לקופות ולקרנות ושיפוי מעבידים על תשלומים|תיקון: תשפ״ו־8|אחר=[127פא]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):}}
{{ח:תת|(א)}} מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ישפה מעביד של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד, כשהוא מוכפל במספר ימי המילואים ששירת עובדו (להלן – סכום השיפוי), על תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, ועל דמי ביטוח ששילם, בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, ובלבד שהמעביד לא היה זכאי, בשל תשלומים כאמור ששילם בעד אותו פרק זמן, לשיפוי בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 376|סעיף 376}}; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספר ימי המילואים“ – סך הימים שעובד שירת במילואים, אשר שימש בסיס לחישוב מספר הימים שבעדם משולם התגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההכנסה ליום“ – סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270}}:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין עובד שעבד אצל מעביד ברבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בהגדרה זו – רבע השנה) – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד ברבע השנה, כשהוא מחולק ב־90;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך חודש או חודשיים ברבע השנה – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש או בחודשיים האמורים, כשהוא מחולק ב־30 או ב־60, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך פחות מחודש ברבע השנה, או שהחל לעבוד אצל מעביד בחודש השירות – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש השירות, כשהוא מחולק ב־30; בפסקה זו, ”חודש השירות“ – חודש, או חלק ממנו, שבו שירת העובד במילואים;
{{ח:תתת}} לעניין הגדרה זו, ”הכנסה מעבודה“, של עובד – שכר העבודה וכן תשלום ששילם המעביד לעובד על חשבון התגמול בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – עובד ששירת במילואים, למעט עובד כאמור של מעביד ציבורי; לעניין זה, ”מעביד ציבורי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} המדינה;
{{ח:תתתת|(2)}} גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתתת|(3)}} קופת חולים.
{{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה, במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום סכום השיפוי למעביד לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|284|מימון|אחר=[127פא1]}}
{{ח:תת|(א)}} תגמולים והענקות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, לרבות החזרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|סעיף 280}} (להלן – התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה.
{{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|285|דיווח|אחר=[127פא2]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור.
{{ח:תת|(ב)}} הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|286|שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת|תיקון: תשס״ד־12|אחר=[127פב]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לא יחול לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}};
{{ח:תתת|(2)}} סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}};
{{ח:תתת|(3)}} איש משמר הכנסת כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271}}.

{{ח:סעיף|286א||תיקון: תשפ״ד־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: תגמולים למתנדבים|אחר=[פרק ט׳2]}}

{{ח:סעיף|287|מתנדב|תיקון: תשס״ד־5, תשס״ז־10, תשס״ז־11, תשס״ט־5, תש״ע־2, תשע״ב־14, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[198ה]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}, ”מתנדב“ – אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ־ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, ”הפניה“ – הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים)|תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל)|צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) {{ח:חיצוני|https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx|מפורסמת באתר הביטוח הלאומי}}.}}
{{ח:תת|(2)}} מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}};
{{ח:תת|(3)}} מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין;
{{ח:תת|(4)}} מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|סימנים ב׳1}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ד1|או ד׳1 לפרק ו׳ של חוק העונשין}};
{{ח:תת|(5)}} מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת)|תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ״א–1991}} (ק״ת תשנ״א, 784);}}
{{ח:תת|(6)}} חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל;
{{ח:תת|(7)}} חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), תשל״ו–1976}}, ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות בדבר אישור הארגונים הבאים: כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}} (י״פ תשכ״ז, 725); ”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים (י״פ תש״ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר א׳ זסלני ז״ל (י״פ תשל״א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י״פ תשל״ו, 506).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) {{ח:חיצוני|https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx|מפורסמת באתר הביטוח הלאומי}}.}}
{{ח:תת|(8)}} מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 2|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, או מי שגויס לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(10)}} מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}};
{{ח:תת|(11)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} משרת בשירות לאומי–אזרחי;
{{ח:תת|(12)}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.

{{ח:סעיף|288|הגדרות|אחר=[198ה]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלויים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|289|הזכאות לגמלאות|אחר=[198ו]}}
{{ח:ת}} מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|הפרק האמור}}, ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיף 81}}.

{{ח:סעיף|290|דרכי חישוב הגמלאות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[198ז]}}
{{ח:תת|(א)}} היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה – הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה – יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
{{ח:תת|(ג)}} נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים.

{{ח:סעיף|290א|גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת|תיקון: תשפ״א־7}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289}} –
{{ח:תת|(א)|(1)}} בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}, והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות;
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיפים 320}} {{ח:פנימי|סעיף 321|ו־321}}, כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים;
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה;
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 287|בסעיף 287(5)}}.

{{ח:סעיף|291|מימון|אחר=[198ח]}}
{{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|292|העברת כספים, לאוצר המדינה|אחר=[198ט]}}
{{ח:ת}} זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד}} כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|293|ארגונים מאושרים|אחר=[תשל״ו 37&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} הארגונים המנויים {{ח:פנימי|לוח יד|בלוח י״ד}} ייחשבו כארגונים מאושרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287(7)}}.

{{ח:סעיף|294|זכאים ישנים|אחר=[תשל״ו 37&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים {{ח:פנימי|לוח טו|בלוח ט״ו}} היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם.

{{ח:סעיף|295|פיצויים בשל פגיעת מתנדב|אחר=[תשל״ו 38]}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, ”עוולה“ ו”תלויים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ״א–1980}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יג1|פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון|תיקון: תשע״ז־4}}

{{ח:סעיף|295א|הזכאות לגמלאות|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבלת שירות“, ”חייל בשירות קבע“, ”מחלה“ ו”מחלת שירות“ – כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|וחוק משפחות חיילים}}, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום“ – חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75}}, הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} וכן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיפים 296 עד 298}}, {{ח:פנימי|סעיף 301|301 עד 304}}, {{ח:פנימי|סעיף 306|306}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308 עד 312}}, {{ח:פנימי|סעיף 315|315 עד 318}}, {{ח:פנימי|סעיף 320|320 עד 322}}, {{ח:פנימי|סעיף 324|324}}, {{ח:פנימי|סעיף 325|325 עד 333}}, {{ח:פנימי|סעיף 383א|383א}}, {{ח:פנימי|סעיף 385|385}} {{ח:פנימי|סעיף 386|ו־386}} יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}, סוהר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}} ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק שירות המדינה}}, וכן על חייל בשירות קבע ({{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן ג׳ לפרק ה׳}} ודמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן ד׳ לאותו פרק}} לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(1)}}, ולעניין חייל בשירות קבע – אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה.
{{ח:תת|(ד)}} לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270}}.
{{ח:תת|(ה)}} סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום ({{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור.
{{ח:תת|(ו)}} הוגשה תביעה למוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, ”החלטה חלוטה“ – החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד.
{{ח:תת|(ז)}} הוגשה תביעה למוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק משפחות חיילים}}, או שנדחתה מחמת התיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 32|סעיף 32 לחוק הנכים}} על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 32א|בסעיף 32א לאותו חוק}}.
{{ח:תת|(ח)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום.

{{ח:סעיף|295ב|מסירת מידע לשם החלטה בתביעה|תיקון: תשע״ז־4, תשפ״ד־16}}
{{ח:תת|(א)}} גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה – עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך.
{{ח:תת|(ב)}} משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה.
{{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, ולא יעבירו לאחר.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 23ז|סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} או מהוראות כל דין אחר.

{{ח:סעיף|295ג|מימון|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}} לא תחול לגביהם.

{{ח:קטע2|פרק יג2|פרק י״ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:קטע3|פרק יג2 סימן א|סימן א׳: תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר|תיקון: תשפ״ד־15}}

{{ח:סעיף|295ד|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטוף או נעדר“ – מי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}}, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 16|בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור}}, לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|באותו חוק}}, הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה“ – הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב־12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיף 295ו}}, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ־12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו;
{{ח:תתת|(2)}} ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיף 295ו}}, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו.

{{ח:סעיף|295ה|המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
{{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 19א|סעיף 19א לחוק הגנת השכר}}.

{{ח:סעיף|295ו|תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

{{ח:סעיף|295ז|המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, ”עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.

{{ח:סעיף|295ח|השבת תשלומים|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} שילם מעסיק או המוסד תשלום לקופת גמל לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 295ו|295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|או 295ז}}, והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו הנקוב כפי שהיה במועד ששולם.

{{ח:סעיף|295ט|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיפים 295ה}} {{ח:פנימי|סעיף 295ו|ו־295ו}} לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

{{ח:סעיף|295י|הוראות שונות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיפים 295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|ו־295ז}}, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 295ו|295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|או 295ז}}, לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}} לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ה3|סעיף 3(ה3)(1) ו־(1א) לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:קטע3|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳: תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים|תיקון: תשפ״ד־15}}

{{ח:סעיף|295י1|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן ב׳ בפרק ט״ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטוף או נעדר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|בסימן א׳}}, ובלבד שביום ח׳ באדר ב׳ התשפ״ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המזערי“ – סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד – סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב־30; הסכומים יעודכנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295י6|סעיף 295י6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 1}}, כפול 5, כשהוא מחולק ב־30;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ה בתשרי התשפ״ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295יב|סעיף 295יב(ב)}}, אם נקבע.

{{ח:סעיף|295י2|הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} בעד חטוף או נעדר שביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר ({{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|בסימן זה}} – תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}.

{{ח:סעיף|295י3|סכום התגמול המיוחד|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו:
{{ח:תתת|(1)}} עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב־90;
{{ח:תתת|(2)}} עובד שעבד פחות מ־60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב־90;
{{ח:תתת|(3)}} עובד עצמאי – סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב־90;
{{ח:תתת|(4)}} הן עובד והן עובד עצמאי – בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה;
{{ח:תתת|(5)}} לא עובד ולא עצמאי – התגמול המזערי.
{{ח:תת|(ב)}} סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד.

{{ח:סעיף|295י4|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן זה}} לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או מכוחות הביטחון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}}.

{{ח:סעיף|295י5|הוראות מיוחדות|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות;
{{ח:תתת|(2)}} לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא אינו עובד זר – לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג – לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים – להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}};
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא עובד זר – לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור – לחשבון כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}, ולא יראו אותו כהכנסה.

{{ח:סעיף|295י6|עדכון התגמול המזערי|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} הסכומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 295י1|בהגדרה ”התגמול המזערי“}} יעודכנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 49|סעיף 49 לחוק הנכים}}.

{{ח:קטע3|פרק יג2 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות|תיקון: תשפ״ד־15}}

{{ח:סעיף|295יא|שיפוי המוסד|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים והתגמולים לפי {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק זה}} ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|295יב|תוקף – {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק י״ג2}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}} יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}} בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|התקופה הוארכה עד יום 13.10.2025 (ק״ת תשפ״ו, 390).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}} יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}} ושל תקופת הזכאות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 295י1|בסעיף 295י1}} בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת.

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: גמלאות – הוראות כלליות|אחר=[פרק ז׳]}}
{{ח:קטע3|פרק יד סימן א|סימן א׳: תביעות}}

{{ח:סעיף|296|מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ג־5, תשס״ז־3, תשע״ב־5, תשע״ז־12, תשע״ח־13|אחר=[128]}}
{{ח:תת|(א)}} כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק – לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}, ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} במענק לאלמנה ולאלמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 255|או 255(א)}} – ה־1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה;
{{ח:תתת|(3)}} במענק לאלמנה ולאלמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיפים 135(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 255|ו־255(ב) ו־(ג)}} – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה־1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין;
{{ח:תתת|(4)}} במענק ליתום לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיפים 143}} {{ח:פנימי|סעיף 254|או 254}} – ה־1 בחודש שבו הגיע הילד – לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת;
{{ח:תתת|(5)}} במענק פטירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} – ה־1 בחודש שבו אירעה הפטירה;
{{ח:תתת|(6)}} בתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים.

{{ח:סעיף|297|הגשת תביעות|אחר=[129]}}
{{ח:ת}} השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|297א|גמלה בתוספת הפרשי הצמדה|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש לתשלום“ – אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תתתת|(1)}} בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה;
{{ח:תתתת|(2)}} במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;
{{ח:תתתת|(3)}} בגמלה המשולמת לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} – החודש שבו הוגשה התביעה למוסד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תשלום“ – החודש שבו משולמת הגמלה.
{{ח:תת|(ב)}} גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|297ב|ניכוי מקדמה או תשלום אחר|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד־14}}
{{ח:ת}} משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה – מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114}} – לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה.

{{ח:סעיף|298|החלטת המוסד בתביעות|תיקון: תשס״ב־9|אחר=[130]}}
{{ח:תת|(א)}} כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן – פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן.
{{ח:תת|(א1)}} השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו.

{{ח:סעיף|299|ועדת תביעות|אחר=[131]}}
{{ח:ת}} ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע.

{{ח:סעיף|300|הרכב ועדת התביעות|אחר=[133]}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות.

{{ח:סעיף|301|בדיקות רפואיות|אחר=[134]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות)|תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ״ה–1965}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד.

{{ח:סעיף|302|תשלום מקדמות|תיקון: תשס״ב־9|אחר=[134א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות –
{{ח:תתת|(1)}} לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו;
{{ח:תתת|(2)}} לזכאי לגמלה;
{{ח:תתת|(3)}} לתובע גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ב|סימן ב׳: ייעוד הגמלה}}

{{ח:סעיף|303|מניעת העברת זכות לגמלה|תיקון: תשס״ד־2, תשע״ב־12, תשפ״ב־12|אחר=[135]}}
{{ח:תת|(א)}} זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}} (בסעיף זה – חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, (בסעיף זה – חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
{{ח:תת|(ג)}} זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.

{{ח:סעיף|304|מינוי מקבל גמלה|אחר=[136]}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה – גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה;
{{ח:תתת|(2)}} האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי.
{{ח:תת|(ג)}} שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי.

{{ח:סעיף|305|תשלום לבן זוג|אחר=[136א]}}
{{ח:ת}} זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש.

{{ח:סעיף|306|תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[136ב]}}
{{ח:תת|(א)}} היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם.

{{ח:סעיף|306א|תשלום לאומן|תיקון: תשפ״ד־8}}
{{ח:תת|(א)}} השתלמה גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|אותו סימן}} תשולם לאומן של הילד החל ב־1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}} בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, תביעה לגמלת ילד נכה.
{{ח:תתת|(2)}} הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב־1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב־1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן.
{{ח:תת|(ד)}} היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אומן“, ”המפקח הארצי על האומנה“ ו”משפחת אומנה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד נכה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}}.

{{ח:סעיף|307|חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד|תיקון: תשס״ג־5, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[137]}}
{{ח:תת|(א)}} נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי)|צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל־20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה)|תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)(3) ו־(4)(ב)}}.

{{ח:סעיף|308|חוב של גמלה|אחר=[137א]}}
{{ח:ת}} הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק י״א}}, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303(ג)}}.

{{ח:סעיף|309|תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים|אחר=[137ב]}}
{{ח:ת}} זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|או י״א}}, שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה.

{{ח:סעיף|310|מענק במקרה פטירה|תיקון: תשס״א־5, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ד, תשס״ד־15, תשס״ח־10, תשע״ו־17, תשע״ז־4, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשפ״ד־8|אחר=[137ג]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} או קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, או הענקה לפי {{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז}} הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה – המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג – לילדו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
{{ח:תתת|(2)}} מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} למנוח אין ילד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}.
{{ח:תת|(א1)}} נפטר ילד נכה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}}, שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 306א|סעיף 306א}}, גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} נפטר מקבל קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}, ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}, ובאין בן זוג כאמור – לילדו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה;
{{ח:תתת|(2)}} הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה;
{{ח:תתת|(3)}} הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע.
{{ח:תת|(ד)}} המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל־60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130(ב)(3)}}, כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה;
{{ח:תתת|(2)}} בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ה)}} הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 15|סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה}}, בידו הברירה לקבל אחד מהם.

{{ח:סעיף|311|פושט רגל|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[138]}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.

{{ח:סעיף|312|קיזוז|תיקון: תשנ״ז־2, תשנ״ז־5, תשס״ח־8, תשע״ו־3|אחר=[139]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”דמי ביטוח“ –
{{ח:תתת|(1)}} לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 368|בסעיף 368}} אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|סעיף 241}} כשהיא זכאית למענק לידה;
{{ח:תתת|(2)}} למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד רשאי לקזז –
{{ח:תתת|(1)}} כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} דמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 281|ובסעיף 281}}, המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול.
{{ח:תת|(ו)}} המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}}.

{{ח:סעיף|313|עיכוב תשלום קצבת ילדים|אחר=[139א]}}
{{ח:ת}} לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו.

{{ח:סעיף|314|ערעור|תיקון: תשנ״ז־2|אחר=[139ב]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 391|סעיף 391}}, הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}} בשל אי־הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 153|סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|315|החזרת גמלאות|אחר=[140]}}
{{ח:ת}} שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;
{{ח:תת|(2)}} המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;
{{ח:תת|(3)}} המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
{{ח:תת|(4)}} סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}}

{{ח:סעיף|315א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1}}|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}, לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם בדבר גמלת ניידות}} או {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות}}, שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – הסכם הניידות), לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף|הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה בסכום נמוך“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 1,406 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}} שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} קצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ד|בסעיף 315ד(א)(2)(ב)}} שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פתיחת תיק“ – סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטת הזכאות“ – ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת עררים“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(2)}} ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:תתת|(3)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}};
{{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}};
{{ח:תתת|(5)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רופא או ועדה רפואית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, או הרשות לעניין {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}};
{{ח:תתת|(2)}} רופא מוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208}}, או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיפים 209}} {{ח:פנימי|סעיף 210|ו־210}};
{{ח:תתת|(3)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}};
{{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}};
{{ח:תתת|(5)}} רופא מוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת מקצועית“ – כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע:
{{ח:תתת|(1)}} חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}, בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, ”חוות דעת מומחה“ ו”תעודת רופא“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(2)}} חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לפיצוי נפגעי גזזת“ – {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצוי לנפגעי פוליו“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום היסודי“ – סך של 800 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 938 ש״ח)}}, מעודכן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ט|סעיף 315ט(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה“ – תביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|315ב|הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א׳ שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך – בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ה|סעיפים 315ה עד 315ז}}:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הטיפול&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) –&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(א) לעניין גמלה, למעט גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) לעניין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 14 אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) –&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(א) לעניין גמלה שאינה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) לעניין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 17 אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}}, {{ח:פנימי|סעיף 123|או 123}} לרבות כפי שהוחל מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 14|סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}} {{ח:פנימי|סעיף 205|או 205}}, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(3)}} התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|סעיף 214}} או ביוזמת רופא מוסמך לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 37|תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}, בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(4)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה;
{{ח:תתת|(5)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}} לא יעלה על דמי פתיחת תיק;
{{ח:תתת|(6)}} התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(7)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} או {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}}, של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק.
{{ח:תת|(ג)}} שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף.

{{ח:סעיף|315ג|מהו טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} טיפול בתביעה הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ייצוג אדם לפני המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 386|סעיף 386}}, לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}} {{ח:פנימי|סעיף 123|או 123}} לרבות כפי שהוחל מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 14|סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}};
{{ח:תתת|(2)}} סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה;
{{ח:תתת|(2)}} נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת;
{{ח:תתת|(3)}} נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה.
{{ח:תת|(ג)}} מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, אלא אם כן מתקיימים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת;
{{ח:תתת|(2)}} לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה“ – לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(1)|(א)}} בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו;
{{ח:תתתתת|(ד)}} מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתתת|(ה)}} חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור;
{{ח:תתתת|(3)}} מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו;
{{ח:תתתת|(4)}} לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם:
{{ח:תתתתתת|(1)}} בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה;
{{ח:תתתתתת|(2)}} זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית;
{{ח:תתתתתת|(3)}} זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו;
{{ח:תתתתתת|(4)}} זכות למנות מנהל כללי;
{{ח:תתתתתת|(5)}} זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם;
{{ח:תתתתתת|(6)}} זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
{{ח:תתתתת|(ב)}} חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(ג)}} מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות;
{{ח:תתתתת|(ד)}} אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ ו”שליטה מהותית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק עסקאות גופים ציבוריים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל״ו–1976}}.

{{ח:סעיף|315ד|חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ח־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה – סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם –
{{ח:תתתת|(א)}} תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119}}, קביעה זמנית של נכות רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} או של דרגת אי־כושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210}}, קביעה זמנית לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, קביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}} או החלטה לזמן מוגבל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה – התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} לא יובאו בחשבון כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}} (בסעיף זה – תיקון מס׳ 200) – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} ואילך – סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 220ב|סעיף 220ב}}, אם נקבעה – גם סכום השווה ל־40% מהגדלה כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}} – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיפים 196(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 206א|206א}} {{ח:פנימי|סעיף 251|ו־251(א)}}, כנוסחם {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק האמור}}, ובשל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} והסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|החוק האמור}} ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022);
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, או לאחריו – סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיפים 196(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 206א|206א}} {{ח:פנימי|סעיף 251|ו־251(א)}}, כנוסחם {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק האמור}}, ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} והסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|החוק האמור}} ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – גם סכום השווה ל־40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חלק הגמלה לעניין מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 4|סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}} יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} חלק הגמלה לעניין מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}} {{ח:פנימי|סעיף 135|ו־135}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 10|ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}} יהיה סכום המענק.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן:
{{ח:תתתת|(א)}} שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 321|סעיף 321}} או לפי בחירת התובע לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ד)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור;
{{ח:תתת|(2)}} חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 312|סעיפים 312}} {{ח:פנימי|סעיף 315|או 315}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 18|סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(3)}} היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו}} או קצבה חודשית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים;
{{ח:תתת|(4)}} הלוואה והחזר הוצאות לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}} לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה;
{{ח:תתת|(5)}} שולמו דמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}} והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית.

{{ח:סעיף|315ה|הגבלה על מועדי גביית התשלומים|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך;
{{ח:תתת|(2)}} שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב}}; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם;
{{ח:תתת|(3)}} יתרת התשלום המגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב(א)}} בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} דמי פתיחת תיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(ב)}} ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|באותו סעיף}} תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב(ב)(6)}} שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ו)|(1)}} חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 316|סעיף 316}}, למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור – יוחזרו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ונותר חייב בתשלום לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303}}.

{{ח:סעיף|315ו|מהי תביעה אחת|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת;
{{ח:תתת|(2)}} יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת;
{{ח:תתת|(3)}} לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ד|סעיף 315ד(ג)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה;
{{ח:תתת|(5)}} יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}, וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו;
{{ח:תתת|(6)}} יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} או {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}}, כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה;
{{ח:תתת|(7)}} לא יראו תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}} של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}} כחלק מהתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|הסימן האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן.

{{ח:סעיף|315ז|התקשרות לעניין טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים;
{{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ה|סעיף 315ה(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 397|סעיף 397}}; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות.
{{ח:תת|(ד)}} המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם – יוחזר לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב}}.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין – אין לה תוקף.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן.
{{ח:תת|(ח)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם.

{{ח:סעיף|315ח|סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיפים 315ב(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ד|315ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ה|315ה}} {{ח:פנימי|סעיף 315ו|ו־315ו(א)(1)}} לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה – נסיבות טכניות);
{{ח:תתת|(2)}} ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, שלא נובעת מנסיבות טכניות;
{{ח:תתת|(3)}} ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיפים 315ב(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ד|315ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ה|315ה}} {{ח:פנימי|סעיף 315ו|ו־315ו(א)(1)}} לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(ב)(3)}}, אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור.

{{ח:סעיף|315ט|מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} על הסכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב}} ייווסף מס ערך מוסף
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים בהגדרות ”גמלה בסכום נמוך“ ו”הסכום היסודי“ יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט״ז באב התשע״ה (1 באוגוסט 2015).
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה ”גמלה בסכום נמוך“ ובהגדרה ”הסכום היסודי“, ואת השיעורים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד.

{{ח:סעיף|315י|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ג|סימן ג׳: תשלומי גמלה}}

{{ח:סעיף|316|אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה|תיקון: תשנ״ו, תשס״א־5, תשס״ג־11|אחר=[141]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|או י״א}}, ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|317|אופן תשלומן של גמלאות|תיקון: תשע״ט־4|אחר=[142]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן;
{{ח:תתת|(2)}} פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים.

{{ח:סעיף|318|תחילת זכות|אחר=[142א]}}
{{ח:ת}} מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם.

{{ח:סעיף|319|שמירת זכויות|אחר=[142ב]}}
{{ח:ת}} מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ז|ו־ז׳}}, מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(יא)}}, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|320|גמלאות כפל|תיקון: תשנ״ה־6, תשנ״ו־6, תשנ״ח־8, תשס״ה־2, תש״ע־8, תשע״ו־3, תשע״ז־12, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5|אחר=[143, 127כ]}}
{{ח:תת|(א)}} לא תשולם תוספת קצבה –
{{ח:תתת|(1)}} בזכותו של אדם המקבל קצבה;
{{ח:תתת|(2)}} לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד.
{{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1).
{{ח:תת|(ב1)}} נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה – הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315|סעיף 315}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת –
{{ח:תתת|(1)}} קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד;
{{ח:תתת|(2)}} גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או בקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|הפרק האמור}} במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} קצבת ילדים;
{{ח:תתת|(2)}} דמי קבורה;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטח המקבל קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה׳ 100%;
{{ח:תתת|(4)}} קצבת לידה;
{{ח:תתת|(5)}} תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}};
{{ח:תתת|(6)}} גמלת סיעוד;
{{ח:תתת|(7)}} חיסכון ארוך טווח לילד לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}}.
{{ח:תת|(ז)}} לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}};
{{ח:תתת|(2)}} דמי פגיעה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(3)}} תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}};
{{ח:תתת|(4)}} דמי חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית}} או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו;
{{ח:תתת|(4א)}} דמי הסתגלות מיוחדים;
{{ח:תתת|(4ב)}} לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום – ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם;
{{ח:תתת|(5)}} כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר)|צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ״א–1981}}, לפיו תשלום הניתן לעובד בשל אי־מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו, ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לתקופה שבעדה ניתן התשלום.}}
{{ח:תת|(ח)}} מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן.
{{ח:תת|(ט)}} קיבל זכאי לקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}}, יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט')|תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה׳ לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט׳), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|321|ניכוי מקצבה|תיקון: תשע״ז־4|אחר=[143ב]}}
{{ח:תת|(א)}} נעשה אדם זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה)|תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל״ז–1976}}.}}

{{ח:סעיף|322|סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים|אחר=[144]}}
{{ח:תת|(א)}} היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} והאחד לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם.

{{ח:סעיף|323|גמלאות בחירה|תיקון: תשס״ח־2|אחר=[145]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}} {{ח:פנימי|פרק יג|או י״ג}} ולתגמול או למענק או להענקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}}, {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל}}, {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר}} או {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}}, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
{{ח:תתת|(2)}} תגמול המשולם לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 20א|סעיף 20א(א) לחוק הנכים}} לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
{{ח:תת|(ג)}} הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ה)}} הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}.
{{ח:תת|(ו)}} הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ודרגת נכותו הקבועה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים.

{{ח:סעיף|324|הנמצא בחוץ לארץ|תיקון: תשנ״ה־7, תשנ״ז־3, תשס״ג־5, תשס״ט־4|אחר=[146]}}
{{ח:תת|(א)}} הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 247|ו־247}} ובעד ילד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ב)}}, הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד.

{{ח:סעיף|324א|תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס״ה–2004}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} למבוטח כמשמעותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(2) ו־(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח|ח׳}} {{ח:פנימי|פרק יג|ו־י״ג}};
{{ח:תתת|(3)}} מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 11|סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים.

{{ח:סעיף|324א1|נעדר|תיקון: תשפ״ו־10}}
{{ח:ת}} לא תשולם גמלה לנעדר או בעדו, בעד התקופה שלאחר שישה חודשים מהמועד שבו נקבע כי הוא נעדר, וכל עוד לא אותר; בסעיף זה, ”נעדר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים|בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ״ו–2026}}.

{{ח:סעיף|324ב|שלילת גמלה משוהה שלא כדין|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל}} (בסעיף זה – שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין.

{{ח:סעיף|325|אסיר|תיקון: תשע״ו־2, בג״ץ 3390/16, תשפ״ה־2|אחר=[147]}}
{{ח:תת|(א)}} הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ילד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 326|בסעיף 326(ג)}}, ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר –
{{ח:תתתת|(א)}} גמלה המשולמת בעדו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|ו־252(ב)}}, וכן לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}.
{{ח:תתת|(2)}} במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקה (1)(ב), לעניין {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} ולעניין {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}.

{{ח:סעיף|326|שלילת גמלה בגלל פשע|תיקון: תשס״ב־8, תשס״ז־7, תש״ע־3, תשע״ב־11, תשע״ד־11, תשע״ו־2, תשע״ו־18, תשע״ט־3, תשפ״ה־2, תשפ״ה־9|אחר=[148]}}
{{ח:תת|(א)}} חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה – ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימנים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|או ה׳ בפרק י״א}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב)}}, לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע אדם באחת מאלה: עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור}}, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ג|בסימן זה}} – עבירת ביטחון), ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, או נדון אדם למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, הוא לא ייחשב מבוטח לעניין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימנים א׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|ו־ג׳ עד ה׳ לפרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימנים א׳ עד ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|ו־ט׳ לפרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו|פרקים ו׳ עד ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימנים א׳ עד ה׳ לפרק ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן א|וסימנים א׳ עד ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|ו־ה׳ עד ו׳ לפרק י״א}}, ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – גם לעניין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ לפרק ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|וסימן ד׳ לפרק י״א}}, ויחולו הוראות אלו:
{{ח:תתת|(1)}} לא תשולם ולא תינתן לו כל גמלה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לא תשולם תוספת לקצבה בעד תלויים בו לעניין גמלה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 251|251(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|או 252(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳ לפרק י״א}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} או לפי הסכם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – גם גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ לפרק ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|וסימן ד׳ לפרק י״א}};
{{ח:תתת|(4)}} לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם על גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיפים 222 עד 222ב}} שאין זכאי אחר לתשלומה בעד הילד, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל עוד פסק הדין שניתן כאמור באותו סעיף קטן אינו פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלאות האמורות באותו סעיף קטן או תעוכב נתינתן.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, אחת לחודש, מידע על מי שנמצא במאסר בשל עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור}}, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות או בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור.
{{ח:תתת|(2)}} שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, לגבי מי שהורשע בעבירות כאמור בפסקה (1) ושוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, בתוך חודש ממועד שחרורו, מידע על מועד שחרורו כאמור, על תקופת המאסר שנגזרה עליו, ועל המועד שהיה צפוי להשתחרר בו אילולא שוחרר בנסיבות האמורות.
{{ח:תתת|(3)}} חובת מסירת המידע כאמור בסעיף קטן זה לא תחול לעניין עבירה המנויה בפסקאות (3)(ב) ו־(4)(ב) להגדרה ”עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור“.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 326א|סעיף 326א(ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אי־תשלום גמלה או עיכובה לפי הוראות סעיף זה בשל מאסר שנגזר בבית משפט צבאי על מי שהורשע בעבירת טרור ביטחונית, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 209|סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון}} או בעבירה של ניסיון לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 198|סעיף 198 לאותו צו}}, לביצוע עבירה כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט צבאי“, ”חוק המאבק בטרור“, ”עבירת טרור ביטחונית“ ו”צו בדבר הוראות ביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 326א|בסעיף 326א(ז)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת בגידה או ריגול חמור“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 97|סעיפים 97 עד 99}} או עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|סעיף 113(ב), לחוק העונשין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור“ – עבירה לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין}};
{{ח:תתתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין}} לעניין ארגון טרור;
{{ח:תתתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|סעיף 305 לחוק העונשין}} – אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} העבירה נעברה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}} והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
{{ח:תתתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיף 300 לחוק העונשין}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf|חוק העונשין (תיקון מס׳ 137), התשע״ט–2019}} – אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} העבירה נעברה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}} והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
{{ח:תתתת|(5)}} עבירה של גרימת מוות בכוונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 209|סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון}} או ניסיון לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 198|סעיף 198 לאותו צו}}, לביצוע עבירה כאמור.

{{ח:סעיף|326א|שלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראל בגלל טרור|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}}, הורשע מי שאינו תושב ישראל בביצוע עבירה כמפורט להלן, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה מיום שפסק הדין בעניינו היה לסופי, וכל עוד לא ניתן פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלה כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} עבירת טרור חמורה או עבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירת טרור ביטחונית – בבית משפט צבאי.
{{ח:תת|(ב)}} נעצר במעצר עד תום ההליכים מי שאינו תושב ישראל, בשל אישום בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור}} או עבירת טרור ביטחונית, והוא זכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), יעוכב תשלום הגמלה עד הכרעת הדין בעניינו.
{{ח:תת|(ג)}} הכריז שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה.
{{ח:תת|(ד)}} טען אדם שלא שולמה לו גמלה או עוכב תשלומה בשל הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפני המוסד, כי עבירת הטרור הביטחונית שעבר נעברה בנסיבות שאין בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ושלא בזיקה לפעילות טרור (בסעיף קטן זה – נסיבות שאינן טרור), ושוכנע המוסד, על יסוד פסק הדין וכתב האישום, כי העבירה התקיימה בנסיבות שאינן טרור, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים; המוסד רשאי לבקש מהתובע המוסמך לעניין עבירה כאמור מידע לבחינת הטענות.
{{ח:תת|(ה)}} הגורמים שלהלן ימסרו למוסד, אחת לחודש, מידע בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות בתי הסוהר – מידע על מעצר עד תום ההליכים בשירות בתי הסוהר של מי שאינו תושב ישראל, שהואשם בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור}} או עבירת טרור ביטחונית;
{{ח:תתת|(2)}} משרד הביטחון – מידע על הכרזות בתוקף על פעילי טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}.
{{ח:תת|(ו)}} המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשנה, במשך חמש שנים, על מספר האנשים שלא שולמה להם גמלה או שעוכב תשלומה לפי הוראות סעיף זה, ועל סוגי הגמלאות וסכומן, בתקופה שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ ו”בית משפט צבאי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המאבק בטרור“ – {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת טרור ביטחונית“ – עבירה כלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 237א|סעיפים 237א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 237ב|237ב}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 246|ו־246(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון}};
{{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 242א|סעיפים 242א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 242ב|242ב}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 249א|ו־249א לצו בדבר הוראות ביטחון}} לגבי העבירות המנויות {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לאותו צו}} למעט עבירות לפי הוראות אלה: {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 90|סעיפים 90}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 212א|212א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 215|215(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 218|218}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 220|220}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 231|231}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 234|234}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 248|248}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 253|253}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 254|254(א)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 257|257}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 300|300(א) ו־(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 139|ותקנות 139}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 141|141}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|ו־143א לתקנות ההגנה}};
{{ח:תתתת|(3)}} עבירה המנויה {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#תוספת 3|בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 211|סעיפים 211}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 212א|212א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 215|215(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 218|218}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 220|220}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 222|222}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 231|231}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 232|232}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 233|233(ג)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 234|234}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 248|248}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 251|251}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 254|254}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 259|259}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 261|261}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 300|300(א) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 317|317}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 318|318}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 319|ו־319(ב)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון}}, עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון)|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס׳ 101), התשכ״ז–1967}}, ועבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 59|תקנות 59(ד) ו־(ה)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 63|63}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 64|64}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 66|66}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 129|129(2)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|ו־143א לתקנות ההגנה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת טרור חמורה“ – עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה ”עבירת טרור חמורה“ בחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו בדבר הוראות ביטחון“ – {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)|צו בדבר הורא{{ח:הערה|ו}}ת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}, כתוקפו מעת לעת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההגנה“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, כתוקפן באזור.

{{ח:סעיף|327|מסירת מידע מטעה|תיקון: תשס״ה־3|אחר=[149]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע מטעה“ – ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ ו”זיוף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 414|בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה – החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה –
{{ח:תתתת|(א)}} לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה – תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, ”התקופה הקובעת“ – שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה;
{{ח:תתת|(2)}} נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו – יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת – תופחת אותה גמלה בשיעור האמור.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה.
{{ח:תת|(ו)}} הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ד|סימן ד׳: תביעות נגד צד שלישי}}

{{ח:סעיף|328|זכות לתביעה|תיקון: תשנ״ז־3, תשס״א־5, תשס״ה־3, תשס״ח־4, תשע״ג־3, תשע״ו־7, תשפ״ב־2|אחר=[150]}}
{{ח:תת|(א)}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 343|סעיף 343}} לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|אותו סעיף}} רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תתת|(2)}} דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה.
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(ב)}}, אי־מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור.
{{ח:תתת|(2)}} העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
{{ח:תתת|(3)}} המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}}, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}} או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}}, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 7|בסעיף 7 לפקודת הנזיקין}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת {{ח:פנימי|לוח טז|שבלוח ט״ז}}, לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|לוח טז|בלוח ט״ז}} יעודכנו ב־1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|לוח טז|בלוח ט״ז}}.

{{ח:סעיף|328א|העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים|תיקון: תשע״ח־10, תשפ״ב, תשפ״ד־16}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטוח“ – סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי}}, לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיצויים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 15|סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות אספקת השירותים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 12ד|בסעיף 12ד לחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות מימון הקרן“ – עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 15|סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת ביטוח רכב מנועי“ – {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}} ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המוסד לא יגיש תובענה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328(א)}} או דרישה לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328(א2)}} נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א1)}};
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}}, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה – מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם:
{{ח:תתת|(1)}} בעד התקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) – 10%;
{{ח:תתת|(2)}} בעד התקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) ואילך – 10.95%.
{{ח:תת|(ד)}} סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה – מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם.
{{ח:תת|(ו)}} מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בשל השנה שקדמה לה.
{{ח:תת|(ז)}} הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד); לעניין סעיף זה, ”מידע“ – למעט מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|329|זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה|אחר=[151]}}
{{ח:ת}} זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ־75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 330|סעיף 330}}.

{{ח:סעיף|330|חלוקת פיצויים מצד שלישי|אחר=[152]}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה – סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}} ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.
{{ח:תת|(ג)}} הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל־25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה.

{{ח:סעיף|331|אין המעביד חב לצד שלישי|אחר=[153]}}
{{ח:ת}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, על אף הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 84|סעיף 84 לפקודה האמורה}}, וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|332|גמלה לענין פיצויי נזיקין|אחר=[154]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 86|סעיף 86 לפקודת הנזיקין}} רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

{{ח:סעיף|333|היוון|אחר=[155]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}} רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: דמי ביטוח|אחר=[פרק ח׳]}}
{{ח:קטע3|פרק טו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|334|פרשנות|תיקון: תשפ״ה־7|אחר=[156]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק טו|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת תשלום“ – פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תשלום“ – מועד לתשלום דמי ביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדרגת גבייה מופחתת“ – סכום של 7,522 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן ב־1 בינואר של כל שנה כלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנים 2026 עד 2028 – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(2)}} משנת 2029 ואילך – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן ב־1 בינואר, לעומת השכר הממוצע ב־1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}} רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו.

{{ח:סעיף|335|הוראות יסוד|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־8, תשע״ז־12, תשע״ח־5|אחר=[157]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(א)(1)}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה.
{{ח:תת|(ד)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות.
{{ח:תת|(ה)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 158|פסקה (1) להגדרת {{ח:הערה|”}}מבוטח{{ח:הערה|“}} שבסעיף 158}} למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה.
{{ח:תת|(ו)}} עובד המבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון.
{{ח:תת|(ז)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות.
{{ח:תת|(ח)}} מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד.
{{ח:תת|(ט)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} ובין שאינו מבוטח לפיו.
{{ח:תת|(י)}} אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו.

{{ח:סעיף|336|תחומה של תקופת תשלום|אחר=[158]}}
{{ח:ת}} כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים.

{{ח:סעיף|337|שיעור דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ח־7, תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־12, תשע״ח־5|אחר=[159]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לענין עובד הם אחוזים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, מהכנסתו החודשית.
{{ח:תתת|(2)}} שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד – בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}}.

{{ח:סעיף|338||תיקון: תשס״ב־6|אחר=[159א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|339||תיקון: תשנ״ה־5, תשנ״ו־6, תשנ״ז, תשס״ב־6|אחר=[159ב]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|340|דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ה־6, תשפ״ה־3|אחר=[160]}}
{{ח:תת|(א)}} שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי – כאמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מבוטח אחר – שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}, יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 1|בפרט 1 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}, ישולמו דמי ביטוח נפגעי עבודה בשיעור 0.4% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 0.53%)}} ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(ב)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}}, ישולמו דמי ביטוח אימהות בשיעור 0.1% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 0.13%)}} ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}}.

{{ח:סעיף|340א|דמי ביטוח לעובד במשק בית|תיקון: תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בסעיפים 337}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340}}, דמי הביטוח שישלם מעסיק בעד עובד במשק בית המבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, לתקופה של רבעון כהגדרתו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, יהיו בשיעור של 6.25% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 7.85%)}} מהשכר שילם לו המעסיק באותה תקופת תשלום.
{{ח:תתת|(2)}} מעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור בפסקה (1), 1% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 1.8%)}} מהשכר שבעדו הוא משלם לו דמי ביטוח לפי אותה פסקה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הביטוח שישלם מעסיק לתקופת התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} או שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(ב) או (ד)}}, יהיו 2% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 3.6%)}} מהשכר ששילם לו המעסיק בעד אותה תקופת תשלום.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במשק בית“ – מי שמועסק אצל יחיד שלא למטרת עסק או משלח יד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|341|שיעורים מופחתים|תיקון: תשנ״ח־7, תשס״ה־6, תשפ״ה־7|אחר=[160א]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340}} רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מדרגת הגבייה המופחתת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|342|החייבים בתשלום דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ד, תשס״ה־6, תשע״ז־5, תשע״ז־12, תשפ״ה־7|אחר=[161]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח.
{{ח:תת|(ב)}} המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט)}}, ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}.
{{ח:תתת|(2)}} המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב2)}}, אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}} או סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}}, לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 ללוח י׳}}; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק; בפסקה זו, ”קצבת אזרח ותיק“ – לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת.
{{ח:תת|(ד)}} היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה – הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה – דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים;
{{ח:תתת|(2)}} היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים – יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים;
{{ח:תתת|(3)}} חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי {{ח:פנימי|לוח י|טור ה׳ בלוח י׳}}, על הכנסת עובד העולה על מדרגת הגבייה המופחתת, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף;
{{ח:תתת|(4)}} אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים {{ח:פנימי|לוח י|בטור ה׳ בלוח י׳}}, לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997}}.}}
{{ח:תת|(ה1)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}}, ונוסף על כך הוא עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}}, יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודת מס הכנסה}}, שיעורי דמי הביטוח החלים לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}} על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף זה – שיעור מופחת).
{{ח:תתת|(2)}} היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}, נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודה האמורה}}, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה}}, לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
{{ח:תתת|(3)}} שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|343|דמי ביטוח מופחתים|אחר=[162]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין {{ח:פנימי|סעיף 340|סעיף 340}} כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים;
{{ח:תת|(2)}} הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן – תמורת דמי פגיעה).

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: הכנסה לענין דמי ביטוח}}

{{ח:סעיף|344|חישוב הכנסתו החודשית של עובד|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[163]}}
{{ח:תת|(א)}} יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל־1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 37|סעיף 37 לפקודת מס הכנסה}} או לנקודות קצבה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 40|סעיף 40 לאותה פקודה}}, כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”טובת הנאה“ – לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד;
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי דיור“ – שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה;
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי שירותים“ – שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או בסכומים פטורים מדמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, ”פחת ציוד צרכני“ – 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב – הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד;
{{ח:תתתת|(ג)}} סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}}, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה.

{{ח:סעיף|344א|חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}} יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בסעיף 337(א)(1)}}, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בלוח י׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}} יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)#סעיף 2|תקנה 2}} {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)#סעיף 3|או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס״ו–2005}}, יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}} לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)}}, תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}, ויחולו על הכנסה זו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}.
{{ח:תת|(ה)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)}}, תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי.
{{ח:תת|(ו)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז|ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ו־י״א}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיפים 310(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 387|ו־387}}, ולפי הסכם שנערך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ז)}} על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348}}.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טובת הנאה“ – לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ“ – ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 60א|בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה}}, בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת“ – הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה“ – יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב חבר“ – סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב חבר מגולם“ – תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}, שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה.

{{ח:סעיף|345|חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר|תיקון: תשפ״ג־7|אחר=[164]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בפסקאות (1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 האמור}}, והכל – בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן – השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} (להלן – ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47א|סעיף 47א לפקודת מס הכנסה}}, ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 87ב|בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום שהותר בניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47|סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה}}; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיפים 347}} {{ח:פנימי|סעיף 357|ו־357 עד 359}}, ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 357|סעיפים 357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}} כמקדמות.
{{ח:תתת|(3)}} השר יקבע –
{{ח:תתתת|(א)}} תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 145|בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה}} (להלן – שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית;
{{ח:תתתת|(ב)}} נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח.
{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח.
{{ח:תתת|(3)}} לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 362|וסעיף 362(א)(3)}} יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית.
{{ח:תת|(ה)}} מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 357|לסעיף 357}}, ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}} או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן.
{{ח:תת|(ו)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 130א|בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה}}, והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שהוראות פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(יא)}} חלות עליו או עשויות לחול עליו;
{{ח:תת}} תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986}}.}}

{{ח:סעיף|345א|הקצאת מניות|תיקון: תשס״ב־13, תשס״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה, שלפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}} רואים אותה כהכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|פסקאות (1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייב בתשלום בעד עצמו“ – מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד חיוב“ – המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}, ולענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(א)}} יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344(א)}}, הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 352|סעיפים 352}} {{ח:פנימי|סעיף 353|ו־353}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|345ב|הכנסה מפנסיה מוקדמת|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ה־6, תשפ״ה־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”פנסיה מוקדמת“ – קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} (בסעיף זה – מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337(א)(2)}}, כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}} לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}} לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור.
{{ח:תתת|(2)}} פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח.
{{ח:תת|(ד)}} מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}}.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}} על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף קטן זה – שיעור מופחת).
{{ח:תתת|(2)}} היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) בפקודת מס הכנסה}}, נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|346|חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות|אחר=[165]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}, מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות.

{{ח:סעיף|347|סמכות קביעה|אחר=[166]}}
{{ח:ת}} מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות.

{{ח:סעיף|348|סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ו־8, תשס״ז־11, תשס״ח־5, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[167, 167ב]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}.
{{ח:תת|(א1)}} לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}}, לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350}} ואינה עולה על סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}.
{{ח:תת|(ד)}} מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 שבלוח י״א}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי־אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.

{{ח:סעיף|349|שינוי {{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־12|אחר=[167א]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את {{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}.

{{ח:סעיף|350|הכנסות פטורות מדמי ביטוח|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ה־7, תשנ״ו־6, תשנ״ז־3, תשס״ג־4, תשס״ג־8, תשס״ד־16, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־12, תשס״ח־5, תשע״ב־13, תשע״ז־17, תשע״ח־2|אחר=[168]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה –
{{ח:תתת|(1)}} גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} למעט דמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ולמעט גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} או {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}};
{{ח:תתת|(2)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}};
{{ח:תתת|(3)}} תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ב–1962}} לפיו החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי), שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אושר כחוק תגמולים.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשל״ח–1978}} לפיו החוק הממלכתי לפיצוי קרבנות הרדיפות 1940–1945, שניתן בממלכת הולנד, אושר כחוק תגמולים.}}
{{ח:תתת|(4)}} תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}};
{{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}};
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתתת|(ח)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתתת|(ט)}} {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(5)}} תגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}};
{{ח:תתת|(6)}} הכנסה החייבת במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ב|סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 373א|סעיף 373א}}, וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ג|סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(7)}} הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122|סעיף 122 לפקודת מס הכנסה}}, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122א|סעיף 122א לפקודת מס הכנסה}} והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}}, ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תתת|(8)}} סיוע הניתן לניצול השואה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)#סעיף 4|הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תש״ך–1960}} לפיו {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}} נקבעה כחוק תגמולים.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ג–1963}} לפיו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960}} נקבע כחוק תגמולים.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח), התשנ״א–1991}} לפיו תשלומים לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}} לא ייראו כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח.}}

{{ח:סעיף|350א|פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):}}
{{ח:תת|(א)}} תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה}}, שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה; בסעיף זה, ”עולה חדש“ – מי שעלה ממדינה המנויה {{ח:פנימי|לוח טז1|בלוח ט״ז1}} וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו לעניין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348(ב)}} לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|לוח טז1|לוח ט״ז1}}, אולם, לא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה.
{{ח:תת|(ה)}} המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב־1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור וכן על סך ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה}} של מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף קטן (א), לפי נתונים שיקבל המוסד מרשות המיסים בישראל.

{{ח:סעיף|351|פטור מתשלום דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״ב־10, תשס״ג־8, תשס״ד, תשס״ו־4, תשס״ח־3, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ז־12, תשע״ז־16, תשפ״ו־10|אחר=[169]}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97(ד)}}, לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}} אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}} בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב2)}}, אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}} בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}} קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}} קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}} שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים;
{{ח:תתת|(2)}} תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(3)}} שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק.
{{ח:תת|(ז)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה.
{{ח:תת|(ז1)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבו נקבע כי אדם הוא נעדר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים|בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ״ו–2026}}, אם אין לנעדר הכנסה אחרת באותה תקופה, וכל עוד לא אותר.
{{ח:תת|(ח)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ד)}}.
{{ח:תת|(ט)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ז)}}.
{{ח:תת|(י)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ח)}}.
{{ח:תת|(יא)}} מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}} לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא –
{{ח:תתת|(1)}} מקבל גמלה או תגמול האמורים {{ח:פנימי|סעיף 350|בסעיף 350}}, למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא – בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} – בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195}};
{{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל שעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה – בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2א)}} תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו – תלמיד), חניך במכינה קדם־צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים – בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה מקצועית“ – מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מכינה קדם־צבאית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכינות הקדם-צבאיות|בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשנת שירות“ – מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|פסקה (4) להגדרה ”ילד“ שבסעיף 238}}, ושירותו הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי בהתנדבות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} – בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}}, או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו – מתגייס);
{{ח:תתת|(2ג)|(א)}} מי שסיים שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|החוק האמור}}, ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי־התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}} ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);
{{ח:תתת|(3)}} פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה – בעד תקופה שקבעו כאמור.

{{ח:סעיף|352|תקנות בדבר הכנסות מסויימות|אחר=[170]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות;
{{ח:תת|(2)}} הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344}}, לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: תשלומים ודוחו״ת}}

{{ח:סעיף|353|מועד התשלום|תיקון: תשנ״ח־4, ק״ת תש״ף|אחר=[171]}}
{{ח:תת|(א)}} מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד – היום ה־15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר – היום ה־15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וכן חול המועד.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|354|זקיפת תשלומים|תיקון: תשנ״ו־5|אחר=[172]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב דמי ביטוח“ – סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345(ג)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קנס“ – סכום הקנס שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364(א)(1)}} החל על חוב דמי הביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוספת“ – סכום התוספת שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364(א)(2)}}, החל על חוב דמי הביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב כולל“ – סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב – השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן – החוב הכולל המוקדם ביותר);
{{ח:תתת|(2)}} שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לחוב דמי הביטוח – החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} לקנס – החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר;
{{ח:תתתת|(ג)}} לתוספת – החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר.

{{ח:סעיף|355|חובת דיווח וייחוס תשלומים|תיקון: תשנ״ו־5, תשנ״ח־4, תשס״ד־3, תשע״ו־6, תשפ״א־3|אחר=[173]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להתקין תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו;
{{ח:תתת|(2)}} דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}} ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח;
{{ח:תתת|(3)}} חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: {{ח:פנימי|סעיף 344|344}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345(ג)}}.
{{ח:תת}} תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) ו־(2)}}, ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור – יבוטל הייחוס ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 354|סעיף 354}}; לענין פסקה זו, ”חוב כולל“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים)|תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי״ח–1957}}.}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}} ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ב)}}, במועדים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד יום 18 ביולי בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עד יום 18 בינואר בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה;
{{ח:תתתת|(ג)}} עד יום 30 באפריל בכל שנה – לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 166|סעיף 166 לפקודת מס הכנסה}}, יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם.
{{ח:תתת|(1א)}} נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 353|בסעיף 353}}, לגבי אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו – שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
{{ח:תתתתת|(3)}} לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת – סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה;
{{ח:תתתתת|(2)}} מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה.
{{ח:תתת|(2)}} פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ב)}} כאילו ”עובד“ הוא מבוטח כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}, למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק.
{{ח:תתת|(4)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353(ב)}} יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון.

{{ח:סעיף|355א|חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיפים 355(א1) ו־(ב)}} יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|355ב|חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי|תיקון: תשפ״ו־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א1)(1א)(א)}}, מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 353|בסעיף 353}}, לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א1)(3) ו־(4) ו־(ב)}}, יחולו בשינויים המחויבים:
{{ח:תתת|(1)}} עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן;
{{ח:תתת|(2)}} יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 398|בסעיף 398(ב)}}, אי־מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית.

{{ח:סעיף|356|קנס על אי־&lt;wbr&gt;הגשת דו״ח|תיקון: תשנ״ח־4, תשע״ו־6, תשפ״ו־5|אחר=[173א]}}
{{ח:תת|(א)}} החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א)}} ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}} ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(1) ו־(ב)}}, לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(1) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}}, לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
{{ח:תתת|(2)}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(2) ו־(ב)}}, ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(2) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}}, ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 312|312}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 364|364}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367}} {{ח:פנימי|סעיף 397|ו־397(א)}}, דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 355ב|סעיף 355ב}}, ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|357|קביעת דמי ביטוח בהעדר דו״ח|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח־4, תשע״ו־6, תשע״ז־5|אחר=[174]}}
{{ח:ת}} היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 342|בסעיפים 342}}, {{ח:פנימי|סעיף 355|355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355א|ו־355א}} ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

{{ח:סעיף|358|קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו״ח|אחר=[175]}}
{{ח:ת}} היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

{{ח:סעיף|359|השגה על קביעת דמי ביטוח|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[176]}}
{{ח:תת|(א)}} קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 347|בסעיפים 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}}, תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום.
{{ח:תת|(ב)}} השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיפים 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}}, חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – פקיד השגות).
{{ח:תת|(ד)}} המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מי שהוא רואה חשבון – ניסיון של חמש שנים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שאינו רואה חשבון – ניסיון של עשר שנים לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה.
{{ח:תת|(ו)}} פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה.
{{ח:תת|(ז)}} פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו.
{{ח:תת|(ח)}} פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים.
{{ח:תת|(ט)}} התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם.
{{ח:תת|(י)}} נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום.
{{ח:תת|(יא)}} המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה.

{{ח:סעיף|360|שיטת גביה|אחר=[177]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח.

{{ח:סעיף|361|סמכות למתן הנחה|אחר=[177א]}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים.

{{ח:סעיף|362|החזרת תשלומי יתר|תיקון: תשע״ב־8|אחר=[178]}}
{{ח:תת|(א)}} שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן – תשלום יתר), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר;
{{ח:תתת|(2)}} לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה־13 ואילך – גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה;
{{ח:תתת|(3)}} שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית), תשכ״ו–1966}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

{{ח:סעיף|363|מחיקת חוב דמי ביטוח|תיקון: תשע״ד־5|אחר=[178א]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה.

{{ח:סעיף|363א|דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים|תיקון: תשע״ד־13}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 364|בסעיף 364(ב)}}, ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה – לא ננקטו הליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי־תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} חלה חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355}} או חובת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 380|בסעיף 380(ב)}}, תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 384א|סעיף 384א}}, לפי המוקדם;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) – ממועד קביעת השומה.

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: פיגורים}}

{{ח:סעיף|364|תשלומי פיגורים|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[179]}}
{{ח:תת|(א)}} לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח –
{{ח:תתת|(1)}} קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים – יהיה הקנס, החל ביום ה־91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)|צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ״ו–1985}}, לפיו בתקופה שממועד התשלום ועד ה־1 בחודש שלאחר מועד התשלום, ישולם קנס יומי בשיעור 0.07% מדמי הביטוח שבפיגור בעד כל יום שבפיגור, ובתקופה שמיום ה־1 בחודש שלאחר מועד התשלום ועד למועד תשלום דמי הביטוח, ישולם על דמי הביטוח שבפיגור קנס לכל שבוע של פיגור או לחלק ממנו, בשיעור 0.2%.}}
{{ח:תתת|(2)}} החל ב־1 בחודש שלאחר מועד התשלום – תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), ”דמי ביטוח“ – לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר.
{{ח:תת|(ג)}} דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 312|312}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367 עד 367ג}} {{ח:פנימי|סעיף 397|ו־397(א)}}.

{{ח:סעיף|365|שמירת זכות לגמלה|אחר=[180]}}
{{ח:ת}} היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו.

{{ח:סעיף|366|הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור|אחר=[181]}}
{{ח:תת|(א)}} קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:
{{ח:תתת|(1)}} בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים – תשולם הגמלה פחות רבע;
{{ח:תתת|(2)}} בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים – תשולם הגמלה פחות חצי;
{{ח:תתת|(3)}} בפיגור העולה על 36 חודשים – לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} הטבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(2)}} גמלאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}}, {{ח:פנימי|סעיף 143|143}}, {{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 254|254}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265}}, {{ח:פנימי|סעיף 266|266}} {{ח:פנימי|סעיף 267|ו־267}};
{{ח:תתת|(3)}} על גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה;
{{ח:תתת|(4)}} גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרקים י׳}}, {{ח:פנימי|פרק יב|י״ב}} {{ח:פנימי|פרק יג|ו־י״ג}};
{{ח:תתת|(5)}} הענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}}.
{{ח:תת|(ג)}} היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|367|הקלות בגביית דמי ביטוח|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[183]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, להוציא {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|בפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}, והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|367א||תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|367ב|עיקול רכב|תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 367|סעיף 367(א)}}, רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)}}, גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה – החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
{{ח:תת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12ב|סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תתת|(ב)}} פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}} – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב;
{{ח:תתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

{{ח:סעיף|367ג||תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|368|הסכם תשלומים|אחר=[184]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור – יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף {{ח:פנימי|סעיף 312|לסעיף 312(ב)}} ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם.
{{ח:תת|(ב)}} כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הריבית (שינוי שיעורים)|חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל״ג–1972}}, ממועד ההסכם ועד מועד התשלום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס״ב–2002 (ק״ת תשס״ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.}}
{{ח:תת|(ג)}} לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}} יחולו על דמי הביטוח שבפיגור.

{{ח:סעיף|369|אי־&lt;wbr&gt;רישום ואי־&lt;wbr&gt;תשלום דמי ביטוח – אחריות המעביד|תיקון: תשע״ז־6, תשפ״ד־3|אחר=[185]}}
{{ח:תת|(א)}} לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה – פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|לוח יא1|בטור ב׳ ללוח י״א1}} בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}} או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}}, לפי העניין, כמפורט {{ח:פנימי|לוח יא1|בטור א׳ ללוח האמור}}.
{{ח:תת|(א1)}} היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}, לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}} לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|הסעיף האמור}}, והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}}.
{{ח:תת|(א2)}} היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי־הרישום או אי־התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ג1)}} פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור.
{{ח:תת|(ג2)}} החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב.
{{ח:תת|(ג3)}} לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור.
{{ח:תת|(ג4)}} מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה.
{{ח:תת|(ה)}} על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|370|ויתור|תיקון: תשס״ח־9|אחר=[185א]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}, על קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 356|סעיף 356}}, על קנס ותוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}} ועל ריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 368|סעיף 368(ב)}}, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב בתשלום נפטר;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, ”בן משפחה“ – בן־זוג, הורה או ילד;
{{ח:תתת|(4)}} החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, ”מוסד“ ו”סם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתת|(5)}} אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית – הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו;
{{ח:תתת|(6)}} מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה.

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות}}

{{ח:סעיף|371|הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ד־3, תשס״ח־5, תשפ״ב־13|אחר=[186]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345ב|סעיף 345ב}}, ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} עובד חלקי;
{{ח:תתתת|(ב)}} עובד לשעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} עובד אצל מעבידים שונים;
{{ח:תתתת|(ד)}} עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא;
{{ח:תתתת|(ה)}} עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן;
{{ח:תתתת|(ו)}} עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים;
{{ח:תתתת|(ז)}} עובד שמעבידו אינו תושב ישראל;
{{ח:תתתת|(ח)}} עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
{{ח:תתתת|(ט)}} עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו;
{{ח:תתתת|(י)}} עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו;
{{ח:תתתת|(יא)}} עובד במשק בית;
{{ח:תתתת|(יב)}} עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי;
{{ח:תתת|(3)}} עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} מבוטח ששירותי סעד תומכים בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר;
{{ח:תתתת|(ג)}} מבוטח השוהה בחוץ לארץ;
{{ח:תתתת|(ד)}} מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו – בתקופת מעבר שנקבעה;
{{ח:תתתת|(ה)}} מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ;
{{ח:תתתת|(ו)}} מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בלבד;
{{ח:תתתת|(ח)}} מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם;
{{ח:תתתת|(ט)}} מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו;
{{ח:תתתת|(י)}} מבוטח שסווג לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:תתתת|(יא)}} מבוטח שלפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה האמורה}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}} אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה – הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו.

{{ח:סעיף|371א|תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום|תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 371|בסעיף 371(א)}} ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 371|סעיף 371(א)}}, יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי {{ח:פנימי|לוח יא פרט 1|פרט 1 של לוח י״א}}.

{{ח:סעיף|371ב||תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|371ג||תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|372||תיקון: תשע״ז־6|אחר=[187]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|373|ניכוי מתשלומים אחרים|אחר=[188&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} סכום קצבת הילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה.

{{ח:סעיף|373א|מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח|תיקון: תשס״ח־5}}
{{ח:ת}} הפיקה חברה מהחברות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64|בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה}}, לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}}, בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור.

{{ח:קטע2|פרק טז|פרק ט״ז: שונות|אחר=[פרק ט׳]}}

{{ח:סעיף|374|ביצוע אמנות|אחר=[190]}}
{{ח:תת|(א)}} נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר – אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), תשכ״ג–1963}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד), תשכ״ה–1965}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} אמנה רב־צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

{{ח:סעיף|375|הדדיות בביטוח אזרחי חוץ|אחר=[191]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

{{ח:סעיף|376|הוראות מיוחדות לשעת חירום|תיקון: תשפ״ו־8|אחר=[191א]}}
{{ח:ת}} הורה שר הבטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}} כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 283|בסעיף 283}} ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 283|סעיף 283(ב)}}, הורה שר הבטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}} כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 283|בסעיף 283(א)}} ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.

{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל)|תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|377|ביטוח חיילים|אחר=[192]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|377א|הודעה לחייל משוחרר|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק קליטת חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל משוחרר“ – מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות סדיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|בחוק קליטת חיילים משוחררים}}.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה ”השירות האזרחי–לאומי“, לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.

{{ח:סעיף|378|סוגים מיוחדים של מבוטחים|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־6, תשס״ג־5, תשס״ו־3|אחר=[192א]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – יהודה והשומרון וחבל עזה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסכם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היישובים“ – כהגדרתם בסעיף XII להסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”האתרים הצבאיים“ – כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל באזור“ – מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – י״ח בטבת התשנ״ה (21 בדצמבר 1994).
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שאינו תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל באזור;
{{ח:תתת|(3)}} תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(4)}} תושב ישראל הגר מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(6)}} מעביד שהוא חבר־בני־אדם הרשום בישראל או חבר־בני־אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור;
{{ח:תתת|(7)}} תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור;
{{ח:תתת|(8)}} תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים)|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו לפני יום התחילה –
{{ח:תתת|(1)}} לענין מי שאינו תושב ישראל באזור – בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|378א|ביטוח עובד זר המועסק באזור|תיקון: תשס״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה – עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
{{ח:תת|(ב)}} בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) של סעיף 335}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 340|סעיף 340(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(1)}} לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאונת העבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(1)}} אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#סעיף 1|בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}}; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי – הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מנועי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה [נוסח חדש]}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישובים“, ”אתרים צבאיים“ ו־”תושב ישראל באזור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}.

{{ח:סעיף|379|רישום|אחר=[193]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (רישום)|תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ״ג–1963}}.}}

{{ח:סעיף|380|מבוטח שלא נרשם|אחר=[194]}}
{{ח:תת|(א)}} לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}} {{ח:פנימי|סעיף 253|ו־253}}, אלא מיום שנרשם.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי־הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום.

{{ח:סעיף|381|עיגול סכומים|אחר=[195]}}
{{ח:ת}} השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים)|תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים), התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:סעיף|382|זקיפת תשלומים בחיובים אחדים|אחר=[195א]}}
{{ח:תת|(א)}} סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 192|סעיפים 192}}, {{ח:פנימי|סעיף 328|328}}, {{ח:פנימי|סעיף 329|329}}, {{ח:פנימי|סעיף 330|330}} {{ח:פנימי|סעיף 369|ו־369}}.
{{ח:תת|(ב)}} הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}.

{{ח:סעיף|383|פיקוח|אחר=[196]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיף 146}}.

{{ח:סעיף|383א|חובת עדכון פרטים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}, יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה.

{{ח:סעיף|384|סמכות לדרוש ידיעות רשמיות|תיקון: תשס״ד־2|אחר=[196א]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה|פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”גוף ציבורי“ – המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} וקרן חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית}}.

{{ח:סעיף|384א|קבלת מידע מרשות המסים בישראל|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ט־4, תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור {{ח:פנימי|לוח יז|בלוח י״ז}} ובהתאם לסוג המידע המפורט {{ח:פנימי|לוח יז|בטור ג׳ באותו לוח}}, לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות {{ח:פנימי|לוח יז|בטור א׳ בלוח האמור}}, וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח:
{{ח:תתת|(1)}} הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, ”חברת בית“ ו”חברה משפחתית“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64|בסעיפים 64}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א|ו־64א לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(3)}} מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל.
{{ח:תת|(א1)}} המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח.
{{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו־(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}, ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו:
{{ח:תתת|(1)}} הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל.

{{ח:סעיף|384ב||תיקון: תשס״ט־3, תשע״ג־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|385|חישובי מועדים|אחר=[197]}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש – חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו.

{{ח:סעיף|386|ייצוג בפני המוסד|תיקון: תשע״ו־11|אחר=[198]}}
{{ח:ת}} לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד)|תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|386א|הקצאת שוטרים בתשלום|תיקון: תשע״ו־20}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ז|בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס״ו–2006}} (בסעיף זה – חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102א|בסעיף 102א לחוק האמור}}, רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ו|סעיף 102ו לחוק המשטרה}}.

{{ח:קטע2|פרק יז|פרק י״ז: הענקות|אחר=[פרק ט׳1]}}

{{ח:סעיף|387|מתן הענקה|אחר=[198אא]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אי־הזדקקות לאשפוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};
{{ח:תת|(2)}} פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 366|או 366}};
{{ח:תת|(3)}} אי־מילוי חובת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}};
{{ח:תת|(4)}} אי־השלמת תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}} {{ח:פנימי|סעיף 253|או 253}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק)|תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל״ה–1975}}.}}

{{ח:סעיף|388|מימון|אחר=[198ב]}}
{{ח:ת}} ההענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן – שיעור ההפרשה).

{{ח:סעיף|389|שינוי שיעור ההפרשה|אחר=[198ג]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה.

{{ח:סעיף|390|התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה|אחר=[198ד]}}
{{ח:ת}} השר, בהתקינו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}}, יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה.

{{ח:קטע2|פרק יח|פרק י״ח: בית הדין לעבודה|אחר=[פרק י״א]}}

{{ח:סעיף|391|סמכות בית דין אזורי|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3, תשע״ה־2, תשע״ז־6|אחר=[230]}}
{{ח:תת|(א)}} לבית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}}, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} –
{{ח:תתת|(1)}} של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם {{ח:פנימי|פרק יד סימן א|לסימן א׳ של פרק י״ד}};
{{ח:תתת|(2)|(א)}} של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין;
{{ח:תתת|(3)}} של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}};
{{ח:תתת|(5)}} שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}};
{{ח:תתת|(6)}} של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך;
{{ח:תתת|(7)}} של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}};
{{ח:תתת|(8)}} של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק י״ד}};
{{ח:תתת|(9)}} של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך {{ח:פנימי|סעיף 385|סעיף 385}} בתחום מתח גילים שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}.

{{ח:סעיף|392|בעלי הדין|תיקון: תשס״ט־3|אחר=[231]}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות –
{{ח:תתת|(1)}} הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה;
{{ח:תתת|(2)}} המוסד;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח;
{{ח:תתת|(4)}} מעביד;
{{ח:תתת|(5)}} שירות רפואי מוסמך;
{{ח:תתת|(6)}} אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 391|בסעיף 391(א)(6) או (7)}};
{{ח:תתת|(7)}} שירות התעסוקה.
{{ח:תת|(ב)}} כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(י)}} יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה.

{{ח:סעיף|393|תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד|אחר=[231א]}}
{{ח:ת}} עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.

{{ח:סעיף|394|מניעת טיעון|אחר=[231ב]}}
{{ח:ת}} לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לא.

{{ח:סעיף|395|השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה|אחר=[232]}}
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}} בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד.

{{ח:סעיף|396|קביעת מועדים|אחר=[233]}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות)|תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות)|תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|397|סיוע משפטי|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־6|אחר=[234]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר־בני־אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי)|תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 315א|בסעיף 315א}} בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק י״ד}}, בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 3|ו־3 לחוק האמור}} לא יחולו.
{{ח:תת|(ג)}} המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי.

{{ח:קטע2|פרק יט|פרק י״ט: עונשין וביצוע|אחר=[פרק י״ב]}}

{{ח:סעיף|398|עונשין|תיקון: תשע״א, תשע״ו־6, תשפ״א־3|אחר=[239]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת:
{{ח:תתת|(1)}} גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו;
{{ח:תתת|(2)}} מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה;
{{ח:תתת|(3)}} קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה.
{{ח:תת|(א1)}} תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה – זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח י״ח}} והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 383א|סעיף 383א}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור {{ח:פנימי|לוח יח חלק ג|בחלק ג׳ שבלוח י״ח}}, ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח י״ח}} המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית.
{{ח:תתת|(3)}} נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן.
{{ח:תתת|(4)}} הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 34|34}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 91|או 91 שברשימת הליקויים}}, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208}}, ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו – קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, ”חובה“ – למעט חובת תשלום למוסד.
{{ח:תת|(ג)}} מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.
{{ח:תת|(ד)}} מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו – קנס.
{{ח:תת|(ד1)}} מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1)}} בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר־בני־אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תתת|(2)}} שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(ו)}} אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.

{{ח:סעיף|399|בית המשפט המוסמך|אחר=[241]}}
{{ח:ת}} בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398}}.

{{ח:סעיף|400|ביצוע|אחר=[242]}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|401|העברת סמכויות|אחר=[243]}}
{{ח:ת}} השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}.

{{ח:סעיף|402|תחילה|אחר=[244]}}
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995).

{{ח:סעיף|403|הוראות מעבר|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[תיקון 83, תיקון 99, תיקון 86, תיקון 91]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}, חל לפני יום כ״ז בחשון התשנ״ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}} –
{{ח:תתתת|(א)}} כאילו בסעיף קטן (א) במקום ”שכר העבודה הרגיל“ נאמר ”שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל“;
{{ח:תתתת|(ב)}} כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350(א)(1)}} כאילו המלים ”למעט דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}“ לא קיימות;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(א)}} כאילו המלים ”בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(ד)}}“ לא קיימות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 170|הסיפה של סעיף 170(ו)}} המתחילה במלים ”ולא יפחת“ לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג׳ בסיון התשנ״ה (1 ביוני 1995).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 173|ו־173(א)(2)}} לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב׳ בניסן התשנ״ד (1 באפריל 1994).
{{ח:תת|(ד)}} לענין חישוב גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י״א, כנוסחם לפני היום האמור.
{{ח:תת|(ה)}} מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו־65 בגבר (להלן – גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}} בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|בחלק א׳ של לוח א׳1}}.

{{ח:סעיף|404|הוראות מתמצות|אחר=[73א&lt;wbr&gt;(ב), 188&lt;wbr&gt;(ב)–&lt;wbr&gt;(ד)]}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}} לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}}.
{{ח:תת|(ב)}} היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג׳ באב התשכ״ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}.
{{ח:תת|(ד)}} שונה שיעור דמי הביטוח מכוח {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337(ב)}}, ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}.

{{ח:סעיף|405|הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:ת}} על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).

{{ח:סעיף|406|הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}|תיקון: תשס״ד, תשס״ו־4, תשע״ז־12, תשע״ז־19, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5, תשפ״ד־2, תשפ״ד־7, תשפ״ד־10, תשפ״ה, תשפ״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} עד ליום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה – הסכם):
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה;
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(3)}} המשך זכאות להטבות שלפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת הניידות|ההסכם בדבר גמלת הניידות}}, למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת הניידות#פרק ה|בפרק ה׳ באותו הסכם}}, יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} –
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם}} המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם}} המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ג|בחלק ג׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(5)}} נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}} זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.
{{ח:תת|(ב)}} מענקים שישולמו לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|ההסכם בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020}} למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|באותו הסכם}}, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ה)}} תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, ”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023).
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}}, המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף האמור}}, לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בפסקה (2) להגדרה ”נפגע“ בחוק נפגעי פעולות איבה}}.

{{ח:סעיף|407|דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״ה־2, תש״ע־9}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם –
{{ח:תתת|(1)}} יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה;
{{ח:תתת|(2)}} יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 248|סעיפים 248}} {{ח:פנימי|סעיף 257|ו־257}} יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד.
{{ח:תת|(ג)}} המינהלה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|בחוק יישום תכנית ההתנתקות}} תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד.

{{ח:קטע2|לוח א|לוח א׳|אחר=[לוח א׳]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1, הגדרת ”עובד עצמאי“}})}}}}
{{ח:קטע4||הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב־1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, ”רבעון“ – תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס.

{{ח:קטע2|לוח א1|לוח א׳1|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 158|158}}, {{ח:פנימי|סעיף 160|160}}, {{ח:פנימי|סעיף 240|240(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 245|245(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 246|246(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע3|לוח א1 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(1)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||גיל הפרישה לגבר}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1939 עד אפריל 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1941 עד אפריל 1942&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1942 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4||גיל הפרישה לאישה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־8, תשע״ב־3, תשע״ז־8, תשע״ז־19}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1944 עד אפריל 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1946 עד אפריל 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1947 עד דצמבר 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 158|סעיפים 158 (ההגדרה ”מבוטח“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(2) ו־(3)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1939 עד אפריל 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1941 עד אפריל 1942&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1942 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 240|סעיפים 240(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(4)(ב)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||מי שאינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מחמת גילו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1944 עד אפריל 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1946 עד אפריל 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1947 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ד|חלק ד׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 245|סעיפים 245(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(4)(א)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן|תיקון: תשע״ז־12}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1939 עד אפריל 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1941 עד אפריל 1942&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1942 עד דצמבר 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1945 עד אפריל 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1947 עד אפריל 1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1949 עד אפריל 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1950 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ה|חלק ה׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)(2)}})}}}}
{{ח:קטע4||אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מחמת גילה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־8}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1949 עד אפריל 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1951&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1951 עד אפריל 1952&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1952 עד יולי 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 1955 עד מרס 1956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 1956 עד נובמבר 1956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 1956 עד יולי 1957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 1957 עד מרס 1958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 1958 עד נובמבר 1958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 1958 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ב|לוח ב׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ו־4|אחר=[לוח י״ד]}}
{{ח:קטע2|לוח ב1|לוח ב׳1|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|לוח ב1|לוח זה}} פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ״ד–1993.}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ט־4, תשע״ב־2, תשע״ב־10|עוגן=לוח ב1 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פג“ – יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עדכון“ – שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענק בסיסי“ – סכום של 13,884 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014)}} כשהוא מעודכן לפי {{ח:פנימי|לוח ב1 פרט 4|סעיף (4) בלוח זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום שנתי בסיסי“ – מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי.

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ט־4, תשע״ב־10|עוגן=לוח ב1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 17,762 ש״ח)}} בתוספת 174,754 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 281,860 ש״ח)}} בעד כל פג שנולד באותה לידה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו.

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=לוח ב1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|לוח ב1 פרט 4|בסעיף {{ח:הערה|(}}4{{ח:הערה|)}}}}, בכל שנה (להלן – השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה־1 בינואר של אותה שנה:
{{ח:ת}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; = M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt; (1 + ST)&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} כאשר –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;“ – סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt;“ – סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ST“ – ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן – שיעור התיקון).

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשס״ה־3|עוגן=לוח ב1 פרט 4}}
{{ח:ת}} המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים.

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשס״ט־4|עוגן=לוח ב1 פרט 5}}
{{ח:ת}} בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם;
{{ח:תת|(2)}} אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה;
{{ח:תת|(3)}} אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים;
{{ח:תת|(4)}} אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת;
{{ח:תת|(5)}} אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה;
{{ח:תת|(6)}} זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא;
{{ח:תת|(7)}} בדיקות סינון שמיעה ליילוד.

{{ח:קטע2|לוח ג|לוח ג׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[לוח ז׳]}}
{{ח:קטע2|לוח ד|לוח ד׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ו־7}}
{{ח:קטע2|לוח ה|לוח ה׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ג־11|אחר=[לוח ה׳]}}
{{ח:קטע2|לוח ו|לוח ו׳|אחר=[לוח ה׳1]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 117|סעיפים 117}} {{ח:פנימי|סעיף 140|ו־140}})}}}}
{{ח:קטע3||הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ההגדלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ההגדלה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1954/55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1960/61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1955/56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1961/62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1956/57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1962/63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1957/58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1963/64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1958/59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1964/65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1959/60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1965/66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ז|לוח ז׳|אחר=[לוח ט׳1]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}})}}}}
{{ח:קטע3||חישוב דמי אבטלה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח ז|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום היומי הבסיסי“ – הסכום הבסיסי מחולק ב־25;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר“ – השכר היומי הממוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המרבי“ – החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחוזים“ – אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ז}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=50%&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;25%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;25%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}} – על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ח|לוח ח׳|תיקון: תשס״א־3|אחר=[לוח ט׳2]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174(א) ו־(ו)}})}}}}
{{ח:קטע3||עבודה מועדפת ועבודה נדרשת}}

{{ח:סעיף*|(א)||תיקון: תשס״ג־2, תשס״ג־5|עוגן=לוח ח פרט א}}
{{ח:ת}} עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק;

{{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=לוח ח פרט ב}}
{{ח:ת}} בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=לוח ח פרט ג}}
{{ח:ת}} בבתי מלון:
{{ח:תת|(1)}} מלצרות;
{{ח:תת|(2)}} טבחות;
{{ח:תת|(3)}} חדרנות;
{{ח:תת|(4)}} עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=לוח ח פרט ד}}
{{ח:ת}} באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ה)||תיקון: תשס״ב־12, תשס״ג־6, תשס״ג־14, תשס״ג־15, תשס״ד־11|עוגן=לוח ח פרט ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע);}}

{{ח:סעיף*|(ו)||תיקון: תשס״ג־2|עוגן=לוח ח פרט ו}}
{{ח:ת}} במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה:
{{ח:תת|(1)}} עבודות מתכת –
{{ח:תתת|(א)}} מסגרות וריתוך;
{{ח:תתת|(ב)}} חרטות וכרסום;
{{ח:תתת|(ג)}} חשמלאות;
{{ח:תתת|(ד)}} מכונאות;
{{ח:תתת|(ה)}} מכשירנות;
{{ח:תתת|(ו)}} משחיזנות;
{{ח:תת|(2)}} הלבשה –
{{ח:תתת|(א)}} חייטות ותפירה;
{{ח:תתת|(ב)}} גזרנות;
{{ח:תתת|(ג)}} תפירת עור;
{{ח:תת|(3)}} עבודות בלתי מקצועיות – עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ז)||תיקון: תשס״ח־12|עוגן=לוח ח פרט ז}}
{{ח:תת|(1)}} טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#פרק ד1|בפרק ד׳1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; לעניין זה, ”אדם עם מוגבלות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:תתת|(ב)}} ילד נכה הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ בפרק ט׳}};
{{ח:תתת|(ג)}} מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}};
{{ח:תתת|(ד)}} נכה הזכאי לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 2|תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}}, קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון;
{{ח:תת|(2)}} טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד;
{{ח:תתת|(ב)}} מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|חוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(ג)}} מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|חוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}};
{{ח:תתת|(ד)}} מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}}, שקיבלו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|אותו חוק}};
{{ח:תתת|(ה)}} מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:ת}} בפרט זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול וסיוע אישי“ – שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}} או בהשגחה, למעט עבודות משק בית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה.

{{ח:קטע2|לוח ח1|לוח ח׳1|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202}})}}}}
{{ח:קטע3||שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חלקי ההכנסה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ח1א|לוח ח׳1א {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}}
{{ח:קטע2|לוח ח2|לוח ח׳2|תיקון: תשע״ו־19}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 223|סעיף 223}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־8, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שירותי הסיעוד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שווי ביחידות שירות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} בשעות שאינן שעות לילה – יחידה אחת;
{{ח:תת|(ב)}} בשעות הלילה – יחידה וחצי;
{{ח:תת|(ג)}} בימי מנוחה – 2 יחידות;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1) עד (3)}} – 2 יחידות;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(4) עד (6)}} – 2.75 יחידות;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מוצרי ספיגה;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב:
{{ח:תת|(א)}} עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש;
{{ח:תת|(ב)}} שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.25 יחידות בשבוע;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 3|בפרט (3)(א)}};
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 4א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2026 עד 2029):}}
{{ח:תת}} שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה – כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות גורם מפעיל שמחזיק באישור מפעיל קהילה תומכת בתוקף מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי (בפרט זה – גורם מפעיל):
{{ח:תתת|(א)}} ביקורי בית של אב קהילה בבית המבוטח אחת לחודשיים וביקורים תכופים יותר במידת הצורך;
{{ח:תתת|(ב)}} תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים בסיסיים וקלים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן ליווי ותיאום עם בעל מקצוע במקרים הדורשים מומחיות;
{{ח:תתת|(ג)}} לעניין מבוטח המרותק לביתו – פעילות פנאי מותאמת בבית המבוטח, אחת לחודש;
{{ח:תתת|(ד)}} שני שירותים נוספים על האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג), שניתנים במסגרת תוכנית קהילה תומכת בידי גורם מפעיל ברשות המקומית שבה מתגורר המבוטח או ברשות מקומית סמוכה שהסכימה לתת למבוטח את השירותים, או מטעמה;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5 יחידות בשבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.5 יחידה לשבוע;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 3|בפרט (3)(א)}};
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 31.12.2026):}} שירות כביסה של עד 5 ק״ג;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה אחת;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ט|לוח ט׳|אחר=[לוח ב׳]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 130|סעיפים 130(א)(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג) ו־(3)(ב)}})}}|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב־7}}
{{ח:קטע3||הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים|תיקון: תשע״ז־12, תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מספר התלויים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הכנסה חודשית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ט פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תלויים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־57% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ט פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־76% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ט פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעד כל תלוי נוסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ט1|לוח ט׳1|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ג)}})}}}}
{{ח:קטע3||הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מספר תלויים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הכנסה חודשית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תלויים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־73.45% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־97.93% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעד כל תלוי נוסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח י|לוח י׳|תיקון: תשנ״ז, תשס״ב־6, תשס״ג־3, תשס״ג־10, תשס״ה־3, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ו־5|אחר=[לוח י׳]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ו־337 עד 342}})}}}}
{{ח:קטע3||שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך|תיקון: תשס״ט־4}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־4, תשע״א־3, תשע״ב־15, תשע״ד־3, תשע״ז־3, תשע״ז־12, תשע״ח־5, תשפ״ג־4, תשפ״ה־3, תשפ״ה־7, תשפ״ה־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנים 2025–2026):}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;ענף ביטוח&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הניכוי משכר העובד לענין {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}} באחוזים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;הקצבת אוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי עבודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי תאונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבטלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיעוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אזרחים ותיקים ושאירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הכל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;14.50 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60)}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;12.83&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5.55&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4.47&lt;/th&gt;&lt;th&gt;6.92&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;1.04&lt;/th&gt;&lt;th&gt;0.67&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;ענף ביטוח&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הניכוי משכר העובד לענין {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}} באחוזים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;הקצבת אוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי עבודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי תאונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבטלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיעוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אזרחים ותיקים ושאירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הכל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;14.50 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60)}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;12.83&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3.85 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95)}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2.87&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4.61&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;0.40&lt;/th&gt;&lt;th&gt;0.67&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יא|לוח י״א|אחר=[לוח י״א]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348}}, {{ח:פנימי|סעיף 349|ו־349}})}}}}
{{ח:קטע3||הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש״ס־2, תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ד־6, תשס״ט־4, תשע״א־3, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בעד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;הכנסה מרבית&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;הכנסה מזערית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 1&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;עובד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 2&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;עובד עצמאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 3&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 348|בסעיף 348(ד) ו־(ה)}}&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 1|בפרט 1}}, לפי הענין.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 4&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מבוטח אחר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 2|בפרט 2}}, לפי הענין.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח זה}},
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“ – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}} לגבי עובד פלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) שבהגדרה {{ח:הערה|”ה}}סכום {{ח:הערה|ה}}בסיסי{{ח:הערה|“}} שבסעיף 1}}.

{{ח:קטע2|לוח יא1|לוח י״א1|תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layou: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת ההפרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} הסכום המרבי לחיוב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יב|לוח י״ב|אחר=[לוח י״ב]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף 404}})}}}}
{{ח:קטע3||הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הפחתה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;שיעור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתשלומי המעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתשלומי המעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתשלומי העובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יג|לוח י״ג {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־8}}
{{ח:קטע2|לוח יד|לוח י״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 293|סעיף 293}})}}}}
{{ח:קטע3||ארגונים מאושרים}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח יד פרט 1}}
{{ח:ת}} כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב־14|עוגן=לוח יד פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח יד פרט 3}}
{{ח:ת}} ”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=לוח יד פרט 4}}
{{ח:ת}} אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר ע. זסלני ז״ל.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=לוח יד פרט 5}}
{{ח:ת}} האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון.

{{ח:קטע2|לוח טו|לוח ט״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 294|סעיף 294}})}}}}
{{ח:קטע3||חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח טו פרט 1}}
{{ח:ת}} חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ״ה–1965.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב־14|עוגן=לוח טו פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות#סעיף 26|סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח טו פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך)#סעיף 11|תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל״ד–1974}}.

{{ח:קטע2|לוח טז|לוח ט״ז|תיקון: תשס״ח־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2008&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2012 עד 2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022 ואילך –&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח טז1|לוח ט״ז1|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 350א|סעיף 350א}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):}}
{{ח:ת}} ארצות הברית.

{{ח:קטע2|לוח יז|לוח י״ז|תיקון: תשס״ט־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 384א|סעיף 384א}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יז|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד“ – מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}, ומידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 384א|בפסקאות (2) ו־(3) של סעיף 384א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על כל הכנסה“ – מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 384א|בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א)}}, מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}}, וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}“ – מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסות עבודה“ – מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 2(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־12, תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; tabl-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הגמלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקור חוקי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סוגי המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} מענק אשפוז
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} מענק לידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} קצבת לידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} דמי לידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} דמי לידה נוספים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} דמי לידה לגבר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} גמלה להורה מאמץ
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} גמלה לשמירת הריון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} תשלום מיוחד ליתומים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} קצבת ילדים רגילה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} תוספת לקצבת הילדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(ג) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} מענק לימודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} דמי פגיעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} גמלה לנכה עבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|16.}} גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|17.}} צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע{{ח:הערה|י}} עבודה), התשט״ז–1956}} (להלן – תקנות נפגע{{ח:הערה|י}} עבודה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|18.}} סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|19.}} גמלה לנכה נזקק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|20.}} הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|21.}} גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|22.}} גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|23.}} גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|24.}} גמלת תלויים לילדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|25.}} גמלת תלויים להורים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|26.}} מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|27.}} הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|28.}} דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|29.}} דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|30.}} דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|31.}} דמי אבטלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד&lt;br&gt;2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|32.}} מענק למי שעבד בעבודה מועדפת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|33.}} דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 175|סעיף 175 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}} לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה״ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|34.}} דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|35.}} מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176א|סעיף 176א לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסות מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|36.}} הענקת אבטלה לקטין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסות מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|37.}} גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1. מידע על הכנסות מעבודה&lt;br&gt;2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|38.}} קצבה חודשית לנכה כללי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|39.}} קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|40.}} שיקום מקצועי לנכה כללי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(2) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|41.}} השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(3) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|42.}} גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(4) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|43.}} השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(3) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 10א|ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|44.}} גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(4) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 10א|ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|45.}} גמלת ילד נכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|46.}} גמלת סיעוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה)#סעיף 3|ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|47.}} קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|48.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(1) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|49.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(2) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|50.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(3) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|51.}} קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|52.}} קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|53.}} קצבת שאירים לאלמנה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|54.}} קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|55.}} קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|56.}} גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|57.}} מענק ליתום שהגיע למצוות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 254|סעיף 254 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|58.}} הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|59.}} דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|60.}} דמי קבורה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 266|סעיף 266 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|61.}} תגמול למשרתים במילואים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|62.}} הענקות לנערים בחינוך קדם־צבאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 282|סעיף 282 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי)|ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם־צבאי), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסות מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|63.}} דמי פגיעה למתנדב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|64.}} גמלה לנכה עבודה מתנדב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|65.}} גמלה לתלויים במתנדב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|66.}} גמלה להבטחת הכנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|67.}} דמי מזונות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ג–1973}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|68.}} תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה)|חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ״ה–1995}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|69.}} תגמול לחסיד אומות עולם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|70.}} ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|71.}} תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|72.}} גמלה לנכה איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|73.}} גמלה לנכה איבה נצרך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|74.}} תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל״א–1971}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|75.}} תגמול לבני משפחה של נפגע איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|76.}} מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|77.}} מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|78.}} פיצוי נפגעי גזזת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|79.}} פיצוי חולי איידס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס)|חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ״ג–1992}}, {{ח:חיצוני|תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית)#סעיף 2|ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ״ג–1993}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|80.}} נכה פוליו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|81.}} אסיר ציון – תגמול שלא לפי הכנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 10|סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|82.}} אסיר ציון – תגמול לפי הכנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 11|סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|83.}} תגמול לתלוי בהרוג מלכות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 15|סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|84.}} תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 14|סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|85.}} מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 17ו|סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|86.}} קצבת ניידות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 3|סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977}} (להלן – הסכם הניידות)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|87.}} הלוואה עומדת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 5|סעיף 5 להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|88.}} סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21א|סעיף 21א להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|89.}} הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21ה|סעיף 21ה להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|90.}} החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21ח|סעיף 21ח להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|91.}} גמלת אזרח ותיק מיוחדת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 3|סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|ו־(2) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|92.}} גמלת שאירים מיוחדת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 4|סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|ו־(2) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|93.}} השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 9|סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|94.}} מימון הובלת נפטר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|95.}} מימון מצבה לנפטר גלמוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד|הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|96.}} תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע|הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|97.}} מימון איסוף קרבנות אסון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון|הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|98.}} תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|99.}} תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יח|לוח י״ח|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(א2)}})}}}}
{{ח:קטע3|לוח יח חלק א|חלק א׳: פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(א2)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח זה}},
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}.

{{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח יח פרט 1}}
{{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים בנכסים פיננסיים|בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006}}, בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=לוח יח פרט 2}}
{{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח יח פרט 3}}
{{ח:ת}} גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=לוח יח פרט 4}}
{{ח:ת}} הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=לוח יח פרט 5}}
{{ח:ת}} כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=לוח יח פרט 6}}
{{ח:ת}} היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=לוח יח פרט 7}}
{{ח:ת}} מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=לוח יח פרט 8}}
{{ח:ת}} מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;
{{ח:תת|(2)}} מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה;
{{ח:תת|(3)}} מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;
{{ח:תת|(4)}} מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=לוח יח פרט 9}}
{{ח:ת}} קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, או אי־קבלת כספים כאמור.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=לוח יח פרט 10}}
{{ח:ת}} קיומו או אי־קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד.

{{ח:קטע3|לוח יח חלק ב|חלק ב׳: הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־12}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג הגמלה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;10&quot;&gt;מספר הפרט {{ח:פנימי|לוח יח חלק א|בחלק א׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 1|פרט 1}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 2|פרט 2}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 3|פרט 3}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 4|פרט 4}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח חלק א פרט 5|פרט 5}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 6|פרט 6}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 7|פרט 7}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 9|פרט 9}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 10|פרט 10}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אמהות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;נפגעי עבודה ומתנדבים*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;10&quot;&gt;{{מוקטן|* {{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}} יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אבטלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נכות כללית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סיעוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;אזרח ותיק ושאירים&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; &lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;10&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; {{ח:פנימי|לוח יח פרט 1|פרטים 1 עד 4}} יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות}} {{ש}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt; {{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}} יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח יח חלק ג|חלק ג׳: אזהרה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.

{{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוחות השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ג׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ז׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ג׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ח׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ג׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ט׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ד׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ט׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ה׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ט׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק י׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק י״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק י״ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 203|203}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 204|204}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 205|205}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מז(א)(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 215|215}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מז(א)(2–3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מז(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 216|216}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 238|238}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 221|221}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 239|239}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מט1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 240|240}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מט2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 241|241}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 219|219}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 242|242}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 218|218}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 243|243}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נב1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 220|220}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 244|244}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 180|180}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 245|245}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 181|181}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 246|246}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 182|182}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|247}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 183|183}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 248|248}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 184|184}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 249|249}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נז1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 185|185}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 250|250}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 186|186}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|251}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 187|187}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|252}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127ס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 188|188}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 253|253}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 189|189}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 254|254}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 190|190}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 255|255}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 191|191}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 256|256}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 194|194}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 257|257}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 192|192}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 258|258}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 193|193}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 259|259}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 270|270}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 260|260}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 271|271}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 261|261}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127ע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 272|272}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27(א־ב,ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 262|262}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 273|273}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 274|274}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 263|263}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 275|275}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 266|266}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 276|276}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 267|267}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 277|277}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 268|268}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 278|278}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 269|269}}, {{ח:פנימי|סעיף 264|264}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 279|279}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 75|75}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 280|280}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 76|76}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 281|281}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 77|77}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 282|282}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 283|283}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 79|79}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פא1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 284|284}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 80|80}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פא2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 285|285}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 81|81}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 286|286}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 82|82}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 223|223}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83|83}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 224|224}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 84|84}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 225|225}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 226|226}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 86|86}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 227|227}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 87|87}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 228|228}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 88|88}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 229|229}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 89|89}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 230|230}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 90|90}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 231|231}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 91|91}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 232|232}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|92}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 233|233}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 93|93}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 234|234}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 235|235}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 95|95}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 236|236}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 96|96}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 237|237}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 97|97}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 98|98}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 296|296}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 99|99}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 297|297}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 100|100}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 298|298}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 101|101}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 299|299}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 102|102}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;133&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 300|300}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 301|301}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 302|302}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 118|118}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 303|303}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 119|119}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 304|304}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 120|120}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;136א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 305|305}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 121|121}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;136ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 306|306}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 122|122}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 307|307}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 123|123}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 308|308}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 124|124}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 309|309}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 310|310}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 311|311}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 108|108}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 312|312}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 313|313}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 109|109}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 314|314}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 110|110}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 315|315}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 111|111}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 316|316}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 317|317}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 113|113}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 318|318}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 114|114}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 319|319}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 115|115}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;143&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 320|320}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 116|116}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;143ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 321|321}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73א(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 117|117}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 322|322}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73א(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 404|404(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;145&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 323|323}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 125|125}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 324|324}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 130|130}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 325|325}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|131}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 326|326}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 132|132}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 327|327}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 133|133}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 328|328}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 134|134}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;151&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 329|329}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78(א–ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 135|135}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;152&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 330|330}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 331|331}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 136|136}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;154&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 332|332}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 137|137}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 333|333}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 138|138}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;156&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 334|334}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 139|139}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;157&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 335|335}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 140|140}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;158&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 336|336}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 141|141}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 337|337}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 142|142}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 338|338}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 143|143}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 339|339}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 126|126}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 340|340}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 127|127}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 341|341}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 128|128}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 342|342}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 129|129}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;162&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 343|343}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 145|145}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;163&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 344|344}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 146|146}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;164&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 345|345}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 147|147}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 346|346}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 148|148}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;166&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 347|347}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 149|149}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 348|348}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 349|349}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 348|348(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 150|150}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;168&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 350|350}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|151}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;168א(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 152|152}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 351|351}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 153|153}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 352|352}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 154|154}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 353|353}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 155|155}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 354|354}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 156|156}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;173&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 355|355}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 157|157}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;173א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 356|356}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 357|357}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 358|358}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;176&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 359|359}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;177&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 360|360}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;177א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 361|361}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 362|362}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 363|363}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;179&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 364|364}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 365|365}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57(א–ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 366|366}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;183&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 367|367}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;184&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 368|368}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 369|369}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 370|370}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 371|371}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53(א–ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;187&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 372|372}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 373|373}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188(ב–ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 404|404(ב–ד)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 374|374}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 375|375}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;191א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 376|376}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 377|377}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 62|62}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 378|378}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ב1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 63|63}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 379|379}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 58|58}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;194&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 380|380}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 59|59}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 381|381}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 60|60}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 382|382}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 61|61}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 383|383}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 64|64}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;196א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 384|384}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 65|65}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;197&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 385|385}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 66|66}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 386|386}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 67|67}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}} השכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 68|68}}, {{ח:פנימי|לוח ד|לוח ד׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198אא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 387|387}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 69|69(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 388|388}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 389|389}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 69|69(ב–ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 390|390}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 70|70}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 287|287}}, {{ח:פנימי|סעיף 288|288}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 71|71}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|289}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 72|72}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 290|290}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 74|74}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 291|291}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 73|73}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 292|292}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 158|158}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;199&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 159|159}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 160|160}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 161|161}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 162|162}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 163|163}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;203&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 165|165}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 166|166}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 167|167}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 168|168}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 169|169}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;206&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 170|170}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;207&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 171|171}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 172|172}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;209&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 173|173}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 174|174}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 175|175}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176|176}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 177|177}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יח(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 178|178}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יח(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 179|179}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;215א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 29|29}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי הענין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;215ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 195|195}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;216&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב(א,ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 196|196}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב(ב–ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 207|207}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב1(א–ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 197|197}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב1(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 202|202(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;219&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 198|198}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 217|217}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כה(א)(1–3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|199}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כה(א)(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 206|206(א–ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כה(ב–ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 206|206(ג–ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 391|391}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 208|208}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 392|392}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 209|209}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 393|393}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 211|211(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 394|394}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 211|211(ב–ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;232&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 395|395}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 212|212}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;233&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 396|396}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 210|210}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;234&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 397|397}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 213|213}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;239&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 398|398}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 214|214}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 399|399}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 400|400}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 200|200(ב–ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 401|401}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 201|201}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 402|402}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 202|202(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח א|לוח א׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח ט׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ז|לוח ז׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ט|לוח ט׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח ט׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ח|לוח ח׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ד׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 261|261(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ה׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ה|לוח ה׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ה׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ו|לוח ו׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י״ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יב|לוח י״ב}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ז׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ג|לוח ג׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י״ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ב|לוח ב׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), התשל״ו–1976}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|37(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 293|293}}, {{ח:פנימי|לוח יד|לוח י״ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|38}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 295|295}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|37(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 294|294}}, {{ח:פנימי|לוח טו|לוח ט״ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ״א–1991:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 164|164}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 3}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג}} ({{ח:פנימי|סעיף 165|165(א)(1)}})&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח יג 4}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 83), התשנ״ד–1994}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים#סעיף 24|24(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ״ד–1994}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf|7(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 99), התשנ״ה–1995}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995).}}
* '''דוד ליבאי'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000198}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>oqju5a2p2tyve8yt3ao7vs245x94qhg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קיצור שולחן ערוך כח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6158</id>
    <revision>
      <id>3017386</id>
      <parentid>3017338</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:54:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שוחזר מעריכה של [[Special:Contributions/~2026-31047-62|~2026-31047-62]] ([[User talk:~2026-31047-62|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:Israel.M|Israel.M]]</comment>
      <origin>306032</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6069" sha1="n5l8m2p0dt31g908zkhvdesh25ni0br" xml:space="preserve">{{תבנית:קיצור שולחן ערוך|כז|כח|כט|הלכות ספר תורה ושאר ספרי קודש|י&quot;ג סעיפים}}

סעיף [[#(א)|א]] - [[#(ב)|ב]] - [[#(ג)|ג]] - [[#(ד)|ד]] - [[#(ה)|ה]] - [[#(ו)|ו]] - [[#(ז)|ז]] - [[#(ח)|ח]] - [[#(ט)|ט]] - [[#(י)|י]] - [[#(יא)|יא]] - [[#(יב)|יב]] - [[#(יג)|יג]]
&lt;/center&gt;
&lt;/BIG&gt;

==(א)== 
*מצוַת עשה על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה, שנאמר: &quot;ועתה כתבו לכם את השירה הזאת&quot;, וקיבלו חז&quot;ל פירושו, לכתוב את כל התורה שיש בה השירה. ואפילו ירש ספר תורה מאביו, מצוה לכתוב משלו. 
:שכר לו סופר לכתוב לו ספר תורה, או שקנאו והיה בו טעות והגיהו, הרי זה כאילו כתבו. 
:ואסור למכור ספר תורה. אך בשעת דחק גדול, יעשה שאלת חכם.

==(ב)== 
*וכן מצווה על כל איש לקנות שאר ספרי קודש שלומדים מתוכן, כגון מקרא, משנה, וגמרא ופוסקים, שילמוד מתוכן, וגם ישאילן לאחרים. 
:ומי שאין ידו משגת לקנות לו ספר תורה וגם שאר ספרי לימוד, אזי הספרים שהן לצורך לימוד, הן קודמין. 
:אמרו רבותינו ז&quot;ל: &quot;וצדקתו עומדת לעד&quot;, זה הכותב (והוא הדין הקונה) ספרים ומשאילן לאחרים.

==(ג)== 
*חייב אדם לנהוג כבוד גדול בספר תורה. ומצווה לייחד לו מקום, ולכבד את המקום ההוא ולהדרו ביותר. 
:ולא ירוק כנגד ספר תורה, ולא יאחוז ספר תורה בלא מטפחת. 
:הרואה את הנושא ספר תורה, צריך לעמוד לפניו, עד שיכניס את הספר תורה למקומו, או עד שאינו רואהו עוד. ובבית הכנסת בשעה שמוציאין ומכניסין את הספר תורה, מצווה לכל מי שעוברת לפניו, ללוותה עד מקומה. וכן המגביה והגולל ילכו ללוותה.

==(ד)== 
*אפילו שאר ספרי קודש, אם מונחים על ספסל, אסור לישב על ספסל זאת, אלא אם הספרים מונחים על איזה דבר שגבוה לכל הפחות טפח. ומכל שכן דאסור להניח ספרים על גבי קרקע. 
:לא יניח אדם ספר על ברכיו ושני אצילי ידיו עליו. 
:בשעת הדחק מותר לישב על גבי תיבה שיש בה שאר ספרי קודש, אבל אם יש בה ספר תורה, אסור. 
:מניחים חומשים על גבי נביאים וכתובים וכן כתובים על גבי נביאים, ונביאים על גבי כתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים.

==(ה)== 
*ספר תורה שבלה גונזין אותו, וכן שאר ספרים וכתבי קודש ותשמישי קדושה. ואסור לשורפן.

==(ו)== 
*אין זורקין כתבי קודש, ואפילו הלכות ואגדות. ואסור להפוך אותן על פניהם. ואם מצאן הפוכין, צריך להניחן כראוי.

==(ז)== 
*אין להשתין מים בפני ספרים. ולעת הצורך, על כל פנים יהיו מונחים גבוהים עשרה טפחים.

==(ח)== 
*אין לעשות מפות ומעילים לדבר שבקדושה מדבר שנשתמש בו הדיוט. ובדיעבד שכבר נעשו, מותר. אבל מדבר שנשתמש בו לעבודה זרה, אפילו בדיעבד אסור.

==(ט)== 
*אסור להשתמש בספר להנאתו, כגון להעמידו להגן מפני החמה, או כדי שלא יראה חברו מה שהוא עושה. אבל אם השמש זורחת על הספר שהוא לומד בו, מותר להגן בספר אחר, כיוון שאינו עושה להנאתו. וכן להניח ספר תחת ספר שהוא לומד בו כדי להגביהו לצורך הלימוד, יש להתיר. אבל אין להניח ספר בתוך ספר אחר שלא יצטרך לחפש אחר כך מקום לימודו. 
:לא ישרטט איזה קונטרס על הספר, לפי שאין קדושה בקונטרס עד שיכתבו בו. וכן לא יניח נייר וכדומה בספר למשמרת.

==(י)== 
*המאבד כתבי קודש, עובר בלאו ד&quot;לא תעשון כן לה' אלהיכם&quot;. וצריכין למחות בכורכי ספרים שמדבקין בתוך הלוחות כתבי קודש. גם צריכין להיזהר מאוד כשנותנים ספרים קדושים ישנים לאומן גוי לכורכם מחדש, שיקחו מהם את הלוחות הישנות להצניעם, שלא יתנם האומן לספר חול.

==(יא)== 
*אין לוקחין ספר תורה תפילין ומזוזות מן הגוים ביותר מכדי דמיהן, כדי שלא להרגילן לגונבן ולגוזלן. אבל בכדי דמיהם, חייבים לקנות (אפילו במקום שצריכין גניזה). ואם הגוי מבקש הרבה, צריך לעסוק ולדבר עמו בדברי ריצוי, אולי ישווה עמו בכדי דמיו. ואם עומד בדעתו אז מניחן בידו (ט&quot;ז). ואין לבקש מן הגוי שיתנם בזול יותר מדאי, פן יכעוס וישליכם למקום אבוד.

==(יב)== 
*אם נפל ספר תורה מידו, אפילו בנרתיקו, צריך להתענות. ונוהגים שגם הרואים מתענים (עיין בר&quot;י סימן מד).

==(יג)== 
*אסור לכתוב פסוק בלי שרטוט (עיין מג&quot;א סימן ל&quot;ב ס&quot;ק ז'). 
:יש אומרים דאסור לכתוב דברי חול בכתב אשורית שכותבין בו התורה.
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:קיצור שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:ספר תורה פרטי]]
[[yi:קיצור שו&quot;ע עברי טייטש סימן כז]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>n5l8m2p0dt31g908zkhvdesh25ni0br</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א ד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60713</id>
    <revision>
      <id>3017396</id>
      <parentid>3003013</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T18:20:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3017396</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9588" sha1="bekcwflnm9pm6hnpneg8f5uazae7t5d" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ד|a09a04}}
&lt;קטע התחלה=פרק ד/&gt;
{{כותרת1|שרי שלמה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|א}}
&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ב}}
&lt;קטע התחלה=ד ב/&gt;וְאֵלֶּה הַשָּׂרִים אֲשֶׁר לוֹ: עֲזַרְיָהוּ בֶן צָדוֹק הַכֹּהֵן.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ג}}
&lt;קטע התחלה=ד ג/&gt;אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא - סֹפְרִים, יְהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר.&lt;קטע סוף=ד ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ד}}
&lt;קטע התחלה=ד ד/&gt;וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע עַל הַצָּבָא, וְצָדוֹק {{ב|וְאֶבְיָתָר|אביתר אמנם גורש לעיל, בפרק ב, אך ייתכן שהיה צריך את עזרתו והוחזר, ואולי כסגן לצדוק. לפי הרד&quot;ק מדובר בכהן אחר בשם אביתר, והרב בזק מציע שכאן מדובר על התקופה לפני שגורש}} כֹּהֲנִים.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ה}}
&lt;קטע התחלה=ד ה/&gt;וַעֲזַרְיָהוּ בֶן נָתָן {{ב|עַל הַנִּצָּבִים|אחראי על מושלי המחוזות, להלן פסוק ז}}, וְזָבוּד בֶּן נָתָן כֹּהֵן {{ב|רֵעֶה הַמֶּלֶךְ|יועץ אישי}}.&lt;קטע סוף=ד ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ו}}
&lt;קטע התחלה=ד ו/&gt;וַאֲחִישָׁר עַל הַבָּיִת, וַאֲדֹנִירָם בֶּן עַבְדָּא עַל {{ב|הַמַּס|גיוס כוח אדם לעבודות ציבור}}.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד ו/&gt;

{{כותרת1|שנים עשר נציבי שלמה ברחבי הארץ}}
{{איור|Melachim_a_04.jpg|250|היישובים של כל נציב צבועים בצבע שונה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ז}}
&lt;קטע התחלה=ד ז/&gt;וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, {{ב|וְכִלְכְּלוּ|יגבו מעשר מתושבי הארץ להביא למלך}} אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ, חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל &lt;small&gt;(אחד)&lt;/small&gt; הָאֶחָד לְכַלְכֵּל.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ח}}
&lt;קטע התחלה=ד ח/&gt;וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם: בֶּן חוּר {{ב|בְּהַר אֶפְרָיִם|בין שכם לבית אל}}.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ט}}
&lt;קטע התחלה=ד ט/&gt;בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ, וְאֵילוֹן בֵּית חָנָן.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|י}}
&lt;קטע התחלה=ד י/&gt;בֶּן חֶסֶד בָּאֲרֻבּוֹת, {{ב|לוֹ|בפיקוחו}} שֹׂכֹה וְכָל אֶרֶץ חֵפֶר.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יא}}
&lt;קטע התחלה=ד יא/&gt;בֶּן אֲבִינָדָב - כָּל נָפַת דֹּאר. טָפַת בַּת שְׁלֹמֹה הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יב}}
&lt;קטע התחלה=ד יב/&gt;בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד - תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ, {{ב|וְכָל|וכל אזור}} בֵּית שְׁאָן {{ב|אֲשֶׁר אֵצֶל|עד הגבול העובר מדרום ל-}} צָרְתַנָה {{ב|מִתַּחַת|מדרום}} לְיִזְרְעֶאל, מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה, עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמֳעָם.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יג}}
&lt;קטע התחלה=ד יג/&gt;בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד. לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד, לוֹ חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן, שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת חוֹמָה {{ב|וּבְרִיחַ|ובריח הסוגר את דלתות העיר עשוי מ-}} נְחֹשֶׁת.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יד}}
&lt;קטע התחלה=ד יד/&gt;אֲחִינָדָב בֶּן עִדֹּא - מַחֲנָיְמָה.&lt;קטע סוף=ד יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|טו}}
&lt;קטע התחלה=ד טו/&gt;אֲחִימַעַץ בְּנַפְתָּלִי, {{ב|גַּם הוּא|כמו בֶּן אֲבִינָדָב שנשא בת של שְׁלֹמֹה, גם הוא}} לָקַח אֶת בָּשְׂמַת בַּת שְׁלֹמֹה לְאִשָּׁה.&lt;קטע סוף=ד טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|טז}}
&lt;קטע התחלה=ד טז/&gt;בַּעֲנָא בֶּן חוּשָׁי {{ב|בְּאָשֵׁר|אחראי על נחלת אשר}} וּבְעָלוֹת.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יז}}
&lt;קטע התחלה=ד יז/&gt;יְהוֹשָׁפָט בֶּן פָּרוּחַ בְּיִשָׂשכָר.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יח}}
&lt;קטע התחלה=ד יח/&gt;שִׁמְעִי בֶן אֵלָא בְּבִנְיָמִן.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יט}}
&lt;קטע התחלה=ד יט/&gt;גֶּבֶר בֶּן אֻרִי בְּאֶרֶץ גִּלְעָד, אֶרֶץ סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי {{ב|וְעֹג|והארץ של עוג}} מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, {{ב|וּנְצִיב אֶחָד|ויש עוד נציב מיוחד}} {{ב|אֲשֶׁר בָּאָרֶץ|ששולט בארץ יהודה (המילה &quot;יְהוּדָה&quot; בתחילת הפסוק הבא נמשכת גם לכאן - ראו הערת שוליים לגבי &quot;ותמנע&quot; ב[[ביאור:בראשית לו|בראשית לו]])}}.&lt;קטע סוף=ד יט/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|כ}}
&lt;קטע התחלה=ד כ/&gt;יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים.&lt;קטע סוף=ד כ/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ד/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ד}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ג|ד|ה|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
לכאורה פסוק א ופסוק כ מהווים פתיחה וסגירה לכל פרקנו המונה את שרי המלך והניצבים, אך למעשה עניין הניצבים ממשיך בפרק הבא: &quot;וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים וכו'&quot; (פסוק ז). הרב בזק {{קטן|(בספרו על מלכים א, עמ' 84)}} מציע שהמבנה הוא כך: היחידה מסתיימת בפרק הבא בפסוק ח. הפסוק האחרון בפרקנו וחמשת הפסוקים הראשונים בפרק הבא הם מעין מאמר מוסגר ולהם מבנה כיאסטי:
:(כ) '''יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל''' רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים.
:::(א) וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת, מִן '''הַנָּהָר''' אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם, מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת שְׁלֹמֹה כָּל יְמֵי חַיָּיו.
:::::(ב) וַיְהִי לֶחֶם שְׁלֹמֹה לְיוֹם אֶחָד: שְׁלֹשִׁים כֹּר סֹלֶת וְשִׁשִּׁים כֹּר קָמַח.
:::::(ג) עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן, לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים.
:::(ד) כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר '''הַנָּהָר''' מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה, בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר. וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב.
:(ה) וַיֵּשֶׁב '''יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל''' לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע, כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה.
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=עזריהו בן צדוק}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אליחורף ואחיה בני שישא}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אדנירם}}</text>
      <sha1>bekcwflnm9pm6hnpneg8f5uazae7t5d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א ה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60715</id>
    <revision>
      <id>3017395</id>
      <parentid>3003081</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T18:17:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3017395</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17211" sha1="6ew2x9blfo476i13dwlzzerelg4o9e9" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ה|a09a05}}
&lt;קטע התחלה=פרק ה/&gt;
{{כותרת1|ממלכתו ועושרו של שלמה}}
{{איור|Cedars02(js).jpg|150|&quot;מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן&quot; (יג) - [[W:ארז הלבנון|ארז הלבנון]]}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|א}}
&lt;קטע התחלה=ה א/&gt;וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת, {{ב|מִן הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים|מנהר פרת ועד ארץ פלישתים}} וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם, מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת שְׁלֹמֹה כָּל יְמֵי חַיָּיו.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ה א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|ב}}
&lt;קטע התחלה=ה ב/&gt;וַיְהִי לֶחֶם {{ב|שְׁלֹמֹה|שאכלו בבית שלמה}} לְיוֹם אֶחָד: שְׁלֹשִׁים {{ב|כֹּר|מידת נפח של דבר יבש. כור הוא בין 250 ל-512 ליטר}} {{ב|סֹלֶת|קמח חיטים מובחר}} וְשִׁשִּׁים כֹּר קָמַח.&lt;קטע סוף=ה ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|ג}}
&lt;קטע התחלה=ה ג/&gt;עֲשָׂרָה בָקָר {{ב|בְּרִאִים|מפוטמים}} וְעֶשְׂרִים בָּקָר {{ב|רְעִי|מהמרעה, רגיל}} וּמֵאָה צֹאן, לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי {{ב|וְיַחְמוּר|סוג של איל (ראו ב[[W:יחמור|ויקיפדיה]])}} וּבַרְבֻּרִים {{ב|אֲבוּסִים|מפוטמים}}.&lt;קטע סוף=ה ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|ד}}
&lt;קטע התחלה=ה ד/&gt;כִּי הוּא {{ב|רֹדֶה|מושל, מעביד}} בְּכָל {{ב|עֵבֶר הַנָּהָר|ממערב לנהר פרת}} {{ב|מִתִּפְסַח|[[W:תפסח|תפסח]] - שם של עיר הסמוכה לנהר פרת}} וְעַד עַזָּה, בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר. וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב.&lt;קטע סוף=ה ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|ה}}
&lt;קטע התחלה=ה ה/&gt;וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע, כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ה ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|ו}}
&lt;קטע התחלה=ה ו/&gt;וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}ת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ, וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף {{ב|פָּרָשִׁים|רוכבים}}.&lt;קטע סוף=ה ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|ז}}
&lt;קטע התחלה=ה ז/&gt;וְכִלְכְּלוּ {{ב|הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה|שהוזכרו [[מלכים א ד ז|בפרק הקודם, בפסוק ז]]}} אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל הַקָּרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה - {{ב|אִישׁ חָדְשׁוֹ|כל אחד מה-12 לעיל, בחודש שהוא אחראי עליו (ולפי רש&quot;י הנציב ה-13 היה אחראי על אדר ב בשנה מעוברת. להרחבה: [[ביאור:ניצבי שלמה|ניצבי שלמה]])}}, לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר.&lt;קטע סוף=ה ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|ח}}
&lt;קטע התחלה=ה ח/&gt;וְהַשְּׂעֹרִים {{ב|וְהַתֶּבֶן|קש מעוך}} לַסּוּסִים {{ב|וְלָרָכֶשׁ|לסוסים המהירים}}, יָבִאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר {{ב|יִהְיֶה|יהיו הסוסים}} שָּׁם, אִישׁ {{ב|כְּמִשְׁפָּטוֹ|לפי המכסה שהוטלה עליו}}.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ה ח/&gt;

{{כותרת1|חוכמת שלמה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|ט}}
&lt;קטע התחלה=ה ט/&gt;וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד, {{ב|וְרֹחַב לֵב|לב גדול, להכיל את החוכמה}} כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ה ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|י}}
&lt;קטע התחלה=ה י/&gt;וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם, וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ה י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|יא}}
&lt;קטע התחלה=ה יא/&gt;וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם: מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל, וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב.&lt;קטע סוף=ה יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|יב}}
&lt;קטע התחלה=ה יב/&gt;וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים {{ב|מָשָׁל|פתגם, נאום, קינה}}, וַיְהִי שִׁירוֹ {{ב|חֲמִשָּׁה וָאָלֶף|1,005 שירים}}.&lt;קטע סוף=ה יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|יג}}
&lt;קטע התחלה=ה יג/&gt;וַיְדַבֵּר {{ב|עַל|הסברים על התכונות של כל}} הָעֵצִים, מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד {{ב|הָאֵזוֹב|שיח ה[[W:זעתר|זעתר]]}} אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר, וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים.&lt;קטע סוף=ה יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|יד}}
&lt;קטע התחלה=ה יד/&gt;וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה, מֵאֵת כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת חָכְמָתוֹ.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ה יד/&gt;

{{כותרת1|שלמה מייבא עצי ארז מחירם מלך צור}}
{{איור|Facade of Palace of Sargon II, Khorsabad, Assyria (28193563902).jpg|280|פרט מ[[W:תבליט הובלת העצים|תבליט הובלת העצים]] מארמון סרגון השני, המתאר הובלת גזעי עצים באוניות פיניקיות. ייתכן שהעיר המבוצרת על האי היא צור}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|טו}}
&lt;קטע התחלה=ה טו/&gt;וַיִּשְׁלַח {{ב|חִירָם מֶלֶךְ צוֹר|הוא [[W:חירם הראשון מצור|חירם]] שעזר לדוד לבנות את בית הארזים - [[שמואל ב ה יא]]}} אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה, כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ {{ב|תַּחַת אָבִיהוּ|במקום אביו, דוד}}, כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ה טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|טז}}
&lt;קטע התחלה=ה טז/&gt;וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=ה טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|יז}}
&lt;קטע התחלה=ה יז/&gt;&quot;אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי {{ב|הַמִּלְחָמָה|עושי המלחמה}} אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ, עַד תֵּת יְהוָה אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת &lt;small&gt;(רגלו)&lt;/small&gt; רַגְלָי.&lt;קטע סוף=ה יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|יח}}
&lt;קטע התחלה=ה יח/&gt;וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב, אֵין {{ב|שָׂטָן|אויב}} וְאֵין פֶּגַע רָע.&lt;קטע סוף=ה יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|יט}}
&lt;קטע התחלה=ה יט/&gt;וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי, לֵאמֹר: 'בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ - הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי'.&lt;קטע סוף=ה יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|כ}}
&lt;קטע התחלה=ה כ/&gt;וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן. וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ, וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים&quot;.&lt;קטע סוף=ה כ/&gt;
{{איור|Floss.jpg|200|[[W:רפסודה|רפסודה]] עשויה מעצים. המילה דֹּבְרוֹת היא מלשון להוליך, להוביל}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|כא}}
&lt;קטע התחלה=ה כא/&gt;וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׂמַח מְאֹד, וַיֹּאמֶר: &quot;בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל הָעָם הָרָב הַזֶּה&quot;.&lt;קטע סוף=ה כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|כב}}
&lt;קטע התחלה=ה כב/&gt;וַיִּשְׁלַח חִירָם אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: &quot;שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלָי. אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצְךָ בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים.&lt;קטע סוף=ה כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|כג}}
&lt;קטע התחלה=ה כג/&gt;עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן הַלְּבָנוֹן יָמָּה, וַאֲנִי {{ב|אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם|אעשה מהעצים רפסודות ([[דברי הימים ב ב טו]]) ואשיט אותם דרומה}} עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר {{ב|תִּשְׁלַח אֵלַי|תבקש ממני}} {{ב|וְנִפַּצְתִּים שָׁם|אפרק את הרפסודות}}. וְאַתָּה {{ב|תִשָּׂא|תקח אותם מהחוף לירושלים}}. וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת חֶפְצִי לָתֵת {{ב|לֶחֶם בֵּיתִי|אוכל לבני ביתי}}&quot;.&lt;קטע סוף=ה כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|כד}}
&lt;קטע התחלה=ה כד/&gt;וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים כָּל חֶפְצוֹ.&lt;קטע סוף=ה כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|כה}}
&lt;קטע התחלה=ה כה/&gt;וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים {{ב|מַכֹּלֶת|למאכל}} לְבֵיתוֹ, וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן {{ב|כָּתִית|נקי}} - כֹּה יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם שָׁנָה בְשָׁנָה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ה כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|כו}}
&lt;קטע התחלה=ה כו/&gt;וַיהוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ. וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם.&lt;קטע סוף=ה כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|כז}}
&lt;קטע התחלה=ה כז/&gt;וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הַמַּס שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ.&lt;קטע סוף=ה כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|כח}}
&lt;קטע התחלה=ה כח/&gt;וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ {{ב|חֲלִיפוֹת|לסירוגין, בתורנות}}: חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן, שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ. וַאֲדֹנִירָם {{ב|עַל הַמַּס|אחראי על גיוס האנשים לעבודה}}.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ה כח/&gt;

{{כותרת1|סיכום מניין הפועלים להקמת המקדש}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|כט}}
&lt;קטע התחלה=ה כט/&gt;וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף {{ב|נֹשֵׂא סַבָּל|סבלים}}, וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר.&lt;קטע סוף=ה כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|ל}}
&lt;קטע התחלה=ה ל/&gt;{{ב|לְבַד|מספר העובדים לעיל איננו כולל את:}} {{ב|מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים|האחראים על הסבלים והחוצבים}} לִשְׁלֹמֹה אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה - שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה.&lt;קטע סוף=ה ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|לא}}
&lt;קטע התחלה=ה לא/&gt;וַיְצַו הַמֶּלֶךְ, וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת {{ב|אַבְנֵי גָזִית|אבנים מסותתות}}.&lt;קטע סוף=ה לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ה|לב}}
&lt;קטע התחלה=ה לב/&gt;וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה וּבֹנֵי חִירוֹם {{ב|וְהַגִּבְלִים|אומנים שהובאו מהעיר הכנענית [[W:גבל|גבל]]}}, וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים לִבְנוֹת הַבָּיִת.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ה לב/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ה/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ה}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ד|ה|ו|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
* מפה של תחומי ממלכת שלמה (פסוק ד) אפשר למצוא ב&quot;דעת מקרא&quot; עמוד פט.
* &quot;אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ&quot; (פסוק ה) - הביטוי [[WIKT:איש תחת גפנו ותחת תאנתו|איש תחת גפנו ותחת תאנתו]] מוזכר גם כנבואה לאחרית הימים [[ביאור:מיכה ד#ד|בספר מיכה ד, ד]].
* &quot;אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ&quot; (פסוק יז) - ראו הערת שוליים ב[[ביאור:שמואל ב ז|ש&quot;ב פרק ז]].
* גם בעסקה עם חירם מתגלית חוכמתו של שלמה: ראשית הוא מציע לשתף את עבדיו בכריתת הארזים ובתמורה ישלם את שכר אנשי צור הפועלים. כך עבדי שלמה יוכלו ללמוד את טכניקת העבודה ולהשתמש בה בעתיד, וגם העבודה תסתיים במהרה והוא לא יצטרך לשלם הרבה שכר לצידונים. על העצים עצמם הוא לא מציע לשלם כלל. חירם לכאורה שמח ומסכים להכל אך אם נדייק במילותיו הוא מתעקש שעבדיו יעשו את העבודה לבדם (וסביר להניח שהכוונה היא ששלמה יצטרך לשלם את משכורתם, ולתקופה ארוכה, עד שיסיימו את המלאכה), ובתמורה הוא מוסיף: &quot;לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי&quot;, שעל פי המפורט בפסוק כה מדובר בכמות מכובדת של מזון. אך &quot;ה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה&quot; (פסוק כו) וכנראה המשא ומתן נמשך, ובסופו שלמה בכל זאת שולח את עבדיו לעבוד יחד עם הפועלים המקומיים (פסוקים כז-כח). {{קטן|(על פי הרב בזק בספרו על מלכים א, עמ' 93)}}{{ש}}סגנון דיבור כעין זה במשא ומתן אנו זוכרים מעפרון החיתי המציע לאברהם את מערת המכפלה בחינם, כביכול (&quot;הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ&quot;), אך למעשה בהמשך מבקש תמורתה כסף רב ([[ביאור:בראשית כג|בראשית כג]]).

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=איתן האזרחי}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=הימן (דמות מקראית)}}</text>
      <sha1>6ew2x9blfo476i13dwlzzerelg4o9e9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א ו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60717</id>
    <revision>
      <id>3017394</id>
      <parentid>3004180</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T18:09:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3017394</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21719" sha1="2l5f5wlqlijrjhg0t17ya058lhqv5is" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ו|a09a06}}
&lt;קטע התחלה=פרק ו/&gt;
{{כותרת1|בניית המקדש}}
{{איור|SolomonsTempleHebrew.jpg|588|}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|א}}
&lt;קטע התחלה=ו א/&gt;וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ {{ב|זִו|אייר}} - הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי - {{ב|לִמְלֹךְ|...בשנה הרביעית למלוך}} שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהוָה.&lt;קטע סוף=ו א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ב}}
&lt;קטע התחלה=ו ב/&gt;וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַיהוָה: שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ, וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ.&lt;קטע סוף=ו ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ג}}
&lt;קטע התחלה=ו ג/&gt;{{ב|וְהָאוּלָם|חדר כניסה למקדש. הוא איננו כלול ב-60 אמה שהוזכרו בפסוק הקודם ומכאן שבאופן רשמי איננו חלק מ&quot;הבית&quot;. (כמו כן, המידות של ההיכל והדביר בביהמ&quot;ק הן פי 2 לעומת המשכן - ראו [[ביאור:שמות כו|שמות כו]], ולאולם לא הייתה מקבילה במשכן)}} {{ב|עַל פְּנֵי|ממזרח ל-}} הֵיכַל הַבַּיִת, עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ {{ב|עַל פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת|הצד הארוך של מלבן האולם היה לכל אורך הצד הצר (רוחב) של הבית כולו}}, עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ {{ב|עַל פְּנֵי הַבָּיִת|לצד האורך של הבית כולו}}.&lt;קטע סוף=ו ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ד}}
&lt;קטע התחלה=ו ד/&gt;וַיַּעַשׂ לַבָּיִת {{ב|חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים|חלונות חצי שקופים חצי אטומים: עם סורגים (או אלכסוניים, או אטומים בזכוכית, או עם תריסים)}}.&lt;קטע סוף=ו ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ה}}
&lt;קטע התחלה=ו ה/&gt;וַיִּבֶן עַל קִיר הַבַּיִת &lt;small&gt;(יצוע)&lt;/small&gt; {{ב|יָצִיעַ|בניין צדדי צר}} סָבִיב {{ב|אֶת|ל-}} קִירוֹת הַבַּיִת, סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר. וַיַּעַשׂ {{ב|צְלָעוֹת|מחיצות שחילקו את היציע לשלוש קומות}} סָבִיב.&lt;קטע סוף=ו ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ו}}
&lt;קטע התחלה=ו ו/&gt;&lt;small&gt;(היצוע)&lt;/small&gt; הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה - חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהַתִּיכֹנָה - שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, {{ב|וְהַשְּׁלִישִׁית|העליונה}} - שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ. כִּי {{ב|מִגְרָעוֹת|מדרגות}} נָתַן לַבַּיִת סָבִיב {{ב|חוּצָה|כלפי חוץ}}, {{ב|לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּיִת|כדי שלא יצטרכו לחבר את הקורות (בשרטוט בצבע חום), ששימשו כרצפות ליציעים, על ידי קדיחה בקירות (מהסיבה המוסברת בפסוק הבא)}}.&lt;קטע סוף=ו ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ז}}
&lt;קטע התחלה=ו ז/&gt;וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן {{ב|שְׁלֵמָה מַסָּע|כפי שהסיעו אותה מהמחצבה ונשאר רק להניח אותה במקומה ללא שום תיקון}} נִבְנָה, {{ב|וּמַקָּבוֹת|פטישים}} וְהַגַּרְזֶן, כָּל כְּלִי בַרְזֶל, {{ב|לֹא נִשְׁמַע|כי כלי ברזל מזכירים מלחמה והרס, ולא ראוי שיונפו באתר המקדש (ראו [[שמות כ, כא]]: &quot;וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי - לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ&quot;)}} בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ.&lt;קטע סוף=ו ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ח}}
&lt;קטע התחלה=ו ח/&gt;פֶּתַח {{ב|הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה|הקומה התחתונה}} {{ב|אֶל כֶּתֶף|היה בצד}} הַבַּיִת {{ב|הַיְמָנִית|הדרומית}}, {{ב|וּבְלוּלִּים|ומדרגות לוליניות}} יַעֲלוּ {{ב|עַל|אל הקומה}} הַתִּיכֹנָה וּמִן הַתִּיכֹנָה אֶל {{ב|הַשְּׁלִשִׁים|הקומה השלישית}}.&lt;קטע סוף=ו ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ט}}
&lt;קטע התחלה=ו ט/&gt;וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת, {{ב|וַיְכַלֵּהוּ|סיים את בנייתו}}. {{ב|וַיִּסְפֹּן אֶת|הניח תקרה על}} הַבַּיִת {{ב|גֵּבִים|שכבה תחתונה של התקרה עשויה מלוחות עץ מקושטים}} {{ב|וּשְׂדֵרֹת|ושכבה עליונה של הגג משורות של עצי}} בָּאֲרָזִים.&lt;קטע סוף=ו ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|י}}
&lt;קטע התחלה=ו י/&gt;וַיִּבֶן אֶת &lt;small&gt;(היצוע)&lt;/small&gt; הַיָּצִיעַ {{ב|עַל|מסביב ל-}} כָּל הַבַּיִת - חָמֵשׁ אַמּוֹת {{ב|קוֹמָתוֹ|כל קומה}}. {{ב|וַיֶּאֱחֹז|החזיק את הרצפה של כל קומה}} אֶת הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ו י/&gt;

{{איור|Close-Up.jpg|250|איור ממוחשב של בית המקדש}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|יא}}
&lt;קטע התחלה=ו יא/&gt;וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=ו יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|יב}}
&lt;קטע התחלה=ו יב/&gt;&quot;הַבַּיִת הַזֶּה {{ב|אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה|אשכון בו בתנאים הבאים}} - אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי, וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תַי לָלֶכֶת בָּהֶם, וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל דָּוִד אָבִיךָ.&lt;קטע סוף=ו יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|יג}}
&lt;קטע התחלה=ו יג/&gt;וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ו יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|יד}}
&lt;קטע התחלה=ו יד/&gt;וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ.&lt;קטע סוף=ו יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|טו}}
&lt;קטע התחלה=ו טו/&gt;וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת {{ב|הַבַּיִת|ההיכל}} {{ב|מִבַּיְתָה|מבפנים}} {{ב|בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים|בלוחות עץ ארז (אולי בגלל שאבני הבית אינן מסותתות, כפי שכתוב בפסוק ז, ועל ידי לוחות העץ מוסתרות האבנים הגסות)}}, מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד {{ב|קִירוֹת הַסִּפֻּן|התקרה (שהייתה עשויה מקורות של עץ)}} צִפָּה עֵץ מִבָּיִת, וַיְצַף אֶת קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים.&lt;קטע סוף=ו טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|טז}}
&lt;קטע התחלה=ו טז/&gt;וַיִּבֶן אֶת {{ב|עֶשְׂרִים אַמָּה|האורך של קודש הקודשים}} &lt;small&gt;(מירכותי)&lt;/small&gt; {{ב|מִיַּרְכְּתֵי הַבַּיִת|מקצה ההיכל שתואר בפסוק הקודם}} בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן הַקַּרְקַע עַד {{ב|הַקִּירוֹת|הקורות של התקרה}}, וַיִּבֶן לוֹ {{ב|מִבַּיִת לִדְבִיר|מלפני הקיר (שמכונה כאן &quot;הדביר&quot; כמו קודש הקודשים עצמו) שמפריד בין ההיכל לקודש הקודשים}} {{ב|לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים|ואותו חדר בגודל 20X20 שימש לקודש הקודשים}}.&lt;קטע סוף=ו טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|יז}}
&lt;קטע התחלה=ו יז/&gt;וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת - {{ב|הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי|כאשר הכוונה היא להיכל שלפני הדביר}}.&lt;קטע סוף=ו יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|יח}}
&lt;קטע התחלה=ו יח/&gt;{{ב|וְאֶרֶז|ולוחות הארז שהונחו כציפוי על הקירות}} אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה, {{ב|מִקְלַעַת פְּקָעִים|היו חרוטים עליהם צורות וקישוטים (של פרחים סגורים)}} {{ב|וּפְטוּרֵי צִצִּים|ופרחים פתוחים}}. הַכֹּל אֶרֶז, אֵין אֶבֶן נִרְאָה.&lt;קטע סוף=ו יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|יט}}
&lt;קטע התחלה=ו יט/&gt;וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת {{ב|מִפְּנִימָה הֵכִין|מבפנים להיכל הכין אותו}}, {{ב|לְתִתֵּן|כדי לשים}} שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה.&lt;קטע סוף=ו יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כ}}
&lt;קטע התחלה=ו כ/&gt;{{ב|וְלִפְנֵי הַדְּבִיר|ופנימה מהקיר המכונה &quot;הדביר&quot;, שמפריד בין ההיכל לדביר, היה הדביר עצמו:}}, עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ, וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב, וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ, וַיְצַפֵּהוּ זָהָב {{ב|סָגוּר|משובח}}, וַיְצַף {{ב|מִזְבֵּחַ|את המזבח הזהב שבקודש הקודשים}} {{ב|אָרֶז|בעץ ארז (ובהמשך ציפה אותו שוב בזהב, פסוק כב)}}.&lt;קטע סוף=ו כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כא}}
&lt;קטע התחלה=ו כא/&gt;וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת {{ב|מִפְּנִימָה|מבפנים לדביר, כלומר בקודש הקודשים}} זָהָב סָגוּר, {{ב|וַיְעַבֵּר|חיבר בכניסה לדביר שרשראות שיעברו}} &lt;small&gt;(ברתיקות)&lt;/small&gt; {{ב|בְּרַתּוּקוֹת|שרשראות (לקישוט)}} זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר, {{ב|וַיְצַפֵּהוּ|ואת הדביר עצמו ציפה}} זָהָב.&lt;קטע סוף=ו כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כב}}
&lt;קטע התחלה=ו כב/&gt;וְאֶת כָּל הַבַּיִת צִפָּה זָהָב, עַד תֹּם כָּל הַבָּיִת. וְכָל הַמִּזְבֵּחַ {{ב|אֲ‍שֶׁר לַדְּבִיר|השייך לקודש הקודשים ומונח בסמוך לכניסה אליו ([[W:מזבח הזהב|מזבח הקטורת]])}} צִפָּה זָהָב.&lt;קטע סוף=ו כב/&gt;
{{כותרת2|ארון הברית והכרובים}}
{{איור|Cathédrale d'Auch 20.jpg|250|תבליט מוזהב של [[W:ארון הברית|ארון הברית]] ועליו הכרובים.{{ש}}הכרובים הגדולים המוזכרים כאן עמדו על קרקע הדביר, ולא מוזכרים בספר מלכים הכרובים שעל הארון - לכן יש מפרשים שהכרובים שעל הארון גם הם היו בבית המקדש, כפי שהיו במשכן, ולצד הארון עמדו כרובים נוספים, גדולים}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כג}}
&lt;קטע התחלה=ו כג/&gt;וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים {{ב|עֲצֵי שָׁמֶן|עשויים מעץ זית}}, עֶשֶׂר אַמּוֹת {{ב|קוֹמָתוֹ|הגובה של כל אחד מהכרובים}}.&lt;קטע סוף=ו כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כד}}
&lt;קטע התחלה=ו כד/&gt;וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית - עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד קְצוֹת כְּנָפָיו.&lt;קטע סוף=ו כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כה}}
&lt;קטע התחלה=ו כה/&gt;וְעֶשֶׂר בָּאַמָּה הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי, מִדָּה אַחַת {{ב|וְקֶצֶב|תבנית, משקל}} אֶחָד לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים.&lt;קטע סוף=ו כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כו}}
&lt;קטע התחלה=ו כו/&gt;קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה, וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי.&lt;קטע סוף=ו כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כז}}
&lt;קטע התחלה=ו כז/&gt;וַיִּתֵּן אֶת הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ {{ב|הַבַּיִת הַפְּנִימִי|קודש הקודשים}}, וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים, וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי, וְכַנְפֵיהֶם {{ב|אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת|היו מופנות לכיוון קודש הקודשים}}, נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף.&lt;קטע סוף=ו כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כח}}
&lt;קטע התחלה=ו כח/&gt;וַיְצַף אֶת הַכְּרוּבִים זָהָב.&lt;קטע סוף=ו כח/&gt;

{{כותרת2|הקירות, הרצפה, דלתות הדביר וההיכל, החצר}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כט}}
&lt;קטע התחלה=ו כט/&gt;וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת {{ב|מֵסַב|סבב, הקיף}} {{ב|קָלַע|במקלעות, בגילופי איורים}} פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים {{ב|וְתִמֹרֹת|צורות של עץ דקל}} וּפְטוּרֵי צִצִּים, {{ב|מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן|בדביר ובהיכל}}.&lt;קטע סוף=ו כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ל}}
&lt;קטע התחלה=ו ל/&gt;וְאֶת קַרְקַע הַבַּיִת צִפָּה זָהָב, לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן.&lt;קטע סוף=ו ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לא}}
&lt;קטע התחלה=ו לא/&gt;וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן, {{ב|הָאַיִל|עמודי המשקוף}} {{ב|מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית|המזוזות שלו (של האיל) היו בצורת מחומש}}.&lt;קטע סוף=ו לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לב}}
&lt;קטע התחלה=ו לב/&gt;וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן, וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב, {{ב|וַיָּרֶד|רידד, ריקע את הזהב שיתאים לצורות שעל העצים:}} עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב.&lt;קטע סוף=ו לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לג}}
&lt;קטע התחלה=ו לג/&gt;וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל, מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן, {{ב|מֵאֵת רְבִעִית|מצורה של מלבן}}.&lt;קטע סוף=ו לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לד}}
&lt;קטע התחלה=ו לד/&gt;וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים, שְׁנֵי {{ב|צְלָעִים|לוחות}} הַדֶּלֶת הָאַחַת {{ב|גְּלִילִים|על צירים}}, וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִים.&lt;קטע סוף=ו לד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לה}}
&lt;קטע התחלה=ו לה/&gt;{{ב|וְקָלַע|גילף (כמו בפסוק לב)}} כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים, וְצִפָּה זָהָב {{ב|מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה|מרוקע על הצורות החקוקות בעץ}}.&lt;קטע סוף=ו לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לו}}
&lt;קטע התחלה=ו לו/&gt;וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר {{ב|הַפְּנִימִית|המקיפה את בית המקדש, והיא פנימית להר הבית}}, שְׁלֹשָׁה {{ב|טוּרֵי גָזִית|נדבכים של אבני גזית}}, וְטוּר {{ב|כְּרֻתֹת|קורות גסות (כפי שנכרתו מהעץ) של}} אֲרָזִים.&lt;קטע סוף=ו לו/&gt;
{{כותרת2|סיכום תקופת הבניה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לז}}
&lt;קטע התחלה=ו לז/&gt;בַּשָּׁנָה {{ב|הָרְבִיעִית|לתחילת מלכות שלמה (ראו פסוק א)}} {{ב|יֻסַּד|הונחו היסודות עבור}} בֵּית יְהוָה, {{ב|בְּיֶרַח זִו|בחודש אייר}}.&lt;קטע סוף=ו לז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לח}}
&lt;קטע התחלה=ו לח/&gt;וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח {{ב|בּוּל|חשוון}} - הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל &lt;small&gt;(משפטו)&lt;/small&gt; מִשְׁפָּטָיו. וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים.&lt;קטע סוף=ו לח/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ו/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ו}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ה|ו|ז|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* &quot;וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; (פסוק א) - המקום היחיד במקרא שאירוע מתוארך על פי זמנו מיציאת מצרים. נראה שיש כאן רמז שבבניין המקדש התמלאה התכלית של יציאת מצרים - &quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, '''מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ''' פָּעַלְתָּ ה', מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ&quot; ([[שמות טו, יז]]). הביטוי &quot;מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ&quot; נזכר גם להלן ([[ביאור:מלכים א ח|ח, יג]]) בפי שלמה: &quot;בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ, '''מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ''' עוֹלָמִים&quot;.{{ש}}בית המקדש הראשון נבנה בסביבות 60 לפנה&quot;ס, ומכאן עולה שיציאת מצרים הייתה באמצע המאה ה-15 לפנה&quot;ס. רוב החוקרים מתארכים את יציאת מצרים למאה ה-13 לפנה&quot;ס, ולשיטתם יש להסביר את המספר 480 המופיע כאן כמספר סמלי (טיפולוגי).
* סביב הקמת המקדש אנו פוגשים בשמות לחודשי השנה שלא מוזכרים במקומות אחרים: חֹדֶשׁ זִו, יֶרַח הָאֵתָנִים, יֶרַח בּוּל. דומה שיש בכך חגיגיות מיוחדת, כביכול נוצר לוח שנה ייחודי לתקופה זו בלבד. {{קטן|(הרב בזק, עמ' 98)}}
* &quot;וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן&quot; (פסוק לא) - אך ב[[ביאור:דברי הימים ב ג#יד|דה&quot;ב ג, יד]] מוזכרת פרוכת (והדלתות מוזכרות כבדרך אגב ב[[ביאור:דברי הימים ב ד#כב|ד, כב]]). ראו דיון ב[[יומא נד א]] ואת דברי הרמב&quot;ם והכסף משנה ב[[רמב&quot;ם הלכות בית הבחירה ד ב|הלכות בית הבחירה ד, ב]]. יש שהציעו שהיו גם דלתות, פתוחות תמיד, וגם פרוכת סגורה. בספר מלכים מובלט השוני בין המשכן למקדש, ובדברי הימים דווקא הדמיון. כך למשל במלכים יש שימוש במושגים &quot;היכל&quot; ו&quot;דביר&quot; בעוד שבדברי הימים מוזכר &quot;קודש הקודשים&quot;. לכן אולי בדברי הימים מודגשת הפרוכת, כפי שהיה בימי המשכן.

==ראו גם==
* תיאור מקדש שלמה ב[[ביאור:דברי הימים ב ג|דברי הימים ב ג]]
{{מיזמים
|ויקישיתוף=Category:Temple of Solomon
|שם ויקישיתוף=מקדש שלמה
|ויקיפדיה=בית המקדש הראשון
}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אולם (בית המקדש)}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=ההיכל}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=קודש הקודשים}}</text>
      <sha1>2l5f5wlqlijrjhg0t17ya058lhqv5is</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60721</id>
    <revision>
      <id>3017391</id>
      <parentid>3007306</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:59:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3017391</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36960" sha1="g50ols41t5sw8c9bqgfr17xoesyu94z" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ח|a09a08}}
&lt;קטע התחלה=פרק ח/&gt;
{{כותרת1|חנוכת המקדש, תפילת שלמה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|א}}
&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;אָז {{ב|יַקְהֵל|הקהיל, אסף}} שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה מֵעִיר דָּוִד, הִיא צִיּוֹן.&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ב}}
&lt;קטע התחלה=ח ב/&gt;וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל {{ב|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים|בחודש תשרי}} {{ב|בֶּחָג|במהלך החודש, ובמהלך כל החגים שחלים בו}}, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.&lt;קטע סוף=ח ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ג}}
&lt;קטע התחלה=ח ג/&gt;וַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָרוֹן.&lt;קטע סוף=ח ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ד}}
&lt;קטע התחלה=ח ד/&gt;וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וְאֶת {{ב|אֹהֶל מוֹעֵד|שרידי המשכן שבנה משה}} וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר {{ב|בָּאֹהֶל|היו במשכן המקורי}}, וַיַּעֲלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם.&lt;קטע סוף=ח ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ה}}
&lt;קטע התחלה=ח ה/&gt;וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל {{ב|הַנּוֹעָדִים עָלָיו|הנאספים אליו בזמן היָעוֹד, המתוכנן}} אִתּוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן, מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב.&lt;קטע סוף=ח ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ו}}
&lt;קטע התחלה=ח ו/&gt;וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֶל מְקוֹמוֹ, אֶל דְּבִיר הַבַּיִת, אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אֶל תַּחַת כַּנְפֵי {{ב|הַכְּרוּבִים|שתי דמויות ששימשו כקישוט מעל הארון - להרחבה ראו בערך [[W:כרוב (תנ&quot;ך)|כרוב]] בוויקיפדיה}}.&lt;קטע סוף=ח ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ז}}
&lt;קטע התחלה=ח ז/&gt;כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם {{ב|אֶל|מעל}} מְקוֹם הָאָרוֹן, {{ב|וַיָּסֹכּוּ|סיככו, כיסו}} הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל {{ב|בַּדָּיו|מוטות הנשיאה שלו}} מִלְמָעְלָה.&lt;קטע סוף=ח ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ח}}
&lt;קטע התחלה=ח ח/&gt;וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים, וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ {{ב|עַל פְּנֵי הַדְּבִיר|כשמביטים לכיוון קודש הקודשים היו רואים את שני קצות המוטות בולטים כאשר הם דוחקים מעט את הפרוכת}} {{ב|וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה|אך לא ראו את המוטות ממש כי הפרוכת הסתירה אותם}}, וַיִּהְיוּ {{ב|שָׁם|הארון והבדים}} עַד {{ב|הַיּוֹם הַזֶּה|יום כתיבת הספר (ואמנם בסוף ספר מלכים כבר לא היו הארון ובדיו במקדש, אך גם לפי חז&quot;ל שירמיהו כתב את ספר מלכים, הרי שהוא גם העתיק וערך מקורות שהיו לפניו, ובאחד המקורות היה כתוב &quot;עד היום הזה&quot;)}}.&lt;קטע סוף=ח ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ט}}
&lt;קטע התחלה=ח ט/&gt;אֵין בָּאָרוֹן {{ב|רַק|אלא רק}} שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב, {{ב|אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה|במקום אשר כרת ה' ברית}} עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ח ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|י}}
&lt;קטע התחלה=ח י/&gt;וַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן הַקֹּדֶשׁ, וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת בֵּית יְהוָה.&lt;קטע סוף=ח י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יא}}
&lt;קטע התחלה=ח יא/&gt;וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן, כִּי מָלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת בֵּית יְהוָה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ח יא/&gt;
{{איור|Tissot Solomon Dedicates the Temple at Jerusalem.jpg|250|שלמה המלך בעת חנוכת הבית, ג'יימס טיסו, 1902 לערך}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יב}}
&lt;קטע התחלה=ח יב/&gt;אָז אָמַר שְׁלֹמֹה: &quot;יְהוָה {{ב|אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל|החליט להתגלות לנו בצורת ענן זה}}!&lt;קטע סוף=ח יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יג}}
&lt;קטע התחלה=ח יג/&gt;בָּנֹה בָנִיתִי {{ב|בֵּית זְבֻל|בית רם ונישא}} לָךְ, {{ב|מָכוֹן|מקום קבוע}} לְשִׁבְתְּךָ {{ב|עוֹלָמִים|לתמיד}}.&quot;&lt;קטע סוף=ח יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יד}}
&lt;קטע התחלה=ח יד/&gt;וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת פָּנָיו וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל {{ב|עֹמֵד|ניצב שם ביראת כבוד}}.&lt;קטע סוף=ח יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|טו}}
&lt;קטע התחלה=ח טו/&gt;וַיֹּאמֶר: &quot;בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר {{ב|בְּפִיו|ישירות (ואפשר לפרש גם: על ידי פה של נביא)}} {{ב|אֵת|עִם}} דָּוִד אָבִי, {{ב|וּבְיָדוֹ מִלֵּא|ואכן בכוחו קיים}} לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=ח טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|טז}}
&lt;קטע התחלה=ח טז/&gt;'מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי, אֶת יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת {{ב|לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם|אלא המשכן נדד ממקום למקום}}. וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל'.&lt;קטע סוף=ח טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יז}}
&lt;קטע התחלה=ח יז/&gt;{{ב|וַיְהִי עִם לְבַב|עלה רעיון במוחו של}} דָּוִד אָבִי, לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ח יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יח}}
&lt;קטע התחלה=ח יח/&gt;וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי: 'יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי - הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ.&lt;קטע סוף=ח יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יט}}
&lt;קטע התחלה=ח יט/&gt;{{ב|רַק|אבל}} אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת, כִּי אִם בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ - הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי'.&lt;קטע סוף=ח יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כ}}
&lt;קטע התחלה=ח כ/&gt;וַיָּקֶם יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר, וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי, וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ח כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כא}}
&lt;קטע התחלה=ח כא/&gt;וָאָשִׂם שָׁם מָקוֹם לָאָרוֹן, אֲשֶׁר שָׁם {{ב|בְּרִית|הלוחות שבהם כתובה ברית}} יְהוָה אֲשֶׁר כָּרַת עִם אֲבֹתֵינוּ בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ח כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כב}}
&lt;קטע התחלה=ח כב/&gt;וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיִם.&lt;קטע סוף=ח כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כג}}
&lt;קטע התחלה=ח כג/&gt;וַיֹּאמַר: &quot;יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל! אֵין כָּמוֹךָ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לַעֲבָדֶיךָ הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל לִבָּם.&lt;קטע סוף=ח כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כד}}
&lt;קטע התחלה=ח כד/&gt;אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לוֹ, וַתְּדַבֵּר בְּפִיךָ וּבְיָדְךָ מִלֵּאתָ כַּיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כה}}
&lt;קטע התחלה=ח כה/&gt;וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹר לְעַבְדְּךָ דָוִד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לּוֹ לֵאמֹר: 'לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מִלְּפָנַי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל, {{ב|רַק אִם|ובלבד ש-}} יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְפָנָי'.&lt;קטע סוף=ח כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כו}}
&lt;קטע התחלה=ח כו/&gt;וְעַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, {{ב|יֵאָמֶן נָא &lt;small&gt;(דבריך)&lt;/small&gt; דְּבָרְךָ|קיים את דברך, עשהו נאמן ואמת}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי.&lt;קטע סוף=ח כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כז}}
&lt;קטע התחלה=ח כז/&gt;כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ?! הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, {{ב|אַף כִּי|כל שכן}} הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.&lt;קטע סוף=ח כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כח}}
&lt;קטע התחלה=ח כח/&gt;{{ב|וּפָנִיתָ|ואם אין הבית יכול להכיל אותך, למה בנינו אותו? כדי שתשמע לתפילות שאנו מתפללים בו}} אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ יְהוָה אֱלֹהָי, לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם.&lt;קטע סוף=ח כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כט}}
&lt;קטע התחלה=ח כט/&gt;לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחוֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ 'יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם', לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ל}}
&lt;קטע התחלה=ח ל/&gt;וְשָׁמַעְתָּ אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְאַתָּה תִּשְׁמַע {{ב|אֶל|את התפילה שתגיע אל}} מְקוֹם שִׁבְתְּךָ, אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ.&lt;קטע סוף=ח ל/&gt;
{{כותרת2|אלה לפני המזבח}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לא}}
&lt;קטע התחלה=ח לא/&gt;אֵת אֲשֶׁר יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ {{ב|וְנָשָׁא בוֹ אָלָה|וחברו חייב אותו בשבועת-קללה לגלות לו מידע לגבי עוול שנעשה לו (ראו הערת שוליים על [[ביאור:שופטים יז|שופטים יז]])}} לְהַאֲלֹתוֹ, {{ב|וּבָא אָלָה|ובא דבר השבועה}} לִפְנֵי {{ב|מִזְבַּחֲךָ|בית הדין היושבים בקרבת המזבח}} בַּבַּיִת הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לב}}
&lt;קטע התחלה=ח לב/&gt;'''וְאַתָּה תִּשְׁמַע {{ב|הַשָּׁמַיִם|ממקום שבתך בשמים}}''', וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת עֲבָדֶיךָ {{ב|לְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע|כך שהשופטים לא יטעו, אלא ירשיעו את מי שהוא אכן רשע}} לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֶת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ח לב/&gt;
{{כותרת2|בהנגף ישראל לפני אויב}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לג}}
&lt;קטע התחלה=ח לג/&gt;בְּהִנָּגֵף עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אוֹיֵב {{ב|אֲשֶׁר|כאשר (בגלל ש-)}} יֶחֶטְאוּ לָךְ, {{ב|וְשָׁבוּ|יחזרו בתשובה}} אֵלֶיךָ {{ב|וְהוֹדוּ אֶת|יתפללו אל}} שְׁמֶךָ וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ {{ב|בַּבַּיִת הַזֶּה|יש לפרש שמדובר באנשים שנשארו בארץ בשעת המלחמה, המתפללים להצלת אלו שבחו&quot;ל (שהרי בפסוק הבא נכתב &quot;וַהֲשֵׁבֹתָם אֶל הָאֲדָמָה&quot;)}}.&lt;קטע סוף=ח לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לד}}
&lt;קטע התחלה=ח לד/&gt;'''וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם''', וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וַהֲשֵׁבֹתָם אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבוֹתָם.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ח לד/&gt;
{{כותרת2|בשעת בצורת - תפילה כלפי המקדש}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לה}}
&lt;קטע התחלה=ח לה/&gt;בְּהֵעָצֵר שָׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ. וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ, וּמֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן {{ב|כִּי תַעֲנֵם|כאשר תענה אותם (העינוי הוא שלא ירדו להם גשמים)}}.&lt;קטע סוף=ח לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לו}}
&lt;קטע התחלה=ח לו/&gt;'''וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם''', וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי תוֹרֵם אֶת הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ, וְנָתַתָּה מָטָר עַל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ח לו/&gt;
{{כותרת2|בשעת רעב - פרישת כפיים בתפילה כלפי המקדש}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לז}}
&lt;קטע התחלה=ח לז/&gt;רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה, {{ב|שִׁדָּפוֹן|מחלה של הדגן שבאה כתוצאה מרוח קדים}}, {{ב|יֵרָקוֹן|השיבולים נובלות לפני הופעת הגרעינים}}, אַרְבֶּה, ‏‏{{ב|חָסִיל|סוג של ארבה}} כִּי יִהְיֶה, כִּי {{ב|יָצַר|שים מצור}} לוֹ אֹיְבוֹ {{ב|בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו|בשערי ארצו}}, כָּל נֶגַע כָּל מַחֲלָה.&lt;קטע סוף=ח לז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לח}}
&lt;קטע התחלה=ח לח/&gt;כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם, לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ, וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח לח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לט}}
&lt;קטע התחלה=ח לט/&gt;'''וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם''', מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְסָלַחְתָּ וְעָשִׂיתָ וְנָתַתָּ לָאִישׁ {{ב|כְּכָל דְּרָכָיו|כפי הראוי למעשיו}} אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם.&lt;קטע סוף=ח לט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מ}}
&lt;קטע התחלה=ח מ/&gt;לְמַעַן {{ב|יִרָאוּךָ|יפחדו ממך}} כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ.&lt;קטע סוף=ח מ/&gt;
{{כותרת2|תפילת נוכרי במקדש}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מא}}
&lt;קטע התחלה=ח מא/&gt;וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא, וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ.&lt;קטע סוף=ח מא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מב}}
&lt;קטע התחלה=ח מב/&gt;כִּי יִשְׁמְעוּן אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה, וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח מב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מג}}
&lt;קטע התחלה=ח מג/&gt;'''אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם''', מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי. לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ, לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלָדַעַת כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.&lt;קטע סוף=ח מג/&gt;
{{כותרת2|ביציאה למלחמה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מד}}
&lt;קטע התחלה=ח מד/&gt;כִּי יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבוֹ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם, וְהִתְפַּלְלוּ אֶל יְהוָה דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִתִי לִשְׁמֶךָ.&lt;קטע סוף=ח מד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מה}}
&lt;קטע התחלה=ח מה/&gt;'''וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם''' אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם, וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם.&lt;קטע סוף=ח מה/&gt;
{{כותרת2|תפילת הגולים העוברת דרך המקדש}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מו}}
&lt;קטע התחלה=ח מו/&gt;כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ, כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא, {{ב|וְאָנַפְתָּ בָם|תכעס עליהם}} וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב, וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם {{ב|אֶל|וייקחו את השבויים אל}} אֶרֶץ הָאוֹיֵב, רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה.&lt;קטע סוף=ח מו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מז}}
&lt;קטע התחלה=ח מז/&gt;{{ב|וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם|ישיבו תשובה לליבם השואל: 'למה באות הצרות האלו עלינו'?}} בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם, וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר: &quot;חָטָאנוּ {{ב|וְהֶעֱוִינוּ|עשינו עוונות}}, רָשָׁעְנוּ&quot;.&lt;קטע סוף=ח מז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מח}}
&lt;קטע התחלה=ח מח/&gt;וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם, וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ {{ב|דֶּרֶךְ|דרך}} אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם {{ב|הָעִיר|ודרך העיר}} אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ {{ב|וְהַבַּיִת|ודרך הבית}} אֲשֶׁר &lt;small&gt;(בנית)&lt;/small&gt; בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ.&lt;קטע סוף=ח מח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מט}}
&lt;קטע התחלה=ח מט/&gt;'''וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם''', מְכוֹן שִׁבְתְּךָ, אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם, וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם.&lt;קטע סוף=ח מט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נ}}
&lt;קטע התחלה=ח נ/&gt;וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ, {{ב|וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי|תיתן רחמים עליהם בלב}} שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם.&lt;קטע סוף=ח נ/&gt;
{{כותרת2|סיכום התפילה - המקדש אמנם מיועד לכל האנושות, אך תפילת ישראל תתקבל &quot;בְּכֹל קָרְאָם אֵלֶיךָ&quot;}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נא}}
&lt;קטע התחלה=ח נא/&gt;כִּי עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם, מִתּוֹךְ {{ב|כּוּר הַבַּרְזֶל|כבשן ברזל בו מצרפים את הזהב מסיגיו על ידי חימומו באש}}.&lt;קטע סוף=ח נא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נב}}
&lt;קטע התחלה=ח נב/&gt;לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחוֹת אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם בְּכֹל קָרְאָם אֵלֶיךָ.&lt;קטע סוף=ח נב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נג}}
&lt;קטע התחלה=ח נג/&gt;כִּי אַתָּה הִבְדַּלְתָּם לְךָ לְנַחֲלָה מִכֹּל עַמֵּי הָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת אֲבֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, אֲדֹנָי יְהוִה.&quot;
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ח נג/&gt;
{{כותרת2|ברכת שלמה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נד}}
&lt;קטע התחלה=ח נד/&gt;וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה אֵת כָּל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת, קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו וְכַפָּיו פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם.&lt;קטע סוף=ח נד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נה}}
&lt;קטע התחלה=ח נה/&gt;וַיַּעְמֹד וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר.&lt;קטע סוף=ח נה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נו}}
&lt;קטע התחלה=ח נו/&gt;&quot;בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר, לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ח נו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נז}}
&lt;קטע התחלה=ח נז/&gt;יְהִי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ.&lt;קטע סוף=ח נז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נח}}
&lt;קטע התחלה=ח נח/&gt;לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ.&lt;קטע סוף=ח נח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נט}}
&lt;קטע התחלה=ח נט/&gt;וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְהוָה קְרֹבִים אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה, לַעֲשׂוֹת {{ב|מִשְׁפַּט|את בקשת}} עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל {{ב|דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ|דברים הנצרכים להם בכל יום}}.&lt;קטע סוף=ח נט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ס}}
&lt;קטע התחלה=ח ס/&gt;לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד.&lt;קטע סוף=ח ס/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סא}}
&lt;קטע התחלה=ח סא/&gt;וְהָיָה לְבַבְכֶם שָׁלֵם עִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, לָלֶכֶת בְּחֻקָּיו וְלִשְׁמֹר מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו כַּיּוֹם הַזֶּה&quot;.&lt;קטע סוף=ח סא/&gt;
{{כותרת2|הזבחים הרבים}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סב}}
&lt;קטע התחלה=ח סב/&gt;וְהַמֶּלֶךְ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי יְהוָה.&lt;קטע סוף=ח סב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סג}}
&lt;קטע התחלה=ח סג/&gt;וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַיהוָה, בָּקָר - עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, וְצֹאן - מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף. וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית יְהוָה, הַמֶּלֶךְ, וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ח סג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סד}}
&lt;קטע התחלה=ח סד/&gt;בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת {{ב|תּוֹךְ הֶחָצֵר|רצפת חצר בית ה' הפנימית}} אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יְהוָה, כִּי עָשָׂה {{ב|שָׁם|על הרצפה}} אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים, כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.&lt;קטע סוף=ח סד/&gt;
{{כותרת2|מניין ימי החג וחנוכת המקדש}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סה}}
&lt;קטע התחלה=ח סה/&gt;וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת {{ב|הֶחָג|חג הסוכות‎ (ראו [[ויקרא כג לט]])}}, וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, קָהָל גָּדוֹל {{ב|מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם|שהגיעו מצפון הארץ ועד דרומה}}, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ {{ב|שִׁבְעַת יָמִים|שבעת ימי חנוכת הבית}} {{ב|וְשִׁבְעַת יָמִים|שבעת ימי חג הסוכות שחלו מיד לאחר מכן}}, אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם.&lt;קטע סוף=ח סה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סו}}
&lt;קטע התחלה=ח סו/&gt;{{ב|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי|בשמיני עצרת ([[ויקרא כג לו]])}} שִׁלַּח אֶת הָעָם, וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ, וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.&lt;קטע סוף=ח סו/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ח/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ח}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ז|ח|ט|הצג תמיד=1}}

==הערות==
* את הביטוי &quot;אתה תשמע השמים&quot;\&quot;ושמעת השמים&quot; החוזר 7 פעמים הבלטנו על מנת להראות את המבנה השירי של תפילת שלמה. הביטוי חוזר פעם אחת בכל &quot;מצב&quot; שבו מתפללים במקדש או דרכו. המילה &quot;שמים&quot; היא מילה מנחה בפרק, ומופיעה 7 פעמים נוספות (שלא בביטוי &quot;ושמעת השמים&quot;).
* לפסקה הראשונה יש מקבילה ב[[ביאור:דברי הימים ב ה|דברי הימים ב פרק ה]] ולתפילת שלמה, שם בפרק ו.
* &quot;...לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל... וָאֶבְחַר בְּדָוִד&quot; (פסוק טז) - לכאורה במקום &quot;וָאֶבְחַר בְּדָוִד&quot; היינו מצפים ל&quot;ואבחר בירושלים&quot;? הפסוקים [[ביאור:דברי הימים ב ו|בדברי הימים]] נראים כפותרים את הבעיה: &quot;מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם, וְלֹא בָחַרְתִּי בְאִישׁ לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. וָאֶבְחַר בִּירוּשָׁלַ͏ִם לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם, וָאֶבְחַר בְּדָוִיד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל&quot;. יש טוענים שהנוסח המקורי בספר מלכים היה כמו בדברי הימים, והפסוק קוצר ([[W:טעות העתקה|הפלוגרפיה]]) בגלל הביטוי &quot;לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם&quot; החוזר פעמיים. ואכן בתרגום השבעים למלכים הנוסח הוא כמו בדברי הימים. לחלופין, הרב בזק מציע שספר מלכים בכוונה מדגיש את בחירתה של ירושלים על ידי דוד - בחירת ה' בירושלים היא פועל יוצא של בחירתו בדוד. לראיה: גם ספר שמואל והן דה&quot;י מביאים את סיפור קניית גורן ארוונה, אך רק בדה&quot;י ([[ביאור:דברי הימים א כב|דה&quot;א כב, א]]) כרוך סיומו של הסיפור בהבנה של דוד כי ה' רומז לו שזהו מקום המקדש. לסיכום: ספר מלכים (ושמואל) מבליט את הבחירה האנושית בירושלים, וספר דה&quot;י את הבחירה האלוקית בה.
* &quot;וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם... נִשְׁבּוּ שָׁם, וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ&quot; (פסוק מז) - [[ביאור:לשון נופל על לשון|לשון נופל על לשון]].
* &quot;אֲשֶׁר '''נָתַתָּה''' לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר '''בָּחַרְתָּ''' וְהַבַּיִת אֲשֶׁר '''(בנית) בָּנִיתִי''' לִשְׁמֶךָ&quot; (פסוק מח) - בהמשך ל&quot;נתתה&quot; ו-&quot;בחרת&quot; היה מתבקש הכתיב: &quot;בנית&quot;. הקרי, בָּנִיתִי - במיוחד לאור העובדה שהמילה &quot;בָּנִיתִי&quot; חוזרת 3 פעמים נוספות בפרק - יוצרת תחושה ששלמה מתגאה בבית שבנה, ואולי יש כאן נימה של ביקורת כלפיו.
* &quot;...שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים, אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם. בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם&quot; (סה-סו) - רש&quot;י מציין (על פי הגמרא ב[[מועד קטן ט א]]): &quot;נמצא שאכלו ושתו ביום הכיפורים&quot;. הרד&quot;ק מציע שביום כיפור החגיגות לא כללו אכילה. להרחבה ראו במאמרו של הרב בן נון [https://www.etzion.org.il/he/tanakh/neviim/sefer-melakhim-bet/%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%93%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%93-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94 היעדרו של יום הכיפורים מימי שלמה עד נחמיה]. הרב בזק מעלה אפשרות שחגיגות חנוכת המקדש חפפו לימי חג הסוכות, ומשמעות הביטוי &quot;אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם&quot; הוא ששבעת ימי החג שימשו בתפקיד כפול - הן כימי החג והן כחנוכת המקדש.

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=חנוכת המקדש}}
הרב בזק [https://www.etzion.org.il/he/tanakh/torah/sefer-shemot/parashat-teruma/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9 במאמר לפרשת תרומה] משווה בין המשכן למקדש בהיבטים רבים - להלן טבלה מסכמת למאמר:
{| class=&quot;wikitable&quot;
| 
|'''המשכן'''
|'''המקדש'''
|-
|'''אופי המבנה'''
|'''ארעיות:''' &quot;מתהלך&quot; באוהל ובמשכן, נע עם העם ממקום למקום.
|'''קביעות:''' &quot;בית זבול&quot;, מושב קבע גאוגרפי בירושלים.
|-
|'''מעמד הכרובים'''
|חלק מהכפורת (על הארון), עשויים זהב מקשה. ניידים יחד עם הארון. פניהם איש אל אחיו.
|חלק מהבית (עומדים על הרצפה), עשויים עץ שמן מצופה זהב. קבועים במקומם. פניהם לבית ([[דברי הימים ב ג, יג]])
|-
|'''תפקיד הבדים'''
|&quot;לא יסורו ממנו&quot; – מוכנות תמידית לנשיאה ותנועה.
|הובלטו ונעשו קבועים (&quot;ויאריכו הבדים&quot;) – עדות לכך שהארון לא יינשא עוד.
|-
|'''ייעוד מרכזי'''
|'''דבר ה' אל האדם:''' מקום היוועדות ה' עם משה (תורה שבכתב ושבעל פה).
|'''תפילת האדם אל ה':''' מקום שמיעת תפילות ובקשות בני ישראל והנוכרים.
|-
|'''קהל יעד'''
|'''ייחודי לישראל:''' נבנה רק על ידי ישראל ועבורם.
|'''אוניברסלי:''' &quot;כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים&quot; – פתוח גם לנוכרים.
|-
|'''שותפות בבנייה'''
|בני ישראל בלבד (תרומת העם, בצלאל ואהליאב).
|שיתוף פעולה עם אומות העולם (חירם מלך צור).
|-
|'''מועד חנוכה'''
|'''ראש חודש ניסן:''' חודש היסטורי המציין את יציאת מצרים הייחודית לישראל.
|'''חודש תשרי (סוכות):''' חודש חקלאי-אוניברסלי המשותף לכל בני האדם.
|}</text>
      <sha1>g50ols41t5sw8c9bqgfr17xoesyu94z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א ט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60723</id>
    <revision>
      <id>3017385</id>
      <parentid>3007854</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:50:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3017385</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18073" sha1="hutunprkfd7rn6nqqjoscqjq7pw624o" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ט|a09a09}}
&lt;קטע התחלה=פרק ט/&gt;
{{כותרת1|ה' נגלה לשלמה בירושלים, לאחר בניית המקדש}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|א}}
&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה, וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל {{ב|חֵשֶׁק|הדברים שרצה}} שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ט א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ב}}
&lt;קטע התחלה=ט ב/&gt;וַיֵּרָא יְהוָה אֶל שְׁלֹמֹה שֵׁנִית, כַּאֲשֶׁר נִרְאָה אֵלָיו בְּגִבְעוֹן.&lt;קטע סוף=ט ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ג}}
&lt;קטע התחלה=ט ג/&gt;וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו: &quot;שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי, הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם, וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים.&lt;קטע סוף=ט ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ד}}
&lt;קטע התחלה=ט ד/&gt;וְאַתָּה אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ, בְּתָם לֵבָב וּבְיֹשֶׁר, לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ, חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמֹר.&lt;קטע סוף=ט ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ה}}
&lt;קטע התחלה=ט ה/&gt;וַהֲקִמֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל דָּוִד אָבִיךָ לֵאמֹר: 'לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל'.&lt;קטע סוף=ט ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ו}}
&lt;קטע התחלה=ט ו/&gt;אִם שׁוֹב תְּשֻׁבוּן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם מֵאַחֲרַי וְלֹא תִשְׁמְרוּ מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תַי חֻקֹּתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם.&lt;קטע סוף=ט ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ז}}
&lt;קטע התחלה=ט ז/&gt;וְהִכְרַתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם, וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אֲשַׁלַּח מֵעַל פָּנָי, {{ב|וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה|שמם של ישראל ישמש בלעג כמשל שנון (כדוגמה למי שאירע לו דבר נורא)}} בְּכָל הָעַמִּים.&lt;קטע סוף=ט ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ח}}
&lt;קטע התחלה=ט ח/&gt;וְהַבַּיִת הַזֶּה, {{ב|יִהְיֶה עֶלְיוֹן|שהלוואי ויהיה עליון, נשגב (ב[[דברי הימים ב ז כא]]: &quot;וְהַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר '''הָיָה''' עֶלְיוֹן&quot;)}}, כָּל עֹבֵר {{ב|עָלָיו|על ידו}} {{ב|יִשֹּׁם וְשָׁרָק|יתמה על חורבנו ויבטא זאת בשריקת בוז}}, וְאָמְרוּ: 'עַל מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה'?&lt;קטע סוף=ט ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ט}}
&lt;קטע התחלה=ט ט/&gt;וְאָמְרוּ: 'עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת אֲבֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיַּחֲזִקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים, &lt;small&gt;(וישתחו)&lt;/small&gt; וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּעַבְדֻם - עַל כֵּן הֵבִיא יְהוָה עֲלֵיהֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת' &quot;.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ט ט/&gt;

{{כותרת1|שלמה מוסר לחירם 20 ערים בגליל תמורת סיועו בחומרים למשכן}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|י}}
&lt;קטע התחלה=ט י/&gt;וַיְהִי {{ב|מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר|לאחר שעברו 20 שנה (13 - [[ביאור:מלכים א ו#לח|ו, לח]] ועוד 7 - [[ביאור:מלכים א ז#א|ז, א]]) שבהם}} בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים, אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=ט י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יא}}
&lt;קטע התחלה=ט יא/&gt;חִירָם מֶלֶךְ צֹר {{ב|נִשָּׂא|כיבד}} אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ. אָז {{ב|יִתֵּן|הציע}} הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל.&lt;קטע סוף=ט יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יב}}
&lt;קטע התחלה=ט יב/&gt;וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה, וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו.&lt;קטע סוף=ט יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יג}}
&lt;קטע התחלה=ט יג/&gt;וַיֹּאמֶר: &quot;מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי&quot;?! וַיִּקְרָא לָהֶם '{{ב|אֶרֶץ כָּבוּל|אי רצון, ארץ שאינה עושה פירות}}' {{ב|עַד הַיּוֹם הַזֶּה|וכך נשאר שמם עד זמן כתיבת הספר}}.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ט יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יד}}
&lt;קטע התחלה=ט יד/&gt;{{ב|וַיִּשְׁלַח|חירם כנראה לא היה מרוצה מהערים שקיבל, שהרי הוא שלח לשלמה כמות גדולה מאוד של זהב (שהוזכרה בפסוק יא)}} חִירָם לַמֶּלֶךְ, מֵאָה וְעֶשְׂרִים {{ב|כִּכַּר|כל כיכר הוא בערך 30 קילו}} זָהָב.&lt;קטע סוף=ט יד/&gt;

{{כותרת1|פרויקטי הבנייה של שלמה ברחבי הארץ, על ידי עובדי המס}}
{{איור|Gezer-Stone-steles.jpg|250|הבמה ב[[W:תל גזר|תל גזר]]}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|טו}}
&lt;קטע התחלה=ט טו/&gt;וְזֶה דְבַר {{ב|הַמַּס|גיוס אנשים לעבודות}} אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת {{ב|הַמִּלּוֹא|השטח בין עיר דוד להר הבית שמילאו אותו בעפר}} וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר.&lt;קטע סוף=ט טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|טז}}
&lt;קטע התחלה=ט טז/&gt;{{ב|פַּרְעֹה|ייתכן ומדובר ב[[W:סא-אמון|סא-אמון]] (Siamun), פרעה מהשושלת ה-21 שמלך בשנים 978–959 לפנה&quot;ס}} מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת {{ב|גֶּזֶר|מסופר כרקע לפסוק הקודם: קודם פרעה כבש אותה ונתן אותה לאשת שלמה, ולאחר מכן שלמה בנה אותה}} וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ, וְאֶת הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג, וַיִּתְּנָהּ {{ב|שִׁלֻּחִים|נדוניה, מתנה שנותנים לבת הנישאת כאשר '''משלחים''' אותה לבית בעלה}} לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=ט טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יז}}
&lt;קטע התחלה=ט יז/&gt;וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר וְאֶת בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן.&lt;קטע סוף=ט יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יח}}
&lt;קטע התחלה=ט יח/&gt;וְאֶת {{ב|בַּעֲלָת|[[W:בעלת|בעלת]] - עיר הנזכרת ברשימת ערי שבט דן}} וְאֶת &lt;small&gt;(תמר)&lt;/small&gt; {{ב|תַּדְמֹר|[[W:תדמור|תדמור]] - עיר עתיקה, בסוריה של ימינו}} בַּמִּדְבָּר {{ב|בָּאָרֶץ|בארם צובא}}.&lt;קטע סוף=ט יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יט}}
&lt;קטע התחלה=ט יט/&gt;וְאֵת כָּל {{ב|עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת|ערי מנהל ומחסנים לתבואה שהובאה כמס}} אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה, וְאֵת עָרֵי {{ב|הָרֶכֶב|בהן חנו מרכבות המלחמה}} וְאֵת עָרֵי {{ב|הַפָּרָשִׁים|סוסי המלחמה}}, וְאֵת {{ב|חֵשֶׁק|הדברים שרצה}} שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ.&lt;קטע סוף=ט יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כ}}
&lt;קטע התחלה=ט כ/&gt;כָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הָאֱמֹרִי, הַחִתִּי, הַפְּרִזִּי, הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה -&lt;קטע סוף=ט כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כא}}
&lt;קטע התחלה=ט כא/&gt;בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר {{ב|נֹתְרוּ|נשארו בחיים}} אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר {{ב|לֹא יָכְלוּ|בגלל בריתות שעשו איתם וכו'}} בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{ב|לְהַחֲרִימָם|להשמידם}}, וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ט כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כב}}
&lt;קטע התחלה=ט כב/&gt;וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{ב|לֹא נָתַן|לא שם אף אחד מהם}} שְׁלֹמֹה {{ב|עָבֶד|לעבוד בשבילו באופן קבוע (אלא רק לתקופות קצובות)}}, כִּי {{ב|הֵם|בני ישראל}} אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה {{ב|וַעֲבָדָיו|בעלי משרות בצבא}} וְשָׂרָיו {{ב|וְשָׁלִשָׁיו|קציניו}} וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ט כב/&gt;
{{איור|Phoenician ship.jpg|220|תגליף של ספינת סוחר פיניקית. ה[[W:פיניקים|פיניקים]] הם כנענים שישבו על חוף הלבנט ועירם הראשית הייתה [[W:צור (לבנון)|צור]]}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כג}}
&lt;קטע התחלה=ט כג/&gt;{{ב|אֵלֶּה|שהוזכרו בסוף הפסוק הקודם}} {{ב|שָׂרֵי|הממונים על}} {{ב|הַנִּצָּבִים|המפקחים}} אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה לִשְׁלֹמֹה, חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה.&lt;קטע סוף=ט כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כד}}
&lt;קטע התחלה=ט כד/&gt;{{ב|אַךְ|ומיד כאשר}} בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה {{ב|מֵעִיר דָּוִד|מהמקום בו גרה בהתחלה, בחלק התחתון של ירושלים}} אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ - {{ב|אָז|באותה תקופה (המילוא הוכן כדי ליצור חיבור בין הארמונות שלו ושל בת פרעה לבין הר הבית, בו הוקם בית המקדש, והמזבח שיוזכר בפסוק הבא)}} בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא.&lt;קטע סוף=ט כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כה}}
&lt;קטע התחלה=ט כה/&gt;וְהֶעֱלָה שְׁלֹמֹה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה עֹלוֹת וּשְׁלָמִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה לַיהוָה, {{ב|וְהַקְטֵיר אִתּוֹ|והקטיר עליו, על מזבח הזהב}} אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה, {{ב|וְשִׁלַּם אֶת הַבָּיִת|וכך השלים את צורכי בית המקדש}}.&lt;קטע סוף=ט כה/&gt;

{{כותרת1|שלמה וחירם שולחים אוניות להביא זהב מאופיר}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כו}}
&lt;קטע התחלה=ט כו/&gt;{{ב|וָאֳנִי|צי של אוניות}} עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר {{ב|אֶת|ליד}} אֵלוֹת, עַל שְׂפַת יַם סוּף, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.&lt;קטע סוף=ט כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כז}}
&lt;קטע התחלה=ט כז/&gt;וַיִּשְׁלַח חִירָם {{ב|בָּאֳנִי|באוניות (מהעיר צור עד חופי מרכז הארץ. משם עד ים סוף הגיעו ביבשה. לפי המקבילה בדברי הימים הועברו גם האוניות עצמן, וייתכן שפירקו אותן בנמל בים התיכון, והעבירו לים סוף על גבי גמלים וכיוצ&quot;ב)}} אֶת עֲבָדָיו, אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת, יֹדְעֵי הַיָּם, עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=ט כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כח}}
&lt;קטע התחלה=ט כח/&gt;וַיָּבֹאוּ {{ב|אוֹפִירָה|[[W:אופיר|לאופיר]] - ארץ עשירה בזהב שמיקומה לא ברור}} {{ב|וַיִּקְחוּ|קנו}} מִשָּׁם זָהָב, אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר, וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ט כח/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ט/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ט}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ח|ט|י|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* ההתגלות בתחילת הפרק מוזכרת גם ב[[ביאור:דברי הימים ב ז|דברי הימים ב ז]], ויתר חלקי הפרק מופיעים [[ביאור:דברי הימים ב ח|בפרק ח]]
* &quot;...וְאָמְרוּ: 'עַל מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה'? וְאָמְרוּ: 'עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת אֲבֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיַּחֲזִקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּעַבְדֻם - עַל כֵּן הֵבִיא ה' עֲלֵיהֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת'&quot; (פסוקים ח-ט) - מזכיר את הפסוקים ב[[ביאור:דברים כט|דברים כט]]: &quot;וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם: &quot;עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת? [..] עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָם, אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לָהֶם&quot;.
* &quot;וַיִּשְׁלַח חִירָם לַמֶּלֶךְ, מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב&quot; (פסוק יד) - בהמשך הפרק נחזור לחירם ולעסקיו עם שלמה. ייתכן שהתשלום המוזכר בפסוק זה, 120 כיכר זהב, היה כדי ששלמה יסכים לפתיחת הציר הימי המשותף עם חירם בים סוף.  
==ראו גם==
* לזיהוי &quot;המילוא&quot; - [https://www.etzion.org.il/he/tanakh/studies-tanakh/core-studies-tanakh/shlomos-monarchy-jerusalem-v מאמר בנושא] מאת הרב יצחק לוי. הוא מעלה השערה שארמון בת פרעה הוקם על גבי המילוא, ולכן היה צריך לחכות שיסתיים פרויקט מילוי המילוא ולאחר מכן לבנות את ביתה עליו. ניתן להעריך שתצורת ירושלים הייתה כדלקמן: למטה תושבי העיר (עיר דוד), מעליהם מתחם המלכות (ארמונות שלמה ובת פרעה, אולם המשפט ובית יער הלבנון), ומעליהם בית המקדש. ראו גם [[ירמיהו כו, י]] ו[[מלכים ב יא, יט]]. 
* הפסוקים רומזים שהמילוא הוקם לטובת בת פרעה, ולמורת רוחם של ישראל: &quot;אֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים [...] '''הָרֹדִים בָּעָם''' הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה.  אַךְ בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ - '''אָז בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא'''&quot;. ואכן להלן ([[מלכים א יא כז|יא, כז]]) אנו רואים שבניית המילוא הייתה המניע המרכזי למרד ירבעם: &quot;וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ: שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא וכו'&quot;.</text>
      <sha1>hutunprkfd7rn6nqqjoscqjq7pw624o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א י</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60725</id>
    <revision>
      <id>3017383</id>
      <parentid>3007871</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:47:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3017383</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16658" sha1="l76jhi1lskyzx74o4hps14slsdp5d7g" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|י|a09a10}}
&lt;קטע התחלה=פרק י/&gt;
{{כותרת1|ביקור מלכת שבא}}
{{איור|Arrival sheba.jpg|330|מלכת שבא בדרכה לפגוש את שלמה. סמואל קולמן (1760-1845)}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|א}}
&lt;קטע התחלה=י א/&gt;וּמַלְכַּת {{ב|שְׁבָא|ממלכה באזור תימן של ימינו}} {{ב|שֹׁמַעַת|הייתה תמיד שומעת}} אֶת {{ב|שֵׁמַע|את השמועות על חכמתו של}} שְׁלֹמֹה {{ב|לְשֵׁם|שזכה לכך מאת}} יְהוָה, וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת.&lt;קטע סוף=י א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ב}}
&lt;קטע התחלה=י ב/&gt;וַתָּבֹא יְרוּשָׁלַ‍ְמָה {{ב|בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד|עם הרבה אוצרות וחיילים}}, גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים, וְזָהָב רַב מְאֹד, וְאֶבֶן יְקָרָה. וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה, וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ.&lt;קטע סוף=י ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ג}}
&lt;קטע התחלה=י ג/&gt;וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה {{ב|אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ|תשובות לכל שאלותיה}}. לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ.&lt;קטע סוף=י ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ד}}
&lt;קטע התחלה=י ד/&gt;וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה, וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה.&lt;קטע סוף=י ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ה}}
&lt;קטע התחלה=י ה/&gt;וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ {{ב|וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו|סדר ישיבת שריו סביב שולחנו}} {{ב|וּמַעֲמַד|צורת העבודה של}} &lt;small&gt;(משרתו)&lt;/small&gt; מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו, וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה. וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד {{ב|רוּחַ|רוח חיים מרוב התפעלות}}.&lt;קטע סוף=י ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ו}}
&lt;קטע התחלה=י ו/&gt;וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ: &quot;אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי, עַל {{ב|דְּבָרֶיךָ|מעשיך, הדברים שבנית}} וְעַל חָכְמָתֶךָ.&lt;קטע סוף=י ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ז}}
&lt;קטע התחלה=י ז/&gt;וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי, וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי. הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי.&lt;קטע סוף=י ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ח}}
&lt;קטע התחלה=י ח/&gt;אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ, אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה, הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ.&lt;קטע סוף=י ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ט}}
&lt;קטע התחלה=י ט/&gt;יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ, אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל, בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה&quot;.&lt;קטע סוף=י ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|י}}
&lt;קטע התחלה=י י/&gt;וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב, וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְאֶבֶן יְקָרָה. לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד {{ב|לָרֹב|מבחינת הכמות}} אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=י י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|יא}}
&lt;קטע התחלה=י יא/&gt;וְגַם {{ב|אֳנִי חִירָם|צי האוניות של חירם}} אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר, {{ב|הֵבִיא|בנוסף על הזהב}} מֵאֹפִיר {{ב|עֲצֵי אַלְמֻגִּים|סוג של עץ מיוחד (ולפי הרלב&quot;ג, אלמוגים, בדומה לפירוש המילה בימינו: &quot;קוראל בלע״ז, והוא עץ גדל בקצת הימים&quot;)}} הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה.&lt;קטע סוף=י יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|יב}}
&lt;קטע התחלה=י יב/&gt;וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים {{ב|מִסְעָד|מעקה למדרגות}} לְבֵית יְהוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים {{ב|לַשָּׁרִים|למנגנים בכלי שיר}} - לֹא בָא {{ב|כֵן|לארץ עצים כדוגמת}} עֲצֵי אַלְמֻגִּים, וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=י יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|יג}}
&lt;קטע התחלה=י יג/&gt;וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה, {{ב|מִלְּבַד|וזה חוץ מ-}} אֲשֶׁר נָתַן לָהּ {{ב|כְּיַד|כפי יכולתו ונדיבותו (מבלי שביקשה)}} הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ, הִיא וַעֲבָדֶיהָ.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=י יג/&gt;

{{כותרת1|עושרו של שלמה: ריבוי הזהב, כס המלכות, כלי המאכל, הצי המלכותי}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|יד}}
&lt;קטע התחלה=י יד/&gt;וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר {{ב|בָּא|הגיע מאופיר ומארצות אחרות}} לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת, שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכַּר זָהָב.&lt;קטע סוף=י יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|טו}}
&lt;קטע התחלה=י טו/&gt;{{ב|לְבַד|וזה בלי להכליל את הזהב שבא}} מֵאַנְשֵׁי {{ב|הַתָּרִים|הסוחרים הנודדים}} {{ב|וּמִסְחַר הָרֹכְלִים|מס שהוטל על הסחר של הרוכלים}}, {{ב|וְכָל מַלְכֵי הָעֶרֶב|וזהב שבא מהממלכות שממערב לארץ}} {{ב|וּפַחוֹת הָאָרֶץ|ומהשליטים שמינה שלמה בארצות שכבש}}.&lt;קטע סוף=י טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|טז}}
&lt;קטע התחלה=י טז/&gt;וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם {{ב|צִנָּה|מגנים (מפני חצים וחרבות)}} זָהָב {{ב|שָׁחוּט|מרוקע, מרודד}}, שֵׁשׁ מֵאוֹת {{ב|זָהָב|שקלי זהב}} {{ב|יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת|ציפה על כל מגן ומגן}}.&lt;קטע סוף=י טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|יז}}
&lt;קטע התחלה=י יז/&gt;וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט, שְׁלֹשֶׁת {{ב|מָנִים|מידה של משקל}} זָהָב יַעֲלֶה עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת. וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ {{ב|בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן|בתוך המבנה שתואר [[ביאור:מלכים א ז#ב|לעיל ז, ב-ה]]}}.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=י יז/&gt;
{{איור|Ancient-Arabia-Yemen-بلقيس.jpg|330|שלמה קם מכיסאו לקראת מלכת שבא. אדוארד פוינטר, 1882}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|יח}}
&lt;קטע התחלה=י יח/&gt;וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא {{ב|שֵׁן|עשוי מ[[W:שנהב|שנהב]], שן פיל}} גָּדוֹל, וַיְצַפֵּהוּ זָהָב {{ב|מוּפָז|ממקום שנקרא אוּפָז ([[ירמיהו י ט]])}}.&lt;קטע סוף=י יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|יט}}
&lt;קטע התחלה=י יט/&gt;שֵׁשׁ {{ב|מַעֲלוֹת|מדרגות}} לַכִּסֵּה, {{ב|וְרֹאשׁ|משענת לראש}} עָגֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו, וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה {{ב|אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת|להניח עליהם את הידיים בזמן הישיבה}}, וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים {{ב|אֵצֶל הַיָּדוֹת|ליד מסעדי הידיים}}.&lt;קטע סוף=י יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כ}}
&lt;קטע התחלה=י כ/&gt;וּשְׁנֵים עָשָׂר {{ב|אֲרָיִים|אריות}} עֹמְדִים שָׁם, עַל שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת, מִזֶּה וּמִזֶּה. לֹא נַעֲשָׂה {{ב|כֵן|כיסא מהודר כזה}} לְכָל מַמְלָכוֹת.&lt;קטע סוף=י כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כא}}
&lt;קטע התחלה=י כא/&gt;וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָהָב, וְכֹל כְּלֵי בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן זָהָב סָגוּר. {{ב|אֵין כֶּסֶף|לא היו לשלמה כלי כסף, כי}} לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה.&lt;קטע סוף=י כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כב}}
&lt;קטע התחלה=י כב/&gt;כִּי {{ב|אֳנִי תַרְשִׁישׁ|אוניות חזקות המסוגלות לשוט עד מקום רחוק הנקרא תרשיש}} לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם {{ב|אֳנִי|צי האוניות של}} חִירָם. אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, {{ב|שֶׁנְהַבִּים|שן פיל}} {{ב|וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים|ששימשו כחיות מחמד}}.&lt;קטע סוף=י כב/&gt;

{{כותרת1|חכמת שלמה וההערצה כלפיו}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כג}}
&lt;קטע התחלה=י כג/&gt;וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ, לְעֹשֶׁר וּלְחָכְמָה.&lt;קטע סוף=י כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כד}}
&lt;קטע התחלה=י כד/&gt;וְכָל הָאָרֶץ מְבַקְשִׁים {{ב|אֶת|לראות את}} פְּנֵי שְׁלֹמֹה, לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ.&lt;קטע סוף=י כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כה}}
&lt;קטע התחלה=י כה/&gt;וְהֵמָּה מְבִאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ, כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב {{ב|וּשְׂלָמוֹת|שמלות, בגדים מפוארים}} {{ב|וְנֵשֶׁק|חרבות יקרות וכו'}} וּבְשָׂמִים, סוּסִים וּפְרָדִים, {{ב|דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה|באופן קבוע, כל שנה}}.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=י כה/&gt;

{{כותרת1|שלמה קונה סוסים ומרכבות ממצרים}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כו}}
&lt;קטע התחלה=י כו/&gt;וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים, וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים, {{ב|וַיַּנְחֵם|הנחה, הוליך אותם}} {{ב|בְּעָרֵי הָרֶכֶב|ערים מבוצרות עם אורוות לסוסים}} {{ב|וְעִם|והחלק מהסוסים מיקם עם}} הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם.&lt;קטע סוף=י כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כז}}
&lt;קטע התחלה=י כז/&gt;{{ב|וַיִּתֵּן|לבניית המקדש ובנייני המלכות}} הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם {{ב|כָּאֲבָנִים|כביכול היה הכסף זול כמו אבנים}}, וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב.&lt;קטע סוף=י כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כח}}
&lt;קטע התחלה=י כח/&gt;{{ב|וּמוֹצָא|מקום מוצאם של}} הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם, {{ב|וּמִקְוֵה|וכן מארץ בשם [[W:קוה (ממלכה עתיקה)|קוה]]}} סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מִקְוֵה {{ב|בִּמְחִיר|בתשלום מלא}}.&lt;קטע סוף=י כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כט}}
&lt;קטע התחלה=י כט/&gt;וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם {{ב|בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת|בתשלום של 600}} כֶּסֶף, וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה, וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם {{ב|בְּיָדָם|ביד סוחרי המלך}} {{ב|יֹצִאוּ|היו מוציאים, קונים מהם}}.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=י כט/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק י/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|י}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ט|י|יא|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* &quot;וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ&quot; (פסוק יג) - מה היה חפצה? [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/matrat.htm ישראל בן שם] מציע שמלכת שבא ביקשה משלמה לסגת מההסכם שלו עם חירם לגבי הציר הימי בים סוף שהוזכר בפרק הקודם. שלמה ומלך צור ניסו להקים קו אוניות לארצות המזרח הרחוק, ובזה פגעו בכלכלתם של שבטי ערב שהובילו סחורות בשיירות גמלים. מלכת שבא באה לקדם את פני הרעה ולשכנע את שלמה להפסיק את המסחר בדרך הים.{{ש}}לשיטה זו פסוק כב (&quot;כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ... אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ...&quot;) מתייחס להפלגה בים התיכון, כפי שגם מוכח מהמקבילה בדה&quot;ב ([[ביאור:דברי הימים ב ט#כא|ט, כא]]): &quot;כִּי אֳנִיּוֹת לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת תַּרְשִׁישׁ&quot;.
* לפסקה האחרונה (פסוקים כו ואילך) יש מקבילה ב[[ביאור:דברי הימים ב א|דברי הימים ב פרק א]]
* &quot;וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם&quot; (פסוק כח) - להדגיש שזאת בניגוד ישיר לציווי ב[[דברים יז טז]]: &quot;רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס&quot;. הרמב&quot;ן (שם) מסביר שהאיסור מתייחס לריבוי סוסים, גם אם אין מקורם במצרים: &quot;...אפילו מארצו ומארץ שנער או בדרך סחורה המותרת, שלא יבטח על רכבו כי רב ועל פרשיו כי עצמו מאוד, {{ב|אבל|אלא}} יהיה מבטחו בשם אלהיו&quot;. הרמב&quot;ן רומז לפסוק ב[[ישעיהו לא א]]: &quot;הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה, עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ, וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד, וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, וְאֶת ה' לֹא דָרָשׁוּ&quot;. 
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלכת שבא}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=כסא שלמה}}</text>
      <sha1>l76jhi1lskyzx74o4hps14slsdp5d7g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א יא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60727</id>
    <revision>
      <id>3017382</id>
      <parentid>3007876</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:27:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3017382</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23966" sha1="5vkeuwxb65via5ipmn1ghi5bh67gjlm" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|יא|a09a11}}
&lt;קטע התחלה=פרק יא/&gt;
{{כותרת1|שלמה מרבה נשים ופילגשים המשפיעות עליו לרעה, עד כדי עבודה זרה}}
{{איור|Salomone adora l'idolo - Berrettini.png|250|שלמה, נשותיו וע&quot;ז. פייטרו דה קורטונה, 1622}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|א}}
&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת {{ב|רַבּוֹת|בניגוד לאיסור הכתוב בתורה &quot;וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ&quot; ([[דברים יז יז]])}} וְאֶת בַּת פַּרְעֹה - מוֹאֲבִיּוֹת, עַמֳּנִיּוֹת, אֲדֹמִיֹּת, צֵדְנִיֹּת, חִתִּיֹּת.&lt;קטע סוף=יא א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ב}}
&lt;קטע התחלה=יא ב/&gt;מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר {{ב|אָמַר|&quot;כִּי יְבִיאֲךָ... וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ: הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי... לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ&quot; - [[ביאור:דברים ז|דברים פרק ז]]}} יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: 'לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם, {{ב|אָכֵן|כי הן באמת}} יַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם' - בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה.&lt;קטע סוף=יא ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ג}}
&lt;קטע התחלה=יא ג/&gt;וַיְהִי לוֹ נָשִׁים {{ב|שָׂרוֹת|במעמד בכיר, נשואות לו}} שְׁבַע מֵאוֹת {{ב|וּפִלַגְשִׁים|פילגש היא אישה במעמד משני}} שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיַּטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ.&lt;קטע סוף=יא ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ד}}
&lt;קטע התחלה=יא ד/&gt;וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה, נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְהוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו.&lt;קטע סוף=יא ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ה}}
&lt;קטע התחלה=יא ה/&gt;וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִים, וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם {{ב|שִׁקֻּץ|דבר מתועב}} עַמֹּנִים.&lt;קטע סוף=יא ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ו}}
&lt;קטע התחלה=יא ו/&gt;וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וְלֹא מִלֵּא {{ב|אַחֲרֵי יְהוָה|את רצון ה' ללכת אחריו}} כְּדָוִד אָבִיו.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יא ו/&gt;

{{כותרת1|העונש: קריעת ממלכת יהודה מישראל}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ז}}
&lt;קטע התחלה=יא ז/&gt;אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר {{ב|עַל פְּנֵי|מזרחית ל-}} יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן.&lt;קטע סוף=יא ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ח}}
&lt;קטע התחלה=יא ח/&gt;וְכֵן {{ב|עָשָׂה|בנה במות לאלוהיהן}} לְכָל נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת, מַקְטִירוֹת וּמְזַבְּחוֹת לֵאלֹהֵיהֶן.&lt;קטע סוף=יא ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ט}}
&lt;קטע התחלה=יא ט/&gt;וַיִּתְאַנַּף יְהוָה בִּשְׁלֹמֹה, כִּי נָטָה לְבָבוֹ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּרְאָה אֵלָיו {{ב|פַּעֲמָיִם|בגבעון ([[ביאור:מלכים א ג#ה|ג, ה]]), ובירושלים ([[ביאור:מלכים א ט#ב|ט, ב]])}}.&lt;קטע סוף=יא ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|י}}
&lt;קטע התחלה=יא י/&gt;וְצִוָּה אֵלָיו עַל הַדָּבָר הַזֶּה, לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא שָׁמַר אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יא י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יא}}
&lt;קטע התחלה=יא יא/&gt;וַיֹּאמֶר יְהוָה לִשְׁלֹמֹה: &quot;יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת {{ב|עִמָּךְ|במחשבתך}} וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ, קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ.&lt;קטע סוף=יא יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יב}}
&lt;קטע התחלה=יא יב/&gt;אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה {{ב|לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ|כי זכותו של דוד עומדת לך}}; {{ב|מִיַּד|אלא מיד}} בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה.&lt;קטע סוף=יא יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יג}}
&lt;קטע התחלה=יא יג/&gt;{{ב|רַק|אבל}} אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָע - {{ב|שֵׁבֶט אֶחָד|הכוונה לשבט יהודה, והנוסף אליו הוא שבט בנימין הסמוך ונספח אליו}} אֶתֵּן לִבְנֶךָ, לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי&quot;.&lt;קטע סוף=יא יג/&gt;

{{כותרת1|אנשים שהרעו לשלמה: הדד האדומי ורזון בן אלידע מלך ארם}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יד}}
&lt;קטע התחלה=יא יד/&gt;וַיָּקֶם יְהוָה {{ב|שָׂטָן|שונא, מורד}} לִשְׁלֹמֹה, אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי, {{ב|מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא בֶּאֱדוֹם|הוא נקרא &quot;אדומי&quot; כי הוא צאצא של מלכי אדום}}.&lt;קטע סוף=יא יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|טו}}
&lt;קטע התחלה=יא טו/&gt;וַיְהִי בִּהְיוֹת דָּוִד {{ב|אֶת אֱדוֹם|באדום (מלחמה שנוהלה בפועל על ידי יואב ואבישי בני צרויה, וכנראה הכוונה למתואר בסוף [[ביאור:שמואל ב ח|שמואל ב פרק ח]])}}, בַּעֲלוֹת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא לְקַבֵּר {{ב|אֶת הַחֲלָלִים|לוחמים מישראל שמתו בקרבות}}, וַיַּךְ כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם.&lt;קטע סוף=יא טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|טז}}
&lt;קטע התחלה=יא טז/&gt;כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל, עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם.&lt;קטע סוף=יא טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יז}}
&lt;קטע התחלה=יא יז/&gt;וַיִּבְרַח {{ב|אֲדַד|הֲדַד הָאֲדֹמִי}}, הוּא וַאֲנָשִׁים אֲדֹמִיִּים מֵעַבְדֵי אָבִיו אִתּוֹ, לָבוֹא מִצְרָיִם. וַהֲדַד נַעַר קָטָן.&lt;קטע סוף=יא יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יח}}
&lt;קטע התחלה=יא יח/&gt;וַיָּקֻמוּ מִמִּדְיָן וַיָּבֹאוּ פָּארָן. וַיִּקְחוּ אֲנָשִׁים עִמָּם מִפָּארָן וַיָּבֹאוּ מִצְרַיִם אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, {{ב|וַיִּתֶּן לוֹ בַיִת|פרעה נתן להם בתי מגורים}}, וְלֶחֶם {{ב|אָמַר|ציווה שיתנו}} לוֹ, וְאֶרֶץ נָתַן לוֹ.&lt;קטע סוף=יא יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יט}}
&lt;קטע התחלה=יא יט/&gt;וַיִּמְצָא הֲדַד חֵן בְּעֵינֵי פַרְעֹה מְאֹד, וַיִּתֶּן לוֹ אִשָּׁה - אֶת אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, אֲחוֹת {{ב|תַּחְפְּנֵיס|מילה מצרית שמשמעותה: אשת המלך}} {{ב|הַגְּבִירָה|האישה הראשית של המלך}}.&lt;קטע סוף=יא יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כ}}
&lt;קטע התחלה=יא כ/&gt;וַתֵּלֶד לוֹ אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס אֵת {{ב|גְּנֻבַת|(זה היה שמו של הילד)}} בְּנוֹ. {{ב|וַתִּגְמְלֵהוּ תַחְפְּנֵס|דודתו גידלה אותו}} בְּתוֹךְ בֵּית פַּרְעֹה. וַיְהִי גְנֻבַת {{ב|בֵּית פַּרְעֹה|גדל והתחנך בארמון}} {{ב|בְּתוֹךְ|יחד עם יתר}} בְּנֵי פַרְעֹה.&lt;קטע סוף=יא כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כא}}
&lt;קטע התחלה=יא כא/&gt;וַהֲדַד שָׁמַע בְּמִצְרַיִם כִּי שָׁכַב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו, וְכִי מֵת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא, וַיֹּאמֶר הֲדַד אֶל פַּרְעֹה: &quot;שַׁלְּחֵנִי וְאֵלֵךְ אֶל אַרְצִי&quot;.&lt;קטע סוף=יא כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כב}}
&lt;קטע התחלה=יא כב/&gt;וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה: &quot;כִּי מָה אַתָּה חָסֵר עִמִּי וְהִנְּךָ מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת אֶל אַרְצֶךָ&quot;? וַיֹּאמֶר: &quot;לֹא, {{ב|כִּי שַׁלֵּחַ תְּשַׁלְּחֵנִי|התעקש, ואכן הלך לישראל והרע לשלמה, כפי שמוזכר בפסוק כה}}&quot;.&lt;קטע סוף=יא כב/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כג}}
&lt;קטע התחלה=יא כג/&gt;וַיָּקֶם אֱלֹהִים {{ב|לוֹ|לשלמה}} {{ב|שָׂטָן|שונא (בנוסף על הדד)}}, אֶת רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע, אֲשֶׁר בָּרַח מֵאֵת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה אֲדֹנָיו.&lt;קטע סוף=יא כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כד}}
&lt;קטע התחלה=יא כד/&gt;{{ב|וַיִּקְבֹּץ עָלָיו|רזון אסף אליו}} אֲנָשִׁים, וַיְהִי {{ב|שַׂר גְּדוּד|מפקד עליהם}}, {{ב|בַּהֲרֹג דָּוִד אֹתָם|וכל זה נעשה (בריחתו והקמת הגדוד) כאשר דוד הרג את הדדעזר ועוזריו}}, וַיֵּלְכוּ דַמֶּשֶׂק וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, {{ב|וַיִּמְלְכוּ בְּדַמָּשֶׂק|לאחר שניצחו את השליטים שהציב שם דוד ([[שמואל ב ח ו]])}}.&lt;קטע סוף=יא כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כה}}
&lt;קטע התחלה=יא כה/&gt;וַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה, {{ב|וְאֶת הָרָעָה אֲשֶׁר|יחד עם כל הרעה שעשה}} הֲדָד, {{ב|וַיָּקָץ בְּיִשְׂרָאֵל|רזון מאס בישראל (ולא העלה להם מס כמו כל הממלכות השכנות)}} וַיִּמְלֹךְ עַל אֲרָם.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יא כה/&gt;

{{כותרת1|מרד ירבעם בן נבט, נבואה של אחיה השילוני על פילוג הממלכה}}
{{איור|Ahijahs and Jeroboam.jpg|200|אחיה וירבעם, מאת Gerard Hoet, ‏1728}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כו}}
&lt;קטע התחלה=יא כו/&gt;וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט {{ב|אֶפְרָתִי|מבני אפרים}} {{ב|מִן הַצְּרֵדָה|מהעיר הנקראת [[W:צרתן|צרתן]]}}, וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה, אִשָּׁה אַלְמָנָה, {{ב|עֶבֶד|הוא היה שר}} לִשְׁלֹמֹה. וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=יא כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כז}}
&lt;קטע התחלה=יא כז/&gt;וְזֶה הַדָּבָר {{ב|אֲשֶׁר|שבגללו}} הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ: שְׁלֹמֹה {{ב|בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא|וכנראה שירבעם חשב שלא היה צורך בכך. וכן כנראה שחלק עליו לגבי סגירת הפרצות בחומה}}, {{ב|סָגַר אֶת פֶּרֶץ|וכן סגר את הפרצות בחומת}} עִיר דָּוִד אָבִיו.&lt;קטע סוף=יא כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כח}}
&lt;קטע התחלה=יא כח/&gt;וְהָאִישׁ יָרָבְעָם גִּבּוֹר חָיִל, וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת הַנַּעַר כִּי {{ב|עֹשֵׂה מְלָאכָה|זריז וטוב במלאכתו}} הוּא, וַיַּפְקֵד אֹתוֹ {{ב|לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף|על איסוף המס מהשבטים אפרים ומנשה}}.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יא כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כט}}
&lt;קטע התחלה=יא כט/&gt;וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, וַיִּמְצָא אֹתוֹ אֲחִיָּה {{ב|הַשִּׁילֹנִי|שמוצאו מהעיר שילֹה}} הַנָּבִיא בַּדֶּרֶךְ {{ב|וְהוּא|אחיה (ויש מפרשים: ירבעם)}} מִתְכַּסֶּה בְּשַׂלְמָה חֲדָשָׁה, וּשְׁנֵיהֶם לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה.&lt;קטע סוף=יא כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ל}}
&lt;קטע התחלה=יא ל/&gt;וַיִּתְפֹּשׂ אֲחִיָּה בַּשַּׂלְמָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר עָלָיו, וַיִּקְרָעֶהָ שְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים.&lt;קטע סוף=יא ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לא}}
&lt;קטע התחלה=יא לא/&gt;וַיֹּאמֶר לְיָרָבְעָם: &quot;קַח לְךָ עֲשָׂרָה קְרָעִים, כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל 'הִנְנִי קֹרֵעַ אֶת הַמַּמְלָכָה מִיַּד שְׁלֹמֹה, וְנָתַתִּי לְךָ אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים.&lt;קטע סוף=יא לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לב}}
&lt;קטע התחלה=יא לב/&gt;וְהַשֵּׁבֶט הָאֶחָד יִהְיֶה {{ב|לּוֹ|לבנו של שלמה}}, לְמַעַן עַבְדִּי דָוִד וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=יא לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לג}}
&lt;קטע התחלה=יא לג/&gt;יַעַן אֲשֶׁר {{ב|עֲזָבוּנִי|(שלמה ונשיו)}} וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְעַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִין, לִכְמוֹשׁ אֱלֹהֵי מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן, וְלֹא הָלְכוּ בִדְרָכַי לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי וְחֻקֹּתַי וּמִשְׁפָּטַי כְּדָוִד אָבִיו.&lt;קטע סוף=יא לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לד}}
&lt;קטע התחלה=יא לד/&gt;{{ב|וְלֹא|אבל לא}} אֶקַּח אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה מִיָּדוֹ, {{ב|כִּי נָשִׂיא|אלא לנשיא (ולא למלך - נשיא הוא מנהיג של שבט, כמו 12 הנשיאים במדבר)}} אֲשִׁתֶנּוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי אֹתוֹ, אֲשֶׁר שָׁמַר מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תַי וְחֻקֹּתָי.&lt;קטע סוף=יא לד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לה}}
&lt;קטע התחלה=יא לה/&gt;וְלָקַחְתִּי הַמְּלוּכָה מִיַּד בְּנוֹ, וּנְתַתִּיהָ לְּךָ אֵת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים.&lt;קטע סוף=יא לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לו}}
&lt;קטע התחלה=יא לו/&gt;וְלִבְנוֹ אֶתֵּן שֵׁבֶט אֶחָד, לְמַעַן הֱיוֹת {{ב|נִיר|נר (לא יכבה נרו)}} לְדָוִיד עַבְדִּי כָּל הַיָּמִים לְפָנַי בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם.&lt;קטע סוף=יא לו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לז}}
&lt;קטע התחלה=יא לז/&gt;וְאֹתְךָ אֶקַּח, וּמָלַכְתָּ בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ, וְהָיִיתָ מֶּלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=יא לז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לח}}
&lt;קטע התחלה=יא לח/&gt;וְהָיָה אִם תִּשְׁמַע אֶת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָ, וְהָלַכְתָּ בִדְרָכַי, וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר בְּעֵינַי לִשְׁמוֹר חֻקּוֹתַי וּמִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תַי כַּאֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד עַבְדִּי - וְהָיִיתִי עִמָּךְ וּבָנִיתִי לְךָ בַיִת נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בָּנִיתִי לְדָוִד, וְנָתַתִּי לְךָ אֶת יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=יא לח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לט}}
&lt;קטע התחלה=יא לט/&gt;{{ב|וַאעַנֶּה|אשפיל}} אֶת זֶרַע דָּוִד לְמַעַן {{ב|זֹאת|חטאם (פסוק לג)}}, אַךְ {{ב|לֹא כָל הַיָּמִים|לא יהיה זה המצב לנצח, כי לעתיד לבוא עתידה הממלכה להתאחד תחת בית דוד}}&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יא לט/&gt;

{{כותרת1|סוף ימי שלמה. בנו רחבעם מולך תחתיו}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|מ}}
&lt;קטע התחלה=יא מ/&gt;וַיְבַקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לְהָמִית אֶת יָרָבְעָם. וַיָּקָם יָרָבְעָם, וַיִּבְרַח מִצְרַיִם, אֶל שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם. וַיְהִי בְמִצְרַיִם עַד מוֹת שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=יא מ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|מא}}
&lt;קטע התחלה=יא מא/&gt;וְיֶתֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְחָכְמָתוֹ, הֲלוֹא הֵם כְּתֻבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=יא מא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|מב}}
&lt;קטע התחלה=יא מב/&gt;וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל - אַרְבָּעִים שָׁנָה.&lt;קטע סוף=יא מב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|מג}}
&lt;קטע התחלה=יא מג/&gt;וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד אָבִיו. וַיִּמְלֹךְ רְחַבְעָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יא מג/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק יא/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|יא}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||י|יא|יב|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
* &quot;בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה&quot; (פסוק ב) - הכוונה לנשים, ולכאורה היה נכון יותר לכתוב בלשון נקבה, &quot;בהן&quot;? ייתכן שרמוז כאן ששלמה דבק בגויים עצמם, ובדרכיהם, והמילה &quot;בהם&quot; היא במשמעות דומה למוזכר בתחילת הפסוק: &quot;לֹא תָבֹאוּ בָהֶם&quot;.
* &quot;וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת&quot; (פסוק ה) - חז&quot;ל מסבירים שחטא שלמה היה שלא מנע מנשיו לעבוד עבודה זרה, ונחשב הדבר כאילו חטא בעצמו, על פי [[ויקרא יט יז]]: &quot;הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא&quot;. סיוע לכך אפשר להביא מהפסוק המתון &quot;וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי ה' כְּדָוִד אָבִיו&quot;, ומהפסוק &quot;וְכֵן עָשָׂה לְכָל נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת&quot; שממנו משמע ששלמה בנה את הבמות רק כדי שנשותיו תוכלנה לעבוד את אלילי ארצן.
* פרשנים מודרניים חשפו דמיון רב בין המסופר כאן לגבי הדד האדומי (יד-כב) למסופר לגבי משה רבינו, ומצאו בכך ביקורת מרומזת על דוד ושלמה המשעבדים באכזריות את העמים סביבם, בדומה לפרעה ששעבד את ישראל. להרחבה ראו בערך [[W:הדד האדומי|הדד האדומי]].
* &quot;שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא, סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו&quot; (פסוק כז) - בכך שסתם בעפר את העמק שבין עיר דוד להר הבית גרם שלמה לפרץ, לנקודת תורפה. עיר דוד הייתה מוקפת בגאיות שהגנו עליה מכל עבריה, ובכך ששלמה מילא בעפר את הגיא מצפון לעיר (בשביל ארמון בת פרעה) הוא גרם לכך שיהיה קל לתקוף אותה מצפון. {{קטן|(הרב בזק בספרו על מלכים א, עמ' 179)}}
* &quot;וַיִּקְרָעֶהָ שְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים... וְנָתַתִּי לְךָ אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים... וְהַשֵּׁבֶט הָאֶחָד יִהְיֶה לּוֹ&quot; (פסוקים ל-לב) - מה לגבי הקרע השנים עשר? מסתבר שאין צורך לתת לשלמה קרע כנגד שבט יהודה, שהרי הוא כבר בבירור שלו. &quot;וְהַשֵּׁבֶט הָאֶחָד&quot; מתייחס לשבט נוסף שהתלווה לשבט יהודה: יש שפירשו שמדובר על שבט שמעון (על פי [[יהושע יט א]]), אך סביר יותר שמדובר על שבט בנימין (ולראיה ראו [[מלכים א יב כא]]). למרות שבנימין הוא מבני רחל, שויך כאן שבט בנימין לממלכת יהודה (מבני לאה), וזאת על מנת שלא לחלק את ירושלים לשני שבטים. כך מובן פסוק יג: &quot;...וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ͏ִם&quot;.

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=הדד האדומי}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=תחפניס}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=רזון בן אלידע}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=ירבעם בן נבט}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אחיה השילוני}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=שישק}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=רחבעם}}</text>
      <sha1>5vkeuwxb65via5ipmn1ghi5bh67gjlm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א יב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60729</id>
    <revision>
      <id>3017373</id>
      <parentid>3009401</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:03:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3017373</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20556" sha1="lib19kppavejykvfjk0nrlsu9efoxe2" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|יב|a09a12}}
&lt;קטע התחלה=פרק יב/&gt;
{{כותרת1|רחבעם אומר שיחמיר את יסורי העם. ירבעם וממלכת ישראל נוטשים אותו}} 
{{איור|Hans Holbein d. J. - The Arrogance of Rehoboam - WGA11598.jpg|250|היוהרה של רחבעם, מאת הנס הולביין הבן, 1530}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|א}}
&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם, כִּי {{ב|שְׁכֶם|לשכם (כי היא הייתה יותר מרכזית מאשר ירושלים, או מסיבה אחרת כלשהי - למשל בגלל שהאבות בנו בה מזבחות ויהושע כרת בה ברית לעם - [[ביאור:יהושע כד|יהושע כד]])}} בָּא כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ.&lt;קטע סוף=יב א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|ב}}
&lt;קטע התחלה=יב ב/&gt;וַיְהִי {{ב|כִּשְׁמֹעַ|כאשר שמע על המלכת רחבעם}} יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וְהוּא עוֹדֶנּוּ בְמִצְרַיִם, {{ב|אֲשֶׁר|כי הוא}} בָּרַח מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֵּשֶׁב יָרָבְעָם בְּמִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=יב ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|ג}}
&lt;קטע התחלה=יב ג/&gt;וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ לוֹ, &lt;small&gt;(ויבאו)&lt;/small&gt; וַיָּבֹא יָרָבְעָם וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל, וַיְדַבְּרוּ אֶל רְחַבְעָם לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=יב ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|ד}}
&lt;קטע התחלה=יב ד/&gt;&quot;אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ, וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ, וְנַעַבְדֶךָּ&quot;.&lt;קטע סוף=יב ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|ה}}
&lt;קטע התחלה=יב ה/&gt;וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: &quot;לְכוּ עֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים וְשׁוּבוּ אֵלָי&quot;, וַיֵּלְכוּ הָעָם.&lt;קטע סוף=יב ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|ו}}
&lt;קטע התחלה=יב ו/&gt;וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הָיוּ עֹמְדִים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה אָבִיו בִּהְיֹתוֹ חַי, לֵאמֹר: &quot;אֵיךְ אַתֶּם {{ב|נוֹעָצִים|מתייעצים זה עם זה, (כדי לייעץ לי)}} לְהָשִׁיב אֶת הָעָם הַזֶּה דָּבָר&quot;.&lt;קטע סוף=יב ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|ז}}
&lt;קטע התחלה=יב ז/&gt;&lt;small&gt;(וידבר)&lt;/small&gt; וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר: &quot;אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה, וַעֲבַדְתָּם {{ב|וַעֲנִיתָם|תענה לחפצם}}, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים - וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים כָּל הַיָּמִים&quot;.&lt;קטע סוף=יב ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|ח}}
&lt;קטע התחלה=יב ח/&gt;וַיַּעֲזֹב אֶת עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ, וַיִּוָּעַץ אֶת הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ, {{ב|אֲשֶׁר הָעֹמְדִים|שמינה אותם לעמוד}} לְפָנָיו.&lt;קטע סוף=יב ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|ט}}
&lt;קטע התחלה=יב ט/&gt;וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: &quot;מָה אַתֶּם נוֹעָצִים וְנָשִׁיב דָּבָר אֶת הָעָם הַזֶּה, אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלַי לֵאמֹר: 'הָקֵל מִן הָעֹל אֲשֶׁר נָתַן אָבִיךָ עָלֵינוּ'?&quot;.&lt;קטע סוף=יב ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|י}}
&lt;קטע התחלה=יב י/&gt;וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ לֵאמֹר: &quot;כֹּה תֹאמַר לָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ לֵאמֹר: 'אָבִיךָ הִכְבִּיד אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה הָקֵל מֵעָלֵינוּ' - כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם: '{{ב|קָטָנִּי|אצבעי הקטנה}} עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי.&lt;קטע סוף=יב י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|יא}}
&lt;קטע התחלה=יב יא/&gt;וְעַתָּה, אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, וַאֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם. אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם {{ב|בָּעַקְרַבִּים|בהלקאה בקוצים המכאיבים כעקרבים}}' &quot;.&lt;קטע סוף=יב יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|יב}}
&lt;קטע התחלה=יב יב/&gt;&lt;small&gt;(ויבו)&lt;/small&gt; וַיָּבוֹא יָרָבְעָם וְכָל הָעָם אֶל רְחַבְעָם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: 'שׁוּבוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'.&lt;קטע סוף=יב יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|יג}}
&lt;קטע התחלה=יב יג/&gt;וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ אֶת הָעָם {{ב|קָשָׁה|באופן קשה, נחרץ}}, וַיַּעֲזֹב אֶת עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ.&lt;קטע סוף=יב יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|יד}}
&lt;קטע התחלה=יב יד/&gt;וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר: &quot;אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם. אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים&quot;.&lt;קטע סוף=יב יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|טו}}
&lt;קטע התחלה=יב טו/&gt;וְלֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם, כִּי הָיְתָה {{ב|סִבָּה|גלגול דברים (ה' גרם לכך שהוא יענה להם כך, כדי שהם ימרדו בו)}} מֵעִם יְהוָה, לְמַעַן הָקִים אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|&quot;הִנְנִי קֹרֵעַ אֶת הַמַּמְלָכָה מִיַּד שְׁלֹמֹה&quot; - [[ביאור:מלכים א יא#לא|לעיל יא, לא]]}} יְהוָה בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט.&lt;קטע סוף=יב טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|טז}}
&lt;קטע התחלה=יב טז/&gt;וַיַּרְא כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם, וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר: &quot;מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי. לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל! עַתָּה {{ב|רְאֵה בֵיתְךָ|לך והשגח על הבית שלך (על שבט יהודה, על בית המקדש)}} {{ב|דָּוִד|רחבעם בן שלמה בן דוד}}&quot;. וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו.&lt;קטע סוף=יב טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|יז}}
&lt;קטע התחלה=יב יז/&gt;{{ב|וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל|ולעומתם, יתר העם (השבטים יהודה, בנימין ושמעון)}} הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָם.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יב יז/&gt;

{{כותרת1|אדורם, שליחו של רחבעם, נרגם על ידי ישראל. רחבעם בורח לירושלים ומתארגן למלחמה עם ישראל}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|יח}}
&lt;קטע התחלה=יב יח/&gt;וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת אֲדֹרָם {{ב|אֲשֶׁר עַל הַמַּס|האחראי על גביית המס, על גיוס האנשים לעבודה (רחבעם שלח דווקא אותו כדי להראות שהוא לא מפחד מהם). {{ש}}{{ש}}סביר להניח שאֲדֹרָם הוא &quot;וַאֲדֹנִירָם עַל הַמַּס&quot; הנזכר לעיל [[ביאור:מלכים א ה#כח|ה, כח]]}}, וַיִּרְגְּמוּ כָל יִשְׂרָאֵל בּוֹ אֶבֶן וַיָּמֹת. וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם {{ב|הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת|עלה במאמצים (לעשות זאת כמה שיותר מהר)}} בַּמֶּרְכָּבָה לָנוּס יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם.&lt;קטע סוף=יב יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|יט}}
&lt;קטע התחלה=יב יט/&gt;{{ב|וַיִּפְשְׁעוּ|מרדו}} יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דָּוִד עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יב יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|כ}}
&lt;קטע התחלה=יב כ/&gt;וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי {{ב|שָׁב|חזר לעירו}} יָרָבְעָם, וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ אֹתוֹ אֶל {{ב|הָעֵדָה|חבורת זקני העדה, המנהיגים}}, וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. לֹא הָיָה אַחֲרֵי בֵית דָּוִד {{ב|זוּלָתִי|אף שבט חוץ מ-}} שֵׁבֶט יְהוּדָה {{ב|לְבַדּוֹ|וכן שבט בנימין, שתפל ליהודה (או לפחות חלק משבט בנימין, כפי שניתן לדייק מהפסוק הבא שלגבי יהודה נכתב &quot;כָּל בֵּית יְהוּדָה&quot; ולגבי בנימין לא נכתב &quot;כל&quot;)}}.&lt;קטע סוף=יב כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|כא}}
&lt;קטע התחלה=יב כא/&gt;&lt;small&gt;(ויבאו)&lt;/small&gt; וַיָּבֹא רְחַבְעָם יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, וַיַּקְהֵל אֶת כָּל בֵּית יְהוּדָה וְאֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן, מֵאָה וּשְׁמֹנִים אֶלֶף בָּחוּר עֹשֵׂה מִלְחָמָה, לְהִלָּחֵם עִם בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב אֶת הַמְּלוּכָה לִרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יב כא/&gt;

{{כותרת1|שמעיה הנביא מונע את מלחמת האחים}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|כב}}
&lt;קטע התחלה=יב כב/&gt;וַיְהִי דְּבַר הָאֱלֹהִים אֶל שְׁמַעְיָה אִישׁ הָאֱלֹהִים לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=יב כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|כג}}
&lt;קטע התחלה=יב כג/&gt;&quot;אֱמֹר אֶל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶל כָּל בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, וְיֶתֶר הָעָם לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=יב כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|כד}}
&lt;קטע התחלה=יב כד/&gt;כֹּה אָמַר יְהוָה: לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּן עִם אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ, כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה&quot;. וַיִּשְׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ לָלֶכֶת כִּדְבַר יְהוָה.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יב כד/&gt;

{{כותרת1|ירבעם מייסד פולחן עגלים בבית אל ובדן, ומסורת של חג הדומה לסוכות}}
{{איור|Tel dan hram.jpg|250|אתר הפולחן הישראלי בתל דן, המתוארך לתקופת אחאב}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|כה}}
&lt;קטע התחלה=יב כה/&gt;{{ב|וַיִּבֶן|חומה וביצורים (וכנראה גם ארמון)}} יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם, וַיֵּשֶׁב בָּהּ. {{ב|וַיֵּצֵא מִשָּׁם|אולי בגלל שקשה להגן עליה מפני אויבים, או בעקבות יעקב, אבי האומה (&quot;וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל, וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ&quot; - [[בראשית לב לב]])}}, וַיִּבֶן אֶת {{ב|פְּנוּאֵל|[[W:פנואל|פנואל]] - שבנחלת גד, בעבר הירדן המזרחי}}.&lt;קטע סוף=יב כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|כו}}
&lt;קטע התחלה=יב כו/&gt;וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ, &quot;עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד.&lt;קטע סוף=יב כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|כז}}
&lt;קטע התחלה=יב כז/&gt;אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית יְהוָה בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַהֲרָגֻנִי, וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה&quot;.&lt;קטע סוף=יב כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|כח}}
&lt;קטע התחלה=יב כח/&gt;{{ב|וַיִּוָּעַץ|התייעץ עם מקורביו (כיצד אפשר יהיה למנוע מהעם לעלות לירושלים)}} הַמֶּלֶךְ, וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: &quot;רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם - הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;!&lt;קטע סוף=יב כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|כט}}
&lt;קטע התחלה=יב כט/&gt;וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל, וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן.&lt;קטע סוף=יב כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|ל}}
&lt;קטע התחלה=יב ל/&gt;וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה {{ב|לְחַטָּאת|מקור לחטא לכל ישראל}}, וַיֵּלְכוּ הָעָם {{ב|לִפְנֵי הָאֶחָד|בתהלוכה בה הובא אחד העגלים לדן}} {{ב|עַד דָּן|הנמצאת בקצה הצפוני של הממלכה}}.&lt;קטע סוף=יב ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|לא}}
&lt;קטע התחלה=יב לא/&gt;וַיַּעַשׂ אֶת {{ב|בֵּית בָּמוֹת|מבנה פולחני, שבחצרו שני מזבחות}}, וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים {{ב|מִקְצוֹת הָעָם|מכל קצוות העם}} אֲשֶׁר לֹא הָיוּ מִבְּנֵי לֵוִי.&lt;קטע סוף=יב לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|לב}}
&lt;קטע התחלה=יב לב/&gt;וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם {{ב|חָג|בדומה לחג הסוכות}} בַּחֹדֶשׁ {{ב|הַשְּׁמִינִי|חשוון (דחה בחודש כדי שגם מי שעלה לירושלים בסוכות, יוכל להשתתף גם בחג זה)}} בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, {{ב|כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה|עם כל המצוות בהן חוגגים את סוכות בירושלים}} {{ב|וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ|עשה את עצמו לכהן}}. כֵּן עָשָׂה בְּבֵית אֵל לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהֶעֱמִיד בְּבֵית אֵל אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה.&lt;קטע סוף=יב לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יב|לג}}
&lt;קטע התחלה=יב לג/&gt;וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא &lt;small&gt;(מלבד)&lt;/small&gt; מִלִּבּוֹ, וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יב לג/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק יב/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|יב}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||יא|יב|יג|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* &quot;מָה אַתֶּם נוֹעָצִים '''וְנָשִׁיב''' דָּבָר&quot; (פסוק ט) - מכאן שרחבעם ראה את עצמו כאחד מהילדים, וזאת למרות שהוא היה בן 41 ([[מלכים א יד כא|להלן יד, כא]]). גם אם הילדים היו בגילו, הרי שהכינוי &quot;ילדים&quot; (לעומת &quot;הזקנים&quot;) רומז לזלזול בחוכמתם.
* &quot;וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם&quot; (פסוק כח) - יוסף בן מתתיהו שם בפיו של ירבעם נאום הקושר את מעשהו למעשה אהרון בחטא העגל ([https://benyehuda.org/read/29430#fnref:3243 קדמוניות היהודים, ספר שמיני, 227]): &quot;משום זה לא נראה בעיני להמריץ אתכם ללכת דרך כה רחוקה לירושלים, עיר אויבינו, להתפלל בה; הלא המקדש הוא מעשה ידי בני־אדם ועשיתי גם אנכי שתי עגלות זהב לשם אלהים והקדשתי אותן, אחת בעיר בית־אל ואחת בדן... לבל יהיה לכם צורך בשבט לוי ובבני אהרן, כי אם האיש מכם הרוצה להיות כהן יקריב לאלהים בן בקר ואיל, מה שגם אהרן, הכהן הראשון, עשה&quot;. הרב שי פירון [https://www.929.org.il/page/1017/post/105366 מעיר] שכנראה שזו הסיבה שירבעם קרא לבניו אביה ונדב, שמזכירים את נדב ואביהוא, בניו של אהרון. 
:הרב בזק מציע שירבעם אף ראה בכך תיקון לחטא העגל, ואם שבט לוי נבחר בעקבות חטא העגל, הרי שכעת ניתן לחזור למצב הראשוני, שכל העם הוא &quot;ממלכת כהנים&quot;. (בהקשר זה ראו הערה ב[[ביאור:יחזקאל י|יחזקאל י]]).
* &quot;וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא (מלבד) מִלִּבּוֹ&quot; (פסוק לג) - בדוחק אפשר לפרש שהוא בדא מליבו את החג או את המזבח, אך כפשוטו משמע שהוא בדא את החודש. הרב ראובן מרגליות (המקרא והמסורה, עמ' נד-נו) מציע שירבעם עיבר את השנה וכך נדחה חג הסוכות בחודש. בעצם ירבעם יצר לוח שנה נפרד לממלכת ישראל ובכך מנע סופית את הסיכוי שהעם יעלה לרגל לירושלים.
* הביטוי &quot;וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; חוזר בסוף הפרק שלוש פעמים - להדגיש שלא רק שירבעם הסיט את המקום הקדוש למקומות לבחירתו, אלא גם הפך את עצמו, בנוסף למלך, גם למעין כהן גדול.
* לפרק יש מקבילה [[ביאור:דברי הימים ב י|בדברי הימים ב, פרק י, ותחילת פרק יא]]

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=פילוג ממלכת ישראל המאוחדת}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=שמעיה (נביא)}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=תל דן}}</text>
      <sha1>lib19kppavejykvfjk0nrlsu9efoxe2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א יג</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60731</id>
    <revision>
      <id>3017370</id>
      <parentid>3010507</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T16:38:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3017370</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20636" sha1="8gomcgstu5rjcyc92964ne96388ok10" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|יג|a09a13}}
&lt;קטע התחלה=פרק יג/&gt;
{{כותרת1|נביא מוסר לירבעם נבואה על כך שיאשיהו יהרוס את המזבח שבנה בבית אל}} 
{{איור|Jean-Honoré Fragonard - Jeroboam Offering Sacrifice for the Idol - WGA08049.jpg|250|ירבעם זובח לעגל, בזמן שאיש האלוקים מיהודה מנסה להזהיר אותו. ז'אן אונורה פרגונאר, 1752}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|א}}
&lt;קטע התחלה=יג א/&gt;וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל בֵּית אֵל, וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר.&lt;קטע סוף=יג א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|ב}}
&lt;קטע התחלה=יג ב/&gt;וַיִּקְרָא {{ב|עַל|אל, כלפי}} הַמִּזְבֵּחַ {{ב|בִּדְבַר יְהוָה|על פי מה שאמר לו ה' (על ידי מלאך)}}, וַיֹּאמֶר: &quot;מִזְבֵּחַ, מִזְבֵּחַ, כֹּה אָמַר יְהוָה: הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד, יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ, וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ, {{ב|וְעַצְמוֹת אָדָם|וכן עצמות של מתים (כדי לטמא את המזבח)}} יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ&quot;.&lt;קטע סוף=יג ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|ג}}
&lt;קטע התחלה=יג ג/&gt;וְנָתַן בַּיּוֹם הַהוּא מוֹפֵת לֵאמֹר: &quot;זֶה הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה: הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ {{ב|נִקְרָע|נהרס חלקית}} וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר עָלָיו&quot;.&lt;קטע סוף=יג ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|ד}}
&lt;קטע התחלה=יג ד/&gt;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית אֵל, וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת יָדוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר: &quot;תִּפְשֻׂהוּ&quot;! {{ב|וַתִּיבַשׁ|הפכה למשותקת}} יָדוֹ אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו, וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו.&lt;קטע סוף=יג ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|ה}}
&lt;קטע התחלה=יג ה/&gt;וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע, וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן הַמִּזְבֵּחַ, כַּמּוֹפֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהוָה.&lt;קטע סוף=יג ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|ו}}
&lt;קטע התחלה=יג ו/&gt;וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים: &quot;{{ב|חַל|התחנן והמתק}} נָא אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי, וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי&quot;. וַיְחַל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת פְּנֵי יְהוָה, וַתָּשָׁב יַד הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה.&lt;קטע סוף=יג ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|ז}}
&lt;קטע התחלה=יג ז/&gt;וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים: &quot;בֹּאָה אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה, וְאֶתְּנָה לְךָ {{ב|מַתָּת|מתנה (וכוונתו הייתה לשחד את הנביא כך שינבא לו טובות)}}&quot;.&lt;קטע סוף=יג ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|ח}}
&lt;קטע התחלה=יג ח/&gt;וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַמֶּלֶךְ: &quot;אִם תִּתֶּן לִי אֶת חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ, וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַּיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=יג ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|ט}}
&lt;קטע התחלה=יג ט/&gt;כִּי כֵן צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר: 'לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה מָּיִם, וְלֹא תָשׁוּב {{ב|בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ|בדרך שבה הלכת בהלוך (אולי לרמז שאין תקווה למקום, ולא יבואו עוד נביאים להתרות בהם, או כדי לסמל בכך שהמסר הנבואי לא ניתן לביטול)}}' &quot;.&lt;קטע סוף=יג ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|י}}
&lt;קטע התחלה=יג י/&gt;וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר, וְלֹא שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל בֵּית אֵל.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יג י/&gt;

{{כותרת1|נביא שקר משכנע את הנביא לאכול איתו, למרות שצווה לא לעשות כן. כעונש, נביא האמת מומת}}
{{איור|Elaerezisraelit.jpg|250|&quot;וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה&quot; (יד) - אלה ארצישראלית}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|יא}}
&lt;קטע התחלה=יג יא/&gt;{{ב|וְנָבִיא|נביא שקר, מציג את עצמו כנביא למרות שה' לא נגלה לו (וכנראה היה מנביאי העבודה זרה של ירבעם, ומטרתו אם כן הייתה להפריך את נבואת הזעם שנאמרה לירבעם על ידי כך שיגרום לנביא האמת לעשות משהו בניגוד לציווי ה')}} אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית אֵל. וַיָּבוֹא בְנוֹ וַיְסַפֶּר לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה אִישׁ הָאֱלֹהִים הַיּוֹם בְּבֵית אֵל, אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל הַמֶּלֶךְ, {{ב|וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם|וכן הרחיבו לספר לנביא כל בניו}}.&lt;קטע סוף=יג יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|יב}}
&lt;קטע התחלה=יג יב/&gt;וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם: &quot;אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ&quot;? {{ב|וַיִּרְאוּ|והם אכן ראו (ואמרו לאביהם)}} בָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה.&lt;קטע סוף=יג יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|יג}}
&lt;קטע התחלה=יג יג/&gt;וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו: &quot;חִבְשׁוּ לִי הַחֲמוֹר&quot;. וַיַּחְבְּשׁוּ לוֹ הַחֲמוֹר, וַיִּרְכַּב עָלָיו.&lt;קטע סוף=יג יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|יד}}
&lt;קטע התחלה=יג יד/&gt;וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת {{ב|הָאֵלָה|עץ [[W:אלה (עץ)|אלה]]}}. וַיֹּאמֶר אֵלָיו: &quot;הַאַתָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּאתָ מִיהוּדָה&quot;? וַיֹּאמֶר: &quot;אָנִי&quot;.&lt;קטע סוף=יג יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|טו}}
&lt;קטע התחלה=יג טו/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלָיו: &quot;לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה, וֶאֱכֹל לָחֶם&quot;.&lt;קטע סוף=יג טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|טז}}
&lt;קטע התחלה=יג טז/&gt;וַיֹּאמֶר: &quot;לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבוֹא אִתָּךְ, וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=יג טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|יז}}
&lt;קטע התחלה=יג יז/&gt;כִּי {{ב|דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה|נאמרו לי דברים על ידי מלאך מפי ה'}}: לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם, לֹא תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְתָּ בָּהּ&quot;.&lt;קטע סוף=יג יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|יח}}
&lt;קטע התחלה=יג יח/&gt;וַיֹּאמֶר לוֹ: &quot;גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ, וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר: הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם&quot; - כִּחֵשׁ לוֹ.&lt;קטע סוף=יג יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|יט}}
&lt;קטע התחלה=יג יט/&gt;וַיָּשָׁב אִתּוֹ וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתוֹ וַיֵּשְׁתְּ מָיִם.&lt;קטע סוף=יג יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|כ}}
&lt;קטע התחלה=יג כ/&gt;וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן,
{{ביאור:פרשה פתוחה}}וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל {{ב|הַנָּבִיא|נביא האמת}} {{ב|אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ|שנביא השקר השיבו מדרכו אל ביתו}}.&lt;קטע סוף=יג כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|כא}}
&lt;קטע התחלה=יג כא/&gt;{{ב|וַיִּקְרָא|מלאך (בחלום נבואי)}} אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר: &quot;כֹּה אָמַר יְהוָה: יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה, וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.&lt;קטע סוף=יג כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|כב}}
&lt;קטע התחלה=יג כב/&gt;וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ: 'אַל תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל תֵּשְׁתְּ מָיִם' - {{ב|לֹא תָבוֹא נִבְלָתְךָ|גופתך, לאחר שתמות, לא תיקבר}} אֶל קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ&quot;.&lt;קטע סוף=יג כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|כג}}
&lt;קטע התחלה=יג כג/&gt;וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלוֹ לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתוֹ, {{ב|וַיַּחֲבָשׁ|נביא השקר (כדי לפייס את נביא האמת)}} {{ב|לוֹ|לנביא האמת}} {{ב||הַחֲמוֹר|חמור השייך לנביא השקר (נביא האמת בא מיהודה ברגל)}}, {{ב|לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ|לנביא האמת שהוחזר על ידי נביא השקר (ביטוי דומה לנכתב בפסוק כ)}}.&lt;קטע סוף=יג כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|כד}}
&lt;קטע התחלה=יג כד/&gt;וַיֵּלֶךְ, וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ. וַתְּהִי נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, וְהַחֲמוֹר עֹמֵד {{ב|אֶצְלָהּ|לידה (ולא ברח מהאריה אלא כאילו שמר על הגופה של האיש הקדוש. היה זה נס, להראות לעוברים בדרך שהנביא הומת בגזרת ה')}} וְהָאַרְיֵה {{ב|עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה|עמד ליד הגופה, ובדרך נס איננו אוכל ממנה (יש בכך סמליות: האריה עשה את שליחותו במדויק מבלי &quot;לאכול ולשתות&quot; כפי שהתפתה הנביא)}}.&lt;קטע סוף=יג כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|כה}}
&lt;קטע התחלה=יג כה/&gt;וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, וְאֶת הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה, וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ.&lt;קטע סוף=יג כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|כו}}
&lt;קטע התחלה=יג כו/&gt;וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ מִן הַדֶּרֶךְ, וַיֹּאמֶר: &quot;אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא, אֲשֶׁר מָרָה אֶת פִּי יְהוָה, וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה, וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר לוֹ|לעיל פסוקים כ-כב}}&quot;.&lt;קטע סוף=יג כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|כז}}
&lt;קטע התחלה=יג כז/&gt;וַיְדַבֵּר אֶל בָּנָיו לֵאמֹר: &quot;חִבְשׁוּ לִי אֶת הַחֲמוֹר&quot;, וַיַּחֲבֹשׁוּ.&lt;קטע סוף=יג כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|כח}}
&lt;קטע התחלה=יג כח/&gt;וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה. לֹא אָכַל הָאַרְיֵה אֶת הַנְּבֵלָה וְלֹא {{ב|שָׁבַר|הרג}} אֶת הַחֲמוֹר.&lt;קטע סוף=יג כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|כט}}
&lt;קטע התחלה=יג כט/&gt;וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת נִבְלַת אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיַּנִּחֵהוּ אֶל הַחֲמוֹר וַיְשִׁיבֵהוּ, וַיָּבֹא אֶל עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן, לִסְפֹּד וּלְקָבְרוֹ.&lt;קטע סוף=יג כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|ל}}
&lt;קטע התחלה=יג ל/&gt;וַיַּנַּח אֶת נִבְלָתוֹ בְּקִבְרוֹ, וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו: &quot;הוֹי אָחִי&quot;.&lt;קטע סוף=יג ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|לא}}
&lt;קטע התחלה=יג לא/&gt;וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֹתוֹ, וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו לֵאמֹר: &quot;בְּמוֹתִי, וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בּוֹ, אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת עַצְמֹתָי.&lt;קטע סוף=יג לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|לב}}
&lt;קטע התחלה=יג לב/&gt;כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר {{ב|קָרָא|אמר נביא האמת}} בִּדְבַר יְהוָה {{ב|עַל הַמִּזְבֵּחַ|על החורבן שיגיע למזבח}} אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל, וְעַל כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן&quot;.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יג לב/&gt;

{{כותרת1|למרות הנבואה ירבעם ממשיך עם העבודה הזרה}} 
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|לג}}
&lt;קטע התחלה=יג לג/&gt;אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה, לֹא שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה. וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ {{ב|מִקְצוֹת הָעָם|מכל קצוות העם}} כֹּהֲנֵי בָמוֹת. {{ב|הֶחָפֵץ|כל מי שרצה (כפי הנראה נטשו רבים מהכהנים הקודמים את מלאכתם כאשר ראו את הנביא והאות, וכעת היה צריך ירבעם להתאמץ לגייס כוהנים חדשים)}} {{ב|יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ|יקבל את התפקיד}} וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמוֹת.&lt;קטע סוף=יג לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יג|לד}}
&lt;קטע התחלה=יג לד/&gt;וַיְהִי {{ב|בַּדָּבָר|הדבר}} הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם, וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יג לד/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק יג/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|יג}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||יב|יג|יד|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
* &quot;הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד, יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ...&quot; (פסוק ב) - נבואת איש האלוקים התגשמה במדויק, כפי שמסופר ב[[ביאור:מלכים ב כג|מלכים ב כג]]: וְגַם אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל, הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, גַּם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא, וְאֶת הַבָּמָה נָתָץ, וַיִּשְׂרֹף אֶת הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר, וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה. וַיִּפֶן יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּרְא אֶת הַקְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁם בָּהָר, וַיִּשְׁלַח וַיִּקַּח אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַקְּבָרִים, וַיִּשְׂרֹף עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיְטַמְּאֵהוּ, כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר קָרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים&quot;. אזכור השם &quot;יֹאשִׁיָּהוּ&quot; בנבואה שעתידה להתקיים בעוד כ-300 שנה הוא יוצא דופן. לרוב נבואות יזכירו 'מלך ביהודה' מבלי שמו הפרטי. ייתכן שמילים אלו הן הוספה מאוחרת שעורך הספר כתב לאחר שבימיו כבר התגשמה הנבואה בימי יאשיהו.

* &quot;'''וַתִּיבַשׁ''' יָדוֹ אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו, וְלֹא יָכֹל '''לַהֲשִׁיבָהּ''' אֵלָיו&quot; (פסוק ד) - [[W:אליטרציה|אליטרציה]]. יש פה גם סמליות: ירבעם לא יכול להשיב את הנבואה, כל עוד הוא מתעקש שלא לשוב בתשובה. בריפוי היד קיבל ירבעם הזדמנות נוספת, אך כפי שנראה בהמשך לא ניצל אותה.

* &quot;אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה&quot; - ארבע פעמים מוזכר שהוא &quot;בא מיהודה&quot;; כנראה שיש בכך לחזק את המסר שבפיו - מקומו של בית המקדש הוא רק בירושלים שבממלכת יהודה.

* &quot;בְּמוֹתִי, וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בּוֹ&quot; (פסוק לא) - נביא השקר ביקש זאת כי שמע את הנבואה &quot;...יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ, וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ, וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ&quot; (פסוק ב), וקיווה שבזכות שעצמותיו יהיו יחד עם עצמות איש האלוקים, יאשיהו לא ישרוף את עצמותיו. אכן, כך בדיוק היה ([[מלכים ב כג יח]]): &quot;וַיְמַלְּטוּ עַצְמֹתָיו אֵת עַצְמוֹת הַנָּבִיא אֲשֶׁר בָּא מִשֹּׁמְרוֹן&quot;.

* &quot;וְעַל כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן&quot; (פסוק לב) - זאת תוספת בפי נביא השקר שלא הוזכרה לעיל. ייתכן שנאמרה אך לא נכתבה בספר. ייתכן גם שנחה עליו רוח נבואה. בכל אופן, כך אכן היה: &quot;וְגַם אֶת כׇּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס הֵסִיר יֹאשִׁיָּהוּ&quot; ([[מלכים ב כג יט]])
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=איש האלוהים מיהודה והנביא מבית אל}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=איש האלוהים מיהודה|ויקיפדיה 2=עדו הנביא}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=הנביא מבית אל}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=יאשיהו}}</text>
      <sha1>8gomcgstu5rjcyc92964ne96388ok10</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א יד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60733</id>
    <revision>
      <id>3017369</id>
      <parentid>3015803</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T16:30:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3017369</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20373" sha1="tgd44uly9p151ip8ewvxsfmyfjf5ukw" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|יד|a09a14}}
&lt;קטע התחלה=פרק יד/&gt;
{{כותרת1|בנו של ירבעם חולה. נבואה נמסרת לאשתו על סופו של בית ירבעם}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|א}}
&lt;קטע התחלה=יד א/&gt;בָּעֵת הַהִיא חָלָה אֲבִיָּה בֶן יָרָבְעָם.&lt;קטע סוף=יד א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|ב}}
&lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם לְאִשְׁתּוֹ: &quot;קוּמִי נָא {{ב|וְהִשְׁתַּנִּית|התחפשי}} וְלֹא יֵדְעוּ כִּי &lt;small&gt;(אתי)&lt;/small&gt; אַתְּ אֵשֶׁת יָרָבְעָם, וְהָלַכְתְּ שִׁלֹה - הִנֵּה שָׁם אֲחִיָּה הַנָּבִיא - הוּא {{ב|דִבֶּר עָלַי|הוא ניבא עלי (לעיל [[ביאור:מלכים א יא|פרק יא]]) שאהיה}} לְמֶלֶךְ עַל הָעָם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=יד ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|ג}}
&lt;קטע התחלה=יד ג/&gt;{{ב|וְלָקַחַתְּ|כמתנה לנביא}} בְּיָדֵךְ עֲשָׂרָה לֶחֶם {{ב|וְנִקֻּדִים|סוג של מאפה}} וּבַקְבֻּק דְּבַשׁ, וּבָאת אֵלָיו. הוּא יַגִּיד לָךְ מַה יִּהְיֶה {{ב|לַנָּעַר|לאביה, הבן שלנו}}&quot;.&lt;קטע סוף=יד ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|ד}}
&lt;קטע התחלה=יד ד/&gt;וַתַּעַשׂ כֵּן אֵשֶׁת יָרָבְעָם. וַתָּקָם וַתֵּלֶךְ שִׁלֹה, וַתָּבֹא בֵּית אֲחִיָּה. וַאֲחִיָּהוּ לֹא יָכֹל לִרְאוֹת כִּי {{ב|קָמוּ|עמדו, עצרו מלראות}} עֵינָיו {{ב|מִשֵּׂיבוֹ|בגלל גילו המופלג}}.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יד ד/&gt;
{{איור|Phragmites australis Schilfrohr.jpg|210|&quot;כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם&quot; (פסוק טו) - קנה מצוי}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|ה}}
&lt;קטע התחלה=יד ה/&gt;וַיהוָה אָמַר אֶל אֲחִיָּהוּ: &quot;הִנֵּה אֵשֶׁת יָרָבְעָם בָּאָה לִדְרֹשׁ דָּבָר מֵעִמְּךָ אֶל בְּנָהּ, כִּי חֹלֶה הוּא. {{ב|כָּזֹה וְכָזֶה|כך וכך - דברים שנאמרו לנביא אך לא הוזכרו בפסוק זה כי יובאו בפירוט להלן}} תְּדַבֵּר אֵלֶיהָ. וִיהִי כְבֹאָהּ {{ב|וְהִיא מִתְנַכֵּרָה|תתנהג כנוכרייה, תסתיר את העובדה שהיא אשת המלך}}&quot;.&lt;קטע סוף=יד ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|ו}}
&lt;קטע התחלה=יד ו/&gt;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲחִיָּהוּ אֶת קוֹל רַגְלֶיהָ {{ב|בָּאָה|כשהיא באה}} בַפֶּתַח, וַיֹּאמֶר: &quot;בֹּאִי אֵשֶׁת יָרָבְעָם, לָמָּה זֶּה אַתְּ מִתְנַכֵּרָה, וְאָנֹכִי {{ב|שָׁלוּחַ|נשלחתי, על ידי ה'}} אֵלַיִךְ {{ב|קָשָׁה|לומר לך דברים קשים}}?&lt;קטע סוף=יד ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|ז}}
&lt;קטע התחלה=יד ז/&gt;לְכִי אִמְרִי לְיָרָבְעָם, כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: 'יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִתּוֹךְ הָעָם, וָאֶתֶּנְךָ נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=יד ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|ח}}
&lt;קטע התחלה=יד ח/&gt;וָאֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מִבֵּית דָּוִד וָאֶתְּנֶהָ לָךְ, וְלֹא הָיִיתָ כְּעַבְדִּי דָוִד אֲשֶׁר שָׁמַר מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תַי, וַאֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרַי בְּכָל לְבָבוֹ לַעֲשׂוֹת רַק הַיָּשָׁר בְּעֵינָי.&lt;קטע סוף=יד ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|ט}}
&lt;קטע התחלה=יד ט/&gt;וַתָּרַע לַעֲשׂוֹת מִכֹּל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ, וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה לְּךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמַסֵּכוֹת לְהַכְעִיסֵנִי, וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ {{ב|אַחֲרֵי גַוֶּךָ|אל מאחורי הגב שלך, כדבר שאין בו צורך}}.
{{ביאור:פרשה סגורה ללא ירידת שורה}}&lt;קטע סוף=יד ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|י}}
&lt;קטע התחלה=יד י/&gt;לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל בֵּית יָרָבְעָם, {{ב|וְהִכְרַתִּי|אהרוג}} לְיָרָבְעָם {{ב|מַשְׁתִּין בְּקִיר|את כל הגברים במשפחתו}}, {{ב|עָצוּר וְעָזוּב|ועבד (שתופסים, עוצרים אותו) ובן חורין (שעוזבים אותו לנפשו)}} {{ב|בְּיִשְׂרָאֵל|בפרסום גדול}}. וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית יָרָבְעָם {{ב|כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל|כמו אדם ששורף את הצואה, שהוא שורף אותה}} עַד תֻּמּוֹ.&lt;קטע סוף=יד י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|יא}}
&lt;קטע התחלה=יד יא/&gt;הַמֵּת לְיָרָבְעָם בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים, וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם', כִּי יְהוָה דִּבֵּר.&lt;קטע סוף=יד יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|יב}}
&lt;קטע התחלה=יד יב/&gt;וְאַתְּ קוּמִי, לְכִי לְבֵיתֵךְ. {{ב|בְּבֹאָה|כאשר יבואו, ייכנסו}} רַגְלַיִךְ הָעִירָה וּמֵת הַיָּלֶד.&lt;קטע סוף=יד יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|יג}}
&lt;קטע התחלה=יד יג/&gt;וְסָפְדוּ לוֹ כָל יִשְׂרָאֵל, וְקָבְרוּ אֹתוֹ, {{ב|כִּי זֶה לְבַדּוֹ|רק ילד זה (בניגוד לאחרים שיאכלו אותם הכלבים והעופות)}} יָבֹא לְיָרָבְעָם אֶל קָבֶר, יַעַן נִמְצָא בוֹ דָּבָר טוֹב {{ב|אֶל יְהוָה|שעשה למען ה' (להשערות לגבי מהות הדברים הטובים שעשה ר' [[ביאור:מלכים א יד יג|במאמר זה]]) }} אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּבֵית יָרָבְעָם.&lt;קטע סוף=יד יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|יד}}
&lt;קטע התחלה=יד יד/&gt;וְהֵקִים יְהוָה {{ב|לוֹ|לעצמו}} מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת בֵּית יָרָבְעָם {{ב|זֶה הַיּוֹם|באותו היום שבו יומלך}}, {{ב|וּמֶה גַּם עָתָּה|וגם יכרית את הנולדים לבית ירבעם מעתה והלאה}}.&lt;קטע סוף=יד יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|טו}}
&lt;קטע התחלה=יד טו/&gt;וְהִכָּה יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל {{ב|כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם|כמו [[W:קנה|קנה]] המתנדנד (אך לא נשבר)}}, {{ב|וְנָתַשׁ|ויעקור}} אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם, {{ב|וְזֵרָם|יפזר אותם}} {{ב|מֵעֵבֶר לַנָּהָר|אל מעבר לנהר פרת, מעבר לגבולה הצפוני של ישראל - לגלות אשור\בבל (ויש מפרשים שהכוונה לנהר גוזן ע&quot;פ [[מלכים ב יז ו]])}}. יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת {{ב|אֲשֵׁרֵיהֶם|עצי האשרה, לשם עבודה זרה}} {{ב|מַכְעִיסִים|ובכך הם מכעיסים}} אֶת יְהוָה.&lt;קטע סוף=יד טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|טז}}
&lt;קטע התחלה=יד טז/&gt;{{ב|וְיִתֵּן|ייתן לפני האויבים}} אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּגְלַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל&quot;.&lt;קטע סוף=יד טז/&gt;

{{איור|Karnak Tempel 19.jpg|200|&quot;...עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם&quot; (פסוק כה) - [[W:כתובת הניצחון בכרנכ (שושנק)|כתובת הניצחון של שישך בּכַּרְנָכּ שבמצרים]]}}
{{כותרת1|הבן מת, סוף ימי ירבעם. תחתיו מולך בנו נדב}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|יז}}
&lt;קטע התחלה=יד יז/&gt;וַתָּקָם אֵשֶׁת יָרָבְעָם וַתֵּלֶךְ וַתָּבֹא {{ב|תִרְצָתָה|ל[[W:תרצה|תרצה]] שהפכה לבירת ממלכת ישראל, עד שהועברה לשומרון (ר' בסוף הפרק הבא: &quot;מָלַךְ בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה&quot;)}}. הִיא בָּאָה בְסַף הַבַּיִת וְהַנַּעַר מֵת.&lt;קטע סוף=יד יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|יח}}
&lt;קטע התחלה=יד יח/&gt;וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ, אֲחִיָּהוּ הַנָּבִיא.&lt;קטע סוף=יד יח/&gt;
&lt;BR&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|יט}}
&lt;קטע התחלה=יד יט/&gt;וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם, אֲשֶׁר נִלְחַם וַאֲשֶׁר מָלָךְ, הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר {{ב|דִּבְרֵי הַיָּמִים|זיכרונות הדברים שקרו בכל ימי שלטונם של}} לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=יד יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|כ}}
&lt;קטע התחלה=יד כ/&gt;וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יָרָבְעָם - עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וַיִּשְׁכַּב עִם אֲבֹתָיו, וַיִּמְלֹךְ נָדָב בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יד כ/&gt;

{{כותרת1|גם בממלכת יהודה חוטאים בע&quot;ז. שישק מלך מצרים נלחם בירושלים, לוקח את האוצרות, כולל מגיני הזהב}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|כא}}
&lt;קטע התחלה=יד כא/&gt;וּרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מָלַךְ בִּיהוּדָה. בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ, וּשֲׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר יְהוָה לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה {{ב|הָעַמֹּנִית|מארץ עמון}}.&lt;קטע סוף=יד כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|כב}}
&lt;קטע התחלה=יד כב/&gt;וַיַּעַשׂ יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, {{ב|וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ|עוררו את קנאתו של ה'}} {{ב|&amp;nbsp;|יותר}} מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם בְּחַטֹּאתָם אֲשֶׁר חָטָאוּ.&lt;קטע סוף=יד כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|כג}}
&lt;קטע התחלה=יד כג/&gt;וַיִּבְנוּ גַם הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים, עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.&lt;קטע סוף=יד כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|כד}}
&lt;קטע התחלה=יד כד/&gt;וְגַם {{ב|קָדֵשׁ|גברים ש'הוקדשו' לעבודה זרה, זנות או משכב זכר. וייתכן שפירושו מקדש לאלה [[w:קטש|קדש (קטש)]]}} הָיָה בָאָרֶץ. עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יד כד/&gt;
{{איור|Stele_of_Qadesh_upper-frame.jpg|210|&quot;וְגם קָדֵש הָיָה בָּאָרֶץ&quot; (פסוק כד) - האלה קדש (קטש)}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|כה}}
&lt;קטע התחלה=יד כה/&gt;וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, עָלָה &lt;small&gt;(שושק)&lt;/small&gt; שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם.&lt;קטע סוף=יד כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|כו}}
&lt;קטע התחלה=יד כו/&gt;וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֶת הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=יד כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|כז}}
&lt;קטע התחלה=יד כז/&gt;וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם {{ב|תַּחְתָּם|במקום מגיני הזהב}} מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת, וְהִפְקִיד {{ב|עַל יַד שָׂרֵי הָרָצִים|בידי השרים שהיו ממונים על הרצים}} הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=יד כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|כח}}
&lt;קטע התחלה=יד כח/&gt;וַיְהִי מִדֵּי בֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה, {{ב|יִשָּׂאוּם הָרָצִים|יסחבו השומרים את המגינים (כדי להכניע את ליבו, שיזכור שהיו לו מגיני זהב ובגלל חטאו עשאם של נחושת (מלבי&quot;ם) או פשוט כדי להמשיך לקיים את הטקס כפי שהיה נהוג לעשות עם מגיני הזהב)}} {{ב|וֶהֱשִׁיבוּם|לאחר שהמלך עבר}} אֶל {{ב|תָּא הָרָצִים|הלשכה שלהם (כדי לשמור עליהם שם, במקום מוצנע יותר מאשר בית יער הלבנון שבו היו מגיני הזהב)}}.&lt;קטע סוף=יד כח/&gt;

{{כותרת1|סוף ימי רחבעם. מולך תחתיו בנו אֲבִיָּם (אביה)}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|כט}}
&lt;קטע התחלה=יד כט/&gt;וְיֶתֶר דִּבְרֵי רְחַבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.&lt;קטע סוף=יד כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|ל}}
&lt;קטע התחלה=יד ל/&gt;וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל הַיָּמִים.&lt;קטע סוף=יד ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יד|לא}}
&lt;קטע התחלה=יד לא/&gt;וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית. וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יד לא/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק יד/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|יד}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||יג|יד|טו|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
* מחלת בנו של ירבעם הייתה יכולה לעורר בו הרהורי תשובה, ואולי אם היה משפר את מעשיו היה בנו חי. אך במקום זאת הוא ניסה לקבל את ברכת הנביא ה&quot;טוב&quot; בעיניו - הנביא שניבא לו טובות בפרק יא. הוא עדיין חושש שגם אחיה ינזוף בו, כפי שעשה איש האלוקים בפרק הקודם, ולכן שולח את אשתו, ואף מבקש ממנה להתחפש.
* &quot;כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ&quot; (פסוק י) - הרב ע&quot;צ מלמד פירש: גלל הוא קש, &quot;לְקֹשֵׁשׁ '''קַשׁ''' לַתֶּבֶן&quot; ([[שמות ה יב]]) תרגם אונקלוס: &quot;לְגָבָבָא '''גִּלֵּי''' לְתִבְנָא&quot;, ולפי זה &quot;כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ&quot; משמעו: כמו שהבהמה מכלה בשיניה את הקש והתבן שהם מאכלה. {{קטן|(מובא בדעת מקרא על שמות כב, הערה 60)}}
* &quot;כִּי זֶה לְבַדּוֹ יָבֹא לְיָרָבְעָם אֶל קָבֶר&quot; (פסוק יג) - ואכן לגבי ירבעם עצמו נכתב להלן (פסוק כ) &quot;וַיִּשְׁכַּב עִם אֲבֹתָיו&quot; וללא &quot;ויקבר ב-&quot; כפי שמופיע בדרך כלל.
* &quot;וְנָתַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם, וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר&quot; (פסוק טו) - כבר כעת נרמז שממלכת ישראל עתידה לגלות בגלל חטאיה שהתחילו ממלכה הראשון. הרב בזק מצביע על הביטוי החריג &quot;מֵעֵבֶר לַנָּהָר&quot; המופיע 4 פעמים ב[[ביאור:יהושע כד|יהושע כד]]: &quot;בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח... וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר...&quot; - הישיבה ב&quot;עבר הנהר&quot; מסמלת את התקופה האלילית, לפני בחירת ה' באברהם. כעת עם ישראל שב לעבוד ע&quot;ז, ובזה חוזר למצבו הקדום.
* &quot;וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית&quot; מוזכר פעמיים (פסוקים כא, לא) - אולי כדי להדגיש שאישיותו השלילית של רחבעם נבעה מנישואיו של שלמה עם אישה עמונית.
* &quot;וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם&quot; (כה) - מסופר בהרחבה [[ביאור:דברי הימים ב יב|בדברי הימים ב יב]]. גם לגבי בחירת רחבעם באביה כיורש העצר כדאי לעיין [[ביאור:דברי הימים ב יא|בדברי הימים ב יא, בסוף הפרק]]. לגבי [[W:כתובת הניצחון בכרנכ (שושנק)|כתובת הניצחון של שישך בּכַּרְנָכּ שבמצרים]] - בכתובת מופיעה רשימת ערים שכבש שישק, בעיקר בממלכת ישראל, אך גם גזר, איילון וגבעון. ירושלים אמנם לא נזכרת שם אך ייתכן שזאת כיוון שירושלים לא הייתה מטרת מסעו, אלא רק מקום שבו עבר בדרך, וכן לא היה שם קרב רציני שהרי הוא סר מעליה לאחר שרחבעם שילם לו. בדברי הימים מודגש שעליית שישק על ירושלים הייתה כעונש על חטאי רחבעם, וגם ההצלה הייתה בזכות חזרה בתשובה.

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אביה בן ירבעם}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אשת ירבעם}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=נדב בן ירבעם}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=נעמה העמונית}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אביה (מלך יהודה)}}</text>
      <sha1>tgd44uly9p151ip8ewvxsfmyfjf5ukw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א טו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60735</id>
    <revision>
      <id>3017368</id>
      <parentid>3016643</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T15:55:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3017368</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19863" sha1="p18815z30us0yki036t2d1d75c595hk" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|טו|a09a15}}
&lt;קטע התחלה=פרק טו/&gt;
{{כותרת1|אבים\אביה בן רחבעם מלך יהודה, חטאיו, מלחמתו עם ירבעם}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|א}}
&lt;קטע התחלה=טו א/&gt;וּבִשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, מָלַךְ אֲבִיָּם עַל יְהוּדָה.&lt;קטע סוף=טו א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|ב}}
&lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;שָׁלֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם.&lt;קטע סוף=טו ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|ג}}
&lt;קטע התחלה=טו ג/&gt;וַיֵּלֶךְ בְּכָל חַטֹּאות אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה לְפָנָיו, וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְהוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִד {{ב|אָבִיו|אבי סבו (אבשלום סבו, היה בנו של דוד המלך)}}.&lt;קטע סוף=טו ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|ד}}
&lt;קטע התחלה=טו ד/&gt;{{ב|כִּי|ולמה ה' קיים את מלכי בית דוד למרות שחטאו...}} לְמַעַן דָּוִד נָתַן יְהוָה אֱלֹהָיו לוֹ {{ב|נִיר|נר קטן, קיום למלכותו}} בִּירוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם.&lt;קטע סוף=טו ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|ה}}
&lt;קטע התחלה=טו ה/&gt;אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, וְלֹא סָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּהוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו, {{ב|רַק|למעט}} בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי.&lt;קטע סוף=טו ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|ו}}
&lt;קטע התחלה=טו ו/&gt;וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין {{ב|רְחַבְעָם|שושלת רחבעם (כפי שנכתב גם בסוף הפרק הקודם) והכוונה כאן גם לתקופת אבים}} וּבֵין יָרָבְעָם כָּל יְמֵי חַיָּיו.&lt;קטע סוף=טו ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|ז}}
&lt;קטע התחלה=טו ז/&gt;וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה, וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּם וּבֵין יָרָבְעָם.&lt;קטע סוף=טו ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|ח}}
&lt;קטע התחלה=טו ח/&gt;וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד, וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנוֹ תַּחְתָּיו.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=טו ח/&gt;
{{איור|melachim_a_15.jpg|350||}}
{{כותרת1|אסא בן אביה מלך יהודה, מעשיו הטובים, ומלחמתו עם בעשא על ידי מתן שוחד לארם}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|ט}}
&lt;קטע התחלה=טו ט/&gt;וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה.&lt;קטע סוף=טו ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|י}}
&lt;קטע התחלה=טו י/&gt;וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, וְשֵׁם {{ב|אִמּוֹ|סבתו (אימו של אביו)}} מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם.&lt;קטע סוף=טו י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|יא}}
&lt;קטע התחלה=טו יא/&gt;וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּדָוִד אָבִיו.&lt;קטע סוף=טו יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|יב}}
&lt;קטע התחלה=טו יב/&gt;{{ב|וַיַּעֲבֵר|ביער, העלים}} {{ב|הַקְּדֵשִׁים|שהיו פעילים בתקופת רחבעם ([[ביאור:מלכים א יד#כד|לעיל יד, כד]])}} מִן הָאָרֶץ, וַיָּסַר אֶת כָּל {{ב|הַגִּלֻּלִים|הפסלים}} אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו.&lt;קטע סוף=טו יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|יג}}
&lt;קטע התחלה=טו יג/&gt;{{ב|וְגַם|הוא גם הסיר ממעמדה}} אֶת מַעֲכָה {{ב|אִמּוֹ|סבתו}}, וַיְסִרֶהָ {{ב|מִגְּבִירָה|מלתפקד כמלכה}} {{ב|אֲשֶׁר|בגלל ש-}} עָשְׂתָה {{ב|מִפְלֶצֶת|פסל מעורר פלצות, אימה}} {{ב|לָאֲשֵׁרָה|לכבוד האשרה (אלילה כנענית)}}, וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.&lt;קטע סוף=טו יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|יד}}
&lt;קטע התחלה=טו יד/&gt;וְהַבָּמוֹת לֹא סָרוּ, {{ב|רַק|אך למרות שלא הסיר את הבמות, (בזכות העובדה שהוא עצמו לא הקריב בבמות אלו), אפשר לומר עליו ש-}} לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם עִם יְהוָה כָּל יָמָיו.&lt;קטע סוף=טו יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|טו}}
&lt;קטע התחלה=טו טו/&gt;וַיָּבֵא אֶת {{ב|קָדְשֵׁי אָבִיו|הרכוש שהקדיש אביו משלל המלחמה}} &lt;small&gt;(וקדשו)&lt;/small&gt; {{ב|וְקָדְשֵׁי בֵּית יְהוָה|הוא קידש אותו לבית המקדש}}, כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים.&lt;קטע סוף=טו טו/&gt;
{{ש}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|טז}}
&lt;קטע התחלה=טו טז/&gt;וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם.&lt;קטע סוף=טו טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|יז}}
&lt;קטע התחלה=טו יז/&gt;{{ב|וַיַּעַל|עלה למלחמה, התקיף}} בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה, וַיִּבֶן אֶת {{ב|הָרָמָה|[[W:רמה (שבט בנימין)|מצודה ברמת בנימין]], צפונית לירושלים}}, {{ב|לְבִלְתִּי תֵּת יֹצֵא וָבָא|כדי לשלוט על דרכי הגישה לירושלים מצפון}} לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה.&lt;קטע סוף=טו יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|יח}}
&lt;קטע התחלה=טו יח/&gt;וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב {{ב|הַנּוֹתָרִים|ממה שלקח שישק, (ובכלל זה מה שהוסיף אסא, לעיל פסוק טו)}} בְּאוֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית &lt;small&gt;(מלך)&lt;/small&gt; הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנֵם בְּיַד עֲבָדָיו, וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=טו יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|יט}}
&lt;קטע התחלה=טו יט/&gt;&quot;{{ב|בְּרִית|אני מציע לכרות ברית}} בֵּינִי וּבֵינֶךָ, {{ב|בֵּין|כשם שהייתה בין}} אָבִי וּבֵין אָבִיךָ, הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד כֶּסֶף וְזָהָב, לֵךְ הָפֵרָה אֶת {{ב|בְּרִיתְךָ אֶת|הברית (שלא תתקפו אחד את השני) שעשית עם}} בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{ב|וְיַעֲלֶה מֵעָלָי|ועל ידי כך שתתקיף אותו, הוא יסור מעלי}}&quot;.&lt;קטע סוף=טו יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|כ}}
&lt;קטע התחלה=טו כ/&gt;וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד אֶל הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר לוֹ עַל עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּךְ אֶת {{ב|עִיּוֹן|[[W:עיון (עיר מקראית)|עיון]] - עיר באזור מרג' עיון של ימינו, למרגלות החרמון}} וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה, וְאֵת כָּל {{ב|כִּנְרוֹת|העיר כנרת וכל תחומה}} {{ב|עַל|עם (וגם את)}} כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי.&lt;קטע סוף=טו כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|כא}}
&lt;קטע התחלה=טו כא/&gt;וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ בַּעְשָׁא, וַיֶּחְדַּל מִבְּנוֹת אֶת הָרָמָה, וַיֵּשֶׁב {{ב|בְּתִרְצָה|עיר הבירה של ממלכת ישראל (הנמצאת לא רחוק משכם)}}.&lt;קטע סוף=טו כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|כב}}
&lt;קטע התחלה=טו כב/&gt;וְהַמֶּלֶךְ אָסָא {{ב|הִשְׁמִיעַ|הזעיק}} אֶת כָּל יְהוּדָה {{ב|אֵין נָקִי|מבלי שאף אחד יהיה פטור מלהצטרף}}, וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא, וַיִּבֶן {{ב|בָּם|על ידי חומרי הבניה שפירקו מהרמה}} הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת {{ב|גֶּבַע בִּנְיָמִן|[[W:גבע (יישוב מקראי)|העיר גבע]] שבנחלת שבט בנימין, מזוהה עם הכפר הפלסטיני ג'בע הנמצא צפונית לירושלים, ומשמר את שמה העברי הקדום של העיר}} וְאֶת {{ב|הַמִּצְפָּה|ה[[W:מצפה (עיר מקראית)|מצפה]] היא עיר באותו אזור, לא רחוק מהרמה. ייתכן שממוקמת בנבי סמואל}}.&lt;קטע סוף=טו כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|כג}}
&lt;קטע התחלה=טו כג/&gt;וְיֶתֶר כָּל דִּבְרֵי אָסָא וְכָל גְּבוּרָתוֹ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה - הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה, רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה {{ב|אֶת רַגְלָיו|ברגליו}}.&lt;קטע סוף=טו כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|כד}}
&lt;קטע התחלה=טו כד/&gt;וַיִּשְׁכַּב אָסָא עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו. וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=טו כד/&gt;
{{כותרת1|נדב בן ירבעם מלך ישראל. חטאיו. בעשא רוצח אותו ואת משפחתו}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|כה}}
&lt;קטע התחלה=טו כה/&gt;וְנָדָב בֶּן יָרָבְעָם מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם.&lt;קטע סוף=טו כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|כו}}
&lt;קטע התחלה=טו כו/&gt;וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=טו כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|כז}}
&lt;קטע התחלה=טו כז/&gt;{{ב|וַיִּקְשֹׁר עָלָיו|בעשא קשר קשר עם אנשים אחרים נגד נדב}} בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה לְבֵית יִשָּׂשכָר. וַיַּכֵּהוּ בַעְשָׁא {{ב|בְּגִבְּתוֹן|באזור העיר גיבתון}} {{ב|אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים|השייכת לפלישתים (ב[[יהושע כא כג]] היא מנויה כאחת מערי הלויים, ומסתבר שמתישהו היא נכבשה על ידי הפלישתים ונדב ניסה להחזירה לשליטת ישראל)}}, {{ב|וְנָדָב|וזה היה בזמן שנדב}} וְכָל יִשְׂרָאֵל צָרִים עַל גִּבְּתוֹן.&lt;קטע סוף=טו כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|כח}}
&lt;קטע התחלה=טו כח/&gt;וַיְמִתֵהוּ בַעְשָׁא בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.&lt;קטע סוף=טו כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|כט}}
&lt;קטע התחלה=טו כט/&gt;וַיְהִי {{ב|כְמָלְכוֹ|כאשר קיבלו כולם את בעשא כמלך}} הִכָּה אֶת כָּל בֵּית יָרָבְעָם. לֹא הִשְׁאִיר כָּל נְשָׁמָה לְיָרָבְעָם, עַד הִשְׁמִדוֹ, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|&quot;לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל בֵּית יָרָבְעָם, וְהִכְרַתִּי לְיָרָבְעָם...&quot; - [[ביאור:מלכים א יד#י|לעיל יד, י]]}} בְּיַד עַבְדּוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי.&lt;קטע סוף=טו כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|ל}}
&lt;קטע התחלה=טו ל/&gt;{{ב|עַל|ה' גרם לכך בגלל}} חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, בְּכַעְסוֹ אֲשֶׁר הִכְעִיס אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=טו ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|לא}}
&lt;קטע התחלה=טו לא/&gt;וְיֶתֶר דִּבְרֵי נָדָב, וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=טו לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|לב}}
&lt;קטע התחלה=טו לב/&gt;וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=טו לב/&gt;
{{כותרת1|בעשא בן אחיה מלך ישראל, וחטאיו}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|לג}}
&lt;קטע התחלה=טו לג/&gt;בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה.&lt;קטע סוף=טו לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טו|לד}}
&lt;קטע התחלה=טו לד/&gt;וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=טו לד/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק טו/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|טו}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||יד|טו|טז|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
* &quot;וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּם וּבֵין יָרָבְעָם&quot; (פסוק ז) - ב[[ביאור:דברי הימים ב יג|דברי הימים ב יג]] מתוארת מלחמה ביניהם שבה נפלו 500,000 חיילים מממלכת ישראל.
:בדברי הימים הוא מכונה &quot;אֲבִיָּה&quot;, שם הכולל בתוכו את שם ה' - אולי כי ספר מלכים ביקורתי יותר כלפיו, ואולי כי ספר מלכים רצה להבחין בין המלך אֲבִיָּה\אֲבִיָּם לאֲבִיָּה בֶן יָרָבְעָם שהוזכר בפרק הקודם (ואיננו מוזכר בדברי הימים).
* &quot;בֶּן '''הֲדַד''' בֶּן טַבְ'''רִמֹּן''' בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם&quot; (פסוק יח) - הדד ורימון הם שמות אלילים ארמים-בבלים, ועל כן מופיעים בשמות מלכי ארם ([[W:שם תאופורי|שם תאופורי]]). 
:יש הסוברים כי ”חֶזְיוֹן” הוא [[W:רזון בן אלידע|רזון בן אלידע]], שטנו של שלמה. נמצא שנכדו של רזון לקח את אוצרות בית ה' מנכדו של שלמה, ואולי לכן נזכר כאן שם הסב, שלא כמקובל. {{קטן|(ע&quot;פ הרב בזק)}}
* &quot;וַיַּעַל בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה...&quot; (טו-כב) - מופיע בניסוח דומה בתחילת [[ביאור:דברי הימים ב טז|דברי הימים ב טז]].
* &quot;רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת רַגְלָיו&quot; (פסוק כג) - בדברי הימים מסופר שחנני הנביא נזף באסא על בריתו עם מלך ארם. אסא השליך את הנביא לכלא, ומיד לאחר מכן נכתב &quot;וַיֶּחֱלֶא אָסָא בִּשְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע לְמַלְכוּתוֹ בְּרַגְלָיו, עַד לְמַעְלָה חָלְיוֹ, וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת ה' כִּי בָּרֹפְאִים&quot; - משמע שהמחלה ברגליו הייתה עונש מה'. ייתכן שספר מלכים בחר להצניע זאת כדי להדגיש את פועלו החשוב של אסא בביעור ע&quot;ז.
* &quot;וַיִּקְשֹׁר עָלָיו בַּעְשָׁא בֶן '''אֲחִיָּה'''... כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ '''אֲחִיָּה''' הַשִּׁילֹנִי&quot; (כז-כט) - כנראה שאין זה אותו &quot;אחיה&quot;, אבל יש כאן סמליות בכך שבעשא בן אחיה הגשים את נבואתו של אחיה השילוני.
* &quot;וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם&quot; - חוזר פעמיים: בפסוק טז ובפסוק לב. הפעם השנייה נראית שלא במקומה, שהרי אסא סיים את חייו כבר בפסוק כד, אך ייתכן שהפסוק מדגיש את רעת בעשא שהעז להילחם במלך אסא שעליו נאמר &quot;וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּדָוִד אָבִיו&quot; {{קטן|(ר' [[מלבי&quot;ם על מלכים א טו|במלבי&quot;ם]])}} וזאת לקראת המסופר בסוף פרקנו ובפרק הבא על חטאי בעשא.
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלכי יהודה וישראל}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=מעכה בת אבישלום}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אסא}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=בעשא}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=רמה (שבט בנימין)}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=בן-הדד הראשון}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=יהושפט}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=גבתון (עיר מקראית)}}</text>
      <sha1>p18815z30us0yki036t2d1d75c595hk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א טז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60737</id>
    <revision>
      <id>3017367</id>
      <parentid>3017063</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T15:51:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3017367</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21086" sha1="3zkurwpotlk5n2h9qu21r8ukdsh2a7u" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|טז|a09a16}}
&lt;קטע התחלה=פרק טז/&gt;
{{כותרת1|הנביא יהוא מנבא לבעשא שהוא ומשפחתו יענשו על חטאיו}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|א}}
&lt;קטע התחלה=טז א/&gt;וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֶל יֵהוּא בֶן חֲנָנִי עַל בַּעְשָׁא לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=טז א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ב}}
&lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;&quot;יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִן הֶעָפָר וָאֶתֶּנְךָ {{ב|נָגִיד|מלך}} עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וַתֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וַתַּחֲטִא אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיסֵנִי בְּחַטֹּאתָם.&lt;קטע סוף=טז ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ג}}
&lt;קטע התחלה=טז ג/&gt;הִנְנִי {{ב|מַבְעִיר|מכלה}} {{ב|אַחֲרֵי|את צאצאי}} בַעְשָׁא וְאַחֲרֵי {{ב|בֵיתוֹ|משפחתו}}, וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ {{ב|כְּבֵית|כמו שנאמר על בית ירבעם (&quot;הַמֵּת לְיָרָבְעָם בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים&quot; - [[ביאור:מלכים א יד#יא|לעיל יד, יא]])}} יָרָבְעָם בֶּן נְבָט.&lt;קטע סוף=טז ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ד}}
&lt;קטע התחלה=טז ד/&gt;הַמֵּת לְבַעְשָׁא בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים, וְהַמֵּת לוֹ בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם&quot;.&lt;קטע סוף=טז ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ה}}
&lt;קטע התחלה=טז ה/&gt;וְיֶתֶר דִּבְרֵי בַעְשָׁא, וַאֲשֶׁר עָשָׂה, וּגְבוּרָתוֹ, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=טז ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ו}}
&lt;קטע התחלה=טז ו/&gt;וַיִּשְׁכַּב בַּעְשָׁא עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּתִרְצָה, וַיִּמְלֹךְ אֵלָה בְנוֹ תַּחְתָּיו.&lt;קטע סוף=טז ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ז}}
&lt;קטע התחלה=טז ז/&gt;{{ב|וְגַם|ועוד}} בְּיַד יֵהוּא בֶן חֲנָנִי הַנָּבִיא דְּבַר יְהוָה הָיָה אֶל בַּעְשָׁא וְאֶל בֵּיתוֹ, וְעַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו לִהְיוֹת כְּבֵית יָרָבְעָם, וְעַל אֲשֶׁר {{ב|הִכָּה אֹתוֹ|בעשא הרג את בנו של ירבעם (נדב, בסוף הפרק הקודם). אמנם היה זה על פי נבואת אחיה השילוני על בית ירבעם, אך מסביר רש&quot;י שכיוון שבעשא הלך בדרכו הרעה של ירבעם נשמטה ממנו ההצדקה המוסרית להשמדת ביתו. (ראו גם [[ביאור:הושע א#ד|הושע א, ד]] ובביאור שם)}}.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=טז ז/&gt;

{{כותרת1|אלה בן בעשא מלך ישראל. זמרי רוצח אותו ואת משפחתו}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ח}}
&lt;קטע התחלה=טז ח/&gt;בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ אֵלָה בֶן בַּעְשָׁא עַל יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה שְׁנָתָיִם.&lt;קטע סוף=טז ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ט}}
&lt;קטע התחלה=טז ט/&gt;וַיִּקְשֹׁר עָלָיו עַבְדּוֹ, זִמְרִי, {{ב|שַׂר מַחֲצִית הָרָכֶב|ממונה על מחצית חיל המרכבות}}, {{ב|וְהוּא|אֵלָה בֶן בַּעְשָׁא}} בְתִרְצָה, שֹׁתֶה {{ב|שִׁכּוֹר|יין לשכרה}} {{ב|בֵּית אַרְצָא|במקום הנקרא &quot;בית ארצא&quot;}} {{ב|אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת בְּתִרְצָה|יחד עם השר הממונה על הארמון בתרצה}}.&lt;קטע סוף=טז ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|י}}
&lt;קטע התחלה=טז י/&gt;וַיָּבֹא זִמְרִי וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.&lt;קטע סוף=טז י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|יא}}
&lt;קטע התחלה=טז יא/&gt;וַיְהִי בְמָלְכוֹ, כְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסְאוֹ, הִכָּה אֶת כָּל בֵּית בַּעְשָׁא, לֹא הִשְׁאִיר לוֹ מַשְׁתִּין בְּקִיר, {{ב|וְגֹאֲלָיו|ולא השאיר לו קרובי משפחה}} {{ב|וְרֵעֵהוּ|ולא השאיר אף אחד מחבריו}}.&lt;קטע סוף=טז יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|יב}}
&lt;קטע התחלה=טז יב/&gt;וַיַּשְׁמֵד זִמְרִי אֵת כָּל בֵּית בַּעְשָׁא, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל בַּעְשָׁא בְּיַד יֵהוּא הַנָּבִיא.&lt;קטע סוף=טז יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|יג}}
&lt;קטע התחלה=טז יג/&gt;{{ב|אֶל|על (בגלל)}} כָּל חַטֹּאות בַּעְשָׁא וְחַטֹּאות אֵלָה בְנוֹ, אֲשֶׁר חָטְאוּ וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל {{ב|בְּהַבְלֵיהֶם|בדברי שווא, בעבודה זרה שאין בה תועלת}}.&lt;קטע סוף=טז יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|יד}}
&lt;קטע התחלה=טז יד/&gt;וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֵלָה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=טז יד/&gt;

{{כותרת1|זמרי מלך ישראל. אך אנשי צבא ישראל ממליכים את עמרי שר הצבא, תוקפים את זמרי, והוא נשרף בארמונו}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|טו}}
&lt;קטע התחלה=טז טו/&gt;בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זִמְרִי שִׁבְעַת יָמִים בְּתִרְצָה, וְהָעָם {{ב|חֹנִים|הקימו מחנה למלחמה (כפי הנראה, בהמשך למצור על גיבתון שהוזכר בפרק הקודם, בפסוק כז)}} עַל גִּבְּתוֹן אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים.&lt;קטע סוף=טז טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|טז}}
&lt;קטע התחלה=טז טז/&gt;וַיִּשְׁמַע הָעָם הַחֹנִים לֵאמֹר &quot;קָשַׁר זִמְרִי וְגַם הִכָּה אֶת הַמֶּלֶךְ&quot;, וַיַּמְלִכוּ {{ב|כָל יִשְׂרָאֵל|הכוונה לכל הנמצאים בגיבתון (שהרי בפסוק כא משמע שחצי מהעם לא תמך בעמרי)}} אֶת עָמְרִי {{ב|שַׂר צָבָא|שהיה מפקד הצבא של אֵלָה}} עַל יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא בַּמַּחֲנֶה.&lt;קטע סוף=טז טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|יז}}
&lt;קטע התחלה=טז יז/&gt;וַיַּעֲלֶה עָמְרִי וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִגִּבְּתוֹן, וַיָּצֻרוּ עַל תִּרְצָה.&lt;קטע סוף=טז יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|יח}}
&lt;קטע התחלה=טז יח/&gt;וַיְהִי כִּרְאוֹת זִמְרִי כִּי נִלְכְּדָה הָעִיר וַיָּבֹא אֶל אַרְמוֹן בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׂרֹף {{ב|עָלָיו|עמרי על זמרי (או שזמרי הצית כדי להתאבד)}} אֶת {{ב|בֵּית מֶלֶךְ|בית המלך, את ארמונו}} בָּאֵשׁ, וַיָּמֹת.&lt;קטע סוף=טז יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|יט}}
&lt;קטע התחלה=טז יט/&gt;עַל &lt;small&gt;(חטאתו)&lt;/small&gt; חַטֹּאתָיו אֲשֶׁר חָטָא לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה לְהַחֲטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=טז יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כ}}
&lt;קטע התחלה=טז כ/&gt;וְיֶתֶר דִּבְרֵי זִמְרִי וְקִשְׁרוֹ אֲשֶׁר קָשָׁר, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=טז כ/&gt;

{{כותרת1|עמרי מלך ישראל. תבני בן גינת מולך על חצי ממלכת ישראל, אך נאמני עמרי הורגים אותו. עמרי קונה את שומרון. חוטא}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כא}}
&lt;קטע התחלה=טז כא/&gt;אָז יֵחָלֵק הָעָם יִשְׂרָאֵל לַחֵצִי, חֲצִי הָעָם הָיָה אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַת לְהַמְלִיכוֹ וְהַחֲצִי אַחֲרֵי עָמְרִי.&lt;קטע סוף=טז כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כב}}
&lt;קטע התחלה=טז כב/&gt;{{ב|וַיֶּחֱזַק|ניצח}} הָעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי עָמְרִי אֶת הָעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי תִּבְנִי בֶן גִּינַת, {{ב|וַיָּמָת|ויהרגו את}} תִּבְנִי {{ב|וַיִּמְלֹךְ|מלך על כל ישראל}} עָמְרִי.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=טז כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כג}}
&lt;קטע התחלה=טז כג/&gt;בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. בְּתִרְצָה מָלַךְ שֵׁשׁ שָׁנִים.&lt;קטע סוף=טז כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כד}}
&lt;קטע התחלה=טז כד/&gt;וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת {{ב|שֶׁמֶר|שם של איש}} בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף, {{ב|וַיִּבֶן אֶת הָהָר|בנה ביצורים מסביבו}}, וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר &quot;שֹׁמְרוֹן&quot;.&lt;קטע סוף=טז כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כה}}
&lt;קטע התחלה=טז כה/&gt;וַיַּעֲשֶׂה עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיָּרַע מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו.&lt;קטע סוף=טז כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כו}}
&lt;קטע התחלה=טז כו/&gt;וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט &lt;small&gt;(ובחטאתיו)&lt;/small&gt; וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, לְהַכְעִיס אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם.&lt;קטע סוף=טז כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כז}}
&lt;קטע התחלה=טז כז/&gt;וְיֶתֶר דִּבְרֵי עָמְרִי אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=טז כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כח}}
&lt;קטע התחלה=טז כח/&gt;וַיִּשְׁכַּב עָמְרִי עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּשֹׁמְרוֹן, וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=טז כח/&gt;

{{כותרת1|אחאב בן עמרי מלך ישראל. חוטא מאוד. גם אשתו איזבל. חיאל בונה מחדש את יריחו ונענש}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|כט}}
&lt;קטע התחלה=טז כט/&gt;וְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.&lt;קטע סוף=טז כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|ל}}
&lt;קטע התחלה=טז ל/&gt;וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, {{ב|מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו|אם עד עכשיו היה ניתן לסנגר על ישראל ולומר שהם רק אימצו מנהגי ע&quot;ז במסגרת עבודת ה', הרי שבפסוקים הבאים ניתן לראות שאחאב הכניס ע&quot;ז של ממש}}.&lt;קטע סוף=טז ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|לא}}
&lt;קטע התחלה=טז לא/&gt;{{ב|וַיְהִי הֲנָקֵל|היה נחשב לדבר קל בעיניו}} לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, {{ב|וַיִּקַּח|ולכן הפריז בחטאיו ולקח}} אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ {{ב|צִידֹנִים|בני צידון, ה[[W:פיניקים|פיניקים]]}} וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ.&lt;קטע סוף=טז לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|לב}}
&lt;קטע התחלה=טז לב/&gt;וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל, {{ב|בֵּית הַבַּעַל|בתוך המקדש שבנה לבעל}} אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן.&lt;קטע סוף=טז לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|לג}}
&lt;קטע התחלה=טז לג/&gt;וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת הָאֲשֵׁרָה, וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו.&lt;קטע סוף=טז לג/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|טז|לד}}
&lt;קטע התחלה=טז לד/&gt;בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל {{ב|בֵּית הָאֱלִי|שמוצאו מבית אל}} אֶת יְרִיחֹה, {{ב|בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ|כשהניח את יסודות החומה מת בנו הבכור אבירם}} &lt;small&gt;(ובשגיב)&lt;/small&gt; {{ב|וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ|כשהעמיד את דלתות העיר מת בנו הצעיר שגוב}}, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|ראו [[ביאור:יהושע ו#כו|יהושע ו, כו]]}} בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=טז לד/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק טז/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|טז}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||טו|טז|יז|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
* &quot;הִנְנִי מַבְעִיר אַחֲרֵי בַעְשָׁא וְאַחֲרֵי בֵיתוֹ, וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ '''כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט'''. הַמֵּת לְבַעְשָׁא בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים, וְהַמֵּת לוֹ בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם&quot; (ג-ד) - ההקבלה לירבעם מפורשת בפסוק, וגם התוכן כמעט זהה: &quot;וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית יָרָבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ. הַמֵּת לְיָרָבְעָם בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים, וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם&quot; (לעיל פרק יד). את שניהם ה' המליך כעונש למלך שקדם להם, ושניהם אכזבו. העונש התקיים בימי בניהם של שני המלכים ויש דמיון בין התיאור של השמדת בית ירבעם (&quot;וְנָדָב בֶּן יָרָבְעָם מָלַךְ... וַיִּקְשֹׁר עָלָיו בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה&quot; - פרק טו) לבין התיאור של השמדת בית בעשא (&quot;...מָלַךְ אֵלָה בֶן בַּעְשָׁא... וַיִּקְשֹׁר עָלָיו עַבְדּוֹ זִמְרִי&quot; - בפרקנו). הרב בזק (בספרו על מלכים א, עמ' 268) מפרט לגבי הדמיון בין השניים ומוצא בהקבלה הדגשה לכך שלממלכת ישראל ניתנה הזדמנות שניה, אך גם היא הוחמצה. מלכיה המשיכו בדרכו הרעה של ירבעם ונענשו בהתאם.
* &quot;וְיֶתֶר דִּבְרֵי זִמְרִי .... הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל&quot; (פסוק כ) - ניתן לקרוא זאת באירוניה, שהרי זמרי מלך רק 7 ימים. הרד&quot;ק מפרש: &quot;והלא לא מלך אלא שבעת ימים בתרצה לבדה? מה החטיא את ישראל בשבעת הימים?! אלא קודם לכן שהיה שר מחצית הרכב היה מחטיא את ישראל. וכן מה שאמר &quot;ויתר דברי זמרי&quot; - על הימים אשר היה שר אמר&quot;.
* &quot;וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן&quot; (פסוק כד) - א&quot;ר יוחנן: מפני מה זכה עמרי למלכות? מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל ([[סנהדרין קב ב]]). עמרי הוא האדם הרביעי שהמקרא מספר עליו שקנה חלקה בארץ. השלושה לפניו ידועים: אברהם בחברון, יעקב בשכם, ודוד המלך בירושלים. ארבע הערים הנ&quot;ל שימשו לתקופה מסוימת כבירה של ממלכה בישראל.
* &quot;אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל&quot; (פסוק לא) - כנראה שעבודת הבעל הייתה כל כך טבועה במשפחתה, שאביה נקרא על שם האליל. ה[[W:בעל|בעל]] במיתולוגיה הכנענית היה אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, שמרווה את פני האדמה. בעקבות שמו, בימינו קוראים לחקלאות המתבססת על מי גשמים [[W:חקלאות בעל|חקלאות בעל]] (בניגוד ל[[W:חקלאות שלחין|חקלאות שלחין]] המבוססת על השקיית הגידולים החקלאיים על ידי '''שליחת''' המים לערוגותיהם). גם שמה של איזבל משמעו האיש(ה)-של האליל [[W:בעל זבוב (אל)|זבֻל]] המכונה גם בעל זבוב, בלעג. הניקוד בשמה של איזבל - &quot;זֶבֶל&quot; - כנראה גם הוא שונה בכוונה כדי ללעוג לאליל ולאיזבל עצמה.
* &quot;בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה&quot; (פסוק לד) - למה שובץ פסוק זה דווקא כאן? להורות שרק בימים בהם המלך מעז &quot;לְהַכְעִיס אֶת ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו&quot; יהיה מי שיעז להפר את החרם על יריחו, העיר שהפכה לסמל של נס גלוי במלחמת כיבוש הארץ.
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=יהוא בן חנני}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אלה בן בעשא}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=זמרי (מלך ישראל)}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=עמרי}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=תבני}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=שמר (דמות מקראית)}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=שומרון (עיר)}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אחאב}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=איזבל}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אתבעל הראשון}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חיאל בית האלי}}</text>
      <sha1>3zkurwpotlk5n2h9qu21r8ukdsh2a7u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א יז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60739</id>
    <revision>
      <id>3017366</id>
      <parentid>3017330</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T15:45:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3017366</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14640" sha1="dqbdui5ieo6mvqmcodrxdazcjyuqnl4" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|יז|a09a17}}
&lt;קטע התחלה=פרק יז/&gt;
{{כותרת1|אליהו הנביא מנבא בצורת לאחאב, ובורח לנחל כרית}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|א}}
&lt;קטע התחלה=יז א/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ {{ב|הַתִּשְׁבִּי|מהעיר תושֵב}} מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב: &quot;חַי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר, כִּי אִם {{ב|לְפִי דְבָרִי|כאשר אומר שיהיה גשם}}&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יז א/&gt;
{{איור|Washington_Allston_-_Elijah_in_the_Desert_-_Google_Art_Project.jpg|250|העורבים מכלכלים את אליהו}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|ב}}
&lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=יז ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|ג}}
&lt;קטע התחלה=יז ג/&gt;&quot;לֵךְ {{ב|מִזֶּה|ממקום זה}} וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה, {{ב|וְנִסְתַּרְתָּ|תתחבא כך שאף אדם לא יגלה את מקום הימצאך לאחאב ואיזבל}} בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר {{ב|עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן|סמוך לנהר הירדן}}.&lt;קטע סוף=יז ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|ד}}
&lt;קטע התחלה=יז ד/&gt;וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה, וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי {{ב|לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם|להביא לך אוכל לשם}}&quot;.&lt;קטע סוף=יז ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|ה}}
&lt;קטע התחלה=יז ה/&gt;וַיֵּלֶךְ וַיַּעַשׂ כִּדְבַר יְהוָה, וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן.&lt;קטע סוף=יז ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|ו}}
&lt;קטע התחלה=יז ו/&gt;וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר, וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב, וּמִן הַנַּחַל יִשְׁתֶּה.&lt;קטע סוף=יז ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|ז}}
&lt;קטע התחלה=יז ז/&gt;וַיְהִי {{ב|מִקֵּץ יָמִים|כעבור שנה}} וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל, כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יז ז/&gt;

{{כותרת1|אליהו מתגורר אצל אלמנה בצרפת. נס השמן והקמח}}
{{איור|Aleppo-hatef hiriq-1Kings-17-11.png|200|שימוש [[W:ניקוד_העברית_בת_ימינו#סימנים_נדירים|בסימן הניקוד המיוחד]] הנקרא [[W:קובץ:Hataf hiriq.png|חטף־חיריק]] בפסוק יא, מתוך [[W:כתר ארם צובא|כתר ארם צובא]]}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|ח}}
&lt;קטע התחלה=יז ח/&gt;וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=יז ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|ט}}
&lt;קטע התחלה=יז ט/&gt;&quot;קוּם לֵךְ {{ב|צָרְפַתָה|לעיר הנקראת [[W:צרפת (עיר פיניקית)|צרפת]]}} {{ב|אֲשֶׁר|הסמוכה}} לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, הִנֵּה {{ב|צִוִּיתִי|ייעדתי}} שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ&quot;.&lt;קטע סוף=יז ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|י}}
&lt;קטע התחלה=יז י/&gt;וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָה וַיָּבֹא אֶל פֶּתַח הָעִיר וְהִנֵּה שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים, וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר: &quot;קְחִי נָא לִי מְעַט מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה&quot;.&lt;קטע סוף=יז י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|יא}}
&lt;קטע התחלה=יז יא/&gt;וַתֵּלֶךְ לָקַחַת, וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר: &quot;לִקְחִי נָא לִי פַּת לֶחֶם בְּיָדֵךְ&quot;.&lt;קטע סוף=יז יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|יב}}
&lt;קטע התחלה=יז יב/&gt;וַתֹּאמֶר: &quot;חַי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ לִי {{ב|מָעוֹג|לחם עגול, פיתה}} כִּי אִם {{ב|מְלֹא כַף|חופן אחד של}} קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט שֶׁמֶן {{ב|בַּצַּפָּחַת|בצלוחית}}, וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת {{ב|שְׁנַיִם|כמות מעטה (לאו דווקא 2) של}} עֵצִים וּבָאתִי {{ב|וַעֲשִׂיתִיהוּ|אכין מהקמח והשמן בצק, ואאפה אותו בעזרת הבערת העצים שאספתי}} לִי וְלִבְנִי וַאֲכַלְנֻהוּ {{ב|וָמָתְנוּ|ולאחר שנאכל אותו ולא יהיה לנו מה לאכול יותר, כנראה נמות ברעב}}&quot;.&lt;קטע סוף=יז יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|יג}}
&lt;קטע התחלה=יז יג/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵלִיָּהוּ: &quot;אַל תִּירְאִי, בֹּאִי, עֲשִׂי כִדְבָרֵךְ, אַךְ עֲשִׂי לִי {{ב|מִשָּׁם|מהבצק}} {{ב|עֻגָה|ר' מָעוֹג בפסוק הקודם}} קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה, {{ב|וְהוֹצֵאתְ לִי|כשזה יהיה מוכן תביאי לי לטעום (אני אחכה מחוץ לביתך)}}, וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יז יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|יד}}
&lt;קטע התחלה=יז יד/&gt;כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: 'כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר, עַד יוֹם &lt;small&gt;(תתן)&lt;/small&gt; תֵּת יְהוָה גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה' &quot;.&lt;קטע סוף=יז יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|טו}}
&lt;קטע התחלה=יז טו/&gt;וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה כִּדְבַר אֵלִיָּהוּ, וַתֹּאכַל &lt;small&gt;(הוא)&lt;/small&gt; &lt;small&gt;(והיא)&lt;/small&gt; הִיא וָהוּא וּבֵיתָהּ {{ב|יָמִים|במשך שנה}}.&lt;קטע סוף=יז טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|טז}}
&lt;קטע התחלה=יז טז/&gt;כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יז טז/&gt;

{{כותרת1|אליהו מציל את בן האלמנה}}
{{איור|Elijah Resuscitating the Son of the Widow of Sarepta - Hersent, Louise - 1819.jpg|250|אליהו נותן לאישה הצרפתית את בנה לאחר שקם לתחייה בזכות תפילתו. ציור של לואיז מארי ארסנט}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|יז}}
&lt;קטע התחלה=יז יז/&gt;וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, חָלָה בֶּן הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַבָּיִת, וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר {{ב|לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה|הפסיק לנשום, מת}}.&lt;קטע סוף=יז יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|יח}}
&lt;קטע התחלה=יז יח/&gt;וַתֹּאמֶר אֶל אֵלִיָּהוּ: &quot;{{ב|מַה לִּי וָלָךְ|איזו שייכות יש לנו? למה אנו ביחד?}} אִישׁ הָאֱלֹהִים? בָּאתָ אֵלַי {{ב|לְהַזְכִּיר|להבליט (שהרי ליד אליהו בולטים גם עוונותיו הפעוטים של אדם רגיל)}} אֶת עֲ{{VAV WITH HOLAM HASER}}נִי וּלְהָמִית אֶת בְּנִי&quot;?&lt;קטע סוף=יז יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|יט}}
&lt;קטע התחלה=יז יט/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: &quot;תְּנִי לִי אֶת בְּנֵךְ&quot;, וַיִּקָּחֵהוּ מֵחֵיקָהּ, וַיַּעֲלֵהוּ אֶל הָעֲלִיָּה אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב שָׁם, וַיַּשְׁכִּבֵהוּ עַל מִטָּתוֹ.&lt;קטע סוף=יז יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|כ}}
&lt;קטע התחלה=יז כ/&gt;וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר: &quot;יְהוָה אֱלֹהָי, {{ב|הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה|האם אפילו לאישה שהתאלמנה ולמרות עניותה הרבה הייתה נדיבה אלי}} אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ&quot;?&lt;קטע סוף=יז כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|כא}}
&lt;קטע התחלה=יז כא/&gt;{{ב|וַיִּתְמֹדֵד|השתטח על הילד מלוא מידתו, עם כל גופו}} עַל הַיֶּלֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר: &quot;יְהוָה אֱלֹהָי, תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה {{ב|עַל קִרְבּוֹ|לתוכו}}&quot;.&lt;קטע סוף=יז כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|כב}}
&lt;קטע התחלה=יז כב/&gt;וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ, וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד עַל קִרְבּוֹ וַיֶּחִי.&lt;קטע סוף=יז כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|כג}}
&lt;קטע התחלה=יז כג/&gt;וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת הַיֶּלֶד, וַיֹּרִדֵהוּ מִן הָעֲלִיָּה הַבַּיְתָה וַיִּתְּנֵהוּ לְאִמּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ: &quot;רְאִי, חַי בְּנֵךְ&quot;.&lt;קטע סוף=יז כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יז|כד}}
&lt;קטע התחלה=יז כד/&gt;וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל אֵלִיָּהוּ: &quot;עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה, וּדְבַר יְהוָה בְּפִיךָ אֱמֶת&quot;.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יז כד/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק יז/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|יז}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||טז|יז|יח|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* &quot;וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ וכו' &quot; (פסוק א) - ללא הקדמה או רקע לגביו, אליהו מופיע ומכריז על בצורת. אליהו קנאי לה' ונרתע מהע&quot;ז שתוארה בסוף הפרק הקודם, עד כדי כך שהוא לא חושש מההשלכות של רעב כבד על כל העם. בהמשך הפרק ה' ממחיש לאליהו כמה קשה לחיות כאשר המזון לא מובטח וכאשר הנחל מתייבש.
:משם הוא נשלח למסע מקצה הממלכה לקצה השני ופוגש את האלמנה ובנה הסובלים מהרעב - כעת אליהו מפנים את שלמד וכאשר הוא מנבא, הוא מציין שזה היה בדבר ה' וגם הגשם ירד כאשר ה' יחליט: &quot;כִּי כֹה אָמַר ה'... כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה... עַד יוֹם תֵּת ה' גֶּשֶׁם וכו' &quot;.
:גם נס החייאת הילד בהמשך הראה לאליהו שרק לאחר תפילה לה' (פסוק כא) קם הילד לתחייה.  בהקשר זה ר' [[תענית ב א]]: {{צ|ג' מפתחות בידו של הקב&quot;ה שלא נמסרו ביד שליח. ואלו הן: מפתח של גשמים... ומפתח של תחיית המתים}}, ואת ההתייחסות לכך לגבי אליהו ב[[סנהדרין קיג א]].
* {{צ|&quot;כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר, עַד יוֹם תֵּת יְהוָה גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה}} (פסוק יד) - נעמי שמר בשירה [[W:כד הקמח (שיר)|כד הקמח]] ציטטה את הפסוק בהבדלים קלים: {{צ|אני קורא בספר מלכים, בפרק השבעה עשר... כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלֶה, וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר, עַד אֲשֶׁר יָבוֹא מָטָר, עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה}}. ההבדל הבולט הוא שבשיר מושמטת המעורבות של ה' בהחזרת הגשם. השיר מנסה להציג את אליהו בתור דמות אנושית וחיובית שמנסה להעניק תקווה ונחמה בשעת הבצורת הקשה. זאת לעומת המשמעות המקורית בפסוקים, בה אליהו מוסר את שאמר לו ה' כדי לקבל מזון מהאלמנה. בשיר אליהו מוצג כאיש רגיש לסובבים אותו ומעודדם, ובמקרא אליהו הוא זה שהכריז על הבצורת ואיננו חושש לרעבי עמו. {{קטן|(ע&quot;פ ענבר מ.)}}
:להקת פיקוד צפון שרה &quot;תִכְלֶה&quot; ולא כניקוד יוצא הדופן שבפסוק: &quot;תִכְלָה&quot;. בין כך ובין כך &quot;כַּד&quot; הוא זכר, וייתכן ש&quot;תכלה&quot; בלשון נקבה מגיע בהשפעת &quot;תֶחְסָר&quot; שבהמשך הפסוק.
* &quot;עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי&quot; (פסוק כד) - לאו דווקא שכעת נודע לה הדבר, אלא שעכשיו התאמת והתחזק בנפשה. כך גם במקומות נוספים בתנ&quot;ך בהם מופיע הביטוי, למשל: &quot;כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה&quot;, &quot;עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים&quot;, &quot;וְעַתָּה הִנֵּה יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלוֹךְ&quot;.
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אליהו}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=הבצורת בתקופת אחאב}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=האישה מצרפת}}</text>
      <sha1>dqbdui5ieo6mvqmcodrxdazcjyuqnl4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א יח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60741</id>
    <revision>
      <id>3017364</id>
      <parentid>3002691</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T15:36:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הערות וקצת שיפורים, איור</comment>
      <origin>3017364</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25733" sha1="l2z00y2m1mcimnarvj8o00lxvqixtuh" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|יח|a09a18}}
&lt;קטע התחלה=פרק יח/&gt;
{{כותרת1|עובדיהו החביא 100 נביאים במערות. אחאב ועבדיהו יוצאים לחפש מזון לחיות שלהם. עובדיהו פוגש את אליהו}}
{{איור|Obadiah hides prophets.jpg|200|עובדיהו מחביא את נביאי ה'. תחריט עץ מעשה ידי יוהאן כריסטוף וויגל משנת 1695}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|א}}
&lt;קטע התחלה=יח א/&gt;וַיְהִי יָמִים רַבִּים, וּדְבַר יְהוָה הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר: &quot;לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב, וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה&quot;.&lt;קטע סוף=יח א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ב}}
&lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ לְהֵרָאוֹת אֶל אַחְאָב, וְהָרָעָב חָזָק בְּשֹׁמְרוֹן.&lt;קטע סוף=יח ב/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ג}}
&lt;קטע התחלה=יח ג/&gt;וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת, וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת יְהוָה מְאֹד.&lt;קטע סוף=יח ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ד}}
&lt;קטע התחלה=יח ד/&gt;וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְהוָה, וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִאִים וַיַּחְבִּיאֵם {{ב|חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה|חמישים במערה אחת, וחמישים במערה אחרת}} וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם.&lt;קטע סוף=יח ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ה}}
&lt;קטע התחלה=יח ה/&gt;וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ: &quot;לֵךְ {{ב|בָּאָרֶץ|באיזור השומרון}} אֶל כָּל מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל הַנְּחָלִים, אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד, וְלוֹא {{ב|נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה|ניתן לבהמות למות ברעב}}&quot;.&lt;קטע סוף=יח ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ו}}
&lt;קטע התחלה=יח ו/&gt;וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת הָאָרֶץ לַעֲבָר בָּהּ, אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ, וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=יח ו/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ז}}
&lt;קטע התחלה=יח ז/&gt;וַיְהִי עֹבַדְיָהוּ בַּדֶּרֶךְ וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ לִקְרָאתוֹ. וַיַּכִּרֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, וַיֹּאמֶר: &quot;הַאַתָּה זֶה אֲדֹנִי אֵלִיָּהוּ&quot;?&lt;קטע סוף=יח ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ח}}
&lt;קטע התחלה=יח ח/&gt;וַיֹּאמֶר לוֹ: &quot;{{ב|אָנִי|אכן, זה אני}}. לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ {{ב|הִנֵּה|הנה חזר}} אֵלִיָּהוּ&quot;.&lt;קטע סוף=יח ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ט}}
&lt;קטע התחלה=יח ט/&gt;וַיֹּאמֶר: &quot;מֶה חָטָאתִי, כִּי אַתָּה נֹתֵן אֶת עַבְדְּךָ בְּיַד אַחְאָב לַהֲמִיתֵנִי?&lt;קטע סוף=יח ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|י}}
&lt;קטע התחלה=יח י/&gt;חַי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח {{ב|אֲדֹנִי|אחאב}} שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ וְאָמְרוּ 'אָיִן', וְהִשְׁבִּיעַ אֶת הַמַּמְלָכָה וְאֶת הַגּוֹי {{ב|כִּי לֹא יִמְצָאֶכָּה|שהם באמת אינם יכולים למצא אותך}}.&lt;קטע סוף=יח י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יא}}
&lt;קטע התחלה=יח יא/&gt;וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר 'לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ: הִנֵּה אֵלִיָּהוּ'?&lt;קטע סוף=יח יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יב}}
&lt;קטע התחלה=יח יב/&gt;{{ב|וְהָיָה|אם למשל}} אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, וְרוּחַ יְהוָה יִשָּׂאֲךָ {{ב|עַל|אל מקום}} אֲשֶׁר לֹא אֵדָע, וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב, וְלֹא יִמְצָאֲךָ - וַהֲרָגָנִי. וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת יְהוָה {{ב|מִנְּעֻרָי|מאז שהייתי קטן, ולא מגיע לי למות}}.&lt;קטע סוף=יח יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יג}}
&lt;קטע התחלה=יח יג/&gt;הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְהוָה, וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי יְהוָה מֵאָה אִישׁ, חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה, וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם.&lt;קטע סוף=יח יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יד}}
&lt;קטע התחלה=יח יד/&gt;וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר 'לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ: הִנֵּה אֵלִיָּהוּ', וַהֲרָגָנִי&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יח יד/&gt;

{{כותרת1|אליהו ונביאי הבעל בכרמל}}
{{איור|Elijah's cave P3160005.JPG|300|[[W:מערת אליהו|מערת אליהו]] בהר הכרמל, שעל פי המסורת הסתתר בה מאחאב}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|טו}}
&lt;קטע התחלה=יח טו/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ: &quot;חַי יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, {{ב|כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו|שהיום אני אבוא אל אחאב (כפי שנתבקש בפסוק א), ואין אתה צריך לפחד שאעלם}}&quot;.&lt;קטע סוף=יח טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|טז}}
&lt;קטע התחלה=יח טז/&gt;וַיֵּלֶךְ עֹבַדְיָהוּ לִקְרַאת אַחְאָב וַיַּגֶּד לוֹ, וַיֵּלֶךְ אַחְאָב לִקְרַאת אֵלִיָּהוּ.&lt;קטע סוף=יח טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יז}}
&lt;קטע התחלה=יח יז/&gt;וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו: &quot;הַאַתָּה זֶה {{ב|עֹכֵר יִשְׂרָאֵל|המביא אסונות (את הבצורת) לישראל}}&quot;?&lt;קטע סוף=יח יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יח}}
&lt;קטע התחלה=יח יח/&gt;וַיֹּאמֶר: &quot;לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ, בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}ת יְהוָה וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים.&lt;קטע סוף=יח יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יט}}
&lt;קטע התחלה=יח יט/&gt;וְעַתָּה שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל, וְאֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת {{ב|אֹכְלֵי שֻׁלְחַן אִיזָבֶל|האוכלים על שולחנה של איזבל, שהיא דואגת לפרנסתם}}.&lt;קטע סוף=יח יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כ}}
&lt;קטע התחלה=יח כ/&gt;וַיִּשְׁלַח אַחְאָב בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּקְבֹּץ אֶת הַנְּבִיאִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל.&lt;קטע סוף=יח כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כא}}
&lt;קטע התחלה=יח כא/&gt;וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר: &quot;עַד מָתַי אַתֶּם {{ב|פֹּסְחִים|מדלגים, קופצים מאחד לשני}} עַל שְׁתֵּי {{ב|הַסְּעִפִּים|המחשבות, התפיסות}}? אִם יְהוָה הָאֱלֹהִים - לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל - לְכוּ אַחֲרָיו&quot;. וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר.&lt;קטע סוף=יח כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כב}}
&lt;קטע התחלה=יח כב/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם: &quot;אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיהוָה {{ב|לְבַדִּי|מאה הנביאים שהוזכרו לעיל נשמרו בסוד}}, וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים {{ב|אִישׁ|הוא משמיט את &quot;נְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת&quot; שהוזכרו בפסוק יט כי כנראה אחאב לא הצליח להביא גם אותם (ע' בפירוש הרד&quot;ק)}} .&lt;קטע סוף=יח כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כג}}
&lt;קטע התחלה=יח כג/&gt;{{ב|וְיִתְּנוּ|מישהו יתן (אולי הכונה למלך אחאב)}} לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים, {{ב|וְיִבְחֲרוּ|נביאי הבעל יבחרו}} לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ, וְיָשִׂימוּ עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד וְנָתַתִּי עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים.&lt;קטע סוף=יח כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כד}}
&lt;קטע התחלה=יח כד/&gt;וּקְרָאתֶם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וַאֲנִי אֶקְרָא בְשֵׁם יְהוָה, וְהָיָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲנֶה {{ב|בָאֵשׁ|בכך שיוריד אש}} - הוּא הָאֱלֹהִים&quot;. וַיַּעַן כָּל הָעָם וַיֹּאמְרוּ: &quot;טוֹב הַדָּבָר&quot;.&lt;קטע סוף=יח כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כה}}
&lt;קטע התחלה=יח כה/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לִנְבִיאֵי הַבַּעַל: &quot;בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשֹׁנָה כִּי אַתֶּם הָרַבִּים, וְקִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וְאֵשׁ לֹא תָשִׂימוּ&quot;.&lt;קטע סוף=יח כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כו}}
&lt;קטע התחלה=יח כו/&gt;וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר: &quot;הַבַּעַל עֲנֵנוּ&quot;! וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה. {{ב|וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ|דילגו וקיפצו ליד המזבח}} {{ב|אֲשֶׁר עָשָׂה|אשר נבנה על ידי מישהו (נביאי הבעל\העם\אחאב)}}.&lt;קטע סוף=יח כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כז}}
&lt;קטע התחלה=יח כז/&gt;וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם {{ב|וַיְהַתֵּל בָּהֶם|לעג עליהם}} אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר: &quot;קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל, כִּי אֱלֹהִים הוּא, {{ב|כִּי שִׂיחַ|אולי עסוק הוא בשיחה}} וְכִי {{ב|שִׂיג לוֹ|נסוג ממקומו}} וְכִי {{ב|דֶרֶךְ לוֹ|הלך לעסקיו}}, אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ&quot;.&lt;קטע סוף=יח כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כח}}
&lt;קטע התחלה=יח כח/&gt;וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, {{ב|וַיִּתְגֹּדְדוּ|שרטו את עצמם}} {{ב|כְּמִשְׁפָּטָם|כמנהגם (היה זה מנהג עובדי ע&quot;ז - ראה [[דברים יד א]]) }} בַּחֲרָבוֹת {{ב|וּבָרְמָחִים|חניתות}}, עַד שְׁפָךְ דָּם עֲלֵיהֶם.&lt;קטע סוף=יח כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כט}}
&lt;קטע התחלה=יח כט/&gt;וַיְהִי כַּעֲבֹר הַצָּהֳרַיִם {{ב|וַיִּתְנַבְּאוּ|דיברו דיבורים, כאילו הם מתנבאים}} עַד {{ב|לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה|זמן הקרבת מנחת הערב בבית המקדש, בין הערביים}}, וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב.&lt;קטע סוף=יח כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ל}}
&lt;קטע התחלה=יח ל/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְכָל הָעָם: &quot;גְּשׁוּ אֵלַי&quot;, וַיִּגְּשׁוּ כָל הָעָם אֵלָיו, {{ב|וַיְרַפֵּא|תיקן}} אֶת מִזְבַּח יְהוָה הֶהָרוּס.&lt;קטע סוף=יח ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לא}}
&lt;קטע התחלה=יח לא/&gt;וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה {{ב|אֵלָיו|ליעקב ([[בראשית לב כט]])}} לֵאמֹר &quot;יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ&quot;.&lt;קטע סוף=יח לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לב}}
&lt;קטע התחלה=יח לב/&gt;וַיִּבְנֶה אֶת הָאֲבָנִים {{ב|מִזְבֵּחַ בְּשֵׁם יְהוָה|למזבח לשם ה'}}, וַיַּעַשׂ {{ב|תְּעָלָה|חפירה מסביב למזבח כדי לשים בה מים}} {{ב|כְּבֵית סָאתַיִם זֶרַע|היקף התעלה היה כמו שטח שזורעים בו שני סאה זרע (5000 אמה מרובעות)}} סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ.&lt;קטע סוף=יח לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לג}}
&lt;קטע התחלה=יח לג/&gt;וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים, וַיְנַתַּח אֶת הַפָּר, וַיָּשֶׂם עַל הָעֵצִים.&lt;קטע סוף=יח לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לד}}
&lt;קטע התחלה=יח לד/&gt;וַיֹּאמֶר: &quot;מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם&quot;, וְיִצְקוּ עַל הָעֹלָה וְעַל הָעֵצִים. וַיֹּאמֶר: &quot;שְׁנוּ&quot;, וַיִּשְׁנוּ. וַיֹּאמֶר: &quot;שַׁלֵּשׁוּ&quot;, וַיְשַׁלֵּשׁוּ.&lt;קטע סוף=יח לד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לה}}
&lt;קטע התחלה=יח לה/&gt;וַיֵּלְכוּ הַמַּיִם סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ, וְגַם אֶת הַתְּעָלָה מִלֵּא מָיִם.&lt;קטע סוף=יח לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לו}}
&lt;קטע התחלה=יח לו/&gt;וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר: &quot;יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ, &lt;small&gt;(ובדבריך)&lt;/small&gt; {{ב|וּבִדְבָרְךָ|על פי דבריך}} עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.&lt;קטע סוף=יח לו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לז}}
&lt;קטע התחלה=יח לז/&gt;עֲנֵנִי יְהוָה עֲנֵנִי, וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים, וְאַתָּה {{ב|הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית|תשיב בכך אותם חזרה לדרך הישר}}&quot;.&lt;קטע סוף=יח לז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לח}}
&lt;קטע התחלה=יח לח/&gt;וַתִּפֹּל אֵשׁ יְהוָה, וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר, וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה.&lt;קטע סוף=יח לח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לט}}
&lt;קטע התחלה=יח לט/&gt;וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ: &quot;יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים! יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים!&quot;&lt;קטע סוף=יח לט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מ}}
&lt;קטע התחלה=יח מ/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם: &quot;תִּפְשׂוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל, אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם&quot;, וַיִּתְפְּשׂוּם. וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן {{ב|וַיִּשְׁחָטֵם|ציוה להרוג אותם בחרב}} שָׁם.&lt;קטע סוף=יח מ/&gt;

{{כותרת1|סוף הבצורת}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מא}}
&lt;קטע התחלה=יח מא/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב: &quot;{{ב|עֲלֵה|מנחל הקישון חזרה להר הכרמל}}, אֱכֹל וּשְׁתֵה, כִּי קוֹל {{ב|הֲמוֹן|המיית, רעש}} הַגָּשֶׁם{{ב|&quot;.|מתקרב}}&lt;קטע סוף=יח מא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מב}}
&lt;קטע התחלה=יח מב/&gt;וַיַּעֲלֶה אַחְאָב לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל, {{ב|וַיִּגְהַר|השתטח בתפילה}} אַרְצָה, וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין &lt;small&gt;(ברכו)&lt;/small&gt; בִּרְכָּיו.&lt;קטע סוף=יח מב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מג}}
&lt;קטע התחלה=יח מג/&gt;וַיֹּאמֶר אֶל נַעֲרוֹ: &quot;{{ב|עֲלֵה|למקום גבוה יותר על ההר}} נָא, הַבֵּט {{ב|דֶּרֶךְ יָם|לכיון מערב}}&quot;. וַיַּעַל וַיַּבֵּט וַיֹּאמֶר: &quot;אֵין מְאוּמָה&quot;. וַיֹּאמֶר &quot;{{ב|שֻׁב|חזור והבט}}&quot; שֶׁבַע פְּעָמִים.&lt;קטע סוף=יח מג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מד}}
&lt;קטע התחלה=יח מד/&gt;וַיְהִי בַּשְּׁבִעִית וַיֹּאמֶר: &quot;הִנֵּה {{ב|עָב קְטַנָּה|ענן קטן}} כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם&quot;. וַיֹּאמֶר: &quot;עֲלֵה, אֱמֹר אֶל אַחְאָב: '{{ב|אֱסֹר|רתום את מרכבתך לסוסים}} {{ב|וָרֵד|רד מהר הכרמל לעמק}} {{ב|וְלֹא יַעַצָרְכָה|כדי שאחר כך לא יעכב אותך}} הַגָּשֶׁם'&quot;.&lt;קטע סוף=יח מד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מה}}
&lt;קטע התחלה=יח מה/&gt;וַיְהִי {{ב|עַד כֹּה וְעַד כֹּה|בזמן מועט, כאשר הלך הנער לאחאב ואחאב אסר את מרכבתו}}, וְהַשָּׁמַיִם {{ב|הִתְקַדְּרוּ|התכסו}} עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל, וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ {{ב|יִזְרְעֶאלָה|לארמונו שבעיר יזרעאל (ר' לקמן [[ביאור:מלכים א כא|כא, א]])}}.&lt;קטע סוף=יח מה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מו}}
&lt;קטע התחלה=יח מו/&gt;{{ב|וְיַד יְהוָה הָיְתָה|רוח של גבורה היתה מאת ה'}} אֶל אֵלִיָּהוּ, {{ב|וַיְשַׁנֵּס|חגר בעוז את}} מָתְנָיו, וַיָּרָץ {{ב|לִפְנֵי אַחְאָב|לפני מרכבתו של אחאב, כמקובל לכבודו של מלך (ראו [[שמואל א ח יא]] וכן [[שמואל ב טו א]]) ואולי יש בכך הבעת תודה לאחאב על שסייע לו בכינוס נביאי הבעל ובהריגתם}} עַד {{ב|בֹּאֲכָה|הכניסה לעיר}} יִזְרְעֶאלָה.&lt;קטע סוף=יח מו/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק יח/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|יח}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||יז|יח|יט|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
{{איור|Llia Mucraha.jpg|250|פסל אליהו הנביא ב[[W:קרן הכרמל|קרן הכרמל]], במקום בו על פי המסורת התחולל העימות בין אליהו לנביאי הבעל.}}
* &quot;וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד&quot; (פסוק ג) - תואר יוצא דופן (&quot;א&quot;ר אבא: גדול שנאמר בעובדיהו יותר ממה שנאמר באברהם דאילו באברהם לא כתיב 'מאד' &quot; - [[סנהדרין לט ב]]) הרמוז גם בשמו: עובד-ה'. לגבי אחאב - נראה שהמקרא מעמיד אותו במקום סביר באמצע, בין הרשע המוחלט של איזבל לבין יראת ה' של עובדיהו, פוסח על שתי הסעפים. למשל נזקף לזכותו שהלך בעצמו לחפש חציר (מלך!) ובהמשך סייע לאסוף את נביאי הבעל, ולא מנע את שחיטתם. עובדיהו (בניגוד לאליהו) פעל מתוך בית המלך, הצליח להחביא 100 נביאים, ומסתבר שהיתה לו השפעה לטובה על אחאב.
* &quot;וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר: לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ 'הִנֵּה אֵלִיָּהוּ'... וַהֲרָגָנִי&quot; - עובדיהו חוזר על דברי אליהו פעמיים (בפסוק יא ובפסוק יד) אין זה רק פזמון חוזר, אלא הדגשה של האבסורד בכך, ובמקביל לשני הטיעונים שלו: 
** הרי כבר נעלמת בעבר ואי אפשר היה לאתר אותך בשום מקום.
** זה עלול לגרום למותי, ואני משמש ירא ה' ומשמש כאופוזיציה לאיזבל - היא הרגה נביאים בזמן שאני הצלתי מאה מהם.
* &quot;אִם ה' הָאֱלֹהִים - לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל - לְכוּ אַחֲרָיו&quot; (פסוק כא) - בניסוח המשפט חושף אליהו את דעתו לגבי הסוגיה: לגבי ה' אמר &quot;האלהים&quot; ולגבי הבעל השמיט את המילה.
* &quot;'''וַיְפַסְּחוּ''' עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; (פסוק כו) - השימוש במילה הדומה לביטוי שהוזכר לעיל &quot;עַד מָתַי אַתֶּם '''פֹּסְחִים''' עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים&quot; מדגיש את ההיבט של הע&quot;ז בפולחן שהיה נפוץ בקרב ישראל, גם אם היו מי שחשבו שניתן לעבוד את ה' ואת הבעל בו זמנית. מהנכתב בהמשך (פסוק ל) &quot;וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יְהוָה הֶהָרוּס&quot; משמע שעל ההר היו שתי מזבחות - אחד לבעל ואחד לה' - וישראל יכלו ממש מילולית להיות &quot;פֹּסְחִים&quot; ביניהם.
* &quot;וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב&quot; (פסוק לא) - כך גם להלן כאשר מילאו 4 כדים 3 פעמים אנו שוב מגיעים למספר 12. באיזכור 12 שבטי ישראל מביע אליהו שאיפה לכך שכולם יתאחדו בעבודת ה'.
* &quot;וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית&quot; (פסוק לז) - יש שפירשו שאליהו טען כאן שגם לה' יש חלק בחטאיהם, שהרי ברא את יצר הרע. ר' בעניין זה ב[[ברכות לא ב]]: אליהו הטיח דברים כלפי מעלה וכו' וכן ב[[רמב&quot;ם הלכות תשובה ו ג]].
* &quot;וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם&quot; (פסוק מ) - שמו העממי של המקום בו התרחש הנס הזה הוא &quot;[[W:מוחרקה|מוחרקה]]&quot; – חריכה, שריפה. ואילו [[W:נחל קישון|נחל קישון]] באיזור זה נקרא בערבית &quot;מוקטע&quot; הקטוע, הכרות. ([http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13692 מקראנט])
* בפסוק מא מזרז אליהו את אחאב לאכול מהר כי הגשם מתקרב, אך אליהו עוד יבקש מנערו 7 פעמים לבדוק עד שיראה &quot;עָב קְטַנָּה&quot;. הרב בזק רואה בכך המחשה נוספת לאליהו שתהליכים לוקחים זמן ולא ניתן פשוט לגזור בצורת ובכך להחזיר את כל העם מיד לדרך הישר.
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=עובדיהו}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אליהו ונביאי הבעל בכרמל}}
{{מיזמים|ויקימילון=פסח על שתי הסעפים|ויקימילון 2=שנס מתניו|ויקימילון 3=שיג ושיח}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=תל יזרעאל}}</text>
      <sha1>l2z00y2m1mcimnarvj8o00lxvqixtuh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017365</id>
      <parentid>3017364</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T15:39:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3017365</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25731" sha1="72gs2qk5j2b3eyrswjb7kvy254qtxsk" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|יח|a09a18}}
&lt;קטע התחלה=פרק יח/&gt;
{{כותרת1|עובדיהו החביא 100 נביאים במערות. אחאב ועבדיהו יוצאים לחפש מזון לחיות שלהם. עובדיהו פוגש את אליהו}}
{{איור|Obadiah hides prophets.jpg|200|עובדיהו מחביא את נביאי ה'. תחריט עץ מעשה ידי יוהאן כריסטוף וויגל משנת 1695}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|א}}
&lt;קטע התחלה=יח א/&gt;וַיְהִי יָמִים רַבִּים, וּדְבַר יְהוָה הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר: &quot;לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב, וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה&quot;.&lt;קטע סוף=יח א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ב}}
&lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ לְהֵרָאוֹת אֶל אַחְאָב, וְהָרָעָב חָזָק בְּשֹׁמְרוֹן.&lt;קטע סוף=יח ב/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ג}}
&lt;קטע התחלה=יח ג/&gt;וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת, וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת יְהוָה מְאֹד.&lt;קטע סוף=יח ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ד}}
&lt;קטע התחלה=יח ד/&gt;וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְהוָה, וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִאִים וַיַּחְבִּיאֵם {{ב|חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה|חמישים במערה אחת, וחמישים במערה אחרת}} וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם.&lt;קטע סוף=יח ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ה}}
&lt;קטע התחלה=יח ה/&gt;וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ: &quot;לֵךְ {{ב|בָּאָרֶץ|באזור השומרון}} אֶל כָּל מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל הַנְּחָלִים, אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד, וְלוֹא {{ב|נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה|ניתן לבהמות למות ברעב}}&quot;.&lt;קטע סוף=יח ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ו}}
&lt;קטע התחלה=יח ו/&gt;וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת הָאָרֶץ לַעֲבָר בָּהּ, אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ, וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=יח ו/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ז}}
&lt;קטע התחלה=יח ז/&gt;וַיְהִי עֹבַדְיָהוּ בַּדֶּרֶךְ וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ לִקְרָאתוֹ. וַיַּכִּרֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, וַיֹּאמֶר: &quot;הַאַתָּה זֶה אֲדֹנִי אֵלִיָּהוּ&quot;?&lt;קטע סוף=יח ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ח}}
&lt;קטע התחלה=יח ח/&gt;וַיֹּאמֶר לוֹ: &quot;{{ב|אָנִי|אכן, זה אני}}. לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ {{ב|הִנֵּה|הנה חזר}} אֵלִיָּהוּ&quot;.&lt;קטע סוף=יח ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ט}}
&lt;קטע התחלה=יח ט/&gt;וַיֹּאמֶר: &quot;מֶה חָטָאתִי, כִּי אַתָּה נֹתֵן אֶת עַבְדְּךָ בְּיַד אַחְאָב לַהֲמִיתֵנִי?&lt;קטע סוף=יח ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|י}}
&lt;קטע התחלה=יח י/&gt;חַי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח {{ב|אֲדֹנִי|אחאב}} שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ וְאָמְרוּ 'אָיִן', וְהִשְׁבִּיעַ אֶת הַמַּמְלָכָה וְאֶת הַגּוֹי {{ב|כִּי לֹא יִמְצָאֶכָּה|שהם באמת אינם יכולים למצוא אותך}}.&lt;קטע סוף=יח י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יא}}
&lt;קטע התחלה=יח יא/&gt;וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר 'לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ: הִנֵּה אֵלִיָּהוּ'?&lt;קטע סוף=יח יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יב}}
&lt;קטע התחלה=יח יב/&gt;{{ב|וְהָיָה|אם למשל}} אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, וְרוּחַ יְהוָה יִשָּׂאֲךָ {{ב|עַל|אל מקום}} אֲשֶׁר לֹא אֵדָע, וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב, וְלֹא יִמְצָאֲךָ - וַהֲרָגָנִי. וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת יְהוָה {{ב|מִנְּעֻרָי|מאז שהייתי קטן, ולא מגיע לי למות}}.&lt;קטע סוף=יח יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יג}}
&lt;קטע התחלה=יח יג/&gt;הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְהוָה, וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי יְהוָה מֵאָה אִישׁ, חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה, וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם.&lt;קטע סוף=יח יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יד}}
&lt;קטע התחלה=יח יד/&gt;וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר 'לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ: הִנֵּה אֵלִיָּהוּ', וַהֲרָגָנִי&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יח יד/&gt;

{{כותרת1|אליהו ונביאי הבעל בכרמל}}
{{איור|Elijah's cave P3160005.JPG|300|[[W:מערת אליהו|מערת אליהו]] בהר הכרמל, שעל פי המסורת הסתתר בה מאחאב}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|טו}}
&lt;קטע התחלה=יח טו/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ: &quot;חַי יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, {{ב|כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו|שהיום אני אבוא אל אחאב (כפי שנתבקש בפסוק א), ואין אתה צריך לפחד שאעלם}}&quot;.&lt;קטע סוף=יח טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|טז}}
&lt;קטע התחלה=יח טז/&gt;וַיֵּלֶךְ עֹבַדְיָהוּ לִקְרַאת אַחְאָב וַיַּגֶּד לוֹ, וַיֵּלֶךְ אַחְאָב לִקְרַאת אֵלִיָּהוּ.&lt;קטע סוף=יח טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יז}}
&lt;קטע התחלה=יח יז/&gt;וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו: &quot;הַאַתָּה זֶה {{ב|עֹכֵר יִשְׂרָאֵל|המביא אסונות (את הבצורת) לישראל}}&quot;?&lt;קטע סוף=יח יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יח}}
&lt;קטע התחלה=יח יח/&gt;וַיֹּאמֶר: &quot;לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ, בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}ת יְהוָה וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים.&lt;קטע סוף=יח יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יט}}
&lt;קטע התחלה=יח יט/&gt;וְעַתָּה שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל, וְאֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת {{ב|אֹכְלֵי שֻׁלְחַן אִיזָבֶל|האוכלים על שולחנה של איזבל, שהיא דואגת לפרנסתם}}.&lt;קטע סוף=יח יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כ}}
&lt;קטע התחלה=יח כ/&gt;וַיִּשְׁלַח אַחְאָב בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּקְבֹּץ אֶת הַנְּבִיאִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל.&lt;קטע סוף=יח כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כא}}
&lt;קטע התחלה=יח כא/&gt;וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר: &quot;עַד מָתַי אַתֶּם {{ב|פֹּסְחִים|מדלגים, קופצים מאחד לשני}} עַל שְׁתֵּי {{ב|הַסְּעִפִּים|המחשבות, התפיסות}}? אִם יְהוָה הָאֱלֹהִים - לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל - לְכוּ אַחֲרָיו&quot;. וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר.&lt;קטע סוף=יח כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כב}}
&lt;קטע התחלה=יח כב/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם: &quot;אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיהוָה {{ב|לְבַדִּי|מאה הנביאים שהוזכרו לעיל נשמרו בסוד}}, וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים {{ב|אִישׁ|הוא משמיט את &quot;נְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת&quot; שהוזכרו בפסוק יט כי כנראה אחאב לא הצליח להביא גם אותם (ע' בפירוש הרד&quot;ק)}} .&lt;קטע סוף=יח כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כג}}
&lt;קטע התחלה=יח כג/&gt;{{ב|וְיִתְּנוּ|מישהו יתן (אולי הכוונה למלך אחאב)}} לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים, {{ב|וְיִבְחֲרוּ|נביאי הבעל יבחרו}} לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ, וְיָשִׂימוּ עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד וְנָתַתִּי עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים.&lt;קטע סוף=יח כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כד}}
&lt;קטע התחלה=יח כד/&gt;וּקְרָאתֶם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וַאֲנִי אֶקְרָא בְשֵׁם יְהוָה, וְהָיָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲנֶה {{ב|בָאֵשׁ|בכך שיוריד אש}} - הוּא הָאֱלֹהִים&quot;. וַיַּעַן כָּל הָעָם וַיֹּאמְרוּ: &quot;טוֹב הַדָּבָר&quot;.&lt;קטע סוף=יח כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כה}}
&lt;קטע התחלה=יח כה/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לִנְבִיאֵי הַבַּעַל: &quot;בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשֹׁנָה כִּי אַתֶּם הָרַבִּים, וְקִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וְאֵשׁ לֹא תָשִׂימוּ&quot;.&lt;קטע סוף=יח כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כו}}
&lt;קטע התחלה=יח כו/&gt;וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר: &quot;הַבַּעַל עֲנֵנוּ&quot;! וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה. {{ב|וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ|דילגו וקיפצו ליד המזבח}} {{ב|אֲשֶׁר עָשָׂה|אשר נבנה על ידי מישהו (נביאי הבעל\העם\אחאב)}}.&lt;קטע סוף=יח כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כז}}
&lt;קטע התחלה=יח כז/&gt;וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם {{ב|וַיְהַתֵּל בָּהֶם|לעג להם}} אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר: &quot;קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל, כִּי אֱלֹהִים הוּא, {{ב|כִּי שִׂיחַ|אולי עסוק הוא בשיחה}} וְכִי {{ב|שִׂיג לוֹ|נסוג ממקומו}} וְכִי {{ב|דֶרֶךְ לוֹ|הלך לעסקיו}}, אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ&quot;.&lt;קטע סוף=יח כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כח}}
&lt;קטע התחלה=יח כח/&gt;וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, {{ב|וַיִּתְגֹּדְדוּ|שרטו את עצמם}} {{ב|כְּמִשְׁפָּטָם|כמנהגם (היה זה מנהג עובדי ע&quot;ז - ראה [[דברים יד א]])}} בַּחֲרָבוֹת {{ב|וּבָרְמָחִים|חניתות}}, עַד שְׁפָךְ דָּם עֲלֵיהֶם.&lt;קטע סוף=יח כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כט}}
&lt;קטע התחלה=יח כט/&gt;וַיְהִי כַּעֲבֹר הַצָּהֳרַיִם {{ב|וַיִּתְנַבְּאוּ|דיברו דיבורים, כאילו הם מתנבאים}} עַד {{ב|לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה|זמן הקרבת מנחת הערב בבית המקדש, בין הערביים}}, וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב.&lt;קטע סוף=יח כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ל}}
&lt;קטע התחלה=יח ל/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְכָל הָעָם: &quot;גְּשׁוּ אֵלַי&quot;, וַיִּגְּשׁוּ כָל הָעָם אֵלָיו, {{ב|וַיְרַפֵּא|תיקן}} אֶת מִזְבַּח יְהוָה הֶהָרוּס.&lt;קטע סוף=יח ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לא}}
&lt;קטע התחלה=יח לא/&gt;וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה {{ב|אֵלָיו|ליעקב ([[בראשית לב כט]])}} לֵאמֹר &quot;יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ&quot;.&lt;קטע סוף=יח לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לב}}
&lt;קטע התחלה=יח לב/&gt;וַיִּבְנֶה אֶת הָאֲבָנִים {{ב|מִזְבֵּחַ בְּשֵׁם יְהוָה|למזבח לשם ה'}}, וַיַּעַשׂ {{ב|תְּעָלָה|חפירה מסביב למזבח כדי לשים בה מים}} {{ב|כְּבֵית סָאתַיִם זֶרַע|היקף התעלה היה כמו שטח שזורעים בו שתי סאות זרע (5,000 אמות מרובעות)}} סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ.&lt;קטע סוף=יח לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לג}}
&lt;קטע התחלה=יח לג/&gt;וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים, וַיְנַתַּח אֶת הַפָּר, וַיָּשֶׂם עַל הָעֵצִים.&lt;קטע סוף=יח לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לד}}
&lt;קטע התחלה=יח לד/&gt;וַיֹּאמֶר: &quot;מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם&quot;, וְיִצְקוּ עַל הָעֹלָה וְעַל הָעֵצִים. וַיֹּאמֶר: &quot;שְׁנוּ&quot;, וַיִּשְׁנוּ. וַיֹּאמֶר: &quot;שַׁלֵּשׁוּ&quot;, וַיְשַׁלֵּשׁוּ.&lt;קטע סוף=יח לד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לה}}
&lt;קטע התחלה=יח לה/&gt;וַיֵּלְכוּ הַמַּיִם סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ, וְגַם אֶת הַתְּעָלָה מִלֵּא מָיִם.&lt;קטע סוף=יח לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לו}}
&lt;קטע התחלה=יח לו/&gt;וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר: &quot;יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ, &lt;small&gt;(ובדבריך)&lt;/small&gt; {{ב|וּבִדְבָרְךָ|על פי דבריך}} עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.&lt;קטע סוף=יח לו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לז}}
&lt;קטע התחלה=יח לז/&gt;עֲנֵנִי יְהוָה עֲנֵנִי, וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים, וְאַתָּה {{ב|הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית|תשיב בכך אותם חזרה לדרך הישר}}&quot;.&lt;קטע סוף=יח לז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לח}}
&lt;קטע התחלה=יח לח/&gt;וַתִּפֹּל אֵשׁ יְהוָה, וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר, וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה.&lt;קטע סוף=יח לח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לט}}
&lt;קטע התחלה=יח לט/&gt;וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ: &quot;יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים! יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים!&quot;&lt;קטע סוף=יח לט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מ}}
&lt;קטע התחלה=יח מ/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם: &quot;תִּפְשׂוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל, אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם&quot;, וַיִּתְפְּשׂוּם. וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן {{ב|וַיִּשְׁחָטֵם|ציווה להרוג אותם בחרב}} שָׁם.&lt;קטע סוף=יח מ/&gt;

{{כותרת1|סוף הבצורת}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מא}}
&lt;קטע התחלה=יח מא/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב: &quot;{{ב|עֲלֵה|מנחל הקישון חזרה להר הכרמל}}, אֱכֹל וּשְׁתֵה, כִּי קוֹל {{ב|הֲמוֹן|המיית, רעש}} הַגָּשֶׁם{{ב|&quot;.|מתקרב}}&lt;קטע סוף=יח מא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מב}}
&lt;קטע התחלה=יח מב/&gt;וַיַּעֲלֶה אַחְאָב לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל, {{ב|וַיִּגְהַר|השתטח בתפילה}} אַרְצָה, וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין &lt;small&gt;(ברכו)&lt;/small&gt; בִּרְכָּיו.&lt;קטע סוף=יח מב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מג}}
&lt;קטע התחלה=יח מג/&gt;וַיֹּאמֶר אֶל נַעֲרוֹ: &quot;{{ב|עֲלֵה|למקום גבוה יותר על ההר}} נָא, הַבֵּט {{ב|דֶּרֶךְ יָם|לכיוון מערב}}&quot;. וַיַּעַל וַיַּבֵּט וַיֹּאמֶר: &quot;אֵין מְאוּמָה&quot;. וַיֹּאמֶר &quot;{{ב|שֻׁב|חזור והבט}}&quot; שֶׁבַע פְּעָמִים.&lt;קטע סוף=יח מג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מד}}
&lt;קטע התחלה=יח מד/&gt;וַיְהִי בַּשְּׁבִעִית וַיֹּאמֶר: &quot;הִנֵּה {{ב|עָב קְטַנָּה|ענן קטן}} כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם&quot;. וַיֹּאמֶר: &quot;עֲלֵה, אֱמֹר אֶל אַחְאָב: '{{ב|אֱסֹר|רתום את מרכבתך לסוסים}} {{ב|וָרֵד|רד מהר הכרמל לעמק}} {{ב|וְלֹא יַעַצָרְכָה|כדי שאחר כך לא יעכב אותך}} הַגָּשֶׁם'&quot;.&lt;קטע סוף=יח מד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מה}}
&lt;קטע התחלה=יח מה/&gt;וַיְהִי {{ב|עַד כֹּה וְעַד כֹּה|בזמן מועט, כאשר הלך הנער לאחאב ואחאב אסר את מרכבתו}}, וְהַשָּׁמַיִם {{ב|הִתְקַדְּרוּ|התכסו}} עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל, וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ {{ב|יִזְרְעֶאלָה|לארמונו שבעיר יזרעאל (ר' לקמן [[ביאור:מלכים א כא|כא, א]])}}.&lt;קטע סוף=יח מה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מו}}
&lt;קטע התחלה=יח מו/&gt;{{ב|וְיַד יְהוָה הָיְתָה|רוח של גבורה הייתה מאת ה'}} אֶל אֵלִיָּהוּ, {{ב|וַיְשַׁנֵּס|חגר בעוז את}} מָתְנָיו, וַיָּרָץ {{ב|לִפְנֵי אַחְאָב|לפני מרכבתו של אחאב, כמקובל לכבודו של מלך (ראו [[שמואל א ח יא]] וכן [[שמואל ב טו א]]) ואולי יש בכך הבעת תודה לאחאב על שסייע לו בכינוס נביאי הבעל ובהריגתם}} עַד {{ב|בֹּאֲכָה|הכניסה לעיר}} יִזְרְעֶאלָה.&lt;קטע סוף=יח מו/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק יח/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|יח}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||יז|יח|יט|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
* &quot;וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד&quot; (פסוק ג) - תואר יוצא דופן (&quot;א&quot;ר אבא: גדול שנאמר בעובדיהו יותר ממה שנאמר באברהם דאילו באברהם לא כתיב 'מאד' &quot; - [[סנהדרין לט ב]]) הרמוז גם בשמו: עובד-ה'. לגבי אחאב - נראה שהמקרא מעמיד אותו במקום סביר באמצע, בין הרשע המוחלט של איזבל לבין יראת ה' של עובדיהו, פוסח על שתי הסעפים. למשל נזקף לזכותו שהלך בעצמו לחפש חציר (מלך!) ובהמשך סייע לאסוף את נביאי הבעל, ולא מנע את שחיטתם. עובדיהו (בניגוד לאליהו) פעל מתוך בית המלך, הצליח להחביא 100 נביאים, ומסתבר שהייתה לו השפעה לטובה על אחאב.
* &quot;וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר: לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ 'הִנֵּה אֵלִיָּהוּ'... וַהֲרָגָנִי&quot; - עובדיהו חוזר על דברי אליהו פעמיים (בפסוק יא ובפסוק יד) אין זה רק פזמון חוזר, אלא הדגשה של האבסורד בכך, ובמקביל לשני הטיעונים שלו: 
** הרי כבר נעלמת בעבר ואי אפשר היה לאתר אותך בשום מקום.
** זה עלול לגרום למותי, ואני ירא ה' ומשמש כאופוזיציה לאיזבל - היא הרגה נביאים בזמן שאני הצלתי מאה מהם.
{{איור|Llia Mucraha.jpg|250|פסל אליהו הנביא ב[[W:קרן הכרמל|קרן הכרמל]], במקום בו על פי המסורת התחולל העימות בין אליהו לנביאי הבעל}}
* &quot;אִם ה' הָאֱלֹהִים - לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל - לְכוּ אַחֲרָיו&quot; (פסוק כא) - בניסוח המשפט חושף אליהו את דעתו לגבי הסוגיה: לגבי ה' אמר &quot;האלהים&quot; ולגבי הבעל השמיט את המילה.
* &quot;'''וַיְפַסְּחוּ''' עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; (פסוק כו) - השימוש במילה הדומה לביטוי שהוזכר לעיל &quot;עַד מָתַי אַתֶּם '''פֹּסְחִים''' עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים&quot; מדגיש את ההיבט של הע&quot;ז בפולחן שהיה נפוץ בקרב ישראל, גם אם היו מי שחשבו שניתן לעבוד את ה' ואת הבעל בו זמנית. מהנכתב בהמשך (פסוק ל) &quot;וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יְהוָה הֶהָרוּס&quot; משמע שעל ההר היו שני מזבחות - אחד לבעל ואחד לה' - וישראל יכלו ממש מילולית להיות &quot;פֹּסְחִים&quot; ביניהם.
* &quot;וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב&quot; (פסוק לא) - כך גם להלן כאשר מילאו 4 כדים 3 פעמים אנו שוב מגיעים למספר 12. באיזכור 12 שבטי ישראל מביע אליהו שאיפה לכך שכולם יתאחדו בעבודת ה'.
* &quot;וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית&quot; (פסוק לז) - יש שפירשו שאליהו טען כאן שגם לה' יש חלק בחטאיהם, שהרי ברא את יצר הרע. ר' בעניין זה ב[[ברכות לא ב]]: אליהו הטיח דברים כלפי מעלה וכו' וכן ב[[רמב&quot;ם הלכות תשובה ו ג]].
* &quot;וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם&quot; (פסוק מ) - שמו העממי של המקום בו התרחש הנס הזה הוא &quot;[[W:מוחרקה|מוחרקה]]&quot; – חריכה, שריפה. ואילו [[W:נחל קישון|נחל קישון]] באזור זה נקרא בערבית &quot;מוקטע&quot; הקטוע, הכרות. ([http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13692 מקראנט])
* בפסוק מא מזרז אליהו את אחאב לאכול מהר כי הגשם מתקרב, אך אליהו עוד יבקש מנערו 7 פעמים לבדוק עד שיראה &quot;עָב קְטַנָּה&quot;. הרב בזק רואה בכך המחשה נוספת לאליהו שתהליכים לוקחים זמן ולא ניתן פשוט לגזור בצורת ובכך להחזיר את כל העם מיד לדרך הישר.
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=עובדיהו}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אליהו ונביאי הבעל בכרמל}}
{{מיזמים|ויקימילון=פסח על שתי הסעפים|ויקימילון 2=שנס מתניו|ויקימילון 3=שיג ושיח}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=תל יזרעאל}}</text>
      <sha1>72gs2qk5j2b3eyrswjb7kvy254qtxsk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח ספרד/שבת/ערבית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>75711</id>
    <revision>
      <id>3017446</id>
      <parentid>2800907</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T21:01:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>לא נשלם</comment>
      <origin>3017446</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29246" sha1="ektuu1omt2e9co9moa22tqucg8mtu5b" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==קבלת שבת==
===מזמורים===
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}}

שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}}

יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}}

מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}}

יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}}

====מזמור לדוד====
בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת כַּלָּה, לִקְרַאת שַׁבָּת מַלְכְּתָא, לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין.

מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}&lt;קטע סוף=מערבי/&gt;
===אנא בכח===
{{:אנא בכח}}
===לכה דודי===
{{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}}

לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}}
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}}
הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}}
יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}}
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}}
כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}}
מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}}
סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}}
קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}}
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}}
וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}}
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}}
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}}
קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}}
כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}}
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}}
כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}}
מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}}
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}}
וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}}
וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}}
יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}}
כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}}
וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}}
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}}
וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}}
גַּם בְּרִנָּה {{נוא|הוראה=ביום טוב:|בְּשִֹמְחָה}} וּבְצָהֳלָה{{ש}}
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}}
בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה
בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

===מזמורי שבת===
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}}

יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}
===קדיש יתום===
{{קדיש ספרד|קדיש=יתום}}
==כגוונא==
{{הוראה למתפללים|כשחל שבת ביו&quot;ט או במוצאי יו&quot;ט או בחול המועד אין אומרים כגוונא:}}

כְּגַוְנָא דְּאִנּוּן מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד. אוֹף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְּאֶחָד, לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן לְעֵלָּא חָד לָקֳבֵל חָד. קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד, לְעֵלָּא לָא יָתֵב עַל כּוּרְסַיָּא דִּיקָרֵהּ, עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי בְּרָזָא דְאֶחָד כְּגַוְנָא דִּילֵהּ, לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד. וְהָא אוֹקִימְנָא רָזָא דַּייָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

רָזָא דְּשַׁבָּת, אִיהִי שַׁבָּת דְּאִתְאַחֲדַת בְּרָזָא דְּאֶחָד, לְמִשְׁרֵי עֲלַהּ רָזָא דְּאֶחָד. צְלוֹתָא דְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, דְּהָא אִתְאָחֳדַת כֻּרְסְיָא יַקִּירָא קַדִּישָׁא בְּרָזָא דְּאֶחָד. וְאִתְתַּקָּנַת לְמִשְׁרֵי עֲלַהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. כַּד עָיֵל שַׁבַּתָּא, אִיהִי אִתְיְחָדַת וְאִתְפְּרָשַׁת מִסִּטְרָא אָחֳרָא, וְכָל דִּינִין מִתְעַבְּרִין מִנַּהּ, וְאִיהִי אִשְׁתְּאָרַת בְּיִחוּדָא דִּנְהִירוּ קַדִּישָׁא, וְאִתְעַטְּרַת בְּכַמָּה עִטְּרִין לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְכָל שֻׁלְטָנֵי רֻגְזִין וּמָרֵי דְּדִינָא כֻּלְּהוּ עָרְקִין וְאִתְעַבַּרוּ מִנַּהּ, וְלֵית שֻׁלְטָנָא אָחֳרָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. וְאַנְפַּהָא נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, וְאִתְעַטְּרַת לְתַתָּא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא. וְכֻלְּהוֹן מִתְעַטְּרִין בְּנִשְׁמָתִין חַדַתִּין. כְּדֵן שֵׁירוּתָא דִּצְלוֹתָא לְבָרְכָא לַהּ בְּחֶדְוָה בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין (וְלוֹמַר):ּ
{{קטע עם כותרת|סידור/נוסח ספרד/תפילות כל השנה|קריאת שמע ערבית|קריאת שמע ערבית}}
===עמידה===
אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

ברוך אתה ה', אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם, אלהי יצחק, ואלהי יעקב. האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון, גומל חסדים טובים וקונה הכל, וזוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה:

{{קטן|בשבת שובה:}} זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים, למענך אלהים חיים.

מלך עוזר ומושיע ומגן. ברוך אתה ה' מגן אברהם:

אתה גיבור לעולם, אדני, מחיה מתים אתה, רב להושיע.

{{קטן|בחורף:}} משיב הרוח ומוריד הגשם. {{קטן|בקיץ:}} מוריד הטל.

מכלכל חיים בחסד, מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים, ורופא חולים, ומתיר אסורים, ומקיים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך, מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה:

{{קטן|בשבת שובה:}} מי כמוך אב הרחמים, זוכר יצוריו לחיים ברחמים.

ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה ה' מחיה המתים:

אתה קדוש ושמך קדוש, וקדושים בכל יום יהללוך סלה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה ה', האל הקדוש. ({{קטן|בשבת תשובה:}} המלך הקדוש):

אתה קידשת את יום השביעי לשמך, תכלית מעשה שמים וארץ. וברכתו מעל הימים, וקדשתו מכל הזמנים, וכן כתוב בתורתך:

ויכולו השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה: ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות:

ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי ענג. עם מקדשי שביעי, כולם ישבעו ויתענגו מטובך. ובשביעי רצית בו וקדשתו, חמדת ימים אותו קראת, זכר למעשה בראשית:

אלהינו ואלהי אבותינו, רצה נא במנוחתנו, קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך, וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו ה' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה ה' מקדש השבת.

רצה ה' אלהינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה. והשב את העבודה לדביר ביתך, ואשי ישראל ותפילתם (מהרה) באהבה תקבל ברצון, ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:

({{קטן|בשבת ראש חודש ובשבת חול המועד אומרים כאן}} &quot;יעלה ויבוא&quot;).

ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון:

מודים אנחנו לך, שאתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד. צורנו צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך, ועל נשמותינו הפקודות לך, ועל נסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת; ערב ובוקר וצהרים. הטוב, כי לא כלו רחמיך, והמרחם, כי לא תמו חסדיך, כי מעולם קוינו לך:

({{קטן|בשבת חנוכה, ובשבת של &quot;פורים המשולש&quot; בערים המוקפות חומה, אומרים כאן}} &quot;על הניסים&quot;).

ועל כולם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד:

{{קטן|בשבת שובה:}} וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך.

וכל החיים יודוך סלה, ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב, האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות.

{{קטן|מנהג אשכנזים:}} שלום רב על ישראל עמך תשים לעולם, כי אתה הוא מלך אדון לכל השלום. וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך (ברוב עוז ושלום):

{{קטן|מנהג עדות מזרח:}} שים שלום טובה וברכה, חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כולנו כאחד (יחד) באור פניך, כי באור פניך נתת לנו ה' אלהינו תורת חיים ואהבת חסד, וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך ברוב עוז ושלום:

{{קטן|בשבת שובה:}} בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה, (גזרות טובות ישועות ונחמות), ניזכר וניכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל, לחיים טובים ולשלום.

ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום:

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי:

אלהי, נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תדום, ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח ליבי בתורתך, ואחרי מצותיך ({{קטן|נ&quot;א:}} ובמצוותיך) תרדוף נפשי. וכל (הקמים ו)החושבים עלי (ל)רעה, מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם. עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי: עושה שלום ({{קטן|נ&quot;א בשבת שובה:}} השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל ישראל, ואמרו אמן.

===ברכה מעין שבע===
'''ויכולו''' השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות.

חזן: ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון, קונה שמים וארץ:

קהל: מגן אבות בדברו, מחיה מתים במאמרו. האל הקדוש ({{קטן|בשבת שובה:}} המלך הקדוש}} שאין כמוהו. המניח לעמו ביום שבת קדשו, כי בם רצה להניח להם. לפניו נעבוד ביראה ופחד, ונודה לשמו בכל יום תמיד, מעין הברכות. אל ההודאות, אדון השלום, מקדש השבת ומברך שביעי, ומניח בקדושה לעם מדושני עונג, זכר למעשה בראשית:

אלהינו ואלהי אבותינו, רצה נא במנוחתנו, קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך, וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו ה' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה ה' מקדש השבת:

'''&lt;קדיש שלם&gt;'''

מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר: בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני: נפשי ישובב, ינחני במעגלי צדק למען שמו: גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע, כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני: תערוך לפני שולחן נגד צוררי, דישנת בשמן ראשי, כוסי רויה: אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית ה' לארך ימים:

'''&lt;חצי קדיש, ולמנהג עדות מזרח קדיש יתום&gt;'''

'''&lt;ברכו. ולמנהג אשכנז אין אומרים מזמור לדוד וקדיש וברכו, וסופרים כאן ספירת העומר אם צריך.&gt;'''

===עלינו===
עלינו לשבח לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית, שלא עשנו כגויי הארצות, ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם. [שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע.] ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ, ומושב יקרו בשמים ממעל, ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו, אין עוד, אמת מלכנו, אפס זולתו, ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך, כי ה' הוא האלהים. בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

ועל כן נקוה לך ה' אלהינו, לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גילולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון, לתקן עולם במלכות שדי. וכל בני בשר יקראו בשמך, להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל לשון. לפניך ה' אלהינו יכרעו ויפולו, ולכבוד שמך יקר יתנו. ויקבלו כולם את עול מלכותך, ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד, כי המלכות שלך היא, ולעולמי עד תמלוך בכבוד, ככתוב בתורתך: ה' ימלוך לעולם ועד. ונאמר, והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:

(עדות מזרח סופרים כאן ספירת העומר)

=='''קידוש ליל שבת '''==
יום השישי, ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלהים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות. 

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן. 

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו ורצה בנו, ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו, זיכרון למעשה בראשית. (כי הוא יום) תחילה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים. (כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים), ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו. ברוך אתה ה' מקדש השבת.

[[קטגוריה:תפילות שבת]]</text>
      <sha1>ektuu1omt2e9co9moa22tqucg8mtu5b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017448</id>
      <parentid>3017446</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T21:04:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* כגוונא */</comment>
      <origin>3017448</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29244" sha1="q7y66dz0q0zw036npskfiupfym1ujjk" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==קבלת שבת==
===מזמורים===
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}}

שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}}

יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}}

מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}}

יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}}

====מזמור לדוד====
בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת כַּלָּה, לִקְרַאת שַׁבָּת מַלְכְּתָא, לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין.

מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}&lt;קטע סוף=מערבי/&gt;
===אנא בכח===
{{:אנא בכח}}
===לכה דודי===
{{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}}

לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}}
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}}
הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}}
יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}}
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}}
כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}}
מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}}
סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}}
קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}}
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}}
וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}}
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}}
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}}
קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}}
כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}}
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}}
כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}}
מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}}
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}}
וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}}
וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}}
יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}}
כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}}
וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}}
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}}
וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}}
גַּם בְּרִנָּה {{נוא|הוראה=ביום טוב:|בְּשִֹמְחָה}} וּבְצָהֳלָה{{ש}}
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}}
בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה
בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

===מזמורי שבת===
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}}

יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}
===קדיש יתום===
{{קדיש ספרד|קדיש=יתום}}
==כגוונא==
{{הור|כשחל שבת ביום טוב או במוצאי יום טוב או בחול המועד אין אומרים {{צ|כגוונא}}.}}

כְּגַוְנָא דְּאִנּוּן מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד. אוֹף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְּאֶחָד, לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן לְעֵלָּא חָד לָקֳבֵל חָד. קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד, לְעֵלָּא לָא יָתֵב עַל כּוּרְסַיָּא דִּיקָרֵהּ, עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי בְּרָזָא דְאֶחָד כְּגַוְנָא דִּילֵהּ, לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד. וְהָא אוֹקִימְנָא רָזָא דַּייָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

רָזָא דְּשַׁבָּת, אִיהִי שַׁבָּת דְּאִתְאַחֲדַת בְּרָזָא דְּאֶחָד, לְמִשְׁרֵי עֲלַהּ רָזָא דְּאֶחָד. צְלוֹתָא דְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, דְּהָא אִתְאָחֳדַת כֻּרְסְיָא יַקִּירָא קַדִּישָׁא בְּרָזָא דְּאֶחָד. וְאִתְתַּקָּנַת לְמִשְׁרֵי עֲלַהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. כַּד עָיֵל שַׁבַּתָּא, אִיהִי אִתְיְחָדַת וְאִתְפְּרָשַׁת מִסִּטְרָא אָחֳרָא, וְכָל דִּינִין מִתְעַבְּרִין מִנַּהּ, וְאִיהִי אִשְׁתְּאָרַת בְּיִחוּדָא דִּנְהִירוּ קַדִּישָׁא, וְאִתְעַטְּרַת בְּכַמָּה עִטְּרִין לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְכָל שֻׁלְטָנֵי רֻגְזִין וּמָרֵי דְּדִינָא כֻּלְּהוּ עָרְקִין וְאִתְעַבַּרוּ מִנַּהּ, וְלֵית שֻׁלְטָנָא אָחֳרָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. וְאַנְפַּהָא נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, וְאִתְעַטְּרַת לְתַתָּא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא. וְכֻלְּהוֹן מִתְעַטְּרִין בְּנִשְׁמָתִין חַדַתִּין. כְּדֵן שֵׁירוּתָא דִּצְלוֹתָא לְבָרְכָא לַהּ בְּחֶדְוָה בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין (וְלוֹמַר):ּ
{{קטע עם כותרת|סידור/נוסח ספרד/תפילות כל השנה|קריאת שמע ערבית|קריאת שמע ערבית}}
===עמידה===
אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

ברוך אתה ה', אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם, אלהי יצחק, ואלהי יעקב. האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון, גומל חסדים טובים וקונה הכל, וזוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה:

{{קטן|בשבת שובה:}} זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים, למענך אלהים חיים.

מלך עוזר ומושיע ומגן. ברוך אתה ה' מגן אברהם:

אתה גיבור לעולם, אדני, מחיה מתים אתה, רב להושיע.

{{קטן|בחורף:}} משיב הרוח ומוריד הגשם. {{קטן|בקיץ:}} מוריד הטל.

מכלכל חיים בחסד, מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים, ורופא חולים, ומתיר אסורים, ומקיים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך, מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה:

{{קטן|בשבת שובה:}} מי כמוך אב הרחמים, זוכר יצוריו לחיים ברחמים.

ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה ה' מחיה המתים:

אתה קדוש ושמך קדוש, וקדושים בכל יום יהללוך סלה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה ה', האל הקדוש. ({{קטן|בשבת תשובה:}} המלך הקדוש):

אתה קידשת את יום השביעי לשמך, תכלית מעשה שמים וארץ. וברכתו מעל הימים, וקדשתו מכל הזמנים, וכן כתוב בתורתך:

ויכולו השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה: ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות:

ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי ענג. עם מקדשי שביעי, כולם ישבעו ויתענגו מטובך. ובשביעי רצית בו וקדשתו, חמדת ימים אותו קראת, זכר למעשה בראשית:

אלהינו ואלהי אבותינו, רצה נא במנוחתנו, קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך, וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו ה' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה ה' מקדש השבת.

רצה ה' אלהינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה. והשב את העבודה לדביר ביתך, ואשי ישראל ותפילתם (מהרה) באהבה תקבל ברצון, ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:

({{קטן|בשבת ראש חודש ובשבת חול המועד אומרים כאן}} &quot;יעלה ויבוא&quot;).

ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון:

מודים אנחנו לך, שאתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד. צורנו צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך, ועל נשמותינו הפקודות לך, ועל נסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת; ערב ובוקר וצהרים. הטוב, כי לא כלו רחמיך, והמרחם, כי לא תמו חסדיך, כי מעולם קוינו לך:

({{קטן|בשבת חנוכה, ובשבת של &quot;פורים המשולש&quot; בערים המוקפות חומה, אומרים כאן}} &quot;על הניסים&quot;).

ועל כולם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד:

{{קטן|בשבת שובה:}} וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך.

וכל החיים יודוך סלה, ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב, האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות.

{{קטן|מנהג אשכנזים:}} שלום רב על ישראל עמך תשים לעולם, כי אתה הוא מלך אדון לכל השלום. וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך (ברוב עוז ושלום):

{{קטן|מנהג עדות מזרח:}} שים שלום טובה וברכה, חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כולנו כאחד (יחד) באור פניך, כי באור פניך נתת לנו ה' אלהינו תורת חיים ואהבת חסד, וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך ברוב עוז ושלום:

{{קטן|בשבת שובה:}} בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה, (גזרות טובות ישועות ונחמות), ניזכר וניכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל, לחיים טובים ולשלום.

ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום:

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי:

אלהי, נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תדום, ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח ליבי בתורתך, ואחרי מצותיך ({{קטן|נ&quot;א:}} ובמצוותיך) תרדוף נפשי. וכל (הקמים ו)החושבים עלי (ל)רעה, מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם. עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי: עושה שלום ({{קטן|נ&quot;א בשבת שובה:}} השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל ישראל, ואמרו אמן.

===ברכה מעין שבע===
'''ויכולו''' השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות.

חזן: ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון, קונה שמים וארץ:

קהל: מגן אבות בדברו, מחיה מתים במאמרו. האל הקדוש ({{קטן|בשבת שובה:}} המלך הקדוש}} שאין כמוהו. המניח לעמו ביום שבת קדשו, כי בם רצה להניח להם. לפניו נעבוד ביראה ופחד, ונודה לשמו בכל יום תמיד, מעין הברכות. אל ההודאות, אדון השלום, מקדש השבת ומברך שביעי, ומניח בקדושה לעם מדושני עונג, זכר למעשה בראשית:

אלהינו ואלהי אבותינו, רצה נא במנוחתנו, קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך, וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו ה' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה ה' מקדש השבת:

'''&lt;קדיש שלם&gt;'''

מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר: בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני: נפשי ישובב, ינחני במעגלי צדק למען שמו: גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע, כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני: תערוך לפני שולחן נגד צוררי, דישנת בשמן ראשי, כוסי רויה: אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית ה' לארך ימים:

'''&lt;חצי קדיש, ולמנהג עדות מזרח קדיש יתום&gt;'''

'''&lt;ברכו. ולמנהג אשכנז אין אומרים מזמור לדוד וקדיש וברכו, וסופרים כאן ספירת העומר אם צריך.&gt;'''

===עלינו===
עלינו לשבח לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית, שלא עשנו כגויי הארצות, ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם. [שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע.] ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ, ומושב יקרו בשמים ממעל, ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו, אין עוד, אמת מלכנו, אפס זולתו, ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך, כי ה' הוא האלהים. בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

ועל כן נקוה לך ה' אלהינו, לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גילולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון, לתקן עולם במלכות שדי. וכל בני בשר יקראו בשמך, להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל לשון. לפניך ה' אלהינו יכרעו ויפולו, ולכבוד שמך יקר יתנו. ויקבלו כולם את עול מלכותך, ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד, כי המלכות שלך היא, ולעולמי עד תמלוך בכבוד, ככתוב בתורתך: ה' ימלוך לעולם ועד. ונאמר, והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:

(עדות מזרח סופרים כאן ספירת העומר)

=='''קידוש ליל שבת '''==
יום השישי, ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלהים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות. 

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן. 

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו ורצה בנו, ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו, זיכרון למעשה בראשית. (כי הוא יום) תחילה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים. (כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים), ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו. ברוך אתה ה' מקדש השבת.

[[קטגוריה:תפילות שבת]]</text>
      <sha1>q7y66dz0q0zw036npskfiupfym1ujjk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017449</id>
      <parentid>3017448</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T21:10:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון ניקוד</comment>
      <origin>3017449</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29229" sha1="2pm5h2a46p3r4msaepmexpeqbozys1q" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==קבלת שבת==
===מזמורים===
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}}

שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}}

יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}}

מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}}

יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}}

====מזמור לדוד====
בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת כַּלָּה, לִקְרַאת שַׁבָּת מַלְכְּתָא, לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין.

מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}&lt;קטע סוף=מערבי/&gt;
===אנא בכח===
{{:אנא בכח}}
===לכה דודי===
{{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}}

לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}}
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}}
הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}}
יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}}
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}}
כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}}
מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}}
סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}}
קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}}
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}}
וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}}
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}}
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}}
קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}}
כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}}
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}}
כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}}
מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}}
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}}
וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}}
וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}}
יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}}
כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}}
וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}}
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}}
וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}}
גַּם בְּרִנָּה {{נוא|הוראה=ביום טוב:|בְּשִֹמְחָה}} וּבְצָהֳלָה{{ש}}
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}}
בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה
בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

===מזמורי שבת===
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}}

יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}
===קדיש יתום===
{{קדיש ספרד|קדיש=יתום}}
==כגוונא==
{{הור|כשחל שבת ביום טוב או במוצאי יום טוב או בחול המועד אין אומרים {{צ|כגוונא}}.}}

כְּגַוְנָא דְּאִנּוּן מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד, אוֹף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְאֶחָד, לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן לְעֵלָּא חָד לָקֳבֵל חָד. קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד, לְעֵלָּא לָא יָתֵב עַל כֻּרְסַיָּא דִּיקָרֵהּ עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי בְּרָזָא דְאֶחָד כְּגַוְנָא דִּילֵהּ, לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד. וְהָא אוֹקִימְנָא רָזָא דַּייָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

רָזָא דְּשַׁבָּת, אִיהִי שַׁבָּת דְּאִתְאַחֲדַת בְּרָזָא דְאֶחָד, לְמִשְׁרֵי עֲלַהּ רָזָא דְאֶחָד. צְלוֹתָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, דְּהָא אִתְאַחֲדַת כֻּרְסַיָּא יַקִּירָא קַדִּישָׁא בְּרָזָא דְאֶחָד. וְאִתְתַּקָּנַת לְמִשְׁרֵי עֲלַהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. כַּד עַיֵּל שַׁבְּתָא, אִיהִי אִתְיַחֲדַת וְאִתְפַּרְשַׁת מִסִּטְרָא אָחֳרָא, וְכָל דִּינִין מִתְעַבְּרִין מִנַּהּ, וְאִיהִי אִשְׁתְּאָרַת בְּיִחוּדָא דִּנְהִירוּ קַדִּישָׁא, וְאִתְעַטְּרַת בְּכַמָּה עִטְרִין לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְכָל שֻׁלְטָנֵי רֻגְזִין וּמָרֵי דְּדִינָא כֻּלְּהוּ עָרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ מִנַּהּ, וְלֵית שֻׁלְטָנָא אָחֳרָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. וְאַנְפַּהָא נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, וְאִתְעַטְּרַת לְתַתָּא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא. וְכֻלְּהוֹן מִתְעַטְּרִין בְּנִשְׁמָתִין חַדְתִּין. כְּדֵן שֵׁירוּתָא דִּצְלוֹתָא לְבָרְכָא לַהּ בְּחֶדְוָה בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין (וְלוֹמַר):
{{קטע עם כותרת|סידור/נוסח ספרד/תפילות כל השנה|קריאת שמע ערבית|קריאת שמע ערבית}}
===עמידה===
אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

ברוך אתה ה', אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם, אלהי יצחק, ואלהי יעקב. האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון, גומל חסדים טובים וקונה הכל, וזוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה:

{{קטן|בשבת שובה:}} זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים, למענך אלהים חיים.

מלך עוזר ומושיע ומגן. ברוך אתה ה' מגן אברהם:

אתה גיבור לעולם, אדני, מחיה מתים אתה, רב להושיע.

{{קטן|בחורף:}} משיב הרוח ומוריד הגשם. {{קטן|בקיץ:}} מוריד הטל.

מכלכל חיים בחסד, מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים, ורופא חולים, ומתיר אסורים, ומקיים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך, מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה:

{{קטן|בשבת שובה:}} מי כמוך אב הרחמים, זוכר יצוריו לחיים ברחמים.

ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה ה' מחיה המתים:

אתה קדוש ושמך קדוש, וקדושים בכל יום יהללוך סלה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה ה', האל הקדוש. ({{קטן|בשבת תשובה:}} המלך הקדוש):

אתה קידשת את יום השביעי לשמך, תכלית מעשה שמים וארץ. וברכתו מעל הימים, וקדשתו מכל הזמנים, וכן כתוב בתורתך:

ויכולו השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה: ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות:

ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי ענג. עם מקדשי שביעי, כולם ישבעו ויתענגו מטובך. ובשביעי רצית בו וקדשתו, חמדת ימים אותו קראת, זכר למעשה בראשית:

אלהינו ואלהי אבותינו, רצה נא במנוחתנו, קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך, וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו ה' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה ה' מקדש השבת.

רצה ה' אלהינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה. והשב את העבודה לדביר ביתך, ואשי ישראל ותפילתם (מהרה) באהבה תקבל ברצון, ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:

({{קטן|בשבת ראש חודש ובשבת חול המועד אומרים כאן}} &quot;יעלה ויבוא&quot;).

ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון:

מודים אנחנו לך, שאתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד. צורנו צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך, ועל נשמותינו הפקודות לך, ועל נסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת; ערב ובוקר וצהרים. הטוב, כי לא כלו רחמיך, והמרחם, כי לא תמו חסדיך, כי מעולם קוינו לך:

({{קטן|בשבת חנוכה, ובשבת של &quot;פורים המשולש&quot; בערים המוקפות חומה, אומרים כאן}} &quot;על הניסים&quot;).

ועל כולם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד:

{{קטן|בשבת שובה:}} וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך.

וכל החיים יודוך סלה, ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב, האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות.

{{קטן|מנהג אשכנזים:}} שלום רב על ישראל עמך תשים לעולם, כי אתה הוא מלך אדון לכל השלום. וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך (ברוב עוז ושלום):

{{קטן|מנהג עדות מזרח:}} שים שלום טובה וברכה, חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כולנו כאחד (יחד) באור פניך, כי באור פניך נתת לנו ה' אלהינו תורת חיים ואהבת חסד, וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך ברוב עוז ושלום:

{{קטן|בשבת שובה:}} בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה, (גזרות טובות ישועות ונחמות), ניזכר וניכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל, לחיים טובים ולשלום.

ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום:

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי:

אלהי, נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תדום, ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח ליבי בתורתך, ואחרי מצותיך ({{קטן|נ&quot;א:}} ובמצוותיך) תרדוף נפשי. וכל (הקמים ו)החושבים עלי (ל)רעה, מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם. עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי: עושה שלום ({{קטן|נ&quot;א בשבת שובה:}} השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל ישראל, ואמרו אמן.

===ברכה מעין שבע===
'''ויכולו''' השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות.

חזן: ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון, קונה שמים וארץ:

קהל: מגן אבות בדברו, מחיה מתים במאמרו. האל הקדוש ({{קטן|בשבת שובה:}} המלך הקדוש}} שאין כמוהו. המניח לעמו ביום שבת קדשו, כי בם רצה להניח להם. לפניו נעבוד ביראה ופחד, ונודה לשמו בכל יום תמיד, מעין הברכות. אל ההודאות, אדון השלום, מקדש השבת ומברך שביעי, ומניח בקדושה לעם מדושני עונג, זכר למעשה בראשית:

אלהינו ואלהי אבותינו, רצה נא במנוחתנו, קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך, וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו ה' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה ה' מקדש השבת:

'''&lt;קדיש שלם&gt;'''

מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר: בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני: נפשי ישובב, ינחני במעגלי צדק למען שמו: גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע, כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני: תערוך לפני שולחן נגד צוררי, דישנת בשמן ראשי, כוסי רויה: אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית ה' לארך ימים:

'''&lt;חצי קדיש, ולמנהג עדות מזרח קדיש יתום&gt;'''

'''&lt;ברכו. ולמנהג אשכנז אין אומרים מזמור לדוד וקדיש וברכו, וסופרים כאן ספירת העומר אם צריך.&gt;'''

===עלינו===
עלינו לשבח לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית, שלא עשנו כגויי הארצות, ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם. [שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע.] ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ, ומושב יקרו בשמים ממעל, ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו, אין עוד, אמת מלכנו, אפס זולתו, ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך, כי ה' הוא האלהים. בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

ועל כן נקוה לך ה' אלהינו, לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גילולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון, לתקן עולם במלכות שדי. וכל בני בשר יקראו בשמך, להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל לשון. לפניך ה' אלהינו יכרעו ויפולו, ולכבוד שמך יקר יתנו. ויקבלו כולם את עול מלכותך, ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד, כי המלכות שלך היא, ולעולמי עד תמלוך בכבוד, ככתוב בתורתך: ה' ימלוך לעולם ועד. ונאמר, והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:

(עדות מזרח סופרים כאן ספירת העומר)

=='''קידוש ליל שבת '''==
יום השישי, ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלהים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות. 

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן. 

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו ורצה בנו, ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו, זיכרון למעשה בראשית. (כי הוא יום) תחילה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים. (כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים), ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו. ברוך אתה ה' מקדש השבת.

[[קטגוריה:תפילות שבת]]</text>
      <sha1>2pm5h2a46p3r4msaepmexpeqbozys1q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017451</id>
      <parentid>3017449</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T21:13:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>החלפת טקסט בהכללה</comment>
      <origin>3017451</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26922" sha1="hsvxf5fn7weglcz640cow7iyvo8g86n" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==קבלת שבת==
===מזמורים===
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}}

שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}}

יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}}

מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}}

יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}}

====מזמור לדוד====
בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת כַּלָּה, לִקְרַאת שַׁבָּת מַלְכְּתָא, לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין.

מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}&lt;קטע סוף=מערבי/&gt;
===אנא בכח===
{{:אנא בכח}}
===לכה דודי===
{{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}}

לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}}
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}}
הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}}
יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}}
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}}
כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}}
מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}}
סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}}
קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}}
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}}
וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}}
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}}
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}}
קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}}
כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}}
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}}
כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}}
מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}}
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}}
וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}}
וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}}
יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}}
כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

{{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}}
וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}}
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}}
וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}}
גַּם בְּרִנָּה {{נוא|הוראה=ביום טוב:|בְּשִֹמְחָה}} וּבְצָהֳלָה{{ש}}
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}}
בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה
בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא
{{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}}

===מזמורי שבת===
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}}

יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}
===קדיש יתום===
{{קדיש ספרד|קדיש=יתום}}
==כגוונא==
{{הור|כשחל שבת ביום טוב או במוצאי יום טוב או בחול המועד אין אומרים {{צ|כגוונא}}.}}

{{:כגוונא}} (וְלוֹמַר:)
{{קטע עם כותרת|סידור/נוסח ספרד/תפילות כל השנה|קריאת שמע ערבית|קריאת שמע ערבית}}
===עמידה===
אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

ברוך אתה ה', אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם, אלהי יצחק, ואלהי יעקב. האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון, גומל חסדים טובים וקונה הכל, וזוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה:

{{קטן|בשבת שובה:}} זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים, למענך אלהים חיים.

מלך עוזר ומושיע ומגן. ברוך אתה ה' מגן אברהם:

אתה גיבור לעולם, אדני, מחיה מתים אתה, רב להושיע.

{{קטן|בחורף:}} משיב הרוח ומוריד הגשם. {{קטן|בקיץ:}} מוריד הטל.

מכלכל חיים בחסד, מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים, ורופא חולים, ומתיר אסורים, ומקיים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך, מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה:

{{קטן|בשבת שובה:}} מי כמוך אב הרחמים, זוכר יצוריו לחיים ברחמים.

ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה ה' מחיה המתים:

אתה קדוש ושמך קדוש, וקדושים בכל יום יהללוך סלה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה ה', האל הקדוש. ({{קטן|בשבת תשובה:}} המלך הקדוש):

אתה קידשת את יום השביעי לשמך, תכלית מעשה שמים וארץ. וברכתו מעל הימים, וקדשתו מכל הזמנים, וכן כתוב בתורתך:

ויכולו השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה: ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות:

ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי ענג. עם מקדשי שביעי, כולם ישבעו ויתענגו מטובך. ובשביעי רצית בו וקדשתו, חמדת ימים אותו קראת, זכר למעשה בראשית:

אלהינו ואלהי אבותינו, רצה נא במנוחתנו, קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך, וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו ה' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה ה' מקדש השבת.

רצה ה' אלהינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה. והשב את העבודה לדביר ביתך, ואשי ישראל ותפילתם (מהרה) באהבה תקבל ברצון, ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:

({{קטן|בשבת ראש חודש ובשבת חול המועד אומרים כאן}} &quot;יעלה ויבוא&quot;).

ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון:

מודים אנחנו לך, שאתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד. צורנו צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך, ועל נשמותינו הפקודות לך, ועל נסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת; ערב ובוקר וצהרים. הטוב, כי לא כלו רחמיך, והמרחם, כי לא תמו חסדיך, כי מעולם קוינו לך:

({{קטן|בשבת חנוכה, ובשבת של &quot;פורים המשולש&quot; בערים המוקפות חומה, אומרים כאן}} &quot;על הניסים&quot;).

ועל כולם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד:

{{קטן|בשבת שובה:}} וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך.

וכל החיים יודוך סלה, ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב, האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות.

{{קטן|מנהג אשכנזים:}} שלום רב על ישראל עמך תשים לעולם, כי אתה הוא מלך אדון לכל השלום. וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך (ברוב עוז ושלום):

{{קטן|מנהג עדות מזרח:}} שים שלום טובה וברכה, חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כולנו כאחד (יחד) באור פניך, כי באור פניך נתת לנו ה' אלהינו תורת חיים ואהבת חסד, וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך ברוב עוז ושלום:

{{קטן|בשבת שובה:}} בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה, (גזרות טובות ישועות ונחמות), ניזכר וניכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל, לחיים טובים ולשלום.

ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום:

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי:

אלהי, נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תדום, ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח ליבי בתורתך, ואחרי מצותיך ({{קטן|נ&quot;א:}} ובמצוותיך) תרדוף נפשי. וכל (הקמים ו)החושבים עלי (ל)רעה, מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם. עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי: עושה שלום ({{קטן|נ&quot;א בשבת שובה:}} השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל ישראל, ואמרו אמן.

===ברכה מעין שבע===
'''ויכולו''' השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות.

חזן: ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון, קונה שמים וארץ:

קהל: מגן אבות בדברו, מחיה מתים במאמרו. האל הקדוש ({{קטן|בשבת שובה:}} המלך הקדוש}} שאין כמוהו. המניח לעמו ביום שבת קדשו, כי בם רצה להניח להם. לפניו נעבוד ביראה ופחד, ונודה לשמו בכל יום תמיד, מעין הברכות. אל ההודאות, אדון השלום, מקדש השבת ומברך שביעי, ומניח בקדושה לעם מדושני עונג, זכר למעשה בראשית:

אלהינו ואלהי אבותינו, רצה נא במנוחתנו, קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך, וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו ה' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה ה' מקדש השבת:

'''&lt;קדיש שלם&gt;'''

מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר: בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני: נפשי ישובב, ינחני במעגלי צדק למען שמו: גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע, כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני: תערוך לפני שולחן נגד צוררי, דישנת בשמן ראשי, כוסי רויה: אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית ה' לארך ימים:

'''&lt;חצי קדיש, ולמנהג עדות מזרח קדיש יתום&gt;'''

'''&lt;ברכו. ולמנהג אשכנז אין אומרים מזמור לדוד וקדיש וברכו, וסופרים כאן ספירת העומר אם צריך.&gt;'''

===עלינו===
עלינו לשבח לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית, שלא עשנו כגויי הארצות, ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם. [שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע.] ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ, ומושב יקרו בשמים ממעל, ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו, אין עוד, אמת מלכנו, אפס זולתו, ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך, כי ה' הוא האלהים. בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

ועל כן נקוה לך ה' אלהינו, לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גילולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון, לתקן עולם במלכות שדי. וכל בני בשר יקראו בשמך, להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל לשון. לפניך ה' אלהינו יכרעו ויפולו, ולכבוד שמך יקר יתנו. ויקבלו כולם את עול מלכותך, ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד, כי המלכות שלך היא, ולעולמי עד תמלוך בכבוד, ככתוב בתורתך: ה' ימלוך לעולם ועד. ונאמר, והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:

(עדות מזרח סופרים כאן ספירת העומר)

=='''קידוש ליל שבת '''==
יום השישי, ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלהים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות. 

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן. 

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו ורצה בנו, ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו, זיכרון למעשה בראשית. (כי הוא יום) תחילה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים. (כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים), ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו. ברוך אתה ה' מקדש השבת.

[[קטגוריה:תפילות שבת]]</text>
      <sha1>hsvxf5fn7weglcz640cow7iyvo8g86n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ב סט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>163855</id>
    <revision>
      <id>3017459</id>
      <parentid>2694865</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T05:53:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31177-59</username>
        <id>45638</id>
      </contributor>
      <comment>הסגריים היו ריקים - מילאתי לפי הספר</comment>
      <origin>3017459</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2743" sha1="59e6wekdxvkujihi13w9btuv7z27kxe" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ב|סח|סט|ע}}
{{צתב|ועפעפיך יישירו נגדיך|ברכות|יז|א}}.

העפעפים הם מונעים את כח הראי', שלא יתפזר לכל עבר כ&quot;א למרכז הצריך. וזוהי ברכה, שיכוין המקום הראוי להשתמש בשכלו במושכלות שמביאות לשלימות אמיתי, ולא יפזר כח שכלו בדברים שאינם מביאים תועלת אמיתית. עיניך יאירו במאור תורה, כ&quot;כ תתעצם בך מעלת התורה, עד שהשקפת עצמך גם בלא ראי' מפורשת מן התורה, תהי' הכל כדרכה של תורה, כענין ת&quot;ח שכל שיחתן תלמוד&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;. ופניך יזהירו כזוהר הרקיע. הכוחות הגופניים יהיו כולם שלימים ומכוונים לאור השלימות האמיתית, מוכנים לקבל שפע הנפש החכמה, כהרקיע שמוכן לקבל אור המאורות הנפוצות במרחבו. שפתותיך יביעו דעת. כשתדבר דבר חכמה, ע&quot;י דיבור השפה יתוסף בקרבך מבוע של דעת להיות מוסיף עוד חכמה על חכמתך. וכליותיך תעלוזנה משרים. לפעמים בהוסיף דעת יוסיף מכאוב&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;, מפני שאין כוחות גופו מוכנים לאותה השלימות שמשיג, אמר כליותיך תעלוזנה במשרים שתשיג נפשך, ותהיינה לשמחה גם לכל גופך. ופעמיך ירוצו לשמע דברי עתיק יומין. ההשגות היותר נעלות באלהות, המה דברי עתיק יומין, דברים שהם למעלה מערך המציאות המושג וכל תנאיו. הנה תכלית הברכה היא, שהאדם שזוכה למעלה גדולה כ&quot;כ, יהי' כל חלקי השלימות היותר שפילות כולן מסודרות אצלו, ולא תחסר לו שום מעלה אפי' קטנה שבקטנות, והכל יהי' מקושר אצלו עם תעודתו הרוממה, והיינו פעמיך, שהם תחתית הגוף והפעולה היותר נמוכה, והוא משלים לכל הפעולות היותר קטנות שבחוג השלימות, ירוצו לשמע [דברי] עתיק יומין, שתשוקת ההשגה הגדולה לא די שלא תרחיקך מכל שלימות קטנה שבקטנות, כ&quot;א עוד תוסיף לתן לך אומץ וחשק, לעסוק בכל אמצעי המביא אל תכלית השלימות הגדולה.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ב|סח|סט|ע}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ב סט]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>59e6wekdxvkujihi13w9btuv7z27kxe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תענית י ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>167289</id>
    <revision>
      <id>3017468</id>
      <parentid>1313868</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T09:04:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31149-04</username>
        <id>45640</id>
      </contributor>
      <comment>/* רש&quot;י */</comment>
      <origin>3017468</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11483" sha1="fo7l2obevclboyl30y01lxqyod27b9v" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|תענית|י|ב|י א|יא א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;ובימים טובים הכתובין במגילת תענית תנו רבנן אל יאמר אדם תלמיד אני איני ראוי להיות יחיד אלא {{שוליים|א}}כל תלמידי חכמים יחידים אי זהו יחיד ואיזהו תלמיד יחיד כל שראוי למנותו פרנס על הצבור תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה בלמודו ואומר ואפילו במסכת דכלה תנו רבנן לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה דברי ר' מאיר רבי יוסי אומר {{שוליים|ב}}עושה וזכור לטוב לפי שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו תניא אידך לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה דברי רבי שמעון בן אלעזר רבן שמעון בן גמליאל אומר במה דברים אמורים בדבר של שבח אבל בדבר של צער עושה וזכור לטוב שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו ת&quot;ר {{שוליים|ג}}מי שהיה מתענה על הצרה ועברה על החולה ונתרפא הרי זה מתענה ומשלים {{שוליים|ד}}ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין הרי זה מתענה עמהן {{שוליים|ה}}ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי זה מתענה ומשלים {{שוליים|ו}}שכח ואכל ושתה אל יתראה בפני הצבור ואל ינהיג עידונין בעצמו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית מב|א}})}} ויאמר יעקב לבניו למה תתראו אמר להם יעקב לבניו אל תראו עצמכם כשאתם שבעין לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל כדי שלא יתקנאו בכם {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית מה|כד}})}} אל תרגזו בדרך אמר רבי אלעזר אמר להם יוסף לאחיו אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגזו עליכם הדרך איני והאמר ר' אלעאי בר ברכיה שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראויין לישרף שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|מלכים ב ב|יא}})}} ויהי המה הולכים (הולך) ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם טעמא דאיכא דיבור הא ליכא דיבור ראויין לישרף לא קשיא הא למיגרס הא לעיוני במתניתא תנא אל תפסיעו פסיעה גסה והכניסו חמה לעיר אל תפסיעו פסיעה גסה דאמר מר פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם והכניסו חמה לעיר כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית מד|ג}})}} הבקר אור והאנשים שלחו אמר רב יהודה אמר רבי חייא המהלך בדרך אל יאכל יותר משני רעבון מאי טעמא הכא תרגימו משום מעיינא במערבא אמרי משום מזוני מאי בינייהו איכא בינייהו&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכן בימים טובים הכתובים במגילת תענית: תלמיד אני''' - ואיני חשוב כל כך כיחידים כלומר איני ראוי להתחיל תענית עם היחידים:

'''לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד''' - לענין תענית:

'''עושה''' - דנראה מגסי הרוח ותנן (אבות פרק ג משנה י) כל שרוח הבריות נוחה הימנו כו':

'''הכי גרסינן התלמידים עושין עצמן''' - כדאמרינן לעיל שכל התלמידים ראויין לכך ואין בהם משום גסות כיעלישנא אחרינא גרסינן לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה כלומר ולא כל הרוצה נמי לעשות עצמו תלמיד להתנהג עצמו במדת תלמיד בחלוקו ובמטתו ולהתנאות בסודר של תלמידי חכמים ושאר דברים עושה דכל הרוצה ליטול לו את השם לא יטול ורבי יוסי ארישא ומסתבר כי האי לישנא מדקא מהדר רבן שמעון בן גמליאל דבר של שבח אינן אינו עושה  מלאכתו מכלל דאיירי בשבת:

'''על החולה ונאכל''' - הוא הדין אם מת החולה בעי לקיומי נדרו:

'''על הצרה ואוכל''' - מתענה ומשלים ואם לאו נראה כמתנה עם קונו אם תעבור (אתענה) ואם לאו (לא) אתענה:

'''למקום שאין מתענין הרי זה מתענה ומשלים''' - כל התעניות שקבלו עליהן בני עירו דנותנין עליו חומרי המקום שיצא משם:

'''אכל ושתה''' - דיעבד:

'''אל יתראה בפניהן''' - שנראה כחתן בין אבלים ויתקנאו בו:

'''ואל ינהיג עדונים בעצמו''' - שלא יאמר הואיל ואכלתי כל שהוא אוכל הרבה:

'''אל תראו עצמכם כאנשים''' - שיש לכם חטים הרבה ולא הלכו אלא בשביל דבר זה שלא להתראות בפני בני עשו שהיו צעורים ורעבים:

'''תרגזו עליכם הדרך''' - תתעו:

'''לישרף באש''' - דכתיב והנה סוסי אש וכתיב בההוא עניינא הלוך ודבר ואהכי כתביה לאשמועינן דאי לאו שהיו הולכין בעומקה של הלכה לא [היו ניצולין]:

'''הא למגרס''' - מבעי ליה באורחא אבל במלתא דמבעי ליה לעיוני לא:

'''במתניתא תנא''' - מאי אל תרגזו בדרך אל תזיקו עצמכם בפסיעה גסה:

'''והכניסו חמה לעיר אשדוד''' - כשאתם לנין ושוכבין בדרך לגן יבנה הכניסו לעיר אשדוד פקקים בעוד שהחמה זורחת:

'''יצא אדם בכי טוב''' - שימתין עד שיאור כמו וירא אלהים את האור כי טוב ([[בראשית  א]]):

'''ויכנס בכי טוב''' - בערב בעוד שהחמה זורחת שאין ליסטין מצויין אי נמי שלא יפול בבורות ובקעים שבעיר שלא יעלילו עליו עלילות מרגל אתה או גנב:

'''הבוקר אור והאנשים שולחו המה וחמורי הים''' - מיכן שיצאו בכי טוב והוא הדין ליכנס בכי טוב יש ספרים דלא כתיב בהו האי קרא אלא מילתא דרב יהודה סברא הוא ולא עיןקרע קרא:

'''לא יאכל יותר ממה שאוכל בשני רעבון''' - דאמר לקמן (דף יא.) שצריך להרעיב עצמו בשני רעבון: (הכא זה בבלי הוא וכי משתעי בבבל קאמר הכא וכל הא לן והא להו בבבל קאמר 67

'''משום מעיינא''' - שלא יתחלחלו מעיו של אדם ברוב אכילתו מפני טורח הדרך יש אומרים יהיו מעיו של אדם שופכין זה לזה כעין מעיין:

'''משום מזוני''' - שמא אין לו לאח&quot;כ:&lt;קטע סוף ראש השנה
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''איזהו''' יחיד כו' שראוי למנותו פרנס על הצבור להיות פרנס ואיזהו תלמיד. כל ששואלין דבר הלכה בכל מקום וכו'. וקשה דהכא משמע דקרי תלמיד אותו שיודע להשיב כששואלין לו דבר הלכה בכל מקום ואומרה והתם אמרינן במס' שבת פרק ואלו קשרים (דף קיד.) איזהו תלמיד הראוי למנותו פרנס על הצבור כשיודע להשיב כל ששואלין דבר הלכה ואפילו במסכת כלה אלמא הראוי למנותו פרנס על הצבור הוי כשיודע להשיב והכא משמע דאותו הראוי למנותו פרנס הוי מילתא אחריתי ועוד דהכא משמע דיחיד עדיף מדקאמר בסמוך לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה אבל הרוצה לעשות עצמו תלמיד עושה ויש לומר דיש חילוק בתלמיד דדוקא כשהרב בא אל מקום אחד וכל התלמידים אצלו זה שואל אל הרב ממה שהוא לומד וזה שואל ממקום אחר ואותו הרב יודע להשיב לכל התלמידים לכל אחד ואחד כפי שאילתו ואפילו במס' כלה זהו יחיד דעדיף מתלמיד דהכא ונקרא תלמיד התם בפרק אלו קשרים אותו ודאי ראוי למנותו פרנ&quot;ס על הצבור אבל אם אינו יודע להשיב אלא במסכת שלו נקרא גם כן תלמיד ומזה מיירי הכא:

''' ההולך''' ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי מתענה ומשלים. ל&quot;ש דעתו לחזור ל&quot;ש אין דעתו לחזור הואיל וקבל עליו התענית:

''' למה''' תתראו. כמו שמפרש אל תראו עצמכם בפני בני עשו וכו'. ויש במדרש למה תתראו פירוש למה תהיו כחושין:

''' אל''' תרגזו בדרך. ויש מדרש אל תפסיקו מדבר הלכה: ואין ביניהם דברי תורה ראוים לישרף דכתיב ויהי המה הולכים הלוך ודבר וגו' טעמא דאיכא דבור וכו'. ויש מדרש שהם היו מדברים דברים בטלים ומש&quot;ה ראוין לישרף: 

'''פסיעה''' גסה נוטלת אחת מחמש מאות ממאור עיניו של אדם. ואין להקשות אם כן בחמש מאות פסיעות גסות יהיה ניטל כל מאור עיניו של אדם והא קא חזינן דלאו הכי הוה ונראה לפרש דהפסיעה ראשונה נוטל אחת מחמש מאות והפסיעה שניה נוטל פחות מן הראשונה ששניה אינה נוטלת אלא אחד מחמש מאות הנשארים כמו בעישורייתא דבי רבי {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|סח|א}} ר&quot;ל העישור ממה שנשאר אבל עדיין קשה דמ&quot;ש פסיעה ראשונה דנוטלת יותר מן השניה אלא יש לומר דלא נוטלת אלא פסיעה ראשונה דוקא ומכאן ואילך כיון דדש דש אי נמי פסיעה ראשונה נוטלת טפי משום דכל התחלות קשות:

''' לעולם''' יצא אדם בכי טוב. פי' בפרק קמא דפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|ב|א}} [וע&quot;ע תוס' ב&quot;ק ס:]:

''' משום''' מעיינא. פירוש משום שהבני מעיין הוי קשה להו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/תענית/פרק א|י ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת תענית]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|תענית|א|י|ב}}</text>
      <sha1>fo7l2obevclboyl30y01lxqyod27b9v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017473</id>
      <parentid>3017468</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T09:54:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שוחזר מעריכה של [[Special:Contributions/~2026-31149-04|~2026-31149-04]] ([[User talk:~2026-31149-04|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:Neriah bot|Neriah bot]]</comment>
      <origin>1313868</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11578" sha1="nkib43gw3z1ixmjzza6cpvzm7asj5py" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|תענית|י|ב|י א|יא א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;ובימים טובים הכתובין במגילת תענית תנו רבנן אל יאמר אדם תלמיד אני איני ראוי להיות יחיד אלא {{שוליים|א}}כל תלמידי חכמים יחידים אי זהו יחיד ואיזהו תלמיד יחיד כל שראוי למנותו פרנס על הצבור תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה בלמודו ואומר ואפילו במסכת דכלה תנו רבנן לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה דברי ר' מאיר רבי יוסי אומר {{שוליים|ב}}עושה וזכור לטוב לפי שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו תניא אידך לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה דברי רבי שמעון בן אלעזר רבן שמעון בן גמליאל אומר במה דברים אמורים בדבר של שבח אבל בדבר של צער עושה וזכור לטוב שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו ת&quot;ר {{שוליים|ג}}מי שהיה מתענה על הצרה ועברה על החולה ונתרפא הרי זה מתענה ומשלים {{שוליים|ד}}ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין הרי זה מתענה עמהן {{שוליים|ה}}ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי זה מתענה ומשלים {{שוליים|ו}}שכח ואכל ושתה אל יתראה בפני הצבור ואל ינהיג עידונין בעצמו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית מב|א}})}} ויאמר יעקב לבניו למה תתראו אמר להם יעקב לבניו אל תראו עצמכם כשאתם שבעין לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל כדי שלא יתקנאו בכם {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית מה|כד}})}} אל תרגזו בדרך אמר רבי אלעזר אמר להם יוסף לאחיו אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגזו עליכם הדרך איני והאמר ר' אלעאי בר ברכיה שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראויין לישרף שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|מלכים ב ב|יא}})}} ויהי המה הולכים (הולך) ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם טעמא דאיכא דיבור הא ליכא דיבור ראויין לישרף לא קשיא הא למיגרס הא לעיוני במתניתא תנא אל תפסיעו פסיעה גסה והכניסו חמה לעיר אל תפסיעו פסיעה גסה דאמר מר פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם והכניסו חמה לעיר כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית מד|ג}})}} הבקר אור והאנשים שלחו אמר רב יהודה אמר רבי חייא המהלך בדרך אל יאכל יותר משני רעבון מאי טעמא הכא תרגימו משום מעיינא במערבא אמרי משום מזוני מאי בינייהו איכא בינייהו&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכן בימים טובים הכתובים במגילת תענית: תלמיד אני''' - ואיני חשוב כל כך כיחידים כלומר איני ראוי להתחיל תענית עם היחידים:

'''לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד''' - לענין תענית:

'''עושה''' - דנראה מגסי הרוח ותנן (אבות פרק ג משנה י) כל שרוח הבריות נוחה הימנו כו':

'''הכי גרסינן התלמידים עושין עצמן''' - כדאמרינן לעיל שכל התלמידים ראויין לכך ואין בהם משום גסות הרוח:

'''רבי יוסי אומר כל אדם''' - ואפילו שאינו תלמיד עושה עצמו יחיד להתענות וזכור לטוב דצער הוא לו ולא גסות לישנא אחרינא גרסינן לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה כלומר ולא כל הרוצה נמי לעשות עצמו תלמיד להתנהג עצמו במדת תלמיד בחלוקו ובמטתו ולהתנאות בסודר של תלמידי חכמים ושאר דברים עושה דכל הרוצה ליטול לו את השם לא יטול ורבי יוסי ארישא ומסתבר כי האי לישנא מדקא מהדר רבן שמעון בן גמליאל דבר של שבח אינו עושה מכלל דאיירי בשבח:

'''על החולה ונתרפא''' - הוא הדין אם מת החולה בעי לקיומי נדרו:

'''על הצרה ועברה''' - מתענה ומשלים ואם לאו נראה כמתנה עם קונו אם תעבור (אתענה) ואם לאו (לא) אתענה:

'''למקום שאין מתענין הרי זה מתענה ומשלים''' - כל התעניות שקבלו עליהן בני עירו דנותנין עליו חומרי המקום שיצא משם:

'''אכל ושתה''' - דיעבד:

'''אל יתראה בפניהן''' - שנראה כחתן בין אבלים ויתקנאו בו:

'''ואל ינהיג עדונים בעצמו''' - שלא יאמר הואיל ואכלתי כל שהוא אוכל הרבה:

'''אל תראו עצמכם''' - שיש לכם חטים הרבה ולא הלכו אלא בשביל דבר זה שלא להתראות בפני בני עשו שהיו צעורים ורעבים:

'''תרגזו עליכם הדרך''' - תתעו:

'''לישרף באש''' - דכתיב והנה סוסי אש וכתיב בההוא עניינא הלוך ודבר ואהכי כתביה לאשמועינן דאי לאו שהיו הולכין בעומקה של הלכה לא [היו ניצולין]:

'''הא למגרס''' - מבעי ליה באורחא אבל במלתא דמבעי ליה לעיוני לא:

'''במתניתא תנא''' - מאי אל תרגזו בדרך אל תזיקו עצמכם בפסיעה גסה:

'''והכניסו חמה לעיר''' - כשאתם לנין ושוכבין בדרך בעיירות הכניסו לעיר בעוד שהחמה זורחת:

'''יצא אדם בכי טוב''' - שימתין עד שיאור כמו וירא אלהים את האור כי טוב ([[בראשית  א]]):

'''ויכנס בכי טוב''' - בערב בעוד שהחמה זורחת שאין ליסטין מצויין אי נמי שלא יפול בבורות ובקעים שבעיר שלא יעלילו עליו עלילות מרגל אתה או גנב:

'''הבוקר אור והאנשים שולחו המה וחמוריהם''' - מיכן שיצאו בכי טוב והוא הדין ליכנס בכי טוב יש ספרים דלא כתיב בהו האי קרא אלא מילתא דרב יהודה סברא הוא ולא בעי' קרא:

'''לא יאכל יותר ממה שאוכל בשני רעבון''' - דאמר לקמן (דף יא.) שצריך להרעיב עצמו בשני רעבון: (הכא זה בבלי הוא וכי משתעי בבבל קאמר הכא וכל הא לן והא להו בבבל קאמר):

'''משום מעיינא''' - שלא יתחלחלו מעיו של אדם ברוב אכילתו מפני טורח הדרך יש אומרים יהיו מעיו של אדם שופכין זה לזה כעין מעיין:

'''משום מזוני''' - שמא אין לו לאח&quot;כ:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''איזהו''' יחיד כו' שראוי למנותו פרנס על הצבור להיות פרנס ואיזהו תלמיד. כל ששואלין דבר הלכה בכל מקום וכו'. וקשה דהכא משמע דקרי תלמיד אותו שיודע להשיב כששואלין לו דבר הלכה בכל מקום ואומרה והתם אמרינן במס' שבת פרק ואלו קשרים (דף קיד.) איזהו תלמיד הראוי למנותו פרנס על הצבור כשיודע להשיב כל ששואלין דבר הלכה ואפילו במסכת כלה אלמא הראוי למנותו פרנס על הצבור הוי כשיודע להשיב והכא משמע דאותו הראוי למנותו פרנס הוי מילתא אחריתי ועוד דהכא משמע דיחיד עדיף מדקאמר בסמוך לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה אבל הרוצה לעשות עצמו תלמיד עושה ויש לומר דיש חילוק בתלמיד דדוקא כשהרב בא אל מקום אחד וכל התלמידים אצלו זה שואל אל הרב ממה שהוא לומד וזה שואל ממקום אחר ואותו הרב יודע להשיב לכל התלמידים לכל אחד ואחד כפי שאילתו ואפילו במס' כלה זהו יחיד דעדיף מתלמיד דהכא ונקרא תלמיד התם בפרק אלו קשרים אותו ודאי ראוי למנותו פרנ&quot;ס על הצבור אבל אם אינו יודע להשיב אלא במסכת שלו נקרא גם כן תלמיד ומזה מיירי הכא:

''' ההולך''' ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי מתענה ומשלים. ל&quot;ש דעתו לחזור ל&quot;ש אין דעתו לחזור הואיל וקבל עליו התענית:

''' למה''' תתראו. כמו שמפרש אל תראו עצמכם בפני בני עשו וכו'. ויש במדרש למה תתראו פירוש למה תהיו כחושין:

''' אל''' תרגזו בדרך. ויש מדרש אל תפסיקו מדבר הלכה: ואין ביניהם דברי תורה ראוים לישרף דכתיב ויהי המה הולכים הלוך ודבר וגו' טעמא דאיכא דבור וכו'. ויש מדרש שהם היו מדברים דברים בטלים ומש&quot;ה ראוין לישרף: 

'''פסיעה''' גסה נוטלת אחת מחמש מאות ממאור עיניו של אדם. ואין להקשות אם כן בחמש מאות פסיעות גסות יהיה ניטל כל מאור עיניו של אדם והא קא חזינן דלאו הכי הוה ונראה לפרש דהפסיעה ראשונה נוטל אחת מחמש מאות והפסיעה שניה נוטל פחות מן הראשונה ששניה אינה נוטלת אלא אחד מחמש מאות הנשארים כמו בעישורייתא דבי רבי {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|סח|א}} ר&quot;ל העישור ממה שנשאר אבל עדיין קשה דמ&quot;ש פסיעה ראשונה דנוטלת יותר מן השניה אלא יש לומר דלא נוטלת אלא פסיעה ראשונה דוקא ומכאן ואילך כיון דדש דש אי נמי פסיעה ראשונה נוטלת טפי משום דכל התחלות קשות:

''' לעולם''' יצא אדם בכי טוב. פי' בפרק קמא דפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|ב|א}} [וע&quot;ע תוס' ב&quot;ק ס:]:

''' משום''' מעיינא. פירוש משום שהבני מעיין הוי קשה להו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/תענית/פרק א|י ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת תענית]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|תענית|א|י|ב}}</text>
      <sha1>nkib43gw3z1ixmjzza6cpvzm7asj5py</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>186451</id>
    <revision>
      <id>3017472</id>
      <parentid>279258</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T09:51:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31298-13</username>
        <id>45641</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה י */ המילה ה 14 ערכתי אינו במקום איני. לפי פרנקל</comment>
      <origin>3017472</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10887" sha1="s74ibx7306sgrxzmlpoz7kq73r1vh2m" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר משפטים|הלכות מלווה ולווה|פרק ארבעה עשר|הלכות מלווה ולווה יג|הלכות מלווה ולווה טו|d314|13|76|14|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;הפוגם את שטרו, או שעד אחד מעיד על שטרו שהוא פרוע, והבא ליפרע שלא בפני הלוה, והטורף מיד הלוקח, והנפרעים מן היורש בין קטן בין גדול לא יפרע אלא בשבועה כעין של תורה (ואומר) לו כשיתבע השבע ואח&quot;כ תטול, ואם היה החוב לזמן ותבע בזמנו יפרע שלא בשבועה, עבר זמנו לא יגבה אלא בשבועה.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;התובע את חבירו לפרעו וטען הלוה שפרע שטר זה או מקצתו ובעל השטר אומר לא פרעת כלום אומרים לו שלם לו, טען הלוה ואמר ישבע לי שלא פרעתיו ויטול משביעין אותו בנקיטת חפץ שלא פרעו כלום או שלא פרעו אלא כך וכך ואחר כך יטול, ואם היה המלוה תלמיד חכם אין נזקקין לשבועתו.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;הוציא עליו שטר מקויים והלוה טוען ואומר שטר מזויף הוא ומעולם לא כתבתי שטר זה, או שטען שחוב זה רבית הוא או אבק רבית, או שטען שהוא שטר אמנה או שאמר כתבתי ללוות ולא לויתי, כללו של דבר טוען טענה שאם הודה בעל השטר היה השטר בטל, והמלוה עומד בשטרו ואומר שזה שקר טוען ואמר הלוה ישבע לי ויטול ה&quot;ז מחלוקת בין הגאונים יש מי שהורה שחייב בעל השטר להשביע כעין של תורה כמי שטען עליו שפרעו, ורבותי הורו שלא ישבע המלוה אלא אם טען עליו הלוה שפרעו בלבד, שהרי הודה בשטר ולפרעון הוא עומד, אבל כל אלו הטענות לא כל הימנו לבטל שטר מקויים אלא ישלם ואחר כך יטעון על המלוה במה שירצה שאם יודה יחזיר לו ואם כפר ישבע היסת ולזה דעתי נוטה.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;המוציא שטר חוב על חבירו מלוה אומר לא נפרעתי כלום ולוה אומר פרעתי מחצה והעדים מעידים שפרעו כולו נשבע הלוה ונותן מחצה שהרי הודה במקצת ואינו כמשיב אבידה מפני שאימת השטר עליו, ואין המלוה גובה המחצה אלא מבני חורין שהרי הלקוחות אומרים אנו על העדים נסמוך והרי בטלו שטר זה.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;הוציא עליו שטר חוב שאינו יכול לקיימו ואמר הלוה אמת שאני כתבתי שטר זה אבל פרעתיו או אמנה הוא או כתבתי ללוות ועדיין לא לויתי וכל כיוצא בזה הואיל ואם רצה אמר לא היו דברים מעולם והרי מפיו נתקיים הרי זה נאמן וישבע היסת ויפטר, ואם קיימו המלוה אח&quot;כ בב&quot;ד הרי היא כשאר השטרות.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;הוציא עליו שטר מקויים ואמר הלוה מזויף הוא ומעולם לא כתבתיו או שטר אמנה הוא ואמר המלוה כן הדברים אבל שטר כשר היה לי ואבד אע&quot;פ שהמלוה הוא ששבר את שטרו ואילו רצה אמר אינו מזויף שהרי נתקיים בב&quot;ד אינו גובה בו כלום אלא נשבע הלוה היסת ונפטר שהרי זה השטר כחרס הוא חשוב.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שעבודו ונעשה כחרס.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;המוציא שטר חוב מקויים על חבירו ואמר הלוה הלא פרעתיך ואמר לו המלוה כן היה אבל חזרתי והחזרתי לך המעות והלויתי אותך פעם שניה הרי בטל השטר שנפרע והרי הוא כחרס, אבל אם אמר לו החזרתי לך המעות מפני שלא היו טובות עד שתחליפם לא בטל השטר ועדיין שעבודו קיים.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;הוציא עליו שטר מקויים שיש לו עליו מנה ואמר לו הלוה הלא פרעתיך בפני פלוני ופלוני ובאו אלו והעידו שפרעו אבל לא הזכיר לו את השטר ואמר לו המלוה כן הוא שפרעת אבל חוב אחר פרעת שהיה לי אצלך הרי בטל השטר, בד&quot;א כשהעידו שנתן לו בתורת פרעון אבל אם ראוהו נותן לו מעות ולא ידעו אם הוא בתורת פרעון או בתורת פקדון או בתורת מתנה, אם אמר בעל השטר לא היו דברים מעולם הרי הוחזק כפרן ובטל השטר, ואם אמר פרעון של חוב אחר הוא הרי זה נאמן ונשבע ונוטל מה שבשטר שהרי לא פרעו בעדים מתוך שיכול לומר מתנה נתנם לי נאמן לומר פרעון של חוב אחר הן, אמר לו הלוה והלא שטר חוב זה דמי שור שלקחתי ממך הוא ואתה גבית דמי בשרו, ואמר לו בעל השטר כן אני גביתי את דמיו מחוב אחר שהיה לי אצלך הואיל והודה מעצמו שדמי השור הוא החוב ומדמיו נפרע בטל השטר, ואע&quot;פ שאין עליו עדים שפרע מדמיו ישבע הלוה היסת שפרעו וכן כל כיוצא בזה.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;הוציא עליו שטר חוב בעד אחד ולוה טען פרעתי הרי זה מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם, טען ואמר ישבע לי שלא פרעתיו ה&quot;ז נשבע שאפילו היו בשטר שני עדים ואמר ישבע לי שלא פרעתיו הרי זה נשבע כמו שביארנו.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;וכן הורו רבותי שהכופר במלוה על פה בבית דין ובא עד אחד שלוה ה&quot;ז ישבע שבועת התורה, חזר ואמר כן היה לויתי ופרעתי או מחל לי או נתחייב לי ממקום אחר ה&quot;ז מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;מי שטען שפרע השטר ואמר ישבע המלוה ויטול אומרים לו הבא מעותיו ואחר כך ישבע ויטול, אם אין לו כלום לשלם משביעין אותו כתקנת הגאונים שאין לו ולכשתשיג ידו יתן לבעל חובו וישביעו שלא פרע ואח&quot;כ יתן לו.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;מי שהיה לו חוב על חבירו בשטר ואבד השטר והרי העדים קיימין אע&quot;פ שקנו מידו וטען שפרע ה&quot;ז נשבע היסת, והורו רבותי שאפילו היה החוב לזמן ועדיין לא הגיע זמנו להפרע הואיל וכתבו לו השטר ואין בידו שטר והלוה טוען פרעתי נאמן ונשבע היסת שפרעו שאנו חוששין שמא פרעו ולפיכך קרע השטר או שרפו, וכן הורו רבותי שאפילו היה השטר יוצא מתחת ידי אחר והלוה טוען ממני נפל אחר שפרעתי אע&quot;פ שהוא בתוך זמנו נשבע היסת ונפטר שכיון שאין השטר ביד המלוה אין שם חזקה.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;שנים שהן אוחזין בשטר המלוה אומר שלי הוא והוצאתיו להפרע בו ממך והלוה אומר פרעתיו וממני נפל, אם היה השטר שיכול לקיימו זה נשבע שאין לו בדמים אלו פחות מחציין וזה ישבע שאין לו בדמים פחות מחציין וישלם הלוה מחצה, ואם אינו יכול לקיימו ישבע הלוה היסת שפרעו וילך לו.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מלווה ולווה יד טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;האומר לחבירו מנה יש לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום או שאומר פרעתיך אמר לו התובע השבע לי היסת אמר לו הנתבע והלא שטר יש לך עלי ואתה רוצה להשביע אותי תחלה ואחר כך תוציא השטר הפרוע ותגבה בו אומרים לו הבא השטר, אמר המלוה אין לי שטר עליו מעולם או שטר היה לי ואבד הורו רבותי שאומרים למלוה בטל כל שטר שיש לך קודם זמן זה ואחר כך תשביעהו היסת או החרם חרם סתם ולך ובקש עד שתמצא השטר.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|משפטים|הלכות מלווה ולווה|פרק ארבעה עשר|הלכות מלווה ולווה יג|הלכות מלווה ולווה טו|d314|13|76|14}}</text>
      <sha1>s74ibx7306sgrxzmlpoz7kq73r1vh2m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אדר היקר ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>205071</id>
    <revision>
      <id>3017455</id>
      <parentid>2969464</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T01:30:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-25725-56</username>
        <id>45411</id>
      </contributor>
      <origin>3017455</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="105756" sha1="qdeqk3hezps3jbl4haedlzcq5lp6u32" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אדר היקר||ג|ד|ה|}}&lt;br /&gt;
&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
'''ד'''
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;האהבה האלהית הטבעית, המתאמת עם דרכי החיים, נתגלתה תמיד בישראל ביחידי סגולה, אפילו בזמנים היותר מרודים.  לדוגמאות פרטיות, המסמנות את צביון הכלל, נוכל להשתמש במעשיהם של צדיקים והלך רוחם.&lt;br /&gt;

האחים הנפלאים הללו, שאנו עסוקים ברשימת תולדתו של האחד מהם, היו
מטבעם מוכשרים לרגש האהבה שהתפתח בהם הרבה לרגלי אהבתם הנפלאה איש לאחיו, אהבת דוד ויהונתן, שרחוק למצא בעולם אהבה קדושה כמותה. הם היו מתיחשים זה לזה ממש כנפש אחת המחולקת בשתי גויות. השיווי הנפלא בין תכונותיהם כמו גם בצורתם החצונה היה כ&quot;כ מתאים ונפלא, עד שבהרבה פעמים היו מכירים איש מחשבות אחיו בלי אומר ודברים. הקדושה והחסידות הטבעית היתה בהם גדולה ועצומה, עד שחוט החסד והטהרה היה משוך עליהם תמיד וימשך אליהם באהבה רבה לב כל יודעיהם. לרגלי נשואיהם נפרדו האחים האהובים במרחק מקום זה מזה, ר' צבי יהודה ז&quot;ל נקבע בטעלז ור' אליהו דוד ז&quot;ל בפוניביז.&lt;br /&gt; 

שתי הערים היו מערי המרכז לההשכלה הזמנית אז בזאמוט אשר ברוסיא. ההשכלה שהיתה חמושה אז, כנודע, בגבורת השלילה, התקונים בדת וההתבוללות
שהיו מסובכים זה עם זה, והיו צריכים מאד לכחות רוחניים כבירים ומושכים את
הלב, מצד הנאמנים לשם ד' אלהי ישראל, לתורתו ולעמו, שיעמדו לעומתם, זה
לעומת זה, כחות מחייבים ובונים, נגד כחות שוללים ומהרסים. אמנם לא רק
מהלוחמים בפועל תצא העזרה העקרית, בעת מלחמת הרוחות ותסיסת הדעות.
לא כל כך מכתיבת מאמרים  שהם מריחים ריח מלחמה, כי-אם מנצחון של הקדושה
המוסר והצדק המתגשם בחיים ובמעשה. 

חכם גדול אחד גאון בתורה, צדיק במעשיו וישר במדותיו, יפעול במהלך חייו ובהשפעתו, היוצאת ע&quot;פ רוב דוקא בלי שום כונה מצדו, הרבה יותר מאלפי מאמרים ודרשות מלהיבות. 

אמנם ראוים הם המכשירים להתקבל בתור כלים עוזרים, הכח הספרותי והשפעת הדרשה ראוים הם תמיד להיות מתלוים אל השפעת החיים עצמם ולהיות גם כן עולים ומתפתחים באותה המדה הנאותה לשכלל את החיים, להכשיר את הלבבות, לישר את העקמומיות שבהם ולטהר את הדעות ואת המדות, לכון לבן של ישראל לאביהם שבשמים, אבל כח ההכרעה צריך שיהיה תמיד בסגנון החיים עצמם.

ע&quot;כ ידע ישראל מאז, כמה גדול הוא ערכה של תורה וערך תלמידי-חכמים וצדיקים מצד עצמם, בהמצאם בסכום מרובה היותר אפשרי באומה, כי הכיר בהרגשה נאמנה כמה הספרים החיים
הללו מחיים את רוחו, מטהרים את נפשו ומעוררים את כוחותיו, ״אני חומה זו
תורה ושדי כמגדלות אלו תלמידי-חכמים״ ‏&lt;ref&gt;ב״ב ז ע״ב&lt;/ref&gt; .&lt;br /&gt;

כל סכסוכי הדעות שבמין האנושי, בכל עם ולשון בפרט, ובישראל בפרטי
פרטות, עומדים ביסודם רק על הבסיס המוסרי. הכל יודעים שהחכמה והכשרון
הם מתיחשים אל היכולת, לחזק ולהאדיר את היכולת השכלי או את היכולת
המעשי של האדם. המוסר אמנם עומד הוא לתקן את הרצון האנושי שיחפוץ בטוב,
והנה אם יגדל היכולת האנושי על אחת שבע, אם רצונו הטוב לא יתפתח, ע&quot;פ
ההדרכה של המוסר השלם, אז הלא רבוי הכחות יועילו רק להותו.  

האהבה העצמית, כשמתגברת למעלה ממדת היושר, באבדן המוסר ואותה האהבה בעצמה. מאין לה מעמד הגון בחיים הרותניים והנצחיים, היא משתפלת והולכת, לחפצים גסים וכעורים, היא מוכרחת להכביד את חיי האדם בכללו באותה המדה שיכלתו יגדל. ולהפך, עם המוסר הטוב, המביא אצילות הנפש רוממות קדושה ואהבת הבריות, יכול הוא האדם לסדר גם את אותם הכחות המועטים הנמצאים ביכלתו הדל, באופן המביא טובה וברכה רבה לו ולעולם. 

אמת הדבר, שהטובה הכוללת והשלמה
ודאי תבא דוקא מהתחברות השלמה של מילוי שני הכחות: היכולת, והרצון בתכלית טובם, ובהתחברם יחד והיו לאחדים ככל הכחות המתגלים לעינינו במרחב הבריאה, שהם מתאחדים במקורם, וכל אשר יוסיף האדם דעת כן יכיר ביותר אחדותם של הכחות המתגלים בסגנונים שונים. &quot;אי בעו צדיקי ברו עלמא&quot;‏&lt;ref&gt;סנהדרין סה ע&quot;ב&lt;/ref&gt;.

זאת היא השקפה יותר אדירה לאחדות השלמת היכולת והרצון, בתכלית הגודל בשכלול האדם. אבל הכח הגובר בכל הדרך המתמדת של התפתחות ועליית האדם ממדרגה למדרגה, מדור לדור ומתקופה לתקופה עד סוף כל הדורות, למרות הנסיגות הנמצאות בינתיים, הוא כח המוסר והצדק, הרצון שהוא יקיים ויפתח גם את החכמה והכשרון היכולת. 
&quot;על עמוד אחד העולם עומד וצדיק שמו&quot;&lt;ref&gt;חגיגה יב ע&quot;ב&lt;/ref&gt;.&lt;br /&gt;

ע&quot;כ התקוממות הכפירה, כשקמה בעולם בכללו, ונשתרבבה אח&quot;כ בתור מחלה בלתי טבעית בישראל, לא היתה יכולה למצוא מעמד, אם לא ע&quot;י החסות של איזו זכיות מוסריות, שאין להן מקום כי-אם ע&quot;י מגרעות ורפיונות מקריות שבנושאי הדעות החיוביות, והם הקימו איזה בסיס ג&quot;כ להכפירה הבאה בתביעות מדעיות. 

שתיהן יחד מתפרנסות רק משטחיות ההבנה המדעית והמוסרית, ורק ברבות הימים, ונתרחבו הדברים, נתהפכה הספרות הכפרנית כאילו יכולה היא להיות ג&quot;כ ספרות מדעית, מה שאין לה מקום לזה לפי תכונתה, שאיננה עם כל פשוט טלפיה   כי-אם ספרות מוסרית של פנטסיה מקולקלת. 

מעולם לא עלה על לב גדולי המחשבה שבמין האנושי, אפילו מהנמנים על הכופרים כאפיקור היוני בעצמו והדומים לו, לחשוב שהם יכולים לצאת בזיון מדעי על הכרת האלהות מצד עצמה, כי-אם על &quot;דעת אלהים בארץ&quot; דהיינו על ההשפעה המוסרית שהלמודים האלהיים משפיעים, שהיתה לדעתם לרעה למין האנושי ולמועקה לההתפתחות המוסרית והטבעית שלו. וזה איננו רחוק מן האמת, ביחש לרוב האומות, שאין דעת אלהותם הכהה והרפה ראוי להיות יסוד הויתם וקיומם, ואיננו להם טבע קיים ונושא לאומי. 

אבל, לא כאלה חלק יעקב‏&lt;ref&gt;ע״פ ירמיהו י טז&lt;/ref&gt;: אם אנו מוצאים מגרעות, בחיינו, שנדמה לנו שבאו ע&quot;י השפעת התורה, בדרך ישר או מסובב, אנו יכולים מיד להגיע להידיעה הברורה, שהדבר תלוי רק באיזו הבנה משובשת מצדנו בתורה, או בסיבה מקרית, שלפעמים הביא המצב להכנס באיזה חסרון כדי להנצל מחסרון יותר גדול ומהרס, שהיה צפוי לבוא מבלעדיו. 

שבשעה שלא נמצאת באומה ההתגברות להריסה ולשלילה, המחרבת את כל יסוד קיומה החמרי והרוחני, נקל הדבר מאד לתקן שימעטו הכרחים כמו אלה, מדור לדור, והדברים מתישרים מאליהם במנוחה
ובקדושה. 

עכ&quot;פ הכפירה המוסרית היא לעולם היסוד לבנין הכפירה המתדמה למדעית, שאין לה כל יסוד מצד עצמה. ע&quot;כ כל מה שישפרו מחזיקי תורה ובעלי אמונה יותר את מעשיהם ומדותיהם, כן תתמעט הכפירה המוסרית בטבע, וכפי ירידתה כן תרד תולדתה המדעית &quot;ועולתה תקפץ פיה&quot;, &quot;ונשגב ד' לבדו ביום ההוא&quot;‏&lt;ref&gt;ישעיהו ב יז&lt;/ref&gt;. 

דבר זה אנו רואים בחוש, למשל כל בר דעת יודע שאין ענין כלל לקיום האמונה, לא בכללות היסוד האלהי של דעת השי&quot;ת בעיון, ולא מצד קדושת
התורה במעשה, לאיזה מצב של ידיעות תכוניות, או גיאולוגיות, ובכלל אין
יחש לתורה בעצם מצד הנגלה שבה, כי-אם לידיעת האלהות והמוסר וענפיהם בחיים ובפועל, בחיי הפרט, האומה והעולם, שבאמת הידיעה הזאת, שהיא נזר החיים כולם, היא יסוד הכל וכוללת הכל. אבל לצורות של ידיעות מחקריות וחושיות, ומהם נצוצים קלים לגבי הדעה הכללית של דעת האלהים וקדושת החיים, אין שום הבדל ביחש לדברי תורה, ואין שום הפרש, למשל, בין דעת בתלמיאוס
לקופרניקוס וגליליי ועוד ועוד, גם מכל החדשות שבחדשות שישנן ושיוכלו לצמוח, וכן לכל הדעות שהולכות בדרך המחקר והדרישה מזמן לזמן. 

כבר מפורסם למדי שהנבואה לוקחת את המשלים להדרכה האנושית, לפי המפורסם אז בלשון בני אדם באותו הזמן, לסבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע בהוה, &quot;ועת ומשפט ידע לב חכם&quot;‏&lt;ref&gt;קהלת ח ה&lt;/ref&gt;, וכדעת הרמב&quot;ם וביאור הרש&quot;ט במורה נבוכים סוף פרק ז' משלישי, ופשטם של דברי הירושלמי שלהי תענית לענין קלקול חשבונות של תשעה בתמוז. 

והאמת המושכלת מעמקי תורה היא נעלה ונשגבה עוד הרבה מזה, מפני שהציורים האנושיים איך שיהיו ביחס אל צורת המציאות ודאי יש להם ג&quot;כ מהלך מיוחד בהתפתחות האדם במוסרו, ויתר  תעודותיו הרמות, לדור ודור לפי  ציוריו שהם הולכים ומתחלפים, להתאים הכל למטרת הטוב הכללי וחסד אלהים עולם ועד, והמושג הפנימי שהוא דעת אלהים הטהורה, ומוסר המעשי והשכלי זהו קיים לעדי עד, &quot;אכן חציר העם, יבש חציר, נבל ציץ ודבר אלהינו
יקום לעולם״ ‏&lt;ref&gt;ישעיהו מ פסוקים ז ח&lt;/ref&gt;&lt;br /&gt;

ולולא השנאה שהולידה ההנהגה הרעה של הקתוליות, למשל, שהתפארה באמונה באלהות ובקדושת כתבי הקדש, בהנהגתה המוסרית הרעה בלבבות, בעלי תרבות חפשים רבים, וכן יתר האמונות המקדשות את כתבי-הקודש בהנהגותיהן הרעות ביחש להמוסר האנושי בשם האמונה, לא היה עולה על הדעת כלל להונות את האמונה ע&quot;י השיטות החדשות, לא העוברות, לא ההוות ולא העתידות, כי &quot;הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע&quot;‏ &lt;ref&gt;ירמיהו כג כט&lt;/ref&gt;, ומתחלק לכמה נצוצות, כן דברי תורה מתחלקים לכמה טעמים ‏&lt;ref&gt;סנהדרין לד ע&quot;א&lt;/ref&gt;, ודברה תורה כלשון בני אדם בהוה. 

וק&quot;ו, שהרבה מאלה החדשות אינן אלא השערות, ודעת האלהים היא אמת הגיונית
ונצחית ברורה, ומחוורת בעומק טבע הנפש המשכלת, וקדושת התורה בכללה,
ממהלך האבות, יציאת מצרים, וישראל לכל התולדה הגדולה שלו, שכל מצותיה
של תורה השמעיות ביחוד סמוכות עליה, ושואפות לתחייתה, היא אמת היסתורית,
שאיננה יכולה כלל להיות נדחית ונקלשת משום השערה וידיעה מדעית שבעולם,
רק יכולה היא להתחשב עמהם לסמן את מרכז ההבנה האמתית, שכבר מנוסה היא
תורה&quot;ק לצאת לעולם בזר נצחון ע&quot;י כל מה שנראה נגדה ועוד כתוספת נצח והוד,
&quot;ואפילו מלאך המות מסר לו דבר&quot;‏ &lt;ref&gt;שבת פ״ט ע&quot;א&lt;/ref&gt; .&lt;br /&gt;

זהו מעט מהרבה ממה שנוגע להכפירה הכללית, שהפגיעה אפילו את אומות העולם מצד יחוסם לכתבי הקודש, וקל־וחומר שלא היה מקום לשום כפירה למצוא מקום בישראל. לא־מבעי כפירה מעשית, לעבור על דברי תורה ודברי סופרים ולפרוץ גדרות עולם, בעזיבת מורשת אבות, שאין זה מן המוסר כלל, ואין הדבר תלוי דוקא בדעות נאצלות. תדע שהרי אנחנו מקיימים באהבה מנהגי ישראל שאנו יודעים שלא נצטוינו בהם על־פי שום נבואה, והכל מפני חבתה של אומתנו, אהבתה וכבודה החביב עלינו, בחבה של קדושה אלהית עליונה. וכן כל מצות חכמים שאנו מקיימים, היסוד העקרי שלהן היא קבלת &quot;הגוי כולו&quot;, שהיא כבוד האומה והשפעתה ההיסתורית הניצחית האלהית החביבה, שכל מה שהיא יותר מתעתקת (נעשית עתיקה יותר) היא יותר מתחבבת ומתגלה בתוכה יותר הרצון והצביון הכללי של האומה בכללה. ואף על גב &quot;דאסמכנהו רבנן על לא תסור&quot; ‏([[ברכות יט ב|ברכות יט:]]), מכל מקום היסוד הברור הוא קבלת האומה, כמפורסם משום דאיכא &quot;הגוי כולו&quot; דוקא ([[עבודה זרה לו ב|עבודה זרה לו:]]), היינו שנתפשט הדבר ברוב ישראל. ושיטת הרמב&quot;ן (ב[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים/שורש א|שורש הראשון של ספר המצוות לרמב&quot;ם]]) נודעת שאין לאו דלא תסור שייך בעקרו לדברי סופרים ממש, ומכל מקום הם חביבים על ישראל ומתקיימים באהבה. 

ואותם המכירים את עז אהבה זאת בכל לבם, הנם היסוד של האומה לעולם אפילו בהיותם מועטים בכמות, &quot;ובשרידים אשר ד' קורא&quot; ([[יואל ג ה]]). אם כן יסוד המעשי תלוי בעצם, חוץ מכל הדברים הקשורים בתעודות העליונות, שהם צריכים לביאורים ולדעות מופשטות, שהם יותר גדולים ואדירים מכל מה שאנו מציירים בעזה ותפארתה ובחבת כבודה של כנסת ישראל בלבב בניה. 

וחסרון הידיעה על דבר מרכז הכבד של קבלת האומה בכללה לדורותיה, ביחושה לתורה שבעל פה, גרם כמה מכשולים ספרותיים. רבים חשבו שעיקר יסוד הקיום לתורה שבעל פה הוא רק מה שמקובל באומה מגדולתם של חז&quot;ל וקדושתם, על כן על פי שאיפה  ידועה, התחילו להעיז פנים לבקר בבקרת, כמובן חצופה ומלאה נטיות קצוניות, את ראשי הדורות אבות העולם ההם, בחשבם שבזה יהיה נקלש כח החיוב של היסוד המעשי. ואלה לא ידעו שערכם הגדול של חז&quot;ל, ורוממות מעלתם האלהית הוא דבר אמת לעצמו, והוא יכול גם לתן תבלין, להנעים ולשפר את הנטיה ללכת בדרכיהם, אבל היסוד הקיים עדי עד, הוא רק קבלת האומה לדורותיה בדרכי חייה, והננו רואים, למשל, שחרם דרבנו גרשם מאורה הגולה במקום שנתפשט הוא חזק ואמיץ בלב האומה כשאר איסורי תורה, אף על פי שלא היה לא תנא, ולא אמורא, אלא מפני שנתחברה לו הסכמת האומה על כל פנים במשך הדורות, &quot;וכל המוציא את עצמו מן הכלל, כפר בעיקר&quot; ([[מכילתא על שמות יג יד|מכילתא פרשת בא]], [[הגדה של פסח]]). 

ובודאי אין קיום המעשי של תורה שבכתב מחויב פחות, מצד יסודו הלאומי, מתורה שבע&quot;פ ודברי סופרים, שעליהם נאמר &quot;לא כרת הקב&quot;ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה&quot;&lt;ref&gt;גיטין ס ע״ב &lt;/ref&gt;, שיסודה הוא החשיבות האלהית הנמצא באומה זו, היחידה ונפלאה בזה מכל העמים, ונכלל בזה ג&quot;כ הצד שבע&quot;פ שיש בכתב, דהיינו קבלת האומה בכללה ויתרונה האלהי הבולט מכל תולדתה ומפעולתה לעין כל. וזה סותם פה כל כופר ומהרס, אפילו אותם המתגדרים בתעתועים של בקרת כתבי הקדש היותר נמהרים. 

וכשאין מקום להשלילה המעשית שוב אין מקום להשלילה המדעית, שכמו שאי אפשר שתמצא בכלל האנושיות כפירה בכלל במציאות המוסר והצדק, וכ&quot;ז שהאדם מוצא, שלהאמין שטוב לא יהיה לרשע המקלה אביו ואמו, נבל ושופך דם, הוא דבר נאה ומתקבל, מפני שהוא מתאים להמוסר הטבעי הקשור בטבע יושר האדם, כן מוכרח הוא כל אדם להסכים מצד מבט שכלי, שכל ההנהגה שמביאה באחרית הימים שואה ומעוט כח לאומה שלמה, בין מעוט כח חמרי, בין מעוט כח רוחני, וכן זלזול כבודה בכלל, כשהיא יוצאת מבניה של האומה עצמם, שראוי הדבר להחשב לרמיסת מוסר, וגזל משפט. 

וזלזול האמונה בישראל מביא זלזול המצות המעשיות, וזלזולי המעשים מוציאים את הדורות הבאים מן הכלל, א&quot;כ הם ממעטים את כח האומה ומיבשים את לשדה, וקוצר הראות שלא להשקיף על המבט התולדתי של האומה, העבר והעתיד, הוא שגרם אותה ההתנודדות הידועה ברוחם של כמה אנשים שהיו בני מוסר ותרבות, אמנם רצו להשען על בינתם, והיא לעולם קצרה, לעומת מדתה של תורה, הארוכה מני ארץ ורחבה מני ים. 

שאם היו אנשים, למשל, אפילו כשפינוזה וריסר וכיוצא בהם, משיגים שיש עוד במציאות אפילו רק אידיאל של אחרית ותקוה לישראל, לשוב ולחיות חיים לאומיים על אדמתו כימי עולם וכשנים קדמוניות, לא היו נואשים בשום אופן מההרגשה הגדולה של המוסר האדיר, הנחמד והנעים, הנמצא בעומק המצות המעשיות כולן, שבאמת עיקר תעודתן הוא בארץ ישראל ובזמן התחיה הלאומית הגמורה, אבל כמה כדאי הוא התכלית הנעלה הזה לרדוף אחריו ברגש מלא עז ד' של עבודת דור דורים. 
'אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ
לחוץ לארץ, היו מצויינים במצוות, ש'כשאתם חוזרים לא יהיו לכם חדשים, שירמיהו אמר הציבי לך ציונים, אלו המצוות שישראל מצויינים בהם&quot;‏&lt;ref&gt;ספרי דברים מג לד הובא ברש״י עה״ת דברים יא יח&lt;/ref&gt;, והמאור  שבתורה ומצות היה מחזירם למוטב לגמרי‏&lt;ref&gt;ע״פ איכה רבה, פתיחתא&lt;/ref&gt;. 

וכמה עניות הדעת יש במי שלא יוכל להתרומם לראות בימינו אלה את הרקבובית שבדעות החלושות שמזה המין, שעודן מתהלכות כצלמי בלהות, להטיל אימה על מוגי-הלב שבצעירינו, בעזרתם של איזה סופרים שבויי ההרגל, שאינם מכירים את עצמם יפה ואינם מבחינים את הסתירה הגלויה שבדעותיהם עצמם, בהיותם שואפים לתחיית האומה, ועכ&quot;ז עודם מתאמצים לעשות סניגורין לדעות מקולקלות שכבר אבדו אה ערכן, רק מפני  שקשתה  עליהם, לפי דמיונם, התשובה המעשית, מה שהיא באמת קלה מאד &quot;כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו&quot;‏&lt;ref&gt;דברים ל יד&lt;/ref&gt; .&lt;br /&gt;

אמנם מדה יתירה של כבוד ביחש הדת צריכה להיות נהוגה בישראל מצד
הלאומיות, אפילו מצד המבט היותר נמוך, מפני שהיא האומה האחת שנשאה עליה בכלליותה, עכ&quot;פ תחלה מכל עם ולשון בעולם, את דגל אחדות השם יתברך, שהשפיע בכל אופן פעולות היסתוריות רבות עלילה בעולם, שהראתה בזה עכ&quot;פ כח חיים חזק והשפעה גדולה. 

וההשפעה שהשפיעה בזה כנסת ישראל על הדת החיובית בכללה, כשנבא לכלל חשבון מסולק מכל נטיה, נמצא שמצדינו היתה
לעולם מדת הטוב שבהשפעה זו מרובה הרבה, ואם אותם שקשים להם לישראל
כספחת קלקלו, מבלי דעת איך ליהנות מאותם קרני האורה שחדרו לעיניהם
משמשה של תורה, אין אחריותם עלינו, אנחנו בצדק קוראים את שמנו על הטובה
ולא על הרעה. ע&quot;כ צריכה היא ביותר כנסת ישראל להקפיד על יחוסה הדתי, שהוא המבליט יותר את פעולתה ההיסתורית בתוכה וחוצה לה.&lt;br /&gt;

אלה וכיוצא באלה הם הדברים היותר שפלים יבשים וצנומים, שהם היו ראויים
להיות נתפסים בלב כל איש מוסרי להמנע על ידי זה מפריקת עול תורה ומצוות,
וכיון שהיה המצב המעשי עומד על כנו היה רגש היהדות חי, וממילא היה נותן
את פריו עם ידיעת התורה כל אחד ואחד לפי מעלתו, ג&quot;כ לההכרה העליונה של
האמתיות הנאצלות, שמביאות ליראת ה' טהורה, לאהבתו, ולאמונה שלמה.&lt;br /&gt;

ואפילו הכפירות העיוניות, כשנדקדק בהן דקדוק מועט נמצאן כולן תלויות
בדקדוקי עניות, והם עוקרים לא רק את האמונה בתורה, רק את יושר ההגיון
והצדק הטבעי. למשל הכפירה בהשארת הנפש ובעולם-הבא, שלדאבונינו מבקשים
רבים להפיצה כפרופגנדה להלאומיות, בלי שימת לב שכבר קדמום הצדוקים
הראשונים, שכבר נצחנום ב&quot;ה, גם במופת היסתורי של קיום צביון האומה, הלא
היא התקוממות לא רק על התורה. כי הלא רבים מהפילוסופים שלא היו כלל בעלי
דת חיובית, עכ&quot;פ ביחש לאלה הדעות, ג&quot;כ נמסרו להן בכל חום לבם, וכן הרבה
מהמעיינים היותר נאורים אפילו בימינו הם מתנשאים לדעת חיי האצילות והרוחניות. וכמו זר יחשב, שבשם חופש הדעות, יבאו אנשים מתפארים לבעלי
הגיון, להשריש דוקא דעה הפוכה מדרך ההשכלה הכללית וממוסר טבעי שכמותה.
וכן כל הכפירות המתיחסות לענינים הנאצלים באים תמיד על היחש של הציור
החיובי שלהם, מה שבאמת הציור האמיתי של האמונות הנאצלות הוא רק צדם
השלילי, כמו שמפורסם מדברי הפילוסופים הקדמונים, &quot;שהשוללות במדות השם יתברך הם יותר אמיתיות מהמחייבות&quot;. 

והגזירה הזאת של הפילוסופיא העתיקה
לא יוכלו להוסיף עליה ולא לגרוע ממנה מלא נימא, גם הפילוסופיות היותר
חדשות. למשל, הדבר ידוע כמו שאנו אומרים, שיחש החיים לשם יתברך בצורה
חיובית היא משובשת, מפני שהיא ממשכת אותנו, לציירה בצורת החיים שלנו, וכל כחה החיובי איננו בא כי-אם להצילנו מהשלילה של הפך החיים, והחכמה מן הסכלות, וכן המציאות, שמציירת בנו מציאותנו האפשרית, שאיננה שוה בשום צד למציאות האמיתית של מחויב המציאות, אלא שהיא מצלת אותנו מן המחשבה של ההעדר. וכן כשאנו אומרים כונה ביחש השם יתברך, להנהגה ופעולה במציאות, כבר נודע מעמקי הקבלה והפילוסופיא שהיא רק להציל אותנו מהמחשבה של המקרה, ופתגם ראשוני המקובלים נודע: &quot;כי כל כונה היא חסרון במכוין&quot;. 

והנה כל נבון יודע איך להתנהג עם הציורים החיוביים, שהם מוכרחים להיות מצטיירים בלבו של אדם עם לבושם החיובי, אלא שהם נעשים מיד בסיס לציורים השליליים המופשטים שהם מתעלים עליהם, ביתרון כבוד אלהי, יתרון קדושה ויתרון מציאות, עד שמפורסם אצל חכמי הקבלה והמעיינים מאז לקרוא בשם &quot;אין&quot; ו&quot;חושך&quot; את
התחלת המושכלות הנאצלות מצד עצם מציאותן בצורתן האמיתית. והוא הרגש
הכהה הנשגב, שהוא יקר מצד רוממות הנושא, מכל רגש בהיר שבעולם שבנושאים
מוגבלים, &quot;כי עמך מקור חיים באורך נראה אור&quot;. 

בעלי השטחיות שלנו נפלו אמנם על הציורים החיוביים, המתבטאים בדבור ונכתבים בספרים, וימסדו עליהם אמונת כפרנותם, - האין זה שחוק מכאיב לב, להרס כח החיים הרוחניים, שהוא הבסיס ג&quot;כ לכח החיים החומריים הכלליים של עמם, בשביל דקדוקי עניות של מחשבות שטחיות, שסתירותיהן כבר נתבררו ונתלבנו למדי.&lt;br /&gt;

וכן כשבאה האשורולוגיא לעולם, ונקפה את הלבבות, בדמיונים שמצאה, לפי
השערותיה הפורחות-באויר, בין תורתנו הקדושה לדברים שבכתבי-היתדות, בדעות במוסר ובמעשים. האם הנקיפה הזאת יש לה מוסד שכלי אפילו במעט, וכי אין זה
דבר מפורסם שהיה בין הראשונים יודעי דעת אלהים, נביאים וגדולי הרוח,
מתושלח, חנוך, שם ועבר וכיו&quot;ב, וכי אפשר הוא שלא פעלו כלום על בני דורם? 
אף-על-פי שלא הוכרה פעולתם כפעולתו הגדולה של &quot;איתן האזרחי&quot; - אברהם
אבינו ע&quot;ה, ואיך אפשר שלא יהיה שום רושם כלל בדורותם מהשפעותיהם, והלא
הם מוכרחים להיות דומים לעניני תורה. 

ובענין דימוי המעשים הלא כבר מימות
הרמב&quot;ם, ולפניו בדברי חז&quot;ל, מפורסם הדבר שהנבואה מתנהגת עם טבעו של
אדם, כי טבעו ונטייתו היא צריכה להתעלות עפ&quot;י ההדרכה האלהית, ש&quot;לא נתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות&quot;. ע&quot;כ כל הדברים שמצד החנוך שקודם למתן תורה מצאו מקום באומה ובעולם, אם רק היה להם יסוד מוסרי, והיה אפשר להעלותם למעלה מוסרית נצחית ומתפתחת, השאירתם התורה האלהית. ובהשקפה יותר בהירה הוא היסוד הנאמן לההכרה התרבותית הטובה הנמצאת בעמק טבע האדם, באופן ש&quot;זה ספר תולדות אדם&quot; הוא כלל כל התורה כולה, ושהוא עוד כלל יותר גדול מהכלל של ״ואהבת לרעך כמוך״ שכדברי רבי עקיבא ‏&lt;ref&gt;ירושלמי נדרים ט ד, בראשית רבה כד ז&lt;/ref&gt;. 

דברים כאלה וכיוצא באלה ראוים הם לעלות על לב כל מבין דבר, כהשקפה הראשונה, ולא היה מקום כלל למציאות הכפירה השרלטנית שתתפשט בעולם, ושתתחזק ע&quot;י המאורעות הללו. אמנם היא באה בטענות מוסריות מצד הנהגה בלתי-נאותה שראתה מאיזה מבעלי תורה ואמונה, שחוללו לדעתם של אלה הטוענים של הכפירה רפיון ידים וכשלון רוח בכלל האומה, ויבקשו למטרתם סמוכות מדעיות של תוהו. ורבים מאד הם שאינם יכולים בעצמם להבין את הסבה הפסיכית האמתית, המביאתם לירידה זו של מאסה של תורה, &quot;שכרו ולא יין נעו ולא שכר&quot;    &quot;שגו ברואה פקו פליליה&quot;‏&lt;ref&gt;ישעיהו כח ז&lt;/ref&gt;. 

אמנם הגרם היסודי לכל המהומה, המביאה רעה לעולם בדעות רעות, הוא חטא
חלול השם, ולעומתו גדול הוא כח של קדוש שם שמים היוצא מ&quot;תלמיד-חכם שמשאו ומתנו בשוק נאה ודבורו בנחת עם הבריות שעליו הכתוב אומר :ויאמר אלי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר&quot; ‏&lt;ref&gt;יומא פו ע&quot;א&lt;/ref&gt;.&lt;br /&gt;

כי רק ההנהגה הטובה המוסרית במעשים טובים ובמדות טובות, היוצאת מבעלי
תורה צדיקים ויראי ד', היא הערובה היותר נכונה לסלק את היסוד המוטעה של
הכפירה המוסרית. וכשהיא מסתלקת, מתגלה הרפיון של הכפירה המדעית, ועול
הברזל הדמיוני של השלילה המחליש כחם של ישראל, נשבר מאליו, וממילא
חוזרת האורה האלהית להאיר בנפשות, והכחות הלאומיים הולכים ומתאחדים, וברכת החיים והשלום מתקרבת לבא על ישראל.&lt;br /&gt;

כח אדיר כזה, מצד צדקתו ומוסרו הטוב והנאה, היה גאון עוזנו ז&quot;ל. הוא היה
מלא אהבה. אהבת השם יתברך, אהבת התורה, אהבת ישראל ואהבת הבריות, היו
חרותים על לבבו. במדותיו הנעלות, ובלבבו הטהור המלא ענוה וחן בצרוף חסידותו, היה מחאה חיה ואדירה לכוחות השלילה ששלטו אז בעירו. חסידותו הנפלאה באהבת התורה וזהירות המצות מאהבה עברה כל גבול, הכל אשר עשה הכל היה בענוה והצנע לכת. כמעט מעולם לא מצא אותו איש שהוא יושב וכותב את ספריו הרבים. הוא לא החזיק טובה לעצמו, וכבד מאד את כל אדם. עינו הטובה, להביט על היתרון של כל אחד, היתה נפלאה, אהבת הטוב, החסד והצדקה, היתה לו מדה טבעית קנויה.&lt;br /&gt;

אחרי עבור כחמש עשרה שנה לשבתו בפוניביז, והוא בן שלשים וארבע,
נתמנה לרב שמה. באהבה גדולה ,ובכבוד גדול מיוחד ומצויין היה שרוי בעדתו, ושמו הלך הולך וגדול. תקונים רבים וגדולי ערך תקן בעירו, והשפעתו היתה נכרת ג&quot;כ על כל הגליל מסביב. אמנם יותר מכל פעולה פרטית גדולה היא
פעולת הסגולה הכוללת, ההכרה שהכיר העם כי איש אלהים קדוש שוכן בקרבם.
אדם נעלה ומרומם מכל שפלות החיים, איש שכולו קדש לד' ושליבו ונפשו נתונים רק לאהבת השם יתברך ואהבת הבריות, אהבת תורה ויראת שמים, היא פעלה תמיד בישראל את פעולתה הרוחנית יותר מכל השתדלות המיוחדת. ובמדה מרובה מצאנו זה בגאוננו זצ&quot;ל. 

ירידה גדולה היא לאומה כשהיא מחפשת תמיד באנשי הסגולה שבה רק את התועלת המעשית שלהם, כאילו לא נבראו האנשים הגדולים כי-אם להיות לכלי מעשה לבד, אמנם חובה גדולה היא לגדולי הדורות לעבוד עבודת עמם בכל המקצעות שבידם להגיע להם, ובכל מה שיש בידם לעשות בהם כראוי, אבל שפלות מוסר הוא אם לא יכיר העם, שעצם חיי האומה ובריאותה היא נערכת לפי ערך אנשי הסגולה שבה. 

מציאות גאוני הדור, תלמידי-חכמים מובהקים וצדיקים, הוא הנותן עז רוחני לדור כולו. ועלינו החובה תמיד להכשירו לההכרה הנעלה הזאת, ע&quot;י מה שנחבב לבניו את התורה ואת לומדיה, את הצדיקים הגדולים והחסידים הקדושים לד', שכל חייהם הם שלשלת ארוכה של קדושה ומדות טהורות וטובות. עלינו לרומם את רוח עמנו תמיד, להכיר את היקר והנשגב שיש בחיי קודש מצד עצמם, ובהיות שאינם באים בשלמותם כי-אם בגדולת התורה ויראת שמים גדולה, ע&quot;כ עלינו לכבד בכבוד פנימי ולב נאמן את האנשים הדגולים מרבבה שרכשו להם עז הקדושה, באהבת ד' ואהבת התורה, בחריצות של יגיעה וכשרון גדול.&lt;br /&gt;

אהבת השי&quot;ת ויראתו, היתה חקוקה עמוק עמוק בנפשו. אהבתם של ישראל,
היתה קבועה בתוכו בקשר כפול, מצד האהבה הפשוטה של הנטיה הטבעית הישרה
לאהבת עמו, ומצד ההשפעה האלהית מפני שהוא עם ד', עם קדוש שבו בחר ד'
לנחלה מכל העמים אשר על פני האדמה. וכן היתה אהבת ישראל מרחבת בלבבו
את אהבת השי&quot;ת צור ישראל ומעוזו. 

ועל שני אלה היסודות הבריאים והרעננים היתה בנויה אצלו אהבתו העזה לארץ ישראל וחיבת ציון. באהבה רבה ובגעגועים נפלאים, שקשה למצוא דוגמתם, היה מקושר לאהבת ארץ חמדה. כל שיחו ושיגו חושיו ורגשותיו היו נתונים תמיד לאהבת ארצנו הקדושה ולצפייה לישועתם של ישראל עליה, לראות ירושלים בהודה ותפארתה, ישראל בגדולתם, בית קדשנו ותפארתנו על מכונו, זה היה תמיד יסוד ציוריו הפנימיים המחיים את רוחו.

בכשרונותיו הנפלאים, ביחוד בכח הזכרון הנפלא, ההשגה העילויית, וכח החדוש המחודד והמבהיק, אמנם גם ישר ומיושב, עשה לו שם גדול, עד שגם בימי עלומיו. יצא שמו למרחוק לאחד מגאוני הדור המצויינים.&lt;br /&gt;

הפלפול, שבתחלה לא היה רוח חכמים נוחה הימנו, כבש לאיטו את העולם
התלמודי. אמנם כעם כל חזיון חדש, שאיננו מובן בתחלתו אפילו לאותם הנמשכים אחריו בנטיה טבעית ואח&quot;כ ברבות הימים עומדים על אופיו, כן היה גם כן עם הפלפול. בתחלת דרישת התלמוד בהרחבה כשנתפשטה בישראל, היה כמובן יסודו רק לדרישת ההלכה למעשה: כל ההרחבה שיש בו היתה רק ליתן חומר לברר הלכה ברורה, ולמצוא דוגמאות איך לישא וליתן למצוא פרטים שעדיין לא התבררו, איך לדון בהם ע&quot;פ דרכה של תורה. אם כן היה העיון בהלכה רק עיון מעשי, שרק ההכרח הביאו להיות מתרחב והולך. הלימוד מצד עצמו הוא אמנם ג&quot;כ יקר ונעלה עד מאד, אבל רק בצורה המביאה לידי מעשה, &quot;גדול תלמוד שמביא לידי מעשה&quot;‏&lt;ref&gt;קידושין מ ע״ב&lt;/ref&gt;. 

רוח האדם אמנם מתרחב הוא והולך, וחפץ להיות עסוק ג&quot;כ בדברים שיוכל לשוטט בהם בלא מעצור והגבלה. בעצם, נועד זה החפץ בעד החכמות המופשטות הרוחניות,
ההרגשות העדינות והיפות, שהעסק והציור בהן עצמן הוא התכלית המרומם,
כחכמת האלהות וחכמת הנפש ודומיהן, שהם הם נעוצים בעמק-תורה הפנימיים.
המקרים הרעים של הגלות הביאו, אמנם, שהעסק באלו הענינים הרעננים שבתורה,
שהם מרחיבים את הנפש בעצם זהרם, נתמעט, וע&quot;ז צוחו בחירי הדורות בכל דור ודור, ויעידו כי סוף החסרון היה להתקבץ למין צמאון של חולי מוזר בדור אחרון, &quot;לא רעב ללחם ולא צמא למים כי-אם לשמוע את דבר ד'&quot;‏&lt;ref&gt;עמוס ח יא&lt;/ref&gt;, בכל אשר אנחנו רואים היום, לדאבון לבנו. 

בחירי הכשרון, אמנם, שחפשו לשכלם הרחב עסק, הפכו להם את העסק של הפלפול ההלכותי עצמו לחכמה אסתתית. אמנם בתחילה, טרם שהסתמנו גבוליה, והיתה מתחלפת באותו הפלפול הנועד באמת רק לדרישת האמת המעשית, ורבו בצדק הדורשים להרחיקה, אבל בהמשך הזמן קבעה לה תחומין לעצמה: אותו החלק הנועד לדרישת ההלכה במשא-ומתן של כבד-ראש עומד לעצמו במחיצה שלו, למסוגלים לו ביותר, ואותו החלק האסתתי, עומד לעצמו בתור חלק של ספרות יפה, המתאים לרוחם של אותם שכבר באו בשכלם וידיעותיהם למדרגה
זו להתענג על יפיו והודו. כשהוא נעשה בכשרון, הוא מושך את הלב ומענג את השומעים, ומצד שהדברים מצד עצמם הם נושאים קדושים וחביבים, ע&quot;כ נמשכת
מהם פעולה מוסרית יפה לחבב את התורה ואת לומדיה. אמנם להמשיך חוט של יושר ושל מוסר טוב, אהבת תורה ויראת שמים, על חלק הפלפול הרחוק שבהלכה, צריך לזה לב מתנה ונפש נדיבה, אשר מכחו הפנימי ימשך משך קדש על פרי רוחו. 

ובזה הפליא מו&quot;ח הגאון ז&quot;ל לעשות: לבד המון חדושי תורתו, שנאמרו ונכתבו ממנו בדרך הדרישה העיונית על המקצעות הרבים מאד, בכל הספרות התלמודית, בשני התלמודים, בפוסקים ראשונים ואחרונים, בכל דברי חז&quot;ל במדרשים, עד דיוקי התפלות, ברכות פיוטים, סדרי לוחות, דבר גדול ודבר קטן, הפליא עוד לעשות בפלפולים רחבים המושכים את הלב בברק חריפותם ובעושר בקיאותם המבהיל
המפליא, ועם זה בחן המוסר וישוב הדעת הנמשך עליהם, שפעלו הרבה על השומעים
לרוממות נפש, לאהבת תורה ויראת שמים. 

הודות לעובדי עבודת התורה בלב טהור
ממין זה, זכה גם חלק הפלפול הזה, להיות לו ג&quot;כ זכות אזרח בישראל, לתן לו חלקו ככל אחד מיצירות היפות, שכשהם נכנסים בקדושה הם מרחיבים את גבולה ומשמחים את לב הוגיה כשהוא עומד בשיעורו הראוי לו נגד יתר חלקי הדרישה שבתורה בכלל האומה, ורשות נתן לבעל כשרון גדול להתיחד ג&quot;כ בו יתר מכל מי שאין בו אותו הכשרון האסתתי באופן גאוני. 

וכשהנשמה הלאומית היא בריאה בישראל כראוי, היא מוצאת מקום לכל מכשיריה, וכל בעל כישרון מוצא מקום לגלות את פרי רוחו מבלי שידחק כשרון אחד את חבירו, אבל עוד ירחיבהו. וזאת היא
המדה, מדתו של הקב&quot;ה, ש&quot;כלי מלא מחזיק, ריקן אינו מחזיק&quot;‏&lt;ref&gt;ברכות מ ע&quot;א&lt;/ref&gt;. 

אמנם כבר נודע, שתחת אשר בדברים המעשיים כל מי שיש לו איזה כשרון, בין מרובה בין מועט כשהוא עובד, הוא מתקן ומועיל בחלקו, לעומת זה ביצירות היפות, כשם שהגאון האמיתי הוא משכלל את הנשגב שבמעשיו, ומועיל להרבות הטעם הטוב, כן מחוסר הגאונות המקורית, יהפך את היופי למין דלדול וחסרון חן. על כן חלק הפלפול
הרחוק הנבנה יפה הוא ראוי רק לבעלי כשרונות גאוניים באמת, שהם מעטים בעולם.

אחד ומצוין מאד בהם, בתכונותיו המעשיות והרוחניות המתאימות לזה, היה הגאון האדר&quot;ת ז&quot;ל. אצלו היתה גם אהבת הפלפול פרי החסידות, אהבת השם יתברך
ואהבת התורה, שהיתה חרותה על לבבו. אמנם עם תעופת רעיוניו ורוחב פלפולו לא קטנו בעיניו אף ההערות היותר קטנות בכל מקצוע שבתורה, וכולם היו חביבים עליו כנפשו. הפלפול קבע אצלו תחומו ע&quot;פ סגנונו המיוחד, לפי רבוי חלקיו. לחלוקים, ודרושים, לסיומי מסכתות, למערכות, לכ&quot;א ערכו לבד, והרבה מהם המה בכתובים בספרים רבים שהניח אחריו ברכה. 

לזה אמנם הקציע חלק רק בימי שחרותו, אח&quot;כ בימי העמידה וקרבת הזקנה, היו מעמד חדושיו ברובו כבר עומד על מעמד הדרישה המתונה, אבל לא חסר ממנה ע&quot;פ רוב אותו הברק הגאוני, המצורף עם הבקיאות הנפלאה. הנהגת רבנותו, כהנהגתו הפרטית, היתה מלאה תמיד נעימות ורך, עדינות ואצילות הנפש. רחוק מאד היה מכל גאוה ומכל התהדרות,
רוחו היה נח וקל. בכל ענין היו כשרונותיו ככנור המנגן מאליו, מלאים חיים, תנועה, אהבה ועז. וזה היה נכר בין בכשרונו המוסרי, בין בכשרונו הלמודי, בין בדרכיו במה שבין אדם למקום ובמה שבין אדם לחבירו. 

כשרונו הלמודי היה מצוין בסקירה קלה ומדוייקת. לפעמים היה עובר על פני ספר גדול ומלא ענין במעוף עין, של שעה קלה, וכבר היה &quot;דמי ליה כמאן דמנח ליה בכיסתיה&quot;‏&lt;ref&gt;ע״פ מגילה ז ע״ב&lt;/ref&gt;. חדושיו היו מפכים והולכים, עטו היה עט סופר מהיר, בקלות נמרץ, בעונג של זריזות היה כותב את חדושיו הרבים והמלאים כשרון וזיו חיים של גאונות נהדרה. וצהלתו זאת לא היתה סותרת למדת ענוה של אמת, שהיתה שרויה תמיד עמו למצוא בכל אדם יתרון ומעלה, מה שלפי דעתו לא נמצא בו. והיה רגיל תמיד לשנן אזהרת חז&quot;ל &quot;כל היודע בחבירו שהוא גדול ממנו אפילו בדבר אחד חייב לנהוג בו כבוד&quot;‏&lt;ref&gt;פסחים קיג ע״ב &lt;/ref&gt;, וכן היה נוהג כבוד אמיתי ופנימי בכל אדם, בפרט בבעלי כשרון, ובכל מי שמצא בו שאר רוח, בחכמה או באיזה שלמות שתהיה, ומכל שכן ביראת ד' ומדות טובות, ביחוד במדת האמת והענוה, שכל מקום שראה אותן נמצאות באדם, היה נמשך אחריו, בכל חם לבו לאהבה. 

אהבתו לבעלי תורה היתה כל-כך עמוקה וגדולה, עד שקשה לציירה בדיוק. לא היה דבר אשר שגב בעיניו כדי להיטיב ולכבד לתלמיד-חכם, וטרח בגופו במאדו, ולא חש לפעמים גם לשום למרמס את כבודו רק כדי לעשות טובה ויקר לתלמיד-חכם. כל הספרים הרבים שנתן עליהם הסכמתו, עבר עליהם מראשית עד אחרית וברוב העיר עליהם הערות, ומכספו עזר לפעמים לא רחוקות למחברים עניים להדפסתם, והעיר רוחם להתחזק בעבודתם. 

אידיאל פנימי היה לו להתחזק בהפצת ספרים והדפסתם, אע&quot;פ שלדאבון לבבנו ממעטים הם בני דורנו בדרישת הספרים החדשים, העסוקים בדברי תורה, בהלכה ובאגדה. מכל-מקום התקוה הפנימית היתה משעשעתו, כמו בטבע, שעוד יבא יום, והרוחות ישקוטו מזעפם, ישראל יתישב להכיר את אשר ראוי לו להוקיר ולכבד, ועם מנוחת הנפש והתחזקות הכחות הכלליים יחוש ויכיר כמה פעלה חבת התורה עליו לטובה ולברכה, ותחת שויון נפש ומאיסה, הנמצאת לפעמים בין רבים על כל העסק של הרחבת התורה והגדלתה לכל מקצעותיה, תכנס האהבה והחבה שתבא בדעת נפש, ויכבדו מאד כל ספר אשר בתוכו נמצא עמל יגיעה וכשרון בכל דבר וענין מן התורה.

והאהבה לא תתכנס עוד רק בביבליותיקאות&lt;ref&gt;ספריות&lt;/ref&gt; לבד, כנהוג עכשיו, כ&quot;א גם בתלמוד ובמעשה. כשאוהבים את האומה הישראלית ואת תורתה באהבה האלהית הראויה להם, האהבה מתרחבת על כל קניניה הגדולים והקטנים, הקרובים והרחוקים, והאהבה וההכרה בעצמה מביאה אור וחם של קדושה ותפארה,&lt;br /&gt;

אהבת ד' וחסידות שהיתה בלבבו, לא מנעתו מעולם מהיות נעים, בחברת רעים.
משמח היה את הבריות בחן שפתיו ובחדודיו הנעימים והמבריקים המפיקים אהבה וחן, עד שהיה למוסר חי, להשכיל אל צורת החסידות כשהיא שרויה בנפש נדיבה ויפה, כמה היא מרוממתה. בו מצאנו מצב הנפש של האמונה הברה והתמה עם יראת שמים, עדינה וטבעית ישראלית בעצם טהרתה.&lt;br /&gt;

חסידותו היתה מעורבת תמיד עם העולם ועם החיים, הוא היה לבוש תפילין
כמעט כל היום בצנעה תחת כובעו שלא ידע בו זר, וזאת החסידות המצויינת בימינו, לא היתה מכבדת עליו את צהלת הרוח וחדות החיים, כמו היה שואף תמיד להתקרב לאותה החסידות הבריאה והמאירה של רבי ירמיה &quot;דהוה בדח טובא משום דתפלין מנחנא&quot;‏&lt;ref&gt;ברכות ל ע&quot;ב&lt;/ref&gt; 
אהבתו את המצוות היתה אהבה עצמית פנימית מעומק הנפש וקדושתה, בזריזות וצהלה. היה זריז וזהיר לקרות קריאת-שמע בתפלין כותיקין, גם באירופא בימות הקיץ. כל דקדוקי-תורה ודקדוקי-סופרים החמורים והקלים, היו חביבים עליו חבת הנפש, והיו לו לעונג ושעשועים. 

זאת היא מדת טבע היהדות בטהרתה, כשאין מכריחים בכחות מוזרים לכלוא את הרוח. כל התולדה הגדולה של פרטי הדינים והמנהגים, אפילו החומרות שהחמירו בני ישראל על עצמם, כולם הם פרטי האהבה הפנימית של עם ישראל עם ד', לשם ד' אלהיו, לתורתו, לעממיותו ולארצו, המקושרים כאחד מבלי להפרד לעד. 

האהבה הפנימית והגעגועים הקדושים המה מבקשים להתרחב בכל אשר ימצאו, וההרחבה היותר טבעית היא בישראל, להטביע חותם האהבה והעונג הרוחני של רחשי כבוד וידידות הללו על דרכי החיים, זאת היא ההרגשה העדינה הכללית בכלל האומה מראשית עד אחרית, והיא מושפעת והולכת כל זמן שרוחה בריא וחסון בקרבה, ושורה תמיד על החלק הרענן והאמיץ שבה, שהם חסידי וגדולי הדורות. התורה וכל מצותיה, לכל סעיפיהן וסעיפי סעיפיהן, בחיים, בתלמוד ובמעשה, הוא רואה בה שירה אלהית גדולה ואדירה, שיר ידידות.
כל מצוה וכל הלכה יש לה תכונה מוסיקלית מיוחדת, שכנסת ישראל היא מקשיבה אותה ומתענגת עליה, &quot;פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן&quot;‏&lt;ref&gt;ישעיהו לה ב&lt;/ref&gt;. 

עלינו רק להסיר את האוטם מעל אזני בנינו, &quot;החוחים והקוצים הסובבים את השושנה העליונה&quot;‏&lt;ref&gt;מתוך יהי רצון שקודם אמירת תהלים&lt;/ref&gt;, והשירה תכה גלים בלבבם ותרומם את נפשם באותה הרוממות הטבעית שהיא מרוממת את כל אותם אשר חשו כראוי לפתח את טבע יהדותם. 

יהודי טבעי במלא המובן היה הגאון הצדיק האדר&quot;ת ז&quot;ל, ההרמוניה העברית, היוצאת מכל התורה המעשית כולה לכל ענפיה, היתה מנגנת בקרב נפשו פנימה, ועל-כן היה קשור באהבה לכל מצוה קלה כחמורה, &quot;אשרי איש ירא את ד' במצותיו חפץ מאד&quot; .&lt;br /&gt;

הרבנות, אמנם, היתה שנואה לו, כי הלא היא היתה המניעה היותר גדולה לו ז&quot;ל משקידת התורה כפי חפצו, שהיתה אהבתה כאש קדש בוערת בלבבו, אשר לא אמר די, וביותר שהיתה מונעתו מהטבעיות שלו מטבע הענוה והשפלות על כל דרכיו, שזה היה אדיר חפצו תמיד. את אשר ראינו בעינינו מסגולת הקדושה והקנין
הפנימי של קדושת המדות באותו גאון וצדיק מו&quot;ח ז&quot;ל, אנחנו צריכים להתיגע
ולעמול הרבה עד שנוכל לרכוש לנו בדי עמל, תכונות קדושות ותמימות כאלה. זהו כבר הרושם של פרי ירידת הדורות, באיזה צד. 

הראשונים היו יותר טבעיים, גאוני הרוח, כן בתורתם, אף בצדקתם, והאחרונים כחגבים הננו למולם. אנחנו צריכים להעמיס על נפשנו הרבה למודים מלאכותיים עד שנוכל לבוא קרוב לאותן המדות הטבעיות, שכבר היו קנויות ליחידי הסגולה בעצם קדושת נפשם. נפלא הדבר, אמנם, מה שאהבת התורה, עמלה ויגיעתה עושה, כששנתבונן על אותו המצב הנפשי שרוב בני-אדם נתונים בו. מי יכול להתרומם באמת למעלה מאהבת עצמו, אהבת ממונו וכבודו. וכשנראה מעבר מזה איש אשר מרכז חייו היה כולו קדש לד', וכל חפצו לא היה כי-אם לעשות את הטוב ואת החסד היותר גדול, מה שרק יהיה בכחו לעשותו ובמוחו לציירו, עלינו להתעודד ולאמר מה טוב יהיה גורלנו כשיהיו רבים בני למודי
ד', כמה כדאי הדבר ליסד יסוד חנוך כזה, שמצויינים אנשי קדש שכמותו ז&quot;ל יוכלו להגמל מתוכו. כמה הוד ותפארת עז והדר יש לדור כשבנים ההולכים בדרכי קודש כאלה נמצאים בתוכו.&lt;br /&gt;

בקונטרס קטן שמצאנו בין המון החבורים וכתבי קודש בדברי תורה, שנכתב כעין צוואה לבניו, ויוצאי-חלציו, שהתחיל לרושמו כמה שנים לפני עלותו מאתנו,
מצאנו דברים מזהירים המעידים על קדושת נפשו הקדושה וגדולתה, ומהם דברים שצריכים לידיעה גדולה בעצם טהרת נפשו ואהבת האמת הגדולה שהיתה בלבבו עד כדי להבין שיחתו ז&quot;ל. בתומו אומר שמה : &quot;ביחוד אין רצוני כלל, להשתרר על זולתי, יהיה מי שיהיה, איש או אשה, גדול או קטן, יודע ספר או בור, ומה שעשיתי לפעמים כעין השתררות היה זה למורת רוחי, ובשביל עבודת הצבור המוטלת עלי, ולבי חלל בקרבי על אונסי בזה&quot;. אלה דבריו ז&quot;ל היוצאים מקרב לב טהור. 

שנאת השררה אנה נמצא אותה בפשטותה באמתתה וטבעיותה כמו שהיתה חיה בלבבו של אותו צדיק ז&quot;ל, מי יביא לנו תמורתו. והשררה היוצאת משנאת השררה כמה כשרה היא, כמה נקיה היא משקר וחנופה ואהבת עצמו היתרה. וכשבעל נפש יקרה כזאת עומד בסביבה שמכירים אותו יפה, שיודעים את ערכו, את הלב הטהור הדופק רק דפיקות של צדק ושל אמת, כמה דברים גדולים ומאושרים לטובת הכלל, יש לעשות על ידו. אבל מי ירד עד נבכי הנפש, בדור שאמונת חכמים הולכת ומתדלדלת לדאבון לב כל אוהב עמו וחפץ בתקנתו. ומפני מה אמונת חכמים נופלת? מפני שכל אחד מיחש נגעי עצמו, פניותיו ומדותיו היותר פגומות, לכל גדול ובעל בעמיו.

על-כן אפסה האמונה ובית ישראל הוכה לרסיסים, מנהלים שאינם יכולים להיות
מוסכמים באומה מתנשאים מעצמם, וכל אותם שלא קדשתם התורה ולא רוממם
המוסר הטהור יותר קרובים הם להיות באמת מנוגעים בנגעי מדות שאינן טובות, וההדרכה מתקלקלת. אבל בהיות הדור נשמע לצדיק צדקות אהב, להאיש שהאמת נר לרגלו, וכשהכחות המעשיים מתרכזים לדגל אחד, או אחדים, לדגל המוסכם ונודע ברוח ד' אשר על עמו, הלא אפשר למעט כשלונות ולהרבות הבנין, לטובת עמנו וארצנו, לבנין ולא לסתירה, לתקון ולא לקלקול.&lt;br /&gt;

אחרי תקופה רבת הערך, בעיון ובמעשה, עמל גדול וכתיבה מרובה, במרחבי תורה, ומעשה רב בעניני העיר והסביבה, עם סבל המון צרות ומכאובים ויסורי בית,
יצא ממקום רבנותו הראשונה פוניביז', אחרי אשר נקרא לעיר התהלה, הנודעת
בישיבתה הגדולה מיר. היציאה הזאת הרבתה גם היא לקדש שם שמים, כשם שכל
דרכיו ז&quot;ל היו מלאים חן וכבוד, הוד ותפארת וקדושת שם השי&quot;ת ותורתו. 

כאשר באו בני עדת מיר לשחר פניו שיקבל עליו את רבנות עירם, ומצבו אז בפוניביז' היה נדחק, לא מצא לנפשו חובה להתישב הרבה, ונעתר להם. אמנם אחרי שקבל הכתב-רבנות ובני פוניביז' נודעו מדבר נסיעת רבם מהם, רבתה המהומה בעיר, כמעט פתחה אזנם להקשיב את יקרת הסגולה  הנמצאת  עמם, כמובן, עד מהרה שבו לתקן את המצב החמרי, במעלה הגונה ומכובדת, באופן שבשום פנים לא היה כדאי להחליף כבר אז את עדת פוניבז' הגדולה והעשירה על עדת מיר הקטנה ממנה ועניה. כפי הנהוג בעולם העתקת איש ומשפחתו מעיר לעיר, ביחוד ממחוז למחוז ומפלך לפלך, קשורה היא בהמון דברים קשים ומעצורים רבים, אשר בנקל למצא דרך של יושר ג&quot;כ לפתח חרטה, כשהמצב משתנה ויכול היה להיות
שוקט על כנו ומקומו בכבוד גדול. אבל כאן יצא כח הצדק ממחבואו, ההוא יאמר
דבר ויחזור בו, יקבל כתב ואחרי שינוי תנאים לטובה ישים לאל מלתו. על-כן לא
הועילה כל ההשתדלות מצד עדת פוניביז', ואחת אמר כל זמן שבני מיר לא ימחלו לו הבטחתו לא יוכל לשנות. כמובן לא מחלו, ולמרות כל התנאים היותר טובים שהיו כבר מתוקנים לו בפוניביז' יצא לעיר מיר בשנת תרנ&quot;ד.&lt;br /&gt;

מעשיהם של צדיקים הם לעולם מחאה חיה, ננד זוהמתה של המחשבה הרעה של שכחת ד', שהאנושיות בכללה וכנסת ישראל בפרטה, בנכשלים שבה, עלולה בכל דור להיות נוקשת בה. האמונה, היא המסקנא היותר מזהירה של הלמודים היותר רמים ונשאים, המוארים באור עליון. האמונה הכללית, בשם ד' אל עולם המנהיג את עולמו, במשפט ובצדקה; למרות כל המון התלאות המתגלות בחיים, בחיי הפרט והכלל, בחיי האדם וחיי החי, הנה המחשבה העליונה היא מתרוממת עד מרום הררי עד. כל אשר יתגברו המעצורים לעומתה, כן תתגדל ותתקדש. כל אשר
יהיה יקר פדיון האושר היקר של חסד עליון, כן יתגדל כבודו וירבה עז תפארתו. 

והמחשבה העליונה הזאת, מורשת אברהם אבינו ע&quot;ה למין האנושי בכללו,
באמצעותה של כנסת ישראל, האמת, מתגברת היא ועולה, למרות כל מואסי מוסר שבכל דור ודור, המתאמצים להשכיח שם ד' ולהשקיע את קול אלקים הקורא לאדם ממרום שכלו ועומק לבבו, ושוכחי ומשכיחי שם ד' עוברים כצללים, מתגאלים בגסות החיים הבהמיים כדי שבעם, ומפריעים פה ושם מנוחת ישרי לב כפי אשר יעלה בידם, וכפי אותה המדה האלהית הנותנת גבול גם לגרועה שבמדות הרעות להיות עושה את תפקידה, בפיהם, במעשיהם ובכתבם. כציצת נובל הם עוברים ונובלים באין זכר לטובה, ועם זמנם &quot;שם רשעים ירקב&quot; . 

והדעה העליונה, המתגברת ועולה
לרגלי הזוהר היותר עליון של השכל האנושי ורגשו הטהור, מצד נשמת אלוה אשר בקרבו, היא כובשת את מקומה בלבבות, למרות כל הקטנות של הלב האנושי לעומת רוממותה וגדולתה של המחשבה האלהית הגדולה. 

אמנם יסוד קיומו של קדושת הרעיון הוא מכון הצדק המעשי המתקומם בצדיק יסוד עולם בכל דור ודור. והחמדה, הזיו, החן, והתפארת המוסרי, שהוא המופת היותר נשגב הפועל בחיים, הוא מכריע אלפי מחשבות של שוא ותהו, המעכירים את הלבבות במהומתם, המהפכות את הציור של האושר, השלוה והשלום, הראוי להמצא בכל לב למען הגיע באמת אליהם בפועל, לתל של קרבות שנאה, איבה ושפך דם, כח זרוע ואגרוף רשע. 

אמנם די רק מעוף עין אחת על התולדות השונות שמבין שני הדרכים, להכיר את האור מן החושך, ואת האמת מן השקר. אבל מעוף עין, הלא עובר הוא, והלב הרע לב הותל אשר לאדם נתן להכשל ולפול, ביחוד כשישנם בעולם משחיתי לבבות. על-כן צריכים אנחנו למחזה תמידי, לדמות דיוקנא של הצדק הנובע מיסוד הציור הפנימי, של המחשבות המפכות מעומק האמונה הראשית, שהוא נזר המין האנושי כלו עזו ותקותו, ומשוש דרכו, אשר שם הוא שואף זורח מצד הנפש המשכלת שבקרבו.&lt;br /&gt;

כנסת ישראל, העומדת על יסוד קדושתה האלהית המצטרפת עמה, הדבקה באלהיה, אלהים חיים אשר הפליא לעשות עמדה, החיה המתקיימת בפלא פלאות, העומדת כסלע מוצק בלב ימים ו וגלים סוערים, רק עם ברית אלהיה אשר עמדה, המפליא אותה מכל העמים אשר על פני האדמה, - רעי אדם הפוגעים את יסוד המחשבה העליונה של האנושיות הכללית, בין שהם מאומות-העולם ביו שהם מסיגיה ובדיליה שמקרבה יצאו, מוספת היא על ידם מכאוב עד הנפש יותר מכל עם ולשון.&lt;br /&gt;

אומה זו, שכל פעליה הטובים והמורגשים בעולם הראתה על הבסיס של דעת אלהים בארץ, אומה כזאת שהיא רואה את הכתמים האפלים בתולדתה רק לפי אותה המדה של שכחת אלהי מעוזה ודבר קדשו, ואת חסנה ותפארתה רק בהתהללותה בעושה ובגילה במלכה, והאמת ההיסתורית שלה, החתומה בחותם כל כך אדיר ונאמן, חותם אלהי אמת, שהבטיחה הקיום והעמדה הלאומית למרות כל המון התלאות הנכונים לרגלה, שבאו כתומם עליה כפי אשר יעדה מראש. 
אומה כזאת, שבהנטל שם אלהיה ממנה אין לה כלום, לא שאיפה ולא תקוה, לא תכלית ולא חיים, לא חפץ ולא מטרה, - 

והנה באים בעלי לב עקש, ובעת צרה ומצוק דוקא, בעת אשר כאויר לנשימה נדרשים להם תנחומות אל, ומנסיכים עליה רוח קטב של צחנת הכפירה, ולא רק בתור כפירה מפקפקת לבד, כי-אם בתור יסוד, אמונה כפרנית בעטים של אנשים כאלה, המאמינים באין שכל דוקא רק לדברי הגרועים שבפילוסופי המינות שבאומות-העולם. ובדור כזה שהתרחק מכל רעיון נאצל, ואין כחו כי-אם בדברים מעשיים ומיכניים, ולא יתבוששו רועים רעים, לנקוט כללים של מסקנות מדעיות בדברים פילוסופיים רפויים, רק למען הכפירה שתוצאתה הבגידה, ירידת
רוח האומה ונפילתה. 

מה יקרו לנו לעת הזאת גאונים צדיקים וקדושים החיים באמונתם, בקדושת אמת, אשר טהרת רוחם, ואהבתם לעמם הקשורה עם אהבת ד' שמענגת את חייהם המלאים קדושה ועוז, יהיו למגן נגד אותן הבליסטראות הדמיוניות המבעיתים את רכי הלב, הנזרקות מתוך המחנה האפלה, ההורסת את חומת בית ישראל, ברשעת נבלותה. צדיק החי באמונתו שבסגולת נפשו, השפיע אהבת אמונה, תם ויראת ד' טהורה בערך גדול היה כמו&quot;ח הגאון ז&quot;ל. דרכי חייו כולם היו מלאים
אמונה בטחון ועז בשמו ית', אמונה הנובעת מתוך לב מלא אהבה עזה לעמו, ומתוך נפש עדינה ומרגשת את אשרו ויסוד ישעו כי ד' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה.&lt;br /&gt;

כל רעיון ומחשבה הבא מתוך מחקר; חיפוש ובקורת, כשהוא לבדו, בטהרת החופש שלו, לא יגע לעולם לרעה, לא באמונה הכללית המשותפת לכל ישרי לב וגדולי דעה שבכל המין האנושי; דעת אלהים ונצחון הצדק והמוסר בכללו הכולל חיי עולם, וחיי דורות עולמים, ולא ביסוד נצח ישראל וקשורו באלהי מעוזו וברית קדשו בתורה ומצות. על זה נאמר &quot;כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי&quot;‏ &lt;ref&gt;ישעיהו נד יז&lt;/ref&gt;. 

רק הלב הרע, הלב הזונה, הנשפל עד שפל כל רגש עכור, אשר לא יוכל לראות בגיאות ד' להתרומם לחוג רעיונות נשאים בכלל, ולא יוכל להתנשא עד מרום קדושתם של ישראל, ולהרגיש עם זה חיים מלאים ובהירים, הלב הרע הזה הוא המחולל את כל המהומה והמגערת בישראל ובאדם. 

על-כן התרופה לעומת הלב הרע הוא הלב הטוב, הלב המלא אורה של צדק ומשרים, הלב אשר תורת ד' עשתה אותו ללב חי חיי אמת, החש ומרגיש את הטובה האמיתית של חיים המפכים מקדושת דעת אל אמת וקדושתם של ישראל ונצחם. 
לבבות כאלה כל מה שיתרבו כן יוסיפו גבורה ועוז לישראל. 

ביותר אנחנו צריכים לציור נאמן של דמות דיוקנם של צדיקים ואנשי קדש כאלה שהיו בקרבנו. לעת כזאת, לעת התעוררות הצורך לגבורה הגופנית, בתור הגנה נגד החולשה והרפיון הנפרז השורר בקרבנו מאז, וירד בדורנו עד הדיוטא התחתונה, אשר ככל כח, לעת שאיפת התגברותו ושלטונו, כמה גדולה היא האחריות להשמר מקיצוניות שבו, וקל-וחומר לשאיפת הגבורה הגופנית אצל ישראל שהיא צריכה להיות מסוננת, מטוהרת, ומשומרת מכל דרכי השלילה הנכרכים עמה. 

אנו צריכים להבחין ולדעת למדי, כי מעולם לא היינו מצטיינים בכח זרוע נגד כל העמים וכי לא בכח זרוע בשר קמנו ונתעודד עד כה. אמת הדבר שיותר מדי נחלשנו חולשה גופנית, שעזרה גם כן לגרום חולשה רוחנית, וצריכים אנחנו להגביר כחותינו העזובים והנרדמים. אבל, דוקא באותה הרגע עצמה
לא לשכוח שעלינו החובה שלא לעשות את מעשינו רק על-פי דימויים וחיקויים
קופיים. משלים טובים הם לנו, אם נביא ממנהגי העולם הכללי, אבל לא ניטעה בין משל ובין חיקוי. המשל הוא טוב ונאה, מביא חזוק ותועלת, והחיקוי הוא מפסיד ומכלה מנפש עד בשר, והוא כבר אכל אותנו למדי בגלות הארוכה, וחלילה לנו להוסיף לאכול את הבוסר הזה, גם על אדמת קדש וארץ אבות.&lt;br /&gt;

ואותו החילוף הנמהר, שבין משל, שהוא טוב ונאה ומועיל כשמישבים את הדברים והמושגים על כנם, ולפי אותו הערך של המצב החדש שהם באים ללמד עליו, ובין חיקוי הבא מהכרה גולמית, האומרת איכה יעבדו הגויים האלה - ואעשה כן גם אני‏&lt;ref&gt;ע״פ דברים יב ל&lt;/ref&gt;. 
הרבה שמות בנו, לא רק בין ההמון, שמאלה יצאו המונים המונים, ונתרחקו מאיתנו עד מעבר לגבול ישראל, כי-אם גם בין המתאמצים להיות משפיעים רוחניים לישראל, שזה הוא עיקר החסרון שלהם, שהם שואבים ממקורות זרים מים שאובים, ומביאים אותם למחנה ישראל כמו שהם, בלא השכלה עמוקה ובלא דעה
מיושבת, לסנן ולזכך הדברים עד שיהיו ראויים להביא מהם תועלת כשיבואו
בעולם העברי. 

ואלה המה דוקא המתפארים למחדשים ובעלי מקוריות, ומאין יבואו להם דברים נכונים ישראליים באמת, אם את מקור מים חיים עזבו, ידיעת התורה שבכתב ושבעל-פה, וכל הספרים הרבים שכתבו לנו גדולינו צדיקינו חכמינו ומאורינו בכל דור ודור עד דורנו זה, והוא בכלל. ביחוד אותם שנכתבו ברוח הטהור והשלם, ברוח ישראל הרענן היודע שהוא עוסק בדברי אלהים חיים, ובחלק אל עליון שהוא צור עוזו וישעו עדי עד; בכל אלה לא יוכלו למצוא חפץ אחרי אשר כבר נמהרו להחליט, על פי אותם הרעיונות הקלושים שעלו במוחם, בהיותם צעירים מאד לימים, ודעתם עוד לא התחוללה עליהם כלל, לעשות מעשה בדרכי חייהם על פי אותן ההשפעות הזרות, וכיון שזנחו צור עזם, ויתרגלו בדרך רעה של הפרישה מדרכי הצבור הישראלי בחייהם הפרטיים, ועכ&quot;פ בהסכמות פזיזיות מוחלטות בכל הדברים הקדושים שבלב המיוחדים לישראל ביחוד, כבר נסתמו אצלם אותם החלונות המאירים, שעל ידם יוכל האור האלהי השורה בישראל לחדור לתוך לבבם. ועכשיו כל זמן שהם מזקינים, אינם חושבים כי-אם מחשבות כאלה שלא יזיזו אותם עכ&quot;פ מאותם דרכי החיים והמסקנות הזרים, אשר כבר הסכינו בהם. ואיכה זה יוכלו לבוא לחצרות ד' ליישב דעתם בדעת התורה והגיונותיה על-פי מקור ישראל, אם כל רעיון וכל דבור ההולך במהלך אמיתת התורה ורוחה הוא הפוך לגמרי מכל דרכם בחיים אשר בחרו. 

ועם אותם הדרכים הזרים לישראל נתחברו גם כן הרעיונות והמגמות, השאיפות והאידיאלים להיות תולדותיהם כיוצא בהם, ובזה הם הולכים ומתרחקים. תורתם שקנו להם בנעוריהם הולכת ומשתכחת מאתם, משתכחת מזכרונם, ומתעכרת ברגשותיהם, והציור הכללי של אור היהדות הולך הלוך ומועם, עד שהם מוכרחים לחשוב על האפלה האיומה שבתוך לבבם שזהו אמנם מאור היהדות ותוכן הרעיונות המפכים ממקורה של תורה. 

ובזה הם מוכרחים לרעות רק בשדי אחר, ובתמצית כל יהדותם שנתכנסה רק בשפה, שנשארה להם מכל מחמדי נעוריהם. הם מדמים לזכות את ישראל בחידושים, והחידושים הם כעשן לעינים, אפילו אותם שהם ראויים להתקבל אצל אומות העולם - מביאים הם אפלה ורפיון לנו, כשהם זרים לישראל ורוחו, וקל-וחומר שהמוצלחים הללו פעמים רבות עולים בידם דברים כאלה שגם אצל הטובים וגדולי הרעיון שבכל עם ולשון הם 
לחרפה וקלסה. על-כן אין לנו לתמוה על החפץ על פעולת הרקבון שבדעת ובמוסר
שהננו רואים בדורנו, מעטיה של חלק ידוע מהספרות החדשה העברית ביחוד, על-פי אותו המצב הנמוך שהיא עומדת בו כעת.&lt;br /&gt;

אפילו סופרי ההיסתוריה שלנו, אם היו זוכים לבוא למדה זו לעומקה לחלק בין
משל לחיקוי, לפחות משעה שהתחילה הפילוסופיה ההיסתורית להמצא בעולם, והיו דנים יפה לומר, כשם שחכמי התולדה של עמי אירופא ביחוד מקשרים את שלשלאות הסיבות ההיסתוריות, על פי אותו האומד הראוי להיות משוער לפי המצבים של העמים אז, מלמטה למעלה ביחש הזמן, כלומר, מרום מצבם הקולטורי של עכשיו, עד אותה השפלות והברבריות שהיו שקועים בה מימים מקדם, שעל-כן הולכת הבקרת ההיסתורית ומעממת את הזהר הדמיוני הנוצץ מרחוק מקדמות ימות עם ועם, ובזה היא מתקרבת אל האמת ואל הדרישה ההגיונית כפי היכולת. 

אם נבוא למדה זו בתור משל מה עלינו לעשות - לשקול בד בבד, את נפילותינו נגד עליותיהם, את האמת המרה והעמוקה &quot;שמיום שחרב ביהמ&quot;ק אין יום שאין קללתו מרובה משל חבירו&quot;, ולמוד את מדרגות הנפילות אשר נפלה כנסת ישראל מכל מחמדיה שהיו לה בימי קדם, בימי עזה וחסנה, הודה והדרה, בימים אשר נר אלהים זרח עליה, בשבתה שוקטת וצלחה בארצה, מקדשה בתוכה, נביאיה, שהם נביאי ד' ושרי קדש גם לכל האנושיות, מקרבה, וחכמיה ויועציה מלאי רוח אלהים, ועטרת גדולה גבורה ועז. והיא בתור אומה יחידה, בתוך כל ממלכות האליל מתנשאת מעל כל עבי החושך אשר כסה ארץ, עד אותה הירידה והשפלות, הבוז והרקב של עכשיו. 

אם בתור משל באנו ללמד על מצעדי ההיסתוריה, מיד היינו למדים שתחת אשר כל חכמי התולדה שבכל עם ולשון יתקרבו אל חפץ דרישת האמת, והגברת רוח האומה, בהסירם את העודף הדמיוני, הבא על ההשקפות ההיסתוריות, מתוך אותו המשפט שהיו רגילים תמיד לדון את המצבים הקדמונים, ואת האנשים הפועלים בימים מקדם, באותה המדה של ההוד והקולתור ההוה שלהם, ולא שמו אל לבם אותו ההבדל העמוק, למשל, הנמצא בין הגרמני היושב בארמנות ברלין ונהנה מזיו ההשכלה הזמנית עד הטייטני ההולך חשוף שת ביערות גרמניה בקדמות ההיסתוריה שלהם. ועל-כן יפה למדה הפילוסופיה ההיסתורית בכלל, לקצץ
את כנפי הדמיון, הלקוח ממה שהאדם דן את כל העולם כולו לפי מצבו הוא, ואת
העבר הרחוק לפי אותה אמת המדה של ההוה שלו. ומזה יצאה גם מבלי משים
התורה הכללית של הנמכת הערכים, השפלת הרגשות של הקדמונים עד שיהיו ראויים להתלבש בצורה הנאותה להם לפי זמנם ותקופתם הנמוכה והחשוכה. 

ואם כן מה עלינו לעשות לפי מדת המשל, הלא גם אנתנו ככל האדם הננו מרגישים את העבר באותו הצביון של ההוה, ואת קדמונינו כאילו הנם אנשים כערכנו, ואת רגשותיהם על פי רגשותינו, ואנחנו הלא ידענו מנפילת הכלל את נפילת הפרט, כמה רב הוא המרחק בין מצבם העליון בגדולה ובעז, ברוח חכמה ואור כבוד אלהי אמת, הנודע בשירי משוררינו, שרי אלהים, ובדברי נביאינו, בהליכות חכמינו ועז רוח קדשם, כי לא בפעם אחת נפלנו, כי-אם נופלים והולכים אנחנו, וסוכת דוד היא
נופלת והולכת עד ישוב לה אורה וישעה מגינה ומשגבה. 

על-כן עלינו, לפי המשל המתוקן ממתוקנים שבאומות העולם, להמשיך את קו ההיסתוריה שלנו מלמעלה למטה ממש, כלומר מרוממות המצב העליון, המלא זוהר ואור כבוד ועז, שהיינו בו, עד השפלות הזמנית ודלדול הכוחות שהננו עומדים עכשיו, ולהעלות על-פי-זה את כל השלשלאות ההיסתוריות. ואם נבוא להשתמש באותה המדה של הפילוסופיה ההיסתורית, אע&quot;פ שהיא בכלל רפויה והשערית, מכל-מקום בזה האופן היינו מתקרבים יותר מעט אל האמת, ועומדים על אותו הבסיס עצמו, שהטובים שבחוקרי התולדה שבאומות-העולם עומדים עליו.&lt;br /&gt;

אבל רבים מחוקרי התולדה שלנו, ככל ההמון הגס, זנו אחרי החיקוי, תחת
המשל, וישתמשו עם אותו הרוח הכללי של הנמכת הערכים והשפלת הרגשות שמצאו אצל סופרי האומות, וירחיקו את צעירינו מהכרת האמת ההיסתורית וידכאו
את רוח עמנו, וימלאו את חלל לבבו ריקניות ויאוש ומפח נפש, המיוסד על שקר ועל תוהו והבל. 

ועתה צעירינו האהובים, חפצי חיים ועוז, אין לנו דרך ועצה אחרת כי-אם להשליך בפעם אחת את כל אותם הכבלים הדמיוניים, אשר אסרו אותנו בהם, אותם המאשרים המתעים, הנתעים והתועים, ההולכים חשכים, בהשפיקם בילדי נכרים, בלי דעת וחשבון, מבלי עמל וכשרון עברי מקורי באמת איך לישב הדברים באופן שיהיו ראויים להיות לברכה ולא לקללה לעמנו, ולשוב לשאוב מים בששון ממעיני הישועה אשר לנו, ממקור ישראל הזך והטהור, ממקור חכמינו חכמי אמת, אשר האור המיוחד, אור עליון אשר הוא זורח תמיד על כנסת ישראל, מקרוב או מרחוק, לא חדל משלוח אליהם את קויו המזהירים ומשיבים נפש. 

אז ישוב אלינו חילנו, בנינו ישובו וחי לבבם, וישובו לנו סופרים נאמנים סופרי ישראל הראוים לשמם. &quot;הבן בחכמה וחכם בבינה, בחון וחקור בהם, והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו&quot; ‏&lt;ref&gt;ספר יצירה א ד &lt;/ref&gt;. 

כן טובה היא הגבורה לישראל כלכל עם, אבל מדה מיוחדת יש לנו, שלא נשכח את יסוד גבורתנו. המציאות בעצמו, צריך להדריך אותנו אל אותו הסדר והסגנון של המצליחים שבתולדתנו, אל הטובים שבמלכים ואל המעולים שבגבורים, ובהם נמצא עז ד', ושם אלהי ישראל עומד בראש כל נצח וגבורה, מעולם לא טעמנו טעם של גבורה מצלחת בת כפירה ורמיסת קודש.

על-כן רק גבורת קדש אנחנו צריכים לספח אל כל מבוקש של גבורה ועז, ואנשי החיל הללו, המאזרים את בנינו בגבורת קדש, המיוחדת באופיה הישראלי המיוחד, כשנהיה חפצים להבין לדעם ולהגיע עד עומק רגשותיהם לצרפם עם כל התעודדות של החיים שהזמן גרמה, - גבורי כח אלה, המה שרי קדש צדיקי ישראל, המלאים באהבת עמם וארצם עם כל חולשתם הגופנית, גבורת נפשם פנימה תהיה תמיד לנו לאות גבורה, ועמוד נצחון קודש, &quot;לא בחיל ולא בכח כי-אם ברוחי אמר ד'&quot;‏&lt;ref&gt;זכריה ד ו&lt;/ref&gt;. 

&quot;כי אצק מים על צמא ונזלים על יבשה אצק רוחי על זרעך וברכתי על צאצאיך&quot;‏&lt;ref&gt;ישעיהו מד ג&lt;/ref&gt;. מי בכל העמים, כעמנו, שמאס את הגבורה היבשה והקשה, הגבורה שכולה חמרית
העקובה מדם, ומביאה לבסוף את הגוי כולו לידי שפלות ובהמות גסה, שאחריתה
היא כליון והעברה מן העולם. 

היתכן לנו לחשוב, שעל יסוד שכולו הפוך מטבע עמנו נוכל לארוג דברים מעשיים והיסתוריים. זהו אמנם החסרון העקרי שבכל מעשינו. זה כמה שנים הננו ממששים כעורים קיר. פונים לכמה צדדים לבקש עצות בעד עמנו וארצנו, והננו מבקשים רק חיקוי שלם מעמים זולתנו, בשעה שעלינו להשכיל, שאין לנו דוגמא שלמה בעולם, על כן אי אפשר לנו לעשות מהלך היסתורי בחיקוי שלם, מה שבאמת אין חפץ החיקוי בא כי-אם מרפיון כח עצמי. על-כן עלינו לשוב למקורם של ישראל, חמושי כח, ומלומדים בדוגמאות ומשלים מחיי עם ועם בפיתוח חיי הצבור החמריים, אבל רק בערך משל קרוב. 

והיסוד לפעולתנו, הכח המעמיד, צריך שיהיה לעולם טבעיותנו העצמית ממקור ישראל, אשר יוסיף ויתגבר, כפי אשר נשכיל לכבד את אנשי הסגולה שבקרבנו, ולחפץ לדעת ארחות חייהם וצביונם ולהרחיב צדדי הנהגה הכללית לרוחם, &quot;ד' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר&quot;‏ &lt;ref&gt;במדבר לב יב&lt;/ref&gt;.&lt;br /&gt;

כמה יפה ומלבבת תהיה הרשימה של גבורה לאומית בישראל כשתהיה מתחברת מאהבת עמנו וארצנו עם רוממות ואצילות הנפש של ידיעת ערכנו המיוחד, עם נשיאת דגלנו ברמה, כפי המובן הלאומי האמיתי, המובן ההיסתורי מראש מקדם. זה הצעד עוד לא החלונו לעשות בזמן האחרון, ועתה בא מועד, כבר עברו
כל הנסיונות למפח נפש, מפני חסרון הכח היסודי, וכח היסודי העממי שלנו, כמה נקל הוא שימצא לנו, אם רק נתרצה באמת לעבוד לטובת עמנו כאבותינו לפנים, צריכים אנחנו בפעם אחת לזרות הלאה, את כל אלהי הנכר, כל המחשבות תולדות היאוש הרשע והכסל של הכפירה ההוללה, שהמה ההפך ממה שעמנו חפץ לראות על עצמו, ועל כל העולם כולו, ולדגול בדגל ישראל האמיתי. 

דוקא בעת כזאת אשר החושך יכסה ארץ וערפל לאומים, דוקא בעת שלטון האדם באדם לרע לו, בעת אשר גזל משפט ישלט בלי מצרים, וחרב דם ואש נעשו לשופטים בארץ, דוקא לעת רעה כזאת עלינו להראות, בחיים ובספרות, כי יעקב שואף לקום בעז רוחו, בתורת אלהיו אשר בקרבו ובלבבו, התורה שהביאה צדק עולמים ואורה למחשכי עולם, לדורות רבים, תורת ד' אדון כל המעשים אשר דרכו היא משפט וצדקה, ועמה ובה נדגל, &quot;יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה&quot; ‏&lt;ref&gt;תהלים מז ה&lt;/ref&gt;. 

אמנם רק אנחנו עלולים הננו לסבב התקדמות מוסרית גדולה בעולם, כשנשאוב חפץ תחייתנו ממקור ברית ד' אשר עמנו לעיני כל הגויים, רק אז נוכל להיות כמבשרי שלום וצדק, בהשקט ובבטחה תהיה גבורתנו, וזאת היא הגבורה המיוחדת לנו מידי אוזר ישראל בגבורה, תאזרנו עז וחיל, כשתהיה נשאבת ממקור גבורתנו מאז מעולם, ומדור לדור תגדל ותאמץ. 

כשנכשיר את עצמנו להבין, שהצביון העברי, ודוקא החפץ ללכת קוממיות, לא יוכל לעולם להפרד מקשר שם ד' אלהי ישראל, שרק עמו נהיינו לעם, ומתורתו. 
אז הלא ימצא לנו המון עוזרים רבים לקומם הריסת עמנו מעברים, עוזרים כאלה שמתגרת יד זרותה, של התכונה שלבשה התנועה העממית, בשעה שהיא רוצה להסיח דעתה מיסוד חייה, נתרחקו ממנה ונעשו עריה, הלא המה כל גדולי הדעה והמוסר שבכל העולם כולו, המכירים את הקדושה של התעודה הישראלית בכל לב ונפש, והם יכולים להיות מתרבים בכמותם ואיכותם, וכל גדולי התורה, בעלי הלב הטהור והזך הצדיקים והחסידים שתמיד בהם התפארנו בקרבנו
פנימה. 

על-כן רק זה צריך להיות האידיאל הפנימי שלנו, שיתן להשתדלות הלאומית
ערך נכון וקיים, כפי אותה המדה שנהיה אנחנו מתאימים במהלך חיינו ובהגיונינו הכלליים לצורת התכסיס, המקווה ממנו, לכללות המין האנושי, ולאישיותנו המיוחדת.&lt;br /&gt;

כשהרבתה השערוריה הרוחנית במערב אירופא להפיל חללים, לקצץ את
נטיעותינו הטובות על-פי נוסח אשכנז במערצה של הציביליזציה, ושיווי הזכיות שתחת כנפיה, אחר נפילות רבות ונוראות, התאוששו טובים וישרי לב, צדיקים וגדולים בתורה, לרכוש להם את הקולטור הזמני, ולהתאימו לחיי היהדות כפי האפשרות. הצילו אמנם רק מעט מהרבה, אבל הם היו צריכים להתלבש בבגדים שאולים, למוד מדתם של ישראל בקו אשכנזי, על-כן רק להחזיק להם טובה על אותו החיל אשר עשו אנחנו צריכים, ואין לנו להתפלא כלל, על מעוט ההצלחה שבתנועתם בפנים ידועים.&lt;br /&gt;

אנחנו אמנם, הלא נשתנו עלינו הזמנים, לא בפילוסופיה אשכנזית אנחנו צריכים לבוא, כי-אם בחפץ חיים עבריים, שמקורו האמיתי הוא מקור מים חיים של
תורת ד' אשר עמנו. ומה נוח הוא לסגלו ולשעבדו לתורה ולתעודה, אם רק לא
נקשה עורף, להיות דוקא עבדי עבדים מכודנים, לרעיונות של הפקר ושל תהו,
רק מפני שכך היא המדה, אצל איזה כתה בין אומות העולם.&lt;br /&gt;

הבו אחים, נחל להכיר, כשם שאנו מכירים את חולשתנו עניינו ומרודנו,
ג&quot;כ את חילנו וגבורתנו, את עשרנו הרוחני שיביאנו להרים קרן, להחיות רוח בנינו בקרבנו.&lt;br /&gt;

ביחוד עלינו לדעת, שהעמים שאנו קוראים אותם &quot;מתוקנים&quot; עדיין אינם
מתוקנים באמת. רחוקים הם עדיין הרבה ממצב התרבותי הטהור של האדם, וחושבי מחשבות הטובים שבהם מראים יפה בעליל את החסרונות הגדולים העצורים בקרב חיי החברה שלהם. על מנהגי הנימוס והמוסר שלהם יש הרבה מה לפקפק,
מצד רגש המוסר האנושי ומצד התוצאות שהם גורמים לה לעצמה. גם הנהגת חנוכם
ובתי ספריהם עוד איננה כלל כסף טהור, אפילו ביחס האנושיות הכללית, והמבקרים הכבירים מוצאים כתמים אמיצים ולקויים גדולים בכל הליכותיהם. 

אם-כן אנו כשבאים עלינו כפרץ מים כבירים מנהלים חדשים, ומסדרים לנו הכל מחדש על-פי החיקוי של אומות-העולם, מה אנו עושים, - לא מחכמה כלל. הם בעצמם לולא ההכרח, שקשה מאד לחיי החברה הנשרשים להשתנות בחפזון, היו משנים הרבה מסדריהם, ומשליכים הלאה כמה נגעים שדבקו בהם, ואנחנו באין הכרח, הננו לוקחים מהם את הכל על עורותם ועל פרשם. &lt;br /&gt;

גם זאת לדעת, כי כל חסרון מתנחל באיזה אומה יש לו מעיקים הכרחיים,
ודברים טבעיים שמסייעים לו, והגנות טבעיות לעומתו, על-כן איננו כל כך מזיק, אע&quot;פ שמעכב התפתחות ומאחר את הטובה מלבוא לעולם, ש״לא מצינו שועל
שמת בעפר פיר״ ‏&lt;ref&gt;נדרים פ״א ע״ב&lt;/ref&gt;. אבל כשבא עם אחר, אשר לא עמל במנהגים כאלה ולא גדלם, ומקבל אותם מצד קלות דעת, בלא חשבון ודעת עצמו, כל אותן הרעות של החסרונות יכאיבו לו על אחת שבע. 

אצל העם הזר אינן נמצאות כל אותן ההגנות הנמצאות בטבע העם שהועתקו ממנו החיקויים הללו, וזאת היא הסבה היסודית, שבכל מקום שהלך ישראל לחקות עמים אחרים נפל הרבה מהם במצבו המוסרי לפי ערכו. ביחוד הדבר נוגע למצב בתי הספר, שהסגנון הלאומי הבלתי-מעובד שלנו עושה מעשה נערות, כמעשה המתבוללים שכבר טעמנו את אחרית הליכותיהם, ואין בינם ובין הראשונים מאומה, אלא שהראשונים חפצו בהתבוללות וידעו בבירור מה שהם חפצים, והלאומיים שלנו, כל-זמן שלא יבאו להבין שלאומיות ישראל צריכה להיות דוקא כפי טבעה ומקורה שהיא קדושה לד', הם מתרגמים את ההתבוללות -עברית, ותרגום זה עושה את ההתבוללות עצמה למין בריה משונה, שאפילו להתבוללות איננה ראויה. 

כיון שאינם נותנים רוח חיים חזקים ישראליים בגוף החינוך מהיכן יעמוד הרוח? - ורוח חיים זה אי אפשר שינתן כי-אם בתלמוד ובמעשה. והמעשה מחויב הוא להיות דוקא בחינוך בייחוד שמירת התורה כהלכתה, בלא שום התחכמות לומר &quot;שמועה זו נאה וזו אינה נאה&quot; כפי שרירות הלב הבא בכללו מקלות ראש, נגד כחה ועצמה של כנסת ישראל, ונגד חשיבותה האלהית.

והתלמוד צריך להיות דוקא עיקרו מקרא משנה וגמרא, המזון היסודי לרוח ישראל. יש רשות לבקש עזר מן העסקנים הטובים שבחכמת הפדגוגיה ונסיונותיהם להקל את כובד הלמודים, וקל-וחומר שיש רשות, ואולי גם מצוה וחובה, לתרגולת השפה בדבור החי, ולא היתה יוצאת ע&quot;ז שום קטיגוריא מגדולי גאוני וצדיקי הדור שחיו, כשתשתחרר מתערובות ההרס. 

אבל כל אלה הם ראוים להתקבל דוקא כשיש העיקר, כשיש שמירה ועשיה, מקרא משנה ותלמוד, וקל-וחומר בארץ ישראל, פה אנחנו חייבים להראות שאנחנו חיים, חיים שלנו, חיים של ישראל. אז המופת הלאומי נעשה מופת חי, מבלי פנות אם הישוב הוא לעת עתה גדול או קטן, מכל-מקום עם ישראל חי על אדמת ישראל ברוח ישראל, וכשהחיים הללו הם מתאימים, לעבודה ולשכלול של ישוב, הנסיון הוא נסיון נעלה וטוב, והם קרובים לברכת ד' של &quot;קץ המגולה&quot;, שרוב העולם הנאור ראוי להיות שמח בו.

&quot;ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעם ישראל כי קרבו לבוא&quot; ‏&lt;ref&gt;יחזקאל לו ח, ועיין סנהדרין צח ע״א&lt;/ref&gt;. 

כל אלה הם דברים כל-כך פשוטים, עד שאי אפשר לפחות מהם מאומה, וראוים המה לקובעם לאשיות מעשיות בצורת ישובנו החביב, ואז יוסר התבלול, בלבול הלשונות של דור ההפלגה שבקרבנו יקטן ויחלש. עד מהרה נוכל להבין את
השפה הטהורה הטבעית והפנימית, שבה גדולי ישראל, גדולי התורה באמת
מבטאים את הגיוני לבבם, ועד מהרה נוכל לבוא למדה זו הטובה, להשתמש בכשרון השפעת הרעיונות שיהיו קרובים ומתאימים זה לזה.&lt;br /&gt;

הרבה דוגמאות נוכל לקחת לנו מחיי האיש הגדול הזה, בעל הלב הטהור
והחפץ הטוב לישועתם של ישראל ולכבודם. כמה היה חפץ תמיד לתמוך ולסעוד כל רעיון טוב, כל פעולה מועלת וכמה עזבהו כחו, מנגיחות ודחיפות של ההריסה הסוררת, שנכנסה כמסס נוסס    לתוך התנועה הלאומית ביחוד.&lt;br /&gt;

כמה היה שמח אותו צדיק ז&quot;ל על כל דבר טוב המביא אורה ושלום. זכורני, למשל, הרה&quot;ח סובלסקי כונן את ספרו השנתי &quot;כנסת הגדולה&quot;, לנסות כח של השפעת רעיונות מצירוף התורה, הלאומיות וההשכלה, כמה היה עלז מאורנו ז&quot;ל
על הנסיון הזה, שקיוה ממנו תוצאות טובות לקדושת שם שמים, לחיבת התורה,
ולאחדות ושלום בישראל. חזק את ידיו, ונתן לו חומר מסגנונו, ובצפייתו ציפה
להתפתחות הענין בכללו ובפרטיו. עוד נסיונות פרטיים נסה ולא רפו ידיו, עד
שפגע באבן מעמסה זאת בזרותה של ההשפעה הרעה מהמבקשים לסכסך את רוח
עמנו עד היסוד, עד שנמצא הכל מורעל, כל תיקון, כל צל של חיים כבר הוא נטמא במגע ובמשא של הוללות וכפירה בזויה.&lt;br /&gt;

כמה מחשבות גדולות היו לאותו צדיק ז&quot;ל בנסעו לארצנו הקדושה, לכהן
פאר בהרבנות בירושלם תיבנה ותכונן, כמה היה מקוה לעשות ולפעול, על
כל, ועם כל. אבל, בבואו מה מצא ? מצא שהכפירה מתאמצת להתהלך בחוצות ירושלם בגרון נטוי, חפצה לבלע את כל העולם העברי, ואין דורש ואין מבקש, מכשלון כח, לטהר את הרוח במובן חיובי, לדבר מלה עברית בצורה עברית פנימית, באותה הצורה שהיא צריכה לצאת מציון מהר קודש אלהינו, לכה&quot;פ כשהאמצעים השליליים אינם מספיקים כלל לבדם.

&quot;מעונותיהם של ישראל, הצדיקים עפים
ומתעלפים&quot; ‏&lt;ref&gt;מדרש שמואל כג&lt;/ref&gt;; הידים הטהורות רפו, הרוח הנשגב ירד והגה נכאים, ועם דורו מה ישוחח, מעטו המבינים לדעו, ואשר כח בהם להיות לעזר לצאת המערכה בפועל ובמעשה, על-כן הפכו עליו ציריו תמיד, ועצתו נבלעה. 

אמנם הלב הטהור והער לא שקט ולא נח, אף כי לא נתן לו אף חלק אחוז מתאותו לראות על אדמת הקדש, בכל-זאת כפי היכולת, שנתמעט הרבה מדאבון לב על המצב האומלל הכללי שנגע עד נפשו, פעל ועשה, להטבת מצב בני תורה, הנאנחים ונדכאים, לתקון דברים שבתורה ודת קדש והטבת מצב המוסדות היסודיות. 

אבל לא באלה לבדם היה חפץ להתגדר. המושבות, הישוב החדש, היה לו משוש חייו, תקוה ועז. כמה היה חפץ להשפיע עליו מרוחו הטהור, אמנם כבר עצרוהו החלאים, רפיון הגו והרוח, הדעה העמוקה והפנימית, שהצלחת הישוב תלויה אמנם כפי אותה המדה שרוח ד', שהוא רוח ישראל האמיתי, יפרח שם וישגשג, היא משכה אותו תמיד, לחשוב מחשבות איך לרומם רוח היהדות האמיתית בטהרתה בהמושבות. 

אבל, הסביבה, לדאבון לב, מצא אותה בלתי עוזרת עדיין לשכלל לזה אמצעים הגונים. האדריכלות לבנין הגשר על התהום העמוק והרחב, שביו משאת הנפש הגדולה של צדיק החי באמונתו, החש ומרגיש מה הוא עזם וישעם של ישראל, עד אותם שנפלו לעומק ההרהורים הרעים שנפוצו לדאבונינו בין חלק מצעירי הישוב החדש לרגלי המאשרים המתעים, עד כדי להשפיע על האחרונים לבנות ולהחיות, חסרה חומר רב. 

והחומר ההוא צריך להוסד, מתחתית מצב החנוך, שבחדרים והישיבות שבארצנו הקדושה, לעורר את יושבי ארץ הקודש ברוח עז וחיים יחד עם רוח תורה ויראת ד' טהורה, בחיפוש עצות נכונות איך להתאים את חפץ החיים והבנין, המצוי
בהמושבות על-כל-פנים באיזה מדה לשמחת לבבנו, עם יסוד החיים והתקומה הלאומית שלנו, עם הכרה אמיתית פנימית לאהבת התורה ודרכיה דרכי נועם, שהם לנו עז תהלה ותפארת אחרית ותקוה כדבר ד' אשר נאמן.&lt;br /&gt;

והנה כל מה שהחמושים ברעיון הבנין יוסיפו להיות משפרים מעשיהם ומחשבותיהם, ביחוד אלה המחשבות שמתגלות בספרות, כל מה שיוסיפו לדקדק
לקחת חומר להתעודדות הרוח, חומר בלתי מפוצץ ומהרס את כל מועדי אל בארץ, 
באותה המדה יהיה נח להתאים את המכונות הנפרדות, שכל אחת דורשת את
צביונה. 

אבל, החוצפה היא קנאית נפרזה, איננה מוותרת משלה, ומשל אחרים, שהיא אומרת שהם שלה, כחוט השערה, והיא הולכת הלך והוסיף לעפר בעפר קרן כל צבי, עד שהרויחה לשום כל תקון ושכלול לשם נרדף עם מינות ופריקת עול מלכות שמים, וכל התוצאות המדאיבות הנכרכות אחריה, עד שהולידה סירים סבוכים וצלמות תחת סדרים.&lt;br /&gt;

עם כל המניעות מלעשות דברים קבועים בפנים, הועילה הרבה כניסתו של
אותו גאון וצדיק ז&quot;ל לירושלם עה&quot;ק בתור חטיבה לאומית. קורת רוח היא לאומה כשהיא מוצאת דבריה החביבים לה כל דבר במקומו הנאה לו. ומי שיודע אך מעט את החבה היתרה שהיתה מורגשת לאותו צדיק ז&quot;ל מרבבות אלפי ישראל ואת השמחה הפנימית אשר מלאה לבבות רבות מהקורת רוח הגדול שבא, אמנם,
האיש הנאה, למקום הנאה הראוי לו, - &quot;ר' אליהו דוד וירושלם עה&quot;ק&quot;. כמה היו מתאימים הצלצולים הללו! מי שרק לא נתרחק כ&quot;כ עד לבלתי להכיר את רגשי הלב הפנימיים והטבעיים של כללות עם ד', האוהב את התורה, ואת יראי ד' יכבד, כבר הוא יודע להכיר רוממות ערכה של ההרגשה המשמחת הזאת שיש לה ערך הגון ונכבד ביחש לרגשי אמונים, של עם קדוש לאנשי קודש, שבהם חיי רוחו. 

אינני כותב בזה תולדה במובנה הרגיל, אבל אינני יכול למנוע עצמי מלדבר את אשר לבבי חושב, למראה הגדול הזה, של  נפש גדולה קדושה ונפלאה מלאה קדושה
וטהרה, יושר אמת וצדק, ומוכתר בכתר שם טוב, במלא רחב נפוצות יהודה כמעט
בכל מקומות פזוריהם לשם ולתפארת, שהיתה מלאה חפצים גדולים ונעלים, אוצר מחשבות קדושות וטובות על ישראל ועל רבנן, על התורה והארץ. 

הציור בעצמו יאזרנו עז, אבל יותר מכל אנו צריכים ללמוד את הצד השלילי את הסבות אשר מנעו את הנפש היקרה הזאת מהפיק חפציה הרמים והנשאים, למען נוכל להשתמש בלמודים הללו, איך לכונן מחשבות בעצה לימים הבאים עלינו לטובה, איך להשתמש בכלי חמדה החיים אתנו, יוסף ה' על ימיהם, בגדולי הדור טהורי הלב וקדושי המחשבה, איך נוכל למזג את ההשפעה שתהיה משותפת מכל העברים השונים שלנו לבנות את בית ישראל, נשפר מעשינו נבונן רעיונינו ושבו לנו בונינו, ביכולת, להיות בונים וגודרים עמנו בלא לב ולב.

{{סרגל ניווט|אדר היקר||ג|ד|ה|}}

[[קטגוריה:אדר היקר]]</text>
      <sha1>qdeqk3hezps3jbl4haedlzcq5lp6u32</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017456</id>
      <parentid>3017455</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T01:31:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-25725-56</username>
        <id>45411</id>
      </contributor>
      <origin>3017456</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="105753" sha1="8vseg5n038bnx0rr4dn42urd8kf0whc" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אדר היקר||ג|ד|ה|}}&lt;br /&gt;
&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
'''ד'''
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;האהבה האלהית הטבעית, המתאמת עם דרכי החיים, נתגלתה תמיד בישראל ביחידי סגולה, אפילו בזמנים היותר מרודים.  לדוגמאות פרטיות, המסמנות את צביון הכלל, נוכל להשתמש במעשיהם של צדיקים והלך רוחם.&lt;br /&gt;

האחים הנפלאים הללו, שאנו עסוקים ברשימת תולדתו של האחד מהם, היו
מטבעם מוכשרים לרגש האהבה שהתפתח בהם הרבה לרגלי אהבתם הנפלאה איש לאחיו, אהבת דוד ויהונתן, שרחוק למצא בעולם אהבה קדושה כמותה. הם היו מתיחשים זה לזה ממש כנפש אחת המחולקת בשתי גויות. השיווי הנפלא בין תכונותיהם כמו גם בצורתם החצונה היה כ&quot;כ מתאים ונפלא, עד שבהרבה פעמים היו מכירים איש מחשבות אחיו בלי אומר ודברים. הקדושה והחסידות הטבעית היתה בהם גדולה ועצומה, עד שחוט החסד והטהרה היה משוך עליהם תמיד וימשך אליהם באהבה רבה לב כל יודעיהם. לרגלי נשואיהם נפרדו האחים האהובים במרחק מקום זה מזה, ר' צבי יהודה ז&quot;ל נקבע בטעלז ור' אליהו דוד ז&quot;ל בפוניביז.&lt;br /&gt; 

שתי הערים היו מערי המרכז לההשכלה הזמנית אז בזאמוט אשר ברוסיא. ההשכלה שהיתה חמושה אז, כנודע, בגבורת השלילה, התקונים בדת וההתבוללות
שהיו מסובכים זה עם זה, והיו צריכים מאד לכחות רוחניים כבירים ומושכים את
הלב, מצד הנאמנים לשם ד' אלהי ישראל, לתורתו ולעמו, שיעמדו לעומתם, זה
לעומת זה, כחות מחייבים ובונים, נגד כחות שוללים ומהרסים. אמנם לא רק
מהלוחמים בפועל תצא העזרה העקרית, בעת מלחמת הרוחות ותסיסת הדעות.
לא כל כך מכתיבת מאמרים  שהם מריחים ריח מלחמה, כי-אם מנצחון של הקדושה
המוסר והצדק המתגשם בחיים ובמעשה. 

חכם גדול אחד גאון בתורה, צדיק במעשיו וישר במדותיו, יפעול במהלך חייו ובהשפעתו, היוצאת ע&quot;פ רוב דוקא בלי שום כונה מצדו, הרבה יותר מאלפי מאמרים ודרשות מלהיבות. 

אמנם ראוים הם המכשירים להתקבל בתור כלים עוזרים, הכח הספרותי והשפעת הדרשה ראוים הם תמיד להיות מתלוים אל השפעת החיים עצמם ולהיות גם כן עולים ומתפתחים באותה המדה הנאותה לשכלל את החיים, להכשיר את הלבבות, לישר את העקמומיות שבהם ולטהר את הדעות ואת המדות, לכון לבן של ישראל לאביהם שבשמים, אבל כח ההכרעה צריך שיהיה תמיד בסגנון החיים עצמם.

ע&quot;כ ידע ישראל מאז, כמה גדול הוא ערכה של תורה וערך תלמידי-חכמים וצדיקים מצד עצמם, בהמצאם בסכום מרובה היותר אפשרי באומה, כי הכיר בהרגשה נאמנה כמה הספרים החיים
הללו מחיים את רוחו, מטהרים את נפשו ומעוררים את כוחותיו, ״אני חומה זו
תורה ושדי כמגדלות אלו תלמידי-חכמים״ ‏&lt;ref&gt;ב״ב ז ע״ב&lt;/ref&gt; .&lt;br /&gt;

כל סכסוכי הדעות שבמין האנושי, בכל עם ולשון בפרט, ובישראל בפרטי
פרטות, עומדים ביסודם רק על הבסיס המוסרי. הכל יודעים שהחכמה והכשרון
הם מתיחשים אל היכולת, לחזק ולהאדיר את היכולת השכלי או את היכולת
המעשי של האדם. המוסר אמנם עומד הוא לתקן את הרצון האנושי שיחפוץ בטוב,
והנה אם יגדל היכולת האנושי על אחת שבע, אם רצונו הטוב לא יתפתח, ע&quot;פ
ההדרכה של המוסר השלם, אז הלא רבוי הכחות יועילו רק להותו.  

האהבה העצמית, כשמתגברת למעלה ממדת היושר, באבדן המוסר ואותה האהבה בעצמה. מאין לה מעמד הגון בחיים הרותניים והנצחיים, היא משתפלת והולכת, לחפצים גסים וכעורים, היא מוכרחת להכביד את חיי האדם בכללו באותה המדה שיכלתו יגדל. ולהפך, עם המוסר הטוב, המביא אצילות הנפש רוממות קדושה ואהבת הבריות, יכול הוא האדם לסדר גם את אותם הכחות המועטים הנמצאים ביכלתו הדל, באופן המביא טובה וברכה רבה לו ולעולם. 

אמת הדבר, שהטובה הכוללת והשלמה
ודאי תבא דוקא מהתחברות השלמה של מילוי שני הכחות: היכולת, והרצון בתכלית טובם, ובהתחברם יחד והיו לאחדים ככל הכחות המתגלים לעינינו במרחב הבריאה, שהם מתאחדים במקורם, וכל אשר יוסיף האדם דעת כן יכיר ביותר אחדותם של הכחות המתגלים בסגנונים שונים. &quot;אי בעו צדיקי ברו עלמא&quot;‏&lt;ref&gt;סנהדרין סה ע&quot;ב&lt;/ref&gt;.

זאת היא השקפה יותר אדירה לאחדות השלמת היכולת והרצון, בתכלית הגודל בשכלול האדם. אבל הכח הגובר בכל הדרך המתמדת של התפתחות ועליית האדם ממדרגה למדרגה, מדור לדור ומתקופה לתקופה עד סוף כל הדורות, למרות הנסיגות הנמצאות בינתיים, הוא כח המוסר והצדק, הרצון שהוא יקיים ויפתח גם את החכמה והכשרון היכולת. 
&quot;על עמוד אחד העולם עומד וצדיק שמו&quot;&lt;ref&gt;חגיגה יב ע&quot;ב&lt;/ref&gt;.&lt;br /&gt;

ע&quot;כ התקוממות הכפירה, כשקמה בעולם בכללו, ונשתרבבה אח&quot;כ בתור מחלה בלתי טבעית בישראל, לא היתה יכולה למצוא מעמד, אם לא ע&quot;י החסות של איזו זכיות מוסריות, שאין להן מקום כי-אם ע&quot;י מגרעות ורפיונות מקריות שבנושאי הדעות החיוביות, והם הקימו איזה בסיס ג&quot;כ להכפירה הבאה בתביעות מדעיות. 

שתיהן יחד מתפרנסות רק משטחיות ההבנה המדעית והמוסרית, ורק ברבות הימים, ונתרחבו הדברים, נתהפכה הספרות הכפרנית כאילו יכולה היא להיות ג&quot;כ ספרות מדעית, מה שאין לה מקום לזה לפי תכונתה, שאיננה עם כל פשוט טלפיה   כי-אם ספרות מוסרית של פנטסיה מקולקלת. 

מעולם לא עלה על לב גדולי המחשבה שבמין האנושי, אפילו מהנמנים על הכופרים כאפיקור היוני בעצמו והדומים לו, לחשוב שהם יכולים לצאת בזיון מדעי על הכרת האלהות מצד עצמה, כי-אם על &quot;דעת אלהים בארץ&quot; דהיינו על ההשפעה המוסרית שהלמודים האלהיים משפיעים, שהיתה לדעתם לרעה למין האנושי ולמועקה לההתפתחות המוסרית והטבעית שלו. וזה איננו רחוק מן האמת, ביחש לרוב האומות, שאין דעת אלהותם הכהה והרפה ראוי להיות יסוד הויתם וקיומם, ואיננו להם טבע קיים ונושא לאומי. 

אבל, לא כאלה חלק יעקב‏&lt;ref&gt;ע״פ ירמיהו י טז&lt;/ref&gt;: אם אנו מוצאים מגרעות, בחיינו, שנדמה לנו שבאו ע&quot;י השפעת התורה, בדרך ישר או מסובב, אנו יכולים מיד להגיע להידיעה הברורה, שהדבר תלוי רק באיזו הבנה משובשת מצדנו בתורה, או בסיבה מקרית, שלפעמים הביא המצב להכנס באיזה חסרון כדי להנצל מחסרון יותר גדול ומהרס, שהיה צפוי לבוא מבלעדיו. 

שבשעה שלא נמצאת באומה ההתגברות להריסה ולשלילה, המחרבת את כל יסוד קיומה החמרי והרוחני, נקל הדבר מאד לתקן שימעטו הכרחים כמו אלה, מדור לדור, והדברים מתישרים מאליהם במנוחה
ובקדושה. 

עכ&quot;פ הכפירה המוסרית היא לעולם היסוד לבנין הכפירה המתדמה למדעית, שאין לה כל יסוד מצד עצמה. ע&quot;כ כל מה שישפרו מחזיקי תורה ובעלי אמונה יותר את מעשיהם ומדותיהם, כן תתמעט הכפירה המוסרית בטבע, וכפי ירידתה כן תרד תולדתה המדעית &quot;ועולתה תקפץ פיה&quot;, &quot;ונשגב ד' לבדו ביום ההוא&quot;‏&lt;ref&gt;ישעיהו ב יז&lt;/ref&gt;. 

דבר זה אנו רואים בחוש, למשל כל בר דעת יודע שאין ענין כלל לקיום האמונה, לא בכללות היסוד האלהי של דעת השי&quot;ת בעיון, ולא מצד קדושת
התורה במעשה, לאיזה מצב של ידיעות תכוניות, או גיאולוגיות, ובכלל אין
יחש לתורה בעצם מצד הנגלה שבה, כי-אם לידיעת האלהות והמוסר וענפיהם בחיים ובפועל, בחיי הפרט, האומה והעולם, שבאמת הידיעה הזאת, שהיא נזר החיים כולם, היא יסוד הכל וכוללת הכל. אבל לצורות של ידיעות מחקריות וחושיות, ומהם נצוצים קלים לגבי הדעה הכללית של דעת האלהים וקדושת החיים, אין שום הבדל ביחש לדברי תורה, ואין שום הפרש, למשל, בין דעת בתלמיאוס
לקופרניקוס וגליליי ועוד ועוד, גם מכל החדשות שבחדשות שישנן ושיוכלו לצמוח, וכן לכל הדעות שהולכות בדרך המחקר והדרישה מזמן לזמן. 

כבר מפורסם למדי שהנבואה לוקחת את המשלים להדרכה האנושית, לפי המפורסם אז בלשון בני אדם באותו הזמן, לסבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע בהוה, &quot;ועת ומשפט ידע לב חכם&quot;‏&lt;ref&gt;קהלת ח ה&lt;/ref&gt;, וכדעת הרמב&quot;ם וביאור הרש&quot;ט במורה נבוכים סוף פרק ז' משלישי, ופשטם של דברי הירושלמי שלהי תענית לענין קלקול חשבונות של תשעה בתמוז. 

והאמת המושכלת מעמקי תורה היא נעלה ונשגבה עוד הרבה מזה, מפני שהציורים האנושיים איך שיהיו ביחס אל צורת המציאות ודאי יש להם ג&quot;כ מהלך מיוחד בהתפתחות האדם במוסרו, ויתר  תעודותיו הרמות, לדור ודור לפי  ציוריו שהם הולכים ומתחלפים, להתאים הכל למטרת הטוב הכללי וחסד אלהים עולם ועד, והמושג הפנימי שהוא דעת אלהים הטהורה, ומוסר המעשי והשכלי זהו קיים לעדי עד, &quot;אכן חציר העם, יבש חציר, נבל ציץ ודבר אלהינו
יקום לעולם״ ‏&lt;ref&gt;ישעיהו מ פסוקים ז ח&lt;/ref&gt;&lt;br /&gt;

ולולא השנאה שהולידה ההנהגה הרעה של הקתוליות, למשל, שהתפארה באמונה באלהות ובקדושת כתבי הקדש, בהנהגתה המוסרית הרעה בלבבות, בעלי תרבות חפשים רבים, וכן יתר האמונות המקדשות את כתבי-הקודש בהנהגותיהן הרעות ביחש להמוסר האנושי בשם האמונה, לא היה עולה על הדעת כלל להונות את האמונה ע&quot;י השיטות החדשות, לא העוברות, לא ההוות ולא העתידות, כי &quot;הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע&quot;‏ &lt;ref&gt;ירמיהו כג כט&lt;/ref&gt;, ומתחלק לכמה נצוצות, כן דברי תורה מתחלקים לכמה טעמים ‏&lt;ref&gt;סנהדרין לד ע&quot;א&lt;/ref&gt;, ודברה תורה כלשון בני אדם בהוה. 

וק&quot;ו, שהרבה מאלה החדשות אינן אלא השערות, ודעת האלהים היא אמת הגיונית
ונצחית ברורה, ומחוורת בעומק טבע הנפש המשכלת, וקדושת התורה בכללה,
ממהלך האבות, יציאת מצרים, וישראל לכל התולדה הגדולה שלו, שכל מצותיה
של תורה השמעיות ביחוד סמוכות עליה, ושואפות לתחייתה, היא אמת היסתורית,
שאיננה יכולה כלל להיות נדחית ונקלשת משום השערה וידיעה מדעית שבעולם,
רק יכולה היא להתחשב עמהם לסמן את מרכז ההבנה האמתית, שכבר מנוסה היא
תורה&quot;ק לצאת לעולם בזר נצחון ע&quot;י כל מה שנראה נגדה ועוד כתוספת נצח והוד,
&quot;ואפילו מלאך המות מסר לו דבר&quot;‏ &lt;ref&gt;שבת פ״ט ע&quot;א&lt;/ref&gt; .&lt;br /&gt;

זהו מעט מהרבה ממה שנוגע להכפירה הכללית, שהפגיעה אפילו את אומות העולם מצד יחוסם לכתבי הקודש, וקל־וחומר שלא היה מקום לשום כפירה למצוא מקום בישראל. לא־מבעי כפירה מעשית, לעבור על דברי תורה ודברי סופרים ולפרוץ גדרות עולם, בעזיבת מורשת אבות, שאין זה מן המוסר כלל, ואין הדבר תלוי דוקא בדעות נאצלות. תדע שהרי אנחנו מקיימים באהבה מנהגי ישראל שאנו יודעים שלא נצטוינו בהם על־פי שום נבואה, והכל מפני חבתה של אומתנו, אהבתה וכבודה החביב עלינו, בחבה של קדושה אלהית עליונה. וכן כל מצות חכמים שאנו מקיימים, היסוד העקרי שלהן היא קבלת &quot;הגוי כולו&quot;, שהיא כבוד האומה והשפעתה ההיסתורית הניצחית האלהית החביבה, שכל מה שהיא יותר מתעתקת (נעשית עתיקה יותר) היא יותר מתחבבת ומתגלה בתוכה יותר הרצון והצביון הכללי של האומה בכללה. ואף על גב &quot;דאסמכנהו רבנן על לא תסור&quot; ‏([[ברכות יט ב|ברכות יט:]]), מכל מקום היסוד הברור הוא קבלת האומה, כמפורסם משום דאיכא &quot;הגוי כולו&quot; דוקא ([[עבודה זרה לו ב|עבודה זרה לו:]]), היינו שנתפשט הדבר ברוב ישראל. ושיטת הרמב&quot;ן (ב[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים/שורש א|שורש הראשון של ספר המצוות לרמב&quot;ם]]) נודעת שאין לאו דלא תסור שייך בעקרו לדברי סופרים ממש, ומכל מקום הם חביבים על ישראל ומתקיימים באהבה. 

ואותם המכירים את עז אהבה זאת בכל לבם, הנם היסוד של האומה לעולם אפילו בהיותם מועטים בכמות, &quot;ובשרידים אשר ד' קורא&quot; ([[יואל ג ה]]). אם כן יסוד המעשי תלוי בעצם, חוץ מכל הדברים הקשורים בתעודות העליונות, שהם צריכים לביאורים ולדעות מופשטות, שהם יותר גדולים ואדירים מכל מה שאנו מציירים בעזה ותפארתה ובחבת כבודה של כנסת ישראל בלבב בניה. 

וחסרון הידיעה על דבר מרכז הכבד של קבלת האומה בכללה לדורותיה, ביחושה לתורה שבעל פה, גרם כמה מכשולים ספרותיים. רבים חשבו שעיקר יסוד הקיום לתורה שבעל פה הוא רק מה שמקובל באומה מגדולתם של חז&quot;ל וקדושתם, על כן על פי שאיפה  ידועה, התחילו להעיז פנים לבקר בבקרת, כמובן חצופה ומלאה נטיות קצוניות, את ראשי הדורות אבות העולם ההם, בחשבם שבזה יהיה נקלש כח החיוב של היסוד המעשי. ואלה לא ידעו שערכם הגדול של חז&quot;ל, ורוממות מעלתם האלהית הוא דבר אמת לעצמו, והוא יכול גם לתן תבלין, להנעים ולשפר את הנטיה ללכת בדרכיהם, אבל היסוד הקיים עדי עד, הוא רק קבלת האומה לדורותיה בדרכי חייה, והננו רואים, למשל, שחרם דרבנו גרשם מאורה הגולה במקום שנתפשט הוא חזק ואמיץ בלב האומה כשאר איסורי תורה, אף על פי שלא היה לא תנא, ולא אמורא, אלא מפני שנתחברה לו הסכמת האומה על כל פנים במשך הדורות, &quot;וכל המוציא את עצמו מן הכלל, כפר בעיקר&quot; ([[מכילתא על שמות יג יד|מכילתא פרשת בא]], [[הגדה של פסח]]). 

ובודאי אין קיום המעשי של תורה שבכתב מחויב פחות, מצד יסודו הלאומי, מתורה שבע&quot;פ ודברי סופרים, שעליהם נאמר &quot;לא כרת הקב&quot;ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה&quot;&lt;ref&gt;גיטין ס ע״ב &lt;/ref&gt;, שיסודה הוא החשיבות האלהית הנמצא באומה זו, היחידה ונפלאה בזה מכל העמים, ונכלל בזה ג&quot;כ הצד שבע&quot;פ שיש בכתב, דהיינו קבלת האומה בכללה ויתרונה האלהי הבולט מכל תולדתה ומפעולתה לעין כל. וזה סותם פה כל כופר ומהרס, אפילו אותם המתגדרים בתעתועים של בקרת כתבי הקדש היותר נמהרים. 

וכשאין מקום להשלילה המעשית שוב אין מקום להשלילה המדעית, שכמו שאי אפשר שתמצא בכלל האנושיות כפירה בכלל במציאות המוסר והצדק, וכ&quot;ז שהאדם מוצא, שלהאמין שטוב לא יהיה לרשע המקלה אביו ואמו, נבל ושופך דם, הוא דבר נאה ומתקבל, מפני שהוא מתאים להמוסר הטבעי הקשור בטבע יושר האדם, כן מוכרח הוא כל אדם להסכים מצד מבט שכלי, שכל ההנהגה שמביאה באחרית הימים שואה ומעוט כח לאומה שלמה, בין מעוט כח חמרי, בין מעוט כח רוחני, וכן זלזול כבודה בכלל, כשהיא יוצאת מבניה של האומה עצמם, שראוי הדבר להחשב לרמיסת מוסר, וגזל משפט. 

וזלזול האמונה בישראל מביא זלזול המצות המעשיות, וזלזולי המעשים מוציאים את הדורות הבאים מן הכלל, א&quot;כ הם ממעטים את כח האומה ומיבשים את לשדה, וקוצר הראות שלא להשקיף על המבט התולדתי של האומה, העבר והעתיד, הוא שגרם אותה ההתנודדות הידועה ברוחם של כמה אנשים שהיו בני מוסר ותרבות, אמנם רצו להשען על בינתם, והיא לעולם קצרה, לעומת מדתה של תורה, הארוכה מני ארץ ורחבה מני ים. 

שאם היו אנשים, למשל, אפילו כשפינוזה וריסר וכיוצא בהם, משיגים שיש עוד במציאות אפילו רק אידיאל של אחרית ותקוה לישראל, לשוב ולחיות חיים לאומיים על אדמתו כימי עולם וכשנים קדמוניות, לא היו נואשים בשום אופן מההרגשה הגדולה של המוסר האדיר, הנחמד והנעים, הנמצא בעומק המצות המעשיות כולן, שבאמת עיקר תעודתן הוא בארץ ישראל ובזמן התחיה הלאומית הגמורה, אבל כמה כדאי הוא התכלית הנעלה הזה לרדוף אחריו ברגש מלא עז ד' של עבודת דור דורים. 
'אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ
לחוץ לארץ, היו מצויינים במצוות, ש'כשאתם חוזרים לא יהיו לכם חדשים, שירמיהו אמר הציבי לך ציונים, אלו המצוות שישראל מצויינים בהם&quot;‏&lt;ref&gt;ספרי דברים מג לד הובא ברש״י עה״ת דברים יא יח&lt;/ref&gt;, והמאור  שבתורה ומצות היה מחזירם למוטב לגמרי‏&lt;ref&gt;ע״פ איכה רבה, פתיחתא&lt;/ref&gt;. 

וכמה עניות הדעת יש במי שלא יוכל להתרומם לראות בימינו אלה את הרקבובית שבדעות החלושות שמזה המין, שעודן מתהלכות כצלמי בלהות, להטיל אימה על מוגי-הלב שבצעירינו, בעזרתם של איזה סופרים שבויי ההרגל, שאינם מכירים את עצמם יפה ואינם מבחינים את הסתירה הגלויה שבדעותיהם עצמם, בהיותם שואפים לתחיית האומה, ועכ&quot;ז עודם מתאמצים לעשות סניגורין לדעות מקולקלות שכבר אבדו אה ערכן, רק מפני  שקשתה  עליהם, לפי דמיונם, התשובה המעשית, מה שהיא באמת קלה מאד &quot;כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו&quot;‏&lt;ref&gt;דברים ל יד&lt;/ref&gt; .&lt;br /&gt;

אמנם מדה יתירה של כבוד ביחש הדת צריכה להיות נהוגה בישראל מצד
הלאומיות, אפילו מצד המבט היותר נמוך, מפני שהיא האומה האחת שנשאה עליה בכלליותה, עכ&quot;פ תחלה מכל עם ולשון בעולם, את דגל אחדות השם יתברך, שהשפיע בכל אופן פעולות היסתוריות רבות עלילה בעולם, שהראתה בזה עכ&quot;פ כח חיים חזק והשפעה גדולה. 

וההשפעה שהשפיעה בזה כנסת ישראל על הדת החיובית בכללה, כשנבא לכלל חשבון מסולק מכל נטיה, נמצא שמצדינו היתה
לעולם מדת הטוב שבהשפעה זו מרובה הרבה, ואם אותם שקשים להם לישראל
כספחת קלקלו, מבלי דעת איך ליהנות מאותם קרני האורה שחדרו לעיניהם
משמשה של תורה, אין אחריותם עלינו, אנחנו בצדק קוראים את שמנו על הטובה
ולא על הרעה. ע&quot;כ צריכה היא ביותר כנסת ישראל להקפיד על יחוסה הדתי, שהוא המבליט יותר את פעולתה ההיסתורית בתוכה וחוצה לה.&lt;br /&gt;

אלה וכיוצא באלה הם הדברים היותר שפלים יבשים וצנומים, שהם היו ראויים
להיות נתפסים בלב כל איש מוסרי להמנע על ידי זה מפריקת עול תורה ומצוות,
וכיון שהיה המצב המעשי עומד על כנו היה רגש היהדות חי, וממילא היה נותן
את פריו עם ידיעת התורה כל אחד ואחד לפי מעלתו, ג&quot;כ לההכרה העליונה של
האמתיות הנאצלות, שמביאות ליראת ה' טהורה, לאהבתו, ולאמונה שלמה.&lt;br /&gt;

ואפילו הכפירות העיוניות, כשנדקדק בהן דקדוק מועט נמצאן כולן תלויות
בדקדוקי עניות, והם עוקרים לא רק את האמונה בתורה, רק את יושר ההגיון
והצדק הטבעי. למשל הכפירה בהשארת הנפש ובעולם-הבא, שלדאבונינו מבקשים
רבים להפיצה כפרופגנדה להלאומיות, בלי שימת לב שכבר קדמום הצדוקים
הראשונים, שכבר נצחנום ב&quot;ה, גם במופת היסתורי של קיום צביון האומה, הלא
היא התקוממות לא רק על התורה. כי הלא רבים מהפילוסופים שלא היו כלל בעלי
דת חיובית, עכ&quot;פ ביחש לאלה הדעות, ג&quot;כ נמסרו להן בכל חום לבם, וכן הרבה
מהמעיינים היותר נאורים אפילו בימינו הם מתנשאים לדעת חיי האצילות והרוחניות. וכמו זר יחשב, שבשם חופש הדעות, יבאו אנשים מתפארים לבעלי
הגיון, להשריש דוקא דעה הפוכה מדרך ההשכלה הכללית וממוסר טבעי שכמותה.
וכן כל הכפירות המתיחסות לענינים הנאצלים באים תמיד על היחש של הציור
החיובי שלהם, מה שבאמת הציור האמיתי של האמונות הנאצלות הוא רק צדם
השלילי, כמו שמפורסם מדברי הפילוסופים הקדמונים, &quot;שהשוללות במדות השם יתברך הם יותר אמיתיות מהמחייבות&quot;. 

והגזירה הזאת של הפילוסופיא העתיקה
לא יוכלו להוסיף עליה ולא לגרוע ממנה מלא נימא, גם הפילוסופיות היותר
חדשות. למשל, הדבר ידוע כמו שאנו אומרים, שיחש החיים לשם יתברך בצורה
חיובית היא משובשת, מפני שהיא ממשכת אותנו, לציירה בצורת החיים שלנו, וכל כחה החיובי איננו בא כי-אם להצילנו מהשלילה של הפך החיים, והחכמה מן הסכלות, וכן המציאות, שמציירת בנו מציאותנו האפשרית, שאיננה שוה בשום צד למציאות האמיתית של מחויב המציאות, אלא שהיא מצלת אותנו מן המחשבה של ההעדר. וכן כשאנו אומרים כונה ביחש השם יתברך, להנהגה ופעולה במציאות, כבר נודע מעמקי הקבלה והפילוסופיא שהיא רק להציל אותנו מהמחשבה של המקרה, ופתגם ראשוני המקובלים נודע: &quot;כי כל כונה היא חסרון במכוין&quot;. 

והנה כל נבון יודע איך להתנהג עם הציורים החיוביים, שהם מוכרחים להיות מצטיירים בלבו של אדם עם לבושם החיובי, אלא שהם נעשים מיד בסיס לציורים השליליים המופשטים שהם מתעלים עליהם, ביתרון כבוד אלהי, יתרון קדושה ויתרון מציאות, עד שמפורסם אצל חכמי הקבלה והמעיינים מאז לקרוא בשם &quot;אין&quot; ו&quot;חושך&quot; את
התחלת המושכלות הנאצלות מצד עצם מציאותן בצורתן האמיתית. והוא הרגש
הכהה הנשגב, שהוא יקר מצד רוממות הנושא, מכל רגש בהיר שבעולם שבנושאים
מוגבלים, &quot;כי עמך מקור חיים באורך נראה אור&quot;. 

בעלי השטחיות שלנו נפלו אמנם על הציורים החיוביים, המתבטאים בדבור ונכתבים בספרים, וימסדו עליהם אמונת כפרנותם, - האין זה שחוק מכאיב לב, להרס כח החיים הרוחניים, שהוא הבסיס ג&quot;כ לכח החיים החומריים הכלליים של עמם, בשביל דקדוקי עניות של מחשבות שטחיות, שסתירותיהן כבר נתבררו ונתלבנו למדי.&lt;br /&gt;

וכן כשבאה האשורולוגיא לעולם, ונקפה את הלבבות, בדמיונים שמצאה, לפי
השערותיה הפורחות-באויר, בין תורתנו הקדושה לדברים שבכתבי-היתדות, בדעות במוסר ובמעשים. האם הנקיפה הזאת יש לה מוסד שכלי אפילו במעט, וכי אין זה
דבר מפורסם שהיה בין הראשונים יודעי דעת אלהים, נביאים וגדולי הרוח,
מתושלח, חנוך, שם ועבר וכיו&quot;ב, וכי אפשר הוא שלא פעלו כלום על בני דורם? 
אף-על-פי שלא הוכרה פעולתם כפעולתו הגדולה של &quot;איתן האזרחי&quot; - אברהם
אבינו ע&quot;ה, ואיך אפשר שלא יהיה שום רושם כלל בדורותם מהשפעותיהם, והלא
הם מוכרחים להיות דומים לעניני תורה. 

ובענין דימוי המעשים הלא כבר מימות
הרמב&quot;ם, ולפניו בדברי חז&quot;ל, מפורסם הדבר שהנבואה מתנהגת עם טבעו של
אדם, כי טבעו ונטייתו היא צריכה להתעלות עפ&quot;י ההדרכה האלהית, ש&quot;לא נתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות&quot;. ע&quot;כ כל הדברים שמצד החנוך שקודם למתן תורה מצאו מקום באומה ובעולם, אם רק היה להם יסוד מוסרי, והיה אפשר להעלותם למעלה מוסרית נצחית ומתפתחת, השאירתם התורה האלהית. ובהשקפה יותר בהירה הוא היסוד הנאמן לההכרה התרבותית הטובה הנמצאת בעמק טבע האדם, באופן ש&quot;זה ספר תולדות אדם&quot; הוא כלל כל התורה כולה, ושהוא עוד כלל יותר גדול מהכלל של ״ואהבת לרעך כמוך״ שכדברי רבי עקיבא ‏&lt;ref&gt;ירושלמי נדרים ט ד, בראשית רבה כד ז&lt;/ref&gt;. 

דברים כאלה וכיוצא באלה ראוים הם לעלות על לב כל מבין דבר, כהשקפה הראשונה, ולא היה מקום כלל למציאות הכפירה השרלטנית שתתפשט בעולם, ושתתחזק ע&quot;י המאורעות הללו. אמנם היא באה בטענות מוסריות מצד הנהגה בלתי-נאותה שראתה מאיזה מבעלי תורה ואמונה, שחוללו לדעתם של אלה הטוענים של הכפירה רפיון ידים וכשלון רוח בכלל האומה, ויבקשו למטרתם סמוכות מדעיות של תוהו. ורבים מאד הם שאינם יכולים בעצמם להבין את הסבה הפסיכית האמתית, המביאתם לירידה זו של מאסה של תורה, &quot;שכרו ולא יין נעו ולא שכר&quot;    &quot;שגו ברואה פקו פליליה&quot;‏&lt;ref&gt;ישעיהו כח ז&lt;/ref&gt;. 

אמנם הגרם היסודי לכל המהומה, המביאה רעה לעולם בדעות רעות, הוא חטא
חלול השם, ולעומתו גדול הוא כח של קדוש שם שמים היוצא מ&quot;תלמיד-חכם שמשאו ומתנו בשוק נאה ודבורו בנחת עם הבריות שעליו הכתוב אומר :ויאמר אלי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר&quot; ‏&lt;ref&gt;יומא פו ע&quot;א&lt;/ref&gt;.&lt;br /&gt;

כי רק ההנהגה הטובה המוסרית במעשים טובים ובמדות טובות, היוצאת מבעלי
תורה צדיקים ויראי ד', היא הערובה היותר נכונה לסלק את היסוד המוטעה של
הכפירה המוסרית. וכשהיא מסתלקת, מתגלה הרפיון של הכפירה המדעית, ועול
הברזל הדמיוני של השלילה המחליש כחם של ישראל, נשבר מאליו, וממילא
חוזרת האורה האלהית להאיר בנפשות, והכחות הלאומיים הולכים ומתאחדים, וברכת החיים והשלום מתקרבת לבא על ישראל.&lt;br /&gt;

כח אדיר כזה, מצד צדקתו ומוסרו הטוב והנאה, היה גאון עוזנו ז&quot;ל. הוא היה
מלא אהבה. אהבת השם יתברך, אהבת התורה, אהבת ישראל ואהבת הבריות, היו
חרותים על לבבו. במדותיו הנעלות, ובלבבו הטהור המלא ענוה וחן בצרוף חסידותו, היה מחאה חיה ואדירה לכוחות השלילה ששלטו אז בעירו. חסידותו הנפלאה באהבת התורה וזהירות המצות מאהבה עברה כל גבול, הכל אשר עשה הכל היה בענוה והצנע לכת. כמעט מעולם לא מצא אותו איש שהוא יושב וכותב את ספריו הרבים. הוא לא החזיק טובה לעצמו, וכבד מאד את כל אדם. עינו הטובה, להביט על היתרון של כל אחד, היתה נפלאה, אהבת הטוב, החסד והצדקה, היתה לו מדה טבעית קנויה.&lt;br /&gt;

אחרי עבור כחמש עשרה שנה לשבתו בפוניביז, והוא בן שלשים וארבע,
נתמנה לרב שמה. באהבה גדולה ,ובכבוד גדול מיוחד ומצויין היה שרוי בעדתו, ושמו הלך הולך וגדול. תקונים רבים וגדולי ערך תקן בעירו, והשפעתו היתה נכרת ג&quot;כ על כל הגליל מסביב. אמנם יותר מכל פעולה פרטית גדולה היא
פעולת הסגולה הכוללת, ההכרה שהכיר העם כי איש אלהים קדוש שוכן בקרבם.
אדם נעלה ומרומם מכל שפלות החיים, איש שכולו קדש לד' ושליבו ונפשו נתונים רק לאהבת השם יתברך ואהבת הבריות, אהבת תורה ויראת שמים, היא פעלה תמיד בישראל את פעולתה הרוחנית יותר מכל השתדלות המיוחדת. ובמדה מרובה מצאנו זה בגאוננו זצ&quot;ל. 

ירידה גדולה היא לאומה כשהיא מחפשת תמיד באנשי הסגולה שבה רק את התועלת המעשית שלהם, כאילו לא נבראו האנשים הגדולים כי-אם להיות לכלי מעשה לבד, אמנם חובה גדולה היא לגדולי הדורות לעבוד עבודת עמם בכל המקצעות שבידם להגיע להם, ובכל מה שיש בידם לעשות בהם כראוי, אבל שפלות מוסר הוא אם לא יכיר העם, שעצם חיי האומה ובריאותה היא נערכת לפי ערך אנשי הסגולה שבה. 

מציאות גאוני הדור, תלמידי-חכמים מובהקים וצדיקים, הוא הנותן עז רוחני לדור כולו. ועלינו החובה תמיד להכשירו לההכרה הנעלה הזאת, ע&quot;י מה שנחבב לבניו את התורה ואת לומדיה, את הצדיקים הגדולים והחסידים הקדושים לד', שכל חייהם הם שלשלת ארוכה של קדושה ומדות טהורות וטובות. עלינו לרומם את רוח עמנו תמיד, להכיר את היקר והנשגב שיש בחיי קודש מצד עצמם, ובהיות שאינם באים בשלמותם כי-אם בגדולת התורה ויראת שמים גדולה, ע&quot;כ עלינו לכבד בכבוד פנימי ולב נאמן את האנשים הדגולים מרבבה שרכשו להם עז הקדושה, באהבת ד' ואהבת התורה, בחריצות של יגיעה וכשרון גדול.&lt;br /&gt;

אהבת השי&quot;ת ויראתו, היתה חקוקה עמוק עמוק בנפשו. אהבתם של ישראל,
היתה קבועה בתוכו בקשר כפול, מצד האהבה הפשוטה של הנטיה הטבעית הישרה
לאהבת עמו, ומצד ההשפעה האלהית מפני שהוא עם ד', עם קדוש שבו בחר ד'
לנחלה מכל העמים אשר על פני האדמה. וכן היתה אהבת ישראל מרחבת בלבבו
את אהבת השי&quot;ת צור ישראל ומעוזו. 

ועל שני אלה היסודות הבריאים והרעננים היתה בנויה אצלו אהבתו העזה לארץ ישראל וחיבת ציון. באהבה רבה ובגעגועים נפלאים, שקשה למצוא דוגמתם, היה מקושר לאהבת ארץ חמדה. כל שיחו ושיגו חושיו ורגשותיו היו נתונים תמיד לאהבת ארצנו הקדושה ולצפייה לישועתם של ישראל עליה, לראות ירושלים בהודה ותפארתה, ישראל בגדולתם, בית קדשנו ותפארתנו על מכונו, זה היה תמיד יסוד ציוריו הפנימיים המחיים את רוחו.

בכשרונותיו הנפלאים, ביחוד בכח הזכרון הנפלא, ההשגה העילויית, וכח החדוש המחודד והמבהיק, אמנם גם ישר ומיושב, עשה לו שם גדול, עד שגם בימי עלומיו. יצא שמו למרחוק לאחד מגאוני הדור המצויינים.&lt;br /&gt;

הפלפול, שבתחלה לא היה רוח חכמים נוחה הימנו, כבש לאיטו את העולם
התלמודי. אמנם כעם כל חזיון חדש, שאיננו מובן בתחלתו אפילו לאותם הנמשכים אחריו בנטיה טבעית ואח&quot;כ ברבות הימים עומדים על אופיו, כן היה גם כן עם הפלפול. בתחלת דרישת התלמוד בהרחבה כשנתפשטה בישראל, היה כמובן יסודו רק לדרישת ההלכה למעשה: כל ההרחבה שיש בו היתה רק ליתן חומר לברר הלכה ברורה, ולמצוא דוגמאות איך לישא וליתן למצוא פרטים שעדיין לא התבררו, איך לדון בהם ע&quot;פ דרכה של תורה. אם כן היה העיון בהלכה רק עיון מעשי, שרק ההכרח הביאו להיות מתרחב והולך. הלימוד מצד עצמו הוא אמנם ג&quot;כ יקר ונעלה עד מאד, אבל רק בצורה המביאה לידי מעשה, &quot;גדול תלמוד שמביא לידי מעשה&quot;‏&lt;ref&gt;קידושין מ ע״ב&lt;/ref&gt;. 

רוח האדם אמנם מתרחב הוא והולך, וחפץ להיות עסוק ג&quot;כ בדברים שיוכל לשוטט בהם בלא מעצור והגבלה. בעצם, נועד זה החפץ בעד החכמות המופשטות הרוחניות,
ההרגשות העדינות והיפות, שהעסק והציור בהן עצמן הוא התכלית המרומם,
כחכמת האלהות וחכמת הנפש ודומיהן, שהם הם נעוצים בעמק-תורה הפנימיים.
המקרים הרעים של הגלות הביאו, אמנם, שהעסק באלו הענינים הרעננים שבתורה,
שהם מרחיבים את הנפש בעצם זהרם, נתמעט, וע&quot;ז צוחו בחירי הדורות בכל דור ודור, ויעידו כי סוף החסרון היה להתקבץ למין צמאון של חולי מוזר בדור אחרון, &quot;לא רעב ללחם ולא צמא למים כי-אם לשמוע את דבר ד'&quot;‏&lt;ref&gt;עמוס ח יא&lt;/ref&gt;, בכל אשר אנחנו רואים היום, לדאבון לבנו. 

בחירי הכשרון, אמנם, שחפשו לשכלם הרחב עסק, הפכו להם את העסק של הפלפול ההלכותי עצמו לחכמה אסתתית. אמנם בתחילה, טרם שהסתמנו גבוליה, והיתה מתחלפת באותו הפלפול הנועד באמת רק לדרישת האמת המעשית, ורבו בצדק הדורשים להרחיקה, אבל בהמשך הזמן קבעה לה תחומין לעצמה: אותו החלק הנועד לדרישת ההלכה במשא-ומתן של כבד-ראש עומד לעצמו במחיצה שלו, למסוגלים לו ביותר, ואותו החלק האסתתי, עומד לעצמו בתור חלק של ספרות יפה, המתאים לרוחם של אותם שכבר באו בשכלם וידיעותיהם למדרגה
זו להתענג על יפיו והודו. כשהוא נעשה בכשרון, הוא מושך את הלב ומענג את השומעים, ומצד שהדברים מצד עצמם הם נושאים קדושים וחביבים, ע&quot;כ נמשכת
מהם פעולה מוסרית יפה לחבב את התורה ואת לומדיה. אמנם להמשיך חוט של יושר ושל מוסר טוב, אהבת תורה ויראת שמים, על חלק הפלפול הרחוק שבהלכה, צריך לזה לב מתנה ונפש נדיבה, אשר מכחו הפנימי ימשך משך קדש על פרי רוחו. 

ובזה הפליא מו&quot;ח הגאון ז&quot;ל לעשות: לבד המון חדושי תורתו, שנאמרו ונכתבו ממנו בדרך הדרישה העיונית על המקצעות הרבים מאד, בכל הספרות התלמודית, בשני התלמודים, בפוסקים ראשונים ואחרונים, בכל דברי חז&quot;ל במדרשים, עד דיוקי התפלות, ברכות פיוטים, סדרי לוחות, דבר גדול ודבר קטן, הפליא עוד לעשות בפלפולים רחבים המושכים את הלב בברק חריפותם ובעושר בקיאותם המבהיל
המפליא, ועם זה בחן המוסר וישוב הדעת הנמשך עליהם, שפעלו הרבה על השומעים
לרוממות נפש, לאהבת תורה ויראת שמים. 

הודות לעובדי עבודת התורה בלב טהור
ממין זה, זכה גם חלק הפלפול הזה, להיות לו ג&quot;כ זכות אזרח בישראל, לתן לו חלקו ככל אחד מיצירות היפות, שכשהם נכנסים בקדושה הם מרחיבים את גבולה ומשמחים את לב הוגיה כשהוא עומד בשיעורו הראוי לו נגד יתר חלקי הדרישה שבתורה בכלל האומה, ורשות נתן לבעל כשרון גדול להתיחד ג&quot;כ בו יתר מכל מי שאין בו אותו הכשרון האסתתי באופן גאוני. 

וכשהנשמה הלאומית היא בריאה בישראל כראוי, היא מוצאת מקום לכל מכשיריה, וכל בעל כישרון מוצא מקום לגלות את פרי רוחו מבלי שידחק כשרון אחד את חבירו, אבל עוד ירחיבהו. וזאת היא
המדה, מדתו של הקב&quot;ה, ש&quot;כלי מלא מחזיק, ריקן אינו מחזיק&quot;‏&lt;ref&gt;ברכות מ ע&quot;א&lt;/ref&gt;. 

אמנם כבר נודע, שתחת אשר בדברים המעשיים כל מי שיש לו איזה כשרון, בין מרובה בין מועט כשהוא עובד, הוא מתקן ומועיל בחלקו, לעומת זה ביצירות היפות, כשם שהגאון האמיתי הוא משכלל את הנשגב שבמעשיו, ומועיל להרבות הטעם הטוב, כן מחוסר הגאונות המקורית, יהפך את היופי למין דלדול וחסרון חן. על כן חלק הפלפול
הרחוק הנבנה יפה הוא ראוי רק לבעלי כשרונות גאוניים באמת, שהם מעטים בעולם.

אחד ומצוין מאד בהם, בתכונותיו המעשיות והרוחניות המתאימות לזה, היה הגאון האדר&quot;ת ז&quot;ל. אצלו היתה גם אהבת הפלפול פרי החסידות, אהבת השם יתברך
ואהבת התורה, שהיתה חרותה על לבבו. אמנם עם תעופת רעיוניו ורוחב פלפולו לא קטנו בעיניו אף ההערות היותר קטנות בכל מקצוע שבתורה, וכולם היו חביבים עליו כנפשו. הפלפול קבע אצלו תחומו ע&quot;פ סגנונו המיוחד, לפי רבוי חלקיו. לחלוקים, ודרושים, לסיומי מסכתות, למערכות, לכ&quot;א ערכו לבד, והרבה מהם המה בכתובים בספרים רבים שהניח אחריו ברכה. 

לזה אמנם הקציע חלק רק בימי שחרותו, אח&quot;כ בימי העמידה וקרבת הזקנה, היו מעמד חדושיו ברובו כבר עומד על מעמד הדרישה המתונה, אבל לא חסר ממנה ע&quot;פ רוב אותו הברק הגאוני, המצורף עם הבקיאות הנפלאה. הנהגת רבנותו, כהנהגתו הפרטית, היתה מלאה תמיד נעימות ורך, עדינות ואצילות הנפש. רחוק מאד היה מכל גאוה ומכל התהדרות,
רוחו היה נח וקל. בכל ענין היו כשרונותיו ככנור המנגן מאליו, מלאים חיים, תנועה, אהבה ועז. וזה היה נכר בין בכשרונו המוסרי, בין בכשרונו הלמודי, בין בדרכיו במה שבין אדם למקום ובמה שבין אדם לחבירו. 

כשרונו הלמודי היה מצוין בסקירה קלה ומדוייקת. לפעמים היה עובר על פני ספר גדול ומלא ענין במעוף עין, של שעה קלה, וכבר היה &quot;דמי ליה כמאן דמנח ליה בכיסתיה&quot;‏&lt;ref&gt;ע״פ מגילה ז ע״ב&lt;/ref&gt;. חדושיו היו מפכים והולכים, עטו היה עט סופר מהיר, בקלות נמרץ, בעונג של זריזות היה כותב את חדושיו הרבים והמלאים כשרון וזיו חיים של גאונות נהדרה. וצהלתו זאת לא היתה סותרת למדת ענוה של אמת, שהיתה שרויה תמיד עמו למצוא בכל אדם יתרון ומעלה, מה שלפי דעתו לא נמצא בו. והיה רגיל תמיד לשנן אזהרת חז&quot;ל &quot;כל היודע בחבירו שהוא גדול ממנו אפילו בדבר אחד חייב לנהוג בו כבוד&quot;‏&lt;ref&gt;פסחים קיג ע״ב &lt;/ref&gt;, וכן היה נוהג כבוד אמיתי ופנימי בכל אדם, בפרט בבעלי כשרון, ובכל מי שמצא בו שאר רוח, בחכמה או באיזה שלמות שתהיה, ומכל שכן ביראת ד' ומדות טובות, ביחוד במדת האמת והענוה, שכל מקום שראה אותן נמצאות באדם, היה נמשך אחריו, בכל חם לבו לאהבה. 

אהבתו לבעלי תורה היתה כל-כך עמוקה וגדולה, עד שקשה לציירה בדיוק. לא היה דבר אשר שגב בעיניו כדי להיטיב ולכבד לתלמיד-חכם, וטרח בגופו במאדו, ולא חש לפעמים גם לשום למרמס את כבודו רק כדי לעשות טובה ויקר לתלמיד-חכם. כל הספרים הרבים שנתן עליהם הסכמתו, עבר עליהם מראשית עד אחרית וברוב העיר עליהם הערות, ומכספו עזר לפעמים לא רחוקות למחברים עניים להדפסתם, והעיר רוחם להתחזק בעבודתם. 

אידיאל פנימי היה לו להתחזק בהפצת ספרים והדפסתם, אע&quot;פ שלדאבון לבבנו ממעטים הם בני דורנו בדרישת הספרים החדשים, העסוקים בדברי תורה, בהלכה ובאגדה. מכל-מקום התקוה הפנימית היתה משעשעתו, כמו בטבע, שעוד יבא יום, והרוחות ישקוטו מזעפם, ישראל יתישב להכיר את אשר ראוי לו להוקיר ולכבד, ועם מנוחת הנפש והתחזקות הכחות הכלליים יחוש ויכיר כמה פעלה חבת התורה עליו לטובה ולברכה, ותחת שויון נפש ומאיסה, הנמצאת לפעמים בין רבים על כל העסק של הרחבת התורה והגדלתה לכל מקצעותיה, תכנס האהבה והחבה שתבא בדעת נפש, ויכבדו מאד כל ספר אשר בתוכו נמצא עמל יגיעה וכשרון בכל דבר וענין מן התורה.

והאהבה לא תתכנס עוד רק בביבליותיקאות&lt;ref&gt;ספריות&lt;/ref&gt; לבד, כנהוג עכשיו, כ&quot;א גם בתלמוד ובמעשה. כשאוהבים את האומה הישראלית ואת תורתה באהבה האלהית הראויה להם, האהבה מתרחבת על כל קניניה הגדולים והקטנים, הקרובים והרחוקים, והאהבה וההכרה בעצמה מביאה אור וחם של קדושה ותפארה,&lt;br /&gt;

אהבת ד' וחסידות שהיתה בלבבו, לא מנעתו מעולם מהיות נעים, בחברת רעים.
משמח היה את הבריות בחן שפתיו ובחדודיו הנעימים והמבריקים המפיקים אהבה וחן, עד שהיה למוסר חי, להשכיל אל צורת החסידות כשהיא שרויה בנפש נדיבה ויפה, כמה היא מרוממתה. בו מצאנו מצב הנפש של האמונה הברה והתמה עם יראת שמים, עדינה וטבעית ישראלית בעצם טהרתה.&lt;br /&gt;

חסידותו היתה מעורבת תמיד עם העולם ועם החיים, הוא היה לבוש תפילין
כמעט כל היום בצנעה תחת כובעו שלא ידע בו זר, וזאת החסידות המצויינת בימינו, לא היתה מכבדת עליו את צהלת הרוח וחדות החיים, כמו היה שואף תמיד להתקרב לאותה החסידות הבריאה והמאירה של רבי ירמיה &quot;דהוה בדח טובא משום דתפלין מנחנא&quot;‏&lt;ref&gt;ברכות ל ע&quot;ב&lt;/ref&gt; 
אהבתו את המצוות היתה אהבה עצמית פנימית מעומק הנפש וקדושתה, בזריזות וצהלה. היה זריז וזהיר לקרות קריאת-שמע בתפלין כותיקין, גם באירופא בימות הקיץ. כל דקדוקי-תורה ודקדוקי-סופרים החמורים והקלים, היו חביבים עליו חבת הנפש, והיו לו לעונג ושעשועים. 

זאת היא מדת טבע היהדות בטהרתה, כשאין מכריחים בכחות מוזרים לכלוא את הרוח. כל התולדה הגדולה של פרטי הדינים והמנהגים, אפילו החומרות שהחמירו בני ישראל על עצמם, כולם הם פרטי האהבה הפנימית של עם ישראל עם ד', לשם ד' אלהיו, לתורתו, לעממיותו ולארצו, המקושרים כאחד מבלי להפרד לעד. 

האהבה הפנימית והגעגועים הקדושים המה מבקשים להתרחב בכל אשר ימצאו, וההרחבה היותר טבעית היא בישראל, להטביע חותם האהבה והעונג הרוחני של רחשי כבוד וידידות הללו על דרכי החיים, זאת היא ההרגשה העדינה הכללית בכלל האומה מראשית עד אחרית, והיא מושפעת והולכת כל זמן שרוחה בריא וחסון בקרבה, ושורה תמיד על החלק הרענן והאמיץ שבה, שהם חסידי וגדולי הדורות. התורה וכל מצותיה, לכל סעיפיהן וסעיפי סעיפיהן, בחיים, בתלמוד ובמעשה, הוא רואה בה שירה אלהית גדולה ואדירה, שיר ידידות.
כל מצוה וכל הלכה יש לה תכונה מוסיקלית מיוחדת, שכנסת ישראל היא מקשיבה אותה ומתענגת עליה, &quot;פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן&quot;‏&lt;ref&gt;ישעיהו לה ב&lt;/ref&gt;. 

עלינו רק להסיר את האוטם מעל אזני בנינו, &quot;החוחים והקוצים הסובבים את השושנה העליונה&quot;‏&lt;ref&gt;מתוך יהי רצון שקודם אמירת תהלים&lt;/ref&gt;, והשירה תכה גלים בלבבם ותרומם את נפשם באותה הרוממות הטבעית שהיא מרוממת את כל אותם אשר חשו כראוי לפתח את טבע יהדותם. 

יהודי טבעי במלא המובן היה הגאון הצדיק האדר&quot;ת ז&quot;ל, ההרמוניה העברית, היוצאת מכל התורה המעשית כולה לכל ענפיה, היתה מנגנת בקרב נפשו פנימה, ועל-כן היה קשור באהבה לכל מצוה קלה כחמורה, &quot;אשרי איש ירא את ד' במצותיו חפץ מאד&quot; .&lt;br /&gt;

הרבנות, אמנם, היתה שנואה לו, כי הלא היא היתה המניעה היותר גדולה לו ז&quot;ל משקידת התורה כפי חפצו, שהיתה אהבתה כאש קדש בוערת בלבבו, אשר לא אמר די, וביותר שהיתה מונעתו מהטבעיות שלו מטבע הענוה והשפלות על כל דרכיו, שזה היה אדיר חפצו תמיד. את אשר ראינו בעינינו מסגולת הקדושה והקנין
הפנימי של קדושת המדות באותו גאון וצדיק מו&quot;ח ז&quot;ל, אנחנו צריכים להתיגע
ולעמול הרבה עד שנוכל לרכוש לנו בדי עמל, תכונות קדושות ותמימות כאלה. זהו כבר הרושם של פרי ירידת הדורות, באיזה צד. 

הראשונים היו יותר טבעיים, גאוני הרוח, כן בתורתם, אף בצדקתם, והאחרונים כחגבים הננו למולם. אנחנו צריכים להעמיס על נפשנו הרבה למודים מלאכותיים עד שנוכל לבוא קרוב לאותן המדות הטבעיות, שכבר היו קנויות ליחידי הסגולה בעצם קדושת נפשם. נפלא הדבר, אמנם, מה שאהבת התורה, עמלה ויגיעתה עושה, כששנתבונן על אותו המצב הנפשי שרוב בני-אדם נתונים בו. מי יכול להתרומם באמת למעלה מאהבת עצמו, אהבת ממונו וכבודו. וכשנראה מעבר מזה איש אשר מרכז חייו היה כולו קדש לד', וכל חפצו לא היה כי-אם לעשות את הטוב ואת החסד היותר גדול, מה שרק יהיה בכחו לעשותו ובמוחו לציירו, עלינו להתעודד ולאמר מה טוב יהיה גורלנו כשיהיו רבים בני למודי
ד', כמה כדאי הדבר ליסד יסוד חנוך כזה, שמצויינים אנשי קדש שכמותו ז&quot;ל יוכלו להגמל מתוכו. כמה הוד ותפארת עז והדר יש לדור כשבנים ההולכים בדרכי קודש כאלה נמצאים בתוכו.&lt;br /&gt;

בקונטרס קטן שמצאנו בין המון החבורים וכתבי קודש בדברי תורה, שנכתב כעין צוואה לבניו, ויוצאי-חלציו, שהתחיל לרושמו כמה שנים לפני עלותו מאתנו,
מצאנו דברים מזהירים המעידים על קדושת נפשו הקדושה וגדולתה, ומהם דברים שצריכים לידיעה גדולה בעצם טהרת נפשו ואהבת האמת הגדולה שהיתה בלבבו עד כדי להבין שיחתו ז&quot;ל. בתומו אומר שמה : &quot;ביחוד אין רצוני כלל, להשתרר על זולתי, יהיה מי שיהיה, איש או אשה, גדול או קטן, יודע ספר או בור, ומה שעשיתי לפעמים כעין השתררות היה זה למורת רוחי, ובשביל עבודת הצבור המוטלת עלי, ולבי חלל בקרבי על אונסי בזה&quot;. אלה דבריו ז&quot;ל היוצאים מקרב לב טהור. 

שנאת השררה אנה נמצא אותה בפשטותה באמתתה וטבעיותה כמו שהיתה חיה בלבבו של אותו צדיק ז&quot;ל, מי יביא לנו תמורתו. והשררה היוצאת משנאת השררה כמה כשרה היא, כמה נקיה היא משקר וחנופה ואהבת עצמו היתרה. וכשבעל נפש יקרה כזאת עומד בסביבה שמכירים אותו יפה, שיודעים את ערכו, את הלב הטהור הדופק רק דפיקות של צדק ושל אמת, כמה דברים גדולים ומאושרים לטובת הכלל, יש לעשות על ידו. אבל מי ירד עד נבכי הנפש, בדור שאמונת חכמים הולכת ומתדלדלת לדאבון לב כל אוהב עמו וחפץ בתקנתו. ומפני מה אמונת חכמים נופלת? מפני שכל אחד מיחש נגעי עצמו, פניותיו ומדותיו היותר פגומות, לכל גדול ובעל בעמיו.

על-כן אפסה האמונה ובית ישראל הוכה לרסיסים, מנהלים שאינם יכולים להיות
מוסכמים באומה מתנשאים מעצמם, וכל אותם שלא קדשתם התורה ולא רוממם
המוסר הטהור יותר קרובים הם להיות באמת מנוגעים בנגעי מדות שאינן טובות, וההדרכה מתקלקלת. אבל בהיות הדור נשמע לצדיק צדקות אהב, להאיש שהאמת נר לרגלו, וכשהכחות המעשיים מתרכזים לדגל אחד, או אחדים, לדגל המוסכם ונודע ברוח ד' אשר על עמו, הלא אפשר למעט כשלונות ולהרבות הבנין, לטובת עמנו וארצנו, לבנין ולא לסתירה, לתקון ולא לקלקול.&lt;br /&gt;

אחרי תקופה רבת הערך, בעיון ובמעשה, עמל גדול וכתיבה מרובה, במרחבי תורה, ומעשה רב בעניני העיר והסביבה, עם סבל המון צרות ומכאובים ויסורי בית,
יצא ממקום רבנותו הראשונה פוניביז', אחרי אשר נקרא לעיר התהלה, הנודעת
בישיבתה הגדולה מיר. היציאה הזאת הרבתה גם היא לקדש שם שמים, כשם שכל
דרכיו ז&quot;ל היו מלאים חן וכבוד, הוד ותפארת וקדושת שם השי&quot;ת ותורתו. 

כאשר באו בני עדת מיר לשחר פניו שיקבל עליו את רבנות עירם, ומצבו אז בפוניביז' היה נדחק, לא מצא לנפשו חובה להתישב הרבה, ונעתר להם. אמנם אחרי שקבל הכתב-רבנות ובני פוניביז' נודעו מדבר נסיעת רבם מהם, רבתה המהומה בעיר, כמעט פתחה אזנם להקשיב את יקרת הסגולה  הנמצאת  עמם, כמובן, עד מהרה שבו לתקן את המצב החמרי, במעלה הגונה ומכובדת, באופן שבשום פנים לא היה כדאי להחליף כבר אז את עדת פוניבז' הגדולה והעשירה על עדת מיר הקטנה ממנה ועניה. כפי הנהוג בעולם העתקת איש ומשפחתו מעיר לעיר, ביחוד ממחוז למחוז ומפלך לפלך, קשורה היא בהמון דברים קשים ומעצורים רבים, אשר בנקל למצא דרך של יושר ג&quot;כ לפתח חרטה, כשהמצב משתנה ויכול היה להיות
שוקט על כנו ומקומו בכבוד גדול. אבל כאן יצא כח הצדק ממחבואו, ההוא יאמר
דבר ויחזור בו, יקבל כתב ואחרי שינוי תנאים לטובה ישים לאל מלתו. על-כן לא
הועילה כל ההשתדלות מצד עדת פוניביז', ואחת אמר כל זמן שבני מיר לא ימחלו לו הבטחתו לא יוכל לשנות. כמובן לא מחלו, ולמרות כל התנאים היותר טובים שהיו כבר מתוקנים לו בפוניביז' יצא לעיר מיר בשנת תרנ&quot;ד.&lt;br /&gt;

מעשיהם של צדיקים הם לעולם מחאה חיה, ננד זוהמתה של המחשבה הרעה של שכחת ד', שהאנושיות בכללה וכנסת ישראל בפרטה, בנכשלים שבה, עלולה בכל דור להיות נוקשת בה. האמונה, היא המסקנא היותר מזהירה של הלמודים היותר רמים ונשאים, המוארים באור עליון. האמונה הכללית, בשם ד' אל עולם המנהיג את עולמו, במשפט ובצדקה; למרות כל המון התלאות המתגלות בחיים, בחיי הפרט והכלל, בחיי האדם וחיי החי, הנה המחשבה העליונה היא מתרוממת עד מרום הררי עד. כל אשר יתגברו המעצורים לעומתה, כן תתגדל ותתקדש. כל אשר
יהיה יקר פדיון האושר היקר של חסד עליון, כן יתגדל כבודו וירבה עז תפארתו. 

והמחשבה העליונה הזאת, מורשת אברהם אבינו ע&quot;ה למין האנושי בכללו,
באמצעותה של כנסת ישראל, האמת, מתגברת היא ועולה, למרות כל מואסי מוסר שבכל דור ודור, המתאמצים להשכיח שם ד' ולהשקיע את קול אלקים הקורא לאדם ממרום שכלו ועומק לבבו, ושוכחי ומשכיחי שם ד' עוברים כצללים, מתגאלים בגסות החיים הבהמיים כדי שבעם, ומפריעים פה ושם מנוחת ישרי לב כפי אשר יעלה בידם, וכפי אותה המדה האלהית הנותנת גבול גם לגרועה שבמדות הרעות להיות עושה את תפקידה, בפיהם, במעשיהם ובכתבם. כציצת נובל הם עוברים ונובלים באין זכר לטובה, ועם זמנם &quot;שם רשעים ירקב&quot; . 

והדעה העליונה, המתגברת ועולה
לרגלי הזוהר היותר עליון של השכל האנושי ורגשו הטהור, מצד נשמת אלוה אשר בקרבו, היא כובשת את מקומה בלבבות, למרות כל הקטנות של הלב האנושי לעומת רוממותה וגדולתה של המחשבה האלהית הגדולה. 

אמנם יסוד קיומו של קדושת הרעיון הוא מכון הצדק המעשי המתקומם בצדיק יסוד עולם בכל דור ודור. והחמדה, הזיו, החן, והתפארת המוסרי, שהוא המופת היותר נשגב הפועל בחיים, הוא מכריע אלפי מחשבות של שוא ותהו, המעכירים את הלבבות במהומתם, המהפכות את הציור של האושר, השלוה והשלום, הראוי להמצא בכל לב למען הגיע באמת אליהם בפועל, לתל של קרבות שנאה, איבה ושפך דם, כח זרוע ואגרוף רשע. 

אמנם די רק מעוף עין אחת על התולדות השונות שמבין שני הדרכים, להכיר את האור מן החושך, ואת האמת מן השקר. אבל מעוף עין, הלא עובר הוא, והלב הרע לב הותל אשר לאדם נתן להכשל ולפול, ביחוד כשישנם בעולם משחיתי לבבות. על-כן צריכים אנחנו למחזה תמידי, לדמות דיוקנא של הצדק הנובע מיסוד הציור הפנימי, של המחשבות המפכות מעומק האמונה הראשית, שהוא נזר המין האנושי כלו עזו ותקותו, ומשוש דרכו, אשר שם הוא שואף זורח מצד הנפש המשכלת שבקרבו.&lt;br /&gt;

כנסת ישראל, העומדת על יסוד קדושתה האלהית המצטרפת עמה, הדבקה באלהיה, אלהים חיים אשר הפליא לעשות עמדה, החיה המתקיימת בפלא פלאות, העומדת כסלע מוצק בלב ימים וגלים סוערים, רק עם ברית אלהיה אשר עמדה, המפליא אותה מכל העמים אשר על פני האדמה, - רעי אדם הפוגעים את יסוד המחשבה העליונה של האנושיות הכללית, בין שהם מאומות-העולם ביו שהם מסיגיה ובדיליה שמקרבה יצאו, מוספת היא על ידם מכאוב עד הנפש יותר מכל עם ולשון.&lt;br /&gt;

אומה זו, שכל פעליה הטובים והמורגשים בעולם הראתה על הבסיס של דעת אלהים בארץ, אומה כזאת שהיא רואה את הכתמים האפלים בתולדתה רק לפי אותה המדה של שכחת אלהי מעוזה ודבר קדשו, ואת חסנה ותפארתה רק בהתהללותה בעושה ובגילה במלכה, והאמת ההיסתורית שלה, החתומה בחותם כל כך אדיר ונאמן, חותם אלהי אמת, שהבטיחה הקיום והעמדה הלאומית למרות כל המון התלאות הנכונים לרגלה, שבאו כתומם עליה כפי אשר יעדה מראש. 
אומה כזאת, שבהנטל שם אלהיה ממנה אין לה כלום, לא שאיפה ולא תקוה, לא תכלית ולא חיים, לא חפץ ולא מטרה, - 

והנה באים בעלי לב עקש, ובעת צרה ומצוק דוקא, בעת אשר כאויר לנשימה נדרשים להם תנחומות אל, ומנסיכים עליה רוח קטב של צחנת הכפירה, ולא רק בתור כפירה מפקפקת לבד, כי-אם בתור יסוד, אמונה כפרנית בעטים של אנשים כאלה, המאמינים באין שכל דוקא רק לדברי הגרועים שבפילוסופי המינות שבאומות-העולם. ובדור כזה שהתרחק מכל רעיון נאצל, ואין כחו כי-אם בדברים מעשיים ומיכניים, ולא יתבוששו רועים רעים, לנקוט כללים של מסקנות מדעיות בדברים פילוסופיים רפויים, רק למען הכפירה שתוצאתה הבגידה, ירידת
רוח האומה ונפילתה. 

מה יקרו לנו לעת הזאת גאונים צדיקים וקדושים החיים באמונתם, בקדושת אמת, אשר טהרת רוחם, ואהבתם לעמם הקשורה עם אהבת ד' שמענגת את חייהם המלאים קדושה ועוז, יהיו למגן נגד אותן הבליסטראות הדמיוניות המבעיתים את רכי הלב, הנזרקות מתוך המחנה האפלה, ההורסת את חומת בית ישראל, ברשעת נבלותה. צדיק החי באמונתו שבסגולת נפשו, השפיע אהבת אמונה, תם ויראת ד' טהורה בערך גדול היה כמו&quot;ח הגאון ז&quot;ל. דרכי חייו כולם היו מלאים
אמונה בטחון ועז בשמו ית', אמונה הנובעת מתוך לב מלא אהבה עזה לעמו, ומתוך נפש עדינה ומרגשת את אשרו ויסוד ישעו כי ד' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה.&lt;br /&gt;

כל רעיון ומחשבה הבא מתוך מחקר; חיפוש ובקורת, כשהוא לבדו, בטהרת החופש שלו, לא יגע לעולם לרעה, לא באמונה הכללית המשותפת לכל ישרי לב וגדולי דעה שבכל המין האנושי; דעת אלהים ונצחון הצדק והמוסר בכללו הכולל חיי עולם, וחיי דורות עולמים, ולא ביסוד נצח ישראל וקשורו באלהי מעוזו וברית קדשו בתורה ומצות. על זה נאמר &quot;כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי&quot;‏ &lt;ref&gt;ישעיהו נד יז&lt;/ref&gt;. 

רק הלב הרע, הלב הזונה, הנשפל עד שפל כל רגש עכור, אשר לא יוכל לראות בגיאות ד' להתרומם לחוג רעיונות נשאים בכלל, ולא יוכל להתנשא עד מרום קדושתם של ישראל, ולהרגיש עם זה חיים מלאים ובהירים, הלב הרע הזה הוא המחולל את כל המהומה והמגערת בישראל ובאדם. 

על-כן התרופה לעומת הלב הרע הוא הלב הטוב, הלב המלא אורה של צדק ומשרים, הלב אשר תורת ד' עשתה אותו ללב חי חיי אמת, החש ומרגיש את הטובה האמיתית של חיים המפכים מקדושת דעת אל אמת וקדושתם של ישראל ונצחם. 
לבבות כאלה כל מה שיתרבו כן יוסיפו גבורה ועוז לישראל. 

ביותר אנחנו צריכים לציור נאמן של דמות דיוקנם של צדיקים ואנשי קדש כאלה שהיו בקרבנו. לעת כזאת, לעת התעוררות הצורך לגבורה הגופנית, בתור הגנה נגד החולשה והרפיון הנפרז השורר בקרבנו מאז, וירד בדורנו עד הדיוטא התחתונה, אשר ככל כח, לעת שאיפת התגברותו ושלטונו, כמה גדולה היא האחריות להשמר מקיצוניות שבו, וקל-וחומר לשאיפת הגבורה הגופנית אצל ישראל שהיא צריכה להיות מסוננת, מטוהרת, ומשומרת מכל דרכי השלילה הנכרכים עמה. 

אנו צריכים להבחין ולדעת למדי, כי מעולם לא היינו מצטיינים בכח זרוע נגד כל העמים וכי לא בכח זרוע בשר קמנו ונתעודד עד כה. אמת הדבר שיותר מדי נחלשנו חולשה גופנית, שעזרה גם כן לגרום חולשה רוחנית, וצריכים אנחנו להגביר כחותינו העזובים והנרדמים. אבל, דוקא באותה הרגע עצמה
לא לשכוח שעלינו החובה שלא לעשות את מעשינו רק על-פי דימויים וחיקויים
קופיים. משלים טובים הם לנו, אם נביא ממנהגי העולם הכללי, אבל לא ניטעה בין משל ובין חיקוי. המשל הוא טוב ונאה, מביא חזוק ותועלת, והחיקוי הוא מפסיד ומכלה מנפש עד בשר, והוא כבר אכל אותנו למדי בגלות הארוכה, וחלילה לנו להוסיף לאכול את הבוסר הזה, גם על אדמת קדש וארץ אבות.&lt;br /&gt;

ואותו החילוף הנמהר, שבין משל, שהוא טוב ונאה ומועיל כשמישבים את הדברים והמושגים על כנם, ולפי אותו הערך של המצב החדש שהם באים ללמד עליו, ובין חיקוי הבא מהכרה גולמית, האומרת איכה יעבדו הגויים האלה - ואעשה כן גם אני‏&lt;ref&gt;ע״פ דברים יב ל&lt;/ref&gt;. 
הרבה שמות בנו, לא רק בין ההמון, שמאלה יצאו המונים המונים, ונתרחקו מאיתנו עד מעבר לגבול ישראל, כי-אם גם בין המתאמצים להיות משפיעים רוחניים לישראל, שזה הוא עיקר החסרון שלהם, שהם שואבים ממקורות זרים מים שאובים, ומביאים אותם למחנה ישראל כמו שהם, בלא השכלה עמוקה ובלא דעה
מיושבת, לסנן ולזכך הדברים עד שיהיו ראויים להביא מהם תועלת כשיבואו
בעולם העברי. 

ואלה המה דוקא המתפארים למחדשים ובעלי מקוריות, ומאין יבואו להם דברים נכונים ישראליים באמת, אם את מקור מים חיים עזבו, ידיעת התורה שבכתב ושבעל-פה, וכל הספרים הרבים שכתבו לנו גדולינו צדיקינו חכמינו ומאורינו בכל דור ודור עד דורנו זה, והוא בכלל. ביחוד אותם שנכתבו ברוח הטהור והשלם, ברוח ישראל הרענן היודע שהוא עוסק בדברי אלהים חיים, ובחלק אל עליון שהוא צור עוזו וישעו עדי עד; בכל אלה לא יוכלו למצוא חפץ אחרי אשר כבר נמהרו להחליט, על פי אותם הרעיונות הקלושים שעלו במוחם, בהיותם צעירים מאד לימים, ודעתם עוד לא התחוללה עליהם כלל, לעשות מעשה בדרכי חייהם על פי אותן ההשפעות הזרות, וכיון שזנחו צור עזם, ויתרגלו בדרך רעה של הפרישה מדרכי הצבור הישראלי בחייהם הפרטיים, ועכ&quot;פ בהסכמות פזיזיות מוחלטות בכל הדברים הקדושים שבלב המיוחדים לישראל ביחוד, כבר נסתמו אצלם אותם החלונות המאירים, שעל ידם יוכל האור האלהי השורה בישראל לחדור לתוך לבבם. ועכשיו כל זמן שהם מזקינים, אינם חושבים כי-אם מחשבות כאלה שלא יזיזו אותם עכ&quot;פ מאותם דרכי החיים והמסקנות הזרים, אשר כבר הסכינו בהם. ואיכה זה יוכלו לבוא לחצרות ד' ליישב דעתם בדעת התורה והגיונותיה על-פי מקור ישראל, אם כל רעיון וכל דבור ההולך במהלך אמיתת התורה ורוחה הוא הפוך לגמרי מכל דרכם בחיים אשר בחרו. 

ועם אותם הדרכים הזרים לישראל נתחברו גם כן הרעיונות והמגמות, השאיפות והאידיאלים להיות תולדותיהם כיוצא בהם, ובזה הם הולכים ומתרחקים. תורתם שקנו להם בנעוריהם הולכת ומשתכחת מאתם, משתכחת מזכרונם, ומתעכרת ברגשותיהם, והציור הכללי של אור היהדות הולך הלוך ומועם, עד שהם מוכרחים לחשוב על האפלה האיומה שבתוך לבבם שזהו אמנם מאור היהדות ותוכן הרעיונות המפכים ממקורה של תורה. 

ובזה הם מוכרחים לרעות רק בשדי אחר, ובתמצית כל יהדותם שנתכנסה רק בשפה, שנשארה להם מכל מחמדי נעוריהם. הם מדמים לזכות את ישראל בחידושים, והחידושים הם כעשן לעינים, אפילו אותם שהם ראויים להתקבל אצל אומות העולם - מביאים הם אפלה ורפיון לנו, כשהם זרים לישראל ורוחו, וקל-וחומר שהמוצלחים הללו פעמים רבות עולים בידם דברים כאלה שגם אצל הטובים וגדולי הרעיון שבכל עם ולשון הם 
לחרפה וקלסה. על-כן אין לנו לתמוה על החפץ על פעולת הרקבון שבדעת ובמוסר
שהננו רואים בדורנו, מעטיה של חלק ידוע מהספרות החדשה העברית ביחוד, על-פי אותו המצב הנמוך שהיא עומדת בו כעת.&lt;br /&gt;

אפילו סופרי ההיסתוריה שלנו, אם היו זוכים לבוא למדה זו לעומקה לחלק בין
משל לחיקוי, לפחות משעה שהתחילה הפילוסופיה ההיסתורית להמצא בעולם, והיו דנים יפה לומר, כשם שחכמי התולדה של עמי אירופא ביחוד מקשרים את שלשלאות הסיבות ההיסתוריות, על פי אותו האומד הראוי להיות משוער לפי המצבים של העמים אז, מלמטה למעלה ביחש הזמן, כלומר, מרום מצבם הקולטורי של עכשיו, עד אותה השפלות והברבריות שהיו שקועים בה מימים מקדם, שעל-כן הולכת הבקרת ההיסתורית ומעממת את הזהר הדמיוני הנוצץ מרחוק מקדמות ימות עם ועם, ובזה היא מתקרבת אל האמת ואל הדרישה ההגיונית כפי היכולת. 

אם נבוא למדה זו בתור משל מה עלינו לעשות - לשקול בד בבד, את נפילותינו נגד עליותיהם, את האמת המרה והעמוקה &quot;שמיום שחרב ביהמ&quot;ק אין יום שאין קללתו מרובה משל חבירו&quot;, ולמוד את מדרגות הנפילות אשר נפלה כנסת ישראל מכל מחמדיה שהיו לה בימי קדם, בימי עזה וחסנה, הודה והדרה, בימים אשר נר אלהים זרח עליה, בשבתה שוקטת וצלחה בארצה, מקדשה בתוכה, נביאיה, שהם נביאי ד' ושרי קדש גם לכל האנושיות, מקרבה, וחכמיה ויועציה מלאי רוח אלהים, ועטרת גדולה גבורה ועז. והיא בתור אומה יחידה, בתוך כל ממלכות האליל מתנשאת מעל כל עבי החושך אשר כסה ארץ, עד אותה הירידה והשפלות, הבוז והרקב של עכשיו. 

אם בתור משל באנו ללמד על מצעדי ההיסתוריה, מיד היינו למדים שתחת אשר כל חכמי התולדה שבכל עם ולשון יתקרבו אל חפץ דרישת האמת, והגברת רוח האומה, בהסירם את העודף הדמיוני, הבא על ההשקפות ההיסתוריות, מתוך אותו המשפט שהיו רגילים תמיד לדון את המצבים הקדמונים, ואת האנשים הפועלים בימים מקדם, באותה המדה של ההוד והקולתור ההוה שלהם, ולא שמו אל לבם אותו ההבדל העמוק, למשל, הנמצא בין הגרמני היושב בארמנות ברלין ונהנה מזיו ההשכלה הזמנית עד הטייטני ההולך חשוף שת ביערות גרמניה בקדמות ההיסתוריה שלהם. ועל-כן יפה למדה הפילוסופיה ההיסתורית בכלל, לקצץ
את כנפי הדמיון, הלקוח ממה שהאדם דן את כל העולם כולו לפי מצבו הוא, ואת
העבר הרחוק לפי אותה אמת המדה של ההוה שלו. ומזה יצאה גם מבלי משים
התורה הכללית של הנמכת הערכים, השפלת הרגשות של הקדמונים עד שיהיו ראויים להתלבש בצורה הנאותה להם לפי זמנם ותקופתם הנמוכה והחשוכה. 

ואם כן מה עלינו לעשות לפי מדת המשל, הלא גם אנתנו ככל האדם הננו מרגישים את העבר באותו הצביון של ההוה, ואת קדמונינו כאילו הנם אנשים כערכנו, ואת רגשותיהם על פי רגשותינו, ואנחנו הלא ידענו מנפילת הכלל את נפילת הפרט, כמה רב הוא המרחק בין מצבם העליון בגדולה ובעז, ברוח חכמה ואור כבוד אלהי אמת, הנודע בשירי משוררינו, שרי אלהים, ובדברי נביאינו, בהליכות חכמינו ועז רוח קדשם, כי לא בפעם אחת נפלנו, כי-אם נופלים והולכים אנחנו, וסוכת דוד היא
נופלת והולכת עד ישוב לה אורה וישעה מגינה ומשגבה. 

על-כן עלינו, לפי המשל המתוקן ממתוקנים שבאומות העולם, להמשיך את קו ההיסתוריה שלנו מלמעלה למטה ממש, כלומר מרוממות המצב העליון, המלא זוהר ואור כבוד ועז, שהיינו בו, עד השפלות הזמנית ודלדול הכוחות שהננו עומדים עכשיו, ולהעלות על-פי-זה את כל השלשלאות ההיסתוריות. ואם נבוא להשתמש באותה המדה של הפילוסופיה ההיסתורית, אע&quot;פ שהיא בכלל רפויה והשערית, מכל-מקום בזה האופן היינו מתקרבים יותר מעט אל האמת, ועומדים על אותו הבסיס עצמו, שהטובים שבחוקרי התולדה שבאומות-העולם עומדים עליו.&lt;br /&gt;

אבל רבים מחוקרי התולדה שלנו, ככל ההמון הגס, זנו אחרי החיקוי, תחת
המשל, וישתמשו עם אותו הרוח הכללי של הנמכת הערכים והשפלת הרגשות שמצאו אצל סופרי האומות, וירחיקו את צעירינו מהכרת האמת ההיסתורית וידכאו
את רוח עמנו, וימלאו את חלל לבבו ריקניות ויאוש ומפח נפש, המיוסד על שקר ועל תוהו והבל. 

ועתה צעירינו האהובים, חפצי חיים ועוז, אין לנו דרך ועצה אחרת כי-אם להשליך בפעם אחת את כל אותם הכבלים הדמיוניים, אשר אסרו אותנו בהם, אותם המאשרים המתעים, הנתעים והתועים, ההולכים חשכים, בהשפיקם בילדי נכרים, בלי דעת וחשבון, מבלי עמל וכשרון עברי מקורי באמת איך לישב הדברים באופן שיהיו ראויים להיות לברכה ולא לקללה לעמנו, ולשוב לשאוב מים בששון ממעיני הישועה אשר לנו, ממקור ישראל הזך והטהור, ממקור חכמינו חכמי אמת, אשר האור המיוחד, אור עליון אשר הוא זורח תמיד על כנסת ישראל, מקרוב או מרחוק, לא חדל משלוח אליהם את קויו המזהירים ומשיבים נפש. 

אז ישוב אלינו חילנו, בנינו ישובו וחי לבבם, וישובו לנו סופרים נאמנים סופרי ישראל הראוים לשמם. &quot;הבן בחכמה וחכם בבינה, בחון וחקור בהם, והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו&quot; ‏&lt;ref&gt;ספר יצירה א ד &lt;/ref&gt;. 

כן טובה היא הגבורה לישראל כלכל עם, אבל מדה מיוחדת יש לנו, שלא נשכח את יסוד גבורתנו. המציאות בעצמו, צריך להדריך אותנו אל אותו הסדר והסגנון של המצליחים שבתולדתנו, אל הטובים שבמלכים ואל המעולים שבגבורים, ובהם נמצא עז ד', ושם אלהי ישראל עומד בראש כל נצח וגבורה, מעולם לא טעמנו טעם של גבורה מצלחת בת כפירה ורמיסת קודש.

על-כן רק גבורת קדש אנחנו צריכים לספח אל כל מבוקש של גבורה ועז, ואנשי החיל הללו, המאזרים את בנינו בגבורת קדש, המיוחדת באופיה הישראלי המיוחד, כשנהיה חפצים להבין לדעם ולהגיע עד עומק רגשותיהם לצרפם עם כל התעודדות של החיים שהזמן גרמה, - גבורי כח אלה, המה שרי קדש צדיקי ישראל, המלאים באהבת עמם וארצם עם כל חולשתם הגופנית, גבורת נפשם פנימה תהיה תמיד לנו לאות גבורה, ועמוד נצחון קודש, &quot;לא בחיל ולא בכח כי-אם ברוחי אמר ד'&quot;‏&lt;ref&gt;זכריה ד ו&lt;/ref&gt;. 

&quot;כי אצק מים על צמא ונזלים על יבשה אצק רוחי על זרעך וברכתי על צאצאיך&quot;‏&lt;ref&gt;ישעיהו מד ג&lt;/ref&gt;. מי בכל העמים, כעמנו, שמאס את הגבורה היבשה והקשה, הגבורה שכולה חמרית
העקובה מדם, ומביאה לבסוף את הגוי כולו לידי שפלות ובהמות גסה, שאחריתה
היא כליון והעברה מן העולם. 

היתכן לנו לחשוב, שעל יסוד שכולו הפוך מטבע עמנו נוכל לארוג דברים מעשיים והיסתוריים. זהו אמנם החסרון העקרי שבכל מעשינו. זה כמה שנים הננו ממששים כעורים קיר. פונים לכמה צדדים לבקש עצות בעד עמנו וארצנו, והננו מבקשים רק חיקוי שלם מעמים זולתנו, בשעה שעלינו להשכיל, שאין לנו דוגמא שלמה בעולם, על כן אי אפשר לנו לעשות מהלך היסתורי בחיקוי שלם, מה שבאמת אין חפץ החיקוי בא כי-אם מרפיון כח עצמי. על-כן עלינו לשוב למקורם של ישראל, חמושי כח, ומלומדים בדוגמאות ומשלים מחיי עם ועם בפיתוח חיי הצבור החמריים, אבל רק בערך משל קרוב. 

והיסוד לפעולתנו, הכח המעמיד, צריך שיהיה לעולם טבעיותנו העצמית ממקור ישראל, אשר יוסיף ויתגבר, כפי אשר נשכיל לכבד את אנשי הסגולה שבקרבנו, ולחפץ לדעת ארחות חייהם וצביונם ולהרחיב צדדי הנהגה הכללית לרוחם, &quot;ד' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר&quot;‏ &lt;ref&gt;במדבר לב יב&lt;/ref&gt;.&lt;br /&gt;

כמה יפה ומלבבת תהיה הרשימה של גבורה לאומית בישראל כשתהיה מתחברת מאהבת עמנו וארצנו עם רוממות ואצילות הנפש של ידיעת ערכנו המיוחד, עם נשיאת דגלנו ברמה, כפי המובן הלאומי האמיתי, המובן ההיסתורי מראש מקדם. זה הצעד עוד לא החלונו לעשות בזמן האחרון, ועתה בא מועד, כבר עברו
כל הנסיונות למפח נפש, מפני חסרון הכח היסודי, וכח היסודי העממי שלנו, כמה נקל הוא שימצא לנו, אם רק נתרצה באמת לעבוד לטובת עמנו כאבותינו לפנים, צריכים אנחנו בפעם אחת לזרות הלאה, את כל אלהי הנכר, כל המחשבות תולדות היאוש הרשע והכסל של הכפירה ההוללה, שהמה ההפך ממה שעמנו חפץ לראות על עצמו, ועל כל העולם כולו, ולדגול בדגל ישראל האמיתי. 

דוקא בעת כזאת אשר החושך יכסה ארץ וערפל לאומים, דוקא בעת שלטון האדם באדם לרע לו, בעת אשר גזל משפט ישלט בלי מצרים, וחרב דם ואש נעשו לשופטים בארץ, דוקא לעת רעה כזאת עלינו להראות, בחיים ובספרות, כי יעקב שואף לקום בעז רוחו, בתורת אלהיו אשר בקרבו ובלבבו, התורה שהביאה צדק עולמים ואורה למחשכי עולם, לדורות רבים, תורת ד' אדון כל המעשים אשר דרכו היא משפט וצדקה, ועמה ובה נדגל, &quot;יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה&quot; ‏&lt;ref&gt;תהלים מז ה&lt;/ref&gt;. 

אמנם רק אנחנו עלולים הננו לסבב התקדמות מוסרית גדולה בעולם, כשנשאוב חפץ תחייתנו ממקור ברית ד' אשר עמנו לעיני כל הגויים, רק אז נוכל להיות כמבשרי שלום וצדק, בהשקט ובבטחה תהיה גבורתנו, וזאת היא הגבורה המיוחדת לנו מידי אוזר ישראל בגבורה, תאזרנו עז וחיל, כשתהיה נשאבת ממקור גבורתנו מאז מעולם, ומדור לדור תגדל ותאמץ. 

כשנכשיר את עצמנו להבין, שהצביון העברי, ודוקא החפץ ללכת קוממיות, לא יוכל לעולם להפרד מקשר שם ד' אלהי ישראל, שרק עמו נהיינו לעם, ומתורתו. 
אז הלא ימצא לנו המון עוזרים רבים לקומם הריסת עמנו מעברים, עוזרים כאלה שמתגרת יד זרותה, של התכונה שלבשה התנועה העממית, בשעה שהיא רוצה להסיח דעתה מיסוד חייה, נתרחקו ממנה ונעשו עריה, הלא המה כל גדולי הדעה והמוסר שבכל העולם כולו, המכירים את הקדושה של התעודה הישראלית בכל לב ונפש, והם יכולים להיות מתרבים בכמותם ואיכותם, וכל גדולי התורה, בעלי הלב הטהור והזך הצדיקים והחסידים שתמיד בהם התפארנו בקרבנו
פנימה. 

על-כן רק זה צריך להיות האידיאל הפנימי שלנו, שיתן להשתדלות הלאומית
ערך נכון וקיים, כפי אותה המדה שנהיה אנחנו מתאימים במהלך חיינו ובהגיונינו הכלליים לצורת התכסיס, המקווה ממנו, לכללות המין האנושי, ולאישיותנו המיוחדת.&lt;br /&gt;

כשהרבתה השערוריה הרוחנית במערב אירופא להפיל חללים, לקצץ את
נטיעותינו הטובות על-פי נוסח אשכנז במערצה של הציביליזציה, ושיווי הזכיות שתחת כנפיה, אחר נפילות רבות ונוראות, התאוששו טובים וישרי לב, צדיקים וגדולים בתורה, לרכוש להם את הקולטור הזמני, ולהתאימו לחיי היהדות כפי האפשרות. הצילו אמנם רק מעט מהרבה, אבל הם היו צריכים להתלבש בבגדים שאולים, למוד מדתם של ישראל בקו אשכנזי, על-כן רק להחזיק להם טובה על אותו החיל אשר עשו אנחנו צריכים, ואין לנו להתפלא כלל, על מעוט ההצלחה שבתנועתם בפנים ידועים.&lt;br /&gt;

אנחנו אמנם, הלא נשתנו עלינו הזמנים, לא בפילוסופיה אשכנזית אנחנו צריכים לבוא, כי-אם בחפץ חיים עבריים, שמקורו האמיתי הוא מקור מים חיים של
תורת ד' אשר עמנו. ומה נוח הוא לסגלו ולשעבדו לתורה ולתעודה, אם רק לא
נקשה עורף, להיות דוקא עבדי עבדים מכודנים, לרעיונות של הפקר ושל תהו,
רק מפני שכך היא המדה, אצל איזה כתה בין אומות העולם.&lt;br /&gt;

הבו אחים, נחל להכיר, כשם שאנו מכירים את חולשתנו עניינו ומרודנו,
ג&quot;כ את חילנו וגבורתנו, את עשרנו הרוחני שיביאנו להרים קרן, להחיות רוח בנינו בקרבנו.&lt;br /&gt;

ביחוד עלינו לדעת, שהעמים שאנו קוראים אותם &quot;מתוקנים&quot; עדיין אינם
מתוקנים באמת. רחוקים הם עדיין הרבה ממצב התרבותי הטהור של האדם, וחושבי מחשבות הטובים שבהם מראים יפה בעליל את החסרונות הגדולים העצורים בקרב חיי החברה שלהם. על מנהגי הנימוס והמוסר שלהם יש הרבה מה לפקפק,
מצד רגש המוסר האנושי ומצד התוצאות שהם גורמים לה לעצמה. גם הנהגת חנוכם
ובתי ספריהם עוד איננה כלל כסף טהור, אפילו ביחס האנושיות הכללית, והמבקרים הכבירים מוצאים כתמים אמיצים ולקויים גדולים בכל הליכותיהם. 

אם-כן אנו כשבאים עלינו כפרץ מים כבירים מנהלים חדשים, ומסדרים לנו הכל מחדש על-פי החיקוי של אומות-העולם, מה אנו עושים, - לא מחכמה כלל. הם בעצמם לולא ההכרח, שקשה מאד לחיי החברה הנשרשים להשתנות בחפזון, היו משנים הרבה מסדריהם, ומשליכים הלאה כמה נגעים שדבקו בהם, ואנחנו באין הכרח, הננו לוקחים מהם את הכל על עורותם ועל פרשם. &lt;br /&gt;

גם זאת לדעת, כי כל חסרון מתנחל באיזה אומה יש לו מעיקים הכרחיים,
ודברים טבעיים שמסייעים לו, והגנות טבעיות לעומתו, על-כן איננו כל כך מזיק, אע&quot;פ שמעכב התפתחות ומאחר את הטובה מלבוא לעולם, ש״לא מצינו שועל
שמת בעפר פיר״ ‏&lt;ref&gt;נדרים פ״א ע״ב&lt;/ref&gt;. אבל כשבא עם אחר, אשר לא עמל במנהגים כאלה ולא גדלם, ומקבל אותם מצד קלות דעת, בלא חשבון ודעת עצמו, כל אותן הרעות של החסרונות יכאיבו לו על אחת שבע. 

אצל העם הזר אינן נמצאות כל אותן ההגנות הנמצאות בטבע העם שהועתקו ממנו החיקויים הללו, וזאת היא הסבה היסודית, שבכל מקום שהלך ישראל לחקות עמים אחרים נפל הרבה מהם במצבו המוסרי לפי ערכו. ביחוד הדבר נוגע למצב בתי הספר, שהסגנון הלאומי הבלתי-מעובד שלנו עושה מעשה נערות, כמעשה המתבוללים שכבר טעמנו את אחרית הליכותיהם, ואין בינם ובין הראשונים מאומה, אלא שהראשונים חפצו בהתבוללות וידעו בבירור מה שהם חפצים, והלאומיים שלנו, כל-זמן שלא יבאו להבין שלאומיות ישראל צריכה להיות דוקא כפי טבעה ומקורה שהיא קדושה לד', הם מתרגמים את ההתבוללות -עברית, ותרגום זה עושה את ההתבוללות עצמה למין בריה משונה, שאפילו להתבוללות איננה ראויה. 

כיון שאינם נותנים רוח חיים חזקים ישראליים בגוף החינוך מהיכן יעמוד הרוח? - ורוח חיים זה אי אפשר שינתן כי-אם בתלמוד ובמעשה. והמעשה מחויב הוא להיות דוקא בחינוך בייחוד שמירת התורה כהלכתה, בלא שום התחכמות לומר &quot;שמועה זו נאה וזו אינה נאה&quot; כפי שרירות הלב הבא בכללו מקלות ראש, נגד כחה ועצמה של כנסת ישראל, ונגד חשיבותה האלהית.

והתלמוד צריך להיות דוקא עיקרו מקרא משנה וגמרא, המזון היסודי לרוח ישראל. יש רשות לבקש עזר מן העסקנים הטובים שבחכמת הפדגוגיה ונסיונותיהם להקל את כובד הלמודים, וקל-וחומר שיש רשות, ואולי גם מצוה וחובה, לתרגולת השפה בדבור החי, ולא היתה יוצאת ע&quot;ז שום קטיגוריא מגדולי גאוני וצדיקי הדור שחיו, כשתשתחרר מתערובות ההרס. 

אבל כל אלה הם ראוים להתקבל דוקא כשיש העיקר, כשיש שמירה ועשיה, מקרא משנה ותלמוד, וקל-וחומר בארץ ישראל, פה אנחנו חייבים להראות שאנחנו חיים, חיים שלנו, חיים של ישראל. אז המופת הלאומי נעשה מופת חי, מבלי פנות אם הישוב הוא לעת עתה גדול או קטן, מכל-מקום עם ישראל חי על אדמת ישראל ברוח ישראל, וכשהחיים הללו הם מתאימים, לעבודה ולשכלול של ישוב, הנסיון הוא נסיון נעלה וטוב, והם קרובים לברכת ד' של &quot;קץ המגולה&quot;, שרוב העולם הנאור ראוי להיות שמח בו.

&quot;ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעם ישראל כי קרבו לבוא&quot; ‏&lt;ref&gt;יחזקאל לו ח, ועיין סנהדרין צח ע״א&lt;/ref&gt;. 

כל אלה הם דברים כל-כך פשוטים, עד שאי אפשר לפחות מהם מאומה, וראוים המה לקובעם לאשיות מעשיות בצורת ישובנו החביב, ואז יוסר התבלול, בלבול הלשונות של דור ההפלגה שבקרבנו יקטן ויחלש. עד מהרה נוכל להבין את
השפה הטהורה הטבעית והפנימית, שבה גדולי ישראל, גדולי התורה באמת
מבטאים את הגיוני לבבם, ועד מהרה נוכל לבוא למדה זו הטובה, להשתמש בכשרון השפעת הרעיונות שיהיו קרובים ומתאימים זה לזה.&lt;br /&gt;

הרבה דוגמאות נוכל לקחת לנו מחיי האיש הגדול הזה, בעל הלב הטהור
והחפץ הטוב לישועתם של ישראל ולכבודם. כמה היה חפץ תמיד לתמוך ולסעוד כל רעיון טוב, כל פעולה מועלת וכמה עזבהו כחו, מנגיחות ודחיפות של ההריסה הסוררת, שנכנסה כמסס נוסס    לתוך התנועה הלאומית ביחוד.&lt;br /&gt;

כמה היה שמח אותו צדיק ז&quot;ל על כל דבר טוב המביא אורה ושלום. זכורני, למשל, הרה&quot;ח סובלסקי כונן את ספרו השנתי &quot;כנסת הגדולה&quot;, לנסות כח של השפעת רעיונות מצירוף התורה, הלאומיות וההשכלה, כמה היה עלז מאורנו ז&quot;ל
על הנסיון הזה, שקיוה ממנו תוצאות טובות לקדושת שם שמים, לחיבת התורה,
ולאחדות ושלום בישראל. חזק את ידיו, ונתן לו חומר מסגנונו, ובצפייתו ציפה
להתפתחות הענין בכללו ובפרטיו. עוד נסיונות פרטיים נסה ולא רפו ידיו, עד
שפגע באבן מעמסה זאת בזרותה של ההשפעה הרעה מהמבקשים לסכסך את רוח
עמנו עד היסוד, עד שנמצא הכל מורעל, כל תיקון, כל צל של חיים כבר הוא נטמא במגע ובמשא של הוללות וכפירה בזויה.&lt;br /&gt;

כמה מחשבות גדולות היו לאותו צדיק ז&quot;ל בנסעו לארצנו הקדושה, לכהן
פאר בהרבנות בירושלם תיבנה ותכונן, כמה היה מקוה לעשות ולפעול, על
כל, ועם כל. אבל, בבואו מה מצא ? מצא שהכפירה מתאמצת להתהלך בחוצות ירושלם בגרון נטוי, חפצה לבלע את כל העולם העברי, ואין דורש ואין מבקש, מכשלון כח, לטהר את הרוח במובן חיובי, לדבר מלה עברית בצורה עברית פנימית, באותה הצורה שהיא צריכה לצאת מציון מהר קודש אלהינו, לכה&quot;פ כשהאמצעים השליליים אינם מספיקים כלל לבדם.

&quot;מעונותיהם של ישראל, הצדיקים עפים
ומתעלפים&quot; ‏&lt;ref&gt;מדרש שמואל כג&lt;/ref&gt;; הידים הטהורות רפו, הרוח הנשגב ירד והגה נכאים, ועם דורו מה ישוחח, מעטו המבינים לדעו, ואשר כח בהם להיות לעזר לצאת המערכה בפועל ובמעשה, על-כן הפכו עליו ציריו תמיד, ועצתו נבלעה. 

אמנם הלב הטהור והער לא שקט ולא נח, אף כי לא נתן לו אף חלק אחוז מתאותו לראות על אדמת הקדש, בכל-זאת כפי היכולת, שנתמעט הרבה מדאבון לב על המצב האומלל הכללי שנגע עד נפשו, פעל ועשה, להטבת מצב בני תורה, הנאנחים ונדכאים, לתקון דברים שבתורה ודת קדש והטבת מצב המוסדות היסודיות. 

אבל לא באלה לבדם היה חפץ להתגדר. המושבות, הישוב החדש, היה לו משוש חייו, תקוה ועז. כמה היה חפץ להשפיע עליו מרוחו הטהור, אמנם כבר עצרוהו החלאים, רפיון הגו והרוח, הדעה העמוקה והפנימית, שהצלחת הישוב תלויה אמנם כפי אותה המדה שרוח ד', שהוא רוח ישראל האמיתי, יפרח שם וישגשג, היא משכה אותו תמיד, לחשוב מחשבות איך לרומם רוח היהדות האמיתית בטהרתה בהמושבות. 

אבל, הסביבה, לדאבון לב, מצא אותה בלתי עוזרת עדיין לשכלל לזה אמצעים הגונים. האדריכלות לבנין הגשר על התהום העמוק והרחב, שביו משאת הנפש הגדולה של צדיק החי באמונתו, החש ומרגיש מה הוא עזם וישעם של ישראל, עד אותם שנפלו לעומק ההרהורים הרעים שנפוצו לדאבונינו בין חלק מצעירי הישוב החדש לרגלי המאשרים המתעים, עד כדי להשפיע על האחרונים לבנות ולהחיות, חסרה חומר רב. 

והחומר ההוא צריך להוסד, מתחתית מצב החנוך, שבחדרים והישיבות שבארצנו הקדושה, לעורר את יושבי ארץ הקודש ברוח עז וחיים יחד עם רוח תורה ויראת ד' טהורה, בחיפוש עצות נכונות איך להתאים את חפץ החיים והבנין, המצוי
בהמושבות על-כל-פנים באיזה מדה לשמחת לבבנו, עם יסוד החיים והתקומה הלאומית שלנו, עם הכרה אמיתית פנימית לאהבת התורה ודרכיה דרכי נועם, שהם לנו עז תהלה ותפארת אחרית ותקוה כדבר ד' אשר נאמן.&lt;br /&gt;

והנה כל מה שהחמושים ברעיון הבנין יוסיפו להיות משפרים מעשיהם ומחשבותיהם, ביחוד אלה המחשבות שמתגלות בספרות, כל מה שיוסיפו לדקדק
לקחת חומר להתעודדות הרוח, חומר בלתי מפוצץ ומהרס את כל מועדי אל בארץ, 
באותה המדה יהיה נח להתאים את המכונות הנפרדות, שכל אחת דורשת את
צביונה. 

אבל, החוצפה היא קנאית נפרזה, איננה מוותרת משלה, ומשל אחרים, שהיא אומרת שהם שלה, כחוט השערה, והיא הולכת הלך והוסיף לעפר בעפר קרן כל צבי, עד שהרויחה לשום כל תקון ושכלול לשם נרדף עם מינות ופריקת עול מלכות שמים, וכל התוצאות המדאיבות הנכרכות אחריה, עד שהולידה סירים סבוכים וצלמות תחת סדרים.&lt;br /&gt;

עם כל המניעות מלעשות דברים קבועים בפנים, הועילה הרבה כניסתו של
אותו גאון וצדיק ז&quot;ל לירושלם עה&quot;ק בתור חטיבה לאומית. קורת רוח היא לאומה כשהיא מוצאת דבריה החביבים לה כל דבר במקומו הנאה לו. ומי שיודע אך מעט את החבה היתרה שהיתה מורגשת לאותו צדיק ז&quot;ל מרבבות אלפי ישראל ואת השמחה הפנימית אשר מלאה לבבות רבות מהקורת רוח הגדול שבא, אמנם,
האיש הנאה, למקום הנאה הראוי לו, - &quot;ר' אליהו דוד וירושלם עה&quot;ק&quot;. כמה היו מתאימים הצלצולים הללו! מי שרק לא נתרחק כ&quot;כ עד לבלתי להכיר את רגשי הלב הפנימיים והטבעיים של כללות עם ד', האוהב את התורה, ואת יראי ד' יכבד, כבר הוא יודע להכיר רוממות ערכה של ההרגשה המשמחת הזאת שיש לה ערך הגון ונכבד ביחש לרגשי אמונים, של עם קדוש לאנשי קודש, שבהם חיי רוחו. 

אינני כותב בזה תולדה במובנה הרגיל, אבל אינני יכול למנוע עצמי מלדבר את אשר לבבי חושב, למראה הגדול הזה, של  נפש גדולה קדושה ונפלאה מלאה קדושה
וטהרה, יושר אמת וצדק, ומוכתר בכתר שם טוב, במלא רחב נפוצות יהודה כמעט
בכל מקומות פזוריהם לשם ולתפארת, שהיתה מלאה חפצים גדולים ונעלים, אוצר מחשבות קדושות וטובות על ישראל ועל רבנן, על התורה והארץ. 

הציור בעצמו יאזרנו עז, אבל יותר מכל אנו צריכים ללמוד את הצד השלילי את הסבות אשר מנעו את הנפש היקרה הזאת מהפיק חפציה הרמים והנשאים, למען נוכל להשתמש בלמודים הללו, איך לכונן מחשבות בעצה לימים הבאים עלינו לטובה, איך להשתמש בכלי חמדה החיים אתנו, יוסף ה' על ימיהם, בגדולי הדור טהורי הלב וקדושי המחשבה, איך נוכל למזג את ההשפעה שתהיה משותפת מכל העברים השונים שלנו לבנות את בית ישראל, נשפר מעשינו נבונן רעיונינו ושבו לנו בונינו, ביכולת, להיות בונים וגודרים עמנו בלא לב ולב.

{{סרגל ניווט|אדר היקר||ג|ד|ה|}}

[[קטגוריה:אדר היקר]]</text>
      <sha1>8vseg5n038bnx0rr4dn42urd8kf0whc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אזהרות אבן גבירול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>223103</id>
    <revision>
      <id>3017485</id>
      <parentid>3005665</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T11:53:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017485</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46966" sha1="soqt3lruyzs038r0jx94hy8p7jbfgoo" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שמור לבי מענה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]]
| מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה בן יהודה; שלמה
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-1482|א-1482]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ב-1278|ב-1278]]
| מנהגים = נאמרות למנהג קהילות עדות המזרח ותימנים בחג השבועות לפני תפילת מנחה (וגם בקצת קהילות צפון אפריקה אומרים אותן בנוסף על {{צ|[[אי זה מקום בינה|אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]}}. נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש שאומרים הכל ביום אחד). היו נאמרות גם למנהג איטליה בשבת שלפני שבועות (שבת הגדול של שבועות).{{ש}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור2|ליום ראשון:}}&lt;/includeonly&gt;
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==רשות לאזהרות==
{{:אמון יום זה}}

==אזהרות==
{{הור|סימן: '''שלמה בן יהודה'''. משקל: יתד וארבע תנועות [‿– – – – –]}}
===פתיחה===
&lt;poem&gt;
{{סי|שְׁ}}מֹר {{סי|לִ}}בִּי {{סי|מַ}}עֲנֶה / {{סי|הֱ}}יֶה {{סי|בִ}}מְאֹד {{סי|נַ}}עֲנֶה / {{סי|יְ}}רָא {{סי|הָ}}אֵל {{סי|וּ}}מְנֵה / {{סי|דְּ}}בָרָיו {{סי|הַ}}יְשָׁרִים
וְהוּא יִסְלַח אַשְׁמָה / וְהוּא יַרְבֶּה עָצְמָה / וְהוּא יִתֵּן חָכְמָה / לְהָבִין נִמְהָרִים
אֲסַפֵּר תּוּשִׁיּוֹת / מְתוּקוֹת לַפִּיּוֹת / וְאַצִּיב תַּלְפִּיּוֹת / לְאַשֵּׁר הָעֹבְרִים
&lt;/poem&gt;
===מצוות עשה===
&lt;poem&gt;
וְאַזְכִּיר מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּדָת מָעוֹז וּמַחְסֶה / וְעַל פְּשָׁעַי יְכַסֶּה / מְגַלֶּה נִסְתָּרִים
שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים / וּמָאתַיִם תְּקוּעִים / כְּמוֹ מַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים / בְּמִסְפַּר אֵבָרִים
בְּסִינַי נוֹדָעוּ / וּמֵרוֹם נִשְׁמָעוּ / וְיַחְדָּו הָטְבָּעוּ / בְּתוֹך עֲשֶׂרֶת דְּבָרִים
אֲשֶׁר הִתְווּ הַתְוֹת / בְּתֵיבוֹת נִשְׁתָּוֹת / בְּמִסְפַּר הַמִּצְוֹת / וּבָהֶם נֶאֱמָרִים
וְהַמּוֹשִׁיעֲךָ / וְהַמּוֹדִיעֲךָ / עַד אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ / נְתָנָם נֶחְקָרִים
וְהִרְעִים אֵל דֵּעוֹת / בְּקוֹל הִפְלִיא זְוָעוֹת / מְקַפֵּץ עַל גְּבָעוֹת / מְדַלֵּג עַל הָרִים
וְעֵת קָרָא אוֹתָם / רְעָדָה אֲחָזָתַם / וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם / בְּרֶטֶט וּשְׁבָרִים
וְהוֹרִיד טַל אֵדָיו / לְעַמּוֹ וַעֲבָדָיו / וְהֵשִׁיב בַּחֲסָדָיו / נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים
אֲנִי הוֹצֵאתִיךָ / אֲנִי הִזְהַרְתִּיךָ / אֲנִי הִדְרַכְתִּיךָ / בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים
לְיַחֵד אֵל אָיֹם / שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם / לְהִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם / עֲרָבִים וּשְׁחָרִים
לְעָבְדוֹ וּלְאָהֳבוֹ / בְּלֵב, וּלְדָבְקָה בוֹ / וְלִתְמֹךְ בִּנְתִיבוֹ / פְּעָמִים וַאֲשׁוּרִים
לְקַדֵּשׁ תַּעֲצוּמוֹ / לְיִרְאָה מִזַּעְמוֹ / לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ / בְּלִי שָׁוְא וּשְׁקָרִים
לְצַדֵּק דִּינֵהוּ / וְלִרְדֹּף צִדְקֵהוּ / וְלִשְׁמֹר דָּתֵהוּ / וְלַעֲשׂוֹת מַאֲמָרִים
דְּבָרָיו שִׂים מַרְפֵּא / עֲלֵי לֵב גַּם עַל פֶּה / וְכָתְבֵם עַל סִפֵּי / מְזוּזוֹת וּשְׁעָרִים
וְשִׁנַּנְתָּם תָּמִיד / לְבִנְךָ וּלְתַלְמִיד / וְהַבְּרָכוֹת תַּצְמִיד / לְמֵאָה נִגְמָרִים
בְּכוֹר בָּנִים תִּפְדֶּה / וְטוֹטָפוֹת תַּעְדֶּה / וּבַכְּנַעֲנִי תִרְדֶּה / וְתִמּוֹל בִּבְשָׂרִים
פְּדֵה פֶּטֶר הַחֲמוֹר / וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר / וְהַהַלֵּל תִּגְמֹר / בְּיָמִים נִסְפָּרִים
וְעַל כַּנְפֵי בִגְדָּךְ / גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ / וְהַלְוֵה דַּל וָדָךְ / וּפַיֵּס בִּדְבָרִים
קְבַע בִּרְכַּת מָזוֹן / בְּאַט וּבְחִפָּזוֹן / וְלֹא תִמְצָא רָזוֹן / בְּעִנּוּי כִּפּוּרִים
עֲבוֹט עָנִי הָשֵׁב / וְאִתָּךְ אַל יֵשֵׁב / וְהַגָּזֵל תָּשֵׁב / וְעֹשֶׁק מִסְחָרִים
הֱיֵה לַשָֹּב עָנָו / לְשִׂכְלוֹ וּלְשָׁנָיו / וְתָקוּם מִפָּנָיו / וּפָנָיו נֶהְדָּרִים
וְתִלְמֹד וּתְלַמֵּד / וְהוֹרֶיךָ כַּבֵּד / וְתָשִׁיב כָּל אוֹבֵד / וְתַקְדִּישׁ מְבֻכָּרִים
וְהַדַּלִּים רַחֵם / וְהַחוֹלִים שִׂיחֵם / וְהָאֲבֵלִים נַחֵם / וְתִקְבֹּר נִגְזָרִים
וְלִפְתֹּחַ לָתֵת / לְאֶבְיוֹן יֵחָתֵת / וְלַשְׁמִיד וּלְמוֹתֵת / עֲמָלֵק רֹאשׁ צָרִים
לְבָעֵר מַחְמֶצֶת / לְכָלָה נֶחְרֶצֶת / וְלִשְׂרֹף מִפְלֶצֶת / אֱלִילִים וַאֲשֵׁרִים
לְעַנֵּג יוֹם מְנוּחָה / בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה / וְלָחֹג וּלְשִׂמְחָה / וְלֶאֱהֹב הַגֵּרִים
וְהַצְּדָקָה לַעֲשׂוֹת / כְּפִי יָד וּכְמִסּוֹת / וּמַשְׂאוֹת מַעְמָסוֹת / לְהָקִים וּלְהָרִים
וְתַלְמוּד שַׁעֲשׁוּעִים / לְהַדֵּר וּלְהַנְעִים / וְתוֹכַחַת רֵעִים / וְאַהֲבַת הַחֲבֵרִים
וְתֻמָּה וַעֲנָוָה / וְיֵין קִדּוּשׁ חֶדְוָה / וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וַ/חֲכָמִים עִם הוֹרִים
וְלִמּוּד נֶאֱמָנָה / לְבָנִים בִּרְנָנָה / לְיָתוֹם וְאַלְמָנָה / וְלֵוִי עִם גֵּרִים
שְׁמֹר מַעְשֵׂר עָנִי / וְגַם מַעְשֵׂר שֵׁנִי / וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי / תְּקַדֵּשׁ בַּהֲדָרִים
וּמַעְשֵׂר מִמַּעְשֵׂר / וְגַם וִדּוּי מַעְשֵׂר / וּמִבְּהֵמָה תַעְשֵׂר / וְרֹאשׁ גֵּז הָעֲדָרִים
וְקָדְשֵׁי מַתָּנִי / וּמַעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי / תֹּאכְלֵם בִּמְעוֹנִי / וְהַחַלָּה תָּרִים
וְחַזֵּק מָךְ נָמוֹט / וְלָעַד לֹא תִמּוֹט / וּבַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמֹט / סְפִיחִים וּנְזִירִים
וְתַשְׁמִיט מַשָּׁאוֹת / וְשִׁכְחָה עִם פֵּאוֹת / בְּאִילָן וּתְבוּאוֹת / וְעוֹלְלוֹת מִבְּצִירִים
וְלֶקֶט הַקָּצִיר / וּפֶרֶט הַבָּצִיר / עֲזֹב לִבְלִי תָצִיר / לְדַלִּים נֵאָרִים
וְאֵלֵימוֹ הַבֵּט / בְּהַעֲנֵק וּבְהַעֲבֵט / וְתֵן, פֶּן תִּלָּבֵט / נְדָבוֹת וּנְדָרִים
שְׂמַח וֶאֱמֹר הֶאָח / בְּהַחְיוֹתְךָ הָאָח / וְהַנוֹתָר בָּאָח / יְהֻשְׁלַךְ עַל אוּרִים
וּפִגּוּל כִּי יַבְאֵשׁ / שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ / וּפֶסַח בִּצְלִי אֵשׁ / וּמַצּוֹת וּמְרוֹרִים
וְרִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי / תְּקַדֵּשׁ חַג יִשְׁעִי / וּמִקְרָא שָׁבוּעִי / בְּבִכּוּרֵי קְצִירִים
וְיוֹם זִכְרוֹן תְּרוּעָה / וְיוֹם כִּפּוּר תּוֹעָה / וְסֻכָּה וְאַרְבָּעָה / צְמָחִים נִבְחָרִים
עֲרָבִים בִּסְמָדָר / וְעֵץ עָבֹת נֶהְדָּר / וּבִפְרִי עֵץ הָדָר / וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים
וְכֹהֵן הֻקַם עָל / בְּאַלְמָנָה יִגְעַל / וּבִבְתוּלָה יִבְעַל / וְיָדֵהוּ יָרִים
וְיֵדַע הָעִתִּים / לְטַהֵר סוּת וּבָתִּים / וּפָתֹת הַפִּתִּים / וְהַגֵּשׁ מֻקְטָרִים
וְנִשְׁלַח שָׁלֹחַ / לְקַטֵּר לִמְלֹחַ / לְכַפֵּר לִסְלֹחַ / פְּשָׁעִים נַעְתָּרִים
וְלִיצוֹק וּלְבַלְבֵּל / וְלִשְׁחֹט פָּר וְיוֹבֵל / וְלִמְלֹק וּלְקַבֵּל / וְלִקְמֹץ אֶזְכָּרִים
וְכֵן יִלְמַד עִם זֶה / לְהָנִיף וּלְהַזֵּה / וְהַשּׁוֹק וְהֶחָזֶה / לְחֻקּוֹ נֶעְצָרִים
וְיִלְבַּשׁ לִמְלֶאכֶת / שְׂרָד, וּבְעֵת לֶכֶת / לְבֵית הַפָּרֹכֶת / בְּגָדִים מָשְׁזָרִים
וְתַבְנִית הַמִּשְׁכָּן / וְלֶחֶם הַנִּתְכָּן / וְשֶׁמֶן הַמְתֻכָּן / לְמָשְׁחָה וְלִמְאוֹרִים
חֲנֻכָּה וּמְלֶאכֶת / קְטֹרֶת נִסֶּכֶת / וְשֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת / שְׁתַּיִם כִּכָּרִים
שְׁלָמִים עִם מָנוֹת / וְעוֹלוֹת קָרְבָּנוֹת / וְשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת / בְּמוֹעֲדִים נִזְכָּרִים
וְהָעֹמֶר נַהֵל / וְנֵר שַׁבָּת יָהֵל / וּפָרָשַׁת הַקְהֵל / וְשׁוֹפְטִים עִם שׁוֹטְרִים
לְמַחְקֹרֶת רִיבוֹת / נְפָשׁוֹת וּמַעְרָבוֹת / וְדִין אַרְבַּע אָבוֹת / נְזִיקִים נִשְׁמָרִים
וְקֶצֶב וּתְכוּנָה / לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה / וּמַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה / לְאַרְבַּע עִם עֶשְׂרִים
וְהַתְּקוּפוֹת מַלֹּאת / וְנֵר חֲנֻכָּה הַעֲלוֹת / וְלֵרָאוֹת לַעֲלוֹת / וּבִשְׁנֵי מַעְשָׂרִים
לְהַנְעִים חֳמָשִׁים / וְגַם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים / וְלִטְבֹּל נִפְרָשִׁים / בְּעִתִּים נִגְזָרִים
וְשֶׁבֶת בִּבְהֵמָה / וְעֶבֶד עִם אָמָה / וּבִכּוּרֵי אֲדָמָה / וּמִקְרָא בִכּוּרִים
וְזֵירוּז מָתְנַיִם / וְצִדּוּק מֹאזְנַיִם / וּמַתַּת פִּי שְׁנַיִם / לְבָנִים הַבְּכוֹרִים
וְחֹק אֵיפוֹתַיִם / וְגַם מִדּוֹתַיִם / וּמוֹצָא שְׂפָתַיִם / וּפִדְיוֹן נִמְכָּרִים
וְחֹפֶשׁ הָאָמָה / בְּסִמָּן נִכְתָּמָה / וְדִין עָרֵי חוֹמָה / וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים
וְאָדָם לֹא יָדוֹן / בְּנִמְכָּר עַל זָדוֹן / בְּיוֹבֵל וּמוֹת אָדוֹן / יְשֻׁלַּח לִדְרוֹרִים
וְצֵאת עִבְרִית חָפְשִׁית / בְּיוֹבֵל וְצֵאת שִׁשִּׁית / וְעוֹרוֹת וַחֲמִישִׁית / וְהַבְדֵּל שֵׁשׁ עָרִים
וְדִין שִׁפְחָה חֲרוּפָה / וְסוֹד עֶגְלָה עֲרוּפָה / וּפֶסַח לִתְרוּפָה / לְלֹא הֵמָּה טְהוֹרִים
וְטָהֳרַת הַדָּוֹת / בְּמֵימֵי הַמִּקְוֹת / וּפָר בָּא עַל מִצְוֹת / וּפַר יוֹם כִּפּוּרִים
וְטָהֳרַת הַטֻּמְאָה / בְּקָרְבָּן הַנִּרְאָה / וְקָרְבַּן חַטָּאָה / וּמוּסָפִין עֶשְׂרִים
וְיוֹרֵד עִם עוֹלֶה / וּוַדַּאי עִם נִתְלֶה / וְחֵרֶם הַמֻּפְלֵא / וְעֵרֶךְ הַנּוֹדְרִים
וְיָד וְיָתֵד לַחְפֹּר / וְהָעֹמֶר לִסְפֹּר / וְאֵם קַן הַצִּפּוֹר / לְשַׁלַּח בַּיְעָרִים
וְכָל טֻמְאָה הַפְלוֹת / בְּשֶׁרֶץ וּנְבֵלוֹת / וְאָדָם עִם מִכְלוֹת / וּמַשְׁקִים נִגָּרִים
וְהַסֵּט וְשֹׁכֶבֶת / וּמִקְרֶה מַחְשֶׁבֶת / וְיִבּוּם נֶעֱזֶבֶת / וְאִגֶּרֶת פּוּרִים
וְחָלֹץ וָרֶקֶת / לְאִשָּׁה נִתֶּקֶת / וְקֹץ כַּף מַחְזֶקֶת / מְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים
וְדִין אֵשֶׁת שִׁבְיָה / וְחֹק פִּרְיָה רִבְיָה / וְתִלְבֹּשֶׁת עֶרְיָה / וְנִסּוּךְ מֵי קָרִים
וְעָרְלָה וְהִלּוּלִים / וּמִשְׁנֶה לַמּוֹשְׁלִים / בְּיוֹמָם תֵּן הַשְׁלִים / שְׂכַר הַנִּשְׂכָּרִים
בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת / וּמֶכֶס וּנְחָלוֹת / וְשִׂיד אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת / וְיוֹבֵל לִדְרוֹרִים
חֲצוֹצְרוֹת הָעֵדָה / וּמוּרָם מִתּוֹדָה / וְטִבּוּל יוֹלֵדָה / וּמִדַּם הַמְּקוֹרִים
וּפָרָה לִשְׂרֵפָה / וְחָזֶה לִתְנוּפָה / וּמַעְשַׂר הָאֵיפָה / וְהַתְּרוּמָה הָרִים
וְעִיר יַד שׁוֹלַחַת / לְמַלֵּט מִשַּׁחַת / וְעִיר הַנִּדַּחַת / לְהַחְרִיב וּלְהַחְרִים
וְעִיר כִּי תִסָּגֵר / אֲבָנֶיהָ תַּגֵּר / נְבֵלָה תֵּן לַגֵּר / וּמָכֹר לַנָּכְרִים
דְּמֵי כֹפֶר תִּשְׁקֹל / וְהַמֵּסִית תִּסְקֹל / בְּיַעַן הֵרִים קוֹל / לְעָבְדָה לַאֲחֵרִים
וְחוֹלֵם וְעֵד זוֹמֵם / כְּאֶחָד הַחֲרִימֵם / לְבִלְתִּי יִתְרוֹמֵם / לְנַבֵּא בִשְׁקָרִים
וּבִפְרָעוֹת תִּפְרַע / לְמוֹצִיאֵי שֵׁם רָע / וְאִישׁ זָב וּמְצֹרָע / בְּהַזּוֹת נִטְהָרִים
וּבָזֶה יֵרָפֵא / טְמֵא מֵת אוֹ נִסְפֶּה / וּמַדִּיחַ תִּסְפֶּה / וְיִירְאוּ נִשְׁאָרִים
וְחוֹבֵל בַּחֲמִשָּׁה / תְּכַסֵּהוּ בוּשָׁה / וְדָם עַל יַבָּשָׁה / תְּכַסֶּה בַּעֲפָרִים
וְהַשּׂוֹטָה תַּשְׁקֶה / לְמַעַן תִּנָּקֶה / וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה / לְהָסִיר מִכְמוֹרִים
וְחָתָן בִּשְׁנָתוֹ / יְהִי נָקִי לְבֵיתוֹ / וְיוֹחֵר מִצֵּאתוֹ / וְלֹא יַעֲבֹר דְּבָרִים
וְיָנִיף יָד רָמָה / מְשׁוּחַ מִלְחָמָה / לְבַל תִּפֹּל אֵימָה / בְּלֵב הַנֶּחְגָּרִים
וְאֵלֶּה מִצְוֹתַי / וְאֵלֶּה חֻקּוֹתַי / וְאֵלֶּה תוֹרוֹתַי / תְּמִימִים וִישָׁרִים
תְּחַיֶּינָה מָהִיר / וְתִסְפֶּינָה יָהִיר / וְהַמַּזְהִיר יַזְהִיר / כְּזֹהַר הַמְּאוֹרִים
וְלַנִּזְהָר יִקְרַב / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב / וּכָאוֹר הַנֶּעֱרָב / יְשָׁרִים מַכְתִּירִים
&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֶׂה / יְיָ יִהְיֶה לָּנוּ מָעוֹז וּמַחְסֶה}}&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;
&lt;/poem&gt;
===מצוות לא תעשה===
&lt;includeonly&gt;{{ש}}{{הור2|ליום שני:}}&lt;/includeonly&gt;
&lt;poem&gt;
בְּצֵל שַׁדַּי אֶחֱסֶה / וְצִדְקוֹ לֹא אֲכַסֶּה / בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / וְאַגִּיד מֵישָׁרִים
כְּתוּבִים בֶּאֱמוּנָה / בְּעֵדוּת נֶאֱמָנָה / וְכִימֵי הַשָּׁנָה / בְּמִסְפָּר נֶחְקָרִים
יְקָרִים מִפְּנִינִים / עֲתִידִים וּצְפוּנִים / לְבַת הָאֵיתָנִים / כְּעֶדְיֵי קִשּׁוּרִים
צְאִי נָא לִקְרָאתִי / אֲחוֹתִי רַעְיָתִי / וְשִׁמְעִי תוֹרָתִי / וְלִקְחִי מוּסָרִים
חֲשַׁקְתִּיךְ וָאֹהַב / פְּדִיתִיךְ מֵרַהַב / בְּמוֹ תוֹרֵי זָהָב / צְרוּפִים וּטְהוֹרִים
בְּצֵאתִי נִצָּבָה / בְּאֶלֶף וּרְבָבָה / וְקוֹל דּוֹדִי זֶה בָּא / מְדַלֵּג עַל הָרִים
וְאָנֹכִי יְיָ / קְרָאתִיךְ מִסִּינַי / וְלֹא יִהְיֶה עַל פָּנַי / לְךָ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים
וְלֹא תַעֲשֶׂה פֶסֶל / בְּרֶשַׁע וּבְכֶסֶל / וְלֹא תָשִׂים כֶּסֶל / לְהַקְנִיאוֹ בְּזָרִים
וְגוּר מִלֶּהָבָה / לְהָבִיא תוֹעֵבָה / וְלִבְנוֹת מַצֵּבָה / וְלָטַעַת אֲשֵׁרִים
וְסוּר מִשֵּׁמַע שָׁוְא / וּמֵהַאֲמֵן בַּשָּׁו / וְלֹא תִשָֹּא לַשָּׁוְא / שְׁמוֹתַי הַיְקָרִים
וּמִצְוַת לֹא תִנְאָף / שְׁמֹר, פֶּן יֶחֱרֶה אַף / וְלִגְנֹב לֹא תִשְׁאַף / וְלֹא תַחְמֹד חֲבֵרִים
וְנֶפֶשׁ לֹא תְנַקֵּשׁ / אֲשֶׁר דָּמָהּ אֲבַקֵּשׁ / וְלֹא תִתֵּן מוֹקֵשׁ / לְהַכְשִׁיל הַעִוְרִים
וְשֶׁקֶר לֹא תַעֲנֶה / וְיָתוֹם לֹא תְעַנֶּה / וְאַרְצָךְ לֹא תִזְנֶה / כְּאַרְצוֹת הַזָּרִים
וְהַגֵּר לֹא תוֹנֶה / וְגָזִית לֹא תִבְנֶה / וְעַל רִב לֹא תַעֲנֶה / לְחַרְחֵר מִתְגָּרִים
אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל / וְהַשֵּׁם לֹא תְחַלֵּל / וְכַרְמָךְ לֹא תְעוֹלֵל / וּפֶרֶט הַבְּצִירִים
וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ / חֲמָסוֹ יִדָּרֵשׁ / וְלֹא יַצְמִיד חוֹרֵשׁ / שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים
וְלֹא תְאַחֵר בְּבִצְעָךְ / מְלֵאָתְךָ וְדִמְעָךְ / וְלֹא תַעֲשֹׁק רֵעָךְ / וְלֹא תְאַחֵר נְדָרִים
וְלֹא תַעְשֹׁק שְׂכִירְךָ / וְלֹא תְלַקֵּט קְצִירְךָ / וְלֹא תַחְסֹם שׁוֹרְךָ / בְּדִישׁוֹ הָעֳמָרִים
וְלֹא תְפַאֵר זֵיתְךָ / וְלֹא תְכַלֶּה פְּאָתְךָ / וְלֹא תוֹנֶה עֲמִיתְךָ / בְּמֶקַח וּמִמְכָּרִים
וְלֹא תִשָּׂא חֶטְאוֹ / אֲשֶׁר לִבּוֹ מְלָאוֹ / וְלֹא תַחְשֹׁב לְשָׂנְאוֹ / כְּמַשְׂטֵמַת עָרִים
וְלֹא תִקֹּם עַמְּךָ / לְבַל אֶקֹּם מִמְּךָ / וְלֹא תָלִין עִמְּךָ / פְּעֻלַּת נִשְׂכָּרִים
וְלֹא תִטֹּר אֵיבוֹת / וְלֹא תִשְׁאַל אֹבוֹת / וְלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת / וּבָנִים עַל הוֹרִים
וְלֹא תִשְׁמַע דִּבְרֵי / נְבִיא שֶׁקֶר מוֹרֶה / וְלֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי / מְסִיתִים נִבְעָרִים
וְעֶבֶד לֹא תַסְגִּיר / וּפָנִים לֹא תַכִּיר / וְעַל פֶּה לֹא תַזְכִּיר / שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים
וְכַסְפָּם לֹא תַחְמֹד / וְעַל דָּם לֹא תַעֲמֹד / וְהֵחָדֵל לִלְמֹד / שְׁבוּעַת הַשְּׁקָרִים
נְצֹר חֻקַּי עַל דַּל / וְלֹא תִשָֹּא פְנֵי דָל / וּמִנֶּשֶׁךְ תֶּחְדַּל / לְרַבּוֹת בִּמְחִירִים
וּמִצְוַת לֹא תַטֶּה / שְׁמֹר, פֶּן בָּהּ תִּשְׂטֶה / וְדִין יָתוֹם מֻטֶּה / וְאַלְמָנָה וְגֵרִים
וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד / וְלֹא יָעִיד אֶחָד / וְלֹא תֹאכַל יַחַד / נְפָשׁוֹת וּבְשָׂרִים
וְלֹא תַחְמֹד גְּזֵלָה / אֲשֶׁר תִּקַּח אֲפֵלָה / וְלֹא תֹאכַל נְבֵלָה / וְזִבְחֵי הַשְֹּעִירִים
וְלֹא תֹאכַל טְרֵפָה / וְתוֹעֵבָה הֲדוּפָה / וְלֹא תַקְטִין אֵיפָה / לְהַפְקִיעַ שְׁעָרִים
וְלֹא תַעֲשֶׂה רָעוֹת / בְּמִדַּת קַרְקָעוֹת / וּמִשְׁקַל הַמָּעוֹת / וְגַם לֹא בַּמְּשׂוּרִים
וְלֹא תִתֵּן אָכְלְךָ / בְּמַרְבִּית, פֶּן אֲכֶלְךָ / וְלֹא תָרוּץ רַגְלְךָ / מְלָשְׁנִי בַסְּתָרִים
וְלֹא תָשִׁית יָד עִם / רְשָׁעִים וּמְרֵעִים / וְלֹא תִגֹּשׂ רֵעִים / וְאַחִים, כַּנָּכְרִים
עֲזֹב עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ / וְלֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ / לְאַלְמָנָה לְתִתּוֹ / וְלִיתוֹמִים וְגֵרִים
שְׁנַת שֶׁבַע תִּצֹּר / וּבַיּוֹבֵל תַּעְצֹר / סְפִיחִים לֹא תִקְצֹר / וְלֹא תִבְצֹר נְזִירִים
וְלֹא תִזְרַע תַּלְמָךְ / לְהוֹצִיא בוֹ לַחְמָךְ / וְלֹא תִזְמֹר כַּרְמָךְ / וְלֹא יַעֲלֶה סִירִים
וְלֹא תֹאכַל קָלִי / וְגֶרֶשׂ כַּרְמִלִּי / בְּטֶרֶם תָּבִיא לִי / לְרֵאשִׁית הַקְּצִירִים
וְלֹא תֹאכַל עֲרֵלִים / בְּטֶרֶם הִלּוּלִים / וְלֹא תֶהְדַּר גְּדוֹלִים / וְדַלִּים נֶחְפָּרִים
וְלֹא תִהְיֶה נֹשֶׁה / לְאִישׁ עָנִי נִקְשֶׁה / וְלֹא תִתֵּן אִשֶּׁה / בְּעִוְרִים וּשְׁבוּרִים
וְלֹא יַעֲלֶה מְשִׁיחִי / בְּמַעֲלוֹת, עַל מִזְבְּחִי / וְלֹא תִזְבַּח פִּסְחִי / בְּאַחַד הַשְּׁעָרִים
וְהַכֵּלִים תְּמַשֵּׁשׁ / וְהֶחָמֵץ תְּרוֹשֵׁשׁ / וְתִשְׂרְפֶנּוּ בַשֵּׁשׁ / עֲדֵי אֶחָד וְעֶשְׂרִים
וְלֹא תוֹצִיא לַחוּץ / בְּשַׂר פֶּסַח נָחוּץ / וְזָר וְעָרֵל מִחוּץ / וְתוֹשָׁב וּשְׂכִירִים
וְזִבְחִי לֹא תְשַׁמֵּץ / בְּזָבְחוֹ עַל חָמֵץ / וְלִבְּךָ לֹא תְאַמֵּץ / לְתִתֵּן מַחְסוֹרִים
וְנָשִׂיא לֹא תָאֹר / וְלֹא יֵרָאֶה שְׂאֹר / וְלֹא יָלִין עַד אוֹר / בְּשַׂר לֵיל שִׁמּוּרִים
וְחֶלְבֵּי זִבְחֵיכֶם / וְחֶלְבֵּי חַגֵּיכֶם / וְתוֹדוֹת שַׁלְמֵיכֶם / לְהוֹתִיר נֶאֱסָרִים
וְכִי יִגַּע בָּשָׂר / בְּכָל טָמֵא נֶאֱסָר / וְלֹא תֹאכַל מַעְשַׂר / דְּגָנְךָ, בַּשְּׁעָרִים
וְיֵינְךָ וְיִצְהָרְךָ / בְּכוֹרוֹת בִּבְקָרְךָ / תְּרוּמַת יָדֶךָ / וּמִבְחַר הַנְּדָרִים
וְלֹא תֹאכַל עַל דָּם / תְּמִידִי הַנִּקְדָּם / וְהַחֵלֶב וָדָם / שְׁנֵי אֵלֶּה אֲסוּרִים
וְדָג וְחַיָּה שְׁנֵיהֶם / וְעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם / בְּלֹא סִמָּנֵיהֶם / אֲשֶׁר בָּם נִכָּרִים
וּמוּם בּוֹ לֹא יִקְרַב / לְהַקְרִיב שַׁי נֶעֱרָב / בְּגִבֵּן אוֹ גָרָב / וּפִסְחִים אוֹ עִוְרִים
וּמִיַּד בֶּן נֵכָר / לֹא תַקְרִיב אֶשְׁכָּר / וְלֹא יַעֲבֹד אִכָּר / בְּכוֹרֵי הַשְּׁוָרִים
וְלֹא תַעֲלֶה לְרָצוֹן / בְּכָל מָקוֹם חִיצוֹן / וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאן / בְּמַשְׁקֵה הָעֲדָרִים
וְלֹא תָמִיר בְּהֵמָה / מְקֻדֶּשֶׁת חֲתוּמָה / וְלֹא יֹאכְלוּ תְרוּמָה / טְמֵאִים עִם זָרִים
וְלֹא תָבִיא לְמָנָה / מְחִיר כֶּלֶב וְזוֹנָה / וְלֹא תִתֵּן לְבוֹנָה / בְּמִנְחַת הַשְֹּעֹרִים
וְלֹא תִקְרַב לְמָשְׁחָה / בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וְלֹא תָשִׂים קָרְחָה / וְשֶׂרֶט בִּבְשָׂרִים
קְטֹרֶת לֹא תִרְקַח / וְעֵינֶיךָ תִּפְקַח / וְכֹפֶר לֹא תִקַּח / לְרוֹצְחֵי מִסְתָּרִים
שְׁמֹר פֶּן תִּנָּשֶׁה / דְּבַר גִּיד הַנָּשֶׁה / וּמִצְוַת לֹא יִקְשֶׁה / בְעֵינֶיךָ, תָּרִים
וְחֹק אֹתוֹ וּבְנוֹ / בְּלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ / וּבִנְךָ לֹא תִתְּנוֹ / לְמֹלֶךְ אַכְזָרִים
וְכָל מְלָאכָה לַקְצוֹת / בְּשַׁבָּתוֹת לִרְצוֹת / וּמִקְרָא חַג מַצּוֹת / וְיוֹם הַבִּכּוּרִים
וּמִקְרָא זִכָּרוֹן / לְצֶדֶק וּלְכִשְׁרוֹן / וּמִקְרָאֵי הָרֹן / וְיוֹם הַכִּפֻּרִים
וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבֹּר / בְּלֵיל צֵאתְךָ מִבּוֹר / וְתַעַר לֹא יַעֲבֹר / בְּרָאשֵׁי הַנְּזִירִים
וְלֹא יֵצֵא מִפִּיו / לְהִטַּמֵּא לְאָבִיו / וְלַאֲחוֹתוֹ וְאָחִיו / וְיֶתֶר הַשְּׁאֵרִים
וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן / לְחַכְלִילוּת עַיִן / וְלֹא חֹמֶץ יַיִן / וְיֶתֶר הַדְּבָרִים
כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע / בְּגֵוְךָ לֹא תִרְקַע / וְהַמְקַלֵּל יוּקַע / וְיוּבַל לִקְבָרִים
וּמִקְרֶה הַנִּרְאֶה / בְּמַחֲנֶיךָ הַפְאֵה / וְצוּרְךָ לֹא יִרְאֶה / בְּךָ עֶרְוַת דְּבָרִים
וְנֶשֶׁךְ לֹא תְתַכֵּן / לְהָשִׂים עַל מִסְכֵּן / וְחֹק לֹא תַעֲשׂוּ כֵן / לְאַדִּיר אַדִּירִים
וְעֵינְךָ לֹא תַעְלִים / בְּנִדָּחִים וְנוֹפְלִים / וְלֹא תַעֲשׂוּ אֱלִילִים / כְּהַבְלֵי הַנָּכְרִים
וְצֶמֶר לֹא תִלְבַּשׁ / בְּמוֹ פִשְׁתִּים נֶחְבָּשׁ / וְלֹא תַקְטִיר לִי דְּבַשׁ / תְּמָרִים, וּשְׂאֹרִים
וְלֹא תַעֲלוּ לַחְמִי / וְלֹא תִסְּכוּ לִשְׁמִי / בְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי / אֲשֶׁר לִפְנֵי עֳפָרִים
בְּצֵל נוֹף לֹא תֶחֱסוּ / וְכָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ / וְהָאֵל לֹא תְנַסּוּ / כְּמַסַּת הַמּוֹרִים
וְחֹק לֹא יֵרָאוּ / דְּבָרָיו תִּירָאוּ / וְחַיִּים תִּמְצָאוּ / וְשָׁלוֹם כַּנְּהָרִים
וּבִדְבַר לֹא תְשַׁקְּצוּ / מְאֹד חִזְקוּ וְאִמְצוּ / וְהַגֵּר לֹא תִלְחֲצוּ / כִּי הֱיִיתֶם גֵּרִים
וּבִדְבַר לֹא תְכַחֲשׁוּ / מְאֹד חִקְרוּ דִּרְשׁוּ / וּבִדְבַר לֹא תְנַחֲשׁוּ / כְּנֶאֱלָחִים סָרִים
וּבִדְבַר לֹא תְבַשֵּׁל / חֲדַל מֵהִכָּשֵׁל / וְלֹא תֹאכַל בָּשֵׁל / וְנָא, לֵיל שִׁמּוּרִים
וּבִדְבַר לֹא תְעוֹנֵן / אֲשׁוּרֶיךָ כּוֹנֵן / וְהָעֲבָדִים תְּחוֹנֵן / בִּצֵאתָם לִדְרוֹרִים
וְלֹא תִגְרַע חֻקָּם / לְמַלֹּאת אֶת סִפְקָם / וְלֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם / מְרוּדִים וּנְעוּרִים
וְלֹא תַעֲבֹד בָּהֶם / עֲבֹדַת עַבְדֵיהֶם / בְּיַעַן כִּי לִי הֵם / עֲבָדִים נִמְכָּרִים
וְלֹא תִקְפֹּץ כַּפָּךְ / וְלֹא תַקְשֶׁה עָרְפָּךְ / וְלֹא תִתֵּן כַּסְפָּךְ / בְּנֶשֶׁךְ כַּיְהִירִים
וְלֹא יֵרַע לִבָּךְ / בְּתִתְּךָ לְתוֹשָׁבָךְ / וְלֹא יִמָּצֵא בָךְ / קְסָמִים וַחֲבָרִים
וְלֹא תַעֲבִיר בִּנְךָ / וְלֹא תַשְׁחִית זְקָנְךָ / וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ / לְכַלּוֹת הַצּוֹרְרִים
וְלֹא תִכְרֹת לָהֶם / בְּרִית, וְלֵאלֹהֵיהֶם / וְלֹא תַעֲשֶׂה כָהֶם / בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים
וְלֹא תֵלֵךְ אִתָּם / בְּחֻקּוֹת מִשְׁמַרְתָּם / וְלֹא תְחַיֶּה אוֹתָם / וְלֹא תָחֹן צָרִים
בְּאַרְצְךָ לֹא יִשְׁכְּנוּ / וּבָם לֹא תִתְחַתְּנוּ / וּמַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ / כְּהַבְלֵי שָׁוְא שֹׁמְרִים
וְלֹא תַשְׁאִיר עוֹנֶה / בְּעִיר עָלַי תִּזְנֶה / וְהִיא לֹא תִבָּנֶה / אֲבָל הַחֲרֵם תַּחֲרִים
וְחֵרֶם עַם נָבָק / בְּיָדְךָ לֹא יִדְבָּק / וְהָיָה תֵּל אָבָק / כְּמַהְפֵּכַת זָרִים
וְעַמּוֹנִי פַּזֵּר / וּמוֹאָבִי בַּזֵּר / וְלֹא יָבֹא מַמְזֵר / בְּסוֹד עַם נִבְחָרִים
וְלֹא תִדְרֹשׁ שְׁלוֹמִים / לְאַכְזָרִים קָמִים / וְלֹא תָשִׂים דָּמִים / לְהַצִּיב מִכְמוֹרִים
וְלֹא תַהֲרֹג נְקִיִּם / וְצַדִּיקִים עֲנִיִּם / וְלֹא תַעֲזֹב לְוִיִּם / וְלֹא יִנְחֲלוּ עָרִים
וְלֹא תִדְרֹשׁ אֶל מֵת / אֲשֶׁר אֵין עִמּוֹ אֱמֶת / וְהַמְכַשֵּׁף הַצְמֵת / אֲשֶׁר עָרוֹם יַעְרִים
וְלֹא תַסִּיג כָּל גְּבוּל / בְּמִצְוַת שֹׁכֵן זְבוּל / וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ יְבוּל / בְּעֵת תִּבְנֶה מְצוֹרִים
וְלֹא תְחַלֵּל בִּתְּךָ / לְהַזְנוֹת מִדַּעְתְּךָ / וְלֹא תָשִׁיב אִשְׁתְּךָ / בְּלֶכְתָּהּ לַאֲחֵרִים
וְלֹא תִשְׁכַּב אוֹתָהּ / בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ / וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ / לְגַלּוֹת הַמְּקוֹרִים
וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר / בְּעוּלַת אָח נִגְזָר / וְלֹא יֹאכַל מוּזָר / קֳדָשִׁים מֻזָּרִים
וְלֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה / בְּסוֹד עֵדָה קְדוֹשָׁה / וְלֹא תִלְבַּשׁ אִשָּׁה / לְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים
וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אִישִׁים / לְבוּשֵׁי הַנָּשִׁים / וְלֹא יִהְיוּ קְדֵשִׁים / בְּבָנִים נִכְשָׁרִים
וְלֹא תִרְדֶּה בָּחֳרִי / בְּאָחִיךָ עִבְרִי / וְלֹא תַמְלִיךְ נָכְרִי / אֲבָל כִּי בֶּן חוֹרִים
וְלֹא יַרְבֶּה נָשִׁים / וְסוּסִים וּפָרָשִׁים / וְלֹא יָשִׁיב חָפְשִׁים / לְאֶרֶץ הַמִּצְרִים
וְלֹא יָסוּר לִבּוֹ / בְּסוּסֵי מֶרְכָּבוֹ / וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ / וְחֶמְדַּת אוֹצָרִים
וְלֹא תִמְכֹּר עִבְרִי / כְּמִמְכֶּרֶת נָכְרִי / וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי / בְּבֹאוֹ לִמְגוּרִים
וְלֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי / בְּבוֹאוֹ לַהֲדֹמִי / וְלֹא יָבוֹא בְעַמִּי / פְּצוּעִים וּשְׁבוּרִים
וְלֹא תֵצֵא עִבְרִית / אֲשֶׁר תֻּקַּח בִּבְרִית / כְּצֵאת אָמָה נָכְרִית / בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים
וְלֹא יִבְגֹּד גְּבִירָהּ / וְהֶפְדָּהּ בִּמְחִירָהּ / וְלֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ / כְּיֶתֶר מִמְכָּרִים
וְלֹא יִגְרַע אוֹתָהּ / שְׁאֵרָהּ וּכְסוּתָהּ / וּמִשְׁכַּב עוֹנָתָהּ / בְּקַחְתּוֹ בַּת זָרִים
וְאַרְבַּע נָשִׁים הֵן / אֲסוּרוֹת לַכֹּהֵן / וְהָאַחַת מֵהֶן / כְּשֵׁרָה לַאֲחֵרִים
וְלֹא יְגַדֵּל פֶּרַע / וְלֹא יִפְרֹם קֶרַע / וְלֹא יְחַלֵּל זֶרַע / וּמִקְדַּשׁ מִבְצָרִים
וְלֹא יְטַמֵּא עַצְמוֹ / לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ / אֲבָל עַל מֵת עַמּוֹ / אֲשֶׁר אֵין לוֹ קוֹבְרִים
וּבִדְבַר לֹא יֵצֵא / לְפָנַי יֵרָצֶה / וְיָגִיל עֵת יֵצֵא / כְּחָתָן מֵחֲדָרִים
וּבִדְבַר לֹא תִכְבֶּה / גְּדֻלָּתוֹ תִרְבֶּה / וְנֵרוֹ לֹא יִכְבֶּה / וְיִזְרַח כִּמְאוֹרִים
וְלֹא תֹאכַל פִּתּוֹ / בְּקַחַת זָר בִּתּוֹ / אֲבָל תֹּאכַל אִתּוֹ / בְּשׁוּבָהּ כִּנְעוּרִים
וְגַם לֹא יֹאכַל בּוֹ / שְׂכִירוֹ וְתוֹשָׁבוֹ / וְעַל מֵת לֹא יָבֹא / בְּאָהֳלֵי תַמְרוּרִים
וְלֹא יֹאכַל פְּנִימִית / בְּזָדוֹן וּבְתַרְמִית / וְלֹא יַבְדִּיל לְהַצְמִית / שְׁסוּעֵי הַתּוֹרִים
וְלֹא יֹאכַל מִנְחַת / כְּלִילוֹ, פֶּן יֵחַת / וְלֹא יִזְבַּח מָשְׁחָת / בְּאֵילִים גַּם כָּרִים
וְזָר לֹא יִתְגַּלַּע / רְאוֹת קֹדֶשׁ כְּבַלַּע / וְטָמֵא, פֶּן יְבֻלַּע / בְּשָׁאוֹן וּשְׁבָרִים
וְלֹא יְעַבֵּט אֹרַח / וְיִהְיֶה לַטֹּרַח / וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח / וְרֵעָיו הַמַּמְרִים
וְלֵוִי הַזָּקֵן / עֲבוֹדָה לֹא יְתַקֵּן / וְלֹא תִקַּח אֵם קֵן / עַל פְּנֵי הַצִּפֳּרִים
וְיָמֶיךָ אַמְשִׁיךְ / בְּמִצְוַת לֹא תַשִּׁיךְ / וְאוֹרְךָ לֹא יַחְשִׁיךְ / בְּאֶרֶץ לֹא סְדָרִים
וְלֹא תִמּוֹט רַבַּת / בְּמִצְוַת גְּבוּל שַׁבָּת / וְחֹק מִנְחַת מַחֲבַת / וּמַאֲפֵה תַנּוּרִים
וּבֵיתְךָ לֹא יִסַּח / בְּמִצְוַת לֹא יִזַּח / וּמִצְוַת פֶּן תִּשְׁכַּח / שְׁתַּיִם נֶאֱמָרִים
וּמִצְוַת לֹא תְבַעֲרוּ / וּמִצְוַת לֹא תְשַׁקְּרוּ / וּמִצְוַת לֹא תִמְכְּרוּ / שְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרִים
וּמִצְוַת כִּלְאַיִם / וְרֶכֶב וְרֵחַיִם / וְאַבְנֵי מֹאזְנַיִם / בְּכִיסֵי מִסְחָרִים
וּמִצְוַת לֹא תַחְבֹּל / עֲלֵי כָתֵף תִּסְבֹּל / וְעָלְךָ לֹא יִבֹּל / וְיִפְרַח כַּתְּמָרִים
וְחֹק לֹא תוֹסִיפוּ / וְחֹק לֹא תַחֲנִיפוּ / וְחֹק לֹא תַקִּיפוּ / פְּאַת רֹאשׁ כִּכְמָרִים
וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים
וּמִצְוַת לֹא תָנִיף / לְעוֹלָם לֹא תַחֲנִיף / וּמִצְוַת פֶּן יוֹסִיף / לְהַכּוֹת נוֹסָרִים
וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים
וְחֹק לֹא תָתוּרוּ / וְחֹק לֹא תָגוּרוּ / וְחֹק לֹא יָסֻרוּ / וְחֹק שְׁבוּעַת אֱסָרִים
וְחֹק לֹא אָכַלְתִּי / וְחֹק לֹא בִעַרְתִּי / וְחֹק לֹא נָתַתִּי / לְמֵתִים נִגְזָרִים
וּבִתְעוּדַת הָעֲבוֹט / בְּמֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט / וּפָרָשַׁת הֶדְיוֹט / וּפָרָשַׁת שֹׁטְרִים
וְכָל פָּרָשִׁיּוֹת / מְפִיקֵי תוּשִׁיּוֹת / אֲשֶׁר הֵם בַּצִּיּוֹת / מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים
וְאֶחָד וְשִׁבְעִים הֵם / חֲרוּצִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם / וְאֵלֶּה פְקוּדֵיהֶם / בְּמִכְתָּב נִזְכָּרִים
אֲשֶׁר יִתֵּן זַרְעוֹ / לְמֹלֶךְ, בְּרֹב רִשְׁעוֹ / וְהַמְגַדֵּף יִשְׁעוֹ / אֲשֶׁר יָדוֹ יָרִים
וּמֵסִית וּמְחַלֵּל / וּבֵן סֹבֵא וְזוֹלֵל / וּמַכֵּה וּמְקַלֵּל / וּמַדִּיחַ עָרִים
וְהַדּוֹבֵר סָרָה / בְּשֵׁם עֲבֹדָה זָרָה / וּבַעַל אוֹב לְזָרָא / וְיִדְּעוֹנִי שְׁקָרִים
וְנֶפֶשׁ רוֹצַחַת / לְפַחַד וָפַחַת / וְעַם עִיר נִדַּחַת / בְּחֶרֶב נִדְקָרִים
וְנָבִיא מִדַּעַת / תְּכַסֶּה תוֹלַעַת / וְאִשָּׁה נִרְבַּעַת / לְבֶהֱמַת הַיְעָרִים
וְהַבָּא עַל אֲרוּסָה / וְעַל כַּלָּה כְנוּסָה / וְעַל בְּהֵמָה אֲבוּסָה / וְהַבָּא עַל זְכָרִים
וּבָא עַל אֵשֶׁת אִישׁ / מְאֹד יַחְפִּיר וְיַבְאִישׁ / וְדוֹדָתוֹ מַבְאִישׁ / שְׁנֵיהֶם נֵאָרִים
וּבָא עַל יוֹלַדְתּוֹ / וּבִתּוֹ בַת אִשְׁתּוֹ / וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ / לְפִי שְׁאֹל נִפְזָרִים
וְהַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ / וְהַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת הוֹרִים
וְעַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ / וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ / וְעַל נִדָּה בְּשִׁבְתָּהּ / לְמַלֹּאת מִשְׁמָרִים
וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו / וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו / וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְחָמִיו / וְכָל אֵלֶּה אֲרוּרִים
וּמִשְׁפַּט בְּנוֹת כֹּהֵן / וּמִשְׁפַּט זוֹמְמֵיהֶן / וּמִשְׁפַּט בֹּעֲלֵיהֶן / לְהַשְׁמִיד וּלְהַחְרִים
וְהַבָּא עַל אֲרַמִּית / בְּרָעָתוֹ לְהַצְמִית / וְהַגּוֹנֵב בְּתַרְמִית / קְשָׂוֹת נִבְחָרִים
וְהַגּוֹנֵב אָדָם / בַּשַּׁחַת יֵרָדַם / וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם / יְהִי כִּיקַר כָּרִים
וְאָרוּר כָּל נוֹכֵל / אֲשֶׁר פִּגּוּל יֹאכֵל / וְהוּא רַק יֵאָכֵל / בְּאֵשׁ הַכִּיּוֹרִים
וְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם / לְאוֹחֵז עֵינַיִם / וְנִקְיוֹן שִׁנַּיִם / לְאוֹכֵל נוֹתָרִים
וְעוֹבֵד מִפְלֶצֶת / לְכָלָה נֶחֱרֶצֶת / וְאוֹכֵל מַחְמֶצֶת / בְּיָמִים נִשְׁמָרִים
וּפֶסַח לֹא יַעֲשֶׂה / בַּחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה / וְאִישׁ אֹכֵל וְעֹשֶׂה / בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
וְאִישׁ סָךְ וּמְפַטֵּם / בְּעֶבְרָתִי אֶשְׁפְּטֵם / וְאִישׁ אָזְנוֹ יַאְטֵם / לְמִשְׁפַּט הַמּוֹרִים
וְהַשּׁוֹחֵט מִחוּץ / וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ / וּשְׁאֵינוֹ רָחוּץ / בְּמֵימֵי כִיּוֹרִים
וְעוֹבֵר עַל דַּם בְּרִית / תְּהִי נַפְשׁוֹ לְהַכְרִית / וְהִיא תִּקְוָה וְאַחְרִית / לְשַׁלַּח הָאֲסִירִים
וְהַטָּמֵא יוּדָשׁ / בְּבֹאוֹ לַמִּקְדָּשׁ / וְהָאֹכֵל נִקְדָּשׁ / בְּטֻמְאַת הַבְּשָׂרִים
וְהְָאֹכֵל טֶבֶל / יְבוֹאֵהוּ חֶבֶל / וְיִיגַע לַהֶבֶל / וְיֹאחֲזוּהוּ צִירִים
וְזָר אֹכֵל תְּרוּמָה / תְּבוֹאֵהוּ מְהוּמָה / וְכֹהֵן כִּי יִטְמָא / בְּעָבְרוֹ מַאֲמָרִים
וּמִתֵּבֵל יוּסָר / טְבוּל יוֹם הַנִּמְסָר / לְשַׁמֵּשׁ וּמְחֻסַּר / בְּגָדִים נִסְפָּרִים
וְהַזָּר הָעוֹבֵד / בְּמוֹתוֹ אֶכָּבֵד / וּמֵאֶרֶץ יֹאבֵד / מְחֻסַּר כִּפּוּרִים
וְהַמָּוֶת רָתוּי / לְפָרוּעַ וְשָׁתוּי / וְטָמֵא הָאָתוּי / לְשַׁמֵּשׁ בַּחֲדָרִים
&lt;/poem&gt;
===סיום===
&lt;poem&gt;
כָּלוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה / וּמָגֵן לַיְשָׁרִים
וְאֵלֶּה הַתּוֹרוֹת / יְסוֹדוֹת וּבְצוּרוֹת / וְלָהֵנָּה פֹארוֹת / כְּסַנְסִנֵּי תְמָרִים
יְמַהֵר אֵל עֶלְיוֹן / לְקַבֵּץ עַם אֶבְיוֹן / וְיִבְנֶה הַר צִיּוֹן / וְעֵמֶק הַפְּגָרִים
וְיָקִים אֶת סֻכּוֹ / וְיַגִּיהַּ חָשְׁכּוֹ / וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ / וְקַרְנֵנוּ יָרִים
וְיִרְאוּ מְתֵי מִסְפָּר / בְּקוּם יְשֵׁנֵי עָפָר / וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר / וְכִנְשֹׂא נֵס הָרִים
וּמֵרֹאשׁ הֹמִיּוֹת / תְּרַנֵּנָּה פֵיוֹת / וּמִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת / וּמֵהַרְרֵי נְמֵרִים
וְאָז כָּל עָם שֹׁגֵג / בְּרָעָה יִתְמוֹגֵג / לְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג / בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים
וְעַל הַר הַגָּלִיל / נְהַלֵּךְ בֶּחָלִיל / וְאָז תַּחְפֹּץ כָּלִיל / וְאָז יַעֲלוּ פָרִים
&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת  לֹא תַעֲשֶׂה / בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;
{{סוף}}&lt;/poem&gt;&lt;noinclude&gt;
&lt;poem&gt;{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שׁ}}וֹבְבֵנוּ {{סי|לִ}}גְבוּלֵנוּ / {{סי|מְ}}הֵרָה {{סי|הָ}}תֵר עֻלֵּנוּ / וּנְשׁוֹרְרָךְ גּוֹאֲלֵנוּ / בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}'''}}}}
&lt;/poem&gt;
{{הור|איש כמתנת ידו... והשיאנו}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>soqt3lruyzs038r0jx94hy8p7jbfgoo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017486</id>
      <parentid>3017485</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T11:54:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017486</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46982" sha1="fn0rdnrkgvsmhr7s7ahtfddfq8mxrbk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שמור לבי מענה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]]
| מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה בן יהודה; שלמה
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-1482|א-1482]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ב-1278|ב-1278]]
| מנהגים = נאמרות למנהג קהילות עדות המזרח ותימנים בחג השבועות לפני תפילת מנחה (וגם בקצת קהילות צפון אפריקה אומרים אותן בנוסף על {{צ|[[אי זה מקום בינה|אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]}}. נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש שאומרים הכל ביום אחד). היו נאמרות גם למנהג איטליה בשבת שלפני שבועות (שבת הגדול של שבועות).{{ש}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור2|ליום ראשון:}}&lt;/includeonly&gt;
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==רשות לאזהרות==
{{:אמון יום זה}}

==אזהרות==
{{הור|סימן: '''שלמה בן יהודה''', '''שלמה'''. משקל: יתד וארבע תנועות [‿– – – – –]}}
===פתיחה===
&lt;poem&gt;
{{סי|שְׁ}}מֹר {{סי|לִ}}בִּי {{סי|מַ}}עֲנֶה / {{סי|הֱ}}יֶה {{סי|בִ}}מְאֹד {{סי|נַ}}עֲנֶה / {{סי|יְ}}רָא {{סי|הָ}}אֵל {{סי|וּ}}מְנֵה / {{סי|דְּ}}בָרָיו {{סי|הַ}}יְשָׁרִים
וְהוּא יִסְלַח אַשְׁמָה / וְהוּא יַרְבֶּה עָצְמָה / וְהוּא יִתֵּן חָכְמָה / לְהָבִין נִמְהָרִים
אֲסַפֵּר תּוּשִׁיּוֹת / מְתוּקוֹת לַפִּיּוֹת / וְאַצִּיב תַּלְפִּיּוֹת / לְאַשֵּׁר הָעֹבְרִים
&lt;/poem&gt;
===מצוות עשה===
&lt;poem&gt;
וְאַזְכִּיר מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּדָת מָעוֹז וּמַחְסֶה / וְעַל פְּשָׁעַי יְכַסֶּה / מְגַלֶּה נִסְתָּרִים
שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים / וּמָאתַיִם תְּקוּעִים / כְּמוֹ מַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים / בְּמִסְפַּר אֵבָרִים
בְּסִינַי נוֹדָעוּ / וּמֵרוֹם נִשְׁמָעוּ / וְיַחְדָּו הָטְבָּעוּ / בְּתוֹך עֲשֶׂרֶת דְּבָרִים
אֲשֶׁר הִתְווּ הַתְוֹת / בְּתֵיבוֹת נִשְׁתָּוֹת / בְּמִסְפַּר הַמִּצְוֹת / וּבָהֶם נֶאֱמָרִים
וְהַמּוֹשִׁיעֲךָ / וְהַמּוֹדִיעֲךָ / עַד אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ / נְתָנָם נֶחְקָרִים
וְהִרְעִים אֵל דֵּעוֹת / בְּקוֹל הִפְלִיא זְוָעוֹת / מְקַפֵּץ עַל גְּבָעוֹת / מְדַלֵּג עַל הָרִים
וְעֵת קָרָא אוֹתָם / רְעָדָה אֲחָזָתַם / וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם / בְּרֶטֶט וּשְׁבָרִים
וְהוֹרִיד טַל אֵדָיו / לְעַמּוֹ וַעֲבָדָיו / וְהֵשִׁיב בַּחֲסָדָיו / נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים
אֲנִי הוֹצֵאתִיךָ / אֲנִי הִזְהַרְתִּיךָ / אֲנִי הִדְרַכְתִּיךָ / בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים
לְיַחֵד אֵל אָיֹם / שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם / לְהִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם / עֲרָבִים וּשְׁחָרִים
לְעָבְדוֹ וּלְאָהֳבוֹ / בְּלֵב, וּלְדָבְקָה בוֹ / וְלִתְמֹךְ בִּנְתִיבוֹ / פְּעָמִים וַאֲשׁוּרִים
לְקַדֵּשׁ תַּעֲצוּמוֹ / לְיִרְאָה מִזַּעְמוֹ / לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ / בְּלִי שָׁוְא וּשְׁקָרִים
לְצַדֵּק דִּינֵהוּ / וְלִרְדֹּף צִדְקֵהוּ / וְלִשְׁמֹר דָּתֵהוּ / וְלַעֲשׂוֹת מַאֲמָרִים
דְּבָרָיו שִׂים מַרְפֵּא / עֲלֵי לֵב גַּם עַל פֶּה / וְכָתְבֵם עַל סִפֵּי / מְזוּזוֹת וּשְׁעָרִים
וְשִׁנַּנְתָּם תָּמִיד / לְבִנְךָ וּלְתַלְמִיד / וְהַבְּרָכוֹת תַּצְמִיד / לְמֵאָה נִגְמָרִים
בְּכוֹר בָּנִים תִּפְדֶּה / וְטוֹטָפוֹת תַּעְדֶּה / וּבַכְּנַעֲנִי תִרְדֶּה / וְתִמּוֹל בִּבְשָׂרִים
פְּדֵה פֶּטֶר הַחֲמוֹר / וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר / וְהַהַלֵּל תִּגְמֹר / בְּיָמִים נִסְפָּרִים
וְעַל כַּנְפֵי בִגְדָּךְ / גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ / וְהַלְוֵה דַּל וָדָךְ / וּפַיֵּס בִּדְבָרִים
קְבַע בִּרְכַּת מָזוֹן / בְּאַט וּבְחִפָּזוֹן / וְלֹא תִמְצָא רָזוֹן / בְּעִנּוּי כִּפּוּרִים
עֲבוֹט עָנִי הָשֵׁב / וְאִתָּךְ אַל יֵשֵׁב / וְהַגָּזֵל תָּשֵׁב / וְעֹשֶׁק מִסְחָרִים
הֱיֵה לַשָֹּב עָנָו / לְשִׂכְלוֹ וּלְשָׁנָיו / וְתָקוּם מִפָּנָיו / וּפָנָיו נֶהְדָּרִים
וְתִלְמֹד וּתְלַמֵּד / וְהוֹרֶיךָ כַּבֵּד / וְתָשִׁיב כָּל אוֹבֵד / וְתַקְדִּישׁ מְבֻכָּרִים
וְהַדַּלִּים רַחֵם / וְהַחוֹלִים שִׂיחֵם / וְהָאֲבֵלִים נַחֵם / וְתִקְבֹּר נִגְזָרִים
וְלִפְתֹּחַ לָתֵת / לְאֶבְיוֹן יֵחָתֵת / וְלַשְׁמִיד וּלְמוֹתֵת / עֲמָלֵק רֹאשׁ צָרִים
לְבָעֵר מַחְמֶצֶת / לְכָלָה נֶחְרֶצֶת / וְלִשְׂרֹף מִפְלֶצֶת / אֱלִילִים וַאֲשֵׁרִים
לְעַנֵּג יוֹם מְנוּחָה / בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה / וְלָחֹג וּלְשִׂמְחָה / וְלֶאֱהֹב הַגֵּרִים
וְהַצְּדָקָה לַעֲשׂוֹת / כְּפִי יָד וּכְמִסּוֹת / וּמַשְׂאוֹת מַעְמָסוֹת / לְהָקִים וּלְהָרִים
וְתַלְמוּד שַׁעֲשׁוּעִים / לְהַדֵּר וּלְהַנְעִים / וְתוֹכַחַת רֵעִים / וְאַהֲבַת הַחֲבֵרִים
וְתֻמָּה וַעֲנָוָה / וְיֵין קִדּוּשׁ חֶדְוָה / וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וַ/חֲכָמִים עִם הוֹרִים
וְלִמּוּד נֶאֱמָנָה / לְבָנִים בִּרְנָנָה / לְיָתוֹם וְאַלְמָנָה / וְלֵוִי עִם גֵּרִים
שְׁמֹר מַעְשֵׂר עָנִי / וְגַם מַעְשֵׂר שֵׁנִי / וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי / תְּקַדֵּשׁ בַּהֲדָרִים
וּמַעְשֵׂר מִמַּעְשֵׂר / וְגַם וִדּוּי מַעְשֵׂר / וּמִבְּהֵמָה תַעְשֵׂר / וְרֹאשׁ גֵּז הָעֲדָרִים
וְקָדְשֵׁי מַתָּנִי / וּמַעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי / תֹּאכְלֵם בִּמְעוֹנִי / וְהַחַלָּה תָּרִים
וְחַזֵּק מָךְ נָמוֹט / וְלָעַד לֹא תִמּוֹט / וּבַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמֹט / סְפִיחִים וּנְזִירִים
וְתַשְׁמִיט מַשָּׁאוֹת / וְשִׁכְחָה עִם פֵּאוֹת / בְּאִילָן וּתְבוּאוֹת / וְעוֹלְלוֹת מִבְּצִירִים
וְלֶקֶט הַקָּצִיר / וּפֶרֶט הַבָּצִיר / עֲזֹב לִבְלִי תָצִיר / לְדַלִּים נֵאָרִים
וְאֵלֵימוֹ הַבֵּט / בְּהַעֲנֵק וּבְהַעֲבֵט / וְתֵן, פֶּן תִּלָּבֵט / נְדָבוֹת וּנְדָרִים
שְׂמַח וֶאֱמֹר הֶאָח / בְּהַחְיוֹתְךָ הָאָח / וְהַנוֹתָר בָּאָח / יְהֻשְׁלַךְ עַל אוּרִים
וּפִגּוּל כִּי יַבְאֵשׁ / שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ / וּפֶסַח בִּצְלִי אֵשׁ / וּמַצּוֹת וּמְרוֹרִים
וְרִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי / תְּקַדֵּשׁ חַג יִשְׁעִי / וּמִקְרָא שָׁבוּעִי / בְּבִכּוּרֵי קְצִירִים
וְיוֹם זִכְרוֹן תְּרוּעָה / וְיוֹם כִּפּוּר תּוֹעָה / וְסֻכָּה וְאַרְבָּעָה / צְמָחִים נִבְחָרִים
עֲרָבִים בִּסְמָדָר / וְעֵץ עָבֹת נֶהְדָּר / וּבִפְרִי עֵץ הָדָר / וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים
וְכֹהֵן הֻקַם עָל / בְּאַלְמָנָה יִגְעַל / וּבִבְתוּלָה יִבְעַל / וְיָדֵהוּ יָרִים
וְיֵדַע הָעִתִּים / לְטַהֵר סוּת וּבָתִּים / וּפָתֹת הַפִּתִּים / וְהַגֵּשׁ מֻקְטָרִים
וְנִשְׁלַח שָׁלֹחַ / לְקַטֵּר לִמְלֹחַ / לְכַפֵּר לִסְלֹחַ / פְּשָׁעִים נַעְתָּרִים
וְלִיצוֹק וּלְבַלְבֵּל / וְלִשְׁחֹט פָּר וְיוֹבֵל / וְלִמְלֹק וּלְקַבֵּל / וְלִקְמֹץ אֶזְכָּרִים
וְכֵן יִלְמַד עִם זֶה / לְהָנִיף וּלְהַזֵּה / וְהַשּׁוֹק וְהֶחָזֶה / לְחֻקּוֹ נֶעְצָרִים
וְיִלְבַּשׁ לִמְלֶאכֶת / שְׂרָד, וּבְעֵת לֶכֶת / לְבֵית הַפָּרֹכֶת / בְּגָדִים מָשְׁזָרִים
וְתַבְנִית הַמִּשְׁכָּן / וְלֶחֶם הַנִּתְכָּן / וְשֶׁמֶן הַמְתֻכָּן / לְמָשְׁחָה וְלִמְאוֹרִים
חֲנֻכָּה וּמְלֶאכֶת / קְטֹרֶת נִסֶּכֶת / וְשֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת / שְׁתַּיִם כִּכָּרִים
שְׁלָמִים עִם מָנוֹת / וְעוֹלוֹת קָרְבָּנוֹת / וְשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת / בְּמוֹעֲדִים נִזְכָּרִים
וְהָעֹמֶר נַהֵל / וְנֵר שַׁבָּת יָהֵל / וּפָרָשַׁת הַקְהֵל / וְשׁוֹפְטִים עִם שׁוֹטְרִים
לְמַחְקֹרֶת רִיבוֹת / נְפָשׁוֹת וּמַעְרָבוֹת / וְדִין אַרְבַּע אָבוֹת / נְזִיקִים נִשְׁמָרִים
וְקֶצֶב וּתְכוּנָה / לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה / וּמַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה / לְאַרְבַּע עִם עֶשְׂרִים
וְהַתְּקוּפוֹת מַלֹּאת / וְנֵר חֲנֻכָּה הַעֲלוֹת / וְלֵרָאוֹת לַעֲלוֹת / וּבִשְׁנֵי מַעְשָׂרִים
לְהַנְעִים חֳמָשִׁים / וְגַם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים / וְלִטְבֹּל נִפְרָשִׁים / בְּעִתִּים נִגְזָרִים
וְשֶׁבֶת בִּבְהֵמָה / וְעֶבֶד עִם אָמָה / וּבִכּוּרֵי אֲדָמָה / וּמִקְרָא בִכּוּרִים
וְזֵירוּז מָתְנַיִם / וְצִדּוּק מֹאזְנַיִם / וּמַתַּת פִּי שְׁנַיִם / לְבָנִים הַבְּכוֹרִים
וְחֹק אֵיפוֹתַיִם / וְגַם מִדּוֹתַיִם / וּמוֹצָא שְׂפָתַיִם / וּפִדְיוֹן נִמְכָּרִים
וְחֹפֶשׁ הָאָמָה / בְּסִמָּן נִכְתָּמָה / וְדִין עָרֵי חוֹמָה / וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים
וְאָדָם לֹא יָדוֹן / בְּנִמְכָּר עַל זָדוֹן / בְּיוֹבֵל וּמוֹת אָדוֹן / יְשֻׁלַּח לִדְרוֹרִים
וְצֵאת עִבְרִית חָפְשִׁית / בְּיוֹבֵל וְצֵאת שִׁשִּׁית / וְעוֹרוֹת וַחֲמִישִׁית / וְהַבְדֵּל שֵׁשׁ עָרִים
וְדִין שִׁפְחָה חֲרוּפָה / וְסוֹד עֶגְלָה עֲרוּפָה / וּפֶסַח לִתְרוּפָה / לְלֹא הֵמָּה טְהוֹרִים
וְטָהֳרַת הַדָּוֹת / בְּמֵימֵי הַמִּקְוֹת / וּפָר בָּא עַל מִצְוֹת / וּפַר יוֹם כִּפּוּרִים
וְטָהֳרַת הַטֻּמְאָה / בְּקָרְבָּן הַנִּרְאָה / וְקָרְבַּן חַטָּאָה / וּמוּסָפִין עֶשְׂרִים
וְיוֹרֵד עִם עוֹלֶה / וּוַדַּאי עִם נִתְלֶה / וְחֵרֶם הַמֻּפְלֵא / וְעֵרֶךְ הַנּוֹדְרִים
וְיָד וְיָתֵד לַחְפֹּר / וְהָעֹמֶר לִסְפֹּר / וְאֵם קַן הַצִּפּוֹר / לְשַׁלַּח בַּיְעָרִים
וְכָל טֻמְאָה הַפְלוֹת / בְּשֶׁרֶץ וּנְבֵלוֹת / וְאָדָם עִם מִכְלוֹת / וּמַשְׁקִים נִגָּרִים
וְהַסֵּט וְשֹׁכֶבֶת / וּמִקְרֶה מַחְשֶׁבֶת / וְיִבּוּם נֶעֱזֶבֶת / וְאִגֶּרֶת פּוּרִים
וְחָלֹץ וָרֶקֶת / לְאִשָּׁה נִתֶּקֶת / וְקֹץ כַּף מַחְזֶקֶת / מְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים
וְדִין אֵשֶׁת שִׁבְיָה / וְחֹק פִּרְיָה רִבְיָה / וְתִלְבֹּשֶׁת עֶרְיָה / וְנִסּוּךְ מֵי קָרִים
וְעָרְלָה וְהִלּוּלִים / וּמִשְׁנֶה לַמּוֹשְׁלִים / בְּיוֹמָם תֵּן הַשְׁלִים / שְׂכַר הַנִּשְׂכָּרִים
בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת / וּמֶכֶס וּנְחָלוֹת / וְשִׂיד אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת / וְיוֹבֵל לִדְרוֹרִים
חֲצוֹצְרוֹת הָעֵדָה / וּמוּרָם מִתּוֹדָה / וְטִבּוּל יוֹלֵדָה / וּמִדַּם הַמְּקוֹרִים
וּפָרָה לִשְׂרֵפָה / וְחָזֶה לִתְנוּפָה / וּמַעְשַׂר הָאֵיפָה / וְהַתְּרוּמָה הָרִים
וְעִיר יַד שׁוֹלַחַת / לְמַלֵּט מִשַּׁחַת / וְעִיר הַנִּדַּחַת / לְהַחְרִיב וּלְהַחְרִים
וְעִיר כִּי תִסָּגֵר / אֲבָנֶיהָ תַּגֵּר / נְבֵלָה תֵּן לַגֵּר / וּמָכֹר לַנָּכְרִים
דְּמֵי כֹפֶר תִּשְׁקֹל / וְהַמֵּסִית תִּסְקֹל / בְּיַעַן הֵרִים קוֹל / לְעָבְדָה לַאֲחֵרִים
וְחוֹלֵם וְעֵד זוֹמֵם / כְּאֶחָד הַחֲרִימֵם / לְבִלְתִּי יִתְרוֹמֵם / לְנַבֵּא בִשְׁקָרִים
וּבִפְרָעוֹת תִּפְרַע / לְמוֹצִיאֵי שֵׁם רָע / וְאִישׁ זָב וּמְצֹרָע / בְּהַזּוֹת נִטְהָרִים
וּבָזֶה יֵרָפֵא / טְמֵא מֵת אוֹ נִסְפֶּה / וּמַדִּיחַ תִּסְפֶּה / וְיִירְאוּ נִשְׁאָרִים
וְחוֹבֵל בַּחֲמִשָּׁה / תְּכַסֵּהוּ בוּשָׁה / וְדָם עַל יַבָּשָׁה / תְּכַסֶּה בַּעֲפָרִים
וְהַשּׂוֹטָה תַּשְׁקֶה / לְמַעַן תִּנָּקֶה / וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה / לְהָסִיר מִכְמוֹרִים
וְחָתָן בִּשְׁנָתוֹ / יְהִי נָקִי לְבֵיתוֹ / וְיוֹחֵר מִצֵּאתוֹ / וְלֹא יַעֲבֹר דְּבָרִים
וְיָנִיף יָד רָמָה / מְשׁוּחַ מִלְחָמָה / לְבַל תִּפֹּל אֵימָה / בְּלֵב הַנֶּחְגָּרִים
וְאֵלֶּה מִצְוֹתַי / וְאֵלֶּה חֻקּוֹתַי / וְאֵלֶּה תוֹרוֹתַי / תְּמִימִים וִישָׁרִים
תְּחַיֶּינָה מָהִיר / וְתִסְפֶּינָה יָהִיר / וְהַמַּזְהִיר יַזְהִיר / כְּזֹהַר הַמְּאוֹרִים
וְלַנִּזְהָר יִקְרַב / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב / וּכָאוֹר הַנֶּעֱרָב / יְשָׁרִים מַכְתִּירִים
&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֶׂה / יְיָ יִהְיֶה לָּנוּ מָעוֹז וּמַחְסֶה}}&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;
&lt;/poem&gt;
===מצוות לא תעשה===
&lt;includeonly&gt;{{ש}}{{הור2|ליום שני:}}&lt;/includeonly&gt;
&lt;poem&gt;
בְּצֵל שַׁדַּי אֶחֱסֶה / וְצִדְקוֹ לֹא אֲכַסֶּה / בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / וְאַגִּיד מֵישָׁרִים
כְּתוּבִים בֶּאֱמוּנָה / בְּעֵדוּת נֶאֱמָנָה / וְכִימֵי הַשָּׁנָה / בְּמִסְפָּר נֶחְקָרִים
יְקָרִים מִפְּנִינִים / עֲתִידִים וּצְפוּנִים / לְבַת הָאֵיתָנִים / כְּעֶדְיֵי קִשּׁוּרִים
צְאִי נָא לִקְרָאתִי / אֲחוֹתִי רַעְיָתִי / וְשִׁמְעִי תוֹרָתִי / וְלִקְחִי מוּסָרִים
חֲשַׁקְתִּיךְ וָאֹהַב / פְּדִיתִיךְ מֵרַהַב / בְּמוֹ תוֹרֵי זָהָב / צְרוּפִים וּטְהוֹרִים
בְּצֵאתִי נִצָּבָה / בְּאֶלֶף וּרְבָבָה / וְקוֹל דּוֹדִי זֶה בָּא / מְדַלֵּג עַל הָרִים
וְאָנֹכִי יְיָ / קְרָאתִיךְ מִסִּינַי / וְלֹא יִהְיֶה עַל פָּנַי / לְךָ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים
וְלֹא תַעֲשֶׂה פֶסֶל / בְּרֶשַׁע וּבְכֶסֶל / וְלֹא תָשִׂים כֶּסֶל / לְהַקְנִיאוֹ בְּזָרִים
וְגוּר מִלֶּהָבָה / לְהָבִיא תוֹעֵבָה / וְלִבְנוֹת מַצֵּבָה / וְלָטַעַת אֲשֵׁרִים
וְסוּר מִשֵּׁמַע שָׁוְא / וּמֵהַאֲמֵן בַּשָּׁו / וְלֹא תִשָֹּא לַשָּׁוְא / שְׁמוֹתַי הַיְקָרִים
וּמִצְוַת לֹא תִנְאָף / שְׁמֹר, פֶּן יֶחֱרֶה אַף / וְלִגְנֹב לֹא תִשְׁאַף / וְלֹא תַחְמֹד חֲבֵרִים
וְנֶפֶשׁ לֹא תְנַקֵּשׁ / אֲשֶׁר דָּמָהּ אֲבַקֵּשׁ / וְלֹא תִתֵּן מוֹקֵשׁ / לְהַכְשִׁיל הַעִוְרִים
וְשֶׁקֶר לֹא תַעֲנֶה / וְיָתוֹם לֹא תְעַנֶּה / וְאַרְצָךְ לֹא תִזְנֶה / כְּאַרְצוֹת הַזָּרִים
וְהַגֵּר לֹא תוֹנֶה / וְגָזִית לֹא תִבְנֶה / וְעַל רִב לֹא תַעֲנֶה / לְחַרְחֵר מִתְגָּרִים
אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל / וְהַשֵּׁם לֹא תְחַלֵּל / וְכַרְמָךְ לֹא תְעוֹלֵל / וּפֶרֶט הַבְּצִירִים
וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ / חֲמָסוֹ יִדָּרֵשׁ / וְלֹא יַצְמִיד חוֹרֵשׁ / שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים
וְלֹא תְאַחֵר בְּבִצְעָךְ / מְלֵאָתְךָ וְדִמְעָךְ / וְלֹא תַעֲשֹׁק רֵעָךְ / וְלֹא תְאַחֵר נְדָרִים
וְלֹא תַעְשֹׁק שְׂכִירְךָ / וְלֹא תְלַקֵּט קְצִירְךָ / וְלֹא תַחְסֹם שׁוֹרְךָ / בְּדִישׁוֹ הָעֳמָרִים
וְלֹא תְפַאֵר זֵיתְךָ / וְלֹא תְכַלֶּה פְּאָתְךָ / וְלֹא תוֹנֶה עֲמִיתְךָ / בְּמֶקַח וּמִמְכָּרִים
וְלֹא תִשָּׂא חֶטְאוֹ / אֲשֶׁר לִבּוֹ מְלָאוֹ / וְלֹא תַחְשֹׁב לְשָׂנְאוֹ / כְּמַשְׂטֵמַת עָרִים
וְלֹא תִקֹּם עַמְּךָ / לְבַל אֶקֹּם מִמְּךָ / וְלֹא תָלִין עִמְּךָ / פְּעֻלַּת נִשְׂכָּרִים
וְלֹא תִטֹּר אֵיבוֹת / וְלֹא תִשְׁאַל אֹבוֹת / וְלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת / וּבָנִים עַל הוֹרִים
וְלֹא תִשְׁמַע דִּבְרֵי / נְבִיא שֶׁקֶר מוֹרֶה / וְלֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי / מְסִיתִים נִבְעָרִים
וְעֶבֶד לֹא תַסְגִּיר / וּפָנִים לֹא תַכִּיר / וְעַל פֶּה לֹא תַזְכִּיר / שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים
וְכַסְפָּם לֹא תַחְמֹד / וְעַל דָּם לֹא תַעֲמֹד / וְהֵחָדֵל לִלְמֹד / שְׁבוּעַת הַשְּׁקָרִים
נְצֹר חֻקַּי עַל דַּל / וְלֹא תִשָֹּא פְנֵי דָל / וּמִנֶּשֶׁךְ תֶּחְדַּל / לְרַבּוֹת בִּמְחִירִים
וּמִצְוַת לֹא תַטֶּה / שְׁמֹר, פֶּן בָּהּ תִּשְׂטֶה / וְדִין יָתוֹם מֻטֶּה / וְאַלְמָנָה וְגֵרִים
וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד / וְלֹא יָעִיד אֶחָד / וְלֹא תֹאכַל יַחַד / נְפָשׁוֹת וּבְשָׂרִים
וְלֹא תַחְמֹד גְּזֵלָה / אֲשֶׁר תִּקַּח אֲפֵלָה / וְלֹא תֹאכַל נְבֵלָה / וְזִבְחֵי הַשְֹּעִירִים
וְלֹא תֹאכַל טְרֵפָה / וְתוֹעֵבָה הֲדוּפָה / וְלֹא תַקְטִין אֵיפָה / לְהַפְקִיעַ שְׁעָרִים
וְלֹא תַעֲשֶׂה רָעוֹת / בְּמִדַּת קַרְקָעוֹת / וּמִשְׁקַל הַמָּעוֹת / וְגַם לֹא בַּמְּשׂוּרִים
וְלֹא תִתֵּן אָכְלְךָ / בְּמַרְבִּית, פֶּן אֲכֶלְךָ / וְלֹא תָרוּץ רַגְלְךָ / מְלָשְׁנִי בַסְּתָרִים
וְלֹא תָשִׁית יָד עִם / רְשָׁעִים וּמְרֵעִים / וְלֹא תִגֹּשׂ רֵעִים / וְאַחִים, כַּנָּכְרִים
עֲזֹב עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ / וְלֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ / לְאַלְמָנָה לְתִתּוֹ / וְלִיתוֹמִים וְגֵרִים
שְׁנַת שֶׁבַע תִּצֹּר / וּבַיּוֹבֵל תַּעְצֹר / סְפִיחִים לֹא תִקְצֹר / וְלֹא תִבְצֹר נְזִירִים
וְלֹא תִזְרַע תַּלְמָךְ / לְהוֹצִיא בוֹ לַחְמָךְ / וְלֹא תִזְמֹר כַּרְמָךְ / וְלֹא יַעֲלֶה סִירִים
וְלֹא תֹאכַל קָלִי / וְגֶרֶשׂ כַּרְמִלִּי / בְּטֶרֶם תָּבִיא לִי / לְרֵאשִׁית הַקְּצִירִים
וְלֹא תֹאכַל עֲרֵלִים / בְּטֶרֶם הִלּוּלִים / וְלֹא תֶהְדַּר גְּדוֹלִים / וְדַלִּים נֶחְפָּרִים
וְלֹא תִהְיֶה נֹשֶׁה / לְאִישׁ עָנִי נִקְשֶׁה / וְלֹא תִתֵּן אִשֶּׁה / בְּעִוְרִים וּשְׁבוּרִים
וְלֹא יַעֲלֶה מְשִׁיחִי / בְּמַעֲלוֹת, עַל מִזְבְּחִי / וְלֹא תִזְבַּח פִּסְחִי / בְּאַחַד הַשְּׁעָרִים
וְהַכֵּלִים תְּמַשֵּׁשׁ / וְהֶחָמֵץ תְּרוֹשֵׁשׁ / וְתִשְׂרְפֶנּוּ בַשֵּׁשׁ / עֲדֵי אֶחָד וְעֶשְׂרִים
וְלֹא תוֹצִיא לַחוּץ / בְּשַׂר פֶּסַח נָחוּץ / וְזָר וְעָרֵל מִחוּץ / וְתוֹשָׁב וּשְׂכִירִים
וְזִבְחִי לֹא תְשַׁמֵּץ / בְּזָבְחוֹ עַל חָמֵץ / וְלִבְּךָ לֹא תְאַמֵּץ / לְתִתֵּן מַחְסוֹרִים
וְנָשִׂיא לֹא תָאֹר / וְלֹא יֵרָאֶה שְׂאֹר / וְלֹא יָלִין עַד אוֹר / בְּשַׂר לֵיל שִׁמּוּרִים
וְחֶלְבֵּי זִבְחֵיכֶם / וְחֶלְבֵּי חַגֵּיכֶם / וְתוֹדוֹת שַׁלְמֵיכֶם / לְהוֹתִיר נֶאֱסָרִים
וְכִי יִגַּע בָּשָׂר / בְּכָל טָמֵא נֶאֱסָר / וְלֹא תֹאכַל מַעְשַׂר / דְּגָנְךָ, בַּשְּׁעָרִים
וְיֵינְךָ וְיִצְהָרְךָ / בְּכוֹרוֹת בִּבְקָרְךָ / תְּרוּמַת יָדֶךָ / וּמִבְחַר הַנְּדָרִים
וְלֹא תֹאכַל עַל דָּם / תְּמִידִי הַנִּקְדָּם / וְהַחֵלֶב וָדָם / שְׁנֵי אֵלֶּה אֲסוּרִים
וְדָג וְחַיָּה שְׁנֵיהֶם / וְעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם / בְּלֹא סִמָּנֵיהֶם / אֲשֶׁר בָּם נִכָּרִים
וּמוּם בּוֹ לֹא יִקְרַב / לְהַקְרִיב שַׁי נֶעֱרָב / בְּגִבֵּן אוֹ גָרָב / וּפִסְחִים אוֹ עִוְרִים
וּמִיַּד בֶּן נֵכָר / לֹא תַקְרִיב אֶשְׁכָּר / וְלֹא יַעֲבֹד אִכָּר / בְּכוֹרֵי הַשְּׁוָרִים
וְלֹא תַעֲלֶה לְרָצוֹן / בְּכָל מָקוֹם חִיצוֹן / וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאן / בְּמַשְׁקֵה הָעֲדָרִים
וְלֹא תָמִיר בְּהֵמָה / מְקֻדֶּשֶׁת חֲתוּמָה / וְלֹא יֹאכְלוּ תְרוּמָה / טְמֵאִים עִם זָרִים
וְלֹא תָבִיא לְמָנָה / מְחִיר כֶּלֶב וְזוֹנָה / וְלֹא תִתֵּן לְבוֹנָה / בְּמִנְחַת הַשְֹּעֹרִים
וְלֹא תִקְרַב לְמָשְׁחָה / בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וְלֹא תָשִׂים קָרְחָה / וְשֶׂרֶט בִּבְשָׂרִים
קְטֹרֶת לֹא תִרְקַח / וְעֵינֶיךָ תִּפְקַח / וְכֹפֶר לֹא תִקַּח / לְרוֹצְחֵי מִסְתָּרִים
שְׁמֹר פֶּן תִּנָּשֶׁה / דְּבַר גִּיד הַנָּשֶׁה / וּמִצְוַת לֹא יִקְשֶׁה / בְעֵינֶיךָ, תָּרִים
וְחֹק אֹתוֹ וּבְנוֹ / בְּלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ / וּבִנְךָ לֹא תִתְּנוֹ / לְמֹלֶךְ אַכְזָרִים
וְכָל מְלָאכָה לַקְצוֹת / בְּשַׁבָּתוֹת לִרְצוֹת / וּמִקְרָא חַג מַצּוֹת / וְיוֹם הַבִּכּוּרִים
וּמִקְרָא זִכָּרוֹן / לְצֶדֶק וּלְכִשְׁרוֹן / וּמִקְרָאֵי הָרֹן / וְיוֹם הַכִּפֻּרִים
וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבֹּר / בְּלֵיל צֵאתְךָ מִבּוֹר / וְתַעַר לֹא יַעֲבֹר / בְּרָאשֵׁי הַנְּזִירִים
וְלֹא יֵצֵא מִפִּיו / לְהִטַּמֵּא לְאָבִיו / וְלַאֲחוֹתוֹ וְאָחִיו / וְיֶתֶר הַשְּׁאֵרִים
וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן / לְחַכְלִילוּת עַיִן / וְלֹא חֹמֶץ יַיִן / וְיֶתֶר הַדְּבָרִים
כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע / בְּגֵוְךָ לֹא תִרְקַע / וְהַמְקַלֵּל יוּקַע / וְיוּבַל לִקְבָרִים
וּמִקְרֶה הַנִּרְאֶה / בְּמַחֲנֶיךָ הַפְאֵה / וְצוּרְךָ לֹא יִרְאֶה / בְּךָ עֶרְוַת דְּבָרִים
וְנֶשֶׁךְ לֹא תְתַכֵּן / לְהָשִׂים עַל מִסְכֵּן / וְחֹק לֹא תַעֲשׂוּ כֵן / לְאַדִּיר אַדִּירִים
וְעֵינְךָ לֹא תַעְלִים / בְּנִדָּחִים וְנוֹפְלִים / וְלֹא תַעֲשׂוּ אֱלִילִים / כְּהַבְלֵי הַנָּכְרִים
וְצֶמֶר לֹא תִלְבַּשׁ / בְּמוֹ פִשְׁתִּים נֶחְבָּשׁ / וְלֹא תַקְטִיר לִי דְּבַשׁ / תְּמָרִים, וּשְׂאֹרִים
וְלֹא תַעֲלוּ לַחְמִי / וְלֹא תִסְּכוּ לִשְׁמִי / בְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי / אֲשֶׁר לִפְנֵי עֳפָרִים
בְּצֵל נוֹף לֹא תֶחֱסוּ / וְכָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ / וְהָאֵל לֹא תְנַסּוּ / כְּמַסַּת הַמּוֹרִים
וְחֹק לֹא יֵרָאוּ / דְּבָרָיו תִּירָאוּ / וְחַיִּים תִּמְצָאוּ / וְשָׁלוֹם כַּנְּהָרִים
וּבִדְבַר לֹא תְשַׁקְּצוּ / מְאֹד חִזְקוּ וְאִמְצוּ / וְהַגֵּר לֹא תִלְחֲצוּ / כִּי הֱיִיתֶם גֵּרִים
וּבִדְבַר לֹא תְכַחֲשׁוּ / מְאֹד חִקְרוּ דִּרְשׁוּ / וּבִדְבַר לֹא תְנַחֲשׁוּ / כְּנֶאֱלָחִים סָרִים
וּבִדְבַר לֹא תְבַשֵּׁל / חֲדַל מֵהִכָּשֵׁל / וְלֹא תֹאכַל בָּשֵׁל / וְנָא, לֵיל שִׁמּוּרִים
וּבִדְבַר לֹא תְעוֹנֵן / אֲשׁוּרֶיךָ כּוֹנֵן / וְהָעֲבָדִים תְּחוֹנֵן / בִּצֵאתָם לִדְרוֹרִים
וְלֹא תִגְרַע חֻקָּם / לְמַלֹּאת אֶת סִפְקָם / וְלֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם / מְרוּדִים וּנְעוּרִים
וְלֹא תַעֲבֹד בָּהֶם / עֲבֹדַת עַבְדֵיהֶם / בְּיַעַן כִּי לִי הֵם / עֲבָדִים נִמְכָּרִים
וְלֹא תִקְפֹּץ כַּפָּךְ / וְלֹא תַקְשֶׁה עָרְפָּךְ / וְלֹא תִתֵּן כַּסְפָּךְ / בְּנֶשֶׁךְ כַּיְהִירִים
וְלֹא יֵרַע לִבָּךְ / בְּתִתְּךָ לְתוֹשָׁבָךְ / וְלֹא יִמָּצֵא בָךְ / קְסָמִים וַחֲבָרִים
וְלֹא תַעֲבִיר בִּנְךָ / וְלֹא תַשְׁחִית זְקָנְךָ / וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ / לְכַלּוֹת הַצּוֹרְרִים
וְלֹא תִכְרֹת לָהֶם / בְּרִית, וְלֵאלֹהֵיהֶם / וְלֹא תַעֲשֶׂה כָהֶם / בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים
וְלֹא תֵלֵךְ אִתָּם / בְּחֻקּוֹת מִשְׁמַרְתָּם / וְלֹא תְחַיֶּה אוֹתָם / וְלֹא תָחֹן צָרִים
בְּאַרְצְךָ לֹא יִשְׁכְּנוּ / וּבָם לֹא תִתְחַתְּנוּ / וּמַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ / כְּהַבְלֵי שָׁוְא שֹׁמְרִים
וְלֹא תַשְׁאִיר עוֹנֶה / בְּעִיר עָלַי תִּזְנֶה / וְהִיא לֹא תִבָּנֶה / אֲבָל הַחֲרֵם תַּחֲרִים
וְחֵרֶם עַם נָבָק / בְּיָדְךָ לֹא יִדְבָּק / וְהָיָה תֵּל אָבָק / כְּמַהְפֵּכַת זָרִים
וְעַמּוֹנִי פַּזֵּר / וּמוֹאָבִי בַּזֵּר / וְלֹא יָבֹא מַמְזֵר / בְּסוֹד עַם נִבְחָרִים
וְלֹא תִדְרֹשׁ שְׁלוֹמִים / לְאַכְזָרִים קָמִים / וְלֹא תָשִׂים דָּמִים / לְהַצִּיב מִכְמוֹרִים
וְלֹא תַהֲרֹג נְקִיִּם / וְצַדִּיקִים עֲנִיִּם / וְלֹא תַעֲזֹב לְוִיִּם / וְלֹא יִנְחֲלוּ עָרִים
וְלֹא תִדְרֹשׁ אֶל מֵת / אֲשֶׁר אֵין עִמּוֹ אֱמֶת / וְהַמְכַשֵּׁף הַצְמֵת / אֲשֶׁר עָרוֹם יַעְרִים
וְלֹא תַסִּיג כָּל גְּבוּל / בְּמִצְוַת שֹׁכֵן זְבוּל / וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ יְבוּל / בְּעֵת תִּבְנֶה מְצוֹרִים
וְלֹא תְחַלֵּל בִּתְּךָ / לְהַזְנוֹת מִדַּעְתְּךָ / וְלֹא תָשִׁיב אִשְׁתְּךָ / בְּלֶכְתָּהּ לַאֲחֵרִים
וְלֹא תִשְׁכַּב אוֹתָהּ / בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ / וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ / לְגַלּוֹת הַמְּקוֹרִים
וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר / בְּעוּלַת אָח נִגְזָר / וְלֹא יֹאכַל מוּזָר / קֳדָשִׁים מֻזָּרִים
וְלֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה / בְּסוֹד עֵדָה קְדוֹשָׁה / וְלֹא תִלְבַּשׁ אִשָּׁה / לְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים
וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אִישִׁים / לְבוּשֵׁי הַנָּשִׁים / וְלֹא יִהְיוּ קְדֵשִׁים / בְּבָנִים נִכְשָׁרִים
וְלֹא תִרְדֶּה בָּחֳרִי / בְּאָחִיךָ עִבְרִי / וְלֹא תַמְלִיךְ נָכְרִי / אֲבָל כִּי בֶּן חוֹרִים
וְלֹא יַרְבֶּה נָשִׁים / וְסוּסִים וּפָרָשִׁים / וְלֹא יָשִׁיב חָפְשִׁים / לְאֶרֶץ הַמִּצְרִים
וְלֹא יָסוּר לִבּוֹ / בְּסוּסֵי מֶרְכָּבוֹ / וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ / וְחֶמְדַּת אוֹצָרִים
וְלֹא תִמְכֹּר עִבְרִי / כְּמִמְכֶּרֶת נָכְרִי / וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי / בְּבֹאוֹ לִמְגוּרִים
וְלֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי / בְּבוֹאוֹ לַהֲדֹמִי / וְלֹא יָבוֹא בְעַמִּי / פְּצוּעִים וּשְׁבוּרִים
וְלֹא תֵצֵא עִבְרִית / אֲשֶׁר תֻּקַּח בִּבְרִית / כְּצֵאת אָמָה נָכְרִית / בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים
וְלֹא יִבְגֹּד גְּבִירָהּ / וְהֶפְדָּהּ בִּמְחִירָהּ / וְלֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ / כְּיֶתֶר מִמְכָּרִים
וְלֹא יִגְרַע אוֹתָהּ / שְׁאֵרָהּ וּכְסוּתָהּ / וּמִשְׁכַּב עוֹנָתָהּ / בְּקַחְתּוֹ בַּת זָרִים
וְאַרְבַּע נָשִׁים הֵן / אֲסוּרוֹת לַכֹּהֵן / וְהָאַחַת מֵהֶן / כְּשֵׁרָה לַאֲחֵרִים
וְלֹא יְגַדֵּל פֶּרַע / וְלֹא יִפְרֹם קֶרַע / וְלֹא יְחַלֵּל זֶרַע / וּמִקְדַּשׁ מִבְצָרִים
וְלֹא יְטַמֵּא עַצְמוֹ / לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ / אֲבָל עַל מֵת עַמּוֹ / אֲשֶׁר אֵין לוֹ קוֹבְרִים
וּבִדְבַר לֹא יֵצֵא / לְפָנַי יֵרָצֶה / וְיָגִיל עֵת יֵצֵא / כְּחָתָן מֵחֲדָרִים
וּבִדְבַר לֹא תִכְבֶּה / גְּדֻלָּתוֹ תִרְבֶּה / וְנֵרוֹ לֹא יִכְבֶּה / וְיִזְרַח כִּמְאוֹרִים
וְלֹא תֹאכַל פִּתּוֹ / בְּקַחַת זָר בִּתּוֹ / אֲבָל תֹּאכַל אִתּוֹ / בְּשׁוּבָהּ כִּנְעוּרִים
וְגַם לֹא יֹאכַל בּוֹ / שְׂכִירוֹ וְתוֹשָׁבוֹ / וְעַל מֵת לֹא יָבֹא / בְּאָהֳלֵי תַמְרוּרִים
וְלֹא יֹאכַל פְּנִימִית / בְּזָדוֹן וּבְתַרְמִית / וְלֹא יַבְדִּיל לְהַצְמִית / שְׁסוּעֵי הַתּוֹרִים
וְלֹא יֹאכַל מִנְחַת / כְּלִילוֹ, פֶּן יֵחַת / וְלֹא יִזְבַּח מָשְׁחָת / בְּאֵילִים גַּם כָּרִים
וְזָר לֹא יִתְגַּלַּע / רְאוֹת קֹדֶשׁ כְּבַלַּע / וְטָמֵא, פֶּן יְבֻלַּע / בְּשָׁאוֹן וּשְׁבָרִים
וְלֹא יְעַבֵּט אֹרַח / וְיִהְיֶה לַטֹּרַח / וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח / וְרֵעָיו הַמַּמְרִים
וְלֵוִי הַזָּקֵן / עֲבוֹדָה לֹא יְתַקֵּן / וְלֹא תִקַּח אֵם קֵן / עַל פְּנֵי הַצִּפֳּרִים
וְיָמֶיךָ אַמְשִׁיךְ / בְּמִצְוַת לֹא תַשִּׁיךְ / וְאוֹרְךָ לֹא יַחְשִׁיךְ / בְּאֶרֶץ לֹא סְדָרִים
וְלֹא תִמּוֹט רַבַּת / בְּמִצְוַת גְּבוּל שַׁבָּת / וְחֹק מִנְחַת מַחֲבַת / וּמַאֲפֵה תַנּוּרִים
וּבֵיתְךָ לֹא יִסַּח / בְּמִצְוַת לֹא יִזַּח / וּמִצְוַת פֶּן תִּשְׁכַּח / שְׁתַּיִם נֶאֱמָרִים
וּמִצְוַת לֹא תְבַעֲרוּ / וּמִצְוַת לֹא תְשַׁקְּרוּ / וּמִצְוַת לֹא תִמְכְּרוּ / שְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרִים
וּמִצְוַת כִּלְאַיִם / וְרֶכֶב וְרֵחַיִם / וְאַבְנֵי מֹאזְנַיִם / בְּכִיסֵי מִסְחָרִים
וּמִצְוַת לֹא תַחְבֹּל / עֲלֵי כָתֵף תִּסְבֹּל / וְעָלְךָ לֹא יִבֹּל / וְיִפְרַח כַּתְּמָרִים
וְחֹק לֹא תוֹסִיפוּ / וְחֹק לֹא תַחֲנִיפוּ / וְחֹק לֹא תַקִּיפוּ / פְּאַת רֹאשׁ כִּכְמָרִים
וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים
וּמִצְוַת לֹא תָנִיף / לְעוֹלָם לֹא תַחֲנִיף / וּמִצְוַת פֶּן יוֹסִיף / לְהַכּוֹת נוֹסָרִים
וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים
וְחֹק לֹא תָתוּרוּ / וְחֹק לֹא תָגוּרוּ / וְחֹק לֹא יָסֻרוּ / וְחֹק שְׁבוּעַת אֱסָרִים
וְחֹק לֹא אָכַלְתִּי / וְחֹק לֹא בִעַרְתִּי / וְחֹק לֹא נָתַתִּי / לְמֵתִים נִגְזָרִים
וּבִתְעוּדַת הָעֲבוֹט / בְּמֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט / וּפָרָשַׁת הֶדְיוֹט / וּפָרָשַׁת שֹׁטְרִים
וְכָל פָּרָשִׁיּוֹת / מְפִיקֵי תוּשִׁיּוֹת / אֲשֶׁר הֵם בַּצִּיּוֹת / מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים
וְאֶחָד וְשִׁבְעִים הֵם / חֲרוּצִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם / וְאֵלֶּה פְקוּדֵיהֶם / בְּמִכְתָּב נִזְכָּרִים
אֲשֶׁר יִתֵּן זַרְעוֹ / לְמֹלֶךְ, בְּרֹב רִשְׁעוֹ / וְהַמְגַדֵּף יִשְׁעוֹ / אֲשֶׁר יָדוֹ יָרִים
וּמֵסִית וּמְחַלֵּל / וּבֵן סֹבֵא וְזוֹלֵל / וּמַכֵּה וּמְקַלֵּל / וּמַדִּיחַ עָרִים
וְהַדּוֹבֵר סָרָה / בְּשֵׁם עֲבֹדָה זָרָה / וּבַעַל אוֹב לְזָרָא / וְיִדְּעוֹנִי שְׁקָרִים
וְנֶפֶשׁ רוֹצַחַת / לְפַחַד וָפַחַת / וְעַם עִיר נִדַּחַת / בְּחֶרֶב נִדְקָרִים
וְנָבִיא מִדַּעַת / תְּכַסֶּה תוֹלַעַת / וְאִשָּׁה נִרְבַּעַת / לְבֶהֱמַת הַיְעָרִים
וְהַבָּא עַל אֲרוּסָה / וְעַל כַּלָּה כְנוּסָה / וְעַל בְּהֵמָה אֲבוּסָה / וְהַבָּא עַל זְכָרִים
וּבָא עַל אֵשֶׁת אִישׁ / מְאֹד יַחְפִּיר וְיַבְאִישׁ / וְדוֹדָתוֹ מַבְאִישׁ / שְׁנֵיהֶם נֵאָרִים
וּבָא עַל יוֹלַדְתּוֹ / וּבִתּוֹ בַת אִשְׁתּוֹ / וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ / לְפִי שְׁאֹל נִפְזָרִים
וְהַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ / וְהַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת הוֹרִים
וְעַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ / וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ / וְעַל נִדָּה בְּשִׁבְתָּהּ / לְמַלֹּאת מִשְׁמָרִים
וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו / וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו / וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְחָמִיו / וְכָל אֵלֶּה אֲרוּרִים
וּמִשְׁפַּט בְּנוֹת כֹּהֵן / וּמִשְׁפַּט זוֹמְמֵיהֶן / וּמִשְׁפַּט בֹּעֲלֵיהֶן / לְהַשְׁמִיד וּלְהַחְרִים
וְהַבָּא עַל אֲרַמִּית / בְּרָעָתוֹ לְהַצְמִית / וְהַגּוֹנֵב בְּתַרְמִית / קְשָׂוֹת נִבְחָרִים
וְהַגּוֹנֵב אָדָם / בַּשַּׁחַת יֵרָדַם / וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם / יְהִי כִּיקַר כָּרִים
וְאָרוּר כָּל נוֹכֵל / אֲשֶׁר פִּגּוּל יֹאכֵל / וְהוּא רַק יֵאָכֵל / בְּאֵשׁ הַכִּיּוֹרִים
וְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם / לְאוֹחֵז עֵינַיִם / וְנִקְיוֹן שִׁנַּיִם / לְאוֹכֵל נוֹתָרִים
וְעוֹבֵד מִפְלֶצֶת / לְכָלָה נֶחֱרֶצֶת / וְאוֹכֵל מַחְמֶצֶת / בְּיָמִים נִשְׁמָרִים
וּפֶסַח לֹא יַעֲשֶׂה / בַּחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה / וְאִישׁ אֹכֵל וְעֹשֶׂה / בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
וְאִישׁ סָךְ וּמְפַטֵּם / בְּעֶבְרָתִי אֶשְׁפְּטֵם / וְאִישׁ אָזְנוֹ יַאְטֵם / לְמִשְׁפַּט הַמּוֹרִים
וְהַשּׁוֹחֵט מִחוּץ / וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ / וּשְׁאֵינוֹ רָחוּץ / בְּמֵימֵי כִיּוֹרִים
וְעוֹבֵר עַל דַּם בְּרִית / תְּהִי נַפְשׁוֹ לְהַכְרִית / וְהִיא תִּקְוָה וְאַחְרִית / לְשַׁלַּח הָאֲסִירִים
וְהַטָּמֵא יוּדָשׁ / בְּבֹאוֹ לַמִּקְדָּשׁ / וְהָאֹכֵל נִקְדָּשׁ / בְּטֻמְאַת הַבְּשָׂרִים
וְהְָאֹכֵל טֶבֶל / יְבוֹאֵהוּ חֶבֶל / וְיִיגַע לַהֶבֶל / וְיֹאחֲזוּהוּ צִירִים
וְזָר אֹכֵל תְּרוּמָה / תְּבוֹאֵהוּ מְהוּמָה / וְכֹהֵן כִּי יִטְמָא / בְּעָבְרוֹ מַאֲמָרִים
וּמִתֵּבֵל יוּסָר / טְבוּל יוֹם הַנִּמְסָר / לְשַׁמֵּשׁ וּמְחֻסַּר / בְּגָדִים נִסְפָּרִים
וְהַזָּר הָעוֹבֵד / בְּמוֹתוֹ אֶכָּבֵד / וּמֵאֶרֶץ יֹאבֵד / מְחֻסַּר כִּפּוּרִים
וְהַמָּוֶת רָתוּי / לְפָרוּעַ וְשָׁתוּי / וְטָמֵא הָאָתוּי / לְשַׁמֵּשׁ בַּחֲדָרִים
&lt;/poem&gt;
===סיום===
&lt;poem&gt;
כָּלוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה / וּמָגֵן לַיְשָׁרִים
וְאֵלֶּה הַתּוֹרוֹת / יְסוֹדוֹת וּבְצוּרוֹת / וְלָהֵנָּה פֹארוֹת / כְּסַנְסִנֵּי תְמָרִים
יְמַהֵר אֵל עֶלְיוֹן / לְקַבֵּץ עַם אֶבְיוֹן / וְיִבְנֶה הַר צִיּוֹן / וְעֵמֶק הַפְּגָרִים
וְיָקִים אֶת סֻכּוֹ / וְיַגִּיהַּ חָשְׁכּוֹ / וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ / וְקַרְנֵנוּ יָרִים
וְיִרְאוּ מְתֵי מִסְפָּר / בְּקוּם יְשֵׁנֵי עָפָר / וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר / וְכִנְשֹׂא נֵס הָרִים
וּמֵרֹאשׁ הֹמִיּוֹת / תְּרַנֵּנָּה פֵיוֹת / וּמִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת / וּמֵהַרְרֵי נְמֵרִים
וְאָז כָּל עָם שֹׁגֵג / בְּרָעָה יִתְמוֹגֵג / לְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג / בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים
וְעַל הַר הַגָּלִיל / נְהַלֵּךְ בֶּחָלִיל / וְאָז תַּחְפֹּץ כָּלִיל / וְאָז יַעֲלוּ פָרִים
&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת  לֹא תַעֲשֶׂה / בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;
{{סוף}}&lt;/poem&gt;&lt;noinclude&gt;
&lt;poem&gt;{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שׁ}}וֹבְבֵנוּ {{סי|לִ}}גְבוּלֵנוּ / {{סי|מְ}}הֵרָה {{סי|הָ}}תֵר עֻלֵּנוּ / וּנְשׁוֹרְרָךְ גּוֹאֲלֵנוּ / בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}'''}}}}
&lt;/poem&gt;
{{הור|איש כמתנת ידו... והשיאנו}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fn0rdnrkgvsmhr7s7ahtfddfq8mxrbk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אזהרות לרס&quot;ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>223414</id>
    <revision>
      <id>3017340</id>
      <parentid>3017335</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T12:03:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* הזכרות בדברי הראשונים */</comment>
      <origin>3017340</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="55663" sha1="5f0mvjm4lk6t388alin7f3updlsnhqs" xml:space="preserve">שבעתת-אזהרות של רבינו {{קישור למחבר|רב סעדיה גאון|סעדיה גאון}}.

{{ק|מתוך: [https://hebrewbooks.org/34770 קובץ מעשי ידי גאונים קדמונים], ברלין תרט&quot;ז, מעמ' 93 והלאה}}

* [ראו גם פיוט אזהרות נוסף של רס&quot;ג בדף: [[ספר המצוות לרס&quot;ג]].]

==פתיחה==
{{מ:טעמי המקרא|16}}
{|width=&quot;80%&quot;
|{{גדול|'''אֱלֹהִים'''}}
|'''א'''צל יום הלזה מימים ימימה
|-
|
|'''ב'''ל יתחרוהו רבי כל יום והאימימה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''שיר'' 
|'''ג'''תית ענתה בו ותשר ימימה
|-
|
|'''ד'''ורשתי למגן '''תורת יי תמימה'''.
|-
|
|{{רווח קשיח|10}}בא&quot;י מגן אברהם.
|-
|
|-
|{{ג|'''בְּצֵאתְךָ'''}}
|'''ה'''מלתה שיקי רשף למנה
|-
|
|'''ו'''נלאתה כלכלם נטיעת נאמנה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''ישקני'' 
|'''ז'''ו קצותם ענתה מאמנה
|-
|
|'''ח'''שורת טל תחי '''עדות יי נאמנה'''.
|-
|
|{{רווח קשיח|10}}בא&quot;י מחיה המתים.
|-
|
|-
|{{ג|'''לִפְנֵי'''}}
|'''ט'''וחי בפיתום וחקותי ששרים
|-
|
|'''י'''צוא יצא מושיעי והושיעי בכושרים
|-
|{{רווח קשיח|4}}''לריח'' 
|'''כ'''רכמי בשמים ושיי תשרים
|-
|
|'''ל'''בה ניחוח לקדשו '''פקודי יי ישרים'''.
|-
|}

ונקדישך ונעריצך וגו' אתה בחרתנו אלי (עד) ושני תמידים כהלכתם. תם יקול (אז יאמר) ונאמר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך.

{|width=&quot;80%&quot;
|{{גדול|'''עַמְּךָ'''}}
|'''א'''צלת בסעדך
|-
| 
|'''ב'''וגדיהם ריקם במעדך
|-
|{{רווח קשיח|4}}''משכני'' 
|'''ג'''בנון הוד מעטיו בהעדך
|-
|
|'''ד'''רך עקבותיך '''בצעדך.'''
|-
|
|-
|{{גדול|'''בְּצַעְדְּךָ'''}}
|'''ה'''ור ומתקה וחשמון
|-
|
|'''ו'''ילדי חנן ותילון ושימון
|-
|{{רווח קשיח|4}}''שחורה'' 
|'''ז'''כותה תארה ככפרת גשמון
|-
|
|'''ח'''רות חירות כנחלה '''בישימון.'''
|-
|
|-
|{{ג|'''בִּישִׁימוֹן'''}}
|'''ט'''פחתה ותרב לשום בך כסלה
|-
|
|'''י'''הרה אז ושבה לכסלה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אל'' 
|'''כ'''גמולה תד סלה
|-
|
|'''ל'''ך הוסגלה חבל '''סלה.'''
|-
|
|-
|{{ג|'''סֶלָה'''}}
|'''מ'''קדמי ארץ
|-
|
|'''נ'''קבת שמה בדת בחרץ
|-
|{{רווח קשיח|4}}''הגידה'' 
|'''ס'''פר חו נא סדר זכרוניה בערץ
|-
|
|'''ע'''וד ותרוממנה לרשת '''ארץ.'''
|-
|
|-
|{{ג|'''אֶרֶץ'''}}
|'''פ'''תרוס ההיו בה כנכרים
|-
|
|'''צ'''לחו ותהי למו כמכורים
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אם'' 
|'''ק'''רבתי תחפצון לזכורים
|-
|
|'''ר'''אשית דגן הבו ביום הביכורים.
|-
|
|-
|{{ג|'''רָעָשָׁה'''}}
|'''ש'''חקת גובה ותחלוש
|-
|
|'''ש'''נאיך בבואם לפלוש
|-
|{{רווח קשיח|4}}''לסוסתי'' 
|'''ת'''רתה מחנס תלוש
|-
|
|'''ת'''ופפת חגג פעמים שלוש
|-
|}

ככתוב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל.

{|width=&quot;80%&quot;
|{{גדול|'''אַף'''}}
|'''א'''ורח לחופש 
|'''א'''קו לדולי מכפש
|-
|
|'''ב'''לבי אל יהי טפש
|'''ב'''חוכי אל יהי עפש
|-
|{{רווח קשיח|4}}''נאוו'' 
|'''ג'''אוותיך משות מרפש
|'''ג'''ומדי לך רצפת פשפש
|-
|
|'''ד'''י החכימי לנופש
|'''משיבת נפש'''.
|-
|
|-
|{{ג|'''שמים'''}}
|'''ה'''טופחימו צפיתי
|'''ה'''וללתי זולתו ודפתי
|-
|
|'''ו'''חן ערכי יפיתי
|'''ו'''כמשלש עשרה נפתי
|-
|{{רווח קשיח|4}}''תורי'' 
|'''ז'''מר קרסתי ושפתי
|'''ז'''הב שירי עלימו חפתי
|-
|
|'''ח'''שתי הגות ולא רפיתי
|'''מחכימת פתי.'''
|-
|
|-
|{{ג|'''נטפו'''}}
|'''ט'''וחי זיע עולב
|'''ט'''פסת חן בבואי ללבלב
|-
|
|'''י'''מסוך פי צוף וחלב
|'''י'''כין לו מחשבות לב
|-
|{{רווח קשיח|4}}''עד'' 
|'''כ'''מעט חקה אלב
|'''כ'''תובת בשרד לשלב
|-
|
|'''ל'''אדם מערכי לב 
|'''ומה' משמחי לב.'''
|-
|
|-
|{{ג|'''מפני'''}}
|'''מ'''ורא עוטה זינים
|'''מ'''גתי ועליזי פנים
|-
|
|'''נ'''חפזתי מאנשי הבינים
|'''נ'''צבים נגדי במחנים
|-
|{{רווח קשיח|4}}''צרור'' 
|'''ס'''וחרה למגינים
|'''ס'''באת זכי יינים
|-
|
|'''ע'''ודני מתוק האור וטוב לעינים
|'''מאירת עינים.'''
|-
|
|-
|{{ג|'''אלהים'''}}
|'''פ'''דני מחיל ורעד
|'''פ'''לטני ולא אמעד
|-
|
|'''צ'''עדי הכן מבעד
|'''צ'''אתי בכל צעד
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אשכל'' 
|'''ק'''נמוני מצעד
|'''ק'''טרה לו בעמעד
|-
|
|'''ר'''שיונתך עם בני אלעד
|'''ה' עומדת לעד.'''
|-
|
|-
|{{ג|'''זה'''}}
|'''ש'''וקד למלאות בחסדיו
|'''ש'''אלת אחד עבדיו
|-
|
|'''ש'''פר אמריו במדיו
|'''ש'''נוניו מנת מדיו
|-
|
|'''ת'''כונתי לו לבדיו
|'''ת'''תי בהתיצבי נגדיו
|-
|
|'''ת'''חבולות פיפיות חדיו ירגילני 
|'''צדקו יחדיו.'''
|-
|}

ככתוב תהלת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד. ונאמר ה' אלהים נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר (לי) בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן לשמוע כלמודים. ונאמר ה' אלהים פתח לי אוזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגותי. ונאמר רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר. ונאמר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. ונאמר תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי. ונאמר ברוך אתה ה' למדני חקיך. ונאמר טוב אתה ומטיב למדני חקיך. ונאמר שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי.
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==אזהרות==
*{{ק|שם, עמ' 106 והלאה}}
{{מ:טעמי המקרא|16}}
{|width=&quot;80%&quot;
|{{גדול|'''אנכי'''}}
|'''א'''ש אוכלה וניחרת מכל הנהרות
|-
|
|ודברו כאש ונוצציה הרבה מצות בכל דבור זוהרות
|-
|
|'''ב'''חכמתו כוללת בעשרת דברות שש מאות ושלש עשרה מצות להורות
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}אמרות ה' אמרות טהורות.
|-
|
|-
|'''סיני'''
|'''ג'''דילים תעש למענהו לזכור מצות שדי
|-
|
|ואות וטוטפות ומזוזות ושלוש תפלות למדי
|-
|{{רווח קשיח|4}}''הִנָּךְ''
|'''ד'''וברות בכל יום השכם והערב ה' אחד ואתם עדי
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי.
|-
|
|-
|'''מפני'''
|'''ה'''אדון ירא ואהבתהו וקדש שמו  בכל הלך
|-
|
|והצנע לכת ואל תנסהו וברכת שובע וימי הלל אל תשלך
|-
|{{רווח קשיח|4}}''הִנְּךָ''
|'''ו'''להעלות עניו ואחרי רבים תלך
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}אמונה אמן ברב עם הדרת מלך.
|-
|
|-
|'''אלהים'''
|'''ז'''יהר קחת תרומה נטות לו אוהל שאנן
|-
|
|הארון והשולחן והמנורה והמזבחות פז ומוצהב ירונן
|-
|{{רווח קשיח|4}}''קורות'' 
|'''ח'''ושב פרוכת וכפורת כבודך בין שני כרוביה להענן
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כמראה הקשת אשר יהיה בענן.
|-
|
|-
|'''אלהי'''
|'''ט'''ופחו ליקר בקרשי שטה ויריעות שש לאמץ
|-
|
|ויריעות האהל ושני מפרשימו ושני מסכים לדלות מגומץ
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אני'' 
|'''י'''ותדת שפריר החצר וכיור לרחצת יד ורגל משמץ
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יוסיף אומץ.
|-
|
|-
|'''ישראל'''
|'''כ'''תוב שבטימו באבני אפוד וגם בטורי חושן לבאר
|-
|
|כתונת ומעיל ומכנסים ומצנפת וציץ על מצח לתאר
|-
|{{רווח קשיח|4}}''כשושנה'' 
|'''ל'''מגבעות שש ואבנט שבעת ימים ילבשום מכהני פאר
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}וקורא להם אילי הצדק מטע ה' להתפאר.
|-
|
|-
|'''גשם''' 
|'''מ'''ים כבירים אם דלקוך חצוצרות על הצר ברפסדו
|-
|
|ולמסע ולריע קרבנות ומזבח בלי מעלות ליסדו
|-
|{{רווח קשיח|4}}''כתפוח'' 
|'''נ'''אה שואל באורים הבה תמים ויורנו בחסדו
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי תועבת ה' נלוז ואת ישרים סודו.
|-
|
|-
|'''נדבות'''
|'''ש'''או מנחה סולת ומאפה ומחבת ומרחשת וגרשׂ קלוי אש
|-
|
|מהשבית ברית מלח ובל להקטיר דבש ושאור מבאיש
|-
|{{רווח קשיח|4}}''הביאני'' 
|'''ע'''רוך עולת בקר וצאן ועוף שלמי צאן ובקר להאש
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}רבים מבקשים  פני מושל ומה' (נשפט) [משפט] איש.
|-
|
|-
|'''תניף'''
|'''פ'''נימי חלב ותרים דשן ועצי אור תבערה
|-
|
|שמן משחת קודש וקטורת סמים ואחת בשנה בקרני פנימי להערה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''סמכוני'' 
|'''צ'''אלי קודש הלולי ובקע לגולגולת לא נעדרה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כופר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה.
|-
|
|-
|'''אלהים''' 
|'''ק'''ידש מזבח אדמה ואבן מסע מבלתי סקודה
|-
|
|מוצא שפתיך הקימה בפצותך נדבה שקודה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''שמאלו'' 
|'''ר'''מה וימינו לרום ותחת ויעד בכם עלי שירה עקודה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}ומה תעשו ליום פקודה.
|-
|
|-

|'''נחלתך''' 
|'''ש'''חררת מצוען יצאתה לילה ללילה מגידים
|-
|
|לכן בפיאה פרט ולקט פיאור שכחה ועוללות לך מכבדים
|-
|{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' 
|'''ת'''חכמונת דבור ראשון כללתי בו שמונים נרבדים
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}'''אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.'''
|-
|
|-
|{{גדול|'''לא יהיה לך'''}}
|'''ת'''מונת כל סמל בל תעבוד ותשתחווה בכל צד
|-
|
|בל תפנו אילימו ותזכירו שמם כי אם להרס ולקרס ולרצָד
|-
|
|'''ש'''בר תשבר מצבותם וגדע משכיותם ממצד
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד.
|-
|
|-
|'''ונלאה'''
|'''ר'''עך ונמכר למו גאולה תהיה לו
|-
|
|בל תכרות למו ברית וכל משמשם מטמא מאילו
|-
|{{רווח קשיח|4}}''קול'' 
|'''ק'''חת פסיליהם בעיניך וצפויהם כשקץ לנוולו
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}תזרם כמו דוה צא תאמר לו.
|-
|
|-
|'''אתה'''
|'''צ'''נח מעבוד למולֶך וקוסמים ועוננים כפלשתים
|-
|
|ולהכרית מנחשים ומכשפים ודורשי אליל וחוקרים מתים
|-
|{{רווח קשיח|4}}''דומה'' 
|'''פ'''יתום המצפצפים ומהגים אוב וידעוני להתים
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}הלא עם אל אלהיו ידרוש בעד החיים אל המתים.
|-
|
|-
|'''כוננתה'''
|'''ע'''לי תוקף עמך אורחותיך לנדו
|-
|
|בל יקיפו וישחיתו ויקרחו ולקעקע יצמדו
|-
|{{רווח קשיח|4}}''עתה''
|'''ש'''רט מהתגודד ולחתונתם אל תתחמדו
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו.
|-
|
|-
|'''חיתך'''
|'''נ'''קה מכל מומם והזכותה אך להבר
|-
|
|חוצה למחניך טמאי קושי ואל תבש פה מיד בן נכר משאת בר
|-
|{{רווח קשיח|4}}''כי''
|'''מ'''עצי יער בל תטע אשרה ומתנבא בשם אליל להדבר
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי נטה אל אל יד ואל שדי יתגבר.
|-
|
|-
|'''ישבו'''
|'''ל'''חם שערים והפילו חללים בקרץ
|-
|
|באי האהל וכליו יתחטאו וכל כלי פתוח בפרץ
|-
|{{רווח קשיח|4}}''הנצנים''
|'''כ'''רות עצימו לשרוף פרה ולטהר באש ובמים בערץ
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.
|-
|
|-
|'''בה'''
|'''י'''טמא השרץ במגע כל כלי ואדם פקוד
|-
|
|ומשקה ותנור וכירים וזרע זרוע במים שקוד
|-
|{{רווח קשיח|4}}''התאנה''
|'''ט'''נאותיה וכל אוכל ולשבור כל חרש הסקוד
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד.
|-
|
|-
|'''תכין'''
|'''ח'''דרה למקריך ומשוכבת חיקכם בפעליכם
|-
|
|וזרמה הנוגעת בכלי ונוגע ונושא נבלה בגעליכם
|-
|{{רווח קשיח|4}}יונת''
|'''ז'''הרו בזב ומגעותיו ובהטהרו הבו שעליכם
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם.
|-
|
|-
|'''בטובתך'''
|'''ו'''בחסדך הפרשתנו מנדה וחובקה ומגעותיה מאחיזתי
|-
|
|וזבה תומגעותיה הדרת עד טהרה והקריבה בפריזתי
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אחזו''
|'''ה'''זהרתי עמי והטהרו כי בתוכם שכנתי אחוזתי
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי.
|-
|
|-
|'''לעני'''
|'''ד'''ופק יתאפקון רחמיך וחנותה לגירו ונשמתה
|-
|
|ובמרחבי אהלות תהג ומי נדה כדי הזיה בהגשמתה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''דודי''
|'''ג'''זר לעבד ינצל אליך בעזך כי נחשמתה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}אל תלשן עבד אל אדוניו פן יקללך ואשמתה.
|-
|
|-
|'''אלהים'''
|'''ב'''יעתני בהר חמד בדשניו אל קנוא במחצבותי
|-
|
|אף ששים מצוות כלל בו ונבהלו מפחדו מקצבותי
|-
|{{רווח קשיח|4}}''עד''
|'''א'''מרו חנון אני אז נחתי ונתכוונו יצבותי
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}'''ועושה חסד לאלפים לאהבי ולשומרי מצוותי.'''
|-
|
|-
|{{גדול|'''לא תשא'''}}
|'''א'''ת גאון השם הנכבד והנורא על כל אלהים
|-
|
|בל תחללו ותקננו אכן תחלל לבלהים
|-
|
|'''ב'''בטאך לעשות ושלא לעשות אל תניא אומר כמלהים
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים.
|-
|
|-
|'''ה' '''
|'''ג'''ליון חרט על עד ושומע אלה באזניו
|-
|
|שומר חנם ונשא שכר והשוכר זולתי השואל כי לשלם דיניו
|-
|{{רווח קשיח|4}}''על''
|'''ד'''וחק מהם ונשבע לשוא לשקר אשלח מגלה עפה במעוניו
|-
|
|{{רווח קשיח|2}} ולנה בתוך ביתו וכִלַתוּ ואת עציו ואת אבניו.
|-
|
|-
|'''נתן'''
|'''ה'''וד לשרי אלפים  ומאות בהתהלכי בישימון דוהב
|-
|
|ושתי סנהדריות בארץ הדר שופטים ושוטרים צוהב
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אקומה''
|'''ו'''אעלה ללמוד דת הנפלא ושח אורר שופט ונשיא רוהב
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}ועוז מלך משפט אהב.
|-
|
|-
|'''אמר'''
|'''ז'''כה ורדפה צדק ומקחת שחד תחדל
|-
|
|בל תעשו עול ותטו משפט כי בוחן אני עד שערה ועד בדל
|-
|{{רווח קשיח|4}}''מצאוני''
|'''ח'''זו ונאמו לא תכירו פנים צוה לכם אל המגודל
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}אשר לא ישא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל.
|-
|
|-
|'''המבשרות'''
|'''ט'''ועני ארון עזי לדרככם בכל יום אכשיר
|-
|
|גם אתם הודו עלי בכורה והתודו עלי מעשר להעשיר
|-
|{{רווח קשיח|4}}''כמעט''
|'''י'''חש לוי בקול רם ונוגני בקודש להישיר
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}וכהרים קול בחצוצרות ובמצלתים ובכלי השיר.
|-
|
|-
|'''צבא'''
|'''כ'''קרבו אלי מלחמת יאמץ לב העם מלהסדק
|-
|
|ישוב בונה ונוטע ומארש ורך הלבב במערכת לא יבדק
|-
|{{רווח קשיח|4}}''השבעת''
|'''ל'''קצין לכתוב לו פתשגן אך למוד ילמד לצדק
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק:
|-
|
|-
|'''רב'''
|'''מ'''היר יקרא ספר במועד שמיטת עדני
|-
|
|אל תוסףְּ על דבריו השמר ממחוק שם בתודוני
|-
|{{רווח קשיח|4}}''מי''
|'''נ'''חלת ישמע דברי חוזי ואל אל נביאי שקר מפחדוני
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}מה לתבן את הבר נאום ה'.
|-
|
|-
|'''מלכי'''
|'''ס'''בא ושבא יחלו פניכם בדברכם שלום זה לזה מנלם
|-
|
|אל תשנאו אחד את אחד שקר חמס חנם ריקם נכלם
|-
|{{רווח קשיח|4}}''הנה''
|'''ע'''רכתי לכם לא תקום ולא תטור בגלוי ונעלם
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי חסיד אני נאום ה' לא אטור לעולם.
|-
|
|-
|'''צבאות'''
|'''פ'''סו מלפניכם אל תקללום כי חרשים המה בקטוב
|-
|
|נמהרה עצתם אל תשגום כעוורים המה לחטוב
|-
|{{רווח קשיח|4}}''כולם''
|'''צ'''חנו אל תחברום הוכיחום הנחת ובחיך רטוב
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב.
|-
|
|-
|'''ידודון'''
|'''ק'''הלותיכם מן השָׂם עלילות ולעונש ולמוסר יושלך
|-
|
|אל תכחשו איש בעמיתו כחש הגבר חלף והלך
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אפריון''
|'''ר'''כיל אל יהי בו ושמע דברי אל מחוללָךְ
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}אל תאמר אשלמה רעה קוה לה' ויושע לך.
|-
|
|-
|'''ידודון'''
|'''ש'''בעים לאומים בכתב על אבנים ספר דת ופירושיו
|-
|
|כי הנה ראוהו בעינימו ולא האזינו מדרשיו
|-
|{{רווח קשיח|4}}''עמודיו''
|'''ת'''יכן ארבעים ושמונה מצוות בדיבור שלישי משלישיו
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}'''כי לא ינקה ה' את אשר ישא שמו לשוא.'''
|-
|
|-
|{{גדול|'''זכור'''}}
|'''ת'''ענוגי שביעי  לשבות אתה ועבדיךובהמתך ממעבד
|-
|
|בל יצוא תצא תחומך כי צנצנת זכר למשנהו הוזבד
|-
|
|'''ש'''ני תמידי חוק כל יום כפלם בו ועירוב להתכבד
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד.
|-
|
|-
|'''ונְוַת'''
|'''ר'''גש בפסח חירותה לקדש ראשון ושביעי נקדח
|-
|
|מוספיו והעומר וקרבנו ומשם ונלאה שבועות כאקדח
|-
|{{רווח קשיח|4}}''צאינה''
|'''ק'''מולי טומאה ורחקה הנה נתן אל פסח שני למובדח{{הערה|לענ&quot;ד צ&quot;ל '''למונדח.'''}}
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח.
|-
|
|-
|'''בית'''
|'''צ'''לי אש ומצות באכלם לנכרי וערל בל יערכון
|-
|
|משבור עצם ומהוציא חוצה וישביתו שאור וישליכון
|-
|{{רווח קשיח|4}}''הנָךְ''
|'''פ'''סוחה במוף בסף ובמשקופות ובחגרון חלץ יצאתם ותדרכון
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}ולעתיד כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון.
|-
|
|-
|'''תחלק'''
|'''ע'''רך לחם הפנים זך למאור ובכור מרוקם
|-
|
|משחוט פסח על חמץ ומהלינו מלאתך ודמעך בל תעקם
|-
|{{רווח קשיח|4}}''שיניך''
|'''ס'''וגו טומאה וחוגו שלוש ולא יראו פני ריקם
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כן יהיה הדבר אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם.
|-
|
|-
|'''שלל'''
|'''נ'''יחלתיך ביום הביכורים לקדשו ובמוספיו לעלצו
|-
|
|ושתי הלחם וקרבניהם ועולת חודש בחדשו לאמצו
|-
|{{רווח קשיח|4}}''כחוט''
|'''מ'''שי אעדה בניך בקדשם יום תקע ובהודעם למלכם לרצו
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו.
|-
|
|-
|'''אם'''
|'''ל'''א הבינותם יום העשור לקדשו ולהתענות בו לאל
|-
|
|מוספיו וכל עבודתו על סדר וידוי לכפר על ישראל
|-
|{{רווח קשיח|4}}''כמגדל''
|'''כ'''תם פז הנה חכמיכם יעברו מתכונת חגיו כהואל
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל.
|-
|
|-
|'''תשכבון'''
|'''י'''ומם ולילה בסכות לראשון ושמיני תקראו קדשָי
|-
|
|במאגודת לולב להלל את שמי וכל שבעה לנסך מים על אשי
|-
|{{רווח קשיח|4}}''שני''
|'''ט'''פסרי על שמונת הימים כל יום לבדו מצוה לקרבני שי
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}אני צויתי למקודשי.
|-
|
|-
|'''בין'''
|'''ח'''לצון שגר בהמתך בל יקרב משמיני אחורנית
|-
|
|פן תעזוב את הלוי וערוך נר חנוכה עד שמינית
|-
|{{רווח קשיח|4}}''עד''
|'''ז'''את זכרון בספר ונוסף חוק עלי תכנית
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית.
|-
|
|-
|'''שפתים'''
|'''ו'''הפרודים תשמט בשביעית ספיחיה ונזיריה לא תגדור
|-
|
|ושנת החמישים יובל להשמט תעבירו שופר בה לשרור
|-
|{{רווח קשיח|4}}''כולך''
|'''ה'''וצגת לחפש בה עבדים והמוכר שדה לרעהו מצרור
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}והיתה לו עד שנת הדרור.
|-
|
|-
|'''כנפי'''
|'''ד'''יר ארצכם בהרחיבי ערי מגרש למשרתי להזבד
|-
|
|יצאתם לצבא קדשו מחניכם וביד וביתד מהאבד
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אתי''
|'''ג'''רתה במקדש יראהו שמעה זאת העובד
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד.
|-
|
|-
|'''יונה'''
|'''ב'''ת נדיב קבלה כל אלה שדי לה בחדשהו
|-
|
|אף שבעים וחמש חרז במצות שבת כל מחלליו לדושהו
|-
|{{רווח קשיח|4}}''לבבתיני''
|'''א'''לוה השיבה ויתן עליה מזיו הדר קידושהו
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}'''על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו.'''
|-
|
|-
|{{גדול|'''כבד'''}}
|'''א'''ומניך יראימו חמש מצוות קיימו בך ושמחו
|-
|
|מילה ופריעה ופדיון ולמד דת ומלאכת וחופה הצליחו
|-
|
|'''ב'''המולכם ימולו אתכם יליד בית ומקנת כסף וינוחו
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}והברית אשר כרת אתכם לא תשכחו.
|-
|
|-
|'''נחפה'''
|'''ג'''נזי הקדש מבכור מקניך ופדה פטר חמור וערפהו בנידונַי
|-
|
|מכה הוריו ומקללם להשמד מעל פני יסדונַי
|-
|{{רווח קשיח|4}}''מה''
|'''ד'''מי קן אם תשלחהו? כי אורך ימים וטוב תתי בלמדונַי
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאם ה'.
|-
|
|-
|'''בכסף'''
|'''ה'''רחק מִכַּר הורתך בשמרה טומאת זכר וטהרתו נכתם
|-
|
|וטומאת נקבה וטהרתה כפלים קרבן עשיר ועני נעתם
|-
|{{רווח קשיח|4}}''נופת''
|'''ו'''צוף ענדם בחיימו; גועו – האבל נא על אסיפתם
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם.
|-
|
|-
|'''ואברותיה'''
|'''ז'''יהרתי לגמול חסד ובל תאמץ לב ותקפוץ אוברות
|-
|
|עזוב תעזוב הקם תקים הענק תעניק העבט תעביט בו לפאורות
|-
|{{רווח קשיח|4}}''גן''
|'''ח'''כמת קן זקן הדרהו, לַמָּךְ אחיך החזק בו למאורות
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות.
|-
|
|-
|'''בירקרק'''
|'''ט'''כס פקודי ישראל לויהם לכבדימו תת תִמוֹרֶת
|-
|
|דגלים ומשמרות לויה ופרשת מסע הנאמרת
|-
|{{רווח קשיח|4}}''שלחיך''
|'''יִ'''סָּפְרו גברימו ומשאם וארון בכתף עלימו מחמורת
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}וסביבות בית האלהים ילינו כי עליהם משמרת.
|-
|
|-
|'''חרוץ'''
|'''כ'''טהרתי לטהרם מעשרים וחמש עד חמשים להדריכה
|-
|
|הכהנים מפרוע ומפרום בל ישכרו להבדיל ולהורות הלכה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''נרד''
|'''ל'''הפיח מלואימו ומטוחמאת נפש אותם לחשכה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי יומם ולילה עליהם במלאכה.
|-
|
|-
|'''בפרש'''
|'''מ'''טעמיו כהני ילידי ביתי עמו חנויים
|-
|
|בתו הנשאת לזר בל תאכל עם הגויים
|-
|{{רווח קשיח|4}}''מעון''
|'''נ'''כדו בהמשחו נצח מרב כוחיו בקר וערב לשמי אתויים
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי מלך גדול אני אמר ה' צבאות ושמי נורא בגוים.
|-
|
|-
|'''שדי'''
|'''ש'''ם לו משלמיו חזה ושוק ומשפט זובחים וגוזזים כמדובר
|-
|
|ותרומה ותרומת המעשר חלק כחלק לבד ממכר הפרבר
|-
|{{רווח קשיח|4}}''עורי''
|'''ע'''ורכת נדר לרצון אביך ואישך ואף הנודר ישאל לחכמי סבר
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}מי כהחכם ומי יודע פשר דבר.
|-
|
|-
|'''מלכים'''
|'''פ'''רשתי להם תורת המנחה ואשם ותודה ושלמי אפניך
|-
|
|ותורת חטאת ואוכל הנוגע בה ובגד וחרש ונחושת בספניך
|-
|{{רווח קשיח|4}}''באתי''
|'''צ'''פיחי מנחות לידע מחלקותם ולהרחק כל מום רע מלפניך
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}ונאמתה הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך.
|-
|
|-
|'''בה'''
|'''ק'''רצו ראשית עריסות ובשר קדש בהטמאו לשרוף תפריד
|-
|
|סדר נחלות פי שנים וכל בת יורשת בל תהי לשריד
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אני''
|'''ר'''צפתי לפניכם ארץ חלוקה בגורל להוריד
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד.
|-
|
|-
|'''תשלג'''
|'''ש'''רבי חקתך הרחבה כי בה שבעים ושבע בגדלך
|-
|
|והודעת בה שכר עבדיך, אם ככה למכבד אבותיו קל וחומר לך
|-
|{{רווח קשיח|4}}''פשטתי''
|'''ת'''בונתי להאמין בך תחשבה לו צדקה במלולך
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}'''למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך.
|-
|
|-
|{{גדול|'''לא תרצח'''}}
|'''ת'''בנית הדרי אשר ארבעים יום רקמתי יִשובוֹ
|-
|
|ראה צרת נפשו בהתחננו ואל תתאכזר וכנכרי תַחְשבוֹ
|-
|
|'''ש'''ופך דם האדם באדם דמו ישפך בקרבו
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו.
|-
|
|-
|'''בצלמון'''
|'''ר'''בו מתים ונגפו אשה הרה לשלם תחת נפש ותחת אבר הנגור
|-
|
|ןהחובל ברעהו לשפטו תקום לא יתן תחתם סגור
|-
|{{רווח קשיח|4}}''דודים''
|'''ק'''צבת למכה עבד כנעני יום או יומים ובל יגור
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור.
|-
|
|-
|'''הר'''
|'''צ'''את עשן בצוותך על תם ומועד ודמי עבדים להאמית
|-
|
|ונזק וחצי נזק בנוגף כורה בור והשיח והמית
|-
|{{רווח קשיח|4}}''קמתי''
|'''פ'''צירה פים ללטוש לחותר ולאור מכה בסתר עמית
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}מלשני בסתר רעהו אותו אצמית.
|-
|
|-
|'''אלהים'''
|'''ע'''צד בלחומו מחללי עונג ושוחט ומעלה חוץ ההראל
|-
|
|ולשרוף בת כהן בזנותה ועשה זמה בישראל
|-
|{{רווח קשיח|4}}''פתחתי''
|'''ס'''מי שמני וקטרתי רוקחם ומריחם ונותנם לזר להתאל
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי עבר את ברית ה' וכי עשה נבלה בישראל.
|-
|
|-
|'''הר'''
|'''נ'''וה קדשי יומת הזר בקרבו לגָאֵל
|-
|
|גם מברך שם ועובד זר וגונב נפש ואין ידו לאל
|-
|{{רווח קשיח|4}}''מצאוני''
|'''מ'''וחצת מסית ונביאי שקר ולחנוק עושה בזדון על חכמי אל
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל.
|-
|
|-
|'''בשן'''
|'''ל'''בנון וכל מהלככם קראו שלום ראשונה ושניה
|-
|
|צרתם על קריה נשגבה אל תשחיתו עץ פרי וגפן פוריה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''השבעתי''
|'''כ'''ל מקנאי לשמי פגוע בבת אל נכר זדויה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי שוחה עמוקה זונה ובאר צרה נכריה.
|-
|
|-
|'''הר'''
|'''י'''שימון צעדתם ונחשלתם מחו זכר מזַנֶבכם ובוזה
|-
|
|לתלות המגדפים יומם ובל תלין נבלתם לילה בהעזה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''מה''
|'''ט'''ובה סוקלי הזונה בית אב והנמצאת בשדה בל תרזה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה.
|-
|
|-
|'''גבנונים'''
|'''ח'''לל בהמצא בם עגלה לערוף בהברך
|-
|
|לא יומתו אבות על בנים ואל תחבול מסעדי אוכל בערך
|-
|{{רווח קשיח|4}}''דודי''
|'''ז'''וית הניס הורג שגג ונאם תכין לך הדרך
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך.
|-
|
|-
|'''הר'''
|'''ו'''סביביו אם לא רחק איש וחדל לפסוח יכרת בה
|-
|
|אף בן סורר ומורה אף האוכל תבואה בטבלה ועצבה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''ראשו''
|'''ה'''ניאה עיר הנדחת חרוב והחרם והלהיבה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עובר בה.
|-
|
|-
|'''בשן'''
|'''ד'''רוש לך מברושיו מעקה וקוץ כף מבישת עמיתך
|-
|
|הלקה ארבעים ליסרה על עוברי על לאוי תורתך
|-
|{{רווח קשיח|4}}''עיניו''
|'''ג'''בהו עליך אל תעמוד על דמי אחיך בן יולדתך
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}אל תחרוש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך.
|-
|
|-
|'''למה'''
|'''ב'''כיתי עתה בשביי בהתבלע עצמותי ברצח
|-
|
|כי זכור זכרתי הודי והדרי ביום עמידת חורב ושמעי פצח
|-
|{{רווח קשיח|4}}''לחייו''
|'''א'''הלות ומור הפיחו לו הנה בשמם בבגדות לנצח
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי ספון חמישים מצוות ריתק בכלל '''לא תרצח.'''
|-
|
|-
|{{גדול|'''לא תנאף'''}}
|'''א'''שת לא לך ולבך אל ישט אל מנהגיה
|-
|
|שטתה תחת אלוף נעוריה במי המרים לצרוף סיגיה
|-
|
|'''ב'''ודקים אותך המים כבדקם לה בהרוגיה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה.
|-
|
|-
|'''תרצדון'''
|'''ג'''זרת אם ואשת אב ואשת דוד ואחות בעלילים
|-
|
|בתך ובת בתך ובת בנך וכהנה מאשתך גלילים
|-
|{{רווח קשיח|4}}''ידיו''
|'''ד'''ימו להזירני מחותנת ואמה וחמותה  בפלילים
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי היא זימה והוא עוון פלילים.
|-
|
|-
|'''הרים'''
|'''ה'''גבוהים התפרקו בהנתן ממרום דת נאמנה
|-
|
|לאסור אחיות הורינו ואחות אשה וכלה תכונה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''שוקיו''
|'''ו'''יסעף פורה בא על מאורשה מכונה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כשחוק לכסיל עשות זימה וחכמה לאיש תבונה.
|-
|
|-
|'''גבנונים'''
|'''ז'''עו ונאסרה אשת אח וחלוצה ליבום בה כהוכנף
|-
|
|וחמש עשרה פוטרות צרות עשו פרי ונשאו ענף
|-
|{{רווח קשיח|4}}''חכו''
|'''ח'''ק למגרש לכתוב ספר ואם יצאה מביתו לאחר בהתאנָף
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}הישוב אליה עוד הלא חנוף תחנף.
|-
|
|-
|'''ההר'''
|'''ט'''ינר המכהן גרושה וחללה זונה ממנו נגרעים
|-
|
|וגם אלמנה מכהן גדול ונדות מכל אדם נמנעים
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אנה''
|'''י'''מצאו רובעי בהמה ושוכבי זכר ברגם מבולעים
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים.
|-
|
|-
|'''חמד'''
|'''כ'''נוס יפת תואר יגיירנה אל תתעמרו בם ותפרוצו
|-
|
|ממזר ופצוע וכרות עמוני ומואבי מכם החיצו
|-
|{{רווח קשיח|4}}''דודי''
|'''ל'''שלשה דורות הכשיר מצרי ואדומי אם יקובצו
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}בזר עמים קרבות יחפצו.
|-
|
|-
|'''אלהים'''
|'''מ'''נע מעטה אשה מגבר וכן הוא מכל זוני למרביתם
|-
|
|וגם קדש וקדשה אל יהי בארץ בל יתחללו קדושים מקדושתם
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אני''
|'''נ'''צטויתי עריות בכתב ושניות על פה במשנה חוקתם
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם.
|-
|
|-
|'''לשבתו'''
|'''ש'''שתי על כני במיטב הארץ
|-
|
|כי אתנן זונה ומחיר כלב יחוצו חוצה מארמון ערץ
|-
|{{רווח קשיח|4}}''יפה''
|'''ע'''צתו באסרו סריס כי מבראשית ברא כל להַפְרֵץ
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}לחיות זרע על פני כל הארץ.
|-
|
|-
|'''אף'''
|'''פ'''ותתה עלמה או נתפשה למוהר ולקנס צו צורֶךָ
|-
|
|אל תחלל צאצאיך בנוער קדש עריך וכפריך
|-
|{{רווח קשיח|4}}''הסבי''
|'''צ'''ועה את נחרפת לאיש ונטוש את רוע יצרֶךָ
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בְּאֵרֶךָ.
|-
|
|-
|'''ה' '''
|'''ק'''דושי חופה חקק בכסף ובשטר ובביאה לנגוד
|-
|
|ואספתה אלי בית הנקה לא בטורח ולא בנדוד תגוד
|-
|{{רווח קשיח|4}}''שיניך'' 
|'''ר'''חשו שאר כסות ועונה למגד בם עזרתך מגוד
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל תבגוד.
|-
|
|-
|'''ישכון'''
|'''ש'''ל בלבב כל איש אשר מחוקים האלה הָשְאַף
|-
|
|תעלוזנה כליות שומרימו עוז כראם תיעף
|-
|{{רווח קשיח|4}}''כפלח''
|'''ת'''בערת אש פלחם אלוה לא ייגע ולא ייעף
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}ויאסוף חמשים ושמונה מצוות בתוך '''לא תנאף.'''
|-
|
|-
|{{גדול|'''לא תגנוב'''}}
|'''ת'''שומת יד רע ופעולת שכיר עדיך תתפוצץ
|-
|
|פן בכפל וארבעה וחמשה ובממכרת עבד תרוצץ
|-
|
|'''ש'''מוט משאתך חבולה תשיב ובחקי נשך אל תתלוצץ
|-
|
|ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ.
|-
|
|-
|'''לנצח'''
|'''ר'''ע לא ימכר בשביעית יצא ובניו לרבו רתוקים
|-
|
|רק באהבו אדניו ירצע עד יובל ועד חוקים
|-
|{{רווח קשיח|4}}''ששים''
|'''ק'''בלו ליעד עבריה לפדותה או להוציאה ואל תהי לרחוקים
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים.
|-
|
|-
|'''רכב'''
|'''צ'''מד ברחמך והלוות אח אל תהי לו כנושה ותקפידנו
|-
|
|המבעה וההבער ישלם מיטב לא תונו ולא תענון דך לחרדנו
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אחת''
|'''פ'''יארה חיפש שן ועין אף אתה מיוסרך אל תעבידנו
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו.
|-
|
|-
|'''אלהים'''
|'''ע'''בוט צוה מקחת מבית ולהשיב אבידה ותועה רעומה
|-
|
|פועליכם אל יתנו אל כלי ואל יניפו חרמש בקמה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''מי''
|'''ש'''ם תבל כולה הלא אני צדק מאזניך ומשקלותיך ואיפה נעומה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}תועבת ה' אוצרות רשע ואיפת רזון זעומה.
|-
|
|-
|'''רבותים'''
|'''נ'''זר בסין הוכתרו מערוכי מבן עשרים וששים וחמש וחודש
|-
|
|בל תעריכו בהמת טהור וטמאה לפדות ותמורה לקדש
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אל''
|'''מ'''קדיש ביתו ואחוזתו ומקנתו לכל אחת חקותה וחמישיתו להקדש
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}מוקש אדם ילע קודש.
|-
|
|-
|'''אלפי'''
|'''ל'''מטות חלוצי מדון בשובם להרים מכס לשדי
|-
|
|וכל חרם לבל יגאל ופרשת נסכים למלאת ידי
|-
|{{רווח קשיח|4}}''לא''
|'''כ'''ל מעשר הארץ ומקניה תקבעוני הביאוהו טרף למשרתי ידידי
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והרקותי לכם ברכה עד בלי די.
|-
|
|-
|'''שנאן'''
|'''י'''עצתי להקדיש מבוכרים ונשיאת קדשים אלי שער
|-
|
|ומעשר שני להעלות לבחירתי גם פדה יפדה ברבות הדרך ויער
|-
|{{רווח קשיח|4}}''שובי''
|'''ט'''רפי צמח שלישית תת לעני עשור המשוער
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער.
|-
|
|-
|'''ה׳'''
|'''ח'''קק לגוזל הגר תתו לכהן אז בשובו
|-
|
|ואם לא קרוב בעל האבדה תאספה עד דָרשוֹ וקצבוֹ
|-
|{{רווח קשיח|4}}''מה''
|'''ז'''ה רוחך סרה מסיג גבול רֵעַ בקרבו
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו.
|-
|
|-
|'''בם'''
|'''ו'''בזרעם תתי חק גאולת ממכר דרוש ידרשוה
|-
|
|בתי החצרים כשדי הארץ ועיר חומה עד שנה יפרישוה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''שררך''
|'''ה'''יא טבור ערי הלויים למדוה אף בגולה אל תגרשוה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה.
|-
|
|-
|'''סיני'''
|'''ד'''לוק דלק מאימתך והוא היה אות לדורות הנפעמים
|-
|
|מתי אחז הודך בציון כמו ראיתיהו קדם ברעמים
|-
|{{רווח קשיח|4}}''שני''
|'''ג'''בירי קושט הזהירוני שמרו ועשו אמרים נעימים
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים.
|-
|
|-
|'''בקדש'''
|'''ב'''דברו נמשלו הדברים כתרשיש בגלי ים לטוב כתוב
|-
|
|כל גל גדול כמה גלים קטנים לתנוב
|-
|{{רווח קשיח|4}}''צוארך''
|'''א'''פדתי דברותי בתוך כל דבור כמה מצוות לענוב
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}הרי חמשים ותשע מצוות שבוצים במצות '''לא תגנוב.'''
|-
|
|-
|{{גדול|'''לא תענה'''}}
|'''א'''ליל ומרמות ותוך ותתן דופי באחיך בערמה
|-
|
|בשני עדים תחרוץ משפט ואל תשת רשע עד בתרמה
|-
|
|'''ב'''ראשונה העד יטה ידו כן בחנו אל ידו רמה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה.
|-
|
|-
|'''עלית'''
|'''ג'''בהי אולם המשפט העמד דברך על עקרו
|-
|
|עד זומם לגמלו כמחשבתו אשר חשב להמית אח ולדקרו
|-
|{{רווח קשיח|4}}''ראשך''
|'''ד'''רישות וחקירות יגל אל תחפזו מן הראשון בדברו
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}צדיק הראשון בריבו ובא רעהו וחקרו.
|-
|
|-
|'''למרום'''
|'''ה'''מלשין שתפיהו לא תשא שמע שואב מלולים
|-
|
|לכן ינוגע בעור הבשר מיד ובהרת להסגיר פעמים או בפשיונה להכלים
|-
|{{רווח קשיח|4}}''מה''
|'''ו'''סת יועיל מוציא שם רע כי יצטרע בשאתי עד פרחה בכולו להשלים
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}נכונו ללצים שפטים ומהלומות לגו כסילים.
|-
|
|-
|'''שבית'''
|'''ז'''את דת דע כי אתרה בעבדי טרם מכה בו אקשרנה
|-
|
|תחילה בביתו להסגיר ולטהר גם לחלוץ ולנתוץ אחשדנה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''זאת''
|'''ח'''ז ולא שב נגעו בגדיו להסגיר ולכבס לקרוע ולשרוף יישרנה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה.
|-
|
|-
|'''שבי'''
|'''ט'''חבוהו אלה ולא שב בוהק לטהר בו יגבר
|-
|
|חוקי שחין ומכוה להכות בם בפשיון למתעבר
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אמרתי''
|'''י'''סגר בנתק פעמים וירא פשיונו אולי ישוב ויתעבר
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר.
|-
|
|-
|'''לקחת'''
|'''כ'''ל אלה החוטא אל תייאש כי עיניו בך תצפינה
|-
|
|ואם בפרע ופרם ומעטה שפם בדירת ערשך ומחנותיך תשפינה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''חכך''
|'''ל'''א תכלא מהתחנן הנה טהרות לעשיר ודל תניפנה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידיו תרפינה.
|-
|
|-
|'''מתנות'''
|'''מ'''על במו גבר יביא אשם ודאי ויתנשא
|-
|
|ואשם תלוי ללא יודע וכחש בעמיתו חומש ואדם יכסה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אני''
|'''נ'''תתי כופר בתוספת חומש לאוכל קודש שוגג ולא כמנסה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה.
|-
|
|-
|'''באדם'''
|'''ש'''ררה למשיח וחק כפרו וכל עדת ישראל בהשאה
|-
|
|ושעיר חטאת על עבודת נכר ושעיר הנשיא אם שגג מהשתאה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''לכה''
|'''ע'''רוך שי על פשע רצה אל להזיכך ולנאה
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה.
|-
|
|-
|'''ואף'''
|'''פ'''יחז במצות לא תעשה כשבה או שעירה יביא לזבולים
|-
|
|והנעלם ממנו כל פועל אף כן יביא לזבולים 
|-
|{{רווח קשיח|4}}''נשכימה''
|'''צ'''ור לשבח כי חס על דל  לתורים ובני יונה ועשירית במחדלים
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}יודע צדיק דין דלים.
|-
|
|-
|'''סוררים'''
|'''ק'''ירות לבי היו קדם בשכחי כל אלה מלבקש
|-
|
|ועתה במה אקדם ואכף ואפדה מיד נוקש
|-
|{{רווח קשיח|4}}''הדודאים''
|'''ר'''יחם הפיחו בכתבך דת על לבם וברותה אלקש
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש. 
|-
|
|-
|'''לשכן'''
|'''ש'''תלו עדן באורך שומרי פקודיך בחקר
|-
|
|נחל גפרית בוערה בוזי חקיך ומחללי יקר
|-
|{{רווח קשיח|4}}''מי''
|'''ת'''וקע בפטיש ומפוצץ סלע אף כן דברך לכמה פצעים יחקר
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}הגם הלום חמשים ושתי מצוות נמצאו בכלל עדי שקר.
|-
|
|-
|{{גדול|'''לא תחמוד'''}}
|{{ק|'''ס'''}}חר רעך הונו ועזבוניו אף מכל מאכל
|-
|
|אשר אסר לך אל תבוסת שמונה עשרה טריפות ונבלות ובשר בחלב מתגאל
|-
|
|'''ש'''חיטת גוי וחֵלב ודם אותו ואת בנו וגיד הנשה כהואל
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}דבר שלח ה' ביעקב ונפל בישראל.
|-
|
|-
|'''יה'''
|{{ק|'''ע'''}}ריסת חמץ אסר בפסח נא ומבושל בזבחיו ממכסות
|-
|
|'''ר'''יחק פיגול ונותר וכל יטמא בל יאכל קדשים כנוסות
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אנהגך''
|'''ק'''רב נא אלי מתאותך הזהר פן תשיאך בלעסות
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות.
|-
|
|-
|'''אלהים'''
|{{ק|'''י'''}}נקי בדשן בשר התאוה ופקדי כיסוי דמים אחויים
|-
|
|'''צ'''יווני מאכול על הדם ומעשר באבל וטומאה ולמתים אתויים
|-
|{{רווח קשיח|4}}''שמאלו''
|'''פ'''רשה דת הלכות שחיטה אל תתעלם ממנו בהגויים
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים.
|-
|
|-
|'''ברוך'''
|{{ק|'''ד'''}}ובר אמת בלבבו להזיר מטומאה ותגלחת וגפן גווייתו
|-
|
|'''ע'''ל טומאתו להקריב שי אף כן על טהרתו
|-
|{{רווח קשיח|4}}''השבעתי''
|'''ס'''גנים להנזיר מקדשים ורש מחסום את עגלתו
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}יודע צדיק נפש בהמתו.
|-
|
|-
|'''ה' '''
|{{ק|'''ב'''}}חיתו יער נתן לי מופת פרסה וגרה להבין
|-
|
|'''נ'''תן כלל בעוף וכרעים בשרצים וכל הולך על גחון ועל ארבע חגבין
|-
|{{רווח קשיח|4}}''מי''
|'''מ'''דגים סנפיר וקשקשת החכמתי אתכם כל אלה להלבין
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}אל תהיו כסוס כפרד אין הבין.
|-
|
|-
|'''יום'''
|{{ק|'''נ'''}}יפת עומר הותר החדש וחטאת פנימה מאכול נמנעים
|-
|
|'''ל'''א תרביע ותזרע ותלבש כלאים הערילה עצים נטועים
|-
|{{רווח קשיח|4}}''שימני''
|'''כ'''ל אלה אשר אמרתי לך אל תחמדם ולנפשך אנעים
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}חמד רשע מצוד רעים.
|-
|
|-
|'''יום'''
|{{ק|'''י'''}}תשיר כהן לא תאכל ואבר מן החי וכלאי הכרם רחקם
|-
|
|'''י'''ין נסך אך דמי שור וחמור לחרוש אל תקם
|-
|{{רווח קשיח|4}}''מים''
|'''ט'''בעו עמי וחשכו פימו מאכול כל נאסר בך בהחשקם
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם.
|-
|
|-
|'''יעמס'''
|{{ק|'''ו'''}}ישא כהן פקודיו ואל יקרב במומו את קרבניו
|-
|
|'''ח'''ניטים אם יבוכרו לאיש מעבוד ומגזוז בתבוניו
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אחות''
|'''ז'''הב וכסף אל ירב מלכה סוסים ונשים בחביוניו
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו.
|-
|
|-
|'''לנו'''
|{{ק|'''ס'''}}פנת בתוך עשרת הדברות שש מאות ושלש עשרה מצוות חוק מודעיך
|-
|
|'''ו'''מי יכיל ויבין בחכמתך ומי ימלל בינותיך ומדעיך
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אם''
|'''ה'''גות חמשים וארבע חרוזות בכלל חמוד ליודעיך
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}כנגדם שש מאות ושלש עשרה אותיות מ&quot;אנכי&quot; ועד &quot;אשר לרעך&quot;.
|-
|
|-
|'''האל'''
|{{ק|'''פ'''}}קדני שאל אביך ויגדך ואם תשמעוה הקימותה מדעתי
|-
|
|'''ד'''הרת הנביאים לא לעולם יחיו הן אנכי ידעתי
|-
|{{רווח קשיח|4}}''אני''
|'''ג'''יבורים נושקי קשת בררתי לך בכל דור ודור הודעתי
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי.
|-
|
|-
|'''ישועתנו'''
|'''ב'''ראשית היתה בך באחרית ממנו אל תתעלם
|-
|
|צויתנו זכרו תורת משה עבדי חקיה ומשפטיה לעולם
|-
|{{רווח קשיח|4}}''כרם''
|'''א'''של זכור ה' אהבתם וחסדי נעורימו כנאמך להועילם
|-
|
|{{רווח קשיח|2}}וזכרתי אני את בריתי אותך כימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם.
|-
|
|-
|'''סלה'''
|'''מ'''משלתי אוברה
|-
|
|'''נ'''וגתי בחמד עת הוברה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''כרמי''
|'''ש'''כתה בעדי מקול הברה
|-
|
|'''ע'''רכי אז הרצת '''מצות ה' ברה'''
|-
|
|{{רווח קשיח|10}} בא&quot;י המחזיר שכינתו לציון.
|-
|
|-
|{{רווח קשיח|4}}''היושבת''
|'''פ'''נימה לנהורה
|-
|
|'''צ'''אנן יצלצל עוד מבהורה
|-
|{{רווח קשיח|4}}''השמיעני''
|'''ק'''ול נעשה כאז לזהורה
|-
|
|'''ר'''ננו בטוב בכל שאט '''יראת ה' טהורה'''
|-
|
|{{רווח קשיח|10}}ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות.
|-
|
|-
|{{רווח קשיח|4}}''ברח''
|'''ש'''ואף שוררי להמת
|-
|
|'''ש'''ובה והשיבנו מכל עמת
|-
|{{רווח קשיח|4}}בשמים
|'''ת'''פיחנו כי אפס צמת
|-
|
|'''ת'''כללה בחסד ושלום '''משפט ה' אמת'''
|-
|
|{{רווח קשיח|10}}בא&quot;י המברך את עמו ישראל בשלום.
|}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==הזכרות בדברי הראשונים==
====פירוש על ספר יצירה מיוחס לרב סעדיה גאון====
תרגום הרב [[W:יוסף קאפח|יוסף קאפח]], ירושלם ה'תשל&quot;ב, [https://tablet.otzar.org/#/book/23506/p/45/t/1/fs/0/start/0/end/0/c עמוד מז]:{{ש}}
ועם ההתחקות המרובה והדיוק הגדול התבוננו ומצאנו את עשרת הדברות אשר שמעום האבות לפני הר סיני כנגד עשר האמירות הללו עד שלא תשאר שום מצוה שאינה כלולה בהן. ופירוש הדבר כי דבור אנכי ה' רומז אל הפועל כמו שאמר אנכי ה' עשה כל. ודבור לא יהיה לך רומז על העצמים לפי שכבר כללם באמרו אשר בשמים ואשר בארץ ואשר במים ודבור לא תשא ייאמר על האיכויות כי רוב השבועות אינן נעשית אלא על המצבים. ודבור זכור אח יום השבת הרי ברור שהוא החלק מן הזמן. ודבור כבד את אביך ואת אמך הוא הנספח עצמו. ודבור לא תרצח רומז בו על הנפעל כאמרו כי בצלם אלהים עשה את האדם ודבור לא תנאף רומז בו על הקימה כי אותה הפעולה אינה אלא קימה ומפגש. ודבור לא תגנב הוא על הרכוש והקנין בבירור. ודבור לא תענה רומז בו על הכמות כי רוב העדויות אינם אלא על שעורים ודבור לא תחמוד הכוונה בו המקום ושאר מה שנספח אליו ולפיכך הקדים בו בית רעך. הנה נתבאר כי עשרת הדברות כוללים כל ההגדרות שבעולם. וכיון שהדבר כן שכל תרי&quot;ג מצות אינן אלא ממה שבעולם מחייב שיהו אלו התרי&quot;ג מצות נכללות בכלל עשרת הדברות ולא תמצא אחת מהן יוצאת מכללן וכאשר עסקתי במיונם וצירוף לכל דבור את הדומה לו מצאתי את שיש לצרף מהן אל אנכי שמונים, ואל לא יהיה ששים, ואל לא תשא שמנה וארבעים, ואל זכור חמש ושבעים, ואל כבד שבע ושבעים, ואל לא תרצח חמשים, ואל לא תנאף שמנה וחמשים, ואל לא תגנב תשע וחמשים, ואל לא תענה שתים וחמשים, ואל לא תחמד ארבע וחמשים, סך הכל תרי&quot;ג. ומצאתי עוד עם ההתחקות מספר אותיות עשרת הדברות תר&quot;כ אותיות (כן ביתרו. ובואתחנן תשכ&quot;ח). ויהיה מהן תרי&quot;ג אותיות כנגד תרי&quot;ג מצות וישאר אשר לרעך שבע אותיות ותמצא שכאשר אמר ושורו וחמורו וכל כבר כלל בזה כל דבר יחברך החכם הכולל את המרובה במועט.
====רש&quot;י על שמות כד יב====
{{:רש&quot;י על שמות כד יב}}
====אבן עזרא על שמות כ ב (ארוך)====
והגאון רב סעדיה חבר אזהרות וכלל כל המצות באלה עשרת הדברים.
====ראב&quot;ן====
מערבית [[אל אלהים ה' דבר]].
====ספר [[מאמר השכל]]====

==הערות==
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>5f0mvjm4lk6t388alin7f3updlsnhqs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בראשית ל/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236056</id>
    <revision>
      <id>3017397</id>
      <parentid>3010605</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T18:21:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Bdenckla</username>
        <id>26771</id>
      </contributor>
      <comment>Replace Unicode PASEQ with &quot;{{מ:פסק}}מִן־...&quot;. See GitHub issue 180.</comment>
      <origin>3017397</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19140" sha1="h5vut7kg3j9ywl01adqdyhkxf0ggui0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|בראשית|ל}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ל/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַתֵּ֣רֶא רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹב֙ הָֽבָה־לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם־אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיִּֽחַר־אַ֥ף יַעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת אֱלֹהִים֙ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר־מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ פְּרִי־בָֽטֶן׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַתֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה אֲמָתִ֥י בִלְהָ֖ה בֹּ֣א אֵלֶ֑יהָ וְתֵלֵד֙ עַל־בִּרְכַּ֔י וְאִבָּנֶ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י מִמֶּֽנָּה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַתִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־בִּלְהָ֥ה שִׁפְחָתָ֖הּ לְאִשָּׁ֑ה וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ יַעֲקֹֽב׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַתַּ֣הַר בִּלְהָ֔ה וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ דָּנַ֣נִּי אֱלֹהִ֔ים וְגַם֙ שָׁמַ֣ע בְּקֹלִ֔י וַיִּתֶּן־לִ֖י בֵּ֑ן עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ דָּֽן׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַתַּ֣הַר ע֔וֹד וַתֵּ֕לֶד בִּלְהָ֖ה שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֑ל בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל נַפְתּוּלֵ֨י אֱלֹהִ֧ים{{מ:פסק}}נִפְתַּ֛לְתִּי עִם־אֲחֹתִ֖י גַּם־יָכֹ֑לְתִּי וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ נַפְתָּלִֽי׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַתֵּ֣רֶא לֵאָ֔ה כִּ֥י עָמְדָ֖ה מִלֶּ֑דֶת וַתִּקַּח֙ אֶת־זִלְפָּ֣ה שִׁפְחָתָ֔הּ וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְיַעֲקֹ֖ב לְאִשָּֽׁה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה לְיַעֲקֹ֥ב בֵּֽן׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַתֹּ֥אמֶר לֵאָ֖ה {{מ:כו&quot;ק מיוחד|בגד|בָּ֣א גָ֑ד|סוג=כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין}} וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ גָּֽד׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּה֙ שִׁפְחַ֣ת לֵאָ֔ה בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֔ה בְּאׇשְׁרִ֕י כִּ֥י אִשְּׁר֖וּנִי בָּנ֑וֹת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אָשֵֽׁר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|יד|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי|ב0=ויצא|ב1=רביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֵּ֨לֶךְ רְאוּבֵ֜ן בִּימֵ֣י קְצִיר־חִטִּ֗ים וַיִּמְצָ֤א דֽוּדָאִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּבֵ֣א אֹתָ֔ם אֶל־לֵאָ֖ה אִמּ֑וֹ וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ אֶל־לֵאָ֔ה תְּנִי־נָ֣א לִ֔י מִדּוּדָאֵ֖י בְּנֵֽךְ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיָּבֹ֨א {{נוסח|יַעֲקֹ֣ב|2==ל,ש,ק3,ו,פטרבורג-EVR-II-C-1 (טעם מונח) וכמו כן בתיג'אן; וכך אצל דותן וברויאר ומג&quot;ה.{{ש}}ש1,ל3,פטרבורגEVR-II-B-8,ש2=יַעֲקֹ֥ב (טעם מרכא) וכמו כן ברוב הדפוסים (היידנהיים, ליסר, מ&quot;ג נטר, מ&quot;ג ורשה, בער, גינצבורג).{{ש}}ה,מ&quot;ג=&quot;יַעֲקֹ֥ב{{מ:פסק}}מִן־...&quot; (טעם מרכא ופסק) וכמו כן בלטריס, אך אין פסק ברשימות הפסקים בכתי&quot;ל ובמ&quot;ג.}} מִן־הַשָּׂדֶה֮ בָּעֶ֒רֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת֗וֹ וַתֹּ֙אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּב֔וֹא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל־לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ {{נוסח|יִשָּׂשכָֽר|2==ש,ש1,ק3?,ו,ה וכמו כן בתיגאן ובדפוסים (נקודת הדגש מטושטשת בכתי&quot;ק3, והיא נבלעת בתוך רגלה של השי&quot;ן בכתי&quot;ש1 אבל ברורה){{ש}}ל?!=יִשָׂשּכָֽר (חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?) והמקליד תיקן בלי להעיר{{ש}}ל1?!=יִשְׁשָּׂכָֽר{{ש}}ש2=יִשְּׂשָׂכָֽר{{ש}}הערת ברויאר}}׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַתַּ֤הַר עוֹד֙ לֵאָ֔ה וַתֵּ֥לֶד בֵּן־שִׁשִּׁ֖י {{נוסח|לְיַעֲקֹֽב|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים{{ש}}ל!=לְּיַעֲקֹֽב (למ&quot;ד דגושה){{ש}}הערות דותן והמקליד}}׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים{{מ:פסק}}אֹתִי֮ זֵ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֙עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ זְבֻלֽוּן׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|כב|סדר=כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֙יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָֽהּ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־חֶרְפָּתִֽי׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַתִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהֹוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֙נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל־מְקוֹמִ֖י וּלְאַרְצִֽי׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;תְּנָ֞ה אֶת־נָשַׁ֣י וְאֶת־יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת־עֲבֹדָתִ֖י אֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לָבָ֔ן אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ נִחַ֕שְׁתִּי {{נוסח|וַיְבָרְﬞכֵ֥נִי|2==ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים{{ש}}ל=וַיְבָרֲכֵ֥נִי (חטף){{ש}}הערת ברויאר}} יְהֹוָ֖ה בִּגְלָלֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|כח|עלייה={{מ:עלייה|א=חמישי|ב0=ויצא|ב1=חמישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיֹּאמַ֑ר נׇקְבָ֧ה שְׂכָרְךָ֛ עָלַ֖י וְאֶתֵּֽנָה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲבַדְתִּ֑יךָ וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־הָיָ֥ה מִקְנְךָ֖ אִתִּֽי׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר־הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛ה אֹתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י {{נוסח|אֶֽעֱשֶׂ֥ה|2=ל=אֶֽעֱשֶׂ֥ה בגעיה ימנית}} גַם־אָנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וַיֹּ֖אמֶר מָ֣ה אֶתֶּן־לָ֑ךְ וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לֹא־תִתֶּן־לִ֣י מְא֔וּמָה {{נוסח|אִם־תַּֽעֲשֶׂה־לִּי֙|2=ל=אִם־תַּֽעֲשֶׂה־לִּי֙ בגעיה ימנית}} הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אָשׁ֛וּבָה אֶרְעֶ֥ה צֹֽאנְךָ֖ אֶשְׁמֹֽר׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{נוסח|אֶֽעֱבֹ֨ר|2=ל=אֶֽעֱבֹ֨ר בגעיה ימנית}} בְּכׇל־צֹֽאנְךָ֜ הַיּ֗וֹם הָסֵ֨ר מִשָּׁ֜ם כׇּל־שֶׂ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} נָקֹ֣ד וְטָל֗וּא וְכׇל־שֶׂה־חוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים וְטָל֥וּא וְנָקֹ֖ד בָּעִזִּ֑ים וְהָיָ֖ה שְׂכָרִֽי׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וְעָֽנְתָה־בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּי֣וֹם מָחָ֔ר כִּֽי־תָב֥וֹא עַל־שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר־אֵינֶ֩נּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּא בָּֽעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן הֵ֑ן ל֖וּ יְהִ֥י כִדְבָרֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַיָּ֣סַר בַּיּוֹם֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת {{נוסח|כׇּל־הָֽעִזִּים֙|2=ל=כׇּל־הָֽעִזִּים֙ בגעיה ימנית}} הַנְּקֻדּ֣וֹת וְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־לָבָן֙ בּ֔וֹ וְכׇל־ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־בָּנָֽיו׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינ֖וֹ וּבֵ֣ין יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנּוֹתָרֹֽת׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז {{נוסח|וְעַרְמ֑וֹן|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים{{ש}}ל!=וְעֶרְמ֑וֹן (סגול במקום פתח באות עי&quot;ן){{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}} וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֽוֹת׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;וַיַּצֵּ֗ג אֶת־הַמַּקְלוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר פִּצֵּ֔ל {{נוסח|בָּרְﬞהָטִ֖ים|2==ל1,ש,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים{{ש}}ל=בָּרֳהָטִ֖ים (בחטף קמץ){{ש}}הערת ברויאר}} {{נוסח|בְּשִֽׁקְﬞת֣וֹת|2==ש,ק3,ו וכמו כן בתאג' חבשוש.{{ש}}א(ס),ל,ל1,ש1=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת (חטף) וכמו כן בתאג' דפוס ראשון (עם הערה).{{ש}}הערת ברויאר}} הַמָּ֑יִם אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨אןָ הַצֹּ֤אן לִשְׁתּוֹת֙ לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתּֽוֹת׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־הַמַּקְל֑וֹת וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;וְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּ֠ן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־עָקֹ֛ד וְכׇל־ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן {{נוסח|וַיָּֽשֶׁת־ל֤וֹ|2==ל,ש,ש1,ק3,ו (&quot;וישת&quot; מוקפת ובגעיה){{ש}}ל1=וַיָּשֶׁת־ל֤וֹ (אין געיה){{ש}}דפוסים=&lt;וַיָּ֨שֶׁת ל֤וֹ&gt; (&quot;וישת&quot; בטעם קדמא)}} עֲדָרִים֙ לְבַדּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־צֹ֥אן לָבָֽן׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וְהָיָ֗ה בְּכׇל־יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרוֹת֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־הַמַּקְל֛וֹת לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן {{נוסח|בָּרְﬞהָטִ֑ים|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים{{ש}}ל=בָּרֳהָטִ֑ים (בחטף קמץ){{ש}}הערת ברויאר}} {{נוסח|לְיַחְמֵ֖נָּה|2==א(ס),ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו &lt;&quot;לְיַחְמֶנָּה&quot; מתג וחטף פתח וסגול? אינו כן אלא בלי מתג והחית בשוא לבד והמם בצרי וכמנחת שי&gt;}} בַּמַּקְלֽוֹת׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;{{נוסח|וּבְהַעֲטִ֥יף|2=יש ספרים=וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}} באות פ&quot;א סופית גדולה (לטריס)}} הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|ל|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וַיִּפְרֹ֥ץ הָאִ֖ישׁ מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד {{נוסח|וַֽיְהִי־לוֹ֙|2=ל=וַֽיְהִי־לוֹ֙ בגעיה ימנית}} צֹ֣אן רַבּ֔וֹת וּשְׁפָחוֹת֙ וַעֲבָדִ֔ים וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ל/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:בראשית ל]]</text>
      <sha1>h5vut7kg3j9ywl01adqdyhkxf0ggui0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור אורח חיים רמו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>264110</id>
    <revision>
      <id>3017341</id>
      <parentid>3016607</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T12:18:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>1אברהם1</username>
        <id>4446</id>
      </contributor>
      <comment>/* בית חדש (ב&quot;ח) */ פיסוק, פסקאות</comment>
      <origin>3017341</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48405" sha1="5dewd37yyeifemtv71ulsy88pxlwv0j" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|רמה|רמו|רמז|}}
==טור==
תנו רבנן לא ישכיר אדם כליו לא&quot;י בע&quot;ש ובד' ובה' מותר. ומיירי בהבלעה שמשכירים לחדש הלכך בד' ובה' מותר ואפ&quot;ה בו' אסור, אבל בשכיר יום אפילו בד' ובה' נמי אסור. 

ומיהו פי' רבנו יונה ז&quot;ל הא דאסור בו אפילו בהבלעה היינו דוקא בכלים שעושין בהן מלאכה כגון מחרישה וכיוצא בה מפני שנראה כשעושה בו א&quot;י מלאכה בשבת כאילו הוא שלוחו של ישראל, ומ&quot;מ בד' ובה' מותר בהבלעה כיון שהוא רחוק מן השבת, אבל כלים שאין עושין בהן מלאכה, אפילו בע&quot;ש מותר בהבלעה. 

ודוקא להשכיר אסור משום שכר שבת, אבל להשאיל לו, כתוב בספר המצות שמותר אפילו בע&quot;ש כיון דקי&quot;ל כבית הלל דשביתת כלים לאו דאורייתא, ומ&quot;מ בשבת אסור להשאילם לו. 

אבל בהמתו אסור בין להשאיל בין להשכיר אפילו ביום ראשון, שאדם מצווה על שביתת בהמתו. ואפילו אם יפקירנה בינו לבין עצמו אסור שהכל יודעין שהיא בהמתו של ישראל ואין הכל יודעין שהפקירה ואומרים בהמתו של ישראל עושה מלאכה בשבת. ובספר המצות התיר להשכירה בהבלעה ע&quot;י הפקר, שצריך להפקירה להפקיע איסור שביתת בהמה, וכתב הר&quot;פ ויפרש בשעת הפקר שאינו מפקירה אלא ביום השבת או כל זמן שעושה מלאכה ביום השבת כדי שלא יזכה בה אחר, ואף על פי שאינו מפקירה לגמרי הוי הפקר. ונראה דאפילו בסתם נמי דעתו לזה, שהרי אינו מפקירה אלא להפקיע איסור שביתת שבת.

==בית יוסף==
תנו רבנן לא ישכיר אדם כליו לעכו&quot;ם בע&quot;ש וכו' בפ&quot;ק דשבת ([[שבת יט א|יט.]]) והרי&quot;ף השמיטה וכתבו [[רבינו אשר על הש&quot;ס/שבת/פרק א|הרא&quot;ש]] והר&quot;ן שטעמו משום דס&quot;ל דהאי ברייתא אתיא כב&quot;ש דאמרי אדם מצווה על שביתת כליו אבל לדידן דקי&quot;ל כב&quot;ה דאין אדם מצווה על שביתת כליו אפילו בע&quot;ש מותר וכן דעת הרמב&quot;ם שכתב בפ&quot;ו מותר להשאיל ולהשכיר כליו לעכו&quot;ם ואע&quot;פ שהוא עושה בהם מלאכה בשבת מפני שאין אנו מצווין על שביתת הכלים. אבל דעת התוס' והרא&quot;ש והר&quot;ן והרז&quot;ה דככ&quot;ע אתיא וכ&quot;כ סמ&quot;ג וסמ&quot;ק וס&quot;ה והגהות מרדכי פ&quot;ק דשבת וכתבו ז&quot;ל דטעמא דאיסור' לפי שנראה כנוטל שכר שבת אבל בד' ובה' מותר, ודוקא בהבלעה כגון שמשכיר לו לשנה או לחדש הא שכירות יום אפילו בד' ובה' אסור וכדתניא ס&quot;פ הזהב ([[בבא מציעא נח א|נח.]]) גבי השוכר את הפועל לשמור פרה או תינוק. ואע&quot;ג דהוי בהבלעה אסור בע&quot;ש מפני מראית העין דכיון דקרוב כ&quot;כ וסמוך לשבת נראה ששכרו לשבת עצמה ואע&quot;ג דלישראל מותר בהבלעה דשבת או חדש לעכו&quot;ם אסור. ונזכר כ&quot;ז גם בדברי הרא&quot;ש ואח&quot;כ כתב והר&quot;י פירש דאי איירי בכלים שאין עושים בהם מלאכה לא מסתבר למיסר בעכו&quot;ם טפי מבישראל דמה שייך מראית העין טפי בעכו&quot;ם מבישראל ופי' דמיירי בכלים שעושים בהם מלאכה כגון ריחיים ומחרישה ושאר כלי אומנות משום דמיחזי דמלאכה שעושה העכו&quot;ם בהם בשבת כשלוחו של ישראל ואע&quot;ג דשרו ב&quot;ה ([[שבת יז ב|שבת יז:]]) עורות לעבדן עם חשכה דעכו&quot;ם לנפשיה קא עביד כיון דקצץ לו דמים שאני התם דאין ריוח לישראל במה שהעכו&quot;ם עושה בשבת אבל בשכירות כלים ידוע הוא ואפילו בהבלעה אם ישכירם לו חוץ משבתות לא יתן לו כל שכירותו הילכך כיון שיש ריוח לישראל במה שהכלים נשכרים אצל העכו&quot;ם מיחזי במלאכה שהעכו&quot;ם עושה בהם בשבת כשלוחו של ישראל{{פרשן טור|Hagahot}} עכ&quot;ל. וכ&quot;נ מדברי רש&quot;י שכתב לא ישכיר אדם כלים לעשות בהם מלאכה בע&quot;ש שנראה שמשכירו לו לצורך השבת ואין חילוק בין פירוש התוס' והר&quot;ן לפי' רבינו יונה אלא דלדברי התוס' והר&quot;ן שטעם האיסור בע&quot;ש הוא משום דמיחזי כנוטל שכר שבת אפילו בכלים שאין עושין בהם מלאכה כגון חלוק וטלית אסור וכ&quot;כ בהדיא התוס' והר&quot;ן ולדברי רבינו יונה כלים שאין עושים בהם מלאכה מותר להשכירם אפילו בע&quot;ש אבל במ&quot;ש דאפילו בד' ובה' לא שרי ליטול שכר שבת אלא בהבלעה לא פליג עלייהו דהא מברייתא דהשוכר את הפועל ילפי לה והיכי לפלוג עלה וכ&quot;כ רבנו ירוחם בחי&quot;ב דלדעת רבינו יונה נמי לא שרי אלא בהבלעה. 

והוצרכתי לכתוב זה לפי שכתב הגאון מהר&quot;י אבוהב ז&quot;ל ולשון המחבר אינו מתוקן שכתב ומיהו פירש רבינו יונה שנראה שאין בכאן אלא פירוש אחד והם שני סברות כמ&quot;ש בפסקים עכ&quot;ל, נראה שעלה על דעת הגאון ז&quot;ל שרבינו יונה חולק על כל דברי התוס' גם על מ&quot;ש דמיירי בהבלעה, וליתא כדפרישית וא&quot;כ לשון המחבר מתוקן ומדוקדק הוא שהרי לא כתב בתחלת דבריו שטעם האיסור הוא מפני מראית העין כדברי התוספות משום דלא ס&quot;ל כוותייהו אלא סתם וכתב דמיירי בהבלעה דוקא שזה אפילו להר&quot;י איתיה ואח&quot;כ כתב ומיהו הר&quot;י פירש דהא דאסור בו' דוקא בכלים שעושים בהם מלאכה וכו'. ונמצא לפי זה שלא הזכיר רבינו אלא סברת רבינו יונה לבד וכפי מ&quot;ש ה&quot;ה בפ&quot;ו דעת הראב&quot;ד בהשגות כדעת רבינו יונה. 

ומ&quot;מ לדברי הכל נראה שכל שהשכירו בד' ובה' אפילו כלי שעושין בו מלאכה שרי ליקח שכר שבת בהבלעה ואצ&quot;ל שמותר להשאילו בד' ובה' דאפילו בע&quot;ש שרי כמ&quot;ש רבינו בסמוך ומעתה אל תטעה במה שכתב בהגהות מרדכי פ&quot;ק דשבת וז&quot;ל והרוקח פסק (סי' מ&quot;א) אפילו השאילו באמצע השבוע צריך ליקחנו בע&quot;ש ע&quot;כ דההוא פיסקא אתי כב&quot;ש דס&quot;ל אדם מצווה על שביתת כליו{{פרשן טור|Hagahot}} אבל אנן קי&quot;ל כב&quot;ה דאמרי אין אדם מצווה על שביתת כליו וכן מ&quot;ש הרוקח בסימן ד&quot;ש ואם יש ליהודי ספינה אינו יכול להשכירה לעכו&quot;ם להוליכה במים בשבת או בי&quot;ט וה&quot;ה לעגלה שאינו יכול להשכירה לעכו&quot;ם להוליך ממונו בשבת או בי&quot;ט ואם יעשה כן מחלל שבת (וי&quot;ט) הוא עכ&quot;ל על כרחין כב&quot;ש אתי דאילו לב&quot;ה הא אמרינן דאין אדם מצווה על שביתת כליו: 

ולענין הלכה כיון דהרי&quot;ף והרמב&quot;ם מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן:{{שוליים|(א)}}

ודוקא להשכיר אבל להשאיל כתב סמ&quot;ג שמותר וכ&quot;כ בסמ&quot;ק וס&quot;ה והגהות בפ&quot;ו והוא מדברי התוס' בפ&quot;ק דשבת ([[שבת יט א|שם יט.]]) וכ&quot;כ שם במרדכי וכתוב בהגהו' פ&quot;ו שמות' להשאיל כליו לעכו&quot;ם ע&quot;מ שהעכו&quot;ם ישאיל לו כלי אחר לאח' השבת כלומר שאע&quot;פ שאינו משאילו חנם כיון דלא הוי בדרך שכירות ממש לומר אתן לך כך כדי שתשאילני כלי שלך שרי:

ומ&quot;מ בשבת אסור להשאילם לו כ&quot;כ בסמ&quot;ג וסמ&quot;ק והתרומה ובמרדכי פ&quot;ק דשבת וטעמא מפורש בסמ&quot;ג והתרומה שהוא לפי שהרואה סבור שישראל צוה לעכו&quot;ם להוליכו חוץ לבית בר&quot;ה ולא ידעו שהעכו&quot;ם נושאו לצורך עצמו וכדתניא בפ&quot;ק דשבת ([[שבת יח ב|יח:]]) בש&quot;א לא ימכור אדם חפצו לעכו&quot;ם ולא ישאילנו וכו' ור&quot;ע אומר לב&quot;ה כדי שיצא העכו&quot;ם מבע&quot;י מפתח ביתו של ישראל שהשאילו וכ&quot;כ הרמב&quot;ם בפ&quot;ו:

אבל בהמתו אסור בין להשאיל בין להשכיר כ&quot;כ בספרים הנזכרים ומ&quot;ש ואפילו ביום ראשון פשוט הוא דכיון דטעמא משום שביתת בהמתו כי השכירה מיום ראשון מאי הוי וכ&quot;כ בסמ&quot;ג וסמ&quot;ק והתרומה בהדיא ומתוך דברים אלו יתבאר לך שמ&quot;ש הרוקח בסימן ש' בהמת ישראל ביד עכו&quot;ם אם העכו&quot;ם עושה בה מלאכה בשבת מאחר שאין לוקח שכירות מותר ואם ישראל רואה מוחה בידו ע&quot;כ אין לו על מה שיסמוך. 

ומ&quot;ש ואפי' אם יפקירנה בינו לבין עצמו אסור, התוס' והרא&quot;ש כתבו בפרק קמא דשבת (יח:) אמאי דאמרינן דלב&quot;ש דאית להו שביתת כלים גיגית נר וקדרה אפקורי מפקר להו, דאין לסמוך על זה להשכיר סוס לעכו&quot;ם ולהפקיר דהכא שאני דא&quot;א בענין אחר ועוד שאין הדבר מפורסם. וכתבו המרדכי וגם רבינו ירוחם הביאו בחי&quot;ב וכתב שכן הסכימו רוב חכמי ישראל וכ&quot;כ בסמ&quot;ג. ונראה מדבריהם דלא מיירי אלא{{פרשן טור|Hagahot}} בהפקר דבינו לבין עצמו דומיא דהפקר כלים לב&quot;ש אבל כל שמפקיר הבהמה בפני ג' אפשר דשרי להשכירה לכתחלה דכל בפני ג' מיפרסמא מילתא, והכי דייק לשון רבינו שכתב ואפילו אם יפקירנה בינו לבין עצמו אסור וכו' דמשמע דוקא בינו לבין עצמו הוא דאסור משום דלא ידיע מילתא אבל בפני שלשה קלא אית ליה ושרי. ואפשר דאפילו בפני אחד נמי שרי דלא אסר אלא בינו לבין עצמו דוקא. אבל המרדכי בפ&quot;ק דשבת והגהות בפ&quot;ו כתבו שאם השאיל בהמתו לעכו&quot;ם דיעבד צריך להפקירה בפני ג' אלמא דס&quot;ל דלכתחלה אפי' מפקיר בפני ג' אסור, ויש לדחות דאה&quot;נ דשרי אלא שדברו בהווה שאין לך אדם שמפקיר לכתחלה בהמתו בפני ג' כדי להשאילה לעכו&quot;ם לשבת. 

וכתב הרא&quot;ש בס&quot;פ [[רבינו אשר על הש&quot;ס/נדרים/פרק ד|אין בין המודר]] וקי&quot;ל כריב&quot;ל ([[נדרים מה א|שם מה.]]) הילכך הוי הפקר מן התורה אפילו בא' וה&quot;ה אפילו בינו לבין עצמו הילכך בשבת יכול להפקיר בהמתו אם השאילה לעכו&quot;ם ולא החזירה לו קודם השבת אפילו בינו לבין עצמו ובפסקיו שם כ&quot;כ בשם רבינו שמשון ותמה עליו וכתב דנראה לו{{פרשן טור|Hagahot}} דנהי דלא בעינן שיפקיר בפני ג' מן התורה בפני א' מיהא בעינן וטוב הוא שיפקירה בפני אשתו או אחד מב&quot;ב ונראה מדבריו שאין תיקון זה אלא היכא דא&quot;א בענין אחר אבל אין לסמוך על זה להשכירה לו לכתחלה ולהפקירה וכמ&quot;ש בפ&quot;ק דשבת ומיהו היכא שמפקירה בפני ג' אין הכרע בדבריו אם יש לסמוך על כך להשכירה לו לכתחילה ותמהני על רבינו שלא הזכיר דברי הרא&quot;ש. 

וז&quot;ל הריב&quot;ש בתשובה (סימן כ&quot;ה{{פרשן טור|Hagahot}}) ונראה שאם מתנה עמו ע&quot;מ שיחזירנה לו קודם השבת אפשר לסמוך עליו בזה. וכתב עוד אם השכירה והשאילה לעכו&quot;ם והתנה עמו להחזירה קודם השבת והעכו&quot;ם מעכבה בשבת טוב להפקירה בינו לבין עצמו קודם השבת כדי שינצל מאיסורא דאורייתא עכ&quot;ל:

ומ&quot;ש ובסמ&quot;ג התיר להשכירה בהבלעה וכו' בסמ&quot;ק כתב שיש מתירים ע&quot;י כך. ונראה מדברי רבינו דאפילו בהפקר דבינו לבין עצמו קא שרי בספר המצות דכיון שהופקע איסור שבת שרי ולא חיישינן בהא לרואים, ומה שצריך ע&quot;י הבלעה אינו מטעם שביתת בהמה אלא כדי שלא יראה כנוטל שכר שבת, וה&quot;ה שצריך שלא ישכירנה בע&quot;ש לדברי האוסרים להשכיר כלים בע&quot;ש וכ&quot;כ בהדיא בסמ&quot;ק:

ומ&quot;ש בשם הר&quot;פ ויפרש בשעת הפקר כו' עד סוף הסי' הכל הגהו' סמ&quot;ק:

ונראה דאפילו לדברי המתירים דוק' בהפקר בפני ג' מהני אבל בינו לבין עצמו לא דאל&quot;כ למאי שייך למיחש שמא יזכה בה אחר מיהו אפשר שכיון שהדבר ידוע שכל מי שבהמתו ביד עכו&quot;ם הוא מפקירה בשבת סתמו כפירושו דאפילו מפקירה בינו לבין עצמו הוי הפקר מדאורייתא ולא הצריכו ג' אלא מדרבנן כדי שיהיה אחד זוכה וב' מעידים וכמו שפסק הרמב&quot;ם בפ&quot;ב מהלכות נדרים והרא&quot;ש והר&quot;ן בס&quot;פ אין בין המודר. הלכך איכא למיחש שמא יזכה בה אחר ולכך צריך שיפרש שאינו מפקירה אלא ביום השבת דכיון דביום השבת רשות העכו&quot;ם עליה שהיא מושכרת או שאולה לו אין אחר יכול לזכות בה ולכי נפיק שבתא הו&quot;ל כאלו חזר וזכה בה שלא הפקירה אלא בשבת לבד ואע&quot;פ שאינו מפקירה לגמרי הוי הפקר כלומר אע&quot;פ שאינו מפקירה אלא ליום השבת שפיר הוי הפקר כדאיתא בס&quot;פ אין בין המודר ([[נדרים מה א|מה.]]): 

כתוב בהגהות מרדכי פ&quot;ק דשבת בשם ספר המצות שאם אמר בהמתי קנויה לך מותר וכ&quot;כ האגור ונראה דלדברי האוסרים בהפקר בינו לבין עצמו מפני הרואים בהא נמי אסור: 

כתוב בכלבו בשם הר&quot;פ שאם התנה שתנוח בשבת מותר להשכיר ג' ימים קודם השבת ומדברי המרדכי פ&quot;ק דשבת ובסמ&quot;ג והתרומה משמע שאם יודע שהעכו&quot;ם עושה בה מלאכה אסור בכל גוונא וכתב סמ&quot;ג שאין העכו&quot;ם נאמן לומר שלא עשה בה מלאכה בשבת ופשוט הוא. כתוב בהגהות פ&quot;ו בשם סמ&quot;ק ישראל שהשכיר שוורים לעכו&quot;ם לחרוש בהם וחורש בהם בשבת זה שאלו לרש&quot;י ויש שהיו מתירים אם העכו&quot;ם קבל עליו אחריות מיתה וגזילה וגניבה ויוקרא וזולא כי עתה הם עליו נכסי צאן ברזל ויש שהיו אוסרים אעפ&quot;כ כיון דאין העכו&quot;ם יכול למכרה אם ירצה נקראת בהמת ישראל בכל מקום וישראל מצווה על שביתת בהמתו, והביאוהו סמ&quot;ג והתרומה סימן קמ&quot;ח.  דין ישראל ועכו&quot;ם שהם שותפין בבהמה כתבתיה בס&quot;ס רמ&quot;ה:

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
תנו רבנן לא ישכיר אדם כליו לעכו&quot;ם וכו' בפ&quot;ק דשבת (ריש דף י&quot;ט) והרי&quot;ף השמיטה משום דמפרש לה משום שביתת כלים וכב&quot;ש וכ&quot;כ הרמב&quot;ם להדיא בפ&quot;ז. אבל התוספות והרא&quot;ש כתבו דאין לפרש כב&quot;ש דא&quot;כ אפי' בד' וה' נמי אסור, ויש ליישב דמיירי בקצץ דמדינא שרי אפילו בע&quot;ש דעכו&quot;ם אדעתא דנפשיה קעביד והא דב&quot;ש אסרו במתניתין מכירה ונתינת עורות לעבדן אף על פי שקצץ היינו דוקא בע&quot;ש משום דמיחלף בשלוחו אבל בד' וה' שרי והא דארשב&quot;ג נוהגים היו בית אבא שנותנין כלי לבן לכובס עכו&quot;ם ג' ימי' קודם לשבת והיינו כב&quot;ש. היינו דוקא בקבולת לחוד בלא קצץ אבל קצץ אפילו בה' שרי לב&quot;ש. וה&quot;ה באיגרות אע&quot;ג דשלוחו הוא כיון דמדינא שרי ולא אסרו אלא מפני הרואים ולא אסרו אלא בע&quot;ש דה&quot;ל שלוחו ממש בשבת עצמו. ועוד כתב הרא&quot;ש דאי כב&quot;ש ה&quot;ל לתלמודא למימר הא מני ב&quot;ש היא וכו', ויש ליישב דא&quot;צ לפרש כאן כיון דבאותה סוגיא מפורש דב&quot;ה לית להו שביתת כלים אם כן ממילא ידעינן דהך ברייתא ב&quot;ש היא. ועוד הקשה הרא&quot;ש דאי ב&quot;ש לא היה צריך למיתני בסיפא כיוצא בו אין משלחין אגרות ביד עכו&quot;ם בע&quot;ש השתא מכיר' ונתינ' אסרי ב&quot;ש שליחות מיבעיא וגם זה יש ליישב דעיקרא דסיפא לא תני לה אלא לאשמועי' היתרא דאפילו בשליחות בד' וה' מותר והא דתני דשליחות אסיר בע&quot;ש איידי דתני ברישא דאף מכירה אסור בע&quot;ש תני לה נמי בסיפא גבי שליחות.

אחר כך הביא הרא&quot;ש פר&quot;י דאסר אפילו לב&quot;ה דמיחזי בע&quot;ש כנוטל שכר שבת ואע&quot;פ דמיירי במשכיר לחדש דאי בשכיר יום אפילו בד' וה' אסור אלא ודאי בהבלעה קא מיירי ואפ&quot;ה אסרי בע&quot;ש מפני מראית העין אף ע&quot;ג דלישראל מותר בהבלעה דשבת או דחדש כדאמר בפרק הזהב השוכר את הפועל לשמור פרה ותינוק וכו' מכל מקום לעכו&quot;ם אסור. 

אחר כך כתב הרב רבינו אשר והרבינו יונה פירש דלא איירי בכלים שאין עושין בהן מלאכה דלא מסתבר למיסר בעכו&quot;ם טפי מבישראל דמה שייך מראית העין בעכו&quot;ם טפי מבישראל ופירש דמיירי בכלים דעושין בהן מלאכה כגון ריחיים ומחרישה וכו' משום דמיחזי דמלאכה שעושה בהן העכו&quot;ם בשבת כשלוחו של ישראל ואע&quot;ג דשרו בית הילל עורות לעבדן עם חשיכה דעכו&quot;ם לנפשיה קעביד כיון דקצץ לו דמים שאני התם שאין ריוח לישראל במה שהעכו&quot;ם עושה בשבת אבל בשכירות כלים כיון שיש ריוח לישראל במה שהכלים נשכרים אצל העכו&quot;ם מיחזי דהמלאכה עושה העכו&quot;ם בשליחותו דישראל, לפיכך בע&quot;ש אסור דמיחזי כאילו העכו&quot;ם עושה המלאכה מיד בשבת בכליו של ישראל ע&quot;פ ציוויו דהא מסתמא ניחא ליה בהאי מלאכה כדי שיקח שכר, ואע&quot;פ דלא הוה ניחא ליה מ&quot;מ אסור מפני הרואים. הנה מבואר דלה&quot;ר יונה אין איסור אלא בדאיכא תרתי דהכלים עושים להן מלאכה ויש לו ג&quot;כ ריוח אבל אם אין לו ריוח כגון שהשאילו לעכו&quot;ם אי נמי יש לו ריוח ואינו עושה בה מלאכה כגון חלוק וטלית שרי אפילו בע&quot;ש דאין איסורו משום שנוטל שכר שבת כיון שהשכירו בהבלעה אלא דנראה כאילו הוא שלוחו למלאכה זו ואמירה לעכו&quot;ם שבות ובחלוק וטלית דאינו עושה מלאכה א&quot;נ במחרישה ואין לו ריוח כגון בשאלה לא יאמרו שלוחו הוא דלמה יהא חוטא ואינו נשכר. 

וכיון דהרא&quot;ש הביא באחרונה שה&quot;ר יונה חולק על פר&quot;י ודחהו אלמא דכה&quot;ר יונה ס&quot;ל ולכן כתב רבינו בתחלה בסתם ומיירי בהבלעה וכו' ודחה לדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם כיון דכל הפוסקים תופסים עיקר דברייתא זו כב&quot;ה נמי אתיא וגם כתב ומיירי בהבלעה וכו' דבהא הושוו כל הפוסקים ואח&quot;כ כתב ומיהו פירש ה&quot;ר יונה וכו' דכיון דר&quot;י אוסר בע&quot;ש לעכו&quot;ם אף בכלים שאין עושין בהם מלאכה ואפי' בהבלעה והרבה מן המפרשים כתבו כפר&quot;י על כן לא כתבו בסתם אלא על שם ה&quot;ר יונה דכתב אבל כלים שאין עושין בהם מלאכה אפילו בע&quot;ש מותר בהבלעה דלא כפר&quot;י דאוסר. כל זה נלפע&quot;ד פשוט. אכן על מ&quot;ש רבינו ודוקא להשכיר אסור משום שכר שבת אבל להשאיל לו כתב בספר המצות שמותר וכו' הוא תימה רבה דהלא לה&quot;ר יונה לא הוה האיסור משום שכר שבת דא&quot;כ אפילו כלים שאין עושין בהן מלאכה נמי אסורין בע&quot;ש לעכו&quot;ם מפני מראית העין כדפי' ר&quot;י דאסור משום דמיחזי כנוטל שכר שבת וכו' כמ&quot;ש הרא&quot;ש משמו, אלא כך ה&quot;ל לרבינו לומר דוקא להשכיר אסור דנראה כשלוחו כיון שנוטל שכר שבת אבל להשאיל לו וכו', וזה היה דעת מהר&quot;י אבוהב שכתב ולשון המחבר אינו מתוקן שכתב ומיהו פירש ה&quot;ר יונה שנראה שאין כאן אלא פירוש אחד והם שני סברות כמ&quot;ש בפסקים עכ&quot;ל רצונו לומר דכיון דכתב אחר ופי' ה&quot;ר יונה ודוקא להשכיר אסור משום שכר שבת משמע דהר&quot;י נמי מפרש דהאיסור משום שכר שבת והא ליתא דהם שני סברות דרבינו יצחק הוא דסובר משום שכר שבת ולפיכך אסור אפי' כלים שאין עושין בהם מלאכה אבל ה&quot;ר יונה סובר דהטעם משום דנראה כשלוחו לעשות מלאכה בשבת כדי שיהא לו ריוח ולכן אינו אסור אלא בכלים שעושין בהן מלאכה. אבל הב&quot;י הבין מדברי הר&quot;י אבוהב שעלה על דעתו שה&quot;ר יונה חולק אמה שפירש רבינו יצחק דמיירי בהבלעה דאפי' שלא בהבלעה שרי ושרי ליה מאריה דחשב על גדול בדורו תועה לטעות בדבר פשוט דאפילו בר בי רב לא יהא טועה בהא מילתא אלא כדפרישית הוא האמת. ומכל מקום נראה לפי עניות דעתי ליישב דברי רבינו דעיקר דבריו אינן אלא לפרש דברי ה&quot;ר יונה דאינו אסור להשכיר כלים לעכו&quot;ם בע&quot;ש אלא בדאיכא תרתי ולכן אחר שכתב דוקא כגון מחרישה וכו' דאם אין עושין בהן מלאכה מותר בהבלעה כתב אח&quot;כ ודוקא להשכיר וכו' פי' דאינו אסור במחרישה משום דנראה כשלוחו אפי' להשאיל לו המחרישה אלא דוקא להשכיר המחרישה הוא דאסור משום שכר שבת, כלומר כיון דאית ליה לישראל ג&quot;כ במלאכה זו שעושה העכו&quot;ם לשבת שכר וריוח השתא כיון דאיכא תרתי אסור משום דנראה כשלוחו, אבל להשאיל לו מותר אפי' במחרישה וכדפרישית כנ&quot;ל פשוט דזאת היתה דעת רבינו בלשון זה ודו&quot;ק. אלא דאכתי קצת קשה לאיזה צורך כתב רבינו דלהשאיל כתב בספר המצות דמותר הלא בדברי ה&quot;ר יונה מבואר כך דבעינן שיהא לו לישראל ג&quot;כ שכר וריוח כדפי' ועוד קשה דרבינו מסיים בפי' ה&quot;ר יונה במאי דכתב ספר המצות דלהשאיל מותר וכיון דבספר המצות גדול וקטן מבואר דתופסים פר&quot;י דהטעם משום שכר שבת הוא ואסור אפי' בחלוק וטלית שאין עושין בה מלאכה דלא כפי' ה&quot;ר יונה א&quot;כ לא היה לו לרבינו לערב מ&quot;ש בספר המצות עם מה שפירש הרבינו יונה כאילו היו תופסים סברא אחת. ונראה ליישב דדעת רבינו לומר דאף ספר המצות דאוסר משום שנוטל שכר שבת ואפי' בכלים שאין עושין בהן מלאכה אסור כפר&quot;י אפ&quot;ה בלהשאיל מותר וק&quot;ל. וכתב בהגהת מרדכי דאפילו אם התנה עמו שמשאיל לו כלי זה כדי שישאיל לו ג&quot;כ כלי אחר לאחר השבת נמי מותר דלא דמי לשכירות עכ&quot;ל:

ומ&quot;ש רבינו דלה&quot;ר יונה בד' ובה' מותר בהבלעה כיון שהוא רחוק מן השבת טעמו דברחוק מן השבת אין לאסור מפני הרואים כיון דאיכא למימר דכבר קודם השבת עשה העכו&quot;ם מלאכתו ובשבת לא יעשה מלאכה משא&quot;כ בע&quot;ש דמסתמא יעשה מלאכה מיד בשבת דאל&quot;כ לא היה שכרו אלא לאחר השבת וכיון שהעושה העכו&quot;ם בודאי מלאכה בשבת נראה כשלוחו כדי שיקח שכר וריוח ממלאכה זו שעושה העכו&quot;ם בשבת כדלעיל: 

כתב ב&quot;י ומעתה אל תטעה במ&quot;ש בהגהות מרדכי פ&quot;ק דשבת וז&quot;ל והרוקח פסק אפי' השאילו באמצע השבוע צריך ליקחנו בע&quot;ש ע&quot;כ דההיא פיסקא אתיא כב&quot;ש דס&quot;ל אדם מצווה על שביתת כליו אבל אנן קי&quot;ל כב&quot;ה דאמרי אין אדם מצווה על שביתת כליו וכן מ&quot;ש הרוקח בסימן ד&quot;ש אם יש ליהודי ספינה אינו יכול להשכירה לעכו&quot;ם להוליכה למים בשבת או בי&quot;ט וה&quot;ה לעגלה שאינו יכול להשכיר לעכו&quot;ם להוליך ממונו בשבת או בי&quot;ט ואם יעשה כן מחלל שבת וי&quot;ט הוא עכ&quot;ל ע&quot;כ כב&quot;ש עשו דאילו לב&quot;ה הא אמרו דאין אדם מצווה על שביתת כליו עכ&quot;ל ב&quot;י. ותימא היאך יכתוב הרוקח פסקיו אליבא דב&quot;ש כיון דאין הלכה כמותם. ולכן נראה דהרוקח מפרש בסוגיא דלב&quot;ה אית להו שביתת כלים דאורייתא בכלים דעבדי מעשה וה&quot;א התם (דף י&quot;ח) בברייתא אין נותנין חיטים לתוך הרחיים של מים אלא בכדי שיטחנו מבע&quot;י מ&quot;ט אמר רבה מפני שמשמעת קול אמר ליה רב יוסף ולימא מר משום שביתת כלים דתניא ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים אלא אמר רב יוסף משום שביתת כלים וכו' והקשו התוס' למאי דמסיק מאן תנא שביתת כלים ב&quot;ש מאי פריך רב יוסף ולימא מר משום שביתת כלים וכי אינו יותר טוב כמו שמפרש רבה שמשמעת קול ואתי כב&quot;ה וי&quot;ל דלא סבירא ליה לרב יוסף טעמא דהשמעת קול כלל ומסתברא ליה טפי לאוקומא כב&quot;ש משום שביתת כלים עכ&quot;ל וכך כתב הסה&quot;ת והרא&quot;ש האריך בזה לקיים דברי התוס'. 

וקשיא ליה להרוקח על תירוץ זה דהתוס' דהא באותה סוגיא לעיל מינה פריך אביי לרב יוסף ודילמא מאי אפר עפר דבר גיבול הוא אלמא דדחיק לפרש מתני' אליבא דכ&quot;ע אע&quot;ג דלית הלכתא כרבי יוסי בר יהודה דקיי&quot;ל הלכה כרבי מחבירו אפ&quot;ה ניחא טפי לדחוק ולומר דאפר רצה לומר עפר ודאתיא ככולי עלמא וכל שכן דניחא לן לפרש טעמא דהשמעת קול לאוקמא ברייתא דאתיא ככולי עלמא אף כב&quot;ה דהלכה כמותו וכהאי גוונא איתא בפרק כל הגט (דף ל') כעולא לא אמר כיחידאה לא מוקמינן ואע&quot;ג דשמואל פוסק בפרק קמא דב&quot;מ כר' יוסי אפ&quot;ה לא ניחא ליה לאוקמי מתני' כר' יוסי מטעמא דכיחידאה לא מוקמינן. ולכן תופס הרוקח עיקר דלרב יוסף דקאמר משום שביתת כלים אליבא דב&quot;ה דאית להו שביתת כלים קאמר ולהכי אמר ליה לרבה לימא מר משום שביתת כלים כדתני בברייתא בהדיא וכב&quot;ה והיינו דקאמר תלמודא והשתא דאמרת לב&quot;ה אית להו שביתת כלים דאורייתא וכו' פירוש לרב יוסף דמפרש הך ברייתא דאסרה שביתת כלים אתיא כב&quot;ה דמשום הכי הוה פריך ליה רב יוסף לרבה ולימא מר משום שביתת כלים והא דקאמר בתר הכי והשתא דאמר ר' אושעיא כו' הא מני ב&quot;ש היא לר' אושעיא קאמר דהך ברייתא ב&quot;ש היא אבל רב יוסף פליג עליה וקאמר ב&quot;ה היא והכי נקטינן. 

ועוד נראה דמפרש הרוקח דרבה נמי סבירא ליה כרב יוסף בהא דלב&quot;ה שביתת כלים דאורייתא אלא דקאמר טעמא דהשמעת קול דאפי' ברחיים של עכו&quot;ם דלית ביה משום שביתת כלים נמי אסור מפני שמשמעת קול ויאמרו הרואים שהישראל צוה לטוחנן בשבת ונראה כשלוחו וכן פי' בסה&quot;ת א&quot;נ כפירוש רש&quot;י דאוושא מילתא ואיכא זילותא דשבתא ובהא פליג עליה רב יוסף דלא חיישינן להני טעמי ברחיים של עכו&quot;ם ושרי אבל ברחיים של ישראל סבירא ליה לרבה ורב יוסף דאסור משום שביתת כלים דאורייתא וכב&quot;ה. והכי משמע מדשתיק רבה ולא קמהדר ליה לרב יוסף דניחא ליה טפי טעמא דהשמעת קול וכב&quot;ה אבל טעמא דשביתת כלים אינו כב&quot;ה אלא כב&quot;ש אלא בע&quot;כ דרבה מודה דאית להו לב&quot;ה שביתת כלים ומשום הכי שתיק רבה, ותו דכיון דלא אשכחן בהך סוגיא דלרבה לית להו לבית הלל שביתת כלים א&quot;כ מסתמא בהא לא פליגי רבה ורב יוסף והכי קיי&quot;ל דלא כר' אושעיא. 

ועוד ראיה מהא דקאמר בגמרא מ&quot;ש כולהו דגזרו בהו ב&quot;ש ומ&quot;ש קורות בית הבד דלא גזרו הנך דאי עביד להו בשבת מיחייב חטאת גזרו בהו ב&quot;ש ע&quot;ש עם חשכה קורות בית הבד דאי עביד להו בשבת לא מיחייב חטאת לא גזרו בהו רבנן השתא מדלא קאמר סתמא דתלמודא כר' אושעיא וטעמא דב&quot;ש הוא בהני דאסירי משום שביתת כלים הוא אפילו לא קעביד מעשה אבל קורות בית הבד לא אסרי ב&quot;ש משום שביתת כלים משום דאתי ממילא טפי מכל הנך דמתני' וכדכתבו התוס' בד&quot;ה ולימא מר אלמא דסתמא דתלמודא סבירא ליה כרבה ורב יוסף דמפרשים דהך ברייתא דאסרי שביתת כלים אתיא נמי כב&quot;ה ודוקא בהנך דקעבדי מעשה וכדתניא אין נותנים חיטים לתוך הרחיים כו' דדוקא רחיים דעבדי מעשה וכן לב&quot;ש נמי דוקא בדעבדי מעשה דבהא לא פליגי ב&quot;ש וב&quot;ה אלא פליגי בגזירה דע&quot;ש עם חשיכה אטו חשיכה ודלא כר' אושעיא דמפרש דב&quot;ש וב&quot;ה פליגי בשביתת כלים ולב&quot;ש אפי' לא עביד מעשה אסור ולב&quot;ה אפי' עביד מעשה שרי אלא בין לב&quot;ש בין לב&quot;ה עביד מעשה אסור לא עביד מעשה שרי מיהו אע&quot;ג דסיפא דאוסר ריחיים כב&quot;ש נמי אתיא כדפרישית מכל מקום הא דתני ברישא דהך ברייתא גפרי' מוגמר דשרי על כרחין לא אתו כב&quot;ש דגזרי ע&quot;ש עם חשיכה אטו חשיכה וכן צריך לפרש אף לפירוש התוס' והרא&quot;ש וסה&quot;ת. ועוד ראיה מדתנן ב&quot;ש אומרים אין שורין דיו וסמנים וכרשינים אלא כדי שישורו מבע&quot;י דמשמע דלא אסרו אלא בערב שבת עם חשיכה דאם היה אסור משום שביתת כלים אפילו ד' וה' נמי ליתסר כיון דמלאכות ישראל נעשה בהן אפי' לדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם. וזהו שאמרו בגמרא הנך דאי עביד להו בשבת מיחייב חטאת גזרו בהו בית שמאי עם חשיכה אלמא דלא אסרי ב&quot;ש אלא ערב שבת עם חשיכה וכפשטא דמתניתין אבל לר' אושעיא צריך לומר דאפילו בד' וה' אסור משום שביתת כלים לב&quot;ש דמתני' ולא משמע הכי. 

ולפיכך מכל הני טעמי פסק הרוקח דלא כר' אושעיא אלא כרבה ורב יוסף דברייתא דאסרה רחיים מטעמא דשביתת כלים הוא דאסור בדעביד מעשה בין לב&quot;ש ובין לב&quot;ה ולכן כתב הרוקח בסי' מ&quot;א וז&quot;ל מוכרים לנכרי וטוענין עמו ומגביהין עליו ונותנין עורות לעבדן וכלים לכובס נכרי וכלים שאין עושין בהן מלאכה כגון טבלאות ותיבות אבל כלים שעושין בהם מעשה כגון מדה ומחרישה וכלי נגר וקורדם אדם מוזהר על שביתתם אפילו השאילם באמצע השבוע צריך ליקחם בע&quot;ש עכ&quot;ל. עוד כתב בסימן מ&quot;ב פותקין מים לגנה מע&quot;ש ומניחין מוגמר תחת הכלים מע&quot;ש ונותנין קילור ע&quot;ג העין בערב שבת ואספלנית ע&quot;ג מכה ומתרפא כל השבת ואסור ליתן לרחיים של מים לטחון בשבת מפני שמשמעת קול ומאחר שב&quot;ה מתירין עם השמש מותר ליתן לעכו&quot;ם לארוג בגדים או לתפור או לכבס בגדים עם חשיכה עכ&quot;ל פסק כרבה לגבי רב יוסף דטעמא דרחיים מפני שמשמעת קול ולכן אסור אפילו ברחיים של עכו&quot;ם כדפירש' ודלא כשלטי הגבורים דמתיר בריחיים של עכו&quot;ם אבל ספינה ועגלה דאסור להשכירה טעמו משום דשביתת כלים בדקעביד מעשה הוא דאסור כדפי'. ולענין הלכה אע&quot;פ דמשמע מדעת רוב פוסקים דשביתת כלים שרי אפילו בכלים דקא עביד מעשה היינו שלא להורות איסור לאחרים כנגד רוב פוסקים, אבל כל ירא שמים יחמיר לעצמו כמו שפסק הרוקח דפשטא דסוגיא משמע כדבריו כדפרישית:

ומ&quot;מ בשבת אסור להשאילם לו וכו' בסה&quot;ת מפרש טעמו לפי שהרואים סוברים שהישראל צוה לעכו&quot;ם להוליכו חוץ לבית בר&quot;ה ולא ידעו שהעכו&quot;ם נושאו לצורך עצמו ואמירה לעכו&quot;ם שבות ע&quot;כ ולפי זה לדידן שאין לנו ר&quot;ה שרי להשאילו מיהו נראה דלאו דוקא נקט ר&quot;ה דאף באיסור דרבנן קי&quot;ל אמירה לעכו&quot;ם שבות כמ&quot;ש ב&quot;י לקמן [[טור אורח חיים שכה|בסימן שכ&quot;ה]] ועוד דאע&quot;ג דעיקר האיסור משום חששא דאיסור דאורייתא בר&quot;ה מכל מקום כשנאסר לגמרי נאסר דלא חילקו ועוד נראה דכלים שעושין בהם מלאכה כגון מחרישה בלאו האי טעמא אסור דנראה כשלוחו לעשות בה מלאכה עכשיו בשבת:

אבל בהמתו אסור בין להשאיל ובין להשכיר וכו' איכא להקשות דכל הפוסקים לא הביאו ראיה לזה הדין אלא מדכתיב למען ינוח שורך וחמורך ומאי זו ראיה דדילמא קרא לא איירי בהשאילו או השכירו דכיון דהשכירו ה&quot;ל כמכירה כדאיתא בפרק הזהב מדכתיב וכי תמכרו ממכר מדלא כתיב לעולם אלמא ממכר קרינן לי' וכ&quot;ש שאלה דקניי' עכו&quot;ם משעת משיכה להתחייב באונסין מיהו בפ&quot;ק דע&quot;ז (דף ט&quot;ו) מבואר דאסור דאהא דקתני ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה משו' דהעכו&quot;ם עביד בי' מלאכה פרכינן ונעביד כיון דזבניה קנייה גזירה משום שאלה ומשום שכירות ופרכינן שאלה קנייה ואגרא קנייה ומסיק דשאלה ושכירות לא קנייה וכתבו התוס' דמאי דממכר קרינן ליה לפי שעה היינו דוקא לגבי אונאה דכתיב ממכר מיותר מיהו בשאר מקומות אמרי' דשכירות לא קנייה וגם בזמן הזה דנהגו היתר במכירת בהמה לנכרים מ&quot;מ שאלה ושכירות ודאי האיסור במקומו עומד. 

וכתב ב&quot;י שמ&quot;ש הרוקח בסימן ש' בהמת ישראל ביד עכו&quot;ם אם העכו&quot;ם עושה בה מלאכה בשבת מאחר שאין לוקח שכירות מותר ואם ישראל רואה מוחה בידו עכ&quot;ל אין לו על מה שיסמוך עכ&quot;ל ב&quot;י. ואפשר ליישב דהרוקח מדבר בישראל שהשאיל בהמתו לעכו&quot;ם בחנם וצוהו שלא יעשה בה מלאכה בשבת דיכול לסמוך על העכו&quot;ם שלא יעשה בה מלאכה כאשר צוהו כיון דהשאילו בחנם אבל בשכירות דודאי יעשה בה העכו&quot;ם מלאכה אסור לסמוך על העכו&quot;ם אע&quot;פ שצוהו שלא יעשה בה מלאכה בשבת, ויש להביא ראיה לזה מדקאמר רשב&quot;א בברייתא ספ&quot;ק דע&quot;ז לא ישכיר אדם שדהו לעכו&quot;ם מפני שנקראת על שמו ועכו&quot;ם זה עושה בה מלאכה בחש&quot;מ אבל שדהו לעכו&quot;ם שרי מ&quot;ט דאמרי' ליה וציית אבל עכו&quot;ם לא ציית דאמר אנא גמירנא טפי מינך אלמא דיש לסמוך עליו דעכו&quot;ם כשצוהו לא תעשה בה מלאכה וציית, אע&quot;ג דלית הלכתא כרשב&quot;א אלא כרשב&quot;ג דשדהו לעכו&quot;ם שרו משום דאריסותיה קעביד (ומרחץ אסור משום דאריסותיה קעביד) ומרחץ אסור משום דאריסא למרחץ לא עבדי אינשי ולא שרי מרחץ ע&quot;י דאמרי' ליה וציית היינו דוקא כשהשכיר לו לא ציית שלא יהא נפסד, אבל בשאלה מסתברא דציית שלא יהא נפסד אם יהא נודע לישראל דלא ציית ונישקליה לה מיניה, כנ&quot;ל דעת הרוקח, וסברא זו כתובה [[תשובות ריב&quot;ש/כה|בתשובת הריב&quot;ש סי' כ&quot;ה]]. מיהו הסמ&quot;ג בלאוין (ד' יט) בשם סה&quot;ת כתב דאסור אפי' בהשאיל לו בחנם דאין לסמוך על דבריו של עכו&quot;ם לא לאיסור ולא להיתר אבל לדעת הרוקח כיון דהעכו&quot;ם נפסד אם יעבור על ציווי ישראל יש לסמוך עלוו ולא דמי לדעלמא היכא שאין נפסד דאין לסמוך על דבריו של עכו&quot;ם וכו'. ועוד אפשר ליישב וכן הוא העיקר דלא אמר הרוקח דשרי אלא במסרה ישראל לרועה עכו&quot;ם וכדמשמע לשונו שאמר בהמת ישראל ביד עכו&quot;ם כו' דלא אסרו חכמים אלא כשהשכירה למלאכה או השאילה התם הוא דאסור אפי' צוהו שלא יעשה בה מלאכה בשבת משום דאין לסמוך על דבריו של עכו&quot;ם וכו' אבל ברועה שלא מסרה בידו אלא לרעות אותה לא אסרו וכ&quot;כ ב&quot;י [[טור אורח חיים שה#בית יוסף|בסי' ש&quot;ה]] ע&quot;ש שיבולי הלקט וז&quot;ל רב האי גאון נשאל מהו ליתן סוס או פרד או חמור לעכו&quot;ם שירעה אותם ויניחם אצלו והעכו&quot;ם רוכב עליהם ועושה בהם צרכיו. והשיב דכיון דשלא בשכירות נותנו לו מותר ואם עושה בהם העכו&quot;ם צרכיו אין עליו כלום דשלא מדעתו הוא עושה ואם רואה אותו מוחה בידו ע&quot;כ הרי מבואר דהרוקח כתב כדברי ר&quot;ה גאון ממש כלשונו והכי נקטינן והיינו דוקא במסרו לרועה קודם שבת אבל למוסרה בשבת עצמו אסור כדכתב ר&quot;ה גאון להדיא מביאו ב&quot;י [[טור אורח חיים שה#בית יוסף|סוף סימן ש&quot;ה]] ע&quot;ש:

ואפילו אם יפקירנה בינו לבין עצמו אסור שהכל יודעין וכו' איכא למידק בהא דפריך ספ&quot;ק דע&quot;ז שאלה קנייה ושכירות קנייה דמאי פריך אפי' את&quot;ל דקנייה מ&quot;מ אסור מפני הרואים שהכל יודעין שהיא בהמתו של ישראל ואין הכל יודעים שהשאילה או אגרה כדאמר הכא ואין הכל יודעים שהפקירה וי&quot;ל דשאלה ושכירות קלא אית ליה וליכא חשדא משא&quot;כ הפקר דלית ליה קלא א&quot;נ הכי פריך שאלה קנייה ואגרא קנייה דכיון דמדאורייתא קנייה וליכא איסורא אלא מדרבנן מפני הרואים דהכל יודעים וכו' א&quot;כ אין לנו לאסור המכירה משום גזרה דשאלה ושכירות כיון דהיא גופה אינה אלא גזרה מפני הרואים וכו': 

כתב במרדכי פ&quot;ק דשבת וז&quot;ל וכתב בספר המצות בשם רבינו שמשון משנ&quot;ץ מיהו אם א&quot;ל בהמתי קנויה לך מותר ובא&quot;ז אוסר עכ&quot;ל הכי איתא במרדכי ישן. אבל בהגהת מרדכי כתב בלא שום מחלוקת וז&quot;ל ומיהו אם אמר בהמתי קנוייה לך מותרת וז&quot;ל ב&quot;י ונראה דלדברי האוסרים בהפקר בינו לבין עצמו מפני הרואים הא נמי אסור עכ&quot;ל מיהו נראה לחלק דבאומר לעכו&quot;ם בעצמו בהמתי קנויה לך כיון דעכו&quot;ם מפעי פעי כדאמר בפרק הזרוע יודעים הכל שהקנהו לעכו&quot;ם וליכא חשדא מה שא&quot;כ בהפקירה בינו לבין עצמו דליכא מאן דידע ואיכא חשדא ועוד י&quot;ל דבהפקר אפילו אותן שיודעין שהפקירה כיון דאפשר שיקל בו ולא יוציאנו מלבו לגמרי איכא חשדא שיאמרו לא הפקירה כראוי כדחיישי' גבי חמץ משא&quot;כ באומר בפירוש בהמתי קנויה לך דבידעו שאמר בהמתי קנוי לך ליכא חשדא מיהו נראה אף בהפקר אם הפקירה בפני ג' שרי אפי' לכתחלה דכל מילתא דמיתאמרה באפי תלתא קלא אית ליה וליכא חשדא וכדאמר בחזקת הבתים גבי מחאה ונראה דה&quot;ה אם הפקירה בפני אחד ונתפרסם לרבים דהפקירה נמי שרי אבל בינו לבין עצמו לא כדפרישית ועיין [[טור חושן משפט רעג|בח&quot;מ סי' רע&quot;ג]] דין הפקר:

ובסמ&quot;ק התיר להשכירה בהבלעה על ידי הפקר וכו' נראה דאע&quot;ג דפשיטא היא דבלא הבלעה אסור משום שכר שבת כמבואר לעיל בתחלת סי' זה מ&quot;מ חזר וכתבו כאן ואתא לאשמעי' דאע&quot;פ דהפקירה והבהמה קנויה לעכו&quot;ם אפ&quot;ה השכירות אסור אם היה שכיר יום משום דלסוף כשחוזר וזוכה בבהמה נוטל שכר שבת למפרע דלא אמרו חכמים להתיר ע&quot;י הפקר אלא לב&quot;ש דאסרי שביתת כלים כיון דאפקורי מפקר להו שרי כדאמרי' בפ&quot;ק דשבת (ד' י&quot;ח) וה&quot;ה לב&quot;ה בשביתת בהמה אבל ליטול שכר שבת ע&quot;י הפקר לא אשכחן דהתירוהו ועוד טעמא דמסתבר הוא אם הפקיר הפקר גמור היאך נוטל שכר הלא אינו שלו ואם נוטל שכר ה&quot;ה שלו ולא הוי הפקר א&quot;כ עובר על שתים על שביתת בהמתו ועל שכר שבת וה&quot;ל תרתי דסתרי אהדדי אלא כדי להתיר לו השכר צריך להשכירה בהבלעה ומשום איסור שביתת בהמתו צריך שיפקירנה: 

כתב ב&quot;י בשם הכל בו שכתב הר&quot;פ שאם התנה שתנוח בשבת מותר להשכיר ג' ימים קודם השבת וכו' עכ&quot;ל וכבר כתבתי בסמוך לפרש כך דברי הרוקח שמתיר בסתם אבל כאן דמצריך ג' ימים קודם שבת ה&quot;ט משום דכל ג' ימים מקריא קמי שבתא כמו שאמרו לענין גיטין וכמו שיתבאר [[טור אורח חיים רמח|בסימן רמ&quot;ח]] גבי הפלגת הספינה בס&quot;ד. והא דשרינן בשכירות הכלים בד' וה' היינו משום דק&quot;ל כב&quot;ה דלית להו שביתת כלים דאורייתא אבל שביתת בהמה דאורייתא היא ולכן צריך ג' ימים. מיהו הר&quot;ן כתב בפ&quot;ק דשבת וספ&quot;ק דע&quot;ז דכי היכי דלב&quot;ש שביתת הכלים אסור דאורייתא ואפי' הכי לא אסרו להשכיר אלא בע&quot;ש אבל בה' מותר הכי נמי גבי בהמה משמע דמותר להשכירה ולהשאילה בה' ולא עשו כאן דין ד' וה' כדין ע&quot;ש כמו שעשו לענין גיטין מיהו מסקנתו דהדעת מכרעת להחמיר וכן נראה מדעת הרמב&quot;ן שכתב ספ&quot;ק דע&quot;ז בסוף דבריו ההיא ברייתא דפ&quot;ק דשבת אי ב&quot;ש תנו לה דילמא ס&quot;ל שאלה ושכירות קנו ומש&quot;ה שרו בה' בשבת ואנן לא ס&quot;ל הכי כדאסיקנא בהדיא בגמרא:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} ואין דבריו נראים לדחות כל הני רבוותא קמאי ובתראי מקמי רי&quot;ף ורמב&quot;ם:. 

{{ד&quot;מ|(ב)}} (וע&quot;ל סימן ש&quot;ה דאין אדם מצווה על שביתת בהמתו בי&quot;ט): 

{{ד&quot;מ|(ג)}} וכ&quot;כ בא&quot;ז דאף אם אומר בהמתי קנויה לך אין להתיר בזמן הזה וגם אין להתיר ע&quot;י הפקר ולפי דבריו ע&quot;י הפקר בג' אין לעשות כן לכתחילה כנ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(ד)}} וכן משמע מתשובת הריב&quot;ש דלעיל דמתיר בכה&quot;ג בשאלה: 

{{ד&quot;מ|(ה)}} ותשובת רשב&quot;א כדעת המתירים:</text>
      <sha1>5dewd37yyeifemtv71ulsy88pxlwv0j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית מד ה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>271575</id>
    <revision>
      <id>3017346</id>
      <parentid>2744825</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T13:00:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>נחש</comment>
      <origin>3017346</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6144" sha1="tjt77z6bfhys8yo7lvq2lje0yb5pjn0" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|מד|מד ד|ה|מד ו|הבהרה=כן|
ציטוט=הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם.}}
== יוסף ובדיחותיו ==
=== מה יוסף עשה? ===
* בפעם הראשונה כאשר האחים קנו אוכל נאמר: &quot;וַיְצַו יוֹסֵף: וַיְמַלְאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר, וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית מב כה]]). האחים גילו כסף בשק אחד, נבהלו ומהרו הביתה.
* כשהאחים חזרו וסיפרו שהיתה טעות והם לא שילמו, משרתו של יוסף ענה להם: &quot;אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם, כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי&quot; ([[ביאור:בראשית מג כג]]). פלא פלאים. האחים לא התנגדו ולא צחקו על הטענה הזאת והסכימו בשתיקתם.
* עכשו יוסף מצוה בשנית למשרתו להחזיר את ה&quot;כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית מד א]]). לא ברור למה האחים לא בדקו את השקים לפני שהם יצאו כדי לא להסתבך בגנבה בשנית.
* יוסף גם ציוה &quot;וְאֶת גְּבִיעִי, גְּבִיעַ הַכֶּסֶף, תָּשִׂים בְּפִי אַמְתַּחַת הַקָּטֹן&quot; ([[ביאור:בראשית מג ב]]). לא ברור איך יוסף חשב שהוא יוכל לטעון שבנימין גנב את הגביע, כאשר הוא שותה בגביעו בזמן הארוחה, ומשרתיו לא דיווחו שהגביע נעלם בסוף הארוחה. 
* יוסף אמר למשרתו לעצור את האחים ולהאשים אותם &quot;לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה&quot; ([[ביאור:בראשית מג ד]]) וסיים ב&quot;הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם&quot;. המשרת הזכיר את הגביע כמכשיר לניחושים, אבל אין רמז לגנבת הגביע.

=== אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ ===
המשרת תאר את הכלי ככלי &quot;אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ&quot;, ניתן להבין שהאחים ידעו שמדובר בכוס או גביע. במצרים עשו כוסות מזכוכית, כסף, זהב, שנהב ועוד. המשרת לא אמר ממה הכלי היה עשוי, אבל האחים אמרו: &quot;וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב&quot; ([[ביאור:בראשית מד ח]]), כלומר האחים הסתכלו על הכלי רק כערכו בכסף וזהב ולא ככלי בעל יכולת פלאית. האחים הורידו בערכו של הכלי.

=== וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ ===
: המשרת הודיע לאחים שהשליט משתמש בכוסו כדי לנחש.
&quot;'''לְנָחֵשׁ'''&quot; - שורש 'נחש' - העלה השערה מבלי שיהיו בידיו הכלים לתשובה ודאית, העריך, הימר. וכל זה כרמז לנָחָשׁ, זוחל מתפתל בעל צורה גלילית שעורו מכוסה קשקשים ויש לו דם קר, וזאת כרמז: לתככן, ערמומי, ערום, מסוכן. (מילוג)

למרות שהמשרת לא טוען בוודאות שהם גנבו, בכל זאת אין להם ברירה אלא להרשות לו לעשות חיפוש.

'''יוסף מלגלג על אחיו ושואל אותם'''
* בפעם האחרונה זרקתם מכשף לבור כדי לוודא אם הוא מכשף אמיתי או לא, ייתכן שאתם רוצים לזרוק גם אותי לבור?
* יוסף כבר הראה להם שקורים ניסים סביבו, ואלוהים מחלק מטמונים.
* ובכלל מה אלו השטויות שאדם מנחש בכוסו? האם אתם מאמינים לזה? 
* ואיך העזתם לעשות לי רע אחרי כל הטוב שעשיתי לכם? 
* אם אני קוסם, אז איך לא הרגשתי מוקדם שאתם תעשו לי רעה?
* ואם יש לי כוח פלא, וכוס הרואה את העתיד, למה אני שולח את משרתי ולא מביא אותכם באויר?
* ואם הכוס הזאת היא יחודית ונדרשת כדי לנחש את העבר והעתיד, אז לאחר שיוסף איבד את השליטה בה, איך הוא ידע שהאחים גנבו את הכוס הזאת?

=== רמזים רבים:  אני מסובב אותכם - אני המכשף שלכם - אני יוסף אחיכם ===
האחים היו כל כך המומים שהם לא חשבו מה באמת קורה כאן, ושצוחקים עליהם.

=== הֲרֵעֹתֶם === 
'''יוסף לא הגדיר את הרע שהם עשו'''. הוא נותן לאחים הזדמנות להודות או להכחיש כל ההאשמה אפשריות, וזה יאפשר לו לדרוש לעשות חיפוש. &lt;br&gt;
כאשר המשטרה משתמשת בטריק הזה, עדיף לשתוק ולחכות שהשוטרים יגידו מה הבעיה, אחרת העצור יגלה להם חטאים שהשוטרים בכלל לא ידעו אודותם.

יוסף למעשה לא שיקר. האחים עשו לו רעה לפני שנים רבות ללא הצדקה, אלא רק מתוך שנאה ([[ביאור:בראשית לז ה]]) וקנאה ([[ביאור:בראשית לז יא]]).

האחים הגיבו כאילו שהמשרת טוען שהם לא שילמו עבור האוכל או גנבו כסף או זהב מארמון השליט ([[ביאור:בראשית מד ח]]). &lt;br&gt;
האחים היו שיכורים ואף אחד לא יכול לטעון שהוא בטוח שאח אחר, או אפילו הוא עצמו, לא שם דבר זה אחר בכיסו.
 

{{סיכום על פסוק|בראשית|מד|מד ד|ה|מד ו|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>tjt77z6bfhys8yo7lvq2lje0yb5pjn0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית מד ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>273338</id>
    <revision>
      <id>3017345</id>
      <parentid>1404774</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T12:50:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב */</comment>
      <origin>3017345</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4159" sha1="kt2k1o58vsq1xrd01x104qk103g39j5" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|מד|מד ז|ח|מד ט|הבהרה=כן|
ציטוט=הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב.}}
== וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב ==
הן אנחנו עשירים וחזקים. היה לנו לשלם בסיבוב הראשון, ושילמנו, וגם עכשו שילמנו. ואת הכסף שמצאנו בשקים השבנו, ואתה הסברת לנו שזה היה מטמון מאלוהים. למה שנגנוב?

האחים בכלל לא יודעים במה מדובר, איזה רעה הם עשו כי המשרת לא פרט ([[ביאור:בראשית מד ה]]).&lt;br&gt;
המשרת רק אמר שלשליט יש כוס שהוא משתמש בה לנחש ולראות את העתיד והעבר. הוא לא אמר שכוס הכסף הזאת נגנבה.

כנראה כבר אז אורחים נהגו לגנוב מגבות או כלי אכילה עשויים מכסף או זהב. האחים אפילו לא יכולים לחשוב מה הוא גודל הכלי שנגנב. &lt;br&gt;
לא נראה שהאחים האמינו שקיים כלי פלא כזה שמאפשר לשליט לנחש את העבר והעתיד, והם לא התיחסו לדברי הכוס, אלא רק לערך הכסף והזהב שנגנב.

האחים היו צריכים להבין שהמשרת משקר להם, כי אם הכוס של השליט יודעת על העתיד, אז למה היא לא הודיעה מראש לשליט שעומדת להיות גנבה?&lt;br&gt;
וגם, מדוע הוא מאשים את האחים בכזה בטחון, הן בזמן שהיו אורחים בבית, אחד המשרתים היה יכול לגנוב. 

האחים חשדו שהשליט יודע עליהם יותר מדי, וידע איך להושיב את האחים לפי הסדר. עכשו המשרת הסביר להם שלשליט יש כלי שמאפשר לו לנחש דברים, וכך השליט למד להכיר אותם וידע מה הם יעשו. נובע מכאן שלאחים יש סיבה לגנוב את הכלי הזה, כדי למנוע מהשליט לדעת עליהם פרטים נוספים, כגון מכירת אחיהם למצרים.

=== אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ === 
למעשה המשרת ידע שהם לא לגמרי הגונים, הן הוא השאיר כסף בפי שק אחד, וסביר שהם גילו את זה בדרך, והאחים לא שבו מיד אלא ברחו לכנען. התנהגותם הראתה שהם פחדו מחקירה ועונש. ייתכן שהאחים חשדו שאח אחד לא שילם עבור תבואתו, וכך נשאר לו כספו בידו. אולם ברגע שכולם קיבלו את כספם האחים הבינו שהיתה שגיאה והם השיבו את הכסף.

=== וְאֵיךְ נִגְנֹב ===
קיימת אפשרות שהאחים הבינו שהכלי של השליט נמצא בידיהם, אבל הם טוענים שזאת לא גנבה. הן ייתכן שהשליט נתן לאחד האחים כלי במתנה או בטעות, הן כבר פעם אחת אלוהים נתן להם מטמון ([[ביאור:בראשית מג כג]]). אם אלוהים יכול לתת לאחים מטמון אלוהים יכול לתת להם העתק של הכלי פעם נוספת, וזה לא גנבה.

=== וְאֵיךְ ===
מתי היה זמן ואיך הינו יכולים לקחת לשליט את הכלי היקר שלו מהשולחן או לגנוב את זה מהמטבח או מחדרו. אפילו אם הינו רוצים לגנוב איך הינו עושים את זה?&lt;br&gt;
אולם הם היו '''שיכורים''', ולא ידעו מה האחרים עושים, ואפילו הם עצמם יכולים, בחוסר דעת, לשים כלי כסף בכיס.
 

{{סיכום על פסוק|בראשית|מד|מד ז|ח|מד ט|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>kt2k1o58vsq1xrd01x104qk103g39j5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3017362</id>
      <parentid>3017291</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T15:01:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3017362</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1766" sha1="c09s11j7au0i3pu2lfllpxh155zrkbg" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}}
[[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>c09s11j7au0i3pu2lfllpxh155zrkbg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017445</id>
      <parentid>3017362</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T21:01:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3017445</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1830" sha1="4eemewgtkjv2whkvf71sjvu96n8kn8k" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}}
[[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}}
[[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4eemewgtkjv2whkvf71sjvu96n8kn8k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הביטוח הלאומי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>283836</id>
    <revision>
      <id>3017376</id>
      <parentid>3016721</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:10:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 266</comment>
      <origin>3017376</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="852570" sha1="g0jwlcv1axizmd1wouq9eryi7phf57i" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995

&lt;מאגר 2000198 תיקון 2215128 תקן 2002325 קוד a163Y00000DuF8wQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' ''חוק הביטוח הלאומי:'' &lt;!-- 2000196 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 6|חוק הביטוח הלאומי|2:208002)), ((35|ת&quot;ט|ec:2:317296)); ((תשט&quot;ו, 127|תיקון|2:208001)); ((תשט&quot;ז, 46|ת&quot;ט|ec:3:317297)), ((46|ת&quot;ט|ec:3:317744)); ((תשי&quot;ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|3:209205)), ((90|תיקון|3:208000)), ((178|תיקון (תיקון מס' 3)|3:207999)); ((תשי&quot;ט, 160|תיקון (תיקון מס' 4)|3:211775)); ((תש&quot;ך, 36|תיקון מס' 5|4:207998)); ((תשכ&quot;ב, 40|תיקון מס' 6|5:207997)); ((תשכ&quot;ג, 110|תיקון מס' 8|5:207996)); ((תשכ&quot;ד, 8|חוק קביעת גיל|5:208169)), ((121|תיקון מס' 10|5:207995)); ((תשכ&quot;ה, 130|תיקון מס' 11|5:203791)), ((208|תיקון מס' 12|5:207994)), ((289|תיקון מס' 13|5:211699)), ((352|ת&quot;ט|ec:5:317298)); ((תשכ&quot;ז, 88|חוק שירות עבודה בשעת-חירום|6:209577)). ''פקודת הפיצויים לעובדים:'' &lt;!-- 2000913 --&gt; ((ע&quot;ר 1947, תוס' 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|0:562552)); ((ע&quot;ר תש&quot;ט, תוס' א', 65|תיקון|0:312710)); ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 293|תיקון|2:209276)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים):'' &lt;!-- 2001407 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 119|חוק שירות מילואים (תגמולים)|2:209574)); ((תשי&quot;ג, 28|תיקון|2:209573)); ((תשי&quot;ד, 221|תיקון|2:209572)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517966)); ((תשי&quot;ט, 100|תיקון|3:209571)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]:'' &lt;!-- 2001408 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 306|חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]|3:311005)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517979)); ((תש&quot;ך, 96|חוק אימוץ ילדים|4:210105)); ((תשכ&quot;ג, 113|תיקון מס' 2|5:209570)), ((XII|ת&quot;ט|ec:5:517986)); ((תשכ&quot;ו, 60|תיקון מס' 3|6:209569)), ((72|ת&quot;ט|ec:6:317487)), ((74|תיקון מס' 4|6:209568)); ((תשכ&quot;ז, 98|תיקון מס' 5|6:209567)); ((תש&quot;ל, 60|תיקון מס' 6|7:209566)); ((תשל&quot;ג, 110|תיקון מס' 7|7:209565)); ((תשל&quot;ד, 104|תיקון מס' 8|8:209564)); ((תשל&quot;ה, 124|ת&quot;ט|ec:8:317777)), ((194|תיקון מס' 9|8:209563)); ((תשל&quot;ו, 135|תיקון מס' 10|8:209562)), ((167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)); ((תשל&quot;ז, 86|תיקון מס' 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|8:208378)), ((212|תיקון מס' 30 לחוק הביטוח הלאומי|8:207972)). ''חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש:'' &lt;!-- 2000608 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 288|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|5:211832)); ((תשכ&quot;ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תשל&quot;ו, 167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)). ''תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום):'' &lt;!-- 2155459 --&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ז, 2607|תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום)|2057)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ז, 132|חוק סדרי השלטון והמשפט (הוראות שעה)|6:210380)); ((תשכ&quot;ח, 24|[תיקון ו]הארכת תוקף|6:209855)); ((תשכ&quot;ט, 34|הארכת תוקף|6:209854)); ((תש&quot;ל, 106|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209853)); ((תשל&quot;ב, 114|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209852)); ((תשל&quot;ד, 92|[תיקון ו]הארכת תוקף|8:209851)); ((תשל&quot;ה, 145|הארכת תוקף|8:209850)). '''נוסח קודם:''' &lt;!-- 2000197 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ח, 108|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|6:311007)), ((154|ת&quot;ט|ec:6:317299)), ((165|תיקון לתחילת תוקף|6:311008)); ((תשכ&quot;ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)), ((130|ת&quot;ט|ec:7:317300)), ((206|תיקון מס' 2|6:207993)); ((תש&quot;ל, 16|ת&quot;ט|ec:7:317301)), ((58|תיקון מס' 3|7:207992)), ((130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|7:209760)), ((134|תיקון מס' 5|7:207991)); ((תשל&quot;א, 128|תיקון מס' 6|7:207990)); ((תשל&quot;ב, 78|תיקון מס' 7|7:203735)), ((86|תיקון מס' 8|7:203736)), ((119|תיקון מס' 9|7:207989)); ((תשל&quot;ג, 126|תיקון מס' 10|7:207988)), ((141|תיקון מס' 11|7:207987)), ((142|תיקון מס' 12|7:207986)), ((162|ת&quot;ט|ec:7:317302)), ((212, 221|תיקון מס' 13|7:207985)), ((260|תיקון מס' 4 לחוק עבודת נשים|7:209030)); ((תשל&quot;ד, 74|תיקון מס' 15|8:207984)); ((תשל&quot;ה, 102|תיקון מס' 16|8:207983)), ((152|תיקון מס' 17|8:207982)), ((238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|8:209261)), ((246|תיקון מס' 18|8:207981)); ((תשל&quot;ו, 7|ת&quot;ט|ec:8:317779)), ((102|תיקון מס' 11 לחוק הגנת השכר|8:209686)), ((167|תיקון מס' 21|8:207979)), ((241|ת&quot;ט|ec:8:317783)), ((268|תיקון מס' 22|8:207980)), ((275|תיקון מס' 23|8:207978)), ((276|תיקון מס' 24|8:207977)), ((281|ת&quot;ט|ec:8:317303)), ((XVI|ת&quot;ט|i:1976)); ((תשל&quot;ז, 88|תיקון מס' 25|8:207976)), ((122|תיקון מס' 26|8:207975)), ((123|תיקון מס' 27|8:207974)), ((150|תיקון מס' 28|8:211855)), ((152|תיקון מס' 29|8:207973)), ((212|תיקון מס' 30|8:207972)); ((תשל&quot;ח, 116|תיקון מס' 31|9:207968)), ((141, 142|תיקון מס' 32|9:207971)); ((תשל&quot;ט, 44|תיקון מס' 6 לחוק העונשין|9:209186)), ((85|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 2)|9:207969)), ((125|תיקון מס' 34|9:207967)), ((149|תיקון מס' 35|9:207966)); ((תש&quot;ם, 98|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 3)|9:207970)), ((117|תיקון מס' 36|9:207965)), ((118|תיקון מס' 37|9:207964)), ((203|תיקון מס' 38|9:207963)); ((תשמ&quot;א, 7|תיקון מס' 39|9:207962)), ((36|חוק הבטחת הכנסה|9:208330)), ((74|תיקון מס' 41|9:207961)), ((276|תיקון מס' 42|9:207960)), ((276|תיקון מס' 43|9:207959)); ((תשמ&quot;ב, 82|תיקון מס' 44|10:207958)), ((202|תיקון מס' 45|10:207956)), ((216|תיקון מס' 46|10:207955)), ((272|תיקון מס' 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|10:209756)), ((274|ניכוי מיוחד בשל אינפלציה (הוראת שעה)|10:207957)); ((תשמ&quot;ג, 59|תיקון מס' 56 לפקודת מס הכנסה|10:208794)), ((146|תיקון מס' 49|10:209746)), ((154|תיקון מס' 50|10:209737)); ((תשמ&quot;ד, 22|הכנסה מחקלאות (הוראת שעה)|10:210113)), ((44|תיקון מס' 51|10:210136)), ((48|תיקון מס' 52|10:210135)), ((56א|תיקון מס' 53|10:210158)), ((192|ת&quot;ט|ec:10:317440)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 2380|תקנות שעת חירום (חישוב השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968), התשמ&quot;ד-1984|4690)); ((ס&quot;ח תשמ&quot;ה, 28|הוראת שעה|11:210250)), ((109|תיקון מס' 54|11:210415)), ((209|תיקון מס' 13 לחוק בית הדין לעבודה|11:210441)), ((213|תיקון מס' 16 לחוק הגנת השכר|11:210421)); ((תשמ&quot;ו, 21|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210452)), ((60|תיקון מס' 57|11:210459)), ((64|תיקון מס' 58|11:210463)), ((68|תיקון מס' 59|11:210464)), ((126|תיקון מס' 60|11:210487)), ((146|תיקון מס' 3 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210478)), ((154|תיקון מס' 61|11:210468)), ((170|ת&quot;ט|ec:11:317304)), ((184|ת&quot;ט|ec:11:317305)), ((194|תיקון מס' 62|11:210467)), ((208|תיקון מס' 63|11:210498)); ((תשמ&quot;ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)), ((18|ת&quot;ט|ec:11:317306)), ((18|ת&quot;ט|ec:11:317828)), ((46|תיקון מס' 65|11:210552)), ((83|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)), ((93|תיקון מס' 72 לפקודת מס הכנסה|11:210568)), ((105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|11:210573)), ((126|תיקון מס' 25 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|11:210560)), ((159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס' 75 - השכרת דירה למגורים)|11:210611)); ((תשמ&quot;ח, 10|ת&quot;ט|ec:11:317356)), ((74|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|11:210660)); ((תשמ&quot;ט, 31|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210719)); ((תש&quot;ן, 54|תיקון מס' 70|12:210717)), ((102|תיקון מס' 71|12:210675)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)), ((151|תיקון מס' 18 לחוק בית הדין לעבודה|12:210695)), ((174|תיקון מס' 9 לחוק עבודת נשים|12:210787)); ((תשנ&quot;א, 105|תיקון מס' 75|12:210829)), ((106|הוראת שעה|12:211700)), ((125|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:211727)), ((168|תיקון מס' 76|12:210854)); ((תשנ&quot;ב, 44|תיקון מס' 77|12:210912)), ((148|חוק משפחות חד-הוריות|12:211804)); ((תשנ&quot;ג, 10, 13|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((134|תיקון מס' 80|13:210947)); ((תשנ&quot;ד, 22|תיקון מס' 81|13:210957)), ((47|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)), ((91|תיקון מס' 83|13:211130)), ((91|תיקון מס' 84|13:210991)), ((95|תיקון מס' 85|13:211029)), ((137|חוק קליטת חיילים משוחררים|13:210948)), ((147|תיקון מס' 87|13:211110)), ((174|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211132)), ((246|תיקון מס' 88|13:211660)), ((246|תיקון מס' 89|13:211347)), ((257, 258|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה)|13:211056)), ((273|תיקון מס' 92|13:211348)), ((274|תיקון מס' 93|13:211133)); ((תשנ&quot;ה, 2|תיקון מס' 94|13:210958)), ((43|תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211077)), ((79|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|13:211073)), ((94|תיקון מס' 96|13:211088)), ((98, 100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|13:211090)), ((116|תיקון מס' 98|13:211102)), ((178|תיקון מס' 99|13:211806)), ((186|תיקון מס' 100|13:211160)), ((201|תיקון מס' 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|13:211169)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((437|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)).
'''נוסח חדש:''' ((ס&quot;ח תשנ&quot;ה, 210|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|13:203774)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((438|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)); ((תשנ&quot;ו, 127|תיקון מס' 7|13:211318)), ((131|תיקון מס' 8|13:211319)), ((164|תיקון מס' 9|13:211314)), ((181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)), ((189|תיקון מס' 11|13:211307)), ((382|תיקונים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (פרסום בקובץ)|14:203779)), ((387|ת&quot;ט|ec:14:317847)); ((תשנ&quot;ז, 34|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((92|תיקון מס' 13|14:211392)), ((152|תיקון מס' 14|14:211406)), ((154|תיקון מס' 15|14:211407)), ((164|תיקון מס' 16|14:211411)), ((166|תיקון מס' 17|14:211412)), ((219|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ&quot;ח, 57|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((96|תיקון מס' 19|14:211642)), ((114|תיקון מס' 15 לחוק עבודת נשים|14:211508)), ((134|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|14:211474)), ((135|תיקון מס' 23|14:211641)), ((136|תיקון מס' 16 לחוק עבודת נשים|14:211475)), ((234|תיקון מס' 25|14:211488)), ((234|תיקון מס' 26|14:211489)), ((252|תיקון מס' 27|14:211520)), ((301|תיקון מס' 28|14:211536)), ((378|תיקון מס' 29|14:211567)); ((תשנ&quot;ט, 30|תיקון מס' 30|14:211658)), ((66|ת&quot;ט|ec:14:317307)), ((68|תיקון מס' 31|14:211602)), ((77|תיקון מס' 32|14:211612)), ((78|תיקון מס' 33|14:211613)), ((99|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((256|חוק החברות|14:300163)); ((תש&quot;ס, 64|תיקון מס' 36|15:300618)), ((66|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((132|תיקון מס' 38|15:300205)), ((268|תיקון מס' 39|15:300252)), ((269|תיקון מס' 40|15:300253)); ((תשס&quot;א, 2|תיקון מס' 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים)|15:300625)), ((2|ת&quot;ט|15:300625)), ((233|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|15:300363)), ((396|תיקון מס' 43|15:300376)), ((428|תיקון מס' 44|15:300388)), ((516|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)), ((522|חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית נסיונית לבנים) (הוראת שעה)|15:300410)); ((תשס&quot;ב, 101|תיקון מס' 46|15:300452)), ((143|תיקון מס' 47|15:300464)), ((144|ת&quot;ט|15:300464)), ((168|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((428, 430, 434|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003)|15:300504)), ((487|תיקון מס' 50|15:300555)), ((488|תיקון מס' 51|15:300524)), ((488|תיקון מס' 52|15:300525)), ((516|תיקון מס' 53|15:300537)), ((517|תיקון מס' 54|15:300538)), ((519|תיקון מס' 55 - הוראת שעה|15:300539)), ((577|תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה|15:300605)); ((תשס&quot;ג, 63|תיקון מס' 23 לחוק עבודת נשים|15:300585)), ((94|תיקון מס' 58|15:300596)), ((98|תיקון מס' 59|15:300597)), ((141|תיקון מס' 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|15:300606)), ((175, 180|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((380|ת&quot;ט|1889)), ((458, 467, 468, 469, 492, 493|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((538|תיקון מס' 63|16:299915)), ((576, 576|חוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה)|16:299935)); ((תשס&quot;ד, 58|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((92, 95, 97, 107, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((286|תיקון מס' 69|16:299837)), ((332|ת&quot;ט|16:299616)), ((337|תיקון מס' 70|16:299822)), ((345|תיקון מס' 25 לחוק עבודת נשים|16:299786)), ((391|תיקון מס' 72|16:299646)), ((397|תיקון מס' 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|16:299741)), ((425|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)), ((445|תיקון מס' 74|16:299652)), ((486|תיקון מס' 75|16:299624)), ((487|תיקון מס' 76|16:299671)); ((תשס&quot;ה, 95|תיקון מס' 77|16:299661)), ((189|חוק יישום תכנית ההתנתקות|16:299869)), ((346|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((464|תיקון מס' 28 לחוק עבודת נשים|16:299673)), ((727|תיקון מס' 81|16:299900)), ((809, 814|תיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה|16:299994)); ((תשס&quot;ו, 24|תיקון מס' 83 - הוראת שעה|16:299914)), ((226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|16:299895)), ((262|ת&quot;ט|2053)), ((306, 307|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)), ((370|תיקון מס' 86|17:300142)), ((384|תיקון מס' 87|17:300147)), ((386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|17:300146)); ((תשס&quot;ז, 52, 54|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((92|תיקון מס' 91|17:300030)), ((108|תיקון מס' 92 - הוראת שעה|17:299961)), ((112|תיקון מס' 93|17:300650)), ((306|תיקון מס' 37 לחוק עבודת נשים|17:300133)), ((317|תיקון מס' 95|17:299665)), ((360|תיקון מס' 96|17:300125)), ((361|תיקון מס' 38 לחוק עבודת נשים|17:300741)), ((396|תיקון מס' 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|17:300773)), ((431|תיקון מס' 98|17:300765)), ((443|תיקון מס' 39 לחוק עבודת נשים|17:300029)), ((453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|17:300067)); ((תשס&quot;ח, 23|תיקון מס' 100|17:300781)), ((82|תיקון מס' 24 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|17:300040)), ((119|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((134|תיקון מס' 102|17:300836)), ((136|תיקון מס' 103|17:300860)), ((252|תיקון מס' 105|17:300066)), ((390|תיקון מס' 106|17:300877)), ((513|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((607|תיקון מס' 108|17:300901)), ((671|תיקון מס' 109|17:300789)), ((825|תיקון מס' 110|17:300678)), ((855|תיקון מס' 111|17:300148)); ((תשס&quot;ט, 85|תיקון מס' 112|17:300813)), ((95|תיקון מס' 7 (תיקון)|17:300893)), ((211, 246|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((290|תיקון מס' 6 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301090)); ((תש&quot;ע, 280|תיקון מס' 115|18:301101)), ((300|תיקון מס' 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301149)), ((308|תיקון מס' 116|18:301130)), ((327|תיקון מס' 117|18:300966)), ((328|תיקון מס' 118|18:300962)), ((407|תיקון מס' 83 - הוראת שעה (תיקון)|18:301155)), ((441|תיקון מס' 46 לחוק עבודת נשים|18:301054)), ((601|תיקון מס' 120|18:301231)), ((631|תיקון מס' 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|18:301215)); ((תשע&quot;א, 16|תיקון מס' 122|18:301089)), ((83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((145|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((199|תיקון מס' 125|18:300100)), ((355|תיקון מס' 126|18:301309)), ((363|תיקון מס' 127|18:301128)), ((966|תיקון מס' 48 לחוק עבודת נשים|18:301312)), ((1024|תיקון מס' 129|18:301354)); ((תשע&quot;ב, 39|תיקון מס' 130|18:301399)), ((47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301335)), ((92|תיקון מס' 3 לחוק גיל פרישה|18:301263)), ((110|תיקון מס' 132 - הוראת שעה|18:301407)), ((111|תיקון מס' 133|18:301373)), ((144|תיקון מס' 134|18:301432)), ((172|תיקון מס' 135|18:301375)), ((172|תיקון מס' 136|18:301431)), ((173|תיקון מס' 49 לחוק עבודת נשים|18:301129)), ((282|תיקון מס' 138|18:301408)), ((375|תיקון מס' 139|18:301207)), ((583|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|18:301498)), ((616|תיקון מס' 141|18:301390)), ((745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)), ((755, 757|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301505)); ((תשע&quot;ג, 112|תיקון מס' 144|19:301528)), ((112|תיקון מס' 145 - הוראת שעה|19:301559)), ((172|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)), ((224|תיקון מס' 147 - הוראת שעה|19:301596)); ((תשע&quot;ד, 71|תיקון מס' 50 לחוק עבודת נשים|19:301537)), ((208|תיקון מס' 149|19:301618)), ((266|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון)|19:301628)), ((287|תיקון מס' 150|19:301610)), ((288|תיקון מס' 151|19:301611)), ((393|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((555|תיקון מס' 4 לחוק משפחות חד-הוריות|19:303802)), ((566|תיקון מס' 5 לחוק הטבות לניצולי שואה|19:303804)), ((598|תיקון מס' 155|19:303820)), ((598|תיקון מס' 156|19:303821)), ((599|תיקון מס' 157|19:303822)), ((602|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)), ((659|תיקון מס' 159|19:303834)); ((תשע&quot;ה, 137|תיקון מס' 160|19:306620)), ((220|תיקון מס' 161|20:313643)); ((תשע&quot;ו, 2|תיקון מס' 162|20:314977)), ((12|תיקון מס' 120 והוראת שעה לחוק העונשין|20:315852)), ((244, 247, 249, 250, 251|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)), ((266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((577|תיקון מס' 169|20:321790)), ((612|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((627|תיקון מס' 3 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|20:323697)), ((635|תיקון מס' 172|20:323700)), ((635|תיקון מס' 173|20:323702)), ((646|תיקון מס' 174|20:323972)), ((647|תיקון מס' 175|20:323969)), ((647|תיקון מס' 176 והוראת שעה|20:323971)), ((658|תיקון מס' 177|20:324295)), ((926|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((938|תיקון מס' 179|20:344457)), ((967|תיקון מס' 180|20:346555)), ((1079|תיקון מס' 46 לחוק הבטחת הכנסה|20:347852)), ((1093|תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים|20:347844)); ((תשע&quot;ז, 25|תיקון מס' 183|20:364214)), ((34|תיקון מס' 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:364564)), ((220, 245, 287, 292, 302, 303, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((362|תיקון מס׳ 190|20:367828)), ((390|תיקון מס׳ 191|20:368985)), ((423|תיקון מס׳ 192|20:369728)), ((573, 574, 574|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((666|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|20:387467)), ((1052|תיקון מס׳ 196|20:390350)), ((1053|תיקון מס׳ 6 לחוק גיל פרישה|20:390349)); ((תשע&quot;ח, 24|תיקון מס' 198|20:10520787)), ((70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|20:456283)), ((85|תיקון מס' 199|20:457592)), ((164|תיקון מס' 200|20:489287)), ((412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)), ((523, 523, 524, 527, 528, 531|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|20:491980)), ((681|תיקון מס' 60 לחוק עבודת נשים|20:501308)), ((708|תיקון מס' 207|20:502445)), ((823|תיקון מס' 208|20:504187)); ((בג&quot;ץ 3390/16|בג&quot;ץ 3390/16 עדאלה נ' הכנסת|16033900.O42)); ((תשע&quot;ט, 151|תיקון מס' 209|20:528246)), ((152|תיקון מס' 210|20:528249)), ((233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)), ((234|תיקון מס' 212|20:528390)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 934|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8428)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 20|תיקון מס' 213 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (קביעת ועדה)|23:570696)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1372|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8551)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:573892)), ((162|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:575135)), ((210|נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216 (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|23:575830)), ((298, 302, 323|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:578653)); ((תשפ&quot;א, 33|תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:584184)), ((50|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)|23:586145)), ((89, 90|תיקון מס׳ 3 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:589930)), ((260|חוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:593950)), ((262|חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה)|23:593951)), ((268|תיקון מס' 222|23:594378)), ((270|תיקון מס' 223 - הוראת שעה|23:594660)), ((334|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד–פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון)|23:598125)), ((336|תיקון מס' 224 והוראת שעה|23:598472)), ((354, 359|תיקון מס' 225 והוראת שעה|24:603272)), ((393|תיקון מס' 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|24:606259)); ((תשפ&quot;ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611567)), ((253, 256|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((754, 754|תיקון מס' 229 (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)|24:622104)), ((755|תיקון מס' 230|24:622114)), ((833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((858|תיקון מס' 231|24:626567)); ((תשפ&quot;ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2572039)), ((562|תיקון מס' 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|25:3012736)); ((תשפ&quot;ד, 86|תיקון מס' 238 - הוראת שעה – חרבות ברזל (תגמולים למשרתים במילואים)|25:3514340)), ((104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)), ((169|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((200, 201|תיקון מס' 41 - הוראת שעה - חרבות ברזל (מינוי רופא מוסמך) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|25:3569808)), ((250|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|25:3611337)), ((528|תיקון מס' 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|25:4150240)), ((536|תיקון מס' 243|25:4165879)), ((610|תיקון מס' 244 והוראת שעה|25:4227557)), ((915, 915|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|25:4483019)), ((952|תיקון מס' 6 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:4615178)), ((956|תיקון מס' 246 - הוראת שעה|25:4618943)), ((1070|תיקון מס' 247|25:4690532)), ((1182|תיקון מס' 248|25:4736918)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ה, 68|תיקון מס' 250|25:5199011)), ((72|תיקון מס' 251|25:5199023)), ((176|תיקון מס׳ 252 והוראת שעה|25:5482787)), ((230|תיקון מס' 253 והוראת שעה|25:5527869)), ((250|תיקון מס' 254|25:5574055)), ((342|תיקון מס' 255|25:5865214)), ((395, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)), ((504|תיקון מס' 257|25:6191628)), ((678|תיקון מס' 258|25:7350030)), ((690|תיקון מס' 7 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:7458944)), ((778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 18|תיקון מס' 8 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:9833371)), ((26|תיקון מס' 283 לפקודת מס הכנסה|25:9913658)), ((214|תיקון מס' 67 לחוק עבודת נשים|25:10625792)), ((312|תיקון מס' 262 - הוראת שעה|25:11858610)), ((374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((470|תיקון מס' 9 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:12223999)), ((538|תיקון מס' 265|25:12846924)), ((562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)), ((604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-10; ק&quot;ת תשפ&quot;ו-3 --&gt;

''שינוי לוחות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 350|שינוי לוח י&quot;א|5951)); ((תשס&quot;ב, 1258|שינוי לוח י'|6102)); ((תשפ&quot;א, 1214|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה)|9031)); ((תשפ&quot;ה, 764|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה) [תשפ&quot;א] (תיקון)|11657)); ((תשפ&quot;ו, 700|תיקון לוח ח'2 לחוק (תיקון)|12183)), ((700|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה)|12183)), ((2052|תיקון לוח ח'2 לחוק (תיקון) (תיקון)|12381)). ''שינוי תארים:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ג, 708|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (מס' 2))); ((תשס&quot;ז, 754|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))); ((תשע&quot;ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))). ''הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה:'' ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 615|הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה (הוראת שעה)|6854)), ((640|ת&quot;ט|6858)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 1440|צו הביטוח הלאומי (תיקון מס' 238 - הוראת שעה - חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11097)); ((תשפ&quot;ו, 390|הארכת תוקפו של סימן א' לפרק י&quot;ג2 לחוק|12129)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי [[סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], קבעה ביום ג' בניסן התשנ&quot;ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995.

נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ&quot;א-1991.

הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז' בתשרי התשנ&quot;ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט&quot;ו באייר התשנ&quot;ה (15 במאי 1995).
----
((סמכויות השר להתקין תקנות לעניין [[בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238]] הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי [[סעיף 400]] כל עוד זה נוגע לפסקה הנ&quot;ל (י&quot;פ תשע&quot;ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י&quot;פ תשס&quot;ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה &lt;!-- סעיפים 1 הגדרה ”השר”, 342(ו)(3), 345א(ד) --&gt; שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה &lt;!-- סעיפים 15(א)(2), 225(ד), 235(ב)(1), 237(ב) --&gt; או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים &lt;!-- סעיפים 149א(א)(2)(ד) ו־(י)(2), ולוח ח׳ פסקה 7 --&gt; שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי &lt;!-- בלי שינוי בתואר השר --&gt; (י&quot;פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).))

__TOC__

== פרק א': פרשנות והוראות כלליות [פרק א'] ==

@ 1. הגדרות [1, 198א] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תש&quot;ס-4, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-3, תש&quot;ע-9, תשע&quot;ב-14, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ד-12, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-16, תשע&quot;ז-19, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ״ה–3, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: בחוק זה -
:- &quot;בעל שליטה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;המוסד&quot; - המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה;
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]];
:- &quot;המינהלה&quot; - מינהלת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]];
:- &quot;השר&quot; - שר העבודה והרווחה;
:- &quot;ועדת העבודה והרווחה&quot; - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
:- &quot;בית הדין לעבודה&quot; - כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]];
:- &quot;אשתו&quot; - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;
:- ”גיל הפרישה” –
:: (1) לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו [[בחלק א' בלוח א׳1]];
:: (2) לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי [[חלק א׳ בלוח א׳1]], ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם [[לחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;גמול פרישה&quot; - גמול פרישה לפי הוראות [[סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]];
:- &quot;גמלה&quot; - כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], הענקה לפי [[סעיף 387]] וגמלה לפי [[פרק י&quot;ב]] או [[פרק י&quot;ג]] ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי [[סעיף 17א]];
:- &quot;גמלת אזרח ותיק מיוחדת&quot; - גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] או מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם]];
:- &quot;דמי הסתגלות מיוחדים&quot; - דמי הסתגלות לפי הוראות [[סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]];
:- &quot;הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות&quot; - [[=הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות]] שנערך לפי [[סעיף 9]];
:- &quot;חבר קיבוץ מתחדש&quot; - חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;חברת מעטים&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;חוק ביטוח בריאות&quot; - [[=חוק ביטוח בריאות|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק בית הדין לעבודה&quot; - [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;חוק הבטחת הכנסה&quot; - [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]];
:- &quot;חוק האימוץ&quot; - [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הגנת השכר&quot; - [[חוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;חוק המשטרה&quot; - [[=חוק המשטרה|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הנוער&quot; - [[=חוק הנוער|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;חוק הנכים&quot; - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק העמותות&quot; - [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]];
:- &quot;חוק השבות&quot; - [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]];
:- &quot;חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי&quot; - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;חוק חופשה שנתית&quot; - [[חוק חופשה שנתית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק חיילים משוחררים&quot; - [[=חוק חיילים משוחררים|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]];
:- &quot;חוק יישום תכנית ההתנתקות&quot; - [[חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק הכניסה לישראל&quot; - [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
:- &quot;חוק משפחות חיילים&quot; - [[=חוק משפחות חיילים|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]];
:- &quot;חוק נכי המלחמה בנאצים&quot; - [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק נכי רדיפות הנאצים&quot; - [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי&quot;ז-1957]];
:- &quot;חוק נפגעי פעולות איבה&quot; - [[=חוק נפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;חוק עבודת נשים&quot; - [[חוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק פיצויי פיטורים&quot; - [[חוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חוק שירות בטחון&quot; - [[חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;חוק שירות בתי הסוהר&quot; - [[=חוק שירות בתי הסוהר|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק שירות המדינה&quot; - [[=חוק שירות המדינה|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;חוק שירות התעסוקה&quot; - [[חוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק שירותי הכבאות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוק שכר מינימום&quot; - [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
:- &quot;חוק תגמול לחייל&quot; - [[=חוק תגמול לחייל|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;ילד&quot; - לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מעביד&quot;, &quot;מעסיק&quot; - מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;
:- &quot;משרת בשירות לאומי–אזרחי&quot; - (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית&quot; - מתנדב כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]];
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; -
:: (1) לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו - 7,050 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח; בשנת 2025, 10,268 ש״ח)));
::: ואלה הגמלאות:
::: (א) מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות [[סימן ב פרק ג|סימנים ב']] [[סימן ג פרק ג|ו((-))ג' בפרק ג']];
::: (ב) דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות [[סימן ד פרק ה|סימנים ד']], [[סימן ה פרק ה|ה']] [[סימן ח פרק ה|ו((-))ח' בפרק ה']];
::: (ג) דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות [[פרק ו']];
::: (ד) קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] (((בשנת 2024, 10,338 ש״ח; בשנת 2025, 10,979 ש״ח)));
::: (ה) מענק ליתום המשתלם לפי הוראות [[סימן ד' בפרק י&quot;א]];
::: (ו) תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות [[פרק י&quot;ג]];
::: (ז) מענק פטירה המשתלם לפי הוראות [[סימן ב' בפרק י&quot;ד]];
::: (ח) גמלאות המשתלמות מכוח [[ההסכם בדבר גמלת ניידות]] לפי הוראות [[סעיף 9]];
:: (2) לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']], כמפורט להלן:
::: (א) בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - 150 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 169 ש״ח)));
::: (ב) בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה - 188 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 214 ש״ח)));
::: (ג) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], או תוספת כאמור [[בסעיף 68(ג)]] - 140 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 158 ש״ח)));
:: (2א) (((נמחקה);))
:: (3) לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) - 6,964 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח; בשנת 2025, 10,139 ש״ח)));
:: הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן:
:: (1) ביום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005), בתוספת -
::: (א) לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות [[סימן ח' בפרק ה']] או לפי הוראות [[סימן ג' פרק יא|סימנים ג']] [[סימן ד פרק יא|ו((-))ד' שבפרק י&quot;א]] - שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003);
::: (ב) לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) - השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו-2005, לפי הענין, לפי [[+|סעיפים 37(ג)(1)]] [[ו-38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס&quot;ב-2002]];
:: (2) לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']] - משנת 2007 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;
:: (3) לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב׳ בפרק ד׳]] – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכנו הסכומים הקבועים בפסקה (2) לרישה של הגדרה זו, והם יהיו באותה שנה כפי שהיו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024);
:: (4) על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה - משנת 2023 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב-1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה:
::: (א) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו -
::::- &quot;השכר הממוצע לשנת 2020&quot; - השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020);
::::- &quot;השכר הממוצע המתוקן&quot; - השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%;
::: (ב) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% - יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א);
:- &quot;עגונה&quot; - אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;
:- &quot;עובד&quot; - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, &quot;בן משפחה&quot; - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;
:- &quot;עובד לשעה&quot; - עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;
:- &quot;עובד עצמאי&quot;, לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;
:: (2) הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע;
:: (3) הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור [[בלוח א']];
:: לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע [[בלוח א']];
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ&quot;ה-1985]].))
:- &quot;פיצוי&quot; - תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;
:- &quot;פקודת החברות&quot; - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
:- &quot;פקודת הנזיקין&quot; - [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]];
:- &quot;פקודת השותפויות&quot; - [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;פקודת פשיטת הרגל&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קיבוץ מתחדש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;קיבוץ שיתופי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]], לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו [[בסעיף 61 לאותה פקודה]] שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי [[-#54|אותו סעיף]];
:- &quot;קצבת התאמה&quot; - קצבת התאמה לפי הוראות [[סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות]];
:- &quot;שיעור הפיצוי&quot; - השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;
:- &quot;שירות לאומי&quot;, &quot;התנדבות קהילתית&quot; ו&quot;שירות אזרחי&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירות אזרחי]];
:- &quot;השכר הממוצע&quot; - הצירוף של שניים אלה:
:: (1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו - ממוצע השכר);
:: (2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;
:: לענין הגדרה זו, &quot;יום העדכון&quot; - 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;
&lt;!-- :: ((לפי [[סעיף 1 לחוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התשפ&quot;א-2020]], השכר הממוצע בשנת הכספים 2021 ובשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020); ואולם, לעניין הקצבאות, התשלומים והמענקים המפורטים להלן, השכר הממוצע בשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020), בתוספת 2.45%: {{ש}} (1) קצבה חודשית לפי [[סעיף 4 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]]; {{ש}} (2) מענק לפי [[סעיף 6 לחוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש&quot;ס-2000]]; {{ש}} (3) תגמול חודשי לפי [[סעיף 2 לחוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ&quot;ה-1995]]; {{ש}} (4) תשלום מיוחד בעד יילוד שנקבע לפי הוראות [[סעיפים 62]] [[סעיף 62א|ו-62א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]]; {{ש}} (5) קצבה חודשית לפי [[סעיף 3 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]]; {{ש}} (6) מענק הטבות לפי [[סעיף 17א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]]; {{ש}} (7) קצבה חודשית שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 7 לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ&quot;ג-1992]]; {{ש}} (8) הוצאות קבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 7ב לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]].)) --&gt;
:: ((השכר הממוצע לפי הגדרה זאת: בשנת 2024, 12,379 ש&quot;ח; בשנת 2025 13,153 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,379 ש״ח.))
:- &quot;שנת מס&quot; - כמשמעותה [[בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;תקופת אכשרה&quot; - פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה.

@ 2. פריסת תשלומים חריגים [1א] (תיקון: תשנ&quot;ט-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שכר מדוד&quot; - שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: ((נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש&quot;ח; בשנת 2025, 13,316 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,536 ש״ח.))
::- &quot;חודש שכר חריג&quot; - החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים;
::- &quot;שכר מדוד מתוקן&quot; - השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן - החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.
: (ב) בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:
:: (1) לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;
:: (2) השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, &quot;הפרש חודשי&quot; - ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור;
:: (3) (((פקעה).))

@ 2א. מי שאינו תושב לענין החוק (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשע&quot;ו-13, תשע&quot;ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תקנות הכניסה&quot; - [[=תקנות הכניסה|תקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]];
::- &quot;שנה&quot; - שנים עשר חודשים רצופים.
: (ב) לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:
:: (1) שוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]];
:: (2) מי שבידו היתר כאמור [[בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ&quot;ח-1968]];
:: (3) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי [[תקנה 5 בתקנות הכניסה]];
:: (3א) מי שבידו אשרה ורישיון לפי [[תקנה 5א לתקנות הכניסה]];
:: (4) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי [[תקנה 6(א) בתקנות הכניסה]] - בתקופות שלהלן, לפי העניין:
::: (א) בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה - השנה הקובעת) - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה;
::: (ב) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים;
:: (5) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי [[תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה]], וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי [[תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה]].
: (ג) מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]] שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין:
:: (1) בשנה הקובעת - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה;
:: (2) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]], בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.

@ 3. אגודה שיתופית [2] (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

@ 3א. קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו.
: (ב) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.

@ 3ב. שינוי סיווגו של קיבוץ (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג.

@ 4. חבורת עובדים [3]
: בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

@ 5. מי שחדל להיות עובד עצמאי [4]
: עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

@ 6. סמכות לסווג מבוטחים [4א] (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.
: (ג) כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל&quot;ב-1972]].))

@ 6א. מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;ט-7)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.
: (ג) הוראות [[סעיף 6(ב) ו-(ג)]] יחולו על צו לפי סעיף זה.
: (ד) בסעיף זה -
:: (1) &quot;חברים בתאגיד&quot;, שהוא חברה - בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד;
:: (2) המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.

@ 6ב. מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים (תיקון: תשס&quot;ג-8)
: הוראות [[פרקים ז']] [[ו-ח']] לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.

@ 7. המדינה כמעביד [4ב]
: דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר.

== פרק ב': המוסד לביטוח לאומי [פרק י'] ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 8. יסודות [199]
: (א) המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה.
: (ג) המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש.
: (ד) המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]], ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי [[סעיף 15 לחוק האמור]].

@ 9. הטבות סוציאליות [200] (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.
: (ב) אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א).
: ((פורסם [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה]] (לא פורסם).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר גימלת ניידות]] (י&quot;פ תשל&quot;ז, 1813).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע]] (י&quot;פ תשמ&quot;א, 1967).))
&lt;!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות]] (י&quot;פ תשמ&quot;ב, 645).)) --&gt;
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה]] (י&quot;פ תשמ&quot;ב, 1729).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע]] (י&quot;פ תשמ&quot;ה, 168).))
&lt;!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים לחסידי אומות העולם]] (י&quot;פ תשמ&quot;ז, 1933).)) --&gt;
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות]] (י&quot;פ תשמ&quot;ט, 1778).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה]] (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 299).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת]] (י&quot;פ תשנ&quot;ג, 1336).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים]] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 4536).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר]] (י&quot;פ תש&quot;ס, 1932).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 3575).))
&lt;!-- ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם]] (י&quot;פ תשס&quot;ח, 1766).)) --&gt;
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7092).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית]] (י&quot;פ תשע&quot;ז, 5003).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים]] (י&quot;פ תשע&quot;ז, 8080).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 614).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 866).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 1528).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 5833).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 6172).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 7084).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 11094).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה - מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 2358).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 6022).))

@ 10. ערעור [200א] (תיקון: תשנ&quot;ח-8)
: קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], או מכוח [[סעיף 387]] או [[פרק י&quot;ג]], ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

=== סימן ב': המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה ===

@ 11. הרכב המועצה וכהונתה [201]
: (א) הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי&quot;ח-1958]].))
: (ב) תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים.

@ 12. תפקידי המועצה [202] (תיקון: תש&quot;ס-4)
: המועצה -
: (1) תפקח על פעולות המוסד והנהלתו;
: (2) תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי [[סעיף 11(א)]] [[וסעיף 17א]];
: (3) רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;
: (4) תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה.

@ 13. ועדות המועצה [203]
: (א) המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.
: (ב) המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף.

@ 14. יו&quot;ר המועצה וסגנו [204]
: השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש.

@ 15. הועדה לביטוח אבטלה [204א]
: (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן - הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
:: (2) חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה.
:: (3) נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה.
: (ב) נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר.
: (ג) תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים.
: (ד) הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת -
:: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה;
:: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה;
:: (3) לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה;
:: (4) לפקח על פעולות ביטוח האבטלה;
:: (5) למלא כל תפקיד אחר לפי [[פרק ז']] שיטיל עליה השר.
: (ה) סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת [[פרק ז']] הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]].
: (ו) הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

@ 16. הועדה לענין שירות מילואים [204ב]
: (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן - הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
:: (2) חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים.
:: (3) נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים.
: (ב) השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים.
: (ג) תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים.
: (ד) הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים [[שבפרק י&quot;ב]] -
:: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות;
:: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות;
:: (3) לפקח על ביצוע הוראות [[פרק יב|הפרק]];
:: (4) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר.
: (ה) סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]].
: (ו) הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

@ 17. נוהל [205]
: המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.

@ 17א. גמול והחזר הוצאות (תיקון: תש&quot;ס-4)
: (א) חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
: (ב) חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות.
: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואת שיעוריהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס&quot;ב-2001]].))
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;עובד המדינה&quot; ו&quot;עובד גוף מתוקצב&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;ועדה&quot; - ועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 13]] וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות [[סעיפים 15]] [[או 16]] לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה.

@ 18. המינהלה [206] (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן - מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב.
: (ב) מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה.
: (ג) המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה.

@ 19. קיום סמכויות [207]
: קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו.

=== סימן ג': המנגנון ===

@ 20. המנהל, המשנה והסגנים [208]
: השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים.

@ 21. מנהלים של ענפי ביטוח [209]
: השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה.

@ 22. עובדים אחרים [210]
: (א) במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם [[לסעיף 24]], ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם [[לסעיף 23]].
: (ב) מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה.

@ 23. סניפים [211]
: השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל&quot;ג-1973]].))

=== סימן ג'1: החשב (תיקון: תשס&quot;ג-5) ===

@ 23א. החשב (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: על אף הוראות חוק זה -
: (1) חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]];
: (2) הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד;
: (3) המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין.

=== סימן ד': האקטואר ===

@ 24. האקטואר [223] (תיקון: תשס&quot;ט-4)
: (א) השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה.
: (ב) נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם [[לסעיף 31(א)]], יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים.
: (ב1) שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה - דין וחשבון אקטוארי מלא).
: (ג) בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות.

=== סימן ה': כספים ומשק ===

@ 25. הצעת תקציב [212]
: (א) המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא - תקציב).
: (ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה.

@ 26. אישור התקציב [213]
: השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר.

@ 27. אחריות להנהלת חשבונות [214]
: המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד.

@ 28. חשבונות ענפי הביטוח [215] (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים [[בלוח י']], ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים.
: (ב) לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר.
: (ג) (((נמחק).))
: (ד) ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר.

@ 28א. הוראה מיוחדת (תיקון: תשנ&quot;ט-6)
: על אף האמור [[בסעיף 28]], הסכום שביום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, &quot;ענף ביטוח שירות מילואים&quot; - כמשמעותו בפרק ו'4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, כנוסחו ביום כ&quot;ח בטבת התשנ&quot;ה (31 בדצמבר 1994).

@ 28ב. הוראת שעה (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-3)
: על אף הוראות [[סעיפים 28]] [[ו-33]], בתקופה שמיום כ&quot;ג בטבת התש&quot;ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה -
: (1) ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש;
: (2) עם פרסום מאזן המוסד לפי [[סעיף 31]], ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין;
: (3) לענין סעיף קטן זה, &quot;אומדן הגירעון&quot; - ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי [[סעיף 32(ג1)]], המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה.

@ 29. חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה [215א]
: הענקת אבטלה, לפי [[סעיף 178]], תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 30. שיפוי הוצאות שירות התעסוקה [215ב]
: (א) המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי [[פרק ז']].
: (ב) כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה.
: (ג) סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה.

@ 31. מאזן ודו&quot;ח כספי [216]
: (א) תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד.
: (ב) המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר.
: (ג) שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה.

@ 32. הקצבות אוצר המדינה למוסד [217] (תיקון: תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ב-12, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-5, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-10, תשע&quot;ב-15, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ז-7, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-14, תשע&quot;ז-15, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ח-6, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;א-12, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-9, תשפ״ה–3, תשפ&quot;ה-7)
: (א) אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן (((מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; &lt;s&gt;מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;בשנת 2019, 53.57%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;החל מיום 1.3.2018&lt;/s&gt; &lt;s&gt;החל משנת 2018&lt;/s&gt; החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן))) מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע [[בלוח י']] ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה;
:: (1) בשנת 2018 - 57.16 אחוזים;
:: (2) בשנת 2019 - 55.96 אחוזים;
:: (3) בשנת 2020 - 55.74 אחוזים;
:: (4) בשנת 2021 - 57.26 אחוזים;
:: (5) בשנת 2022 - 53.89 אחוזים;
:: (6) בשנת 2023 - 58.88 אחוזים;
:: (7) בשנת 2024 - 59.81 אחוזים;
:: (8) בשנת 2025 – 47.07 אחוזים;
:: (9) בשנת 2026 – 44.57 אחוזים;
:: (10) בשנת 2027 - 55.40 אחוזים;
:: (11) בשנת 2028 - 56.47 אחוזים;
:: (12) בשנת 2029 ואילך - 56.52 אחוזים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ג1)(1) נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה:
::: (א) סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
::: (ב) סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
::: הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור [[בלוח י']].
:: (2) לענין סעיף קטן זה, &quot;תקבולים&quot; - כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה.
: (ג2) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות [[לוח ב'1]].
: (ג3) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר.
: (ז)(1) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה:
::: (א) סכום השווה למכפלת שני אלה:
:::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:::: (2) סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת;
::: (ב) סכום השווה למכפלת שני אלה:
:::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:::: (2) סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת.
:: (2) סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה - התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
: (ח) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל [[סעיפים 74ב(ה)]] [[ו־74ג(א)]].
: (ט) (((פקע).))
: (י) (((פקע).))
: (יא) (((פקע).))

@ 33. [217א] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ב-6, תשע&quot;ו-4) : (((בוטל).))

@ 34. השקעות [218]
: כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה.

@ 35. הלוואות [219]
: המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה.

@ 36. הענקות [220] (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה - על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי [[סעיף 26]], למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי.
: (ב) הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) -
:: (1) המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ד) הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;התחייבויות&quot; - לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות;
::- &quot;המוסד לבטיחות וגיהות&quot; - המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי&quot;ד-1954]].

@ 37. נכסים [221]
: על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו.

@ 38. פטור ממסים [222]
: לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה.

== פרק ג': ביטוח אימהות [פרק ד'] ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 39. הגדרות [91] (תיקון: תשע&quot;ו-12)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;לידה&quot; - לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון;
:- &quot;הכשרה מקצועית&quot; - הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 40. מבוטחת [92] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח)
: (א) מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה:
:: (1) מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]] או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל;
:: (2) עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]].
: (ב) מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:
:: (1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;
:: (2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.

@ 41. גמלה למי שאינה מבוטחת [93]
: המוסד רשאי -
: (1) לתת גמלה לפי [[פרק זה]] אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים;
: (2) לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת.

=== סימן ב': מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה (תיקון: תשנ&quot;ז) ===

@ 42. הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה [94] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשע&quot;ז-11)
: (א) מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית -
:: (1) למענק אשפוז;
:: (2) למענק לידה;
:: (3) לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.
: (ב) אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין.
: (ג)(1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות.
:: (2) תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות.
:: (3) המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו.

@ 43. מענק אשפוז [94א] (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור [[בלוח ב'1]].
: (ב) מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, [[בלוח ב'1]], כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת.

@ 44. מענק לידה [94ב] (תיקון: תשנ&quot;ח-6, תשס&quot;א, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ד-7, תשע&quot;ד-7)
: (א) נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה -
:: (1) בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
:: (1א) בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
:: (2) בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
:: לענין זה, &quot;משפחה&quot; - בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ב) נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה:
:: (1) בעד שני ילדים - 100% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד כל ילד נוסף - 50% מהסכום הבסיסי.
: (ג) (((בוטל).))

@ 45. קצבת לידה [94ג] (תיקון: תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ג-11)
: (א) נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה:
:: (1) בעד שלושה ילדים - 50% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד ארבעה ילדים - 75% מהסכום הבסיסי;
:: (3) בעד חמישה ילדים או יותר - 100% מהסכום הבסיסי.
: (ב) קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב-1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה.
: (ג) הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב-1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה.

@ 46. [94ד] (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))

@ 47. הסעת יולדת [95]
: המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה.

=== סימן ג': דמי לידה ===

@ 48. הגדרות [96] (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור - היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון;
:- &quot;יום הלידה המשוער&quot; - היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר.

@ 49. הזכות לדמי לידה [97] (תיקון: תשנ&quot;ז-7, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ד-13, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ז-12, תשע&quot;ו-22, תשע&quot;ז-13, תשע&quot;ח-12)
: (א) המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי [[סימן זה]], בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
: (ב) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[+|סעיף 6(ג)]] [[או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[-#6|באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
:: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;
:: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור [[בסעיף 50(א)]] או [[בסעיף 51]], לפי העניין;
:: (4) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי [[סעיף 6(ח)(1) או (1א) ((לחוק עבודת נשים))]], פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות [[סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה:
:: (1) תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]];
:: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]] - ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]];
:: (3) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
: (ד) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים.
: (ד1) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
:: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות;
:: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סעיפים 50]] [[ו-51]] ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע.
: (ה)(1) עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים]], וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
::: (א) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים;
::: (ב) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר;
::: (ג) בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור [[בסעיף 50(א)]];
::: (ד) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה:
::: (א) תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה;
::: (ב) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
:: (3) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים.
:: (4) דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה.
:: (5) רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו - רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי [[סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]], ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.

@ 49א. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (תיקון: תשפ&quot;א-8)
: (א) על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות [[סימן זה]], ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו [[בסעיף 48]]:
:: (1) היא ילדה בתקופה שמיום י&quot;א באב התש&quot;ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]];
:: (2) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] משום שלא מתקיים לגביה האמור [[בהגדרה &quot;היום הקובע&quot; שבסעיף 48]];
:: (3) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה.
: (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
: (ג) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;א (12 בינואר 2021) עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י&quot;א באב התש&quot;ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ&quot;ח באדר התשפ&quot;א (12 במרס 2021).

@ 49ב. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;א-13, תשפ&quot;ו-6)
: (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))
: על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה:
: (1) היא ילדה בתקופה שמיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]];
: (2) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת לפי הוראות [[סימן ט' לפרק ז']];
: (3) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] בשל כך שלא מתקיים לגביה האמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]], ואולם אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לפי פסקה (2) לתקופה שקדמה ליום הקובע היא הייתה זכאית לדמי לידה כאמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]].

@ 50. תנאי הזכאות [98] (תיקון: תשנ&quot;ח-7, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ז-6, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ז-13)
: (א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה -
:: (1) בעד פרק זמן של 15 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;
:: (2) בעד פרק זמן של 8 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:
:: (1) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי [[פרק ה']] בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי [[פרק י&quot;ב]] או תגמול לפי [[פרקים י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] בשל נכות שדרגתה 100%;
:: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]];
:: (3) שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום;
:: (4) תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]], ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע;
:: (5) תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע.

@ 51. דמי לידה נוספים [98א] (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-10, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ז-6, תש&quot;ע-7, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-22, תשפ&quot;ו-3)
: (א) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות [[בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט [[-#6|באותם סעיפים קטנים]], לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על -
:: (1) 20 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]];
:: (2) 12 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]].
: (א1) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]] ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על -
:: (1) 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]];
:: (2) שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]].
: (א2) (((בוטל).))
: (א3) (((החל מיום 1.4.2026):)) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופה הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופה ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ב1)(1) או (ד)(1) לחוק עבודת נשים]] - בעד פרק זמן מצטבר של 20 שבועות.
: (ב) מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור [[בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים]], ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי [[סעיף 50]] עד שהילד יעזוב את בית החולים.
: (ג) מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים.
: (ד) המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי [[סעיף 50]].

@ 52. תקופת דמי לידה [99]
: (א) התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי [[סעיף 50]] תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]] תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע.
: (ב) הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה.

@ 53. שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם [100א, 101א, 101ב] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12)
: (א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' בלוח י']].

@ 54. חישוב שכר עבודה רגיל [101] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ו-16, תשע&quot;ז, תשפ&quot;א-11)
: (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 53]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו-(3) - הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב-90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב-180, לפי הגבוה.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;הכנסה&quot; -
:: (1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;
:: (2) בעובדת עצמאית - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י&quot;א באב התש&quot;ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] - הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה;
:: (3) במבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

@ 55. תקנות [102] (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ז)
: השר רשאי לקבוע -
: (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]];
: (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 54]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת;
: (3) הוראות בדבר חישוב התקופות לענין [[סעיף 54]];
: (4) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק י&quot;ד]];
: (5) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין [[פרק זה]];
: (6) באישור ועדת העבודה והרווחה - לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי [[סימן ד' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות]], כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות [[פרק זה]], לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור [[בסעיף 50]] ולענין חישוב הכנסתה כאמור [[בסעיף 54(ב)]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי&quot;ד-1954]].))

@ 56. שלילת הזכות [103]
: המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה:
: (1) בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה;
: (2) בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם;
: (3) המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה.

=== סימן ד': גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשע&quot;א-7) ===

@ 57. גמלאות להורה מאמץ [95א, 103א] (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ד-13, תשס&quot;ז-9, תשע&quot;א-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 42(א)]], מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי [[סימן ב']], ובלבד -
:: (1) שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]];
:: (2) שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ.
: (ב) לענין חישוב מענק הלידה כאמור [[בסעיף 46]], יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]].
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]].
: (ה) אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה -
:: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ;
:: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.

@ 57א. גימלאות להורה מיועד (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשנ&quot;ח-8)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק הסכמים לנשיאת עוברים&quot; - [[=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;אם מיועדת&quot; - מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 42]], יחולו הוראות [[סימן ב' לפרק זה]] על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.
: (ג) הוראות [[סימן ג' לפרק זה]], למעט הוראות [[סעיפים 48]] [[ו-52]], יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי [[סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]], או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
:: לענין סעיף זה יהיה היום הקובע - היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

@ 57ב. גמלאות להורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-7, תשע&quot;ו-10)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה&quot; - מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה&quot; - יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם.
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה &quot;היום הקובע&quot; - יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה:
:: (1) אם טרם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה;
:: (2) אם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]].
: (ד) התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה -
:: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד;
:: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.

=== סימן ד'1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה (תיקון: תשפ&quot;א-8) ===

@ 57א. זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש &lt;עוגן 57ג&gt; (תיקון: תשפ&quot;א-8)
: (((ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי [[סימן ד'1]] וסעיף 57א יופיעו אחרי [[סעיף 57]] ולא אחרי [[סעיף 57ב]]).))
: (א) על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה' באדר התש&quot;ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה - תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח [[סימן ד']] לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה.
: (ג) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
: (ד) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;א (12 בינואר 2021) עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה' באדר התש&quot;ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ&quot;ח באדר התשפ&quot;א (12 במרס 2021).

=== סימן ה': גמלה לשמירת הריון ===

@ 58. הגדרות [103ג] (תיקון: תשס&quot;ז-12)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מבוטחת&quot; - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]] ומתקיימות בה הוראות [[סעיף 50]], ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;
:- &quot;שמירת הריון&quot; - היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
:: (1) מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
:: (2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

@ 59. גמלה לשמירת הריון [103ד]
: מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ&quot;א-1991]].))

@ 60. שיעור הגמלה [103ה] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ו-6, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ג-11)
: גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי [[סעיף 54]] ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב-30; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון.

@ 61. תשלומי כפל [103ו] (תיקון: תשס&quot;ז-12)
: (א) מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי [[סימן זה]] בעד אותה תקופה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי [[סימן זה]] בשל זכאותה לדמי מחלה לפי [[סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים]], ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה.

=== סימן ו': תשלומים מיוחדים ===

@ 62. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה [103ב] (תיקון: תשע&quot;ד-9)
: אשה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל&quot;ג-1973]].))

@ 62א. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה (תיקון: תשע&quot;ד-9)
: אישה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנקבעה לה דרגת אי-כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה - בגובה דמי לידה המחושבים לפי [[סעיף 49(ה)(3)]], ואם האישה היא הורה עצמאי - לאישה;
: בסעיף זה -
:- &quot;אישור רפואי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]];
:- &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]].

@ 63. בדיקת מי-שפיר [103ב1]
: (א) לענין סעיף זה, &quot;מבוטחת&quot; - מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי [[תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)=תקנות הבדיקה|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש&quot;ם-1980]] (להלן - תקנות הבדיקה).
: (ב) נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו [[בתקנות הבדיקה]], ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ&quot;ו-1985]]; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו&quot;חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות.

=== סימן ז': מימון אשפוז יולדת (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ז) ===

@ 64. [103ז] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

== פרק ד': ביטוח ילדים [פרק ה'] ==

=== סימן א': פרשנות ===

@ 65. פרשנות [104] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ט-4)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;מבוטח&quot; -
::: (1) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]];
::: (2) יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]];
::- &quot;ילד&quot; -
::: (1) ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;
::: (2) מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח,
::: ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים &quot;אב&quot;, &quot;אם&quot; ו&quot;הורה&quot; יתפרשו בהתאם לכך.
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש&quot;ך-1960]].))
: (ב) לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים.

=== סימן ב': קצבת ילדים ===

@ 66. זכות לקצבת ילדים [105] (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי [[פרק זה]] בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה [[בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה]].

@ 67. מנין ילדים [106]
: (א) לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד.
: (ב) ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא.

@ 68. סכום הקצבה [109] (תיקון: תשס&quot;ב-4, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-9, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ד-6, תשס&quot;ו-7, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א' בסיון התשס&quot;ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]] כשהוא מוכפל ב־2.24;
:: (3) לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]] כשהוא מוכפל ב־2.36.
: (ג) הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום חודשי לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]], והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(ג) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) (((בוטל).))
: (ח) (((בוטל).))
: (ט) (((בוטל).))
: (י) (((בוטל).))
: (יא) (((בוטל).))

@ 69. מקבל הקצבה [110, 111]
: (א) קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב.
: (ב) המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור.
: (ג) לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס - למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]].
: (ד) גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר-הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]].

@ 69א. מנין ילדים ממספר נשים (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;ט-3)
: על אף האמור בכל מקום אחר [[בסימן זה]], היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה:
: (1) היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד;
: (2) לא היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב - יבוא הילד במניין האם.

@ 70. הורה הנעדר מן הארץ [112]
: הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל.

@ 71. הורה שמת או חדל להיות מבוטח [113]
: מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני.

@ 72. תקופת הקצבה [114]
: (א) נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות.
: (ב) לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים.
: (ג) נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר.

@ 73. פטור הקצבה ממסים [116]
: קצבת ילדים כאמור [[בסעיף 68]] לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

=== סימן ג': מענק לימודים (תיקון: תשנ&quot;ח-9) ===

@ 74. מענק לימודים [115] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ח-9, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ד-7, תשע&quot;ו-9, תשע&quot;ו-21, תשפ&quot;ה-10)
: (א) בסעיף זה -
::- ”הורה עצמאי” - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]], אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי &quot;מקשר הנישואין&quot; יבוא &quot;לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי&quot;;
::- ”שנת לימודים” - התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה;
::- &quot;תובענה בעניין של סכסוך משפחתי&quot; - תובענה בין הורים, בכל אחד מהעניינים המפורטים [[בפסקאות (2) עד (4) להגדרה &quot;תובענה בעניין של סכסוך משפחתי&quot; שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע&quot;ה-2014]].
: (ב)(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין:
::: (א) הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו;
::: (ב) הורה שמשתלמת לו גמלה לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה]], בעד כל אחד מילדיו;
::: (ג) מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;
::: (ד) מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], בעד אותו ילד;
::: (ה) מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי [[סעיף 9]], קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד.
:: (2) מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי.
: (ב1) המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים - אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.
: (ב2) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה:
:: (1) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]];
:: (2) תשלום לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]];
:: (3) קצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]];
:: (4) קצבה לפי [[סימן ג פרק יא|סימנים ג׳]] [[סימן ד פרק יא|או ד׳ לפרק י&quot;א]].
: (ג) מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך.

=== סימן ד': מימון (תיקון: תשס&quot;ג-8) ===

@ 74א. מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
: (ד) מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

=== סימן ה': חיסכון ארוך טווח לילד (תיקון: תשע&quot;ו-3) ===
: ((ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור [[סימן זה]] [[בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015]].))

@ 74ב. זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-9, תשפ&quot;ד-14)
: (א)(1) המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי [[פרק זה]] ([[בסימן זה]] - הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש&quot;ח))) לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי [[סעיף 74ה(א)]]; כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן:
::: (א) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש&quot;ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 3;
::: (ב) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש&quot;ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה - בהגיעה לגיל 12.
:: (2) הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.
::: ((לפי [[צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף), התשע&quot;ו-2016]], סכום החיסכון הנוסף הוא 57 שקלים חדשים.))
:: (2א) הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו-(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות [[סימן זה]]; [[בסימן זה]], &quot;קופת גמל להשקעה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
:: (3) שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ&quot;א באדר ב' התשע&quot;ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור.
: (ב) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי [[סעיף 69]].
: (ג) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול.
: (ד)(1) סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור.
:: (1א) על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק.
:: (2) על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]].
:: (3) ניתן פטור ממכרז לפי הוראות [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז.
: (ה) המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי [[סימן זה]].
: (ו) לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין [[פקודת מס הכנסה]], או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי [[חוק הבטחת הכנסה]].
: (ז) בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי.
: (ח) בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד).

@ 74ג. גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-9)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 ([[בסימן זה]] - גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן - יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש&quot;ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 21.
: (ג) הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]] יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 74ד. משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-9)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 74ג(א)]], ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208(ב)]] אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי [[סעיף 69]].
: (ב) התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]], והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל.

@ 74ה. תקנות - [[סימן ה']] (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשפ״ה–3)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
: (1) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי [[סעיף 74ג(ב)]];
: (2) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי [[סעיפים 303(ג)]], [[308]] [[ו־309]];
: (3) סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו;
: (4) האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכן סכום החיסכון הבסיסי והוא יהיה באותה שנה כפי שהיה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024).
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע&quot;ז-2016]].))

@ 74ו. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות [[סעיף 74ב(ד)]], ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף.

== פרק ה': ביטוח נפגעי עבודה [פרק ג'] ==

=== סימן א': מבוטחים ותנאים לביטוח ===

@ 75. מבוטחים [31] (תיקון: תשס&quot;ז-12, תשע&quot;ב-13)
: (א) אלה המבוטחים לפי [[פרק זה]]:
:: (1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]], סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]];
:: (2) עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה;
:: (3) אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות;
:: (4) אדם הנבחן לפי [[סעיף 22 לחוק החניכות, התשי&quot;ג-1953]], או לפי [[הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה]], והוא בשעת הבחינה בלבד;
:: (5) מי שמתאמן לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ&quot;ז-1967]];
:: (6) אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר;
:: (7) חוסה במעון או במעון נעול על פי [[חוק הנוער]], העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור;
:: (8) מי ששכרו נקבע על פי חוק.
: (ב) לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו.

@ 76. עובד בחוץ לארץ [32]
: (א) העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי [[פרק זה]] אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי [[פרק זה]] אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.

@ 77. חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה [33]
: (א) לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.
: (ב) לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד.

@ 78. הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים [34]
: השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]] [[ופרק ט&quot;ו]], בקשר לביטוחם של -
: (1) עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה;
: (2) עובד בכלי שיט;
: (3) עובד בכלי טיס;
: (4) מבוטח לפי הוראות [[סעיף 76]];
: (5) עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
: (6) מבוטח לפי [[פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי&quot;ד-1954]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי&quot;ז-1957]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל&quot;א-1971]].))

=== סימן ב': פגיעות בעבודה ===

@ 79. הגדרות [35]
: בחוק זה, במבוטח -
:- &quot;פגיעה בעבודה&quot; - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
:- &quot;תאונת עבודה&quot; - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
:- &quot;מחלת מקצוע&quot; - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי [[סעיף 85]] והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו.

@ 80. חזקת תאונת עבודה [36]
: רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -
: (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
: (2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;
: (3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;
: (4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
: (5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;
: (6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;
: (7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור [[בסעיף 75(א)(4)]] או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

@ 81. הפסקה וסטיה [37]
: (א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות [[בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80]] אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין [[80|פסקה (1) האמורה]], בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
: (ב) בנסיבות האמורות [[בפסקה (1) של סעיף 80]] לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:
:: (1) כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;
:: (2) כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

@ 82. רשלנות [38]
: אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.

@ 83. חזקת סיבתיות [39]
: תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

@ 84. בקע מפשעתי [40]
: אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -
: (1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
: (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
: (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

@ 84א. ליקוי שמיעה (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי [[סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]] (להלן - רעש מזיק);
:: (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
:: (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
::: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה [[בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]] (בסעיף זה - רשומה רפואית);
::: (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן [[בפרק זה]], לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
: (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
:: (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, &quot;תדירויות גבוהות&quot; - תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;
:: (2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
:: (3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

@ 85. מחלות מקצוע [41]
: (א) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי [[פרק זה]] ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך.
: (ג) אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.

=== סימן ג': גמלאות בעין ===

@ 86. זכות לגמלאות בעין [42] (תיקון: תשע&quot;ו-5, תשפ&quot;ד-13)
: (א) פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (א1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו [[בחוק ביטוח בריאות]], אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים [[בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות]] או בצו לפי [[סעיף 8(ז) לחוק האמור]], ובלבד שהוא זכאי להם לפי [[אותו חוק]]; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]].
:: (2) הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים [[חוק ביטוח בריאות|בתוספת השנייה]] או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים [[-|בתוספת השנייה]] או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1).
: (ב) לענין [[סימן זה]], &quot;ריפוי&quot; - לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם.

@ 87. ריפוי [43]
: (א) ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות.
: (ב) היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות.
: (ג) המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר.
: (ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 88. החלמה ושיקום [44]
: החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט&quot;ז-1956]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ&quot;ח-1968]].))

@ 89. דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי [45]
: (א) ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן:
:: (1) באמצעות שירותי הבריאות של המדינה;
:: (2) מאת המוסד באישור הממשלה;
:: (3) באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות.
: (ב) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע -
:: (1) תנאים להסמכת שירות רפואי;
:: (2) הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך.
: (ג) בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה.
: (ד) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד;
:: (2) אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה;
:: (3) השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה.

@ 90. דרכים למתן שיקום מקצועי [46]
: שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך.

@ 91. יחסי המוסד עם נותן הגמלאות [47]
: היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי [[סימן זה]], והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות.

=== סימן ד': דמי פגיעה ===

@ 92. הזכות ותחומיה [48] (תיקון: תשס&quot;ב-2)
: (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.
: (ב) לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות.

@ 93. שלושה ימים ראשונים [49] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3)
: (א) בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום.
: (ב) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.

@ 94. תקופת הזכאות הראשונה [50] (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שכר העבודה הרגיל&quot; - כמשמעותו לפי [[סעיפים 98]] [[ו-100]];
::- &quot;מעביד&quot; - מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד;
::- &quot;עובד&quot; - מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד;
::- &quot;תקופת הזכאות הראשונה&quot; - שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי [[פרק זה]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 92(א)]] יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה:
:: (1) היה הנפגע עובד -
::: (א) המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה - הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו - יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה;
::: (ב)(1) היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה;
:::: (2) המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו;
::: (ג) מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יהיה היום ה-15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד;
::: (ד) דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות [[פרק ט&quot;ו]] והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח;
::: (ה) החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי [[סימן ד' לפרק י&quot;ד]];
::: (ו) השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן;
:: (2) היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה.

@ 95. המקבל תמורת דמי פגיעה [51]
: מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי [[סעיף 343]] לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו.

@ 96. אסיר ועציר [52]
: לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי [[חוק הנוער]], לא ישולמו דמי פגיעה.

@ 97. שיעור דמי פגיעה [53] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ח-3)
: (א) דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ-75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' שבלוח י']]; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו - ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור.

@ 98. חישוב שכר עבודה רגיל [54] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12)
: (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 97]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;הכנסה&quot; -
:: (1) במבוטח לפי [[סעיף 75(א)(1)]] - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;
:: (2) במבוטח אחר שלפי [[סעיף 75(א)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

@ 99. מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי [55]
: (א) מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין [[פרק זה]] אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי [[פרק זה]] אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי.
: (ב) מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי [[סעיף 98]], הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי [[סעיף 98(ב)(2)]] לגביו כשהוא מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

@ 100. תקנות [56]
: השר רשאי לקבוע -
: (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]];
: (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 98]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח;
: (3) הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 98]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי&quot;ז-1956]].))

@ 101. [57] (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))

@ 102. דמי פגיעה מופחתים [58] (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;ב-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 92]], ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי-כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה.
: (ב) דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי [[סעיף 97]], במספר שעות אי-הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי [[פרק זה]] (להלן - שעות אי-הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי-הכושר.
: (ג) לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים.

=== סימן ה': קצבה או מענק לנכה עבודה ===

@ 103. הגדרות [59, 62, 69]
: (א) לענין חוק זה -
::- &quot;נכה עבודה&quot; - מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער;
::- &quot;דרגה יציבה&quot;, של נכה עבודה - דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית;
::- &quot;דרגה שאינה יציבה&quot;, של נכה עבודה - דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית.
: (ב) לענין [[פרק זה]], &quot;נכות&quot; - נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים &quot;דרגת נכות&quot; ו&quot;קצבת נכות&quot; יתפרשו לפי זה.

@ 104. זכות לקצבה או למענק [60, 62, 66(א), 69] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ה-3)
: (א) נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי [[סימן ד']] והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי [[סימן זה]].
: (ב) קצבה לפי [[סעיף 105]] או [[סעיף 106]], לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה:
:: (1) דרגה יציבה של 20% ומעלה;
:: (2) דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה.
: (ג) מענק לפי [[סעיף 107]] ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ-20% אך אינה פחותה מ-9%.

@ 105. חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100% [67] (תיקון: תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-11, תשע&quot;ו-14)
: (א) נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה - הסכום החודשי).
: (ב) חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי [[סעיף 110]] של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות.

@ 106. קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-100% [68]
: נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ב)]] שדרגת נכותו פחותה מ-100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה.

@ 107. מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ-20% [66] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ה-3)
: (א) נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ג)]] ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור [[בסעיף 296(ב)]], ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.
: (ב) נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות.
: (ג) בסעיף זה, &quot;קצבה חודשית&quot; - סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי [[סעיף 104(ב)]], בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה.

@ 108. [67א] (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))
@ 109. [68א] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12) : (((בוטל).))

@ 110. הצמדה למדד [68ב] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: קצבת הנכות תשתנה ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 111. [68ג] (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))

@ 112. גמלאות מיוחדות [69] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת -
:: (1) לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי [[סעיף 105]] על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים [[בסעיף 97(א)]];
:: (2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.
: (ב) נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי [[סעיף 118]], או הועדה הרפואית לעררים לפי [[סעיף 122]], כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ-75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין [[סעיף 124]], כדין קביעת דרגת נכות.
: (ג) השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד-פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ&quot;ה-1965]].))

@ 113. מענק במקום קצבה [70]
: (א) נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל&quot;ח-1978]].))
: (ב) הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק.

@ 114. עליה בנכות המזכה לקצבה [71]
: עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו [[סעיף 106]] היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק.

@ 115. הגדלת קצבה לבני 18 ו-21 [72]
: (א) קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי [[סעיף 3]] שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע.
: (ב) מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע.

@ 116. ניכוי הוצאות כלכלה [73]
: היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי [[סעיף 86]], במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם.

@ 117. הגדלת קצבת הנכות [73א] (תיקון: תשס&quot;ג-6)
: קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות [[בלוח ו']] (להלן - שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור [[בסעיף 97(א)]] כפול שלושים.

=== סימן ו': קביעת דרגת נכות ===

@ 118. קביעת דרגת נכות [61] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ע)
: (א) רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות -
:: (1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;
:: (2) את דרגת הנכות לענין [[סימן זה]], לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
: (א1) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי [[סעיף 104(א)]] וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות.
: (ב) אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה:
:: (1) לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]] (בסעיף קטן זה - מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה;
:: (2) רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו;
:: (3) המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו-(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות.
: (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע&quot;א-2011]].))

@ 119. דרגת נכות שאינה יציבה [62]
: על אף הוראות [[סעיף 118]] רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע.

@ 120. סייג לקביעת דרגת נכות [63]
: (א) בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].))

@ 121. התחשבות בנכות קודמת [63א]
: על אף הוראות [[סעיף 120]], רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי [[סימן ה']], אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה.

@ 122. ערר [64] (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים.
: (ב) אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור.

@ 123. ערעור [64א]
: החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

@ 124. קביעת דרגה - תנאי לתובענה [65]
: קביעת דרגת הנכות, לפי [[סעיפים 118 עד 122]], היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין [[סימן זה]] בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה.

@ 125. קביעת הוצאות מחיה ולינה [73ב]
: המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

=== סימן ז': סמל ותעודה לנכי עבודה ===

@ 126. סמל ותעודה לנכי עבודה [83]
: נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים), תשכ&quot;ז-1967]].))

@ 127. הצורה ודרכי השימוש [84]
: צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות.

@ 128. עונשין [85]
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו;
:: (2) ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות.
: (ב) אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר.

@ 129. פטור [86]
: הוראות [[סעיפים 127]] [[ו-128(א)(2)]] לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי [[פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור [[בסעיף 127]].

=== סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה ===

@ 130. פרשנות [74] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) אלה בגדר תלויים במבוטח לענין [[סימן זה]]:
:: (1) אשתו בשעת מותו;
:: (2) ילדו כמשמעותו [[בסעיף 238]] [[או 252(ג1)]];
:: (3) הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה” – לרבות הורה מאמץ לפי [[חוק האימוץ]], הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג;
:: (4) סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם;
:: (5) מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור [[בלוח ט׳]] (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]] או התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]], ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 238]] או שהתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 252(ג1)]]; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים [[שבלוח ט׳]].
: (ב) [[בסימן זה]] להלן –
:: (1) דין אלמן כדין אלמנה;
:: (2) ”אלמנה”, ”אלמן” או ”ילד” – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א);
:: (3) ”קצבת נכות מלאה” – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו [[סעיף 105]].

@ 131. זכות לקצבה או מענק [75]
: מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי [[סימן זה]].

@ 132. שיעורי קצבת תלויים [76]
: המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן:
: (1) לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%;
: (2) לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%;
: (3) לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
: (4) לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
: (5) לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים –
:: (א) לילד אחד – 20%;
:: (ב) לשני ילדים – 30%;
:: (ג) לשלושה ילדים ויותר – 40%;
: (6) לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) –
:: (א) לילד אחד – 60%;
:: (ב) לשני ילדים – 80%;
:: (ג) לשלושה ילדים – 90%;
:: (ד) לארבעה ילדים ויותר – 100%;
: (7) לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה –
:: (א) לתלוי אחד – 50%;
:: (ב) לשני תלויים – 75%;
:: (ג) לשלושה תלויים – 90%;
:: (ד) לארבעה תלויים – 100%.

@ 133. מענק לאלמנה [77] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי [[סעיף 132(1)]] כפול שלושים ושש.
: (ב) אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין [[סעיף 135]] חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
:: (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
:: (2) אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה:
::: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]];
::: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]].

@ 134. קצבה למפרע לבן זוג תלוי [77א]
: נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג.

@ 135. אלמנה שחזרה ונישאה [78]
: (א) חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
:: (1) לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 132(1)]] (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
:: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה;
:: ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות [[שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א)]].
: (ב) נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה), תשל&quot;ז-1976]].))

@ 136. קצבה כשיש גם תלויים אחרים [79]
: הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי [[סעיף 132(5) או (6)]] היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה.

@ 137. תלויים חלקיים [80]
: תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי [[סעיף 130(א)(3)]], תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי [[סעיפים 132(7)]] [[או 136]] באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד.

@ 138. תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם [81]
: השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי [[סעיפים 132(6) או (7)]] [[או 136]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.

@ 139. גבול קצבאות [82]
: (א) בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי [[סימן זה]] על קצבת הנכות המלאה.
: (ב) היו תובעים קצבה לפי [[סימן זה]] יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם.

@ 140. הגדלת קצבת התלויים [82א] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות [[בלוח ו׳]] תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור [[בסעיף 97(א)]], כפול שלושים.

@ 141. הצמדת קצבת תלויים למדד [82ב] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 142. (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))

@ 143. מענק ליתום שהגיע למצוות [82ד] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר.
: (ב) (((בוטל).))

@ 144. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
:: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
:: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל&quot;ט-1979]].))
: (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא תלוי לפי [[סעיף 130(א)(2)]], ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים.

=== סימן ט׳: שונות ===

@ 145. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [87]
: המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי [[פרק זה]] אם התובע גמלה -
: (1) הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו;
: (2) נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן;
: (3) הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי.

@ 146. ביקורת [88]
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה.
: (ב) מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי [[פרק זה]], כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה.

@ 147. [[פקודת הפיצויים לעובדים]] [89]
: הוראותיה של [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]], יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון [[-|הפקודה]] - הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ&quot;ז באדר ב' התשי&quot;ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות [[-|בתוספת השלישית לפקודה]] ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור.
: ((סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953 ביטל את [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול [[-|הפקודה]]. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.))

@ 148. ארגון יציג ודמי חברות [89א] (תיקון: תשע&quot;א-4)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 303]], רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי [[סעיף 381]], יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ג) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
:: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
: (ד) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]].
:: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]].
: (ה) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
:: (1) לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]], ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח;
:: (2) בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח.
: (ו) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה.

@ 149. מימון פעולות בטיחות בעבודה [89ב] (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א) המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ&quot;ח-1988]].))
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

@ 149א. דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ח-11, תשפ&quot;ג-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;תאונת עבודה&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) תאונת עבודה כמשמעותה [[בסעיפים 79]] [[ו-80(2) עד (6)]];
:: (2) מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה [[בסעיף 84]] [[או 84א]].
: (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה:
:: (1) התקדמות עבודת הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי [[dec230-2023 | החלטת הממשלה מס' 230 מיום ג' באדר התשפ&quot;ג (24 בפברואר 2023)]] לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן - הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה;
:: (2) המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ-ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה;
:: (3) נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי-הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה;
:: (4) שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי [[לוח י']].
: (ג) דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן:
:: (1) דיווחים לפי פסקאות (1) ו-(2) - החל מיום תחילתו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ&quot;ג-2023]] (((ביום 1.6.2023))), ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה;
:: (2) דיווחים לפי פסקאות (3) ו-(4) - החל ביום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027).

== פרק ו': ביטוח נפגעי תאונות [פרק ג'2] ==

@ 150. הגדרות [90ב] (תיקון: תשס&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מבוטח&quot; - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה;
:- &quot;תאונה&quot; - אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;
:- &quot;אבדן כושר התפקוד&quot; - לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ&quot;א-1981]], לעניין הגדרת &quot;אובדן כושר התפקוד&quot;.))

@ 151. הזכות ותחומיה [90ג]
: (א) מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי.
: (ב) הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות - תוך שבועיים מיום התאונה.

@ 152. דמי תאונה [90ד]
: דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ-90 ימים.

@ 153. סייג [90ה]
: (א) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה.
: (ב) בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה.

@ 154. שיעור דמי תאונה [90ו] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: דמי תאונה ליום הם -
: (1) לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי - כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי [[פרק ה']] אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור [[בסעיף 77]];
: (2) לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו - סכום השווה ל-25% מהסכום הבסיסי.

@ 155. כפל גמלאות [90ז]
: מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט [[פקודת הנזיקין]], הסכם קיבוצי כמשמעותו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי-כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור.

@ 156. פרקי זמן שאין משלמים בעדם [90ח] (תיקון: תשנ&quot;ז)
: על אף הוראות [[פרק זה]], לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות [[סעיף 92(א)]] וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח -
: (1) במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה;
: (2) בשירות בצבא הגנה לישראל;
: (3) במאסר.

@ 157. מועד להגשת התביעה [90ט]
: על אף הוראות [[סעיף 296]] תוגש תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה.

== פרק ז': ביטוח אבטלה [פרק ו'1] ==

=== סימן א': מבוטחים ===

@ 158. הגדרות [127א] (תיקון: תשנ&quot;ח-5, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מבוטח&quot; -
:: (1) תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]], והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו;
:: (2) חייל ששירת שירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן - חייל);
:: (3) (((הנוסח הקבוע):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי [[סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון]], מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
::: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ-24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ-24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
:- &quot;מבוטח מיוחד&quot; - מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור ([[בפרק זה]] - מועד פתיחת העסק) -
:: (1) מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]], ולפי [[סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (2) נרשם כעצמאי במוסד, לפי [[סעיף 379]];
:- &quot;לשכת שירות התעסוקה&quot; ו&quot;שירות התעסוקה&quot; - כמשמעותם [[בחוק שירות התעסוקה]];
:- &quot;דמי אבטלה&quot; - גמלה המשתלמת לזכאי לפי [[פרק זה]];
:- &quot;עובד&quot; - למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א(א)]];
:- &quot;תאריך קובע&quot; - ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור [[בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג)]], בפעם השנייה ואילך - יהיה התאריך הקובע ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת.

@ 159. תקנות [127ב]
: השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין [[פרק זה]], בתנאים שקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל&quot;ג-1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;ח-1997]].))

=== סימן ב': תנאי הזכאות ===

@ 160. זכאי לדמי אבטלה [127ג] (תיקון: תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: (א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר [[בסעיף 161]] ומלאו לו 20 שנים ([[בפרק זה]] - זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]].
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים.
: (ג) מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין [[פרק זה]] אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו [[בסעיף 238]] ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, &quot;משפחה&quot; - בן זוג, הורה, אח או אחות.
: (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין [[פרק זה]] ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור.
: (ה) (((הנוסח הקבוע):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה &quot;מבוטח&quot; שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
:: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה &quot;מבוטח&quot; שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
: (ו) מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן - מועד סגירת העסק) -
:: (1) מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]] ולפי [[סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (2) נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי [[סעיף 345]];
:: בסעיף זה, &quot;התקופה המיוחדת&quot; - 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה:
:: (1) התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו;
:: (2) 24 חודשים.

@ 161. תקופת אכשרה [127ד] (תיקון: תשנ&quot;ח-8, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ב-13, תשפ&quot;ב-7)
: (א) לעניין [[סימן זה]], תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח -
:: (1) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן - ימי אבל);
:: (2) ימי שירות סדיר על פי [[חוק שירות ביטחון]] - עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל;
:: (3) ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי [[חוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים - לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה.
: (ו) תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות [[סעיף 174א]] לא תיחשב כתקופת אכשרה.

@ 162. תקופות נוספות [127ה] (תיקון: תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ב-13, תשע&quot;ח)
: (א) לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה - החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]], בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה:
:: (1) הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן - הכשרה מקצועית) - 12 חודשים;
:: (2) מחלה או תאונה - שישה חודשים;
:: (3) היעדרות מעבודה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק עבודת נשים]] - לפי מספר חודשי ההיעדרות;
:: (4) היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו - חודש אחד;
:: (5) העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים - לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור [[בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]] בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים.

@ 163. מובטל [127ו] (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: (א) רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.
: (ב) השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל.
: (ג) מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו [[בסעיף 89(א)]], אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, &quot;מחלה&quot; - לרבות תאונה.
: (ד)(1) אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]] (בסעיף קטן זה - חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
:: (2) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]] (בסעיף זה - חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
:: (3) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון]], לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
: (ה) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות.

@ 164. (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8) : (((בוטל).))

@ 165. עבודה מתאימה [127ז] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) לענין [[סעיף 163]] רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה:
:: (1) העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור;
:: (2) השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;
:: (3) העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
: (ג) לענין [[סעיף 166(ד)]] רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]]:
:: (1) מי שטרם מלאו לו 25 שנים - מתום 14 ימים מהתאריך הקובע;
:: (2) מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים - מתום 30 ימים מהתאריך הקובע;
:: (3) מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים - מתום 60 ימים מהתאריך הקובע.
: (ה) לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו-(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה.
: (ו) הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות.
: (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים.
: (ח) לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) -
:: (1) מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות;
:: (2) &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;
:: (3) מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.

@ 166. סייגים לזכאות [127ח] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב-7)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור [[בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]], לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה [[וסעיף 171(א1)]] לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים.

=== סימן ג': דמי אבטלה ===

@ 167. חישוב דמי אבטלה [127י] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-7)
: (א) דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע [[בלוח ז']] בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין.
: (ב)(1) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;יום תשלום&quot; - יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-173]], לפי הענין;
:::- &quot;השכר היומי הממוצע במשק&quot; - השכר הממוצע מחולק ב-25;
:::- &quot;התקופה הראשונה&quot; - 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע;
:::- &quot;התקופה השניה&quot; - יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על -
::: (1) סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה;
::: (2) סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2]], בעד ימי התשלום שמהיום ה-176 ואילך שלאחר התאריך הקובע.

@ 168. חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש [127יא]
: על אף הוראות [[סעיף 167]], דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור [[בסעיף 170(ב)(2)]], לא יעלו על החלק ה-25 מסכום השווה ל-80% משכר המינימום כהגדרתו [[בחוק שכר מינימום]].

@ 169. [127יב] (תיקון: תשנ&quot;ח-8) : (((בוטל).))

@ 170. השכר היומי הממוצע [127יג] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ב-13)
: (א) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע.
: (ב)(1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי.
: (ב1) השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א).
: (ג) מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל.
: (ד) אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה-1 בחודש שבו חל הפיצוי.
: (ה) מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי [[+|סעיפים 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים]], וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע.
: (ו) בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י&quot;א]], ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק שכר מינימום]], או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו [[סעיף 2 לחוק האמור]].
: (ז) השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 171. תקופה מרבית לדמי אבטלה [127יד] (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ז, תשס&quot;ט-4, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, תשפ&quot;ב-7)
: (א) לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) - אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב-17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש:
:: (1) 175 - אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]];
:: (1א) 138 - אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]];
:: (1ב) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים;
:: (1ג) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים;
:: (2) 70 - אם הוא מבוטח כאמור [[בפסקאות (2) או (3) להגדרת ((&quot;))מבוטח((&quot;)) שבסעיף 158]] אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה;
:: (2א) 67 - אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים;
:: (2ב) 50 - אם טרם מלאו לו 25 שנים;
:: (3) 100 - בכל מקרה אחר.
: (א1) מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו-(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור [[בסעיף 166(ד)]], יופחת ב-30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם.

@ 171א. הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים (תיקון: תש&quot;ס-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יום קובע&quot; - תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה;
::- &quot;תקופה קובעת&quot; - 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע;
::- &quot;תקופת תשלום מרבית&quot; - מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי [[סעיף 171(א)]];
::- &quot;יתרת תקופה קובעת&quot;, לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת - התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה.
: (ב) כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת -
:: (1) לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית;
:: (2) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי [[סעיפים 167(ב)(2)]] [[או 168]], לפי הענין;
: (ג) כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה.
: (ד) התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט' בטבת התשנ&quot;ו (1 בינואר 1996).
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים.

@ 172. תחילת תשלום דמי אבטלה [127טו]
: לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.

@ 173. דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית [127טז] (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-11, תשפ&quot;ב-11)
: (א)(1) זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל.
:: (1א) (((נמחקה).))
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סוגי הכשרה מקצועית שבהם ישולמו דמי אבטלה בשיעור מלא), התשס&quot;ט-2009]].)) --&gt;
:: (2) (((נמחקה).))
:: (3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו.
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לענין דמי אבטלה), התשנ&quot;ח-1998]] - התקנות פקעו.)) --&gt;
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה.
: (ג) על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 167 עד 172]], ואולם על אף האמור [[בסעיף 171(א)]] לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות [[סעיף 171א]] לא יחולו לגביו; לענין זה, &quot;זכאי מיוחד&quot; - מי שהתקיימו בו כל אלה:
:: (1) ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר;
:: (2) לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-171א]], הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ-138 ימים;
:: (3) הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד.
: (ד) לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]].

@ 173א. (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8) : (((בוטל).))

@ 174. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת [127טז1] (תיקון: תשנ&quot;ז-6, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;א-3, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ב-7, תשפ&quot;א-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;עבודה מועדפת&quot; - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט [[בלוח ח']], ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]];
::- &quot;השיעור לחייל&quot; - שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי [[סעיף 170(ב)(2)]] אילולא הוראות [[סעיף 168]], ואולם על אף הוראות [[סעיף 167(א)]], יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע [[בטור א' של לוח ז']].
: (ב) מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג):
:: (1) אילו התקיים בו האמור [[בסעיף 163(א)]] הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]];
:: (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (3) (((פקעה);))
:: (4) (((פקעה).))
: (ג) המענק יהיה בסכום השווה ל-50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת.
: (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב).
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ&quot;ג-1983]].))
: (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיף 176]].
: (ו)(1) מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה:
::: (א) הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]];
::: (ב) הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, &quot;עבודה נדרשת&quot; - עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט [[בלוח ח']].
:: (2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח ח']].
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור [[לוח ח פרט ד|בחלק (ד) בלוח ח']], והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים.

@ 174א. מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש (תיקון: תשנ&quot;ט-5, תשע&quot;ז-5)
: הוראות [[סעיף 174]] יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א]].

@ 175. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה [127טז2] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-9)
: (א) הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי [[סעיף 167]], סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, &quot;קצבת פרישה&quot; - קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה:
:: (1) עבודה;
:: (2) שירות בצבא הגנה לישראל;
:: (3) שירות במשטרת ישראל;
:: (4) שירות בשירות בתי הסוהר.

@ 176. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד [127טז3] (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה-12, תשפ&quot;ו-6)
: (א) הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות [[סעיף 163(ד)]], ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((פקע).))
: (ד) (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):)) הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כב]], תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור [[בסעיף 345]] או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה.
: (ה) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]], תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור [[בסעיף 345]] או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה.

@ 176א. מענק למובטל שעובד בשכר נמוך [ה&quot;ש 3א; 127טז4] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ט-4)
: (א) מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי [[סעיף 165]], וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות [[סעיף 165(ד)]], אם נתמלאו לגביו כל אלה:
:: (1) הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי - 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור [[בסעיף 165(ד)]] שהציע לו שירות התעסוקה;
:: (2) השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן - עבודה בשכר נמוך).
: (ב) סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל-50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות [[סעיף 171]], או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו [[סעיף 165(ד)]]; במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי [[סעיף 160]]; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100.
: (ג) הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות [[סעיף 166(ב)]].
: (ד) השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי [[סעיף 170]].
: (ה) השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ&quot;ה-1994]].))
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך.
: (ז) על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 167(ב)(2)]].

=== סימן ד': שונות ===

@ 177. ניכוי מס הכנסה [127יז]
: מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה.

@ 177א. תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ&quot;א-11)
: לא ישולמו דמי אבטלה לפי [[פרק זה]] למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה:
: (1) הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה - תקופת החל&quot;ת);
: (2) הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל&quot;ת.

@ 177ב. אי-התחשבות בימי האבטלה לפי [[סימנים ה']] [[ו-ו']] במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים מסוימים (תיקון: תשפ&quot;א-11)
: (א) במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות [[סימן ה']]:
:: (1) ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור [[בסעיף 171(א)]];
:: (2) ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור [[בסעיף 171א]]; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סימן ו']];
:: (3) ימי האבטלה כאמור [[בסעיף 174(ג)]].
: (ב) בסעיף זה, &quot;הוראות [[סימן ה']]&quot; - הוראות [[סימן ה' לפרק זה]] כנוסחן [[23:575830|בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש&quot;ף-2020]], כתוקפן ביום כ' בתמוז התשפ&quot;א (30 ביוני 2021).

@ 177ג. הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) הוצעה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה-176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה - היום ה-176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, &quot;הכשרה מקצועית הולמת&quot; - הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת.
: (ב) לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה-176 ואילך את [[סעיף 173(א)]], כך שבמקום &quot;70%&quot; יבוא &quot;100%&quot;, אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע.

@ 178. הענקת אבטלה [127יח(א)]
: קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים.

@ 179. תנאי להענקה [127יח(ב)]
: הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו.

=== סימן ה': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) ===

@ 179א. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ב. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ג. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ד. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ה. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ו. (תיקון: תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ז. (תיקון: תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א) : (((פקע).))
@ 179ח. (תיקון: תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ט. (תיקון: תש&quot;ף-5) : (((פקע).))

=== סימן ו': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;א-11) ===

@ 179י. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יא. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יב. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יג. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יד. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179טו. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))

=== סימן ז': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 179טז. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179יז. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179יח. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179יט. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179כ. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179כא. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))

=== סימן ח': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת  הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ה-12) ===
: (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):))

@ 179כב. הגדרות - [[סימן ח']] (תיקון: תשפ&quot;ה-12)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה:
:: (1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד;
:: (2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים [[בסעיף 177א]], אולם לעניין זה יקראו את [[פסקה (1) של הסעיף האמור]] בשינויים אלה:
::: (א) במקום &quot;30&quot; יבוא &quot;12&quot;;
::: (ב) בסופה יבוא &quot;לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה שבהם עבד העובד במהלך התקופה הקובעת, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום&quot;;
:- &quot;מערך הדיגיטל הלאומי&quot; - כהגדרתו [[בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (13 ביוני 2025) עד יום כ&quot;ח בסיוון התשפ&quot;ה (24 ביוני 2025).

@ 179כג. הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה (תיקון: תשפ&quot;ה-12)
: (א) על אף האמור [[בפרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור [[בסעיף 161]], אך צבר תקופת אכשרה כאמור [[באותו סעיף]] בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]].
: (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א), שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות:
:: (1) הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה &quot;קצבת נכה&quot; שבהסכם לפי [[חוק זה|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]] בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות;
:: (2) הוא זכאי לפטור ממס לפי [[#9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה]].
: (ג) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהתגורר ביישוב שפונה לפי [[dec975-2023|החלטת הממשלה מס' 975 מיום ג' בחשוון התשפ&quot;ד (18 באוקטובר 2023)]], כפי שתוקנה מזמן לזמן, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת חודשיים לפחות; לעניין זה, יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לעניין סעיף זה:
:: (1) נכון למועד הפינוי של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב;
:: (2) הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי [[סעיף 9]] בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי מכוח החלטת הממשלה האמורה;
:: (3) לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח החלטת הממשלה האמורה.
: (ד) לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, [[בסעיף 161(ג)(2)]], במקום &quot;שישה&quot; יקראו &quot;שלושה&quot;.

@ 179כד. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה (תיקון: תשפ&quot;ה-12)
: על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171א]] הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

@ 179כה. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח המתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון במסגרת מלחמת חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ה-12)
: על אף האמור [[בסעיפים 171]] [[ו-171א]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת והתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון לפי [[dec950-2023|החלטת הממשלה מס' 950 מיום כ&quot;ז בתשרי התשפ&quot;ד (12 באוקטובר 2023)]], [[dec975-2023|החלטת הממשלה מס' 975 מיום ג' בחשוון התשפ&quot;ד (18 באוקטובר 2023)]] או [[dec988-2023|החלטת הממשלה מס' 988 מיום ח' בחשוון התשפ&quot;ד (23 באוקטובר 2023)]], ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171]] [[או 171א]], לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לפי סעיף זה:
: (1) נכון למועד הפינוי או ההוצאה לריענון של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב;
: (2) הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי [[סעיף 9]] בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי, מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות;
: (3) לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה או הוצא לריענון לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות.

@ 179כו. תחילת תשלום דמי האבטלה (תיקון: תשפ&quot;ה-12) 
: לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את [[סעיף 172]] כך שבסופו יבוא &quot;למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת&quot;.

@ 179כז. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ה-12)
: הוראות [[סעיף 320(ז)(4ב)]] לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת.

=== סימן ט': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת הלחימה שהחלה ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ&quot;ו-6) ===
: (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))

@ 179כח.  הגדרות - [[סימן ט']] (תיקון: תשפ&quot;ו-6, תשפ&quot;ו-9)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה:
:: (1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד;
:: (2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים [[בסעיף 177א]], ואולם לעניין זה יקראו את [[פסקה (1) של הסעיף האמור]] כך שאחרי &quot;ביוזמת המעסיק&quot; יבוא &quot;או ביוזמת העובד&quot;((,)) במקום &quot;30&quot; יבוא &quot;10&quot; ואחרי &quot;רצופים לפחות&quot; יבוא &quot;שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) או י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026)&quot;;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ&quot;ז בניסן התשפ&quot;ו (14 באפריל 2026), או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי [[סעיף 179לד]].

@ 179כט. הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: (א) על אף האמור [[בפרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור [[בסעיף 161]], אך צבר תקופת אכשרה כאמור [[באותו סעיף]] בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]].
: (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות:
:: (1) הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה &quot;קצבת נכה&quot; שבהסכם לפי [[חוק זה|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]] בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות;
:: (2) הוא זכאי לפטור ממס לפי [[#9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה]].
: (ג) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, &quot;משרת מילואים&quot; - מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות ב-12 החודשים שקדמו ליום הקובע.
: (ד) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, &quot;פצוע&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מכוח [[חוק הנכים]], בשל פגימה שמקורה בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023), וכן מי שהגיש בקשה להכרה כנכה בנסיבות אלה וקצין התגמולים אישר את בקשתו מכוח [[סעיף 31 לחוק הנכים]], אף אם טרם נקבעה לו דרגת נכות כאמור;
:: (2) מי שהוכר כנפגע פעולת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם [[לסעיף 10 לחוק נפגעי פעולות איבה]] בשל פגיעת איבה שמקורה בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023).
: (ה) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות.
: (ו) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שפונה מביתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, &quot;פונה מביתו&quot; - מי שפונה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ובלבד שמסר למוסד אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו פונה או אישור אחר שקבע שר העבודה לפי הוראות [[25:12202037|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 6 והוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026]].
: (ז) לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, [[בסעיף 161(ג)(2)]], במקום &quot;שישה&quot; יקראו &quot;שלושה&quot;.

@ 179ל. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171א]] הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

@ 179לא. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח שעבודתו הופסקה בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ו-6) 
: על אף האמור [[בסעיפים 171]] [[ו-171א]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת לפי [[סימן זה]] וגם במהלך התקופה הקובעת לפי [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ה-2025]], ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171]] [[או 171א]], לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

@ 179לב. תחילת תשלום דמי האבטלה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את [[סעיף 172]] כך שבסופו יבוא &quot;למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת&quot;.

@ 179לג. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: הוראות [[סעיף 320(ז)(4ב)]] לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת.

@ 179לד. הארכת התקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שתסתיים לא יאוחר מיום כ&quot;ז באייר התשפ&quot;ו (14 במאי 2026), אם מצא כי הדבר נדרש בשל הימשכות תקופת הלחימה שהחלה ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026).

== פרק ח': ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון [פרק ו'3] (תיקון: תשע&quot;ח-5) ==

@ 180. הגדרות [127נג] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;עובד&quot; - מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי [[פרק ה']];
:- &quot;מעביד של עובד&quot; - לרבות מי שהיה מעבידו;
:- &quot;שכר עבודה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הגנת השכר]], לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי [[פרק י&quot;ב]]; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי [[חוק שכר מינימום]], יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור;
:- &quot;הסכם קיבוצי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]], לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;פיצויי פיטורים&quot; - פיצויי פיטורים המגיעים מכוח [[חוק פיצויי פיטורים]] או מכוח הסכם קיבוצי;
:- &quot;קופת גמל&quot; - כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן - תשלומים סוציאליים);
:- &quot;חוב שכר עבודה&quot; - לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו;
:- &quot;חוב לקופת גמל&quot; - תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור [[בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר]].

@ 181. מבוטחים [127נד]
: המבוטחים לפי [[פרק זה]] הם עובד וקופת גמל.

@ 182. הזכות לגמלה [127נה] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-6)
: מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:
: (1) לגבי מעסיק שהוא יחיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], ואם נפטר המעסיק - צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי [[החוק האמור]];
: (1א) לגבי מעסיק שהוא תאגיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
: (2) לפירוק אגודה שנוסדה לפי [[החוק העותמאני על האגודות]] (להלן - אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;
: (3) (((נמחקה);))
: (4) צו לפירוק אגודה שיתופית לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]];
: (5) צו לפירוק עמותה שניתן לפי [[סעיף 49(4) לחוק העמותות]];
: (6) צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], שניתן לפי [[סעיף 257(4) לפקודת החברות]].

@ 183. שיעור הגמלה לעובד [127נו] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-6)
: (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]], ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות [[סעיף 182]], לפי המוקדם מביניהם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי [[פרק ד' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח -
:: (1) לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו;
:: (2) סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי [[החוק האמור]], לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (א) הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית;
::: (ב) הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א);
::: (ג) הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו;
::: (ד) הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה;
:: לעניין סעיף זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 184. שיעור הגמלה לקופת גמל [127נז] (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ג-11)
: (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]].
: (ב) הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה.

@ 185. גמלה לחבר קיבוץ שיתופי [127נז1] (תיקון: תשס&quot;ג-11, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חבר אגודה שיתופית&quot; - מי שביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי [[סעיף 3]];
::- &quot;הכנסה חודשית&quot; - סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344(א)(1)]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה, שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה.
: (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים.

@ 185א. גמלה לחבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסה חודשית&quot; - סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344א]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]];
::- &quot;חבר קיבוץ מתחדש&quot; - מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], והתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר.
: (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

@ 186. פרסום הסכומים המרביים [127נח]
: השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח [[סעיפים 183]] [[ו-184]].

@ 187. זקיפת חובות [127נט]
: (א) עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 183]], תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו - לחוב פיצויי פיטורים.
: (ב) עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]], תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא:
:: (1) ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי;
:: (2) ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר;
:: (3) ביטוח בריאות;
:: (4) קופת תגמולים;
:: (5) כל מטרה אחרת.
: (ג) הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה.
: (ד) היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות - לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות.

@ 188. הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה [127ס]
: גמלה המשתלמת לפי [[פרק זה]] יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין.

@ 189. הגשת תביעה לגמלה [127סא] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: (א) הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יגיש תביעתו למוסד.
: (ב) הגמלה לפי [[פרק זה]] תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה.

@ 190. תשלום הגמלה [127סב] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות [[סעיף 189(ג)]]; סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד.
: (ב) המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.

@ 191. עובד שנפטר [127סג]
: (א) על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]], אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי [[פרק זה]], תשולם הגמלה בהתאם להוראות [[סעיף 7 לחוק הגנת השכר]], ולשאירים כמשמעותם [[בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], הכל לפי הענין.
: (ב) שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי [[סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], יהיו זכאים לגמלה לפי [[פרק זה]] לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי [[-|סעיף 5 האמור]], עד לסכום המרבי הנקוב [[בסעיף 183]] ובכפוף ליתר הוראות [[פרק זה]].

@ 192. תביעות המוסד כלפי המפרק [127סה] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ד-3)
: (א) שילם המוסד גמלה לפי [[פרק זה]], יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם -
:: (1) זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) בסעיף זה, &quot;דין קדימה&quot; - כמשמעותו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 193. שיפוט [127סו] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי [[פרק זה]] תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד כאמור [[בסעיף 182]].

@ 194. תקנות [127סד] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי [[פרק זה]] הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים [[בסעיפים 189]] [[ו-190]].
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]].

== פרק ט': ביטוח נכות [פרק ו'2] ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשס&quot;ח-10) ===

@ 195. הגדרות [127כא] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-5)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בעל ליקוי חמור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - &quot;הכנסה&quot; כמשמעותה [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], הכל למעט קצבת ילדים לפי [[פרק ד']], ולמעט הענקות מכוח [[סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים]];
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל&quot;ו-1975]], לעניין הגדרת &quot;הכנסה&quot;.))
:- &quot;הכנסה מעבודה או ממשלח יד&quot; - הכנסה חודשית, בפועל, לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ולעניין [[סעיפים 200]], [[201]] [[ו-202]] - גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם [[בסעיף 158]];
:- &quot;זכאי במשך תקופה ממושכת&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ליקוי&quot; - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
:- &quot;מבוטח&quot; - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה;
:- &quot;נכה&quot; - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה - אי-כושר להשתכר); לעניין [[פרק זה]] יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר;
:: (3) אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע;
:: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ&quot;ד-1984]].))
:- &quot;עובד קטין&quot; - עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי [[פרק ה']], ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי [[סעיף 178(א)]];
:- &quot;עקרת בית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 238]], למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;
:: (2) היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;
:: (3) היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]];
:- &quot;עקרת בית נכה&quot; - מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר כאמור ייקרא להלן - אי-כושר לתפקד);
:- &quot;התאריך הקובע&quot; - התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.

=== סימן ב': תנאי הזכאות ===

@ 196. הזכאות לגמלת נכות [127כב(א), (ד)] (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשע&quot;ו-14, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נכה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני יום ו' באייר התש&quot;ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל.
: (ב) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]]:
::: (א) (((נמחקה);))
::: (ב) נקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות;
::: (ג) (((נמחקה).))
:: (2) על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי [[תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]] (בפסקה זו - גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי [[סעיף 206]] (בפסקה זו - קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה:
::: (א) גמלת ילד נכה;
::: (ב) הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת - סכום התשלום לפי פסקה (1).

@ 197. הוראות מיוחדות לענין עולים [127כב1(א), (ב)] (תיקון: תשנ&quot;ח-11, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ו-4)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 196(א)]], עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]].
: (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו על כל עולה בשינויים אלה:
:: (1) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 207(א)]], ולא לגרוע מהן;
:: (2) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 196(ב)]], ולא לגרוע מהן;
:: (3) לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה [[שבסעיף 195]], לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל.
: (ג) בסעיף זה, &quot;עולה&quot; - תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]];
:: (2) בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.

@ 198. הוראות מיוחדות לענין עקרת בית [127כג]
: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי [[פרק זה]], לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי-כושרה לתפקד.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ&quot;ד-1984]].))

=== סימן ג': גמלאות ===

@ 199. סוגי גמלאות נכות [127כה(א)(1)-(3)] (תיקון: תשס&quot;ב-11)
: נכה זכאי לגמלאות אלו:
: (1) קצבה חודשית - לפי [[סעיפים 200 עד 202]];
: (2) שיקום מקצועי - לפי [[סעיפים 203 עד 205]];
: (3) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים - לפי [[סעיף 206]];
: (4) גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה - לפי [[סעיף 206א]].

@ 200. קצבה מלאה ושיעורה [127לו, 127לז] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן - קצבה חודשית מלאה):
:: (1) 107%;
:: (2) 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו;
:: (3) 21.40%;
:: (4)(א) 17%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו;
::: (ב) 4.62%, לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו.
: (ב) שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן - קצבת יחיד מלאה).
: (ג) היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:
:: (1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 שבלוח ט']] - 12.5% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, &quot;ילד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 238]].
: (ד) תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב-7%.

@ 200א. (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 201. קצבה חלקית [127לח] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נכה, שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(1) ו-(4)(א), (ג) ו-(ד)]], לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(3)]].
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור [[בסעיף 200(ג) ו-(ד)]].

@ 202. ניכוי הכנסות מקצבה [127לט, 127כב1(ג)] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-5)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) נכה שהיתה לו הכנסה -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי [[סעיף 200(א)]] הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']]; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי-כושר בשיעור נמוך מ-100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']], מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו;
::: (ב) הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א) ו-(ב)]], ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע - הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א)]] בלבד;
::: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] למבוטח אם שיעורה נמוך מ-2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות [[סעיפים 200]], [[201]] וסעיף זה;
:: (3) היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל-11.37% מהשכר הממוצע.

@ 203. שיקום מקצועי - תנאים [127מ] (תיקון: תשס&quot;ח-10)
: מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני ו' באייר התש&quot;ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה:
: (1) נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח [[סעיף 118]];
: (2) אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת;
: (3) הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי;
: (4) הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 204. שיקום מקצועי - כללים [127מא]
: שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי [[פרק ה']]; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח [[פרק ה']] יחולו לגבי מבוטח כאמור [[בסעיף 203]], בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת.

@ 205. שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה [127מב] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12)
: מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי [[פרק זה]] והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור.

@ 206. שירותים מיוחדים [127כה] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד)
: (א) שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי [[פרק זה]] הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.
: (ב) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי [[סעיף 208]] בשיעור של 75% לפחות.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל&quot;ט-1978]].))
: (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]].
: (ד) מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור.

@ 206א. גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ד, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;גמלה בסיסית&quot; - גמלה לפי הוראות [[סעיף 206]] או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי [[הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת]] שנערך לפי [[סעיף 9]].
: (ב) מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:
:: (1) 86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה;
:: (1א) 65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה;
:: (2) 37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה;
:: (3) 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.
: (ג) מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור.

=== סימן ד': קביעת נכות ואי-כושר ===

@ 207. תחילת הבירור [127כב(ב), (ג)] (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע.
: (ב) לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו.

@ 208. אחוזי נכות רפואית [127כז] (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: (א) תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה - המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר - קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות.
: (ב) רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן - רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ-60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות - שאחוזי הנכות פחותים מ-40%, חייב הוא לנמק קביעתו.
: (ד) השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם.
: (ה) בסעיף זה, &quot;ליקוי יחיד&quot; - כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה [[בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ&quot;ד-1984]], שבצדם נקוב אחוז נכות.

@ 209. דרגת אי-כושר להשתכר [127כח] (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6)
: (א) פקיד תביעות כאמור [[בסעיף 298]] יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי-כושרו להשתכר.
: (א1) דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי-הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 100%.
: (ב) בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי-כושר להשתכר, שאינה פחותה מ-75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום.
: (ד)(1) תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות [[סעיפים 200]] [[ו-201]] בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה - הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ-60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי-כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי-הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת.
:: (2) קביעה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום.

@ 210. דרגה זמנית של אי-כושר להשתכר [127לב]
: פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.

@ 211. ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות [127כט, 127ל]
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי [[פרק זה]], רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.
: (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.
: (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים.

@ 212. מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן [127לא] (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן.
: (א1) הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]] יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
: (ב) השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי [[סעיף 211]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ&quot;ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ&quot;ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 213. ערעור [127לד]
: החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

@ 214. בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר [127לה] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6)
: (א) המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
: (ב) החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין [[סעיפים 208]] [[ו-209]]; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי-התייצבותו.
: (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]] ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס&quot;א-2000]].))

=== סימן ה': שונות ===

@ 215. הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה [127מז(א)(1)] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל&quot;ט-1979]].))

@ 216. [127מז(ב)] (תיקון: תשס&quot;א-5) : (((בוטל).))

@ 217. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [127כד]
: המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי [[פרק זה]] או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות.

@ 218. הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות [127נב]
: סמכויות המוסד לפי [[סעיף 145]] יהיו לו גם לענין גמלה לפי [[פרק זה]].

@ 219. חובת אדם למסור מידע [127נ]
: השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין [[פרק זה]], כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם.

@ 220. מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים [127נב1] (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

@ 220א. שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6)
: (א) נכה שנקבעה לגביו דרגת אי-כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי-הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351]] או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה - זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור [[בסעיף 199(1)]], תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה - תקופת הזכאות המיוחדת).
: (ב) (((בוטל).))

@ 220ב. הגדלת שיעור הקצבאות (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: (א) השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי [[פרק ט']] ולפי [[סעיף 251]], באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי [[20:489287|תיקון מס' 200]], ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי [[סעיף 200(א)]] לא תפחת מ-3,700 שקלים חדשים.
: (ב) המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;העלאת קצבאות הנכות&quot; - ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר [[20:489287|תיקון מס' 200]] וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי [[פרק זה]] [[וסעיף 251]]; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]];
::- &quot;תיקון מס' 200&quot; - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]].

=== סימן ו': ילד נכה ===

@ 221. הגדרת ילד נכה [127מט]
: לענין [[סימן זה]], &quot;ילד נכה&quot; - ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].))

@ 222. גמלאות בשל ילד נכה [127מז(א)(2), (3), 127מח, 127מט1, 127מט2] (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-2)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר -
:: (1) תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית;
:: (2) עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן.
: (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]].
: (ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות [[סעיפים 212]] [[ו-213]] יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 222א. מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה (תיקון: תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;ד-3)
: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי [[סעיף 222]], לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 222]] - לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו.

@ 222ב. גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים (תיקון: תש&quot;ס-5, תשע&quot;ו-10, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ד-8)
: (א) היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]].
: (ב) היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי [[סימן זה]], רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
:: (2) למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי [[סימן זה]].

@ 222ב1. הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר (תיקון: תשע&quot;ח-14)
: מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי [[סעיף 222]], זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי [[סעיף 265(א)(1)]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ז': קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6) ===

@ 222ג. (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6) : (((בוטל).))

=== סימן ח': מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5) ===

@ 222ד. (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5) : (((פקע).))

== פרק י': ביטוח סיעוד [פרק ו'5] ==

=== סימן א': הגדרות ===

@ 223. הגדרות [127פג] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בדיקת תלות&quot; - בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום או בשל הצורך בהשגחה;
:- &quot;גמלת סיעוד&quot; - גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי [[פרק זה]];
:- &quot;השגחה&quot; - השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים;
:- &quot;ועדה מקומית מקצועית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;יחידות שירות&quot; - מתן שירותי סיעוד כאמור [[בטור א' ללוח ח'2]], בהיקף כאמור [[בלוח ח'2]];
:- &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו;
:- &quot;ליקוי&quot; - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
:- &quot;מבוטח&quot; - אחד מאלה:
:: (1) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים;
:- &quot;מוסד סיעודי&quot; - מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים;
:- &quot;פעולות יום-יום&quot; - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית;
:- &quot;קצבת יחיד מלאה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שווי בכסף של יחידת שירות&quot;, לעניין חודש קלנדרי מסוים - התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור - ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל;
:- &quot;שירותי סיעוד&quot; - שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט [[בטור א' ללוח ח'2]];
:- &quot;שעות לילה&quot; - השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה.

=== סימן ב': גמלאות ===

@ 223א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ח-8)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;היתר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הממונה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;היתר שהותלה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוק עובדים זרים&quot; - [[חוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]].

@ 224. גמלת סיעוד [127פד] (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-6, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-8, תשע&quot;ד-8, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 225]], מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות:
:: (1) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות - זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה:
::: (א) 9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים [[בפרטים (2) עד (6) בלוח ח'2]], בלבד;
::: (ב) 5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות [[סעיפים 224(ב)]], [[225א(ב)]] [[ו-225ב(ב)]] לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו;
:: (2) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות - 10 יחידות שירות לשבוע;
:: (3) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות - 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו-2020 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-12 יחידות שירות לשבוע;
:: (4) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות - 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-17 יחידות שירות לשבוע;
:: (5) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות - 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-21 יחידות שירות לשבוע;
:: (6) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות - 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-24 יחידות שירות לשבוע.
: (ב) גמלת סיעוד המשולמת כאמור [[בסעיף 225(ג)]] [[או 225א]] תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3.
: (ג)(1) את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה [[בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]]; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין.
:: (3) השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת.
:: (4) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;רופא מומחה&quot; - רופא מומחה בגריאטריה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
:::- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 328]].
: (ד)(1) הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים;
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ&quot;ח-1988]].))
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים]] או מכוח [[=חוק ההטבות|סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס&quot;ז-2007]] (בפסקה זו - חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון -
::: (א) קצבה כאמור [[#1|בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה &quot;קצבה בשל רדיפות הנאצים&quot; שבחוק ההטבות]];
::: (ב) קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002;
::: (ג) קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו [[בחוק ההטבות]].
: (ה) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים [[בלוח ח'2]], ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור [[בלוח ח'2]], בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות.
: (ו) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את [[לוח ח'2]].

@ 224א. ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ג-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בדיקת תלות&quot; - בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת;
::- &quot;תכנית ניסיונית&quot; - תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית;
::- &quot;תקופת הניסיון&quot; - תקופה של שנה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של [[19:301559|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 145 - הוראת שעה), התשע&quot;ג-2013]] (((מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014))).
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 224(ג)]], בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו [[בסעיף האמור]], במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה:
:: (1) המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה;
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2013]].))
:: (2) המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור;
:: (3) הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח.
: (ג) על אף הוראות [[סעיף 230]], בתקופת הניסיון יקראו את [[פסקה (2) שבסעיף האמור]] בלא הסיפה החל במילים &quot;ובלבד שלעניין&quot;.

@ 225. תשלום גמלת סיעוד [127פה] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2)
: (א) זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה.
: (א1) קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 224]], יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או [[סעיף 225א]]; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן.
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 303]], [[304]], [[ו-306]], תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי.
: (ג) גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 229]]; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו.
: (ד) זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור [[בסעיף 237(ב)]] ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה.
: (ה)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 225א]], מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224(א)(2) עד (6)]] רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה.
:: (2) כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן.
:: (3) הוראות [[סעיף 225ב(ב)]] יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו.
: (ז) קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]].
: (ח) בסעיף זה, &quot;גורם מקצועי&quot; - עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו [[בסעיף 225ה]].

@ 225א. תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי (תיקון: תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט-4, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ט-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 225(ב) ו־(ג)]], גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה:
:: (1) הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224]];
:: (2) ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות;
:: (3) הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי [[סעיף 304]] או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד.
: (ב) גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור [[בסעיף 224(ב)]].
: (ג) מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו.
: (ד) המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]].
: (ה) בסעיף זה [[ובסעיפים 225ב]] [[ו־225ג]] -
::- &quot;בן משפחה&quot; - הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם;
::- &quot;מטפל&quot; - מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה:
::: (1) הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד;
::: (2) הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו [[בסעיף 324ב]];
::- &quot;עובד זר&quot; - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]].
: (ו) (((בוטל).))

@ 225ב. קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ט-2)
: (א) אין בהוראות [[סעיף 225א]] כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לקבל גם שירותי סיעוד כאמור [[בסעיף 225(ב)]], כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות [[סעיף 225(א1)]], למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר.
: (ב) מי שקיבל גמלה בכסף כאמור [[בסעיף 225א]] וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה -
::- &quot;גמלה מלאה&quot; - שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי [[סעיף 224]];
::- &quot;התוספות&quot; - (((נמחקה).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 225ג. ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ח-9)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חשבון בנק&quot;, &quot;פיקדון&quot; - חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם [[בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים]];
::- &quot;שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי&quot; - השיעור הגבוה מבין אלה:
::: (1) 12%;
::: (2) האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד;
::- &quot;שיעור ההפרשה&quot; - שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12:
::: (1) המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת [[סעיף 225א]];
::: (2) המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב);
::: (3) טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי [[תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]];
::- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
: (ב) זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי [[סעיף 225א]], המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]], והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי.
: (ג) קבלת שירותי סיעוד לפי [[סעיף 225ב]] קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה.
: (ד) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים]] שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש.
: (ה) העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות [[סעיף 1יא(א) עד (ה) ו-(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים]], והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון.
: (ה1) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ו) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות [[חוק פיצויי פיטורים]], אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי.
: (ז) (((בוטל).))

@ 225ד. הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-8)
: (א) שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע [[סעיפים 225א עד 225ג]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014]].))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין.
: (ד) המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות [[סעיפים 224(א)(1)]] [[ו-225(ה)]] על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב-1 בינואר בשנים 2020 עד 2023.

@ 225ה. מתאם טיפול (תיקון: תשע&quot;ח-9)
: (א) מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:
:: (1) תנאי הכשירות של מתאם טיפול;
:: (2) הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי;
:: (3) אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול;
:: (4) אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול;
:: (5) הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א);
:: (6) דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול;
:: (7) הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד.
: (ג) השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה.

@ 226. תקופת אכשרה [127פו]
: תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה.

@ 227. סייג לזכאות [127פז] (תיקון: תש&quot;ע-4, תשע&quot;ז-10)
: (א) מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור [[בסעיף 307(א)]] לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, &quot;בית חולים&quot; - בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד.
: (ג) מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ-90 ימים.

@ 228. מניעת כפל תשלומים [127פח] (תיקון: תשס&quot;ב-11)
: (א) הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי [[סעיף 112]] או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי [[סעיפים 206]] [[ו-206א]], הברירה בידו לבחור באחת מהן.
: (ב) הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק זה]] וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים), התשמ&quot;ח-1988]].))

@ 229. תחילת הזכאות [127פט] (תיקון: תשע&quot;ו-15)
: על אף הוראות [[סעיף 296]], הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

@ 230. בדיקה [127צ] (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ח-6, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ח-8)
: (א) המוסד רשאי לבדוק -
:: (1) אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין;
:: (2) את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן - התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות [[סעיף 224(ג)]] בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת.
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ&quot;ח-1988]].))
: (ב) המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד.

@ 230א. הגבלת תקופת הזכאות (תיקון: תש&quot;ס-2)
: (א) פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב.
: (ב) מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני), התש&quot;ס-2000]].))
: (ג) הוראות [[סעיף 229]] לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

@ 230ב. (תיקון: תשס&quot;ו, תש&quot;ע-6) : (((פקע).))
@ 231. [127צא] (תיקון: תשע&quot;ט-2) : (((בוטל).))
@ 232. [127צב] (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט-2) : (((בוטל).))

@ 233. השגה על קביעת שירותי סיעוד [127צג] (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: על קביעת המוסד לפי [[סעיפים 225(א1) עד (ד) ו-(ז)]] [[או 225א(ד)]] ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים.

@ 234. הרחבת סוגי זכאים וגמלאות [127צד] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי -
: (1) להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה;
: (2) לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן.

=== סימן ג': ועדה ארצית ===

@ 235. ועדה ארצית לעניני סיעוד [127צה]
: (א) השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן - הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10).
: (ב) ואלה חברי הועדה הארצית:
:: (1) שני נציגים של משרד העבודה והרווחה;
:: (2) שני נציגים של משרד הבריאות;
:: (3) נציג של משרד האוצר;
:: (4) נציג של משרד הפנים;
:: (5) שני נציגים של מרכז השלטון המקומי;
:: (6) שני נציגים של המוסד;
:: (7) שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל;
:: (8) נציג של כל קופות החולים האלה:
::: (א) קופת חולים מכבי;
::: (ב) קופת חולים לעובדים לאומיים;
::: (ג) קופת חולים מאוחדת;
:: (9) שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (10) מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (11) נציג של &quot;אש&quot;ל&quot; - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל;
:: (12) נציג של &quot;משען&quot; - מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל;
:: (13) שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל.
: (ג) תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים.
: (ד) המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה.
: (ה) השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה.

@ 236. תפקידי הועדה הארצית [127צו]
: הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי [[סעיף 237(א)]] (להלן - פעולות פיתוח) ולצורך זה -
: (1) תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן;
: (2) תמליץ על סדרי עדיפות כלל-ארציים לפעולות פיתוח;
: (3) תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח.

=== סימן ד': מימון ===

@ 237. פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים [127צז] (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח-8, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א)(1) בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1) -
::: (א) המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
::: (ב) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
::: (ג) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו-(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
:: (3) הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
: (ב) הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת.
: (ג)(1) (((נמחקה).))
:: (2) אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג' בתמוז התשנ&quot;ה (1 ביולי 1995).

== פרק י&quot;א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים [פרק ב'] (תיקון: תשע&quot;ז-12) ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 238. הגדרות [5] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א-7, תשס&quot;ו-8, תש&quot;ע-8, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-16, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אלמנה&quot; - מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא -
:: (1) מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;
:: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי [[סעיפים 200]] [[או 244]];
:- &quot;אלמן&quot; - מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']], להוציא -
:: (1) מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה;
:: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת;
:: בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת &quot;ילד&quot;, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים;
:- &quot;ילד&quot; - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) לא מלאו להם 18 שנים;
:: (2) לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם-צבאית של צבא הגנה לישראל;
:: (3) לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה:
::: (א) בשירות סדיר כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים;
::: (ב)(1) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית;
::::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס&quot;ב-2002]].))
:::: (2) בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:
::::: (א) הוא יוצא צבא כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי [[החוק האמור]];
::::: (ב) (((נמחקה);))
:::: (3) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי;
::: (ג) לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב לימודיהם כאמור;
:: (4) לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ&quot;ז-1997]].))
:: (5) (((נמחקה);))
:: והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין [[סימן ד' לפרק זה]] [[וסימן ח' לפרק ה']] ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד;
:- &quot;הכנסה&quot; - כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם [[בסעיף 158]], כהכנסה מעבודה או ממשלח יד;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל&quot;ז-1976]].))
:- &quot;עקרת בית&quot; - אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי [[פרק זה]], שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש;
:- &quot;אלמנה בת קצבה&quot; - אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי [[סעיף 132(1) עד (5)]] או לפי [[סעיף 252]];
:- &quot;עובד מבוטח&quot;, &quot;עובדת מבוטחת&quot; - מבוטח לפי [[פרק זה]], למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי [[פרק ט']].

@ 239. תחילת תקופת התשלום [6] (תיקון: תשע&quot;ז-12)
: (א) נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי [[פרק זה]] עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 בחודש שלאחריו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי [[פרק זה]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']] למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים.

=== סימן ב': מבוטחים ===

@ 240. מבוטח [7] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי [[פרק זה]], להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]], ולגבי אישה - אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה.
: (ב) מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]], ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]], תהיה מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד.

@ 241. [8] (תיקון: תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 242. [9] (תיקון: תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 243. סוגים מיוחדים [10]
: השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות [[סעיף 240]] לא יהיו מבוטחים לפי [[פרק זה]]; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל&quot;ט-1979]].))

=== סימן ג': ביטוח אזרחים ותיקים (תיקון: תשע&quot;ז-12) ===

@ 244. קצבת אזרח ותיק [11] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ו-6, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ז-12)
: (א) מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות [[סימן זה]], קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי.
: (ב) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:
:: (1) בעד בן הזוג לפי [[סעיף 247(1) או (3)]] - 8.7% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 5.6% מהסכום הבסיסי.
: (ג) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 245]], [[247]], [[249]] [[ו-250]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246]] אף אם לא היה מבוטח לפי [[סימן ב']] ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי [[סימן זה]] בלבד.
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).
: (ה) בכפוף להוראות [[סעיף 324]] יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל.

@ 245. גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית [12] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-7, תשנ&quot;ח-10, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7)
: (א) הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא -
:: (1) בגבר - שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית - גיל הפרישה;
:: (2) באשה - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], ואם נתקיים בה אחד מאלה - גיל הפרישה;
::: (א) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
::: (ב) היא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
::: (ג) קיבלה קצבת נכות לפי [[פרק ט']], שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 244(א) ו-(ב)]] בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל-10% מסכום הקצבה לפי [[סעיף 244(א)]]; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל&quot;א-1971]].))
: (ב1) לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי [[פרק ט']] בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה.
: (ב2) (((בוטל).))
: (ג) לענין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;
::- &quot;הכנסה מרבית&quot; - צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור [[בלוח ט'1]] בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס - צירופם של שניים אלה:
::: (1) ההכנסות החודשיות שחושבו לפי [[לוח ט'1]] באותה שנת מס;
::: (2) ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי [[לוח ט'1]] כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.

@ 246. תקופת אכשרה [15] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7)
: (א) תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה:
:: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק;
:: (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;
:: (3) לא פחות מ-60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן:
::: (א) הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;
::: (ב) הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת.
: (ב) אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) היא גרושה, אלמנה או עגונה;
:: (2) היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ה' בלוח א'1]];
:: (3) בן זוגה אינו מבוטח;
:: (4) שולמה לה קצבת נכות לפי [[פרק ט']] בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה.
: (ג) (((בוטל).))

@ 247. תלויים [17] (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד)
: לענין [[סימן זה]], תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל:
: (1) אשתו שנתמלאו בה כל אלה:
:: (א) ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות;
:: (ב) היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו;
:: (ג) אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ב' בלוח א'1]] - הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']];
: (2) ילדו;
: (3) מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:
:: (א) מלאו לו 70 שנים;
:: (ב) מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 ללוח ט']] או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 247א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4)
: מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 244(א)]].

@ 248. תוספת ותק [18] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-7)
: מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור [[בסעיף 247א]], ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ-50%.

@ 249. תוספת דחיית קצבה [19] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12)
: (א) מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי [[סעיף 245]] לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב-5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור.
: (ב) מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי [[סעיף 245]].

@ 250. מבוטח שחדל להיות זכאי [20]
: היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם [[לסעיף 245]], יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי [[סעיף 249]].

@ 251. קצבת אזרח ותיק לנכה [20א] (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;קצבת נכות&quot; - קצבה חודשית כמשמעותה [[בסעיף 199(1)]] וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]];
::- &quot;סכום קצבת אזרח ותיק&quot; - סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות [[סעיפים 244(א) ו-(ב)]] [[ו-248]], וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה;
::- &quot;גמלה נוספת לנכה&quot; - סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק;
::- &quot;תיקון מס' 200&quot; - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]].
: (ב) מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה - קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם [[בסעיף 200(ג)]]; קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], החל ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]]; ואם לא חלות לגביו הוראות [[סעיף 307]] - יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה:
:: (1) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021);
:: (2) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) ואילך.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות [[סעיף 307]] אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], לפי העניין:
:: (1) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ועד יום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020) -
::: (א) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) ועד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021);
::: (ב) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) ואילך;
:: (2) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021) ועד יום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) - 17%, בעד התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי [[סעיף 201]] לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק - כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%.

@ 251א. שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה (תיקון: תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;גמלת הבטחת הכנסה&quot; - גמלה חודשית המשתלמת לפי [[חוק הבטחת הכנסה]];
::- &quot;תיקון מס' 200&quot; - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]].
: (ב) מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות [[סעיף 251]] כנוסחו [[בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]], ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות [[סעיף 251(ב) עד (ד)]], חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה.

=== סימן ד׳: ביטוח שאירים ===

@ 252. גמלת שאירים [21] (תיקון: תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ו-6, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-10, תשע&quot;ז-18)
: (א) נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות [[סעיף 255]] או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:
:: (1) 17.7% מהסכום הבסיסי –
::: (א) לאלמנה שעמה ילדים;
::: (ב) לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;
::: (ג) לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;
:: (2) 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב).
: (ב) אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי.
: (ג) ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:
:: (1) בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד;
:: (2) אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי.
: (ג1) לעניין [[סימן זה]], יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי” – אחד מאלה:
:: (1) מוסד שקיבל הכרה לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]] (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
:: (2) מוסד שקיבל היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי [[סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (4) מוסד שקיבל רישיון לפי [[+|סעיפים 25ג]] [[ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה]] או רישיון זמני לפי [[סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (5) מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
:: (6) ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן [[+|בסעיפים 22א]], [[+|22ב]] [[או 26ב לחוק שירות ביטחון]];
:: (7) מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:: (8) מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס&quot;ח-2008]].
: (ג2) לעניין [[סימן זה]], יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1).
: (ד) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 253]], [[258]], [[260]] [[ו־267]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי [[סעיף 253]] אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר.
: (ה) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).

@ 252א. גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תש&quot;ס-4)
: (א) מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד לפי [[סעיף 240(ב)]], אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 253(ב)]] ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי [[סעיף 253(א)]], יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות [[סעיף 252(ג)]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד:
:: (1) היא נפטרה לפני יום ט' בטבת התשנ&quot;ו (1 בינואר 1996) (להלן - היום הקובע);
:: (2) מלאו לה 65 לפני היום הקובע.

@ 253. תקופת אכשרה [22] (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי [[סעיף 252]] היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה:
:: (1) 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה;
:: (2) 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה;
:: (3) תקופת האכשרה לפי [[סעיף 246]];
:: (4) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה:
:: (1) מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל;
:: (2) מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים;
:: (3) גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה;
:: (4) מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו;
:: (5) מבוטח שהניח אחריו ילד - לגבי אותו ילד.

@ 254. מענק ליתום שהגיע למצוות [22א] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי.
: (ב) (((בוטל).))

@ 255. תשלום מענק [23]
: (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] כפול שלושים ושש.
: (ב) חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
:: (1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] (להלן - שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
:: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.
: (ג) אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור.
: (ד) דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה.

@ 256. אלמנה שהיה עמה ילד [23א]
: אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים.

@ 256א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4)
: אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 252(א)]].

@ 257. תוספת ותק [24] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-7)
: היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי [[סעיפים 252]] [[ו-256א]] או לפי [[סעיף 255]] ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ-50%.

@ 258. גמלה ליותר מאלמנה אחת [25]
: מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי [[סימן זה]] כאילו היא אלמנה יחידה.

@ 259. קצבה לילדים מנישואין קודמים [25א]
: מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי [[סעיף 252(ג)]].

@ 260. חידוש זכות לקצבה [26] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי [[סימן זה]] שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
: (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
: (2) אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם:
:: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]];
:: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]].

@ 261. זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק [26ב, לוח ד'1] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשע&quot;ז-12)
: (א) זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(א)]] כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת.
: (ב) זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[סימן ג' לפרק זה]] בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[הסימן האמור]] בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים - הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן.
: (ג) קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות [[סעיף 366]].

@ 262. אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו [27]
: (א) אלמנה הזכאית למענק לפי [[סימן זה]] עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה:
:: (1) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים;
:: (2) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה;
:: (3) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות;
:: (4) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה - לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל&quot;ז-1976]].))
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין.

@ 263. תשלום הקצבה לילדים [28]
: השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי [[סעיף 252(ב) ו-(ג)]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד - כיצד יחלקוה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי&quot;ט-1959]].))

@ 264. סייג לתחולה [30]
: הוראות [[סעיפים 252 עד 263]] לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

@ 265. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
:: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל&quot;ט-1979]].))
:: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]].
: (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים.

=== סימן ה': דמי קבורה ===

@ 266. דמי קבורה בארץ [29(א)] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל&quot;ו-1976]].))

@ 267. דמי קבורה בחוץ לארץ [29(ב)]
: נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל.

@ 268. סייג לאגרות קבורה [29(ג)]
: כל גוף המורשה לפי [[=חוק שירותי הדת|סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]], והתקנות שהותקנו לפיו (להלן - חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי [[חוק שירותי הדת]], בנוסף לדמי קבורה לפי [[סימן זה]], זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 266]].

@ 269. סייג לתחולה [30]
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

=== סימן ו': מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ&quot;ב-7) ===

@ 269א. מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה [[ובסעיף 269ב]] - מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן:
:: (1) אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה;
:: (2) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]];
:: (3) הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה - הסכום הקובע);
:: (4) היא נולדה בין השנים 1960 ו-1966;
:: (5) לא שולמו לה דמי אבטלה לפי [[סעיף 171(א)(1ב)]] והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי [[הסעיף האמור]];
:: (6) היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום מזונות לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]];
:: (7) היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף.
: (ב) שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך:
:: (1) מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל-1962 - 4,000 שקלים חדשים;
:: (2) מבוטחת שנולדה בשנת 1963 - 3,750 שקלים חדשים;
:: (3) מבוטחת שנולדה בשנת 1964 - 3,500 שקלים חדשים;
:: (4) מבוטחת שנולדה בשנת 1965 - 3,250 שקלים חדשים;
:: (5) מבוטחת שנולדה בשנת 1966 - 3,000 שקלים חדשים.
: (ג) מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין.
: (ד) הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי [[סימן ד']] או לקצבת תלויים לפי [[סעיף 131]], בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק - לא ישולם לה מענק.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 296(ב)(1) סיפה]], מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור.

@ 269ב. פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי [[סימן זה]]; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי להעניק זכאות למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי [[סעיף 269א]], למי שאינה זכאית לו לפי [[אותו סעיף]].

@ 269ג. שיפוי (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע [[סעיף 269א]].

== פרק י&quot;ב: תגמולים למשרתים במילואים [פרק ו'4] ==

@ 270. הגדרות [127סז] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ג-13, תשס&quot;ד-9, תשס&quot;ח-8, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ו-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מילואים&quot; - שירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;שירות חצי-יומי&quot; - שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;שכר מינימום&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירות חד-יומי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;התגמול המרבי&quot; - סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים;
:- &quot;התגמול המזערי&quot; - 95% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים;
:- &quot;הכנסה&quot; - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

@ 271. הזכות לתגמול [127סח] (תיקון: תשס&quot;א-4, תשס&quot;ג-13, תשס&quot;ח-8)
: (א) מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור [[בסעיף 272]] בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור:
:: (1) לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת - בעד כל יום מילואים;
:: (2) היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים - בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים - בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב-1.4.
: (ב) שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי-יומי, יהיה מחצית השיעור האמור [[בסעיף 272]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986]].))

@ 272. שיעור התגמול [127ע]
: (א) שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה -
:: (1) עובד - שכר העבודה הרגיל;
:: (2) עובד עצמאי - הכנסתו הממוצעת;
:: (3) לא עובד ולא עובד עצמאי - התגמול המזערי.
: (ב) לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
: (ג) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק ז']] (בסעיף זה - מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים.

@ 273. שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת [127עא] (תיקון: תשס&quot;ד-9, תשס&quot;ח-8)
: (א)(1) שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין [[סעיף 272]], הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה - רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.
:: (2) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש.
: (ב) לענין [[סעיף 272]], מי שברבע השנה עבד פחות מ-60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול.

@ 274. חישוב התגמול במקרים מיוחדים [127עב]
: (א) לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין.
: (ב) עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי.

@ 274א. חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה (תיקון: תשס&quot;ח-3)
: מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי [[סעיף 274]]; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.

@ 274ב. חישוב התגמול בעד שירות מילואים נוסף בתקופת חירום (תיקון: תשפ&quot;ה-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;תקופת חירום&quot; - תקופה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר 30 ימים מהיום שבו נקראו חיילי מילואים לפי [[סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], וסיומה ביום האחרון של החודש שבו הפסיקו להיקרא חיילי מילואים כאמור.
: (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום, וה-1 בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ-90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו בתקופת החירום (בסעיף קטן זה - שירות מילואים נוסף בתקופת החירום), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו בתקופת החירום, ושכל שירות מילואים בתקופה שמתום שירות מילואים זה ועד שירות המילואים שבעדו ניתן התגמול, הוא שירות מילואים נוסף בתקופת החירום.
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים נוסף בתקופת החירום ועבד פחות מ-60 ימים ברבע השנה כאמור בפסקה (1), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו כאמור בפסקה (1).
:: (3) חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה כאמור בפסקה (1) או חודש שבחר העובד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת שירות המילואים.
:: (4) סכום ההכנסה המתקבל לפי פסקאות (1) עד (3), יחולק ב-90.
: (ג) עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות [[סעיף 273(א) או (ב)]], על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה או בעד שלושת החודשים, כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יחולו לעניין ההפרש שבין הסכומים (בסעיף זה - עלייה בהכנסה) הוראות אלה:
:: (1) עלייה בהכנסה בשיעור של עד 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול;
:: (2) עלייה בהכנסה בשיעור העולה על 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול, ובלבד שהיא חלה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלתה ההכנסה לראשונה והוכח, להנחת דעתו של המוסד, כי העלייה נובעת מהכנסה מעבודה ולא מתגמול בעד שירות מילואים.
: (ד) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבע השנה או בשלושת החודשים כאמור בסעיף קטן (ב), המחושב לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם העובד לא עבד באותו חודש.
: (ה) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בתקופת חירום, כולה או חלקה; נקבע צו כאמור, יחולו לעניין [[סעיף 279]], בתקופת תוקפו של הצו, הוראות סעיף קטן (א) שבו, בלבד.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתקנות לפי [[סעיף 273(ג)]] לעניין חישוב התגמול בעת עלייה בשכר העובד כאמור באותן תקנות; התקיימו התנאים למתן תגמול לפי סעיף זה ולפי התקנות האמורות, יחושב התגמול לפי הגבוה מביניהם, ולא תחול ההוראה שבתקנות האמורות לעניין תשלום התגמול במישרין לעובד.

@ 274ג. תגמול למשוחרר משירות קבע (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו ההוראות לפי [[פרק זה]] לעניין חישוב התגמול כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה, &quot;שחרור משירות קבע&quot; - סיום שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מכל סיבה שהיא, ובכלל זה פרישה משירות כהגדרתה [[בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]].

@ 275. תקנות נוספות ומשלימות [127עג]
: השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 273]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל&quot;ח-1977]].))

@ 276. תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול [127עד] (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א)(1) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
:: (2) התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
:: (3) דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה.
: (ב) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול.
: (ג) בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה:
:: (1) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג;
:: (2) ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר;
:: (3) ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;
:: (4) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
:: (5) ימים אחרים שקבע השר.
: (ד) השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א).

@ 277. קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול [127עה]
: (א) על אף הוראות [[פרק זה]] רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו.
: (ב) הורה שר הבטחון, לפי [[סעיף 278]], כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 278. תשלום מקדמה ע&quot;י צה&quot;ל [127עו]
: (א) הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין [[פרק זה]] -
:: (1) ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי [[פרק זה]]; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון;
:: (2) שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם.
: (ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות.
: (ג) המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי [[פרק זה]].
: ((שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], אשר בוצע מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025), יהיה שירות חירום לעניין [[פרק זה]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 7220 [12299]; תשפ&quot;ה, 3078 [13132]).))

@ 279. תגמול בשירות נוסף במילואים [127עז] (תיקון: תשפ&quot;ה-4)
: (א) אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי [[פרק זה]], יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם.
: (ב)(1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שירות נוסף כמשמעותו באותו סעיף קטן שהחל בתקופת חירום כהגדרתה [[בסעיף 274ב]] (בסעיף קטן זה - תקופת החירום).
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); ואולם לעניין שירות נוסף כאמור בפסקה (1) שהחל בתקופת החירום, אם עלתה הכנסתו המחושבת לפי [[סעיף 273(א) או (ב)]] על ההכנסה שהובאה בחשבון בחישוב התגמול שלו היה זכאי בשירות המילואים הראשון בתקופת החירום, יחולו לעניין חישוב התגמול הוראות [[סעיף 274ב]].

@ 280. העברת תגמול באמצעות מעביד [127עח] (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א) המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור [[בסעיף 276(א)]], את סכום התגמול המגיע לעובד.
: (ב) המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, &quot;יתרת התגמול&quot; - ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי [[סעיף 276(א)]], למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.
: (ג) דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א).

@ 281. ניכוי חוב [127עט]
: המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי [[סעיף 280]], חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד.

@ 282. הענקות [127פ]
: (א) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה [[בסעיף 16]] ובאישור השר, ליתן הענקות -
:: (1) לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם-צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה;
:: (2) לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), תשל&quot;ז-1976]].))
: (ב) סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי [[פרק זה]]; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%.
:: ((פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע&quot;ב-2011 (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.))

@ 283. המשך תשלומים לקופות ולקרנות [127פא] (תיקון: תשפ&quot;ו-8)
: מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי [[פרק זה]], או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

@ 283. המשך תשלומים לקופות ולקרנות ושיפוי מעבידים על תשלומים [127פא] (תיקון: תשפ&quot;ו-8)
: (((החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):))
: (א) מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי [[פרק זה]], או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
: (ב) המוסד ישפה מעביד של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד, כשהוא מוכפל במספר ימי המילואים ששירת עובדו (להלן - סכום השיפוי), על תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, ועל דמי ביטוח ששילם, בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, ובלבד שהמעביד לא היה זכאי, בשל תשלומים כאמור ששילם בעד אותו פרק זמן, לשיפוי בהתאם להוראות לפי [[סעיף 376]]; בסעיף קטן זה -
::- &quot;מספר ימי המילואים&quot; - סך הימים שעובד שירת במילואים, אשר שימש בסיס לחישוב מספר הימים שבעדם משולם התגמול לפי [[סעיף 271]];
::- &quot;סכום ההכנסה ליום&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו [[בסעיף 270]]:
::: (1) לעניין עובד שעבד אצל מעביד ברבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בהגדרה זו - רבע השנה) - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד ברבע השנה, כשהוא מחולק ב-90;
::: (2) לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך חודש או חודשיים ברבע השנה - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש או בחודשיים האמורים, כשהוא מחולק ב-30 או ב-60, לפי העניין;
::: (3) לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך פחות מחודש ברבע השנה, או שהחל לעבוד אצל מעביד בחודש השירות - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש השירות, כשהוא מחולק ב-30; בפסקה זו, &quot;חודש השירות&quot; - חודש, או חלק ממנו, שבו שירת העובד במילואים;
::: לעניין הגדרה זו, &quot;הכנסה מעבודה&quot;, של עובד - שכר העבודה וכן תשלום ששילם המעביד לעובד על חשבון התגמול בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד;
::- &quot;עובד&quot; - עובד ששירת במילואים, למעט עובד כאמור של מעביד ציבורי; לעניין זה, &quot;מעביד ציבורי&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) המדינה;
::: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::: (3) קופת חולים.
: (ג) אוצר המדינה, במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום סכום השיפוי למעביד לפי סעיף קטן (ב).

@ 284. מימון [127פא1]
: (א) תגמולים והענקות לפי [[פרק זה]], לרבות החזרים לפי [[סעיף 280]] (להלן - התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה.
: (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע [[פרק זה]].

@ 285. דיווח [127פא2]
: (א) המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור.
: (ב) הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.

@ 286. שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת [127פב] (תיקון: תשס&quot;ד-12)
: (א) [[פרק זה]] לא יחול לגבי -
:: (1) שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]];
:: (2) סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]];
:: (3) איש משמר הכנסת כמשמעותו [[בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ב) שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי [[סעיף 271]].

@ 286א. (תיקון: תשפ&quot;ד-11) : (((פקע).))

== פרק י&quot;ג: תגמולים למתנדבים [פרק ט'2] ==

@ 287. מתנדב [198ה] (תיקון: תשס&quot;ד-5, תשס&quot;ז-10, תשס&quot;ז-11, תשס&quot;ט-5, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב-14, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: לענין [[פרק זה]], &quot;מתנדב&quot; - אחד מאלה:
: (1) מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ-ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, &quot;הפניה&quot; - הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל&quot;ח-1978]].))
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל), התשמ&quot;ז-1987]].))
:: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].))
: (2) מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי [[חוק שירות בטחון]];
: (3) מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין;
: (4) מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי [[+#סימן ב1 פרק ו|סימנים ב'1]] [[#פרק ו סימן ד1|או ד'1 לפרק ו' של חוק העונשין]];
: (5) מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ&quot;א-1991]] (ק&quot;ת תשנ&quot;א, 784);))
: (6) חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל;
: (7) חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות;
:: ((לפי [[8:207979|סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), תשל&quot;ו-1976]], ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות &lt;!-- לפי סעיף 16(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953 ולפי סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968, --&gt; בדבר אישור הארגונים הבאים: &lt;!-- &lt;s&gt;מרכז אגודת מכבי אש מתנדבים בישראל, על סניפיו&lt;/s&gt; (י&quot;פ תשי&quot;ד, 1342; תשכ&quot;ז, 1504); --&gt; כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]] (י&quot;פ תשכ&quot;ז, 725); &lt;!-- כל רשות כבאות כמשמעותה [[בחוק שירותי הכבאות, תשי&quot;ט-1959]] (י&quot;פ תשכ&quot;ז, 1504); --&gt; &quot;מיחא&quot; - חיפה, שיקום ילדים חרשים (י&quot;פ תש&quot;ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע&quot;ש ד&quot;ר א' זסלני ז&quot;ל (י&quot;פ תשל&quot;א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י&quot;פ תשל&quot;ו, 506).))
:: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].))
: (8) מתנדב כהגדרתו [[#2|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], או מי שגויס לפי [[סעיף 24 לחוק האמור]];
: (9) (((פקעה);))
: (10) מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]];
: (11) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי;
: (12) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.

@ 288. הגדרות [198ה]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;תלויים&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 130]];
:- &quot;שכר&quot; - שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח.

@ 289. הזכאות לגמלאות [198ו]
: מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות [[פרק ה']] בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי [[הפרק האמור]], ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור [[בסעיף 81]].

@ 290. דרכי חישוב הגמלאות [198ז] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי [[פרק ה']], אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה - הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה - יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
: (ג) נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים.

@ 290א. גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת (תיקון: תשפ&quot;א-7)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 289]] -
: (א)(1) בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי [[פרק זה]], והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות;
:: (2) השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1);
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות [[סעיפים 320]] [[ו-321]], כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים;
: (ג) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה;
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות;
::- &quot;מתנדב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 287(5)]].

@ 291. מימון [198ח]
: אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]].

@ 292. העברת כספים, לאוצר המדינה [198ט]
: זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות [[סימן ד' לפרק י&quot;ד]] כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה.

@ 293. ארגונים מאושרים [תשל&quot;ו 37(א)]
: הארגונים המנויים [[בלוח י&quot;ד]] ייחשבו כארגונים מאושרים לפי [[סעיף 287(7)]].

@ 294. זכאים ישנים [תשל&quot;ו 37(ב)]
: הוראות [[פרק זה]] יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים [[בלוח ט&quot;ו]] היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם.

@ 295. פיצויים בשל פגיעת מתנדב [תשל&quot;ו 38]
: שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, &quot;עוולה&quot; ו&quot;תלויים&quot; - כמשמעותם [[בפקודת הנזיקין]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ&quot;א-1980]].))

== פרק י&quot;ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון (תיקון: תשע&quot;ז-4) ==

@ 295א. הזכאות לגמלאות (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;חבלת שירות&quot;, &quot;חייל בשירות קבע&quot;, &quot;מחלה&quot; ו&quot;מחלת שירות&quot; - כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;
::- &quot;חוקי השיקום&quot; - [[חוק הנכים]] [[וחוק משפחות חיילים]], לפי העניין;
::- &quot;פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום&quot; - חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 75]], הוראות [[פרק ה']] וכן הוראות [[סעיפים 296 עד 298]], [[301 עד 304]], [[306]], [[308 עד 312]], [[315 עד 318]], [[320 עד 322]], [[324]], [[325 עד 333]], [[383א]], [[385]] [[ו-386]] יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו [[בחוק המשטרה]], סוהר כהגדרתו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]], וכן על חייל בשירות קבע ([[בפרק זה]] - משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן [[בסימן ג' לפרק ה']] ודמי פגיעה כמשמעותם [[בסימן ד' לאותו פרק]] לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור.
: (ג) על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]], יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור [[בסעיף 75(1)]], ולעניין חייל בשירות קבע - אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה.
: (ד) לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]] למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו [[בסעיף 270]].
: (ה) סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי [[פרק זה]], עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום ([[בפרק זה]] - קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור.
: (ו) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, &quot;החלטה חלוטה&quot; - החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד.
: (ז) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין [[סעיף 296]] התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין;
:: (2) אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי [[פרק זה]]; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 26 לחוק משפחות חיילים]], או שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 32 לחוק הנכים]] על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 32א לאותו חוק]].
: (ח) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי [[פרק זה]], לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום.

@ 295ב. מסירת מידע לשם החלטה בתביעה (תיקון: תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ד-16)
: (א) גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי [[פרק זה]] ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה - עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך.
: (ב) משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה.
: (ג) מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].
: (ד) המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], ולא יעבירו לאחר.
: (ה) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 384]] או מהוראות כל דין אחר.

@ 295ג. מימון (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]].
: (ב) סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות [[פרק זה]], ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת [[סעיף 28(ב)]] לא תחול לגביהם.

== פרק י&quot;ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15) ==
=== סימן א': תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר (תיקון: תשפ&quot;ד-15) ===

@ 295ד. הגדרות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הכנסה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 345]];
:- &quot;ההכרזה על מצב מיוחד בעורף&quot; - ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023);
:- &quot;חטוף או נעדר&quot; - מי שנקבע לפי [[סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ&quot;ד-2023]], כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר;
:- &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
:- &quot;הפעולות הצבאיות המשמעותיות&quot; - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ&quot;ג בתשרי התשפ&quot;ד (8 באוקטובר 2023);
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור [[בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור]], לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו [[באותו חוק]], הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה;
:- &quot;שכר העבודה&quot; - הגבוה מבין אלה:
:: (1) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב-12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ-12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו;
:: (2) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו.

@ 295ה. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: (א) מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.
: (ב) המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
: (ג) אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי [[סעיף 19א לחוק הגנת השכר]].

@ 295ו. תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

@ 295ז. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, &quot;עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע&quot;ז-2016]].

@ 295ח. השבת תשלומים (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: שילם מעסיק או המוסד תשלום לקופת גמל לקצבה לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו הנקוב כפי שהיה במועד ששולם.

@ 295ט. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: הוראות [[סעיפים 295ה]] [[ו-295ו]] לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

@ 295י. הוראות שונות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: (א) חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור [[בסעיפים 295ו]] [[ו-295ז]], באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
: (ב) לעניין [[פקודת מס הכנסה]], במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי [[סעיף 295ה]] לא יחולו הוראות [[#סעיף 3.ה3|סעיף 3(ה3)(1) ו-(1א) לפקודת מס הכנסה]].

=== סימן ב': תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים (תיקון: תשפ&quot;ד-15) ===

@ 295י1. הגדרות - [[סימן ב']] (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הכנסה&quot; - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות [[סימן ב' בפרק ט&quot;ו]];
:- &quot;חטוף או נעדר&quot; - כהגדרתו [[בסימן א']], ובלבד שביום ח' באדר ב' התשפ&quot;ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר;
:- &quot;התגמול המזערי&quot; - סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד - סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב-30; הסכומים יעודכנו לפי [[סעיף 295י6]];
:- &quot;התגמול המרבי&quot; - סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור [[בפסקה (3) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 1]], כפול 5, כשהוא מחולק ב-30;
:- &quot;תקופת הזכאות&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ה בתשרי התשפ&quot;ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי [[סעיף 295יב(ב)]], אם נקבע.

@ 295י2. הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: (א) בעד חטוף או נעדר שביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר ([[בסימן זה]] - תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין [[חוק נפגעי פעולות איבה]].

@ 295י3. סכום התגמול המיוחד (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: (א) סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו:
:: (1) עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב-90;
:: (2) עובד שעבד פחות מ-60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב-90;
:: (3) עובד עצמאי - סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב-90;
:: (4) הן עובד והן עובד עצמאי - בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה;
:: (5) לא עובד ולא עצמאי - התגמול המזערי.
: (ב) סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
: (ג) חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד.

@ 295י4. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], או מכוחות הביטחון כהגדרתם [[בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס&quot;ח-2008]].

@ 295י5. הוראות מיוחדות (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: (א) התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה:
:: (1) חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות;
:: (2) לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה -
:::- &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
:::- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם [[לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן:
:: (1) אם הוא אינו עובד זר - לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג - לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים - להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, &quot;עובד זר&quot; - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]];
:: (2) אם הוא עובד זר - לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור - לחשבון כאמור בפסקה (1).
: (ג) לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי [[חוק נפגעי פעולות איבה]], ולא יראו אותו כהכנסה.

@ 295י6. עדכון התגמול המזערי (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: הסכומים האמורים [[סעיף 295י1|בהגדרה &quot;התגמול המזערי&quot;]] יעודכנו לפי הוראות [[סעיף 49 לחוק הנכים]].

=== סימן ג': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;ד-15) ===

@ 295יא. שיפוי המוסד (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים והתגמולים לפי [[פרק זה]] ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע [[פרק זה]].

@ 295יב. תוקף - [[פרק י&quot;ג2]] (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: (א) [[סימן א']] יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן א']] בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים.
:: ((התקופה הוארכה עד יום 13.10.2025 (ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 390).))
: (ב) [[סימן ב']] יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן ב']] ושל תקופת הזכאות כהגדרתה [[בסעיף 295י1]] בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת.

== פרק י&quot;ד: גמלאות - הוראות כלליות [פרק ז'] ==

=== סימן א': תביעות ===

@ 296. מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם [128] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-13)
: (א) כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
: (ב)(1) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק - לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות [[סעיף 245]], ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים.
: (ב1) (((בוטל).))
: (ג) לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיף 133(א)]] [[או 255(א)]] - ה-1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה;
:: (3) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיפים 135(א) ו-(ב)]] [[ו-255(ב) ו-(ג)]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה-1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין;
:: (4) במענק ליתום לפי [[סעיפים 143]] [[או 254]] - ה-1 בחודש שבו הגיע הילד - לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת;
:: (5) במענק פטירה לפי [[סעיף 310]] - ה-1 בחודש שבו אירעה הפטירה;
:: (6) בתגמול לפי [[פרק י&quot;ב]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים.

@ 297. הגשת תביעות [129]
: השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ&quot;ח-1998]].))

@ 297א. גמלה בתוספת הפרשי הצמדה (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חודש לתשלום&quot; - אחד מאלה, לפי הענין:
::: (1) בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה;
::: (2) במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;
::: (3) בגמלה המשולמת לפי [[פרק ח']] - החודש שבו הוגשה התביעה למוסד;
::- &quot;מועד תשלום&quot; - החודש שבו משולמת הגמלה.
: (ב) גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום.
: (ג) [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה.

@ 297ב. ניכוי מקדמה או תשלום אחר (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד-14)
: משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה - מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי [[סעיף 114]] - לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה.

@ 298. החלטת המוסד בתביעות [130] (תיקון: תשס&quot;ב-9)
: (א) כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן - פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן.
: (א1) השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]].
: (ב) המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו.

@ 299. ועדת תביעות [131]
: ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע.

@ 300. הרכב ועדת התביעות [133]
: (א) המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות.
: (ב) ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה.
: (ג) מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות.

@ 301. בדיקות רפואיות [134]
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ&quot;ה-1965]].))
: (ב) הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד.

@ 302. תשלום מקדמות [134א] (תיקון: תשס&quot;ב-9)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות -
:: (1) לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו;
:: (2) לזכאי לגמלה;
:: (3) לתובע גמלה לפי [[פרק ה']], אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל&quot;ט-1979]].))
: (ב) המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו.

=== סימן ב': ייעוד הגמלה ===

@ 303. מניעת העברת זכות לגמלה [135] (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב-12, תשפ&quot;ב-12)
: (א) זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]] (בסעיף זה - חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
:: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], (בסעיף זה - חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
: (ג) זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.

@ 304. מינוי מקבל גמלה [136]
: (א) נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך.
: (ב) לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן -
:: (1) נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה - גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה;
:: (2) האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי.
: (ג) שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי.

@ 305. תשלום לבן זוג [136א]
: זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש.

@ 306. תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש [136ב] (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם.

@ 306א. תשלום לאומן (תיקון: תשפ&quot;ד-8)
: (א) השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי [[אותו סימן]] תשולם לאומן של הילד החל ב-1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה.
: (ב)(1) לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות [[חוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], תביעה לגמלת ילד נכה.
:: (2) הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב-1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה.
: (ג) תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן.
: (ד) היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]].
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;אומן&quot;, &quot;המפקח הארצי על האומנה&quot; ו&quot;משפחת אומנה&quot; - כהגדרתם [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;ילד נכה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 221]].

@ 307. חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד [137] (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה.
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ&quot;ד-1984]].))
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל-20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]].
: (ג) השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ&quot;ד-1984]].))
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי [[סעיף 200(א)(3) ו-(4)(ב)]].

@ 308. חוב של גמלה [137א]
: הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם [[בפרק י&quot;א]], על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]].

@ 309. תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים [137ב]
: זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י&quot;א]], שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה.

@ 310. מענק במקרה פטירה [137ג] (תיקון: תשס&quot;א-5, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-15, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ו-17, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ד-8)
: (א)(1) נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']], או הענקה לפי [[פרק י&quot;ז]] הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה - המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
:: (2) מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה:
::: (א) בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1);
::: (ב) למנוח אין ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]].
: (א1) נפטר ילד נכה כהגדרתו [[בסעיף 221]], שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות [[סעיף 306א]], גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
: (ב) נפטר מקבל קצבה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]], ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות [[סעיף 130]], ובאין בן זוג כאמור - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם:
:: (1) בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה;
:: (2) הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה;
:: (3) הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע.
: (ד) המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל-60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה [[בסעיף 130(ב)(3)]], כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן:
:: (1) עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה;
:: (2) בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1).
: (ה) הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי [[סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה]], בידו הברירה לקבל אחד מהם.

@ 311. פושט רגל [138] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 312. קיזוז [139] (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ז-5, תשס&quot;ח-8, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;דמי ביטוח&quot; -
:: (1) לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור [[בסעיף 368]] אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי [[סעיף 241]] כשהיא זכאית למענק לידה;
:: (2) למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם.
: (ב) המוסד רשאי לקזז -
:: (1) כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד:
::: (א) דמי ביטוח;
::: (ב) מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר;
::: (ג) סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) על אף האמור בסעיף זה [[ובסעיף 281]], המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי [[פרק י&quot;ב]] סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול.
: (ו) המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי [[סימן ה' לפרק ד']].

@ 313. עיכוב תשלום קצבת ילדים [139א]
: לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי [[פקודת מס הכנסה]] לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו.

@ 314. ערעור [139ב] (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: על אף הוראות [[סעיף 391]], הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי [[סעיף 313]] בשל אי-הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות [[סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה]], בשינויים המחוייבים.

@ 315. החזרת גמלאות [140]
: שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:
: (1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;
: (2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;
: (3) המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
: (4) סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום.

=== סימן ב'1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2) ===

@ 315א. הגדרות - [[סימן ב'1]] (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ב-3)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גמלה&quot; - גמלה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]], לפי [[הסכם בדבר גמלת ניידות]] או [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]], שנערך לפי [[סעיף 9]] ([[בסימן זה]] - הסכם הניידות), לפי [[הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] שנערך לפי [[סעיף 9]], לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]];
:- &quot;גמלה בסכום נמוך&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 1,406 ש&quot;ח)));
:: (2) קצבה לפי [[סעיף 199(1)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1);
:: (3) קצבה כאמור [[בסעיף 315ד(א)(2)(ב)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה;
:- &quot;דמי פתיחת תיק&quot; - סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה;
:- &quot;החלטת הזכאות&quot; - ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה;
:- &quot;ועדת עררים&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) ועדה רפואית לעררים לפי [[פרק ה']];
:: (2) ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי [[פרק ט']];
:: (3) ועדה רפואית לעררים לפי [[הסכם הניידות]];
:: (4) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]];
:: (5) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]];
:- &quot;ועדה רפואית&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) רופא או ועדה רפואית לפי [[פרק ה']], או הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]];
:: (2) רופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208]], או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי [[סעיפים 209]] [[ו־210]];
:: (3) ועדה רפואית לפי [[הסכם הניידות]];
:: (4) ועדה רפואית לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]];
:: (5) רופא מוסמך לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]];
:- &quot;חוות דעת מקצועית&quot; - כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע:
:: (1) חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]], בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, &quot;חוות דעת מומחה&quot; ו&quot;תעודת רופא&quot; - כמשמעותן [[בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (2) חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר;
:- &quot;חוק לפיצוי נפגעי גזזת&quot; - [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק פיצוי לנפגעי פוליו&quot; - [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;הסכום היסודי&quot; - סך של 800 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 938 ש&quot;ח))), מעודכן לפי הוראות [[סעיף 315ט(ב)]];
:- &quot;תביעה&quot; - תביעה לגמלה.

@ 315ב. הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-4)
: (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א' שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך - בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות [[סעיפים 315ה עד 315ז]]:
{|
! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הטיפול !! colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום !! colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (1) || טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) - || colspan=&quot;4&quot; |
|-
| (א) לעניין גמלה, למעט גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 14 אחוזים || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (2) || טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) - || colspan=&quot;4&quot; |
|-
| (א) לעניין גמלה שאינה גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] ||13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 15 אחוזים מחלק הגמלה || 12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 15 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 17 אחוזים || 14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 17 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| (3) || טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]], [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]], אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2) || 24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה || 23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| (4) || טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2) || 12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה || 11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה
|}
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי [[סימן ג' לפרק ה']] או לפי [[סעיף 203]] [[או 205]], לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
:: (2) התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
:: (3) התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי [[סעיף 214]] או ביוזמת רופא מוסמך לפי [[תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]], בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים ([[בסימן זה]] - בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי;
:: (4) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה;
:: (5) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יעלה על דמי פתיחת תיק;
:: (6) התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי;
:: (7) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק.
: (ג) שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף.

@ 315ג. מהו טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) לעניין [[סימן זה]] טיפול בתביעה הוא אחד מאלה:
:: (1) ייצוג אדם לפני המוסד לפי [[סעיף 386]], לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]] [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]];
:: (2) סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה.
: (ב) מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה;
:: (2) נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת;
:: (3) נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה.
: (ג) מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], אלא אם כן מתקיימים שני אלה:
:: (1) הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת;
:: (2) לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3).
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
::- &quot;בעל זיקה&quot; - לרבות אלה:
::: (1)(א) בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
:::: (ב) שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
:::: (ג) בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו;
:::: (ד) מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
:::: (ה) חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
::: (2) מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור;
::: (3) מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו;
::: (4) לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה:
:::: (א) בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם:
::::: (1) בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה;
::::: (2) זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית;
::::: (3) זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו;
::::: (4) זכות למנות מנהל כללי;
::::: (5) זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם;
::::: (6) זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
:::: (ב) חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין;
:::: (ג) מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות;
:::: (ד) אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית - חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור;
::- &quot;שליטה&quot; ו&quot;שליטה מהותית&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל&quot;ו-1976]].

@ 315ד. חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א)(1) חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה - סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים.
:: (2) במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם -
::: (א) תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה;
::: (ב) תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי [[סעיף 119]], קביעה זמנית של נכות רפואית לפי [[סעיף 208]] או של דרגת אי־כושר לפי [[סעיף 210]], קביעה זמנית לפי [[סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], קביעה לפי [[סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או החלטה לזמן מוגבל לפי [[תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]];
::: (ג) לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה - התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה.
:: (3) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] לא יובאו בחשבון כל אלה:
::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]] (בסעיף זה - תיקון מס' 200) - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[20:489287|תיקון מס' 200]];
::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ואילך - סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי [[סעיף 220ב]], אם נקבעה - גם סכום השווה ל-40% מהגדלה כאמור.
:: (4) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה:
::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]] - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ובשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022);
::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]], או לאחריו - סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) - גם סכום השווה ל-40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור.
: (ב)(1) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיף 107]] או מענק לפי [[סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]] יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים.
:: (2) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיפים 133]] [[ו־135]] או לפי [[+|סעיפים 4]] [[ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] יהיה סכום המענק.
: (ג) לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה:
:: (1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן:
::: (א) שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי [[סעיף 321]] או לפי בחירת התובע לפי [[סעיף 320(ד)]];
::: (ב) שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור;
:: (2) חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי [[סעיפים 312]] [[או 315]] או לפי [[סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]];
:: (3) היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]] או קצבה חודשית לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים;
:: (4) הלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה;
:: (5) שולמו דמי פגיעה לפי [[סעיף 92]] והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית.

@ 315ה. הגבלה על מועדי גביית התשלומים (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) התשלומים האמורים [[בסעיף 315ב(א)]] ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה:
:: (1) עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך;
:: (2) שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי [[סעיף 315ב]]; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם;
:: (3) יתרת התשלום המגיעה לפי [[סעיף 315ב(א)]] בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין.
: (ה) דמי פתיחת תיק כאמור [[בסעיף 315ב(ב)]] ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים [[באותו סעיף]] תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי [[סעיף 315ב(ב)(6)]] שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ו)(1) חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי [[סעיף 316]], למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור - יוחזרו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי [[פרק ה']] ונותר חייב בתשלום לפי [[סימן זה]] למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות.
: (ז) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 303]].

@ 315ו. מהי תביעה אחת (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור [[בסימן זה]] -
:: (1) יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת;
:: (2) יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת;
:: (3) לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות [[סעיף 315ד(ג)(1)]];
:: (4) יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה;
:: (5) יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]], וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו;
:: (6) יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה;
:: (7) לא יראו תביעה לגמלה לפי [[סעיף 199(1)]] של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] כחלק מהתביעה לפי [[הסימן האמור]].
: (ב) על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן.

@ 315ז. התקשרות לעניין טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע:
:: (1) פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים;
:: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי [[סעיף 315ה(ב)]].
: (ב) בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי [[סימן זה]], ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות [[סעיף 397]]; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד.
: (ג) המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות.
: (ד) המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם - יוחזר לו.
: (ה) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות [[סעיף 315ב]].
: (ו) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - אין לה תוקף.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן.
: (ח) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם.

@ 315ח. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה:
:: (1) תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה - נסיבות טכניות);
:: (2) ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], שלא נובעת מנסיבות טכניות;
:: (3) ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי [[סעיף 296]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים.
: (ג) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור [[בסעיף 315ב(ב)(3)]], אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור.

@ 315ט. מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) על הסכומים כאמור [[בסעיף 315ב]] ייווסף מס ערך מוסף
: (ב) הסכומים הנקובים בהגדרות &quot;גמלה בסכום נמוך&quot; ו&quot;הסכום היסודי&quot; יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון - לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט&quot;ז באב התשע&quot;ה (1 באוגוסט 2015).
: (ג) שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה &quot;גמלה בסכום נמוך&quot; ובהגדרה &quot;הסכום היסודי&quot;, ואת השיעורים הנקובים [[בסעיף 315ב(א)]].
: (ד) הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד.

@ 315י. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח.
: (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור.

=== סימן ג': תשלומי גמלה ===

@ 316. אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה [141] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ג-11)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י&quot;א]], ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי [[פרק ה']] או לקצבת שאירים לפי [[פרק י&quot;א]], תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה:
:: (1) קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין;
:: (2) הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה.

@ 317. אופן תשלומן של גמלאות [142] (תיקון: תשע&quot;ט-4)
: (א) השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם -
:: (1) הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן;
:: (2) פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ&quot;ח-1998]].))
: (ב) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים.

@ 318. תחילת זכות [142א]
: מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם.

@ 319. שמירת זכויות [142ב]
: מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי [[פרקים ג']] [[ו-ז']], מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351(יא)]], כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח.

@ 320. גמלאות כפל [143, 127כ] (תיקון: תשנ&quot;ה-6, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-8, תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-8, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-12, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-5)
: (א) לא תשולם תוספת קצבה -
:: (1) בזכותו של אדם המקבל קצבה;
:: (2) לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד.
: (ב) גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1).
: (ב1) נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה - הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות [[סעיף 315]], בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת -
:: (1) קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד;
:: (2) גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה.
: (ד) היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי [[פרק ה']] או בקצבת תלויים לפי [[הפרק האמור]] במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים.
: (ו) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי -
:: (1) קצבת ילדים;
:: (2) דמי קבורה;
:: (3) מבוטח המקבל קצבת נכות לפי [[פרק ה']] והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה' 100%;
:: (4) קצבת לידה;
:: (5) תשלום מיוחד לפי [[סעיף 62]];
:: (6) גמלת סיעוד;
:: (7) חיסכון ארוך טווח לילד לפי [[סימן ה' לפרק ד']].
: (ז) לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה:
:: (1) דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']];
:: (2) דמי פגיעה המשתלמים לפי [[פרק ה']];
:: (3) תגמול לפי [[פרק י&quot;ב]];
:: (4) דמי חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]] או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו;
:: (4א) דמי הסתגלות מיוחדים;
:: (4ב) לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום - ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם;
:: (5) כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו.
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ&quot;א-1981]], לפיו תשלום הניתן לעובד בשל אי-מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו, ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לתקופה שבעדה ניתן התשלום.))
: (ח) מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן.
: (ט) קיבל זכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] מענק לפי [[סעיף 107]] או לפי [[סעיף 113]], יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט'), התשמ&quot;ד-1984]].))

@ 321. ניכוי מקצבה [143ב] (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) נעשה אדם זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י&quot;א]], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה.
: (ב) הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל&quot;ז-1976]].))

@ 322. סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים [144]
: (א) היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי [[פרק ה']] והאחד לפי [[פרק י&quot;א]], לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר.
: (ב) מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם.

@ 323. גמלאות בחירה [145] (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: (א)(1) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;א]] [[או י&quot;ג]] ולתגמול או למענק או להענקה לפי [[חוק הנכים]], [[חוק משפחות חיילים]], [[חוק תגמול לחייל]], [[חוק המשטרה]], [[חוק שירות בתי הסוהר]] או [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]], הברירה בידו לבחור באחד מהם.
:: (2) תגמול המשולם לפי [[סעיף 20א(א) לחוק הנכים]] לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה.
: (ב) הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי [[פרק י&quot;ב]], הברירה בידו לבחור באחד מהם.
: (ג) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרק ט']] ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם:
:: (1) [[חוק הנכים]];
:: (2) [[חוק המשטרה]];
:: (3) [[חוק שירות בתי הסוהר]];
:: (4) [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]];
:: (5) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]];
:: (6) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]];
:: (7) [[חוק נפגעי פעולות איבה]];
:: (8) [[חוק תגמול לחייל]].
: (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג).
: (ה) הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי [[פרק ט']].
: (ו) הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי [[פרק ט']] ודרגת נכותו הקבועה לפי [[חוק הנכים]], לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי [[חוק הנכים]], כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים.

@ 324. הנמצא בחוץ לארץ [146] (תיקון: תשנ&quot;ה-7, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ט-4)
: (א) הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו.
: (ב) נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו [[בסעיפים 200]], [[201]] [[ו-247]] ובעד ילד כמשמעותו [[בסעיף 252(ב)]], הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד.

@ 324א. תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס&quot;ה-2004]].))
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי -
:: (1) גמלה המשתלמת לפי [[פרק ג']] למבוטח כמשמעותו לפי הוראות [[סעיף 40(א)(2) ו-(ב)(1)]];
:: (2) גמלה המשתלמת לפי [[פרקים ה']], [[ח']] [[ו-י&quot;ג]];
:: (3) מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות [[סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות]].
: (ג) בסעיף זה, &quot;שנה&quot; - שנים עשר חודשים רצופים.

@ 324א1. נעדר (תיקון: תשפ&quot;ו-10)
: לא תשולם גמלה לנעדר או בעדו, בעד התקופה שלאחר שישה חודשים מהמועד שבו נקבע כי הוא נעדר, וכל עוד לא אותר; בסעיף זה, &quot;נעדר&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ&quot;ו-2026]].

@ 324ב. שלילת גמלה משוהה שלא כדין (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]] (בסעיף זה - שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין.

@ 325. אסיר [147] (תיקון: תשע&quot;ו-2, בג&quot;ץ 3390/16, תשפ&quot;ה-2)
: (א) הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר.
: (ב)(1) ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]] שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה [[בסעיף 326(ג)]], ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר -
::: (א) גמלה המשולמת בעדו לפי [[פרק ד']];
::: (ב) תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג)(2)]], [[244(ב)(2)]] [[ו-252(ב)]], וכן לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]].
:: (2) במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקה (1)(ב), לעניין [[סעיף 68]] ולעניין [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]].

@ 326. שלילת גמלה בגלל פשע [148] (תיקון: תשס&quot;ב-8, תשס&quot;ז-7, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-11, תשע&quot;ד-11, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-18, תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ה-9)
: (א) חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה - ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 62]], לפי [[סימן ד פרק יא|סימנים ד']] [[סימן ה פרק יא|או ה' בפרק י&quot;א]], או לפי [[סעיף 310]] או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב)]], לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע אדם באחת מאלה: עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי ([[בסימן זה]] - עבירת ביטחון), ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, או נדון אדם למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, הוא לא ייחשב מבוטח לעניין [[פרק ג']], [[פרק ד סימן א|סימנים א']] [[פרק ד סימן ג|ו-ג' עד ה' לפרק ד']], [[פרק ה סימן א|סימנים א' עד ז']] [[פרק ה סימן ט|ו-ט' לפרק ה']], [[פרקים ו' עד ח']], [[פרק ט סימן א|סימנים א' עד ה' לפרק ט']], [[פרק י']] [[פרק יא סימן א|וסימנים א' עד ג']] [[פרק יא סימן ה|ו-ה' עד ו' לפרק י&quot;א]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם לעניין [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י&quot;א]], ויחולו הוראות אלו:
:: (1) לא תשולם ולא תינתן לו כל גמלה לפי חוק זה;
:: (2) לא תשולם תוספת לקצבה בעד תלויים בו לעניין גמלה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג) ו-(ד)]], [[201]], [[244(ב)]], [[251(ב)]] [[או 252(ב)]];
:: (3) לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו גמלאות לפי [[סימן ה' לפרק י&quot;א]], לפי [[סעיף 310]] או לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם גמלאות לפי [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י&quot;א]];
:: (4) לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם על גמלה לפי [[סימן ב' לפרק ד']] או לפי [[סעיפים 222 עד 222ב]] שאין זכאי אחר לתשלומה בעד הילד, יחולו הוראות [[סעיף 304]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל עוד פסק הדין שניתן כאמור באותו סעיף קטן אינו פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלאות האמורות באותו סעיף קטן או תעוכב נתינתן.
: (ו)(1) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, אחת לחודש, מידע על מי שנמצא במאסר בשל עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות או בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור.
:: (2) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, לגבי מי שהורשע בעבירות כאמור בפסקה (1) ושוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, בתוך חודש ממועד שחרורו, מידע על מועד שחרורו כאמור, על תקופת המאסר שנגזרה עליו, ועל המועד שהיה צפוי להשתחרר בו אילולא שוחרר בנסיבות האמורות.
:: (3) חובת מסירת המידע כאמור בסעיף קטן זה לא תחול לעניין עבירה המנויה בפסקאות (3)(ב) ו-(4)(ב) להגדרה &quot;עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור&quot;.
: (ז) הוראות [[סעיף 326א(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אי-תשלום גמלה או עיכובה לפי הוראות סעיף זה בשל מאסר שנגזר בבית משפט צבאי על מי שהורשע בעבירת טרור ביטחונית, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או בעבירה של ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;בית משפט צבאי&quot;, &quot;חוק המאבק בטרור&quot;, &quot;עבירת טרור ביטחונית&quot; ו&quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 326א(ז)]];
::- &quot;עבירת בגידה או ריגול חמור&quot; - עבירה לפי [[+|סעיפים 97 עד 99]] או עבירה לפי [[סעיף 113(ב), לחוק העונשין]];
::- &quot;עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור&quot; - עבירה לפי אחד מאלה:
::: (1) [[סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין]];
::: (2) [[סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין]] לעניין ארגון טרור;
::: (3) [[סעיף 305 לחוק העונשין]] - אם התקיים אחד מאלה:
:::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]];
:::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
::: (4) [[סעיף 300 לחוק העונשין]] כנוסחו ערב תחילתו של [[20:528388|חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע&quot;ט-2019]] - אם התקיים אחד מאלה:
:::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]];
:::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
::: (5) עבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור.

@ 326א. שלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראל בגלל טרור (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 326]], הורשע מי שאינו תושב ישראל בביצוע עבירה כמפורט להלן, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה מיום שפסק הדין בעניינו היה לסופי, וכל עוד לא ניתן פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלה כאמור:
:: (1) עבירת טרור חמורה או עבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור]];
:: (2) עבירת טרור ביטחונית - בבית משפט צבאי.
: (ב) נעצר במעצר עד תום ההליכים מי שאינו תושב ישראל, בשל אישום בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית, והוא זכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), יעוכב תשלום הגמלה עד הכרעת הדין בעניינו.
: (ג) הכריז שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]], ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה.
: (ד) טען אדם שלא שולמה לו גמלה או עוכב תשלומה בשל הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפני המוסד, כי עבירת הטרור הביטחונית שעבר נעברה בנסיבות שאין בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ושלא בזיקה לפעילות טרור (בסעיף קטן זה - נסיבות שאינן טרור), ושוכנע המוסד, על יסוד פסק הדין וכתב האישום, כי העבירה התקיימה בנסיבות שאינן טרור, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים; המוסד רשאי לבקש מהתובע המוסמך לעניין עבירה כאמור מידע לבחינת הטענות.
: (ה) הגורמים שלהלן ימסרו למוסד, אחת לחודש, מידע בעניינים אלה:
:: (1) שירות בתי הסוהר - מידע על מעצר עד תום ההליכים בשירות בתי הסוהר של מי שאינו תושב ישראל, שהואשם בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית;
:: (2) משרד הביטחון - מידע על הכרזות בתוקף על פעילי טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]].
: (ו) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשנה, במשך חמש שנים, על מספר האנשים שלא שולמה להם גמלה או שעוכב תשלומה לפי הוראות סעיף זה, ועל סוגי הגמלאות וסכומן, בתקופה שקדמה למועד הדיווח.
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;אזור&quot; ו&quot;בית משפט צבאי&quot; - כהגדרתם [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
::- &quot;חוק המאבק בטרור&quot; - [[חוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;עבירת טרור ביטחונית&quot; - עבירה כלהלן:
::: (1) עבירה לפי [[+|סעיפים 237א]], [[+|237ב]] [[ו-246(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון]];
::: (2) עבירה לפי [[+|סעיפים 242א]], [[+|242ב]] [[ו-249א לצו בדבר הוראות ביטחון]] לגבי העבירות המנויות [[בתוספת הראשונה לאותו צו]] למעט עבירות לפי הוראות אלה: [[+|סעיפים 90]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|234]], [[+|244]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|253]], [[+|254(א)]], [[+|257]], [[300(א) ו-(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון]] [[+|ותקנות 139]], [[+|140]], [[+|141]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]];
::: (3) עבירה המנויה [[בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון]], למעט עבירה לפי [[+|סעיפים 211]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|222]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|232]], [[+|233(ג)]], [[+|234]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|251]], [[+|254]], [[+|259]], [[+|261]], [[+|300(א) ו-(ב)]], [[+|317]], [[+|318]] [[ו-319(ב)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון]], עבירה לפי [[צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס' 101), התשכ&quot;ז-1967]], ועבירה לפי [[+|תקנות 59(ד) ו-(ה)]], [[+|63]], [[+|64]], [[+|66]], [[+|129(2)]], [[+|140]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]];
::- &quot;עבירת טרור חמורה&quot; - עבירה המנויה [[#2|בפסקה (1) להגדרה &quot;עבירת טרור חמורה&quot; בחוק המאבק בטרור]];
::- &quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; - [[=צו בדבר הוראות ביטחון|צו בדבר הורא((ו))ת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009]], כתוקפו מעת לעת;
::- &quot;תקנות ההגנה&quot; - [[=תקנות ההגנה|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], כתוקפן באזור.

@ 327. מסירת מידע מטעה [149] (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מידע מטעה&quot; - ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף;
::- &quot;מסמך&quot; ו&quot;זיוף&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ב) הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה - החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה:
:: (1) נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה -
::: (א) לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה - תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים;
::: (ב) הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה;
:: (2) נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו - יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת - תופחת אותה גמלה בשיעור האמור.
: (ג) לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין.
: (ד) החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה.
: (ו) הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.

=== סימן ד': תביעות נגד צד שלישי ===

@ 328. זכות לתביעה [150] (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ו-7, תשפ&quot;ב-2)
: (א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי [[פקודת הנזיקין]], או לפי [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]], רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי [[סעיף 343]] לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות [[סעיף 94]], או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות [[אותו סעיף]] רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.
: (א1)(1) מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]].
:: (2) דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו.
:: (3) על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה.
:: (4) על אף הוראות [[סעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית.
: (א2)(1) היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור.
:: (2) העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
:: (3) המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה.
:: (4) הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח.
: (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי [[סימן זה]], ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי [[סימן זה]] או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי [[סימן זה]], או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
: (ג)(1) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה.
:: (2) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים.
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[פקודת הנזיקין]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים.
:: (4) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;טיפול רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
:::- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]];
:::- &quot;עובד המדינה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 7 לפקודת הנזיקין]];
:::- &quot;קופת חולים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:::- &quot;תאונת דרכים&quot; - (((נמחקה).))
: (ד) משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת [[שבלוח ט&quot;ז]], לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים [[בלוח ט&quot;ז]] יעודכנו ב-1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים [[בלוח ט&quot;ז]].

@ 328א. העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים (תיקון: תשע&quot;ח-10, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-16)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;דמי ביטוח&quot; - סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי]], לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים;
::- &quot;חוק הפיצויים&quot; - [[=חוק הפיצויים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים;
::- &quot;עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים&quot; - הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי [[סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים]];
::- &quot;עלות אספקת השירותים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 12ד לחוק הפיצויים]];
::- &quot;עלות מימון הקרן&quot; - עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי [[סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים]];
::- &quot;פקודת ביטוח רכב מנועי&quot; - [[פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]];
::- &quot;הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים&quot; - כמשמעותה [[בחוק הפיצויים]];
::- &quot;תאונת דרכים&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיצויים]].
: (ב) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי [[חוק הפיצויים]] ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי [[סעיף 328(א)]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) המוסד לא יגיש תובענה כאמור [[בסעיף 328(א)]] או דרישה לתשלום כאמור [[בסעיף 328(א2)]] נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי [[סעיף 328(א1)]];
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[חוק הפיצויים]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה).))
: (ג) מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה - מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם:
:: (1) בעד התקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024) - 10%;
:: (2) בעד התקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) ואילך - 10.95%.
: (ד) סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה - מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל.
: (ה) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם.
: (ו) מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בשל השנה שקדמה לה.
: (ז) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); לעניין סעיף זה, &quot;מידע&quot; - למעט מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].

@ 329. זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה [151]
: זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ-75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח [[סעיף 330]].

@ 330. חלוקת פיצויים מצד שלישי [152]
: (א) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה - סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.
: (ב) הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]] ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.
: (ג) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל-25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה.
: (ד) הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה.

@ 331. אין המעביד חב לצד שלישי [153]
: היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי [[פקודת הנזיקין]], לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי [[סעיף 328(א)]], על אף הוראות [[סעיף 84 לפקודה האמורה]], וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה.

@ 332. גמלה לענין פיצויי נזיקין [154]
: לענין [[סעיף 86 לפקודת הנזיקין]] רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

@ 333. היוון [155]
: לענין [[סימן זה]] רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל&quot;ח-1978]].))

== פרק ט&quot;ו: דמי ביטוח [פרק ח'] ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 334. פרשנות [156] (תיקון: תשפ&quot;ה-7)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;תקופת תשלום&quot; - פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח;
::- &quot;מועד תשלום&quot; - מועד לתשלום דמי ביטוח;
::- &quot;מדרגת גבייה מופחתת&quot; - סכום של 7,522 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן ב-1 בינואר של כל שנה כלהלן:
::: (1) בשנים 2026 עד 2028 - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת;
::: (2) משנת 2029 ואילך - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן ב-1 בינואר, לעומת השכר הממוצע ב-1 בינואר של השנה הקודמת.
: (ב) לענין [[פרק זה]] רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו.

@ 335. הוראות יסוד [157] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-8, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-5)
: (א) עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות.
: (ב) מבוטח כהגדרתו [[בסעיף 65(א)(1)]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים.
: (ג) מבוטח לפי [[פרק ה']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה.
: (ד) מבוטח לפי [[פרק ו']] ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות.
: (ה) מבוטח לפי [[פסקה (1) להגדרת ((&quot;))מבוטח((&quot;)) שבסעיף 158]] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה.
: (ו) עובד המבוטח לפי [[פרק ח']] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון.
: (ז) מבוטח לפי [[פרק ט']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות.
: (ח) מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד.
: (ט) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן [[בסעיף 238]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי [[פרק ג']] ובין שאינו מבוטח לפיו.
: (י) אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו.

@ 336. תחומה של תקופת תשלום [158]
: כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים.

@ 337. שיעור דמי ביטוח [159] (תיקון: תשנ&quot;ח-7, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-12, תשע&quot;ח-5)
: (א)(1) שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי [[סעיף 335]] לענין עובד הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו החודשית.
:: (2) שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי [[סעיף 335]] לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות.
: (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים [[בלוח י']], ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד - בהסכמת שר האוצר.
: (ג) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי [[סעיף 342(ג)]].

@ 338. [159א] (תיקון: תשס&quot;ב-6) : (((בוטל).))
@ 339. [159ב] (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב-6) : (((בוטל).))

@ 340. דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות [160] (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ה-6, תשפ״ה–3)
: (א) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם -
:: (1) לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי - כאמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]];
:: (2) לגבי מבוטח אחר - שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]].
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
: (ג) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]], יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור [[בפרט 1 בלוח י']] [[ובסעיף 337]].
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], ישולמו דמי ביטוח נפגעי עבודה בשיעור 0.4% (((בשנים 2025–2026: 0.53%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 75(ב)]].
: (ה) לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה [[בסעיף 39]], ישולמו דמי ביטוח אימהות בשיעור 0.1% (((בשנים 2025–2026: 0.13%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 55]].

@ 340א. דמי ביטוח לעובד במשק בית (תיקון: תשפ״ה–3)
: (א)(1) על אף האמור [[בסעיפים 337]] [[ו־340]], דמי הביטוח שישלם מעסיק בעד עובד במשק בית המבוטח לפי [[פרק י״א]], לתקופה של רבעון כהגדרתו [[בלוח י״א]], יהיו בשיעור של 6.25% (((בשנים 2025–2026: 7.85%))) מהשכר שילם לו המעסיק באותה תקופת תשלום.
:: (2) מעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור בפסקה (1), 1% (((בשנים 2025–2026: 1.8%))) מהשכר שבעדו הוא משלם לו דמי ביטוח לפי אותה פסקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הביטוח שישלם מעסיק לתקופת התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי [[פרק י״א]] או שמתקיימות בו הוראות [[סעיף 351(ב) או (ד)]], יהיו 2% (((בשנים 2025–2026: 3.6%))) מהשכר ששילם לו המעסיק בעד אותה תקופת תשלום.
: (ג) לעניין סעיף זה –
:- ”עובד במשק בית” – מי שמועסק אצל יחיד שלא למטרת עסק או משלח יד;
:- ”שכר” – הכנסה מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]].

@ 341. שיעורים מופחתים [160א] (תיקון: תשנ&quot;ח-7, תשס&quot;ה-6, תשפ&quot;ה-7)
: על אף הוראות [[סעיפים 337]] [[ו-340]] רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מדרגת הגבייה המופחתת.
: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999]].))

@ 342. החייבים בתשלום דמי ביטוח [161] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-6, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ה-7)
: (א) מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי [[פרק ג']] בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח.
: (ב) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג)(1) היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי [[סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט)]], ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור [[בלוח י']] [[ובסעיף 337]].
:: (2) המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]] או סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]], לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור [[בפרט 6 ללוח י']]; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק; בפסקה זו, &quot;קצבת אזרח ותיק&quot; - לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת.
: (ד) היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה:
:: (1) היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה - הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה - דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים;
:: (2) היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים - יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים.
: (ה) השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר -
:: (1) חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף;
:: (2) תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים;
:: (3) חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי [[טור ה' בלוח י']], על הכנסת עובד העולה על מדרגת הגבייה המופחתת, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף;
:: (4) אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים [[בטור ה' בלוח י']], לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ&quot;ז-1997]].))
: (ה1) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]], ונוסף על כך הוא עובד כאמור [[בסעיף 3א(ב)]], יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש.
: (ו)(1) עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודת מס הכנסה]], שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף זה - שיעור מופחת).
:: (2) היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודה האמורה]], השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה]], לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
:: (3) שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה.

@ 343. דמי ביטוח מופחתים [162]
: השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין [[סעיף 340]] כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה:
: (1) הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים;
: (2) הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי [[סעיף 92]], וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן - תמורת דמי פגיעה).

=== סימן ב': הכנסה לענין דמי ביטוח ===

@ 344. חישוב הכנסתו החודשית של עובד [163] (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם -
:: (1) אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור [[בסעיף 3]], יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה:
::: (א) שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי [[סעיף 37 לפקודת מס הכנסה]] או לנקודות קצבה לפי [[סעיף 40 לאותה פקודה]], כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו -
::::- &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד;
::::- &quot;שווי דיור&quot; - שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה;
::::- &quot;שווי שירותים&quot; - שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות [[פקודת מס הכנסה]] או בסכומים פטורים מדמי ביטוח;
::: (ב) פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, &quot;פחת ציוד צרכני&quot; - 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב - הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד;
::: (ג) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]], ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור;
::: (ד) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור;
:: (2) אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור [[בסעיף 1]], יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא.
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]], שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה.
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
: (ד) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה.

@ 344א. חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]] יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור [[בסעיף 337(א)(1)]], למעט השיעור הנקוב [[בפרט 6 בלוח י']].
: (ב) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(ב)]] יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.
: (ג) חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח [[+|תקנה 2]] [[או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס&quot;ו-2005]], יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים [[#2.5|בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י' פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]].
: (ד) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים [[#2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]], ויחולו על הכנסה זו הוראות [[סעיף 345]].
: (ה) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי.
: (ו) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי [[פרקים ה']], [[ז']], [[ט']], [[י']] [[ו-י&quot;א]], לפי [[סעיפים 310(ג)]] [[ו-387]], ולפי הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]].
: (ז) על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות [[סעיף 348]].
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות;
::- &quot;יתרת רווחי הקיבוץ&quot; - ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה [[בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה;
::- &quot;יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת&quot; - הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס;
::- &quot;יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה&quot; - יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת;
::- &quot;תקציב חבר&quot; - סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו;
::- &quot;תקציב חבר מגולם&quot; - תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם [[בחוק ביטוח בריאות]], שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה.

@ 345. חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר [164] (תיקון: תשפ&quot;ג-7)
: (א) עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בפסקאות (1)]] [[#2.8|ו-(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-|בסעיף 2 האמור]], והכל - בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן - השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.
: (ב)(1) ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי [[פקודת מס הכנסה]] (להלן - ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:
::: (א) סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי [[סעיף 47א לפקודת מס הכנסה]], ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו [[בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה]];
::: (ב) סכום שהותר בניכוי לפי [[סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת.
:: (2) לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות [[סעיפים 347]] [[ו-357 עד 359]], ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח [[סעיפים 357]] [[או 358]] כמקדמות.
:: (3) השר יקבע -
::: (א) תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה [[בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה]] (להלן - שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית;
::: (ב) נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית.
: (ג)(1) נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח.
:: (2) השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח.
:: (3) לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות [[סעיף 364]].
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 362(א)(3)]] יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית.
: (ה) מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם [[לסעיף 357]], ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י&quot;א]] או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן.
: (ו) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי -
:: (1) מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור [[בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה]], והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור;
:: (2) מבוטח שהוראות פטור לפי [[סעיף 351(יא)]] חלות עליו או עשויות לחול עליו;
:: תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ&quot;ד-1984]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ&quot;ו-1986]].))

@ 345א. הקצאת מניות (תיקון: תשס&quot;ב-13, תשס&quot;ג-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה, שלפי [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]] רואים אותה כהכנסה לפי [[+#2.1|פסקאות (1)]] [[#2.2|או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה]];
::- &quot;חייב בתשלום בעד עצמו&quot; - מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 342(א)]];
::- &quot;מועד חיוב&quot; - המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]].
: (ב) הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]], ולענין הוראות [[סעיף 342(א)]] יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]].
: (ג) לענין הוראות [[סעיף 344(א)]], הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי [[סעיפים 352]] [[ו-353]].
: (ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה.
: (ה) (((פקע).))

@ 345ב. הכנסה מפנסיה מוקדמת (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה-6, תשפ&quot;ה-7)
: (א) בסעיף זה, &quot;פנסיה מוקדמת&quot; - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי.
: (ב) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] (בסעיף זה - מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות [[סעיף 337(א)(2)]], כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]].
: (ג)(1) עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו [[בלוח י&quot;א]] לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור.
:: (2) פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]], ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח.
: (ד) מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות [[סעיף 353]].
: (ה)(1) מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף קטן זה - שיעור מופחת).
:: (2) היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|ו-(8) בפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
: (ו) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה.

@ 346. חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות [165]
: על אף הוראות [[סעיף 345]], מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות.

@ 347. סמכות קביעה [166]
: מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות.

@ 348. סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון [167, 167ב] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ז-11, תשס&quot;ח-5, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: (א) לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות [[סעיף 335]] לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור [[בלוח י&quot;א]].
: (א1) לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות [[סעיף 335]], לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 350]] ואינה עולה על סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע.
: (ב) מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י&quot;א]], ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור.
: (ג) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים [[בלוח י&quot;א]].
: (ד) מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי [[פרק ז']], ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע [[בפרט 3 שבלוח י&quot;א]].
: (ה) (((הנוסח הקבוע):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.
:: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע&quot;ד-2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.

@ 349. שינוי [[לוח י&quot;א]] [167א] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-12)
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח י&quot;א]].

@ 350. הכנסות פטורות מדמי ביטוח [168] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ה-7, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ד-16, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-12, תשס&quot;ח-5, תשע&quot;ב-13, תשע&quot;ז-17, תשע&quot;ח-2)
: (א) לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה -
:: (1) גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי [[פרק ג׳]] למעט דמי פגיעה לפי [[פרק ה׳]] ולמעט גמלה לפי [[פרק ח׳]] או [[פרק י&quot;ב]];
:: (2) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]];
:: (3) תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים;
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ&quot;ב-1962]] לפיו החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי), שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אושר כחוק תגמולים.))
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשל&quot;ח-1978]] לפיו החוק הממלכתי לפיצוי קרבנות הרדיפות 1940–1945, שניתן בממלכת הולנד, אושר כחוק תגמולים.))
:: (4) תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה:
::: (א) [[חוק הנכים]];
::: (ב) [[חוק משפחות חיילים]];
::: (ג) [[חוק המשטרה]];
::: (ד) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]];
::: (ה) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]];
::: (ו) [[חוק נפגעי פעולות איבה]];
::: (ז) [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ&quot;ה-1995]];
::: (ח) [[חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]];
::: (ט) [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (5) תגמולים לפי [[+|סעיפים 63ז]] [[ו־63ח לחוק שירות המדינה]];
:: (6) הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה לפי [[סעיף 373א]], וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה]];
:: (7) הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות [[סעיף 122 לפקודת מס הכנסה]], הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות [[סעיף 122א לפקודת מס הכנסה]] והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]], ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: (8) סיוע הניתן לניצול השואה לפי [[הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס&quot;ו-2006]];
:: (9) (((פקעה).))
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה.
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תש&quot;ך-1960]] לפיו [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] נקבעה כחוק תגמולים.))
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ&quot;ג-1963]] לפיו [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש&quot;ך-1960]] נקבע כחוק תגמולים.))
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;א-1991]] לפיו תשלומים לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]] לא ייראו כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח.))

@ 350א. פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש (תיקון: תשפ&quot;ו-4)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):))
: (א) תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]], שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה; בסעיף זה, &quot;עולה חדש&quot; - מי שעלה ממדינה המנויה [[בלוח ט&quot;ז1]] וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]], או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו לעניין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח.
: (ג) הוראות [[סעיף 348(ב)]] לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י&quot;א]].
: (ד) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את [[לוח ט&quot;ז1]], אולם, לא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה.
: (ה) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב-1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור וכן על סך ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]] של מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף קטן (א), לפי נתונים שיקבל המוסד מרשות המיסים בישראל.

@ 351. פטור מתשלום דמי ביטוח [169] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-10, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ב, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ו-10)
: (א) בכפוף להוראות [[סעיפים 53(ד)]] [[ו-97(ד)]], לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי [[סעיף 88]] אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין.
: (ב) לא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה.
: (ג) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]].
: (ד) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי [[פרק ה']] או לפי [[פרק ט']] אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי [[סעיף 105]] או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה:
:: (1) תלוי לפי [[סעיף 130]] שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים;
:: (2) תלוי לפי [[סעיף 247(3)]] שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק.
: (ז) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה.
: (ז1) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבו נקבע כי אדם הוא נעדר כהגדרתו [[בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ&quot;ו-2026]], אם אין לנעדר הכנסה אחרת באותה תקופה, וכל עוד לא אותר.
: (ח) מבוטחת לפי [[פרק ו']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ד)]].
: (ט) מבוטחת לפי [[פרק ט']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ז)]].
: (י) מבוטחת לפי [[פרק י']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ח)]].
: (יא) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]] לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא -
:: (1) מקבל גמלה או תגמול האמורים [[בסעיף 350]], למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא - בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] - בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו [[בסעיף 195]];
:: (2) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה - בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין;
:: (2א) תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו - תלמיד), חניך במכינה קדם-צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים - בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה -
:::- &quot;הכשרה מקצועית&quot; - מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך;
:::- &quot;מכינה קדם-צבאית&quot; - כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס&quot;ח-2008]];
:::- &quot;מתנדב בשנת שירות&quot; - מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי [[פסקה (4) להגדרה &quot;ילד&quot; שבסעיף 238]], ושירותו הסדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור;
:::- &quot;שירות לאומי בהתנדבות&quot; - (((נמחקה);))
:: (2ב) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] - בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו - מתגייס);
:: (2ג)(א) מי שסיים שירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי [[החוק האמור]], ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי-התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
::: (ב) מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי [[פרק י&quot;ג]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
::: (ג) משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
:: (3) פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה - בעד תקופה שקבעו כאמור.

@ 352. תקנות בדבר הכנסות מסויימות [170]
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע -
: (1) הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות;
: (2) הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות [[סעיף 344]], לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;ה-1995]].))

=== סימן ג': תשלומים ודוחו&quot;ת ===

@ 353. מועד התשלום [171] (תיקון: תשנ&quot;ח-4, ק&quot;ת תש&quot;ף)
: (א) מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד - היום ה-15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר - היום ה-15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי&quot;ד-1954]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;ה-1995]].))
: (ב) מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], וכן חול המועד.
: (ג) (((פקע).))

@ 354. זקיפת תשלומים [172] (תיקון: תשנ&quot;ו-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוב דמי ביטוח&quot; - סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי [[סעיף 345(ג)]];
::- &quot;קנס&quot; - סכום הקנס שחושב לפי [[סעיף 364(א)(1)]] החל על חוב דמי הביטוח;
::- &quot;תוספת&quot; - סכום התוספת שחושב לפי [[סעיף 364(א)(2)]], החל על חוב דמי הביטוח;
::- &quot;חוב כולל&quot; - סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו.
: (ב)(1) כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב - השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן - החוב הכולל המוקדם ביותר);
:: (2) שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן:
::: (א) לחוב דמי הביטוח - החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר;
::: (ב) לקנס - החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר;
::: (ג) לתוספת - החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר.

@ 355. חובת דיווח וייחוס תשלומים [173] (תיקון: תשנ&quot;ו-5, תשנ&quot;ח-4, תשס&quot;ד-3, תשע&quot;ו-6, תשפ&quot;א-3)
: (א) השר רשאי להתקין תקנות בדבר -
:: (1) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו;
:: (2) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח;
:: (3) חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור;
:: (4) התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: [[344]], [[345(ב)]], [[345(ג)]].
:: תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות [[בסעיף 50(א)(1) ו-(2)]], ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור - יבוטל הייחוס ויחולו הוראות [[סעיף 354]]; לענין פסקה זו, &quot;חוב כולל&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 354]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי&quot;ח-1957]].))
: (א1)(1) מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 342(ב)]], במועדים אלה:
::: (א) עד יום 18 ביולי בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה;
::: (ב) עד יום 18 בינואר בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה;
::: (ג) עד יום 30 באפריל בכל שנה - לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי [[סעיף 166 לפקודת מס הכנסה]], יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם.
:: (1א) נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן:
::: (א) דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי אלה:
:::: (1) סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין;
:::: (2) לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו - שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
:::: (3) לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת - סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
::: (ב) דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן:
:::: (1) מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה;
:::: (2) מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה.
:: (2) פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך.
:: (3) לעניין סעיף קטן זה, יקראו את [[סעיף 342(ב)]] כאילו &quot;עובד&quot; הוא מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק.
:: (4) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע.
: (ב) הוראות [[סעיף 353(ב)]] יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון.

@ 355א. חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון.
: (ב) הוראות [[סעיפים 355(א1) ו-(ב)]] יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

@ 355ב. חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי (תיקון: תשפ&quot;ו-5)
: (((החל מיום 1.1.2030):))
: (א) נוסף על האמור [[בסעיף 355(א1)(1א)(א)]], מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות [[סעיף 355(א1)(3) ו-(4) ו-(ב)]], יחולו בשינויים המחויבים:
:: (1) עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן;
:: (2) יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית.

@ 356. קנס על אי-הגשת דו&quot;ח [173א] (תיקון: תשנ&quot;ח-4, תשע&quot;ו-6, תשפ&quot;ו-5)
: (א) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס.
:: (((החל מיום 1.1.2030):)) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] [[או 355ב]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס.
: (ב) השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד -
:: (1) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]] [[או 355ב]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
:: (2) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]] [[או 355ב]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
: (ג) לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[364]], [[367]] [[ו-397(א)]], דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח.
: (ד) (((החל מיום 1.1.2030):)) תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי [[סעיף 355ב]], ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 357. קביעת דמי ביטוח בהעדר דו&quot;ח [174] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-4, תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ז-5)
: היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור [[בסעיפים 342]], [[355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו-(ב)]] [[ו-355א]] ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

@ 358. קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו&quot;ח [175]
: היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

@ 359. השגה על קביעת דמי ביטוח [176] (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור [[בסעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום.
: (ב) השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי [[סעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - פקיד השגות).
: (ד) המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח:
:: (1) לעניין מי שהוא רואה חשבון - ניסיון של חמש שנים לפחות;
:: (2) לעניין מי שאינו רואה חשבון - ניסיון של עשר שנים לפחות.
: (ה) השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה.
: (ו) פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה.
: (ז) פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו.
: (ח) פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים.
: (ט) התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם.
: (י) נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום.
: (יא) המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה.

@ 360. שיטת גביה [177]
: השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח.

@ 361. סמכות למתן הנחה [177א]
: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים.

@ 362. החזרת תשלומי יתר [178] (תיקון: תשע&quot;ב-8)
: (א) שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן - תשלום יתר), יחולו הוראות אלה:
:: (1) תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר;
:: (2) לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה-13 ואילך - גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה;
:: (3) שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר.
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית), תשכ&quot;ו-1966]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח - קנסות והפרשי הצמדה), התשמ&quot;ד-1984]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ב) המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין.
: (ג) לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה.
: (ד) המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א).
: (ה) תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

@ 363. מחיקת חוב דמי ביטוח [178א] (תיקון: תשע&quot;ד-5)
: (א) מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה.

@ 363א. דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים (תיקון: תשע&quot;ד-13)
: (א) בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם [[בסעיף 364(ב)]], ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה - לא ננקטו הליכי גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי-תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.
: (ב) חלה חובת דיווח לפי [[סעיף 355]] או חובת רישום לפי [[סעיף 379]] שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור [[בסעיף 380(ב)]], תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) -
:: (1) מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי [[סעיף 384א]], לפי המוקדם;
:: (2) לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) - ממועד קביעת השומה.

=== סימן ד': פיגורים ===

@ 364. תשלומי פיגורים [179] (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח -
:: (1) קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים - יהיה הקנס, החל ביום ה-91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים;
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ״ו–1985]], לפיו בתקופה שממועד התשלום ועד ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום, ישולם קנס יומי בשיעור 0.07% מדמי הביטוח שבפיגור בעד כל יום שבפיגור, ובתקופה שמיום ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום ועד למועד תשלום דמי הביטוח, ישולם על דמי הביטוח שבפיגור קנס לכל שבוע של פיגור או לחלק ממנו, בשיעור 0.2%.))
:: (2) החל ב-1 בחודש שלאחר מועד התשלום - תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום.
: (ב) לענין סעיף קטן (א), &quot;דמי ביטוח&quot; - לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר.
: (ג) דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[367 עד 367ג]] [[ו-397(א)]].

@ 365. שמירת זכות לגמלה [180]
: היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו.

@ 366. הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור [181]
: (א) קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:
:: (1) בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים - תשולם הגמלה פחות רבע;
:: (2) בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים - תשולם הגמלה פחות חצי;
:: (3) בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על -
:: (1) הטבות לפי [[סעיף 9]];
:: (2) גמלאות לפי [[סעיפים 42]], [[49]], [[57]], [[62]], [[66]], [[143]], [[144]], [[254]], [[265]], [[266]] [[ו-267]];
:: (3) על גמלאות לפי [[פרק ה']] כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה;
:: (4) גמלאות לפי [[פרקים י']], [[י&quot;ב]] [[ו-י&quot;ג]];
:: (5) הענקות לפי [[סעיף 387]].
: (ג) היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים.
: (ד) פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).
: (ה) פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).

@ 367. הקלות בגביית דמי ביטוח [183] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) [[פקודת המסים (גביה)]], להוציא [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו [[בפקודה האמורה]].
: (ב) השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין [[הפקודה האמורה]], והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי [[הפקודה האמורה]].
: (ג) (((בוטל).))

@ 367א. (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((פקע).))

@ 367ב. עיקול רכב (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 367(א)]], רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות [[סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)]], גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה - החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
: (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה:
:: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)]];
:: (ב) פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]] - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב;
:: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

@ 367ג. (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((פקע).))

@ 368. הסכם תשלומים [184]
: (א) המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור - יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף [[לסעיף 312(ב)]] ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם.
: (ב) כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי [[חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל&quot;ג-1972]], ממועד ההסכם ועד מועד התשלום.
:: ((פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס&quot;ב-2002 (ק&quot;ת תשס&quot;ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.))
: (ג) לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות [[סעיף 364]] יחולו על דמי הביטוח שבפיגור.

@ 369. אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח - אחריות המעביד [185] (תיקון: תשע&quot;ז-6, תשפ&quot;ד-3)
: (א) לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי [[סעיף 379]] או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה - פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט [[בטור ב' ללוח י&quot;א1]] בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי [[סעיף 353]] או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי [[סעיף 379]], לפי העניין, כמפורט [[בטור א' ללוח האמור]].
: (א1) היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור [[בסעיף 328]], לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי [[סעיף 328]] לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי [[הסעיף האמור]], והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי [[סעיף 328]].
: (א2) היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי-הרישום או אי-התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל&quot;ח-1978]].))
: (ג) קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ג1) פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור.
: (ג2) החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב.
: (ג3) לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור.
: (ג4) מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה.
: (ה) על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 370. ויתור [185א] (תיקון: תשס&quot;ח-9)
: (א) עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי [[סעיף 345]], על קנס לפי [[סעיף 356]], על קנס ותוספת לפי [[סעיף 364]] ועל ריבית לפי [[סעיף 368(ב)]], כולם או חלקם.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) החייב בתשלום נפטר;
:: (2) עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור;
:: (3) החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, &quot;בן משפחה&quot; - בן-זוג, הורה או ילד;
:: (4) החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, &quot;מוסד&quot; ו&quot;סם&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ&quot;ג-1993]];
:: (5) אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית - הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו;
:: (6) מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה.

=== סימן ה': הוראות מיוחדות ===

@ 371. הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח [186] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ח-5, תשפ&quot;ב-13)
: (א) השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]], למעט הוראות [[סעיף 345ב]], ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים:
:: (1)(א) עובד חלקי;
::: (ב) עובד לשעה;
::: (ג) עובד אצל מעבידים שונים;
::: (ד) עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא;
::: (ה) עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן;
::: (ו) עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים;
::: (ז) עובד שמעבידו אינו תושב ישראל;
::: (ח) עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
::: (ט) עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו;
::: (י) עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו;
::: (יא) עובד במשק בית;
::: (יב) עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה;
:: (2) מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי;
:: (3) עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו;
:: (4) מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות;
:: (5)(א) מבוטח ששירותי סעד תומכים בו;
::: (ב) מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר;
::: (ג) מבוטח השוהה בחוץ לארץ;
::: (ד) מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו - בתקופת מעבר שנקבעה;
::: (ה) מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ;
::: (ו) מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם [[בסעיף 75(א)(3)]];
::: (ז) מבוטח לפי [[פרק ה']] בלבד;
::: (ח) מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם;
::: (ט) מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו;
::: (י) מבוטח שסווג לפי [[סעיף 6]];
::: (יא) מבוטח שלפי [[פקודת מס הכנסה]] יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה האמורה]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל&quot;א-1971]].))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה - הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו.

@ 371א. תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ&quot;א-10)
: על אף האמור [[בסעיף 371(א)]] ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 371(א)]], יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי [[פרט 1 של לוח י&quot;א]].

@ 371ב. (תיקון: תשפ&quot;א-10) : (((פקע).))
@ 371ג. (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-4) : (((פקע).))
@ 372. [187] (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((בוטל).))

@ 373. ניכוי מתשלומים אחרים [188(א)]
: סכום קצבת הילדים לפי [[פרק ד']] אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה.

@ 373א. מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח (תיקון: תשס&quot;ח-5)
: הפיקה חברה מהחברות המנויות [[בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה]], לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור.

== פרק ט&quot;ז: שונות [פרק ט'] ==

@ 374. ביצוע אמנות [190]
: (א) נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר - אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), תשכ&quot;ג–1963]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד), תשכ&quot;ה–1965]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ&quot;א-1991]].))
: (ב) אמנה רב-צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

@ 375. הדדיות בביטוח אזרחי חוץ [191]
: השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

@ 376. הוראות מיוחדות לשעת חירום [191א] (תיקון: תשפ&quot;ו-8)
: הורה שר הבטחון לפי [[סעיף 278]] כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור [[בסעיף 283]] ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.
: (((החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):)) על אף הוראות [[סעיף 283(ב)]], הורה שר הבטחון לפי [[סעיף 278]] כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור [[בסעיף 283(א)]] ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.

: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ד-2024]].))

@ 377. ביטוח חיילים [192]
: השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ&quot;ה-1965]].))

@ 377א. הודעה לחייל משוחרר (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק קליטת חיילים משוחררים&quot; - [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]];
::- &quot;חייל משוחרר&quot; - מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה;
::- &quot;שירות סדיר&quot; - כהגדרתו [[בחוק קליטת חיילים משוחררים]].
: (ב) המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה &quot;השירות האזרחי–לאומי&quot;, לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר.
: (ג) השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.

@ 378. סוגים מיוחדים של מבוטחים [192א] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אזור&quot; - יהודה והשומרון וחבל עזה;
::- &quot;ההסכם&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;היישובים&quot; - כהגדרתם בסעיף XII להסכם;
::- &quot;האתרים הצבאיים&quot; - כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם;
::- &quot;תושב ישראל באזור&quot; - מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי [[חוק השבות]], או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים;
::: (2) הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל;
::- &quot;יום התחילה&quot; - י&quot;ח בטבת התשנ&quot;ה (21 בדצמבר 1994).
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה:
:: (1) מי שאינו תושב ישראל;
:: (2) תושב ישראל באזור;
:: (3) תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל;
:: (4) תושב ישראל הגר מחוץ לישראל;
:: (5) תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל;
:: (6) מעביד שהוא חבר-בני-אדם הרשום בישראל או חבר-בני-אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור;
:: (7) תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור;
:: (8) תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל&quot;ב-1972]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל&quot;ד-1974]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ&quot;ז-1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים), התשמ&quot;ז-1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ&quot;ג-1993]].))
: (ג) תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, כנוסחו לפני יום התחילה -
:: (1) לענין מי שאינו תושב ישראל באזור - בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין [[פרק ה']], ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל;
:: (2) ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב).

@ 378א. ביטוח עובד זר המועסק באזור (תיקון: תשס&quot;ה-5)
: (א) הוראות [[פרקים ג']], [[ה']] [[ו-ח']] יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה - עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
: (ב) בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיפים קטנים (א), (ג) ו-(ו) של סעיף 335]] והוראות [[סעיף 340(ג)]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור;
:: (2) הוראות [[סעיף 80(1)]] לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה:
::: (א) תאונת העבודה כאמור [[בסעיף 80(1)]] אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים;
::: (ב) תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו [[סעיף 1 לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ח-1967]]; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי - הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;עובד זר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]];
::- &quot;רכב מנועי&quot; - כהגדרתו [[בפקודת התעבורה [נוסח חדש]]];
::- &quot;יישובים&quot;, &quot;אתרים צבאיים&quot; ו-&quot;תושב ישראל באזור&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 378]].

@ 379. רישום [193]
: השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ&quot;ג-1963]].))

@ 380. מבוטח שלא נרשם [194]
: (א) לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין [[סעיפים 246]] [[ו-253]], אלא מיום שנרשם.
: (ב) סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי-הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום.

@ 381. עיגול סכומים [195]
: השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים), התשמ&quot;ו-1985]].))

@ 382. זקיפת תשלומים בחיובים אחדים [195א]
: (א) סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי [[סעיפים 192]], [[328]], [[329]], [[330]] [[ו-369]].
: (ב) הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור [[בסעיף 354]].

@ 383. פיקוח [196]
: (א) מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום.
: (ב) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו.
: (ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות [[סעיף 146]].

@ 383א. חובת עדכון פרטים (תיקון: תשע&quot;א)
: זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי [[סעיף 304]], יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה.

@ 384. סמכות לדרוש ידיעות רשמיות [196א] (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי [[פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], לפי [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], או לפי [[חוק בנק ישראל, התשי&quot;ד-1954]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]] וקרן חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]].

@ 384א. קבלת מידע מרשות המסים בישראל (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ז-5)
: (א) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור [[בלוח י&quot;ז]] ובהתאם לסוג המידע המפורט [[בטור ג' באותו לוח]], לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות [[בטור א' בלוח האמור]], וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח:
:: (1) הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, &quot;חברת בית&quot; ו&quot;חברה משפחתית&quot; - כמשמעותן [[+|בסעיפים 64]] [[ו-64א לפקודת מס הכנסה]];
:: (3) מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל.
: (א1) המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש.
: (ב) שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח.
: (ג) מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו-(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]], ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור.
: (ד) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו:
:: (1) הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין;
:: (2) מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל.

@ 384ב. (תיקון: תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3) : (((בוטל).))

@ 385. חישובי מועדים [197]
: (א) לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש - חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו.
: (ב) לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו.

@ 386. ייצוג בפני המוסד [198] (תיקון: תשע&quot;ו-11)
: לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש&quot;ל-1970]].))

@ 386א. הקצאת שוטרים בתשלום (תיקון: תשע&quot;ו-20)
: בלי לגרוע מהאמור [[סעיף 102ז לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס&quot;ו-2006]] (בסעיף זה - חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו [[בסעיף 102א לחוק האמור]], רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות [[-|סעיף 102ו לחוק המשטרה]].

== פרק י&quot;ז: הענקות [פרק ט'1] ==

@ 387. מתן הענקה [198אא]
: המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה:
: (1) אי-הזדקקות לאשפוז לפי [[סעיף 42]];
: (2) פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיפים 50]] [[או 366]];
: (3) אי-מילוי חובת רישום לפי [[סעיף 77]];
: (4) אי-השלמת תקופת אכשרה לפי [[סעיפים 246]] [[או 253]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל&quot;ה-1975]].))

@ 388. מימון [198ב]
: ההענקות לפי [[סעיף 387]] ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן - שיעור ההפרשה).

@ 389. שינוי שיעור ההפרשה [198ג]
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה.

@ 390. התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה [198ד]
: השר, בהתקינו תקנות לפי [[סעיף 387]], יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה.

== פרק י&quot;ח: בית הדין לעבודה [פרק י&quot;א] ==

@ 391. סמכות בית דין אזורי [230] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-6)
: (א) לבית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]], תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי [[פרק ח']] -
:: (1) של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם [[לסימן א' של פרק י&quot;ד]];
:: (2)(א) של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח;
::: (ב) של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין;
:: (3) של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה;
:: (4) של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות [[סעיף 94]];
:: (5) שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי [[סעיף 91]];
:: (6) של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך;
:: (7) של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי [[סעיף 304]];
:: (8) של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי [[סימן ב'1 לפרק י&quot;ד]];
:: (9) של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי [[סעיף 369]].
: (ב) לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך [[סעיף 385]] בתחום מתח גילים שנקבע לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]].

@ 392. בעלי הדין [231] (תיקון: תשס&quot;ט-3)
: (א) בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות -
:: (1) הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה;
:: (2) המוסד;
:: (3) מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח;
:: (4) מעביד;
:: (5) שירות רפואי מוסמך;
:: (6) אדם כאמור [[בסעיף 391(א)(6) או (7)]];
:: (7) שירות התעסוקה.
: (ב) כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א).
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות [[סעיף 68(י)]] יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה.

@ 393. תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד [231א]
: עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי [[פרק ה']] ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.

@ 394. מניעת טיעון [231ב]
: לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי [[פרק ה']] או לא.

@ 395. השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה [232]
: המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה [[בסעיף 32]] בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד.

@ 396. קביעת מועדים [233]
: שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש&quot;ל-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל&quot;ז-1977]].))

@ 397. סיוע משפטי [234] (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-6)
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר-בני-אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי [[סעיף 369]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), תשל&quot;ח-1978]].))
: (א1) הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה [[בסעיף 315א]] בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות [[סימן ב'1 לפרק י&quot;ד]], בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור.
: (ב) הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי [[חוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]], ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור [[+|בסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק האמור]] לא יחולו.
: (ג) המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה.
: (ד) בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי.

== פרק י&quot;ט: עונשין וביצוע [פרק י&quot;ב] ==

@ 398. עונשין [239] (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ו-6, תשפ&quot;א-3)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה אחת:
:: (1) גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו;
:: (2) מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה;
:: (3) קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה.
: (א1) תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
: (א2)(1) קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה - זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים [[בלוח י&quot;ח]] והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות [[סעיף 383א]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
:: (2) ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור [[בחלק ג' שבלוח י&quot;ח]], ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור [[בלוח י&quot;ח]] המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית.
:: (3) נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן.
:: (4) הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות.
:: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי [[+#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33]], [[+#תוספת חלק א פרט 34|34]] [[פרט 91 לחלק א לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|או 91 שברשימת הליקויים]], כמשמעותה [[בסעיף 208]], ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה [[בסעיף 224(א)(2)]].
: (ב) מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו - קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, &quot;חובה&quot; - למעט חובת תשלום למוסד.
: (ג) מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור.
: (ד) מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו - קנס.
: (ד1) מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור [[בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1)]] בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
: (ה) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר-בני-אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
: (ו) אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.

@ 399. בית המשפט המוסמך [241]
: בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי [[סעיף 398]].

@ 400. ביצוע [242]
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 401. העברת סמכויות [243]
: השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי [[סעיפים 20]], [[24]], [[25(ב)]] [[ו-26]].

@ 402. תחילה [244]
: תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז' בתשרי התשנ&quot;ו (1 באוקטובר 1995).

@ 403. הוראות מעבר [תיקון 83, תיקון 99, תיקון 86, תיקון 91] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12)
: (א) לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו [[בסעיף 48]], חל לפני יום כ&quot;ז בחשון התשנ&quot;ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה -
:: (1) [[סעיף 53]] -
::: (א) כאילו בסעיף קטן (א) במקום &quot;שכר העבודה הרגיל&quot; נאמר &quot;שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל&quot;;
::: (ב) כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים;
:: (2) [[סעיף 350(א)(1)]] כאילו המלים &quot;למעט דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']]&quot; לא קיימות;
:: (3) [[סעיף 351(א)]] כאילו המלים &quot;בכפוף להוראות [[סעיף 53(ד)]]&quot; לא קיימות.
: (ב) [[הסיפה של סעיף 170(ו)]] המתחילה במלים &quot;ולא יפחת&quot; לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג' בסיון התשנ&quot;ה (1 ביוני 1995).
: (ג) הוראות [[סעיפים 171(א)(2)]] [[ו-173(א)(2)]] לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב' בניסן התשנ&quot;ד (1 באפריל 1994).
: (ד) לענין חישוב גמלה לפי [[פרק ה']] בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י&quot;א, כנוסחם לפני היום האמור.
: (ה) מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו-65 בגבר (להלן - גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות [[סעיף 246]] בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, [[בחלק א' של לוח א'1]].

@ 404. הוראות מתמצות [73א(ב), 188(ב)-(ד)]
: (א) הוראות [[סעיף 117]] לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדלה לפי [[סעיף 115]].
: (ב) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג' באב התשכ&quot;ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב [[בלוח י&quot;ב]].
: (ג) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ&quot;ז באדר ב' התשי&quot;ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב [[בלוח י&quot;ב]].
: (ד) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח [[סעיף 337(ב)]], ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים [[בלוח י&quot;ב]].

@ 405. הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]], לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003).

@ 406. הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי [[סעיף 9]] (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-19, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ד-10, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-5)
: (א) על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]] עד ליום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה - הסכם):
:: (1) נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה;
:: (2) נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]];
:: (3) המשך זכאות להטבות שלפי [[ההסכם בדבר גמלת הניידות]], למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו [[בפרק ה' באותו הסכם]], יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]];
:: (4) לעניין [[ההסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] -
::: (א) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]];
::: (ב) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]];
:: (5) נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי [[חוק השבות]] זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.
: (ב) מענקים שישולמו לפי [[הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|ההסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020]] למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים [[באותו הסכם]], לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין.
: (ג) (((פקע).))
: (ד) (((פקע).))
: (ה) תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025) לפי הוראות [[סעיף 9]] בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, &quot;המצב הביטחוני המיוחד&quot; - המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023).
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 9(א)]], המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים [[בסעיף האמור]], לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור [[#1|בפסקה (2) להגדרה &quot;נפגע&quot; בחוק נפגעי פעולות איבה]].

@ 407. דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה - הוראות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-9)
: (א) לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם -
:: (1) יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה;
:: (2) יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב]].
: (ב) לענין הוראות [[סעיפים 248]] [[ו-257]] יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד.
: (ג) המינהלה כהגדרתה [[בחוק יישום תכנית ההתנתקות]] תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד.

== לוח א' [לוח א'] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 1, הגדרת &quot;עובד עצמאי&quot;]]))) ====
==== הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי ====

: לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון - סכום השווה ל-15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב-1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, &quot;רבעון&quot; - תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנת מס.

== לוח א'1 (תיקון: תשס&quot;ד) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה &quot;גיל הפרישה&quot;)]], [[158]], [[160]], [[240(א)]], [[245(א)]], [[246(ב)(2)]], [[247(1)(ג)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====

=== חלק א' &lt;עוגן לוח א1 חלק א&gt; ===
==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה &quot;גיל הפרישה&quot;)]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)(1)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== גיל הפרישה לגבר ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1939 || 65
|-
| יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1940 || 66
|-
| ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1942 ואילך || 67
|}

==== גיל הפרישה לאישה ====
@ (תיקון: תשס&quot;ד-8, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ז-8, תשע&quot;ז-19)
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1944 || 60
|-
| יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1945 || 61
|-
| ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1947 עד דצמבר 1955 || 62
|}

=== חלק ב' &lt;עוגן לוח א1 חלק ב&gt; ===
==== ((([[סעיפים 158 (ההגדרה &quot;מבוטח&quot;)]], [[106]], [[247(1)(ג)]] [[ו-406(א)(2) ו-(3)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1939 || 65
|-
| יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1940 || 66
|-
| ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1942 ואילך || 67
|}

=== חלק ג' &lt;עוגן לוח א1 חלק ג&gt; ===
==== ((([[סעיפים 240(א)]] [[ו-406(א)(4)(ב)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== מי שאינו מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], מחמת גילו ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1944 || 60
|-
| יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1945 || 61
|-
| ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1947 ואילך || 62
|}

=== חלק ד' &lt;עוגן לוח א1 חלק ד&gt; ===
==== ((([[סעיפים 245(א)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]] [[ו-406(א)(4)(א)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן (תיקון: תשע&quot;ז-12) ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1939 || 65
|-
| יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1940 || 66
|-
| ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1942 עד דצמבר 1944 || 67
|-
| ינואר עד אוגוסט 1945 || 67 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1945 עד אפריל 1946 || 67 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1946 || 68
|-
| ינואר עד אוגוסט 1947 || 68 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1947 עד אפריל 1948 || 68 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1948 || 69
|-
| ינואר עד אוגוסט 1949 || 69 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 69 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1950 ואילך || 70
|}

=== חלק ה'&lt;עוגן לוח א1 חלק ה&gt; ===
==== ((([[סעיף 246(ב)(2)]]))) ====
==== אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין [[פרק י&quot;א]], מחמת גילה ====
@ (תיקון: תשע&quot;ז-8)
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1949 || 55
|-
| יולי ואוגוסט 1949 || 55 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 55 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1950 || 56
|-
| ינואר עד אוגוסט 1951 || 56 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1951 עד אפריל 1952 || 56 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1952 עד יולי 1955 || 57
|-
| אוגוסט 1955 עד מרס 1956 || 57 ו-4 חודשים
|-
| אפריל 1956 עד נובמבר 1956 || 57 ו-8 חודשים
|-
| דצמבר 1956 עד יולי 1957 || 58
|-
| אוגוסט 1957 עד מרס 1958 || 58 ו-4 חודשים
|-
| אפריל 1958 עד נובמבר 1958 || 58 ו-8 חודשים
|-
| דצמבר 1958 ואילך || 59
|}

== לוח ב' [לוח י&quot;ד] (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ו-4) __NOTOC__ ==

== לוח ב'1 (תיקון: תשנ&quot;ז) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 43]]))) ====
@ : (([[לוח זה]] פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ&quot;ד-1993.))

@ (1) (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-10) : [[בלוח זה]] -
:- &quot;פג&quot; - יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים;
:- &quot;שיעור עדכון&quot; - שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]], לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים;
:- &quot;מענק בסיסי&quot; - סכום של 13,884 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014))) כשהוא מעודכן לפי [[פרט 4|סעיף (4) בלוח זה]];
:- &quot;סכום שנתי בסיסי&quot; - מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי.

@ (2) (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ב-10) : (א) סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 17,762 ש&quot;ח))) בתוספת 174,754 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 281,860 ש&quot;ח))) בעד כל פג שנולד באותה לידה.
: (ב) הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו.

@ (3) : מבלי לגרוע מהאמור [[פרט 4|בסעיף ((())4(()))]], בכל שנה (להלן - השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה-1 בינואר של אותה שנה:
: &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; = M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt; (1 + ST)&lt;/span&gt;
: כאשר -
:- &quot;M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;&quot; - סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת;
:- &quot;M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt;&quot; - סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת;
:- &quot;ST&quot; - ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן - שיעור התיקון).

@ (4) (תיקון: תשס&quot;ה-3) : המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים.

@ (5) (תיקון: תשס&quot;ט-4) : בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה:
: (1) כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם;
: (2) אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה;
: (3) אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים;
: (4) אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת;
: (5) אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה;
: (6) זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא;
: (7) בדיקות סינון שמיעה ליילוד.

== לוח ג' [לוח ז'] (תיקון: תשס&quot;ג-11) (((בוטל))) __NOTOC__ ==

== לוח ד' (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ו-7) __NOTOC__ ==

== לוח ה' [לוח ה'] (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ג-11) __NOTOC__ ==

== לוח ו' [לוח ה'1] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 117]] [[ו-140]]))) ====
=== הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי [[פרק ה']] ===
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה !! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה
|-
| 1954/55 || 48% || 1960/61 || 24%
|-
| 1955/56 || 44% || 1961/62 || 20%
|-
| 1956/57 || 40% || 1962/63 || 16%
|-
| 1957/58 || 36% || 1963/64 || 12%
|-
| 1958/59 || 32% || 1964/65 || 8%
|-
| 1959/60 || 28% || 1965/66 || 4%
|}

== לוח ז' [לוח ט'1] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 167]]))) ====
=== חישוב דמי אבטלה ===
@ (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12) : [[בלוח זה]] -
:- &quot;הסכום היומי הבסיסי&quot; - הסכום הבסיסי מחולק ב-25;
:- &quot;השכר&quot; - השכר היומי הממוצע לפי [[סעיף 170]];
:- &quot;הסכום המרבי&quot; - החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י&quot;א]];
:- &quot;אחוזים&quot; - אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה.

@ (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ז)
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=50%&quot; | !! width=&quot;25%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים) !! width=&quot;25%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. בכפוף להוראות [[סעיף 164]] - על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי || 80 || 60
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי || 50 || 40
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו || 45 || 35
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי || 30 || 25
|}

== לוח ח' [לוח ט'2] (תיקון: תשס&quot;א-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 174(א) ו-(ו)]]))) ====
=== עבודה מועדפת ועבודה נדרשת ===

@ (א) (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ג-5) : עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק;
@ (ב) : בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית;
@ (ג) : בבתי מלון:
: (1) מלצרות;
: (2) טבחות;
: (3) חדרנות;
: (4) עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;
@ (ד) : באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;
@ (ה) (תיקון: תשס&quot;ב-12, תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ג-14, תשס&quot;ג-15, תשס&quot;ד-11) : (((פקע);))
@ (ו) (תיקון: תשס&quot;ג-2) : במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה:
: (1) עבודות מתכת -
:: (א) מסגרות וריתוך;
:: (ב) חרטות וכרסום;
:: (ג) חשמלאות;
:: (ד) מכונאות;
:: (ה) מכשירנות;
:: (ו) משחיזנות;
: (2) הלבשה -
:: (א) חייטות ותפירה;
:: (ב) גזרנות;
:: (ג) תפירת עור;
: (3) עבודות בלתי מקצועיות - עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית;
@ (ז) (תיקון: תשס&quot;ח-12) : (1) טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו [[בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]]; לעניין זה, &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (א) מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי [[פרק ט']];
:: (ב) ילד נכה הזכאי לגמלה לפי [[סימן ו' בפרק ט']];
:: (ג) מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק י']];
:: (ד) נכה הזכאי לתגמול לפי [[חוק הנכים]] שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי [[תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי&quot;ד-1954]], קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון;
: (2) טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה:
:: (א) בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד;
:: (ב) מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (ג) מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי [[חוק מעונות יום שיקומיים, התש&quot;ס-2000]];
:: (ד) מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ&quot;ג-1993]], שקיבלו רישיון לפי [[אותו חוק]];
:: (ה) מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי [[חוק הנכים]];
: בפרט זה -
:- &quot;טיפול וסיוע אישי&quot; - שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום כהגדרתן [[בסעיף 223]] או בהשגחה, למעט עבודות משק בית;
:- &quot;בן משפחה&quot; - אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה.

== לוח ח'1 (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 202]]))) ====
=== שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה ===
@ (תיקון: תשע&quot;ח-4, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-3)
: {|
! width=&quot;300px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חלקי ההכנסה !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים
|-
| חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע || 0
|-
| חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע || 30
|-
| חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע || 40
|-
| חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע || 60
|}

== לוח ח'1א (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5) __NOTOC__ ==

== לוח ח'2 (תיקון: תשע&quot;ו-19) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 223]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ח-8, ק&quot;ת תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, ק&quot;ת תשפ&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-3)
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שירותי הסיעוד !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שווי ביחידות שירות
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו;
| : (א) בשעות שאינן שעות לילה - יחידה אחת;
: (ב) בשעות הלילה - יחידה וחצי;
: (ג) בימי מנוחה - 2 יחידות;
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום;
| : (א) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(1) עד (3)]] - 2 יחידות;
: (ב) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(4) עד (6)]] - 2.75 יחידות;
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) מוצרי ספיגה;
| : מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב:
: (א) עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש;
: (ב) שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3;
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה;
| : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.25 יחידות בשבוע;
: (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]];
|- &lt;עוגן פרט 4א&gt;
| : (4א) (((הוראת שעה בשנים 2026 עד 2029):))
:: שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה - כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות גורם מפעיל שמחזיק באישור מפעיל קהילה תומכת בתוקף מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי (בפרט זה - גורם מפעיל):
:: (א) ביקורי בית של אב קהילה בבית המבוטח אחת לחודשיים וביקורים תכופים יותר במידת הצורך;
:: (ב)  תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים בסיסיים וקלים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן ליווי ותיאום עם בעל מקצוע במקרים הדורשים מומחיות;
:: (ג) לעניין מבוטח המרותק לביתו - פעילות פנאי מותאמת בבית המבוטח, אחת לחודש;
:: (ד) שני שירותים נוספים על האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג), שניתנים במסגרת תוכנית קהילה תומכת בידי גורם מפעיל ברשות המקומית שבה מתגורר המבוטח או ברשות מקומית סמוכה שהסכימה לתת למבוטח את השירותים, או מטעמה;
| 0.5 יחידות בשבוע
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : (5) מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב;
| : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.5 יחידה לשבוע;
: (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]];
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : (6) (((יבוטל ביום 31.12.2026):)) שירות כביסה של עד 5 ק&quot;ג; || יחידה אחת;
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : (7) (((פקע).))
| 
|}

== לוח ט' [לוח ב'] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 130(א)(5)]], [[200(ג)(1)]], [[238]], [[247(1)(ג) ו-(3)(ב)]]))) (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב-7) ====
=== הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים (תיקון: תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7) ===
: {|
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! width=&quot;200px&quot; | מספר התלויים !! width=&quot;200px&quot; | הכנסה חודשית
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || ללא תלויים || סכום השווה ל-57% מהשכר הממוצע
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || 1 || סכום השווה ל-76% מהשכר הממוצע
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע
|}

== לוח ט'1 (תיקון: תשפ&quot;ב-7) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 245(ג)]]))) ====
=== הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: {|
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! width=&quot;200px&quot; | מספר תלויים !! width=&quot;200px&quot; | הכנסה חודשית
|-
| 1 || ללא תלויים || סכום השווה ל-73.45% מהשכר הממוצע
|-
| 2 || 1 || סכום השווה ל-97.93% מהשכר הממוצע
|-
| 3 || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע
|}

== לוח י' [לוח י'] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ג-10, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-6, תשס&quot;ה-7, תשס&quot;ו-5) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 28]], [[32]] [[ו-337 עד 342]]))) ====
=== שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך (תיקון: תשס&quot;ט-4) ===
@ (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-15, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-4, תשפ״ה–3, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ה-8)
: (((הוראת שעה לשנים 2025–2026):))
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}}
|-
! rowspan=&quot;3&quot; | פרט !! rowspan=&quot;3&quot; | ענף ביטוח !! colspan=&quot;6&quot; | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan=&quot;2&quot; | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan=&quot;3&quot; | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]]
|-
! colspan=&quot;3&quot; | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan=&quot;3&quot; | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]]
|-
! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.24 || 0.37 || - || 0.87 || 0.10 || 0.09
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.16 || - || - || -
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.68 || 0.92 || 1.65 || - || - || 0.08
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.60 || 0.26 || - || - || - || 0.03
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.04 || 0.05 || 0.06 || 0.07 || 0.03 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.06 || - || - || 0.21 || 0.02 || 0.06
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.62 || 0.73 || 1.31 || 1.86 || 0.29 || 0.10
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.08 || 0.08 || 0.14 || 0.14 || 0.03 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 2.22 || 2.06 || 3.60 || 1.52 || 0.57 || 0.25
|-
! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 5.55 !! 4.47 !! 6.92 !! 7.00 !! 1.04 !! 0.67
|}
: (((הנוסח הקבוע):))
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}}
|-
! rowspan=&quot;3&quot; | פרט !! rowspan=&quot;3&quot; | ענף ביטוח !! colspan=&quot;6&quot; | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan=&quot;2&quot; | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan=&quot;3&quot; | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]]
|-
! colspan=&quot;3&quot; | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan=&quot;3&quot; | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]]
|-
! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.16 || 0.24 || - || 0.87 || 0.04 || 0.09
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.11 || - || - || -
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.47 || 0.59 || 1.10 || - || - || 0.08
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.37 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47))) || 0.17 || - || - || - || 0.03
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.02 || 0.03 || 0.04 || 0.07 || 0.01 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.04 || - || - || 0.21 || 0.01 || 0.06
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.37 || 0.47 || 0.87 || 1.86 || 0.11 || 0.10
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.05 || 0.05 || 0.09 || 0.14 || 0.01 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 1.67 || 1.32 || 2.40 || 1.52 || 0.22 || 0.25
|-
! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 3.85 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95))) !! 2.87 !! 4.61 !! 7.00 !! 0.40 !! 0.67
|}

== לוח י״א [לוח י״א] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 345(ה)]], [[348]], [[ו־349]]))) ====
=== הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12) ===
@ (תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש&quot;ס–2, תשס״ב–7, תשס&quot;ג-12, תשס״ד–6, תשס״ט–4, תשע״א–3, תשע״ב–2)
: {|
! פרט !! בעד !! width=&quot;40%&quot; | הכנסה מרבית !! width=&quot;40%&quot; | הכנסה מזערית
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | 1. || rowspan=&quot;3&quot; | עובד || לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5; || לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון;
|-
| לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 2. || rowspan=&quot;2&quot; | עובד עצמאי || לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס.
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 3. || rowspan=&quot;2&quot; | מבוטח כאמור [[בסעיף 348(ד) ו־(ה)]] || rowspan=&quot;2&quot; | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 1]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 4. || rowspan=&quot;2&quot; | מבוטח אחר || rowspan=&quot;2&quot; | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 2]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.
|}
@ (תיקון: תשנ״ט)
: [[בלוח זה]],
:- ”רבעון” – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס;
:- ”שכר מינימום” – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות [[חוק שכר מינימום]] לגבי עובד פלוני;
:- ”הסכום הבסיסי” – כהגדרתו [[1|בפסקה (3) שבהגדרה ((&quot;ה))סכום ((ה))בסיסי((&quot;)) שבסעיף 1]].

== לוח י&quot;א1 (תיקון: תשע&quot;ז-6) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 369]]))) ====
: {| style=&quot;table-layou: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת ההפרה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} הסכום המרבי לחיוב
|-
| 1. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים || עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן
|-
| 2. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים || עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן
|-
| 3. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים || עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן
|}

== לוח י&quot;ב [לוח י&quot;ב] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 404]]))) ====
=== הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים ===
: {|
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! width=&quot;200px&quot; | הפחתה !! width=&quot;200px&quot; | שיעור
|-
| 1. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ב)]] || 1.8%
|-
| 2. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.5%
|-
| 3. || מתשלומי העובד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.0%
|}

== לוח י&quot;ג (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ג-8) __NOTOC__ ==

== לוח י&quot;ד __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 293]]))) ====
=== ארגונים מאושרים ===
@ 1. : כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]].
@ 2. (תיקון: תשע&quot;ב-14) : (((נמחק).))
@ 3. : &quot;מיחא&quot; - חיפה, שיקום ילדים חרשים.
@ 4. : אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע&quot;ש ד&quot;ר ע. זסלני ז&quot;ל.
@ 5. : האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון.

== לוח ט&quot;ו __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 294]]))) ====
=== חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי [[פרק י&quot;ג]] ===
@ 1. : חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ&quot;ה-1965.
@ 2. (תיקון: תשע&quot;ב-14) : [[סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי&quot;ט-1959]].
@ 3. : [[תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל&quot;ד-1974]].

== לוח ט&quot;ז (תיקון: תשס&quot;ח-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 328(ד)]]))) ====
=== הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים) ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
| 2008 || 110
|-
| 2009 || 130
|-
| 2010 || 150
|-
| 2011 || 155
|-
| 2012 עד 2021 || 165
|-
| 2022 ואילך - || 174
|}

== לוח ט&quot;ז1 (תיקון: תשפ&quot;ו-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 350א]]))) ====
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):))
: ארצות הברית.

== לוח י&quot;ז (תיקון: תשס&quot;ט-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 384א]]))) ====
@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&quot; - מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ומידע כאמור [[בפסקאות (2) ו-(3) של סעיף 384א(א)]];
:- &quot;מידע על כל הכנסה&quot; - מידע כאמור [[בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א)]], מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]], וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי;
:- &quot;מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]&quot; - מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;מידע על הכנסות עבודה&quot; - מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי [[+#2.2|סעיף 2(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]].
@ (תיקון: תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-5)
: {| style=&quot;width: 100%; tabl-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הגמלה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקור חוקי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוגי המידע
|-
| : 1. מענק אשפוז || [[סעיף 43 לחוק]] || -
|-
| : 2. מענק לידה || [[סעיף 44 לחוק]] || -
|-
| : 3. קצבת לידה || [[סעיף 45 לחוק]] || -
|-
| : 4. דמי לידה || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 5. דמי לידה נוספים || [[סעיף 51 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 6. דמי לידה לגבר || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 7. גמלה להורה מאמץ || [[סעיף 57 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 8. גמלה לשמירת הריון || [[סעיף 59 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 9. תשלום מיוחד ליתומים || [[סעיף 62 לחוק]] || -
|-
| : 10. קצבת ילדים רגילה || [[סעיף 66 לחוק]] || -
|-
| : 11. תוספת לקצבת הילדים || [[סעיף 68(ג) לחוק]] || -
|-
| : 12. מענק לימודים || [[סעיף 74 לחוק]] || -
|-
| : 13. דמי פגיעה || [[סעיף 92 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 14. גמלה לנכה עבודה || [[סעיף 104 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 15. ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה || [[סעיף 86 לחוק]] || -
|-
| : 16. גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה || [[סעיף 112 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 17. צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[=תקנות נפגעי עבודה|תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע((י)) עבודה), התשט&quot;ז-1956]] (להלן - תקנות נפגע((י)) עבודה) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 18. סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 19. גמלה לנכה נזקק || [[תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 20. הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18 || [[סעיף 115 לחוק]] || -
|-
| : 21. גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 22. גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 23. גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 24. גמלת תלויים לילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 25. גמלת תלויים להורים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 26. מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 143 לחוק]] || -
|-
| : 27. הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 28. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 29. דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 30. דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || -
|-
| : 31. דמי אבטלה || [[סעיף 160 לחוק]] || 1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד&lt;br&gt;2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 32. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת || [[סעיף 174 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה
|-
| : 33. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה || [[סעיף 175 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]] לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה&quot;ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר
|-
| : 34. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד || [[סעיף 176 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 35. מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך || [[סעיף 176א לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה
|-
| : 36. הענקת אבטלה לקטין || [[סעיף 178 לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה
|-
| : 37. גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל || [[סעיף 182 לחוק]] || 1. מידע על הכנסות מעבודה&lt;br&gt;2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה [[בסעיף 180 לחוק]]
|-
| : 38. קצבה חודשית לנכה כללי || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 39. קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 40. שיקום מקצועי לנכה כללי || [[סעיף 199(2) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 41. השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי || [[סעיף 199(3) לחוק]] || -
|-
| : 42. גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(4) לחוק]] || -
|-
| : 43. השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה || [[סעיף 199(3) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל&quot;ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 44. גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה || [[סעיף 199(4) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל&quot;ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 45. גמלת ילד נכה || [[סעיף 222 לחוק]] || -
|-
| : 46. גמלת סיעוד || [[סעיף 224 לחוק]] [[ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ&quot;ח-1988]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 47. קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 245 לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 48. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג || [[סעיף 247(1) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 49. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד || [[סעיף 247(2) לחוק]] || -
|-
| : 50. תוספת לקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 247(3) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 51. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || -
|-
| : 52. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 53. קצבת שאירים לאלמנה || [[סעיף 252 לחוק]] || -
|-
| : 54. קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 55. קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || -
|-
| : 56. גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה || [[סעיף 252 לחוק]] || -
|-
| : 57. מענק ליתום שהגיע למצוות || [[סעיף 254 לחוק]] || -
|-
| : 58. הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 59. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 60. דמי קבורה || [[סעיף 266 לחוק]] || -
|-
| : 61. תגמול למשרתים במילואים || [[סעיף 271 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 62. הענקות לנערים בחינוך קדם-צבאי || [[סעיף 282 לחוק]] [[ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסות מעבודה
|-
| : 63. דמי פגיעה למתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 64. גמלה לנכה עבודה מתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 65. גמלה לתלויים במתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 66. גמלה להבטחת הכנסה ||[[סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 67. דמי מזונות || [[תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ג-1973]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 68. תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה || [[חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ&quot;ה-1995]] || -
|-
| : 69. תגמול לחסיד אומות עולם || [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ&quot;ה-1995]] || -
|-
| : 70. ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה || [[סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || -
|-
| : 71. תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 72. גמלה לנכה איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || -
|-
| : 73. גמלה לנכה איבה נצרך || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 74. תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה || [[תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל&quot;א-1971]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 75. תגמול לבני משפחה של נפגע איבה || [[סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || -
|-
| : 76. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 77. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי [[פקודת הנזיקין]] או לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על פיצויים לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] או לפי [[פקודת הנזיקין]]
|-
| : 78. פיצוי נפגעי גזזת || [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]] || -
|-
| : 79. פיצוי חולי איידס || [[חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ&quot;ג-1992]], [[ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ&quot;ג-1993]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 80. נכה פוליו || [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]] || -
|-
| : 81. אסיר ציון - תגמול שלא לפי הכנסה || [[סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || -
|-
| : 82. אסיר ציון - תגמול לפי הכנסה || [[סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 83. תגמול לתלוי בהרוג מלכות || [[סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || -
|-
| : 84. תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר || [[סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 85. מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999 || [[סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 86. קצבת ניידות || [[סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות|סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977]] (להלן - הסכם הניידות) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 87. הלוואה עומדת || [[הסכם בדבר גמלת ניידות=|סעיף 5 להסכם הניידות]] || -
|-
| : 88. סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה || [[סעיף 21א להסכם הניידות]] || -
|-
| : 89. הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים || [[סעיף 21ה להסכם הניידות]] || -
|-
| : 90. החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי || [[סעיף 21ח להסכם הניידות]] ||-
|-
| : 91. גמלת אזרח ותיק מיוחדת || [[סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 92. גמלת שאירים מיוחדת || [[סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 93. השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות || [[סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 94. מימון הובלת נפטר || [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים]] || -
|-
| : 95. מימון מצבה לנפטר גלמוד || [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד]] || -
|-
| : 96. תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר || [[הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 97. מימון איסוף קרבנות אסון || [[הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון]] || -
|-
| : 98. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 99. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]]
|}

== לוח י&quot;ח (תיקון: תשע&quot;א) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 398(א2)]]))) ====
=== חלק א': פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין [[סעיף 398(א2)]] &lt;עוגן לוח יח חלק א&gt; ===

@ : [[בלוח זה]],
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; - כאמור [[סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]].
@ 1. : קיומה או אי-קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס&quot;ו-2006]], בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
@ 2. : קיומה או אי-קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור.
@ 3. : גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
@ 4. : הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
@ 5. : כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.
@ 6. : היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.
@ 7. : מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.
@ 8. : מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:
: (1) מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;
: (2) מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה;
: (3) מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;
: (4) מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.
@ 9. : קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין [[סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]], או אי-קבלת כספים כאמור.
@ 10. : קיומו או אי-קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד.

=== חלק ב': הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות &lt;עוגן לוח יח חלק ב&gt; ===
@ (תיקון: תשע&quot;ז-12)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג הגמלה !! colspan=&quot;10&quot; | מספר הפרט [[לוח יח חלק א|בחלק א']]
|-
! [[לוח זה $|פרט 1]] !! [[לוח זה $|פרט 2]] !! [[לוח זה $|פרט 3]] !! [[לוח זה $|פרט 4]] !! [[לוח זה חלק א $|פרט 5]] !! [[לוח זה $|פרט 6]] !! [[לוח זה $|פרט 7]] !! [[לוח זה $|פרט 8]] !! [[לוח זה $|פרט 9]] !! [[לוח זה $|פרט 10]]
|-
| אמהות || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| ילדים || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | נפגעי עבודה ומתנדבים* || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| colspan=&quot;10&quot; | {{מוקטן|* [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג}}
|-
| אבטלה || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| נכות כללית || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| סיעוד || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | אזרח ותיק ושאירים** *** || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| colspan=&quot;10&quot; | {{מוקטן|** [[לוח זה $|פרטים 1 עד 4]] יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות}} {{ש}} {{מוקטן|*** [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג}}
|-
| [[הסכם הניידות]] || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש
|}

=== חלק ג': אזהרה &lt;עוגן לוח יח חלק ג&gt; ===
: הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.

== לוחות השוואה &lt;עוגן לוח השוואה&gt; __NOTOC__ ==
@ : חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968:
&lt;לוח_השוואה&gt;
פרק א' | [[פרק א']]
פרק ב' | [[פרק י&quot;א]]
פרק ג' | [[פרק ה']]
פרק ג'1 | [[144]], [[265]]
פרק ג'2 | [[פרק ו']]
פרק ד' | [[פרק ג']]
פרק ה' | [[פרק ד']]
פרק ו'1 | [[פרק ז']]
פרק ו'2 | [[פרק ט']]
פרק ו'3 | [[פרק ח']]
פרק ו'4 | [[פרק י&quot;ב]]
פרק ו'5 | [[פרק י']]
פרק ז' | [[פרק י&quot;ד]]
פרק ח' | [[פרק ט&quot;ו]]
פרק ט' | [[פרק ט&quot;ז]]
פרק ט'1 | [[פרק י&quot;ז]]
פרק ט'2 | [[פרק י&quot;ג]]
פרק י' | [[פרק ב']]
פרק י&quot;א | [[פרק י&quot;ח]]
פרק י&quot;ב | [[פרק י&quot;ט]]
&lt;/&gt;
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[1]]
1א | [[2]]
2 | [[3]]
3 | [[4]]
4 | [[5]]
4א | [[6]]
4ב | [[7]]
5 | [[238]]
6 | [[239]]
7 | [[240]]
8 | [[241]]
9 | [[242]]
10 | [[243]]
11 | [[244]]
12 | [[245]]
15 | [[246]]
17 | [[247]]
18 | [[248]]
19 | [[249]]
20 | [[250]]
20א | [[251]]
21 | [[252]]
22 | [[253]]
22א | [[254]]
23 | [[255]]
23א | [[256]]
24 | [[257]]
25 | [[258]]
25א | [[259]]
26 | [[260]]
26ב | [[261]]
27(א-ב,ד) | [[262]]
27(ג) | הושמט
28 | [[263]]
29(א) | [[266]]
29(ב) | [[267]]
29(ג) | [[268]]
30 | [[269]], [[264]]
31 | [[75]]
32 | [[76]]
33 | [[77]]
34 | [[78]]
35 | [[79]]
36 | [[80]]
37 | [[81]]
38 | [[82]]
39 | [[83]]
40 | [[84]]
41 | [[85]]
42 | [[86]]
43 | [[87]]
44 | [[88]]
45 | [[89]]
46 | [[90]]
47 | [[91]]
48 | [[92]]
49 | [[93]]
50 | 94
51 | [[95]]
52 | [[96]]
53 | [[97]]
54 | [[98]]
55 | [[99]]
56 | [[100]]
57 | [[101]]
58 | [[102]]
59 | [[103]]
60 | [[104]]
61 | [[118]]
62 | [[103]], [[104]], [[119]]
63 | [[120]]
63א | [[121]]
64 | [[122]]
64א | [[123]]
65 | [[124]]
66 | [[104(ג)]], [[107]]
67 | [[104(ב)]], [[105]]
67א | [[108]]
68 | [[104(ב)]], [[106]]
68א | [[109]]
68ב | [[110]]
68ג | [[111]]
69 | [[103]], [[104]], [[112]]
70 | [[113]]
71 | [[114]]
72 | [[115]]
73 | [[116]]
73א(א) | [[117]]
73א(ב) | [[404(א)]]
73ב | [[125]]
74 | [[130]]
75 | [[131]]
76 | [[132]]
77 | [[133]]
77א | [[134]]
78(א-ב) | [[135]]
78(ג) | הושמט
79 | [[136]]
80 | [[137]]
81 | [[138]]
82 | [[139]]
82א | [[140]]
82ב | [[141]]
82ג | [[142]]
82ד | [[143]]
83 | [[126]]
84 | [[127]]
85 | [[128]]
86 | [[129]]
87 | [[145]]
88 | [[146]]
89 | [[147]]
89א | [[148]]
89ב | [[149]]
90 | [[144(ב)]], [[265(ב)]]
90א | [[144(א)]], [[265(א)]]
90ב | [[150]]
90ג | [[151]]
90ד | [[152]]
90ה | [[153]]
90ו | [[154]]
90ז | [[155]]
90ח | [[156]]
90ט | [[157]]
91 | [[39]]
92 | [[40]]
93 | [[41]]
94 | [[42]]
94א | [[43]]
94ב | [[44]]
94ג | [[45]]
94ד | [[46]]
95 | [[47]]
95א | [[57(א-ב)]]
96 | [[48]]
97 | [[49]]
98 | [[50]]
98א | [[51]]
99 | [[52]]
100 | [[53(א-ב)]]
101 | [[54]]
101א | [[53(ג)]]
101ב | [[53(ד)]]
102 | [[55]]
103 | [[56]]
103א | [[57(ג)]]
103ב | [[62]]
103ב1 | [[63]]
103ג | [[58]]
103ד | [[59]]
103ה | [[60]]
103ו | [[61]]
103ז | [[64]]
104 | [[65]]
105 | [[66]]
106 | [[67]]
109 | [[68]], [[לוח ד']]
110(א) | [[69(א)]]
110(ב) | הושמט
111 | [[69(ב-ד)]]
112 | [[70]]
113 | [[71]]
114 | [[72]]
115 | [[74]]
116 | [[73]]
127א | [[158]]
127ב | [[159]]
127ג | [[160]]
127ד | [[161]]
127ה | [[162]]
127ו | [[163]]
127ז | [[165]]
127ח | [[166]]
127י | [[167]]
127יא | [[168]]
127יב | [[169]]
127יג | [[170]]
127יד | [[171]]
127טו | [[172]]
127טז | [[173]]
127טז1 | [[174]]
127טז2 | [[175]]
127טז3 | [[176]]
127יז | [[177]]
127יח(א) | [[178]]
127יח(ב) | [[179]]
127כ | לפי הענין
127כא | [[195]]
127כב(א,ד) | [[196]]
127כב(ב-ג) | [[207]]
127כב1(א-ב) | [[197]]
127כב1(ג) | [[202(ב)]]
127כג | [[198]]
127כד | [[217]]
127כה(א)(1–3) | [[199]]
127כה(א)(3) | [[206(א-ב)]]
127כה(ב-ג) | [[206(ג-ד)]]
127כז | [[208]]
127כח | [[209]]
127כט | [[211(א)]]
127ל | [[211(ב-ג)]]
127לא | [[212]]
127לב | [[210]]
127לד | [[213]]
127לה | [[214]]
127לו | [[200(א)]]
127לז | [[200(ב-ג)]]
127לח | [[201]]
127לט | [[202(א)]]
127מ | [[203]]
127מא | [[204]]
127מב | [[205]]
127מז(א)(1) | [[215]]
127מז(א)(2–3) | [[222(א)]]
127מז(ב) | [[216]]
127מח | [[222(ב)]]
127מט | [[221]]
127מט1 | [[222(ג)]]
127מט2 | [[222(ד)]]
127נ | [[219]]
127נב | [[218]]
127נב1 | [[220]]
127נג | [[180]]
127נד | [[181]]
127נה | [[182]]
127נו | [[183]]
127נז | [[184]]
127נז1 | [[185]]
127נח | [[186]]
127נט | [[187]]
127ס | [[188]]
127סא | [[189]]
127סב | [[190]]
127סג | [[191]]
127סד | [[194]]
127סה | [[192]]
127סו | [[193]]
127סז | [[270]]
127סח | [[271]]
127ע | [[272]]
127עא | [[273]]
127עב | [[274]]
127עג | [[275]]
127עד | [[276]]
127עה | [[277]]
127עו | [[278]]
127עז | [[279]]
127עח | [[280]]
127עט | [[281]]
127פ | [[282]]
127פא | [[283]]
127פא1 | [[284]]
127פא2 | [[285]]
127פב | [[286]]
127פג | [[223]]
127פד | [[224]]
127פה | [[225]]
127פו | [[226]]
127פז | [[227]]
127פח | [[228]]
127פט | [[229]]
127צ | [[230]]
127צא | [[231]]
127צב | [[232]]
127צג | [[233]]
127צד | [[234]]
127צה | [[235]]
127צו | [[236]]
127צז | [[237]]
127צח | הושמט
128 | [[296]]
129 | [[297]]
130 | [[298]]
131 | [[299]]
133 | [[300]]
134 | [[301]]
134א | [[302]]
135 | [[303]]
136 | [[304]]
136א | [[305]]
136ב | [[306]]
137 | [[307]]
137א | [[308]]
137ב | [[309]]
137ג | [[310]]
138 | [[311]]
139 | [[312]]
139א | [[313]]
139ב | [[314]]
140 | [[315]]
141 | [[316]]
142 | [[317]]
142א | [[318]]
142ב | [[319]]
143 | [[320]]
143ב | [[321]]
144 | [[322]]
145 | [[323]]
146 | [[324]]
147 | [[325]]
148 | [[326]]
149 | [[327]]
150 | [[328]]
151 | [[329]]
152 | [[330]]
153 | [[331]]
154 | [[332]]
155 | [[333]]
156 | [[334]]
157 | [[335]]
158 | [[336]]
159 | [[337]]
159א | [[338]]
159ב | [[339]]
160 | [[340]]
160א | [[341]]
161 | [[342]]
162 | [[343]]
163 | [[344]]
164 | [[345]]
165 | [[346]]
166 | [[347]]
167 | [[348]]
167א | [[349]]
167ב | [[348(א)]]
168 | [[350]]
168א(5) | הושמט
169 | [[351]]
170 | [[352]]
171 | [[353]]
172 | [[354]]
173 | [[355]]
173א | [[356]]
174 | [[357]]
175 | [[358]]
176 | [[359]]
177 | [[360]]
177א | [[361]]
178 | [[362]]
178א | [[363]]
179 | [[364]]
180 | [[365]]
181 | [[366]]
183 | [[367]]
184 | [[368]]
185 | [[369]]
185א | [[370]]
186 | [[371]]
187 | [[372]]
188(א) | [[373]]
188(ב-ד) | [[404(ב-ד)]]
190 | [[374]]
191 | [[375]]
191א | [[376]]
192 | [[377]]
192א | [[378]]
193 | [[379]]
194 | [[380]]
195 | [[381]]
195א | [[382]]
196 | [[383]]
196א | [[384]]
197 | [[385]]
198 | [[386]]
198א | [[1]] השכר הממוצע
198אא | [[387]]
198ב | [[388]]
198ג | [[389]]
198ד | [[390]]
198ה | [[287]], [[288]]
198ו | [[289]]
198ז | [[290]]
198ח | [[291]]
198ט | [[292]]
199 | [[8]]
200 | [[9]]
200א | [[10]]
201 | [[11]]
202 | [[12]]
203 | [[13]]
204 | [[14]]
204א | [[15]]
204ב | [[16]]
205 | [[17]]
206 | [[18]]
207 | [[19]]
208 | [[20]]
209 | [[21]]
210 | [[22]]
211 | [[23]]
212 | [[25]]
213 | [[26]]
214 | [[27]]
215 | [[28]]
215א | [[29]]
215ב | [[30]]
216 | [[31]]
217 | [[32]]
217א | [[33]]
218 | [[34]]
219 | [[35]]
220 | [[36]]
221 | [[37]]
222 | [[38]]
223 | [[24]]
230 | [[391]]
231 | [[392]]
231א | [[393]]
231ב | [[394]]
232 | [[395]]
233 | [[396]]
234 | [[397]]
239 | [[398]]
241 | [[399]]
242 | [[400]]
243 | [[401]]
244 | [[402]]
&lt;/&gt;
&lt;לוח_השוואה&gt;
לוח א' | [[לוח א']]
לוח ב' | [[לוח ט']]
לוח ד'1 | [[261(א)]]
לוח ה' | [[לוח ה']]
לוח ה'1 | [[לוח ו']]
לוח ז' | [[לוח ג']]
לוח ט'1 | [[לוח ז']]
לוח ט'2 | [[לוח ח']]
לוח י' | [[לוח י']]
לוח י&quot;א | [[לוח י&quot;א]]
לוח י&quot;ב | [[לוח י&quot;ב]]
לוח י&quot;ד | [[לוח ב']]
&lt;/&gt;

@ : [[8:207979|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), התשל&quot;ו-1976]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[8:207979|37(א)]] | [[293]], [[לוח י&quot;ד]]
[[8:207979|37(ב)]] | [[294]], [[לוח ט&quot;ו]]
[[8:207979|38]] | [[295]]
&lt;/&gt;

@ : חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ&quot;א-1991:
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[164]]
2 | [[לוח יג|לוח י&quot;ג 1]]
3 | [[לוח יג|לוח י&quot;ג 2]]
3א | [[לוח יג|לוח י&quot;ג 3]]
4 | [[לוח י&quot;ג]] ([[165(א)(1)]])
5 | [[לוח יג|לוח יג 4]]
&lt;/&gt;

@ : [[13:211130|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 83), התשנ&quot;ד-1994]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[13:211130|5]] | [[403(א)]]
&lt;/&gt;

@ : [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[חוק קליטת חיילים משוחררים|24(ב)]] | [[403(ג)]]
&lt;/&gt;

@ : [[13:211056|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ&quot;ד-1994]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[13:211056|7(ג)]] | [[403(ד)]]
&lt;/&gt;

@ : [[13:211806|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 99), התשנ&quot;ה-1995]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[13:211806|2]] | [[403(ב)]]
&lt;/&gt;

&lt;פרסום&gt; נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג' בניסן התשנ&quot;ה (3 באפריל 1995).
&lt;חתימות&gt; דוד ליבאי, שר המשפטים

&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000198}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>g0jwlcv1axizmd1wouq9eryi7phf57i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק ביטוח בריאות ממלכתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>284602</id>
    <revision>
      <id>3017378</id>
      <parentid>3016746</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:21:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3017375] תיקון מס' 76</comment>
      <origin>3017378</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="463262" sha1="iyuo1dmi1x2b0e6mqzeqojdd8rvw597" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000111}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ד, 156|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211132.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 43|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211077.pdf}}, {{ח:תיבה|50|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211083.pdf}}, {{ח:תיבה|81|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211073.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 253|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211300.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 22|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|190|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211440.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 58|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|135|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211474.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 101, 105|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 69|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|126|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300188.pdf}}, {{ח:תיבה|180|חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300209.pdf}}, {{ח:תיבה|222|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300226.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 119|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300319.pdf}}, {{ח:תיבה|229|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300363.pdf}}, {{ח:תיבה|241|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300364.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300381.pdf}}, {{ח:תיבה|432|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300390.pdf}}, {{ח:תיבה|433|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300391.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 93|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300445.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300446.pdf}}, {{ח:תיבה|167|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|472|תיקון מס׳ 12 לחוק נכי המלחמה בנאצים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300513.pdf}}, {{ח:תיבה|489|תיקון מס׳ 52 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300525.pdf}}, {{ח:תיבה|518|תיקון מס׳ 54 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300538.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 69|תיקון מס׳ 4 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300587.pdf}}, {{ח:תיבה|175|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|474, 477|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|534|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 58|חוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|92, 94|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 26|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299683.pdf}}, {{ח:תיבה|132|תיקון מס׳ 28 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299648.pdf}}, {{ח:תיבה|190|חוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299869.pdf}}, {{ח:תיבה|382|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|465|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301937.pdf}}, {{ח:תיבה|695|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_306560.pdf}}, {{ח:תיבה|814|תיקון מס׳ 147 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299994.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 169|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299921.pdf}}, {{ח:תיבה|314|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 55|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 108|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|140|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300861.pdf}}, {{ח:תיבה|180|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300091.pdf}}, {{ח:תיבה|405|חוק השתלת אברים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299614.pdf}}, {{ח:תיבה|609|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300843.pdf}}, {{ח:תיבה|654|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300703.pdf}}, {{ח:תיבה|729|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300058.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 96|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300086.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301066.pdf}}, {{ח:תיבה|174|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 300|תיקון לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301147.pdf}}, {{ח:תיבה|302|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300965.pdf}}, {{ח:תיבה|441|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301112.pdf}}, {{ח:תיבה|570|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301137.pdf}}, {{ח:תיבה|596|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301227.pdf}}, {{ח:תיבה|631|תיקון מס׳ 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 123|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2269.pdf}}, {{ח:תיבה|146|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|978|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300975.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 582|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 137|תיקון מס׳ 160 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 249|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}, {{ח:תיבה|1078|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347821.pdf}}, {{ח:תיבה|1178|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348530.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 245|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}, {{ח:תיבה|427|תיקון מס׳ 192 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369728.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 52|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395596.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 50|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_520419.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 257|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 18|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}, {{ח:תיבה|259|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|624|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3020042.pdf}}, {{ח:תיבה|727|תיקון מס׳ 8 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3056762.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 606|תיקון מס׳ 69 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4227554.pdf}}, {{ח:תיבה|1090|תיקון מס׳ 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4693413.pdf}}, {{ח:תיבה|1114|חוק ניוד מידע רפואי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4715833.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 180|תיקון מס׳ 72 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5482809.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 313|תיקון מס׳ 262 – הוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11858610.pdf}}, {{ח:תיבה|484|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12432692.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13060455.pdf}}, {{ח:תיבה|604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ה, 1459|שינוי התוספות השניה והשלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5682.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 79|שינוי התוספות השניה והשלישית לחוק [תשנ״ה] (ביטול)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5791.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 1132|שינוי התוספת השניה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5995.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 757|שינוי התוספת השניה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6046.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 90|שינוי התוספת השניה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6133.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 262|שינוי התוספת השניה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6213.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 546|שינוי התוספת השניה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6316.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 839|שינוי התוספת החמישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6490.pdf}}, {{ח:תיבה|1106|שינוי התוספת השניה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6510.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 419|שינוי התוספת השניה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6643.pdf}}, {{ח:תיבה|474|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6646.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 84|שינוי התוספת השניה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6820.pdf}}, {{ח:תיבה|1250|שינוי התוספת השניה לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6899.pdf}}, {{ח:תיבה|1277|הוספת תחום בתוספת הראשונה לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6901.pdf}}, {{ח:תיבה|1277|שינוי התוספת השניה לחוק (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6901.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1380|שינוי התוספת השניה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7033.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1095|שינוי התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7115.pdf}}, {{ח:תיבה|1600|שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7154.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 14|שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7166.pdf}}, {{ח:תיבה|630|שינוי התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7212.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 333|תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7316.pdf}}, {{ח:תיבה|1795|שינוי התוספת החמישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7426.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 679|תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7477.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 180|תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1684|שינוי התוספת החמישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7853.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2856|שינוי התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10152.pdf}}, {{ח:תיבה|3346|שינוי התוספת השנייה לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10236.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 94|תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10353.pdf}}, {{ח:תיבה|1986|תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10693.pdf}}, {{ח:תיבה|2422|שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10762.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 902|תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק [תשפ״ג] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10989.pdf}}, {{ח:תיבה|1582|שינוי התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11129.pdf}}, {{ח:תיבה|2704|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11316.pdf}}, {{ח:תיבה|3768|תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק [תשפ״ג] (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11488.pdf}}, {{ח:תיבה|3790|שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11493.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 384|שינוי התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11583.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ז, 634|עדכון תשלומים בעד שירותי בריאות ותרופות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5827.pdf}}.

''הארכת הוראות מעבר:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 485|הארכת תקופת זכאות לשירותי רפואת שיניים כלליים בלא רישום|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6963.pdf}}, {{ח:תיבה|1139|הארכת תקופת זכאות לשירותי רפואת שיניים כלליים בלא רישום (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7012.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 105|הארכת תקופת זכאות לשירותי רפואת שיניים כלליים בלא רישום|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7048.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳ – פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳ – עקרונות יסוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ – מימון שירותי הבריאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳ – חלוקת התקבולים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳ – מתן שירותי בריאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳ – קופות חולים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1 – כללים לניהול עניניה של קופת חולים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2: תאגיד ייעודי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳ – פיקוח ובקרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳ – מידע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳ – נציב קבילות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳ – עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א – מועצת הבריאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב – הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג – הוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 1|חלק ראשון: שירותי הבריאות של קופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל לחבריה במועד הקובע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 2|חלק שני: שרותים בהשתתפות כספית עצמית של המבוטח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|שירותי הבריאות שנתנה המדינה לפרט במועד הקובע}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף|1|ביטוח הבריאות הממלכתי}}
{{ח:ת}} ביטוח הבריאות הממלכתי לפי חוק זה, יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית.

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳ – פרשנות}}

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־3, תשנ״ז, תשנ״ט, תש״ע־5}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטוח לאומי“ – דמי ביטוח המשולמים למוסד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“, ”יחד עם אחרים“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסת עובד שממנה חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לאומי, ולגבי מי שאינו עובד כאמור – ההכנסה שממנה הוא חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“, ”עובד“, ”מעביד“ ו”עובד עצמאי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – י״ח בטבת התשנ״ד (1 בינואר 1994);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר“ – מי שרשום בקופת חולים כחבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה לתועלת הציבור“, ”נושא משרה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס מקביל“ – {{ח:חיצוני|חוק מס מקביל|חוק מס מקביל, התשל״ג–1973}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – מי שזכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מד״א“ – האגודה ”מגן דוד אדום בישראל“ שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק מגן דוד אדום|חוק מגן דוד אדום, התש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד יוקר הבריאות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הבריאות“ – המועצה לביטוח הבריאות הממלכתי המוקמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותים“ – מוסד רפואי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:ת}} ”סל שירותי הבריאות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צד קשור“ לתאגיד ייעודי – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמחזיק ב־10% או יותר מאמצעי השליטה בתאגיד הייעודי או מי שהתאגיד הייעודי מחזיק ב־20% או יותר מאמצעי השליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שרשאי למנות, במישרין או בעקיפין, את המנהל הכללי של התאגיד הייעודי;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמכהן כנושא משרה בתאגיד הייעודי;
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד שהחברות בו מותנית בחברות בתאגיד הייעודי;
{{ח:תתת|(5)}} מי שאחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4) מחזיק ב־20% או יותר מאמצעי השליטה בו או שולט בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ייעודי“ – חברה שהוכרה לפי {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2}} כמבטחת ייעודית לבריאות השן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – תאגיד שהוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24}} {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – מי שהוא תושב לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}, לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 378|בסעיף 378 לחוק האמור}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳ – עקרונות יסוד}}

{{ח:סעיף|3|הזכות לשירותי בריאות|תיקון: תש״ע־5}}
{{ח:תת|(א)}} כל תושב זכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה, אלא אם כן הוא זכאי להם מכוח חיקוק אחר.
{{ח:תת|(ב)}} המדינה אחראית למימון סל שירותי הבריאות מהמקורות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}.
{{ח:תת|(ג)}} קופת חולים אחראית כלפי מי שרשום בה למתן מלוא שירותי הבריאות שלהם הוא זכאי לפי חוק זה ואולם לגבי מי שרשום בתאגיד ייעודי – יהיה התאגיד הייעודי אחראי כלפיו למתן שירותי רפואת השיניים הכלליים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ד)}} שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות יינתנו בישראל, לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, והכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ה)}} שירותי הבריאות יינתנו תוך שמירה על כבוד האדם, הגנה על הפרטיות ושמירה על הסודיות הרפואית.

{{ח:סעיף|3א|קביעת תושבות|תיקון: תשנ״ט, תש״ס־2, תשס״ב, תשס״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו רשום בקופת חולים ומבקש להירשם בקופת חולים, יגיש למוסד בקשה לקבלת אישור כי הוא תושב (להלן – מגיש הבקשה), וכן בקשה לרישום בקופת חולים, לרבות בקשה לרישום ילדו הקטין, בטופס שקבע המוסד (להלן – בקשה לקביעת תושבות).
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על –
{{ח:תתת|(1)}} קטין הנמצא במשמורתו של הורהו או של אפוטרופסו החוקי, וההורה או האפוטרופוס, רשום בקופת חולים ונמצא בישראל, ובלבד שהקטין והורהו או אפוטרופסו, רשומים במרשם האוכלוסין;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהיה רשום בקופת חולים תכוף לפני הגיעו לגיל 18 וטרם חלפו 12 חודשים מיום שמלאו לו 18 שנים;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהיה רשום בקופת חולים תכוף לפני שנעשה לחייל כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}} וטרם חלפו 12 חודשים מהיום שחדל להיות חייל כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} מי שהיה רשום בקופת חולים תכוף לפני שהיה לאסיר או לעציר וטרם חלפו 12 חודשים מיום שחרורו ממאסר או ממעצר;
{{ח:תתת|(5)}} מי שטרם חלפה תקופה של 90 ימים מיום שנכנס לראשונה לישראל לפי אשרת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}} (להלן – חוק השבות), או מיום שניתנה לו תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, לגבי התקופה שמיום קבלת אשרת העולה או תעודת העולה, כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} קבע המוסד כי מגיש הבקשה אינו תושב, יודיע על כך למגיש הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} קבע המוסד כי מגיש הבקשה הוא תושב, יקבע גם את המועד שממנו יש לראותו כתושב (להלן – מועד תחילת התושבות), וירשום אותו ואת ילדו הקטין, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}}, בקופת החולים שצוינה בבקשה לקביעת תושבות; המוסד יודיע על הקביעה והרישום למגיש הבקשה (להלן – קביעת המוסד) ולקופת החולים; רישום לפי סעיף קטן זה יהיה בתוקף ממועד הודעת המוסד ויראו בקשה לרישום שהוגשה לפי סעיף קטן (א) כבקשה לרישום שהוגשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}.
{{ח:תת|(ה)}} קבע המוסד כי מועד תחילת התושבות קדם למועד מתן הודעת המוסד, יחולו, על אף האמור בחוק זה, הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מגיש הבקשה, אינו זכאי, בתקופה שקדמה להגשת הבקשה לקביעת תושבות, לשירותי בריאות לפי חוק זה, או להחזר תשלום בעד שירותי בריאות כאמור, והכל כפוף לאמור בפסקאות (2) ו־(3) להלן:
{{ח:תתת|(2)|(א)}} שילם מגיש הבקשה לקופת חולים תשלום עבור ביטוח רפואי (להלן – תשלום לקופה) בעד חודש קלנדרי שחל בתקופה שממועד תחילת התושבות עד למועד הגשת הבקשה לקביעת תושבות, זכאי מגיש הבקשה להחזר סכום התשלום לקופה, עד לסכום דמי ביטוח בריאות שהוא חייב בתשלומו לפי חוק זה בעד אותו חודש;
{{ח:תתתת|(ב)}} שילם מגיש הבקשה תשלום לקופת חולים בעד חודש קלנדרי שחל בתקופה שממועד הגשת הבקשה לקביעת תושבות ועד למועד מתן הודעת המוסד, זכאי מגיש הבקשה להחזר סכום התשלום לקופה עד לסכום מרבי שקבע שר הבריאות בהסכמת שר האוצר ושר העבודה והרווחה;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתתת|(ג)}} המוסד ינכה את סכומי ההחזר לפי פסקאות משנה (א) ו־(ב) מסכומים שגבה כדמי ביטוח בריאות, וישלמם למגיש הבקשה לפי כללים, תנאים ובמועדים שקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר הבריאות ושר האוצר;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת|(3)|(א)}} מגיש הבקשה זכאי להחזר בשל תשלום ששילם תמורת שירותי בריאות שניתנו לו בישראל בתקופה המתחילה ביום שקדם בשישה חודשים למועד הגשת הבקשה לקביעת התושבות או מיום תחילת התושבות, לפי המאוחר, והמסתיימת במועד שבו ניתנה לו הודעת המוסד, לפי כללים ותנאים שקבע שר הבריאות בהסכמת שר האוצר, ובסכום שתקבע ועדה שמינה שר הבריאות; לענין זה, ”שירותי בריאות“ – שירותי הבריאות שבסל {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השניה}} ובצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ז)}};
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתתת|(ב)}} חברי הועדה יהיו נציג שר הבריאות, נציג שר האוצר ונציג המוסד לביטוח לאומי שימנה שר העבודה והרווחה;
{{ח:תתתת|(ג)}} קבעה הועדה כי מגיש הבקשה זכאי להחזר לפי הוראות פסקת משנה (א), ינכה המוסד את הסכום שקבעה הועדה מהסכומים שגבה כדמי ביטוח בריאות, וישלמם למגיש הבקשה בהתאם להוראות ובמועדים שקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר הבריאות ושר האוצר;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד שירותי בריאות)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד שירותי בריאות), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתתת|(ד)}} האמור בסעיף זה יחול גם לגבי ילדו של מגיש הבקשה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף קטן (ה)(2)(א) ו־(3) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי מבוטחים כאמור בפסקאות (2) עד (5), של סעיף קטן (ב), בתקופות הנזכרות בהן, לפי הענין.
{{ח:תת|(ז)}} סכומים ששולמו לפי סעיף זה, יראו אותם לענין {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}} כסכומים ששולמו לקופות החולים למימון עלות הסל לקופות.

{{ח:סעיף|4|חברות בקופת חולים|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ח, תשס״א־4, תש״ע־5}}
{{ח:תת|(א)}} תושב שמלאו לו 18 שנים חייב להירשם כחבר בקופת חולים, לפי בחירתו, ולרשום בה גם את ילדו הקטין (להלן – הילד), ובלבד שלא יירשמו ביותר מקופת חולים אחת; רישום ילד בידי הורה אחד פוטר את ההורה השני.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} ניתן להירשם בתאגיד ייעודי נוסף על החברות בקופת חולים;
{{ח:תתת|(2)}} ניתן לרשום ילד בתאגיד ייעודי, אף אם הורהו אינו רשום בו.
{{ח:תת|(ב)}} תושב שאינו רשום בקופת חולים יראו אותו כרשום בקופת חולים שקבע שר הבריאות, בהתאם ליחס שבין מספר המבוטחים בכל אחת מקופות החולים לבין סך כל מספר המבוטחים בכל קופות החולים; שר הבריאות, בהסכמת שר העבודה והרווחה, יקבע כללים ונהלים לרישום ולמועדו, לרבות בדבר הגשת בקשה לרישום, אימות הפרטים שבבקשה, דחיית הבקשה אם לא נתקיימו התנאים לרישום לפי החוק, ומתן הודעה על כניסת הרישום לתוקף.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} קופת חולים תקבל כל תושב שבחר להירשם בה, לא תגביל את רישומו ולא תתנה אותו בתנאי או בתשלום כלשהו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} מעביד לא יבקש ממועמד לעבודה פרטים לגבי זהות קופת החולים שאליה הוא שייך, אלא לצורך הפניית המועמד לבדיקה רפואית, לפי בקשת המעביד או בהתאם לדרישות כל דין, לשם קביעת כשירותו של המועמד לתפקיד המוצע לו;
{{ח:תתת|(2)}} מעביד לא יתנה עבודה בתנאי כלשהו הקשור להשתייכות לקופת חולים מסוימת ולא יחייב עובד להירשם בקופת חולים מסוימת.

{{ח:סעיף|4א|רישום ומעבר|תיקון: תשנ״ח, תשע״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} בקשה לרישום בקופת חולים, הודעה על מעבר בין קופות החולים, והודעה בדבר ביטול הודעה על מעבר כאמור, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}, יוגשו באופן בלעדי לבנק הדואר או לגוף אחר שיקבע שר הבריאות בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ועם השר הממונה על אותו גוף לפי הענין (בסעיף זה – הגוף המבצע); שר הבריאות בהסכמת שר האוצר ובהסכמת השר הממונה על הגוף המבצע, לפי הענין, יקבע את גובה התשלום אשר הגוף המבצע יהיה רשאי לגבות בעד הטיפול כאמור ואשר ישמש למימון פעולות אלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} בקשה לרישום בקופת חולים, הודעה על מעבר בין קופות החולים, והודעה בדבר ביטול הודעה על מעבר כאמור, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}, יוגשו באופן בלעדי לחברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} או לגוף אחר שיקבע שר הבריאות בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ועם השר הממונה על אותו גוף לפי הענין (בסעיף זה – הגוף המבצע); שר הבריאות בהסכמת שר האוצר ובהסכמת השר הממונה על הגוף המבצע, לפי הענין, יקבע את גובה התשלום אשר הגוף המבצע יהיה רשאי לגבות בעד הטיפול כאמור ואשר ישמש למימון פעולות אלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר), התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|5|מעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ח, תשס״ה, תשס״ה־2, תשס״ט־3, תש״ע־5, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף זה, רשאי תושב לבטל את חברותו בקופת החולים שבה הוא רשום ולהירשם כחבר בקופת חולים אחרת לפי בחירתו, הכל בהתאם לנהלים שיקבע שר הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} תושב יהיה רשאי לבטל את חברותו בקופת חולים כאמור בסעיף קטן (א) פעמיים במהלך פרק זמן של שנים עשר חודשים; לעניין זה לא יראו רישום בתאגיד ייעודי כביטול חברות בקופת חולים, ואולם תושב יהיה רשאי לבטל חברות בתאגיד ייעודי פעמיים במהלך פרק זמן של 12 חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} תושב המעונין לעבור מקופת חולים אחת לאחרת (בסעיף קטן זה – קופת החולים הקולטת) ימסור על כך הודעה; הקבלה בקופת החולים הקולטת תיכנס לתוקף ביום 1 בינואר, 1 במרס, 1 במאי, 1 ביולי, 1 בספטמבר או 1 בנובמבר, הכל לפי המועד הקרוב ליום מסירת ההודעה (בסעיף קטן זה – יום הקבלה), ובלבד שההודעה הוגשה לא יאוחר מיום 15 בחודש שלפני החודש שקדם ליום הקבלה.
{{ח:תת|(ד)}} שר הבריאות רשאי, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, לקבוע בתקנות שיעור שנתי מרבי של חברים שקופת חולים רשאית לקלוט מקופת חולים אחרת על בסיס ארצי או אזורי.
{{ח:תת|(ה)}} נקבע שיעור מרבי לקליטת חברים לפי סעיף קטן (ד), תהיה זכות המעבר של התושב לפי סדר הקדימות של מועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ו)}} שר הבריאות, בהסכמת שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ונהלים לענין ביצוע האמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}} למסירת ההודעה לפי סעיף קטן (ג), לאימות הפרטים שבהודעה, לדחיית ההודעה אם לא נתקיימו התנאים למעבר לפי החוק, ולמתן הודעה על כניסת הרישום לתוקף.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגבלת מעברים בין קופות חולים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגבלת מעברים בין קופות חולים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}.}}

{{ח:סעיף|5א|חזקת רישום|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} בתקנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} יקבע שר הבריאות בהסכמת שר העבודה והרווחה, כללים בדבר קופת החולים שבה ייחשב תושב כרשום אם לא נרשם בקופת חולים לפי הוראות חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|5ב|השגה על רישום|תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} מי שרואה עצמו נפגע מקביעה בקשר לרישומו או לרישום ילדו בקופת חולים או למעבר מקופת חולים אחת לאחרת, רשאי להשיג על כך לפני המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך; לענין זה, ”בקשר לרישומו או לרישום ילדו בקופת חולים או למעבר מקופת חולים אחת לאחרת“ – לרבות בקשר לסגירת מרפאה או הפסקת התקשרות, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 23א|בסעיף 23א}}, החייבת במסירת הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23א|סעיף 23א}}.

{{ח:סעיף|6|תחומי שירותי הבריאות|תיקון: תשנ״ז, תש״ע־5, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שירותי הבריאות יינתנו על־פי סל שירותי הבריאות בתחומים אלה –
{{ח:תתת|(1)}} רפואה מונעת אישית וחינוך לבריאות;
{{ח:תתת|(2)}} אבחון רפואי;
{{ח:תתת|(3)}} טיפול רפואי אמבולטורי, לרבות טיפול נפשי, בין במרפאה ובין בבית, לרבות במעון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(4)}} אשפוז כללי, אשפוז פסיכיאטרי, אשפוז פסיכוגריאטרי ואשפוז כרוני סיעודי;
{{ח:תתת|(5)}} שיקום רפואי, לרבות שיקום פסיכולוגי, פיזיותרפיה, ריפוי הדיבור, ריפוי בעיסוק ועבודה סוציאלית בתחום הבריאות;
{{ח:תתת|(6)}} הספקת תרופות;
{{ח:תתת|(7)}} מכשירים ואבזרי עזר רפואיים;
{{ח:תתת|(8)}} רפואת שיניים מונעת לילדים, עד גיל שיקבע שר הבריאות בתקנות;
{{ח:תתת|(9)}} עזרה רפואית ראשונה, והסעת לבית חולים או למרפאה;
{{ח:תתת|(10)}} שירותי רפואה בעבודה;
{{ח:תתת|(11)}} טיפול רפואי ונפשי לגמילה לנפגעי סמים ואלכוהול;
{{ח:תתת|(12)}} בריאות השן.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות רשאי בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, להוסיף על התחומים המפורטים בסעיף קטן (א) (1) עד (11); הוספת תחום תפורסם {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|7|סל שירותי הבריאות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סל שירותי הבריאות“ – הפירוט {{ח:פנימי|סעיף 7א|שבסעיף 7א}} {{ח:פנימי|תוספת 2|ושבתוספות השניה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}} של שירותי הבריאות שיינתנו למבוטח בכל תחום מהתחומים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ובתוספת הראשונה}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סל השירותים הבסיסי“ –
{{ח:תתתת|(1)}} שירותי הבריאות שנתנה קופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל לחבריה במועד הקובע לרבות תשלומים מיוחדים ששילם החבר, הכל כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}};
{{ח:תתתת|(2)}} שירותי הבריאות שנתנה המדינה לפרט במועד הקובע, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, והכל לפי התנאים והתשלומים שהיו נהוגים ערב תחילתו של חוק זה ושיפרסם שר הבריאות ברשומות;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר תנאים ותשלומים לשירותי בריאות שנתנה המדינה לפרט במועד הקובע|הודעה בדבר תנאים ותשלומים לשירותי בריאות שנתנה המדינה לפרט במועד הקובע}} לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 (י״פ תשנ״ה, 2271).}}
{{ח:תתתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(4)}} שירותי רפואה בעבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}};
{{ח:תתתת|(5)}} רשימת התרופות והתשלומים עבורן שהיו נהוגים במועד הקובע בקופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל כפי שיפורט בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ז)}}.
{{ח:תת|(ב)}} סל השירותים הבסיסי הוא סל שירותי הבריאות.

{{ח:סעיף|7א|שירותי רפואה בעבודה|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות ושר העבודה והרווחה יקבעו סוגים, מקומות, מועדים, דרכים והיקף של שירותי הרפואה בעבודה; נקבע בתקנות כי שירותים כאמור יבוצעו במקום העבודה לגבי כלל העובדים או סוג מסוים מהם, יכול שיבוצעו על ידי קופת חולים אחת כפי שייקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה)|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), תשל״ג–1973}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} נטל ההוצאה של שירותי רפואה בעבודה יתחלק באופן יחסי בין קופות החולים לפי כללים שיקבעו שר הבריאות ושר העבודה והרווחה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עובד עצמאי.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה)|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל״ג–1973}}, כנוסחן ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), למעט {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה)#פרק ג|פרק ג׳: פעולה מונעת ומחקר בבריאות בעבודה}}, יראו אותן כאילו הותקנו לפי סעיף זה בכל הנוגע לתקופה המתחילה ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997).

{{ח:סעיף|8|שינויים בשירותי הבריאות ותשלומים|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס־3, תש״ס־4, תשס״א, תשס״א־3, תשס״א־5, תשס״ב־3, תשס״ב־4, תשס״ב־6, תשס״ג, תשס״ג־3, תשס״ג־4, תשס״ד, תשס״ד־3, תשס״ה־6, תשס״ח־4, תשס״ט־3, תשע״א־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות רשאי בצו, לערוך שינויים בסל שירותי הבריאות המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}} ובלבד שלא יעשה שינוי הגורע מן הסל או המוסיף לעלותו.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} קופת חולים רשאית להציע:
{{ח:תתתת|(א)}} הוספה לסל שירותי הבריאות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השניה}} ובצו לפי סעיף קטן (ז) (להלן – {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת}} והצו);
{{ח:תתתת|(ב)}} גריעה של הוספה שנוספה כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלומים שיחולו על החברים בקופת חולים עבור הסל {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}} ובצו, השונים מהתשלומים {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}} ובצו, וכן תשלומים עבור שירותים שהוספו כאמור בפסקת משנה (א).
{{ח:תתת|(2)}} בשינויים כאמור בפסקה (1) יתקיימו עקרונות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין בהם כדי להביא לדחיה של חברים על רקע מצבם הכלכלי או הבריאותי;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלומי החברים, בין כהשתתפות עצמית ובין כתשלום עתי קבוע, יהיו אחידים ובלתי מפלים, ובלא תלות בהכנסות החברים;
{{ח:תתתת|(ג)}} נקבעו תשלומי חברים שאינם מפורטים בסל {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}} ובצו, ייקבעו ביחס אליהם הנחות או פטורים לחברים בקבוצות האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חבר שטרם מלאו לו 18 שנים;
{{ח:תתתתת|(2)}} חבר שהגיע לגיל פרישת חובה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}} (בסעיף זה – חוק גיל פרישה);
{{ח:תתתתת|(3)}} חבר שהגיע לגיל פרישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה}}, ומשתלמת בעדו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}} (בחוק זה – חוק הבטחת הכנסה), או לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 11|סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}, ובלבד שהשתלמה לחבר בתכוף להגשת התביעה לקבלת תגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 11|הסעיף האמור}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} בעד תקופה של שישה חודשים לפחות;
{{ח:תתתתת|(4)}} חבר והתלויים בו שמשתלמת בעדם גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי}} וכן חבר שטרם מלאו לו 18 שנים ו־3 חודשים, שמשתלמת בעדו גמלה לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם בדבר גמלת ניידות}} שנערך לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}}, וחבר והתלויים בו שמשתלמת בעדם קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א לחוק הביטוח הלאומי}} ותכוף לפני שהשתלמה בעדם קצבה כאמור השתלמה בעדם גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תתתתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתתת|(6)}} חולה במחלה כרונית;
{{ח:תתתתת|(7)}} חבר במשפחה אשר לה 4 ילדים או יותר; לענין זה, ”משפחה“ – יחיד ובן זוגו וילדיהם עד גיל 18, או יחיד וילדיו עד גיל 18, הרשומים בקופת חולים אחת;
{{ח:תתתתת|(8)}} חבר שהוא עולה חדש, ב־12 החודשים הראשונים לאחר עלייתו לישראל;
{{ח:תתתת|(ג1)}} הנחה או פטור שנקבעו לענין פסקה מפסקאות משנה (ג)(1) עד (8) יחולו על כלל החברים המנויים באותה פסקת משנה;
{{ח:תתתת|(ד)}} שר הבריאות ושר האוצר רשאים להוסיף קבוצות אוכלוסיה שיהיו זכאיות להנחה לפי פסקת משנה (ג), ובלבד שנמצא מקור מימון להנחות אלה.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} שינוי כאמור בסעיף קטן (א1) טעון אישור שר הבריאות; שר הבריאות רשאי להתנגד לשינוי, אם יש בו כדי לפגוע בבריאות הציבור או אם הוא אינו עומד בעקרונות המפורטים בסעיף קטן (א1); כל החלטה על שינוי בתשלומי החברים בקופת חולים, לפי סעיף קטן (א1), טעונה גם אישור של ועדת הכספים של הכנסת. נקבעה במסגרת שינוי כאמור תקרה לתשלום בעבור תרופות לחולים כרוניים, תחול התקרה גם על הציוד המתכלה שהחולה הכרוני נזקק לו.
{{ח:תתת|(2)}} נקבע שינוי לפי הוראות פסקה (1) לתשלום השתתפות עצמית, בעבור ביקור אצל רופא, מכון או מרפאת חוץ, לא יחול התשלום האמור על שירותים הכלולים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 1 פרט 20|בסעיף 20 בתוספת השניה}}, וההשתתפות העצמית בעדם תיעשה, לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 2 פרט 6|בפרט 6 בפרק שירותים בהשתתפות כספית עצמית של המבוטח שבתוספת השניה}}, ובלבד שעל חבר קופה הזכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}, יחול הפטור כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 2 פרט 6|בסיפה לפרט 6 האמור}}.
{{ח:תתת|(3)}} קופת חולים לא תגבה מנפגע תאונת דרכים תשלום השתתפות עצמית בעבור שירותים הכלולים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ובצו לפי סעיף קטן (ז) הניתנים לו לפי חוק זה בשל הפגיעה האמורה.
{{ח:תתת|(4)}} מבוטח יהיה פטור מתשלום השתתפות עצמית בעבור שירותים הכלולים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} או בצו לפי סעיף קטן (ז) הניתנים לו לפי חוק זה בשל פגיעה בעבודה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי}} או בשל פגיעה שחלות לגביה הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יג|פרקים י״ג}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יג1|או י״ג1 לחוק האמור}}; גבתה קופת חולים תשלום ממבוטח כאמור, לפני שנתברר לה כי השירות ניתן בשל פגיעה בעבודה כאמור, תשיב לו את הסכומים שגבתה בתוך 50 ימים מהיום שבו נוכחה לדעת, בין על פי בקשת המבוטח ובין בדרך אחרת, כי השירות שבעדו נגבה התשלום ניתן למבוטח בשל פגיעה כאמור.
{{ח:תת|(א3)}} בקשה לשינוי יכול שתוגש פעם בשנה או יותר, במועדים שיקבע שר הבריאות; החלטת שר הבריאות בבקשה לאישור השינוי תינתן תוך 60 ימים ממועד הגשתה על ידי קופת החולים.
{{ח:תת|(א4)}} קופת חולים תפרסם הודעה על שינויים שאושרו לפי סעיף זה, בהתאם לכללים שקבע שר הבריאות; שר הבריאות יקבע כללים גם לפרסום סל השירותים והתשלומים המחייב את קופת החולים (להלן – סל השירותים והתשלומים של הקופה).
{{ח:תת|(א5)}} שינוי שאושר בידי שר הבריאות לפי סעיף זה, יחול על חברי קופת החולים החל ביום ה־30 לאחר פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (א4).
{{ח:תת|(א6)}} שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע תקרה שנתית להכנסות קופת חולים מתשלומי חברים, כשיעור מחלקה של כל קופה במקורות המימון לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|פסקאות (1) עד (5) של סעיף 13(א)}}, וכן תקרת תשלום שנתית למשפחה; לענין זה, ”משפחה“ – כהגדרתה בסעיף קטן (א1)(2)(ג)(7).
{{ח:תת|(א7)}} שילם חבר תשלום השתתפות עצמית בעבור שירות של ביקור אצל רופא, מכון או מרפאת חוץ, שנקבע לגביו תשלום אחת לרבעון, יהיה החבר פטור מתשלום בעבור אותו שירות במשך שלושה חודשים מיום הביקור כאמור, גם אם התקופה האמורה חלה לאחר תום הרבעון שבו היה אותו ביקור.
{{ח:תת|(א8)}} גבתה קופת חולים תשלום מחברי משפחה מעבר לתקרת התשלום שנקבעה לפי סעיף קטן (א1)(2)(ג)(7) או לפי סעיף קטן (א6), תשיב את הסכומים שגבתה מעבר לתקרה האמורה, ולא תידרש לשם כך בקשה מצד החבר; שר הבריאות רשאי להורות על הדרך והמועד להשבת הסכומים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור הממשלה רשאי, בצו, להוסיף על סל שירותי הבריאות המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}}, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת לגרוע ממנו, ובלבד שצו לענין {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(10)}} יינתן גם בהסכמת שר העבודה והרווחה; הוספה או גריעה כאמור יחולו גם על סל השירותים והתשלומים של כל קופת חולים.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הממשלה רשאי, בצו, להוסיף לסל שירותי הבריאות שירותים או תרופות, כנגד גריעה של שירותים או תרופות מהסל, אם שר האוצר אישר כי הצו האמור אינו מוסיף לעלות הסל ואינו מפחית ממנה.
{{ח:תתתת|(ב)}} נקבעו בצו כאמור בפסקת משנה (א) גריעה והוספה של שירותים ותרופות בשיעור העולה בשנת תקציב אחת על 1% מעלות הסל לאותה שנה, טעון הצו אישור ועדת הבריאות של הכנסת.
{{ח:תתתת|(ג)}} בצו לפי פסקה זו רשאי שר הבריאות כאמור, לקבוע הוראות לענין המשך מתן השירות או התרופה שנגרעו מהסל בידי קופת החולים, גם לאחר שנגרעו, למי שהחל לקבל את השירות או התרופה האמורים בתקופה שבה נכללו בסל.
{{ח:תת|(ג)}} בצו לפי סעיף קטן (א) או (ב) יפורטו שירותי הבריאות שיינתנו בתשלום, שירותי הבריאות שיינתנו ללא תשלום וכן גובה התשלום.
{{ח:תת|(ד)}} שר הבריאות רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, לשנות את גובה התשלומים עבור שירותי הבריאות הכלולים בסל השירותים הבסיסי, וכן את דרכי התשלום.
{{ח:תת|(ה)}} לא ייווסף שירות לסל שירותי הבריאות ללא תשלום או בתשלום הנמוך מעלותו, אלא אם כן נמצא לכך מקור מימון נוסף על המקורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, או מקור שהתפנה עקב ביטול שירות או התייעלות.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)|(1)}} שר הבריאות יפרסם בצו את רשימת התרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות ואת גובה תשלום החבר בעדן בהתאם לרשימת התרופות והתשלומים שהיו נהוגים בקופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ביום הקובע.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)|צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} שר הבריאות רשאי בצו לשנות את רשימת התרופות, ובלבד שהשינוי לא יוסיף לעלות סל שירותי הבריאות. השר יביא את הצו לידיעת ועדת הבריאות של הכנסת, והוא ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מהמועד שהובא לידיעת הועדה, אלא אם כן החליטה הועדה אחרת.
{{ח:תתת|(3)}} אזרח ותיק, שמשתלמת לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 11|סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}, ובלבד שהשתלמה לחבר בתכוף להגשת התביעה לקבלת תגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 11|הסעיף האמור}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} בעד תקופה של שישה חודשים לפחות; וכן מבוטח אשר הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי אלמלא הוראת {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 251|סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי}} היה זכאי לגמלה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק האמור}}, יהיה זכאי להנחה בשיעור של 50% מתשלום החבר בעד תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות; שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, יקבע כללים ונהלים למתן ההנחה; לענין זה, ”אזרח ותיק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הותיקים|בחוק האזרחים הותיקים, התש״ן–1989}}.
{{ח:תתת|(3א)}} על אף האמור בהגדרה ”אזרח ותיק“ שבפסקה (3), בשנים 2022 עד 2025, יראו כאזרח ותיק לעניין הפסקה האמורה גם אישה תושבת ישראל שהגיעה, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל 62.
{{ח:תתת|(4)}} ותיק מלחמה נזקק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה|בחוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה, התש״ס–2000}}, וכן ותיק מלחמה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק האמור}}, אשר הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי אלמלא הוראת {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 251|סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי}}, היה זכאי לגמלה לפי הוראת {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}, זכאי להנחה בשיעור 75% מתשלום החבר בעד תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות לפי כללים ונהלים שקבע שר הבריאות בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תתת|(5)}} נכה נתמך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים#סעיף 24ב|בסעיף 24ב לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}}, יהיה זכאי להנחה בשיעור של 50% מתשלום החבר בעד תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות, לפי כללים ונהלים שקבע שר הבריאות בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ז1)}} תורם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השתלת אברים|בחוק השתלת אברים, התשס״ח–2008}}, יהיה פטור מתשלומי חברים המפורטים בסל שבתוספת ובצו, וכן מתשלומי השתתפות עצמית שאושרו כאמור בסעיף קטן (א2), בעד כל שירות הכלול בסל שירותי הבריאות שנזקק לו בשל נטילת האבר או בשל תוצאותיה.
{{ח:תת|(ח)}} התשלומים עבור שירותי בריאות ותרופות הכלולים בסל שירותי הבריאות או בסל השירותים והתשלומים של הקופה, יעודכנו ב־1 באפריל של כל שנה בשיעור עליית מדד יוקר הבריאות בשנה הקודמת; המנהל יפרסם ברשומות הודעה על התשלומים כפי שעודכנו כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם), התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|9|עלות סל שירותי בריאות|תיקון: תשנ״ז, תשפ״ג, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות ושר האוצר יקבעו, עם תחילתו של חוק זה, באישור ועדת הבריאות של הכנסת את עלות סל שירותי הבריאות, ובלבד שעלות הסל לא תפחת מסך כל ההוצאה של קופות החולים בתקציבן הרגיל בשנת 1993 בתוספת הסכומים ממקורות המימון {{ח:פנימי|סעיף 13|שבסעיף 13(א)(3) ו־(4)}} בשנת 1993.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|עלות הסל היא 14,555 מיליון ש״ח, במחירי מדד יוקר הבריאות הממוצע לשנת 1996 (ק״ת תשנ״ח, 773). סכום זה מתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה החל ב־1.1.1996 בהתאם לצו ביטוח בריאות ממלכתי (עלות סל שירותי הבריאות), התשנ״ו–1995 (ק״ת תשנ״ו, 232).}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} החל בשנת 1997, תפורסם מדי שנה, בסמוך למועד העדכון לפי סעיף קטן (ב)(2), עלות סל שירותי הבריאות.
{{ח:תתת|(2)}} עלות סל שירותי הבריאות מהווה את סכום המרכיבים המפורטים להלן לאחר עדכונם לפי שיטות העדכון השונות שנקבעו להן:
{{ח:תתתת|(א)}} עלות מתן שירותי הבריאות בידי קופות החולים לפי חוק זה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ובסעיף 7א}} (להלן – עלות הסל לקופות);
{{ח:תתתת|(ב)}} עלות מתן שירותי הבריאות לפרט, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תתת|(3)}} בפרסום לפי סעיף קטן זה יפורטו גם מרכיבי עלות הסל, כמפורט בפסקה (2).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עלות הסל לקופות תתעדכן מדי שנה בשיעור עליית מדד יוקר הבריאות שתפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; מרכיבי מדד יוקר הבריאות יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.
{{ח:תתת|(2)}} שר הבריאות ושר האוצר יקבעו, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, את מועדי העדכון.
{{ח:תתת|(3)}} שר הבריאות ושר האוצר רשאים, על פי המלצת מועצת הבריאות ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת לשנות בצו את הרכב מדד יוקר הבריאות, או לעדכן את עלות הסל לקופות בשל השינויים הדמוגרפיים שחלו באוכלוסיה.
{{ח:תת|(ג)}} בכל אחת מהשנים 2024 עד 2027, יגדלו עלות סל שירותי הבריאות או תקציב משרד הבריאות למבחני התמיכה והתוכניות הלאומיות למערכת הבריאות הציבורית בהיקף שלא יפחת משווי הסטת הפעילות הניתוחית מחברות הביטוח לתוכניות השב״ן בשנה שקדמה לה, הנובעת מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#פרק ז3|פרק ז׳3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|10|שירותי בריאות נוספים|תיקון: תשנ״ח, תשס״ח, תשס״ט־3, תש״ע־5, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים רשאית להציע לחבריה תכניות לשירותי בריאות נוספים שאינם כלולים בסל השירותים והתשלומים של הקופה (להלן – תכנית לשירותים נוספים), בין בעצמה ובין באמצעות חברה־בת בשליטה מלאה (להלן בסעיף זה – הקופה); תכנית לשירותים נוספים, וכל שינוי בה, טעונים אישור שר הבריאות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|השר אצל את סמכותו לפי סעיף 10(א) לסגן מנכ״ל לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות (י״פ תש״ע, 746).}}
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד ייעודי לא יהיה רשאי להציע לחבריו תכנית לשירותים נוספים, אלא בתחום בריאות השן בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית לשירותים נוספים תוצע לחברי הקופה כהסדר של איזון משותף הדדי בלבד, בכפוף לכללים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} השירותים שבתכנית יינתנו אך ורק במסגרת המקורות שנגבו לענין זה ממי שהצטרף לתכנית (להלן – עמיתים) וממקורות מימון המגיעים ממבטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#פרק ז3|פרק ז׳3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(2)}} הקופה רשאית לשנות, מעת לעת, את זכויות העמיתים בתכנית ואת תשלומי העמיתים;
{{ח:תתת|(3)}} התכנית תהיה למתן שירותים בפועל בלבד, בידי הקופה או באישורה, למעט שירותי סיעוד ולמעט בחירת רופא מנתח לביצוע ניתוח, בלא שיידרש מהעמית תשלום השתתפות עצמית, ולא תכלול מתן פיצוי כספי לעמית כתחליף לשירות;
{{ח:תתת|(4)}} התכנית לא תכלול תרופות מצילות חיים או מאריכות חיים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} קופת חולים תצרף לתכנית כל חבר המבקש להצטרף לתכנית, ללא קשר למצבו הבריאותי או הכלכלי, ולא תגביל את הצטרפותו או את זכויותיו בעת הצטרפותו בתנאי כלשהו, למעט תקופות אכשרה סבירות, שייקבעו לגבי כלל העמיתים בתכנית לענין מתן שירותים שונים במסגרתה, ובלבד שלא תיקבע תקופת אכשרה כאמור לענין שירותים שהיו כלולים בסל השירותים והתשלומים של הקופה לגבי מי שהיה חבר בקופה והצטרף לתכנית לא יאוחר משנה אחת אחרי השינוי בסל השירותים והתשלומים של הקופה.
{{ח:תתת|(1א)|(א)}} מבוטח שעבר מקופת חולים אחת שבה היה עמית בתכנית לשירותים נוספים (בפסקה זו – הקופה הקודמת) לקופת חולים אחרת (בפסקה זו – הקופה הקולטת), והצטרף לתכנית לשירותים נוספים של הקופה הקולטת בתוך 90 ימים מהמועד שבו נרשם כחבר בה, יהיה פטור מתקופת אכשרה בתכנית לשירותים נוספים של הקופה הקולטת שנקבעה כאמור בסעיף קטן זה, כמשך תקופת חברותו בתכנית לשירותים נוספים בקופה הקודמת, לרבות תקופת האכשרה שעבר במסגרת אותה תכנית, הכל בכפוף להוראות פסקת משנה (ב).
{{ח:תתתת|(ב)}} הקביעה כאמור בפסקת משנה (א) תחול במעבר בין רבדים מקבילים בתכנית לשירותים נוספים בקופת החולים הקודמת ובקופת החולים הקולטת, ואולם אם המבוטח עבר מרובד נמוך בקופה הקודמת לרובד גבוה יותר בקופה הקולטת תחול על המבוטח תקופת האכשרה החלה בקופה הקולטת שנקבעה לגבי מעבר בין הרובד הנמוך לרובד הגבוה יותר שאליו הצטרף; לעניין זה, ”רבדים מקבילים“, ”רובד נמוך“ ו”רובד גבוה“ – לפי המדרג הפנימי של התכניות לשירותים נוספים שקבעה כל קופת חולים, בלא קשר להיקף השירותים הכלולים בכל רובד.
{{ח:תתת|(2)}} הקופה רשאית לקבוע, לענין תקופות אכשרה כאמור בפסקה (1), הוראות שונות לגבי מעבר מתכנית של קופה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג), קופת חולים לא תפלה בין עמיתים בתכנית, בין בעת ההצטרפות אליה ובין במתן השירותים במסגרתה.
{{ח:תת|(ה)}} מחיר התכנית יהיה אחיד לכל קבוצת גיל, ללא תלות במספר שנות החברות בתכנית, או במצבו הבריאותי או הכלכלי של העמית.
{{ח:תת|(ו)}} קופת חולים תיתן את שירותי הבריאות הנוספים במסגרת התכנית באופן שהוצאותיה, בכל שנה, לא יעלו על הכנסותיה מתשלומי העמיתים וממקורות מימון המגיעים ממבטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#פרק ז3|פרק ז׳3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ז)}} סמכויות הפיקוח והבקרה לפי חוק זה יחולו על הקופה גם לענין מתן שירותי הבריאות הנוספים לפי סעיף זה; ראה שר הבריאות כי לא עמדה הקופה בתנאים שבסעיף זה או מצא פגם או ליקוי במתן שירותים לפי התכנית, דרך כלל או לענין מסוים, רשאי הוא, לאחר שנתן לקופה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להורות על תיקון הליקוי וכן, אם הליקויים לא תוקנו, להורות לקופה להימנע מצירוף עמיתים חדשים לתכנית, עד לתיקון הליקויים להנחת דעתו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|השר אצל סמכותו לפי סעיף 10(ז) לסגן מנכ״ל לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות (י״פ תש״ע, 746).}}
{{ח:תת|(ח)}} שר הבריאות רשאי לקבוע כללים בכל הקשור להפעלה ראויה של תכניות לפי סעיף זה, לרבות לענין פרסום זכויות העמיתים בתכנית, הודעה על שינויים שאושרו בה וקביעת מועד תחילתם של השינויים; כן רשאי שר הבריאות לקבוע כללים בדבר החובה של קופת חולים לנהל חשבונות ולדווח דיווח כספי בקשר למתן שירותים לפי התכנית, וזאת מבלי לגרוע מהוראות כל דין; ספרי החשבונות, הדוחות והמאזנים הכספיים הקשורים למתן השירותים לפי התכנית יתנהלו בנפרד ובאופן שניתן להבחין בין שירותים אלה לבין שאר הפעילות הכספית של קופת החולים.
{{ח:תת|(ט)}} חברות של אדם בתכנית לשירותי בריאות נוספים בתאגיד ייעודי לא תשלול ולא תגביל את זכאותו לשירותים בתחום בריאות השן הכלולים בתכנית לשירותי בריאות נוספים בקופת החולים שבה הוא חבר, אלא אם כן קבע שר הבריאות הוראות אחרות לעניין זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה), התשנ״ט–1998}}.}}

{{ח:סעיף|11|שירותי בריאות במדינות חוץ}}
{{ח:ת}} שר הבריאות רשאי לקבוע כי שירות בריאות מסוים הכלול בסל שירותי הבריאות יכול שיינתן במדינת חוץ, בהתקיים נסיבות רפואיות מיוחדות, וכן רשאי הוא לקבוע את התנאים והנהלים לכך ואת שיעור ההשתתפות הכספית של המבוטח בעד השירות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|12|מתן שירותי בריאות על בסיס ארצי ואזורי}}
{{ח:ת}} שירותי הבריאות, כולם או חלקם, יינתנו על בסיס ארצי, אזורי או בין אזורי, הכל כפי שיקבע שר הבריאות.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳ – מימון שירותי הבריאות}}

{{ח:סעיף|13|מקורות המימון|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ח, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות המימון של שירותי הבריאות הניתנים לפי חוק זה יהיו:
{{ח:תתת|(1)}} דמי ביטוח בריאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} וכן סכומים שהעבירה הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים למוסד לביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 12ו|סעיף 12ו(א) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}};
{{ח:תתת|(1א)}} סכומים שגבה המוסד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ד)}};
{{ח:תתת|(2)}} תקבולי המס המקביל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס מקביל|חוק מס מקביל}} בעד התקופה המסתיימת ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996);
{{ח:תתת|(3)}} ההקצאה השנתית למשרד הבריאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 237|בסעיף 237(ב) ו־(ג) בחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תתת|(4)|(א)}} הסכומים המופיעים במועד הקובע בתקציב משרד הבריאות והמשמשים למתן שירותי בריאות לפרט, לרבות בתחומי הרפואה המונעת, הפסיכיאטריה, הגריאטריה ומכשירי השיקום;
{{ח:תתתת|(א1)}} הסכומים המופיעים בתקציב משרד הבריאות לשנת 1997 המיועדים להעברה לקופות החולים כמקור מימון לפי סעיף זה, למעט הסכומים לפי פסקה (5);
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכומים האמורים בפסקת משנה (א) יעודכנו בכל שנה, במועד ולפי המדדים המשמשים לעדכון תקציב המדינה;
{{ח:תתת|(5)}} סכומים נוספים מתקציב המדינה כפי שייקבעו מדי שנה בחוק התקציב השנתי ואשר ישלימו את מימון עלות הסל לקופות בניכוי סכום שייחשב לענין זה כמקור המימון לפי פסקה (6); הסכום שינוכה כאמור יהיה סכום השווה לשיעור של 6.45% מעלות הסל לקופות;
{{ח:תתת|(6)}} התקבולים של קופת החולים משירותי בריאות שניתנים בתשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} קופת חולים לא תגבה, במישרין או בעקיפין, דמי ביטוח בריאות או כל תשלום אחר עבור שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות, או עבור שירותי בריאות אחרים. ואולם רשאית היא לגבות תשלומים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, או תשלומים עבור ביטוח משלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}.
{{ח:תתת|(2)}} קופת חולים רשאית לממן מתן שירותי בריאות גם ממקורות נוספים על המפורטים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} הייתה קופת חולים רשאית לגבות השתתפות עצמית לפי חוק זה עבור שירות בריאות הניתן על ידי רופא, תהיה קופת החולים רשאית לגבות את ההשתתפות העצמית גם אם אותו שירות ניתן על ידי עמית רופא לפי הרשאה אישית שקיבל מרופא מומחה; לעניין זה, ”הרשאה אישית“, ”עמית רופא“ ו”רופא מומחה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}.

{{ח:סעיף|14|חובת תשלום דמי ביטוח בריאות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ט, תשס״ב־5, תשס״ב־6, תשס״ג־3, תשס״ד־3, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תשס״ה־7, תש״ע־2, תש״ע־6, תשע״ה, תשע״ז־3, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום המינימום“ – סכום של 47 שקלים חדשים לחודש {{ח:הערה|(נכון לשנת 1995, בשנת 2025, 120 ש״ח)}} שיעודכן החל ביום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995), במועדים ובשיעורים שבהם מתעדכנות קיצבאות כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלת אזרח ותיק מיוחדת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת אזרח ותיק“ – קצבת אזרח ותיק כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}} או גמלת אזרח ותיק מיוחדת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 238|בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דמי הסתגלות מיוחדים“, ”גמול פרישה“ ו”קצבת התאמה“ – דמי הסתגלות, גמול פרישה וקצבת התאמה לפי {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳ לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס״ה–2005}} (בסעיף זה – חוק יישום תכנית ההתנתקות).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מעביד חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בעד כל עובד מעובדיו שהוא מבוטח ושהמעביד חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעדו, בשיעור של 5.17% {{ח:הערה|(עד ועד בכלל 2024, 5%; בינואר 2025, 5.16%)}} מהכנסת העובד; המעביד ינכה את דמי ביטוח הבריאות משכרו של העובד.
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שהוא עובד ושמעבידו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעדו, אך העובד חייב בתשלומם בעד עצמו, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בשיעור של 5.17% {{ח:הערה|(בינואר 2025, 5.16%)}} מהכנסתו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מבוטח שהוא עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמו, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בשיעור של 5.17% {{ח:הערה|(עד ועד בכלל 2024, 5%; בינואר 2025, 5.16%)}} מהכנסתו.
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמו, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בשיעור של 5.17% {{ח:הערה|(עד ועד בכלל 2024, 5%; בינואר 2025, 5.16%)}} מהכנסתו, ובלבד שסכום דמי ביטוח הבריאות שישולמו על ידיו לא יפחת מסכום המינימום; סכום המינימום לענין זה יעודכן החל ביום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995), במועדים בהם מתעדכנת הכנסת המינימום הקבועה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 4|בפרט 4 בלוח י״א לחוק הביטוח הלאומי}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} מבוטח שמשתלמת לו גימלה מאת המוסד, כמפורט בפסקה (2) שבסעיף קטן זה, חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות מסכום הגימלה, בשיעורים בהם חייב מעביד בתשלום דמי ביטוח בריאות בעד עובדו.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} דמי פגיעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} דמי תאונה המשתלמים לעובד או לעובד עצמאי, לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ו|פרק ו׳ לחוק הביטוח הלאומי}}.
{{ח:תתתת|(ג)}} דמי לידה וגימלה לשמירת הריון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג|בפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי}}.
{{ח:תתתת|(ד)}} דמי אבטלה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ז|בפרק ז׳ לחוק הביטוח הלאומי}}.
{{ח:תתתת|(ה)}} גימלה המשתלמת לעובד בשל חוב שכר עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ח|פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי}}.
{{ח:תתתת|(ו)}} תגמול המשתלם לעובד המשרת במילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יב|פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי}}.
{{ח:תתת|(3)}} שולמה גימלה כאמור בפסקה (2) על ידי המעביד, או שילם המעביד לעובדו שכר במקום אותה גימלה, יחול האמור בסעיף קטן (ב)(1) בשינויים המחוייבים, ולענין זה תיחשב הגימלה כהכנסת העובד.
{{ח:תתת|(4)}} המדינה תשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בעד מי שמקבל דמי הסתגלות מיוחדים, בסכום השווה למכפלה של השיעור האמור בסעיף קטן (ב)(1) בדמי ההסתגלות המיוחדים; המינהלה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|בחוק יישום תכנית ההתנתקות}} תנכה את דמי ביטוח הבריאות מדמי ההסתגלות המיוחדים, ותעבירם למוסד.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מבוטח, שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק בתוספת גימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}} (להלן – השלמת הכנסה), ומבוטח שמשתלמת לו גמלה נוספת לנכה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 251|בסעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי}}, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום.
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק ללא השלמת הכנסה, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בסכום של 88 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 1995, בשנת 2025, 231 ש״ח)}} לחודש, ואולם מבוטח כאמור שמשולמת לו תוספת לקיצבה בעד בן־זוג וכן מבוטח כאמור שלבן־זוגו משולמת קצבת אזרח ותיק, חייב לשלם דמי ביטוח בריאות בסכום של 128 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 1995, בשנת 2025, 332 ש״ח)}} לחודש. הסכומים הקבועים בפסקה זו יעודכנו במועדים ובשיעורים שבהם מתעדכן סכום המינימום.
{{ח:תתת|(3)}} האמור בפסקה (2) יחול גם על מבוטח שבשל הכנסתו אינו זכאי לגמלת אזרח ותיק מיוחדת, וכן על מבוטח שמשתלמת לו קיצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 261|סעיפים 261}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 320|ו־320(ד) או (ה) לחוק הביטוח הלאומי}}.
{{ח:תתת|(4)}} מבוטח החייב בתשלום דמי ביטוח בריאות לפי סעיף קטן זה, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו־(ו1).
{{ח:תת|(ה1)}} מבוטח שמשתלמים לו פנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345ב|בסעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי}}, גמול פרישה או קצבת התאמה, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות, בשיעורים המשתלמים מהכנסת עובד לפי הוראות סעיף קטן (ב), ויחולו לענין זה ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345ב|סעיף 345ב לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} מבוטח שאין משתלמים בעדו דמי ביטוח בריאות לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ה1) או (ו1), חייב לשלם דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום.
{{ח:תת|(ו1)}} {{ח:הערה|(חל על דמי ביטוח בריאות הנגבים בעד חודש ינואר 2025 ואילך):}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו־(ה1), מעסיק החייב לשלם דמי ביטוח בריאות בעד עובד, עובד החייב בתשלום דמי ביטוח בריאות בעד עצמו ועובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בריאות לפי אותם סעיפים קטנים, ישלמו על החלק מההכנסה שאינו עולה על הסכום המופחת שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 341|סעיף 341 לחוק הביטוח הלאומי}}, דמי ביטוח בריאות בשיעור של 3.23%.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(עד 2024 נקבעו דמי ביטוח בריאות בשיעור של 3.1% על הסכום המופחת על פי {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח בריאות)#סעיף 1|תקנה 1 תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח בריאות), התשנ״ה–1995}}, שלא בוטלה).}}
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו1), לא ישולמו דמי ביטוח בריאות בעד מבוטח שטרם מלאו לו 18 שנים, בעד עקרת בית ובעד תלמיד או מתגייס שחל לגביו פטור מדמי ביטוח לאומי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 351|סעיף 351(יא)(2א) או (2ב) לחוק הביטוח הלאומי}}, ובעד מי שחל לגביו פטור מדמי ביטוח לאומי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 351|סעיף 351(ז1) או (יא)(2ג) לחוק הביטוח הלאומי}}.
{{ח:תת|(ז1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו1), ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ז), לא ישולמו דמי ביטוח בריאות בעד מבוטח שהוא תורם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השתלת אברים|בחוק השתלת אברים, התשס״ח–2008}}, שתרם בישראל אבר, בחייו, לנתרם שהוא תושב ישראל, לתקופה שקבע שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ז2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):}} בחישוב הכנסת מבוטח לעניין תשלום דמי ביטוח בריאות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תובא בחשבון גם הכנסה הפטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 350א|סעיף 350א(א) לחוק הביטוח הלאומי}}.
{{ח:תת|(ח)}} שר הבריאות רשאי, בהסכמת שר העבודה והרווחה ובאישור שר האוצר וועדת הבריאות של הכנסת, לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} שיעורים וסכומים שונים של דמי ביטוח בריאות מאלה שנקבעו בסעיפים קטנים (א) עד (ו1), לכלל המבוטחים;
{{ח:תתת|(2)}} פטורים ושיעורים מופחתים של תשלומים עבור שירותי בריאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, לסוגי מבוטחים.
{{ח:תת|(ט)}} שר העבודה והרווחה רשאי, בהסכמת שר הבריאות ובאישור שר האוצר וועדת הבריאות של הכנסת לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} לכלל המבוטחים או לסוגים מהם, לרבות מבוטחים המנויים {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 371|בסעיף 371 לחוק הביטוח הלאומי}} –
{{ח:תתתת|(א)}} כללים והוראות מיוחדות, בדבר תשלום דמי ביטוח בריאות ודרכי גבייתם;
{{ח:תתתת|(ב)}} פטורים מדמי ביטוח בריאות ושיעור מופחת של דמי ביטוח בריאות לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח;
{{ח:תתת|(2)}} שיעורים וסכומים שונים של דמי ביטוח בריאות, מאלה שנקבעו בסעיפים קטנים (א) עד (ו1), לסוגי מבוטחים כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח בריאות)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח בריאות), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח בריאות)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח בריאות), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(י)}} על אף האמור בכל דין –
{{ח:תתת|(1)}} רשאי המוסד לנכות מכל גימלה או תשלום אחר שהוא משלם לפי כל דין, את דמי ביטוח הבריאות שבהם חייב מקבל הגימלה או התשלום; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות כללים והוראות בדבר ניכוי דמי ביטוח בריאות כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} משלם תגמול כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 350|בפסקאות (3) ו־(4) לסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי}}, יעביר למוסד את דמי ביטוח הבריאות שבהם חייב מקבל התגמול לפי סעיף קטן (ו), לפי מועדים וכללים, לרבות כללים לענין קביעת זהות החייבים בתשלום דמי ביטוח בריאות כאמור, שיקבעו בתקנות שר העבודה והרווחה ושר הבריאות, באישור שר האוצר; משלם התגמול רשאי לנכות מהתגמול את דמי ביטוח הבריאות שהועברו למוסד.

{{ח:סעיף|15|גביית דמי ביטוח בריאות ותשלומים|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יגבה את דמי ביטוח הבריאות בדרך שבה הוא גובה את דמי הביטוח הלאומי; לענין הגביה והתשלום של דמי ביטוח הבריאות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}, בשינויים המחויבים לפי הענין, כאילו היו דמי ביטוח לאומי.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}, לרבות ההוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק טו סימן ה|פרק ט״ו סימן ה׳}}, יחולו בשינויים המחויבים לענין דמי ביטוח בריאות כאילו היו דמי ביטוח לאומי.
{{ח:תת|(ג)}} המוסד ינכה, מהסכומים שגבה כדמי ביטוח בריאות, את ההוצאות שהיו לו בקשר למילוי תפקידיו לפי חוק זה, בשיעורים ולפי דרכי חישוב שיקבעו שר העבודה והרווחה ושר האוצר, ובלבד שסך כל הוצאות המוסד שינוכו כאמור, לא יעלה על חצי אחוז מהסכומים שגבה כדמי ביטוח בריאות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} קופת־חולים או נותן שירותים יגבו ישירות את התשלום ממזיק או ממבטחו או מכל אדם אחר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}}, וכן את התשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15א|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.12.2032):}}
{{ח:ת}} שר הבריאות ידווח לוועדת הבריאות של הכנסת, ב־1 בנובמבר בכל שנה החל משנת 2025, על כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} התוספת התקציבית לתוכנית הלאומית לבריאות הנפש ולמבחני התמיכה למערכת בריאות הנפש המוצעת בהצעת חוק התקציב השנתי שהונחה באותה שנת כספים, והתוספת התקציבית כאמור שמומשה באותה שנת כספים עד למועד הדיווח, והכול לפי תחומי הוצאה אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הרחבת השירות לטיפול מרפאתי שניתן במערכת הציבורית בקהילה, על ידי הגדלת מספר המטפלים במערכת הציבורית, ומספר המגעים הטיפוליים;
{{ח:תתת|(ב)}} חיזוק החוסן הקהילתי המקומי;
{{ח:תתת|(ג)}} יצירת רצף טיפולי וחיזוק חלופות אשפוז;
{{ח:תתת|(ד)}} שיפור האיכות באשפוז הפסיכיאטרי;
{{ח:תת|(2)}} אם לא מונחת הצעת חוק תקציב שנתי באותה שנת כספים – התוספת התקציבית הצפויה לשנת הכספים שלאחר מועד הדיווח, והתוספת התקציבית כאמור שמומשה באותה שנת כספים עד למועד הדיווח, והכול לפי תחומי ההוצאה המנויים בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} הגידול בגביית דמי ביטוח בריאות הנובע מהוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4227554.pdf|חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס׳ 69 והוראת שעה), התשפ״ד–2024}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5482809.pdf|וחוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס׳ 72 והוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, באותה שנת כספים עד למועד הדיווח ותחזית הגידול בגבייה בשנת הכספים הבאה, בהתאם לנתונים שימסור המוסד לשר הבריאות.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳ – חלוקת התקבולים}}

{{ח:סעיף|16|העברת כספי מקורות המימון|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח־2, תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יעביר מדי חודש –
{{ח:תתת|(1)}} לקופות החולים – את הכספים שקיבל ממקורות המימון המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(א)}} לאחר ניכוי ההוצאות והסכומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} למועצת הבריאות – סכום כספי שיקבע שר הבריאות ולא יעלה על 0.1 אחוז מדמי ביטוח בריאות שיגבה המוסד;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)|צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:תתת|(4)}} למד״א – סכום כספי שיקבע שר הבריאות בצו, בהסכמת שר האוצר, ושלא יעלה על החלק השנים עשר של 11 מיליון שקלים חדשים, במחירי מדד יוקר הבריאות הממוצע לשנת 1998; בקביעת הסכום כאמור, יתחשבו השרים בהיקף פעילותו של מד״א בפינוי מבוטחים בניידות טיפול נמרץ לצורך קבלת שירותים לפי חוק זה, למעט נפגעים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}, וכן בעלות של פעילות זו למד״א בתנאים של הפעלה יעילה של שירותיה ובקיומם של הסדרים הקובעים חלוקה של נטל העלות בין קופות החולים לבין גופים אחרים.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&amp;quot;א)|צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד״א), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&amp;quot;א)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד״א), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} סכומים ששולמו לפי סעיף קטן (א)(4) יראו אותם, לענין {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}}, כסכומים ששולמו לקופות החולים למימון עלות הסל לקופות; האמור בסעיף קטן (א)(4) אין בו כדי לשנות את הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} לענין השתתפות כספית עצמית של המבוטח או לענין החזר של הוצאה בידי הקופה, בכל הנוגע לשירותי חירום או לדמי נסיעה והסעות המבוצעים בידי מד״א.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}} יקבעו שר הבריאות, שר האוצר ושר העבודה והרווחה כללים, תנאים ומועדים –
{{ח:תתת|(1)}} לחלוקת הכספים לפי סעיף קטן (א)(1) בין קופות החולים;
{{ח:תתת|(2)}} לתשלום מקדמות לקופות החולים מן הכספים האמורים בסעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(3)}} להתחשבנות בין המוסד לבין קופות החולים או בין קופות החולים בדבר כספים שחולקו ביתר או בחסר לפי סעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} להעברת הכספים למועצת הבריאות לפי סעיף קטן (א)(3).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} נדחה מועד תשלום למוסד, לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 353|סעיף 353(ב) לחוק הביטוח הלאומי}}, יידחה מועד תשלום לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, והוא יחול במועד הקבוע לתשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 353|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|17|אופן חלוקת התקבולים|תיקון: תשנ״ז, תש״ע־5, תשע״ו־3, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} ההקצאה לקופות החולים של הכספים ממקורות המימון המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(א)(1) עד (5)}} תיעשה בהתאם ליחס שבין מספר המבוטחים המשוקלל בכל אחת מקופות החולים לבין סך כל מספר המבוטחים המשוקלל בכל קופות החולים; לענין זה, ”מספר המבוטחים המשוקלל“ – מספר המבוטחים כשלכל אחד מהם ניתן משקל לפי גילו, ריחוק מקום מגוריו ממרכזי אוכלוסיה ולפי אמות מידה נוספות, הכל כפי שיקבע שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, לאחר ששר העבודה והרווחה אישר כי בידי המוסד הכלים לחישוב מספר המבוטחים המשוקלל, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח שר הבריאות כי אין במספר המבוטחים המשוקלל, לרבות לאחר קביעת אמות מידה נוספות כאמור באותו סעיף קטן, כדי להבטיח חלוקה יעילה והוגנת של מקורות המימון לגבי תחום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}, כולו או שירותים מסוימים במסגרתו (בסעיף קטן זה – תחום), רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, לקבוע כי ההקצאה לקופות החולים של שיעור מהכספים ממקורות המימון המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(א)(1) עד (5)}}, המיוחס לתחום כאמור, תיעשה לפי מרכיב ההוצאות הצפויות באותו תחום, בין כאמת מידה יחידה ובין כאמת מידה נוספת למספר המבוטחים המשוקלל בהתאם ליחס שייקבע בתקנות כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} שר הבריאות רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, לשנות בצו את התחומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}.
{{ח:תתת|(3)}} שר הבריאות ימסור לוועדת הבריאות של הכנסת, אחת לשנה ממועד תחילתן של תקנות לפי פסקה (1), דיווח על אופן ההקצאה לפי סעיף קטן זה ועל הנתונים המשמשים להערכת ההוצאות הצפויות.
{{ח:תתת|(4)}} לעניין סעיף קטן זה, ”מרכיב ההוצאות הצפויות“ – הערכת ההוצאות הצפויות של קופות החולים, והיחס בין ההוצאות הצפויות של כל קופת חולים להוצאות הצפויות של קופות החולים האחרות, והכול בין שההערכה היא לפי היקף צריכת השירותים של קופות החולים באותו תחום בפועל ובין שההערכה נעשתה בדרך אחרת, לרבות לפי גורמים המשפיעים על היקף ההוצאות הצפויות או על היחס שבין היקפי ההוצאות הצפויות כאמור, או לפי מאפיינים של ההיקף או של היחס כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע את המשקל שיינתן לכל מבוטח הזכאי לשירותי רפואת השיניים הכלליים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, וזאת לפי אמות מידה שיקבע לעניין זה באישור ועדת הבריאות של הכנסת; משקל זה יהיה נפרד מהמשקל הניתן לכל מבוטח לפי סעיף קטן (א), והוא ייוחס לקופת החולים או לתאגיד הייעודי שמהם זכאי המבוטח לקבל שירותים כאמור, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32ה|סעיף 32ה}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבריאות ושר האוצר ימסרו לוועדת הבריאות של הכנסת, אחת לחמש שנים, דיווח על המלצות לשינויים בכללי ההקצאה לפי סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|18|חלוקת תקבולים|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ו־2, תשע״ו־3, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”סכום לחלוקה“ – סכום שהמוסד קבע, עם פרסום מאזן המוסד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 31|סעיף 31 לחוק הביטוח הלאומי}}, לחלוקה בין קופות החולים מתוך סך כל התקבולים ממקורות המימון המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(א)(1), (2) ו־(3)}} בשנת הכספים שלגביה נערך המאזן, לאחר ניכוי ההוצאות או הסכומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיפים 3א}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(א)(3) ו־(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}} {{ח:פנימי|סעיף 46א|ו־46א(א)}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס מקביל#סעיף 6|סעיף 6 לחוק מס מקביל}}.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יחשב לכל קופת חולים, במועדים ועל פי הנתונים כמפורט להלן, שיעור מהסכום לחלוקה על פי כללי ההקצאה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}:
{{ח:תתת|(1)}} ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה – על פי הנתונים המעודכנים שבידיו;
{{ח:תתת|(2)}} ב־1 בכל חודש שאינו אחד מהחודשים המפורטים בפסקה (1) – על פי הנתונים ששימשו לצורך החישוב לפי אותה הפסקה, תוך התאמת הנתונים כאמור בדבר גיל המבוטחים למועד החישוב, וכן על פי הנתונים המעודכנים שבידיו בענינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לידות ופטירות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבוטחים חדשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} כל נתון אחר שיקבע שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, לאחר ששר הרווחה אישר כי בידי המוסד הכלים לעדכון אותו נתון, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת;
{{ח:תתת|(3)}} ב־1 בינואר של כל שנה – על פי הנתונים שימסור שר הבריאות לעניין כללי ההקצאה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום לחלוקה יהיה בתוקף לגבי השנה שלגביה נערך המאזן; השיעור שחישב המוסד לפי סעיף קטן (ב) לכל קופת חולים יהיה בתוקף מיום הקביעה ואילך למשך חודש.

{{ח:סעיף|19|מחלה קשה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות יקבע רשימה של מחלות קשות, ובהסכמת שר האוצר את עלות מתן השירותים הרפואיים למבוטח הלוקה במחלה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ינכה מהסכומים שגבה כדמי ביטוח בריאות את הסכום הכולל של העלויות שקבע שר הבריאות בעד שירותים רפואיים לכל המבוטחים הלוקים במחלות קשות; הניכוי האמור והעברת הסכום שנוכה למשרד הבריאות יהיו במועדים ובדרך שיקבע שר הבריאות בהסכמת שר העבודה והרווחה.
{{ח:תת|(ג)}} משרד הבריאות יעביר לקופות החולים את הסכומים שייקבעו כאמור לפי מספר החברים הלוקים במחלות הקשות, בכל קופת חולים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|20|ייעוד המימון}}
{{ח:ת}} התקבולים ממקורות המימון המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} ישמשו אך ורק למטרות אלה:
{{ח:תת|(1)}} למתן שירותי בריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} למחקר רפואי לפי כללים שיקבע שר הבריאות;
{{ח:תת|(3)}} למימון פעולותיה של מועצת הבריאות ולכיסוי תשלומי המוסד והוצאותיו כאמור בחוק זה.

{{ח:סעיף|20א|היקף ההוצאה המרבית של קופת חולים בבית חולים כללי פרטי|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים כללי פרטי“ – בית חולים כללי שאינו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בית חולים ממשלתי כללי, לרבות פעילות המתבצעת בו בידי תאגיד בריאות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתתת|(2)}} בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים;
{{ח:תתתת|(3)}} בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(4)}} בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים ציבורי כללי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, בצו, את היקף ההוצאה המרבית שרשאית להוציא כל קופת חולים, מדי שנה, ממקורות המימון המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, לצורך רכישת שירותי אשפוז מכלל בתי החולים הכלליים הפרטיים; היקף ההוצאה המרבית כאמור לא יפחת מהיקף ההוצאה שהוציאה בפועל קופת החולים בעד רכישת שירותי אשפוז בבתי חולים כלליים פרטיים בשנת 2007; בסעיף קטן זה, ”היקף ההוצאה המרבית“ – שיעור מסך ההוצאה של כל קופת חולים בבתי חולים ציבוריים כלליים, בעד שירותי אשפוז.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף קטן (ב) יעמוד בתוקפו, בכל פעם, לתקופה שלא תעלה על שנתיים.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳ – מתן שירותי בריאות}}

{{ח:סעיף|21|חובת קופת חולים למתן שירותים|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תיתן לכל מי שהיא אחראית כלפיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ג)}} את כל שירותי הבריאות שלהם הוא זכאי לפי חוק זה, בין בעצמה ובין באמצעות נותני שירותים, ללא כל הפליה ולא תתנה מתן שירותים הכלולים בסל השירותים שלה בהצטרפות או בחברות בתכנית לשירותים נוספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.
{{ח:תת|(ב)}} אי תשלום או פיגור בתשלום דמי ביטוח בריאות לא יפטרו את קופת החולים מחובתה לתת את שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות.

{{ח:סעיף|21א|שירותי בריאות לתלמיד|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} שירותי הבריאות לתלמידים בבתי הספר, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בתוספת השלישית בסעיף 1(7)}}, יינתנו בידי משרד הבריאות.

{{ח:סעיף|21ב|שירותים במקצועות הבריאות|תיקון: תשס״ח־7, תש״ע, תשפ״ג־4}}
{{ח:ת}} שירותי בריאות הניתנים לפי חוק זה במקצוע בריאות יינתנו על ידי בעל תעודה במקצוע הבריאות; לעניין זה, ”בעל תעודה במקצוע בריאות“ ו”מקצוע בריאות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}}.

{{ח:סעיף|21ג|איסור פיצול מרשמים|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} קופת חולים או בית מרקחת המספק תכשיר מרשם למבוטח מטעם קופת חולים, יספקו למבוטח תכשיר מרשם המשווק בישראל, באריזה שבה כמות הקרובה ביותר לכמות התכשיר הרשומה במרשם, באופן שיימנע תשלום יתר של המבוטח בהשתתפות העצמית; בסעיף זה, ”בית מרקחת“ ו”תכשיר מרשם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|21ד|ניפוק תכשיר מרשם שניתן במרשם אלקטרוני|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ניפוק תכשיר מרשם שניתן במרשם אלקטרוני תאפשר קופת חולים לכל בית מרקחת, ובכלל זה לבית מרקחת שאינו נותן שירותים לקופת החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} (בסעיף זה – הסדר), לקבל גישה למערכת הממוחשבת שלה, והכול בהתאם להוראות סעיף זה; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית מרקחת“ ו”תכשיר מרשם“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 21ג|בסעיף 21ג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרשם אלקטרוני“ – מרשם כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים}}, החתום בידי מי שמוסמך לכך לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 26|סעיף 26 לפקודה האמורה}}, שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת; לעניין זה, ”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ ו”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רוקח אחראי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגישה של בית מרקחת למערכת הממוחשבת כאמור בסעיף קטן (א) תהיה רק למידע על תכשירי מרשם שטרם נופקו, בכפוף לכך שהמבוטח הציג כרטיס חבר של קופת החולים, ובאופן שימזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, את הסיכון לפגיעה בפרטיותו של המבוטח.
{{ח:תת|(ג)}} רוקח שניפק תכשיר מרשם שניתן במרשם אלקטרוני, ידווח על כך לקופת החולים באמצעות המערכת הממוחשבת כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} לא יעביר אדם מידע או נתונים על מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יעיין בהם בלא זכות גישה ולא יעשה בהם כל שימוש אלא לשם ניפוק תכשיר מרשם למבוטח ובהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים}} ובהיקף הנדרש לשם כך.
{{ח:תת|(ה)}} רוקח אחראי בבית המרקחת שקיבל גישה למערכת ממוחשבת של קופת חולים יודיע לקופת החולים על פריצה למערכת או שימוש לא מורשה בה מיד כשנודע לו על כך.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} קופת חולים רשאית לגבות מבית מרקחת תשלום בסכום סביר בעד קבלת גישה למערכת הממוחשבת שלה, ויכול שהגבייה תיעשה באמצעות מי שקופת החולים התקשרה עמו לעניין מתן הגישה כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} לא ייגבה מבית מרקחת שאינו בהסדר עם קופת החולים תשלום כאמור בפסקה (1) בסכום העולה על הסכום שייגבה מבית מרקחת שבהסדר עמה.
{{ח:תתת|(3)}} שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע סכום מרבי לתשלום כאמור בסעיף קטן זה אם סבר כי הדבר נדרש כדי למנוע פגיעה ביכולתם של בתי המרקחת לקבל גישה למערכת הממוחשבת של קופת החולים.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לחייב קופת חולים לתת שירותים למבוטח בה באמצעות בית מרקחת שאין לו הסדר עמה או כדי לזכות את המבוטח בהטבה לעניין תשלום בעבור תכשיר המרשם בבית מרקחת כאמור; לעניין זה, ”הטבה“ – פטור מתשלום או הנחה, לפי כל דין, הוראת מינהל או לפי הסכם בין קופת חולים ובין גוף אחר.
{{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע אחר בין קופת חולים ובין בית מרקחת המותרת לפי כל דין.

{{ח:סעיף|21ה|הצגת כלל המידע הרפואי על אודות המבוטח|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 24.1.2028):}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תאפשר למבוטח שירות של הצגת כלל המידע הרפואי על אודותיו לפי הוראות סעיף קטן (ב), באופן דיגיטלי באזור האישי של המבוטח באתר האינטרנט של הקופה.
{{ח:תת|(ב)}} מידע שהועבר לקופת החולים לפי {{ח:חיצוני|חוק ניוד מידע רפואי|חוק ניוד מידע רפואי, התשפ״ד–2024}}, יוצג כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהועבר למטרת הצגתו, והכול בהתאם לרשימת מקורות המידע המנוהלת לגבי המבוטח במערכת לניהול הרשאות הגישה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניוד מידע רפואי#סעיף 17|בסעיף 17(ב) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|22|הטבת נזק|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} קופת חולים או נותן שירותים, שנתנו שירותי בריאות למי שחלה או למי שנפגע ממזיק זכאים להיפרע את הטבת הנזק מהמזיק או ממבטחו או מכל אדם אחר, בשל חבותם לפי כל דין או לפי כל חוזה ביטוח, בסכום ההוצאות אשר הוציאו בפועל למתן שירותי הבריאות למי שנפגע או שחלה כאמור; לענין סעיף זה ולענין {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף)|חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ״ד–1964}}, ”מזיק“ – למעט קופת חולים או נותן שירותים.

{{ח:סעיף|23|בחירה מבין נותני השירותים|תיקון: תשס״ח־7, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} חבר בקופת החולים זכאי לבחור נותן שירותים עבור עצמו ועבור ילדו הרשום בה מבין נותני השירותים של הקופה או מטעמה, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.
{{ח:תת|(ב)}} קופת חולים תקבע את הסדרי הבחירה והיקפה במידה שהיא קשורה עם יותר מנותן שירותים אחד; קופת החולים תביא את ההסדרים לידיעת שר הבריאות ותפרסמם בקרב חבריה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נותן שירותים“ – לרבות בעל מקצוע רפואי או פארה רפואי, ובלבד שקיבל רשיון או הכרה במעמד מן המנהל או שהוא בעל תעודה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|23א|הודעה על סגירת מרפאה או הפסקת התקשרות|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה קופת חולים לסגור מרפאה או להפסיק התקשרות למתן שירות רפואי, לא תעשה כן, אלא לאחר שחלפו שלושה חודשים לפחות, מן המועד שבו מסרה על כך הודעה כמפורט להלן –
{{ח:תתת|(1)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך;
{{ח:תתת|(2)}} לכל המבוטחים שקיבלו שירות רפואי באותה מרפאה או במסגרת אותה התקשרות, בחצי השנה שקדמה לאותו מועד.
{{ח:תת|(ב)}} נודע לקופת חולים על הפסקת שירות רפואי, תמסור על כך הודעה למנויים בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א), לא יאוחר מ־30 ימים מהמועד שנודע לקופת החולים על הפסקת השירות הרפואי.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבריאות יקבע הוראות וכללים לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} דרכי מסירת ההודעה למבוטחים;
{{ח:תתת|(2)}} דרכים ומועדים למסירת מידע על ידי נותן השירות הרפואי לקופת חולים;
{{ח:תתת|(3)}} תוכן ההודעה, לרבות הודעה על המקום הקרוב לקבלת שירות רפואי מאותו הסוג שנסגר;
{{ח:תתת|(4)}} תוכן ההודעה בדבר זכות המבוטח לפנות למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך לענין {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, בבקשה לעבור לקופת חולים אחרת, אף לפני מועד המעבר האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי), התשס״ה–2005}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת התקשרות“ – לרבות אי חידוש התקשרות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 29ב|בסעיף 29ב(ג)(1)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות רפואי“ – שירות הניתן בידי רופא משפחה, רופא ילדים, אחות או מעבדה, שהוא היחיד מאותו סוג הניתן על ידי הקופה, או מטעמה, באותו יישוב.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳ – קופות חולים}}

{{ח:סעיף|24|הכרה בקופת חולים}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות רשאי להכיר בקופת חולים לענין חוק זה; הודעה על הכרה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} סירב שר הבריאות להכיר בקופת חולים, ימסור למבקש הודעה בכתב על כך.

{{ח:סעיף|25|תנאי הכרה}}
{{ח:ת}} שר הבריאות לא יכיר בקופת חולים אלא אם כן נתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} התאגיד המבקש הוא תאגיד שהמסמכים שעל פיו הוא נתכונן ופועל מחייבים את השקעת כל הרווחים בו לשם ביצוע מטרותיו, אינם מתירים חלוקת רווחים בין חבריו או בעלי מניותיו, לפי הענין, ומחייבים את העברת יתרת נכסיו למטרה הקרובה למטרותיו בעת פירוקו או חיסולו;
{{ח:תת|(2)}} לתאגיד המבקש היכולת הכלכלית לספק לאורך זמן את כל שירותי הבריאות לפי חוק זה, בין בעצמו ובין באמצעות נותני שירותים, ברמה רפואית ומקצועית נאותה על פי אמות מידה שקבע שר הבריאות;
{{ח:תת|(3)}} תוך פרק זמן שיקבע שר הבריאות, יהיה מספר המבוטחים בקופת החולים לפחות כמספר שקבע השר;
{{ח:תת|(4)}} התאגיד המבקש אינו בבעלות של נותן שירותים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים), התשנ״ו–1995}}.}}

{{ח:סעיף|26|תקנון קופת חולים|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} לקופת החולים יהיה תקנון אשר יקבע את זכויות חבריה, וכן דרכים להגשת תלונות ובירורן, וסדרים לתיקון ליקויים שנתגלו; בתקנון כאמור ייקבעו גם הליכים לבוררות או לפישור בתביעות של חבר, ובלבד שהליכים אלה לא יתקיימו אלא לפי בקשתו.
{{ח:תתת|(2)}} בתקנון קופת חולים ייקבעו, בין היתר, מוסדות הקופה, וכן דרכי מינוים, סמכויותיהם ותקופת כהונתם של החברים בהם.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} תקנון הקופה טעון אישור השר בעת ההכרה בקופה.
{{ח:תתת|(2)}} שינוי בתקנון או במסמכי ההתאגדות של הקופה לענין מינוי, פיטורין ותקופת כהונה של החברים במועצת קופת חולים או בדירקטוריון הקופה, של המנהל הכללי ושל נושאי משרה בכירים, וכן שינוי כאמור לענין סמכויותיהם, יהיו טעונים אישור השר; לענין זה, ”דירקטוריון“ – לרבות גוף הממלא תפקיד דומה אף אם כינויו שונה.
{{ח:תתת|(3)}} כל שינוי אחר בתקנון או במסמכי היסוד של הקופה, שלא נכלל בפסקה (2), יובא לידיעת השר.
{{ח:תת|(ב1)}} השר יהיה רשאי לסרב ליתן אישורו לשינוי בתקנון כאמור בסעיף זה אם לדעתו השינוי המוצע עשוי לפגוע בניהולה העצמאי והתקין של הקופה לטובת חבריה, או במטרה אחרת ממטרות חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} כל תושב זכאי לעיין בתקנון ולקבל ממנו עותק תמורת תשלום הוגן.
{{ח:תת|(ד)}} הוראה בתקנון קופת חולים הסותרת הוראה לפי חוק זה או הגורעת מזכויות מבוטחיה על פי החוק או שינוי בתקנון שלא אושר בידי השר כאמור בסעיף זה – בטלים.
{{ח:תת|(ה)}} כל קופת חולים תפרסם ברבים את השירותים העומדים לרשות חבריה, היכן ניתן לקבלם ומיהם נותני השירותים מטעמה; קופת חולים תעמיד מידע זה לרשות כל חבר, לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} קופת חולים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}}, יהיה תקנונה טעון אישור השר בנושאים הנזכרים בסעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תתת|(2)}} קופה כאמור בפסקה (1) תגיש את תקנונה לאישור עד ליום כ״ב באדר א׳ התשנ״ז (1 במרס 1997); השר יאשר את התקנונים בנושאים האמורים בפסקה (1) או יודיע על סירובו לאשרם, תוך 90 ימים מהיום שבו הוגשו לאישורו.
{{ח:תתת|(3)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, יהיה רשאי לסרב ליתן אישורו להוראות בתקנון, בנושאים הטעונים אישורו לפי סעיף קטן זה, אם לדעתו יש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין של הקופה לטובת חבריה, והכל בשים לב, בין היתר, למספר חבריה של הקופה, למצבה הכלכלי ולהיקף הכספי של פעולותיה; סירב השר ליתן אישורו כאמור, יתן לקופה הזדמנות לתקן את הטעון תיקון, תוך 60 ימים מיום מתן הודעתו.
{{ח:תתת|(4)}} לא תיקנה הקופה את הטעון תיקון לפי הוראת השר, או לא אישר השר את התיקון שהוצע, רשאי הוא להורות לקופה לחדול מלקבל חברים חדשים כל עוד לא תוקן הטעון תיקון.
{{ח:תתת|(5)}} קופת חולים שתקנונה או שינוי שנעשה בו לפני המועד הקבוע בפסקה (2) לא אושרו בידי השר, לא תהיה רשאית לפעול על פיהם בכל הנוגע לענין מינוי, פיטורין, ותקופת כהונה של המועצה, הדירקטוריון, המנהל הכללי או נושאי משרה בכירים בה או לענין הוראה הנוגעת לסמכויותיהם, כל עוד לא אישר השר את התקנון או את השינויים בו, הכל כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(6)}} קופה שתקנונה אושר כאמור בסעיף קטן זה, יחולו על שינויים נוספים בו, הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1).

{{ח:סעיף|27|מועצת קופת־&lt;wbr&gt;חולים|תיקון: תש״ע־5}}
{{ח:תת|(א)}} הגוף המנהל העליון של קופת החולים הוא מועצת קופת החולים, והיא תיקרא בשם זה או בשם אחר שייקבע בתקנון קופת החולים; למועצת קופת החולים יהיו הסמכויות הקבועות בתקנון.
{{ח:תת|(ב)}} במועצת קופת החולים יהיו נציגים של חברי קופת החולים אשר ייבחרו בדרך שתיקבע בתקנון, ובלבד שלא יהיו עובדי קופת החולים ולא יהיו קשורים בקשר עסקי עמה; מספר נציגי החברים יהיה לפחות עשירית מכלל חברי המועצה ולא פחות משניים.
{{ח:תת|(ג)}} שר בריאות רשאי למנות משקיף מטעמו למועצת קופת החולים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי תאגיד ייעודי.

{{ח:סעיף|28|אחראי לבירור תלונות החברים|תיקון: תש״ע־5}}
{{ח:ת}} מועצת קופת החולים, ובתאגיד ייעודי – דירקטוריון התאגיד הייעודי, ימנו אחראי לבירור תלונות החברים, אשר יצביע על ליקויים שיתגלו בקופת החולים או בתאגיד הייעודי, לפי העניין, וימליץ המלצות לתיקונם; לאחראי יהיו הסמכויות של מבקר פנימי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}, ככל שלא נקבעו סמכויותיו בתקנון קופת החולים או בתקנון התאגיד הייעודי, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1 – כללים לניהול עניניה של קופת חולים|תיקון: תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|29|שליטה בתאגיד אחר|תיקון: תשנ״ז, תשס״ט־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 29א|ובסעיף 29א}}, ”חזקה“, ”רכישה“, ”שליטה“, ”אמצעי שליטה“ ו”בעל ענין“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ב)}} קופת חולים לא תחזיק ולא תרכוש אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד אחר, בין שהוא רשום ובין שאינו רשום, ולא תהיה בעל ענין בו, במישרין או בעקיפין, ולא תתקשר במטרה ליצור מיזם, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פעילות התאגיד האחר או המיזם (להלן – התאגיד האחר), היא בתחום הבריאות בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אמצעי השליטה של הקופה הם בשיעור של 20% לפחות מכל סוג של אמצעי שליטה;
{{ח:תתתת|(ב)}} אמצעי השליטה של הקופה הם בשיעור נמוך מ־20% והתאגיד האחר הוא חברה שמטרתה להוביל, על בסיס רעיון טכנולוגי חדשני, לפיתוח של מוצר או תהליך חדשני, שיש להם שימוש מסחרי או שהתאגיד האחר הוא מרכז ליזמות טכנולוגית שמטרתו לקדם פיתוח של רעיונות טכנולוגיים חדשניים באמצעות הקמת חברות כאמור, והכול ובלבד שלקופת החולים מעורבות מהותית בגיבוש או בפיתוח הרעיון הטכנולוגי שביסוד פעילות התאגיד האחר (להלן – תאגיד לפיתוח רעיון טכנולוגי);
{{ח:תתת|(3)}} ניתן לכך היתר מראש מאת שר הבריאות ושר האוצר.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), קופת חולים רשאית להחזיק או לרכוש אמצעי שליטה בתאגיד אחר אף אם פעילותו אינה בתחום הבריאות, ובלבד שעיסוקו של התאגיד האחר הוא אספקת שירותי עזר משקיים בתחומי הפעילות של קופת חולים לפי חוק זה או בתחומי הפעילות של בתי חולים, והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קופת החולים מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בתאגיד האחר, ואולם רשאים שר הבריאות ושר האוצר לקבוע בהיתר לפי פסקה (3) כי הקופה תחזיק בחלק מאמצעי השליטה בתאגיד האחר, ובלבד שהקופה תהיה בעלת השליטה באותו תאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} עיקר פעילות התאגיד האחר הוא אספקת שירותי עזר משקיים לאותה קופה או לבתי חולים שבבעלותה, ורשאים שר הבריאות ושר האוצר לקבוע בהיתר לפי פסקה (3) כי כל פעילותו של התאגיד האחר תהיה אספקת שירותי עזר משקיים לקופת החולים או לבתי חולים שבבעלותה;
{{ח:תתת|(3)}} ניתן לכך היתר מראש מאת שר הבריאות ושר האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} בבוא שר הבריאות ושר האוצר לדון בבקשה למתן היתר לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1) ישקלו, בין היתר, אם ברכישה או בהחזקה של אמצעי שליטה בתאגיד האחר –
{{ח:תתת|(1)}} יש כדי לקדם את מטרות קופת החולים לפי חוק זה ואת מתן השירותים לחבריה;
{{ח:תתת|(2)}} אין משום הטלת מחויבות על קופת החולים העשויה לסכל את מתן שירותי הבריאות לפי החוק או לפגוע ביכולתה לפעול באיזון תקציבי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}};
{{ח:תתת|(3)}} אין כדי לפגוע בדרך אחרת במטרה ממטרות חוק זה.
{{ח:תת|(ג1)}} שר הבריאות ושר האוצר רשאים לקבוע, בהיתר לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), תנאים; חדל להתקיים תנאי מהתנאים לפי סעיף זה או תנאי שנקבע בהיתר, יפוג תוקף ההיתר בתום פרק הזמן שקבעו; פרק הזמן ייקבע לאחר שנתנו השרים לקופה הזדמנות להשמיע את טענותיה.
{{ח:תת|(ד)}} רכשה או החזיקה קופת החולים אמצעי שליטה בתאגיד אחר ללא היתר לפי סעיף זה או לאחר שפג תוקפו של היתר כאמור בסעיף קטן (ג1), יורו שר הבריאות ושר האוצר לקופת החולים למכור את אמצעי השליטה בתאגיד האחר בתוך המועד שיקבע; לא מילאה קופת החולים אחר הוראת המכירה, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה שיתן צו למכירת אמצעי השליטה כאמור, לרבות על ידי אדם מיוחד שיתמנה לשם כך; על פעילותו של אותו אדם יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, לענין פעילות כונס נכסים.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (ב), (ב1) ו־(ג) יחולו גם על התאגיד האחר בשינויים המחויבים; לא מילא התאגיד האחר אחר הוראות אלה, רשאי שר הבריאות להורות לקופת החולים למכור את אמצעי השליטה שהיא מחזיקה בתאגיד האחר כאמור בסעיף קטן (ד).

{{ח:סעיף|29א|שליטה בתאגיד חוץ|תיקון: תשנ״ז, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים לא תרכוש ולא תחזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה בשיעור כלשהו, בתאגיד שהתאגד על פי דין זר או בתאגיד שמרכז ניהול עסקיו או עיקר פעילותו מחוץ לישראל, ולא תעסוק דרך קבע, במישרין או בעקיפין, בצורה כלשהי מחוץ לישראל, אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} פעילות כאמור היא בתחום הבריאות בלבד ויש בה כדי לסייע במישרין למתן שירותי בריאות לפי חוק זה לחברי הקופה;
{{ח:תתת|(2)}} לקופה או למספר קופות ביחד אמצעי שליטה בתאגיד האחר בשיעור של מחצית מכל סוג של אמצעי שליטה, והם מקנים לקופה או למספר קופות ביחד שליטה בתאגיד האחר; ואם כל מטרתו של התאגיד האחר היא להקים ולהפעיל תאגיד לפיתוח רעיון טכנולוגי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(ב)(2)(ב)}} – גם אם לקופה או לכמה קופות יחד אמצעי שליטה בשיעור נמוך יותר;
{{ח:תתת|(3)}} ניתן לכך היתר מראש מאת שר הבריאות ושר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(ג) עד (ה)}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מתן היתר לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א), לא יחולו על השקעת כספים והחזקת נכסים שאינם מקנים אמצעי שליטה שבוצעו בהתאם לכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 29ב|סעיף 29ב(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מחוץ לישראל“ – למעט אזורי יהודה שומרון וחבל עזה.

{{ח:סעיף|29א1|פטור מדרישת היתר מראש לעניין אמצעי שליטה בתאגיד לפיתוח רעיון טכנולוגי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיפים 29(ב)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 29א|ו־29א(א)(3)}}, שר הבריאות ושר האוצר רשאים לקבוע תנאים או נסיבות שבהתקיימם לא יידרש היתר מראש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|באותם סעיפים}} לעניין החזקה או רכישה של אמצעי שליטה בתאגיד לפיתוח רעיון טכנולוגי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(ב)(2)(ב)}}.

{{ח:סעיף|29ב|הוראות בדבר ניהול עניניה של קופת חולים|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״ז, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים לא תיתן אשראי, לרבות הלוואה מכל סוג שהוא, ולא תערוב לחוב של אחר; שר הבריאות ושר האוצר רשאים להתיר לקופות החולים או לקופה מסוימת לתת אשראי או לערוב כאמור, דרך כלל או לסוגים, והכל בתנאים שיקבעו לרבות בדבר היקף האשראי.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} דרכי החזקה והשקעה של נכסי קופת חולים;
{{ח:תתת|(2)}} דרכי פרסום, שיווק וקידום מכירות של קופת חולים וכן היקף ההוצאה השנתית שרשאית קופה להוציא לענין זה;
{{ח:תתת|(3)}} כללים ותנאים להקמת תשתיות למתן שירותי בריאות לפי חוק זה, דרך כלל או לסוגים, וכן הסדרים בדבר דרכי רכישת שירותי תשתית ושירותי בריאות בין הקופות לבין עצמן, כמתחייב מקיומן של תשתיות משותפות לפי הכללים האמורים, לרבות לענין קביעת מחירים בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג); לענין כללים לפי פסקה זו רשאי השר להתחשב בין היתר, גם בגודל האוכלוסיה בישוב ובהרכבה, במספר המרפאות הפועלות בו, ובהשפעה העשויה להיות לתוספת התשתיות על היקף ההוצאה הציבורית לבריאות; בסעיף זה, ”תשתיות“ – ציוד ומבנים לרבות מרפאות כהגדרן {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 34|בסעיף 34 לפקודת בריאות העם, 1940}} הדרושים למתן שירותי הבריאות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} עסקאות בין הקופה לתאגיד קשור או עם בעל ענין; לענין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד קשור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בסעיף 96א לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, וכן תאגיד שהחברות בו מותנית בחברות בקופת חולים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} קופת חולים המפעילה מרפאה ביישוב שאוכלוסייתו אינה עולה על 10,000 תושבים, תיתן במרפאה שירות רפואי גם לחברי קופת חולים אחרת שאינה מפעילה מרפאה באותו יישוב, באופן שוויוני, בכפוף לסל השירותים והתשלומים של הקופה שבה הם חברים; בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה“ – מבנה בהחזקת קופת חולים שבו ניתנים שירותי בריאות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שירות רפואי“ – שירות הניתן בידי רופא משפחה, רופא ילדים, רופא נשים, אחות, מעבדה, או בית מרקחת לרבות חדר תרופות.
{{ח:תתת|(2)}} שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לענין מתן שירות רפואי לפי סעיף זה ולענין כללי ההתחשבנות בין הקופות.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים), התשס״ח–2007}}.}}

{{ח:סעיף|30|התקשרויות קופת חולים}}
{{ח:ת}} שר הבריאות רשאי לקבוע שהתקשרויות מסוימות בין קופת חולים לבין נותן שירותים או לבין קופת חולים אחרת יהיו טעונות אישורו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים), התשפ״ה–2024}}.}}

{{ח:סעיף|31|איסור הפליה}}
{{ח:ת}} בהתקשרות של קופת חולים עם נותן שירותים ובהפניית חבריה לנותן שירותים תפעל קופת החולים ללא הפליה בין נותני השירותים, בתום לב ומשיקולים עניניים של טובת החבר וטובת כלל חברי קופת החולים.

{{ח:סעיף|32|איזון תקציבי|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תקציב קופת חולים יהיה מורכב מתקציב רגיל ומתקציב פיתוח; תקציב הפיתוח יוכן מדי שנה במתכונת תלת־שנתית והוא טעון אישור שר הבריאות ושר האוצר.
{{ח:תת|(א1)}} עשתה קופת חולים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא הגישה תקציב פיתוח לאישור שר הבריאות ושר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} חרגה מתקציב הפיתוח המאושר;
{{ח:תתת|(3)}} לא עמדה בחובתה לאיזון תקציבי כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תת}} רשאים שר הבריאות ושר האוצר להורות לקופה בכתב על הפסקת הוצאה של כספים למטרות פיתוח, לתקופה ובתנאים שיקבעו, וכן רשאים הם להורות לקופה להימנע מלהתקשר בהסכמים למטרות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} קופת החולים תיתן את שירותי הבריאות לפי חוק זה באופן שהוצאותיה בתקציב הרגיל בכל שנה לא יעלו על הכנסותיה; לענין זה ”תקציב רגיל“ – לרבות החזרי קרן וריבית על הלוואות.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבריאות ושר האוצר רשאים לקבוע בצו שיעור שנתי מרבי של חברים שקופת חולים רשאית לקלוט בשנה או בשנים שלאחר שנה שבה לא עמדה אותה קופה בחובתה לאיזון תקציבי לפי סעיף קטן (ב), ויחולו לענין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ה)}}.

{{ח:קטע2|פרק ו2|פרק ו׳2: תאגיד ייעודי|תיקון: תש״ע־5}}

{{ח:סעיף|32א|הכרה בתאגיד ייעודי|תיקון: תש״ע־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להכיר בחברה לתועלת הציבור ({{ח:פנימי|פרק ו2|בפרק זה}} – חברה), כתאגיד ייעודי שפעילותו תוגבל למתן שירותים למבוטחיו בתחום בריאות השן בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} חברה המבקשת להכיר בה כתאגיד ייעודי, תגיש בקשה לשר הבריאות ולשר האוצר ותכלול בה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקנון המוצע של התאגיד הייעודי;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים בדבר הספקים שבאמצעותם היא מתכוונת לספק את שירותי רפואת השיניים, ובדבר איכות השירותים, נגישותם וזמינותם;
{{ח:תתת|(3)}} רשימת המחזיקים באמצעי השליטה בחברה המבקשת, וכן –
{{ח:תתתת|(א)}} אם מחזיקי אמצעי השליטה בחברה המבקשת הם תאגידים – רשימה של הדירקטורים או חבר בתאגיד הממלא תפקיד דומה אף אם כינויו שונה, של מנהלי העסקים ושל בעלי השליטה בהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם מחזיקי אמצעי השליטה בחברה המבקשת אינם תאגידים – רשימה של מי שהם פועלים כשלוחיהם או כנאמניהם;
{{ח:תתתת|(ג)}} כל פרט נוסף הנדרש לשם בחינת מבנה השליטה בה, לרבות פרטים על מייסדי החברה וגופים או יחידים הקשורים אליה או לבעלי השליטה בה;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים בדבר האמצעים הכספיים של החברה המבקשת ושל בעלי השליטה בה, וכן האמצעים הכספיים של כל גוף או יחיד אחר הקשור אליה, ככל שהדבר נדרש לשם בחינת איתנותה הכספית של החברה ויציבותה הכלכלית;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים, נתונים ומסמכים נוספים אשר לדעת שר הבריאות או שר האוצר, או מי שהם הסמיכו לעניין זה, דרושים לשם בחינת הבקשה.

{{ח:סעיף|32ב|הוראות ותנאים במסגרת הכרה בתאגיד ייעודי|תיקון: תש״ע־5}}
{{ח:תת|(א)}} ההכרה בחברה כתאגיד ייעודי תכלול הוראות ותנאים הנדרשים לשם הבטחת קיומן של הוראות חוק זה ולשם ניהולו התקין של התאגיד הייעודי, ובכלל זה יכול שתכלול הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות להבטחת יציבותו של התאגיד הייעודי, ובכלל זה ההון העצמי הנדרש מהתאגיד הייעודי;
{{ח:תתת|(2)}} ערבויות שימציאו המחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד הייעודי או השולטים בו, או כל יחיד או גוף אחר שזיקתו לתאגיד הייעודי משפיעה על איתנותו הכספית ויציבותו הכלכלית, תנאי הערבויות והמועדים והדרכים למימושן, וכן התחייבויות שעל כל אחד מאלה להמציא לשם השלמת ההון העצמי של התאגיד הייעודי, תנאי ההתחייבויות והמועדים והדרכים למימושן;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לעניין הגבלה של העברת מידע הנוגע למבוטחים;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות הנדרשות למניעת דחייה של מבוטחים על רקע מצבם הכלכלי או הבריאותי;
{{ח:תתת|(5)}} הוראות לעניין התקשרויות בין התאגיד הייעודי לבין צד קשור לתאגיד הייעודי, לרבות לעניין קבלת שירותים או רכישת טובין;
{{ח:תתת|(6)}} הוראות לעניין מתן שירותים נוספים, רפואיים או אחרים, לחברי התאגיד הייעודי בידי צד קשור לתאגיד הייעודי, שלא במסגרת תכנית לשירותים נוספים כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות ושר האוצר רשאים, מזמן לזמן, לשנות תנאים שנכללו בהכרה כאמור בסעיף קטן (א) ולהוסיף תנאים, לאחר שניתנה לתאגיד הייעודי הזדמנות להביא את טענותיו לעניין זה בתוך תקופה שיקבעו ובאופן שיקבעו.

{{ח:סעיף|32ג|ייחוד פעילותה של חברה שהוכרה כתאגיד ייעודי|תיקון: תש״ע־5}}
{{ח:ת}} חברה שהוכרה כתאגיד ייעודי תעסוק רק בפעילות שהותרה לה לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|32ד|שליטה בתאגיד ייעודי|תיקון: תש״ע־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישלוט אדם בתאגיד ייעודי, ולא ירכוש ולא יחזיק בו או בתאגיד השולט בו, יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה, והכל בין בעצמו ובין עם אחרים, אלא על פי היתר מאת שר הבריאות ושר האוצר; השרים רשאים לקבוע בהיתר כי היקף אמצעי השליטה של בעל שליטה בתאגיד ייעודי לא יפחת משיעור כפי שהורו, או כי שיעור אמצעי השליטה שמחזיקים בעלי השליטה, במצטבר, לא יפחת משיעור כפי שהורו.
{{ח:תת|(ב)}} במתן היתר לפי סעיף זה יביאו שר הבריאות ושר האוצר בחשבון, בין השאר, את התאמתו של המבקש לשלוט או להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, ובכלל זה את ניסיונו העסקי, עיסוקיו האחרים, חוסנו הכלכלי וניקיון כפיו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן היתר לפי סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} לקופת חולים או לתאגיד שבשליטתה או שבשליטת בעל השליטה בה;
{{ח:תתת|(2)}} לתאגיד שקופת חולים או שבעל השליטה בה, מחזיקים יותר מעשרים אחוזים מאמצעי השליטה בו;
{{ח:תתת|(3)}} לתאגיד ששר הבריאות ושר האוצר סברו שיש לו זיקה מהותית לקופת חולים;
{{ח:תתת|(4)}} למבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, לרבות לתאגיד שבשליטתו.
{{ח:תת|(ד)}} שר הבריאות ושר האוצר רשאים לבטל היתר שניתן לפי סעיף זה, או לשנותו, לאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות להביא את טענותיו או לתקן את הטעון תיקון בתוך תקופה שיקבעו ובאופן שיקבעו, אם היה יסוד סביר להניח שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה אשר מהותה, חומרתה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;
{{ח:תתת|(3)}} הוגש נגד בעל ההיתר או נגד נושא משרה בו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (2) וטרם ניתן בו פסק דין סופי או שמתנהלת נגד מי מהם חקירה פלילית בשל עבירה כאמור – לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין בעל היתר שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו, או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולעניין בעל היתר שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל;
{{ח:תתת|(5)}} קיים חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של התאגיד הייעודי, או קיים חשש לפגיעה בטובת הציבור או בקיומן של הוראות חוק זה, אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.
{{ח:תת|(ה)}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי לא יעביר אותם לאחר, אם יהיה בכך כדי להביא להפרה של הוראות סעיף זה או של הוראות היתר לפי סעיף זה, או ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף זה ואין בידו היתר.
{{ח:תת|(ו)}} רכש אדם שליטה או אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי או בתאגיד השולט בו, קיבל שליטה או אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי בהעברה על פי דין, או שלט או החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי, בניגוד להוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} רשאים שר הבריאות ושר האוצר להורות כי לא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי השליטה וכן להורות על ביטול הצבעה או מינוי שנעשו מכוח אמצעי שליטה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי בית המשפט, לבקשת שר הבריאות ושר האוצר, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה, כולם או חלקם; מונה כונס נכסים כאמור, תהיה לו, בכפוף להוראות בית המשפט, הזכות הבלעדית להפעיל את אמצעי השליטה שלגביהם מונה ואת הזכויות הנובעות מהם, עד אשר ימכרם.

{{ח:סעיף|32ה|תנאי לקבלת שירותי רפואת שיניים|תיקון: תש״ע־5}}
{{ח:ת}} מבוטח הזכאי לשירותי רפואת השיניים הכלליים, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, חייב, כתנאי לקבלת השירותים האמורים, להירשם או לרשום את ילדו, לפי העניין, בתאגיד ייעודי או ברישום מיוחד בקופת החולים שבה הוא או ילדו חברים, לפי העניין.

{{ח:סעיף|32ו|תחולת הוראות על תאגיד ייעודי|תיקון: תש״ע־5}}
{{ח:ת}} כל הוראה על פי כל דין החלה על קופת חולים, לרבות הוראה המטילה חובות, המקנה זכויות למבוטח או המעניקה סמכויות לגוף או לאדם כלפי קופת חולים, יראו אותה כחלה גם על תאגיד ייעודי, אלא אם כן נקבע במפורש, לעניין הוראה מסוימת, כי לא תחול על התאגיד הייעודי או כי תחול עליו בשינויים.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳ – פיקוח ובקרה}}

{{ח:סעיף|33|ביקורת מבקר המדינה}}
{{ח:ת}} קופת החולים היא גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף|34|חובת ניהול רשומות}}
{{ח:ת}} לצורך הפיקוח והבקרה לפי חוק זה רשאי שר הבריאות לקבוע בתקנות סוגי רשומות רפואיות ומינהליות שחובה על קופת חולים לקיים ולנהל.

{{ח:סעיף|35|פיקוח ובקרה}}
{{ח:תת|(א)}} משרד הבריאות יפקח על פעילותן של קופות החולים לפי חוק זה ויבקר את איכות שירותיהן; דרכי הפיקוח והבקרה ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות יקבע בתקנות הוראות בדבר חובת הדיווח של קופות החולים למשרד הבריאות ומועדו, ואת תקופות הדיווח בכל הנוגע לעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתונים סטטיסטיים על החברים וילדיהם הרשומים בקופת החולים;
{{ח:תתת|(2)}} דרכי הניהול הכספי של קופת החולים;
{{ח:תתת|(3)}} שירותי הבריאות שנתנה קופת החולים בתקופת הדיווח והתנאים שבהם ניתנו;
{{ח:תתת|(4)}} מצב הציוד ומלאי התרופות;
{{ח:תתת|(5)}} ההתקשרויות עם נותני שירותים ופרטיהם;
{{ח:תתת|(6)}} מידע ניהולי, כספי או רפואי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים), התשנ״ט–1998}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פיקוח ובקרה פיננסית על קופות החולים)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פיקוח ובקרה פיננסית על קופות החולים), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח), התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:סעיף|36|ידיעות והסברים}}
{{ח:ת}} המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש מקופת חולים או מנותן שירותים ידיעות, מסמכים, לרבות רשומות רפואיות והסברים שברשותם בדבר פעילותה של קופת החולים על פי חוק זה; מי שנדרש לכך חייב למסור את המידע האמור.

{{ח:סעיף|37|נקיטת אמצעים נגד קופת חולים|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט־2, תש״ס, תשס״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} סבר המנהל כי קופת חולים אינה מקיימת הוראה לפי חוק זה או שאינה מתנהלת כראוי או שקיים חשש שלא תוכל לתת לחבריה את שירותי הבריאות לפי חוק זה, רשאי הוא לשלוח לה הודעה בכתב שבה יתרה בה כי עליה למלא אחר הוראות החוק או לתקן את הליקויים שיפרט תוך תקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילאה קופת החולים אחר ההתראה של המנהל כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך המנהל ליושב ראש הדירקטוריון ולמבקר הפנים של הקופה; יושב ראש הדירקטוריון יכנס את הדירקטוריון לדיון בהתראה של המנהל, בתוך 21 ימים ממועד קבלתה; לא כונס הדירקטוריון, רשאי המנהל להורות על כינוסו במועד ובמקום שיקבע; הדירקטוריון ידון בהתראה של המנהל ויודיע למנהל את החלטתו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ראה המנהל כי לא כונס הדירקטוריון או כי לא מילאה קופת החולים אחר התראת המנהל כאמור בסעיף קטן (א) יודיע על כך לשר הבריאות שיהא רשאי למנות ועדה שתבדוק את הענין (להלן – הועדה הבודקת) ותגיש לו את המלצותיה; מספר חברי הועדה הבודקת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה; אחד מחברי הועדה הבודקת יהיה נציג היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תתת|(2)}} שר הבריאות ושר האוצר רשאים למנות חשב מלווה לתקופת עבודתה של הועדה הבודקת, אם ראו צורך בכך לאחר התייעצות בועדה, ולאחר שנתנו לקופה הזדמנות להשמיע את טענותיה.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה הבודקת תקבע את ממצאיה, בתוך תקופה שיקבע המנהל ושלא תפחת מ־15 ימים, ולאחר שנתנה לקופת החולים הזדמנות להשמיע את טענותיה.
{{ח:תת|(ה)}} ראה שר הבריאות, לאחר שעיין בממצאיה של הועדה הבודקת, כי קופת החולים איננה ממלאת אחר הוראות לפי חוק זה או שאינה מתנהלת כראוי או קיים חשש שלא תוכל לתת לחבריה את שירותי הבריאות לפי חוק זה רשאי הוא להורות למנהל לפרסם את ממצאי הועדה.
{{ח:תת|(ה1)}} ראה שר הבריאות כי לא תוקן ליקוי שבשלו נתן הוראה לפי סעיף קטן (ה), בתוך 14 ימים ממועד מתן ההוראה כאמור, רשאי הוא לנקוט אחד או יותר מהאמצעים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} להשעות נושא משרה של קופת החולים לתקופה שיקבע; הושעה נושא משרה כאמור, ימונה אחר תחתיו לתקופת ההשעיה, בהתאם להוראות חוק זה ולתקנון קופת החולים;
{{ח:תתת|(1א)}} להורות לקופה, בהסכמת שר האוצר, שלא להוציא כספים לצורכי פרסום, שיווק וקידום מכירות, לתקופה שיקבע בהוראה; הוראה שניתנה לפי פסקה זו תגבר על קביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29ב|סעיף 29ב(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(1ב)}} להורות למוסד, בהסכמת שר האוצר, על עיכוב של סכום מכספי מקדמות כמשמעותן לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)(2)}}, לתקופה שיקבע בהוראה, ובלבד שהסכום המצטבר המעוכב על פי פסקה זו לא יעלה על 2.5% מן הסכום שהועבר לקופת החולים על ידי המוסד בחודש הקלנדרי שקדם לחודש שבו ניתנה הוראת העיכוב; נסתיימה תקופת העיכוב יחזיר המוסד את הסכום שעוכב לקופת החולים בצירוף ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות;
{{ח:תתת|(1ג)}} למנות לקופת חולים חשב מלווה אף אם לא התקיימו התנאים למינויו לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א|סעיף 37א(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} למנות מנהל מורשה שינהל את קופת החולים במקום הנהלתה או שיפקח עליה (להלן – מנהל מורשה), ורשאי הוא לפרט את תפקידי הניהול והפיקוח ואת סמכויות המנהל המורשה;
{{ח:תתת|(3)}} למנות לקופת החולים ועדה שתייעץ למנהל המורשה;
{{ח:תתת|(4)}} לבטל את ההכרה בקופת החולים (להלן – ביטול הכרה) ולקבוע את מועד הביטול, ובלבד שהועדה הבודקת המליצה על כך.
{{ח:תת|(ו)}} נקט שר הבריאות אמצעי לפי סעיף קטן (ה) ימסור על כך הודעה בכתב לקופת החולים; הודעה על ביטול הכרה בקופת חולים תפורסם גם ברשומות ובשני עתונים יומיים.
{{ח:תת|(ז)}} לועדה הבודקת יהיו הסמכויות המוקנות למבקר פנימי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבקורת הפנימית|חוק הבקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}, וכן יהיו לה סמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}}.
{{ח:תת|(ז1)}} על חשב מלווה שהתמנה לפי סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות החלות על חשב מלווה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ח)}} עם מתן הודעה על ביטול הכרה בקופת חולים, יקבע שר הבריאות הסדרים שיבטיחו את המשך מתן שירותי הבריאות לחברי קופת החולים ורישומם בקופות חולים אחרות, ובכלל זה את החובה של קופת חולים להעביר את הרשומות הרפואיות למי שהוא יקבע; כן רשאי הוא למנות מנהל מטעמו לביצוע ההסדרים.

{{ח:סעיף|37א|מינוי חשב מלווה|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} נתקיים בקופת חולים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לקופה גרעון בפועל בשנה הקודמת וגרעון מתוכנן לשנה השוטפת בשיעור של 5% או יותר, או שלקופה גרעון בפועל בשיעור האמור במשך שתי שנות תקציב רצופות; שיעורו של הגרעון ייקבע ביחס לתקבולי הקופה ממקורות המימון המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, לאותה שנה; לענין סעיף זה, ”גרעון“ – עודף הוצאות, לרבות הוצאות עקב תשלומי ריבית, על הכנסות, בצירוף חריגה מתקציב הפיתוח המאושר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הקופה הפרה הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א1)}};
{{ח:תתת}} רשאים שר הבריאות ושר האוצר למנות לקופה חשב מלווה לאחר שנתנו לה הזדמנות להשמיע את טענותיה.
{{ח:תתת|(2)}} שר הבריאות ושר האוצר רשאים לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תנאים נוספים שבהתקיימם יתמנה לקופה חשב מלווה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינוי חשב מלווה לפי סעיף זה ועל עיקרי סמכויותיו לפי חוק זה תפורסם ברשומות ובשני עיתונים יומיים, שכל אחד מהם הוא עיתון נפוץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|37ב|תקופת מינוי חשב מלווה|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חשב מלווה ימונה לשנה אחת; מי שמינה חשב מלווה רשאי להאריך את תקופת מינויו, ובלבד שמשך המינוי הכולל לא יעלה על שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מי שמינה את החשב המלווה להאריך את מינויו לתקופה שיקבע, ובלבד שהארכה לפי סעיף זה תיעשה לאחר עיון בממצאיה של ועדה בודקת שמונתה לענין זה.
{{ח:תת|(ג)}} שכרו של החשב המלווה ייקבע בידי שר האוצר וישולם בידי קופת החולים.

{{ח:סעיף|37ג|סמכויות החשב המלווה ופעולות הטעונות אישורו|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} מונה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} החשב המלווה יפקח על מערך ההכנסות של קופת החולים מכל מקור שהוא, לרבות על התקבולים מהמוסד ועל גביית התשלומים עבור שירותים הניתנים בתשלום לפי חוק זה, ורשאי הוא ליתן לקופה הוראות לענין הפיקוח כאמור;
{{ח:תת|(2)}} החל במועד מינויו של חשב מלווה, לא תתחייב הקופה בכל דרך שהיא בהתחייבות כספית או בהתחייבות אחרת אשר לה השלכה ישירה על מצבה הכספי, וכן לא תיטול על עצמה מחויבות כספית אחרת כלשהי, אלא אם כן אושר הדבר מראש בידי החשב המלווה;
{{ח:תת|(3)}} החל במועד מינויו של חשב מלווה, לא תקבל הקופה עובד ולא תקבע את תנאי העסקתו, וכן לא תשנה את תנאי העסקתם של עובדיה אלא באישור החשב המלווה; החשב המלווה רשאי לסרב ליתן אישורו משיקולים תקציביים בלבד; מונה אדם כעובד קופה בניגוד לאמור, רשאי החשב המלווה להורות לקופה לפעול לסיום העסקתו; לענין זה, ”עובד קופה“ – לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
{{ח:תת|(4)}} כל נושא תפקיד ניהולי בקופה חייב למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן, ולספק לו כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו.

{{ח:סעיף|37ד|דין וחשבון והמלצות החשב המלווה|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} החשב המלווה יגיש לשר הבריאות ולשר האוצר דין וחשבון על מצבה הכספי של הקופה לגבי כל רבעון המסתיים ביום האחרון של החודש השלישי, השישי, התשיעי והשנים־עשר של השנה, ויפרט בו את הכנסותיה והוצאותיה באותו רבעון, וכן פרטים נוספים שייקבעו; החשב המלווה יגיש, 30 ימים לפני תום תקופת מינויו, דין וחשבון כאמור ביחס לכל תקופת כהונתו מיום מינויו.
{{ח:תת|(ב)}} סבר החשב המלווה כי נתקיימו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ה)}}, רשאי הוא להמליץ בפני שר הבריאות על הקמת ועדה בודקת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}; החשב המלווה יהיה חבר בועדה הבודקת שמונתה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על חשב שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ג)(2)}}.

{{ח:סעיף|37ה|תביעה בשם קופת חולים|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי, לבקשת שר הבריאות, לתבוע בשם קופת חולים, חבר דירקטוריון או נושא משרה אחר בשל נזק שנגרם לקופה ממעשה או ממחדל בניגוד לחובותיו כלפיה על פי דין; לענין זה, ”נושא משרה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בסעיף 96כד לפקודת החברות}}.

{{ח:סעיף|38|פירוק מרצון של קופת חולים}}
{{ח:תת|(א)}} החלטת קופת חולים על פירוק מרצון טעונה, בנוסף לאמור בכל דין, החלטה של מועצת קופת החולים ברוב של שני שלישים מהנוכחים בהצבעה ובלבד שבמנין קולות הרוב האמור ייכלל רוב קולות הנציגים הנבחרים של חברי קופת החולים.
{{ח:תת|(ב)}} החליטה קופת חולים על פירוק מרצון תודיע על כך, מיד, לשר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבריאות יקבע הסדרים למתן שירותים רפואיים לחברי קופת חולים בפירוק מרצון, ורשאי הוא לחייב את קופת החולים להמשיך במתן שירותי הבריאות לחבריה עד להשתלבותם בקופת חולים אחרת.

{{ח:סעיף|39|נכסי קופת חולים}}
{{ח:ת}} קופת חולים שחוסלה או פורקה על פי כל דין, יהפכו נכסיה, לאחר כיסוי חובותיה, להקדש ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, שמטרתו מתן שירותי בריאות לתושבי המדינה והם ינוהלו בידי הנאמן הציבורי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 36|סעיף 36 לחוק האמור}} כל עוד לא מינה בית המשפט נאמן אחר.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳ – מידע}}

{{ח:סעיף|40|מסירת מידע למוסד ולמשרד הבריאות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״ד־2, תשע״ב, תשע״ד, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תעביר למוסד או למשרד הבריאות, לפי דרישתם, את כל הנתונים הדרושים לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא המציאה קופת חולים למוסד נתונים שנדרשו לפי סעיף קטן (א), וחלפו 60 ימים ממועד הדרישה, רשאי המוסד לעכב כספים המגיעים לקופת החולים לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(2)}} לא המציאה הקופה למשרד הבריאות נתונים שנדרשו לפי סעיף קטן (א), וחלפו 60 ימים מיום הדרישה, רשאי שר הבריאות, לאחר שנתן לקופה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להורות למוסד לעכב כספים המגיעים לקופת החולים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות בעד עצמו או בעד אחר וכן מי שמשתלמים בעדו דמי ביטוח בריאות, חייב למסור למעבידו או למוסד, לפי דרישתם, כל נתון הדרוש למוסד לביצוע תפקידיו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד רשאי להעביר לקופת חולים מידע הדרוש לה לאימות נתונים לגבי מי שרשום בה, לצורך ביצוע תפקידיה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד1)}} המוסד רשאי להעביר לחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} (בסעיף זה – חוק הדואר), בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}} או לגוף שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}, מידע הדרוש לו לביצוע תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} המוסד רשאי להעביר לחברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} (בסעיף זה – חוק הדואר), או לגוף שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}, מידע הדרוש לו לביצוע תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} המוסד רשאי להעביר למנהל או למי שהוסמך על ידו, לפי דרישתם, מידע המצוי ברשות המוסד והדרוש למשרד הבריאות לביצוע תפקידיו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ו)}} משרד הבריאות וכן החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}} או גוף אחר שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} רשאים להעביר למוסד לפי דרישתו את כל הנתונים לצורך ביצוע תפקידיו לפי חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד היום לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} משרד הבריאות וכן החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}} או גוף אחר שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} רשאים להעביר למוסד לפי דרישתו את כל הנתונים לצורך ביצוע תפקידיו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|40א|דיווח על תרומות בתחום הבריאות|תיקון: תשס״ח־5, תשע״א־2, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} תורם שנתן לגוף העוסק בתחום הבריאות תרומה בסכום כלשהו, או שנתן לרופא, לרוקח או לחוקר בתחום הרפואה או הבריאות, תרומה בסכום מצטבר העולה על 2,500 שקלים חדשים בשנה, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד 1 במרס, רשימה של התרומות שנתן כאמור בשנה הקודמת, ויציין לצד כל תרומה למי ניתנה, את סכומה או את שווייה, וכן לגבי תרומה בכסף – את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף – את תיאורה.
{{ח:תת|(ב)}} גוף העוסק בתחום הבריאות שקיבל מתורם תרומה בסכום כלשהו, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד 1 במרס, רשימה של התרומות שקיבל כאמור בשנה הקודמת, ויציין לצד כל תרומה ממי נתקבלה, את סכומה או את שווייה, וכן, לגבי תרומה בכסף – את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף – את תיאורה.
{{ח:תת|(ג)}} רופא, רוקח או חוקר בתחום הרפואה או הבריאות, שקיבל מתורם תרומה בסכום מצטבר העולה על 2,500 שקלים חדשים לשנה, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד 1 במרס, רשימה של התרומות שקיבל כאמור בשנה הקודמת, ויציין לצד כל תרומה ממי נתקבלה, את סכומה או את שווייה, וכן, לגבי תרומה בכסף – את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף – את תיאורה.
{{ח:תת|(ד)}} עד 1 במאי, בכל שנה, יפרסם שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך, באתר האינטרנט של משרד הבריאות את הרשימות שהועברו לו לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג).
{{ח:תת|(ה)}} שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות רשימה של התרומות שקיבל המשרד מתורמים ויציין לצד כל תרומה ממי נתקבלה, את סכומה או את שווייה, וכן, לגבי תרומה בכסף – את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף – את תיאורה.
{{ח:תת|(ו)}} שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך ימסור את הרשימות כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה) ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ז)}} הסכומים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד כאמור שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגלו ל־100 השקלים החדשים הקרובים; שר הבריאות יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים כפי שעודכנו כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישום“ – מי שקיבל תעודת רישום של תכשיר בפנקס לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}} (בחוק זה – פקודת הרוקחים);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף העוסק בתחום הבריאות“ – כל אחד מאלה, ובלבד שהגופים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) פועלים שלא למטרת רווח:
{{ח:תתתת|(1)}} גוף העוסק בהספקת שירותים, במחקר ובפיתוח בתחום הבריאות, ובכלל זה בביצוע ניסויים קליניים;
{{ח:תתתת|(2)}} גוף העוסק בייצוג חולים או עובדים בתחום הבריאות;
{{ח:תתתת|(3)}} גוף העוסק בקידום תחום הבריאות או בהגברת המודעות לנושאים בתחום הבריאות;
{{ח:תתתת|(4)}} קופת חולים;
{{ח:תתתת|(5)}} בית חולים ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תתתת|(6)}} גוף שקבע שר הבריאות בצו, באישור ועדת הבריאות של הכנסת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפנקס“ ו”תכשיר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד רפואי“ – לרבות מכשיר, תוכנת מחשב, אבזר, חומר כימי, מוצר ביולוגי או מוצר ביוטכנולוגי, המשמשים בטיפול רפואי או הנדרשים לצורך פעולתם של מכשיר, תוכנה, אבזר, חומר כימי, או מוצר כאמור במסגרת טיפול רפואי, ולמעט תכשיר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תורם“ – תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל שהוא אחד המפורטים להלן, ולעניין דיווח על תרומות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ה) – גם מי שאינו תושב ישראל וכן תאגיד הרשום מחוץ לישראל, שהוא אחד המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} יצרן, יבואן או משווק של ציוד רפואי;
{{ח:תתתת|(2)}} בעל רישום של תכשיר;
{{ח:תתתת|(3)}} יצרן, יבואן או משווק של תכשיר, אף אם אינו בעל הרישום;
{{ח:תתתת|(4)}} תאגיד השולט או המצוי בשליטת אחד הגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תרומה“ – בכסף או בשווה כסף.

{{ח:סעיף|40ב|מסירת מידע מרשויות המדינה|תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות רשאי לקבוע כי רשות מרשויות המדינה, החייבת במתן שירותי בריאות למבוטח לפי חיקוק אחר ובשל כך הוא אינו זכאי לאותם שירותי בריאות לפי חוק זה, תודיע על כך לקופת החולים שבה רשום המבוטח, רק לשם הסדרת ההתחשבנות בין קופת החולים ובין אותה רשות, לגבי מבוטחים כאמור ובמידה הנדרשת לשם כך; בתקנות כאמור ייקבעו הפרטים שייכללו בהודעה, אופן מסירתה והמועד למסירתה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}}, קופת חולים לא תסרב לתת שירות בריאות למבוטח שהודעה לגביו נמסרה לה כאמור בסעיף קטן (א), ואולם היא תהיה זכאית לחזור לרשות כאמור לשם הסדרת ההתחשבנות לגבי שירות בריאות שנתנה והרשות היתה חייבת לתתו למבוטח.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לאדם שמינה לכך המנהל הכללי של קופת החולים והודעה על מינויו נמסרה למנהל הכללי של משרד הבריאות (בסעיף זה – האחראי על ההתחשבנות).
{{ח:תת|(ד)}} קופת חולים והאחראי על ההתחשבנות לא יעשו כל שימוש במידע שנמסר בהודעה לפי סעיף קטן (א) אלא לשם הסדרת ההתחשבנות כאמור באותו סעיף קטן ולא יעבירוהו לאחר.
{{ח:תת|(ה)}} תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם השר הממונה על החיקוק האחר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מסירת מידע ממשרד הביטחון)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מסירת מידע ממשרד הביטחון), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:סעיף|41|חובת שמירה על סודיות}}
{{ח:תת|(א)}} מסירת מידע ונתונים לפי הוראות חוק זה לא תיעשה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראותיו, ותוך הגנה על הפרטיות של המבוטח ושמירה על הסודיות של המידע הרפואי הנוגע לו.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה לגבי מבוטח תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרו בסוד ולא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין או על פי צו בית משפט.

{{ח:סעיף|42|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} באות להוסיף על הוראות כל דין.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳ – נציב קבילות}}

{{ח:סעיף|43|מינוי נציב קבילות}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות ימנה, באישור הממשלה ובאישור מועצת הבריאות, נציב שתפקידו לטפל בקבילות הציבור (להלן – הנציב); על מינוי הנציב תחול הוראת {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 23|סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של הנציב תהיה חמש שנים מיום המינוי, וניתן למנותו לתקופת כהונה נוספת של חמש שנים.

{{ח:סעיף|44|תנאים למינוי הנציב}}
{{ח:ת}} לא ימונה ולא יכהן כנציב –
{{ח:תת|(1)}} מי שאינו אזרח ישראל;
{{ח:תת|(2)}} מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תת|(3)}} מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו בחוזה או בעסקה עם קופת חולים או עם נותן שירותים או עם מי שהוא בעל ענין בתאגיד הקשור עמם.

{{ח:סעיף|45|הגשת תלונה}}
{{ח:ת}} כל תושב רשאי להגיש לנציב תלונה נגד קופת חולים, נותן שירותים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(ג)}}, עובד מעובדיהם או כל מי שפועל מטעמם, בכל הקשור למילוי תפקידיהם לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|46|סמכויות ודרכי בירור}}
{{ח:תת|(א)}} הסמכויות הנתונות לנציב תלונות הציבור {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 41|בסעיפים 41}}, {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 42|42}}, {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 43|43}} {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 45|ו־45 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, יהיו נתונות גם לנציב, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} הנציב ידווח למנהל על תוצאות הבירור של כל תלונה.
{{ח:תת|(ג)}} הנציב רשאי להמליץ לכל גורם מוסמך לנקוט אמצעים מתאימים נגד מי שהוגשה עליו תלונה.
{{ח:תת|(ד)}} הנציב רשאי להשתתף בישיבות מועצת הבריאות ולבקש ממנה כל חומר הקשור לעבודת המועצה כפי שיראה לנכון.
{{ח:תת|(ה)}} אין בסמכויות הנציב לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} כדי לגרוע מסמכויותיו ומתפקידיו של נציב תלונות הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|חוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף|46א|תלונה שענינה אי מתן שירותי בריאות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} החליט הנציב כי תלונה של מבוטח שענינה אי מתן שירותי בריאות היא מוצדקת ולא פעלה קופת חולים על פי החלטת הנציב בתוך 21 ימים מיום מתן ההחלטה, יהיה המבוטח רשאי לפנות למנהל או למי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה – המנהל) בבקשה לאכוף את החלטת הנציב (בסעיף זה – הבקשה); הוגשה בקשה ורכש המבוטח את שירותי הבריאות, יורה המנהל למוסד על ביצוע החזר למבוטח בעד הרכישה, בסכום שיקבע, מתוך מקורות המימון המגיעים לקופה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין הפעלת סמכותו לפי סעיף זה, יחולו על המנהל ההוראות החלות על הוועדה שמינה שר הבריאות לענין {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ה)(3)(א)}}, בשינויים המחויבים, ולענין ביצוע ההחזר יחולו על המוסד ההוראות החלות עליו לענין ביצוע החלטת הוועדה האמורה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוגשה לבית הדין לעבודה תובענה שענינה זכאותו של המבוטח לשירותי בריאות נשוא התלונה, תודיע על כך קופת החולים שבה רשום המבוטח בכתב למנהל.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה תובענה כאמור בפסקה (1) במועד מוקדם מהמועד שבו הוגשה הבקשה, לא יעשה המנהל, או המוסד אם המנהל הודיע לו על כך, שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} מבוטח לא יהא זכאי להחזר כאמור בסעיף קטן (א), בעד שירותי בריאות שרכש בטרם ניתנה החלטת הנציב כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|46ב|מתן מידע לציבור|תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} קופת חולים תציב שלט בכל מרפאה, במקום בולט, ובו מידע בדבר הנציב ובדבר האחראי לבירור תלונות החברים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, תפקידיהם, סמכויותיהם והדרכים שבהן ניתן לפנות אליהם; מידע כאמור ייכלל גם בפרסום שיישלח לחברים אחת לשנה; בסעיף זה, ”מרפאה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 29ב|בסעיף 29ב(ג)(1)}}.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳ – עונשין}}

{{ח:סעיף|47|עונשין|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״א־4, תש״ע־5, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה ביודעין אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} סירב לרשום תושב שביקש להירשם בקופת החולים, הגביל את הרישום או התנה אותו בתנאי או בתשלום כלשהו, בניגוד לאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ג)}};
{{ח:תתת|(1א)}} ביקש ממועמד לעבודה פרטים לגבי זהות קופת החולים שאליה הוא שייך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד)(1)}} או התנה עבודה בתנאי כלשהו הקשור להשתייכות לקופת חולים מסויימת, או חייב עובד להירשם בקופת חולים מסויימת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד)(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} גבה דמי ביטוח בריאות או כל תשלום אחר עבור שירותי הבריאות או עבור ביטוח משלים, שלא כפי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}, או בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא שילם דמי ביטוח בריאות עבור עובדו כפי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} קיבל כספים ממקורות המימון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} והשתמש בתקבולים למטרה שאינה אחת המטרות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}};
{{ח:תתת|(5)}} היה אחראי למתן שירותי בריאות לפי חוק זה ולא נתנם למי שזכאי להם לפי חוק זה או הפלה בין זכאים במתן שירותים כאמור;
{{ח:תתת|(5א)}} החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי או שלט בתאגיד ייעודי, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32ד|סעיף 32ד(א)}};
{{ח:תתת|(5ב)}} העביר אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי, אם היה בכך כדי להביא להפרה של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32ד|סעיף 32ד}} או של הוראות היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32ד|סעיף 32ד}}, או ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32ד|סעיף 32ד(ה)}};
{{ח:תתת|(6)}} לא מסר למנהל או למי שהמנהל הסמיכו לכך, ידיעה, מסמך או הסבר שברשותו אשר נדרש למסרם לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}};
{{ח:תתת|(7)}} לא מסר למוסד או למשרד הבריאות מידע שחייב למוסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}};
{{ח:תתת|(8)}} לא שמר על סודיות מידע שהגיע אליו לפי חוק זה, עשה בו שימוש או גילה אותו לאחר שלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(9)}} לא ניהל חשבונות או רשומות, או לא קיים חובת הדיווח, הכל כפי שקבע שר הבריאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34}} {{ח:פנימי|סעיף 35|או 35}}, לפי הענין;
{{ח:תתת|(10)}} לא פעל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג}}.
{{ח:תת|(א1)}} מי שביודעין לא מסר דיווח על תרומות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40א|סעיף 40א(א) עד (ג)}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה ביודעין אחד מאלה, דינו – קנס:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם דמי ביטוח בריאות כפי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)(2) עד 14(ו)}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר חובתו לפרסם מידע או להעמידו לרשותו של חבר, כפי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(ה)}}.
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיפים 29}} {{ח:פנימי|סעיף 29א|ו־29א}} או הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32(א1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, יואשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל או שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהלי בכיר האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תתת|(2)}} שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א – מועצת הבריאות}}

{{ח:סעיף|48|הקמת מועצת הבריאות}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה מועצה לביטוח הבריאות הממלכתי (להלן – מועצת הבריאות).
{{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות יהיה יושב ראש מועצת הבריאות; השר רשאי למנות את המנהל לממלא מקום דרך כלל, או למנות חבר מועצת הבריאות לממלא מקום לענין מסוים.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של מועצת הבריאות תהיה ארבע שנים.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הבריאות תתכנס לפחות אחת לשלושה חודשים.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הבריאות תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הבריאות רשאית למנות ועדות מבין חבריה לתקופה שתקבע, לקבוע יושב ראש לועדה, להעביר לועדה מתפקידיה ולאצול לה מסמכויותיה, וכן רשאית היא להיעזר במומחים שלא מבין חבריה.

{{ח:סעיף|49|הרכב מועצת הבריאות}}
{{ח:תת|(א)}} מספר חברי מועצת הבריאות ובכלל זה היושב ראש יהיה 46 והם –
{{ח:תתת|(1)}} שר הבריאות וששה חברים שימנה שר הבריאות מקרב עובדי משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(2)}} שני חברים מקרב עובדי משרד העבודה והרווחה, ושני חברים מקרב עובדי המוסד לביטוח לאומי, שימנה שר העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(3)}} חבר אחד שימנה שר האוצר מקרב עובדי משרד האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} חבר אחד שימנה שר המשפטים מקרב עובדי משרד המשפטים;
{{ח:תתת|(5)}} קצין רפואה ראשי בצבא־הגנה־לישראל או נציגו;
{{ח:תתת|(6)}} חמישה מומחים מתחומי הרפואה, המינהל, הכלכלה, האתיקה הרפואית ומדעי החברה שימנה שר הבריאות;
{{ח:תתת|(7)}} עשרה נציגים של קופות חולים בחלוקה לפי מפתח יחסי שיקבע שר הבריאות בהתחשב במספר החברים בכל קופת חולים;
{{ח:תתת|(8)}} שני נציגים של ההסתדרות הרפואית הישראלית;
{{ח:תתת|(9)}} נציג אחד של ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל;
{{ח:תתת|(10)}} נציג אחד של הסתדרות הרוקחים;
{{ח:תתת|(11)}} שני נציגים של ארגון האחים והאחיות;
{{ח:תתת|(12)}} נציג אחד של הארגונים הפארה־רפואיים;
{{ח:תתת|(13)}} נציג אחד של ארגון העובדים הסוציאליים;
{{ח:תתת|(14)}} נציג אחד של הדיקנים של בתי הספר לרפואה המוכרים בישראל;
{{ח:תתת|(15)}} נציג אחד של ארגון יציג של עובדים;
{{ח:תתת|(16)}} נציג אחד של ארגוני מעסיקים;
{{ח:תתת|(17)}} נציג אחד של מרכז השלטון המקומי;
{{ח:תתת|(18)}} נציג אחד של ארגון המועצות האזוריות;
{{ח:תתת|(19)}} חבר אחד שימנה שר הבריאות מקרב מנהלי בתי חולים שהבעלות בהם היא ברובה פרטית;
{{ח:תתת|(20)}} שני חברים שימנה שר הבריאות מקרב מועמדים שיציעו ארגוני החולים;
{{ח:תתת|(21)}} נציג אחד שימנה שר הבריאות מתוך רשימת המומלצים שתוגש בידי מועצת הפסיכולוגים והסתדרות הפסיכולוגים.
{{ח:תת|(ב)}} בהרכב החברים שימונו מקרב עובדי הממשלה יהיה ייצוג לשני המינים בלפחות רבע מכלל ההרכב, בהרכב הנציגים של גוף המיוצג בידי שלושה ומעלה יהיה ייצוג לשני מינים.

{{ח:סעיף|50|פקיעת כהונה כחבר מועצת הבריאות}}
{{ח:ת}} חבר מועצת הבריאות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתה של מועצת הבריאות באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש מועצת הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} אם נתמנה בהיותו עובד המדינה – פרש או הושעה מן השירות;
{{ח:תת|(3)}} אם נתמנה בהיותו עובד, חבר או ממלא תפקיד בגוף מסוים – סיים עבודתו או חדל להיות חבר או חדל למלא אותו תפקיד באותו גוף.

{{ח:סעיף|51|העברה מכהונה}}
{{ח:ת}} מי שמינה או שבחר חבר למועצת הבריאות רשאי להעבירו מכהונתו לפני תום תקופת כהונתה של מועצת הבריאות באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון.

{{ח:סעיף|52|תפקידי מועצת הבריאות|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} תפקידי מועצת הבריאות יהיו אלה:
{{ח:תת|(1)}} לייעץ לשר הבריאות לענין חוק זה בנושאים הבאים:
{{ח:תתת|(א)}} שיעורי דמי ביטוח בריאות;
{{ח:תתת|(ב)}} שינויים בסל שירותי הבריאות בהתחשב בין היתר, בטכנולוגיות חדשות ועלויותיהן;
{{ח:תתת|(ג)}} קידום השוויונות באיכות שירותי הבריאות, זמינותם ונגישותם בהתאם להוראות החוק;
{{ח:תתת|(ד)}} אמות מידה להקצאת מקורות להרחבת שירותי הבריאות;
{{ח:תתת|(ה)}} תשלומים של מבוטחים בעד שירותי הבריאות;
{{ח:תתת|(ו)}} סוגיות ערכיות במישור הממלכתי בתחום הבריאות;
{{ח:תתת|(ז)}} סדרי עדיפות וקדימה בתחום הבריאות לניצול משאבים לפי צרכים שונים;
{{ח:תתת|(ח)}} מתן שירותי בריאות על בסיס אזורי או בין אזורי;
{{ח:תתת|(ט)}} כל נושא אחר שיקבע שר הבריאות, או ששליש מחברי מועצת הבריאות יבקשו לדון בו;
{{ח:תת|(2)}} לקיים מעקב אחר ביצוע החוק ולערוך מחקרים, סקרים וחוות דעת מקצועיות באמצעות מכון שיקבע השר;
{{ח:תת|(3)}} לפרסם מידע עדכני ושוטף לחברי קופות החולים בדבר זכויותיהם לפי החוק, השירותים העומדים לרשותם, היכן ניתן לקבלם ומי הם נותני השירותים מטעם כל קופת חולים;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} למלא את התפקיד שיועד לה {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} לענין נקיטת אמצעים נגד קופת חולים;
{{ח:תת|(6)}} לאשר מינוי נציב קבילות לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב – הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|53|ערעור קופת חולים על החלטת שר הבריאות}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מסירובו של שר הבריאות להכיר בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}} או הרואה עצמו נפגע מנקיטת אחד האמצעים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ה)}} רשאי לערער על החלטת שר הבריאות לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה על הסירוב או נקיטת האמצעי.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור כאמור על ביטול הכרה בקופת חולים יעוכב ביצוע ההחלטה עד מתן פסק דין סופי בערעור, אלא אם כן ציווה בית המשפט אחרת.

{{ח:סעיף|54|פניה לערכאות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים לא תגביל ולא תשלול זכותו של חבר או של כל אדם אחר לפנות לערכאות.
{{ח:תת|(ב)}} לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה או הועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הבריאות ושר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בתקנות מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|55|שירותי בריאות לחייל|תיקון: תשס״ג־2, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה לא יחול על חייל בשירות סדיר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בפסקה (1) של הגדרת ”חייל“ בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} (להלן – החייל), במשך תקופת שירותו, למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} חייל יהיה זכאי לשירותי בריאות מחיל הרפואה של צבא־הגנה־לישראל או מי שפועל מטעמו.
{{ח:תת|(ג)}} מי שחדל לחלוטין או לשעה מלהיות חייל מכל סיבה שהיא, יהיה זכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה, מהמועד שבו חדל להיות חייל, ויחולו עליו כל החובות הקבועות בחוק.
{{ח:תת|(ד)}} שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם שר הבטחון ושר העבודה והרווחה, לקבוע הסדרים לגבי בן־הזוג והילדים הקטינים של חייל, בדבר רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות, וכן בדבר שיעור דמי ביטוח בריאות ודרכי גבייתם, ופטורים מתשלומים לשירותי הבריאות.
{{ח:תת|(ה)}} שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, ובהסכמת שר הבטחון ושר האוצר, לקבוע הסדרים לגבי חייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, בדבר רישום בקופת חולים, דרך מתן שירותי הבריאות וכן בדבר שיעור דמי ביטוח בריאות, דרכי גבייתם, פטורים מתשלומים והסדרי תשלום אחרים ובלבד ששיעור דמי ביטוח בריאות מהשכר המשולם לחייל, המשרת בשירות סדיר לפי התחייבות לשירות קבע, יהיה זהה לשיעור המשתלם בעד עובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)(1)}}; תקנות לפי סעיף קטן זה יובאו לאישור ועדת הבריאות של הכנסת תוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לגבי חיילים ובני משפחותיהם)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לגבי חיילים ובני משפחותיהם), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|56|הסדרים מיוחדים}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות רשאי לקבוע הסדרים מיוחדים –
{{ח:תתת|(1)}} בדבר רישום בקופת החולים ודרך מתן שירותי הבריאות –
{{ח:תתתת|(א)}} למבוטח המתגורר במעון, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, או במעון נעול כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:תתתת|(ב)}} למבוטח המאושפז בבית חולים לחולי נפש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}};
{{ח:תתתת|(ג)}} למבוטח שנתמנה לו אפוטרופוס או שנמצא במשמורתו של אדם אחר על פי כל דין;
{{ח:תתתת|(ד)}} למי שנמצא בישראל ואינו מבוטח לפי חוק זה בהיקף ובתנאים שיקבע;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים, זכויות וחובות של מקבלי היתר שהייה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ&amp;quot;ב-2022)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים, זכויות וחובות של מקבלי היתר שהייה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ״ב–2022), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי החוק)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי החוק), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תתתת|(ה)}} לאסיר או לעציר;
{{ח:תתת|(2)}} לביצוע הסכמים שנעשו בין ישראל ובין מדינת חוץ בעניני ביטוח בריאות;
{{ח:תתת|(3)}} בדבר הכרה, על בסיס הדדי, בשירותי בריאות הניתנים מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הסדרים לפי סעיף קטן (א) פסקה (1)(א), (ג) ו־(ד) ופסקאות (2) ו־(3) ייקבעו באישור שר העבודה והרווחה; הסדרים לפי סעיף קטן (א)(1)(ד) ייקבעו גם באישור שר האוצר.

{{ח:סעיף|57|פטורים ושיעורים מיוחדים|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} שר הבריאות ושר האוצר, באישור שר העבודה והרווחה, רשאים לקבוע שיעור דמי ביטוח בריאות מיוחדים ופטורים וכן דרכי גביה –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2)}} למנויים {{ח:פנימי|סעיף 56|בסעיף 56(א)(1)}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|58|הגבלת זכותו של תושב ששהה מחוץ לישראל|תיקון: תשנ״ט, תשס״א־6, תשס״ג־2, תשס״ה־5, תשס״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת היעדרות“ – תקופה של 12 חודשים רצופים שבמהלכם התגורר אדם 182 ימים מחוץ לישראל, ובלבד שבמנין הימים האמורים לא תובא בחשבון –
{{ח:תתתת|(1)}} תקופה שקדמה ליום י״ד באדר התשס״א (1 במרס 2001);
{{ח:תתתת|(2)}} תקופה שקדמה למועד שבו נעשה לראשונה לעולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}};
{{ח:תתתת|(3)}} תקופה שקדמה למועד שבו ניתנו לו לראשונה אשרה או רשיון לישיבת קבע, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:תתתת|(4)}} תקופה של 24 חודשים שחלה תכוף לאחר תום השירות הסדיר של חייל משוחרר, או מיום סיום שירות קבע של תקופה שאינה עולה על 24 חודשים; לענין זה –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”חייל משוחרר“ ו”שירות סדיר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שירות קבע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתתת|(5)}} תקופה שבה היה קטין, לרבות תקופה שחלה תכוף לאחריה, ובלבד שפקיד שומה קבע לגביו לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 35|סעיף 35 לפקודת מס הכנסה}}, כי דינו כדין עולה;
{{ח:תתתת|(6)}} תקופה שבה תושב ישראל באזור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 378|בסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי}}, התגורר באזור;
{{ח:תתתת|(7)}} תקופה שלכל אורכה הוא היה תושב ואשר בעדה שילם למוסד את דמי ביטוח הבריאות החלים עליו לפי חוק זה; לענין זה ייחשב אדם כמי ששילם דמי ביטוח בריאות בעד תקופה כאמור אם לא היה קיים לגביו חוב של דמי ביטוח בריאות בעד אותה תקופה או בעד כל חלק ממנה, שהפיגור בתשלומו עולה על 12 חודשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת היעדרות“ – שתי שנות היעדרות רצופות לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהיה תושב, במועד שקדם לתקופת היעדרות, לא יהיה זכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה, למשך תקופה של חודש כנגד כל שנת היעדרות שבתקופת ההיעדרות, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים (להלן – תקופת המתנה). לענין סעיף קטן זה, ”חודש“ – תקופה של 25 ימי שהייה רצופים בישראל של אדם במהלך שנה שהיא אינה שנת היעדרות של אותו אדם או תקופה קצרה יותר של ימי שהייה כאמור, שקבע המוסד לגבי אדם מסוים, אם אותו אדם הוכיח למוסד כי בשל עיסוקו קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את קיצור התקופה או אם הוכיח למוסד כי בשל טיפולים רפואיים שהוא נזקק להם, הוא שהה מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ב1)}} היה אדם חייב בתקופת המתנה, ימסור על כך המוסד הודעה לקופת החולים שבה הוא רשום; בהודעה תפורט תקופת ההמתנה הנדרשת ממנו.
{{ח:תת|(ב2)}} המוסד יעדכן את קופת החולים לגבי שינויים בתקופת ההמתנה הנדרשת מאדם בהתאם למשך היעדרותו.
{{ח:תת|(ב3)}} אדם שהשלים תקופת המתנה יהיה זכאי לקבל שירותי בריאות לפי חוק זה, מתום אותה תקופה, ובלבד שעד אותו מועד לא נצברה לגביו שנת היעדרות נוספת; המוסד ייתן הודעה לקופת החולים שבה רשום האדם כי אותו אדם סיים את תקופת ההמתנה הנדרשת ממנו.
{{ח:תת|(ב4)}} מצא המוסד לגבי אדם כי תקופת ההמתנה הושלמה כאמור בסעיף קטן (ב3) בשנה שנתברר כי היא, לגביו, תקופת היעדרות, יודיע על כך המוסד לקופת החולים שבה רשום אותו אדם; מהיום שקופת החולים קיבלה את ההודעה תיפסק זכאותו של אותו אדם לשירותי בריאות לפי חוק זה, כל עוד לא השלים את תקופת ההמתנה הנדרשת ממנו לגבי מלוא תקופת היעדרותו, וההודעה לפי סעיף קטן (ב3) – בטלה;
{{ח:תת}} המוסד יעדכן את קופת החולים לגבי השינויים בתקופת ההמתנה הנדרשת מאותו אדם כאמור בסעיף קטן (ב2); במנין תקופת ההמתנה הנדרשת מאותו אדם לא תבוא בחשבון תקופת המתנה שלגביה מצא המוסד כי היא הושלמה בשנה שנתברר כי היא, לגביו, תקופת היעדרות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שחלה לגביו תקופת המתנה והמוסד קבע לגביו, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, כי מועד תחילת התושבות קדם למועד מתן הודעת המוסד –
{{ח:תתת|(1)}} התקופה שממועד תחילת התושבות ועד ליום שבו ניתנה לו הודעת המוסד, תובא במנין תקופת ההמתנה;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ה)(2) ו־(3)}} לא יחולו לגבי תקופת ההמתנה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תשלום מיוחד“ – דמי ביטוח בריאות החלים לפי חוק זה, לגבי עובד שהכנסתו היא השכר הממוצע, כשהם מוכפלים בשלושים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי}}, כפי שהיה ידוע בחודש ינואר החל סמוך לפני תחילת ביצוע התשלום המיוחד, ולגבי מי שהחל לשלם את התשלום המיוחד לראשונה בחודש ינואר – השכר הממוצע של חודש ינואר האמור.
{{ח:תתת|(2)}} אדם החייב בתקופת המתנה לפי סעיף זה רשאי לשלם למוסד, חרף תקופת ההמתנה, תשלום מיוחד לפי הוראות סעיף זה באחת הדרכים האלה (להלן – תקופת התשלום):
{{ח:תתתת|(א)}} במספר תשלומים חודשיים שווים ורצופים שאינו עולה על שישה בהתאם לבקשת המבוטח;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתשלום חד פעמי.
{{ח:תתת|(3)}} שילם אדם תשלום מיוחד, לא יהיה חייב בתקופת המתנה מיום תום תקופת התשלום ועד ליום שבו נוצרה לגביו תקופת היעדרות נוספת, ובלבד שלא היה קיים לגביו, לגבי תקופת התשלום, חוב בעד התשלום המיוחד שהפיגור בתשלומו עולה על שלושה חודשים; ואולם, בתקופה שתחילתה ביום פירעון מלוא התשלום המיוחד וסיומה בתום תקופת ההמתנה שהיה חייב בה אילולא שילם את התשלום המיוחד, לא יהיה זכאי אותו אדם לשירותי בריאות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, וכן לשירותי בריאות המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 1 פרט 6|בפרט 6(ד) לתוספת השניה}}.
{{ח:תתת|(4)}} שילם אדם תשלום מיוחד לפי סעיף קטן זה, ימסור המוסד הודעה על כך לקופת החולים שבה הוא רשום.
{{ח:תתת|(5)}} החל אדם לשלם תשלום מיוחד לפי פסקה (2), ונוצר לגביו, לגבי תקופת התשלום, חוב בעד התשלום המיוחד שהפיגור בתשלומו עולה על שלושה חודשים, לא יהיה זכאי לכל זכות הנתונה בפסקה האמורה למי ששילם תשלום מיוחד במהלך תקופת תשלום מלאה, והוא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם.
{{ח:תת|(ד1)}} השלים אדם את תקופת ההמתנה החלה לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב), או שילם תשלום מיוחד חלף תקופת ההמתנה לפי הוראות סעיף קטן (ד), והמוסד לא נתן על כך הודעה לקופת החולים שבה רשום האדם לפי הוראות סעיף קטן (ב3) או (ד)(4), לפי הענין, זכאי אותו אדם להחזר בשל תשלום ששילם תמורת שירותי בריאות שניתנו לו בישראל בתקופה שמתום תקופת ההמתנה או תקופת התשלום, לפי הענין, ועד למועד מתן ההודעה כאמור, לפי הכללים והתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ה)(3)(א)}} ובסכום שתקבע הוועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|אותו סעיף}}, ובלבד שאותו אדם היה זכאי לקבל את שירותי הבריאות האמורים מקופת החולים; קבעה הוועדה את זכאותו של אדם להחזר כאמור, ינכה המוסד את הסכום שקבעה הוועדה מהסכומים שגבה כדמי ביטוח בריאות, וישלמם לאותו אדם בהתאם להוראות ובמועדים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ה)(3)(ג)}}.
{{ח:תת|(ה)}} שר העבודה והרווחה, באישור שר הבריאות ושר האוצר, יקבע כללים, תנאים ומועדים לביצוע סעיף זה.

{{ח:סעיף|59|מתן שירותי בריאות למבוטחי חוץ}}
{{ח:ת}} מבוטח הזכאי על פי דיני מדינת חוץ לקבל בישראל שירותי בריאות או לקבל מאת מדינת חוץ או מאת גוף הפועל במדינת החוץ – החזר עבור ההוצאות או תשלום עבור שירותי הבריאות שקיבל, יהיה זכאי לקבל את השירותים האמורים מקופת החולים שבה הוא רשום ויהא עליו להעביר לקופת החולים את ההחזר עבור ההוצאות או התשלום שיקבל ממדינת החוץ או מאת הגוף הפועל בה; שר הבריאות רשאי להתקין תקנות לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|60|ביצוע ותקנות|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות וצווים לפי חוק זה ייקבעו בשים לב למקורות המימון המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות בכל הנוגע להקצאה של הכספים ממקורות המימון לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} יותקנו בהסכמת שר העבודה והרווחה ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה בכל הנוגע לגביה, לחלוקה ולהעברה של הכספים שהמוסד קיבל ממקורות המימון המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(א)}}, והוא רשאי להתקין תקנות לענין זה, בהסכמת שר הבריאות.

{{ח:סעיף|61|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו.

{{ח:סעיף|62|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|תקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות־שעת־חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}.}}

{{ח:סעיף|63||תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס מקביל|בחוק מס מקביל, התשל״ג–1973}}.}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|65|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}.}}

{{ח:סעיף|66|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג – הוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|67|הכרה בקופת חולים קיימת|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} קופת חולים ששמה מופיע {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}} (להלן – קופת חולים קיימת) היא קופת חולים מוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}} ויחולו עליה הוראות חוק זה לכל דבר וענין.

{{ח:סעיף|68|רישום קופת חולים וחישוב השיעור מהסכום לחלוקה|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהיה זכאי לשירותי בריאות בקופת חולים קיימת ערב תחילתו של חוק זה, הוא מבוטח באותה קופת החולים ויראו אותו כרשום בה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}, ויחולו עליו הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תושב שערב תחילתו של החוק היה רשום ביותר מקופת חולים אחת, יראו אותו כמי שנרשם בקופת החולים שבה נרשם לאחרונה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}}, תושב שלא היה רשום בקופת חולים ערב תחילתו של החוק, ושנרשם בהתאם לקביעת השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}}, יהיה רשאי לעבור לקופת חולים אחרת החל במועד הקרוב לאחר תחילת החוק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ג)}}, ובכפוף לו.
{{ח:תת|(ד)}} נתונים שהיו בידי המוסד ערב תחילתו של חוק זה לצורך ביצוע תפקידיו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס מקביל|חוק מס מקביל}} בדבר מספר הנפשות הזכאיות לטיפול בקופת חולים מסוימת ומועד תחילת הזכאות, יהוו ראיה לכאורה בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} זכאות לקבלת שירותי בריאות באותה קופת חולים ביום תחילתו של חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} מנין תקופת השנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} מועדי הרישום בקופת החולים לענין סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ה)}} המוסד יערוך את החישוב הראשון של השיעור מהסכום לחלוקה לכל קופת חולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}} לפי הנתונים שהיו בידיו ערב תחילתו של החוק לצורך ביצוע תפקידיו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס מקביל|חוק מס מקביל}} והוא יחלק את תקבולי המס המקביל שיתקבלו בחודש ינואר 1995, בין קופות החולים לפי {{ח:חיצוני|חוק מס מקביל#סעיף 6|סעיף 6 לחוק מס מקביל}}, כנוסחו ערב תחילתו של החוק.
{{ח:תת|(ו)}} שר הבריאות, בהסכמת שר העבודה והרווחה, יקבע כללים בדבר מתן הודעה לתושב על רישומו או רישום ילדו הקטין לפי סעיף זה ומועד כניסת הרישום כאמור לתוקף.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} הרואה עצמו נפגע מקביעה בדבר רישום בקופת חולים לפי סעיף זה, רשאי בתנאים שייקבעו בתקנות, להשיג עליה לפני המנהל או מי שהוא הסמיך לכך.

{{ח:סעיף|69|שירותי בריאות לפרט|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} שירותי הבריאות שניתנו לפרט על ידי המדינה ערב תחילתו של חוק זה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ימשיכו להינתן על ידי משרד הבריאות, בין בעצמו ובין באמצעות נותני שירותים או רשות מקומית, אלא אם כן החליט שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור הממשלה, כי שירותי הבריאות שניתנו לפרט כאמור יינתנו, כולם או חלקם, על ידי קופות החולים; הוחלט כאמור, יתוקנו {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספות השניה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}} בהתאם.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), שירותי הרפואה המונעת המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בתוספת השלישית בסעיף 1(1), (2), (4)(א) עד (ד) ו־(6)}} יינתנו בידי משרד הבריאות, בין בעצמו ובין באמצעות נותני שירותים או רשויות מקומיות.
{{ח:תת|(א2)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), שירותי הבריאות לתלמידים בבתי הספר, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בתוספת השלישית בסעיף 1(7)}}, יינתנו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א}} בידי משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא העבירה המדינה לקופות החולים את שירותי הבריאות האמורים בסעיף קטן (א) לא יהיו קופות החולים חייבות לתת את השירותים האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} מימון השירותים שיתן משרד הבריאות כאמור בסעיף קטן (א) יהיה ממקורות המימון המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיפים 13(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(א)(4)}} והמוסד לא יעבירם לקופות החולים על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(א)}}.

{{ח:סעיף|69א|מימון על ידי המדינה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א) בפסקה (2) להגדרה ”סל השירותים הבסיסי“}}, ועל אף האמור בכל דין, שירותי הבריאות לתלמידים בבתי הספר, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בתוספת השלישית בסעיף 1(7)}}, יינתנו על חשבון אוצר המדינה.

{{ח:סעיף|70|מתן שירותי בריאות בתקופת הביניים|תיקון: תשנ״ח, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תקופת הביניים“ – התקופה שמתחילתו של חוק זה, ועד יום ו׳ בתמוז התשנ״ח (30 ביוני 1998), למעט לענין מתן שירותי בריאות נוספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} למצטרפים חדשים אחרי יום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998) זולת אם יקבע שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת תקופה אחרת או תקופות אחרות, לענין מסוים; הודעה על התקופה האחרת תפורסם ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על תקופה אחרת ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4661.pdf|י״פ תשנ״ח, 4448}}), לפיה תקופת הביניים תימשך עד יום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998); הוראה זו לא תחול על אותן תרופות שבצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ״ה–1995, שקופת חולים לא סיפקה במועד הקובע או שהוספו לצו האמור לאחר תחילתו, והתשלום בעדן.}}
{{ח:תת|(ב)}} בתקופת הביניים רשאית קופת חולים קיימת להמשיך ולתת למי שרשום בה את שירותי הבריאות שהיו נהוגים אצלה במועד הקובע באותם הכללים והתנאים שהיו נהוגים אצלה באותו מועד, ובלבד שעד תום תקופת הביניים תיערך למתן שירותי הבריאות לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|71|תחילה|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תש״ע־3, תש״ע־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק 1|חלק ראשון: שירותי הבריאות של קופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל לחבריה במועד הקובע|תיקון: ק״ת תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} ביקורים במרפאות
{{ח:תת|(א)}} רפואה ראשונית להתייעצות, אבחון וטפול:
{{ח:תתת|(1)}} רפואה כללית;
{{ח:תתת|(2)}} רפואת משפחה;
{{ח:תתת|(3)}} רפואת ילדים.
{{ח:תת|(ב)}} רפואה מקצועית – להתייעצות, אבחון וטיפול:
{{ח:תתת|(1)}} אף אוזן גרון;
{{ח:תתת|(2)}} אונקולוגיה;
{{ח:תתת|(3)}} אורולוגיה;
{{ח:תתת|(4)}} אורטופדיה וכירורגית כף היד;
{{ח:תתת|(5)}} אימונולוגיה;
{{ח:תתת|(6)}} אלרגיה;
{{ח:תתת|(7)}} אנדוקרינולוגיה וסוכרת;
{{ח:תתת|(8)}} גנטיקה;
{{ח:תתת|(9)}} גריאטריה;
{{ח:תתת|(10)}} המטולוגיה;
{{ח:תתת|(11)}} התפתחות הילד;
{{ח:תתת|(12)}} ילדים;
{{ח:תתת|(13)}} כירורגיה כללית וילדים;
{{ח:תתת|(14)}} כירורגיה פלסטית;
{{ח:תתת|(15)}} לב חזה וכלי דם;
{{ח:תתת|(16)}} נפרולוגיה;
{{ח:תתת|(17)}} נוירוכירורגיה;
{{ח:תתת|(18)}} נוירולוגיה;
{{ח:תתת|(19)}} גינקולוגיה וילוד;
{{ח:תתת|(20)}} עור;
{{ח:תתת|(21)}} גסטרואנטרולוגיה;
{{ח:תתת|(22)}} עיניים;
{{ח:תתת|(23)}} פסיכיאטריה;
{{ח:תתת|(24)}} פנימית;
{{ח:תתת|(25)}} רוימטולוגיה;
{{ח:תתת|(26)}} קרדיולוגיה;
{{ח:תתת|(27)}} ריאות;
{{ח:תתת|(28)}} רדיולוגיה;
{{ח:תתת|(29)}} רפואה גרעינית;
{{ח:תתת|(30)}} רפואה תעסוקתית;
{{ח:תתת|(31)}} רפואת פה ולסת (למעט רפואת שיניים);
{{ח:תתת|(32)}} רפואת שיקום.
{{ח:תת|(ג)}} למקצועות פארה־רפואיים – להתייעצות אבחון וטיפול.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} אשפוז בבית חולים כללי – להתייעצות, אבחון וטיפול.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ו־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשפ״ג־3, קת תשפ״ד־5|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} בדיקות מעבדה –
{{ח:תת|(א)}} בדיקות ביוכימיות, כגון:
{{ח:תתת|(1)}} ביוכימיה כללית;
{{ח:תתת|(2)}} אנזימים;
{{ח:תתת|(3)}} אלקטרוליטים ומתכות;
{{ח:תתת|(4)}} תיפקודי כליה וכבד;
{{ח:תתת|(5)}} כימיה של נוזלי הגוף (כולל תבחין זיעה);
{{ח:תתת|(6)}} בדיקות כימיות בצואה ובשתן;
{{ח:תתת|(7)}} ויטמינים;
{{ח:תתת|(8)}} פורפירינים;
{{ח:תתת|(9)}} ליקויים מטבוליים;
{{ח:תתת|(10)}} כרומטוגרפיה של חלבונים;
{{ח:תתת|(11)}} חלבון עוברי.
{{ח:תת|(ב)}} פרמקולוגיה קלינית, כגון:
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת תרופות בדם.
{{ח:תת|(ג)}} בדיקות אנדוקרינולוגיות, כגון:
{{ח:תתת|(1)}} הורמוני ההיפופיזה – כולל תבחינים דינמיים ודיכוי;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקת תיפקוד בלוטת התריס;
{{ח:תתת|(3)}} הורמוני אדרנל – כולל תבחינים דינמיים ודיכוי;
{{ח:תתת|(4)}} הורמון אנטי דיורטי;
{{ח:תתת|(5)}} הורמוני מין;
{{ח:תתת|(6)}} הורמוני כליה;
{{ח:תתת|(7)}} הורמוני לבלב;
{{ח:תתת|(8)}} הורמוני מערכת העיכול;
{{ח:תתת|(9)}} הורמון פארה־תירואיד.
{{ח:תת|(ד)}} בדיקות המטולוגיות, כגון:
{{ח:תתת|(1)}} המטולוגיה כללית;
{{ח:תתת|(2)}} תיפקודי קרישה;
{{ח:תתת|(3)}} המוגלובינים;
{{ח:תתת|(4)}} אנזימי הכדורית האדומה;
{{ח:תתת|(5)}} תיפקוד הכדורית הלבנה.
{{ח:תת|(ה)}} בדיקות פתולוגיה, ציטולוגיה וציטוכימיה, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} ציטולוגיה וציטוכימיה של המערכת ההמופוייטית (לשד העצם, קשרי לימפה טחול);
{{ח:תתת|(2)}} ציטולוגיה של נוזלי הגוף והפרשות – (חלל החזה, הבטן, עמוד השדרה כיח);
{{ח:תתת|(3)}} ציטולוגיה וציטוכימיה של תאים סרטניים;
{{ח:תתת|(4)}} ציטולוגיה מ־FNA מגושים חשודים לסרטן;
{{ח:תתת|(5)}} ביופסיות לפתולוגיה וניתוחים שלאחר המוות, כולל לצורך יעוץ גנטי;
{{ח:תתת|(6)}} אימונוהיסטופתולוגיה, כולל סמנים ממברניים;
{{ח:תתת|(7)}} נוזל מיפרקי;
{{ח:תתת|(8)}} בדיקת גבישים בנוזל מפרקי;
{{ח:תתת|(9)}} סמנים לממאירות;
{{ח:תתת|(10)}} אבחון מולקולרי ומעקב אחר מחלה שארית – לחולים עם גידולים המטולוגיים ממאירים;
{{ח:תתת|(11)}} אפיון גנוטיפי לילדים החולים במחלה ממארת;
{{ח:תתת|(12)}} בדיקת סידור גנים לקולטני תאי B או T בחולים החשודים כלוקים בלימפומה B או T ושהבדיקות האימונוהיסטוכימיות וההיסטולוגיות שנעשו להם לא הורו תוצאות חד משמעיות.
{{ח:תת|(ו)}} בדיקות אימונולוגיה הומורלית ואימונוהמטולוגיה, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} הערכה תיפקודית של מערכת החיסון ההומורלית
{{ח:תתתת|–}} אלקטרופורזה של חלבוני הנסיוב;
{{ח:תתתת|–}} קביעה כמותית של אימונוגלובולינים
{{ח:תתתת|–}} אימונואלקטרופורזה
{{ח:תתתת|–}} מערכת המשלים
{{ח:תתתת|–}} חלבוני השלב החריף;
{{ח:תתת|(2)}} אנטיגנים מיוחדים;
{{ח:תתת|(3)}} נוגדנים נגד מרכיבי תאים שונים – כגון:
{{ח:תתת}} כדוריות לבנות, טסיות דם ונוגדנים אחרים, למעט בדיקות לאלרגנים ספציפיים (specific IgE);
{{ח:תתת|(4)}} נוגדנים מסוג אנטי גליאדין ואנטיאנדומיזיאל, נוגדנים נגד מרכיבי הגרעין, ציטופלסמה ונוגדנים עצמיים שונים.
{{ח:תת|(ז)}} פוריות הגבר והאישה, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} אבחון כמותי של תאי הזרע;
{{ח:תתת|(2)}} אבחון כמותי ואיכות של תנועת תאי הזרע;
{{ח:תתת|(3)}} אבחון מורפולוגי של תאי הזרע כולל מיקרוסקופ אלקטרוני (אקרוזומיה);
{{ח:תתת|(4)}} בדיקה בקטריולוגית מקפת של נוכחות מיקרואורגניזמים בשתן, בזירמה ובהפרשות הערמונית;
{{ח:תתת|(5)}} בדיקות ביוכימיות ואנזימטיות שונות המשקפות פעילותם התקינה של בלוטות העור המישניות בתעלה הזיכרית;
{{ח:תתת|(6)}} בדיקות לברור עקרות האישה לרבות בדיקות לצורך הפריה מלאכותית.
{{ח:תת|(ח)}} בדיקות בקטריולוגיות, סרולוגיות, לחיידקים, טפילים, נגיפים ופיטריות, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} תרביות כלליות (הפרשות, נוזלי גוף, רקמות ועוד);
{{ח:תתת|(2)}} תרביות דם;
{{ח:תתת|(3)}} תרביות צואה;
{{ח:תתת|(4)}} תרביות מדרכי נשימה;
{{ח:תתת|(5)}} תרביות מדרכי שתן;
{{ח:תתת|(6)}} תרביות כמותיות מדרכי המין;
{{ח:תתת|(7)}} בדיקות לזהוי טפילים;
{{ח:תתת|(8)}} קביעת רמות אנטיביוטיקה;
{{ח:תתת|(9)}} סרולוגיה אבחנתית;
{{ח:תתת|(10)}} פעילות אנטיבקטריאלית של סרום ונוזלי גוף;
{{ח:תתת|(11)}} בדיקות לשחפת;
{{ח:תתת|(12)}} מעקב אפידמיולוגי;
{{ח:תתת|(13)}} נוזל סינוביאלי.
{{ח:תת|(ט)}} בדיקות דחופות, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} בדיקות ביוכימיות;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקות טוקסיקולוגיות;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקות PH וגזים בדם;
{{ח:תתת|(4)}} בדיקות המטולוגיות;
{{ח:תתת|(5)}} בדיקות שתן.
{{ח:תת|(י)}} בדיקות שתן, צואה, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} שתן כללית;
{{ח:תתת|(2)}} תבחינים מיוחדים בשתן;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקות צואה – ביוכימיה;
{{ח:תתת|(4)}} דם סמוי בצואה.
{{ח:תת|(יא)}} אולטרה סטרוקטורה של התא (מיקרוסקופיה אלקטרונית) כגון:
{{ח:תתת|(1)}} מבנים תוך תאיים של המערכת ההמופוייטית;
{{ח:תתת|(2)}} מיקרוסקופיה סורקת.
{{ח:תת|(יב)}} בדיקות בהריון, כגון –
{{ח:תת}} בדיקה BHCG.
{{ח:תת|(יג)}} בדיקה לאבחון יתר חום ממאיר –
{{ח:תתת|(1)}} מטופל שקיים לגביו חשד כי הוא לוקה בתסמונת יתר חום ממאיר;
{{ח:תתת|(2)}} במטופל שיש לו קרוב משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה עם תסמונת יתר חום ממאיר.
{{ח:תת|(יד)}} בדיקת עמידות לנגיף HIV לטיפול תרופתי – לנשאי הנגיף HIV וחולי איידס במצבים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} במטופלים שבהם נכשל טיפול ”קוקטיל“ התרופות המקובל כעבור שלושה חודשים של טיפול, או שנצפתה בהם עליה מחודשת בעומס נגיפי אחרי ירידה ראשונית;
{{ח:תתת|(2)}} בנשים הרות נשאיות הנגיף HIV;
{{ח:תתת|(3)}} בחולי AIDS ונשאי HIV לפני תחילת טיפול (נאיביים לטיפול).
{{ח:תת|(טו)}} בדיקת עומס נגיפי בנשאי HBV.
{{ח:תת|(טז)}} טרופיזם CCR5
{{ח:תת}} לצורך בדיקת התאמת הטיפול לנשאי HIV וחולי AIDS המועמדים לקבל טיפול ב־Maraviroc.
{{ח:תת|(יז)}} בדיקת עומס נגיפי בנשאי HCV.
{{ח:תת|(יח)}} בדיקת מוטציה מסוג BRAF במצבים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת התאמת הטיפול ב־Vemurafenib לחולי מלנומה מתקדמת (גרורתית או שאינה נתיחה);
{{ח:תתת|(2)}} בדיקת התאמת הטיפול במעכב BRAF לחולה סרטן תירואיד מתקדם מקומי או גרורתי;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקת התאמת הטיפול במעכב BRAF לחולה סרטן ריאה מתקדם מסוג NSCLC;
{{ח:תתת|(4)}} בדיקת התאמת הטיפול במעכב BRAF לחולה באחת מהממאירות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} pHGG (pediatric high grade glioma);
{{ח:תתתת|(ב)}} pLGG (pediatric low grade glioma);
{{ח:תתתת|(ג)}} Ameloblastoma;
{{ח:תתתת|(ד)}} aHGG (adult high grade glioma);
{{ח:תתתת|(ה)}} BTC (billiary tract cancer);
{{ח:תתתת|(ו)}} PTC (Papillary thyroid cancer);
{{ח:תתתת|(ז)}} ASI (Adenocarcinoma of the small intestine);
{{ח:תתתת|(ח)}} LGOC (Low grade ovarian cancer).
{{ח:תת|(יט)}} בדיקת EGFR לצורך אבחון חולי סרטן ריאה המועמדים לטיפול ב־gefitinib או ב־erlotinib או Osimertinib.
{{ח:תת|(כ)}} בדיקת מוטציה מסוג ALK לצורך בדיקת התאמת הטיפול במצבים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} טיפול במעכב ALK לצורך בדיקת לחולי אדנוקרצינומה של הריאה מסוג NSCLC;
{{ח:תתת|(2)}} חולה בסרטן ריאה מסוג NCSLC בשלב מחלה II או III נתיח.
{{ח:תת|(כא)}} בדיקת פיברוטסט לקביעת רמת פיברוזיס כבדית.
{{ח:תת|(כב)}} בדיקת פיברוסקאן לקביעת רמת פיברוזיס כבדית.
{{ח:תת|(כג)}} בדיקה גנטית לאיתור נשאות הגן HLA B*5701 ברזולוציה נמוכה בנשאי HIV, בעבור נשאי HIV במטרה לבחון רגישות לתרופה Abacavir.
{{ח:תת|(כד)}} בדיקה גנטית לאיתור נשאות הגן HLA B*5701 ברזולוציה גבוהה בנשאי HIV, בעבור נשאי HIV במטרה לבחון רגישות לתרופה Abacavir, למטופלים שנמצאו חיוביים לבדיקה ברזולוציה נמוכה.
{{ח:תת|(כה)}} בדיקת ROS1 rearrangement להתאמת הטיפול במעכב ROS בחולה סרטן ריאה מתקדם מסוג NSCLC.
{{ח:תת|(כו)}} בדיקת PDL1 המיועדת לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חולי סרטן ריאה מתקדם מסוג NSCLC;
{{ח:תתת|(2)}} התאמת הטיפול ב־Durvalumab בחולה סרטן שלפוחית השתן בקו טיפול מתקדם;
{{ח:תתת|(3)}} התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן בדרכי השתן (urothelial) מתקדם מקומי או גרורתי ineligible cisplatin;
{{ח:תתת|(4)}} התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן צוואר רחם חוזר או גרורתי;
{{ח:תתת|(5)}} התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן שד מתקדם מקומי לא נתיח או גרורתי מסוג negative triple;
{{ח:תתת|(6)}} התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן בדרכי השתן שחדר את שכבת השריר (MIUC);
{{ח:תתת|(7)}} התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן ריאה מסוג NCSLC בשלב מחלה II או III נתיח;
{{ח:תתת|(8)}} התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן צוואר רחם עיקש (persistent) או חוזר;
{{ח:תתת|(9)}} התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן דרכי שתן מתקדם מקומי או גרורתי, אשר מחלתם לא התקדמה בקו ראשון;
{{ח:תתת|(10)}} לחולים המועמדים לטיפול קו ראשון בסרטן ושט מסוג תאי קשקש (ESCC) לא נתיח, מתקדם או גרורתי, בשילוב עם כימותרפיה.
{{ח:תת|(כז)}} בדיקה לאבחון מוטציה סומטית מסוג BRCA במצבים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאמת טיפול במעכב PARP בחולה בסרטן שחלה עם מחלה חוזרת רגישה לפלטינום שלא נמצאה נשאית למוטציה מולדת ב־BRCA;
{{ח:תתת|(2)}} התאמת טיפול במעכב PARP כטיפול אחזקה בקו ראשון בחולה סרטן שחלה אפיתליאלי או סרטן חצוצרות או סרטן פריטוניאלי ראשוני;
{{ח:תתת|(3)}} חולים המועמדים לטיפול בסרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס שמחלתם התקדמה לאחר טיפול קודם ב־Enzalutamide או Abiraterone.
{{ח:תת|(כח)}} בדיקת MSI או בדיקת dMMR להתאמת טיפול במעכב Checkpoint בחולה עם גידול מתקדם לא נתיח או גרורתי באבחנות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סרטן קולורקטאלי;
{{ח:תתת|(2)}} סרטן ריאה מסוג SCLC;
{{ח:תתת|(3)}} סרטן מרה ודרכי מרה;
{{ח:תתת|(4)}} סרטן ושט;
{{ח:תתת|(5)}} סרטן גסטרי ו־junction GE;
{{ח:תתת|(6)}} סרטן לבלב;
{{ח:תתת|(7)}} סרטן מעי דק;
{{ח:תתת|(8)}} סרטן שד גרורתי מסוג HER2 חיובי;
{{ח:תתת|(9)}} סרטן שד מסוג HR (Hormone Receptor) חיובי;
{{ח:תתת|(10)}} סרטן שד מסוג Negative Triple;
{{ח:תתת|(11)}} סרטן רחם;
{{ח:תתת|(12)}} סרטן בלוטת התריס;
{{ח:תתת|(13)}} סרטן ערמונית;
{{ח:תתת|(14)}} סרקומה;
{{ח:תתת|(15)}} אנדוקרצינומה רטרופריטונאלית;
{{ח:תתת|(16)}} סרטן נוירואנדוקריני;
{{ח:תתת|(17)}} מזותליומה;
{{ח:תתת|(18)}} קרצינומה אדרנוקורטיקלית;
{{ח:תתת|(19)}} סרטן צוואר הרחם;
{{ח:תתת|(20)}} סרטן שחלה;
{{ח:תתת|(21)}} סרטן מוח;
{{ח:תתת|(22)}} סרטן בבלוטות הרוק;
{{ח:תתת|(23)}} סרטן האשכים;
{{ח:תתת|(24)}} סרטן של האמפולה על שם ווטר (Vater).
{{ח:תת|(כט)}} בדיקת פרופיל מולקולרי מקיף של גידולים סולידיים להתאמת טיפול במצבים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} חולי סרטן ריאה מסוג NSCLC מתקדם או גרורתי;
{{ח:תתת|(2)}} חולי סרטן מעי גס וחלחולת גרורתי;
{{ח:תתת|(3)}} חולי סרטן שלפוחית שתן גרורתי;
{{ח:תתת|(4)}} חולי סרטן ממקור לא ידוע (CUP) גרורתי;
{{ח:תתת|(5)}} חולי סרטן בלוטת תריס גרורתי;
{{ח:תתת|(6)}} סרטן גרורתי של הקיבה והמעי מסוג סרקומה – Gastrointestinal Stromal Tumor (GIST);
{{ח:תתת|(7)}} סרטן גרורתי של דרכי המרה כולנגיוקרצינומה;
{{ח:תתת|(8)}} סרטן גרורתי של הערמונית;
{{ח:תתת|(9)}} סרטן גרורתי של המעי הדק;
{{ח:תתת|(10)}} סרטן גרורתי של הוושט (אנדוקרצינומה) ומעבר ושט קיבה (GEJ);
{{ח:תתת|(11)}} סרטן גרורתי של יותרת הכליה Adrenocortical Carcinoma;
{{ח:תתת|(12)}} סרטן שד Triple Negetive גרורתי לנשים עם בדיקת PD-L1 שלילית;
{{ח:תתת|(13)}} גידולים גרורתיים נדירים;
{{ח:תתת|(14)}} גידולים סולידיים והמטולוגיים ממאירים בילדים ומתבגרים עד גיל 25;
{{ח:תתת|(15)}} חולי סרטן רירית רחם מתקדם או גרורתי או בסיכון גבוה להישנות.
{{ח:תת|(ל)}} בדיקת פרופיל מולקולרי מקיף של גידולים סולידיים לקביעת אבחנה או התאמת טיפול במצבים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סרקומה של רקמה רכה במחלה גרורתית או לא נתיחה;
{{ח:תתת|(2)}} גידולי מוח.
{{ח:תת|(לא)}} בדיקת FGFR להתאמת הטיפול במעכב FGFR בחולה סרטן דרכי שתן (urothelial) מתקדם מקומי או גרורתי, שמחלתו התקדמה.
{{ח:תת|(לב)}} בדיקת NTRK לצורך בדיקת התאמת הטיפול במעכב NTRK במצבים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ילדים עם ממאירות סולידיות, שמחלתם מתקדמת מקומית או גרורתית;
{{ח:תתת|(2)}} מבוגרים עם ממאירות סולידיות, שמחלתם גרורתית או שטיפול בהסרה כירורגית יביא לתחלואה חמורה.
{{ח:תת|(לג)}} בדיקת aquaporin-4 בחולי NMOSD המועמדים לטיפול ב־Satralizumab.
{{ח:תת|(לד)}} בדיקת CYP2C9 לחולים בטרשת נפוצה המועמדים לטיפול ב־siponimod.
{{ח:תת|(לה)}} בדיקת ADAMTS-13 להתאמת הטיפול ולמעקב אחר חולי aTTP המטופלים ב־Caplacizumab.
{{ח:תת|(לו)}} בדיקת מוטציה מסוג PIK3CA לצורך בדיקת התאמת הטיפול בחולי סרטן שד מתקדם המועמדים לטיפול ב־Alpelisib.
{{ח:תת|(לז)}} בדיקת סטטוס Homologous Recombination Deficiency (HRD) לצורך בדיקת התאמת הטיפול במעכב PARP בחולה סרטן מתקדם מסוג שחלה אפיתליאלי, חצוצרות או פריטונאלי ראשוני בלא מוטציה מסוג BRCA.
{{ח:תת|(לח)}} בדיקת HLA לצורך בדיקת התאמת הטיפול ב־Tebentafusp בחולה במלנומה לא נתיחה או גרורתית של ענביית העין.
{{ח:תת|(לט)}} בדיקת פרופיל מולקולרי לצורך אבחון וקבלת החלטה להשתלת מח עצם, במחלות ההמטולוגיות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} Acute myeloid leukemia;
{{ח:תתת|(2)}} Acute lymphoblastic leukemia;
{{ח:תתת|(3)}} Myelodysplastic syndrome;
{{ח:תתת|(4)}} Myeloproliferative neoplasm – חולי מיאלופיברוזיס ראשוני או משני;
{{ח:תתת|(5)}} כשל של מח עצם.
{{ח:תת|(מ)}} בדיקה לאבחון חסר פעילות האנזים (Dihydropyrimidine Dehydrogenase DPD) בחולים המועמדים לטיפול בתרופות ממשפחת הפלואורופירימידינים.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ב, ק״ת תשס״ד, ק״ת תשס״ו־2, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} רפואה גרעינית –
{{ח:תת|(א)}} מכלול הדגמות במערכות שונות, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} מיפוי לב;
{{ח:תתת|(2)}} מיפוי עם פיברינוגן מסומן;
{{ח:תתת|(3)}} אנגיוגרפיה;
{{ח:תתת|(4)}} ספקטליום;
{{ח:תתת|(5)}} הדמיית גידולים עם סומטוסטטין;
{{ח:תתת|(6)}} בדיקת דימות באמצעות FDG במכשיר PET בהתוויות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לחולים בסרטן ריאה מסוג non small cell;
{{ח:תתתת|(ב)}} לחולים בסרטן הקולון רקטום;
{{ח:תתתת|(ג)}} לחולים בלימפומה;
{{ח:תתתת|(ד)}} לחולים במלנומה ממאירה;
{{ח:תתתת|(ה)}} לחולות בסרטן צוואר הרחם;
{{ח:תתתת|(ו)}} לחולים בסרטן ראש־צוואר;
{{ח:תתתת|(ז)}} לחולים בסרטן הוושט;
{{ח:תתתת|(ח)}} לחולים בסרטן התירואיד;
{{ח:תתתת|(ט)}} לחולים בסרטן השד;
{{ח:תתתת|(י)}} לחולים בסרטן שחלה;
{{ח:תתתת|(יא)}} לחולים בסרקומות (יואינג, אסטאוגנית, רקמות רכות);
{{ח:תתתת|(יב)}} לחולים בנוירובלסטומה;
{{ח:תתתת|(יג)}} לחולים בסרטן המוח;
{{ח:תתתת|(יד)}} איתור מוקד אפילפטי בחולה המועמד לניתוח להסרת המוקד האפילפטי;
{{ח:תתתת|(טו)}} לחולים בסרטן אשכים;
{{ח:תתתת|(טז)}} לחולים עם מיאלומה נפוצה;
{{ח:תתתת|(יז)}} לחולי סרטן (קרצינומה) ממקור לא ידוע;
{{ח:תתתת|(יח)}} לחולים בסרטן קיבה;
{{ח:תתתת|(יט)}} לחולים בסרטן האנוס;
{{ח:תתתת|(כ)}} לחולים בסרטן הפלאורה;
{{ח:תתתת|(כא)}} לחולים בסרטן הערמונית;
{{ח:תתתת|(כב)}} לחולים בסרטן לבלב;
{{ח:תתתת|(כג)}} לחולים בסרטן כליה;
{{ח:תתתת|(כד)}} לחולים בסרטן שלפוחית השתן;
{{ח:תתתת|(כה)}} לחולות בסרטן הרחם;
{{ח:תתתת|(כו)}} לחולות בסרטן העריה;
{{ח:תתתת|(כז)}} לחולים עם תסמונות פאראניאופלסטיות;
{{ח:תתתת|(כח)}} לחולים עם מצבים מורכבים של זיהום ודלקת;
{{ח:תתתת|(כט)}} לחולים עם ממאירות של הכבד;
{{ח:תתתת|(ל)}} לחולים עם ממאירות של כיס מרה ודרכי מרה;
{{ח:תתת|(7)}} בדיקת דימות באמצעות מכשיר PET CT עם F-Dopa18 לצורך גילוי גידולים נוירואנדוקריניים.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת האנדוקרינית, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} מיפוי אדרנל;
{{ח:תתת|(2)}} מיפוי תירואיד;
{{ח:תתת|(3)}} מיפוי פארתירואיד;
{{ח:תתת|(4)}} זיהוי גרורות.
{{ח:תת|(ג)}} מערכת העיכול, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} תבחין שילינג;
{{ח:תתת|(2)}} תבחיני תת־ספיגה;
{{ח:תתת|(3)}} ספיגת סידן;
{{ח:תתת|(4)}} רפלוקס בושט;
{{ח:תתת|(5)}} מיפוי לדימום במערכת העיכול;
{{ח:תתת|(6)}} מיפוי דרכי מרה;
{{ח:תתת|(7)}} מיפוי כבד וטחול;
{{ח:תתת|(8)}} מיפוי בלוטות רוק.
{{ח:תת|(ד)}} מערכת המין והשתן, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} מיפוי כליה דינמי;
{{ח:תתת|(2)}} קביעת קצב פינוי;
{{ח:תתת|(3)}} מיפוי אשכים;
{{ח:תתת|(4)}} פוסטולוגרפיה;
{{ח:תתת|(5)}} אורטרוגרפיה;
{{ח:תתת|(6)}} היסטרוסלפינגוגרפיה.
{{ח:תת|(ה)}} מערכת ההמטופואיטית, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} נפח פלזמה;
{{ח:תתת|(2)}} הישרדות כדוריות הדם;
{{ח:תתת|(3)}} מיפוי מוח העצם;
{{ח:תתת|(4)}} פרוקינטיקה.
{{ח:תת|(ו)}} מערכת המוסקולוסקלטלית, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} מיפוי עצמות (גליום וטכנציום);
{{ח:תתת|(2)}} מיפוי עם גליום;
{{ח:תתת|(3)}} מיאלוגרפיה;
{{ח:תתת|(4)}} בדיקת צפיפות העצם מסיבות רפואיות בלבד, כגון: במחלה ממארת, בטיפול ממושך בקורטיקוסטרואידים ובהפרעה בפעילות הפארתירואיד, ואי ספיקת כליות קשה;
{{ח:תתת|(5)}} בדיקת צפיפות עצם בשיטת DEXA במקרים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לנשים וגברים מעל גיל 60 – אחת ל־5 שנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לנשים שגילן מעל 50 – אחת לשנתיים ובהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שבר קיים;
{{ח:תתתתת|(2)}} שבר אוסטיאופורוטי בקרוב משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה;
{{ח:תתתתת|(3)}} BMI‏ (Body Mass Index) נמוך מ־19;
{{ח:תתתתת|(4)}} לנשים המקבלות טיפול בתרופות ALENDRONATE SODIUM או RALOXIFENE או RISEDRONATE SODIUM על פי ההוראות שנקבעו {{ח:חיצוני|צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)|בצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתתת|(ב1)}} לגברים שגילם מעל 50 – אחת לשנתיים ובהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שבר קיים;
{{ח:תתתתת|(2)}} שבר אוסטיאופורוטי בקרוב משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה;
{{ח:תתתתת|(3)}} BMI‏ (Body Mass Index) נמוך מ־19;
{{ח:תתתתת|(4)}} מקבלים טיפול בתרופה Alendronate Sodium על פי ההוראות שנקבעו {{ח:חיצוני|צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)|בצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לנשים או גברים, הלוקים באחת המחלות הכרוכות בסיכון יתר לאוסטיאופורוזיס או המטופלים בתכשיר גלוקוקורטיקואידי במשך שלושה חודשים ומעלה – תבוצע הבדיקה בלא מגבלת גיל ובתדירות שתתאים לכל אחת מהמחלות או לטיפול בתכשיר.
{{ח:תת|(ז)}} מערכת העצבים, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} מיפוי מוח;
{{ח:תתת|(2)}} מחזור הנוזל הצרברוספינלי.
{{ח:תת|(ח)}} מערכת הנשימה, כגון –
{{ח:תת}} מיפוי ריאות – ונטילציה, פרפוזיה, ברונכוגרפיה.
{{ח:תת|(ט)}} לימפואנגיוגרפיה.
{{ח:תת|(י)}} מיפוי גידולים בעיניים.
{{ח:תת|(יא)}} מיפוי דרכי הדמעות.
{{ח:תת|(יב)}} מיפוי גוף שלם.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} רדיולוגיה טיפולית ואבחנתית –
{{ח:תת|(א)}} רדיולוגיה טיפולית, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} רדיותרפיה בממאירויות שונות כולל תירואיד, פארתירואיד, הערמונית, גרורות בעצמות, במערכת עצבים מרכזית;
{{ח:תתת|(2)}} טיפול על־ידי מחטי אירידיום ורדיואיזוטופים במחלות התירואיד, סרטן הערמונית, פוליציתמיה, מיימת ונוזל פלוירלי עקב ממאירות, ארטריטיס ועוד;
{{ח:תתת|(3)}} טיפול בקובלט;
{{ח:תתת|(4)}} טיפול במאיץ קווי;
{{ח:תתת|(5)}} הקרנות רנטגן שטחיות ועמוקות.
{{ח:תת|(ב)}} רדיולוגיה אבחנתית – (צילום, עם ובלי חומר ניגוד, שיקוף וסקירה), כגון –
{{ח:תתת|(1)}} מינוגרף;
{{ח:תתת|(2)}} בית־חזה;
{{ח:תתת|(3)}} בטן;
{{ח:תתת|(4)}} עצמות ומפרקים;
{{ח:תתת|(5)}} עמוד שדרה ואגן;
{{ח:תתת|(6)}} מערות האף, עצמות הפנים, דרכי אויר עליונות;
{{ח:תתת|(7)}} גולגולת;
{{ח:תתת|(8)}} אזניים.
{{ח:תת|(ג)}} דרכי העיכול, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} ושט;
{{ח:תתת|(2)}} קיבה;
{{ח:תתת|(3)}} מעי־דק;
{{ח:תתת|(4)}} מעי־גס כולל קונטרסט כפול.
{{ח:תת|(ד)}} דרכי המרה, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} מילוי דרך הפה של חומר ניגוד;
{{ח:תתת|(2)}} הזרקה/הזלפה תוך ורידית של חומר ניגוד;
{{ח:תתת|(3)}} מילוי רטרוגרדי – של חומר ניגוד;
{{ח:תתת|(4)}} P.T.C, E.R.C.P‏.‎
{{ח:תת|(ה)}} דרכי השתן, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} אורוגרפיה תוך ורידית;
{{ח:תתת|(2)}} מילוי רטרוגרדי.
{{ח:תת|(ו)}} שונות –
{{ח:תתת|(1)}} טומוגרפיה וטומוגרפיה ממוחשבת (CT);
{{ח:תתת|(2)}} ממוגרפיה;
{{ח:תתת|(3)}} היסטרו־סלפינגוגרפיה;
{{ח:תתת|(4)}} אורטרוגרפיה;
{{ח:תתת|(5)}} פיסטולוגרפיה;
{{ח:תתת|(6)}} ברונכוגרפיה;
{{ח:תתת|(7)}} פנאומוגרפיה גולגולת/בטן;
{{ח:תתת|(8)}} מיאלוגרפיה;
{{ח:תתת|(9)}} לימפוגרפיה;
{{ח:תתת|(10)}} אנגיוגרפיה;
{{ח:תתת|(11)}} אנגיו־קרדיוגרפיה;
{{ח:תתת|(12)}} אולטרסאונד;
{{ח:תתת|(12א)}} בדיקת סקר לגילוי מוקדם של מפרצת אאורטלית בטנית;
{{ח:תתת}} בדיקת סקר חד־פעמית באמצעות סונר (אולטראסאונד) ממוקד לאאורטה;
{{ח:תתת}} הבדיקה תבוצע בגברים מעשנים או שעישנו בעבר, בגילאי 65 שנים עד 74 שנים;
{{ח:תתת|(13)}} M.R.I.‎;
{{ח:תתת|(14)}} ארתרוגרפיה.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} פעולות אבחון וטיפול נוספות:
{{ח:תת|(א)}} אלרגיה, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} דסנסיטיזציה אקוטית;
{{ח:תתת|(2)}} היפוסנסיטיזציה;
{{ח:תתת|(3)}} תבחיני עור כגון תבחינים לרעלנים;
{{ח:תתת|(4)}} טסטים פרובוקטיבים ברונכיאלים;
{{ח:תתת|(5)}} תבחין מנטו;
{{ח:תתת|(6)}} תבחין עור לאלרגנים לפנצילין.
{{ח:תת|(ב)}} עירויים וזריקות, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} עירוי דם כולל ערוי משלימי הדם, החלפת פלסמה;
{{ח:תתת|(2)}} עירוי נוזלים לוריד, הזנה פראנטרלית;
{{ח:תתת|(3)}} B.C.G.‎;
{{ח:תתת|(4)}} הזרקות למפרקים, גידים ובורסות;
{{ח:תתת|(5)}} כימוטרפיה כולל כימוטרפיה ביתית;
{{ח:תתת|(6)}} הזרקות תוך שריריות, תת עוריות ותוך עוריות;
{{ח:תתת|(7)}} חיסונים (למעט חיסונים לנוסעים לחוץ לארץ) פעולת החיסון בלבד;
{{ח:תתת|(8)}} הזרקות ליצירת חסם בעצבים וגנגליונים;
{{ח:תתת|(9)}} זילוח מבודד לגפה באמצעות חומר הגורם לנמק התאים – למטופלים הלוקים בסרקומה גרורתית מבודדת;
{{ח:תתת|(10)}} פוטופרזיס חוץ־גופי, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המטופל סובל מלימפומה עורית ולא הגיב לטיפול אחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} המטופל סובל ממחלת שתל כנגד מאכסן ולא הגיב לטיפול אחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} המטופל הוא מושתל לב או לב־ריאה, הסובל מתהליך של דחיית שתל, ולא הגיב לטיפול אחר;
{{ח:תתת|(11)}} אפרזיס של LDL‏ (LOW DENSITY LIPOPROTEIN) לחולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית ובהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החולה הוא הומוזיגוט למחלה, עם ערכי LDL גבוהים מ־‎500 mg/dl;
{{ח:תתתת|(ב)}} החולה הוא הטרוזיגוט למחלה, בלא עדות למחלת לב כלילית אשר למרות טיפול תרופתי מרבי נותר עם ערכי LDL הגבוהים מ־‎300 mg/dl;
{{ח:תתתת|(ג)}} החולה הוא הטרוזיגוט למחלה, עם מחלת לב כלילית אשר למרות טיפול תרופתי מרבי נותר עם ערכי LDL הגבוהים מ־‎mg/dl 200.
{{ח:תת|(ג)}} טיפול נמרץ, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} פעולות החייאה במצבי חירום כגון בדום לב, טראומה כשלון לב־ראות;
{{ח:תתת|(2)}} השתלות קוצב לב טרנסטורקלי;
{{ח:תתת|(3)}} אינטובציה אנדוטרכאלית;
{{ח:תתת|(4)}} טיפול נמרץ ליילוד ולפג כולל ניטור מדדים חיוניים והזנה מלאכותית;
{{ח:תתת|(5)}} טיפול נמרץ כללי כולל סיוע נשימתי;
{{ח:תתת|(6)}} טיפול היפרברי;
{{ח:תתת|(7)}} דיאליזה – המודיאליזה, דיאליזה פריטונאלית, דיאליזה ביתית.
{{ח:תת|(ד)}} אבחון וטיפול בעקרות, כגון:
{{ח:תתת|(1)}} תבחינים לצורך בירור עקרות ולצורך הפריה מלאכותית;
{{ח:תתת|(2)}} טיפול בעקרות;
{{ח:תתת|(3)}} הפריה מלאכותית – כולל טיפולים להשבחת זרע וטיפול הורמונלי;
{{ח:תתת|(4)}} טיפולי הפריה חוץ־גופית – ניתנים לצורך הולדת ילד ראשון ושני, לבני זוג שלהם אין ילדים בנישואיהם הנוכחיים, וכן לאישה בלא ילדים המעוניינת להקים משפחה חד־הורית, וכן לגברים שהם בני זוג שלהם אין ילדים או לגבר בלא ילדים המעוניין להקים משפחה חד־הורית, בתהליך פונדקאות.
{{ח:תת|(ד1)}} שימור פוריות לילדות, לנערות ולנשים המיועדות לקבל טיפול בכימותרפיה או בהקרנות: השירות יינתן לנשים המיועדות לקבל טיפול בכימותרפיה או בהקרנות שעלול לפגוע בפוריותן מבין החלופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} שימור עוברים;
{{ח:תתת|(2)}} שימור ביציות;
{{ח:תתת|(3)}} שימור והשתלה של רקמת שחלה;
{{ח:תת}} הטיפול ניתן לצורך הולדת ילד ראשון ושני לבני זוג שלהם אין ילדים בנישואיהם הנוכחיים וכן לאישה, נערה או ילדה, בלא ילדים, למטרת שימור פוריות.
{{ח:תת|(ד2)}} השתלת רקמת שחלה (על רקע ממאירות) למטרת שימור פוריות (עד שני ילדים במשפחה).
{{ח:תת|(ד3)}} שימור פוטנציאל הפוריות לנשים עם סיכון מוגבר לאל־וסת מוקדם בהתוויות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} נשים עם רזרבה שחלתית ירודה;
{{ח:תתת|(2)}} נשים לפני טיפול גונדוטוקסי שלא עקב ממאירות;
{{ח:תתת|(3)}} נשים המועמדות לניתוח של הסרה של יותר משחלה אחת;
{{ח:תת}} הטיפול יינתן לצורך הולדת ילד ראשון ושני לבני זוג שלהם אין ילדים בנישואיהם הנוכחיים וכן לאישה, נערה או ילדה, בלא ילדים, למטרת שימור פוריות.
{{ח:תת|(ה)}} אבחון מערכת העצבים והשריר, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} ביופסיה משריר;
{{ח:תתת|(2)}} EMG ומבחני העברה עצבית;
{{ח:תתת|(3)}} EEG.
{{ח:תת|(ו)}} אבחון וטיפול במפרקים, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} מניפולציות;
{{ח:תתת|(2)}} ארטרוסקופיה.
{{ח:תת|(ו1)}} בדיקה ממוחשבת תלת־ממדית של התנועה וההליכה לאבחון והחלטה טיפולית בהפרעות תנועה בילדים הסובלים מאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחלות נוירו־אורתופדיות כגון: שיתוק מוחין, Myelomeningocele, ומחלות אחרות;
{{ח:תתת|(2)}} מחלות נוירולוגיות, קשיי הליכה או הפרעות מוטוריות בהתפתחות;
{{ח:תתת|(3)}} מחלות אורתופדיות של הגפיים התחתונות, עמוד השדרה והגפיים העליונות.
{{ח:תת|(ז)}} פניה לחדר מיון של בית חולים.
{{ח:תת|(ח)}} טיפול תרופתי בהרטבה לילית.
{{ח:תת|(ט)}} טיפול שיניים בחולים אונקולוגיים לפני ואחרי טיפול כימותרפי/קרינתי.
{{ח:תת|(י)}} טיפולי שיניים מיוחדים לחולים עם פגיעה בהתפתחות עצמות הפנים (Hemifacial Microsomia).
{{ח:תת|(יא)}} טיפולי שיניים מיוחדים לבעלי פגמים מולדים במשנן (Cleidocranial Dysplasia).
{{ח:תת|(יב)}} טיפולי שיניים מיוחדים לבעלי חיך ושפה שסועים.
{{ח:תת|(יב1)}} טיפול שיניים לבעלי פגיעה מערכתית מולדת במבנה ובחומר השן – טיפול שיניים משמר ומשקם לשיניים שנפגעו באופן ישיר מהמחלות Dentinogenesis imperfecta,‏ Amelogenesis imperfecta;
{{ח:תת}} הטיפול יינתן למטופלים שלא מלאו להם 25 שנים.
{{ח:תת|(יב2)}} טיפול דנטלי מקיף רב־תחומי, עד גיל 30, בחולי תסמונת Treacher Collins –
{{ח:תת}} הטיפול האמור יינתן לאחר אבחון שיבצע רופא או רופא שיניים מומחה;
{{ח:תת}} הטיפול יינתן בידי רופא שיניים מומחה ברפואת שיניים, כירורגיית הפה והלסתות ושיקום הפה, בעל ניסיון בטיפול בחולים אלה;
{{ח:תת}} הטיפול יכלול סבב טיפולי שיניים הכולל רפואת שיניים בתחומי מניעה, טיפול משמר, אורתודונטיה ושיקום הפה.
{{ח:תת|(יב3)}} טיפול דנטלי מקיף רב־תחומי, עד גיל 30, בתסמונות סגירה מוקדמת של תפרי הגולגולת (כגון תסמונות Apart,‏ Crouzon ו־Pfeiffer)
{{ח:תת}} הטיפול יינתן לאחר אבחון שיבצע רופא או רופא שיניים מומחה;
{{ח:תת}} הטיפול יינתן בידי רופא שיניים מומחה ברפואת שיניים, כירורגיית הפה והלסתות ושיקום הפה, בעל ניסיון בטיפול בחולים אלה;
{{ח:תת}} הטיפול יכלול סבב טיפולי שיניים הכולל רפואת שיניים בתחומי מניעה, טיפול משמר, אורתודונטיה ושיקום הפה.
{{ח:תת|(יב4)}} טיפולי שיניים עד גיל 40, לסובלים מחוסר מולד מרובה של 6 שיניים ומעלה –
{{ח:תת}} הטיפול יינתן לאחר אבחון שיבצע רופא או רופא שיניים מומחה;
{{ח:תת}} הטיפול יינתן בידי רופא שיניים מומחה ברפואת שיניים, כירורגיית הפה והלסתות ושיקום הפה, בעל ניסיון בטיפול בחולים אלה;
{{ח:תת}} הטיפול יכלול סבב טיפולי שיניים הכולל אורתודונטיה ושיקום הפה וכן רפואת שיניים בתחומי מניעה, טיפול משמר, ותותבות אקריליות זמניות.
{{ח:תת|(יב5)}} טיפולי שיניים מונעים ומשמרים עד גיל 24 שנים ללוקים בתסמונות נוירו־התפתחותיות המלוות בלקות ביד או בלסת ובלבד שאלה –
{{ח:תתת|(1)}} יינתנו לאחר אבחון נוירולוג שיציין קיומה של מחלת עצב־שריר או פגיעה מוחית מולדת או נרכשת, נוסף על אחת מהלקויות האלה לפחות:
{{ח:תתתת|(א)}} לקות מוטורית בגפה עליונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפרעה אוראלית המשרה מחלות דנטליות או פריודונטליות שהיא הפרעה בטונוס שרירי הלסת או אפרקסיה המונעת לעיסה ובליעה תקינים או הפרעה בגזע המוח הגורמת להפרעה בתפקוד עצבים קרניאליים האחראים על תפקוד שרירי הלעיסה והבליעה או נשימת פה;
{{ח:תתת|(2)}} יינתנו למטופלים שאינם חוסים במוסדות.
{{ח:תת|(יב6)}} טיפולים אורתודנטיים (יישור שיניים) מכינים ונלווים לניתוחים אורתודנטיים במטופלים הזכאים לניתוחים במסגרת הסל.
{{ח:תת|(יב7)}} טיפולי שיניים מונעים ומשמרים עד גיל 24 שנים ללוקים במוגבלות שכלית התפתחותית, שאינם חוסים במוסדות או מגורים של משרד הרווחה.
{{ח:תת|(יב8)}} טיפול דנטלי בחבלות שיניים בילדים, כולל עזרה ראשונה, אבחון, ייעוץ, טיפולים משמרים והרדמה (אם ההפניה להרדמה ניתנת עד 6 חודשים מהחבלה), למעט טיפול משקם שאינו הדבקת והארכה של כותרת, ולמעט אורתודנטיה.
{{ח:תת|(יג)}} טיפולים בפצעים קשי ריפוי –
{{ח:תת}} הטיפולים יינתנו לאחר מיצוי הטיפול המקובל בפצעים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 1 פרט 19|בסעיף 19(ב)(3)}} וזאת לטיפול בפצעים קשי ריפוי על רקע מחלות כרוניות, פצעי לחץ, פצעי טראומה או פצעים שאינם נרפאים כצפוי אחרי ניתוח.
{{ח:תת|(יד)}} טיפול כימותרפי בממאירויות בילדים –
{{ח:תת}} טיפולים כימותרפיים בילדים לממאירויות הייחודיות לגיל הילדות ולפי פרוטוקולים מקובלים בעולם.

{{ח:סעיף*|7||תיקון: ק״ת תשס״ב, ק״ת תש״ע, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} מיילדות, כגון –
{{ח:תת|(א)}} בדיקת רופא וקביעת הריון.
{{ח:תת|(ב)}} מחלה בזמן הריון ומעקב אחר הריון בר־סיכון.
{{ח:תת|(ג)}} פנייה לועדה להפסקת הריון וביצוע הפסקת הריון.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} סקירת מערכות עובר.
{{ח:תת|(ה)}} אקו לב עובר – (לאחר שעלה חשד למום לב בעובר).
{{ח:תת|(ו)}} הרדמה אפידורלית בעת תהליך הלידה.
{{ח:תת|(ז)}} בדיקה לזיהוי מוקדם של מומים בעובר.
{{ח:תת|(ח)}} בדיקת מי שפיר כאשר הסיכוי לתיסמונת דאון בלידה, הוא מעל 1:380; לפי חלבון עוברי, BHCG אסטריול וגיל האשה.
{{ח:תת|(ט)}} בדיקת שקיפות עורפית בהיריון לאבחון תסמונת דאון הבדיקה כוללת בדיקת אולטראסאונד של מדידת עובי השקיפות העורפית (nuchal translucency – NT) עם תיעוד מצולם; הבדיקה תבוצע בין שבוע 0+11 לשבוע 6+13 של ההיריון.
{{ח:תת|(ט1)}} בדיקת סקר ביוכימי PAPP-A ו־free beta hCG לנשים הרות בטרימסטר ראשון; הבדיקה תבוצע בין שבוע 0+11 לשבוע 6+13 של ההיריון באמצעות בדיקת דם של האישה לרמות של PAPP-A ו־free beta hCG.
{{ח:תת|(י)}} סליל לחסימת חצוצרות למניעת היריון – שימוש באבזר סלילי בטכניקה היסטרוסקופית לסגירת החצוצרות לשם מניעת היריון בנשים שהיריון מהווה סיכון לחייהן, ואשר מסיבות רפואיות לא מתאימות להתערבויות כירורגיות.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} פעולות ניתוחיות
{{ח:תת|(א)}} ניתנים כל הניתוחים הטיפולים בכל מערכות הגוף.
{{ח:תת|(ב)}} השתלות איברים.
{{ח:תת|(ג)}} שחזור פלסטי, למעט טיפולים וניתוחים קוסמטיים.
{{ח:תת|(ד)}} משתלים פנימיים.
{{ח:תת|(ה)}} הרדמה לסוגיה.

{{ח:סעיף*|9||תיקון: ק״ת תשס״ב, ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} עור ושד – אבחנה, טפול ופעולות ניתוחיות, כגון:
{{ח:תת|(א)}} ניקוז מורסה או המטומה –
{{ח:תתת|(1)}} שאיבה לצורך בדיקה ציטולוגית;
{{ח:תתת|(2)}} ביופסיות עור מכל סוג;
{{ח:תתת|(3)}} כריתה של נגעי עור כמו ורוקות, פפילומות, נבוסים ציסטות המנגיומות;
{{ח:תתת|(4)}} ליפומות, דרמואיד ציסט, פילונידל ציסט;
{{ח:תתת|(4א)}} פוטותרפיה ופוטוכימותרפיה לטיפול בלימפומה עורית וליכן־פלאנוס;
{{ח:תתת|(5)}} הסרת גוף זר.
{{ח:תת|(ב)}} טפול בכוויות, כולל דברידמנט והשתלות עור.
{{ח:תת|(ג)}} תפרים בעור ובתת עור.
{{ח:תת|(ד)}} ביופסיות שד, אספירציה של ציסטה, ניקוז מורסה או המטומה.
{{ח:תת|(ה)}} כריתת שד, גידול או למפקטומיה. כריתת שד בגבר שלא מסיבות קוסמטיות.
{{ח:תת|(ו)}} שחזור שד לאחר כריתה בשל ממאירות.
{{ח:תת|(ז)}} פסוריאזיס –
{{ח:תתת|(1)}} טיפול תרופתי;
{{ח:תתת|(2)}} שהייה בים המלח;
{{ח:תתת|(3)}} טיפול ”פובה“;
{{ח:תת}} הערה – לא תינתן השתתפות לטיפול בים המלח ולטיפול ”פובה“ באותה שנה.
{{ח:תת|(ח)}} טיפולי ”פובה“ לחולי ”ויטיליגו“.
{{ח:תת|(ט)}} פאה משיער טבעי לחולי אלופציה אראטה טוטאליס או אוניברסליס.

{{ח:סעיף*|10||תיקון: ק״ת תש״ע, ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} מערכת השלד והשרירים – אבחנה, טפול ופעולות ניתוחיות כגון:
{{ח:תת|(א)}} כף יד ושורש כף יד, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} קטיעה;
{{ח:תתת|(2)}} ארטרודזיס;
{{ח:תתת|(3)}} ארטרופלסטיקה;
{{ח:תתת|(4)}} ארטרוסקופיה;
{{ח:תתת|(5)}} ארטרוטומיה;
{{ח:תתת|(6)}} נטילת ביופסיה מעצמות, ממפרק או משריר;
{{ח:תתת|(7)}} דקומפרסיה של העצב המדיאני או עצבים אחרים;
{{ח:תתת|(8)}} חתכים וניקוז במקרי אוסטאומיאליטיס;
{{ח:תתת|(9)}} סינובקטומיה כימית או ניתוחית;
{{ח:תתת|(10)}} חתך בפסיה או גידים;
{{ח:תתת|(11)}} מניפולציה של כף היד ושרש כף היד;
{{ח:תתת|(12)}} אוסטאוטומיה;
{{ח:תתת|(13)}} טפול בפסוידוארטרוזיס;
{{ח:תתת|(14)}} רקונסטרוקציה של העצמות, ליגמנטים, עצבים, גידים, ראימפלנטציה;
{{ח:תתת|(15)}} שחרור גידים;
{{ח:תתת|(16)}} רדוקציה של שברים בעצמות כף היד ושרש כף היד.
{{ח:תת|(ב)}} אמה ומרפק, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} קטיעה;
{{ח:תתת|(2)}} ארטרודזיס;
{{ח:תתת|(3)}} ארטרוסקופיה;
{{ח:תתת|(4)}} אספירציה;
{{ח:תתת|(5)}} הזרקה למפרק או לגיד או לבורסה;
{{ח:תתת|(6)}} ביופסיה;
{{ח:תתת|(7)}} דקומפרסיה ודנרווציה;
{{ח:תתת|(8)}} ניקוז;
{{ח:תתת|(9)}} מניפולציה;
{{ח:תתת|(10)}} אקסיזיה של בורסה באולקרנון;
{{ח:תתת|(11)}} סינובקסומיה;
{{ח:תתת|(12)}} כריתה של גידולים ברקמה רכה או העצם;
{{ח:תתת|(13)}} רקונסטרוקציה;
{{ח:תתת|(14)}} רדוקציה של דיסלוקציות;
{{ח:תתת|(15)}} טיפול בשברים של עצמות האמה והמרפק;
{{ח:תתת|(16)}} נתוחי החלפת מפרקים.
{{ח:תת|(ג)}} כתף, זרוע ובית החזה, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} קטיעה;
{{ח:תתת|(2)}} ארטרודזיס;
{{ח:תתת|(3)}} ארטרוסקופיה;
{{ח:תתת|(4)}} שאיבת נוזל;
{{ח:תתת|(5)}} הזרקה למרפק;
{{ח:תתת|(6)}} ביופסיה;
{{ח:תתת|(7)}} כריתה וניקוז;
{{ח:תתת|(8)}} מניפולציות;
{{ח:תתת|(9)}} אקסיזיה של עצמות;
{{ח:תתת|(10)}} סינובקטומיה;
{{ח:תתת|(11)}} כריתת בורסות;
{{ח:תתת|(12)}} מניסקוטומיה;
{{ח:תתת|(13)}} רקונסטרוקציה של עצבים. שרירים ורקמה רכה;
{{ח:תתת|(14)}} רדוקציה ותיקון שברים ודיסלוקציות בעצמות הכתף, היד ובית החזה;
{{ח:תתת|(15)}} רדוקציות סגורות ורדוקציות ניתוחיות פתוחות;
{{ח:תתת|(16)}} נתוחי החלפת מפרקים.
{{ח:תת|(ד)}} גולגולת ומנידבולה, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} ארטרופלסטיקה;
{{ח:תתת|(2)}} שחזור פלסטי, למעט ניתוחים קוסמטיים;
{{ח:תתת|(3)}} ביופסיה;
{{ח:תתת|(4)}} כריתה וניקוז;
{{ח:תתת|(5)}} ניתוחים אורביטו־קרניאליים;
{{ח:תתת|(6)}} אקסיזיות;
{{ח:תתת|(7)}} רדוקציה וטפול בשברים בגולגולת ובלסת התחתונה;
{{ח:תתת|(8)}} טיפול בדיסלוקציות.
{{ח:תת|(ה)}} עמוד השדרה, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} דקומפרסיה;
{{ח:תתת|(2)}} דיסקוטומיה;
{{ח:תתת|(3)}} למינקטומיה;
{{ח:תתת|(4)}} אקספלורציה אחורית;
{{ח:תתת|(5)}} פתיחת דורה;
{{ח:תתת|(6)}} ניקוז (באוסטאומיאליטיס) מניפולציה;
{{ח:תתת|(7)}} חיתוך עצמות, שרירים, רקמה רכה;
{{ח:תתת|(8)}} אוסטאוטומיה;
{{ח:תתת|(9)}} הכנסת שתלים לעמוד השדרה;
{{ח:תתת|(10)}} רדוקציה של שברים ונקעים;
{{ח:תתת|(11)}} VEPTR – מערכת מודולרית להרחבת צלעות בתינוקות וילדים עם תסמונת בית חזה לא מספק (thoracic insufficiency syndrome) שבהם התפקוד הריאתי פגום, באופן משני למומי לידה של איחוי או חוסר צלעות ועקמת, לצורך התפתחות תקינה של עמוד השדרה;
{{ח:תתת|(12)}} חגורת גב (מחוך) לטיפול בעקמת של עמוד השדרה, אצל ילדים לפני סיום הגדילה, במקרים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עקמת אידיופטית קלה עד בינונית של עמוד השדרה;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיפוזיס אידיופתי;
{{ח:תתתת|(ג)}} עקמת לאחר טראומה לעמוד השדרה או לאחר גידולים או זיהומים;
{{ח:תתתת|(ד)}} עקמת מולדת;
{{ח:תתתת|(ה)}} עקמת על רקע מחלה נוירומוסקולרית.
{{ח:תת|(ו)}} אגן הירכיים ומפרקי הירכיים, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} אמפוטציה;
{{ח:תתת|(2)}} ארטרודזיס;
{{ח:תתת|(3)}} ארטרופלסטיקה;
{{ח:תתת|(4)}} ארטרוסקופיה של מפרק הירך;
{{ח:תתת|(5)}} ארטרוטומיה;
{{ח:תתת|(6)}} ניקוז ושאיבה;
{{ח:תתת|(7)}} ביופסיות;
{{ח:תתת|(8)}} דנרבציה;
{{ח:תתת|(9)}} מניפולציות;
{{ח:תתת|(10)}} אקסיזיות;
{{ח:תתת|(11)}} אוסטאוטומיה;
{{ח:תתת|(12)}} רדוקציה וטיפול בנקעים ובשברים;
{{ח:תתת|(13)}} סד לפריקה התפתחותית במפרקי הירכיים Developmental Dysplasia Of Hip (DDH).
{{ח:תת|(ז)}} ירך וברכיים, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} אמפוטציה;
{{ח:תתת|(2)}} ביופסיה;
{{ח:תתת|(3)}} חיתוך וניקוז (כגון אוסטאומיאליטיס), כריתת עצם, שריר, רקמה רכה;
{{ח:תתת|(4)}} ניתוחי רקונסטרוקציה;
{{ח:תתת|(5)}} ניתוחי רדוקציה של שברים ונקעים;
{{ח:תתת|(6)}} כריתת מניסקוס;
{{ח:תתת|(7)}} החלפת מפרקים;
{{ח:תתת|(8)}} שאיבה או הזרקת מפרק הברך.
{{ח:תת|(ח)}} שוק, כף הרגל ושרש כף הרגל, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} אמפוטציות;
{{ח:תתת|(2)}} ביופסיות;
{{ח:תתת|(3)}} דקומפרסיה, חיתוך וניקוז;
{{ח:תתת|(4)}} טיפול בפסוידוארוזיס;
{{ח:תתת|(5)}} אוסטאוטומיה;
{{ח:תתת|(6)}} רדוקציה של שברים ונקעים;
{{ח:תתת|(7)}} ארטרוסקופיה;
{{ח:תתת|(8)}} ארטרוטומיה;
{{ח:תתת|(9)}} הזרקה למפרקים הנ״ל;
{{ח:תתת|(10)}} סד לכף רגל קלובה (club foot).

{{ח:סעיף*|11||תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ו־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} מערכת הנשימה – אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון –
{{ח:תת|(א)}} נזופרינקס –
{{ח:תתת|(1)}} ביופסיה;
{{ח:תתת|(2)}} כריתת נגעים וגידולים;
{{ח:תתת|(3)}} גלוסוטומיה;
{{ח:תתת|(4)}} אנדוסקופיה של דרכי אויר העליונות.
{{ח:תת|(ב)}} אף –
{{ח:תתת|(1)}} ניקוז מורסה והמטומה;
{{ח:תתת|(2)}} כריתת פוליפים;
{{ח:תתת|(3)}} ביופסיות;
{{ח:תתת|(4)}} סילוק גוף זר;
{{ח:תתת|(5)}} רינופלסטיקה לשם תיקון שפה שסועה;
{{ח:תתת|(6)}} טיפולים בדימומים מהאף;
{{ח:תתת|(7)}} יישור מחיצה;
{{ח:תתת|(8)}} בדיקת פוטנציאל ממברנת האף במטופל שקיים לגביו חשד כי הוא לוקה במחלת לייפת כיסתית (סיסטיק פיברוזיס), על אף אי גילוי המחלה בבדיקות גנטיות או במבחן זיעה.
{{ח:תת|(ג)}} סינוסים –
{{ח:תתת|(1)}} שטיפה וניקוז;
{{ח:תתת|(2)}} סינוסקטומיה;
{{ח:תתת|(3)}} סגירת פיסטולות.
{{ח:תת|(ד)}} גרון –
{{ח:תתת|(1)}} אנדוסקופיה;
{{ח:תתת|(2)}} כריתת גרון עם או בלי כריתה חלקית או שלמה של בלוטת התירואיד;
{{ח:תתת|(3)}} לרינגופלסטיקה;
{{ח:תתת|(4)}} הסרת פוליפים ויבלות ממיתרי הקול;
{{ח:תתת|(5)}} השתלת תותב דיבור, אחזקתו והחלפתו לחולים שעברו כריתת גרון שלמה עקב ממאירות;
{{ח:תתת|(6)}} מכשיר דיבור אלקטרוני לאחר כריתת גרון שלמה – לחולים לאחר כריתת גרון אשר בעקבות מצבם הפיסי או הטיפול האונקולוגי לא יכולים להשתמש בתותב דיבור;
{{ח:תתת|(7)}} שסתום דיבור לחולים לאחר פיום קנה (טרכאוסטומיה).
{{ח:תת|(ה)}} קנה הנשימה והברונכים –
{{ח:תתת|(1)}} ברונכוסקופיה עם או בלי ביופסיות;
{{ח:תתת|(2)}} שאיבות והזרקת חומר ניגודי;
{{ח:תתת|(3)}} אספירציות;
{{ח:תתת|(4)}} חיתוך קנה;
{{ח:תתת|(5)}} החדרת צינור לקנה;
{{ח:תתת|(6)}} כריתת קנה הנשימה;
{{ח:תתת|(7)}} כריתת הקרינה.
{{ח:תת|(ו)}} דופן בית־החזה ומדיאסטינום –
{{ח:תתת|(1)}} כריתת גידולים;
{{ח:תתת|(2)}} כריתת צלעות;
{{ח:תתת|(3)}} כריתת הסטרנום;
{{ח:תתת|(4)}} פיקסציה של בית־החזה;
{{ח:תתת|(5)}} טורקופלסטיקה;
{{ח:תתת|(6)}} ביופסיות;
{{ח:תתת|(7)}} מדיאסטינוסקופיה;
{{ח:תתת|(8)}} מכשיר משעל בעבור חולים במחלות ניוון ופגיעה בשרירים או עצבים (מחלות נוירומוסקולריות), הגורמות לפגיעה משמעותית בדופן בית החזה ותנועת הסרעפת, שבהם מתקיים קושי בביצוע פעולת שיעול אפקטיבית (על רקע היחלשות השיעול ופעולות ריאה נלוות), וצבירת הפרשות בדרכי הנשימה בלא אפשרות לנקזן באופן יעיל;
{{ח:תתת|(9)}} מערכת לקיצוב חשמלי של הסרעפת, הטכנולוגיה תינתן לעונים על אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מטופלים עם פגיעה בעמוד שדרה צווארי, הגורמת להגבלה בנשימה ותלות בהנשמה חיצונית;
{{ח:תתתת|(ב)}} חולי ALS עם הגבלה בנשימה והנזקקים לתמיכה נשימתית.
{{ח:תת|(ז)}} ריאות וקרום הריאה –
{{ח:תתת|(1)}} אספירציה אבחנתית;
{{ח:תתת|(2)}} ניקוז;
{{ח:תתת|(2א)}} סיוע ביתי בניקוז ריאתי לחולים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חולי לייפת כיסתית;
{{ח:תתתת|(ב)}} חולי PCD (primary ciliary dyskinesia);
{{ח:תתתת|(ג)}} חולי דיסאוטונומיה משפחתית (FD);
{{ח:תתתת|(ד)}} חולי Ataxia Telangiectasia (AT);
{{ח:תתת|(3)}} הכנסת חומר כמוטרפי או סקלרוזנטי;
{{ח:תתת|(4)}} אנדוסקופיות;
{{ח:תתת|(5)}} ביופסיה מהראיה;
{{ח:תתת|(6)}} ביופסיה מהפלוירה;
{{ח:תתת|(7)}} ניקוז נוזל פלוירלי או פנוימטורקס;
{{ח:תתת|(8)}} דקורטיקציה של הריאה;
{{ח:תתת|(9)}} כריתת ריאה עם או בלי דיסקציה של בלוטות המדיאסטינום;
{{ח:תתת|(10)}} לובקטומיה;
{{ח:תתת|(11)}} כריתת סגמנט ריאתי;
{{ח:תתת|(12)}} בולקטומיה;
{{ח:תתת|(13)}} כריתת פלוירה;
{{ח:תתת|(14)}} השתלת ריאות;
{{ח:תתת|(15)}} טיפול במשאבה לחולים ביתר לחץ ריאתי המקבלים טיפול בתכשיר REMODULIN בהתאם למסגרת הכללתו בסל;
{{ח:תתת|(16)}} מכשירי אינהלציה לתרופות ייעודיות לסיסטיק פיברוזיס (CF{{ח:הערה|)}} ו־Primary Ciliary Dyskinesia (PCD{{ח:הערה|)}};
{{ח:תתת|(17)}} מכשירים מסוג Technology Mesh Vibrating (VMT) יינתנו לחולים שהם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ילדים עד גיל 18 שנים החולים בלייפת כיסתית (CF);
{{ח:תתתת|(ב)}} בגירים חולי CF או PCD המטופלים בתרופות אשר יכולות להינתן רק באמצעות מכשיר מסוג זה.
{{ח:תת|(ח)}} תיפקודי ריאות.
{{ח:תת|(ט)}} בדיקת EGFR לצורך אבחון חולי סרטן ריאה המועמדים לטיפול ב־TKIs.
{{ח:תת|(י)}} שירותי שיקום ריאתי:
{{ח:תתת|(1)}} חולי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) –
{{ח:תתתת|(א)}} סדנת שיקום ריאתי תינתן בתדירות של אחת לשנה לחולים עם מחלת ריאות חסימתית (COPD) קשה (דרגה 3 עד 4 לפי דירוג GOLD);
{{ח:תתתת|(ב)}} סדנת שיקום ריאתי תינתן לחולים עם מחלת ריאות חסימתית (COPD) בדרגה בינונית ומעלה (דרגה 2 ומעלה לפי דירוג GOLD) לפני ניתוח חזה ובטן ולאחריו;
{{ח:תתת|(2)}} שיקום ריאתי לחולים הנמצאים ברשימת המתנה להשתלת ריאה;
{{ח:תתת|(3)}} שיקום ריאתי לחולים לאחר השתלת ריאה;
{{ח:תתת|(4)}} סדנת שיקום ריאתי בתדירות של אחת לשנה לחולי יתר לחץ דם ריאתי עורקי (קבוצה 1 של ארגון הבריאות העולמי);
{{ח:תתת|(5)}} סדנת שיקום ריאתי בתדירות של אחת לשנה לחולים עם ברונכיאקטזות;
{{ח:תתת|(6)}} סדנת שיקום ריאתי בתדירות של אחת לשנה לחולים עם מחלת ריאה אינטרסטיציאלית.

{{ח:סעיף*|12||תיקון: ק״ת תשנ״ט, ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ד, ק״ת תשס״ו־2, ק״ת תשס״ח, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד־5|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} מערכת לב־ריאה וכלי דם – אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון –
{{ח:תת|(א)}} הלב וקרום הלב –
{{ח:תתת|(1)}} מסג׳ לב – סגור ופתוח;
{{ח:תתת|(2)}} אספירציה מהפריקרד;
{{ח:תתת|(3)}} הזרקת חמרים סקלרוזנטיים לפריקרד;
{{ח:תתת|(4)}} ביופסית פריקרד;
{{ח:תתת|(5)}} פריקרדיאקטומיה;
{{ח:תתת|(6)}} קרדיוטומיה עם אקספלורציה;
{{ח:תתת|(7)}} אבלציה של הצרור ע״ש היס;
{{ח:תתת|(8)}} אבלציה על־ידי גלי רדיו;
{{ח:תתת|(9)}} כריתת גידול החדר;
{{ח:תתת|(10)}} כריתת אנאוריזמה של הסינוס ע״ש ולסלווה;
{{ח:תתת|(11)}} אנדארטרקטומיה של העורקים הכליליים;
{{ח:תתת|(12)}} ניתוחים לתיקון מומים מולדים של הלב וכלי הדם ולרבות ניתוח לתיקון מומים מולדים במחיצות הלב באמצעות התקנים מלאכותיים;
{{ח:תתת|(13)}} השתלת לב;
{{ח:תתת|(14)}} שוק חשמלי קרדיאלי;
{{ח:תתת|(15)}} צינטור הלב כולל מבחנים המודינמיים, זרימה ומטבוליים שמאלי, לב ימני ומיהול על־ידי צבע;
{{ח:תתת|(16)}} תפוקת הלב;
{{ח:תתת|(17)}} תבחיני מאמץ בעת צינטור;
{{ח:תתת|(18)}} תבחין לתיפקוד לב ריאה;
{{ח:תתת|(19)}} איזוטופים בעת צינטור;
{{ח:תתת|(20)}} אנגיוגרפיה כולל בעקבות ניתוחי מעקף;
{{ח:תתת|(21)}} תומכנים ותומכנים עורקיים כליים משחררי תרופה;
{{ח:תתת|(22)}} מבחנים אלקטרופיסיולוגיים וקיצוב הלב;
{{ח:תתת|(23)}} מיפוי אנדוקרדיאלי;
{{ח:תתת|(24)}} הכנסת אלקטרודה אנדוקרדיאלית זמנית, ומיקומה;
{{ח:תתת|(25)}} השתלת קוצב לב;
{{ח:תתת|(26)}} ביופסיה אנדומיוקרדיאלית;
{{ח:תתת|(27)}} אלקטרוקרדיוגרפיה;
{{ח:תתת|(27א)}} קלט אלקטרוקרדיוגרפיה אוטומטי מושתל תת־עורי –
{{ח:תתתת|(א)}} לאחר מיצוי בירור של סינקופה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בהמלצת קרדיולוג המתמחה באלקטרופיסיולוגיה;
{{ח:תתת|(28)}} הולטר;
{{ח:תתת|(29)}} מבחן מאמץ על־ידי דיפירידמול־טליום;
{{ח:תתת|(30)}} קרדיוביפר;
{{ח:תתת|(31)}} קרדיוגרפיה בלתי פולשנית כגון: אקו׳, אקו׳ דופלר;
{{ח:תתת|(32)}} אבחנה, טפול ומעקב אחר חולי לב;
{{ח:תתת|(33)}} שיקום חולי לב – לאחר שחרור מבית החולים;
{{ח:תתת|(34)}} מכשיר עזר לחדר השמאלי של הלב –
{{ח:תתתת|(א)}} לחולים שנמצאו מועמדים כשירים להשתלת לב ומצבם הידרדר באופן שחייב אשפוז ותמיכה בקטכולאמינים או בבלון אינטרה־אאורטלי;
{{ח:תתתת|(ב)}} לחולי אי־ספיקת לב סופנית שאינם מיועדים להשתלת לב – כטיפול קבע ארוך טווח;
{{ח:תתת|(34א)}} מערכת לב מלאכותי לחולים עם אי־ספיקת לב דו־חדרית המועמדים להשתלה, כגישור לפני השתלה;
{{ח:תתת|(35)}} בדיקת אקו לב במאמץ עם דובוטמין;
{{ח:תתת|(36)}} מערכת קיצוב דו־חדרית לטיפול בחולה הסובל מאי ספיקת לב קשה למרות טיפול קונבנציונלי מיטבי (הכולל: טיפול תרופתי, רהוסקולריזציה ותיקון בעיות מסתמיות) ועונה על כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דרגה תפקודית III-IV;
{{ח:תתתת|(ב)}} תפוקת לב (LVEF) נמוכה מ־35%;
{{ח:תתתת|(ג)}} הגדלת חדר שמאל (55 מ״מ &lt; LVEDD בבדיקת אקו);
{{ח:תתתת|(ד)}} הפרעת הולכה חשמלית המתבטאת ברוחב QRS של 130 מילי/שניות ומעלה;
{{ח:תתת|(37)}} סוגר אוזנית לעלייה שמאלית בלב, בחולים הסובלים מפרפור עליות, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} חולים הסובלים מפרפור עליות המצויים בסיכון גבוה לשבץ מוחי ואינם יכולים להיות מטופלים בנוגדי קרישה;
{{ח:תתתת|(ב)}} חולים הסובלים מפרפור עליות, המצויים בסיכון בינוני־גבוה לשבץ מוחי (CHADS2 score בדרגה 2 ומעלה) ושאינם יכולים להיות מטופלים בנוגדי קרישה ושסבלו מאירוע דימום משמעותי עם או בלי נוגדי קרישה.
{{ח:תת|(ב)}} מסתמי לב –
{{ח:תתת|(1)}} וולווטומיה;
{{ח:תתת|(2)}} אנולופלסטיקה;
{{ח:תתת|(3)}} החלפת מסתמים;
{{ח:תתת|(4)}} רזקציות של שריר החדר;
{{ח:תתת|(5)}} אאורטופלסטיקה;
{{ח:תתת|(6)}} השתלת מסתם אאורטלי בשיטה מלעורית בחולים בסיכון גבוה;
{{ח:תתת|(7)}} השתלת מסתם ריאתי בגישה מלעורית על רקע מום מולד;
{{ח:תתת|(8)}} התקן קליפ לתיקון דלף מיטרלי בגישה מלעורית לחולים עם mitral severe regurgitation שהם בעלי סיכון גבוה לניתוח; הטיפול מיועד לחולים עם דלף מיטרלי קשה (severe MR) הנמצאים בסיכון ניתוחי גבוה או שאינם מתאימים לניתוח ושמבנה המסתם שלהם מתאים לתיקון באמצעות ההתקן;
{{ח:תתת|(9)}} תיקון דלף במסתם הטריקוספידלי באמצעות קירוב עלי המסתם בגישה מלעורית; הטיפול מיועד לחולים עם אי־ספיקת לב בלא עדות למחלה מיטראלית משמעותית, למרות מיצוי הטיפול התרופתי לאי־ספיקת לב ושאינם מתאימים לניתוח על רקע גורמי סיכון.
{{ח:תת|(ג)}} עורקים –
{{ח:תתת|(1)}} החדרת עירוי לעורק להחלפת נוזלים או כימותרפיה;
{{ח:תתת|(2)}} ארטריוטומיה;
{{ח:תתת|(3)}} תפירת עורקים;
{{ח:תתת|(4)}} קשירת עורקים;
{{ח:תתת|(5)}} ארטריופלסטיקה;
{{ח:תתת|(6)}} אנדארטרקטומיה;
{{ח:תתת|(7)}} ניתוחי האאורטה ולרבות טיפול תוך עורקי במפרצת של אב העורקים באמצעות תומך שתל (STENT);
{{ח:תתת|(7א)}} טיפול תוך עורקי, בתומך שתל, במפרצת של אב־העורקים בחזה, בכל אחד ממצבים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מפרצת של האאורטה;
{{ח:תתתת|(ב)}} קרע של האאורטה;
{{ח:תתתת|(ג)}} דיסקציה של האאורטה;
{{ח:תתת|(8)}} ניתוחי אנאוריזמות במערכות הקרדיווסקולרית;
{{ח:תתת|(9)}} ניתוחי מעקפים בכלי הדם פריפרים כגון: אאורטו־איליאק, איליו פמורל;
{{ח:תתת|(10)}} ניקור עורק;
{{ח:תתת|(11)}} קנולציה של כלי הדם.
{{ח:תת|(ד)}} ורידים –
{{ח:תתת|(1)}} כריתת פיסטולה או אנאוריזמה;
{{ח:תתת|(2)}} סגירה של ורידים ודליות – ספנוס, פמורל, פופליטאל, ג׳וגולר, איליאק;
{{ח:תתת|(3)}} קשירה גבוהה וקילוף דליות (למעט טיפולים קוסמטיים);
{{ח:תתת|(4)}} ניתוחי וריד חלול עליון ותחתון;
{{ח:תתת|(5)}} אמבולקוטמיה ריאתית;
{{ח:תתת|(6)}} טרומבקטומיה;
{{ח:תתת|(7)}} מעקף ספלנו־רנלי ו־Porto caval;
{{ח:תתת|(8)}} התקנת אנסטומוזות כולל התקנת שנט לדיאליזה;
{{ח:תתת|(9)}} טיפולים בדליות וורידים למעט טיפולים קוסמטיים;
{{ח:תתת|(10)}} ניקור ורידי;
{{ח:תתת|(11)}} ונסקציה;
{{ח:תתת|(12)}} הכנסת קטטר היקמן והוצאתו;
{{ח:תתת|(13)}} פיקוח על טיפול נגד קרישה;
{{ח:תתת|(14)}} Continuous Enhanced Circulation Therapy למניעת Venous Thromboembolism (VTE) לחולים העוברים ניתוחי החלפת ירך או ברך שבהם יש הוריית נגד לטיפול בנוגדי קרישה.
{{ח:תת|(ה)}} טחול ומח עצם –
{{ח:תתת|(1)}} אספירציה מהטחול או מח עצם;
{{ח:תתת|(2)}} ביופסיות;
{{ח:תתת|(3)}} כריתת טחול ניקוז;
{{ח:תתת|(4)}} ביופסיה וכריתת בלוטות לימפה;
{{ח:תתת|(5)}} השתלת מוח עצם, למעט השתלה בשיטה של הפרדת תאי אב;
{{ח:תתת|(6)}} השתלת מוח עצם, בשיטה של הפרדת תאי אב, במקרים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המטופל מאובחן כחולה בלוקמיה, זקוק להשתלת מוח עצם ולא נמצא לו תורם מתאים;
{{ח:תתתת|(ב)}} המטופל סובל ממחלה גנטית מסכנת חיים, זקוק להשתלת מוח עצם ולא נמצא לו תורם מתאים;
{{ח:תתת|(7)}} שימור דם טבורי למשפחות בסיכון שבהן יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם אבחנה ידועה של מחלה המטואונקולוגיה או כשל של מח העצם bone marrow failure הניתנת לטיפול על ידי השתלת מח עצם.

{{ח:סעיף*|13||תיקון: ק״ת תשנ״ט, ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ב, ק״ת תשס״ח, ק״ת תשס״ח־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} מערכת העיכול – אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון –
{{ח:תת|(א)}} חלל הפה והלוע – למעט שיניים וחניכיים, אלא אם כן הם מהווים שלבהכרחי ומציל חיים על־פי קביעה רפואית
{{ח:תתת|(1)}} ניקוז מורסה והמטומה;
{{ח:תתת|(2)}} ביופסיה;
{{ח:תתת|(3)}} קשירת לשון;
{{ח:תתת|(4)}} כריתת לזיות;
{{ח:תתת|(5)}} כריתת לשון מלאה או חלקית;
{{ח:תתת|(6)}} אובולקטומיה;
{{ח:תתת|(7)}} טיפול בחיך שסוע;
{{ח:תתת|(8)}} סגירת פיסטולות;
{{ח:תתת|(9)}} פרינגופלסטיקה;
{{ח:תתת|(10)}} כריתת לוע חלקית;
{{ח:תתת|(11)}} כריתת לוע וגרון עם {{ח:הערה|[כך במקור]}} בלי כריתת תירואיד;
{{ח:תתת|(12)}} נתוח לתירוגלוסל רקס;
{{ח:תתת|(13)}} טונסילקטומיה;
{{ח:תתת|(14)}} אדנואידקטומיה;
{{ח:תתת|(15)}} הרדמה לצורך טיפולי שיניים במקרים מיוחדים כגון: חולי נפש, שיתוק מוחין, תסמונת דאון וחולי לב המקבלים קומדין;
{{ח:תתת|(16)}} טיפול בפתולוגיה ראשונית בלבד של מפרק הלסת, למעט בעיות הנובעות מהשיניים;
{{ח:תתת|(17)}} ניתוחים אורטוגנטים – רק אלו המתחייבים מהפרעה תיפקודית קשה.
{{ח:תת|(ב)}} בבלוטות הרוק והשפתיים –
{{ח:תתת|(1)}} סיאלוליטוסמיה;
{{ח:תתת|(2)}} פעולות בבלוטות הרוק;
{{ח:תתת|(3)}} ביופסיה;
{{ח:תתת|(4)}} כריתה חלקית או מלאה של השפתיים;
{{ח:תתת|(5)}} מפוי בלוטת הרוק.
{{ח:תת|(ג)}} ושט –
{{ח:תתת|(1)}} אזופגוסקופיה;
{{ח:תתת|(2)}} הרחבת הושט;
{{ח:תתת|(3)}} הזרקת לדליות בושט;
{{ח:תתת|(4)}} אזופגוסטומיה;
{{ח:תתת|(5)}} כריתת דליות בושט;
{{ח:תתת|(6)}} כריתת דיברקטיקולום;
{{ח:תתת|(7)}} כריתת ושט חלקית;
{{ח:תתת|(8)}} מיוטומיה;
{{ח:תתת|(9)}} רקונסטרוקציה של הושט;
{{ח:תתת|(10)}} טיפולי היאטוס הרניה;
{{ח:תתת|(11)}} נתוח לסטריקטורה;
{{ח:תתת|(12)}} תיקון קרעים בושט;
{{ח:תתת|(13)}} אזופגו־גסטרוסטומיה;
{{ח:תתת|(14)}} סגירת פיסטולות;
{{ח:תתת|(15)}} תיפקודי תנועת הושט;
{{ח:תתת|(16)}} תיפקודי חומצת הושט.
{{ח:תת|(ד)}} קיבה –
{{ח:תתת|(1)}} אנדוסקופיות;
{{ח:תתת|(2)}} גסטרוסטומיה;
{{ח:תתת|(2א)}} התקן גסטרוסטומיה מסוג כפתור לחולים הזקוקים להזנה ממושכת דרך גסטרוסטומיה ושחולים באחת ממחלות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דיסאוטונומיה משפחתית;
{{ח:תתתת|(ב)}} סיסטיק פיברוזיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} מחלת קרוהן;
{{ח:תתתת|(ד)}} קוליטיס אלצרטיבית;
{{ח:תתתת|(ה)}} מחלה מטבולית;
{{ח:תתתת|(ו)}} תסמונת דאון;
{{ח:תתתת|(ז)}} מחלת אגירה של גליקוגן (מסוג 1 או 2);
{{ח:תתתת|(ח)}} שיתוק מוחין;
{{ח:תתתת|(ט)}} מחלה נוירומוסקולריות;
{{ח:תתתת|(י)}} מחלה המתבטאת בפרכוסים בלתי נשלטים;
{{ח:תתתת|(יא)}} מום מולד או נרכש, או כל תסמונת אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} פילורומיוטומיה;
{{ח:תתת|(4)}} ביופסיות;
{{ח:תתת|(5)}} גסטרקטומיה מלאה או חלקית;
{{ח:תתת|(6)}} וגוטומיה – מלאה או סלקטיבית;
{{ח:תתת|(7)}} פילורופלסטיקה;
{{ח:תתת|(8)}} גסטרואנטרוסטומיה;
{{ח:תתת|(9)}} כריתת קיבה מסיבות השמנה תיעשה רק לצורך טיפול מציל חיים;
{{ח:תתת|(10)}} גסטרודואודנוסטומיה;
{{ח:תתת|(11)}} סגירת פיסטולית;
{{ח:תתת|(12)}} שטיפת קיבה;
{{ח:תתת|(13)}} מבחני הפרשת הקיבה;
{{ח:תתת|(14)}} גסטרופלסטיה לפרוסקופית לטיפול בהשמנת יתר חולנית של חולים בעלי BMI‏ (Body mass index) גבוה –
{{ח:תתתת|(א)}} מ־40, לאחר כישלון של ניסיון ממשי לירידה במשקל;
{{ח:תתתת|(ב)}} מ־35, הסובלים ממחלות הנובעות ממשקלם כגון יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית או הפסקת נשימה.
{{ח:תת|(ה)}} מעיים –
{{ח:תתת|(1)}} אנדוסקופיות – קיבה ותריסריון, ומעי לארכו;
{{ח:תתת|(2)}} דילטציות של חסימות;
{{ח:תתת|(3)}} כריתת פוליפים;
{{ח:תתת|(4)}} קואגולציה;
{{ח:תתת|(5)}} אנטרוטומיה;
{{ח:תתת|(6)}} איליאוסטומיה;
{{ח:תתת|(7)}} לפרוסקופיה;
{{ח:תתת|(8)}} קולוסטומיה;
{{ח:תתת|(8א)}} ניקוז הפרשות של חולי סטומה בציוד מתכלה;
{{ח:תתת|(9)}} צקוסטומיה;
{{ח:תתת|(10)}} אנטרו־אנטרוסטומיה;
{{ח:תתת|(11)}} רזקציות במעיים;
{{ח:תתת|(12)}} תיקון פיסטולות;
{{ח:תתת|(13)}} כריתת מעי;
{{ח:תתת|(14)}} טיפול בחסימת מעיים כולל באטרזיה של הילוד;
{{ח:תתת|(15)}} סגירת כולוסטומיה;
{{ח:תתת|(16)}} צקופקסיה;
{{ח:תתת|(17)}} סיגמואידופקסיה;
{{ח:תתת|(18)}} רדוקציה של פרולפס;
{{ח:תתת|(19)}} טיפול בדילטציה;
{{ח:תתת|(20)}} כריתת מזנטריום;
{{ח:תתת|(21)}} ניתוחי התוספתן;
{{ח:תתת|(22)}} מבחן כוליציסטוקינין;
{{ח:תתת|(23)}} בדיקת KRAS לצורך אבחון חולי סרטן מעי גס המועמדים לטיפול ב־Cetuximab או Panitumumab, בהתאם להתוויות הכלולות {{ח:חיצוני|צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)|בצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(24)}} נוירומודולציה עצבית (גירוי חשמלי של שורשי העצב הסקראלי) לטיפול באי־נקיטת צואה; הטכנולוגיה תינתן לחולים עם אי־נקיטת צואה לאחר כישלון טיפול שמרני (התנהגותי, תרופתי, משוב ביולוגי);
{{ח:תתת|(24)}} {{ח:הערה|(מספור שגוי במקור):}} בדיקה לנוכחות מוטציה מסוג NRAS לצורך בחינת התאמה טיפולית של חולי סרטן מעי גס לטיפול תרופתי.
{{ח:תת|(ו)}} רקטום ואנוס –
{{ח:תתת|(1)}} אנדוסקופיה;
{{ח:תתת|(2)}} כריתה קדמית של הרקטום;
{{ח:תתת|(3)}} כריתה בטנית – פרינאלית;
{{ח:תתת|(4)}} ניתוח הרטמן;
{{ח:תתת|(5)}} ביופסיות;
{{ח:תתת|(6)}} פיוקטוטומיה;
{{ח:תתת|(7)}} כריתת סרטן הרקטום;
{{ח:תתת|(8)}} כריתת פוליפים;
{{ח:תתת|(9)}} טיפול צניחת הרקטום;
{{ח:תתת|(10)}} סגירת פיסטולות;
{{ח:תתת|(11)}} טיפול בדילטציות;
{{ח:תתת|(12)}} הרחקת גוף זר;
{{ח:תתת|(13)}} טיפול טחורים;
{{ח:תתת|(14)}} חיתוך ספינקטר האנוס;
{{ח:תתת|(15)}} כריתת נגעים ממאירים ושפירים;
{{ח:תתת|(16)}} תיקון פיסטולה באנוס. הזרקות לטחורים;
{{ח:תתת|(17)}} תיקון מום מלידה באנוס;
{{ח:תתת|(18)}} תיקון ספניקטר האנוס;
{{ח:תתת|(19)}} טיפול בקונדילומות;
{{ח:תתת|(20)}} מנומטריה רקטלית.
{{ח:תת|(ז)}} הכבד ודרכי המרה –
{{ח:תתת|(1)}} ביופסיות כבד;
{{ח:תתת|(2)}} כריתת כבד מלאה או חלקית;
{{ח:תתת|(3)}} לפרוטומיה;
{{ח:תתת|(4)}} השתלת כבד;
{{ח:תתת|(5)}} הכנסת צנטר למערכת המרה;
{{ח:תתת|(6)}} ניקוז דרך העור טרנס כבדי;
{{ח:תתת|(7)}} כולציסטקטומיה או טיפול אחר מקובל באבני מרה;
{{ח:תתת|(8)}} כולדוכוטומיה;
{{ח:תתת|(9)}} ספינקטרוסטומיה;
{{ח:תתת|(10)}} כולדוכו־דואדנוסטומיה;
{{ח:תתת|(11)}} כולדוכואנטרוסטומיה;
{{ח:תתת|(12)}} כולציסטוגסטרוסטומיה;
{{ח:תתת|(13)}} הכנסת תומך (STENT) לכלי הדם התוך־כבדיים למטופלים הסובלים מיתר לחץ פורטאלי, ובהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דימומים חוזרים מדליות בושט שלא ניתן לעצרם על ידי טיפול סקלורזציה או קשירה של הדליות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיימת שאינה ניתנת לטיפול בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(14)}} בדיקת אלסטרוגפיה (Fibroscan) או בדיקת מדדים לא ישירים בדם (Fibrotext):
{{ח:תתת|(א)}} בחולים חדשים המאובחנים עם HCV עם גנוטיפים 1, 2, 3 ו־4 לקביעת דרגת הפיברוזיס לצורך החלטה על התחלת טיפול;
{{ח:תתת|(ב)}} בחולים מכל הגנוטיפים עם דרגות פיברוזיס F2-F0, מעקב עד להחלטה על התחלת טיפול.
{{ח:תת|(ח)}} לבלב –
{{ח:תתת|(1)}} ביופסיה;
{{ח:תתת|(2)}} כריתה;
{{ח:תתת|(3)}} ניקוז;
{{ח:תתת|(4)}} ניתוח ע״ש ויפל;
{{ח:תתת|(5)}} כריתה דיסטלית.
{{ח:תת|(ט)}} הבטן והפריטוניאום
{{ח:תתת|(1)}} אספירציה אבחנתית;
{{ח:תתת|(2)}} מתן כמוטרפיה;
{{ח:תתת|(3)}} לפרוטומיה;
{{ח:תתת|(4)}} לפרוטומיה עקב טראומה;
{{ח:תתת|(5)}} ספלנקטומיה;
{{ח:תתת|(6)}} תיקון הסרעפת;
{{ח:תתת|(7)}} תיקון נזק למעיים;
{{ח:תתת|(8)}} ניתוח כבד פגוע;
{{ח:תתת|(9)}} כריתת כליה;
{{ח:תתת|(10)}} ניקוז מורסה;
{{ח:תתת|(11)}} התקנת נקז פריטונאי־ג׳גולרי;
{{ח:תתת|(12)}} כריתת גידולים בדופנות הבטן ובחלל הבטן;
{{ח:תתת|(13)}} אומנטופקסיה;
{{ח:תתת|(14)}} הרניוטומיה;
{{ח:תתת|(15)}} נתוחי הרניה דיאפרגמטית.
{{ח:תת|(י)}} יעוץ דיאטני למטרה רפואית בלבד.
{{ח:תת|(יא)}} הערכה של הפרעות במנגנון הבליעה בילדים והטיפול בהן.
{{ח:תת|(יב)}} אנדוסקופיה באמצעות קפסולה לאחר מיצוי אמצעי אבחון אחרים תינתן להתוויות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} דימום סמוי חוזר במערכת העיכול ממקור לא ידוע;
{{ח:תתת|(2)}} חשד למחלת מעי דלקתית (Inflammatory bowel disease – IBD);
{{ח:תתת|(3)}} חולים עם מחלת קרוהן ידועה עם חשד להתלקחות, לאחר איליאוקולונוסקופיה ובדיקת דימות חתך (MRE או CTE).

{{ח:סעיף*|14||תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ג, ק״ת תש״ע, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 14}}
{{ח:ת}} הכליות ומערכת המין והשתן – אבחנה טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון –
{{ח:תת|(א)}} הכליה והפרינפרום
{{ח:תתת|(1)}} ביופסית כליה;
{{ח:תתת|(2)}} ניקוז מורסה כליתית או פרינפרית;
{{ח:תתת|(3)}} נפרוטומיה;
{{ח:תתת|(4)}} פיאלוטומיה;
{{ח:תתת|(5)}} כריתת כלי דם אברנטיים;
{{ח:תתת|(6)}} כריתת גביעי כליה;
{{ח:תתת|(7)}} כריתת כליה מלאה או חלקית;
{{ח:תתת|(8)}} כריתת כליה ואורטר;
{{ח:תתת|(9)}} פיאלופלסטיקה;
{{ח:תתת|(10)}} נפרופקסיה;
{{ח:תתת|(11)}} כריתת גידולים רטרופריטונאליים;
{{ח:תתת|(12)}} הסרת אבני כליה וריסוק אבני כליה;
{{ח:תתת|(13)}} השתלת כליה.
{{ח:תת|(ב)}} אורטר –
{{ח:תתת|(1)}} אנדוסקופיות;
{{ח:תתת|(2)}} אורטרוטומיה;
{{ח:תתת|(3)}} כריתת אורטר;
{{ח:תתת|(4)}} אנסטומוזות;
{{ח:תתת|(5)}} ראימפלטנציה;
{{ח:תתת|(6)}} תיקוני פיסטולות אורטרו – וגינליות;
{{ח:תתת|(7)}} התקנת CONDUIT אורטרו־אליאלי.
{{ח:תת|(ג)}} שלפוחית השתן –
{{ח:תתת|(1)}} ציסטוסקופיות עם או בלי ביופסיות;
{{ח:תתת|(2)}} מנומטריה;
{{ח:תתת|(3)}} ביופסית הערמונית;
{{ח:תתת|(4)}} כריתת שאתות;
{{ח:תתת|(5)}} סילוק גוף זר;
{{ח:תתת|(6)}} קטטריזציה;
{{ח:תתת|(7)}} הכנסת תרופות דרך קטטר לשלפוחית;
{{ח:תתת|(8)}} ציסטוטומיה וציסטוסטומיה;
{{ח:תתת|(9)}} כריתת שלפוחית השתן;
{{ח:תתת|(10)}} סגירת פיסטולות;
{{ח:תתת|(11)}} סוגר מלאכותי לשלפוחית השתן;
{{ח:תתת|(12)}} הזרקת טפלון לילדים הסובלים מרפלוקס;
{{ח:תתת|(13)}} ניתוח זעיר לתיקון דליפת שתן אגב מאמץ בעזרת סרט סינתטי;
{{ח:תתת|(14)}} טיפול משולב בהיפרתרמיה מקומית וכימותרפיה בסרטן שלפוחית השתן מסוג TCC – טיפול משלים לחולים הנמצאים בסיכון בינוני עד גבוה להישנות המחלה (חזרה והתקדמות), לאחר ביצוע ניתוח ראשוני לכריתת הגידול (Trabsurethral resection – TUR) ואחרי כישלון טיפול קודם בשטיפות מקומיות (אימונותרפיה [BCG] או כימותרפיה [כגון מיטומיצין]), או בחולים שבהם נכשלו הטיפולים בשטיפות מקומיות ואשר בהם קיימת הוריית נגד לביצוע הניתוח;
{{ח:תתת|(15)}} מתן תוך־שלפוחיתי של גליקוזאמינוגליקאנים;
{{ח:תתת}} הטיפול יינתן בעבור חולים הסובלים מדלקת של שלפוחית השתן (ציסטיטיס) חמורה שהופיעה לאחר הקרנות לאזור האגן;
{{ח:תתת|(16)}} נוירומודולציה עצבית (גירוי חשמלי של שורשי העצב הסקראלי):
{{ח:תתתת|(א)}} לטיפול באצירת שתן לא חסימתית אידיופתית כרונית;
{{ח:תתתת|(ב)}} לטיפול בפעילות יתר של שלפוחית השתן (overactive bladder) ו־urge incontinence לאחר מיצוי טיפול שמרני ותרופתי.
{{ח:תת|(ד)}} שופכה –
{{ח:תתת|(1)}} אנדוסקופיה;
{{ח:תתת|(2)}} ביופסיה;
{{ח:תתת|(3)}} אורטרוסטומיה;
{{ח:תתת|(4)}} מיאטוטומיה;
{{ח:תתת|(5)}} כריתת פפילומות;
{{ח:תתת|(6)}} כריתת סעיפים;
{{ח:תתת|(7)}} כריתת מסתמים בתוך השופכה;
{{ח:תתת|(8)}} אורטרופקסיה;
{{ח:תתת|(9)}} אורטרופלסטיקה;
{{ח:תתת|(10)}} תיקון קרעים ופיסטולות;
{{ח:תתת|(11)}} הרחבות של סטרוקטורות;
{{ח:תתת|(12)}} התקן להרחבת שפכה לחולים עם קטטר ממושך ובהיצרות שופכה.
{{ח:תת|(ה)}} מערכת המין בגבר –
{{ח:תתת|1.}} איבר המין –
{{ח:תתתת|–}} ביופסיה;
{{ח:תתתת|–}} אמפוטציה;
{{ח:תתתת|–}} טיפול בקונדילומטה;
{{ח:תתתת|–}} תיקון היפוספדיאס;
{{ח:תתתת|–}} השתלת תותב לאין אונות;
{{ח:תתת|2.}} אשכים –
{{ח:תתתת|–}} ניקור מורסה;
{{ח:תתתת|–}} ביופסיה;
{{ח:תתתת|–}} כריתת אשכים;
{{ח:תתתת|–}} ניתוח לתיקון אשך טמיר;
{{ח:תתתת|–}} ניקוז מורסה באפידידימיס;
{{ח:תתתת|–}} כריתת ספרמטוצלה;
{{ח:תתתת|–}} אספירציה של הידרוצלה וכריתתו;
{{ח:תתתת|–}} ניקוז או כריתה של שק האשכים;
{{ח:תתתת|–}} הדגמה וקשירה של הוס־דפרנס וחבל הזרע;
{{ח:תתתת|–}} מאמני נרתיק לנשים הסובלות מ־Genito-pelvic pain/penetration disorder;
{{ח:תתת|3.}} ערמונית –
{{ח:תתתת|–}} ביופסיה;
{{ח:תתתת|–}} אנדוסקופיה;
{{ח:תתתת|–}} הפרתרמיה לחולים שאינם יכולים לעמוד בהרדמה;
{{ח:תתתת|–}} טיפול בהקפאה עמוקה בסרטן הערמונית יינתן לחולים שאינם יכולים לעבור טיפול ניתוחי או לחולים שלגביהם קיימת הוריית נגד לטיפול בקרינה, בהיעדר עדות לגרורות;
{{ח:תתתת|–}} סוגר מלאכותי לשלפוחית השתן;
{{ח:תתתת|–}} תותב ע״ש ניסנקורן לחולים עם ערמונית מגדלים שאינם יכולים לעמוד בהרדמה;
{{ח:תתת|4.}} טיפול בהפרעות בתיפקוד מיני.
{{ח:תת|(ו)}} מערכת המין באישה
{{ח:תתת|(1)}} ניקוז מורסה, ביופסיה, קשירת ורידים בוולווה;
{{ח:תתת|(2)}} נרתיק –
{{ח:תתתת|–}} אנדוסקופיה;
{{ח:תתתת|–}} ניקוז וחיתוך מורסה;
{{ח:תתתת|–}} תיקון מקרים של צניחה – אנטרוצלה;
{{ח:תתתת|–}} כריתת פוליפים;
{{ח:תתתת|–}} סגירת פיסטולות;
{{ח:תתת|(3)}} צוואר הרחם –
{{ח:תתתת|–}} אנדוסקופיות;
{{ח:תתתת|–}} ביופסיה;
{{ח:תתתת|–}} משטח צואר הרחם;
{{ח:תתתת|–}} כריתה של הצוואר;
{{ח:תתת|(4)}} גוף הרחם –
{{ח:תתתת|–}} אנדוסקופיה;
{{ח:תתתת|–}} ביופסיה מהאנדומטריום;
{{ח:תתתת|–}} גרידה לאחר הפלה ספונטנית;
{{ח:תתתת|–}} כריתת חצוצרה;
{{ח:תתתת|–}} ניתוחי חצוצרה;
{{ח:תתתת|–}} הטיפולים במחלה ודלקות של האגן;
{{ח:תתתת|–}} כריתת מיומה;
{{ח:תתתת|–}} כריתת רחם עם או בלי טפולות;
{{ח:תתתת|–}} היסטרופלסטיקה;
{{ח:תתתת|–}} אבלציה תרמית על ידי בלון לטיפול במנורגיה;
{{ח:תתתת|–}} אמצעי מניעה לא הורמונליים – התקנים תוך־רחמיים;
{{ח:תתת|(5)}} חצוצרות –
{{ח:תתתת|–}} טיפול בהריון חצוצרתי;
{{ח:תתתת|–}} לפרוסקופיה אבחנתית וטיפולית;
{{ח:תתתת|–}} כריתת חצוצרה;
{{ח:תתתת|–}} ניתוחי חצוצרה;
{{ח:תתתת|–}} טיפולים במחלה ודלקות של האגן;
{{ח:תתתת|–}} קשירת חצוצרה מסיבה רפואית תוך כדי ניתוח קיסרי, צינתור חצוצרות כטיפול בעקרות;
{{ח:תתת}} שחלות –
{{ח:תתתת|–}} כריתה;
{{ח:תתתת|–}} ביופסיה;
{{ח:תתתת|–}} כריתה ושאיבת ציסטה;
{{ח:תתת|(6)}} טיפול בהפרעות בתיפקוד מיני.

{{ח:סעיף*|15||תיקון: ק״ת תשס״ב, ק״ת תש״ע, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד־5|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 15}}
{{ח:ת}} המערכת האנדוקרינית – אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון –
{{ח:תת|(א)}} כלל השיטות האבחנתיות, הטיפולים והפעולות הניתוחיות במערכת האנדוקרינית, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} מבחן ACTH;
{{ח:תתת|(2)}} הורמון אנטידיורטי;
{{ח:תתת|(3)}} גלוקגון טסט;
{{ח:תתת|(4)}} היסטמין טסט;
{{ח:תתת|(5)}} העמסת סוכר;
{{ח:תתת|(6)}} גרוי ע״י פנטגסטרין;
{{ח:תתת|(7)}} TRH טסט;
{{ח:תתת|(8)}} מבחני גרוי להפרשת הורמוני בלוטת יותרת המח;
{{ח:תתת|(9)}} דגימה מ־Petrosal Sinus.
{{ח:תת|(ב)}} בלוטת התירואיד –
{{ח:תתת|(1)}} בדיקות להערכת תיפקוד ומבנה בלוטה;
{{ח:תתת|(2)}} אספירציה;
{{ח:תתת|(3)}} ביופסיה;
{{ח:תתת|(4)}} ניקוז מורסה;
{{ח:תתת|(5)}} כריתת תירואיד חלקית או מלאה;
{{ח:תתת|(6)}} כריתת קישרית בודד.
{{ח:תת|(ג)}} בלוטות הפארה־תירואיד –
{{ח:תתת|(1)}} הערכת תיפקוד בלוטת הפארה־תירואיד;
{{ח:תתת|(2)}} אקספלורציה והסרה של בלוטות הפארה־תירואיד או גידול בהן;
{{ח:תתת|(3)}} ניתוח רדיקלי של הצוואר עקב גידול בתירואיד או בפארה־תירואיד.
{{ח:תת|(ד)}} כריתת תימוס.
{{ח:תת|(ה)}} בלוטות יותרת הכליה – כריתת הכליה – חד צדדי או דו צדדי. טיפול תרופתי לדכוי יתרת הכליה, איסוף שתן לסטרואידים, מבחן דיכוי על ידי דקסמטזון.
{{ח:תת|(ו)}} סוכרת –
{{ח:תתת|(1)}} בדיקות – GHB;
{{ח:תתת|(2)}} פרוקטוזאמין;
{{ח:תתת|(3)}} C-peptide;
{{ח:תתת|(4)}} העמסת סוכר;
{{ח:תתת|(5)}} טפול בסיבוכי סוכרת;
{{ח:תתת|(6)}} הזלפת אינסולין במשאבה תת־עורית –
{{ח:תתתת|(א)}} בחולה סוכרת מטיפוס 1 הסובל מאחד ממצבים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} התקפים חוזרים של נוירוהיפוגליקמיה;
{{ח:תתתתת|(2)}} התקפים חוזרים של קטואצידוזיס והיפוגליקמיה המחייבים אשפוז;
{{ח:תתתתת|(3)}} רמת המוגלובין AIC שלו היא 7.5 ומעלה;
{{ח:תתתתת|(4)}} אינו מגיע למצב של איזון ברמות הסוכר בדמו למרות מיצוי חלופות טיפול מקובלות אחרות הכלולות בסל שירותי הבריאות, לרבות טיפול בשלוש זריקות אינסולין או יותר ביממה;
{{ח:תתתת|(ב)}} באישה הלוקה בסוכרת מטיפוס 1 – בתקופה שלפני הריון מתוכנן או במשך הריונה;
{{ח:תתתת|(ג)}} בחולה סוכרת מטיפוס 2 – המטופל באינסולין במינון של מעל יחידה אחת לקילוגרם שפיתח תינגודת קשה לאינסולין ואינו מגיע למצב של איזון ברמות הסוכר בדמו;
{{ח:תתת|(7)}} מכשיר לקריאה רצופה בזמן אמת – המכשיר יינתן לחולי סוכרת מסוג I הסובלים מקושי באיזון ובהתוויות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נשים חולות סוכרת מסוג I, שאינן מאוזנות לפני ההיריון או במהלכו; המכשיר יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי – לתקופה שלפני הכניסה להיריון לצורך השגת איזון, לתקופת ההיריון ולתקופת משכב הלידה; המכשיר יינתן בהמלצת רופא מומחה במרפאת סוכרת או רופא מומחה ברפואת נשים במרפאה להיריון בסיכון גבוה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ילדים חולי סוכרת מסוג I הסובלים מקושי באיזון רמת סוכר למרות טיפול מיטבי, ובהתאם למפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} ילדים שמלאו להם 8 שנים וטרם מלאו להם 18 שנים שחוו שני אירועים מתועדים של היפוגליקמיה;
{{ח:תתתתת|(2)}} ילדים שלא מלאו להם 8 שנים שקיים קושי להשיג איזון בטיפול במחלתם; המכשיר יינתן בהמלצת רופא מומחה במרפאת סוכרת;
{{ח:תתתת|(ג)}} מטופלים שמלאו להם 18, שהם חולי סוכרת סוג I הסובלים מהיפוגליקמיה לא מודעת (unawareness) וקושי באיזון רמת סוכר למרות טיפול מיטבי, שחוו שני אירועים של היפוגליקמיה מתועדים, ב־12 החודשים שקדמו לבקשה;
{{ח:תתתת}} הטכנולוגיה תינתן בהמלצת רופא מומחה במרפאת סוכרת;
{{ח:תתתת|(ד)}} מבוגרים חולי סוכרת סוג 1 הסובלים מהיפוגליקמיה סימפומטית עם תיעוד במכשיר או במרפאה;
{{ח:תתת|(8)}} טכנולוגיות FLASH לניטור סוכר:
{{ח:תתתת|(א)}} חולי סוכרת מסוג 1 שאינם משתמשים בניטור סוכר רציף;
{{ח:תתתת|(ב)}} חולי סוכרת מסוג 2 המטופלים באינסולין במשטר מרובה זריקות (Multiple daily injection) הכולל אינסולין קצר טווח, או במשאבת אינסולין;
{{ח:תתתת|(ג)}} נשים עם סוכרת הריונית (Gestational Diabetes Mellitus) המטופלות באינסולין;
{{ח:תתת|(9)}} מערכת היברידית־אוטומטית, לניטור סוכר רציף והזלפת אינסולין מותאמת אישית במעגל סגור:
{{ח:תתתת|(א)}} לילדים עד גיל 18 עם סוכרת מסוג 1 הזכאים למשאבת אינסולין; מטופלים שהתחילו שימוש בטכנולוגיה זו בגיל הילדות – הזכאות תימשך גם לאחר הגיעם לגיל 18;
{{ח:תתתת|(ב)}} למטופלים מבוגרים בגילים 18–40 שנים המשתמשים באינסולין מזה לפחות 6 חודשים וזכאים למשאבת אינסולין וניטור סוכר רציף.
{{ח:תת|(ו1)}} מכשיר לקריאה רצופה של סוכר בזמן אמת לקטינים הסובלים מהיפוגליקמיה כתוצאה ממחלת אגירת גליקוגן מסוג 1 או היפראינסוליניזם מולד של הינקות; המכשיר יינתן לקטינים הסובלים מקושי באיזון רמת סוכר למרות טיפול מיטבי; הזכאות היא מעת גילוי המחלה עד גיל 18;
{{ח:תת}} הטיפול יינתן בהמלצת רופא מומחה באנדוקרינולוגיה;
{{ח:תת}} הטיפול יכלול את המכשיר הקבוע וציוד מתכלה הנדרש לניטור ובכלל זה את החיישנים.
{{ח:תת|(ז)}} גיל הבלות – טיפול הורמונלי חלופי באסטרוגנים ותרופות פרוגסטטיביות.

{{ח:סעיף*|16||תיקון: ק״ת תשנ״ט, ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ו־2, ק״ת תשס״ח, ק״ת תשס״ח־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 16}}
{{ח:ת}} מערכת העצבים – אבחנה, טיפול ופעולות כירורגיות, כגון –
{{ח:תת|(א)}} מוח –
{{ח:תתת|(1)}} ניתוח – במקרים של שאתות (כולל גישה טרנספנואידלית);
{{ח:תתת|(2)}} תיקוני אנאוריזמות;
{{ח:תתת|(3)}} טיפיל במלפורמצוית עורקיות־ורידיות;
{{ח:תתת|(4)}} קרניוטומיה לשם ניקוז המטומה ומורסה;
{{ח:תתת|(5)}} מעקפים אקסטרקרניאלים – אינטרקניאלים;
{{ח:תתת|(6)}} אובליטרציה בשל פיסטולה קרוטיס־קברנוס;
{{ח:תתת|(7)}} חורי Burr;
{{ח:תתת|(8)}} קרניוטומיה לשם ביופסית מוח;
{{ח:תתת|(9)}} כריתת המיספירה. תיקון אנצפלוצלה;
{{ח:תתת|(10)}} פעולות בפוסה אחורית;
{{ח:תתת|(11)}} ניקוז חדרי המוח;
{{ח:תתת|(12)}} ניתוחים עקב חבלות בגולגול, למשל –
{{ח:תתתת|–}} נזק לרקמת המוח
{{ח:תתתת|–}} ניקוז וסילוק המטומה תוך מוחית
{{ח:תתתת|–}} סילוק גוף זר
{{ח:תתתת|–}} דקומפרסיה;
{{ח:תתת|(13)}} תיקוני מפרצת תוך מוחית בעזרת נוירורדיולוגיה פולשנית, תוך שימוש בסלילים וכיוצא באלה;
{{ח:תתת|(14)}} טיפול בקוצב מוח במחלת פרקינסון ובהפרעות תנועה בהמלצת רופא מומחה בנוירולוגיה;
{{ח:תתת|(15)}} קוצב וגאלי לטיפול באפילפסיה;
{{ח:תתת|(16)}} גירוי מוחי עמוק לטיפול במבוגרים הסובלים מאפילפסיה עמידה מסוג partial onset (עם התרחבות למוקדים נוספים או בלא התרחבות כאמור) – לחולים שמיצו טיפול תרופתי וקוצב וגאלי;
{{ח:תתת|(17)}} טיפול ברעד ראשוני באמצעות התערבות באזורי המוח ומערכת העצבים המעורבים בהפרעה;
{{ח:תתת|(18)}} טיפול בשדות חשמליים (Tumor Treating Fields) – ב־Glioblastoma Multiforme (GBM) לחולים לאחר ניתוח וטיפול משולב בהקרנות ו־Temozolomide.
{{ח:תת|(ב)}} עצבים קרניאלים –
{{ח:תתת|(1)}} דקומפרסיה;
{{ח:תתת|(2)}} נוילקטומיה.
{{ח:תת|(ג)}} עורקי המוח –
{{ח:תתת|(1)}} אנדארטרקטומיה של עורקי התרדמה ושל העורקים הורטברלים;
{{ח:תתת|(2)}} ביופסיה של העורק הטמפורלי;
{{ח:תתת|(3)}} קשירה.
{{ח:תת|(ד)}} פעולות –
{{ח:תתת|(1)}} מעקפים של הנוזל הצרברו־ספינלי.
{{ח:תת|(ה)}} גולגולת –
{{ח:תתת|(1)}} תיקון דפקטים בגולגולת;
{{ח:תתת|(2)}} קרניוטומיה לשם תיקון קרניופציאלי ולסילוק טומור בארובת העין, ולדקומפרסיה של עצב הראיה.
{{ח:תת|(ו)}} חוט השידרה –
{{ח:תתת|(1)}} גידולים – הוצאה חלקית או מלאה אקסטרדורלית או אינטרדורלית;
{{ח:תתת|(2)}} ביופסיה וכריתה של גידולים תוך מדולריים;
{{ח:תתת|(3)}} מלפורמציות עורקיות־ורידיות;
{{ח:תתת|(4)}} פעולות דקומפרסיה כולל למינקטומיה;
{{ח:תתת|(5)}} דיסקטומיה;
{{ח:תתת|(6)}} פעולות לאיחוי חוליות;
{{ח:תתת|(7)}} פעולות לטיפול ואיחוי שברים;
{{ח:תתת|(8)}} תיקון מנינגוצלה ומנינגומיאלוצלה.
{{ח:תת|(ז)}} עצבים פריפריים –
{{ח:תתת|(1)}} חיתוך גידולים והסרתם;
{{ח:תתת|(2)}} תפירת עצבים;
{{ח:תתת|(3)}} השתלה;
{{ח:תתת|(4)}} דקומפרסיה;
{{ח:תתת|(5)}} חיתוך;
{{ח:תתת|(6)}} כריתה;
{{ח:תתת|(7)}} ביופסיה וטרנספוזיציה של עצבים פריפריים.
{{ח:תת|(ח)}} מערכת העצבים האוטונומית – סימפטקטומיה.
{{ח:תת|(ט)}} תבחינים וטיפול, כגון –
{{ח:תתת|(1)}} ניקור מותני;
{{ח:תתת|(2)}} תבחין טנסילון;
{{ח:תתת|(3)}} תבחין קצמן;
{{ח:תתת|(4)}} הזרקה לנוזל השדרה;
{{ח:תתת|(5)}} E.E.G.‎;
{{ח:תתת|(6)}} בדיקות במעבדת שינה;
{{ח:תתת|(7)}} טיפול בכאב על־ידי אלחוש מקומי ואזורי;
{{ח:תתת|(8)}} טיפול בדיקור (במסגרת מרפאת כאב לחולים במחלות ממאירות);
{{ח:תתת|(9)}} סטימולציה ספינלית לטיפול בכאב באמצעות –
{{ח:תתתת|(א)}} אלקטרודה זמנית, בהתמלא כל התנאים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} נתקבלה המלצת רופא במרפאת כאב הקובע המלצה למתן הטיפול לאותו מטופל;
{{ח:תתתתת|(2)}} הטיפול דרוש לאותו מטופל עקב אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} כאב נוירוגני;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} כאב שלאחר ניתוח גב;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} כאב עקב Intractable Angina Pectoris;
{{ח:תתתתתת|(ד)}} כאב עקב Peripheral Vascular Disease;
{{ח:תתתתת|(3)}} טיפולים שמרניים (כגון טיפול בתרופות) וכן טיפולים שאינם שמרניים (כגון הזרקת סטרואידים לשורשי העצבים, אפידורל או פאראורטברל) שניתנו לאותו מטופל נכשלו, ואין ודאות כי והיה ניתן לפתור את בעייתו באמצעות פעולה כירורגית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אלקטרודה קבועה, למטופל שרופא במרפאה כאב קבע לגביו כי עבר, במשך ימים מספר, טיפול כאמור בפסקת משנה (א), ובלבד שבעקבות אותו טיפול חש אותו מטופל בהקלה בכאביו, ונזקק במידה פחותה לנטילת תרופות לטיפול בכאביו;
{{ח:תתת|(10)}} טיפול בכאבים באמצעות משאבה –
{{ח:תתתת|(א)}} בהתקיים כל התנאים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} התקבלה המלצת רופא במרפאת כאב;
{{ח:תתתתת|(2)}} המטופל הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} חולה הסובל מכאב עקב מחלת הסרטן;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} החולה משותק גפה (פאראפלג או קוואדריפלג) או קטוע גפיים – וסובל מכאב עקב מצבו זה;
{{ח:תתתתת|(3)}} המטופל לא הגיב לטיפולים שמרניים (כגון טיפול בתרופות) או לטיפולים שאינם שמרניים (כגון הזרקת סטרואידים לשורשי העצבים, אפידורל, השתלת אלקטרודות);
{{ח:תתתתת|(4)}} אין ודאות כי אפשר לפתור את כאבו של המטופל באמצעות פעולה כירורגית;
{{ח:תתתת|(ב)}} בהתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1)(3) ו־(4), אם המטופל אובחן כסובל מכאב כרוני שלא באחד המצבים המנויים בסעיף קטן (א)(2), איננו מגיב לטיפול אחר בכאב, ורופא שנקבע לכך מטעם הקופה, אישר כי יש הצדקה רפואית לטיפול;
{{ח:תתת|(11)}} טיפול בכאב עז באמצעות גלי רדיו.
{{ח:תת|(י)}} משאבה להזלפת בקלופן לתוך תעלת השדרה – לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לילדים הסובלים מספסטיות קשה על רקע שיתוק מוחין, שכשלו בטיפולים אחרים, כאשר הספסטיות מהווה מגבלה של ממש בתפקוד וביכולת לטפל בהם;
{{ח:תתת|(2)}} לחולי שיתוק מוחין הסובלים מספסטיות קשה הגורמת להגבלה תפקודית וכאב;
{{ח:תתת|(3)}} לחולי טרשת נפוצה הסובלים מספסטיות קשה הגורמת להגבלה תפקודית וכאב;
{{ח:תתת|(4)}} לחולים הסובלים מספסטיות לאחר פגיעות בחוט השדרה על רקע מצבים פתולוגיים בתעלת השדרה בחוט השדרה או בחוליות: גידול ספינאלי, מיאליטיס, מלפורמציה וסקולרית, מצבים ניווניים של המוח או חוט השדרה, או על רקע ניתוח, וכן במצב של תמט חוליה.
{{ח:תת|(יא)}} משאבה להזרקה תת־עורית של אפומורפין:
{{ח:תתת|(1)}} בחולי פרקינסון הנדרשים לטיפול מתמשך בהזרקות מרובות של אפומואפין תת־עורי לשיפור איזון מחלתם;
{{ח:תתת|(2)}} בחולי פרקינסון שמחלתם מלווה בתנודתיות מוטורית גבוהה, הנדרשים לטיפול מתמשך באפומורפין.

{{ח:סעיף*|17||תיקון: ק״ת תשס״ב, ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ו־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 17}}
{{ח:ת}} עינים – אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון –
{{ח:תת|(א)}} בדיקת ראייה למטרות רפואיות
{{ח:תתת|–}} אלקטרואוקולוגרם;
{{ח:תתת|–}} אנגיוגרפיה ע״י פלואורסצאין;
{{ח:תתת|–}} תבחינים לגלאוקומה;
{{ח:תתת|–}} אופתלמודינמומטריה;
{{ח:תתת|–}} טונומטריה;
{{ח:תתת|–}} שדות ראיה;
{{ח:תתת|–}} VER;
{{ח:תתת|–}} הפרשת דמעות וצביעת הקרנית.
{{ח:תת|(ב)}} אבחנה, טיפול ומעקב אחר מחלות עיניים.
{{ח:תת|(ב1)}} טיפול פוטודינמי בניוון מרכז רשתית העין (מאקולרי) באמצעות תכשיר VERTEPORFIN יינתן בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} חולים הסובלים ממחלת AGE RELATED MACULAR DEGENERATION ‏(AMD) פובלית עם מרכיב קלסי דומיננטי;
{{ח:תתת|(2)}} חולים הסובלים ממחלת AGE RELATED MACULAR DEGENERATION ‏(AMD) עם ממברנה ניאווסקולרית תת־פובלית חבויה;
{{ח:תתת|(3)}} חולים הסובלים מניאווסקולריזציה כורואידלית תת־פובלית שנגרמה ממיופיה.
{{ח:תת|(ב2)}} נקז תוך עיני לטיפול בגלאוקומה.
{{ח:תת|(ג)}} גלגל העין –
{{ח:תתת|(1)}} אנוקלאציה;
{{ח:תתת|(2)}} הסרת גוף זר.
{{ח:תת|(ד)}} קרנית וסקלרה –
{{ח:תתת|(1)}} פרצנטזיס;
{{ח:תתת|(2)}} הסרת גוף זר;
{{ח:תתת|(3)}} כריתת פטריגיום;
{{ח:תתת|(4)}} קרטקטומיה;
{{ח:תתת|(5)}} כריתת דרמואיד;
{{ח:תתת|(6)}} צריבת כיב;
{{ח:תתת|(7)}} השתלת קרנית;
{{ח:תתת|(8)}} חיתוך הסקלרה;
{{ח:תתת|(9)}} מיפוי טופוגרפי של הקרנית, לחולים באחד ממצבים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סובלים ממחלת קרנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} נמצאים לאחר ניתוח השתלת קרנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} נמצאים לאחר ניתוח הסרת ירוד;
{{ח:תתת|(10)}} קרוס־לינקינג לקרטוקונוס וקרטאקטזיה;
{{ח:תתת}} הטיפול מיועד לחולים הסובלים מקרטוקונוס או מקרטאקטזיה המראים התקדמות מהירה, ושהתקיים בהם אחד מאלה, במהלך 12 החודשים שקדמו לתחילת הטיפול:
{{ח:תתתת|(א)}} עלייה של 1 דיופטר בצילינדר;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלייה של 1 דיופטר ב־K MAX;
{{ח:תתתת|(ג)}} ירידה של למעלה משורה בחדות הראייה.
{{ח:תת|(ה)}} קשתית –
{{ח:תתת|(1)}} אירידקטומיה;
{{ח:תתת|(2)}} ניתוחי זווית העין בעזרת לייזר;
{{ח:תתת|(3)}} כריתת הקשתית; טיפול לגלאוקומה.
{{ח:תת|(ו)}} עדשה –
{{ח:תתת|(1)}} ניתוחי קטרקט;
{{ח:תתת|(2)}} הסרת העדשה;
{{ח:תתת|(3)}} שאיבת vitreous השתלתו;
{{ח:תתת|(4)}} כריתת הויטראוס;
{{ח:תתת|(5)}} השחלת עדשה תוך עינית.
{{ח:תת|(ז)}} רשתית – טיפולים בהפרדות הרישתית.
{{ח:תת|(ח)}} שרירים אקסטראוקולריים – ניתוחי פזילה.
{{ח:תת|(ט)}} אורביטה –
{{ח:תתת|(1)}} ניקוז;
{{ח:תתת|(2)}} חיתוך וכריתת טומורים;
{{ח:תתת|(3)}} ביופסיה;
{{ח:תתת|(4)}} שיחזור פלסטי ולא קוסמטי.
{{ח:תת|(י)}} עפעפיים –
{{ח:תתת|(1)}} ניקוז מורסה;
{{ח:תתת|(2)}} טיפול בכילזיון;
{{ח:תתת|(3)}} טיפול בורקות;
{{ח:תתת|(4)}} טיפול בפפילומות;
{{ח:תתת|(5)}} תיקוני פטוזיס;
{{ח:תתת|(6)}} טיפול באנטרופיון;
{{ח:תתת|(7)}} טיפול באקטרופיון.
{{ח:תת|(יא)}} לחמית –
{{ח:תתת|(1)}} הסרת גוף זר;
{{ח:תתת|(2)}} הסרת נגעים בלחמית.
{{ח:תת|(יב)}} דרכי הדמעות;
{{ח:תתת|(1)}} ניתוחי מעקף;
{{ח:תתת|(2)}} מניפולציות.
{{ח:תת|(יג)}} אורתופטיקה.
{{ח:תת|(יד)}} בדיקת OCT‏ (Optic coherence tomography) להדמיית רשתית העין בעבור מצבים פתולוגיים של רשתית העין לצורך אבחון, מעקב והחלטה טיפולית.
{{ח:תת|(טו)}} משקפי ראייה לילדים עד גיל 7 שנים.

{{ח:סעיף*|18||תיקון: ק״ת תשנ״ט, ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ח, ק״ת תש״ע, ק״ת תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד־5|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 18}}
{{ח:ת}} אזניים – אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון:
{{ח:תת|(א)}} אוזן חיצונית –
{{ח:תתת|(1)}} אנדוסקופיות לסילוק גוף זר;
{{ח:תתת|(2)}} ביופסיות;
{{ח:תתת|(3)}} ניקוז המטומה;
{{ח:תתת|(4)}} חיתוך בשל פריכונדריטיס;
{{ח:תתת|(5)}} סילוק סחוס או ניתוח רדיקלי;
{{ח:תתת|(6)}} הסרת פוליפים;
{{ח:תתת|(7)}} ניתוחים בתוך צינור השמע החיצוני;
{{ח:תתת|(8)}} תיקון פגמים מולדים ומיאטופלסטיקה;
{{ח:תתת|(9)}} פלסטיקה של האוזן החיצונית.
{{ח:תת|(ב)}} אוזן תיכונה –
{{ח:תתת|(1)}} מירינגוטומיה;
{{ח:תתת|(2)}} פרצנטזיס;
{{ח:תתת|(3)}} מסטואידקטומיה;
{{ח:תתת|(4)}} מירינגופלסטיקה;
{{ח:תתת|(5)}} סגירת פיסטולה;
{{ח:תתת|(6)}} השתלת שתל לאוזן הפנימית ואחזקתו, לסובלים מחירשות חד־צדדית עצבית־תחושתית (סנסורינוירלית) – SSD, חמורה או עמוקה באוזן אחת;
{{ח:תתת|(7)}} שדרוג מערכת חיצונית של שתל שמיעה, כולל מעבד שתל שמיעה, למושתלים בשתלי אוזן פנימית ואוזן תיכונה.
{{ח:תת|(ג)}} אוזן פנימית –
{{ח:תתת|(1)}} BERA;
{{ח:תתת|(2)}} לבירינטוטומיה;
{{ח:תתת|(3)}} סטפדקטומיה;
{{ח:תתת|(4)}} מעקף אנדולימפטי;
{{ח:תתת|(5)}} שתלים לאוזן הפנימית לרבות טיפול בבלאי סביר שוטף של חלקים חיצוניים בשתל, שבלעדיו תימנע אפשרות השימוש בו – בעבור ילדים מבוטחים שלא מלאו להם 18 שנים, עם חירשות דו־צדדית אשר אינה ניתנת לשיקום באמצעות מכשירי שמיעה, וכן בעבור מבוטחים שמלאו להם 18 שנים שהם מתחרשים חדשים או לקויי שמיעה ששמיעתם הידרדרה;
{{ח:תתת|(6)}} השתלת שתל לאוזן הפנימית ואחזקתו, לסובלים מחירשות חד־צדדית עצבית־תחושתית (סנסורינוירלית) – SSD, חמורה או עמוקה באוזן אחת;
{{ח:תתת|(6א)}} שתל שבלול (קוכליארי) ואחזקתו לטיפול בחירשות אסימטרית למטופלים עד גיל 18, לאחר ניסיון שימוש במכשיר שמיעה קונבנציונלי, הסובלים מחירשות אסימטרית באחד מהמצבים האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} כאשר אוזן אחת חירשית והאוזן השנייה עם לקות שמיעה;
{{ח:תתתת|(2)}} כאשר קיימת ירידה אסימטרית חמורה או בינונית בשמיעה לפחות באוזן אחת;
{{ח:תתת|(7)}} שדרוג מערכת חיצונית של שתל שמיעה, כולל מעבד שתל שמיעה, למושתלים בשתלי אוזן פנימית ואוזן תיכונה.
{{ח:תת|(ד)}} בדיקות שמיעה אבחנתיות:
{{ח:תתת|(1)}} תבחין קלורי.
{{ח:תת|(ה)}} מערכת שמיעה מבוססת הולכת עצם BAHA‏ (Bone anchored hearing aid) – בחולים אשר אינם יכולים לקבל מענה באמצעות מכשירי שמיעה המבוססים על הולכת אוויר או באמצעות שתל קוכליארי.
{{ח:תת|(ו)}} שדרוג מערכת חיצונית של שתל שמיעה, כולל מעבד שתל שמיעה, למושתלי מערכת שמיעה מבוססת הולכת עצם, מוגני עצם ומשולבים.
{{ח:תת|(ז)}} מכשירי שמיעה לבני 18 למעלה.

{{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 19}}
{{ח:ת}} שירותי סיעוד
{{ח:תת|(א)}} באשפוז כל הפעילויות הסיעודיות במסגרת האשפוז, כולל שמירות מיוחדות עפ״י הוראה רפואית;
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת הקהילתית פעילויות כגון:
{{ח:תתת|(1)}} מדידת סימנים חיוניים;
{{ח:תתת|(2)}} לקיחת דגימות מעבדה;
{{ח:תתת|(3)}} טיפול בפצעים;
{{ח:תתת|(4)}} מתן זריקות;
{{ח:תתת|(5)}} שטיפת אזניים;
{{ח:תתת|(6)}} הכנסה ושטיפה של קטטר;
{{ח:תתת|(7)}} התקנת פנרוס;
{{ח:תתת|(8)}} בצוע חוקנים;
{{ח:תתת|(9)}} פיקוח וסיוע באינהלציה;
{{ח:תתת|(10)}} פיקוח וסיוע בלקיחת תרופות;
{{ח:תתת|(11)}} הוצאת תפרים;
{{ח:תתת|(12)}} טיפול בטרכאוסטומיה;
{{ח:תתת|(13)}} מעקב יזום אחר חולים כרונים;
{{ח:תתת|(14)}} מתן טיפול ראשוני במצבי חולי חריפים, על־פי הוראות הקבע, בהעדר רופא;
{{ח:תתת|(15)}} הדרכה פרטנית לנושאי בריאות.

{{ח:סעיף*|20||תיקון: ק״ת תשנ״ט, תשס״ט|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 20}}
{{ח:ת}} התפתחות הילד
{{ח:תת|(א)}} שירותים שיכללו:
{{ח:תתת|(1)}} אבחון וטיפול על ידי צוות רב מקצועי בילדים עד גיל תשע שנים. צוות רב מקצועי כולל: רופא מומחה בנוירולוגיית ילדים או רופא ילדים מומחה בעל ניסיון בתחום התפתחות הילד, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, עובד סוציאלי, קלינאי תקשורת, מרפא בעיסוק.
{{ח:תתת|(2)}} אבחון וריפוי בהפרעות דיבור לילדים עד גיל תשע שנים.
{{ח:תתת|(3)}} טיפול צוות רב מקצועי בילדים עם נכויות סומטיות עד גיל 18.
{{ח:תתת|(4)}} אבחון רפואי לילדים עד גיל 18.
{{ח:תתת|(5)}} טיפול רב מקצועי בדיספונקציה מוחית מזערית, למעט הפרעות ריכוז וקשב או ליקויי למידה, ליקוי שפה ודיבור, הפרעות בתקשורת או סרבול מוטורי לילדים עד גיל תשע (לילדים עם נכויות סומטיות עד גיל 18).
{{ח:תתת|(6)}} טיפול רב מקצועי בילדים עד גיל 6 עם הפרעות ריכוז וקשב או ליקויי למידה.
{{ח:תתת|(7)}} טיפול צוות רב מקצועי בילדים עד גיל 18 שאובחנו כמצויים בספקטרום האוטיסטי לפי הגדרות מדריך הסיווג והאבחון DSM-4, למעט ילדים כאמור עד גיל 7 המממשים את זכאותם לטיפול בריאותי מקדם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} שירותי אבחון כאמור בסעיף קטן (א) יינתנו רק לפי אישור שניתן מטעם קופת חולים בידי רופא מומחה בנוירולוגיית ילדים או רופא ילדים מומחה בעל ניסיון בתחום התפתחות הילד.
{{ח:תת|(ג)}} שירותי האבחון יינתנו במכון להתפתחות הילד שהכיר בו משרד הבריאות או ביחידה לטיפול התפתחותי, שהכיר בה משרד הבריאות, או בידי עובד בעל תעודת הכרה במעמד שנתן לו משרד הבריאות ושיש לו ניסיון של שנתיים לפחות בעבודה במכון או ביחידה כאמור, והוא עובד על פי תכנית טיפול שהתוו מכון או יחידה כאמור.

{{ח:סעיף*|21||תיקון: ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 21}}
{{ח:ת}} גנטיקה –
{{ח:תת|א.}} ייעוץ גנטי בבעיות תורשתיות כולל בדיקות דם
{{ח:תת|ב.}} טיפול תרופתי במחלת גושה (עפ״י קביעת וועדה מקצועית).
{{ח:תת|ג.}} בדיקת סקר למוטציות שכיחות בגנים BRCA1/BRCA2 לחולה עם סרטן שד או לבלב.
{{ח:תת|ד.}} בדיקת סקר למוטציות שכיחות בגנים BRCA1/BRCA2 לנשים יהודיות ממוצא אשכנז.

{{ח:סעיף*|21א||תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תש״ע, ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 21א}}
{{ח:ת}} אבחון גנטי טרום־השרשתי –
{{ח:תת|(א)}} הטיפול יינתן למטופלים שמתקיים לגביהם אחד ממצבים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נשאות של מחלות גנטיות או הפרעה כרומוסומלית במטופלים בהפריה חוץ־גופית עקב ליקויי פוריות;
{{ח:תתת|(2)}} הפלות חוזרות על רקע הפרעות כרומוסומליות;
{{ח:תתת|(3)}} נשים או זוגות בסיכון גבוה להולדת ילד עם מומים כרומוסומליים חמורים במיוחד או זוגות עם נשאות של מוטציות, הגורמות למחלות גנטיות חמורות במיוחד, שלגביהם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שני תנאים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} קיימת בדיקת מעבדה המאבחנת נשאות למחלה, והמחלה ניתנת לאיתור בעובר;
{{ח:תתתתת|(2)}} קיים סיכון של 25% עד 50% למחלה מונוגנית חמורה במיוחד כגון תלסמיה מייג׳ור, לייפת כיסתית, תסמונת X השביר, טיי־זקס וכדומה.
{{ח:תתתת|(ב)}} באחד מבני הזוג קיים שינוי כרומוסומלי מאוזן כגון טרנסלוקציה, אשר מעלה את הסיכון לעובר עם שינוי כרומוסומלי חמור;
{{ח:תתת}} הזכאות לטיפול לפי פסקה זו, תוגבל לשני הריונות בלבד, שהסתיימו בלידה;
{{ח:תתת}} לעניין פסקה זו, ”מחלה גנטית חמורה במיוחד“ – מחלה הגורמת לתמותה בגיל צעיר או לתחלואה וסבל רב בלא אפשרות ריפוי;
{{ח:תתת|(4)}} נשאות של מוטציות בגנים הגורמים לחירשות גנטית לא תסמונתית.
{{ח:תת|(ב)}} זכאות לטיפול תיקבע בהתאם להמלצת יועץ גנטי.

{{ח:סעיף*|22||תיקון: ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 22}}
{{ח:ת}} מקצועות פארה־רפואיים
{{ח:תת|(א)}} פיזיותרפיה –
{{ח:תתת|(1)}} פיזיותרפיה בעת אשפוז כולל הערכה ראשונית והדרכה;
{{ח:תתת|(2)}} פיזיותרפיה חריפה בקהילה:
{{ח:תתת}} הערכה וטיפול במקרים חריפים, מבוגרים וילדים במחלות, כגון –
{{ח:תתתת|–}} כוויות;
{{ח:תתתת|–}} טראומה;
{{ח:תתתת|–}} אחרי אירוע מוחי;
{{ח:תתתת|–}} ניתוחים;
{{ח:תתתת|–}} מצבי נשימה חריפים;
{{ח:תתת|(3)}} פיזיותרפיה כרונית בקהילה:
{{ח:תתתת|(1)}} הערכה וטיפול במקרים כרוניים במבוגרים וילדים או במחלות. כגון:
{{ח:תתתת}} במחלות נוירולוגיות, נווניות, במחלות מפרקים ושרירים;
{{ח:תתת|(4)}} קבוצות יציבה לילדים –
{{ח:תתת|(5)}} קבוצות יציבה אשר נתנות כחלק אינטגרלי של הטיפול.
{{ח:תת|(ב)}} ריפוי בעיסוק –
{{ח:תתת|(1)}} בעת אשפוז;
{{ח:תתת|(2)}} איבחון וטיפול בקהילה במצבים כרוניים, כגון: אחרי אירוע מוחי, מחלות ניווניות, מחלות מפרקים;
{{ח:תתת}} במצבים חריפים, כגון: לאחר ניתוחים בכף היד, כוויות או טראומה.
{{ח:תת|(ג)}} הפרעות בתקשורת (ריפוי דיבור)
{{ח:תתת|(1)}} בדיקות שמיעה;
{{ח:תתת|(2)}} התאמת מכשיר שמיעה;
{{ח:תתת|(3)}} אימוני שמיעה, קריאת שפתיים והדרכה;
{{ח:תתת|(4)}} אבחון שפה ודיבור;
{{ח:תתת|(5)}} טיפול בשפה ודיבור;
{{ח:תתת|(6)}} טיפול קול;
{{ח:תתת|(7)}} טיפול בהפרעות קול כתוצאה מהתערבות כירורגית;
{{ח:תתת|(8)}} טיפול בצרידות למורים;
{{ח:תתת|(9)}} טיפול בגמגום;
{{ח:תתת|(10)}} טיפול קלינאות תקשורת להתאמה מגדרית של הקול לטרנסג׳נדרים.
{{ח:תת|(ד)}} שרות פסיכולוגי –
{{ח:תתת|(1)}} שרותי אבחון והערכה פסיכולוגיים;
{{ח:תתת|(2)}} יעוץ פסיכולוגי במרפאות ראשוניות, בבתי חולים כלליים, במכונים ובגנים טיפוליים;
{{ח:תתת|(3)}} טיפול פרטני, זוגי, משפחתי וקבוצתי;
{{ח:תתת|(4)}} התערבות פסיכולוגית בזמן משבר;
{{ח:תתת|(5)}} טיפול פסיכולוגי שיקומי ונוירופסיכולוגי;
{{ח:תתת|(6)}} טיפול פסיכותרפוטי פעיל וממושך לא יותר משנתיים, במידה שקיימת אינדיקציה למתן טיפולים מעבר לכך – על פי המלצת הגורם המטפל הבכיר.
{{ח:תת|(ה)}} עבודה סוציאלית –
{{ח:תתת|(1)}} טיפול פסיכוסוציאלי למטרות רפואיות במצבים חריפים;
{{ח:תתת|(2)}} טיפול פסיכוסוציאלי למטרות רפואיות במחלות ממושכות;
{{ח:תתת|(3)}} טיפול בחולה ובמשפחתו בסיוע למיצוי משאבים אישיים וגיוס משאבים קהילתיים. וחברתיים ומוסדיים לטפול בחולה כחלופה לאשפוז או מניעתו.
{{ח:תת|(ו)}} תזונה ודיאטה –
{{ח:תתת|(1)}} הנחיות והדרכה לדיאטה בעת אשפוז;
{{ח:תתת|(2)}} דיאטה ותזונה – טיפול בחולים חריפים וכרוניים בקהילה ובמרפאות חוץ של בתי חולים.
{{ח:תתת|(3)}} טיפול דיאטתי ותזונה לחולים המטופלים בדיאליזה וחולי כליות כרוניים, סוכרת, היפרליפידמיה ומקרים חריגים.

{{ח:סעיף*|22א||תיקון: ק״ת תשע״ב־3, תשפ״ד־2|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 22א}}
{{ח:ת}} בריאות הנפש –
{{ח:תת|(א)}} סל השירותים בתחום האשפוז –
{{ח:תתת|(1)}} שירותי חירום ומיון;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי אשפוז פסיכיאטריים, ואשפוז יום;
{{ח:תתת|(3)}} ייעוץ וטיפול באשפוז בבתי חולים כלליים;
{{ח:תתת|(4)}} אשפוז מבוטח לצורך הסתכלות, לפי הוראת פסיכיאטר מחוזי או על פי צו בית משפט בהליך פלילי, לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}} (להלן – חוק טיפול בחולי נפש), ומתן חוות דעת פסיכיאטרית או תעודה רפואית, לאחר בדיקה בחדר מיון או לאחר אשפוז, לצורך הליך כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} שירות למבוטח באשפוז או באשפוז יום לצורך סיוע בהגשת בקשות לוועדת שיקום אזורית לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000}} (להלן – חוק שיקום מתמודדי נפש), ובכלל זה הכנת חוות דעת לוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} סל שירותים אמבולטוריים בבריאות הנפש –
{{ח:תתת|(1)}} שירותי אבחון, הערכה, ייעוץ וטיפול פסיכותרפויטי, התערבות במשברים, טיפול אישי, משפחתי, קבוצתי, מעקב תמיכה ואחזקה, וביקורי בית;
{{ח:תתת|(2)}} טיפול יום במרפאה;
{{ח:תתת|(3)}} מתן חוות דעת פסיכיאטרית או תעודה רפואית על מבוטח, לאחר בדיקה במרפאה, על פי הוראת פסיכיאטר מחוזי או על פי צו בית משפט בהליך פלילי, לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש}};
{{ח:תתת|(4)}} שירות למבוטח המקבל שירות מרפאתי, לצורך סיוע בהגשת בקשות לוועדת שיקום אזורית לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|חוק שיקום מתמודדי נפש}} ובכלל זה הכנת חוות דעת לוועדה.

{{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 23}}
{{ח:ת}} גריאטריה ושיקום –
{{ח:תת|(1)}} אשפוז חולה שיקומי – ניתן עד 3 חדשים (ועדה מקצועית של קופת החולים תוכל לאשר הארכת התקופה).

{{ח:סעיף*|23א||תיקון: ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ז|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 23א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|24||עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 24}}
{{ח:ת}} כל האישורים הניתנים שהם לצרכי רפוי כגון –
{{ח:תת|(1)}} סיכומים לגורמים רפואיים;
{{ח:תת|(2)}} אישור בריאות לתלמיד לחזור ללימודים;
{{ח:תת|(3)}} פטור ממכס של מכשיר רפואי או תרופה;
{{ח:תת|(4)}} אישור לקבלת דירה או החלפתה – מטעמי בריאות;
{{ח:תת|(5)}} טלפון מטעמי בריאות;
{{ח:תת|(6)}} פטור או הנחה במיסים ואגרות מטעמי בריאות;
{{ח:תת|(7)}} אישור לצה״ל על מצב בריאות;
{{ח:תת|(8)}} אישור רפואי לבית־אבות ולמוסדות סיעודיים לפי הפרטים בכרטיס הרפואי;
{{ח:תת|(9)}} תעודת פטירה;
{{ח:תת|(10)}} אישור על מצב בריאות על גבי טופס סטנדרטי;
{{ח:תת|(11)}} למוסד לביטוח לאומי – תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה וכן תעודת אי כושר.

{{ח:סעיף*|24א||תיקון: ק״ת תשס״ב, ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ד, ק״ת תשס״ו־2, ק״ת תשס״ח, ק״ת תש״ע, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד־5|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 24א}}
{{ח:ת}} מזון תרופתי, לפי מרשם של הרופא המטפל או דיאטנית קלינית –
{{ח:תת|(1)}} לחולים במחלת פנילקטונוריה (Phenylketonuria):
{{ח:תתת|(א)}} Phenyl free 2
{{ח:תתת|(ב)}} Phenyl free 1
{{ח:תתת|(ג)}} Phenex 1
{{ח:תתת|(ד)}} Phenex 2
{{ח:תתת|(ה)}} XP Analog
{{ח:תתת|(ו)}} XP Maxamaid
{{ח:תתת|(ז)}} XP Maxamum
{{ח:תתת|(ח)}} L-TYROSINE
{{ח:תתת|(ט)}} Phlexy 10 drink
{{ח:תתת|(י)}} PKU Golike 3-16
{{ח:תתת|(יא)}} PUK Golike 16+‎;
{{ח:תת|(2)}} לחולים במחלה Maple Syrup Urine Disease‏ (MSUD):
{{ח:תתת|(א)}} MSUD Aid III {{ח:הערה|[במקור: MUSD]}}
{{ח:תתת|(ב)}} MSUD {{ח:הערה|[במקור: MUSD]}}
{{ח:תתת|(ג)}} Isoleucine
{{ח:תתת|(ד)}} Valine
{{ח:תתת|(ה)}} Citrulline
{{ח:תתת|(ו)}} Arginine
{{ח:תתת|(ז)}} XMTVI Low Amino Acid Mix
{{ח:תתת|(ז1)}} L-LEUCINE
{{ח:תתת|(ח)}} חולים שלא מלאה להם שנה, גם כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} MSUD 1
{{ח:תתתת|(2)}} Ketonex 1
{{ח:תתתת|(3)}} MSUD Analog
{{ח:תתתת|(4)}} XMTVI Analog
{{ח:תתת|(ט)}} לחולים שמלאה להם שנה ולא מלאו להם שמונה שנים, גם כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} MSUD 2
{{ח:תתתת|(2)}} Ketonex 2
{{ח:תתתת|(3)}} MSUD Maxamaid
{{ח:תתתת|(4)}} XMTVI Maxamaid
{{ח:תתת|(ט1)}} לחולים שמלאו להם שלוש שנים ומעלה, גם כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 15 MSUD cooler;
{{ח:תתת|(י)}} לחולים שמלאו להם שמונה שנים, גם כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} MSUD Maxamum
{{ח:תתתת|(2)}} XMTVI Maxamum;
{{ח:תת|(3)}} לחולים במחלה Mitochondrial Acetoacetyl – CoA Thiolase Deficiency:
{{ח:תתת|(א)}} לחולים שלא מלאה להם שנה:
{{ח:תתתת|(1)}} MSUD 1
{{ח:תתתת|(2)}} Ketonex 1
{{ח:תתתת|(3)}} MSUD Analog
{{ח:תתת|(ב)}} לחולים שמלאה להם שנה ולא מלאו להם שמונה שנים:
{{ח:תתתת|(1)}} MSUD 2
{{ח:תתתת|(2)}} Ketonex 2
{{ח:תתתת|(3)}} MSUD Maxamaid
{{ח:תתת|(ג)}} לחולים שמלאו להם שמונה שנים:
{{ח:תתת}} MSUD Maxamum
{{ח:תתת|(ד)}} L-VALINE
{{ח:תתת|(ה)}} L-LEUCINE
{{ח:תתת|(ו)}} L-ISOLEUCINE;
{{ח:תת|(4)}} לחולים במחלה Propionic or Methylmalonic Acidemia:
{{ח:תתת|(א)}} XMTVI Low Amino Acid Mix
{{ח:תתת|(א1)}} L-THREONINE
{{ח:תתת|(א2)}} L-METHIONINE
{{ח:תתת|(א3)}} L-ISOLEUCINE
{{ח:תתת|(א4)}} L-VALINE
{{ח:תתת|(ב)}} לחולים שלא מלאה להם שנה, גם כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} OS 1
{{ח:תתתת|(2)}} Propimex 1
{{ח:תתתת|(3)}} XMTVI Analog
{{ח:תתת|(ג)}} לחולים שמלאה להם שנה ולא מלאו להם שמונה שנים, גם כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} OS 2
{{ח:תתתת|(2)}} Propimex 2
{{ח:תתתת|(3)}} XMTVI Maxamaid
{{ח:תתת|(ד)}} לחולים שמלאו להם שמונה שנים גם
{{ח:תתת}} XMTVI Maxamum;
{{ח:תת|(5)}} לחולים במחלה Homocystinuria:
{{ח:תתת|(א)}} לחולים שלא מלאה להם שנה:
{{ח:תתתת|(1)}} HOM 1
{{ח:תתתת|(2)}} Hominex 1
{{ח:תתתת|(3)}} Xmet Analog
{{ח:תתת|(ב)}} לחולים שמלאה להם שנה ולא מלאו להם שמונה שנים:
{{ח:תתתת|(1)}} HOM 2
{{ח:תתתת|(2)}} Hominex 2
{{ח:תתתת|(3)}} Xmet Maxamaid
{{ח:תתת|(ג)}} לחולים שמלאו להם שמונה שנים:
{{ח:תתת}} Xmet Maxamum;
{{ח:תת|(6)}} לחולים במחלה Tyrosinemia:
{{ח:תתת|(א)}} Xphen Tyr Amino Acid Mix
{{ח:תתת|(ב)}} 3200AB
{{ח:תתת|(ב1)}} L-PHENYLANINE
{{ח:תתת|(ג)}} לחולים שלא מלאה להם שנה, גם כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} Tyr 1
{{ח:תתתת|(2)}} Tyromex 1
{{ח:תתתת|(3)}} XPT Analog
{{ח:תתת|(ד)}} לחולים שלא מלאו להם שלוש שנים, גם:
{{ח:תתתת}} Xphen Tyr Analog
{{ח:תתת|(ה)}} לחולים שמלאו להם שלוש שנים, גם:
{{ח:תתתת}} Xphen Tyr Maxamaid
{{ח:תתת|(ו)}} לחולים שמלאה להם שנה ולא מלאו להם שמונה שנים, גם כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} Tyr 2
{{ח:תתתת|(2)}} Tyromex 2
{{ח:תתתת|(3)}} XPT Maxamaid
{{ח:תתת|(ז)}} לחולים שמלאו להם שמונה שנים, גם:
{{ח:תתתת}} XPT Maxamum
{{ח:תתת|(ח)}} לחולים שמלאו להם שמונה עשרה שנים, גם:
{{ח:תתתת}} Xphen Tyr Maxamum;
{{ח:תת|(7)}} לחולים במחלה rea Cycle Disorders או Gyrate atrophy:
{{ח:תתת|(א)}} Dialamine Essential Amino Acid Mix
{{ח:תתת|(ב)}} Arginine
{{ח:תתת|(ג)}} Citrulline
{{ח:תתת|(ד)}} MJ 80056
{{ח:תתת|(ה)}} Phenylacetate
{{ח:תתת|(ו)}} Sodium Benzoate
{{ח:תתת|(ז)}} לחולים שלא מלאה להם שנה, גם כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} UCD 1
{{ח:תתתת|(2)}} Cyclinex 1
{{ח:תתתת|(3)}} Dialamine
{{ח:תתת|(ח)}} לחולים שמלאה להם שנה, גם כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} UCD 2
{{ח:תתתת|(2)}} Ketonex 2
{{ח:תתתת|(3)}} Essential Amino Acid Mix;
{{ח:תת|(8)}} לחולים במחלה Isovaleric Acidemia:
{{ח:תתת|(א)}} Xleu Amino Acid Mix
{{ח:תתת|(א1)}} L-CARNITINE
{{ח:תתת|(א2)}} GLYCINE
{{ח:תתת|(ב)}} לחולים שלא מלאה להם שנה, גם כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} I-Valex 1
{{ח:תתתת|(2)}} Xleu Analog
{{ח:תתת|(ג)}} לחולים שמלאה להם שנה ולא מלאו להם שמונה שנים, גם כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} I-Valex 2
{{ח:תתתת|(2)}} Xleu Maxamaid
{{ח:תתת|(ד)}} לחולים שמלאו להם שמונה שנים, גם:
{{ח:תתתת}} Xleu Maxamum;
{{ח:תת|(9)}} לחולים במחלה (Adrenoleukodystrophy (ALD:
{{ח:תתת|(א)}} lorenzo oil;
{{ח:תת|(10)}} לחולים במחלה Glutaric Aciduria Type 1:
{{ח:תתת|(א)}} Xlys Lowtry Free Amino Acid Mix
{{ח:תתת|(ב)}} Carnitine Amino Acid
{{ח:תתת|(ג)}} לחולים שלא מלאה להם שנה, גם כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} Xlys lowtry Analog
{{ח:תתתת|(2)}} MJ0056
{{ח:תתת|(ד)}} לחולים שמלאה להם שנה ולא מלאו להם שמונה שנים, גם:
{{ח:תתתת}} Xlys lowtry Maxamaid
{{ח:תתת|(ה)}} לחולים שמלאו להם שמונה שנים, גם:
{{ח:תתתת}} Xlys lowtry Maxamum;
{{ח:תת|(11)}} לחולים במחלה Glutaric Aciduria Type II:
{{ח:תתת|(א)}} Monogen
{{ח:תתת|(ב)}} Portagen
{{ח:תתת|(ג)}} Liquigen
{{ח:תתת|(ד)}} MCT oil;
{{ח:תת|(12)}} לחולים במחלה (Sulfite Oxidase Deficiency (SOD:
{{ח:תתת|(א)}} לחולים שלא מלאה להם שנה:
{{ח:תתתת|(1)}} Xmet Xcys Analog
{{ח:תתת|(ב)}} לחולים שמלאה להם שנה:
{{ח:תתתת|(1)}} Xmet Xcys Maxamaid;
{{ח:תת|(13)}} לחולים במחלה Long Chain Fatty Acid Oxidation Defect:
{{ח:תתת|(א)}} Portagen
{{ח:תתת|(ב)}} Liquagen
{{ח:תתת|(ג)}} MCT oil
{{ח:תתת|(ד)}} monogen;
{{ח:תת|(14)}} לחולים במחלה Galacotsemia:
{{ח:תתת}} Galacotmin 19;
{{ח:תת|(15)}} לחולים במחלת דיסאוטונומיה משפחתית (Familial Dysautonomy):
{{ח:תתת|(א)}} AlitraQ
{{ח:תתת|(ב)}} Emental Flavor pac
{{ח:תתת|(ג)}} Enfamil AR
{{ח:תתת|(ד)}} Ensure
{{ח:תתת|(ה)}} Ensure Plus
{{ח:תתת|(ו)}} Ensure with Fiber
{{ח:תתת|(ז)}} Fresubin
{{ח:תתת|(ח)}} Isocal liquid
{{ח:תתת|(ט)}} Isocal powder
{{ח:תתת|(י)}} Isofiber
{{ח:תתת|(יא)}} Isomil
{{ח:תתת|(יב)}} Jevity
{{ח:תתת|(יג)}} L-Emental
{{ח:תתת|(יד)}} L-Emental Plus
{{ח:תתת|(טו)}} MTC Oil
{{ח:תתת|(טז)}} MTC Peptide 0-2
{{ח:תתת|(יז)}} Neocate
{{ח:תתת|(יח)}} Neocate Advanced
{{ח:תתת|(יט)}} Nutramigen
{{ח:תתת|(כ)}} Nutren 1.0
{{ח:תתת|(כא)}} Nutren 1.5
{{ח:תתת|(כב)}} Nutren Junior
{{ח:תתת|(כג)}} Nutren w/fiber
{{ח:תתת|(כד)}} Osmolite
{{ח:תתת|(כה)}} Ped. Vivonex
{{ח:תתת|(כו)}} Pediasure
{{ח:תתת|(כז)}} Polycose
{{ח:תתת|(כח)}} Pregestimil
{{ח:תתת|(כט)}} Prosobee
{{ח:תתת|(ל)}} Pulmocare
{{ח:תתת|(לא)}} S Drops
{{ח:תתת|(לב)}} Scandishake
{{ח:תתת|(לג)}} Easy drink
{{ח:תתת|(לד)}} Easy fiber
{{ח:תתת|(לה)}} Easy shake
{{ח:תתת|(לו)}} Nutrilon AR
{{ח:תתת|(לז)}} Nutrilon Pepti junior
{{ח:תתת|(לח)}} Similac alimentum
{{ח:תתת|(לט)}} Similac AR;
{{ח:תת|(16)}} לחולים במחלה לייפת כיסתית (Cystic Fibrosis):
{{ח:תתת|(א)}} ADEKS vit. Drops
{{ח:תתת|(ב)}} ADEKS vit. Tab
{{ח:תתת|(ג)}} AlitraQ
{{ח:תתת|(ד)}} תכשירים מולטיויטמינים
{{ח:תתת|(ה)}} Emental Flavor pac
{{ח:תתת|(ו)}} Enfamil AR
{{ח:תתת|(ז)}} Ensure
{{ח:תתת|(ח)}} Ensure Plus
{{ח:תתת|(ט)}} Ensure with Fiber
{{ח:תתת|(י)}} Isocal liq.‎
{{ח:תתת|(יא)}} Isocal powder
{{ח:תתת|(יב)}} Jevity
{{ח:תתת|(יג)}} L-Emental
{{ח:תתת|(יד)}} Magnesium Diasporal
{{ח:תתת|(טו)}} MTC oil
{{ח:תתת|(טז)}} MTC Peptide 0-2
{{ח:תתת|(יז)}} Neocate
{{ח:תתת|(יח)}} Neocate Advanced
{{ח:תתת|(יט)}} Nutren 1.0
{{ח:תתת|(כ)}} Nutren 1.5
{{ח:תתת|(כא)}} Nutren Junior
{{ח:תתת|(כב)}} Nutren w/fiber
{{ח:תתת|(כג)}} Osmolite
{{ח:תתת|(כד)}} Pediasure
{{ח:תתת|(כה)}} Peptamen Junior
{{ח:תתת|(כו)}} Polycose
{{ח:תתת|(כז)}} Portagen
{{ח:תתת|(כח)}} Pregestimil
{{ח:תתת|(כט)}} Pulmocare
{{ח:תתת|(ל)}} Scandishake
{{ח:תתת|(לא)}} Tolerex
{{ח:תתת|(לב)}} Vivonex Ped
{{ח:תתת|(לג)}} Easy drink
{{ח:תתת|(לד)}} Easy fiber
{{ח:תתת|(לה)}} Easy shake
{{ח:תתת|(לו)}} Nutrilon AR
{{ח:תתת|(לז)}} Nutrilon Pepti junio
{{ח:תתת|(לח)}} Similac alimentum
{{ח:תתת|(לט)}} Nutren Junior 1.5
{{ח:תתת|(מ)}} Similac AR;
{{ח:תת|(17)}} לתינוקות שאינם מסוגלים לספוג מזון באופן רגיל – Neocate;
{{ח:תת|(18)}} תרכובות מזון ליילודים ולאימהות נשאיות HIV וחולות AIDS; הטיפול כולל תחליפי חלב להזנה מלאה של התינוק עד מלאת שנה לילד;
{{ח:תת|(19)}} לחולים במחלה אפילפסיה – Ketocal;
{{ח:תת}} התכשיר יינתן לטיפול בחולים הסובלים מאפילפסיה לאחר כישלון טיפולי בשלושה קווי טיפול קודמים, בתרופות אנטי־אפילפטיות;
{{ח:תת|(20)}} מזון תרופתי להזנת תינוקות וילדים חולי אי־ספיקה כלייתית כרונית, כהשלמה לכלכלה רגילה או כהזנה מלאה:
{{ח:תתת|(א)}} Nephrocare או Nepro HP;
{{ח:תתת|(ב)}} Similac PM 60/40;
{{ח:תתת|(ג)}} Suplena;
{{ח:תת|(20א)}} לחולי אי־ספיקה כלייתית סופנית המטופלים בדיאליזה ובעלי ערך אלבומין שווה או נמוך מ־4.0 ג׳/דצ״ל:
{{ח:תתת|(1)}} Nephrocare;
{{ח:תתת|(2)}} Nepro HP;
{{ח:תתת|(3)}} Novasource renal;
{{ח:תת|(20ב)}} מזון תרופתי להזנת ילדים עד גיל 10 הסובלים מאי־ספיקה כלייתית – מסוג Renastart;
{{ח:תת|(20ג)}} מזון תרופתי לפי מרשם של הרופא המטפל או דיאטנית קלינית כהשלמה לכלכלה רגילה, לחולי אי־ספיקה כלייתית כרונית (שלב 4–5) – מסוג Nepro LP;
{{ח:תת|(21)}} בחולים שטרם מלאו להם 4 שנים החולים במחלות כרוניות או מחלות מטבוליות או מחלות נוירולוגיות או עם צנתר אנטרלי, אשר אינם יכולים לקבל כלכלת מזון רגילה –
{{ח:תתת|(א)}} העונים על כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תלויים בהזנה אנטרלית לאורך זמן באופן בלעדי;
{{ח:תתתת|(2)}} בעלי צרכים תזונתיים מיוחדים לאורך זמן;
{{ח:תתת|(ב)}} טיפול באמצעות תכשירים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} Nutren Junior;
{{ח:תתתת|(2)}} Nutren junior with fiber;
{{ח:תתתת|(3)}} Pediasure;
{{ח:תת|(22)}} לחולים במחלת IBD (Inflammatory Bowel Disease) למניעת פאוצ׳יטיס:
{{ח:תתת|(א)}} VSL#3;
{{ח:תתת|(ב)}} Vivomixx;
{{ח:תת|(23)}} לחולי פאוציטיס כרונית, לשמירת הפוגה, כולל בחולים עם התקפים חוזרים:
{{ח:תתת|(א)}} VSL#3;
{{ח:תתת|(ב)}} Vivomixx;
{{ח:תת|(24)}} לילדים החולים במחלת קרוהן או IBD:
{{ח:תתת}} Modulen IBD בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ילדים המצויים בתת־תזונה או פגיעה בגדילה, כטיפול בלעדי בזמן התלקחות או בעת אבחנה או כשהמחלה פעילה או מערבת את המעי הדק;
{{ח:תתתת|(ב)}} ילדים הזקוקים לטיפול חלקי במטרה לשמור על רמיסיה;
{{ח:תת|(25)}} לילדים הסובלים מתת־תזונה:
{{ח:תתת}} Peptamen junior;
{{ח:תת|(26)}} מזון ייעודי עתיר חלבון – בחולים אונקולוגיים המועמדים לניתוח במערכת העיכול או באזור ראש צוואר – Impact, למשך 7 ימים לפני הניתוח;
{{ח:תת|(27)}} מזון לתינוקות עם דרישות תזונתיות מוגברות לאחר אשפוז על רקע בעיות הזנה ותחילת שימוש במזון כאמור במסגרת אשפוזית, לאחר כישלון הזנה בריכוז פורמולה – רגילה, עד להגעה למשקל של 8 ק״ג או גיל שנה וחצי לפי המוקדם מביניהם – Infatrini;
{{ח:תת|(28)}} מזון ייעודי לילדים ותינוקות הסובלים מבעיות ספיגה ואלרגיות למזון – Nutramigen AA lipil;
{{ח:תת|(29)}} מזון תרופתי לפי מרשם של הרופא המטפל או דיאטנית קלינית לחולים במחלה אטאקסיה טלנגיקטאזיה (Ataxia Telangiectasia):
{{ח:תתת|(א)}} Pediasure;
{{ח:תתת|(ב)}} Pulmocare;
{{ח:תתת|(ג)}} Pediasure;
{{ח:תתת|(ד)}} Pulmocare;
{{ח:תתת|(ה)}} Jevity;
{{ח:תתת|(ו)}} Ensure plus;
{{ח:תתת|(ז)}} Osmolite;
{{ח:תתת|(ח)}} Easy drink;
{{ח:תתת|(ט)}} Ensure compact;
{{ח:תתת|(י)}} Ensure plus;
{{ח:תתת|(יא)}} Glucerna plus;
{{ח:תתת|(יב)}} Jevity plus;
{{ח:תתת|(יג)}} Nutren 2;
{{ח:תתת|(יד)}} Nutren junior with fiber;
{{ח:תתת|(טו)}} Peptamen prebio;
{{ח:תתת|(טז)}} Vital 1.5;
{{ח:תתת|(יז)}} Easy daily;
{{ח:תת|(30)}} לחולים ביתר חומצה גלוטרית 1 type‏ – GA;
{{ח:תת|(31)}} מזון תרופתי, לפי מרשם של הרופא המטפל או דיאטנית קלינית לחולים במחלת אגירת גליקוגן (GSD I ו־GSD III)‏ – Glycosade;
{{ח:תת|(32)}} מזון רפואי להזנת ילדים בגילים 4 עד 19 שנים עם צנתר אנטרלי, החולים במחלות כרוניות, מחלות מטבוליות ומחלות נוירולוגיות:
{{ח:תתת|(א)}} Easy Fiber;
{{ח:תתת|(ב)}} Jevity;
{{ח:תתת|(ג)}} Nutren Junior;
{{ח:תתת|(ד)}} Nutren Junior With Fiber;
{{ח:תתת|(ה)}} Osmolite HN;
{{ח:תתת|(ו)}} Pediasure;
{{ח:תתת|(ז)}} Peptamen Junior;
{{ח:תתת|(ח)}} Nutren 2;
{{ח:תתת|(ט)}} Easy Daily;
{{ח:תת|(33)}} מזון תרופתי לפי מרשם הרופא המטפל או דיאטנית קלינית לחולי ALS (AMYOTROTHIC LATERAL SCLEROSIS):
{{ח:תתת|(א)}} Easy Fiber;
{{ח:תתת|(ב)}} Ensure Plus;
{{ח:תתת|(ג)}} Glucerna Plus;
{{ח:תתת|(ד)}} Jevity;
{{ח:תתת|(ה)}} Jevity plus;
{{ח:תתת|(ו)}} Nutren 2;
{{ח:תתת|(ז)}} Osmolite HN;
{{ח:תתת|(ח)}} Easy Drink;
{{ח:תתת|(ט)}} Easy Meal K2;
{{ח:תתת|(י)}} Easy Daily;
{{ח:תת|(34)}} מזון ייעודי באמצעות צנתר אנטרלי, לבני 19 ומעלה הנמצאים במצב הזנה לאורך זמן וההזנה במזון הייעודי היא בלעדית:
{{ח:תתת|(א)}} Easy Drink;
{{ח:תתת|(ב)}} Easy Fiber;
{{ח:תתת|(ג)}} Ensure Plus;
{{ח:תתת|(ד)}} glucerna Plus;
{{ח:תתת|(ה)}} Jevity;
{{ח:תתת|(ו)}} Jevity Plus;
{{ח:תתת|(ז)}} Nutren 2;
{{ח:תתת|(ח)}} Osmolite HN;
{{ח:תתת|(ט)}} Peptamen Prebio;
{{ח:תתת|(י)}} Vital 1.5;
{{ח:תתת|(יא)}} Easy Meal K2;
{{ח:תתת|(יב)}} Easy Daily;
{{ח:תת|(35)}} מזון ייעודי לילדים חולי סרטן שטרם מלאה להם שנה:
{{ח:תתת|(א)}} Infatrini;
{{ח:תתת|(ב)}} Nutramigen LGG Lipil 1;
{{ח:תתת|(ג)}} Nutramigen LGG Lipil 2;
{{ח:תתת|(ד)}} Nutramigen Pureamino;
{{ח:תתת|(ה)}} Nutrilon Pepti Junior;
{{ח:תתת|(ו)}} Similac Alimentum;
{{ח:תתת|(ז)}} Pregestimil Lipil;
{{ח:תת|(36)}} מזון ייעודי לילדים חולי סרטן שמלאה להם שנה וטרם מלאו להם 14 שנים המצויים בסיכון לתת־תזונה:
{{ח:תתת|(א)}} Baby Calorie;
{{ח:תתת|(ב)}} Easy Drink;
{{ח:תתת|(ג)}} Easy Calorie;
{{ח:תתת|(ד)}} Ensure Plus;
{{ח:תתת|(ה)}} Necocate Advance;
{{ח:תתת|(ו)}} Nutramigen Pureamino;
{{ח:תתת|(ז)}} Nutramigen LGG Lipil 1;
{{ח:תתת|(ח)}} Nutramigen LGG Lipil 2;
{{ח:תתת|(ט)}} Nutren Junior;
{{ח:תתת|(י)}} Nutren Junior With Fiber;
{{ח:תתת|(יא)}} Nutrilon Pepti Junior;
{{ח:תתת|(יב)}} Osmolite HN;
{{ח:תתת|(יג)}} Pediasure;
{{ח:תתת|(יד)}} Peptamen Junior;
{{ח:תתת|(טו)}} Pregestimil Lipil;
{{ח:תתת|(טז)}} Similac Alimentum;
{{ח:תת|(37)}} מזון ייעודי לילדים חולי סרטן שמלאו להם 14 שנים וטרם מלאו להם 19 שנים המצויים בסיכון לתת־תזונה:
{{ח:תתת|(א)}} Easy Drink;
{{ח:תתת|(ב)}} Easy Fiber;
{{ח:תתת|(ג)}} Easy Meal k2;
{{ח:תתת|(ד)}} Ensure Compact;
{{ח:תתת|(ה)}} Ensure Plus;
{{ח:תתת|(ו)}} Ensure Plus Advance;
{{ח:תתת|(ז)}} Glucerna Plus;
{{ח:תתת|(ח)}} Jevity;
{{ח:תתת|(ט)}} Jevity Plus;
{{ח:תתת|(י)}} Nutren 2;
{{ח:תתת|(יא)}} Nutren Junior;
{{ח:תתת|(יב)}} Nutren Junior With Fiber;
{{ח:תתת|(יג)}} Osmolite HN;
{{ח:תתת|(יד)}} Pediasure;
{{ח:תתת|(טו)}} Peptamen Junior;
{{ח:תתת|(טז)}} Peptamen Prebio;
{{ח:תתת|(יז)}} Vital 1.5;
{{ח:תת|(38)}} מזון ייעודי להשלמה תזונתית לחולים אונקולוגיים עם אבחת סרטן באזור ראש־צוואר, תירואיד, מערכת העיכול וסרטן ריאות, מגיל 19 ומעלה:
{{ח:תתת|(א)}} Easy Daily;
{{ח:תתת|(ב)}} Easy Drink;
{{ח:תתת|(ג)}} Easy Fiber;
{{ח:תתת|(ד)}} Easy Meal k2;
{{ח:תתת|(ה)}} Ensure Compact;
{{ח:תתת|(ו)}} Ensure Plus;
{{ח:תתת|(ז)}} Ensure Plus Advance;
{{ח:תתת|(ח)}} Glucerna Plus;
{{ח:תתת|(ט)}} Jevity;
{{ח:תתת|(י)}} Jevity Plus;
{{ח:תתת|(יא)}} Nepro HP;
{{ח:תתת|(יב)}} Nepro LP;
{{ח:תתת|(יג)}} Nutren 2;
{{ח:תתת|(יד)}} Osmolite HN;
{{ח:תתת|(טו)}} Peptamen Prebio;
{{ח:תתת|(טז)}} Vital 1.5;
{{ח:תת|(39)}} מזון תרופתי ייעודי לטיפול במצבים של תת־ספיגה במערכת העיכול – Peptamen Prebio;
{{ח:תת|(40)}} מזון תרופתי ייעודי לטיפול במצבים של תת־ספיגה במערכת העיכול – 1.5 Vital;
{{ח:תת|(41)}} השלמה תזונתית למשך 90 ימים למבוגרים בני 65 שנים ומעלה בתת־תזונה, לאחר ניתוח שבר בצוואר ירך – Ensure Plus Advance;
{{ח:תת|(42)}} מזון ייעודי מלא להזנה ארוכת טווח בצינורית, בילדים בגילי 3–13, לאחר מיצוי טיפול בפורמולה סטנדרטית – Compleat pediatric;
{{ח:תת|(43)}} מזון תרופתי ייעודי לחולים הנמצאים בעקה מטבולית ומוזנים אנטרלית – Perative;
{{ח:תת|(44)}} מזון תרופתי ייעודי לחולים הסובלים מפצעי לחץ ופצעים ניתוחיים קשיי ריפוי – Perative.

{{ח:סעיף*|24ב||תיקון: ק״ת תשס״ו־2, ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 24ב}}
{{ח:ת}} השלמת מגנזיום בחולים מושתלים – הטיפול כולל מתן מגנזיום ציטראט או מגנזיום אוקסיד במתן פומי לחולים מושתלים בהתוויות האלה:
{{ח:תת|(1)}} חולים לאחר השתלת מוח עצם;
{{ח:תת|(2)}} חולים לאחר השתלת כבד;
{{ח:תת|(3)}} חולים לאחר השתלת כליה;
{{ח:תת|(4)}} חולים לאחר השתלת לב;
{{ח:תת|(5)}} חולים לאחר השתלת ריאה.

{{ח:סעיף*|24ג||תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 24ג}}
{{ח:ת}} השלמת מגנזיום בחולי סרטן –
{{ח:ת}} הטיפול כולל מתן מגנזיום ציטראט או מגנזיום אוקסיד במתן פומי לחולי סרטן המטופלים בכימותרפיה.

{{ח:סעיף*|24ד||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 24ד}}
{{ח:ת}} השלמת מגנזיום בהיפומגנזמיה – הטיפול כולל מתן מגנזיום אוקסיד במתן פומי.

{{ח:סעיף*|25||עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 25}}
{{ח:ת}} תרופות
{{ח:תת|(1)}} כל התרופות ברשימת התרופות של קופ״ח הניתנים עפ״י מרשם רפואי.

{{ח:סעיף*|26||תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 26}}
{{ח:ת}} בדיקות לגילוי מוקדם של מחלות הסרטן:
{{ח:תת|(1)}} ממוגרפיה לנשים בגיל 50 עד 74 אחת לשנתיים;
{{ח:תת|(2)}} ממוגרפיה לנשים בגיל 40 עד 49 אחת לשנה לנשים שיש להן קרוב משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה שלקה בסרטן שד;
{{ח:תת|(3)}} בדיקת דם סמוי בצואה בגיל 50 עד 74 אחת לשנה;
{{ח:תת|(4)}} בדיקת דם סמוי בצואה בגיל 40 עד 49, אחת לשנה, למבוטחים שלהם קרוב משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה שלקה בסרטן המעי הגס;
{{ח:תת|(5)}} קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה במקרים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} למבוטחים שיש להם קרוב משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה שלקה בסרטן המעי הגס – קולונוסקופיה אחת ל־5 שנים החל בגיל 40 או בגיל שהוא צעיר ב־10 שנים מגיל החולה הצעיר במשפחה, לפי המוקדם;
{{ח:תתת|(ב)}} למבוטחים שלגביהם קיים חשד כי לקו בתסמונת פוליפוזיס משפחתית במעי הגס (FAP) – סיגמואידוסקופיה אחת לשנה מגיל 18 ואילך;
{{ח:תתת|(ג)}} למבוטחים שלגביהם קיים חשד כי לקו בתסמונת משפחתית של סרטן המעי הגס בלא פוליפוזיס, ואשר זוהתה אצלם המוטציה הגנטית המתאימה – קולונוסקופיה אחת ל־5 שנים;
{{ח:תת|(6)}} סקר לגילוי נגעים טרום סרטניים של צוואר הרחם באמצעות בדיקת משטח מצוואר הרחם –
{{ח:תתת|(א)}} לנשים בגיל 25 עד 65;
{{ח:תתת|(ב)}} לנשים בנות 65 ומעלה שלא עברו בדיקת סקר לגילוי נגעים טרום סרטניים של צוואר הרחם ב־10 השנים האחרונות – בדיקת סקר אחת.

{{ח:סעיף*|27||תיקון: ק״ת תשס״ו־2, ק״ת תשע״א־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 27}}
{{ח:ת}} שיקום לב לחולים במחלת לב הסובלים מאחד מהמצבים האלה:
{{ח:תת|(1)}} חולים שעברו התקף לב;
{{ח:תת|(2)}} חולים שעברו ניתוחי מעקפים;
{{ח:תת|(3)}} חולים עם אי־ספיקת לב בדרגה II-III ו/או %LVEF &lt; 35 (ירידה בתפקוד חדר שמאל בחומרה בינונית ומעלה);
{{ח:תת|(4)}} חולים שעברו השתלת קוצב לב דפיברילטור;
{{ח:תת|(5)}} חולים שעברו צנתור התערבותי.

{{ח:סעיף*|27א||תיקון: ק״ת תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 27א}}
{{ח:ת}} סדנאות לגמילה מעישון.

{{ח:סעיף*|28||תיקון: תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ג־3, תשפ״ו־3|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 28}}
{{ח:ת}} דמי נסיעות והסעות –
{{ח:תת|(1)}} חולה אונקלוגי או חולה דיאליזה הנוסע לטיפול בבית חולים יקבל החזר כספי מלא של הוצאות הנסיעה מביתו לביה״ח ובחזרה בגובה דמי תחבורה ציבורית. חולה כנ״ל המוסע באמבולנס או במונית יקבל החזר של 50% מן ההוצאה;
{{ח:תת|(1א)}} חולה באי־ספיקת כליות כרונית המטופל בדיאליזה שלא מלאו לו 18 שנים, הנוסע לטיפול בבית חולים במכון דיאליזה ייעודי לילדים, יקבל החזר כספי מלא של הוצאות הנסיעה מביתו לבית החולים בגובה דמי תחבורה ציבורית; חולה כאמור המוסע באמבולנס או במונית, יקבל החזר של 100% מן ההוצאה;
{{ח:תת|(2)}} מבוטח המוסע לבית חולים בניידת טיפול נמרץ יקבל החזר מלא של ההוצאה במקרה שאושפז (אם לא אושפז יקבל 50% מן ההוצאה);
{{ח:תת|(3)}} מבוטח המוסע לבית חולים באמבולנס של מד״א יקבל החזר מלא של ההוצאה תמורת קבלה במקרה שאושפז;
{{ח:תת|(4)}} בעד מבוטח המוסע לבית חולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס ונפטר בטרם אושפז, יתקבל החזר מלא של ההוצאה, עד לסכום האגרה הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס)|בתקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס), התשס״ו–2006}} (להלן – תקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס);
{{ח:תת|(4א)}} מבוטח הנמצא בהכרה מעורפלת עם חשד לתקיפה מינית המוסע באמבולנס למרכז אקוטי לתקיפה מינית – יקבל החזר מלא של ההוצאה, {{ח:הערה|(החל מיום 17.8.2026):}} לעניין הסעה שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים;
{{ח:תת|(5)}} מבוטח שמלאו לו 80 שנים וזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 224|סעיף 224(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי}} ולגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, המוסע לבית חולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס, יקבל החזר של 50% מההוצאה, עד לסכום השווה ל־50% מהאגרה הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס)|בתקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס}}, {{ח:הערה|(החל מיום 17.8.2026):}} לעניין הסעה שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(החל מיום 17.8.2026):}} בעד הסעה לבית חולים, בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס, של מבוטח שלפי רשומות קופת החולים אובחן עם מחלה או הפרעה נפשית קשה, לשם קבלת שירות במחלקה לרפואה דחופה או בחדר מיון, ובכלל זה מיון בבית חולים פסיכיאטרי, שהסתיים ללא אשפוז, למעט ההסעה הראשונה באותה שנה קלנדרית, יקבל המבוטח החזר של 80% מההוצאה, עד לסכום השווה ל־80% מהאגרה הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס)|בתקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס}}, לעניין הסעה שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים; {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}, ”מחלה או הפרעה נפשית קשה“ (Severe Mental Illness) – אחת מאלה: סכיזופרניה, הפרעה דו־קוטבית, הפרעה סכיזו־אפקטיבית;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|(החל מיום 17.8.2026):}} בעד הזעקת אמבולנס שהסתיימה בטיפול רפואי בזירת האירוע, עבור מבוטח שלפי רשומות קופת החולים אובחן עם מחלה או הפרעה נפשית קשה, למעט ההזעקה הראשונה באותה שנה קלנדרית, יקבל המבוטח החזר של 80% מההוצאה, עד לסכום השווה ל־80% מהאגרה הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס)|בתקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס}}, לעניין הזעקת אמבולנס שהסתיימה בטיפול רפואי בזירת האירוע שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים.

{{ח:סעיף*|29||עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 29}}
{{ח:ת}} שרותי חירום ברפואה –
{{ח:ת}} בכל מקרה של פניה דחופה לאחד משרותי החירום ברפואה כגון מד״א, בשעות בהן המרפאות סגורות הקופה תשא בהפרש העלות שבין תעריף של הפניה הדחופה ובין תעריף מרכז שירותי הלילה של קופת חולים.

{{ח:סעיף*|30||תיקון: ק״ת תש״ע־4, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד־5|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 30}}
{{ח:ת}} טיפולי שיניים כלליים –
{{ח:ת}} טיפולי שיניים לילדים שטרם מלאו להם 18 שנים:
{{ח:תת|(1)}} בדיקה תקופתית בידי רופא – פעם בשנה, ופעם שניה באותה שנה לפי שיקול דעת רפואי;
{{ח:תת|(2)}} בדיקות שגרה ומעקב כחלק מטיפול רפואי;
{{ח:תת|(3)}} ייעוץ והכנת תכנית טיפול – פעם בשנה;
{{ח:תת|(4)}} צילומי רנטגן:
{{ח:תתת|(א)}} זוג צילומי נשך (במסגרת בדיקה תקופתית);
{{ח:תתת|(ב)}} צילומים במהלך טיפול;
{{ח:תת|(5)}} הדרכה בהיגיינה אורלית – פעמיים בשנה;
{{ח:תת|(6)}} הסרת אבנית – פעם בשנה;
{{ח:תת|(7)}} טיפול מניעה באפליקציה מקומית;
{{ח:תת|(8)}} איטום חרירים וחריצים;
{{ח:תת|(9)}} עזרה ראשונה – טיפול שאינו סובל דיחוי, כגון: שיכוך כאב, מתן מרשם תרופתי או טיפול כירורגי במצבים חריפים של דלקת, סילוק עששת וסתימה זמנית, הדבקה חוזרת של שחזור שנפל;
{{ח:תת|(10)}} שחזורים:
{{ח:תתת|(א)}} שחזור אמלגם;
{{ח:תתת|(ב)}} שחזור מחומרים מורכבים;
{{ח:תת|(11)}} טיפול מוך השן במשנן הנשיר והקבוע (לרבות טיפול שורש);
{{ח:תת|(12)}} מבנים (מיידיים ויצוקים);
{{ח:תת|(13)}} כתר טרומי בשיניים אחוריות וקדמיות;
{{ח:תת|(14)}} עקירה (לרבות עקירה כירורגית);
{{ח:תת|(15)}} שומר מקום לאחר עקירה;
{{ח:תת|(16)}} סדציה לצורך טיפולי שיניים;
{{ח:תת|(17)}} הרדמה לצורך טיפולי שיניים – לילדים שטרם מלאו להם 5 שנים הסובלים מעששת ילדות מוקדמת.

{{ח:סעיף*|31||תיקון: ק״ת תשפ״ב|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 31}}
{{ח:ת}} טיפולי שיניים למבוטחים שמלאו להם 72 שנים
{{ח:תת|(א)}} טיפולי שיניים משמרים ומונעים למבוטחים שמלאו להם 72 שנים; הזכאות כוללת –
{{ח:תתת|(1)}} עזרה ראשונה – טיפול דחוף שאינו סובל דיחוי, כגון: שיכוך כאב, מתן מרשם תרופתי או טיפול כירורגי במצבים חריפים של דלקת, סילוק עששת, שחזור זמני;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקה תקופתית בידי רופא, כולל ייעוץ והכנת טיפול – פעם בשנה;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקות שגרה ומעקב כחלק מטיפול רפואי;
{{ח:תתת|(4)}} צילומי רנטגן –
{{ח:תתתת|(א)}} זוג צילומי נשך במסגרת בדיקה תקופתית;
{{ח:תתתת|(ב)}} צילום סטטוס, לרבות צילום פריאפיקאלי וסטטוס מקביליות – פעם בשנתיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} צילום פנורמי – פעם בשנתיים;
{{ח:תתת|(5)}} הסרת אבנית – פעם בחצי שנה;
{{ח:תתת|(6)}} הקצעת שורשים – טיפול לרבע פה, עד ארבעה טיפולים בשנתיים (טיפול אחד לכל הפה פעם בשנתיים);
{{ח:תתת|(7)}} טיפול מניעה באפליקציה מקומית של פלואוריד או לקה פלואוריד – פעם בשנה;
{{ח:תתת|(8)}} עקירה, לרבות עקירה כירורגית, המיסקציה וכריתת נגע סב־חודי;
{{ח:תתת|(9)}} טיפול שורש וחידוש טיפול שורש, לרבות כריתת נגע סב־חודי;
{{ח:תתת|(10)}} אפיסקטומי, לרבות כריתת נגע סב־חודי;
{{ח:תתת|(11)}} שחזור – שרף מורכב ואמלגם;
{{ח:תתת|(12)}} מבנה מיידי.
{{ח:תת|(ב)}} טיפולי שיניים משקמים (פרותטיקה) למטופלים שמלאו להם 72 שנים; הזכאות כוללת –
{{ח:תתת|(1)}} הכנת תותבות מיידיות שלמות וחלקיות, לסת עליונה ותחתונה, כולל מדידה והתאמה;
{{ח:תתת|(2)}} התייעצות עם מומחים לצורך התאמת תוכנית הטיפול;
{{ח:תתת|(3)}} הכנת תותבות שלמות, לסת עליונה ותחתונה, כולל מדידה, התאמה, ייצור במעבדה ורשת לתותבת תחתונה במידת הצורך – לא יותר מפעם בשבע שנים לכל לסת, במסגרת זו יינתנו בשבע השנים שלאחר קבלת התותבת גם –
{{ח:תתתת|(א)}} ביקור אצל רופא לצורך התאמת תותבות והסרת נקודות לחץ – עד תשעה מפגשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} ריפוד רך במעבדה או ריפוד קשה במרפאה או במעבדה – עד פעמיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} ריפוד רך או זמני במרפאה – עד שלוש פעמים;
{{ח:תתתת|(ד)}} חידוש בסיס תותבת – עד פעם אחת;
{{ח:תתתת|(ה)}} תיקון שברים והוספת שיניים לתותבת – עד פעם אחת;
{{ח:תתתת|(ו)}} התקנת עד ארבעה שתלים לצורך תמיכה בתותבת תחתונה, לרבות צילום CT לשתלים, מחברים, מצמדים וגומיות לתותבת, והוצאה והחלפה של השתלים במקרה של כישלון;
{{ח:תתת|(4)}} הכנת תותבת חלקית, כולל מדידה, התאמה, ייצור במעבדה ורשת במידת הצורך – לא יותר מפעם בארבע שנים לכל לסת, למעט במחסור של שן טוחנת אחת בלבד בלסת, במסגרת זו יינתנו בארבע השנים שלאחר קבלת התותבת גם –
{{ח:תתתת|(א)}} עד שלושה כתרים מחרסינה או מבושלים, לצורך אחיזה בכל תותבת, לרבות כתר זמני לפני כל כתר קבוע ותיקון והחלפה במידת הצורך;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביקור אצל רופא לצורך התאמת תותבות והסרת נקודות לחץ – עד תשעה מפגשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} תיקון שברים והוספת שיניים לתותבת – עד פעם אחת;
{{ח:תתת|(5)}} פליפר;
{{ח:תתת|(6)}} כיפת שורש;
{{ח:תתת|(7)}} העמקת הוסטיבולום לצורך התותבות;
{{ח:תתת|(8)}} אלבאולופלסטיקה;
{{ח:תתת|(9)}} החלפת מחברים כדוריים או לוקייטורים – אחת לשנתיים;
{{ח:תתת|(10)}} החלפת גומיות של מחברים כדוריים או לוקייטורים – אחת לחצי שנה.
{{ח:תת|(ג)}} מרפאות ניידות למתן כלל טיפולי השיניים הכלולים בסל שירותי הבריאות, בעבור מבוטחים השוהים במרכזים שבהם שוהים 150 קשישים או יותר.

{{ח:סעיף*|32||תיקון: ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ג־2, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־4, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 2 חלק 1 פרט 32}}
{{ח:ת}} רכישת מכשירי שיקום וניידות
{{ח:תת|(א)}} מכשירי שיקום וניידות
{{ח:תתת|(1)}} אורטיזית (מכשירי הליכה);
{{ח:תתת|(2)}} נעליים רפואיות מיוחדות;
{{ח:תתת|(3)}} כיסאות גלגלים ידניים למבוגרים ולילדים;
{{ח:תתת|(4)}} כיסאות שירותים לילדים ולמבוגרים;
{{ח:תתת|(5)}} כיסאות טיולון (BUGGY);
{{ח:תתת|(6)}} כריות מיוחדות לכיסאות גלגלים – JAY ,ROHO, סיליקון, אחר;
{{ח:תתת|(7)}} הליכונים אחוריים;
{{ח:תתת|(8)}} רולוטורים;
{{ח:תתת|(9)}} הליכון אמות;
{{ח:תתת|(10)}} מזרנים חשמליים נגד פצעי לחץ;
{{ח:תתת|(11)}} כיסאות ממונעים, ובלבד שלעניין מי שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים, היעדר יכולת קוגניטיבית, קואורדינטיבית או רפואית להפעלת הכיסא הממונע באופן עצמאי בבטיחות לא תגביל את זכאותו לכיסא ממונע הניתן להנעה בבטיחות בידי מלווה, למעט זכאות להחלפה או לתיקונים בכיסא הממונע לאחר הגיעו לגיל 18;
{{ח:תתת|(12)}} מנועי עזר לכיסאות גלגלים ידניים;
{{ח:תתת|(13)}} זחליל – במקרים חריגים בלבד;
{{ח:תתת|(14)}} אינסרטים;
{{ח:תתת|(15)}} מכשירי עזר לראייה – משקפיים טלסקופיים ומיקרוסקופיים לילדים ונוער עד גיל 18;
{{ח:תתת|(16)}} מכשירי שמיעה לילדים ונוער עד גיל 18;
{{ח:תתת|(17)}} עדשות מגע מיוחדות (לילדים בלבד);
{{ח:תתת|(18)}} תותבות עיניים;
{{ח:תתת|(19)}} עדשה (תותבת) סקלראלית של גלגל העין – הטכנולוגיה תינתן למטופלים שמלאו להם 18 שנים; תדירות ההחלפה אחת לכמה שנים, כתלות בחומר העדשה (כגון זכוכית או אקרילי);
{{ח:תתת|(20)}} תותבות חיצוניות, ובכלל זה אף ואוזן;
{{ח:תתת|(21)}} פרוטזות שד (בפעם הראשונה גם חזייה);
{{ח:תתת|(22)}} מנופים ביתיים – הידראוליים בלבד;
{{ח:תתת|(23)}} מיטות פאולר ידניות וחשמליות;
{{ח:תתת|(24)}} מיטות פאולר + HI-LOW ידניות וחשמליות;
{{ח:תתת|(25)}} עמידונים לילדים ולצעירים, עד גיל 21 עם מוגבלות בניידות; האבזר יינתן למטופלים בלא יכולת עמידה עצמאית, עם או בלי אבזר עזר חלופי תומך;
{{ח:תתת|(26)}} מחשבי תקשורת תומכת וחלופית; יינתנו מחשבי תקשורת תומכת חלופית מהסוגים המפורטים להלן למטופלים שאינם יכולים לקיים תקשורת מילולית ושאינם יכולים להיעזר במכשירי פלט קולי, לוחות תמונות או טאבלטים (כגון iPAD) לצורך תקשורת:
{{ח:תתתת|(א)}} מחשבים ייעודיים שעליהם מותקנת תוכנה ייעודית, שניתן להפעילם בדרכי שימוש ישירות או באמצעות אבזרי נגישות שונים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מחשבים לתקשורת תומכת וחלופית מבוססי מיקוד מבט.
{{ח:תת|(ב)}} מכשירים הניתנים לאוכלוסייה המשוחררת לחלוטין מהשתתפות עצמית – (מקבלי קצבאות למיניהן) –
{{ח:תתת|(1)}} הליכונים רגילים;
{{ח:תתת|(2)}} מקלות הליכה לסוגיהם – חד־רגליים, תלת־רגליים, וארבע־רגליים;
{{ח:תתת|(3)}} קביים קנדיים;
{{ח:תתת|(4)}} כריות ספוג למניעת פצעי לחץ;
{{ח:תתת|(5)}} מזרני ספוג למניעת פצעי לחץ.
{{ח:תת|(ג)}} השירותים המנויים בפרט זה יינתנו על פי הנהלים במשרד הבריאות.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק 2|חלק שני: שרותים בהשתתפות כספית עצמית של המבוטח|תיקון: ק״ת תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: [הודעות]|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} ביקור בית של רופא
{{ח:תת|א.}} כאשר המרפאה פתוחה – 11 שקלים {{ח:הערה|חדשים}}
{{ח:תת|ב.}} כאשר המרפאה סגורה (שירותי לילה) – 48 שקלים {{ח:הערה|חדשים}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: [הודעות], ק״ת תשס״ג, ק״ת תשע״ב־3, ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} שירותי חירום
{{ח:תת|א.}} מד״א שח״ל {{ח:הערה|[במקור: שר״ל]}} וכד׳ –
{{ח:תת}} כאשר המרפאה פתוחה – תשלום לפי תעריף מד״א למעט מיקרים בהם יש צורך לאשפז את החולה
{{ח:תת}} כאשר המרפאה סגורה – ישלם המבוטח 48 ש״ח וביתרת העלות תישא הקופה;
{{ח:תת|ב.}} חדר מיון –
{{ח:תת}} הטיפול הרפואי הניתן בחדרי מיון כרוך בתשלום עפ״י תעריפון משרד הבריאות ובתשלומים בעד שירותים שונים, כפוף לסייגים שיפורטו בהמשך.
{{ח:תת}} פטור מתשלום בחדרי מיון ניתן כאשר הפונה הוא:
{{ח:תתת}} מבוטח שפנה לחדר מיון עם מכתב רפואי ו/או עם טופס 17, ולא אושפז.
{{ח:תתת}} מבוטח שאושפז גם אם לא היה בידו מכתב רפואי ו/או טופס 17.
{{ח:תתת}} נפגע עבודה, שבידו אישור ממעבידו (טופס בל/50), על פגיעה בעבודה.
{{ח:תתת}} נפגע תאונת דרכים, שימציא אישור מן המשטרה על התאונה.
{{ח:תתת}} תלמיד, שנפגע בבית הספר, או בטיול של בית הספר (”תאונת בית הספר“), ובידו אישור מבית הספר.
{{ח:תתת}} מבוטח שהופנה לחדר מיון בבית חולים כללי, לפי הוראה של פסיכיאטר מחוזי או על פי צו של בית משפט בהליך פלילי, לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש}}; מבוטח שפנה או שהופנה לחדר מיון בבית חולים פסיכיאטרי.
{{ח:תתת}} מבוטח שפנה לחדר מיון במקרים כדלקמן:
{{ח:תתתת|1.}} כל שבר חדש.
{{ח:תתתת|2.}} פריקה חריפה של כתף או מרפק.
{{ח:תתתת|3.}} פציעה הדורשת איחוי ע״י תפירה או אמצעי איחוי חלופי.
{{ח:תתתת|4.}} שאיפת גוף זר לדרכי הנשימה.
{{ח:תתתת|5.}} חדירת גוף זר לעין.
{{ח:תתתת|6.}} טיפול במחלות סרטן.
{{ח:תתתת|7.}} טיפול במחלת המופיליה.
{{ח:תתתת|8.}} טיפול במחלת סיסטיק פיברוסיס (C.F).
{{ח:תתתת|9.}} אישה שנתקפה בצירי לידה.
{{ח:תתתת|10.}} מי שפונה לבי״ח ע״י אמבולנס מד״א, מהרחוב או ממקום צבורי אחר עקב ארוע פתאומי.
{{ח:תתתת|11.}} תינוקות עד גיל חודשיים הפונים עקב הופעה פתאומית של חום גבוה (מעל 38.5°C).
{{ח:תתתת|12.}} חולי דיאליזה.
{{ח:תתתת|13.}} מבוטח שהוא נפגע אלימות במשפחה או נפגע תקיפה מינית.
{{ח:תתתת|14.}} חולי דיסאוטונומיה משפחתית;
{{ח:תתתת|15.}} הכשת נחש;
{{ח:תתתת|16.}} עקיצת עקרב;
{{ח:תתתת|17.}} תגובה אלרגית מסכנת חיים;
{{ח:תתתת|18.}} חבלת ראש עד גיל שנתיים;
{{ח:תתתת|19.}} חבלת ראש מעל גיל 70;
{{ח:תתתת|20.}} התקף אפילפטי בחולה אפילפטי ידוע;
{{ח:תתתת|21.}} פריקת לסת;
{{ח:תתתת|22.}} כווייה מדרגה 3;
{{ח:תת}} חייב באגרת מיון בלבד (לפי תעריפון משרד הבריאות),
{{ח:תתת}} הפונה לחדר מיון בין השעות 01:00–06:00 למעט מי שחלים עליו הסעיפים 1–12 דלעיל.
{{ח:תתת}} במקרים בהם התברר בדיעבד כי ההפניה היתה מוצדקת מבחינה רפואית.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ג־3, תשפ״ו־3|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} דמי נסיעה והסעות
{{ח:תת|א.}} חולה אונקולוגי או, חולה באי ספיקת כליות כרונית, הנוסע לטיפול בבית חולים, יקבל החזר כספי מלא של הוצאות הנסיעה מביתו לבית החולים בגובה דמי תחבורה ציבורית. חולה כנ״ל המוסע באמבולנס או במונית, יקבל החזר של 50% מן ההוצאה, תמורת קבלות, בעד הסעה לבית חולים ובחזרה.
{{ח:תת|(א1)}} חולה באי־ספיקת כליות כרונית המטופל בדיאליזה שלא מלאו לו 18 שנים, הנוסע לטיפול בבית חולים במכון דיאליזה ייעודי לילדים, יקבל החזר כספי מלא של הוצאות הנסיעה מביתו לבית החולים בגובה דמי תחבורה ציבורית; חולה כאמור המוסע באמבולנס או במונית, יקבל החזר של 100% מן ההוצאה.
{{ח:תת|ב.}} מבוטח המוסע לבית חולים בנט״ן (בניידת טיפול נמרץ של מד״א), יקבל החזר של ההוצאה, תמורת קבלה, במקרה שאושפז. אם לא אושפז יקבל 50% מן ההוצאה תמורת קבלה.
{{ח:תת|ג.}} מבוטח המוסע לבית החולים באמבולנס של מד״א, יקבל החזר מלא של ההוצאה תמורת קבלה, במקרה שאושפז. אם לא אושפז לא יקבל כל החזר.
{{ח:תת|(ד)}} מבוטח הנמצא בהכרה מעורפלת עם חשד לתקיפה מינית, המוסע באמבולנס למרכז אקוטי לתקיפה מינית, יקבל החזר מלא של ההוצאה.
{{ח:תת|ד1.}} בעד מבוטח המוסע לבית חולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס ונפטר בטרם אושפז, יתקבל החזר מלא של ההוצאה תמורת קבלה, עד לסכום האגרה הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס)|בתקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס}}, {{ח:הערה|(החל מיום 17.8.2026):}} לעניין הסעה שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים.
{{ח:תת|ה.}} מבוטח שמלאו לו 80 שנים וזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 224|סעיף 224(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי}} ולגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, המוסע לבית חולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס, יקבל החזר של 50% מההוצאה תמורת קבלה, עד לסכום השווה ל־50% מהאגרה הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס)|בתקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס}}, {{ח:הערה|(החל מיום 17.8.2026):}} לעניין הסעה שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים.
{{ח:תת|ו.}} {{ח:הערה|(החל מיום 17.8.2026):}} בעד הסעה לבית חולים, בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס, של מבוטח שלפי רשומות קופת החולים אובחן עם מחלה או הפרעה נפשית קשה, לשם קבלת שירות במחלקה לרפואה דחופה או בחדר מיון, ובכלל זה מיון בבית חולים פסיכיאטרי, שהסתיים ללא אשפוז, למעט ההסעה הראשונה באותה שנה קלנדרית, יקבל המבוטח החזר של 80% מההוצאה, עד לסכום השווה ל־80% מהאגרה הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס)|בתקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס}}, לעניין הסעה שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים.
{{ח:תת|ז.}} {{ח:הערה|(החל מיום 17.8.2026):}} בעד הזעקת אמבולנס שהסתיימה בטיפול רפואי בזירת האירוע, עבור מבוטח שלפי רשומות קופת החולים אובחן עם מחלה או הפרעה נפשית קשה, למעט ההזעקה הראשונה באותה שנה קלנדרית, יקבל המבוטח החזר של 80% מההוצאה, עד לסכום השווה ל־80% מהאגרה הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס)|בתקנות אגרות הסעת חירום באמבולנס}}, לעניין הזעקת אמבולנס שהסתיימה בטיפול רפואי בזירת האירוע שאינה במימון מלא או חלקי של קופת החולים.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: [הודעות], ק״ת תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} אשפוז כרוני
{{ח:ת}} אשפוז סיעודי מורכב – 77.5 ש״ח ליום.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: [הודעות]|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} בדיקות במהלך הריון
{{ח:ת}} בדיקת חלבון עוברי בהריון, תיעשה בהשתתפות עצמית של המבוטחת בסך 33 ש״ח. יתרת עלות הבדיקה על חשבון הקופה, עד לתעריף של משרד הבריאות.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: [הודעות], ק״ת תשנ״ט, תשס״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} טיפולים פארא־רפואיים
{{ח:תת}} התפתחות הילד לגילאי 3 עד 9 שנים;
{{ח:תת}} טיפול של צוות רב מקצועי יינתן תמורת השתתפות עצמית של המבוטח בסך 17 ש״ח לטיפול. יתרת עלות הטיפול – על חשבון הקופה עד לתעריף של משרד הבריאות; השתתפות הקופה כנ״ל תינתן לטיפול בידי כל אחד מאלה: פסיכולוג, עובד סוציאלי, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת ומרפא בעיסוק –
{{ח:תתת|(1)}} לגילאי 3 עד 6 – עד 27 טיפולים בשנה (ובלבד שסך כל הטיפולים שיינתנו בכלל המקצועות האמורים לא יעלה על 54);
{{ח:תתת|(2)}} לגילאי 6 עד 9 – עד 9 טיפולים בשנה (ובלבד שסך כל הטיפולים שיינתנו בכלל המקצועות האמורים לא יעלה על 18);
{{ח:תת}} למרות האמור בפרט זה, חבר קופה הזכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}, יהיה פטור מכל תשלום לפי פרט זה, בעד שירות שניתן לילדו.

{{ח:סעיף*|6א||תיקון: תשס״ט, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 6א}}
{{ח:ת}} טיפולים פארה־רפואיים בילדים המצויים בספקטרום האוטיסטי
{{ח:תת}} טיפול בילדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 1 פרט 20|בסעיף 20(א)(7) בחלקה הראשון של תוספת זו}}:
{{ח:תת}} טיפול של צוות רב מקצועי יינתן תמורת השתתפות עצמית של המבוטח בסך 23 שקלים חדשים לטיפול. יתרת עלות הטיפול – על חשבון הקופה עד לתעריף של משרד הבריאות. השתתפות הקופה תינתן לטיפול בידי כל אחד מאלה: פיזיותרפיסט, פסיכולוג, עובד סוציאלי, קלינאי תקשורת ומרפא בעיסוק; סך שעות הטיפול שיינתנו לילד בכלל המקצועות האמורים יעמוד על 3 בשבוע.

{{ח:סעיף*|7||תיקון: [הודעות]|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} פיזיותרפיה בקהילה
{{ח:ת}} במקרים שהטיפולים יבוצעו במכונים שמחוץ לקופת חולים, ישתתף המבוטח בסך של 17 ש״ח לטיפול והיתרה על חשבון הקופה, עד לתעריף של משרד הבריאות.

{{ח:סעיף*|8||תיקון: [הודעות], ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} הפרעות בתקשורת (ריפוי בדיבור)
{{ח:תת|(א)}} במקרים שהטיפולים יבוצעו במכונים שמחוץ לקופת חולים, ישתתף המבוטח בסך של 17 ש״ח לטיפול והיתרה על חשבון הקופה, עד לתעריף של משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} בטיפול בגמגום, מעבר לגיל 6 – תשתתף הקופה ב־50% מעלות קורס אחד, או מעלות של סדרת טיפולים אחת, לריפוי בדיבור למגמגמים, אך לא יותר מ־50% מתעריף הקורס ב”הדסה“.
{{ח:תת|(ג)}} בטיפול בגמגום, למתבגרים בני 12 ומעלה ומבוגרים הסובלים מחזרה או החמרה של הגמגום לאחר טיפול בעבר, עד שתי סדרות טיפולים, ישתתף המבוטח בסך של 33.07 ש״ח לטיפול והיתרה על חשבון הקופה, עד לתעריף של משרד הבריאות.

{{ח:סעיף*|9||תיקון: [הודעות], ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} טיפולי פוריות
{{ח:ת}} השתתפות עצמית של מבוטחת בעד תכשירי FSH ו־LH הניתנים בזריקה, לא תעלה על 235.71 שקלים חדשים לחודש.

{{ח:סעיף*|9א||תיקון: ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 9א}}
{{ח:ת}} אמצעי מניעה לא הורמונליים – התקנים תוך־רחמיים
{{ח:ת}} השתתפות עצמית של עד 100%.

{{ח:סעיף*|10||תיקון: [הודעות], ק״ת תשס״ו־2|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} תותבות
{{ח:ת}} השתתפות כספית עצמית בשיעור של 80% מעלות התותב (תותבות גפיים בהתאם לנהלי משרד הבריאות); סעיף זה לא יחול על תותב כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 1 פרט 11|בסעיף 11(ד)(5) לחלק הראשון של תוספת זו}};
{{ח:ת}} השתלת תותב באין אונות – השתתפות כספית עצמית בתותב $388.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: ק״ת תשנ״ט, ק״ת תשס״ג, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} טיפול שיניים בחולים אונקולוגיים
{{ח:תת|(א)}} לפני טיפול כימותרפי/קרינתי, הקופה תשתתף ב־50% מעלות טיפול משמר וטיפול משקם לפי התעריף של רשת מרפאות השיניים של הקופה (להלן – תעריף הקופה).
{{ח:תת|(ב)}} לאחר טיפול כימותרפי/קרינתי יינתן כיסוי מלא של טיפול משמר וטיפול משקם לפי תעריף הקופה.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר טיפול כימותרפי/קרינתי לאזור ראש־צוואר יינתן כיסוי מלא של טיפול תומך בפה, טיפול משמר וטיפול משקם, בלא הגבלת זמן, לפי תעריף הקופה;
{{ח:תת}} טיפול משמר וטיפול משקם, מעבר לתקופה האמורה, יינתן, לפי תעריף הקופה, למבוטח שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} חולה שקיבל הקרנות לאזור ראש צוואר בגיל הילדות, בשל מחלה ממארת, לפני או במהלך התפתחות המשנן הקבוע;
{{ח:תתת|(ב)}} בעקבות הטיפול הקרינתי נפגעה באופן בלתי הפיך התפתחות המשנן הזמני והקבוע;
{{ח:תתת|(ג)}} למטופל טרם מלאו 30 שנה.
{{ח:תת|(ד)}} לפני טיפול כירורגי בגידול באזור הלסתות, יינתן כיסוי מלא של טיפול משמר וטיפול משקם, לפי תעריף הקופה.
{{ח:תת|(ה)}} לאחר טיפול כירורגי בגידול באזור הלסתות יינתן כיסוי מלא של טיפול משמר וטיפול משקם (לרבות תותבות) לפי תעריף הקופה.
{{ח:תת|(ו)}} טיפול שיניים משקם לאחר כריתה חלקית או מלאה של הלסתות עקב גידולים שפירים או ציסטות בלסתות.
{{ח:תת|(ז)}} טיפולי שיניים מונעים, משמרים ומשקמים (טיפול מקדים בלבד) לחולים אונקולוגיים בביספוספונטים או Denosumab בשל מיאלומה נפוצה או גרורות לעצמות, ב־50% השתתפות עצמית.

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 12}}
{{ח:ת}} אורתופטיקה (התעמלות לריפוי פזילה)
{{ח:ת}} הקופה תשתתף בטיפולי אורתופטיקה, בשיעור של 50% מתעריף משרד הבריאות, על פי אישור של רופא עיניים של הקופה.

{{ח:סעיף*|12א||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 12א}}
{{ח:ת}} סיוע ביתי בניקוז ריאתי – החזר בסך 105 שקלים חדשים בעד כל יום שבו קיבל המבוטח סיוע כאמור.

{{ח:סעיף*|13||תיקון: ק״ת תש״ס|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 13}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|14||תיקון: ק״ת תשנ״ט, ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ח|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 14}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|14א||תיקון: ק״ת תשס״ב, ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ו־2|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 14א}}
{{ח:ת}} מזון תרופתי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 1 פרט 24א|{{ח:הערה|[&lt;s&gt;בתוספת&lt;/s&gt;]}} בסעיף 24א בחלק הראשון לתוספת}}:
{{ח:תת}} התשלום בעבור פרטי המזון התרופתי האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 1 פרט 24א|בסעיף 24א בחלק הראשון לתוספת}} יהיה –
{{ח:תתת|(1)}} בעד התכשירים ENSURE‏, ISOCAL POWDER‏, ISOMIL‏, MCT OIL‏, OSMOLITE TOLEREX ו־PREGESTIMIL – לפי כללי תכנית הגביה שאושרה לכל אחת מקופות החולים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 8|לסעיף 8 לחוק}}, כפוף לכל שינוי עתידי באותה תכנית;
{{ח:תתת|(2)}} בעד התכשירים ALITRAQ‏, PEDIATRIC VIVONEX‏, NEOCATE ADVANCE L-EMENTAL‏ – 20% מהמחיר המרבי לצרכן של התכשיר;
{{ח:תתת|(3)}} בעד שאר התכשירים – 25% ממחירם המרבי לצרכן, למעט התרכובות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 1 פרט 24א|בסעיף 24א(18) לחלק הראשון של תוספת זו}} אשר יינתנו בלא תשלום;
{{ח:תת}} ואולם, תקרת התשלום החודשי למבוטח, בעד כלל פרטי המזון התרופתי האמורים לא תעלה על 495 שקלים חדשים בחודש; תקרת התשלום בעד תרופות לחולה כרוני, כפי שנקבעה בתכנית הגביה שאושרה לכל אחת מקופות החולים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 8|לסעיף 8 לחוק}}, לא תחול על התכשירים האמורים.

{{ח:סעיף*|15||תיקון: ק״ת תשס״ב, ק״ת תשפ״ד־5|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 15}}
{{ח:ת}} אביזרים תכשירים וציוד רפואי
{{ח:תת|1.}} מחטים לבדיקה עצמית לחולי סוכרת (השתתפות המבוטח 10%);
{{ח:תת|2.}} מזרקים לשמוש עצמי (השתתפות המבוטח 10%);
{{ח:תת|3.}} מקלונים לבדיקת סוכר בדם (השתתפות המבוטח 10%);
{{ח:תת|4.}} מכשירי CPAP לדום נשימה – (השתתפות המבוטח 70%);
{{ח:תת|5.}} מכשירי הנשמה עפ״י המלצת רופא ריאות מומחה – (20% השתתפות המבוטח);
{{ח:תת|6.}} חבישות לחץ – (השתתפות המבוטח 40%);
{{ח:תת|7.}} מזון תרופתי, למעט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 1 פרט 24א|בסעיף 24א לחלק הראשון לתוספת}} – בסבסוד הקופה;
{{ח:תת|8.}} מכנסונים באשפוז ממושך (ניתנים במחיר עלות);
{{ח:תת|9.}} למבוטחים מעל גיל 18, תשלום בעבור אריזה חודשית של חיישנים של מערכת היברידית לניטור סוכר והזלפת אינסולין (50 שקלים חדשים).

{{ח:סעיף*|16||תיקון: ק״ת תש״ע־4|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 16}}
{{ח:ת}} טיפולי שיניים כלליים
{{ח:ת}} ההשתתפות העצמית בעד טיפול שיניים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 1 פרט 30|בפסקאות (10) עד (16) בסעיף 30 לחלק הראשון בתוספת זאת}} תהיה 20 שקלים חדשים לטיפול, אף אם נמשך יותר מביקור אחד, ולא יותר מ־40 שקלים חדשים, במהלך ביקור אחד; ההשתתפות העצמית בעד כל טיפולי העזרה הראשונה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 1 פרט 30|בפסקה (9) בסעיף 30 האמור}} הניתן בביקור אחד תהיה 20 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|17||תיקון: ק״ת תשפ״ב|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 17}}
{{ח:ת}} טיפולי שיניים למבוטחים שמלאו להם 72 שנים
{{ח:ת}} ההשתתפות העצמית בעד טיפול שיניים מהטיפולים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק 1 פרט 31|בסעיף 31 לחלק הראשון לתוספת זו}}, תהיה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} עזרה ראשונה, עקירה כירורגית, פליפר, חידוש בסיס תותבת, ריפוד רך או קשה לתותבת – 68 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} פלואוריד – 17 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(3)}} טיפול שורש, חידוש טיפול שורש, אפיסקטומי – 136 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(4)}} כיפת שורש, כתר זמני מבושל, כל שתל (כולל החדרה), הקצעת שורשים, טיפול לרבע פה – 102 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(5)}} תותבת שלמה או חלקית – 306 שקלים חדשים לכל לסת;
{{ח:תת|(6)}} תותבת מיידית, כתר קבוע מחרסינה (כולל כתר זמני במרפאה) – 204 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} בדיקה תקופתית, זוג צילומי נשך במסגרת בדיקה, הסרת אבנית, ארבעה מפגשים ראשונים להתאמת תותבות והסרת נקודות לחץ – בלא השתתפות עצמית;
{{ח:תת|(8)}} צילום סטטוס, צילום פנורמי וצילום CT‏ – 34 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(9)}} כל טיפול אחר – 34 שקלים חדשים לטיפול.

{{ח:סעיף*|(18)||תיקון: ק״ת תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק 2 פרט 18}}
{{ח:ת}} עיניים –
{{ח:תת|(1)}} השתלה של עדשות מתקדמות מסוג: טוריות, מולטיפוקליות ומולטיפוקליות טוריות, בניתוחי קטרקט לתיקון הפרעות תשבורת; ההשתתפות העצמית תעמוד על 100% ממחיר העדשה, בהתאם לסוג העדשה.
{{ח:תת|(2)}} משקפי ראייה לילדים עד גיל 7 שנים, ההשתתפות העצמית בעד המשקפיים תעמוד על 10% או עד 100 ש״ח, הנמוך שבהם.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע3||שירותי הבריאות שנתנה המדינה לפרט במועד הקובע}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7 פסקה (2) של הגדרת ”סל השירותים הבסיסי“}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשנ״ו, תשנ״ז־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־5|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} שירותי רפואה מונעת
{{ח:תת|(1)}} בדיקות שגרה, חיסונים כאמור בפסקה (4), מעקב והדרכה בידי רופא ואחות ובדיקת מעבדה לאשה ההרה, לתינוקות ולילדים בתחנות לבריאות המשפחה (טיפות חלב).
{{ח:תת|(2)}} בדיקות לגילוי מוקדם של מחלות ומומים מולדים:
{{ח:תתת|(א)}} בדיקות מי שפיר לנשים שהן בגיל 32 ומעלה בתחילת ההריון
{{ח:תתת|(ב)}} בדיקות לנשאי טיי־זאקס ותלסמיה
{{ח:תתת|(ג)}} בדיקות לגילוי מוקדם אצל ילודים למחלת תת־תריסיות ופניל־קטונוריה (PKU) ו־SCID‏ (Severe combined immunodeficiency);
{{ח:תתת|(ד)}} סקר גנטי רחב אחיד לכלל האוכלוסייה לאיתור נשאים למחלות גנטיות, לביצוע טרום היריון ולידה – בדיקות סקר לאיתור נשאים של מחלות גנטיות שבהן שיעור הנשאות הוא עד 1:110 באוכלוסייה.
{{ח:תת|(3)}} שירות מונע לקשיש.
{{ח:תת|(4)}} חיסונים וטיפול מונע:
{{ח:תתת|(א)}} חיסוני שיגרה:
{{ח:תתת}} נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B
{{ח:תתת}} נגד קרמת־צפדת־שעלת־ושיתוק ילדים
{{ח:תתת}} נגד חצבת
{{ח:תתת}} נגד אדמת
{{ח:תתת}} נגד חזרת
{{ח:תתת}} נגד המופילוס אינפלואנז
{{ח:תתת}} נגד זיהומים פנוימוקוקיים
{{ח:תתת}} נגד נגיף רוטה
{{ח:תתת}} נגד נגיף וריצלה
{{ח:תתת}} נגד דלקת כבד נגיפית מסוג A
{{ח:תתת}} נגד HPV לנערות בכיתה ח׳;
{{ח:תתת|(ב)}} חיסונים וטפול מונע לאוכלוסיות בסיכון:
{{ח:תתתת|(1)}} המופילוס אינפלואנזה (ריפאמפין)
{{ח:תתתת|(2)}} מנינגוקוקים (ריפאמפין)
{{ח:תתתת|(3)}} דלקת כבד נגיפית A (גלובולין)
{{ח:תתתת|(4)}} דלקת כבד נגיפית B‏ (HBIG);
{{ח:תתת|(ג)}} נגד צפדת, נגד כלבת ונגד קרמת;
{{ח:תתת|(ד)}} חיסונים לאוכלוסיות מיוחדות:
{{ח:תתת}} השלמת חיסונים לילדים עולים ולפי הצורך, BCG;
{{ח:תתת|(ה)}} בדיקות שיגרה לקבוצות מיוחדות: בדיקות מנטו, צילום ריאות לפי הצורך.
{{ח:תת|(5)}} בריאות השן – בדיקות שיגרה, מעקב והדרכה, ע״י רופא שיניים ושיננית לתלמידים; וטיפול על־פי הנהלים הנהוגים במשרד הבריאות.
{{ח:תת|(6)}} תכנון המשפחה.
{{ח:תת|(7)}} בדיקות שיגרה, חיסונים כאמור בפסקה (4), מעקב והדרכה בידי רופא ואחות לתלמידים בבתי ספר.
{{ח:תת|(8)}} בדיקת סקר לעין עצלה (Amblyopia) ואיתור ראייה ירודה, אצל ילדים בגילים 3 עד 5 שנים, שיבוצעו בגני ילדים.
{{ח:ת}} הערה: שירותי הרפואה המונעת הראשונית המוגדרים בסל זה ניתנים בהשתתפות המטופל (אגרת תחנות לבריאות המשפחה, אגרת בריאות השן).

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} גריאטריה
{{ח:תת|(1)}} שירותי אשפוז באחריות המדינה ובכפוף לנהלי משרד הבריאות:
{{ח:תתת|(א)}} אשפוז חולים סיעודיים גריאטריים
{{ח:תתת|(ב)}} אשפוז תשושי נפש
{{ח:תתת|(ג)}} אשפוז נכים סיעודיים צעירים
{{ח:תתת|(ד)}} אשפוז חולים פסיכוגריאטרים
{{ח:תת}} הערה: שירותי האשפוז ניתנים בהשתתפות המאושפז או משפחתו בעלות הטיפול.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ז, ק״ת תשע״ב־3, ק״ת תשע״ד, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} בריאות הנפש
{{ח:תת|1.}} סל השירותים בתחום האישפוז
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} שירותי אשפוז במחלקה לתחלואה כפולה, של מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה או של מטופלים אחרים הזקוקים לאשפוז באותה מחלקה, בכפוף לאישור ראש שירותי בריאות הנפש או ועדת ההכרעה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ההכרעה“ – ועדה בין־משרדית שמינה שר הבריאות שחברים בה נציגי משרד הבריאות ונציגי משרד הרווחה והשירותים החברתיים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק טיפול בחולי נפש“ – {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מחלקה לתחלואה כפולה“ – מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים פסיכיאטרי או בבית חולים כללי, שהוכרה לעניין פסקה זו בידי המנהל, המיועדת לאשפוז ממושך לא פעיל של מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה“ – מטופלים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, ברמה בינונית או חמורה ממנה, שגם אובחנו באבחנה פסיכיאטרית ואשר סובלים מהפרעות קשות בהתנהגות או שכושר השיפוט שלהם או כושר בחינת המציאות שלהם נפגמו באופן ניכר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ראש שירותי בריאות הנפש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|בחוק טיפול בחולי נפש}}.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|2.}} סל שירותים אמבולטוריים בבריאות הנפש
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} שירותים לאוכלוסיות מוגדרות בגנים טיפוליים.
{{ח:תת|3.}} סל שירותי בריאות הנפש לגמילה
{{ח:תתת|(1)}} שירותי אשפוז במוסדות משרד הבריאות (כולל עמותות הממומנות ע״י המשרד);
{{ח:תתת|(2)}} שירותים מרפאתיים;
{{ח:תתת|(3)}} גמילה תוך ביתית;
{{ח:תתת|(4)}} מתן התכשירים המפורטים להלן במסגרת שירות מרפאתי לפי פסקה (2):
{{ח:תתת}} ”Methadone, Buprenorphine, Buprenorphine + Naltrexone“.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ג־2, ק״ת תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־3, ק״ת תשפ״ד־4|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} רכישת מכשירי שיקום
{{ח:ת}} רשימת המכשירים שמשרד הבריאות משתתף במימונם – עפ״י הנהלים במשרד הבריאות
{{ח:תת|א.}} מכשירי שיקום
{{ח:תתת|1.}} תותבות לגפיים
{{ח:תתת|2.}} גרבי גדם – בכל מקרה של החלפת תותבת או בית גדם עפ״י הצורך – לא יותר מפעמיים בשנה
{{ח:תתת|3.}} כפפה לכסוי תותבת יד
{{ח:תתת|4.}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|5.}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|6.}} סדי AFO לשמירת מנח וטווחי תנועה בכפות הרגליים:
{{ח:תתתת|(א)}} לילדים עם פוטנציאל עתידי להליכה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לילדים שנזקקים לתנוחת רגל טיפוסית לצורך עמידה.
{{ח:תת|ב.}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשס״ו, ק״ת תשע״ד־2, ק״ת תשע״ז}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, מדד יוקר הבריאות יחושב כשקלול המדדים שלהלן שמחשבת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי השיעור היחסי של כל מדד המרכיב אותו כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} 61.7% – מדד השכר למשרת שכיר במגזר הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} 3.5% – מדד השכר למשרת שכיר במגזר הציבורי;
{{ח:תת|(3)}} 0.5% – מדד השכר למשרת שכיר במשרדי הממשלה (ממשלה מרכזית);
{{ח:תת|(4)}} 3% – מדד שכר המינימום;
{{ח:תת|(5)}} 26.8% – מדד המחירים לצרכן;
{{ח:תת|(6)}} 4.5% – מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים.
{{ח:ת}} שנת 2015 תהיה שנת הבסיס לחישוב שיעור מדד יוקר הבריאות לשנים שלאחריה, על כלל מרכיביו (100), במקום שנת 1995.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־2}}
{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קופת חולים הכללית;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קופת חולים לעובדים לאומיים;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קופת חולים מאוחדת (מרכזית–עממית);

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קופת חולים מכבי.

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 8 פרט 1}}
{{ח:ת}} בריאות הנפש

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 8 פרט 2}}
{{ח:ת}} נפגעי עבודה

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ו׳ בתמוז התשנ״ד (15 ביוני 1994).}}
* '''יצחק רבין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''אפרים סנה'''&lt;br&gt;שר הבריאות
* '''עזר ויצמן'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''שבח וייס'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000111}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>iyuo1dmi1x2b0e6mqzeqojdd8rvw597</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3017363</id>
      <parentid>3017292</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T15:01:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3017363</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3394" sha1="c10i61dcdqsx8gdtmkdiliz00fwflv4" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)|תקנות מערכי אכיפה מקומיים {{מוקטן|(טיפול בתלונות)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)}}]]
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)}}]]
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)}}]]
* [[תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|תקנות שירות הביטחון הכללי {{מוקטן|(העסקה לפי חוזה מיוחד)}}]]
* [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)|צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה {{מוקטן|(הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]]
* [[תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)|תקנות כבישי אגרה {{מוקטן|(מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)}}]]
* [[תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תנאי כליאה)|תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים {{מוקטן|(תנאי כליאה)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות בית המשפט לימאות {{מוקטן|(סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)|תקנות מקורות אנרגיה {{מוקטן|(פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)}}]]
* [[חוק מגן דוד אדום]]
* [[חוק המידע הפלילי ותקנת השבים]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>c10i61dcdqsx8gdtmkdiliz00fwflv4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017381</id>
      <parentid>3017363</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:22:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3017381</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3375" sha1="pdv4w501e441grbwgxuov4y86f6szwf" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[חוק הסיוע המשפטי]]
* [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)|תקנות מערכי אכיפה מקומיים {{מוקטן|(טיפול בתלונות)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)}}]]
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)}}]]
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)}}]]
* [[תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|תקנות שירות הביטחון הכללי {{מוקטן|(העסקה לפי חוזה מיוחד)}}]]
* [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)|צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה {{מוקטן|(הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)|תקנות כבישי אגרה {{מוקטן|(מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)}}]]
* [[תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תנאי כליאה)|תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים {{מוקטן|(תנאי כליאה)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות בית המשפט לימאות {{מוקטן|(סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)|תקנות מקורות אנרגיה {{מוקטן|(פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>pdv4w501e441grbwgxuov4y86f6szwf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017447</id>
      <parentid>3017381</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T21:01:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3017447</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3230" sha1="evqw1jk873x1lq6q6hk65hbzgpb75b5" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[חוק הסיוע המשפטי]]
* [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)|תקנות מערכי אכיפה מקומיים {{מוקטן|(טיפול בתלונות)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)}}]]
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)}}]]
* [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)}}]]
* [[תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|תקנות שירות הביטחון הכללי {{מוקטן|(העסקה לפי חוזה מיוחד)}}]]
* [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)|צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה {{מוקטן|(הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)|תקנות כבישי אגרה {{מוקטן|(מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)}}]]
* [[תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תנאי כליאה)|תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים {{מוקטן|(תנאי כליאה)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות בית המשפט לימאות {{מוקטן|(סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>evqw1jk873x1lq6q6hk65hbzgpb75b5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Tosefta Moed edited by Zuckermandel.pdf/2</title>
    <ns>104</ns>
    <id>291163</id>
    <revision>
      <id>3017393</id>
      <parentid>3017301</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T18:05:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ בעייתי זה רק אם אי אפשר להגיה כי הדף חסר או מטושטש. כאן זה הוגה חלקית ולכן זה עדיין מסומן לא מוגה</comment>
      <origin>3017393</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5835" sha1="lrsk22ikzrfdenipr2lhqtpnqiz05le" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;‫‪110‬‬&lt;/noinclude&gt;{{מרכז|{{ג|{{ג|ﬠזרי מﬠם יי'.}}}}}}

'''א '''

1. ארבע רשויות שבת רשות היחיד ורשות הרבים וכרמלית ומקום פטור איזהו רשות היחיד חריץ שﬠמוק ﬠשרה ורוחב ארבﬠה וגדר שגבוה ﬠשרה ורוחב ארבﬠה זו היא רשות היחיד גמורה:

2. איזו היא רשות הרבים סרטיא ופלטיא ומבואות המפולשין זו היא רשות הרבים גמורה:

3. אין מוציאין מרשות היחיד זו לרשות הרבים זו ואין מכניסין מרשות הרבים זו לרשות היחיד זו ואם הוציא והכניס שוגג חייב חטאת מזיד ﬠנוש כרת ונסקל אחד המוציא ואחד המכניס אחד המושיט ואחד הזורק:


4. הים והבקﬠה והכרמלית ואיסטוונית והאיסקופה אינן לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד ואין נושאין ונותנין בתוכן ואם נשא ונתן פטור אין מוציאין מתוכן לרשות הרבים ולא מרשות הרבים לתוכן ואין מכניסין מתוכן לרש' היחיד ולא מרשות היחיד לתוכן ואם הוציא והכניס פטור:

5. חצר של רבים ומבואות שאינן מפולשין ﬠירבו מותרין לא ﬠיריבו אסורין אדם ﬠומד ﬠל האיסקופה נותן לבﬠל הבית ובﬠל הבית נותן לו נותן לﬠני וﬠני נותן לו נטל מבﬠל הבית ונתן לﬠני מﬠני ונתן לכﬠל הבית שלשתן פטורין:

6. אחרים אומ' איסקופה משמשת שתי רשויות כל זמן שהפתח פתוח הרי הוא כלפנים נﬠול הרי הוא כלחוץ אם
היתה גבוהה ﬠשרה טפחים הרי זו רשות לﬠצמה:

7. כשם שמפסיקין לקרית שמﬠ כך מפסיקין לקריית המגילה ולקריית הלל ולתקיﬠת שופר ולנטילת לולב ולכל מצוות האמורות בתורה:

8. לא יצא החייִט במחטו ﬠרב שבת סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא ולא הנגר בקיסם שבאזנו ולא הצבﬠ בדוגמא שבאזנו ולא השולחני בדינר שבאזנו ולא הסורק במשיחא שבצוארו ואם יצאו כולן פטורין דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר אומן דרך אומנותו חייב ושאר כל אדם פטור:

9. הסוחר כסות לא יצא בכסות המקופלת ומונחת ﬠל כתיפו לרשות הרבים אם יצא הרי זה חײב:

10. לא יצא אדם במﬠות הצרורות לו בסדינו לרשות הרבים ואם יצא הרי זה חייב:

11. יוצאין בתפילין ﬠם חשיכה וקורין בכתבי הקודש ﬠם חשיכה אבל לא בלילי שבת:

12. אין קורין לאור הנר אפילו הוא בבית אחר ואפי' היא גבוהה הימנו ואפילו ﬠשרה בתים זה לפנים מזה אבל מסתכל הוא לתוך הכוס או לתוך הקﬠרה ואינו חושש רבן שמﬠון בן גמליאל אומר תינוקות ורב מתקינין פרשיותיהן לילי שבת לאור הנר:

13. אמר ר' ישמﬠאל פﬠם אחת קראתי לאור הבר ובקשתי להטותו אמרתי גדולים דברי חכמים שהיו אומ׳ אין קורין לילי שבת לאור הנר אר' נתן אומר היטהו ודאי וכתב ﬠל פינקסו אני ישמﬠאל בן אלישﬠ קראתי והיטיתי הנר בלילי שבת לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמינה:

14. אמר ר' שמﬠון בן אלﬠזר ﬠד היכן פרצה טהרה בישראל לא הורו הראשונים לומר לא יאכל טהור ﬠם הנידה שהראשונים לא היו אוכלין ﬠם הנידות


‫‪ 1‬י נ׳ י׳ )א׳ א׳(; ג ו׳ | ‪ 3‬י שם; ג שם | ‪ 4‬י טס; ג שם | ‪ 7‬י שם; ג‬
‫|‬
‫‪ 14‬מ׳ לעיל במוס ב׳ ו׳; י נ׳ א׳ )א׳ א‪ ;(,‬ג ש׳; | ‪ 16‬י נ׳ ב' )א׳ נ׳(; ג י א‪:‬‬

‫שס |‪ 10‬י שם;‬
‫‪19‬ג קמז‪20 1‬‬

‫ג שס |‬
‫נ שם ן‬

‫‪ 21‬ג י ב‪ 22 | :‬י שם )א׳ נ׳(‪ :‬ג י ב‪ 25 | :‬שם | ‪ 28‬י שם; ג י נ׳ |‬
‫‪3‬יי &gt; ב | ‪ 3‬רשות‬
‫‪1‬‬
‫םטיי &gt; ב ד ‪ 2 1‬יק גדי ‪ !1‬ל‬
‫‪ 1‬לשבת ד &gt; ב | ‪ 1‬ו ב ריי ת ומקום‬
‫‪6‬הזורק &lt; חייב אגל‬
‫|‬
‫&gt; ג | ‪ 3‬א' והיא ב | ‪ 3‬ופלטיה ב &lt; גדולה ב | ‪ 6‬המושיט[ המוציא ג‬
‫ב ך | ‪ 8‬לחוב! ב ד | ‪ 10‬שאין ב ד | ‪ 10‬עיריבו ב | ‪ 11‬אסקופה | ‪ 13‬היי הוא &gt; ב ד |‪ 14 ,‬זה |‬
‫‪ 17‬שבאזנו[ שבצואיו ב ד | ‪ 17‬בדגמו ב ■י| ‪ ■19‬כסות &gt; | ‪ 20‬הצרירין ב ד | ‪ 21‬בתפלין ב |‬
‫‪ 22‬אבל אין קורין בלי* שבת לאור הנר ב ד | ‪ 23‬לתוך הכום או &gt; | ‪ 24‬ורב &gt; ב ל ) ק בחילופי‬
‫גרסאות אשר לקטתי בעצמי מן כתב יד אבל בהעתקה ליתא( | ‪ 26‬אמרתי &lt; גדילים ב ד | ‪ 26‬שאומרין‬

‫ב ך‪ 26 1‬בלילי ב ד ן ‪ 26‬ודיי ב ן ‪ 27‬אני &gt; ב ד ן ‪ 27‬קראהי &gt; ב ד | ‪ 27‬הסה ב ד‪ 28 1‬יביא‬
‫ב ד | ‪ 28‬אלעזר &lt; בא וראה ב ד | ‪ 28‬בישראל &gt; ב ד | ‪ 29‬הורו[ גזרו ‪1‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;references/&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lrsk22ikzrfdenipr2lhqtpnqiz05le</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3017351</id>
      <parentid>3017290</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T14:07:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3017351</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22462" sha1="ni9rkh21a36zj6izhivtnvckhklm4wx" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות), התשפ&quot;ו-2026]]</text>
      <sha1>ni9rkh21a36zj6izhivtnvckhklm4wx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017360</id>
      <parentid>3017351</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T15:01:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3017360</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22459" sha1="ovfcbrhuswkvemf1kty31h9llsaihy9" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]</text>
      <sha1>ovfcbrhuswkvemf1kty31h9llsaihy9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017372</id>
      <parentid>3017360</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3017372</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22537" sha1="3124125hqdeen6msvz0b5ujdotppwp4" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ&quot;ו-2026]]</text>
      <sha1>3124125hqdeen6msvz0b5ujdotppwp4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017444</id>
      <parentid>3017372</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T21:00:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3017444</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22534" sha1="sqpg33mdao000c1k2g2uun0hv8z8jno" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]</text>
      <sha1>sqpg33mdao000c1k2g2uun0hv8z8jno</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק מערכי אכיפה מקומיים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>312508</id>
    <revision>
      <id>3017350</id>
      <parentid>2951040</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T14:07:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017350</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48221" sha1="6jylsbbw7ndid6yfwufcpvvz95g42i3" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע&quot;א-2011 (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
&lt;שם קודם&gt; חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע&quot;א-2011

&lt;מאגר 2000749 תיקון 2217169 תקן 409903 קוד a163Y00000DuJAJQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;א, 1057|חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)|18:301341)); ((תשע&quot;ג, 113|תיקון|19:301583)); ((תשע&quot;ה, 200|תיקון מס' 2|20:313582)); ((תשע&quot;ז, 430|תיקון מס' 3|20:369784)); ((תשע&quot;ח, 253|תיקון מס' 34 לפקודת המשטרה|20:491909)); ((תש&quot;ף, 68|תיקון מס' 5|23:573888)); ((תשפ&quot;א, 366|תיקון מס' 6|24:603555)); ((תשפ&quot;ב, 7|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|24:608417)); ((תשפ&quot;ג, 24|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)), ((34|תיקון מס' 9|25:1803851)), ((422|תיקון מס' 10|25:2769723)); ((תשפ&quot;ד, 424|תיקון מס' 11|25:3842228)), ((886|תיקון מס' 12|25:4325686)); ((תשפ&quot;ה, 12|תיקון מס' 13|25:5106973)), ((134|תיקון מס׳ 14|25:5303971)), ((312|תיקון מס' 15|25:5720385)), ((428|תיקון מס' 16|25:6165342)), ((694|תיקון מס' 17|25:7490288)), ((728|תיקון מס' 18|25:7709131)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ב, 1326|שינוי התוספת הראשונה לחוק|7134)); ((תשע&quot;ד, 346|שינוי התוספת הראשונה לחוק|7318)), ((1108|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס' 2)|7373)); ((תשע&quot;ה, 79|שינוי התוספת הראשונה לחוק|7438)), ((956|ת&quot;ט|7494)), ((1208|ת&quot;ט|7510)), ((1213|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס' 2)|7511)); ((תשע&quot;ו, 2272|שינוי התוספת הראשונה לחוק|7715)); ((תשע&quot;ט, 23|שינוי התוספת הראשונה לחוק|8070)), ((23|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס' 2)|8070)); ((תשפ&quot;ב, 1745|שינוי התוספת הראשונה לחוק|9928)), ((1874|שינוי התוספת הראשונה לחוק|9960)); ((תשפ&quot;ד, 3084|שינוי התוספת הראשונה לחוק|11387)); ((תשפ&quot;ה, 638|שינוי התוספת הראשונה לחוק|11637)), ((1502|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס' 2)|11822)). &lt;!-- תיקון אחרון: תשפ&quot;ה-6; ק&quot;ת תשפ&quot;ה-2 --&gt;

__TOC__

== פרק א': מטרה ==

@ 1. מטרה (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) מטרתו של חוק זה לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו, והכול בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין.
: (ב) לשם השגת מטרות חוק זה, יפעל ברשויות מקומיות מערך אכיפה מקומי שיסייע למשטרת ישראל בפעולות לפי חוק זה, לצד ביצוע פעולות פיקוח ואכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולפי כל דין ובמגמה כי מערכים אלה יוקמו בכל רשות מקומית.

== פרק ב': פרשנות ==

@ 2. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: בחוק זה -
:- &quot;חוק כלי הירייה&quot; - [[חוק כלי הירייה, התש&quot;ט-1949]];
:- &quot;היחידה&quot; - היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים שהוקמה לפי [[סעיף 7ו]];
:- &quot;מערך אכיפה מקומי&quot; - מערך כאמור [[בסעיף 7]];
:- &quot;מרחב ציבורי&quot; - דרך, מקום או אמצעי תעבורה שיש לציבור אותה שעה זכות או רשות גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בניין או מקום המשמש באותה העת להתקהלות ציבורית, למעט אחד מאלה:
:: (1) מקום המשמש אותה שעה להתקהלות שהיא מחאה או הפגנה או התקהלות מפלגתית, פוליטית או דתית;
:: (2) מקום שמתקיימת בו אבטחה לפי כל דין, אלא אם כן פקח השיטור המקומי נקרא למקום על ידי המחזיק במקום, כוח האבטחה או משטרת ישראל;
:- &quot;נשק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
:: (2) כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו [[בחוק כלי הירייה]];
:: (3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה;
:: (4) סכין או אולר כהגדרתם [[בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:: (5) כל נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון הציבור;
:- &quot;עיר גדולה&quot; - רשות מקומית שמספר תושביה הוא 300,000 תושבים לפחות;
:- &quot;פקודת החיפוש&quot; - [[=פקודת החיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;פקודת המשטרה&quot; - [[פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;פקח שיטור מקומי&quot; - עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות [[סעיף 10]];
:- &quot;פקח עירוני&quot; - עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות [[סעיף 337א לפקודת העיריות]], או [[סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות]], לפי העניין;
:- &quot;קצין משטרה בכיר&quot; - כהגדרתו [[בפקודת המשטרה]];
:- &quot;ראש היחידה&quot; - עובד בכיר של המשרד לביטחון לאומי שהשר הסמיך לעניין זה;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;השר&quot; - השר לביטחון לאומי.

== פרק ג': הסמכת פקחים עירוניים (((בוטל))) (תיקון: תשפ&quot;ה-6) ==

@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ה-6) : (((בוטל).))
@ 4. (תיקון: תשפ&quot;ה-6) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ה-6) : (((בוטל).))
@ 6. (תיקון: תשפ&quot;ה-6) : (((בוטל).))

== פרק ד': מערך אכיפה מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6) ==

@ 7. הקמה והפעלה של מערך אכיפה מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) השר, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע, בצו, רשויות מקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי שיורכב משני אלה (להלן - צו מערך אכיפה מקומי):
:: (1) יחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחי שיטור מקומיים;
:: (2) כוח שיטור ייעודי של שוטרים.
: (ב) השר יפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי הודעות בדבר כל אלה:
:: (1) רשימה עדכנית של הרשויות המקומיות שנכללות בצו מערך אכיפה מקומי;
:: (2) הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והכללתה בצו מערך אכיפה מקומי;
:: (3) הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית, מועד הפסקת הפעילות והסיבה לכך.

@ 7א. אמות מידה ותבחינים להכללת הרשויות המקומיות בצו מערך אכיפה מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) אמות המידה להכללת רשות מקומית בצו מערך אכיפה מקומי הן אלה:
:: (1) היקף עבריינות נרחב ברשות המקומית ברשימת עבירות שהשר גיבש, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל, בתחומי איכות החיים, אלימות, וגרימת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי;
:: (2) גודל האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית;
:: (3) רמת הביטחון האישי ברשות המקומית בהתאם למדד ביטחון אישי שפרסם המשרד לביטחון לאומי בהתאם לתבחינים אלה:
::: (א) המספר הכולל של פניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
::: (ב) מספר הפניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל ביחס למספר התושבים באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
::: (ג) הערכה מודיעינית של משטרת ישראל לגבי רמת הפשיעה באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
::: (ד) מרחק הרשות המקומית מקצה תחום החלת המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה לפי [[צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), התשכ&quot;ז-1967]];
:: (4) המענה המשטרתי בתחומי הרשות המקומית כפי שבא לידי ביטוי בעומס אירועים ובמרחק מתחנת משטרה, ולעניין מועצה אזורית - גם זמן תגובה ממוצע.
: (ב) השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, ובהסכמת שר הפנים, יקבע בתקנות את משקלן היחסי של אמות המידה המפורטות בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה משקל יחסי ותבחינים לעניין סוגים שונים של רשויות מקומיות, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת - גם תבחינים שוויוניים נוספים לעניין סעיף קטן (א).
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף זה, התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי, רשאית הממשלה להחליט כי ברשויות מקומיות שהן באזור כאמור יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אם המפקח הכללי של משטרת ישראל המליץ כי יש צורך בחיזוק הביטחון האישי באותן רשויות מקומיות; החליטה הממשלה כאמור, יוסיף השר את הרשויות המקומיות האמורות לצו מערך האכיפה המקומי בדרך האמורה [[בסעיף 7(א)]].
:: (2) בסעיף קטן זה, &quot;אזור עדיפות או מיקוד לאומי&quot; - אזור עדיפות לאומית מכוח [[פרק כ&quot;ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס&quot;ט-2009]], או אזור מיקוד לאומי מכוח [[סעיף 18(א) לחוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ&quot;ה-2025]].

@ 7ב. מבנה הכוח של מערך אכיפה מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) השר, בהתייעצות עם שר הפנים ועם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע, בנוהל, את המספר הכולל של השוטרים ופקחי השיטור המקומיים במערך אכיפה מקומי לפי גודל האוכלוסייה ברשות המקומית, ובמועצה אזורית - גם לפי מספר היישובים במועצה האזורית וזמן התגובה הממוצע.
: (ב) היחס בין פקחי השיטור המקומיים לשוטרים במערכי אכיפה מקומיים יהיה של פקח שיטור מקומי לכל שוטר, אלא אם כן קבע השר יחס שונה לפי סעיף קטן (ג).
: (ג) בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) יקבע השר, בהתייעצות עם שר הפנים, את אלו:
:: (1) הקטנה או הגדלה של מספר השוטרים במערך אכיפה מקומי, בהתייעצות עם ראש הרשות המקומית ובהמלצת ראש היחידה וקצין משטרה שמינה המפקח הכללי של משטרת ישראל הממונה על תחום מערכי האכיפה המקומיים - בשיעור של עד מחצית ממספר השוטרים שנקבע, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי שיטור מקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר, ובערים גדולות - על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; הוראות פסקה זו לא יחייבו את הרשות המקומית להגדיל את מספר פקחי השיטור המקומיים;
:: (2) הגדלת מספר פקחי השיטור המקומיים במערכי אכיפה מקומיים, לבקשת ראש רשות מקומית, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי השיטור המקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר, ולעניין עיר גדולה - על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; ואולם, קביעה כי היחס האמור יעלה על שני פקחי שיטור מקומיים לשוטר טעונה את אישור שר הפנים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא ייקבע יחס של יותר משלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר בעיר גדולה כאמור באותו סעיף קטן אלא ברשויות מקומיות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי ברציפות במשך חמש שנים לפחות, וכן בהסכמת שר הפנים ובהמלצת קצין משטרה הממונה על תחום מערכי אכיפה מקומיים כי נדרש באותה רשות מקומית יחס כאמור.
: (ה) השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי את הנוהל לפי סעיף זה.
: (ו) בלי לגרוע מהיחס שנקבע בין מספר פקחי השיטור המקומיים ובין מספר השוטרים באותה רשות מקומית, מערך אכיפה מקומי יהיה רשאי להסתייע במתנדב כמשמעותו [[בסעיף 49ג(1) לפקודת המשטרה]], המסייע ליחידות הסיור של משטרת ישראל וקיבל הכשרה מתאימה כאמור [[בסעיף 49ב(ד) לפקודת המשטרה]], והוא יהיה רשאי לפעול בנוכחות שוטר הנמנה עם כוח שיטור כאמור [[בסעיף 7(א)(2)]] ובהתאם להוראות [[פרק רביעי1 לפקודת המשטרה]].

@ 7ג. הסכמת הרשות המקומית והתחייבותה לעמוד בתנאים (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) לא יקבע השר בצו מערך אכיפה מקומי רשות מקומית שבה יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אלא אם כן הרשות המקומית נתנה את הסכמתה והתחייבה לעמוד בתנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה כפי שנמסרו לה.
: (ב) השר, בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יגבש תנאים שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי, הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך אכיפה מקומי בנושאים שלהלן, בשים לב, בין השאר, למאפיינים של סוג הרשות המקומית ולמשאבים המוקצים לכך:
:: (1) הקצאת כוח אדם;
:: (2) הקצאת אמצעים לרבות כלי רכב;
:: (3) מבנה להפעלת מערך אכיפה מקומי;
:: (4) מדים וציוד אישי;
:: (5) ביצוע הכשרות;
:: (6) הקמת גוף ניהול משותף של משטרת ישראל והרשות המקומית;
:: (7) חובות דיווח ובקרה.

@ 7ד. השתתפות במימון מערך אכיפה מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) המשרד לביטחון לאומי רשאי לסייע במימון מערכי אכיפה מקומיים; מימון שניתן לרשות מקומית לפי סעיף זה, ישמש לצורכי מערך האכיפה המקומי בלבד.
: (ב) שיעור ההשתתפות במימון לרשויות מקומיות יהיה בהתאם לשקלול המדד החברתי-כלכלי ומדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בחוק זה - המדד המשולב), ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.
: (ג) שיעור ההשתתפות במימון כאמור בסעיף זה ייעשה בשים לב לאלה:
:: (1) שיעור ההשתתפות לרשות מקומית במדד משולב מסוים לא יהיה גבוה משיעור ההשתתפות לרשות במדד משולב נמוך ממנה;
:: (2) שיעור ההשתתפות יהיה זהה לכל היישובים הנמצאים באותו מדד משולב.
: (ד) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בתקנות, אמות מידה נוספות על אמות המידה כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ה) התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי כהגדרתו [[בסעיף 7א(ג)(2)]], או לעניין אזור מיקוד לאומי מכוח חוק אחר או מכוח החלטת ממשלה אחרת, רשאי השר להורות על מתן סיוע במימון לרשויות מקומיות שבאזור כאמור, באופן שוויוני, שלא על פי אמות מידה כאמור בסעיף זה, בתקופת תוקפה של החלטת הממשלה כאמור.

@ 7ה. הפסקת פעילותו של מערך אכיפה מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע, בצו, כי פעילות מערך האכיפה המקומי ברשות מקומית תופסק, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרשות המקומית ביקשה להפסיק את הפעילות כאמור;
:: (2) הרשות המקומית לא עמדה בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה בתקופה רצופה שלא תפחת מ-18 חודשים לעניין ההקמה ו-12 חודשים לעניין ההפעלה.
: (ב) השר יקבע ויפרסם נוהל לעניין הליך הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית.
: (ג) לא יורה השר על הפסקת פעילות מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית לפי סעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שנתן לרשות המקומית הזדמנות לטעון את טענותיה ולאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה.
: (ד) לא עמדה רשות מקומית בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך אכיפה מקומי בתחומה, רשאי המשרד לביטחון לאומי להפחית את היקף השתתפותו במימון פקחי שיטור מקומיים במערך האכיפה המקומי באותה רשות מקומית בשים לב, בין השאר, לבחינת יכולותיה הכלכליות לעמוד בהתחייבויותיה, לאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה כאמור ולאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין זה.

@ 7ו. היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) מוקמת בזה היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים במשרד לביטחון לאומי.
: (ב) תפקידי היחידה הם:
:: (1) אחריות להפעלתם של מערכי האכיפה המקומיים ברשויות המקומיות, לרבות לעניין שקלול סדר הכללת רשויות מקומיות בצו מערך אכיפה מקומי, הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והפסקת פעילותו;
:: (2) גיבוש מחקר הערכה בדבר פעילותם של מערכי אכיפה מקומיים, שממצאיו יוגשו לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחת לשלוש שנים;
:: (3) בקרה ופיקוח על משאבים שמקצה המשרד לביטחון לאומי למערכי האכיפה המקומיים ברשויות מקומיות, עמידה בתקנים ומצבות כוח אדם וקיום התנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערכי אכיפה מקומיים ברשויות מקומיות;
:: (4) טיפול בתלונות בנוגע להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי, בהתאם [[לסעיף 17]].

@ 8. הנחיית משטרת ישראל (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: מערך האכיפה העירוני, בסיועו למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, יפעל בהנחיית משטרת ישראל; פקחי השיטור המקומיים יונחו על ידי משטרת ישראל לעניין הפעלת סמכויות לפי הוראות חוק זה; משטרת ישראל תקבע נוהל לשם הפעלה אחידה של סמכויות לפי הוראות חוק זה.

@ 9. שמירה על המשך אכיפה ופיקוח (תיקון: תשע״ח)
: (א) משטרת ישראל לא תפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות משטרה שבמסגרתן פועל כוח שיטור עירוני ייעודי, ולא תפחית מהיקף כוחות השוטרים ומהיקף הפעילות רק בשל הקמת כוח השיטור העירוני הייעודי, אלא לשם פעילות משטרתית במצבי חירום, לרבות פעילות חבלנית עוינת או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה]].
: (ב) רשות מקומית לא תפחית את מאמץ הפיקוח העירוני הקיים ברשות שבמסגרתה פועלת יחידת פיקוח עירוני ייעודית, ולא תפחית מהיקף כוחות הפקחים העירוניים ומהיקף הפעילות בשל הקמת יחידת הפיקוח העירוני הייעודית, אלא באישור שר הפנים.

@ 10. הסמכת פקחים מסייעים (([צ&quot;ל: פקחי שיטור מקומיים])) (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) השר, לבקשת רשות מקומית שנקבע לגביה בצו מערך אכיפה מקומי כי יוקם ויפעל בתחומה מערך אכיפה מקומי ובהסכמת שר הפנים, רשאי להסמיך פקח עירוני כפקח שיטור מקומי שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי חוק זה, לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, ובלבד שלא יוסמך פקח שיטור מקומי אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
:: (2) הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית;
:: (3) הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה כאמור [[בסעיף 4 לחוק כלי הירייה]], ככל שיוחלט על ידי משטרת ישראל שעליו לשאת נשק;
:: (4) אין מניעה, לדעת קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, להסמיכו כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (5) הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]], או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה כללית שוות ערך לכך;
:: (6)(א) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה ולרבות לעניין השימוש בסמכויות אלה, הכל כפי שיורה השר או מי שהסמיך לעניין זה;
::: (ב) הכשרה מתאימה כאמור בפסקת משנה (א) תינתן בהתאם לאישור קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לעניין זה, שיינתן בין השאר בעניינים אלה:
:::: (1) כשירות הגוף נותן ההכשרה ובעלי השליטה ונותני ההכשרה בו, אם נמצא כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות לעניין עברם הפלילי;
:::: (2) כשירות מקצועית מתאימה של נותני ההכשרה;
:::: (3) אופן מתן ההכשרה, תוכנה, היקפה ומקום נתינתה, ובכלל זה בנושא הפעלת הסמכויות כאמור [[בסעיף 13]], [[ובסעיף 13א]] בתקופת תוקפו, לרבות כלפי קטינים וחסרי ישע, כהגדרתם [[+|בסעיפים 34כד]] [[ו-368א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], בהתאמה;
:::: (4) מועדי הכשרות ריענון לפקחי שיטור מקומיים בתפקיד, אחת לשנה לכל הפחות.
: (א1)(1) חדל להתקיים בפקח שיטור מקומי אחד מהתנאים המנויים בסעיף קטן (א) או חדל לעבוד כפקח שיטור מקומי באותה רשות מקומית, יפקע תוקפה של ההסמכה.
:: (2) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לבטל הסמכה של פקח שיטור מקומי אם השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו או שחדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, ובלבד שראש היחידה המליץ על כך.
: (ב) הודעה על הסמכת פקח שיטור מקומי או על תום תוקפה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי והרשות המקומית הנוגעת בדבר.

@ 11. הפעלת סמכויות - הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: לא יפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי חוק זה אלא לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב, המתבצעים במרחב הציבורי, בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה:
: (1) הוא פועל בנוכחות שוטר או בהתאם להנחיות מפקד תחנת המשטרה שבשטח אחריותה הוא פועל או מי מטעמו, כפי שיינתנו מעת לעת;
: (2) הוא לבוש מדי פקח שיטור מקומי, ובלבד שאינם נחזים להיות מדי משטרה ושונים ממדי פקח עירוני ברשות המקומית, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (3) יש בידו תעודת פקח שיטור מקומי שאותה יציג לפי דרישה;
: (4) הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית.

@ 12. תעודת פקח שיטור מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) תעודת פקח שיטור מקומי תהיה חתומה בידי קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, ויצוינו בה תפקידו וסמכויותיו של פקח השיטור המקומי.
: (ב) תוקפה של תעודת פקח שיטור מקומי יהיה שנתיים מיום הינתנה, ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד פקח שיטור מקומי.

@ 13. סמכויות פקח שיטור מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) לשם סיוע למשטרת ישראל, רשאי פקח שיטור מקומי להפעיל את הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) במקרים שלהלן, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות לפי סעיף זה:
:: (1) אם ביצע אדם במרחב הציבורי מעשה אלימות, מעשה גנבה או מעשה שגרם לנזק של ממש לרכוש או ביצע מעשה המסכן חיים באופן מיידי וממשי באמצעות רכב במקומות המנויים [[תוספת פרט 1|בפרטים (1) עד (6)]] [[ובפרט (8) לתוספת]], בפני פקח השיטור המקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי;
:: (2) אם היה לפקח השיטור המקומי חשד סביר כי אדם עומד לבצע במרחב הציבורי, בטווח זמן מיידי, מעשה אלימות או מעשה שיגרום לנזק של ממש לרכוש או כי בטרם התחלת הנסיעה ברכב האדם נתון תחת השפעת סמים מסוכנים או משקאות משכרים כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]], במקומות המנויים [[תוספת פרט 1|בפרטים (1) עד (6)]] [[ובפרט (8) לתוספת]], ועקב כך הוא עומד לסכן חיים בטווח הזמן המיידי באמצעות רכב;
:: (3) אם היה לפקח שיטור מקומי במרחב הציבורי חשד סביר כי אדם נושא עימו נשק שלא כדין או עומד לעשות שימוש בנשק שלא כדין, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב.
: (ב) אירע מפגע בטיחותי בפני פקח שיטור מקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי, תהיה לפקח השיטור המקומי הסמכות למנוע גישה למפגע ולסביבתו הקרובה, ולתת הוראות להכוונת התנועה בסביבתו הקרובה של המפגע הבטיחותי עד להגעתו של שוטר, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה לכך.
: (ג) לעניין סעיף קטן (א), יהיו נתונות לפקח שיטור מקומי הסמכויות שלהלן:
:: (1) לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לערוך חיפוש על גופו של האדם או ברכב אם יש לו חשד סביר שאותו אדם נושא עימו שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב;
:: (3) לעכב את האדם עד לבואו של שוטר; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות [[סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], בשינויים המחויבים, [[וסעיף 44 לפקודת החיפוש]]; פקח שיטור מקומי המבצע עיכוב לפי פסקה זו רשאי להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה.
: (ד) לעניין מעשה מסכן חיים באמצעות רכב לפי סעיף זה רשאי פקח שיטור מקומי להורות לנהג הרכב לעצור את רכבו לשם עיכובו; סירב הנהג להיענות להוראה והמשיך בנסיעה, יחדל פקח שיטור מקומי מטיפול באירוע.
: (ה) הפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור המקומית הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):)) הפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה או [[סעיף 13א]] בתקופת תוקפו, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור המקומית הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.
: (ו) קצין משטרה בכיר מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים לפי סעיף זה לראש היחידה.
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):)) קצין משטרה בכיר מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים לפי סעיף זה או [[סעיף 13א]] בתקופת תוקפו לראש היחידה.
: (ז) השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע נוהל בעניין אופן ההכשרה של פקחי השיטור המקומיים, תוכנה והיקפה בשים לב, בין השאר, לאופן השימוש בסמכויות לפי [[פרק זה]] ובכלל זה לאופן השימוש בסמכויות כלפי קטין וחסר ישע.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;מעשה אלימות&quot; - הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית;
::- &quot;מעשה גנבה&quot; - מעשה הנחזה לעבירת גנבה לפי [[סעיף 383(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לרבות גנבת רכב המנוי [[בתוספת הראשונה א' לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע&quot;ו-2016]], למעט כלי רכב מנועי;
::- &quot;מפגע בטיחותי&quot; - מפגע שיש בו כדי לסכן את שלום המשתמשים בדרך ציבורית או בנתיב תחבורה;
::- &quot;עיכוב&quot; - הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי;
::- &quot;רכב&quot; - כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]].

@ 13א. סמכויות למאבק בתופעת השכרות (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):))
: (א) לשם סיוע למשטרת ישראל במאבק בתופעת השכרות, יהיו לפקח שיטור מקומי סמכויות לפי [[חוק המאבק בתופעת השכרות, התש&quot;ע-2010]] (בסעיף זה - חוק המאבק בתופעת השכרות), באזורים שהורה מפקד המחוז במשטרת ישראל שהם מסוג המקומות המנויים [[בפרטים (1) עד (7) לתוספת]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי קטין אלא בין השעות 21:00 ל-06:00.
: (ג) הוראות [[סעיף 2(ג) לחוק המאבק בתופעת השכרות]] יחולו גם לעניין סמכויות פקח שיטור מקומי לפי סעיף זה.
: (ד) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]].
: (ה) השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על מספר המקרים שבהם הפעילו פקחי שיטור מקומיים את סמכויותיהם לפי סעיף זה, בפילוח לפי מספר המקרים שהסמכויות הופעלו כלפי קטינים וכלפי בגירים.

@ 14. הוראות לעניין סמכות חיפוש (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) על חיפוש לפי [[סעיף 13(ג)(2)]] יחולו הוראות אלה:
:: (1) חיפוש על גופו של אדם הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו, אלא אם כן בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור או לשלומו של אדם;
:: (2) אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור;
:: (3) התגלה אגב החיפוש חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, רשאי פקח שיטור מקומי לתפוס אותו ולהעבירו בהקדם האפשרי למשטרת ישראל, ויחולו עליו הוראות [[הפרק הרביעי של פקודת החיפוש]], בשינויים המחויבים;
:: (4) סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, רשאי פקח שיטור מקומי לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.
: (ב) בסעיף זה, &quot;חיפוש על גופו של אדם&quot; - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ&quot;ו-1996]].

@ 15. (תיקון: תשפ&quot;ה-6) : (((בוטל).))

@ 16. חובת ביטוח (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: לא יוסמך פקח עירוני כפקח שיטור מקומי אלא אם כן הרשות המקומית ביטחה אותו לשם הבטחת פיצויו, אם ייפגע בעת מילוי תפקידו לפי [[פרק זה]]; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של פקח שיטור מקומי לפיצוי על פי כל דין.

@ 17. טיפול בתלונות (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ה-6)
: (א) כל אדם רשאי להגיש תלונה בקשר להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי לפי חוק זה, לאחד מאלה:
:: (1) ליחידה;
:: (2) לממונה על תלונות הציבור כהגדרתו [[בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס&quot;ח-2008]] (בסעיף זה - הממונה על תלונות הציבור); על תלונה כאמור יחולו הוראות [[החוק האמור]].
: (ב)(1) הממונה על תלונות הציבור יודיע לראש היחידה על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א), וכן על הליכים שננקטו או יינקטו עקב התלונה.
:: (2) ראש היחידה יודיע לממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית הנוגעת בדבר, על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א).
: (ג) ראש היחידה רשאי לברר תלונה או לברר בקשה מנומקת שהוגשה לו לביטול הסמכתו של פקח שיטור מקומי כאמור [[בסעיף 17א]]; מצא ראש היחידה כי התלונה או הבקשה מוצדקת, רשאי הוא -
:: (1) להמליץ לשר על ביצוע הכשרה עיתית לפקח שיטור מקומי;
:: (2) להמליץ לראש הרשות המקומית על נקיטת אמצעים למניעת הישנות מקרים דומים;
:: (3) להמליץ לראש הרשות המקומית או ליועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה בשל עבירת משמעת כאמור [[בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל&quot;ח-1978]];
:: (4) להמליץ לשר על ביטול הסמכתו של הנילון כפקח שיטור מקומי.
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר הפנים, יקבע בתקנות הוראות לעניין סדרי הטיפול בתלונות לפי סעיף זה, ובכלל זה דרכי בירור התלונה, מתן הזדמנות לפקח השיטור המקומי הנילון להשמיע את טענותיו ומתן אפשרות לראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר להביא את עמדתו לפני היחידה.
:: ((פורסמו [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות), התשפ&quot;ו-2026]].))
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לפי כל דין לקיום הליך משמעתי או פלילי בקשר למעשה נשוא התלונה או מסמכות הממונה על תלונות הציבור.
: (ו) החליט ראש רשות מקומית או היועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה נגד פקח שיטור מקומי בשל עבירת משמעת כאמור [[בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל&quot;ח-1978]], בין ביוזמתו ובין בהמלצת ראש היחידה כאמור בסעיף קטן (ג)(3), יודיע על כך לשר.

@ 17א. התנהגות לא הולמת של פקח שיטור מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: סבר קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיך לכך כי פקח שיטור מקומי השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו, או שהוא חדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, יפנה לראש היחידה בבקשה מנומקת בכתב לביטול הסמכתו כפקח שיטור מקומי, ובלבד שהודיע על כך לפקח השיטור המקומי ולראש הרשות המקומית.

@ 17ב. החלת הוראות מחוק כלי הירייה (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) מערך אכיפה מקומי רשאי להחזיק ברישיון מיוחד לפי [[סעיף 10(א) לחוק כלי הירייה]], אם קבע לגביו קצין משטרה בכיר כי יש צורך בכך; על מערך אכיפה מקומי כאמור יחולו הוראות [[סעיפים 10(ב) ו-(ג) לחוק האמור]], ולא יחולו הוראות [[סעיף 9 לחוק האמור]].
: (ב) הכשרת פקח שיטור מקומי לעניין החזקת נשק במערך אכיפה מקומי תיעשה בתוכנית הכשרה לקבלת רישיון והרשאה להחזקה ונשיאה של כלי ירייה לצורכי אבטחה, וכן בתוכנית ריענון לצורך המשך החזקה כאמור לפי [[חוק כלי הירייה]].

@ 18. (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ה-6) : (((בוטל).))

@ 19. דיווח לכנסת (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ה-6)
: השר ידווח, בכתב, לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בתום הרבעון הראשון מדי שנה, על כל אלה, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח:
: (1) רשויות מקומיות שהוקמו בהן מערכי אכיפה מקומיים וחלקן היחסי של רשויות אלה מכלל הרשויות שבהן לא פועל מערך אכיפה מקומי;
: (2) רשויות מקומיות שביקשו להקים ולהפעיל מערך אכיפה מקומי וטרם הוקם בהן מערך כאמור והסיבות לכך;
: (3) רשויות מקומיות שהופסקה בהן פעילות מערך אכיפה מקומי והסיבות לכך, חלקן היחסי של רשויות מקומיות אלה מכלל הרשויות המקומיות או המועצות האזוריות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי וחלקן היחסי של רשויות מקומיות מכלל הרשויות המקומיות באותם סוגים של רשויות מקומיות;
: (4) אירועים חריגים בהפעלת סמכויות של פקחי השיטור המקומיים והטיפול בהם;
: (5) פירוט הרשויות המקומיות שבהן עלה היחס על פקח שיטור מקומי לכל שוטר כאמור [[בסעיף 7ב(ב)]], והיחס שנקבע בהן לפי הוראות [[סעיף 7ב(ג) ו-(ד)]];
: (6) פירוט הרשויות המקומיות שניתן להן סיוע במימון מערכי אכיפה מקומיים והיקף הסיוע;
: (7) מספר תקני השוטרים שהוסטו לטובת הקמת מערכי אכיפה מקומיים או לטובת מערכי אכיפה מקומיים קיימים;
: (8) תלונות שהתבררו ביחידה, תוצאות בירור התלונות וצעדים שננקטו לפי [[סעיף 17(ג)]];
: (9) קובלנות שהוגשו לבית הדין למשמעת כאמור [[בסעיף 17(ו)]] והחלטות בית הדין בעניינן;
: (10) בקשות לביטול הסמכה של פקח שיטור מקומי כאמור [[בסעיף 17א]], ותוצאות הטיפול בהן.

== פרק ה': הוראות שונות ==

@ 20. שמירת דינים
: אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר ופקח לפי כל דין.

@ 21. (תיקון: תשפ&quot;ה-6) : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל&quot;ח-1978]].))

@ 22. ביצוע (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) השר ממונה על ביצועו של חוק זה.
: (ב) (((בוטל).))

@ 23. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ״ה–2, תשפ&quot;ה-3, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ה-5, תשפ&quot;ה-6) : (((בוטל).))

== תוספת (תיקון: תשפ&quot;ה-6) ==
==== ((([[סעיף 13]] [[וסעיף 13א]] בתקופת תוקפו))) ====
@ (1) : חופי רחצה;
@ (2) : טיילות;
@ (3) : חניונים ציבוריים;
@ (4) : גנים ציבוריים;
@ (5) : פארקים;
@ (6) : אזורי מסחר ובכלל זה מרכזי קניות ואזורי בילוי;
@ (7) : בתי חולים ומקומות אשפוז;
@ (8) : סמוך למוסדות חינוך, וסמוך למקום שמתקיימת בו פעילות חינוכית או פעילות תרבות ופנאי לקהל הרחב.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום ג' באב התשע&quot;א (3 באוגוסט 2011).

&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* יצחק אהרונוביץ, השר לביטחון הפנים
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>6jylsbbw7ndid6yfwufcpvvz95g42i3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק מערכי אכיפה מקומיים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>312509</id>
    <revision>
      <id>3017361</id>
      <parentid>2951041</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T15:01:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3017350]</comment>
      <origin>3017361</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57592" sha1="l7lhea487hqv5ut5posjkvxiv5dl26g" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000749}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״א, 1057|חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301341.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 113|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301583.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 200|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313582.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 430|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369784.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 253|תיקון מס׳ 34 לפקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491909.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 68|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573888.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 366|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603555.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 7|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_608417.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 24|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}, {{ח:תיבה|34|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1803851.pdf}}, {{ח:תיבה|422|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2769723.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 424|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3842228.pdf}}, {{ח:תיבה|886|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4325686.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 12|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5106973.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5303971.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5720385.pdf}}, {{ח:תיבה|428|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6165342.pdf}}, {{ח:תיבה|694|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7490288.pdf}}, {{ח:תיבה|728|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7709131.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 1326|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7134.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 346|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7318.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 79|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7438.pdf}}, {{ח:תיבה|956|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7494.pdf}}, {{ח:תיבה|1208|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7510.pdf}}, {{ח:תיבה|1213|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7511.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2272|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7715.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 23|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8070.pdf}}, {{ח:תיבה|23|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8070.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1745|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9928.pdf}}, {{ח:תיבה|1874|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9960.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3084|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11387.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 638|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11637.pdf}}, {{ח:תיבה|1502|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11822.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הסמכת פקחים עירוניים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מערך אכיפה מקומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה}}

{{ח:סעיף|1|מטרה|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} מטרתו של חוק זה לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו, והכול בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין.
{{ח:תת|(ב)}} לשם השגת מטרות חוק זה, יפעל ברשויות מקומיות מערך אכיפה מקומי שיסייע למשטרת ישראל בפעולות לפי חוק זה, לצד ביצוע פעולות פיקוח ואכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולפי כל דין ובמגמה כי מערכים אלה יוקמו בכל רשות מקומית.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק כלי הירייה“ – {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|חוק כלי הירייה, התש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היחידה“ – היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ו|סעיף 7ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך אכיפה מקומי“ – מערך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב ציבורי“ – דרך, מקום או אמצעי תעבורה שיש לציבור אותה שעה זכות או רשות גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בניין או מקום המשמש באותה העת להתקהלות ציבורית, למעט אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקום המשמש אותה שעה להתקהלות שהיא מחאה או הפגנה או התקהלות מפלגתית, פוליטית או דתית;
{{ח:תתת|(2)}} מקום שמתקיימת בו אבטחה לפי כל דין, אלא אם כן פקח השיטור המקומי נקרא למקום על ידי המחזיק במקום, כוח האבטחה או משטרת ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נשק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
{{ח:תתת|(2)}} כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|בחוק כלי הירייה}};
{{ח:תתת|(3)}} תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה;
{{ח:תתת|(4)}} סכין או אולר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 184|בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:תתת|(5)}} כל נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיר גדולה“ – רשות מקומית שמספר תושביה הוא 300,000 תושבים לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת המשטרה“ – {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקח שיטור מקומי“ – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקח עירוני“ – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 337א|סעיף 337א לפקודת העיריות}}, או {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 13ז|סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה בכיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש היחידה“ – עובד בכיר של המשרד לביטחון לאומי שהשר הסמיך לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – השר לביטחון לאומי.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הסמכת פקחים עירוניים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשפ״ה־6}}

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מערך אכיפה מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}

{{ח:סעיף|7|הקמה והפעלה של מערך אכיפה מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע, בצו, רשויות מקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי שיורכב משני אלה (להלן – צו מערך אכיפה מקומי):
{{ח:תתת|(1)}} יחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחי שיטור מקומיים;
{{ח:תתת|(2)}} כוח שיטור ייעודי של שוטרים.
{{ח:תת|(ב)}} השר יפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי הודעות בדבר כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשימה עדכנית של הרשויות המקומיות שנכללות בצו מערך אכיפה מקומי;
{{ח:תתת|(2)}} הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והכללתה בצו מערך אכיפה מקומי;
{{ח:תתת|(3)}} הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית, מועד הפסקת הפעילות והסיבה לכך.

{{ח:סעיף|7א|אמות מידה ותבחינים להכללת הרשויות המקומיות בצו מערך אכיפה מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} אמות המידה להכללת רשות מקומית בצו מערך אכיפה מקומי הן אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היקף עבריינות נרחב ברשות המקומית ברשימת עבירות שהשר גיבש, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל, בתחומי איכות החיים, אלימות, וגרימת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי;
{{ח:תתת|(2)}} גודל האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} רמת הביטחון האישי ברשות המקומית בהתאם למדד ביטחון אישי שפרסם המשרד לביטחון לאומי בהתאם לתבחינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המספר הכולל של פניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר הפניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל ביחס למספר התושבים באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הערכה מודיעינית של משטרת ישראל לגבי רמת הפשיעה באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
{{ח:תתתת|(ד)}} מרחק הרשות המקומית מקצה תחום החלת המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה לפי {{ח:חיצוני|צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1)|צו סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 1), התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(4)}} המענה המשטרתי בתחומי הרשות המקומית כפי שבא לידי ביטוי בעומס אירועים ובמרחק מתחנת משטרה, ולעניין מועצה אזורית – גם זמן תגובה ממוצע.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, ובהסכמת שר הפנים, יקבע בתקנות את משקלן היחסי של אמות המידה המפורטות בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה משקל יחסי ותבחינים לעניין סוגים שונים של רשויות מקומיות, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת – גם תבחינים שוויוניים נוספים לעניין סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף זה, התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי, רשאית הממשלה להחליט כי ברשויות מקומיות שהן באזור כאמור יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אם המפקח הכללי של משטרת ישראל המליץ כי יש צורך בחיזוק הביטחון האישי באותן רשויות מקומיות; החליטה הממשלה כאמור, יוסיף השר את הרשויות המקומיות האמורות לצו מערך האכיפה המקומי בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה, ”אזור עדיפות או מיקוד לאומי“ – אזור עדיפות לאומית מכוח {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)#פרק כו|פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009}}, או אזור מיקוד לאומי מכוח {{ח:חיצוני|חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו#סעיף 18|סעיף 18(א) לחוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ״ה–2025}}.

{{ח:סעיף|7ב|מבנה הכוח של מערך אכיפה מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר הפנים ועם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע, בנוהל, את המספר הכולל של השוטרים ופקחי השיטור המקומיים במערך אכיפה מקומי לפי גודל האוכלוסייה ברשות המקומית, ובמועצה אזורית – גם לפי מספר היישובים במועצה האזורית וזמן התגובה הממוצע.
{{ח:תת|(ב)}} היחס בין פקחי השיטור המקומיים לשוטרים במערכי אכיפה מקומיים יהיה של פקח שיטור מקומי לכל שוטר, אלא אם כן קבע השר יחס שונה לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) יקבע השר, בהתייעצות עם שר הפנים, את אלו:
{{ח:תתת|(1)}} הקטנה או הגדלה של מספר השוטרים במערך אכיפה מקומי, בהתייעצות עם ראש הרשות המקומית ובהמלצת ראש היחידה וקצין משטרה שמינה המפקח הכללי של משטרת ישראל הממונה על תחום מערכי האכיפה המקומיים – בשיעור של עד מחצית ממספר השוטרים שנקבע, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי שיטור מקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר, ובערים גדולות – על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; הוראות פסקה זו לא יחייבו את הרשות המקומית להגדיל את מספר פקחי השיטור המקומיים;
{{ח:תתת|(2)}} הגדלת מספר פקחי השיטור המקומיים במערכי אכיפה מקומיים, לבקשת ראש רשות מקומית, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי השיטור המקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר, ולעניין עיר גדולה – על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; ואולם, קביעה כי היחס האמור יעלה על שני פקחי שיטור מקומיים לשוטר טעונה את אישור שר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא ייקבע יחס של יותר משלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר בעיר גדולה כאמור באותו סעיף קטן אלא ברשויות מקומיות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי ברציפות במשך חמש שנים לפחות, וכן בהסכמת שר הפנים ובהמלצת קצין משטרה הממונה על תחום מערכי אכיפה מקומיים כי נדרש באותה רשות מקומית יחס כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי את הנוהל לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהיחס שנקבע בין מספר פקחי השיטור המקומיים ובין מספר השוטרים באותה רשות מקומית, מערך אכיפה מקומי יהיה רשאי להסתייע במתנדב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 49ג|בסעיף 49ג(1) לפקודת המשטרה}}, המסייע ליחידות הסיור של משטרת ישראל וקיבל הכשרה מתאימה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 49ב|בסעיף 49ב(ד) לפקודת המשטרה}}, והוא יהיה רשאי לפעול בנוכחות שוטר הנמנה עם כוח שיטור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(2)}} ובהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#פרק 4-1|פרק רביעי1 לפקודת המשטרה}}.

{{ח:סעיף|7ג|הסכמת הרשות המקומית והתחייבותה לעמוד בתנאים|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקבע השר בצו מערך אכיפה מקומי רשות מקומית שבה יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אלא אם כן הרשות המקומית נתנה את הסכמתה והתחייבה לעמוד בתנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה כפי שנמסרו לה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יגבש תנאים שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי, הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך אכיפה מקומי בנושאים שלהלן, בשים לב, בין השאר, למאפיינים של סוג הרשות המקומית ולמשאבים המוקצים לכך:
{{ח:תתת|(1)}} הקצאת כוח אדם;
{{ח:תתת|(2)}} הקצאת אמצעים לרבות כלי רכב;
{{ח:תתת|(3)}} מבנה להפעלת מערך אכיפה מקומי;
{{ח:תתת|(4)}} מדים וציוד אישי;
{{ח:תתת|(5)}} ביצוע הכשרות;
{{ח:תתת|(6)}} הקמת גוף ניהול משותף של משטרת ישראל והרשות המקומית;
{{ח:תתת|(7)}} חובות דיווח ובקרה.

{{ח:סעיף|7ד|השתתפות במימון מערך אכיפה מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} המשרד לביטחון לאומי רשאי לסייע במימון מערכי אכיפה מקומיים; מימון שניתן לרשות מקומית לפי סעיף זה, ישמש לצורכי מערך האכיפה המקומי בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור ההשתתפות במימון לרשויות מקומיות יהיה בהתאם לשקלול המדד החברתי־כלכלי ומדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בחוק זה – המדד המשולב), ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.
{{ח:תת|(ג)}} שיעור ההשתתפות במימון כאמור בסעיף זה ייעשה בשים לב לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור ההשתתפות לרשות מקומית במדד משולב מסוים לא יהיה גבוה משיעור ההשתתפות לרשות במדד משולב נמוך ממנה;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור ההשתתפות יהיה זהה לכל היישובים הנמצאים באותו מדד משולב.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בתקנות, אמות מידה נוספות על אמות המידה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ה)}} התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(ג)(2)}}, או לעניין אזור מיקוד לאומי מכוח חוק אחר או מכוח החלטת ממשלה אחרת, רשאי השר להורות על מתן סיוע במימון לרשויות מקומיות שבאזור כאמור, באופן שוויוני, שלא על פי אמות מידה כאמור בסעיף זה, בתקופת תוקפה של החלטת הממשלה כאמור.

{{ח:סעיף|7ה|הפסקת פעילותו של מערך אכיפה מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע, בצו, כי פעילות מערך האכיפה המקומי ברשות מקומית תופסק, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשות המקומית ביקשה להפסיק את הפעילות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הרשות המקומית לא עמדה בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה בתקופה רצופה שלא תפחת מ־18 חודשים לעניין ההקמה ו־12 חודשים לעניין ההפעלה.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע ויפרסם נוהל לעניין הליך הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית.
{{ח:תת|(ג)}} לא יורה השר על הפסקת פעילות מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית לפי סעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שנתן לרשות המקומית הזדמנות לטעון את טענותיה ולאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה.
{{ח:תת|(ד)}} לא עמדה רשות מקומית בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך אכיפה מקומי בתחומה, רשאי המשרד לביטחון לאומי להפחית את היקף השתתפותו במימון פקחי שיטור מקומיים במערך האכיפה המקומי באותה רשות מקומית בשים לב, בין השאר, לבחינת יכולותיה הכלכליות לעמוד בהתחייבויותיה, לאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה כאמור ולאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין זה.

{{ח:סעיף|7ו|היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים במשרד לביטחון לאומי.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידי היחידה הם:
{{ח:תתת|(1)}} אחריות להפעלתם של מערכי האכיפה המקומיים ברשויות המקומיות, לרבות לעניין שקלול סדר הכללת רשויות מקומיות בצו מערך אכיפה מקומי, הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והפסקת פעילותו;
{{ח:תתת|(2)}} גיבוש מחקר הערכה בדבר פעילותם של מערכי אכיפה מקומיים, שממצאיו יוגשו לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחת לשלוש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} בקרה ופיקוח על משאבים שמקצה המשרד לביטחון לאומי למערכי האכיפה המקומיים ברשויות מקומיות, עמידה בתקנים ומצבות כוח אדם וקיום התנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערכי אכיפה מקומיים ברשויות מקומיות;
{{ח:תתת|(4)}} טיפול בתלונות בנוגע להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 17|לסעיף 17}}.

{{ח:סעיף|8|הנחיית משטרת ישראל|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} מערך האכיפה העירוני, בסיועו למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, יפעל בהנחיית משטרת ישראל; פקחי השיטור המקומיים יונחו על ידי משטרת ישראל לעניין הפעלת סמכויות לפי הוראות חוק זה; משטרת ישראל תקבע נוהל לשם הפעלה אחידה של סמכויות לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|9|שמירה על המשך אכיפה ופיקוח|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל לא תפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות משטרה שבמסגרתן פועל כוח שיטור עירוני ייעודי, ולא תפחית מהיקף כוחות השוטרים ומהיקף הפעילות רק בשל הקמת כוח השיטור העירוני הייעודי, אלא לשם פעילות משטרתית במצבי חירום, לרבות פעילות חבלנית עוינת או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית לא תפחית את מאמץ הפיקוח העירוני הקיים ברשות שבמסגרתה פועלת יחידת פיקוח עירוני ייעודית, ולא תפחית מהיקף כוחות הפקחים העירוניים ומהיקף הפעילות בשל הקמת יחידת הפיקוח העירוני הייעודית, אלא באישור שר הפנים.

{{ח:סעיף|10|הסמכת פקחים מסייעים {{ח:הערה|[צ״ל: פקחי שיטור מקומיים]}}|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לבקשת רשות מקומית שנקבע לגביה בצו מערך אכיפה מקומי כי יוקם ויפעל בתחומה מערך אכיפה מקומי ובהסכמת שר הפנים, רשאי להסמיך פקח עירוני כפקח שיטור מקומי שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי חוק זה, לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, ובלבד שלא יוסמך פקח שיטור מקומי אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה כאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק כלי הירייה}}, ככל שיוחלט על ידי משטרת ישראל שעליו לשאת נשק;
{{ח:תתת|(4)}} אין מניעה, לדעת קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, להסמיכו כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(5)}} הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה כללית שוות ערך לכך;
{{ח:תתת|(6)|(א)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה ולרבות לעניין השימוש בסמכויות אלה, הכל כפי שיורה השר או מי שהסמיך לעניין זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הכשרה מתאימה כאמור בפסקת משנה (א) תינתן בהתאם לאישור קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לעניין זה, שיינתן בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} כשירות הגוף נותן ההכשרה ובעלי השליטה ונותני ההכשרה בו, אם נמצא כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות לעניין עברם הפלילי;
{{ח:תתתתת|(2)}} כשירות מקצועית מתאימה של נותני ההכשרה;
{{ח:תתתתת|(3)}} אופן מתן ההכשרה, תוכנה, היקפה ומקום נתינתה, ובכלל זה בנושא הפעלת הסמכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 13א|ובסעיף 13א}} בתקופת תוקפו, לרבות כלפי קטינים וחסרי ישע, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בסעיפים 34כד}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|ו־368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, בהתאמה;
{{ח:תתתתת|(4)}} מועדי הכשרות ריענון לפקחי שיטור מקומיים בתפקיד, אחת לשנה לכל הפחות.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} חדל להתקיים בפקח שיטור מקומי אחד מהתנאים המנויים בסעיף קטן (א) או חדל לעבוד כפקח שיטור מקומי באותה רשות מקומית, יפקע תוקפה של ההסמכה.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לבטל הסמכה של פקח שיטור מקומי אם השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו או שחדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, ובלבד שראש היחידה המליץ על כך.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הסמכת פקח שיטור מקומי או על תום תוקפה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי והרשות המקומית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|11|הפעלת סמכויות – הוראות כלליות|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} לא יפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי חוק זה אלא לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב, המתבצעים במרחב הציבורי, בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא פועל בנוכחות שוטר או בהתאם להנחיות מפקד תחנת המשטרה שבשטח אחריותה הוא פועל או מי מטעמו, כפי שיינתנו מעת לעת;
{{ח:תת|(2)}} הוא לבוש מדי פקח שיטור מקומי, ובלבד שאינם נחזים להיות מדי משטרה ושונים ממדי פקח עירוני ברשות המקומית, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(3)}} יש בידו תעודת פקח שיטור מקומי שאותה יציג לפי דרישה;
{{ח:תת|(4)}} הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית.

{{ח:סעיף|12|תעודת פקח שיטור מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} תעודת פקח שיטור מקומי תהיה חתומה בידי קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, ויצוינו בה תפקידו וסמכויותיו של פקח השיטור המקומי.
{{ח:תת|(ב)}} תוקפה של תעודת פקח שיטור מקומי יהיה שנתיים מיום הינתנה, ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד פקח שיטור מקומי.

{{ח:סעיף|13|סמכויות פקח שיטור מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} לשם סיוע למשטרת ישראל, רשאי פקח שיטור מקומי להפעיל את הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) במקרים שלהלן, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות לפי סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} אם ביצע אדם במרחב הציבורי מעשה אלימות, מעשה גנבה או מעשה שגרם לנזק של ממש לרכוש או ביצע מעשה המסכן חיים באופן מיידי וממשי באמצעות רכב במקומות המנויים {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרטים (1) עד (6)}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 8|ובפרט (8) לתוספת}}, בפני פקח השיטור המקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי;
{{ח:תתת|(2)}} אם היה לפקח השיטור המקומי חשד סביר כי אדם עומד לבצע במרחב הציבורי, בטווח זמן מיידי, מעשה אלימות או מעשה שיגרום לנזק של ממש לרכוש או כי בטרם התחלת הנסיעה ברכב האדם נתון תחת השפעת סמים מסוכנים או משקאות משכרים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, במקומות המנויים {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרטים (1) עד (6)}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 8|ובפרט (8) לתוספת}}, ועקב כך הוא עומד לסכן חיים בטווח הזמן המיידי באמצעות רכב;
{{ח:תתת|(3)}} אם היה לפקח שיטור מקומי במרחב הציבורי חשד סביר כי אדם נושא עימו נשק שלא כדין או עומד לעשות שימוש בנשק שלא כדין, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב.
{{ח:תת|(ב)}} אירע מפגע בטיחותי בפני פקח שיטור מקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי, תהיה לפקח השיטור המקומי הסמכות למנוע גישה למפגע ולסביבתו הקרובה, ולתת הוראות להכוונת התנועה בסביבתו הקרובה של המפגע הבטיחותי עד להגעתו של שוטר, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה לכך.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף קטן (א), יהיו נתונות לפקח שיטור מקומי הסמכויות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לערוך חיפוש על גופו של האדם או ברכב אם יש לו חשד סביר שאותו אדם נושא עימו שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב;
{{ח:תתת|(3)}} לעכב את האדם עד לבואו של שוטר; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בשינויים המחויבים, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 44|וסעיף 44 לפקודת החיפוש}}; פקח שיטור מקומי המבצע עיכוב לפי פסקה זו רשאי להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין מעשה מסכן חיים באמצעות רכב לפי סעיף זה רשאי פקח שיטור מקומי להורות לנהג הרכב לעצור את רכבו לשם עיכובו; סירב הנהג להיענות להוראה והמשיך בנסיעה, יחדל פקח שיטור מקומי מטיפול באירוע.
{{ח:תת|(ה)}} הפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור המקומית הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):}} הפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}} בתקופת תוקפו, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור המקומית הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.
{{ח:תת|(ו)}} קצין משטרה בכיר מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים לפי סעיף זה לראש היחידה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):}} קצין משטרה בכיר מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים לפי סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}} בתקופת תוקפו לראש היחידה.
{{ח:תת|(ז)}} השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע נוהל בעניין אופן ההכשרה של פקחי השיטור המקומיים, תוכנה והיקפה בשים לב, בין השאר, לאופן השימוש בסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} ובכלל זה לאופן השימוש בסמכויות כלפי קטין וחסר ישע.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעשה אלימות“ – הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעשה גנבה“ – מעשה הנחזה לעבירת גנבה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 383|סעיף 383(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לרבות גנבת רכב המנוי {{ח:חיצוני|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)#תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳ לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016}}, למעט כלי רכב מנועי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפגע בטיחותי“ – מפגע שיש בו כדי לסכן את שלום המשתמשים בדרך ציבורית או בנתיב תחבורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיכוב“ – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|13א|סמכויות למאבק בתופעת השכרות|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} לשם סיוע למשטרת ישראל במאבק בתופעת השכרות, יהיו לפקח שיטור מקומי סמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השכרות|חוק המאבק בתופעת השכרות, התש״ע–2010}} (בסעיף זה – חוק המאבק בתופעת השכרות), באזורים שהורה מפקד המחוז במשטרת ישראל שהם מסוג המקומות המנויים {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרטים (1) עד (7) לתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי קטין אלא בין השעות 21:00 ל־06:00.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השכרות#סעיף 2|סעיף 2(ג) לחוק המאבק בתופעת השכרות}} יחולו גם לעניין סמכויות פקח שיטור מקומי לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על מספר המקרים שבהם הפעילו פקחי שיטור מקומיים את סמכויותיהם לפי סעיף זה, בפילוח לפי מספר המקרים שהסמכויות הופעלו כלפי קטינים וכלפי בגירים.

{{ח:סעיף|14|הוראות לעניין סמכות חיפוש|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} על חיפוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)(2)}} יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חיפוש על גופו של אדם הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו, אלא אם כן בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור או לשלומו של אדם;
{{ח:תתת|(2)}} אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} התגלה אגב החיפוש חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, רשאי פקח שיטור מקומי לתפוס אותו ולהעבירו בהקדם האפשרי למשטרת ישראל, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי של פקודת החיפוש}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(4)}} סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, רשאי פקח שיטור מקומי לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”חיפוש על גופו של אדם“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף|15||תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16|חובת ביטוח|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} לא יוסמך פקח עירוני כפקח שיטור מקומי אלא אם כן הרשות המקומית ביטחה אותו לשם הבטחת פיצויו, אם ייפגע בעת מילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של פקח שיטור מקומי לפיצוי על פי כל דין.

{{ח:סעיף|17|טיפול בתלונות|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} כל אדם רשאי להגיש תלונה בקשר להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי לפי חוק זה, לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ליחידה;
{{ח:תתת|(2)}} לממונה על תלונות הציבור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור)|בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס״ח–2008}} (בסעיף זה – הממונה על תלונות הציבור); על תלונה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור)|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הממונה על תלונות הציבור יודיע לראש היחידה על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א), וכן על הליכים שננקטו או יינקטו עקב התלונה.
{{ח:תתת|(2)}} ראש היחידה יודיע לממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית הנוגעת בדבר, על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} ראש היחידה רשאי לברר תלונה או לברר בקשה מנומקת שהוגשה לו לביטול הסמכתו של פקח שיטור מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}; מצא ראש היחידה כי התלונה או הבקשה מוצדקת, רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} להמליץ לשר על ביצוע הכשרה עיתית לפקח שיטור מקומי;
{{ח:תתת|(2)}} להמליץ לראש הרשות המקומית על נקיטת אמצעים למניעת הישנות מקרים דומים;
{{ח:תתת|(3)}} להמליץ לראש הרשות המקומית או ליועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה בשל עבירת משמעת כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)#סעיף 9|בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(4)}} להמליץ לשר על ביטול הסמכתו של הנילון כפקח שיטור מקומי.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר הפנים, יקבע בתקנות הוראות לעניין סדרי הטיפול בתלונות לפי סעיף זה, ובכלל זה דרכי בירור התלונה, מתן הזדמנות לפקח השיטור המקומי הנילון להשמיע את טענותיו ומתן אפשרות לראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר להביא את עמדתו לפני היחידה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לפי כל דין לקיום הליך משמעתי או פלילי בקשר למעשה נשוא התלונה או מסמכות הממונה על תלונות הציבור.
{{ח:תת|(ו)}} החליט ראש רשות מקומית או היועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה נגד פקח שיטור מקומי בשל עבירת משמעת כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)#סעיף 9|בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}}, בין ביוזמתו ובין בהמלצת ראש היחידה כאמור בסעיף קטן (ג)(3), יודיע על כך לשר.

{{ח:סעיף|17א|התנהגות לא הולמת של פקח שיטור מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} סבר קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיך לכך כי פקח שיטור מקומי השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו, או שהוא חדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, יפנה לראש היחידה בבקשה מנומקת בכתב לביטול הסמכתו כפקח שיטור מקומי, ובלבד שהודיע על כך לפקח השיטור המקומי ולראש הרשות המקומית.

{{ח:סעיף|17ב|החלת הוראות מחוק כלי הירייה|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} מערך אכיפה מקומי רשאי להחזיק ברישיון מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק כלי הירייה}}, אם קבע לגביו קצין משטרה בכיר כי יש צורך בכך; על מערך אכיפה מקומי כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10|סעיפים 10(ב) ו־(ג) לחוק האמור}}, ולא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} הכשרת פקח שיטור מקומי לעניין החזקת נשק במערך אכיפה מקומי תיעשה בתוכנית הכשרה לקבלת רישיון והרשאה להחזקה ונשיאה של כלי ירייה לצורכי אבטחה, וכן בתוכנית ריענון לצורך המשך החזקה כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|חוק כלי הירייה}}.

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19|דיווח לכנסת|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} השר ידווח, בכתב, לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בתום הרבעון הראשון מדי שנה, על כל אלה, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח:
{{ח:תת|(1)}} רשויות מקומיות שהוקמו בהן מערכי אכיפה מקומיים וחלקן היחסי של רשויות אלה מכלל הרשויות שבהן לא פועל מערך אכיפה מקומי;
{{ח:תת|(2)}} רשויות מקומיות שביקשו להקים ולהפעיל מערך אכיפה מקומי וטרם הוקם בהן מערך כאמור והסיבות לכך;
{{ח:תת|(3)}} רשויות מקומיות שהופסקה בהן פעילות מערך אכיפה מקומי והסיבות לכך, חלקן היחסי של רשויות מקומיות אלה מכלל הרשויות המקומיות או המועצות האזוריות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי וחלקן היחסי של רשויות מקומיות מכלל הרשויות המקומיות באותם סוגים של רשויות מקומיות;
{{ח:תת|(4)}} אירועים חריגים בהפעלת סמכויות של פקחי השיטור המקומיים והטיפול בהם;
{{ח:תת|(5)}} פירוט הרשויות המקומיות שבהן עלה היחס על פקח שיטור מקומי לכל שוטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב(ב)}}, והיחס שנקבע בהן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(ג) ו־(ד)}};
{{ח:תת|(6)}} פירוט הרשויות המקומיות שניתן להן סיוע במימון מערכי אכיפה מקומיים והיקף הסיוע;
{{ח:תת|(7)}} מספר תקני השוטרים שהוסטו לטובת הקמת מערכי אכיפה מקומיים או לטובת מערכי אכיפה מקומיים קיימים;
{{ח:תת|(8)}} תלונות שהתבררו ביחידה, תוצאות בירור התלונות וצעדים שננקטו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}};
{{ח:תת|(9)}} קובלנות שהוגשו לבית הדין למשמעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ו)}} והחלטות בית הדין בעניינן;
{{ח:תת|(10)}} בקשות לביטול הסמכה של פקח שיטור מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}, ותוצאות הטיפול בהן.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|20|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר ופקח לפי כל דין.

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|22|ביצוע|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצועו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשע״ג, תשע״ה, תשע״ז, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3, תשפ״ה־4, תשפ״ה־5, תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|וסעיף 13א}} בתקופת תוקפו)}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} חופי רחצה;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} טיילות;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} חניונים ציבוריים;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} גנים ציבוריים;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} פארקים;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} אזורי מסחר ובכלל זה מרכזי קניות ואזורי בילוי;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} בתי חולים ומקומות אשפוז;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} סמוך למוסדות חינוך, וסמוך למקום שמתקיימת בו פעילות חינוכית או פעילות תרבות ופנאי לקהל הרחב.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ג׳ באב התשע״א (3 באוגוסט 2011).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יצחק אהרונוביץ'''&lt;br&gt;השר לביטחון הפנים
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>l7lhea487hqv5ut5posjkvxiv5dl26g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הסיוע המשפטי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>314695</id>
    <revision>
      <id>3017374</id>
      <parentid>2994753</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:03:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 31</comment>
      <origin>3017374</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27544" sha1="4np5o5iy22ryvmwl8atmq1oq7pwnurc" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הסיוע המשפטי, תשל״ב–1972

&lt;מאגר 2000456 תיקון 2215018 תקן 148055 קוד a163Y00000DuD13QAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשל&quot;ב, 95|חוק הסיוע המשפטי|7:209022)); ((תשמ&quot;ה, 198|תיקון מס' 14 לחוק לשכת עורכי הדין|11:210436)); ((תשנ&quot;ט, 114|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תשס&quot;ג, 536|חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|16:299946)); ((תשס&quot;ד, 318|תיקון מס' 5 לחוק טיפול בחולי נפש|16:299867)), ((488|ת&quot;ט|1953)); ((תשס&quot;ה, 422|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ז, 5|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|17:300035)), ((293|תיקון מס' 9 לחוק למניעת אלימות במשפחה|17:300056)); ((תשס&quot;ח, 172|תיקון מס' 8|17:300804)); ((תשס&quot;ט, 95|תיקון מס' 9|17:300925)); ((תשע&quot;א, 116|תיקון מס' 8 לחוק אימוץ ילדים|18:300094)), ((300|ת&quot;ט|2275)); ((תשע&quot;ב, 228|ת״ט|2346)); ((תשע&quot;ג, 202|תיקון מס' 11|19:301582)); ((תשע&quot;ה, 32|תיקון מס' 12|19:306582)), ((141|תיקון מס' 20 לחוק נכי רדיפות הנאצים|19:306621)), ((237|תיקון מס' 14|20:313644)); ((תשע&quot;ו, 623|תיקון מס' 21 לחוק נכי רדיפות הנאצים|20:323694)), ((712|תיקון מס' 22 לחוק נכי רדיפות הנאצים|20:338804)), ((832|תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|20:340801)); ((תשע&quot;ז, 339|ת&quot;ט|fr:20:397046)), ((461|תיקון מס׳ 13 לחוק האזרחות|20:381759)), ((1004|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|20:387467)), ((1060|תיקון מס׳ 20|20:390358)); ((תשע&quot;ח, 71|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|20:456283)), ((114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)); ((תשע&quot;ט, 38|תיקון מס' 22 - הוראת שעה|20:519006)); ((תשפ&quot;א, 143|תיקון מס' 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|23:592656)); ((תשפ&quot;ב, 1056|חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה)|24:648101)); ((תשפ&quot;ד, 622|תיקון מס' 25|25:4236066)), ((1192|תיקון מס' 26 והוראת שעה|25:4737582)); ((תשפ&quot;ה, 8|תיקון מס' 27 - הוראת שעה|25:5106958)), ((268|תיקון מס' 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|25:5630454)), ((530|תיקון מס' 152 לחוק העונשין|25:6235343)); ((תשפ&quot;ו, 34|תיקון מס' 30|25:10169588)), ((604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים)).

@ 1. הקמת לשכות סיוע משפטי
: (א) שר המשפטים מוסמך להקים לשכות סיוע משפטי; דבר הקמתה של לשכת סיוע משפטי יפורסם ברשומות, בציון מקום מושבה ואזור פעולתה.
: (ב) בראש כל לשכת סיוע משפטי יעמוד חבר לשכת עורכי הדין (להלן - ראש הלשכה).

@ 2. מתן השירות (תיקון: תשס&quot;ג)
: לשכת סיוע משפטי תתן שירות משפטי, לרבות ההוצאות הכרוכות בו, בענינים ובהיקף שנקבעו בתקנות, למי שידו אינה משגת לשאת בהם, או למי שנקבע [[בתוספת]] בענינים ובהיקף שנקבעו בה; השירות יינתן על ידי עורך דין מבין עובדי לשכת הסיוע המשפטי או מחוצה לה או על ידי אדם אחר הכשיר כדין ליתן את השירות.

@ 3. בקשה לקבלת שירות (תיקון: תשע״ח-2)
: (א) המבקש שירות משפטי יגיש ללשכת סיוע משפטי בקשה על כך בכתב.
: (ב) השירות המשפטי יינתן אם נוכח ראש הלשכה, לפי מבחנים ששר המשפטים, בהתייעצות עם שר הסעד, קבע בתקנות, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות השירות.
: (ג) ראש הלשכה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה.
: (ד) תעודה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים של רשות מקומית תשמש ראיה לכאורה שידו של המבקש אינה משגת לשאת בהוצאות השירות.

@ 4. דחיית הבקשה, הפסקת שירות והחזרת הוצאות
: ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שענינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות, ורשאי הוא להורות שיופסק שירות שהוחל בו וכי המבקש יחזיר הוצאות שהוציאה הלשכה על שירות שנתנה, הכל כפי שנקבע בתקנות.

@ 5. ערעור
: (א) על החלטה של ראש הלשכה לפי [[סעיפים 3]] [[ו-4]] רשאי המבקש לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה, בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות.
: (ב) הערעור יהיה לפני שופט אחד, והחלטתו תהיה סופית.
: (ג) בית המשפט רשאי לשקול מחדש ענינו של המערער על סמך ההנחיות [[שבסעיפים 3]] [[ו-4]].

@ 6. הוצאות המשפט
: הוצאות ושכר טרחת עורך דין שנפסקו לטובת אדם שניתן לו סיוע משפטי, רואים כאילו נפסקו לטובת אוצר המדינה; הוצאות סבירות שהוציא אדם עצמו תשלם לו הלשכה מתוך הסכום שנפסק; והכל במידה שבית המשפט לא הורה הוראה אחרת.

@ 6א. ייחוד השכר (תיקון: תשמ&quot;ה)
: עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי חוק זה, לא יקבל שכר טרחה והוצאות אלא לפי תקנות שהותקנו לפי חוק זה.

@ 6ב. סייג לשחרור עורך דין (תיקון: תשמ&quot;ה)
: עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי חוק זה, לא ישתחרר מהמינוי אלא באישור ראש הלשכה שמינה אותו.

@ 7. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה)
: שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות -
: (1) הקמת לשכות סיוע משפטי;
: (2) העניינים שבהם יינתנו שירותים משפטיים;
: (3) היקף השירותים המשפטיים לסוגיהם שיינתנו למבקשים והכללים למתן שירותים אלה וכן חובת השתתפות עצמית של המבקשים בהוצאות מתן השירות המשפטי;
: (4) הנסיבות שבהן רשאי ראש הלשכה להורות שיופסק מתן שירות שהוחל בו והנסיבות שבהן חייב המקבל שירות משפטי להחזיר הוצאות שהלשכה הוציאה על שירותים שניתנו;
: (5) הסדרים למתן שירות משפטי לפי חוק זה בידי עורכי דין שאינם מעובדי לשכת סיוע משפטי ולתשלום שכר טרחה והוצאות לעורכי דין כאלה;
: תקנות לעניין פסקאות (1) עד (4) יתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר, תקנות לעניין פיסקה (3) גם בהתייעצות עם לשכת עורכי הדין, ותקנות לעניין פסקה (5) בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם לשכת עורכי הדין.
: ((פורסמו [[תקנות הסיוע המשפטי, תשל״ג–1973]].))

@ 8. שמירת דינים
: אין בחוק זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט למנות סניגור בהתאם [[לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ&quot;ה-1965]].

@ 9. תחילה ותחולה הדרגתית (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ט)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) ייצוג כאמור [[בפרט 2 בתוספת]] יוחל בהדרגה לפי אזורים, בבתי חולים ובמועדים כפי שיקבע שר המשפטים בצווים ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מיום י&quot;ב בניסן התשס&quot;ז (31 במרס 2007).

== תוספת (תיקון: תשס״ג) ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשס&quot;ז, תשס&quot;ט)
: לאדם שנעברה נגדו עבירה לפי [[+|סעיף 375א]] [[או 377א(א) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], או עבירות נלוות, בכל הנוגע –
: (א) להליכים לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952]], [[וסעיף 3]] לא יחול;
: (ב) להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירות כאמור, [[וסעיף 3]] לא יחול.

@ (1א) (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) לנפגע עבירה לפי [[+|סעיפים 374א]], [[+|375א]], [[+|376]], [[+|376ב]] [[או 377א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי החל משלב החקירה, וכן להליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי [[סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], [[סעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, &quot;הליך פלילי&quot; או &quot;הליך מינהלי&quot; - לרבות הליך בנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירה כאמור.

@ 2. (תיקון: תשס״ד, תשס״ד–2)
: לחולה המאושפז על פי הוראת אשפוז או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי הוראה לטיפול מרפאתי, לפי הוראות [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991]], בכל הנוגע –
: (א) לייצוג לפי [[-|סעיף 29א]] בדיונים בפני ועדה פסיכיאטרית, [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו;
: (ב) לייצוג לפי [[-|סעיף 29א]] בדיונים בערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי הוראות [[סעיף 29 לחוק האמור]], [[וסעיף 3]] לא יחול.

@ 3. (תיקון: תשס״ז–2)
: לקטין שבן משפחתו הגיש בקשה למתן צו הגנה מפניו לפי הוראות [[סעיף 3א לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991]], בכל הנוגע –
: (א) לייצוג בהליך לפי [[סעיף 3א(ב)(4) לחוק האמור]], [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו;
: (ב) לייצוג בערעור על החלטה לפי [[סעיף 3א(ב)(4) לחוק האמור]], [[וסעיף 3]] לא יחול.

@ 4. (תיקון: תשס״ח)
: למשתתף כהגדרתו [[בסעיף 37 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס״ד–2004]], בכל הנוגע להליכים לפי [[+|סעיפים 46]] [[ו־47 לחוק האמור]] ולהליכים אחרים הנובעים מהם, [[וסעיף 3]] לא יחול.

@ (5) (תיקון: תשע&quot;א, תשע״א–2, תשע״ב)
: להורה לפי הוראות [[סעיף 24 לחוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981]], בכל הנוגע –
: (א) לייצוג בהליכים לפי [[+|סעיפים 10]], [[+|12(ג)]], [[+|13]] [[ו־13א לחוק האמור]] – [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו;
: (ב) לייצוג בערעור על החלטה בהליכים לפי [[+|סעיפים 10]], [[+|12(ג)]], [[+|13]] [[ו־13א לחוק האמור]] – [[וסעיף 3]] לא יחול.

@ 6. (תיקון: תשע״ג, תשע״ה–2, תשע״ו, תשע״ו–2, תשע״ז–3, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד)
: לאדם, בכל הנוגע –
: (א) לקבלת ייעוץ ראשוני בעניין זכויותיו לקבלת תגמולים כניצול שואה, [[וסעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, ”תגמולים” – קצבה, מענק שנתי או הטבה כאמור בפסקה (ב), וכן קצבה, מענק שנתי או הטבה אחרים הניתנים בשל רדיפות הנאצים ועוזריהם או הניתנים למי שלחם בנאצים ובעוזריהם;
: (ב) להליכים שהוא נוקט בבית משפט, בוועדת ערעורים או בוועדת עררים לקבלת קצבה, מענק שנתי או הטבה לפי ההוראות המפורטות להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול:
:: (1) [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954]] (להלן – חוק נכי המלחמה בנאצים);
:: (2) [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957]] (להלן – חוק נכי רדיפות הנאצים);
:: (3) [[פרק א׳ לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס״א–2001]];
:: (4) [[חוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) [[חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש&quot;ס-2000]];
: (ג) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שהוגשו בידי מי שייצג אותו בעניין זכויותיו לקבלת תגמולים כניצול שואה או בידי מי שסייע לו להגיש תביעה לקבלת תגמולים כאמור, [[וסעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, ”תגמולים” – כהגדרתם בפרט משנה (א);
: (ד) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שהוגשו בידי מי שייצג אותו בעניין זכויותיו לקבלת קצבה או תשלום לפי התיקון הראשון לחוק הגרמני לתשלום קצבאות לעובדי גטאות, שנכנס לתוקף ביום 1 באוגוסט 2014, או בידי מי שסייע לו להגיש תביעה לקבלת קצבה או תשלום כאמור;
: (ה) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שעניינם תביעה של ניצול שואה להחזרת שכר טרחה כמפורט להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול:
:: (1) החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה העולה על סכום כאמור [[בסעיף 22א(ב) או (ה) לחוק נכי רדיפות הנאצים]], בעילה לפי [[סעיף 22ג לחוק האמור]];
:: (2) החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה בעילה של ניתוק הקשר בין הגשת התביעה ובין ההחלטה המינהלית כהגדרתה [[בסעיף 22א(ב) או (ה) לחוק נכי רדיפות הנאצים]];
:: (3) החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה בעילה לפי [[+|סעיפים 14]], [[+|15]], [[+|17]] [[או 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973]];
: (ו) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שעניינם תביעה להחזרת סכום שנגבה כשכר טרחה או הוצאות העולה על סכום כאמור [[בסעיף 10(ב)(2א) או (4) לחוק התביעות של קורבנות השואה (הסדר הטיפול), התשי״ז–1957]], בעילה לפי [[סעיף 12 לאותו חוק]], [[וסעיף 3]] לא יחול.
: לעניין פרט זה, ”ועדת עררים” – ועדה שמונתה לפי [[סעיף 16 לחוק נכי רדיפות הנאצים]] או ועדה שמונתה לפי [[סעיף 3 לחוק נכי המלחמה בנאצים]].

@ 6א. (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לאדם המקבל תגמולים כהגדרתם [[בפרט 6(א)]] או לאדם המקבל מענק לפי החלטה בדבר מענק שנתי כהגדרתה [[בחוק נכי רדיפות הנאצים]], בעניינים ובהיקף שנקבעו לפי [[סעיף 2]] או [[בתוספת]], [[וסעיף 3]] לא יחול.

@ 7. (תיקון: תשע״ה)
: לעובד, בכל הנוגע להליכים המנויים להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול:
: (א) הליך לפי [[חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ״ז–1997]];
: (ב) הליך לפי [[סעיפים 45א עד 45ד לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]]];
: (ג) הליך אחר, בפני ערכאה שיפוטית, הנלווה להליך עיקרי כאמור בפסקאות (א) או (ב), ובלבד שהוא קשור לפגיעה בעובד שבעניינה הוגש ההליך העיקרי;
: (ד) הליך של שימוע בפני המעסיק, בעניין הקשור להליך כאמור בפסקאות (א) או (ב);
: (ה) הליך של ערעור או עתירה על החלטה בהליך לפי פסקאות (א) עד (ד).

@ 8. (תיקון: תשע״ה–3)
: לנפגע עבירת מין, בכל הנוגע להליכים לפי [[חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004]], [[וסעיף 3]] לא יחול.

@ 9. (תיקון: תשע״ו–3, תשע״ז)
: (א) לאדם לפי הוראות [[סעיף 68א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962]], [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו;
: (ב) לאדם שניתן לו ייצוג לפי פרט משנה (א) לשם ייצוג בערעור, [[וסעיף 3]] לא יחול.

@ 10. (תיקון: תשע״ז–2)
: לאזרח שהוגשה בקשה לביטול אזרחותו לפי [[סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות, התשי״ב–1952]], ובית המשפט קבע כי הדיון ייערך שלא בנוכחותו כאמור [[בסעיף 11(ד)(4) לאותו חוק]], בכל הנוגע לייצוג בעניין בקשה לביטול אזרחות כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו.

@ 11. (תיקון: תשע״ז–4, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה-2)
: (א) לנפגע עבירת מין לפי [[+|סעיפים 345]], [[+|346]], [[+|347א]], [[+|347ב]], [[+|348]] [[או 351 לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], שהוגש בשלה כתב אישום, בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; לעניין זה, ”הליך פלילי” – לרבות הליך הנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת מין בנפגע כאמור.
:: (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) לנפגע עבירת מין לפי [[+|סעיפים 345]], [[+|346]], [[+|347א]], [[+|347ב]], [[+|348]] [[או 351 לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי החל משלב החקירה, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי [[סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], [[סעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, &quot;הליך פלילי&quot; או &quot;הליך מינהלי&quot; - לרבות הליך בנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירה כאמור.
: (ב) לנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א), בהליך הפלילי לרבות בשלב החקירה, בכל הנוגע לוויתור על חיסיון ולהליכי גילוי ראיה חסויה לפי [[סעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], לעניין טיפול נפשי, או לפי [[+|סעיף 50]], [[+|50א]] [[או 50ב לפקודה האמורה]], או לפי [[סעיף 13א לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001]], או [[סעיף 513יג1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו.
:: (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), לנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א), בהליך הפלילי לרבות בשלב החקירה, בכל הנוגע לוויתור על חיסיון ולהליכי גילוי ראיה חסויה לפי [[סעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], לעניין טיפול נפשי, או לפי [[+|סעיף 50]], [[+|50א]] [[או 50ב לפקודה האמורה]], או לפי [[סעיף 13א לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001]], או [[סעיף 513יג1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו
: (ג) (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירה כאמור לאחר הגשת כתב אישום בגין העבירה, [[וסעיף 3]] לא יחול; ואולם סיוע משפטי לפי סעיף זה יינתן גם בלי שהוגש כתב אישום אם נדרש סעד דחוף שאי-הגשתו במועד תגרום לפגיעה של ממש לנפגע העבירה; השר רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הליכים נוספים הנובעים מביצוע עבירה כאמור, שבהם יינתן סיוע משפטי גם בלא הגשת כתב אישום, [[וסעיף 3]] לא יחול.
: (ד) (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) מתן ליווי, ייעוץ וקבלת סיוע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) ייעשו בהתאם לנוהל שיתואם עם משרד הרווחה והביטחון החברתי.

@ 12. (תיקון: תשע&quot;ט, תשפ&quot;ה)
: (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 30.10.2024):)) לאדם התובע בהליך אזרחי לפי [[חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס&quot;א-2000]], [[וסעיף 3]] לא יחול.

@ 13. (תיקון: תשפ&quot;א)
: להורה שהאפוטרופסות על ילדו נשללה מההורה האחר של הקטין או לאפוטרופוס שבית המשפט מינה לקטין, בכל הנוגע -
: (א) לייצוג בהליך לפי [[סעיף 27א(ה) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]], [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו;
: (ב) לייצוג בערעור על החלטה שניתנה בהליך לפי פרט משנה (א), [[וסעיף 3]] לא יחול.

@ 14. (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: לבן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו לפי [[+|סעיפים 300]], [[+|301א]], [[+|301ב]] [[או 301ג לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], למעט החשוד, הנאשם או הנידון, בכל הנוגע -
: (א) לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי [[סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], [[סעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, &quot;הליך פלילי&quot; או &quot;הליך מינהלי&quot; - לרבות הליך הנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת המתה כאמור;
: (ב) להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע עבירת ההמתה, [[וסעיף 3]] לא יחול.

@ 15. (תיקון: תשפ&quot;ה-2)
: לעובד שחל עליו [[=חוק משפחות חיילים|סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]] (בפרט זה - חוק משפחות חיילים), לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], בכל הנוגע -
: (1) לייצוג בהליך כנגד מעסיקו בבית הדין לעבודה או בוועדת תעסוקה לפי הוראות [[סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים]], [[וסעיף 3]] לא יחול;
: (2) לייצוג בהליך כנגד מעסיקו או כנגד קופת גמל לפי [[סעיף 11(ו) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]], [[וסעיף 3]] לא יחול.

@ 16. (תיקון: תשפ&quot;ו)
: לאדם שמלאו לו 65 שנים, בכל הנוגע להליכים המנויים להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול:
: (א) הליך בשל עילה או סעד המפורטים להלן, המבוססים בין השאר על ניצול של קושי, חולשה, מצב קוגניטיבי, מצב בריאותי או קשיי שפה של האדם:
:: (1) טעות, הטעיה, כפייה או עושק כמשמעותם [[+|בסעיפים 14]], [[+|15]], [[+|17]] [[או 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל&quot;ג-1973]];
:: (2) הטעיה, הפעלת השפעה בלתי הוגנת או ביטול עסקה כמשמעותם [[+|בסעיפים 2]], [[+|3]] [[או 14ג1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:: (3) גזל או תרמית כמשמעותם [[+|בסעיפים 52]] [[או 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]];
: (ב) הליך לפי [[סעיף 24 לחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], ובלבד שהאדם זכאי לסיוע לפי פרט משנה (א).

@ (17) (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: (((החל מיום 24.5.2027):)) לבן משפחה של נעדר כהגדרתו [[בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ&quot;ו-2026]], בהליכים אזרחיים בישראל, בעניינים הקשורים לענייניו של הנעדר, והוראות [[סעיף 3]] לא יחולו.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ח׳ בניסן תשל״ב (23 במרס 1972).
&lt;חתימות&gt;
* גולדה מאיר, ראש הממשלה
* יעקב ש' שפירא, שר המשפטים
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה</text>
      <sha1>4np5o5iy22ryvmwl8atmq1oq7pwnurc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הסיוע המשפטי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>314696</id>
    <revision>
      <id>3017379</id>
      <parentid>2994759</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:21:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3017374] תיקון מס' 31</comment>
      <origin>3017379</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39872" sha1="eqev3rfhow3mbp5slk5qk3azg0cdpu5" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הסיוע המשפטי, תשל״ב–1972}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000456}} {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ב, 95|חוק הסיוע המשפטי|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209022.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 198|תיקון מס׳ 14 לחוק לשכת עורכי הדין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210436.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 114|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 536|חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 318|תיקון מס׳ 5 לחוק טיפול בחולי נפש|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299867.pdf}}, {{ח:תיבה|488|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 422|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 5|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300035.pdf}}, {{ח:תיבה|293|תיקון מס׳ 9 לחוק למניעת אלימות במשפחה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300056.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 172|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300804.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 95|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300925.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 116|תיקון מס׳ 8 לחוק אימוץ ילדים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300094.pdf}}, {{ח:תיבה|300|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2275.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 228|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2346.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 202|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301582.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 32|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306582.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 20 לחוק נכי רדיפות הנאצים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306621.pdf}}, {{ח:תיבה|237|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313644.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 623|תיקון מס׳ 21 לחוק נכי רדיפות הנאצים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323694.pdf}}, {{ח:תיבה|712|תיקון מס׳ 22 לחוק נכי רדיפות הנאצים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338804.pdf}}, {{ח:תיבה|832|תיקון מס׳ 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 339|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_ls_fr_397046.pdf}}, {{ח:תיבה|461|תיקון מס׳ 13 לחוק האזרחות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381759.pdf}}, {{ח:תיבה|1004|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387467.pdf}}, {{ח:תיבה|1060|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 71|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456283.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 8 לחוק שירותי הסעד|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 38|תיקון מס׳ 22 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519006.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 143|תיקון מס׳ 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_592656.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1056|חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648101.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 622|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4236066.pdf}}, {{ח:תיבה|1192|תיקון מס׳ 26 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4737582.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 8|תיקון מס׳ 27 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5106958.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5630454.pdf}}, {{ח:תיבה|530|תיקון מס׳ 152 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6235343.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 34|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10169588.pdf}}, {{ח:תיבה|604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הקמת לשכות סיוע משפטי}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים מוסמך להקים לשכות סיוע משפטי; דבר הקמתה של לשכת סיוע משפטי יפורסם ברשומות, בציון מקום מושבה ואזור פעולתה.
{{ח:תת|(ב)}} בראש כל לשכת סיוע משפטי יעמוד חבר לשכת עורכי הדין (להלן – ראש הלשכה).

{{ח:סעיף|2|מתן השירות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} לשכת סיוע משפטי תתן שירות משפטי, לרבות ההוצאות הכרוכות בו, בענינים ובהיקף שנקבעו בתקנות, למי שידו אינה משגת לשאת בהם, או למי שנקבע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} בענינים ובהיקף שנקבעו בה; השירות יינתן על ידי עורך דין מבין עובדי לשכת הסיוע המשפטי או מחוצה לה או על ידי אדם אחר הכשיר כדין ליתן את השירות.

{{ח:סעיף|3|בקשה לקבלת שירות|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש שירות משפטי יגיש ללשכת סיוע משפטי בקשה על כך בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} השירות המשפטי יינתן אם נוכח ראש הלשכה, לפי מבחנים ששר המשפטים, בהתייעצות עם שר הסעד, קבע בתקנות, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות השירות.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הלשכה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} תעודה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים של רשות מקומית תשמש ראיה לכאורה שידו של המבקש אינה משגת לשאת בהוצאות השירות.

{{ח:סעיף|4|דחיית הבקשה, הפסקת שירות והחזרת הוצאות}}
{{ח:ת}} ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שענינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות, ורשאי הוא להורות שיופסק שירות שהוחל בו וכי המבקש יחזיר הוצאות שהוציאה הלשכה על שירות שנתנה, הכל כפי שנקבע בתקנות.

{{ח:סעיף|5|ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה של ראש הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} רשאי המבקש לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה, בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} הערעור יהיה לפני שופט אחד, והחלטתו תהיה סופית.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לשקול מחדש ענינו של המערער על סמך ההנחיות {{ח:פנימי|סעיף 3|שבסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}.

{{ח:סעיף|6|הוצאות המשפט}}
{{ח:ת}} הוצאות ושכר טרחת עורך דין שנפסקו לטובת אדם שניתן לו סיוע משפטי, רואים כאילו נפסקו לטובת אוצר המדינה; הוצאות סבירות שהוציא אדם עצמו תשלם לו הלשכה מתוך הסכום שנפסק; והכל במידה שבית המשפט לא הורה הוראה אחרת.

{{ח:סעיף|6א|ייחוד השכר|תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:ת}} עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי חוק זה, לא יקבל שכר טרחה והוצאות אלא לפי תקנות שהותקנו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|6ב|סייג לשחרור עורך דין|תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:ת}} עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי חוק זה, לא ישתחרר מהמינוי אלא באישור ראש הלשכה שמינה אותו.

{{ח:סעיף|7|ביצוע ותקנות|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות –
{{ח:תת|(1)}} הקמת לשכות סיוע משפטי;
{{ח:תת|(2)}} העניינים שבהם יינתנו שירותים משפטיים;
{{ח:תת|(3)}} היקף השירותים המשפטיים לסוגיהם שיינתנו למבקשים והכללים למתן שירותים אלה וכן חובת השתתפות עצמית של המבקשים בהוצאות מתן השירות המשפטי;
{{ח:תת|(4)}} הנסיבות שבהן רשאי ראש הלשכה להורות שיופסק מתן שירות שהוחל בו והנסיבות שבהן חייב המקבל שירות משפטי להחזיר הוצאות שהלשכה הוציאה על שירותים שניתנו;
{{ח:תת|(5)}} הסדרים למתן שירות משפטי לפי חוק זה בידי עורכי דין שאינם מעובדי לשכת סיוע משפטי ולתשלום שכר טרחה והוצאות לעורכי דין כאלה;
{{ח:ת}} תקנות לעניין פסקאות (1) עד (4) יתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר, תקנות לעניין פיסקה (3) גם בהתייעצות עם לשכת עורכי הדין, ותקנות לעניין פסקה (5) בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם לשכת עורכי הדין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסיוע המשפטי|תקנות הסיוע המשפטי, תשל״ג–1973}}.}}

{{ח:סעיף|8|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בחוק זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט למנות סניגור בהתאם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|9|תחילה ותחולה הדרגתית|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} ייצוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בפרט 2 בתוספת}} יוחל בהדרגה לפי אזורים, בבתי חולים ובמועדים כפי שיקבע שר המשפטים בצווים ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מיום י״ב בניסן התשס״ז (31 במרס 2007).

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשס״ז, תשס״ט|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} לאדם שנעברה נגדו עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375א|סעיף 375א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|או 377א(א) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או עבירות נלוות, בכל הנוגע –
{{ח:תת|(א)}} להליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול;
{{ח:תת|(ב)}} להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירות כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול.

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: תשפ״ד־2|עוגן=תוספת פרט 1א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 30.4.2025):}} לנפגע עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|סעיפים 374א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375א|375א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376|376}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376ב|376ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|או 377א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי החל משלב החקירה, וכן להליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 64|סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לא יחול; לעניין זה, ”הליך פלילי“ או ”הליך מינהלי“ – לרבות הליך בנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירה כאמור.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} לחולה המאושפז על פי הוראת אשפוז או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי הוראה לטיפול מרפאתי, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}}, בכל הנוגע –
{{ח:תת|(א)}} לייצוג לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 29א|סעיף 29א}} בדיונים בפני ועדה פסיכיאטרית, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו;
{{ח:תת|(ב)}} לייצוג לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 29א|סעיף 29א}} בדיונים בערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 29|סעיף 29 לחוק האמור}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״ז־2|עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} לקטין שבן משפחתו הגיש בקשה למתן צו הגנה מפניו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}, בכל הנוגע –
{{ח:תת|(א)}} לייצוג בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה#סעיף 3א|סעיף 3א(ב)(4) לחוק האמור}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו;
{{ח:תת|(ב)}} לייצוג בערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה#סעיף 3א|סעיף 3א(ב)(4) לחוק האמור}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} למשתתף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)#סעיף 37|בסעיף 37 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס״ד–2004}}, בכל הנוגע להליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)#סעיף 46|סעיפים 46}} {{ח:חיצוני|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)#סעיף 47|ו־47 לחוק האמור}} ולהליכים אחרים הנובעים מהם, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול.

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב|עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} להורה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 24|סעיף 24 לחוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}, בכל הנוגע –
{{ח:תת|(א)}} לייצוג בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 12|12(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 13|13}} {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 13א|ו־13א לחוק האמור}} – {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו;
{{ח:תת|(ב)}} לייצוג בערעור על החלטה בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 12|12(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 13|13}} {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 13א|ו־13א לחוק האמור}} – {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשע״ג, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשפ״ד|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} לאדם, בכל הנוגע –
{{ח:תת|(א)}} לקבלת ייעוץ ראשוני בעניין זכויותיו לקבלת תגמולים כניצול שואה, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול; לעניין זה, ”תגמולים“ – קצבה, מענק שנתי או הטבה כאמור בפסקה (ב), וכן קצבה, מענק שנתי או הטבה אחרים הניתנים בשל רדיפות הנאצים ועוזריהם או הניתנים למי שלחם בנאצים ובעוזריהם;
{{ח:תת|(ב)}} להליכים שהוא נוקט בבית משפט, בוועדת ערעורים או בוועדת עררים לקבלת קצבה, מענק שנתי או הטבה לפי ההוראות המפורטות להלן, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}} (להלן – חוק נכי המלחמה בנאצים);
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}} (להלן – חוק נכי רדיפות הנאצים);
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)#פרק א|פרק א׳ לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס״א–2001}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה|חוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה|חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש״ס–2000}};
{{ח:תת|(ג)}} להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שהוגשו בידי מי שייצג אותו בעניין זכויותיו לקבלת תגמולים כניצול שואה או בידי מי שסייע לו להגיש תביעה לקבלת תגמולים כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול; לעניין זה, ”תגמולים“ – כהגדרתם בפרט משנה (א);
{{ח:תת|(ד)}} להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שהוגשו בידי מי שייצג אותו בעניין זכויותיו לקבלת קצבה או תשלום לפי התיקון הראשון לחוק הגרמני לתשלום קצבאות לעובדי גטאות, שנכנס לתוקף ביום 1 באוגוסט 2014, או בידי מי שסייע לו להגיש תביעה לקבלת קצבה או תשלום כאמור;
{{ח:תת|(ה)}} להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שעניינם תביעה של ניצול שואה להחזרת שכר טרחה כמפורט להלן, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול:
{{ח:תתת|(1)}} החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה העולה על סכום כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים#סעיף 22א|בסעיף 22א(ב) או (ה) לחוק נכי רדיפות הנאצים}}, בעילה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים#סעיף 22ג|סעיף 22ג לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה בעילה של ניתוק הקשר בין הגשת התביעה ובין ההחלטה המינהלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים#סעיף 22א|בסעיף 22א(ב) או (ה) לחוק נכי רדיפות הנאצים}};
{{ח:תתת|(3)}} החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה בעילה לפי {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 14|סעיפים 14}}, {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 15|15}}, {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 18|או 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}};
{{ח:תת|(ו)}} להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שעניינם תביעה להחזרת סכום שנגבה כשכר טרחה או הוצאות העולה על סכום כאמור {{ח:חיצוני|חוק התביעות של קורבנות השואה (הסדר הטיפול)#סעיף 10|בסעיף 10(ב)(2א) או (4) לחוק התביעות של קורבנות השואה (הסדר הטיפול), התשי״ז–1957}}, בעילה לפי {{ח:חיצוני|חוק התביעות של קורבנות השואה (הסדר הטיפול)#סעיף 12|סעיף 12 לאותו חוק}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול.
{{ח:ת}} לעניין פרט זה, ”ועדת עררים“ – ועדה שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים#סעיף 16|סעיף 16 לחוק נכי רדיפות הנאצים}} או ועדה שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נכי המלחמה בנאצים}}.

{{ח:סעיף*|6א||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת פרט 6א}}
{{ח:ת}} לאדם המקבל תגמולים כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|בפרט 6(א)}} או לאדם המקבל מענק לפי החלטה בדבר מענק שנתי כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|בחוק נכי רדיפות הנאצים}}, בעניינים ובהיקף שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול.

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} לעובד, בכל הנוגע להליכים המנויים להלן, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול:
{{ח:תת|(א)}} הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין)|חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ״ז–1997}};
{{ח:תת|(ב)}} הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 45א|סעיפים 45א עד 45ד לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}};
{{ח:תת|(ג)}} הליך אחר, בפני ערכאה שיפוטית, הנלווה להליך עיקרי כאמור בפסקאות (א) או (ב), ובלבד שהוא קשור לפגיעה בעובד שבעניינה הוגש ההליך העיקרי;
{{ח:תת|(ד)}} הליך של שימוע בפני המעסיק, בעניין הקשור להליך כאמור בפסקאות (א) או (ב);
{{ח:תת|(ה)}} הליך של ערעור או עתירה על החלטה בהליך לפי פסקאות (א) עד (ד).

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשע״ה־3|עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} לנפגע עבירת מין, בכל הנוגע להליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול.

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} לאדם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 68א|סעיף 68א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו;
{{ח:תת|(ב)}} לאדם שניתן לו ייצוג לפי פרט משנה (א) לשם ייצוג בערעור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול.

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשע״ז־2|עוגן=תוספת פרט 10}}
{{ח:ת}} לאזרח שהוגשה בקשה לביטול אזרחותו לפי {{ח:חיצוני|חוק האזרחות#סעיף 11|סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות, התשי״ב–1952}}, ובית המשפט קבע כי הדיון ייערך שלא בנוכחותו כאמור {{ח:חיצוני|חוק האזרחות#סעיף 11|בסעיף 11(ד)(4) לאותו חוק}}, בכל הנוגע לייצוג בעניין בקשה לביטול אזרחות כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשע״ז־4, תשפ״ב, תשפ״ד־2, תשפ״ה־2|עוגן=תוספת פרט 11}}
{{ח:תת|(א)}} לנפגע עבירת מין לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיפים 345}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 347א|347א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 347ב|347ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|או 351 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שהוגש בשלה כתב אישום, בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו; לעניין זה, ”הליך פלילי“ – לרבות הליך הנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת מין בנפגע כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 30.4.2025):}} לנפגע עבירת מין לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיפים 345}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 347א|347א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 347ב|347ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|או 351 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי החל משלב החקירה, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 64|סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לא יחול; לעניין זה, ”הליך פלילי“ או ”הליך מינהלי“ – לרבות הליך בנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א), בהליך הפלילי לרבות בשלב החקירה, בכל הנוגע לוויתור על חיסיון ולהליכי גילוי ראיה חסויה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 49|סעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לעניין טיפול נפשי, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50|סעיף 50}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50א|50א}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|או 50ב לפקודה האמורה}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 13א|סעיף 13א לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}, או {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 513יג1|סעיף 513יג1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 30.4.2025):}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), לנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א), בהליך הפלילי לרבות בשלב החקירה, בכל הנוגע לוויתור על חיסיון ולהליכי גילוי ראיה חסויה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 49|סעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לעניין טיפול נפשי, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50|סעיף 50}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50א|50א}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|או 50ב לפקודה האמורה}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 13א|סעיף 13א לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}, או {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 513יג1|סעיף 513יג1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 30.4.2025):}} להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירה כאמור לאחר הגשת כתב אישום בגין העבירה, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול; ואולם סיוע משפטי לפי סעיף זה יינתן גם בלי שהוגש כתב אישום אם נדרש סעד דחוף שאי־הגשתו במועד תגרום לפגיעה של ממש לנפגע העבירה; השר רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הליכים נוספים הנובעים מביצוע עבירה כאמור, שבהם יינתן סיוע משפטי גם בלא הגשת כתב אישום, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 30.4.2025):}} מתן ליווי, ייעוץ וקבלת סיוע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) ייעשו בהתאם לנוהל שיתואם עם משרד הרווחה והביטחון החברתי.

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשע״ט, תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־3 שנים מיום 30.10.2024):}} לאדם התובע בהליך אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים|חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס״א–2000}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול.

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת פרט 13}}
{{ח:ת}} להורה שהאפוטרופסות על ילדו נשללה מההורה האחר של הקטין או לאפוטרופוס שבית המשפט מינה לקטין, בכל הנוגע –
{{ח:תת|(א)}} לייצוג בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 27א|סעיף 27א(ה) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו;
{{ח:תת|(ב)}} לייצוג בערעור על החלטה שניתנה בהליך לפי פרט משנה (א), {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול.

{{ח:סעיף*|14||תיקון: תשפ״ד־2|עוגן=תוספת פרט 14}}
{{ח:ת}} לבן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|301א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301ב|301ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301ג|או 301ג לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, למעט החשוד, הנאשם או הנידון, בכל הנוגע –
{{ח:תת|(א)}} לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 64|סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לא יחול; לעניין זה, ”הליך פלילי“ או ”הליך מינהלי“ – לרבות הליך הנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת המתה כאמור;
{{ח:תת|(ב)}} להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע עבירת ההמתה, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול.

{{ח:סעיף*|15||תיקון: תשפ״ה־2|עוגן=תוספת פרט 15}}
{{ח:ת}} לעובד שחל עליו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 32ב|סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}} (בפרט זה – חוק משפחות חיילים), לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}, בכל הנוגע –
{{ח:תת|(1)}} לייצוג בהליך כנגד מעסיקו בבית הדין לעבודה או בוועדת תעסוקה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 32ב|סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול;
{{ח:תת|(2)}} לייצוג בהליך כנגד מעסיקו או כנגד קופת גמל לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 11|סעיף 11(ו) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול.

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת פרט 16}}
{{ח:ת}} לאדם שמלאו לו 65 שנים, בכל הנוגע להליכים המנויים להלן, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול:
{{ח:תת|(א)}} הליך בשל עילה או סעד המפורטים להלן, המבוססים בין השאר על ניצול של קושי, חולשה, מצב קוגניטיבי, מצב בריאותי או קשיי שפה של האדם:
{{ח:תתת|(1)}} טעות, הטעיה, כפייה או עושק כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 14|בסעיפים 14}}, {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 15|15}}, {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 18|או 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(2)}} הטעיה, הפעלת השפעה בלתי הוגנת או ביטול עסקה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 2|בסעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 3|3}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 14ג1|או 14ג1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} גזל או תרמית כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 52|בסעיפים 52}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 56|או 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}};
{{ח:תת|(ב)}} הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 24|סעיף 24 לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, ובלבד שהאדם זכאי לסיוע לפי פרט משנה (א).

{{ח:סעיף*|(17)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת פרט 17}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 24.5.2027):}} לבן משפחה של נעדר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים|בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ״ו–2026}}, בהליכים אזרחיים בישראל, בעניינים הקשורים לענייניו של הנעדר, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לא יחולו.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ח׳ בניסן תשל״ב (23 במרס 1972).}}
* '''גולדה מאיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יעקב ש׳ שפירא'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''שניאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>eqev3rfhow3mbp5slk5qk3azg0cdpu5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קריאת שמע על המיטה - נוסח אשכנז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>321970</id>
    <redirect title="סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שעל המיטה" />
    <revision>
      <id>3017408</id>
      <parentid>2896648</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T19:44:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3017408</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="81" sha1="b6aoqoj8pgpip85l54l63htzn156tlu" xml:space="preserve">#הפניה[[סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שעל המיטה]]</text>
      <sha1>b6aoqoj8pgpip85l54l63htzn156tlu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כגוונא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>329764</id>
    <revision>
      <id>3017450</id>
      <parentid>2936402</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T21:12:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3017450</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3907" sha1="pw8on19l08fsbs3sr5fa40ijgim7wtv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
==הטקסט==
{{טקסט מנוקד}}
&lt;/noinclude&gt;כְּגַוְנָא דְּאִנּוּן מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד, אוֹף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְאֶחָד, לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן לְעֵלָּא חָד לָקֳבֵל חָד. קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד, לְעֵלָּא לָא יָתֵב עַל כֻּרְסַיָּא דִּיקָרֵהּ עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי בְּרָזָא דְאֶחָד כְּגַוְנָא דִּילֵהּ, לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד. וְהָא אוֹקִימְנָא רָזָא דַּייָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

רָזָא דְּשַׁבָּת, אִיהִי שַׁבָּת דְּאִתְאַחֲדַת בְּרָזָא דְאֶחָד, לְמִשְׁרֵי עֲלַהּ רָזָא דְאֶחָד. צְלוֹתָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, דְּהָא אִתְאַחֲדַת כֻּרְסַיָּא יַקִּירָא קַדִּישָׁא בְּרָזָא דְאֶחָד. וְאִתְתַּקָּנַת לְמִשְׁרֵי עֲלַהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. כַּד עַיֵּל שַׁבְּתָא, אִיהִי אִתְיַחֲדַת וְאִתְפַּרְשַׁת מִסִּטְרָא אָחֳרָא, וְכָל דִּינִין מִתְעַבְּרִין מִנַּהּ, וְאִיהִי אִשְׁתְּאָרַת בְּיִחוּדָא דִּנְהִירוּ קַדִּישָׁא, וְאִתְעַטְּרַת בְּכַמָּה עִטְרִין לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְכָל שֻׁלְטָנֵי רֻגְזִין וּמָרֵי דְּדִינָא כֻּלְּהוּ עָרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ מִנַּהּ, וְלֵית שֻׁלְטָנָא אָחֳרָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. וְאַנְפַּהָא נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, וְאִתְעַטְּרַת לְתַתָּא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא. וְכֻלְּהוֹן מִתְעַטְּרִין בְּנִשְׁמָתִין חַדְתִּין. כְּדֵן שֵׁירוּתָא דִּצְלוֹתָא לְבָרְכָא לַהּ בְּחֶדְוָה בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==תרגום לעברית==
כמו שהם (המדות העליונות) מתאחדים למעלה ב&quot;אחד&quot;,
כך גם היא מתאחדת למטה בסוד ה&quot;אחד&quot;, להיות עמהם
למעלה אחד כנגד אחד. הקדוש ברוך הוא הוא אחד;
למעלה אין הוא יושב על כסא כבודו, עד שנעשית היא
בסוד ה&quot;אחד&quot;, כמוהו, להיות אחד באחד. והנה בארנו
עניין &quot;ה' אחד ושמו אחד&quot; ([[זכריה יד ט]]).

סוד השבת: היא השבת המתאחדת בסוד ה&quot;אחד&quot; כדי שישכון
עליה סוד ה&quot;אחד&quot;. תפילת ערב שבת (עניינה הוא), שכן
מתאחד הכסא הנכבד הקדוש בסוד ה&quot;אחד&quot;, ונעשית מוכנה
שישכון עליה המלך הקדוש העליון. כאשר נכנסת השבת,
היא נבדלת ופורשת מהצד האחר, וכל הדינים מסתלקים ממנה,
והיא נשארת בייחוד האור הקדוש, ומתעטרת בכמה עטרות
כלפי המלך הקדוש. וכל כוחות הכעס ובעלי הדין, כולם
בורחים ומסתלקים ממנה, ואין כוח אחר בכל העולמות. 
ופניה מאירות באור העליון, ומתעטרת למטה בעם הקדוש.
וכולם מתעטרים בנשמות חדשות, בשעת התחלת התפילה,
לברך אותה בשמחה, במאור פנים.

[[קטגוריה:תפילות שבת]]
[[קטגוריה:ארמית]]</text>
      <sha1>pw8on19l08fsbs3sr5fa40ijgim7wtv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק יא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>332339</id>
    <revision>
      <id>3017414</id>
      <parentid>1453212</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T19:55:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק יא */</comment>
      <origin>3017414</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7079" sha1="i953c0r7v6fwxg72mrmgcii54ct7ytr" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|פרק י|פרק יא|פרק יב}}
==פרק יא==
[[File:מורה נבוכים חלק שני פרק יא-2 הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק שני פרק יא-2 הרב בלאס]]
דע כי עניני התכונה האלו הנזכרים כשיקראם ויבינם איש למודי לבד יחשוב שהם מופת חותך על שצורת הגלגלים ומספרם כך - ואין הענין כן ואין זה המבוקש בחכמת התכונה. אבל מהם ענינים מופתיים שהם כן כמו שהתבאר במופת שדרך השמש - דרך נוטה מן הקו השוה - וזה מה שאין ספק בו; אבל אם יש לו גלגל יוצא חוץ למרכז או גלגל הקף - לא התבאר במופת וזה ממה שלא ירגיש עליו בעל התכונה. כי כונת החכמה הזאת - להניח תכונה שיתכן עמה שתהיה תנועת הכוכב אחת סיבובית אין מהירות בה ולא איחור ולא שינוי ויהיה המתחיב מן התנועה ההיא נאות למה שיראה; וישתדל עם זה שימעט התנועות ומנין הגלגלים כל מה שיוכל; כי על דרך משל כשנוכל להניח תכונה שיתכן עמה הנראה מתנועות זה הכוכב בשלושה גלגלים ותכונה אחרת שיתכן עמה זה בעצמו בארבעה גלגלים מן הראוי שנסמוך על התכונה שמספר תנועותיה מעט - ולזה בחרנו בשמש יציאת המרכז על גלגל סיבוב כמו שזכר בטלמיוס. ולפי זה הענין כאשר השגנו תנועות הכוכבים העומדים כולם - תנועה אחת לא תתחלף ולא ישתנו הנחותיה קצתם מקצתם הסכמנו על היותם כולם בגלגל אחד. ולא ימנע שיהיה כל כוכב מהם בגלגל ויהיו תנועותיהם כולם אחת והגלגלים ההם כולם על קטבים אחדים. ויהיה אז השכלים לפי מספר הכוכבים כמו שנאמר &quot;היש מספר לגדודיו?&quot; - רצונו לומר לריבוים - כי השכלים וגרמי השמים והכוחות כולם - הכל 'גדודיו'; ואי אפשר מבלתי שיכלול מיניהם מספר עד שאילו היה הענין כן לא היה נפסד עלינו סדרנו במנותנו גלגל הכוכבים העומדים כדור אחד כמו שמנינו חמשת גלגלי הכוכבים הנבוכים עם רוב גלגליהם כדור אחד. כי הכונה - כבר הבינות אותה שאמנם נמנה כל הכח אשר השגנוהו במציאות השגה כוללת מבלתי שנזהר לגבול אמתת השכלים והגלגלים:

אבל המכון כולו - שהנמצאות מתחת הבורא ית' יחלקו לשלושה חלקים האחר מהם - השכלים הנפרדים והשני - הגופות הגלגליות אשר הם נושאים לצורות עומדות לא תעתק הצורה בהם מנושא לנושא ולא ישתנה הנושא ההוא בעצמו והשלישי - אלו הגשמים ההוים הנפסדים אשר יכללם חומר אחד; ושההנהגה שופעת מהאלוה ית' על השכלים כפי סדרם ומן השכלים ישפעו מהם ממה שהוחן להם טובות ואורים על גופות הגלגלים וישפעו מן הגלגלים כוחות וטובות על זה הגוף ההוה הנפסד ברב מה שהוחנו מהתחלותיהם:

ודע כי כל משפיע טוב אחד בזה הסדר אין מציאות המועיל ההוא וכונתו ותכליתו - להועיל זה המקבל התועלת לבד כי יתחיב מזה השקר הגמור וזה כי התכלית יותר נכבד מן הדברים אשר הם בגלל התכלית והיה מתחיב אם כן שיהיה מציאות העליון והשלם והנכבד מפני הפחות ולא ידמה זה משכיל. אבל הענין - כמו שאספר וזה כי הדבר השלם בצד אחד מן השלמות אפשר שיהיה השלמות ההוא בו בגבול שישלים עצמו ולא יעבור ממנו שלמות לזולתו ואפשר שיהיה שלמותו בגבול שיותר ממנו שלמות לזולתו; כאילו תאמר על דרך משל שיהיה איש יש לו מן הממון מה שיספיק לצרכיו לבד ולא יותר ממנו מה שיועיל בו לזולתו ואחר יש לו מן הממון יוותר לו ממנו מה שיעשיר אנשים רבים עד שיתן לאיש אחד שיעור שיהיה בו האיש ההוא גם כן עשיר ויוותר לו מה שיעשיר בו איש שלישי. כן הענין במציאות שהשפע המגיע ממנו ית' להמציא שכלים נפרדים ישפע מן השכלים ההם גם כן להמציא קצתם את קצתם עד השכל הפועל ואצלו תפסק המצאת הנפרדים; וכל נפרד תשפע ממנו גם כן המצאה אחת עד שיגיעו הגלגלים אל גלגל הירח ואחריו זה הגוף ההוה הנפסד - רצוני לומר החומר הראשון ומה שהורכב ממנו; וכל גלגל יגיעו מאתו כוחות אל היסודות עד שישלם שפעם אל תכלית ההויה וההפסד:

ואלו הענינים כולם כבר בארנו שאינם סותרים דבר ממה שזכרוהו נביאינו וחכמי תורתנו כי אומתנו - אומה חכמה שלמה כמו שבאר ית' על ידי האדון אשר השלימנו ואמר &quot;רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה&quot;. אך כאשר אבדו טובותינו רשעי האומות הסכלות ואבדו חכמותינו וחיבורינו והמיתו חכמינו עד ששבנו סכלים כמו שיעדנו רע בעונותינו ואמר; &quot;ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר&quot; והתערבנו בהם ונעתקו אלינו דעותיהם כמו שנעתקו אלינו מדותיהם ופעולותיהם כמו שאמר בדמיון המעשים &quot;ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם&quot; כן אמר בהעתק דעות הסכלים אלינו &quot;ובילדי נכרים ישפיקו&quot; תרגמו יונתן בן עוזיאל &quot;ובנימוסי עממיא יהכון&quot;. וכאשר גדלנו על מנהג דעות הסכלים שבו אלו הענינים הפילוסופיים כאילו הם נכרים מתורתנו כזרותם מדעות הסכלים - ואין הענין כן:

ואחר שנכפל בדברינו זכרון השפע מהאלוה ומהשכלים צריך שנבאר לך אמיתתו - רצוני לומר הענין אשר יכונה בשפע - ואחר כך אתחיל לדבר בחידוש העולם:
[[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב/יא]]</text>
      <sha1>i953c0r7v6fwxg72mrmgcii54ct7ytr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח ספרד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>362960</id>
    <revision>
      <id>3017413</id>
      <parentid>3005316</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T19:48:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה של המפתח</comment>
      <origin>3017413</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3498" sha1="j4jvxx76z3ima61xxwfghsssnyro8vh" xml:space="preserve">==תפילות כל השנה==
*'''תפילות לפני התפילה:''' [[הריני מכוון]] • [[פתיחת אליהו]] • [[אל אלהי הרוחות]] • [[תפילה קודם התפילה]] • [[ידיד נפש]]

*'''חול:''' [[תיקון חצות]] • [[/חול/שחרית|שחרית]] • [[/חול/מנחה|מנחה]] • [[/חול/ערבית|ערבית]] • [[/קידוש לבנה/]] • [[/קריאת שמע שעל המיטה/]]

*'''ברכות:''' [[/ברכות אירוסין ונישואין|אירוסין ונישואין]] • [[/ברית מילה/]] • [[/פדיון הבן/]] • [[/ברכת המזון/]] • [[/ברכת מעין שלוש|מעין שלוש]] • [[/ברכות הנהנין/]] • [[/ברכות הראיה/]] • [[/ברכות המצוות/]] • [[/תפילת הדרך/]]

*'''שבת:''' [[/שבת/ערבית|ערבית]] • [[/שבת/תפילת שחרית|שחרית]] • [[/שבת/תפילת מנחה|מנחה]]

*'''סליחות לתענית ציבור:''' [[/סליחות לשני קמא|שני קמא]] • [[/סליחות לחמישי|חמישי]] • [[/סליחות לשני תנינא|שני תנינא]] • [[/סליחות לעשרה בטבת|עשרה בטבת]] • [[/סליחות לתענית אסתר|תענית אסתר]] • [[/סליחות לכ' סיון|כ' בסיון]] • [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז|י&quot;ז בתמוז]] • [[/סדר יום כיפור קטן/]]

==שלש רגלים==
===מחזור לחג השבועות===
#[[/מחזור לחג השבועות/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]]
#[[/מחזור לחג השבועות/קידוש|קידוש לשבועות]]
#[[תיקון ליל שבועות]]
#[[/שחרית לחג השבועות/]]
#[[/מוסף לשבועות/]]

===סוכות===
#[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הסוכות/ערבית|ערבית לסוכות]]
##[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הסוכות/תפילת עמידה|תפילת עמידה]]

===פסח===
#[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הפסח/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]]
#[[/מחזור לחג הפסח/]]

==מחזורים לימים נוראים==
===ראש השנה===
# [[/ראש השנה/ערבית יום א|ערבית ליום ראשון]]
# [[/ראש השנה/שחרית יום א|שחרית ליום ראשון]] 
# [[/ראש השנה/קריאת התורה ותקיעות ליום א|קריאת התורה ותקיעות ליום א]]
# [[/ראש השנה/מוסף יום א|מוסף ליום א]]
# [[/ראש השנה/שחרית יום ב|שחרית ליום שני]] 
# [[/ראש השנה/מוסף יום ב|מוסף ליום שני]]

===יום כיפור===
#[[תפילה זכה]]
#[[/יום כיפור/תפילת ערבית|ערבית לכיפור]]
#[[/יום כיפור/תפילת שחרית|שחרית לכיפור]]
#[[/יום כיפור/תפילת מוסף|מוסף לכיפור]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת מוסף|תפילת מוסף]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת מנחה|תפילת מנחה]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת נעילה|תפילת נעילה]]
(לעקוב אחר [[מחזור ליום כיפור/ספרד]])

==פורים==
*[[/פורים/שחרית|שחרית לפורים]]


&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:נוסח ספרד]]
[[קטגוריה:סידור/נוסח ספרד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>j4jvxx76z3ima61xxwfghsssnyro8vh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017430</id>
      <parentid>3017413</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:32:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קישור נוסף</comment>
      <origin>3017430</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3555" sha1="jfuplrj2shml16rggrxpd61ioe9elue" xml:space="preserve">==תפילות כל השנה==
*'''תפילות לפני התפילה:''' [[הריני מכוון]] • [[פתיחת אליהו]] • [[אל אלהי הרוחות]] • [[תפילה קודם התפילה]] • [[ידיד נפש]]

*'''חול:''' [[תיקון חצות]] • [[/חול/שחרית|שחרית]] • [[/הוספות לאחר התפילה|הוספות]] • [[/חול/מנחה|מנחה]] • [[/חול/ערבית|ערבית]] • [[/קידוש לבנה/]] • [[/קריאת שמע שעל המיטה/]]

*'''ברכות:''' [[/ברכות אירוסין ונישואין|אירוסין ונישואין]] • [[/ברית מילה/]] • [[/פדיון הבן/]] • [[/ברכת המזון/]] • [[/ברכת מעין שלוש|מעין שלוש]] • [[/ברכות הנהנין/]] • [[/ברכות הראיה/]] • [[/ברכות המצוות/]] • [[/תפילת הדרך/]]

*'''שבת:''' [[/שבת/ערבית|ערבית]] • [[/שבת/תפילת שחרית|שחרית]] • [[/שבת/תפילת מנחה|מנחה]]

*'''סליחות לתענית ציבור:''' [[/סליחות לשני קמא|שני קמא]] • [[/סליחות לחמישי|חמישי]] • [[/סליחות לשני תנינא|שני תנינא]] • [[/סליחות לעשרה בטבת|עשרה בטבת]] • [[/סליחות לתענית אסתר|תענית אסתר]] • [[/סליחות לכ' סיון|כ' בסיון]] • [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז|י&quot;ז בתמוז]] • [[/סדר יום כיפור קטן/]]

==שלש רגלים==
===מחזור לחג השבועות===
#[[/מחזור לחג השבועות/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]]
#[[/מחזור לחג השבועות/קידוש|קידוש לשבועות]]
#[[תיקון ליל שבועות]]
#[[/שחרית לחג השבועות/]]
#[[/מוסף לשבועות/]]

===סוכות===
#[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הסוכות/ערבית|ערבית לסוכות]]
##[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הסוכות/תפילת עמידה|תפילת עמידה]]

===פסח===
#[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הפסח/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]]
#[[/מחזור לחג הפסח/]]

==מחזורים לימים נוראים==
===ראש השנה===
# [[/ראש השנה/ערבית יום א|ערבית ליום ראשון]]
# [[/ראש השנה/שחרית יום א|שחרית ליום ראשון]] 
# [[/ראש השנה/קריאת התורה ותקיעות ליום א|קריאת התורה ותקיעות ליום א]]
# [[/ראש השנה/מוסף יום א|מוסף ליום א]]
# [[/ראש השנה/שחרית יום ב|שחרית ליום שני]] 
# [[/ראש השנה/מוסף יום ב|מוסף ליום שני]]

===יום כיפור===
#[[תפילה זכה]]
#[[/יום כיפור/תפילת ערבית|ערבית לכיפור]]
#[[/יום כיפור/תפילת שחרית|שחרית לכיפור]]
#[[/יום כיפור/תפילת מוסף|מוסף לכיפור]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת מוסף|תפילת מוסף]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת מנחה|תפילת מנחה]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת נעילה|תפילת נעילה]]
(לעקוב אחר [[מחזור ליום כיפור/ספרד]])

==פורים==
*[[/פורים/שחרית|שחרית לפורים]]


&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:נוסח ספרד]]
[[קטגוריה:סידור/נוסח ספרד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jfuplrj2shml16rggrxpd61ioe9elue</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017431</id>
      <parentid>3017430</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:33:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון קישור</comment>
      <origin>3017431</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3553" sha1="4liwu4qrjl7tesdk8532rrd15ctjzgb" xml:space="preserve">==תפילות כל השנה==
*'''תפילות לפני התפילה:''' [[הריני מכוון]] • [[פתיחת אליהו]] • [[אל אלהי הרוחות]] • [[תפילה קודם התפילה]] • [[ידיד נפש]]

*'''חול:''' [[תיקון חצות]] • [[/חול/שחרית|שחרית]] • [[/הוספות לאחר התפילה|הוספות]] • [[/חול/מנחה|מנחה]] • [[/חול/ערבית|ערבית]] • [[/קידוש לבנה/]] • [[/קריאת שמע שעל המיטה/]]

*'''ברכות:''' [[/ברכות אירוסין ונישואין|אירוסין ונישואין]] • [[/ברית מילה/]] • [[/פדיון הבן/]] • [[/ברכת המזון/]] • [[/ברכת מעין שלוש|מעין שלוש]] • [[/ברכות הנהנין/]] • [[/ברכות השבח/]] • [[/ברכות המצוות/]] • [[/תפילת הדרך/]]

*'''שבת:''' [[/שבת/ערבית|ערבית]] • [[/שבת/תפילת שחרית|שחרית]] • [[/שבת/תפילת מנחה|מנחה]]

*'''סליחות לתענית ציבור:''' [[/סליחות לשני קמא|שני קמא]] • [[/סליחות לחמישי|חמישי]] • [[/סליחות לשני תנינא|שני תנינא]] • [[/סליחות לעשרה בטבת|עשרה בטבת]] • [[/סליחות לתענית אסתר|תענית אסתר]] • [[/סליחות לכ' סיון|כ' בסיון]] • [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז|י&quot;ז בתמוז]] • [[/סדר יום כיפור קטן/]]

==שלש רגלים==
===מחזור לחג השבועות===
#[[/מחזור לחג השבועות/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]]
#[[/מחזור לחג השבועות/קידוש|קידוש לשבועות]]
#[[תיקון ליל שבועות]]
#[[/שחרית לחג השבועות/]]
#[[/מוסף לשבועות/]]

===סוכות===
#[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הסוכות/ערבית|ערבית לסוכות]]
##[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הסוכות/תפילת עמידה|תפילת עמידה]]

===פסח===
#[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הפסח/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]]
#[[/מחזור לחג הפסח/]]

==מחזורים לימים נוראים==
===ראש השנה===
# [[/ראש השנה/ערבית יום א|ערבית ליום ראשון]]
# [[/ראש השנה/שחרית יום א|שחרית ליום ראשון]] 
# [[/ראש השנה/קריאת התורה ותקיעות ליום א|קריאת התורה ותקיעות ליום א]]
# [[/ראש השנה/מוסף יום א|מוסף ליום א]]
# [[/ראש השנה/שחרית יום ב|שחרית ליום שני]] 
# [[/ראש השנה/מוסף יום ב|מוסף ליום שני]]

===יום כיפור===
#[[תפילה זכה]]
#[[/יום כיפור/תפילת ערבית|ערבית לכיפור]]
#[[/יום כיפור/תפילת שחרית|שחרית לכיפור]]
#[[/יום כיפור/תפילת מוסף|מוסף לכיפור]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת מוסף|תפילת מוסף]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת מנחה|תפילת מנחה]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת נעילה|תפילת נעילה]]
(לעקוב אחר [[מחזור ליום כיפור/ספרד]])

==פורים==
*[[/פורים/שחרית|שחרית לפורים]]


&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:נוסח ספרד]]
[[קטגוריה:סידור/נוסח ספרד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4liwu4qrjl7tesdk8532rrd15ctjzgb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017438</id>
      <parentid>3017431</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:48:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>עוד קישורים</comment>
      <origin>3017438</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4199" sha1="fk9jrpgshpah2yvqdt0yqjebqebpzqa" xml:space="preserve">==תפילות כל השנה==
*'''תפילות לפני התפילה:''' [[הריני מכוון]] • [[פתיחת אליהו]] • [[אל אלהי הרוחות]] • [[תפילה קודם התפילה]] • [[ידיד נפש]]

*'''חול:''' [[תיקון חצות]] • [[/חול/שחרית|שחרית]] • [[/הוספות לאחר התפילה|הוספות]] • [[/חול/מנחה|מנחה]] • [[/חול/ערבית|ערבית]] • [[/קידוש לבנה/]] • [[/קריאת שמע שעל המיטה/]]

*'''ברכות:''' [[/ברכות אירוסין ונישואין|אירוסין ונישואין]] • [[/ברית מילה/]] • [[/פדיון הבן/]] • [[/ברכת המזון/]] • [[/ברכת מעין שלוש|מעין שלוש]] • [[/ברכות הנהנין/]] • [[/ברכות השבח/]] • [[/ברכות המצוות/]] • [[/תפילת הדרך/]]

*'''שבת:''' [[/עירובין/]] • [[/סדר הדלקת נרות שבת|הדלקת נרות]] • [[/שבת/שיר השירים|שיר השירים]] • [[/שבת/קבלת שבת|קבלת שבת]] • [[/שבת/ערבית|ערבית]] • [[/שבת/סדר ליל שבת|סדר ליל שבת]] • [[/שבת/שחרית|שחרית ומוסף]] • [[/שבת/מוסף לשבת ראש חודש|מוסף לשבת ראש חודש]] • [[/שבת/סדר סעודת שחרית|סדר סעודת שחרית]] • [[/שבת/מנחה|מנחה]] • [[/שבת/סדר סעודה שלישית|סדר סעודה שלישית]] • [[/שבת/ערבית למוצאי שבת|ערבית למוצאי שבת]] • [[/שבת/הבדלה ומלוה מלכה|הבדלה וזמירות למוצאי שבת]]

*'''סליחות לתענית ציבור:''' [[/סליחות לשני קמא|שני קמא]] • [[/סליחות לחמישי|חמישי]] • [[/סליחות לשני תנינא|שני תנינא]] • [[/סליחות לעשרה בטבת|עשרה בטבת]] • [[/סליחות לתענית אסתר|תענית אסתר]] • [[/סליחות לכ' סיון|כ' בסיון]] • [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז|י&quot;ז בתמוז]] • [[/סדר יום כיפור קטן/]]

==שלש רגלים==
===מחזור לחג השבועות===
#[[/מחזור לחג השבועות/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]]
#[[/מחזור לחג השבועות/קידוש|קידוש לשבועות]]
#[[תיקון ליל שבועות]]
#[[/שחרית לחג השבועות/]]
#[[/מוסף לשבועות/]]

===סוכות===
#[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הסוכות/ערבית|ערבית לסוכות]]
##[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הסוכות/תפילת עמידה|תפילת עמידה]]

===פסח===
#[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הפסח/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]]
#[[/מחזור לחג הפסח/]]

==מחזורים לימים נוראים==
===ראש השנה===
# [[/ראש השנה/ערבית יום א|ערבית ליום ראשון]]
# [[/ראש השנה/שחרית יום א|שחרית ליום ראשון]] 
# [[/ראש השנה/קריאת התורה ותקיעות ליום א|קריאת התורה ותקיעות ליום א]]
# [[/ראש השנה/מוסף יום א|מוסף ליום א]]
# [[/ראש השנה/שחרית יום ב|שחרית ליום שני]] 
# [[/ראש השנה/מוסף יום ב|מוסף ליום שני]]

===יום כיפור===
#[[תפילה זכה]]
#[[/יום כיפור/תפילת ערבית|ערבית לכיפור]]
#[[/יום כיפור/תפילת שחרית|שחרית לכיפור]]
#[[/יום כיפור/תפילת מוסף|מוסף לכיפור]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת מוסף|תפילת מוסף]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת מנחה|תפילת מנחה]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת נעילה|תפילת נעילה]]
(לעקוב אחר [[מחזור ליום כיפור/ספרד]])

==פורים==
*[[/פורים/שחרית|שחרית לפורים]]


&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:נוסח ספרד]]
[[קטגוריה:סידור/נוסח ספרד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fk9jrpgshpah2yvqdt0yqjebqebpzqa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017439</id>
      <parentid>3017438</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:50:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תפילות כל השנה */</comment>
      <origin>3017439</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4237" sha1="net5i4het4txpcwvvsamlv9mie4romb" xml:space="preserve">==תפילות כל השנה==
*'''תפילות לפני התפילה:''' [[הריני מכוון]] • [[פתיחת אליהו]] • [[אל אלהי הרוחות]] • [[תפילה קודם התפילה]] • [[ידיד נפש]]

*'''חול:''' [[תיקון חצות]] • [[/חול/שחרית|שחרית]] • [[/הוספות לאחר התפילה|הוספות]] • [[/חול/מנחה|מנחה]] • [[/חול/ערבית|ערבית]] • [[/קידוש לבנה/]] • [[/קריאת שמע שעל המיטה/]]

*'''ברכות:''' [[/ברכות אירוסין ונישואין|אירוסין ונישואין]] • [[/ברית מילה/]] • [[/פדיון הבן/]] • [[/ברכת המזון/]] • [[/ברכת מעין שלוש|מעין שלוש]] • [[/ברכות הנהנין/]] • [[/ברכות השבח/]] • [[/ברכות המצוות/]] • [[/תפילת הדרך/]]

*'''שבת:''' [[/עירובין/]] • [[/סדר הדלקת נרות שבת|הדלקת נרות]] • [[שיר השירים]] • [[/שבת/מנחה לערב שבת|מנחה לערב שבת]] • [[/שבת/קבלת שבת|קבלת שבת]] • [[/שבת/ערבית|ערבית]] • [[/שבת/סדר ליל שבת|סדר ליל שבת]] • [[/שבת/שחרית|שחרית ומוסף]] • [[/שבת/מוסף לשבת ראש חודש|מוסף לשבת ראש חודש]] • [[/שבת/סדר סעודת שחרית|סדר סעודת שחרית]] • [[/שבת/מנחה|מנחה]] • [[/שבת/סדר סעודה שלישית|סדר סעודה שלישית]] • [[/שבת/ערבית למוצאי שבת|ערבית למוצאי שבת]] • [[/שבת/הבדלה ומלוה מלכה|הבדלה וזמירות למוצאי שבת]]

*'''סליחות לתענית ציבור:''' [[/סליחות לשני קמא|שני קמא]] • [[/סליחות לחמישי|חמישי]] • [[/סליחות לשני תנינא|שני תנינא]] • [[/סליחות לעשרה בטבת|עשרה בטבת]] • [[/סליחות לתענית אסתר|תענית אסתר]] • [[/סליחות לכ' סיון|כ' בסיון]] • [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז|י&quot;ז בתמוז]] • [[/סדר יום כיפור קטן/]]

==שלש רגלים==
===מחזור לחג השבועות===
#[[/מחזור לחג השבועות/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]]
#[[/מחזור לחג השבועות/קידוש|קידוש לשבועות]]
#[[תיקון ליל שבועות]]
#[[/שחרית לחג השבועות/]]
#[[/מוסף לשבועות/]]

===סוכות===
#[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הסוכות/ערבית|ערבית לסוכות]]
##[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הסוכות/תפילת עמידה|תפילת עמידה]]

===פסח===
#[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הפסח/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]]
#[[/מחזור לחג הפסח/]]

==מחזורים לימים נוראים==
===ראש השנה===
# [[/ראש השנה/ערבית יום א|ערבית ליום ראשון]]
# [[/ראש השנה/שחרית יום א|שחרית ליום ראשון]] 
# [[/ראש השנה/קריאת התורה ותקיעות ליום א|קריאת התורה ותקיעות ליום א]]
# [[/ראש השנה/מוסף יום א|מוסף ליום א]]
# [[/ראש השנה/שחרית יום ב|שחרית ליום שני]] 
# [[/ראש השנה/מוסף יום ב|מוסף ליום שני]]

===יום כיפור===
#[[תפילה זכה]]
#[[/יום כיפור/תפילת ערבית|ערבית לכיפור]]
#[[/יום כיפור/תפילת שחרית|שחרית לכיפור]]
#[[/יום כיפור/תפילת מוסף|מוסף לכיפור]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת מוסף|תפילת מוסף]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת מנחה|תפילת מנחה]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת נעילה|תפילת נעילה]]
(לעקוב אחר [[מחזור ליום כיפור/ספרד]])

==פורים==
*[[/פורים/שחרית|שחרית לפורים]]


&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:נוסח ספרד]]
[[קטגוריה:סידור/נוסח ספרד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>net5i4het4txpcwvvsamlv9mie4romb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017440</id>
      <parentid>3017439</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:55:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תפילות כל השנה */</comment>
      <origin>3017440</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4207" sha1="mlcphv073xvgvfpghu7hj1b2t6tpaol" xml:space="preserve">==תפילות כל השנה==
*'''תפילות לפני התפילה:''' [[הריני מכוון]] • [[פתיחת אליהו]] • [[אל אלהי הרוחות]] • [[תפילה קודם התפילה]] • [[ידיד נפש]]

*'''חול:''' [[תיקון חצות]] • [[/חול/שחרית|שחרית]] • [[/הוספות לאחר התפילה|הוספות]] • [[/חול/מנחה|מנחה]] • [[/חול/ערבית|ערבית]] • [[/קידוש לבנה/]] • [[/קריאת שמע שעל המיטה/]]

*'''ברכות:''' [[/ברכות אירוסין ונישואין|אירוסין ונישואין]] • [[/ברית מילה/]] • [[/פדיון הבן/]] • [[/ברכת המזון/]] • [[/ברכת מעין שלוש|מעין שלוש]] • [[/ברכות הנהנין/]] • [[/ברכות השבח/]] • [[/ברכות המצוות/]] • [[/תפילת הדרך/]]

*'''שבת:''' [[/עירובין/]] • [[/סדר הדלקת נרות שבת|הדלקת נרות]] • [[שיר השירים]] • [[/שבת/מנחה לערב שבת|מנחה לערב שבת]] • [[/שבת/ערבית|קבלת שבת וערבית]] • [[/שבת/סדר ליל שבת|סדר ליל שבת]] • [[/שבת/שחרית|שחרית ומוסף]] • [[/שבת/מוסף לשבת ראש חודש|מוסף לשבת ראש חודש]] • [[/שבת/סדר סעודת שחרית|סדר סעודת שחרית]] • [[/שבת/מנחה|מנחה]] • [[/שבת/סדר סעודה שלישית|סדר סעודה שלישית]] • [[/שבת/ערבית למוצאי שבת|ערבית למוצאי שבת]] • [[/שבת/הבדלה ומלוה מלכה|הבדלה וזמירות למוצאי שבת]]

*'''סליחות לתענית ציבור:''' [[/סליחות לשני קמא|שני קמא]] • [[/סליחות לחמישי|חמישי]] • [[/סליחות לשני תנינא|שני תנינא]] • [[/סליחות לעשרה בטבת|עשרה בטבת]] • [[/סליחות לתענית אסתר|תענית אסתר]] • [[/סליחות לכ' סיון|כ' בסיון]] • [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז|י&quot;ז בתמוז]] • [[/סדר יום כיפור קטן/]]

==שלש רגלים==
===מחזור לחג השבועות===
#[[/מחזור לחג השבועות/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]]
#[[/מחזור לחג השבועות/קידוש|קידוש לשבועות]]
#[[תיקון ליל שבועות]]
#[[/שחרית לחג השבועות/]]
#[[/מוסף לשבועות/]]

===סוכות===
#[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הסוכות/ערבית|ערבית לסוכות]]
##[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הסוכות/תפילת עמידה|תפילת עמידה]]

===פסח===
#[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הפסח/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]]
#[[/מחזור לחג הפסח/]]

==מחזורים לימים נוראים==
===ראש השנה===
# [[/ראש השנה/ערבית יום א|ערבית ליום ראשון]]
# [[/ראש השנה/שחרית יום א|שחרית ליום ראשון]] 
# [[/ראש השנה/קריאת התורה ותקיעות ליום א|קריאת התורה ותקיעות ליום א]]
# [[/ראש השנה/מוסף יום א|מוסף ליום א]]
# [[/ראש השנה/שחרית יום ב|שחרית ליום שני]] 
# [[/ראש השנה/מוסף יום ב|מוסף ליום שני]]

===יום כיפור===
#[[תפילה זכה]]
#[[/יום כיפור/תפילת ערבית|ערבית לכיפור]]
#[[/יום כיפור/תפילת שחרית|שחרית לכיפור]]
#[[/יום כיפור/תפילת מוסף|מוסף לכיפור]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת מוסף|תפילת מוסף]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת מנחה|תפילת מנחה]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת נעילה|תפילת נעילה]]
(לעקוב אחר [[מחזור ליום כיפור/ספרד]])

==פורים==
*[[/פורים/שחרית|שחרית לפורים]]


&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:נוסח ספרד]]
[[קטגוריה:סידור/נוסח ספרד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mlcphv073xvgvfpghu7hj1b2t6tpaol</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017452</id>
      <parentid>3017440</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T21:17:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שלש רגלים */</comment>
      <origin>3017452</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4184" sha1="mntucpvbnb47b6i2snef2po5ce3k5aa" xml:space="preserve">==תפילות כל השנה==
*'''תפילות לפני התפילה:''' [[הריני מכוון]] • [[פתיחת אליהו]] • [[אל אלהי הרוחות]] • [[תפילה קודם התפילה]] • [[ידיד נפש]]

*'''חול:''' [[תיקון חצות]] • [[/חול/שחרית|שחרית]] • [[/הוספות לאחר התפילה|הוספות]] • [[/חול/מנחה|מנחה]] • [[/חול/ערבית|ערבית]] • [[/קידוש לבנה/]] • [[/קריאת שמע שעל המיטה/]]

*'''ברכות:''' [[/ברכות אירוסין ונישואין|אירוסין ונישואין]] • [[/ברית מילה/]] • [[/פדיון הבן/]] • [[/ברכת המזון/]] • [[/ברכת מעין שלוש|מעין שלוש]] • [[/ברכות הנהנין/]] • [[/ברכות השבח/]] • [[/ברכות המצוות/]] • [[/תפילת הדרך/]]

*'''שבת:''' [[/עירובין/]] • [[/סדר הדלקת נרות שבת|הדלקת נרות]] • [[שיר השירים]] • [[/שבת/מנחה לערב שבת|מנחה לערב שבת]] • [[/שבת/ערבית|קבלת שבת וערבית]] • [[/שבת/סדר ליל שבת|סדר ליל שבת]] • [[/שבת/שחרית|שחרית ומוסף]] • [[/שבת/מוסף לשבת ראש חודש|מוסף לשבת ראש חודש]] • [[/שבת/סדר סעודת שחרית|סדר סעודת שחרית]] • [[/שבת/מנחה|מנחה]] • [[/שבת/סדר סעודה שלישית|סדר סעודה שלישית]] • [[/שבת/ערבית למוצאי שבת|ערבית למוצאי שבת]] • [[/שבת/הבדלה ומלוה מלכה|הבדלה וזמירות למוצאי שבת]]

*'''סליחות לתענית ציבור:''' [[/סליחות לשני קמא|שני קמא]] • [[/סליחות לחמישי|חמישי]] • [[/סליחות לשני תנינא|שני תנינא]] • [[/סליחות לעשרה בטבת|עשרה בטבת]] • [[/סליחות לתענית אסתר|תענית אסתר]] • [[/סליחות לכ' סיון|כ' בסיון]] • [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז|י&quot;ז בתמוז]] • [[/סדר יום כיפור קטן/]]

==שלש רגלים==
===פסח===
#[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הפסח/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]]
#[[/מחזור לחג הפסח/]]
===שבועות===
#[[/מחזור לחג השבועות/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]]
#[[/מחזור לחג השבועות/קידוש|קידוש לשבועות]]
#[[תיקון ליל שבועות]]
#[[/שחרית לחג השבועות/]]
#[[/מוסף לשבועות/]]
===סוכות===
#[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הסוכות/ערבית|ערבית לסוכות]]
#[[סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג הסוכות/תפילת עמידה|תפילת עמידה]]

==מחזורים לימים נוראים==
===ראש השנה===
# [[/ראש השנה/ערבית יום א|ערבית ליום ראשון]]
# [[/ראש השנה/שחרית יום א|שחרית ליום ראשון]] 
# [[/ראש השנה/קריאת התורה ותקיעות ליום א|קריאת התורה ותקיעות ליום א]]
# [[/ראש השנה/מוסף יום א|מוסף ליום א]]
# [[/ראש השנה/שחרית יום ב|שחרית ליום שני]] 
# [[/ראש השנה/מוסף יום ב|מוסף ליום שני]]

===יום כיפור===
#[[תפילה זכה]]
#[[/יום כיפור/תפילת ערבית|ערבית לכיפור]]
#[[/יום כיפור/תפילת שחרית|שחרית לכיפור]]
#[[/יום כיפור/תפילת מוסף|מוסף לכיפור]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת מוסף|תפילת מוסף]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת מנחה|תפילת מנחה]]
#[[סידור/נוסח ספרד/יום כיפור/תפילת נעילה|תפילת נעילה]]
(לעקוב אחר [[מחזור ליום כיפור/ספרד]])

==פורים==
*[[/פורים/שחרית|שחרית לפורים]]


&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:נוסח ספרד]]
[[קטגוריה:סידור/נוסח ספרד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mntucpvbnb47b6i2snef2po5ce3k5aa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלאכת שלמה על מעשר שני ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>365211</id>
    <revision>
      <id>3017348</id>
      <parentid>3016904</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T14:03:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <origin>3017348</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40564" sha1="exuput3mmaohgwdrw3gzzhycrn070eo" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|ג|ד|ה}}
 
===[[משנה מעשר שני ד א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|המוליך פירות וכו'}} וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל ברוב הספרים גרסת המוליך פירות למעשר שני בלמאן דאמר ע&quot;כ. ודוקא כשמוליכן לפדותן שם, אבל אם הוליכן להעלותן ואחר כך נמלך לפדותן אין כאן איסור כלל, ודוקא בפירות מעשר שני של ודאי, אבל פירות מעשר שני של דמאי פודין אותן כשער הזול. וכתב ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל דבירושלמי מפרש דדוקא דיעבד, ואפילו ממקום הזול לפדותן במקום היוקר ביוקר אסור לכתחלה דגזרינן הא אטו הא ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|יציאות}} כמו הוצאות. וראיתי שהחכם ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מחק היו&quot;ד השניה ונקד היו&quot;ד הראשונה בשב&quot;א והוי&quot;ו בחיר&quot;ק והצד&quot;י בקמ&quot;ץ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|פודין מעשר שני בשער הזול וכו'}} ובירושלמי איכא תנא דסבירא ליה דדוקא פודין כשער הזול ולא כשער היוקר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|את שדמיו ידועים נפדה על פי אחד ואת שאין דמיו ידועים נפדה על פי שלשה}} כך הגיה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|על פי עד אחד}} לא גרסינן מלת עד, וכן בירושלמי ליתה ולא כמפרשים, והכי נמי מסתברא וכמו שנכתוב בסמוך בסייעתא דשמיא, וגם ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מחקה. 

ופירש הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל אמתניתין פודין מעשר שני כשער הזול, סאה של פירות מעשר כשבא לפדיותה בכסף אין לשערה כפי מה שירויח החנוני אלא כפי מה שיקחנה מן הגננין דדרך חנוני ליקח בזול דהיינו בין בשעת הזול בין בשעת היוקר, ותניא בתוספתא הפורט דינר כסף למעשר שני כמות שהחנוני לוקח ולא כמות שהוא מוכר, פירוש כשבא לפרוט הסלע על פרוטות ולוקח אגודות ירק יחלל סך אגודות על סך פרוטות וסך האגודות היינו מה שהחנוני לוקח מן הגננים ולא כדרך שהוא מוכר. 

כמות שהשלחני פורט כשבא לחלל מעות כסף או פרוטות על סלע, וכשהשלחני מחליף הסלע לפרוטות או למעות נקרא פורט ואז מקבל הפרוטות כשער בית המטבע שמונה באיסר או ששה באיסר, וכשרוצה להחליפן בסלעים לאנשים דרך הוא לתת מעה פחות לפורטים, וכשמקבל הסלע נקרא מצרף לשון צרוף שחלקים רבים מקבץ בידו לחלק אחד, וקתני הכא דאדם שיש לו מעות ממעשר שני שיעור סלע ובא לחלל המעות בסלע מונה מעות בסלע כמות שהשלחני לוקחן לעצמו דהיינו כשלוקחן מבית המטבע לפרוט ולא כמו שמוכרן, והכי תניא בתוספתא המצרף דינר זהב למעשר שני כמות שהשלחני פורט ולא כמות שהוא מצרף. 

אין פודין מעשר שני אכסרה בשומא בלא מדה ובלא משקל פירות שהרקיבו או מעות שהחלידו כדתניא בתוספתא אין פודין מעשר שני אכסרה, כיצד היו לו פירות מרקיבין ומעות מחלידין לא יאמר כמה אדם רוצה ליתן בצובר זה וכמה אדם רוצה ליתן בכרי זה אלא אומר כמה אדם רוצה ליקח לו פירות בסלע כמה אדם רוצה ליקח לו מעות בדינר, ופירש ר&quot;י ז&quot;ל אומר כמה מעות חלודות אדם רוצה ליקח בסלע ומחלל עליהן פירות ששוין סלע מאחר שאמרו לו כי אלו המעות שוין סלע וכן כמה פירות נרקבין אדם לוקח בסלע. על פי אחד לוקח אחד בקי בשומא, על פי שלשה מפרש בירושלמי על פי שלשה לקוחות דהיינו סוחרים בקיאין במקח וממכר יין שהקרים שהתחיל להחמיץ עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|שקרס}} כמו שהקריס, וכן הוא בברייתא בפרקא קמא דסנהדרין דף י&quot;ד שהקריס, גרסא אחרת במתניתין שקסס מלשון פריו יקוסס. וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל שכן הוא בכל הספרים: 

{{דה מפרש|שהחליאו}} כמו שהחלידו הרמב&quot;ם ז&quot;ל, אכן הרוב שונים שהחלידו:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|בעה&quot;ב אומר וכו'}} ומאי דקשה אמתניתין מההיא דהבעלים קודמין מפני שהן מוסיפים חומש כתבנוהו שם בערכין פ&quot;ח מ&quot;ב, ובירושלמי משני מפני שעל החומש יכול להערים וכדפירש ר&quot;ע ז&quot;ל, וכן פירש גם כן הרמב&quot;ם ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|בסלע ואיסר}} האיסר הוא אחד מששה ותשעים בסלע, שהרי הסלע ארבעה דינרין והדינר ששה מעין והמעה שני פונדיונין והפונדיון שני איסרין: 

{{דה מפרש|הפודה מעשר שני שלו}} ומצאתי שפירש ה&quot;ר יונה ז&quot;ל ראש פרק שלושה שאכלו שהפודה מעשרותיו יש לו להוסיף חומש כדי שלא יערים ויפדה אותו בפחות משוויו, דכתיב ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|ובין שניתן לו במתנה}} בירושלמי איכא מאן דמוקי לה בפירות שהן טבולין למעשר וקסבר מתנות שלא הורמו לאו כמי שהורמו דמיין וכל זמן שלא הורם לאו ממון גבוה הוא דאין שם מעשר עליו וניתן במתנה, ואיכא מאן דמוקי לה כר&quot;מ דאית ליה בפרק יש בכור דאין מתנה כמכר, אבל התם בקדושין מסיק בפירות שהן טבולין דמודה בהן ר&quot;מ דאכתי לא הוו ממון גבוה: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל ובין שניתן לו במתנה הטבל קודם שהפרישו ממנו וכו'. וכתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו נראה, ולפי דבריו היה לו לומר בין שגדל בשדהו ובין שקנה הפירות והפריש המעשר ובמסכת קדושין פ&quot;א אומר בגמרא דיהיב ליה בטבלייהו, ונראה לי שכך פירושו שלא נתן לו זה המעשר שני אלא בטיבליה דקאמר ליה קודם שקרא לו שם הרי הוא לך במתנה על מנת שאעשה אותו מעשר על פירותי, כך נראה לי וצריך עיון ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|ושפחתו העבריה}} בבבלי ובירושלמי דייק האי שפחתו היכי דמי אי גדולה שהביאה סימנין מאי בעיא גביה הא קנתה עצמה בסימנין ואי בקטנה קטן מי אית ליה זכייה, ובבבלי משני דמתניתין מיירי במעשר שני דעציץ שאינו נקוב דלא מיחייב אלא מדרבנן ומשום הכי זוכה, ובירושלמי מוקי לה כרבנן דאמרי בשם רב נחמן דקטן שנותנין לו אגוז ומצניעו ומחזירו לאחר זמן גזלו גזל זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים, ואיכא מאן דמשני דבשיטת הפעוטות קתני הכא דתנן בפרק הניזקין הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין והכא נמי גבי מעשר שני לא פלוג רבנן בזכיותיו ואפילו דאית ליה אב, והא דתני סיפא אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו וכן נמי תנן בפרק חלון התם מיירי בקטן שאין לו דעת כלל כגון צרור ונוטלו אגוז וזורקו, ובנו ובתו הגדולים פליגי בה אמוראי בפרקא קמא דבבא מציעא איכא מאן דאמר דגדול גדול ממש ואיכא מאן דאמר כל שאינו סומך על שלחן אביו זהו גדול: 

{{דה מפרש|ופדה לך}} לעצמך בירושלמי מפרש דאו פדה לך קאמר, דבחדא סגי אם פודה לעצמו אף על פי שפודה במעות של בעל הבית, אי נמי פדה לי במעות שלך שנתתי לך אינו מוסיף חומש דבעינן הוא ופדיונו משלו, ומפיק לה מקרא דכתיב ממעשרו חמישיתו יוסף עליו משמע כי היכי דחומש שלו הדמים של הפדיון הן שלו: 

{{דה מפרש|ולא לעבדו ושפחתו הכנענים}} בירושלמי רמי עלה דמתניתין מההיא דתנן במציעא פרק השואל, השואל את הפרה ואמר ליה שלחה לי ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך ושלחה ומתה חייב אלמא שהעבד זוכה מרבו לאחר דחשבינן ליה דעבדו של משאיל זוכה לשואל הלכך כי נאנסה ברשות שואל נאנסה ובמתניתין אמרינן דיד עבד כיד רבו דמי, ומשני ר' אלעזר דהתם מיירי בעבד עברי, ור' יוחנן אמר אפילו בעבד כנעני תפתר באומר לו שואל למשאיל פתח לה והיא באה מאליה דכיון דאמר ליה כן הא קבלה עליה מכי יצאת מן הבית. 

ואיכא מאן דמשני דמתניתין דהכא ודפרק חלון כר&quot;מ דסבירא ליה בפרקא קמא דקדושין דאין קנין לעבד בלא רבו, וההיא דהתם פרק השואל כרבנן דפליגי עליה דר&quot;מ התם במתניתין דבקדושין וסבירא ליה דיש קנין לעבד בלא רבו, ופרכינן ואי מתניתין דבפרק חלון כר' מאיר דיד עבד כיד רבו והא ר&quot;מ נמי סבר דיד אשה כיד בעלה והיכי מצי מזכה בידה לאחרים והא לא נפיק מידו דבתרווייהו פליגי ר&quot;מ ורבנן בפרקא קמא דקדושין והיכי קתני התם בעירובין ועל ידי אשתו, ומשני דההיא ר&quot;ש בן אלעזר אליבא דר&quot;מ דסבירא ליה דר&quot;מ עביד יד עבד כיד רבו ולא עביד יד אשה כיד בעלה:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;{{דה מפרש|הרי פירות הללו}} של מעשר שני נתונין לך במתנה ומכיון שקנאם זה במתנה נעשה הראשון נכרי אצלם ויכול לפדותן בלא חומש, וחוזר ואומר הרי פירות של מעשר שלך יהיו מחוללין על מעות שיש לי בבית ויקנה המעשר הזה את המעות ויצא לחולין, והא דנקט אין בידו מעות היינו דאם יש בידו שם בגורן לא היה אומר התנא לעשות כן אלא המעות הללו היה מוסר לחברו ומקנה אותן לו במשיכה וחברו זה פודה את המעשר דהכי עדיף טפי שאינה נראית הערמה כל כך להפטר מן החומש, והאי גרן מוקמינן ליה התם בפרק הזהב בגרן שאינה שלו דאי בגרן שלו יתן לו בעל המעשר קרקע בחזקה ואגבן המעות ומשיחזיק זה בקרקע יהיו המעות קנויות לו בכל מקום שהן כדתנן בפרקא קמא דקדושין נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה, וחברו זה יאמר הרי הפירות הללו מחוללין על מעות שיש לי בביתך דהכי עדיף דהוי נכרי אלא ודאי דגרן אינה שלו וסודר נמי לית ליה דאי הוה ליה סודר הוה מקני ליה מעות אגב סודר, ודחינן ואיכפל תנא לאשמועינן גברא ערטילאה דלית ליה ולא כלום אלא לאו שמע מינה בגרן שאינה שלו אבל סודר יש לו ואפילו הכי הפירות צריך ליתנם לו במתנה שאין המעות נקנין בחליפין שמע מינה, וזה לשון הר&quot;ש ז&quot;ל בריש הזהב דייק מהכא דאין מטבע נקנה בחליפין דמשמע טעמא דאין בידו מעות הא אם יש בידו מעות יהיב ליה להיאך ופריק דהכי עדיף טפי דהוה ליה נכרי ואי אמרת מטבע נקנה בחליפין ניקני ליה אגב סודר ע&quot;כ. והני פירות איבעית למימר שלא נתנם לו בעודן טבל אלא פירות מעשר שני ממש, צריך לומר דמתניתין ר' יהודה דסבירא ליה מעשר שני ממון הדיוט הוא: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל ודוקא שנתן אותם לו בטבלן וכו'. כתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו נראה, אלא כפשוטו הוי ע&quot;כ:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|משך הימנו וכו'}} ובקדושין פרק האיש מקדש דייקינן מדקתני ומשתכר בסלע שמע מינה דסתם לן תנא כר' יהודה דאמר מעשר שני ממון הדיוט הוא: 

{{דה מפרש|נותן לו סלע}} לפי שקנאו במשיכה עכ&quot;ל ר&quot;ע ז&quot;ל, והוה משמע שהוא פירוש רש&quot;י ז&quot;ל אך בפשיטות אתי פירוש ר&quot;ע ז&quot;ל כפירוש הר&quot;ש והראב&quot;ד ז&quot;ל, ולפי זה מתניתין דלא כרשב&quot;ג דמתניתין משמע מינה דאינו פדוי אלא דוקא בשעת מתן מעות ואיהו קאמר בברייתא לעולם משיכת מעשר שני הוא פדיונו. ופירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל קרא בזו ההלכה פדייה לנתינת הזהב של מעשר שני אף על פי שאותן הדמים יצאו לחולין בלי ספק לפי שלא הקפיד התנא על המלות כיון שהענין ידוע וזכור ע&quot;כ, ומכל מקום עיין שם בלשונו ז&quot;ל. 

ועל מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל וצריך לפדותו כשער של עכשיו וכו', כתב עליו ה&quot;ר אפרים אשכנזי ז&quot;ל נראה לי שאין האמת כך, ועיין בפרק האיש מקדש שהגמרא הביאה זו המשנה לשם ובזה הלשון הביאה אותה לשם נותן סלע ומשתכר סלע מפני שמעשר שני שלו, ופירש רש&quot;י ז&quot;ל משך הימנו איש מחברו נותן סלע וקנה את המעשר שמשעה שמשכו קנאו ולא אמרינן ברשות בעליו מעשר אייקר וצריך לחללו בשנים מפני שמעשר שני שלו שמעשר ממון הדיוט הוא ונקנה במשיכה, ובגמרא אמרינן בהדיא שזו המשנה סברה כר' יהודה דאמר מעשר ממון הדיוט הוא ולא כר&quot;מ שסובר שהמעשר ממון גבוה הוא וכך הוא מוסכם בגמרא שזאת המשנה נשנית דוקא כר' יהודה, ואליבא דפירושו של רבינו עובדיה ז&quot;ל נשנית אליבא דר&quot;מ עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ומשתכר בסלע}} פירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל שירויח הוא הסלע אחר להוציאו במה שירצה ליהנות בו שהוא חושב אותו בשני סלעים כמו שהוא שוה עכשיו ונהנה בו בשאר צרכיו ע&quot;כ, וזה אפשר יובן עם מה שנכתב דמתניתין ר' יהודה דאמר מעשר שני ממון הדיוט, אבל בפ&quot;ח דהלכות מעשר שני ונטע רבעי כתב והשכר למעשר, וכתב שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל דכיון דאפסיקא הלכתא כר&quot;מ דמעשר שני ממון גבוה אם כן לית הלכתא כזאת המשנה ולהכי שינה בפירושה כי היכי דתיקום אליבא דהלכתא ע&quot;כ. וכאשר פירש מתניתין ר&quot;ע ז&quot;ל פירשוה ה&quot;ר שמשון והראב&quot;ד ז&quot;ל.

וכתב עוד שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל להשיב בעד הרמב&quot;ם ז&quot;ל דהא דאמרינן בירושלמי מתניתין דלא כרשב&quot;ג וכו' לא קאי רק אסיפא דמתניתין, והיינו דקאמר בדרשב&quot;ג לעולם כלומר בין ברישא בין בסיפא לעולם בתר שעת משיכה אזלינן דמשיכתו של מעשר היא פדיונו בין להקל בין להחמיר, ואילו לתנא דידן אף על גב דברישא אזיל בתר שעת משיכה בסיפא לא אזיל בתר שעת משיכה לגבי מעשר אלא בתר שעת פדייה להקל על המעשר ע&quot;כ. ובמה שכתב הוא ז&quot;ל לדעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל דלהכי שינה בפירושה כי היכי דתיקום אליבא דהלכתא, הכי נמי נימא לפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל שהוא פירוש הנהו רבנן גאונים ותקיפי עולם, ובזה נסתלקה קושיית ה&quot;ר אפרים אשכנזי ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|נותן לו סלע מחולין וסלע ממעשר שני שלו}} כך מצאתי מוגה, אבל מתוך פירוש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל לא משתמע הכי: 

{{דה מפרש|אם היה עם הארץ נותן לו מִדִמְיֹו}} גרסינן בשקל ותקח מפריו וקרי ליה הכי דמאי שלו אף על גב דחבר ניהו תריץ מה שעם הארץ הוא למוד לאכול דעמי הארץ אוכלין דמאי דחשודין הן עליו, הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. וה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל לא נקדו, אכן כתב בכל הספרים מצאתי מדמיו ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ז/&gt;{{דה מפרש|צריך לפרש}} לומר זהו פדיון מעשר שני ואם לאו לא יצא מעשר לחולין: 

{{דה מפרש|גיטה וקדושיה}} פירוש גיטה או קדושיה: 

{{דה מפרש|דיו}} בגמרא גם בירושלמי מפרש ובלבד שעסוקין באותו ענין, ור' אלעזר בר&quot;ש סבירא ליה אפילו אין עסוקין באותו ענין אלא מענין לענין באותו ענין. וכתוב במהר&quot;י קולון ז&quot;ל סוף שרש קע&quot;א וזה לשונו ואפילו לר&quot;ש בן אלעזר ולרבי בעינן שיהיו מדברים בענין הקדושין ממש, כדגרסינן שם כתנאי רבי אומר והוא שעסוקים באותו ענין ר&quot;ש בן אלעזר אומר אפילו מענין לענין וכו': 

{{דה מפרש|צריך לפרש}} זה גיטיך או זה קדושיך, וצריכא דאי תנא מעשר שני הוה אמינא בהא קאמר ר' יוסי דאיסור לאו הוי אבל גבי גיטין וקדושין דאיסור כרת הוא אימא מודי ליה לר' יהודה, ואי תנא גיטין וקדושין הוה אמינא בהא קאמר ר' יהודה אבל במעשר שני אימא מודי ליה לר' יוסי, צריכא:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ז/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ח|משנה ח]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ח/&gt;{{דה מפרש|המניח איסר וכו'}} {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}}. ויש להסתפק אם היה גורס מהרי&quot;ק ז&quot;ל בבבא דרישא דמתניתין שום פלוגתא שכתוב בפ&quot;ח דהלכות מעשר שני סימן ו' וכתנא קמא: 

{{דה מפרש|אוכל עליו עוד פלג}} משמע פלג פונדיון דהיינו איסר, וכן מצאתי שפירש ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל, אבל ר&quot;ע ז&quot;ל תפס בכולה מתניתין פירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל. ומפירוש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל אין הכרח אם הוא פלג פונדיון או פלג איסר שדבריו סתומים: 

{{דה מפרש|המניח איסר של מעשר שני}} פירש ר&quot;ש ז&quot;ל והעתיקו הרא&quot;ש ז&quot;ל וז&quot;ל המניח איסר מיירי בחבר שראה עם הארץ שחלל מעשר שני על איסר ומסתמא כמו כן הפריש מעשר ראשון דאמרינן עלה בירושלמי דבית הלל כר' אליעזר דאמר הנאמן על השני נאמן על הראשון הלכך כשראוהו מחלל פירות מעשר שני על איסר וערבן עם פירותיו תלינן כמו כן הפריש הראשון ותרם עליו תרומת מעשר ממקום אחר ואחר כך ערבן נמצא בידו פירות מתוקנים שוין אחד עשר איסרין. ואחד ממאה באיסר פירוש אחד ממאה של כל איסר ואיסר של אחד עשר דהיינו אחד עשר פעמים אחד ממאה באיסר והוא תשיעית האיסר דתשע פעמים אחד עשר הן תשעים ותשע ואחד ממאה באיסר דקאמר היינו אחד ממאה מלבר דהוא חד מתשעים ותשע מלגאו שהרי כיון שהיה לו מעשר שני שוה איסר נמצא שהיה בידו טבל שוה אחד עשר איסרין ותשיעית איסר והפריש מעשרה אחד למעשר ראשון ומשוה איסר ותשיעית איסר הפריש תשיעית איסר דבאיסר יש תשע תשיעיות נמצא איסר ותשיעית איסר עשר תשיעיות ומהן הפריש תשיעית למעשר ראשון נשארו שם עשרה איסרין טבולין למעשר שני מהן הפריש שוה איסר וחללו על איסר וערבן עם פירותיו וכך עשה למעשר ראשון הפריש עליו תרומת מעשר ממקום אחר ועירב הפירות עם שאר פירותיו נמצא בידו מתוקן אחד עשר ותשיעית ואם לוקח חבר מאותו עם הארץ אותו צבור של פירות צריך לתקן אותו דמאי חוץ משוה אחד עשר איסרין ותשיעית איסר שהן בתורת מתוקנין. בית שמאי אומרים הכל עשרה כלומר נאמן על השני ואין נאמן על הראשון ואף על פי שרואהו פודה פירות מעשר שני שמא לא הפרישו לראשון וצריך החבר להפריש מעשר ראשון. ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר אם ראה החבר שהופרש אותו מעשר שחלל מפירות שהיו ודאי טבל אוכל עליו אחד עשר כדפרישית וכן תשיעית אלא שלא חש להאריך אבל אם בפירות דמאי עושה כן אינו אוכל כי אם עשרה [ובלשון הר&quot;ש ואין] דאין נאמן על הראשון עכ&quot;ל ז&quot;ל. והקשה הרא&quot;ש ז&quot;ל ולבי מהסס כיון דתיקן עם הארץ זה קצת מפירותיו ולכך אנו מאמינין לו דקצת מפירותיו מתוקנין אם כן אותו הכרי שעירב בו אלו הפירות המתוקנין יהיה כולו בחזקת מתוקן דמה הרויח בתקון אלו הפירות מועטין וחוזר ומערבן עם הטבל זהו מה שהקשה על פירושו ז&quot;ל ותו קשה לי מה שייך להזכיר ודאי ודמאי בפירות שביד עם הארץ ועוד קשה לי דבמתניתין קתני אחד ממאה באיסר ולפירושו אחד ממאה של כל האיסרין הוה ליה למיתני ועוד דדחיק אנפשיה לומר מלגאו ומלבר ועוד קשה טובא דלדידיה בר קפרא דאמר בירושלמי בין בודאי בין בדמאי אחד עשר הן מותרין כמאן לא כתנא קמא ולא כבית שמאי ולא כבית הלל לכך נראה שמוכרח אני לפרש פירוש אחר במשנה זו ובקשתי בפירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל במשניותיו וראיתי שאינו על דרך הירושלמי כלל ונראה בעיני לפרש משנה על דרך הירושלמי כן עם הארץ שהניח לבנו חבר איסר של מעשר שני וכגון שראה שאביו היה לו כרי טבול למעשר ראשון ולמעשר שני ושמע לו שאמר קדושת מעשר שני של כאן תהא מחוללת על איסר זו ומת או הלך לו ומפרש תנא דידן כמה פירות יהא בכרי שיכול לאכלן החבר וקתני שיכול לאכול החבר אפילו אם שוין פירות שבכרי אחד עשר איסר יכול לאכלן כולן ואפילו שיעור התרומת מעשר של מעשר ראשון דאסורה לזרים דהויא אחד ממאה שבכרי גם כן יכול לאכול וטעמא דכיון דתרומת מעשר נטלת שלא מן המוקף כדאיתא פרק אין תורמין נאמר דתרם עליו תרומת מעשר ממקום אחר ואם כן הוו להו מתוקנים עד אחד עשר איסרין כיצד היה הכרי שוה אחד עשר איסרין ותשיעית איסר והפריש מעשרה אחד למעשר ראשון ומשוה איסר ותשיעית איסר הפריש תשיעית איסר דבאיסר יש תשע תשיעיות נמצא איסר ותשיעית איסר עשר תשיעיות מהם הפריש תשיעית איסר למעשר ראשון נשארו שמה עשרה איסרין טבולין למעשר שני ומהן הפריש פירות שוין איסר וחללן על איסר נמצא השתא איסר כולו קדוש למעשר שני וקסבר האי תנא דנאמן על השני נאמן על הראשון ואף על גב דלא ראה את אביו אלא שחילל המעשר שני של הכרי נאמר דודאי תקנו גם כן מן המעשר ראשון ואימור שנתן הדמים של מעשר ראשון ללוי כדאיתא לקמן בירושלמי בסוף מכלתין ולקחן מן הלוי. ואחד ממאה באיסר כלומר האי דשרינן ליה לחבר האיסר הנוסף דהיינו האיסר האחד עשר דהיינו איסר המחלוקת שבו נחלקו בית שמאי ובית הלל לא תימא דאחד ממאה שבכרי דהיינו תרומת מעשר לא שרינן דגם חלק אחד ממאה שבכרי שיש בכאן באיסר זה הנוסף דהיינו תרומת מעשר דהיינו כשיעור עשירית איסר יכול לאכול באיסר הנוסף על העשרה נמי שרינן דעכשיו אין כאן אלא אחד עשר איסרין ותו לא כדתנן לקמן וכדתני בר קפרא. וטעמא משום דהא אמרינן דסבר תנא דמתניתין דהנאמן על השני נאמן לראשון ומחשבון סכום מעשר שני שחילל דהיינו איסר אמרינן סך מעשר ראשון שתיקן ושמא נתן איסר לדמי מעשר ראשון ללוי ואף על גב דהא היה לו לחוש דאין יכול לתת דמים על מעשר ראשון שוה איסר לתת עליו איסר דהא אחד ממאה שבכרי הוי תרומת מעשר ושמא טעה וחשב דסגי בנתינת דמים על אחד ממאה שבכרי באיסר שנתן ומתרץ תנא דלעולם מחזקינן ליה בנאמן ופשיטא דתרם שלא מן המוקף דהא ע&quot;כ אם נאמן על הראשון כל שכן על תרומתו הלכך מצי אכיל אף אם אין בכרי פירות שוין אלא אחד עשר וכל שכן אם אינו שוה אלא עשרה איסרין ותו לא והך שריותא לתנא קמא הויא בין בודאי בין בדמאי וכדתני בר קפרא ולהכי תני בר קפרא דאף על גב דקושטא דמילתא אחד עשר ותשיעית איסר הויין דלא אפשר שישארו עשרה שלימין טבולין למעשר שני אלא בהכי אפילו הכי משום דלבית שמאי לא שרי אלא דוקא עשרה קתני בבית הלל אחד עשר דשרו ואף על גב דלאו מכוון החשבון כי היכי דשרינן אחד ממאה דהיינו תרומת מעשר כיון דלא בעיא מוקף ה&quot;נ אמרינן התשיעית אכלו העכברים או נתנו לאחר ואף על גב דעתה אין כאן אלא אחד עשר שרינן ליה ולהכי לא תני בר קפרא אלא אחד עשר ושמואל פריך עלה בירושלמי. הכל בעשרה בין בודאי בין בדמאי אינו אוכל הכרי אלא אם כן אין בו פירות אלא שיעור עשרה איסרין ולא יותר דהשתא מוכח דאין שם שיעור פירות אלא שיעור איסר למעשר שני שקרא שם והניח אבל אי הוו שיעור אחד עשר הא איכא הכא פירות טבולין וקסבר נאמן על השני ואין נאמן על הראשון. ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר כשהפירות הוו מכנוסו של אביו אז אין חשוד להקדים וכיון שתקנם לשני פשיטא דנאמן על הראשון ואפילו אחד עשר שריין וכדפרישית אבל בדמאי שידע הבן החבר שלקחן עם הארץ אביו מעם הארץ אחר אף על גב שהפריש מעשר שני וחללו אי איכא שיעור אחד עשר איסרין אינו אוכלן דאין נאמנות לעם הארץ ושמא הוטבלו עדיין למעשר ראשון ולא חש על תקונו דקיל ליה ועוד דדמאי שרי להקדים כדאיתא פרקא קמא דדמאי ושמא חשב לתקנו אחר כך ולא הספיק שמת או שהלך לו כך נראה לי עכ&quot;ל ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ואיני יודע טעם למה שראיתי מוגה במשנת החכם הר&quot;ר יהוסף אשכנזי ז&quot;ל כך בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר וכו' והשאר נמחק ושמא תלמיד טועה הגיהו ונתלה באילן גדול וכן כמה הגהות אחרות מצאתי שם שלע&quot;ד לא מצאתי בהן לא טעם ולא ריח אלא אם כן נאמר שכך מצא הגרסא בספרים ישנים. אחר זמן רב באו לידי המשניות שלו ומצאתי שגם שם הוגה בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר וכל השאר עבר עליו קולמוסו וכתב בחוץ בס&quot;א גרסינן כמו בפנים ונראה לי שהוא שבוש עכ&quot;ל ז&quot;ל. ומכל מקום צריך עיון דאמאי לא אתנייא בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל ועיין במה שכתוב לעיל פרק שני סוף סימן ט': 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל. ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה אם נשאר על האיסר של ודאי אחד מעשרה חייב לאכול עליו עוד שנים ע&quot;כ. אמר המלקט מלת שנים אינה מובנת מפירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל שמשם העתיק ר&quot;ע ז&quot;ל כדכתיבנא ובתוספות יום טוב הגיה אחד:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ח/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ט|משנה ט]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ט/&gt;{{דה מפרש|כל המעות הנמצאות וכו'}} ובקצת נוסחאות הנמצאות בירושלם:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ט/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד י|משנה י]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש י/&gt;{{דה מפרש|להיות כונסין חולין בקרבן}} כך הגיה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל בקרבן בבי&quot;ת:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש י/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד יא|משנה יא]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יא/&gt;{{דה מפרש|המוצא כלי וכו'}} ושם בגמרא הגרסא דלי&quot;ת דמוע רוצה לומר חולין ותרומה שנתערבו ואין נאכל אלא לכהנים: 

{{דה מפרש|תיו תחת תרומה}} ומשמע דאפילו שלא בשעת הסכנה הוי הדין כן מאחר שלפעמים עושין כן גם שלא בשעת הסכנה משום רגילות דשעת הסכנה ע&quot;כ מן מהר&quot;י קולון ז&quot;ל שרש קס&quot;א: 

{{דה מפרש|ר' יוסי אומר כלם שמות בני אדם הם}} ק' קהת מ' משה ד' דוד ט' טרפון ת' תחן ור' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר להו דלדידיהם אפילו כתוב בו כל התיבה שלימה הא קאמר בסיפא דמותר דאימור אשתקד היתה מלאה פירות תרומה ופינה ותנא קמא סבר לא חיישינן שמא פינה. ובפרק האשה שלום איכא מאן דאמר דכולי עלמא חיישינן שמא פינן והכא בהא קמיפלגי מר סבר אם איתא דפינן מיגרר הוה גריר ליה לאות ומר סבר אשתלויי אשתלי ומפרש בגמרא ירושלמי דתנא קמא לא פליג אלא באותו אדם עצמו אבל אם מת אין לבנו טענה ומודי לר' יוסי: 

{{דה מפרש|והיא מלאה פירות}} מחק ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מלת והיא: 

{{דה מפרש|אשתקד}} שנה שעברה כמו שתא קדמייתא ואשתדא ר&quot;ל שתא דא ובתוספתא מודה ר' יוסי שאם כתוב על פי המגופה של החבית או בנייר על פי חבית אם תרומה הרי זה תרומה ואם מעשר הרי זה מעשר דכיון דמצא הכי על פי המגופה ודאי לא פינה אותה דהא בכל שנה עושין לחביות מגופות חדשות. ובירושלמי תניא מצא כלי כתוב עליו אל&quot;ף או דלי&quot;ת או חי&quot;ת או טי&quot;ת או רי&quot;ש או מ&quot;ם או תי&quot;ו כל אלו ר&quot;ל תרומה ולמעוטי חולין. אל&quot;ף דנקראת התרומה ראשית. דלי&quot;ת דמאי ויש בה תרומה. חי&quot;ת חלבו ותרומה קרויה חלב דכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן. טי&quot;ת טובו ותרגום חלב הארץ טובא דארעא. רי&quot;ש ראשית דהיינו תרומה. מ&quot;ם מעשר ויש בו תרומה ויש לספק שמא מעשר שני הוא וטעון חומה. תי&quot;ו תרומה. ואם היה כתוב בו בי&quot;ת פ&quot;א שי&quot;ן ר&quot;ל מעשר שני בי&quot;ת על שם שהוא שני. פ&quot;א על שם דבעי פדיון. שי&quot;ן שקרוי שני. וכן גם כן אם היה כתוב עליו יו&quot;ד מ&quot;ם מעשר כמשמעו. וכן גם כן אם היה כתוב עליו עיר הרי זה מעשר שני שטעון עיר. ואם היה כתוב עליו מעשר עיר סימן הוא שנפדה ונאכל בכל עיר חוץ למחיצה: 

{{דה מפרש|היתה מלאה פירות תרומה}} מחק הר&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מלת פירות:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יא/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד יב|משנה יב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יב/&gt;{{דה מפרש|הרי שם}} כך צריך להיות. ובירושלמי דפירקין ודפרקא קמא דביצה איכא מאן דבעי לאוקומי מתניתין כרבי דתניא הניח מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה נוטל דברי רבי וחכמים אומרים הכל חולין וכן נמי ההיא מתניתין דביצה דקתני שנים ומצא שלשה אסורין שלשה ומצא שנים מותרין האי סיפא כרבי וכיון דמתניתין יחידאה היא פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל שאם אמר לו הרי שם מאתים ונמצא מנה הרי הוא חולין והיינו כרבנן ואיכא מאן דמוקי למתניתין ככולי עלמא דכי אפליגו רבי ורבנן היינו כשהוא הניח והוא מצא דכיון דאינו זוכר כלל איכא למימר בודאי כולהו חולין אבל הכא במשנתנו אביו הניח ובנו מצא ומי יימר דאם אביו מצאם שחסרו היה נותן אל לבו ונזכר שנטל מהן והניח מהן הלכך מודו הכא דהוי השאר מעשר. וכתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל וסתם מתניתין רבי דפרק קמא דפסחים ולמאן דאמר בפרקא קמא דביצה מחלוקת בכיס אחד אבל בשני כיסין דברי הכל מנה מונח ומנה נוטל מיתוקמא מתניתין לכולי עלמא בשני כיסין ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יב/&gt;

==הערות==

* {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגהה: נראה לי דהכי פירושו המניח איסר במדינה והלך לירושלם ואכל שם על אותו איסר פירות שוה חציו ואחר כך הלך לעיר אחרת עם האיסר והניח את האיסר באותה העיר וחזר לירושלם ועכשיו הוא רוצה לאכול פירות בירושלם על סמך אותו האיסר אוכל עליו עוד איסר וכו'. אך צריך עיון אם שמין את האיסר במה שהוא שוה בירושלם או במה שהוא שוה במקום שהוא בו עכ&quot;ל הרי&quot;א ז&quot;ל. 

עוד כתב המניח איסר של מעשר שני אוכל עליו אחד עשר איסר ואחד ממאה באיסר בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה פירוש בודאי הוא מותר לאכול עליו אחד עשר איסר וכו' כמו שאמרנו אבל בדמאי יש לחוש שמא אותו העם הארץ נחשד על הראשונה ולא על השניה ועל כן צריך להפריש מעשר שני אחד מעשרה וה' יאיר עיני עכ&quot;ל ז&quot;ל. 

עוד כתב על מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל יאכל עליו עד אחד עשר באיסר וכו'. כתב פירוש זה אינו נכון כלל ואין דרך ושייכות לדברי המשנה עמו ונראה לי לפרש דהכי קאמר המניח איסר של מעשר כלומר מי שיש לו פירות טבל באוצר והוא לוקח איסר של כסף ומניח אותו ומחלל עליו את המעשר שני של אותו האוצר כמה פירות הוא רשאי להפריש מהאוצר על סמך אותו האיסר של מעשר שני אחד עשר איסר ואחד מעשרה באיסר ואחד ממאה באיסר כלומר מותר ליקח מן האוצר פירות שהן שוין אחד עשר איסר ואחד מעשרה באיסר כלומר ופירות שהן שוין עשירית איסר ופירות שהן שוין אחד ממאה באיסר כי מאלה הפירות יעלה למעשר שני איסר כי התרומה כבר הופרשה מהכרי קודם שנעשה אוצר כי אסור לגרן שתעקר עד שיפרישו ממנה תרומה והרי כשהוא בא להפריש מעשר ראשון מאלה האחד עשר איסר הוא מפריש איסר ועשירית של איסר ואם כן לא ישארו עשרה שלימים להפריש מהם מעשר שני ועל כן צריך ליטול עוד עשירית של איסר כדי שישארו עשרה שלימים להפריש מהם איסר שלם למעשר שני אך מכל מקום אפילו יש בכאן אחד עשר איסר ועשירית של איסר ישאר עשרה שלימים למעשר שני ע&quot;כ. וחסר חצי שורה.}}


&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ד]]
[[קט:משנה מסכת מעשר שני|ד]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>exuput3mmaohgwdrw3gzzhycrn070eo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017352</id>
      <parentid>3017348</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T14:33:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <origin>3017352</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40721" sha1="th63k2qy0uo8bam34dscuv51rn8jpo9" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|ג|ד|ה}}
 
===[[משנה מעשר שני ד א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|המוליך פירות וכו'}} וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל ברוב הספרים גרסת המוליך פירות למעשר שני בלמאן דאמר ע&quot;כ. ודוקא כשמוליכן לפדותן שם, אבל אם הוליכן להעלותן ואחר כך נמלך לפדותן אין כאן איסור כלל, ודוקא בפירות מעשר שני של ודאי, אבל פירות מעשר שני של דמאי פודין אותן כשער הזול. וכתב ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל דבירושלמי מפרש דדוקא דיעבד, ואפילו ממקום הזול לפדותן במקום היוקר ביוקר אסור לכתחלה דגזרינן הא אטו הא ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|יציאות}} כמו הוצאות. וראיתי שהחכם ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מחק היו&quot;ד השניה ונקד היו&quot;ד הראשונה בשב&quot;א והוי&quot;ו בחיר&quot;ק והצד&quot;י בקמ&quot;ץ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|פודין מעשר שני בשער הזול וכו'}} ובירושלמי איכא תנא דסבירא ליה דדוקא פודין כשער הזול ולא כשער היוקר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|את שדמיו ידועים נפדה על פי אחד ואת שאין דמיו ידועים נפדה על פי שלשה}} כך הגיה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|על פי עד אחד}} לא גרסינן מלת עד, וכן בירושלמי ליתה ולא כמפרשים, והכי נמי מסתברא וכמו שנכתוב בסמוך בסייעתא דשמיא, וגם ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מחקה. 

ופירש הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל אמתניתין פודין מעשר שני כשער הזול, סאה של פירות מעשר כשבא לפדיותה בכסף אין לשערה כפי מה שירויח החנוני אלא כפי מה שיקחנה מן הגננין דדרך חנוני ליקח בזול דהיינו בין בשעת הזול בין בשעת היוקר, ותניא בתוספתא הפורט דינר כסף למעשר שני כמות שהחנוני לוקח ולא כמות שהוא מוכר, פירוש כשבא לפרוט הסלע על פרוטות ולוקח אגודות ירק יחלל סך אגודות על סך פרוטות וסך האגודות היינו מה שהחנוני לוקח מן הגננים ולא כדרך שהוא מוכר. 

כמות שהשלחני פורט כשבא לחלל מעות כסף או פרוטות על סלע, וכשהשלחני מחליף הסלע לפרוטות או למעות נקרא פורט ואז מקבל הפרוטות כשער בית המטבע שמונה באיסר או ששה באיסר, וכשרוצה להחליפן בסלעים לאנשים דרך הוא לתת מעה פחות לפורטים, וכשמקבל הסלע נקרא מצרף לשון צרוף שחלקים רבים מקבץ בידו לחלק אחד, וקתני הכא דאדם שיש לו מעות ממעשר שני שיעור סלע ובא לחלל המעות בסלע מונה מעות בסלע כמות שהשלחני לוקחן לעצמו דהיינו כשלוקחן מבית המטבע לפרוט ולא כמו שמוכרן, והכי תניא בתוספתא המצרף דינר זהב למעשר שני כמות שהשלחני פורט ולא כמות שהוא מצרף. 

אין פודין מעשר שני אכסרה בשומא בלא מדה ובלא משקל פירות שהרקיבו או מעות שהחלידו כדתניא בתוספתא אין פודין מעשר שני אכסרה, כיצד היו לו פירות מרקיבין ומעות מחלידין לא יאמר כמה אדם רוצה ליתן בצובר זה וכמה אדם רוצה ליתן בכרי זה אלא אומר כמה אדם רוצה ליקח לו פירות בסלע כמה אדם רוצה ליקח לו מעות בדינר, ופירש ר&quot;י ז&quot;ל אומר כמה מעות חלודות אדם רוצה ליקח בסלע ומחלל עליהן פירות ששוין סלע מאחר שאמרו לו כי אלו המעות שוין סלע וכן כמה פירות נרקבין אדם לוקח בסלע. על פי אחד לוקח אחד בקי בשומא, על פי שלשה מפרש בירושלמי על פי שלשה לקוחות דהיינו סוחרים בקיאין במקח וממכר יין שהקרים שהתחיל להחמיץ עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|שקרס}} כמו שהקריס, וכן הוא בברייתא בפרקא קמא דסנהדרין דף י&quot;ד שהקריס, גרסא אחרת במתניתין שקסס מלשון פריו יקוסס. וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל שכן הוא בכל הספרים: 

{{דה מפרש|שהחליאו}} כמו שהחלידו הרמב&quot;ם ז&quot;ל, אכן הרוב שונים שהחלידו:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|בעה&quot;ב אומר וכו'}} ומאי דקשה אמתניתין מההיא דהבעלים קודמין מפני שהן מוסיפים חומש כתבנוהו שם בערכין פ&quot;ח מ&quot;ב, ובירושלמי משני מפני שעל החומש יכול להערים וכדפירש ר&quot;ע ז&quot;ל, וכן פירש גם כן הרמב&quot;ם ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|בסלע ואיסר}} האיסר הוא אחד מששה ותשעים בסלע, שהרי הסלע ארבעה דינרין והדינר ששה מעין והמעה שני פונדיונין והפונדיון שני איסרין: 

{{דה מפרש|הפודה מעשר שני שלו}} ומצאתי שפירש ה&quot;ר יונה ז&quot;ל ראש פרק שלושה שאכלו שהפודה מעשרותיו יש לו להוסיף חומש כדי שלא יערים ויפדה אותו בפחות משוויו, דכתיב ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|ובין שניתן לו במתנה}} בירושלמי איכא מאן דמוקי לה בפירות שהן טבולין למעשר וקסבר מתנות שלא הורמו לאו כמי שהורמו דמיין וכל זמן שלא הורם לאו ממון גבוה הוא דאין שם מעשר עליו וניתן במתנה, ואיכא מאן דמוקי לה כר&quot;מ דאית ליה בפרק יש בכור דאין מתנה כמכר, אבל התם בקדושין מסיק בפירות שהן טבולין דמודה בהן ר&quot;מ דאכתי לא הוו ממון גבוה: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל ובין שניתן לו במתנה הטבל קודם שהפרישו ממנו וכו'. וכתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו נראה, ולפי דבריו היה לו לומר בין שגדל בשדהו ובין שקנה הפירות והפריש המעשר ובמסכת קדושין פ&quot;א אומר בגמרא דיהיב ליה בטבלייהו, ונראה לי שכך פירושו שלא נתן לו זה המעשר שני אלא בטיבליה דקאמר ליה קודם שקרא לו שם הרי הוא לך במתנה על מנת שאעשה אותו מעשר על פירותי, כך נראה לי וצריך עיון ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|ושפחתו העבריה}} בבבלי ובירושלמי דייק האי שפחתו היכי דמי אי גדולה שהביאה סימנין מאי בעיא גביה הא קנתה עצמה בסימנין ואי בקטנה קטן מי אית ליה זכייה, ובבבלי משני דמתניתין מיירי במעשר שני דעציץ שאינו נקוב דלא מיחייב אלא מדרבנן ומשום הכי זוכה, ובירושלמי מוקי לה כרבנן דאמרי בשם רב נחמן דקטן שנותנין לו אגוז ומצניעו ומחזירו לאחר זמן גזלו גזל זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים, ואיכא מאן דמשני דבשיטת הפעוטות קתני הכא דתנן בפרק הניזקין הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין והכא נמי גבי מעשר שני לא פלוג רבנן בזכיותיו ואפילו דאית ליה אב, והא דתני סיפא אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו וכן נמי תנן בפרק חלון התם מיירי בקטן שאין לו דעת כלל כגון צרור ונוטלו אגוז וזורקו, ובנו ובתו הגדולים פליגי בה אמוראי בפרקא קמא דבבא מציעא איכא מאן דאמר דגדול גדול ממש ואיכא מאן דאמר כל שאינו סומך על שלחן אביו זהו גדול: 

{{דה מפרש|ופדה לך}} לעצמך בירושלמי מפרש דאו פדה לך קאמר, דבחדא סגי אם פודה לעצמו אף על פי שפודה במעות של בעל הבית, אי נמי פדה לי במעות שלך שנתתי לך אינו מוסיף חומש דבעינן הוא ופדיונו משלו, ומפיק לה מקרא דכתיב ממעשרו חמישיתו יוסף עליו משמע כי היכי דחומש שלו הדמים של הפדיון הן שלו: 

{{דה מפרש|ולא לעבדו ושפחתו הכנענים}} בירושלמי רמי עלה דמתניתין מההיא דתנן במציעא פרק השואל, השואל את הפרה ואמר ליה שלחה לי ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך ושלחה ומתה חייב אלמא שהעבד זוכה מרבו לאחר דחשבינן ליה דעבדו של משאיל זוכה לשואל הלכך כי נאנסה ברשות שואל נאנסה ובמתניתין אמרינן דיד עבד כיד רבו דמי, ומשני ר' אלעזר דהתם מיירי בעבד עברי, ור' יוחנן אמר אפילו בעבד כנעני תפתר באומר לו שואל למשאיל פתח לה והיא באה מאליה דכיון דאמר ליה כן הא קבלה עליה מכי יצאת מן הבית. 

ואיכא מאן דמשני דמתניתין דהכא ודפרק חלון כר&quot;מ דסבירא ליה בפרקא קמא דקדושין דאין קנין לעבד בלא רבו, וההיא דהתם פרק השואל כרבנן דפליגי עליה דר&quot;מ התם במתניתין דבקדושין וסבירא ליה דיש קנין לעבד בלא רבו, ופרכינן ואי מתניתין דבפרק חלון כר' מאיר דיד עבד כיד רבו והא ר&quot;מ נמי סבר דיד אשה כיד בעלה והיכי מצי מזכה בידה לאחרים והא לא נפיק מידו דבתרווייהו פליגי ר&quot;מ ורבנן בפרקא קמא דקדושין והיכי קתני התם בעירובין ועל ידי אשתו, ומשני דההיא ר&quot;ש בן אלעזר אליבא דר&quot;מ דסבירא ליה דר&quot;מ עביד יד עבד כיד רבו ולא עביד יד אשה כיד בעלה:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;{{דה מפרש|הרי פירות הללו}} של מעשר שני נתונין לך במתנה ומכיון שקנאם זה במתנה נעשה הראשון נכרי אצלם ויכול לפדותן בלא חומש, וחוזר ואומר הרי פירות של מעשר שלך יהיו מחוללין על מעות שיש לי בבית ויקנה המעשר הזה את המעות ויצא לחולין, והא דנקט אין בידו מעות היינו דאם יש בידו שם בגורן לא היה אומר התנא לעשות כן אלא המעות הללו היה מוסר לחברו ומקנה אותן לו במשיכה וחברו זה פודה את המעשר דהכי עדיף טפי שאינה נראית הערמה כל כך להפטר מן החומש, והאי גרן מוקמינן ליה התם בפרק הזהב בגרן שאינה שלו דאי בגרן שלו יתן לו בעל המעשר קרקע בחזקה ואגבן המעות ומשיחזיק זה בקרקע יהיו המעות קנויות לו בכל מקום שהן כדתנן בפרקא קמא דקדושין נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה, וחברו זה יאמר הרי הפירות הללו מחוללין על מעות שיש לי בביתך דהכי עדיף דהוי נכרי אלא ודאי דגרן אינה שלו וסודר נמי לית ליה דאי הוה ליה סודר הוה מקני ליה מעות אגב סודר, ודחינן ואיכפל תנא לאשמועינן גברא ערטילאה דלית ליה ולא כלום אלא לאו שמע מינה בגרן שאינה שלו אבל סודר יש לו ואפילו הכי הפירות צריך ליתנם לו במתנה שאין המעות נקנין בחליפין שמע מינה, וזה לשון הר&quot;ש ז&quot;ל בריש הזהב דייק מהכא דאין מטבע נקנה בחליפין דמשמע טעמא דאין בידו מעות הא אם יש בידו מעות יהיב ליה להיאך ופריק דהכי עדיף טפי דהוה ליה נכרי ואי אמרת מטבע נקנה בחליפין ניקני ליה אגב סודר ע&quot;כ. והני פירות איבעית למימר שלא נתנם לו בעודן טבל אלא פירות מעשר שני ממש, צריך לומר דמתניתין ר' יהודה דסבירא ליה מעשר שני ממון הדיוט הוא: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל ודוקא שנתן אותם לו בטבלן וכו'. כתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו נראה, אלא כפשוטו הוי ע&quot;כ:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|משך הימנו וכו'}} ובקדושין פרק האיש מקדש דייקינן מדקתני ומשתכר בסלע שמע מינה דסתם לן תנא כר' יהודה דאמר מעשר שני ממון הדיוט הוא: 

{{דה מפרש|נותן לו סלע}} לפי שקנאו במשיכה עכ&quot;ל ר&quot;ע ז&quot;ל, והוה משמע שהוא פירוש רש&quot;י ז&quot;ל אך בפשיטות אתי פירוש ר&quot;ע ז&quot;ל כפירוש הר&quot;ש והראב&quot;ד ז&quot;ל, ולפי זה מתניתין דלא כרשב&quot;ג דמתניתין משמע מינה דאינו פדוי אלא דוקא בשעת מתן מעות ואיהו קאמר בברייתא לעולם משיכת מעשר שני הוא פדיונו. ופירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל קרא בזו ההלכה פדייה לנתינת הזהב של מעשר שני אף על פי שאותן הדמים יצאו לחולין בלי ספק לפי שלא הקפיד התנא על המלות כיון שהענין ידוע וזכור ע&quot;כ, ומכל מקום עיין שם בלשונו ז&quot;ל. 

ועל מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל וצריך לפדותו כשער של עכשיו וכו', כתב עליו ה&quot;ר אפרים אשכנזי ז&quot;ל נראה לי שאין האמת כך, ועיין בפרק האיש מקדש שהגמרא הביאה זו המשנה לשם ובזה הלשון הביאה אותה לשם נותן סלע ומשתכר סלע מפני שמעשר שני שלו, ופירש רש&quot;י ז&quot;ל משך הימנו איש מחברו נותן סלע וקנה את המעשר שמשעה שמשכו קנאו ולא אמרינן ברשות בעליו מעשר אייקר וצריך לחללו בשנים מפני שמעשר שני שלו שמעשר ממון הדיוט הוא ונקנה במשיכה, ובגמרא אמרינן בהדיא שזו המשנה סברה כר' יהודה דאמר מעשר ממון הדיוט הוא ולא כר&quot;מ שסובר שהמעשר ממון גבוה הוא וכך הוא מוסכם בגמרא שזאת המשנה נשנית דוקא כר' יהודה, ואליבא דפירושו של רבינו עובדיה ז&quot;ל נשנית אליבא דר&quot;מ עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ומשתכר בסלע}} פירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל שירויח הוא הסלע אחר להוציאו במה שירצה ליהנות בו שהוא חושב אותו בשני סלעים כמו שהוא שוה עכשיו ונהנה בו בשאר צרכיו ע&quot;כ, וזה אפשר יובן עם מה שנכתב דמתניתין ר' יהודה דאמר מעשר שני ממון הדיוט, אבל בפ&quot;ח דהלכות מעשר שני ונטע רבעי כתב והשכר למעשר, וכתב שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל דכיון דאפסיקא הלכתא כר&quot;מ דמעשר שני ממון גבוה אם כן לית הלכתא כזאת המשנה ולהכי שינה בפירושה כי היכי דתיקום אליבא דהלכתא ע&quot;כ. וכאשר פירש מתניתין ר&quot;ע ז&quot;ל פירשוה ה&quot;ר שמשון והראב&quot;ד ז&quot;ל.

וכתב עוד שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל להשיב בעד הרמב&quot;ם ז&quot;ל דהא דאמרינן בירושלמי מתניתין דלא כרשב&quot;ג וכו' לא קאי רק אסיפא דמתניתין, והיינו דקאמר בדרשב&quot;ג לעולם כלומר בין ברישא בין בסיפא לעולם בתר שעת משיכה אזלינן דמשיכתו של מעשר היא פדיונו בין להקל בין להחמיר, ואילו לתנא דידן אף על גב דברישא אזיל בתר שעת משיכה בסיפא לא אזיל בתר שעת משיכה לגבי מעשר אלא בתר שעת פדייה להקל על המעשר ע&quot;כ. ובמה שכתב הוא ז&quot;ל לדעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל דלהכי שינה בפירושה כי היכי דתיקום אליבא דהלכתא, הכי נמי נימא לפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל שהוא פירוש הנהו רבנן גאונים ותקיפי עולם, ובזה נסתלקה קושיית ה&quot;ר אפרים אשכנזי ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|נותן לו סלע מחולין וסלע ממעשר שני שלו}} כך מצאתי מוגה, אבל מתוך פירוש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל לא משתמע הכי: 

{{דה מפרש|אם היה עם הארץ נותן לו מִדִמְיֹו}} גרסינן בשקל ותקח מפריו וקרי ליה הכי דמאי שלו אף על גב דחבר ניהו תריץ מה שעם הארץ הוא למוד לאכול דעמי הארץ אוכלין דמאי דחשודין הן עליו, הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. וה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל לא נקדו, אכן כתב בכל הספרים מצאתי מדמיו ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ז/&gt;{{דה מפרש|צריך לפרש}} לומר זהו פדיון מעשר שני ואם לאו לא יצא מעשר לחולין: 

{{דה מפרש|גיטה וקדושיה}} פירוש גיטה או קדושיה: 

{{דה מפרש|דיו}} בגמרא גם בירושלמי מפרש ובלבד שעסוקין באותו ענין, ור' אלעזר בר&quot;ש סבירא ליה אפילו אין עסוקין באותו ענין אלא מענין לענין באותו ענין. וכתוב במהר&quot;י קולון ז&quot;ל סוף שרש קע&quot;א וזה לשונו ואפילו לר&quot;ש בן אלעזר ולרבי בעינן שיהיו מדברים בענין הקדושין ממש, כדגרסינן שם כתנאי רבי אומר והוא שעסוקים באותו ענין ר&quot;ש בן אלעזר אומר אפילו מענין לענין וכו': 

{{דה מפרש|צריך לפרש}} זה גיטיך או זה קדושיך, וצריכא דאי תנא מעשר שני הוה אמינא בהא קאמר ר' יוסי דאיסור לאו הוי אבל גבי גיטין וקדושין דאיסור כרת הוא אימא מודי ליה לר' יהודה, ואי תנא גיטין וקדושין הוה אמינא בהא קאמר ר' יהודה אבל במעשר שני אימא מודי ליה לר' יוסי, צריכא:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ז/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ח|משנה ח]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ח/&gt;{{דה מפרש|המניח איסר וכו'}} {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}}. ויש להסתפק אם היה גורס מהרי&quot;ק ז&quot;ל בבבא דרישא דמתניתין שום פלוגתא שכתוב בפ&quot;ח דהלכות מעשר שני סימן ו' וכתנא קמא: 

{{דה מפרש|אוכל עליו עוד פלג}} משמע פלג פונדיון דהיינו איסר, וכן מצאתי שפירש ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל, אבל ר&quot;ע ז&quot;ל תפס בכולה מתניתין פירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל. ומפירוש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל אין הכרח אם הוא פלג פונדיון או פלג איסר שדבריו סתומים: 

{{דה מפרש|המניח איסר של מעשר שני}} פירש ר&quot;ש ז&quot;ל והעתיקו הרא&quot;ש ז&quot;ל וזה לשונו, המניח איסר מיירי בחבר שראה עם הארץ שחלל מעשר שני על איסר ומסתמא כמו כן הפריש מעשר ראשון דאמרינן עלה בירושלמי דבית הלל כר' אליעזר דאמר הנאמן על השני נאמן על הראשון, הלכך כשראוהו מחלל פירות מעשר שני על איסר וערבן עם פירותיו תלינן כמו כן הפריש הראשון ותרם עליו תרומת מעשר ממקום אחר ואחר כך ערבן נמצא בידו פירות מתוקנים שוין אחד עשר איסרין:

{{דה מפרש|ואחד ממאה באיסר}} פירוש אחד ממאה של כל איסר ואיסר של אחד עשר דהיינו אחד עשר פעמים אחד ממאה באיסר והוא תשיעית האיסר דתשע פעמים אחד עשר הן תשעים ותשע, ואחד ממאה באיסר דקאמר היינו אחד ממאה מלבר דהוא חד מתשעים ותשע מלגאו שהרי כיון שהיה לו מעשר שני שוה איסר נמצא שהיה בידו טבל שוה אחד עשר איסרין ותשיעית איסר, והפריש מעשרה אחד למעשר ראשון ומשוה איסר ותשיעית איסר הפריש תשיעית איסר דבאיסר יש תשע תשיעיות נמצא איסר ותשיעית איסר עשר תשיעיות ומהן הפריש תשיעית למעשר ראשון, נשארו שם עשרה איסרין טבולין למעשר שני מהן הפריש שוה איסר וחללו על איסר וערבן עם פירותיו, וכך עשה למעשר ראשון הפריש עליו תרומת מעשר ממקום אחר, ועירב הפירות עם שאר פירותיו נמצא בידו מתוקן אחד עשר ותשיעית, ואם לוקח חבר מאותו עם הארץ אותו צבור של פירות צריך לתקן אותו דמאי חוץ משוה אחד עשר איסרין ותשיעית איסר שהן בתורת מתוקנין: 

{{דה מפרש|בית שמאי אומרים הכל עשרה}} כלומר נאמן על השני ואין נאמן על הראשון, ואף על פי שרואהו פודה פירות מעשר שני שמא לא הפרישו לראשון וצריך החבר להפריש מעשר ראשון:

{{דה מפרש|ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר}} אם ראה החבר שהופרש אותו מעשר שחלל מפירות שהיו ודאי טבל אוכל עליו אחד עשר כדפרישית וכן תשיעית אלא שלא חש להאריך אבל אם בפירות דמאי עושה כן אינו אוכל כי אם עשרה [ובלשון הר&quot;ש ואין] דאין נאמן על הראשון עכ&quot;ל ז&quot;ל. והקשה הרא&quot;ש ז&quot;ל ולבי מהסס כיון דתיקן עם הארץ זה קצת מפירותיו ולכך אנו מאמינין לו דקצת מפירותיו מתוקנין אם כן אותו הכרי שעירב בו אלו הפירות המתוקנין יהיה כולו בחזקת מתוקן דמה הרויח בתקון אלו הפירות מועטין וחוזר ומערבן עם הטבל זהו מה שהקשה על פירושו ז&quot;ל ותו קשה לי מה שייך להזכיר ודאי ודמאי בפירות שביד עם הארץ ועוד קשה לי דבמתניתין קתני אחד ממאה באיסר ולפירושו אחד ממאה של כל האיסרין הוה ליה למיתני ועוד דדחיק אנפשיה לומר מלגאו ומלבר ועוד קשה טובא דלדידיה בר קפרא דאמר בירושלמי בין בודאי בין בדמאי אחד עשר הן מותרין כמאן לא כתנא קמא ולא כבית שמאי ולא כבית הלל לכך נראה שמוכרח אני לפרש פירוש אחר במשנה זו ובקשתי בפירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל במשניותיו וראיתי שאינו על דרך הירושלמי כלל ונראה בעיני לפרש משנה על דרך הירושלמי כן עם הארץ שהניח לבנו חבר איסר של מעשר שני וכגון שראה שאביו היה לו כרי טבול למעשר ראשון ולמעשר שני ושמע לו שאמר קדושת מעשר שני של כאן תהא מחוללת על איסר זו ומת או הלך לו ומפרש תנא דידן כמה פירות יהא בכרי שיכול לאכלן החבר וקתני שיכול לאכול החבר אפילו אם שוין פירות שבכרי אחד עשר איסר יכול לאכלן כולן ואפילו שיעור התרומת מעשר של מעשר ראשון דאסורה לזרים דהויא אחד ממאה שבכרי גם כן יכול לאכול וטעמא דכיון דתרומת מעשר נטלת שלא מן המוקף כדאיתא פרק אין תורמין נאמר דתרם עליו תרומת מעשר ממקום אחר ואם כן הוו להו מתוקנים עד אחד עשר איסרין כיצד היה הכרי שוה אחד עשר איסרין ותשיעית איסר והפריש מעשרה אחד למעשר ראשון ומשוה איסר ותשיעית איסר הפריש תשיעית איסר דבאיסר יש תשע תשיעיות נמצא איסר ותשיעית איסר עשר תשיעיות מהם הפריש תשיעית איסר למעשר ראשון נשארו שמה עשרה איסרין טבולין למעשר שני ומהן הפריש פירות שוין איסר וחללן על איסר נמצא השתא איסר כולו קדוש למעשר שני וקסבר האי תנא דנאמן על השני נאמן על הראשון ואף על גב דלא ראה את אביו אלא שחילל המעשר שני של הכרי נאמר דודאי תקנו גם כן מן המעשר ראשון ואימור שנתן הדמים של מעשר ראשון ללוי כדאיתא לקמן בירושלמי בסוף מכלתין ולקחן מן הלוי. ואחד ממאה באיסר כלומר האי דשרינן ליה לחבר האיסר הנוסף דהיינו האיסר האחד עשר דהיינו איסר המחלוקת שבו נחלקו בית שמאי ובית הלל לא תימא דאחד ממאה שבכרי דהיינו תרומת מעשר לא שרינן דגם חלק אחד ממאה שבכרי שיש בכאן באיסר זה הנוסף דהיינו תרומת מעשר דהיינו כשיעור עשירית איסר יכול לאכול באיסר הנוסף על העשרה נמי שרינן דעכשיו אין כאן אלא אחד עשר איסרין ותו לא כדתנן לקמן וכדתני בר קפרא. וטעמא משום דהא אמרינן דסבר תנא דמתניתין דהנאמן על השני נאמן לראשון ומחשבון סכום מעשר שני שחילל דהיינו איסר אמרינן סך מעשר ראשון שתיקן ושמא נתן איסר לדמי מעשר ראשון ללוי ואף על גב דהא היה לו לחוש דאין יכול לתת דמים על מעשר ראשון שוה איסר לתת עליו איסר דהא אחד ממאה שבכרי הוי תרומת מעשר ושמא טעה וחשב דסגי בנתינת דמים על אחד ממאה שבכרי באיסר שנתן ומתרץ תנא דלעולם מחזקינן ליה בנאמן ופשיטא דתרם שלא מן המוקף דהא ע&quot;כ אם נאמן על הראשון כל שכן על תרומתו הלכך מצי אכיל אף אם אין בכרי פירות שוין אלא אחד עשר וכל שכן אם אינו שוה אלא עשרה איסרין ותו לא והך שריותא לתנא קמא הויא בין בודאי בין בדמאי וכדתני בר קפרא ולהכי תני בר קפרא דאף על גב דקושטא דמילתא אחד עשר ותשיעית איסר הויין דלא אפשר שישארו עשרה שלימין טבולין למעשר שני אלא בהכי אפילו הכי משום דלבית שמאי לא שרי אלא דוקא עשרה קתני בבית הלל אחד עשר דשרו ואף על גב דלאו מכוון החשבון כי היכי דשרינן אחד ממאה דהיינו תרומת מעשר כיון דלא בעיא מוקף ה&quot;נ אמרינן התשיעית אכלו העכברים או נתנו לאחר ואף על גב דעתה אין כאן אלא אחד עשר שרינן ליה ולהכי לא תני בר קפרא אלא אחד עשר ושמואל פריך עלה בירושלמי. הכל בעשרה בין בודאי בין בדמאי אינו אוכל הכרי אלא אם כן אין בו פירות אלא שיעור עשרה איסרין ולא יותר דהשתא מוכח דאין שם שיעור פירות אלא שיעור איסר למעשר שני שקרא שם והניח אבל אי הוו שיעור אחד עשר הא איכא הכא פירות טבולין וקסבר נאמן על השני ואין נאמן על הראשון. ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר כשהפירות הוו מכנוסו של אביו אז אין חשוד להקדים וכיון שתקנם לשני פשיטא דנאמן על הראשון ואפילו אחד עשר שריין וכדפרישית אבל בדמאי שידע הבן החבר שלקחן עם הארץ אביו מעם הארץ אחר אף על גב שהפריש מעשר שני וחללו אי איכא שיעור אחד עשר איסרין אינו אוכלן דאין נאמנות לעם הארץ ושמא הוטבלו עדיין למעשר ראשון ולא חש על תקונו דקיל ליה ועוד דדמאי שרי להקדים כדאיתא פרקא קמא דדמאי ושמא חשב לתקנו אחר כך ולא הספיק שמת או שהלך לו כך נראה לי עכ&quot;ל ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ואיני יודע טעם למה שראיתי מוגה במשנת החכם הר&quot;ר יהוסף אשכנזי ז&quot;ל כך בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר וכו' והשאר נמחק ושמא תלמיד טועה הגיהו ונתלה באילן גדול וכן כמה הגהות אחרות מצאתי שם שלע&quot;ד לא מצאתי בהן לא טעם ולא ריח אלא אם כן נאמר שכך מצא הגרסא בספרים ישנים. אחר זמן רב באו לידי המשניות שלו ומצאתי שגם שם הוגה בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר וכל השאר עבר עליו קולמוסו וכתב בחוץ בס&quot;א גרסינן כמו בפנים ונראה לי שהוא שבוש עכ&quot;ל ז&quot;ל. ומכל מקום צריך עיון דאמאי לא אתנייא בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל ועיין במה שכתוב לעיל פרק שני סוף סימן ט': 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל. ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה אם נשאר על האיסר של ודאי אחד מעשרה חייב לאכול עליו עוד שנים ע&quot;כ. אמר המלקט מלת שנים אינה מובנת מפירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל שמשם העתיק ר&quot;ע ז&quot;ל כדכתיבנא ובתוספות יום טוב הגיה אחד:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ח/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ט|משנה ט]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ט/&gt;{{דה מפרש|כל המעות הנמצאות וכו'}} ובקצת נוסחאות הנמצאות בירושלם:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ט/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד י|משנה י]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש י/&gt;{{דה מפרש|להיות כונסין חולין בקרבן}} כך הגיה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל בקרבן בבי&quot;ת:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש י/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד יא|משנה יא]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יא/&gt;{{דה מפרש|המוצא כלי וכו'}} ושם בגמרא הגרסא דלי&quot;ת דמוע, רוצה לומר חולין ותרומה שנתערבו ואין נאכל אלא לכהנים: 

{{דה מפרש|תיו תחת תרומה}} ומשמע דאפילו שלא בשעת הסכנה הוי הדין כן מאחר שלפעמים עושין כן גם שלא בשעת הסכנה משום רגילות דשעת הסכנה ע&quot;כ מן מהר&quot;י קולון ז&quot;ל שרש קס&quot;א: 

{{דה מפרש|ר' יוסי אומר כלם שמות בני אדם הם}} ק' קהת מ' משה ד' דוד ט' טרפון ת' תחן, ור' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר להו דלדידיהם אפילו כתוב בו כל התיבה שלימה הא קאמר בסיפא דמותר דאימור אשתקד היתה מלאה פירות תרומה ופינה, ותנא קמא סבר לא חיישינן שמא פינה. ובפרק האשה שלום איכא מאן דאמר דכולי עלמא חיישינן שמא פינן והכא בהא קמיפלגי מר סבר אם איתא דפינן מיגרר הוה גריר ליה לאות ומר סבר אשתלויי אשתלי, ומפרש בגמרא ירושלמי דתנא קמא לא פליג אלא באותו אדם עצמו אבל אם מת אין לבנו טענה ומודי לר' יוסי: 

{{דה מפרש|והיא מלאה פירות}} מחק ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מלת והיא: 

{{דה מפרש|אשתקד}} שנה שעברה כמו שתא קדמייתא ואשתדא רוצה לומר שתא דא, ובתוספתא מודה ר' יוסי שאם כתוב על פי המגופה של החבית או בנייר על פי חבית אם תרומה הרי זה תרומה ואם מעשר הרי זה מעשר, דכיון דמצא הכי על פי המגופה ודאי לא פינה אותה דהא בכל שנה עושין לחביות מגופות חדשות. ובירושלמי תניא מצא כלי כתוב עליו אל&quot;ף או דלי&quot;ת או חי&quot;ת או טי&quot;ת או רי&quot;ש או מ&quot;ם או תי&quot;ו כל אלו רוצה לומר תרומה ולמעוטי חולין, אל&quot;ף דנקראת התרומה ראשית, דלי&quot;ת דמאי ויש בה תרומה, חי&quot;ת חלבו ותרומה קרויה חלב דכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן, טי&quot;ת טובו ותרגום חלב הארץ טובא דארעא, רי&quot;ש ראשית דהיינו תרומה, מ&quot;ם מעשר ויש בו תרומה ויש לספק שמא מעשר שני הוא וטעון (חומה) [תרומה], תי&quot;ו תרומה, ואם היה כתוב בו בי&quot;ת פ&quot;א שי&quot;ן רוצה לומר מעשר שני, בי&quot;ת על שם שהוא שני, פ&quot;א על שם דבעי פדיון, שי&quot;ן שקרוי שני, וכן גם כן אם היה כתוב עליו יו&quot;ד מ&quot;ם מעשר כמשמעו, וכן גם כן אם היה כתוב עליו עיר הרי זה מעשר שני שטעון עיר, ואם היה כתוב עליו מעשר עיר סימן הוא שנפדה ונאכל בכל עיר חוץ למחיצה: 

{{דה מפרש|היתה מלאה פירות תרומה}} מחק הר&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מלת פירות:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יא/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד יב|משנה יב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יב/&gt;{{דה מפרש|הרי שם}} כך צריך להיות. ובירושלמי דפירקין ודפרקא קמא דביצה איכא מאן דבעי לאוקומי מתניתין כרבי, דתניא הניח מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה נוטל דברי רבי וחכמים אומרים הכל חולין, וכן נמי ההיא מתניתין דביצה דקתני שנים ומצא שלשה אסורין שלשה ומצא שנים מותרין האי סיפא כרבי, וכיון דמתניתין יחידאה היא פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל שאם אמר לו הרי שם מאתים ונמצא מנה הרי הוא חולין והיינו כרבנן. ואיכא מאן דמוקי למתניתין ככולי עלמא דכי אפליגו רבי ורבנן היינו כשהוא הניח והוא מצא דכיון דאינו זוכר כלל איכא למימר בודאי כולהו חולין, אבל הכא במשנתנו אביו הניח ובנו מצא ומי יימר דאם אביו מצאם שחסרו היה נותן אל לבו ונזכר שנטל מהן והניח מהן הלכך מודו הכא דהוי השאר מעשר. 

וכתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל וסתם מתניתין רבי דפרקא קמא דפסחים, ולמאן דאמר בפרקא קמא דביצה מחלוקת בכיס אחד אבל בשני כיסין דברי הכל מנה מונח ומנה נוטל מיתוקמא מתניתין לכולי עלמא בשני כיסין ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יב/&gt;

==הערות==

* {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגהה: נראה לי דהכי פירושו המניח איסר במדינה והלך לירושלם ואכל שם על אותו איסר פירות שוה חציו, ואחר כך הלך לעיר אחרת עם האיסר והניח את האיסר באותה העיר וחזר לירושלם ועכשיו הוא רוצה לאכול פירות בירושלם על סמך אותו האיסר אוכל עליו עוד איסר וכו'. אך צריך עיון אם שמין את האיסר במה שהוא שוה בירושלם או במה שהוא שוה במקום שהוא בו, עכ&quot;ל הרי&quot;א ז&quot;ל. 

עוד כתב המניח איסר של מעשר שני אוכל עליו אחד עשר איסר ואחד ממאה באיסר, בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה, פירוש בודאי הוא מותר לאכול עליו אחד עשר איסר וכו' כמו שאמרנו, אבל בדמאי יש לחוש שמא אותו העם הארץ נחשד על הראשונה ולא על השניה ועל כן צריך להפריש מעשר שני אחד מעשרה, וה' יאיר עיני עכ&quot;ל ז&quot;ל. 

עוד כתב על מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל יאכל עליו עד אחד עשר באיסר וכו'. כתב פירוש זה אינו נכון כלל ואין דרך ושייכות לדברי המשנה עמו, ונראה לי לפרש דהכי קאמר המניח איסר של מעשר כלומר מי שיש לו פירות טבל באוצר והוא לוקח איסר של כסף ומניח אותו ומחלל עליו את המעשר שני של אותו האוצר, כמה פירות הוא רשאי להפריש מהאוצר על סמך אותו האיסר של מעשר שני אחד עשר איסר ואחד מעשרה באיסר ואחד ממאה באיסר, כלומר מותר ליקח מן האוצר פירות שהן שוין אחד עשר איסר ואחד מעשרה באיסר כלומר ופירות שהן שוין עשירית איסר ופירות שהן שוין אחד ממאה באיסר כי מאלה הפירות יעלה למעשר שני איסר, כי התרומה כבר הופרשה מהכרי קודם שנעשה אוצר כי אסור לגרן שתעקר עד שיפרישו ממנה תרומה והרי כשהוא בא להפריש מעשר ראשון מאלה האחד עשר איסר הוא מפריש איסר ועשירית של איסר, ואם כן לא ישארו עשרה שלימים להפריש מהם מעשר שני ועל כן צריך ליטול עוד עשירית של איסר כדי שישארו עשרה שלימים להפריש מהם איסר שלם למעשר שני, אך מכל מקום אפילו יש בכאן אחד עשר איסר ועשירית של איסר ישאר עשרה שלימים למעשר שני ע&quot;כ. וחסר חצי שורה.}}


&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ד]]
[[קט:משנה מסכת מעשר שני|ד]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>th63k2qy0uo8bam34dscuv51rn8jpo9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017353</id>
      <parentid>3017352</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T14:53:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <origin>3017353</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40800" sha1="px4gcmk7eqofgj0mi3al4mj1uubva9y" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|ג|ד|ה}}
 
===[[משנה מעשר שני ד א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|המוליך פירות וכו'}} וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל ברוב הספרים גרסת המוליך פירות למעשר שני בלמאן דאמר ע&quot;כ. ודוקא כשמוליכן לפדותן שם, אבל אם הוליכן להעלותן ואחר כך נמלך לפדותן אין כאן איסור כלל, ודוקא בפירות מעשר שני של ודאי, אבל פירות מעשר שני של דמאי פודין אותן כשער הזול. וכתב ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל דבירושלמי מפרש דדוקא דיעבד, ואפילו ממקום הזול לפדותן במקום היוקר ביוקר אסור לכתחלה דגזרינן הא אטו הא ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|יציאות}} כמו הוצאות. וראיתי שהחכם ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מחק היו&quot;ד השניה ונקד היו&quot;ד הראשונה בשב&quot;א והוי&quot;ו בחיר&quot;ק והצד&quot;י בקמ&quot;ץ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|פודין מעשר שני בשער הזול וכו'}} ובירושלמי איכא תנא דסבירא ליה דדוקא פודין כשער הזול ולא כשער היוקר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|את שדמיו ידועים נפדה על פי אחד ואת שאין דמיו ידועים נפדה על פי שלשה}} כך הגיה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|על פי עד אחד}} לא גרסינן מלת עד, וכן בירושלמי ליתה ולא כמפרשים, והכי נמי מסתברא וכמו שנכתוב בסמוך בסייעתא דשמיא, וגם ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מחקה. 

ופירש הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל אמתניתין פודין מעשר שני כשער הזול, סאה של פירות מעשר כשבא לפדיותה בכסף אין לשערה כפי מה שירויח החנוני אלא כפי מה שיקחנה מן הגננין דדרך חנוני ליקח בזול דהיינו בין בשעת הזול בין בשעת היוקר, ותניא בתוספתא הפורט דינר כסף למעשר שני כמות שהחנוני לוקח ולא כמות שהוא מוכר, פירוש כשבא לפרוט הסלע על פרוטות ולוקח אגודות ירק יחלל סך אגודות על סך פרוטות וסך האגודות היינו מה שהחנוני לוקח מן הגננים ולא כדרך שהוא מוכר. 

כמות שהשלחני פורט כשבא לחלל מעות כסף או פרוטות על סלע, וכשהשלחני מחליף הסלע לפרוטות או למעות נקרא פורט ואז מקבל הפרוטות כשער בית המטבע שמונה באיסר או ששה באיסר, וכשרוצה להחליפן בסלעים לאנשים דרך הוא לתת מעה פחות לפורטים, וכשמקבל הסלע נקרא מצרף לשון צרוף שחלקים רבים מקבץ בידו לחלק אחד, וקתני הכא דאדם שיש לו מעות ממעשר שני שיעור סלע ובא לחלל המעות בסלע מונה מעות בסלע כמות שהשלחני לוקחן לעצמו דהיינו כשלוקחן מבית המטבע לפרוט ולא כמו שמוכרן, והכי תניא בתוספתא המצרף דינר זהב למעשר שני כמות שהשלחני פורט ולא כמות שהוא מצרף. 

אין פודין מעשר שני אכסרה בשומא בלא מדה ובלא משקל פירות שהרקיבו או מעות שהחלידו כדתניא בתוספתא אין פודין מעשר שני אכסרה, כיצד היו לו פירות מרקיבין ומעות מחלידין לא יאמר כמה אדם רוצה ליתן בצובר זה וכמה אדם רוצה ליתן בכרי זה אלא אומר כמה אדם רוצה ליקח לו פירות בסלע כמה אדם רוצה ליקח לו מעות בדינר, ופירש ר&quot;י ז&quot;ל אומר כמה מעות חלודות אדם רוצה ליקח בסלע ומחלל עליהן פירות ששוין סלע מאחר שאמרו לו כי אלו המעות שוין סלע וכן כמה פירות נרקבין אדם לוקח בסלע. על פי אחד לוקח אחד בקי בשומא, על פי שלשה מפרש בירושלמי על פי שלשה לקוחות דהיינו סוחרים בקיאין במקח וממכר יין שהקרים שהתחיל להחמיץ עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|שקרס}} כמו שהקריס, וכן הוא בברייתא בפרקא קמא דסנהדרין דף י&quot;ד שהקריס, גרסא אחרת במתניתין שקסס מלשון פריו יקוסס. וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל שכן הוא בכל הספרים: 

{{דה מפרש|שהחליאו}} כמו שהחלידו הרמב&quot;ם ז&quot;ל, אכן הרוב שונים שהחלידו:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|בעה&quot;ב אומר וכו'}} ומאי דקשה אמתניתין מההיא דהבעלים קודמין מפני שהן מוסיפים חומש כתבנוהו שם בערכין פ&quot;ח מ&quot;ב, ובירושלמי משני מפני שעל החומש יכול להערים וכדפירש ר&quot;ע ז&quot;ל, וכן פירש גם כן הרמב&quot;ם ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|בסלע ואיסר}} האיסר הוא אחד מששה ותשעים בסלע, שהרי הסלע ארבעה דינרין והדינר ששה מעין והמעה שני פונדיונין והפונדיון שני איסרין: 

{{דה מפרש|הפודה מעשר שני שלו}} ומצאתי שפירש ה&quot;ר יונה ז&quot;ל ראש פרק שלושה שאכלו שהפודה מעשרותיו יש לו להוסיף חומש כדי שלא יערים ויפדה אותו בפחות משוויו, דכתיב ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|ובין שניתן לו במתנה}} בירושלמי איכא מאן דמוקי לה בפירות שהן טבולין למעשר וקסבר מתנות שלא הורמו לאו כמי שהורמו דמיין וכל זמן שלא הורם לאו ממון גבוה הוא דאין שם מעשר עליו וניתן במתנה, ואיכא מאן דמוקי לה כר&quot;מ דאית ליה בפרק יש בכור דאין מתנה כמכר, אבל התם בקדושין מסיק בפירות שהן טבולין דמודה בהן ר&quot;מ דאכתי לא הוו ממון גבוה: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל ובין שניתן לו במתנה הטבל קודם שהפרישו ממנו וכו'. וכתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו נראה, ולפי דבריו היה לו לומר בין שגדל בשדהו ובין שקנה הפירות והפריש המעשר ובמסכת קדושין פ&quot;א אומר בגמרא דיהיב ליה בטבלייהו, ונראה לי שכך פירושו שלא נתן לו זה המעשר שני אלא בטיבליה דקאמר ליה קודם שקרא לו שם הרי הוא לך במתנה על מנת שאעשה אותו מעשר על פירותי, כך נראה לי וצריך עיון ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|ושפחתו העבריה}} בבבלי ובירושלמי דייק האי שפחתו היכי דמי אי גדולה שהביאה סימנין מאי בעיא גביה הא קנתה עצמה בסימנין ואי בקטנה קטן מי אית ליה זכייה, ובבבלי משני דמתניתין מיירי במעשר שני דעציץ שאינו נקוב דלא מיחייב אלא מדרבנן ומשום הכי זוכה, ובירושלמי מוקי לה כרבנן דאמרי בשם רב נחמן דקטן שנותנין לו אגוז ומצניעו ומחזירו לאחר זמן גזלו גזל זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים, ואיכא מאן דמשני דבשיטת הפעוטות קתני הכא דתנן בפרק הניזקין הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין והכא נמי גבי מעשר שני לא פלוג רבנן בזכיותיו ואפילו דאית ליה אב, והא דתני סיפא אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו וכן נמי תנן בפרק חלון התם מיירי בקטן שאין לו דעת כלל כגון צרור ונוטלו אגוז וזורקו, ובנו ובתו הגדולים פליגי בה אמוראי בפרקא קמא דבבא מציעא איכא מאן דאמר דגדול גדול ממש ואיכא מאן דאמר כל שאינו סומך על שלחן אביו זהו גדול: 

{{דה מפרש|ופדה לך}} לעצמך בירושלמי מפרש דאו פדה לך קאמר, דבחדא סגי אם פודה לעצמו אף על פי שפודה במעות של בעל הבית, אי נמי פדה לי במעות שלך שנתתי לך אינו מוסיף חומש דבעינן הוא ופדיונו משלו, ומפיק לה מקרא דכתיב ממעשרו חמישיתו יוסף עליו משמע כי היכי דחומש שלו הדמים של הפדיון הן שלו: 

{{דה מפרש|ולא לעבדו ושפחתו הכנענים}} בירושלמי רמי עלה דמתניתין מההיא דתנן במציעא פרק השואל, השואל את הפרה ואמר ליה שלחה לי ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך ושלחה ומתה חייב אלמא שהעבד זוכה מרבו לאחר דחשבינן ליה דעבדו של משאיל זוכה לשואל הלכך כי נאנסה ברשות שואל נאנסה ובמתניתין אמרינן דיד עבד כיד רבו דמי, ומשני ר' אלעזר דהתם מיירי בעבד עברי, ור' יוחנן אמר אפילו בעבד כנעני תפתר באומר לו שואל למשאיל פתח לה והיא באה מאליה דכיון דאמר ליה כן הא קבלה עליה מכי יצאת מן הבית. 

ואיכא מאן דמשני דמתניתין דהכא ודפרק חלון כר&quot;מ דסבירא ליה בפרקא קמא דקדושין דאין קנין לעבד בלא רבו, וההיא דהתם פרק השואל כרבנן דפליגי עליה דר&quot;מ התם במתניתין דבקדושין וסבירא ליה דיש קנין לעבד בלא רבו, ופרכינן ואי מתניתין דבפרק חלון כר' מאיר דיד עבד כיד רבו והא ר&quot;מ נמי סבר דיד אשה כיד בעלה והיכי מצי מזכה בידה לאחרים והא לא נפיק מידו דבתרווייהו פליגי ר&quot;מ ורבנן בפרקא קמא דקדושין והיכי קתני התם בעירובין ועל ידי אשתו, ומשני דההיא ר&quot;ש בן אלעזר אליבא דר&quot;מ דסבירא ליה דר&quot;מ עביד יד עבד כיד רבו ולא עביד יד אשה כיד בעלה:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;{{דה מפרש|הרי פירות הללו}} של מעשר שני נתונין לך במתנה ומכיון שקנאם זה במתנה נעשה הראשון נכרי אצלם ויכול לפדותן בלא חומש, וחוזר ואומר הרי פירות של מעשר שלך יהיו מחוללין על מעות שיש לי בבית ויקנה המעשר הזה את המעות ויצא לחולין, והא דנקט אין בידו מעות היינו דאם יש בידו שם בגורן לא היה אומר התנא לעשות כן אלא המעות הללו היה מוסר לחברו ומקנה אותן לו במשיכה וחברו זה פודה את המעשר דהכי עדיף טפי שאינה נראית הערמה כל כך להפטר מן החומש, והאי גרן מוקמינן ליה התם בפרק הזהב בגרן שאינה שלו דאי בגרן שלו יתן לו בעל המעשר קרקע בחזקה ואגבן המעות ומשיחזיק זה בקרקע יהיו המעות קנויות לו בכל מקום שהן כדתנן בפרקא קמא דקדושין נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה, וחברו זה יאמר הרי הפירות הללו מחוללין על מעות שיש לי בביתך דהכי עדיף דהוי נכרי אלא ודאי דגרן אינה שלו וסודר נמי לית ליה דאי הוה ליה סודר הוה מקני ליה מעות אגב סודר, ודחינן ואיכפל תנא לאשמועינן גברא ערטילאה דלית ליה ולא כלום אלא לאו שמע מינה בגרן שאינה שלו אבל סודר יש לו ואפילו הכי הפירות צריך ליתנם לו במתנה שאין המעות נקנין בחליפין שמע מינה, וזה לשון הר&quot;ש ז&quot;ל בריש הזהב דייק מהכא דאין מטבע נקנה בחליפין דמשמע טעמא דאין בידו מעות הא אם יש בידו מעות יהיב ליה להיאך ופריק דהכי עדיף טפי דהוה ליה נכרי ואי אמרת מטבע נקנה בחליפין ניקני ליה אגב סודר ע&quot;כ. והני פירות איבעית למימר שלא נתנם לו בעודן טבל אלא פירות מעשר שני ממש, צריך לומר דמתניתין ר' יהודה דסבירא ליה מעשר שני ממון הדיוט הוא: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל ודוקא שנתן אותם לו בטבלן וכו'. כתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו נראה, אלא כפשוטו הוי ע&quot;כ:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|משך הימנו וכו'}} ובקדושין פרק האיש מקדש דייקינן מדקתני ומשתכר בסלע שמע מינה דסתם לן תנא כר' יהודה דאמר מעשר שני ממון הדיוט הוא: 

{{דה מפרש|נותן לו סלע}} לפי שקנאו במשיכה עכ&quot;ל ר&quot;ע ז&quot;ל, והוה משמע שהוא פירוש רש&quot;י ז&quot;ל אך בפשיטות אתי פירוש ר&quot;ע ז&quot;ל כפירוש הר&quot;ש והראב&quot;ד ז&quot;ל, ולפי זה מתניתין דלא כרשב&quot;ג דמתניתין משמע מינה דאינו פדוי אלא דוקא בשעת מתן מעות ואיהו קאמר בברייתא לעולם משיכת מעשר שני הוא פדיונו. ופירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל קרא בזו ההלכה פדייה לנתינת הזהב של מעשר שני אף על פי שאותן הדמים יצאו לחולין בלי ספק לפי שלא הקפיד התנא על המלות כיון שהענין ידוע וזכור ע&quot;כ, ומכל מקום עיין שם בלשונו ז&quot;ל. 

ועל מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל וצריך לפדותו כשער של עכשיו וכו', כתב עליו ה&quot;ר אפרים אשכנזי ז&quot;ל נראה לי שאין האמת כך, ועיין בפרק האיש מקדש שהגמרא הביאה זו המשנה לשם ובזה הלשון הביאה אותה לשם נותן סלע ומשתכר סלע מפני שמעשר שני שלו, ופירש רש&quot;י ז&quot;ל משך הימנו איש מחברו נותן סלע וקנה את המעשר שמשעה שמשכו קנאו ולא אמרינן ברשות בעליו מעשר אייקר וצריך לחללו בשנים מפני שמעשר שני שלו שמעשר ממון הדיוט הוא ונקנה במשיכה, ובגמרא אמרינן בהדיא שזו המשנה סברה כר' יהודה דאמר מעשר ממון הדיוט הוא ולא כר&quot;מ שסובר שהמעשר ממון גבוה הוא וכך הוא מוסכם בגמרא שזאת המשנה נשנית דוקא כר' יהודה, ואליבא דפירושו של רבינו עובדיה ז&quot;ל נשנית אליבא דר&quot;מ עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ומשתכר בסלע}} פירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל שירויח הוא הסלע אחר להוציאו במה שירצה ליהנות בו שהוא חושב אותו בשני סלעים כמו שהוא שוה עכשיו ונהנה בו בשאר צרכיו ע&quot;כ, וזה אפשר יובן עם מה שנכתב דמתניתין ר' יהודה דאמר מעשר שני ממון הדיוט, אבל בפ&quot;ח דהלכות מעשר שני ונטע רבעי כתב והשכר למעשר, וכתב שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל דכיון דאפסיקא הלכתא כר&quot;מ דמעשר שני ממון גבוה אם כן לית הלכתא כזאת המשנה ולהכי שינה בפירושה כי היכי דתיקום אליבא דהלכתא ע&quot;כ. וכאשר פירש מתניתין ר&quot;ע ז&quot;ל פירשוה ה&quot;ר שמשון והראב&quot;ד ז&quot;ל.

וכתב עוד שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל להשיב בעד הרמב&quot;ם ז&quot;ל דהא דאמרינן בירושלמי מתניתין דלא כרשב&quot;ג וכו' לא קאי רק אסיפא דמתניתין, והיינו דקאמר בדרשב&quot;ג לעולם כלומר בין ברישא בין בסיפא לעולם בתר שעת משיכה אזלינן דמשיכתו של מעשר היא פדיונו בין להקל בין להחמיר, ואילו לתנא דידן אף על גב דברישא אזיל בתר שעת משיכה בסיפא לא אזיל בתר שעת משיכה לגבי מעשר אלא בתר שעת פדייה להקל על המעשר ע&quot;כ. ובמה שכתב הוא ז&quot;ל לדעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל דלהכי שינה בפירושה כי היכי דתיקום אליבא דהלכתא, הכי נמי נימא לפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל שהוא פירוש הנהו רבנן גאונים ותקיפי עולם, ובזה נסתלקה קושיית ה&quot;ר אפרים אשכנזי ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|נותן לו סלע מחולין וסלע ממעשר שני שלו}} כך מצאתי מוגה, אבל מתוך פירוש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל לא משתמע הכי: 

{{דה מפרש|אם היה עם הארץ נותן לו מִדִמְיֹו}} גרסינן בשקל ותקח מפריו וקרי ליה הכי דמאי שלו אף על גב דחבר ניהו תריץ מה שעם הארץ הוא למוד לאכול דעמי הארץ אוכלין דמאי דחשודין הן עליו, הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. וה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל לא נקדו, אכן כתב בכל הספרים מצאתי מדמיו ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ז/&gt;{{דה מפרש|צריך לפרש}} לומר זהו פדיון מעשר שני ואם לאו לא יצא מעשר לחולין: 

{{דה מפרש|גיטה וקדושיה}} פירוש גיטה או קדושיה: 

{{דה מפרש|דיו}} בגמרא גם בירושלמי מפרש ובלבד שעסוקין באותו ענין, ור' אלעזר בר&quot;ש סבירא ליה אפילו אין עסוקין באותו ענין אלא מענין לענין באותו ענין. וכתוב במהר&quot;י קולון ז&quot;ל סוף שרש קע&quot;א וזה לשונו ואפילו לר&quot;ש בן אלעזר ולרבי בעינן שיהיו מדברים בענין הקדושין ממש, כדגרסינן שם כתנאי רבי אומר והוא שעסוקים באותו ענין ר&quot;ש בן אלעזר אומר אפילו מענין לענין וכו': 

{{דה מפרש|צריך לפרש}} זה גיטיך או זה קדושיך, וצריכא דאי תנא מעשר שני הוה אמינא בהא קאמר ר' יוסי דאיסור לאו הוי אבל גבי גיטין וקדושין דאיסור כרת הוא אימא מודי ליה לר' יהודה, ואי תנא גיטין וקדושין הוה אמינא בהא קאמר ר' יהודה אבל במעשר שני אימא מודי ליה לר' יוסי, צריכא:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ז/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ח|משנה ח]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ח/&gt;{{דה מפרש|המניח איסר וכו'}} {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}}. ויש להסתפק אם היה גורס מהרי&quot;ק ז&quot;ל בבבא דרישא דמתניתין שום פלוגתא שכתוב בפ&quot;ח דהלכות מעשר שני סימן ו' וכתנא קמא: 

{{דה מפרש|אוכל עליו עוד פלג}} משמע פלג פונדיון דהיינו איסר, וכן מצאתי שפירש ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל, אבל ר&quot;ע ז&quot;ל תפס בכולה מתניתין פירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל. ומפירוש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל אין הכרח אם הוא פלג פונדיון או פלג איסר שדבריו סתומים: 

{{דה מפרש|המניח איסר של מעשר שני}} פירש ר&quot;ש ז&quot;ל והעתיקו הרא&quot;ש ז&quot;ל וזה לשונו, המניח איסר מיירי בחבר שראה עם הארץ שחלל מעשר שני על איסר ומסתמא כמו כן הפריש מעשר ראשון דאמרינן עלה בירושלמי דבית הלל כר' אליעזר דאמר הנאמן על השני נאמן על הראשון, הלכך כשראוהו מחלל פירות מעשר שני על איסר וערבן עם פירותיו תלינן כמו כן הפריש הראשון ותרם עליו תרומת מעשר ממקום אחר ואחר כך ערבן נמצא בידו פירות מתוקנים שוין אחד עשר איסרין:

{{דה מפרש|ואחד ממאה באיסר}} פירוש אחד ממאה של כל איסר ואיסר של אחד עשר דהיינו אחד עשר פעמים אחד ממאה באיסר והוא תשיעית האיסר דתשע פעמים אחד עשר הן תשעים ותשע, ואחד ממאה באיסר דקאמר היינו אחד ממאה מלבר דהוא חד מתשעים ותשע מלגאו שהרי כיון שהיה לו מעשר שני שוה איסר נמצא שהיה בידו טבל שוה אחד עשר איסרין ותשיעית איסר, והפריש מעשרה אחד למעשר ראשון ומשוה איסר ותשיעית איסר הפריש תשיעית איסר דבאיסר יש תשע תשיעיות נמצא איסר ותשיעית איסר עשר תשיעיות ומהן הפריש תשיעית למעשר ראשון, נשארו שם עשרה איסרין טבולין למעשר שני מהן הפריש שוה איסר וחללו על איסר וערבן עם פירותיו, וכך עשה למעשר ראשון הפריש עליו תרומת מעשר ממקום אחר, ועירב הפירות עם שאר פירותיו נמצא בידו מתוקן אחד עשר ותשיעית, ואם לוקח חבר מאותו עם הארץ אותו צבור של פירות צריך לתקן אותו דמאי חוץ משוה אחד עשר איסרין ותשיעית איסר שהן בתורת מתוקנין: 

{{דה מפרש|בית שמאי אומרים הכל עשרה}} כלומר נאמן על השני ואין נאמן על הראשון, ואף על פי שרואהו פודה פירות מעשר שני שמא לא הפרישו לראשון וצריך החבר להפריש מעשר ראשון:

{{דה מפרש|ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר}} אם ראה החבר שהופרש אותו מעשר שחלל מפירות שהיו ודאי טבל אוכל עליו אחד עשר כדפרישית וכן תשיעית, אלא שלא חש להאריך אבל אם בפירות דמאי עושה כן אינו אוכל כי אם עשרה [ובלשון הר&quot;ש ואין] דאין נאמן על הראשון עכ&quot;ל ז&quot;ל. 

והקשה הרא&quot;ש ז&quot;ל ולבי מהסס כיון דתיקן עם הארץ זה קצת מפירותיו ולכך אנו מאמינין לו דקצת מפירותיו מתוקנין אם כן אותו הכרי שעירב בו אלו הפירות המתוקנין יהיה כולו בחזקת מתוקן דמה הרויח בתקון אלו הפירות מועטין וחוזר ומערבן עם הטבל זהו מה שהקשה על פירושו ז&quot;ל. ותו קשה לי מה שייך להזכיר ודאי ודמאי בפירות שביד עם הארץ, ועוד קשה לי דבמתניתין קתני אחד ממאה באיסר ולפירושו אחד ממאה של כל האיסרין הוה ליה למיתני, ועוד דדחיק אנפשיה לומר מלגאו ומלבר, ועוד קשה טובא דלדידיה בר קפרא דאמר בירושלמי בין בודאי בין בדמאי אחד עשר הן מותרין כמאן לא כתנא קמא ולא כבית שמאי ולא כבית הלל. לכך נראה שמוכרח אני לפרש פירוש אחר במשנה זו, ובקשתי בפירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל במשניותיו וראיתי שאינו על דרך הירושלמי כלל. 

ונראה בעיני לפרש משנה על דרך הירושלמי כן עם הארץ שהניח לבנו חבר איסר של מעשר שני וכגון שראה שאביו היה לו כרי טבול למעשר ראשון ולמעשר שני ושמע לו שאמר קדושת מעשר שני של כאן תהא מחוללת על איסר זו ומת או הלך לו, ומפרש תנא דידן כמה פירות יהא בכרי שיכול לאכלן החבר וקתני שיכול לאכול החבר אפילו אם שוין פירות שבכרי אחד עשר איסר יכול לאכלן כולן ואפילו שיעור התרומת מעשר של מעשר ראשון דאסורה לזרים דהויא אחד ממאה שבכרי גם כן יכול לאכול, וטעמא דכיון דתרומת מעשר נטלת שלא מן המוקף כדאיתא פרק אין תורמין נאמר דתרם עליו תרומת מעשר ממקום אחר ואם כן הוו להו מתוקנים עד אחד עשר איסרין, כיצד היה הכרי שוה אחד עשר איסרין ותשיעית איסר והפריש מעשרה אחד למעשר ראשון ומשוה איסר ותשיעית איסר הפריש תשיעית איסר דבאיסר יש תשע תשיעיות נמצא איסר ותשיעית איסר עשר תשיעיות מהם הפריש תשיעית איסר למעשר ראשון, נשארו שמה עשרה איסרין טבולין למעשר שני ומהן הפריש פירות שוין איסר וחללן על איסר נמצא השתא איסר כולו קדוש למעשר שני, וקסבר האי תנא דנאמן על השני נאמן על הראשון ואף על גב דלא ראה את אביו אלא שחילל המעשר שני של הכרי נאמר דודאי תקנו גם כן מן המעשר ראשון ואימור שנתן הדמים של מעשר ראשון ללוי כדאיתא לקמן בירושלמי בסוף מכלתין ולקחן מן הלוי. 

ואחד ממאה באיסר כלומר האי דשרינן ליה לחבר האיסר הנוסף דהיינו האיסר האחד עשר דהיינו איסר המחלוקת שבו נחלקו בית שמאי ובית הלל, לא תימא דאחד ממאה שבכרי דהיינו תרומת מעשר לא שרינן דגם חלק אחד ממאה שבכרי שיש בכאן באיסר זה הנוסף דהיינו תרומת מעשר דהיינו כשיעור עשירית איסר יכול לאכול באיסר הנוסף על העשרה נמי שרינן דעכשיו אין כאן אלא אחד עשר איסרין ותו לא כדתנן לקמן וכדתני בר קפרא, וטעמא משום דהא אמרינן דסבר תנא דמתניתין דהנאמן על השני נאמן לראשון ומחשבון סכום מעשר שני שחילל דהיינו איסר אמרינן סך מעשר ראשון שתיקן ושמא נתן איסר לדמי מעשר ראשון ללוי, ואף על גב דהא היה לו לחוש דאין יכול לתת דמים על מעשר ראשון שוה איסר לתת עליו איסר דהא אחד ממאה שבכרי הוי תרומת מעשר ושמא טעה וחשב דסגי בנתינת דמים על אחד ממאה שבכרי באיסר שנתן, ומתרץ תנא דלעולם מחזקינן ליה בנאמן ופשיטא דתרם שלא מן המוקף דהא עד כאן אם נאמן על הראשון כל שכן על תרומתו הלכך מצי אכיל אף אם אין בכרי פירות שוין אלא אחד עשר וכל שכן אם אינו שוה אלא עשרה איסרין ותו לא, והך שריותא לתנא קמא הויא בין בודאי בין בדמאי וכדתני בר קפרא ולהכי תני בר קפרא דאף על גב דקושטא דמילתא אחד עשר ותשיעית איסר הויין דלא אפשר שישארו עשרה שלימין טבולין למעשר שני אלא בהכי אפילו הכי משום דלבית שמאי לא שרי אלא דוקא עשרה קתני בבית הלל אחד עשר דשרו, ואף על גב דלאו מכוון החשבון כי היכי דשרינן אחד ממאה דהיינו תרומת מעשר כיון דלא בעיא מוקף הכי נמי אמרינן התשיעית אכלו העכברים או נתנו לאחר ואף על גב דעתה אין כאן אלא אחד עשר שרינן ליה ולהכי לא תני בר קפרא אלא אחד עשר. 

ושמואל פריך עלה בירושלמי הכל בעשרה בין בודאי בין בדמאי אינו אוכל הכרי אלא אם כן אין בו פירות אלא שיעור עשרה איסרין ולא יותר דהשתא מוכח דאין שם שיעור פירות אלא שיעור איסר למעשר שני שקרא שם והניח, אבל אי הוו שיעור אחד עשר הא איכא הכא פירות טבולין וקסבר נאמן על השני ואין נאמן על הראשון, ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר כשהפירות הוו מכנוסו של אביו אז אין חשוד להקדים וכיון שתקנם לשני פשיטא דנאמן על הראשון ואפילו אחד עשר שריין וכדפרישית, אבל בדמאי שידע הבן החבר שלקחן עם הארץ אביו מעם הארץ אחר אף על גב שהפריש מעשר שני וחללו אי איכא שיעור אחד עשר איסרין אינו אוכלן דאין נאמנות לעם הארץ ושמא הוטבלו עדיין למעשר ראשון ולא חש על תקונו דקיל ליה, ועוד דדמאי שרי להקדים כדאיתא פרקא קמא דדמאי ושמא חשב לתקנו אחר כך ולא הספיק שמת או שהלך לו, כך נראה לי עכ&quot;ל ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל. 

ואיני יודע טעם למה שראיתי מוגה במשנת החכם הר&quot;ר יהוסף אשכנזי ז&quot;ל כך בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר וכו' והשאר נמחק, ושמא תלמיד טועה הגיהו ונתלה באילן גדול, וכן כמה הגהות אחרות מצאתי שם שלעניות דעתי לא מצאתי בהן לא טעם ולא ריח אלא אם כן נאמר שכך מצא הגרסא בספרים ישנים. אחר זמן רב באו לידי המשניות שלו ומצאתי שגם שם הוגה בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר וכל השאר עבר עליו קולמוסו וכתב בחוץ בספרים אחרים גרסינן כמו בפנים ונראה לי שהוא שבוש עכ&quot;ל ז&quot;ל. ומכל מקום צריך עיון דאמאי לא אתנייא בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל, ועיין במה שכתוב לעיל פרק שני סוף סימן ט': 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל. ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה אם נשאר על האיסר של ודאי אחד מעשרה חייב לאכול עליו עוד שנים ע&quot;כ. אמר המלקט מלת שנים אינה מובנת מפירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל שמשם העתיק ר&quot;ע ז&quot;ל כדכתיבנא ובתוספות יום טוב הגיה אחד:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ח/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ט|משנה ט]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ט/&gt;{{דה מפרש|כל המעות הנמצאות וכו'}} ובקצת נוסחאות הנמצאות בירושלם:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ט/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד י|משנה י]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש י/&gt;{{דה מפרש|להיות כונסין חולין בקרבן}} כך הגיה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל בקרבן בבי&quot;ת:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש י/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד יא|משנה יא]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יא/&gt;{{דה מפרש|המוצא כלי וכו'}} ושם בגמרא הגרסא דלי&quot;ת דמוע, רוצה לומר חולין ותרומה שנתערבו ואין נאכל אלא לכהנים: 

{{דה מפרש|תיו תחת תרומה}} ומשמע דאפילו שלא בשעת הסכנה הוי הדין כן מאחר שלפעמים עושין כן גם שלא בשעת הסכנה משום רגילות דשעת הסכנה ע&quot;כ מן מהר&quot;י קולון ז&quot;ל שרש קס&quot;א: 

{{דה מפרש|ר' יוסי אומר כלם שמות בני אדם הם}} ק' קהת מ' משה ד' דוד ט' טרפון ת' תחן, ור' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר להו דלדידיהם אפילו כתוב בו כל התיבה שלימה הא קאמר בסיפא דמותר דאימור אשתקד היתה מלאה פירות תרומה ופינה, ותנא קמא סבר לא חיישינן שמא פינה. ובפרק האשה שלום איכא מאן דאמר דכולי עלמא חיישינן שמא פינן והכא בהא קמיפלגי מר סבר אם איתא דפינן מיגרר הוה גריר ליה לאות ומר סבר אשתלויי אשתלי, ומפרש בגמרא ירושלמי דתנא קמא לא פליג אלא באותו אדם עצמו אבל אם מת אין לבנו טענה ומודי לר' יוסי: 

{{דה מפרש|והיא מלאה פירות}} מחק ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מלת והיא: 

{{דה מפרש|אשתקד}} שנה שעברה כמו שתא קדמייתא ואשתדא רוצה לומר שתא דא, ובתוספתא מודה ר' יוסי שאם כתוב על פי המגופה של החבית או בנייר על פי חבית אם תרומה הרי זה תרומה ואם מעשר הרי זה מעשר, דכיון דמצא הכי על פי המגופה ודאי לא פינה אותה דהא בכל שנה עושין לחביות מגופות חדשות. ובירושלמי תניא מצא כלי כתוב עליו אל&quot;ף או דלי&quot;ת או חי&quot;ת או טי&quot;ת או רי&quot;ש או מ&quot;ם או תי&quot;ו כל אלו רוצה לומר תרומה ולמעוטי חולין, אל&quot;ף דנקראת התרומה ראשית, דלי&quot;ת דמאי ויש בה תרומה, חי&quot;ת חלבו ותרומה קרויה חלב דכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן, טי&quot;ת טובו ותרגום חלב הארץ טובא דארעא, רי&quot;ש ראשית דהיינו תרומה, מ&quot;ם מעשר ויש בו תרומה ויש לספק שמא מעשר שני הוא וטעון (חומה) [תרומה], תי&quot;ו תרומה, ואם היה כתוב בו בי&quot;ת פ&quot;א שי&quot;ן רוצה לומר מעשר שני, בי&quot;ת על שם שהוא שני, פ&quot;א על שם דבעי פדיון, שי&quot;ן שקרוי שני, וכן גם כן אם היה כתוב עליו יו&quot;ד מ&quot;ם מעשר כמשמעו, וכן גם כן אם היה כתוב עליו עיר הרי זה מעשר שני שטעון עיר, ואם היה כתוב עליו מעשר עיר סימן הוא שנפדה ונאכל בכל עיר חוץ למחיצה: 

{{דה מפרש|היתה מלאה פירות תרומה}} מחק הר&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מלת פירות:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יא/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד יב|משנה יב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יב/&gt;{{דה מפרש|הרי שם}} כך צריך להיות. ובירושלמי דפירקין ודפרקא קמא דביצה איכא מאן דבעי לאוקומי מתניתין כרבי, דתניא הניח מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה נוטל דברי רבי וחכמים אומרים הכל חולין, וכן נמי ההיא מתניתין דביצה דקתני שנים ומצא שלשה אסורין שלשה ומצא שנים מותרין האי סיפא כרבי, וכיון דמתניתין יחידאה היא פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל שאם אמר לו הרי שם מאתים ונמצא מנה הרי הוא חולין והיינו כרבנן. ואיכא מאן דמוקי למתניתין ככולי עלמא דכי אפליגו רבי ורבנן היינו כשהוא הניח והוא מצא דכיון דאינו זוכר כלל איכא למימר בודאי כולהו חולין, אבל הכא במשנתנו אביו הניח ובנו מצא ומי יימר דאם אביו מצאם שחסרו היה נותן אל לבו ונזכר שנטל מהן והניח מהן הלכך מודו הכא דהוי השאר מעשר. 

וכתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל וסתם מתניתין רבי דפרקא קמא דפסחים, ולמאן דאמר בפרקא קמא דביצה מחלוקת בכיס אחד אבל בשני כיסין דברי הכל מנה מונח ומנה נוטל מיתוקמא מתניתין לכולי עלמא בשני כיסין ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יב/&gt;

==הערות==

* {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגהה: נראה לי דהכי פירושו המניח איסר במדינה והלך לירושלם ואכל שם על אותו איסר פירות שוה חציו, ואחר כך הלך לעיר אחרת עם האיסר והניח את האיסר באותה העיר וחזר לירושלם ועכשיו הוא רוצה לאכול פירות בירושלם על סמך אותו האיסר אוכל עליו עוד איסר וכו'. אך צריך עיון אם שמין את האיסר במה שהוא שוה בירושלם או במה שהוא שוה במקום שהוא בו, עכ&quot;ל הרי&quot;א ז&quot;ל. 

עוד כתב המניח איסר של מעשר שני אוכל עליו אחד עשר איסר ואחד ממאה באיסר, בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה, פירוש בודאי הוא מותר לאכול עליו אחד עשר איסר וכו' כמו שאמרנו, אבל בדמאי יש לחוש שמא אותו העם הארץ נחשד על הראשונה ולא על השניה ועל כן צריך להפריש מעשר שני אחד מעשרה, וה' יאיר עיני עכ&quot;ל ז&quot;ל. 

עוד כתב על מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל יאכל עליו עד אחד עשר באיסר וכו'. כתב פירוש זה אינו נכון כלל ואין דרך ושייכות לדברי המשנה עמו, ונראה לי לפרש דהכי קאמר המניח איסר של מעשר כלומר מי שיש לו פירות טבל באוצר והוא לוקח איסר של כסף ומניח אותו ומחלל עליו את המעשר שני של אותו האוצר, כמה פירות הוא רשאי להפריש מהאוצר על סמך אותו האיסר של מעשר שני אחד עשר איסר ואחד מעשרה באיסר ואחד ממאה באיסר, כלומר מותר ליקח מן האוצר פירות שהן שוין אחד עשר איסר ואחד מעשרה באיסר כלומר ופירות שהן שוין עשירית איסר ופירות שהן שוין אחד ממאה באיסר כי מאלה הפירות יעלה למעשר שני איסר, כי התרומה כבר הופרשה מהכרי קודם שנעשה אוצר כי אסור לגרן שתעקר עד שיפרישו ממנה תרומה והרי כשהוא בא להפריש מעשר ראשון מאלה האחד עשר איסר הוא מפריש איסר ועשירית של איסר, ואם כן לא ישארו עשרה שלימים להפריש מהם מעשר שני ועל כן צריך ליטול עוד עשירית של איסר כדי שישארו עשרה שלימים להפריש מהם איסר שלם למעשר שני, אך מכל מקום אפילו יש בכאן אחד עשר איסר ועשירית של איסר ישאר עשרה שלימים למעשר שני ע&quot;כ. וחסר חצי שורה.}}


&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ד]]
[[קט:משנה מסכת מעשר שני|ד]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>px4gcmk7eqofgj0mi3al4mj1uubva9y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017354</id>
      <parentid>3017353</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T14:55:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <comment>/* הערות */</comment>
      <origin>3017354</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40798" sha1="id08lkae145kywag85xo5exh0e19ore" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|ג|ד|ה}}
 
===[[משנה מעשר שני ד א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|המוליך פירות וכו'}} וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל ברוב הספרים גרסת המוליך פירות למעשר שני בלמאן דאמר ע&quot;כ. ודוקא כשמוליכן לפדותן שם, אבל אם הוליכן להעלותן ואחר כך נמלך לפדותן אין כאן איסור כלל, ודוקא בפירות מעשר שני של ודאי, אבל פירות מעשר שני של דמאי פודין אותן כשער הזול. וכתב ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל דבירושלמי מפרש דדוקא דיעבד, ואפילו ממקום הזול לפדותן במקום היוקר ביוקר אסור לכתחלה דגזרינן הא אטו הא ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|יציאות}} כמו הוצאות. וראיתי שהחכם ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מחק היו&quot;ד השניה ונקד היו&quot;ד הראשונה בשב&quot;א והוי&quot;ו בחיר&quot;ק והצד&quot;י בקמ&quot;ץ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|פודין מעשר שני בשער הזול וכו'}} ובירושלמי איכא תנא דסבירא ליה דדוקא פודין כשער הזול ולא כשער היוקר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|את שדמיו ידועים נפדה על פי אחד ואת שאין דמיו ידועים נפדה על פי שלשה}} כך הגיה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|על פי עד אחד}} לא גרסינן מלת עד, וכן בירושלמי ליתה ולא כמפרשים, והכי נמי מסתברא וכמו שנכתוב בסמוך בסייעתא דשמיא, וגם ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מחקה. 

ופירש הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל אמתניתין פודין מעשר שני כשער הזול, סאה של פירות מעשר כשבא לפדיותה בכסף אין לשערה כפי מה שירויח החנוני אלא כפי מה שיקחנה מן הגננין דדרך חנוני ליקח בזול דהיינו בין בשעת הזול בין בשעת היוקר, ותניא בתוספתא הפורט דינר כסף למעשר שני כמות שהחנוני לוקח ולא כמות שהוא מוכר, פירוש כשבא לפרוט הסלע על פרוטות ולוקח אגודות ירק יחלל סך אגודות על סך פרוטות וסך האגודות היינו מה שהחנוני לוקח מן הגננים ולא כדרך שהוא מוכר. 

כמות שהשלחני פורט כשבא לחלל מעות כסף או פרוטות על סלע, וכשהשלחני מחליף הסלע לפרוטות או למעות נקרא פורט ואז מקבל הפרוטות כשער בית המטבע שמונה באיסר או ששה באיסר, וכשרוצה להחליפן בסלעים לאנשים דרך הוא לתת מעה פחות לפורטים, וכשמקבל הסלע נקרא מצרף לשון צרוף שחלקים רבים מקבץ בידו לחלק אחד, וקתני הכא דאדם שיש לו מעות ממעשר שני שיעור סלע ובא לחלל המעות בסלע מונה מעות בסלע כמות שהשלחני לוקחן לעצמו דהיינו כשלוקחן מבית המטבע לפרוט ולא כמו שמוכרן, והכי תניא בתוספתא המצרף דינר זהב למעשר שני כמות שהשלחני פורט ולא כמות שהוא מצרף. 

אין פודין מעשר שני אכסרה בשומא בלא מדה ובלא משקל פירות שהרקיבו או מעות שהחלידו כדתניא בתוספתא אין פודין מעשר שני אכסרה, כיצד היו לו פירות מרקיבין ומעות מחלידין לא יאמר כמה אדם רוצה ליתן בצובר זה וכמה אדם רוצה ליתן בכרי זה אלא אומר כמה אדם רוצה ליקח לו פירות בסלע כמה אדם רוצה ליקח לו מעות בדינר, ופירש ר&quot;י ז&quot;ל אומר כמה מעות חלודות אדם רוצה ליקח בסלע ומחלל עליהן פירות ששוין סלע מאחר שאמרו לו כי אלו המעות שוין סלע וכן כמה פירות נרקבין אדם לוקח בסלע. על פי אחד לוקח אחד בקי בשומא, על פי שלשה מפרש בירושלמי על פי שלשה לקוחות דהיינו סוחרים בקיאין במקח וממכר יין שהקרים שהתחיל להחמיץ עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|שקרס}} כמו שהקריס, וכן הוא בברייתא בפרקא קמא דסנהדרין דף י&quot;ד שהקריס, גרסא אחרת במתניתין שקסס מלשון פריו יקוסס. וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל שכן הוא בכל הספרים: 

{{דה מפרש|שהחליאו}} כמו שהחלידו הרמב&quot;ם ז&quot;ל, אכן הרוב שונים שהחלידו:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|בעה&quot;ב אומר וכו'}} ומאי דקשה אמתניתין מההיא דהבעלים קודמין מפני שהן מוסיפים חומש כתבנוהו שם בערכין פ&quot;ח מ&quot;ב, ובירושלמי משני מפני שעל החומש יכול להערים וכדפירש ר&quot;ע ז&quot;ל, וכן פירש גם כן הרמב&quot;ם ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|בסלע ואיסר}} האיסר הוא אחד מששה ותשעים בסלע, שהרי הסלע ארבעה דינרין והדינר ששה מעין והמעה שני פונדיונין והפונדיון שני איסרין: 

{{דה מפרש|הפודה מעשר שני שלו}} ומצאתי שפירש ה&quot;ר יונה ז&quot;ל ראש פרק שלושה שאכלו שהפודה מעשרותיו יש לו להוסיף חומש כדי שלא יערים ויפדה אותו בפחות משוויו, דכתיב ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|ובין שניתן לו במתנה}} בירושלמי איכא מאן דמוקי לה בפירות שהן טבולין למעשר וקסבר מתנות שלא הורמו לאו כמי שהורמו דמיין וכל זמן שלא הורם לאו ממון גבוה הוא דאין שם מעשר עליו וניתן במתנה, ואיכא מאן דמוקי לה כר&quot;מ דאית ליה בפרק יש בכור דאין מתנה כמכר, אבל התם בקדושין מסיק בפירות שהן טבולין דמודה בהן ר&quot;מ דאכתי לא הוו ממון גבוה: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל ובין שניתן לו במתנה הטבל קודם שהפרישו ממנו וכו'. וכתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו נראה, ולפי דבריו היה לו לומר בין שגדל בשדהו ובין שקנה הפירות והפריש המעשר ובמסכת קדושין פ&quot;א אומר בגמרא דיהיב ליה בטבלייהו, ונראה לי שכך פירושו שלא נתן לו זה המעשר שני אלא בטיבליה דקאמר ליה קודם שקרא לו שם הרי הוא לך במתנה על מנת שאעשה אותו מעשר על פירותי, כך נראה לי וצריך עיון ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|ושפחתו העבריה}} בבבלי ובירושלמי דייק האי שפחתו היכי דמי אי גדולה שהביאה סימנין מאי בעיא גביה הא קנתה עצמה בסימנין ואי בקטנה קטן מי אית ליה זכייה, ובבבלי משני דמתניתין מיירי במעשר שני דעציץ שאינו נקוב דלא מיחייב אלא מדרבנן ומשום הכי זוכה, ובירושלמי מוקי לה כרבנן דאמרי בשם רב נחמן דקטן שנותנין לו אגוז ומצניעו ומחזירו לאחר זמן גזלו גזל זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים, ואיכא מאן דמשני דבשיטת הפעוטות קתני הכא דתנן בפרק הניזקין הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין והכא נמי גבי מעשר שני לא פלוג רבנן בזכיותיו ואפילו דאית ליה אב, והא דתני סיפא אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו וכן נמי תנן בפרק חלון התם מיירי בקטן שאין לו דעת כלל כגון צרור ונוטלו אגוז וזורקו, ובנו ובתו הגדולים פליגי בה אמוראי בפרקא קמא דבבא מציעא איכא מאן דאמר דגדול גדול ממש ואיכא מאן דאמר כל שאינו סומך על שלחן אביו זהו גדול: 

{{דה מפרש|ופדה לך}} לעצמך בירושלמי מפרש דאו פדה לך קאמר, דבחדא סגי אם פודה לעצמו אף על פי שפודה במעות של בעל הבית, אי נמי פדה לי במעות שלך שנתתי לך אינו מוסיף חומש דבעינן הוא ופדיונו משלו, ומפיק לה מקרא דכתיב ממעשרו חמישיתו יוסף עליו משמע כי היכי דחומש שלו הדמים של הפדיון הן שלו: 

{{דה מפרש|ולא לעבדו ושפחתו הכנענים}} בירושלמי רמי עלה דמתניתין מההיא דתנן במציעא פרק השואל, השואל את הפרה ואמר ליה שלחה לי ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך ושלחה ומתה חייב אלמא שהעבד זוכה מרבו לאחר דחשבינן ליה דעבדו של משאיל זוכה לשואל הלכך כי נאנסה ברשות שואל נאנסה ובמתניתין אמרינן דיד עבד כיד רבו דמי, ומשני ר' אלעזר דהתם מיירי בעבד עברי, ור' יוחנן אמר אפילו בעבד כנעני תפתר באומר לו שואל למשאיל פתח לה והיא באה מאליה דכיון דאמר ליה כן הא קבלה עליה מכי יצאת מן הבית. 

ואיכא מאן דמשני דמתניתין דהכא ודפרק חלון כר&quot;מ דסבירא ליה בפרקא קמא דקדושין דאין קנין לעבד בלא רבו, וההיא דהתם פרק השואל כרבנן דפליגי עליה דר&quot;מ התם במתניתין דבקדושין וסבירא ליה דיש קנין לעבד בלא רבו, ופרכינן ואי מתניתין דבפרק חלון כר' מאיר דיד עבד כיד רבו והא ר&quot;מ נמי סבר דיד אשה כיד בעלה והיכי מצי מזכה בידה לאחרים והא לא נפיק מידו דבתרווייהו פליגי ר&quot;מ ורבנן בפרקא קמא דקדושין והיכי קתני התם בעירובין ועל ידי אשתו, ומשני דההיא ר&quot;ש בן אלעזר אליבא דר&quot;מ דסבירא ליה דר&quot;מ עביד יד עבד כיד רבו ולא עביד יד אשה כיד בעלה:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;{{דה מפרש|הרי פירות הללו}} של מעשר שני נתונין לך במתנה ומכיון שקנאם זה במתנה נעשה הראשון נכרי אצלם ויכול לפדותן בלא חומש, וחוזר ואומר הרי פירות של מעשר שלך יהיו מחוללין על מעות שיש לי בבית ויקנה המעשר הזה את המעות ויצא לחולין, והא דנקט אין בידו מעות היינו דאם יש בידו שם בגורן לא היה אומר התנא לעשות כן אלא המעות הללו היה מוסר לחברו ומקנה אותן לו במשיכה וחברו זה פודה את המעשר דהכי עדיף טפי שאינה נראית הערמה כל כך להפטר מן החומש, והאי גרן מוקמינן ליה התם בפרק הזהב בגרן שאינה שלו דאי בגרן שלו יתן לו בעל המעשר קרקע בחזקה ואגבן המעות ומשיחזיק זה בקרקע יהיו המעות קנויות לו בכל מקום שהן כדתנן בפרקא קמא דקדושין נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה, וחברו זה יאמר הרי הפירות הללו מחוללין על מעות שיש לי בביתך דהכי עדיף דהוי נכרי אלא ודאי דגרן אינה שלו וסודר נמי לית ליה דאי הוה ליה סודר הוה מקני ליה מעות אגב סודר, ודחינן ואיכפל תנא לאשמועינן גברא ערטילאה דלית ליה ולא כלום אלא לאו שמע מינה בגרן שאינה שלו אבל סודר יש לו ואפילו הכי הפירות צריך ליתנם לו במתנה שאין המעות נקנין בחליפין שמע מינה, וזה לשון הר&quot;ש ז&quot;ל בריש הזהב דייק מהכא דאין מטבע נקנה בחליפין דמשמע טעמא דאין בידו מעות הא אם יש בידו מעות יהיב ליה להיאך ופריק דהכי עדיף טפי דהוה ליה נכרי ואי אמרת מטבע נקנה בחליפין ניקני ליה אגב סודר ע&quot;כ. והני פירות איבעית למימר שלא נתנם לו בעודן טבל אלא פירות מעשר שני ממש, צריך לומר דמתניתין ר' יהודה דסבירא ליה מעשר שני ממון הדיוט הוא: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל ודוקא שנתן אותם לו בטבלן וכו'. כתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו נראה, אלא כפשוטו הוי ע&quot;כ:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|משך הימנו וכו'}} ובקדושין פרק האיש מקדש דייקינן מדקתני ומשתכר בסלע שמע מינה דסתם לן תנא כר' יהודה דאמר מעשר שני ממון הדיוט הוא: 

{{דה מפרש|נותן לו סלע}} לפי שקנאו במשיכה עכ&quot;ל ר&quot;ע ז&quot;ל, והוה משמע שהוא פירוש רש&quot;י ז&quot;ל אך בפשיטות אתי פירוש ר&quot;ע ז&quot;ל כפירוש הר&quot;ש והראב&quot;ד ז&quot;ל, ולפי זה מתניתין דלא כרשב&quot;ג דמתניתין משמע מינה דאינו פדוי אלא דוקא בשעת מתן מעות ואיהו קאמר בברייתא לעולם משיכת מעשר שני הוא פדיונו. ופירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל קרא בזו ההלכה פדייה לנתינת הזהב של מעשר שני אף על פי שאותן הדמים יצאו לחולין בלי ספק לפי שלא הקפיד התנא על המלות כיון שהענין ידוע וזכור ע&quot;כ, ומכל מקום עיין שם בלשונו ז&quot;ל. 

ועל מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל וצריך לפדותו כשער של עכשיו וכו', כתב עליו ה&quot;ר אפרים אשכנזי ז&quot;ל נראה לי שאין האמת כך, ועיין בפרק האיש מקדש שהגמרא הביאה זו המשנה לשם ובזה הלשון הביאה אותה לשם נותן סלע ומשתכר סלע מפני שמעשר שני שלו, ופירש רש&quot;י ז&quot;ל משך הימנו איש מחברו נותן סלע וקנה את המעשר שמשעה שמשכו קנאו ולא אמרינן ברשות בעליו מעשר אייקר וצריך לחללו בשנים מפני שמעשר שני שלו שמעשר ממון הדיוט הוא ונקנה במשיכה, ובגמרא אמרינן בהדיא שזו המשנה סברה כר' יהודה דאמר מעשר ממון הדיוט הוא ולא כר&quot;מ שסובר שהמעשר ממון גבוה הוא וכך הוא מוסכם בגמרא שזאת המשנה נשנית דוקא כר' יהודה, ואליבא דפירושו של רבינו עובדיה ז&quot;ל נשנית אליבא דר&quot;מ עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ומשתכר בסלע}} פירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל שירויח הוא הסלע אחר להוציאו במה שירצה ליהנות בו שהוא חושב אותו בשני סלעים כמו שהוא שוה עכשיו ונהנה בו בשאר צרכיו ע&quot;כ, וזה אפשר יובן עם מה שנכתב דמתניתין ר' יהודה דאמר מעשר שני ממון הדיוט, אבל בפ&quot;ח דהלכות מעשר שני ונטע רבעי כתב והשכר למעשר, וכתב שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל דכיון דאפסיקא הלכתא כר&quot;מ דמעשר שני ממון גבוה אם כן לית הלכתא כזאת המשנה ולהכי שינה בפירושה כי היכי דתיקום אליבא דהלכתא ע&quot;כ. וכאשר פירש מתניתין ר&quot;ע ז&quot;ל פירשוה ה&quot;ר שמשון והראב&quot;ד ז&quot;ל.

וכתב עוד שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל להשיב בעד הרמב&quot;ם ז&quot;ל דהא דאמרינן בירושלמי מתניתין דלא כרשב&quot;ג וכו' לא קאי רק אסיפא דמתניתין, והיינו דקאמר בדרשב&quot;ג לעולם כלומר בין ברישא בין בסיפא לעולם בתר שעת משיכה אזלינן דמשיכתו של מעשר היא פדיונו בין להקל בין להחמיר, ואילו לתנא דידן אף על גב דברישא אזיל בתר שעת משיכה בסיפא לא אזיל בתר שעת משיכה לגבי מעשר אלא בתר שעת פדייה להקל על המעשר ע&quot;כ. ובמה שכתב הוא ז&quot;ל לדעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל דלהכי שינה בפירושה כי היכי דתיקום אליבא דהלכתא, הכי נמי נימא לפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל שהוא פירוש הנהו רבנן גאונים ותקיפי עולם, ובזה נסתלקה קושיית ה&quot;ר אפרים אשכנזי ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|נותן לו סלע מחולין וסלע ממעשר שני שלו}} כך מצאתי מוגה, אבל מתוך פירוש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל לא משתמע הכי: 

{{דה מפרש|אם היה עם הארץ נותן לו מִדִמְיֹו}} גרסינן בשקל ותקח מפריו וקרי ליה הכי דמאי שלו אף על גב דחבר ניהו תריץ מה שעם הארץ הוא למוד לאכול דעמי הארץ אוכלין דמאי דחשודין הן עליו, הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. וה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל לא נקדו, אכן כתב בכל הספרים מצאתי מדמיו ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ז/&gt;{{דה מפרש|צריך לפרש}} לומר זהו פדיון מעשר שני ואם לאו לא יצא מעשר לחולין: 

{{דה מפרש|גיטה וקדושיה}} פירוש גיטה או קדושיה: 

{{דה מפרש|דיו}} בגמרא גם בירושלמי מפרש ובלבד שעסוקין באותו ענין, ור' אלעזר בר&quot;ש סבירא ליה אפילו אין עסוקין באותו ענין אלא מענין לענין באותו ענין. וכתוב במהר&quot;י קולון ז&quot;ל סוף שרש קע&quot;א וזה לשונו ואפילו לר&quot;ש בן אלעזר ולרבי בעינן שיהיו מדברים בענין הקדושין ממש, כדגרסינן שם כתנאי רבי אומר והוא שעסוקים באותו ענין ר&quot;ש בן אלעזר אומר אפילו מענין לענין וכו': 

{{דה מפרש|צריך לפרש}} זה גיטיך או זה קדושיך, וצריכא דאי תנא מעשר שני הוה אמינא בהא קאמר ר' יוסי דאיסור לאו הוי אבל גבי גיטין וקדושין דאיסור כרת הוא אימא מודי ליה לר' יהודה, ואי תנא גיטין וקדושין הוה אמינא בהא קאמר ר' יהודה אבל במעשר שני אימא מודי ליה לר' יוסי, צריכא:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ז/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ח|משנה ח]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ח/&gt;{{דה מפרש|המניח איסר וכו'}} {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}}. ויש להסתפק אם היה גורס מהרי&quot;ק ז&quot;ל בבבא דרישא דמתניתין שום פלוגתא שכתוב בפ&quot;ח דהלכות מעשר שני סימן ו' וכתנא קמא: 

{{דה מפרש|אוכל עליו עוד פלג}} משמע פלג פונדיון דהיינו איסר, וכן מצאתי שפירש ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל, אבל ר&quot;ע ז&quot;ל תפס בכולה מתניתין פירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל. ומפירוש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל אין הכרח אם הוא פלג פונדיון או פלג איסר שדבריו סתומים: 

{{דה מפרש|המניח איסר של מעשר שני}} פירש ר&quot;ש ז&quot;ל והעתיקו הרא&quot;ש ז&quot;ל וזה לשונו, המניח איסר מיירי בחבר שראה עם הארץ שחלל מעשר שני על איסר ומסתמא כמו כן הפריש מעשר ראשון דאמרינן עלה בירושלמי דבית הלל כר' אליעזר דאמר הנאמן על השני נאמן על הראשון, הלכך כשראוהו מחלל פירות מעשר שני על איסר וערבן עם פירותיו תלינן כמו כן הפריש הראשון ותרם עליו תרומת מעשר ממקום אחר ואחר כך ערבן נמצא בידו פירות מתוקנים שוין אחד עשר איסרין:

{{דה מפרש|ואחד ממאה באיסר}} פירוש אחד ממאה של כל איסר ואיסר של אחד עשר דהיינו אחד עשר פעמים אחד ממאה באיסר והוא תשיעית האיסר דתשע פעמים אחד עשר הן תשעים ותשע, ואחד ממאה באיסר דקאמר היינו אחד ממאה מלבר דהוא חד מתשעים ותשע מלגאו שהרי כיון שהיה לו מעשר שני שוה איסר נמצא שהיה בידו טבל שוה אחד עשר איסרין ותשיעית איסר, והפריש מעשרה אחד למעשר ראשון ומשוה איסר ותשיעית איסר הפריש תשיעית איסר דבאיסר יש תשע תשיעיות נמצא איסר ותשיעית איסר עשר תשיעיות ומהן הפריש תשיעית למעשר ראשון, נשארו שם עשרה איסרין טבולין למעשר שני מהן הפריש שוה איסר וחללו על איסר וערבן עם פירותיו, וכך עשה למעשר ראשון הפריש עליו תרומת מעשר ממקום אחר, ועירב הפירות עם שאר פירותיו נמצא בידו מתוקן אחד עשר ותשיעית, ואם לוקח חבר מאותו עם הארץ אותו צבור של פירות צריך לתקן אותו דמאי חוץ משוה אחד עשר איסרין ותשיעית איסר שהן בתורת מתוקנין: 

{{דה מפרש|בית שמאי אומרים הכל עשרה}} כלומר נאמן על השני ואין נאמן על הראשון, ואף על פי שרואהו פודה פירות מעשר שני שמא לא הפרישו לראשון וצריך החבר להפריש מעשר ראשון:

{{דה מפרש|ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר}} אם ראה החבר שהופרש אותו מעשר שחלל מפירות שהיו ודאי טבל אוכל עליו אחד עשר כדפרישית וכן תשיעית, אלא שלא חש להאריך אבל אם בפירות דמאי עושה כן אינו אוכל כי אם עשרה [ובלשון הר&quot;ש ואין] דאין נאמן על הראשון עכ&quot;ל ז&quot;ל. 

והקשה הרא&quot;ש ז&quot;ל ולבי מהסס כיון דתיקן עם הארץ זה קצת מפירותיו ולכך אנו מאמינין לו דקצת מפירותיו מתוקנין אם כן אותו הכרי שעירב בו אלו הפירות המתוקנין יהיה כולו בחזקת מתוקן דמה הרויח בתקון אלו הפירות מועטין וחוזר ומערבן עם הטבל זהו מה שהקשה על פירושו ז&quot;ל. ותו קשה לי מה שייך להזכיר ודאי ודמאי בפירות שביד עם הארץ, ועוד קשה לי דבמתניתין קתני אחד ממאה באיסר ולפירושו אחד ממאה של כל האיסרין הוה ליה למיתני, ועוד דדחיק אנפשיה לומר מלגאו ומלבר, ועוד קשה טובא דלדידיה בר קפרא דאמר בירושלמי בין בודאי בין בדמאי אחד עשר הן מותרין כמאן לא כתנא קמא ולא כבית שמאי ולא כבית הלל. לכך נראה שמוכרח אני לפרש פירוש אחר במשנה זו, ובקשתי בפירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל במשניותיו וראיתי שאינו על דרך הירושלמי כלל. 

ונראה בעיני לפרש משנה על דרך הירושלמי כן עם הארץ שהניח לבנו חבר איסר של מעשר שני וכגון שראה שאביו היה לו כרי טבול למעשר ראשון ולמעשר שני ושמע לו שאמר קדושת מעשר שני של כאן תהא מחוללת על איסר זו ומת או הלך לו, ומפרש תנא דידן כמה פירות יהא בכרי שיכול לאכלן החבר וקתני שיכול לאכול החבר אפילו אם שוין פירות שבכרי אחד עשר איסר יכול לאכלן כולן ואפילו שיעור התרומת מעשר של מעשר ראשון דאסורה לזרים דהויא אחד ממאה שבכרי גם כן יכול לאכול, וטעמא דכיון דתרומת מעשר נטלת שלא מן המוקף כדאיתא פרק אין תורמין נאמר דתרם עליו תרומת מעשר ממקום אחר ואם כן הוו להו מתוקנים עד אחד עשר איסרין, כיצד היה הכרי שוה אחד עשר איסרין ותשיעית איסר והפריש מעשרה אחד למעשר ראשון ומשוה איסר ותשיעית איסר הפריש תשיעית איסר דבאיסר יש תשע תשיעיות נמצא איסר ותשיעית איסר עשר תשיעיות מהם הפריש תשיעית איסר למעשר ראשון, נשארו שמה עשרה איסרין טבולין למעשר שני ומהן הפריש פירות שוין איסר וחללן על איסר נמצא השתא איסר כולו קדוש למעשר שני, וקסבר האי תנא דנאמן על השני נאמן על הראשון ואף על גב דלא ראה את אביו אלא שחילל המעשר שני של הכרי נאמר דודאי תקנו גם כן מן המעשר ראשון ואימור שנתן הדמים של מעשר ראשון ללוי כדאיתא לקמן בירושלמי בסוף מכלתין ולקחן מן הלוי. 

ואחד ממאה באיסר כלומר האי דשרינן ליה לחבר האיסר הנוסף דהיינו האיסר האחד עשר דהיינו איסר המחלוקת שבו נחלקו בית שמאי ובית הלל, לא תימא דאחד ממאה שבכרי דהיינו תרומת מעשר לא שרינן דגם חלק אחד ממאה שבכרי שיש בכאן באיסר זה הנוסף דהיינו תרומת מעשר דהיינו כשיעור עשירית איסר יכול לאכול באיסר הנוסף על העשרה נמי שרינן דעכשיו אין כאן אלא אחד עשר איסרין ותו לא כדתנן לקמן וכדתני בר קפרא, וטעמא משום דהא אמרינן דסבר תנא דמתניתין דהנאמן על השני נאמן לראשון ומחשבון סכום מעשר שני שחילל דהיינו איסר אמרינן סך מעשר ראשון שתיקן ושמא נתן איסר לדמי מעשר ראשון ללוי, ואף על גב דהא היה לו לחוש דאין יכול לתת דמים על מעשר ראשון שוה איסר לתת עליו איסר דהא אחד ממאה שבכרי הוי תרומת מעשר ושמא טעה וחשב דסגי בנתינת דמים על אחד ממאה שבכרי באיסר שנתן, ומתרץ תנא דלעולם מחזקינן ליה בנאמן ופשיטא דתרם שלא מן המוקף דהא עד כאן אם נאמן על הראשון כל שכן על תרומתו הלכך מצי אכיל אף אם אין בכרי פירות שוין אלא אחד עשר וכל שכן אם אינו שוה אלא עשרה איסרין ותו לא, והך שריותא לתנא קמא הויא בין בודאי בין בדמאי וכדתני בר קפרא ולהכי תני בר קפרא דאף על גב דקושטא דמילתא אחד עשר ותשיעית איסר הויין דלא אפשר שישארו עשרה שלימין טבולין למעשר שני אלא בהכי אפילו הכי משום דלבית שמאי לא שרי אלא דוקא עשרה קתני בבית הלל אחד עשר דשרו, ואף על גב דלאו מכוון החשבון כי היכי דשרינן אחד ממאה דהיינו תרומת מעשר כיון דלא בעיא מוקף הכי נמי אמרינן התשיעית אכלו העכברים או נתנו לאחר ואף על גב דעתה אין כאן אלא אחד עשר שרינן ליה ולהכי לא תני בר קפרא אלא אחד עשר. 

ושמואל פריך עלה בירושלמי הכל בעשרה בין בודאי בין בדמאי אינו אוכל הכרי אלא אם כן אין בו פירות אלא שיעור עשרה איסרין ולא יותר דהשתא מוכח דאין שם שיעור פירות אלא שיעור איסר למעשר שני שקרא שם והניח, אבל אי הוו שיעור אחד עשר הא איכא הכא פירות טבולין וקסבר נאמן על השני ואין נאמן על הראשון, ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר כשהפירות הוו מכנוסו של אביו אז אין חשוד להקדים וכיון שתקנם לשני פשיטא דנאמן על הראשון ואפילו אחד עשר שריין וכדפרישית, אבל בדמאי שידע הבן החבר שלקחן עם הארץ אביו מעם הארץ אחר אף על גב שהפריש מעשר שני וחללו אי איכא שיעור אחד עשר איסרין אינו אוכלן דאין נאמנות לעם הארץ ושמא הוטבלו עדיין למעשר ראשון ולא חש על תקונו דקיל ליה, ועוד דדמאי שרי להקדים כדאיתא פרקא קמא דדמאי ושמא חשב לתקנו אחר כך ולא הספיק שמת או שהלך לו, כך נראה לי עכ&quot;ל ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל. 

ואיני יודע טעם למה שראיתי מוגה במשנת החכם הר&quot;ר יהוסף אשכנזי ז&quot;ל כך בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר וכו' והשאר נמחק, ושמא תלמיד טועה הגיהו ונתלה באילן גדול, וכן כמה הגהות אחרות מצאתי שם שלעניות דעתי לא מצאתי בהן לא טעם ולא ריח אלא אם כן נאמר שכך מצא הגרסא בספרים ישנים. אחר זמן רב באו לידי המשניות שלו ומצאתי שגם שם הוגה בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר וכל השאר עבר עליו קולמוסו וכתב בחוץ בספרים אחרים גרסינן כמו בפנים ונראה לי שהוא שבוש עכ&quot;ל ז&quot;ל. ומכל מקום צריך עיון דאמאי לא אתנייא בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל, ועיין במה שכתוב לעיל פרק שני סוף סימן ט': 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל. ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה אם נשאר על האיסר של ודאי אחד מעשרה חייב לאכול עליו עוד שנים ע&quot;כ. אמר המלקט מלת שנים אינה מובנת מפירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל שמשם העתיק ר&quot;ע ז&quot;ל כדכתיבנא ובתוספות יום טוב הגיה אחד:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ח/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ט|משנה ט]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ט/&gt;{{דה מפרש|כל המעות הנמצאות וכו'}} ובקצת נוסחאות הנמצאות בירושלם:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ט/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד י|משנה י]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש י/&gt;{{דה מפרש|להיות כונסין חולין בקרבן}} כך הגיה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל בקרבן בבי&quot;ת:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש י/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד יא|משנה יא]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יא/&gt;{{דה מפרש|המוצא כלי וכו'}} ושם בגמרא הגרסא דלי&quot;ת דמוע, רוצה לומר חולין ותרומה שנתערבו ואין נאכל אלא לכהנים: 

{{דה מפרש|תיו תחת תרומה}} ומשמע דאפילו שלא בשעת הסכנה הוי הדין כן מאחר שלפעמים עושין כן גם שלא בשעת הסכנה משום רגילות דשעת הסכנה ע&quot;כ מן מהר&quot;י קולון ז&quot;ל שרש קס&quot;א: 

{{דה מפרש|ר' יוסי אומר כלם שמות בני אדם הם}} ק' קהת מ' משה ד' דוד ט' טרפון ת' תחן, ור' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר להו דלדידיהם אפילו כתוב בו כל התיבה שלימה הא קאמר בסיפא דמותר דאימור אשתקד היתה מלאה פירות תרומה ופינה, ותנא קמא סבר לא חיישינן שמא פינה. ובפרק האשה שלום איכא מאן דאמר דכולי עלמא חיישינן שמא פינן והכא בהא קמיפלגי מר סבר אם איתא דפינן מיגרר הוה גריר ליה לאות ומר סבר אשתלויי אשתלי, ומפרש בגמרא ירושלמי דתנא קמא לא פליג אלא באותו אדם עצמו אבל אם מת אין לבנו טענה ומודי לר' יוסי: 

{{דה מפרש|והיא מלאה פירות}} מחק ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מלת והיא: 

{{דה מפרש|אשתקד}} שנה שעברה כמו שתא קדמייתא ואשתדא רוצה לומר שתא דא, ובתוספתא מודה ר' יוסי שאם כתוב על פי המגופה של החבית או בנייר על פי חבית אם תרומה הרי זה תרומה ואם מעשר הרי זה מעשר, דכיון דמצא הכי על פי המגופה ודאי לא פינה אותה דהא בכל שנה עושין לחביות מגופות חדשות. ובירושלמי תניא מצא כלי כתוב עליו אל&quot;ף או דלי&quot;ת או חי&quot;ת או טי&quot;ת או רי&quot;ש או מ&quot;ם או תי&quot;ו כל אלו רוצה לומר תרומה ולמעוטי חולין, אל&quot;ף דנקראת התרומה ראשית, דלי&quot;ת דמאי ויש בה תרומה, חי&quot;ת חלבו ותרומה קרויה חלב דכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן, טי&quot;ת טובו ותרגום חלב הארץ טובא דארעא, רי&quot;ש ראשית דהיינו תרומה, מ&quot;ם מעשר ויש בו תרומה ויש לספק שמא מעשר שני הוא וטעון (חומה) [תרומה], תי&quot;ו תרומה, ואם היה כתוב בו בי&quot;ת פ&quot;א שי&quot;ן רוצה לומר מעשר שני, בי&quot;ת על שם שהוא שני, פ&quot;א על שם דבעי פדיון, שי&quot;ן שקרוי שני, וכן גם כן אם היה כתוב עליו יו&quot;ד מ&quot;ם מעשר כמשמעו, וכן גם כן אם היה כתוב עליו עיר הרי זה מעשר שני שטעון עיר, ואם היה כתוב עליו מעשר עיר סימן הוא שנפדה ונאכל בכל עיר חוץ למחיצה: 

{{דה מפרש|היתה מלאה פירות תרומה}} מחק הר&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מלת פירות:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יא/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד יב|משנה יב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יב/&gt;{{דה מפרש|הרי שם}} כך צריך להיות. ובירושלמי דפירקין ודפרקא קמא דביצה איכא מאן דבעי לאוקומי מתניתין כרבי, דתניא הניח מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה נוטל דברי רבי וחכמים אומרים הכל חולין, וכן נמי ההיא מתניתין דביצה דקתני שנים ומצא שלשה אסורין שלשה ומצא שנים מותרין האי סיפא כרבי, וכיון דמתניתין יחידאה היא פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל שאם אמר לו הרי שם מאתים ונמצא מנה הרי הוא חולין והיינו כרבנן. ואיכא מאן דמוקי למתניתין ככולי עלמא דכי אפליגו רבי ורבנן היינו כשהוא הניח והוא מצא דכיון דאינו זוכר כלל איכא למימר בודאי כולהו חולין, אבל הכא במשנתנו אביו הניח ובנו מצא ומי יימר דאם אביו מצאם שחסרו היה נותן אל לבו ונזכר שנטל מהן והניח מהן הלכך מודו הכא דהוי השאר מעשר. 

וכתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל וסתם מתניתין רבי דפרקא קמא דפסחים, ולמאן דאמר בפרקא קמא דביצה מחלוקת בכיס אחד אבל בשני כיסין דברי הכל מנה מונח ומנה נוטל מיתוקמא מתניתין לכולי עלמא בשני כיסין ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יב/&gt;

==הערות==

* {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגהה: נראה לי דהכי פירושו המניח איסר במדינה והלך לירושלם ואכל שם על אותו איסר פירות שוה חציו, ואחר כך הלך לעיר אחרת עם האיסר והניח את האיסר באותה העיר וחזר לירושלם ועכשיו הוא רוצה לאכול פירות בירושלם על סמך אותו האיסר אוכל עליו עוד איסר וכו'. אך צריך עיון אם שמין את האיסר במה שהוא שוה בירושלם או במה שהוא שוה במקום שהוא בו, עכ&quot;ל הרי&quot;א ז&quot;ל. 
עוד כתב המניח איסר של מעשר שני אוכל עליו אחד עשר איסר ואחד ממאה באיסר, בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה, פירוש בודאי הוא מותר לאכול עליו אחד עשר איסר וכו' כמו שאמרנו, אבל בדמאי יש לחוש שמא אותו העם הארץ נחשד על הראשונה ולא על השניה ועל כן צריך להפריש מעשר שני אחד מעשרה, וה' יאיר עיני עכ&quot;ל ז&quot;ל. 
עוד כתב על מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל יאכל עליו עד אחד עשר באיסר וכו'. כתב פירוש זה אינו נכון כלל ואין דרך ושייכות לדברי המשנה עמו, ונראה לי לפרש דהכי קאמר המניח איסר של מעשר כלומר מי שיש לו פירות טבל באוצר והוא לוקח איסר של כסף ומניח אותו ומחלל עליו את המעשר שני של אותו האוצר, כמה פירות הוא רשאי להפריש מהאוצר על סמך אותו האיסר של מעשר שני אחד עשר איסר ואחד מעשרה באיסר ואחד ממאה באיסר, כלומר מותר ליקח מן האוצר פירות שהן שוין אחד עשר איסר ואחד מעשרה באיסר כלומר ופירות שהן שוין עשירית איסר ופירות שהן שוין אחד ממאה באיסר כי מאלה הפירות יעלה למעשר שני איסר, כי התרומה כבר הופרשה מהכרי קודם שנעשה אוצר כי אסור לגרן שתעקר עד שיפרישו ממנה תרומה והרי כשהוא בא להפריש מעשר ראשון מאלה האחד עשר איסר הוא מפריש איסר ועשירית של איסר, ואם כן לא ישארו עשרה שלימים להפריש מהם מעשר שני ועל כן צריך ליטול עוד עשירית של איסר כדי שישארו עשרה שלימים להפריש מהם איסר שלם למעשר שני, אך מכל מקום אפילו יש בכאן אחד עשר איסר ועשירית של איסר ישאר עשרה שלימים למעשר שני ע&quot;כ. וחסר חצי שורה.}}


&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ד]]
[[קט:משנה מסכת מעשר שני|ד]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>id08lkae145kywag85xo5exh0e19ore</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017355</id>
      <parentid>3017354</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T14:56:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <origin>3017355</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40796" sha1="aqcqac9eui3lgdekwpmhaqvpwpjl29x" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|ג|ד|ה}}
 
===[[משנה מעשר שני ד א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|המוליך פירות וכו'}} וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל ברוב הספרים גרסת המוליך פירות למעשר שני בלמאן דאמר ע&quot;כ. ודוקא כשמוליכן לפדותן שם, אבל אם הוליכן להעלותן ואחר כך נמלך לפדותן אין כאן איסור כלל, ודוקא בפירות מעשר שני של ודאי, אבל פירות מעשר שני של דמאי פודין אותן כשער הזול. וכתב ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל דבירושלמי מפרש דדוקא דיעבד, ואפילו ממקום הזול לפדותן במקום היוקר ביוקר אסור לכתחלה דגזרינן הא אטו הא ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|יציאות}} כמו הוצאות. וראיתי שהחכם ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מחק היו&quot;ד השניה ונקד היו&quot;ד הראשונה בשב&quot;א והוי&quot;ו בחיר&quot;ק והצד&quot;י בקמ&quot;ץ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|פודין מעשר שני בשער הזול וכו'}} ובירושלמי איכא תנא דסבירא ליה דדוקא פודין כשער הזול ולא כשער היוקר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|את שדמיו ידועים נפדה על פי אחד ואת שאין דמיו ידועים נפדה על פי שלשה}} כך הגיה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|על פי עד אחד}} לא גרסינן מלת עד, וכן בירושלמי ליתה ולא כמפרשים, והכי נמי מסתברא וכמו שנכתוב בסמוך בסייעתא דשמיא, וגם ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מחקה. 

ופירש הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל אמתניתין פודין מעשר שני כשער הזול, סאה של פירות מעשר כשבא לפדיותה בכסף אין לשערה כפי מה שירויח החנוני אלא כפי מה שיקחנה מן הגננין דדרך חנוני ליקח בזול דהיינו בין בשעת הזול בין בשעת היוקר, ותניא בתוספתא הפורט דינר כסף למעשר שני כמות שהחנוני לוקח ולא כמות שהוא מוכר, פירוש כשבא לפרוט הסלע על פרוטות ולוקח אגודות ירק יחלל סך אגודות על סך פרוטות וסך האגודות היינו מה שהחנוני לוקח מן הגננים ולא כדרך שהוא מוכר. 

כמות שהשלחני פורט כשבא לחלל מעות כסף או פרוטות על סלע, וכשהשלחני מחליף הסלע לפרוטות או למעות נקרא פורט ואז מקבל הפרוטות כשער בית המטבע שמונה באיסר או ששה באיסר, וכשרוצה להחליפן בסלעים לאנשים דרך הוא לתת מעה פחות לפורטים, וכשמקבל הסלע נקרא מצרף לשון צרוף שחלקים רבים מקבץ בידו לחלק אחד, וקתני הכא דאדם שיש לו מעות ממעשר שני שיעור סלע ובא לחלל המעות בסלע מונה מעות בסלע כמות שהשלחני לוקחן לעצמו דהיינו כשלוקחן מבית המטבע לפרוט ולא כמו שמוכרן, והכי תניא בתוספתא המצרף דינר זהב למעשר שני כמות שהשלחני פורט ולא כמות שהוא מצרף. 

אין פודין מעשר שני אכסרה בשומא בלא מדה ובלא משקל פירות שהרקיבו או מעות שהחלידו כדתניא בתוספתא אין פודין מעשר שני אכסרה, כיצד היו לו פירות מרקיבין ומעות מחלידין לא יאמר כמה אדם רוצה ליתן בצובר זה וכמה אדם רוצה ליתן בכרי זה אלא אומר כמה אדם רוצה ליקח לו פירות בסלע כמה אדם רוצה ליקח לו מעות בדינר, ופירש ר&quot;י ז&quot;ל אומר כמה מעות חלודות אדם רוצה ליקח בסלע ומחלל עליהן פירות ששוין סלע מאחר שאמרו לו כי אלו המעות שוין סלע וכן כמה פירות נרקבין אדם לוקח בסלע. על פי אחד לוקח אחד בקי בשומא, על פי שלשה מפרש בירושלמי על פי שלשה לקוחות דהיינו סוחרים בקיאין במקח וממכר יין שהקרים שהתחיל להחמיץ עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|שקרס}} כמו שהקריס, וכן הוא בברייתא בפרקא קמא דסנהדרין דף י&quot;ד שהקריס, גרסא אחרת במתניתין שקסס מלשון פריו יקוסס. וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל שכן הוא בכל הספרים: 

{{דה מפרש|שהחליאו}} כמו שהחלידו הרמב&quot;ם ז&quot;ל, אכן הרוב שונים שהחלידו:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|בעה&quot;ב אומר וכו'}} ומאי דקשה אמתניתין מההיא דהבעלים קודמין מפני שהן מוסיפים חומש כתבנוהו שם בערכין פ&quot;ח מ&quot;ב, ובירושלמי משני מפני שעל החומש יכול להערים וכדפירש ר&quot;ע ז&quot;ל, וכן פירש גם כן הרמב&quot;ם ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|בסלע ואיסר}} האיסר הוא אחד מששה ותשעים בסלע, שהרי הסלע ארבעה דינרין והדינר ששה מעין והמעה שני פונדיונין והפונדיון שני איסרין: 

{{דה מפרש|הפודה מעשר שני שלו}} ומצאתי שפירש ה&quot;ר יונה ז&quot;ל ראש פרק שלושה שאכלו שהפודה מעשרותיו יש לו להוסיף חומש כדי שלא יערים ויפדה אותו בפחות משוויו, דכתיב ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|ובין שניתן לו במתנה}} בירושלמי איכא מאן דמוקי לה בפירות שהן טבולין למעשר וקסבר מתנות שלא הורמו לאו כמי שהורמו דמיין וכל זמן שלא הורם לאו ממון גבוה הוא דאין שם מעשר עליו וניתן במתנה, ואיכא מאן דמוקי לה כר&quot;מ דאית ליה בפרק יש בכור דאין מתנה כמכר, אבל התם בקדושין מסיק בפירות שהן טבולין דמודה בהן ר&quot;מ דאכתי לא הוו ממון גבוה: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל ובין שניתן לו במתנה הטבל קודם שהפרישו ממנו וכו'. וכתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו נראה, ולפי דבריו היה לו לומר בין שגדל בשדהו ובין שקנה הפירות והפריש המעשר ובמסכת קדושין פ&quot;א אומר בגמרא דיהיב ליה בטבלייהו, ונראה לי שכך פירושו שלא נתן לו זה המעשר שני אלא בטיבליה דקאמר ליה קודם שקרא לו שם הרי הוא לך במתנה על מנת שאעשה אותו מעשר על פירותי, כך נראה לי וצריך עיון ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|ושפחתו העבריה}} בבבלי ובירושלמי דייק האי שפחתו היכי דמי אי גדולה שהביאה סימנין מאי בעיא גביה הא קנתה עצמה בסימנין ואי בקטנה קטן מי אית ליה זכייה, ובבבלי משני דמתניתין מיירי במעשר שני דעציץ שאינו נקוב דלא מיחייב אלא מדרבנן ומשום הכי זוכה, ובירושלמי מוקי לה כרבנן דאמרי בשם רב נחמן דקטן שנותנין לו אגוז ומצניעו ומחזירו לאחר זמן גזלו גזל זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים, ואיכא מאן דמשני דבשיטת הפעוטות קתני הכא דתנן בפרק הניזקין הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין והכא נמי גבי מעשר שני לא פלוג רבנן בזכיותיו ואפילו דאית ליה אב, והא דתני סיפא אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו וכן נמי תנן בפרק חלון התם מיירי בקטן שאין לו דעת כלל כגון צרור ונוטלו אגוז וזורקו, ובנו ובתו הגדולים פליגי בה אמוראי בפרקא קמא דבבא מציעא איכא מאן דאמר דגדול גדול ממש ואיכא מאן דאמר כל שאינו סומך על שלחן אביו זהו גדול: 

{{דה מפרש|ופדה לך}} לעצמך בירושלמי מפרש דאו פדה לך קאמר, דבחדא סגי אם פודה לעצמו אף על פי שפודה במעות של בעל הבית, אי נמי פדה לי במעות שלך שנתתי לך אינו מוסיף חומש דבעינן הוא ופדיונו משלו, ומפיק לה מקרא דכתיב ממעשרו חמישיתו יוסף עליו משמע כי היכי דחומש שלו הדמים של הפדיון הן שלו: 

{{דה מפרש|ולא לעבדו ושפחתו הכנענים}} בירושלמי רמי עלה דמתניתין מההיא דתנן במציעא פרק השואל, השואל את הפרה ואמר ליה שלחה לי ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך ושלחה ומתה חייב אלמא שהעבד זוכה מרבו לאחר דחשבינן ליה דעבדו של משאיל זוכה לשואל הלכך כי נאנסה ברשות שואל נאנסה ובמתניתין אמרינן דיד עבד כיד רבו דמי, ומשני ר' אלעזר דהתם מיירי בעבד עברי, ור' יוחנן אמר אפילו בעבד כנעני תפתר באומר לו שואל למשאיל פתח לה והיא באה מאליה דכיון דאמר ליה כן הא קבלה עליה מכי יצאת מן הבית. 

ואיכא מאן דמשני דמתניתין דהכא ודפרק חלון כר&quot;מ דסבירא ליה בפרקא קמא דקדושין דאין קנין לעבד בלא רבו, וההיא דהתם פרק השואל כרבנן דפליגי עליה דר&quot;מ התם במתניתין דבקדושין וסבירא ליה דיש קנין לעבד בלא רבו, ופרכינן ואי מתניתין דבפרק חלון כר' מאיר דיד עבד כיד רבו והא ר&quot;מ נמי סבר דיד אשה כיד בעלה והיכי מצי מזכה בידה לאחרים והא לא נפיק מידו דבתרווייהו פליגי ר&quot;מ ורבנן בפרקא קמא דקדושין והיכי קתני התם בעירובין ועל ידי אשתו, ומשני דההיא ר&quot;ש בן אלעזר אליבא דר&quot;מ דסבירא ליה דר&quot;מ עביד יד עבד כיד רבו ולא עביד יד אשה כיד בעלה:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;{{דה מפרש|הרי פירות הללו}} של מעשר שני נתונין לך במתנה ומכיון שקנאם זה במתנה נעשה הראשון נכרי אצלם ויכול לפדותן בלא חומש, וחוזר ואומר הרי פירות של מעשר שלך יהיו מחוללין על מעות שיש לי בבית ויקנה המעשר הזה את המעות ויצא לחולין, והא דנקט אין בידו מעות היינו דאם יש בידו שם בגורן לא היה אומר התנא לעשות כן אלא המעות הללו היה מוסר לחברו ומקנה אותן לו במשיכה וחברו זה פודה את המעשר דהכי עדיף טפי שאינה נראית הערמה כל כך להפטר מן החומש, והאי גרן מוקמינן ליה התם בפרק הזהב בגרן שאינה שלו דאי בגרן שלו יתן לו בעל המעשר קרקע בחזקה ואגבן המעות ומשיחזיק זה בקרקע יהיו המעות קנויות לו בכל מקום שהן כדתנן בפרקא קמא דקדושין נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה, וחברו זה יאמר הרי הפירות הללו מחוללין על מעות שיש לי בביתך דהכי עדיף דהוי נכרי אלא ודאי דגרן אינה שלו וסודר נמי לית ליה דאי הוה ליה סודר הוה מקני ליה מעות אגב סודר, ודחינן ואיכפל תנא לאשמועינן גברא ערטילאה דלית ליה ולא כלום אלא לאו שמע מינה בגרן שאינה שלו אבל סודר יש לו ואפילו הכי הפירות צריך ליתנם לו במתנה שאין המעות נקנין בחליפין שמע מינה, וזה לשון הר&quot;ש ז&quot;ל בריש הזהב דייק מהכא דאין מטבע נקנה בחליפין דמשמע טעמא דאין בידו מעות הא אם יש בידו מעות יהיב ליה להיאך ופריק דהכי עדיף טפי דהוה ליה נכרי ואי אמרת מטבע נקנה בחליפין ניקני ליה אגב סודר ע&quot;כ. והני פירות איבעית למימר שלא נתנם לו בעודן טבל אלא פירות מעשר שני ממש, צריך לומר דמתניתין ר' יהודה דסבירא ליה מעשר שני ממון הדיוט הוא: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל ודוקא שנתן אותם לו בטבלן וכו'. כתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו נראה, אלא כפשוטו הוי ע&quot;כ:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|משך הימנו וכו'}} ובקדושין פרק האיש מקדש דייקינן מדקתני ומשתכר בסלע שמע מינה דסתם לן תנא כר' יהודה דאמר מעשר שני ממון הדיוט הוא: 

{{דה מפרש|נותן לו סלע}} לפי שקנאו במשיכה עכ&quot;ל ר&quot;ע ז&quot;ל, והוה משמע שהוא פירוש רש&quot;י ז&quot;ל אך בפשיטות אתי פירוש ר&quot;ע ז&quot;ל כפירוש הר&quot;ש והראב&quot;ד ז&quot;ל, ולפי זה מתניתין דלא כרשב&quot;ג דמתניתין משמע מינה דאינו פדוי אלא דוקא בשעת מתן מעות ואיהו קאמר בברייתא לעולם משיכת מעשר שני הוא פדיונו. ופירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל קרא בזו ההלכה פדייה לנתינת הזהב של מעשר שני אף על פי שאותן הדמים יצאו לחולין בלי ספק לפי שלא הקפיד התנא על המלות כיון שהענין ידוע וזכור ע&quot;כ, ומכל מקום עיין שם בלשונו ז&quot;ל. 

ועל מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל וצריך לפדותו כשער של עכשיו וכו', כתב עליו ה&quot;ר אפרים אשכנזי ז&quot;ל נראה לי שאין האמת כך, ועיין בפרק האיש מקדש שהגמרא הביאה זו המשנה לשם ובזה הלשון הביאה אותה לשם נותן סלע ומשתכר סלע מפני שמעשר שני שלו, ופירש רש&quot;י ז&quot;ל משך הימנו איש מחברו נותן סלע וקנה את המעשר שמשעה שמשכו קנאו ולא אמרינן ברשות בעליו מעשר אייקר וצריך לחללו בשנים מפני שמעשר שני שלו שמעשר ממון הדיוט הוא ונקנה במשיכה, ובגמרא אמרינן בהדיא שזו המשנה סברה כר' יהודה דאמר מעשר ממון הדיוט הוא ולא כר&quot;מ שסובר שהמעשר ממון גבוה הוא וכך הוא מוסכם בגמרא שזאת המשנה נשנית דוקא כר' יהודה, ואליבא דפירושו של רבינו עובדיה ז&quot;ל נשנית אליבא דר&quot;מ עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ומשתכר בסלע}} פירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל שירויח הוא הסלע אחר להוציאו במה שירצה ליהנות בו שהוא חושב אותו בשני סלעים כמו שהוא שוה עכשיו ונהנה בו בשאר צרכיו ע&quot;כ, וזה אפשר יובן עם מה שנכתב דמתניתין ר' יהודה דאמר מעשר שני ממון הדיוט, אבל בפ&quot;ח דהלכות מעשר שני ונטע רבעי כתב והשכר למעשר, וכתב שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל דכיון דאפסיקא הלכתא כר&quot;מ דמעשר שני ממון גבוה אם כן לית הלכתא כזאת המשנה ולהכי שינה בפירושה כי היכי דתיקום אליבא דהלכתא ע&quot;כ. וכאשר פירש מתניתין ר&quot;ע ז&quot;ל פירשוה ה&quot;ר שמשון והראב&quot;ד ז&quot;ל.

וכתב עוד שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל להשיב בעד הרמב&quot;ם ז&quot;ל דהא דאמרינן בירושלמי מתניתין דלא כרשב&quot;ג וכו' לא קאי רק אסיפא דמתניתין, והיינו דקאמר בדרשב&quot;ג לעולם כלומר בין ברישא בין בסיפא לעולם בתר שעת משיכה אזלינן דמשיכתו של מעשר היא פדיונו בין להקל בין להחמיר, ואילו לתנא דידן אף על גב דברישא אזיל בתר שעת משיכה בסיפא לא אזיל בתר שעת משיכה לגבי מעשר אלא בתר שעת פדייה להקל על המעשר ע&quot;כ. ובמה שכתב הוא ז&quot;ל לדעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל דלהכי שינה בפירושה כי היכי דתיקום אליבא דהלכתא, הכי נמי נימא לפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל שהוא פירוש הנהו רבנן גאונים ותקיפי עולם, ובזה נסתלקה קושיית ה&quot;ר אפרים אשכנזי ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|נותן לו סלע מחולין וסלע ממעשר שני שלו}} כך מצאתי מוגה, אבל מתוך פירוש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל לא משתמע הכי: 

{{דה מפרש|אם היה עם הארץ נותן לו מִדִמְיֹו}} גרסינן בשקל ותקח מפריו וקרי ליה הכי דמאי שלו אף על גב דחבר ניהו תריץ מה שעם הארץ הוא למוד לאכול דעמי הארץ אוכלין דמאי דחשודין הן עליו, הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. וה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל לא נקדו, אכן כתב בכל הספרים מצאתי מדמיו ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ז/&gt;{{דה מפרש|צריך לפרש}} לומר זהו פדיון מעשר שני ואם לאו לא יצא מעשר לחולין: 

{{דה מפרש|גיטה וקדושיה}} פירוש גיטה או קדושיה: 

{{דה מפרש|דיו}} בגמרא גם בירושלמי מפרש ובלבד שעסוקין באותו ענין, ור' אלעזר בר&quot;ש סבירא ליה אפילו אין עסוקין באותו ענין אלא מענין לענין באותו ענין. וכתוב במהר&quot;י קולון ז&quot;ל סוף שרש קע&quot;א וזה לשונו ואפילו לר&quot;ש בן אלעזר ולרבי בעינן שיהיו מדברים בענין הקדושין ממש, כדגרסינן שם כתנאי רבי אומר והוא שעסוקים באותו ענין ר&quot;ש בן אלעזר אומר אפילו מענין לענין וכו': 

{{דה מפרש|צריך לפרש}} זה גיטיך או זה קדושיך, וצריכא דאי תנא מעשר שני הוה אמינא בהא קאמר ר' יוסי דאיסור לאו הוי אבל גבי גיטין וקדושין דאיסור כרת הוא אימא מודי ליה לר' יהודה, ואי תנא גיטין וקדושין הוה אמינא בהא קאמר ר' יהודה אבל במעשר שני אימא מודי ליה לר' יוסי, צריכא:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ז/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ח|משנה ח]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ח/&gt;{{דה מפרש|המניח איסר וכו'}} {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}}. ויש להסתפק אם היה גורס מהרי&quot;ק ז&quot;ל בבבא דרישא דמתניתין שום פלוגתא שכתוב בפ&quot;ח דהלכות מעשר שני סימן ו' וכתנא קמא: 

{{דה מפרש|אוכל עליו עוד פלג}} משמע פלג פונדיון דהיינו איסר, וכן מצאתי שפירש ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל, אבל ר&quot;ע ז&quot;ל תפס בכולה מתניתין פירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל. ומפירוש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל אין הכרח אם הוא פלג פונדיון או פלג איסר שדבריו סתומים: 

{{דה מפרש|המניח איסר של מעשר שני}} פירש ר&quot;ש ז&quot;ל והעתיקו הרא&quot;ש ז&quot;ל וזה לשונו, המניח איסר מיירי בחבר שראה עם הארץ שחלל מעשר שני על איסר ומסתמא כמו כן הפריש מעשר ראשון דאמרינן עלה בירושלמי דבית הלל כר' אליעזר דאמר הנאמן על השני נאמן על הראשון, הלכך כשראוהו מחלל פירות מעשר שני על איסר וערבן עם פירותיו תלינן כמו כן הפריש הראשון ותרם עליו תרומת מעשר ממקום אחר ואחר כך ערבן נמצא בידו פירות מתוקנים שוין אחד עשר איסרין:

{{דה מפרש|ואחד ממאה באיסר}} פירוש אחד ממאה של כל איסר ואיסר של אחד עשר דהיינו אחד עשר פעמים אחד ממאה באיסר והוא תשיעית האיסר דתשע פעמים אחד עשר הן תשעים ותשע, ואחד ממאה באיסר דקאמר היינו אחד ממאה מלבר דהוא חד מתשעים ותשע מלגאו שהרי כיון שהיה לו מעשר שני שוה איסר נמצא שהיה בידו טבל שוה אחד עשר איסרין ותשיעית איסר, והפריש מעשרה אחד למעשר ראשון ומשוה איסר ותשיעית איסר הפריש תשיעית איסר דבאיסר יש תשע תשיעיות נמצא איסר ותשיעית איסר עשר תשיעיות ומהן הפריש תשיעית למעשר ראשון, נשארו שם עשרה איסרין טבולין למעשר שני מהן הפריש שוה איסר וחללו על איסר וערבן עם פירותיו, וכך עשה למעשר ראשון הפריש עליו תרומת מעשר ממקום אחר, ועירב הפירות עם שאר פירותיו נמצא בידו מתוקן אחד עשר ותשיעית, ואם לוקח חבר מאותו עם הארץ אותו צבור של פירות צריך לתקן אותו דמאי חוץ משוה אחד עשר איסרין ותשיעית איסר שהן בתורת מתוקנין: 

{{דה מפרש|בית שמאי אומרים הכל עשרה}} כלומר נאמן על השני ואין נאמן על הראשון, ואף על פי שרואהו פודה פירות מעשר שני שמא לא הפרישו לראשון וצריך החבר להפריש מעשר ראשון:

{{דה מפרש|ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר}} אם ראה החבר שהופרש אותו מעשר שחלל מפירות שהיו ודאי טבל אוכל עליו אחד עשר כדפרישית וכן תשיעית, אלא שלא חש להאריך אבל אם בפירות דמאי עושה כן אינו אוכל כי אם עשרה [ובלשון הר&quot;ש ואין] דאין נאמן על הראשון עכ&quot;ל ז&quot;ל. 

והקשה הרא&quot;ש ז&quot;ל ולבי מהסס כיון דתיקן עם הארץ זה קצת מפירותיו ולכך אנו מאמינין לו דקצת מפירותיו מתוקנין אם כן אותו הכרי שעירב בו אלו הפירות המתוקנין יהיה כולו בחזקת מתוקן דמה הרויח בתקון אלו הפירות מועטין וחוזר ומערבן עם הטבל זהו מה שהקשה על פירושו ז&quot;ל. ותו קשה לי מה שייך להזכיר ודאי ודמאי בפירות שביד עם הארץ, ועוד קשה לי דבמתניתין קתני אחד ממאה באיסר ולפירושו אחד ממאה של כל האיסרין הוה ליה למיתני, ועוד דדחיק אנפשיה לומר מלגאו ומלבר, ועוד קשה טובא דלדידיה בר קפרא דאמר בירושלמי בין בודאי בין בדמאי אחד עשר הן מותרין כמאן לא כתנא קמא ולא כבית שמאי ולא כבית הלל. לכך נראה שמוכרח אני לפרש פירוש אחר במשנה זו, ובקשתי בפירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל במשניותיו וראיתי שאינו על דרך הירושלמי כלל. 

ונראה בעיני לפרש משנה על דרך הירושלמי כן עם הארץ שהניח לבנו חבר איסר של מעשר שני וכגון שראה שאביו היה לו כרי טבול למעשר ראשון ולמעשר שני ושמע לו שאמר קדושת מעשר שני של כאן תהא מחוללת על איסר זו ומת או הלך לו, ומפרש תנא דידן כמה פירות יהא בכרי שיכול לאכלן החבר וקתני שיכול לאכול החבר אפילו אם שוין פירות שבכרי אחד עשר איסר יכול לאכלן כולן ואפילו שיעור התרומת מעשר של מעשר ראשון דאסורה לזרים דהויא אחד ממאה שבכרי גם כן יכול לאכול, וטעמא דכיון דתרומת מעשר נטלת שלא מן המוקף כדאיתא פרק אין תורמין נאמר דתרם עליו תרומת מעשר ממקום אחר ואם כן הוו להו מתוקנים עד אחד עשר איסרין, כיצד היה הכרי שוה אחד עשר איסרין ותשיעית איסר והפריש מעשרה אחד למעשר ראשון ומשוה איסר ותשיעית איסר הפריש תשיעית איסר דבאיסר יש תשע תשיעיות נמצא איסר ותשיעית איסר עשר תשיעיות מהם הפריש תשיעית איסר למעשר ראשון, נשארו שמה עשרה איסרין טבולין למעשר שני ומהן הפריש פירות שוין איסר וחללן על איסר נמצא השתא איסר כולו קדוש למעשר שני, וקסבר האי תנא דנאמן על השני נאמן על הראשון ואף על גב דלא ראה את אביו אלא שחילל המעשר שני של הכרי נאמר דודאי תקנו גם כן מן המעשר ראשון ואימור שנתן הדמים של מעשר ראשון ללוי כדאיתא לקמן בירושלמי בסוף מכלתין ולקחן מן הלוי. 

ואחד ממאה באיסר כלומר האי דשרינן ליה לחבר האיסר הנוסף דהיינו האיסר האחד עשר דהיינו איסר המחלוקת שבו נחלקו בית שמאי ובית הלל, לא תימא דאחד ממאה שבכרי דהיינו תרומת מעשר לא שרינן דגם חלק אחד ממאה שבכרי שיש בכאן באיסר זה הנוסף דהיינו תרומת מעשר דהיינו כשיעור עשירית איסר יכול לאכול באיסר הנוסף על העשרה נמי שרינן דעכשיו אין כאן אלא אחד עשר איסרין ותו לא כדתנן לקמן וכדתני בר קפרא, וטעמא משום דהא אמרינן דסבר תנא דמתניתין דהנאמן על השני נאמן לראשון ומחשבון סכום מעשר שני שחילל דהיינו איסר אמרינן סך מעשר ראשון שתיקן ושמא נתן איסר לדמי מעשר ראשון ללוי, ואף על גב דהא היה לו לחוש דאין יכול לתת דמים על מעשר ראשון שוה איסר לתת עליו איסר דהא אחד ממאה שבכרי הוי תרומת מעשר ושמא טעה וחשב דסגי בנתינת דמים על אחד ממאה שבכרי באיסר שנתן, ומתרץ תנא דלעולם מחזקינן ליה בנאמן ופשיטא דתרם שלא מן המוקף דהא עד כאן אם נאמן על הראשון כל שכן על תרומתו הלכך מצי אכיל אף אם אין בכרי פירות שוין אלא אחד עשר וכל שכן אם אינו שוה אלא עשרה איסרין ותו לא, והך שריותא לתנא קמא הויא בין בודאי בין בדמאי וכדתני בר קפרא ולהכי תני בר קפרא דאף על גב דקושטא דמילתא אחד עשר ותשיעית איסר הויין דלא אפשר שישארו עשרה שלימין טבולין למעשר שני אלא בהכי אפילו הכי משום דלבית שמאי לא שרי אלא דוקא עשרה קתני בבית הלל אחד עשר דשרו, ואף על גב דלאו מכוון החשבון כי היכי דשרינן אחד ממאה דהיינו תרומת מעשר כיון דלא בעיא מוקף הכי נמי אמרינן התשיעית אכלו העכברים או נתנו לאחר ואף על גב דעתה אין כאן אלא אחד עשר שרינן ליה ולהכי לא תני בר קפרא אלא אחד עשר. 

ושמואל פריך עלה בירושלמי הכל בעשרה בין בודאי בין בדמאי אינו אוכל הכרי אלא אם כן אין בו פירות אלא שיעור עשרה איסרין ולא יותר דהשתא מוכח דאין שם שיעור פירות אלא שיעור איסר למעשר שני שקרא שם והניח, אבל אי הוו שיעור אחד עשר הא איכא הכא פירות טבולין וקסבר נאמן על השני ואין נאמן על הראשון, ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר כשהפירות הוו מכנוסו של אביו אז אין חשוד להקדים וכיון שתקנם לשני פשיטא דנאמן על הראשון ואפילו אחד עשר שריין וכדפרישית, אבל בדמאי שידע הבן החבר שלקחן עם הארץ אביו מעם הארץ אחר אף על גב שהפריש מעשר שני וחללו אי איכא שיעור אחד עשר איסרין אינו אוכלן דאין נאמנות לעם הארץ ושמא הוטבלו עדיין למעשר ראשון ולא חש על תקונו דקיל ליה, ועוד דדמאי שרי להקדים כדאיתא פרקא קמא דדמאי ושמא חשב לתקנו אחר כך ולא הספיק שמת או שהלך לו, כך נראה לי עכ&quot;ל ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל. 

ואיני יודע טעם למה שראיתי מוגה במשנת החכם הר&quot;ר יהוסף אשכנזי ז&quot;ל כך בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר וכו' והשאר נמחק, ושמא תלמיד טועה הגיהו ונתלה באילן גדול, וכן כמה הגהות אחרות מצאתי שם שלעניות דעתי לא מצאתי בהן לא טעם ולא ריח אלא אם כן נאמר שכך מצא הגרסא בספרים ישנים. אחר זמן רב באו לידי המשניות שלו ומצאתי שגם שם הוגה בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר וכל השאר עבר עליו קולמוסו וכתב בחוץ בספרים אחרים גרסינן כמו בפנים ונראה לי שהוא שבוש עכ&quot;ל ז&quot;ל. ומכל מקום צריך עיון דאמאי לא אתנייא בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל, ועיין במה שכתוב לעיל פרק שני סוף סימן ט': 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל. ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה אם נשאר על האיסר של ודאי אחד מעשרה חייב לאכול עליו עוד שנים ע&quot;כ. אמר המלקט מלת שנים אינה מובנת מפירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל שמשם העתיק ר&quot;ע ז&quot;ל כדכתיבנא ובתוספות יום טוב הגיה אחד:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ח/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד ט|משנה ט]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ט/&gt;{{דה מפרש|כל המעות הנמצאות וכו'}} ובקצת נוסחאות הנמצאות בירושלם:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ט/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד י|משנה י]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש י/&gt;{{דה מפרש|להיות כונסין חולין בקרבן}} כך הגיה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל בקרבן בבי&quot;ת:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש י/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד יא|משנה יא]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יא/&gt;{{דה מפרש|המוצא כלי וכו'}} ושם בגמרא הגרסא דלי&quot;ת דמוע, רוצה לומר חולין ותרומה שנתערבו ואין נאכל אלא לכהנים: 

{{דה מפרש|תיו תחת תרומה}} ומשמע דאפילו שלא בשעת הסכנה הוי הדין כן מאחר שלפעמים עושין כן גם שלא בשעת הסכנה משום רגילות דשעת הסכנה ע&quot;כ מן מהר&quot;י קולון ז&quot;ל שרש קס&quot;א: 

{{דה מפרש|ר' יוסי אומר כלם שמות בני אדם הם}} ק' קהת מ' משה ד' דוד ט' טרפון ת' תחן, ור' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר להו דלדידיהם אפילו כתוב בו כל התיבה שלימה הא קאמר בסיפא דמותר דאימור אשתקד היתה מלאה פירות תרומה ופינה, ותנא קמא סבר לא חיישינן שמא פינה. ובפרק האשה שלום איכא מאן דאמר דכולי עלמא חיישינן שמא פינן והכא בהא קמיפלגי מר סבר אם איתא דפינן מיגרר הוה גריר ליה לאות ומר סבר אשתלויי אשתלי, ומפרש בגמרא ירושלמי דתנא קמא לא פליג אלא באותו אדם עצמו אבל אם מת אין לבנו טענה ומודי לר' יוסי: 

{{דה מפרש|והיא מלאה פירות}} מחק ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מלת והיא: 

{{דה מפרש|אשתקד}} שנה שעברה כמו שתא קדמייתא ואשתדא רוצה לומר שתא דא, ובתוספתא מודה ר' יוסי שאם כתוב על פי המגופה של החבית או בנייר על פי חבית אם תרומה הרי זה תרומה ואם מעשר הרי זה מעשר, דכיון דמצא הכי על פי המגופה ודאי לא פינה אותה דהא בכל שנה עושין לחביות מגופות חדשות. ובירושלמי תניא מצא כלי כתוב עליו אל&quot;ף או דלי&quot;ת או חי&quot;ת או טי&quot;ת או רי&quot;ש או מ&quot;ם או תי&quot;ו כל אלו רוצה לומר תרומה ולמעוטי חולין, אל&quot;ף דנקראת התרומה ראשית, דלי&quot;ת דמאי ויש בה תרומה, חי&quot;ת חלבו ותרומה קרויה חלב דכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן, טי&quot;ת טובו ותרגום חלב הארץ טובא דארעא, רי&quot;ש ראשית דהיינו תרומה, מ&quot;ם מעשר ויש בו תרומה ויש לספק שמא מעשר שני הוא וטעון (חומה) [תרומה], תי&quot;ו תרומה, ואם היה כתוב בו בי&quot;ת פ&quot;א שי&quot;ן רוצה לומר מעשר שני, בי&quot;ת על שם שהוא שני, פ&quot;א על שם דבעי פדיון, שי&quot;ן שקרוי שני, וכן גם כן אם היה כתוב עליו יו&quot;ד מ&quot;ם מעשר כמשמעו, וכן גם כן אם היה כתוב עליו עיר הרי זה מעשר שני שטעון עיר, ואם היה כתוב עליו מעשר עיר סימן הוא שנפדה ונאכל בכל עיר חוץ למחיצה: 

{{דה מפרש|היתה מלאה פירות תרומה}} מחק הר&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מלת פירות:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יא/&gt;

===[[משנה מעשר שני ד יב|משנה יב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יב/&gt;{{דה מפרש|הרי שם}} כך צריך להיות. ובירושלמי דפירקין ודפרקא קמא דביצה איכא מאן דבעי לאוקומי מתניתין כרבי, דתניא הניח מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה נוטל דברי רבי וחכמים אומרים הכל חולין, וכן נמי ההיא מתניתין דביצה דקתני שנים ומצא שלשה אסורין שלשה ומצא שנים מותרין האי סיפא כרבי, וכיון דמתניתין יחידאה היא פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל שאם אמר לו הרי שם מאתים ונמצא מנה הרי הוא חולין והיינו כרבנן. ואיכא מאן דמוקי למתניתין ככולי עלמא דכי אפליגו רבי ורבנן היינו כשהוא הניח והוא מצא דכיון דאינו זוכר כלל איכא למימר בודאי כולהו חולין, אבל הכא במשנתנו אביו הניח ובנו מצא ומי יימר דאם אביו מצאם שחסרו היה נותן אל לבו ונזכר שנטל מהן והניח מהן הלכך מודו הכא דהוי השאר מעשר. 

וכתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל וסתם מתניתין רבי דפרקא קמא דפסחים, ולמאן דאמר בפרקא קמא דביצה מחלוקת בכיס אחד אבל בשני כיסין דברי הכל מנה מונח ומנה נוטל מיתוקמא מתניתין לכולי עלמא בשני כיסין ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יב/&gt;

==הערות==

* {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגהה: נראה לי דהכי פירושו המניח איסר במדינה והלך לירושלם ואכל שם על אותו איסר פירות שוה חציו, ואחר כך הלך לעיר אחרת עם האיסר והניח את האיסר באותה העיר וחזר לירושלם ועכשיו הוא רוצה לאכול פירות בירושלם על סמך אותו האיסר אוכל עליו עוד איסר וכו'. אך צריך עיון אם שמין את האיסר במה שהוא שוה בירושלם או במה שהוא שוה במקום שהוא בו, עכ&quot;ל הרי&quot;א ז&quot;ל. עוד כתב המניח איסר של מעשר שני אוכל עליו אחד עשר איסר ואחד ממאה באיסר, בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה, פירוש בודאי הוא מותר לאכול עליו אחד עשר איסר וכו' כמו שאמרנו, אבל בדמאי יש לחוש שמא אותו העם הארץ נחשד על הראשונה ולא על השניה ועל כן צריך להפריש מעשר שני אחד מעשרה, וה' יאיר עיני עכ&quot;ל ז&quot;ל. עוד כתב על מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל יאכל עליו עד אחד עשר באיסר וכו'. כתב פירוש זה אינו נכון כלל ואין דרך ושייכות לדברי המשנה עמו, ונראה לי לפרש דהכי קאמר המניח איסר של מעשר כלומר מי שיש לו פירות טבל באוצר והוא לוקח איסר של כסף ומניח אותו ומחלל עליו את המעשר שני של אותו האוצר, כמה פירות הוא רשאי להפריש מהאוצר על סמך אותו האיסר של מעשר שני אחד עשר איסר ואחד מעשרה באיסר ואחד ממאה באיסר, כלומר מותר ליקח מן האוצר פירות שהן שוין אחד עשר איסר ואחד מעשרה באיסר כלומר ופירות שהן שוין עשירית איסר ופירות שהן שוין אחד ממאה באיסר כי מאלה הפירות יעלה למעשר שני איסר, כי התרומה כבר הופרשה מהכרי קודם שנעשה אוצר כי אסור לגרן שתעקר עד שיפרישו ממנה תרומה והרי כשהוא בא להפריש מעשר ראשון מאלה האחד עשר איסר הוא מפריש איסר ועשירית של איסר, ואם כן לא ישארו עשרה שלימים להפריש מהם מעשר שני ועל כן צריך ליטול עוד עשירית של איסר כדי שישארו עשרה שלימים להפריש מהם איסר שלם למעשר שני, אך מכל מקום אפילו יש בכאן אחד עשר איסר ועשירית של איסר ישאר עשרה שלימים למעשר שני ע&quot;כ. וחסר חצי שורה.}}


&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ד]]
[[קט:משנה מסכת מעשר שני|ד]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>aqcqac9eui3lgdekwpmhaqvpwpjl29x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מאמר השכל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>398939</id>
    <revision>
      <id>3017339</id>
      <parentid>1093840</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T12:01:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017339</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2551" sha1="db3eltqelczfr9dy1rs3yenik0sd44x" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|מאמר השכל|לה[[W:ראב&quot;ן|רב אליעזר ב&quot;ר נתן אשכנזי]]{{הערה|הספר יוחס לו בטעות, וראה דברי א. אפטוביצר במבוא לספר ראבי&quot;ה, ירושלים תרצ&quot;ח, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21884&amp;st=&amp;pgnum=65 בסוף עמ' 56]. הוא גם יוחס (ולכאורה גם בטעות) ל[[W:שמואל בן יהודה אבן תיבון|ר' שמואל בן יהודה ן' תיבון]]. והר' י.א. קאמלהאר [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6982&amp;st=&amp;pgnum=33 ייחסו] לר' שמואל אבן סיד, מחבר ספר [[כללי שמואל]].}}{{ש}}
המכונה '''הראב&quot;ן''' בעל '''אבן העזר''' אשר חי בסוף האלף החמישי{{ש}}
הוא הראב&quot;ן זקנו של הרא&quot;ש זלה&quot;ה{{ש}}
ביאור לפיוט [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
חיבור על בסיס עשרת הדברות}}

{{להשלים}}
==דפי פתיחה==
* [[/דף שער|דפי שער למהדורות השונות]]
* [[/הסכמות|הסכמות הנמצאים במהדורות השונות]]
* [[/הקדמות מגיהים|הקדמות מאת המוציאים לאור במהדורות השונות]]


==תוכן הספר==
* [[/הקדמה|הקדמת המחבר]]
* [[מאמר השכל/א|דבור הראשון]] - אנכי
* [[מאמר השכל/ב|דבור השני]] - לא יהיה
* [[מאמר השכל/ג|דבור השלישי]] - לא תשא
* [[מאמר השכל/ד|דבור הרביעי]] - זכור את יום
* [[מאמר השכל/ה|דבור החמישי]] - כבוד הורים
* [[מאמר השכל/ו|דבור הששי]] - לא תרצח
* [[מאמר השכל/ז|דבור השביעי]] - לא תנאף
* [[מאמר השכל/ח|דבור השמיני]] - לא תגנוב
* [[מאמר השכל/ט|דבור התשיעי]] - לא תענה
* [[מאמר השכל/י|דבור העשירי]] - לא תחמוד
* [[מאמר השכל/חתימה|דברי חתימת הספר]] 


==ראו גם==
* {{היברובוקס|דפוס וויען, תקע&quot;ו , 129 דפים||7157|}}
* {{היברובוקס|דפוס קרימונה, שי&quot;ז , 104 דפים||11751|}}
* {{היברובוקס|דפוס רדלהיים, תקס&quot;ד , 131 דפים||19396|}}
* {{היברובוקס|דפוס קרימונה, שי&quot;ז , 102 דפים||44882|}}
* [https://tablet.otzar.org/#/b/102294/p/2/t/10.10.021597512010914643/fs/0/start/0/end/0/c דפוס ליק, תרכ&quot;ב]

==הערות==

[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]</text>
      <sha1>db3eltqelczfr9dy1rs3yenik0sd44x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017399</id>
      <parentid>3017339</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T18:49:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017399</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2542" sha1="0e6floa2y3n4lkr19c1zeisiyu2sgfc" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|מאמר השכל|לה[[W:ראב&quot;ן|רב אליעזר ב&quot;ר נתן אשכנזי]]{{הערה|הספר יוחס לו בטעות, וראה דברי א. אפטוביצר במבוא לספר ראבי&quot;ה, ירושלים תרצ&quot;ח, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21884&amp;st=&amp;pgnum=65 בסוף עמ' 56]. הוא גם יוחס (ולכאורה גם בטעות) ל[[מחבר:שמואל אבן תיבון|ר' שמואל בן יהודה ן' תיבון]]. והר' י.א. קאמלהאר [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6982&amp;st=&amp;pgnum=33 ייחסו] לר' שמואל אבן סיד, מחבר ספר [[כללי שמואל]].}}{{ש}}
המכונה '''הראב&quot;ן''' בעל '''אבן העזר''' אשר חי בסוף האלף החמישי{{ש}}
הוא הראב&quot;ן זקנו של הרא&quot;ש זלה&quot;ה{{ש}}
ביאור לפיוט [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
חיבור על בסיס עשרת הדברות}}

{{להשלים}}
==דפי פתיחה==
* [[/דף שער|דפי שער למהדורות השונות]]
* [[/הסכמות|הסכמות הנמצאים במהדורות השונות]]
* [[/הקדמות מגיהים|הקדמות מאת המוציאים לאור במהדורות השונות]]


==תוכן הספר==
* [[/הקדמה|הקדמת המחבר]]
* [[מאמר השכל/א|דבור הראשון]] - אנכי
* [[מאמר השכל/ב|דבור השני]] - לא יהיה
* [[מאמר השכל/ג|דבור השלישי]] - לא תשא
* [[מאמר השכל/ד|דבור הרביעי]] - זכור את יום
* [[מאמר השכל/ה|דבור החמישי]] - כבוד הורים
* [[מאמר השכל/ו|דבור הששי]] - לא תרצח
* [[מאמר השכל/ז|דבור השביעי]] - לא תנאף
* [[מאמר השכל/ח|דבור השמיני]] - לא תגנוב
* [[מאמר השכל/ט|דבור התשיעי]] - לא תענה
* [[מאמר השכל/י|דבור העשירי]] - לא תחמוד
* [[מאמר השכל/חתימה|דברי חתימת הספר]] 


==ראו גם==
* {{היברובוקס|דפוס וויען, תקע&quot;ו , 129 דפים||7157|}}
* {{היברובוקס|דפוס קרימונה, שי&quot;ז , 104 דפים||11751|}}
* {{היברובוקס|דפוס רדלהיים, תקס&quot;ד , 131 דפים||19396|}}
* {{היברובוקס|דפוס קרימונה, שי&quot;ז , 102 דפים||44882|}}
* [https://tablet.otzar.org/#/b/102294/p/2/t/10.10.021597512010914643/fs/0/start/0/end/0/c דפוס ליק, תרכ&quot;ב]

==הערות==

[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]</text>
      <sha1>0e6floa2y3n4lkr19c1zeisiyu2sgfc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח ספרד/קריאת שמע שעל המיטה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>399895</id>
    <revision>
      <id>3017409</id>
      <parentid>2957612</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T19:45:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[קריאת שמע על המיטה - נוסח ספרד]] לשם [[סידור/נוסח ספרד/קריאת שמע שעל המיטה]]</comment>
      <origin>2957612</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14858" sha1="mdq401zykh6sxlhy49ro5uyxt9cr8ej" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹחֵל [וְסוֹלֵחַ] לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי. בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר, לְכָל בֶּן אָדָם, ולא ייֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי.
[{{הוראה למתפללים|ישנם שלא אומרים בשבתות וימים טובים וישנם שאומרים:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד. וְלֹא אֶחֱזוֹר בָּהֶם וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֶךָ וְלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בְּעֵינֶיךָ וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָאִים רָעִים:]
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי:{{סוף}}

===פרשת שמע===
{{ק|אם קרא קריאת שמע לפני זמן שהוא ודאי צאת הכוכבים, צריך לקרוא שתי פרשיות, &quot;שמע&quot; ו&quot;והיה אם שמוע&quot; [ובמקרה זה, ראוי לאומרן תיכף כשמגיע זמנה, ועכ&quot;פ קודם שיאכל, ולא ימתין לק&quot;ש שעל המיטה]. ואם קרא ודאי בזמנה, קורא רק פרשה ראשונה. ויש הנוהגים לומר תמיד כל השלוש פרשיות.}}

{{טקסט מנוקד}}
אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן

{{צת|דברים|ו|ד}}

({{ק|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד)

{{צת|דברים|ו|ה|ט}}{{סוף}}

===ויהי נועם===
{{גדול|
{{צת|תהלים|צ|יז}}
{{צת|תהלים|צא}}
{{צת|תהלים|צא|טז}}
}}


===ה' מה רבו צרי===
{{גדול|{{צת|תהלים|ג|ב|ט}}}}

===השכיבנו===
{{טקסט מנוקד}}
הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב, דֶּבֶר, וְחֶרֶב, וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּשְׁמוֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
{{סוף}}

===ברוך ה' ביום===
{{טקסט מנוקד}}
בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ, כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת. אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד, וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד:
{{סוף}}

===יראו עינינו===
{{טקסט מנוקד}}
יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמוֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה:
{{סוף}}

===פסוקים מלוקטים===
{{טקסט מנוקד}}
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן, יִגְעַר יְיָ בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְיָ בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָיִם, הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת:

{{קטן|ג&quot;פ:}} יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: 

{{קטן|ג&quot;פ:}} הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: 

{{קטן|ג&quot;פ:}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ. קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ. יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי:

{{קטן|ג&quot;פ:}} בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מִימִינִי מִיכָאֵל. וּמִשְּׂמֹאלִי גַּבְרִיאֵל. וּמִלְּפָנַי אוֹרִיאֵל. וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל. וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל:
{{סוף}}


===שיר המעלות אשרי===
{{גדול|{{צת|תהלים|קכח}}}}

{{ק|ג&quot;פ:}} {{צת|תהלים|ד|ה}}


אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:

לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא:

וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:

וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:

וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה:

בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה:

וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה:

וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי. מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא:

בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה:

וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי. יְיָ לִי וְלֹא אִירָא:


===פרקי תהלים===
בליל יופ כיפור נוהגים לומר פרקים אלו, ויש האומרים אותם קודם יציאתם מבית הכנסת.

{{טקסט מנוקד}}
אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲ‍שֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. על כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים. כִּי יוֹדֵעַ יְיָ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.

לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק. יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יְיָ וְעַל מְשִׁיחוֹ. נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ. אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ. וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי. אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְיָ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ. תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם. וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה. נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ.

מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי. רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה. וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי. קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה. אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי. לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי. קוּמָה יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ. לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד. בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי. בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה. וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְיָ חָסִיד לוֹ, יְיָ יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו. רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה. זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְיָ. רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ. נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ. בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן. כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד, לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי.
{{סוף}}

===ברכת המפיל===
{{טקסט מנוקד}}
{{:ברכת המפיל|נוסח=ספרד}}
====נוסח אחר====
בָּרוּךְ {{ק|[אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם]}} הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי, ומֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, {{ק|[וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ]}}, וְתַרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְיִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הטּוֹב וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִּילֵנִי {{ק|[מִשָּׂטָן וּמִפֶּגַע רַע וּ]}}מֵחֳלָאִים רָעִים וְאַל יַבְהִילוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּתְהֵי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ {{ק|[אַתָּה יְיָ]}}, הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:
{{סוף}}

[[קטגוריה:קריאת שמע]]</text>
      <sha1>mdq401zykh6sxlhy49ro5uyxt9cr8ej</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/נוסח ספרד/קריאת שמע שעל המיטה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>400477</id>
    <revision>
      <id>3017411</id>
      <parentid>2957642</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T19:45:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[שיחה:קריאת שמע על המיטה - נוסח ספרד]] לשם [[שיחה:סידור/נוסח ספרד/קריאת שמע שעל המיטה]]</comment>
      <origin>2957642</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1241" sha1="tor98979v75rgfyty0oz78rzhu510wm" xml:space="preserve">== השלמת ניקוד ==

חסר קצת ניקוד בקטע האחרון [[משתמש:Ukukuk789|Ukukuk789]] ([[שיחת משתמש:Ukukuk789|שיחה]]) 04:13, 9 במאי 2021 (IDT)
:השלמתי, תודה--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:47, 9 במאי 2021 (IDT)

תודה רבה
חילך לאורייתא [[משתמש:Ukukuk789|Ukukuk789]] ([[שיחת משתמש:Ukukuk789|שיחה]]) 01:45, 11 במאי 2021 (IDT)

חסר הפסוק האחרון של פרשת והיה אם שמוע.
ואם כבר, אין הגיון להכניס אותה בלי פרשת &quot;ויאמר&quot;. {{אנונימי}}
: תודה. והיה אם שמוע איננה חלק מנוסח ק&quot;ש שעהמ&quot;ט. מחקתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::אולי אתה מתכוון לדף אחר.. כי בדף הנוכחי - לא מוצג פרשת ויהיה אם שמוע כלל...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:25, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::: {{א|Roxette5}}, לא מוצג כי מחקתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:47, 12 בספטמבר 2025 (IDT)</text>
      <sha1>tor98979v75rgfyty0oz78rzhu510wm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום ליבשה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>466534</id>
    <revision>
      <id>3017421</id>
      <parentid>3004301</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:10:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הכותרת לא להכללה</comment>
      <origin>3017421</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6777" sha1="qpuq5krwp3u7jw61jss3oa17gad1kvm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוט ל'מי כמוך' מאת [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]], והאשכנזים נהגו לאמרו כ'גאולה' במועדים שונים,{{הערה|ברוב ככל הקהילות מנהג אשכנז המערבי אין אומרים אותו כלל, ויש שאמצו המנהג לאמרו בשביעי של פסח כשחל בחול. למנהג אשכנז המזרחי הוא נאמר בשביעי של פסח ובשבת 'שירה', וגם בשבת שיש בה ברית-מילה. ויש ש[[לבוש_אורח_חיים_תצ#סעיף_ט|כתב]] לאמרו גם באחרון של פסח, או לפחות אם יש גם ברית-מילה.}} ורק כשיש שתי גאולות נהגו בכמה קהילות לאמרו במקומו המקורי.{{הערה|כך כתבו ב{{מקורות לסידור|ספר המנהגים}} וב[[לבוש_אורח_חיים_תצ#סעיף_ט|לבוש]] לגבי ז' של פסח שחל בשבת ושבתות העומר אם יש בהם ברית-מילה. אבל יש קהילות שלא נהגו כן, כולל פוזנא(!)}}}} 
==יום ליבשה==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יהודה הלוי'''}}

{{סי|י}}וֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים{{ר1}}
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים

{{סי|הִ}}טְבַּעְתָּ בְּתַרְמִית{{ש}}
רַגְלֵי בַּת עֲנָמִית{{ש}}
וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית{{ר1}}
יָפוּ בַּנְּעָלִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שה&quot;ש ז ב}}
{{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}}

{{סי|וְ}}כָל רֹאֵי יְשׁוּרוּן{{ש}}
בְּבֵית הוֹדִי יְשֹׁרְרוּן{{ש}}
אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן{{ר1}}
וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים.{{ממס|דברים לב לא}}
{{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}}

{{סי|דְּ}}גָלַי כֵּן תָּרִים{{ש}}
עַל הַנִּשְׁאָרִים{{ש}}
וּתְלַקֵּט נִפְזָרִים{{ר1}}
כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים.{{ממס|ישעיהו יז ה}}
{{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}}
{{סי|הַ}}בָּאִים עִמְּךָ{{ש}}
בִּבְרִית חוֹתָמְךָ{{ש}}
וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ{{ש}}
הֵמָּה נִמֹּלִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית לז כב}}
{{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}}

{{סי|הַ}}רְאֵה אוֹתֹתָם{{ש}}
לְכָל רֹאֵי אוֹתָם{{ש}}
וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם{{ר1}}
יַעֲשׂוּ גְדִילִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים כב יב}}
{{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}}

{{סי|לְ}}מִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת{{ש}}
הַכֶּר נָא דְּבַר אֱמֶת{{ש}}
לְמִי הַחֹתֶמֶת{{ר1}}
וּלְמִי הַפְּתִילִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית לח כה}}
{{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}}

{{סי|וְ}}שׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ{{ש}}
וְאַל תּוֹסִיף לְגָרְשָׁהּ{{ש}}
וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ{{ר1}}
וְנָסוּ הַצְּלָלִים.{{ממס|שה&quot;ש ב יז}}
{{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}}

{{סי|יְ}}דִידִים רוֹמְמוּךָ{{ש}}
בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ{{ש}}
מִי כָמֹכָה{{ר1}}
יְיָ בָּאֵלִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות טו יא}}
{{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}}
&lt;noinclude&gt;

'''(בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.)'''

==עם הערות==
יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים:

'''י'''וֹם בְּצַר נִכְבַּדְתָּ וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ, וְלָךְ עֹז יִסַּדְתָּ מִפִּי עוֹלְלִים:{{הערה|על פי פסוק ב[[תהלים ח ג|תהילים ח, ג]].}}

'''הִ'''טְבַּעְתָּ בְתַרְמִית רַגְלֵי בַת עֲנָמִית, וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַנְּעָלִים:{{הערה|רומז לפסוק ב[[שיר השירים]]: &quot;מה יפו פעמיך בנעלים&quot;.}}

'''וְ'''כָל רֹאַי יְשִׁירוּן בְּעֵת הוֹדִי יְשׁוּרוּן, אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים:{{הערה|על פי [[ספר דברים]] פרק לב.}}

'''דְּ'''גָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים, וּתְלַקֵּט פְּזוּרִים כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים:{{הערה|על פי [[מגילת רות]].}}

'''הַ'''בָּאִים עִמְּךָ בִּבְרִית חֹתָמְךָ, וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ הֵם נִמֹּלִים:

'''הֶ'''רְאוּ אֹתֹתָם לְכָל רֹאֶה אוֹתָם{{הערה|רומז לפסוק ב[[תהלים עד ט|תהילים עד, ט]].}}, וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִלִים:

'''לְ'''מִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת הַכֶּר נָא דְּבַר אֱמֶת, לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים:{{הערה|על פי [[ספר בראשית]], פרק ל&quot;ח.}}

'''וְ'''שׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ וְאַל תּוֹסֵף לְגָרְשָׁהּ, וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ וְנָסוּ הַצְּלָלִים:{{הערה|על פי [[שיר השירים ד ו|שה&quot;ש ד, ו]].}}

'''יְ'''דִידִים רוֹמֲמוּךָ בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ, מִי כָמֹכָה אֲדֹנָי בָּאֵלִים:{{הערה|על פי [[שמות טו יא|שמות טו, יא]].}}
{{סוף}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקיפדיה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:פיוטי גאולה]]
[[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:יוצרות לברית מילה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qpuq5krwp3u7jw61jss3oa17gad1kvm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/ו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>881608</id>
    <revision>
      <id>3017342</id>
      <parentid>3017328</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T12:19:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3017342</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99125" sha1="5uljhtl1jfdb9qamp3p9mamdd6x56cr" xml:space="preserve">==פרק ו==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את איסור התער לכל הכלים: לנזיר אסור לפגוע בשערו גם במספרים או במריטה. אבל הורדת שיער באמצעים כימיים היא אמנם עבירה על מצוות גידול השיער אבל אינה אסורה בלאו; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ג|נזיר ו ג,]] שת&quot;ק אינו מזכיר את איסור החפיפה באדמה, ור' ישמעאל מציג אותו כדומה לשאר איסורי התגלחת.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''' – יְגַדֵּל בִּקְדֻשָּׁה. 
אַל יַעֲבִיר בְּתַעַר וּבְמִסְפָּרַיִם, אַל יִתְלֹשׁ וְאַל יִמְרֹט, וְאַל יָחוּף בָּאֲדָמָה, וְאַל יִתֵּן {{ב|סַמָּנִין|חומר או משחה להסרת שיער}} – בַּעֲשֵׂה. 
וּמִנַּיִן בְּלֹא תַעֲשֶׂה? אָמַרְתָּ: '''&quot;תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ&quot;'''. 
אֵין בְּמַשְׁמַע בְּלֹא תַעֲשֶׂה אֶלָּא הַתַּעַר! כְּשֶׁאָמַר '''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר&quot;''' – רִבָּה הַכֹּל. 
אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מָה הַתַּעַר, שֶׁהוּא בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּכְלִי – 
אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת הַמִּסְפָּרַיִם, שֶׁהוּא בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּכְלִי. 
מַה בֵּין תַּעַר לְמִסְפָּרַיִם? שֶׁהַתַּעַר מְכַלֶּה וְהַמִּסְפָּרַיִם מְשַׁיְּרוֹת. 
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – רִבָּה הַתּוֹלֵשׁ וְהַמּוֹרֵט. '''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;''' – רִבָּה הַ{{ב|מְסַפְסֵף בָּאוּר|חורך באש}}. 
הָא מַה שִּׁיַּרְתִּי בְּמִצְוַת עֲשֵׂה? הַחוֹפֵף בָּאֲדָמָה וְהַנּוֹתֵן סַמָּנִין. 
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ה פס' יב: דין נזיר דומה לדין הסוטה – שניהם חלים רק על יהודים.}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין נְזִירוּת, אֵין הַגּוֹיִם נוֹדְרִין נְזִירוּת! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה' לְעֹלָה&quot; {{ממ|ויקרא|כב|יח}}; 
לְעוֹלָה הֵן נוֹדְרִין, אֵין נוֹדְרִין לִנְזִירוּת. 

{{הע-שמאל|אשה יכולה, בניגוד לעבד, לנדור נזירות; אבל אם היפר לה בעלה היא פטורה. אין מנגנון דומה לדין העבד וכאן טוענת הדרשה שהנזירות לא חלה עליו כלל. השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט|נזיר ט א.]] שם נראה שעבדים יכולים לנזור, והם משלימים את הנזירות כשהם משתחררים.
למרות שהבעל רשאי להפר את נזירות אשתו אין הוא רשאי לכוף את אשתו לנזירות, אלא אם היא נדרה בעצמה.}}בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין נְזִירוּת, אֵין הָעֲבָדִים נוֹדְרִין נְזִירוּת, מִפְּנֵי שֶׁרַבּוֹ כּוֹפֵהוּ 
וְאוֹמֵר לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן – וְהוּא שׁוֹתֶה; לְגַלֵּחַ – וְהוּא מְגַלֵּחַ; לִטָּמֵא לְמֵתִים – וְהוּא מִטַּמֵּא! 
אוֹ &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ '''&quot;אִישׁ&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים! 
'''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: יָכוֹל כְּשֶׁיַּדִּירֶנָּה בַּעְלָהּ? 
מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לִי בַּדִּין: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מֵפֵר, נִדְרֵי עַצְמוֹ – הֲרֵי הוּא אוֹסֵר עָלָיו נְדָרִים, 
מָקוֹם שֶׁהוּא מֵפֵר, נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיֶּאֱסֹר עָלֶיהָ נְדָרִים? 
אָמַרְתָּ: &quot;וְאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר&quot; {{ממ|במדבר|ל|ד}}, לֹא כְּשֶׁיַּדִּירֶנָּה בַּעְלָהּ! 

{{הע-שמאל|הנזירות היא אישית; ולכן בניגוד לכהונה, שבה לקטן אסור להיטמא, ולאשה מותר – האשה הנזירה אסורה להיטמא, ואילו קטן שנדר נזירות נדרו בטל, ולכן מותר לו להיטמא – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|ספרי כב]] וכן [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ו|נידה ה ו.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל אַף הַנְּזִירָה לֹא תְּהֵא מִטַּמְּאָה לְמֵתִים? 
וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, בַּכֹּהֲנִים – לֹא עָשָׂה בָּהֶן נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים, 
מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, בַּנְּדָרִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהֶן נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;אוֹ אִשָּׁה... עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא&quot;'''. 

{{הע-שמאל|הרעיון וההרהור שמא להיות נזיר אינם מחייבים את המהרהר לממש את מחשבתו; אבל אם החליט לנדור והוציא מפיו  אמירה – גם אם היא מעוותת לחלוטין – הנזירות חלה. כלומר כל זמן שהביטוי אינו חד משמעי שמורה לנודר אפשרות לטעון שלא החליט סופית לנדור, אבל הביטוי הברור &quot;הריני נזיר&quot; או ההחלטה הסופית שלו לנזור, אפילו אם לא היה ביטוי ברור - מחייבים אותו; וראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה ט|ספרא חובה ט ב.]] זו פרשנות [[ביאור:משנה נזיר פרק א|לנזיר א א.]]}}'''&quot;אִישׁ כִּי יַפְלִיא&quot;''' – כְּשֶׁיְּפָרֵשׁ. '''&quot;לִנְדֹּר&quot;''' – פְּרָט לִמְהַרְהֵר בַּלֵּב! וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה הַגּוֹמֵר בַּלֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נֶדֶר&quot;. 

{{הע-שמאל|נזירות היא סוג של נדר, ולכן חלים עליה דיני הנדר: חיוב לביטוי כלשהו בפה, וכן איסור &quot;לא תאחר&quot;; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|ספרי כב.]]}}&quot;נֶדֶר&quot;, נֶאֱמַר כָּאן &quot;נֶדֶר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;נֶדֶר&quot; {{ממ|דברים|כג|כב}}. 
מַה נֶּדֶר הָאָמוּר כָּאן, &quot;כִּי יַפְלִיא&quot; – אַף נֶדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן, כִּי יַפְלִיא. 
וּמַה נֶּדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן, &quot;אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ&quot;, 
אַף נֶדֶר הָאָמוּר כָּאן, אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. 

{{הע-שמאל|לעניין נזירות בתוך נזירות ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ח|תוספתא נזיר א ח.]] וראו דוגמאות [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ט|בנזיר ב ט-י.]] גם בעניין זה הנזירות היא סוג של נדר, כאמור בתוספתא שם, שנאמר &quot;נזיר להזיר&quot;; זאת למרות שבענייני נגעים אין נגע נוסף באותו מצורע גורם להסגרה של המצורע או להחלטתו, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]}}'''&quot;נָזִיר לְהַזִּיר&quot;''' – נוֹדֵר הוּא נְזִירוּת בְּתוֹךְ נְזִירוּת. 
וְהָיָה בַּדִּין שֶׁלֹּא יַזִּיר, הוֹאִיל וְהַנְּגָעִים גּוֹרְמִים לְהָבָאַת קָרְבָּן – וְהַנְּזִירוּת גּוֹרֶמֶת לְהָבָאַת קָרְבָּן. 
מָה מָצִינוּ בַּנְּגָעִים, שֶׁאִם נוֹלַד לוֹ נֶגַע בְּתוֹךְ נִגְעוֹ – אֵינוֹ גּוֹרֵם לוֹ לְהָבִיא קָרְבָּן שֵׁנִי עַד שֶׁיֵּצֵא יְדֵי רִאשׁוֹן, 
וְכֵן הַנְּזִירוּת, שֶׁאִם נוֹלְדָה לוֹ נְזִירוּת בְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ – אֵינָהּ גּוֹרֶמֶת לוֹ שֶׁיָּבִיא קָרְבָּן שֵׁנִי עַד שֶׁיֵּצֵא יְדֵי רִאשׁוֹן! 

{{הע-שמאל|הזרת הבן ע&quot;י אביו אפשרית דווקא אם הבן הקטן ושאר האחים הסכימו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ו|נזיר ד ו.]]
הנזירות עשויה לקדש את הנזיר, אבל רק בתנאי שהיא דרך קדושה, וראו הדגמה [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ו|בתוספתא נזיר ד ו.]]}}{{ב|בְּצַד הַשֵּׁנִי|דבר אחר}}: אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;נָזִיר לְהַזִּיר&quot;''', מַזִּיר הוּא בְּנוֹ הַקָּטָן כְּשֶׁיִּרְצוּ הַקְּרוֹבִים. 
'''&quot;לַה'&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַנְּזִירוּת לַשֵּׁם כְּשֶׁהִיא דֶּרֶךְ קְדֻשָּׁה. 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מותר לנזיר לגלח במקום מצווה (תגלחת אם היה מצורע ונרפא הנגע), ולהיטמא למת מצווה; אבל אסור לו לשתות יין מצווה (כגון יין של מעשר שני), למרות שמותר לו לאכול ולשתות מעשר שני להוציא גפן ומוצריה. גם לכהן אסור לשתות יין בעת עבודתו אבל כהן שעבד במקדש שתוי חייב מיתה ואילו הנזיר לא; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|נזיר ו ה.]]}}'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', נֶאֱסַר הַנָּזִיר בְּשָׁלֹשׁ מִצְווֹת: מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן, וּמִלְּגַלֵּחַ וּמִלִּיטַּמֵּא לְמֵתִים. 
וְהֻתַּר בִּשְׁתַּיִם מֵהֶן בִּמְקוֹם מִצְוָה: לְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת מִצְוָה, וּלְהִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. 
יָכוֹל יְהֵא מֻתָּר בְּיֵין מִצְוָה? וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם הָאוֹנֵן, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּיֵין הָרְשׁוּת – הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה. 
נָזִיר, שֶׁהוּא אָסוּר בְּיֵין הָרְשׁוּת – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה? 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בָּאוֹנֵן, שֶׁהוּא אָסוּר בְּאֹכֶל מִצְוָה – תֹּאמַר בַּנָּזִיר, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה? 
הֲרֵי כֹּהֵן יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה, וְאָסוּר בְּיֵין מִצְוָה. 
וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל הַנָּזִיר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה – הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה! 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּכֹהֵן, שֶׁהוּא בְּמִיתָה – תֹּאמַר בַּנָּזִיר, שֶׁאֵינוֹ בְּמִיתָה? 
הוֹאִיל וְאֵינוֹ בְּמִיתָה, יְהֵא מֻתָּר בְּיֵין מִצְוָה! – אָמַרְתָּ &quot;מִיַּיִן&quot; – לְרַבּוֹת יֵין מִצְוָה! 

{{הע-שמאל|ר' אלעזר מוכיח מכינוי היין בנסכים &quot;שיכר&quot; שגם כאן שיכר הוא 100% יין, ואינו מזוג במים. 
בהמשך הוא הולך ודורש את כל רשימת האיסורים המוטלים על הנזיר.
המובא כאן באותיות קטנות כנראה מקורו בספרי, ושולב בטעות (אפשטיין).}}&lt;small&gt;'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: &quot;מִיַּיִן&quot; – זֶה יַיִן מָזוּג, &quot;שֵׁכָר&quot; – זֶה חַי. 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא &quot;יַיִן&quot; – זֶה חַי, &quot;וְשֵׁכָר&quot; – זֶה מָזוּג? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין... נֶסֶךְ '''שֵׁכָר'''&quot; {{ממ|במדבר|כח|ז}}. חַי אַתָּה מְנַסֵּךְ, וְאִי אַתָּה מְנַסֵּךְ מָזוּג! 
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: &quot;יַיִן&quot; – זֶה מָזוּג, &quot;שֵׁכָר&quot; – זֶה חַי.&lt;/small&gt; 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא יַיִן? מִנַּיִן אֲפִילּוּ חֹמֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;חֹמֶץ&quot;! אִי &quot;חֹמֶץ&quot;, יָכוֹל אַף חֹמֶץ שֶׁל תֶּמֶד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;חֹמֶץ יַיִן&quot;! הִתִּיר בִּמְעֹרָב שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם. 
אֵין לִי אֶלָּא חֹמֶץ יַיִן, מִנַּיִן אַף הַמַּטִּיל מַיִם לְתוֹךְ עֲנָבִים וְהִבְאִישׁוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִשְׁרַת עֲנָבִים&quot;. 
וּמִנַּיִן אַף מִשְׁרַת בֹּסֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְכָל מִשְׁרַת&quot;. 

{{הע-שמאל|מותר לנזיר להשתמש ביין כחומר ריפוי ולהשתתף בדריכת היין, וכן לאכול ענפים ועלים צעירים של גפן ואת פרחי הענבים – הסמדר; ונאסרו עליו רק אכילת הענבים – כולל בוסר וצימוקים - ושתיית היין.}}יָכוֹל לֹא יִתֵּן עַל מוֹחוֹ וְעַל מַגֵּפָתוֹ, וְלֹא יֵרֵד בְּתוֹךְ הַגַּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא יִשְׁתֶּה&quot;: מִשּׁוּם שְׁתִיָּה הוּא עוֹבֵר, אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם כָּל אֵלֶּה. 
יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא בִּשְׁתִיָּה? וּמִנַּיִן אַף בַּאֲכִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַעֲנָבִים לֹא יֹאכֵל&quot;. 
לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ גֶּפֶן יַיִן בְּעֹנֶשׁ, אֵין {{ב|טְרוּקְטֵי|גפן מאכל}} בְּעֹנֶשׁ; וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר טְרוּקְטֵי בְּאַזְהָרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַעֲנָבִים לֹא יֹאכֵל&quot;. אֵין לִי אֶלָּא עֲנָבִים; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בֹּסֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַחִים&quot;. 
וּמִנַּיִן אַף יְבֵשִׁים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וִיבֵשִׁים&quot;. יָכוֹל אַף הַחוּטִין וְהֶעָלִים וְהַלּוּלָבִין וּמֵי גְפָנִים וְהַסְּמָדַר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;; יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן פְּרִי וְלֹא פְּסֹלֶת פְּרִי, אֶלָּא כְּעֵץ הֵן חֲשׁוּבִין! 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ב|נזיר ו ב,]] לפי פשט המשנה, שמדובר במחלוקת. אבל השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה כג|ספרי כד,]] שר' יוסי דק נותן סימן להלכה של ר' יהודה.
ר' אלעזר בן עזריה מחמיר ביחס לר' עקיבא, וטוען שגם על אכילת החרצנים והזג הנזיר מגלח, למרות שהם פחות מכזית; המסורת העתיקה &quot;בראשונה&quot; במשנה א שם, מקילה עוד יותר ביין, כי שיעורו לפיה הוא רביעית.
המובא כאן באותיות קטנות כנראה מקורו במשנה וברמב&quot;ם, ושולב בטעות (כהנא).}}&lt;small&gt;'''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;''', אֵלּוּ הֵן הַחַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן הַזַּגִּים? 
הַחַרְצַנִּים אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים, וְהַזּוֹגִים אֵלּוּ הֵן הַפְּנִימִיִּים – דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. 
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שֶׁלֹּא תִּטְעֶה, כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה: הַחִיצוֹן זוֹג וְהַפְּנִימִי עִנְבּוֹל. 
נִמְצָא: הַחַרְצַנִּים הֵן הַפְּנִימִיִּין שֶׁזּוֹרְעִין אוֹתָן; וְהַזּוֹגִין הֵן הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה.&lt;/small&gt; 
'''&quot;מֵחַרְצַנִּים&quot;''', אָמַרְתָּ מִעוּט חַרְצַנִּים שְׁנַיִם; '''&quot;וְעַד זוֹג&quot;''' זֶה זָג אֶחָד. 
רַבִּי עֲקִיבָה הָיָה מַרְבֶּה בְּכֻלָּן כַּזַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;'''; הֶחֱזִירָן לַכְּלָל שֶׁהָיוּ בּוֹ! 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין נזירות של פחות מ30 יום; ראו [[ביאור:תוספתא/ערכין/א#ה|תוספתא ערכין א ה.]] ראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ד|נזיר ב ד,]] שאין נזירות בלי שלושת האיסורים הנ&quot;ל.}}'''&quot;כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ&quot;''', יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יְגַלֵּחַ, יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יִשְׁתֶּה יַיִן, יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יִטַּמָּא לְמֵתִים. 
מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי נָזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּשַׁבָּת זוֹ', 'לְגַלֵּחַ בְּשַׁבָּת זוֹ', 'לִיטַּמֵּא בְּמֵתִים בְּשַׁבָּת זוֹ' – אֵין זֶה אֶלָּא כְּנוֹדֵר בְּנָזִיר. 

{{הע-שמאל|ראו דברי בית הלל [[ביאור:תוספתא/נזיר/ב#ו|בתוספתא נזיר ב ו:]] נזיר שלא אמר במפורש &quot;הריני נזיר 30 יום&quot;, אלא נזר סתם, לכתחילה עליו לגלח ביום 31, אבל אם עבר וגילח ביום שלושים – יצא. אבל אם שתה יין ביום 30 יחזור וינזור מההתחלה.}}מְמַעֵט אֲנִי בְּנוֹדֵר סְתָם, שֶׁאִם גִּלַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים – שֶׁיַּעֲלֶה לוֹ. 
יָכוֹל אַף {{ב|בִּמְפָרֵשׁ|&quot;נזיר 30 יום&quot;}} כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְמֵי נִזְרוֹ... לֹא יְגַלֵּחַ&quot;'''. 
מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלֵּחַ בֵּין נְזִירוּת לִנְזִירוּת', 
הוֹאִיל וְהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְגַלֵּחַ, יָכוֹל תְּהֵא רְשׁוּת בְּיָדוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְמֵי נִזְרוֹ... לֹא יִשְׁתֶּה יַיִן עַד מְלֹאת הַיָּמִים&quot;''' וְגוֹ'. 

{{הע-שמאל|אם נדר כמה נזירויות רצופות, והתנה מראש שבין נזירות לנזירות יגלח- מותר לו לגלח בין הנזירויות, אבל לא לשתות יין ולהיטמא למת, כי מיד אחרי שגילח חלה עליו הנזירות הבאה.
אם לא התנה כך בפירוש, וכן אם עלה אחרי נזירות אחת לא&quot;י – אינו מגלח בין נזירות לנזירות אלא משלח את שערו פרע.
הסיפור על הליני המלכה מופיע גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ו|בנזיר ג ו,]] כדוגמא לנזירות ארוכה, שהמלכה לא התכוונה לנזור.}}מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי מוֹסִיף עַל נְזִירוּתִי עוֹד שְׁלֹשִׁים יוֹם', אָמַרְתָּ: '''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר יַזִּיר לַה'&quot;'''. 
מִי שֶׁנִּזּוֹר בְּאֶרֶץ טְמֵאָה וּבָא לוֹ לְאֶרֶץ טְהוֹרָה, יָכוֹל יְגַלֵּחַ וִישַׁלַּח פֶּרַע שֵׁנִי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''' – גִּדֵּל פֶּרַע הוּא. 
מַעֲשֶׂה בְּהִלְנִי הַמַּלְכָּה שֶׁהָלַךְ בְּנָהּ לַמִּלְחָמָה, וְאָמְרָה: 'אִם יָבֹא בְּנִי מִן הַמִּלְחָמָה בְּשָׁלוֹם – הֲרֵנִי נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים'. 
וּבָא בְּנָהּ מִן הַמִּלְחָמָה וְהָיְתָה נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים. וּלְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים עָלָת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, 
וְהוֹרָה בֵּית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. וּלְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים נִטְמֵאת, 
וְנִמְצֵאת נְזִירָה אַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁנָה! 

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כה|ספרי כה.]] הזמן המינימלי של 30 יום נקבע כדי שיהיה ניכר בשיער הנזיר; אבל יתכן נזיר קרח.}}'''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''', מִכָּן אָמְרוּ: סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם, מִנְיַן 'יִהְיֶה'. 
'''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''' – מִצְוַת עֲשֵׂה. '''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּרַע, מִי שֶׁאֵין לוֹ פֶּרַע מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''' – כְּמַה שֶׁהוּא! וְאֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּרַע, מִי שֶׁאֵין לוֹ מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''', מַה שֶׁהוּא. 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזיר צריך להימנע לא רק מטומאת מת, אלא גם מרביעית דם מן המת; והשוו [[ביאור:ספרא/אמור|ספרא אמור פרשה א ב,]] שם מדובר באזהרה לכהנים שלא יטמאו. דורש &quot;נפש&quot; ככינוי לדם, שנאמר &quot;כי הדם הוא הנפש&quot; ([[דברים יב כג]].)}}'''&quot;כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת&quot;''' – יֹאמַר &quot;מֵת&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נֶפֶשׁ&quot;? לְהָבִיא אֶת הַדָּם.
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כו|בספרי כו:]] ארבעת איזכורי הקרובים באים ללמד על ארבעה שאינם נטמאים לקרוביהם, אבל מיטמאים כדי לקבור מת מצווה (גופה שאין מי שיקברנה): נזיר, מי שהולך לשחוט את פסחו ואמור לשמור על טהרה, מי שאינו קרוב פיזית למת המצווה ואפילו מי שהולך לשחוט את פסחו והוא מרוחק מהגופה. הפירוט של הארבעה אינו זהה לזה שבספרי, אבל מספרם ארבעה כמו שם.
לעניין &quot;קטנים כגדולים&quot; השוו לעיל פסוק ב.}}'''&quot;לְאָבִיו... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', יָכוֹל לֹא יִטַּמָּא עַל מֵת מִצְוָה? 
וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא: הוֹאִיל וְהַכֹּהֲנִים בְּלֹא תַּעֲשֶׂה מִלִּיטַּמֵּא לְמֵתִים, 
אִם מִטַּמֵּא הַכֹּהֵן עַל מֵת מִצְוָה – אַף הַנָּזִיר יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה! 
קַל וָחֹמֶר: וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים – בְּכֹהֲנִים, 
הֲרֵי הֵן מִטַּמְּאִין עַל מֵת מִצְוָה; 
מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים – בְּנָזִיר, 
אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא? מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה! 
יָכוֹל לֹא יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בָּרֶגֶל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בָּרֶגֶל. 
יָכוֹל יִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה {{ב|בִּקְרוֹבִים|פיזית, ולא ברחוקים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָחִיו לֹא יִטַּמָּא&quot;''', מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים. 
יָכוֹל יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בִּקְרוֹבִים בָּרֶגֶל, אֲבָל לֹא יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים בָּרֶגֶל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּלְאֲחוֹתוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים בָּרֶגֶל! 

{{הע-שמאל|אם נגע הנזיר בשפוד מתכת שנגע במת אינו מגלח ואינו סותר את נזירותו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג.]] אבל אם נגע בשדרה וכו' – עליו לגלח ולהתחיל את הנזירות מתחילתה; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט#משנה ב|שם משנה ב.]]
כשהנזיר מגלח – אינו צריך לגלח את שערות כל גופו אלא את אלו שבראשו בלבד.}}'''&quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאֲחוֹתוֹ לֹא יִטַּמָּא לָהֶם&quot;''' – פְּרָט לְנוֹגֵעַ בַּשַּׁפּוּד! 
'''&quot;בְּמוֹתָם&quot;''' – רִבָּה דָּבָר אַחֵר שֶׁיִּטַּמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם, וְאֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? 
הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי.
'''&quot;כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַנְּזִירוּת בָּרֹאשׁ. 
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזירות היא דרך להתקדשות אם היא נעשית מהמניעים הנכונים; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז|נזיר ז א,]] שמשווים את קדושת הנזיר לקדושת כהן גדול.
לעניין המניעים של 'דרך פרישות וטהרה' ראו דוגמא בסיפור [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ו|שבתוספתא נזיר ד ו.]]}}'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;''', מִפְּנֵי שֶׁנָּזַר דֶּרֶךְ פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה – נִקְרָא קָדוֹשׁ.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשְּׁקָלוֹ הַכָּתוּב כְּנָבִיא; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִירִים&quot; {{ממ|עמוס|ב|יא}}! 
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שתי דוגמאות לטומאה העלולה להתרחש בלי שהנזיר ציפה לה, ונטמא בה לאנסו.}}'''&quot;וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו&quot;''', לְרַבּוֹת שֶׁנָּפַל עָלָיו הַבַּיִת וְעַל הַמֵּת. 
'''&quot;בְּפֶתַע פִּתְאֹם&quot;''', לְרַבּוֹת שֶׁמֵּת עָלָיו בְּפֻנְדָּקִי. 

{{הע-שמאל|הדרשה מחמירה ביחס [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ב|לנזיר ז ב,]] ומחייבת את הנזיר לגלח גם על נגיעה באיבר מן החי שאין עליו בשר כראוי, וראו לעיל פס' ה.}} '''&quot;וְטִמֵּא רֹאשׁ&quot;''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא נוֹגֵעַ בְּמֵת שָׁלֵם, 
וּבַשִּׁדְרָה וּבַגֻּלְגֹּלֶת, וּבַחֲצִי לֹג דָּם וּבַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, 
וְאֵבֶר מִן הַחַי וְאֵבֶר מִן הַמֵּת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי?
כְּשֶׁאָמַר 'טִמֵּא' - רִבָּה אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי. 
'טִמֵּא' &quot;'''וְ'''טִמֵּא&quot; - רִבָּה כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנֵּצֶל וּמְלֹא תַּרְוָוד רַקָּב וְרֹב בִּנְיָנוֹ וְרֹב מִנְיָנוֹ. 
'''&quot;נִזְרוֹ&quot;''' - רִבָּה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא.

{{הע-שמאל|הנזיר מגלח רק את שערות ראשו, ולא את זקנו או שיער אחר. 
בתגלחת טהרה הגילוח מתרחש ביום ה-31, ולא בלילה; וראו לעיל פס' ה, שלדעת בית הלל אם גלח ביום ה30 יצא.}}'''&quot;וְגִלַּח&quot;''', יָכוֹל יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא רֹאשׁוֹ! 
מְמַעֵט אֲנִי בְּכָל שְׂעָרוֹ וְלֹא אֲמַעֵט בִּזְקָנוֹ, שֶׁהוּא בִּכְלַל רֹאשׁוֹ? אָמַרְתָּ '''&quot;וְגִלַּח רֹאשׁוֹ&quot;''' פְּרָט לִזְקָנוֹ. 
'''&quot;וְגִלַּח&quot;''', יָכוֹל עַד שֶׁלֹּא טָהַר? אָמַרְתָּ לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ&quot;'''.
יָכוֹל בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ &quot;'''בַּיּוֹם''' הַשְּׁבִיעִי&quot;: בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה! 
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בניגוד לקרבנות ציבור, כגון תמידים ומוספים, שאי אפשר להקריב אותם ביום אחר – את קרבנות היחיד, כגון קרבן הנזיר – ניתן להקריב גם אחרי יום הגילוח; וראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|נזיר ו ו.]]}}&quot;וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִיא שְׁתֵּי תֹרִים&quot;, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְחוּנְיָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הֲבָאַת קָרְבָּן בְּיָחִיד, וְנֶאֶמְרָה הֲבָאַת קָרְבָּן בְּצִבּוּר. 
מָה לָמֵד בְּצִבּוּר? אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ; יָכוֹל מַה הֲבָאַת קָרְבַּן צִבּוּר, אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ, 
כָּךְ הֲבָאַת קָרְבָּן בְּיָחִיד, אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ? 
אָמַרְתָּ 'בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי' &quot;'''וּ'''בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot;, רִבָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי! 

{{הע-שמאל|הבאת קרבנות העוף מנוסחת בצורה מסורבלת. הדרשה מראה שאף מילה אינה מיותרת. לעניין &quot;פרידה אחת...&quot; ראו [[ביאור:משנה קנים פרק ב#משנה ה|קינים ב ה.]]}}&quot;יָבִיא... תֹרִים&quot;, יָכוֹל הַרְבֵּה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;'''שְׁתֵּי''' תֹרִים&quot;. 
יָכוֹל יָבִיא תֹּרִים וּבְנֵי יוֹנָה? אָמַרְתָּ: &quot;שְׁתֵּי תֹרִים '''אוֹ''' שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה&quot;. 
יָכוֹל יָבִיא {{ב|פְּרִידָה אַחַת מִזּוֹ וּפְרִידָה אַחַת מִזּוֹ|תור אחד ובן יונה אחד}}? אָמַרְתָּ: &quot;'''שְׁתֵּי תֹרִים''' אוֹ '''שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה'''&quot;. 
לֹא מָצָא תֹּרִים, וּמִנַּיִן שֶׁיָּבִיא בְּנֵי יוֹנָה? אָמַרְתָּ: &quot;שְׁתֵּי תֹרִים - אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה&quot;! 
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|החטאת מכפרת על הטומאה של הנזיר – ראו להלן. ו החיבור של המילה &quot;ועשה&quot; מלמדת שגם העולה משלימה את הכפרה.
בהמשך חולקים התנאים על מהות החטא שחטא הנזיר, שעליו להביא כפרה אפילו לאונסו (ראו לעיל פס' ט:) ת&quot;ק מזהה את החטא, כדעת ר' ישמעאל בספרי, עם הטומאה, למרות שהטומאה נכפתה על הנזיר; ר' שמעון טוען שעצם נדר הנזירות הוא בגדר חטא.
לאחר שגילח - הנזיר חייב להשלים את נדרו למרות שלא חזר ונזר; את ימי ההשלמה מונים מהיום שבו נטהר, שהוא גם יום הגילוח, ולא מיום הבאת הקרבנות - וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה ל|ספרי ל-לא.]]}}'''&quot;וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה&quot;''' – חַטָּאת כַּפָּרָה, אֵין בָּעוֹלָה כַּפָּרָה! 
יָכוֹל שֶׁאֵין בָּעוֹלָה שִׁיּוּרֵי כַּפָּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'עָשָׂה' – '''&quot;וְעָשָׂה&quot;'''! 
'''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot;''' – מִשּׁוּם טֻמְאַת הַמֵּתִים. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: '''&quot;מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot;''' – מִשּׁוּם שֶׁחָטָא עַל נַפְשׁוֹ. 
'''&quot;וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ&quot;''' – יַחֲזֹר וִיגַדֵּל בִּקְדֻשָּׁה; '''&quot;בַּיּוֹם הַהוּא&quot;''' – בְּיוֹם שֶׁטָּהַר. 
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|נזיר שגילח תגלחת טומאה חוזר ומתחיל את תקופת הנזירות מתחילתה. 
גילאי הקרבנות הם לעצמם, כלומר מזמן המלטתם, כדברי רבי [[ביאור:תוספתא/פרה/א#ד|בתוספתא פרה א ד,]] ולא כדברי חכמים שם.
האשם הוא מעין קנס לנזיר שנטמא, ואינו מיועד לכפרה. ר' שמעון מוכיח שהאשם אינו מכפר מכך שהנזיר חוזר על הנזירות מתחילתה, ויש לו הזדמנות שניה להשלים את נזירותו, הזדמנות שאין לשאר מביאי האשם; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לא|ספרי לא.]]
בהמשך מובאת רשימת טומאות בינוניות, שאינן מחייבות גילוח אבל במהלכן אין מונים ימי נזירות; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג.]]
לדברי ר' עקיבא ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ד|שם משנה ד.]] חכמים קבעו שהנזיר מגלח רק על חצי לוג דם, למרות שרביעית דם (חצי הכמות הנ&quot;ל) מספיקה לטמא באוהל.}}'''&quot;וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' – יַחֲזִיר וְיַשְׁלִים יְמֵי נְזִירוּתוֹ שֶׁהִזִּיר. 
'''&quot;וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ&quot;''' – לֹא אַיִל. 
'''&quot;בֶּן שְׁנָתוֹ&quot;''' – בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים. 
'''&quot;לְאָשָׁם&quot;''' – הֲרֵי זֶה קְנָס! 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא מָצִינוּ אָשָׁם שֶׁיָּבֹא לְבַטֵּל – אֶלָּא זֶה בִּלְבַד, 
שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו '''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;'''! 
'''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''' – {{ב|מַפִּיל הוּא|אינו מונה}} לְאַחַר {{ב|בְּדַם רְבִיעִית,|שנטמא בדם רביעית, וכך גם בהמשך}} 
לְאַחַר בְּרֹבַע עֲצָמוֹת, עַל מַגַּע שַׁפּוּד וְעַל יְמֵי חִלּוּטוֹ שֶׁל מְצֹרָע. 
יָכוֹל שֶׁהוּא סוֹתֵר בְּכָל אֵלּוּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי טָמֵא נִזְרוֹ&quot;''': טֻמְאָה סוֹתֶרֶת, אֵין כָּל אֵלּוּ סוֹתְרִים! 
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: דַּנְתִּי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה אִם עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, 
שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם בְּאֹהֶל – הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ; 
רְבִיעִית דָּם, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה אֶת הָאָדָם בְּאֹהֶל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעָהּ וְעַל מַשָּׂאָהּ? 
נָזַף בִּי וְאָמַר לִי: אֵין דָּנִין בְּנָזִיר מִקַּל וָחֹמֶר! 
וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַרְתִּי לוֹ אֶת הַדָּבָר. 
אָמַר לִי: רוֹאֶה אֲנִי {{ב|לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר,|ללמוד קל וחומר}} אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים &quot;חֲצִי לֹג&quot;! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ד|נזיר ג ד,]] וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לא|ספרי לא.]] נראה שר' עקיבא סובר כאן כר' אליעזר במשנה.}}'''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים – הוּא סוֹתֵר אֶת הָרִאשׁוֹנִים, 
לֹא בִּזְמַן שֶׁאֵין לוֹ אַחֲרוֹנִים! 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: '''&quot;הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''' – מַה שֶּׁגָּזְרוּ הָרִאשׁוֹנִים, שְׁלֹשִׁים יוֹם. 
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|חציו הראשון של הפסוק נדרש כמסכם את תגלחת הטומאה, וחציו השני נתפס כפותח את דיני תגלחת הטהרה שבסוף הנזירות.
גם נזירות לזמן ארוך, ואפילו נזיר עולם – מגלחים תגלחת טומאה אם נטמאו; אבל בבמה אין מקריבים קרבן נזירות, בדומה לדין הסוטה; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה#פסוק כט|לעיל פרק ה דרשה לפס' כט;]] וכדעת חכמים [[ביאור:משנה נזיר פרק ה#משנה ד|בנזיר ה ד.]]
הדרשה מתנגדת לדעת ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ה|בתוספתא נזיר א ה]], המאפשר לנזור &quot;נזירות שמשון&quot;, שאינה כוללת איסור טומאה למתים, וכמובן נזיר שמשון אינו מגלח על הטומאה.}}'''&quot;וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר&quot;''' – תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַנְּזִירִים, שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. 
יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה הַנָּזִיר נְזִירוּת עוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תּוֹרַת&quot;. 
יָכוֹל שֶׁאַתְּ מְרַבֶּה הַנָּזִיר נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;. 

{{הע-שמאל|ראו לעיל בסוף הדרשה לפס' ט; למחלוקת בית הלל ובית שמאי על המגלח בדיעבד ביום שלושים ראו לעיל בדרשה לפס' ה ובתוספתא הנזכרת שם, וכן [[ביאור:משנה נזיר פרק ג|בנזיר ג א.]]}}'''&quot;בְּיוֹם מְלֹאת&quot;''' – בַּיּוֹם יָבִיא אוֹתוֹ, לֹא בַּלַּיְלָה! 
'''&quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' – רָאוּי לְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טָהֳרָה, בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים. 
וּמִנַּיִן שֶׁאִם גִּלַּח בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים יָצָא? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אוֹתוֹ&quot;! 

{{הע-שמאל|הדרשה תומכת בדעת בית הלל, שהנזיר חייב להביא את קרבנות התגלחת שלו על חשבונו. לדעתם אין להתנדב קרבנות של תגלחת הטהרה עבור נזיר אחר, מחשש שמא עניים ינזרו כדי ליהנות מבשר השלמים שנכלל בקרבן תגלחת הטהרה. בית שמאי התירו להתנדב את קרבנות התגלחת, בטענה שהאיסורים של הנזיר מרתיעים דיים, ולכן אין חשש שאנשים ינזרו כשכל כוונתם לאכול סעודה אחת; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ה|נזיר ב ה-ו,]] כדעת בית שמאי.}} '''&quot;יָבִיא&quot;''' – יְבִיאֵם בְּעַל כָּרְחוֹ! מִכָּאן הָיוּ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹדְרִין לִנְזִירוּת. 
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין נוֹדְרִין, {{ב|שֶׁמָּא יִנָּזֵר לְחַיָּיו.|ינזור לכל חייו, בהמתנה למישהו אחר שיממן את הקרבנות והוא יאכל את בשר כבש האשם.}} 
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁלֹּא יִלְמֹד לֶאֱכֹל מִשֶּׁל בְּרִיּוֹת? 
אִם אֵינוֹ נָזִיר, וְהוּא אוֹמֵר 'נָזִיר אֲנִי': 
נִמְצָא מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן וּמִלִּטָּמֵא לְמֵתִים – בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל סְעוּדָה אַחַת! 
}}

===פסוק יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דרשת אגדה על הכינוי &quot;אחד&quot; לקב&quot;ה. לעניין גיל הקרבנות השוו לעיל פס' יב.
לעניין גילוח שתי נזירויות השוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה#פסוק יט|לעיל בדרשה לפרק ה פס' יט.]]}}'''&quot;וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַה'&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַבְּהֵמָה מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁם. '''&quot;כֶּבֶשׂ אֶחָד&quot;''' – לֹא שְׁנַיִם. 
אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁ לְשֵׁם {{ב|אֶחָד|הקב&quot;ה}}.
'''&quot;בֶּן שְׁנָתוֹ&quot;''' – בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים; '''&quot;לְעֹלָה&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם עוֹלָה. 
'''&quot;וְכַבְשָׂה&quot;''' – יָכוֹל שְׁתַּיִם? אָמַרְתָּ '''&quot;אַחַת&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא אַחַת. אָמַרְתָּ '''&quot;אַחַת&quot;''', אֵין מְגַלְּחִין שְׁתֵּי נְזִירוֹת כְּאַחַת! 
'''&quot;בַּת שְׁנָתָהּ&quot;''' – בַּת שָׁנָה לְעַצְמָהּ, לֹא בַּת שָׁנָה לַשָּׁנִים; '''&quot;לְחַטָּאת&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשָׁהּ לְשֵׁם חַטָּאת! 
'''&quot;וְאַיִל&quot;''', יָכוֹל שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא אֶחָד. אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', מְגַלֵּחַ הוּא עַל זֶבַח אֶחָד. 
'''&quot;בֶּן שָׁנָה&quot;''' – לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים! '''&quot;לִשְׁלָמִים&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם שְׁלָמִים!
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את החלות והרקיקים יש להביא בכלי. החלות בלולות והרקיקים רק משוחים בשמן בצורת X; ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ו#משנה ג|מנחות ו ג;]] וראו גם [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה י|ספרא נדבה פרשה י ד.]]}}&quot;וְסַל מַצּוֹת&quot;, יָכוֹל מִצְוָה שֶׁיָּבִיא בְּסַל? אֵין לִי אֶלָּא בְּסַל, מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שְׁאָר כָּל הַכֵּלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר 'סַל' &quot;'''וְ'''סַל&quot;. 
&quot;סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן&quot;, יָכוֹל יִתֵּן לַחַלּוֹת מְשִׁיחָה וְלָרְקִיקִים בְּלִילָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מַצּוֹת&quot; – לְמַצָּה שָׁווּ, לֹא שָׁווּ לִבְלִילָה וְלִמְשִׁיחָה! 
&quot;וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים&quot;, יָכוֹל כְּדֶרֶךְ הַמּוֹשְׁחִין? אָמַרְתָּ &quot;בַּשֶּׁמֶן&quot;, כְּדֵי קִיּוּם שֶׁמֶן. 
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? טוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ וְנוֹתֵן אַחַת עַל זוֹ וְאַחַת עַל זוֹ, {{ב|כְּמִין כִּי|בצורת X}}. 

{{הע-שמאל|על הנזיר להביא נסכים לעולה ולשלמים, אבל לא לחטאת; וראו מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לד|בספרי לד.]]}}&quot;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם&quot;, אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מָה הָאַיִל, שֶׁהוּא בָּא בְּנֵדֶר וּנְדָבָה – שֶׁהוּא טָעוּן נְסָכִים, 
אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת הָעוֹלָה, שֶׁהוּא בָּא בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. 
וְלָמָּה מִיעַטְתִּי אֶת הַחַטָּאת? שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא לְכַפָּרָה! 
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין ההקדשה של האיל ראו גם לעיל בדרשה לפס' יד.
שחיטת האיל צריכה להיות רק אחרי שהביא את סל המצות לעזרה, וראו דין דומה לעניין קרבן תודה [[ביאור:משנה מנחות פרק ז#משנה ג|במנחות ז ג.]]}} '''&quot;וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה' עַל סַל הַמַּצּוֹת&quot;''' – שֶׁיַּקְדִּים הֶקְדֵּשׁוֹ לְזִבְחוֹ. 
זְבִיחַת תּוֹדָה מְעַכֶּבֶת אֶת לַחְמָהּ; זְבִיחַת שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת מְעַכֶּבֶת אֶת לַחְמָן. 
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהַזֶּבַח בִּירוּשָׁלַיִם וְהַלֶּחֶם בִּירוּשָׁלַיִם, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהַזֶּבַח בִּירוּשָׁלַיִם וְהַלֶּחֶם {{ב|בְּבֵית פָּגֵי|מחוץ לעזרה}}! 

{{הע-שמאל|ראו מחלוקת בין ר' יהודה לר' אלעזר איזה קרבן נשחט ראשון [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|בנזיר ו ז.]]}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: '''&quot;יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה'&quot;''' – יַעֲשֶׂה שֶׁל שְׁלָמִים תְּחִלָּה.
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל| ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ה|תוספתא נזיר ד ה,]] [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ח|ונזיר ו ח]] דעות נוספות והחלפת ר' מאיר בר' יהודה.
הדעה שכל הטקסים מסתיימים בשריפת השיער תחת הדוד מבוססת כנראה על תפיסת השער כקרבן.}}'''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – יָכוֹל אַף {{ב|בַּמְּדִינָה|מחוץ למקדש}}? אָמַרְתָּ: 'גִּלַּח' – &quot;'''וְ'''גִּלַּח&quot;, אַף בַּמְּדִינָה! 
מַה בֵּין מְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִמְגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה? 
הַמְּגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מְשַׁלֵּחַ שְׂעָרוֹ תַּחַת הַדּוּד, וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ אֶת הַשֵּׂעָר תַּחַת הַדּוּד. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד – שׁוֹלְחִין שֵׂעָר תַּחַת הַדּוּד. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מְשַׁלֵּחַ שֵׂעָר תַּחַת הַדּוּד, 
וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה '''בְּטֻמְאָה''' קוֹבְרוֹ בִּמְקוֹמוֹ. 

{{הע-שמאל|ר' שמעון שזורי ור' יוחנן הסנדלר מבחינים בין תגלחות הטהרה של נזיר ושל נזירה. הראשון מתנגד לגילוח הנזירה, כדי לא לפגום ביפיה, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ה|נזיר ד ה,]] והשני מתנגד לכניסת הנזירה לפתח ההיכל כדי להצניע את הנזירה מעיני הציבור. על שתי הדרשות חלקו חכמים.
לעניין הסוטה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו,]] שיש מגמה לנוול אותה, ובכל זאת טוען ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ה|בתוספתא שם]] שיש לשמור על הצניעות מפני פרחי כהונה.
שתי ההסתייגויות הללו פוגעות בנזירות האשה.}} '''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר&quot;''' – רַבִּי שִׁמְעוֹן הַשְּׁזוּרִי אוֹמֵר: לֹא הַנְּזִירָה!  
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 'גִּלַּח' &quot;'''וְ'''גִּלַּח&quot; – אַף הַנְּזִירָה. 
רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: נָזִיר '''&quot;אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', אֵין הַנְּזִירָה '''&quot;פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''! 
אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה? אָמַר לָהֶם: שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל פִּרְחֵי כְּהֻנָּה לַעֲבֵרָה. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא שׂוֹטָה תּוֹכִיחַ! 
אָמַר לָהֶם: לֹא דּוֹמָה שׂוֹטָה לִנְזִירָה, שֶׁשּׂוֹטָה לֹא גּוֹדֶלֶת וְלֹא כּוֹחֶלֶת וְלֹא פּוֹקֶסֶת, וְהַנְּזִירָה מֻתֶּרֶת בְּכָל אֵלּוּ!  

{{הע-שמאל|מסביר את הלשון המסורבלת &quot;שער ראש נזרו&quot;, ומפרש את איזכור השלמים כדוגמא שאינה דווקא.}}'''&quot;פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶת רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;''' – יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִטְמָא? מִנַּיִן אַף בִּזְמַן שֶׁנִּטְמָא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;'''. 
'''&quot;תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;''' – נִטְמְאוּ שְׁלָמִים, מִנַּיִן שֶׁיִּתֵּן תַּחַת זֶבַח אַחֵר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֶבַח&quot;'''. 
נִטְמָא הַזֶּבַח מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָתַן עַל הָאֵשׁ&quot;''', מִכָּל צַד. 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש &quot;בשלה מן האיל&quot; שתתבשל עם האיל; וראו הלכות הבישול [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|בנזיר ו ט,]] [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לו|ובספרי לו.]]}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה&quot;''' – שֶׁתְּהֵא שְׁלוּקָה. 
'''&quot;מִן הָאַיִל&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הָאַיִל, שֶׁיִּשָּׁלֵק כֻּלּוֹ! 

{{הע-שמאל|מהפסוק בויקרא נראה שהבעלים מניף, ומהפסוק בפרשת קורח נראה שהכהן עושה זאת. הכהן אינו מניח את הזרוע בידי ישראל, שהרי עליו להניף בעצמו, שנאמר &quot;כחזה התנופה&quot; [[במדבר יח יח]]. לכן הכהן והבעלים מניפים יחדיו את כל התנופות, והראיה מפסוקנו; לפירוט על דרך ההנפה ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו,]] וכן [[ביאור:ספרא/צו#פרק טז|ספרא צו פרק טז ב-ג.]]}}'''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר וְהֵנִיף&quot;''', יָכוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הָיָה מֵנִיף? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַמַּקְרִיב&quot;''' {{ממ|ויקרא|ז|כט}} הַמַּקְרִיב יָנִיף. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;''' {{ממ|במדבר|יח|יט}},
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף. יָכוֹל יְהוּ עוֹשִׂין שֶׁמַּנִּיחַ כֹּהֵן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;. יָכוֹל יְהוּ עוֹשִׂין כְּשֶׁמַּנִּיחַ כֹּהֵן מוֹשִׁיט לַכֹּהֵן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;. יָכוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הָיָה מֵנִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;;
אוֹ &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; אַהֲרֹן וּבָנָיו הָיָה מֵנִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;; 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;,
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף! 
הֵא מָה הַדָּבָר? מַה שֶּׁלִּמֵּד בְּנָזִיר! 
וּמָה לִמֵּד בְּנָזִיר? אָמַרְתָּ '''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר... וְהֵנִיף הַכֹּהֵן&quot;''' – 
אַף בְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵנִיף.
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרק טז|ספרא צו פרק טז ב.]] נראה שלפנינו דחיית הצעה לפתרון שונה לבעיה דלעיל: יכול יניף הבעלים ויניף הכהן אחריו? ת&quot;ל תנופה, אחת ולא שתים! 
לעניין &quot;לפנים&quot; ראו ספרא שם: התנופה מתבצעת ממזרח למזבח, ופני המניפים למערב, אל ההיכל.}}'''&quot;וְהֵנִיף אֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה&quot;''' – תְּנוּפָה אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. '''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – שֶׁתְּהֵא תְּנוּפָה לִפְנִים מִן הַמֵּנִיף.

{{הע-שמאל|&quot;חזה התנופה ושוק התרומה&quot; הם ביטויים שנזכרו בקרבן שלמים (ראו [[ויקרא ז לד]]), הייחוד באיל הנזיר הוא התוספת של הזרוע הבשלה, שאינה באה במקום החזה והשוק אלא כתוספת עליהם.}}'''&quot;עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה&quot;''', אַף אֵיל נָזִיר הָיָה בִּכְלַל שְׁלָמִים; 
יָצָא מִכְּלַל שְׁלָמִים – לְטָעֲנוֹ בִּזְרוֹעַ בְּשֵׁלָה. 
יָכוֹל שֶׁבָּא לְפָטְרוֹ בְּחָזֶה וְשׁוֹק? אָמַרְתָּ '''&quot;עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה&quot;''' –
הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא בָּא לְפָטְרוֹ מִן הֶחָזֶה וְשׁוֹק! וְלָמָּה בָּא? לְטָעֲנוֹ זְרוֹעַ בְּשֵׁלָה! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|נזיר ו ט]] מרבה מו החיבור שגם מעשה אחד בגוף הנזיר מסיים את הנזירות ומתיר לנזיר לשתות יין ולהיטמא למתים, וראו שם משנה יא.}}'''&quot;וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן&quot;''' – אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ. וּמִנַּיִן אַף לְאַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי?
תַּלְמוּד לוֹמַר 'אַחַר' '''&quot;וְאַחַר&quot;'''.
מִשֶּׁיִּזָּרֵק עָלָיו אַחֵר מִן הַדָּמִים – הֻתַּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עַל כַּפָּיו וְלֹא הֵנִיף וְלֹא גִּלַּח. 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזירות חלה רק באהל מועד, במשכן שילה ובבית המקדש; וראו לעיל בדרשה לפס' יג.
לעניין ההשוואה בין שער הנזיר לקרבן ראו [[ביאור:משנה מסכת נזיר|במבוא למסכת נזיר,]] שלפנינו אחת התפיסות של נזירות בכלל; וראו ברשימת איסורי ההנאה המופיעה כמה פעמים במשנה, והכוללת את שער הנזיר שעליו להישרף או להיקבר – למשל [[ביאור:משנה תמורה פרק ז#משנה ד|תמורה ז ד.]] לפי דברי ר' שמעון שזורי לעיל פס' יח אין הנזירה מגלחת וכך היא אינה מעלה קרבן!}} '''&quot;זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר&quot;''' – תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַנְּזִירוֹת; שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן טָהֳרָה וְתִנְהֹג בְּשִׁילֹה וּבְבֵית עוֹלָמִים. 
יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹאת&quot;'''. 
'''&quot;אֲשֶׁר יִדֹּר קָרְבָּנוֹ&quot;''' – זֶה הָאוֹמֵר &quot;הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת&quot;, שֶׁיָּבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת {{ב|וְיָקוּם|ויקיים את הנזירות}}.
'''&quot;קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ&quot;''' – הֲרֵי נִזְרוֹ כְּקָרְבָּן, לוֹמַר: כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹעֲלִין בְּקָרְבָּן כֵּן מוֹעֲלִין בַּשֵּׂעָר. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מוֹעֲלִין בַּשֵּׂעָר. 

{{הע-שמאל|רשאי הנזיר לנדור קרבנות נוספים ולהקריבם, ובלבד שלא יפחת משלוש בהמות.
הנוזר &quot;נזירויות כחול הים&quot; הוא למעשה נזיר עד מותו, והוא רשאי פעם ב-30 יום לגלח את שערו, כדי להקל את משקלו. לעומת זאת הנוזר סתם – אינו רשאי לגלח במהלך 30 ימי הנזירות.}}'''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' – '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יִפְחֹת! 
אוֹ '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יוֹסִיף? 
אָמַרְתָּ '''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יִפְחֹת, וְלֹא '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יוֹסִיף! 
'''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;''' – זֶה הַנּוֹדֵר בִּנְזִירוּת 'כְּחוֹל הַיָּם', 
שֶׁבְּכָל שָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לְהָקֵל מֵרֹאשׁוֹ – יָקֵל. 
יָכוֹל אַף הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת' כֵּן? 
אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;'''. 
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|ספרא נדבה פרק ב א-ד,]] שם טוענת הדרשה בהתאם לפסוק שלנו, שבכל מקום שנאמר &quot;ויאמר ה' אל אהרון&quot; (למשל [[במדבר יח א]]), למעשה הדיבור נאמר רק למשה, והוא שהעביר את הדברים לאהרון; וראו גם [[ביאור:ספרא/בחוקותי#פרק ח|ספרא בחוקותי ח י,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|ספרי לט.]]
כאן מוסיפה הדרשה שכל ישראל שמעו שהקב&quot;ה דיבר עם משה, בניגוד לאמור [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|בספרא נדבה פרק ב ח-י.]]}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן&quot;''', יָכוֹל הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר לְאַהֲרֹן, שֶׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? 
אָמַרְתָּ '''&quot;אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים&quot;''' וגו' {{ממ|ויקרא|כו|מו}} הָא כָּל הַמִּצְוֹת, 
הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הַכְּלָלִים וְהַפְּרָטִים, הַגּוּפִים וְהַדִּקְדּוּקִים – נֶאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְאַהֲרֹן&quot;'''? אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה {{ב|הוֹגֵין|מתאים}} לְאַהֲרֹן, הָיָה נִתְלֶה בְּאַהֲרֹן; 
וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה הוֹגֵין לְיִשְׂרָאֵל, הָיָה נִתְלֶה בְּיִשְׂרָאֵל. 
הָא, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה הוֹגֵין לְאַהֲרֹן – לְפִיכָךְ נִתְלָה בְּאַהֲרֹן; אַף עַל פִּי כֵן כֻּלָּם שָׁמְעוּ אֶת הַדִּבּוּר! 
'''&quot;{{ב|(ושמו את שמי על) [אֶת]|הגהה על פי מה&quot;ג מהדורת מוסד הרב קוק}} בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִין מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;''', מִכָּל מָקוֹם! 

{{הע-שמאל|הלכות ברכת כהנים: הם אינם מברכים אלא חוזרים על אמירת החזן; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|ספרי סוף לט.]]}}'''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;''', יָכוֹל יְהוּא מְבָרְכִין אוֹתָן עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַחַזָּן אוֹמֵר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;'''; הַחַזָּן אוֹמֵר תְּחִלָּה – וְהֵן מְבָרְכִין אַחַר כֵּן! 
}}

===פסוק כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מבחין בין ברכה, של הצלחה ופריון – לבין שמירה מאבדן; ר' יצחק טוען שהשמירה היא לא ממזיקים חיצוניים אלא מהיצר הרע; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מ|ספרי מ.]]}} '''&quot;יְבָרֶכְךָ ה'&quot;''' – זוֹ בְּרָכָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה: &quot;בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים&quot; {{ממ|דברים|ז|יד}}, 
&quot;בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ&quot; וְגוֹ', &quot;בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶיךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|כח|ו}},
&quot;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה&quot; – הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין! מִנַּיִן אַף שְׁמוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;'''. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אַתָּה, אִם מְבֹרָכִין הֵן – שְׁמוּרִין הֵן; וְאִם שְׁמוּרִין הֵן – מְבֹרָכִין הֵן! 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;'''? אֶלָּא '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – מִיֵּצֶר רָע, שֶׁלֹּא יוֹצִיאֲךָ מִן הָעוֹלָם. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ מִן הַמַּזִּיקִין הַמַּקִּיפִין אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף&quot; וְגוֹ' {{ממ|תהלים|צא|ז}} 

{{הע-שמאל|הדרשה מתקדמת ומראה את החידוש והצריכות בשתי הברכות: ברכת הצלחה ושמירה ממזיקים, וברכת השראת שכינה, דעת ובינה.}}הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין וּשְׁמוּרִין, וּמִנַּיִן אַף שְׁכִינָה תְּהֵא בֵּינֵיהֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''', אַף שְׁכִינָה תְּהֵא בֵּינֵיהֶן. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו&quot;''' – יָגֵן עָלֶיךָ, {{ב|מִמְּאוֹר הַשְּׁכִינָה|על ידי מאור השכינה}} 
הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין וּשְׁמוּרִין וּשְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן, וּמִנַּיִן אַף חֲנוּנִים בְּדַעַת וּבְבִינָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וִיחֻנֶּךָ&quot;''', אַף חֲנוּנִים בְּדַעַת וּבְבִינָה. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָ&quot;''' – יִתֵּן בָּהֶם דַּעַת שֶׁתְּהוּ חוֹנְנִים זֶה אֶת זֶה וּמְרַחֲמִים זֶה אֶת זֶה, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ&quot; {{ממ|דברים|יג|יח}}. 

{{הע-שמאל|מכאן עד סוף פס' כה נראה שמדובר בהעתקה ישירה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מ|מספרי מ-מא,]] וראו שם; כך מוסברת התופעה שהמדרש התקדם לפס' כה וחזר לעסוק בפס' כד.
הדרשות השונות מסכימות ש&quot;יברכך&quot; הוא ברכת הנכסים, כבספר דברים דלעיל. הן שונות זו מזו בדרשותיהן את &quot;וישמרך&quot;.
הדרשות מסודרות החל משמירת הנכסים, דרך שמירת הגוף – אל שמירת הנשמה לאחר המוות מאבדן ומגיהינום, והחזרתה בעולם הבא.
בין הדרשות משולבות גם דרשות על שמירה מיצר הרע ומן המזיקים, וכן דרשות לאומיות, על שמירה משלטון זר ושמירת הקץ והגאולה – בזכות האבות.
הדגשתי בפסוקים המצוטטים את השימוש בביטויי השמירה.}}&lt;small&gt;דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בִּנְכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' בִּנְכָסִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בִּנְכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' בַּגּוּף.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בַּגּוּף, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' מִיֵּצֶר רָע. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ '''וְשָׁמַר''' רַגְלְךָ מִלָּכֶד&quot; {{ממ|משלי|ג|כו}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – שֶׁלֹּא יַשְׁלִיט עָלֶיךָ אֲחֵרִים, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה... ה' '''יִשְׁמָרְךָ''' מִכָּל רָע&quot; וְגוֹ' {{הפניה לפסוקים|תהלים|קכא|ו|ז}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר לְךָ בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וְשָׁמַר''' ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית&quot; וְגוֹ' {{ממ|דברים|ז|יב}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר לְךָ אֶת הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה... 
אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|כא|יא|יב}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ בִּשְׁעַת הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים&quot; {{ממ|שמואל א|כה|כט}} 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין צַדִּיקִים בֵּין רְשָׁעִים? – שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע&quot; {{ממ|שמואל א|כה|כט}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;רַגְלֵי חֲסִידָיו '''יִשְׁמֹר'''&quot; {{ממ|שמואל א|ב|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ&quot; וְגוֹ' {{ממ|ישעיה|מ|לא}}.&lt;/small&gt;
}}.

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל| שלוש דרשות על 'יאר ה' פניו': המאור הוא של פני המתברך; המאור הוא של שכינת הקב&quot;ה; המאור הוא התורה.}}&lt;small&gt;'''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''' – יִתֵּן לְךָ מְאוֹר פָּנִים.
וְרַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה מְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ&quot; {{ממ|ישעיה|ס|א}},
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה&quot; {{ממ|תהלים|סז|ב}}.
דָּבָר אַחֵר: זֶה מְאוֹר הַתּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר&quot; {{ממ|משלי|ו|כג}}.

{{הע-שמאל| גם כאן רוב הדיון המדרשי הוא על סוף הפסוק – המילה 'ויחונך'. הדרשות נעות מ'יתן לך', דרך 'תמצא חן' ושבות לבסוף לפרשנות 'יתן לך' – דרשה אחת מסבירה שהקב&quot;ה יתן לך יכולת ללמוד את התורה, והדרשה האחרונה עוסקת בעצם הנתינה בחינם.}}'''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יְחָנְּךָ בְּמִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן&quot; {{ממ|שמות|לג|יט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יִתֵּן לְךָ חֵן בְּעֵינֵי בְּרִיּוֹתָיו.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר&quot; {{ממ|בראשית|לט|כא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ&quot; {{ממ|אסתר|ב|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּתֵּן ה' אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד&quot; וְגוֹ' {{ממ|דניאל|א|ט}}, וְאוֹמֵר: &quot;וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם&quot; {{ממ|משלי|ג|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – {{ב|בְּדַעַת בְּחָכְמָה|ראו לעיל בדרשה לפס' כד: כפילות!}} וּמוּסָר וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ&quot; {{ממ|משלי|ד|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יְחָנְּךָ בְּמַתְּנוֹת חִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם... עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ&quot; {{ממ|תהלים|קכג|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ&quot; {{ממ|ישעיה|לג|ב}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – אִם יֵשׁ לְךָ – יִתֵּן לְךָ, וְאִם אֵין לְךָ – יַלְוֶה לְךָ.&lt;/small&gt;
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב:]] המונח &quot;נתינת פנים&quot; הוא לאו דווקא לטובה; ראו למשל [[ויקרא כ ו]] והדרשה עליו בספרא ([[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה ד|ספרא קדושים פרשה ד ה]]). גם כאן &quot;נתינת הפנים&quot; היא לרעה, ודווקא '''נשיאת''' הפנים, כלומר העלאתם והרחקתם ממך - היא לטובה.}}&quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו'''&quot; – יַעֲבִיר כַּעֲסוֹ מִמְּךָ, וְיַהֲפֹךְ פָּנָיו כְּלַפֵּי אֶצְלְךָ.

{{הע-שמאל|כאן חוזרת הדרשה לפרשנות הרגילה, לפיה נתינת הפנים היא התבוננות לטובה. הדרשה מדמה את ההבטחה הזאת לברכה הכרוכה בהתבוננות במבורך פנים אל פנים.}}לֹא דּוֹמֶה אָדָם שׁוֹאֵל שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ פָּנָיו כְּשׁוֹאֵל שְׁלוֹמוֹ מִן הַצְּדָדִין, 
אֶלָּא &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;, יוֹפֵךְ פָּנָיו אֶצְלְךָ.

{{הע-שמאל|גם כאן יש דמיון רב בין ספרי זוטא לספרי, ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב.]] הדרשה מסבירה את נשיאת הפנים כהבטחה להיענות מיידית לתפילת המבורך, בזכות אברהם אבינו. התיאולוגיה היא של מידת החסד, שהרי לפי הדרשה האל אמור להיענות לתפילה של כל יהודי מצאצאי אברהם.}}דָּבָר אַחֵר: &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ&quot; {{ממ|בראשית|יט|כא}}.
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם לְלוֹט נָשָׂאתִי פָנִים מִפְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, 
לְךָ לֹא אֶשָּׂא פָנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ?

{{הע-שמאל|ר' יוסי מעמיד מול הברכה לנשיאת פנים פסוק הטוען שהקב&quot;ה אינו נושא פנים, ועל כך תפארתו. התשובה מבוססת על דברי ר' אלעזר [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ט|ביומא ח ט,]] ומבחינה בין חטאים שבין אדם למקום, שעליהם מבטיח לנו הקב&quot;ה נשיאת פנים ומחילה – לבין חטאים שבין אדם לחברו, שעליהם אין הקב&quot;ה מוחל. גם ר' עקיבא עושה את ההבחנה הזאת, לא בהקשר של יום הכיפורים ולא בהקשר של ברכת הכהנים אלא ישירות מ13 מידות.}}רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;,
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; {{ממ|דברים|י|יז}} –
וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
אֶלָּא &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו'''&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ;
&quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵירְךָ!
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְנַקֵּה&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;לֹא יְנַקֶּה&quot; {{ממ|שמות|לד|ז}} –
וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
אֶלָּא &quot;וְנַקֵּה&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ; &quot;לֹא יְנַקֶּה&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵירְךָ!

{{הע-שמאל|ראו דברי ר' אלעזר [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#ט|בתוספתא יומא ד ט,]] המבחין לא לפי אופי העבירה אלא לפי התשובה ממנה. כאן מיוחסת ההבחנה לבן עזאי.}}מִיכָּן הָיָה בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: &quot;וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה&quot; – מְנַקֶּה הוּא וְאֵינוֹ מְנַקֶּה;
מְנַקֶּה לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְנַקֶּה {{ב|לַמַּחֲזִיקִים|לממשיכים בחטאם}}.

{{הע-שמאל|הדרשה מציגה את נשיאת הפנים כגמול לעשיית רצונו; אבל קצת קשה, שהרי אם ישראל עושים רצונו, הרי הם זכאים לגמול טוב, וממילא אין הגמול בגדר 'נשיאת פנים', אלא הוא מגיע להם בזכות! 
התיאולוגיה המצטיירת כאן היא של מידת הדין, שאינה נושאת פנים, אלא נותנת לכל אדם את הגמול המגיע לו; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב.]]}}דָּבָר אַחֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;,
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; –
הֵיאַךְ יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ &quot;יִשָּׂא&quot;; וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ &quot;לֹא יִשָּׂא&quot;!

{{הע-שמאל|ראו קיצור אותה דרשה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|בספרי מב,]] במסגרת דרשות &quot;גדול השלום&quot;. כאן מעמת ר' שמעון את השלום מול כבוד ה' ומכריע שהשלום גדול יותר!}}הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִלּוּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה יָתֵר מִן הַשָּׁלוֹם – נְתָנָהּ לַצַּדִּיקִים.
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַקְדִּימוֹת אוֹתָן;
הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת &quot;יָבוֹא שָׁלוֹם&quot;, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת &quot;יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם&quot;, וְהַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת &quot;הֹלֵךְ נְכֹחוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|נז|ב}}.
וְאִלּוּ לֹא דַּיָּן לַצַּדִּיקִים, שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי כָּבוֹד; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ&quot; {{ממ|ישעיה|נח|ח}}.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֵן מְקַלְּסִים לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: &quot;יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ&quot;.
דָּבָר אַחֵר: אַתָּה אוֹמֵר חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִלּוּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה יָתֵר מִן הַשָּׁלוֹם – מְנָעָהּ מִן הָרְשָׁעִים.
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מַקְדִּימוֹת אוֹתָן;
הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת &quot;אֵין שָׁלוֹם&quot;, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת &quot;אָמַר ה' לָרְשָׁעִים&quot; {{ממ|ישעיה|נז|כא}}, הַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת &quot;לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן&quot; {{ממ|ישעיה|נ|יא}}.
וְאִם לֹא דַּיָּן לָרְשָׁעִים, שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי מְחַבְּלִים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים&quot; {{ממ|איוב|לג|כב}},
&quot;יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל חֹשֶׁךְ וּמִתֵּבֵל יְנִדֻּהוּ&quot; {{ממ|איוב|יח|יח}}, &quot;יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה&quot; {{ממ|תהלים|לה|ה}}.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֵן מִתְקַנְטְרִין לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִין: &quot;אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה'... לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן&quot;.

{{הע-שמאל|אלפי הרבבות של המלאכים המתלווים לה' – מתלווים אליו כאשר הוא &quot;עושה שלום&quot;. כשהוא יוצא למלחמה הוא פועל לבדו!}}דָּבָר אַחֵר, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם! שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא;
מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמִלְחָמָה – הוּא הוֹלֵךְ בְּאֻכְלוֹסִין וּבְלִגְיוֹנִין, וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְשָׁלוֹם – אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי.
וּמִדָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְשָׁלוֹם – הוּא הוֹלֵךְ בְּלִגְיוֹנוֹת וּבְאֻכְלוֹסִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ&quot; {{ממ|דניאל|ז|י}}, וְאוֹמֵר: &quot;'''עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו – הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו'''&quot; {{ממ|איוב|כה|ג}},
וְאוֹמֵר: &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ&quot; {{ממ|תהלים|סח|יח}}.
וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמִלְחָמָה – אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;פּוּרָה דָּרַכְתִּי '''לְבַדִּי''' וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם&quot; וגו' {{ממ|ישעיה|סג|ג}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הַמַּבּוּל – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא''' אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע&quot; {{ממ|בראשית|ו|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הַפַּלָּגָה – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִשָּׁם '''הֱפִיצָם ה'''' עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|יא|ט}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מֵחֲמֵשֶׁת כְּרַכֵּי סְדוֹם – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' '''הִמְטִיר''' עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם&quot; {{ממ|בראשית|יט|כד}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִן הַמִּצְרִיִּים – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַה'''' הִכָּה כָל בְּכוֹר&quot; {{ממ|שמות|יב|כט}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הָאֱמוֹרִי – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן '''וַה' הִשְׁלִיךְ''' עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת&quot; {{ממ|יהושע|י|יא}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִסַּנְחֵרִיב – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה'''' אֶל מַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; {{ממ|ישעיה|לז|לו}}.

{{הע-שמאל|השלום נקשר בצדיקים, אברהם, יעקב, אהרון ופנחס; והשוו דברי ר' שמעון לעיל &quot;שאילו ברא&quot; וכו'.}} דָּבָר אַחֵר: אַתָּה אוֹמֵר חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל מַעֲשִׂים וּזְכִיּוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ 
לֹא נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם שְׂכָרוֹ, אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם&quot; {{ממ|בראשית|טו|טו}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ מִן הַמָּקוֹם אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי&quot; {{ממ|בראשית|כח|כא}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַהֲרֹן, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם&quot; {{ממ|מלאכי|ב|ה}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּפִינְחָס, שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם שְׂכָרוֹ אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם&quot; {{ממ|במדבר|כה|יב}}.

{{הע-שמאל|הקשרים בין השלום לתורה וללימודה, שהיא הערך העליון בתרבות חז&quot;ל - מופיעים גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|בספרי מב.]] וראו שם גם בעניין שלום מלכות בית דוד. כאן נקשר השלום למלכות המשיח מבית דוד העתיד למלוך בירושלים.
המובא באותיות קטנות נמצא רק בגירסת מה&quot;ג ומקוריותו מסופקת.}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם&quot; {{ממ|משלי|ג|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|קיט|קסה}}.
&lt;small&gt;וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נָתַן הַמָּקוֹם שְׂכַר עוֹשֵׂי צְדָקוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם&quot; {{ממ|ישעיה|לב|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִמְשְׁלָה יְרוּשָׁלַם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ&quot; {{ממ|תהלים|קכב|ז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְנַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם&quot; {{ממ|ישעיה|לב|יח}}.&lt;/small&gt;
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא כּוֹנֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ&quot; {{ממ|ישעיה|ט|ו}}.

{{הע-שמאל|הדהוד לדברי ר' שמעון לעיל &quot;שאלו ברא הקדוש ברוך הוא מדה יפה יתר מן השלום - מנעה מן הרשעים&quot;.}} וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא פָּרַע הַמָּקוֹם מִן עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים אֶלָּא שֶׁמָּנַע מֵהֶן שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם&quot; {{ממ|דברים|כג|ז}}.
}}

===פסוק כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה קושרת את הברכה לאיזכור השם המפורש, הפועל לברך את ישראל בדרך הקרובה למאגיה. ה&quot;פרוצים&quot; הרחיקו לכת והשתמשו בו למאגיה ממש, ולכן הוא הוצנע, ונאמר רק במקדש ורק ע&quot;י הכהן הגדול, ואף אז הוא נשמר בסוד; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מג|ספרי מג.]]}} '''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי&quot;''' – שְׁמִי הַמְּיֻחָד שֶׁלִּי. מַגִּיד שֶׁהֵן מִתְבָּרְכִין בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד. 
יָכוֹל אַף בַּגְּבוּלִין יְהוּ מִתְבָּרְכִין בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם&quot; {{ממ|דברים|יב|כא}} 
מַה לְּהַלָּן, מִקְדָּשׁ – אַף כָּאן, מִקְדָּשׁ! – אֶלָּא מִשֶּׁרַבּוּ הַפְּרוּצִים חָזְרוּ לִהְיוֹת מוֹסְרִין אוֹתוֹ לַצְּנוּעִים שֶׁבַּכְּהֻנָּה. 
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: מַעֲשֶׂה וְהָיִיתִי עוֹמֵד עִם אַחַי הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוּרָה, וְהִטִּיתִי אָזְנִי כְּלַפֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, 
וּשְׁמַעְתִּיו שֶׁאֲמָרוֹ בְּתוֹךְ נְעִימַת אֶחָיו הַכֹּהֲנִים! 

{{הע-שמאל|למרות שאין מברכים בשם המפורש מחוץ למקדש – אין נמנעים שם מברכה בכלל, אלא מברכים בכינוי. והשוו לדרשה של הלל [[ביאור:תוספתא/סוכה/ד#ג|בתוספתא סוכה ד ג,]] על הפסוק משמות, המציגה את היחס בין העליה למקדש לברכה החלה על העולה כיחס גומלין, של סיבה (הביקור במקדש) ותוצאה (ברכת ה'), ואינה תולה את הברכה בברכת הכהנים.
כאן היחס בין הברכה של בני האדם במקדש לבין השראת השכינה הוא יחס היררכי: ברכת הכהנים מחוץ למקדש אינה כוללת את השם המפורש, אבל היא קיימת.
הדרשה מונה גם הבדלים נוספים בין ברכת הכהנים במקדש לזו שבגבולין, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז#משנה ו|סוטה ז ו.]]}}אוֹ בַּמִּקְדָּשׁ מְבָרְכִין וְאֵין מְבָרְכִין בַּגְּבוּלִין? 
אָמַרְתָּ: &quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ&quot; {{ממ|שמות|כ|כא}} – אַף בַּגְּבוּלִין. 
אֶלָּא שֶׁבַּגְּבוּלִין אוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת – {{ב|וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת|לא היו עונים אמן על כל פסוק אלא רק בסופם.}} 
בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמֵר הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ – וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּיוֹ. 
בַּגְּבוּלִין נוֹשְׂאִין יְדֵיהֶן כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶן – וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן. 

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מברך את ישראל, ולכן אין הברכה תלויה בכהנים אלא בו.}}'''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''', יָכוֹל אִם רָצוּ הַכֹּהֲנִים לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין, 
וְאִם לָאו אֵינָן מְבֹרָכִין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''': בֵּין רוֹצִים בֵּין אֵינָם רוֹצִים – אֲנִי אֲבָרְכֵם מִן הַשָּׁמַיִם. 

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, המושא של &quot;אברכם&quot; אינו ישראל דווקא, אלא גם הכהנים המברכים!}}הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל; מִי מְבָרֵךְ אֶת הַכֹּהֲנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''': הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֵךְ אֶת אֵלּוּ וְאֶת אֵלּוּ.
}}</text>
      <sha1>5uljhtl1jfdb9qamp3p9mamdd6x56cr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1712808</id>
    <revision>
      <id>3017406</id>
      <parentid>3016890</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T19:15:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>שינוי פורמט קישורים</comment>
      <origin>3017406</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27376" sha1="1mni01ly1oocu5xmyn7h9d0jc3ie0bq" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=כותרות/&gt;
==קריאת שמע וברכותיה==
===ברכו===
&lt;קטע סוף=כותרות/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכו/&gt;&lt;center&gt;
{{הור|חזן:}}
{{ג|'''בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ'''}}
&lt;noinclude&gt;{{הערה|בקצת קהילות החזן מאריך בברכו, והקהל אומר: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}&lt;/noinclude&gt;&lt;br&gt;
{{הור|הקהל עונה והחזן חוזר:}}&lt;br&gt;
{{ג|'''בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד'''}}
&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=ברכו/&gt;&lt;קטע התחלה=כותרת יוצר/&gt;
===יוצר אור===
&lt;קטע סוף=כותרת יוצר/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. &lt;קטע סוף=ברוך/&gt;

&lt;div style=&quot;background-color: #FBE2D1; padding: 10px; border-radius: 5px;&quot;&gt;{{הור|כשאומרים יוצר, פותחים:}} &lt;קטע התחלה=אור עולם/&gt;אוֹר עוֹלָם בְּאוֹצַר חַיִּים אוֹרוֹת מֵאֹפֶל אָמַר וַיֶּהִי. &lt;קטע סוף=אור עולם/&gt;{{הור|וממשיכים בפיוט של היום.}}&lt;/div&gt;
&lt;קטע התחלה=חג/&gt;&lt;div style=&quot;background-color: #E5E4E2; padding: 10px; border-radius: 5px;&quot;&gt;{{הור|בשבת:}} &lt;קטע התחלה=הכל יודוך/&gt;הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ, וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ. הַכֹּל יְרוֹמְמוּךָ סֶּלָה יוֹצֵר הַכֹּל. הָאֵל הַפּוֹתֵחַ בְּכָל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח, וּבוֹקֵעַ חַלּוֹנֵי רָקִיעַ. מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ, וּלְבָנָה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ. וּמֵאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְיוֹשְׁבָיו שֶׁבָּרָא בְּמִדַּת הָרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=הכל יודוך/&gt;&lt;/div&gt;
&lt;קטע התחלה=המאיר/&gt;הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=המאיר/&gt;
&lt;div style=&quot;background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;&quot;&gt;{{הור|בחול:}} &lt;קטע התחלה=מה רבו/&gt;מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃{{ממס|תהלים קד כד}} &lt;קטע סוף=מה רבו/&gt;&lt;/div&gt;&lt;קטע התחלה=המלך/&gt;הַמֶּלֶךְ הַמְרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְשֻׁבָּח וְהַמְפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׁא מִימוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. &lt;קטע סוף=המלך/&gt;
&lt;div style=&quot;background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;&quot;&gt;{{הור|בחול:}} &lt;קטע התחלה=אל ברוך/&gt;{{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הֵ|0}}כִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה. {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ. {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צְ|0}}בָאָיו {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁבַח מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, וְעַל מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁעָשִׂיתָ יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. &lt;קטע סוף=אל ברוך/&gt;&lt;/div&gt;

&lt;div style=&quot;background-color: #E5E4E2; padding: 10px; border-radius: 5px;&quot;&gt;{{הור|בשבת:}}&lt;br&gt;&lt;קטע התחלה=אין כערכך/&gt;&lt;קטע התחלה=אין-כערכך1/&gt;אֵין כְּעֶרְכֶּךָ וְאֵין זוּלָתֶךָ, אֶפֶס בִּלְתֶּךָ וּמִי דוֹמֶה לָּךְ. אֵין כְּעֶרְכְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין זוּלָתְךָ מַלְכֵּנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אֶפֶס בִּלְתְּךָ גֹּאֲלֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְאֵין דוֹמֶה לְּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים. 

&lt;קטע סוף=אין-כערכך1/&gt;&lt;קטע התחלה=אל אדון/&gt;{{סי|אֵ}}ל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים&lt;br&gt;
{{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָּל נְשָׁמָה&lt;br&gt;
{{סי|גָּ}}דְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם&lt;br&gt;
{{סי|דַּ}}עַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים אוֹתוֹ

{{סי|הַ}}מִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ&lt;br&gt;
{{סי|וְ}}נֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה&lt;br&gt;
{{סי|זְ}}כוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ&lt;br&gt;
{{סי|חֶ}}סֶד וְרַחֲמִים לִפְנֵי כְבוֹדוֹ

&lt;קטע התחלה=טובים מאורות/&gt;{{סי|ט}}וֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵינוּ&lt;br&gt;
{{סי|יְ}}צָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל&lt;br&gt;
{{סי|כֹּ}}חַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם&lt;br&gt;
{{סי|לִ}}הְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל

{{סי|מְ}}לֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹגַהּ&lt;br&gt;
{{סי|נָ}}אֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם&lt;br&gt;
{{סי|שְׂ}}מֵחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבוֹאָם&lt;br&gt;
{{סי|ע}}וֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנָם

{{סי|פְּ}}אֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ&lt;br&gt;
{{סי|צָ}}הֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ&lt;br&gt;
{{סי|קָ}}רָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר&lt;br&gt;
{{סי|רָ}}אָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה&lt;קטע סוף=טובים מאורות/&gt;

{{סי|שֶׁ}}בַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם&lt;br&gt;
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ.&lt;קטע סוף=אל אדון/&gt;

&lt;קטע התחלה=לאל אשר/&gt;לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשִֹים, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, תִּפְאֶרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה, עֹנֶג קָרָא לְיוֹם הַשַּׁבָּת. זֶה שֶׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי, שֶׁבּוֹ שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּוֹ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵר: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ.{{ממס|תהלים צב}} לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו. שֶׁבַח יְקָר וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָאֵל מֶלֶךְ יוֹצֵר כֹּל, הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ. שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִתְקַדַּשׁ, וְזִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ יִתְפָּאַר, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. תִּתְבָּרַךְ מוֹשִׁיעֵנוּ עַל שֶׁבַח מַעֲשֵֹה יָדֶיךָ, וְעַל מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁעָשִׂיתָ יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. &lt;קטע סוף=לאל אשר/&gt;&lt;קטע סוף=אין כערכך/&gt;&lt;/div&gt;
&lt;קטע התחלה=תתברך/&gt;תִּתְבָּרַךְ צוּרֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים, יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַחַד בְּקוֹל דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים כֻּלָּם בְּרוּרִים כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, וְכֻלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם. וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה, וּמְבָרְכִים וּמְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים וּמַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמַמְלִיכִים – &lt;קטע סוף=תתברך/&gt;

&lt;קטע התחלה=את שם/&gt;אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא. וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה, לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה, קְדֻשָּׁה כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים, וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה:&lt;center&gt;'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}&lt;/center&gt; &lt;קטע סוף=את שם/&gt;&lt;קטע סוף=חג/&gt;
{|
|-valign=top
|&lt;קטע התחלה=והאופנים/&gt;וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ בְּרַעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים, לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים, וְאוֹמְרִים: &lt;קטע סוף=והאופנים/&gt;
|&lt;div style=&quot;background-color: #FBE2D1; padding: 10px; border-radius: 5px;&quot;&gt;{{הור|כשאומרים אופן:}} &lt;קטע התחלה=והחיות/&gt;וְהַחַיּוֹת יְשׁוֹרֵרוּ, וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ, וּשְׂרָפִים יָרֹנּוּ, וְאֶרְאֶלִּים יְבָרֵכוּ, פְּנֵי כָּל חַיָּה וְאוֹפָן וּכְרוּב לְעֻמַּת שְׂרָפִים, לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים, וְאוֹמְרִים: &lt;קטע סוף=והחיות/&gt;&lt;/div&gt;
|}
&lt;קטע התחלה=לאל ברוך/&gt;&lt;center&gt;'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}&lt;/center&gt;לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים קלו ז}} &lt;קטע סוף=לאל ברוך/&gt;&lt;קטע התחלה=אור חדש/&gt;אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר, וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ מְהֵרָה לְאוֹרוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. &lt;קטע סוף=אור חדש/&gt;&lt;קטע התחלה=כותרת אהבה/&gt;

===אהבה רבה===
&lt;קטע סוף=כותרת אהבה/&gt;&lt;קטע התחלה=אהבה/&gt;אַהֲבָה רַבָּה אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ. אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְרַחֵם, רַחֵם עָלֵינוּ, וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: וּלְיִרְאָה שְׁמֶךָ}}&lt;/noinclude&gt; וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְתוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ, כִּי אֵל פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת אָתָּה, וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן. &lt;קטע סוף=אהבה/&gt; &lt;קטע התחלה=וקרבתנו/&gt;וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה בֶּאֱמֶת, לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְיַחֶדְךָ בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=וקרבתנו/&gt;&lt;קטע התחלה=הבוחר/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=הבוחר/&gt;&lt;קטע התחלה=ק&quot;ש/&gt;&lt;קטע התחלה=כותרת שמע/&gt;
===קריאת שמע===
&lt;קטע סוף=כותרת שמע/&gt;&lt;קטע התחלה=שמע/&gt;{{ממס1|דברים ו#ו ד|דברים ו ד-ט}}&lt;קטע התחלה=שמע דרבי/&gt;&lt;center&gt;&lt;קטע סוף=שמע/&gt;&lt;קטע סוף=שמע דרבי/&gt;{{הור1|הקורא ביחידות|אֵל מֶלֶך נֶאֱמָן}}&lt;br&gt;
&lt;קטע התחלה=שמע/&gt;&lt;קטע התחלה=שמע דרבי/&gt;{{גדול|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃}} &lt;br&gt;{{הור|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=שמע דרבי/&gt;
&lt;קטע התחלה=שמע/&gt;וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃&lt;קטע סוף=שמע/&gt;

&lt;קטע התחלה=והיה/&gt;{{ממס1|דברים יא#יא יג|דברים יא יג-כא}}
וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃

{{ממס1|במדבר טו#טו לז|במדבר טו לז-מא}}
וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ &lt;קטע סוף=והיה/&gt;

{{הור|מתחילים מיד {{ג|'''&lt;קטע התחלה=והיה/&gt;אֱמֶת&lt;קטע סוף=והיה/&gt;'''}}, וממתינים לש&quot;ץ שחוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}}&lt;קטע סוף=ק&quot;ש/&gt;&lt;קטע התחלה=כותרת אמת/&gt;

===אמת ויציב===
&lt;קטע סוף=כותרת אמת/&gt;
{|
|-valign=top
|&lt;קטע התחלה=אמת/&gt;אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם וְכִסְאוֹ נָכוֹן, וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּמֶת, וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעָלֵינוּ עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ, וְעַל כָּל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ – &lt;קטע סוף=אמת/&gt;
|&lt;div style=&quot;background-color: #FBE2D1; padding: 10px; border-radius: 5px;&quot;&gt;{{הור|נוסח תחילת הברכה כשאומרים זולת, למנהג אשכנז המערבי:}}&lt;br&gt;&lt;small&gt;&lt;קטע התחלה=אמת2/&gt;אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעָלֵינוּ עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ וְעַל כָּל־דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ – &lt;קטע סוף=אמת2/&gt;&lt;/small&gt; &lt;/div&gt;
|}
{|
|-valign=top
|&lt;קטע התחלה=על הראשונים/&gt;עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד, אֱמֶת וֶאֱמוּנָה חֹק וְלא יַעֲבֹר. אֱמֶת שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ גּוֺאֵל אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ, אֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ. &lt;קטע סוף=על הראשונים/&gt;
|&lt;div style=&quot;background-color: #FBE2D1; padding: 10px; border-radius: 5px;&quot;&gt;{{הור|נוסח {{צ|על הראשונים}} כשאומרים זולת:}}&lt;br&gt;&lt;small&gt;&lt;קטע התחלה=על הראשונים2/&gt;עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים לְעוֹלָם וָעֶד חֹק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ, מֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ אָתָּה. לְמַעַן שִׁמְךָ מַהֵר לְגָאֳלֵנוּ כַּאֲשֶׁר גָּאַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ. אֱמֶת מֵעוֹלָם שִׁמְךָ הַגָּדוֹל עָלֵינוּ נִקְרָא בְּאַהֲבָה, אֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ. &lt;קטע סוף=על הראשונים2/&gt;&lt;/small&gt; &lt;/div&gt;
|}
&lt;קטע התחלה=עזרת/&gt;עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמושִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמֶּךָ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ. מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכוֹרֵיהֶם הָרָגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאָלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים הֶעֱבַרְתָּ. וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר׃{{ממס|תהלים קו יא}} עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ אֵל וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם, רָם וְנִשָּׂא גָּדוֹל וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים וּמַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים, מוֹצִיא אֲסִירִים וּפוֹדֶה עֲנָוִים וְעוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו; תְּהִלּוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ. משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָמְרוּ כֻלָּם:&lt;center&gt;'''מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃'''{{ממס|שמות טו יא}}&lt;/center&gt;שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ עַל שְׂפַת הַיָּם, יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ, וְאָמְרוּ:&lt;center&gt;'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''{{ממס|שמות טו יח}}&lt;/center&gt;צוּר יִשְׂרָאֵל קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּפְדֵה כִנְאֻמֶךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, [גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו מז ד}}]&lt;noinclude&gt;{{הערה|לדעת חסידי אשכנז יש להשמיט את הפסוק, וכך מנהג פרנקפורט והרבה קהילות אשכנז המערבית.}}&lt;/noinclude&gt; &lt;קטע סוף=עזרת/&gt;&lt;קטע התחלה=גאל/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=גאל/&gt;
&lt;noinclude&gt;

==שינויי נוסחאות==
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1mni01ly1oocu5xmyn7h9d0jc3ie0bq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק כא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1712889</id>
    <revision>
      <id>3017343</id>
      <parentid>3017332</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T12:33:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3017343</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="215841" sha1="e3ylyvy282i6x27kstu5wfoerz1hs25" xml:space="preserve">==פרק כא==
 
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה הראשונה עוסקת בלשון הרבים &quot;משפטים&quot;, שיש ביניהם הבדלים, ומדובר בעקרונות שונים. בהמשך מובאים ר' עקיבא ור' ישמעאל על חיוב אשה בנזיקין: ר' ישמעאל דרש בכל עניין דרשה מיוחדת לחייב נשים. ואילו ר' עקיבא דרש את כולם מ&quot;לפניהם&quot;. ר' יוסי הגלילי דרש לעניין זה את הפסוק מבמדבר. והשוו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ז|תוספתא ב&quot;ק ו ז:]] שם מדובר על נושא אחר, אבל ר' עקיבא הוא האומר 'כל אחד ואחד יתרבה במקומו' ונראה שמוחלפת השיטה.}}'''&quot;וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם&quot;''' – יָכוֹל שֶׁכָּל מִשְׁפָּט שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר לְעִנְיָן אֶחָד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם&quot;'''.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְפִי שֶׁאֵין מְפֹרָשׁ בַּדִּינִין אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים&quot;'''.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְרַבֶּה בִּמְקוֹמוֹ.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ &lt;small&gt;מִכָּל חַטֹּאת...&quot; {{ממ|במדבר|ה|ו}} 
הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל דִּינִין שֶׁבַּתּוֹרָה!

{{הע-שמאל|דורש &quot;לפניהם&quot; אל הפנים שבהם או לפנינים שבהם. והשוו [[גיטין פח ב]], שדורש בדרך אחרת: לפניהם ולא לפני הדיוטות. 
הדרשות מתארות את דיני ממונות כידע אקסלוסיבי הדומה למעשה מרכבה. והשוו לסיפור אלעזר בן ערך [[ביאור:תוספתא/חגיגה/ב|בתוספתא חגיגה ב א,]] כאן יורד ר' יוחנן מהחמור רק לאחר ששמע את הדרשות המוצלחות של ר' אלעזר.}}'''&quot;אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם&quot;''' – 'לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' לֹא נֶאֱמַר כֵּן, אֶלָּא '''&quot;לִפְנֵיהֶם&quot;''', לַפָּנִים שֶׁבָּהֶם! מְלַמֵּד שֶׁאֵין שׁוֹנִין בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת לְעַם הָאָרֶץ.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם&quot;''' – מָה {{ב|הַפְּנִימָה|הפנינה}} הַזֹּאת, אֵינָהּ נִגְלֵית לְכָל בְּרִיָּה, 
כָּךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לְשַׁקֵּעַ עַצְמְךָ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה אֶלָּא בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִין.
וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְיוֹצֵא מִירוּשָׁלַיִם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ תַּלְמִידוֹ מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו.
אָמַר לוֹ: רַבִּי, שְׁנֵה לִי פֶּרֶק אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה! אָמַר לוֹ: לֹא כָּךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: &quot;וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ&quot;?
אָמַר לוֹ: &lt;/small&gt;אִם לָאיו, תֵּן לִי רְשׁוּת שֶׁאֹמַר לְפָנֶיךָ! הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ דּוֹרֵשׁ עַד שֶׁהָיְתָה הָאֵשׁ מְלַהֶטֶת מִכָּל סְבִיבָיו.
כֵּיוָן שֶׁרָאָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי שֶׁהָיְתָה הָאֵשׁ מְלַהֶטֶת מִכָּל סְבִיבָיו, יָרַד מֵעַל הַחֲמוֹר וּנְשָׁקוֹ, וְאָמַר לוֹ:
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּךָ! אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁזֶּה יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ. ([[ביאור:תוספתא/חגיגה/ב|תוספתא חגיגה ב א]])
הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה – מַכְרִיעַ הוּא אֶת כֻּלָּם! ([[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ח|אבות ב ח]])
}}

===פסוק ב===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|עבד עברי יתכן, לפי התורה בשני מצבים: העני המוכר את עצמו (ראו [[ויקרא כה לט]]) או הנמכר ע&quot;י בית דין כדי להשלים את תשלומי הגניבה שגנב (ראו [[שמות כב ב]]). לאחר הכיבוש הרומאי עקב המרידות השונות נוסף גם מצב שלישי – שבויי מלחמה ששועבדו ע&quot;י הרומאים ונמכרו בשוק. חז&quot;ל הגדירו את קניית העבדים הללו ע&quot;י יהודים או קהילות כ&quot;מצוות פדיון שבויים&quot;, בעיתות מצוקה נמכרו לעבדות הרבה מעל ליכולת הפדיון של הציבור.
אם עברי נמכר – יש לעשות מאמץ שהוא ימכר לעברי אחר ולא לידי גויים. למעשה לא נהגו דיני עבד עברי, והקריאה לפדות עבדים ע&quot;י קנייתם לא התממשה: גם כשפדו עבדים, בדרך כלל לא השאירו אותם כעבדים אלא שחררו אותם מיד.}}'''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי&quot;''', מִנַּיִן כְּשֶׁתְּהֵא קוֹנֶה, לֹא תְּהֵא קוֹנֶה אֶלָּא עֶבֶד עִבְרִי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד – עִבְרִי&quot;'''.
וּמִנַּיִן כְּשֶׁיְּהֵא נִמְכָּר, לֹא יְהֵא נִמְכָּר אֶלָּא לְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנִמְכַּר לָךְ&quot; {{ממ|ויקרא|כה|לט}}.
וּמִנַּיִן כְּשֶׁבֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ, לֹא יְהוּא מוֹכְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְךָ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי&quot; {{ממ|דברים|טו|יב}}.
'''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי&quot;''' – זֶה שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה&quot; 
זֶה שֶׁבֵּית דִּין מוֹכְרִים אוֹתוֹ לְךָ.
בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ לָשׁוֹן קְצָרָה: '''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי&quot;''' 
בֵּין שֶׁמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, וּבֵין שֶׁבֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְךָ.

{{הע-שמאל|אחד ההבדלים בין עבד עברי לאמה עבריה הוא בזהות המוכר: העבד נמכר ע&quot;י בית דין או ע&quot;י עצמו, ואילו האמה נמכרת דווקא ע&quot;י אביה.}}'''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי&quot;''' – עֶבֶד עִבְרִי אַתָּה קוֹנֶה מֵעַצְמוֹ, וְאִי אַתָּה קוֹנֶה עִבְרִיָּה מֵעַצְמָהּ.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה עִבְרִי, שֶׁאֵין אָבִיו מוֹכְרוֹ, הֲרֵי הוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ;
עִבְרִיָּה, שֶׁאָבִיהָ מוֹכְרָהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי&quot;'''.
עִבְרִי אַתָּה קוֹנֶה מֵעַצְמוֹ, וְאִי אַתָּה קוֹנֶה עִבְרִיָּה מֵעַצְמָהּ!
קַל וָחֹמֶר לְעִבְרִי, שֶׁיְּהֵא אָבִיו מוֹכְרוֹ: וּמָה עִבְרִיָּה, שֶׁאֵין הִיא מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ, אָבִיהָ מוֹכְרָהּ;
עִבְרִי, שֶׁמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָבִיו מוֹכְרוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה&quot; {{ממ|שמות|כא|ז}}.
הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בְּנוֹ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה א|מכילתא נזיקין א:]] עבד עברי אינו עבד שנקנה מעברי אלא עבד שהוא עצמו עברי. ההוכחה היא מדברים טו.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּעֶבֶד עִבְרִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אַתָּה אוֹמֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר,
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם...&quot; {{ממ|ויקרא|כה|מו}}? בְּלוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הַגּוֹי.
אֲבָל לוֹקֵחַ עֶבֶד מִיִּשְׂרָאֵל – יָכוֹל יֵצֵא בְּשֵׁשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד&quot;'''.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי...&quot; {{ממ|דברים|טו|יב}}.
הוּא שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: מַה לְּהַלָּן &quot;אָחִיךָ&quot;, אַף כֵּן &quot;אָחִיךָ&quot;.

{{הע-שמאל|דורש &quot;עברי&quot; כרמז לעבר בן שם, לאברהם או לשפת הדיבור העברית.}}נֶאֶמְרוּ מִצְוֹת הָאֵלּוּ בְּעֶבֶד עִבְרִי בִּזְכוּתוֹ שֶׁל עֵבֶר. דָּבָר אַחֵר: בִּזְכוּת אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה מֵעֵבֶר הַנָּהָר.
דָּבָר אַחֵר: בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִין בְּלָשׁוֹן עִבְרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ&quot; {{ממ|שמות|ה|ג}}.

{{הע-שמאל|עבד עברי אינו מועבר ליורשים, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קיח|ספרי דברים קיח.]] הוא משתחרר כשהוא בריא, ואם הוא חולה אינו משתחרר אלא בעליו מטפל בו עד שיבריא.
אין לקונה העבד לדרוש ממנו לעבוד בעבודה ציבורית לקהילה, אלא אם העבד הסכים לכך או עבד בעבודות אלו לפני שנמכר, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה א|מכילתא נזיקין א.]]}} '''&quot;שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד&quot;''' – אַף אֶת הַבֵּן! יָכוֹל אַף אֶת הַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַעֲבָדְךָ&quot; {{ממ|דברים|טו|יב}} – וְלֹא אֶת הַיּוֹרֵשׁ!
מָה רָאִיתָ לְהָבִיא אֶת הַבֵּן וּלְהוֹצִיא אֶת הַיּוֹרֵשׁ, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?
מֵבִיא אֲנִי אֶת הַבֵּן, שֶׁקָּם תַּחַת הָאָב לִיעִידָה וּלְשְׂדֵה אֲחֻזָּה – וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַיּוֹרֵשׁ, שֶׁלֹּא קָם תַּחַת הָאָב לִיעִידָה וּלְשְׂדֵה אֲחֻזָּה!
'''&quot;שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד&quot;''', וְלֹא חוֹלֶה! יָכוֹל אֲפִלּוּ חָלָה וְנִתְרַפֵּא וּמְטַיֵּל בַּשּׁוּק? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת&quot;'''.
נִמְצָא שֶׁאַתָּה בָּא עָלָיו מִיכָּן וּמִכָּאן! לֹא! אִם אָמַרְתָּ הַחוֹלֶה וְהַמֻּטָּל לַמִּטָּה, שֶׁכֵּן אֵינוֹ רָאוּי לַעֲבֹד!
'''&quot;יַעֲבֹד&quot;''' – שֶׁלֹּא יִמְסֹר אֻמָּנוּתוֹ לְאַחֵר; שֶׁאִם הָיָה בַּלָּן לָרַבִּים, סַפָּר לָרַבִּים, נַחְתּוֹם לָרַבִּים, שֻׁלְחָנִי – לֹא יַעֲשֶׂה!
יָכוֹל אֲפִלּוּ הָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ כָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יַעֲבֹד&quot;'''.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְחַדֵּשׁ לוֹ אֻמָּנוּת שֶׁלְּכוֹס.

{{הע-שמאל|שחרור העבד מתבצע בתחילת השנה השביעית ולא בסופה. אין לבעל העבד זכות לדרוש ממנו החזר הוצאות רפואיות. שחרור העבד הוא באמצעות שטר שחרור, ומתלווה לקריאה &quot;צא!&quot;}}'''&quot;וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא&quot;''', יָכוֹל בִּתְחִלַּת שָׁנָה – תַּלְמוּד לוֹמַר – אוֹ בְּסוֹפָהּ?
הֲרֵי אַתָּה דָּן: שְׁנַת שֶׁבַע מוֹצִיאָה עֲבָדִים וְיוֹבֵל מוֹצִיא עֲבָדִים.
מַה מָּצִינוּ בְּיוֹבֵל, בִּתְחִלָּתוֹ וְלֹא בְּסוֹפוֹ – אַף זוֹ, בִּתְחִלָּתָהּ וְלֹא בְּסוֹפָהּ!
אוֹ לֵךְ לְכָה לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֱמַר כָּאן שְׁנַת שֶׁבַע, בְּהַשְׁמֵּט מַלְוֶה;
מַה שְּׁנַת שֶׁבַע הָאָמוּר בְּהַשְׁמֵּט מַלְוֶה, בְּסוֹפָהּ וְלֹא בִּתְחִלָּתָהּ – אַף כָּאן, בְּסוֹפָהּ וְלֹא בִּתְחִלָּתָהּ!
נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין דָּבָר שֶׁתָּלוּי בְּיוֹבֵל מִדָּבָר שֶׁתָּלוּי בְּיוֹבֵל, וְאַל יוֹכַח הַשְׁמֵּט מַלְוֶה, שֶׁאֵין תָּלוּי בְּיוֹבֵל!
אוֹ לֵךְ לְכָה לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ קִדּוּשׁ בֵּית דִּין מִדָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ קִדּוּשׁ בֵּית דִּין,
וְאַל יוֹכִיחַ יוֹבֵל, שֶׁצָּרִיךְ קִדּוּשׁ בֵּית דִּין!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא&quot;'''! אֱמֹר מֵעַתָּה: בִּתְחִלָּתָהּ וְלֹא בְּסוֹפָהּ!
'''&quot;וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם&quot;''', מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם&quot;. {{ממ|דברים|טו|יג}}
מְלַמֵּד שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר לוֹ &quot;צֵא!&quot;
יָכוֹל אִם אָמַר לוֹ &quot;צֵא&quot; הֲרֵי הוּא יוֹצֵא, וְאִם לָאו אֵינוֹ יוֹצֵא? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם&quot;'''.
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;חָפְשִׁי&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;חָפְשִׁי&quot; {{ממ|שמות|כא|כו}}: 
מַה &quot;חָפְשִׁי&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, שְׁטָר – אַף '''&quot;חָפְשִׁי&quot;''' הָאָמוּר כָּאן, שְׁטָר!
יָכוֹל אִם הָיָה חוֹלֶה וּמֻטָּל בַּמִּטָּה, וְהוֹצִיא עָלָיו רַבּוֹ הוֹצָאוֹת הַרְבֵּה יְהֵא צָרִיךְ לִיתֵּן לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם!&quot;'''
}}

===פסוק ג===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם העבד העברי נשוי, לפני או אחרי שנמכר – אינו חייב להתגרש ואשתו זכאית למזונות מהאדון במהלך שש שנות העבדות, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה א|מכילתא נזיקין סוף א.]] הזכות הזאת אינה קיימת אם העבד נישא בלי אישור האדון, או בניגוד לחוק.}}'''&quot;אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא&quot;''' – יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם&quot;''', אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת!
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא&quot;''' – אֵין לְךָ עָלָיו אֶלָּא עֲבוֹדָה!
'''&quot;אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא&quot;''' – מַה הוּא, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו – אַף אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן.
עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ עַד שֶׁלֹּא לְקָחוֹ רַבּוֹ – חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא לְקָחוֹ אֶלָּא עַל מְנָת כֵּן; 
אֲבָל אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ מִשֶּׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ – לֹא יְהֵא רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בִּמְזוֹנוֹתָיו.
אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר כֵּן,&lt;small&gt; אֶלָּא: אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ מִשֶּׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ – רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בִּמְזוֹנוֹתָיו; 
אֲבָל אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ עַד שֶׁלֹּא לְקָחוֹ רַבּוֹ – לֹא יְהֵא רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ&quot;'''.
שְׁתֵּי נָשִׁים כָּאן: אַחַת עַד שֶׁלֹּא לְקָחוֹ רַבּוֹ, וְאַחַת מִשֶּׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ.
יָכוֹל אֲפִלּוּ הָיָה לוֹ אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ&quot;''' – אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא עִמּוֹ, יָצָאת זוֹ שֶׁאֵינָהּ עִמּוֹ.
יָכוֹל אֲפִלּוּ הָיְתָה אִשְׁתּוֹ פְּסוּלָה, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ&quot;''', 
אִשָּׁה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהִתְקַיֵּם עִמּוֹ. יָצָאת זוֹ, שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְהִתְקַיֵּם עִמּוֹ.
יָכוֹל אֲפִלּוּ נָשָׂא אִשָּׁה שֶׁלֹּא מִדַּעַת רַבּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הוּא&quot;'''. מַה '''הוּא''' מִדַּעַת רַבּוֹ – אַף אִשְׁתּוֹ מִדַּעַת רַבּוֹ.
יָכוֹל יְהֵא מַעֲשֵׂה אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ? וְדִין הוּא: מָה עֶבֶד כְּנַעֲנִי, שֶׁאֵין רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו, מַעֲשֵׂה בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ 
זֶה, שֶׁרַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מַעֲשֵׂה בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הוּא&quot;''': הוּא מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל רַבּוֹ, וְאֵין מַעֲשֵׂה בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/ברייתא דר' ישמעאל|בריתא דר' ישמעאל|מידה יד.]]}}(יָכוֹל תְּהֵא מְצִיאָתוֹ וִירוּשָּׁתוֹ שֶׁל רַבּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַעֲבָדְךָ&quot; {{ממ|דברים|טו|יב}} – אֵין לְךָ עָלָיו אֶלָּא עֲבוֹדָה.
יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁיָּצָא לִדּוֹן בְּחִדּוּשׁ לֹא יְהֵא זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבִירוּשָּׁתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא&quot;''', הֶחֱזִירוֹ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ, הֲרֵי הוּא כְּבַעַל:
מָה הַבַּעַל, זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבִירוּשָּׁתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ – אַף זֶה, זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וִירוּשָּׁתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ. 
דָּבָר אַחֵר:) '''&quot;וְיָצָאת אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ&quot;''' – אַל תַּפְרִישֶׁנּוּ מֵאִשְׁתּוֹ.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְיָצָא מֵעִמְּךָ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|כה|מא}} – אַל תַּפְרִישֶׁנּוּ מִבָּנָיו.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ד===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אגב דיני עבד עברי הדרשה מלמדת כמה דינים על שפחה כנענית:
אין האדון או בנו מחוייבים לתת לעבד העברי אשה – שפחה כנענית, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב.|מכילתא נזיקין ב.]]
הם רשאים לעשות זאת בתנאי שהעבד נשוי ויש לו בנים מאשתו הישראלית.
שפחה כנענית יכולה להיות נשואה לשני עבדים כנעניים,  אבל לא לעבד עברי ולאדם נוסף; 
העבד אינו נשוי לשתי שפחות כנעניות. 
ענייני קידושין וגירושין אינם נוהגים בשפחה כנענית, ואם האדון רוצה – רשאי למכור את השפחה לאחר ולהשאיר את עבדו העברי ברשותו, וממילא יפורק הקשר של העבד עם השפחה. 
וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ז|אבות ב ז:]] &quot;מרבה שפחות...&quot;}}'''&quot;אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''', יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם&quot;''', אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת.
'''&quot;אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַבֵּן.
'''&quot;יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' – בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אַתָּה אוֹמֵר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּבַת חוֹרִין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ&quot;'''. אִם בַּת חוֹרִין, הֵיאַךְ וְלָדוֹת לַבַּעַל?
אוֹ יָכוֹל אֲפִילּוּ אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים מִיִּשְׂרָאֵל – הֲרֵי הוּא מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְיָצְאָת אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ&quot; 
בִּזְמַן שֶׁעִמּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים הוּא נוֹתֵן לוֹ שִׁפְחָה, וְאִם לָאו – אֵינוֹ יָכוֹל.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' – אִשָּׁה אַחַת נוֹתֵן לוֹ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים.
יָכוֹל לֹא יִתֵּן לְבֶן חוֹרִין שְׁתֵּי נָשִׁים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' – לוֹ אֵין נוֹתֵן שְׁתֵּי נָשִׁים, נוֹתֵן הוּא {{ב|לְבֶן חוֹרִין שְׁתֵּי נָשִׁים.|הביגמיה היתה מותרת בעולמם של חז&quot;ל}}
יָכוֹל יִתֵּן אִשָּׁה אַחַת לִשְׁנַיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתֵן לַעֲבָדָיו הַכְּנַעֲנִיִּים שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' אִשָּׁה אַחַת נוֹתֵן לוֹ, וְאֵין נוֹתֵן אִשָּׁה אַחַת לִשְׁנַיִם!
יָכוֹל לֹא יִתֵּן לַעֲבָדָיו הַכְּנַעֲנִיִּים שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' – לוֹ אֵין נוֹתֵן שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם, נוֹתֵן הוּא לַעֲבָדָיו הַכְּנַעֲנִיִּים שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם!
 
'''&quot;וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת&quot;''' – מַקִּישׁ בֵּן לְבַת: מָה הַבַּת, אֵין לָהּ קִדּוּשִׁין עַל בֶּן חוֹרִין, וְאֵינָהּ יוֹצֵאת הֵימֶנּוּ בְּגֵט 
אַף הַבֵּן, אֵין לוֹ קִדּוּשִׁין עַל בַּת חוֹרִין, וְאֵין יוֹצְאָה הֵימֶנּוּ בְּגֵט.
'''&quot;הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ&quot;''' – כָּל בָּנִים שֶׁיּוֹלֶדֶת, בֵּין מִמֶּנּוּ בֵּין מִמָּקוֹם אַחֵר – הֲרֵי אֵלּוּ עֲבָדִים.
'''&quot;תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁיּוֹצְאָה בְּלֹא גֵּט.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ&quot;''' – יָכוֹל אִם רָצָה רַבּוֹ לִמְכֹּר אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו כְּשֶׁהוּא תַּחְתָּיו, יָכוֹל הוּא לְעַכֵּב עַל יָדָיו? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ&quot;'''.
'''&quot;וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ&quot;''' – לְרַבּוֹת לוֹ יְצִיאוֹת הַרְבֵּה!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ה===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב|מכילתא נזיקין ב,]] שם אין העבד משלש את דבריו.
האמירה של העבד ורציעתו מתקיימים בתום שש השנים, בזמן יציאתו, בתנאי שיש לו ולרבו אשה ובנים, ושניהם בריאים ואוהבים זה את זה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכא|ספרי דברים קכא.]]}}'''&quot;וְאִם אָמֹר יֹאמַר&quot;''' – עַד שֶׁיֹּאמַר וְיִשְׁנֶה וִישַׁלֵּשׁ.
 
'''&quot;הָעֶבֶד&quot;''' – וְלֹא אָמָה; מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן&quot; {{ממ|דברים|טו|יז}} לְהַעֲנִיק, יָכוֹל אַף לִרְצִיעָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָעֶבֶד&quot;''' – וְלֹא אָמָה.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;הָעֶבֶד&quot;''' – עַד שֶׁיֹּאמַר כְּשֶׁהוּא עֶבֶד. יָכוֹל אִם אָמַר בְּתוֹךְ שֵׁשׁ יְהֵא נִרְצָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי&quot;''', עַד שֶׁיֹּאמַר בִּשְׁעַת יְצִיאָתוֹ. 
הָא אִם אָמַר &lt;/small&gt;בְּתוֹךְ שֵׁשׁ – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;אִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד&quot;''' – עַד שֶׁיֹּאמַר כְּשֶׁהוּא עֶבֶד.
 
'''&quot;אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי&quot;'''. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם לָאו, מָה עָלְתָה עַל לִבִּי? שֶׁאִם אֵינוֹ אוֹהֵב הֵיאַךְ נִרְצָע?
מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: הָיָה הוּא אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ וְרַבּוֹ אֵינוֹ אוֹהֲבוֹ, וְהָיָה הוּא אָהוּב עַל רַבּוֹ וְהוּא אֵין אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי אֲהֵבְךָ&quot; {{ממ|דברים|טו|טז}}; לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וּלְרַבּוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ&quot; (שם); 
לְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, וְלוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי&quot;'''.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: חָלָה אֵצֶל רַבּוֹ אוֹ שֶׁחָלָה רַבּוֹ אֶצְלוֹ – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ&quot; (שם).
}}

===פסוק ו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|&quot;האלוהים&quot; הוא לפי הדרשה בית דין של שלושה, ולא המקדש. רבי, [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב|במכילתא נזיקין ב]], מסייג את הצורך בשלושה למקרה שהעבד נמכר בגניבתו. הרציעה היא מול הדלת דווקא, ומדובר בדלת עומדת ולא מפורקת.
האדון חייב לרצוע את העבד בעצמו ולא ע&quot;י שליח. הרציעה נעשית בגובה האוזן הימנית, ולדעת ר' יהודה היא בתנוך. ר' אלעזר קובע שעבד שהוא כהן אינו נרצע, שהרי אין לעשות את הכהן בעל מום, וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכב|ספרי דברים קכב.]]}}'''&quot;וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים&quot;''' – מוֹלִיכוֹ אֵצֶל שְׁלֹשָׁה וְאוֹמֵר דְּבָרָיו לִפְנֵיהֶם.
'''&quot;וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה&quot;''' – יָכוֹל יְהֵא רוֹצְעוֹ בַּמְּזוּזָה? דִּין הוּא:
וּמַה דֶּלֶת, שֶׁאֵין בָּהּ מִצְוַת מְזוּזָה, יֵשׁ בָּהּ מִצְוַת רְצִיעָה; מְזוּזָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִצְוַת מְזוּזָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא בָּהּ מִצְוַת רְצִיעָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת&quot;, וְלֹא בַּמְּזוּזָה! יָכוֹל בַּדֶּלֶת הָעוֹמֵד, אוֹ בַּדֶּלֶת הֶעָקוּר?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה&quot;''', מַה מְּזוּזָה מְעֻמָּד – אַף דֶּלֶת מְעֻמָּד, אֵין לִי אֶלָּא דֶּלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְזוּזָה,
דֶּלֶת שֶׁאֵין בָּהּ מְזוּזָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה&quot;'''.
רִאשׁוֹנָה מַה הַדֶּלֶת שֶׁאֵין בָּהּ מְזוּזָה? '''&quot;וְרָצַע אֲדֹנָיו&quot;''' – רִבָּה. אֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי בַּתּוֹרָה, אֶלָּא לְמַעֵט.
'''&quot;אֲדֹנָיו&quot;''' – וְלֹא בָּנָיו, '''&quot;אֲדֹנָיו&quot;''' – וְלֹא עַבְדּוֹ, '''&quot;אֲדֹנָיו&quot;''' – וְלֹא שְׁלוּחוֹ.
'''&quot;אֶת אָזְנוֹ&quot;''' – נֶאֱמַר כָּן '''&quot;אָזְנוֹ&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אָזְנוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|יד|יד}}.
מַה &quot;אָזְנוֹ&quot; הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, יְמָנִית, בַּגָּבֹהַּ שֶׁבָּאֹזֶן – אַף '''&quot;אָזְנוֹ&quot;''' הָאֲמוּרָה כָּן, יְמָנִית, בַּגָּבֹהַּ שֶׁבָּאֹזֶן!
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יוּדָן הָיָה אוֹמֵר בְּ{{ב|מֵילַת|תנוך האוזן}} הָיָה רוֹצְעוֹ, {{ב|שֶׁמָּה כֹּהֵן|שמא, אם היה העבד כהן}} – וְנִמְצָא פּוֹסְלוֹ מִן הָעֲבוֹדָה;
וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵין כֹּהֵן נִרְצָע!

{{הע-שמאל|המרצע, לדעת ר' יוסי בר' יהודה, הוא כל כלי חד. לדעת רבי הוא צריך להיות ממתכת דווקא, וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב|מכילתא שם.]] הרציעה מאפשרת לעבד להאריך את עבדותו עד היובל, אבל דווקא בחיי האדון, ואין העבד הנרצע עובר לבן האדון: הרציעה היא ביטוי ליחסי אהבה בין העבד ואדונו, ואינה מועברת לבן.}}'''&quot;מַרְצֵעַ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא מַרְצֵעַ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַמַּחַט וְהַמַּכְטֵף {{ב|וְאֶת הַסִּיל וְאֶת הַסִּירָה?|מיני קוצים}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלָקַחְתָּ&quot; {{ממ|דברים|טו|יז}}, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי אוֹמֵר: '''&quot;מַרְצֵעַ&quot;''', מַה מַּרְצֵעַ מְיֻחָד, מִן הַמַּתֶּכֶת – אַף אֵין לִי אֶלָּא מִן הַמַּתֶּכֶת.
'''&quot;וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם&quot;''', יָכוֹל אַף אֶת הַבֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַעֲבָדוֹ&quot;''' – וְלֹא לִבְנוֹ, שֶׁהָיָה בַּדִּין:
מַה כֶּסֶף, שֶׁאֵין קוֹנֶה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ, הֲרֵי הוּא קוֹנֶה לַבֵּן;
רְצִיעָה, שֶׁהִיא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא קוֹנָה לַבֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיָה לְךָ&quot; (שם) – וְלֹא לַבֵּן!
קַל וָחֹמֶר לִרְצִיעָה, שֶׁלֹּא תְּהֵא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ: מַה כֶּסֶף, שֶׁהוּא קוֹנֶה לַבֵּן, אֵינוֹ קוֹנֶה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ;
רְצִיעָה, שֶׁאֵין קוֹנָה לַבֵּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תְּהֵא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם&quot;'''.
יָכוֹל לֹא תְּהֵא רְצִיעָה יוֹצֵא בַּיּוֹבֵל? דִּין הוּא: וּמַה כֶּסֶף, שֶׁהוּא קוֹנֶה לַבֵּן, הֲרֵי הוּא יוֹצֵא בַּיּוֹבֵל;
רְצִיעָה, שֶׁאֵין קוֹנָה לַבֵּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא יוֹצֵא בַּיּוֹבֵל?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ כֶּסֶף, שֶׁאֵין קוֹנֶה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ – תֹּאמַר בִּרְצִיעָה, שֶׁהִיא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|כה|י}} – זֶה הַנִּרְצָע לִפְנֵי הַיּוֹבֵל, שֶׁהַיּוֹבֵל מוֹצִיאוֹ!
&quot;עֶבֶד עוֹלָם&quot; {{ממ|דברים|טו|יז}} – כָּל יְמֵי עוֹלָמוֹ שֶׁל רוֹצֵעַ, אֲפִילּוּ נִמְכַּר שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה לִפְנֵי הַיּוֹבֵל!
מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר כָּאן לְהַלָּן, וְאֶת הָאָמוּר לְהַלָּן כָּאן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹלָם&quot; &quot;עוֹלָם&quot; לִגְזֵרָה שָׁוָה!
}}

===פסוק ז===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ח|סוטה ג ח]] לעניין ההבדלים בין האיש והאשה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|מכילתא נזיקין ג]] לעניין זכויות המכירה. האמה העבריה היא ילדה הנמסרת לאדון עד שתתבגר ותנשא לו או לבנו. ההבדל העיקרי בין האמה העבריה לאשה רגילה הוא בכך שבמקרה של האמה כסף הקידושין ניתן לאב מראש, והוא אינו צריך להמתין עד שבתו תנשא. האמה העבריה יוצאת מרשות האדון כשהיא מתבגרת, או שהיא נישאת לאדון או לבנו, אם אינם קרוביה ואם נישואיה להם אינם אסורים. וראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ב|קידושין א ב.]] ר' מאיר מכיר גם באמה הנמכרת בתנאי '''שלא''' תנשא לאדון או לבנו, וחכמים טוענים שאם הנישואין כשרים – אין האב רשאי להתנות תנאי כזה.}}'''&quot;וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה&quot;'''. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ&quot; {{ממ|שמות|כב|ב}} – מְלַמֵּד שֶׁהָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ. 
יָכוֹל אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִמְכֹּר אִישׁ&quot;'''; הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבָה וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָה!
יָכוֹל לֹא תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב עַצְמָהּ, תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב אָבִיהָ? אָמַרְתָּ: אִם בְּגִנּוּב עַצְמָהּ אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת – תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב אָבִיהָ? 
מִפְּנֵי מָה אֵין נִמְכֶּרֶת בְּגִנּוּב עַצְמָהּ? שֶׁכֵּן אֵינָהּ מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ; תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב אָבִיהָ, שֶׁכֵּן אָבִיהָ מוֹכְרָהּ! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִמְכֹּר אִישׁ&quot;''', הָאִישׁ מוֹכֵר, וְאֵין בֵּית דִּין מוֹכְרִין!
אֵין זֶה קַל וָחֹמֶר שֶׁאֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה; אָבִיהָ לֹא יְהֵא מוֹכְרָהּ! 
וּמַה קִּדּוּשִׁין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִיתָה חֲמוּרָה וְיוֹצְאָה בְּגֵט – אָבִיהָ מְקַדְּשָׁהּ, 
מְכִירָה, שֶׁאֵין בָּהּ מִיתָה חֲמוּרָה, וְיוֹצְאָה שֶׁלֹּא בְּגֵט – אֵינוֹ דִּין שֶׁמּוֹכְרָהּ? 
מִפְּנֵי מָה אָבִיהָ מְקַדְּשָׁהּ? שֶׁכֵּן מְקַדֶּשֶׁת אֶת עַצְמָהּ; לֹא יְהֵא מוֹכְרָהּ, שֶׁכֵּן אֵינָהּ מוֹכֶרֶת עַצְמָהּ! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הִיא מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ!
 
ה... '''&quot;לְאָמָה&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁמּוֹכְרָהּ {{ב|לִפְסוּלִין!|למי שאינם רשאים לשאת אותה, כגון ממזר}} וַהֲלֹא דִּין הוּא: אִם מְקַדְּשָׁהּ לִפְסוּלִין, לֹא יִמְכְּרֶנָּה לִפְסוּלִין? 
מַה לִּי מְקַדְּשָׁהּ לִפְסוּלִין, שֶׁכֵּן מְקַדְּשָׁהּ בִּנְעוּרֶיהָ; יִמְכְּרֶנָּה לִפְסוּלִין, שֶׁכֵּן אֵין מוֹכְרָהּ בִּנְעוּרֶיהָ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָמָה&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַפְּסוּלִין! 
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ&quot;, לְרַבּוֹת אֶת הַפְּסוּלִין!
 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָמָה&quot;'''? לְרַבּוֹת אֶת הַקְּרוֹבִים. שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין, לֹא יִמְכְּרֶנָּה לַקְּרוֹבִים? 
מַה לִּי מוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין, שֶׁכֵּן מְקַדְּשָׁהּ לָהֶן, יִמְכְּרֶנָּה לַקְּרוֹבִים, שֶׁכֵּן אֵין מְקַדְּשָׁהּ לָהֶן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָמָה&quot;''', לְרַבּוֹת הַקְּרוֹבִים; '''&quot;לְאָמָה&quot;''' – לְאָמָה בִּלְבַד.
 
אֵין לִי... אַתְּ {{ב|קוֹצֵץ עִמּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לְיָעֵד|רשאי האב להתנות שבתו לא תנשא לאדון או לבנו.}}, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין יָכוֹל לָקוֹץ!
 
{{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר &quot;צאת העבדים&quot; היא עבודה משפילה כעבודת העבד הכנעני. ר' עקיבא מפרש את הביטוי כשחרור העבד הנ&quot;ל בשן ועין. בסיום הדרשה חולקים ת&quot;ק ור' שמעון האם רשאי האב למכור את בתו לאמה פעמיים וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|דרשת ר' יוסי הגלילי במכילתא שם.]]}}'''&quot;לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים&quot;''', שֶׁלֹּא תְּהֵא נוֹטֶלֶת אַחֲרָיו דְּלָאִים {{ב|וּבְלוֹרִיּוֹת|צ&quot;ל ובלנריות: כלי מרחץ (balneāriae)}} לַמֶּרְחָץ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד&quot; {{ממ|ויקרא|כה|לט}}!
 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים&quot;'''? שֶׁלֹּא תְּהֵא יוֹצֵאת עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן כָּעֲבָדִים. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה עֶבֶד כְּנַעֲנִי, שֶׁאֵין יוֹצֵא בְּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף, הֲרֵי הוּא יוֹצֵא עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן  
זוֹ, שֶׁיּוֹצְאָה בְּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא יוֹצְאָ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים&quot;''', שֶׁלֹּא תְּהֵא יוֹצְאָה עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן כָּעֲבָדִים.
 
מִכָּן אָמְרוּ: מוֹכֵר אָדָם אֶת בִּתּוֹ לְאִישׁוּת וְשׁוֹנֶה, וְלִשִָפָחוּת וְשׁוֹנֶה, לְאִישׁוּת אַחַר שְׁפָחוּת, אֲבָל לֹא לִשִָפָחוּת אַחַר אִישׁוּת! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרָהּ לִשִָפָחוּת אַחַר אִישׁוּת – כָּךְ אֵין מוֹכְרָהּ לִשִָפָחוּת אַחַר שִָפָחוּת! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים&quot;''' – וְלִשְׁפָחוֹת אַחַר אִישׁוּת כָּעֲבָדִים!
}}

===פסוק ח===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם האדון אינו קרוב משפחה של האמה ואינו פסול לה, ואם האמה מסכימה – יש מצווה לייעד אותה ולארס אותה לו או לבנו; אם הוא קרוב או פסול או שאינו רוצה להנשא לה - עליו להחזירה לאביה. ר' אליעזר בן יעקב טוען שבנו של האדון אינו רשאי לסרב ליעוד או לנישואין, אלא רק האדון עצמו. בכל מקרה אין לאדון רשות למכור או לתת את האמה לאיש שלישי – אפילו לא לקרוב משפחתה.}}'''&quot;אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא כְּעוּרָה; נָאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא '''&quot;בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ&quot;''', בְּעֵינֵי בְּנוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם רָעָה&quot;'''.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּעֵינָיו!
 
'''&quot;אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ&quot;''' – מִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן; שֶׁאִם רָצָה לְיַעֵד – הֲרֵי הוּא מְיַעֵד.
'''&quot;יְעָדָהּ&quot;''' – &quot;יְעָדֶנָּה&quot; – מִדַּעְתָּהּ! מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ מְקַדְּשָׁהּ אֶלָּא מִדַּעְתָּהּ! '''&quot;יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ&quot;''', 
מְלַמֵּד שֶׁמִּצְוַת יְעִידָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת פְּדִיָּה.
'''&quot;וְהֶפְדָּהּ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁיּוֹצְאָה {{ב|בְּגֵרָעוֹן כֶּסֶף|אם האב יכול לשלם את הכסף שקיבל או את חלקו היחסי - הוא רשאי לשלם ולקבל את בתו.}}! '''&quot;וְהֶפְדָּהּ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁבֵּית דִּין מַפְדִּין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחוֹ!

{{הע-שמאל|בעניין גרעון כסף - אין לפדות את האמה לפני שחלף פרק זמן מינימלי - זמן שבו היא יכולה לעשות מלאכה בשווי פרוטה, שיהיה מה לנכות ממה ששילם עליה האדון.}}רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: '''&quot;וְהֶפְדָּהּ&quot;''' – עַד שֶׁיִּהְיֶה בַּיּוֹם כְּדֵי פְּדִיָּה! 
מִכָּאן אָמְרוּ: אִם שָׁהֲתָה כְּדֵי שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה – מִתְקַדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת.

'לְנָכְרִי לֹא יִמָּכֵר', יָכוֹל לֹא יִמְכְּרֶנָּה אֲבָל יִתְּנֶנָּה בְּמַתָּנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְנָכְרִי לֹא יִמְשׁוֹל&quot;'''.
יָכוֹל לֹא יִמְכְּרֶנָּה לַאֲחֵרִים, אֲבָל {{ב|יִמְכְּרֶנָּה לִקְרוֹבִים|לקרובי משפחתה, ראו פס' ז}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'לְעַם לֹא יִמָּכֵר'.
יָכוֹל לֹא יִמָּכֵר אֲבָל יִתְּנֶנָּה בְּמַתָּנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל&quot;'''!
 
יֹאמַר 'לַאֲחֵרִים', מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר לִקְרוֹבִים? שֶׁאִילּוּ נֶאֱמַר לַאֲחֵרִים וְלֹא נֶאֱמַר לִקְרוֹבִים, 
הָיִיתִי אוֹמֵר: 'לֹא יִמְכְּרֶנָּה' לַאֲחֵרִים, אֲבָל יִמְכְּרֶנָּה לִקְרוֹבִים! צָרִיךְ לוֹמַר לַאֲחֵרִין – וְצָרִיךְ לוֹמַר לִקְרוֹבִים!

{{הע-שמאל|ת&quot;ק מפרש &quot;בגדו&quot; מלשון בגד, ור' שמעון מפרש מלשון בגידה, וראו גם לעיל פס' ז.}}'''&quot;בְּבִגְדוֹ בָהּ&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁפֵּרַס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ אֵין יָכוֹל לְמָכְרָהּ!
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּגַד בָּהּ אֵין רַשַּׁאי לְשַׁעְבְּדָהּ! מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת.
}}

===פסוק ט===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|היעוד הוא כקידושין של האמה, והוא מחייב את המיועד במזונות האמה, בכסותה ובעונתה.
היעוד אינו אפשרי לאחי האדון אלא רק לו או לבנו.}}'''&quot;לִבְנוֹ&quot;''' – יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם&quot;''', אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת!
'''&quot;לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה&quot;''' – לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר בָּאָב בַּבֵּן, וְאֶת הָאָמוּר בַּבֵּן בָּאָב: שֶׁאִם רָצָה לְיָעֵד – הֲרֵי הוּא מְיָעֵד.
'''&quot;לִבְנוֹ&quot;''' – וְלֹא לְאָחִיו! שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה אִם הַבֵּן, שֶׁלֹּא קָנְתָה לוֹ תּוֹרָה יְבָמָה, קָנְתָה לוֹ יְעִידָה; 
אָח, שֶׁקָּנְתָה לוֹ תּוֹרָה יְבָמָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּקְנֶה לוֹ יְעִידָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לִבְנוֹ&quot;''' – וְלֹא לְאָחִיו.
'''&quot;לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה&quot;''' – בְּחַיֵּי אָבִיו מְיָעֲדָהּ, וְאֵין מְיָעֲדָהּ לְאַחַר מִיתַת אָבִיו.
'''&quot;כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ&quot;''', מַה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן – אַף זוֹ, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ. 
וְכִי מָה לָמַדְנוּ לְמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת... בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן! מַה בַּת יִשְׂרָאֵל, &quot;כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע&quot; 
אַף זוֹ, &quot;כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע&quot;.
מַה בַּת יִשְׂרָאֵל, מִשֶּׁקִּדְּשָׁהּ אָבִיהָ חַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין, וְאֵינָהּ יוֹצֵא אֶלָּא בְּגֵט 
אַף זוֹ, מִשֶּׁיְּעָדָהּ חַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה אֶלָּא בְּגֵט. וּבַת מְשֻׁחְרֶרֶת וּבַת חוֹרִין.
}}

===פסוק י===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדעת ת&quot;ק חייב המייעד בפרנסת האמה בכסותה ובעונתה (קיום יחסים) האמורה בתורה. דרשות דבר אחר ור' אליעזר בן יעקב מפרשים &quot;עונתה&quot; ו&quot;שארה&quot; כהגדרות של &quot;כסותה&quot;. שתהיה מתאימה לה ולעונת השנה. וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|מכילתא נזיקין ג,]] שם מופייע ר' יונתן ולא ר' אליעזר בן יעקב.}}'''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''', יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם&quot;'''; אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת.
'''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''' – וְלֹא {{ב|שֶׁל הֶפְקֵר!|זונה}} '''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''' – בְּבַת חוֹרִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
'''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאָב זַכַּאי בְּקִדּוּשֵׁי בִּתּוֹ קְטַנָּה! 
'''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁמֻּתָּר לִקְנוֹת לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת לְשׁוּם אִישׁוּת.
'''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''', הֲרֵי הַלָּז כַּיּוֹצֵא בָּהּ: מַה זוֹ, נִקְנֵית בִּשְׁטָר – אַף זוֹ, נִקְנֵית בִּשְׁטָר!
'''&quot;שְׁאֵרָהּ&quot;''' – זוֹ פַּרְנָסָתָהּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי&quot; {{ממ|מיכה|ג|ג}}. '''&quot;כְּסוּתָהּ&quot;''' – זוֹ כְּסוּת.
'''&quot;עֹנָתָהּ&quot;''' – זוֹ עוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;שְׁאֵרָהּ&quot;''' – זוֹ קְרוֹבַת בָּשָׂר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|יח|ו}}.
'''&quot;כְּסוּתָהּ&quot;''' – זוֹ כְּסוּת. '''&quot;עֹנָתָהּ&quot;''' – זוֹ פַּרְנָסָתָהּ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ&quot;''', לְפִי שְׁאֵרָהּ תְּהֵא כְּסוּתָהּ! שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבִּישָׁהּ כְּסוּת זְקֵנָה בְּיַלְדָּה, וּכְסוּת יַלְדָּה בִּזְקֵנָה.
'''&quot;כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ&quot;''', לְפִי עִתָּהּ תְּהֵא כְּסוּתָהּ! שֶׁלֹּא יִתֵּן לָהּ כֵּלִים שֶׁל חַמָּה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְשֶׁל גְּשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה.
'''&quot;לֹא יִגְרָע&quot;''' – הָאָב גּוֹרֵעַ לַבֵּן.
}}

===פסוק יא===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מפרש &quot;שלוש אלה&quot; על השאר הכסות והעונה; ר' עקיבא מפרש את הביטוי על יעידה לו או לבנו או לפדיונה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|מכילתא נזיקין ג.]]}}'''&quot;וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ&quot;'''. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה שְׁאֵר, כְּסוּת וְעוֹנָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע&quot;!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה&quot;'''?
יָכוֹל יַעֲשֶׂה לָהּ כָּל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֵלֶּה&quot;'''.
יָכוֹל יַעֲשֶׂה לָהּ אֶת כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה&quot;'''!
אֱמֹר מֵעַתָּה: לֹא יְעָדָהּ, לֹא הוּא וְלֹא בְּנוֹ, וְלֹא פְּדָאָהּ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ב|קדושין א ב,]] וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|סוף מכילתא נזיקין ג.]] האמה יוצאת כמו העבד או בסימני בגרות. כאשר הנערה מביאה סימנים, אם לא יועדה אין צורך לשלם עבור פדיונה.}}'''&quot;וְיָצְאָה חִנָּם&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ?
אִם לְלַמֵּד שֶׁתְּהֵא יוֹצֵא בְּסוֹף שֵׁשׁ, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה&quot; {{ממ|דברים|טו|יב}}.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְיָצְאָה חִנָּם&quot;'''? רִבָּה לָהּ הַכָּתוּב יְצִיאָה אַחֶרֶת!
'''&quot;וְיָצְאָה חִנָּם&quot;''' – אֵלּוּ יְמֵי הַבֹּגֶר. '''&quot;אֵין כָּסֶף&quot;''' – אֵלּוּ יְמֵי הַנְּעוּרִים.
הוֹאִיל וְאָדָם מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ וְאָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ:
מַה כְּשֶׁמְּקַדְּשָׁהּ, מְקַדְּשָׁהּ עַד שֶׁתָּבִיא סִימָנִין – אַף כְּשֶׁמּוֹכְרָהּ, מוֹכְרָהּ עַד שֶׁתָּבִיא סִימָנִין!
 
יֵאָמֵר בַּנְּעוּרִים, מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר בַּבֹּגֶר?
אִלּוּ נֶאֱמַר בַּנְּעוּרִים וְלֹא נֶאֱמַר בַּבֹּגֶר, הָיִיתִי אוֹמֵר: לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד בַּבֹּגֶר, שֶׁאֵין לְאָבִיהָ בָּהּ רְשׁוּת, אֲבָל יִשְׁתַּעְבֵּד בַּנְּעוּרִים, שֶׁיֵּשׁ לְאָבִיהָ בָּהּ רְשׁוּת!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְיָצְאָה חִנָּם&quot;''' אֵלּוּ יְמֵי בֹּגֶר, '''&quot;אֵין כָּסֶף&quot;''' אֵלּוּ יְמֵי נְעוּרִים!
יֵאָמֵר בַּבֹּגֶר, מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר בַּנְּעוּרִים?
שֶׁאִלּוּ נֶאֱמַר בַּבֹּגֶר וְלֹא נֶאֱמַר בַּנְּעוּרִים, הָיִיתִי אוֹמֵר: לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד בַּבֹּגֶר, יִשְׁתַּעְבֵּד בַּנְּעוּרִים!
צָרִיךְ לוֹמַר בַּבֹּגֶר וְצָרִיךְ לוֹמַר בַּנְּעָרִים!
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: '''&quot;אֵין כָּסֶף&quot;''' – מַכֵּה אִישׁ וָמֵת...
}}

===פסוק יב===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הביטוי &quot;מכה&quot; כולל את כל המכים האפשריים. הצמצום &quot;איש&quot; מוציא את המכה נפל, שממילא ימות, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד,]] [[ביאור:ספרא/אמור#פרק כ|וספרא אמור פרק כ, א.]] נראה שנוסח הספרא שימש את הנוסח שלפנינו.}}'''&quot;מַכֵּה אִישׁ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא מַכֶּה אֶת הָאִישׁ; מַכֶּה אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם&quot; {{ממ|ויקרא|כד|יז}}; בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה וּבֵין קָטָן!
אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ הַמַּכֶּה, (את ה)אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מַכֵּה&quot;''', בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה.
וְאֵין לִי אֶלָּא אִישׁ הַמַּכֶּה אֶת הָאִשָּׁה וְאִשָּׁה הַמַּכָּה אֶת הָאִישׁ; אִשָּׁה הַמַּכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;רוֹצֵחַ... מוֹת יוּמָת&quot; {{ממ|במדבר|לה|טז}} מִכָּל מָקוֹם!
אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מַכֵּה אִישׁ&quot;'''? שֶׁיָּכוֹל אֲפִילּוּ הִכָּה אֶת הַנְּפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ&quot;''':
מָה אִישׁ מְיוּחָד? שֶׁהוּא בֶּן קְיָמָה! יָצְאוּ נְפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה, שֶׁאֵינָן בְּנֵי קְיָמָה!

{{הע-שמאל|יש לוודא שהנפטר מת בגלל המכה. אבל אם אדם שלישי התערב בפגיעה במוכה, ובעקבות ההתערבות שלו המוכה מת - לא מחייבים את המכה אלא את המתערב השלישי. וראו דעת ר' יהודה בן בתירא ב[[סנהדרין עח א]]; וראו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק כ|ספרא אמור פרק כ, א.]]
הדרשה על במדבר מלמדת הלכה עתיקה, שיש להמית את הרוצח בדרך שבה המית את הקרבן, אבל ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט|סנהדרין ט א,]] וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד,]] הדורשים כמו בהמשך הדרשה שלפנינו, שכל הרוצחים נידונים בסייף דווקא.
הדרשה &quot;ברור לו מיתה יפה&quot; – ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ט#ג|בתוספתא סנהדרין ט ג,]] שכינה את מיתת הסייף &quot;נאה שבמיתות&quot;}}'''&quot;וָמֵת&quot;''' – מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת! 
מִכָּן אַתָּה אוֹמֵר: {{ב|הִכָּהוּ|ועוד לא מת}} וּבָא אֶחָד וּבִלְבְּלוֹ – הָאַחֲרוֹן חַיָּב.
'''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', אֵין אָנוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה תְּהֵא מִיתָתוֹ שֶׁלְּזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרוֹצֵחַ&quot; {{ממ|במדבר|לה|ל}}.
בַּמֶּה שֶׁיִּרְצַח זֶה – יֵרָצַח זֶה! יָכוֹל הֱמִיתוֹ בְּסַכִּין – יְמִיתֶנּוּ בְּסַכִּין; הֱמִיתוֹ בְּקָנֶה – יְמִיתֶנּוּ בִּקְרִימוֹת שֶׁלְּקָנֶה?
נֶאֱמַר כָּן הַבְעָרָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן הַבְעָרָה; מַה הַבְעָרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, הַתָּזַת רֹאשׁ – אַף כָּאן, הַתָּזַת רֹאשׁ!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: נֶאֶמְרָה כָּן נְקִימָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת&quot; {{ממ|ויקרא|כו|כה}};
מַה נְּקִימָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, בְּסַיִף – אַף כָּן, בְּסַיִף!
רַבִּי... בֶּן... אוֹמֵר: &quot;וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|יח}} – בְּרֹר לוֹ מִיתָה יָפָה!
}}

===פסוק יג===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המשפט הראשון כנראה אינו מהמכילתא אלא מדברי רס&quot;ג, כך מעיר כהנא. הדרשה על &quot;אנה לידו&quot; – כגלגול הרצח בשוגג לידיו דנה את הרוצח בשגגה לכף חובה, בטענה שרצח איננו מקרי לגמרי, והרצח התגלגל ליד הרוצח בשגגה ע&quot;י הקב&quot;ה; כלומר יש עוון ברוצח הזה - גם אם לא ברצח עצמו;  וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד:]] המכילתא מתארת מצב של גלגול חובה לידי חייב, ואילו הדרשה כאן משלימה את העניין, ומציגה גלגול זכות לידי זכאי (נבוכדנצר!) לוליאנוס ופפוס אינם מצפים לנס, בטענה שהם ורוצחיהם אינם ראויים לו, בכך הם מעצבים את הלך הרוח בתקופת התנאים ובתקופת הנוצרים הראשונים: במקום הציפיה מהקב&quot;ה לנסים של הצלה עומדת הציפיה מבני האדם למסור את נפשם ולמות על האמונה וכך לקדש את השם; וראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ט|ספרא אמור פרק ט ה.]] בכל אופן מנחם הדרשן את הקהל ומספר שעוד לפני מותם מת טריאנוס בידי הקב&quot;ה.}} ('''&quot;וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה&quot;''' הָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא לִטְעֹן טֹעַן אַחֵר שֶׁהוּא כְּעִנְיָנוֹ – יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר!)
'''&quot;וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה&quot;''', אֵין 'אֲשֶׁר לֹא צָדָה' אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לוֹ; כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל כְּלִי בְּלֹא צְדִיָּה&quot; {{ממ|במדבר|לה|כב}}.
'''&quot;וְהָאֱלֹהִים אִנָּה&quot;''' – אֵין 'אִנָּה' אֶלָּא שֶׁמַּזְדְּקִיף לוֹ; כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי&quot; {{ממ|מלכים ב|ה|ז}}.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: &quot;כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים&quot; {{ממ|שופטים|יד|ד}}.
'''&quot;וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹקִים אִנָּה לְיָדוֹ&quot;''', מְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב.
זוֹ הִיא שֶׁשָּׁאַל טְרַיּוֹנוּס אֶת לוּלוֹנִיס וְאֶת פַּפְּיוֹס אָחִיו, כְּשֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶן מִיתָה.
אָמַר לָהֶן: אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל נְבוּכַד נֶאצַּר, וְאַתֶּם בְּנֵיהֶם שֶׁלְחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה;
יָבוֹא מִי שֶׁהִצִּיל אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִיַּד נְבוּכַד נֶאצַּר – וְיַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי!
אָמְרוּ לוֹ: נְבוּכַד נֶאצַּר זָכָה לְהֵעָשׂוֹת עַל יָדוֹ נִסִּים, וַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה זָכוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה עַל יְדֵיהֶם נִסִּים;
נְבוּכַד נֶאצַּר זָכָה שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי, וַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה זָכוּ שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ מִיתָה;
וְאַתָּה – אִי אַתָּה כְּדַאי לְהֵעָשׂוֹת נִסִּים עַל יָדֶיךָ, וְאָנוּ – אֵין אָנוּ כְּדַאי שֶׁיֵּעָשׂוּ לָנוּ נִסִּים;
אַתָּה נִתְחַיַּבְתָּה לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי, וְאָנוּ נִתְחַיַּבְנוּ מִיתָה. וְכִי אִם אִי אַתָּה הוֹרְגֵנוּ אֵין אָנוּ מֵתִים?
כָּתוּב בְּתוֹרָתֵנוּ: '''&quot;וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ&quot;'''; מְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב!
וּכְשֶׁנָּמוּת – תֵּדַע שֶׁאָנוּ בָּנָיו שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה! לֹא מֵתוּ עַד שֶׁרָאוּ אוֹתָן מְחַטְּטִין אֶת עֵינָיו!

{{הע-שמאל|ערי המקלט הראשונות הוקצו בחיי משה, וראו [[דברים ד מג]], &quot;את בצר במדבר&quot;.
ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ז|מכות ב ז;]] אבל לפי [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ד|מכות ב ד]] הערים לא פעלו כערי מקלט עד שהפרישו שלוש ערים בארץ ישראל, ובארבעים שנות המדבר היו גולים למחנה לווייה.
לעניין &quot;שם שם שם&quot; ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפא|ספרי דברים קפא.]]
הקשר לתחום שבת מופיע גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|במכילתא נזיקין ד,]] אבל שם לומדים בכיוון ההפוך: מתחום ערי מקלט - לתחום שבת! - ואכן תחום שבת אינו מפורש בכתוב, ואילו לתחום ערי מקלט אפשר למצוא מקור, ראו [[במדבר לה ו]].}}'''&quot;וְשַׂמְתִּי לְךָ&quot;''' – בְּחַיֶּיךָ; מְלַמֵּד שֶׁמַּגְלִין לַמִּדְבָּר! 
'''&quot;מָקוֹם&quot;''' – מְקוֹמְךָ; מְלַמֵּד שֶׁמַּגְלִין לְמַחֲנֵה לְוִיָּה!
נֶאֱמַר כָּן '''מָקוֹם''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: &quot;שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ&quot; {{ממ|שמות|טז|כט}}.
מַה '''מָּקוֹם''' הָאָמוּר לְהַלָּן, חוּץ לְאַלְפַּיִם אַמָּה וְאֵין הָעִיר עוֹלָה מִן הַמִּדָּה 
אַף כָּן אַלְפַּיִם אַמָּה, וְאֵין הָעִיר עוֹלָה מִן הַמִּדָּה.
'''שָׁם, שָׁם, שָׁם,''' ג' פְּעָמִים: שָׁם תְּהֵא דִּירָתוֹ, וְשָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ, וְשָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ; דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.
}}

===פסוק יד===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המילים &quot;יזיד&quot;, &quot;בערמה&quot; מתארות את ההתראה ואת העדים לרצח ולא את הרוצח עצמו. העדות וההתראה מתקיימים רק &quot;בשעת הריגתו&quot;, כלומר בשעה שהרג את קרבן הרצח.
לעניין עדים זוממים ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ו|מכות א ו,]] &quot;כאשר זמם... עד שיגמר הדין&quot;, שהעדים נהרגים למרות שלא התקיימה מזימתם.}}'''&quot;וְכִי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ&quot;''', עַד שֶׁיָּזִיד[וּ] עָלָיו אֲחֵרִין בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ. 
'''&quot;לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה&quot;''', עַד שֶׁיַּעֲרִימוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ.
אַתָּה אוֹמֵר בָּזֶה הַדָּבָר מְדַבֵּר; אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא... תַּלְמוּד לוֹמַר... 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ&quot;'''? 
עַד שֶׁיָּזִידוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ; 
'''&quot;לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה&quot;'''... ר'... אוֹמֵר: יָכוֹל נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה יְהֵא חַיָּב, 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעֵדִים זוֹמְמִין, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָרְגוּ – חַיָּבִין;
וְהָרוֹדֵף אַחַר הַזָּכוּר וְאַחַר נַעֲרָה הַמְאֹרָשָׂה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וָמֵת&quot; {{ממ|שמות|כא|יב}}, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת!
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי יָזִיד אִישׁ&quot;'''? עַד שֶׁיָּזִידוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ! 
'''&quot;לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה&quot;''' – עַד שֶׁיַּעֲרִימוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד.]] &quot;'ואיש כי יכה כל נפש אדם' - להוציא את הקטן.&quot;
לעניין המתכוון להרוג את זה והרג את זה ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|סנהדרין ט ב.]] הדרשה פוטרת ממוות את הרוצח גוי או גר תושב.}}'''&quot;כִּי יָזִיד אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְקָטָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מָה הָאִישׁ מְיֻחָד, שֶׁהוּא מֵזִיד וּמַזְרִיעַ – יָצָא קָטָן, שֶׁאֵינוֹ מֵזִיד וּמַזְרִיעַ!
'''&quot;עַל רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִים!|לגויים}} '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֲחֵרִים, שֶׁאֵין לָהֶן מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל, וַעֲדָאן לֹא אוֹצִיא אֶת גֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל! 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
'''&quot;לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה&quot;''' – פְּרָט לְמִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה, שֶׁיִּפָּטֵר, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמִּתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה חַיָּב; 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה&quot;'''? פְּרָט לְמִתְכַּוֵּן לְהָמִית אֶת הַגּוֹי וְהֵמִית אֶת בֶּן יִשְׂרָאֵל, אֶת בֶּן שְׁמוֹנָה וְהֵמִית אֶת בֶּן תִּשְׁעָה!

{{הע-שמאל|לפנינו שתי דרשות סותרות: הראשונה קובעת שאם כהן נמצא באמצע העבודה שלו, על גבי המזבח - ממתינים עד שיסיים את העבודה ואחר כך הורגים אותו. לפי הדרשה השניה מפסיקים אותו באמצע העבודה כדי להוציאו להורג. וראו דברי ר' עקיבא ב[[יומא פה א]]-ב, וראו גם את דבריו [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|במכילתא דר&quot;י שבתא א.]]}}'''&quot;מֵעִם מִזְבְּחִי&quot;''' – וְלֹא מֵרֹאשׁ הַכֶּבֶשׁ וְלֹא מֵרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ!
וַאֲפִילּוּ עֲבוֹדָה בְּיָדוֹ וְעוֹמֵד וּמַקְטִיר, דּוֹחִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה וּמְמִיתִין אוֹתוֹ!
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: קַל וָחֹמֶר הֵן הַדְּבָרִים: מָה עֲבוֹדָה, שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, דּוֹחִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה לְהָמִית נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ; 
שַׁבָּת, שֶׁעֲבוֹדָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת – דִּין הוּא שֶׁיִּדְחוּ אוֹתָהּ בִּשְׁבִיל לְהַחֲיוֹת סְפֵק נֶפֶשׁ!
אֵין לִי אֶלָּא רוֹצֵחַ בִּלְבָד; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמּוּמָתִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת&quot;'''.

{{הע-שמאל|עבודת המזבח אמנם אינה דוחה את המתת הכהן האשם, אבל היא דוחה ענשים על עבירות אחרות, כגון ענשי גלות, מלקות וכו'.
בהמשך קושרים את עונש המוות לקיומו של מזבח ושל מקדש, וכך מנמקים את ביטול סמכות ההוצאה להורג ע&quot;י הסנהדרין מאז החורבן. הקשר בין הוצאה להורג לבין קיומו של מזבח הוא בכך ששניהם מכפרים - ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב.]] אכן, למעשה נשללה מהסנהדרין הזכות להרוג עבריינים  ע&quot;י השליט הרומאי עוד לפני החורבן.}}'''&quot;לָמוּת&quot;''', וְלֹא לִגְלוֹת! '''&quot;לָמוּת&quot;''', וְלֹא לִלְקוֹת! '''&quot;לָמוּת&quot;''', וְלֹא לַעֲנָשִׁין! '''&quot;לָמוּת&quot;''', וְלֹא לִדְבָרִים אֲחֵרִים!
מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין&lt;small&gt; סְמוּכָה לַמִּזְבֵּחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת&quot;'''.
וּמִנַּיִן שֶׁאֵין מְמִיתִין אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת&quot;''', הָא אִם יֵשׁ מִזְבֵּחַ – אַתָּה מֵמִית, 
וְאִם לָאו – אִי אַתָּה מֵמִית!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק טו===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דין מוות למכה אביו אינו חל על המכה את סבו וסבתו, ואינו חל על המכה את אביו או את אמו מן הספק.
גם על הכאת אחד מהוריו חייב מיתה בחנק, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה.]] אביו של הגר הוא ספק אביו, ולכן הגר פטור גם על הכאתו ואף על הכאת אמו!}}'''&quot;וּמַכֵּה אָבִיו&quot;''' – וְלֹא אֲבִי אָבִיו! '''&quot;אִמּוֹ&quot;''' – וְלֹא אֵם אִמּוֹ! 
'''&quot;אָבִיו&quot;''' – וְלֹא הַסָּפֵק! '''&quot;אִמּוֹ&quot;''' – וְלֹא הַסָּפֵק.
'''&quot;וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת&quot;'''. יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּכֵּם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת&quot; {{ממ|ויקרא|כד|כא}}, וַאֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ&quot;'''? יָכוֹל הַגֵּר שֶׁהָיְתָה הוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, יָכוֹל יְהֵא חַיָּב עַל מַכַּת אִמּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ&quot;'''; אֶת שֶׁחַיָּב עַל מַכַּת אָבִיו – חַיָּב עַל מַכַּת אִמּוֹ,
אֶת שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל מַכַּת אָבִיו – אֵינוֹ חַיָּב עַל מַכַּת אִמּוֹ.

{{הע-שמאל|למכה את הגופות של הוריו אין עונש מוות, ואילו למקלל אותם יש עונש אפילו אם קילל אותם לאחר מותם; וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא|סנהדרין יא א.]] 
איסור הכאת הורים נלמד מאיסור הכאת בהמה של אדם אחר, החל דווקא על בהמה חיה, ודווקא אם עשה בהם חבורה. 
המכה את אביו או אמו בשוגג פטור מתשלומים למרות שאינו נהרג, כשם שהמכה בהמה חייב בתשלומים אפילו אם הכה אותה בשגגה; וראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרק כ|ספרא אמור פרק כ ח.]]}}יָכוֹל אִם הִכָּן לְאַחַר מִיתָה יְהֵא חַיָּב?
וְדִין הוּא: וּמַה קְּלָלָה, שֶׁאֵין נוֹהֶגֶת בַּכֹּל, חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה;
מַכָּה, שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּא חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמַכֵּה בְהֵמָה... וּמַכֵּה אָדָם&quot; {{ממ|ויקרא|כד|כא}};
מַה מַּכֵּה בְהֵמָה אֵינוֹ חַיָּב לְאַחַר מִיתָה – אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא יְהֵא חַיָּב לְאַחַר מִיתָה.
יָכוֹל אִם הִכָּן וְלֹא עָשָׂה בָּהֶן חַבּוּרָה יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמַכֵּה בְהֵמָה... וּמַכֵּה אָדָם&quot;;
מַה מַּכֵּה בְהֵמָה אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ חַבּוּרָה – אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶן חַבּוּרָה!
יָכוֹל אִם הִכָּה אוֹתָן שׁוֹגֵג יְהֵא חַיָּב בְּתַשְׁלוּמִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמַכֵּה בְהֵמָה... וּמַכֵּה אָדָם&quot;;
מַה מַּכֵּה בְהֵמָה, לֹא חִלֵּק בָּהּ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְחַיְּבוֹ בְּתַשְׁלוּמִין,
אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא חִלֵּק בָּהֶן בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין!

{{הע-שמאל|לעניין מיתה יפה ראו לעיל פס' יב, והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה,]] שם טוען ר' יאשיה שמיתת חנק היא הקלה ביותר, ואילו ר' יונתן טוען כרבי כאן.}}'''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', אֵין אָנוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה תְּהֵא מִיתָתוֹ שֶׁל זֶה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|יח}} – בְּרֹר לוֹ מִיתָה יָפָה; וְהֵיזֶה זֶה? זֶה חֶנֶק!
רַבִּי אוֹמֵר: לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא יָפָה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִיתָה סְתָם; וְכָל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה סְתָם – הִיא חֶנֶק!
מִנַּיִן לֹא יָכֹלְתָּ לַהֲמִיתוֹ בְּחֶנֶק – הֲמִיתוֹ בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת, בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', מִכָּל מָקוֹם!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק טז===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה:]] דרשות אחרות אבל אותם דיונים.}}'''&quot;וְגֹנֵב אִישׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹנֵב אֶת הָאִישׁ; הַגּוֹנֵב אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ&quot; {{ממ|דברים|כד|ו}}; בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה בֵּין קָטָן!
אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ הַגּוֹנֵב, אִשָּׁה הַגּוֹנֶבֶת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;גֹּנֵב אִישׁ&quot;''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה!
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;אִישׁ&quot;'''? שֶׁיָּכוֹל אֲפִילּוּ גָּנַב אֶת הַנְּפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה יְהֵא חַיָּב? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ&quot;''' – מָה אִישׁ מְיֻחָד, שֶׁהוּא בֶּן קְיָמָה – יָצְאוּ נְפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה, שֶׁאֵינָן בְּנֵי קְיָמָה!
מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּגְנֹב בְּעֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב&quot;'''.
וּמִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּמְכֹּר בְּעֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ&quot;'''.

{{הע-שמאל|אב שחטף את בנו פטור, וכן פטור החוטף אם מכר את החטוף למשפחתו. ניתן לשמוע בדרשה הד לסיפור יוסף שהופרש מאחיו, אבל הם לא השתמשו בו ולא הכניסו אותו לרשותם אלא לבור אשר במדבר.
בעניין &quot;שיכניסנו לרשותו&quot; ראו במכילתא שם. לדברי ר' יהודה ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא#משנה א|סנהדרין יא א,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעג|ספרי דברים רעג.]] לעניין &quot;סתם מיתה שבתורה&quot; ראו דברי רבי לעיל פס' טו.}}'''&quot;וְנִמְצָא&quot;''' – פְּרָט לְמִי שֶׁמְּצֻיִּן בְּיָדוֹ; יָצָא הָאָב שֶׁגָּנַב אֶת בְּנוֹ.
יָכוֹל מְכָרוֹ {{ב|לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו|של החטוף}} יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו&quot;, עַד שֶׁיַּפְרִישֶׁנּוּ מֵאֶחָיו.
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנָּתַן בּוֹ דָּמִים – קָנָה, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ&quot;''', מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ&quot;'''.
'''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''' – בִּסְתָם מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, בְּחֶנֶק!
מִנַּיִן לֹא יָכֹלְתָּ לַהֲמִיתוֹ בְּחֶנֶק, הֲמִיתֵהוּ בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת, בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', מִכָּל מָקוֹם.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יז===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' טו. לעניין ההחמרה בדין המקלל לעומת דין המכה ראו שם וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה,]] וראו גם [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא|סנהדרין יא א.]]}}'''&quot;וּמְקַלֵּל אָבִיו&quot;''' – וְלֹא אֲבִי אָבִיו! '''&quot;אִמּוֹ&quot;''' – וְלֹא אֵם אִמּוֹ! '''&quot;אָבִיו&quot;''' – וְלֹא הַסָּפֵק! '''&quot;אִמּוֹ&quot;''' – וְלֹא הַסָּפֵק!
'''&quot;וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת&quot;''', יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|כ|ט}} – אֶחָד מֵהֶם.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ&quot;'''? יָכוֹל הַגֵּר שֶׁהָיְתָה הוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵידָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, יְהֵא חַיָּב עַל קִלְלַת אִמּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ&quot;''': אֶת שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִלְלַת אָבִיו – חַיָּב עַל קִלְלַת אִמּוֹ,
וְאֶת שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל קִלְלַת אָבִיו – אֵינוֹ חַיָּב עַל קִלְלַת אִמּוֹ.
יָכוֹל אִם קִלְּלָן לְאַחַר מִיתָה לֹא יְהֵא חַיָּב? וְדִין הוּא: וּמַה מַּכֶּה, שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל – אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה,
קְלָלָה, שֶׁאֵין נוֹהֶגֶת בַּכֹּל, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהוּא חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ&quot; (ויקרא שם) – אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה.

{{הע-שמאל|לעניין הזכרת השם המפורש בקללה ולעניין חיוב הסקילה ראו מכילתא שם.}}יָכוֹל אֲפִלּוּ קִלְּלָם בְּכִנּוּי יְהֵא חַיָּב? נֶאֱמַר '''&quot;וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ&quot;''' וְנֶאֱמַר &quot;אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו&quot; {{ממ|ויקרא|כד|טו}},
מַה לְּהַלָּן, בַּשֵּׁם – אַף כָּאן, בַּשֵּׁם!
'''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', אֵין אָנוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה &lt;/small&gt;תְּהֵא מִיתָתוֹ שֶׁל זֶה! תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;דָּמָיו בּוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|כ|ט}} וּלְהַלָּן נֶאֱמַר &quot;דְּמֵיהֶם בָּם&quot; (שם פס' כז).
מַה &quot;דְּמֵיהֶם בָּם&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, סְקִילָה – אַף &quot;דָּמָיו בּוֹ&quot; הָאָמוּר כָּאן, סְקִילָה!
מִנַּיִן לֹא יְכָלְתָּה לַהֲמִיתוֹ בִּסְקִילָה הֲמִיתוֹ בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת, בֵּין קַלּוֹת וּבֵין חֲמוּרוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', מִכָּל מָקוֹם!
}}

===פסוק יח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כה#פיסקה רפו|ספרי דברים רפו.]] הדרשה מתארת מדרון חלקלק המאפיין את המריבה המתדרדרת למכות ולענשים.
חיוב הנשים בתשלומים – ראו שם וראו דברי ר' יונתן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|במכילתא נזיקין ו.]]
הדרשה &quot;אנשים ולא שוורים&quot; טוענת שאין היררכיה בין נזקי אדם לנזקי השור, ולכן אין ללמוד מזה לזה, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב&quot;ק ג י.]]}}'''&quot;וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים&quot;''', אֵין דָּבָר טוֹב יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְרִיבָה! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵה (!) מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט&quot; {{ממ|בראשית|יג|ז}}
מִי גָּרַם לְלוֹט לִפְרֹשׁ מִן הַצַּדִּיק הַהוּא? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ מְרִיבָה. 
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם&quot; {{ממ|דברים|כה|א}}
מִי גָּרַם לָזֶה לִלְקוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ מְרִיבָה.
'''&quot;וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים&quot;''' – כַּתְּחִלָּה הֵן בָּאִין לִידֵי {{ב|מַצּוּת|ניצות}}, וְאַחַר כָּךְ לִידֵי מַכּוֹת, וְאַחַר כָּךְ בָּאִין לִידֵי עֳנָשִׁין!
'''&quot;וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁתֵּי נָשִׁים, אִשָּׁה וְאִישׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot; – בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲנָשִׁים&quot;'''? '''&quot;אֲנָשִׁים&quot;''', וְלֹא שְׁוָרִים!
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה אִם ‏‏{{ב|בְּמָקוֹם שֶׁפָּטַר עַל נִזְקֵי עַצְמוֹ|כגון שהדליק את הגדיש בשבת}}, חִיֵּב עַל נִזְקֵי שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ
כָּאן, שֶׁחִיֵּב עַל נִזְקֵי עַצְמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל נִזְקֵי שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲנָשִׁים&quot;''', וְלֹא שְׁוָרִים.

{{הע-שמאל|קטן שהיכה פטור; אם המוכה הוא גוי או גר תושב אינו זכאי לתשלומים, כשם שאפילו אם נהרג המוכה פטור המכה מעונש, וראו לעיל פס' יד.
שמעון התימני דורש להביא לבית הדין את כלי הרצח או המכה. ר' נתן דורש גם הוא כך [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|במכילתא דר&quot;י נזיקין ו,]] אבל ר' עקיבא טוען שלא תמיד ניתן לעשות זאת, וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ב|תוספתא סנהדרין יב ב.]]}}'''&quot;וְהִכָּה אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְקָטָן; '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִים|לגויים}}; 
'''&quot;אֶת רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב.
מוֹצִיא אֲנִי אֲחֵרִים, שֶׁאֵין לָהֶן מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל, וַעֲדַיִן לֹא יָצָא גֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לַאֲחֵרִים, '''&quot;אֶת רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
'''&quot;בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אֶבֶן וְאֶגְרֹף {{ב|הַמְּיֻחָדִין|המזוהים}}; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot; – בְּכָל דָּבָר;
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף&quot;'''? שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: מַה אֶגְרֹף מְיֻחָד, שֶׁמָּסוּר לְעֵדִים וְלָעֵדָה 
כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁמָּסוּר לְעֵדִים וְלָעֵדָה. 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וְכִי אֵינָן אֶלָּא שֶׁדְּחָאוֹ מֵרֹאשׁ הַבִּירָה וְנָפַל וּמֵת, אוֹמְרִין אָנוּ תָּבוֹא בִּירָה לְבֵית דִּין?
אֶלָּא הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵדִים, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת תְּלוּיִין בְּעֵדִים!

{{הע-שמאל|הדרשה קובעת שרק אם יש ביד המכה אבן (אגרופן) הוא חייב, ואם הכה ביד חשופה הוא פטור! בניגוד ל[[במדבר לה כא]]. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|ספרי במדבר קס.]] וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|במכילתא נזיקין ו]]. תנאי נוסף להריגת המכה הוא שיש במכה כדי להמית, ולכן גם אם הכה בכלי מתכת קטן, כגון מחט - הדרשה פוטרת אותו. 
אם היה במכה כדי להמית, יתכן שמדובר ברצח, ואז יהיה המכה פטור מתשלומים, ולכן לא גובים ממנו את התשלום מיידית; אבל אם בכל זאת המוכה לא מת – ישלם לו הכל רטרואקטיבית. לעומת זאת אם לא היה במכה כדי להמית – משלם מייד את הריפוי ומתחיל לשלם קיצבה על השבת.}}נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;אֶבֶן&quot;''', נֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אוֹ בְאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ&quot; {{ממ|במדבר|לה|יז}}, 
מַגִּיד {{ב|שֶׁאֵינוֹ חַיָּב|מיתה}} עַד שֶׁיְּהֵא דָּבָר אַחֵר מְסַיֵּעַ אֶת יָדוֹ.
מִנַּיִן הִכָּהוּ {{ב|בְּמַחַט וּבְצִנּוֹרָה|כלי מתכת קטנים}} יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת&quot;'''!
&quot;שִׁבְתּוֹ יִתֵּן&quot;, הָא אִם מֵת – פָּטוּר מִלִּתֵּן שֶׁבֶת. 
יָכוֹל אֶחָד מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית וְאֶחָד מַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית הוּא {{ב|נוֹתֵן שֶׁבֶת וְרִפּוּי?|מיד}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot; – עַד שֶׁיְּהֵא מַכֶּה תָּפֵס לְמִיתָה, אֱמֹר מֵעַתָּה: מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית.
'''&quot;לֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב&quot;''' – לְפִי, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם נָפַל לְמִשְׁכָּב אֵינוֹ מֵת? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב&quot;'''?
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ {{ב|בַּמַּטָּן|למטן, להלן, במקרה שאמדוהו למיתה}} שֶׁנּוֹתֵן לוֹ בִּשְׁעַת עֲמִידָתוֹ, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב&quot;''';
בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ נוֹתֵן לוֹ וְאֵין נוֹתֵן לוֹ בִּשְׁעַת עֲמִידָתוֹ.
וְעַד כָּן הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית; מִיכָּן וְאֵילָךְ הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית!
אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְהֵקֵל מִמַּה שֶׁהָיָה – {{ב|אוֹמְדִין אוֹתוֹ לְמָמוֹן|שהרי המכה היה בחזקת רוצח כשאמדו את המוכה למיתה, ולא שילם פיצויים.}} שְׁנִיָּה!
}}

===פסוק יט===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם המוכה הבריא, ויצא מביתו – לחצר או לגינה, פטור המכה ממוות וחייב בתשלומי הנזק; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו.]]
אם נקטעה ידו או רגלו, ונשאר במוכה מום קבוע, שבסופו של דבר המית את המוכה - אפילו אם המוכה החלים באופן זמני - חכמים מחייבים את המכה כרוצח; ר' נחמיה פוטר אותו ממוות (ומחייב אותו בתשלומי נזק); נראה שטעמו של ר' נחמיה הוא המאמץ לפטור את המכה ממוות, ראו [[ביאור:משנה מסכת סנהדרין|במבוא למסכת סנהדרין.]]
אם המוכה עבר על דברי הרופאים והדבר החמיר את מצבו – פטור המכה מהפיצויים על ההחמרה; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#א|תוספתא ב&quot;ק ט א-ב.]] דעות שונות מאלו שכאן.}}'''&quot;אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ&quot;''' – יָכוֹל מִמִּטָּה זוֹ לְמִטָּה זוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בַּחוּץ&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא חוּץ; מִנַּיִן {{ב|לְרַבּוֹת חֲצֵרוֹ וְגִנָּתוֹ|שלא יצא לרשות הרבים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהִתְהַלֵּךְ&quot;'''.
 
קָטַע יָדוֹ וְקָטַע רַגְלוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי בָּזֶה {{ב|'''&quot;עַל מִשְׁעַנְתּוֹ&quot;'''|ויהיה המכה פטור ממוות}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ&quot;'''. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל מִשְׁעַנְתּוֹ&quot;'''? {{ב|עַל בֻּרְיוֹ!|כאדם בריא}}
 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ&quot;'''? לְפִי שֶׁמָּצִינוּ {{ב|לְמַעְלָה,|במקרה שלא היה במכה כדי להמית}} שֶׁנּוֹתֵן לוֹ בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ. 
יָכוֹל {{ב|אַף זֶה|אם היה במכה כדי להמית, אבל המוכה הבריא}} כֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ&quot;''' – בִּשְׁעַת עֲמִידָתוֹ נוֹתֵן לוֹ, וְלֹא בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ.
 
אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וְהֵקֵל מִמַּה שֶׁהָיָה, הִכְבִּיד וְאַחַר כָּךְ מֵת – אוֹמְדִין אֹתוֹ;
אִם מֵחֲמַת מַכָּה רִאשׁוֹנָה מֵת – הֲרֵי זֶה חַיָּב; אִם לָאו – הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ... וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot;'''.
אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: אִם לָאו, מָה עָלְתָה עַל לִבִּי, שֶׁיְּהֵא זֶה מִטַּיֵּל בַּשּׁוּק וְזֶה בָּא וְנֶהֱרָג?
אֶלָּא אֲפִילּוּ מֵחֲמַת מַכָּה רִאשׁוֹנָה מֵת – הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
 
'''&quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot;''' – בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה; '''&quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot;''' – יָכוֹל לְכָל דָּבָר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן&quot;'''.
אֵין שִׁבְתּוֹ אֶלָּא בַּטִּילָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ&quot; {{ממ|שמות|לא|יז}}.
יָכוֹל יִהְיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא&lt;small&gt; עוֹשֶׂה סֶלַע בַּיּוֹם, וּכְאִלּוּ עוֹשֶׂה שְׁתֵּי סְלָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot;'''!
 
'''&quot;רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן&quot;''' – שִׁבְתּוֹ אַחֲרוֹנָה יִתֵּן, לֹא שִׁבְתּוֹ רִאשׁוֹנָה.
'''&quot;וְרַפֹּא יְרַפֵּא&quot;''' – יְרַפֵּא, וְחוֹזֵר וּמְרַפֵּא.
אוֹ יָכוֹל אֲפִילּוּ עָבַר עַל דִּבְרֵי הָרוֹפֵא, וְאָכַל דְּבַשׁ וּמִינֵי מְתִיקָה – שֶׁהַדְּבַשׁ וּמִינֵי מְתִיקָה קָשִׁין לַמַּכָּה – וְהֶעֶלְתָה מַכָּתוֹ גַּרְגּוּתְנִי, יְהֵא חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;רַק... יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא&quot;'''!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כ===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ז|מכילתא נזיקין ז,]] דרשות אחרות מאלו שכאן לטענה שמדובר בעבד כנעני. בכל מכה שהכה האדון והרג את עבדו, והעבד מת תוך יממה מתקיים דין &quot;נקום ינקם&quot;. הדרשה אינה מוכיחה את הטענה אלא קובעת אותה כמובן מאליו.}}'''&quot;וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ&quot;''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה עִבְרִיִּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר?
תַּלְמוּד לוֹמַר ''''עֶבֶד וְאָמָה'''' – עֶבֶד וְאָמָה שֶׁתּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ; יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים שֶׁאֵין תּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;כִּי כַסְפּוֹ הוּא&quot; – יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים, שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶן כֶּסֶף!
 
'''&quot;וְכִי יַכֶּה אִישׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נָקֹם יִנָּקֵם&quot;''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ&quot;'''? פְּרָט לְקָטָן.
 
'''&quot;בַּשֵּׁבֶט&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בַּשֵּׁבֶט; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נָקֹם יִנָּקֵם&quot;''', בְּכָל דָּבָר!
 
'''&quot;וּמֵת תַּחַת יָדוֹ&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא אֲפִלּוּ מֵת לְעֶשֶׂר שָׁעוֹת הֲרֵי זֶה חַיָּב, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמֵת תַּחַת יָדוֹ&quot;'''?

{{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר מתקיים דין &quot;יום או יומיים&quot; רק בעבד הנמצא &quot;תחת ידו&quot; של המכה אותו, ושייך רק לו.
נקימה היא המתה בסיף, וראו במכילתא שם.}}אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמִיתָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשִׁעְבּוּד! מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'עֶבֶד זֶה מָכוּר לְךָ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם' –
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה וָזֶה אֵינוֹ בְּדִין 'יוֹם אוֹ יוֹמַיִם'! הָרִאשׁוֹן – מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ תַּחְתָּיו, וְהַשֵּׁנִי – מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ עַבְדּוֹ;
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם יֶשְׁנָן בְּדִין 'יוֹם אוֹ יוֹמַיִם'! זֶה – מִפְּנֵי שֶׁהוּא תַּחְתָּיו, וְזֶה – מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּסְפּוֹ!
 
'''&quot;נָקֹם יִנָּקֵם&quot;'''; נֶאֶמְרָה כָּאן נְקִימָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית&quot; {{ממ|ויקרא|כו|כה}}; מַה לְּהַלָּן, סַיִף – אַף כָּאן, בְּסַיִף.
יָכוֹל יַעֲשֶׂה בּוֹ מַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית כְּמַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית?
וְדִין הוּא: חַיָּב בְּעֶבֶד וְחַיָּב בְּבֶן חוֹרִין; מַה בֶּן חוֹרִין, עַד שֶׁיְּהֵא בַּמַּכָּה כְּדֵי לְהָמִית – אַף בְּעֶבֶד, עַד שֶׁיְּהֵא בַּמַּכָּה כְּדֵי לְהָמִית!
}}
 
&lt;/small&gt;
===פסוק כא===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ז|מכילתא נזיקין ז,]] דברי ר' ישמעאל.}}'''&quot;יוֹם&quot;''' – יָכוֹל יוֹם אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יוֹמַיִם&quot;'''; אוֹ '''&quot;יוֹמַיִם&quot;''' – יָכוֹל שְׁנֵי יָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יוֹם&quot;'''. 
אֱמוֹר מֵעַתָּה: יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי יָמִים; הֱוֵי אוֹמֵר: מֵעֵת לְעֵת.
 
'''&quot;כִּי כַסְפּוֹ הוּא&quot;''' – יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִים, שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם כֶּסֶף. '''&quot;כַּסְפּוֹ&quot;''' – פְּרָט לְשֻׁתָּפִין. 
'''&quot;הוּא&quot;''' – פְּרָט לְמִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כב===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|החובל בחברו, בין במתכוון בין באינו מתכוון, חייב בחמשת התשלומים. הדרשה קובעת שמצות היא מריבה, וכך מאחדת את עניין המריבה עם המצות שנדונה לעיל פס' יח-יט.
בניגוד לת&quot;ק [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|במכילתא נזיקין ח]] כאן מדובר רק על תשלומים ולא על רצח; וראו דברי רבי שם.}}'''&quot;וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים&quot;''' – לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן. '''&quot;וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה&quot;''' – 
אֵין לִי אֶלָּא בְּ'כִי יִנָּצוּ', שֶׁעָשָׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן;
מִנַּיִן אַף בְּ'כִי יְרִיבוּן' (פס' יח) נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי יִנָּצוּ&quot;''' וְ&quot;כִי יְרִיבוּן&quot;; מַצּוּת הִיא מְרִיבָה וּמְרִיבָה הִיא מַצּוּת.
מַה בְּ'''&quot;כִי יִנָּצוּ&quot;''', נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן – אַף בְּ&quot;כִי יְרִיבוּן&quot; נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן!
כָּאן הוּא נוֹתֵן נֶזֶק וְצַעַר, וּלְהַלָּן הוּא נוֹתֵן שֶׁבֶת וְרִפּוּי. מִנַּיִן לִיתֵן אֶת הָאָמוּר שֶׁלָּזֶה בָּזֶה, וְאֶת הָאָמוּר שֶׁלָּזֶה בָּזֶה?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים&quot;''', &quot;וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים&quot;; וַהֲלֹא מַצּוּת הִיא מְרִיבָה וּמְרִיבָה הִיא מַצּוּת!
אֶלָּא לִיתֵן אֶת הָאָמוּר כָּאן לְהַלָּן, וְאֶת הָאָמוּר לְהַלָּן כָּאן!

{{הע-שמאל|הריבוי של הנשים מחייב את הדרשן להוציא מישהו, והוא מוציא את השור, וראו תופעה דומה לעיל פס' יח. להלכה הנקבעת כאן ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ד|ב&quot;ק ה ד.]]}}'''&quot;כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; 
מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁתֵּי נָשִׁים, אִשָּׁה וְאִישׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ&quot;''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲנָשִׁים&quot;'''? אֲנָשִׁים וְלֹא שְׁוָרִים! 
מִכָּאן אָמְרוּ: שׁוֹרוֹ שֶׁנָּגַף אֶת הָאִשָּׁה – פָּטוּר מִדְּמֵי וְלָדוֹת.
אִלּוּ נֶאֱמַר ''''וְנָגְפוּ אִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן'''', הָיִיתִי אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּהְיוּ לָהּ שְׁנֵי וְלָדוֹת וּבַעַל;
מִנַּיִן יֵשׁ לָהּ בַּעַל וְאֵין לָהּ וְלָדוֹת, יֵשׁ לָהּ וְלָדוֹת וְאֵין לָהּ בַּעַל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה&quot;''', מִכָּל מָקוֹם.
יָכוֹל אֵין כָּל הָעִנְיָן מְדַבֵּר אֶלָּא בְּבַת חוֹרִין? מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַגִּיּוֹרֶת וְאֶת הַשִּׁפְחָה הַמְשֻׁחְרֶרֶת?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה&quot;''' – מִכָּל מָקוֹם.

{{הע-שמאל|מדובר על מצב שהעוברים מתו והאשה לא. &quot;אסון&quot; הוא מות האשה, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|מכילתא נזיקין ח.]]}}'''&quot;וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן&quot;''' – שׁוֹמֵעַ אֲנִי אָסוֹן בָּאִשָּׁה, אוֹ אָסוֹן בַּוְּלָדוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מַכֵּה אִישׁ&quot; (פס' יב) – פְּרָט לַוְּלָדוֹת.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן&quot;'''? בָּאִשָּׁה וְלֹא בַּוְּלָדוֹת.
'''&quot;וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ&quot;''', הָא אִם יֵשׁ שָׁם אָסוֹן אֵין נֶעֱנָשׁ! '''&quot;עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ&quot;''' – בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה! 
'''&quot;עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ&quot;''' – בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶּסֶף!
'''&quot;כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה&quot;''', יָכוֹל אִם אָמַר מָנֶה הוּא נוֹתֵן מָנֶה, וְאִם אָמַר מֵאָה מָנֶה הוּא נוֹתֵן מֵאָה מָנֶה?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָתַן בִּפְלִילִים&quot;''' – בְּדַיָּנִים; אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה&quot;'''? לִימֵּד שֶׁדְּמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כג===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|מכילתא נזיקין ח.]] וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ח#משנה ה|ב&quot;ק ח ה,]] שחייבי מיתה פטורים מתשלומים.
הדרשה מרמזת לקריאה דחויה, &quot;נפש תחת נפש עין&quot;, הדחיה של דרשה כזאת היא שלא כתוב &quot;נפש תחת נפש בהמה&quot; אלא רק 'עין'.}}'''&quot;וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ&quot;''', יָכוֹל הָרַג אָדָם וּבְהֵמָה כְּאֶחָד, וְקָטַע רֹאשׁוֹ שֶׁלָּזֶה וְאֶצְבָּעוֹ שֶׁלָּזֶה כְּאֶחָד, 
יָכוֹל יְהֵא חַיָּב מִיתָה וְתַשְׁלוּמִין?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ&quot; {{ממ|ויקרא|כד|יח}} וְלֹא 'נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וּבְהֵמָה', וְלֹא 'נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וָעַיִן'.
אֲבָל הָרַג אָדָם '''וְאַחַר כָּךְ''' הָרַג בְּהֵמָה, קָטַע רֹאשׁ שֶׁלָּזֶה '''וְאַחַר כָּךְ''' קָטַע אֶצְבָּעוֹ שֶׁלָּזֶה – חַיָּב,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וּבְהֵמָה&quot;, &quot;נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וָעַיִן&quot;!
זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲוֹן מִיתָה וְתַשְׁלוּמִין '''כְּאֶחָד''' – נִדּוֹן בְּמִיתָה וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כד===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דרשה זו נשמטה במדרש הגדול (שהעתיק במקומה את הסוגיה מהתלמוד הבבלי) ונשתמרה בציטוטיו של הקראי ישועה בן יהודה. 
כאן מסיקים מן ההגיון ש&quot;עין תחת עין&quot; משמעו תשלום ממון ולא פגיעה גופנית, בשל חוסר השוויון הפיזי בין בני אדם המחייב פתרון כלכלי. [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|במכילתא נזיקין ח]] דורשים גזירה שווה מ'מכה בהמה' (שהוא ממון) 'מכה אדם'.}}['''&quot;עַיִן תַּחַת עָיִן&quot;''' – רַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: הָיוּ שְׁנַיִם, אֶחָד עֵינוֹ גְּדוֹלָה וְאֶחָד עֵינוֹ קְטַנָּה, וְאֶחָד יָדוֹ אֲרוּכָה וְאֶחָד יָדוֹ קְצָרָה: 
יָכוֹל רוֹאִין אֶת שֶׁלּוֹ כַּמָּה הִיא יָפָה? נִמְצָא מְשַׁלֵּם יֶתֶר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק! נֶאֱמַר &quot;מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם&quot; {{ממ|ויקרא|כד|כב}}, דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בְּכָל חַי; הֱוֵי אוֹמֵר זֶה מָמוֹן.
וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: הָיָה סוֹמֵא וְסִמָּא אֶת עֵינוֹ, הֵיאַךְ סוֹמִין אֶת עֵינוֹ? הָיָה קִטֵּעַ וְקָטְעוּ אֶת יָדוֹ, הֵיאַךְ קוֹטְעִין אֶת יָדוֹ? 
נֶאֱמַר &quot;מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם&quot;, דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בְּכָל חַי; הֱוֵי אוֹמֵר זֶה מָמוֹן.]
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כה===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|מכילתא נזיקין ח.]] העונשים בפסוק &quot;עין תחת עין&quot; מתפרשים כתשלום ממון, אבל הביטוי &quot;נפש תחת נפש&quot; יוצא מן הכלל, בגלל הפסוק בספר במדבר.}}בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר '''&quot;חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף&quot; (פס' י&quot;ח); 
הָא &quot;חַבּוּרָה&quot; &quot;חַבּוּרָה&quot;: מַה חַבּוּרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – &quot;שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא&quot;, אַף כָּאן – &quot;שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא&quot;.
אוֹ יָכוֹל אַף &quot;נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ&quot;? – תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ&quot; {{ממ|במדבר|לה|לא}}, 
לְ'''נֶפֶשׁ''' רֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר לְאֵיבָרִין.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כו===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט.]] כאן נוסף תנאי שהתכוון להכות את העבד.}}'''&quot;וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ&quot;''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר 'עֶבֶד וְאָמָה' – עֶבֶד וְאָמָה שֶׁתּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ; יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים, שֶׁאֵין תּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ.
'''&quot;וְכִי יַכֶּה אִישׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ&quot;''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ&quot;'''? פְּרָט לְקָטָן.
'''&quot;אֶת... עַבְדּוֹ&quot;''' – עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּין לוֹ.
'''&quot;אֶת עֵין&quot;''', יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁהִכָּהוּ עַל עֵינוֹ יְהֵא יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְשִׁחֲתָהּ&quot;''', יָצָא זֶה שֶׁלֹּא שִׁחֵת.
יָכוֹל אֲפִלּוּ הִכָּהוּ '''{{ב|כְּנֶגֶד|לא על העין אלא מהצד ההפוך}}''' עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה, '''כְּנֶגֶד''' אָזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶת עֵין&quot;''' – עַד שֶׁיַּכֵּהוּ עַל עֵינוֹ!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כז===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שן מתנדנדת נחשבת כשן שנפלה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט.]]}}'''&quot;וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל&quot;''' – יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁהִכָּהוּ עַל שִׁנּוֹ יְהֵא יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יַפִּיל&quot;''';
יָכוֹל עַד שָׁעָה שֶׁיַּפִּילֶנָּה לָאָרֶץ? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: הִכָּהוּ עַל שִׁנּוֹ וְנִדְנְדָהּ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, יְהֵא יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין?
תַּלְמוּד לוֹמַר 'עַיִן' וְ''' 'שֵׁן' '''; מָה עַיִן שֶׁשִּׁחֵת – אַף '''שֵׁן''' שֶׁשִּׁחֵת!
יָכוֹל אֲפִלּוּ הִפִּיל שִׁנּוֹ שֶׁל חָלָב? תַּלְמוּד לוֹמַר ''' 'שֵׁן' ''' וְ'עַיִן'; מָה עַיִן שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת – אַף '''שֵׁן''' שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#ט|תוספתא ב&quot;ק ט ט.]] לדעת רשב&quot;ג אם לא התכוון להכות את עבדו – אין האדון חייב לשחררו.}}'''&quot;יַפִּיל&quot;''' – עַד שֶׁיְּתַכַּוֵּן לוֹ. הָיָה רַבּוֹ רוֹפֵא, אָמַר לוֹ: 'כְּחֹל לִי עֵינִי' וְסִמְּאָהּ, 'חֲתֹר לִי שִׁנִּי' וְהִפִּילָהּ – שִׂחֵק בָּאָדוֹן, &lt;/small&gt;יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין!
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא יָצָא בֶּן חוֹרִין!
'''&quot;יְשַׁלְּחֶנּוּ&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה! '''&quot;חָפְשִׁי&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: בֵּין קָטָן וּבֵין גָּדוֹל!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט;]] לעניין החופשה שניתנה לשפחה ראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק ה|ספרא קדושים פרק ה ה.]] אם שילח את העבד לחפשי – האדון פטור מתשלומים לעבדו.}}'''&quot;חָפְשִׁי&quot;''', נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;חָפְשִׁי&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'חָפְשִׁי'; מַה 'חָפְשִׁי' הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁטָר – אַף כָּאן שְׁטָר!
מִנַּיִן &quot;לַחָפְשִׁי&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן שֶׁהוּא שְׁטָר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|כ}},
וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְכָתַב לָהּ&quot; {{ממ|דברים|כד|א}}. מַה 'לָהּ' הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁטָר – אַף 'לָהּ' הָאָמוּר כָּאן שְׁטָר!
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן שִׁלּוּחַ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שִׁלּוּחַ (שם פס' ג); מַה שִׁלּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן גֵּט – אַף כָּן גֵּט!
יָכוֹל יְהֵא יוֹצֵא בְּנִיזְקוֹ, מְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ וּדְמֵי שִׁנּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ&quot;''' &quot;תַּחַת עֵינוֹ&quot;.
&quot;תַּחַת עֵינוֹ&quot; – כָּל הַבָּא מֵחֲמַת עֵינוֹ; '''&quot;תַּחַת שִׁנּוֹ&quot;''' – כָּל הַבָּא מֵחֲמַת שִׁנּוֹ.
}}

===פסוק כח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין שור האיצטדין ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ד|ב&quot;ק ד ד.]]
ראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י,]] שם מסיקים אותן מסקנות הלכתיות מדרשות אחרות: חיוב שור שהמית אדם בנשיכה, רביצה וכו' נלמד כאן מ&quot;ומת&quot;, ושם מגזירה שווה 'איש או אשה'; נזקים של בע&quot;ח שאינו שור נלמדים כאן מ&quot;סקול יסקל&quot; ושם מדיני שבת!}}'''&quot;וְכִי יִגַּח&quot;''' – פְּרָט לְשֶׁהִגִּיחוּהוּ. מִכָּאן אָמְרוּ: שׁוֹר הָאִצְטַדְיֹן פָּטוּר, לְפִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מְעֻשֶּׂה!
'''&quot;וְכִי יִגַּח&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא נְגִיחָה; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה?
וְדִין הוּא: חִיֵּב שׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם. מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, עָשָׂה בּוֹ נְגִיחָה, רְבִיצָה, נְשִׁיכָה, בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה –
אַף בָּזֶה, נַעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה!
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מַה {{ב|שׁוֹר בְּשׁוֹר|שור תם שהרג שור אחר}}, שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ, עָשָׂה בּוֹ נְגִיחָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה, בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה,
{{ב|זֶה,|שׁוֹר שֶׁהָרַג אָדָם}} שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה, בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וָמֵת&quot;'''; לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה!
אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר? {{ב|הוּא הַדִּין וְהִיא הַתְּשׁוּבָה!|גם כאן אי אפשר ללמד קל וחמר משור מועד, כי השור התם אינו מחיב את בעליו בתשלום כפר}}
תַּלְמוּד לוֹמַר {{ב|'''&quot;סָקֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר&quot;'''|דורש את הכפילות 'סקול יסקל'}} לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר.

{{הע-שמאל|לעניין הכוונה של השור לפגוע ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ו|ב&quot;ק ד ו,]] שאם השור הרג אדם בשגגה הוא פטור מסקילה. לעניין הסקילה על כל הריגה של אדם , גם קטן – ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין יא.]]}}'''&quot;אֶת אִישׁ&quot;''' – עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לוֹ; '''&quot;אֶת אִשָּׁה&quot;''' – עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לָהּ. 
'אִישׁ וְאִשָּׁה' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ וְאִשָּׁה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת {{ב|קָטָן וּקְטַנָּה, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינָס|הנהרג הוא אדם כלשהו}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה&quot;'''.
'''&quot;וָמֵת&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה.
'''&quot;סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר.

{{הע-שמאל|כאמור לעיל, אם השור לא התכוון להזיק הוא פטור מסקילה, אבל שור שרבע אדם או נרבע על ידו חייב הריגה (ראו [[ויקרא כ טו]]) למרות שלא התכוון לעשות זאת. מצד שני אם השור המועד נגח בכוונה והמית אדם – בעליו משלם כופר, ואילו אם השור רבע אדם אין תשלומי כופר. לכן יש צורך בפסוק &quot;סקול יסקל&quot; ללמד שגם שור הרובע נסקל.}}וְאֵין לִי אֶלָּא נוֹגֵחַ; רוֹבֵעַ מִנַּיִן? וְדִין הוּא: 
מַה נּוֹגֵחַ, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, טָעוּן סְקִילָה –
רוֹבֵעַ, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן סְקִילָה?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְגִיחָה, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר לְאַחַר מִיתַת נַפְשׁוֹ –
תֹּאמַר בְּרוֹבֵעַ, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר לְאַחַר מִיתַת נַפְשׁוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;סָקֹל יִסָּקֵל&quot;'''.

{{הע-שמאל|פרה שהמיתה ואחר כך המליטה – יש להרוג גם את הוולדות ואת המעורבים איתם, וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ה#ג|תוספתא ב&quot;ק ה ג,]] אבל את הוולדות, לדעת ת&quot;ק, אין לסקול אלא להמית ברעב.}}אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד; מִנַּיִן לְרַבּוֹת וַלְדוֹתֵיהֶן וַעֲרִיבוֹתֵיהֶן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;סָקֹל יִסָּקֵל&quot;'''.
וְלֹא יְהֵא מְסַקְּלוֹ מִיָּד, אֶלָּא כּוֹנְסוֹ לְכִפָּה עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּתוּ! 
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֻּלָּן הָיוּ נִסְקָלִין!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י,]] וכן [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ח|ב&quot;ק ד ח.]]
וראו במכילתא שם, שמסיקים מכך שעגלה ערופה באה לכפר שאיסור ההנאה מעצמותיה וכו' קל מזה של השור. כאן מוצגת הטענה שדין שור הנסקל קל מדין עגלה ערופה דווקא כי היא באה לכפר, ולומדים את איסור ההנאה מחלקי השור מהביטוי &quot;ולא יאכל את בשרו&quot;}}'''&quot;וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהִיא נְבֵלָה, וּנְבֵלָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה?
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;'''? מַגִּיד שֶׁאִם שְׁחָטוֹ מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה.
יָכוֹל אִם שְׁחָטוֹ עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ יְהֵא בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;סָקֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''' –
אֶת שֶׁהוּא בִּכְלַל סְקִילָה - בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל סְקִילָה – בְּשָׂרוֹ מֻתָּר בַּאֲכִילָה.
'''&quot;וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּשָׂרוֹ; מִנַּיִן לְרַבּוֹת גִּידִים וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר?
דִּין הוּא: הוֹאִיל וְזֶה אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה,
מַה מָּצִינוּ בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה, עָשָׂה בָּהּ גִּידִין וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר –
אַף בָּזֶה, נַעֲשֶׂה בּוֹ גִּידִין, עֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה, שֶׁהִיא בָּאָה לְכַפֵּר – תֹּאמַר בָּזוֹ, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה לְכַפֵּר?
הֲרֵי הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה יוֹכִיחַ, שֶׁאֵינוֹ בָּא לְכַפֵּר – וְעָשָׂה בּוֹ גִּידִין וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן 
תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;סָקֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''' וַדַּאי 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לַעֲשׂוֹת גִּידִים וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר!
'''&quot;וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''' – אֲפִלּוּ לַכְּלָבִים; הֲרֵי זֶה בָּא לְאוֹסְרוֹ בַּהֲנָאָה.

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י,]] שם מובאות דרשות שונות מאלו שכאן ע&quot;י התנאים השונים. בן עזאי כאן מחמיר בדין בעל השור התם שהרג, וטוען שכביכול יצא בלי דמו שלו, כלומר הוא עדיין אשם, למרות שאינו נענש – בניגוד לדברי ר' יהודה בן בתירא שם;
ראב&quot;ע כאן כר' עקיבא שם, שפטור מדמי ולדות, וראו לעיל פס' כב. ר' אליעזר כאן כבן עזאי שם, ואילו ר' עקיבא כאן כרבן גמליאל שם, וראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ג#משנה ג|ערכין ג ג.]]}}'''&quot;וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot;''' – בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: נָקִי מִדָּמוֹ שֶׁלּוֹ כֻּלּוֹ, 
כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר 'יָצָא אִישׁ פְּלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו וְאֵין לוֹ בָּהֶן הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם'.
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: '''&quot;וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot;''' – נָקִי מִדְּמֵי וַלְדוֹת. 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אֲנָשִׁים&quot; – וְלֹא שְׁוָרִים!
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: '''&quot;וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot;''' – נָקִי מֵחֲצִי נֶזֶק! מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר: חִיֵּב שׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם;
מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּמוּעָד נֶזֶק מְשַׁלֵּם – אַף בָּזֶה, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּמוּעָד נֶזֶק שָׁלֵם!
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: וְכִי מַה בְּפָנַיִךְ, שֶׁאָמַרְנוּ בָּזֶה שֶׁטָּעוּן סְקִילָה? 
אֶלָּא בְּמִתְכַּוֵּן לְהָמִית אֶת הַגּוֹי וְהֵמִית אֶת בַּר יִשְׂרָאֵל, אֶת בֶּן שְׁמֹנָה וְהֵמִית אֶת בֶּן תִּשְׁעָה!
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: '''&quot;וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot;''' – נָקִי מִדָּמוֹ שֶׁל עֶבֶד, מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר: חִיֵּב בְּעֶבֶד וְחִיֵּב בְּבֶן חוֹרִין;
מַה בֶּן חוֹרִין חָלַק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּכֹפֶר... עֶבֶד... בְּכֹפֶר! וְעוֹד קַל וָחֹמֶר:
וּמַה בֶּן חוֹרִין, שֶׁמְּשַׁלֵּם כָּל כָּפְרוֹ, חָלַק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּכֹפֶר; 
עֶבֶד, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם כָּל כָּפְרוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחֲלֹק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּכֹפֶר?
אוֹ מַחְמִיר אֲנִי בְּעֶבֶד יָתֵר מִבֶּן חוֹרִין, מִפְּנֵי שֶׁבֶּן חוֹרִין, אִם הָיָה יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים – נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים;
וְעֶבֶד אִם הָיָה יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים – נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סֶלַע! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot;'''? – נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד.
}}

===פסוק כט===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י.]] השור המועד עובר תהליך של עדות בבית דין בנוכחות בעליו. אם השואל את השור לא ידע שהשור מועד – הבעלים משלמים את נזקיו והשואל פטור. בר לבב מציעה לתקן על פי הטרמינולוגיה המקובלת ל&quot;לרבות&quot; במקום &quot;להביא&quot;. אין להחלפת המונחים משמעות עניינית.}}'''&quot;אִם שׁוֹר נַגָּח הוּא&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנָּגַח וְהוּא תָּם, מִנַּיִן עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם שׁוֹר נַגָּח הוּא&quot;''' – וַדַּאי וְלֹא סָפֵק.
'''&quot;תְּמֹל&quot;''' – הֲרֵי שְׁנַיִם, '''&quot;שִׁלְשֹׁם&quot;''' – הֲרֵי שְׁלֹשָׁה; מְלַמֵּד שֶׁאֵין נַעֲשֶׂה מוּעָד עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה!
וְהוּא עַד '''&quot;וְהוּעַד בִּבְעָלָיו&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא בְּעָלִים; בֵּית דִּין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ נוֹדַע&quot; {{ממ|שמות|כא|לו}} – בְּבֵית דִּין!
עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: {{ב|תַּחְתּוֹן|פס' לו}} בְּבֵית דִּין, כָּאן בְּבָעָלִים! מִנַּיִן כָּאן בְּבֵית דִּין, תַּחְתּוֹן בְּבָעָלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' &quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot; (שם) לִגְזֵרָה שָׁוָה: 
מַה '''&quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' הָאָמוּר כָּאן בְּבֵית דִּין - אַף &quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot; הָאָמוּר לְמַטָּה בְּבֵית דִּין;
וּמַה '''&quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' הָאָמוּר כָּן {{ב|בִּבְעָלִים|בנוכחות הבעלים}} – אַף &quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot; הָאָמוּר לְמַטָּה בִּבְעָלִים.
'''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּעָלָיו; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''' – אֶת שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ עָלָיו, [לְרַבּוֹת] (להביא) שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר!
אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;'''? פְּרָט לְשׁוֹאֵל תָּם וְנִמְצָא מוּעָד!
מִנַּיִן הוּעַד בּוֹ בִּפְנֵי שׁוֹאֵל שֶׁהוּא מוּעָד – הֲרֵי זֶה מוּעָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;'''.

{{הע-שמאל|לעניין שור של חירש שוטה או קטן ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ד#ד|תוספתא ב&quot;ק ד ד.]] לעניין דרך השמירה ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ט|ב&quot;ק ד ט.]] שור מועד שפגע באדם ולא המיתו אינו נסקל. אם השור המית אשה – הכופר משולם לבניה ולא לבעלה.}}'''&quot;לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ... וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''', אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לְשַׁמֵּר! יָצְאוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לְשַׁמֵּר.
שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגְחוּ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין! רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
שׁוֹר שֶׁפָּסַק אֶת הַמּוֹסֵרָה וְיָצָא וְהִזִּיק – אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד חַיָּב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; 
וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּם חַיָּב וּמוּעָד פָּטוּר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: זֶה וְזֶה פְּטוּרִין 
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה לַשּׁוֹר הַמּוּעָד אֶלָּא סַכִּין.
'''&quot;וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת&quot; (לעיל פס' כח).
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;'''? 
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''',
יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁהֱעִידוּהוּ וְנָגַח, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵמִית – הֲרֵי הוּא חַיָּב מִיתָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהֵמִית אִישׁ&quot;''' – מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיָּמִית.
'''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''' – מָה הָאִישׁ, נְזָקָיו לְבָנָיו, אַף הָאִשָּׁה, נְזָקֶיהָ לְבָנֶיהָ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י:]] בעל השור המועד שהרג אדם אינו מומת, בניגוד לפשט הפסוק – אלא חייב כופר, וחייב מיתה בידי שמים. בית הדין שדן את השור הוא בי&quot;ד המוסמך לדון דיני נפשות.
לריבוי של שור שרבע אשה או נרבע ע&quot;י גבר, ולריבוי של נשיכה וכו' השוו לעיל פס' כח: שם מדובר על שור תם וכאן על שור מועד, אבל גם כאן חוזרת הדרשה ומרבה גם שור תם בקריאה &quot;השור יסקל וגם&quot;. לעניין שאר בהמה חיה ועוף לדעת ר' אליעזר ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ג#א|תוספתא סנהדרין ג א;]] אבל העדות של ר' יהודה בן בבא (ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ו|עדיות ו א]]) תומכת בגישת ת&quot;ק, שמיתתם בבית דין של 23.}}'''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר&quot;!
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת&quot;''', יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁהַשּׁוֹר נִסְקָל כָּךְ בְּעָלָיו נִסְקָלִין?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''': הַשּׁוֹר נִסְקָל וְאֵין בְּעָלָיו נִסְקָלִין! וְעַד אָן אֲנִי אוֹמֵר יָמוּתוּ בְּעָלִין!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;רוֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ&quot; {{ממ|במדבר|לה|טז}}; רוֹצֵחַ מֵת, בְּעָלִים אֵינָן מֵתִים.
וְעַד אָן אֲנִי אוֹמֵר יָמוּתוּ בְּעָלִין! תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ&quot; (שם פס' ל),
וְאוֹמֵר &quot;וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ... מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ&quot; (שם פס' לא); רוֹצֵחַ מֵת וְאֵין בְּעָלִין מֵתִין!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת&quot;'''? כְּמִיתַת בְּעָלִין כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר!
מַה מִּיתַת בְּעָלִין, בִּדְחִיָּה וּבִסְקִילָה וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה – אַף מִיתַת הַשּׁוֹר בִּדְחִיָּה וּבִסְקִילָה וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.
אֵין לִי אֶלָּא נוֹגֵחַ, רוֹבֵעַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא נְגִיחָה;
מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא מוּעָד, תָּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר, מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף כַּיּוֹצֵא בַּשּׁוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם&quot;'''.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַשּׁוֹר שֶׁהֵמִית – מִיתָתוֹ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, וּשְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף שֶׁהֵמִיתוּ – כָּל הַקּוֹדֵם לְהָרְגָן זָכָה לַשָּׁמַיִם.
הֵעִיד [רַבִּי] יְהוּדָה בֶּן בָּבָא שֶׁנִּסְקַל תַּרְנְגוֹל בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ. 
}}

===פסוק ל===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין הכופר ראו לעיל פס' כב. לעניין דרך החישוב שלו ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין סוף י.]] אם השומרים חייבים בכופר – לדעת ר' עקיבא הכופר הוא פדיון נפשם של השומרים.}}'''&quot;אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' – יָכוֹל אִם אָמַר מָנֶה יְהֵא נוֹתֵן מָנֶה, וְאִם אָמַר מֵאָה מָנֶה יְהֵא נוֹתֵן מֵאָה מָנֶה?
נֶאֱמַר כָּן '''&quot;יוּשַׁת עָלָיו&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;יָשִׁית עָלָיו&quot; (לעיל פס' כב).
מַה &quot;יָשִׁית עָלָיו&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּבֵית דִּין, אַף '''&quot;יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' הָאָמוּר כָּן – בְּבֵית דִּין!
מַה &quot;יָשִׁית עָלָיו&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּעָלִין, אַף '''&quot;יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' הָאָמוּר כָּן – בְּעָלִין!
'''&quot;וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ&quot;''' – יָכוֹל פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל נִזָּק, אוֹ פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל מַזִּיק? נֶאֱמַר כָּן '''&quot;יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;יָשִׁית עָלָיו&quot;.
מַה &quot;יָשִׁית עָלָיו&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל נִזָּק, אַף '''&quot;יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' הָאָמוּר כָּן – פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל נִזָּק!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: הוֹאִיל וּתְפוּסַת בְּעָלִין בְּמִיתָה, וּפְטִירָתָן בְּכֹפֶר – אֱמֹר מֵעַתָּה: פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל מַזִּיק!
'''&quot;אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַבֵּן וְאֶת הַבַּת! '''&quot;כְּכֹל... יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' – לְרַבּוֹת שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר!
}}

===פסוק לא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בן ובת אינם איש ואשה אלא קטנים, שהשור הנוגח פגע בהם; וראו לעיל פס' כח, שלמדו על סקילת שור שנגח את הקטן מ&quot;או&quot;.
הדרשה דוחה לימוד מאדם הרוצח, כי האדם חייב בשת אם הנפגע לא נהרג, ואילו השור פטור ממנה – ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב&quot;ק ג י,]] ומשעינה את הדין על הפסוק.}}'''&quot;אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת&quot; (לעיל פס' כח).
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח&quot;'''? ... דִּין הוּא: חִיֵּב אָדָם בְּאָדָם וְשׁוֹר בְּאָדָם;
מַה מָּצִינוּ אָדָם בְּאָדָם, לֹא חִלֵּק בּוֹ בֵּין קְטַנִּים לִגְדוֹלִים בְּמִיתָה – אַף בָּזֶה לֹא נַחֲלֹק בּוֹ בֵּין קְטַנִּים לִגְדוֹלִים בְּמִיתָה!
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה אִם {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא חִיֵּב אֶת הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִין,|רוצח שהוא קטן פטור ממוות}} חִיֵּב {{ב|עַל הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִין| עגל שהמית אדם נסקל}},
כָּאן, {{ב|שֶׁחִיֵּב אֶת הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִים|אם גדול רצח את הקטן -חייב}}, אֵינוֹ דִּין {{ב|שֶׁנְּחַיֵּב עַל הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִים|שור שהמית את הקטן נסקל}}?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח&quot;'''!
אֵין לִי אֶלָּא מוּעָד, תָּם מִנַּיִן? וְדִין הוּא: חִיֵּב בְּבֵן וּבַת וְחִיֵּב בְּאִישׁ וּבְאִשָּׁה;
מַה מָּצִינוּ בְּאִישׁ וּבְאִשָּׁה, לֹא חִלֵּק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה – אַף בְּבֵן וּבַת לֹא נַחֲלֹק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה.
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁהוּרַע כֹּחָן בִּנְזִיקִין, לֹא חִלֵּק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה –
בֵּן וּבַת, שֶׁיָּפֶה כֹּחָן בִּנְזִיקִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַחֲלֹק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה?

{{הע-שמאל|אי אפשר ללמוד קל וחומר משור מועד, כי צריך לשם כך לטעון שהריגת ילד חמורה מהריגת מבוגר, מה שאינו נכון; הדרשן דורש את הכפילות &quot;יגח... יגח&quot;.}}אָמַרְתָּה: כָּךְ דָּנִין? מִן הֶחָמוּר לַקַּל לְהַחְמִיר עָלָיו? וְאִם הֶחְמִיר בְּמוּעָד, נַחְמִיר בְּתָם?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח&quot;'''! 
שְׁתֵּי נְגִיחוֹת כֵּן: נְגִיחָה לְתָם וּנְגִיחָה לְמוּעָד!

{{הע-שמאל|אם הננגח לא מת, אבל נגרמה לו נכות – בעל השור חייב בתשלומי הנזק, אבל לא בפיצוי על הצער הריפוי השבת והבושת. גם הטענה הזאת נלמדת מהכפילות &quot;יגח...יגח&quot;, ולא מקל וחומר מהגונב בהמה – שאינו משלם בושת – וגם לא מדין החובל בחברו או בעבד, החייבים בתשלומים אלו או בחלקם.
שור תם שפצע אדם – לדעת ת&quot;ק משלם חצי מה&quot;נזק&quot;, כשם ששור תם שנגח שור אחר משלם חצי נזק; לדעת ר' עקיבא משלם את כולו, כשם שאם הרג את האדם השור נסקל; אבל ר' עקיבא מודה שהתשלום הוא לכל היותר מחיר השור הפוגע.}}אֵין לִי אֶלָּא עַל כֻּלּוֹ; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת אֵבָרָיו?
וְדִין הוּא: מָה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵין חַיָּב עַל אֵבָרָיו – זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו?
אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ – חַיָּב עַל אֵבָרָיו!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת?
אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי וְשֶׁבֶת וּבֹשֶׁת, תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי וְשֶׁבֶת וּבֹשֶׁת?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח&quot;''' – שְׁתֵּי נְגִיחוֹת כֵּן: נְגִיחָה לְמִיתָה וּנְגִיחָה לִנְזִיקִין.
יָכוֹל אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם? וְדִין הוּא: חִיֵּב בְּשׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם;
מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם – אַף בָּזֶה, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק בְּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם!
דָּבָר אַחֵר, חִיֵּב עַל כֻּלּוֹ וְחִיֵּב עַל אֵבָרָיו; מַה מָּצִינוּ עַל כֻּלּוֹ, תָּם פָּטוּר וּמוּעָד חַיָּב – אַף עַל אֵבָרָיו, תָּם פָּטוּר וּמוּעָד חַיָּב!
נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ מִדָּבָר {{ב|שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ,|משור שהזיק לשור אחר}} וְאֵין דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ מִדָּבָר שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ!
וְאַל יוֹכִיחַ עַל כֻּלּוֹ, {{ב|שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ|שור שהרג אדם נסקל}}!
אוֹ לֵךְ לְךָ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין אָדָם מֵאָדָם, וְאֵין דָּנִין אָדָם מִשּׁוֹר!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ&quot;''', כְּמִשְׁפַּט הַמּוּעָד בְּמוּעָד – כָּךְ מִשְׁפַּט הַתָּם בְּתָם!
וְרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מִנַּיִן לְתָם בְּאָדָם שֶׁמְּשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ&quot;''' כְּמִשְׁפַּט מוּעָד כָּךְ מִשְׁפַּט הַתָּם!
יָכוֹל יְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יֵעָשֶׂה לּוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ!
}}

===פסוק לב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין יא,]] שדורשים שמדובר בעבד כנעני מעצם הדין שאת הפיצוי מקבל האדון. כאן דורשים זאת מהשוואה לפס' כו, שעסק בשחרור העבד בשן ועין.}}'''&quot;אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה&quot;''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר?
נֶאֱמַר כָּן &quot;עֶבֶד וְאָמָה&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;עֶבֶד וְאָמָה&quot; (לְעֵיל פָּסוּק כו).
מַה &quot;עֶבֶד וְאָמָה&quot; הָאֲמוּרִים לְהַלָּן – בְּעֶבֶד וְאָמָה כְּנַעֲנִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, 
אַף &quot;עֶבֶד וְאָמָה&quot; הָאָמוּר כָּן – בְּעֶבֶד וְאָמָה כְּנַעֲנִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ז|בכורות ח ז,]] &quot;במנה צורי&quot;.}}'''&quot;כֶּסֶף&quot;''', יָכוֹל דִּינָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׁלֹשִׁים&quot;'''. יָכוֹל שְׁלֹשִׁים דִּינָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׁקָלִים&quot;'''!
'''&quot;כֶּסֶף&quot;''', יָכוֹל בֵּי בַּבְלִיּוֹת וְעַלְמִיּוֹת וְקַפּוֹדְקִיּוֹת?
נֶאֱמַר כָּן '''&quot;שְׁקָלִים&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;שְׁקָלִים&quot; {{ממ|ויקרא|כז|כה}};
מַה שְּׁקָלִים הָאֲמוּרִים לְהַלָּן – בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, אַף שְׁקָלִים הָאֲמוּרִים כָּן – בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.

{{הע-שמאל|אדונו של העבד יכול להיות גם ילד או ילדה.
נתינת הכסף, כמו סקילת השור – נעשית בבית דין.}}'''&quot;יִתֵּן לַאדֹנָיו&quot;''' – בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה; '''&quot;יִתֵּן לַאדֹנָיו&quot;''' – בֵּין קָטָן וּבֵין גָּדוֹל;
'''&quot;יִתֵּן לַאדֹנָיו&quot;''', יָכוֹל בְּבֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;'''; מַה סְּקִילָתוֹ בְּבֵית דִּין – אַף נְתִינָתוֹ בְּבֵית דִּין!

{{הע-שמאל|אם העבד לא מת כתוצאה מהנגיחה – אין לסקול את השור.
רק שור מועד נסקל על הריגת עבד. אמנם אפשר לפרש את פס' לא-לב כעוסקים בכל שור, אבל הכלל &quot;דבר שהיה בכלל ויצא...&quot; (ראו [[ביאור:ספרא/ברייתא דר' ישמעאל#פרק א|ברייתא דר' ישמעאל א ד.]]) מחייב את הדרשן להעמיד גם את הפסוקים האלו כעוסקים רק בשור מועד.}}'''&quot;וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר&quot; (לעיל פסוק כח)! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;'''?
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא&quot; (לעיל פסוק כט), יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁנָּגַח, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵמִית – יְהֵא חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot; '''&quot;וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''', לִגְזֵרָה שָׁוָה:
מַה &quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – לְמִיתָה, אַף '''&quot;וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''' הָאָמוּר כָּן – לְמִיתָה;
וּמַה '''&quot;וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''' הָאָמוּר כָּן – בְּמוּעָד וְלֹא בְּתָם, אַף &quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּמוּעָד וְלֹא בְּתָם.
מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בְּחִדּוּשׁ – הֶחֱזִירוֹ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ!

{{הע-שמאל|המילה &quot;שור&quot; חוזרת שבע פעמים בפס' כח-לב. הדרשן משתמש בעובדה זו כדי לזכור את רשימת השוורים [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ז|שבב&quot;ק ד ז]] (בתוספת 'שור שאין לו בעלים') ארבעת האחרונים פטורים מן המיתה לדעת ר' יהודה. לפי הדרשה גם משנה ח שם היא לדעת ר' יהודה, וכן גם [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ד#ו|בתוספתא ב&quot;ק ד ו.]]}}'שׁוֹר' 'שׁוֹר' שֶׁבַע פְּעָמִים: שׁוֹר הָאִשָּׁה, שׁוֹר הַיְּתוֹמִים, שׁוֹר הָאַפִּטְרוֹפִין, 
שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַקֹּדֶשׁ, וְשׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְשֶׁאֵין לוֹ בְּעָלִים – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין מִיתָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ וְשֶׁאֵין לוֹ בְּעָלִים – פְּטוּרִין מִן הַמִּיתָה;
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהוּעַד בִּבְעָלָיו&quot; (פסוק כט) – אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָלִים – חַיָּב מִיתָה, אֶת שֶׁאֵין לוֹ בְּעָלִים – פָּטוּר מִן הַמִּיתָה!
יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲפִילּוּ שׁוֹר הֶדְיוֹט שֶׁהֵמִית, לֹא הִסְפִּיקוּ לְעָמְדוֹ בַּדִּין עַד שֶׁהִקְדִּישׁוֹ בְּעָלָיו, 
וְכֵן שׁוֹר גֵּר שֶׁמֵּת, לֹא הִסְפִּיקוּ לְעָמְדוֹ בַּדִּין עַד שֶׁמֵּת הַגֵּר;
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית&quot; {{ממ|שמות|כא|כט}} – אֶת שֶׁשָּׁוַת הֲמָתָתוֹ לְהַעֲדָתוֹ בְּבֵית דִּין חַיָּב, 
וְשֶׁלֹּא שָׁוַת הֲמָתָתוֹ לְהַעֲדָתוֹ בְּבֵית דִּין פָּטוּר.
}}

===פסוק לג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם חופר הבור השתמש ברשות הרבים וגרם למכשול שם – הוא חייב, כי אין רשות להפריע לרבים, מקום שהבהמות עוברות בו; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ה|ב&quot;ק ה ה.]] וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ב|תוספתא ב&quot;ק ו ב.]]}}'''&quot;וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר&quot;''' {{ב|הֲרֵי זֶה|&quot;כי יפתח&quot;}} בָּא לְלַמֵּד עַל הַחוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לִפְתֹּחַ אֲבָל יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לַחְפֹּר, וְיֵשׁ לָהּ רְשׁוּת לַבְּהֵמָה לְהַלֵּךְ.
{{ב|וְעַל הַחוֹפֵר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים|&quot;כי יכרה&quot;}} וּפָתוּחַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ,
שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לַחְפֹּר אֲבָל יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לִפְתֹּחַ, וְיֵשׁ לָהּ רְשׁוּת לַבְּהֵמָה לְהַלֵּךְ.
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בִּבְהֵמָה, שֶׁאִם הִזִּיקָה כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – פָּטוּר עָלֶיהָ;
יָכוֹל אִם הֻזְּקָה כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים יְהֵא פָּטוּר עָלֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר&quot;'''.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין יא.]]
בתוך רשותו יש לאדם זכות לחפור כרצונו ואינו חייב לפצות את בעלי הבהמות שנפלו לבורו.
אדם אחראי על בור הנמצא ברשותו אפילו אם הוא לא היה מעורב בכרייתו, אלא הבור הגיע אליו בדרך כלשהי.}}אֵין לִי אֶלָּא הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה; פָּתַח וְלֹא כָּרָה, כָּרָה וְלֹא פָּתַח – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִפְתַּח... אוֹ כִּי יִכְרֶה&quot;'''.
יָכוֹל אַף הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר&quot; {{ממ|שמות|כב|ד}} –
מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁהוּא חוּץ מֵרְשׁוּתוֹ – כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁהוּא, חוּץ מֵרְשׁוּתוֹ.
'''&quot;כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת שֶׁיָּרַשׁ וְלָקַח וְשֶׁנִּתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot;, לְרַבּוֹת אֶת שֶׁיָּרַשׁ וְלָקַח וְשֶׁנִּתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה.
יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּא לִרְשׁוּתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר&quot;'''.

{{הע-שמאל|השואל את הבור וכן שאר השומרים – חייבים על הנזקים שנגרמים בזמן שהבור ברשותם, והשוו לעיל פס' כט.
לעניין חריצין ונעיצין (גדרות חפורות או המונחות מעל לקרקע) – ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ה|ב&quot;ק ה ה.]]}}אֵין לִי אֶלָּא הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא יְכַסֶּנּוּ&quot;''' –
אֶת שֶׁדֶּרֶךְ כִּסּוּיוֹ עָלָיו, לְרַבּוֹת שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר.
'''&quot;כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא בּוֹר;
מִנַּיִן לְרַבּוֹת חֲרִיצִין שֶׁהֵן עֲמֻקִּין י' טְפָחִים וּנְעִיצִין עֲמֻקִּין י' טְפָחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בּוֹר&quot;'''.
יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ עֹמֶק י' טְפָחִים, וְיֵשׁ בּוֹ לְהָמִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בּוֹר&quot;'''.
מַה בּוֹר מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֹמֶק י' טְפָחִים וְיֵשׁ בּוֹ לְהָמִית – כָּךְ כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ י' טְפָחִים וְיֵשׁ בּוֹ לְהָמִית.

{{הע-שמאל|בעל הבור חייב גם על נזקים שנגרמו לבהמה – אפילו אם לא מתה,  שנאמר &quot;כסף ישיב לבעליו&quot; והשוו את הדיון לזה דלעיל פס' לא.}}יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב בְּנִזְקוֹ? וְדִין הוּא: מָה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵין חַיָּב עַל אֵבָרָיו –
זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו? אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ וְחַיָּב עַל אֵבָרָיו!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת?
אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת, תֹּאמַר בָּזֶה שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו&quot;, לְרַבּוֹת אֶת הַנְּזָקִין.

{{הע-שמאל|ראו דרשה דומה לעיל פס' כו: &quot;איש&quot; אינו בהכרח מוציא אשה, אלא מוציא קטן או הקדש. כאן הוא גם מכניס בור של שותפים; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ו|ב&quot;ק ה ו.]] הדרשה צמודה לסדר המשנה.}}'''&quot;כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יְשַׁלֵּם&quot;, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;אִישׁ&quot;'''? פְּרָט לְקָטָן; '''&quot;אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ; '''&quot;אִישׁ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הַשְּׁנַיִם.
בּוֹר שֶׁל שְׁנַיִם, אֶחָד מְכַסֶּה וְאֶחָד מְגַלֶּה – הַמְּגַלֶּה חַיָּב! כִּסָּהוּ עַד שֶׁעָמַד – וְנִתְגַּלָּה, רָאָהוּ וְלֹא כִּסָּהוּ – הֲרֵי זֶה חַיָּב!
כִּסָּהוּ וְהָלַךְ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְגַּלָּה לְאַחַר כֵּן – פָּטוּר!
'''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;''' פְּרָט לְשׁוֹר שֶׁהִרְתִּיעַ מִקּוֹל הַבִּירָה וְנָפַל לַבּוֹר; שֶׁלְּפָנָיו – חַיָּב, וְשֶׁלְּאַחֲרָיו – פָּטוּר.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו|תוספתא ב&quot;ק ו א.]]
דרשה הפוטרת את בעל הבור מנזקים לאדם שנפל לבור, או לכלים ולרתמות שהיו על השור ועל החמור. את הדין עצמו ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ו|בב&quot;ק ה סוף ו.]]}}שׁוֹר שֶׁדָּחַף אֶת חֲבֵרוֹ וְנָפַל לַבּוֹר וּמֵת – בַּעַל הַשּׁוֹר חַיָּב וּבַעַל הַבּוֹר פָּטוּר.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בְּמוּעָד – זֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה; בְּתָם – בַּעַל הַבּוֹר מְשַׁלֵּם שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וּבַעַל הַשּׁוֹר רְבִיעַ!
'''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? אִם לְלַמֵּד עַל אָדָם, שֶׁפָּטוּר –
הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;, אֶת שֶׁהַמֵּת שֶׁלּוֹ, יָצָא אָדָם שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;'''? '''שׁוֹר''', וְלֹא כֵּלָיו, '''חֲמוֹר''', וְלֹא כֵּלָיו.
מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵלָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ, אוֹ חֲמוֹר וְכֵלָיו וְנִתְקָרְעוּ – חַיָּב עַל נִזְקֵי בְּהֵמָה וּפָטוּר עַל נִזְקֵי כֵּלִים.
אוֹ הוּטְחוּ כֵּלִים עַל קַרְקַע – הֲרֵי זֶה חַיָּב! {{ב|(על נזקי בהמה ופטור על נזקי כלים)|נראה כאשגרת סופר מלמעלה}}

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ז|ב&quot;ק ה ז.]]
להשוואה בין שור לבור, שאין ביניהם היררכיה ברורה ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#יד|תוספתא ב&quot;ק ו יד.]]}}'''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר וַחֲמוֹר הַמְּיֻחָדִין; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר?
וְדִין הוּא: מָה הַשּׁוֹר, {{ב|שֶׁאֵין מוּעָד לְעוֹלָם|לא תמיד הוא מועד ומסוכן}} – עָשָׂה בּוֹ שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר;
בּוֹר, {{ב|שֶׁמּוּעָד לְעוֹלָם|שהוא מסוכן תמיד}} – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹר, שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק – תֹּאמַר בְּבוֹר, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;''', לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ז|תוספתא ב&quot;ק ו ז.]]
להגבלת האחריות לבור ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ו|ב&quot;ק ה ו.]]}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר כָּאן '''שׁוֹר חֲמוֹר''' וְנֶאֱמַר לְעִנְיַן שַׁבָּת &quot;שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ה|יד}};
מַה שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ הָאֲמוּרִים לְעִנְיַן שַׁבָּת, עָשָׂה שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר –
אַף '''שׁוֹר וַחֲמוֹר''' הָאֲמוּרִים כֵּן לְעִנְיַן נְזָקִין – נַעֲשֶׂה שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;'''? '''שׁוֹר''' וְלֹא בֵּן וְלֹא בַּת, '''חֲמוֹר''' וְלֹא עֶבֶד וְלֹא אָמָה.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה שׁוֹר, שֶׁאֵין מוּעָד לְעוֹלָם – הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל הַבֵּן וְעַל הַבַּת עַל הָעֶבֶד וְעַל הָאָמָה,
בּוֹר, שֶׁמּוּעָד לְעוֹלָם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל הַבֵּן וְעַל הַבַּת וְעַל הָעֶבֶד וְעַל הָאָמָה?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹר, שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק – תֹּאמַר בְּבוֹר, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;''' – '''שׁוֹר''' וְלֹא בֵּן וְלֹא בַּת, '''חֲמוֹר''' וְלֹא עֶבֶד וְלֹא אָמָה.

{{הע-שמאל|הדחיה של הקל וחומר והדרשה על &quot;כסף ישיב לבעליו&quot; הופיעה בפסוק הנוכחי, וחזרה כאן לפי סדר הפסוק.}}יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב בְּנִזְקוֹ? דִּין הוּא: מָה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ חַיָּב עַל אֵבָרָיו –
זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו?
אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ וְחַיָּב עַל אֵיבָרָיו.
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת; תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵן מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת?
אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת.
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת,
תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו&quot; לְרַבּוֹת אֶת הַנְּזָקִין.
}}

===פסוק לד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|סיכום הדרשות דלעיל פס' לג, המרחיבות את אחריות בעל הבור מכמה כיוונים.
אין משלם שור אחר במקום השור המת אלא בכסף, כשם שמשלם במקרה של שור שנגח שור: מחשבים את הנזק, כמה היה השור החי שווה וכמה שווה הנבלה, ונותן לבעל השור את ההפרש בכסף. אחרים מחייבים את בעל הבור להוציא מהבור את הנבלה ללא תמורה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין סוף פרשה יא.]]}}'''&quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה; '''&quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, בֵּין קָטָן וּבֵין גָּדוֹל. 
'''&quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לְרַבּוֹת אֶת שֶׁיָּרַשׁ וְלָקַח וְנִתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה.
'''&quot;כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לְרַבּוֹת הַנְּזָקִין.
'''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' – לַנִּזָּק! יָכוֹל אַף לַמַּזִּיק? אָמַרְתָּ: לֹא כָּךְ הָיָה! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' &quot;הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;? – לִגְזֵרָה שָׁוָה.
מַה '''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' הָאָמוּר כֵּן, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים 
אַף &quot;הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן (לקמן פס' לו), אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים.
וּמָה אַף &quot;הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, בְּעָלִין מִטַּפְּלִין בַּנְּבֵלָה – אַף '''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' הָאָמוּר כֵּן, בְּעָלִים מִטַּפְּלִין בַּנְּבֵלָה.
מַה &quot;הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְלֹא שׁוֹר וּנְבֵלָה תַּחַת הַשּׁוֹר 
אַף '''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' הָאָמוּר כֵּן, שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְלֹא שׁוֹר וּנְבֵלָה תַּחַת הַשּׁוֹר.
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מִנַּיִן לְבַעַל הַבּוֹר שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת שׁוֹרוֹ מִן הַבּוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת&quot;''' – גַּם אֶת הַשּׁוֹר וְגַם אֶת הַכֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו.
}}

===פסוק לה===
 {{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין משמעות לדרך המדויקת שבה פגע שור בשור אחר והמית אותו, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב,]] שנאמר &quot;ומת&quot;. אין הדבר נלמד משור שנגח אדם (פס' כח-לב), כי במקרה הנדון כאן השור אינו נסקל.}}'''&quot;וְכִי יִגֹּף&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא {{ב|נְגִיפָה;|דחיפה}} מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְגִיחָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה – כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה?
וְדִין הוּא: חִיֵּב שׁוֹר בְּאָדָם וְשׁוֹר בְּשׁוֹר; מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּאָדָם, עָשָׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה 
אַף זֶה, נַעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה!
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: מַה שּׁוֹר בְּאָדָם, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, עָשָׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה 
זֶה, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹר בְּאָדָם, שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וָמֵת&quot;''', לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה.

{{הע-שמאל|גם להרחבת דיני השור על כל בהמה חיה ועוף אין ללמוד בקל וחומר משור שנגח אדם, כי השור ההוא נסקל.
אם השור של חרש שוטה או קטן הזיק – הם פטורים מלשלם, אבל אם השור שלהם הוזק – הם מקבלים  את  הפיצוי, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ד|ב&quot;ק ד ד.]]
ההקדש אינו משלם ואינו מקבל תשלום על שור שנגח או שננגח.
הדרשן דורש פעמיים &quot;איש פרט לגבוה&quot;: הן בתחילת הדרשה, לגבי השור הנוגח, הן בסופה, לעניין שור שננגח.}}אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר? 
הוּא הַדִּין וְהוּא הַתְּשׁוּבָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי&quot;''' לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי חַיִּין.
'''&quot;אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְקָטָן. יָכוֹל לֹא יְשַׁלֵּם עַל יְדֵי קָטָן, וְלֹא יְהֵא קָטָן מְשַׁלֵּם עַל יָדָיו? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot; לְרַבּוֹת שֶׁל חֵרֵשׁ וְשֶׁל שׁוֹטֶה וְשֶׁל קָטָן!
'''&quot;אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ. יָכוֹל יְשַׁלֵּם עַל יְדֵי הֶקְדֵּשׁ וְלֹא יְהֵא הֶקְדֵּשׁ מְשַׁלֵּם עַל יָדָיו, 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ &quot;שֶׁיַּד הַהֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה&quot; ([[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ט|שקלים ד ט]])?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ!

{{הע-שמאל|שור של גוי או של גר תושב שנגח – משלם את כל הנזק, אבל אם ננגח ע&quot;י שור של ישראל – אינו מקבל פיצוי.
הדרשה על &quot;הופיע מרבבות קדש&quot; מרמזת על ביקורת מוסרית על הדין הזה, וראו [[בבא קמא לח א]] [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמד|וספרי דברים שמד.]]}}'''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִין!|לגויים}} '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב! יָכוֹל לֹא יְשַׁלֵּם עַל יְדֵי הַגּוֹי, וְלֹא יְהֵא הַגּוֹי מְשַׁלֵּם עַל יָדָיו?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot;, לְרַבּוֹת שֶׁל גּוֹיִם, שֶׁל גֵּר תּוֹשָׁב.
יָכוֹל יְהוּ מְשַׁלְּמִין בְּתָם חֲצִי נֵזֶק, בְּמוּעָד נֵזֶק שָׁלֵם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שׁוֹר רֵעֵהוּ&quot;''' – שׁוֹר רֵעֵהוּ יוֹצֵא כַּסֵּדֶר הַזֶּה, וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִין יוֹצֵא כַּסֵּדֶר הַזֶּה.
וַעֲלֵיהֶן הוּא אוֹמֵר &quot;הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן&quot; {{ממ|דברים|לג|ב}}, הוֹפִיעַ פָּנִים כְּנֶגֶד כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם!
'''&quot;וָמֵת&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה!
'''&quot;וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי חַיִּין!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה ט|ב&quot;ק ג ט,]] וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב.]] הדוגמאות מראות שהתורה עסקה בשני שוורים שווים בערכם, כי אם שור יקר נגח שור זול חציית ערכם של השוורים עלולה לגרום לבעל השור לשלם יותר משור מועד; ואם שור זול נגח שור יקר והנבלה שווה יותר מערכו של השור המזיק עלול להיווצר מצב שבעל השור המזיק מרויח! – שתי האפשרויות הללו נדחות ולכן יש להניח ששני השוורים היו באותו הערך.}}'''&quot;וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ&quot;''' – שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז,
זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, 
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: לֹא בָּזֶה דִּבְּרָה תוֹרָה, לֹא דִּבְּרָה אֶלָּא בְּשֶׁאֵין נְבֵלָה יָפָה כְּלוּם.
וְהָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן&quot;'''? אַף אֶת {{ב|הַפְּחוֹת|הפחת, ירידת הערך}} יֶחֱצוּן:
שׁוֹר יָפֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים, וְאֵין הַנְּבֵלָה שָׁוָה כְּלוּם 
יְהֵא זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת וִיהֵא זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת?
וְכִי לָמָּה יָצָא מוּעָד, לְהַחְמִיר עָלָיו אוֹ לְהָקֵל עָלָיו? הֱוֵי אוֹמֵר לְהַחְמִיר עָלָיו! 
וּמַה מוּעָד, שֶׁיָּצָא לְהַחְמִיר עָלָיו, אֵין מְשַׁלֵּם יַתִּיר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק,
תָּם, שֶׁיָּצָא לְהָקֵל עָלָיו – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם יָתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק? לֹא דִּבְּרָה תוֹרָה אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם שָׁוִין.
שׁוֹר יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָנֶה, וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז,
יְהֵא זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת? 
הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהַמַּזִּיק נִשְׂכָּר בְּכָל מָקוֹם, שֶׁיְּהֵא נִשְׂכָּר כֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot; – בְּעָלִין מְשַׁלְּמִין וְאֵין הַבְּעָלִין נִשְׂכָּרִין! 
שׁוֹר יָפֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז,
זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ&quot;''' וַדַּאי?

{{הע-שמאל|כאן המשך דבריו של ר' מאיר:  בעלי שני השוורים מחלקים ביניהם שוה בשוה את הפחת שנגרם בגלל הנגיחה. ההתחשבנות אינה בשור מול שור אלא בכסף, לאחר שמכרו את השור המזיק ואת השור הניזק.}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן&quot;'''? 
מְחַצְּצִין אֶת הַמִּיתָה בֵּינֵיהֶן
כַּמָּה נָטְלָה מִיתָה? – מָאתַיִם זוּז, זֶה נוֹטֵל מָנֶה וְזֶה נוֹטֵל מָנֶה.
'''&quot;וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁשָּׁמִין לַנִּזָּק בְּכֶסֶף וְלַמַּזִּיק בְּכֶסֶף, מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן.

{{הע-שמאל|גם אם השור המותקף לא מת חל הדין הנ&quot;ל, שנאמר &quot;את כספו&quot;. הדרשה דוחה נסיונות ללמוד את הכלל הזה בק&quot;ו מגנב או מתשלומי אדם שהזיק לחברו, או לעבד.
בכתב היד מופיע כאן ציטוט מפס' לד, בר לבב טוענת שהציטוט מהפסוק הנדון מתאים יותר לדרשה.}}אֵין לִי אֶלָּא עַל כֻּלּוֹ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת אֵבָרָיו? וְדִין הוּא: מַה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵין חַיָּב עַל אֵיבָרָיו –
זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו?
אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ וְחַיָּב עַל אֵבָרָיו!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת?
אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת, תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת?
תַּלְמוּד לוֹמַר ['''&quot;אֶת כַּסְפּוֹ&quot;'''] (&quot;כסף ישיב לבעליו&quot;), לְרַבּוֹת אֶת הַנְּזָקִין!

{{הע-שמאל|המקסימום שניתן לגבות כשהנוגח הוא שור תם הוא ערכו של השור. 
החלוקה הפנימית מעדיפה את  הניזוק האחרון, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג|ב&quot;ק ג א.]]}}מִכָּאן אָמְרוּ: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שְׁוָרִים זֶה אַחַר זֶה – הָאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר!
כֵּיצַד? שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם, וְחָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם 
זֶה נוֹטֵל מָנֶה וְזֶה נוֹטֵל מָנֶה.
חָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם, הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה וְשֶׁלְּפָנָיו נוֹטֵל מָנֶה, וְהָרִאשׁוֹן מַפְסִיד!
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֻּלָּן הָיוּ נוֹטְלִין! אֶלָּא מַהוּ '''&quot;וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ&quot;'''?
שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם, וְחָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם –
הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו – זֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז וְזֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז.
וְחָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו חֲמִשִּׁים זוּז, 
וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים זֶה נוֹטֵל דִּינַר זָהָב וְזֶה נוֹטֵל דִּינַר זָהָב; לְפִיהֶן מְשַׁלְּמִין.
}}

===פסוק לו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדרשה הראשונה, הטוענת שההעדאה נעשית בנוכחות הבעלים בבית הדין – ראו לעיל פס' כט.}}'''&quot;אוֹ נוֹדַע&quot;''' – בְּבֵית דִּין! בַּבְּעָלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהוּעַד בִּבְעָלָיו&quot; (פס' כט).
{{ב|עֲדַאִן|עדיין}} אֲנִי אוֹמֵר: כָּאן בְּבֵית דִּין, {{ב|עֶלְיוֹן|לעיל פס' כט}} בַּבְּעָלִין. מִנַּיִן עֶלְיוֹן בְּבֵית דִּין, כָּאן בַּבְּעָלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' – '''&quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' לְמַעְלָן: מַה '''&quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' הָאָמוּר כָּאן – בְּבֵית דִּין,
אַף &quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot; הָאָמוּר לְמַעְלָן – בְּבֵית דִּין.
וּמַה &quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot; הָאָמוּר לְמַעְלָן – בְּעָלִים, אַף '''&quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' הָאָמוּר כָּאן – בְּעָלִים.

{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כט, שם נדרשת אותה טענה לעניין שור שנגח אדם; וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב, &quot;ולא ישמרנו&quot;,]] שהשומר נכנס תחת הבעלים. אבל אם לא אמר לשומר שמדובר בשור מועד – לא.
לעניין חירש שוטה וקטן – ראו לעיל פס' כט. לכאורה הביטוי &quot;שלם ישלם&quot; סותר את הדרשה הקודמת, הפוטרת חרש שוטה וקטן מתשלומים על הנזק שגרם שורם. הפתרון הוא במינוי אפוטרופוס. אם לא מונה אפוטרופוס אכן החש&quot;ו פטורים.}}'''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּעָלָיו; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם, שׂוֹכֵר וְנוֹשֵׂא שָׂכָר?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''' – אֶת שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ עָלָיו, לְהָבִיא שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם, שׂוֹכֵר וְנוֹשֵׂא שָׂכָר.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;'''? פְּרָט לְשׁוֹאֵל שֶׁשְּׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא תָּם וְנִמְצָא מוּעָד.
מִנַּיִן הוּעַד בּוֹ בִּפְנֵי שׁוֹאֵל הֲרֵי זֶה מוּעָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;'''.
'''&quot;לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''' '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''' שְׁנֵי פְּעָמִים – אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לְשַׁמֵּר, 
יָצְאוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לְשַׁמֵּר.
'''&quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot;''', זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ לְרַבּוֹת שֶׁלְּחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. הָא כֵּיצַד?
שׁוֹר שֶׁלְּחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח, בֵּית דִּין מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפִּין וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפִּין, 
וְאִם הִזִּיקוּ – יְהוּ חַיָּבִין לְשַׁלֵּם!

{{הע-שמאל|שור מועד שנגח שור משלם את כל הנזק. גם כאן החישוב הוא כספי, לפי ערך השור בשוק ולא בנתינת השור, וראו לעיל פס' לה.}}'''&quot;שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁמְּשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. '''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' – לַנִּיזָק!
יָכוֹל יְהֵא זֶה אוֹמֵר לוֹ: תֵּן לִי מֵאָה מָנֶה תַּחַת שׁוֹרִי! וְהַלָּז אוֹמֵר &quot;טוֹל שׁוֹר יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים תַּחַת שׁוֹרְךָ&quot;?
נֶאֱמַר כָּן '''&quot;תַּחַת&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;תַּחַת&quot; (פס' כד). מַה &quot;תַּחַת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים, 
אַף '''&quot;תַּחַת&quot;''' הָאָמוּר כָּן – אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים.
'''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' – מִטַּפֵּל בַּנְּבֵלָה עַד שֶׁיַּמְצִיאֶהָ לּוֹ.
}}

===פסוק לז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דרשה לפי האמור לעיל פס' א בדעת  ר' ישמעאל &quot;כל אחד ואחד יתרבה במקומו&quot;. כאן נאמר &quot;ישלם&quot;, והמילה 'איש' נדרשת לעניין מכירה לעבד (להלן [[שמות כב ב]].)}}'''&quot;כִּי יִגְנֹב אִישׁ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְשַׁלֵּם&quot;''', בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;אִישׁ&quot;'''? לְעִנְיָן שֶׁלְּמַטָּה: הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָה!
'''&quot;שׁוֹר אוֹ שֶׂה&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר וְשֶׂה הַמְּיֻחָדִין; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַכִּלְאַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ שֶׂה&quot;'''.

{{הע-שמאל|הדרשן ממעט את כל החיות והבהמות חוץ משור ושה מדין תשלומי ארבעה וחמישה, בניגוד לדרשה הרגילה &quot;לעשות שאר בהמה חיה ועוף כשור&quot; (לעיל פס' כח, פס' כט, פס' לה); וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז|ב&quot;ק ז א,]] [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ה|ותוספתא ב&quot;ק ז ה.]]
בר לבב מתקנת מ&quot;בהמה טהורה&quot; ל&quot;חיה טהורה&quot;, כדי לתת משמעות לדרשה &quot;שור ולא חיה&quot; שבהמשך.}} יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַכּוֹי? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה&quot;''' – אֶת שֶׁכֻּלּוֹ שֶׂה! 
יָצָא זֶה, שֶׁאֵין כֻּלּוֹ שֶׂה.
'''&quot;וּטְבָחוֹ&quot;''', לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּתַשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, שֶׁעָשָׂה בָּהֶן בְּהֵמָה טְמֵאָה כִּטְהוֹרָה; יָכוֹל אַף זֶה כֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ&quot;''', יָצָאת בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁאֵין לָהּ טְבִיחָה!
מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁאֵין לָהּ טְבִיחָה – וּמֵבִיא אֶת [הַחַיָּה] (הבהמה) הַטְּהוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ טְבִיחָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שׁוֹר&quot;''' וְלֹא חַיָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה בְּהֵמָה, שֶׁאֵינָהּ בְּמִצְוַת כִּסּוּי, הֲרֵי הִיא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה;
חַיָּה, שֶׁהִיא בְּמִצְוַת כִּסּוּי, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שׁוֹר&quot;''' וְלֹא חַיָּה.
'''&quot;שֶׂה&quot;''' וְלֹא עוֹפוֹת! שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה בְּהֵמָה, שֶׁאֵינָהּ בְּ'אִם עַל הַבָּנִים', הֲרֵי הִיא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה;
עוֹף, שֶׁהוּא בְּ'אִם עַל הַבָּנִים', אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שֶׂה&quot;''', וְלֹא עוֹפוֹת.

{{הע-שמאל|הגונב הוא שטובח או מוכר, או שאומר לאחרים לטבוח או למכור כאילו הוא בעל הבהמה. מכירה היא בעד כסף, ולא נתינה במתנה.}}'''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא טְבָחוֹ וּמְכָרוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ אָמַר לַאֲחֵרִים לְטוֹבְחוֹ וַאֲפִילּוּ אָמַר לַאֲחֵרִים לְמוֹכְרוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;'''.
יָכוֹל אֲפִילּוּ טְבָחוּהוּ אֲחֵרִין שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וַאֲפִילּוּ מְכָרוּהוּ אֲחֵרִין שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;''' – הַגּוֹנֵב, עַד שֶׁיְּהֵא טוֹבֵחַ וּמוֹכֵר.
יָכוֹל הַגּוֹנֵב וְנוֹתֵן בְּמַתָּנָה, הַגּוֹנֵב וְשׁוֹלֵחַ {{ב|סִבְלוֹנוֹת לְבֵית חָמִיו,|מעין מוהר}} יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;''', כֹּל שֶׁדֶּרֶךְ מְכִירָה!

{{הע-שמאל|הגנב לא גנב כדי לפרוע חוב שהיה לו ולא התכוון להחזיר לבעל השור כסף כתשלום על שורו. אם הגנב ירש את נכסי הנגנב ואחר כך טבח או מכר את הגניבה, או שמכר חלק מהגניבה ולא את כולה – אינו משלם ארבעה וחמישה, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב]] &quot;מכירה – כולה&quot;.}}יָכוֹל אֲפִילּוּ גָּנַב וְהִקִּיף, גָּנַב וְהֶחְלִיף, גָּנַב וּפָרַע בְּחוֹבוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ מְכָרוֹ&quot;'''.
יָכוֹל גָּנַב וְיָרַשׁ וְאַחַר כָּךְ טָבַח, גָּנַב וְהִקְדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ טָבַח, יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;'''. מַה גְּנֵבָה, שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ – אַף טְבִיחָה וּמְכִירָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ! 
יָצָא זֶה, שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ.
יָכוֹל מְכָרָהּ חוּץ מִיָּדָהּ וְחוּץ מֵרַגְלָהּ, חוּץ מִקַּרְנָהּ וְחוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ, יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;'''; מַה טְּבִיחָה – כֻּלָּהּ, אַף מְכִירָה – כֻּלָּהּ.

{{הע-שמאל|הגונב קדשים חייב גם כרת, כמועל, ופטור מתשלומי ארבעה וחמישה, שנאמר &quot;תחת השור&quot;.}}יָכוֹל הַגּוֹנֵב אֶת הַקֳּדָשִׁים וּמוֹכְרָן יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;'''.
מַה טְּבִיחָה, שֶׁאֵין חַיָּבִין כָּרֵת עַל טְבִיחָתָהּ – אַף מְכִירָה, שֶׁאֵין חַיָּבִין כָּרֵת עַל מְכִירָתָהּ, יָצְאוּ קֳדָשִׁים.
אוֹ: מַה טְּבִיחָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אֲכִילָה – אַף מְכִירָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אֲכִילָה – וְיָצְאוּ חֻלִּין?
כְּשֶׁאַתָּה בָּא לְדֶרֶךְ זוֹ אֵין כֵּן אֶלָּא קֳדָשִׁים, וּכְשֶׁאַתָּה בָּא לְדֶרֶךְ זוֹ אֵין כֵּן אֶלָּא חֻלִּין!
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;תַּחַת&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;תַּחַת&quot; (פס' לו); 
מַה &quot;תַּחַת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, פְּרָט לְגָבוֹהַּ – אַף '''&quot;תַּחַת&quot;''' הָאָמוּר כָּאן, פְּרָט לְגָבוֹהַּ.

{{הע-שמאל|הגנב נידון כאילו הוא מקפיד על שאר המצוות: אינו אוכל טריפה או שור הנסקל, אינו מועל וכו'. אין משמעות לטביחת הבהמה הטריפה. לכן מתקנת כאן בר לבב &quot;ומכרה&quot; ולא &quot;וטבחה&quot;.
המיעוטים הללו הם כי מדובר בגזירת מלך שאין לה טעם ממשי.
התשלומים של ארבעה וחמישה, כמו שאר התשלומים בפרשה – הם בכסף ולא בבהמות.}}יָכוֹל הַגּוֹנֵב טְרֵפָה [וּמְכָרָהּ] (וטבחה), יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;''', מְכִירָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֲכִילָה. יָצְתָה טְרֵפָה שֶׁאֵין לִטְבִיחָתָהּ אֲכִילָה.
יָכוֹל הַגּוֹנֵב שׁוֹר הַנִּסְקָל וְהַשּׁוֹחֵט בְּנֵי חֻלִּין בִּפְנִים יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;''', טְבִיחָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ מְכִירָה. יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין לִטְבִיחָתָן מְכִירָה.
'''&quot;חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה&quot;''' – גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא!
יָכוֹל יְהֵא זֶה אוֹמֵר לוֹ: &quot;תֵּן לִי מֵאָה מָנֶה תַּחַת שׁוֹרִי&quot;, 
וְהַלָּז אוֹמֵר לוֹ: &quot;טֹל חֲמִשָּׁה שְׁוָרִין בְּנֵי חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה סְלָעִין תַּחַת שׁוֹרְךָ&quot;?
נֶאֱמַר כָּן '''&quot;תַּחַת&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;תַּחַת&quot; (פס' כד); מַה &quot;תַּחַת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים –
אַף כָּאן, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים!
}}</text>
      <sha1>e3ylyvy282i6x27kstu5wfoerz1hs25</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1716137</id>
    <revision>
      <id>3017415</id>
      <parentid>2955624</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:00:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סדר חופה */</comment>
      <origin>3017415</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7971" sha1="s92wpqy9qecwnix4ew4xyp21ivmf956" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==מי אדיר==
[בָּרוּךְ הַבָּא]

מִי {{סי|אַ}}דִּיר עַל הַכֹּל{{ש}}
מִי {{סי|בָּ}}רוּךְ עַל הַכֹּל{{ש}}
מִי {{סי|גָּ}}דוֹל עַל הַכֹּל{{ש}}
מִי {{סי|דָּ}}גוּל עַל הַכֹּל
{{רפרן|הוּא יְבָרֵךְ אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה}}

[בְּרוּכָה הַבָּאָה]

מִי בָּן שִׂיחַ שׁוֹשַׁן חוֹחִים{{ש}}
אַהֲבַת כַּלָּה מְשׂוֹשׂ דּוֹדִים
{{רפרן|הוּא יְבָרֵךְ אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=20}}&lt;/noinclude&gt;
==סדר חופה==
{{הור|הרב המסדר את הקידושין מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת, וְהִתִּיר לָנוּ אֶת אֶת הַנְּשׁוּאוֹת לָנוּ עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין.

{{הור|החתן אומר לפני הקידושין:}}{{ש}}
הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּטַבַּעַת זוֹ, כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.

{{הור|אחרי הקידושין קוראים את הכתובה ומוסרים אותה לכלה, ואחר כך מברכים שבע ברכות על כוס שני:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הָאָדָם.

שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ.

שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה, דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחֲוָה, וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה.&lt;noinclude&gt;

==ברכת המזון ושבע ברכות לסעודת נישואין==
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ  וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃{{ממס|תהלים קכו}}

{{הור|מזמנים על הכוס.}}

{{הור|המזמן:}} רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ!

{{הור|המסובים עונים והמזמן חוזר:}}{{ש}}
יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}

{{#קטע:דוי הסר|1}}

{{הור|המזמן:}}{{ש}} בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁמְחָה בִּמְעוֹנוֹ וְשֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.

{{הור|המסובים עונים והמזמן חוזר:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁמְחָה בִּמְעוֹנוֹ וְשֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז1|ברהמז2}}

{{הור|אחר כך מברכים שבע ברכות על כוס שני:}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הָאָדָם.

שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ.

שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה, דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחֲוָה, וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה.

{{הור|המזמן מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.</text>
      <sha1>s92wpqy9qecwnix4ew4xyp21ivmf956</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017416</id>
      <parentid>3017415</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:01:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3017416</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7935" sha1="274pdkc7a06mnefptm0h48uuin3hdv8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==מי אדיר==
[בָּרוּךְ הַבָּא]

מִי {{סי|אַ}}דִּיר עַל הַכֹּל{{ש}}
מִי {{סי|בָּ}}רוּךְ עַל הַכֹּל{{ש}}
מִי {{סי|גָּ}}דוֹל עַל הַכֹּל{{ש}}
מִי {{סי|דָּ}}גוּל עַל הַכֹּל
{{רפרן|הוּא יְבָרֵךְ אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה}}

[בְּרוּכָה הַבָּאָה]

מִי בָּן שִׂיחַ שׁוֹשַׁן חוֹחִים{{ש}}
אַהֲבַת כַּלָּה מְשׂוֹשׂ דּוֹדִים
{{רפרן|הוּא יְבָרֵךְ אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה}}
==סדר חופה==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|הרב המסדר את הקידושין מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת, וְהִתִּיר לָנוּ אֶת אֶת הַנְּשׁוּאוֹת לָנוּ עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין.

{{הור|החתן אומר לפני הקידושין:}}{{ש}}
הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּטַבַּעַת זוֹ, כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.

{{הור|אחרי הקידושין קוראים את הכתובה ומוסרים אותה לכלה, ואחר כך מברכים שבע ברכות על כוס שני:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הָאָדָם.

שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ.

שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה, דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחֲוָה, וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה.&lt;noinclude&gt;

==ברכת המזון ושבע ברכות לסעודת נישואין==
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ  וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃{{ממס|תהלים קכו}}

{{הור|מזמנים על הכוס.}}

{{הור|המזמן:}} רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ!

{{הור|המסובים עונים והמזמן חוזר:}}{{ש}}
יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}

{{#קטע:דוי הסר|1}}

{{הור|המזמן:}}{{ש}} בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁמְחָה בִּמְעוֹנוֹ וְשֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.

{{הור|המסובים עונים והמזמן חוזר:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁמְחָה בִּמְעוֹנוֹ וְשֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז1|ברהמז2}}

{{הור|אחר כך מברכים שבע ברכות על כוס שני:}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הָאָדָם.

שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ.

שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה, דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחֲוָה, וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה.

{{הור|המזמן מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.</text>
      <sha1>274pdkc7a06mnefptm0h48uuin3hdv8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/ברית מילה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1716138</id>
    <revision>
      <id>3017418</id>
      <parentid>3017039</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:05:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3017418</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10851" sha1="pkiozx1j0w037zhbgu4oewdlydkw8xz" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סדר ברית מילה==
&lt;noinclude&gt;{{הור|כשמביאים את התינוק אומרים:}}{{ש}}
בָּרוּךְ הַבָּא. [בָּרוּך הַנִּמּוֹל לִשְׁמֹנָה.]

אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ  קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃{{ממס|תהלים סה ה}}
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|מנהג ארץ ישראל שהאב אומר והקהל חוזר אחריו:}}
{{מר|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃}}
{{מר|יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָך. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃}}
{{מר|יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָך. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃}}
{{מר|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}}אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃}}
{{מר|אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}}אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃}}
{{סוף}}
{{הור|המוהל אומר:}} {{ש}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי׃ לָכֵן אֱמֹר, הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר כה#כה י|במדבר כה י-יב}}

{{הור|מניחים את התינוק על הכסא של אליהו ואומרים:}}{{ש}}
זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב.

{{הור|המוהל אומר:}}{{ש}}
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} {{ש}}
שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי׃{{ממס|תהלים קיט קסו}}{{ש}}
אֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, עֲמֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי. {{ש}}
שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ. {{ש}}
שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב׃{{ממס|תהלים קיט קסב}}{{ש}}
שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃{{ממס|תהלים קיט קסה}}{{ש}}
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃{{ממס|תהלים סה ה}}{{ש}}
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.{{ממס|בראשית יז א}}{{ש}}
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁצִּוָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל.

{{הור|והאב אומר:}}{{ש}}
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁצִּוַּנִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל אֶת בְּנִי.

{{הור|המוהל:}}{{ש}}
בְּרִית קֹדֶשׁ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה.

{{הור|האב:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|מנהג ארץ ישראל שהאב מברך שהחיינו (בחו&quot;ל יש נוהגים לברכה כשמל בעצמו בנו הבכור):}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
{{סוף}}
{{הור|הקהל:}} {{ש}}
כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.

{{הור|ברכות:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֺדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ, צַוֵּה{{הערה|נ&quot;א: צִוָּה}} לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּחַת, לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ כּוֹרֵת הַבְּרִית.

{{הור2|כשאומר {{צ|בדמיך חיי}} נותנים לתינוק מהיין. את המילים המודגשות הקהל אומר בקול והמברך חוזר אחריהם.}}
אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ,{{ש}}וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: {{פבפ|ז|ז}}{{ש}}יִשְׂמַח הָאָב בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָהּ.{{ש}} כַּכָּתוּב: יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ׃{{ממס|משלי כג כה}}{{ש}}וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, '''וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי׃'''{{ממס|יחזקאל טז ו}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׃ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק׃ וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קה#קה ח|תהלים קה ח-י}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים׃{{ממס|בראשית כא ד}} {{ש}}'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃''' {{ש}}{{פבפ|ז|ז}} – זֶה הַקָּטֹן גָדוֹל יִהְיֶה. {{ש}}'''כְּשֵׁם שֶׁנִכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.'''

{{הור|המוהל אומר:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיֶּלֶד רַךְ הַנִּמּוֹל {{פבפ|ז|ז}} וְיִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, בַּעֲבוּר שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית. וּכְשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|תפילה לאבי הבן:}}{{ש}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְרֻצֶּה וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיהוּ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שְׁלַח עַל יְדֵי מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה לִבְנִי הַנִּמּוֹל עַתָּה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְשֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ פָּתוּחַ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. וְתֵן לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, חַיִּים שֶׁל יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה. אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן.&lt;/noinclude&gt;

{{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==גאולה לברית מילה==
{{:יום ליבשה}}

==ברכת המזון לסעודת ברית מילה==
{{הור2|ברכת המזון לסעודת ברית מילה, עם פיוטים והוספות לפני מנהג פולין, הרווח בארץ ישראל. לברכת המזון לברית מילה לפי מנהג אשכנז המערבי ראו [[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|כאן]].}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|שיר המעלות}}{{הור2|מזמנים על הכוס.}}

{{הור|המזמן:}} רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ! {{הור1|או|רַבּוֹתַי, מִיר וֶועלְן בֶּענְטְשֶׁען!}} 

{{:נודה לשמך בתוך אמוני}}

{{הור|המזמן:}}{{ש}}בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.

{{הור|המסובים עונים והמזמן חוזר:}}{{ש}}בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז1}}
===הרחמן לברית מילה===
{{:הרחמן לברית מילה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז2}}

==שינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>pkiozx1j0w037zhbgu4oewdlydkw8xz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017419</id>
      <parentid>3017418</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:06:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3017419</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10851" sha1="thasxngx2b73q0w0v2qdbutv35z4q2p" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סדר ברית מילה==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|כשמביאים את התינוק אומרים:}}{{ש}}
בָּרוּךְ הַבָּא. [בָּרוּך הַנִּמּוֹל לִשְׁמֹנָה.]

אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ  קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃{{ממס|תהלים סה ה}}
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|מנהג ארץ ישראל שהאב אומר והקהל חוזר אחריו:}}
{{מר|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃}}
{{מר|יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָך. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃}}
{{מר|יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָך. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃}}
{{מר|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}}אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃}}
{{מר|אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}}אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃}}
{{סוף}}
{{הור|המוהל אומר:}} {{ש}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי׃ לָכֵן אֱמֹר, הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר כה#כה י|במדבר כה י-יב}}

{{הור|מניחים את התינוק על הכסא של אליהו ואומרים:}}{{ש}}
זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב.

{{הור|המוהל אומר:}}{{ש}}
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} {{ש}}
שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי׃{{ממס|תהלים קיט קסו}}{{ש}}
אֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, עֲמֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי. {{ש}}
שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ. {{ש}}
שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב׃{{ממס|תהלים קיט קסב}}{{ש}}
שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃{{ממס|תהלים קיט קסה}}{{ש}}
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃{{ממס|תהלים סה ה}}{{ש}}
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.{{ממס|בראשית יז א}}{{ש}}
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁצִּוָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל.

{{הור|והאב אומר:}}{{ש}}
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁצִּוַּנִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל אֶת בְּנִי.

{{הור|המוהל:}}{{ש}}
בְּרִית קֹדֶשׁ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה.

{{הור|האב:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|מנהג ארץ ישראל שהאב מברך שהחיינו (בחו&quot;ל יש נוהגים לברכה כשמל בעצמו בנו הבכור):}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
{{סוף}}
{{הור|הקהל:}} {{ש}}
כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.

{{הור|ברכות:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֺדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ, צַוֵּה{{הערה|נ&quot;א: צִוָּה}} לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּחַת, לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ כּוֹרֵת הַבְּרִית.

{{הור2|כשאומר {{צ|בדמיך חיי}} נותנים לתינוק מהיין. את המילים המודגשות הקהל אומר בקול והמברך חוזר אחריהם.}}
אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ,{{ש}}וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: {{פבפ|ז|ז}}{{ש}}יִשְׂמַח הָאָב בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָהּ.{{ש}} כַּכָּתוּב: יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ׃{{ממס|משלי כג כה}}{{ש}}וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, '''וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי׃'''{{ממס|יחזקאל טז ו}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׃ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק׃ וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קה#קה ח|תהלים קה ח-י}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים׃{{ממס|בראשית כא ד}} {{ש}}'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃''' {{ש}}{{פבפ|ז|ז}} – זֶה הַקָּטֹן גָדוֹל יִהְיֶה. {{ש}}'''כְּשֵׁם שֶׁנִכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.'''

{{הור|המוהל אומר:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיֶּלֶד רַךְ הַנִּמּוֹל {{פבפ|ז|ז}} וְיִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, בַּעֲבוּר שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית. וּכְשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|תפילה לאבי הבן:}}{{ש}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְרֻצֶּה וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיהוּ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שְׁלַח עַל יְדֵי מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה לִבְנִי הַנִּמּוֹל עַתָּה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְשֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ פָּתוּחַ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. וְתֵן לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, חַיִּים שֶׁל יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה. אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן.&lt;noinclude&gt;

{{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==גאולה לברית מילה==
{{:יום ליבשה}}

==ברכת המזון לסעודת ברית מילה==
{{הור2|ברכת המזון לסעודת ברית מילה, עם פיוטים והוספות לפני מנהג פולין, הרווח בארץ ישראל. לברכת המזון לברית מילה לפי מנהג אשכנז המערבי ראו [[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|כאן]].}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|שיר המעלות}}{{הור2|מזמנים על הכוס.}}

{{הור|המזמן:}} רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ! {{הור1|או|רַבּוֹתַי, מִיר וֶועלְן בֶּענְטְשֶׁען!}} 

{{:נודה לשמך בתוך אמוני}}

{{הור|המזמן:}}{{ש}}בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.

{{הור|המסובים עונים והמזמן חוזר:}}{{ש}}בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז1}}
===הרחמן לברית מילה===
{{:הרחמן לברית מילה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז2}}

==שינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>thasxngx2b73q0w0v2qdbutv35z4q2p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017420</id>
      <parentid>3017419</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:07:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3017420</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10862" sha1="1e11hcvzq4knvrzmzo0vxr7qci9owre" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סדר ברית מילה==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|כשמביאים את התינוק אומרים:}}{{ש}}
בָּרוּךְ הַבָּא. [בָּרוּך הַנִּמּוֹל לִשְׁמֹנָה.]

אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ  קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃{{ממס|תהלים סה ה}}
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|מנהג ארץ ישראל שהאב אומר והקהל חוזר אחריו:}}
{{מר|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃}}
{{מר|יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָך. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃}}
{{מר|יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָך. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃}}
{{מר|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}}אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃}}
{{מר|אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}}אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃}}
{{סוף}}
{{הור|המוהל אומר:}} {{ש}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי׃ לָכֵן אֱמֹר, הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר כה#כה י|במדבר כה י-יב}}

{{הור|מניחים את התינוק על הכסא של אליהו ואומרים:}}{{ש}}
זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב.

{{הור|המוהל אומר:}}{{ש}}
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} {{ש}}
שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי׃{{ממס|תהלים קיט קסו}}{{ש}}
אֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, עֲמֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי. {{ש}}
שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ. {{ש}}
שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב׃{{ממס|תהלים קיט קסב}}{{ש}}
שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃{{ממס|תהלים קיט קסה}}{{ש}}
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃{{ממס|תהלים סה ה}}{{ש}}
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.{{ממס|בראשית יז א}}{{ש}}
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁצִּוָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל.

{{הור|והאב אומר:}}{{ש}}
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁצִּוַּנִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל אֶת בְּנִי.

{{הור|המוהל:}}{{ש}}
בְּרִית קֹדֶשׁ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה.

{{הור|האב:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|מנהג ארץ ישראל שהאב מברך שהחיינו (בחו&quot;ל יש נוהגים לברכה כשמל בעצמו בנו הבכור):}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
{{סוף}}
{{הור|הקהל:}} {{ש}}
כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.

{{הור|ברכות:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֺדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ, צַוֵּה{{הערה|נ&quot;א: צִוָּה}} לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּחַת, לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ כּוֹרֵת הַבְּרִית.

{{הור2|כשאומר {{צ|בדמיך חיי}} נותנים לתינוק מהיין. את המילים המודגשות הקהל אומר בקול והמברך חוזר אחריהם.}}
אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ,{{ש}}וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: {{פבפ|ז|ז}}{{ש}}יִשְׂמַח הָאָב בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָהּ.{{ש}} כַּכָּתוּב: יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ׃{{ממס|משלי כג כה}}{{ש}}וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, '''וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי׃'''{{ממס|יחזקאל טז ו}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׃ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק׃ וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קה#קה ח|תהלים קה ח-י}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים׃{{ממס|בראשית כא ד}} {{ש}}'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃''' {{ש}}{{פבפ|ז|ז}} – זֶה הַקָּטֹן גָדוֹל יִהְיֶה. {{ש}}'''כְּשֵׁם שֶׁנִכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.'''

{{הור|המוהל אומר:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיֶּלֶד רַךְ הַנִּמּוֹל {{פבפ|ז|ז}} וְיִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, בַּעֲבוּר שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית. וּכְשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|תפילה לאבי הבן:}}{{ש}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְרֻצֶּה וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיהוּ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שְׁלַח עַל יְדֵי מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה לִבְנִי הַנִּמּוֹל עַתָּה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְשֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ פָּתוּחַ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. וְתֵן לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, חַיִּים שֶׁל יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה. אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן.&lt;noinclude&gt;

{{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==גאולה לברית מילה==
{{:יום ליבשה}}

==ברכת המזון לסעודת ברית מילה==
{{הור2|ברכת המזון לסעודת ברית מילה, עם פיוטים והוספות לפני מנהג פולין, הרווח בארץ ישראל. לברכת המזון לברית מילה לפי מנהג אשכנז המערבי ראו [[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|כאן]].}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|שיר המעלות}}{{הור2|מזמנים על הכוס.}}

{{הור|המזמן:}} רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ! {{הור1|או|רַבּוֹתַי, מִיר וֶועלְן בֶּענְטְשֶׁען!}} 

{{:נודה לשמך בתוך אמוני}}

{{הור|המזמן:}}{{ש}}בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.

{{הור|המסובים עונים והמזמן חוזר:}}{{ש}}בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז1}}
===הרחמן לברית מילה===
{{:הרחמן לברית מילה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז2}}

==שינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>1e11hcvzq4knvrzmzo0vxr7qci9owre</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017422</id>
      <parentid>3017420</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:14:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברכת המזון לסעודת ברית מילה */</comment>
      <origin>3017422</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10864" sha1="sr6nzk3pb1kj1opo7ew460mwbq0e6i7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סדר ברית מילה==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|כשמביאים את התינוק אומרים:}}{{ש}}
בָּרוּךְ הַבָּא. [בָּרוּך הַנִּמּוֹל לִשְׁמֹנָה.]

אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ  קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃{{ממס|תהלים סה ה}}
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|מנהג ארץ ישראל שהאב אומר והקהל חוזר אחריו:}}
{{מר|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃}}
{{מר|יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָך. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃}}
{{מר|יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָך. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃}}
{{מר|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}}אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃}}
{{מר|אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}}אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃}}
{{סוף}}
{{הור|המוהל אומר:}} {{ש}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי׃ לָכֵן אֱמֹר, הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר כה#כה י|במדבר כה י-יב}}

{{הור|מניחים את התינוק על הכסא של אליהו ואומרים:}}{{ש}}
זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב.

{{הור|המוהל אומר:}}{{ש}}
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} {{ש}}
שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי׃{{ממס|תהלים קיט קסו}}{{ש}}
אֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, עֲמֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי. {{ש}}
שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ. {{ש}}
שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב׃{{ממס|תהלים קיט קסב}}{{ש}}
שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃{{ממס|תהלים קיט קסה}}{{ש}}
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃{{ממס|תהלים סה ה}}{{ש}}
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.{{ממס|בראשית יז א}}{{ש}}
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁצִּוָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל.

{{הור|והאב אומר:}}{{ש}}
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁצִּוַּנִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל אֶת בְּנִי.

{{הור|המוהל:}}{{ש}}
בְּרִית קֹדֶשׁ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה.

{{הור|האב:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|מנהג ארץ ישראל שהאב מברך שהחיינו (בחו&quot;ל יש נוהגים לברכה כשמל בעצמו בנו הבכור):}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
{{סוף}}
{{הור|הקהל:}} {{ש}}
כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.

{{הור|ברכות:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֺדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ, צַוֵּה{{הערה|נ&quot;א: צִוָּה}} לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּחַת, לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ כּוֹרֵת הַבְּרִית.

{{הור2|כשאומר {{צ|בדמיך חיי}} נותנים לתינוק מהיין. את המילים המודגשות הקהל אומר בקול והמברך חוזר אחריהם.}}
אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ,{{ש}}וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: {{פבפ|ז|ז}}{{ש}}יִשְׂמַח הָאָב בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָהּ.{{ש}} כַּכָּתוּב: יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ׃{{ממס|משלי כג כה}}{{ש}}וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, '''וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי׃'''{{ממס|יחזקאל טז ו}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׃ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק׃ וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קה#קה ח|תהלים קה ח-י}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים׃{{ממס|בראשית כא ד}} {{ש}}'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃''' {{ש}}{{פבפ|ז|ז}} – זֶה הַקָּטֹן גָדוֹל יִהְיֶה. {{ש}}'''כְּשֵׁם שֶׁנִכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.'''

{{הור|המוהל אומר:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיֶּלֶד רַךְ הַנִּמּוֹל {{פבפ|ז|ז}} וְיִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, בַּעֲבוּר שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית. וּכְשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|תפילה לאבי הבן:}}{{ש}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְרֻצֶּה וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיהוּ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שְׁלַח עַל יְדֵי מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה לִבְנִי הַנִּמּוֹל עַתָּה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְשֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ פָּתוּחַ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. וְתֵן לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, חַיִּים שֶׁל יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה. אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן.&lt;noinclude&gt;

{{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==גאולה לברית מילה==
{{:יום ליבשה}}

==ברכת המזון לסעודת ברית מילה==
{{הור2|ברכת המזון לסעודת ברית מילה, עם פיוטים והוספות לפני מנהג פולין, הרווח בארץ ישראל. לברכת המזון לברית מילה לפי מנהג אשכנז המערבי ראו [[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|כאן]].}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|שיר המעלות}}

{{הור2|מזמנים על הכוס.}}

{{הור|המזמן:}} רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ! {{הור1|או|רַבּוֹתַי, מִיר וֶועלְן בֶּענְטְשֶׁען!}} 

{{:נודה לשמך בתוך אמוני}}

{{הור|המזמן:}}{{ש}}בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.

{{הור|המסובים עונים והמזמן חוזר:}}{{ש}}בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז1}}
===הרחמן לברית מילה===
{{:הרחמן לברית מילה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז2}}

==שינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>sr6nzk3pb1kj1opo7ew460mwbq0e6i7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017423</id>
      <parentid>3017422</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:16:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>השלמה</comment>
      <origin>3017423</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11025" sha1="dqh09wfmjhkyjxn0ugkepa4ivsddxqk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סדר ברית מילה==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|כשמביאים את התינוק אומרים:}}{{ש}}
בָּרוּךְ הַבָּא. [בָּרוּך הַנִּמּוֹל לִשְׁמֹנָה.]

אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ  קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃{{ממס|תהלים סה ה}}
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|מנהג ארץ ישראל שהאב אומר והקהל חוזר אחריו:}}
{{מר|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃}}
{{מר|יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָך. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃}}
{{מר|יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָך. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃}}
{{מר|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}}אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃}}
{{מר|אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}}אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃}}
{{סוף}}
{{הור|המוהל אומר:}} {{ש}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי׃ לָכֵן אֱמֹר, הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר כה#כה י|במדבר כה י-יב}}

{{הור|מניחים את התינוק על הכסא של אליהו ואומרים:}}{{ש}}
זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב.

{{הור|המוהל אומר:}}{{ש}}
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} {{ש}}
שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי׃{{ממס|תהלים קיט קסו}}{{ש}}
אֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, עֲמֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי. {{ש}}
שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ. {{ש}}
שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב׃{{ממס|תהלים קיט קסב}}{{ש}}
שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃{{ממס|תהלים קיט קסה}}{{ש}}
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃{{ממס|תהלים סה ה}}{{ש}}
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.{{ממס|בראשית יז א}}{{ש}}
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁצִּוָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל.

{{הור|והאב אומר:}}{{ש}}
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁצִּוַּנִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל אֶת בְּנִי.

{{הור|המוהל:}}{{ש}}
בְּרִית קֹדֶשׁ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה.

{{הור|האב:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|מנהג ארץ ישראל שהאב מברך שהחיינו (בחו&quot;ל יש נוהגים לברכה כשמל בעצמו בנו הבכור):}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
{{סוף}}
{{הור|הקהל:}} {{ש}}
כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.

{{הור|ברכות:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֺדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ, צַוֵּה{{הערה|נ&quot;א: צִוָּה}} לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּחַת, לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ כּוֹרֵת הַבְּרִית.

{{הור2|כשאומר {{צ|בדמיך חיי}} נותנים לתינוק מהיין. את המילים המודגשות הקהל אומר בקול והמברך חוזר אחריהם.}}
אֱלֺהֵינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ,{{ש}}וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: {{פבפ|ז|ז}}{{ש}}יִשְׂמַח הָאָב בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָהּ.{{ש}} כַּכָּתוּב: יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ׃{{ממס|משלי כג כה}}{{ש}}וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, '''וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי׃'''{{ממס|יחזקאל טז ו}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׃ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק׃ וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קה#קה ח|תהלים קה ח-י}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים׃{{ממס|בראשית כא ד}} {{ש}}'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃''' {{ש}}{{פבפ|ז|ז}} – זֶה הַקָּטֹן גָדוֹל יִהְיֶה. {{ש}}'''כְּשֵׁם שֶׁנִכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.'''

{{הור|המוהל אומר:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיֶּלֶד רַךְ הַנִּמּוֹל {{פבפ|ז|ז}} וְיִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, בַּעֲבוּר שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית. וּכְשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|תפילה לאבי הבן:}}{{ש}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְרֻצֶּה וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיהוּ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שְׁלַח עַל יְדֵי מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה לִבְנִי הַנִּמּוֹל עַתָּה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְשֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ פָּתוּחַ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. וְתֵן לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, חַיִּים שֶׁל יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה. אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן.&lt;noinclude&gt;

{{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==גאולה לברית מילה==
{{:יום ליבשה}}

==ברכת המזון לסעודת ברית מילה==
{{הור2|ברכת המזון לסעודת ברית מילה, עם פיוטים והוספות לפני מנהג פולין, הרווח בארץ ישראל. לברכת המזון לברית מילה לפי מנהג אשכנז המערבי ראו [[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|כאן]].}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|שיר המעלות}}

{{הור2|מזמנים על הכוס.}}

{{הור|המזמן:}} רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ! {{הור1|או|רַבּוֹתַי, מִיר וֶועלְן בֶּענְטְשֶׁען!}} 

{{הור|המסובים והמזמן:}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}

{{:נודה לשמך בתוך אמוני}}

{{הור|המזמן:}}{{ש}}בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.

{{הור|המסובים עונים והמזמן חוזר:}}{{ש}}בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז1}}
===הרחמן לברית מילה===
{{:הרחמן לברית מילה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ברהמז2}}

==שינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>dqh09wfmjhkyjxn0ugkepa4ivsddxqk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/ברכות המצוות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1717083</id>
    <revision>
      <id>3017434</id>
      <parentid>2910322</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:37:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3017434</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9670" sha1="jhwjq1qs3y94retb2bib1np9em9bd8n" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=20}}&lt;/noinclude&gt;
=ברכת המצוות=
==סדר הפרשת תרומות ומעשרות==
{{הור|המפריש מטבל ודאי מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעְשְׂרוֹת.

{{הור|אחר כך נוטל מעט יותר ממֵאִית ואומר:}}{{ש}}
יוֹתֵר מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁיֵּשׁ כָּאן הֲרֵי הוּא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה בְּצַד צְפוֹנוֹ. אוֹתוֹ אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁיֵּשׁ כָּאן וְעוֹד תִּשְׁעָה חֲלָקִים כְּמוֹתוֹ בְּצַד צְפוֹנוֹ שֶׁל הַפֵּרוֹת הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן. אוֹתוֹ אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁעֲשִׂיתִיו מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּדְרוֹמוֹ, וְמְחֻלָּל הוּא וְחֻמְשׁוֹ עַל פְּרוּטָה בְּמַטְבֵּעַ שֶׁיִּחַדְתִּי לְחִלּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּרְבָעִי.

{{הור|לפני שפודה מעשר שני מטבל ודאי מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.

{{הור|ברכה על פדיון נטע רבעי:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן נֶטַע רְבָעִי.

{{הור|ברכה על פדיון כרם רבעי:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן כֶּרֶם רְבָעִי.
==סדר הפרשת חלה==
{{הור|ברכה על הפרשת חלה:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה.{{הערה|נ&quot;א: לְהַפְרִישׁ חַלָּה '''מִן הָעִסָּה'''.}}

{{הור|מפרישים מן העיסה ואומרים:}}
הֲרֵי זוֹ חַלָּה.

{{הור|תחינה לאישה אחר הפרשת חלה:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁמִּצְוַת הַפְרָשַׁת חָלָה תֵּחָשֵׁב לִי כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ. וְתֵחָשֵׁב הֲרָמַת הַחַלָּה שֶׁאֲנִי מְרִימָה כְּמוֹ הַקָּרְבָּן שֶׁהֻקְרַב עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. וּכְמוֹ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם הָיְתָה הַחַלָּה נְתוּנָה לַכֹּהֵן וְהָיְתָה זוֹ לְכַפָּרַת עֲוֹנוֹת, כָּךְ תִּהְיֶה הַפְרָשָׁה זוֹ לְכַפָּרַת עֲוֹנֹתַי, וְאָז אֶהְיֶה כְּאִלּוּ נוֹלַדְתִּי מֵחָדָשׁ נְקִיָּה מֵחֵטְא וְעָוֹן, וְאוּכַל לְקַיֵּם מִצְוַת שַׁבָּת קֹדֶשׁ וְהַיָּמִים הַטּוֹבִים עִם בַּעֲלִי [וִילָדֵינוּ], לִהְיוֹת נִזּוֹנִים מִקְּדֻשַּׁת הַיָּמִים הָאֵלֶּה. וּבִזְכוּת מִצְוַת חַלָּה יִהְיוּ יְלָדֵינוּ נִזּוֹנִים תָּמִיד מִיָּדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו וּבְרֹב אַהֲבָה. וּתְקַבֵּל מִצְוַת חַלָּה כְּאִלּוּ נְתַתִּיהָ לַכֹּהֵן. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מְקַיֶּמֶת מִצְוַת חַלָּה בְּכָל לִבִּי, כָּךְ יִתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׁמְרֵנִי מִצַּעַר וּמִמַּכְאוֹבִים כָּל הַיָּמִים. אָמֵן.
==מצוות אחרות==
{{הור|ברכה על הפרשת טלה לפדיון פטר חמור:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר.

{{הור|ברכה על קביעת מזוזה:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבּוֹעַ מְזוּזָה.

{{הור|ברכה על עשיית מעקה לגג וכדומה:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה.

{{הור|ברכה על הטבלת כלי חדש אחד:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל טְבִילַת כֶּלִי.

{{הור|ברכה על הטבלת שני כלים או יותר:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל טְבִילַת כֵּלִים.

{{הור|ברכה על טבילת מצוה:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַטְּבִילָה.

{{הור|ברכה על שלוח הקן:{{הערה|ויש שכתבו שלא לברך על ביצים, מספק – ראה פתחי תשובה על יורה דעה רצב ב.}}}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל שִׁלּוּחַ הַקֵּן.

{{הור|על שחיטה:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַשְּׁחִיטָה.

{{הור|על כיסוי הדם:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי דַּם בֶּעָפָר.&lt;noinclude&gt;
==ברכות אחרות מהסידור==
* [[סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית#על נטילת ידים|על נטילת ידים]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית#ברכות התורה|לעסוק בדברי תורה]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית#לבישת ציצית|על מצוות ציצית]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית#עטיפת טלית|להתעטף בציצית]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית#הנחת תפילין|להניח תפילין]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית#הנחת תפילין|על מצות תפילין]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית#ברכת כהנים|לברך את עמו ישראל באהבה]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/עירובין|על מצוות עירוב]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סדר הדלקת נרות שבת|להדליק נר של שבת / יום טוב / יום הכיפורים]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/הלל|לקרוא את ההלל]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה#רָחְצָה / רַחַץ|על אכילת מצה]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה#מָרוֹר|על אכילת מרור]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/חול/ערבית#ספירת העומר|על ספירת העומר]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/שופר והכנסת תורה|לשמוע קול שופר]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/סדר ליל שבת#קידוש|לישב בסוכה]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/הלל#סדר נטילת לולב|על נטילת לולב]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/הדלקת נר חנוכה#ברכות|להדליק נר של חנוכה]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/פורים/קריאת המגילה#ברכות|על מקרא מגילה]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/ברית מילה|על המילה]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/ברית מילה|להכניסו בבריתו של אברהם אבינו]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/פדיון הבן|על פדיון הבן]]
* ([[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין#סדר חופה|ברכת אירוסין]])

==שינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>jhwjq1qs3y94retb2bib1np9em9bd8n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/תפילת הדרך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1717085</id>
    <revision>
      <id>3017437</id>
      <parentid>3008318</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:44:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב</comment>
      <origin>3017437</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5252" sha1="1jlyp2q4rc8g5kzo5ldclozp85xlhw3" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==תפילת הדרך==
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתּוֹלִיכֵֽנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵֽנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵֽנוּ לְשָׁלוֹם,{{הערה|יש מוסיפים: {{מודגש|וְתִסְמְכֵֽנוּ לְשָׁלוֹם}}.}} וְתַגִּיעֵֽנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵֽנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. [וְתַחֲזִירֵֽנוּ לְשָׁלוֹם,] וְתַצִּילֵֽנוּ מִכַּף כׇּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּֽרֶךְ, וּמִכׇּל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם. וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכׇל מַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ.{{הערה|יש שאין גורסים {{צ|וְתִשְׁלַח… יָדֵינוּ}}}} וְתִתְּנֵֽנוּ לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶֽיךָ וּבְעֵינֵי כׇל רֹאֵֽינוּ, וְתִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵֽינוּ. כִּי אֵל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה{{הערה|נ״א: במקום {{צ|כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ…}} – {{מודגש|כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים}}.}}. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה.

{{הור2|אחר כך יאמר פסוקים אלו:}}

{{גפ|וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים׃ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם׃|בראשית לב ב}}

{{גפ|לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃ קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ׃ יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי׃|בראשית מט יח}}

{{גפ|הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי׃|שמות כג כ}}

{{גפ|יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃|תהלים כט יא}}
==הביננו==
{{הור2|בשעת הדחק, כגון שהוא בדרך, או שהיה עומד במקום שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו, או שלא יוכל להתפלל בכוונה תפלה ארוכה, מתפלל אחר ג' ראשונות {{צ|הביננו}}, ואומר אחריה ג' אחרונות, וצריך לאמרם מעומד. וכשיגיע לביתו אין צריך לחזור ולהתפלל. ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמים, ולא במוצאי שבתות וימים טובים ([[שולחן ערוך אורח חיים קי א]]).}}

הֲבִינֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ, וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ, וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים, וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב, וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ, וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ תְּקַבֵּץ, וְהַתּוֹעִים עַל דַעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ, וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ, וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ, וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַּעֲנֶה, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

{{הור2|ההולך במקום גדודי חיה ולסטים, מתפלל: {{צ|צרכי עמך מרובים וכו'}}, ואינו צריך לא לג' ראשונות ולא לג' אחרונות. ומתפלל אותה בדרך  כשהוא מהלך, ואם יכול לעמוד עומד. וכשיגיע לישוב ותתקרר דעתו, חוזר ומתפלל תפלת י&quot;ח ברכות ([[שולחן ערוך אורח חיים קי ג|שם סעיף ג]]).}}

צָרְכֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרֻבִּין וְדַעְתָּם קְצָרָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
==שינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>1jlyp2q4rc8g5kzo5ldclozp85xlhw3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/עמידה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726164</id>
    <revision>
      <id>3017400</id>
      <parentid>3017045</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T19:06:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>כמה תיקונים</comment>
      <origin>3017400</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="105227" sha1="6ij7l21std5exzdt2b0z0ydv2u39do0" xml:space="preserve">==עמידה לחול==
&lt;קטע התחלה=א כ/&gt;
===אבות===
&lt;קטע סוף=א כ/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|במנחה:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=כי שם/&gt;כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} &lt;קטע סוף=כי שם/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדני/&gt;אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} &lt;קטע סוף=אדני/&gt;

&lt;קטע התחלה=א א/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=א א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=זכרנו/&gt;זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ&lt;noinclude&gt; (בנעילה: וְחָתְמֵנוּ)&lt;/noinclude&gt; בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. &lt;קטע סוף=זכרנו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=א מלך/&gt;מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. &lt;קטע סוף=א מלך/&gt;&lt;קטע התחלה=א ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. &lt;קטע סוף=א ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ב כ/&gt;

===גבורות===
&lt;קטע סוף=ב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. &lt;קטע סוף=ב א/&gt;

{{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ב חורף/&gt;מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. &lt;קטע סוף=ב חורף/&gt;&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;[&lt;span style=&quot;background-color: #F3F6FB; font-family: narkisim;&quot;&gt;&lt;small&gt;&lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;בקיץ ל&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;מנהג א&quot;י:&lt;/small&gt;&lt;/span&gt; מוֹרִיד הַטָּל.] &lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב מכלכל/&gt;מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=ב מכלכל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מי כמוך/&gt;מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=מי כמוך/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ב ונאמן/&gt;וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. &lt;קטע סוף=ב ונאמן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. &lt;קטע סוף=ב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ג כ/&gt;

===קדושת השם===
&lt;קטע סוף=ג כ/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נקדש/&gt;נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. &lt;קטע סוף=נקדש/&gt;&lt;קטע התחלה=ככתוב/&gt;כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}&lt;קטע סוף=ככתוב/&gt;&lt;קטע התחלה=קדוש/&gt;'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}&lt;קטע סוף=קדוש/&gt;&lt;קטע התחלה=לעומתם/&gt;לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:{{ש}}&lt;קטע סוף=לעומתם/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;&lt;קטע התחלה=ובדברי/&gt;וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}&lt;קטע סוף=ובדברי/&gt;&lt;קטע התחלה=ימלוך/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}&lt;קטע סוף=ימלוך/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=לדור/&gt;לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. &lt;קטע סוף=לדור/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ג א/&gt;אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. &lt;קטע סוף=ג א/&gt;&lt;קטע התחלה=ג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ג ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}&lt;קטע התחלה=ד כ/&gt;

===חונן הדעת===
&lt;קטע סוף=ד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. &lt;קטע סוף=ד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אתה חוננתנו/&gt;אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְ&lt;קטע סוף=אתה חוננתנו/&gt;חָנֵּנוּ…{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ד חננו/&gt;חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. &lt;קטע סוף=ד חננו/&gt;&lt;קטע התחלה=ד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. &lt;קטע סוף=ד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ה כ/&gt;
===תשובה===
&lt;קטע סוף=ה כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ה א/&gt;הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. &lt;קטע סוף=ה א/&gt;&lt;קטע התחלה=ה ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. &lt;קטע סוף=ה ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ו כ/&gt;
===סליחה===
&lt;קטע סוף=ו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ו א/&gt;סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. &lt;קטע סוף=ו א/&gt;
&lt;קטע התחלה=ו כי/&gt;כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. &lt;קטע סוף=ו כי/&gt;{{הור|בקצת קהילות, בתענית ציבור אומרים כאן סליחות בחזרת הש&quot;ץ&lt;noinclude&gt; של שחרית&lt;/noinclude&gt;}} &lt;קטע התחלה=ו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. &lt;קטע סוף=ו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ז כ/&gt;
===גאולה===
&lt;קטע סוף=ז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;רְאֵה {{ק|[נָא]}} בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה. &lt;קטע סוף=ז א/&gt;&lt;קטע התחלה=ז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ז ת/&gt;{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=עננו כ/&gt;
===עננו===
&lt;קטע סוף=עננו כ/&gt;{{הור|בחזרת הש&quot;ץ בתענית ציבור:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=עננו א/&gt;עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. &lt;קטע סוף=עננו א/&gt;&lt;קטע התחלה=עננו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.&lt;קטע סוף=עננו ת/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=ח כ/&gt;
===רפואה===
&lt;קטע סוף=ח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ.&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה / לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ח כי/&gt;כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. &lt;קטע סוף=ח כי/&gt;&lt;קטע התחלה=ח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ח ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ט כ/&gt;
===ברכת השנים===
&lt;קטע סוף=ט כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן &lt;קטע סוף=ט א/&gt;{{ש}}
{{הור|בקיץ:}} &lt;קטע התחלה=ט קיץ/&gt;בְּרָכָה &lt;קטע סוף=ט קיץ/&gt; {{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ט חורף/&gt;טַל וּמָטָר לִבְרָכָה &lt;קטע סוף=ט חורף/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ט על פני/&gt;עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ {{ק|[{{הור|נ&quot;א:}} מִטּוּבָהּ]}}, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. &lt;קטע סוף=ט על פני/&gt;&lt;קטע התחלה=ט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. &lt;קטע סוף=ט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=י כ/&gt;

===קיבוץ גלויות===
&lt;קטע סוף=י כ/&gt;&lt;קטע התחלה=י א/&gt;תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=י א/&gt;&lt;קטע התחלה=י ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=י ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יא כ/&gt;
===משפט===
&lt;קטע סוף=יא כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא א/&gt;&lt;קטע התחלה=יא ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}&lt;קטע התחלה=יב כ/&gt;
===ברכת המינים===
&lt;קטע סוף=יב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז הישן: (וְ)לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִּינִים כְּרֶֽגַע יאבֵֽדוּ, וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.{{ש}}
נוסח מצונזר רעדלהיים: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל עוֹשֵׂי רִשְׁעָה כְּרֶֽגַע יאבֵֽדוּ, וְכֻלָּם מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.}}&lt;/noinclude&gt;(נוסח מצונזר: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.) &lt;קטע סוף=יב א/&gt;&lt;קטע התחלה=יב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. &lt;קטע סוף=יב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יג כ/&gt;
===על הצדיקים===
&lt;קטע סוף=יג כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יג א/&gt;עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. &lt;קטע סוף=יג א/&gt;&lt;קטע התחלה=יג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. &lt;קטע סוף=יג ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יד כ/&gt;
===ולירושלים===
&lt;קטע סוף=יד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יד א/&gt;וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. &lt;קטע סוף=יד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במנחה של תשעה באב:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נחם/&gt;נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.&lt;קטע סוף=נחם/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. &lt;קטע סוף=יד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טו כ/&gt;
===את צמח דוד===
&lt;קטע סוף=טו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טו א/&gt;אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. &lt;קטע סוף=טו א/&gt;&lt;קטע התחלה=טו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=טו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טז כ/&gt;
===שומע תפילה===
&lt;קטע סוף=טז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טז א/&gt;שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.&lt;קטע סוף=טז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור:}}{{ש}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א}}&lt;/noinclude&gt;

{{הור|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ועננו/&gt;וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִם רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. &lt;קטע סוף=ועננו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=טז כי/&gt;כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=טז כי/&gt;&lt;קטע התחלה=טז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. &lt;קטע סוף=טז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יז כ/&gt;
===עבודה===
&lt;קטע סוף=יז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יז א/&gt;רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. &lt;קטע סוף=יז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בראש חודש ובחול המועד:}}{{ש}}{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יז ותחזינה/&gt;וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=יז ותחזינה/&gt;&lt;קטע התחלה=יז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.&lt;קטע סוף=יז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יח כ/&gt;
===הודאה===
&lt;קטע סוף=יח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יח א/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. &lt;קטע סוף=יח א/&gt;
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מודים דרבנן/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. &lt;קטע סוף=מודים דרבנן/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחנוכה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=על הנסים/&gt;עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=על הנסים/&gt;&lt;קטע התחלה=בימי מתתיהו/&gt;בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.&lt;קטע סוף=בימי מתתיהו/&gt;

{{הור|בפורים:}}{{ש}}עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע התחלה=בימי מרדכי/&gt;בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.&lt;קטע סוף=בימי מרדכי/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח ועל/&gt;וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. &lt;קטע סוף=יח ועל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=וכתוב/&gt;וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. &lt;קטע סוף=וכתוב/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחזרת הש&quot;ץ של ימים נוראים (מנהג אשכנז המזרחי):}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך/&gt;אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.&lt;קטע סוף=זכור רחמיך/&gt;
{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח וכל/&gt;וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. &lt;קטע סוף=יח וכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. &lt;קטע סוף=יח ת/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}&lt;קטע התחלה=כהנים כ/&gt;
===ברכת כהנים===
&lt;קטע סוף=כהנים כ/&gt;&lt;קטע התחלה=לברך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=לברך/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|כשאין ברכת כהנים, החזן אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יברכך/&gt;יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} &lt;קטע סוף=יברכך/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר/&gt;אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=אדיר/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יט כ/&gt;
===שלום===
&lt;קטע סוף=יט כ/&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בשחרית ו&lt;/noinclude&gt;במנחה של תענית ציבור&lt;noinclude&gt; (ויש נוהגים אף במנחה של שבת)&lt;/noinclude&gt;:}} &lt;קטע התחלה=יט שים/&gt;שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שים/&gt;

{{הור|במנחה ובערבית:}} &lt;קטע התחלה=יט שלום רב/&gt;שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שלום רב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט וטוב/&gt;וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. &lt;קטע סוף=יט וטוב/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=בספר חיים/&gt;בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ק|[{{הור1|יש מסיימים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.}}]}} &lt;קטע סוף=בספר חיים/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.&lt;קטע סוף=יט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהי כ/&gt;

===אלוהי נצור===
&lt;קטע סוף=אלהי כ/&gt;[{{הור|יש שאומרים כאן:}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃]

&lt;קטע התחלה=אלהי א/&gt;אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.{{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}&lt;קטע סוף=אלהי א/&gt;
{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=תענית יחיד/&gt;{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה.

{{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}}
רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.&lt;קטע סוף=תענית יחיד/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יהיו לרצון/&gt;{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}}

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}}

עֹשֶׂה &lt;קטע סוף=יהיו לרצון/&gt;שָׁלוֹם {{הור1|בעשי&quot;ת|הַשָּׁלוֹם}} &lt;קטע התחלה=במרומיו/&gt;בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.
{{ש}}
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}&lt;קטע סוף=במרומיו/&gt;

==קדושה לשבת ויום טוב==
===פיוטים===
{{הור|להלן קטעים קבועים שמוסיפים בפיוטים שלפני קדושה.}}
;א
&lt;קטע התחלה=ואתה/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש}}
'''וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃'''{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}'''אֵל נָא,'''&lt;קטע סוף=ואתה/&gt;
;ב
&lt;קטע התחלה=חי וקיים/&gt;'''חַי וְקַיָּם, נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''&lt;קטע סוף=חי וקיים/&gt;
;ג
&lt;קטע התחלה=אל נא/&gt;אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא{{ש}}
הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו.
{{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.&lt;קטע סוף=אל נא/&gt;
;ד
{{הור|בשבת וחג:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן1/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן1/&gt;

{{הור|בראש השנה:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן2/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ.'''&lt;קטע סוף=ובכן2/&gt;

{{הור|ביום כיפור:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן3/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן3/&gt;

===שחרית===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אז/&gt;אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. &lt;קטע סוף=אז/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומך/&gt;מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדֹר וָדֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:{{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומך/&gt;
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף===
&lt;קטע התחלה=נעריצך/&gt;נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, &lt;קטע סוף=נעריצך/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=כבודו/&gt;כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. &lt;קטע סוף=כבודו/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומו/&gt;מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים – {{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומו/&gt;
&lt;קטע התחלה=שמע/&gt;'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שמע/&gt;
&lt;קטע התחלה=הוא אלהינו/&gt;{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אֶחָד}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''׃{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}&lt;קטע סוף=הוא אלהינו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום טוב, בר&quot;ה וביו&quot;כ:}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אדיר-אדירנו/&gt;אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}&lt;קטע סוף=אדיר-אדירנו/&gt;{{סוף}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכה שלישית לראש השנה ויום כיפור==
&lt;noinclude&gt;
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{סוף}}
|}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ובכן/&gt;וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן &lt;small&gt;[{{הור|נוסח ישן:}} שֶׁהַשִּׁלְטוֹן]&lt;/small&gt; לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ.

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=ובכן/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותמלוך/&gt;וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}}

קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ותמלוך/&gt;
==קדושת היום==
===ערבית לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה קדשת/&gt;אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}}&lt;קטע סוף=אתה קדשת/&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה א/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ &lt;קטע סוף=רצה א/&gt;בָהּ &lt;קטע התחלה=רצה ת/&gt;יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. &lt;קטע סוף=רצה ת/&gt;
===שחרית לשבת===
&lt;קטע התחלה=ישמח משה/&gt;יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טו|שמות לא טו-טז}}

וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמח משה/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מנחה לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה אחד/&gt;אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ. &lt;קטע סוף=אתה אחד/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בָם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף לשבת===
&lt;קטע התחלה=תכנת/&gt;{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת, {{סי|רָ}}צִיתָ {{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֶיהָ, {{סי|צִ}}וִּיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָלוּ, {{סי|טֹ}}עֲמֶיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ, {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָרוּ. {{סי|אָ}}ז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=תכנת/&gt;

&lt;קטע התחלה=וביום השבת/&gt;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} &lt;קטע סוף=וביום השבת/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישמחו/&gt;יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמחו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;

===מוסף ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=ראשי חדשים/&gt;רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=ראשי חדשים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובראשי/&gt;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כח יא}}&lt;קטע סוף=ובראשי/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=חדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=חדש/&gt;
===מוסף שבת ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=אתה יצרת/&gt;אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אתה יצרת/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובראשי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה וחדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=רצה וחדש/&gt;
===תפילת יום טוב===
&lt;קטע התחלה=אתה בחרתנו/&gt;אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. &lt;קטע סוף=אתה בחרתנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותודיענו/&gt;{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים. וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ.{{סוף}}&lt;קטע סוף=ותודיענו/&gt;
&lt;קטע התחלה=ותתן רגלים/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן רגלים/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}}

&lt;קטע התחלה=והשיאנו/&gt;&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי [{{הור|נוסח ישן:}} אוֹהֲבֵי] שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.&lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;&lt;קטע סוף=והשיאנו/&gt;
===מוסף רגלים===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ומפני/&gt;וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומפני/&gt;

וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת {{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת {{ש}}
הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
{{הור|ביו&quot;ט ראשון (ושני) של פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח א/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַייָ׃ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח#כח טז|במדבר כח טז-יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח א/&gt;

{{הור|בשאר ימי פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח ב/&gt;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח ב/&gt;

{{הור|בשבועות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שבועות/&gt;וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃{{ממס|במדבר כח כו|במדבר כח כו-כז}} &lt;קטע סוף=פסוקים שבועות/&gt;

{{הור|ביו&quot;ט של סוכות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות א/&gt;וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ׃{{ממס|במדבר כט#כט יב|במדבר כט יב-יג}} &lt;קטע סוף=פסוקים סוכות א/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות ב/&gt;{{הור|בחול המועד סוכות (בחו&quot;ל מתחילים מהפסוק של היום הקודם):}}

{{הור|בט&quot;ז בתשרי (בא&quot;י):}} וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט יז}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כ}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ח בתשרי:}} וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כג}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ט בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כו}}{{ש}}
{{הור|בכ' בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כט}}{{ש}}
{{הור|בהושענא רבה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים הו&quot;ר/&gt;וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט לב}} &lt;קטע סוף=פסוקים הו&quot;ר/&gt;&lt;קטע סוף=פסוקים סוכות ב/&gt;{{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שמיני עצרת/&gt;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט#כט לה|במדבר כט לה-לו}} &lt;קטע סוף=פסוקים שמיני עצרת/&gt;

{{הור|בכל הימים:}} &lt;קטע התחלה=ומנחתם/&gt;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומנחתם/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=מלך רחמן/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}&lt;קטע סוף=מלך רחמן/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}&lt;/noinclude&gt;

===תפילת ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו|ותודיענו}}&lt;/noinclude&gt;

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}}

&lt;קטע התחלה=מלוך/&gt;&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.&lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;&lt;קטע סוף=מלוך/&gt;

===תפילת יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-יו&quot;כ/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-יו&quot;כ/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}}

&lt;קטע התחלה=מחול/&gt;&lt;קטע התחלה=מחול1/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מחול1/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מחול2/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים. &lt;קטע סוף=מחול2/&gt;&lt;קטע סוף=מחול/&gt;

===מוסף ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור|בחול:}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;יוֹם תְּרוּעָה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:

&lt;קטע התחלה=פסוקים ראש השנה/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט|במדבר כט א-ב}} 

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.

מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|במדבר כט ו|שם פסוק ו}}&lt;קטע סוף=פסוקים ראש השנה/&gt;&lt;קטע התחלה=מלכויות כ/&gt;
====מלכויות====
&lt;קטע סוף=מלכויות כ/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}}

&lt;קטע התחלה=מלכויות א/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|על כן}}{{ש}}&lt;קטע סוף=מלכויות א/&gt;
&lt;קטע התחלה=מלכויות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃{{ממס|במדבר כג כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי, עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג ה}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃{{ממס|ישעיהו מד ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}

וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}&lt;קטע סוף=מלכויות פס/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות כ/&gt;
====זכרונות====
&lt;קטע סוף=זכרונות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות א/&gt;אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}} וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשֹּׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקָד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. &lt;קטע סוף=זכרונות א/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות פס/&gt;וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל, וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. 

כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃{{ממס|בראשית ח א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה|שם פסוק ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃{{ממס|תהלים קו מה}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|יחזקאל טז ס}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}

&lt;קטע סוף=זכרונות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}} כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ (שֶׁל יַעֲקֹב) הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, זוֹכֵר הַבְּרִית. &lt;קטע סוף=זכרונות ב/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות כ/&gt;
====שופרות====
&lt;קטע סוף=שופרות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות א/&gt;אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ.

&lt;קטע סוף=שופרות א/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות יט טז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃{{ממס|שמות יט יט|שם פסוק יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃{{ממס|שמות כ טו}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃{{ממס|ישעיהו יח ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַייָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי {{צבע גופן|אפור|יְיִ}} [אֱלֹהִים] בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃ יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם.{{ממס|זכריה ט#ט יד|זכריה ט יד-טו}} כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ.

&lt;קטע סוף=שופרות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|במדבר י י}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=שופרות ב/&gt;

===מוסף יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן לנו כיפור/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן לנו כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ואת מוסף כיפור/&gt;וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=ואת מוסף כיפור/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים יום כיפור/&gt;וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}}

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.&lt;קטע סוף=פסוקים יום כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות ושינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>6ij7l21std5exzdt2b0z0ydv2u39do0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017401</id>
      <parentid>3017400</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T19:07:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>אחידות</comment>
      <origin>3017401</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="105226" sha1="1pao9na8f4ip19oq8fuhazsvz3zdvk7" xml:space="preserve">==עמידה לחול==
&lt;קטע התחלה=א כ/&gt;
===אבות===
&lt;קטע סוף=א כ/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|במנחה:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=כי שם/&gt;כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} &lt;קטע סוף=כי שם/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדני/&gt;אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} &lt;קטע סוף=אדני/&gt;

&lt;קטע התחלה=א א/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=א א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=זכרנו/&gt;זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ&lt;noinclude&gt; (בנעילה: וְחָתְמֵנוּ)&lt;/noinclude&gt; בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. &lt;קטע סוף=זכרנו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=א מלך/&gt;מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. &lt;קטע סוף=א מלך/&gt;&lt;קטע התחלה=א ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. &lt;קטע סוף=א ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ב כ/&gt;

===גבורות===
&lt;קטע סוף=ב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. &lt;קטע סוף=ב א/&gt;

{{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ב חורף/&gt;מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. &lt;קטע סוף=ב חורף/&gt;&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;[&lt;span style=&quot;background-color: #F3F6FB; font-family: narkisim;&quot;&gt;&lt;small&gt;&lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;בקיץ ל&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;מנהג א&quot;י:&lt;/small&gt;&lt;/span&gt; מוֹרִיד הַטָּל.] &lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב מכלכל/&gt;מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=ב מכלכל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מי כמוך/&gt;מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=מי כמוך/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ב ונאמן/&gt;וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. &lt;קטע סוף=ב ונאמן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. &lt;קטע סוף=ב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ג כ/&gt;

===קדושת השם===
&lt;קטע סוף=ג כ/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נקדש/&gt;נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. &lt;קטע סוף=נקדש/&gt;&lt;קטע התחלה=ככתוב/&gt;כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}&lt;קטע סוף=ככתוב/&gt;&lt;קטע התחלה=קדוש/&gt;'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}&lt;קטע סוף=קדוש/&gt;&lt;קטע התחלה=לעומתם/&gt;לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:{{ש}}&lt;קטע סוף=לעומתם/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;&lt;קטע התחלה=ובדברי/&gt;וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}&lt;קטע סוף=ובדברי/&gt;&lt;קטע התחלה=ימלוך/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}&lt;קטע סוף=ימלוך/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=לדור/&gt;לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. &lt;קטע סוף=לדור/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ג א/&gt;אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. &lt;קטע סוף=ג א/&gt;&lt;קטע התחלה=ג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ג ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}&lt;קטע התחלה=ד כ/&gt;

===חונן הדעת===
&lt;קטע סוף=ד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. &lt;קטע סוף=ד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אתה חוננתנו/&gt;אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְ&lt;קטע סוף=אתה חוננתנו/&gt;חָנֵּנוּ…{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ד חננו/&gt;חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. &lt;קטע סוף=ד חננו/&gt;&lt;קטע התחלה=ד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. &lt;קטע סוף=ד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ה כ/&gt;
===תשובה===
&lt;קטע סוף=ה כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ה א/&gt;הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. &lt;קטע סוף=ה א/&gt;&lt;קטע התחלה=ה ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. &lt;קטע סוף=ה ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ו כ/&gt;
===סליחה===
&lt;קטע סוף=ו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ו א/&gt;סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. &lt;קטע סוף=ו א/&gt;
&lt;קטע התחלה=ו כי/&gt;כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. &lt;קטע סוף=ו כי/&gt;{{הור|בקצת קהילות, בתענית ציבור אומרים כאן סליחות בחזרת הש&quot;ץ&lt;noinclude&gt; של שחרית&lt;/noinclude&gt;}} &lt;קטע התחלה=ו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. &lt;קטע סוף=ו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ז כ/&gt;
===גאולה===
&lt;קטע סוף=ז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;רְאֵה {{ק|[נָא]}} בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה. &lt;קטע סוף=ז א/&gt;&lt;קטע התחלה=ז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ז ת/&gt;{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=עננו כ/&gt;
===עננו===
&lt;קטע סוף=עננו כ/&gt;{{הור|בחזרת הש&quot;ץ בתענית ציבור:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=עננו א/&gt;עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. &lt;קטע סוף=עננו א/&gt;&lt;קטע התחלה=עננו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.&lt;קטע סוף=עננו ת/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=ח כ/&gt;
===רפואה===
&lt;קטע סוף=ח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ.&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה/לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ח כי/&gt;כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. &lt;קטע סוף=ח כי/&gt;&lt;קטע התחלה=ח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ח ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ט כ/&gt;

===ברכת השנים===
&lt;קטע סוף=ט כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן &lt;קטע סוף=ט א/&gt;{{ש}}
{{הור|בקיץ:}} &lt;קטע התחלה=ט קיץ/&gt;בְּרָכָה &lt;קטע סוף=ט קיץ/&gt; {{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ט חורף/&gt;טַל וּמָטָר לִבְרָכָה &lt;קטע סוף=ט חורף/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ט על פני/&gt;עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ {{ק|[{{הור|נ&quot;א:}} מִטּוּבָהּ]}}, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. &lt;קטע סוף=ט על פני/&gt;&lt;קטע התחלה=ט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. &lt;קטע סוף=ט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=י כ/&gt;

===קיבוץ גלויות===
&lt;קטע סוף=י כ/&gt;&lt;קטע התחלה=י א/&gt;תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=י א/&gt;&lt;קטע התחלה=י ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=י ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יא כ/&gt;
===משפט===
&lt;קטע סוף=יא כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא א/&gt;&lt;קטע התחלה=יא ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}&lt;קטע התחלה=יב כ/&gt;
===ברכת המינים===
&lt;קטע סוף=יב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז הישן: (וְ)לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִּינִים כְּרֶֽגַע יאבֵֽדוּ, וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.{{ש}}
נוסח מצונזר רעדלהיים: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל עוֹשֵׂי רִשְׁעָה כְּרֶֽגַע יאבֵֽדוּ, וְכֻלָּם מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.}}&lt;/noinclude&gt;(נוסח מצונזר: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.) &lt;קטע סוף=יב א/&gt;&lt;קטע התחלה=יב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. &lt;קטע סוף=יב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יג כ/&gt;
===על הצדיקים===
&lt;קטע סוף=יג כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יג א/&gt;עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. &lt;קטע סוף=יג א/&gt;&lt;קטע התחלה=יג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. &lt;קטע סוף=יג ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יד כ/&gt;
===ולירושלים===
&lt;קטע סוף=יד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יד א/&gt;וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. &lt;קטע סוף=יד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במנחה של תשעה באב:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נחם/&gt;נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.&lt;קטע סוף=נחם/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. &lt;קטע סוף=יד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טו כ/&gt;
===את צמח דוד===
&lt;קטע סוף=טו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טו א/&gt;אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. &lt;קטע סוף=טו א/&gt;&lt;קטע התחלה=טו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=טו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טז כ/&gt;
===שומע תפילה===
&lt;קטע סוף=טז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טז א/&gt;שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.&lt;קטע סוף=טז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור:}}{{ש}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א}}&lt;/noinclude&gt;

{{הור|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ועננו/&gt;וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִם רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. &lt;קטע סוף=ועננו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=טז כי/&gt;כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=טז כי/&gt;&lt;קטע התחלה=טז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. &lt;קטע סוף=טז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יז כ/&gt;
===עבודה===
&lt;קטע סוף=יז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יז א/&gt;רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. &lt;קטע סוף=יז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בראש חודש ובחול המועד:}}{{ש}}{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יז ותחזינה/&gt;וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=יז ותחזינה/&gt;&lt;קטע התחלה=יז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.&lt;קטע סוף=יז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יח כ/&gt;
===הודאה===
&lt;קטע סוף=יח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יח א/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. &lt;קטע סוף=יח א/&gt;
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מודים דרבנן/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. &lt;קטע סוף=מודים דרבנן/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחנוכה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=על הנסים/&gt;עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=על הנסים/&gt;&lt;קטע התחלה=בימי מתתיהו/&gt;בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.&lt;קטע סוף=בימי מתתיהו/&gt;

{{הור|בפורים:}}{{ש}}עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע התחלה=בימי מרדכי/&gt;בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.&lt;קטע סוף=בימי מרדכי/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח ועל/&gt;וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. &lt;קטע סוף=יח ועל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=וכתוב/&gt;וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. &lt;קטע סוף=וכתוב/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחזרת הש&quot;ץ של ימים נוראים (מנהג אשכנז המזרחי):}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך/&gt;אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.&lt;קטע סוף=זכור רחמיך/&gt;
{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח וכל/&gt;וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. &lt;קטע סוף=יח וכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. &lt;קטע סוף=יח ת/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}&lt;קטע התחלה=כהנים כ/&gt;
===ברכת כהנים===
&lt;קטע סוף=כהנים כ/&gt;&lt;קטע התחלה=לברך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=לברך/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|כשאין ברכת כהנים, החזן אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יברכך/&gt;יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} &lt;קטע סוף=יברכך/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר/&gt;אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=אדיר/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יט כ/&gt;
===שלום===
&lt;קטע סוף=יט כ/&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בשחרית ו&lt;/noinclude&gt;במנחה של תענית ציבור&lt;noinclude&gt; (ויש נוהגים אף במנחה של שבת)&lt;/noinclude&gt;:}} &lt;קטע התחלה=יט שים/&gt;שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שים/&gt;

{{הור|במנחה ובערבית:}} &lt;קטע התחלה=יט שלום רב/&gt;שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שלום רב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט וטוב/&gt;וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. &lt;קטע סוף=יט וטוב/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=בספר חיים/&gt;בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ק|[{{הור1|יש מסיימים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.}}]}} &lt;קטע סוף=בספר חיים/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.&lt;קטע סוף=יט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהי כ/&gt;

===אלוהי נצור===
&lt;קטע סוף=אלהי כ/&gt;[{{הור|יש שאומרים כאן:}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃]

&lt;קטע התחלה=אלהי א/&gt;אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.{{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}&lt;קטע סוף=אלהי א/&gt;
{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=תענית יחיד/&gt;{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה.

{{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}}
רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.&lt;קטע סוף=תענית יחיד/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יהיו לרצון/&gt;{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}}

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}}

עֹשֶׂה &lt;קטע סוף=יהיו לרצון/&gt;שָׁלוֹם {{הור1|בעשי&quot;ת|הַשָּׁלוֹם}} &lt;קטע התחלה=במרומיו/&gt;בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.
{{ש}}
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}&lt;קטע סוף=במרומיו/&gt;

==קדושה לשבת ויום טוב==
===פיוטים===
{{הור|להלן קטעים קבועים שמוסיפים בפיוטים שלפני קדושה.}}
;א
&lt;קטע התחלה=ואתה/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש}}
'''וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃'''{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}'''אֵל נָא,'''&lt;קטע סוף=ואתה/&gt;
;ב
&lt;קטע התחלה=חי וקיים/&gt;'''חַי וְקַיָּם, נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''&lt;קטע סוף=חי וקיים/&gt;
;ג
&lt;קטע התחלה=אל נא/&gt;אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא{{ש}}
הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו.
{{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.&lt;קטע סוף=אל נא/&gt;
;ד
{{הור|בשבת וחג:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן1/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן1/&gt;

{{הור|בראש השנה:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן2/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ.'''&lt;קטע סוף=ובכן2/&gt;

{{הור|ביום כיפור:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן3/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן3/&gt;

===שחרית===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אז/&gt;אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. &lt;קטע סוף=אז/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומך/&gt;מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדֹר וָדֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:{{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומך/&gt;
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף===
&lt;קטע התחלה=נעריצך/&gt;נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, &lt;קטע סוף=נעריצך/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=כבודו/&gt;כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. &lt;קטע סוף=כבודו/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומו/&gt;מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים – {{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומו/&gt;
&lt;קטע התחלה=שמע/&gt;'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שמע/&gt;
&lt;קטע התחלה=הוא אלהינו/&gt;{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אֶחָד}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''׃{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}&lt;קטע סוף=הוא אלהינו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום טוב, בר&quot;ה וביו&quot;כ:}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אדיר-אדירנו/&gt;אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}&lt;קטע סוף=אדיר-אדירנו/&gt;{{סוף}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכה שלישית לראש השנה ויום כיפור==
&lt;noinclude&gt;
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{סוף}}
|}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ובכן/&gt;וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן &lt;small&gt;[{{הור|נוסח ישן:}} שֶׁהַשִּׁלְטוֹן]&lt;/small&gt; לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ.

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=ובכן/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותמלוך/&gt;וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}}

קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ותמלוך/&gt;
==קדושת היום==
===ערבית לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה קדשת/&gt;אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}}&lt;קטע סוף=אתה קדשת/&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה א/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ &lt;קטע סוף=רצה א/&gt;בָהּ &lt;קטע התחלה=רצה ת/&gt;יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. &lt;קטע סוף=רצה ת/&gt;
===שחרית לשבת===
&lt;קטע התחלה=ישמח משה/&gt;יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טו|שמות לא טו-טז}}

וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמח משה/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מנחה לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה אחד/&gt;אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ. &lt;קטע סוף=אתה אחד/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בָם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף לשבת===
&lt;קטע התחלה=תכנת/&gt;{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת, {{סי|רָ}}צִיתָ {{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֶיהָ, {{סי|צִ}}וִּיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָלוּ, {{סי|טֹ}}עֲמֶיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ, {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָרוּ. {{סי|אָ}}ז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=תכנת/&gt;

&lt;קטע התחלה=וביום השבת/&gt;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} &lt;קטע סוף=וביום השבת/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישמחו/&gt;יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמחו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;

===מוסף ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=ראשי חדשים/&gt;רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=ראשי חדשים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובראשי/&gt;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כח יא}}&lt;קטע סוף=ובראשי/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=חדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=חדש/&gt;
===מוסף שבת ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=אתה יצרת/&gt;אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אתה יצרת/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובראשי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה וחדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=רצה וחדש/&gt;
===תפילת יום טוב===
&lt;קטע התחלה=אתה בחרתנו/&gt;אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. &lt;קטע סוף=אתה בחרתנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותודיענו/&gt;{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים. וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ.{{סוף}}&lt;קטע סוף=ותודיענו/&gt;
&lt;קטע התחלה=ותתן רגלים/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן רגלים/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}}

&lt;קטע התחלה=והשיאנו/&gt;&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי [{{הור|נוסח ישן:}} אוֹהֲבֵי] שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.&lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;&lt;קטע סוף=והשיאנו/&gt;
===מוסף רגלים===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ומפני/&gt;וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומפני/&gt;

וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת {{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת {{ש}}
הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
{{הור|ביו&quot;ט ראשון (ושני) של פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח א/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַייָ׃ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח#כח טז|במדבר כח טז-יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח א/&gt;

{{הור|בשאר ימי פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח ב/&gt;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח ב/&gt;

{{הור|בשבועות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שבועות/&gt;וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃{{ממס|במדבר כח כו|במדבר כח כו-כז}} &lt;קטע סוף=פסוקים שבועות/&gt;

{{הור|ביו&quot;ט של סוכות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות א/&gt;וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ׃{{ממס|במדבר כט#כט יב|במדבר כט יב-יג}} &lt;קטע סוף=פסוקים סוכות א/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות ב/&gt;{{הור|בחול המועד סוכות (בחו&quot;ל מתחילים מהפסוק של היום הקודם):}}

{{הור|בט&quot;ז בתשרי (בא&quot;י):}} וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט יז}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כ}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ח בתשרי:}} וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כג}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ט בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כו}}{{ש}}
{{הור|בכ' בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כט}}{{ש}}
{{הור|בהושענא רבה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים הו&quot;ר/&gt;וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט לב}} &lt;קטע סוף=פסוקים הו&quot;ר/&gt;&lt;קטע סוף=פסוקים סוכות ב/&gt;{{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שמיני עצרת/&gt;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט#כט לה|במדבר כט לה-לו}} &lt;קטע סוף=פסוקים שמיני עצרת/&gt;

{{הור|בכל הימים:}} &lt;קטע התחלה=ומנחתם/&gt;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומנחתם/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=מלך רחמן/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}&lt;קטע סוף=מלך רחמן/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}&lt;/noinclude&gt;

===תפילת ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו|ותודיענו}}&lt;/noinclude&gt;

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}}

&lt;קטע התחלה=מלוך/&gt;&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.&lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;&lt;קטע סוף=מלוך/&gt;

===תפילת יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-יו&quot;כ/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-יו&quot;כ/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}}

&lt;קטע התחלה=מחול/&gt;&lt;קטע התחלה=מחול1/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מחול1/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מחול2/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים. &lt;קטע סוף=מחול2/&gt;&lt;קטע סוף=מחול/&gt;

===מוסף ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור|בחול:}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;יוֹם תְּרוּעָה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:

&lt;קטע התחלה=פסוקים ראש השנה/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט|במדבר כט א-ב}} 

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.

מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|במדבר כט ו|שם פסוק ו}}&lt;קטע סוף=פסוקים ראש השנה/&gt;&lt;קטע התחלה=מלכויות כ/&gt;
====מלכויות====
&lt;קטע סוף=מלכויות כ/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}}

&lt;קטע התחלה=מלכויות א/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|על כן}}{{ש}}&lt;קטע סוף=מלכויות א/&gt;
&lt;קטע התחלה=מלכויות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃{{ממס|במדבר כג כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי, עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג ה}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃{{ממס|ישעיהו מד ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}

וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}&lt;קטע סוף=מלכויות פס/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות כ/&gt;
====זכרונות====
&lt;קטע סוף=זכרונות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות א/&gt;אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}} וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשֹּׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקָד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. &lt;קטע סוף=זכרונות א/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות פס/&gt;וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל, וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. 

כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃{{ממס|בראשית ח א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה|שם פסוק ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃{{ממס|תהלים קו מה}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|יחזקאל טז ס}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}

&lt;קטע סוף=זכרונות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}} כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ (שֶׁל יַעֲקֹב) הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, זוֹכֵר הַבְּרִית. &lt;קטע סוף=זכרונות ב/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות כ/&gt;
====שופרות====
&lt;קטע סוף=שופרות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות א/&gt;אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ.

&lt;קטע סוף=שופרות א/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות יט טז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃{{ממס|שמות יט יט|שם פסוק יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃{{ממס|שמות כ טו}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃{{ממס|ישעיהו יח ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַייָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי {{צבע גופן|אפור|יְיִ}} [אֱלֹהִים] בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃ יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם.{{ממס|זכריה ט#ט יד|זכריה ט יד-טו}} כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ.

&lt;קטע סוף=שופרות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|במדבר י י}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=שופרות ב/&gt;

===מוסף יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן לנו כיפור/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן לנו כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ואת מוסף כיפור/&gt;וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=ואת מוסף כיפור/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים יום כיפור/&gt;וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}}

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.&lt;קטע סוף=פסוקים יום כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות ושינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>1pao9na8f4ip19oq8fuhazsvz3zdvk7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל אלהים ה' דבר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726470</id>
    <revision>
      <id>3017344</id>
      <parentid>3017333</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T12:43:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017344</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27103" sha1="isdhpzejd8u9s1ltt9k5z67csce1nl7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אל אלהים ה' דבר
| תמונה = 
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]]
| מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב&quot;ן]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3423|א-3423]]
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]}}.}}
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{הור|מיוסדת על ה[[משנה אבות ה א]], ועל [[אזהרות לרס&quot;ג]].&lt;noinclude&gt;{{הערה|אזהרות אלו לא היו ידועות למפרשים שמצאו מספרי המצוות שבפיוט סתומים בעיניהם, אבל היה ידוע להם ספר [[מאמר השכל]] שגם הוא לכאורה מתבסס על האזהרות הנ&quot;ל, וחשבו שהוא ביאור מידי [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב&quot;ן]] עצמו על פיוטו זה, ובאמת לא יתכן שהוא כתבו.}}&lt;/noinclude&gt; מובאות מ[[עשרת הדברות]].}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כִּלֵּל עוֹלָם בְּמֶרֶץ{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּלוֹת יִשֵּׁב בְּדַבְּרוֹת עֲשָׂרָה בְּלִי פֶרֶץ{{ש}}
אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה לֹא שַׂמְתִּי חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו לג כה}}&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|דִּ}}בְּרוֹת עֲשָׂרָה כָּתַב אֵל לַהֲמֹנָי{{ש}}
{{סי|הִ}}כְלִיל בָּהֶם שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פִּקְדוֹנָי{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵאַהֲבָתָם נִגְלָה עַל הַר סִינָי{{ש}}
אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי ב א}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|{{סי|אָ|1}}נֹכִי רֹאשׁ לְדַבְּרוֹת הִבְאִיר{{ש-רווח}}||פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ממס|תהלים קיט קל}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה}}
|-
|{{סי|בּ|1}}וֹ נִכְלְלוּ שְׁמֹנִים מִצְוֹת מִלִּנְשֶׁה{{ש-רווח}}||תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה{{ממס|דברים לג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מוֹרָשָׁה בְּרוּרָה}}
|-
|{{סי|גְּ|1}}בֹהִים וְגֵאִים בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן נִפְרָשׂוּ{{ש-רווח}}||בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ{{ממס|תהלים לג ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּרֵאשִׁית בָּרָא}}
|-
|{{סי|דּ|1}}וֹדִי צַח מַבְהִיק&lt;noinclude&gt;{{הערה|בדפוסים: &quot;{{סי|דִּ|1}}בֶּר בּוֹ.&quot;}}&lt;/noinclude&gt; חָמֵשׁ פְּעָמִים אוֹר{{ש-רווח}}||כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר{{ממס|משלי ו כג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכמה כ&quot;י ובדפוסים נוספה מילת &quot;חֲמִשָּׁה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;חֻמְשֵׁי תוֹרָה}}
|-
|{{סי|הִ|1}}זְהִיר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל מִבִּלְעָדָי{{ש-רווח}}||כִּי אֲנִי אֵל נְאֻם יְיָ וְאַתֶּם עֵדַי{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו יג יב}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|אֹם&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכמה כ&quot;י ובדפוסים חסרה מילת &quot;אֹם&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; יָפָה וּבָרָה}}
|-
|{{סי|וְ|1}}שִׁשִּׁים מִצְוֹת כָּלוּל וְנִפְשֶׁה{{ש-רווח}}||כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה{{ממס|שמות יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|הֵיטִיבוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכמה כ&quot;י ובדפוסים &quot;הֵיטִיבָה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; דִּבֵּרָה}}
|-
|{{סי|זִ|1}}וֵּג לוֹ חֶלְקַת כַּבִּירִים{{ש-רווח}}||מַיִם רַבִּים אַדִּירִים{{ממס|תהלים צג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִתְנַשְּׂאִים בִּגְבוּרָה}}
|-
|{{סי|חָ|1}}צַב בּוֹר לְנֹזְלִים בַּל תְּדַמֵּהוּ{{ש-רווח}}||כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא הוּא{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ד כד|אחרי=ועוד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּעֹבְדֵי זָרָה}}
|-
|{{סי|טָ|1}}בַע לֹא תִשָּׂא שֵׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא{{ש-רווח}}||אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא{{ממס|דברים ו יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְהוֹגֵי&lt;noinclude&gt;{{הערה|בדפוסים נוספה מילת &quot;דַּת&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; יְקָרָה}}
|-
|{{סי|יֻ|1}}סְּדוּ בַאֲדָנָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה{{ש-רווח}}||תַּעֲבֹרְנָה עַל יְדֵי מוֹנֶה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו לג יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲכָמִים מְסוּרָה}}
|-
|{{סי|כִּ|1}}בְּדוּהוּ אֲדִירִים בִּפְנוֹתָם לְמִקְוֵיהֶם{{ש-רווח}}||אֶל מְקוֹם זֶה יָסַד לָהֶם{{ממס|תהלים קד ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חָק מֵעֲבֹרָה}}
|-
|{{סי|לְ|1}}כַבְּדוֹ בְּגוּף נָקִי וּמִלִּשָּׂא בוֹ{{ש-רווח}}||זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבוֹ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו מא ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כָּפַל אַזְהָרָה}}
|-
|{{סי|מִ|1}}צְוַת זָכוֹר וְשָׁמוֹר כְּאַחַת נֶאֶמְרוּ{{ש-רווח}}||לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ{{ממס|ישעיהו נו ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|זְכִירָה וּשְׁמִירָה}}
|-
|{{סי|נֶ|1}}חֶרְתוּ בוֹ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ אֲמָרוֹת{{ש-רווח}}||אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת{{ממס|תהלים יב ז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה}}
|-
|{{סי|סֵ|1}}דֶר דְּשָׁאִים וּפֵרוֹת לְכַבְּדֵהוּ{{ש-רווח}}||כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ{{ממס|משלי טז ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לִכְבוֹדוֹ בָרָא}}
|-
|{{סי|עָ|1}}רַךְ עֵדֶן מֵעֵין שַׁבָּת{{ש-רווח}}||לְהוֹגֵי תְמִימָה נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִצְוַת יְיָ בָּרָה}}
|-
|{{סי|פִּ|1}}יצַת כַּבֵּד כְּהׇשְׁמַע בְּתֶרֶץ{{ש-רווח}}||יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ{{ממס|תהלים קלח ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי שָׁמְעוּ אֲמִירָה}}
|-
|{{סי|צֻ|1}}מְּדוּ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ&lt;noinclude&gt;{{הערה|נראה שצריך לומר כאן ׳׳שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה&quot; להשלמת מספר תרי&quot;ג, וכמו שיסד [[מחבר:סעדיה גאון|רס&quot;ג]] ב[[אזהרות לרס&quot;ג|אזהרותיו]] הנ&quot;ל: {{צ|כִּי בָהּ שִׁבְעִים וְשֶׁבַע בְּגׇדְלָךְ}}. וכן הגיה במחזור רעדלהיים.}}&lt;/noinclude&gt; {{נוא|וְשִׁבְעָה}} מִצְוֹת בִּגְבוּלוֹ{{ש-רווח}}||כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ{{ממס|במדבר יז ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בַּעֲלוֹתוֹ הָהָרָה}}
|-
|{{סי|קִ|1}}בּוּעַ מְאוֹרוֹת לְהוֹרִים חָבוּר{{ש-רווח}}||עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבֻר{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי כה יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בִּמְאוֹרוֹת לְהָאִירָה}}
|-
|{{סי|רְ|1}}חוּמֶיךָ מְנַהֲרֶיךָ הָשְׁווּ לְקוֹנֶיךָ{{ש-רווח}}||כַּבֵּד אֶת יְיָ מֵהוֹנֶךָ{{ממס|משלי ג ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּכִבּוּד וּבְמוֹרָא}}
|-
|{{סי|שִ|1}}נֵּן לֹא תִרְצַח מֵהַצְּרִיחַ הַדָּם{{ש-רווח}}||שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם{{ממס|בראשית ט ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|דָּמוֹ לְהַגִּירָה}}
|-
|{{סי|תֹּ|1}}קֶף מִצְוֹת חֲמִישִׁים בְּאָפְנָיו הִטְעִים{{ש-רווח}}||חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים{{ממס|תהלים לז יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּלִבָּם לְדׇקְרָה}}
|-
|{{סי|תֵּ|1}}אַם לוֹ מְעוֹפְפִים וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם{{ש-רווח}}||עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם{{ממס|בראשית א כ}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲבֵרִים כֵּרָה {{נוא|וְאָרַח לְחֶבְרָה}}}}
|-
|{{סי|שֶׁ|1}}לֹּא יִבְלַע גָּדוֹל לְקָטֹן כַּדָּגִים{{ש-רווח}}||כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים{{ממס|ירמיהו ד לא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַחֲנִיפֵי אֲרוּרָה}}
|-
|{{סי|רָ|1}}מַז לֹא תִנְאַף יְחוּסִים לְרוֹמְמוֹ{{ש-רווח}}||כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ{{ממס|דברים לב ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נַחֲלָה שָׁפְרָה}}
|-
|{{סי|קֶ|1}}צֶב חֲמִישִׁים וּשְׁמֹנָה בּוֹ נוֹעֲדוּ{{ש-רווח}}||אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ{{ממס|איוב טו יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְעַלֵּם וּלְהַסְתִּירָה}}
|-
|{{סי|צִ|1}}וּוּי תּוֹצֵא הָאָרֶץ לְמוּלוֹ מִנָּה{{ש-רווח}}||נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ{{ממס|בראשית א כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְחַיְתוֹ יָעְרָה}}
|-
|{{סי|פָּ|1}}רְצוּ בְטָהֳרָה מַפְּלֵי בְּשָׂרוֹ דָּבֵקוּ{{ש-רווח}}||אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ{{ממס|במדבר לו ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כֶּתֶר לְהַכְתִּירָה}}
|-
|{{סי|עֵ|1}}רָבוֹן רֵעֲךָ מִגְּנֹב הִזְהִיר&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכמה כ&quot;י ובדפוסים נוספה מילת &quot;אֵל&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; בְּקָדְשׁוֹ{{ש-רווח}}||חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ{{ממס|משלי כט כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּבְבֵיתוֹ מְאֵרָה}}
|-
|{{סי|סְ|1}}פוּרוֹת תֵּשַׁע וַחֲמִישִׁים בּוֹ תִמְצֶאנָה{{ש-רווח}}||וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי כ ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּמִשָּׁם בְּאֵרָה}}
|-
|{{סי|נִ|1}}סְמַךְ לוֹ מַאֲמַר נָתַתִּי&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכמה כ&quot;י ובדפוסים נוספה מילת &quot;לָכֶם&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; לֶאֱכֹל{{ש-רווח}}||כְּיֶרֶק עֵשֶׂב אֶת כֹּל{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית ט ג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לָכֶם לְהַתִּירָה}}
|-
|{{סי|מֵ|1}}הַפְקֵר וְלֹא מִגְּנֵבָה תֹּאכְלוּ וּשְׂבַעְתֶּם{{ש-רווח}}||אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם{{ממס|יואל ב כו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|שֵׁם הַנּוֹרָא}}
|-
|{{סי|לֹ|1}}א תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ שְׁקָרִים לִכְזוֹב{{ש-רווח}}||רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב{{ממס|משלי כז י}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַדְרִיכְךָ יְשָׁרָה&lt;noinclude&gt;{{הערה|בדפוסים הנוסח &quot;תְּהִלָּתוֹ לְסַפֵּרָה&quot;֚ ועי' פירוש רווו&quot;ה.}}&lt;/noinclude&gt;}}
|-
|{{סי|כְּ|1}}לוּלוֹת חֲמִישִׁים וּשְׁתַּיִם בּוֹ נִסְכָּם{{ש-רווח}}||יֵדַע לֵב חָכָם{{ממס|קהלת ח ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּמִשְׁפָּט לְחָקְרָהּ}}
|-
|{{סי|יְ|1}}צִירַת אָדָם לְלֹא תַעֲנֶה הׇקְבַּע{{ש-רווח}}||שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא יְיָ וְשֶׁבַע{{ממס|משלי ו טז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|תִּעוּב נִקְרָא}}
|-
|{{סי|טְ|1}}פִיפַת שֵׂטִים וְהוֹלְמִים תְּעַקֵּר{{ש-רווח}}||יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר{{ממס|משלי ו יט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי דִּבֶּר סָרָה}}
|-
|{{סי|חֶ|1}}מְדַּת רֵעַ בַּל תִּתְאַוֶּה{{ש-רווח}}||וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה{{ממס|ישעיהו נח יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּכְנָהָר לְהִתְגַּבְּרָה}}
|-
|{{סי|זְ|1}}בוּדִים אִתּוֹ חֲמִישִׁים וְאַרְבַּע לִמְנוֹת{{ש-רווח}}||דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת{{ממס|קהלת יב יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נְטוּעִים כְּמַסְמֵרָה}}
|-
|{{סי|וּ|1}}מַאֲמַר לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ{{ש-רווח}}||אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ{{ממס|בראשית ב יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְחִמּוּד מְחֻבָּרָהּ}}
|-
|{{סי|הֲ|1}}לֹא אָצַל לְךָ עֵזֶר לְהַשְׁעֶךָ{{ש-רווח}}||לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ{{ממס|שמות כ יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְתִזְכֶּה לַעֲטָרָה}}
|-
|{{סי|דְּ|1}}בוּרִים כָּל הַמִּצְוֹת בְּאָפְנֵי עֲשָׂרָה נִכְלָלוֹת{{ש-רווח}}||וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת{{ממס|שמות כ טו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְאֵשׁ בֹּעֵרָה}}
|}
{{סי|גֹּ|1}}אֲלָם כְּזָקֵן בִּישִׁיבָה נִגְלָה לְכַלְּלָם{{ש}}
{{סי|בְּ|1}}מֵאָנֹכִי עַד לְרֵעֶךָ אוֹתִיּוֹת מִנְיַן מִצְוֹת הִכְלִילָם{{ש}}
{{סי|אֲ|1}}זַי כְּגִבּוֹר נִגְלָה וְשִׁבְּחוּהוּ עַם עוֹלָם{{ש}}
מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם&lt;noinclude&gt;{{הערה|מילות {{צ|וְאָמְרוּ כֻלָּם}} לכאורה מיותרות, או שאמורים לסיים כרגיל (ובקצת כ&quot;י כן נמצאות מילות {{צ|בְּשִׂמְחָה רַבָּה}}). ואותה תופאה מצאנו גם במערבית אחרת של המחבר, {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|(בגילה ברינה...) מי כמוך}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{הור|סימן: '''אליעזר ברבי נתן'''}}

{{סי|אֱ}}מוּנָה אֹמֶן שִׁבְעָה אוֹתִיּוֹת נוֹתָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}עֻמַּת יְמֵי בְרֵאשִׁית נֶאֶמָרוּ{{ש}}
{{סי|יִ}}סַּדְתָּ עֹז יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה שׁוֹרָרוּ{{ש}}
זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶּה וְאָמָרוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|שורה זו לכאורה מיותרת. ואותה תופאה מצאנו גם במערבית אחרת של המחבר, {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|(זה צור…) ה' ימלך}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|עֵ}}צוֹת מֵרָחֹק מִקְרָא אַחֲרוֹן מְעִידֵנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּת לַעֲלוֹת לְצִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹת מוֹפְתֵי גְּאֻלָּה בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ{{ש}}
לְגָאֳלֵנוּ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ:&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|בְּרֻבֵּי}} תוֹרוֹת נִתְחַכְּמוּ נְעִימִים{{ש}}
{{סי|נִתְ}}עַטְּרוּ נִכְתְּרוּ כְּתָרִים מְסֻיָּמִים{{ש}}
{{סי|נִ}}תְאַשְּׁרוּ בְּמִי יִתֵּן לָהֶם לְטוֹב כָּל הַיָּמִים{{ש}}
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים:{{ממס|ישעיהו מה יז}}

===ביכור===&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}{{פיוט|
| שם= אשריך ישראל מי כמוך עם סגולתו
| תמונה = 
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי ביכור|ביכור]]
| מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]]
| מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב&quot;ן]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-8454|א-8454]]
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]}}.}}
}}{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה'''}}

{{סי|אַ}}שְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם סְגֻלָּתוֹ{{ש}}
{{סי|בִּ}}שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת קִדְּשָׁךְ לִשְׁמוֹ בִּקְדֻשָּׁתוֹ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹרָלְךָ תּוֹמֵךְ וְחֶלְקוֹ אַתָּה וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדֶיךָ אָהַב וְהִקְדִּימְךָ לְכָל יְסוֹדֵי אֲגֻדָּתוֹ{{ש}}
{{סי|הַ}}כָּתוּב מֵעִיד וּבְהֵא כָּתוּב שִׁטָּתוֹ{{ש}}
קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה:{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|וְ}}אֶרֶץ פְּרוּשָׁה בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מְקֻדָּשָׁה{{ש}}
{{סי|זִ}}כָּם לְעַם מִכָּל אֹם נִפְרָשִׁים בִּקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|חֲ}}בִיבִים בָּנִים נוֹחֲלֵי דָת מוֹרָשָׁה{{ש}}
{{סי|טֶ}}נֶא בִּכּוּרִים מִשֶּׁבַח הָאָרֶץ בִּזְרִיזוּת לְהַפְרִישָׁה{{ש}}
{{סי|יָ}}פָה מִצְוָה בְּשַׁעְתָּהּ בְּעִתָּהּ לְהָחִישָׁה{{ש}}
בְּיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה:{{ממס|במדבר כח כו}}

{{סי|כְּ}}בוֹד הַלְּבָנוֹן בֵּית כֹּפֶר אֶשְׁכּוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הַעֲלוֹת וּלְהָבִיא מֵרֵאשִׁית פְּרִי כֹּל{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת בִּכּוּרִים רוֹאֶה תְּאֵנָה רִמּוֹן וְאֶשְׁכֹּל{{ש}}
{{סי|נִ}}בְכַּר מְבֻשָּׁל מְסַמְּנוֹ לַהֲבִיאוֹ לָאֲמַרְכֹּל{{ש}}
{{סי|ס}}וֹדֵר בִּכּוּרָיו לְהַדְּרָן וּלְעַטְּרָן מִכֹּל{{ש}}
רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל:{{ממס|יחזקאל מד ל}}

{{סי|עִ}}ירוֹ שֶׁל מַעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת כָּל הָעֲיָרוֹת{{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן יַאֲהִילוּ לָנִים בָּרְחוֹב כָּל הַשְּׁיָרוֹת{{ש}}
{{סי|צֹ}}הַר עָלָה מְמֻנֶּה אוֹמֵר קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן בְּשִׁירוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}רוֹבִים מְבִיאִים תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בַּהֲדָרוֹת{{ש}}
{{סי|רְ}}חוֹקִים מְבִיאִים צִמּוּקִים וּגְרוֹגְרוֹת{{ש}}
טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת:{{ממס|ירמיהו כד ב}}

{{סי|שׁ}}וֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זְהָבִי{{ש}}
{{סי|תַּ}}ג זַיִת בְּרֹאשׁוֹ וְחָלִיל מַכֶּה לְהַצְבִּיא{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בְּהַגִּיעָם בְּקָרוֹב לְקִרְיַת לָבִיא{{ש}}
{{סי|לְ}}עַטֵּר בִּכּוּרֵיהֶם שְׁלוּחִים רָצִים לִפְנֵיהֶם כַּצְּבִי{{ש}}
{{סי|יֹ}}פִי תִּפְאַרְתּוֹ בְּשִׁבְעָה כֵלִים לְהָבִיא{{ש}}
רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ תָּבִיא:{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות לד כו}}

{{סי|עִ}}טְּרוּ בִכּוּרֵיהֶם יוֹצְאִים לִקְרָאתָם בַּשָּׂדֶה{{ש}}
{{סי|זֹ}}רְזוּ לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים לָצֵאת וְלַעֲדֵה{{ש}}
{{סי|רָ}}צִים לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָם סְגָנִים וְאָמָּנִים לְהַחֲדֵה{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם לְהַרְגִּילָם לֶעָתִיד לְדַדֵּה{{ש}}
{{סי|רְ}}גִילִים הֱיוֹת לָבוֹא וּלְהָבִיא וְלָחֹג מוֹעֲדֵי{{ש}}
וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה:{{ממס|שמות כג טז}}

{{סי|בְּ}}הַגִּיעָם לְהַר הַבַּיִת אַף הַמֶּלֶךְ סַלּוֹ מֵרִים{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה דִּבְּרוּ הַלְוִיִּם בְּשִׁירִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאֲמִים אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹמְרִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרִים וְגוֹזָלוֹת שֶׁבְּצַד הַסַּלִּים עוֹלוֹת לְהַדְרִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹתְנִים מַה שֶּׁבְּיָדָם לַכֹּהֲנִים וְכָל הַפָּרָשָׁה קוֹרִים{{ש}}
וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים:{{ממס|ויקרא כג כ}}

{{סי|י}}וֹדֵעַ מַקְרִין וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִלְּהַכְסִיפָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קְרִיאָה מֵעֲצֶרֶת וְעַד זְמַן אֲסִיפָה{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר שִׂמְחָה מֵאָז וָהָלְאָה לֹא חֲשׂוּפָה{{ש}}
{{סי|לֹ}}א קוֹרִין וּמְבִיאִים עַד חֲנֻכָּה לְעָדְפָה{{ש}}
וּמֵאָז אֵין מְבִיאִים קֹדֶם יוֹם הֲנָפָה{{ש}}
מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה:{{ממס|ויקרא כג יז}}

{{סי|וּ}}מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה{{ש}}
{{סי|יָ}}שִׁירוּ בַּעֲלוֹתָם שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי נֵלֵךְ בֵּית יָהּ{{ש}}
{{סי|א}}וֹמְרִים עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בְּשַׁעֲרֵי בְנוּיָה{{ש}}
{{סי|מְ}}זַמְּרִים בְּהַר הַבַּיִת הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ בְּהַנְוָיָה{{ש}}
{{סי|צ}}וֹהֲלִים וְרוֹנְנִים בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה בְּהוֹדָיָה{{ש}}
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:{{ממס|תהלים קנ ו}}

{{סי|בִּ}}הְיוֹת כָּל אֵלֶּה תָּקְפוּ מַשְׁעֵנַי{{ש}}
{{סי|תְּ}}שׁוּרָתִי וּמִנְחָתִי הוֹלֶכֶת וּמְכַפֶּרֶת לְפָנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}עַתָּה אֵין זֶבַח וְאָסְפוּ דּוֹרוֹנַי{{ש}}
{{סי|רֻ}}חַקְנוּ מֵעַל גְּבוּלְךָ וְאֵין לְהַתְשִׁירְךָ בְּקָרְבָּנַי{{ש}}
{{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנַעֲבָדְךָ כְּמַאֲמַר חֶזְיוֹנַי{{ש}}
כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְיָ:{{ממס|ישעיהו סו כ}}

{{סי|אֲ}}רִיאֵל בִּהְיוֹתוֹ בְּמוֹסָדוֹ רְבָעָיו מְכַפְּרִים{{ש}}
{{סי|מֵ}}עֵת נֶחֱרַב לֹא כֻפְּרוּ חוֹבוֹת וּנְדָרִים{{ש}}
{{סי|נִ}}סּוּךְ נֶחֱשָׁב מְמַלֵּא גְּרוֹן מוֹרִים{{ש}}
{{סי|וְ}}נִזְקַק לַחֲכָמִים כְּאִלּוּ בִּכּוּרִים מֵרִים{{ש}}
מִקְרָא מָלֵא כָתוּב רְאָיָה לַדְּבָרִים{{ש}}
וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים:{{ממס|מלכים ב ד מב}}

{{סי|אָ}}פְסוּ דּוֹבְרֵי בְגַאֲוָה אִישׁ צָרְכֵּנוּ שׁוֹאֵל{{ש}}
{{סי|מָ}}טוּ וּפַסּוּ אֱמוּנִים וְאֵין יָד לָאֵל{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשֵׁנוּ תְּאֵבָה וּמְצַפָּה לְבִיאַת גּוֹאֵל{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}}
{{סי|סִלּ}}וּל {{סי|הַ}}שָּׁלוֹם פְּרוֹס עַל עַמְּךָ הוֹאֵל{{ש}}
הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל:{{ממס|דברים כו טו}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>isdhpzejd8u9s1ltt9k5z67csce1nl7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017454</id>
      <parentid>3017344</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T21:31:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3017454</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27103" sha1="kbwp3xisb4imgvqpxs916f0ygopk7py" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אל אלהים ה' דבר
| תמונה = 
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]]
| מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב&quot;ן]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3423|א-3423]]
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]}}.}}
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{הור|מיוסדת על ה[[משנה אבות ה א]], ועל [[אזהרות לרס&quot;ג]].&lt;noinclude&gt;{{הערה|אזהרות אלו לא היו ידועות למפרשים שמצאו מספרי המצוות שבפיוט סתומים בעיניהם, אבל היה ידוע להם ספר [[מאמר השכל]] שגם הוא לכאורה מתבסס על האזהרות הנ&quot;ל, וחשבו שהוא ביאור מידי [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב&quot;ן]] עצמו על פיוטו זה, ובאמת לא יתכן שהוא כתבו.}}&lt;/noinclude&gt; מובאות מ[[עשרת הדברות]].}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כִּלֵּל עוֹלָם בְּמֶרֶץ{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּלוֹת יִשֵּׁב בְּדַבְּרוֹת עֲשָׂרָה בְּלִי פֶרֶץ{{ש}}
אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה לֹא שַׂמְתִּי חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו לג כה}}&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|דִּ}}בְּרוֹת עֲשָׂרָה כָּתַב אֵל לַהֲמֹנָי{{ש}}
{{סי|הִ}}כְלִיל בָּהֶם שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פִּקְדוֹנָי{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵאַהֲבָתָם נִגְלָה עַל הַר סִינָי{{ש}}
אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי ב א}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|{{סי|אָ|1}}נֹכִי רֹאשׁ לְדַבְּרוֹת הִבְאִיר{{ש-רווח}}||פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ממס|תהלים קיט קל}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה}}
|-
|{{סי|בּ|1}}וֹ נִכְלְלוּ שְׁמֹנִים מִצְוֹת מִלִּנְשֶׁה{{ש-רווח}}||תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה{{ממס|דברים לג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מוֹרָשָׁה בְּרוּרָה}}
|-
|{{סי|גְּ|1}}בֹהִים וְגֵאִים בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן נִפְרָשׂוּ{{ש-רווח}}||בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ{{ממס|תהלים לג ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּרֵאשִׁית בָּרָא}}
|-
|{{סי|דּ|1}}וֹדִי צַח מַבְהִיק&lt;noinclude&gt;{{הערה|בדפוסים: &quot;{{סי|דִּ|1}}בֶּר בּוֹ.&quot;}}&lt;/noinclude&gt; חָמֵשׁ פְּעָמִים אוֹר{{ש-רווח}}||כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר{{ממס|משלי ו כג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכמה כ&quot;י ובדפוסים נוספה מילת &quot;חֲמִשָּׁה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;חֻמְשֵׁי תוֹרָה}}
|-
|{{סי|הִ|1}}זְהִיר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל מִבִּלְעָדָי{{ש-רווח}}||כִּי אֲנִי אֵל נְאֻם יְיָ וְאַתֶּם עֵדַי{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו יג יב}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|אֹם&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכמה כ&quot;י ובדפוסים חסרה מילת &quot;אֹם&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; יָפָה וּבָרָה}}
|-
|{{סי|וְ|1}}שִׁשִּׁים מִצְוֹת כָּלוּל וְנִפְשֶׁה{{ש-רווח}}||כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה{{ממס|שמות יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|הֵיטִיבוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכמה כ&quot;י ובדפוסים &quot;הֵיטִיבָה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; דִּבֵּרָה}}
|-
|{{סי|זִ|1}}וֵּג לוֹ חֶלְקַת כַּבִּירִים{{ש-רווח}}||מַיִם רַבִּים אַדִּירִים{{ממס|תהלים צג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִתְנַשְּׂאִים בִּגְבוּרָה}}
|-
|{{סי|חָ|1}}צַב בּוֹר לְנֹזְלִים בַּל תְּדַמֵּהוּ{{ש-רווח}}||כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא הוּא{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ד כד|אחרי=ועוד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּעֹבְדֵי זָרָה}}
|-
|{{סי|טָ|1}}בַע לֹא תִשָּׂא שֵׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא{{ש-רווח}}||אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא{{ממס|דברים ו יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְהוֹגֵי&lt;noinclude&gt;{{הערה|בדפוסים נוספה מילת &quot;דַּת&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; יְקָרָה}}
|-
|{{סי|יֻ|1}}סְּדוּ בַאֲדָנָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה{{ש-רווח}}||תַּעֲבֹרְנָה עַל יְדֵי מוֹנֶה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו לג יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲכָמִים מְסוּרָה}}
|-
|{{סי|כִּ|1}}בְּדוּהוּ אֲדִירִים בִּפְנוֹתָם לְמִקְוֵיהֶם{{ש-רווח}}||אֶל מְקוֹם זֶה יָסַד לָהֶם{{ממס|תהלים קד ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חָק מֵעֲבֹרָה}}
|-
|{{סי|לְ|1}}כַבְּדוֹ בְּגוּף נָקִי וּמִלִּשָּׂא בוֹ{{ש-רווח}}||זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבוֹ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו מא ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כָּפַל אַזְהָרָה}}
|-
|{{סי|מִ|1}}צְוַת זָכוֹר וְשָׁמוֹר כְּאַחַת נֶאֶמְרוּ{{ש-רווח}}||לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ{{ממס|ישעיהו נו ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|זְכִירָה וּשְׁמִירָה}}
|-
|{{סי|נֶ|1}}חֶרְתוּ בוֹ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ אֲמָרוֹת{{ש-רווח}}||אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת{{ממס|תהלים יב ז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה}}
|-
|{{סי|סֵ|1}}דֶר דְּשָׁאִים וּפֵרוֹת לְכַבְּדֵהוּ{{ש-רווח}}||כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ{{ממס|משלי טז ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לִכְבוֹדוֹ בָרָא}}
|-
|{{סי|עָ|1}}רַךְ עֵדֶן מֵעֵין שַׁבָּת{{ש-רווח}}||לְהוֹגֵי תְמִימָה נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִצְוַת יְיָ בָּרָה}}
|-
|{{סי|פִּ|1}}יצַת כַּבֵּד כְּהׇשְׁמַע בְּתֶרֶץ{{ש-רווח}}||יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ{{ממס|תהלים קלח ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי שָׁמְעוּ אֲמִירָה}}
|-
|{{סי|צֻ|1}}מְּדוּ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ&lt;noinclude&gt;{{הערה|נראה שצריך לומר כאן ׳׳שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה&quot; להשלמת מספר תרי&quot;ג, וכמו שיסד [[מחבר:סעדיה גאון|רס&quot;ג]] ב[[אזהרות לרס&quot;ג|אזהרותיו]] הנ&quot;ל: {{צ|כִּי בָהּ שִׁבְעִים וְשֶׁבַע בְּגׇדְלָךְ}}. וכן הגיה במחזור רעדלהיים.}}&lt;/noinclude&gt; {{נוא|וְשִׁבְעָה}} מִצְוֹת בִּגְבוּלוֹ{{ש-רווח}}||כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ{{ממס|במדבר יז ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בַּעֲלוֹתוֹ הָהָרָה}}
|-
|{{סי|קִ|1}}בּוּעַ מְאוֹרוֹת לְהוֹרִים חָבוּר{{ש-רווח}}||עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבֻר{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי כה יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בִּמְאוֹרוֹת לְהָאִירָה}}
|-
|{{סי|רְ|1}}חוּמֶיךָ מְנַהֲרֶיךָ הָשְׁווּ לְקוֹנֶיךָ{{ש-רווח}}||כַּבֵּד אֶת יְיָ מֵהוֹנֶךָ{{ממס|משלי ג ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּכִבּוּד וּבְמוֹרָא}}
|-
|{{סי|שִ|1}}נֵּן לֹא תִרְצַח מֵהַצְּרִיחַ הַדָּם{{ש-רווח}}||שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם{{ממס|בראשית ט ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|דָּמוֹ לְהַגִּירָה}}
|-
|{{סי|תֹּ|1}}קֶף מִצְוֹת חֲמִישִׁים בְּאָפְנָיו הִטְעִים{{ש-רווח}}||חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים{{ממס|תהלים לז יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּלִבָּם לְדׇקְרָה}}
|-
|{{סי|תֵּ|1}}אַם לוֹ מְעוֹפְפִים וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם{{ש-רווח}}||עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם{{ממס|בראשית א כ}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲבֵרִים כֵּרָה {{נוא|וְאָרַח לְחֶבְרָה}}}}
|-
|{{סי|שֶׁ|1}}לֹּא יִבְלַע גָּדוֹל לְקָטֹן כַּדָּגִים{{ש-רווח}}||כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים{{ממס|ירמיהו ד לא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַחֲנִיפֵי אֲרוּרָה}}
|-
|{{סי|רָ|1}}מַז לֹא תִנְאַף יְחוּסִים לְרוֹמְמוֹ{{ש-רווח}}||כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ{{ממס|דברים לב ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נַחֲלָה שָׁפְרָה}}
|-
|{{סי|קֶ|1}}צֶב חֲמִישִׁים וּשְׁמֹנָה בּוֹ נוֹעֲדוּ{{ש-רווח}}||אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ{{ממס|איוב טו יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְעַלֵּם וּלְהַסְתִּירָה}}
|-
|{{סי|צִ|1}}וּוּי תּוֹצֵא הָאָרֶץ לְמוּלוֹ מִנָּה{{ש-רווח}}||נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ{{ממס|בראשית א כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְחַיְתוֹ יָעְרָה}}
|-
|{{סי|פָּ|1}}רְצוּ בְטָהֳרָה מַפְּלֵי בְּשָׂרוֹ דָּבֵקוּ{{ש-רווח}}||אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ{{ממס|במדבר לו ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כֶּתֶר לְהַכְתִּירָה}}
|-
|{{סי|עֵ|1}}רָבוֹן רֵעֲךָ מִגְּנֹב הִזְהִיר&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכמה כ&quot;י ובדפוסים נוספה מילת &quot;אֵל&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; בְּקָדְשׁוֹ{{ש-רווח}}||חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ{{ממס|משלי כט כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּבְבֵיתוֹ מְאֵרָה}}
|-
|{{סי|סְ|1}}פוּרוֹת תֵּשַׁע וַחֲמִישִׁים בּוֹ תִמְצֶאנָה{{ש-רווח}}||וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי כ ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּמִשָּׁם בְּאֵרָה}}
|-
|{{סי|נִ|1}}סְמַךְ לוֹ מַאֲמַר נָתַתִּי&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכמה כ&quot;י ובדפוסים נוספה מילת &quot;לָכֶם&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; לֶאֱכֹל{{ש-רווח}}||כְּיֶרֶק עֵשֶׂב אֶת כֹּל{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית ט ג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לָכֶם לְהַתִּירָה}}
|-
|{{סי|מֵ|1}}הַפְקֵר וְלֹא מִגְּנֵבָה תֹּאכְלוּ וּשְׂבַעְתֶּם{{ש-רווח}}||אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם{{ממס|יואל ב כו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|שֵׁם הַנּוֹרָא}}
|-
|{{סי|לֹ|1}}א תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ שְׁקָרִים לִכְזוֹב{{ש-רווח}}||רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב{{ממס|משלי כז י}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַדְרִיכְךָ יְשָׁרָה&lt;noinclude&gt;{{הערה|בדפוסים הנוסח &quot;תְּהִלָּתוֹ לְסַפֵּרָה&quot;֚ ועי' פירוש רווו&quot;ה.}}&lt;/noinclude&gt;}}
|-
|{{סי|כְּ|1}}לוּלוֹת חֲמִישִׁים וּשְׁתַּיִם בּוֹ נִסְכָּם{{ש-רווח}}||יֵדַע לֵב חָכָם{{ממס|קהלת ח ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּמִשְׁפָּט לְחָקְרָהּ}}
|-
|{{סי|יְ|1}}צִירַת אָדָם לְלֹא תַעֲנֶה הׇקְבַּע{{ש-רווח}}||שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא יְיָ וְשֶׁבַע{{ממס|משלי ו טז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|תִּעוּב נִקְרָא}}
|-
|{{סי|טְ|1}}פִיפַת שֵׂטִים וְהוֹלְמִים תְּעַקֵּר{{ש-רווח}}||יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר{{ממס|משלי ו יט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי דִּבֶּר סָרָה}}
|-
|{{סי|חֶ|1}}מְדַּת רֵעַ בַּל תִּתְאַוֶּה{{ש-רווח}}||וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה{{ממס|ישעיהו נח יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּכְנָהָר לְהִתְגַּבְּרָה}}
|-
|{{סי|זְ|1}}בוּדִים אִתּוֹ חֲמִישִׁים וְאַרְבַּע לִמְנוֹת{{ש-רווח}}||דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת{{ממס|קהלת יב יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נְטוּעִים כְּמַסְמֵרָה}}
|-
|{{סי|וּ|1}}מַאֲמַר לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ{{ש-רווח}}||אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ{{ממס|בראשית ב יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְחִמּוּד מְחֻבָּרָהּ}}
|-
|{{סי|הֲ|1}}לֹא אָצַל לְךָ עֵזֶר לְהַשְׁעֶךָ{{ש-רווח}}||לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ{{ממס|שמות כ יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְתִזְכֶּה לַעֲטָרָה}}
|-
|{{סי|דְּ|1}}בוּרִים כָּל הַמִּצְוֹת בְּאָפְנֵי עֲשָׂרָה נִכְלָלוֹת{{ש-רווח}}||וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת{{ממס|שמות כ טו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְאֵשׁ בֹּעֵרָה}}
|}
{{סי|גֹּ|1}}אֲלָם כְּזָקֵן בִּישִׁיבָה נִגְלָה לְכַלְּלָם{{ש}}
{{סי|בְּ|1}}מֵאָנֹכִי עַד לְרֵעֶךָ אוֹתִיּוֹת מִנְיַן מִצְוֹת הִכְלִילָם{{ש}}
{{סי|אֲ|1}}זַי כְּגִבּוֹר נִגְלָה וְשִׁבְּחוּהוּ עַם עוֹלָם{{ש}}
מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם&lt;noinclude&gt;{{הערה|מילות {{צ|וְאָמְרוּ כֻלָּם}} לכאורה מיותרות, או שאמורים לסיים כרגיל (ובקצת כ&quot;י כן נמצאות מילות {{צ|בְּשִׂמְחָה רַבָּה}}). ואותה תופעה מצאנו גם במערבית אחרת של המחבר, {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|(בגילה ברינה...) מי כמוך}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{הור|סימן: '''אליעזר ברבי נתן'''}}

{{סי|אֱ}}מוּנָה אֹמֶן שִׁבְעָה אוֹתִיּוֹת נוֹתָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}עֻמַּת יְמֵי בְרֵאשִׁית נֶאֶמָרוּ{{ש}}
{{סי|יִ}}סַּדְתָּ עֹז יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה שׁוֹרָרוּ{{ש}}
זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶּה וְאָמָרוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|שורה זו לכאורה מיותרת. ואותה תופעה מצאנו גם במערבית אחרת של המחבר, {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|(זה צור…) ה' ימלך}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|עֵ}}צוֹת מֵרָחֹק מִקְרָא אַחֲרוֹן מְעִידֵנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּת לַעֲלוֹת לְצִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹת מוֹפְתֵי גְּאֻלָּה בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ{{ש}}
לְגָאֳלֵנוּ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ:&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|בְּרֻבֵּי}} תוֹרוֹת נִתְחַכְּמוּ נְעִימִים{{ש}}
{{סי|נִתְ}}עַטְּרוּ נִכְתְּרוּ כְּתָרִים מְסֻיָּמִים{{ש}}
{{סי|נִ}}תְאַשְּׁרוּ בְּמִי יִתֵּן לָהֶם לְטוֹב כָּל הַיָּמִים{{ש}}
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים:{{ממס|ישעיהו מה יז}}

===ביכור===&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}{{פיוט|
| שם= אשריך ישראל מי כמוך עם סגולתו
| תמונה = 
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי ביכור|ביכור]]
| מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]]
| מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב&quot;ן]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-8454|א-8454]]
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]}}.}}
}}{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה'''}}

{{סי|אַ}}שְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם סְגֻלָּתוֹ{{ש}}
{{סי|בִּ}}שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת קִדְּשָׁךְ לִשְׁמוֹ בִּקְדֻשָּׁתוֹ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹרָלְךָ תּוֹמֵךְ וְחֶלְקוֹ אַתָּה וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדֶיךָ אָהַב וְהִקְדִּימְךָ לְכָל יְסוֹדֵי אֲגֻדָּתוֹ{{ש}}
{{סי|הַ}}כָּתוּב מֵעִיד וּבְהֵא כָּתוּב שִׁטָּתוֹ{{ש}}
קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה:{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|וְ}}אֶרֶץ פְּרוּשָׁה בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מְקֻדָּשָׁה{{ש}}
{{סי|זִ}}כָּם לְעַם מִכָּל אֹם נִפְרָשִׁים בִּקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|חֲ}}בִיבִים בָּנִים נוֹחֲלֵי דָת מוֹרָשָׁה{{ש}}
{{סי|טֶ}}נֶא בִּכּוּרִים מִשֶּׁבַח הָאָרֶץ בִּזְרִיזוּת לְהַפְרִישָׁה{{ש}}
{{סי|יָ}}פָה מִצְוָה בְּשַׁעְתָּהּ בְּעִתָּהּ לְהָחִישָׁה{{ש}}
בְּיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה:{{ממס|במדבר כח כו}}

{{סי|כְּ}}בוֹד הַלְּבָנוֹן בֵּית כֹּפֶר אֶשְׁכּוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הַעֲלוֹת וּלְהָבִיא מֵרֵאשִׁית פְּרִי כֹּל{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת בִּכּוּרִים רוֹאֶה תְּאֵנָה רִמּוֹן וְאֶשְׁכֹּל{{ש}}
{{סי|נִ}}בְכַּר מְבֻשָּׁל מְסַמְּנוֹ לַהֲבִיאוֹ לָאֲמַרְכֹּל{{ש}}
{{סי|ס}}וֹדֵר בִּכּוּרָיו לְהַדְּרָן וּלְעַטְּרָן מִכֹּל{{ש}}
רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל:{{ממס|יחזקאל מד ל}}

{{סי|עִ}}ירוֹ שֶׁל מַעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת כָּל הָעֲיָרוֹת{{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן יַאֲהִילוּ לָנִים בָּרְחוֹב כָּל הַשְּׁיָרוֹת{{ש}}
{{סי|צֹ}}הַר עָלָה מְמֻנֶּה אוֹמֵר קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן בְּשִׁירוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}רוֹבִים מְבִיאִים תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בַּהֲדָרוֹת{{ש}}
{{סי|רְ}}חוֹקִים מְבִיאִים צִמּוּקִים וּגְרוֹגְרוֹת{{ש}}
טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת:{{ממס|ירמיהו כד ב}}

{{סי|שׁ}}וֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זְהָבִי{{ש}}
{{סי|תַּ}}ג זַיִת בְּרֹאשׁוֹ וְחָלִיל מַכֶּה לְהַצְבִּיא{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בְּהַגִּיעָם בְּקָרוֹב לְקִרְיַת לָבִיא{{ש}}
{{סי|לְ}}עַטֵּר בִּכּוּרֵיהֶם שְׁלוּחִים רָצִים לִפְנֵיהֶם כַּצְּבִי{{ש}}
{{סי|יֹ}}פִי תִּפְאַרְתּוֹ בְּשִׁבְעָה כֵלִים לְהָבִיא{{ש}}
רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ תָּבִיא:{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות לד כו}}

{{סי|עִ}}טְּרוּ בִכּוּרֵיהֶם יוֹצְאִים לִקְרָאתָם בַּשָּׂדֶה{{ש}}
{{סי|זֹ}}רְזוּ לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים לָצֵאת וְלַעֲדֵה{{ש}}
{{סי|רָ}}צִים לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָם סְגָנִים וְאָמָּנִים לְהַחֲדֵה{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם לְהַרְגִּילָם לֶעָתִיד לְדַדֵּה{{ש}}
{{סי|רְ}}גִילִים הֱיוֹת לָבוֹא וּלְהָבִיא וְלָחֹג מוֹעֲדֵי{{ש}}
וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה:{{ממס|שמות כג טז}}

{{סי|בְּ}}הַגִּיעָם לְהַר הַבַּיִת אַף הַמֶּלֶךְ סַלּוֹ מֵרִים{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה דִּבְּרוּ הַלְוִיִּם בְּשִׁירִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאֲמִים אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹמְרִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרִים וְגוֹזָלוֹת שֶׁבְּצַד הַסַּלִּים עוֹלוֹת לְהַדְרִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹתְנִים מַה שֶּׁבְּיָדָם לַכֹּהֲנִים וְכָל הַפָּרָשָׁה קוֹרִים{{ש}}
וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים:{{ממס|ויקרא כג כ}}

{{סי|י}}וֹדֵעַ מַקְרִין וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִלְּהַכְסִיפָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קְרִיאָה מֵעֲצֶרֶת וְעַד זְמַן אֲסִיפָה{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר שִׂמְחָה מֵאָז וָהָלְאָה לֹא חֲשׂוּפָה{{ש}}
{{סי|לֹ}}א קוֹרִין וּמְבִיאִים עַד חֲנֻכָּה לְעָדְפָה{{ש}}
וּמֵאָז אֵין מְבִיאִים קֹדֶם יוֹם הֲנָפָה{{ש}}
מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה:{{ממס|ויקרא כג יז}}

{{סי|וּ}}מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה{{ש}}
{{סי|יָ}}שִׁירוּ בַּעֲלוֹתָם שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי נֵלֵךְ בֵּית יָהּ{{ש}}
{{סי|א}}וֹמְרִים עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בְּשַׁעֲרֵי בְנוּיָה{{ש}}
{{סי|מְ}}זַמְּרִים בְּהַר הַבַּיִת הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ בְּהַנְוָיָה{{ש}}
{{סי|צ}}וֹהֲלִים וְרוֹנְנִים בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה בְּהוֹדָיָה{{ש}}
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:{{ממס|תהלים קנ ו}}

{{סי|בִּ}}הְיוֹת כָּל אֵלֶּה תָּקְפוּ מַשְׁעֵנַי{{ש}}
{{סי|תְּ}}שׁוּרָתִי וּמִנְחָתִי הוֹלֶכֶת וּמְכַפֶּרֶת לְפָנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}עַתָּה אֵין זֶבַח וְאָסְפוּ דּוֹרוֹנַי{{ש}}
{{סי|רֻ}}חַקְנוּ מֵעַל גְּבוּלְךָ וְאֵין לְהַתְשִׁירְךָ בְּקָרְבָּנַי{{ש}}
{{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנַעֲבָדְךָ כְּמַאֲמַר חֶזְיוֹנַי{{ש}}
כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְיָ:{{ממס|ישעיהו סו כ}}

{{סי|אֲ}}רִיאֵל בִּהְיוֹתוֹ בְּמוֹסָדוֹ רְבָעָיו מְכַפְּרִים{{ש}}
{{סי|מֵ}}עֵת נֶחֱרַב לֹא כֻפְּרוּ חוֹבוֹת וּנְדָרִים{{ש}}
{{סי|נִ}}סּוּךְ נֶחֱשָׁב מְמַלֵּא גְּרוֹן מוֹרִים{{ש}}
{{סי|וְ}}נִזְקַק לַחֲכָמִים כְּאִלּוּ בִּכּוּרִים מֵרִים{{ש}}
מִקְרָא מָלֵא כָתוּב רְאָיָה לַדְּבָרִים{{ש}}
וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים:{{ממס|מלכים ב ד מב}}

{{סי|אָ}}פְסוּ דּוֹבְרֵי בְגַאֲוָה אִישׁ צָרְכֵּנוּ שׁוֹאֵל{{ש}}
{{סי|מָ}}טוּ וּפַסּוּ אֱמוּנִים וְאֵין יָד לָאֵל{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשֵׁנוּ תְּאֵבָה וּמְצַפָּה לְבִיאַת גּוֹאֵל{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}}
{{סי|סִלּ}}וּל {{סי|הַ}}שָּׁלוֹם פְּרוֹס עַל עַמְּךָ הוֹאֵל{{ש}}
הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל:{{ממס|דברים כו טו}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>kbwp3xisb4imgvqpxs916f0ygopk7py</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אורח חיים מוסר תוכחת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727450</id>
    <revision>
      <id>3017467</id>
      <parentid>3017162</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T09:04:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>מה שתכננתי לעשות בערב החג ולבסוף הייתי עמוס מדי. המשך יבוא בע&quot;ה.</comment>
      <origin>3017467</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="76591" sha1="30eq9n47ffhx1swr36ehfqdqaqtneq9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אורח חיים מוסר תוכחת
| תמונה = 
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קדושתאות|קדושתא]]
| מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום א')]]
| מחבר = [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמעון בר יצחק; שמעון בר יצחק בר אבון חזק; שמעון בר יצחק חזק ואמץ; שמעון בר יצחק חזק
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2010|א-2010]]
| מנהגים = נאמרת לרוב קהילות אשכנז המערבי ביום ראשון של שבועות,{{הערה|כך אומרים באותו יום שתי המערכות הגדולות של [[מחבר:רבי שמעון הגדול|רבי שמעון הגדול]] לחג השבועות, כי מערכת היוצר {{צ|[[אדון אימנני]]}} ג&quot;כ שלו היא.}} ולמנהג אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי (האשכנזים באיטליה, מגנצא, מיץ) ביום ב'.{{ש}}
ברוב קהילות אשכנז המזרחי ומיעוט קהילות אשכנז המערבי אין אומרים בקרובה זו {{צ|[[אל נא לעולם תוערץ]]}}.{{הערה|ה[[לבוש אורח חיים תצד#ב|לבוש]] תהה מה פשר מנהג זה.}} בוורמייזא אומרים אותו אחר קטע {{צ|כאשר נגלית לאבותינו}}.{{ש}}
יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט {{צ|[[#סדר עולם|שעשוע יום יום]]}} המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}, וכן מנהג וורמייזא. נוהגים להוסיף בסוף הפיוט בית {{צ|וישמחו כל העם}} מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}}. ולמנהג אשכנז המזרחי יש שאין אומרים אותו, וכן מנהג פראג.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
====מגן====
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֹ}}רַח חַיִּים מוּסַר תּוֹכַחַת{{ש}}
{{סי|בְּ}}תִתְּךָ לְנוֹשָעִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת{{ש}}
{{סי|גָּ}}עֲשׁוּ עַמּוּדֵי רוֹם וָתַחַת{{ש}}
{{סי|דְּ}}בֵקֶיךָ בְּבוֹאָם מַתָּנוֹת לָקַחַת

{{סי|הִ}}סַּעְתָּ עַם כַּצֹּאן לִנְחוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}נִהַגְתָּם כְּעֵדֶר בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}}
{{סי|זִ}}כִּיתָם לַתּוֹרָה בְּאַהַב לְהֵאָחוֹת{{ש}}
{{סי|חֹ}}דֶשׁ שְׁלִישִׁי בְּצֵאתָם לִרְוָחוֹת

{{סי|טֶ}}רֶם נִגְלֵיתָ בְּשֵׂעִיר וּפָארָן{{ש}}
{{סי|יִ}}דַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עָנְשָׁן וּשְׂכָרָן{{ש}}
{{סי|כִּ}}רְאוֹתְךָ כִּי מֵאֲנוּ לְשָׁמְרָן{{ש}}
{{סי|לֹ}}א חֲשַׁבְתָּם וְרָאִיתָ לְהַתִּירָן

{{סי|מִ}}מִּדְבָּר נִתְּנָה מְקוֹם הַפְקֵר{{ש}}
{{סי|נֶ}}גֶד הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵין כָּל סוֹקֵר{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה לְהִתְעַקֵּר{{ש}}
{{סי|עֵ}}ת יָבוֹאוּ בַמִּשְׁפָּט לְהִתְחַקֵּר

{{סי|פִּ}}יךָ לֹא דִבֵּר בְּמִסְתָּרִים{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק דּוֹבֵר מַגִּיד מֵישָׁרִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלוֹת וְלַפִּידִים וּבְרָקִים בּוֹעֲרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}אוּ וְתָמְהוּ מְלָכִים וְשָׂרִים

{{סי|שָׁ}}לִישִׁים כָּתַבְתָּ לְעַם מְשֻׁלָּשִׁי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לַּשְׁתָּ שָׁלִישׁ מִשֵּׁבֶט הַשְׁלִישִׁי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}מִימָה וּבָרָה מְשִׁיבַת נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|תָּ}}מַכְתָּ לְהַנְחִילִי בְּיֶרַח שְׁלִישִׁי&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
{{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}}
כַּכָּתוּב: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי׃{{ממס|שמות יט א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר׃{{ממס|משלי ו כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר׃{{ממס|תהלים עח נב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׃{{ממס|דברים לג ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ׃{{ממס|חבקוק ג ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת׃{{ממס|משלי כב כ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי אֲנִי יְיָ דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים׃{{ממס|ישעיהו מה יט}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מֵישָׁרִים כָּל מַעְגְּלֵי טוּבוֹ{{ש}}
:הִשְׁמִיעַ מִפִּיו לְעַם קְרוֹבוֹ{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;לַהֲבוֹת אֵשׁ בְּקוֹל בְּחָצְבוֹ{{ש}}
:מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}מְכוּ כָבוֹד נוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}}
{{סי|שֻׁ}}תְּפוּ בְּמַתַּן יְקָרָה וַחֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּיָה חַשׁוּקָה מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאָה בַּת מֶלֶךְ כְּבוּדָה

{{סי|צִ}}יר נֶאֱמָן קָרָאתָ לַעֲלוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בֵּאַרְתּוֹ חֲמוּרוֹת וְקַלּוֹת{{ש}}
{{סי|עֳ}}נָשִׁין וְאַזְהָרוֹת פְּרָטוֹת וּכְלָלוֹת{{ש}}
{{סי|שְׂ}}כַר הַמִצְוֺת וְשִׁלּוּם גְּמוּלוֹת

{{סי|נַּ}}מְתָּ לּוֹ כֹּה תֹאמַר{{ש}}
{{סי|מִ}}לִּפּחוֹת וּמִלְּהוֹסִיף מַאֲמָר{{ש}}
{{סי|לְ}}נָשִׁים בִּלְשׁוֹן רַכָּה לוֹמַר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}בֶד הַדִּקְדּוּק לַאֲנָשִׁים לִגְמָר

{{סי|יָ}}רַד מִן הָהָר וְהִשְׁמִיעָם{{ש}}
{{סי|טַ}}עֲמֵי מֶתֶק וְאִמְרֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חֻ}}בְּרוּ וְהִשְׁוּוּ כְאֶחָד בְּמַדָּעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מַעַשׂ לְמִשְׁמָעָם

{{סי|וּ}}בַשְּׁלִישִׁי לְיוֹם הִתְקַדְּשׁם בּוֹ{{ש}}
{{סי|הִ}}קְדִּים עַל יָדָם מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ תַּלְמִיד לְהַמְתִּין לְרַבּוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ הִפְלִיא לְזֶרַע אוֹהֲבוֹ

{{סי|בְּ}}נָסְעָם מִיַּם סוּף אֲגוּדִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}רִיב וּמַצָּה נוֹסְעִים וְעוֹמְדִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֲ}}זַי בְּעֵת נָסְעוּ מֵרְפִידִים{{ש}}
{{סי|אֶ}}ל סִינַי בָּאוּ כְּאֶחָד אֲחוּדִים.

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הַלְלוּיָהּ כִּי הוּא הָיָה וְיִהְיֶה{{ש}}
:בְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת אוֹתָנוֹ יְחַיֶּה{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;לְפָנָיו יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה{{ש}}
:וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור|מחיה המתים}}

====משלש====

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}}

{{סי|שְׁ}}לֵמִים בַּחֲנוֹתָם נֶגֶד הָהָרָה{{ש}}
{{סי|שָׁ}}וִים וּנְכוֹנִים בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}}
{{סי|שִׁ}}מַּעְתָּם חֻקֶּיךָ עֲרוּכָה וּשְׁמוּרָה{{ר1}}
{{סי|שִׁ}}מְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה.{{ממס|תהלים נ ז}}

{{סי|מִ}}צְוֺת וְחֻקִים דָּת וָדִין{{ש}}
{{סי|מִ}}שָּׁם לָמְדוּ מַאֲמַצֵּי הַדִּין{{ש}}
{{סי|מִ}}דֶּשֶׁן בֵּיתְךָ זָכוּ לְהַעֲדִין{{ר1}}
{{סי|מִ}}שָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין.{{ממס|תהלים עו ט}}

{{סי|עַ}}ד לֹא נִגְלָה לִמְצוּקֵי אָרֶץ{{ש}}
{{סי|עָ}}בַר וְזָרַח וְהוֹפִיעַ בָּאָרֶץ{{ש}}
{{סי|עַ}}מִּים מִשָּׁם נִפְרְצוּ פָּרֶץ{{ר1}}
{{סי|עָ}}מַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ.{{ממס|חבקוק ג ו}}

{{סי|וּ}}מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָה בְּמִצְעַד{{ש}}
{{סי|וּ}}לְעַם קְרוֹבוֹ מִסִּינַי נוֹעַד{{ש}}
{{סי|וַ}}עֲמּוּדֵי תֵבֵל גָּעֲשׁוּ לְהַרְעַד{{ר1}}
{{סי|וַ}}יִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד.{{ממס|חבקוק ג ו}}

{{סי|נִ}}קְבְּצוּ לְאֻמִּים רֶגֶשׁ בְּשָׁמְעָם{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֶסְפוּ לְקוֹסֵם לְשָׁאֳלוֹ מַה טַּעַם{{ש}}
{{סי|נְ}}אֻם הֱשִׁיבָם עַל מַה הָרַעַם{{ר1}}
{{סי|נֹ}}תֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם.{{ממס|תהלים סח לו}}

{{סי|בַּ}}נְתָּה מֵרָחוֹק לְנוֹחֲלֵי תְעוּדָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שֶׁלָּם יִסַּדְתָּ עַל אֶרֶץ אֲגֻדָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֵן נַעֲבָדְךָ בְּגִיל וּרְעָדָה{{ר1}}
{{סי|בְּ}}סוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.{{ממס|תהלים קיא א}}

{{סי|רִ}}דְתְּךָ לְסִינַי בָּאֵלִים בּוֹעֲרִים{{ש}}
{{סי|רֶ}}שֶׁף לְרַגְלֶךָ יָצָא בְּהִידּוּרִים{{ש}}
{{סי|ר}}וֹעֲדִים נְמוֹגִים כָּל יְצוּרִים{{ר1}}
{{סי|רָ}}אוּךָ יָחִילוּ הָרִים.{{ממס|חבקוק ג י}}

{{סי|יָ}}רְאָה וְחָלָה מִתְּנָאָהּ הָאָרֶץ{{ש}}
{{סי|יָ}}זְמָה פֶּן תֵּהָפֵך לְתֹּהוּ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|יֻ}}סָּדוּ עַמּוּדֶיהָ בְּאָנֹכִי בְּמֶרֶץ{{ר1}}
{{סי|י}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ.{{ממס|תהלים קלח ד}}

{{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ אֲחָזוּם בְּעָתָה{{ש}}
{{סי|צֶ}}לַע כְּגִיגִית עֲלֵיהֶם כָּפַפְתָּ{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפָה קִבְּלוּ בְּמָנוֹד וְאֵימָתָה{{ר1}}
{{סי|צ}}וֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ.{{ממס|משלי לא כז}}

{{סי|חָ}}שׁוּ הָרִים לְקַבֵּל שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פֵצִים לְהִתְעַלּוֹת בִּיקַר תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}}
{{סי|חֻ}}בַּב חוֹרֵב מֵהָרֵי אַדְמָתוֹ{{ר1}}
{{סי|חָ}}מַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ.{{ממס|תהלים סח יז}}

{{סי|קָ}}רָאתָ לֶעָנָו מֵרוּם גְּבֹהִים{{ש}}
לְהַנְחִיל תְּעוּדָה לְעַם כְּמֵהִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}}
וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות יט ג}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
&lt;קטע התחלה=המשך/&gt;

====פיוט ד====

אִם לֹא אֲמָרֶיךָ הַנְּעִימִים{{ש}}
חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא מִתְקַיְּמִים{{ש}}
וְהִנְחַלְתָּם מוֹרָשָׁה לִמְעוּטֵי עַמִּים{{ש}}
מֵאַהֲבָתְךָ אוֹתָם וּבְזֵכֶר שְׁבוּעַת קְדוּמִים{{ש}}
וּמְאֹד תִּתְאַוֶּה לָמוֹ לִהְיוֹת שְׁלֵמִים{{ש}}
וּבְמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ לֵב וָדַעַת מְשִׂימִים{{ש}}
וּבְסוֹד יְרֵאֶיךָ יָשִׁיבוּ טְעָמִים{{ש}}
בְּרִיתְךָ לִנְצוֹר לֶכֶת בְּדֶרֶךְ תָּמִים{{ש}}
וּבְעֵת הִשְׁמַעְתָּם חֻקֶּיךָ הַתְּמִימִים{{ש}}
עָמְדוּ בְמוֹרָא כְּאֶחָד מָשְׁלָמִים{{ש}}
וְנִגְלָה לָמוֹ רָז מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}}
עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה הֱיוֹת מַקְדִּימִים{{ש}}
וְנַמְתָּ מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לְעוֹלָמִים{{ש}}
לְיִרְאָה אוֹתִי לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים{{ש}}
לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וּבִדְרָכַי מְסֻיָּמִים{{ש}}
וְיִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְּלִי הֱיוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}}
כִּמְעַט מִפְּנֵיהֶם אַכְנִיעַ שׂוֹטְמִים{{ש}}
וְאָשִׁיב יָדִי עַל אוֹיְבִים וְקָמִים{{ש}}
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ש}}
לֹא בּוֹשִׁים וְלֹא נִכְלָמִים{{ש}}
וְאַתָּה אָדוֹן הַצּוּר תָּמִים{{ש}}
בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}}
פֵּתַח דְּבָרֶיךָ הֲבִינֵם בְּחִכּוּמִים{{ש}}
וּתְזַכֵּם לִהְיוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים{{ש}}
וּבְתוֹכָם תִּשְׁכֹּן רָם עַל רָמִים.

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}
====קיקלר====

{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון חזק'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;'''וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.'''

{{סי|שְׁ}}בוּיַת מָרוֹם לֻקְּחָה כְּהַיוֹם / מִצְוֺתֶיהָ וְהוֹרְיוֹתֶיהָ מִפִּי אָיוֹם / מִמִּדְבַּר נְתוּנָה לְיוֹצְאֵי פִדְיוֹם{{ש}}
{{סי|מַ}}אֲמָר וְצִוּוּי וְעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה / חֹק וּמִשְׁפָּט בְּרִית וְתוֹרָה / נֹעַם הֶגֶה דִבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}}
{{סי|עֲ}}רוּכִים יַחַד זֶה אַחַר זֶה / וּצְמוּדִים מַחֲזֶה אֶל מַחֲזֶה / לוּחוֹת כְּתוּבִים מִזֶּה וּמִזֶּה&lt;noinclude&gt;
&lt;small&gt;{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}&lt;/small/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{סי|וְ}}הַמִּכְתָּב מִכְתָּב אֱלֹהִים לְאַשְּׁשָׁה / חֲקָקָם זֶה כְּנֶגֶד זֶה לְדָרְשָׁה / כִּוְּנָם וְהִתְוָם חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{סי|נֹ}}עַם אָנֹכִי הִשְׁמִיעַ בְּמַאֲמָר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּרְצָח הִזְהִיר בְּמִשְׁמָר / זֶה עַל זֶה לְהָבִין וְלִגְמָר{{ש}}
{{סי|בְּ}}הִכָּשֵׁל יְצוּרִים לִשְׁפָּךְ דָּם / כְּאִלּוּ מְמַעֲטִים דְּמוּת בַּהֲזִידָם / כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם&lt;noinclude&gt;
&lt;small&gt;{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}&lt;/small/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{סי|רָ}}מַז לֹא יִהְיֶה בַּשֵּׁנִי דִיבּוּר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּנְאָף הִזְִהִיר לְצִיבּוּר / עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבוּר{{ש}}
{{סי|יַ}}גִּיד וְיוֹכִיחַ עֲלֵי כוֹפְרִים / דּוֹמִים לְאִשָּׁה מְנָאֶפֶת מֵאֲחֵרִים / תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים{{ש}}
{{סי|צִ}}וָּה לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם כְּלָיוֹת חוֹקֵר / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִּגְנֹב הִזְהִיר לְהִתְיַקֵּר / הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר&lt;noinclude&gt;
&lt;small&gt;{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}&lt;/small/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{סי|חִ}}וָּה זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת / כְּנֶגְדּוֹ לֹא תַעֲנֶה הִזְהִיר בִּמְשִׁיבַת / פֶּן תְּשַׁקֵּר וְתוֹצִיא דִבַּת{{ש}}
{{סי|קְ}}רִיאָתָם יוֹכִיחוּ לָז לְלָז לִדּוֹן / כָּל מְחַלֵּל יוֹם קֹדֶשׁ בְּזָדוֹן / כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בָּאָדוֹן{{ש}}
{{סי|בִּ}}שְׁמֹר יְצִיר שַׁבָּת מֵחַלֵּל / מֵעִיד כִּי לְשִּׁשָׁה עוֹלָם שִׁכְלֵל / וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְיָ וַאֲנִי אֵל&lt;noinclude&gt;
&lt;small&gt;{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}&lt;/small/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{סי|רָ}}שַׁם מִצְוַת כַּבֵּד לְעַם נִבְרָא / אָב וָאֵם מְכַבֵּד בְּמוֹרָא / מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶר לֹא תַחְמֹד שָׁת לְנֶגְדּוֹ / בֵּית רֵעַ וַאֲמָתוֹ וְעַבְדּוֹ / שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל כְּבוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}אֵר מַאֲמָר לְמַאֲמָר לְמוּלוֹ / יַגִּיד עַל הַחוֹמֵד לְהַכְשִׁילוֹ / סוֹפוֹ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁהוּא מְקַלְלוֹ&lt;noinclude&gt;
&lt;small&gt;{{רפרן|וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}&lt;/small/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{סי|וְ}}אֵלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִבְּרוֹת הַכְּלוּלוֹת / נֶחֶרְתוּ עַל הַלֻּחוֹת הַמְּעֻלּוֹת / וּמִפֶּה אֶל פֶּה הָשְׁמְעוּ בְקוֹלוֹת{{ש}}
{{סי|נְ}}בוֹנִים שֻׁלְהָבוּ מִלַּהַב הַמִּשְׁמָע / וְהִשְׁמִיעוּ אֵין יְכֹלֶת לִשְׁמָע / קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע{{ש}}
{{סי|חַ}}י הוֹדָה לַאֲשֶׁר אָמְרוּ / {{סי|זָ}}כוּ {{סי|קְ}}דוֹשִׁים וּמִשָּׁם נִתְאַשְּׁרוּ / כְּנָם הֵטִיבוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ{{ש}}
{{רפרן|&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב / וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל לִנְקֹב / מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. קָדוֹשׁ.}}

====אל נא לעולם תוערץ====
&lt;includeonly&gt;{{הור2|בהרבה קהילות אין אומרים כאן {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}.}}&lt;/includeonly&gt;
{{:אל נא לעולם תוערץ}}{{ש}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;'''כַּאֲשֶׁר נִגְלֵיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה / כֵּן נִזְכֶּה שְׁכִינָתְךָ לַחֲזֶה / וְנֹאמַר: הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה. קָדוֹשׁ.'''
====סדר עולם====
&lt;includeonly&gt;{{הור2|יש מקומות שנוהגים לדלג על פיוט זה המזכיר גנאי אבות העולם, ומתחילים {{צ|[[#סדר דיברין|ובכן וירד משה מן ההר אל העם]]}}. ויש המשמיטים רק בתים {{צ|בשורי מעשהו}}, {{צ|יום נשתכר}}, {{צ|חובב ונחשק}}, ו{{צ|זך היה ונבר}}.}}&lt;/includeonly&gt;
'''וּבְכֵן, יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''{{ממס|משלי ח כב}}

{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}}

{{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ יוֹם יוֹם מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}}
קָדָם מִפְעָלָיו אַלְפַּיִם שָׁנָה{{ש}}
אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ חֲקָרָהּ וֶהֱכִינָהּ{{ש}}
בִּימִינוֹ חֲקָקָהּ וּבְחֵיקוֹ נְתָנָהּ{{ש}}
הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה{{ש}}
בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים קוֹלָהּ נָתְנָה{{ש}}
אֲלֵיכֶם אֶקְרָא בַּעֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}}
שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר לְהָבִינָה{{ש}}
מִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים וּנְכוֹנָה{{ש}}
בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי בְּלִי תוֹאֲנָה{{ש}}
כֻּלָּם נְכוֹחִים לְיוֹדְעֵי בִינָה{{ש}}
קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כֶּסֶף וּתְכוּנָה

{{סי|מִ}}קַּדְמֵי קֶדֶם מֵרֹאשׁ נִסַּכְתִּי{{ש}}
בְּאֵין תְּהוֹם וּמַעְיָן נִתְהַלָּלְתִּי{{ש}}
בְּטֶרֶם הַר וָגֶבַע נִתְחוֹלָּלְתִּי{{ש}}
בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם הָיִיתִי{{ש}}
בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים עִמּוֹ נִמְצֵאתִי{{ש}}
אֲנִי חָכְמָה עָרְמָה שָׁכָנְתִּי{{ש}}
מְשַׁחֲרַי אִמְצָאֻנְנִי וְאֹהֲבַי אָהַבְתִּי{{ש}}
מֵחָרוּץ וּמִפָּז נִבְחֲרָה תְּבוּאָתִי{{ש}}
בְּאֹרַח צְדָקָה וּמִשְׁפָּט הִתְהַלַּכְתִּי{{ש}}
יָסוּרוּ אֵלַי חֲסַר לֵב וָפֶתִי{{ש}}
לִלְחֹם בְּלַחְמִי וְלִשְׁתּוֹת יַיִן מָסַכְתִּי{{ש}}
כִּי עֹשֶׁר וְכָבוֹד נִמְצָא אִתִּי

{{סי|עֲ}}צָתוֹ מֵרָחוֹק אִמֵּן לְאַמְּנִי{{ש}}
חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ שָׂם לְמַעֲנִי{{ש}}
רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בְּחֶסֶד קָנָנִי{{ש}}
מִצּוּף דְּבַשׁ וָנֹפֶת הִמְתִּיקָנִי{{ש}}
זָהָב וּפְנִינִים לֹא יַעַרְכוּנִי{{ש}}
כִּי כָל בֵּיתִי לָבוּש שָׁנִי{{ש}}
לִוְיַת חֵן וְרִפְאוּת נְתָנָנִי{{ש}}
יָדַי וְכָפַּי לִפְרוֹשׂ לֶעָנִי{{ש}}
פִּי פָתוּחַ בְּחָכְמָה וּבְשֵׂכֶל חִכְּמָנִי{{ש}}
וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנִי{{ש}}
טָבוּחַ טִבְחִי וְעָרוּךְ שֻׁלְחָנִי{{ש}}
אֹרֶךְ יָמִים וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלִי וּבִימִינִי

{{סי|וּ}}בַעֲצָתִי נוֹעַץ רוֹכֵב כְּרוּבִים{{ש}}
מְמַדֵּי אֶרֶץ שָׂם וְדִבֵּק רְגָבִים{{ש}}
שָׁמַיִם נָטָה וְשָׂם סִתְרוֹ עָבִים{{ש}}
שֶׁמֶשׁ הִזְרִיחַ וְצָר יָרֵחַ וְכוֹכָבִים{{ש}}
וְהִדְשִׁיא וּהִזְרִיעַ אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים{{ש}}
וְהִשְׁרִיץ דָּגִים וְעוֹפוֹת וַחֲגָבִים{{ש}}
וְחַיָּה וּבְהֵמָה וְכָל פָּרִים וְרָבִים{{ש}}
וַיִּיצֶר בְּכַפּוֹ רֹאשׁ לְכָל נְצִיבִים{{ש}}
בְּהִבָּרְאוּ כּוֹנְנוּ תֻפִּים וּנְקָבִים{{ש}}
וּמְעַט מֵאֱלֹהִים חִסְּרוֹ בָאֳהָבִים{{ש}}
וְכָבוֹד וְהָדָר עִטְּרוֹ בְשִׂגּוּבִים{{ש}}
וְהִמְשִׁילוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים

{{סי|נֹ}}עַם אֶבֶן יְקָרָה שָׁת מְסֻכָּתוֹ{{ש}}
בְּצַלְמוֹ רִקְמוֹ וְהִפְאִיר תְּמוּנָתוֹ{{ש}}
וּמִקָּצֶה עַד קָצֶה הֵקִים קוֹמָתוֹ{{ש}}
וְחָלַק לוֹ מִשֵּׂכֶל תְּבוּנָתוֹ{{ש}}
וּבְמִלַּת לָשׁוֹן הִפְלִיא דִבְרָתוֹ{{ש}}
וַיִּקְרָא שֵׁמוֹת לְכָל בְּרִיָּתוֹ{{ש}}
וְעַל כָּל יְצוּרִים הָיְתָה אֵימָתוֹ{{ש}}
וּבְעֵדֶן גַּן הָיְתָה חֲנִיתוֹ{{ש}}
וּלְהַמְתִּיקֵנִי בְּפִיו הָיְתָה תַאֲוָתוֹ{{ש}}
עֵקֶב הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ עַפְרוֹת אַדְמָתוֹ{{ש}}
חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתַי לַהֲגוֹת בְּאִמְרָתוֹ{{ש}}
וְנֹעַם מִשְׁפְּטֵי צִדְקִי לְחַוּוֹתוֹ

{{סי|בְּ}}שׁוּרִי מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ{{ש}}
לֹא שָׁמַר צִוּוּי וַיְפִירֵהוּ{{ש}}
בִּיקָר לֹא לָן וַיְגָרְשֵׁהוּ{{ש}}
וְנִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה מִקְרֵהוּ{{ש}}
בְּאָכְלוֹ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוָּהוּ{{ש}}
לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ וּלְטָעֳמֵהוּ{{ש}}
וְהִרְצֵתִי אֲמָרַי לִפְנֵי בוֹרְאֵהוּ{{ש}}
לֹא חָפַצְתִּי בוֹ כִּי מְרִי הוּא{{ש}}
בְּמִפְקַד אֶחָד לֹא עָמַד לְקַיְּמֵהוּ{{ש}}
וּבִקְוֻצּוֹת תַּלְתַּלַי אֵיךְ יַעֲמֹד הוּא{{ש}}
בַּחֲסַר לֵב יָמוּת בְּלִי לְהַחֲיֵהוּ{{ש}}
לֹא נוּכַל לְהִדָּבֵק אֲנִי וָהוּא

{{סי|רַ}}בּוּ שָׁנִים וְהָלְכוּ דוֹרוֹת{{ש}}
אֲנִי הָיִיתִי אֲצוּרָה בִּמְרוֹמֵי דִירוֹת{{ש}}
בֵּין אֶרְאֶלֵי טֹהַר אִמְרוֹתַי טְהוֹרוֹת{{ש}}
וְעָמַד אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹת{{ש}}
מְיַשֵּׁר מַעְגָּל וּמְסִלּוֹת יְשָׁרוֹת{{ש}}
אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ בְּכוֹשָׁרוֹת{{ש}}
מְנַחֵם מִמַּעַשׂ וּמֵעֹצֶב מְאֵרוֹת{{ש}}
וּבְשֶׁטֶף זַעַם נֶחֱלַץ מִצָּרוֹת{{ש}}
בְּצֵאתוֹ לָרְוָחָה מִתּוֹךְ מַסְגֵּרוֹת{{ש}}
הִקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה וּתְשׁוּרוֹת{{ש}}
מִכָּל חַיָּה וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת טְהוֹרוֹת{{ש}}
וְרָצָה לְדַבְּקוֹ בִי אִמְרוֹתַי לְהוֹרוֹת

{{סי|י}}וֹם נִשְׁתַּכֵּר נִפְרְדָה תַאֲוָתוֹ{{ש}}
מִמַּטָּעֵי כַרְמוֹ הִרְוָה שְׁתִיָּתוֹ{{ש}}
וְנִתְגַּל בְּאָהֳלוֹ וְגִלָּה נַבְלוּתוֹ{{ש}}
וּבְנוֹ נִכְנַס וְרָאָה עֶרְוָתוֹ{{ש}}
וַיִּיקֶץ מִיֵּינוֹ וְאֵרֲרוֹ בְקִלְלָתוֹ{{ש}}
עֶבֶד עֲבָדִים לְאֶחָיו הֶיוֹתוֹ{{ש}}
בַּעֲשׂוֹתוֹ כָכָה מְאַסְתִּיו לִשְׂנֹאתוֹ{{ש}}
וְנַמְתִּי לִצוּרִי לֹא אֶחְפֹּץ קִרְבָתוֹ{{ש}}
כִּי בְשִׁכְרוּתוֹ יָצָא מִדַּעְתּוֹ{{ש}}
וַיָפֶר חֻקִּי וַיְקָרֵב מִיתָתוֹ{{ש}}
לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה בִשְׁתוֹתוֹ{{ש}}
כָּל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יַרְבֶּה חָכְמָתוֹ

{{סי|צֶ}}דֶק לְעֶשְׂרִים הֵעִיר מִמִּזְרָח{{ש}}
בּוֹרְאוֹ הִכִּיר לְשָׁלֹשׁ אֵיתָן הָאֶזְרָח{{ש}}
וְכִתַּת וְשִׁבַּר אֱלִילֵי תֶרַח{{ש}}
וּמִבֵּין חֲשֵׁכִים אוֹרוֹ זָרָח{{ש}}
וּמִבֵּית מוֹלַדְתּוֹ גָּלָה וּבָרַח{{ש}}
וְהִצְלִיחַ בְּלֶכְתּוֹ וּכְחֲבַצֶּלֶת פָּרָח{{ש}}
אֵשֶׁל נָטַע וְהָעוֹבְרִים הֶאֱרַח{{ש}}
וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ רֵיחוֹ הֵרָח{{ש}}
וְתוֹעֵי דֶרֶךְ הִסְלִיל בָּאֹרָח{{ש}}
יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים הִבְרָח{{ש}}
וְשָׁמַר תּוֹרוֹת וּבְמִצְוֺת טָרַח{{ש}}
וְגָבַר כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַמִּזְרָח

{{סי|חֻ}}בַּב וְנֶחְשַׁק בְּשָׁמְרוֹ אֱמוּנָה{{ש}}
בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶׂר נִצְרַף לְבָחֲנָה{{ש}}
וּמָצָא שְׂכַר בִּטְנוֹ לְמֵאָה שָׁנָה{{ש}}
וְהִתְחִיל בְּמִצְוָה נִתְּנָה לִשְׁמֹנָה{{ש}}
וְנָם צוּר בָּא עֵת וְהִגִּיעָה עוֹנָה{{ש}}
אָמוֹן שַׁעֲשׁוּעִים לְהִנָּתֵן בְּמַתָּנָה{{ש}}
וְגַם אֲנִי נִרְצֵיתִי בּוֹ לְהִתְחַתְּנָה{{ש}}
לוּלֵי נָאַם בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה{{ש}}
וְשָׁאַל אוֹת לְהוֹדִיעוֹ נְכוֹנָה{{ש}}
וְגָרַם גֵּרוּת אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה{{ש}}
בְּפֶרֶךְ לְעַנּוֹת עֲדַת מִי מָנָה{{ש}}
אָז חָדַלְתִּי בָּאָרֶץ לְשָׁכְנָה

{{סי|קָ}}ם בְּנוֹ תַחְתָּיו וְהוּשַׁת לְשָׂרִים{{ש}}
בְּדַרְכֵי הוֹרוֹ הָלַךְ בְּמֵישָׁרִים{{ש}}
לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש}}
וּכְקָרְבַּן נִיחֹחַ הֹעֲלָה בְּבֵרוּרִים{{ש}}
וְנִרְצָה כְּכָלִיל וְשַׁלְמֵי אֵמוּרִים{{ש}}
וְזָרַע וּמָצָא מֵאָה שְׁעָרִים{{ש}}
וְהִצְלִיחַ וְהִשְׂכִּיל וְהִנְעִים אֲמָרִים{{ש}}
וְחָפֵץ לְהַגְדִּילוֹ בְּתוֹרַת מוּסָרִים{{ש}}
וְגַם אֲנִי אֲהַבְתִּיו חָמַדְתִּיו מִנְּעוּרִים{{ש}}
לוּלֵי שְׂאֵתוֹ פְּנֵי עוֹכֵר בָּעוֹכְרִים{{ש}}
וּבַעֲשָׁנוֹ נֶעֱשַׁן וְהִכְהָה מְאוֹרִים{{ש}}
בַּעֲבוּרוֹ נִמְנַעְתִּי לְהִוָּדַע בַּשְּׁעָרִים

{{סי|חֶ}}בְיוֹן עֹז שָׁכַנְתִּי בְּמַחְמָד{{ש}}
לָאָרֶץ לֹא יָרַדְתִּי לְהִתְלַמָּד{{ש}}
וְעָמַד אִישׁ תָּם וְתַאֲוָתִי חָמַד{{ש}}
יָשַׁב אֹהָלִים עִתּוֹתַי לְהַתְמַד{{ש}}
בְּרָכָה יָרַש וְלִגְבִיר הָעֳמַד{{ש}}
זַרְעוֹ לְהַרְבּוֹת כְּחוֹל לֹא יִמָּד{{ש}}
רוּחַ נְדִיבָה סְמָכַתְהוּ לְהַצְמַד{{ש}}
בְּתֻמּוֹ הָלַךְ וּבְכָשְׁרוֹ עָמָד{{ש}}
יוֹצְרוֹ אֲהֵבוֹ וּבְעֵינָיו נֶחְמָד{{ש}}
וַיֹּרֵנִי הִנֵּה זֶה נָעִים וְנֶחְמָד{{ש}}
נָאֶה לוֹ בְהֶגְיוֹנֵךְ לִלְמַד{{ש}}
יִתְמָךְ לִבּוֹ דְבָרֵךְ וּבְסוֹדֵךְ יָעֳמַד

{{סי|זַ}}ךְ הָיָה וְנָבָר וְאִישׁ אֱמוּנָה{{ש}}
וְרָאוּי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּמַתָּן צְפוּנָה{{ש}}
אֲבָל לֹא שָׁקַט וְלֹא הָפְנָה{{ש}}
בְּבֵית אָבִיו לֹא נָח מִתְּלֻנָּה{{ש}}
אָחִיו מִתְנַחֵם לְהָרְגוֹ בְּשִׂטְנָה{{ש}}
עָמַד מִפָּנָיו וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה{{ש}}
בְּמַקְלוֹ עָבַר וַיָּבֹא חָרָנָה{{ש}}
בְּאִשָּׁה שָׁמַר עֶשְׂרִים שָׁנָה{{ש}}
בְּגִידּוּל בָּנִים נִטְרַח בְּאָמְנָה{{ש}}
נִמְכַּר פֹּרָת לְתַאֲלָה וְלִמְגִנָּה{{ש}}
בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן יָרַד לְגֹשְׁנָה{{ש}}
לָכֵן לֹא נָפַלְתִּי בְּגוֹרָלוֹ לְמָנָה

{{סי|קָ}}רַב מוֹעֵד וְהִגִּיעַ זְמָן{{ש}}
וְשָׁר בְּעִנּוּי עַם לֹא אַלְמָן{{ש}}
וַיָּקֶם מוֹשִׁיעַ רֹעֶה נֶאֱמָן{{ש}}
תְּחִלַּת צֵאתוֹ מִצְרִי טָמָן{{ש}}
וַיַּךְ בְּמִצְרַיִם כָּל אֱלִיל וְחַמָּן{{ש}}
וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר שַׂר וּמִשְׁמָן{{ש}}
וְהִגִּיהַּ אוֹר וְהֵאִיר אַשְׁמָן{{ש}}
אֲסִירֵי עֳנִי לְיֶשַׁע זִמָּן{{ש}}
יָם הֶעֱבִירָם וְהִסִּיעָם לִתְחוּמָן{{ש}}
וְהֵגִיז לָמוֹ שְׂלָו וְהִמְטִירָם מָן{{ש}}
הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָן{{ש}}
וְאִוָּה לְהַנְחִילָם מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן

{{סי|וּ}}בְיֶרַח הַשְּׁלִישִׁי לַחֹפֶשׁ בְּצֵאתָם{{ש}}
בָּאוּ לְחֹרֵב כָּל מַקְהֵלוֹתָם{{ש}}
וְנֶגֶד הָהָר הָיִתָה חֲנָיָתָם{{ש}}
הִסְכִּימוּ דַעְתָּם וְהִשְׁווּ עֲצָתָם{{ש}}
וּמֹשֶׁה עָלָה וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם{{ש}}
וְנִצְטַוָּה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם{{ש}}
הַיּוֹם וּמָחָר צַוֵּה פְרִישָׁתָם{{ש}}
וְיוֹם אֶחָד הוֹסִיף לְטָהֳרָתָם{{ש}}
וְסִדֵּר עִנְיָנָם וּמִצְוַת הַגְבָּלָתָם{{ש}}
וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְכָרַת בְּרִיתָם{{ש}}
וְהֵקִים מַצֵּבוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְטֵי תָם{{ש}}
וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם

{{סי|אֲ}}זַי בַּשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת בָּקְרוֹ{{ש}}
מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ הוֹפִיעַ בִּיקָרוֹ{{ש}}
רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן מְשַׁנְנֵי פְאֵרוֹ{{ש}}
וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְהִזְרִיחַ אוֹרוֹ{{ש}}
קוֹלוֹ בְּכֹחוֹ קוֹלוֹ בַּהֲדָרוֹ{{ש}}
וְרוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ{{ש}}
וְעָנָן כָּבֵד כִּסָּה עַל הָרוֹ{{ש}}
וְהצוּרִים נִתְּצוּ הָרִים בְּעָקְרוֹ{{ש}}
הוֹלֵךְ וְחָזֵק קוֹל שׁוֹפָרוֹ{{ש}}
חוֹצֵב לֶהָבוֹת אֲרָזִים בְּשָׁבְרוֹ{{ש}}
קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּרוֹ{{ש}}
וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד בִּפְאֵר דְּבִירוֹ

{{סי|מִ}}תְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי{{ש}}
הִנֵּה בָא קִצִּי וְהִגִּיעַ עִתִּי{{ש}}
לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי{{ש}}
יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי{{ש}}
יֵדְעוּ הַכֹּל מַה מְּלַאכְתִּי{{ש}}
צֶדֶק וּמִשְׁפָּט בְּתוֹך נִתִיבָתִי{{ש}}
עֹמֶק חָכְמָתִי וְסוֹד בִּינָתִי{{ש}}
יָבִינוּ שְׂכָרִי עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי{{ש}}
עֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי וְסֶגֶר מִסְגַּרְתִּי{{ש}}
תִּקוּן אֶצְבְּעוֹתַי וְרֹב פְּעֻלָּתִי{{ש}}
כִּי עַד עַתָּה בַּמְּרוֹמִים שָׁכַנְתִּי{{ש}}
וְהַיּוֹם בָּאָדָם מַתָּנוֹת לֻקָּחְתִּי

{{סי|צִ}}יר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים{{ש}}
כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קְצִירִים{{ש}}
חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים{{ש}}
וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה לַהֲדוּרִים{{ש}}
אֲמָרִים נְעִימִים מִפְּנִינִים יְקָרִים{{ש}}
וְקִבְּלָם מִימִין יוֹצֵר הָרִים{{ש}}
וְצִבְאוֹת קֹדֶשׁ עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ש}}
טֶרֶם נִשְׁמַע אָנוּ שׁוֹמְרִים{{ש}}
וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ מֵרְעָמִים כַּבִּירִים{{ש}}
וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְצוּרִים{{ש}}
יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָרִים

&lt;noinclude&gt;{{הור2|בית זה לקוח מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]]:{{ש}}
{{#קטע:ארץ מטה ורעשה|וישמחו}}}}&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור2|בית זה הובא מתוך קרובת {{צ|[[ארץ מטה ורעשה]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|קליר]], ואינו נאמר בפראג וק&quot;ק:}}
{{#קטע:ארץ מטה ורעשה|חזןוישמחו}}&lt;/includeonly&gt;
====סדר דיברין====
'''וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם'''{{ממס|שמות יט כה}}

{{הור|סימן: [[שמות כ|שמות כ א-יד]]}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}לּוּף מְסֻבָּל בְּהוֹד אִפּוּדִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב חֲמוּדִים{{ש}}
{{סי|גָּ}}רוֹן עָנוּק לְשׁוֹן לִמּוּדִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים דְּבוּרִים כְּאֹפָן שְׁקוּדִים{{ש}}
{{סי|הַ}}מְשׁוּלִים לְשָׁלֹשׁ מַשְׁקִים נֶחֱמָדִים{{ש}}
{{סי|וּ}}בַפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים נִשְׁמָרִים וְעֹמְדִים{{ש}}
{{סי|זֹ}}נְחִים הַגָּבֹהַּ וְלַנָּמוּךְ יוֹרְדִים{{ש}}
{{סי|חַ}}יִּים וְרִפְאוּת לְמוֹצְאֵיהֶם מַעֲמִידִים{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר בַּעֲלִיל שִׁבְעָתַים מְנֻקָּדִים{{ש}}
{{סי|יְ}}קָרִים מִזָּהָב וּמִפְּנִינִים נֶחֱמָדִים{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל חֲפָצִים לְנֶגְדָּם בַּל נִמְדָּדִים{{ש}}
{{סי|לֶ}}קַח טוֹב וּמוּסָר מַגִּידִים{{ש}}
{{סי|מֶ}}תֶק וּמַרְפֵּא לַעֲצָמוֹת וְגִידִים{{ש}}
{{סי|נְ}}תוּנִים מֵאֵשׁ וְכָאֵשׁ יוֹקְדִים{{ש}}
{{סי|סַ}}ם חַיִּים לְבָהֶם מִתְכַּבְּדִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹזְבֵיהֶם עוֹזְבִים וְחוֹבְקֵיהֶם מְכַבְּדִים{{ש}}
{{סי|פִּ}}לְפּוּלָם בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׁרֵה מִתְלַמְּדִים{{ש}}
{{סי|צ}}וֹרְפֵיהֶם מוֹשִׁיבִים בֵּין נְגִידִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹנֵיהֶם לְחַיֵּי עוֹלָם עֲתִידִים{{ש}}
{{סי|רַ}}ב טוּב הַצָּפוּן לַחֲסִידִים{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}מְרֵיהֶם יֻצְּלוּ מִכָּל פְּחָדִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹמְכֵיהֶם מְאַשְּׁרִים וּבוֹזֵיהֶם מְלַפְּדִים.

:מְלַפְּדִים לַפִּידִים וּבְרָקִים נוֹגְהִים{{ש}}
:בְּתִתּוֹ קוֹל עֹז מִשְּׁמֵי גְבֹהִים{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים|1}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ כַּדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}}
{{סי|שַׂ}}חוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם וְהַמְּצוּקִים{{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ רְעָמִים וְגָבְרוּ זִקִּים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלֵי קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וַחֲזָקִים{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף הַדִּבּוּר כְּנִיצוֹצֵי בְרָקִים{{ש}}
{{סי|פַּ}}טִּישׁ מְפֹצֵץ סַלְעֵי נְקִיקִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹרֵךְ אַחַת וּשְׁתַּיִם מִתְחַלְּקִים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד יְרֵאִים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹתְנֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר מִתְחַזְּקִים{{ש}}
{{סי|מֹ}}שֶׁה יְדַבֵּר וְהַכֹּל שׁוֹתְקִים{{ש}}
{{סי|לְ}}עַמּוֹ הִנְחִיל מִדְּבַשׁ מְתוּקִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתִּים חֲשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|יְ}}דִיעַת חֹסֶן וִישׁוּעַת נְזִיקִים{{ש}}
{{סי|טַ}}עֲמֵי חָכְמָה וָדַעַת מְפִיקִים{{ש}}
{{סי|חִ}}נָּם נְתָנָם גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}}
{{סי|זִ}}כָּם בְּמַתָּנָה לְבוֹ דְבֵקִים{{ש}}
{{סי|וְ}}כֻלּוֹ מַחֲמַדִּים וְחִכּוֹ מַמְתַקִּים{{ש}}
{{סי|הִ}}שְׁמִיעַ אָנֹכִי בְּרֹאשׁ פְרָקִים{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ בַּעֲשׂוֹתוֹ בְּמַיִם עֲמֻקִּים{{ש}}
{{סי|גִּ}}בּוֹר נִגְלָה וְנִלְחַם בִּמְצוּקִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}תִתּוֹ בְסִינַי דָּתוֹת וְחֻקִּים{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי כְּרַחֲמָן נִגְלָה מִשְּׂחָקִים.

:מִשְּׂחָקִים הִבְרַקְתָּ נָגְהֶךָ{{ש}}
:וְהִשְׁמַעְתָּ לְעַם כְּמֵהֶיךָ{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ|1}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֶ}}רֶץ עָשִׂיתִי וְאָדָם בָּרָאתִי{{ש}}
{{סי|בְּ}}רִיחַ וּדְלָתַיִם לַיָּם שָׂמְתִּי{{ש}}
{{סי|גִּ}}לִּיתִי שַׁחַר וָבֹקֶר צִוִּיתִי{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת פִּלָּגְתִּי{{ש}}
{{סי|הָ}}אוֹר וְהַחֹשֶׁךְ בִמְקוֹמָם שִׁכַּנְתִּי{{ש}}
{{סי|וְ}}הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ לִכְבוֹדִי יָצָרְתִּי{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת מַזָּרוֹת בְּעִתָּם הוֹצֵאתִי{{ש}}
{{סי|חֻ}}קּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִשְׁטָרָם שָׂמְתִּי{{ש}}
{{סי|ט}}וֹפְלֵי שֶׁקֶר בְּשֶׁטֶף הֶאֱבַדְתִּי{{ש}}
{{סי|י}}וֹרְדֵי בִקְעָה לְשׁוֹנָם בָּלָלְתִּי{{ש}}
{{סי|כְּ}}דָרְלָעֹמֶר וְעֹזְרָיו הִכֵּיתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}עֵמֶק שָׁוֶה לַיְלָה חִלָּקְתִּי{{ש}}
{{סי|מ}}וֹרִיָּה עֲקֵדַת יָחִיד רָאִיתִי{{ש}}
{{סי|נֵ}}דֶר נָדַרְתִּי בִּי נִשְׁבַּעְתִּי{{ש}}
{{סי|שָׂ}}ר אֶל מַלְאָךְ בְּעֶזְרוֹ הָיִיתִי{{ש}}
{{סי|עִ}}מּוֹ מִדַּבֵּר לְרֹדְפוֹ הִזְהָרְתִּי{{ש}}
{{סי|פַּ}}תְרוּסִים בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת מָחַצְתִּי{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹתֵיכֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם גָּאָלְתִּי{{ש}}
{{סי|קָ}}רַעְתִּי יַם סוּף וְאֶתְכֶם הֶעֱבַרְתִּי{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}דַּדְתִּי מְזַנֵּב וְחֵילוֹ הֶחֱלַשְׁתִּי{{ש}}
{{סי|שַׁ}}בַּת קֹדֶשׁ לָכֶם הִנְחָלְתִּי{{ש}}
{{סי|תִּ}}רְגַּלְתִּי וּבְכַנְפֵי נֶשֶׁר נָשָׂאתִי{{ש}}
{{סי|תֹּ}}קֶף שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת לָכֶם נָתָתִּי.

:נָתַתִּי לְךָ תּוֹכְחוֹת מוּסָרִים{{ש}}
:הִשָּׁמֵר לְבַל תַּטֶּה אֲשׁוּרִים{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים|1}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח המצונזר:{{ש}}
{{סי|תַּ}}עְתֻּעִים הֵמָּה מוּסַר הֲבָלִים{{ש}}
{{סי|שַׁ}}חַר אֵין לָמוֹ וְלֹא מוֹעִילִים{{ש}}
{{סי|ר}}וֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם לִבָּם הֲתוּלִים{{ש}}
{{סי|קֶ}}צֶף מוֹסִיפִים וְחֵמָה מַגְדִּילִים{{ש}}
{{סי|צ}}וּרַת חַמָּה וּלְבָנָה נוֹטְלִים{{ש}}
{{סי|פִּ}}לְשֵׁי עָב וְתַבְנִית מַזָּלִים{{ש}}
{{סי|עֲ}}צַבִּים כִּתְבוּתָם מַעֲשֵׂה כַשּׁוּלִים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹגְדִים לָהֶם וְַאֲלֵיהֶם מִתְפַּלְלִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹתְנִים לָהֶם כָּבוֹד וְהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁתַּחֲוִים לָמוֹ וּמִשְׁאֲלוֹתָם שׁוֹאֲלִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָשִׁיבוּ לְלִבָּם וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}י יִרְאָתָם פְּגָרִים אֻמְלָלִים ({{סי|כִּ}}י לֹא יוֹעִילוּ עֲמָלִים){{ש}}
{{סי|יִ}}צְעֲקוּ אֲלֵיהֶם וְאֵינָם נִצּוֹלִים{{ש}}
{{סי|טָ}}חוּ עֵינֵיהֶם וְלִבּוֹתָם סְכָלִים{{ש}}
{{סי|ח}}וֹכִים יְשׁוּעָה מֵאִטִּים וֶאֱלִילִים ({{סי|חַ}}מָּנִים קְרוּאִים וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים){{ש}}
{{סי|זְ}}נוּחִים תְעוּבִים שִׁקוּצִים וְגִלּוּלִים (וְאִטִּים וְלֹא יוֹעִילוּם){{ש}}
{{סי|וְ}}חֵלֶק יַעֲקֹב וכו'...}}&lt;/noinclude&gt;{{סי|תַּ}}עְתֻּעִים הֵמָּה מוּסַר הֲבָלִים{{ש}}
{{סי|שַׁ}}חַר אֵין לָמוֹ וְלֹא מוֹעִילִים{{ש}}
{{סי|רֹ}}עֶה אֵפֶר לִבָּם הֲתוּלִים{{ש}}
{{סי|קֶ}}צֶף מוֹסִיפִים וְחֵמָה מַגְדִּילִים{{ש}}
{{סי|צֹ}}רְפִים כֶּסֶף וּבַקָּנֶה שׁוֹקְלִים{{ש}}
{{סי|פַּ}}חֵי זָהָב מִכִּיס זָלִים{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כְּתֵפָם נוֹשְׂאִים וְסוֹבְלִים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹגְדִים לוֹ וְאֵלָיו מִתְפַּלְלִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹטְעִים אֹרֶן וְגֶשֶׁם מַגְדִּילִים{{ש}}
{{סי|מִ}}קְצָתוֹ לָאֵשׁ וְחֶצְיוֹ לַפְּסִילִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָשִׁיבוּ לְלִבָּם וְאֵינָם מַשְׂכִּילִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}י שְׁאֵרִיתוֹ שָׂרְפוּ לְגֶחָלִים{{ש}}
{{סי|יִ}}צְעֲקוּ אֵלָיו וְאֵינָם נִצּוֹלִים{{ש}}
{{סי|טָ}}חוּ עֵינֵיהֶם וְלִבּוֹתָם סְכָלִים{{ש}}
{{סי|חַ}}מָּנִים קְרוּאִים שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|זְ}}נוּחִים תְעוּבִים אִטִּים וֶאֱלִילִים{{ש}}
{{סי|וְ}}חֵלֶק יַעֲקֹב יוֹצֵר הַכֹּל אֵל אֵלִים{{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן מַיִם נוֹתֵן וּנְשִׂיאִים עֹלִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרוֹ מֵקִים וַעֲצָתוֹ יַשְׁלִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹעֵר בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלִּים{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ תִדְבָּקוּ וְעָדָיו הֱיוּ מְיַחֲלִים{{ש}}
{{סי|אֹ}}יְבֵיכֶם יַפִּיל חֲלָלִים חֲלָלִים.

:חֲלָלִים אַפִּיל כָּל שׁוֹכְחֵי הַשֵּׁם{{ש}}
:הִשָּׁמֵר פֶּן תִּכָּשֵׁל וְתֵאָשֵׁם{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לֹא תִשָׂא אֶת־שֵׁם|1}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֲ}}מִתִּי שְׁמוֹ הַמְפֹרָשׁ בְּשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ נוֹסְדוּ אֲרָצוֹת וְנֻטְּעוּ רְקִיעִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּלוֹת אֶרֶץ וְרוּחוֹת מְרֻבָּעִים{{ש}}
{{סי|דֻּ}}בְּקוּ בְחוֹתָמוֹ הֱיוֹת נִקְבָּעִים{{ש}}
{{סי|הֻ}}זְכַּר עַל הַיָּם וְנַעֲשָׂה בְקִיעִים{{ש}}
{{סי|וְ}}עַל הַמַּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים{{ש}}
{{סי|זֵ}}כֶר קָדְשׁוֹ בּוֹ יָרוּצוּ נוֹשָׁעִים{{ש}}
{{סי|חֹ}}צֵב לֶהָבוֹת וּמְפֹצֵץ סְלָעִים{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָעִים{{ש}}
{{סי|יְ}}צוּרָיו בֹּחֵן בְּכָל עִתִּים וּרְגָעִים{{ש}}
{{סי|כַּ}}לּוֹת בְּחֵמָה בּוֹ נִפְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|לְ}}הָבִיא שֶׁבֶר לְחַטָּאִים וּפוֹשְׁעִים{{ש}}
{{סי|מְ}}פִירֵי חֹק וְלַשֶּׁקֶר נִשְׁבָּעִים{{ש}}
{{סי|נִ}}לְכָּדִים בַּעֲוֺנָם וּבִזְדוֹנָם נִתְבָּעִים{{ש}}
{{סי|שׂ}}וֹנְאֵי תוֹכָחוֹת וּמוּסָר פּוֹרְעִים{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָרוֹת יוּבְלוּ וְרֹגֶז שְׂבֵעִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים{{ש}}
{{סי|צ}}וֹמֵת לַבְּקָרִים כָּל רְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|קַ}}נּוֹא וְנוֹקֵם וְקוֹבֵעַ קוֹבְעִים{{ש}}
{{סי|ר}}וֹאֶה וְצוֹפֶה טוֹבִים וְרָעִים{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מֵאֶרֶר פְּגָעִים{{ש}}
{{סי|תִּ}}תְיָרֵא מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם תְּמִים דֵּעִים.

:תְּמִים דֵּעִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}}
:וְהִזְהִיר עַל מוֹרָא מִקְדָּשׁוֹ{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ|1}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}שְׁלוּם כָּל מַעַשׂ וּגְמַר מְלָאכָה{{ש}}
{{סי|שַׁ}}בַּת מְנוּחָה וְקִדּוּשׁ בְּרָכָה{{ש}}
{{סי|רֶ}}גֶל לְהָשִׁיב וּלְמַעֵט הֲלִיכָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רוּי עֹנֶג לְכַבְּדוֹ כַהֲלָכָה{{ש}}
{{סי|צַ}}עַד תְּחוּמָיו אַלְפַּיִם לֵלֵכָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}סִיעָה גַסָּה בּוֹ בְּלִי לְהַלְּכָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}רֶךְ הֲכָנָתוֹ בַּשִּׁשִּׁי לְעָרְכָה{{ש}}
{{סי|סְ}}עוּדוֹת שָׁלֹשׁ מִצְוָתוֹ עֲרוּכָה{{ש}}
{{סי|נִ}}כְפַּל בְּלַחְמוֹ לָעֲנֻגָּה וְרַכָּה{{ש}}
{{סי|מִ}}מָּרָה נִתַּן כַּדָּת וְכַהֲלָכָה{{ש}}
{{סי|לְ}}אוֹת הוּשַׂם עָלָיו לְסָמְכָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}י לְשִׁשָּׁה מְלַאכְתּוֹ נֶעֱרְכָה{{ש}}
{{סי|יְ}}צִיאוֹתָיו וּרְשֻׁיּוֹתָיו בְּלִי לְהָפְכָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא בּוֹ לְחָסְכָה{{ש}}
{{סי|חִ}}לּוּל מֵזִיד לִסְקִילָה לְמָשְׁכָה{{ש}}
{{סי|זְ}}כִירָה וּשְׁמִירָה עָדָיו תְּנוּכָה{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא מָתְקוֹ לְחַנְּכָה{{ש}}
{{סי|הַ}}נּוֹצְרוֹ יִנָּצֵל מִשִּׁלּוּשׁ מְבוּכָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין עָנְשׁוֹ וְאַזְהָרָתוֹ חֲתוּכָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכֻּרְתּוֹ מֵאִתִּי תְמוּכָה{{ש}}
{{סי|בֵּ}}ינִי וּבֵין אֹם הַמְבֹרָכָה{{ש}}
{{סי|א}}וֹת שַׂמְתִּי כִּי לִי הַמַּמְלָכָה.

:הַמַּמְלָכָה הַמְלִיכֵנִי כְּנָאֳמֶךָ{{ש}}
:וְתִזְכֶּה לְאֹרֶךְ יָמֶיךָ{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ|1}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֹ}}מֵן וּמֵינֶקֶת בְּךָ מִתְעַסְּקִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}שֶׁלְּךָ תְּחִלָּה כְּאֵזוֹר דְּבֵקִים{{ש}}
{{סי|גַּ}}עְיַת שֶׁוַע וְתַחַן מְפִיקִים{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְצוּרָם הֱיוֹת בֵּן חוֹבְקִים{{ש}}
{{סי|הָ}}שְׁתְּפוּ שְׁנֵיהֶם עִמּוֹ עֲסוּקִים{{ש}}
{{סי|וְ}}נוֹצַרְתָּ וְנוֹלַדְתָּ לְעִתֵּי חֻקִּים{{ש}}
{{סי|זִ}}כּוּךָ וֶהֱבִיאוּךָ בִּבְרִית לְהָקִים{{ש}}
{{סי|חִ}}בְּקוּךָ בִרְכַּיִם וְשַָׁדַיִם מֵינִיקִים{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶף חֻקֶיךָ זָנִים וּמַשְׁקִים{{ש}}
{{סי|יְ}}גִיעַת עֲמָלָם עִמְּךָ מְחַלְּקִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר וּמוּסָר מְחַנְּכִים וּמְחַזְּקִים{{ש}}
{{סי|לְ}}שׁוֹן לִמּוּדִים וּדְבָרִים עַתִּיקִים{{ש}}
{{סי|מְ}}תַקְּנִים עֵזֶר וּלְהַשִּׂיאֲךָ זוֹקְקִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹשְׂאִים פֶּלֶל עֲבוּרְךָ וְלָאֵל זוֹעֲקִים{{ש}}
{{סי|סָ}}מְכֵם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְתַפְנוּקִים{{ש}}
{{סי|עָ}}נְדֵם בִּכְסוּת נְקִיָּה בְּחִשּׁוּקִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}נֵה לְגַעֲרָתָם לְבַל יְהוּ מְצִיקִים{{ש}}
{{סי|צְ}}פֵה לְמוּסָרָם וְלֹא תְרַדֵּף רֵיקִים{{ש}}
{{סי|קַ}}יֵּם כִּבּוּדָם וּמוֹרָאָם כְּחֻקִּים{{ש}}
{{סי|רְ}}בוֹת אֹרֶךְ יָמִים וּמֵעָוֺן מְנֻקִּים{{ש}}
{{סי|שִׁ}}וָּם לִכְבוֹדוֹ וּלְמוֹרָאוֹ גּוֹזֵר וּמֵקִים{{ש}}
{{סי|תַּ}}חַת כֵּן הוֹדוּהוּ מַלְכֵי אֲרָקִים.

:אֲרָקִים וּגְבֹהִים יָסַד בְּפֶצַח{{ש}}
:קַבֵּל מוֹרָאוֹ וְאַל תָּעֵז מֶצַח{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לֹא תִּרְצָח|1}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תּ}}וֹכַחַת אֱהוֹב וּמוּסָר יְרֵאִים{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהִזָּהֵר מִפִּתּוּי חַטָּאִים{{ש}}
{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם רָצִים וְלָרַע מוּבָאִים{{ש}}
{{סי|קֶ}}שֶׁר קוֹשְׁרִים לְהַפִּיל חֵלְכָּאִים{{ש}}
{{סי|צָ}}רִים בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרוּאִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֶרֶת לִבְלִי חֹק בָּאִים{{ש}}
{{סי|עַ}}צֶּבֶת נוֹתְנִים וְכֹשֶׁל מַמְצִיאִים{{ש}}
{{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם אֱרֹב דָּם מְמַלְּאִים{{ש}}
{{סי|נַ}}חֲלַת אִוֶּלֶת יִנְחֲלוּ פְתָאִים{{ש}}
{{סי|מְ}}שׁוּבָתָם תַּהַרְגֵם בְּתַחֲלוּאִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תֹאבֶה לַעֲצַת נִשְׂנָאִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}י כֶחָצִיר יִמָּלוּ וְכִדְשָׁאִים{{ש}}
{{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר בְּרֶצַח חוֹטְאִים{{ש}}
{{סי|טֹ}}רַח גְּזֵרָתָם עָלַי מַשִּׂיאִים{{ש}}
{{סי|חֲ}}נֵפִים אֶרֶץ בְּדָם מְטַמְּאִים{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינָתִי מִתּוֹכָם מוֹצִיאִים{{ש}}
{{סי|וְ}}עַל יְדֵי חֲלָלִים הַנִּמְצָאִים{{ש}}
{{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנַּחַל מְבִיאִים{{ש}}
{{סי|דָּ}}ם שׁוֹפְכִים בְּשׁוֹגֵג בְּלֹא רוֹאִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלִים לְעָרֵי מִקְלָט הַנִּקְרָאִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}הֲזִידָם לַהֲרֹג בְּצֶלֶם בְּרוּאִים{{ש}}
{{סי|אַ}}תָּה תְּבַעֵר הַדָּם לְעֵין כָּל רוֹאִים.

:רֹאִים יִוָּסְרוּ לְהִשָּׁמֵר מֵאַף{{ש}}
:שְׁמֹר מִצְוָה וְלַהֶבֶל אַל תִּשְׁאָף{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לֹא תִּנְאָף|1}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}שֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה וְסוֹרֶרֶת{{ש}}
{{סי|בֵּ}}יתָהּ הַרְחֵק כִּי נְפָשׁוֹת עֹכֶרֶת{{ש}}
{{סי|גֶּ}}חָלִים בַּחֵיק מַחְתָּה וּמַבְעֶרֶת{{ש}}
{{סי|דְּ}}רָכֶיהָ שְׁאוֹל וּמָוֶת עוֹרֶרֶת{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לַטֶּבַח מוֹסֶרֶת{{ש}}
{{סי|וּ}}כְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל מְיַסֶּרֶת{{ש}}
{{סי|זַ}}עַם מַרְבָּה וְעֶצֶב מְמַהֶרֶת{{ש}}
{{סי|חֲ}}מַת גֶּבֶר וְשִׂנְאָה מְעוֹרֶרֶת{{ש}}
{{סי|טִ}}יף נֹפֶת בִּשְׂפָתֶיהָ מְדַבֶּרֶת{{ש}}
{{סי|י}}וֹם אַחֲרִיתָהּ כַּלַּעֲנָה מְמָרֶרֶת{{ש}}
{{סי|כִּ}}י אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ אוֹמֶרֶת{{ש}}
{{סי|לְ}}יַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת{{ש}}
{{סי|מֹ}}דָע תִּקְרָא לַבִּינָה הַמְיֻשֶּׁרֶת{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח עֲדֵי עַד עָלֶיךָ מְשַׁמֶּרֶת{{ש}}
{{סי|שְׂ}}מַח בְּאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ הַמְחֻבֶּרֶת{{ש}}
{{סי|עִ}}מָּהּ תִּתְרַפֵּק וְלֹא בְאַחֶרֶת{{ש}}
{{סי|פּ}}וּצַת מַעְיָנֶךָ חוּצָה עוֹבֶרֶת{{ש}}
{{סי|צְ}}מָחִים תַּרְבֶּה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
{{סי|קַ}}דֵּשׁ עַצְמְךָ בִּפְרִישׁוּת אַדֶּרֶת{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵה לַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מַע מוּסָר וְעָנְדֵהוּ לְגַרְגֶּרֶת{{ש}}
{{סי|תִּ}}תֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן וַעֲטֶרֶת.

:וַעֲטֶרֶת תִּנְחַל וּבְשֵׂיבָה תָנוּב{{ש}}
:אִם תִּשְׁמוֹר הוֹן מִלִּגְנוֹב{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לֹא תִּגְנֹב|1}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תְּ}}תַעֵב מְתֵי גַנָּבִים וְסִיעָתָם{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹלְלִים וְחוֹמְסִים כָּל עִתָּם{{ש}}
{{סי|רְ}}חַק מֵעֹשֵׁק וֶהְיֶה תָם{{ש}}
{{סי|קַ}}שֵּׁט מַעְבָּדֶיךָ וְהַצְדֵּק אוֹתָם{{ש}}
{{סי|צְ}}פֵה לַחֲכָמִים וֶאֱלַף אֹרְחוֹתָם{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלַּת צְדָקָה לְחַיִּים תְּבוּאָתָם{{ש}}
{{סי|עִ}}קְשִׁים הַרְחֵק הַמְעַקְּלִים נְתִיבָתָם{{ש}}
{{סי|שִׂ}}פְתוֹתֵיהֶם דּוֹלְקִים בְלִבָּם רָעָתָם{{ש}}
{{סי|נָ}}כוֹנוּ שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת לִגְוִיָּתָם{{ש}}
{{סי|מָ}}דוֹן מְשַׁלְּחִים וּמַצָּה אַהֲבָתָם{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יַחַרְכוּ רְמִיָּה צֵידָתָם{{ש}}
{{סי|כִּ}}י אָוֶן וְעָמָל תַּחַת שְׂפָתָם{{ש}}
{{סי|י}}וֹם יִלָּכְדוּ בֹגְדִים בְּהַוָּתָם{{ש}}
{{סי|ט}}וֹרְפִים בַּנֹּעַר וּבַקְּדֵשִׁים חַיָּתָם{{ש}}
{{סי|ח}}וֹלְקֵי עִם גַּנָּב שׂוֹנְאֵי נַפְשׁוֹתָם{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה דַרְכָּם וְלַהֶבֶל אַחֲרִיתָם{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תְּאַשֵּׁר נְלוֹזֵי מַעְגְּלוֹתָם{{ש}}
{{סי|הִ}}זָּהֵר פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָם{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה הַשְׁלָמָתָם{{ש}}
{{סי|גְּ}}נֵבָה אֵין לָמוֹ נִמְכָּרִים בִּגְנֵבָתָם{{ש}}
{{סי|בְּ}}נִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם{{ש}}
{{סי|אֶ}}ת רַגְלְךָ מְנַע מִנְּתִיבָתָם.

:מִנְּתִיבָתָם חֲשֹׂךְ וְאַל תִּתְגַּנֶּה{{ש}}
:וְרָעָה אֵלֶיךָ לֹא תְאֻנֶּה{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לֹא־תַעֲנֶה|1}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}מְרֵי כָזָב וּמַעַן כְּחָשִׁים{{ש}}
{{סי|בְּ}}נִיב שׂפָתֶיךָ בַּל יְהוּ אֲרוּשִׁים{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם אֱוִילִים אֲשֶׁר מַחֲרִישִׁים{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹמִים וְנֶחֱשָׁבִים לְחַכְמֵי חֲרָשִׁים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכֵי רָכִיל שָׁלֹשׁ מְעַנְּשִׁים{{ש}}
{{סי|וְ}}נֶאֱמְנֵי רוּחַ מְכַסִּים וּמַחְשִׁים{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה חֵלֶק מְלָשְׁנִים הַמַּרְגִּישִׁים{{ש}}
{{סי|חִ}}צֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים קָשִׁים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹמְנִים פַח כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים{{ש}}
{{סי|יֹ}}עֲצֵי מִרְמָה כָּזָב מְלַחֲשִׁים{{ש}}
{{סי|כְּ}}מַדְקְרוֹת חֶרֶב בּוֹטִים מְנַקְּשִׁים{{ש}}
{{סי|לְ}}שׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא מַגִּישִׁים{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּרִי פִיהֶם יִשְׂבְּעוּ אֲנָשִׁים{{ש}}
{{סי|נִ}}רְגָּן דְּבָרָיו כְּמִתְלַהֲמִים חָשִׁים{{ש}}
{{סי|שְׂ}}פַת אֱמֶת יִכּוֹן בִּישִׁישִׁים{{ש}}
{{סי|עַ}}ד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן טִפְּשִׁים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹשְׂקֵי שָׂפָה מְחִתָּה עֲנוּשִׁים{{ש}}
{{סי|צָ}}רוֹת רוֹדְפִים וְעֹנֶשׁ מְבַקְשִׁים{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָם לְהָעִיד חָמָס וְלֹא בוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|ר}}וּחָם יוֹצִיאוּ כְּסִילִים אֲנוּשִׁים{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}קֶר בַּהֲעִידָם נִזְמְמוּ בְּפֵרוּשִׁים{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲשֶׂה לָמוֹ כְּזִמּוֹתָם לְהַאֲשִׁים.

:לְהַאֲשִׁים מְנַע עַצְמְךָ לִתְמֹד{{ש}}
:וְנֶצַח לְפָנַי תַּעֲמֹד.{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לֹא־תַחְמֹד|1}}

{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק'''}}

{{סי|שֶׁ}}כֶן רֵעֲךָ בֵּיתוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}}
{{סי|מִ}}קְנֵהוּ וְקִנְיָנוֹ וְכָל חֵילוֹ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שָׂדֵהוּ וּגְבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לוֹ{{ש}}
{{סי|נִ}}טְעוֹ וְכַרְמוֹ גַּנּוֹ וּשְׁבִילוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}עִירוֹ וְעֵצָיו פֵּרוֹתָיו וִיבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|רִ}}כְבּוֹ וּפָרָשָׁיו יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}קָר כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְנֹעַם גָּדְלוֹ{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנוֹ וַאֲלָפָיו מַשְׁקֵהוּ וּמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חֲ}}בֶרְתּוֹ וְכָל מַחֲמַדֵּי מַכְלֻלוֹ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קָ}}רוּץ מֵחֹמֶר מַה מּוֹעִילוֹ{{ש}}
{{סי|ח}}וֹמֵד וּמִתְאֲוֶּה אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ{{ש}}
{{סי|קִ}}נְיָן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ לָמָּה הוּא לוֹ{{ש}}
יָבִין וְיַשְׂכִּיל בְּדֵעוֹ וְשִׂכְלוֹ{{ש}}
יִשְׂמַח וְיָעֹז בְּמַתַּת גּוֹרָלוֹ.

:גֹּורָלוֹ הִנְחִיל אֵל לִירֵאִים{{ש}}
:בְּקֹלֹת וּבְרָקִים נוֹרָאִים{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וְכָל־הָעָם רֹאִים|1}}

====סילוק====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}

וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַנִּרְאָה וְהַנִּשְׁמָע{{ש}}
וְשׁוֹמְעִים אֶת הַנִּשְׁמָע וְהַנִּרְאָה{{ש}}
כְּשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}}
וְנֶחְצָב עַל הַלֻּחוֹת בְּתִפְאָרָה{{ש}}
קוֹל קוֹלי קוֹלוֹת וְרוּחַ סְעָרָה{{ש}}
וְלַפִּיד לַפִּידֵי לַפִּידִים אֵשׁ בֹּעֵרָה{{ש}}
קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ וְקוֹל יְיָ בַּהֲדָרָה{{ש}}
מְפַרֵשׁ אֶת הַדִּבּוּר לְבָאֵרָה{{ש}}
יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ סִתְרֵי תוֹרָה{{ש}}
וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ לִבָּם לְשַׁבְּרָה{{ש}}
וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִילִין שְׁנַיִם וַעֲשָׂרָה{{ש}}
וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְסַיְּעָם מִשְּׁמֵי שִׁפְרָה{{ש}}
וּמַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן בַּהֲלִיכָה יִדֹּדוּן בַּחֲזִירָה{{ש}}
וְלֹא הֵם בִּלְבָד כִּי אִם עוֹטֶה אוֹרָה{{ש}}
שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי לְהֵעָזְרָה{{ש}}
וְנִשְׁתַּלְהֲבוּ מִכֹּחַ הָאֵשׁ וְרוּחָם עָבְרָה{{ש}}
וְעַנְנֵי כָבוֹד הִזִּילוּ טַלְלֵי אוֹרָה{{ש}}
אֶרֶץ רָעֲשָׁה וְגַם שָׁמַיִם נָטְפוּ לְחַשְּׁרָה{{ש}}
גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים לְיָפָה וּבָרָה{{ש}}
נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ לְשָׁמְרָה{{ש}}
וּכְמוֹצְאֵי שָׁלָל רַב שָׂשׂוּ בַּאֲמִירָה טְהוֹרָה{{ש}}
וְנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הִשְׁמִיעוּ בַאֲמִירָה{{ש}}
וְלֹא הָיָה בָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל יוֹתֵר מִדַּבְּרוֹת עֲשָׂרָה{{ש}}
וְנָמוּ לְרוֹעָם קְרַב אַתָּה וּשְׁמַע אֲמִירָה{{ש}}
כִּי אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ נָמוּת מְהֵרָה{{ש}}
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶם בְּעֵינָיו לְיַשְּׁרָה{{ש}}
מִשָּׁם זָכוּ לְהַעֲמִיד נְבִיאִים לְהִתְאַשְּׁרָה{{ש}}
וְנָם מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְבָחֳרָה{{ש}}
אִלּוּ אֶפְשַׁר לְבַלַּע הַמָּוֶת וּלְהַעֲבִירָה{{ש}}
אֲבָל אִי אֶפְשַׁר שֶׁכְּבַר נִגְזְרָה גְּזֵרָה{{ש}}
וְעַל תְּנַאי כָּך עָמְדוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה{{ש}}
אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם לְהִתְפָּאֵרָה{{ש}}
חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן בְּעֶבְרָה{{ש}}
וּמֹשֶׁה מְזָרְזָן וּמְפַיֵּס לְכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה{{ש}}
וְהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ וְהַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם יוֹתֵר מִשַּׁלִּיטִים עֲשָׂרָה{{ש}}
וְאוֹמֵר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מִן הָאֵשׁ וּמִן הַסְּעָרָה{{ש}}
וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה עַל פְּנֵיכֶם יִרְאֶה טְהוֹרָה{{ש}}
סִימָן טוֹב בָּאָדָם שֶׁהוּא בּוֹישָׁן וְרוּחוֹ נִשְׁבָּרָה{{ש}}
שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָנָו עִמּוֹ שְׁכִינָה שׁוֹרָה{{ש}}
אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְעֶזְרָה{{ש}}
אֶל זֶה אַבִּיט אֶת עָנִי וּנְכֵה רוּחַ לְהֵעָתְרָה{{ש}}
אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה.

וְעָנָו נִכְנַס לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִיצוֹת{{ש}}
חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל נְחוּצוֹת{{ש}}
עָנָן לִפְנִים וַעֲרָפֶל לִפְנַי וְלִפְנִים וְחֹשֶׁךְ בַּחוּצוֹת{{ש}}
וְסִבֶּר לוֹ פָנִים לְהִתְרַצּוֹת{{ש}}
וְקִבְּלוּ עַל יָדוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֺת קְבוּצוֹת{{ש}}
וְנָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה בְּדַעַת וּבְמֹעֵצוֹת{{ש}}
וְלָכֵן נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ תַּלְתַּלֶּיהָ קְוֻצּוֹת{{ש}}
זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי עוֹמֵד בִּפְרָצוֹת{{ש}}
אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְּחֹרֵב הַר הַנִּבְחָר מֵהָרֵי אֲרָצוֹת{{ש}}
חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְתוֹרוֹת לְחֵיךְ נִמְלָצוֹת.

וְכָל הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר שָׁמְעוּ קוֹלוֹ{{ש}}
זָכוּ לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי זְבוּלוֹ{{ש}}
עָלָיו נִתְרַפְּקוּ וְחָיוּ בְצִלּוֹ{{ש}}
וְנָתַן בְּתוֹכָם מִשְׁכָּנוֹ וְאָהֳלוֹ{{ש}}
וְהִרְבָּה לְהַרְאוֹתָם מוֹפְתֵי מִפְעָלוֹ{{ש}}
וְיָדוֹ הַחֲזָקָה וּכְבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ{{ש}}
וּבְשׁוּב רוּחָם לְאוֹצַר מִכְלּוּלוֹ{{ש}}
לֹא שָׁלְטָה בִבְשָׂרָם רִמָּה לְאָכְלוֹ{{ש}}
אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִדְרִיכָם שְׁבִילוֹ{{ש}}
וְלָעוֹלָם הַבָּא יֵאָסְפוּ לוֹ{{ש}}
וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר מִלּוּלוֹ{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ:{{ש}}
וּבְיוֹם זֶה הִשְׁמִיעַ הוֹד קוֹלוֹ{{ש}}
וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל פָּצְחוּ הִלּוּלוֹ{{ש}}
וּמַלְאֲכֵי מַעְלָה הִנְעִימוּ מַהֲלָלוֹ{{ש}}
וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}}
שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְזִקֵּי חַשְׁמַלּוֹ{{ש}}
קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה קִדְּמוּ לְסַלְסְלוֹ{{ש}}
וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם סֻבֳּלוֹ{{ש}}
נִרְאִים נוֹשְׂאִים וְנִשָּׂאִים בְּחֵילוֹ{{ש}}
וּנְהַר דִּי־נוּר הָעוֹבֵר לְמוּלוֹ{{ש}}
נוֹתְנִים עֹז וּגְדֻלָּה לְהַלְלוֹ{{ש}}
וּמֵאָז מַקְדִּישִׁים חֶבֶל גּוֹרָלוֹ{{ש}}
יוֹם יוֹם יְנַשְּׂאוּהוּ וִירוֹמְמוּהוּ קְהָלוֹ{{ש}}
חַיָּלֵי מַעְלָה אֵינָם מַעֲרִיצִים לוֹ{{ש}}
עַד יַקְדִּישׁוּהוּ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ{{ש}}
אֵלּוּ אַחַר אֵלּוּ מַאְדִּירִים צִלְצוּלוּ{{ש}}
וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה יְשַׁלְשׁוּ לוֹ{{ש}}
דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים לְהַקְדִּישׁ לוֹ.&lt;קטע סוף=המשך/&gt;&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{הור|כַּכָּתוּב}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>30eq9n47ffhx1swr36ehfqdqaqtneq9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים ט ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728671</id>
    <revision>
      <id>3017457</id>
      <parentid>3017286</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T05:11:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017457</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13119" sha1="6hx28k35v7kt2ox4qsvftievefor7mm" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ט|ב|ט א|י א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ט עמוד ב] ובא כהן והציץ בו לידע אם זכר הוא אם נקבה היא. ובא מעשה לפני חכמים וטיהרוהו, מפני שחולדה וברדלס מצויין שם. והא הכא, דודאי הטילה, וספק גררוהו וספק לא גררוהו ההיא שעתא, וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי! - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא תימא שהטילה נפל לבור אלא אימא שהפילה כמין נפל לבור והוי ספק וספק. - והא לידע אם זכר הוא אם נקבה היא קתני! - הכי קאמר: לידע אם רוח הפילה אם נפל הפילה, ואם תמצא לומר נפל הפילה - לידע אם זכר הוא ואם נקבה היא. ואיבעית אימא: התם ודאי וודאי הוא, כיון דחולדה וברדלס מצויין שם - ודאי גררוהו בההיא שעתא. נהי דשיורי משיירא - מיגרר מיהת ודאי גררום בההיא שעתא. (לישנא אחרינא: נהי דודאי - אכלום - לא אמרינן, ודאי גררוהו לחורייהו - אמרינן.) }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמרינן אין חוששין שמא גררה חולדה? והא קתני סיפא: מה שמשייר יניחנו בצנעה, שלא יהא צריך בדיקה אחריו! - אמר אביי: לא קשיא; הא - בארבעה עשר, הא - בשלשה עשר. בשלשה עשר דשכיח ריפתא בכולהו בתי - לא מצנעא, בארבעה עשר דלא שכיחא ריפתא בכולהו בתי - מצנעא, - אמר רבא: וכי חולדה נביאה היא? דידעא דהאידנא ארביסר ולא אפי עד לאורתא, ומשיירא ומטמרא? אלא אמר רבא: מה שמשייר - יניחנו בצנעה, שמא תטול חולדה בפנינו, ויהא צריך בדיקה אחריו. תניא כוותיה דרבא: הרוצה לאכול חמץ אחר בדיקה כיצד יעשה? מה שמשייר - יניחנו בצנעה, שלא תבוא חולדה ותיטול בפנינו, ויהא צריך בדיקה אחריו. רב מרי אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גזירה שמא יניח עשר וימצא תשע. }}
{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תשע ציבורין של מצה ואחד של חמץ, ואתא עכבר ושקל ולא ידעינן אי מצה שקל אי חמץ שקל - היינו תשע חנויות. פירש ואתא עכבר ושקל - היינו סיפא. דתנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תשע חנויות, כולן מוכרין בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה, ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח - ספיקו אסור. ובנמצא הלך אחר הרוב. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שני ציבורין, אחד של מצה ואחד של חמץ ולפניהם שני בתים, אחד בדוק ואחד שאינו בדוק, ואתו שני עכברים אחד שקל מצה ואחד שקל חמץ, ולא ידעינן הי להאי עייל והי להאי עייל - היינו שתי קופות. דתנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שתי קופות, אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהם שני סאין, אחד של חולין ואחד של תרומה ונפלו אלו לתוך אלו - מותרין, שאני אומר: חולין לתוך חולין נפלו, ותרומה לתוך תרומה נפלה. - אימור דאמרינן: שאני אומר }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ובא כהן והציץ''' -  על שפת הבור:

'''לידע אם זכר אם נקבה''' -  וכהן קרוב או מבני הבית היה ושלחוהו שם להגיד לאמו מה טיבו ותבחין בין טומאת וטהרת זכר לימי טומאת וטהרת נקבה ולא נזכר אותו כהן על אזהרת לנפש לא יטמא והציץ בו בבור והנפל לא ראה וטיהרוהו ממאהיל על המת:

'''שחולדה וברדלס מצויין שם''' -  וסתם חור חולדה וברדלס פותח טפח הוא וגיררוהו לחורן ולא האהיל:

'''רוח הפילה''' -  שפיר מלא רוח ואם תמצא לומר נפל היה כלומר לכל אלה הוצרך שמא רוח הוא ואגיד ואין כאן לא טומאת זכר ולא טומאת נקבה ואם אראה שהוא וולד צריכני לראות אם זכר אם נקבה:

'''ודאי גררוהו''' -  מוחזקין הן בכך ולא דמי למתניתין דקתני הא חזינא חיישינן דנהי דודאי אכלה לא אמר אבל גיררוהו לחור שלהן אמר:

'''ברדלס''' -  אלנמ&quot;ס פוטוייש&quot;י {{קטן|(פוטיי&quot;ש: בואש [ברור שרש&quot;י הבין כי מדובר בחיה מסוג החולדה, הגוררת מזונות מהבתים, ולא יכול לזהות אותה עם ה&quot;ברדלס&quot; המקובל, שאינו מצוי בצרפת])}} :

'''ומה שמשייר''' -  אחר בדיקה מאכילתו יניחנו בצנעה:

'''בשלשה עשר''' -  רישא דקתני אין חוששין בבודק בשלשה עשר שמצוי פת הרבה לחולדה בתוך הבתים ואינה חוששת לשייר וסיפא בהדיא תנן בה בי&quot;ד וכיון דלא חזיא החולדה פת הרבה בבתים כמות שהיא רגילה משיירא:

'''וכי חולדה נביאה היא''' -  לתת לב על כך ולראות את הנולד ויודעת שלא יאפו עוד היום:

'''ותיטול בפנינו''' -  והיכא דחזינן על כרחיך חיישינן:

'''וימצא תשע''' -  דהכא ודאי איכא למיחש דהא מוכחא מילתא שנטלה פרוסה אחת:

'''תשע ציבורין כו'''' -  פיסקי הלכות הן:

'''ואתא עכבר ושקל''' -  ונכנס לבית בפנינו ולא ידעינן אי חמץ שקל וכיון דחזינא צריכין אנו לבדוק או דילמא מצה שקל:

'''היינו תשע חנויות''' -  דקיימא לן בהו לקמיה דכל קבוע שנטלו ממקום קבוע אין הולכין בו אחר הרוב אלא הרי הוא כמחצה על מחצה וספק איסורא לחומרא:

'''פירש''' -  פרוסה מאחת מן הציבורין לאחת מן הזויות ולא ידענא מהי מינייהו פירש ואתא עכבר ושקליה ונכנס לבית:

'''היינו סיפא''' -  דמתניתין דתשע חנויות דהיכא דלא לקחו במקום קבועו הולכין בו אחר הרוב:

'''ולקח מאחת מהנה''' -  בתוך החנות ספקו אסור דכל קבוע כמחצה על מחצה נידון דנפקא לן מן וארב לו וקם עליו (בפ' בתרא דיומא) (פד:) ובפ&quot;ק דכתובות (טו.):

'''ובנמצא''' -  בשר הנמצא בקרקע בין החנויות. הלך אחר הרוב דכל דפריש מרובה פריש דכיון דפריש אין כאן תורת קבוע:

'''שתי קופות''' -  דבר זה אנו יכולין ללמדו ממשנת שתי קופות דתלינן לקולא:

'''ולפניהן שני סאין''' -  של פירות:

'''ונפלו אלו לתוך אלו''' -  הסאין לתוך אלו הקופות וידוע לנו שהאחד נפל בזו ואחד בזו ואין ידוע אי זה בזו ואי זה בזו:

'''הרי אלו מותרין''' -  פירות של קופות החולין מותרין לזר כבתחלה אפי' אין בקופה כדי להעלות הסאה באחד ומאה שאנו אומרים חולין לתוך חולין נפלו אלמא תלינן לקולא היתר בהיתר ואיסור באיסור ואע&quot;ג דאיכא למימר איפכא הכא נמי לקולא תלינן ואמרינן החמץ נכנס לשאינו בדוק והמצה לבדוק:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ט ב ספק גררוהו ההיא שעתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_ספק גררוהו ההיא שעתא]]
'''ספק''' גררוהו ההיא שעתא. ואם תאמר האי בור היכא קאי אי ברשות הרבים אפי' בספיקא אחת טהור ואי ברשות היחיד מאי משני שהטילה כמין נפל לבור והתנן (טהרות פ&quot;ו מ&quot;ד) כל ספיקות וספיקי דספיקות שאתה יכול להרבות ברשות היחיד טמא ויש לומר דגרירת חולדה וברדלס הוי ספק הרגיל כדפי' לעיל אומר ר&quot;י דצ&quot;ל דרגלי הכהן היו ברשות הרבים דע&quot;כ בחורייהו ליכא פותח טפח דאי איכא פותח טפח (מפני) מה מועלת גרירה והא פותח טפח מביא את הטומאה ואי רגליו ברשו' היחיד ניחוש שמא גררוהו נגד רגליו וטומאה בוקעת ועולה ועוד י&quot;ל דרגלי כהן ברשות היחיד היו וגררוהו ואכלוהו הוי ספק הרגיל:
[[File:תוס פסחים 1 ט ב ולא חיישינן לחולדה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_ולא חיישינן לחולדה]]
''' ולא''' חיישינן לחולדה. הא לא פריך דניחוש לחולדה אפילו מבית לבית דא&quot;כ אין לדבר סוף דאי אפשר שלא יבדוק אחד קודם חבירו ואיכא למיחש שמא הביאה חולדה מבית שאין בדוק לבדוק אלא ממקום למקום פריך דהיינו באותו הבית עצמו כלומר ולא חיישינן לחולדה באותו בית עצמו:

''' בשלשה''' עשר לא משיירא. פי' פעם שאינה משיירת ולהכי היכא דלא חזינן לא חיישינן כיון דאפי' גררה פעם שאין משיירת אבל היכא דחזינן חיישינן כיון דפעמים משיירת ובי&quot;ד לעולם משיירת ואפי' לא חזינן חיישינן וגבי בשר אפילו חזינן לא חיישינן דלעולם לא משיירת וא&quot;ש אביי כרבי זירא:

''' היינו''' תשע חנויות. לפי מה שפ&quot;ה לענין בדיקה לא נהירא לר&quot;י דהיכי מייתי ראיה מתשע חנויות דהוי ספיקא דאוריית' ואזלינן לחומרא והכא ספיקא דרבנן הוא כדאמרינן בסמוך מיהו י&quot;ל דאיירי כגון שלא ביטל ועוד קשה דגבי תשע חנויות ליכא חזקת היתר אבל הכא אוקמא אחזקת בדוק דהא בבדוק מיירי דאי לאו הכי פשיטא דבעי בדיקה ונראה לר&quot;י דלענין שהביא עכבר לבית ונמצא קבעי אי שרי לאכילה אי לאו ואם תאמר כי אתא עכבר ושקל מהני ציבורין אמאי חשיב ליה קבוע מאי שנא נמצא בפי עכבר מנמצא ביד נכרי דבפ' גיד הנשה (חולין צה. ושם) פריך לרב דאמר בשר שנתעלם מן העין אסור מבנמצא הלך אחר הרוב ומשני שנמצא ביד נכרי ואומר ר&quot;י דהכא מיירי כשראינו שלקח מן הקבוע שנולד הספק במקום קביעות אבל אם לא ראינו הוה ליה כפירש ואזלינן בתר רובא והא דפריך בתערובות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|זבחים|עג|ב}} גבי זבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אמאי ימותו כולם נכבשינהו וניידינהו ונימא כל דפריש מרובא פריש אע&quot;פ שכבר נולד הספק במקום קביעות שאני התם דלא הוי קבוע גמור שהאיסור מעורב בהיתר ואינו ניכר ומדרבנן אסרו בקבוע זה דמדאורייתא לא חשיב קבוע אלא כשהאיסור ידוע במקומו ולהכי נמי גזרינן התם טפי שמא יקח מן הקבוע מבנמצא כיון שאין האיסור ידוע:

''' היינו''' שתי קופות. הך. סוגיא דמדמה בדיקת חמץ לשתי קופות לא אתי כר&quot;ל דמוקי בשילהי הערל (יבמות פב.) להך דשתי קופות כשרבו חולין על התרומה אלא כר' יוחנן דלא בעי התם רבייה דלדידיה א&quot;ש דמדמי חמץ לההיא וכולה שמעתא מיירי שהככר כל כך גדול דליכא למימר אכלתיה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ט|ב}}</text>
      <sha1>6hx28k35v7kt2ox4qsvftievefor7mm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017458</id>
      <parentid>3017457</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T05:33:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017458</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13261" sha1="jtx41nl02x5tecdiqe3lwsk2yy5ourp" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ט|ב|ט א|י א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ט עמוד ב] ובא כהן והציץ בו לידע אם זכר הוא אם נקבה היא. ובא מעשה לפני חכמים וטיהרוהו, מפני שחולדה וברדלס מצויין שם. והא הכא, דודאי הטילה, וספק גררוהו וספק לא גררוהו ההיא שעתא, וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי! - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא תימא שהטילה נפל לבור אלא אימא שהפילה כמין נפל לבור והוי ספק וספק. - והא לידע אם זכר הוא אם נקבה היא קתני! - הכי קאמר: לידע אם רוח הפילה אם נפל הפילה, ואם תמצא לומר נפל הפילה - לידע אם זכר הוא ואם נקבה היא. ואיבעית אימא: התם ודאי וודאי הוא, כיון דחולדה וברדלס מצויין שם - ודאי גררוהו בההיא שעתא. נהי דשיורי משיירא - מיגרר מיהת ודאי גררום בההיא שעתא. (לישנא אחרינא: נהי דודאי - אכלום - לא אמרינן, ודאי גררוהו לחורייהו - אמרינן.) }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמרינן אין חוששין שמא גררה חולדה? והא קתני סיפא: מה שמשייר יניחנו בצנעה, שלא יהא צריך בדיקה אחריו! - אמר אביי: לא קשיא; הא - בארבעה עשר, הא - בשלשה עשר. בשלשה עשר דשכיח ריפתא בכולהו בתי - לא מצנעא, בארבעה עשר דלא שכיחא ריפתא בכולהו בתי - מצנעא, - אמר רבא: וכי חולדה נביאה היא? דידעא דהאידנא ארביסר ולא אפי עד לאורתא, ומשיירא ומטמרא? אלא אמר רבא: מה שמשייר - יניחנו בצנעה, שמא תטול חולדה בפנינו, ויהא צריך בדיקה אחריו. תניא כוותיה דרבא: הרוצה לאכול חמץ אחר בדיקה כיצד יעשה? מה שמשייר - יניחנו בצנעה, שלא תבוא חולדה ותיטול בפנינו, ויהא צריך בדיקה אחריו. רב מרי אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גזירה שמא יניח עשר וימצא תשע. }}
{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תשע ציבורין של מצה ואחד של חמץ, ואתא עכבר ושקל ולא ידעינן אי מצה שקל אי חמץ שקל - היינו תשע חנויות. פירש ואתא עכבר ושקל - היינו סיפא. דתנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תשע חנויות, כולן מוכרין בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה, ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח - ספיקו אסור. ובנמצא הלך אחר הרוב. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שני ציבורין, אחד של מצה ואחד של חמץ ולפניהם שני בתים, אחד בדוק ואחד שאינו בדוק, ואתו שני עכברים אחד שקל מצה ואחד שקל חמץ, ולא ידעינן הי להאי עייל והי להאי עייל - היינו שתי קופות. דתנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שתי קופות, אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהם שני סאין, אחד של חולין ואחד של תרומה ונפלו אלו לתוך אלו - מותרין, שאני אומר: חולין לתוך חולין נפלו, ותרומה לתוך תרומה נפלה. - אימור דאמרינן: שאני אומר }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ובא כהן והציץ''' -  על שפת הבור:

'''לידע אם זכר אם נקבה''' -  וכהן קרוב או מבני הבית היה ושלחוהו שם להגיד לאמו מה טיבו ותבחין בין טומאת וטהרת זכר לימי טומאת וטהרת נקבה ולא נזכר אותו כהן על אזהרת לנפש לא יטמא והציץ בו בבור והנפל לא ראה וטיהרוהו ממאהיל על המת:

'''שחולדה וברדלס מצויין שם''' -  וסתם חור חולדה וברדלס פותח טפח הוא וגיררוהו לחורן ולא האהיל:

'''רוח הפילה''' -  שפיר מלא רוח ואם תמצא לומר נפל היה כלומר לכל אלה הוצרך שמא רוח הוא ואגיד ואין כאן לא טומאת זכר ולא טומאת נקבה ואם אראה שהוא וולד צריכני לראות אם זכר אם נקבה:

'''ודאי גררוהו''' -  מוחזקין הן בכך ולא דמי למתניתין דקתני הא חזינא חיישינן דנהי דודאי אכלה לא אמר אבל גיררוהו לחור שלהן אמר:

'''ברדלס''' -  אלנמ&quot;ס פוטוייש&quot;י {{קטן|(פוטיי&quot;ש: בואש [ברור שרש&quot;י הבין כי מדובר בחיה מסוג החולדה, הגוררת מזונות מהבתים, ולא יכול לזהות אותה עם ה&quot;ברדלס&quot; המקובל, שאינו מצוי בצרפת])}} :

'''ומה שמשייר''' -  אחר בדיקה מאכילתו יניחנו בצנעה:

'''בשלשה עשר''' -  רישא דקתני אין חוששין בבודק בשלשה עשר שמצוי פת הרבה לחולדה בתוך הבתים ואינה חוששת לשייר וסיפא בהדיא תנן בה בי&quot;ד וכיון דלא חזיא החולדה פת הרבה בבתים כמות שהיא רגילה משיירא:

'''וכי חולדה נביאה היא''' -  לתת לב על כך ולראות את הנולד ויודעת שלא יאפו עוד היום:

'''ותיטול בפנינו''' -  והיכא דחזינן על כרחיך חיישינן:

'''וימצא תשע''' -  דהכא ודאי איכא למיחש דהא מוכחא מילתא שנטלה פרוסה אחת:

'''תשע ציבורין כו'''' -  פיסקי הלכות הן:

'''ואתא עכבר ושקל''' -  ונכנס לבית בפנינו ולא ידעינן אי חמץ שקל וכיון דחזינא צריכין אנו לבדוק או דילמא מצה שקל:

'''היינו תשע חנויות''' -  דקיימא לן בהו לקמיה דכל קבוע שנטלו ממקום קבוע אין הולכין בו אחר הרוב אלא הרי הוא כמחצה על מחצה וספק איסורא לחומרא:

'''פירש''' -  פרוסה מאחת מן הציבורין לאחת מן הזויות ולא ידענא מהי מינייהו פירש ואתא עכבר ושקליה ונכנס לבית:

'''היינו סיפא''' -  דמתניתין דתשע חנויות דהיכא דלא לקחו במקום קבועו הולכין בו אחר הרוב:

'''ולקח מאחת מהנה''' -  בתוך החנות ספקו אסור דכל קבוע כמחצה על מחצה נידון דנפקא לן מן וארב לו וקם עליו (בפ' בתרא דיומא) (פד:) ובפ&quot;ק דכתובות (טו.):

'''ובנמצא''' -  בשר הנמצא בקרקע בין החנויות. הלך אחר הרוב דכל דפריש מרובה פריש דכיון דפריש אין כאן תורת קבוע:

'''שתי קופות''' -  דבר זה אנו יכולין ללמדו ממשנת שתי קופות דתלינן לקולא:

'''ולפניהן שני סאין''' -  של פירות:

'''ונפלו אלו לתוך אלו''' -  הסאין לתוך אלו הקופות וידוע לנו שהאחד נפל בזו ואחד בזו ואין ידוע אי זה בזו ואי זה בזו:

'''הרי אלו מותרין''' -  פירות של קופות החולין מותרין לזר כבתחלה אפי' אין בקופה כדי להעלות הסאה באחד ומאה שאנו אומרים חולין לתוך חולין נפלו אלמא תלינן לקולא היתר בהיתר ואיסור באיסור ואע&quot;ג דאיכא למימר איפכא הכא נמי לקולא תלינן ואמרינן החמץ נכנס לשאינו בדוק והמצה לבדוק:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ט ב ספק גררוהו ההיא שעתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_ספק גררוהו ההיא שעתא]]
'''ספק''' גררוהו ההיא שעתא. ואם תאמר האי בור היכא קאי אי ברשות הרבים אפי' בספיקא אחת טהור ואי ברשות היחיד מאי משני שהטילה כמין נפל לבור והתנן (טהרות פ&quot;ו מ&quot;ד) כל ספיקות וספיקי דספיקות שאתה יכול להרבות ברשות היחיד טמא ויש לומר דגרירת חולדה וברדלס הוי ספק הרגיל כדפי' לעיל אומר ר&quot;י דצ&quot;ל דרגלי הכהן היו ברשות הרבים דע&quot;כ בחורייהו ליכא פותח טפח דאי איכא פותח טפח (מפני) מה מועלת גרירה והא פותח טפח מביא את הטומאה ואי רגליו ברשו' היחיד ניחוש שמא גררוהו נגד רגליו וטומאה בוקעת ועולה ועוד י&quot;ל דרגלי כהן ברשות היחיד היו וגררוהו ואכלוהו הוי ספק הרגיל:
[[File:תוס פסחים 1 ט ב ולא חיישינן לחולדה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_ולא חיישינן לחולדה]]
''' ולא''' חיישינן לחולדה. הא לא פריך דניחוש לחולדה אפילו מבית לבית דא&quot;כ אין לדבר סוף דאי אפשר שלא יבדוק אחד קודם חבירו ואיכא למיחש שמא הביאה חולדה מבית שאין בדוק לבדוק אלא ממקום למקום פריך דהיינו באותו הבית עצמו כלומר ולא חיישינן לחולדה באותו בית עצמו:
[[File:תוס פסחים 1 ט ב בשלשה עשר לא משיירא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_בשלשה עשר לא משיירא]]
''' בשלשה''' עשר לא משיירא. פי' פעם שאינה משיירת ולהכי היכא דלא חזינן לא חיישינן כיון דאפי' גררה פעם שאין משיירת אבל היכא דחזינן חיישינן כיון דפעמים משיירת ובי&quot;ד לעולם משיירת ואפי' לא חזינן חיישינן וגבי בשר אפילו חזינן לא חיישינן דלעולם לא משיירת וא&quot;ש אביי כרבי זירא:

''' היינו''' תשע חנויות. לפי מה שפ&quot;ה לענין בדיקה לא נהירא לר&quot;י דהיכי מייתי ראיה מתשע חנויות דהוי ספיקא דאוריית' ואזלינן לחומרא והכא ספיקא דרבנן הוא כדאמרינן בסמוך מיהו י&quot;ל דאיירי כגון שלא ביטל ועוד קשה דגבי תשע חנויות ליכא חזקת היתר אבל הכא אוקמא אחזקת בדוק דהא בבדוק מיירי דאי לאו הכי פשיטא דבעי בדיקה ונראה לר&quot;י דלענין שהביא עכבר לבית ונמצא קבעי אי שרי לאכילה אי לאו ואם תאמר כי אתא עכבר ושקל מהני ציבורין אמאי חשיב ליה קבוע מאי שנא נמצא בפי עכבר מנמצא ביד נכרי דבפ' גיד הנשה (חולין צה. ושם) פריך לרב דאמר בשר שנתעלם מן העין אסור מבנמצא הלך אחר הרוב ומשני שנמצא ביד נכרי ואומר ר&quot;י דהכא מיירי כשראינו שלקח מן הקבוע שנולד הספק במקום קביעות אבל אם לא ראינו הוה ליה כפירש ואזלינן בתר רובא והא דפריך בתערובות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|זבחים|עג|ב}} גבי זבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אמאי ימותו כולם נכבשינהו וניידינהו ונימא כל דפריש מרובא פריש אע&quot;פ שכבר נולד הספק במקום קביעות שאני התם דלא הוי קבוע גמור שהאיסור מעורב בהיתר ואינו ניכר ומדרבנן אסרו בקבוע זה דמדאורייתא לא חשיב קבוע אלא כשהאיסור ידוע במקומו ולהכי נמי גזרינן התם טפי שמא יקח מן הקבוע מבנמצא כיון שאין האיסור ידוע:

''' היינו''' שתי קופות. הך. סוגיא דמדמה בדיקת חמץ לשתי קופות לא אתי כר&quot;ל דמוקי בשילהי הערל (יבמות פב.) להך דשתי קופות כשרבו חולין על התרומה אלא כר' יוחנן דלא בעי התם רבייה דלדידיה א&quot;ש דמדמי חמץ לההיא וכולה שמעתא מיירי שהככר כל כך גדול דליכא למימר אכלתיה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ט|ב}}</text>
      <sha1>jtx41nl02x5tecdiqe3lwsk2yy5ourp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017460</id>
      <parentid>3017458</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T06:34:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017460</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13393" sha1="qtmmk8679mnlzvwe5f9mush5cjc9i1v" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ט|ב|ט א|י א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ט עמוד ב] ובא כהן והציץ בו לידע אם זכר הוא אם נקבה היא. ובא מעשה לפני חכמים וטיהרוהו, מפני שחולדה וברדלס מצויין שם. והא הכא, דודאי הטילה, וספק גררוהו וספק לא גררוהו ההיא שעתא, וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי! - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא תימא שהטילה נפל לבור אלא אימא שהפילה כמין נפל לבור והוי ספק וספק. - והא לידע אם זכר הוא אם נקבה היא קתני! - הכי קאמר: לידע אם רוח הפילה אם נפל הפילה, ואם תמצא לומר נפל הפילה - לידע אם זכר הוא ואם נקבה היא. ואיבעית אימא: התם ודאי וודאי הוא, כיון דחולדה וברדלס מצויין שם - ודאי גררוהו בההיא שעתא. נהי דשיורי משיירא - מיגרר מיהת ודאי גררום בההיא שעתא. (לישנא אחרינא: נהי דודאי - אכלום - לא אמרינן, ודאי גררוהו לחורייהו - אמרינן.) }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמרינן אין חוששין שמא גררה חולדה? והא קתני סיפא: מה שמשייר יניחנו בצנעה, שלא יהא צריך בדיקה אחריו! - אמר אביי: לא קשיא; הא - בארבעה עשר, הא - בשלשה עשר. בשלשה עשר דשכיח ריפתא בכולהו בתי - לא מצנעא, בארבעה עשר דלא שכיחא ריפתא בכולהו בתי - מצנעא, - אמר רבא: וכי חולדה נביאה היא? דידעא דהאידנא ארביסר ולא אפי עד לאורתא, ומשיירא ומטמרא? אלא אמר רבא: מה שמשייר - יניחנו בצנעה, שמא תטול חולדה בפנינו, ויהא צריך בדיקה אחריו. תניא כוותיה דרבא: הרוצה לאכול חמץ אחר בדיקה כיצד יעשה? מה שמשייר - יניחנו בצנעה, שלא תבוא חולדה ותיטול בפנינו, ויהא צריך בדיקה אחריו. רב מרי אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גזירה שמא יניח עשר וימצא תשע. }}
{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תשע ציבורין של מצה ואחד של חמץ, ואתא עכבר ושקל ולא ידעינן אי מצה שקל אי חמץ שקל - היינו תשע חנויות. פירש ואתא עכבר ושקל - היינו סיפא. דתנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תשע חנויות, כולן מוכרין בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה, ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח - ספיקו אסור. ובנמצא הלך אחר הרוב. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שני ציבורין, אחד של מצה ואחד של חמץ ולפניהם שני בתים, אחד בדוק ואחד שאינו בדוק, ואתו שני עכברים אחד שקל מצה ואחד שקל חמץ, ולא ידעינן הי להאי עייל והי להאי עייל - היינו שתי קופות. דתנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שתי קופות, אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהם שני סאין, אחד של חולין ואחד של תרומה ונפלו אלו לתוך אלו - מותרין, שאני אומר: חולין לתוך חולין נפלו, ותרומה לתוך תרומה נפלה. - אימור דאמרינן: שאני אומר }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ובא כהן והציץ''' -  על שפת הבור:

'''לידע אם זכר אם נקבה''' -  וכהן קרוב או מבני הבית היה ושלחוהו שם להגיד לאמו מה טיבו ותבחין בין טומאת וטהרת זכר לימי טומאת וטהרת נקבה ולא נזכר אותו כהן על אזהרת לנפש לא יטמא והציץ בו בבור והנפל לא ראה וטיהרוהו ממאהיל על המת:

'''שחולדה וברדלס מצויין שם''' -  וסתם חור חולדה וברדלס פותח טפח הוא וגיררוהו לחורן ולא האהיל:

'''רוח הפילה''' -  שפיר מלא רוח ואם תמצא לומר נפל היה כלומר לכל אלה הוצרך שמא רוח הוא ואגיד ואין כאן לא טומאת זכר ולא טומאת נקבה ואם אראה שהוא וולד צריכני לראות אם זכר אם נקבה:

'''ודאי גררוהו''' -  מוחזקין הן בכך ולא דמי למתניתין דקתני הא חזינא חיישינן דנהי דודאי אכלה לא אמר אבל גיררוהו לחור שלהן אמר:

'''ברדלס''' -  אלנמ&quot;ס פוטוייש&quot;י {{קטן|(פוטיי&quot;ש: בואש [ברור שרש&quot;י הבין כי מדובר בחיה מסוג החולדה, הגוררת מזונות מהבתים, ולא יכול לזהות אותה עם ה&quot;ברדלס&quot; המקובל, שאינו מצוי בצרפת])}} :

'''ומה שמשייר''' -  אחר בדיקה מאכילתו יניחנו בצנעה:

'''בשלשה עשר''' -  רישא דקתני אין חוששין בבודק בשלשה עשר שמצוי פת הרבה לחולדה בתוך הבתים ואינה חוששת לשייר וסיפא בהדיא תנן בה בי&quot;ד וכיון דלא חזיא החולדה פת הרבה בבתים כמות שהיא רגילה משיירא:

'''וכי חולדה נביאה היא''' -  לתת לב על כך ולראות את הנולד ויודעת שלא יאפו עוד היום:

'''ותיטול בפנינו''' -  והיכא דחזינן על כרחיך חיישינן:

'''וימצא תשע''' -  דהכא ודאי איכא למיחש דהא מוכחא מילתא שנטלה פרוסה אחת:

'''תשע ציבורין כו'''' -  פיסקי הלכות הן:

'''ואתא עכבר ושקל''' -  ונכנס לבית בפנינו ולא ידעינן אי חמץ שקל וכיון דחזינא צריכין אנו לבדוק או דילמא מצה שקל:

'''היינו תשע חנויות''' -  דקיימא לן בהו לקמיה דכל קבוע שנטלו ממקום קבוע אין הולכין בו אחר הרוב אלא הרי הוא כמחצה על מחצה וספק איסורא לחומרא:

'''פירש''' -  פרוסה מאחת מן הציבורין לאחת מן הזויות ולא ידענא מהי מינייהו פירש ואתא עכבר ושקליה ונכנס לבית:

'''היינו סיפא''' -  דמתניתין דתשע חנויות דהיכא דלא לקחו במקום קבועו הולכין בו אחר הרוב:

'''ולקח מאחת מהנה''' -  בתוך החנות ספקו אסור דכל קבוע כמחצה על מחצה נידון דנפקא לן מן וארב לו וקם עליו (בפ' בתרא דיומא) (פד:) ובפ&quot;ק דכתובות (טו.):

'''ובנמצא''' -  בשר הנמצא בקרקע בין החנויות. הלך אחר הרוב דכל דפריש מרובה פריש דכיון דפריש אין כאן תורת קבוע:

'''שתי קופות''' -  דבר זה אנו יכולין ללמדו ממשנת שתי קופות דתלינן לקולא:

'''ולפניהן שני סאין''' -  של פירות:

'''ונפלו אלו לתוך אלו''' -  הסאין לתוך אלו הקופות וידוע לנו שהאחד נפל בזו ואחד בזו ואין ידוע אי זה בזו ואי זה בזו:

'''הרי אלו מותרין''' -  פירות של קופות החולין מותרין לזר כבתחלה אפי' אין בקופה כדי להעלות הסאה באחד ומאה שאנו אומרים חולין לתוך חולין נפלו אלמא תלינן לקולא היתר בהיתר ואיסור באיסור ואע&quot;ג דאיכא למימר איפכא הכא נמי לקולא תלינן ואמרינן החמץ נכנס לשאינו בדוק והמצה לבדוק:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ט ב ספק גררוהו ההיא שעתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_ספק גררוהו ההיא שעתא]]
'''ספק''' גררוהו ההיא שעתא. ואם תאמר האי בור היכא קאי אי ברשות הרבים אפי' בספיקא אחת טהור ואי ברשות היחיד מאי משני שהטילה כמין נפל לבור והתנן (טהרות פ&quot;ו מ&quot;ד) כל ספיקות וספיקי דספיקות שאתה יכול להרבות ברשות היחיד טמא ויש לומר דגרירת חולדה וברדלס הוי ספק הרגיל כדפי' לעיל אומר ר&quot;י דצ&quot;ל דרגלי הכהן היו ברשות הרבים דע&quot;כ בחורייהו ליכא פותח טפח דאי איכא פותח טפח (מפני) מה מועלת גרירה והא פותח טפח מביא את הטומאה ואי רגליו ברשו' היחיד ניחוש שמא גררוהו נגד רגליו וטומאה בוקעת ועולה ועוד י&quot;ל דרגלי כהן ברשות היחיד היו וגררוהו ואכלוהו הוי ספק הרגיל:
[[File:תוס פסחים 1 ט ב ולא חיישינן לחולדה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_ולא חיישינן לחולדה]]
''' ולא''' חיישינן לחולדה. הא לא פריך דניחוש לחולדה אפילו מבית לבית דא&quot;כ אין לדבר סוף דאי אפשר שלא יבדוק אחד קודם חבירו ואיכא למיחש שמא הביאה חולדה מבית שאין בדוק לבדוק אלא ממקום למקום פריך דהיינו באותו הבית עצמו כלומר ולא חיישינן לחולדה באותו בית עצמו:
[[File:תוס פסחים 1 ט ב בשלשה עשר לא משיירא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_בשלשה עשר לא משיירא]]
''' בשלשה''' עשר לא משיירא. פי' פעם שאינה משיירת ולהכי היכא דלא חזינן לא חיישינן כיון דאפי' גררה פעם שאין משיירת אבל היכא דחזינן חיישינן כיון דפעמים משיירת ובי&quot;ד לעולם משיירת ואפי' לא חזינן חיישינן וגבי בשר אפילו חזינן לא חיישינן דלעולם לא משיירת וא&quot;ש אביי כרבי זירא:
[[File:תוס פסחים 1 ט ב היינו תשע חנויות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_היינו תשע חנויות]]
''' היינו''' תשע חנויות. לפי מה שפ&quot;ה לענין בדיקה לא נהירא לר&quot;י דהיכי מייתי ראיה מתשע חנויות דהוי ספיקא דאוריית' ואזלינן לחומרא והכא ספיקא דרבנן הוא כדאמרינן בסמוך מיהו י&quot;ל דאיירי כגון שלא ביטל ועוד קשה דגבי תשע חנויות ליכא חזקת היתר אבל הכא אוקמא אחזקת בדוק דהא בבדוק מיירי דאי לאו הכי פשיטא דבעי בדיקה ונראה לר&quot;י דלענין שהביא עכבר לבית ונמצא קבעי אי שרי לאכילה אי לאו ואם תאמר כי אתא עכבר ושקל מהני ציבורין אמאי חשיב ליה קבוע מאי שנא נמצא בפי עכבר מנמצא ביד נכרי דבפ' גיד הנשה (חולין צה. ושם) פריך לרב דאמר בשר שנתעלם מן העין אסור מבנמצא הלך אחר הרוב ומשני שנמצא ביד נכרי ואומר ר&quot;י דהכא מיירי כשראינו שלקח מן הקבוע שנולד הספק במקום קביעות אבל אם לא ראינו הוה ליה כפירש ואזלינן בתר רובא והא דפריך בתערובות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|זבחים|עג|ב}} גבי זבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אמאי ימותו כולם נכבשינהו וניידינהו ונימא כל דפריש מרובא פריש אע&quot;פ שכבר נולד הספק במקום קביעות שאני התם דלא הוי קבוע גמור שהאיסור מעורב בהיתר ואינו ניכר ומדרבנן אסרו בקבוע זה דמדאורייתא לא חשיב קבוע אלא כשהאיסור ידוע במקומו ולהכי נמי גזרינן התם טפי שמא יקח מן הקבוע מבנמצא כיון שאין האיסור ידוע:

''' היינו''' שתי קופות. הך. סוגיא דמדמה בדיקת חמץ לשתי קופות לא אתי כר&quot;ל דמוקי בשילהי הערל (יבמות פב.) להך דשתי קופות כשרבו חולין על התרומה אלא כר' יוחנן דלא בעי התם רבייה דלדידיה א&quot;ש דמדמי חמץ לההיא וכולה שמעתא מיירי שהככר כל כך גדול דליכא למימר אכלתיה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ט|ב}}</text>
      <sha1>qtmmk8679mnlzvwe5f9mush5cjc9i1v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017461</id>
      <parentid>3017460</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T06:54:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017461</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13521" sha1="gczwjpc6rc87op6ip1nd21i80yhglv7" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ט|ב|ט א|י א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ט עמוד ב] ובא כהן והציץ בו לידע אם זכר הוא אם נקבה היא. ובא מעשה לפני חכמים וטיהרוהו, מפני שחולדה וברדלס מצויין שם. והא הכא, דודאי הטילה, וספק גררוהו וספק לא גררוהו ההיא שעתא, וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי! - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא תימא שהטילה נפל לבור אלא אימא שהפילה כמין נפל לבור והוי ספק וספק. - והא לידע אם זכר הוא אם נקבה היא קתני! - הכי קאמר: לידע אם רוח הפילה אם נפל הפילה, ואם תמצא לומר נפל הפילה - לידע אם זכר הוא ואם נקבה היא. ואיבעית אימא: התם ודאי וודאי הוא, כיון דחולדה וברדלס מצויין שם - ודאי גררוהו בההיא שעתא. נהי דשיורי משיירא - מיגרר מיהת ודאי גררום בההיא שעתא. (לישנא אחרינא: נהי דודאי - אכלום - לא אמרינן, ודאי גררוהו לחורייהו - אמרינן.) }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמרינן אין חוששין שמא גררה חולדה? והא קתני סיפא: מה שמשייר יניחנו בצנעה, שלא יהא צריך בדיקה אחריו! - אמר אביי: לא קשיא; הא - בארבעה עשר, הא - בשלשה עשר. בשלשה עשר דשכיח ריפתא בכולהו בתי - לא מצנעא, בארבעה עשר דלא שכיחא ריפתא בכולהו בתי - מצנעא, - אמר רבא: וכי חולדה נביאה היא? דידעא דהאידנא ארביסר ולא אפי עד לאורתא, ומשיירא ומטמרא? אלא אמר רבא: מה שמשייר - יניחנו בצנעה, שמא תטול חולדה בפנינו, ויהא צריך בדיקה אחריו. תניא כוותיה דרבא: הרוצה לאכול חמץ אחר בדיקה כיצד יעשה? מה שמשייר - יניחנו בצנעה, שלא תבוא חולדה ותיטול בפנינו, ויהא צריך בדיקה אחריו. רב מרי אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גזירה שמא יניח עשר וימצא תשע. }}
{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תשע ציבורין של מצה ואחד של חמץ, ואתא עכבר ושקל ולא ידעינן אי מצה שקל אי חמץ שקל - היינו תשע חנויות. פירש ואתא עכבר ושקל - היינו סיפא. דתנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תשע חנויות, כולן מוכרין בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה, ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח - ספיקו אסור. ובנמצא הלך אחר הרוב. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שני ציבורין, אחד של מצה ואחד של חמץ ולפניהם שני בתים, אחד בדוק ואחד שאינו בדוק, ואתו שני עכברים אחד שקל מצה ואחד שקל חמץ, ולא ידעינן הי להאי עייל והי להאי עייל - היינו שתי קופות. דתנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שתי קופות, אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהם שני סאין, אחד של חולין ואחד של תרומה ונפלו אלו לתוך אלו - מותרין, שאני אומר: חולין לתוך חולין נפלו, ותרומה לתוך תרומה נפלה. - אימור דאמרינן: שאני אומר }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ובא כהן והציץ''' -  על שפת הבור:

'''לידע אם זכר אם נקבה''' -  וכהן קרוב או מבני הבית היה ושלחוהו שם להגיד לאמו מה טיבו ותבחין בין טומאת וטהרת זכר לימי טומאת וטהרת נקבה ולא נזכר אותו כהן על אזהרת לנפש לא יטמא והציץ בו בבור והנפל לא ראה וטיהרוהו ממאהיל על המת:

'''שחולדה וברדלס מצויין שם''' -  וסתם חור חולדה וברדלס פותח טפח הוא וגיררוהו לחורן ולא האהיל:

'''רוח הפילה''' -  שפיר מלא רוח ואם תמצא לומר נפל היה כלומר לכל אלה הוצרך שמא רוח הוא ואגיד ואין כאן לא טומאת זכר ולא טומאת נקבה ואם אראה שהוא וולד צריכני לראות אם זכר אם נקבה:

'''ודאי גררוהו''' -  מוחזקין הן בכך ולא דמי למתניתין דקתני הא חזינא חיישינן דנהי דודאי אכלה לא אמר אבל גיררוהו לחור שלהן אמר:

'''ברדלס''' -  אלנמ&quot;ס פוטוייש&quot;י {{קטן|(פוטיי&quot;ש: בואש [ברור שרש&quot;י הבין כי מדובר בחיה מסוג החולדה, הגוררת מזונות מהבתים, ולא יכול לזהות אותה עם ה&quot;ברדלס&quot; המקובל, שאינו מצוי בצרפת])}} :

'''ומה שמשייר''' -  אחר בדיקה מאכילתו יניחנו בצנעה:

'''בשלשה עשר''' -  רישא דקתני אין חוששין בבודק בשלשה עשר שמצוי פת הרבה לחולדה בתוך הבתים ואינה חוששת לשייר וסיפא בהדיא תנן בה בי&quot;ד וכיון דלא חזיא החולדה פת הרבה בבתים כמות שהיא רגילה משיירא:

'''וכי חולדה נביאה היא''' -  לתת לב על כך ולראות את הנולד ויודעת שלא יאפו עוד היום:

'''ותיטול בפנינו''' -  והיכא דחזינן על כרחיך חיישינן:

'''וימצא תשע''' -  דהכא ודאי איכא למיחש דהא מוכחא מילתא שנטלה פרוסה אחת:

'''תשע ציבורין כו'''' -  פיסקי הלכות הן:

'''ואתא עכבר ושקל''' -  ונכנס לבית בפנינו ולא ידעינן אי חמץ שקל וכיון דחזינא צריכין אנו לבדוק או דילמא מצה שקל:

'''היינו תשע חנויות''' -  דקיימא לן בהו לקמיה דכל קבוע שנטלו ממקום קבוע אין הולכין בו אחר הרוב אלא הרי הוא כמחצה על מחצה וספק איסורא לחומרא:

'''פירש''' -  פרוסה מאחת מן הציבורין לאחת מן הזויות ולא ידענא מהי מינייהו פירש ואתא עכבר ושקליה ונכנס לבית:

'''היינו סיפא''' -  דמתניתין דתשע חנויות דהיכא דלא לקחו במקום קבועו הולכין בו אחר הרוב:

'''ולקח מאחת מהנה''' -  בתוך החנות ספקו אסור דכל קבוע כמחצה על מחצה נידון דנפקא לן מן וארב לו וקם עליו (בפ' בתרא דיומא) (פד:) ובפ&quot;ק דכתובות (טו.):

'''ובנמצא''' -  בשר הנמצא בקרקע בין החנויות. הלך אחר הרוב דכל דפריש מרובה פריש דכיון דפריש אין כאן תורת קבוע:

'''שתי קופות''' -  דבר זה אנו יכולין ללמדו ממשנת שתי קופות דתלינן לקולא:

'''ולפניהן שני סאין''' -  של פירות:

'''ונפלו אלו לתוך אלו''' -  הסאין לתוך אלו הקופות וידוע לנו שהאחד נפל בזו ואחד בזו ואין ידוע אי זה בזו ואי זה בזו:

'''הרי אלו מותרין''' -  פירות של קופות החולין מותרין לזר כבתחלה אפי' אין בקופה כדי להעלות הסאה באחד ומאה שאנו אומרים חולין לתוך חולין נפלו אלמא תלינן לקולא היתר בהיתר ואיסור באיסור ואע&quot;ג דאיכא למימר איפכא הכא נמי לקולא תלינן ואמרינן החמץ נכנס לשאינו בדוק והמצה לבדוק:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ט ב ספק גררוהו ההיא שעתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_ספק גררוהו ההיא שעתא]]
'''ספק''' גררוהו ההיא שעתא. ואם תאמר האי בור היכא קאי אי ברשות הרבים אפי' בספיקא אחת טהור ואי ברשות היחיד מאי משני שהטילה כמין נפל לבור והתנן (טהרות פ&quot;ו מ&quot;ד) כל ספיקות וספיקי דספיקות שאתה יכול להרבות ברשות היחיד טמא ויש לומר דגרירת חולדה וברדלס הוי ספק הרגיל כדפי' לעיל אומר ר&quot;י דצ&quot;ל דרגלי הכהן היו ברשות הרבים דע&quot;כ בחורייהו ליכא פותח טפח דאי איכא פותח טפח (מפני) מה מועלת גרירה והא פותח טפח מביא את הטומאה ואי רגליו ברשו' היחיד ניחוש שמא גררוהו נגד רגליו וטומאה בוקעת ועולה ועוד י&quot;ל דרגלי כהן ברשות היחיד היו וגררוהו ואכלוהו הוי ספק הרגיל:
[[File:תוס פסחים 1 ט ב ולא חיישינן לחולדה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_ולא חיישינן לחולדה]]
''' ולא''' חיישינן לחולדה. הא לא פריך דניחוש לחולדה אפילו מבית לבית דא&quot;כ אין לדבר סוף דאי אפשר שלא יבדוק אחד קודם חבירו ואיכא למיחש שמא הביאה חולדה מבית שאין בדוק לבדוק אלא ממקום למקום פריך דהיינו באותו הבית עצמו כלומר ולא חיישינן לחולדה באותו בית עצמו:
[[File:תוס פסחים 1 ט ב בשלשה עשר לא משיירא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_בשלשה עשר לא משיירא]]
''' בשלשה''' עשר לא משיירא. פי' פעם שאינה משיירת ולהכי היכא דלא חזינן לא חיישינן כיון דאפי' גררה פעם שאין משיירת אבל היכא דחזינן חיישינן כיון דפעמים משיירת ובי&quot;ד לעולם משיירת ואפי' לא חזינן חיישינן וגבי בשר אפילו חזינן לא חיישינן דלעולם לא משיירת וא&quot;ש אביי כרבי זירא:
[[File:תוס פסחים 1 ט ב היינו תשע חנויות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_היינו תשע חנויות]]
''' היינו''' תשע חנויות. לפי מה שפ&quot;ה לענין בדיקה לא נהירא לר&quot;י דהיכי מייתי ראיה מתשע חנויות דהוי ספיקא דאוריית' ואזלינן לחומרא והכא ספיקא דרבנן הוא כדאמרינן בסמוך מיהו י&quot;ל דאיירי כגון שלא ביטל ועוד קשה דגבי תשע חנויות ליכא חזקת היתר אבל הכא אוקמא אחזקת בדוק דהא בבדוק מיירי דאי לאו הכי פשיטא דבעי בדיקה ונראה לר&quot;י דלענין שהביא עכבר לבית ונמצא קבעי אי שרי לאכילה אי לאו ואם תאמר כי אתא עכבר ושקל מהני ציבורין אמאי חשיב ליה קבוע מאי שנא נמצא בפי עכבר מנמצא ביד נכרי דבפ' גיד הנשה (חולין צה. ושם) פריך לרב דאמר בשר שנתעלם מן העין אסור מבנמצא הלך אחר הרוב ומשני שנמצא ביד נכרי ואומר ר&quot;י דהכא מיירי כשראינו שלקח מן הקבוע שנולד הספק במקום קביעות אבל אם לא ראינו הוה ליה כפירש ואזלינן בתר רובא והא דפריך בתערובות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|זבחים|עג|ב}} גבי זבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אמאי ימותו כולם נכבשינהו וניידינהו ונימא כל דפריש מרובא פריש אע&quot;פ שכבר נולד הספק במקום קביעות שאני התם דלא הוי קבוע גמור שהאיסור מעורב בהיתר ואינו ניכר ומדרבנן אסרו בקבוע זה דמדאורייתא לא חשיב קבוע אלא כשהאיסור ידוע במקומו ולהכי נמי גזרינן התם טפי שמא יקח מן הקבוע מבנמצא כיון שאין האיסור ידוע:
[[File:תוס פסחים 1 ט ב היינו שתי קופות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_היינו שתי קופות]]
''' היינו''' שתי קופות. הך. סוגיא דמדמה בדיקת חמץ לשתי קופות לא אתי כר&quot;ל דמוקי בשילהי הערל (יבמות פב.) להך דשתי קופות כשרבו חולין על התרומה אלא כר' יוחנן דלא בעי התם רבייה דלדידיה א&quot;ש דמדמי חמץ לההיא וכולה שמעתא מיירי שהככר כל כך גדול דליכא למימר אכלתיה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ט|ב}}</text>
      <sha1>gczwjpc6rc87op6ip1nd21i80yhglv7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים י א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728672</id>
    <revision>
      <id>3017464</id>
      <parentid>2939026</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T07:58:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017464</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12758" sha1="ajs8ku6owbyqyfmaonl9vfv4k0mxcc6" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|י|א|ט ב|י ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף י עמוד א] בתרומה דרבנן, בחמץ דאורייתא מי אמרינן? - אטו בדיקת חמץ דאורייתא? דרבנן היא! דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה. }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|צבור אחד של חמץ, ולפניו שני בתים בדוקין, ואתא עכבר ושקל, ולא ידעינן אי להאי על אי להאי על - היינו שני שבילין. דתנן: שני שבילין, אחד טמא ואחד טהור, והלך באחד מהן ועשה טהרות, ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות. רבי יהודה אומר: אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו - טהורין, שניהן בבת אחת - טמאין. רבי יוסי אומר: בין כך ובין כך טמאין. אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבת אחת - דברי הכל טמאין, בזה אחר זה - דברי הכל טהורין. לא נחלקו אלא בבא להשאל עליו ועל חבירו. רבי יוסי }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מדמי ליה לבת אחת, ורבי יהודה מדמי ליה לזה אחר זה. ספק על ספק לא על - היינו בקעה, ובפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן. דתנן: הנכנס לבקעה בימות הגשמים וטומאה בשדה פלונית, ואמר אחד: הלכתי במקום הלז, ואיני יודע אם נכנסתי באותה שדה ואם לא נכנסתי. רבי אליעזר מטהר, וחכמים }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מטמאין. שהיה רבי אליעזר אומר: ספק ביאה - טהור, ספק מגע טומאה - טמא. על ובדק ולא אשכח - פלוגתא דרבי מאיר ורבנן. דתנן, היה רבי מאיר אומר: כל דבר שבחזקת טומאה - לעולם הוא בטומאתו עד שיודע לך הטומאה היכן היא. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים: בודק עד שמגיע לסלע או לקרקע בתולה. }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|על ובדק ואשכח - פלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל. דתניא: שדה שנאבד בה קבר - הנכנס לתוכה טמא. נמצא בה קבר - הנכנס לתוכה טהור, שאני אומר: קבר שאבד - הוא קבר שנמצא, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: תיבדק כל השדה כולה. הניח תשע ומצא עשר - פלוגתא דרבי ורבנן. דתניא: הניח מנה ומצא מאתים - חולין ומעשר שני מעורבין זה בזה, דברי רבי. וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל חולין. הניח עשר ומצא תשע - היינו סיפא, דתניא: הניח מאתים ומצא מנה - מנה מונח ומנה מוטל, דברי רבי, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל חולין. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בתרומה דרבנן''' -  בזמן הזה:

'''ולא ידעינן אי להאי על ואי להאי על''' -  אי מצרכינן בדיקה לתרוייהו אי לא:

'''היינו שני שבילין''' -  מהא דתנן גבי שני שבילין מצינו למיפשט:

'''אחד טמא''' -  קבר מוטל בו לרחבו וממלא את כולו ואין עובר בו שלא יאהיל:

'''והלך ועשה טהרות''' -  נגע בטהרות אח&quot;כ:

'''והלך בשני''' -  יודעין הן שבשביל שהלך זה לא הלך זה דהשתא ודאי אחד מהן טמא:

'''אם נשאלו''' -  כל א' לחכם ספקו בפני עצמו טהור ואין ב&quot;ד יכול לטמאו כדקיימא לן בספק טומאה ברה&quot;ר ספקו טהור ואם באו בבת אחת הואיל ובהוראה אחת יש לנו לומר טמאין או טהורין אי אפשר לנו לומר להם טהורים אתם שהרי האחד ודאי טמא ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין גרס:

'''בזה אחר זה דברי הכל טהורין''' -  אע&quot;פ שכל אחד אומר לפנינו כך היה המעשה שלי ושל חבירי אבל איני נשאל אלא על עצמי מה תהא עלי:

'''עליו ועל חבירו''' -  מה תהא על שנינו ר' יוסי מדמי להו לבת אחת ואע&quot;פ שאין שניהן לפניך צריך אתה הוראה אחת לשניהן או טמאין אתם או טהורין אתם והרי אין אתה יכול לומר טהורין אתם:

'''ר' יהודה מדמי להו לזה אחר זה''' -  הואיל ואין כאן שואל אלא אחד משיבין לו טהור אתה שהרי ספק ביאה הוא ומעצמו יבין שאף חבירו כמוהו אבל כששניהן שואלין בתוך כדי דיבור צריך אתה להשיב לשניהן כאחד וגבי בתים נמי אם באו לשאול זה לעצמו וזה בפני עצמו אמרינן ליה לכל חד אי אתה צריך לבדוק דכיון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לקולא ואמרינן ספקו מותר ואי בבת אחת באו שניהן צריכין בדיקה:

'''ספק על ספק לא על''' -  ראה עכבר שנטל חמץ בחצר והבית בדוק ואין יודע אם נכנס או לא נכנס:

'''בקעה''' -  הרבה שדות הסמוכים יחד קרי בקעה:

'''בימות הגשמים''' -  הויא בקעה רשות היחיד לטומאה מפני שכבר צמח הזרע ואין רשות לכל אדם ליכנס לה וקי&quot;ל ספק טומאה ברשות היחיד ספקו טמא:

'''בשדה פלונית''' -  כלומר באחת השדות ויודעין אנו באיזו היא וכל שדה ושדה מסויימת במצריה:

'''במקום הלז''' -  בבקעה זו:

'''וחכמים מטמאין''' -  דהויא ליה ספק טומאה ברה&quot;י ור&quot;א לא חשיב לה ספק טומאה אא&quot;כ נכנס לשדה אבל אינו יודע אם האהיל אם לא אבל השתא הוה ליה ספק ספיקא וגבי בתים אפילו רבנן מודו דכיון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לקולא:

'''על''' -  העכבר נכנס לבית לפנינו ובדק בעל הבית אחריו ולא אשכח:

'''כל דבר שבחזקת טומאה''' -  במסכת נדה גל טמא שנתערב עם שני גלין טהורין בדקו אחד מהן ונמצא טהור הוא טהור ושנים טמאים שנים ומצאן טהורין הן טהורין והשלישי טמא שלשתן ומצאן טהורים כולן טמאים שהיה ר&quot;מ אומר כל דבר שבחזקת טומאה לעולם היא בטומאתה עד שיודע לך טומאה היכן היא וחכמים אומרים בודק בקרקע וחופר עד שיגיע לסלע או לקרקע בתולה שלא זזה ממקומה לעולם ואם לא מצא תולין ואומרים בא עורב ונטלה בא עכבר ונטלה וגבי בדיקת חמץ אפילו לר&quot;מ אמרינן עכבר אכלה דבדיקת חמץ דרבנן:

'''על ובדק ואשכח''' -  נכנס העכבר בפנינו ובדק בעל הבית אחריו ואשכח פרוסה ואינו יודע אם זו היא אם לאו:

'''אבד בה קבר''' -  אין ידוע היכן מקומו:

'''נמצא בה קבר''' -  לאחר זמן ואין ידוע אי זהו קבר האבוד בה:

'''הניח מנה''' -  של מעשר שני:

'''מעורבין''' -  ומביא סלעים בשוה מנה ואומר כל מקום שהן מעות מעשר שני הרי הן מחוללים על הסלעים הללו ומעלה הסלעים לירושלים:

'''הכל חולין''' -  שהמנה נטל ואלו הובאו אחרי כן וגבי חמץ נמי לרבנן הט' (נמי) שהניח אינן כאן וצריך לבדוק כל הבית שמא גררום חולדות והעשר הנמצאות איש אחר הביאן כאן:

'''היינו סיפא''' -  לרבי (מאיר) [דאמר] זה הנמצא זהו א' מן הראשונים הכא נמי א&quot;צ לבדוק ולחזר אלא על הפרוסה האבודה ולרבנן צריך לחזר אחר כולן שאין כאן א' מן הראשונים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 י א הלך באחד מהן ועשה טהרות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_הלך באחד מהן ועשה טהרות]]
'''הלך''' באחד מהן ועשה טהרות. הא דנקט טהרות ולא קאמר אדם טהור משום דלגברי אע&quot;ג דמוקמינן לה בחזקת טהורים מצריכין להו טבילה והזאה שלא יגעו שניהם בתרומה דאז התרומה טמאה ודאית והאוכל במיתה ואם נגעו שניהם באחד ונכנס למקדש חייב:

''' בבת''' אחת ד&quot;ה טמאים. נראה דהיינו מדרבנן דמדאוריית' אפי' בבת אחת טהורים:

''' ספק''' על ספק לא על היינו בקע'. תימה לר&quot;י מה שייך לדמויי לבקעה דהכא אפי' ליכא אלא ספק אחד אוקמא אחזקת בדוק כדאמרינן לעיל ולעיל דימה אותו לספק טומאה ברשות הרבים והכא מדמי לספק טומאה ברשות היחיד:

''' ספק''' ביאה טהור. פר&quot;י דבספק ספיקא פליגי וכן פר&quot;ת במסכת ע&quot;ז פרק בתרא (ד' ע.) אבל רש&quot;י פירש שם בע&quot;א ונראה לר&quot;י דטעמא דרבי אליעזר דמטהר בספק ספיקא משום דלא גמרינן מסוטה לטמא ברשות היחיד אלא ספיקא אחת כסוטה אבל תרי ספיקי לא ורבנן סברי כיון דמן הדין אפי' בספיקא אחת היה לטהר דאוקמא אחזקת טהרה ואפ&quot;ה טמא הוא הדין אפילו בתרי ספיקי:

''' על''' ובדק ולא אשכח פלוגתא דר' מאיר ורבנן. תימה אפי' לר&quot;מ דאמר לעולם היא בחזקת טומאה וכו' ונפקא מינה לטהרות שנעשו על גביו הכא גבי בדיקה כיון שבדק ולא מצא מה יעשה אם יצריכוהו לבדוק פעם שניה נמי לא ימצא ורש&quot;י פירש דאפי' לר' מאיר אמר אימר עכבר אכליה דבדיקת חמץ אינו אלא מדרבנן וקשה דהא בהדיא אמר פלוגתא דר' מאיר ורבנן וי&quot;ל דמיירי בשלא בטלה וקאמר דלר' מאיר לא סגי בבדיקה כיון דלא אשכח והוי בספק לאו דלא ימצא וצריך לבטלו וסגי אפילו לרבי מאיר דלא איירי אלא בספק טומאה דאורייתא אבל הכא דבדיקת חמץ דרבנן שרי:

''' חולין''' ומעשר שני מעורבים זה בזה. פ&quot;ה שיביא סלעים בשוה מנה ואומר כל מקום שהוא מעות מעשר שני יהיו מחוללים על מעות הללו ובחנם פירש כן דמינייהו גופייהו היה יכול ליקח שיעור מעות מעשר ואומר אם אלו מעות מעשר הרי טוב ואם לאו כל מקום שהן הרי הן מחוללין על אלו וריב&quot;א הקשה לפרש&quot;י דאיך יכול לחלל אסלעים ובפרק הזהב (ב&quot;מ ד' מה.) אמר טיבעא אטיבעא לא מחללין ושם פי':

''' הניח''' עשר ומצא תשע פלוגתא דרבי ורבנן. דר' לטעמיה דאמר הוא קבר שאבד הוא קבר שנמצא וכיון שמצא אחד א&quot;צ לבדוק ולרבנן עד שמצא עשר כדפ&quot;ה ומיירי שכל הככרות קשורים זה בזה דומיא דפלוגתא דרבי ורבנן דבפ&quot;ק דביצה (דף י:) אמר מחלוקת בכיסים קשורים אבל כשאין קשורים דברי הכל חולין ומע&quot;ש מעורבין זה בזה ואף על גב דהשתא אין לתלות בעכברים תלינן בקטנים:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|י א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|י|א}}</text>
      <sha1>ajs8ku6owbyqyfmaonl9vfv4k0mxcc6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017466</id>
      <parentid>3017464</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T08:06:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017466</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12890" sha1="8dal78gkm6wyb3l4392744d0l8cxn3j" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|י|א|ט ב|י ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף י עמוד א] בתרומה דרבנן, בחמץ דאורייתא מי אמרינן? - אטו בדיקת חמץ דאורייתא? דרבנן היא! דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה. }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|צבור אחד של חמץ, ולפניו שני בתים בדוקין, ואתא עכבר ושקל, ולא ידעינן אי להאי על אי להאי על - היינו שני שבילין. דתנן: שני שבילין, אחד טמא ואחד טהור, והלך באחד מהן ועשה טהרות, ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות. רבי יהודה אומר: אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו - טהורין, שניהן בבת אחת - טמאין. רבי יוסי אומר: בין כך ובין כך טמאין. אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבת אחת - דברי הכל טמאין, בזה אחר זה - דברי הכל טהורין. לא נחלקו אלא בבא להשאל עליו ועל חבירו. רבי יוסי }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מדמי ליה לבת אחת, ורבי יהודה מדמי ליה לזה אחר זה. ספק על ספק לא על - היינו בקעה, ובפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן. דתנן: הנכנס לבקעה בימות הגשמים וטומאה בשדה פלונית, ואמר אחד: הלכתי במקום הלז, ואיני יודע אם נכנסתי באותה שדה ואם לא נכנסתי. רבי אליעזר מטהר, וחכמים }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מטמאין. שהיה רבי אליעזר אומר: ספק ביאה - טהור, ספק מגע טומאה - טמא. על ובדק ולא אשכח - פלוגתא דרבי מאיר ורבנן. דתנן, היה רבי מאיר אומר: כל דבר שבחזקת טומאה - לעולם הוא בטומאתו עד שיודע לך הטומאה היכן היא. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים: בודק עד שמגיע לסלע או לקרקע בתולה. }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|על ובדק ואשכח - פלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל. דתניא: שדה שנאבד בה קבר - הנכנס לתוכה טמא. נמצא בה קבר - הנכנס לתוכה טהור, שאני אומר: קבר שאבד - הוא קבר שנמצא, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: תיבדק כל השדה כולה. הניח תשע ומצא עשר - פלוגתא דרבי ורבנן. דתניא: הניח מנה ומצא מאתים - חולין ומעשר שני מעורבין זה בזה, דברי רבי. וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל חולין. הניח עשר ומצא תשע - היינו סיפא, דתניא: הניח מאתים ומצא מנה - מנה מונח ומנה מוטל, דברי רבי, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל חולין. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בתרומה דרבנן''' -  בזמן הזה:

'''ולא ידעינן אי להאי על ואי להאי על''' -  אי מצרכינן בדיקה לתרוייהו אי לא:

'''היינו שני שבילין''' -  מהא דתנן גבי שני שבילין מצינו למיפשט:

'''אחד טמא''' -  קבר מוטל בו לרחבו וממלא את כולו ואין עובר בו שלא יאהיל:

'''והלך ועשה טהרות''' -  נגע בטהרות אח&quot;כ:

'''והלך בשני''' -  יודעין הן שבשביל שהלך זה לא הלך זה דהשתא ודאי אחד מהן טמא:

'''אם נשאלו''' -  כל א' לחכם ספקו בפני עצמו טהור ואין ב&quot;ד יכול לטמאו כדקיימא לן בספק טומאה ברה&quot;ר ספקו טהור ואם באו בבת אחת הואיל ובהוראה אחת יש לנו לומר טמאין או טהורין אי אפשר לנו לומר להם טהורים אתם שהרי האחד ודאי טמא ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין גרס:

'''בזה אחר זה דברי הכל טהורין''' -  אע&quot;פ שכל אחד אומר לפנינו כך היה המעשה שלי ושל חבירי אבל איני נשאל אלא על עצמי מה תהא עלי:

'''עליו ועל חבירו''' -  מה תהא על שנינו ר' יוסי מדמי להו לבת אחת ואע&quot;פ שאין שניהן לפניך צריך אתה הוראה אחת לשניהן או טמאין אתם או טהורין אתם והרי אין אתה יכול לומר טהורין אתם:

'''ר' יהודה מדמי להו לזה אחר זה''' -  הואיל ואין כאן שואל אלא אחד משיבין לו טהור אתה שהרי ספק ביאה הוא ומעצמו יבין שאף חבירו כמוהו אבל כששניהן שואלין בתוך כדי דיבור צריך אתה להשיב לשניהן כאחד וגבי בתים נמי אם באו לשאול זה לעצמו וזה בפני עצמו אמרינן ליה לכל חד אי אתה צריך לבדוק דכיון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לקולא ואמרינן ספקו מותר ואי בבת אחת באו שניהן צריכין בדיקה:

'''ספק על ספק לא על''' -  ראה עכבר שנטל חמץ בחצר והבית בדוק ואין יודע אם נכנס או לא נכנס:

'''בקעה''' -  הרבה שדות הסמוכים יחד קרי בקעה:

'''בימות הגשמים''' -  הויא בקעה רשות היחיד לטומאה מפני שכבר צמח הזרע ואין רשות לכל אדם ליכנס לה וקי&quot;ל ספק טומאה ברשות היחיד ספקו טמא:

'''בשדה פלונית''' -  כלומר באחת השדות ויודעין אנו באיזו היא וכל שדה ושדה מסויימת במצריה:

'''במקום הלז''' -  בבקעה זו:

'''וחכמים מטמאין''' -  דהויא ליה ספק טומאה ברה&quot;י ור&quot;א לא חשיב לה ספק טומאה אא&quot;כ נכנס לשדה אבל אינו יודע אם האהיל אם לא אבל השתא הוה ליה ספק ספיקא וגבי בתים אפילו רבנן מודו דכיון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לקולא:

'''על''' -  העכבר נכנס לבית לפנינו ובדק בעל הבית אחריו ולא אשכח:

'''כל דבר שבחזקת טומאה''' -  במסכת נדה גל טמא שנתערב עם שני גלין טהורין בדקו אחד מהן ונמצא טהור הוא טהור ושנים טמאים שנים ומצאן טהורין הן טהורין והשלישי טמא שלשתן ומצאן טהורים כולן טמאים שהיה ר&quot;מ אומר כל דבר שבחזקת טומאה לעולם היא בטומאתה עד שיודע לך טומאה היכן היא וחכמים אומרים בודק בקרקע וחופר עד שיגיע לסלע או לקרקע בתולה שלא זזה ממקומה לעולם ואם לא מצא תולין ואומרים בא עורב ונטלה בא עכבר ונטלה וגבי בדיקת חמץ אפילו לר&quot;מ אמרינן עכבר אכלה דבדיקת חמץ דרבנן:

'''על ובדק ואשכח''' -  נכנס העכבר בפנינו ובדק בעל הבית אחריו ואשכח פרוסה ואינו יודע אם זו היא אם לאו:

'''אבד בה קבר''' -  אין ידוע היכן מקומו:

'''נמצא בה קבר''' -  לאחר זמן ואין ידוע אי זהו קבר האבוד בה:

'''הניח מנה''' -  של מעשר שני:

'''מעורבין''' -  ומביא סלעים בשוה מנה ואומר כל מקום שהן מעות מעשר שני הרי הן מחוללים על הסלעים הללו ומעלה הסלעים לירושלים:

'''הכל חולין''' -  שהמנה נטל ואלו הובאו אחרי כן וגבי חמץ נמי לרבנן הט' (נמי) שהניח אינן כאן וצריך לבדוק כל הבית שמא גררום חולדות והעשר הנמצאות איש אחר הביאן כאן:

'''היינו סיפא''' -  לרבי (מאיר) [דאמר] זה הנמצא זהו א' מן הראשונים הכא נמי א&quot;צ לבדוק ולחזר אלא על הפרוסה האבודה ולרבנן צריך לחזר אחר כולן שאין כאן א' מן הראשונים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 י א הלך באחד מהן ועשה טהרות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_הלך באחד מהן ועשה טהרות]]
'''הלך''' באחד מהן ועשה טהרות. הא דנקט טהרות ולא קאמר אדם טהור משום דלגברי אע&quot;ג דמוקמינן לה בחזקת טהורים מצריכין להו טבילה והזאה שלא יגעו שניהם בתרומה דאז התרומה טמאה ודאית והאוכל במיתה ואם נגעו שניהם באחד ונכנס למקדש חייב:
[[File:תוס פסחים 1 י א בבת אחת ד&quot;ה טמאים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_בבת אחת ד&quot;ה טמאים]]
''' בבת''' אחת ד&quot;ה טמאים. נראה דהיינו מדרבנן דמדאוריית' אפי' בבת אחת טהורים:

''' ספק''' על ספק לא על היינו בקע'. תימה לר&quot;י מה שייך לדמויי לבקעה דהכא אפי' ליכא אלא ספק אחד אוקמא אחזקת בדוק כדאמרינן לעיל ולעיל דימה אותו לספק טומאה ברשות הרבים והכא מדמי לספק טומאה ברשות היחיד:

''' ספק''' ביאה טהור. פר&quot;י דבספק ספיקא פליגי וכן פר&quot;ת במסכת ע&quot;ז פרק בתרא (ד' ע.) אבל רש&quot;י פירש שם בע&quot;א ונראה לר&quot;י דטעמא דרבי אליעזר דמטהר בספק ספיקא משום דלא גמרינן מסוטה לטמא ברשות היחיד אלא ספיקא אחת כסוטה אבל תרי ספיקי לא ורבנן סברי כיון דמן הדין אפי' בספיקא אחת היה לטהר דאוקמא אחזקת טהרה ואפ&quot;ה טמא הוא הדין אפילו בתרי ספיקי:

''' על''' ובדק ולא אשכח פלוגתא דר' מאיר ורבנן. תימה אפי' לר&quot;מ דאמר לעולם היא בחזקת טומאה וכו' ונפקא מינה לטהרות שנעשו על גביו הכא גבי בדיקה כיון שבדק ולא מצא מה יעשה אם יצריכוהו לבדוק פעם שניה נמי לא ימצא ורש&quot;י פירש דאפי' לר' מאיר אמר אימר עכבר אכליה דבדיקת חמץ אינו אלא מדרבנן וקשה דהא בהדיא אמר פלוגתא דר' מאיר ורבנן וי&quot;ל דמיירי בשלא בטלה וקאמר דלר' מאיר לא סגי בבדיקה כיון דלא אשכח והוי בספק לאו דלא ימצא וצריך לבטלו וסגי אפילו לרבי מאיר דלא איירי אלא בספק טומאה דאורייתא אבל הכא דבדיקת חמץ דרבנן שרי:

''' חולין''' ומעשר שני מעורבים זה בזה. פ&quot;ה שיביא סלעים בשוה מנה ואומר כל מקום שהוא מעות מעשר שני יהיו מחוללים על מעות הללו ובחנם פירש כן דמינייהו גופייהו היה יכול ליקח שיעור מעות מעשר ואומר אם אלו מעות מעשר הרי טוב ואם לאו כל מקום שהן הרי הן מחוללין על אלו וריב&quot;א הקשה לפרש&quot;י דאיך יכול לחלל אסלעים ובפרק הזהב (ב&quot;מ ד' מה.) אמר טיבעא אטיבעא לא מחללין ושם פי':

''' הניח''' עשר ומצא תשע פלוגתא דרבי ורבנן. דר' לטעמיה דאמר הוא קבר שאבד הוא קבר שנמצא וכיון שמצא אחד א&quot;צ לבדוק ולרבנן עד שמצא עשר כדפ&quot;ה ומיירי שכל הככרות קשורים זה בזה דומיא דפלוגתא דרבי ורבנן דבפ&quot;ק דביצה (דף י:) אמר מחלוקת בכיסים קשורים אבל כשאין קשורים דברי הכל חולין ומע&quot;ש מעורבין זה בזה ואף על גב דהשתא אין לתלות בעכברים תלינן בקטנים:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|י א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|י|א}}</text>
      <sha1>8dal78gkm6wyb3l4392744d0l8cxn3j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017475</id>
      <parentid>3017466</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T09:55:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017475</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13056" sha1="dp8imc27rdyhry4sob1tbp36y219g8e" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|י|א|ט ב|י ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף י עמוד א] בתרומה דרבנן, בחמץ דאורייתא מי אמרינן? - אטו בדיקת חמץ דאורייתא? דרבנן היא! דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה. }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|צבור אחד של חמץ, ולפניו שני בתים בדוקין, ואתא עכבר ושקל, ולא ידעינן אי להאי על אי להאי על - היינו שני שבילין. דתנן: שני שבילין, אחד טמא ואחד טהור, והלך באחד מהן ועשה טהרות, ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות. רבי יהודה אומר: אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו - טהורין, שניהן בבת אחת - טמאין. רבי יוסי אומר: בין כך ובין כך טמאין. אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבת אחת - דברי הכל טמאין, בזה אחר זה - דברי הכל טהורין. לא נחלקו אלא בבא להשאל עליו ועל חבירו. רבי יוסי }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מדמי ליה לבת אחת, ורבי יהודה מדמי ליה לזה אחר זה. ספק על ספק לא על - היינו בקעה, ובפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן. דתנן: הנכנס לבקעה בימות הגשמים וטומאה בשדה פלונית, ואמר אחד: הלכתי במקום הלז, ואיני יודע אם נכנסתי באותה שדה ואם לא נכנסתי. רבי אליעזר מטהר, וחכמים }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מטמאין. שהיה רבי אליעזר אומר: ספק ביאה - טהור, ספק מגע טומאה - טמא. על ובדק ולא אשכח - פלוגתא דרבי מאיר ורבנן. דתנן, היה רבי מאיר אומר: כל דבר שבחזקת טומאה - לעולם הוא בטומאתו עד שיודע לך הטומאה היכן היא. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים: בודק עד שמגיע לסלע או לקרקע בתולה. }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|על ובדק ואשכח - פלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל. דתניא: שדה שנאבד בה קבר - הנכנס לתוכה טמא. נמצא בה קבר - הנכנס לתוכה טהור, שאני אומר: קבר שאבד - הוא קבר שנמצא, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: תיבדק כל השדה כולה. הניח תשע ומצא עשר - פלוגתא דרבי ורבנן. דתניא: הניח מנה ומצא מאתים - חולין ומעשר שני מעורבין זה בזה, דברי רבי. וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל חולין. הניח עשר ומצא תשע - היינו סיפא, דתניא: הניח מאתים ומצא מנה - מנה מונח ומנה מוטל, דברי רבי, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל חולין. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בתרומה דרבנן''' -  בזמן הזה:

'''ולא ידעינן אי להאי על ואי להאי על''' -  אי מצרכינן בדיקה לתרוייהו אי לא:

'''היינו שני שבילין''' -  מהא דתנן גבי שני שבילין מצינו למיפשט:

'''אחד טמא''' -  קבר מוטל בו לרחבו וממלא את כולו ואין עובר בו שלא יאהיל:

'''והלך ועשה טהרות''' -  נגע בטהרות אח&quot;כ:

'''והלך בשני''' -  יודעין הן שבשביל שהלך זה לא הלך זה דהשתא ודאי אחד מהן טמא:

'''אם נשאלו''' -  כל א' לחכם ספקו בפני עצמו טהור ואין ב&quot;ד יכול לטמאו כדקיימא לן בספק טומאה ברה&quot;ר ספקו טהור ואם באו בבת אחת הואיל ובהוראה אחת יש לנו לומר טמאין או טהורין אי אפשר לנו לומר להם טהורים אתם שהרי האחד ודאי טמא ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין גרס:

'''בזה אחר זה דברי הכל טהורין''' -  אע&quot;פ שכל אחד אומר לפנינו כך היה המעשה שלי ושל חבירי אבל איני נשאל אלא על עצמי מה תהא עלי:

'''עליו ועל חבירו''' -  מה תהא על שנינו ר' יוסי מדמי להו לבת אחת ואע&quot;פ שאין שניהן לפניך צריך אתה הוראה אחת לשניהן או טמאין אתם או טהורין אתם והרי אין אתה יכול לומר טהורין אתם:

'''ר' יהודה מדמי להו לזה אחר זה''' -  הואיל ואין כאן שואל אלא אחד משיבין לו טהור אתה שהרי ספק ביאה הוא ומעצמו יבין שאף חבירו כמוהו אבל כששניהן שואלין בתוך כדי דיבור צריך אתה להשיב לשניהן כאחד וגבי בתים נמי אם באו לשאול זה לעצמו וזה בפני עצמו אמרינן ליה לכל חד אי אתה צריך לבדוק דכיון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לקולא ואמרינן ספקו מותר ואי בבת אחת באו שניהן צריכין בדיקה:

'''ספק על ספק לא על''' -  ראה עכבר שנטל חמץ בחצר והבית בדוק ואין יודע אם נכנס או לא נכנס:

'''בקעה''' -  הרבה שדות הסמוכים יחד קרי בקעה:

'''בימות הגשמים''' -  הויא בקעה רשות היחיד לטומאה מפני שכבר צמח הזרע ואין רשות לכל אדם ליכנס לה וקי&quot;ל ספק טומאה ברשות היחיד ספקו טמא:

'''בשדה פלונית''' -  כלומר באחת השדות ויודעין אנו באיזו היא וכל שדה ושדה מסויימת במצריה:

'''במקום הלז''' -  בבקעה זו:

'''וחכמים מטמאין''' -  דהויא ליה ספק טומאה ברה&quot;י ור&quot;א לא חשיב לה ספק טומאה אא&quot;כ נכנס לשדה אבל אינו יודע אם האהיל אם לא אבל השתא הוה ליה ספק ספיקא וגבי בתים אפילו רבנן מודו דכיון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לקולא:

'''על''' -  העכבר נכנס לבית לפנינו ובדק בעל הבית אחריו ולא אשכח:

'''כל דבר שבחזקת טומאה''' -  במסכת נדה גל טמא שנתערב עם שני גלין טהורין בדקו אחד מהן ונמצא טהור הוא טהור ושנים טמאים שנים ומצאן טהורין הן טהורין והשלישי טמא שלשתן ומצאן טהורים כולן טמאים שהיה ר&quot;מ אומר כל דבר שבחזקת טומאה לעולם היא בטומאתה עד שיודע לך טומאה היכן היא וחכמים אומרים בודק בקרקע וחופר עד שיגיע לסלע או לקרקע בתולה שלא זזה ממקומה לעולם ואם לא מצא תולין ואומרים בא עורב ונטלה בא עכבר ונטלה וגבי בדיקת חמץ אפילו לר&quot;מ אמרינן עכבר אכלה דבדיקת חמץ דרבנן:

'''על ובדק ואשכח''' -  נכנס העכבר בפנינו ובדק בעל הבית אחריו ואשכח פרוסה ואינו יודע אם זו היא אם לאו:

'''אבד בה קבר''' -  אין ידוע היכן מקומו:

'''נמצא בה קבר''' -  לאחר זמן ואין ידוע אי זהו קבר האבוד בה:

'''הניח מנה''' -  של מעשר שני:

'''מעורבין''' -  ומביא סלעים בשוה מנה ואומר כל מקום שהן מעות מעשר שני הרי הן מחוללים על הסלעים הללו ומעלה הסלעים לירושלים:

'''הכל חולין''' -  שהמנה נטל ואלו הובאו אחרי כן וגבי חמץ נמי לרבנן הט' (נמי) שהניח אינן כאן וצריך לבדוק כל הבית שמא גררום חולדות והעשר הנמצאות איש אחר הביאן כאן:

'''היינו סיפא''' -  לרבי (מאיר) [דאמר] זה הנמצא זהו א' מן הראשונים הכא נמי א&quot;צ לבדוק ולחזר אלא על הפרוסה האבודה ולרבנן צריך לחזר אחר כולן שאין כאן א' מן הראשונים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 י א הלך באחד מהן ועשה טהרות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_הלך באחד מהן ועשה טהרות]]
'''הלך''' באחד מהן ועשה טהרות. הא דנקט טהרות ולא קאמר אדם טהור משום דלגברי אע&quot;ג דמוקמינן לה בחזקת טהורים מצריכין להו טבילה והזאה שלא יגעו שניהם בתרומה דאז התרומה טמאה ודאית והאוכל במיתה ואם נגעו שניהם באחד ונכנס למקדש חייב:
[[File:תוס פסחים 1 י א בבת אחת ד&quot;ה טמאים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_בבת אחת ד&quot;ה טמאים]]
''' בבת''' אחת ד&quot;ה טמאים. נראה דהיינו מדרבנן דמדאוריית' אפי' בבת אחת טהורים:
[[File:תוס פסחים 1 י א ספק על ספק לא על היינו בקע'.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_ספק על ספק לא על היינו בקע']]
''' ספק''' על ספק לא על היינו בקע'. תימה לר&quot;י מה שייך לדמויי לבקעה דהכא אפי' ליכא אלא ספק אחד אוקמא אחזקת בדוק כדאמרינן לעיל ולעיל דימה אותו לספק טומאה ברשות הרבים והכא מדמי לספק טומאה ברשות היחיד:

''' ספק''' ביאה טהור. פר&quot;י דבספק ספיקא פליגי וכן פר&quot;ת במסכת ע&quot;ז פרק בתרא (ד' ע.) אבל רש&quot;י פירש שם בע&quot;א ונראה לר&quot;י דטעמא דרבי אליעזר דמטהר בספק ספיקא משום דלא גמרינן מסוטה לטמא ברשות היחיד אלא ספיקא אחת כסוטה אבל תרי ספיקי לא ורבנן סברי כיון דמן הדין אפי' בספיקא אחת היה לטהר דאוקמא אחזקת טהרה ואפ&quot;ה טמא הוא הדין אפילו בתרי ספיקי:

''' על''' ובדק ולא אשכח פלוגתא דר' מאיר ורבנן. תימה אפי' לר&quot;מ דאמר לעולם היא בחזקת טומאה וכו' ונפקא מינה לטהרות שנעשו על גביו הכא גבי בדיקה כיון שבדק ולא מצא מה יעשה אם יצריכוהו לבדוק פעם שניה נמי לא ימצא ורש&quot;י פירש דאפי' לר' מאיר אמר אימר עכבר אכליה דבדיקת חמץ אינו אלא מדרבנן וקשה דהא בהדיא אמר פלוגתא דר' מאיר ורבנן וי&quot;ל דמיירי בשלא בטלה וקאמר דלר' מאיר לא סגי בבדיקה כיון דלא אשכח והוי בספק לאו דלא ימצא וצריך לבטלו וסגי אפילו לרבי מאיר דלא איירי אלא בספק טומאה דאורייתא אבל הכא דבדיקת חמץ דרבנן שרי:

''' חולין''' ומעשר שני מעורבים זה בזה. פ&quot;ה שיביא סלעים בשוה מנה ואומר כל מקום שהוא מעות מעשר שני יהיו מחוללים על מעות הללו ובחנם פירש כן דמינייהו גופייהו היה יכול ליקח שיעור מעות מעשר ואומר אם אלו מעות מעשר הרי טוב ואם לאו כל מקום שהן הרי הן מחוללין על אלו וריב&quot;א הקשה לפרש&quot;י דאיך יכול לחלל אסלעים ובפרק הזהב (ב&quot;מ ד' מה.) אמר טיבעא אטיבעא לא מחללין ושם פי':

''' הניח''' עשר ומצא תשע פלוגתא דרבי ורבנן. דר' לטעמיה דאמר הוא קבר שאבד הוא קבר שנמצא וכיון שמצא אחד א&quot;צ לבדוק ולרבנן עד שמצא עשר כדפ&quot;ה ומיירי שכל הככרות קשורים זה בזה דומיא דפלוגתא דרבי ורבנן דבפ&quot;ק דביצה (דף י:) אמר מחלוקת בכיסים קשורים אבל כשאין קשורים דברי הכל חולין ומע&quot;ש מעורבין זה בזה ואף על גב דהשתא אין לתלות בעכברים תלינן בקטנים:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|י א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|י|א}}</text>
      <sha1>dp8imc27rdyhry4sob1tbp36y219g8e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017476</id>
      <parentid>3017475</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T10:05:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017476</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13176" sha1="0gjk2tvoqmkdlf6rpbtbi0jh8jz3ewl" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|י|א|ט ב|י ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף י עמוד א] בתרומה דרבנן, בחמץ דאורייתא מי אמרינן? - אטו בדיקת חמץ דאורייתא? דרבנן היא! דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה. }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|צבור אחד של חמץ, ולפניו שני בתים בדוקין, ואתא עכבר ושקל, ולא ידעינן אי להאי על אי להאי על - היינו שני שבילין. דתנן: שני שבילין, אחד טמא ואחד טהור, והלך באחד מהן ועשה טהרות, ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות. רבי יהודה אומר: אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו - טהורין, שניהן בבת אחת - טמאין. רבי יוסי אומר: בין כך ובין כך טמאין. אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבת אחת - דברי הכל טמאין, בזה אחר זה - דברי הכל טהורין. לא נחלקו אלא בבא להשאל עליו ועל חבירו. רבי יוסי }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מדמי ליה לבת אחת, ורבי יהודה מדמי ליה לזה אחר זה. ספק על ספק לא על - היינו בקעה, ובפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן. דתנן: הנכנס לבקעה בימות הגשמים וטומאה בשדה פלונית, ואמר אחד: הלכתי במקום הלז, ואיני יודע אם נכנסתי באותה שדה ואם לא נכנסתי. רבי אליעזר מטהר, וחכמים }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מטמאין. שהיה רבי אליעזר אומר: ספק ביאה - טהור, ספק מגע טומאה - טמא. על ובדק ולא אשכח - פלוגתא דרבי מאיר ורבנן. דתנן, היה רבי מאיר אומר: כל דבר שבחזקת טומאה - לעולם הוא בטומאתו עד שיודע לך הטומאה היכן היא. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים: בודק עד שמגיע לסלע או לקרקע בתולה. }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|על ובדק ואשכח - פלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל. דתניא: שדה שנאבד בה קבר - הנכנס לתוכה טמא. נמצא בה קבר - הנכנס לתוכה טהור, שאני אומר: קבר שאבד - הוא קבר שנמצא, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: תיבדק כל השדה כולה. הניח תשע ומצא עשר - פלוגתא דרבי ורבנן. דתניא: הניח מנה ומצא מאתים - חולין ומעשר שני מעורבין זה בזה, דברי רבי. וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל חולין. הניח עשר ומצא תשע - היינו סיפא, דתניא: הניח מאתים ומצא מנה - מנה מונח ומנה מוטל, דברי רבי, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל חולין. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בתרומה דרבנן''' -  בזמן הזה:

'''ולא ידעינן אי להאי על ואי להאי על''' -  אי מצרכינן בדיקה לתרוייהו אי לא:

'''היינו שני שבילין''' -  מהא דתנן גבי שני שבילין מצינו למיפשט:

'''אחד טמא''' -  קבר מוטל בו לרחבו וממלא את כולו ואין עובר בו שלא יאהיל:

'''והלך ועשה טהרות''' -  נגע בטהרות אח&quot;כ:

'''והלך בשני''' -  יודעין הן שבשביל שהלך זה לא הלך זה דהשתא ודאי אחד מהן טמא:

'''אם נשאלו''' -  כל א' לחכם ספקו בפני עצמו טהור ואין ב&quot;ד יכול לטמאו כדקיימא לן בספק טומאה ברה&quot;ר ספקו טהור ואם באו בבת אחת הואיל ובהוראה אחת יש לנו לומר טמאין או טהורין אי אפשר לנו לומר להם טהורים אתם שהרי האחד ודאי טמא ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין גרס:

'''בזה אחר זה דברי הכל טהורין''' -  אע&quot;פ שכל אחד אומר לפנינו כך היה המעשה שלי ושל חבירי אבל איני נשאל אלא על עצמי מה תהא עלי:

'''עליו ועל חבירו''' -  מה תהא על שנינו ר' יוסי מדמי להו לבת אחת ואע&quot;פ שאין שניהן לפניך צריך אתה הוראה אחת לשניהן או טמאין אתם או טהורין אתם והרי אין אתה יכול לומר טהורין אתם:

'''ר' יהודה מדמי להו לזה אחר זה''' -  הואיל ואין כאן שואל אלא אחד משיבין לו טהור אתה שהרי ספק ביאה הוא ומעצמו יבין שאף חבירו כמוהו אבל כששניהן שואלין בתוך כדי דיבור צריך אתה להשיב לשניהן כאחד וגבי בתים נמי אם באו לשאול זה לעצמו וזה בפני עצמו אמרינן ליה לכל חד אי אתה צריך לבדוק דכיון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לקולא ואמרינן ספקו מותר ואי בבת אחת באו שניהן צריכין בדיקה:

'''ספק על ספק לא על''' -  ראה עכבר שנטל חמץ בחצר והבית בדוק ואין יודע אם נכנס או לא נכנס:

'''בקעה''' -  הרבה שדות הסמוכים יחד קרי בקעה:

'''בימות הגשמים''' -  הויא בקעה רשות היחיד לטומאה מפני שכבר צמח הזרע ואין רשות לכל אדם ליכנס לה וקי&quot;ל ספק טומאה ברשות היחיד ספקו טמא:

'''בשדה פלונית''' -  כלומר באחת השדות ויודעין אנו באיזו היא וכל שדה ושדה מסויימת במצריה:

'''במקום הלז''' -  בבקעה זו:

'''וחכמים מטמאין''' -  דהויא ליה ספק טומאה ברה&quot;י ור&quot;א לא חשיב לה ספק טומאה אא&quot;כ נכנס לשדה אבל אינו יודע אם האהיל אם לא אבל השתא הוה ליה ספק ספיקא וגבי בתים אפילו רבנן מודו דכיון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לקולא:

'''על''' -  העכבר נכנס לבית לפנינו ובדק בעל הבית אחריו ולא אשכח:

'''כל דבר שבחזקת טומאה''' -  במסכת נדה גל טמא שנתערב עם שני גלין טהורין בדקו אחד מהן ונמצא טהור הוא טהור ושנים טמאים שנים ומצאן טהורין הן טהורין והשלישי טמא שלשתן ומצאן טהורים כולן טמאים שהיה ר&quot;מ אומר כל דבר שבחזקת טומאה לעולם היא בטומאתה עד שיודע לך טומאה היכן היא וחכמים אומרים בודק בקרקע וחופר עד שיגיע לסלע או לקרקע בתולה שלא זזה ממקומה לעולם ואם לא מצא תולין ואומרים בא עורב ונטלה בא עכבר ונטלה וגבי בדיקת חמץ אפילו לר&quot;מ אמרינן עכבר אכלה דבדיקת חמץ דרבנן:

'''על ובדק ואשכח''' -  נכנס העכבר בפנינו ובדק בעל הבית אחריו ואשכח פרוסה ואינו יודע אם זו היא אם לאו:

'''אבד בה קבר''' -  אין ידוע היכן מקומו:

'''נמצא בה קבר''' -  לאחר זמן ואין ידוע אי זהו קבר האבוד בה:

'''הניח מנה''' -  של מעשר שני:

'''מעורבין''' -  ומביא סלעים בשוה מנה ואומר כל מקום שהן מעות מעשר שני הרי הן מחוללים על הסלעים הללו ומעלה הסלעים לירושלים:

'''הכל חולין''' -  שהמנה נטל ואלו הובאו אחרי כן וגבי חמץ נמי לרבנן הט' (נמי) שהניח אינן כאן וצריך לבדוק כל הבית שמא גררום חולדות והעשר הנמצאות איש אחר הביאן כאן:

'''היינו סיפא''' -  לרבי (מאיר) [דאמר] זה הנמצא זהו א' מן הראשונים הכא נמי א&quot;צ לבדוק ולחזר אלא על הפרוסה האבודה ולרבנן צריך לחזר אחר כולן שאין כאן א' מן הראשונים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 י א הלך באחד מהן ועשה טהרות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_הלך באחד מהן ועשה טהרות]]
'''הלך''' באחד מהן ועשה טהרות. הא דנקט טהרות ולא קאמר אדם טהור משום דלגברי אע&quot;ג דמוקמינן לה בחזקת טהורים מצריכין להו טבילה והזאה שלא יגעו שניהם בתרומה דאז התרומה טמאה ודאית והאוכל במיתה ואם נגעו שניהם באחד ונכנס למקדש חייב:
[[File:תוס פסחים 1 י א בבת אחת ד&quot;ה טמאים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_בבת אחת ד&quot;ה טמאים]]
''' בבת''' אחת ד&quot;ה טמאים. נראה דהיינו מדרבנן דמדאוריית' אפי' בבת אחת טהורים:
[[File:תוס פסחים 1 י א ספק על ספק לא על היינו בקע'.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_ספק על ספק לא על היינו בקע']]
''' ספק''' על ספק לא על היינו בקע'. תימה לר&quot;י מה שייך לדמויי לבקעה דהכא אפי' ליכא אלא ספק אחד אוקמא אחזקת בדוק כדאמרינן לעיל ולעיל דימה אותו לספק טומאה ברשות הרבים והכא מדמי לספק טומאה ברשות היחיד:
[[File:תוס פסחים 1 י א ספק ביאה טהור.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_ספק ביאה טהור]]
''' ספק''' ביאה טהור. פר&quot;י דבספק ספיקא פליגי וכן פר&quot;ת במסכת ע&quot;ז פרק בתרא (ד' ע.) אבל רש&quot;י פירש שם בע&quot;א ונראה לר&quot;י דטעמא דרבי אליעזר דמטהר בספק ספיקא משום דלא גמרינן מסוטה לטמא ברשות היחיד אלא ספיקא אחת כסוטה אבל תרי ספיקי לא ורבנן סברי כיון דמן הדין אפי' בספיקא אחת היה לטהר דאוקמא אחזקת טהרה ואפ&quot;ה טמא הוא הדין אפילו בתרי ספיקי:

''' על''' ובדק ולא אשכח פלוגתא דר' מאיר ורבנן. תימה אפי' לר&quot;מ דאמר לעולם היא בחזקת טומאה וכו' ונפקא מינה לטהרות שנעשו על גביו הכא גבי בדיקה כיון שבדק ולא מצא מה יעשה אם יצריכוהו לבדוק פעם שניה נמי לא ימצא ורש&quot;י פירש דאפי' לר' מאיר אמר אימר עכבר אכליה דבדיקת חמץ אינו אלא מדרבנן וקשה דהא בהדיא אמר פלוגתא דר' מאיר ורבנן וי&quot;ל דמיירי בשלא בטלה וקאמר דלר' מאיר לא סגי בבדיקה כיון דלא אשכח והוי בספק לאו דלא ימצא וצריך לבטלו וסגי אפילו לרבי מאיר דלא איירי אלא בספק טומאה דאורייתא אבל הכא דבדיקת חמץ דרבנן שרי:

''' חולין''' ומעשר שני מעורבים זה בזה. פ&quot;ה שיביא סלעים בשוה מנה ואומר כל מקום שהוא מעות מעשר שני יהיו מחוללים על מעות הללו ובחנם פירש כן דמינייהו גופייהו היה יכול ליקח שיעור מעות מעשר ואומר אם אלו מעות מעשר הרי טוב ואם לאו כל מקום שהן הרי הן מחוללין על אלו וריב&quot;א הקשה לפרש&quot;י דאיך יכול לחלל אסלעים ובפרק הזהב (ב&quot;מ ד' מה.) אמר טיבעא אטיבעא לא מחללין ושם פי':

''' הניח''' עשר ומצא תשע פלוגתא דרבי ורבנן. דר' לטעמיה דאמר הוא קבר שאבד הוא קבר שנמצא וכיון שמצא אחד א&quot;צ לבדוק ולרבנן עד שמצא עשר כדפ&quot;ה ומיירי שכל הככרות קשורים זה בזה דומיא דפלוגתא דרבי ורבנן דבפ&quot;ק דביצה (דף י:) אמר מחלוקת בכיסים קשורים אבל כשאין קשורים דברי הכל חולין ומע&quot;ש מעורבין זה בזה ואף על גב דהשתא אין לתלות בעכברים תלינן בקטנים:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|י א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|י|א}}</text>
      <sha1>0gjk2tvoqmkdlf6rpbtbi0jh8jz3ewl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017481</id>
      <parentid>3017476</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T10:29:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017481</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13414" sha1="lek59izzbu1hh0e78seqc4hdb6tmf0k" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|י|א|ט ב|י ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף י עמוד א] בתרומה דרבנן, בחמץ דאורייתא מי אמרינן? - אטו בדיקת חמץ דאורייתא? דרבנן היא! דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה. }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|צבור אחד של חמץ, ולפניו שני בתים בדוקין, ואתא עכבר ושקל, ולא ידעינן אי להאי על אי להאי על - היינו שני שבילין. דתנן: שני שבילין, אחד טמא ואחד טהור, והלך באחד מהן ועשה טהרות, ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות. רבי יהודה אומר: אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו - טהורין, שניהן בבת אחת - טמאין. רבי יוסי אומר: בין כך ובין כך טמאין. אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבת אחת - דברי הכל טמאין, בזה אחר זה - דברי הכל טהורין. לא נחלקו אלא בבא להשאל עליו ועל חבירו. רבי יוסי }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מדמי ליה לבת אחת, ורבי יהודה מדמי ליה לזה אחר זה. ספק על ספק לא על - היינו בקעה, ובפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן. דתנן: הנכנס לבקעה בימות הגשמים וטומאה בשדה פלונית, ואמר אחד: הלכתי במקום הלז, ואיני יודע אם נכנסתי באותה שדה ואם לא נכנסתי. רבי אליעזר מטהר, וחכמים }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מטמאין. שהיה רבי אליעזר אומר: ספק ביאה - טהור, ספק מגע טומאה - טמא. על ובדק ולא אשכח - פלוגתא דרבי מאיר ורבנן. דתנן, היה רבי מאיר אומר: כל דבר שבחזקת טומאה - לעולם הוא בטומאתו עד שיודע לך הטומאה היכן היא. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים: בודק עד שמגיע לסלע או לקרקע בתולה. }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|על ובדק ואשכח - פלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל. דתניא: שדה שנאבד בה קבר - הנכנס לתוכה טמא. נמצא בה קבר - הנכנס לתוכה טהור, שאני אומר: קבר שאבד - הוא קבר שנמצא, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: תיבדק כל השדה כולה. הניח תשע ומצא עשר - פלוגתא דרבי ורבנן. דתניא: הניח מנה ומצא מאתים - חולין ומעשר שני מעורבין זה בזה, דברי רבי. וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל חולין. הניח עשר ומצא תשע - היינו סיפא, דתניא: הניח מאתים ומצא מנה - מנה מונח ומנה מוטל, דברי רבי, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל חולין. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בתרומה דרבנן''' -  בזמן הזה:

'''ולא ידעינן אי להאי על ואי להאי על''' -  אי מצרכינן בדיקה לתרוייהו אי לא:

'''היינו שני שבילין''' -  מהא דתנן גבי שני שבילין מצינו למיפשט:

'''אחד טמא''' -  קבר מוטל בו לרחבו וממלא את כולו ואין עובר בו שלא יאהיל:

'''והלך ועשה טהרות''' -  נגע בטהרות אח&quot;כ:

'''והלך בשני''' -  יודעין הן שבשביל שהלך זה לא הלך זה דהשתא ודאי אחד מהן טמא:

'''אם נשאלו''' -  כל א' לחכם ספקו בפני עצמו טהור ואין ב&quot;ד יכול לטמאו כדקיימא לן בספק טומאה ברה&quot;ר ספקו טהור ואם באו בבת אחת הואיל ובהוראה אחת יש לנו לומר טמאין או טהורין אי אפשר לנו לומר להם טהורים אתם שהרי האחד ודאי טמא ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין גרס:

'''בזה אחר זה דברי הכל טהורין''' -  אע&quot;פ שכל אחד אומר לפנינו כך היה המעשה שלי ושל חבירי אבל איני נשאל אלא על עצמי מה תהא עלי:

'''עליו ועל חבירו''' -  מה תהא על שנינו ר' יוסי מדמי להו לבת אחת ואע&quot;פ שאין שניהן לפניך צריך אתה הוראה אחת לשניהן או טמאין אתם או טהורין אתם והרי אין אתה יכול לומר טהורין אתם:

'''ר' יהודה מדמי להו לזה אחר זה''' -  הואיל ואין כאן שואל אלא אחד משיבין לו טהור אתה שהרי ספק ביאה הוא ומעצמו יבין שאף חבירו כמוהו אבל כששניהן שואלין בתוך כדי דיבור צריך אתה להשיב לשניהן כאחד וגבי בתים נמי אם באו לשאול זה לעצמו וזה בפני עצמו אמרינן ליה לכל חד אי אתה צריך לבדוק דכיון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לקולא ואמרינן ספקו מותר ואי בבת אחת באו שניהן צריכין בדיקה:

'''ספק על ספק לא על''' -  ראה עכבר שנטל חמץ בחצר והבית בדוק ואין יודע אם נכנס או לא נכנס:

'''בקעה''' -  הרבה שדות הסמוכים יחד קרי בקעה:

'''בימות הגשמים''' -  הויא בקעה רשות היחיד לטומאה מפני שכבר צמח הזרע ואין רשות לכל אדם ליכנס לה וקי&quot;ל ספק טומאה ברשות היחיד ספקו טמא:

'''בשדה פלונית''' -  כלומר באחת השדות ויודעין אנו באיזו היא וכל שדה ושדה מסויימת במצריה:

'''במקום הלז''' -  בבקעה זו:

'''וחכמים מטמאין''' -  דהויא ליה ספק טומאה ברה&quot;י ור&quot;א לא חשיב לה ספק טומאה אא&quot;כ נכנס לשדה אבל אינו יודע אם האהיל אם לא אבל השתא הוה ליה ספק ספיקא וגבי בתים אפילו רבנן מודו דכיון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לקולא:

'''על''' -  העכבר נכנס לבית לפנינו ובדק בעל הבית אחריו ולא אשכח:

'''כל דבר שבחזקת טומאה''' -  במסכת נדה גל טמא שנתערב עם שני גלין טהורין בדקו אחד מהן ונמצא טהור הוא טהור ושנים טמאים שנים ומצאן טהורין הן טהורין והשלישי טמא שלשתן ומצאן טהורים כולן טמאים שהיה ר&quot;מ אומר כל דבר שבחזקת טומאה לעולם היא בטומאתה עד שיודע לך טומאה היכן היא וחכמים אומרים בודק בקרקע וחופר עד שיגיע לסלע או לקרקע בתולה שלא זזה ממקומה לעולם ואם לא מצא תולין ואומרים בא עורב ונטלה בא עכבר ונטלה וגבי בדיקת חמץ אפילו לר&quot;מ אמרינן עכבר אכלה דבדיקת חמץ דרבנן:

'''על ובדק ואשכח''' -  נכנס העכבר בפנינו ובדק בעל הבית אחריו ואשכח פרוסה ואינו יודע אם זו היא אם לאו:

'''אבד בה קבר''' -  אין ידוע היכן מקומו:

'''נמצא בה קבר''' -  לאחר זמן ואין ידוע אי זהו קבר האבוד בה:

'''הניח מנה''' -  של מעשר שני:

'''מעורבין''' -  ומביא סלעים בשוה מנה ואומר כל מקום שהן מעות מעשר שני הרי הן מחוללים על הסלעים הללו ומעלה הסלעים לירושלים:

'''הכל חולין''' -  שהמנה נטל ואלו הובאו אחרי כן וגבי חמץ נמי לרבנן הט' (נמי) שהניח אינן כאן וצריך לבדוק כל הבית שמא גררום חולדות והעשר הנמצאות איש אחר הביאן כאן:

'''היינו סיפא''' -  לרבי (מאיר) [דאמר] זה הנמצא זהו א' מן הראשונים הכא נמי א&quot;צ לבדוק ולחזר אלא על הפרוסה האבודה ולרבנן צריך לחזר אחר כולן שאין כאן א' מן הראשונים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 י א הלך באחד מהן ועשה טהרות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_הלך באחד מהן ועשה טהרות]]
'''הלך''' באחד מהן ועשה טהרות. הא דנקט טהרות ולא קאמר אדם טהור משום דלגברי אע&quot;ג דמוקמינן לה בחזקת טהורים מצריכין להו טבילה והזאה שלא יגעו שניהם בתרומה דאז התרומה טמאה ודאית והאוכל במיתה ואם נגעו שניהם באחד ונכנס למקדש חייב:
[[File:תוס פסחים 1 י א בבת אחת ד&quot;ה טמאים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_בבת אחת ד&quot;ה טמאים]]
''' בבת''' אחת ד&quot;ה טמאים. נראה דהיינו מדרבנן דמדאוריית' אפי' בבת אחת טהורים:
[[File:תוס פסחים 1 י א ספק על ספק לא על היינו בקע'.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_ספק על ספק לא על היינו בקע']]
''' ספק''' על ספק לא על היינו בקע'. תימה לר&quot;י מה שייך לדמויי לבקעה דהכא אפי' ליכא אלא ספק אחד אוקמא אחזקת בדוק כדאמרינן לעיל ולעיל דימה אותו לספק טומאה ברשות הרבים והכא מדמי לספק טומאה ברשות היחיד:
[[File:תוס פסחים 1 י א ספק ביאה טהור.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_ספק ביאה טהור]]
''' ספק''' ביאה טהור. פר&quot;י דבספק ספיקא פליגי וכן פר&quot;ת במסכת ע&quot;ז פרק בתרא (ד' ע.) אבל רש&quot;י פירש שם בע&quot;א ונראה לר&quot;י דטעמא דרבי אליעזר דמטהר בספק ספיקא משום דלא גמרינן מסוטה לטמא ברשות היחיד אלא ספיקא אחת כסוטה אבל תרי ספיקי לא ורבנן סברי כיון דמן הדין אפי' בספיקא אחת היה לטהר דאוקמא אחזקת טהרה ואפ&quot;ה טמא הוא הדין אפילו בתרי ספיקי:
[[File:תוס עירובין 1 פסחים י א על ובדק ולא אשכח פלוגתא דר' מאיר ורבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_1_פסחים_י_א_על ובדק ולא אשכח פלוגתא דר' מאיר ורבנן]]
''' על''' ובדק ולא אשכח פלוגתא דר' מאיר ורבנן. תימה אפי' לר&quot;מ דאמר לעולם היא בחזקת טומאה וכו' ונפקא מינה לטהרות שנעשו על גביו הכא גבי בדיקה כיון שבדק ולא מצא מה יעשה אם יצריכוהו לבדוק פעם שניה נמי לא ימצא ורש&quot;י פירש דאפי' לר' מאיר אמר אימר עכבר אכליה דבדיקת חמץ אינו אלא מדרבנן וקשה דהא בהדיא אמר פלוגתא דר' מאיר ורבנן וי&quot;ל דמיירי בשלא בטלה וקאמר דלר' מאיר לא סגי בבדיקה כיון דלא אשכח והוי בספק לאו דלא ימצא וצריך לבטלו וסגי אפילו לרבי מאיר דלא איירי אלא בספק טומאה דאורייתא אבל הכא דבדיקת חמץ דרבנן שרי:

''' חולין''' ומעשר שני מעורבים זה בזה. פ&quot;ה שיביא סלעים בשוה מנה ואומר כל מקום שהוא מעות מעשר שני יהיו מחוללים על מעות הללו ובחנם פירש כן דמינייהו גופייהו היה יכול ליקח שיעור מעות מעשר ואומר אם אלו מעות מעשר הרי טוב ואם לאו כל מקום שהן הרי הן מחוללין על אלו וריב&quot;א הקשה לפרש&quot;י דאיך יכול לחלל אסלעים ובפרק הזהב (ב&quot;מ ד' מה.) אמר טיבעא אטיבעא לא מחללין ושם פי':

''' הניח''' עשר ומצא תשע פלוגתא דרבי ורבנן. דר' לטעמיה דאמר הוא קבר שאבד הוא קבר שנמצא וכיון שמצא אחד א&quot;צ לבדוק ולרבנן עד שמצא עשר כדפ&quot;ה ומיירי שכל הככרות קשורים זה בזה דומיא דפלוגתא דרבי ורבנן דבפ&quot;ק דביצה (דף י:) אמר מחלוקת בכיסים קשורים אבל כשאין קשורים דברי הכל חולין ומע&quot;ש מעורבין זה בזה ואף על גב דהשתא אין לתלות בעכברים תלינן בקטנים:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|י א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|י|א}}</text>
      <sha1>lek59izzbu1hh0e78seqc4hdb6tmf0k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017482</id>
      <parentid>3017481</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T11:02:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017482</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13596" sha1="r6lzn886oprt62u8klcgmo49c30xnbg" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|י|א|ט ב|י ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף י עמוד א] בתרומה דרבנן, בחמץ דאורייתא מי אמרינן? - אטו בדיקת חמץ דאורייתא? דרבנן היא! דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה. }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|צבור אחד של חמץ, ולפניו שני בתים בדוקין, ואתא עכבר ושקל, ולא ידעינן אי להאי על אי להאי על - היינו שני שבילין. דתנן: שני שבילין, אחד טמא ואחד טהור, והלך באחד מהן ועשה טהרות, ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות. רבי יהודה אומר: אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו - טהורין, שניהן בבת אחת - טמאין. רבי יוסי אומר: בין כך ובין כך טמאין. אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבת אחת - דברי הכל טמאין, בזה אחר זה - דברי הכל טהורין. לא נחלקו אלא בבא להשאל עליו ועל חבירו. רבי יוסי }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מדמי ליה לבת אחת, ורבי יהודה מדמי ליה לזה אחר זה. ספק על ספק לא על - היינו בקעה, ובפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן. דתנן: הנכנס לבקעה בימות הגשמים וטומאה בשדה פלונית, ואמר אחד: הלכתי במקום הלז, ואיני יודע אם נכנסתי באותה שדה ואם לא נכנסתי. רבי אליעזר מטהר, וחכמים }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מטמאין. שהיה רבי אליעזר אומר: ספק ביאה - טהור, ספק מגע טומאה - טמא. על ובדק ולא אשכח - פלוגתא דרבי מאיר ורבנן. דתנן, היה רבי מאיר אומר: כל דבר שבחזקת טומאה - לעולם הוא בטומאתו עד שיודע לך הטומאה היכן היא. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים: בודק עד שמגיע לסלע או לקרקע בתולה. }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|על ובדק ואשכח - פלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל. דתניא: שדה שנאבד בה קבר - הנכנס לתוכה טמא. נמצא בה קבר - הנכנס לתוכה טהור, שאני אומר: קבר שאבד - הוא קבר שנמצא, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: תיבדק כל השדה כולה. הניח תשע ומצא עשר - פלוגתא דרבי ורבנן. דתניא: הניח מנה ומצא מאתים - חולין ומעשר שני מעורבין זה בזה, דברי רבי. וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל חולין. הניח עשר ומצא תשע - היינו סיפא, דתניא: הניח מאתים ומצא מנה - מנה מונח ומנה מוטל, דברי רבי, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל חולין. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בתרומה דרבנן''' -  בזמן הזה:

'''ולא ידעינן אי להאי על ואי להאי על''' -  אי מצרכינן בדיקה לתרוייהו אי לא:

'''היינו שני שבילין''' -  מהא דתנן גבי שני שבילין מצינו למיפשט:

'''אחד טמא''' -  קבר מוטל בו לרחבו וממלא את כולו ואין עובר בו שלא יאהיל:

'''והלך ועשה טהרות''' -  נגע בטהרות אח&quot;כ:

'''והלך בשני''' -  יודעין הן שבשביל שהלך זה לא הלך זה דהשתא ודאי אחד מהן טמא:

'''אם נשאלו''' -  כל א' לחכם ספקו בפני עצמו טהור ואין ב&quot;ד יכול לטמאו כדקיימא לן בספק טומאה ברה&quot;ר ספקו טהור ואם באו בבת אחת הואיל ובהוראה אחת יש לנו לומר טמאין או טהורין אי אפשר לנו לומר להם טהורים אתם שהרי האחד ודאי טמא ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין גרס:

'''בזה אחר זה דברי הכל טהורין''' -  אע&quot;פ שכל אחד אומר לפנינו כך היה המעשה שלי ושל חבירי אבל איני נשאל אלא על עצמי מה תהא עלי:

'''עליו ועל חבירו''' -  מה תהא על שנינו ר' יוסי מדמי להו לבת אחת ואע&quot;פ שאין שניהן לפניך צריך אתה הוראה אחת לשניהן או טמאין אתם או טהורין אתם והרי אין אתה יכול לומר טהורין אתם:

'''ר' יהודה מדמי להו לזה אחר זה''' -  הואיל ואין כאן שואל אלא אחד משיבין לו טהור אתה שהרי ספק ביאה הוא ומעצמו יבין שאף חבירו כמוהו אבל כששניהן שואלין בתוך כדי דיבור צריך אתה להשיב לשניהן כאחד וגבי בתים נמי אם באו לשאול זה לעצמו וזה בפני עצמו אמרינן ליה לכל חד אי אתה צריך לבדוק דכיון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לקולא ואמרינן ספקו מותר ואי בבת אחת באו שניהן צריכין בדיקה:

'''ספק על ספק לא על''' -  ראה עכבר שנטל חמץ בחצר והבית בדוק ואין יודע אם נכנס או לא נכנס:

'''בקעה''' -  הרבה שדות הסמוכים יחד קרי בקעה:

'''בימות הגשמים''' -  הויא בקעה רשות היחיד לטומאה מפני שכבר צמח הזרע ואין רשות לכל אדם ליכנס לה וקי&quot;ל ספק טומאה ברשות היחיד ספקו טמא:

'''בשדה פלונית''' -  כלומר באחת השדות ויודעין אנו באיזו היא וכל שדה ושדה מסויימת במצריה:

'''במקום הלז''' -  בבקעה זו:

'''וחכמים מטמאין''' -  דהויא ליה ספק טומאה ברה&quot;י ור&quot;א לא חשיב לה ספק טומאה אא&quot;כ נכנס לשדה אבל אינו יודע אם האהיל אם לא אבל השתא הוה ליה ספק ספיקא וגבי בתים אפילו רבנן מודו דכיון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לקולא:

'''על''' -  העכבר נכנס לבית לפנינו ובדק בעל הבית אחריו ולא אשכח:

'''כל דבר שבחזקת טומאה''' -  במסכת נדה גל טמא שנתערב עם שני גלין טהורין בדקו אחד מהן ונמצא טהור הוא טהור ושנים טמאים שנים ומצאן טהורין הן טהורין והשלישי טמא שלשתן ומצאן טהורים כולן טמאים שהיה ר&quot;מ אומר כל דבר שבחזקת טומאה לעולם היא בטומאתה עד שיודע לך טומאה היכן היא וחכמים אומרים בודק בקרקע וחופר עד שיגיע לסלע או לקרקע בתולה שלא זזה ממקומה לעולם ואם לא מצא תולין ואומרים בא עורב ונטלה בא עכבר ונטלה וגבי בדיקת חמץ אפילו לר&quot;מ אמרינן עכבר אכלה דבדיקת חמץ דרבנן:

'''על ובדק ואשכח''' -  נכנס העכבר בפנינו ובדק בעל הבית אחריו ואשכח פרוסה ואינו יודע אם זו היא אם לאו:

'''אבד בה קבר''' -  אין ידוע היכן מקומו:

'''נמצא בה קבר''' -  לאחר זמן ואין ידוע אי זהו קבר האבוד בה:

'''הניח מנה''' -  של מעשר שני:

'''מעורבין''' -  ומביא סלעים בשוה מנה ואומר כל מקום שהן מעות מעשר שני הרי הן מחוללים על הסלעים הללו ומעלה הסלעים לירושלים:

'''הכל חולין''' -  שהמנה נטל ואלו הובאו אחרי כן וגבי חמץ נמי לרבנן הט' (נמי) שהניח אינן כאן וצריך לבדוק כל הבית שמא גררום חולדות והעשר הנמצאות איש אחר הביאן כאן:

'''היינו סיפא''' -  לרבי (מאיר) [דאמר] זה הנמצא זהו א' מן הראשונים הכא נמי א&quot;צ לבדוק ולחזר אלא על הפרוסה האבודה ולרבנן צריך לחזר אחר כולן שאין כאן א' מן הראשונים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 י א הלך באחד מהן ועשה טהרות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_הלך באחד מהן ועשה טהרות]]
'''הלך''' באחד מהן ועשה טהרות. הא דנקט טהרות ולא קאמר אדם טהור משום דלגברי אע&quot;ג דמוקמינן לה בחזקת טהורים מצריכין להו טבילה והזאה שלא יגעו שניהם בתרומה דאז התרומה טמאה ודאית והאוכל במיתה ואם נגעו שניהם באחד ונכנס למקדש חייב:
[[File:תוס פסחים 1 י א בבת אחת ד&quot;ה טמאים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_בבת אחת ד&quot;ה טמאים]]
''' בבת''' אחת ד&quot;ה טמאים. נראה דהיינו מדרבנן דמדאוריית' אפי' בבת אחת טהורים:
[[File:תוס פסחים 1 י א ספק על ספק לא על היינו בקע'.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_ספק על ספק לא על היינו בקע']]
''' ספק''' על ספק לא על היינו בקע'. תימה לר&quot;י מה שייך לדמויי לבקעה דהכא אפי' ליכא אלא ספק אחד אוקמא אחזקת בדוק כדאמרינן לעיל ולעיל דימה אותו לספק טומאה ברשות הרבים והכא מדמי לספק טומאה ברשות היחיד:
[[File:תוס פסחים 1 י א ספק ביאה טהור.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_ספק ביאה טהור]]
''' ספק''' ביאה טהור. פר&quot;י דבספק ספיקא פליגי וכן פר&quot;ת במסכת ע&quot;ז פרק בתרא (ד' ע.) אבל רש&quot;י פירש שם בע&quot;א ונראה לר&quot;י דטעמא דרבי אליעזר דמטהר בספק ספיקא משום דלא גמרינן מסוטה לטמא ברשות היחיד אלא ספיקא אחת כסוטה אבל תרי ספיקי לא ורבנן סברי כיון דמן הדין אפי' בספיקא אחת היה לטהר דאוקמא אחזקת טהרה ואפ&quot;ה טמא הוא הדין אפילו בתרי ספיקי:
[[File:תוס עירובין 1 פסחים י א על ובדק ולא אשכח פלוגתא דר' מאיר ורבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_1_פסחים_י_א_על ובדק ולא אשכח פלוגתא דר' מאיר ורבנן]]
''' על''' ובדק ולא אשכח פלוגתא דר' מאיר ורבנן. תימה אפי' לר&quot;מ דאמר לעולם היא בחזקת טומאה וכו' ונפקא מינה לטהרות שנעשו על גביו הכא גבי בדיקה כיון שבדק ולא מצא מה יעשה אם יצריכוהו לבדוק פעם שניה נמי לא ימצא ורש&quot;י פירש דאפי' לר' מאיר אמר אימר עכבר אכליה דבדיקת חמץ אינו אלא מדרבנן וקשה דהא בהדיא אמר פלוגתא דר' מאיר ורבנן וי&quot;ל דמיירי בשלא בטלה וקאמר דלר' מאיר לא סגי בבדיקה כיון דלא אשכח והוי בספק לאו דלא ימצא וצריך לבטלו וסגי אפילו לרבי מאיר דלא איירי אלא בספק טומאה דאורייתא אבל הכא דבדיקת חמץ דרבנן שרי:
[[File:תוס פסחים 1 י א חולין ומעשר שני מעורבים זה בזה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_חולין ומעשר שני מעורבים זה בזה]]
''' חולין''' ומעשר שני מעורבים זה בזה. פ&quot;ה שיביא סלעים בשוה מנה ואומר כל מקום שהוא מעות מעשר שני יהיו מחוללים על מעות הללו ובחנם פירש כן דמינייהו גופייהו היה יכול ליקח שיעור מעות מעשר ואומר אם אלו מעות מעשר הרי טוב ואם לאו כל מקום שהן הרי הן מחוללין על אלו וריב&quot;א הקשה לפרש&quot;י דאיך יכול לחלל אסלעים ובפרק הזהב (ב&quot;מ ד' מה.) אמר טיבעא אטיבעא לא מחללין ושם פי':

''' הניח''' עשר ומצא תשע פלוגתא דרבי ורבנן. דר' לטעמיה דאמר הוא קבר שאבד הוא קבר שנמצא וכיון שמצא אחד א&quot;צ לבדוק ולרבנן עד שמצא עשר כדפ&quot;ה ומיירי שכל הככרות קשורים זה בזה דומיא דפלוגתא דרבי ורבנן דבפ&quot;ק דביצה (דף י:) אמר מחלוקת בכיסים קשורים אבל כשאין קשורים דברי הכל חולין ומע&quot;ש מעורבין זה בזה ואף על גב דהשתא אין לתלות בעכברים תלינן בקטנים:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|י א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|י|א}}</text>
      <sha1>r6lzn886oprt62u8klcgmo49c30xnbg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017484</id>
      <parentid>3017482</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T11:39:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017484</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13796" sha1="brks8vleuuhdldp6cok0b87wgz62ruz" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|י|א|ט ב|י ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף י עמוד א] בתרומה דרבנן, בחמץ דאורייתא מי אמרינן? - אטו בדיקת חמץ דאורייתא? דרבנן היא! דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה. }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|צבור אחד של חמץ, ולפניו שני בתים בדוקין, ואתא עכבר ושקל, ולא ידעינן אי להאי על אי להאי על - היינו שני שבילין. דתנן: שני שבילין, אחד טמא ואחד טהור, והלך באחד מהן ועשה טהרות, ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות. רבי יהודה אומר: אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו - טהורין, שניהן בבת אחת - טמאין. רבי יוסי אומר: בין כך ובין כך טמאין. אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבת אחת - דברי הכל טמאין, בזה אחר זה - דברי הכל טהורין. לא נחלקו אלא בבא להשאל עליו ועל חבירו. רבי יוסי }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מדמי ליה לבת אחת, ורבי יהודה מדמי ליה לזה אחר זה. ספק על ספק לא על - היינו בקעה, ובפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן. דתנן: הנכנס לבקעה בימות הגשמים וטומאה בשדה פלונית, ואמר אחד: הלכתי במקום הלז, ואיני יודע אם נכנסתי באותה שדה ואם לא נכנסתי. רבי אליעזר מטהר, וחכמים }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מטמאין. שהיה רבי אליעזר אומר: ספק ביאה - טהור, ספק מגע טומאה - טמא. על ובדק ולא אשכח - פלוגתא דרבי מאיר ורבנן. דתנן, היה רבי מאיר אומר: כל דבר שבחזקת טומאה - לעולם הוא בטומאתו עד שיודע לך הטומאה היכן היא. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים: בודק עד שמגיע לסלע או לקרקע בתולה. }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|על ובדק ואשכח - פלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל. דתניא: שדה שנאבד בה קבר - הנכנס לתוכה טמא. נמצא בה קבר - הנכנס לתוכה טהור, שאני אומר: קבר שאבד - הוא קבר שנמצא, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: תיבדק כל השדה כולה. הניח תשע ומצא עשר - פלוגתא דרבי ורבנן. דתניא: הניח מנה ומצא מאתים - חולין ומעשר שני מעורבין זה בזה, דברי רבי. וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל חולין. הניח עשר ומצא תשע - היינו סיפא, דתניא: הניח מאתים ומצא מנה - מנה מונח ומנה מוטל, דברי רבי, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל חולין. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בתרומה דרבנן''' -  בזמן הזה:

'''ולא ידעינן אי להאי על ואי להאי על''' -  אי מצרכינן בדיקה לתרוייהו אי לא:

'''היינו שני שבילין''' -  מהא דתנן גבי שני שבילין מצינו למיפשט:

'''אחד טמא''' -  קבר מוטל בו לרחבו וממלא את כולו ואין עובר בו שלא יאהיל:

'''והלך ועשה טהרות''' -  נגע בטהרות אח&quot;כ:

'''והלך בשני''' -  יודעין הן שבשביל שהלך זה לא הלך זה דהשתא ודאי אחד מהן טמא:

'''אם נשאלו''' -  כל א' לחכם ספקו בפני עצמו טהור ואין ב&quot;ד יכול לטמאו כדקיימא לן בספק טומאה ברה&quot;ר ספקו טהור ואם באו בבת אחת הואיל ובהוראה אחת יש לנו לומר טמאין או טהורין אי אפשר לנו לומר להם טהורים אתם שהרי האחד ודאי טמא ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין גרס:

'''בזה אחר זה דברי הכל טהורין''' -  אע&quot;פ שכל אחד אומר לפנינו כך היה המעשה שלי ושל חבירי אבל איני נשאל אלא על עצמי מה תהא עלי:

'''עליו ועל חבירו''' -  מה תהא על שנינו ר' יוסי מדמי להו לבת אחת ואע&quot;פ שאין שניהן לפניך צריך אתה הוראה אחת לשניהן או טמאין אתם או טהורין אתם והרי אין אתה יכול לומר טהורין אתם:

'''ר' יהודה מדמי להו לזה אחר זה''' -  הואיל ואין כאן שואל אלא אחד משיבין לו טהור אתה שהרי ספק ביאה הוא ומעצמו יבין שאף חבירו כמוהו אבל כששניהן שואלין בתוך כדי דיבור צריך אתה להשיב לשניהן כאחד וגבי בתים נמי אם באו לשאול זה לעצמו וזה בפני עצמו אמרינן ליה לכל חד אי אתה צריך לבדוק דכיון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לקולא ואמרינן ספקו מותר ואי בבת אחת באו שניהן צריכין בדיקה:

'''ספק על ספק לא על''' -  ראה עכבר שנטל חמץ בחצר והבית בדוק ואין יודע אם נכנס או לא נכנס:

'''בקעה''' -  הרבה שדות הסמוכים יחד קרי בקעה:

'''בימות הגשמים''' -  הויא בקעה רשות היחיד לטומאה מפני שכבר צמח הזרע ואין רשות לכל אדם ליכנס לה וקי&quot;ל ספק טומאה ברשות היחיד ספקו טמא:

'''בשדה פלונית''' -  כלומר באחת השדות ויודעין אנו באיזו היא וכל שדה ושדה מסויימת במצריה:

'''במקום הלז''' -  בבקעה זו:

'''וחכמים מטמאין''' -  דהויא ליה ספק טומאה ברה&quot;י ור&quot;א לא חשיב לה ספק טומאה אא&quot;כ נכנס לשדה אבל אינו יודע אם האהיל אם לא אבל השתא הוה ליה ספק ספיקא וגבי בתים אפילו רבנן מודו דכיון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לקולא:

'''על''' -  העכבר נכנס לבית לפנינו ובדק בעל הבית אחריו ולא אשכח:

'''כל דבר שבחזקת טומאה''' -  במסכת נדה גל טמא שנתערב עם שני גלין טהורין בדקו אחד מהן ונמצא טהור הוא טהור ושנים טמאים שנים ומצאן טהורין הן טהורין והשלישי טמא שלשתן ומצאן טהורים כולן טמאים שהיה ר&quot;מ אומר כל דבר שבחזקת טומאה לעולם היא בטומאתה עד שיודע לך טומאה היכן היא וחכמים אומרים בודק בקרקע וחופר עד שיגיע לסלע או לקרקע בתולה שלא זזה ממקומה לעולם ואם לא מצא תולין ואומרים בא עורב ונטלה בא עכבר ונטלה וגבי בדיקת חמץ אפילו לר&quot;מ אמרינן עכבר אכלה דבדיקת חמץ דרבנן:

'''על ובדק ואשכח''' -  נכנס העכבר בפנינו ובדק בעל הבית אחריו ואשכח פרוסה ואינו יודע אם זו היא אם לאו:

'''אבד בה קבר''' -  אין ידוע היכן מקומו:

'''נמצא בה קבר''' -  לאחר זמן ואין ידוע אי זהו קבר האבוד בה:

'''הניח מנה''' -  של מעשר שני:

'''מעורבין''' -  ומביא סלעים בשוה מנה ואומר כל מקום שהן מעות מעשר שני הרי הן מחוללים על הסלעים הללו ומעלה הסלעים לירושלים:

'''הכל חולין''' -  שהמנה נטל ואלו הובאו אחרי כן וגבי חמץ נמי לרבנן הט' (נמי) שהניח אינן כאן וצריך לבדוק כל הבית שמא גררום חולדות והעשר הנמצאות איש אחר הביאן כאן:

'''היינו סיפא''' -  לרבי (מאיר) [דאמר] זה הנמצא זהו א' מן הראשונים הכא נמי א&quot;צ לבדוק ולחזר אלא על הפרוסה האבודה ולרבנן צריך לחזר אחר כולן שאין כאן א' מן הראשונים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 י א הלך באחד מהן ועשה טהרות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_הלך באחד מהן ועשה טהרות]]
'''הלך''' באחד מהן ועשה טהרות. הא דנקט טהרות ולא קאמר אדם טהור משום דלגברי אע&quot;ג דמוקמינן לה בחזקת טהורים מצריכין להו טבילה והזאה שלא יגעו שניהם בתרומה דאז התרומה טמאה ודאית והאוכל במיתה ואם נגעו שניהם באחד ונכנס למקדש חייב:
[[File:תוס פסחים 1 י א בבת אחת ד&quot;ה טמאים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_בבת אחת ד&quot;ה טמאים]]
''' בבת''' אחת ד&quot;ה טמאים. נראה דהיינו מדרבנן דמדאוריית' אפי' בבת אחת טהורים:
[[File:תוס פסחים 1 י א ספק על ספק לא על היינו בקע'.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_ספק על ספק לא על היינו בקע']]
''' ספק''' על ספק לא על היינו בקע'. תימה לר&quot;י מה שייך לדמויי לבקעה דהכא אפי' ליכא אלא ספק אחד אוקמא אחזקת בדוק כדאמרינן לעיל ולעיל דימה אותו לספק טומאה ברשות הרבים והכא מדמי לספק טומאה ברשות היחיד:
[[File:תוס פסחים 1 י א ספק ביאה טהור.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_ספק ביאה טהור]]
''' ספק''' ביאה טהור. פר&quot;י דבספק ספיקא פליגי וכן פר&quot;ת במסכת ע&quot;ז פרק בתרא (ד' ע.) אבל רש&quot;י פירש שם בע&quot;א ונראה לר&quot;י דטעמא דרבי אליעזר דמטהר בספק ספיקא משום דלא גמרינן מסוטה לטמא ברשות היחיד אלא ספיקא אחת כסוטה אבל תרי ספיקי לא ורבנן סברי כיון דמן הדין אפי' בספיקא אחת היה לטהר דאוקמא אחזקת טהרה ואפ&quot;ה טמא הוא הדין אפילו בתרי ספיקי:
[[File:תוס עירובין 1 פסחים י א על ובדק ולא אשכח פלוגתא דר' מאיר ורבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_1_פסחים_י_א_על ובדק ולא אשכח פלוגתא דר' מאיר ורבנן]]
''' על''' ובדק ולא אשכח פלוגתא דר' מאיר ורבנן. תימה אפי' לר&quot;מ דאמר לעולם היא בחזקת טומאה וכו' ונפקא מינה לטהרות שנעשו על גביו הכא גבי בדיקה כיון שבדק ולא מצא מה יעשה אם יצריכוהו לבדוק פעם שניה נמי לא ימצא ורש&quot;י פירש דאפי' לר' מאיר אמר אימר עכבר אכליה דבדיקת חמץ אינו אלא מדרבנן וקשה דהא בהדיא אמר פלוגתא דר' מאיר ורבנן וי&quot;ל דמיירי בשלא בטלה וקאמר דלר' מאיר לא סגי בבדיקה כיון דלא אשכח והוי בספק לאו דלא ימצא וצריך לבטלו וסגי אפילו לרבי מאיר דלא איירי אלא בספק טומאה דאורייתא אבל הכא דבדיקת חמץ דרבנן שרי:
[[File:תוס פסחים 1 י א חולין ומעשר שני מעורבים זה בזה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_חולין ומעשר שני מעורבים זה בזה]]
''' חולין''' ומעשר שני מעורבים זה בזה. פ&quot;ה שיביא סלעים בשוה מנה ואומר כל מקום שהוא מעות מעשר שני יהיו מחוללים על מעות הללו ובחנם פירש כן דמינייהו גופייהו היה יכול ליקח שיעור מעות מעשר ואומר אם אלו מעות מעשר הרי טוב ואם לאו כל מקום שהן הרי הן מחוללין על אלו וריב&quot;א הקשה לפרש&quot;י דאיך יכול לחלל אסלעים ובפרק הזהב (ב&quot;מ ד' מה.) אמר טיבעא אטיבעא לא מחללין ושם פי':
[[File:תוס פסחים 1 י א הניח עשר ומצא תשע פלוגתא דרבי ורבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_י_א_הניח עשר ומצא תשע פלוגתא דרבי ורבנן]]
''' הניח''' עשר ומצא תשע פלוגתא דרבי ורבנן. דר' לטעמיה דאמר הוא קבר שאבד הוא קבר שנמצא וכיון שמצא אחד א&quot;צ לבדוק ולרבנן עד שמצא עשר כדפ&quot;ה ומיירי שכל הככרות קשורים זה בזה דומיא דפלוגתא דרבי ורבנן דבפ&quot;ק דביצה (דף י:) אמר מחלוקת בכיסים קשורים אבל כשאין קשורים דברי הכל חולין ומע&quot;ש מעורבין זה בזה ואף על גב דהשתא אין לתלות בעכברים תלינן בקטנים:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|י א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|י|א}}</text>
      <sha1>brks8vleuuhdldp6cok0b87wgz62ruz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:ספר בראשית</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1732412</id>
    <revision>
      <id>3017388</id>
      <parentid>3017322</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:56:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספר בראשית */</comment>
      <origin>3017388</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="617" sha1="040hkhvfl6mlmi16rv4kg4otrz5amub" xml:space="preserve">== בראשית פרק לח פסוק ל חסר ברשימת הפסוקים למרות שכן ניתן לעבור אליו בחיצים ==

בראשית פרק לח פסוק ל חסר ברשימת הפסוקים למרות שכן ניתן לעבור אליו בחיצים [[מיוחד:תרומות/77.125.208.240|77.125.208.240]] 19:12, 15 ביולי 2025 (IDT)
: תוקן. אם אתה או מישהו אחר מבחינים בבעייה דומה או אחרת, אנא דווחו כדי שנוכל לתקן. תודה!-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:39, 15 ביולי 2025 (IDT)</text>
      <sha1>040hkhvfl6mlmi16rv4kg4otrz5amub</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום שבת זכור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732666</id>
    <revision>
      <id>3017398</id>
      <parentid>3011639</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T18:46:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017398</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3558" sha1="bov48clckayh13crqq3dwxlxb5pknso" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= יום שבת זכור השמיע בסיני
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מגן אבות|פיוט מגן אבות]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת|שבת]]
| מחבר = [[מחבר:יוסף קמחי|ר' יוסף קמחי]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף בן קמחי
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-1934|י-1934]]
| מנהגים = שתי השורות הראשונות נאמרות למנהג אשכנז המערבי{{הערה|רק בקהילות שנהגו לומר פיוטים בליל יום טוב שחל בשבת.}} בליל שני של יום טוב שחל בשבת.{{הערה|כדי להזהיר על שמירת מלאכות שבת המותרות ביום טוב. למעשה, מתוך כל יו&quot;ט שני, רק לילי אחרון של פסח ושבועות יכולים לחול בשבת (וכן מנהג וורמייזא וק&quot;ק), ובדפוסים הפיוט נמצא רק לליל שני של שבועות, מפני שמוזכר בו מעמד הר סיני (והוא מנהג פרנקפורט). בימי הביניים היתה אמירת הפיוט נפוצה יותר, ואף נתחברו הרחבות המקשרות בינו לבין מועדים שונים.}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''יוסף בן קמחי'''}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דפוס/&gt;{{סי|י}}וֹם שַׁבָּת זָכוֹר הִשְׁמִיעַ בְּסִינַי נָגִיד עֲלֵי יָמִים הוּא קוּם מְשָׁחֵהוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}מַעֲשֶׂה מֵאָבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת בְּיוֹם זֶה לֹא תוּכַל עֲשׂוֹהוּ&lt;קטע סוף=דפוס/&gt;{{ש}}
{{סי|שִׂ}}מְחוּ בוֹ חוֹסִים וְאַשְׁרֵי הַגֶּבֶר חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ לְפָנָיו וּשְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּצְבִי עֶדְיוֹ לְגָאוֹן שָׂמָהוּ{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ אֲרוּחָה וּמַשְׂאֵת וְשׁוּבָה וָנַחַת וּמַנְשִׁי אִישׁ עֲמָלוֹ וְכָל אֲשֶׁר קָרָהוּ{{ש}}
{{סי|נִ}}פְלָא מִיָּמִים וְנִכְבָּד מִזְּמַנִּים לְמִי אַמְשִׁילֵהוּ וּלְמִי אֲדַמֵּהוּ{{ש}}
{{סי|קִ}}רְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְסֹלּוּ הַמְּסִלָּה וּבִשְׂמָחוֹת כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}נוּחָתוֹ כָבוֹד הַהוֹלְכִים לְרַגְלוֹ וּלְמַעֲנוֹ יַעְזֹרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}לִיפוֹת הָכִינוּ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה לַעֲשׂוֹת וְכָל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}קָר מִכְּלִי פָז וְנֶחְמָד מִזָּהָב הֲלֹא כָּל יָמִים עֶלְיוֹן נְתָנוּהוּ{{ש}}
{{הור|מגן אבות בדברו ... שאין כמהו}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:יוסף קמחי]]
[[קטגוריה:פיוטים למועד שחל בשבת]]
[[קטגוריה:פיוטי מגן אבות]]</text>
      <sha1>bov48clckayh13crqq3dwxlxb5pknso</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1734061</id>
    <revision>
      <id>3017347</id>
      <parentid>3017275</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T13:34:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3017347</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4057" sha1="j0ptuw6e35zal3cv5lwqco73plqn2ww" xml:space="preserve">[ו, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;ותחת אוהב אל תהי שונא:{{ש}}&lt;קטע סוף=א/&gt;

[ו, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;שם רע חרפה וקלון תוריש כן איש רע בעל שתים:&lt;קטע סוף=א/&gt;

[ו, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;אל תפול ביד נפשך ותבער כשור חילך:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

[ו, ג] &lt;קטע התחלה=ג/&gt;עליך תאכל ופריך תשרש והניחתך כעץ יבש:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

[ו, ד] &lt;קטע התחלה=ד/&gt;כי נפש עזה תשחת בעליה ושמחת שונא תשיגם:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

[ו, ה] &lt;קטע התחלה=ה/&gt;חיך ערב ירבה אוהב ושפתי חן שואלי שלום:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

[ו, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;אנשי שלומך יהיו רבים ובעל סודך אחד מאלף:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

[ו, ז] &lt;קטע התחלה=ז/&gt;קנית אוהב בניסיון קנהו ואל תמהר לבטח עליו:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[ו, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;כי יש אוהב כפי עת ולא יעמוד ביום צרה:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[ו, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;יש אוהב נהפך לשנא ואת ריב חרפתך יחשוף:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

[ו, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;יש אוהב חבר שלחן ולא ימצא ביום רעה:&lt;קטע סוף=י/&gt;

[ו, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;בטובתך הוא כמוך וברעתך יתנדה ממך:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[ו, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;אם תשיגך רעה יהפך בך ומפניך יסתר:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

[ו, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;משנאיך הבדל ומאהביך השמר:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

[ו, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;אוהב אמונה אוהב תקוף ומוצאו מצא הון:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

[ו, טו] &lt;קטע התחלה=טו/&gt;לאוהב אמונה אין מחיר ואין משקל לטובתו:&lt;קטע סוף=טו/&gt;

[ו, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;צרור חיים אוהב אמונה ירא אל ישיגנו:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[ו, יז] &lt;קטע התחלה=יז/&gt;כי כמוהו כן רעהו:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[ו, יח] &lt;קטע התחלה=יח/&gt;תשיג חכמה:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

[ו, יט] &lt;קטע התחלה=יט/&gt;כחורש וכקוצר קרב אליה וקוה לרב תבואתה:{{ש}}&lt;קטע סוף=יט/&gt;

[ו, יט] &lt;קטע התחלה=יט/&gt;כי בעבודתה מעט תעמל ולמחר תאכל פריה:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

[ו, כ] &lt;קטע התחלה=כ/&gt;עקובה היא לאויל ולא יכלכלנה חסר לב:&lt;קטע סוף=כ/&gt;

[ו, כא] &lt;קטע התחלה=כא/&gt;כאבן משא תהיה עליו ולא יאחר להשליכה:&lt;קטע סוף=כא/&gt;

[ו, כב] &lt;קטע התחלה=כב/&gt;כי החכמה כשמה כן היא ולא לרבים היא נכוחה:&lt;קטע סוף=כב/&gt;

[ו, כה] &lt;קטע התחלה=כה/&gt;הט שכמך ושאה ואל תקץ בתחבולתיה:&lt;קטע סוף=כה/&gt;

[ו, כז] &lt;קטע התחלה=כז/&gt;דרש וחקר בקש ומצא והחזקתה ואל תרפה:&lt;קטע סוף=כז/&gt;

[ו, כח] &lt;קטע התחלה=כח/&gt;כל לאחור תמצא מנוחתה ותהפך לך לתענוג:&lt;קטע סוף=כח/&gt;

[ו, כט] &lt;קטע התחלה=כט/&gt;והיתה לך רשתה מכון עז וחבלתה בגדי כתם:&lt;קטע סוף=כט/&gt;

[ו, ל] עדי זהב עולה ומוסרתיה פתיל תכלת:

[ו, לא] בגדי כבוד תלבשנה ועטרת תפארת תעטרנה:

[ו, לב] אם תחפוץ בני תתחכם ואם תשים לבך תערם:

[ו, לג] אם תובא לשמע [תקבל ואם] תטה אזנך תוסר:

[ו, לה] כל שיחה חפוץ לשמע ומשל בינה אל יצאך:

[ו, לו] ראה מי יבין ושחריהו ותשחוק בסיפו רגלך:

[ו, לז] והתבוננת ביראת עליון ובמצותיו הגה תמיד:

[ו, לז] והוא יבין לבך ואשר אויתה יחכמך:

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=30 סמנד פרק ו]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>j0ptuw6e35zal3cv5lwqco73plqn2ww</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור לשביעי גש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736242</id>
    <revision>
      <id>3017453</id>
      <parentid>3017329</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T21:28:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3017453</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8665" sha1="8zpaj2cuotwzrj34d4gvxkochfzy3td" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|מערבית ללילי יו&quot;ט אחרון של פסח מאת [[מחבר:רבי אליעזר בר נתן|ראב&quot;ן]]. נאמרת בכמה קהילות מנהג אשכנז המערבי{{הערה|כך מנהג האשכנזים באיטליה, מגנצא, פיורדא, מיץ. אבל בראשונים מבואר שפעם אמרו במגנצא [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]].}} בליל אחרון.{{הערה|וכשחל בשבת נהגו בפיורדא ומגנצא שלא לומר 'מערבית' (גם זה שלא כמנהג מגנצא המובא בראשונים). וגם אם חל במוצאי שבת נהגו שם לדחותו מפני [[אורי וישעי על הים נגלה]] שלא אמרו בליל שבת.}}}}
&lt;noinclude/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (עד ח), '''אליעזר ברבי נתן חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹר לַשְּׁבִיעִי גָּשׁ אוֹיֵב לְהִלָּחֲמָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}בָנִים חֲבִיבִים כְּיָצְאוּ בְּיָד רָמָה{{ש}}
{{סי|גִּ}}יהוֹ הֵאִיר לָהֶם וּלְמִצְרַיִם חֹשֶׁךְ וְשַׁמָּה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדָם עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה בְּחָכְמָה.&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|הֲ}}לֹא מֵאָז חִבֵּב שְׁבִיעִיּוֹת וְכִלְּלָם{{ש}}
{{סי|וְ}}קִדְּשָׁם לְשַׁבָּת לִשְׁבּוֹת בָּהֶם מֵעוֹלָם{{ש}}
{{סי|זִ}}מֵּן שְׁבִיעִי לַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן לְעַלָּם{{ש}}
{{סי|חֲ}}שָׁקָם וְחִבְּבָם בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם.&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול)}}

שְׁבִיעִי {{סי|אָ}}מַר לִרְדֹּף מַחֲנַי / {{סי|א}}וֹיֵב וְכָל מְדָנַי / וַיּוֹשַׁע יְיָ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|בְּ}}אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר צֻיַּד / {{סי|בִּ}}פְנוֹת בֹּקֶר גֻּיַּד / וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|גֻּ}}לְגַּל בְּרָעָה לִבּוֹ מַקְשֶׁה / {{סי|גַּ}}לְגַּלֵּי מַרְכְּבוֹתָיו לְהִנָּשֶׁה / אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|דֻּ}}כְּאָה עֶגְלָה יְפֵהפִיָּה / {{סי|דּ}}וֹבְבוּ יְדִידִים בַּהֲנָיָה / עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|הַ}}מַּיִם לִגְאוּלִים חוֹמָה / {{סי|הֵ}}שִׁיב עֲלֵי רוֹדְפִים בְּחֵמָה / יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|וְ}}קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ / {{סי|וַ}}יְהֻמֵּם וַיַּרְעֵם בְּקוֹלוֹ / מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|זֵ}}דִים אֲשֶׁר זָמָמוּ / {{סי|זֹ}}רוּ וּבָאַחֲרִית נָהֲמוּ / תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|חֻ}}סַּן תֵּת שְׂכָרִי / {{סי|חֶ}}זְקַת תֵּת לְהוֹרִי / יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|טִ}}בַּעְתָּ רוֹן פְּרוֹס / {{סי|טִ}}לַּקְתּוֹ בַּיָּם לֶאֱרֹס / וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|יְ}}דִידִים סִכַּכְתָּ בִּכְנָפֶיךָ / {{סי|יְ}}הִירִים שִׁקַּעְתָּ בְּזַעְפְּךָ / וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|כְּ}}זָמַם וְחָשַׁב לִרְדֹּף / {{סי|כְּ}}הִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף / אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|לֶ}}ב יָם לִחֲמוֹ / {{סי|לְ}}שׁוֹן יָם הֶחֱרִימוֹ / נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|מִ}}דָּה בְּמִדָּה הֶאֱלִים / {{סי|מִ}}זְמוֹר שָׁרוּ גְּאוּלִים / מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|נ}}וֹרָא תְּהִלּוֹת לְרוֹמְמוֹ / {{סי|נְ}}פָצָם עַל פְּנֵי הֲדוֹמוֹ / נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|סֹ}}עֲרוּ צָרַי וְנֶחְפָּזוּ / {{סי|שָׂ}}שׂוּ צוּרִים כְּחָזוּ / נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|עָ}}בְרוּ יָם וְגָזוּן / {{סי|עַ}}מִּים חֲבָלִים אֲחָזוּן / שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|פְּ}}לֶשֶׁת וְלוֹטִי חָלוּ / {{סי|פַּ}}אֲתֵי אֱדוֹם נִתְחַלְחָלוּ / אָז נִבְהֲלוּ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|צִ}}יץ לְמוֹאָב נִכְרָתָה / {{סי|צִ}}ירִים אֲחָזוּם בְּעָתָה / תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|ק}}וֹל נָפַל בְּפִימוֹ / {{סי|קִ}}נְיַן אָרֶץ לְבָנֵימוֹ / תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|רֹ}}אשָׁהּ וְסוֹפָהּ לָעֵד / {{סי|רָ}}שׁוּם לֶעָתִיד לְהִוָּעֵד / יְיָ' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|שַׂ}}ר יָם לְשַׂר נוֹא הִכְרִיעוֹ / {{סי|תַּ}}גִּיד עָלָיו רֵעוֹ / כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה

פַּרְעֹה {{סי|אֶ}}ל תּוֹךְ הַיָּם בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו הִצְלִילָם{{ש}}
{{סי|לֹ}}א נִשְׁאַר כִּי אִם הוּא מִכֻּלָּם{{ש}}
{{סי|יַ}}עַן הִצְדִּיק צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}}
מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם.&lt;noinclude&gt;{{הערה|מילות {{צ|וְאָמְרוּ כֻלָּם}} לכאורה מיותרות, או שאמורים לסיים כרגיל. ואותה תופעה מצאנו גם במערבית אחרת של המחבר, {{צ|[[אל אלהים ה' דבר]]}}.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|(בגילה ברינה...) מי כמוך}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שְׁבִיעִי {{סי|עָ}}נָו הִסִּיעָם וּמַעְבָּרָה עָבְרוּ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֱלֹהֵינוּ הֶרְאָם בָּאֶצְבַּע וְזִמְּרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִינוּהוּ שְׂדֵה צֹעַן נִמְנוּ וְשׁוֹרְרוּ{{ש}}
זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|שורה זו לכאורה מיותרת. ואותה תופעה מצאנו גם במערבית אחרת של המחבר, {{צ|[[אל אלהים ה' דבר]]}}.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|(זה צור…) ה' ימלך}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שְׁבִיעִי {{סי|בֵּרְ}}כוּהוּ בְּמַקְהֵלוֹת עַמּוֹ וּקְהָלוֹ{{ש}}
{{סי|בָּ}}רוּךְ הוּא צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ{{ש}}
{{סי|יֹ}}אמְרוּ גְּאוּלֵי יְיָ לְשַׁבְּחוֹ וּלְהַלְּלוֹ{{ש}}
כִּי פָדָה יְיָ אֶת עַמּוֹ וּגְאָלוֹ.&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שְׁבִיעִי {{סי|נֻ}}צְּלוּ וְנִגְאֲלוּ עַמֶּךָ{{ש}}
{{סי|תִּנָּ}}תֵן גַּם עַתָּה שֵׁנִית כְּנָאֳמֶךָ{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ{{ש}}
וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ.&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8zpaj2cuotwzrj34d4gvxkochfzy3td</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אי זה מקום בינה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739616</id>
    <revision>
      <id>3017471</id>
      <parentid>3011647</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T09:45:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>רוב הדברים ע&quot;פ מחזור דרכי אבות</comment>
      <origin>3017471</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="109084" sha1="d49moumij66p9ev1r9gnry18m3s5ujp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אי זה מקום בינה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]]
| מחבר = [[מחבר:יצחק בן ראובן הברצלוני|ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]{{הערה|עם הוספות ותיקונים לר' שאול הכהן {{היברובוקס|נתיב מצוותיך||39221}}. ההוספות מסומנות באמצעות &lt;סוגריים מזווים&gt;. כאשר יש תיקוני נוסח, הנוסח הישן נמצא ב[סוגריים מרובעים].}}
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = עצרת; יצחק; יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה; יצחק; יצחק
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2620|א-2620]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ע-612|ע-612]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-1721|י-1721]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-8600|א-8600]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-5761|א-5761]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-469|א-469]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-2589|י-2589]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3101|א-3101]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2437|א-2437]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-6981|א-6981]]
| מנהגים = נאמרות למנהג קהילות צפון אפריקה (מרוקו, אלגיר, תוניס ולוב) בחג השבועות לפני תפילת מנחה (בחלק מהקהילות בנוסף על [[אזהרות אבן גבירול|אזהרות ר' שלמה ן' גבירול]] שאומרים גם בקהילות המזרח). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש מיוצאי קהילות אלו שאומרים הכל ביום אחד).{{ש}}
המנהג הרווח שמחלקין אמירתן בין המתפללים. ונהגו [[W:חג המים|לשפוך מים]] על מי שטעה באמירתם, וגם על מי שעלה בגורלו לסיים את האזהרות ביום ראשון (מבית {{צ|שבת אחים}}) ולכנות אותו בשם &quot;חתן המים&quot;. ויש שפקפקו במנהג.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;
===פתיחה===
{{הור|בחלק מהמחזורים נמצא הפזמון {{צ|[[#פזמון|יום זה הוריד]]}} לפני הפתיחה}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''עצרת'''}}

{{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}}
לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}}
וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ

{{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ

{{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}}
אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}}
שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}}
גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}}
בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}}
עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}}
אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי.
===פזמון===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}}
לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}}
תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

{{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}}
וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}}
עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}}
וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדַּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
לְיָמִים שִׁשָּׁה / בִּקְדֻשָּׁה / קִבְּלוּ דְּבָרִים עֲשֶׂרֶת{{ש}}
וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ר1}}
וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}}
לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}}
לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}}
מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שְׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}}
בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ר1}}
שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}}
נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִמָּנָיו{{ש}}
אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}}
כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}}
בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}}
וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}}
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}}
שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ר1}}
שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

===רשות===
{{הור|סימן: '''אא&quot;ב גג&quot;ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה'''}}

{{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}}
{{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}


{{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}}
{{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}}

{{סי|הֶ}}גְלָה בַת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקַנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}}

{{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בְּעַנְנֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִזְעָם{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}}

{{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}}

{{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹשׁ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}}

{{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}}
{{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}}

{{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}}
{{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלָי.{{ממס|בראשית מה י}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}}
{{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}}
{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד '''יִצְחָק'''.{{ממס|בראשית לא מב}}

{{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}}
חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}}
וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}}
וַעֲמָקִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יַעַטְפוּ '''בָר'''.{{ממס|תהלים סה יד}}

{{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן{{ש}}
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}}
לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}}
לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לִפְלַגּוֹת '''רְאוּבֵן'''.{{ממס|שופטים ה טז}}

{{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}}
טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}}
כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה '''יַצְלִיחַ'''.{{ממס|תהלים א ג}}

{{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}}
רְאֵה כִּי קְרָאַנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}}
בְּקוּמִי לְבָאֵר דָּתְךָ מִיָּמִים יָמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;'''לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה'''.{{ממס|ישעיהו ח כ}}

{{סי|לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה|0}} אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}}
שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}}
עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}}
עַתָּה דַּע וּרְאֵה &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָבָר.{{ממס|ש&quot;ב כד יג}}

===מצות עשה===
{{רקע אפור|מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}}
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}}

{{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}}

{{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש&quot;א יח כא}}

{{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}}
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש&quot;א כ יט}}

{{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}}

{{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַעַת וְשָׂכָל{{ש}}
{{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש&quot;א כו כה}}

{{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}}
כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ&quot;ב ד כט}}

{{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַמְלִיכוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש&quot;א כט י}}

{{סי|חֲ}}מִשָּׁה חֻמָּשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}}

{{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}}

{{סי|יְ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}}
{{סי|יִ}}לּוֹד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}}
פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}}

{{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}}
{{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}}

{{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם, לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}}
{{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}}
אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}}

{{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}}
{{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש&quot;ב יב ג}}

{{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת &lt;תְּרוּמוֹת וּ&gt;מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלֻקָּתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ&quot;א ג כו}}

{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}}
{{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}}
{{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דָּת אָמוֹן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}}

{{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק, לְהֵטִיבוֹ בְעִתָּהּ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ &lt;וּבְהֶמְתֶּךָ&gt; לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה לְתִתָּהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}}
{{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}}
{{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}}
מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} 

{{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד, מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}דֵשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרָע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}}

{{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}}
{{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּלְבַקֵּר פְּנֵי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}}

{{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּחִירָיו{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבוֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}}

{{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|תְּ}}נָה כָבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}}
כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}}

{{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}}
{{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|גְּ}}זֵרַת &lt;פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ&gt;שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן &lt;וּבַשָּׂדֶה&gt; וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}}

{{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}}

{{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים [לְחַבֵּר] &lt;לְהָבֵר&gt;{{ש}}
{{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}}

{{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הָעֲבוֹט וְהֶפְקֵר &lt;וּבִעוּר&gt; שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}}

{{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עַנְנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}}
{{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָה{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}}

{{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן &lt;גְּזֵרַת&gt; אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}}

{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}}
{{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}}
וְ&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}}

{{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִמָּנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}}
{{סי|יֶ}}חֱסֶה בְצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש&quot;א יז לט}}

{{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכַל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת &lt;וְקִדּוּשׁ&gt; יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְשֻׁבַּר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסֻמְּכוּ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}}

{{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}}
{{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת &lt;יָד וְ&gt;יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש&quot;א כג כב}}

{{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵעֲפָרִי{{ש}}
{{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}}

{{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר בְּ&lt;שִׂמְחָה וְ&gt;עִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}}

{{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}}

{{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן &lt;הַמִּקְדָּשׁ וּמִן&gt; הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}}
{{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}}
{{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ &lt;בִּטְבִילָה וַהֲזָאָה&gt; וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}}
{{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש&quot;ב כג ה}}

{{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}}
{{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּהּ דֹּפִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}}

{{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים [וְטֹהַר כֵּלִים וְכָל כְּלִי בֶגֶד] &lt;וְטֹהַר אָדָם וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר&gt; לְמַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לִגְמָלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}}

{{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}}

{{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אָדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִמָּנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}}

{{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף &lt;וְגוֹנֵב&gt; בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִּיאוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}}

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְּעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש&quot;א כט ד}}

{{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}}
{{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}}

{{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת &lt;וּשְׁלָמִים&gt; וּמְנָחוֹת וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפָרָשַׁת חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָל הַנּוֹגְעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהֶם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נִקְבַּע עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}}

{{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאָכְלְכֶם{{ש}}
{{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻּמְאַת כֵּלִים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}}

{{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת &lt;יוֹלְדוֹת וְנִדּוֹת וּ&gt;בוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹּד מֵחָטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}}

{{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְּסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹדוֹת מִשְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}}

{{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גָּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבַן{{ש}}
{{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}}

{{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׁם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}}

{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת &lt;וּבְכוֹרָה&gt; וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש&quot;א ט כ}}

{{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דִירָתִי הֲנָאָה לִנְדִירָתִי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}}

{{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֵר &lt;וּמוֹרֶה&gt; וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}}
{{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיּוֹבֵל, כִּי כֵּן דָּתוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ&quot;א כב יז}}

{{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁוֹ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי [אֵילָיו] &lt;בְעָלָיו&gt;{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר &lt;וְשׁוֹלַחַת יָד&gt; וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּׁה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}}

{{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר, יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}}

{{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}}

{{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|(וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם)}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקָּרְבָה וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}}
{{סי|שֻ}}לְּחָה וְהֻתְּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}}

{{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}}

{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָל מִפְעָלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי {{נוא|הַנּוֹרָא}} בְמַהֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה נָּא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}}
===פזמון===
{{הור|בחלק מהמחזורים לא נמצא פזמון זה}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}}
יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה{{ש}}
תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}}
קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻלָּה{{ר2}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}}

{{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת{{ש}}
הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}}
לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת{{ש}}
לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}}
וּלְבֵית בַּעֲלָהּ חוֹזֶרֶת{{ש}}
שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}}
לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת{{ש}}
לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ר1}}
וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ{{ר1}}
וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה{{ש}}
הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}}
חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה{{ש}}
וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}}
וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה{{ש}}
שׁוּבִי סֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}}
וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָהּ{{ש}}
וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}}
וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה{{ש}}
בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ר1}}
שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה{{ר1}}
וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת{{ש}}
עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}}
כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת{{ש}}
וְהִיא בְּלִבָּהּ חוֹרֶשֶׁת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת{{ש}}
כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}}
וּכְאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת{{ש}}
וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת{{ש}}
בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}}
קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת{{ש}}
בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ר1}}
וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה{{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{רקע אפור}}
תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}}
וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה{{ש}}
יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
{{סוף}}

===מצוות לא תעשה===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (רובו במתכונת אא&quot;ב גג&quot;ד)}}

{{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}}

{{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה &lt;וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה&gt; וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}}

{{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}}
{{סי|גֹּ}}עַל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מוֹת יוּמָתוּ בְּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ &lt;וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ&gt; וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}}
{{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}}
{{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת &lt;אֵשׁ&gt; אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}}

{{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}}
{{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}}
{{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש&quot;ב יא כה}}

{{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְּשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}}

{{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הִיא זִמָּה{{ש}}
{{סי|לִ}}כְרֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}}

{{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מְ}}לֶאכֶת &lt;וּמַאֲכַל&gt; יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}}
{{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}}
{{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בִּרְבִיעִית &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדֹּק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמֻעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}}

{{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים &lt;וּמְחֻסַּר בְּגָדִים&gt; וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}}
{{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם (גַּם זָר) הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}}

{{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}}
{{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}}

{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתְּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}}
דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}}

{{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה {בִּשְׁמוֹנָה} &lt;בְּשִׁבְעָה&gt; יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}}
{{סי|הַ}}זְהָרַת &lt;רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ&gt;נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד &lt;וְלֹא תִתְאַוֶּה&gt; וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}}
לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}}

{{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עֹשֵׂה מַעֲשֵׂה אֱמוּנַי{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמַאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש&quot;ב טז יא}}

{{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש&quot;ב א י}}

{{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}}
{{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}}

{{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}}
{{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מִלָּבֹא בִּקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}}

{{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}}

{{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמְּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּם לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}}

{{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי &lt;עֹשֶׁק וְ&gt;גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}}

{{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}}
{{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה&quot;ש א י}}

{{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְךָ חֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}}

{{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי &lt;וַאֲדוֹמִי&gt; כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}}
{{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה &lt;וּכְרוּת שָׁפְכָה&gt; לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}}
{{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}}

{{סי|רֵ}}עֲךָ אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָּרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}}
דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}}

{{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם &lt;וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט&gt; וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}}

{{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתּוֹ {{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הָחְזְקָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ&quot;ב יב יג}}

{{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}}
{{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}}

{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ, לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}}

{{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דָּ}}ת עַכּוּ&quot;ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אָרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}}

{{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בַּמִּשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}}
[{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ] {הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה &lt;וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן&gt; כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
{{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}}

{{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}}

{{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}}
{{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}}
{{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}}

{{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש&quot;ב ג כה}}

{{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹּאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}}
{{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}}

{{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}}

{{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}}
{{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבְּחוּ, שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}}
{{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}}
{{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}}

{{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיְךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}ינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}}
{{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}}

{{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}}
{{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}}

{{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת &lt;וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ&gt; וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצְּעוּ בִּרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}}
{{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}}

{{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}}

{{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יצִין &lt;וּפִתְחֵי הַדָּת&gt; וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}}

{{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחְקְקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִּבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}}

{{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}}
{{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}}

{{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}}

{{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}}
לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}}

{{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֶבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}}
{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>d49moumij66p9ev1r9gnry18m3s5ujp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017477</id>
      <parentid>3017471</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T10:06:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017477</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="109212" sha1="lae7tlojswefav5wjzd5s8zu41l9721" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אי זה מקום בינה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]]
| מחבר = [[מחבר:יצחק בן ראובן הברצלוני|ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]{{הערה|עם הוספות ותיקונים לר' שאול הכהן {{היברובוקס|נתיב מצוותיך||39221}}. ההוספות מסומנות באמצעות &lt;סוגריים מזווים&gt;. כאשר יש תיקוני נוסח, הנוסח הישן נמצא ב[סוגריים מרובעים].}}
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = עצרת; יצחק; יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה; יצחק; יצחק
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2620|א-2620]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ע-612|ע-612]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-1721|י-1721]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-8600|א-8600]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-5761|א-5761]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-469|א-469]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-2589|י-2589]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3101|א-3101]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2437|א-2437]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-6981|א-6981]]
| מנהגים = נאמרות למנהג קהילות צפון אפריקה (מרוקו, אלגיר, תוניס ולוב) בחג השבועות לפני תפילת מנחה (בחלק מהקהילות בנוסף על [[אזהרות אבן גבירול|אזהרות ר' שלמה ן' גבירול]] שאומרים גם בקהילות המזרח). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש מיוצאי קהילות אלו שאומרים הכל ביום אחד).{{ש}}
המנהג הרווח שמחלקין אמירתן בין המתפללים. ונהגו [[W:חג המים|לשפוך מים]] על מי שטעה באמירתם, וגם על מי שעלה בגורלו לסיים את האזהרות ביום ראשון (מהבית המתחיל {{צ|שבת אחים}}) ולכנות אותו בשם &quot;חתן המים&quot;. ויש שפקפקו במנהג.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור2|ליום ראשון:}}&lt;/includeonly&gt;
===פתיחה===
{{הור|בחלק מהמחזורים נמצא הפזמון {{צ|[[#פזמון|יום זה הוריד]]}} לפני הפתיחה}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''עצרת'''}}

{{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}}
לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}}
וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ

{{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ

{{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}}
אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}}
שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}}
גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}}
בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}}
עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}}
אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי.
===פזמון===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}}
לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}}
תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

{{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}}
וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}}
עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}}
וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדַּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
לְיָמִים שִׁשָּׁה / בִּקְדֻשָּׁה / קִבְּלוּ דְּבָרִים עֲשֶׂרֶת{{ש}}
וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ר1}}
וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}}
לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}}
לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}}
מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שְׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}}
בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ר1}}
שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}}
נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִמָּנָיו{{ש}}
אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}}
כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}}
בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}}
וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}}
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}}
שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ר1}}
שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

===רשות===
{{הור|סימן: '''אא&quot;ב גג&quot;ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה'''}}

{{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}}
{{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}


{{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}}
{{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}}

{{סי|הֶ}}גְלָה בַת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקַנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}}

{{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בְּעַנְנֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִזְעָם{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}}

{{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}}

{{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹשׁ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}}

{{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}}
{{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}}

{{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}}
{{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלָי.{{ממס|בראשית מה י}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}}
{{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}}
{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד '''יִצְחָק'''.{{ממס|בראשית לא מב}}

{{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}}
חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}}
וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}}
וַעֲמָקִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יַעַטְפוּ '''בָר'''.{{ממס|תהלים סה יד}}

{{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן{{ש}}
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}}
לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}}
לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לִפְלַגּוֹת '''רְאוּבֵן'''.{{ממס|שופטים ה טז}}

{{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}}
טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}}
כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה '''יַצְלִיחַ'''.{{ממס|תהלים א ג}}

{{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}}
רְאֵה כִּי קְרָאַנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}}
בְּקוּמִי לְבָאֵר דָּתְךָ מִיָּמִים יָמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;'''לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה'''.{{ממס|ישעיהו ח כ}}

{{סי|לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה|0}} אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}}
שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}}
עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}}
עַתָּה דַּע וּרְאֵה &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָבָר.{{ממס|ש&quot;ב כד יג}}

===מצות עשה===
{{רקע אפור|מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}}
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}}

{{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}}

{{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש&quot;א יח כא}}

{{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}}
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש&quot;א כ יט}}

{{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}}

{{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַעַת וְשָׂכָל{{ש}}
{{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש&quot;א כו כה}}

{{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}}
כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ&quot;ב ד כט}}

{{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַמְלִיכוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש&quot;א כט י}}

{{סי|חֲ}}מִשָּׁה חֻמָּשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}}

{{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}}

{{סי|יְ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}}
{{סי|יִ}}לּוֹד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}}
פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}}

{{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}}
{{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}}

{{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם, לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}}
{{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}}
אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}}

{{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}}
{{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש&quot;ב יב ג}}

{{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת &lt;תְּרוּמוֹת וּ&gt;מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלֻקָּתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ&quot;א ג כו}}

{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}}
{{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}}
{{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דָּת אָמוֹן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}}

{{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק, לְהֵטִיבוֹ בְעִתָּהּ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ &lt;וּבְהֶמְתֶּךָ&gt; לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה לְתִתָּהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}}
{{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}}
{{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}}
מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} 

{{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד, מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}דֵשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרָע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}}

{{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}}
{{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּלְבַקֵּר פְּנֵי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}}

{{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּחִירָיו{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבוֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}}

{{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|תְּ}}נָה כָבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}}
כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}}

{{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}}
{{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|גְּ}}זֵרַת &lt;פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ&gt;שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן &lt;וּבַשָּׂדֶה&gt; וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}}

{{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}}

{{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים [לְחַבֵּר] &lt;לְהָבֵר&gt;{{ש}}
{{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}}

{{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הָעֲבוֹט וְהֶפְקֵר &lt;וּבִעוּר&gt; שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}}

{{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עַנְנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}}
{{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָה{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}}

{{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן &lt;גְּזֵרַת&gt; אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}}

{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}}
{{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}}
וְ&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}}

{{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִמָּנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}}
{{סי|יֶ}}חֱסֶה בְצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש&quot;א יז לט}}

{{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכַל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת &lt;וְקִדּוּשׁ&gt; יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְשֻׁבַּר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסֻמְּכוּ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}}

{{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}}
{{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת &lt;יָד וְ&gt;יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש&quot;א כג כב}}

{{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵעֲפָרִי{{ש}}
{{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}}

{{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר בְּ&lt;שִׂמְחָה וְ&gt;עִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}}

{{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}}

{{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן &lt;הַמִּקְדָּשׁ וּמִן&gt; הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}}
{{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}}
{{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ &lt;בִּטְבִילָה וַהֲזָאָה&gt; וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}}
{{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש&quot;ב כג ה}}

{{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}}
{{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּהּ דֹּפִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}}

{{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים [וְטֹהַר כֵּלִים וְכָל כְּלִי בֶגֶד] &lt;וְטֹהַר אָדָם וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר&gt; לְמַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לִגְמָלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}}

{{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}}

{{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אָדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִמָּנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}}

{{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף &lt;וְגוֹנֵב&gt; בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִּיאוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}}

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְּעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש&quot;א כט ד}}

{{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}}
{{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}}

{{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת &lt;וּשְׁלָמִים&gt; וּמְנָחוֹת וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפָרָשַׁת חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָל הַנּוֹגְעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהֶם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נִקְבַּע עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}}

{{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאָכְלְכֶם{{ש}}
{{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻּמְאַת כֵּלִים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}}

{{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת &lt;יוֹלְדוֹת וְנִדּוֹת וּ&gt;בוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹּד מֵחָטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}}

{{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְּסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹדוֹת מִשְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}}

{{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גָּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבַן{{ש}}
{{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}}

{{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׁם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}}

{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת &lt;וּבְכוֹרָה&gt; וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש&quot;א ט כ}}

{{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דִירָתִי הֲנָאָה לִנְדִירָתִי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}}

{{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֵר &lt;וּמוֹרֶה&gt; וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}}
{{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיּוֹבֵל, כִּי כֵּן דָּתוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ&quot;א כב יז}}

{{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁוֹ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי [אֵילָיו] &lt;בְעָלָיו&gt;{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר &lt;וְשׁוֹלַחַת יָד&gt; וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּׁה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}}

{{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר, יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}}

{{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}}

{{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|(וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם)}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקָּרְבָה וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}}
{{סי|שֻ}}לְּחָה וְהֻתְּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}}

{{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}}

{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָל מִפְעָלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי {{נוא|הַנּוֹרָא}} בְמַהֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה נָּא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}}
===פזמון===
{{הור|בחלק מהמחזורים לא נמצא פזמון זה}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}}
יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה{{ש}}
תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}}
קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻלָּה{{ר2}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}}

{{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת{{ש}}
הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}}
לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת{{ש}}
לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}}
וּלְבֵית בַּעֲלָהּ חוֹזֶרֶת{{ש}}
שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}}
לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת{{ש}}
לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ר1}}
וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ{{ר1}}
וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה{{ש}}
הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}}
חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה{{ש}}
וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}}
וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה{{ש}}
שׁוּבִי סֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}}
וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָהּ{{ש}}
וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}}
וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה{{ש}}
בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ר1}}
שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה{{ר1}}
וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת{{ש}}
עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}}
כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת{{ש}}
וְהִיא בְּלִבָּהּ חוֹרֶשֶׁת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת{{ש}}
כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}}
וּכְאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת{{ש}}
וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת{{ש}}
בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}}
קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת{{ש}}
בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ר1}}
וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה{{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{רקע אפור}}
תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}}
וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה{{ש}}
יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
{{סוף}}
&lt;includeonly&gt;{{הור2|ליום שני:}}&lt;/includeonly&gt;
===מצוות לא תעשה===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (רובו במתכונת אא&quot;ב גג&quot;ד)}}

{{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}}

{{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה &lt;וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה&gt; וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}}

{{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}}
{{סי|גֹּ}}עַל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מוֹת יוּמָתוּ בְּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ &lt;וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ&gt; וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}}
{{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}}
{{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת &lt;אֵשׁ&gt; אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}}

{{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}}
{{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}}
{{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש&quot;ב יא כה}}

{{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְּשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}}

{{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הִיא זִמָּה{{ש}}
{{סי|לִ}}כְרֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}}

{{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מְ}}לֶאכֶת &lt;וּמַאֲכַל&gt; יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}}
{{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}}
{{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בִּרְבִיעִית &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדֹּק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמֻעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}}

{{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים &lt;וּמְחֻסַּר בְּגָדִים&gt; וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}}
{{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם (גַּם זָר) הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}}

{{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}}
{{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}}

{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתְּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}}
דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}}

{{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה {בִּשְׁמוֹנָה} &lt;בְּשִׁבְעָה&gt; יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}}
{{סי|הַ}}זְהָרַת &lt;רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ&gt;נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד &lt;וְלֹא תִתְאַוֶּה&gt; וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}}
לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}}

{{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עֹשֵׂה מַעֲשֵׂה אֱמוּנַי{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמַאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש&quot;ב טז יא}}

{{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש&quot;ב א י}}

{{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}}
{{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}}

{{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}}
{{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מִלָּבֹא בִּקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}}

{{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}}

{{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמְּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּם לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}}

{{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי &lt;עֹשֶׁק וְ&gt;גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}}

{{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}}
{{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה&quot;ש א י}}

{{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְךָ חֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}}

{{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי &lt;וַאֲדוֹמִי&gt; כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}}
{{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה &lt;וּכְרוּת שָׁפְכָה&gt; לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}}
{{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}}

{{סי|רֵ}}עֲךָ אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָּרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}}
דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}}

{{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם &lt;וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט&gt; וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}}

{{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתּוֹ {{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הָחְזְקָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ&quot;ב יב יג}}

{{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}}
{{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}}

{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ, לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}}

{{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דָּ}}ת עַכּוּ&quot;ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אָרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}}

{{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בַּמִּשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}}
[{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ] {הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה &lt;וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן&gt; כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
{{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}}

{{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}}

{{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}}
{{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}}
{{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}}

{{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש&quot;ב ג כה}}

{{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹּאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}}
{{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}}

{{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}}

{{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}}
{{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבְּחוּ, שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}}
{{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}}
{{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}}

{{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיְךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}ינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}}
{{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}}

{{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}}
{{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}}

{{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת &lt;וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ&gt; וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצְּעוּ בִּרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}}
{{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}}

{{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}}

{{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יצִין &lt;וּפִתְחֵי הַדָּת&gt; וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}}

{{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחְקְקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִּבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}}

{{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}}
{{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}}

{{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}}

{{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}}
לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}}

{{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֶבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}}
{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lae7tlojswefav5wjzd5s8zu41l9721</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017478</id>
      <parentid>3017477</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T10:09:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017478</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="109218" sha1="70ph5nzer1p5vk9b8knvnjzxtgi42pa" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אי זה מקום בינה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]]
| מחבר = [[מחבר:יצחק בן ראובן הברצלוני|ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]{{הערה|עם הוספות ותיקונים לר' שאול הכהן {{היברובוקס|נתיב מצוותיך||39221}}. ההוספות מסומנות באמצעות &lt;סוגריים מזווים&gt;. כאשר יש תיקוני נוסח, הנוסח הישן נמצא ב[סוגריים מרובעים].}}
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = עצרת; יצחק; יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה; יצחק; יצחק
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2620|א-2620]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ע-612|ע-612]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-1721|י-1721]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-8600|א-8600]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-5761|א-5761]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-469|א-469]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-2589|י-2589]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3101|א-3101]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2437|א-2437]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-6981|א-6981]]
| מנהגים = נאמרות למנהג קהילות צפון אפריקה (מרוקו, אלגיר, תוניס ולוב) בחג השבועות לפני תפילת מנחה (בחלק מהקהילות בנוסף על [[אזהרות אבן גבירול|אזהרות ר' שלמה ן' גבירול]] שאומרים גם בקהילות המזרח). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש מיוצאי קהילות אלו שאומרים הכל ביום אחד).{{ש}}
המנהג הרווח שמחלקין אמירתן בין המתפללים. ונהגו [[W:חג המים|לשפוך מים]] על מי שטעה באמירתם, וגם על מי שעלה בגורלו לסיים את האזהרות ביום ראשון (מהבית המתחיל {{צ|שבת אחים}}) ולכנות אותו בשם &quot;חתן המים&quot;. ויש שפקפקו במנהג.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור2|ליום ראשון:}}&lt;/includeonly&gt;
===פתיחה===
{{הור|בחלק מהמחזורים נמצא הפזמון {{צ|[[#פזמון|יום זה הוריד]]}} לפני הפתיחה}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''עצרת'''}}

{{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}}
לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}}
וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ

{{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ

{{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}}
אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}}
שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}}
גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}}
בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}}
עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}}
אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי.
===פזמון===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}}
לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}}
תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

{{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}}
וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}}
עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}}
וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדַּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
לְיָמִים שִׁשָּׁה / בִּקְדֻשָּׁה / קִבְּלוּ דְּבָרִים עֲשֶׂרֶת{{ש}}
וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ר1}}
וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}}
לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}}
לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}}
מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שְׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}}
בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ר1}}
שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}}
נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִמָּנָיו{{ש}}
אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}}
כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}}
בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}}
וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}}
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}}
שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ר1}}
שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

===רשות===
{{הור|סימן: '''אא&quot;ב גג&quot;ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה'''}}

{{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}}
{{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}


{{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}}
{{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}}

{{סי|הֶ}}גְלָה בַת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקַנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}}

{{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בְּעַנְנֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִזְעָם{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}}

{{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}}

{{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹשׁ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}}

{{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}}
{{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}}

{{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}}
{{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלָי.{{ממס|בראשית מה י}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}}
{{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}}
{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד '''יִצְחָק'''.{{ממס|בראשית לא מב}}

{{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}}
חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}}
וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}}
וַעֲמָקִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יַעַטְפוּ '''בָר'''.{{ממס|תהלים סה יד}}

{{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן{{ש}}
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}}
לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}}
לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לִפְלַגּוֹת '''רְאוּבֵן'''.{{ממס|שופטים ה טז}}

{{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}}
טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}}
כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה '''יַצְלִיחַ'''.{{ממס|תהלים א ג}}

{{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}}
רְאֵה כִּי קְרָאַנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}}
בְּקוּמִי לְבָאֵר דָּתְךָ מִיָּמִים יָמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;'''לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה'''.{{ממס|ישעיהו ח כ}}

{{סי|לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה|0}} אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}}
שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}}
עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}}
עַתָּה דַּע וּרְאֵה &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָבָר.{{ממס|ש&quot;ב כד יג}}

===מצות עשה===
{{רקע אפור|מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}}
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}}

{{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}}

{{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש&quot;א יח כא}}

{{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}}
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש&quot;א כ יט}}

{{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}}

{{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַעַת וְשָׂכָל{{ש}}
{{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש&quot;א כו כה}}

{{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}}
כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ&quot;ב ד כט}}

{{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַמְלִיכוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש&quot;א כט י}}

{{סי|חֲ}}מִשָּׁה חֻמָּשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}}

{{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}}

{{סי|יְ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}}
{{סי|יִ}}לּוֹד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}}
פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}}

{{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}}
{{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}}

{{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם, לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}}
{{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}}
אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}}

{{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}}
{{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש&quot;ב יב ג}}

{{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת &lt;תְּרוּמוֹת וּ&gt;מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלֻקָּתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ&quot;א ג כו}}

{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}}
{{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}}
{{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דָּת אָמוֹן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}}

{{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק, לְהֵטִיבוֹ בְעִתָּהּ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ &lt;וּבְהֶמְתֶּךָ&gt; לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה לְתִתָּהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}}
{{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}}
{{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}}
מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} 

{{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד, מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}דֵשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרָע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}}

{{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}}
{{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּלְבַקֵּר פְּנֵי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}}

{{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּחִירָיו{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבוֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}}

{{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|תְּ}}נָה כָבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}}
כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}}

{{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}}
{{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|גְּ}}זֵרַת &lt;פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ&gt;שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן &lt;וּבַשָּׂדֶה&gt; וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}}

{{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}}

{{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים [לְחַבֵּר] &lt;לְהָבֵר&gt;{{ש}}
{{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}}

{{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הָעֲבוֹט וְהֶפְקֵר &lt;וּבִעוּר&gt; שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}}

{{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עַנְנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}}
{{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָה{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}}

{{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן &lt;גְּזֵרַת&gt; אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}}

{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}}
{{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}}
וְ&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}}

{{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִמָּנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}}
{{סי|יֶ}}חֱסֶה בְצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש&quot;א יז לט}}

{{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכַל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת &lt;וְקִדּוּשׁ&gt; יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְשֻׁבַּר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסֻמְּכוּ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}}

{{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}}
{{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת &lt;יָד וְ&gt;יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש&quot;א כג כב}}

{{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵעֲפָרִי{{ש}}
{{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}}

{{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר בְּ&lt;שִׂמְחָה וְ&gt;עִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}}

{{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}}

{{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן &lt;הַמִּקְדָּשׁ וּמִן&gt; הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}}
{{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}}
{{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ &lt;בִּטְבִילָה וַהֲזָאָה&gt; וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}}
{{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש&quot;ב כג ה}}

{{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}}
{{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּהּ דֹּפִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}}

{{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים [וְטֹהַר כֵּלִים וְכָל כְּלִי בֶגֶד] &lt;וְטֹהַר אָדָם וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר&gt; לְמַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לִגְמָלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}}

{{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}}

{{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אָדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִמָּנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}}

{{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף &lt;וְגוֹנֵב&gt; בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִּיאוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}}

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְּעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש&quot;א כט ד}}

{{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}}
{{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}}

{{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת &lt;וּשְׁלָמִים&gt; וּמְנָחוֹת וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפָרָשַׁת חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָל הַנּוֹגְעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהֶם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נִקְבַּע עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}}

{{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאָכְלְכֶם{{ש}}
{{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻּמְאַת כֵּלִים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}}

{{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת &lt;יוֹלְדוֹת וְנִדּוֹת וּ&gt;בוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹּד מֵחָטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}}

{{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְּסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹדוֹת מִשְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}}

{{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גָּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבַן{{ש}}
{{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}}

{{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׁם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}}

{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת &lt;וּבְכוֹרָה&gt; וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש&quot;א ט כ}}

{{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דִירָתִי הֲנָאָה לִנְדִירָתִי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}}

{{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֵר &lt;וּמוֹרֶה&gt; וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}}
{{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיּוֹבֵל, כִּי כֵּן דָּתוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ&quot;א כב יז}}

{{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁוֹ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי [אֵילָיו] &lt;בְעָלָיו&gt;{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר &lt;וְשׁוֹלַחַת יָד&gt; וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּׁה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}}

{{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר, יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}}

{{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}}

{{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|(וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם)}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקָּרְבָה וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}}
{{סי|שֻ}}לְּחָה וְהֻתְּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}}

{{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}}

{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָל מִפְעָלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי {{נוא|הַנּוֹרָא}} בְמַהֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה נָּא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}}
===פזמון===
{{הור|בחלק מהמחזורים לא נמצא פזמון זה}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}}
יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה{{ש}}
תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}}
קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻלָּה{{ר2}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}}

{{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת{{ש}}
הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}}
לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת{{ש}}
לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}}
וּלְבֵית בַּעֲלָהּ חוֹזֶרֶת{{ש}}
שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}}
לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת{{ש}}
לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ר1}}
וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ{{ר1}}
וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה{{ש}}
הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}}
חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה{{ש}}
וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}}
וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה{{ש}}
שׁוּבִי סֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}}
וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָהּ{{ש}}
וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}}
וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה{{ש}}
בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ר1}}
שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה{{ר1}}
וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת{{ש}}
עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}}
כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת{{ש}}
וְהִיא בְּלִבָּהּ חוֹרֶשֶׁת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת{{ש}}
כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}}
וּכְאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת{{ש}}
וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת{{ש}}
בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}}
קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת{{ש}}
בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ר1}}
וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה{{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{רקע אפור}}
תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}}
וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה{{ש}}
יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.{{ש}}
{{סוף}}
&lt;includeonly&gt;{{הור2|ליום שני:}}&lt;/includeonly&gt;
===מצוות לא תעשה===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (רובו במתכונת אא&quot;ב גג&quot;ד)}}

{{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}}

{{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה &lt;וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה&gt; וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}}

{{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}}
{{סי|גֹּ}}עַל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מוֹת יוּמָתוּ בְּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ &lt;וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ&gt; וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}}
{{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}}
{{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת &lt;אֵשׁ&gt; אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}}

{{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}}
{{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}}
{{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש&quot;ב יא כה}}

{{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְּשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}}

{{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הִיא זִמָּה{{ש}}
{{סי|לִ}}כְרֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}}

{{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מְ}}לֶאכֶת &lt;וּמַאֲכַל&gt; יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}}
{{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}}
{{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בִּרְבִיעִית &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדֹּק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמֻעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}}

{{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים &lt;וּמְחֻסַּר בְּגָדִים&gt; וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}}
{{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם (גַּם זָר) הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}}

{{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}}
{{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}}

{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתְּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}}
דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}}

{{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה {בִּשְׁמוֹנָה} &lt;בְּשִׁבְעָה&gt; יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}}
{{סי|הַ}}זְהָרַת &lt;רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ&gt;נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד &lt;וְלֹא תִתְאַוֶּה&gt; וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}}
לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}}

{{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עֹשֵׂה מַעֲשֵׂה אֱמוּנַי{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמַאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש&quot;ב טז יא}}

{{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש&quot;ב א י}}

{{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}}
{{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}}

{{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}}
{{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מִלָּבֹא בִּקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}}

{{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}}

{{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמְּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּם לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}}

{{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי &lt;עֹשֶׁק וְ&gt;גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}}

{{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}}
{{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה&quot;ש א י}}

{{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְךָ חֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}}

{{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי &lt;וַאֲדוֹמִי&gt; כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}}
{{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה &lt;וּכְרוּת שָׁפְכָה&gt; לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}}
{{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}}

{{סי|רֵ}}עֲךָ אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָּרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}}
דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}}

{{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם &lt;וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט&gt; וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}}

{{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתּוֹ {{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הָחְזְקָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ&quot;ב יב יג}}

{{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}}
{{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}}

{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ, לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}}

{{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דָּ}}ת עַכּוּ&quot;ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אָרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}}

{{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בַּמִּשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}}
[{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ] {הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה &lt;וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן&gt; כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
{{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}}

{{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}}

{{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}}
{{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}}
{{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}}

{{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש&quot;ב ג כה}}

{{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹּאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}}
{{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}}

{{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}}

{{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}}
{{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבְּחוּ, שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}}
{{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}}
{{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}}

{{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיְךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}ינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}}
{{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}}

{{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}}
{{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}}

{{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת &lt;וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ&gt; וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצְּעוּ בִּרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}}
{{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}}

{{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}}

{{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יצִין &lt;וּפִתְחֵי הַדָּת&gt; וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}}

{{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחְקְקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִּבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}}

{{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}}
{{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}}

{{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}}

{{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}}
לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}}

{{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֶבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}}
{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>70ph5nzer1p5vk9b8knvnjzxtgi42pa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017479</id>
      <parentid>3017478</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T10:10:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017479</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="109219" sha1="tfysys8jj52y3ap8yreqwi6vd4ycanw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אי זה מקום בינה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]]
| מחבר = [[מחבר:יצחק בן ראובן הברצלוני|ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]{{הערה|עם הוספות ותיקונים לר' שאול הכהן {{היברובוקס|נתיב מצוותיך||39221}}. ההוספות מסומנות באמצעות &lt;סוגריים מזווים&gt;. כאשר יש תיקוני נוסח, הנוסח הישן נמצא ב[סוגריים מרובעים].}}
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = עצרת; יצחק; יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה; יצחק; יצחק
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2620|א-2620]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ע-612|ע-612]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-1721|י-1721]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-8600|א-8600]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-5761|א-5761]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-469|א-469]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-2589|י-2589]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3101|א-3101]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2437|א-2437]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-6981|א-6981]]
| מנהגים = נאמרות למנהג קהילות צפון אפריקה (מרוקו, אלגיר, תוניס ולוב) בחג השבועות לפני תפילת מנחה (בחלק מהקהילות בנוסף על [[אזהרות אבן גבירול|אזהרות ר' שלמה ן' גבירול]] שאומרים גם בקהילות המזרח). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש מיוצאי קהילות אלו שאומרים הכל ביום אחד).{{ש}}
המנהג הרווח שמחלקין אמירתן בין המתפללים. ונהגו [[W:חג המים|לשפוך מים]] על מי שטעה באמירתם, וגם על מי שעלה בגורלו לסיים את האזהרות ביום ראשון (מהבית המתחיל {{צ|שבת אחים}}) ולכנות אותו בשם &quot;חתן המים&quot;. ויש שפקפקו במנהג.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור2|ליום ראשון:}}&lt;/includeonly&gt;
===פתיחה===
{{הור|בחלק מהמחזורים נמצא הפזמון {{צ|[[#פזמון|יום זה הוריד]]}} לפני הפתיחה}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''עצרת'''}}

{{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}}
לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}}
וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ

{{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ

{{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}}
אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}}
שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}}
גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}}
בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}}
עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}}
אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי.
===פזמון===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}}
לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}}
תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

{{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}}
וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}}
עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}}
וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדַּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
לְיָמִים שִׁשָּׁה / בִּקְדֻשָּׁה / קִבְּלוּ דְּבָרִים עֲשֶׂרֶת{{ש}}
וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ר1}}
וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}}
לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}}
לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}}
מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שְׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}}
בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ר1}}
שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}}
נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִמָּנָיו{{ש}}
אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}}
כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}}
בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}}
וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}}
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}}
שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ר1}}
שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

===רשות===
{{הור|סימן: '''אא&quot;ב גג&quot;ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה'''}}

{{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}}
{{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}


{{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}}
{{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}}

{{סי|הֶ}}גְלָה בַת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקַנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}}

{{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בְּעַנְנֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִזְעָם{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}}

{{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}}

{{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹשׁ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}}

{{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}}
{{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}}

{{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}}
{{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלָי.{{ממס|בראשית מה י}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}}
{{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}}
{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד '''יִצְחָק'''.{{ממס|בראשית לא מב}}

{{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}}
חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}}
וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}}
וַעֲמָקִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יַעַטְפוּ '''בָר'''.{{ממס|תהלים סה יד}}

{{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן{{ש}}
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}}
לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}}
לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לִפְלַגּוֹת '''רְאוּבֵן'''.{{ממס|שופטים ה טז}}

{{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}}
טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}}
כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה '''יַצְלִיחַ'''.{{ממס|תהלים א ג}}

{{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}}
רְאֵה כִּי קְרָאַנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}}
בְּקוּמִי לְבָאֵר דָּתְךָ מִיָּמִים יָמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;'''לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה'''.{{ממס|ישעיהו ח כ}}

{{סי|לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה|0}} אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}}
שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}}
עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}}
עַתָּה דַּע וּרְאֵה &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָבָר.{{ממס|ש&quot;ב כד יג}}

===מצות עשה===
{{רקע אפור|מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}}
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}}

{{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}}

{{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש&quot;א יח כא}}

{{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}}
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש&quot;א כ יט}}

{{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}}

{{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַעַת וְשָׂכָל{{ש}}
{{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש&quot;א כו כה}}

{{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}}
כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ&quot;ב ד כט}}

{{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַמְלִיכוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש&quot;א כט י}}

{{סי|חֲ}}מִשָּׁה חֻמָּשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}}

{{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}}

{{סי|יְ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}}
{{סי|יִ}}לּוֹד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}}
פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}}

{{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}}
{{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}}

{{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם, לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}}
{{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}}
אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}}

{{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}}
{{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש&quot;ב יב ג}}

{{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת &lt;תְּרוּמוֹת וּ&gt;מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלֻקָּתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ&quot;א ג כו}}

{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}}
{{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}}
{{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דָּת אָמוֹן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}}

{{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק, לְהֵטִיבוֹ בְעִתָּהּ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ &lt;וּבְהֶמְתֶּךָ&gt; לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה לְתִתָּהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}}
{{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}}
{{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}}
מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} 

{{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד, מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}דֵשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרָע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}}

{{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}}
{{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּלְבַקֵּר פְּנֵי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}}

{{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּחִירָיו{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבוֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}}

{{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|תְּ}}נָה כָבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}}
כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}}

{{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}}
{{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|גְּ}}זֵרַת &lt;פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ&gt;שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן &lt;וּבַשָּׂדֶה&gt; וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}}

{{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}}

{{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים [לְחַבֵּר] &lt;לְהָבֵר&gt;{{ש}}
{{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}}

{{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הָעֲבוֹט וְהֶפְקֵר &lt;וּבִעוּר&gt; שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}}

{{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עַנְנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}}
{{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָה{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}}

{{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן &lt;גְּזֵרַת&gt; אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}}

{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}}
{{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}}
וְ&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}}

{{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִמָּנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}}
{{סי|יֶ}}חֱסֶה בְצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש&quot;א יז לט}}

{{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכַל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת &lt;וְקִדּוּשׁ&gt; יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְשֻׁבַּר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסֻמְּכוּ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}}

{{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}}
{{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת &lt;יָד וְ&gt;יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש&quot;א כג כב}}

{{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵעֲפָרִי{{ש}}
{{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}}

{{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר בְּ&lt;שִׂמְחָה וְ&gt;עִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}}

{{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}}

{{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן &lt;הַמִּקְדָּשׁ וּמִן&gt; הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}}
{{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}}
{{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ &lt;בִּטְבִילָה וַהֲזָאָה&gt; וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}}
{{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש&quot;ב כג ה}}

{{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}}
{{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּהּ דֹּפִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}}

{{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים [וְטֹהַר כֵּלִים וְכָל כְּלִי בֶגֶד] &lt;וְטֹהַר אָדָם וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר&gt; לְמַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לִגְמָלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}}

{{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}}

{{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אָדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִמָּנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}}

{{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף &lt;וְגוֹנֵב&gt; בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִּיאוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}}

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְּעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש&quot;א כט ד}}

{{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}}
{{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}}

{{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת &lt;וּשְׁלָמִים&gt; וּמְנָחוֹת וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפָרָשַׁת חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָל הַנּוֹגְעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהֶם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נִקְבַּע עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}}

{{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאָכְלְכֶם{{ש}}
{{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻּמְאַת כֵּלִים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}}

{{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת &lt;יוֹלְדוֹת וְנִדּוֹת וּ&gt;בוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹּד מֵחָטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}}

{{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְּסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹדוֹת מִשְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}}

{{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גָּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבַן{{ש}}
{{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}}

{{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׁם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}}

{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת &lt;וּבְכוֹרָה&gt; וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש&quot;א ט כ}}

{{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דִירָתִי הֲנָאָה לִנְדִירָתִי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}}

{{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֵר &lt;וּמוֹרֶה&gt; וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}}
{{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיּוֹבֵל, כִּי כֵּן דָּתוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ&quot;א כב יז}}

{{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁוֹ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי [אֵילָיו] &lt;בְעָלָיו&gt;{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר &lt;וְשׁוֹלַחַת יָד&gt; וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּׁה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}}

{{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר, יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}}

{{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}}

{{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|(וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם)}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקָּרְבָה וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}}
{{סי|שֻ}}לְּחָה וְהֻתְּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}}

{{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}}

{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָל מִפְעָלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי {{נוא|הַנּוֹרָא}} בְמַהֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה נָּא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}}
===פזמון===
{{הור|בחלק מהמחזורים לא נמצא פזמון זה}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}}
יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה{{ש}}
תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}}
קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻלָּה{{ר2}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}}

{{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת{{ש}}
הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}}
לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת{{ש}}
לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}}
וּלְבֵית בַּעֲלָהּ חוֹזֶרֶת{{ש}}
שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}}
לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת{{ש}}
לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ר1}}
וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ{{ר1}}
וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה{{ש}}
הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}}
חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה{{ש}}
וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}}
וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה{{ש}}
שׁוּבִי סֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}}
וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָהּ{{ש}}
וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}}
וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה{{ש}}
בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ר1}}
שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה{{ר1}}
וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת{{ש}}
עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}}
כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת{{ש}}
וְהִיא בְּלִבָּהּ חוֹרֶשֶׁת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת{{ש}}
כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}}
וּכְאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת{{ש}}
וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת{{ש}}
בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}}
קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת{{ש}}
בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ר1}}
וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה{{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{רקע אפור}}
תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}}
וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה{{ש}}
יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.{{ש}}
{{סוף}}

&lt;includeonly&gt;{{הור2|ליום שני:}}&lt;/includeonly&gt;
===מצוות לא תעשה===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (רובו במתכונת אא&quot;ב גג&quot;ד)}}

{{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}}

{{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה &lt;וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה&gt; וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}}

{{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}}
{{סי|גֹּ}}עַל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מוֹת יוּמָתוּ בְּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ &lt;וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ&gt; וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}}
{{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}}
{{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת &lt;אֵשׁ&gt; אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}}

{{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}}
{{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}}
{{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש&quot;ב יא כה}}

{{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְּשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}}

{{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הִיא זִמָּה{{ש}}
{{סי|לִ}}כְרֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}}

{{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מְ}}לֶאכֶת &lt;וּמַאֲכַל&gt; יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}}
{{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}}
{{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בִּרְבִיעִית &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדֹּק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמֻעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}}

{{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים &lt;וּמְחֻסַּר בְּגָדִים&gt; וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}}
{{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם (גַּם זָר) הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}}

{{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}}
{{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}}

{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתְּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}}
דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}}

{{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה {בִּשְׁמוֹנָה} &lt;בְּשִׁבְעָה&gt; יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}}
{{סי|הַ}}זְהָרַת &lt;רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ&gt;נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד &lt;וְלֹא תִתְאַוֶּה&gt; וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}}
לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}}

{{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עֹשֵׂה מַעֲשֵׂה אֱמוּנַי{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמַאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש&quot;ב טז יא}}

{{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש&quot;ב א י}}

{{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}}
{{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}}

{{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}}
{{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מִלָּבֹא בִּקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}}

{{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}}

{{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמְּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּם לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}}

{{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי &lt;עֹשֶׁק וְ&gt;גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}}

{{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}}
{{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה&quot;ש א י}}

{{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְךָ חֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}}

{{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי &lt;וַאֲדוֹמִי&gt; כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}}
{{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה &lt;וּכְרוּת שָׁפְכָה&gt; לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}}
{{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}}

{{סי|רֵ}}עֲךָ אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָּרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}}
דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}}

{{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם &lt;וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט&gt; וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}}

{{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתּוֹ {{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הָחְזְקָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ&quot;ב יב יג}}

{{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}}
{{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}}

{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ, לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}}

{{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דָּ}}ת עַכּוּ&quot;ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אָרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}}

{{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בַּמִּשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}}
[{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ] {הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה &lt;וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן&gt; כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
{{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}}

{{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}}

{{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}}
{{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}}
{{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}}

{{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש&quot;ב ג כה}}

{{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹּאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}}
{{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}}

{{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}}

{{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}}
{{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבְּחוּ, שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}}
{{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}}
{{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}}

{{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיְךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}ינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}}
{{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}}

{{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}}
{{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}}

{{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת &lt;וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ&gt; וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצְּעוּ בִּרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}}
{{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}}

{{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}}

{{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יצִין &lt;וּפִתְחֵי הַדָּת&gt; וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}}

{{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחְקְקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִּבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}}

{{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}}
{{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}}

{{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}}

{{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}}
לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}}

{{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֶבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}}
{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>tfysys8jj52y3ap8yreqwi6vd4ycanw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017480</id>
      <parentid>3017479</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T10:12:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017480</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="109218" sha1="4tx1kkpllz0wi38mf6sp09hwuk9ip29" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אי זה מקום בינה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]]
| מחבר = [[מחבר:יצחק בן ראובן הברצלוני|ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]{{הערה|עם הוספות ותיקונים לר' שאול הכהן {{היברובוקס|נתיב מצוותיך||39221}}. ההוספות מסומנות באמצעות &lt;סוגריים מזווים&gt;. כאשר יש תיקוני נוסח, הנוסח הישן נמצא ב[סוגריים מרובעים].}}
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = עצרת; יצחק; יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה; יצחק; יצחק
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2620|א-2620]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ע-612|ע-612]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-1721|י-1721]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-8600|א-8600]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-5761|א-5761]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-469|א-469]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-2589|י-2589]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3101|א-3101]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2437|א-2437]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-6981|א-6981]]
| מנהגים = נאמרות למנהג קהילות צפון אפריקה (מרוקו, אלגיר, תוניס ולוב) בחג השבועות לפני תפילת מנחה (בחלק מהקהילות בנוסף על [[אזהרות אבן גבירול|אזהרות ר' שלמה ן' גבירול]] שאומרים גם בקהילות המזרח). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש מיוצאי קהילות אלו שאומרים הכל ביום אחד).{{ש}}
המנהג הרווח שמחלקין אמירתן בין המתפללים. ונהגו [[W:חג המים|לשפוך מים]] על מי שטעה באמירתם, וגם על מי שעלה בגורלו לסיים את האזהרות ביום ראשון (מהבית המתחיל {{צ|שבת אחים}}) ולכנות אותו בשם &quot;חתן המים&quot;. ויש שפקפקו במנהג.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור2|ליום ראשון:}}&lt;/includeonly&gt;
===פתיחה===
{{הור|בחלק מהמחזורים נמצא הפזמון {{צ|[[#פזמון|יום זה הוריד]]}} לפני הפתיחה}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''עצרת'''}}

{{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}}
לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}}
וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ

{{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ

{{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}}
אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}}
שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}}
גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}}
בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}}
עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}}
אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי.
===פזמון===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}}
לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}}
תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

{{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}}
וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}}
עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}}
וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדַּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
לְיָמִים שִׁשָּׁה / בִּקְדֻשָּׁה / קִבְּלוּ דְּבָרִים עֲשֶׂרֶת{{ש}}
וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ר1}}
וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}}
לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}}
לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}}
מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שְׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}}
בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ר1}}
שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}}
נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִמָּנָיו{{ש}}
אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}}
כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}}
בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}}
וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}}
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}}
שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ר1}}
שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

===רשות===
{{הור|סימן: '''אא&quot;ב גג&quot;ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה'''}}

{{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}}
{{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}


{{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}}
{{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}}

{{סי|הֶ}}גְלָה בַת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקַנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}}

{{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בְּעַנְנֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִזְעָם{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}}

{{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}}

{{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹשׁ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}}

{{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}}
{{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}}

{{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}}
{{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלָי.{{ממס|בראשית מה י}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}}
{{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}}
{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד '''יִצְחָק'''.{{ממס|בראשית לא מב}}

{{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}}
חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}}
וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}}
וַעֲמָקִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יַעַטְפוּ '''בָר'''.{{ממס|תהלים סה יד}}

{{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן{{ש}}
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}}
לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}}
לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לִפְלַגּוֹת '''רְאוּבֵן'''.{{ממס|שופטים ה טז}}

{{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}}
טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}}
כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה '''יַצְלִיחַ'''.{{ממס|תהלים א ג}}

{{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}}
רְאֵה כִּי קְרָאַנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}}
בְּקוּמִי לְבָאֵר דָּתְךָ מִיָּמִים יָמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;'''לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה'''.{{ממס|ישעיהו ח כ}}

{{סי|לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה|0}} אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}}
שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}}
עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}}
עַתָּה דַּע וּרְאֵה &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָבָר.{{ממס|ש&quot;ב כד יג}}

===מצות עשה===
{{רקע אפור|מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}}
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}}

{{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}}

{{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש&quot;א יח כא}}

{{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}}
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש&quot;א כ יט}}

{{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}}

{{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַעַת וְשָׂכָל{{ש}}
{{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש&quot;א כו כה}}

{{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}}
כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ&quot;ב ד כט}}

{{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַמְלִיכוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש&quot;א כט י}}

{{סי|חֲ}}מִשָּׁה חֻמָּשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}}

{{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}}

{{סי|יְ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}}
{{סי|יִ}}לּוֹד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}}
פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}}

{{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}}
{{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}}

{{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם, לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}}
{{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}}
אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}}

{{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}}
{{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש&quot;ב יב ג}}

{{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת &lt;תְּרוּמוֹת וּ&gt;מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלֻקָּתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ&quot;א ג כו}}

{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}}
{{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}}
{{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דָּת אָמוֹן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}}

{{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק, לְהֵטִיבוֹ בְעִתָּהּ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ &lt;וּבְהֶמְתֶּךָ&gt; לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה לְתִתָּהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}}
{{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}}
{{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}}
מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} 

{{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד, מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}דֵשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרָע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}}

{{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}}
{{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּלְבַקֵּר פְּנֵי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}}

{{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּחִירָיו{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבוֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}}

{{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|תְּ}}נָה כָבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}}
כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}}

{{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}}
{{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|גְּ}}זֵרַת &lt;פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ&gt;שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן &lt;וּבַשָּׂדֶה&gt; וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}}

{{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}}

{{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים [לְחַבֵּר] &lt;לְהָבֵר&gt;{{ש}}
{{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}}

{{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הָעֲבוֹט וְהֶפְקֵר &lt;וּבִעוּר&gt; שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}}

{{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עַנְנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}}
{{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָה{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}}

{{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן &lt;גְּזֵרַת&gt; אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}}

{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}}
{{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}}
וְ&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}}

{{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִמָּנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}}
{{סי|יֶ}}חֱסֶה בְצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש&quot;א יז לט}}

{{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכַל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת &lt;וְקִדּוּשׁ&gt; יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְשֻׁבַּר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסֻמְּכוּ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}}

{{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}}
{{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת &lt;יָד וְ&gt;יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש&quot;א כג כב}}

{{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵעֲפָרִי{{ש}}
{{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}}

{{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר בְּ&lt;שִׂמְחָה וְ&gt;עִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}}

{{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}}

{{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן &lt;הַמִּקְדָּשׁ וּמִן&gt; הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}}
{{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}}
{{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ &lt;בִּטְבִילָה וַהֲזָאָה&gt; וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}}
{{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש&quot;ב כג ה}}

{{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}}
{{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּהּ דֹּפִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}}

{{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים [וְטֹהַר כֵּלִים וְכָל כְּלִי בֶגֶד] &lt;וְטֹהַר אָדָם וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר&gt; לְמַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לִגְמָלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}}

{{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}}

{{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אָדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִמָּנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}}

{{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף &lt;וְגוֹנֵב&gt; בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִּיאוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}}

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְּעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש&quot;א כט ד}}

{{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}}
{{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}}

{{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת &lt;וּשְׁלָמִים&gt; וּמְנָחוֹת וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפָרָשַׁת חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָל הַנּוֹגְעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהֶם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נִקְבַּע עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}}

{{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאָכְלְכֶם{{ש}}
{{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻּמְאַת כֵּלִים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}}

{{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת &lt;יוֹלְדוֹת וְנִדּוֹת וּ&gt;בוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹּד מֵחָטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}}

{{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְּסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹדוֹת מִשְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}}

{{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גָּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבַן{{ש}}
{{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}}

{{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׁם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}}

{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת &lt;וּבְכוֹרָה&gt; וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש&quot;א ט כ}}

{{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דִירָתִי הֲנָאָה לִנְדִירָתִי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}}

{{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֵר &lt;וּמוֹרֶה&gt; וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}}
{{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיּוֹבֵל, כִּי כֵּן דָּתוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ&quot;א כב יז}}

{{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁוֹ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי [אֵילָיו] &lt;בְעָלָיו&gt;{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר &lt;וְשׁוֹלַחַת יָד&gt; וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּׁה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}}

{{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר, יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}}

{{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}}

{{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|(וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם)}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקָּרְבָה וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}}
{{סי|שֻ}}לְּחָה וְהֻתְּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}}

{{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}}

{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָל מִפְעָלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי {{נוא|הַנּוֹרָא}} בְמַהֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה נָּא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}}
===פזמון===
{{הור|בחלק מהמחזורים לא נמצא פזמון זה}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}}
יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה{{ש}}
תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}}
קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻלָּה{{ר2}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}}

{{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת{{ש}}
הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}}
לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת{{ש}}
לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}}
וּלְבֵית בַּעֲלָהּ חוֹזֶרֶת{{ש}}
שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}}
לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת{{ש}}
לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ר1}}
וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ{{ר1}}
וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה{{ש}}
הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}}
חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה{{ש}}
וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}}
וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה{{ש}}
שׁוּבִי סֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}}
וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָהּ{{ש}}
וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}}
וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה{{ש}}
בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ר1}}
שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה{{ר1}}
וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת{{ש}}
עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}}
כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת{{ש}}
וְהִיא בְּלִבָּהּ חוֹרֶשֶׁת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת{{ש}}
כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}}
וּכְאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת{{ש}}
וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת{{ש}}
בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}}
קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת{{ש}}
בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ר1}}
וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה{{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{רקע אפור}}
תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}}
וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה{{ש}}
יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
{{סוף}}
&lt;includeonly&gt;{{ש}}{{הור2|ליום שני:}}&lt;/includeonly&gt;
===מצוות לא תעשה===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (רובו במתכונת אא&quot;ב גג&quot;ד)}}

{{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}}

{{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה &lt;וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה&gt; וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}}

{{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}}
{{סי|גֹּ}}עַל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מוֹת יוּמָתוּ בְּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ &lt;וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ&gt; וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}}
{{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}}
{{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת &lt;אֵשׁ&gt; אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}}

{{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}}
{{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}}
{{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש&quot;ב יא כה}}

{{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְּשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}}

{{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הִיא זִמָּה{{ש}}
{{סי|לִ}}כְרֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}}

{{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מְ}}לֶאכֶת &lt;וּמַאֲכַל&gt; יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}}
{{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}}
{{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בִּרְבִיעִית &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדֹּק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמֻעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}}

{{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים &lt;וּמְחֻסַּר בְּגָדִים&gt; וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}}
{{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם (גַּם זָר) הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}}

{{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}}
{{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}}

{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתְּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}}
דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}}

{{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה {בִּשְׁמוֹנָה} &lt;בְּשִׁבְעָה&gt; יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}}
{{סי|הַ}}זְהָרַת &lt;רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ&gt;נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד &lt;וְלֹא תִתְאַוֶּה&gt; וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}}
לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}}

{{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עֹשֵׂה מַעֲשֵׂה אֱמוּנַי{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמַאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש&quot;ב טז יא}}

{{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש&quot;ב א י}}

{{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}}
{{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}}

{{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}}
{{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מִלָּבֹא בִּקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}}

{{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}}

{{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמְּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּם לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}}

{{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי &lt;עֹשֶׁק וְ&gt;גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}}

{{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}}
{{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה&quot;ש א י}}

{{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְךָ חֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}}

{{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי &lt;וַאֲדוֹמִי&gt; כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}}
{{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה &lt;וּכְרוּת שָׁפְכָה&gt; לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}}
{{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}}

{{סי|רֵ}}עֲךָ אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָּרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}}
דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}}

{{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם &lt;וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט&gt; וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}}

{{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתּוֹ {{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הָחְזְקָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ&quot;ב יב יג}}

{{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}}
{{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}}

{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ, לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}}

{{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דָּ}}ת עַכּוּ&quot;ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אָרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}}

{{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בַּמִּשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}}
[{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ] {הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה &lt;וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן&gt; כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
{{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}}

{{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}}

{{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}}
{{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}}
{{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}}

{{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש&quot;ב ג כה}}

{{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹּאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}}
{{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}}

{{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}}

{{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}}
{{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבְּחוּ, שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}}
{{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}}
{{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}}

{{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיְךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}ינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}}
{{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}}

{{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}}
{{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}}

{{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת &lt;וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ&gt; וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצְּעוּ בִּרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}}
{{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}}

{{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}}

{{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יצִין &lt;וּפִתְחֵי הַדָּת&gt; וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}}

{{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחְקְקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִּבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}}

{{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}}
{{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}}

{{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}}

{{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}}
לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}}

{{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֶבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}}
{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4tx1kkpllz0wi38mf6sp09hwuk9ip29</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמון יום זה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739626</id>
    <revision>
      <id>3017483</id>
      <parentid>3003990</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T11:09:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017483</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5751" sha1="rf62bju8pxellzmadf1vek7whxxw4fk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אמון יום זה
| תמונה = 
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|פיוט רשות]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:חג השבועות|שבועות]]
| מחבר = [[מחבר:דויד אבן בקודה|ר' דוד ן' בקודה]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אני דויד בן אלעזר בקודה חזק
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-5582|א-5582]]
| מנהגים = נאמר בקהילות עדות המזרח ותימן כרשות ל[[שמור לבי מענה|אזהרות ר' שלמה ן' גבירול]].
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אני דויד בן אלעזר בקודה חזק'''. משקל: ארבע תנועות}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אָ}}מוֹן יוֹם זֶה / נָחֲלוּ עַם זֶה / עַל יַד חֹזֶה / אִישׁ הָ{{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|דברים לג א}}
{{סי|נ}}וֹטֶה עֲלִיָּה / וְיוֹסֵד נְשִׁיָּה / לְךָ דֻמִיָּה / תְהִלָּה, {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|תהלים סה ב}}
{{סי|י}}וֹם נִגְלֵיתָ / וְדָת הוֹרֵיתָ / מְאֹד נַעֲלֵיתָ / עַל כָּל {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|תהלים צז ט}}
{{סי|דְּ}}בַר אֵל שָׁמְעוּ / עַם נוֹשָׁעוּ / וְחָלוּ וְזָעוּ / מִפְּנֵי {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|תהלים סח ט}}
{{סי|וְ}}הִפְלִיא עֵצָה / גְּדוֹל הָעֵצָה / לְעַם חֵן מָצָא / בְּעֵינֵי {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|משלי ג ד}}
{{סי|יְ}}קָרָה נְעִימָה / תּוֹרָה תְמִימָה / לְהַנְחִיל אֲיֻמָּה / בָּא הָ{{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|שמות כ יז}}
{{סי|דָּ}}ת הוֹדִיעָם / וְקוֹל הִשְׁמִיעָם / רְאוּ הֲשָׁמַע עָם / קוֹל {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|דברים ד לג}}
{{סי|בְּ}}אָזְנֵי הֲמוֹנַי / דִּבֶּר בְּסִינַי / הֲלוֹא אֲנִי יְיָ / וְאֵין עוֹד {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|ישעיהו מה כא}}
{{סי|נְ}}טֹשׁ זָר וּפִסְלוֹ / וְצֵא תֹּאמַר לוֹ / הֲיַעֲשֶׂה לּוֹ / אָדָם {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|ירמיהו טז כ}}
{{סי|אֶ}}ת שֵׁם הָאֵל / לְשָׁוְא אַל תּוֹאֵל / כִּי עַל כָּל אֵל / גָּדוֹל {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים צה ג}}
{{סי|לְ}}כַבֵּד שַׁבָּת / רוּץ נָא כְּחִבַּת / כִּי בוֹ שָׁבַת / וַיְכַל {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|בראשית ב ב}}
{{סי|עַ}}נֵּג אוֹמְנִים / בְּטוּב מַעֲדַנִּים / וְתַאֲרִיךְ שָׁנִים / לִפְנֵי {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|תהלים נו יד}}
{{סי|זְ}}רֵה שׁוֹפְכֵי דָם / וְאַל תְּהִי בְּסוֹדָם / כִּי {{ק|[נִבְרָא]}} הָאָדָם / בְּצֶלֶם {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|בראשית א כז}}
{{סי|רַ}}חֵק זִמָּה / וּמֹאזְנֵי מִרְמָה / פֶּן בְּאַף וְחֵמָה / יִפְקֹד {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|בראשית נ כה}}
{{סי|בְּ}}רֵעֲךָ לֹא תַעֲנֶה / שָׁוְא, כְּמִתְאַנֶּה / כִּי שֵׁשׁ שָׂנֵא / יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי ו טז}}
{{סי|קִ}}נְיַן אַח לֹא / תַחְמֹד, גַּם לֹא / תִּתְאָו אֲשֶׁר לוֹ / נָתַן {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|בראשית כח ד}}
{{סי|וְ}}הָעָם חָרְדוּ / וְתָמְהוּ וּפָחֲדוּ / {{ק|[רָאוּ]}} וַיַּגִּידוּ / פֹּעַל {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|תהלים סד י}}
{{סי|דִּ}}בְּרוּ בְכֹשֶׁר / נְדִיבֵי יֹשֶׁר / נַעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר / צִוָּה {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|בראשית ז ט}}
{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עַם זוּ / בְּדָת אֵל עִלְזוּ / וְאִמְרוּ לְכוּ חֲזוּ / מִפְעֲלוֹת {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|תהלים סו ה}}
{{סי|חַ}}י גֹּאֲלֵינוּ / {{סי|זְקֹ}}ף יָדֵינוּ / וְחִישׁ הַרְאֵנוּ / בְּיֵשַׁע {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.{{ממס|תהלים נ כג}}
&lt;/poem&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור|תוספת ב'חיזונים' כמנהג סיסילייא:}}{{ש}}
קוּם אֵל עֶלְיוֹן / פְּדֵה עַם אֶבְיוֹן / וּבָאוּ צִיּוֹן / מִקְדַּשׁ {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}{{ש}}
קַבֵּץ עַמָּךְ / וְיוֹדוֹ לִשְׁמָךְ / וְיִהְיוּ עִמָּךְ / בְּעֶזְרַת {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}{{ש}}
קוּם וּשְׁלַח לָנוּ / מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ / וְיִגְאָלֵנוּ / בְּשֵׁם יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהִים}}.
{{סוף}}
[[קטגוריה:דויד אבן בקודה]]
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>rf62bju8pxellzmadf1vek7whxxw4fk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח ספרד/תפילות כל השנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739667</id>
    <revision>
      <id>3017402</id>
      <parentid>3015789</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T19:11:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>כמה תיקונים</comment>
      <origin>3017402</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="285595" sha1="hz9u2lydn3jd3ycmy23rpbyokxugz8o" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==ברכות השחר==
&lt;קטע התחלה=ברכות השחר/&gt;
===מודה אני===
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ.

&lt;small&gt;רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃{{ממס|תהלים קיא י}}{{ש}}
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. {{ש}}
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב׃{{ממס|דברים לג ד}} {{ש}}
שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ׃{{ממס|משלי א ח}} {{ש}}
תּוֹרָה תְּהֵא אֱמוּנָתִי, וְאֵל שַׁדַּי בְּעֶזְרָתִי. {{ש}}
וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}}{{ש}}
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}}&lt;/small&gt;
===על נטילת ידים===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו‍ֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם.
===אשר יצר===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמֹד לְפָנֶיךָ אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת.

===אלהי נשמה===
אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי. וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים.
===ברכות התורה===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו‍ֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְהַעֲרֶב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.

{{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃

{{ממס1|פאה פרק א משנה א|פאה א א}}
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה.

{{ממס1|שבת קכז א}}
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן, כִּבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים וּבִקּוּר חוֹלִים וְהַכְנָסַת כַּלָּה וּלְוָיַת הַמֵּת וְעִיּוּן תְּפִלָּה וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.
===לבישת ציצית===
{{הור|לפני לבישת הציצית מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת צִיצִית.

{{הור|ואחרי הלבישה יאמר:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ&quot;ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.

===עטיפת טלית===
{{הור|לפני לבישת טלית גדול בודק הציציות ואומר:}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃{{ממס|תהלים קד#קד א|תהלים קד א-ב}}

{{לשם יחוד|2}} הֲרֵינִי מִתְעַטֵּף גּוּפִי בַּצִּיצִית, כֵּן תִּתְעַטֵּף נִשְׁמָתִי וּרְמַ&quot;ח אֵבָרַי וּשְׁסָ&quot;ה גִּידַי בְּאוֹר הַצִּיצִית הָעוֹלָה תַרְיַ&quot;ג. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בְּטַלִּית בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ אֶזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְּרַבָּנַן וּלְטַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵדֶן. וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, תִּנָּצֵל נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי וּתְפִלָּתִי מִן הַחִיצוֹנִים, וְהַטַּלִּית תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ עֲלֵיהֶם וְתַצִּילֵם, כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף. וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ&quot;ג מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.

{{הור|לפני שמתעטף בטלית מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית.

{{הור|מתעטף בטלית כדי הילוך ארבע אמות ואז יאמר:}}{{ש}}
מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׃ יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ, וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם׃ כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו#לו ח|תהלים לו, ח-י}}

===הנחת תפילין===
{{לשם יחוד|2}}{{ש}}
הִנְנִי מְכַוֵּן בַּהֲנָחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי שֶׁצִּוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.{{ממס|דברים ו ח}} וְהֵם אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת אֵלּוּ: שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, קַדֵּשׁ, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, וְשֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ. וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעַ הַנְּטוּיָה, וְשֶׁהִיא נֶגֶד הַלֵּב, לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוֹת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְעַל הָרֹאשׁ נֶגֶד הַמֹּחַ, שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי, כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּמִשֶּׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִּים וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּלִי הִרְהוּר חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל, וְשֶׁלֹּא יְפַתֵּנוּ וְלֹא יִתְגָּרֶה בָּנוּ יֵצֶר הָרָע, וְיַנִּיחֵנוּ לַעֲבֹד אֶת יְיָ כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵנוּ.{{ש}}
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ&quot;ג מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.

{{הור|לאחר שהניח התפילין על הזרוע, ולפני שמהדק, מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.

{{הור|לאחר שהניח התפילין על הראש, ולפני שמהדק, מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין.

{{הור|לאחר שהידק הרצועה על ראשו אומר:}}{{ש}}
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וּמֵחָכְמָתְךָ אֵל עֶלְיוֹן תַּאֲצִיל עָלַי, וּמִבִּינָתְךָ תְּבִינֵנִי. וּבְחַסְדְּךָ תַּגְדִּיל עָלַי, וּבִגְבוּרָתְךָ תַּצְמִית אוֹיְבַי וְקָמַי. וְשֶׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה, לְהַשְׁפִּיעַ טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃{{ממס|תהלים קמה טז}}

{{הור|כשכורך הרצועה של יד שלוש פעמים סביב אצבעו, אומר:}}{{ש}}
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים׃ וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְיָ׃{{ממס|הושע ב#ב כא|הושע ב כא-כב}}

{{הור|יש נוהגים לקרוא עם התפילין:}}{{ש}}
{{ממס1|שמות יג#יג א|שמות יג א-טו}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, לִי הוּא׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם, זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְיָ אֶתְכֶם מִזֶּה, וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ׃ הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב׃ וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְיָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה׃ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַייָ׃ מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ׃ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם׃ וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְיָ בְּפִיךָ, כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְיָ מִמִּצְרָיִם׃ וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה׃

וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְיָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ, וּנְתָנָהּ לָךְ׃ וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַייָ, וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַייָ׃ וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ, וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה׃ וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃ וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ, וַיַּהֲרֹג יְיָ כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה, עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַייָ כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים, וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה׃ וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרָיִם׃
===כניסה לבית הכנסת===
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|במדבר כד ה}}{{ש}}
וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ, אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|תהלים ה ח}}{{ש}}
יְיָ אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ, וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ׃{{ממס|תהלים כו ח}}{{ש}}
וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָעָה, אֶבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשִׂי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים צה ו}}{{ש}}
וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ, עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט י}}

===אדון עולם===

{|
|-
| אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ||{{רווח|2}}||בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
|-
| לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל|| ||אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
|-
| וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל|| ||לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
|-
| וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה|| ||וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
|-
| וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי|| ||לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה
|-
| בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית|| ||וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
|-
| וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי|| ||וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה
|-
| וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי|| ||מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
|-
| בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי|| ||בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה
|-
| וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי|| ||יְיָ לִי וְלֹא אִירָא
|}

===יגדל===
{{החלף|{{#קטע:יגדל|אשכנז}}|קַדְמוּתוֹ|קַדְמָתוֹ}}
===ברכות השחר===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן {{נוא|הַנּוֹתֵן}} לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד.{{ש}}
{{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה.{{ש}}
{{הור|נשים מברכות:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ.{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. {{ש}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינַי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבְּקֵנוּ בְּמִצְו‍ֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנוּ לֹא לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָו‍ֹן, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן, וְאַל יִשְׁלֹט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע. וְהַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע, וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר הַטּוֹב וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וּתְנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַגּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, וּמֵחָבֵר רָע, וּמִשָּׁכֵן רָע, וּמִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרָע, מִלָּשׁוֹן הָרָע, מִמַּלְשִׁינוּת, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָיִם רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית, מִדִּין קָשֶׁה, וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

===פרשת העקידה===
{{הור|בשבת ויו&quot;ט מדלגים על התחינות.}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ וַיֹּאמֶר, קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃ וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים׃ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק׃ וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה, וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם׃ וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי, וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי, וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה׃ וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים, וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים׃ וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ׃ וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ וַיֹּאמֶר, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי׃ וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל, אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ׃ וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְיָ יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה׃ וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְיָ אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם׃ וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְיָ, כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ׃ כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃ וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי׃ וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע, וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע׃{{ממס|בראשית כב#כב א|בראשית כב א-יט}}

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ, וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}} וְנֶאֱמַר: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃ וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו#כו מד|ויקרא כו מד-מה}} וְנֶאֱמַר: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃ אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃{{ממס|דברים ל#ל ג|דברים ל ג-ה}} וְנֶאֱמַר: יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ממס|ישעיהו לג ב}} וְנֶאֱמַר: הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ, וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|ירמיהו ל ז}} וְנֶאֱמַר: בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם, וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם׃{{ממס|ישעיהו סג ט}} וְנֶאֱמַר: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָו‍ֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם׃ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}} וְנֶאֱמַר: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}
===רבון כל העולמים===
{{ממס1|אליהו רבא כא}}
לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, וְיַשְׁכֵּם וְיֹאמַר:

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מָה אָנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, מֶה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ מַה יְּשׁוּעָתֵנוּ, מַה כֹּחֵנוּ, מַה גְּבוּרָתֵנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הֲלֹא כָל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶבֶל לְפָנֶיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל׃{{ממס|ישעיהו מ טו}}

אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק יְחִידוֹ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ, קָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן.

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ וּלְפָאֶרְךָ, וּלְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ וְלִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לִשְׁמֶךָ. אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ, אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וּמְיַחֲדִים שִׁמְךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד וְאוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה:

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע}}

אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא לָעוֹלָם הַבָּא. קַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ, וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ לְמַעְלָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּקָרוֹב לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ הַמְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים.

אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבִשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין אֱלֹהִים. קַבֵּץ נְפוּצוֹת קֹוֶיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ עֶלְיוֹן לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וּמִי בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיֹּאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה וּמַה תִּפְעָל. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חַי וְקַיָּם, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ, וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי צְפַנְיָה חוֹזָךְ כָּאָמוּר: בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם, כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְיָ׃{{ממס|צפניה ג כ}}&lt;קטע סוף=ברכות השחר/&gt;

==קרבנות==
&lt;קטע התחלה=קרבנות/&gt;&lt;קטע התחלה=קרבנות מנחה/&gt;
===פרשת הכיור===
{{ממס1|שמות ל#ל יז|שמות ל יז-כא}}{{ש}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה, וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם׃ וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם׃ בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ, אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת, לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַייָ׃ וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻתוּ, וְהָיְתָה לָהֶם חָק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם׃&lt;קטע סוף=קרבנות מנחה/&gt;

=== פרשת תרומת הדשן ===
{{ממס1|ויקרא ו|ויקרא ו א-ו}}{{ש}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ׃ וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד, וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ׃ וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, אֶל מָקוֹם טָהוֹר׃ וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה, וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה, וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים׃ אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה׃&lt;קטע התחלה=קרבנות מנחה/&gt;

=== פרשת התמיד ===
{{הור|אין אומרים את התחינה בשבת וביום טוב.}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתִמְחָל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִסְלַח לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ קָרְבַּן הַתָּמִיד שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ כָּאָמוּר:

{{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃

וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃{{ממס|ויקרא א יא}}

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא אֲמִירָה זוֹ חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּמְרֻצָּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וּבִמְקוֹמוֹ וּכְהִלְכָתוֹ.

===פרשת הקטורת===
אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

{{מקורות לסידור|[[שמות ל#ל לד|שמות ל לד-לו]], [[שמות ל#ל ז|שמות ל ז-ח]]}}{{ש}}
וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה, בַּד בְּבַד יִהְיֶה׃ וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת, רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ׃ וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם׃ וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה׃ וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה, קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדֹרֹתֵיכֶם׃

===משנת הקטורת===
תָּנוּ רַבָּנָן, פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה לְכָל יוֹם פְּרַס בְּשַׁחֲרִית וּפְרַס בֵּין הָעַרְבָּיִם, וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְשׁוֹחֲקָן יָפֶה יָפֶה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ, וְאֵלּוּ הֵן: {{ק|(א)}} הַצֳּרִי {{ק|(ב)}} וְהַצִּפֹּרֶן {{ק|(ג)}} הַחֶלְבְּנָה {{ק|(ד)}} וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. {{ק|(ה)}} מוֹר {{ק|(ו)}} וּקְצִיעָה {{ק|(ז)}} שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ {{ק|(ח)}} וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. {{ק|(ט)}} הַקֹּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, {{ק|(י)}} וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה, {{ק|(יא)}} וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָת, וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר, אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא. וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה שֶׁשָּׁפִין בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין שֶׁשּׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.

תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל, אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסַּר אֶחָד מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה.

תַּנְיָא, בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר, אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר קַפָּרָא, אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קֻרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה: כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|ויקרא ב יא}}

{{גפ|יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃|תהלים מו ח}}{{ש}}
{{גפ|יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃|תהלים פד יג}}{{ש}}
{{גפ|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃|תהלים כ י}}{{ש}}
אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי, רָנֵּי פַלֵּט, תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה׃{{ממס|תהלים לב ז}}{{ש}}
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}&lt;קטע סוף=קרבנות מנחה/&gt;

=== סדר המערכה ===
{{ממס1|יומא לג א}}
אַבַּיֵּי הֲוָה מְסַדֵּר סֵדֶר הַמַּעֲרָכָה מִשְּׁמָא דִגְמָרָא, וְאַלִּבָּא דְאַבָּא שָׁאוּל, מַעֲרָכָה גְדוֹלָה קוֹדֶמֶת לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת, וּמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת קוֹדֶמֶת לְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים, וְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים קוֹדֵם לְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי קוֹדֵם לַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת, וַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת קוֹדֶמֶת לְדַם הַתָּמִיד, וְדַם הַתָּמִיד קוֹדֵם לַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת, וַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת קוֹדֶמֶת לִקְטֹרֶת, וּקְטֹרֶת קוֹדֶמֶת לְאֵבָרִים, וְאֵבָרִים לְמִנְחָה, וּמִנְחָה לַחֲבִתִּין, וַחֲבִתִּין לִנְסָכִין, וּנְסָכִין לְמוּסָפִין, וּמוּסָפִין לְבָזִיכִין, וּבָזִיכִין קוֹדְמִין לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ו ה}} עָלֶיהָ הַשְׁלֵם כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם.

===אנא בכוח===
{{:אנא בכח}}

===רבון העולמים===
{{הור|אין אומרים את התחינה בשבת ויום טוב.}}{{ש}}
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ, וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וּבִמְקוֹמוֹ וּכְהִלְכָתוֹ.
{{מגירה|פסוקי מוסף לשבת וראש חודש|
===פסוקי מוסף===
{{ממס1|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-טו}}
{{הור|בשבת:}}{{ש}}
וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ: עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃

{{הור|בראש חודש:}}{{ש}}
וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃ וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד׃ וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר, וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל, וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן, זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃ וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַייָ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ׃}}
=== איזהו מקומן ===
{{הור2|יש המוסיפים תחינות לאחר קרבנות היחיד. אומרים אותן רק בימים שניתן להקריבם בהם, על כן אין לאומרן בשבת וביום טוב (גם מי שאינו נזהר מלומר בהם תחינות). בערב פסח ובחוה&quot;מ פסח אין מקריבים תודה, ובערב יום כיפור אין מקריבים מהם אלא עולה.}}
{{ממס1|משנה זבחים ה}}
{{ק|'''א'''}} אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים, קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן. פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל בֵּין הַבַּדִּים, וְעַל הַפָּרֹכֶת, וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, אִם לֹא נָתַן לֹא עִכֵּב. 

{{ק|'''ב'''}} פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל הַפָּרֹכֶת, וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, אִם לֹא נָתַן לֹא עִכֵּב, אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדָּשֶׁן.

{{ק|'''ג'''}} חַטֹּאת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד – אֵלּוּ הֵן חַטֹּאת הַצִּבּוּר, שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁל מוֹעֲדוֹת – שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת. כֵּיצַד, עָלָה בַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב, וּבָא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי, וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, לְזִכְרֵי כְהֻנָּה בְּכָל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת.

{{ק|[יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אִם נִתְחַיַּבְתִּי חַטָּאת, שֶׁתְּהֵא אֲמִירָה זוֹ מְרֻצָּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי חַטָּאת.]}}

{{ק|'''ד'''}} הָעוֹלָה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שְׁחִיטָתָהּ בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וּטְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ, וְכָלִיל לָאִשִּׁים.

{{ק|[יְהִי רָצוֹן כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי עוֹלָה.]}}

{{ק|'''ה'''}} זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשָׁמוֹת – אֵלּוּ הֵן אֲשָׁמוֹת, אֲשַׁם גְּזֵלוֹת, אֲשַׁם מְעִילוֹת, אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה, אֲשַׁם נָזִיר, אֲשַׁם מְצֹרָע, אָשָׁם תָּלוּי – שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, לְזִכְרֵי כְהֻנָּה, בְּכָל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת.

{{ק|[יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אִם נִתְחַיַּבְתִּי אָשָׁם, שֶׁתְּהֵא אֲמִירָה זוֹ מְרֻצָּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי אָשָׁם.]}}

{{ק|'''ו'''}} הַתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר, קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר, לְכָל אָדָם, בְּכָל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת. הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם, אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם.

{{ק|[יְהִי רָצוֹן כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי תּוֹדָה.]}}

{{ק|'''ז'''}} שְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר, לְכָל אָדָם, בְּכָל מַאֲכָל, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם, אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם.

{{ק|[יְהִי רָצוֹן כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי שְׁלָמִים.]}}

{{ק|'''ח'''}} הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח, קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אֶחָת, וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן כְּנֶגֶד הַיְסוֹד. שִׁנָּה בַאֲכִילָתָן, הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, וְהַמַּעֲשֵׂר לְכָל אָדָם, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר, בְּכָל מַאֲכָל, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. הַפֶּסַח אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַלַּיְלָה, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָו, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צָלִי.

=== בריתא דרבי ישמעאל ===
{{ממס1|י&quot;ג מדות דר' ישמעאל|ספרא - פתיחה}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת: {{ק|(א)}} מִקַּל וָחֹמֶר. {{ק|(ב)}} וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה. {{ק|(ג)}} מִבִּנְיַן אָב מִכָּתוּב אֶחָד, וּמִבִּנְיַן אָב מִשְּׁנֵי כְתוּבִים. {{ק|(ד)}} מִכְּלָל וּפְרָט. {{ק|(ה)}} וּמִפְּרָט וּכְלָל. {{ק|(ו)}} כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. {{ק|(ז)}} מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט, וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל. {{ק|(ח)}} כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא. {{ק|(ט)}} כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא לִטְעוֹן טֹעַן אֶחָד שֶׁהוּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחֲמִיר. {{ק|(י)}} כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא לִטְעוֹן טֹעַן אַחֵר שֶׁלֹּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. {{ק|(יא)}} כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בְּדָבָר חָדָשׁ, אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ, עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ. {{ק|(יב)}} דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ, וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּוֹפוֹ. {{ק|(יג)}} וְכֵן שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, עַד שֶׁיָּבוֹא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

===קדיש דרבנן===
{{קדיש ספרד|קדיש=דרבנן}}&lt;קטע סוף=קרבנות/&gt;

==פסוקי דזמרה==
&lt;קטע התחלה=פסוקי דזמרה/&gt;
===הודו===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|הודו}}
===מזמור שיר===
{{ממס1|תהלים ל}}
מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃{{ש}}
אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי, וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃{{ש}}
יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃{{ש}}
יְיָ הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר׃{{ש}}
זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃{{ש}}
כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ, בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה׃{{ש}}
וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם׃{{ש}}
יְיָ בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז, הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל׃{{ש}}
אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן׃{{ש}}
מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנִי, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי׃{{ש}}
הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃{{ש}}
לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, יְיָ אֱלֹהָי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃

===ה' מלך===
{{גפ|יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃|פעמים=2}}{{ש}}
וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ש}}
{{ש-רווח|0.5em}}בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קו#קו מז|תהלים קו מז-מח}}{{ש}}
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ ו}}
{{מגירה|בשבת וביום טוב ובהושענא רבה|
{{ממס1|תהלים יט}}
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃{{ש}}
הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃{{ש}}
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת׃{{ש}}
אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃{{ש}}
בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם, לַשֶּׁמֶשׁ שָם אֹהֶל בָּהֶם׃{{ש}}
וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׃{{ש}}
מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃{{ש}}
תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי׃{{ש}}
פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם׃{{ש}}
יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו׃{{ש}}
הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׃{{ש}}
גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָמְרָם עֵקֶב רָב׃{{ש}}
שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃{{ש}}
גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם, וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַע רָב׃{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃

{{ממס1|תהלים לג}}
רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ׃{{ש}}
שִירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה׃{{ש}}
כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה׃{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ש}}
בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם׃{{ש}}
כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת׃{{ש}}
יִירְאוּ מֵיְיָ כָּל הָאָרֶץ, מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל׃{{ש}}
כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד׃{{ש}}
יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃{{ש}}
עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃{{ש}}
אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ׃{{ש}}
מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם׃{{ש}}
מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃{{ש}}
הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם׃{{ש}}
אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ׃{{ש}}
שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה, וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט׃{{ש}}
הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ש}}
לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב׃{{ש}}
נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא׃{{ש}}
כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ׃{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃

{{ממס1|תהלים לד}}
לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ׃{{ש}}
{{סי|אֲ|0}}בָרְכָה אֶת יְיָ בְּכָל עֵת, תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי׃{{ש}}
{{סי|בַּ|0}}ייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי, יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ׃{{ש}}
{{סי|גַּ|0}}דְּלוּ לַייָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ש}}
{{סי|דָּ|0}}רַשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָנִי, וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי׃{{ש}}
{{סי|הִ|0}}בִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ, {{סי|וּ|0}}פְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּרוּ׃{{ש}}
{{סי|זֶ|0}}ה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ׃{{ש}}
{{סי|חֹ|0}}נֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו, וַיְחַלְּצֵם׃{{ש}}
{{סי|טַ|0}}עֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ, אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ׃{{ש}}
{{סי|יְ|0}}ראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו׃{{ש}}
{{סי|כְּ|0}}פִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב׃{{ש}}
{{סי|לְ|0}}כוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם׃{{ש}}
{{סי|מִ|0}}י הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב׃{{ש}}
{{סי|נְ|0}}צֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה׃{{ש}}
{{סי|ס|0}}וּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ׃{{ש}}
{{סי|עֵ|0}}ינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם׃{{ש}}
{{סי|פְּ|0}}נֵי יְיָ בְּעֹשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם׃{{ש}}
{{סי|צָ|0}}עֲקוּ וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם׃{{ש}}
{{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִיעַ׃{{ש}}
{{סי|רַ|0}}בּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְיָ׃{{ש}}
{{סי|שֹׁ|0}}מֵר כָּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה׃{{ש}}
{{סי|תְּ|0}}מוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָמוּ׃{{ש}}
פֹּדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ׃

{{ממס1|תהלים צ}}
תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר׃{{ש}}
בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל׃{{ש}}
תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם׃{{ש}}
כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה׃{{ש}}
זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף׃{{ש}}
בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ׃{{ש}}
כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ׃{{ש}}
שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ, עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ׃{{ש}}
כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ, כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה׃{{ש}}
יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה׃{{ש}}
מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ׃{{ש}}
לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חָכְמָה׃{{ש}}
שׁוּבָה יְיָ עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ׃{{ש}}
שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ׃{{ש}}
שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה׃{{ש}}
יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם׃{{ש}}
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃

{{ממס1|תהלים צא}}
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן׃{{ש}}
אֹמַר לַייָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ׃{{ש}}
כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּבֶר הַוּוֹת׃{{ש}}
בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃{{ש}}
לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׃{{ש}}
מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם׃{{ש}}
יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ׃{{ש}}
רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה׃{{ש}}
כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי, עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ׃{{ש}}
לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ׃{{ש}}
כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ׃{{ש}}
עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ׃{{ש}}
עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין׃{{ש}}
כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי׃{{ש}}
יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ׃{{ש}}
אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃{{ש}}
{{ק|'''אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃'''}}

{{ממס1|תהלים צח}}
מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃{{ש}}
הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃{{ש}}
זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃{{ש}}
הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃{{ש}}
זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃{{ש}}
בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ש}}
יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃{{ש}}
נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃{{ש}}
לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃

{{ממס1|תהלים קכא}}
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃{{ש}}
עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ש}}
אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃{{ש}}
הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃{{ש}}
יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ׃{{ש}}
יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃{{ש}}
יְיָ יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶךָ׃{{ש}}
יְיָ יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃

{{ממס1|תהלים קכב}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְיָ נֵלֵךְ׃{{ש}}
עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ͏יִם׃{{ש}}
יְרוּשָׁלַ͏יִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו׃{{ש}}
שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ, עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְיָ׃{{ש}}
כִּי שָׁמָּה  יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד׃{{ש}}
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ͏יִם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ׃{{ש}}
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃{{ש}}
לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃{{ש}}
לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃

{{ממס1|תהלים קכג}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃{{ש}}
הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחׇנֵּנוּ׃{{ש}}
חׇנֵּנוּ יְיָ חׇנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃{{ש}}
רַבַּת שָבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ, הַלַּעַג הַשַּאֲנַנִּים, הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים׃

{{ממס1|תהלים קכד}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃{{ש}}
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃{{ש}}
אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ, בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃{{ש}}
אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵנוּ׃{{ש}}
אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃{{ש}}
בָּרוּךְ יְיָ, שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃{{ש}}
נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ׃{{ש}}
עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃

{{ממס1|תהלים קלה}}
הַלְלוּיָהּ , הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ׃{{ש}}
שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ׃{{ש}}
הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב יְיָ, זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים׃{{ש}}
כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃{{ש}}
כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים׃{{ש}}
כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, בַּיַּמִּים וְכָל תְּהֹמוֹת׃{{ש}}
מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו׃{{ש}}
שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה׃{{ש}}
שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו׃{{ש}}
שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים׃{{ש}}
לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן׃{{ש}}
וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃{{ש}}
יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃{{ש}}
כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם׃{{ש}}
עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃{{ש}}
פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃{{ש}}
אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ, אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם׃{{ש}}
כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃{{ש}}
בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת יְיָ, בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ש}}
בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת יְיָ, יִרְאֵי יְיָ בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ש}}
בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|הלל הגדול}}

{{#קטע:האדרת והאמונה|אשכנז}}}}

===למנצח בנגינות===
{{ממס1|תהלים סז}}
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִיר׃ אֱלֹהִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים  בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ׃
===ברוך שאמר===
{{ק|[הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת בּוֹרְאִי.{{ש}}לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָא בְּרִיךְ הוּא וּשְכִינְתֵּהּ, עַל יְדֵי ההוּא טָמִיר וְנֶעְלָם בְּשֵם כָּל יִשְׁרָאֵל.]}}

בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.{{ש}} 
בָּרוּךְ הוּא.{{ש}}
בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה.{{ש}}
בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם.{{ש}}
בָּרוּךְ עֹשֶׂה בְרֵאשִׁית.{{ש}}
בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ.{{ש}}
בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת.{{ש}}
בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו.{{ש}}
בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.{{ש}}
בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל.{{ש}}
בָּרוּךְ שְׁמוֹ.{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפֶה עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדֶּךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת, וּנְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וְנַמְלִיכְךָ וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יָחִיד חֵי הָעוֹלָמִים, מֶלֶךְ מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.
{{מגירה|בשבת וביום טוב|
{{ממס1|תהלים צב}}
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃{{ש}}
טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃{{ש}}
לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃{{ש}}
עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃{{ש}}
כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃{{ש}}
מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃{{ש}}
אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃{{ש}}
בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃{{ש}}
וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃{{ש}}
כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃{{ש}}
וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃{{ש}}
וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃{{ש}}
צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃{{ש}}
שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃{{ש}}
עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃{{ש}}
לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃

{{ממס1|תהלים צג}}
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ש}}
נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃{{ש}}
נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃{{ש}}
מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃{{ש}}
עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃
}}
===מזמור לתודה===
{{הור|אין אומרים {{צ|מזמור לתודה}} בשבת ויום טוב, ולא בערב יום כיפור, ערב פסח וחול המועד פסח.}}

{{ממס1|תהלים ק}}
מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃{{ש}}
עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃{{ש}}
דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃{{ש}}
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃
===יהי כבוד===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|יהי כבוד}}
===אשרי===
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}
===פרקי הללויה===
{{ממס1|תהלים קמו}}
הַלְלוּיָהּ, הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ש}}
אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃{{ש}}
אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה׃{{ש}}
תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו׃{{ש}}
אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו׃{{ש}}
עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם׃{{ש}}
עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים׃{{ש}}
יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים׃{{ש}}
יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃{{ש}}
יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃

{{ממס1|תהלים קמז}}
הַלְלוּיָהּ, כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ש}}
בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ש}}
הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׃{{ש}}
מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא׃{{ש}}
גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ש}}
מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ׃{{ש}}
עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃{{ש}}
הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר׃{{ש}}
נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ׃{{ש}}
לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה׃{{ש}}
רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ש}}
שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת יְיָ, הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן׃{{ש}}
כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ׃{{ש}}
הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ׃{{ש}}
הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ׃{{ש}}
הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר׃{{ש}}
מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים, לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׃{{ש}}
יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם, יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם׃{{ש}}
מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׃{{ש}}
לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, הַלְלוּיָהּ׃

{{ממס1|תהלים קמח}}
הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃{{ש}}
יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃{{ש}}
וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃{{ש}}
הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת׃{{ש}}
אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ׃{{ש}}
הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים׃{{ש}}
הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף׃{{ש}}
מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃{{ש}}
בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים׃{{ש}}
יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃{{ש}}
וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, הַלְלוּיָהּ׃

{{ממס1|תהלים קמט}}
הַלְלוּיָהּ, שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃{{ש}}
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃{{ש}}
יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ׃{{ש}}
כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃{{ש}}
יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם׃{{ש}}
רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃{{ש}}
לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחֹת בַּלְאֻמִּים׃{{ש}}
לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃{{ש}}
לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו, הַלְלוּיָהּ׃

{{ממס1|תהלים קנ}}
הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃{{ש}}
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ש}}
{{ק|'''כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃'''}}
===ברוך ה' לעולם===
בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קלה כא}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ׃{{ש}}
{{ש-רווח|0.5em}}וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים עב#עב יח|תהלים עב יח-יט}}

===ויברך דויד===
{{מקורות לסידור|[[דברי הימים א כט#כט י|דה&quot;א כט י-יג]], [[נחמיה ט#ט ה|נחמיה ט ה-יא]]}}{{ש}}
וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃{{ש}}
וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ, וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃ אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים׃ אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם, וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם׃ וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ, וַתָּקֶם אֶת דְּבָרֶיךָ כִּי צַדִּיק אָתָּה׃ וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף׃ וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו וּבְכָל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם, וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה׃ וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים׃

===שירת הים===
{{ממס1|שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא}}
וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃

{{ממס1|שמות טו|שם טו א-יט}}
אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ {{ק|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ יְיָ מַלְכוּתֵהּ קָאֵם לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא׃'''}} כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃{{ש}}כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}}וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}}וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}
{{מגירה|בשבת וביום טוב|
===נשמת===
נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֹהַּ כָּל בְּרִיּוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת, הַמְהֻלָּל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ עֵר, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים וְהַמְפַעְנֵחַ נֶעְלָמִים, וּלְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים. וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ. מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ, מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְרַבִּים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָנוּ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לָנֶצַח. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִישׁוֹרְרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכָל עַיִן לְךָ תְצַפֶּה, וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה, וְכָל הַלְּבָבוֹת יִירָאוּךָ, וְכָל קֶרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ׃{{ממס|תהלים לה י}} שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִשְׁמַע, צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ. מִי יִדְמֶה לָּךְ וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ וּמִי יַעֲרָךְ לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קָדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}

הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּךָ{{ש}}
הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶךָ{{ש}}
הַגִּבּוֹר לָנֶצַח{{ש}}
וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶיךָ{{ש}} 
הַמֶּלֶךְ הַיֹּשֵׁב {{הור1|בימים נוראים|יֹשֵׁב}} עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.

שׁוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ.{{ש}}
וְכָתוּב: רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ממס|תהלים לג א}}{{ש}}
בְּפִי {{סי|יְ}}שָׁרִים תִּתְ{{סי|ר}}וֹמָם{{ש}}
וּבְדִבְרֵי {{סי|צַ}}דִּיקִים תִּתְ{{סי|בָּ}}רַךְ{{ש}}
וּבִלְשׁוֹן {{סי|חֲ}}סִידִים תִּתְ{{סי|קַ}}דָּשׁ{{ש}}
וּבְקֶרֶב {{סי|קְ}}דוֹשִׁים תִּתְ{{סי|הַ}}לָּל

וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְהַדֵּר וּלְנַצֵּחַ לְבָרֵךְ לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס, עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ. 

וּבְכֵן יִשְׁתַּבַּח…
}}
===ישתבח===
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה עֹז וּמֶמְשָׁלָה נֶצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, בּוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶלֶךְ יָחִיד אֵל חֵי הָעוֹלָמִים. 

{{רקע אפור}}
{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}
{{ממס1|תהלים קל}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ, קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃
{{סוף}}
===חצי קדיש===
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{ק|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב {{ק|[קֵץ]}} מְשִׁיחֵהּ {{ק|(אָמֵן)}}, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''.}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְעֵלָּא {{הור1|בעשי&quot;ת|וּלְעֵלָּא מִכָּל}} מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.&lt;קטע סוף=פסוקי דזמרה/&gt;

==קריאת שמע שחרית==
&lt;קטע התחלה=קריאת שמע שחרית/&gt;
===ברכו===
&lt;center&gt;
{{הור|חזן:}}
{{ג|'''בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ'''}}{{ש}}
{{הור|הקהל עונה והחזן חוזר:}}{{ש}}
{{ג|'''בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד'''}}
&lt;/center&gt;
===יוצר אור===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. 
{{מגירה|בשבת|
הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ, וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ. הַכֹּל יְרוֹמְמוּךָ סֶּלָה יוֹצֵר הַכֹּל. הָאֵל הַפּוֹתֵחַ בְּכָל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח, וּבוֹקֵעַ חַלּוֹנֵי רָקִיעַ. מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ, וּלְבָנָה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ. וּמֵאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְיוֹשְׁבָיו שֶׁבָּרָא בְּמִדַּת הָרַחֲמִים.}}
הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃{{ממס|תהלים קד כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְשֻׁבָּח וְהַמְפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׁא מִימוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. 

{{טורים שווים|{{הור|בחול:}} {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הֵ|0}}כִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה. {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ. {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צְ|0}}בָאָיו {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת עַל כָּל שֶׁבַח מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, וְעַל מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁיָּצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. |{{מגירה|בשבת|
אֵין עֲרֹךְ לְךָ וְאֵין זוּלָתֶךָ, אֶפֶס בִּלְתֶּךָ וּמִי דוֹמֶה לָּךְ. אֵין עֲרֹךְ לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין זוּלָתְךָ מַלְכֵּנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אֶפֶס בִּלְתְּךָ גֹּאֲלֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְאֵין דוֹמֶה לְּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים. 

{{סי|אֵ}}ל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים&lt;br&gt;
{{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָּל נְשָׁמָה&lt;br&gt;
{{סי|גָּ}}דְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם&lt;br&gt;
{{סי|דַּ}}עַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים אוֹתוֹ

{{סי|הַ}}מִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ&lt;br&gt;
{{סי|וְ}}נֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה&lt;br&gt;
{{סי|זְ}}כוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ&lt;br&gt;
{{סי|חֶ}}סֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ

{{סי|ט}}וֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵינוּ&lt;br&gt;
{{סי|יְ}}צָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל&lt;br&gt;
{{סי|כֹּ}}חַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם&lt;br&gt;
{{סי|לִ}}הְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל

{{סי|מְ}}לֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹגַהּ&lt;br&gt;
{{סי|נָ}}אֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם&lt;br&gt;
{{סי|שְׂ}}מֵחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבוֹאָם&lt;br&gt;
{{סי|ע}}וֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנָם

{{סי|פְּ}}אֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ&lt;br&gt;
{{סי|צָ}}הֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ&lt;br&gt;
{{סי|קָ}}רָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר&lt;br&gt;
{{סי|רָ}}אָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה

{{סי|שֶׁ}}בַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם&lt;br&gt;
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵי הַקֹּדֶשׁ.

לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשִֹים, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, תִּפְאֶרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה, עֹנֶג קָרָא לְיוֹם הַשַּׁבָּת. זֶה שִׁיר שֶׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי, שֶׁבּוֹ שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּוֹ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵר: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ.{{ממס|תהלים צב}} לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו. שֶׁבַח יְקָר וּגְדֻלָּה וְכָבוֹד יִתְּנוּ לָאֵל מֶלֶךְ יוֹצֵר כֹּל, הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ. שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִתְקַדַּשׁ, וְזִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ יִתְפָּאַר, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. תִּתְבָּרַךְ מוֹשִׁיעֵנוּ עַל כָּל שֶׁבַח מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, וְעַל מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁיָּצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה.
}}}}
תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח צוּרֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים, יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַחַד בְּקוֹל דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וְכֻלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם. וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה, וּמְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין וּמַעֲרִיצִין וּמַקְדִּישִׁין וּמַמְלִיכִין – 

אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא. וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים בְּאַהֲבָה רְשׁוּת זֶה לָזֶה, לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה, קְדֻשָּׁה כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּאֵימָה וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה:&lt;center&gt;'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}&lt;/center&gt; וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ בְּרַעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים, לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים, וְאוֹמְרִים: &lt;center&gt;'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}&lt;/center&gt;לָאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לַמֶּלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים קלו ז}} {{ק|(וְהִתְקִין מְאוֹרוֹת מְשַׂמֵּחַ עוֹלָמוֹ אֲשֶׁר בָּרָא)}} אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר, וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ בִּמְהֵרָה לְאוֹרוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.

===אהבה רבה===
אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן תְּחָנֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ. אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הַמְרַחֵם, רַחֵם עָלֵינוּ, וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, לְמַעַן לֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. וְרַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים אַל יַעַזְבוּנוּ נֶצַח סֶלָה וָעֶד. מַהֵר וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת כָּל הָאָרֶץ, וּשְׁבֹר עֹל הַגּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵנוּ, וְתוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי אֵל פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת אָתָּה, וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה בֶּאֱמֶת בְּאַהֲבָה, לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְיַחֶדְךָ {{ק|[בְּאַהֲבָה]}} וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. 
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ק&quot;ש}}

===אמת ויציב===
אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם וְכִסְאוֹ נָכוֹן, וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּמֶת, וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעָלֵינוּ עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ, וְעַל כָּל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד, אֱמֶת וֶאֱמוּנָה חֹק וְלא יַעֲבֹר. אֱמֶת שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ גּוֺאֵל אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ עוֹד אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ סֶּלָה.

עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמושִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמֶּךָ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכוֹרֵיהֶם הָרָגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ יִשְׂרָאֵל גָּאָלְתָּ, וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים הֶעֱבַרְתָּ. וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר.{{ממס|תהלים קו יא}} עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ לָאֵל וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, לַמֶּלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם, רָם וְנִשָּׂא גָּדוֹל וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ וּמַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עֲדֵי מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים וּפוֹדֶה עֲנָוִים וְעוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו; תְּהִלּוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן גּוֹאֲלָם בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ. משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָמְרוּ כֻלָּם:&lt;center&gt;'''מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃'''{{ממס|שמות טו יא}}&lt;/center&gt;שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם, יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ, וְאָמְרוּ:&lt;center&gt;'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''{{ממס|שמות טו יח}}&lt;/center&gt;צוּר יִשְׂרָאֵל קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּפְדֵה כִנְאֻמֶךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. וְנֶאֱמַר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=קריאת שמע שחרית/&gt;

==עמידה לחול==
&lt;קטע התחלה=עמידה לחול/&gt;
===אבות===
{{הור|במנחה:}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} 

אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} 

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. 
{{רקע אפור|{{הור|בעשרת ימי תשובה:}} זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים.}}
מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. 

===גבורות===
אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. 

{{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל.

מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. 
{{רקע אפור|{{הור|בעשרת ימי תשובה:}} מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים.}}
וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. 

===קדושת השם===
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ של שחרית ומנחה:}}{{ש}}נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים:{{ש}}'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{סוף}}

אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}
===חונן הדעת===
אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. 
{{מגירה|בערבית של מוצאי שבת|אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְחָנֵּנוּ…}}
חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. 
===תשובה===
הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. 
===סליחה===
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. 
===גאולה===
רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אֵל גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. 
{{מגירה|בחזרת הש&quot;ץ בתענית ציבור|
===עננו===
עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.
}}
===רפואה===
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה &lt;small&gt;(אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ {{הור|נ&quot;א:}})&lt;/small&gt; רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ. 
{{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה/לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}}
כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. 
===ברכת השנים===
&lt;small&gt;({{הור|יש אומרים נוסח זה בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה, וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה. כִּי…)&lt;/small&gt;

בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן {{ש}}
{{הור|בקיץ:}} בְּרָכָה {{הור|בחורף:}} טַל וּמָטָר לִבְרָכָה {{ש}}
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ {{נוא|מִטּוּבֶךָ}}, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה, כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אָתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. 
===קיבוץ גלויות===
תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד [מְהֵרָה] מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. 
===משפט===
הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, {{ק|[וְצַדְּקֵנוּ]}} בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}
===ברכת המינים===
וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִּינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֵּם וְתַשְׁפִּילֵם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. 
===על הצדיקים===
עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ, וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנּוּ {{נוא|בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים נִשְׁעָנְנוּ}}. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. 
===ולירושלים===
וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. 
{{מגירה|למנחה של תשעה באב|נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. 
===את צמח דוד===
אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם {{ק|(וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה)}}. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. 
===שומע תפילה===
אָב הָרַחֲמָן, שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ.
{{מגירה|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור|עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה.}}
כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה {{ק|[עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים]}}. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. 
===עבודה===
רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. 
{{מגירה|בראש חודש ובחול המועד|
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ, וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קׇדְשֶׁךָ, וְזִכְרוֹן כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְפָנֶיךָ, לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים {{ק|[טוֹבִים]}} וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם
{{מר|{{הור|בראש חודש:}} רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת}}הַזֶּה.
זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.}}
וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.
===הודאה===
{|
|-
|מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, {{ק|[צוּרֵנוּ]}} צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. 
|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ של שחרית ומנחה, הקהל אומר:}}{{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. {{סוף}}
|}
{{מגירה|בחנוכה ובפורים|
וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, 

{{הור|בחנוכה:}}{{ש}}בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.

{{הור|בפורים:}}{{ש}}בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.}}

וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם {{נוא|יִתְבָּרֵךְ וְיִתְרוֹמֵם}} וְיִתְנַשֵּׂא שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. 

{{רקע אפור|{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.}}{{ש}}
וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה, הָאֵל הַטּוֹב. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
===ברכת כהנים===
{|
|-
|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. 
|{{רקע אפור}}{{הור|כשאין ברכת כהנים, החזן אומר:}}{{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: {{סוף}}
|}
יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} 

אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. {{סוף}}
===שלום===
&lt;small&gt;({{הור|יש אומרים נוסח זה בערבית:}} שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. וְטוֹב…)&lt;/small&gt;

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד &lt;small&gt;[יַחַד]&lt;/small&gt; בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם &lt;small&gt;[וְכָל טוֹב]&lt;/small&gt;. וְטוֹב יִהְיֶה בְעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ {{ק|(בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם)}}. 
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.{{סוף}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.

===אלוהי נצור===
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃

אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַקָּמִים וְהַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.

&lt;small&gt;({{הור|יש מוסיפים:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁלֹּא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים, וְשֶׁלֹּא אֶכְעֹס הַיּוֹם וְשֶׁלֹּא אַכְעִיסֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע, וְתֵן בְּלִבִּי הַכְנָעָה וַעֲנָוָה. מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, יַחַד שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ, בְּנֵה עִירֶךָ, יַסֵּד בֵּיתֶךָ וְשַׁכְלֵל הֵיכָלֶךָ, וְקַבֵּץ קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, וּפְדֵה צֹאנֶךָ וְשַׂמַּח עֲדָתֶךָ.)&lt;/small&gt;

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ. {{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}
{{מגירה|קבלת תענית במנחה|
{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה.

{{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}}
רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.}}
{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}}

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}}

עֹשֶה שָׁלוֹם {{הור1|בעשי&quot;ת|הַשָּׁלוֹם}} בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.
{{ש}}
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}&lt;קטע סוף=עמידה לחול/&gt;

==תחנון==
&lt;קטע התחלה=תחנון/&gt;{{הור2|בשחרית של תענית ציבור אומרים כאן סליחות}}
===וידוי וי&quot;ג מידות===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל ארך}}
===נפילת אפים===
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד, נִפְּלָה נָּא בְיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו, וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה׃{{ממס|ש&quot;ב כד יד}}

רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאתִי לְפָנֶיךָ. יְיָ מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי.

יְיָ, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃ חׇנֵּנִי יְיָ כִּי אֻמְלַל אָנִי, רְפָאֵנִי יְיָ כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי׃ וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד, וְאַתָּה יְיָ עַד מָתָי׃ שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי, הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃ כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ, בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ׃ יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי, אַשְׂחֶה בְכׇל לַיְלָה מִטָּתִי, בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה׃ עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה בְּכׇל צוֹרְרָי׃ סוּרוּ מִמֶּנִּי כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, כִּי שָׁמַע יְיָ קוֹל בִּכְיִי׃ שָׁמַע יְיָ תְּחִנָּתִי, יְיָ תְּפִלָּתִי יִקָּח׃ יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כׇּל אֹיְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע׃{{ממס|תהלים ו}}
&lt;div style=&quot;display: flex;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;flex: 1; margin-right: 10px;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;width:{{{רוחב|100%}}};&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}&quot;&gt;{{צ|אבינו מלכנו}} לתענית ציבור{{סוף}}&lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:block; text-align:right&quot;&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו|תענית}}{{סוף}}{{סוף}}{{סוף}}&lt;div style=&quot;flex: 1; margin-left: 10px;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;width:{{{רוחב|100%}}};&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}&quot;&gt;{{צ|אבינו מלכנו}} לעשרת ימי תשובה{{סוף}}&lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:block; text-align:right&quot;&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו|עשית}}{{סוף}}{{סוף}}{{סוף}}{{סוף}}

{{מגירה|בשחרית של שני וחמישי|
===והוא רחום===
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}} אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מ יב}} הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קׇדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים קו מז}} אִם עֲוֺנוֹת תִּשְׁמׇר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲו‍ֹנוֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}} אִם עֲוֺנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|ירמיהו יד ז}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}} יַעֲנֵנוּ יְיָ בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגְּבֵנוּ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כ ב}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, המֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אֲדוֹנֵינוּ אֱלֹהֵינוּ, שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ, וּזְכָר לָנוּ אֶת בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה, חָטָאנוּ רָשָעְנוּ׃ אֲדֹנָי, כְּכׇל צִדְקֹתֶךָ יָשׇׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַ͏ִם הַר קׇדְשֶׁךָ, כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֺנוֹת אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכׇל סְבִיבֹתֵינוּ׃ וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם, לְמַעַן אֲדֹנָי׃ 

הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט טו|דניאל ט טו-יט}} אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן הַרְאֵנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְעַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה, אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}} הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, צוּרֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ. חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשׇׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|לפני=מתוך|יואל ב יז}} יָדַעְנוּ יְיָ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, אֶלָּא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. חֲמֹל עַל עַמֶּךָ, רַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ, חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ. חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי לְךָ יְיָ הַצְּדָקָה, עֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת. 

הַבֶּט נָא רַחֶם נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צֹאן מַרְעִיתֶךָ וְאַל יִמְשָׁל בָּנוּ קֶצֶף, כִּי לְךָ יְיָ הַיְשׁוּעָה. בְּךָ תוֹחַלְתֵּנוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. אָנָּא סְלַח נָא כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. 

אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, זְכֹר וְהַבֵּט לִבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדַת יָחִיד, וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטֹּאתֵינוּ כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. 

אֵין כָּמוֹךָ חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ. אֵין כָּמוֹךָ אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. הוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מֵרַעַשׁ וּמֵרֹגֶז הַצִּילֵנוּ. זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קָשְׁיֵנוּ וְאֶל רִשְׁעֵנוּ וְאֶל חַטָּאתֵנוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ט כז}} שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}} וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמָּוֶת כִּי רַחוּם אָתָּה, כִּי כֵן דַּרְכֶּךָ, עֹשֶׂה חֶסֶד חִנָּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִזַּעְמֶךָ, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמַּגֵּפָה וּגְזֵרָה קָשָׁה, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}} מַה נִּתְאוֹנֵן, מַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק. נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ממס|תהלים קיח כה}} אָנָּא יְיָ עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. לְךָ יְיָ חִכִּינוּ, לְךָ יְיָ קִוִּינוּ, לְךָ יְיָ נְיַחֵל, אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ, כִּי נָאֲמוּ גּוֹיִם אָבְדָה תִקְוָתָם. כָּל בֶּרֶךְ וְכָל קוֹמָה לְךָ לְבַד תִּשְׁתַּחֲוֶה.

הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֵּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים, נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרֹב עִצְּבוֹנֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח, קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. אַל תִּשְׁפֹּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ. אֵל, הַבִּיטָה דַּל כְּבוֹדֵנוּ בַּגּוֹיִם וְשִׁקְּצוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה. עַד מָתַי עֻזְּךָ בַּשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְּיַד צָר. עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ וְקִנְאָתְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאוֹתֵינוּ, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּיוֹם צָרָתֵנוּ. לֹא לְמַעֲנֵנוּ אֶלָּא לְמַעַנְךָ פְעַל, וְאַל תַּשְׁחִית אֶת זֵכֶר שְׁאֵרִיתֵנוּ כִּי לְךָ מְיַחֲלוֹת עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּזְכֹר עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}
===ה' אלהי ישראל===
{{:סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי}}}}
===שומר ישראל===
שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל, הָאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.

שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד, וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד, הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד.

שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ, וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים בְּשָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת לְקָדוֹשׁ.

מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים, הִתְרַצֶּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ.
===ואנחנו לא נדע===
וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה&quot;ב כ יב}}{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהילים לג כב}}{{ש}}
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכד ח}}{{ש}}
חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃{{ממס|תהלים קכג ג}}{{ש}}
בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׃{{ממס|לפני=מתוך|חבקוק ג ב}}{{ש}}
בְּרֹגֶז עֲקֵדָה תִּזְכּוֹר׃{{ש}}
בְּרֹגֶז תְּמִימוּת תִּזְכּוֹר׃{{ש}}
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}}

===חצי קדיש===
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{ק|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב {{ק|[קֵץ]}} מְשִׁיחֵהּ {{ק|(אָמֵן)}}, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''.}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְעֵלָּא מִן כָּל {{הור1|בעשי&quot;ת|לְעֵלָּא לְעֵלָּא מִכָּל}} בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;קטע סוף=תחנון/&gt;
==קריאת התורה==
&lt;קטע התחלה=קריאת התורה/&gt;
===אל ארך אפים===
{{הור2|בשני ובחמישי, [[סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית#למנצח|ביום שאומרים בו {{צ|למנצח}}]], אומרים {{צ|אל ארך אפים}}.}}

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ. חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע. חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ. חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע. חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

===הוצאת ספר תורה===
{{מגירה|בשחרית של שבת ויום טוב|
{{הור|בשחרית:}}{{ש}}
אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ׃{{ממס|דברים ד לה}}{{ש}} 
אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃{{ממס|תהלים פו ח}} {{ש}}
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים קמה יג}}{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}
יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}

אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃{{ממס|תהלים נא כ}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.

{{הור|במנחה של שבת:}}{{ש}}
וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}}}
{{הור|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}}{{ש}}
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃{{ממס|במדבר י לה}} {{ש}}
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו ב ג}} {{ש}}
בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ.

בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵה אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשֹׁט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשֹׁט, וּנְבִיאוֹהִי קְשֹׁט, וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשֹׁט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם.{{ממס|זהר חלק ב רו א|זהר רו ע&quot;א}}
{{מגירה|בשחרית של שבת ויום טוב|
{{הור|חו&quot;ק:}} שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}

{{הור|חו&quot;ק:}} אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ {{הור1|בימים נוראים|וְנוֹרָא}} שְׁמוֹ.

{{הור|חזן:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}

{{הור|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}} {{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}

עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ח}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃{{ממס|ישעיהו מ ה}}

אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.

{{הור|חזן:}} וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן.}}
{{הור|בחול ובמנחה של שבת:}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}

{{הור|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}} {{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}

אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.

{{הור|חזן:}} וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵיטָתֵנוּ וּפְלֵיטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. 

{{הור|בכל התפילות החזן ממשיך:}} {{ש}}
הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד {{פבפ|ז|ז}} הַכֹּהֵן. {{הור|(כשאין כהן: אֵין כָּאן כֹּהֵן, יַעֲמֹד… בֶּן… בִּמְקוֹם כֹּהֵן.)}} בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}}

{{הור|העולה לתורה:}} בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.

{{הור|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.

{{הור|לאחר הקריאה:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.

{{לוח קריאת התורה לחול}}{{ש}}
{{רקע אפור|
{{הור|ברכת הגומל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב.

{{הור|הקהל עונה:}}{{ש}}{{ק|אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה.}}

{{הור|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁלָּזֶה.
}}
{{הור2|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש}}
{{הור|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,{{ממס|דברים ד מד}} עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה.{{ממס|במדבר ט כג}}

{{מגירה|מי שברך|
===מי שברך===
{{הור|{{צ|מי שברך}} לעולה לתורה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת… בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה [וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת/ וְלִכְבוֹד הָרֶגֶל/ וְלִכְבוֹד יוֹם הַדִּין]. וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו [וִיזַכֵּהוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל] [וְיִכְתְּבֵהוּ וְיַחְתְּמֵהוּ לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין] עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|{{צ|מי שברך}} לאחרים (יש להתאים ללשון נקבה או ללשון רבים לפי הענין):}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת… בַּעֲבוּר שֶׁ… יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{הור|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/ עָלָה לַתּוֹרָה)}}. וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו [וִיזַכֵּהוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל] [וְיִכְתְּבֵהוּ וְיַחְתְּמֵהוּ לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין] עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|{{צ|מי שברך}} ליולדת בן:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּה הַיּוֹלֶֶדֶת &lt;sub&gt;שם היולדת&lt;/sub&gt; בַּת &lt;sub&gt;שם האב&lt;/sub&gt; וְאֶת בְּנָהּ הַנּוֹלַד לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, בַּעֲבוּר שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיו נָדַר לִצְדָקָה בַּעֲדָם. בִּשְׂכַר זֶה יִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ [בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ] וּלְגַדְּלוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, [וִיזַכֵּם לַעֲלוֹת עִם כָּל אֲחֵיהֶם לָרֶגֶל,] [וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בָּזֶה יוֹם הַדִּין,] וְנֶאֱמַר אָמֵן.

{{הור|נוסח אחר, הכולל ברכה לרפואה:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת &lt;sub&gt;שם היולדת&lt;/sub&gt; בַּת &lt;sub&gt;שם האם&lt;/sub&gt; עִם בְּנָהּ הַנּוֹלָד לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, בַּעֲבוּר [שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיו / שֶׁאָבִיהָ וּזְקֵנוֹ] נָדַב בְּלִי נֶדֶר צְדָקָה בַּעֲדָם. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, לְהַחֲלִימָם, לְרַפְּאוֹתָם, לְהַחֲזִיקָם וּלְהַחֲיוֹתָם. וְיִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אֶבְרֵיהֶם וּלְכָל גִּידֵיהֶם בְּתוֹךְ שְׁאַר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, {{ק|[שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא / יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא]}} הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְיִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ [בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ / הַיּוֹם] וּלְגִדְּלוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים {{ק|[וְיִזְכּוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחִיהֶם / וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין]}} וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|{{צ|מי שברך}} ליולדת בת:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּה הַיּוֹלֶדֶת &lt;sub&gt;שם היולדת&lt;/sub&gt; בַּת &lt;sub&gt;שם האב&lt;/sub&gt; וְאֶת בִּתָּהּ הַנּוֹלְדָה לָהּ בְּמַזָּל טוֹב. [וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל: &lt;sub&gt;שם&lt;/sub&gt; בַּת &lt;sub&gt;שם האב&lt;/sub&gt;]. בַּעֲבוּר שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיהָ נָדַר לִצְדָקָה בַּעֲדָן. בִּשְׂכַר זֶה יִזְכּוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְגַדְּלָהּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, [וִיזַכֵּם לַעֲלוֹת עִם כָּל אֲחֵיהֶם לָרֶגֶל,] [וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בָּזֶה יוֹם הַדִּין,] וְנֶאֱמַר אָמֵן.

{{הור|נוסח אחר, הכולל ברכה לרפואה:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת &lt;sub&gt;שם היולדת&lt;/sub&gt; בַּת &lt;sub&gt;שם האם&lt;/sub&gt; עִם בִּתָּהּ שֶׁנּוֹלְדָה לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, [וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל: &lt;sub&gt;שם&lt;/sub&gt; בַּת &lt;sub&gt;שם האב&lt;/sub&gt;]. בַּעֲבוּר [שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיהָ / שֶׁאָבִיהָ וּזְקֵנָהּ] נָדַב בְּלִי נֶדֶר צְדָקָה בַּעֲדָן. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶן, לְהַחֲלִימָן, לְרַפְּאוֹתָן, לְהַחֲזִיקָן וּלְהַחֲיוֹתָן, וְיִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אֶבְרֵיהֶן וּלְכָל גִּידֵיהֶן בְּתוֹךְ שְׁאַר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, {{ק|[שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא / יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא]}} הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְיִזְכּוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְגַדְּלָהּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. {{ק|[וְיִזְכּוּ לַעֲלוֹת לְרֶגֶל עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחֵיהֶן / וְיִכְתְּבֵן וְיַחְתְּמֵן לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין]}} וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|{{צ|מי שברך}} לחוֹלֶה:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה &lt;sub&gt;שם&lt;/sub&gt; בֶּן &lt;sub&gt;שם האם&lt;/sub&gt; [בַּעֲבוּר… בִּשְׂכַר זֶה] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] [יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|{{צ|מי שברך}} לחוֹלָה:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה &lt;sub&gt;שם&lt;/sub&gt; בַּת &lt;sub&gt;שם האם&lt;/sub&gt; [בַּעֲבוּר… בִּשְׂכַר זֶה] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] [יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.}}


{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 
|- bgcolor=#FFFFFF
|{{הור|בשני ובחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}}

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|חזן וקהל:}}{{ש}}
אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.
|-
|}

{{מגירה|במנחה של שבת|
הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃{{ממס|תהלים קיא}}

הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃{{ממס|תהלים קיא}}
}}
{{מגירה|הפטרה|
{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}}
===ברכות ההפטרה===
{{הור|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק.

{{הור|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו.

רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׂמַּח בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ.

שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.{{ש}}
{{הור|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}}

{{הור|בשבת ובשבת חול המועד פסח:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

{{הור|ביום טוב ובשבת חול המועד סוכות:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] וְעַל יוֹם &lt;center&gt;{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת | {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת | {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת | {{הור|בשמחת תורה:}} שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הַחַג&lt;/center&gt;הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; הַשַּׁבָּת וְ]יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִים.

{{הור|בראש השנה:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] וְעַל יוֹם הַזִכָּרוֹן הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; הַשַּׁבָּת וְ]יִשְׂרָאֵל יוֹם הַזִכָּרוֹן.

{{הור|ביום כיפור:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] וְעַל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחֹל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; הַשַּׁבָּת וְ]יִשְׂרָאֵל יוֹם הַכִּפּוּרִים.}}&lt;קטע סוף=קריאת התורה/&gt;
==סדר היום==
&lt;קטע התחלה=סדר היום/&gt;
===אשרי===
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}
===למנצח===
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ׃ יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ, וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה׃ יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא׃ נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, יְמַלֵּא יְיָ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ׃ עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְיָ מְשִׁיחוֹ, יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ׃ אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר׃ הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד׃ יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ}}
===קדושה דסידרא===
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יְיָ׃ וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְיָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|ישעיהו נט/טעמים#נט כ|ישעיהו נט כ-כא}}{{ש}} וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר, קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}} וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְרִין, קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ, קַדִּישׁ עַל אַרְעָא עוֹבַד גְּבוּרְתֵּהּ, קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא, יְיָ צְבָאוֹת מַלְיָא כָל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ. {{ש}} וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ, וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל, בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}וּנְטָלַתְנִי רוּחָא, וּשְׁמָעִית בַּתְרַי קָל זִיעַ סַגִּי דִמְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין, בְּרִיךְ יְקָרָא דַייָ מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ.{{ש}}יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טז יח}} {{ש}} יְיָ מַלְכוּתֵהּ קָאֵם לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבֹתֵינוּ שָׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ, וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ׃{{ממס|דה&quot;א כט יח}}{{ש}} וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָו‍ֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}} כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}{{ש}} צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת׃{{ממס|תהלים קיט קמב}}{{ש}} תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז כ}} {{ש}}בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם, יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סח כ}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}} בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ, וְיָשֵׂם בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם, לְמַעַן לֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁנִּשְׁמֹר חֻקֶּיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.{{ש}} לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃{{ממס|תהלים ל יג}}{{ש}} בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ׃{{ממס|ירמיהו יז ז}}{{ש}} בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים׃{{ממס|ישעיהו כו ד}}{{ש}} וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים ט יא}}{{ש}} יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}}
===קדיש שלם===
{{קדיש ספרד|קדיש=שלם}}&lt;קטע סוף=סדר היום/&gt;
==הכנסת ספר תורה==
&lt;קטע התחלה=הכנסת ספר תורה/&gt;
{{מגירה|בשחרית של שבת|
{{רקע אפור}}
{{הור|בחשון ובאייר, בשבת הראשונה שאחרי ראש חודש, החזן אומר:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל מִי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וִיקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵיהֶם וְיַאֲזִין שַׁוְעוֹתֵיהֶם, עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. 
{{סוף}}
{{הור2|בחול ובמנחה של שבת:}}
{{הור|חזן:}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ.{{ש}}
{{הור|קהל:}} הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ. הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמח#קמח יג|תהלים קמח יג-יד}}

מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}
}}
{{הור2|בחול ובמנחה של שבת:}}
{{הור|חזן:}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ.{{ש}}
{{הור|קהל:}} הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ. הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמח#קמח יג|תהלים קמח יג-יד}}

{{הור|בחול:}}{{ש}}לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד}}

{{הור|כשמכניסים את ספר התורה לארון, אומרים:}}{{ש}}וּבְנֻחֹה יֹאמַר, שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|במדבר י לו}} {{ש}}קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃{{ממס|תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב ח-י}} {{ש}}כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃{{ממס|משלי ד ב}} {{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃{{ממס|משלי ג יח}} {{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃{{ממס|משלי ג יז}} {{ש}}הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ  אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}&lt;קטע סוף=הכנסת ספר תורה/&gt;
==שיר של יום==
&lt;קטע התחלה=שיר של יום/&gt;
===תפילה לדוד===
{{הור2|ביום שאומרים תחנון:}}
{{ממס1|תהלים פו}}
תְּפִלָּה לְדָוִד, הַטֵּה יְיָ אָזְנְךָ עֲנֵנִי, כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי, הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי, הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ׃ חָנֵּנִי אֲדֹנָי, כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם׃ שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתִי, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי׃ בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ, כִּי תַעֲנֵנִי׃ אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃ כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃ הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ, אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ׃ אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל לְבָבִי, וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם׃ כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי, וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה׃ אֱלֹהִים, זֵדִים קָמוּ עָלַי, וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי, וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם׃ וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ, וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ׃ עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי׃

בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ׃{{ממס|ישעיהו ב ה}}{{ש}}
כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|מיכה ד ה}}{{ש}}
יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃ לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ׃ וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ׃ לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד׃{{ממס|מלכים א ח#ח נז|מ&quot;א ח נז-ס}}

{{ממס1|תהלים קכד}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ, בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ בָּרוּךְ יְיָ, שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃ נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ׃ עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃
===יום ראשון===
הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

{{ממס1|תהלים כד}}
לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃
===יום שני===
הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

{{ממס1|תהלים מח}}
שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח׃ גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קׇדְשוֹ׃ יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כׇּל הָאָרֶץ, הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׃ אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב׃ כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ, עָבְרוּ יַחְדָּו׃ הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ׃ רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם, חִיל כַּיּוֹלֵדָה׃ בְּרוּחַ קָדִים, תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִישׁ׃ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ, בְּעִיר יְיָ צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה׃ דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ׃ כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ, צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ׃ יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה, לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ׃ סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ, סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ׃ שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן׃ כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד, הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת׃
===יום שלישי===
הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

{{ממס1|תהלים פב}}
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט׃ עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה׃ שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם, עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ׃ פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן, מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ׃ לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ, יִמּוֹטוּ כׇּל מוֹסְדֵי אָרֶץ׃ אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם׃ אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ׃ קוּמָה אֱלֹהִים שׇׁפְטָה הָאָרֶץ, כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכׇל הַגּוֹיִם׃
===יום רביעי===
הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

{{ממס1|תהלים צד}}
אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃ עַד מָתַי רְשָׁעִים יְיָ, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ׃ יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ עַמְּךָ יְיָ יְדַכְּאוּ, וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ׃ אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃ וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם, וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ׃ הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע, אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט׃ הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ, הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת׃ יְיָ יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי הֵמָּה הָבֶל׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ׃ לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע, עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָחַת׃ כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃ כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט, וְאַחֲרָיו כׇּל יִשְׁרֵי לֵב׃ מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים, מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִּי, כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִי׃ אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵנִי׃ בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִי׃ הַיְחׇבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת, יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק׃ יָגוֹדּוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְדָם נָקִי יַרְשִיעוּ׃ וַיְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃ וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם, וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם, יַצְמִיתֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃

{{ממס1|תהלים צה|תהלים צה, א-ג}}
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃
===יום חמישי===
הַיּוֹם יוֹם חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

{{ממס1|תהלים פא}}
לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף׃ הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ שְאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל׃ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע׃ הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ, כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה׃ בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ, אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחׇנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה׃ שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ, יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי׃ לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׃ אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ׃ וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי, וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי׃ וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם׃ לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי, יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ׃ כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ, וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי׃ מְשַׂנְאֵי יְיָ יְכַחֲשׁוּ לוֹ, וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם׃ וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ׃
===יום שישי===
הַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

{{ממס1|תהלים צג}}
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם 
אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם׃ מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃
===בכל יום===
הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃ בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קו#קו מז|תהלים קו מח}}{{ש}}
בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}}{{ש}}
בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קלה כא}}{{ש}}
בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ׃{{ש}}
{{ש-רווח|0.5em}}וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים עב#עב יח|תהלים עב יח-יט}}
===קדיש יתום===
{{קדיש ספרד|קדיש=יתום}}
{{מגירה|בראש חודש|
{{ממס1|תהלים קד}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃ הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׃ יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד׃ תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם׃ מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׃ יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם׃ גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ׃ הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן׃ יַשְׁקוּ כׇּל חַיְתוֹ שָׂדָי, יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם׃ עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן, מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל׃ מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו, מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ׃ מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׃ וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׃ יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ, אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׃ אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׃ הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים׃ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ׃ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה, בּוֹ תִרְמֹשׂ כׇּל חַיְתוֹ יָעַר׃ הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אׇכְלָם׃ תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן׃ יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב׃ מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃ זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם, שָם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת׃ שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַחֶק בּוֹ׃ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן, לָתֵת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃ תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב׃ תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן׃ תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה׃ יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָיו׃ הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָנוּ׃ אָשִׁירָה לַייָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃ יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, הַלְלוּיָהּ׃
{{הור2|קדיש יתום}}}}&lt;קטע סוף=שיר של יום/&gt;
==פיטום הקטורת==
&lt;קטע התחלה=פיטום הקטורת/&gt;קַוֵּה אֶל יְיָ, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְיָ:{{ממס|תהלים כז יד}}{{ש}}אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ:{{ממס|ש&quot;א ב ב}}{{ש}}כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְיָ וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ:{{ממס|תהלים יח לב}}

אֵין כֵּאלֹהֵינוּ. אֵין כַּאדוֹנֵינוּ. אֵין כְּמַלְכֵּנוּ. אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}מִי כֵאלֹהֵינוּ. מִי כַאדוֹנֵינוּ. מִי כְמַלְכֵּנוּ. מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ. נוֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ. נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ. נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. בָּרוּךְ אֲדוֹנֵינוּ. בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ. בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ. אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵינוּ. אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ. אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד.{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
אַתָּה הוּא שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים.

פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת, הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּרֶן הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. מוֹר וּקְצִיעָה, שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. הַקֹּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה, וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין, מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא. וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה שֶׁשָּׁפִין בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה, יֵין קַפְרִיסִין שֶׁשּׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בָּעֲזָרָה מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.{{ממס|כריתות ו א}} 

{{הור|בחול:}}{{ש}}
תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל, אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסַּר אֶחָד מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה.

תַּנְיָא, בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר, אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר קַפָּרָא, אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קֻרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה: כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|ויקרא ב יא}}

{{גפ|יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃|תהלים מו ח}}{{ש}}
{{גפ|יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃|תהלים פד יג}}{{ש}}
{{גפ|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃|תהלים כ י}}{{ש}}
אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי, רָנֵּי פַלֵּט, תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה׃{{ממס|תהלים לב ז}}{{ש}}
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}

{{מגירה|בשבת וביום טוב|
הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.{{ש}}בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיוּ אוֹמְרִים: לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹֽשְׁבֵי בָהּ׃{{ממס|תהלים כד}}{{ש}}בַּשֵּׁנִי הָיוּ אוֹמְרִים: גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח}}{{ש}}בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט׃{{ממס|תהלים פב}}{{ש}}בָּרְבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִים: אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃{{ממס|תהלים צד}}{{ש}}בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים: הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא}}{{ש}}בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג}}{{ש}}בַּשַּׁבָּת הָיוּ אוֹמְרִים: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃{{ממס|תהלים צב}} מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבֹא, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה, לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.{{ממס|משנה תמיד ז א}}}}

תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ: כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם, מֻבְטַח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ׃{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת אֶלָּא הֲלָכוֹת.{{ממס|מגילה כח ב}} 

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ׃{{ממס|ישעיהו נד יג}} אַל תִּקְרֵי בָּנָיִךְ, אֶלָּא בּוֹנָיִךְ. שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל:{{ממס|תהלים קיט קסה}} יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃ לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃{{ממס|תהלים קכב#קכב ז|תהלים קכב ז-ט}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}.{{ממס|ברכות סד א}}
===קדיש דרבנן===
{{קדיש ספרד|קדיש=דרבנן}}
&lt;center&gt;{{ג|'''בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ'''}}{{ש}}
{{ג|'''בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד'''}}&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=פיטום הקטורת/&gt;

==עלינו לשבח==
&lt;קטע התחלה=עלינו לשבח/&gt;עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד׃{{ממס|דברים ד לט}}

וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}

[אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא׃{{ממס|משלי ג כה}}{{ש}}
עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}}{{ש}}
וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל, אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט׃{{ממס|ישעיהו מו ד}}]
===קדיש יתום===
{{קדיש ספרד|קדיש=יתום}}&lt;קטע סוף=עלינו לשבח/&gt;
==פתיחת ערבית לחול==
&lt;קטע התחלה=פתיחת ערבית לחול/&gt;{{ממס1|תהלים קלד}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ, הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃

{{גפ|יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃|תהלים מו ח}}{{ש}}
{{גפ|יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃|תהלים פד יג}}{{ש}}
{{גפ|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃|תהלים כ י}}{{ש}}
הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}{{ש}}
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב יְיָ שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים יד ז}}{{ש}}
בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן, כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי׃{{ממס|תהלים ד ט}} {{ש}}
יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי׃{{ממס|תהלים מב ט}} {{ש}}
וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְיָ מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה׃ וַיַּעְזְרֵם יְיָ וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ׃{{ממס|תהלים לז#לז לט|תהלים לז לט-מ}}

{{קדיש ספרד}}

וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}&lt;קטע סוף=פתיחת ערבית לחול/&gt;

==קריאת שמע ערבית==
&lt;קטע התחלה=קריאת שמע ערבית/&gt;
=== ברכו ===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ברכו}}
===המעריב ערבים===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים, בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים, וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ. בּוֹרֵא יוֹם וָלָיְלָה, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר. וּמַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה, וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה, יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ. אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.
===אהבת עולם===
אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהָבְתָּ, תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָנוּ לִמַּדְתָּ. עַל כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ, וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְאַהֲבָתְךָ אַל תָּסִיר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ק&quot;ש}}
===אמת ואמונה===
אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כָּל זֹאת וְקַיָּם עָלֵינוּ.{{ש}}
כִּי הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֵין זוּלָתוֹ, וַאֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.{{ש}}
הַפּוֹדֵנוּ מִיַּד מְלָכִים, מַלְכֵּנוּ הַגּוֹאֲלֵנוּ מִכַּף כָּל הֶעָרִיצִים. {{ש}}
הָאֵל הַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ.{{ש}}
הָעֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר, נִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב ט י}}{{ש}} 
הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ׃{{ממס|תהלים סו ט}}{{ש}}
הַמַּדְרִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵינוּ, וַיָּרֶם קַרְנֵנוּ עַל כָּל שׂוֹנְאֵינוּ.{{ש}} 
הָעֹשֶׂה לָּנוּ נִסִּים וּנְקָמָה בְּפַרְעֹה, אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם.{{ש}}
הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם.{{ש}}
הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף, אֶת רוֹדְפֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע.{{ש}} 
וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתוֹ, שִׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בְרָצוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. {{ש}}
מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָמְרוּ כֻלָּם: {{ש}}
'''מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃'''{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
מַלְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶיךָ, בּוֹקֵעַ יָם לִפְנֵי מֹשֶׁה, זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ: {{ש}}
'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}}{{ש}} 
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל. 
===השכיבנו===
הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ש}}
וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. {{ש}}
וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן, {{ש}}
וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ.{{ש}} 
כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. {{ש}}
וּשְׁמֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. {{ש}}
{{הור|בחול:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד.
{{מגירה|בשבת וביום טוב|
וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלָיִם. 

{{הור|בשבת:}} וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טז|שמות לא טז-יז}}

{{הור|ביום טוב של ג' רגלים:}} וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְיָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ויקרא כג מד}}

{{הור|בראש השנה:}} תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}

{{הור|ביום כיפור:}} כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחול, למנהג חו&quot;ל אומרים:}}
===ברוך ה' לעולם===
{{ק|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קלה כא}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ׃ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים עב#עב יח|תהלים עב יח-יט}}{{ש}}יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}}{{ש}}יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}{{ש}} כִּי לֹא יִטּשׁ יְיָ אֶת עַמּו בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוֹאִיל יְיָ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם׃{{ממס|ש&quot;א יב כב}}{{ש}}וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ממס|מ&quot;א יח לט}}{{ש}}וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהלים לג#לג כ|תהלים לג כ-כא}}{{ש}} הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים קו מז}} {{ש}}כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃ כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו#פו ט|תהלים פו ט-י}}{{ש}}וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים עט יג}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ.{{ש}}כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים.{{ש}}אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת׃{{ממס|תהלים לא ו}}{{ש}}אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד׃ כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}}{{סוף}}&lt;קטע סוף=קריאת שמע ערבית/&gt;</text>
      <sha1>hz9u2lydn3jd3ycmy23rpbyokxugz8o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017405</id>
      <parentid>3017402</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T19:12:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>כמה תיקונים</comment>
      <origin>3017405</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="285593" sha1="peub9zk65fa45cl8dax0ksn5705ns9j" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==ברכות השחר==
&lt;קטע התחלה=ברכות השחר/&gt;
===מודה אני===
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ.

&lt;small&gt;רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃{{ממס|תהלים קיא י}}{{ש}}
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. {{ש}}
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב׃{{ממס|דברים לג ד}} {{ש}}
שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ׃{{ממס|משלי א ח}} {{ש}}
תּוֹרָה תְּהֵא אֱמוּנָתִי, וְאֵל שַׁדַּי בְּעֶזְרָתִי. {{ש}}
וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}}{{ש}}
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}}&lt;/small&gt;
===על נטילת ידים===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו‍ֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם.
===אשר יצר===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמֹד לְפָנֶיךָ אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת.

===אלהי נשמה===
אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי. וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים.
===ברכות התורה===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו‍ֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְהַעֲרֶב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.

{{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃

{{ממס1|פאה פרק א משנה א|פאה א א}}
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה.

{{ממס1|שבת קכז א}}
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן, כִּבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים וּבִקּוּר חוֹלִים וְהַכְנָסַת כַּלָּה וּלְוָיַת הַמֵּת וְעִיּוּן תְּפִלָּה וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.
===לבישת ציצית===
{{הור|לפני לבישת הציצית מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת צִיצִית.

{{הור|ואחרי הלבישה יאמר:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ&quot;ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.

===עטיפת טלית===
{{הור|לפני לבישת טלית גדול בודק הציציות ואומר:}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃{{ממס|תהלים קד#קד א|תהלים קד א-ב}}

{{לשם יחוד|2}} הֲרֵינִי מִתְעַטֵּף גּוּפִי בַּצִּיצִית, כֵּן תִּתְעַטֵּף נִשְׁמָתִי וּרְמַ&quot;ח אֵבָרַי וּשְׁסָ&quot;ה גִּידַי בְּאוֹר הַצִּיצִית הָעוֹלָה תַרְיַ&quot;ג. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בְּטַלִּית בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ אֶזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְּרַבָּנַן וּלְטַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵדֶן. וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, תִּנָּצֵל נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי וּתְפִלָּתִי מִן הַחִיצוֹנִים, וְהַטַּלִּית תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ עֲלֵיהֶם וְתַצִּילֵם, כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף. וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ&quot;ג מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.

{{הור|לפני שמתעטף בטלית מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית.

{{הור|מתעטף בטלית כדי הילוך ארבע אמות ואז יאמר:}}{{ש}}
מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׃ יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ, וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם׃ כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו#לו ח|תהלים לו, ח-י}}

===הנחת תפילין===
{{לשם יחוד|2}}{{ש}}
הִנְנִי מְכַוֵּן בַּהֲנָחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי שֶׁצִּוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.{{ממס|דברים ו ח}} וְהֵם אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת אֵלּוּ: שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, קַדֵּשׁ, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, וְשֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ. וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעַ הַנְּטוּיָה, וְשֶׁהִיא נֶגֶד הַלֵּב, לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוֹת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְעַל הָרֹאשׁ נֶגֶד הַמֹּחַ, שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי, כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּמִשֶּׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִּים וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּלִי הִרְהוּר חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל, וְשֶׁלֹּא יְפַתֵּנוּ וְלֹא יִתְגָּרֶה בָּנוּ יֵצֶר הָרָע, וְיַנִּיחֵנוּ לַעֲבֹד אֶת יְיָ כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵנוּ.{{ש}}
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ&quot;ג מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.

{{הור|לאחר שהניח התפילין על הזרוע, ולפני שמהדק, מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.

{{הור|לאחר שהניח התפילין על הראש, ולפני שמהדק, מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין.

{{הור|לאחר שהידק הרצועה על ראשו אומר:}}{{ש}}
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וּמֵחָכְמָתְךָ אֵל עֶלְיוֹן תַּאֲצִיל עָלַי, וּמִבִּינָתְךָ תְּבִינֵנִי. וּבְחַסְדְּךָ תַּגְדִּיל עָלַי, וּבִגְבוּרָתְךָ תַּצְמִית אוֹיְבַי וְקָמַי. וְשֶׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה, לְהַשְׁפִּיעַ טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃{{ממס|תהלים קמה טז}}

{{הור|כשכורך הרצועה של יד שלוש פעמים סביב אצבעו, אומר:}}{{ש}}
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים׃ וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְיָ׃{{ממס|הושע ב#ב כא|הושע ב כא-כב}}

{{הור|יש נוהגים לקרוא עם התפילין:}}{{ש}}
{{ממס1|שמות יג#יג א|שמות יג א-טו}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, לִי הוּא׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם, זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְיָ אֶתְכֶם מִזֶּה, וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ׃ הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב׃ וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְיָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה׃ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַייָ׃ מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ׃ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם׃ וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְיָ בְּפִיךָ, כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְיָ מִמִּצְרָיִם׃ וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה׃

וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְיָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ, וּנְתָנָהּ לָךְ׃ וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַייָ, וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַייָ׃ וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ, וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה׃ וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃ וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ, וַיַּהֲרֹג יְיָ כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה, עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַייָ כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים, וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה׃ וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרָיִם׃
===כניסה לבית הכנסת===
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|במדבר כד ה}}{{ש}}
וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ, אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|תהלים ה ח}}{{ש}}
יְיָ אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ, וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ׃{{ממס|תהלים כו ח}}{{ש}}
וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָעָה, אֶבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשִׂי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים צה ו}}{{ש}}
וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ, עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט י}}

===אדון עולם===

{|
|-
| אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ||{{רווח|2}}||בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
|-
| לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל|| ||אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
|-
| וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל|| ||לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
|-
| וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה|| ||וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
|-
| וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי|| ||לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה
|-
| בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית|| ||וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
|-
| וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי|| ||וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה
|-
| וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי|| ||מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
|-
| בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי|| ||בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה
|-
| וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי|| ||יְיָ לִי וְלֹא אִירָא
|}

===יגדל===
{{החלף|{{#קטע:יגדל|אשכנז}}|קַדְמוּתוֹ|קַדְמָתוֹ}}
===ברכות השחר===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן {{נוא|הַנּוֹתֵן}} לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד.{{ש}}
{{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה.{{ש}}
{{הור|נשים מברכות:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ.{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. {{ש}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינַי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבְּקֵנוּ בְּמִצְו‍ֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנוּ לֹא לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָו‍ֹן, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן, וְאַל יִשְׁלֹט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע. וְהַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע, וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר הַטּוֹב וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וּתְנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַגּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, וּמֵחָבֵר רָע, וּמִשָּׁכֵן רָע, וּמִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרָע, מִלָּשׁוֹן הָרָע, מִמַּלְשִׁינוּת, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָיִם רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית, מִדִּין קָשֶׁה, וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

===פרשת העקידה===
{{הור|בשבת ויו&quot;ט מדלגים על התחינות.}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ וַיֹּאמֶר, קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃ וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים׃ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק׃ וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה, וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם׃ וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי, וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי, וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה׃ וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים, וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים׃ וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ׃ וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ וַיֹּאמֶר, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי׃ וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל, אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ׃ וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְיָ יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה׃ וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְיָ אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם׃ וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְיָ, כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ׃ כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃ וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי׃ וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע, וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע׃{{ממס|בראשית כב#כב א|בראשית כב א-יט}}

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ, וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}} וְנֶאֱמַר: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃ וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו#כו מד|ויקרא כו מד-מה}} וְנֶאֱמַר: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃ אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃{{ממס|דברים ל#ל ג|דברים ל ג-ה}} וְנֶאֱמַר: יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ממס|ישעיהו לג ב}} וְנֶאֱמַר: הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ, וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|ירמיהו ל ז}} וְנֶאֱמַר: בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם, וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם׃{{ממס|ישעיהו סג ט}} וְנֶאֱמַר: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָו‍ֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם׃ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}} וְנֶאֱמַר: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}
===רבון כל העולמים===
{{ממס1|אליהו רבא כא}}
לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, וְיַשְׁכֵּם וְיֹאמַר:

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מָה אָנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, מֶה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ מַה יְּשׁוּעָתֵנוּ, מַה כֹּחֵנוּ, מַה גְּבוּרָתֵנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הֲלֹא כָל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶבֶל לְפָנֶיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל׃{{ממס|ישעיהו מ טו}}

אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק יְחִידוֹ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ, קָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן.

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ וּלְפָאֶרְךָ, וּלְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ וְלִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לִשְׁמֶךָ. אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ, אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וּמְיַחֲדִים שִׁמְךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד וְאוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה:

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע}}

אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא לָעוֹלָם הַבָּא. קַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ, וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ לְמַעְלָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּקָרוֹב לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ הַמְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים.

אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבִשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין אֱלֹהִים. קַבֵּץ נְפוּצוֹת קֹוֶיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ עֶלְיוֹן לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וּמִי בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיֹּאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה וּמַה תִּפְעָל. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חַי וְקַיָּם, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ, וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי צְפַנְיָה חוֹזָךְ כָּאָמוּר: בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם, כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְיָ׃{{ממס|צפניה ג כ}}&lt;קטע סוף=ברכות השחר/&gt;

==קרבנות==
&lt;קטע התחלה=קרבנות/&gt;&lt;קטע התחלה=קרבנות מנחה/&gt;
===פרשת הכיור===
{{ממס1|שמות ל#ל יז|שמות ל יז-כא}}{{ש}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה, וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם׃ וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם׃ בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ, אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת, לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַייָ׃ וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻתוּ, וְהָיְתָה לָהֶם חָק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם׃&lt;קטע סוף=קרבנות מנחה/&gt;

=== פרשת תרומת הדשן ===
{{ממס1|ויקרא ו|ויקרא ו א-ו}}{{ש}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ׃ וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד, וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ׃ וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, אֶל מָקוֹם טָהוֹר׃ וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה, וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה, וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים׃ אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה׃&lt;קטע התחלה=קרבנות מנחה/&gt;

=== פרשת התמיד ===
{{הור|אין אומרים את התחינה בשבת וביום טוב.}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתִמְחָל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִסְלַח לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ קָרְבַּן הַתָּמִיד שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ כָּאָמוּר:

{{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃

וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃{{ממס|ויקרא א יא}}

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא אֲמִירָה זוֹ חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּמְרֻצָּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וּבִמְקוֹמוֹ וּכְהִלְכָתוֹ.

===פרשת הקטורת===
אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

{{מקורות לסידור|[[שמות ל#ל לד|שמות ל לד-לו]], [[שמות ל#ל ז|שמות ל ז-ח]]}}{{ש}}
וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה, בַּד בְּבַד יִהְיֶה׃ וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת, רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ׃ וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם׃ וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה׃ וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה, קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדֹרֹתֵיכֶם׃

===משנת הקטורת===
תָּנוּ רַבָּנָן, פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה לְכָל יוֹם פְּרַס בְּשַׁחֲרִית וּפְרַס בֵּין הָעַרְבָּיִם, וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְשׁוֹחֲקָן יָפֶה יָפֶה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ, וְאֵלּוּ הֵן: {{ק|(א)}} הַצֳּרִי {{ק|(ב)}} וְהַצִּפֹּרֶן {{ק|(ג)}} הַחֶלְבְּנָה {{ק|(ד)}} וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. {{ק|(ה)}} מוֹר {{ק|(ו)}} וּקְצִיעָה {{ק|(ז)}} שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ {{ק|(ח)}} וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. {{ק|(ט)}} הַקֹּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, {{ק|(י)}} וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה, {{ק|(יא)}} וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָת, וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר, אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא. וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה שֶׁשָּׁפִין בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין שֶׁשּׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.

תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל, אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסַּר אֶחָד מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה.

תַּנְיָא, בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר, אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר קַפָּרָא, אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קֻרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה: כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|ויקרא ב יא}}

{{גפ|יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃|תהלים מו ח}}{{ש}}
{{גפ|יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃|תהלים פד יג}}{{ש}}
{{גפ|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃|תהלים כ י}}{{ש}}
אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי, רָנֵּי פַלֵּט, תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה׃{{ממס|תהלים לב ז}}{{ש}}
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}&lt;קטע סוף=קרבנות מנחה/&gt;

=== סדר המערכה ===
{{ממס1|יומא לג א}}
אַבַּיֵּי הֲוָה מְסַדֵּר סֵדֶר הַמַּעֲרָכָה מִשְּׁמָא דִגְמָרָא, וְאַלִּבָּא דְאַבָּא שָׁאוּל, מַעֲרָכָה גְדוֹלָה קוֹדֶמֶת לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת, וּמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת קוֹדֶמֶת לְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים, וְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים קוֹדֵם לְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי קוֹדֵם לַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת, וַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת קוֹדֶמֶת לְדַם הַתָּמִיד, וְדַם הַתָּמִיד קוֹדֵם לַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת, וַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת קוֹדֶמֶת לִקְטֹרֶת, וּקְטֹרֶת קוֹדֶמֶת לְאֵבָרִים, וְאֵבָרִים לְמִנְחָה, וּמִנְחָה לַחֲבִתִּין, וַחֲבִתִּין לִנְסָכִין, וּנְסָכִין לְמוּסָפִין, וּמוּסָפִין לְבָזִיכִין, וּבָזִיכִין קוֹדְמִין לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ו ה}} עָלֶיהָ הַשְׁלֵם כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם.

===אנא בכוח===
{{:אנא בכח}}

===רבון העולמים===
{{הור|אין אומרים את התחינה בשבת ויום טוב.}}{{ש}}
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ, וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וּבִמְקוֹמוֹ וּכְהִלְכָתוֹ.
{{מגירה|פסוקי מוסף לשבת וראש חודש|
===פסוקי מוסף===
{{ממס1|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-טו}}
{{הור|בשבת:}}{{ש}}
וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ: עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃

{{הור|בראש חודש:}}{{ש}}
וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃ וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד׃ וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר, וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל, וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן, זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃ וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַייָ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ׃}}
=== איזהו מקומן ===
{{הור2|יש המוסיפים תחינות לאחר קרבנות היחיד. אומרים אותן רק בימים שניתן להקריבם בהם, על כן אין לאומרן בשבת וביום טוב (גם מי שאינו נזהר מלומר בהם תחינות). בערב פסח ובחוה&quot;מ פסח אין מקריבים תודה, ובערב יום כיפור אין מקריבים מהם אלא עולה.}}
{{ממס1|משנה זבחים ה}}
{{ק|'''א'''}} אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים, קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן. פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל בֵּין הַבַּדִּים, וְעַל הַפָּרֹכֶת, וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, אִם לֹא נָתַן לֹא עִכֵּב. 

{{ק|'''ב'''}} פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל הַפָּרֹכֶת, וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, אִם לֹא נָתַן לֹא עִכֵּב, אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדָּשֶׁן.

{{ק|'''ג'''}} חַטֹּאת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד – אֵלּוּ הֵן חַטֹּאת הַצִּבּוּר, שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁל מוֹעֲדוֹת – שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת. כֵּיצַד, עָלָה בַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב, וּבָא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי, וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, לְזִכְרֵי כְהֻנָּה בְּכָל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת.

{{ק|[יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אִם נִתְחַיַּבְתִּי חַטָּאת, שֶׁתְּהֵא אֲמִירָה זוֹ מְרֻצָּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי חַטָּאת.]}}

{{ק|'''ד'''}} הָעוֹלָה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שְׁחִיטָתָהּ בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וּטְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ, וְכָלִיל לָאִשִּׁים.

{{ק|[יְהִי רָצוֹן כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי עוֹלָה.]}}

{{ק|'''ה'''}} זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשָׁמוֹת – אֵלּוּ הֵן אֲשָׁמוֹת, אֲשַׁם גְּזֵלוֹת, אֲשַׁם מְעִילוֹת, אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה, אֲשַׁם נָזִיר, אֲשַׁם מְצֹרָע, אָשָׁם תָּלוּי – שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, לְזִכְרֵי כְהֻנָּה, בְּכָל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת.

{{ק|[יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אִם נִתְחַיַּבְתִּי אָשָׁם, שֶׁתְּהֵא אֲמִירָה זוֹ מְרֻצָּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי אָשָׁם.]}}

{{ק|'''ו'''}} הַתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר, קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר, לְכָל אָדָם, בְּכָל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת. הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם, אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם.

{{ק|[יְהִי רָצוֹן כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי תּוֹדָה.]}}

{{ק|'''ז'''}} שְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר, לְכָל אָדָם, בְּכָל מַאֲכָל, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם, אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם.

{{ק|[יְהִי רָצוֹן כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי שְׁלָמִים.]}}

{{ק|'''ח'''}} הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח, קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אֶחָת, וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן כְּנֶגֶד הַיְסוֹד. שִׁנָּה בַאֲכִילָתָן, הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, וְהַמַּעֲשֵׂר לְכָל אָדָם, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר, בְּכָל מַאֲכָל, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. הַפֶּסַח אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַלַּיְלָה, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָו, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צָלִי.

=== בריתא דרבי ישמעאל ===
{{ממס1|י&quot;ג מדות דר' ישמעאל|ספרא - פתיחה}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת: {{ק|(א)}} מִקַּל וָחֹמֶר. {{ק|(ב)}} וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה. {{ק|(ג)}} מִבִּנְיַן אָב מִכָּתוּב אֶחָד, וּמִבִּנְיַן אָב מִשְּׁנֵי כְתוּבִים. {{ק|(ד)}} מִכְּלָל וּפְרָט. {{ק|(ה)}} וּמִפְּרָט וּכְלָל. {{ק|(ו)}} כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. {{ק|(ז)}} מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט, וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל. {{ק|(ח)}} כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא. {{ק|(ט)}} כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא לִטְעוֹן טֹעַן אֶחָד שֶׁהוּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחֲמִיר. {{ק|(י)}} כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא לִטְעוֹן טֹעַן אַחֵר שֶׁלֹּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. {{ק|(יא)}} כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בְּדָבָר חָדָשׁ, אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ, עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ. {{ק|(יב)}} דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ, וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּוֹפוֹ. {{ק|(יג)}} וְכֵן שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, עַד שֶׁיָּבוֹא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

===קדיש דרבנן===
{{קדיש ספרד|קדיש=דרבנן}}&lt;קטע סוף=קרבנות/&gt;

==פסוקי דזמרה==
&lt;קטע התחלה=פסוקי דזמרה/&gt;
===הודו===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|הודו}}
===מזמור שיר===
{{ממס1|תהלים ל}}
מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃{{ש}}
אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי, וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃{{ש}}
יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃{{ש}}
יְיָ הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר׃{{ש}}
זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃{{ש}}
כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ, בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה׃{{ש}}
וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם׃{{ש}}
יְיָ בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז, הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל׃{{ש}}
אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן׃{{ש}}
מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנִי, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי׃{{ש}}
הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃{{ש}}
לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, יְיָ אֱלֹהָי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃

===ה' מלך===
{{גפ|יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃|פעמים=2}}{{ש}}
וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ש}}
{{ש-רווח|0.5em}}בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קו#קו מז|תהלים קו מז-מח}}{{ש}}
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ ו}}
{{מגירה|בשבת וביום טוב ובהושענא רבה|
{{ממס1|תהלים יט}}
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃{{ש}}
הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃{{ש}}
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת׃{{ש}}
אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃{{ש}}
בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם, לַשֶּׁמֶשׁ שָם אֹהֶל בָּהֶם׃{{ש}}
וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׃{{ש}}
מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃{{ש}}
תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי׃{{ש}}
פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם׃{{ש}}
יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו׃{{ש}}
הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׃{{ש}}
גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָמְרָם עֵקֶב רָב׃{{ש}}
שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃{{ש}}
גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם, וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַע רָב׃{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃

{{ממס1|תהלים לג}}
רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ׃{{ש}}
שִירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה׃{{ש}}
כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה׃{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ש}}
בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם׃{{ש}}
כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת׃{{ש}}
יִירְאוּ מֵיְיָ כָּל הָאָרֶץ, מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל׃{{ש}}
כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד׃{{ש}}
יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃{{ש}}
עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃{{ש}}
אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ׃{{ש}}
מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם׃{{ש}}
מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃{{ש}}
הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם׃{{ש}}
אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ׃{{ש}}
שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה, וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט׃{{ש}}
הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ש}}
לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב׃{{ש}}
נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא׃{{ש}}
כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ׃{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃

{{ממס1|תהלים לד}}
לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ׃{{ש}}
{{סי|אֲ|0}}בָרְכָה אֶת יְיָ בְּכָל עֵת, תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי׃{{ש}}
{{סי|בַּ|0}}ייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי, יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ׃{{ש}}
{{סי|גַּ|0}}דְּלוּ לַייָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ש}}
{{סי|דָּ|0}}רַשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָנִי, וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי׃{{ש}}
{{סי|הִ|0}}בִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ, {{סי|וּ|0}}פְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּרוּ׃{{ש}}
{{סי|זֶ|0}}ה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ׃{{ש}}
{{סי|חֹ|0}}נֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו, וַיְחַלְּצֵם׃{{ש}}
{{סי|טַ|0}}עֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ, אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ׃{{ש}}
{{סי|יְ|0}}ראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו׃{{ש}}
{{סי|כְּ|0}}פִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב׃{{ש}}
{{סי|לְ|0}}כוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם׃{{ש}}
{{סי|מִ|0}}י הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב׃{{ש}}
{{סי|נְ|0}}צֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה׃{{ש}}
{{סי|ס|0}}וּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ׃{{ש}}
{{סי|עֵ|0}}ינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם׃{{ש}}
{{סי|פְּ|0}}נֵי יְיָ בְּעֹשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם׃{{ש}}
{{סי|צָ|0}}עֲקוּ וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם׃{{ש}}
{{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִיעַ׃{{ש}}
{{סי|רַ|0}}בּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְיָ׃{{ש}}
{{סי|שֹׁ|0}}מֵר כָּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה׃{{ש}}
{{סי|תְּ|0}}מוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָמוּ׃{{ש}}
פֹּדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ׃

{{ממס1|תהלים צ}}
תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר׃{{ש}}
בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל׃{{ש}}
תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם׃{{ש}}
כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה׃{{ש}}
זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף׃{{ש}}
בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ׃{{ש}}
כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ׃{{ש}}
שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ, עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ׃{{ש}}
כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ, כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה׃{{ש}}
יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה׃{{ש}}
מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ׃{{ש}}
לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חָכְמָה׃{{ש}}
שׁוּבָה יְיָ עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ׃{{ש}}
שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ׃{{ש}}
שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה׃{{ש}}
יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם׃{{ש}}
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃

{{ממס1|תהלים צא}}
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן׃{{ש}}
אֹמַר לַייָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ׃{{ש}}
כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּבֶר הַוּוֹת׃{{ש}}
בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃{{ש}}
לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׃{{ש}}
מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם׃{{ש}}
יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ׃{{ש}}
רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה׃{{ש}}
כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי, עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ׃{{ש}}
לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ׃{{ש}}
כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ׃{{ש}}
עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ׃{{ש}}
עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין׃{{ש}}
כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי׃{{ש}}
יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ׃{{ש}}
אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃{{ש}}
{{ק|'''אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃'''}}

{{ממס1|תהלים צח}}
מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃{{ש}}
הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃{{ש}}
זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃{{ש}}
הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃{{ש}}
זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃{{ש}}
בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ש}}
יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃{{ש}}
נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃{{ש}}
לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃

{{ממס1|תהלים קכא}}
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃{{ש}}
עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ש}}
אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃{{ש}}
הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃{{ש}}
יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ׃{{ש}}
יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃{{ש}}
יְיָ יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶךָ׃{{ש}}
יְיָ יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃

{{ממס1|תהלים קכב}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְיָ נֵלֵךְ׃{{ש}}
עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ͏יִם׃{{ש}}
יְרוּשָׁלַ͏יִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו׃{{ש}}
שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ, עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְיָ׃{{ש}}
כִּי שָׁמָּה  יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד׃{{ש}}
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ͏יִם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ׃{{ש}}
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃{{ש}}
לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃{{ש}}
לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃

{{ממס1|תהלים קכג}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃{{ש}}
הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחׇנֵּנוּ׃{{ש}}
חׇנֵּנוּ יְיָ חׇנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃{{ש}}
רַבַּת שָבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ, הַלַּעַג הַשַּאֲנַנִּים, הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים׃

{{ממס1|תהלים קכד}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃{{ש}}
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃{{ש}}
אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ, בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃{{ש}}
אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵנוּ׃{{ש}}
אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃{{ש}}
בָּרוּךְ יְיָ, שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃{{ש}}
נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ׃{{ש}}
עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃

{{ממס1|תהלים קלה}}
הַלְלוּיָהּ , הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ׃{{ש}}
שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ׃{{ש}}
הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב יְיָ, זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים׃{{ש}}
כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃{{ש}}
כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים׃{{ש}}
כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, בַּיַּמִּים וְכָל תְּהֹמוֹת׃{{ש}}
מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו׃{{ש}}
שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה׃{{ש}}
שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו׃{{ש}}
שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים׃{{ש}}
לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן׃{{ש}}
וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃{{ש}}
יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃{{ש}}
כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם׃{{ש}}
עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃{{ש}}
פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃{{ש}}
אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ, אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם׃{{ש}}
כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃{{ש}}
בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת יְיָ, בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ש}}
בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת יְיָ, יִרְאֵי יְיָ בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ש}}
בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|הלל הגדול}}

{{#קטע:האדרת והאמונה|אשכנז}}}}

===למנצח בנגינות===
{{ממס1|תהלים סז}}
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִיר׃ אֱלֹהִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים  בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ׃
===ברוך שאמר===
{{ק|[הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת בּוֹרְאִי.{{ש}}לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָא בְּרִיךְ הוּא וּשְכִינְתֵּהּ, עַל יְדֵי ההוּא טָמִיר וְנֶעְלָם בְּשֵם כָּל יִשְׁרָאֵל.]}}

בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.{{ש}} 
בָּרוּךְ הוּא.{{ש}}
בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה.{{ש}}
בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם.{{ש}}
בָּרוּךְ עֹשֶׂה בְרֵאשִׁית.{{ש}}
בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ.{{ש}}
בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת.{{ש}}
בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו.{{ש}}
בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.{{ש}}
בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל.{{ש}}
בָּרוּךְ שְׁמוֹ.{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפֶה עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדֶּךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת, וּנְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וְנַמְלִיכְךָ וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יָחִיד חֵי הָעוֹלָמִים, מֶלֶךְ מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.
{{מגירה|בשבת וביום טוב|
{{ממס1|תהלים צב}}
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃{{ש}}
טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃{{ש}}
לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃{{ש}}
עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃{{ש}}
כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃{{ש}}
מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃{{ש}}
אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃{{ש}}
בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃{{ש}}
וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃{{ש}}
כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃{{ש}}
וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃{{ש}}
וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃{{ש}}
צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃{{ש}}
שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃{{ש}}
עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃{{ש}}
לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃

{{ממס1|תהלים צג}}
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ש}}
נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃{{ש}}
נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃{{ש}}
מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃{{ש}}
עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃
}}
===מזמור לתודה===
{{הור|אין אומרים {{צ|מזמור לתודה}} בשבת ויום טוב, ולא בערב יום כיפור, ערב פסח וחול המועד פסח.}}

{{ממס1|תהלים ק}}
מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃{{ש}}
עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃{{ש}}
דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃{{ש}}
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃
===יהי כבוד===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|יהי כבוד}}
===אשרי===
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}
===פרקי הללויה===
{{ממס1|תהלים קמו}}
הַלְלוּיָהּ, הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ש}}
אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃{{ש}}
אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה׃{{ש}}
תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו׃{{ש}}
אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו׃{{ש}}
עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם׃{{ש}}
עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים׃{{ש}}
יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים׃{{ש}}
יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃{{ש}}
יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃

{{ממס1|תהלים קמז}}
הַלְלוּיָהּ, כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ש}}
בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ש}}
הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׃{{ש}}
מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא׃{{ש}}
גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ש}}
מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ׃{{ש}}
עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃{{ש}}
הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר׃{{ש}}
נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ׃{{ש}}
לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה׃{{ש}}
רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ש}}
שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת יְיָ, הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן׃{{ש}}
כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ׃{{ש}}
הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ׃{{ש}}
הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ׃{{ש}}
הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר׃{{ש}}
מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים, לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׃{{ש}}
יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם, יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם׃{{ש}}
מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׃{{ש}}
לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, הַלְלוּיָהּ׃

{{ממס1|תהלים קמח}}
הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃{{ש}}
יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃{{ש}}
וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃{{ש}}
הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת׃{{ש}}
אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ׃{{ש}}
הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים׃{{ש}}
הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף׃{{ש}}
מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃{{ש}}
בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים׃{{ש}}
יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃{{ש}}
וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, הַלְלוּיָהּ׃

{{ממס1|תהלים קמט}}
הַלְלוּיָהּ, שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃{{ש}}
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃{{ש}}
יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ׃{{ש}}
כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃{{ש}}
יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם׃{{ש}}
רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃{{ש}}
לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחֹת בַּלְאֻמִּים׃{{ש}}
לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃{{ש}}
לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו, הַלְלוּיָהּ׃

{{ממס1|תהלים קנ}}
הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃{{ש}}
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ש}}
{{ק|'''כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃'''}}
===ברוך ה' לעולם===
בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קלה כא}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ׃{{ש}}
{{ש-רווח|0.5em}}וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים עב#עב יח|תהלים עב יח-יט}}

===ויברך דויד===
{{מקורות לסידור|[[דברי הימים א כט#כט י|דה&quot;א כט י-יג]], [[נחמיה ט#ט ה|נחמיה ט ה-יא]]}}{{ש}}
וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃{{ש}}
וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ, וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃ אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים׃ אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם, וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם׃ וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ, וַתָּקֶם אֶת דְּבָרֶיךָ כִּי צַדִּיק אָתָּה׃ וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף׃ וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו וּבְכָל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם, וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה׃ וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים׃

===שירת הים===
{{ממס1|שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא}}
וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃

{{ממס1|שמות טו|שם טו א-יט}}
אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ {{ק|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ יְיָ מַלְכוּתֵהּ קָאֵם לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא׃'''}} כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃{{ש}}כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}}וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}}וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}
{{מגירה|בשבת וביום טוב|
===נשמת===
נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֹהַּ כָּל בְּרִיּוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת, הַמְהֻלָּל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ עֵר, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים וְהַמְפַעְנֵחַ נֶעְלָמִים, וּלְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים. וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ. מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ, מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְרַבִּים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָנוּ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לָנֶצַח. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִישׁוֹרְרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכָל עַיִן לְךָ תְצַפֶּה, וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה, וְכָל הַלְּבָבוֹת יִירָאוּךָ, וְכָל קֶרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ׃{{ממס|תהלים לה י}} שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִשְׁמַע, צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ. מִי יִדְמֶה לָּךְ וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ וּמִי יַעֲרָךְ לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קָדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}

הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּךָ{{ש}}
הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶךָ{{ש}}
הַגִּבּוֹר לָנֶצַח{{ש}}
וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶיךָ{{ש}} 
הַמֶּלֶךְ הַיֹּשֵׁב {{הור1|בימים נוראים|יֹשֵׁב}} עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.

שׁוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ.{{ש}}
וְכָתוּב: רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ממס|תהלים לג א}}{{ש}}
בְּפִי {{סי|יְ}}שָׁרִים תִּתְ{{סי|ר}}וֹמָם{{ש}}
וּבְדִבְרֵי {{סי|צַ}}דִּיקִים תִּתְ{{סי|בָּ}}רַךְ{{ש}}
וּבִלְשׁוֹן {{סי|חֲ}}סִידִים תִּתְ{{סי|קַ}}דָּשׁ{{ש}}
וּבְקֶרֶב {{סי|קְ}}דוֹשִׁים תִּתְ{{סי|הַ}}לָּל

וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְהַדֵּר וּלְנַצֵּחַ לְבָרֵךְ לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס, עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ. 

וּבְכֵן יִשְׁתַּבַּח…
}}
===ישתבח===
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה עֹז וּמֶמְשָׁלָה נֶצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, בּוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶלֶךְ יָחִיד אֵל חֵי הָעוֹלָמִים. 

{{רקע אפור}}
{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}
{{ממס1|תהלים קל}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ, קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃
{{סוף}}
===חצי קדיש===
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{ק|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב {{ק|[קֵץ]}} מְשִׁיחֵהּ {{ק|(אָמֵן)}}, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''.}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְעֵלָּא {{הור1|בעשי&quot;ת|וּלְעֵלָּא מִכָּל}} מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.&lt;קטע סוף=פסוקי דזמרה/&gt;

==קריאת שמע שחרית==
&lt;קטע התחלה=קריאת שמע שחרית/&gt;
===ברכו===
&lt;center&gt;
{{הור|חזן:}}
{{ג|'''בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ'''}}{{ש}}
{{הור|הקהל עונה והחזן חוזר:}}{{ש}}
{{ג|'''בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד'''}}
&lt;/center&gt;
===יוצר אור===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. 
{{מגירה|בשבת|
הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ, וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ. הַכֹּל יְרוֹמְמוּךָ סֶּלָה יוֹצֵר הַכֹּל. הָאֵל הַפּוֹתֵחַ בְּכָל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח, וּבוֹקֵעַ חַלּוֹנֵי רָקִיעַ. מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ, וּלְבָנָה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ. וּמֵאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְיוֹשְׁבָיו שֶׁבָּרָא בְּמִדַּת הָרַחֲמִים.}}
הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃{{ממס|תהלים קד כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְשֻׁבָּח וְהַמְפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׁא מִימוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. 

{{טורים שווים|{{הור|בחול:}} {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הֵ|0}}כִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה. {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ. {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צְ|0}}בָאָיו {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת עַל כָּל שֶׁבַח מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, וְעַל מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁיָּצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. |{{מגירה|בשבת|
אֵין עֲרֹךְ לְךָ וְאֵין זוּלָתֶךָ, אֶפֶס בִּלְתֶּךָ וּמִי דוֹמֶה לָּךְ. אֵין עֲרֹךְ לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין זוּלָתְךָ מַלְכֵּנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אֶפֶס בִּלְתְּךָ גֹּאֲלֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְאֵין דוֹמֶה לְּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים. 

{{סי|אֵ}}ל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים&lt;br&gt;
{{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָל נְשָׁמָה&lt;br&gt;
{{סי|גָּ}}דְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם&lt;br&gt;
{{סי|דַּ}}עַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים אוֹתוֹ

{{סי|הַ}}מִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ&lt;br&gt;
{{סי|וְ}}נֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה&lt;br&gt;
{{סי|זְ}}כוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ&lt;br&gt;
{{סי|חֶ}}סֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ

{{סי|ט}}וֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵינוּ&lt;br&gt;
{{סי|יְ}}צָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל&lt;br&gt;
{{סי|כֹּ}}חַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם&lt;br&gt;
{{סי|לִ}}הְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל

{{סי|מְ}}לֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹגַהּ&lt;br&gt;
{{סי|נָ}}אֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם&lt;br&gt;
{{סי|שְׂ}}מֵחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבוֹאָם&lt;br&gt;
{{סי|ע}}וֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנָם

{{סי|פְּ}}אֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ&lt;br&gt;
{{סי|צָ}}הֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ&lt;br&gt;
{{סי|קָ}}רָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר&lt;br&gt;
{{סי|רָ}}אָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה

{{סי|שֶׁ}}בַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם&lt;br&gt;
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ.

לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשִֹים, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, תִּפְאֶרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה, עֹנֶג קָרָא לְיוֹם הַשַּׁבָּת. זֶה שִׁיר שֶׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי, שֶׁבּוֹ שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּוֹ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵר: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ.{{ממס|תהלים צב}} לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו. שֶׁבַח יְקָר וּגְדֻלָּה וְכָבוֹד יִתְּנוּ לָאֵל מֶלֶךְ יוֹצֵר כֹּל, הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ. שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִתְקַדַּשׁ, וְזִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ יִתְפָּאַר, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. תִּתְבָּרַךְ מוֹשִׁיעֵנוּ עַל כָּל שֶׁבַח מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, וְעַל מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁיָּצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה.
}}}}
תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח צוּרֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים, יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַחַד בְּקוֹל דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וְכֻלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם. וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה, וּמְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין וּמַעֲרִיצִין וּמַקְדִּישִׁין וּמַמְלִיכִין – 

אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא. וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים בְּאַהֲבָה רְשׁוּת זֶה לָזֶה, לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה, קְדֻשָּׁה כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּאֵימָה וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה:&lt;center&gt;'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}&lt;/center&gt; וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ בְּרַעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים, לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים, וְאוֹמְרִים: &lt;center&gt;'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}&lt;/center&gt;לָאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לַמֶּלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים קלו ז}} {{ק|(וְהִתְקִין מְאוֹרוֹת מְשַׂמֵּחַ עוֹלָמוֹ אֲשֶׁר בָּרָא)}} אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר, וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ בִּמְהֵרָה לְאוֹרוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.

===אהבה רבה===
אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן תְּחָנֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ. אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הַמְרַחֵם, רַחֵם עָלֵינוּ, וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, לְמַעַן לֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. וְרַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים אַל יַעַזְבוּנוּ נֶצַח סֶלָה וָעֶד. מַהֵר וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת כָּל הָאָרֶץ, וּשְׁבֹר עֹל הַגּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵנוּ, וְתוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי אֵל פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת אָתָּה, וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה בֶּאֱמֶת בְּאַהֲבָה, לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְיַחֶדְךָ {{ק|[בְּאַהֲבָה]}} וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. 
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ק&quot;ש}}

===אמת ויציב===
אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם וְכִסְאוֹ נָכוֹן, וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּמֶת, וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעָלֵינוּ עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ, וְעַל כָּל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד, אֱמֶת וֶאֱמוּנָה חֹק וְלא יַעֲבֹר. אֱמֶת שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ גּוֺאֵל אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ עוֹד אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ סֶּלָה.

עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמושִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמֶּךָ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכוֹרֵיהֶם הָרָגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ יִשְׂרָאֵל גָּאָלְתָּ, וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים הֶעֱבַרְתָּ. וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר.{{ממס|תהלים קו יא}} עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ לָאֵל וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, לַמֶּלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם, רָם וְנִשָּׂא גָּדוֹל וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ וּמַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עֲדֵי מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים וּפוֹדֶה עֲנָוִים וְעוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו; תְּהִלּוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן גּוֹאֲלָם בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ. משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָמְרוּ כֻלָּם:&lt;center&gt;'''מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃'''{{ממס|שמות טו יא}}&lt;/center&gt;שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם, יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ, וְאָמְרוּ:&lt;center&gt;'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''{{ממס|שמות טו יח}}&lt;/center&gt;צוּר יִשְׂרָאֵל קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּפְדֵה כִנְאֻמֶךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. וְנֶאֱמַר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=קריאת שמע שחרית/&gt;

==עמידה לחול==
&lt;קטע התחלה=עמידה לחול/&gt;
===אבות===
{{הור|במנחה:}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} 

אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} 

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. 
{{רקע אפור|{{הור|בעשרת ימי תשובה:}} זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים.}}
מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. 

===גבורות===
אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. 

{{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל.

מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. 
{{רקע אפור|{{הור|בעשרת ימי תשובה:}} מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים.}}
וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. 

===קדושת השם===
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ של שחרית ומנחה:}}{{ש}}נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים:{{ש}}'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{סוף}}

אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}
===חונן הדעת===
אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. 
{{מגירה|בערבית של מוצאי שבת|אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְחָנֵּנוּ…}}
חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. 
===תשובה===
הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. 
===סליחה===
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. 
===גאולה===
רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אֵל גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. 
{{מגירה|בחזרת הש&quot;ץ בתענית ציבור|
===עננו===
עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.
}}
===רפואה===
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה &lt;small&gt;(אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ {{הור|נ&quot;א:}})&lt;/small&gt; רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ. 
{{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה/לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}}
כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. 
===ברכת השנים===
&lt;small&gt;({{הור|יש אומרים נוסח זה בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה, וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה. כִּי…)&lt;/small&gt;

בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן {{ש}}
{{הור|בקיץ:}} בְּרָכָה {{הור|בחורף:}} טַל וּמָטָר לִבְרָכָה {{ש}}
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ {{נוא|מִטּוּבֶךָ}}, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה, כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אָתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. 
===קיבוץ גלויות===
תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד [מְהֵרָה] מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. 
===משפט===
הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, {{ק|[וְצַדְּקֵנוּ]}} בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}
===ברכת המינים===
וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִּינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֵּם וְתַשְׁפִּילֵם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. 
===על הצדיקים===
עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ, וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנּוּ {{נוא|בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים נִשְׁעָנְנוּ}}. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. 
===ולירושלים===
וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. 
{{מגירה|למנחה של תשעה באב|נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. 
===את צמח דוד===
אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם {{ק|(וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה)}}. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. 
===שומע תפילה===
אָב הָרַחֲמָן, שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ.
{{מגירה|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור|עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה.}}
כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה {{ק|[עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים]}}. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. 
===עבודה===
רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. 
{{מגירה|בראש חודש ובחול המועד|
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ, וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קׇדְשֶׁךָ, וְזִכְרוֹן כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְפָנֶיךָ, לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים {{ק|[טוֹבִים]}} וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם
{{מר|{{הור|בראש חודש:}} רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת}}הַזֶּה.
זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.}}
וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.
===הודאה===
{|
|-
|מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, {{ק|[צוּרֵנוּ]}} צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. 
|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ של שחרית ומנחה, הקהל אומר:}}{{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. {{סוף}}
|}
{{מגירה|בחנוכה ובפורים|
וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, 

{{הור|בחנוכה:}}{{ש}}בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.

{{הור|בפורים:}}{{ש}}בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.}}

וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם {{נוא|יִתְבָּרֵךְ וְיִתְרוֹמֵם}} וְיִתְנַשֵּׂא שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. 

{{רקע אפור|{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.}}{{ש}}
וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה, הָאֵל הַטּוֹב. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
===ברכת כהנים===
{|
|-
|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. 
|{{רקע אפור}}{{הור|כשאין ברכת כהנים, החזן אומר:}}{{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: {{סוף}}
|}
יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} 

אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. {{סוף}}
===שלום===
&lt;small&gt;({{הור|יש אומרים נוסח זה בערבית:}} שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. וְטוֹב…)&lt;/small&gt;

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד &lt;small&gt;[יַחַד]&lt;/small&gt; בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם &lt;small&gt;[וְכָל טוֹב]&lt;/small&gt;. וְטוֹב יִהְיֶה בְעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ {{ק|(בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם)}}. 
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.{{סוף}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.

===אלוהי נצור===
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃

אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַקָּמִים וְהַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.

&lt;small&gt;({{הור|יש מוסיפים:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁלֹּא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים, וְשֶׁלֹּא אֶכְעֹס הַיּוֹם וְשֶׁלֹּא אַכְעִיסֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע, וְתֵן בְּלִבִּי הַכְנָעָה וַעֲנָוָה. מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, יַחַד שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ, בְּנֵה עִירֶךָ, יַסֵּד בֵּיתֶךָ וְשַׁכְלֵל הֵיכָלֶךָ, וְקַבֵּץ קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, וּפְדֵה צֹאנֶךָ וְשַׂמַּח עֲדָתֶךָ.)&lt;/small&gt;

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ. {{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}
{{מגירה|קבלת תענית במנחה|
{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה.

{{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}}
רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.}}
{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}}

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}}

עֹשֶה שָׁלוֹם {{הור1|בעשי&quot;ת|הַשָּׁלוֹם}} בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.
{{ש}}
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}&lt;קטע סוף=עמידה לחול/&gt;

==תחנון==
&lt;קטע התחלה=תחנון/&gt;{{הור2|בשחרית של תענית ציבור אומרים כאן סליחות}}
===וידוי וי&quot;ג מידות===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל ארך}}
===נפילת אפים===
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד, נִפְּלָה נָּא בְיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו, וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה׃{{ממס|ש&quot;ב כד יד}}

רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאתִי לְפָנֶיךָ. יְיָ מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי.

יְיָ, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃ חׇנֵּנִי יְיָ כִּי אֻמְלַל אָנִי, רְפָאֵנִי יְיָ כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי׃ וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד, וְאַתָּה יְיָ עַד מָתָי׃ שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי, הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃ כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ, בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ׃ יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי, אַשְׂחֶה בְכׇל לַיְלָה מִטָּתִי, בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה׃ עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה בְּכׇל צוֹרְרָי׃ סוּרוּ מִמֶּנִּי כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, כִּי שָׁמַע יְיָ קוֹל בִּכְיִי׃ שָׁמַע יְיָ תְּחִנָּתִי, יְיָ תְּפִלָּתִי יִקָּח׃ יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כׇּל אֹיְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע׃{{ממס|תהלים ו}}
&lt;div style=&quot;display: flex;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;flex: 1; margin-right: 10px;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;width:{{{רוחב|100%}}};&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}&quot;&gt;{{צ|אבינו מלכנו}} לתענית ציבור{{סוף}}&lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:block; text-align:right&quot;&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו|תענית}}{{סוף}}{{סוף}}{{סוף}}&lt;div style=&quot;flex: 1; margin-left: 10px;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;width:{{{רוחב|100%}}};&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}&quot;&gt;{{צ|אבינו מלכנו}} לעשרת ימי תשובה{{סוף}}&lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:block; text-align:right&quot;&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו|עשית}}{{סוף}}{{סוף}}{{סוף}}{{סוף}}

{{מגירה|בשחרית של שני וחמישי|
===והוא רחום===
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}} אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מ יב}} הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קׇדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים קו מז}} אִם עֲוֺנוֹת תִּשְׁמׇר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲו‍ֹנוֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}} אִם עֲוֺנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|ירמיהו יד ז}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}} יַעֲנֵנוּ יְיָ בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגְּבֵנוּ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כ ב}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, המֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אֲדוֹנֵינוּ אֱלֹהֵינוּ, שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ, וּזְכָר לָנוּ אֶת בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה, חָטָאנוּ רָשָעְנוּ׃ אֲדֹנָי, כְּכׇל צִדְקֹתֶךָ יָשׇׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַ͏ִם הַר קׇדְשֶׁךָ, כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֺנוֹת אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכׇל סְבִיבֹתֵינוּ׃ וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם, לְמַעַן אֲדֹנָי׃ 

הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט טו|דניאל ט טו-יט}} אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן הַרְאֵנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְעַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה, אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}} הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, צוּרֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ. חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשׇׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|לפני=מתוך|יואל ב יז}} יָדַעְנוּ יְיָ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, אֶלָּא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. חֲמֹל עַל עַמֶּךָ, רַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ, חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ. חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי לְךָ יְיָ הַצְּדָקָה, עֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת. 

הַבֶּט נָא רַחֶם נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צֹאן מַרְעִיתֶךָ וְאַל יִמְשָׁל בָּנוּ קֶצֶף, כִּי לְךָ יְיָ הַיְשׁוּעָה. בְּךָ תוֹחַלְתֵּנוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. אָנָּא סְלַח נָא כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. 

אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, זְכֹר וְהַבֵּט לִבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדַת יָחִיד, וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטֹּאתֵינוּ כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. 

אֵין כָּמוֹךָ חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ. אֵין כָּמוֹךָ אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. הוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מֵרַעַשׁ וּמֵרֹגֶז הַצִּילֵנוּ. זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קָשְׁיֵנוּ וְאֶל רִשְׁעֵנוּ וְאֶל חַטָּאתֵנוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ט כז}} שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}} וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמָּוֶת כִּי רַחוּם אָתָּה, כִּי כֵן דַּרְכֶּךָ, עֹשֶׂה חֶסֶד חִנָּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִזַּעְמֶךָ, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמַּגֵּפָה וּגְזֵרָה קָשָׁה, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}} מַה נִּתְאוֹנֵן, מַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק. נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ממס|תהלים קיח כה}} אָנָּא יְיָ עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. לְךָ יְיָ חִכִּינוּ, לְךָ יְיָ קִוִּינוּ, לְךָ יְיָ נְיַחֵל, אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ, כִּי נָאֲמוּ גּוֹיִם אָבְדָה תִקְוָתָם. כָּל בֶּרֶךְ וְכָל קוֹמָה לְךָ לְבַד תִּשְׁתַּחֲוֶה.

הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֵּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים, נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרֹב עִצְּבוֹנֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח, קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. אַל תִּשְׁפֹּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ. אֵל, הַבִּיטָה דַּל כְּבוֹדֵנוּ בַּגּוֹיִם וְשִׁקְּצוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה. עַד מָתַי עֻזְּךָ בַּשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְּיַד צָר. עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ וְקִנְאָתְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאוֹתֵינוּ, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּיוֹם צָרָתֵנוּ. לֹא לְמַעֲנֵנוּ אֶלָּא לְמַעַנְךָ פְעַל, וְאַל תַּשְׁחִית אֶת זֵכֶר שְׁאֵרִיתֵנוּ כִּי לְךָ מְיַחֲלוֹת עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּזְכֹר עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}
===ה' אלהי ישראל===
{{:סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי}}}}
===שומר ישראל===
שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל, הָאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.

שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד, וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד, הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד.

שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ, וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים בְּשָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת לְקָדוֹשׁ.

מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים, הִתְרַצֶּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ.
===ואנחנו לא נדע===
וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה&quot;ב כ יב}}{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהילים לג כב}}{{ש}}
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכד ח}}{{ש}}
חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃{{ממס|תהלים קכג ג}}{{ש}}
בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׃{{ממס|לפני=מתוך|חבקוק ג ב}}{{ש}}
בְּרֹגֶז עֲקֵדָה תִּזְכּוֹר׃{{ש}}
בְּרֹגֶז תְּמִימוּת תִּזְכּוֹר׃{{ש}}
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}}

===חצי קדיש===
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{ק|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב {{ק|[קֵץ]}} מְשִׁיחֵהּ {{ק|(אָמֵן)}}, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''.}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְעֵלָּא מִן כָּל {{הור1|בעשי&quot;ת|לְעֵלָּא לְעֵלָּא מִכָּל}} בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;קטע סוף=תחנון/&gt;
==קריאת התורה==
&lt;קטע התחלה=קריאת התורה/&gt;
===אל ארך אפים===
{{הור2|בשני ובחמישי, [[סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית#למנצח|ביום שאומרים בו {{צ|למנצח}}]], אומרים {{צ|אל ארך אפים}}.}}

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ. חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע. חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ. חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע. חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

===הוצאת ספר תורה===
{{מגירה|בשחרית של שבת ויום טוב|
{{הור|בשחרית:}}{{ש}}
אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ׃{{ממס|דברים ד לה}}{{ש}} 
אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃{{ממס|תהלים פו ח}} {{ש}}
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים קמה יג}}{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}
יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}

אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃{{ממס|תהלים נא כ}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.

{{הור|במנחה של שבת:}}{{ש}}
וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}}}
{{הור|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}}{{ש}}
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃{{ממס|במדבר י לה}} {{ש}}
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו ב ג}} {{ש}}
בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ.

בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵה אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשֹׁט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשֹׁט, וּנְבִיאוֹהִי קְשֹׁט, וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשֹׁט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם.{{ממס|זהר חלק ב רו א|זהר רו ע&quot;א}}
{{מגירה|בשחרית של שבת ויום טוב|
{{הור|חו&quot;ק:}} שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}

{{הור|חו&quot;ק:}} אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ {{הור1|בימים נוראים|וְנוֹרָא}} שְׁמוֹ.

{{הור|חזן:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}

{{הור|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}} {{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}

עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ח}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃{{ממס|ישעיהו מ ה}}

אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.

{{הור|חזן:}} וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן.}}
{{הור|בחול ובמנחה של שבת:}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}

{{הור|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}} {{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}

אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.

{{הור|חזן:}} וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵיטָתֵנוּ וּפְלֵיטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. 

{{הור|בכל התפילות החזן ממשיך:}} {{ש}}
הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד {{פבפ|ז|ז}} הַכֹּהֵן. {{הור|(כשאין כהן: אֵין כָּאן כֹּהֵן, יַעֲמֹד… בֶּן… בִּמְקוֹם כֹּהֵן.)}} בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}}

{{הור|העולה לתורה:}} בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.

{{הור|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.

{{הור|לאחר הקריאה:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.

{{לוח קריאת התורה לחול}}{{ש}}
{{רקע אפור|
{{הור|ברכת הגומל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב.

{{הור|הקהל עונה:}}{{ש}}{{ק|אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה.}}

{{הור|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁלָּזֶה.
}}
{{הור2|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש}}
{{הור|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,{{ממס|דברים ד מד}} עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה.{{ממס|במדבר ט כג}}

{{מגירה|מי שברך|
===מי שברך===
{{הור|{{צ|מי שברך}} לעולה לתורה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת… בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה [וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת/ וְלִכְבוֹד הָרֶגֶל/ וְלִכְבוֹד יוֹם הַדִּין]. וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו [וִיזַכֵּהוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל] [וְיִכְתְּבֵהוּ וְיַחְתְּמֵהוּ לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין] עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|{{צ|מי שברך}} לאחרים (יש להתאים ללשון נקבה או ללשון רבים לפי הענין):}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת… בַּעֲבוּר שֶׁ… יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{הור|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/ עָלָה לַתּוֹרָה)}}. וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו [וִיזַכֵּהוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל] [וְיִכְתְּבֵהוּ וְיַחְתְּמֵהוּ לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין] עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|{{צ|מי שברך}} ליולדת בן:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּה הַיּוֹלֶֶדֶת &lt;sub&gt;שם היולדת&lt;/sub&gt; בַּת &lt;sub&gt;שם האב&lt;/sub&gt; וְאֶת בְּנָהּ הַנּוֹלַד לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, בַּעֲבוּר שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיו נָדַר לִצְדָקָה בַּעֲדָם. בִּשְׂכַר זֶה יִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ [בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ] וּלְגַדְּלוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, [וִיזַכֵּם לַעֲלוֹת עִם כָּל אֲחֵיהֶם לָרֶגֶל,] [וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בָּזֶה יוֹם הַדִּין,] וְנֶאֱמַר אָמֵן.

{{הור|נוסח אחר, הכולל ברכה לרפואה:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת &lt;sub&gt;שם היולדת&lt;/sub&gt; בַּת &lt;sub&gt;שם האם&lt;/sub&gt; עִם בְּנָהּ הַנּוֹלָד לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, בַּעֲבוּר [שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיו / שֶׁאָבִיהָ וּזְקֵנוֹ] נָדַב בְּלִי נֶדֶר צְדָקָה בַּעֲדָם. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, לְהַחֲלִימָם, לְרַפְּאוֹתָם, לְהַחֲזִיקָם וּלְהַחֲיוֹתָם. וְיִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אֶבְרֵיהֶם וּלְכָל גִּידֵיהֶם בְּתוֹךְ שְׁאַר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, {{ק|[שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא / יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא]}} הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְיִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ [בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ / הַיּוֹם] וּלְגִדְּלוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים {{ק|[וְיִזְכּוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחִיהֶם / וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין]}} וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|{{צ|מי שברך}} ליולדת בת:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּה הַיּוֹלֶדֶת &lt;sub&gt;שם היולדת&lt;/sub&gt; בַּת &lt;sub&gt;שם האב&lt;/sub&gt; וְאֶת בִּתָּהּ הַנּוֹלְדָה לָהּ בְּמַזָּל טוֹב. [וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל: &lt;sub&gt;שם&lt;/sub&gt; בַּת &lt;sub&gt;שם האב&lt;/sub&gt;]. בַּעֲבוּר שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיהָ נָדַר לִצְדָקָה בַּעֲדָן. בִּשְׂכַר זֶה יִזְכּוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְגַדְּלָהּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, [וִיזַכֵּם לַעֲלוֹת עִם כָּל אֲחֵיהֶם לָרֶגֶל,] [וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בָּזֶה יוֹם הַדִּין,] וְנֶאֱמַר אָמֵן.

{{הור|נוסח אחר, הכולל ברכה לרפואה:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת &lt;sub&gt;שם היולדת&lt;/sub&gt; בַּת &lt;sub&gt;שם האם&lt;/sub&gt; עִם בִּתָּהּ שֶׁנּוֹלְדָה לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, [וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל: &lt;sub&gt;שם&lt;/sub&gt; בַּת &lt;sub&gt;שם האב&lt;/sub&gt;]. בַּעֲבוּר [שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיהָ / שֶׁאָבִיהָ וּזְקֵנָהּ] נָדַב בְּלִי נֶדֶר צְדָקָה בַּעֲדָן. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶן, לְהַחֲלִימָן, לְרַפְּאוֹתָן, לְהַחֲזִיקָן וּלְהַחֲיוֹתָן, וְיִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אֶבְרֵיהֶן וּלְכָל גִּידֵיהֶן בְּתוֹךְ שְׁאַר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, {{ק|[שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא / יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא]}} הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְיִזְכּוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְגַדְּלָהּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. {{ק|[וְיִזְכּוּ לַעֲלוֹת לְרֶגֶל עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחֵיהֶן / וְיִכְתְּבֵן וְיַחְתְּמֵן לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין]}} וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|{{צ|מי שברך}} לחוֹלֶה:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה &lt;sub&gt;שם&lt;/sub&gt; בֶּן &lt;sub&gt;שם האם&lt;/sub&gt; [בַּעֲבוּר… בִּשְׂכַר זֶה] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] [יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|{{צ|מי שברך}} לחוֹלָה:}}{{ש}}
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה &lt;sub&gt;שם&lt;/sub&gt; בַּת &lt;sub&gt;שם האם&lt;/sub&gt; [בַּעֲבוּר… בִּשְׂכַר זֶה] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] [יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.}}


{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 
|- bgcolor=#FFFFFF
|{{הור|בשני ובחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}}

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|חזן וקהל:}}{{ש}}
אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.
|-
|}

{{מגירה|במנחה של שבת|
הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃{{ממס|תהלים קיא}}

הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃{{ממס|תהלים קיא}}
}}
{{מגירה|הפטרה|
{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}}
===ברכות ההפטרה===
{{הור|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק.

{{הור|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו.

רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׂמַּח בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ.

שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.{{ש}}
{{הור|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}}

{{הור|בשבת ובשבת חול המועד פסח:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

{{הור|ביום טוב ובשבת חול המועד סוכות:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] וְעַל יוֹם &lt;center&gt;{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת | {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת | {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת | {{הור|בשמחת תורה:}} שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הַחַג&lt;/center&gt;הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; הַשַּׁבָּת וְ]יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִים.

{{הור|בראש השנה:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] וְעַל יוֹם הַזִכָּרוֹן הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; הַשַּׁבָּת וְ]יִשְׂרָאֵל יוֹם הַזִכָּרוֹן.

{{הור|ביום כיפור:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] וְעַל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחֹל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ [&lt;small&gt;בשבת:&lt;/small&gt; הַשַּׁבָּת וְ]יִשְׂרָאֵל יוֹם הַכִּפּוּרִים.}}&lt;קטע סוף=קריאת התורה/&gt;
==סדר היום==
&lt;קטע התחלה=סדר היום/&gt;
===אשרי===
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}
===למנצח===
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ׃ יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ, וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה׃ יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא׃ נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, יְמַלֵּא יְיָ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ׃ עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְיָ מְשִׁיחוֹ, יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ׃ אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר׃ הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד׃ יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ}}
===קדושה דסידרא===
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יְיָ׃ וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְיָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|ישעיהו נט/טעמים#נט כ|ישעיהו נט כ-כא}}{{ש}} וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר, קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}} וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְרִין, קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ, קַדִּישׁ עַל אַרְעָא עוֹבַד גְּבוּרְתֵּהּ, קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא, יְיָ צְבָאוֹת מַלְיָא כָל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ. {{ש}} וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ, וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל, בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}וּנְטָלַתְנִי רוּחָא, וּשְׁמָעִית בַּתְרַי קָל זִיעַ סַגִּי דִמְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין, בְּרִיךְ יְקָרָא דַייָ מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ.{{ש}}יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טז יח}} {{ש}} יְיָ מַלְכוּתֵהּ קָאֵם לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבֹתֵינוּ שָׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ, וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ׃{{ממס|דה&quot;א כט יח}}{{ש}} וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָו‍ֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}} כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}{{ש}} צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת׃{{ממס|תהלים קיט קמב}}{{ש}} תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז כ}} {{ש}}בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם, יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סח כ}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}} בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ, וְיָשֵׂם בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם, לְמַעַן לֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁנִּשְׁמֹר חֻקֶּיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.{{ש}} לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃{{ממס|תהלים ל יג}}{{ש}} בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ׃{{ממס|ירמיהו יז ז}}{{ש}} בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים׃{{ממס|ישעיהו כו ד}}{{ש}} וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים ט יא}}{{ש}} יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}}
===קדיש שלם===
{{קדיש ספרד|קדיש=שלם}}&lt;קטע סוף=סדר היום/&gt;
==הכנסת ספר תורה==
&lt;קטע התחלה=הכנסת ספר תורה/&gt;
{{מגירה|בשחרית של שבת|
{{רקע אפור}}
{{הור|בחשון ובאייר, בשבת הראשונה שאחרי ראש חודש, החזן אומר:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל מִי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וִיקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵיהֶם וְיַאֲזִין שַׁוְעוֹתֵיהֶם, עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. 
{{סוף}}
{{הור2|בחול ובמנחה של שבת:}}
{{הור|חזן:}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ.{{ש}}
{{הור|קהל:}} הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ. הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמח#קמח יג|תהלים קמח יג-יד}}

מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}
}}
{{הור2|בחול ובמנחה של שבת:}}
{{הור|חזן:}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ.{{ש}}
{{הור|קהל:}} הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ. הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמח#קמח יג|תהלים קמח יג-יד}}

{{הור|בחול:}}{{ש}}לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד}}

{{הור|כשמכניסים את ספר התורה לארון, אומרים:}}{{ש}}וּבְנֻחֹה יֹאמַר, שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|במדבר י לו}} {{ש}}קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃{{ממס|תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב ח-י}} {{ש}}כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃{{ממס|משלי ד ב}} {{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃{{ממס|משלי ג יח}} {{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃{{ממס|משלי ג יז}} {{ש}}הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ  אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}&lt;קטע סוף=הכנסת ספר תורה/&gt;
==שיר של יום==
&lt;קטע התחלה=שיר של יום/&gt;
===תפילה לדוד===
{{הור2|ביום שאומרים תחנון:}}
{{ממס1|תהלים פו}}
תְּפִלָּה לְדָוִד, הַטֵּה יְיָ אָזְנְךָ עֲנֵנִי, כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי, הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי, הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ׃ חָנֵּנִי אֲדֹנָי, כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם׃ שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתִי, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי׃ בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ, כִּי תַעֲנֵנִי׃ אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃ כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃ הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ, אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ׃ אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל לְבָבִי, וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם׃ כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי, וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה׃ אֱלֹהִים, זֵדִים קָמוּ עָלַי, וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי, וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם׃ וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ, וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ׃ עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי׃

בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ׃{{ממס|ישעיהו ב ה}}{{ש}}
כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|מיכה ד ה}}{{ש}}
יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃ לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ׃ וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ׃ לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד׃{{ממס|מלכים א ח#ח נז|מ&quot;א ח נז-ס}}

{{ממס1|תהלים קכד}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ, בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ בָּרוּךְ יְיָ, שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃ נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ׃ עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃
===יום ראשון===
הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

{{ממס1|תהלים כד}}
לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃
===יום שני===
הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

{{ממס1|תהלים מח}}
שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח׃ גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קׇדְשוֹ׃ יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כׇּל הָאָרֶץ, הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׃ אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב׃ כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ, עָבְרוּ יַחְדָּו׃ הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ׃ רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם, חִיל כַּיּוֹלֵדָה׃ בְּרוּחַ קָדִים, תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִישׁ׃ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ, בְּעִיר יְיָ צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה׃ דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ׃ כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ, צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ׃ יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה, לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ׃ סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ, סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ׃ שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן׃ כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד, הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת׃
===יום שלישי===
הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

{{ממס1|תהלים פב}}
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט׃ עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה׃ שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם, עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ׃ פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן, מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ׃ לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ, יִמּוֹטוּ כׇּל מוֹסְדֵי אָרֶץ׃ אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם׃ אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ׃ קוּמָה אֱלֹהִים שׇׁפְטָה הָאָרֶץ, כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכׇל הַגּוֹיִם׃
===יום רביעי===
הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

{{ממס1|תהלים צד}}
אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃ עַד מָתַי רְשָׁעִים יְיָ, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ׃ יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ עַמְּךָ יְיָ יְדַכְּאוּ, וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ׃ אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃ וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם, וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ׃ הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע, אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט׃ הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ, הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת׃ יְיָ יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי הֵמָּה הָבֶל׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ׃ לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע, עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָחַת׃ כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃ כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט, וְאַחֲרָיו כׇּל יִשְׁרֵי לֵב׃ מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים, מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִּי, כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִי׃ אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵנִי׃ בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִי׃ הַיְחׇבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת, יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק׃ יָגוֹדּוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְדָם נָקִי יַרְשִיעוּ׃ וַיְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃ וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם, וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם, יַצְמִיתֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃

{{ממס1|תהלים צה|תהלים צה, א-ג}}
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃
===יום חמישי===
הַיּוֹם יוֹם חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

{{ממס1|תהלים פא}}
לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף׃ הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ שְאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל׃ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע׃ הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ, כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה׃ בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ, אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחׇנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה׃ שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ, יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי׃ לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׃ אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ׃ וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי, וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי׃ וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם׃ לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי, יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ׃ כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ, וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי׃ מְשַׂנְאֵי יְיָ יְכַחֲשׁוּ לוֹ, וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם׃ וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ׃
===יום שישי===
הַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

{{ממס1|תהלים צג}}
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם 
אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם׃ מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃
===בכל יום===
הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃ בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קו#קו מז|תהלים קו מח}}{{ש}}
בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}}{{ש}}
בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קלה כא}}{{ש}}
בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ׃{{ש}}
{{ש-רווח|0.5em}}וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים עב#עב יח|תהלים עב יח-יט}}
===קדיש יתום===
{{קדיש ספרד|קדיש=יתום}}
{{מגירה|בראש חודש|
{{ממס1|תהלים קד}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃ הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׃ יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד׃ תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם׃ מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׃ יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם׃ גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ׃ הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן׃ יַשְׁקוּ כׇּל חַיְתוֹ שָׂדָי, יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם׃ עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן, מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל׃ מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו, מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ׃ מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׃ וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׃ יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ, אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׃ אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׃ הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים׃ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ׃ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה, בּוֹ תִרְמֹשׂ כׇּל חַיְתוֹ יָעַר׃ הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אׇכְלָם׃ תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן׃ יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב׃ מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃ זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם, שָם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת׃ שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַחֶק בּוֹ׃ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן, לָתֵת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃ תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב׃ תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן׃ תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה׃ יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָיו׃ הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָנוּ׃ אָשִׁירָה לַייָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃ יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, הַלְלוּיָהּ׃
{{הור2|קדיש יתום}}}}&lt;קטע סוף=שיר של יום/&gt;
==פיטום הקטורת==
&lt;קטע התחלה=פיטום הקטורת/&gt;קַוֵּה אֶל יְיָ, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְיָ:{{ממס|תהלים כז יד}}{{ש}}אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ:{{ממס|ש&quot;א ב ב}}{{ש}}כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְיָ וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ:{{ממס|תהלים יח לב}}

אֵין כֵּאלֹהֵינוּ. אֵין כַּאדוֹנֵינוּ. אֵין כְּמַלְכֵּנוּ. אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}מִי כֵאלֹהֵינוּ. מִי כַאדוֹנֵינוּ. מִי כְמַלְכֵּנוּ. מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ. נוֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ. נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ. נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. בָּרוּךְ אֲדוֹנֵינוּ. בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ. בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ. אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵינוּ. אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ. אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד.{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
אַתָּה הוּא שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים.

פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת, הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּרֶן הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. מוֹר וּקְצִיעָה, שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. הַקֹּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה, וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין, מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא. וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה שֶׁשָּׁפִין בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה, יֵין קַפְרִיסִין שֶׁשּׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בָּעֲזָרָה מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.{{ממס|כריתות ו א}} 

{{הור|בחול:}}{{ש}}
תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל, אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסַּר אֶחָד מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה.

תַּנְיָא, בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר, אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר קַפָּרָא, אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קֻרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה: כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|ויקרא ב יא}}

{{גפ|יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃|תהלים מו ח}}{{ש}}
{{גפ|יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃|תהלים פד יג}}{{ש}}
{{גפ|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃|תהלים כ י}}{{ש}}
אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי, רָנֵּי פַלֵּט, תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה׃{{ממס|תהלים לב ז}}{{ש}}
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}

{{מגירה|בשבת וביום טוב|
הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.{{ש}}בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיוּ אוֹמְרִים: לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹֽשְׁבֵי בָהּ׃{{ממס|תהלים כד}}{{ש}}בַּשֵּׁנִי הָיוּ אוֹמְרִים: גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח}}{{ש}}בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט׃{{ממס|תהלים פב}}{{ש}}בָּרְבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִים: אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃{{ממס|תהלים צד}}{{ש}}בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים: הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא}}{{ש}}בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג}}{{ש}}בַּשַּׁבָּת הָיוּ אוֹמְרִים: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃{{ממס|תהלים צב}} מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבֹא, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה, לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.{{ממס|משנה תמיד ז א}}}}

תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ: כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם, מֻבְטַח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ׃{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת אֶלָּא הֲלָכוֹת.{{ממס|מגילה כח ב}} 

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ׃{{ממס|ישעיהו נד יג}} אַל תִּקְרֵי בָּנָיִךְ, אֶלָּא בּוֹנָיִךְ. שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל:{{ממס|תהלים קיט קסה}} יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃ לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃{{ממס|תהלים קכב#קכב ז|תהלים קכב ז-ט}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}.{{ממס|ברכות סד א}}
===קדיש דרבנן===
{{קדיש ספרד|קדיש=דרבנן}}
&lt;center&gt;{{ג|'''בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ'''}}{{ש}}
{{ג|'''בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד'''}}&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=פיטום הקטורת/&gt;

==עלינו לשבח==
&lt;קטע התחלה=עלינו לשבח/&gt;עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד׃{{ממס|דברים ד לט}}

וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}

[אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא׃{{ממס|משלי ג כה}}{{ש}}
עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}}{{ש}}
וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל, אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט׃{{ממס|ישעיהו מו ד}}]
===קדיש יתום===
{{קדיש ספרד|קדיש=יתום}}&lt;קטע סוף=עלינו לשבח/&gt;
==פתיחת ערבית לחול==
&lt;קטע התחלה=פתיחת ערבית לחול/&gt;{{ממס1|תהלים קלד}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ, הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃

{{גפ|יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃|תהלים מו ח}}{{ש}}
{{גפ|יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃|תהלים פד יג}}{{ש}}
{{גפ|יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃|תהלים כ י}}{{ש}}
הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}{{ש}}
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב יְיָ שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים יד ז}}{{ש}}
בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן, כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי׃{{ממס|תהלים ד ט}} {{ש}}
יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי׃{{ממס|תהלים מב ט}} {{ש}}
וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְיָ מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה׃ וַיַּעְזְרֵם יְיָ וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ׃{{ממס|תהלים לז#לז לט|תהלים לז לט-מ}}

{{קדיש ספרד}}

וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}&lt;קטע סוף=פתיחת ערבית לחול/&gt;

==קריאת שמע ערבית==
&lt;קטע התחלה=קריאת שמע ערבית/&gt;
=== ברכו ===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ברכו}}
===המעריב ערבים===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים, בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים, וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ. בּוֹרֵא יוֹם וָלָיְלָה, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר. וּמַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה, וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה, יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ. אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.
===אהבת עולם===
אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהָבְתָּ, תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָנוּ לִמַּדְתָּ. עַל כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ, וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְאַהֲבָתְךָ אַל תָּסִיר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ק&quot;ש}}
===אמת ואמונה===
אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כָּל זֹאת וְקַיָּם עָלֵינוּ.{{ש}}
כִּי הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֵין זוּלָתוֹ, וַאֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.{{ש}}
הַפּוֹדֵנוּ מִיַּד מְלָכִים, מַלְכֵּנוּ הַגּוֹאֲלֵנוּ מִכַּף כָּל הֶעָרִיצִים. {{ש}}
הָאֵל הַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ.{{ש}}
הָעֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר, נִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב ט י}}{{ש}} 
הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ׃{{ממס|תהלים סו ט}}{{ש}}
הַמַּדְרִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵינוּ, וַיָּרֶם קַרְנֵנוּ עַל כָּל שׂוֹנְאֵינוּ.{{ש}} 
הָעֹשֶׂה לָּנוּ נִסִּים וּנְקָמָה בְּפַרְעֹה, אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם.{{ש}}
הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם.{{ש}}
הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף, אֶת רוֹדְפֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע.{{ש}} 
וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתוֹ, שִׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בְרָצוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. {{ש}}
מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָמְרוּ כֻלָּם: {{ש}}
'''מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃'''{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
מַלְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶיךָ, בּוֹקֵעַ יָם לִפְנֵי מֹשֶׁה, זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ: {{ש}}
'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}}{{ש}} 
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל. 
===השכיבנו===
הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ש}}
וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. {{ש}}
וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן, {{ש}}
וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ.{{ש}} 
כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. {{ש}}
וּשְׁמֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. {{ש}}
{{הור|בחול:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד.
{{מגירה|בשבת וביום טוב|
וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלָיִם. 

{{הור|בשבת:}} וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טז|שמות לא טז-יז}}

{{הור|ביום טוב של ג' רגלים:}} וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְיָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ויקרא כג מד}}

{{הור|בראש השנה:}} תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}

{{הור|ביום כיפור:}} כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחול, למנהג חו&quot;ל אומרים:}}
===ברוך ה' לעולם===
{{ק|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קלה כא}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ׃ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים עב#עב יח|תהלים עב יח-יט}}{{ש}}יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}}{{ש}}יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}{{ש}} כִּי לֹא יִטּשׁ יְיָ אֶת עַמּו בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוֹאִיל יְיָ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם׃{{ממס|ש&quot;א יב כב}}{{ש}}וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ממס|מ&quot;א יח לט}}{{ש}}וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהלים לג#לג כ|תהלים לג כ-כא}}{{ש}} הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים קו מז}} {{ש}}כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃ כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו#פו ט|תהלים פו ט-י}}{{ש}}וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים עט יג}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ.{{ש}}כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים.{{ש}}אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת׃{{ממס|תהלים לא ו}}{{ש}}אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד׃ כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}}{{סוף}}&lt;קטע סוף=קריאת שמע ערבית/&gt;</text>
      <sha1>peub9zk65fa45cl8dax0ksn5705ns9j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/391</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1743741</id>
    <revision>
      <id>3017384</id>
      <parentid>3017200</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:49:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3017384</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4358" sha1="etlyakwpiaioxm7swd3oa627m15arjl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫רבי ור' נתן סוף משנה

&lt;קטע התחלה=פרק מו/&gt;
‫כר׳ יוחנן בן ברוקא ר׳ בא בשם ר׳ יוחנן '''מה טעם שאל את נתן הבבלי'''
מה ראו חכמים לומר הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקה ולא אתם (בארץ ישראל, כדברי
הרשב״ם ב&quot;ב ד׳ קל״ב) הוא ששניהם ירתון אמר ליה (רבי) '''יטלון''' תנינן וכו׳
אתא (רבי) לגבי אבוי (אצל רבן שמעון בן גמליאל) אמר ליה קפחת את נתן
הבבלי לית כאן יטלון אלא ירתון אמר ר׳ יוסי בי ר׳ בון טעיתי טעות ששניתי
לכם לית כאן יטלון אלא יירתון&quot;.

והנה נראה בזה שני דברים אשר יאירו לנו לדעת מתוכם את אשר הי׳ אז.

־ראשונה שאף שהדבר מפורש שהי׳ זה עוד בחיי רבן שמעון בן גמליאל
אבי רבי בכל זה שאל זה רבי מר׳ נתן ולא מר׳ שמעון בן גמליאל.

אף שזה ודאי שהלכה כר׳ יוחנן בן ברוקה נפסקה רק בימי דור שלפי השמד.

שהרי זה ודאי שר׳ יוחנן בן ברוקה לא נחלק בימי יבנה שלא נמצא לפנינו
עם ראשי הדור הקודם כר׳ טרפון ר׳ עקיבא ור׳ ישמעאל.

ובבבא בתרא ד' ק&quot;ל על דברי ר׳ יוחנן בן ברוקא אשר באו במשנה שם נאמר בגמ׳:

״והתניא ר׳ ישימעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקא אומר לא נחלקו '''אבא'''
'''וחכמים''' על אחר במקום בת ובת במקום בן שלא אמר כלום על מה נחלקו
על בן בין הבנים וכו׳ שאבא אומר יירש וחכמים אומרים לא יירש וכו׳.״

ומבואר שבראשית ימי ר׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקה היו עוד
החכמים חולקים על ר׳ יוחנן בן ברוקא ועדין לא נפסקה במתיבתא הלכה פסוקה
כר׳ יוחנן בן ברוקא.

כי הלשון הזה ״מה טעם אמרו הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקא״ או הלשון
״מה ראו חכמים לומר הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקא&quot; מורה על עצמו שהי׳ על זה
הסבמת חכמי המתיבתא הכללית.

ועל כן הנה אין זה הרבים (החכמים) אשר נחלקו עם ר׳ יוחנן בן ברוקא.

ומבואר מעצמו ני דבר ההלכה אשר נפסקב כר׳ יוחנן בן ברוקה הי׳
בהתחדש המתיבתא בשפרעם ובהיות רבן שמעון בן גמליאל נשיא.

ובבל זה שאל רבי זה מר׳ נתן ולא מאביו רשב״ג.

וזה הוא במו שכבר נתבאר כי ר׳ נתן הבבלי הי׳ שם האב בית דין
בהמתיבתא, וכל הדברים האלה עמדו במתיבתא תחת משמרת פקודתו.

ואמנם כי נראה מזה גם היסוד השני אשר כבר נתבאר גם הוא.

כבר נתבאר לנו בח&quot;ב כי המסכתא אשר גרסו בהמתיבתא הכללית אותה
גרסו בכל הישיבות הפרטיות כולם.

והננו רואים כי גם רבי וגם רשב״ג אביו לא עמדו בתחלה על עיקר נוסח
יסוד המשנה ב[[כתובות נב א|כתובות ד׳ נ&quot;ב]] כפי שהי׳ בפי רוב השונים בארץ ישראל.

ועמדו על זה רק אחרי העמידם על הדבר ושמעו זה מפי ר׳ נתן.

״ולא אתם (רוב השונים בארץ ישראל) שניהם &quot;ירתון&quot; אמר ליה (רבי)
יטילון תנינן אתא (רבי) לגבי אבוי אמר ליד‪ .‬קפחת את נתן הבבלי לית באן‬
‫יטילון אלא י־תון אמ־ ־׳ יום* בי ר׳ בון טעי‪,‬תי טעית ששניתי לבם )יצלון בנוסה‬
‫'‬
‫המשינד! ל־ת באן יטלון אלא ירתין״‪.‬‬
‫והיינו שיצדקו דב־י ד׳ נתל בנופה המשנד‪ ,.‬ו־׳ שמעין בן גמליאל יאמר על‬
‫עצמו בי מיעה בלמדו לפני תלמידיו בישיבתו הם־טיית דב־י יסיד המשינד‪ ,‬בבתיבית‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>etlyakwpiaioxm7swd3oa627m15arjl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017389</id>
      <parentid>3017384</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:56:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3017389</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4309" sha1="s51aubdrj0vcx2rpwb2bt2pgmgjyy98" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫רבי ור' נתן סוף משנה

&lt;קטע התחלה=פרק מו/&gt;
‫כר׳ יוחנן בן ברוקא ר׳ בא בשם ר׳ יוחנן '''מה טעם שאל את נתן הבבלי'''
מה ראו חכמים לומר הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקה ולא אתם (בארץ ישראל, כדברי
הרשב״ם ב&quot;ב ד׳ קל״ב) הוא ששניהם ירתון אמר ליה (רבי) '''יטלון''' תנינן וכו׳
אתא (רבי) לגבי אבוי (אצל רבן שמעון בן גמליאל) אמר ליה קפחת את נתן
הבבלי לית כאן יטלון אלא ירתון אמר ר׳ יוסי בי ר׳ בון טעיתי טעות ששניתי
לכם לית כאן יטלון אלא יירתון&quot;.

והנה נראה בזה שני דברים אשר יאירו לנו לדעת מתוכם את אשר הי׳ אז.

־ראשונה שאף שהדבר מפורש שהי׳ זה עוד בחיי רבן שמעון בן גמליאל
אבי רבי בכל זה שאל זה רבי מר׳ נתן ולא מר׳ שמעון בן גמליאל.

אף שזה ודאי שהלכה כר׳ יוחנן בן ברוקה נפסקה רק בימי דור שלפי השמד.

שהרי זה ודאי שר׳ יוחנן בן ברוקה לא נחלק בימי יבנה שלא נמצא לפנינו
עם ראשי הדור הקודם כר׳ טרפון ר׳ עקיבא ור׳ ישמעאל.

ובבבא בתרא ד' ק&quot;ל על דברי ר׳ יוחנן בן ברוקא אשר באו במשנה שם נאמר בגמ׳:

״והתניא ר׳ ישימעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקא אומר לא נחלקו '''אבא'''
'''וחכמים''' על אחר במקום בת ובת במקום בן שלא אמר כלום על מה נחלקו
על בן בין הבנים וכו׳ שאבא אומר יירש וחכמים אומרים לא יירש וכו׳.״

ומבואר שבראשית ימי ר׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקה היו עוד
החכמים חולקים על ר׳ יוחנן בן ברוקא ועדין לא נפסקה במתיבתא הלכה פסוקה
כר׳ יוחנן בן ברוקא.

כי הלשון הזה ״מה טעם אמרו הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקא״ או הלשון
״מה ראו חכמים לומר הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקא&quot; מורה על עצמו שהי׳ על זה
הסבמת חכמי המתיבתא הכללית.

ועל כן הנה אין זה הרבים (החכמים) אשר נחלקו עם ר׳ יוחנן בן ברוקא.

ומבואר מעצמו ני דבר ההלכה אשר נפסקב כר׳ יוחנן בן ברוקה הי׳
בהתחדש המתיבתא בשפרעם ובהיות רבן שמעון בן גמליאל נשיא.

ובבל זה שאל רבי זה מר׳ נתן ולא מאביו רשב״ג.

וזה הוא כמו שכבר נתבאר כי ר׳ נתן הבבלי הי׳ שם האב בית דין
בהמתיבתא, וכל הדברים האלה עמדו במתיבתא תחת משמרת פקודתו.

ואמנם כי נראה מזה גם היסוד השני אשר כבר נתבאר גם הוא.

כבר נתבאר לנו בח&quot;ב כי המסכתא אשר גרסו בהמתיבתא הכללית אותה
גרסו בכל הישיבות הפרטיות כולם.

והננו רואים כי גם רבי וגם רשב״ג אביו לא עמדו בתחלה על עיקר נוסח
יסוד המשנה ב[[כתובות נב א|כתובות ד׳ נ&quot;ב]] כפי שהי׳ בפי רוב השונים בארץ ישראל.

ועמדו על זה רק אחרי העמידם על הדבר ושמעו זה מפי ר׳ נתן.

״ולא אתם (רוב השונים בארץ ישראל) שניתם &quot;ירתון&quot; אמר ליה (רבי)
יטלון תנינן אתא (רבי) לגבי אבוי אמר ליה קפחת את נתן הבבלי לית כאן
יטלון אלא ירתון אמר ר׳ יוסי בי ר׳ בון טעיתי טעות ששניתי לכם (יטלון בנוסח
המשנה) לית כאן יטלון אלא ירתון״.

והיינו שיצדקו דברי ר׳ נתן בנוסח המשנה, ור׳ שמעין בן גמליאל יאמר על
עצמו כי טעה בלמדו לפני תלמידיו בישיבתו הפרטית דברי יסוד המשנה בכתובות

&lt;קטע סוף=פרק מו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>s51aubdrj0vcx2rpwb2bt2pgmgjyy98</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1743829</id>
    <revision>
      <id>3017349</id>
      <timestamp>2026-05-24T14:06:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3017349</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3727" sha1="2dmys3klfipezkg8yja5d5o1oyqkvfl" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2186|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)|12400)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 17(ד)]] [[=החוק|לחוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם ראש הממשלה משהועברה אליו סמכות שר הפנים, &lt;!-- הסמכות הועברה משר הפנים לראש הממשלה בהחלטת ממשלה מספר 3888 מיום כ&quot;ח בשבט התשפ&quot;ו (15 בפברואר 2026) וההעברה האמורה אושרה בישיבה ה-376 של הכנסת העשרים וחמש ביום כ' באדר התשפ&quot;ו (9 במרץ 2026). --&gt; אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגשת תלונה
: תלונה ליחידה תוגש באמצעות טופס מקוון או באופן דיגיטלי אחר שתפרסם יחידת פניות הציבור באתר המשרד לביטחון לאומי.

@ 2. אופן בירור התלונה
: (א) הוגשה תלונה כאמור [[בתקנה 1]], יפנה ראש היחידה לפקח השיטור המקומי שלגביו הוגשה התלונה ולממונה עליו ברשות המקומית לבירור התשתית העובדתית ונסיבות האירוע שבעניינו הוגשה התלונה.
: (ב) התייחסות פקח השיטור המקומי והממונה עליו תוגש בתוך 14 ימים מיום פניית ראש היחידה לבירור התלונה כאמור בתקנת משנה (א).

@ 3. בירור תלונה מקבילה
לא יתברר אירוע שהוגשה בעניינו תלונה לממונה על תלונות הציבור כהגדרתו [[בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס&quot;ח-2008]], לפי [[סעיף 17(א)(2) לחוק]], אלא אם כן סבר ראש היחידה כי בנסיבות העניין התלונה צריכה להתברר על ידו.

@ 4. שמיעת עמדת פקח השיטור המקומי וראש הרשות המקומית
: (א) סבר ראש היחידה, לאחר בירור התלונה כאמור [[בתקנה 2]], כי התלונה מעלה חשש להפעלת סמכות שלא כדין -
:: (1) יפנה לפקח השיטור המקומי שלגביו הוגשה התלונה כדי שיוכל להשמיע את טענותיו, בכתב או בעל פה, בתוך 14 ימים מיום הפנייה אליו;
:: (2) יפנה לראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר ויאפשר לו להביא את עמדתו, בכתב או בעל פה, בתוך 14 ימים מיום הפנייה אליו.
: (ב) סבר ראש היחידה, לאחר בירור התלונה כאמור [[בתקנה 2]], כי התלונה אינה מעלה חשש להפעלת סמכות שלא כדין, יודיע על כך למגיש התלונה בכתב וינמק את החלטתו.

@ 5. העברת המלצה בנושא התלונה
: ראש היחידה יעביר את המלצתו לפי הוראות [[סעיף 17(ג) לחוק]], לפי העניין, בתוך 7 ימים מקבלת עמדת פקח השיטור המקומי וראש הרשות המקומית או מתום התקופה האמורה [[בתקנה 4(א)]], לפי המוקדם.

@ 6. יידוע המתלונן
: החלטת ראש היחידה לפי [[תקנה 5]] תועבר לידיעת המתלונן בתוך 7 ימים מיום שהעביר את המלצתו.

&lt;פרסום&gt; ג' בסיוון התשפ&quot;ו (19 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; איתמר בן גביר השר לביטחון לאומי</text>
      <sha1>2dmys3klfipezkg8yja5d5o1oyqkvfl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017359</id>
      <parentid>3017349</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T15:01:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3017359</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3729" sha1="ehdmalem1i16532i4nx42pbba848gig" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2186|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)|12400)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 17(ד)]] [[=החוק|לחוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם ראש הממשלה משהועברה אליו סמכות שר הפנים, &lt;!-- הסמכות הועברה משר הפנים לראש הממשלה בהחלטת ממשלה מספר 3888 מיום כ&quot;ח בשבט התשפ&quot;ו (15 בפברואר 2026) וההעברה האמורה אושרה בישיבה ה-376 של הכנסת העשרים וחמש ביום כ' באדר התשפ&quot;ו (9 במרץ 2026). --&gt; אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגשת תלונה
: תלונה ליחידה תוגש באמצעות טופס מקוון או באופן דיגיטלי אחר שתפרסם יחידת פניות הציבור באתר המשרד לביטחון לאומי.

@ 2. אופן בירור התלונה
: (א) הוגשה תלונה כאמור [[בתקנה 1]], יפנה ראש היחידה לפקח השיטור המקומי שלגביו הוגשה התלונה ולממונה עליו ברשות המקומית לבירור התשתית העובדתית ונסיבות האירוע שבעניינו הוגשה התלונה.
: (ב) התייחסות פקח השיטור המקומי והממונה עליו תוגש בתוך 14 ימים מיום פניית ראש היחידה לבירור התלונה כאמור בתקנת משנה (א).

@ 3. בירור תלונה מקבילה
: לא יתברר אירוע שהוגשה בעניינו תלונה לממונה על תלונות הציבור כהגדרתו [[בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס&quot;ח-2008]], לפי [[סעיף 17(א)(2) לחוק]], אלא אם כן סבר ראש היחידה כי בנסיבות העניין התלונה צריכה להתברר על ידו.

@ 4. שמיעת עמדת פקח השיטור המקומי וראש הרשות המקומית
: (א) סבר ראש היחידה, לאחר בירור התלונה כאמור [[בתקנה 2]], כי התלונה מעלה חשש להפעלת סמכות שלא כדין -
:: (1) יפנה לפקח השיטור המקומי שלגביו הוגשה התלונה כדי שיוכל להשמיע את טענותיו, בכתב או בעל פה, בתוך 14 ימים מיום הפנייה אליו;
:: (2) יפנה לראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר ויאפשר לו להביא את עמדתו, בכתב או בעל פה, בתוך 14 ימים מיום הפנייה אליו.
: (ב) סבר ראש היחידה, לאחר בירור התלונה כאמור [[בתקנה 2]], כי התלונה אינה מעלה חשש להפעלת סמכות שלא כדין, יודיע על כך למגיש התלונה בכתב וינמק את החלטתו.

@ 5. העברת המלצה בנושא התלונה
: ראש היחידה יעביר את המלצתו לפי הוראות [[סעיף 17(ג) לחוק]], לפי העניין, בתוך 7 ימים מקבלת עמדת פקח השיטור המקומי וראש הרשות המקומית או מתום התקופה האמורה [[בתקנה 4(א)]], לפי המוקדם.

@ 6. יידוע המתלונן
: החלטת ראש היחידה לפי [[תקנה 5]] תועבר לידיעת המתלונן בתוך 7 ימים מיום שהעביר את המלצתו.

&lt;פרסום&gt; ג' בסיוון התשפ&quot;ו (19 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; איתמר בן גביר השר לביטחון לאומי</text>
      <sha1>ehdmalem1i16532i4nx42pbba848gig</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743830</id>
    <revision>
      <id>3017356</id>
      <timestamp>2026-05-24T15:01:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3017349] תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3017356</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4314" sha1="77f0m6uj0b8ob1edak8fnbsxn06toip" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2186|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12400.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 17|סעיף 17(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים|לחוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם ראש הממשלה משהועברה אליו סמכות שר הפנים, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגשת תלונה}}
{{ח:ת}} תלונה ליחידה תוגש באמצעות טופס מקוון או באופן דיגיטלי אחר שתפרסם יחידת פניות הציבור באתר המשרד לביטחון לאומי.

{{ח:סעיף|2|אופן בירור התלונה}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תלונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}}, יפנה ראש היחידה לפקח השיטור המקומי שלגביו הוגשה התלונה ולממונה עליו ברשות המקומית לבירור התשתית העובדתית ונסיבות האירוע שבעניינו הוגשה התלונה.
{{ח:תת|(ב)}} התייחסות פקח השיטור המקומי והממונה עליו תוגש בתוך 14 ימים מיום פניית ראש היחידה לבירור התלונה כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|3|בירור תלונה מקבילה}}
לא יתברר אירוע שהוגשה בעניינו תלונה לממונה על תלונות הציבור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור)|בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס״ח–2008}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 17|סעיף 17(א)(2) לחוק}}, אלא אם כן סבר ראש היחידה כי בנסיבות העניין התלונה צריכה להתברר על ידו.

{{ח:סעיף|4|שמיעת עמדת פקח השיטור המקומי וראש הרשות המקומית}}
{{ח:תת|(א)}} סבר ראש היחידה, לאחר בירור התלונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, כי התלונה מעלה חשש להפעלת סמכות שלא כדין –
{{ח:תתת|(1)}} יפנה לפקח השיטור המקומי שלגביו הוגשה התלונה כדי שיוכל להשמיע את טענותיו, בכתב או בעל פה, בתוך 14 ימים מיום הפנייה אליו;
{{ח:תתת|(2)}} יפנה לראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר ויאפשר לו להביא את עמדתו, בכתב או בעל פה, בתוך 14 ימים מיום הפנייה אליו.
{{ח:תת|(ב)}} סבר ראש היחידה, לאחר בירור התלונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, כי התלונה אינה מעלה חשש להפעלת סמכות שלא כדין, יודיע על כך למגיש התלונה בכתב וינמק את החלטתו.

{{ח:סעיף|5|העברת המלצה בנושא התלונה}}
{{ח:ת}} ראש היחידה יעביר את המלצתו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 17|סעיף 17(ג) לחוק}}, לפי העניין, בתוך 7 ימים מקבלת עמדת פקח השיטור המקומי וראש הרשות המקומית או מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(א)}}, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|6|יידוע המתלונן}}
{{ח:ת}} החלטת ראש היחידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} תועבר לידיעת המתלונן בתוך 7 ימים מיום שהעביר את המלצתו.

{{ח:חתימות|ג׳ בסיוון התשפ״ו (19 במאי 2026)}}
* '''איתמר בן גביר'''&lt;br&gt;השר לביטחון לאומי
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>77f0m6uj0b8ob1edak8fnbsxn06toip</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017380</id>
      <parentid>3017356</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T17:21:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3017359] בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3017380</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4324" sha1="5hao2cqt67jtoyv74a3626smdn8yazv" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2186|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12400.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 17|סעיף 17(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים|לחוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם ראש הממשלה משהועברה אליו סמכות שר הפנים, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגשת תלונה}}
{{ח:ת}} תלונה ליחידה תוגש באמצעות טופס מקוון או באופן דיגיטלי אחר שתפרסם יחידת פניות הציבור באתר המשרד לביטחון לאומי.

{{ח:סעיף|2|אופן בירור התלונה}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תלונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}}, יפנה ראש היחידה לפקח השיטור המקומי שלגביו הוגשה התלונה ולממונה עליו ברשות המקומית לבירור התשתית העובדתית ונסיבות האירוע שבעניינו הוגשה התלונה.
{{ח:תת|(ב)}} התייחסות פקח השיטור המקומי והממונה עליו תוגש בתוך 14 ימים מיום פניית ראש היחידה לבירור התלונה כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|3|בירור תלונה מקבילה}}
{{ח:ת}} לא יתברר אירוע שהוגשה בעניינו תלונה לממונה על תלונות הציבור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור)|בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס״ח–2008}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 17|סעיף 17(א)(2) לחוק}}, אלא אם כן סבר ראש היחידה כי בנסיבות העניין התלונה צריכה להתברר על ידו.

{{ח:סעיף|4|שמיעת עמדת פקח השיטור המקומי וראש הרשות המקומית}}
{{ח:תת|(א)}} סבר ראש היחידה, לאחר בירור התלונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, כי התלונה מעלה חשש להפעלת סמכות שלא כדין –
{{ח:תתת|(1)}} יפנה לפקח השיטור המקומי שלגביו הוגשה התלונה כדי שיוכל להשמיע את טענותיו, בכתב או בעל פה, בתוך 14 ימים מיום הפנייה אליו;
{{ח:תתת|(2)}} יפנה לראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר ויאפשר לו להביא את עמדתו, בכתב או בעל פה, בתוך 14 ימים מיום הפנייה אליו.
{{ח:תת|(ב)}} סבר ראש היחידה, לאחר בירור התלונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, כי התלונה אינה מעלה חשש להפעלת סמכות שלא כדין, יודיע על כך למגיש התלונה בכתב וינמק את החלטתו.

{{ח:סעיף|5|העברת המלצה בנושא התלונה}}
{{ח:ת}} ראש היחידה יעביר את המלצתו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 17|סעיף 17(ג) לחוק}}, לפי העניין, בתוך 7 ימים מקבלת עמדת פקח השיטור המקומי וראש הרשות המקומית או מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(א)}}, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|6|יידוע המתלונן}}
{{ח:ת}} החלטת ראש היחידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} תועבר לידיעת המתלונן בתוך 7 ימים מיום שהעביר את המלצתו.

{{ח:חתימות|ג׳ בסיוון התשפ״ו (19 במאי 2026)}}
* '''איתמר בן גביר'''&lt;br&gt;השר לביטחון לאומי
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>5hao2cqt67jtoyv74a3626smdn8yazv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1743831</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)" />
    <revision>
      <id>3017357</id>
      <timestamp>2026-05-24T15:01:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3017357</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="100" sha1="l786ye1skmu2rdub52kmp42ipcyhdho" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]</text>
      <sha1>l786ye1skmu2rdub52kmp42ipcyhdho</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743832</id>
    <revision>
      <id>3017358</id>
      <timestamp>2026-05-24T15:01:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3017358</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1743833</id>
    <revision>
      <id>3017371</id>
      <timestamp>2026-05-24T16:59:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3017371</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8126" sha1="l01d9pd4o88csyidx7chg93egk71xk2" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 602|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים)).

@ 1. מטרה
: חוק זה מטרתו לקדם מתן סיוע לבני משפחה של נעדרים ולהתוות את שיתוף הפעולה בין רשויות המדינה הנוגעות בדבר לעניין הטיפול בבני המשפחה ובזכויותיהם.

@ 2. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;בן משפחה&quot; - בן או בת זוג, הורה, בן או בת זוג של הורה, אח, אחות, ילד או ילדה;
:- &quot;הוועדה&quot; - הוועדה לסיוע לבני משפחה של נעדר שהוקמה לפי [[סעיף 3]];
:- &quot;חייל&quot; ו&quot;פקודות הצבא&quot; - כהגדרתם [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;נעדר&quot; - אחד מאלה:
:: (1) אזרח ישראלי או תושב ישראל שהתקיימו בו כל אלה:
::: (א) הוא היה אמור להגיע לביתו או לכל מסגרת אחרת שהוא שוהה בה ולא חזר לאותו מקום שישים ימים לפחות מיום שנמסרה על כך הודעה למשטרת ישראל;
::: (ב) מקום הימצאו אינו ידוע, לא ניתן ליצור עימו קשר וכל המאמצים לעלות על עקבותיו לא צלחו;
::: (ג) אין כל ראיה כי אינו בחיים;
::: (ד) יש לגביו הכרזה תקפה כנעדר לפי פקודות משטרת ישראל כהגדרתן [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (2) חייל שצבא הגנה לישראל קבע כי נעלם משירות צבאי, למעט חייל שיש חשד שהיעלמו הוא עבירה לפי [[+|סעיפים 92]] [[או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;השר&quot; - שר העבודה.

@ 3. הקמת הוועדה לסיוע לבני משפחה של נעדר
: (א) השר ימנה ועדה שתפקידה לתכלל את המענים שנותנות רשויות המדינה בטיפול בבני משפחה של נעדרים ובהסרת חסמים בטיפול כאמור.
: (ב) אלה חברי הוועדה:
:: (1) עובד משרד העבודה שימנה השר, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) עובד משרד הרווחה והביטחון החברתי שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי;
:: (3) עובד המשרד לביטחון לאומי שימנה השר לביטחון לאומי;
:: (4) עובד משרד הביטחון או נציג צבא הגנה לישראל שימנה שר הביטחון;
:: (5) עובד משרד הבריאות שימנה שר הבריאות;
:: (6) עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים;
:: (7) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר;
:: (8) עובד משרד המשפטים שימנה שר המשפטים;
:: (9) עובד המוסד לביטוח לאומי שימנה המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי;
:: (10) עובד האפוטרופוס הכללי שימנה האפוטרופוס הכללי.

@ 4. תפקידי הוועדה וסדרי עבודתה
: (א) אלה תפקידי הוועדה:
:: (1) לגבש נהלים להסדרי עבודה קבועים בין משרדי הממשלה והרשויות הציבוריות בעניין בני משפחה של נעדרים (בחוק זה - הנהלים); הנהלים טעונים את אישור השר, לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר;
:: (2) לבחון מקרים פרטניים לשם הפקת לקחים, תיקון ליקויים בטיפול בבני המשפחה ושיפור המענים הניתנים להם.
: (ב) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה.

@ 5. הודעה על נעדר
: משטרת ישראל או צבא הגנה לישראל, לפי העניין, יודיעו לוועדה על מי שיש יסוד להניח, בהתאם למידע שברשותם, כי הוא נעדר לפי חוק זה, באופן שלא יפגע בצורכי חקירה, בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

@ 6. מסירת מידע
: (א) גוף ציבורי רשאי למסור לוועדה, לבקשתה, מידע שברשותו הנוגע לנעדר או לבני משפחתו, לשם ביצוע תפקידיה כאמור [[בסעיף 4]], בשים לב לשמירה על פרטיותו של הנעדר ובהתקיים כל אלה, ובלבד שאין במסירת המידע כדי לפגוע בניהול תקין של חקירה:
:: (1) אם המידע נוגע לנעדר - בני משפחתו נתנו את הסכמתם למסירת המידע, והוראות [[סעיף 2א(א)(3) לחוק הגנת הפרטיות]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, ואם המידע נוגע לבן משפחה של הנעדר - תותנה מסירתו בהסכמתו של אותו בן משפחה;
:: (2) הדבר נחוץ במישרין לשם גיבוש הנהלים או בחינת עניינו של הנעדר;
:: (3) גילוי המידע אינו אסור על פי דין.
: (ב) הוועדה תציין בבקשתה את הדרך והמועד למסירת המידע.
: (ג) המידע יימסר באופן שאין בו כדי לזהות אדם מסוים, וככל האפשר במידה הנדרשת למטרת בקשת המידע.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בפסקה (1) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות]];
::- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].

@ 7. חובת יידוע
: (א) משטרת ישראל תיידע בן משפחה של נעדר כאמור בפסקה (1) להגדרה &quot;נעדר&quot; באפשרות לפנות לגורמים שלהלן לשם בחינת הזכויות המגיעות לו לפי כל דין:
:: (1) המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) לשכת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים.
: (ב) השר לביטחון לאומי יקבע הוראות לעניין ביצוע סעיף קטן (א).
: (ג) בפקודות הצבא ייקבעו הוראות כאמור בסעיף קטן (א) לעניין יידוע בן משפחה של נעדר כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;נעדר&quot;.

@ 8. חובת סודיות
: מי שהגיע לידיו מידע לפי חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו, ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא למטרה שלשמה נמסר לשם ביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט.

@ 9. שמירת דינים
: אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 10. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

@ 11. &lt;!-- תיקון מס' 31 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]].))
@ 12. &lt;!-- תיקון מס' 76 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].))
@ 13. &lt;!-- תיקון מס' 266 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 14. תחילה והקמת הוועדה
: (א) תחילתו של חוק זה חודשיים מיום פרסומו; על אף האמור -
:: (1) תחילתם של [[סעיפים 12]] [[ו-13]] - ביום פרסומו של חוק זה;
:: (2) תחילתו של [[סעיף 11]] - שנה מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) הוועדה תוקם בתוך חודש מיום פרסומו של חוק זה.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום ד' בסיוון התשפ&quot;ו (20 במאי 2026).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* יריב לוין שר העבודה
* יצחק הרצוג נשיא המדינה
* אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>l01d9pd4o88csyidx7chg93egk71xk2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-31047-62</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743834</id>
    <revision>
      <id>3017387</id>
      <timestamp>2026-05-24T17:55:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* אזהרה */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3017387</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="172" sha1="oan9a7gjmsyxhwazc29rzy8gv82r6tm" xml:space="preserve">== אזהרה ==

{{ניסויים|קיצור שולחן ערוך כח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:55, 24 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>oan9a7gjmsyxhwazc29rzy8gv82r6tm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-30884-27</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743835</id>
    <revision>
      <id>3017390</id>
      <timestamp>2026-05-24T17:58:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* אזהרה */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3017390</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="168" sha1="85yfyc9vfh22rbveuik9zo2m2wfcvqf" xml:space="preserve">== אזהרה ==

{{אזהרה|קטגוריה:תהלים קמד ג}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:58, 24 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>85yfyc9vfh22rbveuik9zo2m2wfcvqf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/392</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1743836</id>
    <revision>
      <id>3017392</id>
      <timestamp>2026-05-24T18:01:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫רבי ור נתן סוף משנה  תיא &lt;קטע התחלה=פרק מו/&gt; [[משנה כתובות ד י|פרק ד׳ משנה י׳]] ״לא כתב לה בנין דכרין דיהוו ליכי מינאי אינון יטלון כסף ‬‫כתובתיך יתר על חולקהון וכו'״.  ועיקר הנוסהא היא ״אינון ירתון כסף כתובתיך&quot;{{שוליים|(סה)}}.  ומבואר שבהמתיבתא הכללית עמדו כל ה...&quot;</comment>
      <origin>3017392</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4114" sha1="m8fc1h2fluoyqfru31r1wdtjfcswryg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫רבי ור נתן סוף משנה

תיא
&lt;קטע התחלה=פרק מו/&gt;
[[משנה כתובות ד י|פרק ד׳ משנה י׳]] ״לא כתב לה בנין דכרין דיהוו ליכי מינאי אינון יטלון כסף
‬‫כתובתיך יתר על חולקהון וכו'״.

ועיקר הנוסהא היא ״אינון ירתון כסף כתובתיך&quot;{{שוליים|(סה)}}.

ומבואר שבהמתיבתא הכללית עמדו כל הדברים האלה תהת פקודתו של ר'
נתן עד שאף שר׳ נתן מבבל הי׳ ידע הוא איך הנוסח בפי כל תנאי המתיבתא
הכללית בארץ ישראל, ורוב השונים שם.

ובמס׳ כתובות ד׳ צ&quot;ג בא במשנה שם‪:‬‬
‫״מי שהי׳ נשוי שלש נשים ומת כתובתה של זו מנה ושל זו מאתים ושל‬
‫זו‪ .‬שלש מאות וכו׳ היו שם מאתים וכו׳ היו שם שלש מאות ובו׳״‪.‬‬
‫ובגמ׳ בא על זה‪:‬‬
‫״תניא זו מ ש נ ת ר׳ נ ת ן ר ב י א ו מ ר א י ן א נ י ר ו א ה ד ב ר י ו‬
‫ש ל ר׳ נ ת ן באלו אלא חולקות בשוה&quot;‪.‬‬
‫אבל איך באה סתם משנה מפי ר׳ נתן במקום שלרבי לא נראו דבריו‬
‫ויאמר מפורש ״אין אני רואה דבריו של ר׳ נתן בזה״‪.‬‬
‫והרי זה ודאי שלא נקבעה בימי חתימת המשנה בימי רבי‪.‬‬
‫ובהכרח שנקבעה בדור שלפני רבי‪ ,‬והיינו על ידי ר׳ נתן עצמו‪ ,‬ובאה על‬
‫פי תנאי המתיבתא מפי ר׳ נתן •אשר הי׳ שם אב בית דין‪ ,‬וכל כיוצא בזה‬
‫נקבע על פיו‪.‬‬
‫ובאמת כי ר׳ נתן הביא זו בידו מבבל כדברי ר׳ שרירא גאון באגרתו שכתב‪:‬‬
‫■ ״ ו ב י ומ י ד ר ב י ו ב ת ר י ה ה נ ה ו מ ת נ י י ת א דבבל הוו מקריין‬
‫מ ש נ ת ר׳ נ ת ן בארץ ישראל״‪.‬‬
‫והן‘ דברי הברייתא ״זו משנת ר׳ נתן&quot; שכן היו קורים זה‪ ,‬ודברי •רבי ״אין‬
‫אני רואה דבריו של ר׳ נתן בזה״‪.‬‬
‫שכבר נתבאר לנו כי בכל כיוצא בזה אף שהביא זה ד׳ נתן עמו מבבל‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫קראו זה על שם זה שממנו קבלו זה‪.‬‬
‫ואף שנסדרה המשנה כן סתם מסרו לתלמידים ״שזו משנת ך׳ נתן״ ולפנינו‬
‫יבואר כל הדבר הזה‪.‬‬
‫ועי׳ במס‘ סוכה ד׳ ייט דבמשנה שם תנן ״העושה סוכתו כמין צריף או‬
‫שסמכה לכותל ר׳ אליעזר פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירים״‪.‬‬
‫ובנם׳ נאמר על זה ״אביי אשכחיה לרב יוסף דקא נני בכילת התנים בסוכה‬
‫אמר ליה כמאן כר׳ אליעזר שבקת רבנן ועבדת כר׳ אליעזר אמר ליה ברייתא‬
‫איפכא תני ר׳ אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין שבקת מתניתין ועבדת כברייתא אמד‬
‫ליה מתניתין יחידאה היא דתניא העושה סוכתו כמין צריף או שםמכה לכותל ר•‬
‫נתן אומר ר׳ אליעזר פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין״‪.‬‬
‫וכבר נתבאר לנו בדברינו על‪ ,‬המשנה בח׳ב עמוד ‪ 105‬כי הברייתא השני׳‬
‫היא מה ששנו על המשנה ומסרו לתלמידיהם שזה בא במשנה כן מסידור ר׳ נתן‪,‬‬
‫אבל חכמים חולקים עליו‪ ,‬ושונים להיפך ר׳ אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין‪.‬‬
‫י‬

-----------

{{שולייםלמטה|(סה)}} כל הדברים האלה נתבארו לנו בח״ב מן עמוד ‪97‬ ולהלן.&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>m8fc1h2fluoyqfru31r1wdtjfcswryg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017465</id>
      <parentid>3017392</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T07:59:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3017465</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3886" sha1="0ho48uly69r6szpxntxm5xrjkb8alab" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫רבי ור נתן סוף משנה

תיא
&lt;קטע התחלה=פרק מו/&gt;
[[משנה כתובות ד י|פרק ד׳ משנה י׳]] ״לא כתב לה בנין דכרין דיהוו ליכי מינאי אינון יטלון כסף
‬‫כתובתיך יתר על חולקהון וכו'״.

ועיקר הנוסהא היא ״אינון ירתון כסף כתובתיך&quot;{{שוליים|(סה)}}.

ומבואר שבהמתיבתא הכללית עמדו כל הדברים האלה תחת פקודתו של ר'
נתן עד שאף שר׳ נתן מבבל הי׳ ידע הוא איך הנוסח בפי כל תנאי המתיבתא
הכללית בארץ ישראל, ורוב השונים שם.

ובמס׳ [[כתובות צג א|כתובות ד׳ צ&quot;ג]] בא במשנה שם:

״מי שהי׳ נשוי שלש נשים ומת כתובתה של זו מנה ושל זו מאתים ושל
זו שלש מאות וכו׳ היו שם מאתים וכו׳ היו שם שלש מאות וכו'״.

וב[[כתובות צג א|גמ׳ בא]] על זה:

״תניא '''זו משנת ר׳ נתן רבי אומר אין אני רואה דבריו'''
'''של ר׳ נתן''' באלו אלא חולקות בשוה&quot;.

אבל איך באה סתם משנה מפי ר׳ נתן במקום שלרבי לא נראו דבריו
ויאמר מפורש ״אין אני רואה דבריו של ר׳ נתן בזה״.

והרי זה ודאי שלא נקבעה בימי חתימת המשנה בימי רבי.

ובהכרח שנקבעה בדור שלפני רבי, והיינו על ידי ר׳ נתן עצמו, ובאה על
פי תנאי המתיבתא מפי ר׳ נתן אשר הי׳ שם אב בית דין, וכל כיוצא בזה
נקבע על פיו.

ובאמת כי ר׳ נתן הביא זו בידו מבבל כדברי ר׳ שרירא גאון באגרתו שכתב:

״'''וביומי דרבי ובתריה הנהו מתנייתא דבבל הוו מקריין'''
'''משנת ר׳ נתן''' בארץ ישראל״.

והן דברי הברייתא ״זו משנת ר׳ נתן&quot; שכן היו קורים זה, ודברי רבי ״אין
אני רואה דבריו של ר׳ נתן בזה״.

שכבר נתבאר לנו כי בכל כיוצא בזה אף שהביא זה ר׳ נתן עמו מבבל,
קראו זה על שם זה שממנו קבלו זה.

ואף שנסדרה המשנה כן סתם מסרו לתלמידים ״שזו משנת ר׳ נתן״ ולפנינו
יבואר כל הדבר הזה.

ועי׳ במס‘ סוכה ד׳ ייט דבמשנה שם תנן ״העושה סוכתו כמין צריף או‬
‫שסמכה לכותל ר׳ אליעזר פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירים״‪.‬‬
‫ובנם׳ נאמר על זה ״אביי אשכחיה לרב יוסף דקא נני בכילת התנים בסוכה‬
‫אמר ליה כמאן כר׳ אליעזר שבקת רבנן ועבדת כר׳ אליעזר אמר ליה ברייתא‬
‫איפכא תני ר׳ אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין שבקת מתניתין ועבדת כברייתא אמד‬
‫ליה מתניתין יחידאה היא דתניא העושה סוכתו כמין צריף או שםמכה לכותל ר•‬
‫נתן אומר ר׳ אליעזר פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין״‪.‬‬
‫וכבר נתבאר לנו בדברינו על‪ ,‬המשנה בח׳ב עמוד ‪ 105‬כי הברייתא השני׳‬
‫היא מה ששנו על המשנה ומסרו לתלמידיהם שזה בא במשנה כן מסידור ר׳ נתן‪,‬‬
‫אבל חכמים חולקים עליו‪ ,‬ושונים להיפך ר׳ אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין‪.‬‬
‫י‬

-----------

{{שולייםלמטה|(סה)}} כל הדברים האלה נתבארו לנו בח״ב מן עמוד ‪97‬ ולהלן.&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0ho48uly69r6szpxntxm5xrjkb8alab</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:מדורשי ציון</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743837</id>
    <revision>
      <id>3017403</id>
      <timestamp>2026-05-24T19:12:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3017403</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="116" sha1="kwt32ygj2pwvicbjwnxf3fchkjepyhg" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:12, 24 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>kwt32ygj2pwvicbjwnxf3fchkjepyhg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מדורשי ציון</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1743838</id>
    <revision>
      <id>3017404</id>
      <timestamp>2026-05-24T19:12:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3017404</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח ספרד/קידוש לבנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743839</id>
    <revision>
      <id>3017407</id>
      <timestamp>2026-05-24T19:41:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קידוש לבנה</comment>
      <origin>3017407</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7548" sha1="gavrik1mguiifakz2elhau00ij0ac1f" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=20}}&lt;/noinclude&gt;
==קידוש לבנה==
{{ממס1|תהלים קמח|תהלים קמח א-ו}}
הַלְלוּיָהּ , הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃ הַלְלוּהוּ כׇל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כׇּל צְבָאָו׃ הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כׇּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃ הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר  מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃ יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃ וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃

הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם הַמִּצְוָה לְקַדֵּשׁ הַלְּבָנָה. לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעְלָם, בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם. שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם, פּוֹעֵל אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת. וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן, שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים.

{{גפ|בָּרוּךְ {{סי|י}}וֹצְרֵךְ, בָּרוּךְ {{סי|ע}}וֹשֵׂךְ, בָּרוּךְ {{סי|ק}}וֹנֵךְ, בָּרוּךְ {{סי|בּ}}וֹרְאֵךְ.}}

{{הור|רוקד ואומר:}}{{ש}}
{{גפ|כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי יָכוֹל לִנְגֹעַ בָּךְ, כָּךְ לֹא יוּכְלוּ כָּל אוֹיְבַי לִנְגֹעַ בִּי לְרָעָה.}}

{{גפ|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן׃|שמות טו טז}}

{{גפ|כָּאָבֶן יִדְּמוּ זְרוֹעֲךָ בִּגְדֹל וָפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפֹּל׃}}

{{גפ|דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם.}}

{{הור|אומר לשלושה אנשים:}} שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם.{{ש}}
{{הור|וכל אחד מהם משיב:}} עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם.

{{גפ|סִמָּן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן.}}

{{ממס1|שיר השירים ב#ב ח|שה&quot;ש ב ח-ט}}
קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׃

{{ממס1|תהלים קכא}}
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃ הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃ יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ׃ יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃ יְיָ יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶךָ׃ יְיָ יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃

{{ממס1|תהלים קנ}}
הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃

{{ממס1|סנהדרין מב א}}
תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אִלְמָלֵי לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם פַּעַם אַחַת בַּחֹדֶשׁ, דַּיָּם. אָמַר אַבַּיֵי: הִלְכָּךְ צָרִיךְ לְמֵימְרָא מְעֻמָּד.

מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ.{{ממס|שה&quot;ש ח ה}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי לְמַלֹּאת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט. וִיהִי אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וּכְאוֹר שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה קוֹדֶם מִעוּטָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרוֹת הַגְּדוֹלִים.{{ממס|בראשית א טז}} וְיִתְקַיֶּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וּבִקְשׁוּ אֶת יְיָ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם.{{ממס|הושע ג ה}} אָמֵן.

{{ממס1|תהלים סז}}
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִיר׃ אֱלֹהִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים  בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ׃
==עלינו לשבח==
{{#קטע:סידור/נוסח ספרד/תפילות כל השנה|עלינו לשבח}}</text>
      <sha1>gavrik1mguiifakz2elhau00ij0ac1f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קריאת שמע על המיטה - נוסח ספרד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743840</id>
    <redirect title="סידור/נוסח ספרד/קריאת שמע שעל המיטה" />
    <revision>
      <id>3017410</id>
      <timestamp>2026-05-24T19:45:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[קריאת שמע על המיטה - נוסח ספרד]] לשם [[סידור/נוסח ספרד/קריאת שמע שעל המיטה]]</comment>
      <origin>3017410</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="80" sha1="0e2zq2fww806tc7weex8hroig06bedt" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/נוסח ספרד/קריאת שמע שעל המיטה]]</text>
      <sha1>0e2zq2fww806tc7weex8hroig06bedt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:קריאת שמע על המיטה - נוסח ספרד</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743841</id>
    <redirect title="שיחה:סידור/נוסח ספרד/קריאת שמע שעל המיטה" />
    <revision>
      <id>3017412</id>
      <timestamp>2026-05-24T19:45:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[שיחה:קריאת שמע על המיטה - נוסח ספרד]] לשם [[שיחה:סידור/נוסח ספרד/קריאת שמע שעל המיטה]]</comment>
      <origin>3017412</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="89" sha1="gob37ygoxgw0c1nhcgo3xegqnqcy51u" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:סידור/נוסח ספרד/קריאת שמע שעל המיטה]]</text>
      <sha1>gob37ygoxgw0c1nhcgo3xegqnqcy51u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח ספרד/ברכות אירוסין ונישואין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743842</id>
    <revision>
      <id>3017417</id>
      <timestamp>2026-05-24T20:02:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>חופה וקידושין</comment>
      <origin>3017417</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="114" sha1="5gdm0qa2n5m76a4gqxi7gu1de75bemm" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
{{:סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין}}</text>
      <sha1>5gdm0qa2n5m76a4gqxi7gu1de75bemm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח ספרד/ברית מילה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743843</id>
    <revision>
      <id>3017424</id>
      <timestamp>2026-05-24T20:18:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ברית</comment>
      <origin>3017424</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="623" sha1="pj2jd1cnjppdn0t3x2e4ii04ig0h3li" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==סדר ברית מילה==
{{:סידור/נוסח אשכנז/ברית מילה}}
==עלינו לשבח==
{{#קטע:סידור/נוסח ספרד/תפילות כל השנה|עלינו לשבח}}
==גאולה לברית מילה==
{{:יום ליבשה}}
==נודה לשמך==
{{הור2|פיוט לזימון בסעודת ברית מילה:}}
{{:נודה לשמך בתוך אמוני}}
==הרחמן לברכת המזון==
{{הור2|בברכת המזון של סעודת ברית מילה מוסיפים לאחר {{צ|בעיני אלהים ואדם}}:}}
{{:הרחמן לברית מילה}}</text>
      <sha1>pj2jd1cnjppdn0t3x2e4ii04ig0h3li</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח ספרד/פדיון הבן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743844</id>
    <revision>
      <id>3017425</id>
      <timestamp>2026-05-24T20:19:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פדיון הבן</comment>
      <origin>3017425</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="53" sha1="eubaafpujbxlwrfo2rxy82rb9fsi4o8" xml:space="preserve">{{:סידור/נוסח אשכנז/פדיון הבן}}</text>
      <sha1>eubaafpujbxlwrfo2rxy82rb9fsi4o8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017433</id>
      <parentid>3017425</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:35:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון קישור</comment>
      <origin>3017433</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75" sha1="96ad8ow24kli33p56y4y44z3jfin4jc" xml:space="preserve">{{קטע עם כותרת|סידור/נוסח אשכנז/פדיון הבן}}</text>
      <sha1>96ad8ow24kli33p56y4y44z3jfin4jc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח ספרד/ברכת מעין שלוש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743845</id>
    <revision>
      <id>3017426</id>
      <timestamp>2026-05-24T20:24:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מעין שלוש</comment>
      <origin>3017426</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3559" sha1="1h4wpyuo84dr6rgxwf5j7x62ufd23ot" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|
על חמשת מיני דגן מברך {{צ|על המחיה}}, על היין מברך {{צ|על הגפן}}, ועל פירות משבעת המינים – {{צ|על העץ}}. אם צריך לברך על יותר מסוג אחד, מצרפם לברכה אחת, בסדר הנ&quot;ל.

בחתימת הברכה אומרים {{צ|הַפֵּרוֹת}} / {{צ|הַגֶּפֶן}} על יבול חו&quot;ל, ועל יבול ארץ ישראל אומרים {{צ|פֵּרוֹתֶיהָ}} / {{צ|גַּפְנָהּ}}.}}

&lt;center&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל&lt;/center&gt;
{{טורים שווים ממורכז|'''הַמִּחְיָה{{ש}}וְעַל הַכַּלְכָּלָה'''|{{ק|[וְעַל]}}|'''הַגֶּפֶן{{ש}}וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן'''|{{ק|[וְעַל]}}|'''הָעֵץ{{ש}}וְעַל פְּרִי הָעֵץ'''}}
וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ. רַחֶם‏ נָא&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: '''רַחֵם''' יְיָ אֱלֹהֵינוּ}}&lt;/noinclude&gt; יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ, וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ, וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ, וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.
{{רקע אפור|
{{הור|בשבת:}} וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה.{{ש}}{{הור|בראש חודש:}} וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה.{{ש}}{{הור|ביום טוב:}} וְשַׂמְּחֵנוּ בְּיוֹם [חַג הַמַּצּוֹת / חַג הַשָּׁבוּעוֹת / חַג הַסֻּכּוֹת / הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת] הַזֶּה. {{ש}}{{הור|בראש השנה:}} וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה.
}}
&lt;center&gt;כִּי אַתָּה יְיָ טוֹב וּמֵטִיב לַכּל. וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל&lt;/center&gt;
{{טורים שווים ממורכז|'''הַמִּחְיָה'''|{{ק|[וְעַל]}}|'''פְּרִי גַפְנָהּ''' {{ק|{{סימון אפור|/ הַגֶּפֶן}}}}|{{ק|[וְעַל]}}|'''פֵּרוֹתֶיהָ''' {{ק|{{סימון אפור|/ הַפֵּרוֹת}}}}}}
&lt;center&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל&lt;/center&gt;
{{טורים שווים ממורכז|'''הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה'''|{{ק|[וְעַל]}}|'''פְּרִי גַפְנָהּ''' {{ק|{{סימון אפור|/ הַגֶּפֶן}}}}|{{ק|[וְעַל]}}|'''פֵּרוֹתֶיהָ''' {{ק|{{סימון אפור|/ הַפֵּרוֹת}}}}}}&lt;noinclude&gt;
==שינויי נוסחאות==
[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:ברכת מעין שלוש]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1h4wpyuo84dr6rgxwf5j7x62ufd23ot</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח ספרד/ברכות הנהנין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743846</id>
    <revision>
      <id>3017427</id>
      <timestamp>2026-05-24T20:30:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ברכות</comment>
      <origin>3017427</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4094" sha1="2egxmpdx346mcvtvd364inniejj3qzt" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===סעודה===
{{הור|נוטל ידיו ומברך.}}

שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}}
[וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ:{{ממס|תהלים קיט מח}}]

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו‍ֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם.

{{הור|על הלחם מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.
{{רקע אפור}}
{{הור|בסוכות:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה.
{{סוף}}
&lt;center&gt;{{כפתור לחיץ|צבע=|[[סידור/נוסח ספרד/ברכת המזון|למעבר לברכת המזון]]}}&lt;/center&gt;

===ברכה ראשונה===
{{הור|על מאפה או תבשיל מחמשת מיני דגן (חוץ מן הפת), ועל אורז:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת.

{{הור|על היין:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

{{הור|על פירות האילן:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ.

{{הור|על פירות הארץ:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.

{{הור|על פרי חדש מברך גם:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

{{הור|על דבר שאין גידולו מן הארץ ועל משקין (חוץ מן היין):}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ.

===ברכה אחרונה===
{{:סידור/נוסח ספרד/ברכת מעין שלוש}}


{{הור|על פירות שאינם משבעת המינים ועל דבר שאין גידולו מן הארץ ועל אורז, מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן, עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי. בָּרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים.
===ברכות הריח===
{{הור|על ריח טוב בעצים ובשיחים:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים.

{{הור|על ריח טוב בעשבים:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עִשְׂבֵּי בְשָׂמִים.

{{הור|על ריח טוב בפירות:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּירוֹת.

{{הור|על בשמים אחרים, או כשמסופק מה הם:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.

{{הור|על שמן אפרסמון:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב.</text>
      <sha1>2egxmpdx346mcvtvd364inniejj3qzt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח ספרד/הוספות לאחר התפילה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743847</id>
    <revision>
      <id>3017428</id>
      <timestamp>2026-05-24T20:31:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הוספות</comment>
      <origin>3017428</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32483" sha1="8g3nxqa09ruq5dklvpkuqlm11ih1prv" xml:space="preserve">==הוספות==
===שש זכירות===
{{הור|א. יציאת מצרים}}{{ש}}
לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:{{ממס|דברים טז ג}}

{{הור|ב. מעמד הר סיני}}{{ש}}
רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְיָ אֵלַי, הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי, אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן:{{ממס|דברים ד#ד ט|דברים ד ט-י}}

{{הור|ג. מעשי עמלק}}{{ש}}
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח:{{ממס|דברים כה#כה יז|דברים כה יז-יט}}

{{הור|ד. מעשה מרים}}{{ש}}
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:{{ממס|דברים כד#כד ט|דברים כד ט}}

{{הור|ה. מעשי אבותינו במדבר}}{{ש}}
זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר:{{ממס|דברים ט ז}}

{{הור|ו. שבת}}{{ש}}
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:{{ממס|שמות כ ז}}

=== שלושה עשר עיקרים ===
{{הור|א. מציאות ה'}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים.

{{הור|ב. אחדותו}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד, וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים, וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהֵינוּ, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה.

{{הור|ג. אינו גוף}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף, וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף, וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל. 

{{הור|ד. ראשון ואחרון}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן.

{{הור|ה. ראוי לעבוד רק לו}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ:

{{הור|ו. נבואה}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת.

{{הור|ז. נבואת משה}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית, וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים, לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו.

{{הור|ח. תורה משמים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ, הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

{{הור|ט. לא תהא מוחלפת}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

{{הור|י. השגחה}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם:{{ממס|תהלים לג טו}}

{{הור|יא. שכר ועונש}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו.

{{הור|יב. משיח}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא.

{{הור|יג. תחיית המתים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.

לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃ קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ׃ יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי׃{{ממס|בראשית מט יח}}{{ש}}
לְפוּרְקָנָךְ סַבַּרִית יְיָ. סַבַּרִית יְיָ לְפוּרְקָנָךְ. יְיָ לְפוּרְקָנָךְ סַבַּרִית.

===פרשת היראה===
וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֺת יְיָ וְאֶת חֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְטוֹב לָךְ׃ הֵן לַייָ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, הָאָרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר בָּהּ׃ רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְיָ לְאַהֲבָה אוֹתָם, וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, בָּכֶם, מִכׇּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה׃ וּמַלְתֶּם אֵת עׇרְלַת לְבַבְכֶם, וְעׇרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד׃ כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹחַד׃ עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃ וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד, וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ׃ הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ׃ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְעַתָּה שָמְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֺתָיו כׇּל הַיָּמִים׃ וִידַעְתֶּם הַיּוֹם, כִּי  לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, אֶת גׇּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה׃ וְאֶת אֹתֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְכׇל אַרְצוֹ׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרׇדְפָם אַחֲרֵיכֶם, וַיְאַבְּדֵם יְיָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר, עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אׇהֳלֵיהֶם, וְאֵת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כׇּל יִשְׂרָאֵל׃ כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כׇּל מַעֲשֵׂה יְיָ הַגָּדֹל, אֲשֶׁר עָשָה׃ וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כׇּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃ וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃{{ממס|דברים י#י יב|דברים י יב-כב|וגם=דברים יא|יא א-ט}}

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שְׁתִּטַּע יִרְאָתְךָ וְאַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי וּבְלֵב כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ, יִרְאַת הָרוֹמְמוֹת שֶׁל אֵין סוֹף, בָּרוּךְ וְיִתְעַלֶּה שִׁמְךָ, כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, אָמֵן סֶלָה.

===פרשת התשובה===
וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, בְּכׇל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָמָּה׃ וְשַׁבְתָּ עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃ וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָמָּה׃ אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃ וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃ וְנָתַן יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵת כׇּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה, עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ׃ וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְיָ, וְעָשִׂיתָ אֶת כׇּל מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם׃ וְהוֹתִירְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל  מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ, לְטֹבָה, כִּי  יָשׁוּב יְיָ לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ׃ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, כִּי תָשׁוּב אֶל יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃{{ממס|דברים ל#ל א|דברים ל א-י}}

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּחְתֹּר חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדְךָ לְהַחֲזִיר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְכָל פּוֹשְׁעֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבִכְלָלָם תַּחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָה, אָמֵן סֶלָה.&lt;קטע התחלה=מן/&gt;
===פרשת המן===
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם, בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹד עֲבוֹדָתֶךָ וְלִלְמֹד תּוֹרָתֶךָ, כְּמוֹ שֶׁזַּנְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מָן בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה.

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא׃ וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ, וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶר יִלְקְטוּ יוֹם  יוֹם׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי יְיָ הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְיָ, בְּשׇׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְיָ, וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּתֵת יְיָ לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ, בִּשְׁמֹעַ יְיָ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו, וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל יְיָ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, אֱמֹר אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִרְבוּ לִפְנֵי יְיָ, כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם׃ וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר, וְהִנֵּה כְּבוֹד יְיָ נִרְאָה בֶּעָנָן׃{{ש}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר, בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ וַיְהִי בָעֶרֶב, וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה, וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה׃ וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס, דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ׃ וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא, כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְיָ לָכֶם לְאׇכְלָה׃ זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ, לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ, עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם, אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאׇהֳלוֹ תִּקָּחוּ׃ וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט׃ וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר, אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ לָקָטוּ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר׃ וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ, וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶה׃ וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אׇכְלוֹ, וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס׃ וַיְהִי  בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד, וַיָּבֹאוּ כׇּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶה׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ, שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַייָ מָחָר, אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ, וְאֵת אֲשֶר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ, וְאֵת כׇּל הָעֹדֵף, הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר׃ וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה, וְלֹא הִבְאִישׁ, וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַייָ, הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה׃ שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ׃ וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט, וְלֹא מָצָאוּ׃{{ססס}}וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֺתַי וְתוֹרֹתָי׃ רְאוּ כִּי יְיָ נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת, עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם, שְׁבוּ  אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׃ וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי׃ וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן, וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ, מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן  יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן, וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְיָ, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם׃ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶל מֹשֶׁה, וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת׃ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן׃ וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא׃{{ממס|שמות טז#טז ד|שמות טז ד-לו}}

אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְאַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת תָּמִיד עִם אֲבוֹתֵינוּ, גַּם בַּמִּדְבָּר הִמְטַרְתָּ לָהֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, וּמִצּוּר הַחַלָּמִישׁ הוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם, וְגַם נָתַתָּ לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם, שִׂמְלוֹתָם לֹא בָלְתָה מֵעֲלֵיהֶם. כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תְּזוּנֵנוּ וּתְפַרְנְסֵנוּ וּתְכַלְכְּלֵנוּ וְתַסְפִּיק לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ וְצָרְכֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְרֻבִּים, בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח, בְּלִי טֹרַח וְעָמָל גָּדוֹל, מִתַּחַת יָדְךָ הַנְּקִיָּה וְלֹא מִתַּחַת יְדֵי בָשָׂר וָדָם.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּכִין לִי וּלְאַנְשֵׁי בֵיתִי כָּל מַחְסוֹרֵנוּ, וְתַזְמִין לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ לְכָל יוֹם וָיוֹם מֵחַיֵּינוּ דֵּי מַחְסוֹרֵנוּ, וּלְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשָּׁעוֹתֵינוּ דֵי סִפּוּקֵנוּ, וּלְכָל עֶצֶם מֵעֲצָמֵינוּ דֵי מִחְיָתֵנוּ, מִיָּדְךָ הַטּוֹבָה וְהָרְחָבָה, וְלֹא כְמִעוּט מִפְעָלֵינוּ וְקֹצֶר חֲסָדֵינוּ וּמִזְעַר גְּמוּלוֹתֵינוּ, וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מְסוּרִים בְּיָדְךָ, וְלֹא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם.&lt;קטע סוף=מן/&gt;
===תפילה לאחר התפילה===
יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃ לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ׃ וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ׃ לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד׃{{ממס|מלכים א ח#ח נז|מ&quot;א ח נז-ס}}

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׃{{ממס|תהלים סז}}

מִזְמוֹר לְדָוִד יְיָ רֹעִי לֹא אֶחְסָר׃ בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃ נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ׃ גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי׃ תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה׃ אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים כג}}

{{הור|כשרוצה לצאת מבית הכנסת ישב מעט ויאמר:}}{{ש}}
אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ, יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׃{{ממס|תהלים קמ יד}}

{{הור|ואחר כך יעמוד ויאמר:}}{{ש}}
כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|מיכה ד ה}}{{ש}}
עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא ב}}{{ש}}
יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}

{{הור|ואחר כך ילך אל הפתח לאחוריו או יצדד, וישתחוה אל ארון הקודש ויאמר:}}{{ש}}
נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי, הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ׃{{ממס|תהלים ה ט}}

{{הור|וכשהולך אחר כך אומר:}}{{ש}}
גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ, וְהוּא יָגֻד עָקֵב׃{{ממס|בראשית מט יט}}{{ש}}
וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ׃{{ממס|ש&quot;א יח יד}}{{ש}}
וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְיָ׃{{ממס|בראשית ו ח}}

{{הור|אם בדעתו לעסוק היום במשא-ומתן, יאמר׃}}{{ש}}
עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא ב}}{{ש}}
הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ, וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}}{{ש}}
שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר, כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם׃{{ממס|תהלים לז לז}}{{ש}}
בְּטַח בַּייָ וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה׃{{ממס|תהלים לז ג}}{{ש}}
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ממס|ישעיהו יב ב}}{{ש}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר: וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ׃{{ממס|תהלים לב י}} וּכְתִיב: וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם.{{ממס|נחמיה ט ו}} יְיָ אֱלֹהִים אֱמֶת, תֵּן לִי בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדַי, כִּי בָטַחְתִּי בְךָ שֶׁעַל יְדֵי מְלַאכְתִּי וּמַשָּׂא וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁלִּי תִּשְׁלַח לִי בְּרָכָה שֶׁאוּכַל לְפַרְנֵס אֶת עַצְמִי וּבְנֵי בֵיתִי בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}} אָמֵן.</text>
      <sha1>8g3nxqa09ruq5dklvpkuqlm11ih1prv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017429</id>
      <parentid>3017428</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T20:32:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב גופן</comment>
      <origin>3017429</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32519" sha1="5ne6n83wf315frn98n3zjzwabbcj17g" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==הוספות==
===שש זכירות===
{{הור|א. יציאת מצרים}}{{ש}}
לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:{{ממס|דברים טז ג}}

{{הור|ב. מעמד הר סיני}}{{ש}}
רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְיָ אֵלַי, הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי, אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן:{{ממס|דברים ד#ד ט|דברים ד ט-י}}

{{הור|ג. מעשי עמלק}}{{ש}}
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח:{{ממס|דברים כה#כה יז|דברים כה יז-יט}}

{{הור|ד. מעשה מרים}}{{ש}}
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:{{ממס|דברים כד#כד ט|דברים כד ט}}

{{הור|ה. מעשי אבותינו במדבר}}{{ש}}
זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר:{{ממס|דברים ט ז}}

{{הור|ו. שבת}}{{ש}}
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:{{ממס|שמות כ ז}}

=== שלושה עשר עיקרים ===
{{הור|א. מציאות ה'}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים.

{{הור|ב. אחדותו}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד, וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים, וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהֵינוּ, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה.

{{הור|ג. אינו גוף}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף, וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף, וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל. 

{{הור|ד. ראשון ואחרון}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן.

{{הור|ה. ראוי לעבוד רק לו}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ:

{{הור|ו. נבואה}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת.

{{הור|ז. נבואת משה}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית, וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים, לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו.

{{הור|ח. תורה משמים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ, הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

{{הור|ט. לא תהא מוחלפת}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

{{הור|י. השגחה}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם:{{ממס|תהלים לג טו}}

{{הור|יא. שכר ועונש}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו.

{{הור|יב. משיח}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא.

{{הור|יג. תחיית המתים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.

לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃ קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ׃ יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי׃{{ממס|בראשית מט יח}}{{ש}}
לְפוּרְקָנָךְ סַבַּרִית יְיָ. סַבַּרִית יְיָ לְפוּרְקָנָךְ. יְיָ לְפוּרְקָנָךְ סַבַּרִית.

===פרשת היראה===
וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֺת יְיָ וְאֶת חֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְטוֹב לָךְ׃ הֵן לַייָ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, הָאָרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר בָּהּ׃ רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְיָ לְאַהֲבָה אוֹתָם, וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, בָּכֶם, מִכׇּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה׃ וּמַלְתֶּם אֵת עׇרְלַת לְבַבְכֶם, וְעׇרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד׃ כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹחַד׃ עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃ וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד, וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ׃ הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ׃ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְעַתָּה שָמְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֺתָיו כׇּל הַיָּמִים׃ וִידַעְתֶּם הַיּוֹם, כִּי  לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, אֶת גׇּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה׃ וְאֶת אֹתֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְכׇל אַרְצוֹ׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרׇדְפָם אַחֲרֵיכֶם, וַיְאַבְּדֵם יְיָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר, עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אׇהֳלֵיהֶם, וְאֵת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כׇּל יִשְׂרָאֵל׃ כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כׇּל מַעֲשֵׂה יְיָ הַגָּדֹל, אֲשֶׁר עָשָה׃ וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כׇּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃ וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃{{ממס|דברים י#י יב|דברים י יב-כב|וגם=דברים יא|יא א-ט}}

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שְׁתִּטַּע יִרְאָתְךָ וְאַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי וּבְלֵב כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ, יִרְאַת הָרוֹמְמוֹת שֶׁל אֵין סוֹף, בָּרוּךְ וְיִתְעַלֶּה שִׁמְךָ, כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, אָמֵן סֶלָה.

===פרשת התשובה===
וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, בְּכׇל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָמָּה׃ וְשַׁבְתָּ עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃ וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָמָּה׃ אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃ וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃ וְנָתַן יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵת כׇּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה, עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ׃ וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְיָ, וְעָשִׂיתָ אֶת כׇּל מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם׃ וְהוֹתִירְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל  מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ, לְטֹבָה, כִּי  יָשׁוּב יְיָ לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ׃ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, כִּי תָשׁוּב אֶל יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃{{ממס|דברים ל#ל א|דברים ל א-י}}

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּחְתֹּר חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדְךָ לְהַחֲזִיר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְכָל פּוֹשְׁעֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבִכְלָלָם תַּחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָה, אָמֵן סֶלָה.&lt;קטע התחלה=מן/&gt;
===פרשת המן===
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם, בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹד עֲבוֹדָתֶךָ וְלִלְמֹד תּוֹרָתֶךָ, כְּמוֹ שֶׁזַּנְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מָן בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה.

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא׃ וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ, וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶר יִלְקְטוּ יוֹם  יוֹם׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי יְיָ הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְיָ, בְּשׇׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְיָ, וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּתֵת יְיָ לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ, בִּשְׁמֹעַ יְיָ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו, וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל יְיָ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, אֱמֹר אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִרְבוּ לִפְנֵי יְיָ, כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם׃ וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר, וְהִנֵּה כְּבוֹד יְיָ נִרְאָה בֶּעָנָן׃{{ש}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר, בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ וַיְהִי בָעֶרֶב, וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה, וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה׃ וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס, דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ׃ וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא, כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְיָ לָכֶם לְאׇכְלָה׃ זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ, לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ, עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם, אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאׇהֳלוֹ תִּקָּחוּ׃ וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט׃ וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר, אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ לָקָטוּ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר׃ וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ, וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶה׃ וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אׇכְלוֹ, וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס׃ וַיְהִי  בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד, וַיָּבֹאוּ כׇּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶה׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ, שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַייָ מָחָר, אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ, וְאֵת אֲשֶר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ, וְאֵת כׇּל הָעֹדֵף, הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר׃ וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה, וְלֹא הִבְאִישׁ, וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַייָ, הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה׃ שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ׃ וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט, וְלֹא מָצָאוּ׃{{ססס}}וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֺתַי וְתוֹרֹתָי׃ רְאוּ כִּי יְיָ נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת, עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם, שְׁבוּ  אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׃ וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי׃ וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן, וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ, מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן  יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן, וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְיָ, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם׃ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶל מֹשֶׁה, וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת׃ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן׃ וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא׃{{ממס|שמות טז#טז ד|שמות טז ד-לו}}

אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְאַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת תָּמִיד עִם אֲבוֹתֵינוּ, גַּם בַּמִּדְבָּר הִמְטַרְתָּ לָהֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, וּמִצּוּר הַחַלָּמִישׁ הוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם, וְגַם נָתַתָּ לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם, שִׂמְלוֹתָם לֹא בָלְתָה מֵעֲלֵיהֶם. כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תְּזוּנֵנוּ וּתְפַרְנְסֵנוּ וּתְכַלְכְּלֵנוּ וְתַסְפִּיק לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ וְצָרְכֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְרֻבִּים, בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח, בְּלִי טֹרַח וְעָמָל גָּדוֹל, מִתַּחַת יָדְךָ הַנְּקִיָּה וְלֹא מִתַּחַת יְדֵי בָשָׂר וָדָם.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּכִין לִי וּלְאַנְשֵׁי בֵיתִי כָּל מַחְסוֹרֵנוּ, וְתַזְמִין לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ לְכָל יוֹם וָיוֹם מֵחַיֵּינוּ דֵּי מַחְסוֹרֵנוּ, וּלְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשָּׁעוֹתֵינוּ דֵי סִפּוּקֵנוּ, וּלְכָל עֶצֶם מֵעֲצָמֵינוּ דֵי מִחְיָתֵנוּ, מִיָּדְךָ הַטּוֹבָה וְהָרְחָבָה, וְלֹא כְמִעוּט מִפְעָלֵינוּ וְקֹצֶר חֲסָדֵינוּ וּמִזְעַר גְּמוּלוֹתֵינוּ, וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מְסוּרִים בְּיָדְךָ, וְלֹא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם.&lt;קטע סוף=מן/&gt;
===תפילה לאחר התפילה===
יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃ לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ׃ וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ׃ לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד׃{{ממס|מלכים א ח#ח נז|מ&quot;א ח נז-ס}}

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׃{{ממס|תהלים סז}}

מִזְמוֹר לְדָוִד יְיָ רֹעִי לֹא אֶחְסָר׃ בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃ נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ׃ גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי׃ תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה׃ אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים כג}}

{{הור|כשרוצה לצאת מבית הכנסת ישב מעט ויאמר:}}{{ש}}
אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ, יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׃{{ממס|תהלים קמ יד}}

{{הור|ואחר כך יעמוד ויאמר:}}{{ש}}
כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|מיכה ד ה}}{{ש}}
עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא ב}}{{ש}}
יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}

{{הור|ואחר כך ילך אל הפתח לאחוריו או יצדד, וישתחוה אל ארון הקודש ויאמר:}}{{ש}}
נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי, הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ׃{{ממס|תהלים ה ט}}

{{הור|וכשהולך אחר כך אומר:}}{{ש}}
גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ, וְהוּא יָגֻד עָקֵב׃{{ממס|בראשית מט יט}}{{ש}}
וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ׃{{ממס|ש&quot;א יח יד}}{{ש}}
וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְיָ׃{{ממס|בראשית ו ח}}

{{הור|אם בדעתו לעסוק היום במשא-ומתן, יאמר׃}}{{ש}}
עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא ב}}{{ש}}
הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ, וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}}{{ש}}
שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר, כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם׃{{ממס|תהלים לז לז}}{{ש}}
בְּטַח בַּייָ וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה׃{{ממס|תהלים לז ג}}{{ש}}
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ממס|ישעיהו יב ב}}{{ש}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר: וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ׃{{ממס|תהלים לב י}} וּכְתִיב: וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם.{{ממס|נחמיה ט ו}} יְיָ אֱלֹהִים אֱמֶת, תֵּן לִי בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדַי, כִּי בָטַחְתִּי בְךָ שֶׁעַל יְדֵי מְלַאכְתִּי וּמַשָּׂא וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁלִּי תִּשְׁלַח לִי בְּרָכָה שֶׁאוּכַל לְפַרְנֵס אֶת עַצְמִי וּבְנֵי בֵיתִי בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}} אָמֵן.</text>
      <sha1>5ne6n83wf315frn98n3zjzwabbcj17g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח ספרד/ברכות השבח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743848</id>
    <revision>
      <id>3017432</id>
      <timestamp>2026-05-24T20:34:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ברכות</comment>
      <origin>3017432</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="77" sha1="eppruq3rtfp2p4wik44eitnrgeorwh1" xml:space="preserve">{{קטע עם כותרת|סידור/נוסח אשכנז/ברכות השבח}}</text>
      <sha1>eppruq3rtfp2p4wik44eitnrgeorwh1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח ספרד/ברכות המצוות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743849</id>
    <revision>
      <id>3017435</id>
      <timestamp>2026-05-24T20:38:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מנוקד|גודל=20}} {{קטע עם כותרת|סידור/נוסח אשכנז/ברכות המצוות}}&quot;</comment>
      <origin>3017435</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="117" sha1="koy4sly8kv210nh7tz5y4jk5n3xxj7z" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
{{קטע עם כותרת|סידור/נוסח אשכנז/ברכות המצוות}}</text>
      <sha1>koy4sly8kv210nh7tz5y4jk5n3xxj7z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח ספרד/תפילת הדרך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743850</id>
    <revision>
      <id>3017436</id>
      <timestamp>2026-05-24T20:43:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==תפילת הדרך== יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּל...&quot;</comment>
      <origin>3017436</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3878" sha1="hop3uoy1uick2q7qpqnuxfjnwjtjgb8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==תפילת הדרך==
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. [וְתַחֲזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם,] וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כׇּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ, וּמִכׇּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם. וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים, וְתִשְׁמַע קוֹל תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
==הביננו==
{{הור2|בשעת הדחק, כגון שהוא בדרך, או שהיה עומד במקום שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו, או שלא יוכל להתפלל בכוונה תפלה ארוכה, מתפלל אחר ג' ראשונות {{צ|הביננו}}, ואומר אחריה ג' אחרונות, וצריך לאמרם מעומד. וכשיגיע לביתו אין צריך לחזור ולהתפלל. ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמים, ולא במוצאי שבתות וימים טובים ([[שולחן ערוך אורח חיים קי א]]).}}

הֲבִינֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ, וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ, וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים, וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב, וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ, וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ תְּקַבֵּץ, וְהַתּוֹעִים עַל דַעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ, וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ, וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ, וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַּעֲנֶה, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

{{הור2|ההולך במקום גדודי חיה ולסטים, מתפלל: {{צ|צרכי עמך מרובים וכו'}}, ואינו צריך לא לג' ראשונות ולא לג' אחרונות. ומתפלל אותה בדרך  כשהוא מהלך, ואם יכול לעמוד עומד. וכשיגיע לישוב ותתקרר דעתו, חוזר ומתפלל תפלת י&quot;ח ברכות ([[שולחן ערוך אורח חיים קי ג|שם סעיף ג]]).}}

צָרְכֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרֻבִּין וְדַעְתָּם קְצָרָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.</text>
      <sha1>hop3uoy1uick2q7qpqnuxfjnwjtjgb8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743851</id>
    <revision>
      <id>3017441</id>
      <timestamp>2026-05-24T21:00:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3017371] חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3017441</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9861" sha1="crmp9dxmxayfdh1be89leftsuansphu" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 602|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} חוק זה מטרתו לקדם מתן סיוע לבני משפחה של נעדרים ולהתוות את שיתוף הפעולה בין רשויות המדינה הנוגעות בדבר לעניין הטיפול בבני המשפחה ובזכויותיהם.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן או בת זוג, הורה, בן או בת זוג של הורה, אח, אחות, ילד או ילדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – הוועדה לסיוע לבני משפחה של נעדר שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ ו”פקודות הצבא“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נעדר“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אזרח ישראלי או תושב ישראל שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא היה אמור להגיע לביתו או לכל מסגרת אחרת שהוא שוהה בה ולא חזר לאותו מקום שישים ימים לפחות מיום שנמסרה על כך הודעה למשטרת ישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} מקום הימצאו אינו ידוע, לא ניתן ליצור עימו קשר וכל המאמצים לעלות על עקבותיו לא צלחו;
{{ח:תתתת|(ג)}} אין כל ראיה כי אינו בחיים;
{{ח:תתתת|(ד)}} יש לגביו הכרזה תקפה כנעדר לפי פקודות משטרת ישראל כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(2)}} חייל שצבא הגנה לישראל קבע כי נעלם משירות צבאי, למעט חייל שיש חשד שהיעלמו הוא עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 92|סעיפים 92}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 94|או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר העבודה.

{{ח:סעיף|3|הקמת הוועדה לסיוע לבני משפחה של נעדר}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה שתפקידה לתכלל את המענים שנותנות רשויות המדינה בטיפול בבני משפחה של נעדרים ובהסרת חסמים בטיפול כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} אלה חברי הוועדה:
{{ח:תתת|(1)}} עובד משרד העבודה שימנה השר, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} עובד משרד הרווחה והביטחון החברתי שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי;
{{ח:תתת|(3)}} עובד המשרד לביטחון לאומי שימנה השר לביטחון לאומי;
{{ח:תתת|(4)}} עובד משרד הביטחון או נציג צבא הגנה לישראל שימנה שר הביטחון;
{{ח:תתת|(5)}} עובד משרד הבריאות שימנה שר הבריאות;
{{ח:תתת|(6)}} עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(7)}} עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר;
{{ח:תתת|(8)}} עובד משרד המשפטים שימנה שר המשפטים;
{{ח:תתת|(9)}} עובד המוסד לביטוח לאומי שימנה המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתת|(10)}} עובד האפוטרופוס הכללי שימנה האפוטרופוס הכללי.

{{ח:סעיף|4|תפקידי הוועדה וסדרי עבודתה}}
{{ח:תת|(א)}} אלה תפקידי הוועדה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבש נהלים להסדרי עבודה קבועים בין משרדי הממשלה והרשויות הציבוריות בעניין בני משפחה של נעדרים (בחוק זה – הנהלים); הנהלים טעונים את אישור השר, לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} לבחון מקרים פרטניים לשם הפקת לקחים, תיקון ליקויים בטיפול בבני המשפחה ושיפור המענים הניתנים להם.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה תקבע את סדרי עבודתה.

{{ח:סעיף|5|הודעה על נעדר}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל או צבא הגנה לישראל, לפי העניין, יודיעו לוועדה על מי שיש יסוד להניח, בהתאם למידע שברשותם, כי הוא נעדר לפי חוק זה, באופן שלא יפגע בצורכי חקירה, בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

{{ח:סעיף|6|מסירת מידע}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי רשאי למסור לוועדה, לבקשתה, מידע שברשותו הנוגע לנעדר או לבני משפחתו, לשם ביצוע תפקידיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, בשים לב לשמירה על פרטיותו של הנעדר ובהתקיים כל אלה, ובלבד שאין במסירת המידע כדי לפגוע בניהול תקין של חקירה:
{{ח:תתת|(1)}} אם המידע נוגע לנעדר – בני משפחתו נתנו את הסכמתם למסירת המידע, והוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 2א|סעיף 2א(א)(3) לחוק הגנת הפרטיות}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, ואם המידע נוגע לבן משפחה של הנעדר – תותנה מסירתו בהסכמתו של אותו בן משפחה;
{{ח:תתת|(2)}} הדבר נחוץ במישרין לשם גיבוש הנהלים או בחינת עניינו של הנעדר;
{{ח:תתת|(3)}} גילוי המידע אינו אסור על פי דין.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה תציין בבקשתה את הדרך והמועד למסירת המידע.
{{ח:תת|(ג)}} המידע יימסר באופן שאין בו כדי לזהות אדם מסוים, וככל האפשר במידה הנדרשת למטרת בקשת המידע.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 23|בפסקה (1) להגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|7|חובת יידוע}}
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל תיידע בן משפחה של נעדר כאמור בפסקה (1) להגדרה ”נעדר“ באפשרות לפנות לגורמים שלהלן לשם בחינת הזכויות המגיעות לו לפי כל דין:
{{ח:תתת|(1)}} המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} לשכת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} השר לביטחון לאומי יקבע הוראות לעניין ביצוע סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בפקודות הצבא ייקבעו הוראות כאמור בסעיף קטן (א) לעניין יידוע בן משפחה של נעדר כאמור בפסקה (2) להגדרה ”נעדר“.

{{ח:סעיף|8|חובת סודיות}}
{{ח:ת}} מי שהגיע לידיו מידע לפי חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו, ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא למטרה שלשמה נמסר לשם ביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט.

{{ח:סעיף|9|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|10|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|11|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|בחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}.}}

{{ח:סעיף|12|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|13|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|14|תחילה והקמת הוועדה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה חודשיים מיום פרסומו; על אף האמור –
{{ח:תתת|(1)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}} – ביום פרסומו של חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} – שנה מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה תוקם בתוך חודש מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ד׳ בסיוון התשפ״ו (20 במאי 2026).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יריב לוין'''&lt;br&gt;שר העבודה
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>crmp9dxmxayfdh1be89leftsuansphu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1743852</id>
    <redirect title="שיחה:חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים" />
    <revision>
      <id>3017442</id>
      <timestamp>2026-05-24T21:00:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3017442</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="78" sha1="ba73ocgnehzymhj1uhq6w44o2hhrpnb" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]</text>
      <sha1>ba73ocgnehzymhj1uhq6w44o2hhrpnb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743853</id>
    <revision>
      <id>3017443</id>
      <timestamp>2026-05-24T21:00:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3017443</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אזהרות רבי יצחק בן ראובן הברצלוני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743854</id>
    <redirect title="אי זה מקום בינה" />
    <revision>
      <id>3017462</id>
      <timestamp>2026-05-25T07:45:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>לעזרה בחיפוש</comment>
      <origin>3017462</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="85" sha1="12qhfk7p7i4e31dgfsvrc9mydznnt5z" xml:space="preserve">#REDIRECT [[אי זה מקום בינה]]

[[קטגוריה:פיוטי אזהרות]]</text>
      <sha1>12qhfk7p7i4e31dgfsvrc9mydznnt5z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017463</id>
      <parentid>3017462</parentid>
      <timestamp>2026-05-25T07:45:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017463</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74" sha1="ns8rivr4dv3vf4qslvh6x7x5ni9t7gy" xml:space="preserve">#REDIRECT [[אי זה מקום בינה]]

[[קטגוריה:אזהרות]]</text>
      <sha1>ns8rivr4dv3vf4qslvh6x7x5ni9t7gy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-31149-04</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743856</id>
    <revision>
      <id>3017474</id>
      <timestamp>2026-05-25T09:54:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>אזהרה</comment>
      <origin>3017474</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="159" sha1="lvletxt4ie8i87oykowj70o9efqmlwd" xml:space="preserve">
==[[תענית י ב]]==
{{אזהרה|תענית י ב}} [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:54, 25 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>lvletxt4ie8i87oykowj70o9efqmlwd</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>